ודוה - export · 10 2017 תילכלכ הריקס ודוה תוהז תדועת ,ודוה :1...

2 0 1 8

הודו

סקירה כלכלית 2018

הודו סקירה כלכלית 2017

יצואנים נכבדים

מכון היצוא פועל ללא לאות לסייע ליצואנים להגדיל את מכירותיהם בשווקים הבין-לאומיים. המשבר הכלכלי העולמי, אותו אנו חווים בשנה האחרונה, מגדיל ומחדד את הצורך בשירותים רלוונטיים

ועדכניים, המותאמים לצורכי היצואנים בעת הזו.

המכון מבצע מידי שנה עשרות רבות של פעילויות במדינות רבות בעולם. באופן טבעי פעילויות רבות ממוקדות, לפיכך, ביעדי היצוא העיקריים של מדינת ישראל. מכון היצוא בשיתוף עם מינהל יעד חשובה לצורך הגדלת הפעילות והתעשייה בחר בהודו כמדינת סחר חוץ במשרד הכלכלה העסקית של חברות ישראליות. לצורך כך המכון עומד לקיים סידרה של פעילויות בשוק ההודי

שיאפשרו לעשרות חברות ישראליות לחדור ולהרחיב את פעילותן בשוק חשוב זה.

הודו מהווה אחד ממוקדי הסחר העיקריים של ישראל וכאחד מיעדי היצוא החשובים ביותר. בעשור האחרון הסתכם היקף הסחר בין המדינות בכלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה. היצוא השנתי הממוצע עמד בשנים אלו על היקף של כ-1.25 מיליארד דולר בשנה והיבוא על היקף שנתי של כ-800 מיליון

דולר.

אין ספק כי קשרי הסחר בין הודו לישראל התעצמו בעשור שנים זה, אך עם זאת הפוטנציאל הקיים להרחבת קשרי המסחר בין המדינות גדול עוד יותר.

זו היא כלי עבודה ראשוני למבקשים לחדור לשוק ההודי. החוברת משלבת בתוכה מידע חוברת שימושי על כלכלת הודו, על המסגרת הרגולטורית במדינה זו, על מערכת הקשרים הקיימים בין הודו

וישראל ועל ההזדמנויות העסקיות הקיימות בשוק זה.

אנו עומדים לשרות ציבור אנשי העסקים, הרוצים לפעול בהודו, עם מידע מגוון, תוכניות הדרכה וארגון זו ומכלול משלחות ומפגשים עם חברות הודיות רלוונטיות. כולי תקווה כי החומר הכלול בחוברת

הפעילויות המתוכננות בהמשך, יסייע בידכם ויתרום לקידום סחר חוץ והכלכלה של מדינת ישראל.

בברכה ובהצלחה,

דבר המנכ”ל

מנכ”ל מכון היצוא

גדי אריאלי


תוכן עניינים

6 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הקדמה .1

8 הודו – היכרות בסיסית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .29 רקע כללי. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2.1

10 רקע היסטורי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2.213 ממשל ופוליטיקה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2.3מדיניות חוץ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .15 .2.416 חברה ותרבות. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2.5

23 כלכלת הודו – אתגרים ומגמות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .323 מבוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.1תוצר וצמיחה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .25 3.227 מדיניות כלכלית. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.331 סחר חוץ והסכמים בינלאומיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.436 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שוק ההון 3.538 כלכלת הודו – הזדמנויות ואתגרים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 3.6

41 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סביבה עסקית ורגולטורית .4תרבות עסקית. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .41 4.144. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תשתיות 4.2רגולציה ויחסי גומלין ממשלה-תעשייה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .46 4.3שוק העבודה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .48 4.453. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חברות סחר 4.5מיסוי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .54 4.6

57 חשיבות היצוא הישראלי להודו וזיהוי נקודות חוזק והזדמנויות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .5קשרי ישראל-הודו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .57 5.162 השקעות. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.263 הסכמים בילטראליים בין ישראל והודו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.364. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . היבטים רגולטורים ליצוא ולהשקעה בהודו 5.468 ענפים מובילים בתעשייה ההודית המהווים הזדמנות ליצוא . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.578 אתגרים והזדמנויות לישראל ביצוא להודו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 5.6

81 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מקורות נבחרים בהם נעשה שימוש בסקירה זו

6


הקדמהכלכלת הודו היא השלישית בגודלה בעולם והשנייה בגודלה באסיה במונחי כוח קנייה, ומהווה את וצעדי פיתוח ביותר בעולם. הצמיחה הגבוהה היא תוצר של רפורמות אחת הכלכלות הצומחות גודלה הגיאוגרפי אינטנסיביים שמתחוללים בהודו מאז ראשית שנות ה-90 של המאה העשרים. והדמוגרפי של הודו הופכים אותה למדינה בעלת פוטנציאל כלכלי אדיר, ולמי שיכולה לשמש מנוע ונחשבת ,)G-20( מרכזי בכלכלה העולמית. כיום חברה הודו בקבוצת הכלכלות המובילות בעולם

.)BRICS( לאחת מחמש המדינות המתפתחות בעלות הפוטנציאל הכלכלי הגדול ביותר

הכלכלה ההודית נחשבת מגוונת, ומקיפה תחומים רבים – חקלאות רחבת היקף, תעשיות מסורתיות ומאוכלוסייה צעירה, וסקטור שירותים מפותח. הודו נהנית מביקושים מקומיים גדלים ומודרניות והחדשנות במדינה הביאו הביניים. תהליכי העיור ומרחיבה את מעמד המדרבנת את הכלכלה לגידול בהיקף הצריכה הפרטית, ולהאצת הפעילות הכלכלית. בנוסף, הודו מציעה מגוון גדול של ולמדינה המובילה בעולם במשיכת והפכה ליצואנית השירותים הגדולה בעולם, עובדים מיומנים,

השקעות זרות.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי הודו היא עדיין מדינה מתפתחת הסובלת ממגוון בעיות מבניות אשר פוגעות ברמת הפיתוח הכלכלי של המדינה, ומהוות חסמי צמיחה משמעותיים. בהודו שוררת רמה והמערכת ישנו מחסור חריף בתשתיות מתקדמות, קיים הון שחור בהיקף נרחב, גבוהה של עוני, הביורוקרטית נחשבת לסבוכה ובלתי יעילה. הניסיון להתגבר על אתגרים אלה צפוי לארוך שנים רבות,

לצרוך משאבים רבים ולהערים קשיים על הממשל והאוכלוסייה בהודו.

.)BJP( בחודש אפריל 2014 נערכו הבחירות הכלליות בהודו, בהן זכתה ברוב גדול מפלגת העם ההודית2014. תחת הנהגתו בראש המפלגה עומד נרנדרה מודי, המשמש גם כראש הממשלה מאז מאי של מודי, הנחשב למי שדוגל בעקרונות השוק החופשי, מקדם הממשל ההודי תהליכים מואצים של התפתחות וצמיחה כלכלית. הודו נאבקת בהסרת חסמי צמיחה שהעיבו על התפתחותה במשך שנים, ופותחת את שעריה בפני שווקים בינלאומיים. הממשל נוקט במדיניות פיסקאלית מרחיבה, המפנה וקידום מגה-פרויקטים שתכליתם להפוך את ביורוקרטיה תקציבים להשקעה בתשתיות, הפחתת הודו למעצמת ייצור וטכנולוגיה. התהליכים שמקדם הממשל מצעידים קדימה את הכלכלה ההודית,

ופותחים מגוון הזדמנויות עבור אזרחי הודו ועבור משקיעים זרים.

7


1992, הלכו והתהדקו יחסי הסחר ושיתופי והודו בשנת מאז כינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל הפעולה בין המדינות. הסחר בין המדינות התרחב לענפים רבים ומגוונים, והודו נהפכה לאחת מעשרת שותפות הסחר הגדולות של ישראל. שיתופי פעולה רבים הושקו בתחומי החקלאות, המדע, הבריאות, ה-IT, הביטחון, המים ועוד. כמו כן, בעשרים השנים האחרונות חתמו ישראל והודו על שורה של הסכמים להידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בניהן. בין היתר נחתמו הסכמי העדפת סחר, אמנה למניעת כפל מס,

הסכם עידוד והגנה על השקעות, הסכם שיתוף פעולה בין רשויות המכס והסכמים רבים נוספים.

זאת ועוד, התחממות משמעותית ביחסי הודו-ישראל מתרחשת מאז עלתה לשלטון ממשלתו החדשה של נרנדרה מודי. מודי הצהיר מספר פעמים בעבר על אהדתו הרבה לישראל, ושלטונו פתח בפני ישראל הזדמנות ייחודית לחיזוק היחסים בין המדינות. בשנתיים האחרונות נפגשה הצמרת המדינית של הודו וישראל בתדירות שלא נודעה מעולם, וכללה מפגשים בין הגורמים הבכירים ביותר בשני הצדדים. באוקטובר 2015 הגיע נשיא הודו פרנב מוקהרג’י לביקור בן שלושה ימים בישראל, שהיה הביקור הראשון של נשיא הודי במדינה. בנובמבר 2016 ביקר נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בניו-

דלהי, ונפגש עם גורמי ממשל הודיים. ההתקרבות ביחסים באה לידי ביטוי גם בקשרים בין המגזר ובישראל. חברות גדולות בשני הצדדים בוחנות כיצד למנף את היחסים הטובים בין העסקי בהודו

המדינות, ולהגביר את ההשקעות ושיתופי הפעולה ההדדיים.

חוברת זו נועדה לסייע ליצואנים, יזמים ומשקיעים ישראלים, המבקשים להתוודע להזדמנויות הרבות הטמונות בהודו. החוברת נפתחת בסקירת המבנה החברתי והפוליטי בהודו, תוך התייחסות למגוון אספקטים ייחודיים המאפיינים את המדינה. מופיעה בה סקירה נרחבת של כלכלת הודו, בדגש על האתגרים הכלכליים עמם מתמודדת המדינה, מגמות בתוצר והצמיחה, צעדי מדיניות כלכלית, סחר חוץ, שוק ההון, רגולציה, שוק העבודה ועוד. בנוסף, ניתן למצוא בה התייחסות נרחבת ליחסים הכלכליים בין ישראל והודו – היקף סחר, השקעות, הסכמים בילטראליים וענפי תעשייה מובילים. החוברת מעניקה הסתכלות כוללת על הכלכלה והחברה בהודו, ומאפשרת ראייה רחבה של ההזדמנויות והאתגרים

הכרוכים בפעילות עסקית במדינה.

8


2. היכרות בסיסיתמפת הודו בחלוקה ע”פ מדינות

9


2.1 רקע כלליהודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה, והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה. נכון לשנת 1.35 מיליארד אנשים, שהם כחמישית מכלל אוכלוסיית העולם. הודו 2018 מונה אוכלוסיית הודו כ- ועוד 6 טריטוריות איחוד 29 מדינות, היא הדמוקרטיה הגדולה בעולם, המורכבת מפדרציה של טריטוריה אחת עצמאית של בירת המדינה – דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות בעוד

שבטריטוריות האיחוד השלטון ממונה על-ידי המדינה.

הודו שוכנת בדרום אסיה, וחולשת על רוב תת היבשת ההודית. להודו קו חוף באוקיינוס ההודי שאורכו והיא גובלת בפקיסטן במערב; בנפאל, ברפובליקה העממית של סין 7,000 קילומטרים, למעלה מ- ובבהוטן בצפון-מזרח; ובבנגלדש ובמיאנמר במזרח. מלבד מדינות אלה, קרובה הודו למספר מדינות-

אי באוקיינוס ההודי: סרי לנקה, האיים המלדיביים ואינדונזיה.

להודו תפקיד מפתח בעיצוב ההיסטוריה האנושית. לאורך שנים שימשה הודו כר פורה לצמיחתן של תרבויות ומסורות, אשר השפיעו רבות על העולם המוכר לנו כיום. ההינדואיזם, הסיקיזם, הבודהיזם בתקופות נרחבת הודית זכו להשפעה והנצרות וגם האסלאם בהודו, כולם מקורם והג’ייניזם

מאוחרות יותר.

במאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20 היתה הודו קולוניה של האימפריה הבריטית. תקופה זו השפיעה זו נבנו ניכרות עד היום. בתקופה ותוצאותיה וחברתית, על הודו רבות מבחינה כלכלית, פוליטית כן, הקולוניאליזם ומודרניזציה. כמו והחלו תהליכי תיעוש כיום, רבות מהתשתיות הקיימות בהודו והיא השפה בה מתבצעת עיקר הבריטי מיצב את האנגלית כשפה המשותפת החשובה של הודו, הפעילות הפוליטית, התקשורתית והמסחרית במדינה. בשנת 1947 זכתה הודו לעצמאות מבריטניה

לאחר מאבק ארוך ועיקש.

והיא ממשיכה לצמוח בקצב מהיר. כלכלת הודו היא השלישית בגודלה בעולם במונחי כוח קנייה, התוצר הלאומי ההודי לשנת 2017 מוערך במונחי כוח קניה )PPP( בכ-9.5 טריליון דולר. עם זאת, התוצר לנפש במונחי כוח קניה עומד על כ-7,100 דולר בלבד, דבר המציב את הודו במקום ה-126 בעולם בתוצר לנפש. בנוסף, מתמודד המשק ההודי עם אתגרים רבים בהם מחסור בתשתיות מתקדמות, עודף

בירוקרטיה ורמה גבוהה של אי-שוויון, המותירה רבים מאזרחי הודו מתחת לקו העוני.

10


טבלה 1: הודו, תעודת זהות

אסיהיבשת

ניו דלהיעיר בירה

מבריטניה, 15/08/1947 )רפובליקה החל מ- 26/01/1950(עצמאות

הינדית ואנגלית שפה רשמיתבנוסף קיימות עוד 22 שפות רשמיות ברמת המדינות המרכיבות את

הודו, בניהן: בנגלית, טלוגו, טמילית, פונג'בי, קשמירית

דמוקרטיה פרלמנטרית פדרלית )רפובליקה פדרלית(משטר

נשיא: פרנב מוקהרג'יראשי המדינהסגן נשיא: מוחמד אנסרי

ראש ממשלה: נרנדרה מודי

3,287,590 קמ"ר )מקום 7 בעולם(, מתוכם 9.5% מיםשטח

כ- 1.35 מיליארד נפשות )מקום 2 בעולם(אוכלוסייה

1%קצב גידול אוכלוסייה שנתי

)PPP( 9.489 טריליון דולרתמ"ג

רופי )INR(מטבע

Indian Rupee = 0.015 USD 1 )אפריל 2018(שער חליפין

)HDI( מדד פיתוח אנושי)0.624 )מקום 131 בעולם

גברים: 67.3, נשים: 69.6תוחלת חיים

UTC + 5:30אזור זמן

2.2. רקע היסטוריבמאות השנים האחרונות עברה תת היבשת ההודית מהפכות פוליטיות ותרבותיות רבות, ונשלטה בידי משטרים ואימפריות שונות. בתחילת המאה ה- 11 פלשו המוסלמים להודו, ושלטו באזור עד למאה ה- 16. השלטון המוסלמי התאפיין במאבקים רבים עם האוכלוסייה ההודית המקומית, אשר סירבה לקבל על עצמה את דת האסלאם, ונשארה נאמנה לדת ההינדו שרווחה בהודו באותה תקופה. בתחילת המאה ה- 16 החלה לשלוט באזור האימפריה המוגולית, אשר ביססה את שליטתה ברוב תת-היבשת ההודית, והתקיימה למעלה מ- 200 שנה. חלק מהקיסרים המוגולים הנהיגו מדיניות לא סובלנית כלפי והביאו יצר מאבקים רבים אשר החלישו את האימפריה השבטים והעמים שנמצאו באזור, והדבר לבסוף לנפילתה. בתחילת המאה ה- 18 שקעה האימפריה המוגולית, ואת מקומה תפסה האימפריה המרתית אשר נוסדה בדרום הודו. האימפריה המרתית הרחיבה את שליטתה בהדרגה, עד ששלטה

11


כמעט בכל תת-היבשת ההודית. בשנת 1818 נכנעה האימפריה המרתית לאימפריה הבריטית, אשר שלטה בהודו עד 1947.

תקופת הקולוניאליזם הבריטי נחשבת לעידן שעיצב במידה רבה את דמותה של הודו המודרנית. הבריטים הגיעו להודו דרך תחנות המסחר שהקימה חברת הודו המזרחית הבריטית עוד במאה ה-18. דריסת רגל מסחרית זאת הפכה ב-1757 לתחילתו של שלטון ישיר של חברת הודו המזרחית על חלקים הולכים וגדלים של תת-היבשת. בשנת 1857 פרץ המרד ההודי הגדול, שהוביל לביטול שלטון חברת הודו המזרחית, ולתחילתו של הראג’ הבריטי – השלטון הישיר של בריטניה בקולוניות ההודיות, ולפיכך פעלה ביותר, 90 שנה. הדוקטרינה הבריטית ראתה בהודו טריטוריה חשובה אשר נמשך בריטניה במרץ על מנת לבסס את שליטתה באזור. במהלך תקופה זו פותחה המדינה באופן נרחב –

הוקמו מערכות חינוך, משפט ותחבורה, והודו הפכה לחלק מרכזי באימפריה הבריטית.

מאבקה הארוך של הודו לעצמאות החל רשמית ב-1885, עת נוסדה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי. = נשמה גדולה( את המפלגה לתנועת )הידוע בכינויו “מאהטמה” 1919 הפך מוהנדס גנדי בשנת המונים המפגינה כנגד השלטון הקולוניאלי הבריטי. התנועה פעלה להבאת עצמאות על-ידי התנגדות ואי שיתוף פעולה עם הבריטים. המאבק לעצמאות נשא לבסוף פרי, והשלטון הבריטי לא אלימה, בהודו הסתיים ב- 14 באוגוסט 1947. ב-15 באוגוסט 1947 חולקה הודו הבריטית למדינה הינדית – הודו, ולמדינה מוסלמית – פקיסטן, זאת בניגוד לחזונו של גנדי לחיים משותפים של מוסלמים והינדים בהודו אחת. כך הפכה הודו לדומיניון בתוך חבר העמים הבריטי, תחת הנהגתו של ראש הממשלה ג’ווהרלל

נהרו. ב- 26 בינואר 1950 אימצה לעצמה הודו חוקה, וכך הפכה לרפובליקה חילונית בחבר העמים.

מאז הכרזת העצמאות עמד אזור חבל קשמיר במחלוקת קשה בין הודו ופקיסטן. ימים בודדים לאחר הכרזת העצמאות החלה המלחמה האינדו-פקיסטנית הראשונה, שנמשכה מ-1947 ועד 1949. גם ב- 1965, וב- 1971 אירעו מלחמות בין המדינות שבמרכזן חבל קשמיר. פקיסטן אמנם הפסידה ברוב

12


הקרבות, אך גורל האזור לא הוכרע עד היום, ועדיין מתרחשים במקום פיגועי טרור וסכסוכי גבול מקומיים בין הצבאות. מצב זה גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו ופקיסטן, שאף הוביל החל מסוף שנות ה- 90 למרוץ חימוש גרעיני בין שתי המדינות, במקביל לניסיונות שנעשו על ידי האו”ם ליישב

את הסכסוך בדרכי שלום.

לאחר קבלת העצמאות שלטה בהודו מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי בראשות ג’ווהרלל נהרו, אשר משל בהודו עד מותו בשנת 1964. בתקופת שלטונו נקטה הודו בסדרה של תוכניות חומש, אשר נועדו להוביל להתרחבות תעשייתית המבוססת על תעשייה כבדה. מדיניות החוץ של נהרו דאגה לשמור על ניטרליות בזירה הבינלאומית, לצד כינון יחסים דיפלומטיים עם ברית-המועצות בתגובה להידוק היחסים בין פקיסטן וארצות-הברית. ב- 1966 עבר השלטון לידיה של אינדירה גנדי, אשר שימשה 1977, ולאחר מכן פעם נוספת בין השנים 1980-1984. באוקטובר 1984 נרצחה כראש ממשלה עד אינדירה גנדי בידי מתנקשים, ומפלגת הקונגרס בחרה בבנה, רג’יב גנדי כיורש. ממשלתו של רג’יב

גנדי נפלה ב- 1989 תוך שהיא נאשמת בשחיתות.

בשנות ה- 90 עברה הודו מהלך של ליברליזציה ורפורמה כלכלית, על רקע קריסת ברית-המועצות וההתקרבות אל מדינות המערב. בתוך כך חלו שינויים בפוליטיקה הפנימית של הודו, כשנאמנויות ישנות לקאסטות ולמוצא אתני פינו את מקומן למפלגות אזוריות קטנות רבות. הרפורמות הכלכליות נועדו למתן את הריכוזיות הכלכלית בהודו, ולמשוך השקעות זרות. בצורה זו עלתה הודו על מסלול של צמיחה כלכלית יציבה, לצד גידול מרשים בהשקעות הזרות, ביתרות המט”ח וביצוא. כך הפכה הודו בהדרגה ממדינה המקיימת כלכלה סגורה למדינה המקבלת בשעריה מוצרים מיובאים, השקעות זרות ושיתופי פעולה טכנולוגיים, תוך צמצום השליטה הבירוקרטית על התעשייה. במהלך שנות ה- 90 וה- 2000 המשיכה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי לשלוט לסירוגין במדינה, והחל משנת 2014 עלתה

לשלטון מפלגת העם ההודי )BJP( בראשות נרנדרה מודי.

13


2.3 ממשל ופוליטיקה2.3.1 מבנה מערכת הממשל

חוקתה של הודו מגדירה את המדינה כרפובליקה ריבונית, סוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית. להודו 29 המדינות המרכיבות את הודו תחת ממשל מרכזי צורת ממשל פדרלית, במסגרתה מאוגדות אחד. ל- 29 המדינות יש ממשלות נבחרות משל עצמן, אך 7 טריטוריות האיחוד המרכיבות את הודו נשלטות על-ידי אדמיניסטרטור הממונה על-ידי השלטון הפדרלי המרכזי. לממשלה המרכזית ולעומד בראשה סמכויות רבות, והם מנהלים בפועל את ענייני המדינה. הכוח הביצועי הלאומי מרוכז בידי מועצת שרים )קבינט(, המונהגת בידי ראש הממשלה. הנשיא ממנה לתפקיד ראש הממשלה את האדם שהוצע לכך על-ידי מרבית חברי הבית התחתון של הפרלמנט. מלבד זאת ממלא הנשיא

תפקיד סמלי בלבד, ואין באפשרותו להשפיע הלכה למעשה על מדיניות הממשלה.

הפרלמנט של הודו )ה”סנסאד”( הוא הרשות המחוקקת העליונה במדינה. בסך הכל חברים בפרלמנט כ- 790 נציגים, והוא שוכן בעיר הבירה, ניו דלהי. הפרלמנט מורכב משני בתים:

הבית העליון – “רג’יה סבהה” )מועצת המדינות( מונה 245 נציגים. הנציגים אינם נבחרים בבחירות .112 מן הנציגים ממונים ישירות על-ידי עממיות, אלא בבתי הנבחרים של המדינות והטריטוריות. נשיא המדינה. כל נציג נבחר לכהונה בת שש שנים, כשכל שנתיים מתחלפים שליש מהנציגים

בבית. הגיל המינימאלי המאפשר כניסה לבית העליון הוא 30.

הבית התחתון – “לוק סבהה” )בית העם( מונה 545 נציגים. הנציגים נבחרים בבחירות ישירות על- .2ידי העם לפי מפתח האוכלוסייה של המדינות, למעט שני נציגים הממונים על ידי הנשיא. קדנציה בבית התחתון נמשכת כחמש שנים. כל אזרח הודי שגילו מעל 18 ללא הבדל מין, מעמד, דת או גזע

זכאי להצביע בבחירות לבית התחתון. הגיל המינימאלי המאפשר כניסה לבית התחתון הוא 25.

הפרלמנט מתכנס בשלושה מושבים במהלך השנה:

פגישת התקציב: פברואר עד מאי. •

פגישת מונסון: יולי עד ספטמבר. •

מושב החורף: נובמבר עד דצמבר. •

2.3.2 מפלגותמתוקף היותה של הודו דמוקרטיה פרלמנטרית, נחשבות המפלגות המרכיבות את הפרלמנט ההודי ליחידות המרכזיות בזירה הפוליטית. נציגי המפלגות נבחרים בבחירות ישירות על ידי העם, ומתוכם נבחרת הקואליציה שתרכיב את הממשלה ההודית. בשני העשורים האחרונים מתחוללת בפוליטיקה גדולות למערכת של מפלגות קטנות ההודית מגמה של מעבר ממערכת של מפלגות לאומיות 15 כ- כוללת בעלות בסיס צר, הנשענות על תמיכה מקומית. מפת המפלגות ההודית הנוכחית מפלגות, שלרובן כוח פוליטי מצומצם יחסית. בעשרות השנים האחרונות ישנן שתי מפלגות מרכזיות

האוחזות במרבית המושבים בפרלמנט, ונאבקות בניהן על השלטון במדינה:

מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי )INC( – מפלגה שנוסדה ב- 1885 כחלק מהמאבק לעצמאות הודו, •ושמשה כמפלגת השלטון בעשורים הראשונים לקיום המדינה. המפלגה משתייכת לאגף המרכז-

14


שמאל של המפה הפוליטית ההודית, וברוב שנות כהונתה הנהיגה מדיניות כלכלית סוציאליסטית ששאפה לשפר את מצבן של השכבות החלשות בחברה. לאחר שנים רבות של יציבות שלטונית, ה- 90 תקופה של משבר ממושך עבור מפלגת הקונגרס. המפלגה סבלה ממשבר היוו שנות וגדל של השפעה הולך אובדן היסטורי. אחרי נחשבו עבורה לשפל 1996 ובחירות מנהיגותי, פוליטית ביקשה המפלגה ב- 1998 מסוניה גנדי לקבל את משרת נשיאות המפלגה. בהדרגה הפכה 2004-2014 עמדה המפלגה בין השנים גנדי לאחד המנהיגים הפוליטיים הפופולאריים בהודו. בראש הקואליציה שהרכיבה את הממשלה, כאשר נציג המפלגה, מאנמוהאן סינג, שימש כראש הממשלה. בבחירות 2014 נחלה המפלגה את המפלה הגדולה בתולדותיה, כאשר זכתה רק ב- 44

מושבים בפרלמנט.

)BJP( – מפלגה שנוסדה ב- 1980, ונשענת על אידיאולוגיה לאומית-שמרנית. מפלגת העם ההודית •והיוותה ,1951-1977 בין Bharatiya Jana Sangh, שהתקיימה זו במפלגת שורשיה של מפלגה RSS. מפלגת העם ההודית מזוהה עם את הזרוע הפוליטית של הארגון הפארא-צבאי הלאומני ה- הלאומנות ההינדית, ותומכת בנקיטת מדיניות חוץ המבוססת על עקרונות לאומיים. מבחינה כלכלית דוגלת המפלגה בשמרנות סוציאלית, ונחשבת באופן יחסי למי שמקדמת מהלכים ברוח כלכלת 2014, תחת הנהגתו של נרנדרה מודי, הגיעה המפלגה להישג מרשים השוק החופשי. בבחירות כאשר זכתה בכ-31% מקולות הבוחרים. שיטת הבחירות האזורית הנהוגה בהודו העניקה למפלגה

רוב מוחלט של 282 מושבים מתוך 545 המושבים בבית התחתון של הפרלמנט.

2.3.3 הממשל הנוכחיבחודש אפריל 2014 נערכו הבחירות הכלליות בהודו, בהן זכתה ברוב גדול מפלגת העם ההודית. זכייתה של המפלגה ברוב מוחלט בפרלמנט אפשרה לה להקים ממשלה עצמאית, ללא צורך בצירופן של מפלגות נוספות לקואליציה. בראש המפלגה עומד נרנדרה מודי, המשמש גם כראש הממשלה 2001-2014 בראש מדינת בין השנים 2014. קודם לתפקידו כראש ממשלה עמד מודי מאז מאי גוג’אראט, אחת המדינות המרכיבות את הודו. מודי נחשב ללאומן הינדי, והוא חבר בקבוצה ההינדו-

RSS. על ממשלו של מודי בגוג’אראט נמתחה ביקורת סביב מהומות לאומנית הצבאית למחצה, ה- אלימות שהתחוללו בגוג’אראט ב- 2002. מאידך, זכה מודי לשבחים בגין המדיניות הכלכלית בה נקט

בגוג’אראט, אשר הביאה את האזור לצמיחה כלכלית גבוהה.

תחת הנהגתו של מודי, הנחשב למי שדוגל בעקרונות השוק החופשי, מקדם הממשל ההודי בשנתיים וחצי האחרונות תהליכי ליברליזציה כלכלית, ונאבק בהון השחור במדינה. בתוך כך החלו תהליכים יותר בשוק העולמי. הממשל נוקט במדיניות פיסקאלית להפיכת העסקים המקומיים לתחרותיים מרחיבה, המפנה תקציבים להשקעה בתשתיות ולעידוד צמיחה, תוך הפחתת התקציבים המופנים לבריאות ורווחה. כמו-כן, עוסק הממשל בהפחתת ביורוקרטיה ורגולציה במטרה להקל על פעילותם של משקיעים זרים במדינה, ולאחרונה אף החלה מגמה הדרגתית להפחתת הריבית, שנועדה להביא

לעידוד השקעות.

15


טבלה 2: אישים מרכזיים בממשלת הודו

Name Position

Narendra MODI Prime Minister

Ajit DOVAL National Security Adviser

Ravi Shankar PRASAD Min. of Communications & IT

Manohar PARRIKAR Min. of Defense

Sushma SWARAJ Min. of External Affairs

Arun JAITLEY Min. of Finance

Jagat Prakash NADDA Min. of Health & Family Welfare

Narendra Singh TOMAR Min. of Labor & Employment

Sadananda GOWDA Min. of Law & Justice

Nitin GADKARI Min. of Road Transport & Highways

2.4 מדיניות חוץבעשורים הראשונים להיווסדה קיימה הודו מדיניות חוץ בדלנית ונייטרלית, וחתרה לשמירה על יחסים טובים עם מדינות רבות. לצד זאת, מאז הוכרזה עצמאותה מנהלת הודו מאבק עם שכנתה פקיסטן, בעיקר על רקע הסכסוך המתמשך על חבל קשמיר. שתי המדינות ניהלו מלחמות ארבע פעמים בעבר, שהאחרונה שבהן התרחשה ב- 1999. חבל קשמיר נמצא כיום בשליטתה של הודו, אך גורל האזור טרם הוכרע, ועדיין מתרחשים במקום מאבקים בין צבא הודו וצבא פקיסטן. מצב זה גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו ופקיסטן, שהוביל משנות ה- 70, וביתר שאת בשנות ה- 90, למרוץ חימוש גרעיני בין שתי המדינות. כיום נחשבת הודו למעצמה גרעינית וצבאית, ולבעלת הצבא השלישי בגודלו בעולם,

המונה כ- 1.3 מיליון חיילים סדירים.

החל משנות ה- 60 קיימה הודו יחסים דיפלומטיים קרובים עם ברית-המועצות, בעוד פקיסטן נחשבה ובסוף וצבאית, לבעלת בריתה של ארצות-הברית. ברית-המועצות סיפקה להודו תמיכה כלכלית שנות ה- 60 היא הפכה לספקית הנשק המרכזית של הודו. עם סיומה של המלחמה הקרה החלה הודו להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי והצבאי שלה עם ארצות-הברית והאיחוד האירופי. על רקע חיזוק היחסים עם המערב החלה הודו להגביר את השקעותיה בתחום הביטחוני, ואת שיתופי הפעולה עם מדינות שונות בתחום זה. כיום נחשבת הודו ליבואנית הנשק הגדולה בעולם, כאשר התעצמותה הצבאית מכוונת בעיקר להתמודדות עם האיום הפקיסטני, ועם ההשפעה ההולכת וגדלה של סין על

אזור האוקיינוס ההודי.

16


והולכת בשנים האחרונות מגלה הודו מעורבות גדלה הבדלנית מהמדיניות בשונה הבינלאומית, בזירה שאפיינה אותה בראשית דרכה. להודו קשרים כלכליים אסיה אמריקה, דרום ממדינות רבות עם הדוקים “מבט למזרח”, היא מקדמת מדיניות של ואפריקה. המבקשת לחזק שיתופי פעולה עם מדינות דרום מזרח הנוגעים בנושאים בעיקר ודרום-קוריאה, יפן אסיה, הנוגעים ביטחוניים ולעניינים כלכליות להשקעות מעמדה את לבסס הודו מנסה זה באופן לאזור. ולצמצם את השפעתה של סין על כמעצמה אזורית,

האזור. להודו תפקידי מפתח בהתאחדות הדרום אסייתית לשיתוף פעולה אזורי )SAARC(, ובארגון הסחר העולמי )WTO(. היא שותפה בפורום הפסגה המזרח אסייתית )EAS(, ובפורום ה- G8+5. בנוסף 35 100,000 אנשי צבא ומשטרה המשרתים ככוחות שומרי שלום מטעם האו”ם ב- מספקת הודו כ-

אזורים, על פני 4 יבשות שונות.

2.5 חברה ותרבות2.5.1 דמוגרפיה ומבנה אוכלוסייה

הודו היא המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת מספר התושבים החיים בה. נכון לשנת 2018 מונה אוכלוסיית הודו כ-1.35 מיליארד אנשים, שהם כחמישית מכלל אוכלוסיית העולם. הודו חולשת על כ- 3,287,263 קמ”ר, המהווים כ-2.5% מהשטח היבשתי בעולם, דבר המציב אותה במקום ה- 31 בדירוג הצפיפות העולמי עם כ- 390 נפש לקמ”ר. האוכלוסייה בהודו ממשיכה לגדול בקצב מתמיד, על אף ששיעור הילודה נמצא בירידה עקבית. בשנים האחרונות שיעור גידול האוכלוסייה השנתי עומד על כ-1.1%, דבר השקול לגידול שנתי של כ- 15 מיליון נפש. לפי תחזיות גידול אוכלוסין, צפויה אוכלוסיית 1.47 מיליארד נפש. בכך תהפוך הודו למדינה עם מספר התושבים הודו לעמוד בשנת 2025 על כ-

הגדול בעולם, לאחר שתעבור את סין שבה גדלה האוכלוסייה בקצב איטי יותר.

משתנים בהודו האוכלוסייה מאפייני בין האזורים הגיאוגרפיים ניכרת בצורה השונים של המדינה. באופן כללי ניתן לומר כי דרום הודו, ובעיקר מדינות מהרשטרה, מוביל וקרנטקה, קרלה נאדו, טאמיל בעיור, באוריינות, ובפיתוח כלכלי. לעומת ובמיוחד המדינות הצפופות זאת, הצפון, )ביהאר ההימלאיה הרי שלמרגלות ג’הרקאנד ראג’סטאן, פרדש, ואוטאר ומאדהיה פרדש(, הוא בעל אופי חקלאי הודו מאוכלוסיית 30% כ- ונחשל. יותר

17


מתגוררת בכ- 200 ערים, ו- 70% הנותרים מתגוררים בכ- 550,000 כפרים. מאפיינים אלה מתגלגלים גם למאפיינים הדמוגרפיים – בצפון יש עדיין מדינות עם שיעורי פריון של מעל שלושה ילדים לאישה,

ואילו בדרום שיעורי הפריון דומים לאלה של אירופה.

הילודה הגבוהה משפיעה על התפלגות הגילאים בהודו, המורכבת משיעור גדול של אוכלוסייה צעירה. למעלה מ-30% מתושבי הודו הם בני 15 ומטה, לעומת ממוצע כלל עולמי הנמוך מ-30%. היחס בין 1000 גברים. כ-30% מאוכלוסיית הודו מתגוררת בכ- 200 גברים לנשים עומד על 944 נשים על כל

ערים, ו-70% הנותרים מתגוררים בכ- 550,000 כפרים.

טבלה 3: אוכלוסיית הודו בהתפלגות לקבוצות גיל

אחוז מכלל האוכלוסייהקבוצת גיל

0-1430.76%

15-2419.15%

25-5437.91%

55-646.34%

+655.46%

2,000 קבוצות אתניות נפרדות אוכלוסיית הודו מתאפיינת בהטרוגניות אתנית ודתית, ומחולקת לכ- ולדתות רבות. הדת הנפוצה ביותר היא הינדואיזם, בה מאמינים כ-80% מכלל התושבים. בהודו מיעוט מוסלמי גדול, המונה כ-14% מכלל האוכלוסייה. נתון זה מציב את הודו כמדינה השנייה בעולם מבחינת מספר התושבים המוסלמים החיים בה. דתות מובילות נוספות בהודו הן הנצרות, הסיקיזם והבודהיזם. בהודו היו בעבר קהילות יהודיות גדולות, בעיקר במדינת מהרשטרה ובאזור קוצ’ין. לאחר הקמת מדינת

ישראל עלו רוב הקהילות היהודית לישראל, וכיום נשארו במדינה אלפים בודדים של יהודים.

טבלה 4: אוכלוסיית הודו בהתפלגות לקבוצות דתיות

אחוז מכלל האוכלוסייהדת

79.8%הינדואיזם

14.2%אסלאם

2.3%נצרות

1.7%סיקיזם

0.7%בודהיזם

0.4%ג'ייניזם

0.9%דתות אחרות

18


במדינות המרכיבות את הודו קיימות כ- 24 שפות רשמיות, אך אוכלוסיית הודו המגוונת דוברת מאות שפות שונות. השפה המדוברת ביותר בהודו היא הינדי עם כ- 420 מיליון דוברים. בנוסף, הודו נחשבת למדינה השנייה בעולם מבחינת מספר התושבים דוברי האנגלית. ישנם כ- 150 מיליון הודים דוברי אנגלית, ועוד

כמיליונים רבים המבינים אנגלית ברמה חלקית. שפות מרכזיות נוספות הן בנגלית, טלוגו ומראטהי.

טבלה 5: אוכלוסיית הודו בהתפלגות לשפות-אם מובילות

אחוז דוברים ילידים מכלל האוכלוסייהשפה

41.03%הינדי

8.11%בנגלית

7.19%טלוגו

6.99%מראטהי

5.91%טמילית

5.01%אורדו

4.48%גוג'ראטית

2.5.2 מדדים חברתיים-כלכליים – הודו בהשוואה בינלאומיתHuman Development Index

מדד הפיתוח האנושי )HDI( הוא כלי להשוואת רמת התפתחותן של מדינות, והוא מהווה אמצעי תקני למדידת רמת הרווחה במדינה. הציון שנותן המדד לכל מדינה הוא שקלול של תוחלת החיים, ההכנסה ורמת ההשכלה באותה מדינה. המדד נמצא בשימוש על-ידי מינהל הפיתוח של האו”ם )UNDP( בדו”ח

השנתי שהוא מגיש, ומהווה כלי לחלוקת מדינות העולם למדינות מפותחות ומדינות מתפתחות.

בדו”ח 2016 דורגה הודו במקום ה- 131 במדד הפיתוח האנושי, מתוך 188 מדינות שדורגו בדו”ח. הדבר מציב את הודו בקטגוריית המדינות בעלות רמה בינונית של פיתוח אנושי. תוחלת החיים בהודו עומדת על 67.3 לגברים, ו- 69.6 לנשים. שיעור תמותת התינוקות עומד על כ- 4% מתוך כלל התינוקות שנולדו בחיים.

טבלה Human Development Index :6 – מדינות נבחרות

ניקוד HDIדירוג עולמימדינה

10.949נורווגיה

100.920ארה"ב

190.899ישראל

900.738סין

1310.624הודו

1470.550פקיסטן

1880.352הרפובליקה המרכז אפריקאית

19


Index of Economic Freedom

זוכים אזרחי ובוחן את מידת החופש לה מדד החופש הכלכלי הוא מדד המתפרסם מידי שנה, בוחן כך בתוך באופן עצמאי לשם שיפור מצבם הכלכלי. ליכולתם לפעול הנוגע בכל מדינה המדד את התנהלות מוסדות המדינה, את המידה בה הם מגינים על חירויות הפרט, ואת האופן בו הם מאפשרים למדינה להגיע לצמיחה ושגשוג כלכלי. במדד שהתפרסם בשנת 2018 דורגה הודו 180 מדינות מדורגות. דירוג זה מסווג את הודו בקבוצת המדינות המוגדרות במקום ה- 130 מתוך

כ-”Mostly Unfree”, ומעיד על מוגבלותו של החופש הכלכלי השורר במדינה.

טבלה Index of Economic Freedom :7 – מדינות נבחרות

ניקודדירוג עולמימדינה

190.2הונג קונג

1875.7ארה"ב

3172.2ישראל

11057.8סין

13154.4פקיסטן

13054.5הודו

1805.8צפון קוריאה

Doing Business Ranking

המדד מתפרסם מידי שנה על-ידי הבנק העולמי, ובוחן פרמטרים שונים המעידים על רמת הקלות ניתן למצוא את רמת הקלות בגיוס בין הפרמטרים הנבחנים של עשיית עסקים במדינות שונות. אשראי, יעילות אכיפת חוזים, הגנה על משקיעים קטנים, ועוד. במדד שהתפרסם בשנת 2018 דורגה הודו במקום ה- 100 מתוך 190 מדינות מדורגות, תוך שהיא זוכה לדירוג נמוך בפרמטרים הנוגעים

לתשלומי מיסים, אכיפת חוזים, והקמת עסקים חדשים.

טבלה Doing Business Ranking :8 – מדינות נבחרות

דירוג עולמימדינה

1ניו זילנד

6ארה"ב

54ישראל

78סין

100הודו

147פקיסטן

190סומליה

20


The Global Competitiveness Index

ובוחן את רמת התחרותיות מדד התחרותיות העולמי מתפרסם על-ידי הפורום הכלכלי העולמי, לרמת הנוגעים לפרמטרים התייחסות תוך בעולם, שונות מדינות של במשקים השוררת הפרודוקטיביות ומנועי הצמיחה בכל משק. במדד שהתפרסם לשנים 2017-2018 דורגה הודו במקום 40 מתוך 137 מדינות מדורגות. הדבר משקף שיפור במצבה של הודו בהשוואה למדד שפורסם ה-

בשנים 2015-2016, אז דורגה הודו במקום ה- 55 מבין 140 מדינות מדורגות.

טבלה The Global Competitiveness Index 2017-2018 :9 – מדינות נבחרות

ניקודדירוג עולמימדינה

15.9שוויץ

25.9ארה"ב

165.3ישראל

275.0סין

404.6הודו

1153.7פקיסטן

1372.9תימן

Corruption Perceptions Index

מדד השחיתות הבינלאומי מפורסם מידי שנה על-ידי הארגון Transparency International, ובוחן את רמת השחיתות המתקיימת במגזר הציבורי במדינה. במדד שהתפרסם בשנת 2017 דורגה הודו במקום ה- 81 מתוך 180 מדינות מדורגות. עיקר השחיתות בהודו נוגעת לתחומי הרכש הממשלתי, התקשורת,

החשמל והביטחון.

טבלה Corruption Perceptions Index 2017 :10 – מדינות נבחרות

דירוג עולמימדינה

1ניו זילנד

16ארה"ב

32ישראל

77סין

81הודו

117פקיסטן

180סומליה

21


2.5.3 תרבות ופולקלורהינדואיזם

גם בשם הידוע והתרבות בהודו. להינדואיזם, לדת ההינדואית השפעה מכרעת על אורח החיים ברהמיניזם, מספר גדול של אופני פולחן, זרמים ופילוסופיות. הדת ההינדואית היא מהעתיקות שבין 1.05 מיליארד מאמינים, היא הדת השלישית בגודלה בעולם. ההינדואיזם ועם כ- הדתות בעולם,

מהווה את הזרם הדתי השולט בהודו, בה חיים 96% מההינדים בעולם.

וישנו – משמר היקום, שיווה – כוח ההרס האלים הראשיים בהינדואיזם הם: ברהמה – בורא העולם, שבעולם, וכן האלה האם מהאדווי. לפי האמונה ההינדואית מרבית החיות קדושות ובראשן הפרה, ואין לפגוע בה או לאכול מבשרה, שכן היא נחשבת לאם מקיימת ומזינה. ההינדואים, כמו מרבית דתות המזרח, מאמינים בגלגול נשמות. על-פי אמונתם נשמתו של אדם עוברת גלגולים שונים ולא מוצאת

מנוח, עד אשר היא מתמזגת עם הברהמן ואין היא צריכה לעבור גלגולים נוספים.

שיטת הקאסטותמוטיב נוסף לו ניתן לייחס השפעה רבה על התרבות ההודית הוא שיטת הקאסטות הנהוגה בהודו. קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה שאדם נולד לתוכו, וכמעט אינו יכול להשתחרר ממנו. מעמד חברתי זה מגדיר את זהותו של האדם, ובכלל זה את טווח עיסוקיו האפשריים, מנהגיו, טקסיו, הנורמות לפיהן ינהג, מערכת הסמלים אליה הוא מחויב, ועוד. מערכת חברתית המבוססת על קאסטות היא מערכת ריבודית המסווגת את החברים בה על פי מוצא ההורים, כך שהניידות החברתית בין הקאסטות השונות

כמעט אינה אפשרית.

בשיטת הקאסטות הנהוגה בהודו מתחלקים האנשים )צבעים( המייצגות כל אחד מעמד “וארנות” לארבע

שונה, בעל זכויות וחובות משלו.

וארנת – הלבנה” “הוארנה הינה העליונה הוארנה הברהמינים, המנהיגים הרוחניים ופרשני כתבי הקודש

ה”ודות”.

וארנה – האדומה” “הוארנה הינה השנייה הוארנה הקשטריה, מלכים שליטים ולוחמים.

וארנת – החומה” “הוארנה הינה השלישית הוארנה ובעלי “הואישיה”, הכוללת את הסוחרים, החקלאים

המלאכה.

לבסוף נמצאת “הוארנה השחורה” – וארנת “השודרה”, ומחוץ למערכת והעבדים. מתחת מעמד המשרתים הוארנות נמצאים ה”דלית” המכונים לעתים “האסורים ומעמד צבע חסרי untouchables(, שהם ( במגע”

ונחשבים ל”טמאים”.

22


שיוך לקאסטה מסוימת מחייב דפוסי התנהגות, הן בין והן בין חברי הקאסטה חברי הקאסטה לבין עצמם, לחברי קאסטות אחרות. למשל, קאסטות מסוימות או על מגע אוסרות על אכילת מאכלים מסוימים, גופני עם חברי קאסטות אחרות. לחברי הקאסטה קאסטות ויש לאלמנות, להינשא אסור העליונה המחויבות בלבישת מלבושים מסוימים או מלבושים בצבעים מסוימים. באופן זה יוצרת שיטת הקאסטות בהודו מבנה חברתי היררכי, ומשמרת את נחיתותם של בני המעמדות הנמוכים שעובדים לרוב בעבודות

נחותות, וזוכים ליחס מפלה מיתר האוכלוסייה.

הקולנוע ההודיתעשיית הוא ההודית בתרבות נוסף חשוב צד הקולנוע הענפה הקיימת במדינה. הקולנוע ההודי הוא בין המפותחים בעולם, והיקף תעשיית הסרטים כ- 900 סרטים בשנה, מייצרת הודו הוא עצום: בה יותר מכל ארץ אחרת בעולם. מרכז תעשיית הסרטים עונים על העדפות הקהל רוב הסרטים ההודיים “בוליווד”. לכינוי נמצא בעיר מומבאי, שזכתה ומשלבים פעולה, רומנטיקה, מוזיקה ומאבק כנגד הרוע. המוזיקה היא חלק מרכזי ברוב הסרטים,

ולעתים רבות שירי הסרט הופכים לשירי הפופ הפופולאריים במדינה.

המטבח ההודיהמזון המסורתי בהודו מבוסס בעיקר על מקורות צמחיים כגון קטניות, ירקות, פירות, תבלינים, גבינות ולעתים גם דגים. המיעוט המוסלמי בהודו אוכל גם בשר. ייחודו של המטבח ההודי בכללותו הוא במגוון העצום של התבלינים כבסיס בתבשיל, המעובדים בכל פעם באופן שונה. כמו כן, מאופיין האוכל יוגש האוכל על צלחת טאלי – צלחת גדולה זו או אחרת של חריפות. במקרים רבים ההודי במידה הדומה למגש, ועליה מגוון מנות קטנות הכוללות לרוב אורז לבן, תבשיל עדשים )דאל(, תבשיל ירקות )סאבג’י(, יוגורט ופיתה הודית )צ’פאטי(. ארוחת טאלי היא הארוחה היומית של כמעט כל פועל בתת-

היבשת ההודית, ורבים מההודים נוהגים לאכול אותה ישירות בידיהם, ללא שימוש בסכו”ם.

23


סין ודוה

טנםוי

נזיהנדו

אי

פיניםילי

פ

פורינג

סלנד

איראל

שרי

טורקיה ליןפו

וריאהדרום-ק

לנדתאי

ונגנג ק

הואיוואן

טמקסיקו

זילבר

רוסיה

8.8

7.3

6.15.7 5.7

4.6 4.23.7

4.9

3.5 3.3 3.2 3.0 3.02.1 1.9 2.1

3. כלכלת הודו – אתגרים ומגמות3.1 מבוא

כלכלת הודו היא השלישית בגודלה בעולם והשנייה בגודלה באסיה, עם תוצר מקומי גולמי של כ- 9.5 PPP(. קצב הצמיחה של הכלכלה ההודית הוא מהגבוהים טריליון דולר ב- 2016 )במונחי כוח קניה, בעולם, כאשר הגידול בתמ"ג ההודי נאמד בכ-8.5% בשנים 2016-2017. הודו חברה בקבוצת הכלכלות

המובילות בעולם )G-20(, ונחשבת לכלכלה בעלת שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בקבוצה זו.

בין השנים 2007-2017 צמח המשק ההודי בשיעור שנתי ממוצע של כ-7.3% )שנייה רק לסין מבין הכלכלות המובילות בעולם(. ע"פ תחזית קרן המטבע העולמית הצמיחה המהירה של הודו תימשך גם בשנים הקרובות )2018-2022( והיא צפויה לצמוח בקצב של 7.9% בשנה – בכך תעקוף הודו את סין

ותוכתר למעשה ככלכלה בעלת הצמיחה הגבוהה ביותר מבין הכלכלות הגדולות בעולם.

גרף 1: שיעור צמיחה שנתי ממוצע 2007-2017

גרף 2: תחזית שיעור צמיחה שנתי ממוצע 2018-2022

ודוה סין

טנםוי

נזיהנדו

אי

פיניםילי

פ

פורינג

סלנד

איראל

שרי

טורקיה ליןפו

וריאהדרום-ק

לנדתאי

ונגנג ק

הואיוואן

טמקסיקו

זילבר

רוסיה

7.9

6.86.2 6.2

5.5

3.52.9 3.2 2.9 3.0 3.1 3.0

2.5 2.62.1 1.9

1.5

24


בשנות ה-90 עברה הודו מהלך של ליברליזציה ורפורמה כלכלית, שנועדה להביא להאצת הצמיחה של המדינה. צעדי הליברליזציה הכלכלית כללו הסרה של הפיקוח הממשלתי הצמוד על התעשייה, הפרטת מפעלים, עידוד שיתופי פעולה עם גורמי חוץ ובקרה מופחתת על הסחר וההשקעות הזרות. צעדים אלה הובילו את הכלכלה ההודית למסלול של צמיחה כלכלית יציבה, לצד גידול משמעותי בהשקעות הזרות, ביתרות המט"ח וביצוא. כך הפכה הודו בהדרגה למדינה בעלת שוק פתוח, על אף שגם כיום נותרו בה סממנים רבים של המדיניות הכלכלית הסוציאליסטית-אוטרקית שהייתה נהוגה

בה בעבר.

2011 החלה הצמיחה הכלכלית של הודו להאט, זאת בעיקר על רקע האינפלציה הגואה, בשנת הירידה בהשקעות והפסימיות ששררה בקרב המשקיעים לגבי מחויבות הממשל לרפורמות כלכליות. עם זאת, בשנת 2014 חזרה הכלכלה ההודית לצמוח בקצב מהיר העולה על 7% בשנה, וצמיחה זו נמשכת גם כיום. את הגידול בצמיחה ניתן לייחס לשינויים שחוללה עלייתו של הממשל החדש בשנת 2014, בראשות ראש הממשלה נרנדרה מודי. הממשלה החדשה השיקה שורה של רפורמות כלכליות המתמקדות בשינויים מנהליים ובירוקרטיים, שתכליתם להסיר חסמים הפוגעים בצמיחה ובהתפתחות ולהניע קדימה את הכלכלה. כך הפכה הודו למדינה הנתפסת כיעד מועדף להשקעה, הכלכלית, בייחוד לאור הירידה בגירעון הממשלתי והציפיות לרפורמות כלכליות. באופן זה החל גל משמעותי של

תנועות הון נכנסות, שהביא לגידול בהשקעות ותרם לייצוב ערך המטבע.

הכלכלה ההודית נחשבת למגוונת, והיא מקיפה תחומים רבים – חקלאות כפרית ומודרנית, עבודות יד, תעשיות מסורתיות ומודרניות בתחומים מגוונים וסקטור שירותים רחב. כמחצית מכוח העבודה בהודו עוסק בחקלאות, אך דווקא מגזר השירותים מהווה את המקור העיקרי לצמיחת הכלכלה, והוא מעסיק כשליש מכוח העבודה במדינה. ענף השירותים נסמך על אוכלוסייה משכילה ודוברת אנגלית, והוא IT, שירותים עסקיים ושירותי עיבוד תוכנה. מעצים את כוחה של הודו כיצואנית גדולה של שירותי נדבך חשוב נוסף בכלכלה ההודית הם המחצבים ואוצרות הטבע הקיימים במדינה, ומסייעים בחיזוק

הכלכלה )בעיקר פחם, גז טבעי, ברזל, יהלומים ונפט(.

בשנים האחרונות ממשיכה הודו להתמודד עם שיעורי אינפלציה גבוהים, הנעים סביב שיעור של כ-6%. בנוסף, מתמודדת הכלכלה ההודית עם ירידה מתמשכת בצריכה הפרטית, ועם גרעון תקציבי הודו 5%. מנגד, לזכותה של משמעותי המשתקף ביעד הגרעון הגבוה של הממשלה העומד על ממשיכות לעמוד עוצמותיה המסורתיות – אוכלוסייה צעירה, תהליך עיור אינטנסיבי, חיסכון פרטי גבוה ושליטה נרחבת בשפה האנגלית. הממשלה, בהובלת משרד האוצר ההודי, ממשיכה לפעול לריסון הגרעון ולהמרצת ההשקעה בתשתיות וההשקעות הזרות. בתוך כך מפנה הודו תקציבים רבים לפיתוח יכולות הטכנולוגיה והחדשנות במדינה. כחלק ממגמה זו מוקמים פארקי טכנולוגיה ומדע, ומוצעים

תמריצים רבים לעידוד מחקר ופיתוח, במטרה למשוך אל הודו חברות עתירות ידע.

25


3.2 תוצר וצמיחהכלכלת הודו היא אחת הכלכלות הצומחות ביותר בעולם. צעדי הפיתוח והליברליזציה הכלכלית שמתחוללים בהודו בעשרות השנים האחרונות העלו את המדינה על מסלול של צמיחה יציבה. בשנים 2005-2010 צמחה הכלכלה ההודית בשיעורים של 9%-8%, והן נחשבות לשנות השיא של הצמיחה הכלכלית במדינה. בשנים 2011-2013 חלה האטה בצמיחה הכלכלית, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי העולמי, שנתן את אותותיו גם על השווקים ההודיים. בשנת 2014, עם עלייתה של הממשלה החדשה, הצליחה הודו להתאושש מהמשבר הכלכלי, וחזרה לצמוח בשיעורים העולים

על 7% בשנה.

גרף 3: שיעורי צמיחת התמ"ג ההודי בשנים 2010-2017

10.3

8.07.1 6.7

7.56.4

5.56.6

2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017

גרף 4: שיעורי צמיחת התמ”ג ההודי מול הסיני ותחזית הצמיחה, 2000-2021

2000

2001

2002

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

2010

2011

2012

2013

2014

2015

2016

2017

2018

2019

2020

2021

16

14

12

10

8

6

4

2

0

סין

הודו

5 השנים הקרובות בהודו חיובית, ועל-פי ההערכות ימשיך התמ"ג ההודי התחזית לצמיחת התוצר ב- לצמוח בשנים אלה בשיעורים העולים על 7% - גבוה יותר מקצב צמיחת התמ"ג הסיני. הסיבות המרכזיות לתחזיות האופטימיות אודות צמיחת התוצר נוגעות להשקעה המוגברת בתשתיות, לכוח העבודה הצעיר

הקיים במדינה, לתלות הנמוכה בכלכלות זרות ולהגברת ההשתלבות בכלכלה העולמית.

26


15 השנים ב- גם הצמיחה המואצת השוררת בהודו בשנים האחרונות צפויה לאפיין את המדינה הקרובות. גם התחזית לצמיחה ארוכת הטווח של הודו הינה חיובית. עיקר הצמיחה בשנים אלה צפויה יהוו את השלב ההתפתחותי המשמעותי בכלכלה לנבוע מענפי השירותים והתעשייה. שנים אלה ההודית, זאת בדומה למדינות מתפתחות אחרות בהן תהליכי השקעה ופיתוח מביאים לשיעורי צמיחה 2030-2050 צפויה הכלכלה ההודית ולצמצום הפערים עם המדינות המפותחות. בשנים גבוהים, וישקף את רמת הפיתוח אליה יהיה נמוך מבעבר, יציב, אך קצב הצמיחה להמשיך לצמוח באופן

הגיעה המדינה.

טבלה 11: תחזית EIU לצמיחת הכלכלה ההודית בטווח הארוך, 2015-2050

שיעור צמיחה שנתי ממוצע של התמ"גטווח שנים

2015-20306.4%

2031-20504.6%

2015-20505.4%

על אף שיעורי הצמיחה הגבוהים המאפיינים את הודו בשנים האחרונות, התוצר לנפש בהודו הוא עדיין מהנמוכים בעולם. על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית התוצר לנפש במונחי כוח קניה לשנת 2016 עומד על כ-6,600 דולר בלבד, דבר המציב את הודו במקום ה- 126 בעולם בתוצר לנפש. נתון זה קשור כמובן לגודלה העצום של אוכלוסיית הודו, והוא מעיד על כברת הדרך הרבה שעוד צריכה המדינה ואי השוויון השוררים כיום במדינה מהווים את אחת לעבור בכדי שתחשב למדינה מפותחת. העוני הבעיות האקוטיות איתן מתמודדת הודו, בייחוד לאור העובדה שהצמיחה הגבוהה אינה מחלחלת אל השכבות החלשות, ואינה מאפיינת את מכלול המדינות והאזורים המרכיבים את הודו. אזוריה השונים של הודו נבדלים זה מזה בצורה קיצונית ברמת הצמיחה שלהם, והשקעותיה של ממשלת הודו אינן

מחולקות באופן שוויוני בין אזורי המדינה.

הענפים העיקריים בתוצר בהודו הם ענפי השירותים, התעשייה והחקלאות. בעשרים השנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בענף השירותים ההודי, וחלקו בתמ"ג הלך וגדל. אם ב- 1990 היווה ענף השירותים מעט יותר מ-40% מהתמ"ג, הרי שבשנים האחרונות חלקו בתמ"ג עלה אל מעל ל-50%. חלק ניכר מהצמיחה של ענף השירותים ההודי נזקף לזכותם של מספר ענפים עתירי ידע, בהם מצליחה ,)IT( הודו להתחרות בסביבה הבינלאומית. הענפים הבולטים במיוחד הם שירותים מבוססי טכנולוגיהובהם מוקדי שירות טלפוני, שירותי חשבונאות ושירותי ניהול תוכן, הממצבים את הודו כמובילה עולמית בתחום זה. לעומת זאת, חלקו של ענף החקלאות בתמ"ג הלך והצטמצם בשנים האחרונות. ב- 1990 היוותה החקלאות ההודית כ-30% מהתמ"ג, אך כיום היא מהווה כ-17% בלבד, זאת על אף שכמחצית מכוח העבודה בהודו מועסק בחקלאות. מגמות אלה צפויות להימשך גם בשנים הבאות, כאשר ענף השירותים ילך ויגדל הודות ליצוא מוגבר של שירותים, בעוד ענף החקלאות יצטמצם על רקע התלות המסוכנת במזג האוויר. חלקו של ענף התעשייה בתמ"ג נמצא ברמה יציבה יחסית של כ-30% בשנים

האחרונות, ומגמה זו צפויה להישמר.

27


תעשייה 30%שירותים 53%

חקלאות 17%

גרף 5: חלקם של ענפי השירותים, התעשייה והחקלאות בתמ"ג ההודי

3.3 מדיניות כלכלית3.3.1 צעדי מדיניות

תהליכי את 2014 בשנת עלייתה מאז האיצה מודי נרנדרה בראשותו של החדשה הממשלה הליברליזציה הכלכלית ואת ההשקעה בתשתיות. מודי, אשר נחשב לאיש המצדד בכלכלת השוק החופשי, ידוע כמי שהביא לצמיחה כלכלית משמעותית במדינת גוג'אראט, בראשה עמד בין השנים 2001-2014. מאז עלייתו לראשות הממשלה מנסה מודי לקדם תהליכים דומים בהודו רבתי, בדגש על השקעה בתשתיות ובמנועי צמיחה. בתוך כך החלו תהליכים להפיכת העסקים המקומיים לתחרותיים יותר בשוק העולמי. הממשל נוקט במדיניות פיסקאלית מרחיבה, המפנה תקציבים להשקעה בתשתיות ולעידוד צמיחה, תוך הפחתת התקציבים המופנים לבריאות ורווחה. כמו-כן, עוסק הממשל בהפחתת ביורוקרטיה ורגולציה במטרה להקל על פעילותם של משקיעים זרים במדינה, ולאחרונה אף החלה

מגמה הדרגתית להפחתת הריבית, שנועדה להביא לעידוד השקעות.

בשנים 2015-2016 נקט הממשל ההודי במספר יוזמות משמעותיות, אשר נועדו להצעיד קדימה את כלכלת המדינה. בין יוזמות אלה ניתן לציין ארבע יוזמות מרכזיות, המהוות נקודות מפתח במדיניות

הכלכלית של הממשל ההודי:

יביאו להגברת זרות, אשר – תוכנית ממשלתית שתכליתה למשוך השקעות "Make in India" •פעילות הייצור בשטחה של הודו. התוכנית שואפת לצמצם את התלות של הודו ביבוא, להקטין את הגרעון המסחרי ולהביא להגברת הצמיחה באמצעות גידול בנפח הייצור הקיים במדינה. בתוך כך כוללת ממשלת הודו בחלק מהליכי הרכש הממשלתי דרישה שאחוז מסוים מסך המוצרים הנרכשים ייוצרו על אדמת הודו. במובנים מסוימים ניתן לומר כי תוכנית זו מנסה לאמץ את המודל והעלויות הנמוכות יתרונות הגודל שלה, ייצור הודות לניצול ולהפוך את הודו למעצמת הסיני, של כוח העבודה במדינה. ראש הממשלה מודי הפך את המותג "Make in India" לאחד מסמלי הדגל של ממשלתו, והוא דואג להדגיש את היוזמה בכל ביקור שלו במדינה זרה. לצד זאת, רבים מטילים ספק ביכולתה של הודו להפוך ממעצמת שירותים למעצמת ייצור, בייחוד על רקע העדר ומשקיעים באשר וודאות בקרב תעשיינים אי קיים התשתיות החמור הקיים במדינה. בשל כך

28


לעתיד התוכנית. על כל פנים, נראה כי רואה בתוכנית הנוכחי בהודו הממשל ואין ספק כי זו את תוכנית הדגל שלו, מדיניותו בשנים הבאות תתעצב לאור

יוזמה זו.

יוזמה המהווה חלק – "Digital India" •Make in India שעיקרה הוא מתוכנית העברת פסי ייצור בתחום האלקטרוניקה נמצאת התוכנית בבסיס הודו. אל למדינה הודו את להפוך השאיפה מובילה בתחומי המחשבים והטכנולוגיה, בינלאומיות ניסיון למשוך חברות תוך להעתיק את פעילותן להודו. התוכנית בתשתיות אדירה השקעה כוללת מתקדמות, לרבות סיבים אופטיים, מעבר ויצירת לפעילות מקוונת של הממשלה

גישה נרחבת אל רשת האינטרנט.

100 ערים חכמות ברחבי נחנכה תוכנית ממשלתית להקמת 2015 יולי – בחודש ערים חכמות •הודו. על התוכנית אמונים ראש הממשלה מודי והשר לפיתוח עירוני בממשלתו, והיא כוללת גם שיקום של 500 ערים נוספות, ופיתוח אורבני של ערים בעלות פוטנציאל תיירותי. התוכנית כוללת בעיקר חידוש תשתיות, פתרונות תחבורה, שיפור משק המים והאנרגיה והגברת הביטחון האישי בערים. תוכנית זו צפויה להאיץ את תהליכי העיור המוגברים המתחוללים בהודו בעשרות השנים

האחרונות, ולתרום להפיכתה של הודו למדינה תעשייתית-מודרנית.

ניקיון נהר הגנגס – ממשלת הודו שמה לעצמה למטרה לנקות ולטהר את הנהר הקדוש להינדים. •BJP, ולאחר הזכייה בבחירות מונתה אומה תוכנית זו היתה חלק מקמפיין הבחירות של מפלגת ה- בהרטי, השרה האמונה על משק המים, להיות אחראית לתוכנית. מדובר במגה-פרויקט בהיקף של מיליארדי דולרים, ומעורבים בו גורמים רבים בהם משרדי ממשלה, גופי מימון בינלאומיים, מדינות ניקיון הנהר צפוי להיטיב עם אוכלוסיות רבות בהודו, תוך שיפור מצבן והמגזר העסקי. המחוז

הבריאותי ופיתוח החקלאות והתיירות במדינה.

לצד יוזמות אלה, בהן החל הממשל ההודי זה מכבר, ניתן לציין יוזמות נוספות הכלולות בתקציב •הממשלתי לשנת 2017, ובהן צפויה הממשלה ההודית להתמקד בשנה הקרובה:

שיפור מצבן של השכבות החלשות ביותר באוכלוסייה המתקיימות מהכנסה הנמוכה משני דולרים •ליום. התוכנית שואפת להביא להקלה מיידית בקשיי השכבות החלשות בעיקר באמצעות הקטנת והשירותים שצורכות השכבות החלשות. בנוסף, מתכננת הממשלה המיסוי על מוצרי הצריכה להשקיע בשיפור מערך הבריאות, השבחת מערכי הטיפול בילדים, חיזוק מעמד הנשים, טיפוח

מיעוטים ועוד.

29


גרף 6: ההוצאה הממשלתית בהודו כאחוז מהתמ"ג, 2012-2021

13.9

14.2 14.214.0

13.8

13.213.0

13.4 13.3

13.9

2012 2013 2014 2015 2016 2017E 2018E 2019E 2020E 2021E

הכבדת הנטל על השכבות החזקות באוכלוסייה, בעיקר באמצעות העלאת המיסוי הישיר על •הכנסתן. בנוסף, צפויה הכבדה בנטל המיסוי על מוצרי מותרות ומוצרי צריכה המזיקים לבריאות,

מיסוי כבד על הימורים והכבדת נטל המס על כרטיסי טיסה.

סיוע ייחודי לענפי החקלאות באמצעות הסבת תקציבים לטובת הסקטור החקלאי, ויישום פתרונות •השקיה מתקדמים. במסגרת הסיוע צפויים מיליארדי דולרים להיות מושקעים בהגדלת ההלוואות

לחקלאים, ובהקמת קרן למימון פרויקטים בתחומי ההשקיה והחקלאות.

השקעה מאסיבית בתשתיות לאומיות הכוללת שדרוג כבישים קיימים, סלילת כבישים חדשים, •והקמת מערכי 18,000 כפרים אל רשת החשמל גז בישול לשכבות החלשות, חיבור כ- אספקת

חינוך טכנולוגי.

וחברות ממשלתיות, האצת צעדי הליברליזציה הכלכלית של השוק, בדגש על הפרטת נכסים •והרחבת מתן ההיתרים להשקעות זרות.

מגוון צעדים מעודדי צמיחה: הקמת מיליון וחצי סטרטאפים, הקלות במיסוי על בתי חולים ועל •יבוא של מכשור רפואי, הפחתת מס על מוצרים ירוקים התורמים לחיסכון אנרגטי, הקלות מיסוי

ברכישת דירות, ועוד.

3.3.2 תקציב הממשלהתקציב ממשלת הודו הולך וגדל בהדרגה בשנים האחרונות. יחד עם זאת, ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתמ"ג נשארת ברמה קבועה למדי, ונעה סביב שיעור של 14%-13%. מגמה זו צפויה להימשך גם בשנים הבאות, מתוך רצון של הממשלה לעמוד ביעדי הגרעון הממשלתי, ולשדר למשקיעים התנהגות

פיסקאלית אחראית.

30


גרף 7: הגרעון הממשלתי בהודו כאחוז מהתמ"ג, 2013-2020

2013 2014 2015 2016 2017 2018E 2019E 2020E

6.97.2 7.0 6.7 6.5 6.3 6.1

7.6

אתגר משמעותי הרובץ לפתחה של הממשלה בתחום התקציב הוא צמצום הגרעון הממשלתי. יעד הגרעון של הממשלה נע סביב 5% מהתמ"ג, אך שיעור הגרעון בפועל עומד בשנים האחרונות על כ-7%. על-פי ההערכות, צפויה ממשלת הודו לצמצם בשנים הקרובות את הגרעון הממשלתי, ולהציב

אותו בתוך כ-5 שנים סביב רמה של 6%.

גרף 8: החוב הממשלתי בהודו כאחוז מהתמ"ג, 2012-2021

2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018E 2019E 2020E 2021E

52.6 52.151.6 51.8 51.9

51.149.8

48.4

47.046.1

31


נוסף על ההתמודדות עם הגרעון, מעוניינת הממשלה להביא לצמצום החוב הממשלתי. החוב הממשלתי כאחוז מהתמ"ג נע בשנים האחרונות סביב רמה של 51%. בשנים הקרובות צפויה הממשלה להביא לצמצום החוב הממשלתי, כאשר ההערכות הן שבתוך כ-5 שנים יתקרב החוב הממשלתי לרמה

של כ-46% מהתמ"ג.

3.4 סחר חוץ והסכמים בינלאומייםהגבלות להגן על המשק המקומי. סגורה למדי, שנועדה הודו כלכלה קיימה ה- 90 עד לשנות משמעותיות הוטלו על היצוא והיבוא, והשקעות של גורמי חוץ נבלמו, ודרשו אישורים מיוחדים של הממשל. תהליכי הליברליזציה הכלכלית שהתרחשו בהודו בתחילת שנות ה- 90 הביאו לעלייה חדה בהיקף הסחר הבינלאומי של המדינה. התרומה של סחר המוצרים והשירותים לתמ"ג ההודי, אשר

עמדה בשנים 1990-1991 על כ- 16%, קפצה לרמה של 43% בשנים 2008-2010.

כחלק מתהליך הליברליזציה והחשיפה לשוק העולמי, חתמה הודו במרוצת השנים על מספר הסכמי סחר חופשי. להודו הסכם אזור סחר חופשי עם איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה )ASEAN(, והסכמים )CARICOM(. בנוסף, להודו הסכמים בילטראליים עם ארגון המדינות השוכנות לחוף הים הקריבי בילטראליים עם האיחוד האירופי, וכן שורה של הסכמי סחר ישירים עם מגוון מדינות בהן סינגפור, תאילנד, סרי לנקה, מלזיה, יפן, דרום קוריאה, נפאל, בנגלדש, ועוד. לצד זאת, ממשיכה הודו לקיים מגעים עם מספר מדינות במטרה לכונן הסכמי סחר נוספים. בין המדינות איתן מתקיימים מגעים

נמצאות אוסטרליה, צ'ילה, ניו זילנד, הונג קונג, אפגניסטן, מצרים, רוסיה, ועוד.

מזה שנים רבות עולה היקף היבוא של הודו על היקף היצוא שלה. בשנות ה- 90 החל היצוא לגדול בהדרגה, עד שבשנים 2002-2003 הוא כיסה כ-80.3% מהיבוא, בהשוואה ל-66.2% בשנים 1990-1991. המשבר הכלכלי העולמי שפרץ ב-2008 הביא לירידה בהיקף הסחר העולמי, ותוצאותיו לא פסחו גם על הודו. כתוצאה מהמשבר כיסה היצוא ההודי בשנים 2008-2009 רק כ-61.4% מהיבוא שנכנס אל המדינה. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התאוששות הדרגתית בהיקף היצוא ההודי, והפער בין היצוא

והיבוא חוזר ומצטמצם.

היקף הסחר העולמי של הודו עמד בשנת 2017 על כ-750 מיליארד דולר, מתוכם עמד היקף היבוא אל הודו על כ-450 מיליארד דולר, והיצוא מהודו על כ- 300 מיליארד דולר. בשנת 2017 גדל היקף הסחר העולמי של הודו בהשוואה לשנת 2016, כאשר היבוא אל הודו גדל בכ-18%, והיצוא מהודו גדל בכ-11%.

הודו מייצאת כ- 7,500 מוצרים ל- 190 מדינות, ומייבאת כ- 6,000 מוצרים מ- 140 מדינות. היצוא מהודו כולל בעיקר אבנים יקרות )16%(, מוצרי נפט )10%(, כלי רכב )5%(, מכונות )5%(. הודו נחשבת לאחת מיצואניות מוצרי הנפט הגדולות באסיה. כמו כן, בשנים האחרונות ניכר גידול מתמשך ביצוא של מוצרים הנדסיים. מוצרי היבוא העיקריים של הודו הם מוצרי נפט )25%(, אבנים יקרות )13%(, ציוד

אלקטרוני )10%(, מכונות )9%(.

32


טבלה 12: עשרת המוצרים המובילים ביצוא ההודי

אחוז מסך היצואמוצרדירוג

16.5%אבנים יקרות1

10.6%מוצרי נפט2

5.7%כלי רכב3

5.2%מכונות4

5.0%פארמה5

4.3%כימיקלים6

3.5%אביזרי ביגוד7

3.1%ציוד אלקטרוני8

3.0%ביגוד סרוג9

2.5%ברזל ופלדה10

טבלה 13: עשרת המוצרים המובלים ביבוא ההודי

אחוז מסך היבואמוצרדירוג

25.0%מוצרי נפט1

13.5%אבנים יקרות2

10.4%ציוד אלקטרוני3

9.1%מכונות4

4.1%כימיקלים5

3.2%פלסטיק6

3.0%עצים וצמחים7

2.9%שומן מן החי והצומח8

2.4%ברזל ופלדה9

2.0%ציוד טכני וציוד רפואי10

33


שלוש שותפות הסחר הגדולות של הודו הן סין, ארה"ב ואיחוד האמירויות. היבוא של הודו מסין עולה בהרבה על היצוא אל סין, בעוד היצוא אל ארה"ב ואיחוד האמירויות דווקא עולה על היבוא מהן. רוב שותפות הסחר הגדולות של הודו הן מדינות יבשת אסיה, דבר המעיד על מקומה המרכזי של הודו זו. מבין מדינות אירופה מהוות שוויץ וגרמניה את שותפות הסחר העיקריות של הודו. מגמה ביבשת מעניינת שניכרת בשנים האחרונות היא היקפי הסחר ההולכים וגדלים של הודו עם מדינות המפרץ הפרסי. הסחר של הודו עם מדינות המפרץ עולה על הסחר שלה עם אזורים אחרים בעולם, כגון האיחוד

.)NAFTA( ומדינות ארה"ב, קנדה ומקסיקו )ASEAN( איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה ,)EU( האירופי

טבלה 14: עשרת שותפות הסחר הגדולות של הודו )מיליארדי דולרים(

היקף סחר כוללמדינהדירוג)סך היצוא והיבוא(

מאזן הסחר)יצוא פחות יבוא(

69.3-51.5סין1

62.321.5ארה"ב2

49.210.8איחוד האמירויות3

23.5-13.4ערב הסעודית4

20.36.0הונג קונג5

18.6-4.3גרמניה6

15.8-13.8שוויץ7

15.6-8.7דרום קוריאה8

15.3-9.0אינדונזיה9

14.00.6סינגפור10

יעד היצוא המרכזי של הודו הוא ארה"ב, אליה מגיעים כ-16% מסך היצוא ההודי. יעד היצוא השני בחשיבותו הוא איחוד האמירויות, המשמשת עבור הודו כגשר מסחרי לכל מדינות המפרץ, ואליה

מגיעים כ-11% מסך היצוא ההודי. עיקר היצוא ההודי ליבשת אירופה מגיע אל בריטניה וגרמניה.

34


טבלה 15: עשרת יעדי היצוא הגדולים של הודו

סך היצואמדינהדירוג)מיליארדי דולרים(

אחוז מסך היצוא

41.916.1%ארה"ב1

30.011.5%איחוד האמירויות2

13.25.1%הונג קונג3

8.93.4%סין4

8.53.3%בריטניה5

7.32.8%סינגפור6

7.12.8%גרמניה7

5.92.3%וייאטנם8

5.62.2%בנגלדש9

5.32.1%בלגיה10

סין היא מקור היבוא הגדול ביותר של הודו, ממנה מגיעים כ-17% מסך היבוא ההודי, כאשר מרבית הודו מיובאים מסין. מקורות היבוא הבאים בגודלם הם ארה"ב, איחוד מוצרי האלקטרוניקה של וכסף זהב וערב הסעודית, כאשר מערב הסעודית מיובא בעיקר נפט, משוויץ בעיקר האמירויות

ומארה"ב כלי רכב ומכונות.

טבלה 16: עשרת מקורות היבוא הגדולים של הודו

סך היבואמדינהדירוג)מיליארדי דולרים(

אחוז מסך היבוא

60.417.0%סין1

20.35.7%ארה"ב2

19.25.4%איחוד האמירויות3

18.45.2%ערב הסעודית4

14.84.2%שוויץ5

12.23.4%דרום קוריאה6

12.13.4%אינדונזיה7

11.43.2%גרמניה8

9.92.8%עיראק9

9.82.7%יפן10

35


הודו נחשבת כיום למדינה המובילה בעולם במשיכת השקעות זרות. סך ההשקעות הזרות בהודו הולך וגדל בהדרגה משנת 1991. עד לשנת 2015 היה סך ההשקעות הזרות בארה"ב ובסין גבוה מזה של הודו, אך בשנת 2015 עברה הודו לראש הרשימה. ההשקעות הגדולות בהודו מגיעות מסינגפור, ארה"ב, בריטניה, הולנד, יפן וגרמניה. ממשלת הודו מאפשרת השקעות זרות מלאות במרבית הענפים, אך עדיין נותרו מחסומי השקעה מסוימים כגון הגבלת שיעור הבעלות הזרה, ובקרה על הזרמות הון. הממשלה ממשיכה בתהליך זהיר של ליברליזציה של ההשקעות הזרות, ומגבלות נוספות עתידות להיות מוסרות בשנים הקרובות. FIIA – Foreign Investment Implementation( בשנת 1999 הוקמה בהודו רשות למימוש השקעות זרותAuthority(, שתפקידה לסייע למשקיעים זרים להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע השקעות. כמו

כן, מרכז ההשקעות ההודי מספק למשקיעים מידע מקיף אודות השקעה באזוריה השונים של הודו.

לאורך השנים האחרונות העניקה ממשלת הודו תמריצים להשקעות במדינה, והתירה שיעור מימון זר של 100% במגוון תחומי השקעה חיוניים – תקשורת, ביטחון, בניית בתי חולים ומוסדות חינוך, בניית תשתיות, ועוד. תוכנית "Make in India" שמנהיגה הממשלה החדשה כוללת הקלות משמעותיות על השקעות זרות בהודו, ושיעור ההשקעות הזרות במדינה אכן עלה בצורה ניכרת בשנתיים האחרונות. ההשקעות הזרות בהודו נוגעות למגוון רחב של תחומים, אך עיקר ההשקעות מוכוונות למספר תחומים מרכזיים:

תשתיות – תוכנית החומש של הודו לשנים 2012-2017 כוללת השקעה של כטריליון דולר בתשתיות. •

כ-40% מסכום זה ממומנים על-ידי הסקטור הפרטי, וחלק ניכר מהמימון הפרטי מגיע מהשקעות זרות, בדגש על השקעות בתשתיות רכבת ותעופה.

פארמה – שוק הפארמה ההודי הוא מהגדולים והצומחים בעולם. תעשיית התרופות בהודו צפויה •

זו מושכים אל התחום 2020. שיעורי הצמיחה הגבוהים של תעשייה לצמוח בכ-20% עד לשנת משקיעים זרים רבים.

שירותים – ענף השירותים אחראי ללמעלה ממחצית מהתמ"ג ההודי, והוא ממצב את הודו כמעצמה •

עולמית בתחום. השירותים המרכזיים הקיימים בהודו הם שירותי בנקאות, IT, ביטוח, מחקר ופיתוח, תקשורת וכן מיקור חוץ במגוון תחומים. גודלו והצלחתו העולמית של ענף השירותים ההודי מושך

אליו השקעות זרות בהיקף נרחב.

2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018E 2019E 2020E 2021E

2428

35

44 4549

52 55

6572

גרף 9: סך ההשקעות הזרות הישירות )FDI( בהודו, 2012-2021, מיליארדי דולרים

36


כימיקלים – נתח השוק העולמי של תעשיית הכימיקלים ההודית צפוי לצמוח משיעור של 2.8% •

ב- 2013, לשיעור של כ-7% ב- 2023. סיבה מרכזית להתפתחותו המהירה של התחום היא ריבוי ההשקעות הזרות שזורמות אליו בשנים האחרונות.

– שיעורי ההשקעות הזרות בתעשיית הטקסטיל ההודית צמחו בעשרות אחוזים בחמש טקסטיל •

גם זרים השנים האחרונות. התפתחותו המהירה של הענף צפויה להמשיך למשוך משקיעים בשנים הבאות.

3.5 שוק ההוןהודו נחשבת לבעלת שוק פיננסי חסון ומקיף, אשר הלך והתפתח בשנים האחרונות לשוק ליברלי ופתוח. דירוג האשראי הנוכחי של הודו הוא BBB-, ועל-פי התחזיות הוא צפוי להישאר יציב גם בשנים

הבאות.

שחקנים מרכזיים בשוק ההון ההודיהמערכת הבורסאית – הודו מכנסת לתוכה פעילות פיננסית ענפה. מועצת המנהלים של בורסת •

והיא המפקחת על שוק ההון במדינה. בהודו ,1992 )SEBI( הוקמה בשנת ניירות הערך של הודו פועלות שתי בורסות:

טבלה 17: הבורסות של הודו

The National Stock Exchange)NSE(

The Bombay Stock Exchange)BSE(

19921875שנת ייסוד

מומבאימומבאימיקום

מספר חברות כ- 5,750כ- 1,700רשומות

כ- 1.43 מיליארד דולרכ- 1.41 מיליארד דולרשווי שוק

הערות הבורסה השלישית בגודלה בעולם

מבחינת מספר העסקאות המתקיימות בה

הבורסה הגדולה בעולם מבחינת מספר החברות הרשומות בה

)Reserve Bank of India – RBI( – הבנק המרכזי ההודי הוקם בשנת 1935. הבנק המרכזי ההודי •

תפקידיו המרכזיים של הבנק הם להכתיב את המדיניות המוניטארית של הודו, להנפיק את מטבע 2016 עומד בראש הבנק אורג'יט הרופי, ולפקח על המערכת הבנקאית במדינה. מאז ספטמבר פטאל, כלכלן הודי בן 53 בעל רקע עשיר במחקר ובתפקידים כלכליים. בשנים האחרונות פועל הבנק המרכזי לשיפור תנאי האשראי בהודו, ולקידום החינוך הפיננסי במדינה. ראשי הבנק לוקחים

חלק חשוב בגיבוש האסטרטגיה הכלכלית של ממשלת הודו.

37


45.3

2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017

45.0 46.653.4

58.6 61.064.2 67.2

המערכת הבנקאית – הבנקים הפועלים בהודו נחלקים לבנקים ממשלתיים, בנקים פרטיים ובנקים •

זרים. הבנקים הממשלתיים שולטים באופן בולט על הזירה הבנקאית, ומהווים כ- 75% מהבנקים במדינה. שוק האשראי בהודו נשען ברובו על המערכת הבנקאית, ופעילים בו בנקים מסחריים, בנקים כפריים ובנקים קואופרטיבים. לצד זאת קיימים גם מוסדות פיננסיים חוץ בנקאיים הפעילים

בשוק האשראי.

קרנות הון סיכון )VCF( – מספר הקרנות הפועלות בהודו הולך וגדל בהדרגה בשנים האחרונות, זאת •

וייסודם של סטרטאפים רבים בתחומי ההייטק. בעיקר על רקע ההתפתחות הכלכלית המואצת, נוסף על קרנות מקומיות המחפשות השקעות בהודו, קיימות גם מספר קרנות בינלאומיות שהחלו

להעמיק את פעילותן במדינה בעקבות הפתיחות הגוברת של הודו לשווקים העולמיים.

נדבך חשוב נוסף במערכת הפיננסית ההודית הוא מעמדו של מטבע הרופי. בין השנים 2000-2010 היה ערכו של הרופי יציב למדי, והוא נסחר בשער שנע סביב 45 רופי לדולר. בשנת 2011 החלה מגמה של פיחות משמעותי בערכו של הרופי ביחס לדולר. שיאה של מגמה זו התרחש בספטמבר 2013, כאשר ערכו של הרופי הגיע לשפל חסר תקדים, והוא נסחר בשער של 68.27 רופי לדולר. בשנים האחרונות

נותר הרופי חלש ביחס לדולר, ובשנת 2017 הוא נסחר בשער ממוצע של 65.1 רופי לדולר.

גרף 10: שער החליפין הממוצע של הרופי ביחס לדולר

65.1

38


3.6 כלכלת הודו – הזדמנויות ואתגריםכלכלת הודו נמצאת בתהליך מואץ של צמיחה והתפתחות. גודלה הגיאוגרפי והדמוגרפי של הודו ולמי שיכולה לשמש מנוע מרכזי בכלכלה הופכים אותה למדינה בעלת פוטנציאל כלכלי אדיר, ובפרט אלה שמקדם העולמית. התהליכים שמקדמות ממשלות הודו בעשרות השנים האחרונות, הממשל הנוכחי, מצעידים קדימה את הכלכלה ההודית ופותחים מגוון הזדמנויות עבור אזרחי הודו זרים. הודו נאבקת בהסרת חסמי צמיחה שהעיבו על התפתחותה במשך שנים, ועבור משקיעים ופותחת את שעריה בפני שווקים בינלאומיים. תהליכים אלה, אשר צפויים להימשך גם בשנים הבאות,

ממצבים את הודו ככוח כלכלי עולה, וכיעד אסטרטגי לביצוע השקעות.

בתוך כך ניתן לציין כמה סקטורים בולטים בכלכלה ההודית, אשר צפויים להתפתח בצורה משמעותית בשנים הקרובות, ולהוות הזדמנות מועדפת להשקעה. סקטורים אלה עתידים להוות את מנועי הצמיחה העיקריים של הכלכלה ההודית המתפתחת. מדובר בתחומים הנמצאים בראש סדר העדיפויות של הממשל ההודי, וישנם תקציבים רבים המיועדים לפיתוח והשקעה בתחומים אלה. בין הסקטורים הללו

ניתן למצוא:תקשורת וטכנולוגיות מידע •

חקלאות, אגרו-טכנולוגיה ומזון •פארמה, ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי •

אנרגיה ואנרגיה מתחדשת •מים וסביבה •

תעשיות ביטחוניות •בניית תשתיות ובנייני מגורים •

לצד ההזדמנויות הרבות שטומנת בחובה הכלכלה ההודית, חשוב לזכור כי הודו היא עדיין מדינה מתפתחת, הנמצאת מרחק רב מרמת הפיתוח המוכרת לנו במדינות העולם המערבי. הודו סובלת ממגוון בעיות מבניות, אשר פוגעות ברמת הפיתוח הכלכלי של המדינה, ומהוות חסמי צמיחה משמעותיים. הניסיון להתגבר על אתגרים אלה צפוי לארוך שנים רבות, לצרוך משאבים רבים ולהערים קשיים על הממשל והאוכלוסייה בהודו. בין האתגרים הרבים הרובצים לפתחה של הכלכלה ההודית ניתן למנות

כמה מרכזיים:

39


רמות גבוהות של עוני ואי-שוויון – הודו מתאפיינת בשיעור עוני גבוהים, הכוללים אוכלוסיות רבות •שאינן מסוגלות להבטיח לעצמן רמת קיום מינימאלית. נכון לשנת 2011 נמצאו 21.2% מאזרחי הודו מתחת לרמת הכנסה של 1.9 דולר ליום. כ-30% מהילדים ההודים מתחת לגיל 5 נמצאים במצב וישנם פערים משמעותיים של תת משקל. בתוך כך מתקיימת בהודו רמה גבוהה של אי שוויון, בין ההכנסה הדלה לה זוכים ההמונים לבין העושר הרב העומד לרשות השכבות החזקות. כמו כן, ואי- מתקיימים פערים סוציו-אקונומיים גדולים בין המדינות השונות המרכיבות את הודו. העוני

השוויון פוגעים בלכידות החברתית של האוכלוסייה בהודו, יוצרים מתיחות בין השכבות המרכיבות את החברה, מקשים על התפתחות המדינה ומשמשים כגורם מעכב צמיחה.

– הודו סובלת ממחסור חריף בתשתיות שונות, החיוניות להמשך מחסור בתשתיות מתקדמות •צמיחתה של כלכלת המדינה. רבות מהתשתיות הקיימות כיום בהודו נוסדו בימי המנדט הבריטי, והן סובלות מליקויים רבים. המחסור בתשתיות בא לידי ביטוי בעיקר בתחומי התחבורה, החשמל, המים, החקלאות והתקשורת. בנוסף קיימים פערים משמעותיים בתחומי הייצור וההפצה, אשר פוגעים ברמת הפריון של המשק ההודי. תהליכי העיור, יחד עם העלייה ברמת החיים, יוצרים לחץ על התשתיות העירוניות, אשר מתקשות לענות על צרכי האוכלוסייה. ממשלת הודו הציבה את נושא שיפור התשתיות כיעד מרכזי בתוכניותיה הכלכליות, והקצתה לשם כך משאבים רבים. יחד עם זאת, ההשקעה בתשתיות אינה מקיפה את כל אזורי המדינה, ועדיין ישנם שטחים נרחבים הסובלים ממחסור בתשתיות בסיסיות. עושה רושם כי מצבן הירוד של התשתיות בהודו צפוי להמשיך ולהוות

גורם מעכב צמיחה גם בשנים הבאות.

היעדר השכלה – על אף שעובדי הטכנולוגיה ההודים המיומנים יכולים להתחרות בהצלחה בשוק •העולמי, הרמה הממוצעת של ההון האנושי בהודו נמוכה. בדו"ח מדד הפיתוח האנושי של האו"ם )Human Development Index( לשנת 2016 דורגה הודו במקום ה- 131 מתוך 188 המדינות שנכללו בדו"ח. המחסור בהשכלה בסיסית בקרב חלקים נרחבים באוכלוסייה צריך לשמש תמרור אזהרה עבור הכלכלה ההודית, בייחוד על רקע גילה הצעיר של אוכלוסיית המדינה. אם הודו לא תשכיל להבטיח חינוך איכותי שיאפשר לבוגרי מערכת החינוך לרכוש מיומנות מקצועיות, יתקשה המשק ההודי להתחרות בזירה הבינלאומית ולשמור על צמיחה יציבה בטווח הארוך. הנגשת החינוך ומתן

הכשרה מקצועית להמונים הם בבחינת תנאי הכרחי להמשך התפתחותה של הכלכלה ההודית.

עודף ביורוקרטיה – על אף הניסיונות שמבצע הממשל בשנים האחרונות לצמצום הביורוקרטיה, •עדיין מתאפיינת הודו בהתנהלות ביורוקרטית מכבידה, המקשה על קידום תהליכי הפיתוח במדינה. הביורוקרטיה הרבה מאיטה את ביצוע הרפורמות שמנסה הממשל לקדם, פותחת פתח לקיומה של שחיתות, ומקשה על קיום ממשק חיובי בין הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי. בכדי לקדם את צמיחת הכלכלה צריכה הודו להסיר את המחסומים הביורוקרטים, לייעל את ההוצאה הציבורית, ולבצע רפורמות מבניות במוסדות הממשל – צעדים שאינם קלים ליישום לאחר שנים ארוכות של

ביורוקרטיה עודפת.

שחיתות – רמת השחיתות בהודו נחשבת גבוהה, ומתקיימת בכל דרגי הממשל. על-פי מדד השחיתות •הבינלאומי, המפורסם מידי שנה על-ידי הארגון Transparency International, דורגה הודו בשנת נוגעת לתחומי הרכש הממשלתי, 176 מדינות. עיקר השחיתות בהודו 2016 במקום ה- 79 מתוך התקשורת, החשמל והביטחון. הודו עושה מאמצים לצמצם את תופעת השחיתות, הן בחקיקה והן

40


ומיגורן אינו באכיפה. עם זאת, נורמות השחיתות מושרשות בעומק ההתנהלות המוסדית בהודו, יוצרת תמריץ שלילי לביצוע השקעות במדינה, משימה פשוטה. רמת השחיתות הגבוהה בהודו

ומהווה גורם מעכב צמיחה.

הון שחור – בהודו הון שחור בהיקף רב. הדבר משקף שיעורים גבוהים של העלמות מס אשר מתקיימים •בכל שכבות האוכלוסייה, והוא עדות נוספת לשחיתות המושרשת במדינה. אחד ממאפייניה של תופעת ההון השחור הוא הכסף הרב שמצוי במזומן אצל האוכלוסייה, ומשמש לביצוע עסקאות 2016 הודיע ראש הממשלה מודי במפתיע על הוצאת שאינן מדווחות לרשויות. בחודש נובמבר 1,000 רופי ממחזור המזומנים, זאת כחלק מהניסיון של הממשלה להילחם ו- 500 שטרות של בתופעת ההון השחור. במקום שטרות אלה הנפיקה הממשלה שטר חדש של 500 רופי, ושטר נוסף של 2,000 רופי. ניסיון זה יצר כאוס רב ברחבי המדינה, והוא מהווה צעד נוסף במלחמה שמנהלת הודו בהון השחור. ההון השחור פוגע בהכנסות שמצליחה ממשלת הודו לגייס ממיסים, והוא מעכב

את תהליכי הפיתוח במדינה.

על יעילה של המערכת המשפטית, בדגש היעדר אכיפה •זרים מתלוננים – משקיעים ופטנטים רוחני קניין זכויות נתפסים אינם בהודו כך שהחוזים על קרובות לעיתים כמחייבים. מערכת המשפט בהודו מתקשה לקיים תהליכים ולרוב עובר זמן רב עד שפניות יעילים לפתרון סכסוכים, רבות סעיפי זרות חברות כוללות כך מטופלות. מתוקף תחום בהודו. חותמות שהן בחוזים בינלאומית בוררות הפטנטים והקניין הרוחני מעוגן אמנם בחקיקה, אך האכיפה וקיימת תופעה נרחבת של פגיעה בזכויות בנושא חלשה, קניין. בשנים האחרונות חל שיפור בנושא, וכיום הודו חברה ונכסים יוצרים זכויות בינלאומיות לשמירה על באמנות WIPO על אמנת ב-2012 ואף חתמה אינטלקטואליים, היעילות חוסר העוסקת ברשת התקשורת האינטרנטית. של המערכת המשפטית, לצד האכיפה המצומצמת בתחום הקניין הרוחני, מגבירים את תחושת אי הוודאות השוררת העסקה עלויות את מגדילים בהודו, העסקית בסביבה

ופוגעים בפעילות הכלכלית בכללותה.

41


4. סביבה עסקית ורגולטורית4.1 תרבות עסקית

הודו מהווה כיום את אחד הקטרים המובילים של הכלכלה העולמית. גודלה העצום של המדינה, כוח העבודה הרב המצוי בה, שיעורי הצמיחה הגבוהים ותוכניות פיתוח בסכומי עתק, כל אלה הופכים את הודו ליעד אטרקטיבי להשקעה. משקיעים רבים מכל רחבי העולם פוקדים את המדינה, ומחפשים ערוצי השקעה והזדמנויות עסקיות. יחד עם זאת, המסע העסקי להודו, על אף הפוטנציאל הרב הטמון בו, כולל מורכבויות וקשיים רבים. עשיית עסקים בהודו מחייבת היכרות והבנה של התרבות המקומית, וניהול נכון של תהליך החדירה לשוק המקומי. התנהלות עסקית נכונה מול היזמים המקומיים הינה

תנאי קריטי להצלחת הפעילות העסקית במדינה.

והחלוקה מגוון השפות ורבדים. החלוקה למחוזות, הדתות השונות, פנים היא מדינה רבת הודו למעמדות בחברה ההודית – כולם משתנים אותם יש לקחת בחשבון כאשר עושים עסקים בהודו. ריבוי המשתנים מהווה אתגר משמעותי בהכנות וההיערכויות הנדרשות לקראת קיום פעילות עסקית בהודו. מומלץ ללמוד מניסיונם של אחרים, ולהתייעץ עם גורמים וחברות המכירים את השוק ההודי, ויכולים לסייע בהיערכות לפעילות עסקית במדינה. כמו כן, נכון למצוא שותף מקומי שיקל על גישור הפערים

עם התרבות העסקית במדינה, ויאפשר דריסת רגל נוחה בנבכי הביורוקרטיה ההודית.

להלן התייחסות לכמה מנקודות המפתח בתרבות העסקית ההודית, אשר היכרות עמן יכולה להקל על קיום אינטראקציה מוצלחת עם המגזר העסקי בהודו:

שפהאוכלוסיית הודו דוברת מאות שפות שונות, אם כי ברמת המדינות המרכיבות את הודו קיימות כ- 24 שפות רשמיות. השפה המדוברת ביותר בהודו היא הינדי עם כ- 420 מיליון דוברים. הודו נחשבת למדינה 150 מיליון הודים דוברי אנגלית, השנייה בעולם מבחינת מספר התושבים דוברי האנגלית. ישנם כ- ועוד כמיליונים רבים המבינים אנגלית ברמה חלקית, אם כי האנגלית אינה שפת האם של רובם. שפות

מרכזיות נוספות הן בנגלית, טלוגו ומראטהי.

הודו עם השפה האנגלית מקלה על עשיית עסקים במדינה. אוכלוסיית ההיכרות הנרחבת של האנגלית נחשבת לשפת העסקים הרשמית בהודו, וגורמים רבים בזירה העסקית והפיננסית מקיימים יחד עם זאת, במהלך פגישת עסקים המתנהלת באנגלית, עשויים את פעילותם בשפה האנגלית. אנשי עסקים הודים לעבור לשוחח בהינדית בינם לבין עצמם. מדובר בדפוס מוכר בפגישות עסקיות עם גורמים זרים, ואין צורך להירתע מהתנהגות זו. אם הדבר מתרחש במהלך פגישת עסקים, מומלץ

להמשיך בהתנהלות רגילה, ולא לגלות סימני אי נוחות בעקבות המעבר לשפה ההינדית.

הירארכיה ביותר בתרבות העסקית ההודית היא הכבוד להירארכיה אחת ההשפעות התרבותיות החשובות ולמעמדות החברתיים. ההירארכיה משחקת תפקיד מפתח בהתנהלות העסקית והמקצועית בהודו. הסיבה לכך נעוצה בתרבות ההינדית, ובמערכת המעמדות הקיימת במדינה. החברה ההודית פועלת בתוך מסגרת הירארכית קפדנית, המכונה מערכת הקאסטות. קאסטה היא מעמד חברתי נוקשה

42


יכול להשתחרר שאדם נולד לתוכו, וכמעט אינו של זהותו את מבנה זה חברתי מעמד ממנו. זה את טווח עיסוקיו האפשריים, ובכלל האדם, ינהג, מערכת לפיהן הנורמות טקסיו, מנהגיו, הסמלים אליה הוא מחויב, ועוד. מערכת חברתית ריבודית היא מערכת על קאסטות המבוססת המסווגת את החברים בה על פי מוצא ההורים, כך שהניעות החברתית בין הקאסטות השונות כמעט

אינה אפשרית.

והן בין חברי הקאסטה לבין עצמם, שיוך לקאסטה מסוימת מחייב דפוסי התנהגות מסוימים, הן יוצרת שיטת הקאסטות בהודו מבנה חברתי בין חברי הקאסטה לחברי קאסטות אחרות. באופן זה היררכי, ומשמרת את נחיתותם של בני המעמדות הנמוכים, שעובדים לרוב בעבודות נחותות, וזוכים ליחס מפלה מיתר האוכלוסייה. בחברות עסקיות, עבודות מסוימות יבוצעו על-ידי אנשים מהקאסטות הנמוכות, הנחשבים לפועלים פשוטים, ורק על ידם. כך, למשל, ייתכנו מצבים בהם פגישה עם אנשי עסקים בכירים תתעכב רק בגלל המתנה לאדם הנכון שיביא את הכיבוד, על אף שהדבר יכול היה להיעשות על-ידי כל אחד מהנוכחים. היכרות עם הריבוד המעמדי הקיים בהודו עשויה למנוע אי הבנות

רבות, ולהקל על המפגש עם התרבות העסקית ההודית.

היכרות ראשונית ופגישותפגישות עסקיות בהודו מתחילות ומסתיימות בלחיצות ידיים בין כל האנשים שנכחו בפגישה. מקובל לברך וללחוץ את היד לאדם הכי בכיר בחדר, ורק לאחר מכן ליתר המשתתפים. חלק מהמשתתפים ההודים יברכו את הנוכחים בברכת “נמסטה”, הידועה כסמל להסברת פנים, וביטוי לכבוד והערכה. ברכת “נמסטה” תהיה מלווה לעיתים בתנועה של איחוד כפות הידיים בגובה החזה, ותנועת קידה והזדהות עם התרבות יחשב להבעת כבוד “נמסטה” קלה עם הראש. שימוש של האורח בברכת

המקומית.

פנייה לאדם בפגישות עסקיות לא תתבצע בשמו הפרטי, אלא בציון המשרה המקצועית בה הוא נושא. לפיכך, מומלץ להכיר בטרם הפגישה את רשימת האנשים העתידים להיות נוכחים בפגישה, ואת התפקיד המקצועי של כל אחד מהם. לצד חוקים פורמאליים מעין זה, יש לזכור כי עשיית עסקים ורק עם יצירת יחסים בינאישיים מוצלחים. ההודים עושים עסקים אך בהודו מושתת בעיקרה על אנשים שהם מכירים וסומכים עליהם, גם אם הדבר יבוא לעיתים על חשבון ביצוע עסקה מועדפת עם אדם שאינו מוכר. לפיכך הכרחי לבנות מערכת יחסים טובה עם כל שותף ולקוח פוטנציאלי, ולהקדיש זמן לשיחות היכרות ולטיפוח היחסים הבינאישיים. מסיבה זו כמעט בלתי אפשרי לנהל עסקים בהודו ולא במפגש פיזי. הנוכחות בשטח הכרחית בשלט רחוק, או בפגישות הנעשות במדיה תקשורתית

ליצירת תחושת מחויבות, וליצירת קשרים אישיים שיאפשרו שיתופי פעולה מוצלחים.

נהוג להחליף כרטיסי ביקור בפגישות עסקים ראשונות עם גורמים הודיים. הכרטיסים יוחלפו תמיד ביד ימין, ולעיתים אף בשתי ידיים שאוחזות בכרטיס. הטיפול בכרטיס הביקור צריך להיות מכובד. יחס שנתפס כמזלזל בכרטיס ביקור של איש עסקים הודי עשוי לקלקל רושם שנבנה במהלך פגישה שלמה. לפיכך, רצוי לעיין בכרטיס הביקור ולהקדיש לו תשומת לב ראויה, ולא להכניס אותו לכיס

כלאחר יד.

43


תמיד רצוי להתחיל פגישות בשיחת חולין, בייחוד אם השיחה נסובה סביב נושאים החביבים על הציבור ההודי – קולנוע הודי, מאכלים הודיים ונושאים אקטואליים הנמצאים על סדר היום בהודו. שיחה כזו

היא חלק חשוב בתהליך ההיכרות, ויש ביכולתה לתרום לבניית מערכת יחסים מוצלחת.

פגישות בהודו צריכות להיקבע מראש, ויש לאשר הגעה לפגישה. רצוי לא לאשר פגישות במייל בלבד, אלא לוודא טלפונית שהפגישה אכן מתקיימת. כמו כן, רצוי להימנע מקביעת פגישות בסמוך למועדי החגים בהודו. איחור קל לפגישה אינו נחשב לתופעה חריגה, אך ההודים מעריכים דייקנות, ולכן רצוי להגיע לפגישה בזמן. בנוסף, כאשר מגיעים לסבב פגישות בהודו, יש חשיבות לשמירה על לוח זמנים גמיש הנתון לשינויים. בתרבות ההודית המשפחה תמיד קודמת לעבודה. פגישה עשויה להתבטל ללא התרעה מראש בשל אילוצים משפחתיים, והדבר לא ייחשב לזלזול באורח שהגיע מרחוק. מסיבה זו יש

לדאוג ללוח זמנים גמיש בנסיעות להודו, ולהשאיר זמן פנוי שיאפשר להגיב לשינויים.

משא ומתןתרבות ניהול המשא ומתן ההודית שונה מזו המוכרת בעולם המערבי, בייחוד על רקע העובדה שלרוב היא נטולת זמנים כמעט לחלוטין. מסיבה זו נוטים תהליכי משא ומתן בהודו להתקדם באיטיות רבה, ולהתנהל בצורה שאינה מובנית וסדורה באופן מלא. מסיבה זו, אין צורך לנסות להאיץ את תהליך, ולהזדרז לעסוק בסוגיות עסקיות, אלא ניתן להקדיש זמן לבניית אמון ומערכת יחסים טובה. כמו כן, חשוב לזכור שהחלטות בחברות הודיות כמעט תמיד מתקבלות על-ידי ההנהלה הבכירה ביותר, בניגוד לחברות אירופאיות בהן למנהלים בדרגי ביניים יש תקציב ואוטונומיה לקבלת החלטות בתחום אחריותם. מכאן ניתן להסיק שאם מנהל בכיר אינו שותף לדיוני המשא ומתן, כנראה שמדובר בשלב

ראשוני בתהליך, וייתכן שהפגישה נועדה לצורכי היכרות בלבד.

במהלך המשא ומתן יש להימנע מלהפעיל מנופי לחץ באופן אגרסיבי. ההודים, ככלל, ייסוגו לאחור במקרה כזה, והמרחק לסגירת העסקה רק ילך ויגדל. כמו כן, יש להימנע מעימות ישיר, או מהפגנת כוחניות בוטה. אם חייבים להשמיע ביקורת, יש לעשות זאת בהתנסחות עדינה ובשפה דיפלומטית. חשוב לזכור כי בהתאם לכללי התרבות ההודית, ההודים ימנעו כמעט בכל מחיר מלומר “לא” באופן מפורש וישיר. אמירת “לא” מתפרשת בתרבות ההודית כאכזבה מאדם, או חמור מכך – לפגיעה בו. לכן

יעדיפו ההודים לבחור במונחים אחרים על מנת לספק תשובה שלילית.

חשוב לזכור כי מרכיב משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות של איש עסקים הודי נוגע לאינטואיציה שלו ביחס לאדם העומד מולו. ההודים אינם מבססים את החלטותיהם העסקיות על שיקולים כלכליים

רווח ולא על אנליזה קרה של שיקולי בלבד, והפסד. שיקול חשוב ומרכזי בעיניהם הוא מידת העסקיים. לשותפיהם רוכשים שהם האמון ניתן לומר בהכללה כי מה שאיש עסקים הודי חושב עליך כאדם חשוב בעיניו בהרבה ממה שהוא חושב על המוצר שלך או על כישוריך העסקיים. לכן, כדאי לזכור להקפיד על נימוסים וכבוד הדדי, ולהימנע מאווירת כעס או מצעדים

שעלולים לפגוע באמון.

44


4.2 תשתיותהודו סובלת ממחסור חריף בתשתיות שונות, החיוניות להמשך צמיחתה של כלכלת המדינה. רבות והן סובלות מליקויים רבים. המחסור מהתשתיות הקיימות כיום בהודו נוסדו בימי המנדט הבריטי, בתשתיות בא לידי ביטוי בעיקר בתחומי התחבורה, החשמל, המים, החקלאות והתקשורת. בנוסף קיימים פערים משמעותיים בתחומי הייצור וההפצה, אשר פוגעים ברמת הפריון של המשק ההודי. יוצרים לחץ על התשתיות העירוניות, אשר מתקשות תהליכי העיור, יחד עם העלייה ברמת החיים, לענות על צרכי האוכלוסייה. בנוסף, שטחים רבים בהודו סובלים ממחסור אקוטי בתשתיות בסיסיות, וישנם כפרים ואזורים נרחבים שעדיין מנותקים מרשתות החשמל והמים. מצבן הירוד של התשתיות בהודו מהווה חסם משמעותי בפני האצת תהליכי הצמיחה במדינה, ונדמה כי הוא צפוי לשמש גורם

מעכב צמיחה גם בשנים הבאות.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות הציבה ממשלת הודו את נושא שיפור התשתיות כיעד מרכזי בתוכניותיה 2012-2017 כוללת הכלכליות, והקצתה לשם כך משאבים רבים. תוכנית החומש של הודו לשנים השקעה של כטריליון דולר לשם פיתוח מאסיבי של תשתיות המדינה. התוכנית שמה דגש על שדרוג כבישים קיימים, סלילת כבישים חדשים, אספקת גז בישול לשכבות החלשות, חיבור כ- 18,000 כפרים “Make in India” שמובילה אל רשת החשמל, הקמת מערכי חינוך טכנולוגי, ועוד. כמו כן, תוכנית ייצור, וכוללת השקעה אינטנסיבית בתשתיות הממשלה החדשה שואפת להפוך את הודו למעצמת ייצור והפצה, תוך הטמעה של מערכות ייצור מתקדמות בתעשייה ההודית. נדבך מרכזי בתוכנית זו “Digital India”, שבבסיסו נמצאת השאיפה להפוך את הודו למדינה מובילה בתחומי הוא פרויקט המחשבים והטכנולוגיה. הפרויקט כולל השקעה אדירה בתשתיות מתקדמות, לרבות סיבים אופטיים,

מעבר לפעילות מקוונת של הממשלה ויצירת גישה נרחבת אל רשת האינטרנט.

פרויקטים מעין אלה, לצד תהליכים טבעיים של חדירת טכנולוגיה אל השוק ההודי, מביאים בשנים האחרונות לתמורות משמעותיות בהיקפי השימוש בטכנולוגיות תקשורת ואינטרנט. התרחבות תשתיות גידול שנתי של כ-10% 7 השנים האחרונות התקיים והאינטרנט הביאה לכך שלאורך התקשורת וגידול שנתי של כ-30%-20% בהיקף השימוש ברשת האינטרנט. בהיקף השימוש בטלפונים ניידים, הצמיחה המואצת של השימוש באינטרנט ובטלפונים ניידים מעידה הן על פיתוח התשתיות המוגבר

שמתרחש בהודו, והן על החשיפה המוגברת של האוכלוסייה ההודית לאמצעי טכנולוגיה וחדשנות.

45


2010

387

2011

416

2012

470

2013

525

2014

581

2015

638

2016 2017

684731

גרף 11: מספר המשתמשים בטלפונים ניידים בהודו, במיליונים

2010

89

2011

121

2012

159

2013

193

2014

272

2015

341

2016 2017

429

500

גרף 12: מספר המשתמשים ברשת האינטרנט בהודו, במיליונים

46


תשתיות התחבורה מהוות מרכיב קריטי בתהליך התפתחותה של הודו, זאת בייחוד על רקע גודלה הרב של המדינה, ומספר התושבים הרב המצוי בה. נכון לשנת 2015 אורכה הכולל של מערכת הכבישים בהודו עומד על כ-5.5 מיליון ק”מ, דבר ההופך אותה למערכת הכבישים השנייה בגודלה בעולם. בהודו ממוצע של כ-1.66 ק”מ של כבישים בכל קמ”ר, נתון הממצב אותה מעל מדינות כמו יפן )0.91(, ארה”ב ירודה ביותר, כאשר כ-60% מהכבישים )0.46(. עם זאת, איכות הכבישים בהודו נחשבת וסין )0.67(הם דרכי עפר כפריות, שברובן לא נסללו בצורה מסודרת. תשתיות התחבורה בערים הגדולות אינן מתאימות לנפח התנועה, ועריה הגדולות של הודו ידועות בפקקי התנועה הרבים המאפיינים אותן. כבישיה של הודו, על אף מצבם הירוד, ממשיכים להוות את תשתית התחבורה המשמעותית ביותר,

ואחראים לכ-85% מתנועת הנוסעים במדינה.

תשתית מסילות הרכבת בהודו היא הרביעית באורכה בעולם, וכוללת כ-115,000 ק”מ של מסילות, 7,200 תחנות רכבת. החברה הממשלתית “Indian Railways” אחראית על תנועת הרכבות בהודו, וכ- והיא כפופה למשרד ממשלתי ייחודי שאמון על תחום הרכבות במדינה. תשתית הרכבת בהודו מיושנת ברובה, אך בשנים האחרונות חל שיפור במצב הרכבות, בעיקר הודות להשקעת משאבים מאסיבית מצד הממשלה. בשנים 2015-2016 עמד ממוצע הנוסעים ברכבות בהודו על כ-22 מיליון נוסעים ביום, שהם למעלה מ-8 מיליארד נוסעים בשנה. היקף המטען שהובילה מערכת הרכבות בשנים אלה עמד

על כ- 1.1 מיליארד טון בשנה.

בהודו כ-13 נמלים ימיים מרכזיים, ועוד כ- 200 נמלים תפעוליים קטנים יותר, הפזורים לאורך 7,500 והיוצאות אל הודו וממנה. הק”מ של חופי המדינה. הנמלים מטפלים ב-95% מהסחורות הנכנסות מערכת התעופה בהודו כוללת כ-125 שדות תעופה, אשר מחציתם מיועדים להסעת נוסעים בלבד,

ומחציתם משמשים אף לצרכים מסחריים ולוגיסטיים.

4.3 רגולציה ויחסי גומלין ממשלה-תעשייההפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון בכלכלה ההודית מושך אל המדינה מידי שנה משקיעים רבים מכל רחבי העולם. הליברליזציה שעובר השוק ההודי, בליווי תמריצים שמספק הממשל להשקעות במדינה, מאפשרים גם לשחקנים קטנים למצוא את דרכם לפעילות כלכלית בהודו. חלק ניכר מהמשקיעים חודרים אל השוק ההודי באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מקומיים, המתבצעים לרוב בצורה של )Joint Ventures(. עם זאת, בכלכלה ההודית עדיין מתקיימות מגבלות ומשוכות מיזמים משותפים רגולטוריות, אשר עשויות להקשות על ביצוע עסקים במדינה. הממשלה ההודית אכן עושה מאמצים בשנים האחרונות לפתוח את השוק ולהקל את הרגולציה, אך בהודו קיימים עדיין חוקים רבים שנועדו לאפשר לממשלה לפקח על הפעילות הכלכלית במדינה. נראה, לפיכך, כי היכרות עם הרגולציה ההודית

היא נדבך מרכזי שיש לתת עליו את הדעת בטרם מחליטים להיכנס לפעילות עסקית במדינה.

חסם רגולטורי משמעותי הקשור לפעילות העסקית בהודו הן המגבלות החלות על השקעות זרות בחלק מהסקטורים במדינה. הודו מגבילה את שיעור ההשקעה הזרה )הישירה או העקיפה( במיזמים בתחומים מסוימים, בשיעורים הנעים בין 20% ל-100%, ובאחרים אף מטילה איסור מוחלט על כניסת משקיעים זרים. שיעורי הגבלה משמעותיים על השקעות זרות מתקיימים, למשל, בתחומי הבנקאות הציבורית,

47


ואנרגיה כריית מתכות, טכנולוגיות מידע זאת, בתחומי והעיתונות. לעומת התעשייה הביטחונית מתחדשת משקיע זר יכול להזרים עד 100% מסך ההשקעה במיזם, ללא צורך באישור ממשלתי.

הרגולציה בתחום ההשקעות הזרות היא דינאמית, ומתעדכנת מעת לעת. בשנים האחרונות אישרה הממשלה ההודית את רוב המלצותיה של ועדה בראשות מזכיר המחלקה לעניינים כלכליים במשרד האוצר, והעלתה את השיעור המותר להשקעות זרות במגוון רחב של סקטורים. בעקבות המלצות והביטוח. בנוסף, הוועדה הועלה שיעור ההשקעה הזרה בסקטורים מרכזיים כמו הטלקומוניקציה נפתח פתח להשקעות זרות של עד 100% בתחומי ייצור המוגדרים כחדשניים בתעשייה הביטחונית, בכפוף לאישור מיוחד. כמו כן, הוסרה הדרישה לקבלת אישור ממשלתי לצורך השקעה זרה בנפט, גז טבעי וניירות ערך. לצד זאת, בתחומים חיוניים כמו תעופה אזרחית, מדיה, קמעונאות ותרופות, עדיין

קיימים שיעורי הגבלה והליכי אישור.

השחיתות הרבה הקיימת בהודו היא גורם נוסף התורם לעיצוב ההליכים הרגולטורים המתקיימים במדינה. ריבוי מקרי שחיתות יוצר קשיים בביצוע עסקים במדינה, מגדיל את אי הוודאות הקיימת בשוק, ומקשה על קיום אינטראקציה עם גורמי ממשל. בעקבות כך ממליץ ארגון ה- OECD לכל יצואן להטמיע תוכנית למניעת שחיתות בחברה שלו. תוכנית כזו כוללת קריטריונים קשוחים בכל הנוגע לאירוח והענקת מתנות לשותפים עסקיים, יצירת מנגנון חשיפת שחיתות ודיווח פנימי, ביצוע הכשרות לעובדים, עריכת בדיקות

נאותות לשותפים עסקיים, והתייחסות לנושאי שחיתות בחוזים עם ספקים וסוכנים.

2013 חוק חדש למניעת שחיתות בפרלמנט בניסיון לצמצם את מימדי השחיתות, הועבר בדצמבר ההודי, אשר מהווה אבן דרך במאבק בתופעה. הרצינות של הממשל במלחמה בשחיתות מקבלת ביטוי גם באיסור שחל כיום על ביצוע עסקאות עם גורמים ממשלתיים באמצעות מתווכים, יועצים או סוכנים, וזאת על מנת למנוע תשלום עמלות שעלולות להצטייר כשוחד. בשנים האחרונות אף ביטלה המדינה Agusta חוזים לאספקת הליקופטרים בהיקף של כחצי מיליארד דולר עם החברה הבריטית-איטלקיתWestland, לאחר שעלה חשד כי מתווך בעסקה שילם שוחד לפקידי ממשל. על אף נקיטת צעדים מעין

אלה, תופעת השחיתות עדיין רווחת בהודו, ויוצרת קשיים ומורכבות בהתנהלות מול גורמי ממשל ותעשייה.

מרכיב נוסף הנוגע ליחסים שבין המערכת הרגולטורית לסקטור העסקי הוא תפקודה של מערכת המשפט ההודית. המערכת המשפטית בהודו נחשבת לבעייתית, ומשקיעים זרים מתלוננים לעיתים קרובות על כך שהחוזים בהודו אינם נתפסים כמחייבים. מערכת המשפט בהודו מתקשה לקיים תהליכים יעילים לפתרון סכסוכים, ולרוב עובר זמן רב עד שפניות מטופלות. מתוקף כך כוללות חברות זרות רבות סעיפי בוררות בינלאומית בחוזים שהן חותמות בהודו, המאפשרים קיום הליכים משפטיים במדינות ניטרליות דוגמת סינגפור. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי אכיפת פסקי החוץ בהודו היא בעייתית, וכי לא תמיד יצליח הצד הזר להביא לאכיפתו. בנוסף, קיימות בהודו בעיות בתחום הפטנטים וקיימת תופעה נרחבת והקניין הרוחני. התחום מעוגן אמנם בחקיקה, אך האכיפה בנושא חלשה, של פגיעה בזכויות קניין. בשנים האחרונות חל שיפור בתחום, וכיום הודו חברה באמנות בינלאומיות WIPO העוסקת יוצרים ונכסים אינטלקטואליים, ואף חתמה ב-2012 על אמנת לשמירה על זכויות ברשת התקשורת האינטרנטית. חוסר היעילות של המערכת המשפטית, לצד האכיפה המצומצמת בתחום הקניין הרוחני, מגבירים את תחושת אי הוודאות השוררת בסביבה העסקית בהודו, ומהווים גורם

שיש לתת עליו את הדעת כאשר נכנסים לפעילות עסקית במדינה.

48


4.4 שוק העבודה2021 צפוי כוח העבודה 2016 מונה כוח העבודה בהודו כ-513 מיליון בני אדם. עד לשנת נכון לשנת לגדול בקצב שנתי ממוצע של 1.6%, ולהגיע לכ-557 מיליון בני אדם. כמחצית מכוח העבודה הם עצמאים המתרכזים בעיקר באזוריה הכפריים של המדינה ועוסקים בחקלאות, בעוד המחצית האחרת הם שכירים המתרכזים בעיקר בערים הגדולות. הסקטור החקלאי מעסיק כ-49% מכוח העבודה בהודו, על אף שחלקו בתמ”ג ההודי עומד על כ-17% בלבד. סקטור השירותים מעסיק כ-31% מכוח העבודה, והוא אחראי לכ-53%

מהתמ”ג. הסקטור התעשייתי מעסיק כ-20% מכוח העבודה, ואחראי לכ-30% מהתמ”ג.

גרף 13: כוח העבודה בהודו ותחזית כוח העבודה )מיליונים(

חקלאות 49%

תעשייה 20%

שירותים 31%

2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018E 2019E 2020E 2021E

478488

497 502514 522

533543

550 557

גרף 14: התפלגות כוח העבודה בהודו לענפי החקלאות, השירותים והתעשייה

49


2012

9.3% 9.3%

2013

8.9%

2014 2015

8.4%

8.4% 8.4%8.5% 8.5%8.3% 8.3%

2016 2017 2018E 2019E 2020E 2021E

בהודו קיימת אבטלה מבנית הנובעת מפער מתמיד בין הביקוש לעבודה לבין היצע העבודה. שיעור האבטלה בהודו נמצא בשנתיים האחרונות סביב רמה של כ-8.5%, זאת לאחר שבשנים 2012-2014 עמדה האבטלה על רמה של כ-9%. בחמשת השנים הבאות צפויה האבטלה להישאר סביב שיעור של

8.5% עם אפשרות לירידה קלה, זאת על אף הגידול המשמעותי שצפוי בכוח העבודה בשנים אלה.

גרף 15: שיעור האבטלה בהודו ותחזית שיעור האבטלה

סיבה מרכזית לקיומם המתמשך של שיעורי אבטלה גבוהים היא הרמה הנמוכה של ההון האנושי )Human Development Index( לשנת 2014 דורגה בהודו. בדו”ח מדד הפיתוח האנושי של האו”ם 188 המדינות שנכללו בדו”ח. המחסור בהשכלה בסיסית בקרב חלקים הודו במקום ה- 130 מתוך נרחבים באוכלוסייה מקשה על אוכלוסייה זו להתאים עצמה לצרכים המתפתחים של שוק העבודה המודרני. כך נוצר מצב בו תחומי השירותים והתעשייה ממשיכים לגדול ולהתפתח, אך קיים מחסור בעובדים המתאימים לעבודה בתחומים אלה. המחסור האקוטי בהשכלה וכישורים מקצועיים צריך לשמש תמרור אזהרה עבור הכלכלה ההודית, בייחוד על רקע גילה הצעיר של אוכלוסיית המדינה. הנגשת החינוך ומתן הכשרה מקצועית להמונים הם בבחינת תנאי הכרחי להמשך התפתחותה של

הכלכלה ההודית, ולמאבק בבעיית האבטלה.

ממשלת הודו נוקטת מספר צעדים בניסיון להילחם בבעיית האבטלה, בניהם – סיוע כספי לפתיחת עסקים חדשים, מתן הכשרות מקצועיות לאוכלוסיות חסרות השכלה, והגדלת ההוצאה הממשלתית לביצוע מיזמים שיספקו תעסוקה לאוכלוסייה הרחבה. צד אחר של ההתערבות הממשלתית בשוק העבודה נוגע לרגולציה הרבה שמטילה הממשלה על שוק זה. במדינות מתפתחות רבות קיים פיקוח ממשלתי על שוק העבודה, שמטרתו לנתב את התעסוקה במשק לענפים חיוניים, ולהילחם בתופעות של ניצול והעסקה פוגענית. רמת הרגולציה על שוק העבודה בהודו גבוהה אף בהשוואה למדינות מתפתחות אחרות. בהודו חוקי עבודה רבים הנוגעים למגוון תחומים – חוזי העסקה, רמות שכר, ביטוחים, ועוד. במקרים רבים כרוכה העסקת עובדים בהודו בהנפקת אישורים, ובהליכים ביורוקרטים ממושכים.

50


הרגולציה הרבה הקיימת בשוק העבודה גורמת לרבים לטעון כי הקלת הרגולציה היא צעד הכרחי למאבק בבעיית האבטלה בהודו. הקלות רגולטוריות יסייעו להגברת הגמישות בשוק העבודה, יקלו על

התניידות עובדים בין תחומי עיסוק, ויאפשרו הקמת עסקים בצורה פשוטה יותר מזו הקיימת כיום.

מאפיין מרכזי נוסף של שוק העבודה ההודי הוא רמת ההתאגדות הנמוכה של העובדים. תהליכי הליברליזציה הכלכלית שהחלו בשנות ה- 90 הביאו לפגיעה בכוחו של הסקטור הציבורי בהודו, וכתוצאה מכך נשחק מעמדה של העבודה המאורגנת במדינה. כוחם של איגודי העובדים בהודו וכ-85% מהעובדים במדינה אינם משתייכים לסקטור חלש למדי בהשוואה למדינות רבות אחרות, עבודה מאורגן. הדבר מביא לריבוי מקרים של העסקה פוגענית, ולהגדלת אי השוויון בהכנסות בין עובדי המקצועות החופשיים לבין יתר העובדים. יתכן כי מעמדה החלש של העבודה המאורגנת בהודו הוא אחת הסיבות לרגולציה הרבה המושטת על שוק העבודה, אשר במקרים רבים מנסה למלא את

מקומם של איגודי העובדים, ולהגן על זכויותיו של העובד הפשוט.

אחד הסימפטומים הבולטים של בעיות ההעסקה הקיימות בהודו הוא השיעור הגבוה של העסקת ילדים. העסקת ילדים היא אחד האתגרים המורכבים עמם מתמודד שוק העובדה ההודי, והיא כרוכה בד בבד עם בעיות העוני הקשות הקיימות במדינה. כ-3.5% מכוח העובדה בהודו מורכב מילדים מתחת ועובדים בעבודה חקלאית 10 ילדים נמצאים באזורים הכפריים של הודו, 9 מכל 14. בניהם, לגיל המהווה חלק מהפעילות החקלאית של משפחתם. משפחות רבות בהודו מעדיפות לשלוח את ילדיהם לעבודה במקום לבית הספר, בכדי להגדיל את ההכנסה המשפחתית ולהתמודד עם קשיי היומיום. באופן זה מתפתח מעגל עוני, במסגרתו ילדים אלה אינם רוכשים השכלה שתאפשר להם להגדיל את הכנסתם בעתיד. מאז שנות ה- 90 נקטה ממשלת הודו צעדים שונים על מנת להיאבק בהעסקת ילדים. בין צעדים אלה ניתן לכלול בניית בתי ספר באזורים כפריים, תקצוב מערך מזון לילדים המגיעים לבתי הספר, והקמת יחידות שתפקידן לאכוף את חוקי העבודה האוסרים על העסקת ילדים. צעדים מעין 10 אלה הביאו לצמצום שיעורי העסקת ילדים בשנים האחרונות, והעסקה של ילדים מתחת לגיל

נחשבת כיום לדבר נדיר בהודו.

סוגיה נוספת הנמצאת בליבת הדיון אודות שוק העבודה בהודו נוגעת לפרודוקטיביות הנמוכה של העובד ההודי. ישנם גורמים רבים התורמים לרמת הפריון הנמוכה במשק ההודי. הגורם המרכזי נוגע לגודלו העצום של הסקטור החקלאי בהודו, אשר מעסיק כמחצית מכוח העבודה במדינה, ומתאפיין ברמה נמוכה של תפוקה לעובד. מרבית החקלאים אינם משתמשים בציוד חקלאי מתקדם, וממשיכים לעבד את הקרקע בשיטות מיושנות. הסובסידיות שמעניק הממשל לסקטור החקלאי יוצרות תמריצים וכך מתקשה החקלאות ההודית לאמץ שיטות חקלאיות ובציוד מתקדם, שליליים להשקעה בהון

מודרניות הקיימות במדינות רבות בעולם.

ובציוד אינו מאפיין את הסקטור החקלאי בלבד, אלא מתקיים גם בענפי התעשייה המחסור בהון והשירותים. כך נוצר מצב בו התפוקה השולית מעבודה פוחתת בשיעורים חדים, ורמת הפרודוקטיביות ובציוד הוא מצוקת התשתיות הקיימת בהודו. של המשק כולו נפגעת. צד נוסף של המחסור בהון המחסור בכבישים נוחים, במסילות רכבת ובתשתיות חשמל ומים, פוגע בתהליכי הייצור של המשק ההודי, מאט את העבודה ומוביל לתפוקה נמוכה. יש הטוענים כי גם למנטאליות של העובד ההודי יש חלק בפריון העבודה הנמוך שלו. תהליכי העבודה בהודו מתנהלים בחלקם הגדול בצורה לא מסודרת, וללא לוחות זמנים מוגדרים. גם הרמה הנמוכה של ההון האנושי תורמת את חלקה לפרודוקטיביות

הנמוכה של המשק ההודי.

51


2012

5.7% 5.7% 5.7%

2013

4.1% 4.1%

2014 2015

5.4% 5.4% 5.3%

2016 2017 2018E 2019E 2020E

6.1%6.5%

2021E

לצד כל זאת, בשנים האחרונות ניכרת צמיחה ברמת הפרודוקטיביות של המשק ההודי. ניתן לייחס צמיחה זו לתהליכי הפיתוח האינטנסיביים שמתרחשים בהודו, במסגרתם חל שיפור במצב התשתיות במדינה, וציוד עבודה מתקדם מתחיל לחדור אל ענפי התעשייה השונים. הגידול בפריון העבודה קשור גם לצמצום המתמשך של הסקטור החקלאי, ולהטיה של התוצר ההודי לכיווני השירותים והתעשייה. רמת

הפרודוקטיביות של המשק ההודי צפויה להמשיך ולצמוח בשיעורים ניכרים גם בעשרות השנים הבאות.

גרף 16: שיעור הצמיחה השנתי של פריון העבודה בהודו

טבלה 18: שיעור הצמיחה השנתי הממוצע של פריון העבודה בהודו בטווח הקצר והארוך

2015-20302031-20502015-2050

5.0%3.9%4.4%

מאפיין מהותי נוסף של שוק העבודה ההודי הם רמות השכר הנמוכות המתקיימות בהודו. ההכנסה $8,670. רובו המכריע של כוח 2016 על כ- השנתית הממוצעת של משק בית בהודו עמדה בשנת העבודה ההודי עוסק במקצועות המתאפיינים בשכר נמוך במיוחד. מובן, אם כן, כי השכר הנמוך קשור קשר הדוק לעוני הרב השורר בהודו, ולרמת אי-השוויון הגבוהה המאפיינת את המדינה. כמו כן, רמות השכר הנמוכות הן נגזרת ישירה של פריון העבודה הנמוך המתקיים בהודו, ושל התפוקה הנמוכה

המאפיינת את עבודתם של רבים מהעובדים הפשוטים במדינה.

לצד זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה מתמשכת של עלייה ברמת השכר בהודו. שכר המינימום עלה בחודש יולי 2015 לרמה של 160 רופי ליום עבודה. ההכנסה הריאלית הפנויה בהודו צמחה בשנת 2016 ב-8.5%, וההכנסה החציונית השנתית למשק בית עברה מרמה של $4,160 ב-2015 לרמה של $4,364 ב-2016. הגידול בהכנסה של משקי הבית בהודו צפוי להימשך גם בשנים הבאות. משמעות

52


מרכזית של מגמה זו היא שרמת החיים בהודו צפויה לעלות, ואיתה גם רמת הצריכה של האוכלוסייה. 1.2 טריליון דולר ב-2015, לרמה של הוצאות הצריכה של משקי הבית צפויות לגדול מרמה של 2 טריליון דולר ב- 2020. גידול משמעותי כל כך בצריכה הפרטית צפוי לשמש מנוע צמיחה נוסף לכלכלה ההודית, להביא להתרחבותו של מעמד הביניים, ולהפוך את הודו ליעד אטרקטיבי עוד יותר

עבור משקיעים וגורמי תעשייה.

גרף 17: ההכנסה החציונית השנתית למשק בית בהודו, בדולרים

2015

4,160 4,364 4,5714,829

5,276

5,924

2016 2017 2018E 2019E 2020E

53


4.5 חברות סחרהמשק ההודי מתאפיין בנוכחותן של כמה חברות ציבוריות מהגדולות בעולם, המכניסות כל אחת כעשרות מיליארדי דולרים בשנה. חברות אלה מקיימות פעילות ענפה בהודו ומחוצה לה, ופועלות במגוון רחב של תחומים בהם בנקאות, תשתיות, מחצבים, נפט, ועוד. גודלן העצום של חברות אלה הופך אותן לגורם מרכזי בכלכלה ההודית, אשר תורם רבות לתהליך הצמיחה וההתפתחות במדינה,

ואחראי לתעסוקתם של הודים רבים.

טבלה 19: עשרת החברות הציבוריות המובילות בהודו, 2016, מיליארדי דולרים

מקום בדירוג רווחהכנסותסקטורחברה“Forbes” העולמי

106RelianceIndustries

Oil & GasOperations42.04.0

244State Bank of IndiaRegional

Banks44.00.7

246Oil & NaturalGas

Oil & GasOperations26.13.0

258HDFC BankRegional

Banks11.42.0

264Indian OilOil & Gas

Operations54.011.7

290Tata Motors Auto & TruckManufacturers41.01.7

310ICIC BankRegional

Banks12.01.5

373HDFC Consumer Financial

Services8.01.5

376 Tata ConsultancyServices

ComputerServices17.54.0

408NTPCElectricUtilities12.01.6

54


4.6 מיסויתהליכי את להאיץ ליעד לעצמה הודו שמה ממשלת ולהפוך את הודו למנוע מוביל הפיתוח הכלכלי במדינה, בכלכלה העולמית. בתוך כך משקיעה הממשלה תקציבי והתעשייה, התשתיות בתחומי פיתוח בפרויקטי עתק בעולם. הגדול הייצור הודו למרכז ושואפת להפוך את קובעי המדיניות בהודו מבינים כי סקטור התעשייה הוא וכי פיתוח גדול ליצירת מקומות עבודה, בעל פוטנציאל מהיר ואינטנסיבי שלו עשוי לתרום רבות לצמיחה הכלכלית כי הפיתוח הכלכלי בהודו זאת, מובן לכל במדינה. לצד וכי יש צורך יכול להישען על מימון ממשלתי בלבד, אינו בתהליכי העסקי הסקטור של בהשתתפות משמעותי תלויה הפיתוח תהליכי הצלחתם של כן, כמו הפיתוח. במידה רבה ביכולתה של הודו למשוך אל תחומה השקעות זרות, ולגרום לחברות בינלאומיות להקים מפעלים ומרכזי

פיתוח במדינה.

עושה רושם כי ההבנה שיש לשתף את הסקטור העסקי בתהליכי הפיתוח בהודו חלחלה אל מסדרונות הממשל, ובשנים האחרונות מקדמת הממשלה תמריצים שיעודדו השקעות בכלכלה ההודית. כחלק זרות בתעשייה, מעניקה הממשלה הטבות מס למשקיעים ובמטרה לקדם השקעות זה, מתהליך ולחברות, ומרחיבה את ההיתרים למימון זר במגוון תחומים. הצמיחה המואצת בהודו, בשילוב הפתיחות הגוברת של הכלכלה ההודית להשקעות זרות, הפכו את הודו בשנת 2015 למדינה המובילה בעולם במשיכת השקעות זרות, זאת לאחר שסך ההשקעות הזרות במדינה הלך וגדל בהדרגה משנת 1991. הממשלה ממשיכה בתהליך זהיר של פתיחות גוברת להשקעות זרות ומתן הקלות בנטל המס, ומגבלות נוספות עתידות להיות מוסרות בשנים הקרובות. תוכנית “Make in India” שמנהיגה הממשלה החדשה ושיעור ההשקעות הזרות במדינה אכן עלה כוללת הקלות משמעותיות על השקעות זרות בהודו,

בצורה ניכרת בשנתיים האחרונות.

לפעילות הכלכלית בהודו היבטי מיסוי מגוונים, המשתנים בין אזוריה השונים של המדינה, ובין תחומי זרות. חברה זרה וחברות כן, קיים שוני במדיניות המיסוי בין חברות מקומיות פעילות שונים. כמו המשקיעה בהודו נדרשת לוודא כי אסטרטגיית המיסוי שלה מתמודדת בצורה אפקטיבית עם היבטי המיסוי השונים המתקיימים במדינה. ככלל, מערכת המס בהודו מספקת הטבות רבות למשקיע הזר, אך אינה פשוטה להבנה. רצוי מאד להשתמש בשירותיו של איש מקצוע מקומי המנוסה בתחום המיסים, ולקבל את עזרתו בתכנון מס ובעמידה בדרישות רשויות המס המקומיות. להלן כמה מהמרכיבים

המרכזיים במדיניות המיסוי ההודית:

4.6.1 מס חברותעל אף השינויים שחלו במדיניות המיסוי בשנים האחרונות, שיעור מס החברות בהודו עדיין נחשב גבוה בהשוואה בינלאומית. שיעור מס החברות לחברות מקומיות נע סביב רמה של 30%, אם כי הקלות המס שניתנות בשנים האחרונות מורידות את שיעור המס האפקטיבי לרמה של מתחת ל-20%. שיעור

55


המס האפקטיבי עבור חברות זרות גבוה יותר, ויכול לנוע סביב רמה של 40%-30%. המס על רווחי הון לחברות מקומיות וזרות ולמשקיעים פרטיים נע בדרך כלל בין 20% ל-40%. בנוסף, מוטל על חברות

מס מוניציפאלי בשיעור של כ-10%, ומס חינוך בשיעור של 2%.

יש לזכור כי למרות שיעורי המיסוי הגבוהים, ישנם בהודו תמריצי מס התקפים לשורה ארוכה של ענפים, ויכולים להקל באופן משמעותי על הפעילות העסקית בענפים אלה. התחומים בהם מתקיימים יצוא, מפעלי תעשייה באזורי סחר חופשי, – מפעלים מוכווני תמריצי מס משמעותיים הם בעיקר תשתיות, תיירות, מחקר ופיתוח, טכנולוגיות מידע, תחבורה, תעופה, סילוק פסולת, מים ועוד. תמריצי וניכויים יכולים להעניק פטור מלא או חלקי במס, שיעורי מס מופחתים, החזרי מס המס השונים מיוחדים. לדוגמא, מפעלי ייצור ושירותים באזורי סחר חופשי זכאים לפטור מלא ממס ב- 5 השנים

הראשונות להקמתם, ולפטור ממס בגובה 50% למשך 10 השנים הבאות.

4.6.2 מס הכנסהבהודו מתקיימת מדיניות מיסוי פרוגרסיבית על ההכנסה הפרטית, לפיה תושבי הודו חייבים בשלוש

רמות שונות של מס הכנסה, בהתאם לרמת הכנסתם:

טבלה 20: שיעורי חיוב מס הכנסה בהתאם לרמת ההכנסה

שיעור חיוב מס הכנסהרמת הכנסה שנתית )רופי(

200K-500K10%

500K-1,000K20%

1,000K 30%מעל

המיסוי חל על כל הכנסה שנוצרה בהודו, ולא רק על שכר עבודה. נוסף על מס הכנסה מוטל מס חינוך של 2%, ללא קשר לרמת ההכנסה. תושבים זרים חייבים במס רק על הכנסות שנוצרו בהודו עצמה.

4.6.3 מס ערך מוסףשיעור המע”מ בהודו עבור מגוון רחב של מוצרים ושירותים עומד על רמה של 12.5%. מדובר בשיעור קיים בתחומי החקלאות, 4% בינלאומית. שיעור מע”מ מופחת של יחסית בהשוואה נמוך מע”מ

הפארמה ומוצרי תעשייה.

4.6.4 מחירי העברהרשויות המס בהודו נאלצו להתמודד בשנים האחרונות עם שחיקה מתמדת בבסיס המס המקומי, כתוצאה מתכנוני המס האגרסיביים של התאגידים. כדי להתמודד עם תופעה זו, נחקקו כבר בשנת 2001 חוקים מפורטים ביותר לנושא מחירי העברה, המסדירים את הנושא ומעניקים לרשויות המס כלים רבים לביצוע אכיפה בתחום. מדיניות מחירי ההעברה בהודו מיושמת על בסיס אמנת המודל של ה- OECD. לאחרונה נכנסו לתוקף מספר שינויים בנושא מחירי ההעברה בהודו, העשויים להשפיע על מיסוי עסקאות בינלאומיות. חברות ומשקיעים הפועלים בהודו נדרשים לבצע ניתוח מדוקדק של כלל

מחירי ההעברה, בכדי למזער את חשיפות המס הפוטנציאליות, ולהימנע מתשלומי כפל מס וקנסות.

56


4.6.5 מכסים ומיסי יבואויצוא של סחורות, כאשר הממשלה ההודית מעדכנת אחת לשנה את המכס בהודו מוטל על יבוא תעריפי המכס והמיסים הנלווים. בשנים האחרונות ירדו תעריפי המכס בשיעורים ניכרים, אך הם עדיין נחשבים גבוהים בהשוואה בינלאומית. אחוז המכס על יבוא טובין להודו נע סביב רמה של 10%, אך

קיימים סוגי חיוב מס נוספים, המסוגלים להביא את מיסי היבוא לרמה של 20% ואף למעלה מכך.

מרכיבי המכס הנוספים כוללים:

)Countervailing Duty )CVD – נועד להגן על הייצור המקומי. עומד על 12%. •

Special CVD – מס שמטרתו להביא את ערך הטובין המיובאים לרמת עלויות המכירה של מוצרים •תוצרת הודו. עומד על כ-4%.

Anti-Dumping – מס המוטל על מוצרים ספציפיים ממדינות נבחרות, בכדי להגן על ענפי ייצור •מקומיים.

Education Cess – מס המועבר לקידום מערכת החינוך בהודו, ועומד על 2%. •

קיימות מספר אפשרויות להפחתה או ביטול של חלק ממיסי היבוא להודו. קבלת ייעוץ מקצועי בתחום עשויה לסייע להקלת נטל המיסוי על תהליכי יבוא מוצרים להודו.

4.6.6 אזורי תעשייה וסחר חופשי)Special Economic Zone )SEZ – אזור גיאוגראפי עם תשתיות תעשייתיות ייעודיות, אשר הפעילות •בו פטורה ממכס וממיסים מסוימים. הודו הגדירה כמה סוגים של אזורי סחר חופשי, ולכל אחד מהם ,Export Processing Zone )EPZ( מערכת תקנות והטבות משלו. בין אזורי הסחר ניתן למצוא את ו-)Software Technology Park )STP. מפעל המוקם ב-SEZ נהנה מפטור מלא ממס למשך 5 שנים,

ומ-50% פטור ממס ל- 10 השנים הבאות על הרווחים הנובעים מיצוא של סחורות ושירותים.

)Export Oriented Unit )EOU – אפשרות הקיימת עבור מפעל בודד להיות מוגדר כיחידה מוכוונת •יצוא, ולזכות בעקבות כך להטבות מס. הגדרה זו מתייחסת לחברות תעשייתיות הפועלות בדרך כלל ונוטלות חלק בפעילות יצרנית מוטת יצוא בתחומי תעשייה שונים. חברות אלה באזורים כפריים, זכאיות ליבוא תשומות פטורות ממכס, פטור תקופתי ממס הכנסה, פטור ממס בלו על תשומות

השקעה וחומרי גלם, וכן הטבות מיסוי נוספות.

57


5. חשיבות היצוא הישראלי להודו וזיהוי נקודות חוזק והזדמנויות

5.1 קשרי ישראל-הודו5.1.1 כללי

ב-17 בספטמבר 1950 הצהירה הודו רשמית על הכרתה במדינת ישראל. בשנת 1951 מינתה הודו את אחד מאזרחיה היהודים לקונסול כבוד של ישראל, ושנתיים מאוחר יותר נפתחה קונסוליה ישראלית יחסים דיפלומטיים רשמיים. מצב זה במומבאי. עם זאת, במשך עשרות שנים לא כוננו המדינות השתנה בראשית שנות ה- 90, כאשר בינואר 1992 הודיע מנכ"ל משרד החוץ ההודי על כינון יחסים דיפלומטים מלאים עם ישראל. בפברואר 1992 פתחה ישראל שגרירות בניו-דלהי, ובמאי אותה שנה

פתחה הודו שגרירות משלה בתל אביב.

מאז כינון היחסים הדיפלומטים הלכו והתהדקו יחסי הסחר ושיתופי הפעולה בין ישראל והודו. הסחר בין המדינות, שכלל ב-1992 בעיקר יהלומים, התרחב בשנים האחרונות לענפים רבים ומגוונים, והודו נהפכה לאחת מעשרת שותפות הסחר הגדולות של ישראל. בעשרים השנים האחרונות חתמו שתי המדינות על שורה של הסכמים להידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בניהן. שיתופי פעולה רבים הושקו בתחומי החקלאות, המדע, הבריאות, ה-IT, הביטחון, המים ועוד. כמו כן, נחתמו הסכמי העדפת סחר, אמנה למניעת כפל מס, הסכם עידוד והגנה על השקעות, הסכם שיתוף פעולה בין רשויות המכס,

והסכמים רבים נוספים.

התחממות משמעותית ביחסי הודו-ישראל מתרחשת בשנתיים וחצי האחרונות, מאז עלתה לשלטון ממשלתו החדשה של נרנדרה מודי, מנהיג מפלגת BJP, במאי 2014. מודי הצהיר מספר פעמים בעבר על אהדתו הרבה לישראל, ושלטונו פתח בפני ישראל הזדמנות ייחודית לחיזוק היחסים בין המדינות. ההתקרבות ביחסים באה לידי ביטוי גם בקשרים בין המגזר העסקי בהודו ובישראל. חברות גדולות בשני הצדדים בוחנות כיצד למנף את היחסים הטובים בין המדינות, ולהגביר את ההשקעות ושיתופי

הפעולה ההדדיים.

ועוד, עליית ממשלתו של מודי הביאה להתפתחות ניכרת ביחסים בין גורמי ממשל ישראלים זאת והודיים. בשנים האחרונות נפגשה הצמרת המדינית של הודו וישראל בתדירות שלא נודעה מעולם, 2015 הגיע לראשונה שר בין הגורמים הבכירים ביותר בשני הצדדים. בפברואר וכללה מפגשים הביטחון של ישראל, משה יעלון, לביקור רשמי בהודו, ונועד עם עמיתו שר ההגנה ההודי. באוקטובר אותה שנה הגיע נשיא הודו פרנב מוקהרג'י לביקור בן שלושה ימים בישראל, שהיה הביקור הראשון של נשיא הודי במדינה. בנובמבר 2016 ביקר נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בניו-דלהי, ונפגש עם גורמי ממשל הודיים. ב- 29 בינואר 2017 ציינו ישראל והודו 25 שנים להיווסדות היחסים הדיפלומטיים בניהן. בחודש יולי 2017 הגיע ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לביקור היסטורי בישראל, שהיה בעצם הביקור הראשון של ראש ממשלה הודי במדינה ובחודש ינואר 2018 ביקר ראש ממשלת ישראל בנימין

נתניהו בהודו והוביל משלחת של אנשי עסקים וביטחון..

58


5.1.2 יחסי הסחר ישראל-הודוהודו מהווה אחד ממוקדי הסחר העיקריים של ישראל וכאחד מיעדי היצוא החשובים ביותר. בעשור האחרון הסתכם היקף הסחר בין המדינות בכלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה. היצוא השנתי הממוצע עמד בשנים אלו על היקף של כ-1.25 מיליארד דולר בשנה )כ-61% מהסחר הכולל( בעוד היבוא עומד על היקף שנתי של כ-800 מיליון דולר )כ-39% מסך הסחר(. בהתאם לכך נמצאת ישראל בעודף

מסחרי מול הודו.

גרף 18: התפתחות הסחר בסחורות )ללא יהלומים(, ישראל-הודו 2017, מיליוני דולרים

5.1.3 היצוא הישראלי להודועל רקע ההאטה במשק ההודי בשנים 2010-2013, חלה נסיגה מגמתית ומתמשכת בביקושים של הודו 6 שנים. עם כינון הממשל החדש וההתאוששות לסחורות מישראל, אשר הגיעו ב-2013 לשפל של הכלכלית המרשימה, חל שיפור ניכר בהיקפי הסחר בין המדינות אשר התבטא בגידול חד גם בהיקפי היצוא. בשנת 2015 הגיעה מגמה זו לשיא והיצוא הציג גידול דו-ספרתי חד של כ-21% וטיפס להיקף

כולל של כ-1.3 מיליארד דולר.

בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה בהיקפי היצוא להודו, כתיקון למגמה החיובית שנרשמה במהלך השנים 2014-2015. סך היצוא בשנים 2016-2017 הסתכם בממוצע בכ-1.05 מיליארד דולר, ירידה של

9% לעומת היקפו הממוצע בשנתיים הקודמות )2014-2015(.

יחד עם זאת, הודו נחשבת לאחד היעדים הצומחים והחשובים ביותר של ישראל בעולם. היא נמנית מסורתית בין 10 יעדי היצוא העיקריים ומדורגת במקום ה-8 בשקלול יעדי היצוא של ישראל בעשור

האחרון.

2007

725

1,37

8

1,19

9

1,68

0

1,48

1

1,33

1

1,32

0

1,15

1

9461,

051

994

915

800 91

8

559 67

4

519

2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 20172016

יבוא סחורות יצוא סחורות מאזן מסחרי

714 79

8

821

828

1,02

4

59


גרף 19: היצוא הישראלי להודו )ללא יהלומים( 2007-2017, מיליוני דולרים

2007

725

1,378

1,199

1,680

1,4811,331 1,320

1,1511,051 994 946

2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 20172016

ישראל מייצאת להודו בעיקר ציוד טלקומוניקציה )כ-19% מסך היצוא(, מוצרי מינרלים )כ-16% מהיצוא( ומוצרי כימיקלים )כ-13%(. כמו גם מוצרי מתכות )כ-12% מהיצוא(, ציוד לבקרה ולצילום )כ-7%( ומכשור )כ-4% מהיצוא(. ענפים עיקריים אלו המהווים נדבך מרכזי ביצוא הישראלי להודו ובדיקה למדידה

מאופיינים בזיקה לתעשיות הבטחוניות, כמו גם לתעשיית הדשנים ותזקיקי הנפט והכימיה.

יצוא מכונות בין השאר )שם מרוכזת פעילות הכוללת וציוד ישראל מכונות מלבד אלו מייצאת בתחום הדפוס, הרובוטיקה, ההשקיה והמזון(, רכיבים אלקטרונים, מכשור וציוד רפואי, מנועים וציוד

חשמלי ומוצרי גומי ופלסטיק.

טבלה 21: ענפי היצוא העיקריים של ישראל להודו, מיליוני דולרים

%שינוי 2017 2016 תאור ענף 16/17

ממוצע 2014-2017

% מהיצוא )מ”מ 14-17(

21819% 209-13% 240 ציוד טלקומוניקציה

17516% 147-11% 165 מינרלים

14613% 124-14% 144 כימיקלים

888% 8822% 72 מכונות וציוד

13712% 70-67% 213 מתכות

817% 55-39% 90 ציוד תעשייתי לבקרה וצילום

343% 5467% 32 רכיבים אלקטרונים

494% 4976% 28 מכשור למדידה בדיקה וניווט

282% 2918% 25 ציוד רפואי

192% 17-14% 19 מוצרי גומי ופלסטיק

232% 16-18% 20 מנועים וציוד חשמלי

13012% 88-12% 100 אחרים

60


גרף 20: התפלגות ענפי היצוא הישראלי להודו, ממוצע 2014-2017

5.1.4 היבוא הישראלי מהודויבוא הסחורות של ישראל מהודו רשם בשנת 2017 עלייה של כ-15% לרמה של כ-920 מיליון דולר. למעשה מהווה העלייה תיקון לירידה שנרשמה ביבוא ב-2016 )ירד בכ-13% להיקף של כ-800 מיליון דולר( והוא חזר לרמתו מ-2015. בהשוואה להיקף הממוצע שנרשם בעשור האחרון עומד כיום היבוא

על רמה הגבוהה בכ-20%*.

גרף 21: היבוא הישראלי מהודו )ללא יהלומים( 2017, מיליוני דולרים

2007

559

2008

674

2009

519

2010

714

2011

798

2012

821

2013

828

2014

1,024

2015

915

2016

800

ציוד טלקומוניקציה 19%

אחרים 12%

מכונות וציוד 8%כימיקלים 13%

ציוד רפואי 2%

מוצרי גומי ופלסטיק 2%

מנועים וציוד חשמלי 2%

מינרלים 16% ציוד תעשייתי

לבקרה וצילום 7%

רכיבים אלקטרונים 3%

מתכות 12%

מכשור למדידה בדיקה וניווט 4%

* ממוצע היבוא בשנים 2007-2016 עומד על כ-765 מיליון דולר.

918

2017

61


ישראל מייבאת מהודו בעיקר כימיקלים )כ-31% מסך היבוא(, מוצרי טקסטיל )כ-14% מהיבוא(, מוצרי מכונות וציוד חשמלי )כ-15% מהיבוא( ומוצרי גומי ופלסטיק )כ-10% מסך היבוא*(.

טבלה 22: ענפי היבוא העיקריים של ישראל מהודו, מיליוני דולרים

ממוצע% שינוי 16/17 2017 2016 תאור ענף 2014-2017

% מהיבוא)מ"מ 14-17(

28331% 29024% 235 כימיקלים

13114% 1410% 141 טקסטיל

13715% 11025% 88 מכונות וציוד חשמלי

8710% 1017% 95 מוצרי גומי ופלסטיק

657% 6828% 53 כלי הובלה

546% 4912% 44 מוצרי צמחים

475% 4720% 39 מתכות

364% 3519% 30 מכשירים וכלים אופטיים

748% 760% 75 אחרים

גרף 22: התפלגות ענפי היבוא הישראלי מהודו, 2016

* ע”פ ממוצע היבוא בשנים 2014-2017

כימיקלים 31%

אחרים 8%

טקסטיל 14%

מתכות 5%

מוצרי צמחים 6%מכונות וציוד חשמלי 15%

מכשירים וכלים אופטיים 4%

כלי הובלה 7%מוצרי גומי ופלסטיק 10%

62


5.2 השקעותהוא וכיום גדל בהדרגה בשנים האחרונות, בישראל הודו הישירות של תושבי היקף ההשקעות מהגבוהים מבין מדינות אסיה. עם זאת, הודו עדיין לא נמנית בין המדינות המובילות בביצוע השקעות בישראל, והפוטנציאל בתחום זה עדיין גדול. הגידול בהיקף ההשקעות נובע מתהליכי הליברליזציה המתרחשים בכלכלה ההודית, ומהאהדה של הממשל ההודי לישראל, אשר מגבירים את החשיפה של משקיעים הודים לכלכלה הישראלית. בתוך כך ניתן להבחין בהתעניינות גוברת של חברות ומשקיעים

הודים בטכנולוגיה והחדשנות הקיימת במשק הישראלי, וברצון גובר להשקיע בתחומים אלה.

ההשקעות שמבצעים תושבי ישראל בהודו עולות על ההשקעות שמבצעים תושבי הודו בישראל, ובשנים האחרונות אף ניכרת עלייה חדה בהשקעות הישראליות בהודו. מגמה זו אינה מפתיעה לנוכח העובדה שהודו נחשבת כיום למדינה המובילה בעולם במשיכת השקעות זרות. סך ההשקעות הזרות בהודו הולך וגדל בהדרגה משנת 1991, ולאורך השנים האחרונות העניקה ממשלת הודו תמריצים להשקעות Make" והתירה שיעור מימון זר של 100% במגוון תחומי השקעה חיוניים. בנוסף, תוכנית במדינה, in India" שהנהיגה הממשלה החדשה כוללת הקלות משמעותיות על השקעות זרות בהודו, ושיעור

ההשקעות הזרות במדינה אכן עלה בצורה ניכרת בשנתיים האחרונות. שיתופי הפעולה המתעצמים בין ישראל והודו עתידים להוביל לגידול מתמשך בהיקף ההשקעות של ישראלים בהודו, כאשר חברות

ישראליות צפויות להשתלב בפרויקטים שיוזמת ממשלת הודו בתחומי החקלאות, המים והרפואה.

גרף 23: יתרת ההשקעות הישירות של תושבי הודו בישראל, מיליוני דולרים

2011

2

2012 2013 2014

17

24

13

גרף 24: יתרת ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בהודו, מיליוני דולרים

2011

51

2012 2013 2014

1,019999

41

63


5.3 הסכמים בילטראליים בין ישראל והודומאז שנות ה-90 חתמו ישראל והודו על שורה של הסכמים להידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בניהן. ,IT ה- שיתופי פעולה רבים הושקו בתחומי החקלאות, התקשורת, המדע, הכימיקלים, הבריאות, הביטחון, המים ועוד. כמו כן, מאז שנת 2010 מנהלות ישראל והודו משא ומתן לחתימת הסכם סחר חופשי מקיף בין המדינות. התהדקות היחסים שחלה מאז שנת 2014 עשויה להביא לקידומו של הסכם

זה בעתיד הנראה לעין.

מבין ההסכמים הרבים שנחתמו בין ישראל והודו בעשרים השנים האחרונות, ניתן לציין כמה הסכמים מרכזיים שהביאו לחיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות:

והגנה על – כולל אמנה למניעת כפל מס, הסכם עידוד )MFN( 1994 הסכם העדפה בסחר מ- •השקעות והסכם שיתוף פעולה בין רשויות המכס.

הסכם לשיתוף פעולה כלכלי )2005( – ההסכם נחתם במטרה להכפיל את היקף הסחר בין המדינות, •ולהדק את שיתופי הפעולה הכלכליים בשורה של נושאים: הפחתת מכסים, תקינה, השתתפות

חברות ישראליות במכרזים ממשלתיים בהודו, מתן הטבות לעידוד השקעות הון, ועוד.

הסכמי שיתוף פעולה במחקר ופיתוח בין המדען הראשי למשרד המדע והטכנולוגיה ההודי. למשל, •.India-Israel Initiative for Industrial R&D :התוכנית הפדראלית

.)EXIM( הסכם שיתוף פעולה בין מכון היצוא הישראלי לבנק ההודי ליצוא ויבוא •

איגודי תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם האיגודים המקבילים •בהודו.

מכון היהלומים הישראלי חתם על הסכם שיתוף פעולה עם המועצה הלאומית ההודית לקידום יצוא •יהלומים ואבני חן.

לצד ההסכמים הפורמאליים שנחתמו בין המדינות, קיימים הסכמים ושיתופי פעולה רבים המתקיימים בין המגזר העסקי בהודו ובישראל. חברות ישראליות רבות הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בהודו, ופתחו משרדי נציגויות ומפעלי ייצור. בין שיתופי הפעולה הבולטים בשנים האחרונות ניתן לציין את החברות

הבאות:

64


חברות "טבע" ו"נטפים" פתחו מפעלי ייצור בהודו. •

חברות ההייטק "צ'ק-פוינט", "אמדוקס", "מג'יק ספוטוור" ו"נס טכנולוגיות" הקימו משרדים בהודו. •

חברת הענק ההודית Reliance חתמה על הסכם עם חברת IDE טכנולוגיות התפלה לרכישת מתקני •התפלה לבית הזיקוק במדינת גוג'ארט.

חברת טאואר ג'ז זכתה במכרז גדול של ממשלת הודו להקמת מפעל ייצור שבבים, יחד עם חברת •.Jaiprakash Associates והקונצרן ההודי IBM

חברת נמלי ישראל )חנ"י( זכתה במכרז בינלאומי להקמת נמל ימי חדש במדינת גוג'ארט. •

חברות גדולות בשני הצדדים ממשיכות לבחון כיצד למנף את היחסים הטובים בין המדינות, ולהגביר ושיתופי הפעולה ההדדיים. ביקורו הצפוי של ראש ממשלת הודו בישראל בחודש את ההשקעות יולי 2017 עשוי לפתוח פתח לכינון הסכמים ושיתופי פעולה נוספים, בדגש על מעורבות של חברות

ישראליות בפרויקטי התשתיות והפיתוח שמקדמת ממשלת הודו.

5.4 היבטים רגולטורים ליצוא ולהשקעה בהודו5.4.1 רגולציה בצד ההודי

ממשלת הודו משקיעה מאמצים רבים בקידום פעילות הסחר הבינלאומי של המדינה, ובמתן הקלות על השקעות זרות. הלך הרוח בקרב קובעי המדיניות בהודו מעיד על הבנה של הצורך בהקמת מרכזי מחקר ופיתוח זרים, אשר יסייעו בבניית יכולות טכנולוגיות, ובקידום שיטות עבודה חדשניות. בתוך כך הקימה הממשלה עשרות תוכניות לתמיכה כספית ישירה ביזמים, בדגש על תחומי ה-IT, הטלקום, הביוטכנולוגיה והקלינטק. כמו כן, בשנים האחרונות הועלה השיעור המותר להשקעות זרות במגוון

רחב של סקטורים, ובתחומים המוגדרים כחיוניים.

עם זאת, בכלכלה ההודית עדיין מתקיימות מגבלות ומשוכות רגולטוריות, אשר עשויות להקשות על ביצוע עסקים במדינה. בהודו קיימים חוקים רבים שנועדו לאפשר לממשלה לפקח על הפעילות הכלכלית במדינה, ובהם מגבלות על השקעות זרות בתחומים מסוימים. בנוסף, המשק ההודי מתאפיין בהתנהלות ביורוקרטית מכבידה, המקשה על קיום דינאמיקה יעילה בין הסקטור הפרטי והציבורי. המערכת המשפטית בהודו תורמת אף היא את חלקה לקשיים בהם נתקלים משקיעים זרים, ומתקשה לקיים הליכים יעילים לפתרון סכסוכים ולאכיפת חוזים. נראה, לפיכך, כי היכרות עם הרגולציה ההודית

היא נדבך מרכזי שיש לתת עליו את הדעת בטרם מחליטים להיכנס לפעילות עסקית במדינה.

על אף הקשיים הרגולטורים, יש לזכור כי השוק ההודי מציב בפני חברות זרות הזדמנויות רבות ליצוא ולביצוע השקעות. הרגולציה אינה צריכה להוות חסם המונע ממשקיעים ליהנות מהפוטנציאל הקיים בהודו, ויש לראות בה גורם המדגיש את הצורך בקבלת החלטות השקעה מושכלות. החלטה מרכזית העומדת בפני חברות קודם כניסתן לשוק ההודי היא ההחלטה על צורת ההתאגדות המועדפת עליהן. החלטה זו קשורה

לשיקולי אסטרטגיה עסקית, ולשיקולים כלכליים שונים דוגמת מיסוי, כוח-אדם, תחומי פעילות, ועוד.

להלן המסגרות הזמינות כיום עבור חברה זרה המעוניינת בהקמת נוכחות עסקית בהודו:

65


חברה שאיננה תאגיד

על בסיס תקנות שתיקן הבנק המרכזי ההודי )RBI(, חברה זרה שאיננה תאגיד יכולה לבחור באחת משלוש מסגרות לצורך הקמת פעילות עסקית בהודו:

יכולה להקים משרד נציגות בהודו במטרה לקדם )Liaison Office( – חברה זרה משרד נציגות .1את עסקיה, ליצור מודעות למוצריה, לבחון את ההזדמנויות העסקיות בשוק ההודי, וליצור ערוץ ובין חברות הודיות שונות. משרד נציגות אינו רשאי לבצע כל פעילות מסחרית תקשורת בינה במישרין או בעקיפין, ותפקידו מוגבל לעריכת מחקרי שוק, איתור הזדמנויות, ופיתוח קשרים עם לקוחות ומפיצים פוטנציאליים. הוצאות משרד הנציגות צריכות להיות משולמות על-ידי החברה

האם, באמצעות העברה בנקאית רגילה. חברה זרה המעוניינת לפתוח משרד נציגות בהודו נדרשת לקבל אישור מהבנק המרכזי ההודי. האישור מוענק בדרך כלל לתקופה של שלוש שנים, וניתן לחדשו עם תומן. בנוסף החברה נדרשת

.)Registrar of Companies – ROC( להירשם אצל רשם החברות ההודי

סניף )Branch Office( – הקמת סניף של החברה בהודו. הסניף הוא למעשה גוף עסקי שביכולתו .2לבצע את אותן פעילויות המבוצעות על-ידי חברת האם. חברות זרות המעוניינות לפתוח סניף בהודו נדרשות לקבל אישור מהבנק המרכזי ההודי, הכולל פירוט של הפעילויות העסקיות אותן הן רשאיות לבצע. פעילויות אלה כוללות לרוב יבוא ויצוא של מוצרים, מתן שירותים מקצועיים או

שירותי ייעוץ, ביצוע עבודות מחקר, מתן תמיכה טכנית למוצרי החברה, ועוד. מבחינה משפטית נחשב סניף של חברה בהודו כחלק מחברת האם, ואינו מהווה ישות משפטית נפרדת. הסניף רשאי לקיים כל פעילות מסחרית, אך אינו רשאי לבצע בעצמו סחר קמעונאי, ייצור

או עיבוד מוצרים. העברת רווחים מהסניף לחברת האם כפוף למחירי העברה.

– הקמת חברה בהודו עבור פרויקט ספציפי הינה המסגרת )Project Office( משרד לפרויקט .3המועדפת עבור חברה זרה המעוניינת להקים חברה לזמן מוגבל. חברה המוקמת עבור פרויקט

צריכה להציג חוזה התקשרות עם חברה הודית עבור הפרויקט הספציפי עליו היא אמונה. משרדי פרויקט מורשים לבצע אך ורק את הפרויקט הספציפי שלשמו הוקמו. עם קבלת האישור להקמת משרד הפרויקט, נדרשת החברה להציג לבנק המרכזי דו"ח עם שם וכתובת החברה, אישור

66


על מועד תחילת הפרויקט, וסכום חוזה ההתקשרות. הבנק המרכזי של הודו מאפשר לחברות זרות לפרוע את העודף בחשבונן עם סיום הפרויקט.

תאגיד

חברה בבעלות זרה יכולה להקים חברה בהודו באחת משתי הדרכים הבאות:

– ביסוס נוכחות עסקית בהודו באמצעות הקמת מיזם עם שותף )Joint Venture( מיזם משותף .1מקומי. קודם הקמת המיזם יש לערוך בדיקת נאותות משפטית וחשבונאית של השותף הפוטנציאלי, ולבחון את המבנה הרצוי של העסקה. כמו כן, מומלץ להסדיר מראש את כלל הנושאים הנוגעים יכולותיו יתרונות רבים המאפשרים להישען על ופירוקו. למיזם משותף ניהולו להקמת המיזם, של השותף המקומי. בתוך כך ניתן להיעזר במערך השיווק וההפצה של השותף ההודי, להסתייע

בהיכרותו עם הביורוקרטיה המקומית, וליהנות מחלוקת הסיכון.

חברה בבעלות מלאה – להקמה של חברה בבעלות מלאה יש שני יתרונות בולטים עבור המשקיע .2הזר: הראשון הוא השליטה המוחלטת על ההתנהלות, המוצר והמשאב האנושי. השני הוא השמירה המוחלטת על הקניין הרוחני וסודותיה המסחריים של החברה. חברה בבעלות מלאה בהודו יכולה

לקום או כחברה פרטית מוגבלת או כחברה ציבורית מוגבלת.

5.4.2 רגולציה בצד הישראליגם בצד הישראלי קיימות תקנות רגולטוריות המצריכות הבנה של הביורוקרטיה הכרוכה ביצוא והשקעה בהודו. גורם ישראלי המעוניין לייצא להודו מוצר או שירות מסוים, נדרש לבדוק תחילה האם המוצר או השירות דורשים אישור מאגף הפיקוח על היצוא )אפ"י(, או האם חלות מגבלות הקשורות למימון שקיבלה החברה מהמדען הראשי. כאשר מדובר במוצר אזרחי שנועד לשימוש צבאי או אזרחי, אין צורך בקבלת אישור מיוחד על מנת לייצא אותו. ואולם, ככל שמדובר במוצר דואלי )אשר פונה הן לתעשייה הצבאית והן לתעשייה האזרחית( לשימוש צבאי במדינת היעד, נדרש אישור משרד הביטחון הישראלי ואפ"י. במידה והשימוש המבוקש במדינת היעד הוא אזרחי, נדרש אישור משרד הביטחון בלבד. למוצר צבאי מובהק, בין אם לשימוש צבאי ובין אם לשימוש אזרחי במדינת היעד, דרוש אישור

הן של משרד הביטחון והן של אפ"י.

ואישורים נדרשים, אלא הרגולציה הקשורה בפעילות עסקית עם הודו אינה כוללת רק במגבלות כרוכה גם בתמריצים ותוכניות של ממשלת ישראל לעידוד הפעילות העסקית עם הודו. מדינת ישראל מנסה לתמרץ עשיית עסקים בהודו במסגרת מגוון תוכניות שונות. בין היתר, מציעים משרדי הממשלה הישראליים השתתפות חלקית בהוצאות הכספיות של חברות ישראליות המקימות נציגות שיווקית בהודו. הטבה משמעותית נוספת לה זוכות חברות ישראליות קשורה לאמנה הדדית למניעת כפל מס עליה חתמו ישראל והודו. על-פי האמנה, רווחי חברות ישראליות הפועלות בהודו ימוסו רק בישראל, אלא אם יש לחברה "מוסד קבע" )כמו סניף או משרד( בהודו. עוד לפי האמנה, דיבידנדים וריביות

ימוסו בשיעור של 10% בלבד.

67


נוסף על כך, בשנת 2010 הוקם מערך חדש במינהל סחר חוץ – מערך כלי סיוע לתעשייה – הפועל לסייע לחברות הישראליות בשוק הפרויקטים הבינלאומיים, ומפעיל מספר זו. להלן פירוט כלי סיוע להשגת מטרה

הכלים המופעלים על-ידי המערך:

ולמכרזים לפרויקטים הסיוע קרן •בינלאומיים – מסייעת לחברות להשתלב ובפרויקטים בינלאומיים במכרזים יזומים, במטרה לממש את הפוטנציאל תומכת הקרן אלה. בשווקים הטמון )כולל בחו"ל היתכנות סקר בהכנת

בהודו( לקראת פרויקט בינלאומי, או בהגשת הצעה למכרז בינלאומי, בשיעור השתתפות של עד 50% מההוצאות הכרוכות בהגשת ההצעה. כמו כן, מסייעת הקרן בהקמת ביתנים ישראלים בתערוכות

בהודו, הוצאת משלחות ושכירת יועצים.

תוכנית הודו-סין-יפן – תוכנית המעניקה סיוע תלת שנתי לחברות ישראליות המעוניינות להקים •ויפן. מטרת התוכנית להביא להגדלת מספר היצואנים הישראלים סין נציגות שיווקית בהודו, וליצור גידול כולל בהיקפי הסחר. הפועלים בשווקים אלה, להרחיב את הרכב היצוא הישראלי, התוכנית כוללת השתתפות בכ-50% מההוצאות של החברה עבור עובדים, יועצים, משרד ועלויות תפעול, וכן התקנה מסחרית ראשונה בשוק היעד. ההיקף המקסימאלי להשתתפות בהוצאות עבור

בקשה הינו 2.5 מליון ₪.

כיום פרויקטים בינלאומיים הם – הגופים המרכזיים המממנים פעילות מול מוסדות פיננסיים •המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים, אשר המרכזי שבהם הוא הבנק העולמי. מערך כלי הסיוע לתעשייה פועל לחזק את הקשרים עם המוסדות הפיננסיים השונים ברחבי העולם, במטרה להגדיל את מספר החברות הישראליות השותפות בפרויקטים הממומנים על-ידי מוסדות אלה. הפעילות בתחום זה כוללת הפצת מידע לתעשייה הישראלית והדרכתה בנושא מכרזים ופרויקטים, הוצאת משלחות ישראליות למוסדות פיננסיים בינלאומיים, אירוח בכירים ממוסדות פיננסיים מובילים

לביקורים בארץ, ועוד.

לצד כל אלו מפעיל מינהל סחר חוץ מערך של שלוש נספחויות כלכליות בהודו, בערים בנגלור, מומבאי וניו דלהי. הנספחויות מסייעות לחברות ישראליות לפתח את עסקיהן בשוק ההודי, ולהתמודד

עם הרגולציה והגורמים המקומיים.

68


5.5 ענפים מובילים בתעשייה ההודית המהווים הזדמנות ליצוא

5.5.1 תעשייה ביטחוניתבמהלך העשורים הראשונים לקיומה נהנתה הודו מתמיכה צבאית נרחבת של ברית המועצות. עם תום המלחמה הקרה החלה הודו להגביר את שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם ארצות הברית ומדינות אירופה. על רקע חיזוק היחסים עם המערב הגבירה הודו את השקעותיה בתחום הביטחוני, וכיום היא נחשבת ליבואנית הנשק הגדולה בעולם. התעצמותה הצבאית של הודו מכוונת בעיקר להתמודדות עם

האיום הפקיסטני, ועם ההשפעה ההולכת וגדלה של סין על אזור האוקיינוס ההודי.

צבא הודו הוא הצבא השלישי בגודלו בעולם, לאחר הצבאות של סין וארה"ב, ומונה כ- 1.3 מיליון חיילים סדירים. בהודו פועלים גם כוחות שיטור גדולים, הנחשבים לצרכנים משמעותיים של אמצעי ביטחון והגנה. בשני העשורים האחרונים רכשה הודו ידע רב בביצוע פרויקטים ביטחוניים גדולים ומורכבים, ולאחרונה אף החלה לפתח יכולות ייצור ומתן שירות עבור מערכות ביטחוניות. עם זאת, כ-70% מצרכי

הרכש הביטחוני של הודו עדיין מסופקים על-ידי חברות זרות ולא על-ידי התעשייה המקומית.

תקציב הביטחון של הודו הולך וגדל בהדרגה בשנים האחרונות. בשנת 2015 עמד תקציב הביטחון ההודי על כ-46.7 מיליארד דולר, דבר שהציב את הודו במקום ה-6 בעולם בסך ההוצאה הביטחונית. בשנת 2016 חל גידול של כ-8.5% בתקציב הביטחון ההודי בהשוואה לשנת 2015, והוא עמד על כ-50.7 מיליארד דולר. הגידול בתקציב הביטחון הציב את הודו בשנת 2016 במקום ה- 4 בעולם בסך ההוצאה הביטחונית.

טבלה 23: עשרת המדינות בעלות תקציב הביטחון הגדול ביותר, 2015-2016, מיליארדי דולרים

20152016

תקציב ביטחוןמדינהתקציב ביטחוןמדינה

622ארה"ב616ארה"ב

191.8סין181סין

53.8בריטניה53.5בריטניה

50.7הודו51.8רוסיה

48.7ערב הסעודית50.5ערב הסעודית

48.5רוסיה46.7הודו

44.4צרפת44.2צרפת

41.7יפן42.2יפן

35.8גרמניה36גרמניה

33.5דרום קוריאה32.3דרום קוריאה

69


רגולציית רכש הגומלין ההודית היא אחד העוגנים המשמעותיים ביותר המאפשרים את הרחבת בסיס הודיות לשתף פעולה עם מגוון חברות התעשייה הביטחונית בהודו. הרגולציה מאפשרת לחברות בינלאומיות, ומעמידה עבור התעשייה הביטחונית המקומית כר נרחב של מוצרים ושירותים. חברה זרה המתקשרת עם חברות הודיות ומבקשת לפתח, לייצר או לרכוש ציוד ביטחוני בהודו, נדרשת לעמוד בתנאי )Offset Regulation(. מדיניות זו נועדה לפתח את התעשייה והייצור הביטחוני המקומי, רכש גומלין

ובמסגרתה מותנה חתימת עסקאות ביטחוניות ברכש גומלין מהודו בשיעור של כ-30% מהיקף העסקה.

התעשיות הביטחוניות בישראל ובהודו מקיימות קשרים הדוקים מזה שנים רבות, והודו מהווה כיום את הקניין הגדול ביותר של ציוד צבאי ישראלי. בדומה, ישראל היא השותפה הצבאית השנייה בגודלה מבחינת הודו, כאשר לפניה נמצאת רק רוסיה, שעדיין נחשבת לשותפה המרכזית של הודו בתחום הביטחוני. שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל והודו נוגע למגוון אספקטים הכוללים פיתוח וסחר ועוד. חברות ישראליות כמו בטכנולוגיות מתקדמות, מחקר משותף, פעילות מודיעינית משולבת, ורפא"ל חתמו בשנים האחרונות על פרויקטי פיתוח רבים התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית בהודו. על מנת לממש את חובות רכש הגומלין שלהן, מבצעות שלושת החברות רכישות מיצרנים מקומיים בעלי מיזמים משותפים עם חברות ישראליות. מבחינתה של התעשייה הביטחונית הישראלית, רכישות ושותפויות מעין אלה פותחות חלון הזדמנויות חדש עבור חברות ישראליות המבקשות לקחת

חלק בתחום הביטחוני.

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל והודו התהדק עם עליית ממשלתו של נרנדרה מודי בשנת 2014. 2017 אישרה ממשלת הודו כי בכוונתה לבצע עסקה בשווי מיליארדי דולרים עם בחודש פברואר התעשייה האווירית. עסקה זו מסמלת התחזקות נוספת ביחסים בין המדינות, וההערכות הן כי סדר הגודל של העסקה מעיד על פוטנציאל רב לקיום עסקאות גדולות גם בתחומים אחרים. העסקה המדוברת נאמדת בכ-2.5 מיליארד דולר, ועוסקת במערכות הגנה אווירית שפותחו בשיתוף עם משרד

ההגנה ההודי. חברת רפא"ל מהווה קבלן משנה בעסקה, וחלקה צפוי להגיע למאות מיליוני דולרים.

בתוך התחום הביטחוני, שמה הודו דגש מיוחד על נושא ביטחון המולדת. הודו ניצבת בפני אתגרים רבים הנוגעים להגנת גבולותיה, ולמאבק בארגוני טרור המבקשים לבצע פעולות טרור בתחומה. להודו צורך משמעותי בשדרוג מערכי האבטחה בגבולותיה עם פקיסטן וסין, בהגנה על חופי המדינה, הגנה על שדות תעופה ותחנות רכבת, וכן אבטחת פרויקטי תשתיות אסטרטגים )מים, גז, תקשורת, חשמל(. לפיכך, אין זה פלא כי על-פי התחזיות צפוי השוק ההודי בתחום מוצרי ביטחון המולדת להיות מבעלי הצמיחה הגבוהה ביותר בעולם בשנים הקרובות. חברות בינלאומיות רבות בסקטור זה פתחו בשנים האחרונות משרדים בהודו, וחתמו על פרויקטים רבים בתחומי שירותי אבטחה ואספקת ציוד. התעשייה הישראלית, הן בתחום הביטחוני והן בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת, יכולה לתרום רבות לשוק ביטחון

המולדת ההודי, וליהנות מצמיחתו של שוק זה.

70


2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018E 2019E 2020E 2021E

80.2 84.395.7 99.5 105.2 110.8

119.5132.7

152.1

170.8

טבלה 24: שוק ביטחון המולדת ההודי, 2012-2022, מיליארדי דולרים

201220172022

9.0712.7217.18שווי שוק

4.4%4.9%5.0%נתח מהשוק העולמי

5.5.2 פארמה, ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי2016 כ- 4.8% מהתמ"ג – שיעור הנחשב נמוך ההוצאה הלאומית ההודית על בריאות היוותה בשנת יחסית בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חלק מהוצאות הבריאות בהודו אינן מגיעות ליעדן, ומתבזבזות יעילות ושחיתות. נתונים אלה מעידים על מצבה הקשה של מסיבות של עודף ביורוקרטיה, חוסר

מערכת הבריאות בהודו, ועל מצוקת התקציבים ממנה היא סובלת.

עם זאת, סך הוצאות הבריאות בהודו הולך וגדל בהדרגה בשנים האחרונות. בשנת 2012 עמדו הוצאות הבריאות במדינה על כ- 80 מיליארד דולר, והיוו כ- 4.4% מהתמ"ג, בעוד בשנת 2016 הן עמדו על כ- 105 מיליארד דולר, והיוו כ- 4.8% מהתמ"ג. כמו כן, ממשלת הודו נחושה לבסס תוכנית לביטוח בריאות אוניברסאלי, ולהגדיל את היקף הוצאות הבריאות במדינה. מסיבה זו ומסיבות הנוגעות לעליה בהכנסה האישית ובהשקעות פרטיות, צפויות הוצאות הבריאות בהודו להמשיך ולגדול בשנים הקרובות, ולהגיע

בשנת 2021 לסך של כ- 170 מיליארד דולר.

גרף 25: סך הוצאות הבריאות בהודו 2012-2021, מיליארדי דולרים

71


גרף 26: תוחלת החיים הממוצעת בהודו, 2012-2021, שנים

2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018E 2019E 2020E 2021E

66.366.7

67.167.5

67.868.1

68.468.8

69.169.4

שיעורי התחלואה והתמותה בהודו משתנים בין מדינה למדינה, ומשקפים את הרמות השונות של המשאבים שיש לכל מדינה. לצד זאת, מגמות כמו העלייה המתמשכת בתוחלת החיים, ותהליכי העיור המאסיביים, הובילו להשפעות רוחביות בהודו כולה, דוגמת הגידול במספר המחלות הכרוניות. לדוגמא,

תהליכים אלה בשילוב נטייה גנטית הובילו לרמת תחלואה גבוהה מאד בסוכרת.

העלייה המואצת בתוחלת החיים צפויה להגדיל את הוצאות הבריאות של האוכלוסייה. תוחלת החיים 69.4. לצד זאת, 2021 היא צפויה לעמוד על 66.3, ובשנת 2012 על הממוצעת בהודו עמדה בשנת אוכלוסיית הודו צפויה להמשיך ולהישאר צעירה באופן יחסי, כאשר בשנת 2021 צפויים אנשים בני למעלה מ-65 להוות פחות מ-7% מהאוכלוסייה. מגמה נוספת שתשפיע על ענף הבריאות בהודו היא ההימשכות הצפויה של המחלות המדבקות. מחלות אלה מהוות בעיה בריאותית גדולה ביותר בהודו,

והתפשטותן נובעת בעיקר מרמת סניטציה נמוכה, ומההשפעות הסביבתיות של תהליכי העיור.

בהודו פועלת רשת בסיסית של בתי חולים ציבוריים ומרפאות, אך מרבית שירותי הבריאות מוענקים על-ידי הסקטור הפרטי. קיים מחסור חמור ברופאים בעיקר באזורים הכפריים, ובשנת 2016 היו 0.8 רופאים לכל 1,000 נפשות – נתון שאינו צפוי להשתנות גם בחמש השנים הבאות. גם מספר המיטות בבתי חולים נמוך מאד, ועומד על 0.5 מיטות לכל 1,000 נפשות. על אף נתונים אלה שוק התיירות הרפואית בהודו דווקא ממשיך לצמוח, בעיקר הודות לעלויות הנמוכות בהודו בהשוואה לעלויות שירותי הבריאות במדינות כמו ארה"ב. דבר זה הופך את הודו ליעד מרכזי של תיירות רפואית, כאשר חלק מבתי החולים המתקדמים בהודו מציעים טכנולוגיות זהות לאלו שבמערב, אך בעלות נמוכה בהרבה.

72


למול השירותים המוגבלים של הבריאות הציבורית, תעשיית הפארמה בהודו רחבה. הודו היא יצרנית התרופות השנייה בגודלה בעולם, אחרי זו של ארה"ב, ואחראית לכ-10% מסך הייצור העולמי. הודו מתמחה בעיקר בתחום התרופות הגנריות, ומייצרת כ-20% מסך התרופות המיוצרות בתחום זה בעולם. הביקוש המקומי לתרופות בהודו הולך וגדל במהירות, זאת בעיקר על רקע הגידול בהכנסה הפרטית, והעלייה בשכיחות מחלות כרוניות. כמו כן, ישנה עלייה בדרישה לתרופות יקרות ומתקדמות בקרב מעמד הביניים הגדל בהודו. מגמות אלה צפויות להביא את שוק הפארמה ההודי לצמיחה שנתית

ממוצעת של כ-10.2% בין השנים 2017-2021.

תעשיית הפארמה ההודית מפוצלת מאד, ומורכבת מלמעלה מ- 10,000 חברות, רובן קטנות. חברות הפארמה המקומיות מספקות תרופות בעיקר לשוק המקומי, אך בשנים האחרונות הן מנצלות את עלויות הייצור הנמוכות שלהן על מנת לייצא תרופות גנריות למדינות מפותחות. כך הולכת הודו ותופסת מקום מרכזי בשוק הגנרי העולמי. בנוסף, מהווה הודו את ספקית התרופות הגדולה ביותר של

האו"ם לשווקים מתפתחים.

לצד שוק הפארמה המפותח, הודו מהווה גם את אחד השווקים הגדולים בעולם למכשור רפואי ניסויים קליניים, הודות לעלויות ולניסויים קליניים. הודו היא המדינה האסייתית המובילה בביצוע נמוכות, מאגר חולים גדול, חשיפה נמוכה של האוכלוסייה המקומית לתרופות, ותשתית ענפה של בתי חולים. שוק המכשור הרפואי מבוסס ברובו על יבוא, וכ-65% מהמכשירים הרפואיים הנמכרים בהודו מיובאים למדינה. עם זאת, בשנים האחרונות חברות זרות רבות מתחילות להגדיל את ייצור המכשור

הרפואי שלהן בהודו, ואף מקימות מרכזי פיתוח וחדשנות במדינה.

5.5.3 אגרו-טכנולוגיה וחקלאותהחקלאות מהווה את אחד הסקטורים הגדולים ביותר בהודו, דבר ההופך את הודו לאחת מיצרניות המזון הגדולות בעולם. הודו מייצרת כמויות גדולות של קטניות, חלב, תה, אגוזים, חיטה, אורז, סוכר, כותנה, דגים, ועוד. הייצור הנרחב של מזון משמש הן לצריכה מקומית והן ליצוא. גודלו של הסקטור

גרף 27: סך המכירות של תרופות בהודו 2012-2021, מיליוני דולרים

2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018E 2019E 2020E 2021E

15,971 17,06018,947 20,160

21,525 22,95324,827

27,67831,644

35,280

73


4.2

2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018E 2019E 2020E 2021E

1.5 1.2

2.8

3.5 3.53.4

3.7

1.8

-0.2

החקלאי בהודו הופך את הודו לאחת מ- 10 יצואניות המזון הגדולות בעולם. ממשלת הודו משקיעה תקציבים רבים בענף החקלאות, בעידוד גידולים באזורים נבחרים ואף במחקר ופיתוח.

הסקטור החקלאי מעסיק כ-49% מכוח העבודה בהודו, והוא מהווה את העיסוק המרכזי של האוכלוסייה בחלקים נרחבים במדינה. עם זאת, חלקו של ענף החקלאות בתמ"ג עומד על כ-17% בלבד, דבר המעיד על הפרודוקטיביות הנמוכה המאפיינת את הענף. מרבית החקלאים אינם משתמשים בציוד חקלאי מתקדם, וממשיכים לעבד את הקרקע בשיטות מיושנות. דבר זה מעיד על הצורך הרב של הודו בחדירה של פיתוחים טכנולוגיים בתחום החקלאות, אשר ישפרו את הפרודוקטיביות בענף, ויביאו

לצמיחה משמעותית של התוצר במדינה.

הצמיחה השנתית של ענף החקלאות בהודו צפויה לעמוד בשנים 2017-2021 על רמה ממוצעת של כ-3.2%, זאת לאחר מספר שנים של צמיחה לא יציבה בענף. חברות ישראליות העוסקות בפיתוחים טכנולוגיים בתחום הדשנים והחקלאות יכולות ליהנות מהביקוש הגובר לשיפורים טכנולוגיים בסקטור

החקלאי בהודו, ומצמיחתו הצפויה בשנים הקרובות.

גרף 28: שיעור הצמיחה השנתי של ענף החקלאות בהודו, 2012-2021

והודו בתחום החקלאות. מרכזי מצוינות לחקלאות כבר כיום קיים שיתוף פעולה נרחב בין ישראל מוקמים בהודו באמצעות ידע, מומחיות וטכנולוגיה ישראלית. מרכזי המצוינות מיישמים שיטות גידול מתקדמות המותאמות לתנאים המקומיים, ועתידים להביא לגידול ניכר בתוצרת החקלאית ההודית. שיתוף הפעולה בין המדינות התרחב בשנים האחרונות גם לתחומים נוספים, וניתן כיום לציין מספר

תחומים חקלאיים בעלי פוטנציאל רב לשיתוף פעולה ישראלי-הודי:

הגדלת היבול החקלאי ליחידת שטח – הגידול המואץ באוכלוסייה, והעלייה באיכות החיים ובהכנסה •הפנויה לנפש, מביאים לעלייה בביקוש למזון בהודו. על מנת לעמוד בביקוש, הודו נדרשת להגדיל את היבול החקלאי ליחידת שטח, בעיקר בגידולי תבואה, ירקות, פירות, עופות וחלב. כמו כן נדרשות פעולות נרחבות בתחומי שימור הקרקע והגוונת הגידולים. השקעות משותפות של חברות ישראליות והודיות חותרות להביא לפיתוחים ולהטמעה של שיטות מתקדמות להגדלת התפוקה החקלאית

באזורים שונים בהודו.

74


מחקר ביוטכנולוגי ופיתוח בתחום הזרעים – ממשלת הודו מקצה משאבים לפיתוחים בתחום הזרעים, •שיביאו להגדלת התוצרת החקלאית. השימוש בזרעים היברידים )זרעים שנוצרו כתוצאה מהכלאה בין זנים( בחקלאות התרחב מאד בשנים האחרונות, בעיקר הודות לפעולות עידוד של הממשלה, המקדמת פעילות של חברות פרטיות בתחום באמצעות תמריצים ומענקים. חברות זרעים בינלאומיות

פתחו משרדים בהודו, והן נהנות מתנאי האקלים המגוונים הנדרשים לצורך פיתוח זרעים היברידים.

סקטור משק החי, הלולים והחלב – תחום משק החי והלולים צומח בהודו בקצב מרשים. מגדלי •העופות והבשר מקבלים הקלות וסיוע ממשלתי, והעלייה באיכות החיים ובהוצאה הפרטית מצביעים על הפוטנציאל הקיים בשוק הבשר, העופות והביצים. סקטור החלב בהודו מייצר למעלה מרבע מהתמ"ג בחקלאות, ומהווה מקור הכנסה לכ-70% מהמשפחות באזורים הכפריים. ייצור החלב בהודו דורש השקעה רבה, בעיקר בכל הנוגע לאיכות הפרות, התפוקה פר פרה, תערובות מזון לפרות,

טיפולים וטרינריים, וכדומה.

מערך השינוע, אחסון ומכירה של תוצרת חקלאית טרייה – ממשלת הודו מייחסת חשיבות עליונה •לשיפור מערך השינוע והאחסון של תוצרת חקלאית. כיום שרשרת האספקה למזון טרי חלשה, ומקשה על שיווק מוצרים בעלי חיי מדף קצרים. גם תחום עיבוד המזון בהודו אינו מפותח, ופוטנציאל הצמיחה שלו עצום. הקטגוריות הגדלות בקצב המהיר ביותר בתום המזון המעובד הן ארוחות מוכנות, וכולל מיכון של וגלידות. הפוטנציאל לשיתוף פעולה בתחום זה רחב, אטריות, שימורים, חטיפים עיבוד המזון ואריזתו, טכנולוגיות לשימור טריות והארכת חיי מדף, שדרוג רשתות להפצת מוצרים בקירור, ועוד. גם תת סקטור קמעונאות המזון צפוי להמשיך ולצמוח בהודו, ודורש פיתוח תהליכים ותשתיות לאספקה ישירה של מזון טרי ישר מהחוות החקלאיות. ממשלת הודו מעניקה הטבות מס

ותמריצים להשקעה בתשתיות אחסון, הפצה, בקרת איכות, עיבוד מזון, אריזה, ועוד.

המגזר החקלאי בהודו צמא לפיתוחים טכנולוגיים שיסייעו למימוש הפוטנציאל האדיר הטמון בו. עבור חברות ישראליות העוסקות בתחומים חקלאיים מדובר בהזדמנות עסקית משמעותית ליצירת שיתופי פעולה.

5.5.4 מים וסביבהמים ושפכים

אספקת מים מהווה כיום אתגר משמעותי וחשוב עבור הודו, בשל הגידול העצום באוכלוסייה, קצב הפיתוח המהיר, תשתיות מים רעועות, טיפול לקוי בשפכים, איכות מים ירודה וניהול בעייתי של משק המים. ניהול משאבי המים הקיימים, ושדרוג תשתיות המים, הן מהמשימות החשובות ביותר העומדות בפני ממשלת הודו. מגוון פעילויות הפיתוח צפויות להביא את סקטור המים והטיפול בשפכים לצמיחה

שנתית של כ-10% במהלך השנים הקרובות.

ממשלת הודו מקדמת פרויקטים רבים בתחום המים, אשר נחלקים לתחומים מגוונים – איסוף והתפלת מים, שיקום תשתיות ביוב וניקוז, הרחבת היקף אספקת המים לאוכלוסייה ולתעשייה, טיפול בשפכים, השקיה, סינון, ועוד. בנוסף, פותחת הממשלה ההודית את הענף לפעילות הולכת וגדלה של המגזר הפרטי, והחלה לבצע מיקור חוץ לפרויקטים של איסוף מים, הקמת תשתיות, בניית מאגרים, ועוד. לצד זאת מקדמת הודו פרויקט ענק שנועד ליצור קישור בין 37 נהרות במדינה, ויאפשר העברת מים

לאזורים צחיחים באמצעות הקמת מובילי מים.

פרויקט נוסף שמקדמת הממשלה בתחום המים הוא ניקיון נהר הגנגס. ממשלת הודו שמה לעצמה

75


,BJP-למטרה לנקות את הנהר הקדוש להינדים. תוכנית זו הייתה חלק מקמפיין הבחירות של מפלגת הולאחר הזכייה בבחירות מונתה אומה בהרטי, השרה האמונה על משק המים, להיות אחראית לתוכנית. גורמים רבים בהם משרדי בו ומעורבים מדובר במגה-פרויקט בהיקף של מיליארדי דולים רבים, ממשלה, גופי מימון בינלאומיים והמגזר העסקי. ניקיון הנהר צפוי להיטיב עם אוכלוסיות רבות בהודו,

תוך שיפור מצבן הבריאותי ופיתוח החקלאות והתיירות במדינה.

2012 נחתמה הצהרה על שיתוף פעולה ישראלי-הודי בתחום המים העירוניים בין משרד בפברואר הכלכלה הישראלי והמשרד לפיתוח עירוני בהודו. ההצהרה נועדה לקדם הטמעה של טכנולוגיות ישראליות בפרויקטים בתחום טיהור השפכים והסניטציה בערי המטרופולין ברחבי הודו. בנוסף, חברות

ישראליות פועלות בהודו במספר מיזמים משותפים, שחלקם נוגע להקמה של מתקני התפלה.

תחום מרכזי נוסף בו קיים פוטנציאל רב לשיתוף פעולה של חברות ישראליות בסקטור המים הוא מגזר החקלאות ההודי. מגזר החקלאות הוא צרכן המים הגדול ביותר בהודו, והוא אחראי ללמעלה מ-60% מצריכת המים במדינה. עם זאת, אזורים רבים בהודו סובלים מחוסר נגישות למקורות מים, על אף שמתקיימת בהם פעילות חקלאית ענפה. בעיה זו מצריכה את הודו להשקיע במציאת פתרונות טובים לניקוז, שינוע מים והשקיה. בעידוד הממשלה צמח מאד סקטור ההשקיה בחקלאות ההודית בשנים האחרונות, וחברות רבות מגלות עניין בהשקעה בענף. צמיחתו של הענף מגלמת הזדמנות משמעותית עבור חברות ישראליות, הידועות ברמה גבוהה של פיתוחים בתחומי מערכות ההשקיה. ואכן, חברות ישראליות מקיימות התקשרויות רבות בתחום, כמו הסכם שחתמה חברת מקורות עם

ממשלת ראג'סטן להקמת מתקני תשתית לסקטור החקלאות בהודו.

זיהום אוויר וניהול פסולת

רחב ליהנות ממגוון יכולות )Cleantech( ושירותים בתחום הקלינטק מוצרים חברות המציעות של הזדמנויות בשוק ההודי. מזה שנים ארוכות מבקשת הודו לגוון ולהגדיל את מקורות האנרגיה

76


שלה, ולהקטין את פליטות הגזים המזהמים. הממשלה ההודית משקיעה משאבים רבים אנרגיה מתחדשת, במטרה לאתר מקורות את שיפחיתו חדשות טכנולוגיות וליישם מקדמת הממשלה החממה. גזי פליטת דולרים ומיליארדי פרויקטים רבים בתחום, הוקצו לפרויקטים בתחום ניהול פסולת, תכנון ותברואה בעשרות ערים ברחבי עירוני, מים

המדינה.

בתוך כך צפוי סקטור הציוד לבקרת זיהום אוויר לצמוח בהודו בשנים הקרובות בקצב של 14% בשנה. הצמיחה מתבססת על השקעה ממשלתית בהחדרת טכנולוגיות חסכניות לתעשיות החשמל, המלט

והברזל, כמו גם על חקיקה בתחום בקרת פליטת המזהמים.

תחום נוסף הטומן בחובו הזדמנויות רבות הוא תחום ניהול הפסולת. על-פי ההערכות של המשרד ההודי לאנרגיה חדשה ומתחדשת, הודו מייצרת כ-55 מיליון טון פסולת עירונית בשנה. בנוסף, הסקטור התעשייתי מייצר 100 מיליון טון פסולת תעשייתית, כאשר אפר פחם מתחנות הכוח התרמיות מהווה כ-70% מהפסולת מסוג זה. כמו כן, הודו מייצרת מידי שנה כ-8 מיליון טון של פסולת מסוכנת. הפסולת

הרבה שמיוצרת בהודו דורשת טיפול מקצועי רב-מערכתי, בכדי שלא תהפוך למפגע סביבתי חמור.

בשנת 2000 חוקק המשרד ההודי להגנת הסביבה תקנות הדורשות מרשויות הערים לטפל בפסולת, כולל באמצעות שריפה או המרה של אשפה לאנרגיה, והעמיד תקציבים רבים לטובת טיפול בנושא. בשנים האחרונות ישנה נוכחות הולכת וגדלה של חברות פרטיות בניהול פסולת מוצקה, בעיקר בערים גדולות דוגמת בנגלור, צ'נאי, הידראבאד, מומבאי, ועוד. תחום זה מגלם הזדמנויות רבות עבור שחקנים בינלאומיים, בעיקר בתחום מערכות איסוף פסולת, שינוע, טיפול ומחזור של פסולת עירונית, פסולת וביו רפואית. תחום נוסף בו טמון פוטנציאל הוא פתרונות וטכנולוגיות לסקטורים מזהמים מסוכנת

דוגמת תחנות כוח, התעשייה הכימית ותעשיית התרופות.

5.5.5 טלקומוניקציה Mahanagar Telephone( MTNL ענף התקשורת הנייחת בהודו נשלט בידי החברות הממשלתיות )Bharat Sanchar Nigam(. כמו ברוב מדינות העולם, מספר קווי הטלפון הנייחים BSNL-ו ,)Nigam

בהודו נמצא בירידה בשנים האחרונות. בשנת 2012 עמד מספר קווי הטלפון הנייחים בהודו על 30.8 מיליון, ובשנת 2016 הוא עמד על 24.1 מיליון. מגמה זו צפויה להימשך גם בשנים הקרובות, על רקע הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום הסלולר, והירידה המתמדת בעלות שירותי הסלולר. לאור זאת צפוי 2021 לכ-19.2 מיליון, והפדיון של ענף התקשורת מספר קווי הטלפון הנייחים בהודו לרדת בשנת

הנייחת צפוי להמשיך ולהישחק.

מנגד, ענף התקשורת הניידת בהודו מצוי בצמיחה מרשימה. מספר המשתמשים בטלפונים ניידים בהודו גדל מכ-387 מיליון ב- 2010, לכ- 731 מיליון ב- 2017. צמיחה זו צפויה להימשך גם בשנים הבאות, ומספר מנויי הסלולר צפוי לגדול בשיעור שנתי של כ-6.8% בין השנים 2017-2021. בתוך כך צפוי

הפדיון של ענף התקשורת הניידת בהודו לצמוח מרמה של 36 מיליארד דולר ב- 2017, לרמה של כ- 56.01 מיליארד ב- 2021.

77


2

0

1

2

2

0

1

3

�2

�0

�1

�4

�2

�0

�1

�5

2

0

1

6

2

0

1

7

E2

0

1

8

E2

0

1

9

E2

0

2

0

E2

0

2

1

E�1

�6

�.�2

�5�1

�5�.�7

�2

�2

�2

�.�7

�5�2

�7

�.�3

�1

�3

�1

�.�9

�8

�3

�5�.�8

�2

�4�0

�.�2

�6

�4�5�.�8

�0

�5�2

�.�0

�5

�5�6

�.�0

�1

8

�-��

�

��

�

�,��$��

�

�&��$��%

�

��$��

��

�

2

2

�-��

�

�&�#��

�

��

�

�.��

�

��$

�

�

�%��

�

��

�

�&��

�

�&�$��%�#�&��

�

�#��%�

�.�&��$��

�

�&��$� ��

�

1

2

�

��

�

��

�

��

�

��

�

��

��

�

�,�$��

��

�

��

�

��"

��

�

�&��

��

�

�&��$��

�

�&��$� ��

�&��$� ��

�

�&�%��%��

�

��&�%��

�

��

�

�&��

�

�&�$��

�%�#�&��

�

��

��

�

��

��

�

��

�

��

�$

�

��%��%��

�

�,�&��

�

��

��

�"

��

�

�.

��

��

��

�

�

��

�$��

�

�&

��

��

��

��

�$��

�

��

��

�

��

��

��

��

��

�

�$�

��

�

�,B

h

a

r

t

i

A

i

r

t

e

l,

V

o

d

a

f

o

n

e,

I

d

e

a

Ce

l

l

u

l

a

r�

�À

�

�&

��

��

��

��"��

��

�$��

�

�&��

�$��

�%�#��

�

�&��

��

��

�

�$�

��

�

�&��

��

�$��

��

�

��%�

�

��

��

��

�

�$��

��

�

��

�

��

��

��

�

�,��

� ��

��

�

�&��

��

��$��

�&

��

�

��

�

�&�%

�$��

�

��%

��%

�

�&��

��

��

�

�$��

�

�&

��$�

��

�

�.��

��

��

��

�

��

�

��%

��

��

�

��%

�

�&

��&

��

� �

��

�

��

�

��"��

��

�$��

�

��%

�

��&��

�

��

��

�

�,��

��

�

��

��

�

�.��

�&��

��

��

��

�$�

�

�&��&��

��%��

�

��

�

��

�

��

�

�,�&��

��#�

��

��

�.�$��

�&��&�%�&�

��%�

��&��

��

�%��%��

�&��

�

��

��

�&��$��

��%�

�

�,�&��

�

��

�

�.2

0

1

6

�-

�

�

�3

�2

�%

�-��

�

��%��

�

�,2

0

2

1

�-

�

�

�8

�1

�%

�

��%

�

��$��

�

��

�

��

�"

�

��

�

��$��

�

�&�$��

�

�$��%�

�%��%�

�

��

�

�.��$�

��

�

��$��

�

��%��

�

��$��

�

��

�$��

�

��

��

�

�&��

�

��%��&

�

��$��

�

�&�$��

�1

�.�1

�3

�-��

�

��

�

��

�

��

�

��%��

�

��$��

�

��%��&�%��

�

�#��%��

�

2

0

2

1

�

�&��%�

�

��

�

�&��

�

��

��

�

��

�"

�

��$��

�&��&�%�&

�

��%

�

�$�&��

�

�� $

�

��$�

��

�

�$�#��

�

�&��

�

��$��

�

�%��%��

�

�&�� $�&��

�

�.��%��&�%��

�

��$��.�%��%��

�&��

�&��%��&��

��$��

�,�&��&�

�&��

�&��&�%�&� �

�&��&��%��

��#�%��

�,��$��

�

�&��

��

�

��

�%��

�

�&��

�

��

��

�

��

��

�

��

��

�

�&��

�

��#�%��

�

��%��

�

�� %��

�

��%

�

��$��

�

�$��%�

��

�

�4�5�%�-��

�

�,�&��

�

��

�

�.��

�

�&��

�$��

�

�$��

�

��

�

��$�#��

�

��

�

�

�%��

�

�&��

�

�$��

�

�$�#��

�

�,��

�

�&��$��

��

�,��

�

�.��

��

�

�&��

�

��"

��$��

��

�

�&��

�

��

�

��

�

�,�2

�5

�

��

�

�&��&��

�

��

�

��

�

��

��

�

��$�"��

�

�%��$��

�

��

�

��

�

��

�

��$�%�

��%

�

�&��&

�

�&��#��

�

�&��

�

��%��.��

�%��

��

��

��

��

��$��

��

�&��&�%�&�

�

��#�%��

��

�,��

��$��

��$��

��$��

�,

�2

�0

�1

�2

�-�2

�0

�2

�1

�

��

�&��

�&�$��%�#�&��

��

��

�

�:

2

9

�

��$��

78


גרף 30: מספר המשתמשים ברשת האינטרנט בהודו 2016-2021, מיליונים

2016

428.8500.0

655.2794.4

954.91,136.9

2017 2018E 2019E 2020E 2021E

5.6 אתגרים והזדמנויות לישראל ביצוא להודו1992, הלכו והתהדקו יחסי הסחר ושיתופי והודו בשנת מאז כינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל הפעולה בין המדינות. הסחר בין המדינות התרחב לענפים רבים ומגוונים, והודו נהפכה לאחת מעשרת שותפות הסחר הגדולות של ישראל. שיתופי פעולה רבים הושקו בתחומי החקלאות, המדע, הבריאות,

ה-IT, הביטחון, המים ועוד.

הפוטנציאל לפעילות במשק ההודי גדול, וממשיך להתרחב בהתמדה. בפרט, קיימים מספר מאפיינים המהווים הזדמנות ייחודית עבור היצוא הישראלי להודו, ומדגישים את הפוטנציאל הרב הטמון בו:

התהדקות היחסים בין הודו וישראל מאז שנת 2014 – התחממות משמעותית ביחסי הודו-ישראל •מתרחשת בשנתיים וחצי האחרונות, מאז עלתה לשלטון ממשלתו החדשה של נרנדרה מודי, מנהיג מפלגת BJP, במאי 2014. מודי הצהיר מספר פעמים בעבר על אהדתו הרבה לישראל, ושלטונו פתח ייחודית לחיזוק היחסים בין המדינות. זאת ועוד, עליית ממשלתו של מודי בפני ישראל הזדמנות הביאה להתפתחות ניכרת ביחסים בין גורמי ממשל ישראלים והודיים. בשנתיים האחרונות נפגשה וכללה מפגשים בין הגורמים וישראל בתדירות שלא נודעה מעולם, הצמרת המדינית של הודו הבכירים ביותר בשני הצדדים. ההתקרבות ביחסים באה לידי ביטוי גם בקשרים בין המגזר העסקי בהודו ובישראל. חברות גדולות בשני הצדדים בוחנות כיצד למנף את היחסים הטובים בין המדינות,

ולהגביר את ההשקעות ושיתופי הפעולה ההדדיים.

– הודו היא המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת מספר התושבים וצומח הודו כמשק גדול •החיים בה. נכון לשנת 2018 מונה אוכלוסיית הודו כ- 1.35 מיליארד אנשים, שהם כחמישית מכלל אוכלוסיית העולם. האוכלוסייה בהודו ממשיכה לגדול בקצב מתמיד, ולפי תחזיות גידול אוכלוסין צפויה הודו להפוך בשנת 2025 למדינה עם מספר התושבים הגדול בעולם. כלכלת הודו נמצאת בתהליך מואץ של צמיחה והתפתחות. המשק ההודי צמח בשנים האחרונות בשיעורים העולים על 7% בשנה, וצמיחה זו צפויה להימשך גם בשנים הבאות. בתוך כך ממשיכה ההכנסה הפנויה לנפש

79


לעלות, ואיתה גם רמת החיים והביקוש למוצרים ושירותים מסוגים שונים. מובן, אם כן, כי תהליכי יעד וכי היא מהווה ההתפתחות של הודו הופכים אותה למדינה בעלת פוטנציאל כלכלי אדיר,

אסטרטגי ראשון במעלה עבור היצוא הישראלי.

– הממשלה החדשה השיקה שורה של והשקעות ופתיחת שווקים לסחר ליברליזציה כלכלית •רפורמות כלכליות המתמקדות בשינויים מנהליים ובירוקרטים, שתכליתם להסיר חסמים הפוגעים בצמיחה ובהתפתחות הכלכלית, ולהניע קדימה את הכלכלה. בתוך כך בוצעו שורה של צעדים וחברות ממשלתיות, הפחתת החותרים לקידום ליברליזציה כלכלית, בדגש על הפרטת נכסים זרות. כך הפכה והרחבת מתן היתרים להשקעות בינלאומיים גוברת לשווקים מיסים, פתיחות הודו בשנתיים האחרונות למדינה הנתפסת כיעד מועדף להשקעה, בייחוד לאור הירידה בגירעון הממשלתי והציפיות לרפורמות כלכליות. האצת הפעילות הכלכלית בסקטור העסקי ההודי, לצד

הפתיחות הגוברת לשווקים העולמיים, מהווה הזדמנות הן ליצוא והן להשקעות במדינה.

תוכניות רב שנתיות של הממשל – בשנים האחרונות נקט הממשל ההודי במספר יוזמות משמעותיות, •אשר נועדו להצעיד קדימה את כלכלת המדינה. יוזמות אלה כוללות מספר לא מבוטל של מגה-

ומהווים כר פורה לשיתופי פרויקטים, הכרוכים בביצוע השקעות של מאות מיליארדי דולרים, פעולה עם גורמים זרים. בין פרויקטים אלה ניתן למנות הקמת ערים חכמות, ניקיון נהר הגנגס, Digital( ופיתוח התשתית הטכנולוגית במדינה )Make in India( הגברת פעילות הייצור בהודו India(. פרויקטים אלה, לצד השקעות מאסיביות בתשתיות וענפי תעשייה, מגבירים את ההזדמנויות

שמגלם השוק ההודי עבור יצואנים ישראלים.

הסכמי סחר ושיתופי פעולה קיימים – בין ישראל והודו קיימת תשתית חזקה של הסכמים ושיתופי פעולה •פוריים. בעשרים השנים האחרונות חתמו שתי המדינות על שורה של הסכמים להידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בניהן. בין היתר נחתמו הסכמי העדפת סחר, אמנה למניעת כפל מס, הסכם עידוד והגנה על השקעות, הסכם שיתוף פעולה בין רשויות המכס והסכמים רבים נוספים. כמו כן, מאז שנת 2010 מנהלות ישראל והודו משא ומתן לחתימת הסכם סחר חופשי מקיף בין המדינות. ההסכמים ושיתופי הפעולה

הקיימים בין המדינות מהווים מצע נוח וטבעי להידוק והעצמה של הסחר והקשרים הכלכליים.

לצד ההזדמנויות הרבות שטומנת בחובה הכלכלה ההודית, חשוב לזכור כי הודו היא עדיין מדינה מתפתחת. הודו סובלת ממגוון בעיות מבניות, אשר פוגעות ברמת הפיתוח הכלכלי של המדינה, ומהוות חסמי צמיחה משמעותיים. הניסיון להתגבר על אתגרים אלה צפוי לארוך שנים רבות, לצרוך משאבים רבים, ולהערים קשיים על גורמים המבקשים לקיים פעילות כלכלית עם המשק ההודי. כחלק מכך, ניצבים כמה קשיים משמעותיים בפני היצוא הישראלי, המצריכים את היצואן הישראלי להיערכות

מתאימה. בין אתגרים אלה ניתן למנות כמה מרכזיים:

– ממשלת הודו מבקשת להרחיב את בסיס מדיניות ההתקשרויות והרכש שמקדם הממשל ההודי •התעשייה המקומית באמצעות העברת המשק ההודי ממודל של קונה-ספק למודל של שותפויות. זו, שהתקבלה בשנים האחרונות, שינתה כליל את חוקי המשחק בשוק ההודי. החלטה אסטרטגית ההודים כבר לא קונים ומשלמים, ההודים הם שותפים. כל מי שרוצה להכניס טכנולוגיה או שירות לשוק ההודי חייב להתאים עצמו למצב החדש. דוגמא טובה לכך היא מדיניות רכש הגומלין, אשר מתנה סגירת עסקאות ביטחוניות מול הודו ברכש גומלין שיירכש מהמדינה. כך גם בכל מגזר אחר, כדוגמת שיווק קמעונאי, בו בעל מותג זר יכול לפתוח מרכז מכירות בהודו רק באמצעות שותף מקומי.

80


רגולציה וביורוקרטיה – על אף הניסיונות שמבצע הממשל בשנים האחרונות לצמצום הביורוקרטיה, •יחסים כלכליים עם ביורוקרטית מכבידה, המקשה על קיום עדיין מתאפיינת הודו בהתנהלות המדינה. בשל הביורוקרטיה הסבוכה, כל טעות דורשת מאמץ, זמן וכסף על מנת לתקנה. רישום לא נכון של מסמך או תעודת משלוח עלול לעכב מוצר במכס במשך ימים רבים עד שתתוקן הטעות. הקושי מתעצם כאשר מדובר במוצרי מזון או קוסמטיקה, הדורשים תנאי אחסון מיוחדים, ועשויים

להיפגם משהייה ממושכת בשדה התעופה או הנמל.

מערכת המשפט – מערכת המשפט בהודו תורמת אף היא את חלקה לקשיים בהם נתקלים משקיעים •זרים, ומתקשה לקיים הליכים יעילים לפתרון סכסוכים ולאכיפת חוזים. משקיעים זרים מתלוננים לעיתים קרובות על כך שהחוזים בהודו אינם נתפסים כמחייבים. מתוקף כך כוללות חברות זרות רבות סעיפי בוררות בינלאומית בחוזים שהן חותמות בהודו. חברה ישראלית שתרצה לתבוע חברה הודית בבית משפט מקומי תאלץ להשקיע כ-7 שנים )לעומת 1.5 שנים במדינות ה- OECD(, ולהפסיד לפחות 40% מהחוב )לעומת 20% במדינות ה- OECD(. חוסר היעילות של המערכת המשפטית מגביר

את תחושת אי הוודאות השוררת בסביבה העסקית בהודו, ופוגע בפעילות הכלכלית בכללותה.

– רמת השחיתות בהודו נחשבת גבוהה, ומתקיימת בכל דרגי הממשל. עיקר השחיתות שחיתות •נוגעת לתחומי הרכש הממשלתי, התקשורת, החשמל והביטחון. הודו עושה מאמצים לצמצם את תופעת השחיתות, הן בחקיקה והן באכיפה. עם זאת, נורמות השחיתות מושרשות בעומק ההתנהלות המוסדית בהודו, ומיגורן אינו משימה פשוטה. השחיתות מקשה על קיום אינטראקציה תחרותית והוגנת עם גורמים בתעשייה ובממשל ההודי, דבר המתבטא בעיקר בהתמודדות בהליכים מכרזיים.

ירדו אמנם תעריפי המכס בהודו בשיעורים ניכרים, אך – בשנים האחרונות יבוא ומיסי מכסים •הם עדיין נחשבים גבוהים בהשוואה בינלאומית. הממשל ההודי נוקט צעדים להגנה על הייצור המקומי, ומטיל מכס גבוה על מוצרי יבוא שיש להם תחרות בשוק המקומי. גובהו של מכס זה יכול לנוע מ- 30% ועד 75%, בהתאם לסוג המוצר. על כן, חברות ישראליות המעוניינות לייצא מוצרים להודו, צריכות לשקול את העברת הייצור או חלק ממנו להודו, כדי להוריד את מיסי היבוא עד כדי 5%-0%. חברות ישראליות שהשכילו להבין זאת שולחות את המוצר להודו לפני הרכבה, או כשהוא חסר מספר רכיבים שניתן לרכוש בשוק המקומי, ומקימות בהודו מערך הרכבה למוצר, המביא

לחיסכון בעלויות המכס.

81


מקורות נבחרים בהם נעשה שימוש בסקירה זוCIA – The World Factbook

CountryWatch – 2016 India Country Review

EIU – Economist Intelligence Unit

Forbes

IMF – International Monetary Fund

ITC – International Trade Center

UNDP – United Nations Development Programme

The World Bank

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמינהל סחר חוץ – משרד הכלכלה והתעשייה

לפרטים נוספים:[email protected] דוא”ל ,03-5142961 שאולי כצנלסון, טל’ [email protected] דוא”ל ,03-5142803 טל’ זהוראי, איתי [email protected] דוא”ל ,03-5142889 רופא, טל’ דניאל

2 0 1 8

ודוה - export · 10 2017 תילכלכ הריקס ודוה תוהז תדועת ,ודוה :1...

Documents