1

ורערב אביש

5 יצחק אבישור' תרומת ספרו של פרופ

'..עיונים בלשון העברית לדורותיה'

לחקר העברית והמרכיב הערבי שבעברית החדשה

1133בדצמבר 31

עיונים בלשון העברית לדורותיה ובמרכיב הערבי שבעברית החדשה

תרבותי המכללה האקדמית הערבית -הוצאת המכון לחקר רב, ובספרותה

.'עמ 435, 1133חיפה -לחינוך

אוניברסיטת חיפה

2

פתח מילין

עיונים בלשון העברית לדורותיה ובמרכיב הערבי שבעברית 'הספר

בדיה ועל מגעה עם בנות לרהעברית עלהוא אסופת מחקרים ' החדשה

ם .לווייתה לשונות ש

. רוברכה בדב, מרבדיה השונים של העבריתונס בתוכו מאמרים כהחיבור

כולות מאמרים המתחברים יחדיו מזכירים נשכחות , הוא כולל אש

. ומבהירים סתומות מן הרבדים הקדומים של העברית משך דורותיה

6 כללי - הכתירו המחבר בכותר :מדור ראשון. הספר ערוך מדורים מדורים

6עיונים בלשון המקרא וסגנונו לאור הלשונות השמיות וספרותן :מדור שני

לשון חכמים ולשון –מקראית וסגנונה -רת עיונים בלשון העברית הב :מדור שלישי

עיונים בלשון העברית החדשה ובמרכיב הערבי :מדור רביעי 6הביניים-ימי

. שבה

? מה מייחד את הספר ומהי תרומתונשאלת השאלה

ט אל הוא מב -מחבר הספר -אבישור ' חוט השני המייחד את עשייתו של פרופ

ם -תקופה הקדומה המן הן, העברית בזיקה לאחיותיה , אכדית: לשונות ש

כנענית ובנות לוויתה והן העברית החדשה וזיקתה ללשון , ארמית, אוגריתית

. הערבית

3

צאותיו של תוושמיות עם לשונות העברית ומגעהא ועיקר העשייה בספר ה, למעשה

לקסיקאלית בלשנית של אבישור בעשייתו ה על-מוטיבמלאכה זו היא . מגע זה

.בהתמודדותו עם הכתובים

מחקרית מדעית כאשר הוא בא לנתח סתומות מן הכתובים שיטתו , לא זו אף זו

תרבותי -אינה מנותקת מן ההקשר החברתיו, המסתמכת על כלים בלשניים מדעיים

.של הדברים

תרבות המזרח הוא מחזיר אותנו במנהרת הזמן אל ערשבמילים ובצירופים בדיונו

הטבעי בהקשרן ןומנתחבין המילים השגורות על פינו קושר כאשר הוא ,הקדום

.והערבית הארמית ,הפיניקית, האוגריתית, ים מן האכדיתקדומ לטקסטיםובזיקתן

.התוכן סגנון ואת הסגנון שבא להסביר אתשבאה לשרת הוא מבליט את הלשון

.ם לב לצורה בצד התוכןלמעשה הוא ש

?תרומת הספר מהי

כאשר הוא מתעמת עם , זה רב ערךניתן להצביע על מספר תרומות לספר

5הכתובים ומנסה להאיר באור חדש את המשמעות של הדברים

(2-6שקופיות ) תרומה ראשונה

.פענוח סתומות מן המקרא והצעת תיקונים קלים בכתובים .1

כדבר הכתוב את אבישור בראייתו החדה ובכושרו המחקרי אינו מקבל

הוא תר אחר ,ועל כן .משביעיםהוא חוקר ודורש הסברים . נתון מאליו

והמבוססים על תופעות , ןהיגיולו כללשפירושים ותיקונים שיתאימו

.הנוהגות בגלגולי נוסח המקרא

4

והם אינם אלא המשך . כלל שנים עשר מאמרים , בתוך הספר, חלק זה

שיצא , "שמיות וספרותןלשון המקרא וסגנונו לאור הלשונות ה"לספרו

5Comparative 1112ולספרו שיצא באנגלית בשנית 11116 -לאור ב

Studies in Biblical and Ugaritic Languages and Literatures

וזיקת לשון השירה שמיות השוואה הלשונית עם לשונות ב הם עוסקים

.להןהמקראית

אית מבחינת הלשון התייחסות לרבדיה של הלשון המקרקיימת , בחלק זה

בקריאה של תיבות סתומות ,אמנם קלים, הצעת תיקוניםיש . והסגנון

ת מידה מדעיות ומציע על פי אמ זאת הואו ,שנחלקו סביבן המפרשים

.'עקרו שור'למשל בצירוף .ביקורתיות

ללשונות בזיקה העיונים של אבישור בכתובים מלשון המקרא , למעשה

כתובים באור חדש וקובעים משמעות השמיות האחיות מאירים את ה

.מדויקת למלים עבריות מקראיות ומכאן לביאור חדש לכתוב

5 להמחשת דבריילהלן אביא דוגמה

ה ח רגמ ן במ ב צרור א ן כ בוד-כ סיל כ ן לכ (3משלי כו " ) .נות

'צרור'המילה חס לצירוף זה בהקשרו ולא רק לקישור של יאבישור מתי

.כפי שהתייחסו חוקרים הערבית 'צרארה'למילה

כלי יריה תלול 'בהוראה של 'מרגמה'מילון אבן שושן הביא את המילה

, לאמיתו של דבר. 'מתקן לזריקת אבנים'ובמקרא 6 'מסלול בעל קנה חלק

.לא צוינה הוראה של ערימה אבנים

5

. התצורה של המילה מביעה שקיפות של שם הכלי בעברית

בערבית', צרארה"בעברית ל' צרור'את הוא הראשון שקשר ג"אמנם רס

יר 'יסמי אלחגר אלצג5 "בפירושו הוא אומר –של ארץ ישראל מדוברת

הוא תרגם (.ישראל צראר-אבנים קטנות נקראות בארץ)באלשאם צרארא

גם . "כאבן מרגלית בגל אבנים"היינו , "חגר גוהר פי מרגמה"5 את הכתוב

היינו כצרור אבן שתמצאנו בגל " פי מרגמהכצרארה "אלפאסי תרגם

".אבנים

תרגום ופרוש זה לא הגיע לרבים מן המפרשים והם המשיכו לתרגם

(.גם הפשיטתא תרגמה כאבן בקלע" )אבן בקלע"ולפרש כ

את פירוש האחרונות בעקבות זה מסכם המילון למקרא שיצא בשנים

5"מרגמה"הכתוב בערך

.ומים ועל המפרש גמסרבהסתמך על התרג, כאבן בקלע. 3

.כמו אבן טובה בערמת אבנים בהסתמך על הערבית רוגם .1

בתוך ערמת אבנים ', חצצית', 'אבן קטנה'אבישור מצדד בפרוש הכתוב כ

.שאינה משנה את גודל הערמה ואינה מותירה שום רושם בה

, למשל ,כך .נובשל סתמיותו של הכתוב חלק מן המפרשים הציעו לתק

פרשן אחר העדיף לתקן את . "מגמרה"כצרור אבן ב"ן לתיק, סיני-טור

וקבע שכל הכתוב , ופירש כאדם שצורר צרור" צורר"-המילה צרור ל

. 'כאבן יקרה באף חזיר'משובש ויתכן שיש לגרוס

היו מתרגמים ומפרשים שהלכו בדרך אחרת ותרגמו ופירשו ,לעומת אלה

' מרגמה'בערבית ' המרגמ'ג תרגם את המילה העברית "רס. 'גל אבנים'כ

6

והעיר , 'רגם'ג מן השורש "מילה כזאת אין בערבית והיא יצירתו של רס

."ל תל או רגםארה מתמה הו מוצע יכון פיה חגאלמרג5 "בפירושו

משום שיש ' ערמת אבנים'שיש לפרש את המילה מרגמה כ אומראבישור

.גם גזרת השם וגם פעליםמשורש זה

אותו שיש לפרש את הכתוב מביאהערבית ה לעשל אבישור הסתמכותו

אבן קטנה הנזרקת לערמת אבנים שאינה מוסיפה ומשאירה רושם 'כ

.'בערמה

( בחולם)ר בין המילים צמבחינה , של אבישור עינו הבוחנת ,יתירה מזו

הוא מבחין . רר וצרוצו, רמקשר בין המילים צ והוא , (בשורוק)ר לעומת צו

השם להראות אתבא הק והנוגדות בין חולם לשור ערך ומצביע עלביניהן

הגיוון בין שתי הצורות אולי - 'אבן גדולה' רצו ו 'אבן קטנה' רצ. והקטנתו

אם . אלה הן ואריאנטים של אותו שורש, למעשה. תפקידו להצביע על כך

.יאלקטייםלהקטנה ואם להבדלים ד

תרומה שנייה

טת זיקתה ההיסטורית לאחיותיה לשונות ידי הבל-העלאת קרנה של העברית על. 2

ם .ש

ל"הרקע הבבלי והכנעני ללשון חז .א

ימנה-אף מרבדיה הבתר הוא התייחס .מקראיים של העברית הוא לא משך ידו ה

הביא את " דרכי האמורי"במאמר על , למשל. ל"לרקע הבבלי והכנעני ללשון חז

ובאוגריתית הם שם ותואר 'דגן וארז'שבתוספתא שפירשוהו ' דגן קרדן'הצירוף

7

" הגיבור"משמש כתואר qaraduפי האכדית -וגם על' האל דגן הגבור'במשמעות

.להרבה אלים

, 01, 9, 8,7שקופיות מספר : דוגמה נוספת

שחורי הראש'נטול לנו דוגמה אחת הצירוף'-

ים ג במשנה נדר: פעם במשנה ופעם במדרש, ל"עמיים בספרות חזצירוף זה מופיע פ

אסור בקרחין ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים משחורי הראשהנודר : "ה כתוב

".אלא אנשים שחורי הראששאין נקראין

שחורי ראשמאיר אזל לממלא ראה אותן כולן ירב: "במדרש רבה בראשית נט כתוב

לי אתם דכתיב ביה וכל ביתך ימותו אנשים ".אמר להם תאמר ממשפחת בית ע

.'אנשים'המובאות הצירוף שחורי ראש גורר אחריו את המילה בשתי

ṣבאכדית קיים הכינוי almat qaqqad (שחורי הראש, שחורי הקודקוד .)

.ונזכר בחוקי חמורבי אשורייםו בבליים בטקסטיםצירוף זה שכיח

ל ואף לערבית "ככל הנראה חדר הכינוי לארמית ומן הארמית ללשון חז

אדם כאשר ,בערבית בישראל ,כאן. ה לבנון וארץ ישראלהמדוברת בסורי

.'אסוד ראס'מכנים אותו עושה איזה פעולה בלתי רגילה

הן השמיותלשונות ההוא מחפש את הקורבה בין העברית ליתר . ב

יג זיקות צהוא מ , למשל, כך. מבחינה אטימולוגית והן מבחינה סגנונית

עברית תוך השוואה עם הארמית והבהרת משמעות למילים המשמשות ב

.ועם הערבית

8

זכות ראשונים הייתה לחכמי הלשון היהודים בימי הביניים שהיו , כידוע

ארמית וערבית וראו את הזיקה –בקיאים בשלוש הלשונות עברית

שביניהן ואת תרומתן בעיקר להבהרת משמעויות של מילים בעברית

רא לאחר מכן חקר המקראית ובזה הם הניחו את היסודות למה שנק

.הלשונות השמיות

ידיעתו את שלוש הלשונות . ידיים לו בדבר ,אבישור' פרופ ,אף מורי ורבי

הערבית כלשון אם והעברית והארמית כלשונות נרכשות מקנים לו יכולת

. הבחנה מעמיקה וחקר מילים וצורות מן הלשונות הללו

. אדגים את דבריי במילים שחקרן

3שקופית

מופיעה לראשונה בספר ', ץמו'בארמית במשמעות 'עור'המילה לדוגמה

.ל ובסורית"בלשון חז, היא ממשיכה להתקיים בארמית יהודית. דניאל

.'כעור כמגרן'5 במגילות מדבר יהודה –עור

".עור דשערינא5 "בארמית יהודית

-בסורית היא מופיעה בצורה עורא היא מתועדת בפשיטתא5 עור בסורית

."ואיך עורא דעבר"5 כט הישעיהו

-אף בר, בהלול-עלי ובר-בר5 הגלוסרים של הסורית מתעדים את המילה

العور ويقال -'סמית-ובעקבותיו פיין عورבהלול הביא את המילה בערבית

.العورة التبه دقاق يسمون وبالشام هشيم

31-היושב בצפת במאה ה, אלסוסאני. אף בלהגי הערבית המילה קיימת

בלהג הערבי בסוריה גם. בלהג הערבי יהודי של ארץ ישראל מביא אותה

9

ידי מבארכה כמילה ארמית אופיינית לאזור צדד -המילה מתועדת על

.בסוריה

(9שקופית ) .פונדקיתאדוגמה נוספת המילה

מנדלי . זוהי מילה יוונית' אכסניה', 'ןלומ 'הוראתה ' פונדק'בעברית

. משתמש במילה זו

מצב שבו אישה נושאת -פונדקאות שכיחה הצורה ולוגיה בגיניקהיום

.ברחמה עובר שנוצר מביצית שלה או של אישה אחרת

למילה זונה תרגום היא בטקסטים ארמיים יהודיים 'פונדקיתא'המילה

(. רחב הזונה)ביהושע ב א

בערבית נוצרית אני מצאתי את 35-יהושע מן המאה ה לספר בתרגוםו

.(רחב הזונה)כתרגום לרמילה זונה فىدقاويتהמילה

.31-בערבית יהודית מן המאה הבטקסטים אבישור מוצא את המילה

מילה יוונית חודרת לארמית ומן הארמית היא עוברת לערבית הן

.היהודית והן הכללית וגם לעברית החדשה

11שקופית 'רהן'הפועל

ן 'בבניין הפעיל בהוראה של ' הרהין'ל משמש הפועל "בלשון חז כ גם 'מש

. בבנין הופעל

נטל את הכר ונתן לאשתו 5 "בפועל זהעגנון בעברית החדשה משתמש

(.אלו שכז, עגנון" )להרהינו

11

ערוך 5 המילונים ללשון העברית רמזו על מוצאו של הפועל מן הערבית

.יהודה ואבן שושן-בן, השלם

מן הארמית והוא חדר לעברית ' רהן'אבישור ציין שמוצא הפועל

.ולערבית

בכתובות לפני הספירה הפועל מתחילת המאה השביעיתמתועד בארמית

ן'ארמיות מהתקופה האשורית החדשה במשמעות כ .'מש

למעשה אבישור זורה אור על מקור פועל זה בעברית

של מילים וצירופים ם המדויקים והאותינטייחשיפת מקורותיהם .3

למקורותיהם של מילים וצירופים הנחשבים כסלנג וכתחדישם במילוני העברית

החדשה

33-31שקופית .שדן בו אבישור' טחן'אדגים את דבריי מן הפועל

ואף חדר , נפוץ בעברית המדוברת 'שכב עם', 'הזדווג'במשמע 'טחן'הפועל

' טחן'הפועל שימש ת שבהם אבישור פורש את המקורו .למילון הסלנג

רוזנטל מדגים את הפועל . בהוראה של הזדווג הן בעברית והן בערבית

אבישור התחקה אחר מקור ההוראה . 'טחנתי אותה כל הלילה'במשפט

או מן ? הוא שואל האם היא מן הלשון העברית ,הזאת בעברית המדוברת

? או התפתחות עצמאית בלא זיקה למקורות? הלשון הערבית

הן בפירוש לפסוק , מילונים קושרים משמעות זו למקורות מגווניםה

תי י5 31ך איוב לא "מהתנ ר אש אח ן ל ח רין תט עון אח ר ליה יכ ע ו

ואדני זקן רב יהודה אמר תטחן ולא 5 והאיש הפועל5 "הרבוכן ממדרש

(. מח, הבראשית רב" )פולט

11

תנבטח לאכר –יוב בהוראה של משגל גם אלסוסאני תרגם את הפסוק בא

.זוגתי

אבל . ן העבריתמאין לקבוע מסמרות מה מקור המשמעות מן הערבית או

.חשוב לציין את המקורות אליבא דאבישור

רביעיתתרומה

עשייהלקריאה מפורשת למחברי המילונים –עצה למילונאי .4

.מקיפה ושלמה, מדויקת

ו והארותיו על אודות צירופים הערותי ןהלאבישור ותחשוב ותתרומ

. ומילים שבעלי המילונים הביאו בין ערכיהם בעברית החדשה

הוא קורא לבעלי המילונים לנהוג במשנה זהירות טרם קביעתם מקור

.מילה אם היא תחדיש ואינה קיימת במקורותיה של העברית

הוא מצביע על מילון שויקה ומילון ספיר .כחיסרון ,הוא רואה זאת כפגם

.רוזנטלרוביק בן אמוץ ודן –וגם על מילוני הסלנג

אבישור אומר בריש גלי שמגרעות המילונים הן שלא מביאים מכל

במיוחד אם . ולא בודקים את המקורות. מקורותיה של העברית

מילון " המילון השלם, "רב מילים"מתיימרים ומתייהרים בכותרות

ים אנציקלופדיים הלכה ומן הראוי שיהיו מילונ( ספיר)אנציקלופדי

.למעשה

.מצביע על חיסרון של הזנחת רבדים שלמים של הלשון העבריתהוא

12

.קורא להשלים ולמלא את החסר במילונים של העברית החדשהו

ומצביע על מקורות עבריים שהזניחו מחברי המילונים שמן הראוי

5להזכירם

יזה המקורות הספרותיים העבריים שנתגלו בגנ5 מקורות הגניזה

אוצרות הגניזה הקהירית הכוללים ספרות עצומה של יהודי המזרח

.והשירה והפיוטים

ספרות -ספרות עברית של יהודי המזרח וצפון אפריקה בעת החדשה

למשל ספריו של הרב יוסף חיים . זו מלאה חידושים בעברית

..ועוד, הרב אברהם דיין מחלב, מבגדאד

המרכיב העברי בלשונות היהודים.

בלשון העברית לדורותיה נשתקעו תרגומי בבואה -רגומי בבואהת

מלשונות שונות שהעברית באה במגע עמן החל מן האכדית

הערבית בעברית של ימי הביניים , והארמית בעברית הקדומה

.והרבה משפות העולם בעברית החדשה

תרומה חמישית

.ה והדבורההתווית דרך ומתודה לחקר המרכיב הערבי בעברית החדשה הכתוב .5

חסות יבמבט חפוז על מה שנכתב על היסודות הערביים בעברית אין התי

עניינית ללהגים או למשלבי הלשון ואף אין התייחסות מקיפה לדרכי

.התכת המילים בתוך העברית

13

במחקריו של אבישור על המרכיב הערבי בעברית החדשה הוא קורא

ת לבין מקורות מן להבחין בין מקורות מן הערבית הספרותילראשונה

האם חדירת המרכיב 5 הוא מעלה שאלות קרדינאליות. הערבית המדוברת

?הערבי נעשתה ביודעין כפעולה מכוונת או שזה חדר מעצמו באופן טבעי

מאיזה דיאלקט נשאלה המילה האם מלשונות ? מניין נשאב המרכיב

?הערבית היהודית או מן הלהג הערבי בארץ ישראל

המתודה של אבישור בחקר המרכיב הערבי את דרך וניתן לסכם את ה

בנקודות - שעתיד לחקור את הנושאדבר שבו תרומה למי - בעברית

5הבאות

חדירת המרכיב הערבי בעברית החדשה הייתה מאסיבית והקיפה .3

בתחומי הלשון חדר המרכיב הערבי . את כל תחומי הלשון והחברה

רית המדוברת של אלא גם בעב, לא רק בעברית המדוברת בפי כל

ואף , הרדיו והטלוויזיה, הכוללת את העיתונות, אמצעי התקשורת

. בפרוזה ובשירה, בספרות העברית היפה לסוגיה

השימוש במרכיב ערבי בעברית אינו ולא היה נחלת קבוצת גיל .1

ואינו ולא היה רק בקרב רובד מרובדי , מסוימת בחברה הישראלית

ק באזור מסוים מתחומי החברה הישראלית ואינו ולא היה ר

לכל , אלא הוא חדר לכל קבוצות הגילים של האוכלוסיה, ישראל

ובעיקר , רובדי החברה ולכל אזורי הארץ אם במעט ואם בהרבה

הוא מדגים זאת .שכיח הוא בקרב הנוער במסגרותיו השונות

14

ושל חיים ( סופר ממוצא מזרחי)בבדיקת מקורות של שמעון בלס

.(שכנזיסופר ממוצא א) הזז

בחדירת המרכיב הערבי בספרות הערבית לאחר קום המדינה לא .1

. ררה בספרות העברית שלפני קום המדינהחל שינוי מן הגישה שש

סופרים המשיכו בקו של שיבוץ מילים שאולות ותרגומי שאילה

בפי דמויותיהם כמאפיינים לדמויות עולים יהודים מארצות

.דוברות ערבית

קום המדינה יש יצירות שבהן משתקף בספרות העברית שאחר .5

מרכיב , אפרקאי-יהודי צפון-מרכיב ערבי, תימני-יהודי-מרכיב ערבי

.מרכיב ערבי יהודי עיראקי, סורי-יהודי-ערבי

חדירת המרכיב הערבי ללשון העברית בת זמננו שווה בצדדים .4

מסוימים ושונה באחרים מאשר חדירת המרכיב הערבי ללשון

.יםהעברית בימי הביני

היא שווה בכך שגם בערבית בת זמננו הייתה חדירה מן המקורות .1

.הכתובים ערבית לתוך הלשון העברית

יהודיים -היא שונה בכך שרק מעט מרכיבים מדיאלקטים ערביים .2

משתקפים בלשון הערבית המשוערבת של ימי הביניים ולעומת

יהודיים וערביים -זאת הרבה מרכיבים מדיאלקטים ערביים

.זמננו-בתבעברית

15

בעברית בת זמננו ישנה השפעה של המרכיב הערבי על הלשון .3

המדוברת שכן בימי הביניים העברית כמעט ולא הייתה מדוברת

.בפי היהודים

.מרכיב הערבי בעברית החדשה הקדיש אבישור ארבעה מאמריםל

זמננו ובספרותה מאליעזר בן -המרכיב הערבי בלשון העברית בת .1

.יהודה ודן בן אמוץ-יהודה עד נתיבה בן

ב יהודה שבהשפעת הערבית"חידושי העברית של י .2

, ת החדשהיאחד המחדשים החשובים המובהקים של הלשון העבר

בחידושים של העברית שבהשפעת הערבית היה יצחק שתרומתו ניכרת

למשל .34-בראשית שנות החמישים של המאה ה, יחזקאל בנימין יהודה

כאשר תפוצינה הצאן ונהגה אותן . "'חלת הגרבנגועה במ'המילה ג רבת

יהודה מתרגם את המילה ( אלענז אלגרבא) (.3441' מס, ב)העז הג רבת

.כתואר 'גרבת'ומשתמש במילה

במהדורה החדשה של מילון אבן שושן מובאת המילה והיא מקושרת

ב המילה היא במשקל המציין . כאחד הנגעים שנזכרו בתורה, לערך ג ר

.שם תוארויצחק יחזקאל בנימין יהודה משתמש בה כמחלות

ישאו למשל המילה אבן . 'דיאס' 'דראס'בערבית המקצוע כתרגום לבעל ד

כאן אבישור מציין מפורשות . שושן מביא את המילה מן העברית החדשה

" הזבובה אינה ממיתה אבל ממאסת(. נקבת הזבוב) הב בוז . מי המחדש

16

יהודה יצר זאת יצחק . העברי צורת זבובהמילון באין (. 234' מס, א)

ה'ד -בעקבות הצורה הערבית אל אב .ב

ימינו-על המרכיב הערבי בעברית המדוברת בת .3

או צירופים כמו ינעל , אשכרה, כמו אהלן, הוא לא רק שאילה של מילים

. עלא עיני, אבוך

מקום ב 'אפריט', 'רי'דוג'במקום 'דוגרי'5 מבטא במרכיב זה ייש שינוי

.'עפרית'

בוקר ', 'אכל אותה, 'כמו מצפון, תרגומי שאילה –יש תרגומי בבואה

כאן מרמז אבישור לצורך בבחינת דרכי התכתו של ) .'על הבוקר', 'אור

(.ועל זה אעסוק במקום אחר, המרכיב הערבי בעברית

על מילים וצירופים ערביים השאולים בלשון העברית המדוברת .4

.לעברית החדשה ולסלנג שבהוגלגוליהן במילונים

טענה מרכזית מעלה אבישור שבמילונים העבריים הסטנדרטיים ללשון

מובאות המילים , העברית ואלה המוקדשים לסלנג שבלשון העברית

והצירופים הערביים השונים כפי שהם חדרו לעברית מבלי , הערביות

זה להג אין התייחסות מאי. לציין מה מוצאם ואין הערות לצורות המילים

אני מעז לומר שכל "במאמר זה ציין אבישור במפורש . חדרו המילים

מחברי המילונים שנזכרים להלן אינם שולטים בערבית שליטה שתוכל

".לברר סוגיות מן השאלות שלמעלה

כ, 'על כיף5 הוא הדגים ממילים המביאים מילוני לסלנג כיף ' עלא כיפ

כ אל ..אחלה, ח

17

הוא זורה אור על מילים ערביות שבעלי המילונים לא אף בעיסוק זה

ת-ועל להגי הקלתו ו' נגלה'ועל ' מנגל'כמו , השכילו בתיאורן . גל

כיב הערבי רמעלה אבישור בציונו לשם מה נחוץ חקר המ בירהתרומה כ

5 בעברית

להכנת מילונים לקריאה נכונה בעתיד של ספרות ועיתונות גם אם .3

.מן הסטוק מילים יצאו

.לדאוג לכתיבה נכונה של המילים הערביות .1

.להגדיר נכונה את משמעות המילים הערביות .1

ת עת התכתן ולהצביע על השינויים הדקדוקיים במילים הערבי .5

.בנטייה בעברית

.לבדוק את הפונקציה שהמילה ממלאת בערבית ובעברית .4

18

: דברי חתימה

-רב'ועל 'אלוף'על 'ב בתחילת הספר ר מאמר חשוואביש' אם הקדיש פרופ

ראית עד לעברית קלגילגולי משמעויות המונחים מן העברית המ – 'אלוף

:אני מרשה לעצמי לומר ולסיים, החדשה

מן העברית מילים וצירופים סתומים לא רק ובחקר אבישור הוא אלוף באיתור

מדויקתהאלוף בפירושם ובהברת משמעותם -והוא רבערבית מן האלא גם

תודה על ההקשבה

19

21