תופקשהו תועד - mada- · pdf fileלמרכלא הדמ 1 לד'ג 2010 ינוי...

אלכרמל דהמ 1 דל 'ג www.mada-research.org 2010 יוני, 6. מס

חברה במצורות האלימות כמה כולל שלושה מאמרי דעה המנסים לאפיין ולנתח דל'גחלק זה של

.הפלסטינית בישראל

"יפו: שינוי פני העיר והגליית תושביה בשתיקה מוחלטת –אלימות השוק החופשי "במאמרה

ן השקעות ביוכולן " הערים המעורבות"בין פרויקט ייהוד יינתק -הבלמדגישה יסמין דאהר את הקשר

.השוק החופשי

אלד אבו עסבה 'ר ח"מתמקד ד, "במערכת החינוךהאלימות בקרב תלמידים " ,מאמר הדעה השניב

לאבחן את שורשי וכי ישהספר שלנו הפכו לזירת קרב ומדגיש כי בתי, הספר ית האלימות בבתייבסוג

התערבות אקטיבית המבוססת על בו הועל הצורך באסטרטגי, הוא מצביע על אחריותנו כחברה. הבעיה

.אלימותלחקר הגורמים

- ר נאדרה שלהוב"מנכיחה ד "?איך לקרוא את האלימות נגד הנשים הפלסטיניות בישראל"במאמרה

אם צעירה :המגלמת את מצבה של האישה שאיבדה את ביתה ומולדתה ,הואת סיפורה של סלוקבורקיאן

דה רבה את יה משקף במוסיפורה של סלו. ייסוריםלת רעיה הסובואיבדה את יכולתה להגן על ביתה ש

.המובילה בעצמה לאלימות נגד נשים, ליתבין האלימות הפטריארכוהאינטראקציה בין הקולוניאליזם

דעות והשקפות

דה אלכרמלמ 1 דל 'ג

www.mada-research.org 2010יוני , 6. מס

המדינה מצד אלימות ההאלימות הפנימית כמראה של

אפיין תהמצב הנוכחי מ. דל מזהירים אותנו מפני סכנת האלימות הנפוצה בתוכנו'זה של ג המאמרים בגליון

, יההמדינה ומוסדות .הופעת צורות חדשות של אלימותבו העיה בלתי נשלטת ומתמשכת באחוזי הפשיבעליהרתעה חרף ואשירותי הגנה ואינם מספקים אינם מתייחסים לנושא, ים של האזרחיםהאחראים לתנאי החי

להתייחס לנושא מתוך –ומוסדות ארגונים , יחידים – מצב זה דורש מכולנו .העזרהמבקשי ה במספר יהעלי .הגורמים המובילים לאלימותמכלול בחשבון את המביאה התערבות מהירה ומקיפה רחבה ולנקוט פרספקטיבה

חלקם מצביעים על סיבות . אלימות תוך סקירת המצב הקייםלסיבות לאבחן את הליון זה מנסים יהמאמרים בגרובם .פרקטיקה של היחסים בינינוב ,וכמוסדותכיחידים ,מפנימיםדפוסי חינוך ומושגים שאנו , קהילתיות

הפוליטי נוים הקשורים במעמדהחברתיים והפוליטי, הגורמים הפוליטייםשלל מדגישים את האינטגרציה בין כל ומשתקף בהדרה של האזרחים הערבים ב, המבנית המופעלת נגדנו אלימותהמעמד שמשקף את – במדינהוכן "שיפור" ,"חפיתו"מופעלת במסווה של העקירה המתמשכת וב המחיה שלנו מרחבהצרת ב, החיים תחומי .לשימוש באלימותץ המביאים ולחאלה יוצרים תסכול כל . המרחבלייהד את במטרה , הלאה

הנותנים , הרווחים אצלנומושגים ופרקטיקות , מנהגיםשעלינו כחברה לנהל נגד המלחמה חשובה לא פחות

אל עם זאת אך , כחברהשלנו אלימות הפנימית היא בטיפול לאחריות ה .לגיטימציה לצורות שונות של אלימותאנו מטילים את . תקציבים ושירותים לטיפול בתופעה, מחסור בתוכניותלשל המדינה האת אחריותלנו לשכוח

. ביישובינונשק ובפשע הנפוצים אחזקת כלי הל בופילטשאינה נוקטת צעדים משמעותיים ,האחריות על המדינההממוסדת האפליה מן אה אנו רואים במדינה אחראית עיקרית לריבוי מעשי האלימות נגדנו ובתוכנו כתוצ

באה לידי ביטוי ו, באמצעות המשטרהבין היתר מופעלת נגדנו זו מדיניות . המחיה שלנוב והצרת מרחלחוקים גזעניים כמו חוקי הקרקעות ומתלווה ,בפרקטיקה הגזענית והאלימה של המדינה המקבלת כיסוי חוקי

.ביטחונימערכת הביטחון הרואים בנו גיס חמישי ואיום ב םובכירי םהצהרות של מנהיגיוכן ל, והאזרחות

איננו כי , האלימות והפשע בחברה הערביתלבלום את התפשטות על המדינה ועל הצלחתהאיננו סומכים אנו . בחברה שלנוהאלימות מן אנו סבורים כי המדינה מפיקה תועלת , יתרה מזו ;ךשהיא מעוניינת בכמאמינים

, כמו אבטלה ועוני ,יים חמוריםיצירת תנאים חברתיים וכלכללמטילים על המדינה את האחריות הישירה את יננו פוטרים א, בה בעת. ולהפעלת אלימות נגדנובקרבנו אלימות לצמיחה של המהווים קרקע פורייה

. המדינה מאחריותה ומתפקידה לפעול ברצינות כדי לטפל בבעיה

דבר המערכת

אלכרמל מדה 1 דל'ג

www.mada-research.org 2010 יוני, 6. מס

אלימות השוק החופשי

יאפא: שינוי פני העיר ועקירת תושביה בשתיקה מוחלטת

*יסמין דאהר

)מרקסקרל " (כשלעצמה כוח כלכליהיא אלימות "

בעיר בין היתר מתגלמים , )גם יחד מבחינת החוויה והמציאות(מתמשך אך גם בהיותה אירוע מכונן ,הנכבהייסורי

הם למעשה 1948 יאחרו, המרחב נחסם בפני התושבים, ביים של העירלאחר כיבושה נהרסו החלקים הער. יאפא

כוננה יאפא מחדש כעיר של , בשנות השישים, מאוחר יותר. ם ורכושםהלהשתלט על בתיגמרה המדינה שעד נכלאו

אותו מרחבבאו אפשרה להם להתחלק עם הפלסטינים , מהגרים יהודים שהמדינה יישבה בבתיהם של הפלסטינים

פינוי ,אמצע שנות השישים ועד אמצע שנות השמונים הונהגה ביאפא מדיניות מכוונת של הזנחהמ. יתבאותו בו

חלמיש , כמו עמידר(חברות ממשלתיות ו) כמו העירייה(הונהגה בידי מסודות ציבור שמדיניות –והריסת בתים

מי 'בעג ותונקי ותיפ שכונות מגוריםהעירייה תכננה להקים ). 1948בשנת השתלטה על הבתים שםש ,ל"וקק

היהודים . ותחופשיבולרוקן אותן כדי שהכלים יעבדו !"הוותיקים"את התושבים מהן רצתה לפנות לכןו, בליה'ובג

ואף כי נאסר עליהם למרות כל ההזנחה המכוונת ,הערבים סירבו להתפנותואילו , שמצאו בתי מגורים אחרים נטשו

1.למעשה נאסרו כל פעולות השיקום החוקיות .םבביתוט ביותר עהפהשיפוץ לבצע אפילו את

אלימות הפיתוח

העיר העתיקה –גילתה את האוצר הטמון ביאפא ש ,יפו- אביב החדשה של עיריית תל "התקווה"שנות התשעים היו

שאינן ,לנקוט דרכים אחרותהיה צריך ,שכונות נקיותלהצליח להקים וכדי , אך הפעם. הים התיכוןלחוף השוכנת

כדי ירייה החלה לעודד את השוק החופשיהע. אלימות של כוח הקנייהבמלבד , ותמכוונההצרה ההזנחה ות מן השונו

ולעודד " עיר שיש בה ערבים"המשקיעים מפני המגורים ב יהם שלכדי להפיג את חששות. השקעות יאפאלמשוך ל

יופתה בצורה אכן מציאות וה – ניסיון לייפות מציאות קשה ביותרבבקמפיין תקשורתי יצאה העירייה , אותם

.מכוערת ועוותה בצורה יפה

בנייני מגורים ומסחר ביאפא יכול ללמד אותנו איך תופסים ב ותזריז באתרים של החברות המשווקות ומשקיעעיון

לא תקראו באתרים אלה . דומסחורה קלה למכירה במחיר יקר מאאינה יותר היא בעיניהם; המשקיעים את יאפא

יאפא ,בעיני המשקיעים. לקראת הוצאתם מהעיר ללווההשקעות ה חעל תושביה שנדחקו לשולי הפיתוולא תשמעו

. ל"ארגון שתי, 2007, ר דניאל מונטרסקו"בעריכת ד, "החברה הפלסטינית ביפו"דוח ' ר 1



התושבים . המרחק ממנוים או לפי ה למן הבית אקף נשומחירה נקבע לפי הנוף ה ,"תיכוןהלים חלון" אהישל היום

. ח והעושר הנערם על החופיםפיתוההתוצאה הטבעית של – "הטבעיים"אפילו לא זכו ליהנות מהחיים האורבניים

וזו נהנית ,אביב פורחים בתל ,)קולנוע ומתקנים ציבוריים בתי, אוניברסיטאות, ספר בתי(בכל המובנים ,חיי העיר

יהודים להנמכר במילוני דולרים ,הוא למעשה בית חם ומוגן על החוף) ורק להם(כל מה שיאפא מציעה להם . מהם

.ריתהבצות מצרפת ומאר

יופישב אלימותה

אינן נפוצות ) gated communities( הקהילות המגודרות :ביטחוןיית מספקת אשלביאפא החדשה ה ישיטת הבני

בדרום אפריקה שתחילתה , את השיטההאדריכלים מתאמצים ללמוד וליישם . בהתנחלויותאולי למעט , בישראל

אפילו קיימת לא כזוגטואיסטית בנייה . של העניים" תקיפה"מפני םפחדבשל עשירים לכבנייה רית הבצות ובאר

צורך בלי ההאפשרות לנהל חיים בפשטות בישראל משמעה הוא . הועתקה אל יאפאהיא אבל ,באירופה או בקנדה

ל כמובן ווהכ ,וכן הלאהגן ילדים , קפה בתי, מסעדות, חניונים, קניוניםבו אפשר למצוא .המגודרן המתחם לצאת מ

עובר אורח להיכנס אליו ללא מכלומונעות היממהבכל שעות מוגן במצלמות הפועלות , ביטחוני מבוצרתחת פיקוח

על הנייר נראה יפה מאוד , למשל, המוקם ביאפא "עבהרו"פרויקט . ביאפא נמצאת בתנופהזו בנייה תשיט. רשות

מסתיר , בוריאבל למעשה הוא שובר את המשכיות המרחב הצי, הוא מתוכנן בטכניקות החדשות ביותר :והשרטוטים

אנשים יתר ה הם שלחייאת ומותיר , ותומוגנ ותגבוה, ותצבעוניו ותאת חייהם של אנשים מסוימים מאחורי גדרות יפ

סמוי בצורך , פחד מהמקום בדיבור שלמלווה הארכיטקטורה זו . חשופים ומצולמים מחוץ לגדרות ,ריםקמופ

כל עוד אבל . אפילו אלים, זהו קיום לא טבעי, קצרהב. התיכון החלון המשקיף ליםן אך בלי להתנתק מ ,להתחבא

.)יאפא" (הבטוח"בין הבית ו) אביב-תל(אפשר לחבר בין העיר האמיתית , השוק החופשי מאפשר זאת

איפה התושבים הערבים

. ובין ההשקעות של השוק החופשי" הערים המעורבות"כל של יהוד היאפשר לנתק את הקשר בין פרויקט אי

הכלכלית מדיניות רק לר וולא קש, קשר היסטוריבהקשר של ארצנו הוא ואפשר אף להגיד ש, מדובר בקשר הדוק

פרויקטים אלה ש אלא, בלבדלא זו . ברור שהערבים הפלסטינים אינם קהל היעד של אותן חברות ענק. ליתהגלוב

ובלתי שקטה בהגירה מדובר לפעמים גם אם(ומאלצים אותם להגר בהם של תכנון ובנייה פוגעים בראש וראשונה

ערביי יאפא לא מגורים ש מציעים בתישהם משום , )הבנייה והשיכון(מונעים את המשך חייהם הטבעיים ו) תינרא

שאפשר כל חלקת קרקע ללא הרף חברות אלה ממשיכות לחפש , מצד שני; אפילו לחלום להתחרות עליהםיכולים

דרדרות המצב הכלכלי בקרב יובמיוחד לאור ה, יהיה גדול מכל התנגדות כדי שהפיתוי, כדי להשתלט עליהלקנות

תנאי המחיה בתוך שניםיוקר התייקרות מחירי הבתים והקרקע משמעו הכפלת . בני מעמד הביניים והפועלים

הם יכולים בהןש ,אל ערים כמו לוד ורמלה, פעם נוספתלהיפלט ממנה יאלצו ישתושבי יאפא עד כדי כך , אחדות



כדי לא לחטוא לאמת יש להזכיר כי העירייה ומשרדי הממשלה עושים ככל יכולתם . וא מפלט מפני הפיתוחלמצ

.בתים ביאפא 500-סכנת ההריסה מאיימת על יותר מששנים כבר חמש ,כך למשל. ואל" השקעות"לסייע ל

האין זה מה שעושה ישראל בדרך (. לחלום ורודספורות תוך שנים ביהפכו , שהיו פעם סיוט ,"הערים המעורבות"

מונטרסקו כותב .)ורה אלימהחדש את התחושות שלנו בצמכוננת מו, היא מלמדת אותנו אהבה כמו שנאה? כלל

השיח הציוני כאשר , 1948השלב השלישי הוא הכיבוש של . עבר ארבעה שלבים" ערים מעורבות"שהמושג

מצבה של יאפא , הממשל בעיני ".'ישראליות'או ' כערים עבריות'צורך לכונן מחדש את הערים שנכבשו "התמקד ב

הבנייה והפיתוח 2.מכל הבחינות" עיר עברית"נה מחדש כשיוביל לכינו ,הוא מצב זמני בלבד" עיר מעורבת"כ

.אתזחים ימוכ

התושבים הערבים .באופן ישיר על האלימות בתוך החברה ת אלימות הפיתוח והבנייה משפיעיםהכוחות המניעים א

עד לפני שנים מעטות הצליחו התושבים לייצר . המרחב הציבורישל התפוררות מכבש ההמקומיים נתונים תחת

, לחוש שייכות אליו מתוך ההימצאות בתוכו ,לשלוט בו, מרחבהלעצמם את לשמור טרטגיות וכלים פשוטים כדי אס

בין מתרחשת היום הבנייה . חתונותולקיים בו יםסוכות אבלבו להקים , משחק לילדיםשל ואף להסדירו כמקום

לכל הפחות והצעירים ומותיר אותם דבר זה חונק את הילדים. אותה תאת ההמשכיות וקוטע תמונע, הבתים ולצדם

את אלימות המשטרה הופכים ביאפא והיעדר מרקם עירוניתרבותית וחינוכית , מיעוט פעילות חברתית. חסרי מעשה

אותם ללא תעסוקה ומשאירה צומחת ומתפתחת ואיך היא מדירה אותם העיר הצעירים רואים איך . חיקויללמודל

נתון לאלימות כשהוא דור חדש גדל . היא משאירה אותם לייאוש. ים לחיות בהללא אמצעכלומר , או חיים מכובדים

האלימות הפנימית . כבר לא קל לשלוט בדור הזה. מיאוס שלהםהכעס ותחושות הביטוי לכערוץ של ככלי הצלה או

ירה נשב, אישי ביטחוןחוסר תחושת ב, גניבות ברחובותב, התגברות האלימות נגד נשים בתוך המשפחהבמשתקפת

.שנעצרו יותר מפעם אחת בחייהםעד גיל שלושים צעירים של בוהאחוז גוב, עיוות השפה והתרבותב, ספר מבתי

בר והנראה של מדינות אלה הם המושגים של השיח המדו –" העצמת התושבים"ו" הבנייה", "הפיתוח", "ההשקעה"

". הביטחון האישי והמשפחתי"ו" חייםמותרות ה" ,"אסתטיקה"ההמתנהל סביב , והייהוד המתמשך השוק החופשי

. ההיסטוריהם את יהוקוברים תחתועם הרבה אבק בתים הצומחים לגובה , רעש וריגושחסר , נקי מאודזה תהליך

מה שמדיניות העירייה מנקה את יאחר, מפלסים את הדרךכבר שכוחות השוק החופשי רק אחרי הבולדוזרים באים

.תושבים שהתנגדו לגירושמן השנותר

עיר החוף היפה תהיה 2020יאפא של שיתכן . חנה ארנדט מזכירה לנו שיד האלימות היא הכלי ולא המטרה שלה

אבל יאפא זו לא תהיה קשורה , )1948-לפני כיבושה והריסתה במיופיה זאת כמובן אם נתעלם (ביותר באזור

.שם 2



הוחוו את שגשוגה טינים שחיו בוהיא אינה יאפא הקשורה בנו הפלס, שנות ציביליזציה 500היסטוריה של ל

.הכלכלי והתרבותי

פעילה חברתית ופוליטית ותושבת יפי, היא מרצה לפילוסופיה בחוג ללימודי תרבות באוניברסיטת ביר זית יסמין דאהר

אלכרמל מדה 1 דל'ג www.mada-research.org 2010 יוני, 6. מס

?כיצד יש לקרוא אלימות נגד נשים פלסטיניות בישראל

*קיבורקיאן-נאדירה שלהוב

אידיאולוגיות מגדריות ההיסטוריה של האלימות נגד נשים בהקשרים קולוניאליים מגלה כי לקולוניות הוחדרו

דיכוי כמו למשל(השפעות פנימיות בהן ניכרות ש) Mama, 1977; Fanon, 1980, ראו לדוגמה(שונות

יריבויות ומאבקים ; תסטיוקיצוניות ופונדמנטלי; האישה ועל זכויותיה הגופניות ה שלותפיקוח על מיני; פטריארכלי

ופלישות ; למנוע אותןאו /ועוולות כמו הכישלון הגלובלי להכיר ב(חיצוניות וא) שבטיים וקהילתיים וכיתתיות

אלימות נגד . יםמורכבומלין המקיימים ביניהם יחסי גכלכליים ופוליטיים , זונות מתנאים תרבותייםינוהן , )צבאיות

, אלא גם הבהירה כי האישי הוא פוליטי, נשים בהקשרים קולוניאליים לא רק השפיעה על הציבור בספירה הפרטית

הקולוניאלי הישראלי מחייבת אותנו תחת המשטרהאלימות נגד נשים בחינת . אודכלכלי הוא אישי מ-הפוליטיכי ו

אגב התחקות אחר , ישראל/עכשוויים בפלסטיןהובביטוייו ההתנחלותי -לייאעיין בקפידה בתולדות העבר הקולונל

-Haj-Yahia, 1996, 2000; Shalhoubראו לדוגמה (נאולוגיה של התנאים המעודדים אלימות נגד נשים יהג

Kevorkian, 2004.(

נקודת 1948ה של ּבּכית הרואה בנויש לחקור אלימות כלפי נשים מפרספקטיבה היסטורית ועכשו, במקרה שלנו

תרבותית מבחינה פלסטיניםסבלו הכים שבהן הדרלחשוף את מאפשרת הנכבה על זו הסתכלות .אנליטית מוצא

ההיררכיה הגזעית במדינת . הישראלית והמדיניות המגדרית המפלה גזעיתההיררכיה ה, מהפוליטיקה וחומרית

מגדרית במסגרת מערכת מבנית גברית -מוטה מדיניותה בנָ מַ ה, ישראל מעוגנת ביהדותה ובאידיאולוגיה הציונית

החדירות הקולוניאליות והאתנוצנטריות ). Shalhoub-Kevorkian, 2000(קולוניאלית וציונית , אוריינטליסטית

,תרבות הפלסטיניתבסוגיות הנמצאות במחלוקת בחברה ומנצלות ) Yiftachel, 2006(הישראליות מהסוג הזה

.פלסטיניות לאלימותהנשים הומגבירות את פגיעותן של

ניתוחשאוב את הלעלינו מאמר זה מבקש לטעון כי כדי להבין את האלימות נגד נשים בחברה הפלסטינית בישראל

הקשרים ה והההוויעל ואחר כך לבסס את הניתוח , קולותיהן של הנשים עצמןמתן וימחוויקודם כל אפיסטמולוגיה

את השפעת להבין טוב יותר כל זאת כדי . נים בישראליחודיים לקונטקסט של הפלסטייה קולוניאלייםה

הנכבהאשר הפכו בעקבות , ינת ישראלהישראלי על נשים פלסטיניות אזרחיות מדההתנחלותי - הקולוניאליזם

).Rouhana(למיעוט במולדתן

על תי שעבדבזמן (שיתפה אותי שפלסטינית , הוַ סלו ציגה בפניברצוני להתעכב תחילה על משמעויות ותובנות שה

) בנגהיא משתקפת בהרס הבתים בנשים פלסטינית והכלכלה המדינית הישראלית כפי ש", מחקרי האחרון


להבין מסכת הייסורים שלה מאפשרת לנו . בלתי מוכר המתגוררת בכפר רצויה-מוכרת ולא-כאישה לאבתלאותיה

מהם הגורמים ,ת בישראלמשפיעים על האלימות נגד נשים פלסטיניושתרבותיים החברתיים והגורמים מהם ה

מהם התנאים הסביבתיים ו ,אלימות נגדןההחברתיים והכלכליים המאלצים נשים להשלים עם , הפוליטיים

.וההקשרים המבצרים את מבני הדיכוי

איך .דיברנו וחשבנו מה אנחנו יכולים לעשות .ישבנו כולנו ובכינו, אחרי ההריסהשבלילה , באותו יום

; ותי נדדואבל מחשב, ישבתי והקשבתי לאנשים המדברים. הייתי בהלם? דן ביתנונצליח להתמודד עם אוב

והבנתי שהוא זחל לתוך ,פתאום שמעתי את התינוק שלי צורח ובוכה. הרגשתי אבודה בעולם הזה

גם ו ]...[ נכוו, אצבעותיו, כפות ידיו, ושתי ידיו, להטועדיין אבל האבנים והחול , האש לא בערה. המדורה

על העובדה שהם הרסו רק חשבי . ה שלו היתה קשהיאבל הכווי, לקחנו אותו לבית החולים. נטרוחלק מס

, ואנחנו הולכים לבית החולים ,יה הכואבת של התינוקיגרמו לכוו ,את הבתים שלנו ואת השכונה שלנו

, יםנשארנו בבית החול. נוראה, הרגשה נוראה; רואים את הפרצופים שלהם ומקבלים מהם עזרה רפואית

לכך קוראים בישראל ; אפילו הזעיקו את המשטרה כדי לחקור אותי. וכולם הביטו בי ובבעלי בכעס

זה ...[ .נחקרתי, איבדתי את ביתי, בעלי האשים אותי, הילד שלי סבל .זה היה נורא". אלימות נגד ילדים"

.היום הגרוע בחיי] היה

הם הסתכלו עלי , לבדוק את התינוקבאו חיות ובכל פעם שהרופאים והא, שבועיים נשארנו בבית החולים

סיפור ]...[ .היית הפרימיטיבית שלא הצליחה להגן על בנה מכוויואני הייתי האם הבדו; מלמעלה למטה

זו היתה הפעם הראשונה שהוא הרים . הפך את בעלי לאיש אחר, זה העציב את כולנו בבית. ארוך, ארוך

נהרס באותו באמת הבית שלי . עוד והאלימות הזאת לא פסקה ,הפעם הראשונה שהוא היכה אותי, עלי יד

ואני כבר לא ]...[כל הבתים שלנו נהרסו . כולם השתנו. אותה משפחהלא כבר היא המשפחה שלי ; יום

היא שורפת ]...[ .ושרפה את משפחתי ואת חיי, ה של בני שרפה אותי מבפניםיהכווי. יודעת מה אני עושה

.רואה אותואת לבי מדי יום כשאני

אדם המדיניות והפרקטיקות של ישראל על חיי היומיום של /השפעת האידיאולוגיהמשתף אותנו בוה וקולה של סל

איבדה את יכולתה שם צעירה אֵ , איבדה את ביתה ואת מולדתהשבמקרה זה אישה ,מוכר ושייך אליו-חי בכפר לאש

ולאור ,דש של עולמה בעקבות האבדות המרובות שסבלהומחההארגון . רעיה הסובלת מהתעללות, להגן על בנה

–נפשית ורגשית , פיזית, חברתית –השפעות הכוח המעצב את נשיותה ואת אמהותה וטווח הווייתה כמחוסרת בית

המתייחסים אליה ,או הרשויות ונציגי מערכת הבריאות ,השפיעו עמוקות על האופן שבו נוהגים בה בעלה והחברה

כרעיה וכאזרחית הסובלת , םכאֵ , כאישה, כפרט –ההכרה בה חושף את ריבוי הזירות של דיכויה חוסר. בהתנשאות

.מגיש העזרה הוא גם מדכאּה הקולוניאלי למעשהאך , ולהלכה זכאית לעזרה ,מאלימות


הוא דוגמה למקרה שבו כל התחומים נפגשים והולמעמדה של סאבל , לוגיון ייחודי משיהיש לכל תחום של דיכוי

של המדינה עם האידיאולוגיוה, שבה היא חיההמבנה הפטריארכלי הפנימי של החברה והקהילה : ומסתבכים זה בזה

הנותנים לגיטימציה לדיכוי ניצבת מול מכלול זה של כללים סלווה . בהקשרים מסוימיםההיגיון הקולוניאלי שלה

חיי היומיום ומסבירה כיצד , בה היא מתוארתשונים שיש להם מונופול על הדרך ש ונתמכים בידי כללים ממוסדים

ואגב כך יצר ,ה ִהבנה מחדש את תפקידה המגדריהרס בית. בגופה ובחייהשולטים של הפטריארכיה והקולוניאליזם

-ית לאובדו; אישה מוכה; כשירה-אם לא; ראויה- לא" אזרחית"; מוכרת-לא" אישה- אל": כמה זהויות נזילותלה

עדיין וה ולס, הזאתת והתוקפנות היומיומי הדיכוי הפטריארכלי, חרף ריבוי האבדות. ועוד, קול בלתי נשמע; רצויה

נראותמן הו" פרימיטיביות"איום זה נובע מ .על מדינת ישראל "מאיים"עצם קיומו ש, מוכר-סובייקט לאנחשבת ל

חברתית , תעזרה רפואי תמבקששהיא שעה – מוכר- זור לאבאכאדם שחי נראותה- למרות אי – הלא רצויה

.וכלכלית

אסטרטגיה בתור התקפה על הבית הפלסטיני משתמשת בהמדינה הקולוניאלית , והוכפי שעולה מדבריה של סל

פעולות אלה של . מוכרות במולדתם-ת הפיכתם ליישויות חסרות בית ולאלהריסת בתים ולעקירת אנשים באמצעו

מבוססת הרשמית את מדיניותה טוענת כי המדינה , חדמצד א. נשיםוסותרות ביחס להמדינה יצרו גישות מבולבלות

מדיניות : שוויון ואזרחות ועל מערכת משפטית המגינה על נשים וילדים מפני התעללות מכל סוגשל על ערכים

, ולהציל אותה, של אמו" הפרימיטיבית והמזניחה"וה מהתנהגותה ומוצהרת זו מתיימרת להציל את בנה של סל

וה כאישה חסרת תרבות ופרימיטיביתוהיא מגדירה את סל, מצד אחר. ו האלימה של בעלהמהתנהגות, כאישה מוכה

.מוכרות-ליישויות לא מודרניות ולא, השייכת לחברה נחשלת ,הפוגעת בילדיה

אלימות , במידה רבה את יחסי הגומלין בין קולוניאליזם אלימות כלפי נשיםמבהירה הזה הפלסטיני המבחן הבמקרה

. במרבית הקולוניות קיימת זיקה בין כיבוש הארץ לאלימות נגד נשים, )1980( כפי שפאנון מציין. ופטריארכיה

וכלכליים חברתיים , תורם להדרת נשים מחוגים פוליטיים המדינהמצד האלים היחס כי ווה מגלה המקרה של סל

ממלא מצד אחד יישראלההמשטר הקולוניאלי . ומבצר את המבנים ואת האינטרסים של בעלי הכוח הפטריארכליים

חיי לשלוט בממשיך ובה בעת ,והוועזרה סוציאלית לסל, בהציעו שירות רפואי לילד שנכווה ,"מיטיב"תפקיד

הנשים לתפקיד של תלות חברתית כבילתן של . את יחסי המגדרוסותרות מורכבות , שונותהנשים ולשנות בדרכים

.פגיעותןאת מגבירים הנשלט בידי גבריםוכלכלית וביצור העולם

לקרימינולוגיהמכון במרצה בכירה , היא מנהלת התוכנית למחקרים פמיניסטיים במדהקיבורקיאן -נאדירה שלהוב ר"ד *

בירושלים עבריתה באוניברסיטה ציבורית ורווחה סוציאלית לעבודה הספר ביתבו


:מקורות

Fanon, F. (1980). A dying colonialism. New York: Grove Press.

Haj-Yahia, M.M. (1996). "Wife abuse in Arab society in Israel: Challenges for future change". In J.L. Edleson & Z.C. Eisikovits (eds.), Future interventions with battered women and their families. Thousand Oaks, CA: Sage Publications. pp. 87-101.

Haj-Yahia, M. (2000). "Wife Abuse and Battering in the Sociocultural Context of

Arab Society". Family Process, 39 (2), pp. 149-268.

Mama, A. (1997). "Heroes and Villians: Conceptualising Colonial and Contemporary Violence Against Women in Africa". in Alexander, M. and Mohanty, C. (eds.), Feminist Genealogies, Colonial Legacies, Democratic Futures. New York/London: Routledge.

Rouhana, N. (1997). Palestinian citizens in an ethnic Jewish state: Identities in conflict. New Haven, CT: Yale University Press.

Shalhoub-Kevorkian, N. (2004). "Militarization and policing: Police reactions to violence against Palestinian women in Israel". Social Identities,10(2), 171-194.

Shalhoub-Kevorkian, N. (2000). "The efficacy of Israeli law in preventing violence within Palestinian families living in Israel". International Review of Victimology, 7, pp. 47-66.

Yiftachel, O. (2006). Ethnocracy Land and Identity Politics in Israel/Palestine. Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press.

אלכרמל דהמ 1 דל 'ג


ניתוח מערכתי: האלימות בחברה הערבית

*מרואן דווירי

. לעתיד החברה הערבית דואגש מיים שינה מעיני רמדי יום ומדימעשי אלימות ם מתרחשים יביישובים הערביגם בתי הספר לא חפים . דבר שבשגרההם י רכבבתים וכל ,מוסדות שריפה שלו ,זריקת פצצות, על ירידיווחים

,עדתי או פוליטי ,אופי חמולתינושאת האלימות הזאת פעמים רבות . מוריםהאו כלפי תלמידים הבין אלימות מ .מדם ותעקוב רותגקטטות ותשל והופכת לשרשרת

;Barak, 2003; Dekeseredy, & Perry, 2006) תפקטוריאליו-חד ןהאלימות קות בסעוהרוב התאוריות

Gottfredson & Hirschi,1990; Oliver, 1994) רה שלנובניתוחים השגורים בחל רבהודומות במידה ,, םהחשיפה לאלימות בסרטי, כמו הנסיגה בסמכות ההורים והמורים מייחסים את האלימות לגורם זה או אחרה

את תופעת שאין להבין סבורני. ודועוקפת אצבע נמשטרה שאינה ה, דרדרות המצב החברתייה ,העוני והאבטלהגורמים כל הם בלי להבין את האינטראקציה בין מים מסוימיואין לייחס אותה לגור, ציוניסטיהאלימות באופן רדוק

התרבותי ,החברתי ,מתמשכת שכוללת את האקלים הפוליטי )Systemic dynamic(על בסיס דינמי מערכתי , )2009 ,חיידר(האפליה והדיכוי הלאומי כלפי האזרחים הערבים את מצד אחד כולל ה, בחברה שלנו והנפשי

אלה כוללים את דפוסי . בחברה הערביתששלטה ועודנה שולטת המורשת התרבותית והערכית מצד שני את ו, המנהיגים הפוליטיים והחברתיים ואמצעי התקשורתשממלאים את התפקיד , בית הספרבבתוך המשפחה ו החינוך

התסכול של דפוסי החשיבה ודפוסי ההתמודדות החברתית וההתנהגותית עם , הקבוצות השונותהקונפליקטים בין אם מה : לשאולבהקשר מערכתי זה עלינו .)Dwairy, 1998 ;1997 ,דויירי(קבוצות שונות בחברה של הפרט או

?חדש בעניין האלימותכן

רסןהנסיגת הסמכות המסורתית והתרת : מחזה חדש של אלימות

התגברות "אינני סבור ש, סוגים חדשים של אלימות מתרחשים בקצב מהיר ובקלות בלתי מוצדקת אף כיגי אלימות שהיו נפוצים ואף ירידה בסוחלה שבמקביל כיוון , של ההתרחשותתיאור מדויק היא " האלימות" חינוכי"מצעי והשימוש במכות כא נשיםית כלפי זאלימות פי כמו, לפני הקמת המדינה ואחריה ,בעבר לגטימיים

מחזה יומיומי היא היתהאבל בעבר , גם היום קיימתהזאת אלימות אמנם ה). 1997, דווירי(ידי הורים ומורים בשפחתו מאוד ,כבוד המשפחהרצח על רקע מה שמכונה המעשי לגבי גם הדבר נכון . ותהתנגדנתקלה בלא וורגיל

י התנגשויות בין חמולות ומעגלי נקמה עקובים בלגקף תתו הדבר או. לעבר ים היום בגינוי רחב בהשוואהנתקלוהאלימות . יותר גבוה אנושיוגבו מחיר היו נפוצים יותר הם בעבר ,מתרחשים גם היוםאף על פי שהם . מדם

שאפפה אותם אך החידוש הוא נפילת חומת השתיקה וההכחשה, לוי העריות אינם חדשים בחברה שלנויגוהמינית .םיית המודעות וההרתעה נגדועללאורך ההיסטוריה

של מאבק ,העלאת מודעותוביניהם קמפיינים ל ,גורמיםכמה התרחשה בזכות שנזכרו כאן הירידה בסוגי האלימות ליברליים חדשים ובגישות להגנת זכויות הפרט והאזרחמסתייעים בחקיקה אזרחית כוחות חברתיים ופוליטיים ה

?חדשכן אם מה . חדרו למעגל השיח בחברה הערביתש

ת ו נ ש ר פ



המורים ,ההורים(השלטון החברתי או החינוכי מצד אלימות הן ה בהיקפןעל נסיגכל צורות האלימות שהצבעתי אף אחת מהן לא ;)ולה אחרתחמ(נשים וילדים או נגד שלטון אחר נגד ובייחוד ,נגד קבוצות חלשות) או החמולה

. ליוהפטריארכ בעלת האופי השבטי ,המסורתיתמהסמכות האת כוחאם שואבת כי ,ת על השלטון המסורתימאיימ, חלשותהשתייכו לקבוצות ןהיו חלק מהשלטון המסורתי וכל עוד קורבנותיהתופעות אלה היו מקובלות כל עוד

והתייחסואף , בשלוםאיתן יכלו לחיות מנהיגותשאר מוסדות החברה וה. רק חלק מהקבוצות הנאורותוהן קוממו .תאל מסורת לגיטימיאליהן כ

קבוצה של על ועל כן ידיעה ,פעילהעדיין היא . היא לא נעלמה כליל בלא ,כיום חלה נסיגה בסמכות המוסרית

חברה ה קוממת אתומים יזוכה לכותרת גדולה בעיתונים הערב םמשרדו של מנהל בית ספרשתקפו את תלמידים ידיעה על ה. לימודיות כלשהן ביצוע משימות- באמתלה של אימאשר אלימות של מורים כלפי תלמידים יותר

מקומית מפריעה לחברה הערבית היום יותר מאשר ידיעה לגבי רצח נשים על רקע אלימות כלפי ראש מועצה למוסדות ותמציק ,למעשה חריג בחברה הערבית ותחילופי יריות בין קבוצות עבריינים נחשב. "כבוד המשפחה"

המנהיגות ,בו בזמן. מקרים כאלהשל ב כדי למנוע הישנות להם לבחון את המצ מותהחברתיים ולמנהיגים וגורשינוי חברתי ולא פועלת למען כאשר פורצות התנגשויות חמולתיות עקובות מדם " סולחה"בעריכת מסתפקת בלי , פטריארכלי- השבטי מאיימת על המשטרהיא נראה שהחברה מתקוממת נגד האלימות בעיקר כאשר .רדיקלי

.שייכים לקבוצות החלשותהם ל עוד כ ,קשר למספר הקורבנות יום הוא של כשהמצב – בהכללה מסוימת –אפשר לטעון . באיכותאם ש בזירת האלימות איננו בכמות כי ודיהח

הקבוצות מצד האלימות גוברת לעומתה ו, השלטון החברתי והחינוכי פחתהמצד האלימות .רסן כל התרתוהנשים מוכנות , בני הנוער מתנגדים לאלימות ההורים והמורים .ובייחוד של בני הנוער, המתוסכלות והאבודות

מחטיאה ה ,)Displaced( תקתאלימות מו היאהאלימות היום . ארגוני הסיוע לנשים וא בעזרת החוק להגן על עצמןבמחקר . מקור התסכול האמיתילקשור בהכרח שאינו פורקן נגד שעיר לעזאזל והופכת להיות סוג של רהאת המט ם שלישירות להתנהגות הקשורלא שחלק מהאלימות של מורים כלפי תלמידים התברר יחד עם עמיתים שערכתי

נקל לראות שהאב באפשר ). 1997, דווירי( של המורים עצמם תסכול המקצועי או האישילאם כי , התלמידיםתשתמש כל אותה מתסבעלה שוהאישה , ילדיו כאובייקטים לפורקןבהמתוסכל כלכלית וחברתית משתמש באשתו ו

.ן הלאהוכ ,מתנכלים לצעירים חלשים מהם הוריהם ומוריהםהמאוכזבים מ הצעירים. בנותיה כשק חבטותבבבניה והמשלחת כל , תופעות האלימות המותקתהתפשטות של חלה ובד בבד , שחקהאם כן היא זו שנהסמכות המסורתית

.רסן

סמכויותכמה התחבטות בין

בלהיק אי לכך. פוליטיים וכלכליים, תרבותיים, חברתיים :שינויים מערכתיים כמההחברה הערבית עברה .זואת זו שחלקן אף סותרות ,סמכויותכמה החברה שלנו מתחבטת היום בין . צורה ואופי חדשים האלימות

. עמיקהולך ומ ברמשֶ – צוין לעילכמו ש –הובילה את עמנו בעשורים האחרונים סובלת שהסמכות המסורתית שראלית וגם הסמכות הי) התחזקה יחד עם התרחבות האסלאם הפוליטיש ,תובייחוד האסלאמי(סמכות הדתית הידואלית בקיימת הסמכות האינדימלבדן . משפיעה עלינו מבחינה תרבותית וערכית )בהיותנו אזרחים בישראל(

סוגים יםמתירשערכים כל אחת מהסמכויות הללו מכתיבה. ההמונים תקשורתהגיעה מהמערב דרך ש ,הליברליתהסמכות המסורתית הנחילה את הכבוד שהצעירים אמורים . סוגים אחריםעל יםמסוימים של אלימות ואוסר

. הנשיםנגד יםשל הגבראו את האלימות של מבוגרים כלפי צעיריםהתירה אבל באותו זמן , לרחוש למבוגריםופעמים , לסובלנותפעמים היא קוראת ל .סמליהת אצעירים לכבד את הדת ולהסמכות הדתית קוראת למבוגרים ו

הסמכות הישראלית . ת אחרותפי קבוצות דתיולהאלימות כהקנאות ואת ) באופן ישיר ועקיף( מעודדתהיא אחרות



,נוהגת ביהירות ,לעקרון הכוחניות עושה נפשות ל באותו זמן היאבא ,לית מגנה אלימות נגד ילדים ונשיםוהליברתסכול חברתי ופוליטי ומתחבטים חווים אנחנו , ובכן. של העם הפלסטיני ושל עמים אחרים ויומפירה את זכויות

בחירתו ומאמץ מונסוג , כל אחד מאיתנו בוחר מכל סמכות את מה שמתאים לנסיבות העניין. בין סמכויות סותרות .לסמכות כלשהיקרון או יובלי מחויבות מוסרית לע ,לפי האינטרסים להכו. בנסיבות אחרות סמכות אחרת

המשך האפליה על רקע לאומי והמשך העוני . מהמצב הפוליטי והכלכלימצב האלימות אי אפשר להפריד את

. ועבריינותלאלימות הפוריימהווים קרקע הכעס בבמדינה בתסכול ו םמטעינים את חיי הערבי )2009, חיידר(אותם ועל כן סופגים , בישראל חיםהזולת הרווות והפרת זכוי היהירות ,ערכי הכוחנותמ אנחנו מושפעים ,מצד שני

תקציבי המדינה ומשאביה מגויסים להמשך הכיבוש .חברה שלנותוך הבהתמודדות עם החברה הישראלית וגם בוקבוצות מסוימות , סמיםבו תלחם באלימויהמשטרה לא עושה מספיק על מנת לה. וההתנחלויות על חשבון הרווחה

דמי גביית ממעשי בריונות ו צוברות הוןו ובוהו התוהומן מרוויחות ) שע המאורגןהפאנשי כמו סוחרי סמים ו( .חסות

?מי באמת ניצב נגד האלימות

כנסים במוכנות להשתתף במצעדים וו ,טוענות שהן מתנגדות לאלימותבחברה שלנו הקבוצות כמעט כל המנהיגות וותומך או שכל צד מתנגד לאלימות מסוג מסוים, ותמי שנוהג בצביעאם כן יש . למרות זאת האלימות נמשכת. נגדה

ויש , השלטון המסורתימצד אלימות תומך בהצעירים אבל מצד אלימות היש מי שמגנה את . באלימות מסוג אחרהאבחנה . על זכויות האדםהמושתתים דיאלוגיים - םלאמץ כלים ליברליי מי שמגנה את כל סוגי האלימות וקורא

לאלימות מתנגדים, הלדוגמ ,הארגונים הפמיניסטיים. אלימותה ימופיעה ביחס לסוגרה בחבבין הקבוצות השונות ) מקומיותפוליטיקאים וראשי מועצות ( המנהיגות הפוליטית אבל האם, כנה בצורהנגד נשים ונגד ילדים

ולה ההנהגה הפוליטית רובה ככ? ת לסוג זה של אלימותמתנגד) מורים ומנהלים כאחד(והמנהיגות החינוכית מאלימות במערכות ותעלהימנאבל האם היא מחויבת , המשטרה כלפי האזרחים הערביםשל מתנגדת לאלימות מגנים סוג מסוים של אלימותה ,המורים וההורים ,לגבי מנהלי בתי הספר הדבר נכון גם? הבחירות המקומיות

.שלה ומתירים סוגים אחרים

התגברות האלימות בקרב התלמידים חשוב לשים לב שנציגי הסמכות הפטריארכלית והשבטית מייחסים אתולמורים לחזור מייעצים להוריםו ,ערכים ליברליים לחברה הערבית חדירתלו הפטריארכיה ה שללנסיגת כוח

בשלטון הפטריארכלי לא תפיסה זו שוכחים כמובן שהנסיגה ב םמחזיקיה. לרסן את הצעיריםכדי לנהוג ביד קשהים שינויים חברתיים ופוליטיים הכרחי תוצאה שלאלא , שאפשר לתקנה" טעות" ההתרחשה מרצון ולא הית

אל מהמבנים החברתיים השבטיים והפטריארכאלייםהעבירו את השלטון ש ,שהתרחשו בקרב מרבית עמי העולםבהקשר זה . לשלטון החמולה או השבט מעל החוקוהמדינה ועמד והלאה מכאן .ומוסדותיה" מדינת האזרחים"

שלטון של ה נסיגה היא שחלה בקרבנו 1,האזרחים הערבים במדינת ישראל ,נראה שהבעיה העיקרית שלנובאמת ובתמים דואגתמדינה ש ,ומוסדותיה "מדינת האזרחים: "לא מצאנו את האלטרנטיבהאבל עדיין ,המסורתי

להחזיר ואיננו יכולים ,רסן והעדר סמכותכל התרת של לנו לתוך מצב נפ אי לכך .לסוגיות החברתיות של האזרחות של יזכויות האזרחמלוא העלינו לפעול למען יישום .באמצעות החזרת השלטון הפטריארכלי לאחורגלגל האת

את תקציביה תקצהכדי שו, כל האזרחיםשייכת לשהמדינה ) כמיעוט לאומי בארץ(כדי שירגישו האזרחים הערבים .התנחלויותלכיבוש ולוגיות חברתיות ותרבותיות במקום לס

הן המערביות מדינותרוב ה. םאזרחיהלעניינים החברתיים והתרבותיים של דואגתה" מדינת אזרחיה"לא כל מדינה מערבית היא 1

.וגם האלימות ,העוני ,הדיכוי, התסכול יםועל כן גובר ,מנצלות את האזרחיםהקפיטליסטיות מדינות



דיאלוג ופלורליזם ,"מדינת רווחה לכל אזרחיה"

כלכליים ,פוליטיים, חברתיים עם קונפלקטיםחברות ב וחיים, כולנו בני אדם. עלי אדמות מתהלכיםהמלאכים לא :בחין בין שלושה סוגים של אלימותחשוב לה ,למרות זאת. מעולם לא נפסקהמתלווה אליהם ש אלימותה .ודתיים

.לנצל את החלש ששמה לה למטרה ,האלימות של החזק .1בצורה לפעמים או מה שנקרא היום ,פועלות למען זכויותיהן וחירותןה ,כאותוקבוצות מדשל אלימות .2

".טרור" שקרית .)העוולהתסכול או האמיתי של מקור ן המ( או אלימות מותקת ,מחטיאה את מטרתההאלימות פוחזת .3

לצפות ריאלי על כן אין זהו, נמשכים פוליטייםהחברתיים והקונפליקטים הכל עוד חלק מצורות האלימות יימשכו ןולתעל אותאנרגיות התסכול והכעס בחברה שלנו לעומת זאת להסיט את אפשר . לחיסול כל צורות האלימות

.למסלולים קונסטרוקטיביים ומועילים

, הכוחות המסורתיים לא אמורה להוביל אותנו למצב של תוהו ובוהו ואובדן דרךשל בהשפעתם הנסיגה ,כאמור ירתפוליטי שחותר ליצ דרך מאבק המאבק באלימות לעבור חייב מכאן .ליצור שלטון חדש וסמכות חדשה אלא

הכיבוש ,ניות האפליהיחמולותיה נגד מדועדותיה ,מפלגותיהכל החברה על דורש לגייס את והדבר , חברה צודקתהדבר יטיל אחריות כבדה . ללא אבחנה ,לכל האזרחיםהמופנית ובעד אזרחות מלאה במדינת רווחה , תיווההתנחלו

.על ההנהגה החברתית והפוליטית

כבד את יכל צד ולדאוג ש, והפלורליזם את ערכי הדיאלוג ,כעם וכהנהגה ,בדרך לבנות חברה צודקת עלינו להעמיק נואשות החברה שלנו זקוקה .(Dwairy, 2004)יה יבוצות ליטול חלק בתהליך הבנאפשר לכל הקיוהשני הצד

המסורתיות ,בכל הסמכויות הדתיות ןכדי לדו, בבגידה או בכפירה הרחק מהטלת האשמות ,לדילוג אמיץיש לזכור . נוחתה הניצבת לפמשימאת האת מצבנו ושתהלום לנסח סמכות מקובלת ו, בההפועלות והליברליות

סמכותאת ו בידי הפרט את חופש הבחירההמשאירה ,י הפלורליזם שונים מערכי הדמוקרטיה הליברליתשערכהענקת כבוד ומשמעותם, ים ולא של הכרעהפחיים משות ם שלערכי הפלורליזם הם ערכי ;רובבידי ה ההכרעה

כדי וחפים לדיאלוג אלה ערכים שד. לחופש הפרטו דתייםו מסורתיים למבנים חברתיים, השונהולזכויות האחר עלינו להיות עקביים בתפיסת הדיאלוג והפלורליזם בכל המישורים . לפתרונות מאוזנים בין יחידים וקבוצות להגיע

לאמץ את עקרון ו, שומה עלינו לנהוג בה באותה צורה ,אם נדרוש מהמדינה להיות פלורליסטית. וההקשריםהרווחה ראוי כי פרויקט .העדות והחמולות ,המפלגות ןיחסים ביוב, ביחס לבנינו ובנותינו ,הספר יהפלורליזם בבת

של ההנהגה בסדר היום יתפסו את המקום הראשון הזולת וכיבוד זכויות לכל אזרחי המדינה ופרויקט הפלורליזם .של החברה הערבית החברתית והתרבותית ,הפוליטית

תפקיד ההנהגה

ם שלתסכולכוללת ובתיעול מערכה לאיננו רק בגיוס ההמונים החברתית והדתית ,של ההנהגה הפוליטית התפקידתפקיד עליה מוטל . יוצר שינוי חברתי ופוליטי ומגשים את מדינת הרווחה לכל האזרחיםההאזרחים למאבק

מנהיגים בכנסים ל שבהשתתפות אין די . בהצהרותהן בהתנהגות והן משפיע על האזרחים הבהיותה מודל ,חינוכיכאשר המנהיגים מרשים . הזולתכיבוד לסובלנות ול אישית ההם חייבים לתת דוגמ ;האלימות תהלוכות נגדבו

ישיר באופן או להשתתף , )מקומיותהובייחוד בבחירות (לעצמם לנהוג בעוינות ובאלימות כלפי יריבים פוליטיים ,הצהרותשום יועילו אזי לא ו ,ללכת בדרכםצעירים הם מעודדים את ה, בקטטות חמולתיות או עדתיותף או עקי .נגד אלימות הפגנות ואכנסים



,את סוגיות הרווחהת שלהם ובראש סדר העדיפויעל המנהיגים הפוליטיים וראשי הרשויות המקומיות להציב על . כדי לטפח את הדור הבא, אמנותחשיפה לורט והפמועדוני הנוער והס, השירותים הפסיכולוגיים והחינוכיים

התערבות בבתי לכניות והיועצים והעובדים הסוציאליים לעצב ת ,כוון את הפסיכולוגיםהמועצות המקומיות ל התלמידים בדרכים לא אלימות יהם שלעם בעיות ותהתמודדב אותםולהדריך ,ובשיתוף פעולה עם ההורים ,הספר

.נפשית וחברתית נכונה התפתחות תאפשרושמשיטות בו

תפקיד ההורים ובית הספר

אין זה . בבית ובבית הספרדברים רבים אפשר לעשות . "מדינת רווחת כל אזרחיה"שתקום עד צורך לחכותאין אין הכרח שהתוהו ובוהו ולעומת זאת , אפשרי לחזור לדפוסי החינוך הסמכותיים והאלימים כבעברלא ואף הכרחי

לקבוע במטרה דיאלוג האלטרנטיבה נעוצה באימוץ דפוסי .ההורים והמוריםהמסורתית של יהיה התחליף לסמכות . תלמידיםלילדים ובין המורים לניסוח הסכמים בין ההורים בו, יםחדש םכללילצפות אין , כל עוד הם עושים זאתאבל , הורים ומורים באלימות ובביזוי כשיטות חינוכיותלקבל שימוש של אין

כל יותר מאשר משפיעה גותם ועל כן התנה, שהם מודל לחיקוילדעת עליהם . מכךמנעו ישילדיהם ותלמידיהם י .להתמודד עם הבעיות של ילדיהםכיצד ומדריכים אותם ספרים רבים מכוונים את ההורים . הטפותיהם המילוליות

? יהםעל דרכי התמודדות נכונות עם בעיות ללמודוהאם ההורים מקדישים זמן לקריאת ספרים כאלה עם להתמודד, להבין את עצמם ואת הזולתהילדים מלמדות אתשכניות וליישם ת ים נקראיםיבתי הספר הערב

את דרכי ואת הזכויות והחובות המגדירים לנסח תקנונים ו, אלימה- ולפתור סכסוכים בצורה לאתסכולים מהווה ניסוח כזה. מנהל בית הספר או ועד המוריםעל ידי עשה ייניסוח התקנון לא . ההתמודדות עם משברים

נים מעמיקים והקמת ועדות משנה ותוך ניהול די, חלק נוטלים בורים וההורים המו ,התלמידיםש תהליך חינוכינתקלים המורים והתלמידיםשנותן מענה לסוגיות שתקנון ייווצר ,תהליךהכאשר יבשיל . לאורך שנה או יותר

ובמקום לבטא אות תרבותיים וקונסטרוקטיביים ,לאפיקים דמוקרטיים םהם מתחילים לתעל את תסכולו, בהן .זו משימה שאיננה סובלת דיחוי. והרסניות בדרכים אלימות

סיכום

אלימות ובגאות של , השלטון החברתימצד ירידה באלימות המתאפיין ב ,שלב חדשנמצאת בהחברה הערבית של התרת אין לקבל סיטואציהאך מצד שני ,גלגל לאחורהאי אפשר להחזיר את . יםבייחוד בקרב צעיר ,מותקת תעלתמה ,"אזרחיהכל תמדינת רווח"להתמודד עם האלימות אלא דרך מערכה פוליטית למען אפשר אי. כל רסן

מכבדים הם סטייפלורלי םלאמץ ערכימוכרחה החברה שלנו ,מצד שני. חיובייםאת אנרגיות התסכול למסלולים להאשימו בבגידה בזולת או לית והדתית בלי להטיל דופי הליבר, בסמכות המסורתיתלדון ו, השונהואת האחר התסכול לאפיקי תיעולמת בכמסתואינה ,אחריות מיוחדת מוטלת על המנהיגות הפוליטית והחברתית. ובכפירה

על ההורים והמורים לשאת באחריות . כיבוד האחר והכלתולדיאלוג ול אישית הלהוות דוגמעליה ;מועיליםמאבק שאינה משימה זו . סכסוכיםפתרון וה עם מצבי תסכול אלימ- חשיבה והתמודדות לאדפוסי ) וללמוד בעצמם(וללמד

לשכותמרכזי השירות הפסיכולוגי והיועצים החינוכיים ושל ומחייב התגייסות ,הדבר אפשרי. סובלת דיחוי .בתהליךבמטרה ללוות את בתי הספר וההורים ,הרווחה

עמק יזרעאל האקדמית המכללבו "אורנים"מכללה האקדמית מרצה במחלקה לפסיכולוגיה ב מרואן דווירי' פרופ*



ביבליוגרפיה

Barak, Gregg. 2003. Violence and Nonviolence: Pathways to Understanding. Thousand Oaks, CA: Sage.

Dekeseredy, W., S. & B. Perry (Eds.) (2006). Advancing critical criminology: Theory and application. NY: Lexington Books.

Dwairy, M. (1998). Cross cultural counseling: The Arab Palestinian case. New York: Haworth Press.

Dwairy, M. (2004). "Pluralism, nationalism and the constitution: Internal and external dimensions". Adalah Newsletter, vol. 7. http://www.adalah.org/newsletter/eng/nov04/ar3.pdf

Gottfredson, M. & T. Hirschi (1990). A general theory of crime. Stanford, CA: Stanford University Press.

Oliver, W (1994). The violence social world of Black men. N.Y.: Lexington Books.

)בערבית( .אלנור: ירושלים. התרבות והחברה הערבית, האישיות .)1998(מרואן , דווירי

.סיכוי: חיפה. ים והערביםמדד השוויון בין האזרחים היהוד ).2009() עורך(עלי , ידריח

אלכרמל מדה 1 דל 'ג


אלימות בקרב תלמידים במערכת החינוך

*אלד אבו עסבה'ח

מבוא

בייחוד , אליה ועוסקים בה בתקשורתמתייחסים אבל בדרך כלל , חדשהתופעה ה נהאלימות במערכת החינוך אינ האלימותהתפשטות בהקשר זה יש לציין כי המחקר המדעי האקדמי במערב סביב . קיצונייםמעשי אלימות אחרי

, מחקר רציני ,ערביים בארץהספר ה בכל הנוגע לבתיואילו , הקודמת שנות השבעים של המאהב תפתחההתחיל לאבל רוב , בנושאדרמטית חלה תפנית בעשור האחרון , אמנם .שיטתי ואינטנסיבי החל רק באמצע שנות השמונים

על המניעיאת להסביר נסותלהתוצאות או לנתח את לי במחקרים התמקדו ברישום סטטיסטי של מקרי האלימות ה . מיגורהלוהאלימות הצעות לבלימת להציע פי תיאוריות מדעיות מוכרות או

החינוךהאלימות ומוסדות

- חורי, בנבנישתי(ומושפעת ממנה תיתהחברמציאות לכל היבטי ההדוק קשר לימודית קשורה - הפעילות החינוכית. )Lagerspetz et al., 1982; Olweus, 1978; Stephenson & Smith, 1989; 2005 ,כסאברי ואסטור

חרף אימוץ התיאוריה האקולוגית. את מניעיהמסבירות את האלימות והתיאוריות ותפיסות נזכרות כמה בספרות (Bronfenbrenner, 1979) , דת הישנותה יאל לנו להסתפק במעקב אחר מ, תופעה חברתיתולנתח להסביר בבואנו

יש להתייחס להתנהגות האלימה , הצעות אופרטיביותבטרם נעלה , בהקשר זה. פתרונותלהציע בלי ולהסבירה . ם של בעיות חריפות יותרל התלמידים כאל סימפטוהגלויה ש

זירת להספר הפכו מרבית בתי. הספר בפרט ובבית, אלימות בחברה בכלללאת הבעיה שגורמת לזהות יש לפיכךאו בין תלמידים , סכסוך אישי בין תלמידיםשויה להתחיל כעאלימות ה; שלומם של התלמידיםמאיימת על קרב שטווח באין ספק ש. גרימת חבלות קשות ואף קטלניותלו נשקבשימוש ל ,והיא יכולה להתפתח לתקיפה, למורים

בטווח ו ,יכולתם של התלמידים להתרכז בלימודיםהשפעה הרסנית על הספר אלימות המתרחשת בבתיהקצר יש לך כ). Weinhold, 2000; Dujaney & Garrick, 2000(נוער בות של אלימות בקרב בניתריוצרת היא הארוך

ת הלמידה החברתית יפי תיאורי על ,חיקוי הנלמד באמצעות הניסוי והפרקטיקהלהופכת האלימות למודל )Bandura, 1973; 1977(.

בתוך מסגרת ובמיוחד , חייםצורות האלימות בכל תחומי הכל צידוק מוסרי עליון לטיפול בשיש תחילה נציין ומביאה ערכיםהמחנכת למסגרת חינוכית יעילה ואפקטיבית . מערכת החינוך – המכוננת את ההתפתחות החברתית

.יכולה להבטיח שלום חברתי להישגים לימודיים

הצעות אופרטיביות

יש , שאלותסתפק בהעלאת להלא שוכדי , דעה ואינו דוח מדעי ואוסף של נתונים וניתוחיםמביע שמאמר זה כיווןיתייחסו אליהם ברצינות כדי והמורים מקבלי ההחלטות , ים על מערכת החינוךאבתקווה שהאחר להעיר שתי הערות

.הספר בתיבלבלום את האלימות



לפעול מוכרח כי וסד החינמהמ, לכן. אותהחברתי וסביבתי שמעודד , תוצר של אקלים חינוכיהיא אלימות , ראשיתלהתממש במלואה תוכל שייכות זו . חלק ממנולחוש בשעריו אקלים חינוכי תומך המאפשר לכל הבאים למען יצירת

לשאת ספר ה ביתמדבר זה דורש . לותועיל שהיא אם לכל תלמיד יהיה רצון להשתייך למסגרת ולהאמין רק ם בהקשר זה יש לציין כי התמקדות. התפתחותו החברתיתאת כל תלמיד ושל התקדמות הבאחריות לבדוק את מידת

שכלל אינם רוצים להשתייך שכבה גדולה של תלמידים מותירה בהישגים הלימודיים יםהספר הערביבתי של. הספר לממש את מטרותיו יכולתו של בית-ומובילה בסופו של דבר לאי, אליהם ואינם רואים את נחיצותם

שאינם יכולים , בעלי הישגים בינוניים או פחות מזהתלמידים שה למעשה עשמתוצאות התלמידים מבהתמקדות לא רוצה סד החינוכי משהמ, הדרך להתנהגות לא בריאהקצרה ומכאן , מוזנחים ומודרים ,לקחת חלק בתחרות זו

.בה

את ההתנהגות והופכת ,הספר מובילה להתגברות האלימות החברתית הסלחנות כלפי האלימות בבתי, שניתאין לשייכה ו ,מסובכת ומורכבתבבתי הספר בחשבון שבעיית האלימות להביא יש . אלימה לדפוס התנהגותי מוכרהלהסתפק בדיון –בני החברה הערבית –אל לנו . םירם אחד בלבד אלא למכלול של גורמים חברתיים ופסיכולוגיולג

שיחקרו שיטות מרכזים מקצועיים להקים, אלימותה תסכנם המבשרים את סממניהעלינו לחקור את ;בתופעה ספרי בטוח ובית במטרה ליצור אקלים בית ,ולשרטט אסטרטגיות אפקטיביות להתערבות טיפולית טיפול שונות

בטיח התקדמות והתפתחות שישלום חברתי : המשותףליעדנו רק כך נוכל להגיע .ספר מעורב הממלא את תפקידו .חברתית

לתכנון אסטרטגי ולייעוץ חברתי, הוא מנהל מכון מסאר למחקר אלד אבו עסבה'חר "ד*

מקורות

הספר לעבודה בית .ה"תשס –אלימות במערכת החינוך , )2005(אסטור ' ו ר', רי מכסאב-חורי', בנבנישתי ר .האוניברסיטה העברית ירושלים, סוציאלית

Bronfenbrenner, U. (1979). "Basic concepts". In U. Bronfenbrenner (Ed.), The Ecology of Human Development. Cambridge: Harvard University Press: pp. 3-15.

Weinhold, Barry K. (2000). "Bullying and School Violence: the tip of the iceberg". In: The Teacher Educator, vol. 35 (3), pp. 28-33.

Bandura, A. (1977). Social Learning Theory. New Jersey: Prentic-Hall.

Bandura, A. (1973). Aggression: A Social Learning Analysis. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.

Duhaney, Laurel & M. Garrick (2000). "Culturally sensitive strategies for violence prevention". In: Multicultural Education. vol. 7 (4) pp. 10-17.

Lagerspetz, K. M. J., Bjorkqvist. K., Berts. M. & King. E (1982). "Group aggression among school children in three schools". Scandinavian Journal of Psychology, 23: 45-52.

Olweus, D. (1978). Aggression in the schools: Bullies and Whipping Boys. Washington: Hemisphere Publishing.



Stephenson,P & D. Smith (1989). "Bullying in the junior school". In D. Tattum & P. Lane (Eds.), Building in school. Stock-On Trent: Tretham Books. pp.45-58.



הפלסטינית בישראל ורמטיבי על האלימות בחברה הערביתח סטטיסטי אינפ"דו

*נאן עבדו'ג

מציג הדוח כן .בחברה הערבית הפלסטינית בישראל העיהאלימות והפשהיקף על נתוניםשלפניכם מרכז הדוח מיםדובתיקים המורשעים בהשוואה לאחוז היהודים, ערבים בתיקים פליליים קשים ם שלהרשעתאחוז את

.משטרההמתלוננים בובהשוואה לאחוז הערבים לצמצם ידי כדי ימחייבות טיפול מלבעיות הומפנים את הזרקור נוקבות שאלות ליםהנתונים שעולים מהדוח מע

.למנוע את התפשטותהאו לכל הפחות הפשיעה את היקף

ערבים רשעתהאחוזי הפשיעה ו יאחוז

העלייה חלה 2009בשנת . רמות הפשיעה בחברה הערביתב וחדה עקבית יהיבשלוש השנים האחרונות חלה על :על העובדות הבאותגם ביעו צה 2009נתוני שנת 1.יותר מאשר בשנה שלפניה 8.9% – ביותרהגדולה

מהאסירים והעצורים בעבירות אלימות בתוך 40%-כ ;2מהאסירים והעצורים הפליליים היו ערבים 50%- כ - 3).נובמבר בתחילת(המשפחה היו ערבים

קי התקיפה החמורהימת 36%- ו, מהחשודים בניסיון לרצח 36%, תיקי רצחבמהחשודים 41%הערבים היוו - 4.היו של ערבים

6.היו ערביותתשע , שנרצחו בישראלנשים 12מתוך 5.התרחשו בחברה הערבית 71, מקרי רצח 141מתוך -

חלה ירידה בעבירות האלימות 2008בשנת 7.של ערבים נפתחו נגד קטינים היושמהתיקים הפליליים 41% - .עלייה בקרב הערבים חלה ובמקביל, המינית בקרב הקטינים היהודים

וילדותאלימות נגד נשים

פניות למקלטי הנשים קורבנות ביה יים האחרונות חלה עלבשנ. אלימותם רבים של נשים סובלות מסוגיבמקלטים נקלטו 2009בשנת . )ניים לנשים ערביות ואחד מעורבשמתוכם , מקלטים 13בארץ יש (אלימות

,פנים לביטחון המשרד נתוני על סתמךמ הדוח. 3' מע ,בישראל הערבית בחברה פשיעה נתוני ,נןרו יניב 1. הישראלית חברה כללל ובהשוואה שונים לסוגים חלוקה לפי הערבית בחברה הפשיעה על מידע לספק התבקשש

ברגישות אהו לכך ההסבר. הפשיעה נתוני לחלוקת המלא הפילוח את לספק שלא בחר פנים לביטחון המשרד ).2 'עמ" (מסווג חומר"ב שמדובר ובכך, הנושא

.לערבים התייחס כאשר" יהודים- לא" במונח השתמש הדוח. 9 הערה, 4, שם 2 .4, שם 3 .3, שם 4 www.arabs48.com ,24.2.2010 אתר 5 .30.12.2009, אלימות נגד נשים עמותת אתר 6 .ערבים לתיאור" יהודים- לא" מונחב השתמש זה דוח גם. 23' מע, 2009 בישראל ילדים שנתון מתוך נתונים טלק 7

ניירות מידע



,למרות העלייה במספר הפונות 2008.9נשים בשנת 692לעומת 8,)33%(ערביות 254מתוכן , נשים 748 10.מקומות פנויים במקלטים הקיימיםעדר יה עדר מקלטים אוימהערביות לא נקלטו בגלל ה 66%מתברר כי

-סיוואר ונשים נגד אלימות מקבלים כ-ערביות קורבנות תקיפה מינית בעמותות אלות ונערקווי החירום לנשים פניות ועמותת 747סיוואר -בלה עמותת אליק 2009בשנת . מדי שנההמספר גדל ו ,בשנה פניות חדשות 1,400

סיוע מרכזי ה ,לעומת זאת. )בהתאמה(בשנה שלפניה 626-ו 720לעומת ,פניות 638בלה ינשים נגד אלימות ק 11).2007בשנת 8,729לעומת ,2008פניות בשנת 7,793(על ירידה בפניות דיווחו לקורבנות תקיפה מינית

2007בשנת . לסוג של אלימות כלפי נערות ים גם הםנחשב) אמהות קטינותובעקבותיהם (נישואי קטינות , פול ממספר הקטינות היהודיותנישאו היה כשמספר הקטינות המוסלמיות . 18נערות מתחת לגיל 3,843נישאו

1,665ילדו באותה שנה . היה מספר היהודיות שנישאו כרבע ממספרן של הערביות 17-16-הובקרב בנות 12.מהן מוסלמיות 74.7% – 18קטינות מתחת לגיל

אלימות נגד ילדים

- ל 26- מ – 715.4%- עבירות נגד חיי אדם נגד ילדים בב עלה מספר התיקים הפליליים 2008-2005בשנים נפתחו בגין עבירות מין נגד ילדים שבמספר התיקים 72%ה של יחלה עלי 2008-1998בשנים 13.תיקים 212

14).תיקים 487- ל 283- מ(בתוך המשפחה

הוגדרו כקורבנות אלימות גופנית ומספר הילדים שהגיעו לבתי חולים ומרפאות שונות 2008בנוסף עלה בשנת מהמקרים 51%-ב). 36.6%של יה יעל( 2000בשנת 1,989לעומת ,ילדים 2,716- ומינית בתוך המשפחה ל

11.8%-ו, סבלו מתקיפה פיזית 36% .הזנחההתלווה למקרה רקע של 36.3%-וב, התוקף אחד ההוריםהיה 15.סבלו מתקיפה מינית

מהפניות היו 36%: התקיפהבזמן 18-מ בני פחותמרכזי הסיוע היו שנעזרו ברבים מקורבנות התקיפה המינית 16.פנו למרכזים הכלליים 45%- ו, סיוואר-לעמותת אל 50% ,לעמותת נשים נגד אלימות

אלימות נגד קשישים

אחד מכל חמישה קשישים 17.היהודים והערבים בקרבאחוז המתלוננים על מקרי אלימות נגד קשישים דומה חוז התקיפות נגד קשישים עלה בשנת א. אחד מכל ארבעה סובל מהזנחהו ,סוג מסוים של אלימותנפל קורבן ל

דוח( המוסמך הדוח. הערביות הנשים בקרב התמונה כל את משקפות שאינן חלוקות יםעוש הרשמיים הדוחות 8

בקטגוריות אותן והציב, "ביותער" בהגדרה יותווהבדו הדרוזיות הנשים את כלל לא) 2009 לשנת הרווחה משרד .6-5 ,שם. במקלטים הנשים מכלל ערביות נשים) 33% ולא( 28% על מדבר הדוח לכך אי. אחרות

.משווה במבט התופעה עם והתמודדות 2009 לשנת נתונים ריכוז – נשים נגד אלימות, לוטן-אלמגור אורלי 9 .30.12.09, אלימות נגד נשים אתר 10, משווה במבט התופעה עם והתמודדות 2009 לשנת נתונים ריכוז – נשים נגד אלימות, טןלו-אלמגור אורלי 11 .9' עמ

.5 'עמ ,2009 בישראל ילדים שנתון מתוך נתונים לקט 12 .27, שם 13 .28, שם 14 .31, שם 15 ,המשוו במבט התופעה עם והתמודדות 2009 לשנת נתונים ריכוז – נשים נגד אלימות, לוטן-אלמגור אורלי 16 .9 'עמ

.מידע דף :בהם והתעללות זקנים כלפי אלימות ,חזקיה ושמוליק כהן -סידס דפנה 17



הקשישות כי ו 19,שמרבית התוקפים הם בני משפחהמתברר 18.בהשוואה לשנים קודמות 30%-ב 2007 .הערביות הן הקבוצה הנפגעת ביותר מבין קבוצות הקשישים

אלימות בבתי ספר

הנתונים אך, הרמות בתי הספר ובכלכל קיימת בלסוגיה האלימות מלמדים כי 2008נתוני שנת הלימודים אלימות פיזית קשה ואלימות מינית נפוצות זה ובכלל, האלימות הפיזית .יהודיםלמצביעים על פער בין הערבים

מחקר 20.םישאלימות מילולית וחברתית נפוצה יותר בבתי הספר היהודיבשעה , םייותר בבתי הספר הערביקבוצות שונות בגלל -צר פער בין תתובית נהראה שבחברה הער )2002-3(ג "תשסקודם משנת הלימודים

פגיעה פיזית תלמיד יסבול שהסבירות 21.התלמידים הערביםליתר ההבדלים בין התלמידים הערבים הבדווים גורמי סיכון בקרב בכמה נעוץ בבתי הספר ההסבר לאלימות . בקרב התלמידים הבדוויםיותר חמורה גבוהה

.שירותיםלמחסור בנגישות ומת וכלכלית הדרה חברתימ ,סובלת מעוניה ,קבוצה זו

ותלמידי בתי , נופלים קורבן לאלימות יותר מאשר בנות בנים :מחקר הראה הבדלים בין קבוצות שונותאותו 22.ובתי ספר תיכונייםיבות ביניים ספר יסודיים סובלים מאלימות יותר מאשר תלמידי חט

) בהשוואה לתלמידים היהודים(מבתי הספר הערבים התלמידים של הנשירה יאחוזאנו סבורים כי העלייה באחוז הנשירה . שני אינדיקטורים נוספים של קבוצות במצוקההם ת בגרות ותעודל םזכאיהוהירידה באחוז

לעומת ,8%-ל) 2009-2008(ע "הגיע בשנת הלימודים תש) א"י–'תות טיכ(הרשמי בקרב התלמידים הערבים בקרב הערבים 67.6%-גיע למשאינם זכאים לתעודת בגרות ב "כיתה י תלמידיאחוז 23.היהודיםבקרב 4.2%

24.בקרב תלמידים יהודים 49.5%לעומת , בקרב התלמידים הבדווים 73.4%-ול

כלפי אזרחים ערבים תיתמשטראלימות

, הגיעו מצד המשטרה 2007פלסטיניות בישראל בשנת משפחות שהופנו נגד ממעשי הפשיעה 7.3% מתברר כיפעמית -חדסבלו התנכלות 46.5%-בדיקה של סוגי האלימות הפלילית מגלה ש. )18%(ד באזור המרכז במיוח

סבלו מהתנכלות של ארבע פעמים 17.5%- ו, שלוש פעמים 18.4%, פעמייםממנה סבלו 17.6%, המשטרהמן 25.או יותר

אלימות ופשיעהבגין משטרה הגשת תלונות ב

58.2%. פשיעה ומקרי אלימותבעקבות למשטרה מגישים ערבים ש ותאחוז התלונבשנים האחרונות קטן מכלל 5%קשישים ערבים הגישו רק 26.למשטרהדווחו לא 2007ממקרי האלימות בתוך המשפחה בשנת

.2, שם 18 .2, שם 19 .11 'עמ ,2009 בישראל ילדים שנתון מתוך נתונים לקט 20 .בישראל ערביים ספר בבתי תלמידים בקרב אלימות ,שוורץ-עטר ושלהבת כסאברי-ורי'ח מונא 21 .219, שם 22 .8 'עמ ,2009 בישראל ילדים שנתון מתוך יםנתונ לקט 23 .10, שם 24 ממצאים – 2007 בשנת הפלסטינים של וכלכלי סטטיסטי מיפוי, בישראל הפלסטינים, הגליל עמותת 25

.333 -332' מע, עיקריים .334, שם 26



פרוץ מאז 27).ובכלל זה מקרי גניבה ואלימות בתוך המשפחה(קורבן לאלימות שנפלו קשישים התלונות נשים ערביות בגין אלימות בתוך המשפחה שמגישות רד אחוז התלונות י 2000אקצא בשנת -אלאינתיפאדת

בין ינואר שבתקופה (מסך התלונות על אלימות בתוך המשפחה 11.8%-ל 38%28- מ, בצורה דרסטית על מהתלונות 8.2%- שים הבתקופה המדוברת הגישו 30.קודמותהבשנים לאחוז דומה – )200929ספטמבר ל

31.עבירות ותקיפות מיניות

ניתוח וסיכום

כל נגועה בחברה הערבית הפלסטינית הגם , יהודית- כמו בחברה הישראליתכי מראים שהבאנו כאן הנתונים בחברה הפשיעה היקף הנתונים מראים גם ש. נגד קבוצות שונותו ,אזוריםכל הב, צורות הפשיעה והאלימות

.שלנו גדל והולך

כמו במקרה של נשים קורבנות , הגנהבסיוע ומכל הקבוצות בם יגם שלמרות הצורך של קורבנות ערבימתברר נושא .הקורבנות אתמחסור המסכן , מחסור חמור בשירותי הגנה כמו מקלטים או מקומות פנוייםיש , אלימות

הוא והאופן שבו משרד הבאשר לסדר העדיפות של והמצב מעורר שאלות , נמצא באחריות משרד הרווחהזה .מחלק את תקציבו

לנשים כמו מקלטים (הגנה ותמיכה המספקים עלייה במודעות ובפניות למוסדות שבניגוד לונים מראים גם הנתבתוך המשפחה ותקיפה בייחוד במקרים של אלימות , הפניות למשטרה מועטות, )בערביתקווי חירום מוכות או

,אקצא-אינתיפאדת אל דוגמתכאירועים פוליטיים ממוצע הפניות ירד באופן ניכר בעקבות . בתוך הביתואפשר . נגד אף אחד מהםשעד היום לא הוגש כתב אישום רים טשובידי אזרחים פלסטינים 13נורו במהלכה ש

מלבד ,החברה הערבית לשלסוגיות במשטרה וביחסה פניות לחוסר האמון מספר הלייחס את הירידה באפוא מן מקבל משנה תוקף הסבר זה 32.קהילתייםדוחות של מוסדות שצוינה בכמה , כלפינושהיא מפנה אלימות ה' ר( "חומר מסווג"הפשיעה בחברה הערבית כ נתוניהמשרד לביטחון פנים והמשטרה מתייחסים לבדה שוהע

.)1הערה

קבוצות שונות בחברה ובין יהודיםלבין הערבים וההבדלים , האלימות בבתי הספרהתגברות סוגיה נוספת היא ואפליה נובעים ממדיניות הדרהה ,הבדווים בנגבשל ובייחוד ,הערביםל שהקשים המחיה תנאי. יתהערב

.הם המקור לאלימות ,ממשלתית

בהנצחת ) החינוך והאוצר, הרווחה ימשרדוהמשטרה (אלה מעלים שאלות לגבי תפקיד המדינה ומסודותיה כל פתרון ו ,פשיעה בחברה הערבית הפלסטיניתאת האלימות והלא נעשה כדי לצמצם מאמץ רציני שום .המצב

-המדינה אחראית לתנאים הסוציו. כניותוות םהסוגיה לא יתאפשר באמצעות הקצאה ספורדית של תקציביאך אין , דרסטי כלפי החברה הערביתמדיניות כך הפתרון נעוץ בשינוי פילו ,ם והפוליטיים של הערביםיאקונומי

.ךכשום סימנים המצביעים על

מתירים אפליה על המנהגים חברתיים הערבית ומ המבנה הפטריארכלי של החברהמן אין להתעלם , במקבילהנתונים הקשים על נוכח . אלימותלחממה ומהווים בין קבוצות שונות שוויון -אייוצרים ה, ומגדררקע גיל

.3' מע, מידע דף. בהם והתעללות זקנים כלפי אלימות ,חזקיה ושמוליק כהן -סידס דפנה 27 .17' מע, הנשים קול עלון ,וגופנית מינית אלימות לקורבנות סיוע מרכז דוח 28 .4' עמ, בישראל הערבית בחברה פשיעה נתוני, רונן יניב 29 .2, שם 30 ,משווה במבט התופעה עם והתמודדות 2009 לשנת נתונים ריכוז – נשים נגד אלימות, לוטן-אלמגור אורלי 313.

האישה מעמד לקידום הפעולה ועד שהגיש הדוח" :2009 הנשים קול מידיעון ציטוט הלדוגמ כאן נזכיר 32 את איבדו בישראל הערבי מהציבור 60% ]...[, המדינה מבקר ח"דו שהזכיר וכמו, 2005 בשנת בישראל הפלסטינית

).17, שם( במשטרה אמונם



מוסדות ב ,חידיםיב –אין לנו ברירה אלא להאיץ בחברה שלנו ,בכך המדינהשממלאת הפשיעה הגואה והתפקיד .לשים קץ לאלימותות יוהעדיפוסדר ראשלפעול למען הצבת נושא זה ב – מנהיגיםבו

מתאמת פעילות במדה אלכרמלו "דל'ג"של עורכת משנה היא נאן עבדו'ג

מקורות

)בערבית(

– 2007אקונומי - מיפוי סוציו – הפלסטינים בישראל", )2008(חברתית לצמיחה מרכז , רכאז, הגליל עמותת .העמותה הארצית למחקר ושירותי בריאות – עמותת הגליל: שפרעם. ממצאים עיקריים

.דוח פנימי. סיוע לקורבנות אלימות מינית ופיזיתהדוח שנתי של מרכז ,)2010(עמותת נשים נגד אלימות

ידיעון קול . ח מרכז סיוע לקורבנות אלימות מינית ופיזית"דו). 2009אוקטובר ( עמותת נשים נגד אלימות .8' מע, הנשים

מעמד האשה ממליצה להקים קידוםהוועדה הפרלמנטרית ל" :ידיעה). 30.12.2009(עמותת נשים נגד אלימות ". נשים לעבודהסוגיות האלימות נגד נשים ויציאת ,ועדה מיוחדת לבדיקת מעמד הנשים הערביות

אתר העמותה http://www.wavo.org/?LanguageId=2&System=Item&MenuId=8&PMenuId=8&Category

Id=2&ItemId=213

.דוח פנימי. 2009ומספרים לשנת םנתוני, )2010(סיוואר -עמותת אל

באתר העמותה – 2008העמותה לשנת ח השנתי של הדו ,)21.2.2009(. סיוואר-עמותת אלhttp://new.assiwar.org/?LanguageId=2&System=Item&MenuId=6&PMenuId=6&Categor

yId=10&ItemId=170

. 2007דוח עבודת העמותה לשנת ,)3.11.2008(סיוואר -עמותת אל

:אתר העמותה

http://new.assiwar.org/?LanguageId=2&System=Item&MenuId=6&PMenuId=6&CategoryId=10&ItemId=107

ח דו". מעמד הנשים הפלסטיניות אזרחיות ישראל", )2006(למעמד האישה הפלסטינית בישראל ועד הפעולה ).CEDAW(האפליה נגד נשים ביעור כל צורות ם הממונה על "מוגש לוועדת האו ,ממשלתיים- הארגונים הלא

".בארץ אסון לחברה הערביתהיא התגברות הפשיעה : זחאלקה" ,)24.2.2010( 48אתר ערב www.arabs48.com/print.x?cid=6&id=69050 )יתבבער(.

והתמודדות עם 2009ריכוז נתונים לשנת – אלימות נגד נשים ,)23.11.2009(לוטן -אורלי אלמגורומי למאבק באלימות נגד לאנמעמדה האישה לקראת היום הבימוגש לוועדה לקידום .התופעה במבט משווה

.מרכז המחקר והמידע: הכנסת. נשים

וגש מ ."אלימות נגד מורים: "מסמך רקע לדיון בנושא. 3.11.2003). כתיבה(פורסטנבר -שירה בן שושן .המחקר והמידע מרכז תהכנס. לוועדת החינוך והתרבות

רב תלמידים בבתי ספר אלימות בק" ,)2008ספטמבר -יוני( שוורץ- כסאברי ושלהבת עטר-ורי'מונא ח . 203-223: 3-2, כח, חברה ורווחה ."ערביים בישראל

לציון יום . "דף מידע. אלימות כלפי זקנים והתעללות בהם" ,)2008יוני 17(כהן ושמוליק חזקיה - דפנה סידס .מרכז המחקר והמידע: הכנסת. לאומי למניעת התעללות בזקניםנהמודעות הבי



. מוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה. תוני פשיעה בחברה הערבית בישראלנ. )23.2.2010(יניב רונן .מרכז המחקר והמידע: הכנסת

> דף הבית, המועצה הלאומית לשלום הילד ."2009 – ילדים בישראל"לקט נתונים מתוך השנתון . פרסומים

www.children.orgil/Files/File/Leket%20Shnaton2009.doc

מדה אלכרמל 1 דל 'ג

www.mada‐research.org 2010יוני , 6. מס

תקיפה מינית נגד גברים בזמן מלחמה : סדנה

תקיפה מינית נגד "דוברובקה זרקוב להרצאה בנושא ' תוכנית המחקר הפמיניסטי במדה אירחה את פרופ "גברים בתקופות מלחמה ונרטיבים תקשורתיים על מלחמה וגבריות

אמריקאים נגד אסירים שכיסתה בהרחבה את התקיפה המינית של חיילות וחיילים, העיתונות האמריקאית"כמי שפועלים מחוץ לתרבות הצבאית ואינם מייצגים את , הציגה את התוקפים כחריגים, ריב'עיראקים בכלא אבו ע .דוברובקה זרקוב בהרצאה במדה אלכרמל' כך אמרה פרופ" ,החברה האמריקאית

פגיעויות , נראות- אי, ניםכיוו" זרקוב להרצאה בנושא תוכנית המחקר הפמיניסטי במדה אלכרמל הזמינה את מדיניות הייצוג עוסקים במחקריה של זרקוב ". נרטיבים תקשורתיים על מלחמה וגבריות מפרספקטיבות שונותו

.של מלחמה ואלימות יםמין וגזע בהקשר, התקשורתי בנושא מגדר

מצביע ה ,)1995-1991( מלחמת האזרחיםעל מחקר של העיתונות הסרבית והקרואטית בתקופת התבססהההרצאה העיתונות הסרבית לא התייחסה .גבריםנגד תקיפה מינית נגד נשים ושל כיסוי התקשורתי ין העל הבדל מהותי ב

120מתוך ;התייחסה לכך מעט ולעתים רחוקות בלבדואילו העיתונות הקרואטית , בריםגלתקיפה מינית נגד כלל 4ורק , מהם לתקיפה מינית נגד נשים 30התייחסו , 1993-1992בשנים טקסטים על אלימות בזמן המלחמה .שלא לפגוע בתדמית הגבריותכדי התייחסות לסוגיה שאין ת נזרקוב טוע. התייחסו לתקיפה מינית נגד גברים

) "יורק טיימס הניו"ו "פוסט ושינגטוןו"ה(זרקוב שהתקשורת האמריקאית סיפרה , ריב'במקרה של כלא אבו עשאינם כאלה , שוליים ,אך הציגה את התוקפים כמוזרים, מיניות נגד אסירים עירקאים תקיפותאמנם דיווחה שהיו

הצגת ;כחברה דמוקרטית בעלת ערכים גבוהיםלשמור על דימויה בניסיון , מייצגים את החברה האמריקאית .את העיראקים כחלשים המציגאלא רק , על החברה האמריקאית כהמשלי האינ ,לעומת זאת, הקורבנות

הזכירה שלוש ו ,בסוגיה ריתהבצות צאתה התייחסה זרקוב לעמדות השונות של התנועה הפמיניסטית בארבהריהם תפיסה שניסתה לעמוד על השלכות; שתהתה על יכולתן של נשים לבצע פשעי מין ,תפיסה מהותנית: תפיסות

תוך , ים שחוריםגברלבין גברים עיראקים לחבר ותפיסה שניסתה ; פשעים אלה על החברה האמריקאית של .האיסלאמופוביה וההיסטוריה של הגזענות בחברה האמריקאית, התעלמות מההקשר של המלחמה נגד עיראק

כאןנוספים נא לחצו רטים לפ

http://www.mada-research.org/?LanguageId=3&System=Item&MenuId=56&PMenuId=40&MenuTemplateId=1&CategoryId=46&ItemId=404&ItemTemplateId=1

מדה אלכרמל 1 דל 'ג www.mada‐research.org 2010יוני , 6. מס

הסנגור המשפטי והבינלאומי: סדנה

יהודית היא שיש במדינה המשמעות של הגדרת ישראל כמדינה. עלינו להבין את מגבלות הסנגור המשפטי במצבנו" אלה חלק מדבריו של." אפליה גזענית ברורה המעוגנים בעשרות חוקים שיש בהם, אלמנטים שאי אפשר לשנות

במהלך סדנה שיזם מרכז , באוניברסיטת חיפה רכז ִדראסאת ומרצה למשפטיםל מ"מנכ, בארין'יוסף תייסיר ג ר"ד . כרמל- מדה אל

ד"עו. והנחה את המושב הראשון פתח, "ההשתתפות הפוליטית"ר פרויקט "ל מדה ויו"מנכ, נדים רוחאנא' פרופראל היא מדינת חוק ציין כי השאלה אם יש, איחוד העמותות הערביות –אה 'ר ארגון אתיג"יו, חוסיין אבו חוסיין

, ל מרכז עדאלה"מנכ .שהרי גם בדרום אפריקה של האפרטהייד המדינה פעלה לפי החוקים שלה, אינה רלבנטיתליצור בקרב העם המדוכא והמקופח את האשליה אמר כי שימוש יתר בכלים משפטיים עלול, בארין'חסן ג ד"עו

.שהוא חי במשטר דמוקרטי

ורה התייחס 'רג'ג. 1948ציין כי בישראל נהוגה מדיניות גזענית ומפלה מאז ורה'רג'ראייק ג השופט בדימוסהיות שהם כפופים לחוקים גזעניים מן , לניסיונו כשופט ואמר כי בתי המשפט בישראל לא יכולים לשנות הרבה

מסלולמהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב סקרה את בשאראת-ורי'ח האלה ר"ד. הסוג הגרוע ביותרממרכז מינרבה למדעי ראיף זריק ר"ד. הסנגור הבינלאומי ואת האפשרויות העומדות בפני האזרחים הפלסטינים

כי הוא מתייחס רק לאירוע משפטי , באוניברסיטת תל אביב ציין כי המשפט לא מבקש להשיג צדק חברתי הרוח . מבודד ולעובדות הרלבנטיות לו

כאןנוספים לחצו לפרטים

עילות שוטפת במדה אלכרמלפ

http://www.mada-research.org/?LanguageId=3&System=Item&MenuId=41&PMenuId=41&MenuTemplateId=1&CategoryId=35&ItemId=390&ItemTemplateId=1

תופקשהו תועד - mada- · pdf fileלמרכלא הדמ 1 לד'ג 2010 ינוי...

Documents