1

חמישים שנה למלחמת ששת הימים אסופת מאמרים

ד"ר אל"מ מיל. שאול שי :עורך

2017יוני

תוכן עניינים

2 ...............................................................................................................................................הקדמה

3 ..................................... והשלכותיה( נכסה-אל) התבוסה שורשי -מצרית בפרספקטיבה הימים ששת מלחמת

צורף מירה ר"ד

7 .......................................................................................... הערבית המבט נקודת – הימים ששת מלחמת

מלובני פסח. מיל מ"אל

11 .....................................................................................הסובייטית המבט נקודת – הימים ששת מלחמת

מלובני פסח. מיל מ"אל

13 ......................................................................... הימים ששת מלחמת במבחן ישראל של הביטחון תפיסת

שי שאולד"ר אל"מ מיל.

16 ........................................................ יפרדוקסל כמושג" אסטרטגי עומק, "הימים ששת למלחמת שנים 50

'מיל ל"תא, תמרי דב ר"ד

21 .................................................................................................. הימים ששת במלחמת החרמון תפיסת

שי שאול ד"ר אל"מ מיל

2

הקדמה

שנה מהווה ציון דרך בולט בהיסטוריה של עם ישראל ומדינת 50שהתחוללה לפני "ששת הימים "מלחמת

במלחמה זו הביא לשינויים מרחיקי לכת בחברה הישראלית, במערכת ישראל. ניצחונה של מדינת ישראל

הפוליטית שלה, ושינה את פני ההיסטוריה של המזרח התיכון.

ברטרוספקטיבה ניתן לומר כי מלחמת ששת הימים הייתה פועל יוצא ממשבר אזורי שיצא מכלל שליטה

חד מהצדדים התכוון שתפרוץ.והידרדר ככדור שלג למלחמה כוללת, אשר לפחות מלכתחילה אף לא א

אם כי , העריך אמ"ן כי במהלך השנה הקרובה לא צפויה מלחמה כוללת עם מדינות ערב 1967בראשית שנת

סייג זאת באפשרות של הידרדרות והסלמה כתוצאה מהחיכוכים עם סוריה. ואמנם, השתלשלות האירועים

בהמשך הובילה בסופו של דבר לפרוץ המלחמה.

שהובילו לאחד הניצחונות הבולטים הימים הפגין צה"ל כושר לחימה ותעוזה יוצאי דופןבמלחמת ששת

לא הצליחה ישראל בנסיבות , בהיסטוריה הצבאית המודרנית. ואולם, למרות הניצחון הצבאי המזהיר

המדיניות ששררו באותה עת לתרגם ניצחון זה להסכמי שלום עם שכנותיה, אלה הגיבו להצעותיה להיכנס

בפתיחת מלחמת התשה. ורטום '" שלושת הלאווים" של ועידת ח, א ומתן בהצהרתלמש

זכתה לעיסוק מחקרי נרחב בארץ ובעולם ומהלכיה ותוצאותיה נלמדים באקדמיות " מלחמת "ששת הימים

צבאיות ובקורסים ברבים מצבאות העולם.

קריסתה של בריה"מ ופירוק הגוש הסובייטי מאפשרים לבחון את מלחמת "ששת הימים" מנקודות מבט

זמן נחשפו מסמכים גם בארכיונים החדשות, לפי מקורות שלא עמדו לרשות החוקרים קודם לכן. בחלוף

מו שתרמו להבנה טובה יותר של נקודת המבט "המערבית" על המהלכים שקד בבריטניה ובארצות הברית

למלחמה ולתוצאותיה.

הותרו לפרסום לאחרונה מלחמה זו, באף כי במדינת ישראל לא ניתן לחשוף את מלוא המסמכים העוסקים

מסמכים רבים וגם בעולם הערבי הביא עידן האינטרנט לחשיפת מידע שהיה חסוי בעבר.

שנה למלחמת ששת 50מפרסם לרגל מלאת , המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה

ל המלחמה ותוצאותיה. נקודות מבט שונות עב עוסקתהאסופת מאמרים זו , 17 –הימים וכנס הרצליה ה

ד"ר אל"מ מיל. שאול שי

מנהל המחקרים

המכון למדיניות ואסטרטגיה

המרכז הבינתחומי הרצליה

3

-מלחמת ששת הימים בפרספקטיבה מצרית

נכסה( והשלכותיה-)אלשורשי התבוסה

ד"ר מירה צורף1

ואני נסחפתי עם החדשות על הניצחונות. אפילו כשנודע לנו שאנחנו נסוגונו לקו ההגנה השני "המלחמה התחילה

הממונה עלינו נפגש אתנו ואמר לנו: זאת נסיגה טקטית כדי להקל את הלחץ מעל סוריה ואח"כ אנחנו נצא למתקפת

ביוני... ברדיו שדרו פסוקי קוראן והקריין הודיע שהנשיא ימסור הודעה... פחדתי לשמוע חדשות 9-נגד.. ואז הגיע ה

רעות...לפתע אנשים יצאו מן הבתים כשהם רצים לכל עבר, הם קראו והריעו: "נאצר, נאצר". אמרתי לעצמי: בטח נצחנו

משקרים ולא הרדיו, ולא הטלוויזיה... נאצר לא יכול להיות מובס! העיתונים לא-אבל הם צעקו ובכו...לא! עבד אל

סעדון, גיבור מחזהו "סעדון רמלי בפי-אמרתי לעצמי זה בטח חלום!" אלה הדברים ששם המחזאי המצרי לנין אל

מגנון(.-המשוגע" )סעדון אל

חה . כך בדיוק דוו1967האופן שבו הפנימו אזרחי מצרים את מהלך מלחמת יוני משקפים נאמנה את דבריו של סעדון

".fake newsהתקשורת המצרית על אודות המתרחש בשדה הקרב. ".

בספרו "הפילוסופיה של המהפכה" והתחייב להוציא אותה נאצר שניסח את האידיאולוגיה הפן ערבית-היה זה עבד אל

בדה מן הכח אל הפועל. ""עלינו להבין כי ערביותה של מצרים איננה ענין המשתנה לפי הנסיבות. ערביותנו היא עו

. אלא שחזון לחוד ומציאות לחוד שכן, פרט לירח הדבש קצר 1962לפברואר 22-נאצר ב-קיימת". הצהיר עבד אל

1958-1961קהילה ערבית מאוחדת( בין השנים -הימים בין מצרים לסוריה שהתבטא באיחוד ביניהם )שנודע כקע"מ

פירוק קע"מ מכישלון ר כי יוכל לחלץ את עצמוהלכה הפאן ערביות הנאצריסטית מדחי אל דחי. כך לדוגמא, סבר נאצ

26-ולזקוף לזכותו הישג אישי באמצעות הענקת תמיכה פעילה לרפובליקנים שחוללו בתימן הפיכה כנגד המלוכנים. ב

25000-כבר לחמו על אדמת תימן כ 1963חיילים, בינואר 15000-שיגר הנשיא המצרי לתימן כ 1962בספטמבר

פרט לקורבנות המצרים ולמשאבים .50000 -הגיע מספרם של החיילים המצרים בתימן ל 1963 חיילים ובסוף נובמבר

הכספיים שהושקעו במלחמה ודלדלו את המשק המצרי שכתוצאה מכך הפגין הציבור המצרי התמרמרות ואכזבה,

כתו של עבד גרמה המעורבות המצרית בתימן למתיחות עם ערב הסעודית שתמכה במלוכנים בתימן. כמחאה על תמי

נאצר ברפובליקנים גיבשה סעודיה ברית מדינות אסלאמיות פרו מערביות צעד שהתפרש ע"י נאצר כקריאת תיגר -אל

על ההגמוניה של מצרים בעולם הערבי אך יותר מכך היא התפרשה על ידו כחתירה תחת מנהיגותו שלו.

נאצר באחת מנקודות השפל הקשות של -עבד אלמצא עצמו 1967למן נקודת הזמן הזו ועד למחצית השנייה של שנת

מנהיגותו: ניסיונותיו לביסוסה בעולם הערבי נכשלו. על אף שמצרים היתה חתומה על הסכם הגנה משותף עם סוריה,

היא כשלה לפעול כמגינת הערבים. כך לדוגמא לאחר שישראל הגיבה על פעולותיהם של הסורים להטיית ירדן ועיראק,

ריסת ציוד ההטיה בסוריה, נקראה מצרים להגן על מפעלי ההטיה הערביים אלא שנאצר נאלץ מקורות הירדן בה

ע"י מניעת הפעלתו להסתייג מפעולה צבאית או מכל התערבות אחרת שתכליתה לאפשר את המשך פעולת ההטיה

העלה בפני של המוביל הארצי שהוצג כפרויקט ישראלי שנועד "לגזול את מימיהם של הערבים". הנימוק שנאצר

מבקריו בעולם הערבי היה כי "כל עוד מדינות ערב מפורדות ומפוצלות אין מצרים יכולה להביס את ישראל שמאחוריה

"אילו היינו מסוגלים לחסל היום 1965באוגוסט 26-או בניסוח אחר מן ה מתייצבות המעצמות האימפריאליסטיות. "

הססניים כגון זה, שעמדו בסתירה להצהרותיו היהירות והרברבניות את ישראל האם היינו ממתינים עד מחר?" נימוקים

נאצר בנוסח "היהודים מאימים עלינו במלחמה, אנו אומרים להם: בבקשה! ברוכים הבאים! אנו וצבאנו -של עבד אל

בכפר שהפנו כלפיו ראשי המדינות הערביות. פעולת התגמול של צה"ל מוכנים ומחכים לכם! " אך העצימו את הביקורת

היתה עליית מדרגה בביקורת כלפי הנשיא המצרי. הפעם מכוונה של ירדן. פעולה זו של 1966בנובמבר 13 -סמוע ב

צה"ל שהתרחשה על רקע סידרה של פעולות חבלה שבוצעו נגד מטרות ישראליות ושעקבותיהן הובילו לכפר סמוע

חיילים ירדנים הרוגים. 14-ספר תיכון וב-תבתים ובכלל אלה מרפאה ובי 125שבשטחה של ירדן, הסתימה בהרס

תוצאות אלה הובילו להתקוממות עממית נגד המלך חוסין שנאלץ לדכאה תוך שימוש בטנקים. בנסיבות אלה ולנוכח

נאצר על הצהרותיו הרמות ומעשיו המעטים ולגלגו על -מדיניות אי ההתערבות של מצרים בקרו הירדנים את עבד אל

1ד"ר מירה צורף היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת ת"א וחוקרת בכירה במרכז דיין. מאמר

.2017במאי 8-אילן ב-זה מבוסס על הרצאה במסגרת הכנס: "חמישים שנה למלחמת ששת הימים" שנערך באוניברסיטת בר

4

המדינות הערביות י כח האויב ואינה עושה דבר למען אחיה הערבים הנתונים תחת מתקפה.מצרים המסתתרת מאחור

לא קבלו בשום צורה ואופן את הריאליזם הנאצריסטי המפוכח על פיו בנסיבות הקימות אין מצרים מסוגלת לגבור על

ישראל בשדה הקרב.

הפן ערבית. גם המדיניות ידיאולוגיהאלא שמשבר המנהיגות של עבד אל נאצר לא התבטא אך ורק בכישלון הא

הגלובלית פעלה לרעתו. שכן, התקרבותה שלא לומר תלותה ההולכת וגוברת של מצרים בברה"מ רוקנה למעשה את

ומאז עלייתו לכס הנשיאות של לינדון ג'ונסון הגיעה ארה"ב למסקנה כי אין לה מה להפסיד הניטרליזם החיובי מתוכנו

נאצר. מי שעלולה היתה להפסיד מהמדיניות האמריקאית היא -י אמריקאי של עבד אלמהניטרליזם החיובי האנט

-הכלכלה המצרית שנשענה במידה רבה על יבוא החיטה מארה"ב. המדיניות האמריקאית באה לידי ביטוי בין השאר ב

לא די שבמסגרתו הודגשה מחויבותה של ארה"ב לביטחונה של ישראל. ואם במרץ עם חתימת מזכר ההבנות 10

נאצר להודות בנחיתותה הצבאית של מצרים אל מול ישראל-באלה הרי גם בסוגיית הסכסוך עם ישראל נאלץ עבד אל

. ובהיעדרה של תוכנית פעולה קונקרטית לשחרור פלסטין

נאצר למהלך דרמטי שישקם את מעמדו כמו גם את מעמדה של מצרים. אשר על כן במאי -בנסיבות אלה נזקק עבד אל

הוא חזר על מהלך מן הסוג שהפך לסימן ההיכר ולטכניקה הפוליטית שלו קרי: ניצולם של הקשיים עצמם 1967

deja היה זה סוג של בסיטואציה של חוסר מוצא כמנוף להישגים פוליטיים מרחיקי לכת וזאת באמצעות הימור גדול.

vuהנשיא המצרי את תעלת סואץ בניגוד עת הלאים 1956נאצר במשבר סואץ -שכן, כזו היתה התנהלותו של עבד אל

הקובעת כי תעלת סואץ הינה נתיב מים בינלאומי הפתוח לשיט חופשי בימי שלום 1888מוחלט לאמנת קושטא משנת

שבועות מספר לאחר שבריטניה מילאה את חלקה בהסכם -1954ובימי מלחמה. וכן תוך הפרה בוטה של הסכם

בנקודה זאת טען נאצר כי "כיום, לפי החוק הבינלאומי רשאית כל התעלה. את אחרון חייליה מן 1956ופינתה ביוני

מדינה להלאים חברות הממוקמות בטריטוריה הריבונית שלה". מהלך זה הפך את נאצר לגיבור לאומי למי ששם קץ

דה פקטו לכיבוש הקולוניאלי הבריטי והעניק למצרים את עצמאותה המלאה )אסתקלאל תם(.

כך מתמצאת הגאוניות הנאצריסטית שבאה לידי ביטוי ביכולתו להבין לאשורם את המצבים המשתנים יש שיאמרו כי ב

ולאמץ דפנסיבה ארגונית ההולמת את הנסיבות החדשות)האם לזה יקרא דפנסיבה? האין זו אופנסיבה לכל דבר

ההטיה של מימי הירדן, הגיעה לשיאה המתיחות בין סוריה לישראל על רקע המשך עבודות 1967באפריל ועניין?(

כאשר התפתחה תקרית שהובילה להפלתם של שישה מטוסים סורים במרחב האווירי של דמשק. המצרים טענו

)ובישראל הכחישו( כי על רקע התפתחויות אלה פורסמו בישראל הצהרות תקיפות שהתפרשו ע"י הסורים כאיום ישיר

במאי 13-וב לקול ישראל: " מתקרב הרגע שבו נעלה על דמשק"במאי הצהיר יצחק רבין ז"ל בראיון 11-על המשטר. ב

טען לוי אשכול המנוח אף הוא לקול ישראל כי "לא תהיה חסינות למדינה אחת המעודדת וממליצה על פעולות חבלה וכי

השקט והשלווה לא ישררו אך ורק בעברו האחד של הגבול. אולם קבענו לנו עיקרון: אנו נבחר בעיתוי, במקום

צעד שהווה -במאי סגר נאצר את מיצרי טיראן למעבר אוניות ישראליות 22-ב מצעים לתגובה כלפי התוקפן."ובא

casus belli נאצר נקט בצעד זה כיוון "שהיה -עבד אל דבר ועניין. באוטוביוגרפיה "ספור חיי" טען אנואר סאדאת כי לכל

רבים וכדי לשמור על קרנו הרמה בתוך העולם הערבי. להוט לסגור את המיצרים כדי לשים קץ לתרגילי התחרות של הע

סכם , הנה כך ניתנו פקודות לסגירת מיצרי טיראן ולהוצאתו של חיל החירום של האו"ם.... משנסגרו מיצרי טיראן"

סאדאת," היתה המלחמה ודאית".

פעולה מן הראוי לציין כי. חיילים מצרים 130000ואם לא די בכך החליט נאצר לרכז כוחות בסיני והכניס לחצי האי

נאצר בשלושת -זאת לא נועדה מלכתחילה לחולל מלחמה אלא להפגין נחישות ובכך לשפר את מעמדו של עבד אל

ההיבטים של מדיניותו שהועמדו למבחן: במישור הבינערבי, בזירה הבינלאומית ובקונפליקט עם ישראל. לשון אחר:

הטיב לתאר את רברסבילי(.)רוסן, כזה הניתן לבקרה ובעיקר הפיךכוונתו של נאצר הייתה ליזום מהלך מוגבל מ

ועי( שראתה -חכים במסה שחיבר תחת הכותרת "ההתפכחות" )עודת אל-המהלך הנ"ל האינטלקטואל המצרי תופיק אל

: פיזורו 1967נאצר? אם נשחזר את נסיבות מלחמת -: "האם היה השימוש ב"בלוף" בטבעו של עבד אל1974-אור ב

צבאנו בסיני במערך הפגנתי עצום וריכוזם של כל הטנקים החדשים והישנים שלנו ושל כל חיילנו, המאומנים של כל

נמצא שהכוונה -וכל זאת בלי כוונה לתקוף באמת -והבלתי מאומנים, בריכוזים אדירים מרהיבי עין ואימתניים למראה

הייתה להשיג את המטרה באמצעות בלוף ולא בפעולה ממשית".

חזרו הערבים 67נאצר. במאי -ערבי התגלה מהלך זה כהצלחה גדולה לאין שיעור ממה ששקלל עבד אל-במישור הבין

לדבר עליו במונחים משיחיים, הסורים צהלו המלך חוסין טס לקאהיר ואפילו פייצל, מלך סעודיה, ברך על המהלך גם

ת של המנהיגים הערבים כמו גם הרחוב הערבי הם כאן המקום לציין כי תגובתם הנלהב עם בחצי פה ובלשון רפה.

5

נאצר כי הישענותו על ההתראות -במישור הבינלאומי קווה עבד אל שהפכו את המהלך לבלתי הפיך )אירברסבילי(.

הכוזבות של הסובייטים על אודות ריכוז כוחות ישראלים בחזית הסורית כהכנה לפלישה רחבת היקף, תייצר מחויבות

נאצר כי מהלך זה עשוי להועיל להפגת המתח עם -עוד סבר עבד אל טים לפעולה נגד ישראל.עמוקה של הסוביי

האמריקאים שהפגינו חרדה מכל מהלך העלול לערער את מהלך הכוחות במזה"ת ומהעמקת המעורבות הסוביטית

וחי החיטה למצרים.באזור. נאצר קווה כי אם יפגין ריסון ושליטה עצמית יוביל הדבר לפיוס עם ארה"ב ולחידוש משל

דין, להגיע לביקור בוושינגטון ובמקביל סגן נשיא -ביוני אמור היה סגן נשיא מצרים, זכריא מוחי אל 7-פרט ידוע הוא כי ב

שמטרת הביקורים ההדדיים הללו הייתה לשאת יש יסוד מסוים להניח. ארה"ב, יוברט האמפרי, עמד לצאת לקאהיר

והעלמת עיין מצרית ממעבר סחורות ישראליות כוחות הצבא המצרי מסיני ולתת על הסגה הדרגתית של מרבית

במיצרי טיראן ובתמורה הבטחה אמריקאית לחידוש משלוחי החיטה למצרים. אלא שהמלחמה פרצה והתוכנית בוטלה.

אף שלא אך עצם המהלך המתוכנן המתואר לעיל, על, כהיסטוריונים איננו יכולים להשתעשע ב"מה היה קורה אילו.... "

מהתבטאויותיו נאצר לא היה מעונין במלחמה בשלב זה. זאת ועוד, גם-יצא מן הכח אל הפועל, מצביע על כך שעבד אל

כמועד הקרוב ביותר לעימות. 1970 כי הוא הצביע על שנת השונות ניתן להסיק

ל בעיני אזרחיה כחסרת נאצר שפעולת ההרתעה המצרית תציג את ישרא-גם בזירת העימות מול ישראל קיווה עבד אל

אונים נוכח ערעור בטחונה ומניעת המים ממנה וכך יביא המהלך להתפוררות החברה הישראלית מבפנים.

נפלו בשבי, 5500-חיילים וקצינים מצרים נהרגו, כ 15000תוצאות המלחמה ידועות לכל: מצרים נחלה תבוסה )נכסה(:

רמלי -ציבור המצרי. המחזה "סעדון המשוגע" פרי עטו של לנין אלמטוסים הושמדו. תוצאות המלחמה הממו את ה 300

שואל סעדון שהיה מאושפז בבית 1967-"מה קרה ב ממחיש את התדהמה שאחזה בציבור המצרי נוכח התבוסה.

מה זאת אומרת תבוסה? את הגרס. אומרים שקרתה לנו תבוסה. 90-חולים לחולי נפש והשתחרר בראשית שנות ה

"איך זה?", תמה "לא" משיב הגרס. "האמת שלא היה קרב," בהתחלה התקדמנו ואח"כ נסוגונו?"האם זה אומר ש

משיב לו הגרס, "אבל זה לא , אמרו את זה ברדיו ובעיתונים." "אמרו" -מטוסים 133סעדון, "הרי אנחנו הפלנו להם

בירדן." פרט הגרס את מימדי קרה. מה שקרה הוא שישראל כבשה את סיני, את הגולן בסוריה ואת הגדה המערבית

התבוסה. "לא יכול להיות! " זעק סעדון. "ביום הרביעי הסכמנו להפסקת אש," משיב לו הגרס, "ללא שום הגבלה או

נאצר אמר שהוא אחראי -המכירה בזכותה של ישראל להתקיים. ביום החמישי עבד אל 242תנאי והסכמנו להחלטה

נאצר להישאר והוא -ים יצאו לרחובות התחילו הפגנות שדרשו מעבד אללאסון הזה והסתלק כלומר התפטר. האנש

אך סעדון מסרב להאמין: "... הוא יחזור ויאחד את האומה הערבית.. ימחק את המדינה המכונה ישראל מעל הסכים..."

וא יביא לנו המפה.. הוא יגרום לנו לעלות ביכולתנו על רוסיה ואמריקה. לא יהיה לנו אף אזרח רעב או אנאלפבית, ה

שמחה ורווחה ויעניק לנו דמוקרטיה, צדק וחירות. הוא יפיח בנו גדולה וכבוד ואנחנו עוד נגיע לירח."

הודיע נאצר בדרמטיות שכה אפיינה אותו ביוני עוד בטרם עכל הציבור המצרי את מימדי התבוסה שנחלה מצרים 9-ב

קשה בימים האחרונים! אך אני משוכנע שאנו נתגבר אך על התפטרותו: " איננו יכולים להתעלם מכך שספגנו תבוסה

נאצר חזר והדגיש את היות -עבד אל לשם כך דרושים סבלנות, תבונה ואומץ" פתח הנשיא את נאום ה"נכסה" שלו.

המלחמה מלחמה ערבית מלחמתה של האומה הערבית כולה. והדגיש כי מי שמתחיל עם סוריה יסיים עם מצרים"

זוהי החלטתי . ת אישית לתבוסה כשהצהיר: "אני מודיע בזאת שאני נכון לשאת במלוא האחריותוחתם בלקיחת אחריו

ואני מצפה שתתמכו בי. אני מתפטר מכל תפקיד פוליטי רשמי או אחר וחוזר להיות כאחד האזרחים. ובהתאם לסעיף

נשיא". דין לקבל על עצמו את משרת ה-הוריתי לזכריא מוחי אל 1964לחוקה הזמנית משנת 110

אלא שהציבור המצרי לא קבל את ההתפטרות ותבע מהנשיא לחזור בו מהתפטרותו לאלתר. הנשיא המתפטר נעתר

לתביעת עמו, חזר בו מהתפטרותו ומיד ניסח אסטרטגיה חדשה למאבק עם ישראל, כשיעד הביניים המידי היה ביטולם

לבית: השלב הראשון אותו כינה" חיסול תוצאות הגמור של הישגי המלחמה. הקונצפציה שאמץ הנשיא הייתה דו ש

הושתתה על הטיעון שתוקפנות היא פשע ובעבור תביעה זו ביוני 4-התוקפנות" נועד להביא לנסיגת ישראל לגבולות ה

בצוע פשע אין כל תמורה. השלב השני כונה "השבת הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני במולדתו" כשהדגש היה

ולקטיביות ולא על הזכויות האינדיבידואליות או ההומניטריות של פליטי פלסטין. השלב השני לא הוגדר על הזכויות הק

באופן מחייב לא מבחינת העיתוי ולא מבחינת הדרך. העיקרון היה שימורה של האופציה אם כתוכנית מגירה או

ה של ישראל במלחמה בלא שמצרים הייתה לבטל או למזער את הישגי שלבית -מטרת התוכנית הדו כריטואל ותו לא.

תתבע לשלם מחיר פוליטי כלשהו בעבור זאת.

. 1970בספטמבר 28-נאצר החלה רואה אור רק לאחר מותו של הנשיא ב-הביקורת הציבורית על הנשיא עבד אל

הביקורת ואולם, על אף חכים ונגיב מחפוט'.-הובילו אותה שני המאורות האינטלקטואלים המצרים הבולטים: תופיק אל

6

שקטעים , עמוק בליבם קימת הייתה אמפטיה כלפי האיש. במסה "ההתפכחות " הנוקבת של השניים כלפי נשיאם

חכים כי " זהו הסגנון הקבוע של התחכמותנו האופיינית במלחמות המהפכה: לסבך את -לעיל, טען אל מתוכה צוטטו

קה את מצרים בתבוסה אשר לא תימחה מדברי עלתה במחיר יקר ושח 67עצמנו ואחר כך לסגת. הנסיגה במלחמת

"היה אדם שרצה בשלום אך בילף במלחמה ואלו ישראל רצתה במלחמה ובילפה חכים,-ימיה...." נאצר", קובע אל

בשלום... מי שמבלף בשלום ורוצה במלחמה מנצח במלחמה אך מי שמבלף במלחמה ורוצה בשלום מפסיד את

חכים: "ביום מותו נסחפנו כולנו -בהתייחסו לפטירתו של הנשיא מודה אל ו".המלחמה והשלום גם יחד וזה היה מצבנ

ואני במיוחד רגשותי ונסיבות מותו הניעוני לחפוץ להציב לזכרו פסל באחת מכיכרות קאהיר. היו שקבלו את הרעיון והיו

דו אין להציבו בקאהיר כאלה שהתנגדו לו בין אלה היה מי שכתב לי שהוא מסכים לעצם רעיון הצבתו של הפסל אך לדי

כי אם בת"א משום שישראל לא חלמה מעודה שתגיע לעליונות צבאית בסדר גודל שכזה ועליה להוקיר את מדיניותו של

ציניות ונוסטלגיה כלפי הראיס. שילוב של -נאצר שבזכותה הגיעה עד הלום".

ערש( שבו מנהיגיה של -ד", )אמאם אלנאצר במסה "לפני כס הכבו-הביע את בקורתו כלפי עבד אל גם נגיב מחפוט'

נאצר מתייצב מול -אליה הפרעוניים של מצרים ועומדים למשפט ההיסטוריה. כשעבד אל-מצרים מתיצבים לפני מלכיה

רעמסס השני פונה המלך הפרעוני לנשיא המצרי ואומר לו: "..שנינו הפכנו את התבוסה לניצחון שלא היה כמוהו. אלא

יתה אומה יליתי על כס המלכות כשמצרים היתה הגדולה שבאומות, ואלו אתה שלטת בה כשהשלי האיר המזל פנים וע

קטנה בין ענקים. לי העניקו האלים אריכות ימים וכח נפשי וגופני אך כלפיך גילו קמצנות.. עד כי הקיץ עליך הקץ טרם

של מצרים היו קשות מנשוא נאצר לכהן כנשיאה -זמנך" ואכן, שלוש השנים שלאחר המלחמה שבהם המשיך עבד אל

כאסטרטגיה אלטרנטיבית לאסטרטגית הזבנג וגמרנו שקדמה למלחמת ששת עבורו ומלחמת ההתשה אותה אמץ

הימים התישה אותו עצמו והובילה למותו. בכך תם עידן והחל עידן חדש בתולדותיה של ארץ הנילוס.

7

נקודת המבט הערבית –מלחמת ששת הימים

לובניאל"מ מיל. פסח ממלחמת "ששת הימים" היא בראייה הערבית מזימה שתוכננה על ידי ישראל, בתמיכת בעלת בריתה ארצות הברית,

כנגד מדינות ערב. עם זאת, ברית המועצות תרמה תרומה חשובה במהלכיה לתהליך שהוביל למלחמה זו. לפי ראייה

, כאשר ישראל החלה בסדרת 1967ת ינואר זו, החל ביצוע התכנית לגרירת מצרים וסוריה למלחמה כבר בראשי

הפרות של הסכם שביתת הנשק עם סוריה, וזאת על ידי הרחבת שטחי החקלאות שלה באזור המפורז שממזרח

באפריל, בתקרית בה היו 7-לכינרת, על חשבון השטחים שבידי החקלאים הסורים. הסורים הגיבו על הפרות אלה ב

לסורים. 21-ופלו שישה מטוסי מיגמעורבים תותחים ומטוסים, במהלכה ה

באותה עת נערכו גם מספר תנועות צבאיות של ישראל ליד הגבול הסורי, שהצביעו על ריכוזי כוחות בהסתר. הסורים

התלוננו על התוקפנות הישראלית בפני מועצת הביטחון, והסובייטים העבירו איגרת אזהרה לישראל. הסורים ראו את

במאי קיבלו ההנהגות 13-ת מאחורי מהלכי ישראל, שנועדו לגרור את סוריה למלחמה. במעצמות המערב כמי שעומדו

-בסוריה ובמצרים מידע מברית המועצות בדבר המצאות ריכוזי כוחות ישראליים גדולים ליד הגבול הסורי, שהוערכו בכ

טרתה הפלת המשטר למאי, שמ 22-18חטיבות, וכי ישראל מתכננת לפתוח בהתקפה נרחבת בין התאריכים 13-11

באפריל, כי ישראל מכינה התקפה נרחבת בשטח סוריה. המידע 7-. לסורים נמסר לאחר הקרב האווירי ב2בסוריה

. 3הועבר לשתי המדינות מבלי שנבדק ואומת על ידי גורמי המודיעין הסובייטיים

משקיפיו לבדוק את הנושא. דו"ח הסורים התלוננו על האיומים הישראלים בפני מזכיר האו"ם, או טאנט, אשר שלח את

המשקיפים קבע שאין בסיס לדבר, וכי אין כל ריכוזי כוחות ישראלים וסוריים בקרבת הגבול.

היו קרבנות למלכודת שהונחה על ידי ישראל 1967פרשנים ערבים בכירים הציגו בדיעבד כי מדינות ערב במלחמת יוני

הייתה מסובכת בעניין כאשר המודיעין הסובייטי המציא את סיפור והמערב, בהשתתפות ברית המועצות. זו האחרונה

ריכוזי הכוחות הישראליים מול הגולן, הפך כל פלוגה לחטיבה, והעביר להנהגה הסורית )וגם המצרית( מידע כי ישראל

שתי חטיבות בגבול זה. בראייתם נראה כי ברית המועצות ביקשה לעורר מלחמה באזור המזרח התיכון מ 11ריכזה

סיבות:

א. ברית המועצות ידעה שתוצאות המלחמה יהיו לטובת ישראל, וכי בשל כך יזדקקו הערבים לנשק הסובייטי

ולתמיכתה בעמדתם במועצת הביטחון בתחומים המדיני והצבאי כאחת. בצורה כזאת תחזור ברית המועצות לאזור

במלוא עוצמתה.

ן, בו מצויות עתודות הנפט הגדולות בעולם, עשוי להפחית את ב. פתיחת חזית מלחמה חדשה באזור המזרח התיכו

הלחץ על החזית הווייטנאמית, בה הסתבכה ארצות הברית, דבר שיגביר את מבוכתה בזירה הבינלאומית, ויציגה בפני

דעת הקהל העולמית כמי שתמיד ניצבת לצד העושקים, ונגד העמים הלוחמים לעצמאותם ואחדותם.

בים נקטה ברית המועצות עמדה לא ברורה ואף מסוכנת כאשר דיווחה על ריכוזי הכוחות לדעת הפרשנים הער

נאצר, נשיא מצרים, לפרוס את כוחות הצבא המצרי בתוך סיני, -הישראליים בחזית הסורית, דבר שדחף את עבד אל

ולהורות על סגירת מיצרי טיראן, בשעה שהתברר מאוחר יותר כי כל זה אינו נכון.

שיא ארצות הברית, ג'ונסון, סייע להונאת מדינות ערב, כאשר אישר למנהיגים הערביים כי ישראל לא תפתח בנוסף, נ

דין, לבקר בוושינגטון כדי לדון עמו בעניין, זאת כאשר כבר -במלחמה, ואף הזמין את סגן נשיא מצרים, זכריא מוחי אל

מדיניים, כלכליים, –ה שימוש באמצעים שונים נתן את ה"אור הירוק" להנהגה הישראלית לפתוח בהתקפה. כך נעש

כדי למשוך אותן אל המלכודת. –דיפלומטיים וצבאיים

חמורה מכך הייתה ההתנהלות הסובייטית בעניין זה, זאת כאשר השגריר הסובייטי בקהיר, העיר את נאצר משנתו, עם

רשה מצרים לעשות כל מאמץ כדי למנוע , כדי להעביר לו איגרת מההנהגה הסובייטית, בה נד1967למאי 27-שחר ה

2במאי, והוא העבירו לידיעת נאצר ועאמר. בהמשך הועבר מידע 12-סאדאת בעת ביקורו במוסקבה ב-מידע כזה נמסר לאנואר אל

.1967-הצי הסובייטי במלחמת ששת הימים ב: רוזיןדומה למצרים גם בצינורות אחרים. 3 Roi and Morozov: Morozov, p. 45-47. בהיו גורמים בשירותי המודיעין הסוב( ייטי-KGB שפקפקו במידע, אך החליטו בכל זאת )

.הסובייטי במלחמת ששת הימים הצי רוזין:לחלוק אותו עם המצרים.

8

, דבר שמנע ממנה את האפשרות לבצע התקפה מונעת שהייתה מסכלת את 4מלחמה, ולא להיות הראשונה שתתקוף

התקיפה האווירית הישראלית, אשר הספיקה כדי לקבוע את תוצאות המלחמה והשגת הניצחון, לאחר הוצאת חיל

מועט של שעות.האוויר המצרי מחוץ למערכה כעבור מספר

לכל אלה יש להוסיף גם את יחסי המעצמות באותה עת, והמלחמה הקרה ששררה ביניהן והשפעתה על המאבקים

והעמים השונים ברחבי תבל, ובכלל זה במזרח התיכון. בשל מאזן האימה הגרעיני ששרר ביניהן, גובשה האסטרטגיה

לחצים מדיניים וכלכליים, ובכלל זה על מצרים וסוריה. גם האמריקאית לניהול מלחמות מוגבלות ומקומיות והפעלת

ההסתבכות בווייטנאם דחפה את ארצות הברית למהר ולהשיג הישגים ורווחים במקומות אחרים בעולם, כדי להטות

את מאזן הכוח לטובתה. לכך יש להוסיף גם את עמדתן ויחסיהן של חלק מן המדינות הערביות עם הגוש המזרחי

ת המועצות, דבר שדחף את ארצות הברית לעמוד מול גל השחרור הגואה של חלק ממדינות ערב מן בהנהגת ברי

ההשפעה המערבית, וזאת באמצעות הפעלת לחץ מדיני וכלכלי, תמיכה בארגוני הריאקציה הערבים, וסיוע לישראל

צבאית וכלכלית.

להידרדרות גדולה, כאשר באותה עת גם כך הגיעו יחסי העולם הערבי עם ארצות הברית בתקופה שלפני המלחמה

התגבר המאבק בין המדינות המתקדמות והריאקציוניות, והחלו פעולות הפדאא'ין הפלסטינים, דבר שהשפיע על המצב

הכלכלי בישראל ועל המורל, הביטחון והיציבות בה.

המהלכים המצריים

מאחר ומצרים הייתה קשורה באותה עת בהסכם הגנה משותף עם סוריה, היה זה אך טבעי שהיא תתגייס לעזרתה על

)מקביל לרב אלוף( פריקבמאי את הרמטכ"ל המצרי, 14-רקע האיומים הישראליים נגד סוריה. לפיכך היא שיגרה ב

ראלים בקרבת הגבול הסורי. למרות שהרמטכ"ל מוחמד פאוזי, לסוריה, כדי לבדוק את המידע על ריכוזי הכוחות היש

המצרי, שחזר לקהיר למחרת, קבע כי אין כל ריכוזי כוחות בגבול, קבע המודיעין המצרי כי קיימים ריכוזי כוחות

למאי, כי 14-חטיבות חי"ר. לפיכך הודיעה מפקדת הצבא המצרי ב 7-5ישראליים בצפון ישראל בסדר גודל של

ת על כוונת ישראל לבצע מהלך תוקפני כלפי סוריה, ולכן, בהתאם להסכם ההגנה המשותף בין הידיעות שבידה מצביעו

שתי המדינות, החליטה המפקדה העליונה של הכוחות המזוינים במצרים להתערב במקרה שישראל תבצע תוקפנות

.5כוללת נגד סוריה במטרה לכבשה, או חלק ממנה

חכים עאמר, סגן המפקד הכללי של הכוחות המזוינים המצרים, -עבד אל( מושיר )פילדמרשלכפועל יוצא מכך, הורה ה

במאי במבצע נרחב להנעת כוחותיה 15-להעלות את הכוננות בקרב כוחותיו באותו יום לגבוהה ביותר, ומצרים החלה ב

ים ליד הערוכים בפיקוד המזרחי הנמצא באזור תעלת סואץ, לתוך סיני, יחד עם כוחות העתודה האסטרטגית הערוכ

קהיר. כל זה נעשה בגלוי ולאור היום, כשכוונתו הייתה לערוך הפגנת כוח ומהלך תעמולתי, ולא מהלך סודי לעבר

. 6החזית, שמטרתו לפתוח במלחמה

עם זאת, היה בצעדים אלה ואחרים, בהם נקטו מצרים וסוריה, כדי להצביע כי הן נערכות מול האיומים הישראליים.

ננות בצבאם, תגברו את הכוחות הערוכים בחזית, ונקטו בצעדים שונים בתחומי ההגנה הלאומית הסורים העלו את הכו

והאזרחית. המצרים אף הדגישו כי הדבר נעשה בהתאם להסכם ההגנה המשותף בין שתי המדינות, וכי כבר לאחר

פריקיל האוויר המצרי, לאפריל לדמשק את מפקד ח 10-לאפריל ביקשו לסייע לסורים, ושיגרו ב 7-הקרב האווירי ב

צידקי מחמוד, כדי לדון עם הסורים בעמידה המשותפת נגד ישראל.

המצרים הודיעו לסוריה כי מצרים תחוש לעזרתה במידה והיא תותקף על ידי ישראל. שר ההגנה המצרי, בדראן, מסר

ל במטרה להשתלט על פי בקשתו של האחרון, כי מצרים מתכננת התקפה יבשתית על ישרא-לשגריר הסובייטי על

4מלחמת שלוש השנים, :פאוזיפי אחד המקורות הגיב נאצר כי אין הוא מתכוון להורות על התקפה, וכי למצרים אין תכנית התקפה. -על

. 114, עמ' 7, פרק 1חלק

5 למאי, וכן על דיווחי סיורים סורים, שחדרו מעבר לקווי האויב.. 13-וב 12-בדק את הנושא, הסתמך על צילומי אוויר שבוצעו בחזית בפאוזי ש

6פי אחד המקורות אמר הנשיא נאצר לשגריר הסובייטי פוז'ידייב, כי הוא משגר את הכוחות לסיני כדי להפגין בפני ישראל -על

:Roi and Morozov ו"הפטרונים האימפריאליסטים" שלה, כי מצרים אינה מעורבת כל כך בתימן מכדי שלא תוכל לבוא ולסייע לסוריה.Roi, p. 7 כנו המצרים את הסובייטים במהלכיהם בהכנסת הכוחות לסיני. לפי מקור אחר, לא עדRoi and Morozov: Even: ch 3, p.

85-86.

9

כברת שטח ממנה, ולא לנהל רק חילופי אש בגבול. לצורך זה הועלתה הכוננות בצבא המצרי, וכוחות מצרים חצו את

.7תעלת סואץ ונערכו בחצי האי סיני לקראת התקפה, שתפתח מידית, במידה וישראל תתקוף את סוריה

למאי( מכוחות 16-חריגים. הראשון, כשנאצר דרש )בהמצב הדרדר עוד יותר לאחר שהמצרים נקטו בשני מהלכים

שיח' להתפנות, ובמקומם נכנסו -החירום של האו"ם שהיו ערוכים ברצועת עזה, לאורך הגבול עם ישראל, ובשארם אל

שיח'. -כוחות "צבא השחרור הפלסטיני" לרצועת עזה, וכוחות מצרים לשארם אל

עאמר, שמסר לו כי מושיר ריר הסובייטי עם סגן נשיא מצרים, הבמאי פגישה בין השג 19-בעקבות כך התקיימה ב

לסילוק כוחות האו"ם מהגבול יש מטרות מדיניות וצבאיות. ראשית, ישראל תמצא עצמה בעקבות כך עומדת ישירות

מול כוחות מצריים בגבולה הדרומי, דבר שלא יאפשר לה להמשיך ולהחזיק בריכוזי הכוחות בגבולה עם סוריה. בראיית

המצרים, לא תוכל ישראל להסתכן בפתיחה במהלכים צבאיים מול סוריה, אך במידה וכך תעשה, יפתחו הכוחות

המצריים הערוכים ליד גבולה הדרומי במלחמה. הסובייטים הביעו את תמיכתם בצעדי מצרים ובנכונותם לבלום את

וריה.מהלכי המדינות האימפריאליסטיות וישראל כנגד בעלות בריתה, מצרים וס

למאי( של נאצר על סגירת מיצרי טיראן, ועל ידי כך מניעת השיט במפרץ עקבה/אילת 23-המהלך השני היה הודעתו )ב

1957-מספינות ישראליות, וכן מספינות ממדינות אחרות בדרכן לישראל. צעד זה, שהיווה הפרה של החלטת האו"ם מ

לי לעדכן את ההנהגה הסובייטית וההנהגה הסורית, או בדבר זכותה של ישראל להשתמש במימי המצרים, ננקט מב

. הסורים, שביקשו לדעת מה מתכוונים המצרים לעשות, שלחו משלחת 8להתייעץ עימהן לגבי תאום הצעדים הבאים

לקהיר בראשות ראש הממשלה כדי לדון במצב.

ו את מחויבותה של מצרים לסייע במאי, נפגש השגריר הסובייטי עם הנשיא נאצר, שהדגיש בפני 22-עוד קודם לכן, ב

לסוריה במידה והיא תותקף. כן טען כי חשוב ביותר שממשלת ברית המועצות תפרסם הצהרה משמעותית נגד מזימות

. הצהרה כזו 1956-האימפריאליזם במזרח התיכון, בדומה לזו שהתפרסמה בעת ההתקפה המשולשת על מצרים ב

ותר כלפי ארצות הברית מאשר ישראל, זאת מאחר וישראל היא רק בובה הייתה אמורה לדברי נאצר להיות מכוונת י

בידי האמריקאים.

, כששני הצדדים נוקטים בצעדים לתגבור כוחותיהם אלה מול אלה. בעקבות כך 1967כך הידרדרו העניינים למלחמת

ת למניעת המלחמה, ובעקבות הכרזת מצרים על סגירת מיצרי טיראן בפני השיט הישראלי, החלה פעילות אמריקאי

ובכלל זה ניסיון להקים כוח ימי בינלאומי להסרת המצור הימי במצרי טיראן, אך ברית המועצות סירבה לקחת בו חלק.

למרות זאת שלחו האמריקאים כמה מספינותיהם לים האדום, כדי לנסות ולהביא להפסקת המצור.

בזירה הערבית התגברו ההכנות לקראת מלחמה. למצרים הגיעו כוחות קטנים מכוויית, ערב הסעודית ואלג'יריה, וגם

נאצר על הסכם -למאי טס המלך חוסיין לקהיר, שם חתם עם הנשיא עבד אל 30-ירדן החלה להיערך עם כוחותיה, וב

ליוני כדי 1-מונעם ריאד. זה הגיע לעמאן ב-אל עבד פריקהגנה משותף, והציב את צבאו תחת פיקוד מצרי, בראשות

להפעיל את מפקדתו החדשה, אליה היו אמורים להצטרף גם כוחות עיראקיים שיגיעו לירדן, לאחר שגם עיראק

ביוני הגיעה משלחת מצרית בכירה, בראשות סגן הנשיא, זכריא מוחי 1-ליוני להסכם ההגנה המשותף. ב 4-הצטרפה ב

י לתאם את המהלכים המדיניים והצבאיים בין שתי המדינות. נראה כי באותה עת הגיע המודיעין דין, לדמשק, כד-אל

הסורי למסקנה כי אין כל ריכוזי כוחות ישראלים בגבול, אך למרות זאת, נראה שלא נעשה כל מאמץ מצד מישהו לבלום

מבחינת הערבים כי פתיחת את ההידרדרות. באותו יום מונה משה דיין לשר הביטחון הישראלי, דבר שהצביע

נאצר את עמדתו, שגרסה עד אז שהמשבר -המלחמה קרובה מבחינתה של ישראל. על רקע זה שינה הנשיא עבד אל

לחודש, בו 2-(, וערך דיון נרחב עם מפקדי צבאו ב1960-יסתיים בסופו של דבר בדרך דיפלומטית ולא במלחמה )כמו ב

י יתכן שישראל תבצע התקפת פתע על בסיסי חיל האוויר המצרי, כפי הצהיר כי פתיחת המלחמה הפך לוודאי, וכ

בסוף הדיון אמנם הוסכם לנקוט לחודש. 5-או ב 4-, ואף קבע כי הדבר יקרה ב1956שעשה חיל האוויר הבריטי בשנת

לו בצעדי ההתגוננות הדרושים בחיל האוויר, כדי לצמצם את תוצאות המכה האווירית הראשונה של ישראל, ולאפשר

את היכולת לבצע מכת נגד אווירית, אך בפועל לא ננקט כל צעד מעשי בעניין. בנוסף, הורה עאמר להפיץ את הערכת

7-הסובייטים לא נתנו את הסכמתם למצרים לבצע התקפה מקדימה נגד ישראל, כפי ששר ההגנה המצרי הציג זאת בדיוניו במוסקבה ב

היה בבחינת פתיחה במלחמה ומהלך של תוקפנות, בו ברית המועצות לא במאי, ואף הזהירו את המצרים מלנקוט בצעד כזה, שי 23הסובייטי הצי: רוזיןתוכל לתמוך. הדבר דווח לנאצר, והוא הגיב כי לאור עמדה סובייטית זו, החליט שלא לפתוח במלחמה ביוזמתו.

. במלחמת ששת הימים8 Roi andבמאי. 22-ב, על החלטתו לסגור את המיצרים בפגישתם בלפי מקור אחר, הודיע נאצר לשגריר הסובייטי במצרים, פוז'ידיי

Morozov: Even: ch 3, p. 87.

10

המודיעין מאותו יום לכל הצבא,. זו גרסה שישראל לא תפתח במלחמה יזומה בשל ההשלכות השליליות שיהיו לכך

רכה שגויה זו, וההוכחה היתה שבבוקר התקיפה מבחינתה, דבר שהכניס את הצבא למעין רגיעה, שהתבססה על הע

ביוני, טסו עאמר, מפקד חיל האוויר ובכירים אחרים לסיני כדי לבקר ביחידות השונות, ולקבל החלטות חדשות על 5-ב

הנעשה, והם נפגשו עם מטוסי חיל האוויר שהחלו בהפצצת הבסיסים המצרים בסיני וברחבי מצרים גופא.

לסיכום:

ימים היא דוגמה לכך שעימות באזורנו יכול לפרוץ גם כשהמעורבים בו אינם רוצים בו כלל וכלל, וזאת מלחמת ששת ה

כתוצאה מהבנות לא נכונות, מהחלטות מוטעות ומנקיטה במהלכים שגויים. מוקד ההחלטות השגויות אז היה במצרים,

פנימי בהנהגה המצרית, בין נאצר לבין סגנו והוא נבע גם מאי הבנות, גם מניתוח לא נכון של המצב וגם ממאבק כוחות

עאמר בדבר השליטה בצבא, ובאשר לקבלת ההחלטות האסטרטגיות במדינה. ההחלטות המרכזיות התקבלו מבלי

להתייעץ עם גורמי הצבא המצרי וגורמים אחרים במשטר, וכן עם בעלי הברית בברית המועצות, בסוריה ובמדינות ערב

האחרות.

נהגה המצרית, שהביאו לנקיטת מהלכים בשטח ששינו את הסטאטוס קוו בין מצרים לישראל, יצרו אי ההבנות של הה

תחושה של הצלחה, מבלי לקחת בחשבון את מצבו של הצבא המצרי, ומבלי להעריך נכונה הן את תגובתה של ישראל

יאות חדשה באזור.והן את יכולותיה הצבאיות, שהפתיעו את כל מדינות ערב וגם את הסובייטים, ויצרו מצ

11

נקודת המבט הסובייטית –מלחמת ששת הימים

אל"מ מיל. פסח מלובני

לברית המועצות היה תפקיד מרכזי בהתפתחויות שהביאו לפרוץ מלחמת "ששת הימים". חוקרים מערביים וישראליים

רואים בה את האחראית לפרוץ המלחמה, ואף מציגים סיבה לכך: רצונה של מוסקבה להגביר את תלותן של , שונים

מדינות ערב בסיוע הסובייטי, והגברת חדירתה למזרח התיכון באמצעותן.

פי מספר חוקרים הייתה ההנהגה הסובייטית באותה עת חלוקה בעמדותיה באשר למדיניותה במזרח התיכון. מצד -על

היו ראש הממשלה אלכסיי קוסיגין, נשיא הסובייט העליון, ניקולאי פודגורני ושר החוץ, אנדרי גרומיקו ספקניים אחד

באשר למידת מוכנותם של בעלי בריתם הערבים לצאת למלחמה נגד ישראל, ותמכו בניהול מדיניות זהירה במזרח

מנגד עמדו המזכיר הכללי של המפלגה, לאוניד התיכון, שמטרתה למנוע עימות מזויין באזור בין הערבים לישראל.

ברז'נייב ובן בריתו הפוליטי, שר ההגנה, המרשל אנדרי גרצ'קו, שתמכו בניהול מדיניות הרפתקנית יותר, שהביאה

. יש כאלה שאף רואים זאת כמהלך שנועד לחזק 1967ביוני 5-ישראלי, ולפרוץ המלחמה ב-להידרדרות בסכסוך הערבי

לה במדיניות הפנים הסובייטית. את מעמדם של א

פי אחת הגרסאות עודד הפיקוד הסובייטי הגבוה קצינים בכירים בצבאות מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל, -על

ושכנע את ההנהגות המדיניות בשתי המדינות לתמוך בכך. היו כאלה בהנהגה הסובייטית שהאמינו כי הצבאות

יטי יהיו מסוגלים להתמודד היטב מול צה"ל.הערביים, המצוידים באמל"ח הסובי

מנגד, קיימת גרסה אחרת, הטוענת כי מוסקבה לא עודדה את הערבים לצאת למלחמה נגד ישראל, כי אם להיפך. היא

נאצר, פירש לא נכון -ביקשה למנוע סכנה של התקפה ישראלית אפשרית על סוריה, אך נשיא מצרים, ג'מאל עבד אל

ברית המועצות הסובייטים, וחסם את מפרץ אילת/עקבה מבלי ליידע את הקרמלין, ומבלי לקבל את הסכמתאת כוונות

(, והוביל לפרוץ מעשי האיבה באזור.casus belliלכך. מהלך זה שימש את הישראלים כעילה למלחמה )

, לאוניד 9סטית הסובייטיתפי דו"ח סודי של יו"ר נשיאות הסובייט העליון והמזכיר הכללי של המפלגה הקומוני-על

, נראה כי לברית המועצות לא הייתה כל כוונה לגרום 1967ביוני 20-ברז'נייב, שהוצג בישיבת הנהגת המפלגה ב

, וכי המלחמה הייתה תוצאה של אי הבנות, וחוסר יכולתם של הסובייטים 1967לסכסוך מזויין במזרח התיכון ביוני

חשד הקרמלין, 1967מאי -של מזימה כלשהי. הדו"ח מציין כי בחודשים אפריל לשלוט על מהלכי הערבים, ולא תוצאה

על בסיס מידע שקיבל, כי ישראל מתכננת מהלך התקפי נגד סוריה, ומתוך רצון לסכל מהלך זה ולהציל את המשטר

עם סוריה. הסורי, הודיעו הסובייטים למצרים וסוריה על תכניותיה של ישראל, וכי היא מרכזת את כוחותיה בגבול

מוסקבה קיוותה כי צעד זה יביא את נאצר לחוש לעזרתה של סוריה, על ידי כך שירכז את כוחותיו בגבול עם ישראל

(. הסובייטים העריכו בטעות שישראל חלשה מבחינה צבאית, ולא תוכל להתמודד 1960)כפי שעשה גם בתחילת שנת

נתנה ברית המועצות את הסכמתה לסילוק כוח האו"ם מעמדותיו מול שתי חזיתות, במידה ויפרוץ עימות. כתוצאה מכך

ישראלי, ולהכנסת הכוחות המצריים לחצי האי סיני ורצועת עזה. הסובייטים האמינו, בדומה למצרים, כי -בגבול המצרי

, לא יכלה ברית 1967צעדים אלה ירתיעו את ישראל מלתקוף את סוריה. עם זאת, מרגע שהמצב החל להידרדר במאי

המועצות לשלוט יותר על התפתחות המשבר, בעיקר לאחר שנאצר חסם את מפרץ עקבה ללא התייעצות אתה.

פי הדו"ח, בעקבות חסימת מפרץ עקבה, פעלה מוסקבה בנחישות כדי למנוע מהמצב להמשיך ולהידרדר, ולמנוע -על

ת המפרץ תדחוף את ישראל מישראל ומן המערב לממש את תכניות התוקפנות שלהם. החשש מפני אפשרות שחסימ

למלחמה, הביא את מוסקבה להפעיל לחץ דיפלומטי על ממשלת ישראל, ובמקביל עשתה מאמצים להנמיך את

ההתבטאויות המתלהמות של מנהיגי מצרים וסוריה כלפי ישראל, ולהבטיח שלא ינקטו צעדים מתגרים נוספים מצדם

במאי במוסקבה, 30-אתאסי, שביקר ב-דין אל-סוריה, נור אל כלפיה. בתוך כך אף ביקשה ההנהגה הסובייטית מנשיא

להימנע מלנקוט בצעדים היכולים לשמש את ישראל כתואנה לפתוח במלחמה נגד סוריה. בקשה דומה הועברה גם

במאי, והוא התבקש לעשות הכל כדי למנוע עימות מזויין עם ישראל. נאצר, וגם שר ההגנה 26-לנשיא מצרים, נאצר, ב

שמס בדראן, שביקר במוסקבה בסוף מאי, הבטיחו לסובייטים שלמצרים אין תכניות לפתוח בעימות מזויין, או שלו,

.10להתגרות בישראל כדי שתפתח במלחמה

9 Uri Bar-Noi: The Soviet Union And The Six-Day War: Revelations From The Polish Archives 10 Uri Bar-Noi: The Soviet Union And The Six-Day War: Revelations From The Polish Archives

12

במאי התנהלו חילופי איגרות בין ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, לבין ראש ממשלת ברית המועצות, 26-ואמנם, ב

יר אשכול מפני התוצאות המסוכנות העשויות לנבוע מהניסיון לנקוט במהלכים צבאיים. אלכסי קוסיגין. באיגרתו הזה

קוסיגין השיב לו כי על ישראל לשקול בכובד ראש את המצב, לגלות הבנה ולנקוט בכל הצעדים כדי למנוע עימות צבאי.

יה, וילסון, בהן נטען כי איגרות ברוח דומה נשלחו ממוסקבה לנשיא ארצות הברית, ג'ונסון, ולראש ממשלת בריטנ

במידה וישראל תתקוף את מדינות ערב, ברית המועצות תבוא לעזרתן, וכי יש לעשות כל מאמץ כדי למנוע את

במאי, באמצעות השגריר הסובייטי בקהיר, איגרת סודית לנשיא נאצר, 27-הידרדרות המצב. כמו כן העביר קוסיגין ב

הזהירו כי במידה ומצרים תפתח במלחמה, ברית המועצות לא תסייע לה, אך בה דרש ממנו לגלות איפוק בסכסוך זה, ו

מנגד הבטיח לו שבמידה וישראל תפתח במעשי תוקפנות, אזי היא תגיש למצרים את כל הסיוע הדרוש לה.

30-29הבטחה דומה ניתנה גם למשלחת סורית בכירה בראשות הנשיא הסורי, שביקרה במוסקבה באותה עת )

. 11ך ולסייע במידה ואכן תפתח נגדם מלחמהבמאי(, לתמו

במאי אף לארגן מפגש בין נשיא מצרים, נאצר, לראש ממשלת ישראל, 28-פי אחד המקורות, ניסו הסובייטים ב-על

אשכול, במוסקבה. נאצר לא הביע התנגדות למהלך, אך בשל התנגדות הנשיא הסורי, אתאסי, לא יצא מהלך זה

טים את עמדתם, ובכלל זה שר החוץ גרומיקו, כי הייתה זו טעות מצדם שלא לערוך מפגש לפועל. לימים הביעו הסוביי

12. זה, למרות ההתנגדות מצד סוריה

סיכום

רוסיה שירשה את בריה"מ לא פתחה את הארכיונים , שנה מאז מלחמת ששת הימים ופירוק בריה"מ 50למרות שחלפו

יה"מ בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים ובמהלך המלחמה.ולכן אין תשובות ברורות לגבי התנהלותה של בר

שפורט במאמר זה, הייתה מעוניינת ביצירת , קיימת הסכמה בקרב מרבית החוקרים, כי בריה"מ מטעמים שונים

"משבר מבוקר" שיניב עבורה הישגים אסטרטגיים ולא במלחמה בין ישראל למדינות ערב. בפועל המהלכים יצאו מכלל

סקבה והובילו למלחמה שמלכתחילה שום צד לא התכוון שתפרוץ.שליטתה של מו

Yaacov Roi andבדראן הבטיח לסובייטים כי מצרים תוכל להביס את ישראל, אך הוא לא שכנע את ההנהגה הסובייטית בעניין זה.

Boris Morozov: Roi, p. 11 במהלך הביקור נפגש בדראן עם שר ההגנה הסובייטי, גרצ'קו, ממנו הבין כי ברית המועצות תעמוד לצד. לעומתו התרשמו חברים 95, עמ' 6פרק פאוזי, מדינות ערב, צבאית ומדינית, במאבקן נגד ישראל, ודיווח זאת עם שובו לנאצר. מוחמד

וסקבה, כי הסובייטים מבקשים לצנן את הרוחות ולמנוע את הידרדרות המצב, אחרים במשלחת המצרית, שנכחו בפגישות שהתקיימו במ Roi and Morozov: Roi, p. 12-13וכי אין לסמוך לגמרי על ההבטחות של גרצ'קו לסיוע.

11 ועובדות. הנחות ,1967יוני מלחמת :מרואן חבש 12 : הצי הסובייטי במלחמת ששת הימים. רוזין אלכסנדר

13

תפיסת הביטחון של ישראל במבחן מלחמת ששת הימים

שאול שי

אסטרטגיים של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות הציבו אתגר קשה בפני הנהגת המדינה בתקופה זו. -נתוניה הגיאו

העובדה שמדובר במדינה בעלת אוכלוסייה קטנה, חסרת עומק גיאוגרפי, מכשולים טבעיים או משאבי טבע, המוקפת

לשרוד במקרה של מלחמה כוללת. ת ישראל הציבה סמני שאלה לגבי יכולתה של מדינבמדינות עוינות מכל עבר,

ביסוד תפיסת הביטחון עמד איום של מלחמה נגד קואליציה של מדינות ערביות שמטרתן להביא להשמדתה של מדינת

ישראל. על בסיס נתוני פתיחה אלו נוצרה בראשית ימיה של המדינה "תפיסת הביטחון של צה"ל" שעיקרי הנחות היסוד

שלה היו:

יסוד זה מחויב, מכיוון שישראל איננה יכולה לעמוד במלחמה ממושכת – גיע להכרעה מהירה של האויבחובה לה א.

הן מההיבט הכלכלי והן מההיבט המוראלי בשל מיעוט אוכלוסין.

עומק אסטרטגי( וקרבת קווי הגבול )עקב היעדר עומק גיאוגרפי – ההכרעה חייבת להתבצע בשטחו של האויב ב.

לריכוזי האוכלוסייה.והחזיתות

חובה זו מתבקשת, מכיוון שבמקרה של מלחמה במספר – חובה לקיים צבא מאומן ומוכן, שרובו הגדול מילואים ג.

חזיתות בו זמנית, יידרשו חיילים רבים שיילחמו בסדרי הכוחות האדירים של צבאות האויב.

ונים להקמתו, הן ברמת התכנון האסטרטגי וכתיבת זו הנחתה את כלל פעילותו של צה"ל בעשורים הראש ואכן, תפיסה

תורת הלחימה, והן בבניין כוחו של הצבא הסדיר והמילואים.

:מרכיבי יסוד בתפיסת הביטחון 3רווחה התפיסה שקיימים 60 –החל בשנות ה

.במלחמה מלפתוח את אויבי ישראל שתרתיע אסטרטגית מדינית וצבאית יכולת לבנות יש ובראשונה בראש - הרתעה

כוח ההרתעה של ישראל על פי תפיסת הביטחון, מתבסס על:

השפעה מצטברת של הצלחות חוזרות ונשנות בסיכול ניסיונותיו של העולם הערבי לממש את מטרותיו נגדה

בדרך המלחמה.

.הפעולות הצבאיות של ישראל בין המלחמות

.תמיכה של מעצמה בישראל

לפתוח האויבים כוונת בזמן על התרעה שתיתן מודיעינית שת יכולתבמידה וההרתעה תיכשל נדר –התרעה

. ההתרעה חיונית על מנת לאפשר את גיוס צבא המילואים.במלחמה

ככל מהר המלחמה את להעביר יש, ערב יתקפו את מדינת ישראל וצבאות ,נכשלת שההרתעה במקרה - הכרעה

להילחם להמשיך האויב שבירת רצון היא ,)ההכרעההאפשר ככל מהר הכרעה להשיג האויב ולשאוף לשטח האפשר

. לחימה נתון( סיבוב במהלך

14

האם תפיסת הביטחון המסורתית הצליחה או נכשלה ?

מראה כי למרות ההצלחה הצבאית בחינת יישומה של תפיסת הביטחון במלחמת ששת הימים ובתקופה שקדמה לה

מרכיביה כשלה במלחמה זו. של מלחמת ששת הימים הרי שתפיסת הביטחון על מרבית

לתהליך משברי שבסופו ניצבה בפני קואליציה 1967מרכיב ההרתעה נכשל ומדינת ישראל נקלעה במאי - ההרתעה

מצרים, סוריה, ירדן ועיראק( המאוגדות בשתי חזיתות )חזית מזרחית וחזית מערבית( )מדינות ערביות 4ערבית של

ברית המועצות. –בגיבוי מעצמת על ויוצרות איום קיומי על מדינת ישראל

העריך אמ"ן כי לא צפויה מלחמה כוללת של קואליציה ערבית נגד מדינת ישראל עד 1967בתחילת שנת –ההתרעה

בשל הפילוג בעולם הערבי וריתוק חלק מהצבא המצרי למלחמה בתימן. הערכה זו הופרכה עם פרוץ המשבר 1970

. 1967במחצית מאי

הרי שמכאן ואילך במהלך המשבר לא נזקקה , הכוחות המצריים בסיני נעשה ע"י נאצר באופן פומביכיוון שתגבור

ישראל למרכיב ההתרעה שכן מרבית המהלכים של הצד הערבי נעשו בגלוי והובילו לנקיטת מכלול צעדי המוכנות של

ישראל לקראת המלחמה הקרבה.

קרון המתקפה המקדימה שתחילתה במבצע "מוקד" במסגרתו בתפיסת הביטחון שהוכיח עצמו היה עי המרכיב היחיד

הושמדו חילות האוויר של מצרים, ירדן וסוריה והמשכה במערכה קרקעית שהנחילה תבוסה לצבאות הערביים בשלוש

חזיתות )סיני ורצועת עזה, יהודה ושומרון וברמת הגולן(.

תעה של ישראל או, כפי שניסח זאת יצחק רבין: לפיה ניצחון צבאי מכריע יתרום לשיפור כושר ההר, הנחה נוספת

13ככוח מכריע." - "צה"ל צריך להיבנות ככוח מרתיע, ואם ההרתעה לא תעמוד

שכן זמן קצר לאחר תום מלחמת ששת הימים החלה מלחמת ההתשה גם היא נגד קואליציה , הנחה זו הופרכה גם היא

פרצה מלחמת יום הכיפורים.ושש שנים מתום מלחמת ששת הימים חזיתות 3 -ערבית ב

ההרתעה לא פעלה וקואליציה ערבית . מהווה את הכישלון הבולט ביותר של תפיסת הביטחון מלחמת יום הכיפורים

תחילה מצרים וסוריה ובהמשך הצטרפו כוחות משלוח מעיראק, ירדן, ערב , שהלכה והתרחבה במהלך המלחמה)

את מדינת ישראל. יריה, סודאן ולוב( תקפה'הסעודית, מרוקו, אלג

המודיעין נכשל במתן התרעה למלחמה וגם לאחר שמקבלי ההחלטות הפנימו את עובדת המלחמה שעומדת לפרוץ

באופן מידי מגיוס מילואים מלא ומביצוע מכה מקדימה ע"י חיל האוויר בשל אילוצים מדיניים. ביממה הקרובה נמנעו

התקשתה ישראל להשיג הכרעה ברורה בדומה למלחמת ששת בנסיבות של הפתעה אסטרטגית וביחסי כוחות קשים

פגיעה )הודות לנחישותם וכושר לחימתם של הלוחמים סיימה ישראל את המלחמה בניצחון על הצבא הסורי . הימים

קשה בכוחות הסוריים וכיבוש "המובלעת" בשטח סוריה( וכיתור הארמיה השלישית של צבא מצרים ושליטה בשטח

קהיר(. אולם, צה"ל לא הצליח לעקור את הצבא המצרי –בדרך סואץ 101 –ת סואץ )עד הק"מ ה גדול ממערב לתעל

בעיני מצרים נתפסה מלחמת יום הכיפורים כניצחון., לפיכך למרות הישגיו של צה"ל. מהשטחים שתפס בסיני

ת " מארה"ב על מנת צה"ל ספג במהלך המלחמה אבדות כבידות בנפש ובאמצעי לחימה ונדרש ל"רכבת אווירית וימי

בשתי לספק את צרכיו באמצעי לחימה ותחמושת. בעת כניסת הפסקת האש לתוקפה היה כל כוחו של צה"ל מושקע

החזיתות מבלי שנותרו עתודות וזאת בשעה שכוחות משלוח ערביים המשיכו לזרום לשתי החזיתות.

וריון ואת מידת תלותה של מדינת ישראל סימטריה הבסיסית עליה הצביע בן ג –המלחמה המחישה לישראל את הא

בסיועה של מעצמה על מנת להצליח במאבקיה מול אויביה.

שנה אנו יודעים להצביע על כך שמטרות המלחמה של סוריה ומצרים במלחמה זו 40 –בפרספקטיבה של למעלה מ

להבנת , ם בסיני שהיו אמוריםשחרור רמת הגולן ע"י הסורים והשגת הישגים מוגבלים של מצרי :היו מטרות מוגבלות

13סאדאת למחקרים –תן שמיר, עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל, מרכז בגין עדו הכט ואי

. 2017, מרץ 125 'אסטרטגיים, עיונים בביטחון המזרח התיכון מס

15

להספיק להנעת תהליך מדיני במסגרתו חשב להשיב את כל שטח סיני. דהיינו בניגוד למלחמות בעבר מטרות , סאדאת

על מדינת ישראל. האויב היו מוגבלות ולא נועדו מלכתחילה ליצור איום קיומי

סיכום

תפיסת "קיר הברזל" של , מדינת ישראל לקואליציות ערביותבין נראה כי בהקשר של מלחמות קונבנציונליות, לסיכום

ותפיסת "סבבי הלחימה" של בן גוריון הם אלה שהוכיחו את עצמם. ניצחונות של ישראל בסבבים חוזרים בוטינסקי'ז

שהאחרונה בהן הייתה מלחמת יום הכיפורים הביאו למהפך המיוחל של נטישת האסטרטגיה של , ונשנים של מלחמות

ת נגד ישראל. בעקבות מלחמת יום הכיפורים הגיע סאדאת למסקנה כי דרך המשא ומתן והשלום הם שישיבו המלחמו

שנה ובמהלך תקופה זו אף 40למצרים את חצי האי סיני ואילו סוריה שמרה על השקט בגבול רמת הגולן במשך

ניסתה להגיע עם ישראל להסכמים שישיבו לה את רמת הגולן.

הוסר , 2003 –נחתם הסכם שלום גם עם ירדן ובעקבות מלחמת ארה"ב בעיראק ב , עם מצרים בעקבות הסכם השלום

)הכוללת חזית מזרחית(, שאיימה האיום הצבאי העיראקי וכתוצאה מכך ירדה מעל הפרק הסכנה של קואליציה ערבית

על קיומה של מדינת ישראל במהלך שלושת העשורים הראשונים לקיומה.

16

למלחמת ששת הימים, שנים 50

"ידענו לכבוש שטחים, לא ידענו להחזיק בהם"

)"עומק אסטרטגי" כמושג פרדוקסלי(

ד"ר דב תמרי, תא"ל מיל'

שנים? יש השואלים מה הם הלקחים ממלחמה זו. נראה לי 50מה ראוי לבחון מחדש אודות מלחמה שהתרחשה לפני

הישראלית "לקחים" משמעותם תיקון מה שלא עלה יפה במלחמה שאין לקחים כלל, משום שבשפה המושגית

שמשמעות "לקחים" היא תגבור שהסתיימה, והרי המלחמה הייתה בבחינת ניצחון מזהיר. לחילופין, יש הסבורים

והכפלה של מה שהצליח. תהיה המשמעות אשר תהיה, ברור שמלחמה עתידית לא תדמה לקודמתה, שכן כל מלחמה

ת וזו לא חוזרת על עצמה. משנה את המציאו

החשיבה המדינית שנים יש טעם וצורך לבחון, אם מחדש ואם בפעם ראשונה, את המושגים שעמדו בבסיס 50אחרי

והצבאית באותה תקופה ואשר ממשיכים לעצב את החשיבה הצבאית והמדינית עד היום. בחרתי לדון מחדש במושג

עצמאות ועד היום, במיוחד בעומק האסטרטגי שהושג כתוצאה "עומק אסטרטגי", המלווה אותנו מאז מלחמת ה

ממלחמת ששת הימים.

סוגיית העומק האסטרטגי הטרידה את צה"ל אחרי מלחמת העצמאות, כאשר התברר שאין אפשרות להסדרים עם

ווני המדינות הערביות השכנות. התצורה הגיאוגרפית של מדינת ישראל נראתה כקשה מאד להגנה. ארבע תפיסות וכי

מענה התגבשו במטה הכללי שיצרו מערכת שהייתה התוכן המעשי של תפיסת הביטחון:

ראשית, ישראל היא מדינה המצויה במצור ואיום תמידיים. על מנת להתכונן לאפשרות מלחמה עם חלק או כל צבאות -

כמותי, האנושי, החומרי המדינות השכנות וגם עם מדינות רחוקות, עליה לבנות צבא הממצה את מירב הפוטנציאל ה

והכלכלי, הקיים והעתידי בישראל.

שנית, אל לה לישראל להיגרר למלחמה הדומה למלחמת העצמאות )שנמשכה שנה וארבעה חודשים, וששת אלפים -

הרוגים(. המלחמה חייבת להיות קצרה ולא יקרה.

גם מלחמת מנע, שאינה מונעת שלישית, תפיסת המלחמה העדיפה "מלחמה ישראלית יזומה" בעדיפות הראשונה. -

מלחמה כמובן, אבל מונעת תוצאות קשות ואת הנזקים העלולים להתרחש אם הצבאות השכנים יפתחו ראשונים

צה"ל יפתח –יא למלחמה אם נוצר משבר העלול להב –במלחמה. כהשלמה, עוצבה המתקפה המקדימה שפרושה

ראשון במתקפה.

רביעית, תפיסת הפעלת הכוח הצבאי, עוצבה כמתקפה מהירה, מיד בפתיחת המלחמה, אל מרחב המדינה או -

המדינות השכנות, לכיבוש שטח והשמדת כוחות צבא, ולהשגת הפסקת אש בתנאים הנוחים ביותר, צבאיים ומדיניים.

במהירות מפתיעה, תפיסה שראתה בתוצאות מלחמת העצמאות מצב זמני ולא רצוי. מעבר לכל אלה התגבשה בצה"ל,

. לאור צורכי הביטחון, צה"ל ראה את עצמו כמי שאחראי על הביטחון הלאומי ועל פיתוח התשתיות במדינת ישראל

עבר לצרכי גם מ בשנותיה הראשונות של המדינה צה"ל תפס את ייעודו ככלי ממלכתי, שנדרש לפעול ולסייע למדינה

הביטחון המידיים.

מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית ויחסיו עם ממשלות ישראל אפשרו לו לגבש תפיסה עצמאית, "חתרנית" אך לא

סודית, שעיקרה התפשטות למרחב באמצעות מלחמה, בין אם יזמו אותה המדינות השכנות או אם ייווצר מצב

המאפשר לישראל ליזום מלחמה.

17

השנתיות ובמחקרי מטה שונים של המטכ"ל, בין -סמכי המטה הכללי והפיקודים המרחביים, בתוכניות רבעיון שיטתי במ

משמעיות להתפשטות במרחב, לעיצוב -, מראה כי צה"ל טיפח תפיסות חד1982וגם אחריהן עד 1973-ל 1950השנים

14גבולות חדשים לחלוטין למדינת ישראל ולמיצובה במזה"ת.

ו כחתרנית, שכן לא הייתה הסכמה ממשלתית פורמלית, או הנחיה, למגמה זו שצה"ל עיצב, אפשר לכנות תופעה ז

למעט במספר מקרים בודדים. מאידך, כתופעה חתרנית היא לא הייתה סודית ולא הוסתרה מראשי ממשלה, משרי

ביטחון ולא מהממשלה כולה.

מא אישרו או פסלו אותן? ניתן לומר האם הממשלות התעמקו בתפיסות המלחמה מבית המדרש של צה"ל, או ש

שעפי"ר הממשלות התעלמו מהן. ההתפשטות למרחב כפי שעוצבה בצה"ל השפיעה עד מאד על התנהלותן ועל

, על 1970 – 1967, על מלחמת ששת הימים, על מלחמת ההתשה בשנים 1956-תוצאותיהן של המערכה "קדש" ב

ה שגם על החזקת שטחי יהודה ושומרון. מלחמת יוה"כ וגם על מלחמת לבנון הראשונה. נרא

ישנה טענה שכל צבא, ראוי שיתכנן גם תכניות לעתיד, ללא הקשר מתהווה ברור. אולם בסופו של דבר המציאות

והממשלות קובעות את שראוי לעשות בכוח הצבאי. סקירה מעמיקה של ההתפשטות למרחב מבית מדרשו של צה"ל,

עה עמוקה, שהתפתחה במטות הכלליים ובקצונה הבכירה.מלמדת שהתוכניות היו ביטוי לתוד

ההתפשטות במרחב נועדה, אליבא דצה"ל, להעניק למדינת ישראל עומק אסטרטגי. כאשר יושג, כך חשבו, לא יהיה

צורך בצבא כה גדול ע"מ להגן על המדינה. בנוסף לעומק האסטרטגי ישראל תוכל גם נצל משאבי טבע כלכליים

שיכבשו. כתוצר לוואי, ישראל תזכה למעמד אזורי בלתי מעורער ואפשר יהיה גם לקדם פתרון המצויים בשטחים

במרחבים שיכבשו ליישוב הפליטים הפלסטינים שעזבו במלחמת העצמאות.

מאז מלחמת העצמאות ועד היום, איך הבינו בצה"ל את המושג המורכב "עומק אסטרטגי" שהושג, כך סברו, –השאלה

מים.במלחמת ששת הי

הגדרה מעניינת של סוגיית העומק האסטרטגי של ישראל אחרי מלחמת יוה"כ וההסכמים בין ישראל למצריים, אפשר

למצוא בספרו "הערכה זהירה" של מי שהיה ראש אמ"ן במטה הכללי במשך שמונה שנים, האלוף אהרון יריב, שנחשב

: 15למוצלח מבין הקצינים שמלאו תפקיד חשוב זה

ות וכדי ליצור שפה משותפת עם הקורא, אגדיר את המושג "עומק אסטרטגי" כמרחב שבין הקו הקדמי "למען הבהיר

ביותר, שבו יכולה מדינה להחזיק כוחות צבאיים להגנתה )להלן, הקו הקדמי( מבלי לפגוע בריבונותה של מדינה אחרת,

אויב הינה חיסולה של ריבונות אותה ידי -לבין השטח החיוני שלה". "שטח חיוני" הוא שטח, שמשמעות כיבושו על

אף חיסולה הפיסי של המדינה"... "ההתייחסות למושג שטח חיוני הכרחית, שכן אחרת –מדינה, ובמקרה של ישראל

לא ניתן לדבר על עומק אסטרטגי, אלא אם כן כוללת המדינה הנדונה מדבריות, אגמים או ימות. אם לא נתייחס למושג

ה, שיישוביה מגיעים עד לקו הקדמי, לא נוכל לדבר כלל על עומק אסטרטגי. נראה לי שיש שטח חיוני, הרי שבמדינ

חיפה, שבו מרוכזת רוב האוכלוסייה, רובה של -אביב -תל -להגדיר כשטח חיוני של מדינת ישראל את מרחב ירושלים

ורסת היאחזותנו ברמת .. "הערכת נתונים זו מונחת אף בבסיסה של ההשקפה, הג.התשתית ורוב מוסדות השלטון"

הגולן )גם אם לא בקו הנוכחי(, והרואה בנהר הירדן גבול ביטחוני מזרחי וקו קדמי של מדינת ישראל, גם ללא ריבונות

ידי הגדלה יחסית של -על מרביתה של הגדה המערבית. החזקה בקווים אלה משפרת את מצבנו האסטרטגי הן על

פיצה נוח למתקפה עלינו מצד השכנים".ידי מניעת קרש ק-העומק האסטרטגי, הן על

14מומלץ לעיין במסמכים 1982 – 1950למתעניין במסמכים המכוננים את ההתפשטות במרחב מבית מדרשו של המטכ"ל בשנים

. מחלקת התכנון, "מרחבי תפיסה של הפיקודים האופרטיביים, מצע 50הבאים בארכיון צה"ל: "מקרה מזרח", נתונים כלליים, מרץ '. הערכת מצב 53ביוני 1", 1'. "הערכת מצב גור 51בדצמ' 24תכנון המבצעי בצה"ל, '. אג"מ/מבצעים "ה51דצמ' -'50לדיון, אוג'

'. "מחקר נבו", יולי 53'. "מקרה עכן", הערכת מצב, אוק' 53'. תיק תכנון אסטרטגי "לביא" נוב' 53למקרה מלחמה עם מדינות ערב, '. 58ביולי 14'. תיק "בני יעקב", 56נובמבר -דשים ספטמבר'. יומן בן גוריון חו56באפר' 9'. ישיבת מטכ"ל, תוכנית "קטורה", 54

'. וכן 80ביולי 13'. "מבצעים התקפיים בחזית המערבית", 68'. "הנחות יסוד לסד"כ גושן" 64"החלטות על הגדה המערבית", דצמ' '. 82 –' 79די צה"ל בלבנון, '. דיוני מטכ"ל אודות מטרות ויע73אוגוסט -הדיונים במטכ"ל אודות מטרות המלחמה בחודשים אפריל

2

(. השקפתו על עומק אסטרטגי פורסמה גם במאמר 1998יריב אהרון, "הערכה זהירה", מערכות/משרד הביטחון, ת"א ) .1979, אוקטובר 271-270’ ב"מערכות", גיליון מס

18

מי שייסד את בית הספר –המושג עומק אסטרטגי ע"י מי שהיה אלוף במטכ"ל ולא פחות חשוב זהו כאמור תיאור של

מעיד על מצב הידע בצה"ל אודות מושגים חיוניים בחשיבה הצבאית. לפיקוד ומטה והראשון ועמד בראשו. תיאור זה

א מושג מהסביבה הטקטית ואינו הולם חשיבה אסטרטגית ואופרטיבית. שנית, האפשרות שרק ראשית, "שטח חיוני" הו

ירושלים, תל אביב וחיפה, הן מרחב חיוני וכל השאר היא זירה ללחימה המאפשרת עדיין את הבטחת קיום מדינת

ישראל נשמעת אז וגם כיום כרעיון עוועים.

גרסה כי היות ואין לאפשר למלחמה כל שהיא להתחולל בתוך 60-וה 50-לכן, תפיסת ההפעלה של צה"ל בשנות ה

, צה"ל יהיה חייב ללחום במרחבי המדינות השכנות, לפתוח ראשון במלחמה, אם 1949-גבולות שביתת הנשק מ

מלחמה יזומה, או אם במתקפה מקדימה. הערכה קבועה בצה"ל אמרה כי מלחמה כוללת של המדינות השכנות

מצריים לא תיזום ותשתתף בה. בישראל לא תתאפשר אם

המאבק הערבי המערכה "קדש" נועדה להשיג שני דברים חשובים: להפיל את משטרו של נאצר, שנחשב למוביל

16בישראל ולהישאר בחצי האי סיני לתמיד.

למרות חזרת צה"ל לגבול הבינ"ל בין ישראל למצריים, הושג הסכם לא כתוב עם מצריים המבטיח את חופש השייט

אילת ומצריים לא תחזיק בסיני כוחות צבא משמעותיים המאיימים על ביטחון ישראל. הסכם זה החזיק מעמד עד מאי ל

67.'

, נוצר עומק אסטרטגי לישראל מול מצריים. עומק זה השליך על יחסי ישראל 1957אחרי נסיגת צה"ל מסיני בתחילת

גבול עם סוריה ובמידה מועטה עם ירדן, אבל לא היה חשש וירדן וגם על יחסי ישראל וסוריה. אמנם נמשכו סכסוך ה

אמתי למלחמה כוללת עם מדינות אלה.

בעיה לא פתורה במרחב העומק האסטרטגי היה החשש שמצריים תיזום הפרה של המציאות ותיערך למלחמה

-מור הופג בהחשש הא 17בישראל ולצה"ל לא תהיה התרעה מספקת לגיוס המילואים וליוזמות התקפיות מקדימות.

כאשר שופרו היכולות של המודיעין לספק התרעה בזירות המצרית והסורית. 1964

מכאן, שמערכת "קדש" העניקה לישראל עומק אסטרטגי מצד אחד, ואילו מצריים לא איבדה שטחים שהיו מחייבים

אותה למדיניות של מאבק עיקש בדומה לזו שנקטה בה אחרי מלחמת ששת הימים.

יוזמה המצרית לפרוס את רוב צבאה הכשיר בקדמת סיני הייתה חייבת להימשך יותר משבועיים עד ' ה67במאי

שלושה, ואילו יכולות ההתרעה המודיעינית כיסו את המהלך המצרי במלואו. דוגמה לעומק אסטרטגי ללא נוכחות

ישראלית בסיני.

עומק אסטרטגי בשלוש זירות: מצריים, אחרי מלחמת ששת הימים הייתה הסכמה מדינית וצבאית שישראל השיגה

ירדן וסוריה.

טענתי היא, כי היה לישראל עומק אסטרטגי לפני מלחמת ששת הימים והיא איבדה אותו במדיניותה ויישומה

הצבאי אחרי המלחמה.

מהו, אם כן, עומק אסטרטגי?

ייב להתפרש בהתאם לסביבת עומק, הוא מושג יחסי. בכל סביבה הגיונית של הגנת מדינה כל שהיא, העומק ח

החשיבה המדינית והצבאית ויכולת המעשה. כאשר חל שינוי במציאות מתחייבת פרשנות חדשה אודות העומק על כל

משמעויותיו.

3

לפתוח את המצור המצרי על מפרץ אילת, להפסיק את חדירות –למערכה "קדש" היו מטרות גלויות ומטרות סמויות: הגלויות הפדאיון מרצועת עזה ולפגוע בהתעצמות הצבאית של מצריים. המטרות הסמויות היו בראש ובראשונה הפלת המשטר במצריים,

פת ובריטניה, ולשלוט בסיני כעומק אסטרטגי על האפשרויות הכלכליות הטמונות ומטרה זו הייתה החיבור היחידי בין ישראל לצר '. 56וכן "מחקר מיכה" של צוות תכנון במטכ"ל מנוב' 1956בו. ראה יומן בן גוריון בין אוגוסט לנובמבר

4

צבא היבשה המצרי , כאשר בעקבות סבב תקריות בגבול סוריה ישראל, חלק ניכר מ1960מרץ -ראה מקרה "רותם", פברואר נערך בקדמת סיני מבלי שסוכנויות המודיעין של ישראל וצה"ל ידעו על כך מבעוד מועד.

19

זה מושג פיזי שעניינו ההתנגשות הקרבית. עומק בסביבה הקרבית פירושו שילוב של חיילות עומק בסביבה הטקטית:

ות, בהקשר פיזיקאלי וגיאוגרפי. עומק פירושו, צורות של פריסת כוח, הדרך בה אנו ממלאים בעלי איכויות קרביות שונ

שטח, או מרחב מסוים בכוח צבאי. הצורך בברור המושג "עומק" בסביבה הטקטית והפיכתו לתורת לחימה נובע

מק. במקרה כזה מופיע מהיחס בין שטח לכוח. ככל שהשטח גדול יותר והכוח קטן יחסית, נוצר קושי להסדיר את העו

משתנה/גורם נוסף והוא צורת הפעלת הכוח, ניידתו, חימושו, מהירות התגובה וכו'. כל אלה יוצרים עומק בסביבה

הטקטית.

העומק הוא שילוב של שטח/מרחב, יכולת צבאית, מבנה הכוחות )צבא סדיר וכוחות מילואים(, בסביבה האופרטיבית:

גודלם, תפיסת הפעלתם וזמינותם לאור קבועי זמן, מהירות הגיוס הכללי, מול מידת היכולות והסיכון של צבאות מדינות

מתחייב סידור צבאי מחדש של -ם אחרות. ככל שהמציאות האזורית והיחסים בין מדינת ישראל למדינה שכנה משתני

העומק האופרטיבי והמרחב, עפי"ר לא לאור הפרדיגמה הקודמת. מתבקשת פרדיגמה חדשה, אם למטרת פרוש

המציאות ואם למטרת שינויים תפיסתיים.

משמעותו מצבה ומעמדה של מדינה במרחב בו היא חיה ומתקיימת, יחסיה עם מדינות שכנות בסביבה האסטרטגית:

ינות נוספות במרחב, מידת הסכנות שהמדינות מהוות, מידת הביטחון שמעצמות ומדינות משפיעות אחרות ומד

מעניקות לה, עוצמת הצבא, היגיון המדיניות, הסכמים בין לאומיים והסכמים בילטראליים, יחסי החוץ, משאבים

כלכליים, עוצמה חברתית ועוד.

וח, ללגיטימציה, פנימית וחיצונית, להפעלת הכוח אותה יש לבנות שילוב בין תפיסת הפעלת הכ -לא פחות חשוב

מבעוד מועד, על מנת להשיג חופש פעולה אסטרטגי צבאי.

בישראל, במשך רוב שנות קיומה, העומק האסטרטגי כמושג מכונן נבחן לאור מספר הק"מ שבין קווי המגע עם צבאות

הטעות המהותית החמורה נבעה מהבנה לא נכונה של המושג אויבים. כך היה לפני מלחמת ששת הימים וגם אחריה.

"עומק אסטרטגי". מרחבי סיני ורמה"ג נתפסו ע"י צה"ל, כמכפילי כוח וכערובות ביטחוניות קיומיות, גם כאשר אחרי

מלחמת ששת הימים היה ברור שאין סכנות קיומיות לישראל.

כוחות כמותיים קשים ונחותים בשתי החזיתות, ביודעו שבזכות לכן, צה"ל הרשה לעצמו, בכוונת מכוון, להסתפק ביחסי

העומק יוכל להגן במלחמה על הקיום. אולם הצלחה וכישלון במלחמה אינם נגזרים רק מהכרעה במלחמה על הקיום.

אפשר לספוג מכות כואבות, אבדות קשות, מפלות צבאיות ומפלות מדיניות, גם כאשר הקיום עצמו מובטח. העומק

על כמו "אף שעל", "גבול בן הגנה" וחוסר -גי אינו רלוונטי כאשר בוחרים מרצון לשעבד את העומק למושגיהאסטרט

הסיכוי לכפות בכוח הסדר רצוי ונוח לישראל עד ש"הזמני" הופך ל"קבוע".

מוק, "גבול בן הגנה" במובנו הישראלי, משמעו הנצחת הסכסוך. אין גבול בן הגנה לשני צדדים הנמצאים בסכסוך ע

כאשר אחד הצדדים איבד טריטוריה החיונית עבורו וצבא היריב חונה דרך קבע בקרבתו המידית. לכן הצד שאין לו גבול

בן הגנה יעשה ככל יכולתו לצאת למלחמה ע"מ להשיג גבול בן הגנה. זה סיפורה של מלחמת יוה"כ.

בעומק לאו דווקא מושג מגננתי, אלא מושג ' מושג ה"עומק" עוקר לחלוטין, בגלל הרצון הישראלי לראות67אחרי

הכופה על היריב מצב בלתי נסבל עבורו, עד שיאות למו"מ שעיקרו תנאיה של ישראל. המגננה, כמצב יסוד, הנותנת

לא ניתן היה להמשיג את המלחמה הבאה אלא באמצעות –הוזנחה. אם המגננה נזנחה -תוכן ממשי לעומק אסטרטגי

ל בתפיסת המתקפה מיד עם פתיחת מלחמה, כפתרון למלחמה שלא נפתחה ביוזמת ישראל, המתקפה. כך נותר צה"

אלא ע"י מצריים. בצה"ל הבינו שקיימת בעיה לא פשוטה, אולם פתרונה נמצא בדמות ה"התרעה המודיעינית", שהייתה

. 18חזות יחידה אל מול מערכת מושגית רבת סתירות ומתחים

י בהקשר הישראלי מלמדת כי במלחמות נגד מדינות שכנות ידענו לכבוש שטחים חשיבה על סוגיית העומק האסטרטג

להיפטר מהם למען עומק אסטרטגי, אם כמצב קבוע או אם כמצב זמני. –ולא ידענו כיצד להחזיק בהם, או לחילופין

עמית פ-מלחמת ששת הימים שהביאה למלחמת יוה"כ. האם הייתה זו תופעה חד –זהו סיפורן של שתי מלחמות

ביחסים שבין ישראל למצריים, שהייתה הכוח הפוליטי והצבאי החזק ביותר מבין המדינות השכנות? נראה שלא.

5

. 1972-והשני מ 1968-ראה שני מסמכים שכתב ראש אמ"ן אהרון יריב, המטילים ספק בסיכויי ההתרעה למלחמה. האחד מ ארכיון צה"ל.

20

, אחרי שמרבית אנשי הפתח' והנהגתו עזבו לתוניס, הן סיפור שונה 2,000 - 1982בלבנון בין שנות השהיה 18

לאשר הערכות מחדש של צה"ל לאבטחת (1985)בינואר שנים אחרי החלטת הממשלה 15ובהקשר שונה. במשך

, צה"ל נשאר בדרום לבנון למרות הכוונה המדינית לצאת מלבנון. צה"ל לא הצליח גבולה הצפוני של מדינת ישראל

19לתרגם את הנחיה המדינית להערכות אפקטיבית שתקנה את הביטחון לישובים בגבולה הצפוני של מדינת ישראל.

האחיזה הישראלית ביהודה והשומרון, השונה במידה רבה מהאחיזה בסיני בזמנה שאלה נוספת המחייבת דיון, היא

שנות האחיזה בדרום לבנון, אך גם היא סובלת ממושגים לא מבוררים כמו גבול ביטחון ועומק אסטרטגי. 18-ומ

6חיילים 562נהרגו בדרום לבנון וברצועת הביטחון 2,000-הנסיגה מלבנון באחרי תום המערכה "שלום הגליל" ועד השלמת

מספרים אלה לא כוללים אזרחים ישראלים שנהרגו או נפצעו, גם לא את חללי אסון המסוקים. .נפצעו 3,000-ולמעלה מ

21

תפיסת החרמון במלחמת ששת הימים

שאול שי

ק"מ. הר 60-כיוונו של רכס החרמון מדרום מערב לצפון מזרח ואורכו כ .מול הלבנון הר החרמון הוא חלק מרכס הרי

מאז מלחמת ששת בתחומי לבנון וסוריה.נמצא החרמון כולו 1967אולם עד , החרמון הוא ההר הגבוה ביותר בישראל

משטח החרמון בגבולותיה של מדינת ישראל ושאר השטח נמצא בסוריה ולבנון. פסגת ההר היא 7% -הימים כלולים כ

ונמצאת על הגבול בין סוריה ולבנון. הפסגה הגבוהה ביותר בתחומי ישראל היא פני הים מעל מטרים 2,814בגובה

20מטרים מעל פני הים. 2,236כיפה בגובה

כיבוש רכס החרמון לא נכלל , וגובהו של החרמון, באופן מפתיעלמרות החשיבות האסטרטגית הנגזרת ממיקומו

שישראל פתחה במתקפה גם לאחר, ערב מלחמת ששת הימים. יתר על כן פיקוד הצפון בתוכניות האופרטיביות של

לא נכלל החרמון בתכניות של צה"ל., בחזית הסורית, והתכניות האופרטיביות עודכנו, עד להפסקת האש עם סוריה

התכניות ההתקפיות של פיקוד הצפון

, תכנית "גרזן", היו בידי המטכ"ל שלוש תכניות התקפיות בחזית הסורית. התכנית הרחבה ביותר, 1967לקראת אביב

נועדה לכיבוש רמת הגולן עד –"מלקחיים" –דמשק. תכנית שנייה , נועדה להשמיד את צבא סוריה ולכבוש את בירתה

שנועדה להשתלט על רמת הבניאס ועל הקטע , הייתה תכנית מצומצמת –"מרקחת" , התכנית השלישית. 230קו אורך

21הצפוני של עבודות ההטיה שביצעו הסורים.

לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים הייתה תכנית "מלקחיים". הכוונה בתכנית הוגדרה בסיס התכנית ששימשה

,ישמיד את עיקר צבא היבשה וחיל האוויר הסורי, יתארגן להגנה 230" צה"ל יכבוש את הרמה הסורית עד קו אורך

22גזרות".בשטח הכבוש, יהיה מוכן להמשך כיבוש הרמה הסורית ודמשק ויגן על מרחב המדינה בשאר ה

ושימשה את הבסיס להיערכות הצבא הסורי 1964שהוכנה ב , יהאד"'מעניין לציין, כי גם בתכנית המגננה הסורית, "ג

שטח ריבוני סורי., לא הייתה הקצאת כוחות משמעותית לתפיסת החרמון שהיה, 1967במאי

, לאור הקדימות שנתן 23נה"בתכנית "מלקחיים" לא הייתה התייחסות לתפיסת החרמון. במהלך תקופת "ההמת

המטכ"ל לחזית המצרית ודילול הכוחות של פיקוד צפון, גיבשה מפקדת הפיקוד שתי תכניות התקפיות מוגבלות "מקבת

צפון" ו "מקבת דרום" שניתן היה להפעיל אותן בהיקף כוחות מצומצם יחסית ובדרוג. תכניות אלה לא כללו כל

התייחסות לנושא החרמון.

ביוני, אותה עת כבר הסתיימה הלחימה בחזית המצרית ובחזית 9 –תקפה בחזית הסורית בבוקר ה צה"ל יצא למ

הירדנית והמערכה ברמת הגולן התנהלה בצל החלטותיה של מועצת הביטחון בדבר הפסקת אש. לפיכך צה"ל נדרש

כל להשיג את יעדיו.כאשר הדרג המדיני עושה כמיטב יכולתו להרוויח זמן על מנת שצה"ל יו, לפעול במהירות

יעדיו, עד אז צה"ל עדיין לא השיג את כל. 1830ביוני בשעה 10 –הפסקת האש בחזית הסורית נכנסה לתוקף ב

ובפועל הופסקה פעילות חיל האוויר אך כוחות הקרקע הוסיפו להתקדם במגמה לתפוס שטחים חיוניים בטרם יגיעו

וברית , ה התלוננה כי ישראל מפרה את הסכם הפסקת האשמשקיפי האו"ם לאכוף את הסכם הפסקת האש. סורי

ביוני התכנסה ממשלת ישראל לישיבה שבה ציינה את 11 -ביוני. ב 11 -המועצות דרשה כינוס דחוף של מועבי"ט ב

20 .אתר הסקימזרח לרכבל העליון שב-מטרים מעל פני הים ומצפון 2,224שגובהו ,מצפה שלגיםהנקודה נמצאת מערבית ל

21 . 38, ע"מ 2007שמעון גולן, מלחמה בשלוש חזיתות, הוצאת מערכות, 22 .40 - 39, ע"מ 2007שמעון גולן, מלחמה בשלוש חזיתות, הוצאת מערכות, 23 . 1967ביוני 5 –במאי 15 –מ –תקופת "ההמתנה"

22

סיום המלחמה. כאמור במהלך ימי הלחימה לא עלתה סוגיית תפיסת החרמון על הפרק ורק לאחר הפסקת האש

עלה הרעיון לתפוס את החרמון. הסופית עם הסורים

תפיסת רכס החרמון

, היה במלחמת ששת הימים, יובל נאמן קיימות מספר גרסאות לגבי האופן שבו התקבלה ההחלטה על תפיסת החרמון.

ביוני ביקש משר הביטחון לתפוס את פסגת החרמון אך נענה בשלילה. 10 –יובל נאמן טען כי עוד ב . עוזר ראש אמ"ן

בעת שהם טסו יחדיו לקוניטרה הצליח לבסוף לשכנע את דיין ולאחר הנחיתה במפקדת , ביוני 11 –למחרת ב אולם

24הורה שר הביטחון את מפקד האוגדה לתפוס את פסגת החרמון., 36אוגדה

עשה זאת בעת לדבריו. מוטי הוד, סיפר כעבור שנים כי הוא היה זה שביקש לתפוס את החרמון, מפקד חיל האוויר

שישבו בפורום רחב של מפקדים בקוניטרה ודנו בשאלה היכן לקבוע את הגבול עם סוריה. לדבריו הוא נימק את הצורך

בתפיסת החרמון בחשיבות המודיעינית של המקום בזכות קו הראיה ממנו לדמשק. לדבריו שר הביטחון משה דיין

25אישר את בקשתו.

שאל מפקד חיל האוויר, מה , בראשות שר הביטחון, ון שנערך אצלומפקד פיקוד צפון אלוף דוד אלעזר סיפר כי בדי

באשר לחרמון. מפקד חיל האוויר טען כי ניתן לעלות לחרמון רק באמצעות מסוקים ושר הביטחון אישר את תפיסת

26החרמון.

ברורה לגבי ניתנה פקודה לחטיבת גולני לשלוח כוח לתפוס את החרמון. לחטיבה לא ניתנה הנחיה, 1967ביוני 11-ב

אל"מ יונה אפרת, שישב באותה שעה בקוניטרה, הטיל , המקום הספציפי אותו היא צריכה לתפוס. מפקד חטיבת גולני

המח"ט הנחה אותו " לעלות למעלה לחרמון, למצוא מקום שממנו אפשר 13. לדברי מג"ד 13 את המשימה על מג"ד

החליט לשלוח מחלקה לביצוע 13שריון הסורי". מג"ד לראות גם את דמשק וגם את מחנה האימונים בקטנא של ה

המשימה כאשר הוא מצטרף למחלקה זו.

מסוקי סיקורסקי, שנחתו ליד מפקדת החטיבה בקוניטרה כדי להטיס את הכוח. אולם 2חיל האוויר הקצה למשימה

להנחית את הכוח. כושר הנשיאה של המסוקים לגובה הנדרש היה מוגבל ולכן נדרשו מספר רב של סבבים על מנת

הטייסים הונחו להנחית את הכוח בפסגת החרמון אך בפועל המסוקים לא הצליחו להתרומם לגובה הנדרש והנחיתו

מ', )הגובה של תחנת הרכבל התחתונה של היום(. 1,700-את הכוח בגובה של כ

י, אבל היה אז ערפל וההליקופטר מוטי הוד, מפקד חיל האוויר, תומך בגרסה זו " אני התכוונתי שנעלה לחרמון הסור

27לא ראה לאן הוא נוחת וירד יותר נמוך. זאת המקריות של ההיסטוריה".

סא"ל פנחס נוי "אלוש" טס בסבב הראשון ומתאר את אשר חווה: " עליתי למעלה ראשון, ירדתי, הסתכלתי, , 13מג"ד

פה יקום מוצב! הורדתי את הקשר שבא –ה ראיתי את קטנא, ראיתי את דמשק, ראיתי כפר דרוזי חאדר, נתתי הנחי

איתי, ואחרי זה החיילים החלו להגיע והקמנו את המוצב. עכשיו מישהו בא לשאול אותי מי ומה ואיך ? ישבתי למעלה,

דבר ראשון נתתי ליענקל'ה קצין הקשר שלי, להוריד קשר קווי, לא להסתמך רק על מכשירי רדיו, שיהיה לי קו קווי

."וככה הוקם מוצב החרמון למחנה במסעדה.

ביוני החליטה החטיבה לשגר כוח שיתגבר את המחלקה בחרמון ותעביר לו אספקה. למשימה 11 – 12במהלך ליל ה

נשלח כוח נוסף של גולני כאשר הוא נעזר בפלוגת הפרדות של הצבא.

הוטסו משקיפי או"ם לחרמון וסימנו יחד עם קציני צה"ל וקצינים סוריים את קו הפסקת האש החדש. 1967ביוני 15-ב

24 .334, ע"מ 2007שמעון גולן, מלחמה בשלוש חזיתות, הוצאת מערכות, 25 .101, ע"מ 2007, מערכות, 1967מתי מייזל, המערכה על הגולן, יוני

26 .334, ע"מ 2007שמעון גולן, מלחמה בשלוש חזיתות, הוצאת מערכות,

27 .1996האלוף הוד, בריאיון לעיתון " הארץ", באפריל

23

הוקמו עמדת תצפית וכמה צריפים למגורים שבמשך הזמן הפכו משטח החרמון. תחילה 7%-מרגע זה שלטה ישראל ב

בשנים .למוצב הישראלי מג'דל שמס ש צר מהכפרהסתיימה סלילת כבי 1969 -להיות מוצב החרמון הישראלי. רק ב

הפך מוצב החרמון לבסיס מודיעין חיוני ושמש כ " עיניים ואזניים" של המדינה. 1973 – 1969

יעד מרכזי לקומנדו הסורי שהשתלט עליו , מוצב החרמון על מתקני המודיעין שהוצבו בו במלחמת יום הכיפורים שמש

בתחילת המתקפה הסורית ברמת הגולן. צה"ל נדרש לנהל קרבות קשים על מנת לשחרר את רכס החרמון ומוצב

החרמון מידי הסורים.