תוכן עניינים9....................................................................................................כללי.1

10................................................................................ממצאים עיקריים.2

10...................................................................נפגעי עבריינות – פרטא.

17...........................................................נפגעי עבריינות – משק ביתב.

21...............................................משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינותג.

23......................................................................תחושת ביטחון אישיד.

28...................................................................מונחים, הגדרות והסברים.3

29...........................................................................שיטות )מתודולוגיה(.4

31...............................................................................מהימנות האומדנים.5

31.................................................................................טעויות דגימה5.1

31.........................................................................טעויות לא מדגמיות5.2

32..............................................................................תוצאות הפקידה5.3

33..............................................................................תקופת החקירה5.4

33...............................................................................תהליך הפקידה5.5

33................................................................................איסוף הנתונים5.6

- 8 -

כללי.1

הוא הרביעי בסדרת סקרים שנתיים שוטפים שמבוצעים על ידי2017סקר ביטחון אישי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת המשרד לביטחון הפנים ובמימונו. לפני הסקר

,1990, 1981, 1979 נערכו סקרים דומים בלמ"ס בשנים 2014הראשון בסדרה שנערך בשנת

.2001 ו-1991

המטרה המרכזית של סקר ביטחון אישי היא להציג אומדן סטטיסטי, בלתי מוטה, של היפגעות

אוכלוסיית ישראל מעברות שונות )עברות כלפי הפרט, כלפי רכוש משק הבית וכלפי ילדי משק

הבית( וכן לספק אומדן של תחושת הביטחון האישי בקרב אוכלוסיית ישראל.

הסקר הוא פועל יוצא של מדיניות השר לביטחון הפנים לחיזוק ביטחונו האישי של האזרח

בישראל, והוא מהווה כלי תכנוני מרכזי לפעילות המשרד לביטחון הפנים.

מאחר שהסקר נערך במתכונת שנתית קבועה, הוא מאפשר מעקב אחר שינויים בכמה

תחומים ובהם: שיעור נפגעי עבריינות בישראל, כמות הפגיעות, סוג הפגיעה, דיווח לגורמים

ממסדיים ובכלל זה המשטרה, ועוד.

ומעלה שחולקו לאחת עשרה מנות חודשיות שוות20 בני 7,000לצורך הסקר נדגמו כ-

2016. הסקר החל בתחילת אוקטובר 68% עמד על כ-2017ומאוזנות. שיעור ההשבה בסקר

(.89%. מרבית השאלונים נאספו באמצעות ראיונות טלפוניים )כ-2017ונמשך עד ספטמבר

(. השאלונים הממוחשבים הושבו11%יתר השאלונים מולאו על ידי הנדגמים באופן עצמי )כ-

על ידי שליחתם באינטרנט, ושאלוני הנייר, שהיו מעטים בלבד, הושבו באמצעות הדואר.

דגימת הסקר היא דגימה המייצגת את האוכלוסייה בישראל וכוללת הבחנה לפי מגזר, מין,

דת, גיל, השכלה, מצב כלכלי ועוד, זאת לשם בניית אומדנים על מספר נפשות ומשקי בית

החודשים שקדמו למועד הסקר נפגעו מעברות ספציפיות, כלפי רכוש או נפש,12אשר במשך

ואשר דיווחו או שלא דיווחו על כך למוסדות המדינה כגון משטרת ישראל, משרד הרווחה

והשירותים החברתיים, משרד החינוך ועוד.

- 9 -

ממצאים עיקריים.2

נפגעי עבריינות – פרטא.

ומעלה, לפי חמישה סוגי20 מספק נתונים על נפגעי עבריינות בני 2017סקר ביטחון אישי

עברות כלפי הפרט:

גנבה – גנבה ללא שימוש בכוח וללא איום בשימוש בו, לדוגמה: גנבת ארנק, טלפון נייד..1

לא כולל גנבה מדירה ומרכב.

אלימות או איום באלימות – לדוגמה: תקיפה פיזית, איום, חטיפת תיק, שוד וכדומה..2

הטרדה מינית – הטרדה מינית הנעשית במילים או בהתנהגות, הן כלפי גברים והן כלפי.3

נשים בכל גיל, לדוגמה: רמיזות מיניות, הערות מיניות, הצצה, לא כולל הטרדה מינית

באמצעות אינטרנט או רשתות חברתיות.

עברת מין – לדוגמה: ביצוע מעשה מגונה, ניסיון לאונס או אונס..4

( – עברות המבוצעות באמצעות מערכות ממוחשבות כגון:Cyber-crimeעברה מקוונת ).5

אינטרנט, פייסבוק או ווטסאפ. הכוונה לעברות מכוונות ולא אקראיות כגון: גנבת מידע דרך

אתרי אינטרנט, התחזות, איום או השפלה באמצעות מערכות ממוחשבות.

מאוכלוסיית ישראל בגילים אלו, נפגעו מאחת או יותר11.9% ומעלה, 20 אלף בני 650כ-

מהעברות הפליליות הנחקרות בסקר זה.

יש להזכיר כי ניתן להיפגע מכמה סוגים של עברות ולכן בפרסום זה סך כל סוגי העבירות גדול

מסך כל האוכלוסייה המחושבת.

נפגעי עבריינות לפי מאפיינים שונים

(1.1נפגעי עבריינות לפי סוג עברה וקבוצת אוכלוסייה )לוח ומעלה נפגעו במהלך השנה האחרונה. העברה הנפוצה ביותר מבין העברות20 מבני 11.9%

ומעלה20 אלף בני 216 החודשים שקדמו לסקר היא עברה מקוונת. כ-12שנחקרו במהלך

203(. אלימות או איום באלימות היא העברה השנייה בשכיחותה – 4.0%נפגעו מעברה זו )

ומעלה נפגעו מעברת גנבה )20 אלף בני 188( נפגעו מעברה זו. 3.7% ומעלה )20אלף בני

(. מספר הנפגעים מעברות מין חשוף2.2% אלף נפגעו מעברת הטרדה מינית )121( ו-3.5%

לטעות דגימה יחסית גבוהה ועל כן הנתון אינו ניתן לפרסום.

- 10 -

0

1

2

3

4

5

עברה מקוונת)rebyC -emirc (

אלימות או איום באלימות גנבה הטרדה מינית

02 ומעלה, לפי סוג עברה 1. נפגעי עבריינות בני 7102 סקר

יםחוז

א

מהערבים8.9%שיעור נפגעי עבריינות בקרב יהודים ואחרים גבוה מהשיעור בקרב הערבים.

ומעלה נפגעו במהלך השנה האחרונה מאחת או יותר מהעברות שנבדקו בסקר,20בני

מהיהודים ואחרים. מספר הנפגעים מסוגי העברות השונים בקרב הערבים12.5%לעומת

נמוך יחסית, ולכן הנתונים חשופים בדרך כלל לטעויות דגימה יחסית גבוהות. ממצאי הסקר

מלמדים על כך ששיעור הערבים הנפגעים מגנבה זהה לשיעור בקרב היהודים ואחרים )

(, שיעור הערבים הנפגעים מהטרדה מינית דומה לשיעור הנפגעים בקרב יהודים ואחרים3.5%

, בהתאמה(, אך השיעור בקרב הערבים נמוך יותר בעברה מקוונת ובאלימות או2.2% ו-2.4%)

איום באלימות.

02 ומעלה, לפי קבוצת אוכלוסייה וסוג עברה 2. נפגעי עבריינות בני 7102 סקר

0

1

2

3

4

5

גנבה אלימות או איום באלימות הטרדה מינית עברה מקוונת

יםחוז

א

יהודים ואחרים ערבים

- 11 -

(1.2נפגעי עבריינות יהודים לפי סוג עברה, ומידת דתיות )לוח 12הנדגמים בסקר מתבקשים להגדיר את מידת דתיותם. שיעור נפגעי עבריינות במהלך

( ומסורתיים-לא כל13.3%(, חילונים )13.5%החודשים שקדמו לסקר גבוה יותר בקרב דתיים )

(. מעברות גנבה9.5%( ולחרדים )9.6%( בהשוואה למסורתיים-דתיים )13.1%כך דתיים )

, בהתאמה(.3.6% ו-3.8%השיעור הגבוה ביותר של נפגעים הוא בקרב דתיים וחילונים )

מעברות אלימות או איום באלימות השיעור הגבוה ביותר הוא בקרב מסורתיים-לא כל כך

, בהתאמה(. השיעור הגבוה ביותר של נפגעים מעברה4.9% ו-5.1%דתיים ובקרב חרדים )

, בהתאמה(.4.6%- ו4.8%מקוונת הוא בקרב חילונים ודתיים )

(1.3נפגעי עבריינות לפי סוג עברה, גיל ומין )לוח

אלף נשים מעברות כלפי324 אלף גברים ו-325 החודשים שקדמו לסקר נפגעו 12במהלך

הפרט. שיעור הנפגעים מעברות אלימות או איום באלימות בקרב גברים גבוה משמעותית

, בהתאמה(. גם מעברה מקוונת שיעור הנפגעים3.1% לעומת 4.4%מהשיעור בקרב נשים )

, בהתאמה(. לעומת זאת,3.0% לעומת 5.0%בקרב גברים גבוה מהשיעור בקרב נשים )

1.0% לעומת 3.4%מהטרדה מינית נפגעות באופן משמעותי יותר נשים מאשר גברים )

מהגברים3.4%מהגברים(. שיעורים דומים יחסית של גברים ונשים נפגעו מעברת גנבה )

מהנשים(.3.5%לעומת

נפגעו34-25בניתוח הנתונים של כלל האוכלוסייה לפי קבוצות גיל ניתן לראות שצעירים בני

( לפחות מאחת מהעברות הנבדקות,16.5%במהלך השנה האחרונה בשיעור הגבוה ביותר )

(.6.1% ומעלה שנפגעו בשיעור הנמוך ביותר )65לעומת מבוגרים בני

02 ומעלה, לפי גיל 3. נפגעי עבריינות בני 7102 סקר

0

5

01

51

02

02 –42 52 –43 53 –44 54 –45 55 –46 +56

יםחוז

א

- 12 -

, אך כאשר מתייחסים2.2% ומעלה, הוא 20השיעור הכללי של נפגעי הטרדה מינית בקרב בני

לעומת7.5% ל-34–20גם לקריטריונים של מין וגיל, שיעור זה מזנק עבור נשים צעירות בנות

בקרב גברים. זהו השיעור הגבוה ביותר של היפגעות מעבריינות בכל קבוצות המין2.0%

והגיל.

ככלל, שיעורי ההיפגעות מעבריינות בכל הסוגים גבוהים יותר בקרב קבוצת הגיל הצעירה )

ומעלה( הן בקרב נשים והן בקרב גברים. יש35( מאשר בקבוצת הגיל המבוגרת יותר )34–20

לציין כי בסעיף זה, כאשר ניתוח הנתונים התבצע הן עבור מין והן עבור גיל, אוכלוסיית הסקר

ומעלה.35 ו-34–20חולקה לשתי קבוצות גיל:

(1.4נפגעי עבריינות לפי סוג עברה ורמת השכלה )לוח מיליון נפש.5.45 ומעלה מונה כ 20אוכלוסיית בני

ומעלה הם בעלי תעודת סיום אחרונה של בית ספר יסודי או חטיבת ביניים20 מבני 6.7%

בלבד.

בלבד.4.3%בקרב נפגעי עברה, אוכלוסייה זו קטנה יותר ועומדת על

אוכלוסייה קטנה יותר בקרב הנפגעים מעבירות ניתן למצוא גם אצל בעלי תעודות הסיום

11% באוכלוסייה הכוללת לעומת 14.2%האחרונה בית ספר תיכון )שאינה תעודת בגרות( –

באוכלוסיית נפגעי העבירות, ואצל בעלי תעודת הסיום האחרונה שהיא של בית ספר על-תיכון

בלבד באוכלוסיית11.6% באוכלוסייה הכוללת לעומת 12.9%)שאינה תעודה אקדמית( –

נפגעי העבירות.

לעומת זאת, בקרב בעלי תעודת הסיום הגבוהה ביותר שהנה תעודת בגרות יחס נפגעי

באוכלוסייה הכוללת לעומת16.5% ומעלה – 20העבירות גדול יותר מיחסם באוכלוסיית בני

23.8% בקרב הנפגעים. כך גם בקרב בעלי תעודת סיום אחרונה תואר אקדמי ראשון – 17.4%

בקרב נפגעי עבירות, וכן בקרב בעלי תעודת תואר שני28.9%באוכלוסייה הכוללת לעומת

.15% לעומת 12%ושלישי –

דיווח למשטרה

(1.5נפגעי עבריינות לפי דיווח למשטרה )לוחבסקר ביטחון אישי נשאלו נפגעי עבריינות האם דיווחו על הפגיעה למשטרת ישראל.

החודשים שקדמו לריאיון הכוונה היא לעברה12עבור מי שנפגעו ביותר מעברה אחת במהלך

האחרונה בלבד.

מהנתונים עולה כי מרבית נפגעי עבריינות כלל לא מדווחים למשטרה. עברות גנבה ואלימות

הן העברות המדווחות ביותר למשטרת ישראל, אך עדיין מרבית הנפגעים מעברות אלו לא

מנפגעי עברת60% מנפגעי עברות אלימות או איום באלימות, 55%דיווחו עליהן למשטרה;

- 13 -

( ,לא דיווחו על97% מנפגעי עברות מקוונות וכמעט כל הנפגעים מהטרדה מינית )86%גנבה,

כך למשטרת ישראל.

02 ומעלה שלא דיווחו למשטרה, לפי סוג עברה 4. נפגעי עבריינות בני 7102 סקר

0

02

04

06

08

001

גנבה אלימות או איום באלימות הטרדה מינית עברה מקוונת

יםחוז

א

(1.5נפגעי עבריינות לפי שביעות רצון מטיפול המשטרה )לוח

מהם היו מרוצים מטיפול המשטרה32% מהנפגעים. 40%על עברות גנבה דיווחו למשטרה

והיתר לא היו שבעי רצון. הסיבות לחוסר שביעות הרצון נובעות הן מהגישה של המשטרה )

( – התייחסות לא רצינית, חוסר נימוס או התעכבות בהיענות לקריאה, והן מתוצאות73%

( – אי-תפיסה של הגנב או של הרכוש הנגנב או שהמשטרה לא77%הטיפול של המשטרה )

יידעה את המדווח כראוי. מבין הנפגעים שלא דיווחו למשטרה על גנבה, הסיבה העיקרית לכך

(.40.8%הייתה חוסר היכולת של המשטרה לטפל באירועים מסוג זה )

מתוכם היו שבעי רצון24% מהנפגעים. 45%על עברות אלימות או איום באלימות ,דיווחו

מטיפול המשטרה. היתר לא היו שבעי רצון בעיקר בשל גישת המשטרה. מבין אלו שלא דיווחו

(.34%למשטרה הסיבה העיקרית הייתה חוסר יכולתה של המשטרה לטפל במקרים אלו )

14%כאמור, רק מעט מאוד מנפגעי עברה מקוונת, דיווחו למשטרה על האירוע האחרון )

24% ציינו שדיווחו על כך לגורם אחר, 26%מהנפגעים(. מבין אלו שלא דיווחו למשטרה –

ציינו שהיה מדובר במקרה קל19%ציינו את חוסר היכולת של המשטרה לטפל במקרים אלו,

ציינו שלא דיווחו24% ציינו את חוסר הרצון של המשטרה לטפל במקרים אלו ו-7%ערך,

למשטרה מסיבה אחרת.

- 14 -

(. הסיבות העיקריות להימנעות97%כמעט כל נפגעי הטרדה מינית, לא דיווחו למשטרה )

(, חוסר יכולת של המשטרה לטפל במקרים אלו )23%מדיווח למשטרה היו: מקרה קל ערך )

(.13%( או חוסר רצונה של המשטרה לטפל במקרים אלו )19%

02 ומעלה שלא דיווחו למשטרה, 5. נפגעי עבריינות בני לפי סוג עברה וסיבה לאי-דיווח

7102 סקר

.%03 * הנתון חסר עקב טעות דגימה יחסית מעל

הטרדה מינית

סיבה אחרת%3.04

מקרה קל ערך

%3.32

חוסר יכולת של המשטרה

לטפל%2.91

דיווחלגורם אחר*

חוסר רצוןשל המשטרה

לטפל%1.31

אלימות

דיווחלגורם אחר

%0.51

חוסר רצוןשל המשטרה

לטפל%8.41

חוסר יכולת של המשטרה

לטפל%4.43

מקרה קל ערך

%2.21

סיבה אחרת%6.32

גנבה

חוסר רצוןשל המשטרה

לטפל%9.81

חוסר יכולת של המשטרה

לטפל%8.04

דיווחלגורם אחר

%7.31

סיבה אחרת%4.41 מקרה קל

ערך%1.21

עברה מקוונת

חוסר רצוןשל המשטרה

לטפל%5.7

חוסר יכולת של המשטרה

לטפלדיווח%6.32

לגורם אחר%8.52

סיבה אחרת%2.42 מקרה קל ערך

%8.81

פנייה לגורמים שונים )פרט למשטרה(

(1.7, 1.6נפגעי עבריינות לפי סוג הנזק שנגרם ופנייה לגורמים שונים )לוחות ( שנגרם להם69% אלף )139 אלף נפגעי עברות אלימות או איום באלימות השיבו 203מתוך

ולא למשטרה:1 מבין אלה שהשיבו כי נגרם להם נזק דיווחו על כך לגורמים שונים44%נזק.

פנו לגורם אחר שאינו קשור לטיפול רפואי או לשירותי רווחה.38% פנו לטיפול רפואי, 12%

יש לקחת בחשבון שניתן לפנות לכמה גורמים.1

- 15 -

61%לשאלת סוג הנזק שנגרם כתוצאה מעברות האלימות או איום באלימות השיבו

.2מהנפגעים כי נגרם להם נזק נפשי שהוא הנזק המדווח השכיח ביותר

54%( שנגרם להם נזק. כ-50% אלף )60 אלף נפגעי עברת הטרדה מינית השיבו 121מתוך

מבין הנפגעים שציינו שנגרם להם נזק דיווחו על הפגיעה לגורמים שונים ולא למשטרה.

(1.8נפגעי עברה מקוונת לפי סוג עברה ופנייה לגורמים שונים )לוח

ומעלה השיבו שנפגעו במהלך השנה האחרונה מעברה מקוונת. סוגי העברות20 אלף בני 216

(, ועברת התחזות או גנבת41%המקוונות השכיחות ביותר היו: עברות גנבה או הפצת מידע )

(.33%זהות )

02 ומעלה, לפי סוג עברה 6. נפגעי עברה מקוונת בני 7102 סקר

0

01

02

03

04

05

איומים סחיטה גנבה ו/או הפצתמידע

התחזות או גנבתזהות

עברה כנגד מחשב)וירוס, תולעת(

יםחוז

א

פנו לקרובי משפחה,16% מכלל נפגעי עברה מקוונת פנו לגורמים שונים ולא למשטרה: 57%

פנו לגורמים21% פנו לספק האינטרנט ו-9% פנו לחברים, 10% פנו לאתר האינטרנט, 12%

אחרים.

. כמו כן100%יש לציין כי ניתן להיפגע מכמה סוגי עברות ולכן השיעורים אינם מסתכמים ל-

ניתן לפנות ליותר מאשר לגורם אחד ולכן השיעורים אינם מסתכמים לשיעור הפונים.

יש לקחת בחשבון כי תיתכן פגיעה מכמה סוגי נזק.2

- 16 -

נפגעי עבריינות – משק ביתב.

ומעלה, מעברות רכוש כלפי20 מציג נתונים על נפגעי עבריינות, בני 2017סקר ביטחון אישי

משק ביתם.

עברות כלפי דירת מגורים:

גנבת רכוש – גנבת רכוש של משק הבית מדירת המגורים או מחוצה לה(1

פריצה – פריצה לדירה או ניסיון פריצה )ללא גנבה((2

עברות כלפי רכב:

הסקר בודק האם עמד לרשות משק הבית כלי רכב )מכונית ו/או אופנוע או קטנוע( והאם אירעו

החודשים האחרונים העברות הבאות:12במהלך

פריצה למכונית – פריצה למכונית עם גנבת חפצים או חלקים מהמכונית או ללא גנבה,(3

כולל גרימת נזק לרכב מבלי לפרוץ או גנבת חפצים או חלקים מהמכונית מבלי לפרוץ

גנבת מכונית(4

גנבת אופנוע או קטנוע(5

גרימת נזק לאופנוע או לקטנוע וגנבת חלקים מהם(6

סוג עברה

(2.1משקי בית נפגעי עבריינות לפי סוג עברה )לוח

מיליון משקי2.6 מיליון נפש, משויכת לכ-5.45 ומעלה בישראל, המונה כ-20אוכלוסיית בני

אלף( נפגעו מעברת רכוש כלשהי במהלך259 ממשקי הבית )10%בית. לפי ממצאי הסקר,

השנה האחרונה )עברה כלפי דירת המגורים או כלפי כלי רכב שעומד לרשות משק הבית(.

ממשקי4.7% ממשקי הבית נפגעו בשנה האחרונה מעברה כלשהי כלפי דירת המגורים. 6.1%

ממשקי הבית נפגעו מפריצה או1.7%הבית נפגעו מגנבת רכוש מהדירה או מחוץ לדירה וכ-

מניסיון פריצה לדירה )ללא גנבה(.

אלף משקי118 מיליון( כלי רכב, מכוניות או אופנועים. 1.8 ממשקי הבית )69%לרשותם של כ-

מכלל משקי הבית(. העברה4.5%בית נפגעו בשנה האחרונה מעברה הקשורה לכלי רכב )

מכלל משקי3.2%השכיחה ביותר היא פריצה למכונית, גנבת חלקי רכב וחפצים ממכונית )

( נפגעו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה מגנבת מכונית.0.8% אלף משקי בית )20.7הבית(.

החודשים האחרונים.12 אלף גנבות מכוניות במהלך 21.1סך הכל נספרו

- 17 -

אלף משקי בית נפגעו במהלך השנה האחרונה מעברה כלפי אופנוע או קטנוע )גנבת19

מכלל משקי הבית, אך יש0.7%אופנוע או גרימת נזק או גנבת חלקים ממנו( – אלו מהווים

ממשקי הבית שבבעלותם אופנוע.5%-לציין שמדובר בכ

7. משקי בית שנפגעו מעברות רכוש, לפי סוג עברה7102 סקר

0

1

2

3

4

5

6

7

גנבה מדירה גנבת חלקי רכבוחפצים ממכונית

פריצה לדירה ללא גנבה

גנבת מכונית עברות כלפי אופנוע

יםחוז

א

(2.2משקי בית נפגעי עבריינות לפי מחוז ויישוב מגורים )לוח

( ובמחוז4.7%שיעור משקי הבית שנפגעו מעברות כלפי מכונית נמצא גבוה במחוז חיפה )

.4% ל-3.8%(, במחוזות תל אביב, ירושלים והמרכז השיעורים דומים ונעים בין 4.5%הדרום )

(.2.9%במחוז הצפון שיעור משקי הבית שנפגעו מעברות כלפי מכונית הוא הנמוך ביותר )

שיעור משקי הבית באזור יהודה והשומרון שנפגעו מעברות כלפי מכונית אינו ניתן לפרסום

עקב טעות דגימה גדולה מדי.

(7.1%( ובמחוז המרכז )7.7%בעברות כלפי דירת המגורים, נמצא שבאזור יהודה והשומרון )

נרשמו השיעורים הגבוהים ביותר של משקי בית שנפגעו מעברה זו, כאשר השיעור הנמוך

(.4.5%ביותר הוא במחוז הצפון )

- 18 -

8. משקי בית נפגעי עבריינות, לפי סוג עברה ומחוז מגורים7102 סקר

0

2

4

6

8

01

ירושלים הצפון חיפה המרכז תל אביב הדרום אזור יהודהוהשומרון*

* יישובים ישראליים.

יםחוז

א

נפגעו מעברה כלפי דירה נפגעו מעברה כלפי מכונית

שיעורי משקי הבית שנפגעו מעברות כלפי מכונית בערים הגדולות חשופים לטעויות דגימה

גבוהות יחסית ולכן יש להיזהר בניתוח הנתונים. שיעור משקי הבית שנפגעו מעברה כלפי דירת

בקרב5.8% בקרב תושבי חיפה ו-6.6% בקרב תושבי תל אביב-יפו, 9.1%המגורים עומד על

תושבי ירושלים.

דיווח למשטרה

(2.3משקי בית נפגעי עבריינות לפי דיווח למשטרה )לוח בדומה לעברות כלפי הפרט, גם בעברות רכוש כלפי משק הבית מרבית הנפגעים אינם

מאלה שרכבם נגנב דיווחו על כך למשטרה96%מדווחים למשטרה, פרט לעברת גנבת רכב.

ממשקי הבית45% החודשים האחרונים(. 12)דיווח על העברה האחרונה שהתבצעה ב-

ממשקי הבית37.5%שנפגעו מגנבת רכוש מדירתם או מחוצה לה דיווחו על כך למשטרה.

שנפגעו מפריצה או ניסיון פריצה )ללא גנבה( דיווחו על כך למשטרה. שיעור משקי הבית

. מאחר33%שנפגעו מגנבת חלקי רכב וחפצים ממכונית המדווחים על כך למשטרה עומד על

, לא ניתן30%שיש מעט מאוד מקרים של גנבת אופנועים וטעות הדגימה היחסית גבוהה מ-

להתייחס כלל לנתונים אלה.

- 19 -

9. משקי בית שנפגעו מעברות רכוש ודיווחו למשטרה,* לפי סוג עברה7102 סקר

0

02

04

06

08

001

גנבת מכונית גנבה מדירה פריצה לדירה ללא גנבה

גנבת חלקי רכבוחפצים ממכונית

* דיווחו על העברה האחרונה.

יםחוז

א

(2.3משקי בית נפגעי עבריינות לפי שביעות רצון מטיפול המשטרה )לוח מהם היו מרוצים מטיפול המשטרה.50% מאלה שרכבם נגנב דיווחו על כך למשטרה. 96%כ-

בקרב אלה שלא היו מרוצים, הסיבות לחוסר שביעות הרצון היו תוצאות הטיפול של המשטרה

( – המשטרה לא מצאה את הרכב הגנוב, לא תפסה את הפוגע או לא דאגה ליידע את72.9%)

( – לא התייחסה ברצינות לתלונה, נהגה בחוסר נימוס69.2%המדווח כראוי, וגישת המשטרה )

או שהתעכבה בהיענות לקריאה. על גנבת חלקי רכב או חפצים ממכונית דיווחו למשטרה רק

לא היו מרוצים מטיפול המשטרה וציינו59% מהנפגעים. בקרב אלו שדיווחו למשטרה, 33%כ-

(.74%שזה נבע בעיקר עקב תוצאות הטיפול של המשטרה )

מהנפגעים. מרבית הנפגעים45%על עברות של גנבת רכוש מהדירה או מחוצה לה דיווחו

שלא דיווחו למשטרה ציינו שהסיבה לכך היא חוסר היכולת של המשטרה לטפל בעברות כאלו

(, המשטרה אינה מסוגלת לטפל במקרים כאלה או שהם למדו מניסיון קודם שטיפול47.5%)

מבין המדווחים היו מרוצים מטיפול המשטרה.36%המשטרה אינו יעיל.

מהם70% מהנפגעים. 37.5%על עברות של פריצה לדירה או ניסיון לפרוץ ללא גנבה דיווחו

היו מרוצים מטיפול המשטרה.

- 20 -

משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינותג.

, שנפגעו מהעברות18 מספק נתונים על משקי בית עם ילדים עד גיל 2017סקר ביטחון אישי

הבאות:

גנבה – גנבה ללא שימוש בכוח פיזי או איום בשימוש בו, לדוגמה: גנבת ארנק וטלפון נייד.1

)לא כולל גנבה של רכוש מהדירה או מהמכונית של משק הבית(.

עברות אלימות או איום באלימות – לדוגמה: איום, הכאה, דקירה ועוד..2

הטרדה מינית – הטרדה מינית הנעשית במילים או בהתנהגות, הן כלפי גברים והן כלפי.3

נשים, לדוגמה: רמיזות מיניות, הערות מיניות, הצצה ועוד.

עברת מין – לדוגמה: ביצוע מעשה מגונה, ניסיון לאונס או אונס..4

( – עברות המבוצעות באמצעות מערכות ממוחשבות כגון:Cyber-crimeעברה מקוונת ).5

הפצת מידע אישי ברשתות חברתיות כמו פייסבוק או ווטסאפ, איום או השפלה, גנבת

מידע והתחזות באתרי אינטרנט.

ומעלה במשקי הבית,20יש לזכור שעל שאלות הסקר עונים הנדגמים, שהם המבוגרים בני

ולא ילדי משק הבית.

סוג עברה

(3.1משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות, לפי סוג עברה )לוח

מיליון משקי בית יש ילדים1.14 ומעלה, ב-20 מיליון משקי בית שבהם יש בני 2.60מתוך

)אלו הגילים הרלוונטיים17–2 מיליון משקי בית יש ילדים בני 1.06. ב-18שטרם מלאו להם

–6 אלף משקי בית יש ילדים בני 855בסקר לפגיעה מעבריינות מסוג גנבה, אלימות או מין(. ב-

)אלו הגילים הרלוונטיים בסקר לפגיעה מעבריינות מקוונת ומהטרדה מינית(.17

( נפגעו ילדי משק הבית מעבריינות6.3% )17–2 אלף ממשקי הבית שבהם היו ילדים בני 66ב-

ממשקי הבית התבצעה עברת אלימות או איום באלימות כלפי3%במהלך השנה האחרונה. ב-

ממשקי1.2% ממשקי הבית התבצעה עברת גנבה מילד, ללא שימוש בכוח. ב-2.3%ילד, ב-

התבצעה עברה מקוונת כלפי ילד. שיעורי ההיפגעות17–6הבית שבהם היו ילדים בני

,30%מעברות הטרדה מינית ועברות מין כנגד ילדים חשופים לטעות דגימה יחסית גבוהה מ-

ולכן לא ניתן להתייחס לנתונים אלו.

- 21 -

01. משקי בית שבהם ילדים נפגעי עבריינות ומספר הפגיעות, לפי סוג עברה7102 סקר

0

04

08

021

061

אלימות* גנבה עברה מקוונת

.%03 * מספר הפגיעות חסר עקב טעות דגימה יחסית מעל

יםלפ

א

מספר משקי בית מספר פגיעות

(3.1משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות לפי סוג עברה וקבוצת אוכלוסייה )לוח

התבצעה עברה כלפי17–2( ממשקי הבית היהודיים שבהם היו ילדים בני 7.3% אלף )60.6

ילד במשק הבית במהלך השנה האחרונה. עברות אלימות וגנבה הן העברות השכיחות ביותר

ממשקי הבית, בהתאמה(. את נתוני הטרדה מינית,2.8%- ו3.8%כלפי ילדים במשקי בית )

עברות מין ועברות מקוונות לא ניתן לפרסם עקב חשיפה לטעויות דגימה גבוהות. עבור משקי

הבית הערביים לא ניתן לפרסם את הנתונים היפגעות מעבריינות בגלל טעויות הדגימה

הגבוהות.

משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות לפי סוג עברה והמקום שבו התבצעה (3.2העברה )לוח

ממשקי הבית שבהם היו ילדים נפגעי עבריינות )לא כולל נפגעי עברה מקוונת(,40%ב-

העברה האחרונה התרחשה בבית הספר. בקרב נפגעי עברת גנבה ללא שימוש בכוח, שיעור

.61% ובקרב נפגעי עברת אלימות, השיעור עמד על 29%זה עמד על

משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות לפי סוג עברה ומספר הפעמים שנפגעו (3.5- ו3.1)לוחות

אלף מהם העברה התבצעה20 אלף משקי בית התבצעה עברת גנבה מילדים. בכ-24בכ-

החודשים האחרונים. מספר האירועים בעברות אלימות או איום12פעם אחת במהלך

אלף משקי בית התבצעה עברת אלימות כלפי ילדים31-באלימות כלפי ילדים גדול יותר. ב

החודשים האחרונים,12 אלף מהם העברה התבצעה פעם אחת במהלך 15.5במשק הבית, ב-

מהם התבצעה ארבע פעמים או יותר.9,000 מהם התבצעה פעמיים או שלוש, וב-7,000ב-

- 22 -

דיווח למשטרה

(3.3משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות לפי דיווח למשטרה )לוח

שיעורי הדיווח למשטרה על עברות כלפי ילדים במשק הבית נמוכים בהשוואה לשיעורי הדיווח

ממשקי הבית עם ילדים שבהם ילדים שנפגעו מעברת77% ומעלה. 20על עברות כלפי בני

ממשקי הבית שבהם ילדים שנפגעו מעברת אלימות או79%גנבה לא דיווחו על כך למשטרה,

ממשקי הבית שבהם ילדים שנפגעו מעברה82%איום באלימות לא דיווחו על כך למשטרה, ו-

מקוונת לא דיווחו על כך למשטרה.

משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות והסיבות להימנעות מדיווח למשטרה )לוח 3.3)

במשקי הבית שבהם ילדים שנפגעו מעברת גנבה אך לא דיווחו על כך למשטרה צוינה חוסר

(.40%היכולת של המשטרה לטפל בכך, כסיבה המרכזית לכך שנמנעו מלדווח למשטרה )

במשקי הבית שבהם ילדים שנפגעו מעברת אלימות או איום באלימות ולא דיווחו למשטרה,

(.45%צוין שדיווחו על האירוע לגורמים אחרים )

פנייה לגורמים שונים )פרט למשטרה(

(3.4משקי בית עם ילדים נפגעי עבריינות לפי פנייה לגורמים שונים )לוח

81%. 18 אלף משקי בית נפגעו מעברת אלימות או מאיום באלימות כלפי ילדים עד גיל 31

ו-45%מהם פנו עקב כך לגורמים שונים. עיקר הפניות הן לשירותי הרווחה ולבתי הספר )

, בהתאמה(.42%

תחושת ביטחון אישיד.

תחושת ביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה

(4.1.1לפי גיל ומין )לוח

ומעלה חשים ביטחון במידה רבה או במידה רבה מאוד ללכת לבד באזור20 מבני 86%

92% שחשים ביטחון במידה מועטה או כלל לא. 14%המגורים בשעות החשכה לעומת

מהנשים. בקרב79%מהגברים חשים ביטחון במידה רבה או במידה רבה מאוד, לעומת

נמצא ששיעור החשים ביטחון במידה רבה או במידה רבה מאוד24-20גברים צעירים בני

חשים ביטחון, לעומת שיעורים24-20 מבני 88%נמוך מאשר בקבוצות הגיל המבוגרות יותר )

נמצא34-25 בקבוצות הגיל המבוגרות יותר(. בקרב נשים בנות 94% לבין 91%הנעים בין

חשות34-25 מבנות 76%ששיעור החשות ביטחון נמוך יותר מאשר בקבוצות הגיל האחרות )

בקבוצות הגיל האחרות(.82% לבין 78%ביטחון, לעומת שיעורים הנעים בין

- 23 -

02 ומעלה החשים ביטחון* 11. בני ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה, לפי מין וגיל

**7102 סקר

0

02

04

06

08

001

02 –42 52 –43 53 –44 54 –45 55 –46 +56

* חשים ביטחון במידה רבה מאוד או במידה רבה.6102 נוספה אופנות: "לא רלוונטי". אופנות זו שכיחה בעיקר בגילים המבוגרים. ** בשנת

נתוני הנדגמים המשיבים "לא רלוונטי" אינם נכללים בחישוב.

יםחוז

א

גברים נשים

(4.1.2לפי מחוז ויישוב מגורים )לוח

באזור יהודה והשומרון נרשם השיעור הגבוה ביותר של אנשים החשים בטוח ללכת לבד באזור בלבד במחוז ירושלים.81% ומעלה לעומת 20 מבני 95%המגורים בשעות החשכה – כ-

02 ומעלה החשים ביטחון* ללכת לבד באזור המגורים 21. בני בשעות החשכה, לפי מחוז מגורים

7102 סקר

05

06

07

08

09

001

ירושלים הצפון חיפה המרכז תל אביב הדרום אזור יהודהוהשומרון**

* חשים ביטחון במידה רבה מאוד או במידה רבה.** יישובים ישראליים.

יםחוז

א

מבין הערים הגדולות, בירושלים ובבאר שבע נרשם השיעור הנמוך ביותר של אנשים החשים

, בהתאמה(. לעומת זאת80% ו-80.1%בטוח ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה )

- 24 -

(. בערים נתניה, אשדוד, פתח תקווה,89%בתל אביב-יפו נרשם השיעור הגבוה ביותר )כ-

- בדומה לממוצע הארצי.87% לבין 84%חיפה וראשון לציון השיעורים נעים בין

חשש להיפגע מאלימות באזור המגורים

(4.2.1לפי גיל ומין )לוח ומעלה אינם חוששים להיפגע מאלימות באזור מגוריהם )חוששים במידה20 מבני 91%

מהנשים הביעו עמדה זאת. עם88% מהגברים ו-94%מועטה או שאינם חוששים כלל(.

העלייה בגיל נראה כי אצל הגברים תחושת הביטחון להיפגע מאלימות קטנה אף יותר, ובגיל

בקבוצת גיל זו חוששים במידה מועטה או בכלל לא. לעומתם הנשים חוששות96% ומעלה 65

)24-20במידה מועטה או בכלל לא, בעיקר כאשר הן צעירות מאוד ומשתייכות לקבוצת הגיל

ל-85% תחושת הביטחון קטנה ונעה בין 64(, אך לאחר מכן עם התבגרותן ועד גיל 90.5%

מהן חוששות במידה מועטה או בכלל לא.93% ומעלה החשש יורד וכ-65. בגיל 88%

(4.2.2לפי מחוז ויישוב מגורים )לוח

בבדיקת מידת החשש להיפגע מאלימות באזור המגורים נמצאו הבדלים בין המחוזות השונים.

ומעלה, שאינם חוששים להיפגע מאלימות באזור מגוריהם,20השיעור הגבוה ביותר של בני

.88%. השיעור הנמוך ביותר נמצא במחוז ירושלים – כ-97%נמצא אזור יהודה והשומרון – כ-

מבין הערים הגדולות השיעור הנמוך ביותר של אלו שאינם חוששים להיפגע מאלימות או

( ואילו בראשון לציון נרשם השיעור הגבוה87%שחוששים במידה מועטה היה בירושלים )

88% אלף תושבים ויותר השיעורים נעים בין 200(. ביתר הערים הגדולות שבהן 95%ביותר )

.93%ל-

02 ומעלה שאינם חוששים להיפגע מאלימות* באזור מגוריהם, 31. בני לפי יישוב מגורים**7102 סקר

0

02

04

06

08

001

ראשון לציון תל אביב-יפו חיפה אשדוד פתח תקווה באר שבע נתניה ירושלים* לא חוששים כלל או חוששים במידה מועטה.000,002 תושבים ויותר. ** ערים גדולות שבהן

יםחוז

א

- 25 -

תחושת ביטחון אישי, באופן כללי, באזור המגורים

(4.3.1לפי גיל ומין )לוח

במדד זה ניכר שתחושת הביטחון גבוהה בקרב הגברים בהשוואה לנשים, אך לא ניכרת מגמה

ומעלה חשים ביטחון20 מבני 90%ברורה בנוגע לקשר בין רמת הביטחון האישי לבין הגיל:

88% מהגברים ו-92%אישי, באופן כללי, באזור המגורים )במידה רבה או במידה רבה מאוד(;

מהנשים.

(4.3.2לפי מחוז ויישוב מגורים )לוח

שיעור החשים ביטחון אישי, באופן כללי במידה רבה או רבה מאוד, גבוה יחסית באזור יהודה

(. בשאר המחוזות השיעור89%(. השיעור הנמוך ביותר נמצא במחוז ירושלים )95%והשומרון )

.92% לבין 90%נע בין

ומעלה החשים ביטחון20מבין הערים הגדולות, בבאר שבע נמצא שיעור נמוך יותר של בני

(. לעומת זאת, בחיפה נרשם השיעור הגבוה ביותר )85%אישי באופן כללי באזור המגורים )

.91% לבין 87% אלף תושבים ויותר השיעורים נעים בין 200(. בשאר הערים שבהן 92%

02 ומעלה החשים ביטחון אישי* באופן כללי, באזור המגורים, 41. בני לפי מחוז מגורים

7102 סקר

0

02

04

06

08

001

אזור יהודהוהשומרון**

חיפה המרכז תל אביב הצפון הדרום ירושלים

* חשים ביטחון במידה רבה מאוד או במידה רבה.** יישובים ישראליים.

יםחוז

א

היפגעות מרעש בסביבת המגורים

ומעלה נפגעו במהלך השנה האחרונה מרעש לאחר השעה אחת עשרה20 מבני 39%כ-

נפגעו פעם או פעמיים15% נפגעו כל יום או כמעט כל יום, 10%בלילה בסביבת מגוריהם.

- 26 -

דיווחו על הפגיעה13% נפגעו בתדירות נמוכה יותר. מבין הנפגעים רק כ-14%בחודש וכ-

מבין המדווחים היו שבעי רצון מטיפולה של המשטרה.49%האחרונה למשטרה.

02 ומעלה, לפי תדירות היפגעות מרעש 51. בני לאחר השעה אחת עשרה בלילה בסביבת המגורים

7102 סקר

0

02

04

06

08

001

אף פעם פחות מפעם בחודש פעם או פעמיים בחודש כל יום או כמעט כל יום

יםחוז

א

היפגעות מהתנהגות אלימה בכביש

ומעלה נפגעו מהתנהגות אלימה בכביש, כגון: קללות, איומים, חסימת מעבר או20 מבני 52%

נהיגה מסוכנת, בהיותם נהגים, נוסעים או הולכי רגל.

02 ומעלה, לפי תדירות היפגעות מהתנהגות אלימה בכביש 61. בני 7102 סקר

0

02

04

06

08

001

אף פעם פחות מפעם בחודש פעם או פעמיים בחודש כל יום או כמעט כל יום

יםחוז

א

- 27 -

מונחים, הגדרות והסברים.3

– התנהגות אסורה ובת-עונשין על פי הוראות החוק, מעשה הכרוך בהפרת חוק אועברה בהפרת תקנה. מעשה או מחדל אשר בעצם עשייתו, יש עברה על החוק ועל הכללים שנקבעו

בחוקי המדינה.

– פעילות הנעשית בניגוד לחוק.עבריינות

– קורבנות או נפגעים כתוצאה מפעילות עבריינית.נפגעי עבריינות

– פשיעה או מעשה עבריינות אשר דווחו ו/או תועדו במשטרת ישראל.פשיעה מדווחת הפשיעה המדווחת היא חלק מהסטטיסטיקה הפלילית של משטרת ישראל. הסטטיסטיקה

מהווה חלק יחסי של הפשיעה הקיימת בחברה בישראל.

– אירועי פשיעה המתרחשים ואינם מדווחים לאף גורם ממוסד או רשמי,פשיעה לא מדווחתובכלל זה למשטרת ישראל.

– תחושה סובייקטיבית של האדם המבטאת את הסטטוס שלתחושת הביטחון האישי ביטחונו האישי. תחושת הביטחון האישי קשורה להגנה על גופו, נפשו ורכושו של האדם מפני

קשת רחבה מאוד של איומים בחיי היום-יום, וביניהם פגיעה מפשיעה וחשיפה לעבריינות.

- 28 -

שיטות )מתודולוגיה(.4

אוכלוסיית הסקר

ומעלה במשקי בית. אוכלוסיית הסקר כוללת20האוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל, בגיל

גם את דיירי המוסדות אשר שוהים במוסד שלא לצרכים טיפוליים, כגון מעונות סטודנטים,

מרכזי קליטה ותכניות דיור מוגן לאוכלוסייה המבוגרת. עולים חדשים נכללים באוכלוסיית

הסקר רק אם עלו ארצה חצי שנה או יותר לפני ביצוע הפקידה.

קבוצות שאינן נכללות באוכלוסיית הסקר: דיירים במוסדות טיפוליים או דיירים שלא ניתן ליצור

אתם קשר )כגון, בתי אבות, בתי חולים למחלות כרוניות, בתי סוהר(, תושבים ישראלים אשר

שהו בחו"ל למעלה משנה ברציפות בעת הסקר, דיפלומטים וזרים השוהים בישראל שנה או

יותר ברציפות, עולים חדשים אשר עלו ארצה פחות מחצי שנה לפני מועד הריאיון, בני שבטים

בדווים ותושבים אחרים הגרים מחוץ ליישובים מוכרים )גמ"ל(.

מסגרת הדגימה

מסגרת הדגימה לסקר ביטחון אישי מבוססת על קובץ מרשם התושבים שמעודכן לאפריל

. כללית, איכותה של מסגרת דגימה נבחנת בעיקר לפי טיב הכיסוי שלה את אוכלוסיית2016

הסקר: כיסוי חסר של האוכלוסייה עלול ליצור הטיות באומדנים וכיסוי יתר עלול לגרום למאמץ

חקירה מיותר של אנשים שאינם נכללים בהגדרת הסקר ולהגדלת העלויות. לכן, נוכו מקובץ

מרשם התושבים רשומות אשר אינן שייכות לאוכלוסיית הסקר. זיהוי הרשומות המיועדות

לניכוי לגבי חלק מקבוצות האוכלוסייה שאינן חלק מאוכלוסיית הסקר הוא פשוט ונגזר ישירות

ומטה. אך לגבי19מהמידע בקובץ מרשם התושבים, כך למשל לפי קריטריון הגיל נוכו כל בני

חלק מהתכונות המגדירות אי-שייכות לאוכלוסיות הסקר, אשר המידע מהמרשם לגביהם איננו

מושלם, או איננו קיים, זיהוי הרשומות בעלות התכונות היה מורכב וחשוף לטעויות. כך למשל,

ישראלים החיים באופן קבוע בחו"ל )גם אם מפעם לפעם מבקרים לתקופות קצרות בארץ(

אינם חלק מאוכלוסיית הסקר ובתהליך הכנת המסגרת לדגימה נעשו פעולות מיוחדות כדי

לאתרם ולנכותם. מסגרת הדגימה חשופה לאי-כיסוי קטן של עולים חדשים שעלו ארצה לאחר

עדכון מרשם התושבים והשייכים לאוכלוסיית הסקר על פי ההגדרה לעיל.

שיטת הדגימה

ומעלה. שלוש תכונות20 בני 5,000גודל המדגם תוכנן כך שמספר המשיבים הצפוי יהיה כ-

( קבוצת אוכלוסייה )ערבים ממזרח ירושלים,1 קבוצות התכנון: )56דמוגרפיות קבעו את

ואילך, ויהודים ילידי הארץ או שעלו לפני1990ערבים שלא ממזרח ירושלים, יהודים עולי

–55, 54–45, 44–35, 34–25, 24–20( קבוצת גיל )3( קבוצת מין )גברים ונשים(, )2(, )1990

קבוצות נוספות של בוגרי20+(. מתוך קבוצות התכנון שתוארו לעיל, פוצלו 75, 74–65, 64

השנים האחרונות )על פי מקורות מינהליים(, כך שבסך הכל10אוניברסיטאות וסטודנטים ב-

- 29 -

קבוצות תכנון. גודל מדגם המשיבים הצפוי לקבוצה תוכנן להיות יחסית לגודל הקבוצה76יש

.5,000)מספר הנפשות במסגרת בקבוצת תכנון(, ותחת האילוץ של מספר משיבים צפוי –

על סמך ההנחות לשיעורי אי-ההשבה )נקרא נפל( ואי-שייכות לאוכלוסיית הסקר )נקרא אפס(,

,1:789בכל קבוצה התקבל הגודל הדרוש לדגימה. הסתברות הדגימה הממוצעת הייתה

.1:803 והמינימלית 1:765הסתברות הדגימה המקסימלית הייתה

מכיוון שעשויה להיות השפעה עונתית על הדיווחים, חולק המדגם למנות חודשיות מאוזנות

בגדלן ותכונותיהן המייצגות את אוכלוסיית הסקר, כאשר כל אחת מהן יועדה לחודש חקירה

נפרד.

נפשות.6,985בסך הכל כלל המדגם

שיטת האמידה

הנתונים הנאספים בסקר ביטחון אישי מבוססים על מדגם של נפשות מהאוכלוסייה. בכדי

להפיק אומדנים עם תכונות נחקרות מהסקר לכלל האוכלוסייה ולתת-קבוצות באוכלוסייה, יש

לחשב לכל משיב בסקר שני מקדמי ניפוח, המבטאים את אומדן מספר הנפשות באוכלוסייה

ומספר משקי הבית "המיוצגים" על ידו. שיטת האמידה קשורה לשיטת הדגימה ולבעיות שונות

באיסוף הנתונים. אחת הבעיות השכיחות היא שלא כל מי שנדגם השיב לסקר ויחידות אשר

לא השיבו לסקר אינן בהכרח דומות בתכונותיהן ליחידות המשיבות )אי-השבה אינפורמטיבי(

ולכן עלולות לגרום להטיה באומדני הסקר. שיטת האמידה מיועדת לצמצם בעיקר את ההטיות

העלולות לנבוע מאי-השבה אינפורמטיבית, מתת-כיסוי של האוכלוסייה ומשונות בגודלי

המדגם לפי תכונות אשר לא השתתפו בתכנון מדגם הסקר.

תהליך האמידה כולל שלושה שלבים: )א( בשלב הראשון כל משיב קיבל מקדם ניפוח ראשוני

שהוא היפוך הסתברות הדגימה, המבטא את שלב תכנון המדגם; )ב( בשלב השני מכפילים

את מקדמי הניפוח הראשוניים במקדמי תיקון עבור אי-ההשבה בסקר. חישוב מקדמי התיקון

לאי-השבה לוקח בחשבון את שיעורי ההשבה לפי משתנים מינהליים הידועים לכל הנדגמים –

משיבים ולא משיבים, והוא נעשה בעזרת "ניתוח עץ בינארי" שבוחן אילו משתנים מינהליים

ואילו חלוקות מבטאים בצורה הטובה ביותר את הדיפרנציאליות של שיעורי ההשבה. )ג(

בשלב השלישי נערכת התאמה של האומדנים המנופחים של השלב הקודם לשוליים קבועים

(. שוליים אלה הן תכונות של הפרטיםRakingשל נתונים חיצוניים בצורה איטרטיבית )

המשיבים ובנוסף שול של תכונות משק הבית:

קבוצות.17 – 19אומדני משקי בית לפי דת יישוב * גודל מ"ב * יש/אין ילדים עד גיל

קבוצות.35+ לפי קבוצות גאוגרפיות – 20אומדני נפשות בגיל

קבוצות.24+ לפי דת יישוב * מין * קבוצות גיל – 20אומדני נפשות בגיל

- 30 -

בסוף השלב השלישי מתקבל מקדם ניפוח לכל פרט שהשיב לסקר שישמש לאמידת תכונות

הפרטים בסקר. בנוסף חושב מקדם ניפוח לאמידת תכונות משקי הבית, והוא התקבל על ידי

+ במשק הבית.20חלוקת מקדם הניפוח לפרט במספר בני

אומדני הסקר מחושבים על ידי שקלול במקדם הניפוח המתאים – לפי התכונות הנאמדות

)פרט או משק בית(.

כתוצאה מאילוצי תזמון של פרסום הנתונים, מקדמי הניפוח והאומדנים מחושבים לתקופה

11. בתקופה זו היו 2017 עד ספטמבר 2016שאינה שנה קלנדרית, אלא לשנה מאוקטובר

נדגמים, מהם השיבו לסקר6,985( בהם היו 2017מנות פקידה )לא הייתה פקידה בינואר

איש. אילוצים אלו לא השפיעו ולא שינו דבר בשיטת הדגימה והאמידה בסקר.4,595

מהימנות האומדנים.5

לטעויותהאומדנים של סקר ביטחון אישי מבוססים על סקר מדגמי ועלולים להיות חשופים שונות.

טעויות דגימה 5.1

נובעות מכך שנחקר רק מדגם ולא כלל אוכלוסיית הסקר )ראה פרקטעויות מדגמיות

אוכלוסיית הסקר לעיל(. המדגם שהסקר הנוכחי מבוסס עליו הוא רק אחד מתוך מספר רב של

מדגמים אפשריים, שהיו יכולים להתקבל באותה שיטת דגימה ובאותו גודל. ברור כי אומדנים

המבוססים על מדגמים שונים יהיו שונים זה מזה, וכמעט כולם יהיו שונים מהערך שהיה

( ולא ממדגם.Xמתקבל אילו נאסף המידע מכל האוכלוסייה )יסומן ב-

הוא הערך הנאמד לפי המדגם המסוים של הסקר לערך שהיה מתקבל אילו נאסףΧ̂ האומדן

המידע מכל האוכלוסייה.

σ של האומדן טעות דגימה ( Χ̂ היא מידה ממוצעת של השוני בין כל האומדנים השונים שהיו(

יכולים להתקבל מכל המדגמים האפשריים באותו גודל ובאותה שיטה, לבין הערך המתקבל

מאיסוף המידע מכל האוכלוסייה, באותם תנאים של איסוף הנתונים שנעשה בסקר. ניתן

לאמוד את טעות הדגימה מנתוני הסקר. עבור האומדנים מסקר ביטחון אישי, חושבו אומדנים

לטעויות הדגימה.

)או בקיצור טד"י( המוגדרתטעות הדגימה היחסיתלעתים נוח להעריך את דיוק האומדן לפי

σכטעות הדגימה של האומדן, חלקי הערך הנאמד – ( Χ̂ )/ Χ̂כדי להזהיר משימוש באומדנים .

שהם בעלי רמת30% ל-15%החשופים לטעויות דגימה גבוהות, האומדנים עם טד"י בין

ומעלה שהם ברמת מהימנות30%מהימנות נמוכה מוצגים בסוגריים ואילו אומדנים עם טד"י

נמוכה מאוד אינם מוצגים כלל ובמקום נרשם ".." בתא המתאים בלוח.

טעויות לא מדגמיות 5.2

- 31 -

טעויות לא-מדגמיות יכולות לנבוע מגורמים רבים בכל שלבי איסוף הנתונים ועיבודם, והן

מצויות גם בתהליך בו אוספים מידע מכלל האוכלוסייה ולא רק ממדגם של יחידות.

טעויות לא-מדגמיות עיקריות בסקר הן:

טעויות הנובעות מכך שפרטים שנדגמו לסקרטעויות הנובעות מאי-השבה:.1

אינם משיבים עקב היעדרות, סירוב, או סיבות אחרות. דבר זה עלול לגרום

להטיה מסוימת באומדנים, משום שתכונותיהם של המשיבים עלולות להיות

שונות מאלה שלא השיבו לסקר. שיטת האמידה מיועדת לצמצם הטיה זו.

טעויות הנובעות מאי-הבנת השאלות, מחוסר רצון או מחוסרטעויות תשובה:.2

יכולת להשיב נכון או מהצגת שאלה בדרך לא נכונה.

תשובות המשיבים מוקלדות על ידי הסוקר והןטעויות בהקלדת הנתונים:.3

חשופות לטעויות, אשר חלקן מאותרות ומתוקנות באמצעות ביקורות הנערכות

בעזרת תוכנת ניהול הסקר.

טעויות בתהליך עיבוד הנתונים. חלק מהטעויותטעויות בשלבי העיבוד השונים:.4

מתוקנות באמצעות ביקורות הנערכות על הנתונים המתקבלים.

בעוד שטעויות הדגימה ניתנות לאמידה מתוך נתוני הסקר, קשה )ולרוב בלתי אפשרי( להעריך

טעויות לא-מדגמיות ואין כאן הערכות כמותיות לגבי הטעויות הלא-מדגמיות. יש להדגיש

שבתכנון הסקר ובביצועו נעשו מאמצים להקטין ככל האפשר את מספר הטעויות.

תוצאות הפקידה 5.3

סיכום תוצאות עבודת השדה בסקר:

אחוזים* מספרים

תוצאות הפקידה בסקרמוחלטים

סך הכל נדגמים100.06,985שייכים להגדרת אוכלוסיית הסקר96.66,750לא שייכים להגדרת אוכלוסיית הסקר3.4235נפטר1.067בחו"ל מעל שנה2.1148במוסד0.212אחר )כולל גר מחוץ ליישוב(0.18

משיבים68.14,595לא משיבים31.92,155נעדר2.7180קושי זמני7.2486סירוב6.6446קשיי שפה0.749

קושי קבוע )מוגבלות(2.3154

- 32 -

השיב באופן חלקי מאוד )לא ניתן לעבד את הנתונים(0.855לא אותר8.6580אחר )כגון בעיית טלפון(3.0205

* אחוזי המשיבים והלא-משיבים הם מתוך השייכים לאוכלוסיית הסקר.

- 33 -

תקופת החקירה 5.4

, נשאלו הנדגמים על היפגעות2017–ספטמבר 2016בתקופת החקירה בסקר, אוקטובר

2016 החודשים האחרונים. תקופת החקירה החלה באוקטובר 12מעברות שונות במהלך

)איסוף השאלונים של כל תת-מדגם חודשי מתבצע במשך2017והסתיימה בנובמבר

כחודשיים וחצי, כך שהפקידה של החודש האחרון בסקר – ספטמבר – הסתיימה בנובמבר

(. על שאלות הביטחון האישי עונים הנדגמים על תחושת הביטחון העדכנית לזמן הנוכחי2017

–נובמבר2016של הריאיון – כלומר פרק הזמן המכוסה הוא כמעט שנה וחודשיים )אוקטובר

2017.)

תהליך הפקידה 5.5

תתי-מדגם, כאשר11. מדגם הסקר חולק ל-2016סקר ביטחון אישי החל באחד באוקטובר

בכל חודש החלה חקירה של תת-מדגם חדש )כפי שצוין בפרק מתודולוגיה, בשל אילוצים

(.2017טכניים לא הוכן תת מדגם לחודש ינואר

ביום הראשון של כל חודש נשלחו מכתבי פנייה עם הסבר על הסקר והפניה להשבה

באינטרנט. במכתב צוין שאם הנדגם לא ישיב באינטרנט יתקשר אליו סוקר לראיינו בטלפון.

לאחר שלושה שבועות מתחילה פקידה טלפונית של נדגמים שלא השיבו באינטרנט. בהשוואה

לסקרים הקודמים זמן ההשבה שהוקדש לאינטרנט הורחב ועמד על שלושה שבועות )בסקר

ניתנו שלושה2016 ניתנו שבועיים, רק החל מסקר 2015 ניתן שבוע אחד, בסקר 2014

שבועות(. לנדגמים שלא ענו לסקר בעשרת הימים הראשונים בחודש נשלחת תזכורת בדואר.

– פקידה של כל תת-מדגם חודשי מתבצעת במשך כחודשיים וחצי וזאת כדיסיום הפקידה

למצות את פוטנציאל ההשבה, הן עבור המשיבים בשפה העברית והן עבור המשיבים בשפה

הערבית.

, שיעור דומה מאוד לשיעור68% – שיעור ההשבה בסקר הנוכחי עמד על כ-שיעור השבה

(.2016בסקר הקודם )סקר

איסוף הנתונים 5.6

הנתונים נאספו בשילוב של שלוש שיטות איסוף שונות – מרבית השאלונים נאספו באמצעות

(, יתר השאלונים נאספו באמצעות מילוי עצמי של השאלון באינטרנט89%ריאיון טלפוני )כ-

(. ישנם מעט מאוד שאלונים למילוי עצמי שנשלחו בדואר.11%)כ-

- 34 -