תורת המשטרים – סיכום למבחן

סיכום מאת: יעל גולדמן

מאפייני המדינה המודרנית

)המונחים הם אוניברסאליים, רק מערכות היחסים משתנות ממדינה למדינה(.

.שלטון ומתקיים טריטוריה היושבת על אוכלוסיה, – קיומה של מדינה

.סמכות הנשענת על עוצמה, בה השליטים מפעילים מערכת היחסים בין השליטים לנשלטים – שלטון

– השליט מפעיל את סמכותו על הנשלטים באמצעות חוקים, הוראות ופקודות. הסמכות היאסמכותפורמאלית, ולא תלויה באדם )א-פרסונלית(.

– לא מדובר על כוח פיזי, אלא על הביטויים של הסמכות, בכל תחומי החיים )דוגמאות: נגיד בנקעוצמה ישראל החליט להעלות את הריבית = הפעיל עוצמה כלכלית מתוקף הסמכות: חוק בנק ישראל, הרמטכ"ל

עליו להתייצב בלשכת הגיוס". הפעיל עוצמה צבאיתY ו-Xפרסם הודעה: "כל מי שנולד בין התאריכים הנשענת על הסמכות "חוק גיוס חובה"(.

למדינה יש מונופול על העוצמה.

- מונח שקיים בכל מדינה. הרשות המבצעת המוציאה אל הפועל את רצונות השליטים. איןממשלה במונח זה קשר להגדרת המשטר: ממשלות מתחלפות והמשטר נשאר. המשטר מתחלף רק על ידי

מהפכה.

- מערכת השיטות והעקרונות שבהן שליטים פועלים מול נשלטים ומפעילים עוצמה הנשענת עלמשטרסמכות.

– המשטר משתנה. מהפיכה יכולה להיות תהליך ארוך ואיטי, או תוך מאבק אלים )רבולוציה מולמהפיכה אבולוציה(. דוגמאות למהפכות: ברוסיה, שלטון הצאר )מונרכיה( < המהפכה הקומוניסטית < רפובליקה.

הורידה מכיסאו את השאה )תואר של מלכי פרס(:1979המהפכה באיראן: המהפכה בהנהגת חומייני מונרכיה < רפובליקה.

– החלפת זהות השליט, תוך שמירה על המשטר.הפיכה

- כל המדינה היא טריטוריה אחת מבחינת רשויות החוק והממשל. רשות מחוקקתמדינה אוניטארית . דוגמה: ישראל,כל הטריטוריה כפופה למערכת שלטונית אחתאחת, מבצעת אחת ושופטת אחת.

בריטניה.

- המדינה מחולקת ליחידות משנה. במדינות שהן פדרציה יש שתי רשויות מכל סוגמדינה פדראלית )מחוקקת, שופטת ומבצעת(, וכל אדם כפוף למערכת שלטונית כפולה. דוגמאות: ארה"ב של היום, ברה"מ

, גרמניה, שוויץ.1990של לפני

שיטות למיון משטרים:

שנים(. אין קשר בין המונחים של אריסטו להגדרות של ימינו. 2500אריסטו )יוון, לפני .1.רפובליקה לעומת מונרכיה מי השליט?.2

השנים300 )השליט מעל החוק(, ב-מונרכיות אבסולוטיות שנים היו רק 300עד לפני כ- האחרונות עברו המונרכיות להיות קונסטיטוציוניות / פרלמנטאריות – השליט כפוף לחוק. לדוגמה:

השנה בה המלך הסכים להיות כפוף לחוק.1689בריטניה היא מונרכיה פרלמנטארית החל מ-

1

שיטה זו אינה מדברת על מהות היחסים. ישראל וגם איראן הן רפובליקות. )טווח(. קיום של אפסדמוקרטיה לעומת אוטוקרטיהמהי מידת ההשפעה של הנשלט על השליט? .3

". המדד הוא כמותי, והוא נמדד על פי מידת ההשפעה בלידה, בחיים100מוחלט לעומת "שואף ל-ובמוות.

)טווח(. קיום של אפסליברלי לעומת טוטליטארימהי מידת ההשפעה של השליט על הנשלטים? .4 היא הטוטליטריזם. 100מוחלט הוא הליברליזם, ושאיפה ל-

מדינה ליברלית תהיה בהכרח גם דמוקרטית, אך ההיפך לאמהו הקשר בין דמוקרטיה לליברליזם? תמיד מתקיים. דוגמאות לכך הן מדינת ישראל, שהיא מדינה דמוקרטית, אך מתערבת בחיי אזרחיה על

ידי גיוסם לצבא, שליטה במערכת החינוך והפקעת קרקעות לטובת הכלל. ארה"ב של אחרי הפיגוע בתאומים, היא עדיין ליברלית, אבל פחות ממה שהייתה קודם לפיגוע. מידת הליברליות של המדינה יכולה

להשתנות בהתאם למקום ולזמן. דוגמה להבדל שנעוץ בהיסטוריה של המדינה: בארה"ב אפשר להכחישאת השואה ולקיים הפגנות נאו-נאציות. בגרמניה אסור.

משטר טוטליטארי יהיה אוטוקראטי, אבל ההיפך לאו דווקאמהו הקשר בין טוטליטאריה לאוטוקרטיה? מתקיים. ייתכן מצב שלנשלטים יש אפס השפעה על השליטים )אוטוקרטיה(, אולם השליטים אינם

מתערבים בחיי הנשלטים כלל )ליברליזם(.

דמוקרטיה

דמוקרטיה כאידיאולוגיה:

אדם מעצם טבעו הוא בן חורין )זכויות טבעיות(עקרון החירות. .1 כולם שווים. גם השליט כפוף לחוק.עקרון השוויון..2 גם אדם אחר - גם הוא בן חורין ואפשר שיאמין בדברים אחרים או שיתנהגעקרון הסובלנות..3

שונה ממני.פתרון מחלוקות וסכסוכים בדרכי שלום..4

- בחברה דמוקרטית דרוש קונצנזוס לגבי ארבעת העקרונות המהווים את תשתית הדמוקרטיההסכמיות

דמוקרטיה כשיטת משטר:

.בדמוקרטיה עקיפה אלא דמוקרטיה ישירה,לא מדובר בשיטת הדמוקרטיה של אריסטו,

האפשרות )להיבחר( ולבחור בחשאיות, מבין כמה אופציות ולתקופת זמן מוגדרתחילופי שלטון:.1את השלטון שיוחלף בדרכי שלום.

I..)האפשרות לבחור )ומכאן, קיום של יותר מאופציה אחת

2

יונה – חירות, פתרון סכסוכים בדרכי שלום

עקרון השוויון

סובלנות

II..חופש ההתמודדות בבחירותIII..תקופת כהונה מוגדרת מראשIV..השלטון מוחלף בדרכי שלוםV..בחירות חשאיות

מנגנוני חוקים, מנגנונים מוסדיים ומנגנונים חברתיים. ריסון השלטון:.2I..מערכת חוקית / משפטית - כפיפות המחוקק לביקורת בית המשפטII..מנגנונים מוסדיים: מבקר המדינה, ועדות חקירה, בתי המשפטIII..מנגנונים חברתיים: עיתונות, הפגנות, עמותות, עצומות

ככל שיש יותר מנגנוני ריסון חברתיים )פלורליזם חברתי( – המשטר הוא יותר דמוקרטי.

הכרעה שהיא הפיכה – ניתנת לביטול בהכרעה הבאה. הסייגים:הכרעת הרוב. .3I..)כאשר הכרעת הרוב מבטלת זכויות יסוד )פוגעת בדמוקרטיהII. .)הדרך שבה הרוב מתייחס למיעוט )השיוכי והארגוני

** אם קבוצה מסוימת מנסה לפגוע בדמוקרטיה, היא לא תקבל מהמשטר את הכלים לעשות זאת. כשישהתנגשות בין הזכויות במקרים אלו, בית המשפט הוא זה שיכריע.

כן. לשכת עורכי הדין היא מנגנון ריסון.שאלה: האם לשכת עורכי הדין היא מרסן שלטוני? כיצד? מנגנון ריסון חברתי: לשכת עורכי הדין עותרת לבג"צ ומפקחת על חוקיותם של חוקים, בכובעה

כעמותה.מנגנון ריסון מוסדי: לשכת עורכי הדין היא הגוף שמסמיך את עורכי הדין על פי חוק. קיומם של

עורכי דין הוא מנגנון ריסון לכשעצמו.

לא. אם הכרעת הרוב שוללת את עקרונותשאלה: האם תמיד הכרעת הרוב היא דמוקרטיה? הדמוקרטיה, זו אינה דמוקרטיה. צריך לבדוק כיצד הרוב מתייחס למיעוט.

מיעוט מלידה )טעמי גזע(.מיעוט שיוכי – מיעוט מבחירה )השתייכות למפלגת מיעוט(. מיעוט ארגוני –

שמירה על זכויות המיעוט הוא שמירה על זכויות של שני סוגי המיעוטים.

הרוב מבין המצביעים היושבים במליאה.רוב רגיל - (. לאישור הצבעת אי אמון בממשלה, צריך את "רוב חבריה".1 + 50% ח"כים )61 - רוב מוחלטרוב במספר נקוב, שהוא פחות מהרוב המוחלט.רוב מיוחד - רוב במספר נקוב שגדול יותר מרוב מוחלט. דוגמה: להעביר את הנשיא מכהונתו,רוב מיוחס -

ח"כים.90צריך

זכויות אדם ואזרח

3

"הבא בתור הוא סוס" = חילופי

שלטון ריסון

השלטון

הכרעתהרוב

זכויות האדם והאזרח מהוות מאפיין מרכזי ביותר של משטר דמוקרטי – ליברלי. זכויות יסוד של האדם מנוגדות להתערבות השלטון בחיי האזרח. העיקרון המנחה – לכל אדם יש זכויות מעצם היותו אדם

ולשלטון אין אפשרות להתערב בהן. זכויות האדם והאזרח יכולות להתחלק במספר חלוקות:

חלוקה ראשונה – תוקף הזכויות: .)'זכויות אדם – זכויות מעצם היותו אדם )חיים, חירות, שוויון, אמונה דתית וכוזכויות אזרח – מגיעות לאדם מתוקף המעמד המשפטי של אזרחות )התארגנות, יצירת מפלגה

פוליטית(.

חלוקה אחרת – מהי מטרת הזכויות? .'זכויות פוליטיות – חיים, חופש, זכות לבחור ולהיבחר וכו .'זכויות כלכליות חברתיות – חופש הקניין, חופש השביתה וכו

חלוקה שלישית – מה מוטל על השלטון? – זכויות שאסור לשלטון לשלולFreedom from."מעוגנות באמירה לשלטון "אל תעשה , – זכויות שהשלטון חייב לתתFreedom to ."זכויות חברתיות, סוציאליות – האמירה לשלטון "עשה ,

זכויות האדם והאזרח אינן מוחלטות – זכויות יכולות לסגת מפני נורמה בעלת מעמד גבוה יותר. מדינותשונות מייחסות מעמד שונה לנורמות שונות.

התנגשות בין זכויות במשטר דמוקרטי

מה קורה ששתי זכויות יסוד מתנגשות? בתי משפט מחילים מבחנים שונים במקרים אלה, למרותשבמדינות שונות יכולה להיות תוצאה שונה.

נדגים זאת באמצעות כמה פס"ד מייצגים בישראל:

התנגשות בין חופש הביטוי לבטחון המדינה

בעניין קול העם נדונה החלטה של שר הפנים לסגור שני קול העם נ' שר הפנים - 1953בג"צ עיתונים )קול העם ואל-איתיחאד( עקב מאמרים שפורסמו בהם. התנגשות בין חופש הביטוי

וביטחון המדינה. מבחן "הוודאות הקרובה". בית המשפט יוצר את האיזון בין הזכויות, וגם אתהאיזון בין הרשויות )השופטת והמבצעת(.

- ביטול ההחלטה לאסור את הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין"בג"צ מוחמד בכרי נ' המועצה לסרטים בהתחשב בזכות לחופש הביטוי. השיקולים לכאן ולכאן, עניין הזכות לחופש הביטוי, העובדה

שהסרט הוקרן בין כה וכה באירועים שונים ובערוצים שונים שלא בבתי הקולנוע, ובסופו של דברהוחלט להתיר את הקרנת הסרט.

- התנגשות בין שוויון וביטחון המדינה. מניעת הצפה של ישראלעדאלה נ' שר הפנים בפלשתינאים. א. ברק והשופט בייניש היו בדעת מיעוט שהפגיעה בשוויון גדולה ולא מידתית. דעת

הרוב של חשין "במדינה המצויה במלחמה ראשית יש למנוע כניסתם של אזרחי מדינת אויב".העתירה נדחתה.

אודות החופש לבחור ולהיבחר

בנושא זה החוק השתנה פעמיים בעקבות פסיקה.

– אין חוק בנושא פסילת מתמודד לכנסת.1.1949-1985 שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או הסתהא: 7 – תיקון 2.1985-2002

לגזענות.א: תמיכה בארגון טרור ובמדינת אויב, פסילת מועמד מתוך מפלגה.7- ימינו – תיקון 3.2002

4

תקופה ראשונה: אין חוק שקובע עילת פסילה בבחירות:

בפסק דין ירדור דן בית . 6 יעקב ירדור ואחרים נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 1/65 ע"ב המשפט העליון בשאלת סמכותה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימה מלהתמודד בבחירות

לכנסת, ובמסגרת זו קבע מהי זכותה של הדמוקרטיה להתגונן מפני הקמים עליה, ומהו האיזון בין החופשלהיבחר לבין הרצון לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ועדת הבחירות מסרבת לאשר את "רשימת הסוציאליסטים" בטענה זאת שחלק מהרשימה היו חבריםבארגון "אל ארד" אשר הוכרז על ידי שר הביטחון כארגון בלתי-חוקי על סמך תקנות ההגנה )שעת חירום(.

פוליטיקאים, נציגי מפלגות. יו"ר הועדה הוא שופט עליון מכהן. הועדה30 מונה כ- ועדת הבחירותהערה: יכולה לפסול רשימה על סמך מצע המפלגה.

חברי התנועה הגישו לבית המשפט העליון ערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית. טענתם המרכזית הייתה שאין לוועדה סמכות חוקית לפסול אותם אלא בשל סיבות טכניות, ולפיכך עצם פסילתם היא

הערעור נדחה. נקבע כי על המדינה להגן על עצמה מפני אויבים המנצלים אתמעשה לא-חוקי. הדמוקרטיה כדי לחדור למוסדות שילטונה. דמוקרטיה מתגוננת.

עשרים שנה לאחר שניתנה, הלכת ירדור צומצמה באופן ניכר על ידי פסק-דינו של השופט מאיר שמגר (, אשר קרא תחת זאת לכנסת לקבוע בחוק אילו רשימות יש לפסול;2/84 )ע"ב ניימן הראשוןבפס"ד

א לחוק יסוד: הכנסת, אך גם כוחו צומצם על ידי השופט שמגר בפס"ד ניימן7בעקבות זאת, חוקק סעיף (.1/88השני )ע"ב

. התנגשות של הזכות להיבחר מול84 בשנת 12ע"ב ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- האופי הדמוקרטי של המדינה – גזענות. רשימת "כך" בראשותו של הרב כהנא נפסלה ע"י ועדת הבחירות

בטענה שהמצע שלה מכיל רעיונות גזעניים ואנטי דמוקרטיים ותמיכה גלויה במעשי טרור. הערעור נסב סביב סמכותה של ועדת הבחירות לפסול מפלגה בעילות אלו. בית המשפט החליט לאמץ את דעת הרוב

בפרשת ירדור )הועדה מוסמכת לפסול רשימה השוללת שלילה מוחלטת את עצם קיום המדינה(. הערעור התקבל. הרשימה אינה שוללת שלילה מוחלטת את עצם קיום המדינה. הרב מאיר כהנה קיבל מנדט

. 11אחד, והיה ח"כ בכנסת ה-

הסעיף קובע שלאא הראשון לחוק יסוד: הכנסת. 7בעקבות ע"ב ניימן הנ"ל העבירה הכנסת את תיקון תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של

התיקון הועבר בשם הדמוקרטיההעם היהודי, שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה, או הסתה לגזענות. המתגוננת.

. 85 א בשנת 7 תקופה שנייה: לאחר תיקון

: רשימת "כך" נפסלה שוב ע"י ועדת הבחירות בשם החוק88ע"ב ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות בשנת החדש. הוכח שמצע הרשימה נכנס למסגרת עילת הסתה לגזענות. במסגרת פסק הדין הוגדרו מבחנים

א(:7מחמירים לפסילת מפלגה )מבחנים לצורך הפעלת סעיף

אחת משלושת העילות צריכה להיות יסוד מרכזי של המצע. .1שעולה בבירור שהיא באמת מתכוונת לממש את המטרה הבעייתית. .2שקיום המפלגה הוא המכשיר לקיום הרעיון. .3עילת הפסילה )אחת מהשלוש( מקבלת ביטוי חמור וקיצוני במצע. .4הראיות צריכות להיות משכנעות, ברורות וחד משמעיות..5

5

פסה"ד דן בהחלטתה של המשיבה לאשר : 88 בן שלום ואח' נ' וועדת הבחירות המרכזית, בשנת 2/88 ע"ב את השתתפותה בבחירות של "הרשימה המתקדמת לשלום" )מפלגה יהודית-ערבית ראדיקלית – רעיון

"מדינת כל אזרחיה( מנהיג המפלגה יהיה לימים מנהיגה של מפלגת בל"ד(, לאחר שוועדת הבחירות פסלה אותם בטענה שחברי המפלגה היו חברים במפלגה שנפסלה בפרשת "ירדור". הערעור התקבל.

הטענה היא שלא הובאו בפניו מספיק הוכחות לשלילת קיומה של מדינת ישראל.

ערעורים על החלטתו של רשם המפלגות לרשום את "ימין ישראל" : יאסין נ' רשם המפלגות 7504/95 רע"א כמפלגה )מפלגה ימנית קיצונית הדוגלת במדינת הלכה(. הערעור נדחה, אולם המפלגה מעולם לא עברה

את אחוז החסימה.

שמוסיף אפשרות לפסול מועמד בודד, וכן2002א בשנת 7תקופה שלישית: לאחר התיקון השני ל-עילת הפסילה: תמיכה בארגון טרור ובמדינת אויב.

שוללת מפלגה רק בתנאים קיצוניים, ומאפשרת לעם להתמודד עםעקרון הדמוקרטיה המתמודדת המפלגות הבעייתיות. מדוע השינוי? כי המדינה כבר לא חדשה, המשטר כבר יותר יציב ולכן יכול

אשר אפשר למפלגת בל"ד ולמפלגת "ימין2003לפי תקדים להתמודד, ומכאן התקרבות לליברליזם. , כמעט אין אפשר לפסול רשימות לכנסת.16ישראל" להתמודד בבחירות לכנסת ה-

הערה: גרמניה, לדוגמה, נשארה דמוקרטיה מתגוננת, בגלל טראומת גרמניה הנאצית.

דמוקרטיה ישירה מול דמוקרטיה עקיפה

– במודל האתונאי, שלטון העם התקיים באופן מלא.דמוקרטיה ישירה

– ייצוגית. שלטון העם באמצעות נציגיו. העם נותן את המנדט )פיקדון( בכל כמה שניםדמוקרטיה עקיפהלנבחריו באמצעות בחירות.

חריג לדמוקרטיה העקיפה: משאל עם. רוב המדינות הדמוקרטיות אינן משתמשות במשאל עם מסיבות כאלה או אחרות. בישראל משאל עם הוא ביטוי שנשמע רבות מפיהם של פוליטיקאים אך מעולם לא זכה

למימוש בפרקטיקה.

חובה לבצע אותו מתוקף חוק. דוגמה: בשוויץ ישנו סעיף בחוק שאומר: אם הממשל רפרנדום – רוצה להנהיג גיוס חובה, הממשלה חייבת משאל עם.

השלטון מחליט באופן רצוני לקיים משאל עם. פלביסציט –

הכנסת קיבלה תיקון לחוק סדרי השלטון והמשפט ואימצה לראשונה בתולדות המדינה את מוסד2010בשנת קיום משאל עם בנושאים בהם נדרשים ויתורים טריטוריאליים מגביל את עליונותה וכוחה של משאל העם.

הכנסת.

בחירות

בבחירות בא לידי ביטוי עיקרון הדמוקרטיה הייצוגית )עקיפה(. זהו אמצעי להגשמת עקרון חילופי השלטון.

זוהי הרמה הגבוהה ביותר של השתתפות פוליטית: הפגנה )חד פעמי ולכן הדרג הנמוך ביותר( < חברות בארגון או עמותה < חברות במפלגה < השתתפות בבחירות. מעל דרגה זו ישנה היבחרות, וזוהי דרגת

השתתפות של השולטים ולא של הנשלטים.

: גיל, מין, דת, גזע, השכלה או מעמד, אזרחות, בריאות נפשית, הרשאה פלילית וכו'.קריטריונים לבחור

6

. שלא יהיה בעל תפקיד ציבורי מסוים: שופט, קצין צבא2. שיהיה בעל זכות לבחור. 1 קריטריונים להיבחר:קבע.

איך נערכות הבחירות?

עקרון החשאיות.הצבעת חובה או רשות

בריטניהישראלאזוריתארציתאיך סופרים את הקולות?

רובניתיחסיתמהו מפתח הייצוג בפרלמנט?אישיתמפלגתיתעבור מי מצביעים?

* שיטת הבחירות לקונגרס בארה"ב: אזורית, רובנית, אישית.

האם השיטה הרובנית עדיפה על היחסית או להיפך? תלוי בנקודת ההסתכלות: יותר דמוקרטי או משילות. משפטנים ואנשי מדעי המדינה חקרו את היתרונות והחסרונות, ומציעים לעשות סינתזה בין שתי השיטות.

יבחרו בשיטה השנייה. החלוקה לא חייבת60 חברים יבחרו בשיטה אחת, ו-60: שיטת בחירות מעורבתלהיות במחצית, אבל הרעיון הוא שיהיה ייצוג לשתי השיטות.

7

חסרונותיתרונות

מעודדת פיצול מפלגתי ומפלגות קטנות –יחסית ייצוג בפרלמנט גם של המיעוטים. נראה

שהיא יותר דמוקרטית מהשיטה הרובנית.

מתן כוח בלתי פרופורציונאלי למפלגותהקטנות: סחטנות פוליטית.

משילות. היכולת לתפקד בפרלמנט כאשר ישרובנית מפלגות גדולות.2-3רק

קולות ש"נזרקים לפח".

המייצג בפרלמנט הוא לאו דווקא מי שיש לורוב מוחלט.

פגיעה בעליונות הפרלמנט בשל מיעוט מפלגות < רוב יציב של מפלגת השלטון

)בריטניה כדוגמה(

ייצוג של כל האזורים )לכל איזור יש את הנציגאזוריתשלו. לכל אזרח יש "כתובת"(

הצורך לעקוב אחר שינויים דמוגרפיים, עלמנת לקבוע אזורים בעלי אוכלוסיות שוות.

ייתכן מצב שמנהיג המפלגה הגדולה לא יכוללהיות ראש ממשלה, כי לא נבחר באזור שלו.

הקולות אינם הולכים לאיבוד באותה מידהארציתכמו באזורית. "הסכמי עודפים".

אין ייצוג לכל האזורים.

הבחירות נעשות על רקע אישי ולא על פירמה אישית גבוהה של הנציגים.אישיתאידיאולוגיה.

צורך בבחירות חדשות כאשר חבר פרלמנטנפטר או מתפטר )ניתן לראות כיתרון גם(.

מועמדים ש"מסתתרים" מאחורי הרשימה.הצבעה למפלגה - למצע, לאידיאולוגיה.מפלגתית

- כפתרון לבעיית הפיצול של השיטה היחסית, רק מי שקיבל מינימום יוכל לקבל מושבאחוז החסימהבפרלמנט.

דמוקרטיה פרלמנטארית מול נשיאותיתנקודות להשוואה בין השיטות:

את מי העם בוחרלידה: מי "מוליד" את הממשלה.

עליונות לעומת איזוןחיים: מי הרשות המבצעת?

מהי זהות חברי הממשלה?מהם תפקידי הפרלמנט?

בטרם עת )אי אמון(מוותאורך תקופת הכהונה.

8

דמוקרטיה פרלמנטארית )בריטניה,שיטות משטרישראל(

דמוקרטיה נשיאותית )ארה"ב(

איזוןברשות המחוקקת ובמבצעת. .עליונותרק ברשות המחוקקת. העם בוחר

אין לידה. העם בוחר את הנשיא.הכנסת מצביעה לאישור הממשלה.לידה

הממשלה זקוקה כל יום לרוב בפרלמנט.חיים הממשלה חותמת על הסכם ומביאה אותו

לאישור הפרלמנט.

הנשיא אינו תלוי בפרלמנט מבחינת חיים, אבל הוא צריך את הפרלמנט מבחינת

תפקוד. הפרלמנט מפקח על הנשיא)ולהיפך(. איזון.

הממשלה יכולה ליפול בכל רגע ורגע עלמוותידי הבעת אי-אמון.

הפרלמנט לא יכול אף פעם להביע אי אמוןבנשיא.

זהות חבריהממשלה

ראש הממשלה תמיד יהיה חבר כנסת.

יש מדינות שבהם כל השרים באים מהפרלמנט. יש מדינות כמו ישראל

ובריטניה, בהם לא כל השרים באיםמהפרלמנט )פוליטיקה(.

אינםהנשיא וכל השרים שהוא ממנה יכולים להיות חברי פרלמנט. באופן

. ברגע ששר נבחר על ידי הנשיא,מוחלטאם הוא היה חבר קונגרס - הוא מתפטר.

תקופת כהונתה של

הממשלה

תקופת כהונתה של הממשלה צמודהלפרלמנט.

. אי אפשרבחוקהלנשיא תקופה קצובה להפיל אותו אלא בנושאים פליליים.

תפקידהפרלמנט

. הקמת3. פיקוח ובקרה. 2. מחוקקת. 1הרשות המבצעת..

. פיקוח ובקרה.2. מחוקקת. 1

רשותהמבצעת:

הראשותראשראש הממשלה בישראל = המבצעת. הרשות המבצעת היא

הממשלה.

הנשיא = הוא הרשות המבצעת. על פי החוקה, הכוח ניתן לנשיא ולא לממשלה

שלו.

שאלה: באילו דרכים באה לידי ביטוי עליונות הפרלמנט על הממשלה?

– לידתה של הממשלה ע"י מעשה שעושה הפרלמנט – הצבעת אישור.לידה.1

– תקופת חייה של הממשלה תלויה בפרלמנט בשני מובנים:חיים.2

.קיום – מהלך חייה של הממשלה תלוי באמון תמידי של הפרלמנט

.תפקוד – הממשלה חייבת לאשר הצעות חוק בהצבעה בפרלמנט

– הפרלמנט יכול בכל רגע להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון.מוות.3

בכל שלושת שלבי החיים של הממשלה, היא תלויה בפרלמנט.

השרים מגיעים ברובם המוחלט מתוך הפרלמנט. .4

אורך תקופה הכהונה של הממשלה תלוי באורך הכהונה של הפרלמנט )מלבד חריג להלן(.5

9

בחירות מוקדמות – כשהפרלמנט מביע אי אימון בממשלה, נערכות בחירות לפני תום תקופת.6

הכהונה בחוק.

– פיזור הפרלמנט ע"י רה"מ )לא קיים בכל השיטות(. בבריטניה ובישראל כיוםחריג לעליונות הפרלמנט ראש הממשלה יכול לפזר את הפרלמנט ולהביא לבחירות חדשות ע"י הודעה למלכה/לנשיא. הסיבה לכך

אם חברי הפרלמנט מתנגדים לממשלה, אך לא רוצים להפיל את הממשלההבטחת יכולת משילות. – (. כדי למנוע מצב זהפרלמנט לעומתיבהצבעת אי-אמון, יש להם יכולת להקשות על הממשלה לתפקד )

יש לראש הממשלה יכולת ללחוץ על הפרלמנט ע"י הליכה לנשיא/למלכה ולפזר את הפרלמנט. יש כאןצורך לפצות על עליונות הפרלמנט.

– הפרלמנט מאיים על הממשלה באי אמון, ראש הממשלה מאיים על הפרלמנט בפיזור.מאזן אימה

משבר ממשלתי ומשבר פרלמנטארי

- הממשלה נפלה וממשלה חליפית טרם קמה. סיבות אפשריות:משבר ממשלתי

הצבעת אי אמון..1משהו קרה לראש הממשלה )נהרג, נרצח(, .2התפטרות חברי הממשלה..3

לכל משטר דמוקרטי יש הוראות בחוק שמסדירות את התהליך הזה:איך מקימים ממשלה חדשה?.1מה קורה עד שקמה ממשלה חדשה? )ממשלת המעבר וסמכויותיה(.2

הערה: בית המשפט קבע שממשלת המעבר צריכה לפעול באופן סביר.

בזמן משבר ממשלתי הסמכות חוזרת לפרלמנט, להקים ממשלה במקום זו שחדלה להתקיים.מה קורהאם הפרלמנט לא מצליח להקים ממשלה חדשה מתוכו? סיטואציה כזו קרויה משבר פרלמנטארי.

משבר פרלמנטארי

כשהפרלמנט לא מצליח להצמיח מתוכו ממשלה חדשה, הפרלמנט צריך לפזר את עצמו - אז.1מתקיימות בחירות חדשות

פיזור הפרלמנט על ידי עצמו. הממשלה עדיין קיימת, אבל רוב חברי הפרלמנט הצביעו בעד.2 פיזורו. )הכנסת רשאית בכל רגע נתון של קיומה להחליט על התפזרותה. מדוע? כי היא נבחרה

על ידי העם(. פיזור הפרלמנט ע"י רה"מ. בישראל – באמצעות צו לפיזור הכנסת, בהסכמת נשיא המדינה )נובע.3

(. 29מחוק יסוד: הממשלה ס'

שבו יקבע מועד הבחירות החדש )נובע מחוק יסוד: הכנסת ס'חוק לפיזור הכנסתבישראל חייבים לקבל (. חוק פיזור הכנסת יכיל את הנתונים הבאים:34הכנסת מחליטה בזאת לפזר עצמה .1מועד הבחירות הבא יהיה כך וכך... .2

קולות(.61 )ברוב מוחלט הכנסת קבעה חוק כי ההחלטה להתפזר צריכה להתקבל 2001ב-

שני המשברים גורמים להחזרת תהליך הבחירה אחורה – מהממשלה הסמכות עוברת לפרלמנט,וממנו לעם.

10

- אם מתפזר הפרלמנט הממשלה מכהנת כממשלת מעבר זמנית, עד שתיכון ממשלהממשלת מעברחדשה.

שאלה: מהם תפקידיה של הרשות המחוקקת?

תפקידיה של הרשות המחוקקת

חקיקת חוקים .1

פיקוח על מעשי הממשלה - גורם בולם ומאזן לרשות המבצעת. .2

מתן אמון והקמת הרשות המבצעת. קיים רק בדמוקרטיה הפרלמנטארית – הרשות המבצעת.3

זקוקה לאמון תמידי של הפרלמנט לצורך קיומה. בשיטה הנשיאותית, הנשיא תלוי בפרלמנט רק

, אך לא לקיום.תפקודלצורך

שני בתי מחוקקים

, לא משנה גודלה )הסנאט( וביתייצוג לכל מדינה. במדינות פדראליות – בית המחוקקים הראשון יש לו 1 על פי גודל האוכלוסייה )בית הנבחרים(. הקונגרס הוא בית הנבחרים +ייצוג יחסימחוקקים שני יש לו

הסנאט.

. סיבה היסטורית. בית נבחרים ושאריות המלוכה.2

בריטניה כמודל לדמוקרטיה פרלמנטרית

. ממונרכיה אבסולוטית למונרכיה פרלמנטארית. כתהליךדמוקרטיה

-המגנה כרטה: המלך חותם על הגבלת סמכויותיו. זוהי לא דמוקרטיה, אבל13תחילת המאה ה , אלו הם ניצני השינוי הראשונים.

-המהפכה המהוללת. המהפכה סימנה כי מלך לא ימשול ללא רצון העם, המלך הוא17המאה ה . לא מעל לחוק ואינו יכול לשלוט בפרלמנט.

אבני היסוד של הדמוקרטיה הבריטית )הדמוקרטיה כתהליך(

. שלטון החוק - עליונות החוק.1

. עליונות הפרלמנט 2.הפרלמנט לא כבול על ידי קודמיו ולא יכול לכבול את יורשיואין לבתי המשפט ביקורת שיפוטית על הפרלמנט .

. סובלנות דתית. ממצב שבו רק אנשי הכנסיה האנגליקנית יכלו לשבת בפרלמנט, לסובלנות דתית3מלאה.

. דמוקרטיה ייצוגית - התפתחות הדרגתית של הרחבת זכות ההצבעה עד לזכות שוויונית מלאה. 4

הבסיס החוקתי לשיטת המשטר האנגלית הבריטים רואים בחוקה דבר מתפתח, שלא נמצא במסמך סגור אחד. ה"חוקה" הבריטית מורכבת

משלושה נדבכים:אין מדרג חוקים, אין ביקורת שיפוטית על חוקים.חוקים. כולם באותה דרגה. .1פסיקה..2מנהגים ומסורות..3

11

החוקה הבריטית היא מעין תפיסה, ולא מסמך.

שנה בריטניה הצטרפה לאיחוד האירופי, ומי שמצטרף11לפני חוקת האיחוד האירופאי בבריטניה - לאיחוד האירופאי קיבל על עצמו את החוקה של האיחוד )האמנה האירופאית שמכילה בעיקר זכויות

אדם(. למרות זאת: היו שרשרת פסקי דין בבריטניה שמוכיח שבית המשפט מאמין שבריטניה כפופה לחוקהבריטי, ולא לאמנה.

, ומתריע על הסתירה.פסק דין דקלרטיביאם סעיף בחוק הבריטי סותר את האמנה, השופט מוציא פסקי דין12 יצאו 2000-2006בבריטניה, בגלל התרבות הפוליטית שלהם, הסטטיסטיקה אומרת שבין

המקרים הפרלמנט שינה את החוק בהתאם לאמנה.12הצהרתיים, ובכל

חסרונותיתרונות החוקה

הבריטית גמישות חוקתית ובהתאמה לתנאי הזמן

המשתנים. ביטוי לרעיון עליונות הפרלמנט: בדמוקרטיה הבריטית, חוק מאוחר יותר מבטל חוק ישן:

אין חוקים בדרגה עליונה, אין ביקורתשיפוטית על חוקים.

אין חריטה ועיגון של זכויות יסודיות.

החוקההאמריקאי

ת

ישנם עקרונות יסוד שחייבים להיות חרוטים. השיטה האמריקאית נולדה מהצהרת

עצמאות מול השלטון הבריטי: הצהרה שהשלטון הבריטי איבד את הלגיטימציה שלו

ולכן נולד הצורך לכתובשפגע בזכויות,בגלל חוקה שתבטיח את הזכויות.

מנציחה את החקיקה ודור מאוחר יותר לא יוכל לשנות אותה ולהתאים אותה לתנאים

המשתנים. מכילה סעיפים רבים שלא עוסקים בזכויות

האדם אלא בסדרי השלטון והמנהל. פגיעה בעקרון שלטון העם – פרלמנט אחד

שנבחר ע"י העם חזק יותר מפרלמנט מאוחריותר שגם הוא נבחר ע"י העם.

המוסדות המוכבדים

: המלך ממנה את כל השופטים, המלך מכנס אתפורמאלית - "המלך מולך אבל לא מושל": בית המלוכה אלו הם סמכויות טקסיות בלבד.מעשיהפרלמנט, המלך מכריז מלחמה.אבל באופן

- בית הלורדים

במעבר בין מונרכיה אבסולוטית למונרכיה פרלמנטארית נוצר בית הלורדים, שבו ישב מעמד האצולה,שהיו אז בעלי זכות הבחירה.

-השנים האחרונות, בית הנבחרים גובר על בית100 השנים האחרונות יורדת חשיבותו. ב- 300ב הלורדים.

חודשים.12כיום, סמכות בית הלורדים לעקב חוק: עד .לא קשור למפלגות ולפוליטיקה – דן בגישה ממלכתית ופחות בגישה אינטרסנטית מפלגתית .בית הלורדים משמש גוף נוסף המשמש כגוף בקרה ופיקוח לפעולות הפרלמנט

סוגים:

-92 ל-750לורדי ירושה - יורשים את מעמדם. לאחרונה קוצצו מ.

12

.לורדי דת - אנשי הכנסייה האנגליקנית: בישופים וארכיבישופים.לורדי משפט - בוטלולורדי חיים - מוענק על ידי המלכה בשל הישגי חיים בתחום המדע, הספרות וכו'. כיום מספרם

.600מעל

המוסדות היעילים

HC הפרלמנט

שנים )ראש הממשלה יכול לפזר לפני,5 עדחברי הפרלמנט נבחרים בבחירה אזורית, רובנית, אישית ל- חברי פרלמנט.646 איזורים ולכן 646הם יכולים להחליט להתפזר וכו'(.

תפקידם: חקיקה עצמאית, חקיקה ממשלתית )קבלת חוקים ביוזמת הממשלה(, פיקוח על הממשלה, זירהלדיונים )הצעות לסדר היום(.

ראש הממשלה יכול לפזר את הפרלמנט כאשר:ראש הממשלה לא יכול לתפקד..1הוא יכול לקבל רוב יותר גדול..2

מערכת היחסים בין בית הלורדים לבית הנבחרים:

בתחילה, בית הלורדים היה הכי חשוב )היה צריך אישור של בית הלורדים לחוקים(, אבל בית הלורדים שנה האחרונות, בית הנבחרים "גובר" על בית הלורדים: אם בית הלורדים100הוא לא נבחרי העם לכן ב-

מתנגד לחוק שעבר אצל הנבחרים, עושים הצבעה חוזרת בבית הנבחרים ואם החוק יעבור שוב – החוקיעבור )למרות שבית הלורדים לא הסכים(. בית הלורדים רשאי לעקב הצעת חוק עד שנה אחת בלבד.

הניסיון מראה שבית הלורדים לא פוסל חוק שלם, אלא מתקן ומעיר הערות על סעיפי חוק. בית הנבחריםמתקן על פי הערותיהם של בית הלורדים )תרבות פוליטית(.

מצד אחד התפיסה שתמיד טוב "שיש עוד עין", מאידך: ייתכן ובעוד כמה שנים יתבטל מושג בית הלורדים.

מפלגה קיבלה רוב מכריע, אולם באזור בומצב שבו מנהיג המפלגה לא יכול להיות ראש הממשלה: התמודד מנהיג המפלגה, הוא הפסיד למתמודד השני. המפלגה הגדולה תבחר מבין חברי הפרלמנט שלה

את ראש הממשלה. מצב היפותטי, מכיוון שכל אחד יכול להתמודד איפה שהוא רוצה, בלי קשר לאזורהמגורים שלו. ראשי המפלגות יבחרו להתמודד במקום שבו הכי קל להם להתמודד.

עושים בחירות חדשות, רק באותו האזור )בישראל, ישמה עושים אם חבר פרלמנט נפטר או מתפטר? , זה משפיע על שני גופים:נפטר ראש הממשלהאת הבא בתור במפלגה שיחליף את מקומו(. אם

בחירות חדשות באזור הבחירה )השפעה על הפרלמנט(. הממשלה תתפטר והפרלמנט יקים ממשלהחדשה.

הממשלה

.הממשלה נבחרת ע"י הפרלמנט והיא זקוקה להצבעת האמון שלו כדי להמשיך ולשלוט .תקופת כהונת הממשלה – תלויה בתקופת כהונת הפרלמנט .רוב השרים הם חברי פרלמנט

מבנה הממשלה:

שרים. לכל שר יש התמחות ספציפית. 120בממשלה הבריטית יש

13

- חמישית או שישית מכלל השרים. הגרעין הקשה של הראשות המבצעת: מכיל את השרים נושאיקבינט

התפקידים החשובים. תפקידי הקבינט:

.גוף קבלת ההחלטות המרכזי של הרשות המבצעת בבריטניה

.דיונים בנושא סדר היום של הממשלה

.תיאום בין המשרדים השונים

14

ארה"ב דמוקרטיה חוקתית פדראלית

מה מכילה הצהרת העצמאות?

.עקרון הזכויות הטבעיות .ממשל הוא רק בהסכמה. זוהי נגזרת של הזכויות הטבעיות.)חובות השליט היא להגן על הזכויות הטבעיות של הנשלטים )לא רק לא לפגוע בהם

נגזר משלושת העקרונות: שבריטניה הפרה את העקרונות הללו. המסקנה של תושבי אמריקה היא שחובהלהתמרד נגד הבריטים כי שלטונם הוא בלתי לגיטימי. התושבים מראים שהמרד שלהם היה חוקי.

. נמק את נכונות המשפט:1789שאלה: ארה"ב כפי שהיא מוכרת לנו היום, נולדה למעשה ב-

התנהלה כקונפדרציה - שלטון משותף. למרות שהמדינות הן עצמאיות, הן יחברו1789ארה"ב עד בעיקר בנושאי חוץ ובטחון(. מה שיצר את ארה"ב כפי שהיא היום זו החוקה.בתחומים מסוימים )בארה"ב:

הקולוניות. ההכרזה13. הכרזת העצמאות היא של מדינות עצמאיות13, בהכרזת העצמאות קמו 1776ב- כוללת זכויות אדם ואינה כוללת את המבנה השלטוני המוכר לנו כיום, או כל אזכור אחר של מבנה שלטוני.

שנים מאוחר יותר, עם החוקה. דוגמאות מחזקות נוספות:13עקרונות השלטון מובאים רק -1789הנשיא הראשון נבחר ב..לא הייתה בירה

שלבי התהוותה של ארצות הברית:1776 .מדינות. 13 – עצמאות 1781.קונפדרציה – 1789מדינת-על שמורכבת מיחידות משנה.פדרציה – הקונפדרציה לא עובדת. עמדו מעבר ל .

עבור אותה "מדינת העל" יצטרכו לבחור נשיא, דגל וכדומה.

חוקת ארה"ב

בתי נבחרים שמהווים את "הקונגרס": כל בית ע"פ מפתח ייצוג שונה.2הראשות המחוקקת – .1סנט עם ייצוג שווה לכל מדינה, ובית הנבחרים שבו יש ייצוג יחסי לגודל האוכלוסייה של כל מדינה.

הראשות המבצעת )הנשיא(.2הראשות השופטת..3 לבין המדינות, ובין המדינות לבין עצמן.הממשל הפדראלימערכת היחסים בין .4איך משנים את החוקה, ובעצם הפרוצדורה המורכבת יש את "שיריון החוקה" )מסמך משוריין(. .5 מדרג החוקים. בארה"ב ישנן שלוש מדרגות )החוקה, החוקים הפדראליים, החוקים של המדינות(..6

הכלל, הוא בדומה לפירמידת הנורמות. חקיקה בדרגה נמוכה לא תסתור חקיקה בדרגה גבוהה.הסעיף השביעי, הפרוצדוראלי אומר מאיזה רגע נכנסה החוקה לתוקף..7

מדוע פדרציה:

.טראומת הריבון הבריטי.פשרה: לא קונפדרציה ולא איחוד

נקבעוהיא המסמך שיצר את ארה"ב. החוקה מהווה תופעה חדשה מבחינה היסטורית. בחוקה החוקה : פדרליזם, הפרדת רשויות, עקרון החוקתיות )מדרג, שיריון,ארבעת העקרונות שעל פיהם מתנהלת ארה"ב

ביקורת שיפוטית(, זכויות האדם )עשרת התיקונים בדבר זכויות האדם(.

15

פדרליזם .1 .סעיף א' לחוקה קובע את הקונגרס כרשות המחוקקת, בעלת סמכויות החקיקה(מפרט 8ס' א )קובע18 תחומים, שבהם סמכויות החקיקה מסורות לקונגרס, הנושא ה-17

התחומים שנמנו17שלקונגרס סמכות לחוקק את כל החוקים הדרושים כדי להוציא לפועל את כל לעיל.

-התיקון העשירי לחוקה קבע שכל סמכות חקיקה שלא נמסרה לקונגרס, נמצאת בסמכות הstates .

הפרדת הרשויות.2I..עקרון האיזונים והבלמים – הרשויות משולבות זו בזו במטרה לבקר ולפקח זו את זוII. אדם לא יכול להיות חבר בו זמנית בשתיהפרדת רשויות במובן האישיבארה"ב יש :

= "אחדהשתלבות רשויותרשויות, אבל במובן הסמכותי: אין הפרדת רשויות אלא יש מתערב לשני". דוגמה: הקונגרס מחוקק אבל החוק חייב לעבור את הנשיא.

עקרון החוקתיות .3

עליונות החוקה על פני כל מעשה חקיקה אחר, ומדרג החוקים. עקרון החוקתיות מתחלק לשלושההיבטים עיקריים:

I. ( 6 מדרג החוקים )סעיף

.חוק של הקונגרס לא יכול לסתור סעיף בחוקה.חוקים של הסטייטס לא יכולים לסתור סעיף בחוקה-התחומים שהוגדרו לה17מקור הסמכות הוא הסטייטס. הרשות הפדראלית רק ב

ישירות בחוקה. כאשר מדובר בתחום שאינו מוגדר, בית המשפט הוא המחליט.

II. (: הצעה ואישור 5 שריון החוקה )סעיף

בשני הבתים.2/3 בהצבעה של רוב בקונגרסהתיקון יכול להתחיל .1

, שמאשרות את התיקון בבתי הנבחריםstates מה-2/3התיקון יכול להיות ביוזמת .2שלהן )הצבעה על אותו הנושא(.

מהסטייטס. 2/3 התיקון צריך לעבור ברוב מיוחס של ¾ ב- אישור:

חשוב לזכור: במקרה של תיקון לחוקה. ההצעה בלבד יכולה להגיע מהקונגרס, אבלהתיקון יאושר בסטייטס. הן מקור הסמכות.

III. .הביקורת השיפוטית על החוקים

נגזרת בעקבות פס"ד מדיסון )בית המשפט קבע שחוק אינו חוקתי וביטל אותו(, ולא סעיףשמפורט בחוקה. הלכה פסוקה: ביקורת שיפוטית על חוקים.

זכויות האדם והאזרח.4

16

.Bill of Rights– שמהווים את מגילת הזכויות The Amendments סעיפים לחוקה 10 התווספו 1791ב- הסעיפים מבטיחים את השמירה על זכויות האדם הטבעיות. בחוקה המקורית שבעה סעיפים, התיקון

שנים(.219 תיקונים לחוקה )לאורך 16 ועד היום היו 1971בעניין זכויות האדם היה יחסית מיידי. מ-

הרשות המחוקקת - הקונגרס

.אזורית אישית רובניתשיטת הבחירות היא

בית הנבחריםסנאט מספר

החברים . שני נציגים לכל סטייט. ייצוג שווה100

לכל סטייט435.

ייצוג יחסי על פי גודל הסטייט. תנאים

מקדמיים שנים.7. אזרח כ-25גיל המינימאלי: שנים.9. אזרח כ-30גיל המינימאלי:

קהלהבחירה

כל האזרחים באזור/מחוז הבחירה.הסטייטכל אזרחי

תקופתכהונה

מחברי1/3 שנים. כל שנתיים עומדים 6הסנאט לבחירות.

אין הגבלה על מספר קדנציות.

שנתיים. כל המושבים עומדים לבחירות כל שנתיים.

אין הגבלה על מספר קדנציות. חבר נפטר

או התפטר? המושל של הסטייט ממנה סנטור מחליף

עד הבחירות הקרובות. 6)האדם שנבחר יעמוד לבחירה בסיום

השנים המקוריות של הסנטורשעזב/נפטר(.

נעשות בחירות באזור הבחירה של חבר בית הנבחרים שנפטר / עזב. )חריג לעיקרון

שאין בארה"ב בחירות מוקדמות(.

סגן הנשיא. סגן הנשיא משמש כיו"ר הסנט,יו"ר לא משתתף בהצבעות, אך יש לו אפשרות להיות שובר שוויון בהצבעה שבה יש תיקו

בין חברי הסנט.

מנהיג מפלגת הרוב בבית הנבחרים.

לא מיוצגת בקונגרס. DCהערה: וושינגטון

Impeachment סמכויות הקונגרס: חקיקה, ביקורת,

. הסמכות המחוקקת:1

אחרי שחוק עובר בשני הבתים, הנשיא צריך לחתום עליו )בלמים ואיזונים(. חוקים יעברו ברוב רגיל, אלאאם כתוב אחרת )אין צורך בחוקים משוריינים בשל קיום חוקה. רוב מיוחס נדרש בתיקון חוקה(.

שלושת האפשרויות של הנשיא בעת שהחוק עובר אליו לפני החקיקה:

לחתום..1 מכלל החברים, או לבצע את התיקונים2/3להטיל וטו. )הקונגרס יכול להתגבר עליו ברוב של .2

הנדרשים(. ימים( – ואז "כאילו" הנשיא לא הסכים לחוק, אבל החוק יעבור. הנשיא יבחר10לעקב את החוק ).3

באפשרות כזאת על מנת לא לבזות את עצמו בכך שהקונגרס יצביע נגד הוטו שלו )מפלגתו תצביענגדו(.

17

- חברי הקונגרס מקשים על הנשיא. החוקה אומרת שבשל חוסר האיזון, יש ליצור אתקונגרס לעומתיהבלמים והאיזונים, והתלות ההדדית.

הערה: סיבה נוספת לקיומם של בלמים ואיזונים היא העובדה שלא מתקיימות בחירות מוקדמות – מונעיםמהרשויות לצבור כוח.

. הסמכות המבקרת:2

. פמלייתלשימועהסמכות המבקרת רשאית לזמן שר בממשלה, או אדם בעל תפקיד ציבורי כלשהו העוזרים הפרלמנטאריים עוזרת לחבר הקונגרס "לירות" שאלות. לכן התהליך הזה שנקרא "הירינג" מכונה

גם "גרילינג". זה משודר בשידור חי, וזה תהליך מאוד קשה ומאיים. הסמכות המבקרת של הקונגרס היאסמכות "עם שיניים".

3 . Impeachment

הליך ההדחה של הקונגרס.

ההליך מתקיים כאשר יש חשד שנשיא, סגנו, מזכירים )שרים(, חברי קונגרס או שופטים פדראלייםמואשמים בבגידה, שוחד או פשעים ועוונות חמורים אחרים.

שלב מקדמי: שופט חוקר / תובע מיוחד - מחליט אם יש טעם בהמשך התהליך. .1 של בית הנבחרים - האם יש מקום להעמיד לדין. את ההמלצות הם מעבירים וועדה משפטית.2

למליאת בית הנבחרים.. החלטה האם להעמיד לדין או לסגור את התיק.במליאת בית הנבחריםדיון .3 שופטים(. אם נמצא אשם, העונש יהיה100המשפט מול הסנאט. המשפט הוא מול הסנאט ).4

הדחה. זוהי הצורה היחידה של העונש – לא מדובר על הליך פלילי רגיל, למרות שזה מתקיים כמוהליך רגיל, ולא מדובר על הבעת אי אמון, כי ההליך הוא בגין פשעים ועוונות, ולא בגין מדיניות.

אם הנאשם הוא הנשיא או סגנו, החוקה קבעה שבמקרה זה, נשיא בית המשפט העליון יהיה אב בית הדין וינהל את המשפט. הוא ינהל את המשפט אבל לא יצביע )הוא לא מצביע כי הוא לא

נבחר על ידי העם(.

מהסנאט. דוגמה נוספת שבה צריך רוב מיוחס. צריך רוב2/3על פי החוקה, יש צורך בהסכמה של מאוד גדול על מנת שהסנאט יבטל בחירה של העם.

: Impeachment שלוש פעמים בהיסטוריה היו תהליכי

,)ג'ונסון )לא היה רוב בסנאט .)ניקסון )לפני שזה עבר הלאה, הוא התפטר .)קלינטון )עניינים אישיים, לא היה רוב

נשיא ארה"ב

:35גיל מינימאלי..אדם שנולד בארה"ב שנים לפני.14תושב ארה"ב בפועל :שנים.10 קדנציות ועד 2קדנציות

:קדנציות

18

, בעקבות הנשיא רזוולט שנפטר במהלך כהונתו הרביעית, הוסיפו תוספת לחוקה, שמגבילה את1951תקופת הכהונה של הנשיא לשתי קדנציות.

, קנדי נרצח. במקומו התמנה ג'ונסון סגנו. השנה שכיהן במקום קנדי לא נחשבת, אלא אם היה1963מדובר ביותר ממחצית.

החוקה דאגה שהנשיא וסגנו לעולם לא יגורו באותו מקום, לא יטוסו באותו המטוס, או ייסעו באותו רכב, יו"ר בית הנבחרים יהיה השלישי בתורולמרות זאת, אם יקרה שהנשיא וגם סגנו לא יכולים לכהן:

לירושה.

מקרי הקיצון:

שנים.4רוזוולט – כהונה של .)הנשיא פורד שלא נבחר ע"י העם )ניקסון מפטר את סגנו ובוחר את פורד, ואח"כ מתפטר

שיטת הבחירות של נשיא ארה"ב פעמים יצא שמתמודד שקיבל יותר קולות בעם והפסיד בבחירות.4השיטה היא מיושנת ולא צודקת, וכ-

לבצע תיקון לחוקה.2/3לא משנים את שיטת הבחירות, כי צריך רוב של

. שיטת הבחירות היא אזורית )סטייט(, רובנית ואישית

". חבר האלקטורים הוא הייצוגחבר האלקטוריםמי בוחר את נשיא ארה"ב: בתיאוריה, מי שבוחר זה "היחסי של הבוחרים בהתאם לייצוג הסטייטים השונים בקונגרס )סנאט + בית הנבחרים(.

כל סטייט קובעת את חוקי הבחירות, והיא יכולה לשנות את שיטת הבחירות, ולהפוך אותה ליחסית. אלו הן שתי מדינות שקבעו בחוקה הפנימית שלהן, שההצבעה שלהן לנשיאותבנברסקה ובמייןובאמת,

תהיה יחסית.

מערכות היחסים בין הרשויות לחוקה: מערכות היחסים בין הרשויות. מערכת היחסים בין הרשויות של הסטייטס לרשויות4סעיף

הפדראליות.

מקור הסמכות נשאר בידי הסטייטס, והסמכות הפדראלית היא רק מה שהסטייטס האצילו עליו. בתוספת העשירית כתוב במפורש: כל מה שלא הואצל לממשל הפדראלי, נשאר בידי הסטייטס )כיצד הוראה זו

מתקשרת לזכויות האדם? השארת הכוח בידי הסטייטס היא הבסיס לשמירה על הזכויות(.

סמכויות( היא הקמת המשמר הלאומי.18אחת הסמכויות שהסטייס האצילו לממשל הפדראלי )

(: אם יש הפגנות והתפרעויות, המדינה צריכה לטפל בזה, אבל אם4)4 - בסעיף המשמר הלאומי ההפגנות והתפרעויות יוצאות משליטה, יכול המושל של המדינה לבקש את רשות נשיא ארה"ב להפעיל

את המשמר הלאומי. נשיא ארה"ב חייב להיענות לבקשה.

גם אם המושל לא מבקש מהנשיא להתערב, אם האלימות "מסכנת חוקים פדראליים" )דוגמה: הורסים את בניין הממשל הפדראלי, לא רוצים לשלם מיסים וכו'(. במקרה זה מותר לנשיא להפעיל את המשמר

הלאומי גם אם המושל לא ביקש.

מערכת היחסים בין סטייט ל-סטייט

בתחומים שונים מתעוררות התנגשויות בין חוקים של סטייטס. עקרונית, קיימת:

19

הכרה הדדית – כל סטייט מכבדת את מערכת החוקים של הסטייט האחרת – לדוגמה: הכרה בנישואין, הסגרת אסיר נמלט.

אפליה מסוימת – לכל סטייט יש דרישות שונות והסמכות מסוימות הייחודיות לה. דוגמה: רישיון נהיגה שונה, רישיון עריכת דין שונה.

לארה"ב ואי היכולת לפרוש state הצטרפות של

(: הקונגרס הפדראלי מאשר בהצבעה3)4איך מתקבל סטייט חדש לארה"ב? )יש תשובה בחוקה( סעיף , הצטרפות של סטייט חדש לארה"ב. דוגמה: אי באוקיינוס השקט, כדוגמת הוואי, רוצהברוב רגיל

להתחבר לארה"ב.

תשובת הפסיקה: סטייט היא כמו איבר שמתחבר לגוף, וזהו קשרמה קורה אם סטייט רוצה לפרוש? . ברגע שסטייטאין לה בעצם עצמאות כדי לדרוש להיפרדבלתי ניתן להתרה. כאשר סטייט רוצה לפרוש,

הצטרפה היא ויתרה על עצמאותה. זה תקדים שהובא כאשר טקסס ביקשה לפרוש אחרי מלחמתהאזרחים. תקדים זה לא היה בשימוש מאז.

סמכויותיו של נשיא ארה"ב קבוצות של סמכויות:3לנשיא ארה"ב

. סמכויות כתובות: כלליות ומפורטות )סמכויות שמעוגנות בחוקה(1

הנשיא הוא הרשות המבצעת בחוקה, הוא סעיף סמכות כללי. 2סעיף. :הנשיא הוא המפקד העליון של הצבא, ממנה את השגרירים.סמכויות ספציפיות

. סמכויות ה"כוח" והיוקרה" כאדם היחידי שנבחר על ידי כל ארה"ב: אין עוד נושא משרה שכל ארה"ב2בוחר בו.

. בנוסף להיותו הרשות המבצעת, הנשיא הוא גם התפקיד הסמלי והטקסי )כמו בארץ: ראש הממשלה +3הנשיא. באנגליה: ראש הממשלה + המלכה(. שני כובעים.

הבלמים והאיזונים של הנשיא הם הקונגרס:. הגבלה "צבאית": הנשיא הוא המפקד העליון של הצבא, ולמרות זאת: 1

לא יכול לצאת למלחמה, למרות שהוא המפקד העליון של הצבא - כי כתוב בחוקה שהקונגרס מכריז מלחמה )הכרזת המלחמה צריכה לעבור ברוב רגיל(. בהמשך, חוק סמכויות מלחמה קובע

גם הגבלות על שליחת כוחות צבאיים מחוץ לגבולות ארה"ב. .לא שולט לגמרי במימון. המימון לצבא עובר בחוק התקציב שמעביר הקונגרס

. הגבלה על נושאים הקשורים ביחסי החוץ:2

,אם השגריר לאאבל כל מינוי של שגריר עובר שימוע בסנאטהנשיא ממנה את כל השגרירים . עובר את השימוע )דיון בועדת החוץ של הסנאט ואז הצבעה במליאת הסנאט(.

כאשר הנשיא חותם בשם ארה"ב על אמנה בינלאומית, עליו לצרף את אישור הסנאט. הצבעה מכלל הסנאט משום שיש כאן התחייבות של ארה"ב לבצע פעולות2/3בעניין זה דורשת רוב של שקשורות במדיניות החוץ.

. הגבלה על מינוי השופטים: הנשיא ממנה את כל השופטים הפדראליים, אבל הסנאט רשאי לפסול את3 מהמועמדים נפסלו.1%המינוי )קודם עובר בוועדה המשפטית, ואז להצבעה בסנאט(. למרות שפחות מ-

20

כל צדמה לגבי סמכויות בעידן המודרני שאינן מופיעות בחוקה? כלומר: למי הסמכות השיורית? יטען שהסמכויות הן שלו. הנשיא טוען שכל סמכויות הביצוע הן שלו, יטען הקונגרס שהכוונה בחוקה היא כל הסמכויות המפורטות. עדיין אין תשובה עקרונית, כי בכל תחום בית המשפט הכריע למי סמכות זו או

אחרת, אבל בית המשפט העליון מעולם לא הכריע בשאלה העקרונית: למי הסמכות השיורית. נשיאיםשונים יטענו טענות שונות בדבר הסמכויות שלהם.

:רשימת המקרים שבהם נדרש רוב של שני שלישהצבעות בקונגרס עוברות ברוב רגיל. להלן

מהסנאט 2/3 )שני הבתים(מהקונגרס 2/3. מהנוכחים 2/3במקרה זה מדובר על .מכלל החברים 2/3במקרה זה מדובר על מי מצביע?

מכנהמשותף?

המכנה המשותף: מדובר על מקרים.לחוקה או לחוקיםשקשורים

המכנה המשותף: מדובר על תהליכיםשאינם קשורים לחקיקה או לחוקה.

להתגבר על וטו שהטיל הנשיא.מתי?תיקון או תוספת לחוקה ) להציע

Amendment)

Impeachment אשרור אמנות בינ"ל

שני המשברים החוקתיים בתקופת ניקסון:פרשת ווטרגייט

ווטרגייט זהו שם של בנין משרדים בו היה ממוקם מטה המפלגה הדמוקרטית. התגלו בבניין מכשירי הרפובליקנים שתלו מכשירים וצילמו מסמכים. על מנת לדעת מיFBIהאזנה של הרפובליקנים. לדברי סוכן

נתן את ההוראה, רצו לבדוק את הקלטות של הישיבות הרלוונטיות. הנשיא סירב למסור את הקלטות, בטענה שיש עליהן חסינות, והעניין הגיע לבית המשפט העליון, אשר פסק:" אין לנשיא זכות מוחלטת

ובלתי מסויגת לטעון חסינות. יש לו זכות מוגבלת, בעלת בסיס חוקתי, לצורך הגנה על סודות צבאיים,דיפלומטיים ובטחונים".

זהו משבר חוקתי, כי עד אותו רגע לא הייתה התייחסות לחסינות הנשיא. מאותו רגע: לנשיא יש חסינותמוגבלת.

הוא ניסה לקבוע לעצמו מעמד-על כחסין בפני כל.ניקסון נתפס כנשיא אשר סיכן את הדמוקרטיה: לכאורה, די בכך שיצהיר על חסינותו והוא משוריין. עניין זה נוגד את האיזונים והבלמים, את החוקה ואת

הדמוקרטיה.

בשל שימושImpeachment דקות מחוקות. ניקסון הועמד לתהליך ה- 14הקלטות נמסרו, אולם הכילו לצורכי ריגול פוליטי(, שיבוש הליכי משפט )מחיקת הקלטות( וביזיוןFBIלרעה בסמכויות )שימוש ב-

הקונגרס.

ניקסון התפטר לפני סיום התהליכים.

חוק סמכויות מלחמה

האמריקאים החלו לשלוח סיוע לדרום ויאטנם בתקופת הנשיא ג'ונסון. בתחילה סיוע קטן, שהלך וגדל. אלף55כלומר: המלחמה התחילה בפעולה קטנה. הפעולות הלכו והתדרדרו לכדי מלחמה עקובה מדם )

חיילים הרוגים(. מספר שנים לאחר פרוץ המלחמה, הקונגרס נזכר שכלל לא הוכרזה מלחמה, והוא מעביר

21

. חוק סמכויות המלחמה, שמטרתו למנוע מצב דומה בעתיד. מצב שבו הנשיא ינסהWar powers Actחוק לעקוף הכרזת מלחמה. על פי חוק זה: מותר לנשיא להפעיל כוחות אמריקאיים מחוץ לגבולות ארה"ב

יום להחזרת הכוחות(.30 יום פעילות + 60 יום בלבד )90למשך

זו הייתה עילה למאבק משפטי. האם הקביעה הנ"ל היא חוקתית, כי הלא הנשיא אמור להיות מי שמחליט להתגבר על הוטו )אחת2/3אם פעולה היא מלחמתית או לא. ניקסון הטיל וטו, אבל היה רוב בקונגרס של

הפעמים הבודדות. חברי מפלגתו הצביעו נגדו(. יכול היה ניקסון לעתור לעליון, בדיוק כפי שעתר הקונגרס בעניין סמכויותיו. ניקסון בחר שלא לעתור, כי ידע מה תהיה תשובתו של ביהמ"ש )הפופולאריות של ניקסון

באותם שנים הייתה בהתדרדרות מתמדת(.

הרשות השופטת בארה"בתזכורת: כל אדם בארה"ב כפוף לשש רשויות: שלוש פדראליות ושלוש של המדינה בה הוא חי.

Stateפדראלית סמכויותיה של רשות זו: הכל, פרט למה הבתים(2קונגרס )מחוקקת

שהיא העבירה לרשות המחוקקתהפדראלית.*

המושלהנשיאמבצעת מערכת המשפט הסטייטית. כמות בתימערכת המשפט הפדראליתהשופטת

המשפט היא על פי ריכוז האוכלוסין )כמהבכל סטייט(.

)מועצה(. אין שם כולל, כי לכלState Assembly – סנאט וה- Legislator* גם כאן יש חלוקה לשני בתים: סטייט יש שם משלה, כמות מייצגים משלה וכו' )זו הסיבה שאנו לא מרחיבים בנושא(.

לחוקה. 3 מערכת המשפט הפדראלית: סעיף

. עבירות פדראליות הן לדוגמה: העלמת מס, הלבנתDistrict courtהערכאה הראשונה: ביהמ"ש הפדראלי: כספים או זיוף דולרים, ריגול )עניינים פדראליים(. עבירות שיובאו לבית משפט של הסטייט: עבירות

פליליות, אם התעלמתי מחוק חינוך חובה, אם עברתי על חוקי התנועה. השוני הוא בסוג העבירות. ישנם בתי משפט המפוזרים על פי ריכוז האוכלוסין.94

בתי משפט פדראליים לערעורים ברחבי ארה"ב. הפיזור הוא11. יש US court of Appealהערכאה השנייה: על פי ריכוז האוכלוסין. לקליפורניה יש בית משפט פדראלי לערעורים משלה, ומדינות אחרות בהם יש

)"מעגל"(. יש בית משפט פדראליCircuitמיעוט אוכלוסין יקובצו לבית משפט אחד. הקבוצות מכונות .WDCלערעורים נוסף של

. הדרךUS Supreme courtהערכאה השלישית והאחרונה, הפוסק העליון: בית המשפט העליון הפדראלי: , לדוגמה: אם הועלתה השאלה האםעלה עניין חוקתי בזמן המשפטהיחידה לערער לעליון, היא רק אם

לבית המשפט בכלל יש הסמכות לדון במקרה.

איך ממנים שופטים?

הנשיא ממנה את כל השופטים הפדראליים )בכל הערכאות(, באישור הסנאט. זה נכון באופן מוחלט לביתהמשפט העליון, ולשופטי ביהמ"ש לערעורים.

התהליך הוא: הסנטור של אותה המדינה ממליץ לנשיא על המועמדים )בעניין ביהמ"ש הפדראלייםRecommendation( בהמשך הוא ממנה את השופט ,)Nominationואח"כ זה עובר לוועדה משפטית של ,)

(.Confirmationהסנאט ומעבירה את זה למליאה )

22

בשתי הערכאות האחרות, מתבטל שלב ההמלצה )השלבים הם: מינוי ואישור(.

מי שמתמנה לשופט בית משפט עליון או בית משפט לערעורים אינו חייב להיותאת מי ממנים לשופט? שופט בערכאה נמוכה יותר. אפילו הנשיא של ביהמ"ש העליון לא חייב להיות שופט בערכאות נמוכות.

הכלל לכל הערכאות:. בארה"ב זה עד למותו. 70בישראל, תקופת הכהונה של שופט עליון היא עד גיל כל מינוי שופט הוא מינוי לחיים.

כאשר בארה"ב מתפטר או נפטר נשיא בית המשפט העליון, נשיא ארה"ב יכול למנות נשיא חדש, לאו דווקא מקרב השופטים. כלומר: נשיא בית המשפט העליון יכול להיות אדם שלא היה שופט אפילו יום

בחייו.

מדוע זה בידי הנשיא:כי הוא נבחר על ידי העם..1 השפיטה היא חלק ממדיניות הביצוע. הסתירה: הנשיא הקודם מקבל את השופטים שמינו קודמיו,.2

אז המדיניות שלהם והשקפות העולם שלהם, היא שונה משל הנשיא. למרות שחמישה נשיאים שונים, מינו את תשעת השופטים המכהנים כיום, ניתן לצפות מראש את פסקי הדין שלהם, כי הם

מייצגים מדיניות.

בתי המשפט של הסטייטס

. למשל: בקליפורניה יש ארבעכל סטייט קובעת לעצמה את מערכת המשפט לפי ראות עיניה <של הסטייטערכאות. דוגמה: בקליפורניה נעלה מבית המשפט המקומי < מחוזי < ערעורים < עליון

ומכאן, רק אם מדובר בעניין חוקתי < עליון פדראלי.

אם מתפנה מקום בבית המשפט כי שופט נפטר או מתפטר.כיצד מתמנים שופטים של הסטייט? שופטים של סטייט מתמודדיםהמושל של הסטייט ממנה ממלא למקום, עד לבחירות הקרובות כי

. מספר שנות הכהונה משתנה מסטייט לסטייט: מה שקבוע הוא, שככל שעולים בערכאות,בבחירותמתמנים לשנים ארוכות יותר. גם התנאים להתמודדות למשרת שופט משתנה מסטייט ל-סטייט.

שנה )בקליפורניה לדוגמה(,12 שופטי העליון, אחרי אין הגבלה על מספר הקדנציות של שופטים. מתמודדים בבחירות, וזקוקים למימון. יש כאן חיסרון גדול, כי שופט שמשיג מימון לקמפיין שלו, יש לו

התחייבות לממונים. זהו חיסרון קיים וידוע ללא פתרון.

מי נבחר ביום הבחירות? )סיכום(הבחירות מתקיימות בנובמבר כל שנה זוגית. יום שלישי הראשון לחודש נובמבר.

20 נכנס לתפקידו ב-בלבד בינואר, כחודשיים אחרי הבחירות. הנשיא 3הכניסה לתפקידים היא ב-בינואר.

יקבל הבוחר דף ארוך שיכיל את כל המועמדים לתפקידים שעל הבוחר2012בבחירות הקרובות של להצביע עבורם, על פי חמישה נושאים:

נשיא - כל שנה זוגית, בית הנבחרים כולו, שליש מהסנאט. בחירות לממשל הפדראלי:.1

מושל וסגנו )בבחירה נפרדת(, שופטים )על פי המקום שהתפנה(, בחירות לממשל של ה-סטייט:.2פרקליט המחוז, קונגרס מקומי.

לדוגמה: שריף. ( County בחירות לתפקידים של המחוז ).3

23

לדוגמה: ראש העיר. ( City בחירות לרשות המבצעת העירונית ).4

הבוחר מקבל לידיו את טופס הבחירה, ומסמן את כל בחירותיו, כולל שאלות משאל עם..5.Propositionשהקונגרס לא רוצה להחליט בעצמו, זהו סעיף

הדף מגיע לבתי הבוחרים כחודש לפני הבחירות. אם הצטרף מועמד לאחר מכן, ירשמו את שמו בכתב יד,במקום המיועד לכך.

שיטות המשטר בישראל . "הקלות הבלתי נסבלת של האי אמון"1968 ח"י:הממשלה 1949-1996השיטה הפרלמנטארית. .1

)נדרש רוב רגיל לפיזור הממשלה, הממשלה לא מאיימת על הכנסת בשום דרך(. . שיטת1992. ח"י: הממשלה 1996-2003השיטה הנשיאוטארית. נשיאותית – פרלמנטארית. .2

הבחירה הישירה של ראש הממשלה. . השיבה לשיטה פרלמנטארית מתוקנת )הרע2001 ועד היום. ח"י:הממשלה 2003פרלמנטארית. .3

במיעוטו(. נראה שכאשר חזרו לשיטה הפרלמנטארית, לקחו מרכיבים חיוביים מהשיטההנשיאוטרית לתיקון הבעיות שהיו בשיטה הישנה.

, אחרי שהמפלגה הגדולה איבדה מהרוב הגדול שלה, וכך כל מפלגה החזיקה את ראש80רק בשנות ה- )אנשי אקדמיה( וטענו שאי אפשר להמשיך במצבהתנועה לחוקה בישראלהממשלה "בגרון", באו אנשי

שהכנסת לא משלמת שום מחיר על הצבעת אי אמון, ומצד שני: לממשלה אין שום כוח נגד הכנסת. הםהציעו:

לכונן חוקה בישראל..1 יבחרו בשיטה הרובנית. 60 חברי כנסת יבחרו בשיטה היחסית, ו-60. שיטת בחירות מעורבת.2(. 1.5% אחוז, ל-1 )בסופו של דבר העלו מ- 5%להעלות את אחוז החסימה ל-.3חיזוק מעמד הרשות המבצעת על ידי "אלמנט נשיאותי": ראש הממשלה נבחר על ידי העם..4

.הרפורמה כשלה אחרי שנים ספורות הערה: למרות שהשיטה הראשונה הייתה "הקלות הבלתי נסבלת של האי אמון", הייתה רק ממשלה אחת שנפלה בתקופה הראשונה. מצד שני, היה באותה תקופה איום תמידי של אי אמון )אומרים כי "הנשק הכי

טוב שלך, הוא זה שאינך צריך להשתמש בו."( היו מקרים שבהם ח"כים הוזעקו בדחיפות ואפילו הובאומחו"ל על אלונקה, רק כדי להציל את הממשלה מאי אמון.

הוא חוק משוריין מאוד. נדרש רוב מוחלט לשנות את החוק, ובסעיפים המסוימים1992ח"י: הממשלה מוגדר רוב מיוחס. המפתיע: החוק התקבל ברוב רגיל. כל הליכוד הצביע נגד. היחידי ששבר את המשמעת

המפלגתית שלו, והצביע בעד החוק )והחוק התקבל בשל הקול הנוסף הזה( הוא בנימין נתניהו.

בשיטה השנייה,שיטת הבחירות לכנסת לא השתנתה אף פעם בישראל: יחסית, ארצית, מפלגתית. ולאהמשטרהנשיאוטארית הוסיפו את האלמנט של בחירת רה"מ בבחירה ישירה. בכך שינו את שיטת

את שיטת הבחירות. שיטת הבחירות לכנסת נותרה בעינה.

השיטה הנשיאוטארית מה בכל זאת ההבדלים בין השיטהאבות השיטה רצו לכונן שיטה שתהיה דומה לשיטה בארה"ב.

בארה"ב לשיטה הנשיאוטארית?

24

בארה"ב הנשיא נבחר יחד עם סגנו. רצו להעביר חוק שרה"מ נבחר יחד עם סגנו, אולם הכנסת.1 ביטלה את הבחירה לסגן. מה קורה כאשר רה"מ מתפטר או נפטר? בחירות חדשות לראשות

הממשלה.

יחסי איזון בארה"ב, לעומת: שימור המצב שבו הכנסת יכולה להביע אי אמון בראש הממשלה..2אומנם, בתנאים הרבה יותר קשים, אבל העיקרון של האפשרות להציע אי-אמון עדיין קיים.

מה ההבדל בין הפרלמנטארית לנשיאוטארית?

בלידה. הכנסת לא מולידה את הממשלה. בנשיאוטארית, העם בוחר..1 בשיטה הנשיאוטארית,בעצם קיומו.בחיים. בארה"ב, הנשיא תלוי בפרלמנט רק בתפקוד, אבל לא .2

עדיין יש תלות של הרשות המבצעת בפרלמנט.מוות. הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה באי-אמון..3 זהות רה"מ והשרים. ראש הממשלה, למרות שנבחר ע"י העם, חייב להיות גם ח"כ. ובפועל, רוב.4

השרים הם ח"כים. תקופת הכהונה. בארה"ב אין כל תלות. בשיטה הנשיאוטארית, לרה"מ אין תקופת כהונה עצמאית..5

אם הכנסת מחליטה להתפזר – גם רה"מ "הולך הביתה".

, אז איפה בוטלה "הקלות הבלתימתוך חמשת האלמנטים, ארבעה הם אלמנטים של שיטה פרלמנטאריתנסבלת"? החוק הנשיאוטארי יצר מאזן אימה בין הכנסת לממשלה.

: 1992 מאזן האימה בין הכנסת לממשלה, כפי שהוא מופיע בח"י הממשלה, שנת

מאזן האימה מחזק את כוחו של רה"מ. בארבעת המקרים הבאים יערכו בחירות )=בחירות כפולות(,

אי אישור הממשלה על ידי הכנסת, תוצאתה: בחירות חדשות לכנסת. )בשיטה הישנה: הכנסת.1נשארת ושולחת את הנשיא לבחור רה"מ חדש(.

אי אמון. התוצאה של אי אמון היא בחירות חדשות. מדובר על "אי אמון בראש הממשלה". הבדל.2.נדרש רוב מוחלט לאי אמוןנוסף:

חוק התקציב. הכנסת מתפזרת אם לא עובר חוק התקציב..3

ראש הממשלה רשאי לפזר את הכנסת. אירוניה: דווקא בשיטה השנייה, אימצנו מבריטניה את מה.4שהיה בשיטה שלהם מלכתחילה. אם הכנסת היא לעומתית, רה"מ יכול לפזר אותה.

– נוכח רה"מ שמתקיים רוב שהוא נגד הממשלה, ושעקב כך רה"מ לא יכול לתפקד.כנסת לעומתית רה"מ רשאי לפזר את הכנסת באישור הנשיא. הערה: "בהסכמת נשיא המדינה" וזה נתון לפרשנות – מה

סמכויותיו בעניין זה.

ברגע שנחתם הצו, ראש הממשלה לא יכול לבטל אותו, וילכוצו לפיזור הכנסת הוא מהלך בלתי הפיך. ימים.90לבחירות בתוך

כשמדובר על ארבעת הסיטואציות שלאם רה"מ מפזר את הכנסת, הוא שולח גם את עצמו הביתה.מאזן האימה, רק אחת מהן היא נשק של רה"מ.

בכל ארבעת המקרים, הבחירות החדשות יערכו גם לכנסת וגם לרשות הממשלה. בכל המקרים כל ארבעת המקרים הםבהם הכנסת פועלת נגד הממשלה, היא מפילה את עצמה. זהו מאזן האימה.

מצד"חרב" נגד הכנסת, וזה בא לתקן את השיטה הראשונה שבה לא היה לממשלה כל כוח נגד הכנסת.

25

שני, זוהי עדיין שיטה פרלמנטארית כי על פי לשון החוק, כאשר הכנסת מתפזרת ועומדת לבחירות,גם הממשלה "הולכת הביתה", וגם רה"מ יבחר מחדש.

. האלמנט הנשיאותי בחוק. בשיטה הפרלמנטארית לא הייתה הגבלה על מספרהגבלה של הקדנציות הקדנציות, אבל בשיטה הנשיאוטארית הגבילו את מספר הקדנציות. החוק היה יכול פשוט לומר: רה"מ

שנים7 שנים )כי הרי בישראל אין ממש "קדנציות"(, אבל עפ"י החוק הישראלי: "מי שכיהן 8יכול לכהן ברציפות כראש ממשלה, לא יוכל להתמודד בבחירות שיערכו לאחר מכן." קומבינה תאפשר לראש

שנים, ואפילו יותר בקדנציות לא רצופות. 11ממשלה לכהן ברציפות כמעט

" באה לתאר בחירות רק לראשות הממשלה.מיוחדותהמילה "בחירות

, בדומה לשיטה הנשיאותית. אם בסיבוב הראשון איןעל מנת שיבחר ראש הממשלה צריך רוב מוחלטרוב מוחלט, בסיבוב השני יתמודדו שני הראשונים.

האירוניה: בבריטניה הנשק הרביעי קיים בשיטה הפרלמנטארית מאז ומתמיד. בבריטניה רה"מ יכול לפזר את הפרלמנט אימתי שהוא רוצה: במקרה של פרלמנט לעומתי, או במקרה שיהיה לו רוב טוב יותר אם

היא: "נוכח ראש הממשלה כי קיים בכנסת רוב1992ילכו עכשיו לבחירות. לשונו של ח"י: הממשלה המתנגד לממשלה, ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה...", כלומר: בשיטה

. בנוסף, עליו לקבל את הסכמתרק אם יש לו כנסת לעומתיתהנשיאוטארית רה"מ יכול לפזר את הכנסת נשיא המדינה. הכניסו את נשיא המדינה לחוק על מנת להוות בלם )לעומת בבריטניה, שם המלכה היא

"חותמת גומי"(.

מהו היקף שיקול הדעת של הנשיא? זה נתון לפרשנות ולמחלוקת. מה שמוסכם לגביו: אם רה"מ מוכיח לנשיא שאכן יש לו כנסת לעומתית, הנשיא יאשר לו. מה רה"מ צריך להראות על מנת להוכיח לנשיא את

הנ"ל? זה החלק שנתון לפרשנות.

חוק משוריין – הערות:

רגיל אבל עבר כחוק משוריין – על מנת לשנות אותוברוב נזכיר את עניין הפרדוקס של ח"י: הכנסת שעבר נדרש רוב מוחלט. בעת שרצו להעביר את החוק, ביבי נתניהו הפר את המשמעת הסיעתית שלו, והצביע

בעד החוק. החוק עבר בהפרש של קול אחד, ובבחירות לאחר מכן, נבחר ביבי כראש ממשלה.

כיצד מתבטא השיריון של החוק? בסעיפים האחרונים מצויין שהכנסת רשאית לשנות לבטל סעיף ברוב )רוב מוחלט(, ואולם, אם יש סעיף שדורש רוב מסוים, ישנו אותו באותו רוב )לדוגמה: סעיפים שבהם נדרש

– על מנת לשנות אותם, דרוש רוב זהה(.80 או 70רוב של

כללי הבחירות

קובעים את כללי הבחירות:5 ו-4סעיפי החוק

כל פעם שיש בחירות לכנסת, תהיינה גם בחירות לרשות הממשלה. אנחנו נכנה את הבחירות.1בשיטה הזו בשם "בחירות כפולות", אולם זהו אינו שם שנזכר בחוק.

ההיפך כן אפשרי: יכולות להיות בחירות לראשות הממשלה אבל לא לכנסת. דוגמה: רה"מ נפטר..2".מיוחדותכהונת רה"מ החדש תהיה כפופה לכנסת. בחירות אלו כונו בחוק: "בחירות

מאזן האימה שהוזכר לעיל מדבר על משבר פרלמנטארי ובחירות כפולות.

– ביבי נתניהו נבחר בבחירות1996הערה: בזמן השיטה הנשיאוטארית כיהנו שלושה ראשי ממשלה: , אריק שרון נבחר בבחירות מיוחדות )לאחר2001, אהוד ברק נבחר בבחירות כפולות. ב-1999כפולות. ב-

שברק התפטר(.

26

:משבר ממשלתי, ובחירות מיוחדות, שבעת המקרים

. רה"מ התפטר. 1

100 יום(. אם מישהו עבר את ה-100. החוק מבדיל בין נבצרות זמנית )עד רה"מ נפטר / נבצרות קבע. 2יום, זה אוטומטית הופך לנבצרות קבע. החוק לא אומר מי מכריז על נבצרות. לאקונה.

ח"כים על העברת61 אם הכנסת מצביעה ברוב של רה"מ הורשע בפלילים בעבירה שיש עימה קלון.. 3 רה"מ מכהונתו בשל עבירה שיש עימה קלון, הולכים לבחירות מיוחדות. מצד אחד, ביהמ"ש הרשיע אותו.

מצד שני, העם בחר בו, ואולם: כאשר נבחר, לא הייתה הרשעה ולכן: מצד אחד, הכנסת אכן יכולה להעבירו מתפקידו, אולם דרוש רוב מוחלט. אם פסק הדין נעשה חלוט, ראש הממשלה מועבר אוטומטית

מכהונתו.

ח"כ. סעיף זה מאפשר לכנסת להעביר את רה"מ מכהונתו,80 של מיוחס. רוב העברה מכהונה/ הדחה. 4 ח"כים כמו באי אמון, כי התוצאה היא לא בחירות חדשות )כפולות(, אלא רק61אבל הפעם לא מספיק

בחירות מיוחדות, ולכן דרוש במקרה זה רוב כה גדול.

אי אמון זה עניין פוליטי: זה אי אמון בשל מדיניות, תפקוד וכו'... זהמה ההבדל בין הדחה ובין אי אמון?, כי הכנסת גם מפזרת את עצמה באותו המקרה.61רק ברוב של

ארבעת הסיטואציות לעיל הן ארבעת המרכזיות. ישנן שלוש נוספות:

. ראש ממשלה שחדל להיות ח"כ. 5

21+21 יום: 42. כמה זמן יש לרה"מ להקים ממשלה? בשיטה הראשונה: אי הצלחה להרכיב ממשלה. 6 יום הארכה. בשיטה הנשיאוטרית, אומנם לא נתנו לרה"מ הארכה,14 + 28 יום: 42הארכה, ובשיטה כיום:

ימים, יערכו בחירות מיוחדות.45 ימים מראש. אם לא הצליח תוך 45אבל נתנו לו

ושוב לא הצליח יום, יכול להתמודד שוב. אם שוב נבחר: 45המתמודד שכשל בהקמת ממשלה לאחר – לא יוכל להתמודד לראשות הממשלה בפעם השלישית.להרכיב ממשלה

הערה: לנשיא בשיטה הנשיאוטארית הזו אין שום תפקיד בהרכבת הממשלה.

)או בחירות נוספות בשל אי קבלת רוב מוחלט(. צריך רוב מוחלט, כלומר: מחצית הקולותמועמד יחיד. 7 הכשרים. אם אין מועמד כזה, מקיימים סיבוב בחירות נוסף לראשות הממשלה, ובוחרים בין שני

המועמדים המובילים. אם יש רק מועמד אחד, סופרים אם הקולות הכשרים בעדו עולים על הקולות נגדו.

בחירות מוקדמות מיוחדות )משבר ממשלתי(בחירות מוקדמות כפולות )משבר פרלמנטארי(אי אישור הממשלה ע"י הכנסת..1אי אמון..2חוק תקציב לא עבר..3רה"מ מפזר את הכנסת..4

רה"מ התפטר..1רה"מ נפטר / נבצר..2רה"מ הורשע בפלילים..3הדחה..4ראש ממשלה שחדל להיות ח"כ..5אי הצלחה להרכיב ממשלה..6מועמד יחיד שלא קיבל רוב..7

27

ממשלת מעבר

כאשר הממשלה נופלת, הממשלה המכהנת מרגע שהוכרז על כך שהממשלה נפלה ועד כניסתה לפעולה.ממשלת מעברשל ממשלה חדשה היא

רה"מ, לוקחים את הממשלה הקיימת, והיא ממשיכה לכהן. אבל אם בשיטה הפרלמנטארית הראשונה – הממשלה מתכנסת ובוחרת מתוך השרים המכהנים את ראש ממשלה שיחליף אתנפטר או נבצר

ראש הממשלה הנ"ל חייב להיות חבר כנסת. הם לא צריכים.ראש ממשלה בפועלמקומו. רה"מ זה הוא להביא את זה לאישור הכנסת, כי מדובר במשהו זמני.

.מ"מ ראש הממשלההערה: התפקיד היחידי שהוא בעל חשיבות:

מקרים בהם תהיינה בחירות7 סיטואציות )11ישנן בחירות מוקדמות ב-בשיטה הנשיאוטארית מקרים בהם תהיינה בחירות מוקדמות-כפולות(. בכל המקרים הללו תכנס4מוקדמות-מיוחדות, ועוד

.ממשלת מעברלכהונה

מיהי ממשלת המעבר בכל אחת מהסיטואציות?

בעת משבר פרלמנטארי )בחירות כפולות(:

בעת אי אמון, ממשלת המעבר תהיה הממשלה המכהנת )זו שהצביעו עבורה אי אמון(, עד (, או ראש הממשלה מפזר את3שתכנס לכהונה הממשלה החדשה. גם אם חוק התקציב לא עבר)

ממשלת המעבר תהיה הממשלה המכהנת.( – כנ"ל. 4הכנסת )

ממשלת המעבר היא הממשלההבעיה היא בסיטואציה של אי אישור הממשלה על ידי הכנסת )זה הגיוני גםראש הממשלה הקודם, וראש הממשלה של ממשלת המעבר יהיה גם הקודמת

מהסיבה, שלא ייתכן שיחליפו פעמיים את ממשלת המעבר: פעם אחת בעת ההחלטה ללכתלבחירות, ופעם שנייה לאחר שנבחר רה"מ חדש(.

במשבר ממשלתי ישנן שלוש קבוצות של סיטואציות:

,הממשלה המכהנת ורה"מ שהתפטר ממשיכים כממשלת מעבראם רה"מ התפטר.

במקרה של פטירה, נבצרות, הרשעה בעבירה שיש עימה קלון או העברה מכהונה – מן הסתם, לא מתאים או לא מתאפשר שרה"מ ימשיך לכהן כראש הממשלה הזמנית, לכן במקרה כזה,

.הממשלה בוחרת את אחד משריה שהוא גם ח"כ להיות ראש ממשלה בפועל

במקרים של אי הצלחה להקים ממשלה או מועמד יחיד שלא קיבל רוב של קולות בעד )סעיפים בטבלה לעיל(, אם לא הוקמה ממשלה, זה מאוד הגיוני שמי שהיה עד אותו הרגע – ימשיך6,7

.ראש הממשלה הקודםלכהן. כלומר:

המקרה החמישי: רה"מ שחדל להיות ח"כ מתאים לסיטואציה של התפטרות )הסיטואציה הראשונה והחמישית שייכות לאותה הקבוצה(. אין מניעה שרה"מ יכהן כראש ממשלת מעבר, גם

.רה"מ שחדל להיות ח"כ וממשלתו ממשיכים כממשלת מעבראם הוא לא ח"כ, ולכן

פורמאלית, כן.האם לממשלת מעבר יש סמכויות זהות לממשלה רגילה?

השיטה הפרלמנטארית המשופרתהשיטה הנשיאוטארית לא עמדה בציפיות הפוליטיות. זה לא קשור לתחום המשפטי.

28

שני משפטים שבתוכן מוכל כל ה"רציו" של השיטה:חוזרים לשיטה הפרלמנטארית הראשונה..1מכניסים לתוכה את מאזן האימה מהשיטה הנשיאוטארית..2

מתי הולכים לבחירות חדשות בשיטה הפרלמנטארית המשופרת? ימים.150הכנסת מפזרת את עצמה. מועד הבחירות יהיה בתוך .1 הכנסת לא מאשרת את הממשלה. הפיזור הוא לא מיידי. הנשיא מטיל על ח"כ אחר, ורק לאחר.2

מועמדים )שניים על ידי הנשיא, ואחד על ידי הכנסת( – הכנסת מתפזרת.3שאין אישור ל- . אם הכנסת רוצה להביע אי אמון בממשלהאי אמון קונסטרוקטיביאי אמון. אך הפעם זה .3

שיהיה ראש הממשלה. זה נועד למנוע מצב של בחירותהיא חייבת להציע מישהו אחרקיימת, . כלומר: לא חזרנו ל"קלות הבלתי נסבלת".61מיותרות. עדיין צריך רוב של

התקציב הישן, עד1/12לא עובר התקציב – הכנסת מתפזרת. בשנת הכספים החדשה, לוקחים .4סוף מרץ. אם לא יועבר התקציב עד סוף מרץ – הכנסת כאילו התפזרה.

21האפשרות לפיזור הכנסת על ידי ראש הממשלה נשארה, אך היא הפיכה: הכנסת יכולה תוך .5 . החלטה כזאת של הכנסת61יום להציע ח"כ אחר שעליו יוטל להרכיב את הממשלה, ברוב של

מבטלת את פיזור הכנסת על ידי ראש הממשלה, כלומר: זה מעשה הפיך, על מנת למנוע מצב שלבחירות נוספות.

אם קרה משהו לרה"מ: נכנס לתפקידו ממלא המקום. אם לא מוגדר מ"מ, הפרלמנט בוחר מועמדממפלגתו של רה"מ )במקרה של שרון, אולמרט היה ממלא המקום שלו(.

הלאקונות בחוק:

היקף שיקול הדעת של הנשיא )מה הכוונה כאשר רשום "בהסכמת הנשיא"(..1מה קורה כאשר הרצון לפיזור מגיע משני הכיוונים?.2מי מכריז על נבצרות?.3

פיזור הכנסתכמה זמן יכולה הממשלה הקודמת לכהן כממשלת מעבר, בשיטה השלישית? שאלה: יום עד הבחירות. הערה:90נכנס לתוקפו )רה"מ פיזר אותה( – ממשלת מעבר בראשות רה"מ הקיים <

ימים עד הבחירות(. כלומר:111 ימים )סה"כ 21פיזור הכנסת נכנס לתוקפו תוך

90.ימים עד הבחירות :יום עד הפרסום ברשומות.14אחרי הבחירות ימים להטיל על ח"כ להקים ממשלה.7לנשיא יש 14 + 28לראשון יש. 28לשני יש. יום להצעת מועמד שלישי.21לכנסת יש ימים.14לשלישי יש

חודשים ושבוע )אם השלישי לא הצליח, הכנסת כאילו פיזרה את עצמה, וחוזר חלילה(.7 ימים, 216סה"כ: הכילה את אותו מבנה בדיוק, מלבד "מאזן האימה" – אם המועמד השלישי לאהשיטה הראשונההערה:

הצליח, זה ממשיך הלאה והכנסת לא מתפזרת.

וועדת מגידור – רפורמות הנמצאות על שולחן הכנסת:

, שהיה נשיא האונ' העבריתמגידור. הרפורמות הן של פרופ' שיטת הבחירותהרפורמות עוסקות בשינוי איש ומטרתה הייתה להציע רפורמות70בירושלים, ועמד בראש וועדה שהקים נשיט המדינה והכילה

שיטת הוועדה הגישה מספר המלצות: הוועדה המליצה להשאיר את 2008לשיטת הבחירות. בשנת . המלצותיה לשינויים כללו:המשטר הפרלמנטארי

29

. שינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת.1 ח"כ60 שיטת בחירות מעורבת:הוועדה יודעת שהכנסת לא תעבור לשיטה הבריטית, ולכן הם מציעים

ח"כ יבחרו בשיטה ה"בריטית".60יבחרו בשיטה הקיימת היום, ו-

על מנת לעשות את זה, יהיה צורך לחלק את ישראל )הערה: בארה"ב, בגלל שמדינות הרוויחו והפסידו(, אם מתאימים לשיטה הבריטית, יהיה צורך לחלק ל-re-districtמועמדים - צריך לעשות חלוקה מחדש:

, שכל איזור ישלח מספר נציגים אזורים בלבד 17 ל- אזורים שווים בגודלם... אבל הוועדה המליצה לחלק 60בהתאם לכמות התושבים שבו.

. 2.5% . העלאת אחוז החסימה ל- 2)הוועדה מציעה שינוי קטן, כי שינוי גדול עלול לא לעבור(.

. העיקרון השלישי שמוצע ברפורמה: החוק הנורבגי.3 29 ח"כ שצריכים לחוקק חוקים, עבודתם של הח"כים היא בעיקר בוועדות. בממשלה יש כיום 120יש לנו

הוא לא ח"כ, ועוד סגני שרים )שחייבים להיות ח"כים( ומצבתם נגרעת מהכנסת – הם לא1שרים – יכולים להיות חברי וועדות.

העניין הזה הוא בעייתי: יש כאן סתירה לנושא של הפרדת הרשויות. יש המון אנשים שלובשים גם את כובע המבצע וגם.1

ויותר ח"כים מבקרים את עצמם.30את כובע המחוקק. שליש מחברי הפרלמנט לא עושים עבודה פרלמנטארית..2תפקודם של השרים נפגע, בשל הצורך שלהם להגיע להצבעות..3

אם ממנים אדם להיות שר בממשלה, הוא צריךהתפיסה ב"חוק הנורבגי" רוצה לתקן את הבעיות: מה יגיד השר? אם אתפטר, ומחר המפלגה שלי תפרוש מהממשלה – אני כבר לאלהתפטר מהכנסת.

אבל ההתפטרותאהיה שר! החוק הנורבגי פותר את הבעיה: מצד אחד אתם חייבים להתפטר מהכנסת אם במקרה אתם חדלים להיותשלכם מהכנסת היא על תנאי, והתנאי הוא שאתם נשארים בממשלה.

שרים, חזרתם לכנסת. האנשים שיכנסו במקום השרים, הם הבאים בתור ברשימה המפלגתית )אבל הםח"כ על תנאי. אם השר פרש מתפקידו בממשלה, אתם תאלצו לצאת מתפקדיכם(.

הבעיות:

משרות. אך טוענים שהרווח )לממשלה ולכנסת( גדול מההפסד30כלכלית, מדובר על עוד .1)הכללי(.

חברי הכנסת החליפיים ירגישו כח"כ סוג ב'. הפתרון: הם יודעים את זה מראש.2.30

. זה כרגע הצעת חוק, שעברה בקריאה ראשונה. חוק חבר כנסת חליפיהשם בעברית לחוק הנורבגי:

בבחירות האחרונות, היה הפרש קטן בין שני הגושים הגדולים, וזה. רה"מ יהיה מנהיג הסיעה הגדולה. 4 גורם לסחטנות של המפלגות הקטנות – כי מי שיקבל יותר מנדטים, יהיה זה שיקים את הממשלה. וועדת

מגידו אומרת: ההיגיון אומר, שהמפלגה שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר תזכה להקים אתהממשלה. המפלגות הקטנות תהיינה חייבות להצטרף אליה, ולא יוכלו לסחוט אותה.

המפלגה שתקים את הממשלה היא זו שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר, אבל זה רק אם המפלגה מנדטים היא יכולה לצרף אליה10 מנדטים. )באופן תיאורטי, כיום, אם מפלגה מקבלת 35קיבלה לפחות

מפלגות קטנות, ולהקים ממשלה(.8עוד

מנדטים. במקרה אחר, השיטה נשארת35זה מוריד את סמכותו של הנשיא, במקרה שסיעה מקבלת רגילה )הנשיא בוחר את הח"כ שיקים את הממשלה(.

30

רוב רגיל בכנסת יכול להעביר ממשלה, אבל. אישור הממשלה בכנסת לאחר הבחירות ברוב מוחלט. 5 אי אמון עובר ברוב מוחלט. יש להשוות בין השניים, על מנת לוודא שממשלה שכנסת נהנית מרוב מוחלט

שלא מאפשר מיידית אי אמון.

משטרים טוטליטארייםליברלי מול טוטליטארי.תופעה חדשה במיון משטרים:

ההבדלים בין משטרים טוטליטאריים למשטרי עריצות אחרים בהיסטוריה:

אלו הםלמה לא מספיק לומר שסטאלין הוא דיקטטור - מדוע צריך להגיד שהוא גם טוטליטארי? ההבדלים בין משטר שהוא "סתם" אוטוקרטי, לבין משטר אוטוקרטי שהוא טוטליטארי:

משטר אוטוקראטי לא חייב שתהיה לו אידיאולוגיה )תורה שהוא רוצה לקדם(. אם. אידיאולוגית על. 1 נחשוב על מטרה של עריץ: מטרתו היא לשמר את שלטונו, אבל במשטר טוטליטאריים, חייבת שתהיה לו

כוללנית )טוטאלית(: אידיאולוגיית על. מטרתם של השליטים הוא קידום האידיאולוגיה. בכלאידיאולוגיה המשטרים, למרות אידיאולוגיות שונות, היה משהו משותף: הריסת הסדר הישן, וכינון סדר חדש על ידי

עיצוב מחדש של הפרט )כאן נכנס העניין ה"טוטאלי": כבר מהגן משפיעים על הפרט מבחינת מה ילמד, מה יראה, מה ישמע...התערבות בכל. מעין שטיפת מוח, ובשפה "יפה": אינדוקטרינציה – כפיה של

הדוקטרינה בכוח(.

המשטרים מתייחסים לאידיאולוגיה שלהם בתור האידיאולוגיה האחת והיחידה. לא קיימת אחרת, כמו דת.

משטרי עריצות בהיסטוריה, כדוגמת האימפריה העות'מאנית רצו בעיקר נאמנותהתערבות השליטים:. 2 )שלא ימרדו בו(, וזה תורגם לתשלום מיסים, ולשירות בצבא. השליט לא התערב בחיי הנשלטים – לא רק

? טכנולוגיה. לשליט20כי לא רצה, אלא גם כי לא יכול היה. כלומר: מדוע משטרים כאלו צצו רק במאה ה- מתאפשר להתערב יותר )מטוסים, אמצעי מעקב, טלפונים, רדיו - לשלטון יש טכנולוגיה המאפשרת

(. מעקב

. למשטרים החדשים יש "דחף" לקרוא לעצמם "דמוקרטיים", ולעגן את עצמם בחוקה. דוגמה: כל מה3 שסטאלין עשה מופיע בחוקה. בעבר, הרוב המוחלט של המדינות היה במשטרי עריצות אוטוקראטיים. בעולם החדש לפתע צצות עוד ועוד מדינות דמוקרטיות – ולכן המשטרים בעמדת מגננה, ורוצים לתת

לעצמם לגיטימציה – מכנים את עצמם דמוקרטיה.

במשטר טוטליטרי, אין מקום למפלגות אחרות – יש רק אידיאולוגיית על אחת, ולכן יש רק מפלגהאחת, וזה כתוב בחוקה )יש כאן סתירה למונח "מפלגה" – שמקורו המילה "פלג" או "פלגים"(.

המודל הטוטליטארי מדבר על שישה אלמנטים:אידיאולוגית על..1מפלגה אחת - איסור על חופש ההתארגנות..2

)כדי להנחיל את שני הנ"ל צריך כלים, והם:(משטרה חשאית )מטרתה: להגן על המשטר(..3 שליטה על הצבא )לכל מדינה יש צבא, אבל מילת המפתח היא כיצד השליט מוודא שהצבא לא.4

יצא נגדו(.השליטה היא בשני תחומים עיקריים:

31

כלכלה. פעילות כלכלית מוגבלת. למשל: אומר למפעל כמה לייצר..5 חברה )חינוך, תרבות, תקשורת(. למשל: מלחינים מסוימים מותר להשמיע, ואחרים אסור. קיימת.6

צנזורה רחבה על כל התכנים החברתיים.

האידיאולוגיה הקומוניסטית – אידיאולוגית על , רוסיה הייתה מונרכיה תחת שלטון הצאר. לאחר שכבשה עוד ועוד1917הקדמה: לפני המהפכה ב-

מדינות, היא הפכה להיות רפובליקה = פדרציה )כאן מדובר על פירוש אחר ממה שלמדנו למילה רפובליקות )כמו סטייטס בארה"ב(. דוגמאות: רוסיה, לטביה,15"רפובליקה"(. ברה"מ היתה מורכבת מ-

ארמניה.

אידיאולוגיית על – אידיאולוגיה שמתיימרת לתת תשובות ל-ה-כ-ל.

, קרל מרקס, גרמני-יהודי שחי באנגליה, והיה אבי האידיאולוגיה. על פי התורה המרקסיסטית,1850 ההיסטוריה של המין האנושי ניתנת לחלוקה לשתי תקופות עיקריות. במשך אלפי שנים, עד לא מזמן, היו

השכבות הגבוהות )המלוכה, האצולה והכמורה( בשלטון. לאחר המהפכה החקלאית שהביאה את המהפכה התעשייתית ומשם עברו לערים גדולות )מהפיכה עירונית(, נוצר המעמד הבורגני = המעמד

הבינוני )כל המקצועות שמוכרים לנו היום(. עד אז לא היה מעמד בינוני )היו הגבוהים, והיה יתרת העם: העבדים, העניים(. המעמד הבינוני הוא לא עני ומסכן, וקרל מרקס שם לב שכאשר קיים מעמד בינוני,

המלוכה לאט לאט מאבדת את כוחה )באנגליה ראה את המלוכה מאבדת את כוחה לטובת הפרלמנט(. קרל מרקס ראה שגם המעמד הבינוני יוצר את הניצול של המעמד הנמוך )בעלי מפעלים שמתעשרים על

חשבון עבודתם השחורה של העובדים שלהם( – זוהי מבחינתו התקופה השנייה.

התקופה השלישית היא מה עתיד לבוא: קרל מרקס צפה שהמעמדות הנמוכים יסלקו את אי-השוויון, . אלו "ימות המשיח" שלחברה אל-מעמדיתוהניצול – ויתפסו את השלטון. בסופו של דבר תיווצר

האידיאולוגיה.

מאמיניו של מרקס אומרים שמרקס לא היה נביא, אלא הוא פירש את דרכי הטבע, והבין את הנוסחה.".דטרמיניזם היסטוריהעתיד יקרה כי הוא חייב לקרות. המונח הוא: "

מאמיני המרקסיזם אומרים שהמשטרים שהתבססו על התורה, עיוותו אותה ובגלל זה קרסו, אבל השלבהשלישי יקרה בעתיד בכל מקרה.

כיצד מביאים לשוויון על פי הקומוניסטים? אם יש חקלאי שיש לו אדמה, מבצעים הלאמה )מהשורש "לאום"( – זוהי הפקעת אדמות מטעמי אידיאולוגיה, וללא פיצוי – כי נקודת המוצא היא שאין רכוש פרטי.

בתהליך ברוטאלי ונוראי עקרו אנשים מאדמתם. העבירו אותם ממקום למקום, בתהליך שישבור אתהקשר של האדם לאדמתו.

הלאמה היא מילה שאינה מתאימה לאידיאולוגיה הקומוניסטית, כי האידיאולוגיה אומרת שאין קיום של לאומים – אלא יש מעמדות )"פועלי העולם יתאחדו"(. הלאמה היא לקחת את הרכוש הפרטי, ולהפוך אותו

לרכוש של הקולקטיב. התהליך נקרא "קולקטיביזציה".

- הפיכת רכוש הפרט, לבעלות הכלל.קולקטיביזציה

הערה: כשהייתה מהפיכה ברוסיה, היא הייתה בשלב הראשון. האבסורד היה שדווקא במקום הראשון שבוניסו ליישם את תורתו של מרקס, הייתה קפיצה ישירה משלב ראשון לשלב שלישי.

המפלגה

32

המשטרים הטוטליטאריים רוצים להציג חזות דמוקרטית. כיצד זה מתבטא? התשתית המוסדית היא והפרלמנט בוחרהסובייט העליוןלכאורה תשתית של דמוקרטיה )העם בוחר רשות מחוקקת, פרלמנט =

את הממשלה(.

– למה עליון? כי הוא של כל הרפובליקות )הפדראלי(.העליוןהערה: הסובייט

בבחירותיו"ר הסובייט העליון הוא גם נשיא המדינה )אדם שהוא גם הנשיא, וגם יו"ר הפרלמנט(. הממשלה היא ממשלה סטנדרטית. מתמודדים נציגים. אין מפלגות.

כל הנ"ל הם מוסדות המדינה )ברה"מ(, אבל כל זאת זה למראית עין: במקביל יש משהו אחר, שמפעיל את "תיאטרון הבובות" של הממשלה והפרלמנט. במשטר הייתה חוקה, ותקופת כהונה קצובה, ו"אי אמון" –

אבל במקביל הייתה: המפלגה הקומוניסטית.

בהגיון שלנו, המוסדות שהוזכרו, מוסדות המדינה הם מעל מוסדות המפלגה – אבל כאן ההיגיון הוא הפוך!.המפלגה היא השולטת במדינה

מוסדות המפלגה

המפלגה בנויה כמו מפלגה בעולם דמוקרטי.

המוסד העליון של המפלגה =כל חברי המפלגה בוחרים את חברות - מי רשאי להיות חבר במפלגה? . הגוף העליון מתכנס אחת לתקופה.הקונגרס של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית

)בהשוואה למשל, למפלגת הליכוד: גם למפלגה הזו יש גופים כגון: "מרכז הליכוד", ועדות וכדומה(.

הקונגרס שהוזכר לעיל בוחר את הוועד = הוועד של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. זוהי הרשות גופי משנה: 2המבצעת. הגוף הוציא מתוכו

פוליט = פוליטי ביורו = לשכה. הלשכה הפוליטית(פוליטביורו( .מזכירות

בגופים האלו ישבו מספר קטן של אנשים. המזכירות מטרתה – שליטה במפלגה בכל רחבי המדינה מיליון איש(.200 מגודלה של ארה"ב, 3)מדובר במדינה שהייתה כמעט פי

הפוליטביורו מתעסק בפוליטיקה: כל הסוגיות המהותיות )כלכלה, חברה, צבא, חקלאות, חינוך(. מה 126. סעיף 1936פתאום גוף מפלגתי עוסק בעניינים האלו? כי כך כתוב בחוקה: החוקה נכתבה בשנת

לחוקה קובע: "המפלגה היא הגוף המכוון, המוביל, והמדריך את כל חיי החברה והמדינה". הערה:"המפלגה" בה' הידיעה – יש רק מפלגה אחת.

הפוליטביורו מורכב מתיקים / וועדות – הוא "כאילו" ממשלה, אבל חבר בפוליטביורו הוא לא שר )לדוגמה(. חבר הפוליטביורו שאחראי על צבאבממשלה, הוא

דוגמה: חבר הפוליטביורו שאחראי על תיק הרכבות. חסרה מסילת ברזל במקום מסוים, וצריך להקדיש לכך כספים. החבר מביא את העניין ל"מליאה" של הפוליטביורו )כי צריך להחליט אם זה הנושא הכי חשוב

שעליו יבוזבז הכסף(. בסוף הדיון תיערך הצבעה. איזו הצבעה? בתחילה יש הצבעה לבירור מי הרוב,. הצנטרליזם הדמוקרטיובהצבעה השנייה כולם מצביעים על אותו הדבר )פה אחד(: זהו

, ומתוכו נבחר הוועד ומתוך הוועד יצא הפוליטביורו.חברי המפלגהלזכור: את הקונגרס בחרו רק

בדוגמה לעיל, הוחלט על ידי הפוליטביורו שצריך לסלול את המסילה, זה מועבר לפרלמנט לחקיקה ומשם לממשלה, לשר שאחראי על הרכבות. העניין הוא שהכל הוחלט בפוליטביורו. בפוליטביורו גם מפקחים על

הממשלה ומוודאים ביצוע.

33

מתקיימות בחירות. בדמוקרטיה כל אחד רשאי להציג את מועמדותו, אבל כאן יש התערבות של"המפלגה", וליתר דיוק: המזכירות.

מקומות, ועשרת אלפים איש רוצים להתמודד על המקומות הללו.2000נניח שבסובייט העליון יש המזכירות מנפה ומסלקת מועמדים על פי מידת הנאמנות שלהם למפלגה. כלומר: הבחירות הם בעצם

מועמדים נמחקו על ידי המזכירות של המפלגה.6000הצגה.

גופים שלא נבחרו על ידי העם שולטים על גופים שנבחרו.לסיכום:

. אינדוקטרינציהקבלת חבר למפלגה – חבר מפלגה מתקבל לאחר "סדרת חינוך",

אחרי שהמפלגה מתרחבת, השליטים מרגישים שהיא מכילה יותר ויותר גורמים עוינים, מתחיל תהליך של "טיהור" – מטהרים משורות המפלגה את האויבים והבוגדים. גודל המפלגה, או כמות החברים בה הייתה גדלה וקטנה ב"גלים". סטלין, מכיוון שהיה פראנויד – בכל פעם שהרגיש שיש בוגדים בקרבו, ביצע טיהור.

אחוזים מקציני הצבא שלו, ולכן חתם עם היטלר על הסכם – כי לא70 סטלין חיסל כ-2לפני מלחה"ע ה-היה לו צבא )ההסכם החזיק שנתיים – סטאלין קיווה שכל עוד יש הסכם הוא יוכל "לארגן" צבא(.

פולחן האישיות של סטאלין לא היה חלק מהתיאוריה המרקסיסטית. התיאוריה לא דיברה על שליט יחיד. לנין היה השליט זמן קצר מאוד )מת בגיל צעיר יחסית ממחלה(. בתקופת לנין, סטאלין היה המזכיר הכללי. בתהליך איטי הוא ניצל את מעמדו על מנת לחסל את כל מתחריו. הערה: אחד הבכירים היה טרוצקי. הוא

שנים, עד שנרצח במקסיקו סיטי על ידי שליח של סטאלין.15ברח, והצליח לשרוד עוד

המזכיר הכללי של הועד המרכזי של המפלגה הסובייטית היה האדם החזק ביותר. אדם בברה"מ היה יכוללקום בבוקר ולגלות שהפוליטביורו הדיח את נשיא המדינה או את ראש הממשלה מתפקידו.

צמרת הכוח הייתה במזכירות, אבל היו אנשים שהיו חברים גם וגם. 10 איש, וכ-20-30היו בפוליטביורו אותם אנשים בודדים שהיו חברים גם במזכירות וגם בפוליטביורו. הם שולטים גם במהות, וגם

במינויים.

המדינההמשתייכים למפלגה

הקונגרס העליון של המפלגה

וועד

פוליטביורו + מזכירות

עם

סובייט עליון )ראש הסובייט העליון הוא הנשיא(

ממשלה

הצבא הסובייטי לכל מדינה יש צבא ומשטרה, עצם קיומם לא מעיד על שום דבר. -במשטר דמוקרטי הרשויות האזרחיות

שולטות על הצבאיות.

בשלטון הסובייטי מי שמתעסק עם הצבא הוא הפוליטביורו. הצבא הוא הגוף הכי מסוכן, ומצד שני – חייבים צבא חזק, לכן המפלגה חייבת לשלוט בצבא: לא רק לבדוק מה הצבא עושה מבחינה מבצעית

ואסטרטגית, אלא גם כדי למנוע מצב שבו יש מרד שמתחיל מהצבא.

ממנים את טרוצקי לפתור את הבעיה )ליצור צבא שהוא גם חזק וגם נאמן(. טרוצקי )בשמו היהודי: זרועות.2בראונשטיין( הוא אבי הרעיון שעל פיו הוקם הצבא האדום:

צבא של הכוחות הלוחמים. יש בו רמטכ"ל, מטה הכללי וכדומה. צבא שמורכב ממבנה היררכי של.1פיקודים, חיילות ואגפים – הרעיון המוכר שקיים בכל העולם.

34

- זרוע מקבילה שתפקידה לפקח על הצבא. לכל דרגה בצבא יש המנהל הפוליטי של הצבא.2 דרגה מקבילה שתפקידה לפקח. למשל: אם בצבא יש רמטכ"ל, אז בזרוע המקבילה יש "ראש

המנהל הפוליטי" והוא האחראי על כל ה"פקחים". אם בצבא יש "פיקוד צפון", אז במנהל הפוליטייש את אותו הגוף ואת אותם בעלי התפקידים.

התפקידים במנהל הפוליטי:

דרגות נמוכות )מדריך פוליטי זוטר, מדריך פוליטי שני, מדריך פוליטי ראשוןמדריך פוליטי - וכדומה(.

דרגות גבוהות )זוטר, בכיר, קומיסר ראשון וכדומה(.קומיסר -

הערה: קומיסר הוא המקבילה למילה "אלוף" )יש סגן אלוף, תת אלוף, אלוף משנה וכדומה(, המדריך הואהמילה המקבילה למילים "סגן" ו"סרן".

במדינה נורמאלית, הצבא מחליט על העלאות בדרגהמה תפקידם של המדריכים והקומיסרים? )מינויים( או על פעולות. בברה"מ הסובייטית, כל פעולה הייתה צריכה לקבל אישור של המדריך או של

הקומיסר. למשל: המפקד רוצה להעלות את אחד מפקודיו בדרגה - הקומיסר בודק את אותו האדם )איזה קורסים הוא עשה, האם הוא נאמן למפלגה או לא(, ומחליט אם לאשר או לא את המינוי. הרעיון כמובן

מעוגן בחוקה.

המנהל הפוליטיצבא

היררכיה מקצועיתרמטכ"ל

מטה כללי – אלופים

מפקדי אוגדות

מפקדי חטיבות

היררכיה פוליטיתראש המינהל הפוליטי – חבר הפוליטבירו

קומיסרים בכירים

קומיסרים זוטרים

מדריכים

המשטרה החשאית בפוליטביורו היה תיק המשטרה החשאית )ק.ג.ב.( – על המשטרה החשאית מוטל התפקיד לשמור על המשטר מפני אויבי הפנים. נזכור שלמשטר בוודאי יש המון אויבים מבפנים )המון רציחות, המון גזילת

קרקעות(. המשטרה החשאית הייתה משטרה רגילה + צבא של שוטרי חרש. מבחינת התפקיד הפורמאלי,

המשטרה החשאית הייתה כמו "משרד הפנים" )כניסות ויציאות ממדינות, מקומות עבודה, לידות ומיתות, כתובות(. רשת מודיעין המתייחסת לתושבים כאויבים בפוטנציה. על כל אחד מהאזרחים יש "תיק" שעוקב

אחריו מהלידה ועד המוות.

דוגמה: מפעלים, בתי חרושת שבהם עובדים אלפי אנשים יחד ומדברים ביניהם. לכן גויסו מתוך העובדים, מרגלים שתפקידם היה לדווח – אבל המטרה בהצבתם הייתה לא רק כדי לתפוס, אלא גם להרתיע

אנשים מלדבר נגד השלטון.

אומרים שבשיאו של שלטון סטאלין עבדו כחצי מיליון איש בתפקידים פורמאליים במשטרה החשאית – לאכולל המושתלים שעבדו ב"חצאי משרות".

כלכלה, חברה, חינוך ותקשורת אין רכוש פרטי. הרכוש שייך לכלל, לקולקטיב = למדינה. אין סקטור פרטי )אין בעלי מפעלים, בעלי בנקים

וכו'(.

35

ההלאמה לא נובעת מהמשטר הטוטליטארי אלא מהאידיאולוגיה הקומוניסטית.טעות נפוצה: במשטרים אחרים שהם גם טוטליטאריים, האידיאולוגיה מעודדת קפיטליזם.

המטרה של המשטר היא לעצב סדר חדש, אדם חדש ברוח האידיאולוגיה שהיא האמת היחידה – צריך לדאוג שאנשים יחשפו רק לזה. איך עושים זאת? יוצרים בלמים על כל חומר כתוב שנכנס לברית

המועצות. על מנת לדאוג לכך מקימים את "האקדמיה הלאומית למדעים". בניגוד למדינות אחרות בהן האקדמיה מעודדת מחקרים ולמידה, האקדמיה בברה"מ הסובייטית תפקידה היה לצנזר את תוכניות

הלימודים.

דוגמאות: התזמורת הלאומית רוצה לצאת לחו"ל – שולחים אותם בליווי, משכנים אותם במלון ומבודדים אותם – וקצין של המשטרה החשאית שומרת בפתח. כנ"ל לגבי ספורטאים )דוגמה: מיכאל ברישניקוב,

רקדן שברח מהמשטר הסובייטי(.

.איסלמיאיראן - טוטליטאריזם איראן, כמו כל המדינות הטוטאליטאריות, מעוניינת להציג חזות דמוקרטית. קיימים מוסדות שלטוניים

במדינה היוצרים "דמוקרטית למראית עין", ובמקביל יש את הרכיב הטוטליטארי. כולם גופים שאינם נבחרים על ידי העם, והם אלו ששולטים בגופים הנבחרים: "המכוון, המוליך והמוביל" כמו שהוצג בחוקת

הקומוניסטים.

זהות המשטר

– במהפכה של חומייני. המשטר היה קודם לכן מונרכיה,1979המשטר כפי שהוא היום באיראן מתחיל ב- תחת שלטון השאה. שיטת המשטר נעה בציר הליברלי - אוטוקרטיה, בהתאם לזמנים )כשהיו זמנים של

"שקט", השאה נתן יותר חופש(.

אידיאולוגיית העל של החומייני: "הרפובליקה האסלאמית של איראן". המהפכה האסלאמית רק מתחילהבאיראן, אולם היא עתידה להתפשט לעולם כולו.

מטרת העל של חומייני: לבטל את החלוקה למדינות, ולהביא את האסלאם לעולם כולם – התיאוריה )"חזרה לשורשים", "החזרת העטרה ליושנה(: להחזיר את המדינה ליסודות, לכן איראןפונדמנטליסטית

של חומייני היא "הרפובליקה האיסלאמית" )בהתחלה באיראן, והכוונה להתרחב לכל העולם(.

עולם האסלאם מתחלק לשניים: שיעים )קבוצה, סיעה. מיעוט בעולם האיסלאם( וסונים )מתונים יותר )השיעים מהווים כ-שיעית(. כל המדינות בעולם האסלאם הם סוניות, מלבד איראן שהיא 80%מהשיעים,

אחוזים מכלל האוכלוסייה האסלאמית(. 15

רק אצל השיעים יש קונספט הלכתי ומשפטי שאומר שהשלטון צריך להיות בידי איש ההלכה, כלומר: הסמכות המדינית-דתית ומשפטית, העליונה ביותר בכל התחומים היא הסמכות הדתית ונקבעת על ידי

מיקומו של האדם בהיררכיה של הממסד הדתי. זה קיים רק בשיעה, ולא קיים אצל הסונים.

האידיאולוגיה חותרת לימות המשיח )ימות המשיח קיים רק אצל השיעים, ולא אצל הסונים. השיעים התפלגו לקבוצות, שלכל קבוצה יש משיח אחר(. מבחינת חומייני, כאשר איראן תהייה מדינה שמבוססת

על ההלכה ויתבצע ייצוא של המהפכה לכל חלקי העולם – אלו יהיו ימות המשיח: כאשר האימאם הנסתר,הוא משיחם, יתגלה מחדש.

המאפיינים הדמוקרטיים באיראן חומייני מת, ונדרש תיקון1989. ב- החוקה עלה חומייני לשלטון ב"מהפיכה האסלאמית" ונכתבה 1979ב-

החוקה: שינוי שמו של המנהיג העליון. את מקומו של חומייני תפס עלי ח'אמנאי.

36

המאפיינים הדמוקרטיים באיראן, על פי החוקה:העם בוחר את הנשיא ואת הפרלמנט )המג'לס – המועצה המחוקקת(. הנשיא מטיל את הרכבת

חברי פרלמנט.270 שנים. ישנם 4הממשלה על רה"מ מתוך הפרלמנט. הבחירות מתקיימות כל .רה"מ והנשיא מתחלקים בסמכויות כמו בצרפת. הנשיא יכול לפטר את ראש הממשלה( 2יש הגבלה על תקופת הכהונה.)קדנציות כל מי שרוצה יכול להתמודד. לכאורה ,

.שלטון איש ההלכה "המנהיג העליון" או "המדריך העליון" הוא מעל הכל. זהו אבל באסלאם, האדם שהוא בדרגה הגבוהה ביותר, האייתוללה )"המופת האלוהי". הדרגה הגבוהה ביותר

בסולם הדרגות השיעי(.

בחוקה היה סעיף שמדבר על כך שחומייני הוא המנהיג העליון עד ביאת האימאם הנסתר. עם פטירתו, )מועצת הנאמנים(: אלו הם "שומרי הסף" שלמועצת המפקחים"שונתה החוקה ונתנה את הכוח בידי "החוקה )מעין "פוליטביורו" של איראן(.

האנשים12 איש. היא הייתה קיימת כבר בימי חומייני )הוא הקים אותה(. 12 מונה מועצת המפקחים הללו הם לא ממסד דתי, אלא גוף שמוקם על ידי המהפכה, ומועצת המפקחים שולט בגוף ה"דמוקרטי"

של איראן. השינוי בחוקה קבע מי ימנה וכיצד יתמנה יורשו של חומייני.

במועצת המפקחים: שישה אנשים שאותם ממנה המדריך העליון )אותו "איש ההלכה" שעומד בראש בהמלצתהכל(, והם אנשי דת. ששת האנשים האחרים הם אנשי משפט, והם מתמנים על ידי הפרלמנט

)זה נשמע דמוקרטי, אבל המדריך העליון הוא זה שממנה את נשיא ביתנשיא בית המשפט העליוןהמשפט העליון(.

אנשים בלבד12כאשר חומייני מת, הם יבחרו את יורשו. משמע: את האדם החשוב ביותר באיראן, ממנים – שאינם נבחרי ציבור. היורש יהיה אחד מבעלי דרגת הדת הגבוהה ביותר.

מהן סמכויות מועצת המפקחים?בוחרים את המנהיג העליון..1בדיקת רשימת המועמדים לנשיאות, ופסילת מועמדים שאינם ראויים בעיניהם. .2סינון המועמדים לפרלמנט..3 בדיקה של כל הצעות החוק, לפני הגעתן לפרלמנט. כיצד נפסלת הצעת החוק? ששת אנשי הדת.4

בודקים אם אין סתירה לעקרונות הדת, וששת אנשי המשפט בודקים אם הצעת החוק אינהעומדת בסתירה לחוקה )שנכתבה על ידי חומייני(. הפסילה היא פסילה אוטומטית מראש!

אם הנשיא חורג מסמכויותיו, יש למועצת המפקחים הסמכות "להמליץ" לנשיא להתפטר..5

הערה: אחמדיניג'אד הוא אינו המנהיג העליון, ובסמכותה של מועצת המפקחים לסלק אותו. כרגע הואאינו חורג מסמכויותיו, ועל כן נשאר בתפקידו.

סמכויותיו של "המדריך העליון": באיראן שני צבאות: הצבא הרגיל וצבא "משמרות המהפיכה". המדריך העליון ממנה את.1

המפקדים של שני הצבאות.המנהיג העליון יכול להטיל וטו על כל מועמד לנשיאות, ללא קשר להחלטת מועצת המפקחים..2 . ביהמ"ש העליון פוסק שהנשיא לא1פיטורין של הנשיא המכהן. ניתן לפטר נשיא מכהן כאשר: .3

יכול להמשיך )והרי המדריך העליון הוא הממנה את נשיא ביהמ"ש העליון, ולכן ההחלטה אף היא . כאשר הפרלמנט מפטר את הנשיא )והרי ברור שהם קיבלו "אור ירוק" מהמדריך2כפופה לו(.

37

. כאשר המדריך העליון מחליט שהנשיא אינו מתאים מבחינה אסלאמית )וזה כמובן3העליון( מתאים לכל מצב(.

הכרזת המלחמה )וגם הכרזה על שלום( מתבצעת על ידי המדריך העליון..4 שנים, והייתה המלחמה הכי עקובה מדם של המזרח התיכון.8הערה: מלחמת איראן-עיראק נמשכה

חומייני הכריז על הפסקת המלחמה, בלית ברירה )נפילת טילים על טהרן(.

מועצת ההגנה העליונה אנשים: הנשיא, ראש הממשלה, שר ההגנה,7גוף המקבל החלטות מדיניות )לכאורה(. בגוף זה נמצאים

הרמטכ"ל, מפקד "משמרות המהפיכה", ושני יועצים נוספים שממנה "המדריך העליון". כמובן שבעצם, כלשבעת האנשים הנ"ל הם בובות במופע של המדריך העליון.

מועצת המומחים והמועצה לשמירת האינטרסים הממלכתיים אנשים, וכולם בעלי הסמכה דתית. המועצה לשמירת האינטרסים86מועצת המומחים הוא גוף המונה

הממלכתיים היא ברשותו של נשיא איראן לשעבר, רבסנג'ני שהוא בן לאחת המשפחות העשירות באיראן.

יש מועצות שונות, ככל שיש יותר גופים, זה פוגע במעמדו של המדריך העליון – ולכן, כיום איראן היא כברלא באותה רמה של טוטאליטאריות כפי שהייתה בימי חומייני.

צבא הצבא של שלטון השאה התמוטט. הוקם צבא חדש, ובמקביל הוקם צבא "משמרות המהפכה", צבא חדור

אמונה דתית, שתפקידו המקורי היה לדאוג לסדרי הפנים )שלא יפילו את השלטון(, אבל מכיוון שאיראןנכנסה ישירות למלחמת איראן-עיראק, הסבו את משמרות המהפכה לצבא רגיל.

במקור, "משמרות המהפכה" היו בתפקיד של "משטרה חשאית".

– משטרה ללא מדים. בהפגנות נגד אחמדיניג'אג ניתן היהבסיגבשנים האחרונות קם באיראן גוף הנקרא לראות את האופנוענים אשר דיכאו את ההפגנות בכוח: זהו הבסיג'. המפקח על גוף זה הוא המדריך

העליון.

כלכלה וחברה כלכלה טוטליטארית )אבל לא קומוניסטית, שעל פיה כל רכוש פרטי הופך לציבורי(. משטר ליברלי מאפשר כלכלה חופשית. משטר טוטליטארי מתערב ב"כמה תייצרו, מה תייצרו, למי תמכרו" וכו'.

. האידיאולוגיה היא אסלאמית ובאסלאם אין הלאמה – האסלאם מכיר ברכוש פרטי מקור ההכנסה העיקרי של איראן: הנפט, הנמצא בבעלות המדינה – אך הסייג שהופך את הכלכלה למעט

פחות טוטליטרית מהקומוניזם: ישנם כמה תחומים שלשלטון אין שליטה מלאה בהם )המעמד הבינוני מתנגד - איראן בין היתר מייצאת גם שטיחים, אורז ופיסטוק חלבי )אחת המשפחות העשירות באיראן

התעשרה מעסקי הפיסטוקים(.

מבחינת החברה )תקשורת, עיתונות, תרבות(. באיראן ישנם המון כתבי עת, ואינסוף פרסום – על פניו יש חופש ביטוי )ויש אפילו הפגנות באוניברסיטאות(. גם במשטר הטוטליטארי יש שיקולים פרגמאטיים: עדיף

להתיר מידה מסוימת של חופש ביטוי... כל עוד השלטון מרגיש שהוא בשליטה. מותר לפרסם הכל, הבעיה there is freedom of speech but there is no freedomהיא כאשר מגזימים, או על פי הגדרת הציניקנים:

after speech.

38