סיכום הליך פליליimg2.timg.co.il/communafiles/45718110.docx · web viewוהיא...

101
טטטט טטטטטט טט טטט טטט טטטטט טטטט טטטטטט טטט: תתתתת תתת תתתתתת תתתתתת תתתת תתתת טטטטט תתתתת תתתתת תתתתתתת תתתתתתתת . טטטט טטטט טטט טטטט טטטטטט טטטטטט טטטטט טטט טטטטט טטטט . טטטט טטטט טטט טטט טט תתתתתת תתתתת טט טטטטט טט טטטטט טטטט טטטט. טט טט טטטט טט טטטטט טטט טטטט טטטטטט טטט טט טט טטטטט טטטטטטטט טטט תתתתת תת תתתתתת תתתתת תתתת תתתתתת.- טטטטט טטט טטטטט טטטט טטטטטטט טטטטט טטטט טטטטטט טטטט טט טטטטט טטטטטט טטטטט טט, תת תתתתת תתתתת תתתתתתת תתת תתתתת תת תתתתתת. תתתתת תתתתת תתתת תת תתתתתת תתתתת: טטטט טטטטט טטטט טט טטטט טטטטט, טטט טטטט, טטטטט ט"ט טטטטט, טטטטט טטטט טטטטט, טטטטטטט טטטטט, טט טטטטטט טטטט( טטטטט טטטטט טטטט,) טטטטטט טטטט טטטט טטטט טטטט טטטטטט, טטטט טטטטטטט טט טט"ט. טטט טטטט טטטטטט טטטטט טט? טטטטט טטט טטטטטט טטטטט טטטט. טט, טט טטטטטט תת, תת תת תתתת תתתת תתתתתת תתתתתתת ,1

Upload: others

Post on 19-Jan-2020

2 views

Category:

Documents


0 download

TRANSCRIPT

:ניתן להסתכל על סדר דין פלילי משתי נקודות מבט

מניעת פשע והרשעתעבריין

הליך הוגן

למנוע פשעיםמטרתם ולהרשיע עבריינים .

כאשר כללי סדר הדין

הפלילי יפריעו למטרה אזי

נגמיש אותם .

גם במחיר שלהגינות ההליךגישה שניה שמה דגש על

פגיעה בחקר האמת. על פי גישה זו תפקיד סדר הדין

שמירה עלהפלילי הוא לא רק הרשעת עבריינים אלא זכויות הנאשם בדרך להרשעה.

במקום שבו ההליך פוגע בזכויות הנאשם- מטרת

גם במחירהכללים להגן על הנאשם ולמנוע פגיעה זו, . זיכוי העבריין בשל שמירה על הכללים

: לזכות להליך הוגן יש היבטים שונים

,זכות החשוד לדעת את סיבת המעצר

,במה נאשם

,ייצוג ע"י סנגור

,להיות נוכח במשפט

,פומביות הדיון

מניעת סיכון כפול )לא להעמיד לדין פעמיים בגין אותו

מעשה(,

,זכות השתיקה

.זכות להיוועץ עם עו"ד

האזנת סתר שבוצעה באופן אסור. האם ניתן להשתמש בראיה זו?

כן, כי מסייעת בהרשאת

העבריין

לא, גם אם הדבר יביא לזיכוי העבריין , שכן ראייה זוהושגה באופן לא חוקי

אולם אין גישה אחת המכתיבה את ההתנהגות ובפועל יש איזון בין הגישות: מחד צריך

כללים שיאפשרו הרשאת עבריינים אך יש גם לשמור על זכויות הנאשם.

1

.השלבים בתהליכי סדר דין פלילי בישראל:1

אולם משטרה יכולה לפתוח בחקירה גם 58סעיף - בתלונהכל הליך פלילי נפתח .1

אם לא הוגשה תלונה פורמלית.

. החקירה בכל מקרה השלב הראשון הוא שלב.2החקירה מתבצעת ע"י המשטרה בד"כ או רשות חקירה אחרת.

החקירה מתבצעת על ידי חקירת עדים, איסוף ראיות וכו'.

למשטרה יש סמכות מעצר, חיפוש וכו'.

אפשרויות:2עם סיום החקירה יש .3

- כי איןלסגור את התיק. 1

בסיס להגשת כתב אישום

במידה ואין ראיות או אם לא

בוצעה עבירה.

להעביר את התיק לרשויות התביעה. 2 - לפרקליטות)המשטרה או הפרקליטות(

במקרה של פשע

או לתביעה משטרתית במקרה של חטא

ועוון.

3- עבירה שעונשה המקסימלי הוא חטא

חודשי מאסר.

3- עבירה שעונשה המקסימלי הוא בין עוון

שנות מאסר.3חודשים ל-

שנות3- עבירה שעונשה הוא לפחות פשע

מאסר.

2

.התביעה יכולה להחליט:4

1. להחזיר

את התיק למשטרה להשלמת

חקירה

וחומר

- סגירת התיק. לסגור את התיק2

מחוסר ראיות אויכולה להיות שוב העדר עבירה

לציבור)גם כאשראו מחוסר עניין

יש מספיק ראיות והתקיימה עבירה

אולם מדובר בעבירה קלה, עבר זמן

רב, מעידה חד פעמית, או מצוקת

כוח אדם...( חוסר עניין לציבור קיים

בתיקים קטנים מתוך שיקולים של

יעילות וזמן.

כאשר התיק נסגר מסיבות כאלו

להגישואחרות אז המתלונן יכול על ההחלטה שהוחלט לאערר

לפתוח בחקירה או לא להעמיד

. לדין

-התביעה.להגיש כתב אישום3

בחנה את התיק, החליטה כי יש

בסיס לאשמה, כי יש מספיק ראיות

מוגש כתב אישום.ולכן

כאשר מוגש כתב אישום לנאשם

זכות לעיין בכל חומריש = "זכות העיון" וזאת עלהחקירה.

מנת להבטיח הליך הוגן והתגוננות

של הנאשם בפני כתב אישום זה.

גם על החלטת להגיש כתב אישום

ניתן להגיש ערר: מדוע הגישו על

סעיף אחד ולא אחר, או סיבות

אחרות וניתן לעתור על כך לבג"צ

כמו כן התובע יכול להחליט על

שבושימועהליך ביניים: ביצוע

נפגשים עם הפרקליט של החשוד

בו הוא מנסה לשכנע כי אין מקום

להגשת כתב אישום

3

.ההקראה של כתב האישוםתחילת המשפט הינו בשלב משפט-.5

לחוק סד"פ:149מסעיף טענות מקדמיותבשלב זה יכול הנאשם להעלות

,התיישנות

,פסילות שופט

,כתב אישום פסול

,חסינות בגינה לא ניתן להעמידו לדין

קיבלו חנינה עוד בטרם הוגש כתב אישום והורשעו300חנינה שקיבל )חשודים בקו

בדין( ,

,סיכון כפול משמע הוא כבר עמד לדין בגין מעשה זה

אם הטענה המקדמית התקבלה כתב האישום מבוטל.

. הנאשם:6

מרשיעים אותו וגוזרים את עונשו.מודה באשמה -

בחר שלא להודות. משמעות ההכחשה בשלב זה היא לא עדות שקר.מכחיש אשמה -

- ראשית התביעה ואז ההגנה. שלב ההוכחותלאחר תשובת הנאשם בא .7

התביעה מביאה הוכחות שלה: עדים, מסמכים וכו'.

שלבים :3כאשר מדובר בעדות, כל עד נחקר ב-

. מבקשים מהעדשהביא את העד- מתבצעת על ידי מי חקירה/עדות ראשית.1

לספר את הסיפור ועקרונית אין שאלות ביניים מתקיפות או מדריכות, רק

אינפורמטיביות.

- לחקירה זו העד פחות מוכן כיווןהצד שכנגד- מתבצעת על ידי חקירה נגדית.2

. שואליםללמוד על אמינותו של העדשלא יודע מה ישראלו אותו ולכן ניתן

שאלות מנחות ומכשילות.

אם העד הוא עד עוין ששינה גרסה אז החקירה הנגדית מתבצעת גם ע"י מי

שהביא את העד.) נקרא עויין כי הוא אמור לאשש את הטענות אולם סותר

עצמו ואת המטרה לשמה הביאו אותו לכן ייחקר שוב חקירה נגדית(

שלא הועלולהשלים פרטים- שוב ע"י מי שזימן את העד כדי חקירה חוזרת.3

אך לא אם שכח דברים... זה לא מועד ב.

4

.להגנה אחרי שהתביעה מסיימת להביא ראיות,שלב ההוכחות מסתיים ועוברים .8

הנאשם יכול:

""- במקרה זה הנאשםno case to answer לטעון שאין להשיב אשמה- .1

טוען כי גם אם הראיות נכונות עדיין לא יהיה בכוחן לבסס כתב אישום נגדו.

לדוגמא, תקיפת שוטר במילוי תפקידו, צריך להוכיח שהוא שוטר ושהיה

בתפקיד. זה יכול לקרות במצב שעדות אחת לא מספיקה וצריך גם ראייה. אם

. התביעה יכולה לערער.הנאשם יזוכההטענה התקבלה ע"י בית המשפט,

הנאשם צריך להביא ראיות הגנה שתפקידןהנאשם מחליט להתגונן ולכן .2

להפריך את טענות התביעה. כאשר הוא העד הראשון ואחר כך יעידו העדים

האחרים.

הנאשם לא חייב להביא ראיות מצידו אם הוא בטוח שראיות התביעה לא

קובע כי כאשר לחוק סד"פ162סעיף מהימנות אך עדיף לו שלא ייקח סיכון .

הנאשם נמנע מלהעיד, העניין ישמש כנגדו.

- נעשה בעל-פה וכמו קודם : קודם התביעה ואח"כ ההגנה. הסיכומים. שלב 9

. פסק הדיןאחרי הסיכומים בא .10

שלב זה מתחלק לשניים:

- אשם או זכאי )אם הוא זכאי זה המשפט הראשון שבימ"ש יאמרהכרעת הדין .1

כדי שלא יהיה במתח...(

הזיכוי יכול להיות מלא מחוסר ראיות או חוסר אשמה

ויש גם זיכוי מחמת הספק כי כדי להרשיע אדם במשפט פלילי יש צורך

בהוכחות מעבר לספק סביר

אולם הזיכוי הוא זיכוי לכל דבר מבחינה פורמלית למרות שייתכן כי ציבורית

יתייחסו לזה אחרת.

- מורכב מ:גזר הדין .2

טיעונים לעונש – התביעה תבקש עונש חמור יותר וההגנה תבקש עונש קל

יותר מסיבות שונות: עדויות אופי, אביו חולה, עבר נקי, וכו'

.וגזר הדין

על גזר הדין )גם אם היה זיכוי( או פסק הדין. ערעור לאחר מכן ניתן להגיש .11

5

לדוגמא היו שני סעיפים והורשע חלקית רק באחד מהם אז התביעה יכולה לערער

מדוע לא הורשע בשני הסעיפים.

ניתן לערער על חומרת העונש או על קלות העונש תלוי מאיזה צד מוגש הערעור.

יום פס"ד הופך להיות חלוט וסופי.45אם לא הוגש ערעור תוך

)אם כי במצבים מיוחדים יש ערעור נוסף או משפט חוזר:

שיכולותראיות חדשותוהתגלו הורשע משפט חוזר קורה רק כאשר הנאשם

לזכותו)מקרה עמוס ברנס(

-בקשת רשות ערעורכאשר אין זכות להגיש ערעור אפשר להגיש בר"ע במקרה שפסק הדין עורר קושי משפטי מיוחד.

בהרכב רחב יותר.(לדיון נוסףכאשר בקשה נדונה בעליון אפשר לבקש בקשה

סיכום:

תלונה.1

חקירה.2

סגירת התיק או העברה לתביעה.3

תביעה מחליטה להחזיר התיק להשלמה, סגירה, הגשת כתב אישום.4

תחילת משפט והקראת כתב אישום. זה המקום לטענות מקדמיות.5

הנאשם מודה או כופר.6

שלב ההוכחות: חקירה ראשית, נגדית וחוזרת. יש מצב של עד עויין.7

הגנה. נאשם טוען לאין אשמה או מתגונן.8

שלב הסיכומים בע"פ.9

פסק דין: הכרעת דין וגזר דין.10

ערעור ופס"ד חלוט למעט מקרים מיוחדים. .11

6

.מעצרים2

לפני שלב המעצר יש הליך שנקרא עיכוב.

. למשל, שוטר שעות6 שעות ובמקרים מיוחדים עד 3סמכות העיכוב היא עד

שניגש לאדם ומבקש פרטים ושואל שאלות. הוא יכול לבקש שיבוא לתחנת המשטרה.

גם אדם שאינו שוטר יכול לעכב אדם אם רואה אדם שמבצע פשע או בורח – לפי

לחוק.75סעיף

אחרי כתב אישוםמעצר לפני הגשת כתב אישום

מעצר עם צו שופט=מעצר ללא צו שופט המשטרה מבקשת צו מעצר

יום כיוון180מראש ותוקפו ל

שאין יודעים מתי ימצאו אותוויעצרו אותו.

מעצר עד תום הליכים

סעיף

בחסד

פ

231321

מספר

שעות

שעות.24

48במקרים מיוחדים

שעות ובמקרים מיוחדים

יום15מאד עד

ובתום זמן זה יש להביאו

בפני שופט

שעות,24

שופט יכול להאריך המעצר עד

יום=15 יום ואחרי כן לעוד 15

יום .30מקסימום

75באישור יועמ"ש יוארך עד

יום

30יתכן כי תובע יצהיר בתום ה

יום כי מתכוון להגיש כתב

5אישום ואז יקבל למקסימום

ימים

יום.30יש להתחיל במשפט תוך

30ולקבל דחייה והארכה של עד

יום.

בגלל שהוא במעצר רוצים שהדיון

יתנהל מהר יחסית.

9המשפט צריך להסתיים עד

חודשים מהמעצר אך יועמ"ש יכול

להאריך את המעצר לתקופה

יום ללא הגבלה75נוספת של

משמע אדם יכול להיות במעצר גם

שנתיים.

7

במעצר עד תום הליכים

על ידי שופטנשתדל שהדיון יהיה ולא השופט שידון בתיק עצמואחר

כיוון שבמעצר עד תום הליכים

מראים לשופט את העבר הפלילי של

הנאשם על מנת להוכיח מסוכנות,

אולם לא רוצים שהשופט שידון בתיק

ייחשף למידע זה ויכריע בתיק עצמו

ולא בנתונים קודמים. )המידע ייחשף

בפניו רק בשלב הטיעונים לעונש(

מעצר עם צו שופט=מעצר ללא צו שופט המשטרה מבקשת צו מעצר

יום כיוון180מראש ותוקפו ל

שאין יודעים מתי ימצאו אותוויעצרו אותו.

מעצר עד תום הליכים

עילות

מעצר

החשש הסביר ואחת מ: עילות המעצר4–

סיכוי סביר שהנאשם.1

ישבש הליכי משפט )בריחה, העלמת

ראיות(

יסוד סביר שהוא.2

מסכן את בטחון הציבור/ המדינה/אדם

כלשהו

כאשר מדובר.3

בעבירות חמורות. בפס"ד גנימאת

השופט ברק שינה את

דעתו וקבע כי

בעקבות חקיקת חוקי

היסוד, לא יהיה הוגן

שקיים חשדהשופט משוכנע סביר שהאדם עבר עבירה

: עילות המעצר4ואחת מ

שחרור החשוד או אי.1

לשיבוש הליכימעצרו יביא משפט

לאדםסוכנותעילת מ.2

או בטחון המדינה

צריךבימ"ש שוכנע כי .3 לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אם החשוד

: מסדר זיהוי,לא במעצר

עימות בין החשוד למתלונן,

הכנסת מדובב = האדם אינו

מסוכן ואין חשד לשיבוש

הליכי משפט אך לצורך

יעילות החקירה יש להשאירו

יסוד סביר לחשוב שהאדם על סמך ראיות לכאורה )כייורשע

עדיין לא שמע ראיות של תביעה

והגנה ולכן לא יכול לבחון אם יש

מספיק ראיות( = זה ביטוי חזק יותר

שזה שלב טרום23 ו 13מסעיפים

חקירה אולם בהגשת כתב אישום

כבר ברור יותר אילו ראיות יש ואיזה

וכן:בסיס עובדתי.

ישבשסיכוי סביר שהנאשם .1 )בריחה, העלמתהליכי משפט

ראיות(

יסוד סביר שהוא מסכן את.2

בטחון הציבור/המדינה/אדם

כלשהו

בעבירותכאשר מדובר .3 אולם חומרת העבירהחמורות

8

לעצור אדם עד תום

ההליכים גם אם

מדובר בעבירה

חמורה, אלא אם כן

מדובר בסכנה לציבור.

הפרכאשר הנאשם .4את תנאי הערובה.

במעצר אולם זו עילה חלשה

יותר מהקודמות ולכן הלו"ז

ימים5שונה וקצר יותר בין

ימים15למקסימום

שלעצמה לא מהווה עילת מעצר

)גנימאת(

כאשר הנאשם הפר את.4

תנאי הערובה.

תוקף

צו

המעצ

ר

יום + הארכה עוד30למשפט עד יום180אין )כי אין צו מעצר....(

יום30

9המשפט אמור להסתיים עד

חודשים

לערר או בקשה לעיון חוזר:כל החלטה על מעצר על ידי שופט נתונה

- העצור חושב שאין עילת מעצר. אומר שההחלטה הראשונית של בימ"ש על סמךערר

מלכתחילה ההחלטה לא נכונההראיות הייתה מוטעית.= - הייתה עילת מעצר אך הנסיבות השתנו לדוגמא העד שיקר ולכןבקשה לעיון חוזר

טוענים שאין עילת מעצר, או שתפסו מישהו אחר בעבירה זו, לתביעה יש ראיות

אולי ההחלטהחלשות, הנסיבות האישיות של הנאשם השתנו )מאוד חולה( = הראשונית הייתה נכונה אך כעת כבר לא.

אם בית המשפט דחה את ההחלטה לעיון חוזר- ניתן להגיש ערר גם עליה.

לסיכום- כדי שיהיה אפשר לעצור אדם נדרשים שלושה תנאים מצטברים:

קיומו של בסיס עובדתי למעצר – .1

"( לבין מעצר עד תוםמעצר ימיםיש הבדל בין אם מדובר במעצר לצורכי חקירה )"

( ביצע עבירה צורך בחשד סביר שהאדם יש 13סעיף הליכים. לצורכי חקירה - מעצרים( . במעצר עד תום הליכיםלחוק סדר דין פלילי )סמכויות אכיפה

( מדובר על ראיות לחוק סדר דין פלילי )סמכויות אכיפה- מעצרים(21סעיף )

לכאורה להוכחת האשמה.

קיומה של עילת מעצר – .2

9

ישנן שתי עילות מעצר עיקריות בשני סוגי המעצרים )מעצר לצורכי חקירה ומעצר

העובדה שהאדם( סכנה לשיבוש הליכים. 2( סכנה לציבור )1עד תום ההליכים(: ) עבר עבירה חמורה לא מהווה כשלעצמה עבירת מעצר מספקת, רק אם יש

סכנה לציבור או לשיבוש הליכים ניתן לעצור אדם.

העדר חלופה למעצר – .3

ג' או כל אימת שיש חלופה )מעצר בית, הפקדת דרכון, ערבות כספית, ערבות צד

שילוב של מס' חלופות גם יחד(, שיכולה לענות על הצורך שבגינו יש עילת מעצר, יש

להפעיל את החלופה ולא להשתמש במעצר.

חיפוש לכל מעצר מתלווה סמכות .3

נושא החיפוש מוסדר בפקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( וסדר דין פלילי

)מעצר לפקודה22סעיף ב)סמכויות אכיפה, חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי(. החוק

וחיפוש( קובע ששוטר שעוצר אדם רשאי לבצע חיפוש בגופו.

לפקודה אומר שגם אדם שלא עצור ויש חשד שהוא מסתיר מה שמחפשים,29סעיף

ניתן לחפש גם על גופו.

: מקום מוצנע, בני אותובמינימום פגיעה וכן בקיום חשד סבירלכל חיפוש יש צורך

מין.

ישנם שני סוגי חיפוש:

חיפוש פנימיחיפוש חיצוני חיפוש על גופו של אדם )לקיחת-3סעיף

שיער, שתן, רוק, נשיפה(.

עקרונית יש צורך בהסכמת החשוד.

בהפעלתאם אין הסכמה יש זכות לחפש )בחיפוש פולשני כמו בדיקתכוח סביר

דם( באישור קצין משטרה

חיפוש יותר אינטימי )בדיקות דם, בדיקות

גניקולוגיות, צילומי רנטגן, אולטרה סאונד(

משמעמתאפשר רק בעבירות חמורות פשע ובמקרים מיוחדים גם עוון.

, גם כאן צריך הסכמה

בכוח רק באישורחיפוש פנימי ייעשה שחושב שיש פה ראייה חשובהבימ"ש

10

חיפוש בבגדים ובכלים אפשר גם בכוח והצורך בה גובר על הזכות של החשוד

לפרטיות ואין דרך סבירה אחרת להשיג

את הראייה.

להתנגדות של האדם יש השלכות כראיה

נגדו.

חיפוש בחצרים-

כאשר:ניתן לבצע חיפוש בחצרים

להבטיח חקירה או הליך משפטי תקין.. הדבר נועד 1 לאחסנה של חפץ. כאשר יש יסוד להניח שהמקום שבו רוצים לחפש משמש 2

שקשור לעבירה..ששם נעשתה העבירה. יש יסוד להניח 3

.עבירה נגד אדם שנמצא במקום. מתכוונים לעשות 4

הסמכות כוללת גם תפיסה של חפץ אחר שנמצא בחיפוש וקשור לחקירה.

תנאים ששופט ייתן צו חיפוש:עדיף לחפש בכוח צו.

כדי להציגובחפץ מסוייםיש צורך .1

חפץ גנוב או שביצעו בו עבירהיש .2 שנעברה עבירה או מתכוונים לבצע עבירה נגד אדם שנמצאיש יסוד להניח .3

במקום מסויים

ניתן לפעול ללא צו במקרים הבאים:

שמתבצע פשע. כאשר לשוטר יש יסוד להניח 1בעלי המקום פונה למשטרה. כאשר 2פונה למשטרה. כאשר אדם הנמצא במקום 3חשוד שבורח מסתתר במקום משמע יש מרדף. כאשר 4

11

נהלי חיפוש: עדים, למעט כאשר לא ניתן להמתין או באישור2החיפוש צריך להתבצע בפני

שופט/בעל המקום.

יש לערוך רשימת ממצאים ולתת עותק לבעל המקום.

.זכות השתיקה והזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית4זכות השתיקה מאפשרת לשתוק לחלוטין

הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית מאפשר לא להשיב לשאלה שעלולה להפליל אותי.

כשזכות שתיקה קיימת )לא תמיד קיימת זכות זו( נודעת לחשוד/נאשם/עד לא חייבים

להשיב לשאלה שהתשובה לה עלולה להפליל אותו.

עד שזומן למשטרה להעיד או לבי"מש אין לו זכות שתיקה. לא ניתן לסרב להעיד אך יש

לו חיסיון בפני הפללה עצמית ולכן מותר לו להתנגד לשאלה מסוימת. אמנם זה יעורר

חשד לגבי משהוא אחר והוא לכאורה מפליל את עצמו אבל יש לו חיסיון

=אדם שנחקר במשטרה תחת אזהרה. צריך לאמר לו במה הוא חשוד ושהואחשוד

רשאי לשתוק וצריך להזהיר אותו שהשתיקה יכולה לשמש נגדו

תחילת חקירה יכולה להיות כעד )לא יכול לשתוק(

ובהמשך זה יכול להפוך למצב שהאדם הופך להיות חשוד ואז הוא נחקר בעצמו תחת

אזהרה בגלל חשד שהתעורר אצל החוקר ואז הוא יכול לשתוק

)יותר משמעותישתיקה של נאשם במשטרה יכולה להיות חיזוק ובבי"מ זה סיוע

מחיזוק(. על ההבדל נדבר בהמשך.

זכות השתיקה נוגעת לחשוד או נאשם והיא מאפשרת להם לשתוק לגמרי )יכול לשמש

כנגדם(.

12

: )למה לתת לאדם זכות שתיקה וחיסיוןהנימוקים לקיומה של זכות השתיקה

להפללה עצמית?(

נימוק בסיסי:

האדם חף מפשע כל עוד הוכח אחרתחלק מחזקת החפות –. 1

( לשתוק ואז יענישו2( לשקר, )1 הן: )במידה ואין זכות שתיקה אז האפשרויות. 2

אותו,

( להפליל את עצמו.3)

ותוכיח. תעשה את תפקידה שהתביעה . אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. 3

כדי המשטרה לא תפעיל אמצעים בלתי סבירים על מנת - חינוך של המשטרה. 4

להוציא מידע.

- ותחקור עד שתצליח אין משהו קונקרטי נגד החשודמצב בו למשטרה. וכן 5

להוציא ממנו משהו.

על מה חלה זכות השתיקה ועל מה חל החיסיון מפני הפללה עצמית?

סוגי ראיות: 3 יש ראיות מסוג של עדות..1

ראיות מסוג של חפצים..2

מסמכים..3

אין זכות שתיקה ואין חיסיון מפני הפללה עצמית כי הראיה כברלגבי ראיות חפציות

קיימת וניתן להוציא צו חיפוש.

פס"ד חורי- טבילת ידיים בצבע המראה אם האדם החזיקאדם שחייבו אותו לבצע בדיקה של

השאלה היא האם הוא יכול לסרב מכות זכות השתיקה או שניתן לחייב אותו.סמים.

)שכן הראיהבראיה חפציתביהמ"ש קבע כי במקרה הזה אין זכות שתיקה, מדובר

קיימת(.

-לגבי מסמכים

ראיה חפצית לבין עדות. יש להבחין בין סוגי מסמכים: מסמך הוא בין

, שכן זה תחליףעדות )יומן(ניתן לראותו ככתב לעצמואם מדובר במסמך שאדם

למילים ועל כך לא חלה זכות השתיקה.

כשמדובר במסמכים שהם לא מסוג של יומן משמע יש ראיה חפצית ומתעוררת

השאלה האם חלה עליהם זכות השתיקה.

13

. בציבוריים לאבין מסמכים ציבוריים לפרטיים נקבע כי יש להבחין בפסיקה בארה"ב

יחול החיסיון מפני הפללה עצמית וזכות השתיקה ובפרטיים יכולה לחול הזכות.

- הוא היה חשוד ולא רק עד והוא שמר על זכות השתיקה. הוא סרב למסורגלעד שרון

מסמכים ולא היה ניתן להוציא צו חיפוש כיון שהתגורר בבית ראש הממשלה. ביהמ"ש

שכאשר מדובר במסמכים, גם לחשוד אין זכות שתיקה אלא רק חיסיון מפניקבע . ז"א, רק מסמכים שעלולים להפליל אותו הוא רשאי לא למסור.הפללה עצמית

במקרה כזה יש למסור את כל המסמכים לבית המשפט בלי שהמשטרה תראה, ורק

המסמכים שלא עלולים להפלילו יוכלו לשמש כראיה. זה לא אותו שופט שידון בתיק.

האם כאשר עד עוד בבימ"ש ומסרב לענות על שאלה כי הוא טוען שבכך הואיפליל את עצמו, האם מספיק שהוא מצהיר על זה או שהוא צריך להוכיח?

הבעיה שאם נדרוש ממנו להוכיח, הוא יצטרך לומר את הדברים ויפליל את עצמו.

מצד שני , יכול להיות שהוא לא יגיד למרות שזה לא מפליל.

בארה"ב קבעו שניתן לחייב עד להעיד תוך הבטחה שהדבר לא ישמש כנגדו.

שאין אדם מחויב למסור ראיה. מדבר על כך לפקודת הראיות )א(47סעיף

מדבר על מצב שבדיעבד- אדם ביקש להימנע לפקודת הראיות )ב(47סעיף

ולמרות זאת ביהמ"ש חייב אותו למסרה,ממסירת ראיה כי היא יכולה להפלילו ואכן הראיה יכולה להפלילו. בית המשפט מתחייב שלא ישתמשו בזה נגדו.

ההגנה בארץ היא לא מלאה כי אפשר להשיג מתוך הראיה הזאת ראיות נוספות או

לפתוח החקירה.

חריגים לחיסיון מפני הפללה עצמית-

14

, החיסיון לאכאשר הסיבה למסירת הפרטית היא לא פלילית אלא אזרחית. 1

לדוגמא:יחול.

- אדם מקבל ממס הכנסה בקשה למלא הצהרת הון .העלמת מס היאפס"ד קריתי

את הצהרתעבירה פלילית וגם אזרחית. הוא סרב לענות על השאלה האם הוא מילא ביהמ"ש אמר שלא חלה זכותההון כראוי בטענה שהתשובה עלולה להפלילו.

: לדאוג שאדם משלם מסאזרחיהחיסיון מפני הפללה עצמית שכן ההליך המרכזי הוא

בהתאם להכנסות עליהן הצהיר, ולא ההליך הפלילי.

-לאדם יש משק ביצים ואסור לו לעבורפס"ד קלקודה נ' הרשות לפיתוח חקלאי

מכסה מסוימת. ביקשו ממנו את הרשימות של הביצים והוא טען לחיסיון בפני הפללה

עצמית.

שהמטרה של ההליך היא ליצור פיקוח ולראות שהשוק מתנהלנאמרו שני דברים- . בנוסף, החוק דרש רישום ולכן צריך להציגם. ולא פליליתאזרחיתנכון וזו מטרה

כשאדם נשאל על נכסים הוא לא יכול להסתתר-בהליכים של פשיטת רגל. 2

אלא כדי שהנושיםהיא לא פליליתמאחורי זכות החיסיון להפללה עצמית כי המטרה

יוכלו לקבל % גבוה יותר מהחוב. בנוסף, הליך של פשיטת רגל נותן הגנה מביהמ"ש אז

לא יתכן שמצד אחד יבקש הגנה ומצד שני לא ישתף פעולה.

במקרה שבו התשובה לשאלה עשויה לחשוף אותי להליך פלילי בחו"ל ולא. 3בארץ-

וסייע לאנשים בארץ להפקיד שםבשוויץ- זילברברג עבד בבנק פס"ד זילברברג

כספים )בתק' שהיה אסור(. כשהגיע לארץ ועצרו אותו. הטיעון שלו לחיסיון מפני

הפללה עצמית כי התשובה שלו תגרום לו להיות עבריין בשוויץ שכן הוא יחשוף לקוחות

של הבנק והייתה סודיות בנקאית. ביהמ"ש קבע שיהיה עליו להשיב שכן האינטרס

הישראלי גובר על הדין הזר.

15

זכות היוועצות והזכות לייצוג 5+6

לכאורה שתי זכויות נפרדות, אבל הן זכויות תאומות מבחינת השיקולים.

והיא הזכות שלבשלב החקירה במשטרהמבחינת סדר הזמנים, זכות היועצות היא

עצור להיוועץ עם עורך דין

בשלב הדיון בבית המשפט.הזכות לייצוג היא

זכות ההיוועצות

)סמכויות אכיפה – מעצרים( לחוק סדר הדין הפלילי34בסעיף באה לידי ביטוי

. שעצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בוהחוק קובע

עדיף שהעצור בתמימותו יגיד את מה שישמדוע ? הרי אינטואיטיבית, עדיף שלא... .. עו"ד יכול לייעץ לו לא לשתף פעולה, או לשתף פעולה חלקית..הוא לא יהיהלו

"מסיח לפי תומו". עו"ד גם מחזק אותו מוראלית וגם לומר מה לו מה להגיד.

? אז מדוע בכ"ז אנחנו מאפשרים זאת

16

למכלול זכויותיושהעצור יהיה מודע .1.תקינות החקירהנוכחות עו"ד תסייע לשמור על .2

שליסייע למצוא ראיות לחפותויתרון נוסף שעשוי לצמוח מההיוועצות, עו"ד .3

הנאשם. הרי מטרת המשטרה לחשוף את מבצע העבירה, לא להפליל מישהוא

ללא אשמה... עורך הדין יכול לכוון את המשטרה לחשוף את חפותו של

הנאשם.

. זו אחת החששות. מי שלא חווה את חוויתיסייע במניעת הודאות שווא.4

החקירה זה לא סימפטי.. אנשים יכולים להודות רק מעצם המעמד שהוא

מעמד מלחיץ.. יש חשש שהאדם יודה בדברים שהוא לא ביצע.. מדובר גם

בתמיכה מוראלית, גם חיזוקים, גם ייעוץ לא לומר דברים לא נחוצים.

-העובדה שיש עו"ד בסביבה תוודא שהעצורמזכות השתיקהרואים בזה חלק .5

=מבין מהי שתיקה.

זוהי זכות חשובה שיש ויכוח האם היא חוקתית, אבל היא עדיין בוודאות מעין חוקתית.

)בארה"ב ובקנדה מדובר בזכות חוקתית(

- רק משלב המעצר הפורמלי קמה הזכות להיוועץ עם עו"ד. הנושאפס"ד יששכרוב

לא הוכרע בפס"ד אבל היום נותנים לעצור את האפשרות כבר בתחילת התהליך

כתוצאה מהפרשנות הרחבה.

זכות ההיוועצות מחייבת הודעה על כך. אם לא עשו כך, אנחנו מסתכנים בכךשכל מה שהוא אומר , ייפסל.

ראייה שהושגה שלא כדין נפסלת אלא אם ביה"מש החליט להכשיר את הראייה.בפרקטיקה לא מחכים לרגע המעצר כדי להודיע לעצור על זכות להיוועץ אם עו"ד.

17

הזכות לייצוג

בביהמ"ש. זכות להיות מיוצג בדיוןעוסקת בשאלה האם יש לנאשם

מבחינת חקיקה ישנם שני סעיפים בחוק שעוסקים בזכות לייצוג:

לחוק סדר הדין הפלילי 15סעיף

לחוק הסנגוריה הציבורית. 18וסעיף

החוקים הללו קובעים שלוש פרוצדורות של ייצוג מטעם המדינה:

ישללא חשיבות למצב כלכלי של הנאשם חובת ייצוג אבל ייצוג חובת אין זכאות לייצוג )כשהנאשם

מבקש(

יש בהם מקרים שיקול דעת

יחסית חמורהכאשר מדובר בעבירה שהיא .1 לחוק סדר הדין הפלילי מדובר על עבירה15)בסעיף

לחוק18 ומעלה אבל בסעיף שנים10שעונשה

חמש שניםהפרוצדורה הציבורית מדובר בעבירה של

הוא בדר"כ המבחן פה

דהיינו, כלכלי. מבחן

מדובר בנאשםכאשר אמצעים לו .שאין

אחר מקרה בכל

ואין חובה אין בו

זכות לדרוש סנגור,

ביהמ"ש אם

18

(. ומעלה

הכוונה לעבירה אחת. אם בכתב האישום יש כמה

ובמצטבר ניתן להגיע לחמש שנים איןעבירות . מדובר רק על מצב של עבירה אחתחובת ייצוג.

והוא לא( 16 )מתחת לגיל בקטין( אם מדובר 2) מואשם בבית משפט לנוער.

לעצור נאשם עד תום( כאשר מבקשים 3)אם אין לו סנגור יש חובה למנות לו אחד ההליכים

הסיבה היא שמעצר עד תוםלצורך הדיון במעצר. הליכים הוא מעצר לפני משפט, ולפיכך

בבחינת חף מפשעהנאשם הוא

אומר, הכלכלי המבחן

שאם הוא משתכר מתחת

מהשכר שליש לשני הוא זכאיהממוצע במשק

אם גם מהמדינה לסנגור

העונש על העבירה שביצע

אינה עולה על חמש שנים.

הוא רואה לנכון

מינוי לאפשר יכול

סנגור לנאשם.

אדם שנשפט בפלורידה בגין עבירת פריצה. לפי חוקי מדינתפ"ד גדעון מארה"ב–

זכאי לסנגור מטעם המדינה. לאפלורידה רק מי שהואשם בעבירת מוות היה . הוא הורשע ונשלח לחמש שנים בכלא. זה הגיע עד ביהמ"ש הפדראלימונה לו סנגור

בעבירה שהנאשם צפוי בגינה ליותר משנת מאסר אחתוהוא קבע, כי שכמדובר זיכה אותועפ"י החוקה ומכאן שביהמ"ש יהיה זכאי לקבל סנגור האמריקאית הוא

מאחר וזכות הייצוג שלו לא מומשה.

ניתן לגזור על נאשם מאסר על תנאי בלאפסיקה אחרת בארה"ב קבעה, כי לא

שניתנה לו הזכות לייצוג.

, אין את הקביעה הזאת אבל יש כפי שאמרנו את שיקול הדעת האם למנות אובארץ

לא למנות לנאשם סנגור מטעם המדינה.

אם אדם לא קיבל ייצוג וקיבל מאסר. בד"כ הקריטריון במקרים אלה הואהשאלה אם נגרם עיוות דין או לא.

19

האם אדם יכול לטעון שהיה לו ייצוג אך הייצוג לא היה טוב?

דהיינו מצב בו יש ייצוג פורמאלי, אך הטענה היא שמבחינה מהותית/איכותית הייצוג לא היה טוב.

אם אדם בחר בסניגור אז אין לא להלין אלא על עצמו

אם הסניגור ניתן מהמדינה אזי יטען שאיכות הייצוג היתה גרועה . הטענה הזו

מבחנים בנושא זה:2עלתה בפסיקה ונקבעו

אף סניגורהנאשם צריך שהוא יראה שהסניגור שלו נהג בצורה בה .1 את הסנגוריה באותו אופן אז זה ייחשב לפגום.סביר לא היה מנהל

הולם התוצאה היתההמבחן צריך להראות שאילו הייצוג היה .2משתנה.

, בדר"כ לאהקושי קיים להוכחה מה נכון. ולכן בד"כ – הערעורים לא מתקבלים.

משתמשים במבחן זה וטענות כאלו לא מתקבלות, שכן זה שניתן היה לפעול בדרך

אחרת לא אומר שהדרך בה פעל הסנגור אינה סבירה או טובה.

וקבעה, כי כשמדובר בכשל פרוצדוראלי ברור יותר ליברלית השופטת דורנר היתה

בדר"כ טענה על איכות הייצוג לא תתקבל.שנקבל טענה מסוג זה אך

זכות העיון בחומר החקירה.7

.74-81זכות העיון מעוגנת בחוק הסד"פ בסעיפים-

הסנגור לקבל לידיו אומר שברגע שהוגש כתב אישום נגד נאשם, רשאי 74סעיף

את כל החומר החקירה לעיון, להעתיקו ולקבל רשימה של כל החומר שנאסף.

לחשוף בפניו את כל החומרנקודת המוצא שהנאשם לא יודע מה יש לתביעה, וצריך החומרים, גם בחומרים שאין בכוונתכל כדי שיכול לתכנן כראוי את ההגנה.

התביעה לעשות בהם שימוש.

הסיבה:

, ששומר על זכויותיו גם של החשוד.שההליך יהיה הוגןאנחנו מעוניינים .1

והמטרה אינה רק להרשיע אנשים, אלא להרשיע תוך כדי הליך הוגן.

20

. המשטרה היא גוף חזק, יש לה סמכויותאין איזון בין המשטרה לבין הנאשם.2

חיפוש וחקירה ואת כל הכלים. לנאשם הבודד אין אותם הכלים.... ולכן היכולת

שלו להתגונן מפני הראיות לוקה בחסר.. ולכן אנחנו מאפשרים לו לעיין בכל

חומר החקירה.

: נניח שהמשטרה חקרה שני עדים בגין הפרשה. עד אחד העיד שהנאשם אשם,דוגמא

ועד אחר אמר שלא... היה והמשטרה "תעלים" את העדות מפני הנאשם, בית המשפט

אנחנו עלולים להרשיעאולי ירשיע את הנאשם )זו כמובן דוגמא קיצונית( כלומר . אנחנו מעבירים את כל חומר החקירה,הנאשם שלא על בסיס כל חומר החקירה

ובפירוש גם חומר שעשוי לסייע לו.

מה מוגדר כחומר חקירה שחייבים להביא לעיון הנאשם? אז צריך להביאו.שנוגע לאישוםבארץ היה מבחן שאמר שרק אם זה חומר

צריך לבוא לידישכל מה שיכול להיות רלוונטי ישנם מבחנים מרחיבים שאומרים

הנאשם.

:אך התובעהבעיה היא שהתובע קובע איזה חומר להגיש.

חושב שלא רלוונטיות,יתכן וכן.לא יודע מה קו ההגנה של הנאשם ולכן ראיות שהוא 1 יכול להיות שיש חומר שהמשטרה לא חשבה שהוא חומר חקירה, או שהוא.רלוונטיות

לא רלבנטי, או שיש על החומר חיסיון, שהמשטרה לא מעוניינת לא צריכה ואולי אסור

לה להעביר לצד שכנגד. הנאשם צריך לדעת על קיומו של חומר כזה. הוא יוכל לדרוש

אותו, או להשיג בעצמו,

. גם התובע הגון, בתת מודע יהיה לו קשה לתת ראיות שיסייעו לנאשם לחזק את2

ההגנה.

אפשר להגיש ערר על החלטה בדבר זכות עיון אם סנגור מרגיש שלא כל

החומר הוגש לו.

כאשר מדברים שהתביעה צריכה להעביר חומר חקירה שמצוי בידיה, אין הכוונה רק

למשל הפרקליטות לא תעביר חומר שמצוי במשטרהאלא מצוי בשליטתה.פיזית,

אבל לא הועבר לפרקליטות, זו הכוונה בשליטתה.

היה ויכוח לגבי חומרים שהם לא ממש בידי התביעה, אבל הם מצויים בידידוגמא:

רשות של המדינה. למשל נאשם בעבירת אינוס. הנאשם רוצה לטעון שהוא פותה, או

21

האישי של המתלוננתשהייתה הסכמה. בין השאר הוא רוצה לקבל לידיו את התיק מתקופת היותה בתיכון, או תיק רפואי בטענה שפעם טופלה על ידי פסיכיאטר,

.... כדי להראות שהייתה לו בעיית התנהגות גם בעבר

אם המשטרה אספה את החומר= ברור שצריך להעביר אותו לידי הסנגור,

אבל אם המשטרה לא אספה את החומר והוא לא הגיע לידיה, אבל נאמר שתיק רפואי

נמצא ברשות ציבורית= האם יש חובה להעביר לידי הסנגור??? התשובה היא שלא.

למרות שהועלה חשש שהמשטרה או התביעה עלולות לנצל זאת לרעה... אמר בית

... ולכן חומרהמשפט אנחנו מניחים שהתביעה והמשטרה עושים את עבודתם נאמנה כזה איננו נחשב אם הוא לא בידי התביעה, לא יחשב כחומר חקירה המצוי בידי

התביעה שהתביעה חייבת להשיגו עבור הנאשם.

אין זה אומר שהנאשם לא יכול להשיג את החומר. הוא יכול לבקש מבית המשפט לזמן

את מי שאחראי על הרישומים כעד ולצוות על עד להציג את אותם מסמכים שקשורים

לחוק סדר הדין הפלילי.108סעיף למשפט – באמצעות

לנאשם עדיף לקבל את החומר מידי התביעה. כי הוא מה כתוב, ומחליט האם זה טוב

או לא... אם מבקשים צו מבית המשפט, הוא לא בטוח מה תהיה תוצאת העדות. אולי

בתיק יהיה כתוב שמדובר בבחורה למופת, וכל קו ההגנה ייפול, לכן להגנה עדיף

והלאה לפי זכות העיון.74להפעיל את סעיף

האם זה חומר חקירה? ביהמ"ש אמר שזה , לגבי תכתובות פנימיות של המשטרה

תלוי בנסיבות.

זה פוגע . בקשת גיליונות עבר שלהםסנגור ינסה לקעקע את מהימנות העדים ע"י

בפרטיות שלהם. לא צריך ליידע את הנאשם בכך. במקרה של עד מדינה זה רלוונטי

עלתה השאלה האם עבר למהימנות של אותו עד ובמקרה זה יש ליידע את הנאשם.

פלילי הוא רלבנטי וצריך להעביר לסנגור, דורנר חשבה שכן, שופטים אחרים אמרו

השאלה האם העבר רלבנטי או לא.

22

מה זה חומר שנמצא בידי התובע?המשטרה אוספת חומר ומגישה את הראיות לתובע.

לא תמיד מעבירה אליו את כל המידע כי לא תמיד חושבת שרלוונטי,המשטרה ואז יש בעיה כי הנאשם לא מקבל את כל החומר שנוגע לתיקו.

הדרכים להתגבר על בעיה זו:

ולקבל מהם מידע ומסמכים.לנאשם לזמן עדים מאפשר - לחוק סד"פ108סעיף .1

כאשר החומר נמצא במשטרה ולא אצל התובע ניתן להשתמש בסעיף זה ולפנות

.לביהמ"ש שיצווה על הגשתו. לנאשם היה עדיף לקבל זאת לפני הדיון

התובע חייב למסור גם רשימה של ,74סעיף . ביהמ"ש אמר שכשאנו מדברים על 2

. אם מההשוואה הוא רואה שיש ראיות שלאהחומר שנאסף ע"י הרשות החוקרת

הובאו בפניו הוא יכול לבקשן.

גם אם זה היה בתום לב,, 74=כאשר לא הועבר כל החומר ע"פ הנדרש בסעיף ה. לנאשם לנאשם והנזק אינו בר טיפול הנאשם יזוכנזקוביהמ"ש חושב שנגרם

.108 מ-74עדיף סעיף

הזכות להעתיקבמקביל לזכות העיון יש זכות להעתיק את חומר החקירה.

הזכות היא לא רק לבוא למשרדי התובע להסתכל בחומר וללכת הביתה... הסנגור לא

רוצה להיות מוגבל בשעות שהוא נמצא בתביעה.

. היה מקרה שבו חלקהזכות להעתיק את חומר החקירה נתפסת כזכות משנית

מחומר החקירה היה קלטות שנתפסו שבה הנאשם צילם את המתלוננת בתמונות לא

צנועות. ביקש גם להעתיק את הקלטת עם יתר חומר החקירה במשרדו, הפרקליטות

סירבה, ובית המשפט אמר צריך לתת לו לעיין, אין חובה לאפשר לו להעתיק וזאת כדי

למנוע פגיעה בצילום המתלוננת ופוגע בפרטיות שלה. שוב כן הזכות העיקרית היא

23

זכות העיון, הזכות של להעתיק היא זכות משנית מטעמי נוחות, ובזכות הזו אפשר

.לפגוע

חריגים בהם לא יחשפו את החומר בפני הנאשם

בראיות הסברה או ראיות – כאשר מדובר לחוק סדר הדין הפלילי80סעיף ,מפריכות

הכלל:

דוגמא- במהלך פרשת ההגנה הסנגור זימן עד שהעיד כל מני דברים.

התביעה רוצה להפריך את מה שהוא אמר אולם היא לא הכינה מראש שכן היא לא

הכלל הוא שראייה שלא ניתנהידעה. היא רוצה להביא ראיה שמפריכה זאת... . זו המשמעות של זכות העיון. זהלנאשם זכות לעיין בה לא ניתן לעשות בה שימוש

לא מספיק. כי יכול להיות שיש ראיות שהתביעה לא מתכוונת להשתמש בהן, ובכ"ז

היא צריכה להעביר לנאשם. התביעה לא תוכל להשתמש בראיה שלא הועברה לעיון

הנאשם.

: חריגלזה יש

להביא את הראיות גם אם לא חשפה אותןיכולה התביעה בראיות מפריכות . התביעה צריכה לנסות לקעקע את מהימנות העד ולהפריך הטיעון. קורהמראש

כאשר בחקירה נגדית החקירה הלכה לכיוון אחר.

. חיסיון- 8 ואז אין חובהראיות חסויותישנם מקרים בהם יש בהמשך ישיר לנושא הקודם-

לחשוף אותה בפני הנאשם.

- שיקולים בטחוניים, צבאיים וכו'. לפקודת הראיות44סעיף - חיסיון לטובת המדינה.1

צריך חתימה של ראש הממשלה/ שר44כדי לקבל חיסיון מטעמים של סעיף

ביטחון/ שר חוץ..

24

אם מסירת הראיה יכולה- לפקודת הראיות45סעיף - חיסיון לטובת הציבור. 2

לפגוע בעניין ציבורי חשוב. בד"כ זה לשם הגנה על עבודה מודיעינית של המשטרה.

במקרים אלו יש להציג תעודת חיסיון ויש צורך ליידע את הסנגור שיש ראיות חסויות.

– היה סוכן סמוי שהפלילי סוחרי סמים. בכל התיקים היה עימו אדםפ"ד סיקסיק

נוסף שנקרא "האחר". הסנגורים דרשו לחקור אותו אך הוצא צו חיסיון.

צריך לתת לו אתנקבע כי לא מספיק שאומרים לסנגור שיש ראיה חסויה אלא שידע על מה מדובר בכדי שידע האם לבקש מביהמ"ש להסיר אתתמצית הראיה

החיסיון.

לפקודת הראיות. אם יש45 ו-44 )מכוח סעיף עתירה לגילוי ראיההסנגור יכול להגיש

ביהמ"ש יורה על הסרת החיסיון.חשש לפגיעה בהגינות ההליך כלפי הנאשם,

אדם הואשם על מוערבות בעסקאות סמים: הוא היה מקבל סמים- פס"ד גרינברג

מאדם בלבנון, אוסף את החומר שנזרק מעבר לגדר וסוחר בו.

הסנגור מבקש לזמן לעדות את הקצין / החיילים שמוצבים באיזור האירוע. והוא מבקש

על נוהלי השמירה וכו' על מנת להוכיחאמצעי התצפית במוצב,לחקור אותם על

יכולים היו לראות בפעילות השגרתית, אם אכן היה אירוע כזה הם היו צריכים לראות

. אם הם לא ראו זה לא קרהזאת...

התביעה ביקשה להפסיק את הדיון, וביקשה להוציא תעודת חיסיון חתומה על ידי שר

התביעה לא רצתה לחשוף את דרכיהביטחון שלא מאפשר לעדים להעיד בנושא. . ביהמ"ש הגיע למסקנה שעלול להיגרם עיוות הדין לנאשם.התצפית של הצבא

התביעה לא רצתה לחשוף את הראיה ולכן מחקה את כתב האישום.

תצפיתניםעסקו בסמים שהיו בכרם התימנים. המשטרה הניחה - פס"ד יהודאי הם ראו פעילות סמים באחת המסעדות והחלו במרדף. באחת המרפסות,

ולהוכיח שמשם לאהסנגור רצה לזמן את השוטרים שיספרו באיזה מרפסת עמד היתה להם עמדת תצפית טובה

.יעמיד את המשפחה בעלת המרפסת בסכנהאך המדינה אמרה שזה

25

ושר המשטרה/ביטחון היה צריך45כדי לחשוף מקרה כזה היה צריך להשתמש בסעיף

לחתום על חיסיון.

וביהמ"ש ישקול עד כמה הראיהעתירה לגילוי ראיהברגע שיש חיסיון ניתן להגיש

מרכזית ומה מידת הפגיעה בחשיפתה. לא חייבים להעביר את הראיה לנאשם כי היא

יכולה לבטל את כתב האישום.

היה ובית המשפט החליט להתיר את החיסיון צריך להעביר את חומר החקירה.

היה והשופט החליט להותיר את החיסיון אז אי אפשר להשתמש בחומר אף לא אחד... נחזור לשני המקרים:– החקירה

בפסד יהודאי בית המשפט קבע שהחיסיון יוותר על כנו, המשטרה אינה חייבת לספר

לנאשם על מיקום התצפית . בפסד גרינברג קבע בית המשפט שיש להסיר את

החיסיון ולאפשר להם לחיילים להעיד.

מדוע ההבדל ? אפשר להסביר על רקע מקומי: . נניח שהשוטרמה מידת חשיבותה של הראייה על האשמה בית המשפט ישקול

.. כלומרבסופו של יום רדפו אחריו וראו אותו זורק את החומרבתצפית לא ראה,

יש מספיק ראיות נגדו. זה לא יגרום לעיוות דין..

, אם לא תאפשר לו לחקור את החיילים עלולכל קו ההגנה מתבסס על כךבמוצב,

להיגרם עיוות דין, בית המשפט מחליט על הסרת החיסיון.

:ההבדל הוא גם הבדל גישה ולא רק הבדל מקומי

והאיזון נטה יותר לביטחון המדינהבתקופות ראשונות כיבדו יותר תעודות חיסיון, יותר ממניעת עיוות דין, ושלום הציבור

דין, ובתי המשפט התחילו להקפיד יותר על מניעת עיוותהמאזן היום קצת השתנה,

עד כדי ההלכה שאם מדובר בהליך פלילי והראיה בעלת חשיבות, ועשוי להיגרם עיוות

דין, החיסיון יוסר.

בין פסקי הדין יש הבדל משמעותי- בעבר נקודת הכובד הייתה על ביטחון המדינה,

ובגרינברג המשקל שניתן לזכויות הנאשם גבר.

חיסיון זו תרופה חזקה, זה התותח.. יש מקרים שאפשר להשתמש באמצעי קל יותר,

בד"כ שמדובר בביטחון המדינה זה לא פיתרון, שכן דיון בדלתיים סגורות.למשל

26

לא רוצים לחשוף זאת גם בפני המדינה. עקרונית – פומביות הדיון הוא הנאות ! אור

השמש חושף את הכל. יש מקרים מיוחדים בהם נאפשר דיון בדלתיים סגורות, גם

יאפשר את שימוש הראייה, ומצד שני לא יחשוף אותה פומבית לגמרי.

, ניתן להשתמש בראיות סודיות מבלי לחשוף אותם בפנישלא ניכנס אליהםיש מקרים

הנאשם. בעיקר הליכים מנהליים. משפט מינהלי. מעצר מינהלי הוא מעצר ללא

משפט. בהליכים מנהליים משתמשים הרבה פעמים בראיות סודיות, בית המשפט

נחשף אליהם )מידע מודיעיני( כדי שיאשר את המעצר המנהלי. הליכים מנהלים הם

הליכים בעיתיים – דומים להליך פלילי מבלי אפשרות להתגונן...

בהליך אזרחי יש פחות נטייה להסיר את החיסיון... כי המדינה היא לא צד להליך לכן

בית המשפט פחות יורה למדינה לוותר על החיסיון.

.

. הסדרי טיעון:9

הסדרי טיעון יכולים להיות:

לפני הגשת כתב אישום.1

אחרי שהוגש כתב אישום.2

27

במהלך הדיון.3

לפני מתן פס"ד .4

אחרי מתן פס"ד .5

לפני ערעור.6

מסתיימים בהסדרי טיעון.80% עד 70כל הנושא הזה מקובל לומר שסדר גודל של

הסדרי טיעון מעוררים לא מעט פולמוס האם זה נכון, רצוי או לא רצוי?

כמעט לכולם יש אינטרס בהסדרי טיעון:

יש עניין בהסדר טיעון בשל המהירות של ההליך, הוודאות שיש בענייןלנאשם.1

)העונש נקבע מראש(, רגשות אשם, מחיר כלכלי שיאלץ לשלם בהליך רגיל )עו"ד,

בזבוז ימי עבודה וכו'(.

יש אינטרס בהסדרי טיעון משיקולי יעילות, שיקולי חסכון בזמן. לתביעה לתביעה.2

בדר"כ יותר חשוב עצם ההרשעה ולא משך הזמן בו ישב הנאשם בכלא.

למרות שלשופטים אסור להיות חלק מהליך ההסדר, ברמת העיקרון .3 לשופטים , כי זה נוח להם וזה מקל על העומס שלהם. יש אינטרס בהסדרי טיעון

, שכן כך מגיעים ליותר הרשעות.לציבור יש אינטרס בהסדרי טיעוןגם .4

לנאשם:מבטיח וודאות ) אין שמחה גדולה יותר מוודאות...(..1

מבטיח לו הקלה בעונש לנאשם.2

חיסכון כלכלי.3

מניעת עינוי דין.4

לתובע:מבטיח הרשעה בטוחה.1

לא יצטרך להתמודד עם קשיים.2

חוסך כסף וזמן.3

מונע ערעור.4

28

לבהמ"ש:חסכון בזמן.1

חסכון בכסף ובתהליך..2

הסניגור:מקבל את אותו תשלום.1

לקוח מרוצה.2

טיעונים כנגד הסדרי טיעון:

פגיעה בקורבן. נכון שחוק זכויות נפגעי עבירה קובע שיש חובה ליידע את הנפגע,.1

והוא לאאך זה נעשה בדר"כ בדקה האחרונה. מנקודת מבט הנפגע הוא נפגע מרגיש שהצדק יצא לאור.

, כי כשמדובר בהסדרי טיעון העונשים יותר קלים.ההרתעה תפגעהחשש שמא .2

הטיעון הזה מוגבל, כיוון שישנם הרבה מחקרים סטטיסטיים שמראים שאנשים

מפחדים מעצם הישיבה בכלא ופחות ממשך הזמן שיאלצו לשבת בכלא.

, כיוון שמרגע שאתה מאפשר לסחור בכתב האישום אתה יכולפתח לשחיתות.3

להגיע להקלה בכתב האישום כנגד טובות הנאה שלא קשורות לעניין עצמו.

מי מנהל את המו"מ בהסדרי טיעון? זה לאבנוגע לסנגור יש את "בעיית הנציג".

הנאשם עצמו. שכר הטרחה לעו"ד פלילי משולם מראש. הסנגור יכול או לנהל תיק

או לגמור את העניין בשתי ישיבות עםהוכחות ארוך עם הבאת עדים וראיות וכו' התובע ולסגור הסדר טיעון.

:הדרך להתגבר על זה

ההסדר צריך להיעשות בכתב ולבוא לביהמ"ש. ביהמ"ש מסביר לנאשם.1את המשמעות ואם הוא רואה שההסדר אינו ראוי הוא לא חייב לקבל אותו.

.כל הסדר טיעון צריך לעבור אישור של פרקליט מחוב או תובע מחוזי.2

שינוי כתב האישום לכתב אישום מופחת -ישנה דרך לאכוף את אישור ביהמ"ש:

–אדם הואשם באונס. אפשר לבוא לנאשם ולומר לו שאם הוא יודה אזי במקוםלדג'

זו יוכנס כנגדו סעיף של תקיפה. ואז בדרך להכניס סעיף של אונס לכתב האישום

אוכפים את אישור ביהמ"ש.

29

בעד: הנפגעת באונס לא רוצה לחזור על הסיפור- מאפשר לאנשים לא להתמודד עם.1

הנושא שוב ובכך לאפשר שיקום לנפגע/ת.

לאור חוק נפגעי זכויות עבירה יש לנפגע זכות להביע עמדה לפני קבלת הסדר.2

טיעון, לא חייבים לקבל אותה.

אחוז נסגרים בהסדרי טיעון.80 ל 70בין .3

הצדדים הנאשם התביעה ובהמ"ש: 3 את מחייבים עד כמה הסדרי הטיעון

שלבים:3להבחין בין

- כל עוד שהוא הודה על סמך הסדר הטיעוןלפני שהסדר הטיעון הוצג לפני .1

לא הודה אי אפשר להכריח אותו להודות במשפט )מה שהודה בהסדר טיעון(.

אם החשוד נסוג בו מעסקת הטיעון – גם התביעה יכול לסגת בה מההבטחות שניתנו

ולתבוע על עבירות נוספות )שחשבו להוריד אותן בעסקת טיעון(.

כל עוד לא הודה בביהמש – רשאי לחזור בו

– אחרי שהנאשם הודה אבל עדיין לא היה גזר דין.2

)בד"כ לא מאפשרים מיוחדים בו מנימוקים לחזור – רשאי גז"ד לא היה עוד כל

מכנותלנאשם לחזור בו מהודאה( – מדובר במקרים חריגים כשביהמש משתכנע – הבקשה ומהנזק שייגרם לנאשם אם לא יחזור בו מ ההודאה

– רופא שיניים שהגישו נגדו כתב אישום על אינוס, בהסדר טיעוןפסד סמחאתלמשל

חודשי שרות. הוא הודה ע"ס ההסדר,3הורידו את זה לתקיפה מינית וסוכם על

ביהמש הרשיע אותו, היה אמור להינתן גזר הדין בעוד שבועיים, ובינתים הוא רוצה

ישלל רשיונו לעבוד כרופאלחזור בו מההודאה כי לא הסבירו לו שברגע שיורשע – .– ואז הוא מכחיש כל קשר למעשה ואומר שהוא הודה רק כי חשב שייצא מזה

ביהמש אפשר לו לחזור בו. התרשם מכנות הבקשה שלו; התרשם שיש השלכה שלא

היה מודע לה.

30

חוק סדפ – אם הודה נאשם בעובדה, בכתב/בעפ/במשפט – רשאי לחזור בו153סע'

מההודאה ]..[ אם הרשה זאת ביהמש מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

אחרי גזר דין לפני הערעור. .3 אחרי גזר דין – אי אפשר לחזור מההודאה. יש יוצאים מן הכלל במקרים מאוד מאוד

מאוד חריגים.

עובדות זרות שמצאו אחת מתה, את השניה מצאו במצב2מקרה חריג – מורזובה –

של שכרות והאשימו אותה ברצח – עשו איתה הסדר טיעון שהיא תודה בהריגה ולא

שנות מאסר; אחכ היא טענה שאמנם היא הודתה אבל היא6ברצח, ניתן גזר דין של

, ושם היא נדונה לעונששחששה שיחזירו אותה למולדת שלהעשתה זאת משום

מוות כי היא ברחה משם. כלומר שהיא הודתה מחשש של מה יקרה אם היא לא

תודה. ביהמש אפשר לה לחזור מההודאה, בוטלה הכרעת הדין, החזירו את התיק

שנות מאסר;10לביהמש המחוזי שידונו ללא הסדר טיעון. שם היא הורשעה, וקיבלה

שנים.6אחכ בעליון – הורידה לה שוב את העונש ל-

עד כמה התביעה מחויבת להסדר הטיעון?

בנסיבות מסוימות אנו מאפשרים למדינה לחזור בה מחוזה מנהלי כאשר טובת הציבור

מחייבת זאת. השיקולים לכך:

31

לאור ההסדרשינה את מצבוהאם הנאשם .1

שמצדיק השתחררות מההסדר )כגון ראיות נוספות(.שינוי נסיבותכאשר יש .2

כאשר הנאשם עוד לא שינה את מצבו

ומצד שני יש שינוי נסיבות מהותי )ראיות נוספות( יכולת המדינה לחזור בה היא

הגבוהה ביותר.

מנגד,

כאשר הנאשם שינה את מצבו

.ומצד שני אין שינוי נסיבות מהותי אזי לא נאפשר לה לחזור בה

בין כדי איזון זה מקרי אמצע בהם ביהמ"ש מפעיל שיקול דעת תוך וכל היתר

הצדדים.

; הם תפסו סוהרים כבני ערובה והייתה6 – מרד של כלואים בצבא בכלא פסד קוגן

איתם שנוהל במו"מ דרישות. שורת הסוהריםלהם את ישחררו שהם הוסכם שתפסו, הובטח להם שלא יעמידו אותם לדין על מה שעשו ושתוקם וועדה לדון

בדרישות שלהם. הפרקליטות הגישה נגדםבעקבות ההסדר הזה – הם שחררו את בני העבודה ואז

הטענה שלהם היא שהם שינו את מצבם )שחררו את בני הערובה( ומצדכתב אישום.

שני לא חל שינוי בנסיבות;

נכון שהם שינו את מצבם

קודם היו להם בני ערובה בידם והיה חשש לחייהםאבל היה שינוי נסיבות קיצוני; , יש שינו נסיבותולכם למרות שהם שינו את מצבם ומילאו את חלקם בהסכם

קיצוני וניתן למדינה לחזור בה.

היה אפשר להגיע לתוצאה בדרך פשטוה יותר: היה פגם ברצון של המדינה )היו תחת

סחיטה( ולכם המדינה לא מחויבת לחוזה הזה.

עד כמה ביהמ"ש כפוף או לא כפוף להסדר הטיעון?

32

הוא לא כפוףמה שמוסכם הוא ביהמ"ש, אינה מחייבת את שעסקת הטיעון קביעת העונש היא תפקידו של ביהמ"ש ומכאן שלא ניתן לחייב אתלהסדר הטיעון.

ביהמ"ש לעונש מסוים. עם זאת, אין ספק, שביהמ"ש חייב לשקול את הסדר הטיעון

והוא לא יכול להתעלם ממנו.

ביהמ"ש כפוף להסדר ומצא היתה בשאלה עד כמה גולדברג בין המחלוקת הטיעון.

עמדת השופט מצאעמדת השופט גולדברג

בין סבירה פרופורציה אין אם

שעליו לעונש הראוי העונש

לא שביהמ"ש בכך די הוסכם

יאשר את הסדר הטיעון. דהיינו,

סבירה פרופורציה אין כאשר יאשר את הסדר לא ביהמ"ש

הטיעון

כן יקבל את הסדר הטיעון, אלא אם שביהמ"ש

ש מצא ראוייםהוא היו לא התביעה שיקולי הציבורי באינטרס קשות הואופוגעים אז רק

באה שהתביעה נניח, הטיעון. הסדר את יבטל

שנים10ואמרה שהיא מפחיתה את העונש מ-

לשישה חודשי עבודות שירות, בין שאר השיקולים

שהתביעה שוקלת זה שיקולים ראיתיים. לפי מצא

השיקול הוא שיקול רלבנטי ומכאן שהסדר הטיעון

היא גולדברג השופט עמדת עם הקושי מחייב.

באותם מקרים שתיק הראיות לא מספיק חזק.

כל זאת, עד פסד פלוני שבא להכריע בין העמדות השונות של מצא וגולד'- עסקת

בפסד פלוני נקבע שצריך להצמד ככל שניתן לעסקתהטיעון נטתה לצד של מצא. הטיעון ואם כבר להעלות את העונש, אז באופן פרופורציונאלי.

. היו נסיונות שלהליך שאין לו אחיזה בחוקכל הנושא הזה של הסדרי הטיעון, הוא

מש' המשפטים להסדיר את הנושא הזה של עסקאות/הסדרי הטיעון אולם בפועל לא

נעשה דבר. התזכיר שהעובר ע"י המש' למשפטים )ההצעה( מעלה על הכתב את כל

להיות לביהמש אפשרות שיש בתזכיר מדובר ובנוסף דיברנו עליהם העקרונות

מעורבים בהסדרי הטיעון. רעיון/עניין נוסף שהועלה הוא שהסדר טיעון שכולל עונש

מאסר, ייעשה גם עם סנגור ולא רק הנאשם עצמו.

. חובת ההוכחה10

33

בשלב זה נדון בסדר הראיות- מי צריך להביא ראיות, אילו ראיות )עדות, מסמך וחפץ(

וכיו"ב.

: חובות2שאלת חובת ההוכחה כוללת

מי צריך להביא ראיות. - נטל הבאת הראיות.1

.בפלילי הנטל קודם חל על התביעה

.כשהתביעה מסיימת את הראיות שלה, הנטל עובר לצד שכנגד

כשנטל הבאת הראיות מוטל על התביעה זה נכון גם ביחס ליסודות העבירה וגם ביחס

לאי קיומן של הגנות )סייגים לאחריות הפלילית(.

: אם התביעה מאשימה אדם ברצח; עבירת רצח כוללת מס' יסודות: דוגמא

יסוד עובדתי )הקורבן מת(

יש קשס בין התנהגות העבריין לתוצאה )מות הקורבן(

בנוסף, צריך להיות יסוד נפשי )כונה לרצח(. יכול להיות שהנאשם הרג את הקורבן

בכוונה, אבל הוא חולה נפש, או עשה זאת להגנה עצמית, או בטעות וכדו'.

כשנטל הבאת הראיות מוטל על התביעה - הם צריכים להביא ראיות ליסוד העובדתי

)להוכיח שהוא לא חולה נפש, שלא מדוברוגם לאי קיומן של כל ההגנותוהנפשי

היה בהגנה עצמית וכדו'(.

לעלות מתוך החומר לחילופין או הנאשם לבוא מתוך צריכות הראשוניות הראיות

העובדתי שהתביעה מביאה; אבל אם זה לא רלוונטי והנאשם לא טוען את זה )למשל

.לא טוען לאי שפיות( – היא לא צריכה להציג ראיות נגדיות לכך

על איזה צד מוטל השכנוע. - נטל השכנוע.2

בפלילי נטל השכנוע הוא על התביעה.

? שאלה נוספת היא באיזו מידה יש לשכנע את בימ"ש בעמדה

השכנוע שנטל הוא הכלל הדין. יוכרע פיו על – חשוב הכי הוא השכנוע נטל

במשפט פלילי מוטל על התביעה )יש חריגים( לא רק לגבי יסודות העבירה וגם

לגבי אי קיום הגנות/סייגים.

ביהמש יצטרך להשתכנע מעבר לספק סביר שהנאשם רצח, שלא היה שיכור, שלא

.אם יש לביהמש ספק סביר – הנאשם יזוכההייתה הגנה עצמית וכדו'.

34

במקרים בהם נטל השכנוע מוטל על הנאשם – הוא לא צריך לשכנע את ביהמש

. אחוזים51ב"מעבר לספק סביר" אלא במאזן הסתברויות -

=

שנדרשת יש הבדל משמעותי בין משפט פלילי לאזרחי.במידת השכנוע

מידת שכנוע של מעבר, מידת השכנוע הנדרשת מהתביעה הנה במשפט פלילי סיכויי הרשעה(.98%לספק סביר )

זאת, אזרחילעומת שבמשפט היא השכנוע מידת עקרוני, באופן מאזן, ל (.51%הסתברויות )

מה הסיבה להבדל?

, ברוב המקרים אין לנו עניין להעדיף צד אחד על פני האחר, שניבמשפט אזרחי

הצדדים שווים.

, אנו מטילים כמעט את כל הסיכון לטעות על התביעה )לא מוכניםבמשפט פלילי

שאדם יורשע אם הוא זכאי(.

זיכוי מחמת הספק הוא זיכוי לכל דבר ועניין.

וזה קורה בדר"כהבאת הראיות הראשון יוטל על הנאשםישנם מקרים בהם נטל כאשר הנאשם טוען שיש לו סייג לאחריות הפליליתבסייגים לאחריות הפלילית.

(. לחוק העונשין34סעיף )

: הנאשם מואשם בעבירה של רצח. אומר הנאשם אכן רצחתי אך פעלתי מתוךלמשל

נטל הוכחה הראשון במקרה זה יהא של הנאשם )הוא צריך להביא לכךהגנה עצמית.

ראיות(, שכן התביעה לא צריכה כבר להוכיח שהנאשם ביצע את הרצח. אבל בסופו

צריך ביהמ"ש שלאשל משפט רצח שהנאשם סביר לספק מעבר להשתכנע אך התביעה לא צריכה לעורר מיוזמתה את אי קיומה שלבנסיבות של הגנה עצמית,

הגנה עצמית. רק אם הנאשם מעלה את הסייג של הגנה עצמית אזי התביעה רשאית

להביא ראיות שמפריכות את קיומה של הגנה עצמית מצדו של הנאשם.

של השופט אגרנט. באותו פ"ד אדם הואשם ברצח בכוונה תחילה. כדיפ"ד זרקא

להיות מורשע בעבירה של רצח בכוונה תחילה צריך שיהיה רצח, כוונה במשמעות של

להוכיח: וכן צריך גבוהה כי התוצאה תקרה בהסתברות או מודעות חפץ בתוצאה

קנטור זה גירוי כלשהולהעדר קנטור )החלטה, הכנה והעדר קנטור. פ"ד זה מתייחס

שגורר אחריו תגובה/מעשה שלילי(. השופט אומר, כי מאחר ומדובר בצורך להוכיח

35

דבר שקשה להוכחה, יש להקל על התביעה בהבאת נטל הראיותיסוד שלילי, . ואת נטל הבאת הראיות הראשוני בנוגע להעדר קנטור נטיל על הנאשם.הראשוני

להוכיח שמשהו קבל צו מבהמ"ש כי אסור לו להיכנס לאונ'. נניח שהוא צריך דוגמא:.שהוא לא עבר את הצו. זה דבר קשה להוכחה

לו התביעה רוצה לטעון שהוא הפר את הצו זה הרבה יותר קל לה, כי מספיק שהוא

נכנס פעם אחת.

אסור לי להיות באונ'. בהקשר15:00 ל- 14:00אבל נניח שהצו אומר שביום חמישי בין

זה מכיוון שלא מדובר בפעולה נמשכת, הקלות או הקושי להוכחה זהה.

. כשמדובר בהעדר קנטור מדובר ביסוד רגעי ולא מתמשך

הקושי שמתעורר בעניין זה שיש המון סעיפי חוק שהלשון שלהם מורה כאילו הנטל של ההוכחה הועבר אל הנאשם. ואז השאלה תהא של פרשנות – האם גם

נטל השכנוע הועבר את הנאשם.

כי הטועןנניח הנה, לשון החוק רישיון. ללא נשק או להחזיק סמים לאדם , אסור

האם פרוש הדבר להביא ראיות ראשון אך נטלמה המשמעות?לרישיון עליו הראיה.

השכנוע עדיין מוטל על התביעה?

או שמא נטל השכנוע מוטל על הנאשם?

ההבדל יכול להיות מאוד אקוטי, כי אם מי שצריך לשכנע זה הנאשם, פרוש הדבר

)דהיינו ספק של יש לו רישיון51%ב-שכדי שהנאשם יהיה זכאי הוא צריך להוכיח כי

49% .)

לא היה95%לעומת זאת, אם נטל השכנוע על התביעה, התביעה צריכה להוכיח ב- (. השאלה הזו משפיעה בכל אותם מקרים בהם יש ספק שהוא5% )ספק של לו רישיון

מעבר לספק סביר.

עבירת28סעיף עבירת26סעיף אחריות קפידה22סעיף

36

חרטהניסיון

מניחים שאדם התרשל ואם

עליויטען שלא התרשל אז להוכיח זאת

רצה לבצע עבירה

השלים לא אולם

משהו כי אותה

התפקשש

עבירה לבצע רצה

השלים לא אולם

כי התחרטאותה

לא נגרםלא נגרםנגרם, מניחים שמרשלנותנזק

הבאת נטל

הראיות

קל יותר מנטל)ולכן שכנוע לטובת באה

( הנאשם

על הנאשם =

49%עליו לשכנע מעל ספק סביר

98%ולא כמו התביעה ב

השכנוע נטל

בדרך כלל הוא

על התביעה

אדם מרשיעים לא בד"כ

התרשל לא ועלאם את התביעה להוכיח

את משמע הנפשי היסוד

שכבר מספיק הרשלנות,

הבאת נטל בו חריג יצרנו

הנאשם על הראיות

רק להוכיח ובאפשרותו

רוצים49%מעל לא אזי

ליצור "חריגות" גדולה מדיי

הסעיף את מפרשים ולכן

בצמצום.

לטובת הוא זה נושא

כיוון שבמקרה של הנאשם

שהנאשם במקרה ספק,

השכנוע נטל אזי התרשל

כיוון התביעה על הוא

98%שעליה לשכנע מעל ולכן יש סיכוי שיזוכה.

השכנוע נטל

עלכרגיל, , כיווןהתביעה

מתייחסים שלא

לחרטה בכלל

אותו ומענישים את ביצע כאילו

העבירה

נטל בו חריג מקרה

על אינו השכנוע

אלא עלהתביעה ואדםהנאשם

מאשמה פטור יקבל

רק אם יצליח להוכיח

ולשכנעשאינו אשם בכך

37

שתי דוגמאות שממחישות טוב את השאלה והפתרון:

לחוק העונשין22סעיף .1 – . אחריות קפידה פרוש הדבר שאין צורךאחריות קפידהמדבר על

להוכיח רשלנות ולא אחריות פלילית. )פעם היו סעיפים שהטילו אחריות מוחלטת. סעיף האחריות

הנחה מנקודת יוצאים אנו קפידה באחריות הקפדה( סעיף האחריות ונשאר בוטל המוחלטת

. "לא ישא אדם באחריות לפי סעיף זה אםשהתרשלת ואם אתה טוען אחרת עליך להוכיח זאת

נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ושה כל שניתן למנוע את העבירה, הטוען עליו הראיה."

השאלה האם מוטל על הנאשם נטל הבאת הראיות הראשון בלבד או שמא גם את נטלהשכנוע.

לחוק העונשין 26סעיף .2 – אדם שניסה לבצע עבירה מתייחסים אליו כאילו הוא,עבירת ניסיון

– ניסיוןלדג'ביצע עבירה. עבירה זו יוצאת דופן במובן הזה שבפועל העבירה העיקרית לא בוצעה.

העונש על עבירת הניסיוןלרצח – הרצח לא בוצע בפועל אך ניסיון לרצח זו עבירה בפני עצמה. זהה לעונש על העבירה העיקרית.

המחשבה היא שכאשר אדם עשה הכל על מנת לעבור עבירה ובסוף היא לא הצליחה, הנזק לא

התרחש, אזי הוא יצליח בפעם אחרת ולכן הסכנה עדיין קיימת, כוונתו והמטרה שלו עוד קיימת זאת

בניגוד למקרה הבא בו אדם מתחרט והסכנה בעצם כאילו חלפה:

"מי שניסה לעבור עבירה לא ישא בעבירהפטור עקב חרטהמדבר על לחוק העונשין 28סעיף

ומתוך חרטה חדל מהשלמת בלבד נפשו עבירת הניסיון אם הוא הוכיח שמחפץ על פלילית

ועשה את כל הפעולות שיגדירו את המעשההמעשה או..." ז"א, אם אדם ניסה לעבור עבירה, הוא האחרון שברגע בגלל העבירה את השלים לא הוא דבר של ובסופו כניסיון, שלו

אזי הסעיף אומר שאם בשל חרטה שלו, ולא פאשלה, הוא לא השלים את המעשה, אזיהתחרט.

הוא לא יישא בעבירה פלילית.

גם בסעיף זה שמי שצריך להוכיח זה הנאשם.

ושוב מתעוררת השאלה האם הכוונה שנטל הבאת הראיות הראשון עובר אליו, או שמא הואגם צריך לשכנע את ביהמ"ש כי מחפץ נפשו בלבד הוא חדל מלבצע את העבירה.

=

דוגמאות בהן נטל ההוכחה והבאת הראיות על הנאשם ונשאל האם עליו גם נטל השכנוע?2

רק נטל הראיות הראשוני..במקרה של אחריות קפידה הנטל שיועבר אל הנאשם הוא 1

גם נטל השכנוע וגם נטל הבאת.בעוד שבמקרה השני של עבירת נסיון ופטור עקב חרטה- 2 להאשים אדם שכן, בפלילים הכלל הבסיסי אומר שאין אחריות בפלילים ללא אשם. כדי ראיות.

המדבר על אחריות22 – שזה היסוד הנפשי - הרשלנות. סעיף בפלילים יש להוכיח את האשם

קפידה הוא סעיף שסוטה מהכלל הזה. למרות שברמת העיקרון התביעה צריכה להוכיח את היסוד

קובעים חריג, ואומרים שבמקרי אחריות קפידה לא דורשים מהתביעה אלא מהנאשםהנפשי

38

. אי לכך, שבמקרה כזה הכוונה היתה להטיל על הנאשם את נטללהוכיח שהוא לא התרשל

הראיות. כי אם נטיל עליו גם את נטל השכנוע החריגה מהכלל הבסיסי הזה תהא חמורה מדי.

בדר"כ אדם שביצע עבירה ומביע חרטה זה לא יעזור לו החריגה היא בכיוון ההפוך. 28בסעיף קובע חריג, כי כשמדובר בעבירת ניסיון28סעיף לעניין ההרשעה גם אם ביהמ"ש השתכנע.

, שלמרות שהוא עבר את עבירת הניסיון אם הוא התחרט הואהנאשם מוכן להכיר בחרטתהוא

לא מרשיע אותו.

– פ"ד שעוסק בעבירה על דיני ניירות ערך ויש שם עניין של שילוב עם מידעפ"ד רוזוב

פנים. הסעיף בחוק מונה שורה של מקרים בו למרות שאדם עשה שימוש במידע פנים

לא תהא לו אחריות פלילית. גם שם מועבר הנטל על הנאשם ושוב עולה השאלה לגבי

נטל השכנוע

הקו שצריך להנחות אותנו היא חזקת החפות של הנאשם והיא צריכה להוביל . יחד עם זאת, במקרים מתאימיםאותנו למסקנה שנטל השכנוע מוטל על התביעה

נוחיות או מטעמים מהותיים אנו כן נטיל נטל28)חוק ניירות ערך, סעיף ( מטעמי

שכנוע על הנאשם.

אך ברוב המקרים יש לפרש את הסעיפים הללו כמעבירים את נטל הראיות

הראשוני ולא נטל השכנוע.

מה הפרושאמרנו שנטל השכנוע המוטל על התביעה הנו מעבר לספק סביר. ? של "מעבר לספק סביר"

קשה לתת הגדרה מדויקת. בסופו של דבר ביהמ"ש צריך להשתכנע שזה הסיפור וכל

תיאור עובדתי אחר הוא פחות הגיוני.

יש ראיותסמך ראיות נסיבתיות.השאלה מתעוררת בעיקר במקרים של הרשעה על

– ראיתי את פלוני גונב מחנות(. הרשעה על בסיס ראיותלדג'שהן ראיות ישירות )

כי לכיוון אחד נסיבתיות שהתמונה הכוללת מצביעה – צרוף של ראיות נסיבתיות

הנאשם ביצע את העבירה.

קורה מה הנה סביר ספק של בעניין שעלתה מעניינת שופטשאלה כשיש מיעוט?

, עבירת הריגה שדנים בה שלושה שופטים. האם העובדה ששופט אחד אומרנניח

לזכות לא די בה בכדי לעורר ספק סביר? בארה"ב התשובה הנה חיובית, שכן שם

39

אם יש רוב של שופטים שאומר מושבעים. השיטה בארץ אומרת שלא. 12מדובר ב- , העובדהכי הם השתכנעו מעל לספק סביר זה מספיק בכדי להרשיע את הנאשם

שיש דעת מיעוט שונה לא תביא לזיכויו של הנאשם.

יש מקרים בהם החוק או הדין יוצר חזקה בדבר קיומה של עובדה מסוימת.

סוגי חזקות: יש חזקה שבעובדה, חזקה שבדין וחזקה חלוטה.3יש

, שאני רוצה להרשיענניחדומה להעברת נטל הבאת ראיות. .חזקה שבעובדה1

יצר ולכן הדין או מודעות כוונה להוכיח כוונה. מאוד קשה אדם בעבירה שדורשת

ועל סמך חזקה זו ניתן להרשיעו. שאדם התכוון לתוצאות מעשהוחזקה, כי חזקה

אנו יוצאים מתוך הנחה שאדם התכוון לתוצאות מעשהו, אך עדיין מאפשרים לולהביא ראיות להפרכת החזקה.

– סעיףלדג'והיא מעבירה גם נטל שכנוע. החזקה היא בדין.יש מקרים בהם 2

לחוק העונשין, העוסק בעבירת ביגמיה )ריבוי נישואין( קובע חזקה, כי מי שהיה177

נשוי חזקה שכך כל עוד לא הוכח שפקעו או בוטלו.

זה סעיף שמעביר נטל שכנוע.

דהיינו, עפ"י הדין נישואים שהיו ימשיכו להיות כך, אלא אם כן אחד הצדדים ישכנע

אחרת.

- ישנה חזקה, כי אם ביצעת פעולה מסוימת אתהלדג'. וקיימת חזקה חלוטה.3

בפקודת מס144לא יכול להשתחרר בטענה כי לא ידעת כי עפ"י חוק זו עבירה. סעיף

הכנסה – חזקה שאדם החתום על דוח מ"ה יודע את פרטיו. חוק שירות בטחון קובע,

לאכי אם פורסם צו כללי נניח שאדם צריך להתייצב בתאריך מסוים לשרות אזי הוא יוכל להשתחרר בטענה כי הוא לא ידע מזה.

40

.דיני ראיות11

המטרה של דיני הראיות זה לקבוע עובדות במשפט וחשיפת האמת.

שיטות של כללי הראיות: 2 ישנן

יש מבחני קבילות לראיותהכל קביל מביאים את כל הראיות, וביהמ"ש יחליט

על מה להסתמך, כמה הוא מאמין ואיזה

משקל לתת לכל ראיה.

)יביאו גם עדות של קרוב משפחה או

עדות שמיעה(

שאין איתןיש להביא לביהמ"ש רק ראיות ואין להעמיד את השופט בפניבעיות

התלבטות זו

המגמה בפסיקה ובחקיקה היא מקבילות למשקל משמע להכניס כמה שיותר ראיות

=הגמשת כללי הראיות.וביהמ"ש ייתן את שיקול הדעת למה להאמין -

מגבלות על הצגת ראיות בבימ"ש:

למשל: -משיקולי מהימנותכללים מגבילים .1

עדות שמיעה- אדם שמעיד על מה ששמע מאחר. עדות כזו פסולה כיוון שלא ניתן

מספיק לבחון את מהימנותה.

או עדות של קרוב משפחה או נוגע בדבר שיכולה להיות בעייתית.

41

= כמו אותו כלל שפוסלמשיקולי הגנה על זכויות אזרח כללים מגבילים .2

ראיות שהושגו לא כדין תוך כדי פגיעה בזכויות פרט. דוגמא: האזנת סתר אסורה, שלא

אם יודעים שראיה כזו לא תוצג זה מורידאיפשרו לחשוד לשמור על זכות השתיקה. את המוטיבציה להשיג ראייה שלא כדין ומעודד להשיג ראיות כדין.

- יחסים בין רופא ללקוח, פסיכולוג ללקוח,משיקולי חיסיוןכללים מגבילים .3

עו"ד לקוח, חסיון מבטחון המדינה וכו' וכל מה שנלמד כבר.

בחלק משני הסוגים האחרונים המגמה היא להציג את הראיה ולהותיר שיקול דעת

לביהמ"ש.

תחולת כללי הראיות מבחינת הזמן והמקום

עניין המקום= כלל הפורום. הפורוםדיני הראיות קובעים כי מקום

קובע.

עניין הזמן= תחולה מיידיתיום הדיןדיני ראיות לפי

מערכות2דוגמא: בדיני משפחה יש

המטפלות בתחום, נניח ובית דין אזרחי דן

בנושא חלוקת הרכוש, והרי ידוע

שבשאלה זו יש הבדל בין ההלכה ולדין

הישראלי אולם החוק מחייב את בית הדין

הדתי לפעול בהתאם לכלל האזרחי. נניח

ובית הדין צייתן ופועל כך. אולם יתכן ויש

ויכוח עובדתי בין בני הזוג לדוגמא מי

מימש את רכישת הדירה. השאלה

העובדתית דורשת הכרעה אותה כמובן

יש להכריע לפי כללי הראיות והשאלה

היא האם על בית הדין הדתי להשתמש

בכללי ראיות של ההלכה או של בית הדין

הדתי הרי בית הדין הדתי דן לפי החוק

האזרחי. הקביעה היא כי בית הדין שדן

לפי הכללים שלו =במשפט יכריע הפורום.

- דנים על פיהתחולה המיידיתעיקרון

ביום המעשה,הדין שהיה תקף

אבל בדין פרוצדוראלי, דיני הראיות וסדרי

מה שקובע הוא יום הדיון. הדין,

בפלילי, אם היה שינוי בחוק אשר מוריד

את העונש אז עובדים לפי החוק החדש

אבל אם החוק מחמיר אז עובדים לפי

החוק הישן. לדוגמא- אם אדם עבר עבירה

ואז עדות של שותף לעבירה שנים3לפני

כשירה אך החוק שונה וכיוםלא הייתה

עדות זהו קבילה והדיון הוא היום אז הדין

וישתמשו בעדותשיחול הוא החוק החדש זו.

42

אם נחתם הסכם בין חברות והם קבעו

שהדין יחול לפי הצרפתי, אז למרות

שהמשפט בישראל הם יצטרכו לפסוק

ע"פ הדין הצרפתי כי מכבדים את ההסכם

כללי הראיות וסדר הדיןבין הצדיים אך יחולו לפי הדין הישראלי.

אם יש ראיה פסולה ושני הצדדים רוצים לקבלה, במשפט אזרחי זה אפשרי אבל

בפלילי כמעט ולא; רק עם הסכמה מפורשת ועם סנגור.

הכשרות והחובה להעיד

קובע כי מותר להזמין כל אדם ליתן עדות ששייכת לעניין. לפקודת הראיות1סעיף

.. הכל כשרים להעיד מלבד חריגים קובע כי לפקודת הראיות2סעיף

כל מי שכשר להעיד חייב להעיד

יום.30אדם שמסרב להעיד יכול להיות צפוי לביזיון ביהמ"ש- מעצר של עד

חריגים:

יחסי קרבה מדרגה ראשונה-

)הורים,ביחסי קירבה מדרגה ראשונה עוסקים לפקודת הראיות4 וסעיף 3סעיף

ילד ובן זוג(. מגבלה זו קיימת רק בפלילי והוא יכול להיות עד מטעם ההגנה בלבד.

במשפט פלילילא יכול להיות עד מטעם התביעהבן זוג

כנ"ל ילד כלפי הורה או הורה כלפי ילד

.הוא כן יכול להיות מטעם ההגנה

בן זוג =נישואין ולא ידוע בציבור. אם ביום האירוע הזוג לא היה נשוי ואחרי האירוע הם

התחתנו היא לא יכולה להעיד.

ואומר:4 ו-3קובע חריג לסעיפים לפקודת הראיות5סעיף

43

עבירות ובעבירות של חבלת גוף/אלימותבן זוג, הורה וילד יכולים להעיד זה כנגד זה )כגון אלימות כלפי בן זוג, מוות ברשלנות(. בתוך המשפחה

אומר שברגע שהעד זומן כעד מטעם ההגנה, גם אם העדות לפקודת הראיות6סעיף

למרות שזומן לטובת הקרוב ובסוף זה יצאפועלת לרעת הנאשם- היא קבילה. כנגדו- העדות קבילה.

.בני זוג והורים וילדים לא יכולים להעיד מטעם התביעה אך כן מטעם ההגנה

במקרים של חבלת גוף יעידו גם מטעם התביעה

אם העידו במסגרת ההגנה אולם יצא לרעת הנאשם אזי העדות קבילה

, אם במסגרת עדותכן כנגד שותף לעבירהקרוב משפחה לא יעיד כנגד קרובו אך

זאת זה יצא גם כנגד קרובו- קביל.

העדכאשר עד משפחה מתבקש להעיד נגד שותף של קרוב משפחה מקרבה ראשונה, כשר אך לא חייב להעיד.

. גם קטין וגם חולה נפש יכולים להעיד אךמלבד חריגים אלה אין חריגים

תצטרך להיבחן מהימנותם.

–הסברים מדוע בן זוג וקרוב משפחה פסולים לעדותלכאורה כי עדותם לא תהיה אמינה כי יש לו אינטרסים, לטובה או לרעה. אולם אילו הסיבה הייתה משיקולי מהימנות- אזי השאלה מדוע מקבלים אותו כעד הגנה?

ומדוע משתמשים בדבריו כאשר מעיד כשותף, או כאשר מעיד כעד הגנה ודבריונאמרים כנגד קרוב המשפחה ויכולים לשמש כנגדו?

.לכאורה אם פסילה – אזי הייתה צריכה להיות גורפת על רקע מהימנות :ההסבר נעוץ בטרילמה

אופציה להפליל – קשה נפשית – להפליל בן משפחה..1לא להעיד – יואשם בביזיון בית המשפט.2לא רוצה לשקר.3

– לא היינו צריכים לפסול, היינו צריכים לתת לאדם את האופציהאם אכן זו הסיבהלהעיד או לא – שההחלטה הייתה נתונה בידיו, עדיף על פני פסילה גורפת.

44

נימוק נוסף – בעל ואישה – כביכול מהמקורות "ויהפכו לבשר אחד", היום טיעון זה אינו תופס, למען שלום בית. שוב לא צריך איסור גורף אפשר היה להשאיר את הבחירה בידם להעיד או לא. כי תוצאת הבחירה בשלום בית פוגעת בשלום הציבור

)או יכולה לפגוע(. – רוצים שק"ד. ולכן השתדלו לצמצם אתבתי המשפט לא אוהבים הגבלת ראיות

– אך זהו פס"ד ישן מאוד .פרשו בני זוג כנישואין בלבד בפס"ד עומרהפסילה - היום הפסיקה היתה שונה לגבי בני זוג אך לא בשל התפיסה לגבי ראיות, אלא בשל

היחס לדיני משפחה שפירשו בני זוג בפרוש מאוד רחב.– מונה חריגים לחריגים –5סעיף מצמצם את תחולת סעיפים ו -3 כאשר4

רכוש. כנגד ואפילו אלימות לגבי בהרחבה שכשתכתבמפורשים מניח המרצה פקודת הראיות הסעיפים הללו ייעלמו לחלוטין ויתנו משקל לקבילות ראיות לשק"ד

של בית המשפט ולא לפסילת ראיות.

.עדות מפי שמועה12

משהו שמישהו אחר סיפר לו.אדם לא יכול להעיד על

עדות שמיעה היא ראיה על אמרה שאמר אדם מחוץ לביהמ"ש, והאמרה מוגשת כדי

שביהמ"ש יסיק ממנה מסקנות.

עדות שמיעה לא ניתן לחקור בחקירה נגדית ולכן יש בעיית מהימנות.

ולא את עצםתוכן האמירהעדות שמיעה תהיה פסולה כאשר אנו רוצים להוכיח את

האמירה.

- בשביל להוכיח הגנה עצמית ישהגנה עצמית למדנו שבמשפט פלילי יש לדוגמא:

להוכיח סכנת חיים.

45

נניח שראובן מספר לשמעון שלוי רוצה להרוג אותו .1

כששמעון רואה את לוי הוא פוגע בו כאקט של הגנה עצמית בשל מה שראובן.2

אמר.

שמעון טוען להגנה עצמית ועליו להוכיח שבאמת מדובר בהגנה עצמית משמע.3

סכנת חיים.

אומר לשמעוןויהודה מספר שהוא שמע את ראובןהוא מביא את יהודה כעד .4

שעליו להיזהר מלוי כי הוא רוצה להרגו- שמעון מביא את יהודה כחיזוק לטענתו

שמדובר בהגנה עצמית כעובדה שעוד מישהו שמע את ראובן אומר לו שלוי רוצה

. יתכן שראובןעדותו של יהודה = עדות שמיעה וזו פסולהלהרוג אותו.

סתם אמר לשמעון על לוי והוא כלל לא התכוון להרוג את שמעון ולא הייתה סכנת

חיים

= לכן הטיעון להגנה עצמית לא טוב.

לא היינו בפועל בסכנת חיים אך כך חשבנו - הגנה עצמית מדומהקיימת גם

באותו הרגע.

זה רלוונטי כי אולי לוי לא התכוון להרוג אותוהגנה עצמית מדומהאם שמעון יגיד שזו

אולם באותו רגע הוא חשב שהוא עומד להרגו וחש בסכנת חיים.

במקרה זה העדות של יהודה היא כבר רלוונטית כי המטרה שלנו היא לא להוכיח סכנת

חיים אלא להוכיח ששמעון חש בסכנת חיים ומאוים מלוי, ועל זה יהודה יכול להעיד

כיוון שהוא שמע את ראובן מזהיר את שמעון.

, אדם מציע לאחר לרכוש את המחשב שלו תמורתהצעה וקיבול לגבי דוגמא נוספת

אלף שח, האחר מסכים. אחרי חצי שעה האדם בא לממש את ההסכמה והראשון

מתחרט על הצעתו. יש להוכיח קיום הסכם זה ולכן האדם שרוצה לקנות מביא את

חברו ששמע את הראשון מציע למכור את המחשב, ושמע את השני מקבל את

ההצעה.

אם אותו חבר עומד על דוכן העדים ומעיד שהראשון הציע למכור והשני קיבל אותה =

כיוון שעצם העובדה ששמע את ההצעה והקיבול היא כמו ל"ראות" אתעדות זו קבילה

האירוע עצמו, ההצעה והקיבול בע"פ היא כמו חתימה על חוזה בכתב, אמירת הדברים

היא האירוע עצמו.

דוגמא נוספת רוצים לאשפז את שמעון באשפוז כפוי. לוי מעיד שהוא שמע את ראובן

אומר ששמעון פסיכופת. עדות זו היא עדות שמיעה ולא קבילה כי צריך להוכיח

46

ששמעון פסיכופת ולא רק שראובן אמר זאת כי לא ניתן לחקור את לוי בדבר

פסיכופתותו של שמעון כי הוא יגיד " מאיפה אני יודע? רק שמעתי את ראובן אומר

זאת" זו עדות שמיעה והעדות לא קבילה

דוגמא נוספת בנושא לשון הרע- ראובן אומר על לוי שהוא פסיכופת ולוי תובע בהוצאת

דיבה. מביאים את שמעון שמעיד ששמע את ראובן אומר על לוי שהוא פסיכופת. זו

עדות ממקור ראשון כי יש רק להוכיח את העובדה שראובן אמר על שמעון שלוי

פסיכופת, לא אכפת לנו אם הוא באמת פסיכופת או לא אלא רק שראובן אמר זאת

עליו. זו עדות קבילה.

=

אם בודקים את תוכן ונכונות האמרה= עדות שמיעה= לא קביל

אם צריך רק להוכיח את עצם אמירת האמרה= עדות מפי ראשון= קביל

ראיות נסיבתיות , נאשם הנאשם ברצח אשתו אולם הוא מתגונן וטוען שהוא שיחק באקדח,לדוגמא

ניקה אותו ובטעות כדור נפלט וזו הייתה תאונה.

הוא מודה שהוא נגע באקדח, שאלו טביעות האצבע שלו, שהוא לחץ על ההדק אולם

לא היה יסוד נפשי כי זו טעות.

לראיה שהוא התכוון להורגה נביא ראייה של שכנים ששמעו צעקות שהבעל מאיים על

האישה שהוא יהרוג אותה או של הטלפנית במשטרה שאמרה שהאישה התקשרה כמה

דקות קודם ואמרה שהמשטרה תבוא מהר כי עומדים לרצוח אותה.

תיאורטית יתכן כי הוא סתם צעק עליה ואיים עליה וכלל לא התכוון להורגה, אולי זה

במסגרת "משחק" ביניהם ובצירוף מקרים הוא גם שיחק באקדח ונפלט כדור,

דקות הוא גם איים והשכן2אולם צירוף מקרים זה הוא קצת מוזר כיוון שבפער של

שמע/ היא גם התקשרה לעזרת המשטרה + פליטת הכדור= הירייה היא מכוונת ולא

בטעות עקב משחק.

על מנת להוכיח שהמעשה היה מכוון נביא לעדות את השכן או הטלפנית במשטרה

כי מי אמר שהוא התכוון לרצוח אותה באמת?שלכאורה זו עדות שמיעהלמרות

במקרה הזה נכון שלא ניתן לחקור את הטלפנית או השכן לגבי מה שבאמת היה שם

משמע לגבי תוכן ונכונות הדברים והאמירה אבל עדותם עדיין תהא קבילה למרות שכל

כראייהשהם יודעים הוא שהאישה הייתה בלחץ כיוון שצירוף המקרים מכשיר עדותם נסיבתית.

47

מפקד חיל הים זימן חיילת לשיחה. יומיים קודם החיילת מספרתדוגמא נוספת-

למפקד הישיר שהיא מפחדת ללכת לשיחה עם מפקד חיל הים מסיבה גופנית.

לאחר מכן היא מתלוננת על אונס.

מפקד חיל הים טען שהוא לא האנס )היו ראיות של אונס(.

כדי להוכיח שהוא כן אנס מביאים את המפקד האישי שאומר מה שהיא אמרה לו.

לכאורה זו עדות שמיעה כי היא אמרה לו שהיא מפחדת ללכת לשיחה זו מסיבה

גופנית. כשהיא הלכה למפקד האישי היא לא ידעה שיאנסו אותה ועל כן זה מהווה

ראיה נסיבתית קבילה שהמפקד הוא זה ביצע את העבירה.

במקום מסוים יש הימורים לא חוקיים, בזמן הפשיטה במקום אחד השוטריםדוגמא

דקות אחר כך מתקשר3עונה לטלפון באותו המקום ומישהו אומר שהוא רוצה להמר,

שיחות של20 דקות אחר כך עוד אחד ועוד אחד. = יש 5עוד מישהו שרוצה להמר,

אנשים שרוצים להמר.

כי יתכןלכאורה זו עדות שמיעהרוצים להביא את שוטר זה להעיד על מה ששמע –

שכל מי שהתקשר טעה במספר, או שהימורים זה שם קוד לפעולה אחרת

עקרונית יש לאתר את כל המתקשרים שיבואו להעיד שרצו להעיד, אולם לא עושים

צירוף הנסיבות שלזאת ורק מביאים את השוטר, שוב , לכאורה זו עדות שמיעה אולם כמה שיחות שהיו ורצו להמר= ראייה נסיבתית קבילה לכך שמתבצעים הימורים

לא חוקיים

חריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה = במקרים אלו גם עדות שמיעהתתקבל

א- 10סעיף

במקרה שהחשוד מודה במשטרה ובביהמ"ש לא, אז השוטר מעיד שהוא הודה בפניו.

48

לכאורה זו עדות שמיעה כי השוטר לא יודע מדוע העד בחר להודות, מה המניעים ומה

עבר עליו,

כיוון במקרה הזה ניתן לחקור בחקירה נגדית את החשוד עצמואך עדות זו קבילה )אולי הודאתו הייתה מלחץ, קושי נפשי בחקירה וכו'( שנמצא ורק "התחרט"

אמרה שנתן עד מחוץ לביהמ"ש תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אם נתקיימו

התנאים הבאים:

מתן האמרה הוכח במשפט- מוכחים שהוא אמר ע"י צילום, שוטר אמר. .1

נותן האמרה הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקור אותו..2

העדות שונה מן האמרה באופן מהותי או שהעד מכחיש או טוען שלא זוכר את.3

תוכנה. מה שהוא אמר במשטרה שונה באופן מהותי ממה שאומר על דוכן העדים.

א':10הנימוקים לחקיקת סעיף - הייתה תחושה שהם חזרו בהם כישחזרו בהםהייתה תופעה של עדים .1

אם אין את הסעיף זה נותן תמריץהפעילו עליהם לחץ או שנבהלו מעצם העדות. לנאשמים להפעיל לחץ על העדים כדי שלא יבואו להעיד.

של מעבר מקבילות למשקל- לוותר על כלליםבמגמה הכלליתזה השתלב .2

שפוסלים עדות ולעבור לכללי משקל. מהו המשקל היחסי שיינתן לאותה עדות.

העד נמצא בבימ"ש וניתן לחקור אותו בחקירה נגדית א 10בסעיף

- לא קיימתיכולת לחקירה נגדיתולכן הבעייתיות שבעדות שמיעה ללא

ב 10סעיף

מסיבות כאלו ואחרות ומדובר באמרה שנאמרה במשטרה,לא נמצא פיזיתהעד

מחוץ לבימ"ש ומשיהו מעיד שאמרה זו נאמרה= עדות שמיעה ממש

שגרם לו שלא להעיד ולכן לנאשםאמצעי פסולהסיבה שהעד לא נמצא היא בשל

)שמסיקים שבגללו העד לא מעיד( אין להלין אלא על עצמו כי הוא או מישהו מטעמו

גרמו לעד לא להעיד

בימ"ש הרחיבו מאד את תכולת סעיפים אלו ובפרשנות שלו יצרו חריג של ממש לכלל..הפוסל עדות שמיעה

49

" - לגבי עד "מקשקש א' או ב'?10האם ייכנס לסעיף

ניתן לחקור אותו בחקירה נגדיתלכאורה בבימ"ש ונמצא פיזית א' כי הוא 10 לא ניתן לחקור אותו בחקירה נגדית ב' כי העד אמנם נמצא אולם 10או

רוצה להכשיר את עדותו של העד המקשקש ולכן תרצה להכניס זאת לא' כיהתביעה

בב' צריך להוכיח אמצעי פסול וזה קשה

מעדיף שיקבעו סעיף ב בדיוק מהסיבה שעל התביעה להוכיח אמצעי פסול וזההנאשם

יהיה קשה

ולצדדים א שנמצא בבימ"ש10לסעיף נקבע כי העד המקשקש ייכנס בפס"ד אושרי

יש אפשרות לחקור אותו

בהמשך עדים הבינו שאם הם מקשקשים אז זה לא עוזר להם שלא להעיד ויהיה ניתן

א ולכן החלה תופעה של 10להכשיר את עדותם לפי

העד השותק- מגיע אך לא עונה. אפשר אמנם לשאול אותו שאלות ולחקור חקירה נגדית אולם הוא לא עונה...

א כי קשה להוכיח אמצעי פסול שגורם לו10 רוצה להכניס אותו לסעיף התביעהשוב

שלא לדבר

והנאשם לב' בדיוק של הקושי להוכיח אמצעי פסול.

לסעיף נקבע כי עד שותק הוא לא עד שניתן לחקור אותו ולכן ייכנס בפס"ד אשכנזיקטן ב'

ולאלסעיף קטן א' בימ"ש קבע להיפך כי עד שותק ניתן לחקור והוא נכנס בפס"ד לוי

צריך להוכיח אמצעי פסול וזו ההלכה

ושם הוחלט שוב כמו בפס"ד לוי. חאג' איחיזה עלה שוב אח"כ בפס"ד

א '+ ב' 10 הבעייתיות בסעיף

נמצא כי סה"כ העד ובפשוטו זה לא נורא א הוא חריג הפוסל עדות שמיעה 10סעיף וחוקרים אותו נגדית

לגבי עד שותק או מקשקש זה לא קורה- לא באמת ניתן לחקור אותו נגדית

ב' אזי היינו אומרים לנאשם שהופעל אמצעי פסול10אם היינו מכניסים אותו לסעיף

ושישלם על זה כי זה באשמתו

50

, אלא נאשם אחר, אבל עדותו שליתכן כי לא הנאשם הפעיל אמצעי פסולאולם

מבלי שהייתה לו יכולת התגוננות כי לאוהנאשם יורשעהעד במשטרה כן מתקבלת

ניתן לחקור בחקירה נגדית.

במקביל לזה שסעיף א הורחב לגבי עד שותק-

משמע רק כאשר העד לא מגיע בשל אמצעי לטובת התביעה סעיף ב' הורחב גם הוא

:פסול ,האמצעי הפסול לא צריך להיות הסיבה היחידה בגינה העד לא מעיד

,לא ממש צריך לשכנע בכך אלא להביא רק קצה ראייה

,האמצעי החמור יכול להיות גם אמצעי קל

האמצעי הפסול לא חייב להיות מופעל על ידי הנאשם אלא על ידי נאשם אחר

איזון לכאורה:

עדות שהתקבלה מכוח א' )ד(- קובע כי אם כל מה שיש לנו נגד הנאשם זה 10סעיף לצורך חיזוק אז לא ניתן להרשיע את הנאשם, צריך ראיה נוספת א',10סעיף

שמחזקת אתאולם זו לא צריכה להיות ראייה שתומכת באשמה של הנאשם אלא לדוגמא אם העד ידע פרט מסוים שלולא היה במקום- לא יכול היהמהימנות העד

לדעת את הפרט הזה : מתלוננת בעבירת מין שמספרת על נקודת חן או שריטה בגופו

של הנאשם במקום נסתר שאדם מן היישוב לא יכול לראות אותה. זה לא אומר

שהנאשם ביצע את האונס, יכול להיות שהיחסים היו בהסכמה, יכול להיות שראתה

בסיטואציה אחרת אולם זה חיזוק למהימנותה

חיזוק יכול להיות עד נוסף

ממצאים מהשטח

מישהו שראה את הנאשם מסתובב במקום

א בלבד וצריך משהו נוסף,10 שכן לא מסתמכים על מקלות על הקושיראיות החיזוק

אולם כאמור ראיות החיזוק לא קשות להוכחה...

אמרה בכתב של העד א' וב' צריכים להיות על ידי 10סעיף

51

חשוב שהיא תהיה בכתב ולא בעל פה :בעל פה משמע עד ישב בחקירה בפני שוטר

ואמר לו כי מישהו נאשם, ואח"כ השוטר מעיד שהעד אמר שמישהו נאשם

לכתיבת האמרה יש חשיבות כדי :

שיהיה כמה שיותר אמין וקרוב לאמת

למנוע אח"כ בלבול ושכחה של פרטים

וכן כדי להבטיח רצינות= כאשר אדם אומר משהו בעל פה אזי אחרי דקה או

יכול להכחיש, ההתייחסות לדברים בעל פה פחות זהירה מהתייחסות לדברים

בכתב.

מהו כתב? כתב לא חייב ל היות כתב ידו של השוטר, מספיק שהשוטר יכתוב ועד יחתום

אולם אין הכרח של חתימת העד

גם הקלטה היא כמו כתב בלי הכרח שהעד יידע על כך שהוא מוקלט )אם יידע

שהוא מוקלט אזי יתכן ויהא זהיר יותר בדבריו(

גם אם השוטר לא רשם את הדברים מיידית, רק אחרי יום יומיים שבוע

שבועיים הוא סיכם את העדות שהעד העיד בפניו

היה מקרה בו השוטר רשם את העדות אחרי כמה חודשים וברק הכשירפס"ד טובול

זאת

- יחד עם העד הכניסו לתא המעצר מדובב שדובב אותו והעד מסרפ"ד יעקבוביץ'

שהשותפים שלו ביצעו את העבירה. המדובב לא רשם את הדברים בעצמו אלא סיפר

לחוקר שרשם. ואז עלתה השאלה האם זו אמרה בכתב? דעת הרוב אמרה שלא. כדי

שזה יהיה אמרה בכתב, רק מי ששמע את הדברים יכתוב אותם.

=גם דרישת הכתב אינה דרישה קשה )ביחד עם ראיות החיזוק(

אולםקבילה א חל = עדותו במשטרה מחוץ לבימ"ש היא 10במידה והחלטנו שסעיף

שייחסו לעדות זו בבימ"ש.לגבי המשקלאין זה אומר דבר

עדות עצמית והפללה גם כנגד שותף: נניח ונאשם היה במשטרה והעיד עדות שבה הוא הפליל את עצמו והפליל גם את

השותף שלו. נגד שניהם הוגש כתב אישום.

52

לא קבילה כיוון שלארוצים להרשיע אותו כנגד אותה הודאה אולם הוא אומר שהיא הייתה מרצון וטוען שהפעילו עליו אמצעים

הודאתו אינהבימש מקבל את הטענה וטוען שבגלל שהכו אותו- הוא הודה ולכן והיא נפסלת ולא נוכל להשתמש בה כנגדוקבילה

– האם ניתן יהיה לקבלה מכוח סעיףאולם נרצה להשתמש בעדותו כנגד השותף

א? כן. 10

המחשה מדוע זה בעייתי:שלושה אנשים חשודים, שלושתם מקבלים מכות בחקירה,

כל אחד מהם מודה שהוא ושני שותפיו ביצעו את העבירה.

תהיהיש פה הודאה אולם כל אחד מהם יטען שהיא לא חופשית ומרצון ולכן ההודאה פסולה כהודאה והפללה עצמית,

לכך אזחיזוק א' , כיוון שצריך 10 יש לנו עדות מכוח סעיף כנגד כל אחד מהםאבל

עדות אחת היא עדות עיקרית והשנייה תהיה חיזוק לעדות זו.

סיכום:

א' הוא חריג בולט לכלל הפוסל עדות שמיעה והוא החריג הכי שימושי. יש10סעיף

הרבה פסקי דין בהם עושים בו שימוש בעיקר בעדים שחוזרים בהם מעדותם.

הסעיף רלוונטי רק במשפט פלילי.

חריגים נוספים לכלל שפוסל עדות שמיעה- בעבירות, מין,14עדות של ילדים מתחת לגיל חוק לתיקון דיני ראיות בא להסדיר

וכו' כאשר הילד הוא הקורבן או עד או מבצע המעשה.מוסר, עבירות בתוך המשפחה

החוק בא להגן על ילדים מתוך תפיסה שאם נחקור ילד, אם במשטרה ואם בבימ"ש

אותו רוצים למנוע.לו נזק נפשיכמו שחוקרים כל עד בגיר אחר- הדבר יכול לגרום

ה

חוקר ילדיםחוק קובע כי חקירה במשטרה של ילד בנסיבות אלה תהיה רק על ידי הוא לא לובש מדי משטרה, האווירה היאשעבר הכשרה של עבודה סוציאלית,

עדינה יותר ומשפחתית יותר. אולם החשש הוא כאמור,לא רק מהחקירה במשטרה, אלא גם מהחקירה בבימ"ש.

החוק מסדיר את נושא מסירת עדות הילד בבימ"ש כאשר רוצים לאזן בין:

טובת הילד,

53

אינטרס ציבורי להרשעת נאשמים

והגנה על זכויות הנאשם וזכותו להליך הוגן והחוק קובע:

לא תימסרבאופן שגרתי, מלבד מקרים חריגים, עדות של ילד בעבירות מסוג זה באופן ישיר בבימ"ש באמצעות הילד אלא על ידי חוקר הילדים.

זה בעייתי כי הנאשם לא חוקר את הילד בחקירה נגדית, הילד לא מספר מה הוא ראה,

חווה וכו' וחוקר הילדים מעיד בעדות שמיעה מה שמע מהילד ולא ניתן לחקור אותו על

תוכן הדברים והמניעים אליהם.

על מנת שזה לא ייפגע יותר מדיי בנאשם קובעים כי :

ובימ"ש יכול לבדוק אם חוקר הילדיםמוקלטת בוידיאועדות הילד בפני חוקר הילדים .1

מציג את הדברים בצורה אמיתית ומדויקת ויכול להתרשם מהפחד הילד, היסוסיו,

כמה הוא אמר את הדברים מיוזמתו, כמה חשש וכו' אולם עדיין לא תהיה חקירה

נגדית בצורה ספונטנית , בלי הכנה, בתנאים שדורשים תשובה מיידית.

לא ניתן להרשיע נאשם על סמך עדות שהתקבלה מפי חוקר ילדים אלא אם בחומר.2

. ההבדל בין ראיה מסוג סיוע לראיה מסוג חיזוק: סיועסיוע לעדות זוהראיות יש

היא ראיה הנוטה לסבך את הנאשם , אינה מפלילה אותו באופן מלא אך מסייעת

בהרשעתו.

יש בכל הנושא הזה חריגות נוספת:

אדם מעיד על עובדות ולא על מסקנות, לא מעידים על מהימנות של מישהו או אם

מאמינים לו או לא, אולם חוקר הילדים שמעיד בבימ"ש על העדות ששמע מהילד יכול

את התרשמותו מהילד: חושב שניתן להאמין לילד, שהוא אמין.גם לומר בבימ"ש

מהווה סיוע להפללת נאשם162שתיקה של נאשם לפי סעיף אך לא בנושא של עדות ילדים, בנושא זה עדות חוקר הילדים + שתיקת הנאשם לא

מספיקה להרשעת הנאשם .

ראייה מסוג סיוע למצב זה יכולה להיות:

מצב פיזי של ילד

שני ילדים שמתלוננים כנגדו- ראייה אחת יכולה להוות סיוע לעדות של ילד

. אחד, ולהיפך

54

ראיות שהושגו שלא כדין

משמע ראיות שהושגו באמצעים לא כשרים: הודאות ללא זכות ההיוועצות או אזהרה לגבי זכות השתיקה

,האזנות סתר

הגנת הפרטיות והפגיעה בה

הבעיה אינה בעיית מהימנות משמע הראייה כן משקפת את האמת אולם בגלל

שהושגה באמצעים לא חוקיים נשאלת השאלה האם ניתן להציגה בבית המשפט?

, חייל הואשם באחזקת סם. עד פס"ד יששכרוב

. זה שהיא הושגה שלא כדיןשלא פוסלים ראייה שהושגה שלא כדיןהכלל בארץ היה

לא ישפיע על קבילות הראייה והיא תוצג לבימ"ש כאשר בימ"ש יחליט איזה משקל

לייחס לה.

ראיה שהושגה שלא כדין בד"כפ"ד יששכרוב קבע שיש כללי פסילה יחסיים: נפסלת, אך יש לביהמ"ש אפשרות להפעיל שיקול דעת האם לקבל אותה או לא.

זה לא כנגד האזנות סתר בלבד או זכויות ספציפיות אחרות אותן נלמד בהמשך, אלא

כל זכות: שתיקה, היוועצות וכו' ואז הראיה תהיה פסולה אלא אם בימ"ש החליט

להכשיר אותה.

55

כללי פסילה יחסיים- היו גם לפני פ"ד יששכרוב תשובות:3כששואלים את השאלה האם לפסול את הראיה או לא יש

תפקיד ביהמ"ש הוא להגיע לחקר האמת ולא -ראיה מהימנה לא תיפסל.1

מעניין אותו איך השיגו ראיות באם כדין, או לא.

- גישה הפוכה לגישה הקודמת.ראיה שהושגה שלא כדין- פסולה.2

ראייה מהימנה, שמשקפת את האמת, ויכולה להרשיע נאשם -אם הושגה לא כדין

הראיה פסולה.= זו גישת המשפט האמריקאי ושם גם נוקטים ב"פרי העץ המורעל"

משמע גם לא נשתמש בראיות שהושגו בשל ראיה פסולה זו. בארץ זה לא קיים ונקבל

גם ראיה עקב ראיה שהושגה שלא כדין.

משמע הראייה נותרת גישת ביניים- יוצרת כללי פסילה יחסיים.3

. יש שני נוסחים אפשריים בהתאם לשתי גישותלשיקול דעתו של בית המשפט

הקיצון.

נכנסים לניסוח שפוסל ראיה שהושגה שלא כדין אבל מקנה שיקול דעת13 ו 32סעיף

לקבל אותה.

לאזן בין המטרה להרשעת נאשם לבין הוגנות יש בשיקול הדעת של בימ"שלגבי הכשרת הראייה יעלו הנושאים הבאים: ההליך.

בהשגת הראייהמידת אי החוקיותאת

מכוונת או בטעותהאם אי החוקיות הייתה גם בדרך חוקיתהאם ניתן היה להשיג את הראייהמה חשיבות הראייה

כאמור, עד פ"ד יששכרוב לא היה כלל פסילה כללי שפוסל ראיות שלא כדין , אחרי פ"ד

סעיפים שהיו קיימים3זה נקבע כי ראיה שהוגשה שלא כדין – תיפסל, ולפני הפ"ד היו

פ"ד יששכרוב שבמסגרתם נפסלו ראיות שהושגו שלא כדין אך בנושאיםגם לפני

.הודאת חוץ של נאשם,1ספציפיים והם:

לחוק32סעיף . : 2מלבד זאת קיימים גם סעיפים אלו שאין לנו זמן לדבר עליהם תחשב כפסולה אלא אם- ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות- הגנת הפרטיות

ראיה שהושגה- לחוק האזנות הסתר13סעיף . ו3 ביהמ"ש הכשיר אותה משיקולי צדק.

56

אסור להאזין האזנת סתר אלא אם כןהסעיף קובע כלל פסילה יחסי - תוך האזנת סתר. החוק התיר זאת

- הודאת חוץ זובהודאות חוץ של הנאשם לפקודת הראיות עוסק 12עיף ס

הודאה שניתנה מחוץ לכותלי ביהמ"ש – באוזני חוקר/חבר שהוא לא חוזר עליה בבית

המשפט )אם כי לא עשה את העבירה והודה בחקירה בשל לחץ, או שמתחרט על

אותה הודאה ולא רוצה לחזור עליה כי מקווה שאולי לא יצליחו להרשיע אותו(

כי:וזה בעייתיאנחנו מבקשים להכשיר הודאה זו

כי החוקר רק שמע אותו מעיד ולא עדות שמיעההודאת חוץ מעוררת בעיה של .1

היה בשטח, לא ניתן לחקור אותו על מה שהיה

- הנאשם נמצא פיזית בבימ"ש ולכן ניתן לחקור אותו בחקירהפתרון לבעיה=

נגדית והוא יכול להסביר למה הודאתו בבימ"ש לא רלוונטית.

על ידי השוטר באמצעים פסולים או מלחץ חיצוני הודאה יכולה להיות .2

שקובע כי הודאה צריכה להיות חופשית12= לחץ חיצוני ניתן לפתור על ידי סעיף

ומרצון .

בבימ"ש נאשם יכול לטעון כי הודאתו לא היתה חופשית ומרצון ויעצרו לרגע את הדיון

האם כשרה או פסולה, האם היתה משפט זוטא-הכללי ויעצרו לדון בהודאה=

חופשית ומרצון או לא, האם הופעלו כנגדו אמצעים פסולים שגרמו לו להודות. נטל

השכנוע שמדובר בהודאה חופשית ומרצון מוטל על התביעה ומידת השכנוע הינה

מעל לספק סביר.

אם ההודאה תפסל אז סביר להניח שזה יביא לזיכוי הנאשם כיוון שכאשר יש הודאה

של נאשם אז לרוב לא מחפשים יותר מדיי ראיות נוספות.

57

"חופשית ומרצון" מדוע פוסלים הודאה שלא מרצון חופשי? . 1

יצירת לחץ נפשי:- שהתקבלה באמצעים פסולים כמו חשש למהימנות הראיה

לא הגון: קללות, חקירה בשעות לא סבירות, מניעת תרופות חיוניות, שימוש במעצר

להשאיר אדם ללא יכולת לצאת לשירותים, אלימות פיזית, בני משפחה

שלא תהיה להם מוטיבציה לגבות הודאותחינוך והרתעת המשטרה -

באמצעים פסולים כי הודאות באמצעי פסול לא יוכשרו והחוקרים "התאמצו" לשווא.

חלק מזכות השתיקה שלו וחלק מכבודו.שמירה על חירויות וזכויות הפרט -

אסור לומר לו שיש לו זכות שתיקה אבל אם שותק אז יקבל מכות... המכות יגרמו

לאדם להודות בדברים שהם אולי אמיתיים ואינו משקר לגביהם, או שבגלל המכות

אמצעי פסול לא תמיד יגרוםיודה גם אם אינו קשור לעבירה רק כדי שיפסיקו. לקבלת הודאה לא מהימנה, לעיתים הוא יביא להודאה מהימנה אולם תוך פגיעה

בזכויות הפרט

- מתי פוסלים הודאה כי תוגדר שאינה מרצונו החופשי של הנאשם? . 2

גם אם לא הם גרמו לקבלת ההודאה.אמצעים פסולים,כאשר הוכח שהופעלו א.

תלוי כמה האמצעים פסולים, כמה זה קיצוני

- יתכן והופעלו אמצעים פסולים אולםהרצון החופשי נפגעצריכים לבדוק אם ב.

עדיין הנאשם העיד והודה מרצון.

ההודאה נפסול אותה.למהימנותאם יש ספק בהקשר ג.

58

קובע כי הנימוק העיקרי בגינו פוסלים הודאה הוא פגיעה בזכויותפס"ד מועדי

הנאשם.

יש לציין כי היום כל החקירות צריכות להיות מוקלטות ולכן קל יותר לקבוע אם

הופעלו אמצעים פסולים או לא.

של האדם שמודה כי רוצה לחפות על מישהו, כי חש מצוקה לחץ פנימי.3

ממעמד המעצר ורוצה לצאת ממנו, ייסורי מצפון וכו'

= בימ"ש ישקול את סבירות ומהימנות ההודאה ויחליט אם היה מהימנה או לא

סוג ראייה שמחזקת את מהימנות דבר מה נוסף"=על מנת להרשיעו יש צורך ב"

ההודאה וזה מבטיח את העובדה שיתכן שלחץ פנימי גרם לו להודות. ) פרטים שרק

הוא יכול לדעת שמצויים בתוך הודאתו כמו הסכין שנמצאה במקום זה או אחר(

לגבי המבחן-

,פתרון אירועונים שיש להתייחס לכל פרטיו, אין פרט מיותר. לא צריך להכריע

רק להציג את שני הצדדים: למה הראיה כן קבילה ולמה לא, וכו'.

כמו כן יהיה חלק אינפורמטיבי

.יועלה מבחן לדוגמא + תשובה לאתר

יש ללמוד את פסקי הדין שלא נלמדו בכיתה והעובדות יכולות לעזור כי אולי

יהיו דומות לאירוע שיתן.

59

להלן רשימת קריאה מחייבת לבחינה. יתר פסקי הדין מהווים קריאת רשות:

: מעצרים 2  

- חומרת עבירהגאנימת . 589( 4, פד"י מט) גנימאת נ' מד"י 2316/95 דנ"פ א.כשלעצמה איננה עילת מעצר.

: סמכויות חיפוש 3

. 1996 חוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד(, התשנ"ו-

. 1969 פקודת סדר הדין הפלילי )מעצר וחיפוש( ]נוסח חדש[, תשכ"ט –

.294( 3, פד" לד) קטלן נ' שב"ס 355/79 בג"צ

– חיפוש פנימי ללא הסכמה אסור..673( 3, פד"י מ) קורטאם נ' מד"י 480/85 ע"פ א.מותר לשם הצלת חיים.

: זכות השתיקה והחסיון מפני הפללה עצמית4 

.47, סעיף פקודת הראיות

.2, סעיף פקודת הפרוצדורה הפלילית )עדות(

.162, 161, סע' חסד"פ

– חובת גילויגלעד שרון. 748( 1, פד"י נח) מד"י נ' גלעד שרון 8600/03 ע"פ א. )א( גם מלכתחילה. אין זכות שתיקה47מסמכים לביהמ'ש, והוא יבחן ויחליט. סעיף

לעד.

14.12.06 מיום מילשטיין נ' תצ"ר 4142/04 רע"פ

: חובת הגילוי - זכות העיון5

60

– ההגנה רשאית לדעת תמציתסיקסיק 8( 5, פד"י מו) סיקסיק נ' מד"י 1152/91 ע"פ א.הראיה החסויה, כדי לשקול בקשה להסרת חיסיון.

: זכות הייצוג6

.חסד"פ ל20 – 11סע'

.חוק הסניגוריה הציבורית

: הסדרי טיעון 7

.820( 4)2002, תקדין-על פלוני נ' מד"י 1958/98 ע"פ

נטל השכנוע, נטל הבאת הראיות ומידת ההוכחה במשפטים פלילים:: 8

(;70 – 58 )מומלץ: 57 – 34(, חשין: סע' 19.8.99 )מיום רוזוב נ' מד"י 4675/97 ע"פ בייניש; ברק.

: הכשרות והחובה להעיד9

.55א, 54(, 1)54, סע' 47, 1-8, סע' פקודת הראיות

: הכלל הפוסל עדות שמיעה10

.10 – 9 סע' פק' הראיות

ב'.332ב' – 329, 309( 4, פד"י מב) מד"י נ' טובול 23/85 ד"נ

– 147, 133( 1, פד"י נ) יעקובוביץ נ' מד"י 4004/93 ע"פ – רישוםיעקובוביץ'. 149 מפי מדובב = עדות שמיעה = לא קביל.

א 10 : אמרת חוץ של עד – סעיף 11

ג.10א – 10, סע' פקודת הראיות

)א – ב( לפס"ד של השופט15, סע' 133( 1, פד"י נ) יעקובוביץ נ' מד"י 4004/93 ע"פ לפס"ד של השופט מצא.6 – 1(; סע' 169 – 165קדמי )עמ'

– רישום מפי מדובב = עדות שמיעה = לא קביל.יעקובוביץ'

  לפס"ד של השופט20; 8 –1, סע' 221( 5, פד"י מה) חג' יחיא נ' מד"י 2251/90 ע"פ לפס"ד של השופט אלון. רצוי: כל פסק הדין.16 – 1אור; סע'

)א(10 – עד מקשקש, לא ניתן לחקור, לא נופל לגדר סעיף אשכנזיא.

– הפך את הלכת אשכנזי. לויב.

– חזר להלכת אשכנזי. ( 1 חאג יחיא )ג.

- הפכו שוב. עד מקשקש/עד שותק = עד שניתנה הזדמנותלחקור אותו ( 2 חאג יחיא )ד.)א(. 10= נופל לגדר סעיף

61

: ראיות שהושגו שלא כדין )הודאות, האזנת סתר, הגנת הרטיות(13

, כלל פסילהחדש – כלל יששכרוב 4.5.06 מיום יששכרוב נ' מד"י 5121/98 ע"פ יחסי: ראיה שהושגה שלא כדין תיפסל,

אלא אם ביהמ'ש הכשיר אותה )במקרה זה לא יידעו אותו על זכות השתיקה, וזכותההיוועצות.( ]עד הלכת יששכרוב – אין פסילה; בארה'ב –

פסילה גורפת, פרי העץ המורעל[

.12, 11, סע' פקודת הראיות

– פסילת הודאה אם בניגודמועדי. 197( 1, פד"י לח) מועדי נ' מד"י 168/82 ע"פ לרצון חופשי. מתי נדע? אמצעים פסולים

והתרשמות השופטים

14.12.06 מיום מילשטיין נ' תצ"ר 4142/04 רע"פ

.32; 20 – 18; 3 – 1 בעיקר סע': 1981 חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א –

איזכור פסקי דין על פי פרקי הקורס

זכות שתיקה, הפללה עצמית, וסייגים להם(2 – טבילת ידיים )בדיקת סמים( = ראיה חפצית ואין לה חיסיון. חוריא. – אין חיסיון בהפללה עצמית בהליך אזרחי )מסים( קרייתיב. – כנ'ל )חריגה ממכסות ייצור( כלכודאג. – אין חיסיון בגלל חשש להפללה על פי חוק בחו'ל. זילברברגד.

זכות עיון בחומר חקירה(3 – אי גילוי ראיות חסויות למען שלום הציבור. ביהמ'ש יכריע לפי יהודאיא.

האיזון בין שלום הציבור, לחשיבות ההליך ההוגן. פסק נגד הגילוי.

– )סמים בגבול הצפון(. פסיקה לטובת גילוי ראיות. שינוי גרינברגב.בגישה

לעומת פס'ד הקודמים. – פסילת ראיה כיוון שלא הועברה להגנה. אסרףג. – אם בתום לב, לא בהכרח תיפסל. אסרףד.

זכות היוועצות וזכות הייצוג(4

62

– ביטול ראיה כי לא ניתנה לחשוד זכות ההיוועצות. לא יששכרובא.נאמר לו

שיש לו זכות כזו.

סניגור וסניגוריה הציבורית(5 – על סניגור לפעול כפי שסניגור סביר היה פועל לוקסמבורגא. – כנ'ל אמסלםב. – בכשל פרוצדוראלי חמור וקיצוני, לא צריך להוכיח שהיה ברנסג.

עיוות דין. עצם זה מספיק למשפט חוזר.

הסדרי טיעון למיניהם(6 – נאשם יכול לחזור בו כי לא הבין משמעות ההסדר לגביו. סמחאתא. – כנ'ל, בגלל סיבה שאינה קשורה )חשש מגירוש( מורזובהב. – התביעה תוכל לחזור בה רק בשינוי נסיבות קיצוני. הסדר כזה אביבג.

הוא כמו חוזה מינהלי וצריך לקיימו )ברק( – תביעה תוכל לחזור בה אם חתמה תחת איום/אילוץ = שינוי קוגןד.

(6נסיבות קיצוני )מקרה כלא – ביהמ'ש יתערב במקרים חריגים ביותר. פלוניה. – כנ'ל. )מחלוקת בין מצא לגולדברג – הכרעה לטובת מצא( חמוצקיו.– כנ'ל קצב ז.

דיני הראיות: חובת ההוכחה, זימון לעדות(7 – בהוכחת יסוד שלילי )העדר קינטור, במקרה הזה(, נטל זרקאא.

הבאת הראיות על הנאשם.

– כנ'ל. יסוד שלילי מתמשך. גם נטל השכנוע על הנאשם, אזואלוסב.אך לפי

(50%מאזן הסתברויות )מעל – כנ'ל. רוזובג. – אין לזמן לעדות שותף לעבירה, שמשפטו עדיין מתנהל. הלכת קינזיד. – ההלכה תופעל לפי שיקול דעת ביהמ'ש, ביטול הלכת קינזיה.

ובמקרים חריגים בלבד. )ביקורת משפטית קשה על הפסיקה. פגיעה

בנאשמים(

דיני הראיות: עדות שמיעה ודרישת הכתב(8 – דרישת הכתב קבילה גם אם נכתבה באיחור )ברק – איחור טובולא.

גדול,דעת הרוב – איחור סביר(.

דיני הראיות: פסילת עדות/פסילת ראיה(9 , גורף – זכות דיונית = זכות יסוד. אך לא נקבע כלל פסילה סמירקא.

גם אם סטיבן סמירק נ' מדינת ישראל-לא עמדו באחד התנאים )במקרה זה לא הוזהר(.

63

סמירק הועמד לדין בעבירות של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמתו בישראל. אזרח

ותושב גרמניה, התאסלם, נסע ללבנון והצטרף לחיזבאללה. ההוראה שקיבל ממפעיליו

הייתה להגיע לישראל כתייר ולאסוף מידע לגבי מקומות פוטנציאליים לביצוע פיגוע

התאבדות, תוך העברת החומר המתועד למפעיליו באופן שסוכם עליו מראש. בהגיעו

ארצה נעצר על-ידי כוחות הביטחון. בבית המשפט המחוזי כפר סמירק בכל המיוחס

. הוא טען שההודאות נלקחו ממנו באיומים, תוך הפעלת לחץ פיזי על ידי אנשילו בית המשפטהשב"כ, ואמר כי בין היתר כוסה ראשו בשק ונמנעה ממנו שינה.

העליון דחה את הערעור.

מבחן לדוגמא שעלה באתר:

נקודות – עד עמוד וחצי: 30 – 1 שאלה

כתב פי על ברשלנות. מוות גרימת של בעבירה אישום כתב הוגש ראובן כנגד האישום, נהג ראובן נהיגה רשלנית וכתוצאה מכך גרם לתאונה שהביאה למותו של

הקרבן. שוטר שהגיע למקום התאונה, חקר בו במקום את לאה, אשתו של ראובן, שנסעה עימו ברכב. לאה סיפרה לשוטר כי בעלה נסע מהר, שכן רצה להספיק לצפות בתכנית האהובה עליו בטלוויזיה. עם הגיעו לתחנת המשטרה, כתב השוטר זיכרון

דברים המתאר את פרטי העדות של הלאה.

64

התביעה זימנה את לאה להעיד כנגד ראובן, אך בעדותה בבית המשפט היא טענה שאיננה זוכרת דבר ממה שקרה, שכן היתה ישנה בזמן התאונה והתעוררה רק מקול

החבטה. התביעה מבקשת מבית המשפט לקבל את עדותה של לאה במשטרה מכוח סעיף

א לפקודת הראיות. הסניגור מתנגד לעדותה של לאה בכלל, ולהפעלת סעיף10א בפרט.10

חווה/י דעתך.

א לעדות בן משפחה:10תשובת המרצה לגבי היחס בין סעיף א משמע אם קרוב משפחה העיד10לא ניתן להכשיר עדות פסולה באמצעות סעיף

ואח"כ חזר בו- עדותו לא תוכשר במסגרת סעיף זה.

נקודות – עד עמוד אחד: 25 – 2 שאלה

עתה צא/י מן ההנחה, כי ראובן עצמו נפצע במהלך התאונה פציעה שנראתה על פניה קשה. תוך כדי המתנה לצוות עזרה ראשונה, חקר אותו השוטר על נסיבות התאונה. ראובן, אשר נאנח מכאבים, ביקש מהשוטר לדחות את שאלותיו למועד מאוחר יותר, אך השוטר התעקש לשאול. לטענתו הוא חשש שמא מצבו הרפואי של ראובן לא יאפשר לגבות ממנו עדות בהמשך, ועל כן היה חשוב לו לתשאל אותו בו

במקום."טוב, לו האחרון: ענה ראובן, את לשאול להמשיך השוטר של עקשנותו בשל תרשום. אני נסעתי מהר ולכן נגרמה התאונה. עכשיו תעזוב אותי בשקט, אני לא

מסוגל לדבר יותר".ואולם ראובן הכחיש את עם החלמתו של ראובן הוגש נגדו כתב האישום כנ"ל, המיוחס לו. התביעה מבקשת להסתמך על הודאתו של ראובן בפני השוטר, ואולם

סניגרו של ראובן טוען שהיא איננה קבילה. חווה/י דעתך.

נקודות – עד עמוד וחצי: 35 – 3 שאלה

טיעון עם ראובן, לפיו תמורת כי התביעה הגיעה להסדר מן ההנחה עתה צא/י הודאתו הוא יואשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות )שעונשה עד שלוש שנות מאסר(ולא בעבירת הריגה )שעונשה עד עשרים שנות מאסר(, וכי העונש שיבקשו

מבית המשפט יעמוד על ששה חודשי עבודות שירות. הצדדים פעלו על פי ההסדר וראובן הורשע על פי הודאתו. בגזר הדין השית בית המשפט על ראובן שנתיים מאסר בפועל.בית המשפט נימק זאת בכך שאין הוא כפוף להסדר הטיעון. תאונות הדרכים מחייבות לדעת בית המשפט מלחמת חורמהועל כן יש להחמיר בעונשיהם של עברייני תנועה, בעיקר מצד הרשויות השונות,

65

כאלה שגרמו לתאונות קטלניות. בית המשפט אף טען כי ממה שהובא בפניו הואמניח שלולא הסדר הטיעון, היה מורשע ראובן בהריגה ועונשו אף היה חמור יותר.

ראובן הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין. ביחס להכרעת הדין הוא ביקש לחזור בו מהודאתו, בטענה שלו ידע שכך ינהג בית המשפט, לא היה מודה. גם אם לא יתקבל הערעור על הכרעת הדין, הוא ביקש להקל בגזר הדין ולהעמידו על ששה חודשי עבודות שירות, כמוסכם בהסדר הטיעון. ראובן אף ביקש מהתביעה

להצטרף אליו לערעור על הכרעת הדין, ואולם זו סירבה.חווה/י דעתך על סירובה של התביעה, ועל סיכויי הערעור על שני חלקיו.

נקודות – עד חצי עמוד: 10 – 4 שאלה

א10מהי המשמעות של הכרזה על עד כ"עד עויין", ומדוע זה לא מייתר את סעיף לפקודת הראיות? הסבר/ירי.

66

1982חוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, תשמ"ב-כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה..58 נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת,.59

תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור או אם היתה

רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.בסעיף זה –)א(א.59

"בן זוג" – מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;שברשות אלימות במשפחה ולמניעת לטיפול המרכז – "המרכז" המקומית ברשות היה לא ואם התלונה, הוגשה שבה המקומית מרכז כאמור – המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית

האמורה"המתלונן" – בן הזוג המתלונן;

,334, 192"עבירת מין או אלימות" – עבירה מסוג עוון לפי סעיפים שלא בנסיבות מחמירות, 336 )ג(348(, 1)א347)ב(, 346, 337

ו-380, 379 שלא בנסיבות מחמירות, 377, 376ו-)ה(, )א(,381 .1977לחוק העונשין, התשל"ז-

בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן)ב( שאין בדבר ענין59זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף

לציבור. ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן)ג(

זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף, ההוראות האלה:59האמור בסעיף

המכהן(1) משטרה קצין באישור תהיה לחקור שלא ההחלטה כקצין אגף חקירות מרחבי )בסעיף זה – קצין אגף חקירות מרחבי(;

החלטה שלא לחקור או59בטרם יקבל קצין כאמור בסעיף (2) בטרם יאשר קצין אגף חקירות מרחבי את ההחלטה רשאי כל אחדזוגו או שניהם, בהסכמתו של כל מהם להפנות את המתלונן, בן

אחד מהם, לפי הענין, למרכז; פנה המתלונן או בן זוגו, או פנו שניהם למרכז, יעביר המרכז(3)

יתייחס הדיווח למרכז; אותם שהפנה המשטרה לקצין דיווח למסוכנות בן זוגו של המתלונן כלפי המתלונן, ויתבסס על המידע

שבידי המרכז; לא פנו הן המתלונן והן בן זוגו למרכז, יחליט קצין המשטרה(4)

( בענין פתיחה בחקירה גם בלא דיווח כאמור2כאמור בפסקה )(;3בפסקה )

זוגו או שניהם למרכז(5) בן קצין המשטרה שהפנה מתלונן או (, יודיע למרכז על ההפניה של כל אחד שהסכים2כאמור בפסקה )

שפרטיו האישיים יימסרו למרכז, לצורך מעקב אם פנה אחד מהם ( לפני3או פנו שניהם למרכז, ואם להמתין לדיווח כאמור בפסקה )

מתן ההחלטה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או(6)

.59קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי סעיף חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע תעבירו המשטרה לפרקליט)א(.60

מחוז.המשטרה)ב( תעבירו פשע שאינה בעבירה בחקירה שהושג חומר

.12לתובע המוסמך לנהל את התביעה, כאמור בסעיף

העברת

החלטה

67

על אף הוראות סעיף קטן )א( - )ג(בחקירה(1) שהושג חומר כי להחליט רשאי המדינה פרקליט

בעבירות פשע, המנויות בתוספת ראשונה א', כולן או חלקן, יועבר( )להלן – תובע משטרתי(;2)א()12לתובע כאמור בסעיף

חומר שהושג(2) לתובע משטרתי להעביר מחוז רשאי פרקליט בחקירה בעבירת פשע, אם מצא כי חומר החקירה שהועבר אליו

אינו מגלה עבירת פשע.( תפורסם ברשומות.1החלטת פרקליט המדינה לפי סעיף קטן )ג())ד(ועדת)ה( ובאישור הפנים לביטחון השר בהסכמת המשפטים, שר

החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א',ובלבד שלא יקבע בה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.

בסעיף .61 כאמור החקירה חומר המשפטי60הועבר היועץ רשאי , לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך

לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט. הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם)א(.74

שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם

בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו.האישום,)ב( כתב הוגש שאליו המשפט מבית לבקש, רשאי נאשם

ולא חקירה חומר לטענתו, שהוא, בחומר לעיין לו להתיר לתובע להורות הועמד לעיונו.

האפשר בקשה לפי סעיף קטן )ב( תידון לפני שופט אחד ובמידת)ג(היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום.

בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של)ד(בית המשפט בלבד.

על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט)ה(שלערעור שידון בערר בשופט אחד.

אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות ]נוסח)ו(.1971חדש[, תשל"א–

אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור74הוראות סעיף .78 חלות עליו.77לפי כל דין, אולם הוראות סעיף

אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם.80 זה הוראות סימן שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת העדרו של עד או

לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה. בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על.108

עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנהאו בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.

ואם)א(.153 המשפט לפני שבכתב בהודיה אם בעובדה, הנאשם הודה במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה

או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו. התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין,)ב(

יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש אתהדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.

הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של)א(.162 התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש

לחוק לתיקון הראיות )הגנת ילדים(, תשט"ו-11סיוע לצורך סעיף או1955 )ד( לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.20לצורך סעיף

הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה)ב( חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם

תשס"ד-

)תיקון מס'

החקירה[67]

1)תשנ"ה-

995תיקון

)תיקון

)תיקון

)תיקון

)תיקון מ(

חומר

צו

חזרה

68

מוגבלות נפשית כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות,ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.

בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה.215סבור כי לא נגרם עיוות דין.

1974תקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-

לחוק,15ראה בית המשפט שמתקיימים התנאים המפורטים בסעיף א.2 רשאי הוא

למנות סניגור לחשוד, לעצור או לנאשם לפי הענין, אף אם לא הוגשה בקשהמטעמו.

1971פקודת הראיות ]נוסח חדש[, תשל"א- מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא,)א(.1

כשאין הוראה אחרת בפקודה זו. בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין)ב(

בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת. , ואין אדם4 ו-3הכל כשרים להעיד בכל משפט, בכפוף לאמור בסעיפים .2

נאשם או או מתלונן אזרחית, בתובענה דין בעל מפני שהוא להעיד פסול במשפט פלילי, או מפני שהוא מעבידו, עובדו, בן זוגו או קרובו של התובע,

המתלונן, הנתבע או הנאשם, או מפני שהורשע או נושא עונש על עבירה. במשפט פלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו, ואין כופים אותו.3

להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם בן זוגו בכתב אישום אחד. במשפט פלילי אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו, ואין.4

כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב-אישוםאחד.

לא יחולו במשפט פלילי בשל אחד מאלה:4 ו-3הסייגים שבסעיפים .5חבלת גוף או אלימות או איום באחד מאלה;(1)לפי סעיפים (2) או 337עבירה לחוק העונשין, תשל"ז–362 1977

1 חוק העונשין(, או לפי סימן י' בפרק ח' ולפי סימנים ה' או ו'—)להלן בפרק י' לחוק העונשין, שעבר בן זוג נגד בן זוגו, הורה נגד ילדו או ילד

נגד הורהו;לחוק העונשין, לעניין הפרת צו הגנה287עבירה לפי סעיף א(2)

, או לעניין הפרת צו1991לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א– שיפוטי אחר לפי כל דין, שעניינו הגנת בן זוגו, ילדו או הורהו של המפר,

מפניו;עד 244עבירה לפי סעיפים (3) ו-249, 246 א לחוק העונשין,249

שנעברה בקשר לאחת העבירות המפורטות בסעיף זה; נסיון לעבור אחת העבירות המפורטות בסעיף זה. (4)

עדות על אמרה שנאמרה בשעה שנעשה, לפי הטענה, מעשה עבירה,.9 או בסמוך לפניו או לאחריו, והאמרה נוגעת במישרין לעובדה השייכת לענין,

תהא קבילה אם אמר אותה אדם שהוא עצמו עד במשפט. עדות על אמרה שאמר אדם שנעשה בו, לפי הטענה, מעשה אלימות,.10

והאמרה נוגעת לאותו מעשה או לנסיבות-לואי שלו, תהא קבילה אף אם האדם שאמר אותה אינו נוכח כעד ואף אין להביאו למשפט משום שהוא נפטר או

סייג בני-זוג

(

אמרת עד

69

ובלבד שנתקיימה באותה אמרה אחת או נעדר מן הארץ, או חולה תשוש מאלה:

היא נאמרה בשעת מעשה האלימות, או בסמוך לאחריו, או(1)לאחר שהיתה לו ההזדמנות הראשונה להתאונן עליו;

היא נוגעת למעשה האלימות לפי סדר האירועים עד כדי היותה(2)חוליה בשלשלת הנסיבות הקשורות במישרין לביצוע העבירה;

היא נאמרה בשעה שהוא היה גוסס, או האמין שהוא גוסס,(3)בעקבו של מעשה האלימות.

אמרה בכתב שנתן עד מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה כראיה)א(א.10בהליך פלילי אם נתקיימו אלה:

מתן האמרה הוכח במשפט; (1) נותן האמרה הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו;(2) העדות שונה, לדעת בית המשפט, מן האמרה בפרט מהותי, או(3)

העד מכחיש את תוכן האמרה או טוען כי אינו זוכר את תכנה. לקוח מתוך הפדאור

)ב( בית-המשפט רשאי לקבל אמרה כאמור בסעיף קטן )א( אף אם נותן האמרה איננו עד, בין משום שהוא מסרב להעיד או אינו מסוגל להעיד, ובין שלא ניתן להביאו לבית-המשפט משום שאינו בחיים או לא ניתן למצאו, ובלבד שבית-המשפט שוכנע שמנסיבות הענין עולה, כי אמצעי פסול שימש

להניא או למנוע את נותן האמרה מלתת את העדות. )ג( בית המשפט רשאי לסמוך ממצאיו על אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה, או על חלקה, והוא רשאי להעדיף את האמרה על עדותו של העד, והכל אם ראה לעשות כן לנוכח נסיבות הענין, לרבות נסיבות מתן האמרה, הראיותבמהלך שנתגלו האמת ואותות במשפט העד התנהגות במשפט, שהובאו

המשפט, והטעמים יירשמו. )ד( לא יורשע אדם על סמך אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה אלא אם יש

בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

ראש44 אם ראיה יקבל, לא המשפט ובית למסור, חייב אדם אין )א( . הממשלה או שר הבטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולהדעתו, הביע החוץ או שר אם ראש הממשלה או בבטחון המדינה, לפגוע בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה, אלא אם מצא שופט של בית המשפט העליון, על פי עתירת בעל דין המבקש גילויהראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה. )

ב( הוגשה לבית המשפט תעודה כאמור בסעיף קטן )א(, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין המבקש גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון - גם עד

להחלטה בעתירה. . אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו,45

בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כילגלותה. לא שיש הענין מן עדיף צדק עשיית לשם לגלותה הצורך

אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד)א(.47מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.

ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו)ב( כאמור בסעיף קטן )א( ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה

המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך.

אמרת עד )תיקון תש"ם-

70

ראיה שאינה קבילה במשפט פלילי ונתקבלה בטעות או בהיסח הדעת,.56כן, פי ואין לבסס עליה שום פסק-דין; אף על הוכחה לאשמה לא תשמש העובדה שבית המשפט שמע את הראיה לא תפסול את פסק-הדין, אלא אם סבור בית המשפט שהנאשם לא היה מורשע אילולא נמסרה אותה ראיה או

שאין ראיה מספקת אחרת זולתה לתמוך בה את ההרשעה.

1996חוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – מעצרים(, תשנ"ו-אין מעצר ועיכוב אלא בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו. )א(.1

מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד)ב(האדם ועל זכויותיו.

הוראות חוק זה יחולו על מעצר ועל עיכוב לפי כל חוק, אלא אם כן)ג(נקבעו בחוק הוראות אחרות.

הסמכות הענינית לדון בענין שחוק זה דן בו תהא נתונה –.2כל עוד לא הוגש כתב אישום – לבית משפט השלום;(1)בכתב(2) לדון המוסמך לבית המשפט – אישום כתב הגשת לאחר

האישום;בערעור – לבית המשפט שלערעור.(3)

שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד)א(.13מעילות אחת ומתקיימת חטא, עבירה, שאיננה עבר סביר שהאדם

אלה: קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי(1)

חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות

בדרך אחרת;יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון(2) יסוד סביר לחשש שהחשוד קיים

הציבור או את בטחון המדינה; בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי(3)

חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; בית המשפטימים; שוכנע5לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על

התקופה בתוך החקירה הליך את לקיים ניתן שלא המשפט בית האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו

שופט לא יצווה על ימים. )ב(15ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על מעצר לפי סעיף קטן )א(, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של

קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה.

הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום )א(.21 לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, אם נתקיים אחד

מאלה: בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד(1)

מאלה:אי-מעצרו)א( או הנאשם לחשש ששחרור סביר יסוד קיים

או שפיטה מהליכי להתחמקות משפט, הליכי לשיבוש יביא על רכוש, להשפעה יביא להעלמת או עונש מאסר, מריצוי

עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;בטחונו של)ב( את יסכן שהנאשם לחשש סביר יסוד קיים

מעצר ו

1)תיקון מ

סמכות

71

אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;הואשם הנאשם באחד מאלה:)ג(

עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;(1))ב(;35עבירת בטחון כאמור בסעיף (2) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים ]נוסח חדש[,(3)

לשימוש בסם או , למעט עבירה הנוגעת1973תשל"ג–להחזקת סם לשימוש עצמי;

באכזריות או עבירה שנעשתה באלימות חמורה או(4)תוך שימוש בנשק קר או חם;

בחוק(5) כמשמעותו משפחה בבן אלימות עבירת , 1991למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–

חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן )ב(, אלאאם כן הוכיח הנאשם אחרת.

בית משפט ציווה על מתן ערובה והערובה לא ניתנה להנחת(2)או הערובה, מתנאי תנאי שהופר או המשפט בית של דעתו

שנתקיימה עילה לביטול השחרור בערובה. בית המשפט לא יתן צו מעצר לפי סעיף קטן )א(, אלא אם כן נוכח,)ב(

לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף(, לא יצווה בית המשפט כאמור, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:1קטן )א()

לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה(1)ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה;

יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות(2) לנאשם מיוצג בידי סניגור.

(,2לא היה לנאשם סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן )ב())ג( ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לענין זה הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין

)להלן – חוק סדר הדין הפלילי(, או1982הפלילי ]נוסח משולב[, תשמ"ב– תשנ"ו– הציבורית, הסניגוריה חוק הסניגוריה1995הוראות חוק – )להלן

הציבורית(, לפי הענין; כל עוד לא נתמנה סניגור, רשאי בית המשפט לצוות עלימים כל פעם, ובלבד שסך כל7מעצרו של הנאשם לתקופות שלא יעלו על

ימים.30התקופות לא יעלו על על אף הוראות סעיף קטן )ב( רשאי בית המשפט, על פי בקשת)ד(

הנאשם או סניגורו, לדחות את הדיון, כדי לאפשר לנאשם או לסניגורו לעיין 30בחומר החקירה ולצוות שהנאשם יהיה במעצר לתקופה שלא תעלה על

ימים. צו מעצר לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הדין, אלא אם)ה(

כן קבע בית המשפט אחרת; על צו מעצר לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף20 . ובערר על החלטה לפי21 ו-12בדיון בבקשה למעצר לפי סעיפים )א(א.21

סעיפים אלה, רשאי בית המשפט להורות על הגשת תסקיר מעצר, ורשאי הואבסעיף כאמור מבחן, קצין בפיקוח שחרור על תסקיר6)א()48להורות ;)

מעצר לא ישמש תסקיר קצין מבחן )להלן –1977 לחוק העונשין, תשל"ז–37לענין העונש, על פי הוראות סעיף

יחולו הוראות סעיף לחוק סדר הדין191חוק העונשין(; על תסקיר מעצר , לא יורה בית המשפט על הגשת12הפלילי; ואולם, בבקשה למעצר לפי סעיף

תסקיר מעצר, בענינו של במקרים אלא החלטתו, למתן עד ימים מחמישה פחות עצור שהיה  מי

מיוחדים.יכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות)ב( תסקיר מעצר

תנאים בדבר המלצה או ולשחרור, למעצר החלופות מיוחדים המעצר,

)תיקון

תסקיר )תיקון

72

לשחרור בערובה והפיקוח עליהם. ניתן פסק דין מרשיע נגד נאשם שהוחזק במעצר עד תום ההליכים )א(.22

ולא הוטל עליו עונש מאסר בפועל, והתובע הודיע כי בכוונתו לערער על קולת העונש ולבקש מאסר בפועל, רשאי בית המשפט שהרשיע את הנאשם לשחררו בערובה או, אם שוכנע שיש חשש שיימלט, לצוות על מעצרו לתקופה שלא

שעות לצורך הגשת הודעת ערעור.72תעלה על הוגשה הודעת ערעור על פסק דין על ידי תובע, רשאי בית המשפט)ב(

.21שלערעור לצוות על מעצרו של הנאשם בהתאם להוראות סעיף שוטר מוסמך לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם )א(.23

עבר עבירה בת מעצר והתקיים אחד מאלה: האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והוא(1)

סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחוןהציבור או את בטחון המדינה;

יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה;(2) יש לו יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לידי(3)

שיבוש הליכי משפט ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים אופגיעה בראיות בדרך אחרת;

יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את(4)בטחון הציבור או את בטחון המדינה;

האדם חשוד שעבר אחד מאלה:(5)עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;)א()ב(;35עבירת בטחון כאמור בסעיף )ב(חדש[,)ג( ]נוסח המסוכנים הסמים פקודת לפי עבירה

או1973תשל"ג– בסם לשימוש הנוגעת עבירה למעט , להחזקת סם לשימוש עצמי;

עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך)ד(שימוש בנשק חם או קר;

למניעת)ה( בחוק בבן משפחה כמשמעותו אלימות עבירת ; 1991אלימות במשפחה, התשנ"א–

האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי(6) השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט

ממש לא יחליט הקצין הממונה על מעצרו של אדם, על המשך מעצרו או )א(.28

יקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה, בלי שיתן ולא על שחרורו בערובה, תחילה לאותו אדם הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי

הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו. נכח סניגורו של החשוד, בתחנת המשטרה, במעמד החלטת הקצין)ב(

הממונה, ישמע אותו הקצין הממונה לפני מתן החלטתו אם ביקש להשמיע דבריו; אין בהוראות סעיף קטן זה לחייב את הקצין הממונה להמתין לבואו של

34הסניגור או לאפשר פגישה בין החשוד לסניגורו בניגוד להחלטה לפי סעיפים . 35ו-

מורת חוקית;בחוק זה, "עבירה בת מעצר" – כל עבירה למעט חטא.(7)

לתכלית)ב( המשטרה לתחנת ולהביאו אדם לעצור מוסמך שוטר שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות

העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב.

בלא צו

שמיעת

73

לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב.)ג(

דבר.32 את מיד לו יבהיר החשוד, את לעצור הממונה הקצין החליט המעצר ואת סיבת המעצר בלשון המובנת לו, ככל האפשר, וכן –

את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו, לאדם קרוב לו ולעורך-דין(1) עד34ואת זכותו להיפגש עם עורך-דין, הכל בכפוף להוראות סעיפים

לחוק15; וכן את זכותו להיות מיוצג על ידי סניגור כאמור בסעיף 36 סדר הפלילי או לפי חוק הסניגוריה הציבורית;

את משך הזמן שניתן להחזיקו במעצר עד שישוחרר או עד שיובא(2)בפני שופט.

חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, נאשם או נידון שערעור תלוי )א(.44המשפט, בית רשאי במאסר, או במעצר נתון והוא דינו, פסק על ועומד

לבקשתו, לצוות על שחרורו בערובה או ללא ערובה. בית משפט רשאי לצוות על נאשם או על נידון, שערעור תלוי ועומד)ב(

על פסק דינו, לתת ערובה, אף אם אינו מוסמך להורות על מעצרו לפי סעיף , כדי להבטיח את התייצבותו למשפט, ומשעשה כן, יראו את הנאשם או את21

הנידון כמי ששוחרר בערובה. לחוק117סבר בית משפט כי יש מקום לגבות עדות לאלתר לפי סעיף . 45

עד 199סדר הדין הפלילי, בעבירות לפי סעיפים או 427, 202 לחוק428 , למעט1973העונשין, או לפי פקודת הסמים המסוכנים ]נוסח חדש[, תשל"ג–

עבירה הקשורה רק בשימוש עצמי בסמים, לא ישחרר את הנאשם בערובה, לפני שנגבתה העדות שבית המשפט סבר שיש מקום לגבותה לאלתר, אלא אם כן הסכים לכך תובע או שהשופט שוכנע כי השחרור לא יפריע לגביית העדות,

ימים14או אם חלפו

1995חוק ה סניגוריה הציבורית התשנו זכאי לייצוג בהליך פלילי לפי חוק זה -)א(.18

( לחוק סדר6( עד )1)א()15נאשם או חשוד בעבירה שנתמלאו בו הוראות סעיף (1)הדין הפלילי;

לחוק טיפול בחולי נפש,17 עד 15מי שמתקיים דיון בענינו למתן צו לפי סעיפים (2) א לחוק האמור, שמתקיים בענינו דיון בפני29, וכן חולה כאמור בסעיף 1991התשנ"א-

או28הועדה הפסיכיאטרית, או דיון בערעור על החלטת הועדה הפסיכיאטרית לפי סעיפים לחוק האמור, לפי הענין;29 א לחוק סדר הדין הפלילי והתקיימו21נאשם שהוגשה נגדו בקשת מעצר לפי סעיף (3 )

א)ג(;21בו הוראות סעיף נאשם שהוא מחוסר אמצעים לפי אמות מידה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם(4)

שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; למעט סוגי הליכים ועבירות שבהם לא יהיו נאשמים זכאים לייצוג, הכל כפי שיקבע שר המשפטים בצו באישור

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; )ד( לחוק15חשוד או עצור שבית המשפט החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף (5)

סדר הדין הפלילי; )ה( לחוק סדר הדין15אדם שבית המשפט החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף (6)

הפלילי; עצור שהוא מחוסר אמצעים, לפי אמות מידה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם(7)

שר האוצר ושר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; )א(18 בית משפט לנוער החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 2קטין ]אשר[ (8)

; 1971לחוק הנוער )שפיטה, ענישה ודרכי טיפול(, התשל"א- (1)א()15נידון המבקש משפט חוזר, שנתקיים בו אחד התנאים האמורים בסעיף (9)

, ואשר הסניגור1982( או )ג( לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב-3עד )הציבורי הארצי קבע שיש מקום להגיש בעבורו בקשה למשפט חוזר;

מי שנעצר או שהוגשה לגביו עתירה לקבוע שהוא בר-הסגרה לפי חוק ההסגרה,(10 );1954התשי"ד-

74

)ד( לחוק שחרור על-תנאי ממאסר,16 אסיר שהוחלט למנות לו סניגור לפי סעיף (11);2001התשס"א-

לחוק סדר הדין143 נאשם שהוזמן לתחילת משפטו לשם קיום הליך לפי סעיף 3( 12) הפלילי, במסגרת ישיבת בית משפט שבה רוכזו דיונים לשם קיום הליך כאמור, והדיון לגבי

אותו נאשם מתנהל באופן שקיים סיכוי סביר למתן פסק דין באותו יום או במועד נוסף שקבע בית המשפט לשם כך, לרבות לשם קביעת העונש; מינוי סניגור לפי פסקה זו יהיה

לצורך הדיון כאמור בפסקה זו בלבד ולא יחול על נאשם שבעקבות דיון כאמור בפסקה זוהוזמן להליך של בירור האשמה לפי סימן ה' לפרק ה' לחוק סדר הדין הפלילי;

לחוק מגבלות על חזרת9 מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף (13);2004עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-

לחוק הגנה24( או 1)ד()6 מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף (14 ); 2006על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-

לחוק סדר הדין הפלילי )עצור6 מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 4(15); 2006החשוד בעבירת ביטחון( )הוראת שעה(, התשס"ו-

א לחוק סדר הדין הפלילי.143 נאשם שהוזמן לדיון מקדמי לפי סעיף 5(16) )ג(6( זכאי לייצוג לפי חוק זה מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 1)א

אין בהוראות סעיף זה כדי. )ב(2002לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב- למנוע מבית המשפט למנות לנאשם סניגור אם הוא סבור שאינו יכול לנהל את המשפט

שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה,כשהנאשם אינו מיוצג. )ג( חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע זכאים נוספים על אלה המנויים בסעיף זה, בדרך

כלל, בהדרגה או לפי אזורים.

75

76