1.3.08 העתיקה בעת המקורות עפ"י מסכמת-רפואה לבחינה חומר

oשם המרצה: גב' רביד קרנרo -04-047-56מס' קורס

19.10.07 שיעור ראשון-

לספירה ויתמודד עם השאלה האם היהודים הושפעו0-300הקורס יעסוק בתקופה מעמי הסביבה ואם כן באיזה מידה.

קטע ראשון-ספר דברים ז/ פסוק א-יא

היום אנוכי מצווך יביאך ה' אלוהיך אל הארץ..............ואת החוקים אשר "כי לעשותם".

קיים צווי כי אסור להתחתן עם הגויים וכי יש להשמיד את כל תרבותם עד כי אין לשמרכל זכר.

ניתן להציג צווי זה באופן עדין הואיל והציווי הינו למחוק מעל פני האדמה את לא העמים שחיו פה לפני שעם ישראל הגיע לארץ.

האיסור להתקרב לגויים נובע מכך שההנחה הייתה שהם ישפיעו על בני ישראל לרעה ויסיטו אותם מתרבותם הטובה מתוך הנחה שעם ישראל הוא העם סגולה ולכן אסור

לו להיות מושפע מעם אחר.-נשאלת השאלה מדוע האיסור הינו קיצוני כל כך. לפי צוויי זה ניתן להניח כי היהודים לא הושפעו מהסביבה בכל הנוגע לרפואה עפ"י

המקורות בעת העתיקה הואיל והיה עליהם להתרחק מהגויים.

קטע שני-ספר מלכים ב' יח' פס' א-ז

"ויהיה בשנת שלש להושע בן אלה..........הוא הכה את הפלשתים עד עזה ואתגבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר"

אם סבורים כי עם ישראל חי במנותק מהתרבות של העמים האחרים ונשאלת השאלהאיזה עבודה זרה היה צורך לבער.

אי לכך ניתן להסיק כי עם ישראל הושפע מעמי הסביבה בכל הנוגע לעבודה זרה ולאשמר על הציווי לחיות במנותק מהגויים.

המסקנה המתבקשת היא שאם עם ישראל הושפע מפולחן דתי סביר להניח כי הואהושפע גם מהתרבות הרפואית שלהם.

קטע שלישי-ספר מלכים ב כג' פס' ד-כ

"ויצו מלך את חלקיהו הגדול......שרף באש..עצמות אדם עליהם וישב ירושלים"קטע זה מדגיש עד כמה חלחלה התרבות הזרה לתוך אורח החיים היהודי.

ניתן לראות כי הפולחן הדתי היה נרחב מאוד ולקחו בו חלק כל העם כולל הכוהנים וזההפך לחלק בלתי נפרד מהעם.

ביחס לעמים שישבו בישראל גישת היהדות הייתה לטהר את הארץ מעבודה זרה ע"משבני ישראל יוכלו להקדיש עצמם לפיתוח הארץ ועבודת השם.

כיחידה אחת אלא מבינה רואה את העולם לא ולאסלאם לנצרות בניגוד היהדות שקיימת חלוקה בין עם ישראל לעמים אחרים ובייעודם.

וייעוד מוגדר בעולם היהדות רואה בעם ישראל עם מיוחד בעל תפקידים מוגדרים והעמים האחרים לא צריכים להתגייר אלא להמשיך בתרבות שלהם, מאחר ויש להם

ייעוד אחר בעולם מהעם היהודי.

1

שבע קיימות והמוסלמים,בפועל הנוצרים להתגיירות קוראת לא ,היהדות לכך אי מצוות בני נוח שעל הגויים לקיים ולא מעבר לכך, כך שעליהם להמשיך לנהל את אורח

החיים שלהם. פועל יוצא מכך הינו שהיהדות מערימה קשיים על המעוניינים להתגייר מתוך הנחה כי

לגויים יש תפקיד אחר בעולם.דוגמה מובהקת לכך שהיהדות לא רואה בצד הגיור הליך טבעי אלא מנוגד לטבע-

עפ"י היהדות מותר לשני אחים שהתגיירו להתחתן אחד עם השני מכוון שלאחר הגיורהיהדות לא רואה שום קשר דם ביניהם.

מסלול הגיור הינו לידה מחדש ולכן תיאורטית מותר לשני אחים להתחתן אחד עםהשני מאחר ושינו את ייעודם בעולם.

קטע חמישי-ספר ישעיהו יט' יט-כה

"ביום ההוא יהיה מזבל לה' בארץ מצרים.......אשור ונחלתי ישראל" בחזון ישעיהו הוא מדבר על כך שהמעצמות הגדולות בתקופתו, אשור ומצריים לא

יתגיירו. לפי חזונו בבוא העת העולם יהיה עולם גלובלי בו יהיה קשר בין העמים, האשורים לא יפסיקו להיות אשורים והמצריים לא יפסיקו להיות מצריים אך יכירו בהם והם ימשיכו

לחיות את חייהם וכל העמים יחיו בהרמוניה.

קטע רביעי מספר דברים ד' יט'"ופן תשא עיניך......תחת כל השמים"

היהדות מבינה כי העולם נברא לשרת את כל בני האדם באשר הם ובאשר לתרבותםואין להתעלם ולהחריב תרבות אחרת.

גישת היהדות הינה מתן זכויות וכיבוד העמים האחרים.

קטע שישי מספר יחזקאל לו פס' ה-טו

"לכן כה אמר אדני......לא תכשלי עוד נאם אדוני ה'"גישת יחזקאל לעומת ישעיהו הינה כי יש לבודד את העם היהודי מאחרים.

יחזקאל לא מדבר על העולם הגלובלי אלא על ויתור מסוים וזו גישה מנוגדת לישעיהו.

, מדברים אלו מבינים כי בני ישראל הושפעו רבות מהעמים שחיו בסביבתם,לסיכוםאך יחד עם זאת הייתה להם תרבות משל עצמם.

נשאלת השאלה איך נוצר מצב בו התרבות היהודית לא הספיקה ליהודים והיה צורךלשאול חלקים מתרבויות זרות.

הייתה תקופה בה לעם היה נביא, ולו היו שתי פונקציות עיקריות האחת לעורר את העם לקיים את המצוות ולשמר את התרבות היהודית והדת והשנייה הייתה לעודד את

העם באמצעות חזיונות לגבי העתיד. כאשר פסקה הנבואה הפונקציה של חיזוי העתיד לבוא נעלמה ונוצר חסך בעם לעומתתורה ללמוד המשיכו חכמים שתלמידי כך עקב שהשתמרה הראשונה הפונקציה

ולחוקק חוקים. כתוצאה מכך נוצר ריק אותו ניסו למלא במעשיות וסיפורים, פרשנויות שונות ומציאויות

שעתידות להתקיים באחרית הימים וחלקן היו מושפעות מאוד מהתרבות הזרה. בעקבות זאת, החלו ללמוד אסטרולוגיה ומדעים אחרים והחלו להיכנס חומרים זריםזרים ויהודים רבים החלו להתעניין בתרבויות של עמים לחומרים היהודים חומרים

וללמוד אותן.ניסו לאסור זאת אך לא היה ניתן לאסור הלכה, כשבעצם המשמעות של החכמים

ההלכה הינה ללכת.

2

ולכן גם הדתיים ההדוקים ביותר היו מושפעים הרפואה עוזרת לאדם ומצילה חיים מהתרבות הזרה.

בתקופת בית שני הוגדרו אוכלוסיות שונות ביהדות-פרושים .1סדוקים .2איסיים .3

שהאמינו בשכר ועונש ותחיית המתים ולאחרהפרושים בני ישראל הם צאצאים של חורבן בית המקדש אף האמינו בבואו של המשיח.

לא האמינו בעולם הבא ולכן הם שינו את מנהגיהם והתעמרו עםהצדיקיםלעומתם הרומית בתרבות והשתלבו נהנתנים יותר היו נעלמו,הם לאט ולאט הרומאים

השופעת. טענו כי הפרושים והצדיקים חיים אורח חיים לא נכון, הם רצו לפרוש למדברהאיסיים

ולקיים אורך חיים סגפני ולא להתבולל עם הרומים ולמעשה להמשיך לקיים את אורחהחיים היהודי כפי שצריך להיות וכפי שהיה בעבר.

וחיו עפ"י אורך חיים בדלני מאוד והגדירו עצמם כ 'בני אור'הם התבודדו במערות .'בני חושך'לעומת האחרים שאותם הגדירו כ

בנוסף, הם הגדירו כי יש לשמור על בריאות הנפש והגוף, כי יום יבוא ותהיה מלחמהבה יאלצו להילחם נגד כל העולם.

למרות האמור לעיל, גם בכתבים שהתגלו אצל האיסיים יש הוכחות כי המתבדליםביותר הושפעו אף הם מהתרבות הזרה חרף הבידוד שלהם.

מהתרבות הלקוחים וחושך אור בני במונחים השימוש היא לכך מובהקת דוגמה הפרסית.

הכלים של האיסיים היו מושפעים מהתרבויות השונות, ביניהם ניתוחים שהיו מבצעים לספרי נביאים-אלגוריה ופסוקי פשר כפי שהיו מבצעים היוונים, וכן רעיונות שונים אשר

היו מושפעים מהתרבויות של העמים השונים עמם חיו. לאור כך שגם האנשים הבדלניים ביותר בימינו ובעבר הושפעו ומושפעים מהתרבותולא האם הזרה מתעוררת השאלה מה הייתה מידת ההשפעה של התרבות הזרה

הייתה השפעה. בתקופה הרומית התרבות היוונית הייתה עשירה ביותר בתחום הפילוסופיה והרפואה,

והעמים האחרים מקבלים אותה על עצמם ומושפעים ממנה. למרות האמור, היהודים מסתייגים מהתרבות היוונית אך צאצאי המכבים בסופו של

דבר מאמצים חלק מהמנהגים היוונים. כאשר האימפריה הרומית כובשת את הארץ היא עדיין שומרת לעצמה את השפהשל האלמנטים את לוקחים הם האליטיסטיות, את לעצמם אימצו הם היוונית,

התרבות היוונית ועושים הכול בגדול )תיאטרון, רפואה,נהנתנות יתר ועוד(. על אף שמבחינת התקופה הכיבושים היו של הרומים עדיין יש השפעה גדולה לתרבות

יוונית ולכן כאשר בוחנים השפעה זרה בתקופה הרומית יש לחפש גם השפעה יוונית.

דוגמאות להשפעתה על היהודים:

.תורה שבכתב-חמישה חומשי תורה אשר אינם מהווים חוקיםתורה שבע"פ- משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, מדרשי הלכה

ומדרשי אגדה. בע"פ המדרש את שאמר תורן היה כאשר המדרש, בבית מתבצע היה הלימוד

והחכמים היו דנים בכך. רבי יהודה הנשיא ראה שהחלו מנהגים שונים בבתי המדרש ולכן החליט שאם לא

יעלה זאת בכתב יתעוררו כל מיני זרמים ביהדות.והוא העביר לחכמים דברי תורה, כך שחלק ליהושע במקביל לתורה משה העביר

מהמסורת הועברה מאב לבן וחלק אחר הועבר מחמשת חומשי תורה.

3

רבי יהודה הנשיא החליט שיש לעשות סדר על-מנת שהחוקים לא ילכו לאיבוד ואיגד את כל החוקים בספר "זמן נקט" המסודר לפי נושאים-זרעים, מועד, נשים, קדשים

וטהרות.)זרעים-אדמה,כלאיים,שמיטה מועד-חגים ועוד(.

בספר זה רבי יהודה הנשיא סידר את כל החוקים שעברו מאב לבן ועברו מדור לדורלפי נושאים.

כפי שהחומש מסודר באופן מסוים-פרק, והיחידה קטנה ביותר היא הפסוק כך ספרוביותר קטנה מסכות-פרקים-והיחידה לפי )לדוג'משנהמאורגן

.זרעים-מסכות-פרקים-משנה(למסכת,פרקים אותן ואיגד המשניות כל את לקח הנשיא יהודה לסיכום,רבי

ומשנה.נוספו תוספות שרבי220המשנה מקבילה לתקופה של יותר מאוחר לספירה אך יהודה הנשיא לא הכניס לספרו.

כאשר תוספות, עם הנ"ל הנושאים את יש שבע"פ בתורה מהחלקים אחד בכל התוספות מאורגנות באופן דומה.

ישראל, נשארו בארץ והאחרים לבבל יהודים שנדדו ישנם יותר בתקופה מאוחרת יהודים אלו לוקחים את המשנה והתוספתא ומצטטים אותן ולומדים כך שכל התוספת

שהם מוסיפים על ללימוד מוגדרות כתלמוד וגמרא.בא"י-תלמוד ירושלמי

בבבל-תלמוד בבליהתלמוד מסודר אף הוא באופן דומה למשנה.

ברייתא-זו משנה חיצונית שלא ולמשנה, יהודה הנשיא לא הכניס לתוספתא משניות שרבי

נכנסה לתלמוד אך נלמדה בכל מקרה, טקסטים שאינם הלכתיים.מהי מידת ההשפעה שהייתה על היהודים מהתרבות היוונית?

ישנם אזכורים בתלמוד שמקורם אינו ביהדות. לדוג' פנקס-מילה הלקוחה מיוונית, מלגמה-מילה יוונית המבטאת מונח רפואי-סוג של

תחבושת. אחת המילים המוזכרות בתלמוד היא מלגמה שהינה מונח רפואי, אם נקרא טקסטים רפואיים בני אותו זמן אז נבין את הטקסט, אך אם הטקסטים לא יהיו בני אותו זמן לא

נבין מהי מלגמה. בתלמוד המונח מלגמה נלקח לשם איסור לשים תחבושת ביום שבת ונלמד לגביה

במסגרת נושא פציעות. השמות והמונחים לקוחים מהשפה היוונית, אך אם יש שם יווני זה לא מוכיח כי אנו

בקיאים במדע היווני. קיימת מובאה בסנהדרין לפיה חייב חבר סנהדרין להיות בקיא בשבעים לשון ע"מ שלא

ישמע מפי מתורגמן. כשהיו שומעים עדויות בסנהדרין על חברי הסנהדרין היה להבין את השפה שבה דיבר

ע"מ לא להיות מושפעים מפרשנות המתורגם. ישנם ארבעה חכמים שהיו בקיאים בשפה היוונית ותרגמו את התורה ליוונית ומכיוון

שהשפה היוונים כל כך מסובכת הם נשאלו האם התרגום מדויק. יוונית-כל מילה מקבלת את הסיומת והתחילית עפ"י מיקומה במשפט ולכן הסדר של

המילים אינו חשוב, והיה קשה להבין את תרגום ארבעת חכמים .הם תרגמו את התורה ליוונית מכוון שאף אחד לא ידע עברית.

רבי בן אליעזר הורקונוס- בן למשפחה עשירה עם שדות רבים, הוא היה אחראי יחד עם אחיו על גידול השדות

הוא החליט ללמוד תורה על-מנת להכניס תוכן לחייו.28ובגיל

4

זמן קצר הוא הפך לאחד החכמים ותוך אחיו איימו לנשלו אך הוא המשיך ללמוד הגדולים, והחל לשלב ידיעות כלליות עם הידע בתורה ונאמר עליו כי הוא בור סיד ללא

תחתית .אחיו התלוננו בפני אביהם כי כל נטל העבודה עליהם ודרשו ממנו להחזירו.

אביו עלה לי-ם וראה שבנו הפך לעילוי והוא תרם רבות שם ולכן החליט להשאירו.על כל ההלכות בסדר זריעין נשאל רבי אליעזר שהיה לו ידע נרחב בנושא..

לא כל חברי הסנהדרין היו עשירים כפי שרבי אליעזר היה.

-היה עני ,מכוער.רבי יהושע היה מייצר כלים ומוכר אותם בכל העולם, הוא דן עם פילוסופים יווניים בתחום המדע

של אותם ימים. יום אחד בתו של הקיסר אמרה לרבי יהושע כי עליה לשאול אותו כיצד ברא אותו ה'

עם כל כך הרבה חכמה ואחסן את כל החכמה בגוף כה מכוער. הוא שאל אותה בתגובה האם הם מאוד עשירים והיא ענתה בחיוב, והוא שאל אותה

היכן הם מאחסנים את היין בביתם. היא ענתה שאביה מאחסן אותם בכדי חרס והוא אומר לה שהם מאחסנים יין בדיוק

באותו אופן שהוא מאחסן וכיצד זה ייתכן שאדם עני מאחסן באופן שדומה להם. היא אמרה שהוא צודק והיא שפכה את כל היינות מכדי החרס אך כל היין נחמץ ואז

היא הבינה כי לכל כלי יש את התוכן המתאים לו.

5

26.10.07 שיעור שני-

בשיעור הקודם דנו בשאלה מה הייתה מידת ההשפעה של הקלאסיקה היוונית עלהיהודים.

הציוויים וזאת מאחר שלמרות היוונית הושפעו מהקלאסיקה היהודים הנראה ככל הנוקשים לפיהם אסור להתערבב עם הנוכרים הייתה קיימת עבודה זרה ומלכים לאורך

השנים נאלצו להתאמץ על-מנת לבער עבודה זו.

אם כן נשאלת השאלה ,מהי מידת ההשפעה של העבודה הזרה?

השפעות בהן דנו בשיעור קודם-

#חבר סנהדרין חייב להיות בקיא בשבעים לשון

#מילים רבות בתלמוד מקורן בשפה היוונית

.מובאות לפיהן הייתה השפעה למקורות יוונים קלאסיים על המקורות שלנו

"כל המוציא עליו מעיקרו הרי זה#בתוספתא-מסיכת כלאיים ג',ט"ו ,קיים כלל לפיו-ירק,וכל

שאין מוציא עליו מעיקרו הרי זה אילן"בכלל זה ישנה הבחנה בין פירות לירקות.

-כל מה שעליו סמוכים לשורש מגדירים אותו כירק.כל המוציא עליו מעיקרו""זאת," אילן"לעומת זה הרי מעיקרו עליו מוציא שאין מרחקכל רחוקים עליו -

משמעותי מהשורש מגדירים כאילן= עץ, ולכן כל שיצמח בו ייחשב כפרי.יווני 'כל המוציא', אך אם מסתכלים בספרי תיאופרסטוס שהיה ההסבר הינו לגבי

מהמאה לפנה"ס שנחשב לאבי הבוטניקה, ותיאר בספריו את כל הצמחים וסווג אותם,3ה-

מוצאים כי באופן מפתיע הוא כתב בדיוק את אותו כלל המופיע בתוספתא ולכן ניתןלהניח שחכמים בתוספתא הכירו את תיאופרסטוס.

לגבי ההנחה לפיה קיימת השפעה של היוונים על התוספתא-יש שיטענו כי ייתכן כי זהו כלל שמקורו ותיק יותר ולכן לא הייתה השפעה..1יש שיטענו כי בהכרח רואים השפעה שלנו על היוונים או להיפך..2 יש שיטענו שלא בהכרח מקורם של כלל זה והכלל של תיאופרסטוס הוא מאותו.3

מקור-ייתכן שניסחו את אותו כלל מעצם החיים באותו מקום.

6

ירושלמים-שאלו מהו כרוב העלים- מדובר בצמח שעליו רחוקים מאוד מהשורש.4מוגדר להיות אמור הוא כשבפועל כירק, במסורת מוגדר הוא ועדיין שלו

כאילן)פרי(, גם בספרו של תיאופרסטוס מופיע הכלל ולצדו יוצא מן הכלל. ברגע שגם יוצא מן הכלל מופיע בשני המקורות זו מקריות גדולה מדי, ובהקשר של התוספתא שהייתה מוקדמת יותר מתעורר ספק רב לגבי השפעת היוונים, לעומת זאת לגבי המקור הירושלמי המאוחר יותר ניתן להניח כי לתיאופרסטוס

הייתה השפעה וכי חכמים הכירו אותו. ייתכן כי יטענו כי אין זו הוכחה חותכת וזאת לאור כך שחכמים ותיאופרסטוס חיו במקומות שונים, החכמים חיו בא"י ואילו תיאופרסטוס חי ביוון ויכול להיות שגידלו כרוב עלים בשני המקומות ומכורח גידולו הגדירו שניהם את היוצא מן

הכלל ולכן אין זה תלוש מהמציאות כי לא הייתה קיימת השפעה ביניהם.לאותה.5 חדשים למצבים בנוגע לפסוק נאלצים שחכמים הלכות ישנן

תקופה-למשל כיום יש לחוקק דינים בנוגע למיקרוגל, גם בעבר חכמים נאלצולהתמודד עם בעיה זו ולתת לה מענה.

יוונית לגבי הכלל ** עד כה כל ההוכחות אינן מספיקות כעדות על השפעה שצוין לעיל.

הוכחה מעולם הזואולוגיה-אריסטו כתב בספרו כי אם חותכים שערה היא לא .6 תצמח מהמקום בו נחתכה אלא מהשורש, ואם אנו מסתכלים אצל החכמיםבבלי בתלמוד אריסטו של לזה דומה כלל מופיע אצלם גם כי רואים אנו

במסכת נזיר )המחולק לפי דפים של מסכות ועיקרים(. תלמוד בבלי-"כיצד צומחת שערה בגוף האדם"- קצוות או שורש, כל החכמים

מסכימים שהיא צומחת מהשורש. זו יכולה להיות הוכחה להשפעת אריסטו על המקורות שלנו אך אין זו הוכחה

מספקת.ובכדי להגיע לסיכום, מכל ההוכחות שמנינו עד כה אף אחת אינה חותכת

לעדות לגבי השפעת המקורות היוונים המסקנות הנדרשות הן-רק אם חכמים כתבו כלל שאינו קיים במקורות אחרים נוכל להוכיח כי

אכן לא הייתה השפעה..אם החכמים מצטטים הרי שהייתה השפעה כלשהי

"עכבר שחציו בשר וחציו אדמה,במסכת חולין פרק ט' משנה ו' קיים ציטוט .7הנוגע

בבשר טמא באדמה טהור...." נוגע נוגע בעכבר אך אם הוא קיימת סוגיה לפיה האדם נטמא כאשר הוא באדמה לא משנה מה היה עליה קודם לכן הוא לא נטמא, חכמים שואלים

שאלה זו הואיל והעכבר עשוי בחלקו אדמה ובחלקו האחר בשר. נשאלת השאלה מה הדין לגבי אדם שייגע בעכבר בחלק העשוי אדמה, כאשר בסופו של דבר הוחלט כי נגיעה בחלק הבשרי של העכבר הינה טומאה ואילו

נגיעה בחלקו האחר טהרה. הרמב"ם המפרש את המשנה כתב כי אינו מבין מהיכן שאבו החכמים את הדוגמה' הזו, בהסתכלות בספרים הקלאסיים מגלים אזכור לכך בספרו של

לספירה, וכתב אנציקלופדיה המונה 79-39פליניוס הזקן שחי בין השנים 33 וחומרי המזרח,היהודים כל על גיאוגרפים ותיאורים היסטוריה לגבי כרכים

מרפא.כי "בשעה שיש נכתב פיליניוס כתב על העכבר, בספרו התשיעי בין היתר הצפה בנילוס מתגלים פלאים המוכיחים את קיומם של בע"ח בשעה שהאדמההמים של ההולדה שמעשי קטנים עכברים נמצאים השפל לאחר מתגלה והאדמה לא הושלם בהם, בחלק אחד של גופם הם כבר חיים ואילו בחלק

הרוב של מבנה גופם שנברא מן האדמה עדיין עשוי אדמה". אם כך רואים את המקור של משנה זו בכתבי פיליניוס וזה מוכיח שהיהודים

הושפעו ממקורות יווניים קלאסיים.

7

ניתן החכמים לקחו מהמידע הרומי ובחנו את ההשלכות שלו, כך שעד כה להעיד על ההשפעות הבאות-

.תרגמו את התורה ליוונית1.השתמשו במונחים יוונים2.העניקו שמות עם השפעה יוונית3.היה קיים ידע במדע היווני רומי4.השפה המדוברת הייתה יוונית5

כל זאת מוכיח לנו כי היהודים הכירו את המדע היווני וכל תחום זה לא היה זרלהם.

-השפעה יוונית בתרבות הפנאי

, שהיה היסטוריון שתיאר את חיי היהודים, כתב כייוסף בן מתתיהותרבות הבידור- בימי הורדוס שהיה מלך היהודים, מה הייתה ההשפעה שלו על היהודים ומה הייתה

עמדתם בנושא. הכניס תרבויות זרות ליהודים, בנה אמפיתיאטרון ועוד דבריםהורדוסלפי בן מתתיהו,

להם נמסרו לא שהרי במחזות שימוש לדוגמה היהודי החיים לאורח זרים שהיו מאבותיהם.

היהודים זעמו על כך וטענו בפני הורדוס כי התיאטרון ואותות הניצחון אינם מקובלים עליהם, עקב כך הוא הוריד אותם והראה להם שאלו גושי עץ מצופים זהב והם הבינו כי

לא מדובר בפסלים ולכן התרצו.נראה היה כי נוספים שבנה הורדוס ומבנים בכל הנוגע לתיאטרון, האמפיתיאטרון ליהודים לא הייתה ברירה אלא להסכים, היהודים לא השתתפו בתחרויות אלו אלא הורדוס עושה זאת בשביל הזרים, אך אם נסתכל על הלכות בנושא תיאטרון חל איסור

להשתתף בהם אלא לצורך עשיית חסד.נבע מכך שהיה והאיסור עפ"י החכמים, לתיאטראות לשם שעשוע אסורה הליכה

שימוש כזה בפועל ולכן החכמים נאלצו לפסוק זאת.ניתן לומר כי הורדוס החל לבנות מבנים שסימלו את תרבות הבידור והפנאי מכאן

הרומי הנוגדים את תפיסת העם היהודי בירושלים. יתר על כן, הורדוס שיפץ את המקום הקדוש ביותר שהוא בית המקדש, הוא הרחיב את הר הבית ובנה חומות מסביב והגדיל את השטח, ובנה מקדשים נוספים והחכמים טענו שהורדוס מפאר את בית המקדש אך אם נסתכל על כך יותר לעומק הורדוס בעצם מכניס את השפעת התרבות הזרה למקדשים, כלומר הוא מכניס למקדשים את

האדריכלות הרומית. השאלה הנשאלת היא האם היהודים עשו מאמץ ביוזמתם ללמוד את הרפואה הזרה לעומת תרבות הבידור שאליה היהודים נשאבו שלא מיוזמתם)הם לא היו אחראים על

בניית המבנים השונים(. בתקופת בית שני היהודים היו הדוקים, אך יחד עם זאת הם לא ראו פסול בהשפעה היוונית עליהם , הוכחה לכך היא שאף בסוף ימיהם שמם נחקק בשפה היוונית על

המצבות. המסקנה הנדרשת היא כי מידת ההשפעה הייתה רבה ביותר ולכן כאשר נבחן רפואהגדולה הייתה היהודית הרפואה על היוונית הרפואה השפעת כי להבחין נצטרך

ובהמשך נבחן את ההבדלים והדמיון ביניהם והאם יש כזה דבר רפואה יהודית. גם אם היהודים הושפעו, נשאלת השאלה מה הייתה מידת השפעתם על הסובבים

אותם. לפנה"ס, וראשוני האנתרופולוגים מתחילים333אלכסנדר מוקדון כבש את א"י בשנת

לבקר בארצות שונות ולרשום רשמים בנושא.ולמעשה מנסים והעמים השונים והחלו לתאר את התרבות הזרה, הם הגיעו לא"י

לצייר קו ברור של מוצא העמים, לייחד כל עם.

8

תיאר את היהודים כעם של פילוסופים המתווכחים יומם וליל על נושאתיאופרסטוסהאלוהות ומסתכלים בלילות על הכוכבים ומתבוננים בשמיים בזמן שהם מתפללים.

זו אחת הסיבות שחשבו שהעם היהודי הוא עם שבקיא בתחום האסטרולוגיה הואילוהם מביטים כל הזמן בשמיים ובוחנים כוכבים.

העם הבבלי בקיא באסטרולוגיה ולכן הסיקו כי לעם היהודי ולעם הבבלי היה קשר, וזו הייתה טעות שנבעה מכך שהיהודים זקוקים לשמיים בשל אורח חייהם, על-מנת לדעת על ר' חודש, צאת השבת ועוד ולמי שלא בקיא באורח החיים היהודי היה נראה כי

ליהודים יש מדע מיוחד לגבי השמיים והכוכבים. יש אחרים שסברו כי מוצא היהודים הינו מההודים, מטיולם בהודו הם ראו כי ההודים מאמינים בקיום של גוף ונשמה וכן הם מאמינים כי כאשר מענים את הגוף מגיעים

לזיכוך הנפש ומדע זה היה מפתיע מאוד עבור היוונים שדגלו בטיפוח הגוף. גם אצל היהודים הם ראו תרבות דומה, היה סיפור לפיו ילד הופנט על-ידי יהודי שרצה להוכיח את קיום הנפש והגוף, גופו היה במצב רפיון אך אותו ילד המשיך לחיות ולכן זה מוכיח את קיום הנפש לצד הגוף וזה הוביל להבנה שיכול להיות שהיהודים הם כת של

הודים. אורח החיים היהודי היה שונה לכל המתבוננים בהם והיו כאלה שסברו כי העם היהודי הוא עם חכם, שלא הולך עם הזרם, על אף שתושבים רבים אימצו את התרבות

האליטיסטית היהודים לא אימצו תרבות זו וזה העלה את קרנם בעיני אחרים. חקר את אורח החיים היהודי באופן מעמיק , וטען שחוקרים קודמים טעוהקטאוס

תכונות עיקריות-4טעויות מהותיות באשר לעם היהודי, לטענתו ליהודים .מוסרים את נפשם על מצוות התורה גם במחיר מרידה במלכות פרס ויוון.1 .הם סרים)שומעים( למרותם של הכוהנים)בזה הוא רצה לתקן את הטעות כי כל2

היהודים הם כת של כוהנים, אלא קבוצה מוגדרת בתוך היהודים(. .הם שונאים זרים וכתוצאה משנאה זו נהגו בהם המצרים באכזריות רבה בטרם יצאו3

מארצם.יוונים,4 של פסלים לקבל מסרבים בדתם, טהורים מאוד היהודים דתם- .טהרת

ומאמינים באל אחד.

חזקיהוהקטאוס טוען כי הוא יודע את פרטים אלו כי פגש במצריים כוהן גדול בשם והוא למד עם קבוצה של יהודים במצריים מתוך מגילה קדושה המספרת על תולדות חיי היהודים, כנראה שהוא התכוון לתורה והוא טוען כי ביקש מהכוהן הגדול לספר לו

על חיי היהודים.גדולה, קדושה הוא הגדולה במגילה העיסוק כי בפניו טען הגדול הכוהן לטענתו, ובנוסף הקטאוס טען כי משה הוא מנהיג נערץ בעיניו, אשר קנה משטר של חוקים

המבוסס על מחשבה ולכן הוא נחשב בעיני הקטאוס כאחד מראשי תולדות האנושות. הקטאוס העריץ את היהודים, מה שמעיד על כך הוא סיפור שסיפר על פלוגה של חיילים יוונים שכללה יהודי אחד בשם משולם שהיה הצלף בחבורה, הם עצרו ליד צוק וראו נשר לידו, היוונים שמחו וטענו כי ידעו מה יהיה בקרב ולפי מעוף הנשר יוכלו

לדעת מה יהיה בעתידם. הם חיכו בשלווה עד שהנשר עף, ולפני שהוא הספיק לפרוש כנפיו משולם ירה בנשר בקשתו חבריו לפלוגה שאלו אותו מדוע עשה זאת וטענו כי בגללו לא ידעו מה יהיה

בקרב. משולם אמר להם כי העוף שהיה אמור לחזות את עתידם לא יכול היה לחזות את

עתידו שלו.הקטאוס טען כי ראיית היהודים היא יותר שכלתנית מראיית היוונית.

ההערצה זו לא נמשכה זמן רב, בתקופות מאוחרות יותר רואים שנאה גדולה ליהודים , בספרו 'דברי הימים' הוא כתב על היהודים ואורחטקיטוסכפי שעולה מכתביו של

חייהם, וציין שהוא מתנער מאורח חייהם הבזוי, וטען כי הם מאוסים.כתביו אינם שונים בהרבה מחמישה כתבים שונים שיצאו באותה תקופה.

9

להלן ציטוטים מספרו של טקיטוס המעידים על הבקיאות שלו באורח החיים היהודיוכיצד פירש את אורח החיים היהודי באופן שונה-

"רוב הסופרים מסכימים כי בשעה שפקד את מצרים נגע....המלך ציווה לטהר אתממלכתו לשלוח את היהודים מארצו".

הוא נותן הסברים שונים על יציאת מצרים, וטוען כי משה אמר ליהודים לנטוש את האלים ואת העמים הזרים כי מאסו בהם והם הולכים אחריו ומתיישבים בארץ לא

שלהם.היהודים בעיניהם", קדוש בעיננו הטמא ואילו בעיניהם חולין בקרבנו הקודש "כל

הקריבו שור וכבש שהם קדושים למצרים ועשו זאת בכוונה.ולכן היהודים הוא מסביר את יום השבת שהינו היום השביעי להגעה לארץ ישראל

נחים בו כשנה שביעית של עצלנות של היהודים. הוא בקיא באורח חיי היהודים והוא נותן לדברים פרשנות אחרת, ונשאלת השאלה איך

מהערצה כל כך גדולה הגיעו לשנאה כזו-

.סיבה אפשרית לכך היא שההערצה הפכה לשנאה, היהודים התפזרו לפזורות שונות1 אך הם עדיין שמרו על קבוצתיות, הם לא נטמעו בעמים אחרים ואף שמרו באדיקות על אורח החיים היהודי השונה לחלוטין מאורח החיים באותה תקופה וההתבדלות

הביאה לשנאה.

מטרתו2 אחר עם כובש עם כאשר ההיסטוריונים שלפי היא לכך נוספת .סיבה והתושבים הכבוש לשטח שלהם התרבות את מביאים הם ולכן לשלוט להמשיך

צריכים לאמץ את התרבות הזרה ובמקביל הם נדרשים לשלם מיסים. כלומר ככל שיכבשו יותר עמים יהיו לכובשים יותר משאבים להמשיך לשלוט, כאשר ממלכת החשמונאים שולטת היא מרחיבה את גבולותיה אך שיטת הכיבושים שלהם

שונה מכיבושים של עמים אחרים. בעת שלטונם של החשמונאים בארץ מטרתם אינה רק להרחיב את הגבולות, אלא לסלק מהגבולות החדשים את מי שנמצא בהם, הם מגרשים את היושבים שם ולא מייהדים אותם אלא מיישבים תושבים יהודים ושיטה זו אינה מקובלת ונראית מזעזעת

לעמים אחרים.

.סיבה נוספת היא שבתקופה מסוימת )של טקיטוס( היה זרם גדול של גרים, אנשים3 שהתגיירו והצטרפו לעם היהודי, ביהדות מסגרת המשפחה והמדינה חזקה ביותר וכך

גם בעם הרומי וכאשר הגר עזב את משפחתו וניתק יחסיו עמה זה עורר את זעמם.

לא מוצאים מרשמים ורפואות זרות אלא אם אלו היו רפואותבספרי הרפואה היוונים ומרשמים שמאוד הצליחו, וגם כאשר סיפחו אותם לרפואה הם ציינו של מי המרשם

שצוין.יחד עם זאת, ישנם חומרי מרפא רבים ששימשו כמקור לרפואה זרה.

אומנם אין מרשמים יהודיים רבים בספרי הרפואה היוונים אך הם חקרו חומרי מרפא רבים שמוצאם בא"י וארצות רבות והשתמשו בהם לרפואה, ועפ"י השימוש בחומרים אלו רואים כי היה להם קשר עם א"י והיהודים שהרי לולא הקשר הזה לא היה להם

מושג לגבי השימוש בהם.

הרפואה העתיקה ביותר- הרפואה העתיקה ביותר לפי העדויות השונות היא התרבות השומרית, שהייתה קיימת

שנה.5000לפני הרפואה הראשונה שמגלים עדויות לגביה היא הרפואה השומרית, נמצאו תבניות של

כבד עשויות מחמר, הם האמינו כי הדם הזורם בגופנו הוא הבסיס לרפואה.

10

הם האמינו כי כאשר בוחנים כבד, למשל בעת הריגת כבש, באמצעות הכבד שלו ניתןלדעת המון על עתיד בריאותו.

מאוחר יותר הם השליכו מצורת הכבד של בע"ח על בריאות האדם, והם עשו זאת ללאניתוח גופות היות וחל על כך אסור בתרבות העתיקה.

הם הבינו כי לכבד יש תפקיד חשוב בזרם הדם, וכי הוא משכנו של הדם, ויש שאף טענו בשוגג כי תאי הדם מיוצרים בכבד למרות שבפועל הם מיוצרים בעצמותיו של

האדם ותפקידו העיקרי של הכבד הוא עיכול ופירוק המזון. הם האמינו כי הדם חשוב, וכי האדם צריך לצרוך מזון בריא על-מנת לשבח את הדם

שלו. הם חיו במסופוטמיה שלימים הפכה לאשור ובבל, ויותר מאוחר רואים התפתחות של הרפואה הבבלית, חוקי המלך חמורבי מגלים אתיקה רפואה, חומרי מרפא, תיאור של

מחלות, אך קודם לכן הרפואה לפי התרבות הבבלית נקשרה עם דת. בתרבות העתיקה האמינו כי קיים קשר בין הדת לרפואה, האמינו שיש מלך שדים

או מכעיס אתנרגלשנקרא חוטא אדם וכאשר שונים, שדוני מחלה יש שתחתיו האלים, האל שולח אליו שד מחלה התוקף את האדם וע"מ להתרפא הוא חייב ללכת

לכוהן דת שיפייס אותו עם האל וישחרר את השד ממנו.כוהנים ממשיכים בין דת לרפואה, ניתוק רק בתקופה מאוחרת של חמורבי רואים

בפולחן לעומת אנשים המתמחים יותר ברפואה. בתקופת חמורבי רואים שיש שימוש בהפרשות בע"ח,צמחים, מינראליים, יש צורות

של גלולות וחוקנים המיוצרים בעת העתיקה ותיאורי מחלות מדויקים.דוגמאות-

ודביק"*** לח עורו כחליל, להשתעל..,נשימתו מרבה מחלת'"החולה -תיאור השחפת.

משקה בירה,בצל פרוס ולערבב אותם עם מעט***מרשם לדלקת עיניים מבבל-""שמן זית

הנלחמים במושבות חיידקיםםבצל-גורם לדמעות, בהן יש חומרים אנטי בקטרייאלי היוצרים את הדלקת.

1.11.07 שיעור שלישי-

להלן מדינות שהושפעו מהתרבות היוונית והרפואה היוונים-

בבל-הדם .1מצרים -הנשימה.2וינגן סינג-אנרגיה,י.3הודו-הדם הנשימה ונוזל החיים.4יוון .5

מושפעהיא המסקנה להיות העולם מתחיל העולם, על יווני כיבוש שיש שברגע צריכת תרבות יוונית ורפואה יוונית. דבר המתבטא בדיבור יווני, מהתרבות היוונית,

11

יוונית, ברפואה שלהן הרפואה את ממירות האלו הארצות הרפואה כל במצרים העתיקה שהשתמרה שנים רבות הופכת להיות רפואה יוונית, ומצרים הופכת להיות

מרכז רפואי יווני.

, אך מדברים על השפעה יוונית –מדוע? 0-400 אנו חוקרים תקופה רומית

יש להתייחס לרפואה יוונית רומית הואיל והרומים אימצו לחלוטין את הרפואה היווניתפיארו אותה ומיסדו אותה. ורק הרחיבו אותה,

הם לא לקחו את החוכמה היוונית והפילוסופיה היוונית אלא את האלמנטיםתחילה החלונפשי והם ערך באיזשהו שלב היה חסר להם ושל ההנאה שבתרבות היוונית

הםהרופאים היוונים,ללמוד מ החלו הם בעקבות זאת את הרפואה היוונית, לאמץ בבתי הספר באותה הרוח, לימדו בתי חולים, הקימו מרכז מפותח באלכסנדריה,יסדו

תפיסה של הרפואה היוונית הרגילה.הייתה זהה להתפיסה כאשר

השפעת התרבות היוונית על מדינות אחרות

בבל-

מייצר אתהוא שמשכן הדם, וסברו בטעות כי הכבד הינו הם האמינו בדם ושהכבד הדם.

חומרי מרפא, בהם מתוארים כתבי המלך חמורבי נמצאו יותר בתקופה מאוחרת בין רופא לכהן דת.יש פיצולובהם סימפטומים למחלות,

ופא לעומת כהן דת שבעבר היה אחראי על הרפואה ע"י גירושהייתה הגדרה שונה לרשדים המביאים מחלות.

בחוקים מופיע שימוש באתיקה רפואית-רופא המטפל בעיני חולה וגורם לו לעיוורון אזחוקנים. וגלולות כגון מצוינים אמצעי ריפוי שונים ובנוסף את העיניים,רופא כורתים ל

בשה אתהבבלים לא היו מושפעים מתרבות יוון השלטת כי האימפריה היוונית לא כמשיכה הרפואה הפרסית העתיקה.השם האזור ולכן

יחד עם זאת ישנם קשרי מסחר כך שיש השפעה מינורית של הרפואה היוונית עליהם.

מצרים-

תיירים כובשים את המזרח מגיעים היוונים רפואה עתיקה במצרים, כאשר הייתה .הירודוטוסהמתארים את מצרים, אחד מהם הוא

מאוד הופתע הוא בה, שנהגה והרפואה העתיקה מצרים את מתאר הירודוטוס .שבמצרים יש רופא לכל תחום

, לקיחת גופהל-ידי עוטען כי הוא מבוצע סביר את תהליך חניטת המתים הירודוטוס ה מרוקנים ולאחר מכן המצרים היו קליפת הפנים, קילוף נחיריים לכוון הראש,חיתוך ה

ומבצעים את המוח וכלי הדם חתך אורך ומוציאים את האיברים הפנימיים וזה היה ו ריקבון הגוף היו מונע את ועוטפים אתבסוף התהליך משתמשים באמצעי חיטוי

גופות של אנשיםשימש לחומרים מדביקים.)באמצעות הגופה בפיסות בד שמירת מכובדים ומלכים במצרים(.

.צורת החניטה לא הייתה מוכרת באותה תקופה כך שהירודוטוס מופתע מכך למעשה הסתמכו על מקורות הירודוטוס לצורך קבלת מדע על הרפואה המצרית עד

מצאואשר גילוי של פפירוס סמית ופפירוס אברס שהיו שני ארכיאולוגים מפורסמים ל ואופני ריפוי.חומרי מרפא, בהם יש תיאורי מחלות,ספרים

מרגע גילוי הפפירוסים מתחילים להסתמך על מקורות אלו ולא נשענו יותר על הידעשל הרפואה המצרית מתוך מקורות הירודוטוס.

עם הכיבוש היווני הרפואה המצרית הפכה לרפואה יוונית כך שהרפואה העתיקה פחותרלוונטית.

12

שהנשימה היא אלמנט חשוב ומשפיע על הבריאות, הבבלים סברוהאמינו המצרים שזה הדם והמצרים טוענים אחרת.

זרות אלא אם הרפואה*** כי הם לא מאמצים רפואות ביניים-היוונים כתבו הערת שמאמצים אותה כותבים מאיזו תרבות נלקחהוכהמקומית הייתה כל כך מוצלחת

הרפואה.גדל שלא בחומרי מרפא סוחרים היוונים כי רואים היויםמנגד כך שהם בארצם

העקרונות והפיתוח היו שלהם. במידה מסוימת אךמהם מושפעים

סין-

פיתחקיסרים ביניהם אאואנג טי שהוא הקיסר הראשון ש של לסינים מסורת עתיקהבסין.את הרפואה

כדי להגיע לבריאות תקינה אדם צריך להגיע לאיזון בין הין והינג.בשהאמינו הסינים לעומת זאת הינג זה הנשים,הירח, צד והין זה הגבר,השמש, הין והינג הם שני כתבים,

ימין. כי על-מנת שאדם יגיע לבריאות תקינה הוא צריך להגיע לאיזון בין הין לינג,רו הם סב

לא ניתן לקחת שני הפכים ומצד שני לא יכולים להתייחס רק לין או רק לינג אלא לשלבביניהם.

נקודות בגוף האדם וכאשר רוצים להחזיר את365ם סבורים שיש סיניהדיקור הסיני –ה דוקרים את האדם בנקודות מסוימות בגוף ודקירה זו גורמת האדם לבריאות תקינה,

הם בעצם נותנים לאנרגיה לזרום. לשחרור ולזרימה חופשית המביאה להחלמה, והם נשארו עד היום עם הם פיתחו תיאוריה שלמה לגבי הנקודות שעליהן יש ללחוץ,

השיטות העתיקות שלהם..הם היו מנותקים אך ניכרת השפעה בין הארצות השונות

הבבלים סברו שהדם משפיע על בריאות האדם,המצרים סברו שזועד כאן למדנו כי הנשימה והסינים דיברו על זרימה.

הודו-

היו תורות סודיות שעברו במסורת ולימדו את תורת הרפואה תורת החיים הארוכים, חלוטיןשינו לני רופאים הודים מפורסמים, קרקה וסשורוטה שיותר מאוחר העתיקה,

.את הרפואה ההודיתהיו פתוחהיה זה ותורות שעוברות במסורת, בכך שמדובר פחות מדעניםשניהם

מעבירים את התורה לתלמידים שלהם.והם היו ללימוד יצורים מקודשים ולכן ההודים בניגוד לשאר העמים האחריםנחשבים לבהודו בע"ח

בניוכן הם לא ביצעו ניתוחים בניתוחים בהם שביצעו ניתוחים בבעלי חיים לא ביצעו אדם ולכן האנטומיה שלהם והפיזיולוגיה היו החלשות ביותר ביחס לעמים אחרים.

אם רואים גופת עבד או שפכה , הוא ממליץשיחד עם זאת סשורוטה כתב לתלמידיו לקחת אותם לגנגס למס' ימים ואז היא תהיה שקופה וניתן יהיה לראות את האיברים

הפנימיים.בעולם הראשונים החלוצים היו ההודים ההודים, של החזק הצד זה הנרקוטיקה

בניתוחים פלאסטיים. לה וחותכים מהישבן חלק שלאבהודו אדם הנואף עונשו הוא כריתת האף, היו לוקחים

עור ומשחזרים לו את האף ומחדירים לו מקלות דקים לשחזור נחיריים ותופרים לו אתזה.

והם היו הראשונים כדי לבצע את הניתוחים האלו היו משתמשים בחומרי הרדמה לזהות חומרי הרדמה שונים.

הרפואה ההודית העתיקה סברה שבריאות תקינה של האדם הוא האיזון בין שלושהונוזל החיים. הנשימה נוזלים,הדם,

13

, הם שמרו יחסית עליםהם היו החלוצים בהבנת העובדה כי מקור המלריה הוא יתוש הם שמרו על בריאות תקינה אך עם הכיבוש.היגיינה והיו צמחוניים לתקופות ארוכות

את הרפואה היוונית.אימצו הרומי הם ולצדה הם מרו הם ש מושפעיםהיו ברפואה היוונית והשתמשו על הרפואה שלהם ממנה.

יוון-

אל ,אסקלפיוסאל הרפואה היווני הוא גם הרפואה היוונית מתחילה מרפואת דתית,.כחצי בן תמותה וחצי אלבמיתולוגיה היוונית זה מתואר

הוא היה טובל , והכוהנים היוושם כאשר אדם היה חולה הוא היה מגיע לבית מקדש, משכיבים אותו באוהל ונותנים לו לישון ואז בלילה היה עובר אסקלפיוס עם המטה שלו

היה זוחל על גבי הוא היה מלווה בכלב והיה מלקק את החולים והנחש ועליו נחש, ל-פיהחולים והחולים היו קמים בבוקר ומספרים לכוהן על מה הם חלמו והכוהן ע

החלום היה נותן להם את הרפואה המתאימה. הבסיס לרפואהלמעשה תחילה להתפתח רפואה מדעית והיא הלצד הרפואה הדתית

המדעית הקיימת עד ימינו. פיתגוראים פיתחו את זיהוי עצב הראייה, ביניהם ההיו כתות וזרמים שעסקו ברפואה,

.חשובה שהשפיעה ושינתה את פני הרפואה לחלוטיןמפתח דמות הווה יפוקראטסהו 450 בן למשפחת רופאים שמקום מגוריו אינו ידוע, הוא חי ב-,היפוקראטס היה רופא

גדול נחשב לאבי הרפואה, הוא ומיוחסים לו למעלה משבעים כתבים, לפנה"ס בערך, על הרפואה שבאה אחריו.רבותהשפיע והרופאים ביוון העתיקה,

והרבה אנשים לא העזו לפקפק בכתביו או לסתור אותם, שנה לאחר מכן700רק מתחיל לשנות ולתקן רפואה זו.גלינוס ועל אף שתיקנו ושינו במקצת את התיאוריות שלו עדיין נולד באיקוס שביוון,גלינוס

שנה מאוחר יותר.1500הרפואה שלו נלמדו גם כתבי חלק מכתביו וקרא להם בשם פרקים לאבוקרט.לערבית הרמב"ם תירגם

פיתוח הייתה ה,תורת ארבע הליחותתרומתו המשמעותית בריאות כי וא האמין הסביבה לסביבה, במנותק חי לא והאדם ומאחר שלו בסביבה תלויה האדם

משפיעים גם על חיי האדם.יה והאלמנטים המשפיעים עלהיסודות המרכיבים את העולם הםתארבע וירוח ואש, אדמה, מים,: הםאלו סודות

תכונות.המשפיעים על ה אש ואדמה =חום רוח ומים= קור אדמה ומים= לחות אש ורוח= יובש

על ארבע ליחות הקיימות בגוף האדם: דם,משפיעות תכונות אלו לפי היפוקראטס ומרה שחורה. מרה צהובה, ריר,

לדוגמה- כדי להגיע לבריאות תקינה האדם חייב וביש לו עודף מליחה מסוימת, אדם המתעטש-

לשמור על איזון בין ארבעת הליחות..אם יש יותר מדיי דם-יש להקיז דם

וקנים. וחסמי הקאה, ניתן להשתמש בסמים משלשלים, אם יש יותר מדי מרה- תפקיד הרופא והם סווגו את כל חומרי המרפא והתזונה כחלק בלתי נפרד מתורה זו,

היה לאבחן את המחלה ולאחר מכן לקבוע את אופן הטיפול. ולעתים לחים יבשים וחמים בהתאם לחוסר, לפעמים הם נתנו מזונות שהיו רכים ,

לאיזון.והכול לצורך הגעה במקרה של עודף או לנקז היה צורך להוציא דרך הפה, על העור, דרך העור,:גם לחומרי המרפא השונים היו צורות מתן שונות

הנשימה,הרקטום ועוד.

14

בחוברת-8עמ'

'עקרונות מפתח לרופא'-ספר של היפוקראטס

מלמדים סטודנטים של רפואה עפ"י העקרונות של היפוקראטס.

הנחיות לרופא שנכתבו ע"י היפוקראטס-

-החיים קצרים והמלאכה ארוכה והעת נחסר הניסיון מסוכן והמשפט1עקרון מס' קשה.

ולא יספיק שהרופא יהיה חרוץ לפעול מה שראוי אם לא יסכים עמו גם כן החולהוהנלווים אליהם החיצונים.

-ניתוח העיקרוןלרופא יש מעט זמן לבצע את כל המוטל עליו. החיים קצרים והמלאכה ארוכה-

יותר זמן אולי הוא היה יכול לפעול טוברופא והעת נחסר-הכוונה לכך שאילו היה ליותר.

הניסיון מסוכן-הכוונה שלפעמים רופא רואה סימפטומים אצל חולה אחד ורואה את אותם סימפטומים אצל חולה אחר ובשל הניסיון שלו הוא עלול טעות ולתת לשניהם

טיפול דומה למרות שהם אינם חולים באותה מחלה בפועל.ל ולא העבר ניסיון על ולהסתמך מקובע להיות לרופא אל אחרות בחוןבמילים

אפשרויות נוספות.חד לדיאגנוזה להגיע יש הנכונה הפרוגנוזה את לתת כדי קשה-כלומר המשפט

משמעית, והגעה לדיאגנוזה זו קשה כי זמנו של הרופא מועט. הוא לעתים אדם חולה פונה לרופא, לא יספיק שהרופא יהיה חרוץ לפעול מה שראוי-

ההיענות של החולה עם התרופה והטיפול חייבת להיות יכול להסכים עמו או לסרב, )למשל אדם שקיבל מרשם של שלוש גלולות ביום מקסימאלית כי בלי זה אין רפואה

ולוקח גלולה אחד בלבד(. לפי היפוקראטס יש להגיע לאדם בבוקר, שיש זמן ולשבת עמו באריכות ולתשאל אותו,

החולה לעתים יודע דברים שהרופא לא יכול לבדוק. הוא שואל גם את הנלווים לגבי תפקוד החולה, ונותן נלווים-האנשים הקרובים לחולה,

להם את האחריות שאותו אדם יקפיד על הטיפול.

-המזונות הרטובים יפים לכל המוקדחים וכל שכן לנערים ויתר האנשים2עקרון מס' שהורגלו ליזון באלו המזונות.

ניתוח העיקרון- לא מזון שמצב הצבירה שלו מוגדר כנוזל, אלא הם היו מסווגים את המזונות מזון רטוב-

סיווגים נוספים שלא התאימו בהכרח למצב הצבירה שלהם,לפי לרטובים ויבשים ודוגמאות למזון רטוב- מזון של כלב ,פרגית.

אדם החולה יפים לכל המוקדחים-אין הכוונה שיש להם חום אלא יש להם דלקת, בדלקת צריך לקבל מזון רטוב כי דלקת משמעותה עודף של חום ויובש וכדי לאזן אתחוסר האיזון רטוב)ע"י הלחות מאזנים את והיובש האלו משתמשים במשהו החום

בגוף(."ככל שכן לנערים וליתר..."-מזון לח קל לעיכול ולכן מאכילים אותו צעירים.

בחנה בגיל, יש רפואות שהוא יכול לתת לילדים וישההיפוקראטס במקום אחר עשה ולהתחשב בועל-מנת להעניקן לרפואות שיש לשנותן לגיל יש לשים לב מבוגרים,

לצורך הדיאגנוזה והפרוגנוזה.

15

בנוסף, יש השפעה לעונות השנה על הטיפול הרפואי שיש לתת לאדם. אסור הנערים צריכים לקבל תזונה רכה וכן האנשים שאוכלים תזונה כדרך קבע ,

לשנות להם אותה כדי לא לשבש את מערכת העיכול שלהם.

-הליחות שצריך להריך יש להוריקם דרך המקומות הנוטים לצאת אך ורק3עיקרון מס' שיהיו האיברים נאותים

לצאת דרך שם

ניתוח העיקרון- בהתאם לתורת ארבעת הריחות,היפוקראטס טוען כי לא בכל מקרה נוציא את הליחה,

שלודם את האם גוף האדם חלש,ובעונה מסוימת לא ניתן סם משלשל ולא ניתן להקיז לא נעשה זאת.

ובמצב הפיזי של גוף החולה, וצריך בעונה, כלומר לפי היפוקראטס הכול תלוי בגיל,רך מקומות מסוימים אך ורק אם המצב נאות לכך.הביא להתרוקנות דל

כאשר יכחשו בזמן קצר - הגופים שירזו בזמן ארוך יש להשמינם לאט.4עיקרון מס' ראוי להשמינם מהר.

ניתוח העיקרון- באופןהגופים שירזו בזמן ארוך-מי שירזה לאורך תקופה ארוכה יחזור חזרה להיות שמן

לעומת,אלו שיכחשו בזמן קצר -מי שירזה מהר יחזור להיות שמן מהר יותר.איטי.

-המזון הנאכל מהשיעור הטבעי יגרום חולי והאות על זה הוא אופן חזרתו5עיקרון מס' לבריאות.

ניתוח העיקרון-מזון שנאכל מעבר למקובל יגרום לאדם חולי.

ההוכחה לכך היא שהאדם מרזה הוא חוזר לקו הבריאות.

16

9.11.07 שיעור רביעי-

הינו אבי הרפואה , הוא כתב את תורת ארבעת הליחות והשפיע רבות עלהיפוקרטס שנה אחריו תרגם את ספרו של היפוקרטס- 'פרקים1500 שחי הרמב"מההיסטוריה,

לאבוקרט', וכן ישנם מתרגמים נוספים לספריו לערבית.היפוקרטס ביצע טעויות קטנות בפיזיולוגיה אך מאחר והוא היה רופא דגול ומוערך

לא העזו לתקן אותו.

התחיל לשאול שאלות על התיאוריות שלגליניוס לספירה גדול הרופאים 200רק ב-היפוקרטס,וקיבל את חלקן ותיקן חלק אחר.

היפוקרטס למשל הוא הראשון שהבדיל בין עורקים לורידים והתחיל לדבר על מחזור הדם במונחים אלה, רק שהייתה לו טעות אחת שנבעה מכך שהוא ערך את הניסויים

שלו בקופים.ורידים שונים- מחזורים משני מורכב האדם שגוף החליט הוא הניסויים בעקבות

תיקנו אותו.17ועורקים, ורק במאה ה- הואיל וגליניוס היה אחד הרופאים המפורסמים באנושות ואף אחראי על גילוי תגליות שונות גם עליו אין עוררין ותיקנו אותו רק לאחר שנים רבות, הוא כתב ספרים רבים

כרכים של צמחי מרפא בחצי יוונית חצי לטינית)אנציקלופדיה זו22ואנציקלופדיה של לא תורגמה אך במידה ותתורגם תתרום רבות לחקר הרפואה העתיקה(.

היה רופא שכתב מרשמים רבים ומוצאם של חלק רב מהחומריםסקרביניוס לביוסשלהם הוא מא"י וזאת למרות שהוא לא חי בישראל, והוא הכיר בערכם.

,דיוסקורידסאחד הספרים החשובים שהשפיע עד תקופת הרנסנס הוא ספרו של רופא של הקיסר ששלט בזמנו, הוא כתב ספר של תרגום של חומרי הרפואה, בו מקבץ של חמישה כרכים שכל אחד מהם עוסק בתחום שונה: כרך אבנים ומצבים, שלושהעל פירט הוא בע"ח, של בהפרשות שעוסק נוסף וכרך שונים בצמחים שעוסקים סגולות הצמחים בניגוד לאחרים ומוסיף לעתים מרשמים )יש איורים מדויקים הנלווים

לספר המסייעים רבות בזיהוי של הצמחים השונים(. הרמב"מ ואסף הרופא ציטטו מדיוסקורידס שעשה מהפיכה רצינית בנושא, הוא כתב בספריו את השם היווני הלטיני או המצרי של המונח , עובדה שסייעה רבות במציאת

חומרים מסוימים.

וטען כי אין ספר שהוא לא מוצא בופיליניוס הצעיר כתב על דודו פליניוס הזקן משמעות או מפיק ממנו תועלת , פיליניוס הזקן אגר את כל הספרים והוא ליקט מידע באופן פחות ביקורתי מאחרים ולכן כתובים אצלו מרשמים שלא מוצאים בשום צורה

או מקור אחר, הוא למעשה כתב את כל מה שהוא ידע.נטורליס היסטוריה שהוא אנציקלופדיה המכילה 33פיליניוס הזקן כתב את הספר

כרכים המתורגמים לאנגלית, ספר זה כולל עשרה כרכים העוסקים בחומרי רפואה ומכילים מרשמים, וניתן למצוא חפיפה גדולה בין פליניוס לדיסקורידס אשר מתאר את

היהודים, ואת החומרים הנמצאים בישראל. פיליניוס לא היה רופא )לעומת כל היתר שהוזכרו, שאלה אפשרית במבחן מי מהם לאיותר בכלליות כותב ולכן הוא וקורניליוס( פיליניוס הזקן הינה רופא- התשובה היה

ובהרחבה.

שכתב אנציקלופדיה על תולדות רומא,קורנליוס צלזיוסאדם נוסף שלא היה רופא אנציקלופדיה זו לא שרדה למעט הכרך העוסק ברפואה ומכיל חמישה כרכים ביניהםלנושא והסבר כללי עזר לרפואה, כרך העוסק באמצעי חבישה, כרך שעוסק בכלי

הרפואה הרומית,ספר זה נכתב בלטינית ותורגם לאחר מכן לאנגלית.

17

היה רופא שכתב ספר גניקולוגיה, הוא חי באפסוס, והיה יווני במקורו, ספרוסורנוס שנה מאז כתיבתו הוא כתוב באופן דומה לספרי2000תורגם לאנגלית ולמרות שחלפו

הלידה והטיפול בתינוקןהלידה של ימינו וכולל פירוט לגבי זמן ההיריון, מהלך ההיריולאחר מכן.

אלה הסופרים הקלאסיים ששינו את ספרי ההיסטוריה וספרי הרפואה, ומכאןימינו ואילך עוברים שינוי מדעי, למעשה הרפואה היוונית משמשת בסיס עד

וחוקרים אותה ומפתחים אותה במשך השנים.

בימי יוון ורומא הרפואה עוברת טלטלה מסוימת, בתקופה הרומית הקדומה חוקריםבחלקה, מתנצרת הרומית האימפריה כאשר אך הרפואה, תולדות את מפתחים הכנסייה הרומית מצדדת בתפיסה לפיה הרפואה שולית ולא חשובה ואין צורך לפתחה

וזאת מכיוון שרק האל דואג לריפוי.מכאן שהרפואה בתקופה זו חזרה לאחור וחל שינוי מהותי ברפואה עצמה.

כי מתוך הסברה לפתחה לא ממשיכים הם הרפואה מדרדרת, הנוצרים בעקבות הרפואה מצויה בידי האל ואין צורך לפתח רפואה אנושית עד לתקופת הרנסנס.

לעומת זאת, כאשר הערבים מאמצים את הרפואה היוונית הם מתרגמים את הספריםיותר ברפואה מתקדמים והם היוונית הרפואה את לפתח ממשיכים לערבית,

מהנוצרים השוקעים לתהומות ותקופה זו מוגדרת כימי הביניים.בימי הביניים אם נוצרי היה חולה הוא היה יכול לבחור ללכת לרופא ערבי ולא נוצרי.

הרמב"ם שייך לזרם הערבי שמאמץ את הרפואה היוונית שעברה גלגולים ערבים.להלן המקורות אליהם נתייחס בסקירת החומר-

מקור קדום–תנ"ך לפי ספרים אלו נבין מה הייתה הגישה לרפואה בכלל–ספרים חיצוניים מגילות גנוזותספרות חז"לכתבי אסף הרופא-מאוחרים לספרות התלמודיתהיסטוריונים-יוסף בן מתיתיהו

ניתוח מתוך כתבי התנ"ך-גישה רפואית עפ"י היהדות

בחוברת- 9 עמ'

שמות פרק ט"ו-פסוק כ"ו ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיוכי אני ה' ושמרת כל חוקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך

רופאך"

ספר התנ"ך הוא ספר דתי ולא היסטורי ויש לקחת זאת בחשבון.עונש שהוא הוא מקבל חוטא למחלה, אם אדם בין חטא יש קשר זה לפי פסוק

המחלה. בעולם המודרני ניסו לתת הסבר לקשירת החטא למחלה ונטען כי כאשר אדם חוטא בהנחה שיש לו מצפון, הוא מרגיש לא טוב עם החטא שביצע, דבר אשר גורם לו מתח

נפשי ובעקבות זאת החוסן הפיזי שלו נחלש והוא חולה.מכאן שאדם שלוקה במחלה הוא אדם שחטא והוא צריך להירפא באמצעות חזרה

התפיסה כפירה- של סוג לכאורה מהווה אנושית ברפואה והשימוש בתשובה, המקובלת הייתה כי רק חזרה בתשובה תפטור את האדם מהמחלה!

18

הצרעת) לגבי מחלת וסוג שלהערה ונשירתם איברים של נמק היא הנסן -מחלת מחלת עור, בהתחלה השם שניתן לגירוי בעור היה לפרס ובימי הביניים הוסיפו גם את ההנסן תחת ההגדרה של הלפרה, כאשר תרגמו בתרגום השבעים את התורה שלנו חיפשו כיצד לתרגם את המילה צרעת ולא מצאו כי קשה היה לאבחנה כמחלת עור, וזאת מכיוון שיש לה תסמינים שונים, יש צרעת בגד וצרעת בית ולכן תרגמו אותה

כלפרה שזה התרגום הכי קרוב לכך מהמחלות היוונית. ללפרה המאוחרת יש שתי משמעויות והלפרה הפכה להיות שם נרדף לצרעת, ולכן מי שחלה בהנסן נקרא מצורע, ברפואה הבבלית הכהן אבחן מחלות וטיפל בהם, ביהדותוהיא נחשבה נושא הרפואה, הצרעת אינה מחלה זה שהתעסק עם הכהן הוא לא למשהו לא ברור ונסי ולכן הכהן נזכר כמטפל בה אך הוא אינו נזכר כמטפל במחלות

אחרות(.

א פס' יח'-יט' " שמות פרק כ "וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או אגרוף ולא ימות ונפל למשכב.

אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו וניקה המכה רק שבתו ורפא ירפא".

ואחד מכה את השני באבן או באגרוף מתוארת סיטואציה של שני אנשים שרבים והשני מתעלף כתוצאה ממכות אלו, האדם שהכה צריך לפצות את המוכה על הימים

שבהם הוא ישב בבית ולא עבד."ורפא ירפא"-האם הכוונה שזה שהכה אותו צריך לרפא אותו?

רש"י מסביר זאת כי על המכה לשלם על הטיפול שלו, רש"י הסתמך על התלמודלגיטימציה להשתמש הייתה כבר ובספרות התלמודית בהם לרש"י הבבלי הקדום

ברופא. יש לציין כי לא כתוב שהאדם חטא ולכן הוא חולה אלא הוא נדרש בטיפול לאור המכות

שקיבל, כלומר מתוארת סיטואציה אנושית לחלוטין. ההבדל בין הקטע הראשון לשני הוא שבקטע הראשון מדובר על מישור אלוהי בו לאעל מישור זאת בקטע השני מדובר ולעומת שיקולים אחרים, בעל ניתן להתערב, מציאותי לחלוטין ואין אלמנט או התערבות אלוהית, מקור המכות הוא אנושי ולא אחר.

מלאכים פרק ח' פסוק כ"ט-ברמה ארמים יכהו אשר המכים מן ביזרעאל להתרפא המלך יורם "וישב בהילחמו את חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את

יורם בן אחאב ביזעאל כי חולה הוא".

קטע זה הוא במישור אנושי, יורם קיבל מכות מהארמים והוא הולך להירפא ביזרעאל. לומדים מפסוק זה על מקומות המרפא, לא יודעים מה בדיוק ביזרעאל סייע בריפוי

והקשר הוא עקיף בלבד למישור האלוקי. בברית החדשה לעומת זאת הכול קשור לאל, וכתוב שמי שמקבל מכות הוא מי שחטא

לפי האל.

ירמיהו פרק ח' פסוק כ"ב-"הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי"

יש משל ונמשל, המשל הינו כי הרופא אינו יכול להביא לידי ריפוי כי אין צורי= חומרמרפא, מכאן שאין לרופא תרופה ולכן הוא אינו יכול לרפא.

לא תהיה להם ולכן והמצוות ישראל לא מקיימים את התורה בני כי הנמשל הוא ישועה.

לראשונה לא רק מזכירים רופא שמשמש לרפואה או מקום המשמש לרפואה אלאמזכירים גם תרופה המשמשת לרפואה.

צורי הינו חומר מרפא, ולפי המשנה זה השרף הנוטף מעץ הקטף, הקטף הוא אפרסמוןאבל לא במובן המוכר לנו היום.

19

פירוש הקטף- אפרסמון היה שיח קיצוני שגדל בארץ ישראל שהיה מפיק שרף ונחשב לאחד הבשמים היקרים בעולם בעת ההיא ולכן סחרו בו בכסף רב, ובנוסף השרף

שימש כאחד מחומרי המרפא הטובים ביותר בעת העתיקה )הוא גדל בעיקר בא"י(. ירמיהו נתן דוגמה זו כי השרף נחשב לחומר רפואי מובהק, והוא רצה להדגיש בכך

שגם אם הרופא רצה לרפא הוא לא היה יכול כי אין לו חומר מרפא לשם כך. עם הכיבוש הרומי צמיחתו של הקטף הלכה ופחתה והוא כבר לא גדל בארץ, נכון

להיום ישנם ניצנים שלו בערב הסעודית אך לא מעבר לכך. )קיים סיפור שהחמות מבקשת מכלתה להדליק נרות לשבת ואומרת לה שלא תשכח להתבשם משמן האפרסמון שהיה בעצם חומר דליק כך שהיא בעצם רצתה שכלתה

תישרף(. היום כבר לא נעשה שימוש בחומר זה ברפואה היות ולא יודעים מה החומר הפעיל

שבו, חברות התרופות לא מוציאות פטנטים על חומרי טבע.צמח זה שימש בעבר בעיקר לזיהומים שהתפשטו, סייע בקטילת חיידקים וחיטוי.

בראשית פרק נ' פסוקים א'-ג' "ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו, ויצו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויחנטו הרופאים את ישראל, וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו

ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום".

לראשונה מוזכרת המילה רופא, קודם זה היה ב" רפוא ירפא" ולא רופא שביצע הליךרפואי כלשהו.

יוסף המבצעים את בטקסט זה הרופא כנראה ממוצא מצרי כי מדובר בעבדיו של החניטה. החניטה היא לאו דווקא הליך רפואי אלא מדובר בהליך של טיפול במת,

טכניקה זו לא נשתמרה והיום משמרים את הגופה עם פורמלין.יש לציין כי לא יודעים אם חנטו את יוסף או שקברו אותו ברוב פאר.

מלכים א' פרק י"ג פסוקים א'-ו'- " והנה איש ה' בא מיהודה בדבר.....עומד על המזבח להקטיר, ויקרא על המזבח בדבר יקוק ויאמר מזבח מזבח כה אמר יקוק הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטירים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך, ונתן ביום ההוא מופת לאמור זה המופת אשר דבר יקוק הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו, ויהיה כשמע המלך את דבר איש הה' אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמור תפשוהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכול להשיבה אליו, והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח כמופת אשר נתן אישיקוק אלוהיך פיי נא את ויאמר אל איש הה' חל ויען המלך יקוק. הה' בדבר והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש הה' את פני יקוק ותשב יד המלך אליו

ותהי כבראשונה". קטיר קורבנות אדם על מזבחותוהיה מצדיק, למסופר על המלך ירבעם שלא נחשב

שהמזבח יפסיק לתפקד, ירבעם בתגובה שולח אליו שליח השם ואומר לו מגיע ולכן את ידו ומצביע על שליח ה' בכדי שאנשיו יתפסו אותו וידו מתייבשת ומפסיקה לתפקד,

והמזבח נשפך כפי שצפה שליח ה'. ירבעם מבקש מהשליח להתפלל עבורו כי הוא מבין שידו הפסיקה לתפקד כתוצאה מהחטאים שלו, השליח מתפלל לטובתו והיד מתרפאת, כלומר המחלה נעלמת תודותלמישור קשר ללא אלוהי מישור בקטע ומתואר רופא, התערבות וללא לתפילה

המציאותי.

, עד כה ראינו בקטעים שני מישורים, האחד אלוהי והשני אנושי, אין ביניהםלסיכוםסתירה ואין ביניהם שילוב.

20

מלכים א' פרק י"ז פסוקים ח'-כ"ד "ויהי דבר יקוק אליו לאמור: קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה ציוויתי שם אישה אלמנה לכלכלך ..................ותאמר האישה אל אליהו עתה זה ידעתי

כי איש ה' אתה ודבר יקוק בפיך אמת".

ויהימקרה של אלמנה המארחת את אליהו בעליית ביתה, וילדה חלה, ומתואר כך " אחר הדברים האלה חלה בן האישה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאוד עד אשר

- יש שיפרשו זאת כך שהילד מת ויש שיפרשו זאת כך שהוא לאלא נותרה בו נשמה"נושם.

והדבר הראשון שהוא עושה הוא מתפלל והוא לוקח את הילד היא קוראת לאליהו - קשה להתמודד עם הטקסט ולוקחים"ויתמודד על הילד שלוש פעמים"ולאחר מכן

סיטואציה מוכרת מחיי היומיום ומפרשים את הפסוק בהתאם למה שנראה לנו הגיוניוזה שאליהו כביכול מבצע לו החייאה.

ודמות מתווכת בין האדם לאל כנראה מדובר במישור מאחר ואליהו הוא שליח ה' אלוהי וקשה לפרש זאת במישור האנושי ולכן יותר קל לנו לפרש זאת במישור אלוהי.

האישה האלמנה מפרשת את מחלת בנה כעונש לחטאים שלה ולכן חוזרים לקשר בין חטא למחלה, ומאחר והיא ארחה את ה' ועשתה דברים טובים אז מתבטלת מחלת

הילד. ניתן לסווג מקרה זה כמקרה אלוהי ביתר קלות מאשר סיווגו כמקרה אנושי, בעצם אנו

לא יודעים מה אליהו עשה בדיוק אך הדבר הראשון שהוא עשה היה להתפלל.

מלכים ב' פרק ד' פסוקים ח'-ל"ז "יהי היום ויעבור אלישע אל שונם ושם אישה גדולה ותחזק בו לאכול לחם ויהי מדי יום עברו שמה לאכול לחם, ותאמר אל אישה...........ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים, ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו, וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת, ותעל ותשכיבהו על מיטת איש הה' ותסגור בעדו ותצא..........ויבוא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מיטתו, ויבוא ויסגור הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יקוק, ויעל וישכב על הילד וישם פיו אל פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד. וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע

פעמיים ויפקח הנער את עיניו......".

והיא בן לה שיולד לה אומר והוא אלישע בביתה את של אישה המארחת תיאור מבקשת ממנו לא לשקר לה, ונולד לה בן.

בתקופה החמה של הקציר הילד הולך עם אביו בשדה וכואב לו הראש, נושאים אותולבית אמו והוא מת על ברכיה.

הבדלים בין סיפור אלישע לאליהו-סיבת הפטירה של הילד בסיפור זה ברורה יותר- התייבשות וחום.

יש תיאור יותר ספציפי מ"יתמודד", גם אלישע כמו אליהו ראשית מתפלל ואז מבינים כי בשר הילד היה קר, כלומר אם הוא פתאום התחמם אז ניתן להבין כי הילד לא איבד

ההכרה אלא מת. , הוא עושה הליך)מצד שני יש פה תיאור שמזכיר יותר הנשמה מפה לפה)"פיו אל פיו"

מסוים והנער קם לתחייה. תיאור אלישע בדומה לתיאור אליהו קשה לניתוח ובשל קושי זו מזניחים אותו מהמישור

האנושי ומעבירים אותו אל המישור האלוקי.

מלכים ב' פרק כ' פסוקים א'-י"א- "בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יקוק צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה, ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל

21

אל יקוק לאמור, אנה יקוק זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול. ואמרת אל חזקיהו ........שמעתי את

תפילתך ראיתי דמעתך הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית יקוק..............."

ישעיהו מגיע אל חזקיהו המלך שנפל למשכב, ואומר לו שהוא הולך למות, ובתגובה חזקיהו טוען שהוא היה מלך טוב )לא כמו ירבעם( ועשה את הטוב בעיני השם והוא שואל למה זה מגיע לו, הוא מתפלל אל ה' ובעקבות תפילתו השם פונה לישעיהו

ומנחה אותו לומר לחזקיהו כי הוא שמע את תפילתו וכך הוא עושה. שנה, ויצילו מכף מלך אשור, וישעיהו מנחה אותו15הוא מציין כי ה' הוסיף על ימיו

לקחת דבלת תאנים. ליחזקיהו היה שחין, שהיא מחלת עור והטיפול בה מתבצע באמצעות מריחת תאנים

וכך הוא יתרפא.)דבלת תאנים היה חומר מרפא שכיח בעת ההיא(. חזקיהו שאל שאלה בעייתית והיא כיצד הוא ידע שהוא יתרפא ביום השלישי שיעלה

לבית השם, וישיעהו אומר לו כי תינתן לו אות וכי שעון השמש יחזור אחורנית. השאלה היא למה חזקיהו קיבל את המחלה, וכן מדוע חזקיהו שואל איזה אות תהיה לו

כי ישיעהו כבר בישר לו שהוא יחלים.

עם שאלות אלו מתמודדים החכמים- "בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו..כה אמר ה' צבאות כי מת

אתה ולא תחיה" למה נאמר "כי מת אתה ולא תחיה"-מדוע הכפילות? הכוונה למת בעולם הזה ולא

תחיה עולם הבא. החטא היה כי לא עסק בפרייה ורבייה, הוא טוען–"משום שלא עסקת בפרייה ורבייה"

כי לא עסק בפרייה ורבייה כי הוא ראה ברוח הקודש כי עדיף שהבנים שעתידים להיותלו לא יבואו לעולם.

כאשר חזקיהו מבקש אות, הוא לא מבקש אות על החיים בעולם הזה אלא על החיים בעולם הבא, לפי חכמים הוא חטא כי לא הביא צאצאים בעולם וכנגד זה מוסיפים לו

שנה להביא בנים לעולם.15מקור זה משלב את המישור האנושי והאלוקי!

22

16.11.07 שיעור חמישי-

הספרים החיצוניים

ספרים שחוברו על-ידי יהודים מהמאה הרביעית לפנה"ס ועד המאה השנייה לספירה,חלקם נכתבו במקור בעברית וארמית וחלקם נכתבו ביוונית.

הספרים לא אומצו ע"י חז"ל ולכן הם מכונים הספרים החיצוניים, אך חשוב לציין שהםנשתמרו בכל זאת על-ידי נוצרים אשר אימצו אותם .

במערות הקהירית בגניזה לעברית, חלקם את תרגמו וכהנא הרטום מאוחר יותר זאת וכשמשווים אלו ספרים של המקורות מתוך קטעים נמצאו ובמצדה קומראן

לתרגום לרוב התוספת אינה משמעותית. מה שמעניין מבחינת התקופה הוא שמבינים כי הספרים נמצאים בתווך בין הספרותלהבין מה סברו האנשים באותה ניתן ובאמצעותם לספרות התלמודית המקראית

תקופה, לבחון את הרקע לרפואה והגישה לרפואה. הנקודה החשובה היא שיהודים כתבו את הספרים החיצוניים ולכן הם משקפים את

הלך הרוח היהודי באותה תקופה.

בן סירה-

, ישעיה בן סירה,ל-שם המחברמחברו, הספר נקרא עהיה הספר היחיד שיודעים מי בספר ובנוסף הואוהוא מציין זאת הנכד של בן סירה,ל-ידי הספר תורגם ליוונית ע

יודעים יחסית במדויק לספרים האחריםאנו הספר, ולכן בו תורגם את התאריך מציין . לפנה"ס180 ב- שהספר נכתב

זורה גדולה במצרים שהשפיעהפ) מהספר נמצאו בגניזה הקהיריתהמקוריים הכתבים מצדה.בקומראן וברבות על המתרחש בא"י( ו

לעשות, לאדם אסור ומה מותר הנהגות מה ערוך, שולחן כמעין כתוב וכןהספר מבחינת הלשון הספר שאב רבות מתוך המקרא, אךו בספר גם ענייני רפואה, מצוינים

הוא קצת מתקדם יותר. חז"ל לא אימצו את הספרים החיצוניים אך ספר זה יוצא דופן כי לעתים חז"ל ציטטו

.(הספר לא היה מספיק נחשב בכדי שחז"ל יאמצו את כל כספר )חלקים מהספר

-פרק ל"ח –ניתוח הפרק 13 עמ'

23

מקדימים תרופה למכה, רעה- "ו, גם אותו חלק אלכרעה רופא לפני צר-"פסוק א' הכוונה לרע-חבר, העצה היא: תהיה חבר של רופא לפני שתצטרך אותו וכשתצטרך

אותו לא תהיה לך בעיה כי כבר התיידדת איתו.יש שטוענים שיש טעות בשימור הכתובים והכוונה היא ראה ולא רעה.

"גם אותו חלק אל"- זה לגיטימי להשתמש ברופא גם לרופא יש משהו שהאל נתן לו . "- מהאל הוא קיבל את"מאת אל יחכם רופא ומאת מלך ישא מסעותפסוק ב'-

החוכמה ואת הכסף הוא יקבל מהמלכים המממנים לו את הטיפול.הואיל ברופא שמשתמשים כך על מתנצל כביכול סירה שבן הרגשה שיש מכאן ובאותה תקופה אנשים חשבו ששימוש ברופא דומה לכפירה ובן סירה טען שזו לא

כפירה ומותר להשתמש ברופא אנושי כי חוכמתו בידי האל. הכוונה בתרים ראשו היא"דעת רופא תרים ראשו ולפני הנדיבים יתייצב"- פסוק ג'-

לסטאטוס חברתי גבוה, הוא לא אדם נחות אלא מכובד, והוא לא מטפל רק בפשוטיהעם אלא גם באנשים מאוד חשובים.

ד'-ה- בעץפסוק הלוא , בם ימאס אל מבין וגבר תרופות מוציא מארץ "אין המתיקו מים בעבור להודיע כל אנוש כוחו"

ההתייחסות בפסוקים אלו היא לתרופות, התרופות שהרופא משתמש בהן הן מהארץ,שמשתמשים שלהיפך טוען סירה ובן בהם, להשתמש תקין לא שזה שיגידו ויש בתרופות שמקורן בארץ רק מאדירים את האל וע"י השימוש בצמחים מעצימים את

חוזק האל. בן סירה טוען שזה לגיטימי להשתמש בתרופות כי האל ברא את כל מה שיש באדמה וכך מאדירים את שמו, והוא נותן נימוק נוסף שמשה המתיק את המים באמצעות העץ,

כלומר הוא עשה זאת באמצעות משהו מוחשי. "- ברגע שמשתמשים בחוכמת הרופא"ויתן לאנוש בינה להתפאר בגבורתופסוק ו'-

שניתנה לו על-ידי האל לא כופרים באל אלא מהללים אותו ולכן זה לגיטימי להשתמשברופא ותרופות.

ז'- רוקח עושה מרקחתפסוק וכן יניח מכאוב רופא שני"בהם בין "-הוא מבדיל מקצועות, רופא יניח מכאוב-יטפל במחלה, והרוקח יצור את התרכובת המתאימה כדי

שירפא. יש יכולות לבני אדם ליצור"למען לא יחשבות מעשהו ותושיה מבני אדם"-פסוק ח'-

ולפתח. - לאחר שהוא"בני, בחולי אל תתעבר התפלל אל האל כי הוא ירפא"פסוק ט'-

יש היפוך של ותרופות לגיטימיות השימוש ברופא 180מהלל את האל ומדבר על מעלות בפסוק זה, הוא מציין כי יש להשתדל לא להיות חולה וזאת באמצעות תפילה

לאל. "- פסוקים אלו משקפים"סור מעול ומהכר פנים ומכל הפשעים טהר לבפסוק י'-

גישה אחרת לפיה החטא קשור למחלה.י"א הונך" –פסוק בכנפי ערוך ודשן אזכרה ניחוח עליו"הגש חולה כשהאדם

להתפלל ולחזור בתשובה. הוא מיישב את הסתירה"וגם לרופא תן מקום ולא ימוש כי גם בו צורך"- פסוק יב-

שלכאורה קיימת בכך שהוא מציין כי יש לתת מקום גם לרופא. לסיכום:

בן סירה מדבר על שני מישורים, מישור אחד לפיו על האדם להתחבר אללפני החטא הרופא לפני שהוא חולה ובמישור השני על האדם להתרחק מחטאים.

ובמישורלאחר החטא והמחלה וזה לגיטימי - במישור האנושי יש להשתמש ברופא השני יש לפעול במישור האלוהי.

מי שמתענג יותר מדיכי ברוב תענוג יקנן חולי והמרבה יגיע אל זרא"-פסוק ל'-"יביא על עצמו חולי- למשל המפריזים באוכל, כלומר המישור בפסוק זה הוא בריאותי.

"- זה מלמד על השילוביגועו ועועו והנשמר יוסיף חיים בלא מוסר רביםפסוק ל"א-"בין המישור האנושי לאלוהי, הוא מדבר על אורח חיים בריא וכן על אורח חיים דתי.

24

ניתן להשתמש ברפואה והאדם נקלע לצרה ובמידה חשוב לקיים אורח חיים דתי, ובתרופות ולשלב זאת עם תפילה לאל.

בתקופת בן סירה לא כולם השתמשו ברופאים, חלק ראו בכך סוג של כפירה, בעצםלא היה טעם להשתמש ברופא שניתן היה להתפלל.

טוביה

ונכלל אצל הנוצרים בתרגום השבעים מיד לאחר ספר יהודי ספר זה חובר על-ידי יהודית.

תרגום השבעים הוא תרגום של התורה ליוונית כאשר הנוצרים ערכו אוסף שהתבססוספרים חיצוניים שהם ביוונית על התרגום היווני של התורה כולל הברית החדשה

אימצו. הספר לא השתמר בלשון המקורית ולא נזכר בספרות ההלכתית, ואינו מוזכר באף

ספר היסטוריה , וישנן גרסאות שלו שהשתמרו ביוונית ובלטינית.נמצאו חמישה קטעים מחמש מגילות בקומראן וקצר, נוסחים-ארוך שני זה לספר

שהכילו את ספר טוביה, ארבע מהן בארמית ואחת בעברית.

בחוברת-נוסח ארוך16עמ' פרק א'

ב'-ספרי דברי טובית בן חננאל בן עדואל בן גבראל בן רפאל בן רעואל מזרע יחצאל ממטה נפתלי.אשר הגלה בימי אנמסר מלך אשור מתשבה אשר מימין

לקדש נפתלי בגליל העליון לאשר אחרי דרך מבוא השמש משמאל לפעור. אני טובית הלכתי בדרכי אמת וצדק כל ימי חיי ואעש חסידים רבים לאחי ולךעמי אשר הלכו עמי בשבי לארץ אשור , לנינוה.וכאשר ישבתי בארצי בא"י בהיותי נער פשע כל מטה נפתלי אבי מבית דויד אבי ומירושלים העיר אשר נבחרה מכל מטות ישראל לזבוח בה כל מטות ישראל ויקדש)המקדש( לבית שכינת ה' ויבנה

בה לכל דורות עולמים. כל אחי ובית נפתלי אבי זבחו לעגל אשר עשה ירבעם מלך ישראל בדן על כללכל ככתוב בחגים לי-ם רבות פעמים הלכתי לבדי הגליל.ואני ארץ גבולות ישראל לחק עולם וארוץ ירושלימה ובידי הביכורים ......ואתן לכוהנים בני אהרון. ואתן אותם ליתומים ואלמנות ולגרים הנספחים אל בני ישראל .....כי עזבה אותי

אמי יתום ומת.וכאשר הייתי לאיש לקחתי אישה מזרע בית אבינו..ויתן העליון חן וכבוד לפני אנמסר ואשביר לו את כל צרכו עד מותו.

ואם הרג סנחריב איש............קברתיו , כי רבים מישראל הרג בחמתו,ואגנוב אתגופותיהם.

וילך איש מאנשי נינוה ויגד עלי למלך כי אני קובר אותם ואחבא....וכי מבקשיםלהמיתני.

וימלוך אחריו אסר חדון.....אז ביקש אחיקר בעדי ואבוא לנינוה.ואחיקר היה שרהמשקים הראשי"

והיה מבצע מעשים זה מתאר אדם בשם טובית שבניגוד לאחרים היה צדיק קטע טובים, בניגוד לדעה הכללית ולמעשי המלך הוא דבק בתורה ושומר מצוות בחירוף

נפש, הוא התחתן ונולד לו בן.

17פרק ב'-עמ'

25

"ובלילה ההוא הלכתי לי ובאתי לחצרי ואשכב ליד קיר החצר ופני מגלים בשל החום.ולא ידעתי כי ציפורים היו בקיר ממעל לי ותוטל צאתם החמה אל עיניותבא כתמים לבנים.ואלך אל הרופאים להירפא,וכל אשר משחו אותי בסמים , חשכו עיני יותר מפני הכתמים הלבנים עד אשר הייתי עיוור ולא יכולתי לראות

בעיני ארבע שנים."החומה ליד לשכב הלך הוא הרפואי, במצבו התדרדרות וחלה חולה היה טובית ולשלשת ציפור, שהיא צואה של ציפור נשפכת על עיניו וגורמת לו לעיוורון, על אףעיוור והוא הופך להיות שהוא מתייעץ עם רופאים שונים לא מצליחים לרפא אותו

ואשתו צריכה לכלכל את הבית. אשתו חנה מקבלת במתנה גדי ובעלה אומר לה כי תחזיר אותו והיא טוענת כי לא גנבה את הגדי והיא מתוך ייאוש אומרת לו כי הוא הצדיק הגדול שעשה תמיד חסדים

הגיע בסופו של דבר לעיוורון ועוני וזה לא מה שמגיע לו. בנוסף, מצוין בקטע כי הופיעו לטובית כתמים לבנים בעין, הגורם למחלה הוא צואתויצרו דלקת ציפור בה היו חיידקים אשר התפתחו במים החופשיים הנמצאים בעין

פיגמנטרית בעין שהיום אנטיביוטיקה פשוטה יכולה לרפא אותה.נוסף סיפור נוסף.פרק ג'-

ומשמע בחיי רבה צרה מראות למות לי טוב ואבך........כי בנפשי ואתעצב חרפות.

ויקר ביום ההוא לשרה בת רעועל ......כי אף היא שמעה חרפות נערות אביה.כמשפט עמה יהיו טרם הרע השד אשמדי ויהרגם אנשים לשבעה נתנה כי

ם.יהנשאת לרפא רפאל הה'.וישלח כבוד לפני שניהם תפילת נשמעה ההיא בעת שניהם,את טובית להסיר את הכתמים הלבנים מעיניו,למען יראה בעיניו אור ה' ואת שרה בת רעואל לתת אותה לטוביה בן טובית לאישה ולהתיר ממנה את

.אשמדאי הרע,כי נגזר על אטוביה לרשת אותה מבין כל המבקשים לקחתה שרה בת רעואל התחתנה עם שבעה אנשים וכולם מתו כתוצאה ממחלה ולכן אף אחד

לא היה מוכן להתחתן עמה. טוביה התפלל אל השם כי יהרוג אותו וטוען כי קיבל את העונש בגלל חטאיו וחטאאבותיו, הוא היה אדם צדיק ועם זאת הוא מקבל את המחלה כמשהו שכביכול מגיע לו. באותה מידה שרה טענה כי היא רוצה למות אך היא חושבת על אביה המסכן שלאולכן הוא ימות אחריה ולא יהיה לו המשך כי היא בתו יהיה מסוגל לחיות בלעדיה

היחידה.המחבר כותב כי רפאל יפתור את בעיתה על-ידי כך שיחתנה עם טוביה בנו של טובית. המחלה של שניהם היא מוגדרת אך בעוד שהמחלה של שרה אינה ארצית והגורם שלה הוא שדים שהורגים את בעלה ברגע שהיא מתחתנת הסיבה של המחלה של

טובית היא אנושית. על אף שהמחלות מוגדרות מבחינה מדעית מי שנשלח לרפא אותם הוא לא רופא

אנושי אלא מלאך שהוא שליח אל.

פרק ד'-

וביום ההוא זכר טובית את הכסף אשר הפקיד בידי גבריאל ....ויאמר בלבו:הנהבטרם הזה הכסף על לו ואגיד בני לטוביה אקרא לא מוות,ולמה ביקשתי

אמות....וכל ימיך זכור את ה'..."טובית משביע את בנו טוביה כמעין צוואה לנהוג עפ"י חוקי התורה.

פרק ה'- ויצא טוביה לבקש איש אשר ילך אתו למדי אשר ידע את הדרך,ויצא וימצא את

רפאל המלאך העומד לפניו ולא הכיר כי מלאך ה' הוא.

26

טוביה פוגש את רפאל בדרכו להביא את הכסף, )המלאך רפאל התחזה לעזריה( הואמביא אותו לאביו טובית ומקבל את ברכתו והם יוצאים לדרכם למקום הנקרא מדי.

פרק ו'- ויצא הנער והמלאך עמו,והכלב יצא עמו וילך איתם.וילכו שניהם ויבוא עליהםוילינו על נהר חדקל.וירד הנער לרחוץ את רגליו הנהר חדקל ויקם דג הלילה

גדול....ויצעק.ויאמר המלאך לנער.

טוביה רוחץ בנהר ונתקל בדג, המלאך אומר לו לדוג אותו ולהוציא ממנו את המרה,הכבד והלב וזה ישמש לרפואת האב ולרפואתה של אישה נוספת שתפס אותה השד.

בעת העשן את תנשום והיא ובמידה שד אותה שתפס לאישה הם והכבד הלב שריפתם השד יעזוב אותה, ואת המרה יש למרוח בעיני אביו.

סוף הסיפור-האב נרפא, האישה מתחתנת ובעלה לא מת.

אם פותחים ספרי רפואה של התקופה ההיא המזור שניתן בסיפור של טוביה תואםלכתובים ביניהם ספרם של דיוסקורידס או פליניוס.

הגורמיםדיוסקורידס לבנים כתמים בעיניים, עיוורון לרפא בכדי כי בספרו כתב לעיוורון מומלץ להשתמש במרה של עז, תרנגולת לבנה וסוג של דג )קשה לזהות את

הדג(. מזכיר כי ריפאו הרבה מחלות עיניים באמצעות מרות של בעלי חיים.פיליניוס

המחבר יוצק רפואה בשם המלאך רפאל אותה מכירים מספרי הרפואה היוונית. המחלה בסיפור מובהקת, הוא מציין את הגורם המדויק למחלה ואת הרפואה המוכרת

למחלה זו ושותל זאת תחת רפואה המגיעה מהמלאך. נשאלת השאלה מה המגמה הרפואית בסיפור, האם המחבר בוחר דווקא לתת רפואה המוכרת לאנשים בסביבתו כרפואה מדעית ורוצה לומר כי רפואה זו התגלגלה לעולם

ע"י מלאך. אם כך המסקנה מהסיפור היא שהרפואה מקורה בה', והוא זה ששם את הרפואה

בידיהם של האנשים.

חכמת שלמה

הספר נכתב בתקופה של חמישים לפנה"ס עד חמישים לספירה. ספר שנכלל בתרגום השבעים אך מחברו אינו ידוע כשם שמחברו של ספר טוביה לא

ידוע, בספר זה קיים תיאור בו המחבר ראה צורך להתחבר לתקופה המקראית. הוא מתאר בספרו את החכמה של שלמה, כיצד ה' מגלה לו את החכמה, וכן הוא

מתאר את סודות אמונות הריפוי כחלק ממתנות החכמה שביקש המלך. בנוסף, נראה שגירוש שדים היה חלק מהתורה שנתנה לשלמה, ומחבר הספר מייחס

לשלמה את כל המדעים והאומנויות המוכרים באותה תקופה.במדבר בספר שנזכר הנחושת נחש בתנ"ך, לכתוב מחודשים פירושים יש בספר כמשמש למיגור הרוע, מופיע בספר זה כתעלול קסמים ללא השפעה, וגואל ישראל

אינו הנחש אלא האל בלבד. מטרת הספר חכמת שלמה היא למנוע את התבוללות היהודים באותה תקופה ולחזור לאורח חיים יהודי ללא כל השפעה זרה, מחבר הספר יוצא כנגד מצב זה היות והוא

סבור שהוא מזיק לעם. לדעת המחבר מחלה מקורה בחטא ולכן הספר שולל לחלוטין את הרפואה האנושיתזולת דבר לעשות ולא להתפלל עליו חולה אדם אם באל, קשור הכול כי וקובע

התפילה.

27

- 15עמ' "כי לא צמח או תחבושת רפא אותם,רקפסוק י"ב-מציג במובהק את רוח הספר-

דברך , ה' ,רופא הכול". רק שלמה המלך ידע את הרפואות ורק הוא ידע להשתמש בהן, יתר האנושות אינה

יכולה לרפא.בספר זה יש גישה מנוגדת למיוצג בספר בן סירה המעודד להשתמש ברופאה אנושית.

23.11.07 שיעור שישי-

ספר חוכמת שלמה לעומת ספר טוביה

המחבר בספר חוכמת שלמה העביר רעיון כללי לפיו לשלמה היה הידע לגבי הרפואה והמדעים האחרים ואת התבונה והיכולת לרפא ומלבדו אין לאחרים את היכולת לרפא

וזו הסיבה לכך שאין אפשרות להשתמש ברפואה אנושית בזמנו.יותר משלמה, שלמה היה היחיד שנמצא אנשים בימיו נתפסו כבעלי דרגה נמוכה

בדרגה גבוהה מספיק בכדי להשתמש ברפואה וביכולת הריפוי. בהשוואה בין ספר חוכמת שלמה לספר טוביה, בספר טוביה המסר הוא שהרפואה והחכמה הם מהאל ולכן מותר להשתמש ברפואה אנושית ולעומת זאת המסר בספר

חוכמת שלמה הוא שהשימוש ברפואה שמור לאנשים חכמים במעלה כמו שלמה.

ספר יובלים-

28

ספר שמתאר את מה שקרה לבני ישראל מבריאת העולם ועד מתן תורה. הגיע במקורו בלשון החבשים משום שהוא נשתמר על-ידי הכנסייה האתיופית. מקובל להניח היום

במחקר שספר היובלים בעצם מתאר את התפיסה של כת האיסיים. כתבים של ספר זה, ומה שנזכר בספר מבחינת הרפואה היא גישה15בקומראן נמצאו

מאוד דומה לזו של חוכמת שלמה אך יש בה שינוי קל. בספר היובלים סבורים כי הרפואה ניתנה בידי צדיקים בלבד וכך הם בסתר ובסוד

משתמשים בידע שלהם ובעזרתו הם מרפאים. כמו כן, נזכרים בו ענפים אחרים שלא היינו מכלילים ברפואה באופן נורמטיבי כמו

גירוש שדים. שלא קשר למחלה, חטא בין הדוק קשר יש היובלים וספר שלמה חוכמת בספר

מוצאים בספר טוביה אבל כן ניתן למצוא בספר בן סירה. בספר בן סירה וספר יובלות יש אזכור של חטא בהקשר של מחלה לעומת הספר של טוביה בו אין קשר בין חטא למחלה , גם טוביה וגם האישה בספר לא חטאו וקיבלו

מחלה.

-ספר צוואות השבטים

ספר שקיבל את התוספות הנוצריות הרבות ביותר במשך השנים. הספר מדבר על הצוואות והנאומים האחרונים של כל אחד מבניו של יעקב המדבר לפני מותו לבני

משפחתו, זהו ספר פיקטיבי. ספר זה מחדד אלמנט שלא מוכר לנו ממקורות אחרים, אומנם יש בו קשר הדוק בין

מחלה לחטא אך הקשר בו הוא יותר ספציפי והוא בין האיבר החוטא למחלה. יש חלוקה של כל חלקי הגוף לתכונות, ובעת ביצוע החטא מקבלים את המחלה באיבר

בו חטאו. אדם שכעס מקור הכעס נחשב הכבד ולכן הוא יקבל את מחלתו בכבד ומקור הריפוי

הוא תפילה, ואדם שרחש שנאה לוקה בלבו. דוגמה לכך בתנ"ך היא מלך שרצה להקריב במזבח ושלח ידו על-מנת שאנשיו יתפסו

את שליח הה' וידו משתתקת וגם שם יש קשר בין האיבר החוטא למחלה.

ספר חנוך-

ספר זה השתמר בשני אופנים חנוך הסלבי וחנוך האתיופי שהשתמרו באופן שונה ולכןהגיעו בנוסחים ותרגומים שונים.

- השתמר בכנסיה האתיופית, נקרא גם חנוך א', הגישה המוצגת בו היאחנוך האתיופי שהרפואה הייתה צריכה להישאר בשמים- רפואה אלוהית, אך היא התגלגלה בדרכים לא כל כך הגונות לארץ, מלאכים הורידו אותו לארץ על-ידי כך שהם הזדווגו עם בנות

אדם ובתמורה הם העבירו להם את חוכמת הרפואה. מה שמשתמע מכך הוא שהיום מותר להשתמש ברפואה מאחר והיא הגיע לארץ והיא

ידועה לבני האדם ללא קשר לדרכים שהיא הגיעה אליהם. ספר זה נותן דוגמאות מאותם ימים לגבי שיטות ריפוי והוא אינו פוסל אותן, בניגוד

לספר חוכמת שלמה האוסר שימוש באמצעי ריפוי שונים וטוען כי ה' אחראי לריפוי. מספר זה מבינים כי רפואה אנושית תופסת תאוצה רבה ויש לה תוצאות ולכן קשה להסביר אותה מבחינה דתית ואף יש לבטים דתיים האם להשתמש בה או לא וספר

זה מתיר להשתמש בה.

בספרות התלמודית כבר איןבתקופה מאוחרת יותר ,תקופת המשנה והתלמוד- , מתירים להשתמש ברפואה אנושית סימני שאלה לגבי השימוש ברפואה אנושית

ואדם שלא משתמש ברפואה אנושית אף נחשב לחוטא. הקשר בין חטא למחלה מטשטש והתפיסה התלמודית דומה מאוד לגישת היהדות

היום לעניין הרפואה.

29

מגילות גנוזות- נכנסות בתווך בין המקרא לספרות התלמודית , בספרים החיצוניים הגישה אינה יחידה

והועלו גישות שונות ביחס לרפואה. סקטור האיסיים פרש למדבר וחי בתפיסת עולם אחרת ויש הסבורים כי הוא השאיר

את המגילות הגנוזות.כונו ע"י אחריםהאיסיים ביוונית הוא רופא, הם הם קבוצה שחיה במדבר, איסויי

זו חיה במערות קומראן באופן שונה כאיסיים ולאו דווקא קראו כך לעצמם, קבוצה לחלוטין מאנשים אחרים בני תקופתם.

בתיאוריהם של יוסף בן מתתיהו, פילון האלכסנדרוני, ופליניוס הזקן הם מתארים אתהאיסיים ומתוך תיאורים אלו עולה שבא"י היו שלושה זרמים מרכזיים-

שלא האמינו בחיי העולם הבא ובמלאכים, הםהצדוקים אחד מהזרמים הוא א. סברו שצריך לחיות בעולם הזה ולמצות את הטוב שבעולם ולפיכך צריך לחזק

את הקשר עם הרומים.

האמינו שיש לשמור על המצוות, ובשכר ועונש, הם האמינו שאםהפרושים ב.התנאים יצאו מהם הגאולה, את יחישו הם המצוות על ישמרו אנשים

והאמוראים שהשאירו את המשנה והתלמוד ואנחנו למעשה צאצאי הפרושים.

,הם הרגישו כי מה שקורה בתקופתם אינו רצויהאיסיים , קבוצה נוספת היא ג. לדידם הפרושים והצדוקים לא חיים עפ"י אורח החיים היהודי הרצוי ולכן הם חייבים לפרוש מירושלים ולפרוש מהחברה שלדעתם הושפעה רבות מהתרבות הרומית והם חייבים לחיות בדרך שונה שהיא לשיטתם בדרך היהודית הנכונה.

אי לכך הם פרשו לקומראן.

, בספרםעל-מנת להתחקות אחר אורח החיים האיסיי נסתייע בממצאים הארכיאולוגייהיובלים ובמגילות ששויכו לאיסיים שהן המגילות הבאות-

סרכים .1הודיות .2ברית דמשק .3בני אור ובני חושך .4

מערות ובהן שרידים של כשמונה מאות11 התגלו ליד קומראן 1956 -1947בין השנים מגילות שרדו בשלמותן ומשאר המגילות נותרו20מגילות שונות מימי בית שני, רק

קטעים בלבד. ההנחה המקובלת במחקר היא שמחברי מגילות מדבר יהודה היו האיסיים )יש שסברו שהמקור שלהם שונה וכי המגילות נמצאו במדבר לאחר שברחו למדבר בעת רדיפות

ואז שייכו בטעות את המגילות כתוצר של האיסיים(.מחלקים את האורח הרפואי של המגילות לשלושה חלקים-

שמירה על בריאות הגוף .1דרכים לריפוי .2חומרי מרפא .3

שמירה על בריאות הגוף- מופיע בקטגוריה זו תת נושא שהוא טהרה, בתקופת בית שני אנשים החמירו מאוד בענייני הטהרה והטבילה, יוחנן המטביל כמו אחרים בדורו היה מטביל אנשים לשם טהרה, והוא הטיף לחזרה בתשובה ולכך הטביל רק יהודים )הנוצרים לקחו את רעיון

הטבילה מהיהודים בעצם(.

30

בתולדות יוון ובתרבות יוון הייתה תרבות טבילה שמגמתה הייתה בריאות והגנה עלהגוף, כחלק מפולחן רפואי, והיו מקומות מסוימים שהוקצו לשם כך.

למעשה הטבילה הדתית עם הטבילה הרפואית התערבבו יחדיו, האימפריה הרומיתהתנצרה בחלקה והיא מביאה את תרבות הטבילה שלה לנצרות.

אצל האיסיים רואים באופן מובהק את העירוב בין טבילה רפואית לדתית, קומראן זהבריכות לאגירת מים ומתוכן רק שש שימשו16איזור מדברי בו אין מים ונמצאו בו

בריכות שימשו כבריכות לטבילה.10לאגירת מי שתייה ואילו האיסיים טבלו שלוש פעמים ביום כשהם נמצאים באזור בו אין מים וזקוקים למים

לשתייה, כלומר הם דאגו לטבילה יותר מהשתייה. במגילת בני אור ובני חושך נזכר הרעיון שהאיסיים סברו שהם בני אור וכל העולם סביבם בני חושך ויום יבוא ותהיה מלחמה ובמלחמה זו בני האור יאלצו להילחם נגד בני החושך והם חייבים לשמור לא רק על הנפש הטהורה שלהם אלא גם על הגוף,

הגוף צריך להיות בריא כדי להילחם בכל העולם.יותר הנמוכה אחת בדרגה הנמצא קדוש ציבור הם כי סברו האיסיים כן, כמו לנשמה הוא המשכן והגוף הואיל גופם על לשמור חייבים הרגישו הם ממלאכים,

שלהם שהיא טהורה וקדושה יותר מיתר בני האדם.אלו היו הנימוקים של האיסיים לשמירת הגוף ולכן הם עסקו רבות בשמירת גופם.

הינו היסטוריון שחי בתקופתם, הוא תיאר את אורח חייהם כמוזר ולאיוסף בן מתתיהואופייני לימיו.

"הם מתאספים למקום אחד וחוגרים אזור בדהוא מתאר את הטבילה שלהם כך-ורוחצים את בשרם במים קרים".

כי אסור לטבול במים לא נקיים, הם חייבים להיות מיםמגילת דמשקהאיסיים כתבו בכי עשרת מקורות המים המיועדים לרחצה גם היו הראויים לשתייה, מכאן מבינים

ראויים לשתייה אך בפועל השתמשו בהם רק לטבילה. שבה היו מעין חוקים מה מותר ומה אסור לעשות.סרכים,במגילת

צוין כי אסור לטבול כאשר המחשבות הן רעות ולאסרח היחדבתת קטגוריה הנקראת עצמו מהמחשבות לנקות חייב האדם הטבילה לפני בחטאים. הנקשרות חיוביות,

הרעות ולטבול כשנפשו זכה וטהורה. במידה והוא לא עושה כך טבילתו אינה טובה. יוסף בן מתתיהו כתב בנוסף כי מנהגם היה משונה ולטענתו מנהג זה התבסס על פסוק בספר דברים פרק כ"ג פסוקים י"ג-י"ד-"ויד תהיה לך מחוץ למחנה........וחפרת

בה ושבת וכיסית את צעדך". הוא מתאר כי את צרכיהם הם היו עושים במרחק עצום ממקום מגוריהם, הם היו

חופרים באמצעות גרזן קטן בור ומכסים אותו ולאחר מכן היו רוחצים וטובלים.הוא מציין כי ביום שבת האיסיים היו מתאפקים מכיוון שאסור לחפור ביום זה.

אוכל- יוסף בן מתתיהו מתאר את הארוחה שלה כמנוהלת כטקס, השולחן נחשב כמזבח, השמירה על הטהרה בארוחה הייתה חשובה ביותר בדומה להקרבת הקורבנות בבית

המקדש. טרם הארוחה אנשי הכת היו רוחצים את גופם במים קרים, לאחר מכן לובשים בגדים

לבנים ובשקט נכנסים לשולחן האוכל. האופה היה מגיש להם לחם, קיים ויכוח בין פילון לבן יוסף בן מתתיהו בהקשר לבשר,

יש הסבורים כי במקום הלחם היו אוכלים בשר ומים.פושטים את היו ולאחר הארוחה הם ביום ואכלו פעם אחת לאכול, הם לא הרבו

בגדיהם ולובשים בגדי עבודה וחוזרים למלאכתם.הם לא שתו יין ויוסף בן מתתיהו אף כתב כי הם היו מתנזרים מבשר.

יחסי אישות-".אל ישכב איש על אישה לטמא את עיר המקדש בנידתםכתוב "בברית דמשק

פליניוס מזכיר שבמחנה האיסיים לא הייתה נוכחות נשית, האיסיים היו משוללי תאווהלנשים.

גם פילון האלכסנדרוני כתב שהאיסיים לא נשאו נשים.

31

יוסף בן מתתיהו כתב בניגוד אליהם כי הייתה קבוצה קטנה שנשאה נשים רק בכדילהעמיד דור צאצאים.

בממצאים הארכיאולוגיים נמצאו שלדים של גברים ברובם ומעט שלדים של ילדיםונשים.

השלדים של הנשים והילדים נמצאו במחקר כשלדים מאוחרים יותר ועל כן אין לשייכםלקבוצת האיסיים.

דרכים לריפוי

מתאר שהאיסיים רפאו בדרך מעניינת ושונה מהמקובל באותם ימיםיוסף בן מתתיהושכן המקורות הרפואיים של האיסיים היו שונים מהמקורות של בני תקופתם.

והם שוקדים בכל כוחם ללמוד את ספרי הראשונים, ויותר מכל את הספרים"חוקרים...ומשתמשים הם ומהם וגופם לנשמתם תועלת בהם נמצאה אשר

באבן". לפי דברי יוסף בן מתתיהו לאיסיים יש ספרים קדמוניים בהם כתוב על הרפואה וכיצד

יש לרפא באמצעות אבנים וצמחים, ומאחר ואנו יודעים שתפיסתם הייתה לשמור עלגוף בריא אנו מסיקים כי הם השתמשו בספרים אלו כדי לרפא את גופם.

והיאפלוסר בקומראן מגילה הנקראת מגילה חיצונית לבראשית, נמצאה כי כתב סיפור פרעה, זו מופיע נוספות, במגילה תוספות מתארת את חומש בראשית עם אברהם ושרה ירדו למצרים ושאלו את אברהם לגבי שרה והוא אמר שהיא אחותו,

ופרעה נשא אותו לאישה וחלה. במגילה החיצונית מתואר איך הוא ריפא את פרעה, ולפי המגילה הוא השתמש בכוח הידיים שלו בכדי לרפא את מחלת פרעה, הוא כותב שיכול להיות ששיטת הריפוי הילינג נדדה למזרח אך מקורה הוא ברפואה יהודית קדמונית שלאחר מכן התפרסמה

והשתמרה במזרח ואבדה בחלקים אחרים. הדאגה לחולים-

הייתה דאגה כללית, אדם שהיה חולה לא היה יכול לקחת חלק מהעבודה, האחריםהיו עובדים במקומו ומכלכלים אותו.

בניגוד לתקופה הקדמונית לירוק והיה איסור ולחולים לזקנים הייתה דאגה בנוסף, שיריקה הייתה חלק מהתרבות ואף השתמשו בה כאמצעי ריפוי.

חומרי מרפא לא השתמרה מגילה עתיקה המתארת את הרפואה העתיקה של האיסיים, אך מוצאים שמות של חומרי רפאוה כמו לבונה אשר השתמשו בחומר המטהר שבה, והשתמשו

בה כדילהלבין את הבגדים וחיטוי.

חומר נוסף שנזכר הוא האספלט, נזכר כחומר העושה פלאים.

נטורופתיהעז, אדום בצבע שלדים נמצאו הקומראני באתר בעייתי, ארכיאולוגי ממצא קיים ונשאלת השאלה איך הצבע האדום קשור לעצמות השלד, האם המקור הוא בתזונה או

בצבע שבו צבעו את הגופה. , פרועה מצויה זה צמח קוצני שפירותיו שחורים והוא צובעפרועהישנו צמח שנקרא

בקלות את העור בשחור. פרועת הצבעים זה תת משפחה של הפרועים, והוא צמח בר שגדל בא"י )היום הוא גדל רק בירדן( אם נאכלת כמות גדולה מצמח זה במהלך החיים הצבע נספח לעצמות

וכאשר אדם עובר מהעולם עצמותיו נצבעות באדום. הרפואה לפי וידוע גופם, את לשמר על-מנת קדמונים בספרי נעזרו האיסיים

הנטרופתית שצמח זה גורם להמסת אבנים בכליות.

32

אנשים שחיים במדבר ולא שותים מספיק מים )יותר טובלים בהם( , מפתחים אבניםבכליות ובכדי למנוע תופעה זו היו אוכלים את הצמח הזה שהיה ממיס אבנים בכליות.

למרות האמור לעיל אי אפשר לדעת באופן מדעי וודאי מה מקור הצבע היות והצבענספח בגוף.

7.12.07 שביעי- שיעור

יוסף בן מתתיהו-

לספירה, הוא חי בתקופת חורבן בית שני,100 לספירה ונפטר בשנת 38נולד בשנת ונחשב בעיני היהודים כבוגד למרות שהוא ראה את עצמו כיהודי.

למשפחה נצר והוא כוהנים, משפחת עשירה, למשפחה נולד מתתיהו בן יוסף חשמונאית.

ובגיל בירושלים בילה בעיר העליונה ילדותו הוא הוא מרד במורשת16את שנות הוא עזב את האיסיים ונסע לרומא, וכשחזר18המשפחתית והצטרף לאיסיים, ובגיל הוא הפך להיות מנהיג היהודים בגליל.

33

בקרב על יודפת יוסף בן מתתיהו נכנס עם מספר לוחמים למערה שם הם התכוונו להתאבד, בסופו של דבר כולם התאבדו פרט ליוסף והוא נלקח לשבי ברומא ובמקום

לצלוב אותו הם חונכים אותו. אשר הפך אותו לבן חסותו ולחלק מהשושלתאספסינוסברומא הוא מצא חן בעיני

ואף שינה את שמו ליוסף פלביוס )שם זה ניתן לו לאור כך שהוא חי עם הפלבים(. יוסף עלה עם אספסינוס לירושלים והוא בעצם מתאר את המרד דרך עיניים רומיות

ולכן היהודים שנאו אותו כל כך, היהודים ראו בו מנהיג מרד שהפך ליווני.בשארית ימיו הוא בילה ברומא, ושם הוא כותב ארבעה ספרים חשובים-

קדמוניות היהודים.1מלחמת היהודים .2נגד אפיון .3חיי יוסף.4

והם מכסה מקרים ותרומתם הינה משמעותית הואיל ספרים אלו תורגמו לעברית רבים אשר לא נתמכו בספרי היסטוריה יהודים אחרים.

ניתוח של היסטוריונים קלאסיים אינו שווה ערך לנקודת המבט היהודית בספריו של יוסף בן מתתיהו על אף הסתייגות היהודים ממנו, וחשוב לציין כי הרבה היסטוריונים

חלקו עליו.

קדמוניות היהודים

ספר שנכתב על ידו, הוא ראה שלכל העמים הראשונים יש ספר שמתעד את תולדות חייהם, והוא הבין שחובה שגם ליהודים יהיה ספר שיתאר את תולדותיהם, והתנ"ך אינו מעובד כספר היסטוריה, ולכן הוא השתמש בתנ"ך כבסיס ובנה את קדמוניות היהודים

.מאז ועד ימיו כספר היסטורי של היהודיםהוא כתב ספר זה ביוונית על-מנת שיישמר בספרייה העולמית.

מלחמות היהודים ספר שנכתב במקור בעברית או ארמית ותורגם ליוונית, הספר מתאר את מלחמות

היהודים עם הרומים.בן מתתיהו, יוסף בזמן רבים המתארים את החיים פרטים זה מוצאים גם בספר ומאחר והוא היה מקומי והכיר את חומרי הגלם והאנשים בארץ תיאוריו הם מדויקים

יותר יחסית ליתר התיאורים הקיימים מאותה תקופה.

נגד אפיון

ספר שנכתב כנגד כל הכתבים האנטישמיים שיצאו בתקופת יוסף בן מתתיהו. אסכולה שישבה באלכסנדרייה הוציאה כתבים אנטישמים, ויוסף בן מתתיהו שראה עצמו כיהודי על אף שהיהודים לא ראו בו יהודי, סבר שמאחר שיש לו כשרון כתיבההדברים נגד ויצא באמת שהם כמו הדברים את ויכתוב היהודים על יסנגר הוא

המסולפים שלהם.ניתן לומר כי הוא ראה בכתיבת ספר זה מעין שליחות.

34

חיי יוסף

אוטוביוגרפיה המתארת את החיים של יוסף בן מתתיהו.

בחוברת-קדמוניות היהודים 29 עמ'

נעמוד על ההבדלים בין יוסף בן מתתיהו לבין התנ"ך בספרו קדמוניות היהודים.בראשית פרק כ' פסוקים ב'-י"ז-

"וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה ויבוא ה' אל אבימלך בחלום הלילהויאמר לו הנך מת

על האישה אשר לקחת והיא בעלת בעל...ויתפלל אברהם אל הה' וירפא ה' את אבימלך ואישתו ואמהותיו וילדו כי עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר

שרה אשת אברהם"

אברהם לוקח את שרה עמו , ואבימלך מלך גרר לוקח את שרה לאישה וכתוצאה מכך נשותיו של אבימלך חולות, מחלת הנשים נובעת מכך שה' עצר בעד כל רחם לבית אלימלך, כאשר מתפללים שאבימלך יחזור למצב תקין בעצם מתפללים שנשותיו לא

יהיו עקרות.

208קדמוניות היהודים ס' ראשון, אולם מחלה קשה שנשתלחה בו מאת ה', עצרה את תאוותו של זה. וכשנתייאשו

ממנו הרופאים ראה חלום בשנתו"

הוא מתאר את המחלה שלו, המציאות דרך שונה באופן הוא מתאר את הפסוק כמחלתו של אבימלך בלבד ולא של נשותיו.

ניתן להסיק מהדברים כי רופאים בתקופת יוסף בן מתתיהו טיפלו בבעיות כמו כן, כאלו היות והוא טוען כי המקרה של אבימלך היה קשה ורופאים לא הצליחו לסייע לו.

נ"ב ויחנטו את"–בראשית יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויצו הרופאים את ישראל"

-196קדמוניות היהודים ס' שני ויוסף נשא ברשות המלך את גווית אביו לחברון וקברה שם ברוב פאר""

הוא משמיט למה ונשאלת השאלה כלל את החניטה לא מזכיר בן מתתיהו יוסף לחלוטין את חניטת אביו של יוסף.

הסבר רלוונטי לכך הוא שהחניטה אינה מנהג יהודי והוא כותב על היהודים ולכן הואהשמיט את פרטי החניטה שלא הייתה מקובלת לאדם יהודי אלא לאדם מצרי.

בנוסף, ייתכן כי לא חנטו את יעקב וכי הקבורה הייתה מפוארת ושוות ערך לחניטהמבחינת תיאורי הקבורה הממלכתית אך לא הייתה חניטה בפועל.

בימי יוסף בן מתתיהו כבר לא חונטים והוא לא מוצא לנכון לציין את עניין החניטה עלאחת כמה וכמה כשמדובר בספר שהוא כותב על היהודים.

-שמות פר' א' פסוקים ט"ו-ט"ז-המיילדותהשנית ושם שפרה למיילדות העבריות אשר שם האחת מלך מצרים ויאמר פועה.ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו...."למיילדות ופנה הזכרים כל את להמית הוראה נתן פרעה המקראי הסיפור לפי העבריות פועה ושפרה על-מנת שיבצעו את הוראתו אך הן טוענות כי העבריות יולדות

בשדה כמו החיות ולא ניתן לעצור אותן.– 205-207קדמוניות היהודים ס' שני

35

"אחד האצטגנינים ,אנשים אשר מוכשרים להגיד את העתידות לאמתן,הודיע למלך, שעתיד באותו זמן להיוולד איש בישראל אשר ישפיל את כבוד מלכות מצרים ויינשא את עם ישראל כשיגדל יעלה על כל אדם במידותיו הטובות ויזכה לתהילת עולם.והמלך פחד וציווה בעצתו של אותו אצטגנין להשליך היאורה כל

לבני ישראל. ופקד שמיילדות מצריות תשגחנה בשעת חבליהן שלדזכר, שייוול נשי העברים ותקפדנה על לידותיהן. עליהן הייתה מוטלות החובה לפי פקודתונדמה שהן לא תעבורנה על החלטת המלך המלך, להיות המיילדות, הואיל

מחמת היותן בנות עמו".

יוסף בן מתתיהו מוסיף על הסיפור התנכי את סיפור המכשף, אחד מהמכשפים של איש בישראל אשר יוציא את כל עם ישראל ממצרים.דפרעה אומר למלך כי ייוול

מה שגרם ליוסף בן מתתיהו להוסיף סיפור זה אינו המצאה אלא עובדת קיומו שלמדרש הלכה יהודי שמוסיף את סיפור רקע זה.

הואיל ויוסף בן מתיתיהו היה תלמיד טוב ולמד בנעוריו בישיבה וקיבל רקע תורני טובהוא מוסיף מהידע שלו על הכתוב.

יחד עם זאת, נשאלת השאלה למה יוסף בן מתתיהו לא כותב על שפרה ופועה, הואמדלג על המיילדות העבריות ומספר ישירות שפרעה ממנה מיילדות מצריות.

הסיבה לכך היא שהוא מרגיש לא טוב עם עצמו, הוא כותב את הספר לרומים והוא לאכי המיילדות העבריות אינן אמינות, ושלא היה להן מספיק אופי לסרב לציין רוצה

לבקשת פרעה.נוח ולתת סיבות ניתן לומר כי הוא לא רוצה להעמיד את שפרה ופועה במצב לא לאנטישמיות בקרב הרומים, החשש של יוסף בן מתיתיהו שהרומים יוכלו להשתמשבסיפור של ולכן הוא משמיט את החלק ככלי לאנטישמיות זה של הסיפור בחלק

המיילדות העבריות.

-שכר רופא "וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרוף ולא ימותשמות כא,יח-

ונפל למשכב.אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו וניקה המכה רק שבתו ייתןורפא ירפא"

שני אנשים רבים, כתוצאה מהמכות אחד חולה והשני צריך לתת לו פיצוי על הזמןעל בהתבססות לרופא לתשלום הכוונה ירפא" "רפא רש"י לפי מאושפז, שהיה

סנהדרין.-277קדמוניות היהודים ספר רביעי

"אם יכה איש את אחיו בתוך קטטה בכלי שאינו ברזל והוא מת מיד ונקום ינקם המומת והמכה ייענש מידה כנגד מידה.ואם הובא המוכה אל ביתו וחולה ימים רבים ומת אחר כך,אין עונשים את המכה. ואם הבריא לאחר שהוציא כסף רב לריפויו. על המכה לשלם את סכום הכסף שהוציא במשך זמן היותו מוטל במיטה

ושנתן לרופאים" הוא מוסיף מהידע התורני שלו וכותב על הרופאים בתקופתו של יוסף בן מתתיהו,הוא

מזכיר את הרופאים כאנשים שטיפלו בפציעות, חבלות ועוד. שנה לאחר רש"י ולכן התוספת שלו הינה משמעותית ומעידה על קיומם1000הוא חי

של רופאים שטיפלו בפציעות, והוא מוסיף לכתוב את התשלום לרופא.

יוסף בן מתתיהו מרחיב מהידע שלו על הנאמר בתנ"ך, לעתים התוספות הינןלסיכום, מהידע התורני שלו ולעתים הוא כותב מתוך מציאות חייו על מנת להרחיב ולהסביר

את הנאמר.בנוסף, כאשר הוא מרגיש לא נוח עם הטקסט הוא משמיט את הטקסט.

במקרה הראשון הוא הוסיף שהרופאים מטפלים בבעיות אונות, במקרה השני הוא משמיט את סיפור החניטה ובמקרה השלישי הוא מוסיף מהידע התורני ומשמיט את

המיילדות העבריות ובסיפור הרביעי הוא מוסיף מהידע התורני לגבי התשלום לרופא.

36

תרפיה במוסיקהשמואל א ט"ז,יד-יז-

"ורוח ה' סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת ה' ויאמרו עבדי שאול אליו הנה נא רוח ה' רעה מבעיתך יאמר נא אדוננו עבדיך לפניך יבקשו איש ידע מנגן בכינור והיה בהיות עליך רוח ה' רעה ונגן בידו וטוב לך, ויאמר שאול אל עבדיו

ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אליי.

עבדיו של, ההסבר ההגיוני המובן מהטקסט הוא שהכוונה ברוח רעה היא לדיכאוןנגן כינור, הכינור נתפס כמועיל לנפש החולה, שאול ממליצים לו על טיפול שכולל זה היה שונה בעת היום אך לכאורה מקביל לתרפיה במוסיקה שנמצאת בשימוש

העתיקה.

-166קדמוניות ס' שישי "וה' עזב את שאול ועבר אל דויד. שהתחיל להתנבא בצלוח עליו רוח ה'.ואילו על שאול קפצו מיני ייסורים ורוחות רעות, שגרמו לו מחנק ושבץ עד שהרופאים לא יכלו להעלות לו ארוכה ויעצו לחפש איש, היודע לגרש רוחות בשיר ולפרוט על כינור והוא יעמוד לראש המלך וינגן וישיר שירים, כל פעם שתובאנה עליו רוחות

להבעיתו. והמלך לא זלזל בעצתם וצווה לחפש איש כזה"ושבץ יוסף בן מתתיהו מוסיף ביחס לתנ"ך את העובדה שבעת שאדם חש מחנק ומרגיש הרגשה לא נוחה הוא היה פונה לרופא וכאשר הרפואה לא הייתה מסוגלת

.גירוש שדיםלטפל במקרים אלו פנו לרפואה קיצונית יותר והיא רפואת מכאן שגירוש שדים לא היה חלק מרכזי ברפואה באותה תקופה אלא היה בשימוש רק

במקרים שבהם הרופאים לא יכלו לסייע לחולה.הוא הוסיף גם שירה בנוסף לנגינה המוזכרת בתנ"ך.

בשונה מתרפיה במוסיקה של היום כאשר ניגנו לאדם או שרו לו שיר בעבר הנעימו לאלים ולא לאותו אדם, כאשר היה נעים לאל או לשד, השד היה משחרר את אחיזתו

והאדם היה ממשיך לחיות ללא מחלה. מטרת השירה הייתה לאל או לשד ולא לאדם החולה, ולכן היוונים האמינו כי יש למצוא

מישהו שיודע לנגן ולגרום לשד לשחרר אחיזתו מאותו אדם.

חכמת שלמהמלכים א'-ה',ט-יג-

"וייתן ה' חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד ורוחב לב כחול אשר על שפת הים. ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים. ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגויים סביב...וידבר

על העצים..ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים".

מתוארת בפסוקים חכמתו הרבה של שלמה.

– 42-49קדמוניות היהודים ס' שמיני "וה' נתן לשלמה תבונה וחכמה רבה כזאת, שיעלה על כל הקדמונים, ואפילוהיו לא בתבונתם, הבריות כל על עולים שם,שהם להם יצא אשר המצרים נחותים לגבי חכמת שלמה רק במקצת, אלא נוכחו לדעת שהם מפגרים אחריהוהוא עלה והצטיין בחוכמתו לגבי אותם האנשים שנודעו במידה רבה ביותר. באותו זמן בין העברים לתהילה בשל חריפותם ושלא אדלג כאן על שמותיהם,...וה' חנן אותו גם בידיעת דרך הלוא הם איתן והימן וכלכל ודרדע ובני מחול המלחמה ברוחות רעות, לתועלת וארוכה לבני האדם והוא גם חיבר פזמונים בהם מקילים על מחלות, והשאיר אחריו נוסחי השבועות בהם יכולים בני אדם

37

שדבקו בהם רוחות רעות, לגרשם בלי שיחזרו.אופן הריפוי זה כוחו יפה ביותראצלנו עד היום"

יוסף בן מתתיהו מוסיף על חכמת שלמה, הוא מתאר גירוש שדים ושירים המקלים על מחלות שהוו חלק שולי ולא מרכזי מהרפואה, כאשר לא יכלו לטפל במקרים חריגים

פנו לטיפול זה. יוסף בן מתתיהו מציין כי לשלמה היה ידע מיוחד שלא היה לרוב בני האדם, הוא

מוסיף שעד היום משתמשים בשיטת ריפוי זה על-מנת לאשש את חכמת שלמה.

החייאה על-ידי אליהומלכים א,י"ז,יז-כד-

"ויהי אחד הדברים האלה חלה בן האישה בעלת הבית ויהי חוליו חזק מאד עדאשר

ויאמר ה' ה' וייקרא אל בו נשמה...ויתמודד על היד שלוש פעמים נותרה לא אלוהי תשב נא נפש הילד על קרבו...ויתנהו לאימו ויאמר אליהו ראי חי בנך"

-325קדמוניות היהודים ס' שמיני "ובנה של האישה...נפל למשכב וחלה,עד שפסקה נשימתו ונדמה למת.בכתהחטאיה...והנביא על להוכיחה ביתה אל שבא הנביא את האישה...והאשימה ביקש ממנה להתחזק ולמסור לו את הבן כי ישיבנו חי לה. וכשמסרה אותו לו

נשאו לחדרו והניחו על המיטה ויקרא לה'...וה' החזיר לנער את חייו..."

יוסף בן מתתיהו מוסיף כי נדמה למת, קשה לו לכתוב כי הנער מת.

החייאת המת על ידי עצמות אלישע-המרצה ביקשה להשלים לבד.183מלכים ב' יג כא,קדמוניות היהודים ס' תשיעי

מחלת חזקיהו- 24-30מלכים ב' כ,א-יב,קדמוניות היהודים ס' עשירי

בבלי ברכות י' ע"א-ובקר את לך לישעיהו לו ואמר ייסורים על חזקיהו "מה עשה הקב"ה הביא החולה...שנאמר בימים ההם חלה חזקיהו ויבוא אליו ישעיהו...וייאמר לו הנביא כה אמר ה' צבאות צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגוי. מאי כי מת אתה ולא תחיה-מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.אמר ליה מאי כולי האי?אמר ליה משום דלת עסקת בפרייה ורבייה. אמר ליה משום דמוחי לי ברוח הקודש

דנפקי מנאי בנין דלא מעלו.."

הכוונה במת אתה ולא תחיה היא כי חזקיהו ימות גם בעולם הזה וגם בעולם הבא כיבדבלה הרפואה, משתמשים את ומקבל חזקיהו מתפלל ורבייה, בפריה עסק לא

ומרפאים אותו.התלמוד הבבלי משלים את החטא של חזקיהו בכך שהוא לא עסק בפריה ורביה .

יוסף בן מתתיהו נעזר בטקסט התלמודי ומביא את הגרסה היהודית לעניין זה, הואמסביר את חטא חזקיהו כסיבה לקבלת העונש.

מלבד זאת מקבלים את ההשלמה מתוך הידע התורני של יוסף בן מתתיהו.

38

14.12.07 שיעור שמיני-

קדמוניות היהודים- המשך יוסף בן מתתיהו-

. את אותם סיפורים מהתנ"ךיהייחודרש בסגנונו יפיוסף בן מתתיהו בספר זה בארץ לא מדברים על סוכר אלא על סלק סוכר, עד הכיבוש הערבי לא היה בארץ סוכר

דבש. הבעיה אלא רק מלאיותמרים לא גדלים כל השנה, היא שעם דבש שהייתה תחדש כל השנה.ההדבש לא

לנו דרך פסוק את מה שיש בארץ ישראלמ"ג בבראשית יוסף בן מתתיהו מתאר רק לה ולכן לא מן הנמנע שיעקב יבקש מבניו להביא את אותם מוצריםאך ושמיוחד מיוחדים.

ספרו זה קל ובאמצעות התנ"ך את ארץ ישראלהתיאורים של סיפורי יוסף מתאר דרך לנו לקחת מקרים בודדים ולהשוותם מהתנ"ך למתרחש בחיינו אנו.

בכתביו אלמנטים שונים.ניתן לראותיוסף בן מתתיהו כתב מספר ספרים ו " לקחובכתוב מסופר על האחים היורדים למצרים ומביאים ליוסף מזמרת הארץ

בוטנים לוט חמאות ומעט צורי מנחה.....מעט והביאו הארץ מזמרת ")בראשים מ"ג(ושקדים

יעקב אומר לבניו להביא את הדברים הללו למצרים- היה רעב בארץ וכאשר יעקבמוצרים מיוחדים יחד איתםשולח בניו למצרים להביא מזון לארץ הוא שולח שהיו

ארץ ישראל שלא היו בנמצא במצרים.ב שיעקב שולח את בניו להביאעל-ידי כך יוסף בן מתתיהו לוקח את הפסוק ומפרשו

דברים שיש בארץ ואין במצרים- )שיח שממנו מפיקים שרף לחיטוי(, תרבינטון )אלת אפרסמון )בנדמי- לא הפרי(, מור

התרבניט( ודבש)תמרים(- הוסיפו לתרופות דבש תמרים.ליוסף מזמרת הארץ במתנה, בספר בראשית ונותנים למצרים יורדים ישראל בני מופיעים:דבש בוטנים ושקדים,באותה תקופה היה רעב ולכן בני יעקב נותנים דברים

אפרסמון-בלזמון, מור,–שלא היו במצרים בה היה שפע והאחים נתנו דברים ייחודים טרבינטון-אלת הטרבינת-הפקת שרף ריחני המשמש לחיטוי)פחות טוב מהאפרסמון(.

השאלה הנשאלת היא איזה דבש הם הביאו?תמרים/דבורים

בתקופה ההיא הממתיק היה דבש כי לא היו ממתיקים אחרים ועד הכיבוש הערבי לאהיה סוכר והתחליף שלו היה דבש.

בחוברת- ציטוט מתוך קדמוניות-,ספר ד' פרק ח'32' עמתורגם מהמקור ביוונית,ציטוט מתוך מלחמות היהודים.

להשקות את טובים מאוד מימיו מים עשיר אשר נמצא מקור יריחו בקרבת האדמה,נפתח בעיר הראשונה אשר כבש יהושוע בנון....ר' צבא העברים וחרבהיו ומימיו אישה, לילודי מזיק...ומזיק היה לפעמים כי מסופר זה מקור ועל מביאים מחלות אולם אחרי כן נרפאו המים והפכו להיות בריאים ע"י הנביא...

ושילם להם טובה תחת טובה ...הסיך נסך לכפר את מי הארץ ושפך דלי מים". ובתפילה זו אשר הקדים לענבים ריפא את המקום ותחת אשר היו המים לפני מביאים דבר ליושבי הארץ החלו להביא ברכה כי גדול מאוד כוח המים להרבות

את פני האדמה והביאו ברכה יותר ממימות מעינות הארץ"

39

יריחו העמק אורך השונים70כי רבים עצים , פרדסים מגדל ..והוא ריס בטעמם ..ומוציאים דבש לרוב אשר לא נופל בטעמו מדבש הדבורים, ושם נמצא

עץ הקטף )נקרא כך במשנה-שיח האפרסמון(. ונאה לדבר על תכונות ים המלח , הוא אשר מימיו מרים ואין בו נפש חיה, ומימיו הקלים נושאים את כל הדברים הכבדים, וקשה לאדם לטבול בו, כאשר הגיע

אספסינוס אליו ציוה לחקור אותו,נפלאות צבע המים. ובמקומות רבים הוא מקיא מתוכו גושי מלח )הכוונה לאספלט( , גושים שחוריםאוספים במים המלאכה עושי ראש, כרותי לשברים ודומים במים הנישאים גושים אלו וכאשר הם מנקים ספינותיהם....וכופר זה הוא טוב למלא את האוניות

ועל כן מערבבים אותו עם זני רפואה רבים"יוסף בן מתתיהו מתאר את ארץ ישראל ואת הדברים המיוחדים שבה,1בפסקה

מופיע תיאור של אזור יריחו שמצמיח צמחים רבים. הוא כותב על ים המלח המוציא מעצמו את האספלט המשמש מקור לזני רפואה רבים

ומרכיב לתרכובות רבות ברות שימוש. האספלט היה נדבק אל הספינות השטות בים, ולכן היו משתמשים בשתן או בדם של

אישה נידה בכדי להפריד בינו לבין העץ שהיה נדבק. בספר מלחמות היהודים ישנם אזכורים רבים של כשפים וסמי מוות ואהבה שאנשים היו רוקחים, וזאת מאחר והיה מדובר בתקופה הרומית בה היו תככים ומזימות רבות, בתקופה זו אנשים חיפשו אחר דרכים שונות להוריד את הקיסר מהמלכות והיו נעזרים

במכשפות ורפואות צדדיות שהיו קיימים בשפע. יוסף בן מתתיהו כתב על כך שפנו למכשפה בערביה וביקשו ממנה לרקוח סם אהבההגיעו שאחרים טענה היא למכשפה וכשחזרו מת הוא לאדם זאת שנתנו וברגע

אחריהם וביקשו לרקוח סם מוות לאותו אדם וכך טיפלה למעשה בשתי הבקשות. יוסף בן מתתיהו לא מפרט את מרכיבי הסמים, וכן מתייחס אל הקטורת בפולחן הדתיאל והוא מתייחס דברים אסורים לגלות לא מעוניין פירוט, הוא ללא של המקדש

הקטורת גם כסוג של סם ומשהו שאסור לגלות. בנוסף, נזכרים מעיינות לריפוי שבהם היו טובלים וזה לא שונה מאלמנטים אחרים

שהיו בתקופתו והוא מדבר גם על טבילה במעיינות גופרית. פרק ו' פסקה ג'-מלחמות היהודים7- ספר 32עמ'

קיים תיאור של צמח-צמח זה מאוד מיוחד משום שהוא צמח שהשורש שלו מרפא, שדים ומסייע רבות בסמי ריפוי אך קיימת בעיה, הבעיה היא שלא ניתן לעקור מגרש

צמח זה באופן ידני היות והוא מקולל ולכן כל הנוגע בצמח מת. שורש הצמח היה מרפא ואנשים רצו להשתמש בצמח זה למרות שהוא היה מקולל ולכן הם היו לוקחים כלב וקושרים אותו אל הצמח והיו קוראים לכלב שהיה עוקר את

הצמח מהמקום וכך הקללה הייתה על הכלב ולא על האדם. תיאורי עקירת השורש באמצעות הכלב כבר מופיעים לנו בשנים המאוחרות יותר מימי

הבנים וקיימים ציורים המעידים על מנהג זה. צמח הדודאים.שמו של הצמח אינו מופיע בכתבי יוסף, אך הוא נקרא

לפי תיאורו של הצמח הוא נמוך ועליו גדולים, והוא מפיק ריח נעים. יש נטייה לחשוב כי צמח זה פותר בעיות פוריות כי ראובן קטף את צמח הדודאים ורחל ביקשה לקבל את הדודאים האלו ולאחר מכן צוין כי היא ילדה, אך לא מצאו קשר

ממשי בין פריון לבין הדודאים. יחד עם זאת, במשך שנים רבות השתמשו בצמח זה לשם פריון למרות שבסוף הבינו

כי קשר זה אינו קיים.

אסף הרופא בתנ"ך הוזכרו בני יוסף, יוסף החוזה, יוסף הפרדס, בתקופה הרומית אסף הופך להיות

שם יותר פופולארי ונפוץ.

40

יש הטוענים כי למלך שלמה היה יועץ בשם אסף שידע חוכמות רבות ומסרן למשה, ויש מסמכים המעידים על כך שאסף היה חכם גדול ושהיה רופא שלימד את תורת

הרפואה באלכסנדריה בארץ ישראל ובארם נהריים. לא ידוע מי היה אסף הרופא, אך קיימים כתבים רבים שהיו מפוזרים ברחבי העולם

ונקראו כולם תחת כתבי אסף הרופא. אסף הרופא לעתים מכונה בשם יוחנן בן זבדה, שיש הסבורים כי ייתכן שהוא בעצם

הרופא המלומד והכינוי שלו הוא אסף, ויש לעתים שהוא נקרא אסף הירחוני.כתבי יד של אסף הרופא ומי שליקט אותם והעיר את17ברחבי העולם היו פזורים

הערותיו היה פרופסור זיסמן מוטנר, אך הוא לא הספיק להוציא את הספר אסף הרופאלאור אלא רק ספר בשם מבוא לספר אסף הרופא.

יחד עם זאת לכתבים אלו יש חשיבות רבה מאוד. ונשאלת השאלה 0-400 אסף הרופא הוא לאחר התלמוד ואנו לומדים את התקופה ביו

מדוע אנו לומדים אותו? , כלומר לאחר תקופת התלמוד. אסף הרופא זה7ספר זה מתוארך לתחילת המאה ה-

הכתב העברי הקדום ביותר והרפואי שיש בידנו. עד עכשיו נתחנו כתבים בהם רמזים לרפואה ומהם ליקטנו בעקיפין רקע כללי וגישה רפואית, למדנו על גישת היהדות לרפואה, ובספר זה לראשונה אנו נתקלים בספר

רפואי יהודי ומכאן חשיבותו הרבה.לתקופה שיך לא שהוא אומרים ולכן ישראל בארץ חי הרופא אסף כי משערים מאוחרת יותר)במידה וכן הכתבים היו בערבית( ויש שטוענים שבשל השפה העברית הוא שייך לתקופת המקרא ואז הוא יותר קדום- זה גם לא מדויק. בכתביו מופיעיםלכך שאסף הרופא מפרש מילים הגיון אין ולכן ומילים שמקורם בתלמוד ביטויים את מפרש שהוא הגיוני לא זה ולכן למשנה מאוחר התלמוד לתלמוד. שקדומות

.7התלמוד ושייך למשנה, לפיכך נכון לשייכו למאה ה-ויש טוענים שהוא נכתב לסיכום,הספר מתוארך בתחילת המאה השביעית לספירה

בתקופה מאוחרת יותר. יש הטוענים כי מאחר שהוא לא נכתב בערבית שזו הייתה השפה הרווחת בא"י אלא

בעברית ואסף הרופא חי בארץ סביר להניח שהוא נכתב בתקופה מוקדמת יותר.ניתן לתארכו לתקופת המשנה, כי בגלל העברית לספירה בה200ויש הטוענים השפה הרווחת היא עברית כך שהוא ספר יותר קדום ממה שחשבנו.

מאחר שבכתבי אסף הרופא מופיעים ביטוים ומילים שמקורן מהתלמוד אין הגיון בכךנכון לשייכו ולכן שייך למשנה וזה פוסל את הסברה שהוא שהספר קדום לתלמוד

לתחילת המאה השביעית. בספר זה יש ידע קדום מהתלמוד אך יחד עם זאת אנו לא לומדים את הרמב"ם שגם

לו יש ידע רב, וזאת כי זהו המקור העברי הרפואי הקדום ביותר שיש בידנו. קודם לכן ניתחנו כתבים בהם היו רמזים לרפואה ומהם היינו צריכים ללקט בעקיפין את הגישה רפואית בכלל ואת הגישה היהודית לרפואה בפרט. נאלצנו לבחון ועניינים ספציפיים בתוך הכתבים ובספר זה נתקלים לראשונה בספר רפואי שאומנם לא קדום

כמו התלמוד אך הוא הכי קדום מסך כל הכתבים שיש לנו.כי תיאורים אלו רואים וכך ועונות השנה הוא מתאר את הנוף,הגידולים החקלאים

מתאימים לארץ ישראל ולכן דברים אלו ממקמים את הספר באזור ארץ ישראל. אסף הרופא נלמד טרם כתבי התלמוד כי הוא תורם תרומה משמעותית, אנו מעוניינים לחקור את הרפואה מתקופת המשנה והתלמוד ואנו יודעים בכלליות שהיהודים לא שינו הרבה מהרפואה היוונית ונהגו על פיה ובספר אסף הרופא אנו מגלים שאסף הרופא לא שונה באופן מהותי מעקרונות הרפואה היוונית, בכתבים כתוב כי העקרונות

היוונים הם עקרונות מנחים. תלמידי אסף הרופא אספו ושכתבו את הכתבים, הם כתבו כי אסף הרופא משבץהרוב אך היוונית לרפואה וזאת מעבר פרסיות הודיות רפואות שלו הלימוד בתוך

המוחלט רפואה יוונית.יתרונות של הספר אסף הרופא-

41

.זה הספר הקדום ביותר שיש בידנו.1.מסביר כי הרפואה לפניו נהגה לפי עקרונות הרפואה היוונית.2 .יתרון נוסף של ספר זה הוא היכולת שלו לקחת ביטוים ושמות הנזכרים בתלמוד,3

שמות צמחים ומחלות ולפרשן ,באמצעות כתיבת השם היווני והלטיני של הצמח אוהמושג הוא מסייע בזיהוי הצמח שאליו התכוונו החכמים בתלמוד בעת אזכור השם.

.הכתבים שלו מוסיפים לנו ידע רפואי רב.4

כתבים שהמרצה הקריאה)לא מופיעים בחוברת(

ויהי בבואם אל המקום ההוא, וימצאו את "למען הגדל תפארתם על חכמי הארץהחרב להט עליהם ויברק לקחתם ידיהם החיים.וישלחו ועץ המרפא עצי

המתהפכת, ויתחלטו כולם כשביבי הברק ולא נמלט מהם איש. ותעזוב הרפואה מהחיים ותשבת. חכמת הרופאים שש מאות ושלושים שנה, עד מלוך ארתחשסתא המלך. בימיו קם איש נכון וחכם ומלומד דעת ספר הרפואות,ומבין כל דבר,ושמו איפוקרט המקדוני, ושאר חכמי הגויים, ואסף היהודי.......

ויחדשו עבודת הרפואה ותהי עד היום הזה,תלמידי אסף הרופא כותבים כי עד תקופת היפוקרטס לא הייתה רפואה בעולם.

קשה לתארך את אסף הרופא לתקופת המשנה כי הם מזכירים את גליניוס שמתוארך לספירה.230ל-

הם מונים אותו בעצם יחד עם שאר גדולי הרופאים היוונים ומכאן אנו מבינים שכנראההרפואה שאנו נגלה בכתבים אלו מבוססת על הרפואה היוונית.

בחלקם ברורים, מתכונים מופיעים בחלקם רפואה, בעקרונות העוסקים כתבים זיהוי של חומרים שונים וחלקם מופיעים טיפולים לאורך עונות שנה, ובחלקם קיים

עוסקים במחלות שונות."ד"א לעינים הנלבנות- קח צבר אדון א' אונקיה,כרכום שלישית..."

אסף הרופא מביא מרשמים רבים ויש לו כתב אחד שעוסק רק במחלות עיניים ובו יש מתכונים שונים, ועד כה לא נתקלנו בשום מסמך רפואי יהודי המציין במדויק את

כמויות התרכובת ואופן ההכנה המדויק.זעפרן, שזו וכרכום שהוא צבר אדום הוא ככל הנראה אלוורה, בכמות של אונקיה הצלקת של הכרכום )גם בצמחים יש מיני זכר ונקבה ,והצלקת זה חלק ששיך לצמח הנקבי, זה מעין כרית קטנה וכאשר האבקן הזכר מגיע אליה הוא ממשיך פנימה עדהשחלה שם נמצאת הביצית של הפרח, הזעפרן הוא בעצם הצלקת של פרח הכרכום(. "יוכתו היטב"-הכוונה יהפכו לאבקה ומוסיפים להם ממיס מים והופכים זאת למעין בצק ואז מייבשים אותם בשמש ויחרבו, כלומר יתייבשו, ולאחר שזה הופך למוצק כותשים

שוב ועושים זאת שבע פעמים.מקור נוסף-

....ממנו תתנשם רוח החיים,ומכוח האוויר יביא האף הוא שוער למוח כשומר האף ויוציא מחוץ לגוף נשם הקר לפנים לריאה......"

היוונים הקדמונים האמינו כי התפקיד של האף הוא להיות שומר לכל הנכנס למוח,למרות שאין קשר בין האף למוח.

בגוף יש מנגנון של מחסום המגן על המוח, ישנם חומרים רבים אשר נמנעים מכניסה למוח אך ישנם חומרים שבהרכב שלהם יכולים להגיע למוח כמו סמים שהמוח לא

מסוגל לסננם.יגיע ולכן מה שהאדם יחדיר דרך שאיפה היוונים חשבו שלאף יש קשר ישיר למוח

ישירות למוח.

42

הם לא הבינו כי החומר שנושמים מוחדר לדם ואז מגיע למוח ולא ישירות ולכן הם סברו כי הנזלת היא תוצאה של הפרשות המגיעות מהמוח ואנו יודעים כי אין זה נכון

ואלו הפרשות המגיעות ממערכת הנשימה וזו דרך הגוף לנקזן החוצה. אסף הרופא טוען כי יותר טוב לנשום דרך האף מאשר בפה כי השערות מסננות את האוויר וזה אכן נכון, הוא הבין כי אנו מכניסים אויר קר ומוציאים אויר חם, ולכן הוא

הבין שיש קשר בין האוויר לדם. היום אנו יודעים כי כדוריות הדם נושאות את החמצן ומספקות אותו לתאים, ואסף

הרופא הבין זאת מבלי לראות את כדוריות הדם וללא אמצעי הרפואה הקיימים היום. עפ"י תורת ארבעת הליחות יש לאזן את הליחות, לפעמים מקיזים דם אם יש יותר מדי ליחה, ולעתים נותנים סמי הקאה או משלשלים וגם סם מעטיש, בכדי להוציא את עודף הליחה, הם האמינו שאם יש ליחה המרוכזת במוח הדרך להפטר ממנה היא

לקחת סם שגורם לעיטוש ולהשתמש בו ולהוציא באמצעותו את הליחה מהמוח.

משיחה לכל מכה חדשה או ישנה.פיגם מלא היד...."" לעתים יש זלזול ברפואות הקדמוניות אך מקור זה מוכיח אחרת, במשחה זו יש פגם

וזרע כוסבר ששניהם יחד מרכיבים את החומר הפעיל. הריפוי הוא של מכה ביד, שהמכה תגליד ושהמקום יתאחה ולא יהיה זיהום ותתפתחעובי אל זאת להחדיר חייבים אך פעיל כחומר הכוסבר בזרע בצקת, משתמשים

השכבות. שכבות העור ביד עשויות מתאים שומניים ואם רוצים להעביר משהו דרך תאים אלו

חייבים משהו שיעביר אותם. היוונים הבינו כי בכדי להחדיר חומרים שהם ע"ב מימי כמו הפגם והכוסבר חייביםהיו ודרכה השומנית השכבה את שיעטפו בשמנים השתמשו הם שומני, מוליך

מחדירים פנימה. עד היום כל המשחות הקוסמטיות וחומרים רפואיים בנויים על בסיס אותו רעיון, כל

המשחות היו על בסיס שמן. השמן הוא שעווה, שמן בוטנים אותו מבשלים לצורך איחוי בשל שהחומר ההידרופילי

לא יהיה למטה ויתאחה למקשה אחת שיכולה לחדור פנימה. מקור נוסף-

וחדשי החום ...,ניסן אייר סיון. והקיץ הם ויבש וממשלתו כנגד המרירה האדומה,שהיא חמה וחדה ועזה ויבשה כי נבראה מן הקיץ ומן החום. וחום האדומה "

קטע שבא להציג רעיון, היפוקרטס קשר את כל הרפואה לעונות השנה, הוא הבין כיאדם מושפע מסביבתו.

החודש השישי , הוא חודש אדר. ימותיו ולילותיו שווים וטובים להשקות בהם מיני רפואה למשקין, לכבס המעים וחדרי הבטן, ולגרוע תוספות הדם העודף

בבשרו.." אסף כותב באותה רוח של הקטע הקודם של היפוקראטס, הוא טוען שכל מי שסובל

מבעיות עיכול זו התקופה להתרפא. בחודשי הקיץ לא טוב להקיז דם כי ניתן להתייבש ולהקיא מזה, בהתאם לאלו שהכינו את הגוף והקדימו תרופה למכה לפי עונות השנה היו שטיפלו בחולים התאם לעונות

השנה.מכאן שהייתה להם גם רפואה מונעת.

43

44