קורס ליועצים לשיתוף הציבור בתכנון פיזי וחברתי 2005פברואר –ספטמבר

מרצה ומרכזת פרופ' ארזה צ'רצ'מן

עבודת גמר :

שיתוף הציבור בתכנון תוכניתאב בשכונת שפירא

תל אביב-יפו.

מגישים

ישראל אמיר עובד סוציאלי קהילתי ילנה קירשוןאינג'

1

תוכן_______

3עמ' מבוא

4עמ' סקירת ספרות

תיאור ההקשר והנסיבות המסוימות של המקרה שבו אנחנו עוסקים

8עמ'

שיתוף הציבור בתוכנית אב-שפירא,ניתוח

15עמ' על-פי הממדים של האסטרטגיה והמטרות

21עמ' הן נבחרותאור שיטות העבודה והסבר מדוע

28עמ' שיתוף הציבור בשכונת שפירא המסקנות וההמלצות שלנו לגבי

המשאבים הדרושים מהמשתפים והמשתתפים

55 עמ'

57עמ' מקורות

2

58 עמ' נספחים

.מבוא: 1

כותבי העבודה באים משתי דיספלינות שיכולות להיות משלימות בתחום שיתוףהציבור בתכנון.

ישראל אמיר משמש כאחראי מטעם עיריית תל אביב - יפו על תחום העבודה וכן כיועץ החברתי של חברת "סביבותכנון" המבצעת עבור העירייה,הקהילתית באזור

את תוכנית האב בשכונה וילנה קירשון משמשת כמהנדסת המועצה המקומיתבמזכרת בתיה.

לשנינו מוטיבציות דומות וגם משלימות, המאמינות שתוכנית אב היא תוכנית לטווח יום יומיבאופן ומים שונים של חיי בני האדם חארוך ומשפיעה בצורה מהותית על ת

בסביבה אורבנית , לכן העבודה מעונינת לבדוק :,ועתידיים

האם האסטרטגיה שנבחרה על ידי המתכננים ומבוצעת בהקשר של שיתוף הציבור בתכנון תוכנית האב בשכונה הנידונה , מגשימה את מטרות על של השיתוף ומטרות

השיתוף כפי שהוצגו על ידי העירייה ומתכנני תוכנית האב.

מזה שיתוף הציבור ?מדוע בכלל לשתף את הציבור ? או מי בכלל צריך את המעשה?הזה

נושא שיתוף תושבים או אזרחים , אינו יורד מסדר היום זה זמן רב ומעסיק אנשי מקצוע מתחום רווחה, צרכני שירותים, פוליטיקאים, אנשי מדע המדינה וחברה,

מתכננים אורבאניים, ראשי ארגונים ולעיתים גם את כלי התקשורת )למשל סיקור תגובות צבורים בחלקי הארץ השונים נגד הצבת האנטנות הסוללריות על פי תמ"א

35)

העיקרון של שיתוף התושבים הפך נושא מדובר ורווח מאז שנות השישים של המאה:הקודמת, להתפתחות זו גרמו כמה סיבות

הגידול המואץ במספר המוסדות ובמידת התערבותם בחיי התושבים ובו בזמן-הרגשת ריחוק והניכור בין האזרחים לבין הממשל

- ובראשית50תגובות שליליות לתוכניות השיקום העירוני שהחלו בעולם בשנות ה- בארץ, וההכרה הגוברת ששיקום פיזי שאינו משולב בפתוח קהילתי-80שנות ה

.חברתי נדון לכישלון, וכי התשובה היא השתתפות האוכלוסייה ביקורת מצד תושבים על כוחם והשפעתם של "מומחים" ומצד שני הכרתם של-

מומחים בחשיבות המגע הישיר עם התושבים כדי לעמוד על רצונותיהם ועל.העדפותיהם

3

:סקירת ספרות .2 שיתוף הציבור נחקר וקיבל את ביטויו על ידי מספר חוקרים ממקצועות שונים, להלן

. מספר התייחסויות

מגדירות(2003צ'רצ'מן א. וסדן. א. )עורכות( ) :

שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות מוגדר כתהליך שבו אנשים, שאינם נבחרי

ציבור או פקידים ברשויות שלטוניות או אנשי מקצוע המועסקים ברשויות אלה,

.לוקחים חלק בקבלת ההחלטות ביחס לנושאים הנוגעים לחיים שלהם

( מציינות1994אנגל, וויסמן ) : שותפות תושבים היא אינטראקציה מובנת בין קבוצות אזרחים לבין יחידות אירגוניות"

., ממשלתיות או ציבוריות, בהפעלת תוכית ייחודית:מעורבות עשויה להתבטא באחד משלושת התחומים הבאים או בשלושתם ביחד

.השפעה על מדיניות ועל נגישות המשאבים.1"שותפות בתכנון, בביצוע ובהערכה של תוכניות ייחודיות.2

אינטראקציה מובנת" כוללת השתתפות תושבים בתהליך בחירתן של הנהלות של ".3.ארגונים שכונתיים, הן כבוחרים והן כמועמדים

.עיון בשתי ההגדרות מבליט מיד את הדמיון בניהן כמו גם את הדגשות השונותנות " שיתוף " כפעולה שמישהו עושה למישהו אחרי(מצי2003צ'רצ'מן וסדן )

לעומת שני,ו"השתתפות" כאשר אנשים נוטלים חלק בפעילות משותפת עם אחרים . מבטאת יחסים שיווניים בין הצדדים השונים"תפותשואלה הרי ש "

בשונה מצורות אחרות של השתתפות,( מציינים ששיתוף2002וקסמן ובלאנדר ) תכליתו לטפח אפיקי נגישות אל מקבלי החלטות.פוליטית , היא פעולה "מלמעלה"

וליצור פורום לדיון פומבי אשר יאפשר ליחידים לבטא השקפות ואינטרסים ולהשתתף.בקביעת מדיניות

( מאפשרים לנו לזהות את אחת מנקודות המחלוקת2002בעניין זה וקסמן ובלאנדר ) העומדת בבסיס הציפיות שעלולות להיות מנוגדות בין המשתפים למשותפים

ביטוי דינאמי למתח שביון דמוקרטיהואשיתוף אזרחים בתהליכי קבלת החלטות ה " יוזמה ישירה של המוסדות הייצוגיים. הפרויקטיםזוייצוגית ודמוקרטיה ישירה. פעמים

השיתופיים נבדלים מדמוקרטיה ישירה בהשאירם את ההכרעה בעניין מדיניות בידיהם של המוסדות הייצוגיים......הנבחרים מתחשבים בעמדות אלה)של הציבור(

."ואולם פורמאלית , הנבחרים אינם מחויבים לפעול על פי עמדות הציבור

4

לטעמנו עיסוק מוקדם בתאום צפיות בין המשתפים לבין עצמם וכנ"ל בין המשותפים ולאחר מכן בין כל המעורבים הוא המקור הבלתי אכזב להצלחות שיתופי הפעולה

ובדיוק כך גם לתסכולים, לאכזבות , להתפתחות אי האימון ההדדי , לאי שיתופי.פעולה ולהאשמות

.תחום מרכזי שהספרות והפרקטיקה עוסקות בו הוא תחום מטרות השיתוף(.,)מצגת מתוך קורס יועצי לשיתוף הציבור1981אלתרמן, ר., לו-יון, י. וצ'רצ'מן, א. )

(סוקרים מספר מטרות מרכזיות2005בתהליכי תכנון פיזי וחברתי מחזור פברואר :לשיתוף הציבור והן

מטרות העל של שיתוף הציבור

קידום ערכים דמוקרטיים. 1השגת תכנון המותאם לרצונות של קבוצות שונות. 2חינוך. 3שינוי חברתי או אישי. 4גיוס תמיכה ולגיטימציה לתכנון. 5שינוי פוליטי. 6

עיון במטרות יכול להוביל את הקורא גם להבנת האינטרסים האפשריים של המשתפים והמשותפים , גם להבניית תהליך שיתוף ובו בזמן להבהיר לו כמה וכמה

סתירות שעלולות להתקיים כשמנסים להגשים בעת ובעונה אחת כמה מטרותובעיקר לצפות שחוסר בשקיפות , בכנות ובהוגנות )טליאס,מ.ידין,א.בן יאיר,ש.אמסל,

( יחבלו בתאום ציפיות בין המעורבים ומכאן הדרך "הבטוחה" לבסס שוב את2003ח. .החשדנות ואי האמון שמוטבעים בין מימסד לציבור ולהיפך

מרכיב נוסף בתאום הציפיות מתייחס למודעות ולאומץ לשאול ולענות בזמן אמתובאופן כנה את השאלות

למה מתכוונים" "למה מוכנים" ו"למה מסוגלים בפועל" בהקשר של רצף שיתוף" .הציבור

(,1999(, וייסמן.מ,אנגל .ע. )1988( יצחקי,ח. )1980(, קטן,י. )2002וקסמן ובלאנדר ) .כל אחד ואחת בדרכם ,מונים רמות /דרגות/ שלבים אפשריים בשיתוף הציבור

ב רצפים אלה פרוסים על פני שישה תחומים : מידע, היוועצות,יעוץ,קבלתולר .החלטות,ביצוע, בקרה והערכה

בכל תחום ותחם ניתן להציג רצף פנימי שמתאר מעורבות הולכת ומתחזקת של.הציבור

1988(. ו יצחקי,ח. 1999וייסמן.מ,אנגל .ע. )בחרנו לציין את הרצף שמפרטות חוסר שיתוף מוחלט .1

שיתוף התושבים כצופים. 2 מסירת מידע לתושבים .3

5

קבלת מידע או משובים מתושבים.4ביצוע פעולות של תושבים עלפי הנחיות הארגון.5

לתושבים זכות להגיש התנגדויות.6התייעצות עם תושבים אבל הסמכות להתחשב בכך היא של הארגון.7

השתתפות של תושבים בביצוע לפי בחירת בתושבים.8התושבים שותפים באחריות ובסמכות אבל לארגון יש זכות וטו.9

ארגון והתושבים שווי אחריות וסמכות.10. 11הארגון והתושבים שותפים באחריות ובסמכות אבל זכות הוטו נתונה בידי התושבים

.חוסר שיתוף של הארגון כך שלתושבים אחריות וסמכות בלעדית.12

המאמצים את גישת שיתוף הציבור צריכים גם להיות אמיצים וגם מתאמצים לפעול(2005על פי :צ'רצ'מן ,א.)

עקרונות פעולה המתחייבים מהעיקרון של שיתוף הציבור

שקיפות ובהירות של תהליכי התכנון וקבלת ההחלטות . 1פתוח ונגיש לכל בצורה שוויונית , מידע מוקדם. 2לקבוצות ולבעלי אינטרס להיות , אפשרות לתושבים יחידים. 3

שותפים בתהליך התכנון בצורה שוויונית והוגנת של רשויות התכנון ( accountability)חובת דיווח . 4

י הנמקה והבהרת הרציונל של קבלת "ע, לתושביםההחלטות

קודם לפעילות על פי עקרונות אלה על יוזמי השיתוף והאחראים לו לבחון :היטב מספר סוגיות בסיסיות

רצונם ויכולותיהם להשקיע הן בעצמם והן סביבת עבודתם .1ימאפיינמשאבי :זמן, כסף ,כוח אדם ,יוקרה, מעמד, ובמקביל לאבחן היטב את

הציבור הפוטנציאלי ומידת רצונותיו ויכולותיו להשקיע בהשתתפותו בשלבי השונים .של התהליך

( מציינות עוד מספר סוגיות2003צ'רצ'מן א. וסדן. א. )עורכות( ) : למה לשתף, ולמה לא לשתף- מה הם היתרונות ומהם המחירים לשחקנים .2

:שונים

חברי מועצה, ראש עיר, אנשי מקצוע, פקידים- בשיתוף הציבור? יש המדברים על

היתרון שמקנה שיתוף הציבור לחברי מועצה העירייה, בכך שיוכלו בעקבות השיתוף

6

לייצג בצורה אפקטיבית יותר את התושבים. מהצד השני, יש הרואים בשיתוף פגיעה

.במעמדם והחלשת כוחם של הפוליטיקאים

?למה להשתתף, ולמה לא להשתתף.3

שאלה זו מכירה בכך שההשתתפות היא בחירה של הפרט ושלא כולם מעוניינים או

יכולים להשתתף. למה אני כפרט פועלת או לא פועלת?. מפני שהנושא חשוב לי? או

מפני שאני רוצה להרגיש שותפה וחלק מקהילה? או מפני שאני רוצה לתרום? או

שאני רוצה לזכות בהכרה ובכבוד? וכו'. כדי לפעול המשתתף זקוק ל: זמן פנוי, ידע,

כישורים, גישה בסיסית שמאמינה שאפשר להשפיע בעולם, כוח נפשי- אמונה

בעצמו, משאבים שמפנים זמן להתנדבות, חופש מנורמות המונעות ממנו לצאת מן

.הבית או להיפגש עם זרים, עניין בנושא ומודעות לבעיה

בדרך כלל מה שמטריד אותי ודוחף אותי לפעול זו בעיה אישית שלי- משהו שפוגע בי ובמשפחה שלי. הרבה יותר קשה לאנשים להכיר בבעיה שהיא רחוקה יותר, הן

מבחינה פיזית והן מבחינת הזמן

האם רצוי שהיועץ לשיתוף יהיה חלק ממקצועיות הנדרשת ממתכנן או צוות .4תכנון

עולה שאלה לגבי מידת המקצועיות שדרושה מאלה המפעילים את:שאלת המיסוד השיתוף. האם נדרש ידע מיוחד? נראה שלא מספיק ידע בנושא התכנון המסוים, או

בתחום של עבודה קהילתית, כי אם רצוי שיעסקו בכך אנשים בעלי ידע והבנה בשניהם - בשילוב הנדרש ביניהם, בדרך להניע אנשים להשתתף, בדרך לאפשר דיון

.'פתוח ושוויוני בין אנשים שאינם שווים בכוח וכד?האם למסד תהליך של שיתוף הציבור .5

השאלה העולה כאן היא האם יש למסד תהליך שיתוף כללי אשר יפעל על-פי הגדרה

היתרון בכך הוא שכאשר התהליך ממוסד ברור לכולם מה .ותנאים הנקבעים מראש

הגורמים המחליטים בתוך צריך לקרות והשיתוף איננו תלוי בתמיכה אישית של

המערכת ספציפיות. כמו כן, מיסוד דורש מחויבות עקרונית ומחויבות מעשית, בדמות

.הפניית משאבים של זמן, תקציבים וכוח אדם לתהליך השיתוף

על פניו נראה שאם מחליטים למסד תהליך כזה, חשוב לגבש גם אותו בתהליך עם

.שיתוף הציבור

בישראל ישנם תקנונים שונים לארגונים שונים המתווים אך ורק המלצות וכך הן

הרשויות העירוניות והן הממלכתיות מתייחסות באופן לא זהה ולעיתים לא ברור ,לא

עקבי ומפלה להתארגנויות קהילתיות ובכך מגבירות את אי האמון במימסד וביכולת

.ההשפעה של הציבור

7

?מיהו הציבור? מהו ייצוג ציבור, מי ראוי שייצג את הציבור .6 מה הכישורים הנדרשים או "תנאי הסף" של מייצגי ציבור ומהם הכישורים הנדרשים

לכך? אין לכך תשובה קלה, קצרה וברורה אחת. על כן יש להתייחס בכובד ראש לשאלות אלו ולנסות למצוא להן תשובות הולמות. זאת ועוד, לציבור אין אינטרס אחד

ואין קול אחד. בקהילה חיות ופועלות קבוצות שונות בעלות צרכים שונים. התכנון .צריך לתת מענה לצרכים אלו

גישה אפשרית לסוגיה היא שאין צורך לשאוף לייצוג סטטיסטי של כל חלקי הקהילה

הרלבנטית, מפני שסביר שהדבר הוא בלתי אפשרי. הטיעון הוא שאם ייעשה ניסיון

רחב, כנה ואמיתי לאפשר לכל האנשים הרלבנטיים במקרה הנתון לקחת חלק

בתהליך, אזי מי שמשתתפים הם אלה המעוניינים בכך ושהנושא חשוב להם, וניתן

לראות בהם את הציבור הרלבנטי. לא בהכרח שהם מייצגים את כל הדעות

האפשריות, אלא שהם מייצגים הרבה יותר מתהליך שבו לאף אחד אין אפשרות

.להשתתף

באיזה שלב של התהליך ישותף הציבור .7

סוגיה זו רלבנטית במיוחד לשיתוף הציבור בתהליך התכנון הפיזי, אך לא רק. כאמור,

החוק מעניק לציבור את זכות ההתנגדות לתכנית, אך מעמד זה מקבע את תדמיתם

של תושבים המעוניינים להשפיע על הסביבה בה הם מתגוררים כ"נודניקים",

"שליליים", "מתנגדים לכל תכנית פיתוח" וכד'. עצם קביעת מקומו של הציבור בהליך

התכנוני כמתנגד, מנטרלת את מעורבותו הבונה והופכת אותו לגורם שלילי ומעכב

.בתהליך הנתפס כחיובי

זאת ועוד, השלב בו ניתנת לציבור ההזדמנות להשמיע את דברו, הוא שלב מאוחר מדי לעריכת שינויים מהותיים בתכנית או לשקול מחדש את עקרונותיה. אם הייתה

ניתנת לציבור האפשרות להיות חלק מן התכנון בשלבים מוקדמים יותר, הוא היה יכול להשתתף גם ב"בעד" ולא רק להביע את התנגדותו. לאחרונה קבע בית המשפט

העליון כי לתושבים זכות להגיש תכנית משלהם לדיון בוועדות התכנון. בכך יתאפשרלהם להציג עמדות בעד סוגי הפיתוח שהם רואים כחיוביים עבור איכות החיים שלהם

( מציינות מטריצה של דגם נייד לשותפות תושבים1999גם וייסמן.מ,אנגל .ע. ) בתכנון והפעלת פרויקטים ומדגישות את הגמישות שצריכים לנקוט בה המשתפים

:בשיתוף תושבים בשלבים השוניםיוזמת הפרויקטהגדרת הבעיות

קבלתהחלטו

תתכנוןביצוע

הערכה

8

נושא המתוכנן,המציאותההיות מבוססת על : ללטעמן הגמישות צריכה הסביבתית בה מתפתח הפרויקט, אופי התוכנית, מאפייני האוכלוסייה, התרבות

.הארגונית של הארגונים המעורבים בתכנון, אנשי המקצוע המעורבים

: מתודולוגיות, שיטות וטכניקות לשיתוף הציבור

( מציניים שקיימות היום מספר מתודולוגיות, שיטות וטכניקות2002צ'רצ'מן ורפטוב )

ניתן לסווג אותן על פי מספר מימדים; כאשרלשיתוף הציבור. להפעלה של שיתוף

.מה שנדרש הוא לבחור את אלה המתאימות להקשר, לנושא, למטרות ולאמצעים

)מקור מצוין לכך הוא המדריך Wates,N. 2000 )להפעלה של שיתוף .

-מימד טווח הזמן .1

האם מדובר בפעולה חד פעמית )לכמה שעות או לכמה ימים(, או בפעילות

מתמשכת לאורך זמן )ממספר חודשים לשנים(. מימד זה נוגע גם למידת

.המחויבות של האנשים השונים לתהליך

2 מימד קהל היעד- .

.האם השיטה מיועדת למספר מצומצם של נציגים או לקהל רחב יותר

3. מימד אופי הפעילות של התושבים-

.האם מדובר בפעילות פסיבית יחסית של המשתתפים, או פעילה יחסית

. 4 מימד אופי הפעילות של הרשויות

האם מדובר בפעילות של ייזום, או של היענות לדרישת התושבים, או של תמיכה

.בתושבים וביכולתם להשתתף

. 5 מימד המובנות של הפעילות

.האם מדובר בשיטה מובנית מאוד או פתוחה וגמישה

6. מימד ההשקעה הדרושה מטעם הרשויות המשתפות

9

כמה נדרש להשקיע בשיתוף במונחי משאבים של זמן, כסף, כוח אדם מקצועי,

ציוד, מקום וכו'. ההשקעה הנדרשת תלויה בין השאר במשאבים הקיימים אצל

התושבים; אם חסר להם משהו החשוב לתהליך, יצטרכו הרשויות לשנות את

.התהליך או לספק את המשאבים החסרים

. 7 מימד ההשקעה הדרושה מטעם התושבים המשתתפים

כמה נדרש מהם להשקיע בהשתתפות במונחי משאבים של זמן, כסף, ציוד, מקום

וכד'. חלק מהשיטות מחייבות ידע או ציוד )כמו מחשב או חיבור לאינטרנט( שלא

.בהכרח נמצאים ברשות התושבים

8. מימד התלות ברשויות

באיזה מידה התושבים תלויים ברשויות כדי להשתתף. האם עומדים לרשות

התושבים ארגונים עצמיים, אנשי מקצוע עצמאיים, או מקורות כספיים למען

.הפעילות שלהם

. תיאור ההקשר והנסיבות המסוימות של המקרה שבו אנחנו עוסקים.3

עיריית תל אביב יפו סיימה הכנתה של תוכנית אסטרטגית לפיתוח2002בשנת. (2002יפו,אוקטובר – )עיר, עיריית תל אביב העיר

על פי תוכנית זאת , היחידה לתכנון אסטרטגי במינהל הנדסה יזמה הכנת תוכנית אבתהליך שכללו כולל אסטרטגי תכנון של מנחים לקווים בהתאם שפירא לשכונת

שיתוף הציבור:ציטוט ראיון בכתב עם ראש צוות תכנון תוכנית האב לשפירא:התפישה התכנונית של תכנית אב לשכונת שפירא

התייחסות תכנונית רב תחומית לנושאים: פיזיים, כלכליים, וחברתיים תוך שימת לב למורכבות הקהילתית הקיימת בשכונה )לגבי כלל האוכלוסיות

בשכונה: ותיקים, עולים חדשים, זרים(.,התכנון יתבסס על הגדרת הבעיות של השכונה, זיהוי הכוחות בשכונה

מכלול האינטרסים והקונפליקטים, פוטנציאל והזדמנויות, שיגדירו מטרותויעדים לתכנון אסטרטגי.

תכנון אסטרטגי גמיש, שיכלול יצירת חלופות תכנוניות ויאפשר טיפול מקביל בטווחי זמן שונים וברמות פירוט שונות ליישום. התכנון יערך תוך כדי

קידום של פרוייקטים שייגזרו מתוך התוכנית, אם על ידי העירייה או ע"יאחרים.

, שיתוף ציבור- תכנון תוך שיתוף הציבור שבו נכללים: תושבי השכונה גורמים עירוניים ובעלי עניין נוספים. התכנון יכלול כלים ותהליכים

לשיתוף הציבור במהלך הכנת התוכנית.תהליך של תיעוד, מעקב ובקרה על תהליך התכנון והביצוע המאפשר בין

היתר שינויים בתוכניות תוך כדי יישום.

10

בכל שלבי העבודה נדרשו תשומות הקשורות לנושאים חברתיים. כל תהליך העבודה מלווה בשיתוף הציבור. המתכנן היה אמור לבנות כלים לשיתוף הציבור בכל שלבי

העבודה: הגדרת חזון לשכונה, הגדרת הבעיות, מטרות וחלופות תכנוניות רצויות.

(2005 )סביבותכנון שכונת שפירא – רקע ומטרה 3.1

דונם מדרום למתחם התחנה640 על שטח של כ- 1924שכונת שפירא נוסדה בשנת

.המרכזית החדשה בתל אביב

תושבים הכוללים בין היתר גרעין ותיק של יוצאי8,000השכונה מאכלסת כיום כ-

בוכרה, עולים חדשים אוכלוסיה חדשה של צעירים, עובדים זרים ומשת"פים. הרמה

החברתית-כלכלית והרכב האוכלוסייה, המיקום ליד התחנה המרכזית החדשה ,

המצאי הפיזי ומצב התשתיות מהווים חלק מהגורמים שהביאו להידרדרותה של

פעלה בשכונה מינהלה עירונית – "שפירים", אך עם כניסת1993השכונה. עד שנת

פרוייקט השיקום הארצי בשנה זו לשכונה, השיקום הפיזי והחברתי נשען כולו על

תקציב משרד הבינוי והשיכון. מכלול הבעיות שאותרו בשכונה, וכנגד זה היתרונות

הפוטנציאלים הנובעים ממיקומה, מערכי הקרקע הנמוכים יחסית ומאופייה הפיזי,

הניע את מינהל ההנדסה של עיריית תל אביב להכין תוכנית אב כוללת שתגדיר חזון

ומטרות לשיקום ופיתוח השכונה, תתווה מדיניות כללית ותחומית, תפרט אמצעים

.ודרכים ליישום, תוך בקרה שוטפת על התהליך

המוצעת להלן לביצוע, היא להתוות טיפול מערכתי כולל מטרת תכנית האב

. לשכונה עם דגש על שיקום עירוני, חברתי וקהילתי

מיקום3.2

11

אביב אביב --תלתל, , שכונת שפיראשכונת שפירא" " שיתוף פעילשיתוף פעיל " "20052005הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל לשנת הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל לשנת

מיקוםמיקום

3. 3 השכונה אפיוני

להלן מוצג "כרטיס ביקור סטטיסטי", הכולל נתונים שהתקבלו ברובם מסקר משקי

ממשקי17% משקי בית המהווים כ- 400הבית וממקורות נוספים. הסקר כלל

.הבית בשכונה ופרושים על-פני מרחב השכונה

שכונת שפירא - כרטיס ביקור סטטיסטי

12

אוכלוסייה

מגורים קודמים

( ,29.7%מרבית אוכלוסיית השכונה הגיעה להתגורר בה משכונות שונות בתל-אביב )

נוספים הגיעו לשכונה ממדינה זרה ביניהם עולים20%בעיקר מיפו ומדרום העיר. כ-

שנה והם מותיקי20 מתגוררים בשכונה למעלה מ- 19%חדשים ועובדים זרים. כ-

השכונה. אוכלוסייה נוספת הגיעה לשכונה מאזורים שונים בארץ, אך בולטת העובדה

. הגיעו אליה מערים שונות במרכז הארץ17.1%כי

13

עולים, עובדים זרים ומשת"פים

שכונת שפירא מאופיינת בשיעור גבוה יחסית של עובדים זרים, עולים חדשים

ממשקי הבית הם עולים חדשים,26.4%ומשתפ"ים. על-פי נתוני הסקר נמצא כי

. ממשקי הבית הם משת"פים6% ממשקי הבית הם עובדים זרים ו- 17.7%

מבנה דמוגרפי 3.5

מבנה גילים

-46( ו- 23.7% )33-45(, 25.2% )23-32שלוש קבוצות הגיל הדומיננטיות בשכונה הן:

37(, הגיל החציוני הוא 26.2% )64 .

גודל משק בית

גודל משק הבית הממוצע בשכונת שפירא עמד1995על-פי מפקד האוכלוסין משנת

נפשות למשק בית.2.3 נפש, לעומת הממוצע הארצי שהיה על-פי מפקד זה 2.6על

( נמצא כי חלה עלייה במספר הנפשות למשק בית והנתון2003בסקר משקי בית )

ממשקי25% נפש בממוצע למשק בית. עוד נמצא כי בקרב 3.45המתקבל הוא

. נפשות4הבית שנדגמו מתגוררות

משקי בית עם ילדים

. זהו שיעור נמוך במקצת26%( הוא 0-17שיעור משקי הבית עם ילדים ונוער )

לפיהם שיעור משקי הבית עם ילדים בשכונת1995בהשוואה לנתוני המפקד בשנת

. ממוצע הילדים למשק בית בשנת26.4% ובממוצע העירוני – 30%שפירא עמד על

ממוצע ילדים למשק בית בשכונת1995 ואילו על-פי נתוני מפקד 2.4 הוא 2003

2.0שפירא היה .

+ 65 משקי בית עם בני

על-פי נתוני לנתוני31.1% לעומת 11.5%+ עומד על 65שיעור משקי הבית עם בני

של שיעור משקי בית עם בני2000. הממוצע העירוני בשנת 1995המפקד משנת

16.9%+ עמד על 65 .

מאפיינים חברתיים-כלכליים 3.6

מצב משפחתי

14

43.6%אוכלוסיית הרווקים/גרושים והנשואים בשכונה מתפלגת כמעט באופן זהה.

הגדירו עצמם אלמן/נה. שיעור7.6% נשואים. כ- 48.9%הינם רווקים/גרושים ו-

19%, לעומת 16.75%המשפחות החד הוריות עם ילדים בשכונת שפירא עומד על

(. התפלגות המצב המשפחתי של ההורה במשפחות חד2001הממוצע העירוני )

. אלמנים43.54% גרושים ו- 46.76% רווקים, 9.7%הוריות בשכונת שפירא הוא:

ותק בארץ ובשכונה

13% שנה. רק 20( מתגוררת בארץ למעלה מ- 61.8%מרבית האוכלוסייה בשכונה )

מתגוררים בשכונה עד חמש28.4%מתגוררים בארץ עד חמש שנים. לעומת זאת, כ-

24.4% שנה. נמצא כי רק 20 מתגוררים בשכונה יותר מ- 37.4%שנים ורק

מהאוכלוסייה הותיקה בארץ אינה ותיקה בשכונה והגיע אליה מקומות שונים במהלך

.השנים

השכלה

מתושבי השכונה הם בעלי השכלה תיכונית. חציון63.7%ממצאי הסקר מורים כי

מהתושבים46.3%. להשוואה בתל-אביב כ- 12שנות הלימוד של תושבי השכונה הוא

.הם בעלי השכלה תיכונית

הכנסה ועיסוק

(. ממצאי2002 ₪ ברוטו )למ"ס 8,500ההכנסה הארצית הממוצעת למשק בית היא

ממשקי הבית בשכונה נמצאים מתחת להכנסה הממוצעת,91.6%הסקר מורים כי

. מעל הממוצע1.4% סביב הממוצע, ו- 7%

הם פועלים )מקצועיים42.6%ניתוח תחומי העיסוק של אוכלוסיית השכונה מורה כי-

מכלל4.4%ולא מקצועיים(. שיעור בעלי המקצועות החופשיים נמוך מאוד ועומד על

28%אוכלוסיית המועסקים בשכונה. שיעור האוכלוסייה שאינה מועסקת עומד על

.ביניהם מובטלים, עקרות בית, סטודנטים, גמלאים וחיילים

בעלות על רכב

2003(. רמת המינוע הכללית בשכונה בשנת 68%למרבית מתושבי השכונה אין רכב )

, ומלמדת על מגמת ירידה ביחס238 נפש( עומדת על 1000)מספר כלי רכב לכל

(. רמת המינוע היא נמוכה בהשוואה לכלל256 )1995לנתוני רמת המנוע משנת

(1995 נפש בשנת 1000 כלי רכב לכל 584.2תל-אביב ) .

15

בעלות וצפיפות הדיור

ממשקי הבית מתגוררים בבתים ובדירות בבעלותם.60%מנתוני הסקר עולה כי כ-

ממשקי הבית מתגוררים בשכירות ושיעור נמוך מתגוררים בדמי מפתח,32.7%רק

במימון המעסיק או בבעלות ציבורית כל שהיא. הדגם הרווח הוא בעלות הדיור.

נפשות לחדר, צפיפות גבוהה מעט מזו1.19צפיפות הדיור בשכונה עומדת על

נפשות לחדר(. בשני המקרים מדובר על1.15 בשכונה )1995שנצפתה בשנת

נפשות לחדר )נתוני0.78צפיפות דיור גבוהה יחסית לכלל תל-אביב העומדת על

2001) .

זיקות תפקודיות 3.7

משתנות בהתאם לסף הכניסה של המוצר: ככל שסףהזיקות לרכישת מוצרי צריכה

הכניסה של המוצר עולה, עיקר הזיקות הן מחוץ לשכונה בתל-אביב או בערי

המטרופולין. לשם הדגמה: עיקר הזיקות לצריכת מוצרי מזון מתבצעות בשכונה )

( ואילו מרבית הזיקות לרכישת מוצרי חשמל מתבצעות מחוץ לשכונה )75.1%

המסופקים בשכונה ואכן נצרכים על ידי מרבית התושביםשירותים(. ישנם 76.2%

)שירותי בנק ושירותי בריאות(. ואילו קיומו של מתנ"ס בשכונה המספק פעילות

(, אם כי גבוה יחסית29%חברתית וקהילתית נצרך על ידי שיעור נמוך מהתושבים )

.לשיעור השימוש בממוצע העירוני

הצריכה בהתאם לסף הכניסה של אותו שירות. בגיל הגןשירותי החינוךגם בתחום

(, בגילאי בית הספר היסודי והחטיבה מחצית80%מרבית הצריכה היא בשכונה )

( ובגילאי תיכון מרבית48.6%מתלמידי השכונה לומדים בבית הספר שבשכונה )

הן בשכונה )הזיקות לעבודה(. עיקר 89.7%התלמידים לומדים מחוץ לשכונה )

(. שיעור נמוך יחסית מכוח העבודה25%( ו/או באזורים שונים בתל-אביב )21.6%

(11.3%בשכונה עובד מחוץ לתל-אביב ) .

תדמית השכונה 3.8

הגבולות הנתפשים של השכונה בקרב תושביה שונים מגבולותיה האמיתיים. מרבית

בעוד,(56%התושבים משייכים את שכונת שפירא לאזור התחנה המרכזית )

שהגבולות האמיתיים של השכונה )שהוגדרו , בין השאר, כגבולות התכנון( אינם

.כוללים את התחנה המרכזית

16

31%( נוטים להגדיר אותה כמקום מגורים סביר, 35%רבים מהתושבים בשכונה )

רואים את השכונה כמקום גרוע מאוד לגור בו. כ-15%כמקום מגורים גרוע, ו-

תופשים את השכונה כמקום עם16% תופשים את השכונה כשכונה רגילה, 35.6%

תופשים אותה כשכונה נחשלת. בהקשר החיובי19.6%פוטנציאל פיתוח, אך מאידך

(. מרבית45.4%רואים התושבים את יתרונות השכונה בשל מיקומה היחסי בעיר )

( ציינו כי חל בה שינוי לרעה ומנו גורמים שונים שהשפיעו על43.6%תושבי השכונה )

(,20%(, מיעוט אוכלוסייה יהודית )16.2%שינוי זה: התגברות פשע ותחושת פחד )

מתושבי השכונה ציינו כי חל בה שינוי חיובי17%( ועוד. רק 13.2%אוכלוסיה חלשה )

(. כמו כן ציינו התושבים כי קיימת הזנחה19.1%ובעיקר בשיפור החזות והתשתיות )

.של השכונה מצד העירייה והרשויות השונות

עמדות לפיתוח וכוונות עזיבה 3.9

מגמת הפיתוח המועדפת על מרבית תושבי השכונה קשורה בשמירה על אופי בינוי

(. למחצית14%( וגבוהה )28%( ופחות בפיתוח בצפיפות בינונית )58%קיים )

( יש44%( ולמחצית השנייה )48.3%מתושבי השכונה אין כל כוונות לעזיבת השכונה )

.כוונות עזיבה בטווח הבינוני והקצר

3.10מערכות ממסדיות הפועלות בשכונה :

בשכונה פועלות מערכות ממסדיות כדלקמן שהיוו את סביבת העבודה לתכנון הןלגבי התושבים והן לגבי היועצים המתכננים.

מאפייני המערכות בהקשר של תוכנית השיתוף.שערכנו לגבי להלן ניתוח תרומה מעשית עדלתחילת הפרויקט

ניסיון בשיתוף אורינטציהלשיתוף

מערכת ממסדית

גבוה גבוה גבוהה יחידה לתכנוןאסטרטגי

בינונית בינוני גבוהה רווחה וקהילהנמוכה בינונית גבוהה חינוךנמוכה בינונית גבוהה רובעים ושכונות

נמוך נמוך נמוכה תנועה וחניהבינוני נמוך בינוני שיפור פני העירנמוך נמוך נמוך ינוימינהל ב

תיותתשונמוך מנוך נמוך רישוי עסקיםנמוך מנוך מנוך אכיפה

לא ידוע בינוני בינוני אדריכל העירנמוך נמוך נמוך נכסי העירייה

על-פי הממדים של האסטרטגיהשיתוף הציבור בתוכנית אב-שפירא, ניתוח .4והמטרות

17

4.1אופי ונושאי התכנון:

מעצם היותה תוכנית אב, התוכנית היא כוללנית ואמורה להתייחס לכל התחומיםהקובעים את איכות החיים של תושבי השכונה היום ובעתיד .

)חזון העיר, עירייתהתוכנית נגזרת מתפיסת חזון העיר כפי שמופיע החוברת מסכמת (2005תל אביב יפו

להלן נושאי התכנון ומרכיבי ההתייחסות אליהם:

מרכיבי התכניתמרכיבי התכנית

,

שכונת שפיראמ"סביבותכנון בע

2005יוני

4.2

18

: למטרות שהוצגו בתוכנית האבן הקשרים בניה,שיתוףעל של . מטרות

( 2005 מטרות על לשיתוף הציבור )צ'רצ'מן ,א. 6כפי שהוצג בסקירת הספרות, הוצגו

תכנון שיתוף הציבור בתוכנית האב בשכונה מציג את גישות העבודה של המתכנניםואת מטרותיה.

שלבים שיתוף ציבור בשכונת שפירא"בהצעת העבודה של "סביבותכנון" ,בפרק ,הוצע למסד"תומכים ומשלימים :

"פורום חשיבה חברתי"

"בשל החשיבות העליונה של ההיבט החברתי-קהילתי מצד אחד, והמעורבות הנמוכה של האוכלוסיות השונות בפעילויות הפנים-שכונתיות, התכנון ייעשה תוך שיתוף עםהקהילתית-חברתית בעשייה המעורבים כל את שיכלול חברתי חשיבה פורום היועץ ידי יאורגן על נציגים של קבוצות האוכלוסייה השונות. הפורום וכן בשכונה

הקהילתי של הצוות ומטרתנו לכלול בו את הנציגים הבאים:

העובדת הסוציאלית השכונתית-העובדת הסוציאלית הקהילתית )התפקיד לא מאוייש כרגע(-מנהל/ת לשכת רווחה "שפירים"-עובדת הרשות לקליטת עלייה של לשכת הרווחה-רב השכונה-מנהל פרויקט שיקום שכונות )משהב"ש ועיריית ת"א(-רכזת הרווחה החינוכית-מנהלת מרכז "שקד"-מנהלת מרכז היימס לקשישים-מנהלת המעון הרב-תכליתי-ראש צוות שפירא בלשכת הרווחה "שפירים"-מנהלת המתנ"ס-העובדת הסוציאלית של בי"ס "שורשים"-העובדת הסוציאלית של בי"ס "רמז"-נציג קבוצת הפעילים )ששרדה(-נציג ארגון יוצאי בוכרה-היועץ הקהילתי-חברתי של הצוות-ראש צוות התכנון-

:הפורום יעסוק בנושאים הבאים

זיהוי "סוכני תקשורת" מקומיים וקבוצות "כח". סוכנים פורמאליים ובלתי.1

פורמאליים.

התייעצות והתווייה משותפת עם "הסוכנים" וצוות התכנון באשר לאופן הכניסה.2

לשכונה, שימוש בשאלונים, בדגמים ובשפות שונות, פגישות אישיות וכדומה.

.צוות ייעוץ שוטף בתחום החברתי, צוות חשיבה בהתוויית חלופות3

ופרוייקטים חברתיים.

19

"מערך שיתוף הציבור"

בשל מורכבות האוכלוסייה וסגירותם של חלקים ממנה, אנו רוצים לערב את הציבור

בקביעת דגם מעורבותו שלו. דגם זה ייבנה בשלבים הראשונים של הפעילויות

,המשלימות

:דגם זה ייבנה על מנת להשיג את המטרות הבאות

א. הצגת אלטרנטיבה לעימותים מיותרים העולים במקרים בהם מוצעת תכנית

לשינויים תוך חתירה למעורבות "תורמת-אקטיבית" ולא לאפשרויות מעורבות

.אחרות העולות לעתים במצבים כאלה )הרסניות ופסיביות(

יצירת תשתית לברור נקודות מבט מגוונות לגבי המצבים והתהליכים בשכונהב.

בתחומים החברתיים, עירוניים, כלכליים, דמוגרפיים, פנאי, הזדהות מקומית וכו'.

התקרבות לצרכים ורעיונות העולים מהשטח.ג.

לתת הזדמנות להסיר את "מסך הבערות" )סטריאוטיפים ודעות קדומות( ולתתד.

הזדמנויות ללמידה הדדית תוך יצירת דיאלוגים ועידוד הפעולות המשותפות

בשכונה מעבר לעיסוק בתוכנית האב.

יכלול התערבות הציבור במרכיבי התכנוןשיתוף הציבורבכל דרך פעולה שתיבחר,

:שלהלן

סיורי שטח קבוצתיים להגדרת בעיות

מפגש ציבורי לאישוש בעיות/ או מפגשים קבוצתיים פרטניים

שני מפגשים ציבוריים להגדרת "חזון", מטרות ויעדים ועידונם

מפגשים נושאיים(4מערך סדנאות ממוקדות להגדרת והערכת חלופות ) מפגשים4מערך סדנאות להגדרת כלים ואמצעים הנגזרים מהמדיניות הנושאית )

נושאיים(

".מפגשים ציבוריים לקבלת משוב על טיוטת התכנית 2-1

סוף ציטוט.

בעבודה זאת בחרנו לנתח את הגישות והמטרות של המתכננים ולסווגם בהשוואהלמטרות העל לשיתוף הציבור.

ביטויי מטרות שיתוף הציבור בשכונהבמסגרת תוכנית האב בשכונה

מטרות על של שיתוף

הקמת פורום חשיבה חברתית שיכלול את כל הנציגים של

לקדם ערכים דמוקרטיים

20

קבוצות אוכלוסיות שונות בשכונה בניית מאגר של מטרות, יעדים,חלופות

ופרויקטים על ידי צוות משותף של מתכנניםונציגי הציבור

להשיג תכנון המתואם לרצונות שלקבוצות שונות

הזדמנות להסיר את " מסך הבערות" ולתת הזדמנות ללמידה הדדית תוך יצירת

דיאלוגים ועידוד הפעולות המשותפותמעבר לעיסוק בתוכנית האב.

לחנך את הציבור

הצגת אלטרנטיבה לעימותים.חתירה למעורבות בעלת תרומה אקטיבית.

להשיג שינוי חברתי ו/או אישי

זיהוי סוכני קומוניקציה וקבוצות כוח והיוועצות אייתם וצוות בתכנון באשר לאופן

הכניסה לשכונה.שקיפות התהליך והתכנית לציבור •שקיפות התהליך והתכנית לציבור •.

לגייס תמיכה ולגיטימציה תכנוןולמנוע התנגדויות

עידוד הפעולות המשותפות בשכונה

מעבר לעיסוק בתוכנית האב.

להשיג שינוי פוליטי

4.3מאפייני המשתתפים – הגדרת הציבור:

בהתחשב מבנה הדמוגרפי ובמאפייני השכונה ותושביה )מאפייני הציבור מופיעים(3.9- 3.3בסעיפים:

הציבור רלוונטי יהיה בעלי עניין,התכנון היה שבמסגרת פרויקט שיתוף הציבורבשכונה:

נציג קבוצת פעיליםנציג ארגון יוצאי בוכרה

"סוכני תקשורת" מקומיים וקבוצות "כוח". סוכנים פורמאליים ובלתי פורמאליים תושבים המהווים נציגי קבוצות20-30)הכוונה הייתה לכלול בפורום החברתי כ

אוכלוסיה שיוזמנו על פי המלצתם של: תושבים פעילים, עובדת שכונתית, מנהלת מתנ"ס, מנהלת בית הספר, מנהלת הרובע העירוני בו נכללת השכונה ובהתייעצות

עם ממלאי תפקידים בשירותים בשכונה.(

4.4יחסי הכוח בין המשתף והמשתתפים:

כהנחת יסוד של יוזמי הפרויקט הוחלט !בין והיחסים הממסד של כוח הפגנת ובלי שיוונית תהיה לציבור שההתייחסות

המשתפים והמשתתפים יהיו "בגובה העיניים". ניתן להבחין בכך גם בדרישות העירייה וגם בהצעת העבודה שאושרה על ידי העירייה

, על פי הצעת המתכננים.21

.הן נבחרו. תאור שיטות העבודה והסבר מדוע 5ואנשי )"סביבותכנון" ידי המתכננים על הציבור שהותוו פי העקרונות לשיתוף על

המקצוע ממינהל ההנדסה בעירייה( גובש המערך המוצג :

שיתוף הציבור בתכנון

שיתוף שיתוף הציבור הציבור בתכנוןבתכנון

, ,

) ,(

,

'

'

'

'

'

אביב אביב --תלתל, , שכונת שפיראשכונת שפירא" " שיתוף פעילשיתוף פעיל " "20052005הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל לשנת הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל לשנת

22

/ )(

,

שיתוף הציבור בתכנון

שיתוף שיתוף הציבור הציבור בתכנוןבתכנון

אביב אביב --תלתל, , שכונת שפיראשכונת שפירא" " שיתוף פעילשיתוף פעיל " "20052005הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל לשנת הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל לשנת

הציבור שיתוף את להגביר המתכננים רצון את תואמת שיטות במגוון הבחירה בתכנון, בעקבות התוכנית האסטרטגית שנכתבה בשיתוף ציבור התל אביבי בעיר

ומסקנותיה שאומצו על ידי העירייה. שנשכרהעקרונות אלה עולים בקנה אחד עם "סביבותכנון" שהיא החברה המתכננת

הדוגלת בשיתוף הציבור ולפיכך כללהעל ידי העירייה לבצע את תכנון תוכנית האב, יועץ חברתי לתוכנית.שכרה בהצעתה תהליכים אלה וכן

הביצוע למעשה כלל בפועל מגוון שיטות:

פגישות אישיות וקבוצתיות עם פעילים מרכזיים בשכונה:.5.1לשכונה כניסה להשתתף,לצורך התושבים ועידוד שותפים למצוא צורך היה

המאפיינים קבוצות שונות באוכלוסיה. פעילים מרכזיים .17נאסף מידע מוקדם מאנשי רווחה ואגף רבעים ושכונות, אותרו

פועלים בעיקר שהם שדווח )מפני בנפרד החברתי היועץ נפגש חלקם עם אינדוידואלית,( ועם הללו שפועלים בקבוצות נפגש קבוצתית.

ב: ופגישות אלה מוקד-ידוע לגבי התחלת התוכנית

-גיוס מוראלי להשתתף בתוכנית -היוועצות לגבי האופנים הרצויים ושמות תושבים על מנת להרחיב את מעגל

התושבים שישתפו בתוכנית. -גיבוש ראשוני של גרעין תושבים כשותפים למתכננים למימוש "מערך שיתוף

הציבור" בתוכנית האב. וקבוצתיים במשך כל התהליך המשיכו להתקיים על פי צורך מפגשים אישיים

פגישות אישיות בבתי תושבים ושיחות יזומות במקומות מפגש צבורים בשכונה..5.2 על רקע השכונה וידע אישי של המתכנן, היה מובן שחוסר ההתארגנות עד כה, ריבוי

הקבוצות ומיעוט ההזדמנויות למפגשים קהילתיים ,מצריך עידוד תושבים באופן אישי לקבל מידע על תחילת העבודה על תוכנית האב המיועדת לשכונה,על התפתחותה

23

ולחברם לאפשרויות העומדות בפניהם להיות מעורבים אקטיביים בהשפעה עלתוכנית האב ובהשתתפות בפגישות ודיונים עם תושבים ומתכננים.

בזה נזרעו זרעי האמון הראשונים בין התושבים ובין המימסד!!!!!

.פגישות אישיות של ראשי צוות התכנון )מסביבותכנון +ממונה על התוכנית5.3 מטעם מינהל ההנדסה(עם מנהלי אגפים בעירייה כנציגי המימסד.

בכדי להכין את הקרקע לשיתוף הציבור ולמימוש עתידי של תוכנית האב, ראשיהצוות נפגשו עם ראשי האגפים לפני המפגשים בשכונה.

.מפגשים אישיים של מתכננים עם נותני שירותים בשכונה.5.4 בכדי ללמוד על ההוויות בשכונה, ולהתכונן לגיוס תושבים לשיתוף הציבור ולגייס את נותני השירותים ל"פורום החברתי", נפגשו מתכננים )על פי תכנון מראש( עם

נותני שירותים הפועלים בשכונה.

.מפגשים ציבוריים5.5 29/5/03מפגש ראשון ב

בהתייעצות ובעזרת גורמים עירוניים ופעילים שהביעו נכונות, זומנו תושבים ואנשי מקצוע לקבלת מידע על תוכנית העירייה לתכנן תוכנית אב והקמת הפורום לחשיבה

ובחירת נציגי קבוצות תושבים לועדת העבודה וועדת ההיגוי. )נספח הזמנהחברתיתלמפגש ראשון(

תושבים שהומלצו על ידי תושבים פעילים ונותני שירותים )פרוט45למפגש הוזמנו כ (4.3בסעיף

במפגש הוצגו: רקע לתוכנית האב, חשיבות מעורבות הציבור בתוכנית, הזמנה להשתתפות בתהליך ההקמה של הפורום החברתי וידוע הציבור באיסוף המידע עד

כה והסכמות לגבי במשך הפעילות) מפגש נוסף לבחירת נציגי תושבים לועדותהעבודה וועדת ההיגוי(

קומוניקציה" "סוכני להיות התבקשו שהשתתפו התושבים השני המפגש לקראת ולהזמין תושבים נוספים.

היועץ החברתי +עובדת שכונתית מטעם הרווחה, ערכו רישום מוקדם של התושביםמפורטת+ הזמנה אליהם ונשלחה השני במפגש שהתעניינו אלה ושל המוזמנים

סיכום המפגש הראשון. תושבים.45 השתתפו: נציגי שירותים+ 26/6/03 במפגש שני ב:

מטרות:-הסכמות לגבי הפעלת הפורום החברתי ותפקידיו בשיתוף הציבור בשכונה

-בחירת נציגי תושבים לוועדת עבודה ולוועדת ההיגויבדיון הוסכם על הקמת פורום חברתי - תוכנית העבודה של תכנון תוכנית האב+ לוחות זמנים.התואר-

נבחרו נציגה, את במקום בחרה קבוצה תושבים5כל מקבוצת :פעילה נציגים נציג בעלי מקצועות צעירים, נציגת תושבים , עולים נציגת נציג חרדים, חדשים,

חופשיים. המפגש היה בתחילתו סוער ולאחר הנחייה מקצועית של היועץ החברתי ,הפורום

נרתם לתהליך המתוכנן של שלב א' של שיתוף הציבור. השתתפו מהנדס העיר , כל צוותישנועד להגדרת בעיות 5/11/03 במפגש שלישי ב

וממלאי תפקידים מארגונים ושירותים בשכונה.התכנון )"סביבותכנון"+ העירייה(

24

ומינהל רווחה עובדי נעשו בשיתוף התושבים מפורום החברתי+ והגיוס ההסברה ההנדסה ע"י פלקטים בלוחות המודעות+ פליירים לכל בתי התושבים.

תושבים.220בפגישה השתתפו כ בפגישה הוצגו הנתונים שעלו בסקר

צורך רובם טענו שאין גבוהה, הייתה סוערת: חשדנות התושבים הייתה הפגישה בתוכנית האב אלא בעבודה שגרתית ואמינה מצד העירייה בשכונה

בעיקר דרשו "לנקות את השכונה מגורמים מטרידים: משתפי"ם, זונות ונרקומנים(לאחר ההתפרצויות, התושבים העלו את מכלול של בעיות בשכונה.

השתתפו כ 7/1/04 במפגש הרביעי ב תושבים והוקדש להגדרת מטרות ויעדים60

הנגזרים מהבעיות שהועלו במפגש הקודם. תושבים )חברי הפורום החברתי ואחרים שהומלצו על ידם( וכן80למפגש הוזמנו כ

אנשי מקצוע הפועלים בשכונה. לא הגיעו בעלי המקצוע מהפורום החברתי. משתתפים שקבלו לידם את אישכול15-20המפגש התקיים בסדנאות בקבוצות של

הבעיות שנאספו במפגש הקודם. המשתפים למדו להגדיר מטרות ויעדים, הגדירו אותן ובפורום נבחרו מטרות ויעדים

מרכזיים מוסכמים.

תושבים.30 השתתפו כ 3/5/04במפגש חמישי בתאריך בפורום ובתת קבוצות הובהרו שיקולים אפשריים לגיבוש חלופות, הוצגו חלופות

ונבחרה חלופהnominal groupאפשריות למימוש המטרות והיעדים שגובשו ובשיטת (.2)נספח מעודפת.

תושבים שהתחלקו לקבוצות עניין65 השתתפו כ 14/7/04במפגש שישי בתאריך )בינוי ודיור, כלכלה ומסחר, תשתיות ותנועה, חברה וקהילה( שהונחו על ידי היועצים

(4 ו 3 )נספחים הספציפיים לכל תחום. תוך כדי המפגשים, תת הקבוצות הציעו רעיונות לפרויקטים בתחומים השונים וכך

.הוגדרו קווי מדיניות ופרויקטים לפיתוח

לפני, מתוכנן מפגש שביעי לכלל הציבור שבו תוצג לעיון טיוטת התוכנית05עד לסוף הגשתה לאישור ועדת ההיגוי העירונית.

.סקר ואכלוסיה תפקוד ותדמית 5.6 לאחר שלושה מפגשים ציבוריים בהם נוצרו קשרים ראשוניים שן( מציי2005גודס,א. )

התושבים יודעו על תוכנית לבצע סקר מקיף בשכונה כבסיס לתכנון.,וקשרים אישיים תושבים הנימנים על הפורום החברתי קבלו את השאלון ,נתנו משוב עליו וכן השאלון

פורסם באתר אינטרנט. תאי49 ב משקי בית 400לאחר המשובים ,עודכנו השאלונים , נבנה מערך הסקר )

(3.3שטח( הוכנו סוקרים , נערך הסקר והנתונים עובדו )סעיף

. מפות אלקטרוניות - אתר אינטרנט אינטראקטיבי, 5.7 בכוונה לפתוח את כל החומרים לציבור הרחב ולקבל תגובתם הוכן אתר אינטרנט

(9 )נספחים sapira.bgu..ac.il .ספציפי לתוכנית האב

25

200

80

3051 4248

1135

0

50

100

150

200

250

דגבא

שלבים

םפי

תת

שמ

ר פ

סמ

משתתפים

ממלאי שאלונים

בתהליך שיתוף הציבור לפי הערכה,: מספר משתתפים וממלאי שאלוני1לוח.התכנוןשלבי

מספר ממלאי שאלוניםמספר משתתפיםשלב20042א8048ב3011ג5135ד

361136סה"כ

, כאשר ממוצע34ניתן לראות כי ממוצע ממלאי השאלונים לשלב עמד על כ-

מציג את מספר1 משתתפים לכל שלב. לוח 90המשתתפים במפגשים עמד על

המשתתפים בתהליך שיתוף הציבור על פי שלבים וניתן לראות כי חלה ירידה מן

המפגש הראשון עד למפגש השלישי, ירידה המוסברת בכך שככל שהתהליך מתמשך

חודשים(, ישנה ירידה של מספר10)תהליכי התכנון והמחקר הנלווה נמשכו כ-

המשתתפים ולאחר מכן נשאר גרעין מצומצם של פעילים הלוקחים חלק בכל

התהליך. בין השלבים ג ל-ד הובחנה עלייה קלה במספר המשתתפים, המוסברת

בכך שנושאי המפגשים של השלב הרביעי היה גיבוש מדיניות ופרויקטים ביצועיים

בשכונת שפירא, גורם שעשוי היה למשוך מספר רב יותר של אנשים, כמו כן מיעוט

המשתתפים בשלב ג )שלב הערכת חלופות התכנון( הביא למאמץ של צוות התכנון

למשוך מספר רב יותר של משתתפים לשלב ד, דבר שבא לידי ביטוי גם במספר

.ממלאי השאלונים

26

: נתוני הכניסות לאתר בתקופת המחקר.2לוח .

מספר כניסותלאתר

כניסות כוללותלאתר

כניסות חוזרותכניסות ייחודיות

200320514560נובמבר 200328720384דצמבר 200437928891ינואר

200430825652פברואר 200434229349מרץ

200425622432אפריל 200436532342מאי 200431228230יוני 200430626838יולי

200431928039אוגוסט 30792562517סה"כ

ממוצעיםחודשיים

307.9256.251.7

במהלך ביצוע המחקר, בוצע מעקב על נתוני הכניסות לאתר על ידי מערכת המעקב של האתר. הנתונים הכילו מידע מגוון כגון: מספר כניסות ייחודיות לאתר, מספר

כניסות חוזרות לאתר, מספר ממלאי השאלונים דרך האתר ועוד ניתן לראות כי ממוצע הכניסות הכוללות לאתר בתקופת המחקר עמד על. 2מלוח

51.7 מוגדרות ככניסות ייחודיות )כלומר כניסות לא חוזרות(, ו-256, מתוכם כ- 307.9

מוגדרות ככניסות חוזרות. על פי נתונים אלו ניתן להבין, כי קיומו של האתר כמקור

מידע על השכונה ועל תהליך התכנון בה, משך משתמשים רבים לאתר האינטרנט,

כאשר חלק גדול מהם התמיד להיכנס ולהתעדכן בנעשה מעת לעת

. האתר לא הפך להיות כלי המוני, התושבים בשכונהיממאפיינכתוצאה . והמסוגל לזהנתן אפשרות להשתתף בתוכנית לכל המעוניין בזההוא ביחד עם זאת

27

5

12

7

5

0

2

4

6

8

10

12

14

שלב דשלב גשלב בשלב א

שלבים

םני

לוא

שי א

מלמ

ר פ

סמ

לפי שלבי תהליך שיתוף הציבורהמכוונים . מספר ממלאי השאלונים 3לוח בתכנון.

.באשר למספר ממלאי השאלונים המכוונים באתר

שאלונים29לראות כי סך הכל מולאו ניתןעל פי שלבי תהליך שיתוף הציבור

בשיטת WPPGIS. מקוונים

כמו כן ניתן לראות כי בשלב השני של תהליך שיתוף הציבור בתכנון, חלה עלייה של

במספר הממלאים, דבר המוסבר על ידי מספר סיבות: עלייה בכמות100%יותר מ-

הנכנסים ובמידת העניין באתר, התקדמות תהליך השיתוף, כפי שהוצג בלוחות

.הקודמים

.התכתבויות עם פורום תושבים באינטרנט 5.8 ( המייל שלהם כתובות את ועדת8לתושבים שרשמו חברי התושבים כל בהם )

ספונטאני שבאופן לדיון עבודה קבוצת נרשמה , נוספים +פעילים העבודה המשתפים בו התכתבו בינם לבין עצמם ובינם לבין המתכננים

עבודה ככלי ושימש מהאתר ידידותיים" יותר ל"מפגשים אפשרות נתן הדבר המשתתפים( של נוספת וחשיבה השהייה )איפשר נוסף זאת.משמעותי קבוצה

אורגנה ועודדה על ידי יועץ החברתי. .ועדות עבודה משותפות למתכננים ולנציגי תושבים5.9

נציגי התושבים5על פי מערך שיתוף הציבור הוקמה ועדת עבודה קבועה שכללה : רובעים שנבחרו בפורם החברתי+ +נציג אגף והעירייה “מסביבותכנון” המתכננים

ושכונות בעיר.

28

( קבוצת תושבים פעילה5.6נציין שלאחר הדיון הציבורי בו אושרה החלופה )סעיף שכללה גם את נציגי התושבים ,החליטה לשנות את הרכב נציגיהם בועדה,ולכלולובינוי לכך היו השפעות על הבלטת דיור יותר אקטיביים בתחום בהרכב תושבים

(. בכדי5חילוקי הדעות ולעיתים אי אמון בין המתכננים והיועצים לתושבים. )נספח לגשר על הפערים, היועץ יזם בירור מוקדי מחלוקת וביחד עם התושבים הפעילים

( 6ואנשי המקצוע הוצע לקיים סיור )נספח מטרת ועדת העבודה:

לדון בממצאים שעלו מהשטח)סקר, דיונים ציבוריים, דיווחים של אנשי מקצוע, פניות , לתכנן ולפעול להתחלתשל תושבים ועוד..( ולהציע כווני התפתחות תוכנית האב

..06 וב 05שיבוץ תוכניות בתוכניות העבודה של אגפי העירייה ב חלק מהדיונים התייחסו לדרכים כיצד לשתף את הציבור בתוכנית, כולל תכנון ותאום

הדיונים הציבוריים.ועד 8/03מ ישיבות של ועדת העבודה ,אחת ל 16 התקיימו 6/05 שבועות.4-8

, להכנות2)אמורות להתקיים עוד ישיבות לתכנון הדיון הציבורי האחרון בשכונה לועדת ההיגוי העירונית האמורה לאשר את תוכנית האב ולמשוב על פעילות ועדת

העבודה(

. ועדת היגוי עירונית לתוכנית האב:5.10 מטרת הועדה לקבוע את מדיניות התכנון ולאשר את התוכניות הספציפיות לבצוע .

, מתכננים, הועדה כוללת: מנכ"ל העירייה, מהנדס העירייה, ראשי אגפי העירייה נציגי ממסד20. )כ נציגי הציבור מהשכונה שהם נציגי הציבור בועדת העבודהיועצים,

נציגי תושבים(5וועדה נפגשה פעמיים ואמורה לאשר בפגישה האחרונה את תוכנית האב.ה

רעיון שנציגי התושבים יהיו חלק ממציגי התוכניתהביוזמת התושבים הועל בועדת ההיגוי העירונית.

.סיורים של מתכננים בשכונה.5.11 ערכו סיורים פרטניים בשכונהויועצים עם תחילת העבודה וגם בהמשכה מתכנים

לצורך לימודלציין , מעניין סיורים משותפים נציגי העירייה ערכו זאת המתכננים עם יחד עם

ללא ידוע תושבים, הפעולהשברגע שאנשי התכנון הופיעו בשכונה בצורה מאורגנת גנת כוח מימסדי תוך התעלמות מהתושבים.פ בעיני התושבים כההתפרשה

.סיורים משותפים לתושבים ולמתכנים בשכונה5.12 יוזמות שלב המכריע של הסיורים המשותפים והר מתכנים היו פרי לברורונועדו

נקודתי.ח בעקבות זאת עם בהצעותייחד העבודה שדנה בועדת קשים שעלו דעות לוקי

,5 ניות הבנוי והדיור בפועל שנגזר מהחלופה שסוכם עליה בדיון ציבורי מספרילמדברור ,התברר שלאחר בנפרד קבוצה כל ועם השותפיםהתושבים רצונות פרטני

ואתבתוכנית השכונה את ויסקרו יובילו התושבים שבו לסיור בשכונה להיפגש (6רצונותיהם בפני המתכנים והיועצים. )נספח

( תושבים+ כל המתכננים12התקיים סיור משותף והיועצים ( במתווה שהתושבים והייתה התמקדותקבעו ובהנחייתם ,ברחבי השכונה. בסיור נרקמו קשרים אישיים

במטרדים שכונתיים. הסיור תרם רבות לעליה ברמת ההבנה הדדית והשפיע על דרך התכנון ועל המשך

העבודה המשותפת.

29

.פרסום בעיתון שכונתי5.13 בשכונה קיים עיתון שכונתי שהופץ לעיתים. בעקבות תוכנית האב וביוזמת הפעילים )שכבר כתבו והפיקו את העיתון(, הופקו והופצו על ידי הפעילים ושירותי הרווחה שני עיתונים שסקרו את התהליך ופרסמו את הדיון הציבורי לכל בית אב ולכל בית עסק

.בשכונה

.תאום תוכן של הודעות לתושבים והזמנות מיועדות.5.14 זומנו תושבים לעדכון ההזמנות למפגשי , ידידותיים לכלל התושבים להיות בכדי

הציבור . התוכן הותאם לתרבות ולשפות הרווחות בשכונה. על סמך זאת הופקו וחולקו פלקטים ופליירים לבתי התושבים בשפות שונות בשכונה

למפגש "הצפת בעיות" +אנשי מקצוע)אבל הגיעו בעיקר כאלה שהתמידו( לשאר המפגשים זומנו תושבים

חברי הפורום החברתי במכתבים+ איזכורים טלפוניים. לנציגים להציע שמות של תושבים נוספים והם עודדוות בקשוהופנכמעט בכל פעם

להזמין תושבים נוספים למפגשים תוך תאום עם היועץ החברתי והעובדת השכונתית.

. שאלוני משוב.5.15( 8בסוף כל דיון ציבורי המשתפים התבקשו לענות על שאלון אישי )נספח

30

שיתוף הציבור בשכונת שפירא המסקנות וההמלצות שלנו לגבי. 6

בוחרים ראשית לבדוק האם ובאיזה מידה מומשו המטרות שהוצגו כקוויםאנושיתוף הציבור ,לצורך הבנת התפתחויות תהליך .מנחים בתהליך שיתוף הציבור בתוכנית, ואפשרו את המימוש בפועל של מטרות העל

מימוש בפועל והמלצותמסקנות שיתוף מטרות ביטויי בשכונה הציבור

בפרויקט

מטרות על של שיתוף

-מראש לתכנן יש הציבור אתובשיתוף

הגבולות, המטרות, והתכנים המועדים הפורום פגישות של

החברתי .-את היטב להכין יש

,את המתכננים אנשי ואת התושבים הרלוונטיים המקצוע לתהליך ההשתתפות.

-על המימסד להיפגש עם שיטתי באופן קבוצות מכל שכבותבכדי האוכלוסייה, ולוודא לעדכנן מבטאים שנציגיהם

אותם.

הוקם "פורום חשיבה". פעם אחתרק נפגש אבל

קבוצות נציגי לבחירת נציגים היו לא תושבים. משכבות חלשות בשכונהמשכילים, בלתי )עניים,

זקנים( והופעלו: הוקמה כן כמו ועדת עבודה.ועדת היגוי.

מפגשים ציבורייםעם נפרדות פגישות

תושבים.קידם- התהליך

מבוטלת לא במידה הערכים את הדמוקרטיים, יחד עם

ח לעבודיזאת לא הצלעם שיטתית בצורה גדול מספיק מספר

הקמת פורום חשיבה. חברתית שיכלול את

כל הנציגים של קבוצות אוכלוסיות שונות

בשכונה

ערכים לקדם דמוקרטיים

31

ולא יוצגושל תושבים השכבות/קבוצות כל

.של השכונהנשארה- לתושבים

שביעות אי תחושה מהיקף רצון , ההשתתפות ממעורבות קטנה מדיתושבים של לטעמם , פעילים לא על ומהשפעתם הבנוי תוכנית

העתידית.

את לשמר -בכדי שיתוף אווירת שהושגה הפעולה שלב לאחר )סעיף המחלוקות

רצונות ( 5.9 שליש החלטותשהמעורבים

לגבי קונקרטיות חלוקי דעותוסוגיות

תושבים בין ידחו ומתכננים,

של תכנוןהבא לשלב מפורט.

הציבוריים במפגשים ומטרדים בעיות נרשמו מטרות הוצגו פיהם ועל

נבחנו ומהם 4ויעדים חלופות פיסיות, עסקיות

וחברתיות.חלופה נבחרה בהמשך

מוסכמת. שהעמידו היעדים רב שהשתתפו התושבים

קיבלו מענים,למתכננים בתוכנית.

התכנון התקדמות עם בינוי מעני תכנון לשלב

: בעיות,בניית מאגר שליעדים,חלופות מטרות, ידי צוות ופרויקטים על מתכננים של משותף

.ונציגי הציבור

המתואם תכנון להשיג קבוצות של לרצונות

שונות

32

לידי באו קונקרטיים, רצונותיהם בעיקר ביטוי "חזקות" של של קבוצות

רוכשים.המתכנים אלה במצבים יותר עצמם שהם מצאו את מבטאים ויותר הקבוצות של הרצונות כי שהם , מיוצגות הלא מהסקר אותם ניתחו

הסטטיסטי.

-רבים תושבים , להיפגש מוכנים מהשני אחד ללמוד

ולפעול ביחד.הם מכך ויותר

מאדםמעונייני המימסד שאנשי יסבירו להם על בסיסמקבלים הם מה

החלטות.-ששימוש מנת על

יהיה באינטרנט לכלול רצוי ידידותי הסבר+ סדנאות ידידותית תוכנה

לשימוש באתר.-בכדי לסייע בלמידת

להציב רצוי תוכניות ב: מחשב עמדות

רב המטרות הושגו: במפגשים הושמעו דעות,רעיונות והצעות מגוונות.

יותר התגבשו התושבים הדרכים את ובוחנים ובאופן ביחד לפעול תוכנית למימוש שיטתי

האב ולפיתוח השכונה.

הזדמנות להסיר את " מסך הבערות" ולתת

הזדמנות ללמידה הדדית תוך יצירת

דיאלוגים ועידוד הפעולות המשותפות

מעבר לעיסוק בתוכניתהאב.

לחנך את הציבור

33

ספר, בית מתנ"ס, תכליתי, רב מעון מועדון קשישים, קופת

חולים ועוד.- לעדכן אתיש

באופןהתושבים במגוון שיטתי

אמצעים)עיתונים,תצוגות פליירים, תוכניות במקומות של התכנסויות קהילתיות,קהילתיים אירועים

יזומים ועוד.(

-ללוות חשיבות יש באופן ולהדריך קבוצתי ואישי תושבים המתעניינים בפעילותכי דעתם ובהשמעת ההתלהבות אחרת הרגשית הראשונית ואותם פוחתת או מרכזיים פעילים בולטים אינטרסנטיים מאפשרים ולא למצטרפים לבטא את

עצמם.-שלצורך ספק אין

חברתי שינוי השגת תכנון לשלב יש

קבוצת הפעילים בשכונהכתוצאה גדלה

ממעורבות בפרויקט.השמיעו שונות קבוצות בפורום דעתם את מעורבות שגרם משותף אישית ופתיחות לשמוע

אחד את השני.הגביר מהפעילים חלק

את אחריותם האישית

הצגת אלטרנטיבהלעימותים.

חתירה למעורבות בעלת תרומה

אקטיבית.

להשיג שינוי חברתי ו/אואישי

34

עבודה עם הפרויקט קהילתית מאסיבית.

-מפגשים לקיים יש בשכונה משותפים בתדירות גדולה יותר.

-המתכנים שפת להיות צריכה ליכולת מותאמת את להבין התושבים הסיבות והמשמעויות.

-רצוי שיתקיימו דיונים בין מוקדמים ותושבים המתכננים , התופעות לחקר מושגית הבנה לרעיונות הקשורה מכן לאחר התכנון. שהמתכננים מומלץ בפומבי ימסרו

תוכניות מוקדמות.-מספיק זמן כעבור

החומרים ילמדו ויתקיימו דיונים לצורךולצורך דעתם חוות גיבוש תוכנית סופית.

-הסופיתוהו רסיה באופן תפורסם

פומבי.-על ייודעו התושבים

המתכנים כוונות והתהליכים והמימסד

-נבחרו נציגי קבוצות.רחבה תמיכה -הושגה וקבוצת הנציגים מקרב תכנון לרעיון פעילים

תוכנית האב.במגוון היוועצות -הייתה

המפגשים.התנגדויות, -כשעלו נפרדים מפגשים נערכו וקבוצת המתכננים עם את שהכינו תושבים הבאות לפגישות הרקע

והפחיתו התנגדויות .

זיהוי סוכני קומוניקציה וקבוצות כוח והיוועצות

אייתם וצוות בתכנון באשר לאופן הכניסה

לשכונה. שקיפות התהליך •

והתכנית לציבור שקיפות התהליך •

והתכנית לציבור.

תמיכה לגייס תכנון ולגיטימציה

ולמנוע התנגדויות

35

המאפשריםהתנגדויות.

-לא חשיבות ישנה של בהבנה מבוטלת לראות מימסד נציגי השכונה את תמיד קבוצה של כביתה וכמו קהילתית להודיע שמקובל "לבעל בית" על הגעה לביתו כך רצוי שנציגייודיעו לפחות מימסד על " הבית "לתושבי כוונתם לסייר בשכונהמועד מבעוד ויסבירו

את מטרותיהם.-ישנה כאשר

פוליטית לגיטימציה המכוונת ומקצועית הדמוקרטיה להגברת מהלכים ליצור ניתן שינוי שמאפשרים בין הכוחות במאזן

המימסד והציבור. : המלצתינולהכין גורמים-

פוליטיים ומקצועייםמשמעותיים בישוב , לפעולות התכנוניות

שנותנות מקום למעורבות תושבים הן

וועדת העבודה ועדות נרחב נתנו מקום ההיגוי את להסיט ואפשרות ההחלטות קבלת מוקד והמתכנים מהעירייה

למסגרות שהוקמו.

עידוד הפעולות

המשותפות

בשכונה מעבר

לעיסוק בתוכנית

האב.

להשיג שינוי פוליטי

36

בתכנון והן בהכנתם לפעול בשיתוף עם

מקבלי החלטות מעבר לעיסוקבתוכנית האב.

לקבוע ביחד עם - בעלי העניין "כללי

משחק" ובעיקר מנגנונים ברורים

לגישור /קבלת החלטות במצבי אי

הסכמות.

6.2 ותושבים המעורבים בניסיון שנצבר תוך השתתפות בתהליכים עד היום,,יועצים בכדי להבין טוב יותר את התייחסויות מתכננים

רב התשובות ניתנו בראיונות .להלן. שנשלחו למתכננים, יועצים ולנציגי התושבים בועדת העבודה הצגנו מספר שאלותתשובותיהם ומסקנותינו.

עיקרי תשובות תושבים עיקרי תשובות מתכננים שאלה מספ

ר:'תושב א

ממה שאני יודע המטרות היו להגיע להסכמות רחבות בין הציבור לעירייה

מה יהיה בעתיד בשכונה

:'תושב ב

מתכנן א. שיתוף הציבור אמור להעשיר את

המתכננים העירוניים, להרחיב את היריעה ולהקל על גיבוש

.הסכמות ליצור מערכת אמון )שלא היתה

מה לידיעתך/ הערכתך היו מטרות העבודה עם הציבור

משכונת שפירא כפי שהוגדרו בדרישת

העבודה מטעם

1

37

שהמטרות היו להגיע לעמקך מעריאני היה צריך לשאול מה צורכיהם.השווה

של התושבים בכדי לתכנן את השכונהעל הצד הטוב ביותר

:'תושבים ג'+ד1. , נכנסונו על המטרות הללולא ידע

לעניין בלנקו חושבי ם שהייתה דרישה ליצירת.2 הסכמה בין התושבים לבין מטרות

העירייה למען להגיע לעמק השווה דרך .3

התוכנית ובין הביצוע בפועל באו לשמוע, להציע אפשרויות ,.4

להציע תוכניות

:'תושב ה לא ידוע לי אבל הערכתי היא שהיה-

רצון שיהיה יותר יעיל מבחינת התהליכים העירוניים ,כך תהיינה

.פחות התנגדויות לתוכניתללמד את הציבור אורבניקה-

-להשיג את מעורבותו של הציבור לשחרר אותו מהציניות והחשדנות-

שלו כלפי העירייה

קיימת קודם( בין ה"מימסד".לתושבים

לאפשר לתושבים לקבל את לדעתתהאלמנטאריהזכות

ולהשתתף בהחלטות לגביחייהם בשכונה

מתכנן ב. שקיפות, הבנת והכרת השכונה דרך

מקור ראשון, וקרבה לתושבים על מנת שנספק מוצר המתאים עד

.כמה שניתן לצרכיהם ולשאיפתם.יועץ ג

הבנתי שהמטרה הייתה מחד להבין מה מטריד את הציבור ומאידך

לקבל ממנו משובים על פתרונות.מוצעים

:'מתכנן ג לידיעתי דובר על הקמת פורום

חברתי. הפורום כלל נציגים ישירים.ועקיפים של הציבור

תוכנן שהפורום יהווה חוליה מקשרת בין הציבור הרחב למתכננים

.שמזוהים על המימסד

יועץ א.מ. ראשלא חושב שהייתה הגדרה

אני חושב שההחלטות התקבלו בצמתי החלטות ולא בצורה

מפורטת

העירייה למתכנני?תוכנית האב

38

יועץ ב. לא ידעתי שישנה הגדרה של

שיתוף הציבור בפרויקט הזה:'יועץ ג

הבנתי שהמטרה הייתה להבין מה מטריד את הציבור ולקבל ממנו

משוב על פתרונות מוצעים

.

:'תושב א בתהליך שיתוף יש לימוד הדדי של-

המערכת את הציבור ואת צרכיו ואיזה אמצעיים מעוניין שיופעלו

והציבור לומד את המגבלות שלהמערכת )בעית המשתפי"ם(

- ה אומר שיש פניה אל הציבורז לבחור את מסגרת הפעולה ואת

הכלים לביצוע ולנסות לעשות אינטגרציה בין צרכים שעולים

מהשטח לבין היכולות של הרשות.העירונית לבצע

זאת בהתחשבות בהחלטותכל המקצועיות בדעות המשתתפים

:'תושב ב זה להשתתף בהחלטות תכנון השכונה

:'מתכנן א שיתוף ציבור- תכנון תוך שיתוף

הציבור שבו נכללים: תושבי השכונה , גורמים עירוניים ובעלי

עניין נוספים. התכנון יכלול כלים ותהליכים לשיתוף הציבור במהלך

.הכנת התוכנית

'מתכנן ב

פעולות משותפות במהלך הכנת תכנית שנועדו ליצור מחויבות של התושבים אל התהליך ואל יישום התכנון

בשלב מאוחר יותר הסרת חסמים, מחסומים,

עקבות, ואי הבנות בין

מה אומר לך המושג?""שיתוף הציבור

2

של מתוכננת והטמעה ,הסברה מחוסר: חשיפה כתוצאה השיתוף המטרות של שונות תפיסות התגלו ,המטרות

הציבור לגבי והן המתכננים כל לגבי הן אחריות ישנה הפרויקט ליוזמי .

39

כולל מפגשים בועדות מעורבות גם בהצבעה +אנשי עירייה על החלטה

אסטרטגית ותכנון

:'תושבים ג'+דלהיות שווה בין שווים-

-שיתוף זה שותפות- שיתוף בהצעות, להחלטות

שכל הציבור יהיה שותף-.בהחלטות

בשיתוף הציבור צריך- להתייחס לשאלה מיהו

הציבור שפונים אליו? האם פונים לציבור מיצג? או

לאלה שבאים והשאלה אם?הם מיצגים

אחרת יבוא ציבור קטן ויאמר!!: אני מחליט

זה מה שקורה עכשיו.בשכונה

:'תושב ה- איתיםשמתייעצי

מקשיבים לי-מאפשרים לי להשמיע-

צדדים שונים השותפים.בתכנון

תהליך המאפשר שקיפות או לכל היותר מספק את התנאים לשקיפות

בתכנון

:'מתכנן ג

הרי אף אחד אינו יודע טוב יותר מהציבור מה טוב לו ואנני צריך

.לתכנן לו את חייו

אבל מכיוון שהפרט לא רואה תמיד את התמונה הכוללת ולא מדבר עם

:קהל הרי שתפקידי

ברמת המיקרו ,להיות סוכן שינוי .1 ולזמן את התושבים לבטא את

.עצמם

ברמת המקרו, להיות סניגור לכוון .2 תהליכי הדברות בין התושבים לשם

העצמה שאם לא כן לא תצמח אמונה ולא יהיו ממשיכי דרך .

כלומר הציבור לא ייקח על עצמו את .המשך מימוש התוכניות

:'יועץ א

הציבור למעשה שותף בקביעת תוכנית האב וזה כולל שמציגים בפני הציבור

חלופות והוא נדרש להחליט ביניהם ושותף בקביעת מטרות ויעדים ומביא

מניסיונו האישי בקביעת תוכנית אבלשכונה

40

:'יועץ ב לגבי שיתוף הציבור הוא

כקרש של הסל =אומר שהם צריכים להיות כרכיב מכוון למטרה על מנת שלא ניתן

פתרונות גאנריים אלא ספציפיים לאנשים ולמקום

הספציפי כי אדם+ מקום =תכנון הולם

:'יועץ ג בחו"ל בעיקר בארצות

המערב ישנה היסטוריה של שיתוף הציבור. השיתוף

מתבצע על פי הליך סטאטוטורי. ישנם מקומות

שישנה חובה להזמין את כל.הציבור לחוות את דעתו אני מאמין שהציבור הוא בעל העניין ושהתושבים

מכירים את השטח טוב יותר מאיתנו אנשי המקצוע,. הם

חיים שם , הם רואים את הפרטים ואנחנו את תמונת

היער הגדול ואת.ההתפתחויות לטווח ארוך השילוב הזה מנצח כי לוקח

בחשבון צרכים אמיתיים של

41

אנשים ומתחבר אליהם יותרםבמונחים אובייקטיבי

מאשר מי שחי במקום וישלו אינטרסים אישיים

:'תושב א אחד הדברים להרחיב את מעגל-

המשתתפים מתוך השכונה שהמעורבות של העירייה בשכונה-

תגדל תוך כדי הכנת התוכנית

:'תושב ב היו מאד גבוהות. ציפיתייציפיותי

שנציגי העירייה ילמדו ויבינו את צרכי התושבים יפנימו את זה ועל פי זה

יתכננו

:'תושבים ג'+דלהיות מעורבים בכל התהליך-

שישמעו אותנו- שיהיו יותר תושבים שישתתפו כמו-

:'מתכנן א הכוונה הייתה לשלב את הציבור

בכל תהליכי התכנון, מפריסת רעיונות דרך ההתלבטויות

והקונפליקטים השונים, תהליך קבלת ההחלטות ועד גיבוש

תכנית מוסכמת על רב הציבור

:'מתכנן ב הציפיות שלי מכל תהליך שיתוף

הן בראש ובראשונה ביצירה וגילוי עניין בקרב התושבים וניסיון

לעבור תהליך היוצר מחויבות של התושבים אל המקום. מעבר לכך

קיימת חשיבות רבה בעבודת השיתוף בתהליך שעוברים

מה היו הציפיות שלך בתחילת העבודה

בתהליך שיתוף הציבור. בשכונת שפירא

3

ל: מקצועו, ניסיונו בהתאם אחר באופן המושג את מבין מהמשתתפים ואחד אחד שכל מתברר גווני ורב רחב שהמושג מכווין כרלוונטי רואים אנו זה האינטרסים, את וטווח .

42

,בפגישות הראשונות

:'תושב ה

-התפעלתי מזה הרבה שיתוף עד כדי חובת המתכננים-

להתחשב בדעות התושבים

התושבים: הם מגלים כיצד עובד הגוף הממסדי שעומד מולם ויש

בכך כדי להסיר חסמים רבים- ציפיה גדולה קשורה ביצירת

הבנות משותפות מצד שני הצדדים- הגוף המתכנן מחד

)אולי הממסדי( הלומד מהתושבים ומהמקום )ולא יכול לעשות כל עבודת תכנון רצינית

חשף לתושבים(ימבלי לה והתושבים מאידך שנחשפים

לעובדה כי הגוף הממסדי מעוניין בטובתם ומחפש את הדרך

הטובה )במגבלות הקיימות(.להיענות להם

:'מתכנן ג להגדיר במשותף את הצרכים-

ואת הפתרונות לצור גרעין שיוכל להוביל את-

יישום התוכנית או לפחות.אינטרסים של התוכנית בעתיד

:'יועץ אשמעו על ידייו שהדעות שציפיתי

את כל השכונהייצגוהתושבים היה חלקילא יוכך שיתוף הציבור

ומייצג את כל מגוון הדעות.שבשכונה

:'יועץ ב ציפיותי היו שנבחרי הציבור

43

ישקפו נאמנה את החתכים הסציואקנומיים של הציבור וכך

כל הפתרונות שנציג יבחנו על ידי תושבים שמייצגים באופן

אמיתי את התושבים:'יועץ ג

לקבל מידע אישי על נושאים שהם בתחומי למרות שגם אם לא היו נותנים לי מידע זה לא היה קארדינאלי, כי הנתונים

בלטו בסקר השכונתי ומאיסוף.מידע שלי

:'תושב א :'מתכנן א 4 האם לאור הניסיון

הצפיות ההדדיות היו כמעט זהות ובעיקר היו ציפיות שנציגים נאמנים של כל ישתתפו בתהליך וייצגו את האינטרסים של כל הקבוצותהחלקי האוכלוסיי

.בשכונה

44

אני מאד מאמינה בזה- אני לא מוצא גבול השפעה , אני חושב-

הנושאשהציבור יכול להשפיע כל עוד בסמכותו או מסגרת פעולותיו וסדר

אתבצע שאמור להעדיפויות של הגוף מסוגלהתוכנית. במצב זה הגוף

.להיענות להשפעת התושבים למשל למרות דרישתינו מהעירייה

לטפל במשת"פים הבנו שהנושא לא בתחום אחריותה ולא המשכנו ללחוץ

על העירייה אלא הפננו את לחצינו.למשרד הביטחון

:'תושב ב- זימנו אותי והגעתי. בזאתןאני מאמי

ונתנו לי להחליט כן או לא הייתי שותפה.פעילה

אני לא חושבת שצריך להיות גבול- אנחנו גרים פה וחיים את המציאות יום

יום וצריך לתת לנו את ההזדמנות.להחלטות אסטרטגיות לטווח הארוך

:'תושבים ג'+ד- . מאדנים מאמיחנואנ

הציבור יודע מה הוא רוצה ומה צריך-הציבור יכול להשפיע-

הגבול של ההשפעה הוא בהחלטות- מקצועיות אבל למשל לגבי הגובה של הבתים בשכונה, השכונה יודעת שהיא רוצה להשאיר נמוכה וזאת גם החלטה

.מקצועית ואנחנו מבינים בזה

אני מאמין מאד בשיתוף הציבור.כמובן שישנה השפעה של תושבים על

.החלטות המקצועיות גבול ההשפעה הוא כאשר רצון

התושבים מפסיק להיות הגיוני או ישים או אינו עומד במבחן החוק או פעולה

.נדרשת ניתן לקבל את דעות התושבים לגבי טעמם או גישתם העקרונית ובקשר

.לכך ניתן להגיע להסכמות או החלטות ניתן לבדוק את הגבולות המשחק ביחד איתם ולהסביר להם עד לאן ניתן ללכת

ביחד איתם "בשלום" ,כי בסופו של.דבר הם חיים בשכונה

:'מתכנן ב גדול בשיתוף ציבור בפועל,ןאני מאמי

לדדי לא יתכן בימנו תכנון ללא שיתוף, התושבים הם מקור חשוב להבנת

תהליכים, צרכים, התרחשויות ועוד מרכיבים מיני מרכיבים, המהווים חומר גלם הכרחי בתכנון. יחד עם זאת כאשר

קיימת חובה מוסרית ומקצועית מצד המתכנן לראות את טובת מגוון

האוכלוסיות שהוא עובד עבורן ואם ישנה מגמה חד כיוונית המקדמת

קבוצה אחת על חשבון האחר- כאן .יכנס הפן המקצועי ויכריע את הכף

:'מתכנן ג.אני מאד מאמין בשיתוף הציבור

שהצטבר עד כה ,אתה מאמין באפשרות

שיתוף הציבור בפועל ואיפה נמצא בשבילך

גבול ההשפעה של הציבור על ההחלטות

?המקצועיות

45

:'תושב האני מאמין בשיתוף הציבור-

גבול ההשפעה שלי על החלטות- מקצועות מוגבל עד למקום שבו הם לא

מזדהים עם רצונות התושבים

גבול ההשפעה של הציבור הוא הדיונים וההחלטות של צוות חשיבה שמיצג את

.כלל הציבור לשם כך יש לקבוע כללי משחק.

בתוכנית הנוכחית לועדת ההיגוי יש אתןהמנדט לקבל החלטות מכיוו

שהתוכנית מאושרת על ידה ומגיעה לידיעת מועצת העיר שעשויה לאשר

.את ההחלטות השפעה היא של המתכנים והציבור

בעיצוב התוכנית וההחלטה נתונה בידי.הדרג הפוליטי

תפקיד הציבור הוא חלק ממערכת.החלטות בתהליך דמוקרטי

לגבי הגבול בין הציבור למתכננים הוא.גבול למפגשים ולא גבול להיפרדויות

:'יועץ א אני מאמין ובלבד שלצוות התכנון יש עמדה מכריעה לאחר ששומעים את

התושבים

:'יועץ ב אני מאמין שבארץ יש קושי גדול כי

לוסייהבשלב זה לא נוצר מצב שבו אוכ לא משכילה ושלא מיומנת בתהליכים

דמוקרטיים תפעל מעברלסוביקטיביות שלה

גבול השפעה: דרישות הציבור צריכות להיות מופשטות וגנאריות כאשר

תפקיד המתכנן לצקת תוכן ולהפכם

46

.למעשיות באמצאות כישורים וכשרון אחר תהיה חצית הגבולות והתושבים

יחוו את המגבלות האוביקטביות שלהם ולא יתעלו מעבר לרמה אוביקטיבית

שהם אמורים לפעול לפיה

:'יועץ ג.אני מאמין גדול בשיתוף הציבור

במציאות של השכונה האנשים שהיו מעורבים הם יותר "מהאליטה" של

האזור והם אלה שתורמים כי יש להם.איכותיות כתורמים לציבור

גבול ההשפעה של הציבור קשור להיבט המקצועי שלי וכאשר אמי

מאמין שהתושבים טועים כי אין להם.את הרקע והניסיון המקצועי

אנחנו רוצים לתת מענה לתושבים אבל לא בכל מחיר ולנו יש את הידע והניסיון

.המקצועי לא צריך ללכת אחרי הדרישות

וההנחיות של נציגי הציבור כי אנחנו מביאים את הידע המקצועי והוא

.דומיננטי צריך לזכור כי בשורה האחרונה הלקוח

.הוא העירייה ולא הציבור לעירייה ישנם הכלים והאמצעים

.אני מאמין גדול בשיתוף הציבור" זאת הדעה המשותפת והגורפת של כל המעורבים"להחליט על גבול ההשפעה של הציבור.ולמרות זאת התושבים סבורים שגבול השפעתם כמעט ולא מוגבל ותלוי בעיקר ברצון הטוב של אנשי מקצוע

אנשי המקצוע מגבילים מלכתחילה את גבול השפעת הציבור למצבים בהם לדעתם התושבים פועלים מתוך אינטרסים אישיים ודרישות לא הגיוניות. אנשי המקצוע רואים עצמם כמבטאים אינטרסים ציבוריים נטו ואת חובתם

.לעמוד על כל תוך אחריות מקצועית

47

: למתכננים המלצות

:'תושב א חייב להיות להיעשות עם עבודה-

קהילתית החומר המוגשים לדיונים צריכים-

: לתושבים להיות נגישים אם לוקחים את מודל שפירא,-

הצעות שהועלו בועדות העבודה, היו צריכות להינתן למשתתפים לפחות

שבוע לפני הפגישה לעיון בכדי שיהיה זמן לעבד ולהתייעץ ולהבין

.את כל ההשלכות של כל הצעה את הקבוצה של הפורום החברתי .-

היה צריך לכנס באופן קבוע לדווח , על התקדמות התוכנית

היה צריך ליצר מוקדי פרסום לא.- רק דרך האתר בכדי לספר לציבור

על התוכנית היה צריך לפנות גם לקבוצות יעד- ספציפיות : קשישים, משפחות חד הוריות, לשמוע את דעתם במקום

.מגוריהם או פעילותם צריך מראש לצור מנגנוני שיתוף -

של התושבים שלקחו חלק בתוכנית אב עם גורמים העירייה כדי להבטיח

מיד עם אישוראת ביצוע התוכניות

: למתכננים המלצות

:'מתכנן א יש צורך בשיתוף פעולה

שוטף עם עובדי קהילה שיכינו את הציבור לתהליך כזה, יעניקו לו את הכלים לכך, יגדילו את המוטיבציה של

התושבים ויעזרו לכך שתהליך השיתוף יהווה חלק אינטגרלי

מפעילות חיי הקהילה שצריך לערב את הציבור בפורומים

רחבים בהם משתתפים כל התושביםולא לשתף אותם בועדות העבודה

לא צריך לערבם בעשרות פגישות אלאלהציג במספר פורומים רחבים

למקד בפגישות מסוימות נושאים ספציפיים וכך לשתף

את הציבור

:'מתכנן ב הקפדה יתרה על תקשורת רציפה, וערוצי תקשורת פתוחים לכל אורך

הדרך: ישיבות , תכתובות, אתר אינטרנט מעודכן על בסיס שבועי

.וכדומה הידברות בלתי פוסקת והבהרת

לאור הניסיון בתהליך שיתוף הציבור בשכונת שפירא ,מהן המלצותיך לתכנון שיתוף הציבור

ולעצם ביצוע שיתוף ?הציבור בתוכנית אב

פרט/י בבקשההמלצות למתכנניםהמלצות לתושבים

5

48

.התוכנית

:'תושב ב

היה צריך לעשות יותר פרסומים מה- המטרות בשכונה ואפילו במספר שפות

בעיקר לעולים שלא יודעיםפרסום לכל בית אב-

טלוויזיה קהילתית-עיתונים-

לא כל תושבי השכונה ידעו על זה ולכן- לא היו מעורבים אני נפגשת היום עם

תושבים שלא ידעו על הפרויקט הזהבכלל

החומרים שהוצגו היו ברוריםםייומיקצוע -

תכננו ברמה מיקצועית טובה

:'תושבים ג'+דפרסום חוצות-

הצגת תוכניות במקומות רבים בהם- תושבים נפגשים: גני ילדים, בית ספר ועוד ולא רק במת"נס לשם לא מגיעים

.תושבים דתיים בהתחלה היה פרסום בכל השכונה ,-

לאחר מכן נאמר שאין תקציב והתמוסס כל העסק ובאו רק אלה שהיו הטלפונים

.שלהם- שימשיכו להגיע הציבור ולא רקנורצי

פעיליםל להמשיך עם פרסום ושיגיעו אלה-

המשמעות של ציפיות מול אכזבות, דהיינו מהו הפער הקיים בין הליך

.תכנון עם חזון ואופק לעומת היום יוםומהממסד

הפשטת המידע עד כמה שניתן ביצוע פעולות מחזקות ושומרות אמון-

"חיזור" אחר תושבים או משתתפים בעייתיים, ניסיון תמידי להבהיר את מקומה של התכנית מול המציאות

.וכדומה

:'מתכנן גלהגדיר מראש כללי משחק-

להבהיר מהם הפורומים שיפגשו, מה-.מצופה מכל פורום ומי מחליט על מה

לבנות מרא את מבנה כל פורום- ופורום ולהקפיד על קיום המבנה ללא חריגות )למשל: לאחר מספר ישיבות

ועדת עבודה, התושבים בקשו להחליף. הצטרפוהחלק מנציגיהם בוועד

תושבים שלא חלק מהתהליך הקודם ואופי הישיבות שונה והקשה על הדיונים

המשותפים באותו זמן וגם בהמשך((5.10)פרוט בסעיף

להקפיד שבחירת מיצגי התושבים-.תהייה דמוקרטית, מייצגת ולא כוחנית

לא לכלול תושבים בועדות עבודה אלא-.בפורומים רחבים

לחזק את השימוש באינטרנט כולל- צילום בזמן אמת של מפגשים תכנון ,

שידורם באינטרנט ועידוד מעשי של

49

שרוצים ולא רק פעיליםלצמצם את טווחי הפגישות-

לעדכן כל הזמן- כשמציגים לתושבים תשובות צריך- להסביר באופן ברור ומקיף על בסיס

לימוד הרקע של הבעיות והנחיות המימסד, למשל הציבור החרדי מבקש הקמת בי"ס חרדי התשובה שקבלנו לא

ניבדק ונמצאסמך מה על מסבירה חים ציבוריים ושאין תקן לכךטאין שש

חנועל פי הנחיות משרד החינוך, אנ עם נציגי בעירייה והם אומריםנובדק

שכן ניתן.או לגבי מדיניות הבנוי.בשכונה

יםתאורטההצעות התייחסו למגרשים בסיור הראנו לאדריכל שהמון מגרשים בנויים כנו נקניק ואי אפשר ליישם את

.ההצעות שלו בגלל זה יש אי אמון של הציבור החרדי

.בתוכנית

:'תושב ה שיהיו בתוכם אנשים עם כישורים-

חברתיים משוכללים- פגישות בפורומים רחבים יותר10עוד

מועדת העבודה שמירת רצף של לפחות פעם בחמישה-

שבועות לעדכון והדיינות:המלצות לתושבים

:'תושב א להבין את המחויבות שהוא לוקח-

תושבים לצפות בשידור ולהגיב מידית.וכל להיות חלק מהמפגש ומשפיעים

:'יועץ א לערב את הציבור בפורומים רחבים-

בהם משתתפים כל התושביםלא לשתף תושבים בועדות העבודה-

לא צריך לערבם בעשרות פגישות אלא- להציג נושאים, רעיונות ודילמות

במספר פורומים רחבים שיתמקדו..בנושאים ספציפיים

:'יועץ ב

- הנציגות חייבת להיותלהקפיד ש בלי ההאוכלוסיישיקוף מדויק של

.סטיות לדאוג להסביר שתרומת-

התושבים צריכה להיותת וגאנריתמופשט .

:'יועץ ג להתאמץ להגיע ליותר-

.קבוצות אוכלוסיה לשלוח מראש לתושבים-

חומרים בכדי שהם יוכלו ללבן את התכנים לפני מפגש ועדת

העבודה ולהגיע מוכניםלמפגשים עם צוות התכנון

:המלצות לתושבים

:'מתכנן א

50

על עצמו גם כלפי השכונה )דיווח שוטף והתייעצות עם כמה שיותר

.גורמים בתוך השכונה)וגם כלפי העירייה

- הופעה עקבית לפגישות-- - , מוכנות ללמוד את המערכת

להקים גוף בלתי תלוי בתוכנית כדי- שיוכל להתנגד לכיוון של התוכנית

במידה של אי הסכמות

:'תושב ב השכונה מאד הטרוגנית ולכן צריך-

להגיע לכל אחד ויש חילוקי דעות- איןמאיתנו הסקטור החרדי מנותק

אייתוהדברות .

:'תושבים ג'+ד לזכור תמיד לכבד את האחרים למרות-שבאים מפלגים שונים ותרבויות שונות

לשים במרכז את השכונה-למצוא קווים משותפים-

לא להסתמך על מנהיג בודד-להתחבר איחד לשני-

לעדכן תמיד האחד את השני-

:'תושב ה להיפגש לפחות פעם בחודש ובהנחיה-

מקצועית של נציג מתוכנית האבלשתף פורומים שלא מגיעים לדיונים-

לפרסם בעיתון קהילתי את הפעילות ,- את החלטות, הרעיונות ועודו.. בקשר

יש לקוות שבמהלך הזמן, ככל שירבו תהליכי תכנון משותפים יחד עם

הציבור, המודעות תגבר ויחד אתהשיעור ההשתתפות בתהליך

:'מתכנן ב

הדגשת העובדה כי התושבים מחויבים להצלחת התהליך לא פחות

מהמתכננים

:'מתכנן ג

להגיע באופן עיקבי למפגשים-

מי שרוצה להיות מעורב להצהיר על- כך , לתת למתכננים את פרטיו

ולהשתתף בפגישות

לצור קשר עם המתכננים-

להשתמש באינטרנט למשוב-.ולהביע דעות בפורומים

:'יועץ אזה רווח נטו יבינו שעבורם תושביםשה .

.לצור ועד מייצג. למידהרושה יותרדלהשקיע כי

:'יועץ ב

להגביל את התשומות שלהם להבלטת בעיות ויעוץ לגבי אופי

.הפתרונות

:'יועץ ג

51

לתוכנית האב שיפגשו בניהם בין המפגשים-הציבוריים וועדות העבודה

כנציגי הציבור ,להגיע להסכמות-. לפני המפגשים עם המתכננים

.והיועצים

52

6.3

דגם הספציפי של רצף: שיתוף, השתתפות, , שותפות הציבורהלדעתנו מטרות :אמורות להשיג

אלטרנטיבות לעימותים מיותרים, במקרים רבים בהם מוצעת תוכנית לצמצם .לשנויים בשכונות

: ניתן לתאר פעילות של ציבור בעזרת המודל

אופי הפעילות הרצוישל השתתפות הציבור

."בפגישות מוקדמות ותוך כדי התהליך יש להשקיע "זמן איכות במפגשים בין מתכננים ויועצים לציבור צריך להקצות יחידות זמן שתשלבנה בדיונים

במקוםהתכנוניים גם מקום לתחושות של המעורבים ובקבלת החלטות איך להזמין את הציבור לפעול ביחד ולאפשר ביטויים להתעמת על בעיות ותוכניות, ניתן

. של תושבים ומימסדקהילתיים,שיתרמו ליצירת מסורות קהילתיות משותפות

6.4

לצורך אינדיקציה של ביצוע השיתוף בדרך עיקבית וברורה ,רצוי לפי דעתנו לבדוק את נקודות ההתאמה והבנת נקודות המחלוקת בין השותפים בתהליך לפי הטבלה

.הר"מאוסף דרכים לפתרונות שלגם כתהליך שיתוף הציבור מכיוון שניתן לאבחן את

קונפליקטים נקודתיים ולפעמים מרב הגוונית של הפאזל הזה אנו יכולים לאבד את חוט השדרה של תהליך

. העבודה ,בדיקות משותפות ושוטפות של אירועים וקשיים שאותם חווים המעורבים,דעתנולפי

מטרות המוסכמותהעשוי לגביר את הסיכויים להשיג את .

אקטיבית

הורסתמתתור

תפסיבי

53

החלטות וביצוע ללא שקיפותחוסר שיתוף

החלטות וביצוע ללא מחויבות ליידועשיתוף כצופים

מסירת מידע על פי שיקוליהםקבלת מידע

י"ביצוע פעולות עפ

הנחיותהטלת תפקידים זוטרים על הציבור

והנחייתו

בצוע מדיניותם/בקשת מידע לתכנוןנתינת משובים

חשיפת לזכויות ושמיעת התנגדויותזכות להשמעת התנגדויות

הזמנה סלקטיבית להתייעצות מוגבלתנתינת יעוץ ללא סמכויות השפעה

הזמנה להשתתפות ממוקדתי בחירתם"השתתפות ממוקדת עפ

תכנון וביצוע מדיניות בצוות שוויוניסמכות ואחריות שווה עם עובדים

סמכות וטו של , שותפות באחריותעובדים

הזמנה לקבלת אחריות חלקית בביצוע

, שותפות מלאה בסמכות ואחריותוטו לציבור

סמכות מכרעתכבעל בציבורהכרה

הציבור י”עביצוע מדיניות שנקבעה אחריות וסמכות מלאה ובלעדיתובפיקוחו

:מקרא

החיצים המלאים מכוונים לכך שבתחום זה תאומי הציפיות מושלמים )מצב אוטופי לחלוטין( ובמצבים אלה שיתופי הפעולה יעלו היטב ואילו הקווים הלא רציפים

מדגימים באופן מרמז )רק על חלק( על חוסר בתאומי ציפיות וזו דרך הקיצורמרעין בישין"לאכזבות ,תסכולים ולשאר ".

( לתחום האחרון שסקרנו2002יכול להיות שהתייחסותן של וקסמן ובלאנדר ) מתמצתת באמירה " פרויקטים של שיתוף הם תולדה של אינטראקציה בין אינטרסים

של השלטון לתביעות הציבור. בעוד אזרחים מבקשים לחזק את תחושת ההשפעה על חייהם, מקבלי ההחלטות חותרים להרחיב את בסיס הליגיטמציה למדיניות

54

המתקבלת, ולכן הם נדרשים להיות קשובים יותר לקולו של הציבור. שיתוף אזרחים הוא אפוא בבחינת נקודת המפגש בין יזמות של השלטון , העשיות לנבוע מרצון או

מכורח, לבין שאיפת האזרחים להיות מעורבים יותר בעיצוב מדיניות בתחומים הקשורים בהם".

6.5 לאחר למידת התגובות והציפיות של תושבים ומתכננים אנו רואים ששני הצדדים לא

הציבור בתוכנית לא שיקף ולא ייצג את כל הקבוצות בשכבותגשבעי רצון מכך שייצואכלוסיה הקיימות בשכונה.

בעניינו , בכדי להשיג תועלות ציבוריות המצוינות בהמשך, יש צורך בראשית ליזום פרויקט לשיתוף הציבור במטרה להשיג תועלות חברתיות שאנו מאמצים מהלמידה

בקורס.

כך למשל האמצעים שהשתמשו בהם בתוכנית כמו: הפורום החברתי ,ועדות העבודה ,מפגשים ציבוריים ,יכלו להיות הרבה יותר

אפקטיביים, לו במקור הייתה מתקיימת בשכונה עבודה קהילתית המכוונת קודם כל לגיבוש כל קבוצת אכלוסיה בנפרד לצורך בירור אינטרסים דומים , בחירת נציגיהם

אותם.גלתהליך יצירה וחיזוק הקהילתיות שלהם, לאחר מכן הצמחת מנהיגות שתייצ בהמשך היינו מצפים שתוגבר האחריות האזרחית שלהם, תתפתח תרבות של קבלת דעות שונות, נכונות להקשיב ולפעול ביחד עם נציגי קבוצות אחרות שאמורות לעבור

תהליכים דומים. במידה והתהליכים האלה יופעלו , הרי כשיתחילו בתוכנית פיזית או חברתית, למפעיל

שיתוף הציבור יהיה בסיס טוב יותר לממש את התועלות הציבוריות שרצוי להשיג.

55

במקביל לכך אנחנו מאמינים שישנה חשיבות עליונה לכך שבפרויקט שהוחלט מראש שיהיה בו שיתוף הציבור, יש משמעות גדולה בבחירת מתכננים. )מאפניים

מקצועיים ספציפיים וכישורים חברתיים( יזם הפרוייקט חייב לשוחח אישית עם כל מתכנן ולהסביר לו המשמעות הדבר גם"מהברבז'ה לא תושבים עם בתקשורת צורך לגבי וגם הזמן השקעת לגבי

המקצועית". יש לתת אפשרות לכל מתכנן בפרויקט להחליט על נכונותו להשתתף בפרויקט

שבו מצופה שיתוף הציבור.מקצוע בפני עצמו לכן גם ליועץ לשיתוףויש לציין שיועץ לשיתוף הציבור היינ

ניסיונו בעבודה הציבור שבא מתחום העבודה הקהילתית אסור להסתמך רק על קהילתית קודמת.

56

יש צורך בהבנת תהליך התכנון על תחומיו השונים ,בהכרת הכוחות שעשויים להניע את השיתוף הן בקרב המתכננים, הן בקרב המימסד והן בקרב הציבור וכן את כוחות

העלולים להפחית מאותם מעורבים, את שיתוף הציבור בתכנון פיסי וחברתי.

6.6איזה סטרטגיה נראת לנו רצויה ואפקטיבית לצורך תוכנית אב בשכונת שפירא???

א.ויכול להיות שעם שיתוף לנו שתהליך העבודה הקהילתית ממשיך כל הזמן ברור

הציבור הוא אפילו ידרוש משאבים נוספים מצד המתכנים והתושבים.ב.

יש לדאוג לכך שבין הדיונים בשלבים השונים תהיה אפשרות לכל בעלי העניין לקבלחומרי תכנון, לדון בהם בעצמם ולהפנות שאלות לראש צוות התכנון.

ג.. .wates,nלצורך ביצוע כל שלב יש להקצות מספר פגישות של "פורום תכנון קהילתי" )

(40כמפורט עמ' ,2000 לפגישות אלה יש להזמין :נציגי הקבוצות+ אנשי מקצוע שפועלים בשכונה+ מתכננים.

על תאריכי ונושאי הפגישות יש להודיע לכל בעלי העניין.ד.

יש לאפשר השתתפות של כל בעלי העניין.ה.

במקרה של חילוקי דעות של נציגי הקבוצות ותושבים מאותן קבוצות יש לדחות הדיוןולטפל בגיבוש דעות של הקבוצה באמצעות עבודה קהילתית.

ו. המלצתנו לצפות מראש שחלק מהדינמיקות של חילוקי דעות בין מתכננים לציבורהיועץ לשיתוף הציבור להטמיע ולכן לדעתנו על וניסיון שונה ידע שמבוססים על בקרב אנשי המקצוע את הצורך להתבטא בצורה מובנת לציבור הרחב ולגשר בין

המעורבים.ז.

אחת תתקיים , לביצוע מחייבות והנחיות התוכנית אישור וקבלת תאום לצורך לתקופה ועדת היגוי עירונית בשיתוף נציגי תושבי השכונה.

לגבינו לתהליך תכנון יש מספר שלבים והלן המלצותינו לכל שלב:יזום.1

,ראיה לכך מרוכז משאבים אצלו מירבי. הוא זה בשלב המימסד של משקלו מרחבית ולטווח ארוך וכן ידע ומידע.,שיכולים לזרז ולחזק את כוונות bottom upביחד עם זאת יש מקום ליוזמות

המימסד. בסעיף שהוצעו קהילתיים תהליכים מתקיים שבה שבשכונה לצפות 6.4יש

היוזמות הללו יהיו רבות.

איתור צרכים.2 בעייננו, ניטור הצרכים דרך שיתוף ציבור רחב חייב להיות מוגדר בצורה שלפחות

נוהלים מחייבים של מוסדות תכנון.

57

המימסד חייב לבנות תוכנית ושיטות לביצוע סקרים באפשרויות שונות שיכסו אתלפי התכוונות ספציפית של אותה אוכלוסיה ותאם אותה עםהמירב האוכלוסיי

(6.4נציגי ציבור )כחלק שני בתוך ההכנה הקהילתית, סעיף עיתונים,מרכזים קהילתיים)כמו: אמצעים דרך לציבור יופץ הגולמי החומר כל

קהילתיים וכיז"ב.הגדרת יעדים.3

לצורך כך מומלץ לקיים מפגש/ים "פורום לתכנון קהילתי " כמפורט בדיון ציבורילהציב יעדים גם מצד הציבור וגם המתכננים.

פריסת מענים ובחירה בין מענים מכללים..4

כנ"ל עם זאת מומלץ שפגישה הראשונה של הפורום בשלב זה תוקדש להסבריהמתכננים לגבי המענים שמוצעים.

רעיונות וגיבוש לימוד החומרים לצורך , ימסרו לכל זאת חומרי התכנון לאחר ולאחר זאת יתקיים דיון על המענים ובחירה בניהם.

פגישת "פורום לתכנון קהילתי" להצגת הוירסיה הסופית תכנון מפורט.5

משלב זה ואילך "הכדור יעבור" לידי העירייה . לטעמנו על העירייה לפעול בכוונה צ'רצ'מן א. ממכלול הזכויות המגיעות להם )ואמיתית ובמרץ בכדי שהתושבים ייהנ

ועל פי הכללים המקובלים ברשות, למימוש התוכנית אב. (2003וסדן. א.

ביצוע תוך שיתוף הציבור לצורך קביעת תנאי העבודה בשטח..6

הערכה מעצבת ומסכמת.7 כולל : משובים קבועים וידידותיים, פרסום נגיש לציבור הרחב, ומסגרת קבועה, מחייבת ובעלת הרשאה וסמכויות לטיפול באי מלוי החלטות והסכמות שעוצבו עם

הציבור .

58

המשאבים הדרושים מהמשתפים והמשתתפים . 7

:משאבי כוח אדם של בעלי מקצוע המעורבים בתהליך.1

: עובד קהילתי המיועד ספציפית לפרויקט( והכנת6.4א. ביצוע תוכניות קהילתיות לצורך מימוש תועלות חברתיות )סעיף

השכונה לשיתוף הציבור , במשך שנהב.לווי שיתוף הציבור בתוכנית אב במשך שנה וחצי

שנות עבודה =2.5 שקל לשנה כולל תקציבי פעילות כפול 170,000סה"כ: שקל425,000

:יועצים חיצוניים .2 ₪ לשעה300 שבועות כפול 80שעות לשבוע כפול 4א. יועץ שיתוף הציבור:

4 פגישות לנושא כפול 3 נושאי דיון כפול 8עבודות הכנה+ השתתפות בפורומים : + שעות125שעות= שקל127,500סה"כ =

ב. מתכננים תחומים ספציפיים שמשתתפים בתהליך-. 86,400שקל=300 שעות כפול 96 מתכננים כפול 3השתתפות בפורומים ציבוריים:

שקל- 3 שעות כפול 24שעות הכנה וניתוח הדעות של תושבים והכנת תגובות=

שקל21,600 שקל=300מתכננים כפול

3. 70 שעות לכל התקופה כפול כ 100 עובדים כפול 3עובדי עירייה: שעות נוספות של

שקל )בכדי לעודדם לקחת חלק אקטיבי ומתמשך בתהליך(21,000שקל=

.4 שקל25,000פרסומים: עיתונים+ פליירים+ מודעות=

שקל15,000אתר אינטרנט כולל שימוש בציוד והדרכה ספציפית לתושבים =

שקל721,500סה"כ עלות שיתוף הציבור= לשנתיים וחצי עבודה, כולל שנת הכנת הציבור בעזרת עבודה קהילתית + המשך(

) שנה1.5עבודה קהילתית ותכנון במשך .?נשאלת השאלה מי צריך לשאת בעלויות

יש מי שיאמר שהתוכנית היא חלק בלתי נפרד מהתכנון ולכן כפי שהעירייה נותנת את.שירותי התכנון האחרים עליה להתייחס לתוכנית שיתוף הציבור באותה אמות מידה

כמי שמאמנים בשיתוף הציבור אנחנו ממליצים שהציבור המקומי יחליט ביחד עם העירייה על סדר העדיפויות במימון , שיתוף הציבור מול תוכניות עירוניות אחרות

.בשכונה, למשל גן ציבורי בשכונה ומדרכות מתוקנות

59

יש הטוענים שעלויות התוכניות בעיקר הסטטוטוריות מושתות על בעלי הנכסים.באמצעות מנגנון של היטלים ואגרות המעוגנים כחוק

נשאלת השאלה האם משלם המסים העירוני צריך לממן את פיתוח תהליכי.דמוקרטיה בשכונה ספציפית

שתהליך פיתוח דמוקרטיה ותועלות חברתיות וציבוריות נמצאןהיא שמכיווהמלצתנו באחריות הציבורית הממלכתית , על משרדי ממשלה) פנים +רווחה+חינוך(לממן

.פעולות אלה

:משאבים נדרשים מתושבים: מכיוון שהללו מתנדבים הם מתבקשים ל

א. מוטיבציהב. ויתורים על חלק מזמן פנוי למשפחתם

ג. ויתרים על חלק משכרם.ד. רצון ללמוד ולהתמודד עם תכנים שלא ממקצועם

ה. לוותר על אינטרסים אישיים לטובת אינטרסים כללים ר.להתמודד עם מתחים וקונפליקטים עם תושבים אחרים כולל לעיתים שכניהם ועם

אנשי מקצוע

אנחנו מאמינים שראשיתלאחר למידת התגובות והציפיות של תושבים ומתכננים לכל תהליך שיתוף הציבור רצוי לפעול ולהתקדם להשיג את התועלות החברתיות

המפורטות. התקדמות בהשגתן מאפשרת חיזוק הפרטים והקבוצות האמורות להשתתף ולבסס איזה שהיא שוויוניות והדדיות ביחסים בין המשתפים למשתתפים בשלבים השונים

של תהליכי השיתוף.

60

8. מקורות

חיפה:המדריך לשיתוף הציבור בתכנון. (. 1981אלתרמן, ר., לו-יון, י. וצ'רצ'מן, א. ) (1996הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור. מהדורה שנייה ) .

(שיתוף הציבור באמצעות אתר מכוון-מקרה המבחן של שכונת שפירא,2005גודס,א. ) יפו. עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך בהנחיית: פרופ' אליהו שטרן וד"ר–תל אביב

.טל סבוראי.אוניברסיטת בן גוריון בנגב

.פיתוח קהילתי מהלכה למעשה בתוך : שותפות תושבים( .1999וייסמן.מ,אנגל .ע. ). ירושלים, החברה למתנ"סים17-31עמ' .

ירושלים: המכון הישראלידגמים של שיתוף אזרחים.(. 2002וקסמן, א. ובלאנדר, ד. )26לדמוקרטיה, נייר עמדה מס' .

יפו–( , תוכנית אסטרטגית לתל אביב יפו. עיריית ת"א 2005חזון העיר )מאי

מדריך לפיתוח ולניהול שותפויות(2003טליאס,מ.ידין,א.בן יאיר,ש.אמסל,ח.) . ירושלים : אלכ"א ג'וינטבין-ארגוניות במגזר הציבורי.

אלכ"א ג'וינטתדריך שיתוף תושבים לקבלת החלטה.(. 1988יצחקי,ח. ) .ישראל משרד העו"ר, הסיפריה המרכזית לע"ס

( 2000סביבותכנון בע"מ ,הצעה להכנת תוכנית אב ,)

( מצגת מתוך קורס יועצי לשיתוף הציבור בתהליכי תכנון2005צ'רצ'מן, א.) 2005פיזי וחברתי מחזור פברואר

. תל אביב-יפו:השתתפות. הדרך שלך להשפיע(. 2003צ'רצ'מן א. וסדן. א. )עורכות( ) .הוצאת הקיבוץ המאוחד

תוכנית אסטרטגית לתל אביב – יפו,שיתוף והשתתפות(.2002צ'רצ'מן,א. רפטוב,א. ) .מסמך מוגשהציבור בתהליכי קבלת החלטות עירוניים: עקרונות וסוגיות תל אביב-יפו

.להנהלת עירית תל אביב-יפו ע"י מינהל השירותיים החברתיים

שיטות בעבודה קהילתית,(. שיתוף לקוחות הלכה למעשה. 1980קטן, י. ) , ירושלים: השירות לעבודה קהילתית, משרד העבודה והרווחה19 .

-מאפינים ומצאי.תל אביב-יפו. סביבותכנון1( , דוח בינים 2003תוכנית אב שפירא ) בע"מ ועיריית ת"א-יפו )מינהל הנדסה, היחידה לתכנון אסטרטגי(

- מטרות וחלופות פיתוח.תל אביב-יפו.2( , דוח בינים 2004תוכנית אב שפירא ) סביבותכנון בע"מ ועיריית ת"א-יפו )מינהל הנדסה, היחידה לתכנון אסטרטגי(

61

)מינהליפו.עיריית תל אביב-יפו –( .תל אביב 2002תוכנית אסטרטגית לתל אביב-יפו) הנדסה, היחידה לתכנון אסטרטגי(

Wates, N. )Ed.( )2000(. The community planning handbook. London: Earthscan Publications.

8.נספחים:

.1נספח )הצגת29/5/03הזמנת תושבים ואנשי מקצוע למפגש ציבורי ראשון ב רעיון התוכנית(

.2נספח , "בחירה בין חלופות"35.05 ,5הזמנה למפגש ציבורי,

.3נספח לגיבוש מדיניות בתחום מסחר ותעסוקה סדנההזמנה ל

.4נספח , חברה וקהילה, שירותיחינוך לגיבוש מדיניות בתחומיסדנההזמנה ל

ציבור

5 נספח .בעקבות אי הסכמות בין צוותבין תושבים לראש צוות התכנון, מייל

חלק מהמלצותלועדת העבודה התכנון וחלק מתושבים חברי ועציםהי .

.6נספח מספר חלופת מיילים בין היועץ החברתי לתושבים ,במגמה לעודד את נציגי התושבים להציע רעיונות ופעולות להמשך אינטראקציה עם

מתכננים , ויועצים במגמה לחזק אמון הדדי, דווקא במצב של אי ההסכמות.

.7נספח לקראת הצגתם,משובים להצעות לפרויקטיםהזמנת תושבים לתת

למנהלי אגפים בעירייה

62

8נספח . שאלון למשתתף במפגש ציבורי

9נספח . .שאלון לגולש באתר התוכנית

. 1נספח מספר )הצגת רעיון התוכנית(29/5/03הזמנת תושבים ואנשי מקצוע למפגש ציבורי ראשון ב

תל אביב-יפו . מינהל ההנדסה, אגף לתכנון אסטרטגיעיריית תוכנית אב שפירא

לכבוד____________________________

____________________________.ג.נא

להשתתפות בפורום חשיבה חברתי הזמנה אב לשכונת שפירא - תכנית: הנידון

ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו החל לאחרונה בהכנת מינהל אב לשכונת שפירא. אתתכנית

נספחים, בראשותו של פרופ' אליויועצים" מ"בע סביבותכנוןמלאכת התכנון מבצע צוות של חברת "

החברתיים-קהילתייםהכוחות את מירב ותאגם הציבור בתהליך שיתוףשטרן. התכנית תתבסס על

הן כגוף מייעץ בתחוםשישמש" חברתי חשיבה פורוםבשכונה. לשם כך אנו מקימים, בין השאר, "

ופרויקטים חברתיים.חלופותהחברתי-קהילתי והן כצוות חשיבה בהתוויית

ולתרום אנו נשמח באם תואיל/י להשתתף כחבר/ה בפורום ובקידום התכנית.מניסיונך בעיצוב

. 18:30 בשעה , 29.05.03 , ביום שלישי, 27 מסלנט , רח' ישראל ס " במתנהמפגש הראשון ייערך

.המתוכנן ותשתתף בפורום ובישיבה. להלן סדר היום מזמנך אסירי תודה אם תקדיש/י נהיה

היום סדר

-להכנת תוכנית האבוהעקרונות ז המפגש והצגת השלבים ,הלו"פתיחת -השותפים : תושבים,יועצים, מקבליבין מערך הפורום לחשיבה חברתי: ציפיות הדדיות בניית

פעולה בתוך הפורום ומחוצה לו.כלליהחלטות. -כה.עד מידע באיסוף היועצים מונחה: הגישות והשלבים שהנחו את דיון -עד כה מהמידע מונחה: שיתוף הפורום במגמות בולטות שעולות דיון -המפגש ותכנון המשך פעילות הפורום.סיכום

התקשר/י או שלח/י מסר לישראלאנא יש לך הצעות ו/או כל התייחסות אחרת/נוספת לנושא, באם

.053-988150אמיר, היועץ החברתי לצוות התכנון בטלפון -

63

, עבור03-6956859: פקס )באמצעות ב אשר/י את השתתפותך באמצעות הספח המצ"נא

(, או אלקטרונית:053-988150, ישירות לישראל )טלפוניתישראל( או

E.m=amiris@mail.biu.ac.il

לכבוד

(03-6956859)פקס: מ בע"סביבותכנון

במסגרת תכנית האבהמתארגן" החברתי החשיבה פורום את ההזמנה להשתתף, ב"קיבלתי

לשכונת שפירא.

/ לא אשתתף במפגש הראשון של הפורום.שתתףא

:טלפון: __________________ תפקיד: ________________ שם_____________________

.2 נספח מספר , "בחירה בין חלופות" 35.05 , 5 הזמנה למפגש ציבורי,

תל אביב-יפו . מינהל ההנדסה, אגף לתכנון אסטרטגיעיריית תוכנית אב שפירא

י"ד בניסן תשס"ד2004אפריל , 111.4 - 01315

לכבוד

א.ג.נ

תוכנית אב לשכונת שפירא - סדנת בחינת חלופות תכנוניותהנדון :

לקחת חלק פעיל בדיונים שיעסקו בבחינת חלופות תכנוניות מוצעות של התוכנית הנך מוזמן/נת

.העתידית לשכונת שפירא

במתנ"ס שפירא ברחוב18:30 - 22:00 בין השעות 3/05/04המפגש יתקיים ביום ב' בתאריך ה- 27ישראל מסלנט .

, כלל דיונים בקבוצות בהן גובשו מטרות ויעדים של7/01/04המפגש הקודם שהתקיים בתאריך ה-

התוכנית העתידית לשכונת שפירא. על בסיס זה גובשו מספר חלופות תכנוניות שבהן נדון במפגש

זה. בחינת החלופות מהווה שלב משמעותי בהכנת התוכנית תאפשר לתת הכוונה למתכננים

.בבחירת החלופה המתאימה ובבחירת הכלים והאמצעים למימושה

העבודה תתנהל במסגרת קבוצות עבודה שיכללו את חברי הפורום החברתי, תושבי שכונה

נוספים, בעלי עסקים בשכונה ובעלי דירות.

השתתפותך הינה חיונית ומשמעותית לקידומה של התוכנית ואנו מקווים שתגיע/י למפגש

. ותתרום/תתרמי רבות מרעיונותיך

64

מידע מוקדם על מספר המשתתפים הינו חשוב ביותר לתכנון ראוי של קבוצות העבודה . נודה לך

אם

היחידה לתכנון אסטרטגי, בספח הרצ"ב לכתובת: 25.04.04תאשר/י את השתתפותך עד ה-

או טלפונית5217408 לפקס או ת"א 68מינהל ההנדסה, עיריית תל-אביב-יפו, שד' בן גוריון

:לאחד מהנציגים הרשומים למטה

- .6887069, ,שרון רוטברד051-834104, יצחק חייאב- 688676תושבים: רותי גינזבורג-

053-988150סביבותכנון: ישראל אמיר-

ספח

בחינת חלופות תכנוניות תוכנית אב שפירא- סדנת

במתנ"ס18:30 בשעה 03/05/04אני מאשר את השתתפותי במפגש שיתקיים ביום ב' ב

שפירא

..…………שם פרטי ..…………שם משפחה ..……………: טלפון

.3נספח מספר לגיבוש מדיניות בתחום מסחר ותעסוקהסדנההזמנה ל

תל אביב-יפו . מינהל ההנדסה, אגף לתכנון אסטרטגיעיריית תוכנית אב שפירא

ד' תמוז, תשס"ט2004 יוני, 28

11.4 - 01315לכבוד

רב, שלום

לגיבוש מדיניות בתחום מסחר ותעסוקה סדנה – שפירא לשכונת אב תוכנית : הנדון

חלק פעיל בדיונים לקחת /מוזמנת מוזמן הנך סדנה במסגרת בגיבוש מדיניות בתחום שתעסוק מסחר

.ותעסוקה בהתאם לחלופה התכנונית שנבחרה במסגרת הסדנה לבחינת חלופות תכנוניות

ישראלברחוב שפירא ס"במתנ 22:00-19:30 השעות בין 14/07/04- ה בתאריך ביום ד' יתקיים המפגש. 27מסלנט שהתקיים בתאריך ה- הקודם המפגש בקבוצות שעסקו בבחינת חלופות תכנוניותדיונים כלל, 3/05/04

הכפר רוב המשתתפים החלופה מועדפת- דעת על ונבחרה העתידית לשכונת שפירא התוכניתמוצעות של

. העירוני

להעלות רעיונותוכן המטרה היא לגבש מדיניות להשגת המטרות בתחום המסחר והתעסוקה זה במפגש

. בשכונה הנושא זה אתלפרוייקטים אפשריים שיקדמו

65

ומר אהוד חסון ותכלולשטרן תתנהל במסגרת קבוצת עבודה אותה ינחו פרופ' אלי העבודה

רובעים ושכונות. ונציג-אביב תל עיריית, מעסיקים, נציגי סוחרים השכונה, תושבי

למפגש מקווים שתגיע/תגיעי ואנו הינה חיונית ומשמעותית לקידומה של התוכנית השתתפותך/תתרמי רבות מרעיונותיך . ותתרום

לך אם נודה של קבוצות העבודה . ראוי לתכנון ביותר מספר המשתתפים הינו חשוב על מוקדם מידע

השתתפותך עד ה- את/תאשרי תאשר הרצ"בספח 10.07.04 לתכנון אסטרטגי,היחידה: לכתובת ב

לאחדטלפונית או 5217408 לפקס או א ת"68-אביב-יפו, שד' בן גוריון תלמינהל ההנדסה, עיריית

הרשומים למטה.מהנציגים

-056- , ערן צפדיה - 6887069, שרון רוטברד 051-834104, יצחק חייאב- 688676 גינזבורג- רותי : תושבים

250401

053-988150 אמיר- ישראל: סביבותכנון

ספח

אב שפירא- סדנה לגיבוש מדיניות מסחר ותעסוקה תוכנית

19:30 בשעה 14/07/04' ב תאריך ד ביום השתתפותי במפגש שיתקיים את/מאשרת מאשר אני

שפירא סבמתנ"

..…………… :טלפון ..………… משפחהשם..…………פרטי שם

. 4נספח מספר , חברה וקהילה, שירותי ציבור חינוך לגיבוש מדיניות בתחומי סדנה הזמנה ל

תל אביב-יפו . מינהל ההנדסה, אגף לתכנון אסטרטגיעיריית תוכנית אב שפירא

ד' תמוז, תשס"ט2004 יוני, 28

11.4 - 01315לכבוד

רב, שלום

לגיבוש מדיניות בתחומי: סדנה – שפירא לשכונת אב תוכנית : הנדון , חברה וקהילה, שירותי ציבור חינוך

סדנה שתעסוק בגיבוש מדיניות בתחומי חינוך, חברהבמסגרת חלק פעיל בדיונים לקחת /נת מוזמן הנך

. לחלופה התכנונית שנבחרה במסגרת הסדנה לבחינת חלופות תכנוניותבהתאםוקהילה, ושירותי ציבור

ישראלברחוב שפירא ס"במתנ 22:00-19:30 השעות בין 19/07/04- ה בתאריך ביום ב' יתקיים המפגש. 27מסלנט

שהתקיים בתאריך ה- הקודם המפגש בקבוצות שעסקו בבחינת חלופות תכנוניותדיונים כלל, 3/05/04

העתידית לשכונת שפירא התוכניתמוצעות של רוב המשתתפים החלופה מועדפת-דעת על ונבחרה

. העירוניהכפר

66

המטרה היא לגבש מדיניות להשגת המטרות בתחומי חינוך, חברה וקהילה ושירותי ציבור זה במפגש וכן

. בשכונהלהעלות רעיונות לפרוייקטים אפשריים שיקדמו את נושאים אלה

והיועץ החברתי מר ישראל אמירשטרן תתנהל במסגרת קבוצת עבודה אותה ינחו פרופ' אלי העבודה

, מנהלת המרכז לקשיש, רב השכונה, מרכז16-17 בני נוער הפורום החברתי, בני את ותכלול

קידום נוער, נציגרכז, ס העירייה ) חינוך, רווחה, מנהלת המתנ"ונציגי-לילך, שוטר קהילתי דשק"

מקווים שתגיע/ואנו הינה חיונית ומשמעותית לקידומה של התוכנית השתתפותךאגף הנכסים(,

/תתרמי רבות מרעיונותיך . ותתרום למפגשתגיעי

לך אם נודה של קבוצות העבודה . ראוי לתכנון ביותר מספר המשתתפים הינו חשוב על מוקדם מידע

השתתפותך עד ה- את/י תאשר הרצ"בספח 10.07.04 לתכנון אסטרטגי, מינהלהיחידה: לכתובת ב

מהנציגים לאחד טלפונית או 5217408 לפקס או א ת"68-אביב-יפו, שד' בן גוריון תלההנדסה, עיריית

הרשומים למטה.

גינזבורג- רותי : תושבים -056צפדיה- , ערן 6887069, שרון רוטברד 051-834104, יצחק חייאב- 688676

250401

053-988150 אמיר- ישראל: סביבותכנון

ספח

חינוך, חברה וקהילה ושירותי ציבור בתחומי אב שפירא- סדנה לגיבוש מדיניות תוכנית

19:30 בשעה 19/07/04' בתאריך ב/מאשרת את השתתפותי במפגש שיתקיים ביום מאשר אני

שפירא סבמתנ"

..…………… :טלפון ..………… משפחהשם..…………פרטי שם

5 נספח מספר . בעקבות אי הסכמות בין צוות התכנון וחלק של תושבים לראש צוות התכנון,מייל

ועציםהי על חלק מהמלצות ,מתושבים חברי ועדת העבודה .

2005 פברואר, 2לכבודגב' צילי בר יוסף

ראש צוות תכנון אסטרטגיותכנית אב, שכונת שפירא

עיריית תל אביב יפו

שלום רב,

הנדון תכנית בינוי, תכנית אב שפירא

לפברואר:2להלן סיכום פגישת תושבים ב

השתתפו: שושי גורגוב, ראובן ..., שפי רכלין-פז, רחל ודוד ישועה, אלעד אלוני, נונייחיאלי, יואב בן דב, ששי בן מנחם ורותי גינזבורג- תושבים.

67

ישראל אמיר ודליה קונפינו.

ראשית תודתנו על שיתופנו עד כה בהכנת תכנית האב לשכונה וכל שנאמר בפגישת ועדת העבודה האחרונה ובמכתב זה הוא תולדה של האמון שאנו רוכשים כתושבים

לעובדי "סביבותכנון" ולצוות התכנון ממנהל הנדסה.

לאור הקשיים שהתגלו סביב הצעות הבניה בתכנית סיכמנו.הצעת תכנית הבניה: 1 להלן כיצד הגיעו הדברים עד הלום ומתי נוצר הפער בין הבנת התושבים ולבין

הפרויקט המוצע ומתוכנן על ידי צוות "סביבותכנון":

מהנשאלים שהיו58.1%. בסקר "משקי בית" שנערך כחלק מתכנית האב השיבו כ ארוצים להותיר את מרקם הבינוי הקיים.

קומות3. החלופה שנבחרה, "הכפר העירוני", הוגדרה השכונה כ"בניה מרקמית עד ב קומות" )מופיע במצגת באתר "תכנית האב"(.5ובשוליה עד

.ללא דיון קומות, 4. בסדנאות הנושאיות הוצע בינוי של ג

ברצוננו להבהיר את ההסתייגות שלנו כתושבי השכונה מכמה נקודות:

. מהוספת יחידות דיור לדונם, כפי שמוצע בתכנית.א קומות.3. מבניה מעבר ל ב התכנית כפי שהיא מוצעת היום )עם תוספת הצפיפות( לא נותנת פתרונות לעומסי.ג

התנועה: חניה, כניסה ויציאה מהשכונה, לעומס בינוי לעומת שטחים ציבורייםפתוחים ועוד.

לאור זה אנו מציעים: . לאתר מקומות לבניית דירות גדולות למשפחות כמו אזור רח' בעל העקידה פינתא

רח' חזקיהו המלך או אזור הפלישות לאורך חכמי ישראל.. כמו כן למצוא מקומות דיור עבור צעירים, למשל לאורך מסילת ישרים.ב

אנו מבקשים לכנס את הפורום החברתי של השכונה עם צוות "סביבותכנון" וצוות מנהל הנדסה לדון על נושא הבניה של תכנית האב באופן מפורט ומעמיק. ההצעה לפגישה אינה הבעת אי אמון ואינה צריכה להוות גורם מעכב מדיון משותף וקידום

תוכניות אחרות של תכנית האב.

מיליון2 ברצוננו לדעת אם אפשר את תקציב תכנית החומש )תכנית החומש: .2 לשנה, בחמש שנים הבאות( להפנות לשיפוץ הרחוב המרכזי של השכונה, מסילת

ישרים ולא לרובע הצפון מזרחי?

אנו מבינים שנבחנים תאגידים שונים שיוכלו. תאגיד עירוני/ממשלתי/ציבורי: 3 לקדם את ביצוע התכנית. אנו מבקשים להיות מעורבים בבחירת התאגיד וזאת כי אנו

חושבים שפעילותו לא צריכה להצטמצם רק להיבט הדיור בלבד, אלא יש לה אפקט על החברה והקהילה בשכונה. על כן בחירת התאגיד ופעילותו צריכים להיעשות, כך אנו מאמינים, תוך ליווי עירוני עם תושבים כפרויקט ארוך טווח ולא כתכנית נקודתית

קצרת מועד.

68

: אנו מבקשים לדון עוד בטרם תסתיים תכנית האב על כך. יישום תכנית האב4 שאחת מהמלצותיה תהיה הקמת צוות עירוני עם תושבים בראשות המשנה למנכ"ל.צוות זה יהיה אחראי על הצבת יעדים ארוכי טווח וקצרי מועד ליישומה של התכנית.

בכבוד רב,

רותי גינזבורגבשם התושבים שהשתתפו בפגישה.

.6נספח מספר חלופת מיילים בין היועץ החברתי לתושבים ,במגמה לעודד את נציגי התושבים

להציע רעיונות להמשך אינטראקציה עם מתכננים ויועצים תוך כדי אי ההסכמות

69

ʤʩʩ ʹʥyʯʠʩhʮ ʲʡʩ ʤyʡʷ ʤ́ʬʮ ʫ̋ʰʩhʭʥʫʯʠʡʷ ʪ́ʬʤ ʹ ʺ ʺ ʳʡʮ ʢɹ ʩ́ʭʫʩɹ ʹʮʰʩɦʭ ʫ̡ ʩ́ʥʬ ʺʠʭʡ ʫ́ʥʤhʥʡʥʣ̡ ʤ̋ ʲʡʥʣʤ

ʤʠʭʠ ʤ̋ʮʥʣ ʲʬ ʴ ʲʩyʤʮʩʣʥ̡ʬ ʺ ʧʥʥ́ ʺ ʹʬʤʮ ʫ̋ʰʩhʭʥʤʥ̋ ʹʡʩʭʡ ʲʷʡʥʥ̋ʣ̡ ʤ̋ ʲʡʥʣʤʤʠ ʧʥyʤh

?ʤ́ ʺʩ̫ʩʮʤ ʠ ʹʮ ʧʬʷʡʥ ʲʠʩ ʪ̋ʥʬʣ̡ʫʯʠʥ ʪ̋

ʡʩʩʩ ʹ ʸʠʬ

-----sseM lanigirO ega ----- morF: norahs

oT: 'ʩ ʹ ʸʠʬ ' tneS: yadnoM , hcraM 41 ,01 5002 05: MP

tcejbuS: ERʩ́ʥ̋ ʤrʩʁʡʥ ʸʡʥ̋ʫʩh ʺʠʡ ʹʩɹ ʸʠ :

ʩ ʹ ʸʠʬ ʬ́ʥʭ .ʠʡʷ ʬ́ʤ ʲʡʩ ʬyʩʣʩʧʥʮʤyʮʠ ʴ ʹ ʬyʤ ʺ ʸ ʹʭʮʤ ʲʡʥʣʤʤ ʫ̋ʥhʩh ʺ ʤ́ ʺʡ ʶʤ̡ʣ̡ʫʤ

ʥ̋ʣʤ ʹʥyʯʥyʨʡʣy

-----egasseM lanigirO ----- :morF ʩ ʹ ʸʠʬ ]li.ca.uib.liam@sirima:otliam[ :tneSMA 84:6 5002 ,41 hcraM ,yadnoM

:oT ʩʥʠʡʡʯʣʡ ;ʠ ʩ̋ʮʦyʩʩʡ ;ʹʥyʯʥyʨʡʣy ;vod ʲ ʴ ʤy ;ʥhʩh ;ʮʩʩ̫ ʴ ʸ ʵ ;ʥy ʩ̋ʢʩʦhʡʥ ʸʢ ;ʬʩʩ ʱʨʯʹ ʩ́

:tcejbuS :eR ʩ́ʥ̋ ʤrʩʁʡʥ ʸʡʥ̋ʫʩh ʺʠʡ ʹʩɹ ʸʠ

ʤʩʩʥhʩhʥʫʥʬʭ .ʡ ʲʡ ʤyʮ ʫ̋ʰʩhʭʩ̫ʩʮʥʩɦʥʩyʭʬʡʣʥʥ̡ʣ ʴ ʲʭ ʧʢʩ ʺʩ̫ʩʮʤʩɦʥ ʸʠʩʩ ʪ̋ʥ ʲʭʥyʩ̋

ʤʫʥʥʤhʬʤʫʩʯ .ʤ ʸʩ̡ʥʯ ʹʬʤʩɦʥ ʤyʥh ʱ ʤrʥʠʬʠ ʴ ʹ ʤyʣʡʥyʩ̋ ʩ́ ʤyʥʬʠʠʣ̫ʮʠʩʥ̋ʬʠʣɦʰʠʩ ʺ ʲʭʤʮ ʫ̋ʰʩhʭ.ʠʥʥ̋ʡʩ ʧʣʥ ʹʡʥʩ ʹ ʺ ʺʥɹʥ̋ ʹʡʩʭ ʹʰ ʫɦʭʡʩ ʧʣʠʩʩ ʫ̋ʭʮʤ ʫ́ʥʤh

ʤʥ̫ ʩ́ʰʮʶʠʡʫʪ ʹʮʤ ʹ ʲʬʤ ʲʬʩʣʩ ,ʡʥʣʠʩ ʤ́ʥʥ̡ʬʥʫʡ ʤy ʸʥʁʥh ʺ ʹʬʥ̋ ʹʡʩʭʬʢʡʩʠʥʩɹʤʡʩhʩʤʥʮʩʥ̫ʮʤʥ̋ ʹʡʩʭʥʮʤ ʹʥ̋ ʢyʭ ʲʬʩʣʩʤʮ ʫ̋ʰʩhʭʰʮʶʠʡ ʴ ʲʩyʭʥʫʣʠʩ ʹʥ̋ ʹʡʩʭʩʩɦʩʥy ʲʭʤʮ ʫ̋ʰʩhʭʡ ʫ́ʥʤhʩɹʦʩ ʺ

.ʮʤʤʮʢʡʬʥʥ̋ʮʤʤʮ ʹʮʥ̡ʩʥ ʤ̋ ʫ̋ʥhʩhʥ ʺ ,ʥʩ ʸʠʥʬʮ ʫ̋ʰʩhʭʮʤʫʥʥʰ ʺʭʥʢʭʤʮ ʫ̋ʰʩhʭʩʡʩʥhʮʷʥyʡʮʤʤʫʥʥʥh ʺ ʠʩʯʤʫʥʥʤhʬʡʶ ʲʮ ʹʠʬʩ ʸ ʧʥʡʠʬʠʬʩ̫ʩʭʩɦʥ ʸ ʹʬʮ ʱ ʴ ʸʮ ʫ̋ʰʩhʭ ʲʭʷʡʥ ʤʁ ʹʬʥ̋ ʹʡʩʭʥ ʲʬʫʬʣhʡ ʸʡʮ ʢɹ ʹ

.ʮʣ̫ʩʭ ʥ́ʡʠʬʤ ʸʩ̡ʥʥh ʺʬʶʮʶʭ ʴ ʲʩyʤʡʤhʥ ʴ ʲʩyʫʥʥʥh ʺʮʫʬʤʮ ʹ ʺ ʺʩɹʭʥʠ ʦ̋ʤʠʩhʮ ʢyʩ ʹʮʷʥʁʩ̡ʥ̋ʠʩ ʩ́ ʺ

.ʫ́ʣʠʩʬʣ̫ʭ ʧʥʥʩʭʥʮ ʢyʩ ʩ́ʭʠ ʧ ʸ ʺʬʢʡʩʤʷ ʩ́ʩʭ ʹʩ̫ʩʮʩʭ ,ʩʫʥʬʬʤʩʥ ʺ ʦ́ʤʬʠʡʣʩʥ ʤ̫ʮʶʡʥʮ ʹ ʺ ʺʩɹʭʥ́ʩhʭʥyʠʩʭ

ʣ /ʡ ʤ̋ʬʩʪʥʬʫʯʠʥʬʩʢʭʤʮ ʲhʩʭʠʩʰʭʡʣʩʥʷʮ ʺʠʩʮʩʭʥʬʫʯʠ ʹʮ ʧʬʥ́ ʧ ʧʥʬ ʧ ʴ ʤ́ʶʥ̡ ʺʥh ʱʥɹ ʺʮʫʬʠ ʧ ʺ.ʮʤʮ ʹ ʺ ʺʩɹʭ

ʡʥʠʥʰʰ ʤɦʬʷʡʥ ʲʠ ʤ̋ʮ ʢɹ ʤ́ʮʣ̫ʩʭʥʮʮʥhʬʡ ʱ ʱʠ ʤ̋ʤʮ ʪ́ ʡʩʩʩ ʹ ʸʠʬ

-----egasseM lanigirO -----

morF: yinon @vahaz .ten .li oT: 'ʩ ʹ ʸʠʬ ' ; hpesoJ ilaaN tigaH ; eihtuR ; ʲ ʴ ʤyʬʩʩ ʨɦʯ ; 'ʫ̋ʥhʯʠʥyʪʨʥʥ ʧ 'ʮ ʧ -ʩʥ ʱ ʳ -ʩʁʬʩʡ ʸ ' ;

ʨ́ʯy ; iffehs -p@moctca .ten .li ; ʹʩɹ ʸʠʮʩʩ̫ʥʥyʩ ; eets @tniqezeb .ten ; ʩʥʠʡʥʠʥ ʱʰ ʺ -ʹʩɹ ʸʠ ; 'ʹ ʩ́ ' ; norahs @lebab .oc .li

tneS: yadnuS , hcraM 31 ,21 5002 20: MP buS tcej: ERʩ́ʥ̋ ʤrʩʁʡʥ ʸʡʥ̋ʫʩh ʺʠʡ ʹʩɹ ʸʠ :

,ʩ ʹ ʸʠʬ

.ʡ ʫyʥʩ̋ʩ ʲʬ ʸʩ̡ʥʯʤʮ ʢɹʥ́ʤʩɦʥ ʸʬʢʡʩ ʱʩ̡2rʡʡʩɦ ʱ ʹʬʩʥʦʮʤ .ʤʥ̋ ʹʡʩʭʤʡʩʥ̡ʠ ʺ ʸʥʁʰʭ .ʬʠʡʥy ʸʠʩʦʤʮʩʣ ʲʮ ʫ̋ʥʥʩhʭʬʠʥɦ ʳʮʤʥ̋ ʹʡʩʭ

ʤʠʭʥ̋ ʹʡʩʤ ʫ́ʥʤhʮʥ̡ʩhʩʩhʭʡ ʹʬʥ ʹʠʥʠ ʸʡ ʲʥ̫ʮʥ ʺʡʠʦʥ ʸ .ʦʠ ʺʥ̡ʮʣ ʤ̋ ʹʠʬʤʬʮʤʤ ʫ̋ʥʥʥhʤʥ̋ ʹʡʩʭ[ʥ ʸʡʩʥ̫ʮʥ ʺ "ʤʮʥ ʤ́ "8ʡʥ́ʬʩʤ ʫ́ʥʤhʠʥʤʠ ʴ ʹʥy ʺʬʤ ʱ ʺ ʴʷʡʮ ʺ ʧʮʩʡʩhʩʤʮʥɦʩʮʩʭ ʹʭ ʤ̋ʩʩʤ ]ʥ̫ʮʥ ʺ

.ʹʬʥ ʹʠʥʠ ʸʡ ʲʥ̫ʮʥ ʺ -ʡʩhʩʤʷʶʩ̋ʥ ʺ ʢyʡʥʤʤ

. 7נספח מספר על הצעות לפרויקטים לקראת הצגתם למנהלי אגפיםשל תושבים משובים נתינת "

בעירייה"

70

תל אביב-יפו . מינהל ההנדסה, אגף לתכנון אסטרטגיעיריית תוכנית אב שפירא

לכבודפעיל/ה יקר/ה

25/7/05 הנידון: פגישת תושבים ופעילים בנושא הצגת תוכניות לפרויקטים במסגרת תוכנית האב

.לשכונת שפירא

נו מתכבדים מאד להזמינך למפגש תושבים עם מספר גורמים , זאת לקראת כתיבה מסכמתיהר .של תוכנית האב לשכונה ולקראת הגשתה לאישור ועדת ההגוי העירונית של התוכנית

20:30-22:30 במרכז היימס בין השעות 3/8/05הפגישה תתקיים ביום ד' .

מפאת חשיבות המפגשים בין הגורמים המעורבים בתוכנית האב ובין תושבים ופעילים אנו מבקשים.אותך מאד להתפנות ולשריין את מועד המפגש ולהגיע אליו

. השתתפותך האישית חשובה לנו מאד וכמובן שתתרום למפגש

.הפגישה פתוחה לתושבים מעוניינים ,כך שתוכל/י להזמין עוד תושבים ובעלי עניין בשכונה במקרה וידוע לך מי עוד אמור להשתתף., אנא ממך הודיעי לעו"ש דליה קונפינו בטלפון בעבודה:

, בכדי להערך )להכנת מקומות ישיבה וכיבוד קל וכו..(6381818

:במפגש ישתתפו גם

.חגית נעלי-יוסף, מתכנת ערים , סביבותכנוןאיציק רודיטי , יו"ר עמותת תושבים ויו"ר ועד שכונת נווה גולן

.ישראל אמיר , יועץ חברתי סביבותכנון.משתתפים נוספים מימנהל ההנדסה האחראים על תוכנית האב

:סדר היום

.רעיונות מרכזים של תוכניות פרויקטים במסגרת תוכנית האב .1.שאלות ותשובות.2

.שונות.3

:נשמח להענות לכל שאלותיך בקשר לתוכנית האב.ניתן לפנות ל

6381818דליה קונפינו טלפון עבודה: 0523988150ישראל אמיר טלפון נייד:

.בתודות ובשמחה להיפגש

דליה קונפינו עובדת שכונתית, לשכת שפירים

8נספח מספר . 71

שאלון למשתתף בדיון ציבורי

' שאלון שיתוף הציבור שיטת מפגשים שלב א

תל-אביב,תהליך שיתוף הציבור בשכונת שפיראב שאלון למשתתפיםמפגש ציבורי שלב א'

על מילוי ודה לך נ . בלבד וכתוב בלשון זכר מטעמי נוחות ומעקב שאלון זה נועד לצרכי מחקר

השאלון שיסייע בידינו לשפר את תהליך שיתוף הציבור בתכנון השכונה, תודתנו נתונה לך

. מראש

האם השתתפת במילוי השאלון באתר האינטרנט שנבנה לצורך תהליך.1שיתוף הציבור בשכונת שפירא ?

כן, )תודה, אם כך אין צורך למלא את השאלון הנוכחי, אנא החזר אותו ..למנחה המפגש(

.לא, )המשך לשאלות הבאות( ..נכנסתי לאתר אך לא מילאתי את השאלון בו .

מי לדעתך מפיק תועלת מפעילות שיתוף הציבור בשכונת שפירא ?.2הציבור.1המתכננים.2עיריית ת"א-יפו.3אחר )פרט(____________.4

72

- בחלק זה הנך מתבקש לדרג את עמדתך על פי סולם ערכים של ב חלק

. הוא הערך הגבוה ביותר 5 הוא הערך הנמוך ביותר ו- 1 כאשר 1-5

מס לא12345שאלות/ערכים'

רלוונטי

4המידע לדעתך כמותהאם

, הייתה לפניך במפגששהוצגה :

מוע

הט

מאד

רבהתבינונימועטה רבה

מאד

5המידעך איכות לדעתהאם

, הייתהוצג לפניך במפגששה :

נמוכ

ה

דימ

גבוההתבינונינמוכה גבוהה

מאד

6

שהוצגהמידעה באיזה מיד

בהגדרתסייע לךבמפגש

?בעיות

נמוכ

ה

מאד

רבהבינוניתנמוכה רבה

מאד

7

מה מידת שביעות הרצון

תהליך שיתוףהכללית שלך מ

? הציבור

נמוכ

ה

מאד

רבהבינוניתנמוכה רבה

מאד

8

אתה מפיק תועלת באיזה מידה

הציבור בתכנוןמתהליך שיתוף

? עד כהבשכונת שפירא

מוע

טה

מאד

גבוההבינוניתמועטה גבוהה

מאד

: חלק ג- בחלק זה הנך מתבקש למלא מספר פרטים אישיים בעילום שם

האם אתה ? )הקף בעיגול את תשובתך( .9

תושב השכונה .1

בעל עסק בשכונה .2

שניהם .3

(12לא מתגורר בשכונה )עבור לשאלה .4

____? האם אתה גר בשכירות או בבעלותך דירה .10

____________? כמה זמן אתה מתגורר בשכונה .11

____ ? זכר____ נקבהמין .12

____? מהו גילך .13

____________? באיזו ארץ נולדת .14

? איך אתה מגדיר את עצמך )הקף בעיגול את תשובתך( .15

מסורתי .1

חילוני .2 73

חרדי .3

____________אחר )פרט( .4

____ רחוב_________ מספר?מהי כתובתך .16

____________? מהו המקצוע שלך .17

________? מספר שנות לימוד .18

תודה על שיתוף הפעולה

אנא החזר את השאלון למנחה המפגש

. שאלון לגולש באתר התוכנית9נספח מספר .

74

WPPGIS שאלון שיתוף הציבור שיטת

75