ד"ר אהרון פלשמן אשלים - גוינט 2010

1

ד"ר אהרון פלשמן

אשלים - גוינט

2010

אני לומדמשמע

אני עצמי

עבר הווה

לבד השותףהארי סטאק סוליבן

מערכת העצמיהיינץ קוהוט

זולתעצמידניאל שטרן

THE PRESENT MOMENT

ה ע צ מ י

ROBERT KEGAN

7

6 אני יכול

לבד

מגדל קוביות

5 אני יכול

לבד

6 אנחנו יכולים

ביחד

6 אני לא

יכול לבד

????

תחום התפתחות עתידית

ל. ס. ויגוטסקי

8

אנחנו יכולי

ם ביחד

9

תחום התפתחות

עתידית

עצמי10

+עצמי

עצמי

+עצמי

קווים התפתחותיים

דוגמאותאכילהמערכות יחסיםמיניות

אנה פרויד

קו התפתחותי

מבנה:הקו עצמותיאום בין קווים שונים המתאם הכללי" בין"

קווים

קווים התפתחותייםהקו עצמו

חוויות בגוףבית אחר: סודות, בדידות

קווים התפתחותיים

תיאום בין קוויםדוגמה: עידונים

חיבור בין יצרים ובין חשיבהתיעול עונגים תיאום עצמייחסי אובייקט

קווים התפתחותיים

"המתאם הכללי"יתרון ההגנות על דחפים"כייף להיות עצמי""זהות: שונה – "כמו כולם עצמיזולתעצמי

יונתן דרמון

מה אני צריך כדי לגדול?

טקייו דויתלותAmae, amaeru -τρεφομαιפומאי טר2 הדדיות

Elisabeth Young-Bruehl

ו נ ת נ ו

מה אני צריך כדי לגדול??

תלותהדדיותגדילה בתוך קשרתנועה

מה אני צריך כדי לגדול?

:כוחות-אני עזר הכרה בחוויה )לא

להיבהל(הגנות ואיזון זמניזמןספקות

תחום המעבר"בין "אמא" ל"לא אמאבין מציאות לדמיוןסילוק השאלהיצירתיות ואומנות

חיבור פנימיחיבור בינאישיבדידות וחיפושאינטימיות ומפגש"אני-אתה"

תחום המעבר

מעשה הקיפוד האוויר הלך והתקרר והקיפוד מזג

חיפש מחסה. הוא עלה על מחילה מתאימה, אך ראה שהיא כבר

מאוכלסת במשפחת חפרפרות.

"אתן מסכימות שאתחלק איתכן בביתכן במשך החורף?" שאל הקיפוד את החפרפרות. הסכימו החפרפרות הנדיבות והקיפוד עבר לגור איתן.

אך המחילה הייתה קטנה, וכל פעם שהחפרפרות שינו תנוחה הן נשרטו

בקוציו החדים של הקיפוד. סבלו החפרפרות את המצב המעיק

כמיטב יכולתן. אבל בסוף אזרו חיל וניגשו אל האורח.

"אנא ממך, צא מכאן, "אמרו, "והנח לנו במחילה שלנו."

"לא ולא!"השיב הקיפוד. "המקום חמים לי ונעים לי."

לורן8גיל

שיתקע את קוציו באדמה!""

11גיל

אני בכלל לא יודעת" איך נראה קיפוד"

אני ואתה

מרטין בובר1923

אני ואתה

מרטין בובר1923

העולם כפול לאדם כשם שיחסו של האדם אליו כפול.

יחסו של האדם אליו כפול כשם שמילות היסודשבפיו כפולות.

מילות היסוד אינן מילים יחידות אלא צמדים.מילת היסוד הראשונה היא הצמד אני-אתה.

מילת היסוד השנייה היא הצמד אני-לז; אפשר להחליף את המילה לז במילה "הוא" או במילה

"היא" בלי לשנות את מילת היסוד עצמה.אף האני של האדם כפול אפוא.

שלא הרי האני במילת היסוד אני-אתה כהרי האני במילת היסוד לז.

מילות היסוד אינן מציינות משהו שקיים מחוץ להן, אלא הן קורמות עור וגידים בתוך כדי אמירתן.

אדם אומר את מילות היסוד ממעמקי קיומו.כל האומר "אתה" אומר אף את האני של הצמד אני-אתה.

כל האומר "הוא" אומר אף את האני של הצמד אני-לז.אין אדם אומר את מילת היסוד אני-אתה אלא אם כן בכל

קיומו.אין אדם אומר את מילת היסוד אני-לז בכל קיומו.

כאשר אני עומד מול אדם, "אתה" שלי, ואומר לו את מילת היסוד אני-אתה, אין הוא עוד דבר בין

דברים ואין הוא עשוי דברים, לא "הוא" או "היא" שהוא או היא אחרים מגבילים אותו.

אין הוא עוד הוא או היא, נקודה בחלל ובזמן ; ולא טיבו של דבר שנתון ששזורה ברשת העולם

להתנסּות ולתיאור, צרור רופף של תכונות. אלא ע; עולם הוא "אתה" ללא גבול וללא אח ור9

ומלואו, לא במובן הוא שאין זולתו, אלא במובן .אורושכולם זולתו חיים ב

מילת היסוד אני-אתה נאמרת אך ורק מתוך הקיום כולו. האיסוף והאיחוד של הכול

י ואינם לכלל ישות שלמה אינם מעשה יד:י. "אני" מתהווה מול "אתה"; נעשים בלעד:

עם היוולדי אני אומר "אתה".חיי ממש כל כולם מפגש.

הרגשות מלווים את העובדה המטאפיזית והמטאפסיכית של האהבה, אך אין הם

נותנים לעובדה ממשות; ולרגשות המלווים יש צורות שונות ומשונות. הרגש של ישו

כלפי המוכה "דיבוק" שונה מהרגש שלו כלפי תלמידו האהוב; אבל האהבה אחת היא.

הרגשות יכולים להיות "של" אדם; ואילו האהבה מתרחשת

קשר פירושו הדדיות. ה"אתה" שלי פועל עלי כשם שאני פועל עליו. חניכינו מחנכים

אותנו, יצירותינו יוצרות אותנו. גם ה"רשע" מגלה נסתרותיו כשנוגעת בו מילת היסוד

הקדושה. כמה נוכל ללמוד מילדים ומחיות! אנו מחוברים שלא מדעת, אנו חיים בזרם

ההדדיות של העולם.

אמנם כן, זו המועקה הנשגבה שהיא מנת חלקנו, שבעולם שלנו סוף כל "אתה"

ב"הוא". אחת היא כמה בלעדית הנוכחות בתוך הקשר הישיר: מן הרגע שהקשר

עשה את שלו, או הוחדר באמצעים, הופך ה"אתה" לאובייקט בין האובייקטים, אולי

הארי שבחבורה ובכל זאת אחד ממנה, והוא מוגדר במידה ובמשקל.

האדם שזה עתה היה אחד ויחיד, לא חי, לא בבחינת ניסיון אלא כ; לצדי אלא נ>בתוך כדי מגע, כבר חוזר ונעשה הוא או

היא, סכום של תכונות, כמּות בעלת צורה. עכשיו אּוכל לשוב ולהעלות ממנו

את גון שערו, את גון שיחו ואת גון חסדו, אך כל עוד אוכל לעשות כן אין הוא עוד,

ועדיין אין הוא, ה"אתה" שלי.

דע את האמת במלוא מובן המילה: ללא מו "הוא" אין אדם יכול לחיות. אבל החי ע>

בלבד אינו אדם

39

מקורות, תרגום חדש, מוסד ביאליק, בהכנה.אני ואתהבובר, מרדכי מרטין,

.2007, חידת הילדותסולן, רוני, תקשורת טיפולית עם מתבגרים, פלשמן א. ואבנט, ח. )עורכים(

.5,6 , פרקים 2005ירושלים, , פרק 2002, ירושלים, תקשורת טיפולית עם ילדיםפלשמן, א.)עורך(

14.העולם הבינאישי של התינוק.שטרן, דניאל,

Alan Flashman, “Developing Developmental Lines”, PASC 1996.Alan Flashman, “Almost Buber” )in print(Heinz Kohut, The Analysis of the Self, 1971.Robert Kegan, The Evolving Self, 1981.Daniel Stern, The Present Moment, 2004.Harry Stack Sullivan, The Interpersonal Theory of Psychiatry,

1953.Elisabeth Young-Bruehl, Where Do We Fall When We Fall in

Love?, 2003.