ïá ,øåàéì23úéðâåøèä äöåá÷ ,

áéáà ìú úèéñøáéðåà çåøä éòãîì äèìå÷ôä íãàä úáéáñìå äéôøâåàéâì âåçä

ייצוגים של נוף עירוני עתידי" –עבודה בקורס "עיר העתיד

ייצוגי עיר השוואת

קבוצת העתיד בין

סטודנטים לאיור

הטרוגניתלקבוצה

בחינת העושר הייצוגי והשפעת

ההבדל בטכניקת הציור

øîúøåô øéîà ø"ã :äö èéðøâ àéâ :ùéâî .æ.ú

'á øèñîñ– èñåâåà2007

61

תוכן העבודה 2.. ........................................................................................ מבוא

3.. ......................................... מה למדיום האיור ולייצוגי עיר העתיד?

5.. ביטויים סגנוניים ותוכניים של הצגת עיר העתיד באיור מקצועי .........

7. .....................רקע תיאורטי: יצירה והתבססות של ייצוג עתידי .........

11. ..........................................מאיירים כיוצרי ייצוג עיר העתיד .........

13 בסיס ההשוואה בין הקבוצות והנחות מוקדמות ................................

מתודולוגיה ורקע תיאורטי נלווה לבחינת 14. באמצעות משימת ציור ........................................ ייצוגי עיר העתיד

16. ..........................................פירוט הבדיקות וניתוח ממצאיהן .........

17קטגוריות .................................. - מגוון הקטגוריות ותת

17...... ..פונקציונלי ..........-מתאר עירוני צורני

18... ..............מתאר עירוני אנושי ................

19.... ............ מידת הפירוט בתוך כל קטגוריה

22.... .מספר הקטגוריות השונות שהוצגו ........

23......... ................................................. ביטוי הגזמה

25....... ................................. סימבוליזציה לסוגיה שילוב

25רכיבי ומאפייני הייצוג המקובלים במדיה .....

28 רכיבי ומאפייני ייצוג עירוני שמרני ..............

תפיסות, גישות, מגמות 30ו"רכיבים אקטואליים"...............................

35. חתך רוחביות ממוקדות ...................................................-בדיקות

35....... ...... שילוב מספר תרחישים, ספקולציות ואפשרויות

36....... ........משנה נפרדים ..-ביהצגת מספר מוקדים/מרח

37....... ..........רמות התייחסות מרחבית שונות ומקבילות .

38....... ..הצגת נימוקים מוגדרים ...................................

40.. ....... המצב התקופתי/זמני/עונתי בו מוצגת עיר העתיד

62

41...... פוטנציאל העתידי .................................תפיסת ה

42. ביטוי רעיוני חזותי בהשוואה להבעה רעיונית בכתב ......

44 .....התרשמות מצורת הביטוי הכללית בציורים ..............

45. ......השוואת היקף המערכת העירונית בציורים ............

46. ............ספירת מספר האלמנטים השונים ..................

48. ............קוהרנטיות המציאות החלופית המוצגת ..........

49. .............איזון בין ייצוג ספציפי וייצוג קטגורי ...............

ביטוי השפעת החברה על המרחב 51 ....................חס להשפעת המרחב על החברה ........בי

51. ................שילוב מספר רמות התייחסות חברתית ......

ביטוי מערכות שירותים, גופים 52. ...................כלכליים ......- ציבוריים ומערכים תפקודיים

53. ...................................................................דיון ומסקנות ...........

57. ......................................................... הצעות למחקר עתידי בתחום

60. ........ביבליוגרפיה .......................................................................

61..... ......ציורי עיר העתיד שיצרו נחקרים מקבוצת הסטודנטים לאיור ....

69. ........ציורי עיר העתיד שיצרו נחקרי הקבוצה ההטרוגנית .................

2

מבוא

. אד� החי ומתקיי� בהווה נוכח לדעת, בהזדמנויות "אל תגידו יו� יבוא, הביאו את היו�"

בר לא יזכה עוד ככל הנראה כ �עוד מאה שנה נניח � ובנסיבות כאלה ואחרות, שבעתיד הרחוק

פני האדמה. מגבלה אנושית שכזו, שלא נותר אלא להכיר בה ולחיות איתה; �על להמשי� ולהתהל�

מה הדבר המתקד� ביותר שנזכה לראות � לפיכ�, עולה השאלה מה פוטנציאל העתיד שלנו

ולחוות במהל� חיינו בתחומי החיי� השוני� ומה טיב ההיצע שיהיה ביכולת� לספק לנו כל עוד

אנו רשומי� כחברי� פעילי� במועדו� הזה.

אול�, הא� האד� אכ� מכיר במגבלות הזמ� ובחוסר הנגישות של אותו עתיד רחוק, שחורג

במידה זו או אחרת מתוחלת החיי� הצפויה לו? לא בהכרח. נראה, שבני אד�, מטיב�, נוטי�

מסתבר שזו אפילו תכונה להתגבר על מגבלות, ובמידה מסוימת זה המצב ג� במקרה הזה.

"היכולת לחזות את העתיד ולצפות לו, לתכנ� תוכניות לקראתו ולארג� אנושית הטבועה בנו:

אפשרויות עתידיות, מייצגת את אחת התכונות המאפיינות ויוצאות הדופ� של האד�", אומרי�

ו"להביא את אז א�, מבחינתנו, היו� כנראה אינו צפוי לבוא, אפשר לנסות .]9[חוקרי העתיד

היו�".

העתיד האנושית באופ� מצומצ� יחסית, ותתמקד בתפיסת עתיד� �עבודה זו תבח� את תפיסת

להל�: "עיר העתיד". מכלולי� עירוניי� עשויי� להיראות כפסגת היצירה �של מרחבי� עירוניי�

אחרות, וא� א� משו� שה� מרכזי� בתוכ� פסגות יצירה אנושיות רבות ומגוונות �האנושית

א� העול� יכול היה לשאת כמות כה משו� שה� התבססו כמנגנו� קיומי אנושי בסיסי, וספק

ניכרת של אוכלוסייה ללא המער� העירוני, כמו ג� להתקד� ולהתפתח בתחומי� רבי� אחרי�.

. העבר האורבני כתוב, מתועד ומתויק היטב בספרי ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והסוציולוגיה

השני� האחרונות �50ההווה העירוני נדו� ונדוש עד בלי די. והעתיד? העיסוק בו צבר תאוצה רבה ב

והוא מתחיל לזכות במקו� משלו. בכמה מקרי� זה א' מקו� של כבוד; בני האד� צופי� שפסגת

היצירה הזו תמשי� ותלווה את העול� ג� בעתיד, ותפיסה זו מתאפשרת באמצעות יצירת ייצוגי�

צבירה עתידי. בהכללה גסה, נית� �גניטיביי� הממירי� את העירוניות המוכרת לנו למצבקו

כמו אדריכלי� ומתכנני � מעצבי� משפיעי�) 1להבחי� בשלוש קבוצות של יוצרי ייצוגי� כאלה: (

מבצעת שבפעולתה עשויה להביא לשינוי ועיצוב תוכני, צורני ופונקציונלי �ערי� אשר מהווי� ישות

ל עירוניות עתידית, ובמידה מסוימת ג� להתחיל לייש� בהווה את מה שה� מצפי� מסוי� ש

יוצרי� ייצוגי� עירוניי� � וביניה� סופרי�, קולנועני� וציירי� � יוצרי מדיה) 2למצוא בעתיד, (

עתידיי� רעיוניי� המנסי� לספק לקהל הרחב חומר למחשבה לגבי דמותה העתידית של סביבת

ניזו� מייצוגיה� של יוצרי המדיה ומחדשנות� של "המעצבי� � הקהל הרחב) 3מחיית� המוכרת, (

המשפיעי�", א� יכול ג� ליצור ייצוגי� עירוניי� עתידיי� משלו, שה� עצמאיי� במידה זו או

, כמו עתידני�, אשר שייכי� לכאורה ישויות הוגותנית� לזהות קבוצה נוספת של ,אחרת. בתו� כ�

כ"מעצבי� משפיעי�". �במידת מה �א� ג� רואי� עצמ� לקבוצת יוצרי המדיה,

3

�זמננו נראה בעיני רבי� כדבר כמעט מוב� מאליו, אול� הוא אינו אלא מעשה �יישוב עירוני ב

מלאכותי ותוצר הבנייה חברתית ותרבותית, ויש להניח שכ� ימשי� להיות � תוצר אנושי –ידי אד�

הוא �ובכלל זה האד� מהשורה �וצרי הייצוגי� העירוניי� ג� בעתיד. כ�, שלמעשה, כל אחד מי

�"מעצב משפיע", במידה מסוימת, או בעל פוטנציאל להשפעה כזו; עבודה זו מנסה להשוות בי

"קבוצה הטרוגנית" המייצגת את הקהל הרחב �שתי קבוצות של יוצרי ייצוגי� עירוניי� עתידיי�

בית ספר גבוה –במחלקה לעיצוב גרפי ב"שנקר" סטודנטי� במסלול איורוקבוצה מובחנת של

ביניי�, הפע� � עשויי� להיתפס כקבוצת ,הסטודנטי�, כמו "הישויות ההוגות"להנדסה ועיצוב.

בי� "הקהל הרחב" לבי� "יוצרי המדיה", שכ� ה� עדיי� אינ� יוצרי� מנוסי� ואי� ה� מתמחי�

עשתה תו� התייחסות למכניז� הקוגניטיבי באופ� ייעודי בביטוי ייצוגי� עתידיי�; השוואה זו נ

של יצירת הייצוג וביחס להבדלי� ביכולת ה"אומד�" של השינוי העתידי. הבדיקה נערכה

הא� באמצעות השוואת ציורי� שיצרו נחקרי� משתי הקבוצות, כשבתו� כ�, נעשה ניסיו� לקבוע

בקרב הסטודנטי� לאיור נובעי� מטכניקה טובה יותר של ציור והמחשה ההבדלי� בי� הקבוצות

מוצא �, וזאת בהתא� למספר הנחותאו שה� מצביעי� ג� על עושר ייצוגי רחב יותר בקבוצה זו

שיוצגו בהמש�.

מה למדיום האיור ולייצוגי עיר העתיד?

) איננו "ציור". לא מדובר באמנות לש� אמנות, כי א� ביצירה מתוכננת Illustration"איור" (

איור הינו המחשה רעיונית ויזואלית שנועדה להעביר לצופה מסר ת שימושית מוגדרת. בעלת תכלי

ומלאה ולעורר אצלו תחושה מוגדרת; ברור, להציג בפניו פריטי מידע ותמונה שלמה, בהירה

לצור� העברת הנרטיב, המסרי�, התחושות והאווירה משתמש המאייר ביכולותיו ובכישוריו

בהתא� למטרת האיור, לקהל –יותר או פחות נפוצי�שוני�, י� חזותי�ובאמצעי� אמנותיי�

� לביטוי סגנונו האישי של היוצר בתו� כ� באי היעד ולהנחיות שהתקבלו ממזמי� העבודה.

כמו ג� תפיסות קוגניטיביות שונות שהתבססו אצלו.ותחושותיו האישיות,

יוצריה�, כמו ספרות, ד שלבהשוואה למדיומי� אחרי� המבטאי� את ייצוגי עיר העתי

או סדרות טלוויזיה, הנרטיב המתאפשר באיור הוא מוגבל יחסית , משחקי וידאו 1קולנוע, קומיקס

שנית� לדחוס לאיור והתהליכי� מבחינת רצ' האירועי�, פרקי הזמ� ופרטי ההתרחשות –בהיקפו

, א� בכ� יריעה�בימדיומי� אחרי� הנחשבי� רחבודד. לכאורה, זהו חסרו� מסוי� בהשוואה ל

האיור יוצר הקפאת תמונה המותירה את הסיטואציה –ו וייחודו של האיור טמו� ג� יתרונ

הוא מנצל את העוצמה הקיימת באובייקט ויזואלי ואת השפעתה על הצופה.בנקודת השיא.

פענוח ופרשנות של הסיטואציה ) יחסית(למרות שזכה לחשיפה מעטה נדרשי� מהצופה לעיתי�,

התמונה הרחבה ואת , את התרחשות המוצגת בפניולהשלי� בעצמו את הנדרש א' הואו

.2השתלשלות הענייני�

עצמו. כך גם לגבי אני בחרתי להתייחס אליו כמדיום נפרד העומד בפני –קומיקס נגזרת של מדיום האיור לרוב נחשב ה 1

אנימציה (קולנוע, סדרות טלוויזיה). למשל, כשהאיור עומד בפני עצמו, ללא שם, –לא תמיד הצופה יודע מראש שהוא מתבונן באיור שמתאר את עיר העתיד 2

כותרת או הסבר נלווה. גם זה דבר שעליו לפענח, לעיתים, בעצמו.

4

ויישומי. עיר העתיד מופיעה בו בצורות שונות, בפורמטי� שימושיהינו מדיו� כאמור, האיור,

, יסקי�וד עטיפות ספרי�בי� היתר, נעשה שימוש באיורי עיר העתיד ב –שוני� ובמסגרות שונות

איור הנלווה וכ� כ, וכרזות מודעות), �Pulp Fiction, ז'אנר הפרי� מאוירי� (בעיקר ספרי ילדי�ס

כחלק מעיצוב אתרי אינטרנט שערי מגזיני�, איור איור , עת� כתביוב בעיתוני�ומאמרי� לכתבות

ישנ� ג� איורי� המופקי� המשמש לתכנו� עלילת סרטי� ופרסומות. Storyboardואיור

אישי עצמאי במסגרת לימודי איור או במסגרת אחרת, ומוצגי� לעיתי� באתרי � רויקטכפ

י� סגנו� יצירה חופשי ואישי יותר.אלה נחשבי�, לכאורה, כמבטא האינטרנט של המאיירי�.

איור מופק כיו� בטכניקות ידניות, טכניקות ממוחשבות או שילוב בי� השתיי�. נראה כי

זיקה בי� האיור המסורתי להמחשה ויזואלית לסוגיה, ובכלל זה הדמיות לאור� השני� התפתחה

ממד. הדבר נכו� �אדריכליות, משחקי וידאו, סביבות וירטואליות, מציאות מדומה ויישומי תלת

ע� זאת, איורי� אלה אינ� בהכרח אמורי�, מנסי� במיוחד לאיורי� המציגי� את עיר העתיד.

פ� מובהק. י�, וה� א' עשויי� להיראות לא מציאותיי� באואו מתיימרי� להיראות ריאליסטי

ר.צוהשליטה בכ� היא ביד הי

א ג� מאיירי� נית� למצו תחומי מדיה אחרי� העוסקי� בעיר העתיד,יוצרי� בבדומה ל

שתיאורי� עתידיי� ה� אחת מהתמחויותיה� � מתמחי� המתמקדי� בתחו� או מאיירי

Popular"�מגזי� הכדוגמת גורמי� שוני�, � בקביעות ע� הקבועות. מאיירי� כאלה עובדי

Science"ערי עתיד מגוונות ; כמו ספרי� וסרטי� מתקופות שונות שהציגו �, נית� לבחו� ולאפיי

, לזהות תהלי� אבולוציוני מסוי�, את השפעת� ]5[ג� איורי� של עיר העתיד לאור� ההיסטוריה

ות תפיסות שונות.של גורמי� תקופתיי� ואת השתנות והשתרש

י�, נית� לראות כי במקרי� רבי�, וא' ברוב המקר בבחינת סוגי המופעי� השוני� של איורי�,

ובר בעטיפה לספר או באיור לכתבה. במקרי� אלה, בי� א� מד �האיור אינו עומד בפני עצמו

עיתונאי, – עתידי מסוי� של יוצר אחר /נרטיבאדפטציה של המאייר לתיאורהאיור אינו אלא

ג� – נותר פתח רחב למדי לרעיונותיו ולתפיסתו של המאייר לא אחתסופר, במאי וכו'. ע� זאת,

ביכולתו להביא זאת לידי ביטוי. א� הדבר תלוי

יוצר אחרו ולל למקומו של מאייר בתהלי� יצירה של ייצוג עתידי המשות' דוגמא מעניינת

האד� האורבני והמרחב המדומה" בספרו של סקוט בוקטמ� ", נית� למצוא במאי) –(במקרה זה

הוא "בלייד ראנר"לדברי סקוט, . ]2[ " של הבמאי רידלי סקוטBlade Runnerהמציע עיו� בסרט "

הצירו' הזה ניכר לאור� ". בעוד ארבעי� שנה, שנעשה בסגנו� מלפני ארבעי� שנה"סרט המתרחש

.]2[לו� מהנרטיב וכלה בעיצוב ובציהחל –כל הסרט

,�"הרגישות האמנותית של סקוט עצמו מילאה תפקיד רב חשיבות בהתפתחות לפי בוקטמ

הפרויקט: הוא היה מסוגל לשרבט סקיצות מועילות שהיה בה� כדי להנחות את הכותבי�, את

...". "טווח רחב של מקורות שימש אותו לעיצוב צורתה של �Storyboardהמעצבי� ואת אמני ה

5

של ניו יורק �Lower East Side עתידית: תחריטי� של הוגארת וציורי� של ורמיר, העירו ה

בצילומיו של ג'ייקובס ריס, חלומות הליל האורבניי� של אדוארד הופר והמדע הבדיוני הבארוקי

שיאחד את הרִאיות הנפרדות האלה, שיעצב . מה שנדרש היה אמצעי כלשהו Heavy Metalשל

.]2[שיהיה אפשר לגעת בו" עתיד קרוב מספיק כדי

), מעצב מסחרי ותעשייתי וחסיד נלהב של מדע בדיוני, נשכר לשמש Mead"סיד מיד (

. מיד ברא דברי� מדמיונו במש� עשרות שני� עבור 'בלייד ראנר''הפוטוריסט החזותי' של

ו הוא עיצב תאגידי� אמריקאיי� שוני�...ואחר כ� כמעצב וכמאייר עצמאי. במהל� הקריירה של

עבודתו הקולנועית הראשונה י� של מטוסי ג'מבו פרטיי�. יִמ נִ מכוניות, יאכטות, מועדוני לילה וַתפְ

. ע� זאת, 'בלייד ראנר' הציע �1979 היתה עיצוב המבנה המסיבי של הוויאג'ר ל'מסע בי� כוכבי�' מ

ותר מעוג� בחוויה משהו שונה: הזדמנות לנחש כיצד ייראה עול� עתידי לפרטי פרטיו, עול� שנ

גופנית חיונית. 'תמצית עבודתי', כותב מיד, 'היא מעורבות בתרחיש השל�; עול� רעיונות שהיה

.]2[לחפ4 ותרגו� הפנטזיה לעובדה חזותית'"

צב את כֵלי הרכב של 'בלייד ראנר', והוא ניסה לעשות זאת ההפקה שכרה את מיד רק כדי שיע"

כלכליי� ואת �לוגיה של המציאות בסרט, את התנאי� החברתיי�בהתבסס על הבנתו את הטכנו

אישיות� של הדמויות. הסקיצות המפוארות של מיד, שכללו סביבות פוטוריסטיות, שכנעו את

סקוט התפעל מכ� שהספקולציות של סקוט להפקיד אותו ג� על סצנות הרחוב ועל התפנימי�.

על הדעת; הוא סיפק לסרט מעו' חזותי מאחד מיד נותרו מעוגנות בעקרונות הנדסיי� מתקבלי�

.]2[וממושמע"

ביטויים סגנוניים ותוכניים של הצגת עיר העתיד

באיור מקצועי

ובתוצריה� המוגמרי� מתמחי� ומקצועיי� עבודה זו אמנ� אינה מתמקדת במאיירי�

–תוח סגנו� אישי והמגובשי�, כי א� בסטודנטי� לאיור הנמצאי� עדיי� בשלבי התמקצעות ופי

בחרתי יוצרי� מקצועיי�, ידי � עיר העתיד שנעשו עלע� זאת, לאחר שבחנתי עשרות איורי� של

, ביחס להיבטי� כמה מאפייני� בולטי� וייחודיי� להציג מספר דוגמאות של עבודותיה� ולסקור

ההפניות אליהם נעשו בהתאם - ומיות ר ספרותמוספרו בו האיורים מופיעים בנספח המצורף :3רעיוניי� וויזואליי�

בעתיד הקרוב והרחוק. לעיתי� –איורי� שוני� מציגי� ערי עתיד בתקופות שונות – תקופה

ידי היוצר, ולעיתי� זו סוגיה שנותרת פתוחה לפרשנות מצד הצופי�. המאיירי� � נעשה תיארו� על

התמקדות ברכיבי� עתידיי� –ת ) נקודתי1מציעי� רמות שונות של תחזית וייצוג עתידי: (

שלב , מוצג באיור; ברוב המקרי�עירוני�כלל – ייצוג רחב )3) אזור מסוי� בתו� העיר, (2בודדי�, (

קבועכלומר, מתואר שלב � ביניי� אחד בחייה של עיר העתיד, שאינו מוגדר באופ� ברור ומפורש

בי� שלבי�. ע� זאת, לעיתי� מוצג ובכל מקרה, כמעט ולא מוצג באיור נתו� מעבר –וכללי למדי

המתבטא בכך.כלומר, ללא התייחסות לתהליך הקוגניטיבי 3

6

שלב מתקד� או שלב של דעיכה עירונית. במקרה כזה לא יוצג, בדר� כלל, המצב שקד� לו או

.� יתכ� שהדבר קשור למגבלת היק' היריעה של מדיו� האיור. המצב הצפוי לאחר מכ

–ועוד ]II[ וניי�שימוש באלמנטי�, סגנונות ארכיטקט –ישנה זיקה מסוימת לעבר ,לעיתי�

הווה השאריות ושרידי� מ –כ� ישנ� "רליקטי�" . ]IV[ ובכלל זה, החזרת דברי� שחלפו מהעול�

אמצעי תחבורה שוני�, לדוגמא), מבני� ואות� בוחרי� המאיירי� להשאיר בעיר העתיד (

; ]I,VI[ ייצוגי� עתידיי� מהעבר שהתממשו במציאותובמקרי� מסוימי� קיימת התייחסות ל

זו לא עיר עתיד העומדת בפני עצמה, אלא –י של ההווה נרי� אחרי�, נית� למצוא איור עתידמקב

סביבה עירונית בהווה, שימוש באמצעי ביטוי המקני� לעיר המשמש לתיאורסגנו� איור עתידי

עתידיי� בסביבה עירונית � ההווה נופ� עתידי, הטמעה והדגשה של אלמנטי� עתידיי� או כמו

.]VII-XVIII[ שההתרחשות המתוארת היא כא� ועכשיול זה כאשר ברור לצופה כו –מוכרת

בי� צבעוניות מסוי� באיורי עיר העתיד נעשה, לעיתי�, שימוש באיזו� – סגנו� האיור

, א� לרוב הצבעוניות הריאליסטית היא ]XX ,XXIV[ ריאליסטית וצבעוניות שאינה ריאליסטית

–ופיע האיור בסגנו� רישו� המדמה שרבוט, מתווה או סקיצה השלטת באיורי�. לעיתי� מ

מהאיורי� בולט ניסיו� לשימוש מחייבת. בחלק � ליצירת אופי של המחשה קונספטואלית בלתי

), וכ� שימוש ]XIX, XXI, XXIII[ בתאורה ליצירת אווירה (אזורי� חשוכי� ואזורי� בוהקי�

. ]XXII[ י� שוני�באובייקט או פלסטי כסו'�מרק� מתכתישקיפות וב

פחות במבט פנימי ו –לרוב ההתמקדות היא במרחב החיצוני, בחלל פתוח – מרחב ופעילות

ויש רק אד��בני. מבחינת פעילות במרחב, לא פע� אי� כלל ]XXIX, XXX[ בתו� חללי� סגורי�

, ]XXVIII[ נועהתה מהירותאת . במקרי� שוני�, נעשה ניסיו� להמחיש ]XXV, XXVI[ וריחו' תנועה

יציבות ותזזיתיות. �ארעיות, אי

7

עתידי ייצוג ה והתבססות שליציר: רקע תיאורטי

מרחבית (קוגניציה) העיסוק בייצוגי עיר העתיד בעבודה זו נעשה בהקשר של חקר תפיסה

� תתת וגישוישנ� מספר כפי שיוסבר בהמש�, הגיאוגרפיה הקוגניטיבית. תחו� במסגרת

המתקשרות ליצירה וביטוי של ייצוגי� אלה, והדבר דיסציפלינות של הגיאוגרפיה הקוגניטיבית

ת שונות שמחו4 לתחו� הגיאוגרפיה. ג� לדיסציפלינו נוגע

�) לתיאור Future-Time-Spanעתיד" (�זמ��) עושה שימוש במושג "מוטתPassig )2003העתיד

. לפיו, תודעה רפלקטיבית זו מאופיינת בתפיסת גה את העתידהאד� ההותודעה קוגניטיבית של

ההמשכיות של הזמ� והמאורעות המתרחשי� בו בטווחי� הולכי� וגדלי�, והיא מאפשרת לדמות

זאת מתו� מטרה לשינוי –הטווח של ההתרחשויות �ולהמחיש את המשמעויות והתוצאות ארוכות

. בחברה מודרנית, הזמ� הוא חלק ]10[ד התנהגות בהווה בהתא� להמשגה המתקבלת של העתי

מהמשימה לצבור הישגי�, ותמונת העתיד נדרשת כדי להתקיי� בסביבה המונעת בידי הזמ�. לכ�

מצטרפת תובנה שלפיה כל הנעשה בהווה ישפיע על העתיד; זו תפיסה מערבית לינארית של

שבה� העתיד, מקומו זמ� נוספות,�א' שקיימות ויתכנו תפיסות�ההתקדמות לעבר העתיד, על

.]10[וההתקדמות אליו נתפסי� בצורה שונה

האד�, מצידו, מסוגל לפרו4 את מרחב הזמ� הקרוב תו� שימוש במעו' מחשבתי, גמישות,

. זו ]10[יצירתיות, כושר תמרו� וראייה רחבה של אירועי�, ובכ� ביכולתו לנווט לעתיד מודע יותר

עתיד היא �זמ��מאשר היא קוגניטיבית; מבחינה תפיסתית, מוטתפעולה שהיא מנטלית לא פחות

כיוונית המאפשרת להבי� את התרחישי� בעבר, לזהות את הכוחות �חשיבה פרספקטיבית רב

המולידי� את המגמות לשינוי בהווה, ולהערי� את התמורות וההשלכות העתידיות שלה� בעתיד.

י� שוני� ומורכבי� העשויי� להתעורר בעתיד במקביל, נדרש צור� בהיערכות לבלתי צפוי, לצרכ

.]10[ולקצב התפתחויות שונה מההווה

שהיא זו –ביחס להמשגה וייצוג של העתיד, נית� להבחי� בי� יכולת אישית אינטואיטיבית

לבי� כלי� מסודרי� ומבוקרי� שוני� המקדמי� זאת באופ� –הנבדקת בעבודה שלפניכ�

רבה, אפשר לקשר את הקטגוריה הראשונה לזר� "מעצבי העתיד" בחקר . במידה]10[מלאכותי

העתיד, הגורס שאי� זה מתפקיד� של חוקרי עתיד לערו� תחזיות, אלא עליה� לעזור לפרטי�

לעצב בעצמ� דימויי� עתידיי� או חזו� עתידי משות', הנובע מתו� התבונה הקולקטיבית שלה�

ול להתקיי� אצל כל אד� ובמידה רבה נית� לפיתוח עתיד יכ�זמ��; תהלי� חשיבה מוטה]10[

.4בדרכי� שונות ובאמצעי� שוני�, באופ� עצמאי או מונחה, מודע ובלתי מודע

, נסמ� במידה רבה תשל עיר עתידיפנימיי� ייצוגי� יבי המאפשר ליצור התהלי� הקוגניט

יה� עובר עיבוד מיידי . המידע הנקלט בחושאד�� תפיסת המציאות של בני על כמעט בלעדית,

שהנו' העתידי טיעו� מקובל הינו . ]4[ המציאות נקלטת כפי שהאד� מבי� אותה –הכולל פרשנות

המשתק' בייצוגי� של עיר העתיד ניזו�, למעשה, ממציאות החיי� המוכרת בהווה, ומשק' סביבת

יכולת פיתוח זו היא משמעותית ביחס לבדיקה ההשוואתית האמפירית שנערכה בעבודה זו. 4

8

גי העתיד היו כוללי� שלפיה א� ייצומחייה ונופי� מוכרי�. ההיגיו� מאחורי טיעו� זה הוא ההנחה

, לא היה ביכולתנו להבי� אות�. לנו אלמנטי� ואירועי� אשר לחלוטי� אינ� ידועי� ומוכרי�

, נראה שאי� ביכולת� ליצור אד� ה� אלה היוצרי� את ייצוגי עיר העתיד�יתרה מכ�, מאחר ובני

.]6[ייצוגי נו' עתידי בטרמינולוגיות שכלל אינ� מוכרות לה�

ג� פרשנות. �כאמור �המציאות, שהיא הבסיס לכל ייצוג מרחבי באשר הוא, כוללת תפיסת

�אישיי� מידע�עיבודיהמזיני� אותה לבי� מקורותבאופ� כללי, נית� לומר שהתפיסה משלבת בי

חושית�התנסות אישית )1(: המקורות כוללי�. אליו נחש'שוני� שמבצע כל אד� ע� המידע

א� חשיפה למגוו� גירויי� – רלוונטי ביחס לעיר העתידו אפשרי ואינו (מה שאינ אמצעית�ובלתי

מקורות ) 2), (עירוניי� בהווה עשויה לבוא לביטוי במכניז� יצירת הייצוג, כפי שיפורט בהמש�

ידי אד� �זהו פירוש ועיבוד שנעשה כבר על –כמו ספרות, מפות ואיורי� –משניי� ומאגרי מידע

חלק –) התנסות קיבוצית 3, (ידי מי שנחש' אליו�נות נוספת עלא� הוא זוכה לפרש – אחר

היוצרת מאגר/בסיס ידע משות' לקבוצה –מהאינטראקציה של הפרט ע� הסובבי� אותו

)Common Reservoir( ]4[ – היתר על � .]5[משניי� השיתו' מידע הנוגע למקורות סמ� �בי

יכולת כמו "סדרי העדפה אסתטיי�": –מידע ג� סיווגיכוללי�, בי� היתר, עיבודי המידע

המושפעת, בי� היתר, ממורכבות הנו' ומיכולת הבנתו –שיפוט, הערכה והבחנה של הפרטי�

רווחות הוההתקשרות אליו. זה מאפשר לסווג מרחבי� שוני� בדרגות שונות, וחופ' לתפיסות

נופי� דחויי�; דוגמא נוספת מבחי�, לפיכ�, בי� נופי� מועדפי� אסתטית ו Porteousבציבור.

הבחנה בי� מה שהוא –"ערכי� מוסריי�" הבאי� לביטוי בייצוג המציאות לסיווג עשויה להיות

כמו רווחת – מוסרי, בהתא� לקריטריוני� מקובלי� שוני��כלא ומוסרי ומה שנית� לראות

ובריאות הפרט, דאגה לאוכלוסיות חלשות, יכולת השפעה של הפרט על סביבתו, אקולוגיה

.]4[הציבור. כ� באה לביטוי הערכה של טיב המרחב והפעילות המתקיימת בו

קוות אישיות הוא הממשק המתקיי� בי� שאיפות ותוביצירת הייצוג בעיבוד המידע ממד נוס'

ונגזרות, או שאינ� –שאיפות אלה מתורגמות לייצוגי� של נו' מועד' –לבי� המרחב העירוני

; קיי� ג� ופתרונות למגרעותיו בתחלואי ההווהובכלל זה, טיפול –ציאות הנוכחית נגזרות, מהמ

בצורה דומה של התממשקות למרחב –בו מתבסס הייצוג המעובד על חששות ופחדי� מצב הפו�

בפרמטרי� של העירוני, כפי שקיימת ע� השאיפות והתקוות. עיר העתיד מיוצגת, במקרה כזה,

המבטאי� דעיכה עירונית � , כאוטיי� ומנוכרי�טי� מפחידי�חשש ובאמצעות אלמנפחד ו

מוכיחי� כי הפרשנות והעיבוד שעושי� מאפייני� אלה של הייצוג; ]4[ וחברתית ואובד� שליטה

, כאשר מתקיי� ומתבטא ג� מכנה משות'וע� זאת, –הפרטי� ה� סובייקטיביי� במידה רבה

אחת מהדרכי� המקובלות לזהותו ולהעריכו.ושלילי היא ההבחנה האמורה בי� ייצוג חיובי

המתבסס בקרב הציבור הרחב מיוצג כתמונה דינמית הצפה ונוצרת במוח כתוצאה עירוניייצוג

מציאותי, ולא כמפה; תפיסת המציאות �מגירוי. זו הסתכלות בתצורה של מעי� מבט רחב, כמו

לביטוי ג� בייצוג המרחבי אשר מורכב נסמכות על מבנה קטגורי הבא בפרט בכלל ותפיסת העיר

מבנה קטגורי זה מאורג� באופ� היררכי, כאשר ההגדרות והתכונות הבסיסיות של . קטגוריותמ

9

קבועות ואינ� משתנות, א� תצורת� ותכולת� טיפוס, דמיו� משפחתי)�אב�(מכנה משות' הקטגוריה

ת נצפות לבי� אלמנטי� בי� תופעוהקטגוריות משלבות . ]4[ של קטגוריות עשויה להשתנות

.]5[מופשטי� שוני�

כ� נגזרת מ �ובכלל זה, מבנה ותפקוד �יות המתקיימות בייצוגי עיר העתיד זהות הקטגור

. מציאות מוכרת זו עוברת "השלכה שייצוגי� אלה מבוססי�, כפי שנאמר, על מציאות ההווה

צריה� סבורי� שהעיר בעתיד תהיה שונה . עובדה זו ניכרת ג� בייצוגי� שיו]4[ דקדימה" אל העתי

ג� ש� נית� לזהות קטגוריות מוכרות (כל עוד לא מדובר בייצוג פנטסטי חסר –לחלוטי� מהיו�

כל עיגו� במציאות).

�כדי להבי� את משמעות� של הקטגוריות ביצירת הייצוג ובביסוס זיקה בינו לבי� ההווה, נית

). Categorical) וייצוג קטגורי (Specificייצוג ספציפי (בי� Portugali של להתייחס להבחנתו

�התנסות, ואילו ו בסיס ההיכרות עמה בעקבות שהייה�יחס לעיר נתונה מסוימת עלמתיהראשו

יש כמה דברי� שנוכל לדעת ולהגיד על כל עיר שהיא, ג� ייצוג קטגורי מתייחס לעיר באופ� כללי.

מוקד� כלשהו, וזאת לאור דמיו� מסוי� בקטגוריות בי� א� לא ביקרנו בה מעול� וללא ידע

הערי� ובהתא� לציפיותיו של האד� למצוא בכל עיר אלמנטי� מרחביי� מסוימי� המשתייכי�

Lynch ")The Imageאלמנטי� של חמשת ההדבר מתקשר, לדוגמא, ג� ל – ]4[לקטגוריות אלה

of the Cityוני. הייצוג הקטגורי נסמ� במידה רבה אד� לזהות במרחב העיר�") אות� נוטי� בני

אמצעית; נית� לומר כי ייצוגי עיר העתיד ה� � אמצעית ובלתי –על היכרות קודמת ע� ערי� שונות

זו קטגוריי� במידה רבה, ובכ� משתלבות ההערכות להתפתחות חיובית ולהתפתחות שלילית.

י� ולקיי� מער� יחסי השלכה של מציאות מוכרת שהקטגוריות שלה ממשיכות להתקיהעתקה ו

.� גומלי� ביניה

יכולת –מאפיי� נוס' של קטגוריה הוא היותה פתוחה לקליטת מידע ורעיונות חדשי�

התחדשות מתמדת, עדכו� שוט' והוספת רכיבי� מסוג חדש, כחלק ממערכת גומלי� דינמית ע�

הסביבה.

המציאות המוכרת לתקופת זמ� ל שלכה והמרה שה – מכניז� העתקת המציאות אל העתיד

לאותה מציאות, גווני� פרשניי� זהו תהלי� של הוספת –ת עריכת שינויי� מסוימי� ואחרת דורש

כאשר היק' השינויי� נובע מאופי וממידת הפרשנות. זוהי פרשנות סובייקטיבית המזינה את

אד�. במקביל, ששותיו של האמונותיו, תקוותיו וחידיעותיו, ייצוגי עיר העתיד ונובעת מניסיונו,

.]4[ ניזו� הייצוג ג� מדימוי קולקטיבי רחב יותר שאליו חשו' הפרט

השימוש במציאות ההווהביחס לגישות המרכזיות בתחו� הקוגניציה המרחבית, נראה כי

, משו� Gibsonאינו עולה בקנה אחד ע� "הגישה האקולוגית" של ליצירת ייצוגי עיר העתיד

אמצעי בי� המרחב � יכה תנועה פיזית במרחב וביסוס ייצוג באמצעות קשר בלתימצרשהיא

דבר שאינו אפשרי לאור חוסר היכולת –והחושי� (חשיבות לקלט ויזואלי התוא� לתנועה בשטח)

, והיא ג� אינה מתאימה לתיאור תהליכי� קוגניטיביי� מורכבי� לנוע פיזית במרחבי� עתידיי�

10

גישה זו –"הקוגניטיביז� הקלאסי" אינה מתאימה לתיאור התהלי� ; ג� גישתשל עיבוד מידע

אלה ה� –בצורת אייקוני� האגורי� בזיכרו� באופ� סימבולי, מתייחסת לאגירה וקידוד של מידע

הווה ולא בתצורת עתיד, ולא נית� לעשות בה� שימוש ישיר ביצירת ייצוגי� אייקוני� בתצורת

.]4[ ]6[פיי� של אייקוני� אלה המשני� במידה רבה את צורת� ואו

תיאור מכניז� העתקת המציאות לעתיד היא שנמצאה כמתאימה ביותר ל הקוגניטיבית הגישה

נית� לראות בייצוג ). לפי גישה זו, SIRN )Synergetic Inter-Representation Networkגישת

ע פנימי קיי� (כמו מחשבות, שהיווצרותו היא תוצר אינטראקציה בי� מיד –שנוצר "פרמטר סדר"

זהו "הייצוג רעיונות והתנסויות) לבי� מידע חדש שהתקבל מ� הסביבה באמצעות החושי�.

פרמטר הסדר של ייצוג עד לכניסת מידע חדש. , ה"משעבד" את המערכתהשליט", הדומיננטי

–דית זיכרו� המתייחס לפעולה עתי –" Prospective Memoryהתפתח בתהלי� המכונה "העתיד

Cue(שבו אנו חושבי� ועושי� דברי� בעתיד כתוצאה מקישור אסוציאטיבי בי� רמז/גירוי

dependent ( ,הסביבה �בכ� משתלב .]4[ ]6[לבי� אות� מטעני� אישיי� קודמי� שאנו מקבלי� מ

ג� שימוש שעושה האד� בתובנות מולדות המצביעות על "פוטנציאל" במתיחת העיר הקיימת

.]5[לעתיד

אלמנטי� ואירועי� מתו� הזיכרו� האנושי, בשילוב הרמז מתרג�של המכניז� המרכיב נוס'

מניפולציהמהל� של , לייצוג הכולל מאפייני� צורניי� ותפקודיי� עתידיי� הוא מההווה הסביבתי

אותה מפעיל הפרט על עצמו ועל אחרי� במטרה להאמי� שאלמנטי� ואירועי� שנחוו בעבר �

. סימבוליזציה) 2, (הגזמה) 1שני מחוללי�: (הופכי� למייצגי עתיד. מניפולציה זו כוללת ובהווה

נעשית הגזמהומלבישי� אותו בכסות של ייצוג עתידי. האלה מופעלי� על כל אלמנט מרחבי

נית), א� משני� את הגדרתו של אלמנט מסוי� (שמירת מסגרת חיצוזהותו וכאשר אי� משני� את

במקרה כזה, למרות שההגדרה אינה משתנה, חל שינוי של המשמעות –צורתו או ו/התוכ� הפנימי

. הבניי� נראה אחרת ומתאי� ו/או המתאר הפנימי שלו לדוגמא: בניי� שמשני� את צורתו –

לשימושי� אחרי�. אמצעי זה משמש פעמי� רבות בז'אנר המדע הבדיוני, שעה שרכיבי� עירוניי�

נותרת בעינה ושואבת ממציאות מוכרת א� צורת� והמשמעות מתוארי� בצורה בה הגדרת�

הגזמה . לעיתי� תתכ� ]6[ המיוחסת לה� משתני� ויוצרי� רוש� שמדובר בעיר השייכת לעתיד

ג� המסגרת החיצונית משתנה, כמו במקרה של עיוותי צורה מוחלטי�, א� בה –יותר ניכרת

.]4[האלמנט המרחבי והקטגוריה –הזהות הכוללת נשמרת

איננו עצמאי � במסגרת המניפולציה היוצרת את ייצוגי עיר העתיד � סימבוליזציההמנוע

משתמשי� בסימבולי� (סמלי�) . יוצרי הייצוגי� מסוימת לחלוטי�, ומשתמש ג� הוא בהגזמה

הסימבולי� ה� אמצעי להעברת אווירה ומיתוסי� מההווה והעבר, תו� שינוי זמ� ומיקו�.

י בקיטוב המשמש להדגשת הסימבול. הסימבוליזציה היא כאשר ההגזמה באה לביטוותחושות,

האמצעי המבטא את המטעני� האישיי� של בוני הייצוג (בניית ייצוגי� סמנטיי�), כאשר ראייה

,]4[ זו של העתיד עשויה להתייחס לעתיד אישי או לעתיד קולקטיבי ואסוציאטיבית סובייקטיבית

אינדיבידואליות במידה ג� ה� להיות תפיסות רווחות בציבור או תפיסות והמקורות לכ� עשויי�

11

זו או אחרת; דוגמאות לסימבוליזציה עשויות להיות איו� אקולוגי, איו� על המי� האנושי,

מאבקי כוחות בי� מעמדות ואיומי� ביטחוניי�.

בי� קבוצות שונות, עבודה זו מתמקדת בבחינת הבדלי� ברוחב עושר הייצוג של עיר העתיד

ע� –ומטרתה אינה לזהות את טיב� של הערכות ותחושות סובייקטיביות המשתלבות בייצוגי�

האישיות ותחושותיה� זאת, יצוי� כי באמצעות הסימבוליזציה מבטאי� הפרטי� את עמדותיה�

באופ� המאפשר לנתח את הייצוגי� בכלי� המשמשי� לבחינת הערכות ביחס לעיר העתיד

מקו�" �של "מקו�" ו"אי נחי�וגי� של אסתטיקה סביבתית, וכ� לבחו� את תפיסותיה� במוודיר

)Relph(, תפיסת העול� . ]4[ ת ע� עיר העתיד והנעשה בהאנושית להזדהוהמתייחסי� ליכולת ה

דוגמא לכ� היא קטגוריות אופטימיות בקרב ילדי� –של הפרט באה לביטוי בייצוגיו הנוכחית

.]5[ות ריאליות ופסימיות אצל מבוגרי� המשתנות לקטגורי

הממד הסובייקטיבי הזה עשוי להתקשר ג� להבחנה רחבה יותר הקיימת בתחו� הגיאוגרפיה

בעוד הראשו� מייצג את דרגת הידע –הקוגניטיבית, המבדילה בי� "ידע מרחבי" ו"דימוי סביבתי"

�ס לייצוג מנטלי של הסביבה המרחבי הקיימת בקרב האוכלוסייה ותצורתו, השני מתייח

הערכות, מחשבות והתרשמויות. זה ביטוי מגוו� ורחב יותר המבוסס על שליפה סלקטיבית

ידעביחס לייצוגי עיר העתיד, השוני הוא שלא מדובר ב .]1[ מהזיכרו� ומשלב ממד חזק של פרשנות

ה, ולא נית� אלא זו תפיסה של מציאות שאינה קיימת ואינה נגישמשו� שקונפיגורלי, מרחבי

לשלב בי� שני סוגי הייצוגי�, שכ� להמשגת עיר העתיד נדרשי� אות� כלי� השותפי� ליצירת

"הדימוי הסביבתי". לפיכ�, ברור שממד סובייקטיבי מסוי� בייצוגי עיר העתיד הוא בלתי נמנע,

וא' הכרחי לעצ� קיומ�.

עתידהמאיירים כיוצרי ייצוג עיר

של מאייר, בדומה לעבודת� של ציירי�, נוצר ומתבסס במוחו ייצוג של בתהלי� עבודתו

� ) טוע� כי כבר משחר ההיסטוריה נעשו ציורי� על1996( ורדיהאיור, אשר מתורג� לשפה חזותית.

כלומר, שילוב בי� מופעי� חזותיי� שנאגרו –פי זיכרו� ולפי התבוננות ריאליסטית במרחב

. חוקר האמנות א.ה. ]5[מית כפי שנחוותה בסביבת המחייה בזיכרו� לבי� המציאות היומיו

גומברי� משלב בכ� ג� את אלמנט הפרשנות, כשלטענתו ציירי� אינ� מציירי� את אשר ה�

עול�, ולפיכ� �ג� מתיאוריה, אידיאולוגיה ותפיסתרואי�, משו� שראיית� את העול� מושפעת

השואבתסובייקטיבית מציאות מנטלית שהציור אינו מייצג את המציאות האובייקטיבית, אלא

.]5[מהפרדיגמה התרבותית בה ה� חיי�

ורדי .]5[מושתת על תהלי� הפרשנות , אובייקטיבית ומנטלית,הקשר בי� שני סוגי המציאות

פסיכי � סבורי� כי העתקת המציאות אינה נאיבית אלא עוברת תהלי� פרשני אינטרהוגומברי�

וחקירתה ורס כי זהו תהלי� דינמי, שעה שההסתכלות על המציאות הקיימתג ורדיוסובייקטיבי.

. ]5[קונסטרוקציה של אותה מציאות � תו� הבנייה ורהאינ� סטטיות, אלא נעשות

12

באופ� כללי, נית� לומר כי ציורי�, איורי�, סיפורי�, תיאורי� קולנועיי� ומתארי�

ול� ביטוי לייצוגי� פנימיי� קוגניטיביי� אשר ארכיטקטוניי� המתארי� את עיר העתיד ה� כ

ניז� העתקת האד�, ומהווי� ביטוי גרפי, סמנטי, וורבלי או ויזואלי של מכ�משותפי� לבני

�יו�וניסאלה ה� תוצרי אינטראקציה בי� ייצוג פנימי ; כפי שכבר נאמר, ]5[המציאות אל העתיד

� .]5[מופעי� סביבתיי� חיצוניי� אישי מצטבר לבי

� למעשה �מאיירי�, כמו סופרי� ואנשי קולנוע העוסקי� בייצוגי נו' עירוני עתידי, שותפי�

אותו בייצוגיה� וניזוני� ומעשירי� . ה� מזיני� סטרית בינ� לבי� הקהל הרחב� לתקשורת דו

יור אקהל הצופי� מפרש את ה .]5[ ]6[מתפישות, התנסויות וחוויות שלו ליצירת ייצוגי� חדשי�

ייצוגיה� יור, דר� הסתכלות פרשנית, כאשר אבמידע הנקלט מ� ה מעשיר את הייצוג הפנימי שלוו

ה� חוליה נוספת של אותו תהלי� פרשני. נית� לראות זאת �בהמש� –עיר ביחס להחיצוניי�

הפרשנויות השונות באותו ייצוג פנימי; בכ� משתלבי� השערות, ניחושי� כתוצר הצטברות

אד�. אלה אוגרי� מידע שנקלט � ידי בני�ט) שה� חלק מתפיסת המציאות עלוהשלמות (גשטאל

ועושי� שימוש במידע זה בתהלי� הפרשני שמנסה בחשיפת� למדיות השונות העוסקות בעתיד,

ב ושיל – ]5[לנחש את אפיונה של עיר העתיד מתו� האגור בזיכרונ� והתנסויות העבר שלה�

מקורות מידע ראשוניי� ומשניי�.

) הצגת פירוט 1(יוצרי� חזותיי� יכולי� להציג את המציאות בשתי דרכי�: לפי גומברי�,

כדי –) העלמת חלק מהפרטי� והצגת תמונה חלקית 2מקסימלי שמטרתו להגיע לשיא הדיוק, (

ידי הצופה (ניחושי� והשערות). לפי פורת, נטיית� של רוב הציירי� �שהשלמת התמונה תיעשה על

מעי� –ששליטת� בתוצר החזותי גבוהה מאד, היא להציג תמונה חלקית ומרומזת המקצועיי�,

. ]5[הדורשת מהצופה להשלימה בפרשנותו –הצצה חטופה

של הציורי� והאיורי� יוצר רוש� של עיר מסתורית, עצומה ובעלת כוחות שקשה אפיו� זה

של ציירי� לתאר ממדי� פיסיי� , קיי� פער בי� יכולת�ורדי. לפי ]5[ להערי� את עוצמת�

�אלה פתוחות לפרשנות רבה הרבה יותר בהשוואה ליכולת� לתאר התנהגויות אנושיות, שכ

למתאר הפיסי. נטיית היוצרי� היא להתמקד במופע הפיסי, א� לפעילות האנושית בתוכו יש

המאיירי� ו –; מכל מקו�, יוצרי� באשר ה� ]5[ומה להשלמת אותה תמונה חלקית משמעות ותר

לפנות לקהל היעד באמצעות קטגוריות מהמציאות המוכרת לו, וזאת כדי נדרשי� –ביניה�

כ�, עליה� ג� לבסס זיקה כלשהי בי� ש�ל .]4[שיוכל להבי� את העיר העתידית המוצגת בפניו

האיור לבי� מאגר הידע הקיבוצי המשות'.

–המציאות המוכרת, נית� לזהות בתוכו כאמור מנדלה באשר לתוכ� הציורי� והאיורי�, ה

נתפסי� �רתית, על רכיביו החמקמקי� והבלתיהסתכלות חדשה, מתמקדת וביקו –במקרי� רבי�

הנעשית, בי� היתר, באמצעות מנועי ההגזמה והסימבוליזציה. מבקר הספרות – ]5[של ההווה

Jameson של החברה רחב קטיבימודע קול� תתכי ז'אנר המדע הבדיוני משק' במידה רבה סבור

מק האנושית בהווה. לפיכ�, הוא אינו מציג באמת את העתיד, אלא הופ� את אותו הווה חמק

; במקביל, נראה כי זהו תהלי� דינמי בו מתפתחי� הייצוגי� של ]4[לנגיש באמצעות עתיד מדומה

13

יה מצטברת ושל הכלל לגבי עיר העתיד לאור� השני�, תו� שימוש באינפורמצ , של קבוצותפרטי�

בנוס' להזנה ההדדית שבי� היוצרי� והקהל, ישנה . בהקשר זה, ניכר כי]4[ ]5[והשלכתה לעתיד

.]5[ג� מערכת השערות, דימויי� והתנסויות המתפתחת בי� יוצרי� ליוצרי� אחרי�

ליד חופשיתכפי שהוסבר בתחילת העבודה, חשוב לציי� כי במקרי� רבי� מאייר אינו זוכה

מוזמ� שנעשה בהתא� לבקשת �בי� א� מדובר באיור –בשונה מצייר – י�מלאחופש יצירתי ול

או באיור המבוסס על תוכ� של כתבה בעיתו� –, לדוגמא או מודעה בכרזה –הלקוח ולהגדרותיו

)Editorial Illustration ובמקרה של איור עטיפת ספר, המיועדי� להביא לביטוי ויזואלי ייצוג של (

חר, וכפופי� ג� ה� לאינטראקציה בי� המאייר לבי� מזמי� העבודה: הכותב, העור�, העור� יוצר א

פרשני אומר בהכרח שהייצוג הבא לביטוי באיור אינו ייצוג אינו הגרפי וגורמי� נוספי�. הדבר

י� אצלו, א� יתכ� ג� כי האיור ישלב אישי של המאייר, או אחד מכמה ייצוגי� שוני� הקיימ

מייצוגיה� של אנשי� אחרי�, במידה כזו או אחרת. והשפעות י�כיבבתוכו ר

בסיס ההשוואה בין הקבוצות והנחות מוקדמות

לייצוגי עיר בי� ביטוי ויזואלי הבדלי�בחו� להבדיקה האמפירית במסגרת עבודה זו מיועדת

ידי � אי� עלהעתיד של קבוצת סטודנטי� המתמחי� בלימודי איור לבי� ייצוגי עיר עתיד המבוט

את הציבור הרחב (לא מדובר במדג� מייצג מבחינת �לכאורה � , המייצגתטרוגניתקבוצה ה

יק' מצומצ�, שפרטיו יובאו וזאת באמצעות מחקר שטח בה –היקפו ומבחינת מיו� הנחקרי�)

הא� ה� נובעי� מטכניקה –� לאחר שיזוהו ההבדלי�, ייעשה ניסיו� להבחי� במקורבהמש�.

.ר של איור והמחשה או שה� מצביעי� ג� על עושר ייצוגי רחב יותרטובה יות

בעלת רקע "קבוצה מובחנת"לצור� ההשוואה, אבקש לראות בקבוצת הסטודנטי� לאיור

וניסיו� אישי מוגדרי�. מדובר בסטודנטי� הנמצאי� בסו' שנת הלימודי� השלישית מתו� ארבע

במחלקה ה סינו� נוס' על הסינו� ללימודי תואר ראשו�ולימוד. זהו מסלול התמחות המהו�שנות

. מטבע הדברי�, יכולת הביטוי הוויזואלי לומדי� בכל מחזור) לאיור סטודנטי� �7(כ לעיצוב גרפי

של סטודנטי� אלה היא גבוהה, וכ� ג� יכולת� להתמודד ע� אתגרי איור מגווני�, מורכבי�

.]8[ותכופי�

בכל קורס באיור כמה פרויקטי� במש� הסמסטר, ע� מספר הגשות בדר� כלל, מבוצעי�

ביניי�, וכמה הגשות סופיות. הרעיונות וביצועיה� מתפתחי� במש� מספר שבועות, בעבודה

מוחות קבוצתי ואישי בצורות שונות, הסטודנט מקבל �עט יומיומית, במהלכה מבוצע סיעורכמ

–) שוני� Referenceמקורות השראה ( הנחייה אישית מהמרצי�, יש חיפוש והסתמכות על

רעיוניי� ווויזואליי�, ולעיתי� נעשה מחקר מקדי� מסוי� כבסיס ליצירת האיור. בתהלי�

הלימודי הזה בולטי� התכנו� והמחשבה שמאחורי יצירת האיורי�, כאשר בשלבי הביניי� עולי�,

של סקיצות וא' לשלבי� חלק� מגיעי� לרמות שונות �נפסלי� ונגנזי� רעיונות שוני� רבי�

מתקדמי�. בנוס' למקוריות הנדרשת מהרעיו� ומהדר� בה בחר הסטודנט להמחיש אותו, נית� ג�

דגש לטיב הביצוע, לטיב השימוש בטכניקה ולמידת ההצלחה בהעברת המסר. לפיכ�, קהל היעד

14

וההכוונה אליו ה� חלק בלתי נפרד מכל שלב בהכנת האיור; בקורסי� השוני� מקבלי�

בעוד שלעיתי� �הסטודנטי� לאיור הנחיות ומשימות הכוללות רמות שונות של חופש פעולה

חופש הפעולה כמעט בלתי מוגבל, הרי שבמקרי� אחרי� ההנחיות והדרישות מוגדרות לפרטי

במהל� התקדמות � פרטי�; יצוי� כי התהלי� אותו עוברי� הסטודנטי� הינו קבוצתי במידה רבה

� הסמסטר, ישנה חשיפה מתמדת של הסטודנטי� לשלבי העבודה, לסקיצות הפרויקטי� לאור

�ולתוצרי� השוני� של חבריה� ללימודי�. הסטודנטי� ג� משתפי� זה את זה בחוות דעת� באופ

במסגרת לימודיה� ה� עוברי� ג� אימו� מסוי� .]8[רצי' וקבוע במהל� השיעורי� ומחו4 לה�

.חשיבה המצאתיתלפיתוח יכולות של

ביחס לרקע התיאורטי שסקרתי בפרקי� הקודמי�, הרי שנית� לזהות כא� שיטת עבודה

בה מביאי� לידי ביטוי הסטודנטי� לאיור –ג� א� אינה אחידה –שלבית מוגדרת ומסודרת

כיצירת התנסות ייצוגי� שוני�. שיתו' הידע והחשיפה ההדדית בקרב קבוצת הסטודנטי� כמוה�

יס ידע משות' לקבוצה, ויש להניח כי הדבר מחלחל בדרכי� שונות ובעוצמות שונות ובס קיבוצית

א� בשונה מהמצב –לתו� ייצוגיה�; כפי שכבר צוי�, נית� דגש להכוונת המסר והבעתו לקהל היעד

סטרית, הרי שכא� קהל היעד של המאיירי� המתחילי� �בו ניזו� היוצר מקהל היעד בתקשורת דו

ואילו קהל היעד המזי� אות� וניזו� מה� בפועל הוא חבריה� ללימודי�. הוא לרוב מדומה,

:והשערות הנחות

הנחה נוספת ביחס לקבוצת הסטודנטי� היא שתתכ� בקרב� רמה גבוהה יותר של חשיפה

בי� �עתידיי�, בהשוואה לקהל הרחב ודימויי� ייצוגי� תכני מדיה חזותית המבטאי�אישית ל

ובכלל זה, סרטי�, קומיקס �אי ובי� א� כחלק מעבודת� ע� מקורות השראה א� בשעות הפנ

ג� לאדריכלות ואדריכלות ותכני� שוני� באינטרנט. כמו כ�, יתכ� שה� חשופי� יותר מהממוצע

כל אלה .ולזרמי אמנות כמו הפוטוריז� , לסביבות וירטואליותלז'אנר המדע הבדיונימודרנית,

הייצוג שלה�. עשויי� להרחיב את מקורות

עושר הייצוג של מסיבות שונות, שחלק� הוצגו כא� ואחרות יתבררו בהמש�, יתכ� ש �

בפרק במשימת ציור השוואתית [פירוט לביטוי ביחס לעיר העתיד, כפי שיבוא סטודנטי� לאיור

.ציבור הרחבעושר הייצוג של היותר בהשוואה ל , עשוי להיות רחב]הבא

. קיימת ובניסיו� מצטבר הבדלי� שמקור� בטכניקת איור והמחשה טובה יותרהיו צפוי שי �

יות ואינדיבידואליות, א� יתכ� שזו תהיה מקוראלתור, ינסו להפגי� שהסטודנטי� אפשרות סבירה

נו בהכרח עשיר מזה של הקהל הרחב.של ייצוג שאי "הרחבה"ו "מתיחה"

צוגי לבחינת יי ורקע תיאורטי נלווה מתודולוגיה

ציורמשימת עיר העתיד באמצעות

כא� וכ� בהתא� ויוצג הרקע התיאורטי שהוצגשיעורי הקורס, סמ� � גובש עלהמחקר מער�

) במסגרת עבודת 2001ורת (ציורי� של עיר העתיד שבח� פ 325בדיקה אמפירית איכותנית של ל

15

הקהל הרחב וציורי� שיצרו ידי � נערכה השוואה מסוימת בי� ציורי� שנעשו עלמאסטר. ש�

הוכנו הבדיקה שערכתי התבססה ג� על התרשמותי מציורי הנחקרי� ש. ]5[ 5ציירי� מקצועיי�

מחקר.ה תחילתבעל ההנחות המוקדמות שהועלו כ� ו ומהמידע שמסרו ליעבור עבודה זו

זהה משימת ציור השוואתיתלצור� ההשוואה בי� שתי הקבוצות, נבחרה מתודולוגיה של

לגבי עיר , משתי הקבוצות,המיועדת לבחו� את הביטוי לייצוג הקוגניטיבי הפנימי של הנחקרי�

) בו התבקשו Self-Reportעצמי (�בנוס' לציור, כלל השאלו� ג� שלב נוס' של דיווח. העתיד

הנחקרי� לציי� הסברי� כתובי� לציור שיצרו. ההנחה היתה שההסברי� יכללו לעיתי� ג�

שית וכ� תוספות שונות. אי�פרשנות

ידי הציבור הרחב או ציירי� מקצועיי�, �עלה� נעשי� לפי פורת, ציורי עיר העתיד, בי� א�

� שהותירו רוש� . בי� היתר, ה� כוללי� אלמנטימפה קוגניטיביתכוללי� תכונות המאפיינות

וליקה, טופולוגיה ואת האלמנטי� הזכורי� ביותר, וכ� ה� מציגי� סימבעמוק על המציירי�

וסידור מרחבי המשתלבי� ע� מודל מנטלי מעודכ� שמבוסס על הייצוג הפנימי העדכני ביותר שיש

. בכ� משולבי� אלמנטי� המספקי� אינפורמציה רבה ולכ� עשויה ]5[למצייר ביחס לעיר העתיד

. ]5[להיות לה� תרומה ביצירת ציור מוב� ובהיר של עיר העתיד

יסוח משימת הציור, נעשה ניסיו� ליצור משימה שתאפשר השוואה אופטימלית בי� במסגרת נ

בנטרול מסוי� של התנאי� שתי הקבוצות, ותהיה זהה ככל שנית� לשתיה�. בד בבד, היה צור�

בה� רגילי� הסטודנטי� לאיור ליצור, כפי שהוצגו בפרק הקוד�, ובמידה מסוימת נדרשה ג�

פני הקהל הרחב. �עלהסטודנטי� � שינטרל חלק מהיתרונות של השוואת רמה של המשימה באופ

שנה �100"נסו לדמיי� עיר עתידית כפי שתיראה בעוד כה פשוטה: שתי הקבוצות קיבלו הנחי

נסו לצייר אותה במש� מספר ו A4קחו ד' פועלת ומתקיימת"..."כעת, ואת האופ� שבו היא

ו� חשוב יותר מהביצוע. אי� להיעזר במקורות דקות"; לקבוצה ההטרוגנית הובהר ש"הרעי

כי "מבחינת ביצוע, אי� צור� השראה כלשה� במהל� המשימה". לקבוצת הסטודנטי� הוסבר

.6. אי� להיעזר ברפרנס ובמקורות השראה"(איור בסיסי וראשוני) עבר לרמת סקיצהבהשקעה שמ

יור גבי הצ�י� כתובי� על, הוסיפו הסבר"לבסו'העצמי הופיע בשתי הקבוצות: �הדיווחשלב

שיצרת�".

הנחיה בבקשת החוקר ו, נית� לראות את "הרמז הסביבתי", במקרה זה, בSIRNלפי גישת

טווחי עתיד: מיידי, קצר, בינוני, ארו� �5חקר העתיד בספרות המקצועית מתמקד בלנחקר;

ייצוג . שנבחר לבדיקה זו , והוא זה]10[ שנה מההווה 100עד �50האחרו� מתייחס ל –וארו� מאד

אמצעות ציורים קיימים שיצרו בעבר; הציבור הרחב נבדק באמצעות משימת ציור בעוד הציירים המקצועיים נבדקו שם ב 5

בחינה אתנית, גילאית, לאומית וכו'. מצאתי בכך מקור נבדלות ורבגוניות, מ –בדיקה זו התייחסה לשוני בין קבוצות שונות תוקף מסוים להשוואה הנערכת כאן.

.]8[ התייעצתי בניסוח עם סטודנט לאיור הלומד ב"שנקר" 6

16

וזאת משו� שבעתיד הקרוב צפוי שהשפעת המציאות עיר העתיד נבח� ביחס לעתיד הרחוק,

המוכרת תהיה דומיננטית מאד. השפעה זו עשויה להיחלש לאור� זמ� בהמש�.

� כאשר ביקשו בשעה שציירו. ג הסברי� נוספי� כלשה�לו הנחקרי� בשתי הקבוצות לא קיב

ביחס לסטודנטי� לאיור, הכוונה הראשונית ; מכל סוג הבניסיו� למנוע הטיזאת �נוספת ה הכוונ

היתה להגביל את זמ� ביצוע המשימה, א� לבסו' הוחלט לציי� זמ� ביצוע בלתי מוגדר של "מספר

דקות" עבור שתי הקבוצות; כדי לנטרל את שלב התכנו� המוקד� לו מורגלי� הסטודנטי�, בחרתי

לביצוע לגבי נושא המחקר, וכ� נית� ג� דגש �בשתי הקבוצות �מראש את הנחקרי� שלא ליידע

; בנוס' לכ�, הממד הקבוצתי האמור של הסטודנטי� ההנחיותלאחר קריאת של המשימה מיידי

כמו כ�, כפי שנית� את המשימה ונחקר בנפרד. בגפונוטרל ג� הוא, שעה שכל אחד מה� ביצע

, ה� מנע מה� לעשות שימוש במקורות השראה חיצוניי� כלשה�לראות בניסוח המשימה, נ

בשונה מהדרישה המקובלת מה� –התבקשו להגיע לרמת סקיצה בלבד הוגבלו לטכניקה ידנית ו

יעד.קיבלו הנחייה כלשהי הנוגעת לקהל ה� ג� לא ליצור איור מוגמר.

לעניי� זה היא שיש קשר הנחת המוצא לשמש בסיס למחקר איכותני. נועדה יורצמשימת ה

מאופיו ומאפיונו מסוי� בי� משתני� וגורמי� שוני� לבי� הייצוג המתבטא בציורי�, אול� כחלק

ערכי וביכולת לבודד את המשתני� ואת השפעת�, � של מחקר איכותני, יתכ� קושי בזיהוי קשר חד

�ניתוח אמנותי וכניתוח להיעשות ג� כ יכול ניתוח הציורי�שהשפיעו זה על זה; גורמי�יתכנו וכ

במקרה זה.הדגש נית� פסיכולוגי, א� לא לכ�

כפי שיפורטו ויוסברו – שונות כלליות וממוקדותהשוואתיות בדיקות ערכו לציורי הנחקרי� נ

) אפיו� התוכ� המבוטא בציורי� ורוחב 1(קבוצות: ארבעבפרק הבא. את הבדיקות נית� לחלק ל

) התחקות 2(את אלמנטי� המצביעי� על זמ� העתיד ולא ההווה בציור, ובכלל זה, השוו – היריעה

) 3(משמעות� ותרומת� ביחס לעושר הייצוגי של עיר העתיד, – אחר מקורות הייצוג של היוצרי�

) מקומה של טכניקת הציור והשפעתה על 4(, בחינת צורת הביטוי ומידת המניפולציה שנעשתה

ליותר מקבוצה אחת. שתייכות; חלק מהבדיקות מ7ביטוי הייצוגי�

מסקנותכולל הצגת - הןממצאיוניתוח הבדיקות פירוט

בינייםראשוניות ומסקנות

סטודנטי� במסלול איור ב"שנקר" (גיל 5מתוכ� –נחקרי� 12את משימת הציור ביצעו

ה קבוצ"ווי� המהמבוגרי�) �2צעירי� ו 3בני נוער, 2(נוספי� נחקרי� �7) ו24ממוצע:

. כל הנחקרי� (ועשויי� לכלול ציירי� חובבי� בדרגות שונות של ניסיו�) )ביקורת( "הטרוגנית

שייכי� למגזר העירוני.

לצור� ההתייחסות והניתוח, מוספרו ציורי הנחקרי� באופ� הבא: ציורי� שיצרו סטודנטי�

ז'. בנוס', �א'באותיות והציורי� של הקבוצה ההטרוגנית מוספרו A-Eלאיור מוספרו באותיות

הפרק "דיון ומסקנות" ישוב ויתייחס לארבע קבוצות אלה. 7

17

בעיקר במקרי� בה� הציור –פנימי לכל אחד מתוצריו של אותו נחקר נעשה שימוש במספור

) E. יצוי� כי אחת הסטודנטיות ()�2, ג�1נפרדי� (לדוגמא, ג וההסבר הכתוב מופיעי� בשני דפי�

ה� כיחידה אחת לילצור� הניתוח, אתייחס א –) E-1, E-2, E-3ציורי� על דפי� נפרדי� ( 3יצרה

נוחיות הקריאה, המסקנות העיקריות של ההשוואה שיפור ל שלה;עיר העתיד וכביטוי אחד לייצוג

הצעות לבדיקות המש� ובדיקות נוספות .כחולבי� הקבוצות, בכל בדיקה ובדיקה, סומנו בצבע

.ירוקמופיעות בצבע

בדיקת ייצוגי הקטגוריות

כמה וכמה מקטגוריות מאפשר למיי� את הייצוגי� של השוני� הרכב� של ייצוגי עיר העתיד

יוצרי� בהתא� לקטגוריות המופיעות בה�. הקטגוריות הבאות לביטוי בייצוגי עיר העתיד

משלבות בי� מתווה פיסי/צורני של העיר ורכיביה לבי� רגשות ועמדות סובייקטיביות (פ� רגשי) של

צורניי� שוני�, כמו ג� כאלה המייצגי� טיפוס�אבות לפי העיר. נית� לזהות בייצוגי�היוצר כ

, מציע פורת לסווג את קטגוריות עיר העתיד בציורי� לשתי ורדיבהתא� ל .]5[גישות מובילות

) קטגוריות העוסקות בפעילות 2) קטגוריות העוסקות במתאר צורני, (1קבוצות עיקריות: (

. ]5[ור, ותתכ� התמקדות בנו' צורני בלבד אנושית. אי� הכרח ששתי הקבוצות יבואו לביטוי בצי

בהירות הקטגוריות, אפיונ� והגדרת� מעידה, לפי פורת, על קיומו של מושג ברור ומוגדר של

נית� לזהות ,במרבית הציורי� שבדק; ]5[נוער והאוכלוסייה הבוגרת �עיר עתידית בקרב בני

מקורותיה והגיונה ממציאות בת את מערכת יחסי� מרחבית המתקיימת בי� הקטגוריות ושוא

וההיגיו� הזה ממשי� ומתקיי� ג� בציורי� המציגי� – ומייצוגי� מוכרי� של ערי עתיד ההווה

חדשות הדבר מתאפשר, בי� היתר, לאור אותה יכולת הת אר עירוני.תפיסות חדשניות של מת

דיוני, שה� בעלי מגוו� נית� לראות כי במרבית סרטי המדע הב עוד; ]5[המאפיינת את הקטגוריות

קטגוריות מובנות לרוב מציגי� –ולבטח רחב יותר מאיור �אפשרויות וויזואלית נרחב ביותר

הופעת� של קטגוריות חריגות בייצוגי� סביר להניח כי מידת . לפיכ�, ]5[ונתפסות של נו' עירוני

אינה מתאימה לשמש כפרמטר השוואתי בי� הקבוצות.

שנית� למצוא בציורי� שיצרו קטגוריות�מגוו� הקטגוריות ותתאת רתי לזהות תחילת בח �

� מתאר העירוני הצורני, ביחס לנחקרי� משתי הקבוצות. הקטגוריות אות� חיפשתי בציורי�

) סביבת 4( מערכות תחבורה,) 3) רחובות וזיקת� למתאר העירוני, (2) בנייני�, (1ה�: ( ,פונקציונלי

) 5, (והתערבות אנושית בסביבה הטבעית או אחרתתה לסביבה טבעית ובכלל זה זיק –העיר

. הכוונה למטרדי� הפוגעי� בעיר העתיד ולא אזכור (וכ� התייחסות להיעדר� מטרדי� עירוניי�

כמו –בנו' העירוני שאינה ממד קבוע –דינמית �) תכסית עירונית ארעית6, ()למטרדי ההווה

טחי� פתוחי�, צמחייה ) ש7תחבורה ופעילות מסחרית, ( אמצעיפרסו� חוצות, מערכות תאורה,

הכוונה לויסות ( הכוונה ושליטה בעיר ) מנגנוני ויסות,8( ומוקדי פנאי (או התייחסות להיעדר�),

/שליטה מערכי ארגו� חברתי, לא כולל מערכות הגנה �והשפעת מפגעי� , אנרגיהתחבורה, תנועה

המפורשת היא התקני� ורכיבי� עירוניי� שמטרת� ) 9, ()ומדיניות תכנו� עירוני באוכלוסייה

(ביחס לאיומי� ודאות העשויי� להתקיי� בעתיד�אי להתמודד ע� תנאי� חדשי� ותנאי

) מקורות 10, ()ובכלל זה חברתיי� – שאינ� קיימי� או אינ� מרכזיי� בייצוגפוטנציאליי�

18

ראיתי ה� בציור וה� ,הבדיקהלצור� ; יצוי� כי ) ממד מפלסי של העיר11ומערכות אנרגיה, (

.העצמי שכתבו הנחקרי� יחידה אחת, שחלקיה משלימי� זה את זה�בדיווח

ובה� �מהנחקרי� שלושה )2עה קטגוריית הבנייני�, (הנחקרי� מופי 12אצל כל ) 1ממצאי�: (

10ל מערכות תחבורה הופיעו אצ )3ללו רחובות או שלא התייחסו אליה�, (לא כ �סטודנט אחד

בהתא� להגדרת –סביבת העיר )4(ל נחקר אחד בכל אחת משתי הקבוצות, מהנחקרי� ונעדרו אצ

מטרדי� עירוניי� )5נייה, (שניי� מהסטודנטי� ושני נחקרי� מהקבוצה השהופיעה אצל – 5סעי'

: דינמית�תכסית עירונית ארעית) 6י� מהקבוצה ההטרוגנית, (נחקר �4סטודנטי� ו 3נזכרי� אצל

� נחקרי� בקבוצה השנייה �6סטודנטי� ו 4אצל המופיעי� –רכתי הבחנה בי� אמצעי תחבורה ע

שטחי� פתוחי�, )7נחקרי� נוספי�, ( �2סטודנטי� ו 2צל לבי� יתר מרכיבי התכסית המופיעי� א

) 8מחברי הקבוצה הנוספת, ( �6סטודנטי� ו 2קיימי� בציוריה� של בעיר מוקדי פנאי צמחייה ו

מהסטודנטי� ואצל כל שבעת הנחקרי� 3אצל קיימי�ויסות, הכוונה ושליטה בעיר מנגנוני

ודאות �התקני� עירוניי� שייעוד� לשמש מענה לתנאי� חדשי� ותנאי אי) 9בקבוצה ההטרוגנית, (

) 10, (מנחקרי הקבוצה האחרת 4אינ� מופיעי� אצל הסטודנטי�, א� מופיעי� אצל – בעתיד

) ממד 11נחקרי� שאינ� סטודנטי�, ( �3הופיעו אצל סטודנט אחד ו מקורות ומערכות אנרגיה:

; בסיכו� כללי, נית� לראות חברי הקבוצה השנייהמ �3 מהסטודנטי� ו 4מפלסי של העיר ניכר אצל

מהמקרי� �48%הקטגוריות שהוגדרו מופיעות בציורי הסטודנטי� ב עשרה�אחתהתייחסויות לכי

עשויהשטחי� ירוקי� ומרחבי פנאי, לדוגמא, וי� כי הופעת יצ .�62%ואצל הקבוצה ההטרוגנית ב

קשה ,המקרי� במרבית –, ובנוס' של העיר להתקשר להחלטת היוצר לגבי דימוי חיובי/שלילי

.והא� מדובר בהחלטה מודעת ו להתייחסותלא זכמדוע קטגוריות מסוימות לא נכללו או קבועל

ר העתיד הבסיס הוא קטגוריאלי.שמחליטי� להשמיט רכיבי� מעייש להניח כי ג�

) 1: (עירוני אנושי מתארבדיקה מקבילה של זיהוי קטגוריות נערכה ג� ביחס לקטגוריות �

(שאינה פעילות אנושית קבוצתית) 2, ((שאינה תנועה במרחב) נדיבידואליתפעילות אנושית אי

, בו לא מתוארת פעילות)� שתקמגורי� ואינה פוטנציאל פעילות במ�תנועה במרחב, אינה בחירת

ובכלל זה התייחסות להיעדר תנועה או ממונעת ובלתי ממונעת במרחב ( פעילה תנועה אנושית) 3(

) 4(), א� לא למערכות תחבורה ולאמצעי תחבורה שאינ� פעילי� תנועה /פוטנציאליכולתהיעדר

(כולל ישי והקבוצתיאמצעי הגנה על הביטחו� הא) 6() מעמדות חברתיי�, 5מערכות שלטוניות, (

החלטות מערכות שלטוניות/מנהליות המשפיעות על חיי היומיו�) 7(, סיכוני� סביבתיי�)מהגנה

) התקני� 9, ((פרט לבנייה לגובה) )Zoningואיזור ( עירוני מדיניות תכנו�) 8(פרט לתכנו� ואיזור), (

עצמי � ציבוריי� לשימוש ) התקני� טכנולוגיי10, ((פרט לאמצעי תחבורה) טכנולוגיי� אישיי�

אישית ואמצעי תקשורת (או ביטוי �תקשורת בי�) 11, (), פרט לאמצעי תחבורהמעליותכמו (

. שירותי� ומסחר) 12(, להיעדר�)

שני מתוכ� –פעילות אנושית אינדיבידואלית מופיעה אצל שלושה מהנחקרי� ) 1(ממצאי�:

נחקרי� מהקבוצה �3מהסטודנטי� ו 2פיעה אצל פעילות אנושית קבוצתית הו) 2סטודנטי�, (

נחקרי� �5סטודנטי� ו 4) תנועה אנושית פעילה במרחב נכללה בציוריה� של 3ההטרוגנית, (

19

מחברי הקבוצה �2סטודנטי� ו 2) קטגוריה של מערכת שלטונית ניכרת בייצוגיה� של 4(אחרי�,

נחקר אחד מהקבוצה נטי� וסטוד 4בציוריה� של י� ) מעמדות חברתיי� ניכר5השנייה, (

נחקרי� �2סטודנטי� ו 3) אמצעי הגנה על הביטחו� האישי והקבוצתי: הופיעו אצל 6ההטרוגנית, (

ביטוי להחלטות מערכות שלטוניות/מנהליות המשפיעות על חיי היומיו� ) 7שאינ� סטודנטי�, (

ירוני ואיזור: התקיימו מדיניות תכנו� ע) 8נחקרי� בקבוצה האחרת, ( �4הופיע אצל סטודנט אחד ו

�2 ) התקני� טכנולוגיי� אישיי� נמצאי� ב9(נחקרי� בקבוצה ההטרוגנית; �6סטודנטי� ו 3אצל

לשימוש ) התקני� טכנולוגיי� ציבוריי� 10מציורי הקבוצה השנייה, ( �2מציורי הסטודנטי� וב

תקשורת ואמצעי ) 11סטודנטי� ולא הופיעו כלל בקבוצה ההטרוגנית, ( 2הופיעו אצל –עצמי

תקשורת הופיעו אצל נחקר אחד בקבוצה ההטרוגנית ונחקר נוס' בקבוצת הסטודנטי�. ביטוי

�) שירותי� E[) ,12[ דנט נוס'אצל סטו נמצאאישית �מסוי� להיעדר אפשרויות תקשורת בי

קטגוריות תריסרוספת; בבחינת נחקרי� בקבוצה הנ �4ומסחר נית� למצוא אצל סטודנט אחד ו

היו אליה� התייחסויות לאיור אצל הסטודנטי� נית� לראות כי , שנבדקו העירוני האנושי המתאר

שההתייחסות למתאר האנושי . ג� כא� יתכ�, �36%מהמקרי� ואצל הקבוצה ההטרוגנית ב �47%ב

. הכללת אלמנטי� שוני�, כמו התקני� ביטוי ייצוג חיובי/שלילי של עיר העתידהיא חלק מ

להיות חלק מתפיסת העיר, א� היעדרה של קטגוריה מעי� זו אינו מעיד טכנולוגיי�, עשויה

ל יותר, בהנחה שהייצוג עשוי לכלול ביטוי עשיר בקטגוריות אחרות.שר ייצוג מדולכשלעצמו על עו

מידת הפירוט בתו# כל קטגוריה

כל נחקר ביחס לכל אחת מהקטגוריות שאותרו וזוהו, נעשתה בדיקה של מידת הפירוט שהציג

ודיי� קטגוריה. כמדד לעושר הייצוג, נית� דגש למגוו� המופעי� השוני�, הנבדלי� והייחכל ב

;�עליו � טיפוס)�יפ (אביהוא הגדרת הפרוטוט הבסיס לבדיקה זושכוללת הקטגוריה בציור נתו

, הפרוטוטייפ הוא הדג� המוביל Portugaliמושתתת הגדרת הקטגוריה העירונית בייצוג. לפי

. זהו דג� הכולל את מרבית התכונות של קטגוריה ]5[הבולט בקטגוריה, ובכ� קובע את אופיה ו

וצורה בעל אופי שמרני יכול להיות . פרוטוטייפ ]4[המכנה המשות' המקי' ביותר –מסוימת

שמרנית, א� פרוטוטייפ הוא ג� הגור� המאפשר ליצור ייצוג שהוא חדשני, ייחודי ושונה, ובכל

�בכל ייצוג � תי מנסה לבחו� שכ� נכללות בו תכונות הקטגוריה; הבדיקה שערכ –והגיוני זאת מוב

לא מדובר רק בהבדל – 8מה מספר האלמנטי� השוני� שנבחרו לבטא קטגוריה מסוימת � מצויר

לדוגמא: "טרמינל תחבורה" ו"פארק מיחזור" כשני פריטי� –צורני אלא בהבדל תוכני ממשי

בקטגוריית "מנגנוני ויסות, הכוונה ושליטה בעיר". המכנה המשות', נחקר) אותוביחס ל( נבדלי�

במערכות שינוע שילוב�העיר, שטחבמקרה זה, הוא הדגש הנית� למיקו� הפונקציות האלה ב

כאלמנטי� הפועלי� �אזוריות �כללעירוניות או �בוריות כללכפונקציות צי �תר, הגדרתורחבות י

היות� גור� המיועד לתת מענה לעומסי� ו ,מקומיהשלטו� הל מדיניות רגולציה שבמסגרת

חלק מתכונות אלה משותפות לקטגוריה כולה (הכוללת, לדוגמא, ג� . ולתפקוד יומיומי של עיר

ואחרות – ומערכות לאנרגיה חלופית)רשת הרכבות רמזורי�, מער� איזו� אקולוגי, פיצול

ייחודיות לייצוג מסוי�.

במקרים מעטים נכלל אותו אלמנט ביותר מקטגוריה אחת. 8

20

פונקציונלי:�ריות מתאר עירוני צורניפירוט בקטגומידת �

תיאור הקטגוריה

התייחסויות לקטגוריה

בקרב סטודנטים ה

לאיור נחקרים) 5(

מספר ממוצע אלמנטים נבדלים – בקטגוריהבקרב

הסטודנטים

התייחסויות לקטגוריה

בקרב הקבוצה ההטרוגנית

נחקרים) 7(

מספר ממוצע אלמנטים נבדלים – בקטגוריה

בקבוצה ההטרוגנית

נחקרים שהציגו את

מספר האלמנטים הנבדלים *הגדול ביותר

דוגמאות לאלמנטים

ציינו ש **נחקרים

3 7 1.6 5 בניינים, 4 -, ג' 6 -ה' E - 3, 4 - ו'

תעשייה ], 'במגדלים [גמבנים על

]ז'העצים [

רחובות וזיקתם למתאר העירוני

4 1.2 5 1.1 נחקרים 5

2הציגו אלמנטים

בר ישיר מעמפתח הבית

], Eלרכבת [שבילי אופניים

[ו']

3 -, ג' 4 - ו' 2 6 0.8 4 מערכות תחבורה

מנהרות נסיעה

סולאריות D]['ו] נהר ,[

3 -ה' 0.6 2 0.4 2 סביבת העיר

ימית, -עיר תתניצול מחצבים בקרקעית הים

[ה']

E - 2, 3 -ה' 1 4 0.8 3 מטרדים עירוניים

, Aריכוזי עוני [C צפיפות ,[

], זיהום , ז'[ב' ], ו'[ג'

תסיכת

אמצעי תחבורה

3 -, ג' 4 - ו' 2 6 0.8 4מטוס מבוסס חיישנים [א'],

רחפות [ו']כסית ת

- ארעית דינמית

2 0.6 2 0.3 D - 2 ], Dפרסומות [

תאורה מלאכותית [ו']

שטחים פתוחים, צמחייה ומוקדי

פנאי2 0.6 6 2

, C - 2, 7 - ו' 2 -ד' , 2 -ג'

לונה פארק ]C אזור ,[

קיט, טיילת, מוזיאון, אגם

[ו']

מנגנוני ויסות, הכוונה ושליטה

בעיר 4 -, ד' 5 -ג' 2.4 7 1 3

מסלולי תנועה ורמזורים

באוויר [ג'], טרמינל

תחבורה [ו']

התקנים להתמודדות עם תנאים חדשים

ודאות- ותנאי אי

2 -, ג' 3 -ה' 1 4 - 0

מקלטים - תת ומפקדות

קרקעיות [ג'], ניצול מחצבים

ימיים [ו']

מקורות ומערכות אנרגיה

1 0.4 3 0.43 D - 2 אנרגיה

, Dסולארית [ א', ד', ה']

ממד מפלסי של העיר

4 0.8 3 0.9 , A - 2, 3 -ג' C - 2 '2 -, ד

מפלסי 3תחבורה ובנייה [ג']

- - 1.39 4.58 0.75 2.83 ממוצע כללי

האלמנטים הנבדלים זית מייצגת את זהות הנחקר (כפי שהוסבר) והמספר מייצג את מספר* האות העברית/לוע ** בחירת הדוגמאות אינה מעידה על השוואת טיבן לדוגמאות שהציגו נחקרים אחרים שהציג

21

מידת פירוט בקטגוריות מתאר עירוני אנושי: �

תיאור הקטגוריה

התייחסויות לקטגוריה

בקרב הסטודנטים לאיור

נחקרים) 5(

ממוצע מספר אלמנטים נבדלים – בקטגוריהבקרב

הסטודנטים

התייחסויות לקטגוריה

בקרב הקבוצה ההטרוגנית

נחקרים) 7(

ממוצע מספר אלמנטים נבדלים – בקטגוריה

בקבוצה ההטרוגנית

נחקרים שהציגו את

מספר האלמנטים הנבדלים

הגדול ביותר*

דוגמאות לאלמנטים

שציינו ם**נחקרי

פעילות אנושית אינדיבידואלית

2 0.6 1 0.1 E - 2

שהייה ברחוב ]C צפייה ,[

במסך בבית ]E['א ,

פעילות אנושית קבוצתית

2 - ו' 0.6 3 0.3 2

חוזרים מהעבודה

]E מרכז ,[פנאי [ד', ו'],

קומונה [ז']

תנועה אנושית במרחבפעילה

3 -, ג' 3 -ב' 1.7 5 1.2 4

שימוש , Dבמעלית [

E באופניים ,[ וברגל [ב']

מערכות שלטוניות

2 0.4 2 0.3 נחקרים 4

הציגו אלמנט אחד

שליטה בידי ], Bג'וקים [

מפקדות [ג'], ]Eעין [-מגדל

מעמדות חברתיים

4 1 1 0.1 A - 2

משכנות עוני Gated-ו

Community ]A מעמד ,[

]Eהעובדים [

אמצעי הגנה על הביטחון האישי

והקבוצתי3 0.8 2 0.4 A - 2 '2 - , ג

חומה, שער ]A התקן ,[

אישי לזיהוי ]C[ג] מקלט ,[

החלטות מערכות שלטוניות/

מנהליות המשפיעות על חיי היומיום

3 -ה' 0.8 4 0.2 1

הגבלת ילודה [ז'], הקמת

מושבות [ה'], מסלולי תנועה

[ג'] באוויר

מדיניות תכנון עירוני ואיזור

3 -, ד' 3 –ג' 1.7 6 0.8 3

בניית עיר על ], Eמושב [

הרחקת תיעוש [ג', ו']

התקנים טכנולוגיים

אישיים2 0.8 2 0.3 E - 1

רעיל מסנן גז]E קיר מסך ,[]E['א ,

התקנים טכנולוגיים

ציבוריים לשימוש עצמי

2 0.6 0 - D - 2 ], Dמעלית [מעליות

]Eמרחפות [

-תקשורת ביןאישית ואמצעי

תקשורת 2 - ה' 0.3 1 0.4 ~2

, Dאנטנות [], מרכז , ז'ה

תקשורת [ה']

2 -, ג' 4 - ו' 1.1 4 0.2 1 שירותים ומסחרמרכז רפואי,

שדרת חנויות ומסעדות [ו']

- - 0.61 2.58 0.60 2.33 ממוצע כללי

את מספר האלמנטים הנבדלים * האות העברית/לועזית מייצגת את זהות הנחקר (כפי שהוסבר) והמספר מייצג ** בחירת הדוגמאות אינה מעידה על השוואת טיבן לדוגמאות שהציגו נחקרים אחרים שהציג

22

�השתקפות הפער בי� הקבוצות בממצאי הבדיקה (ממוצע כללי) מחזק את עצ� ההבחנה בי

�בחירת הקטגוריות והגדרת� נעשתה עלפונקציונלי ואנושי. � צורני �שני סוגי המתארי� העירוניי�

הבאה המגמה נראה שא� –וקר אחר היה מבצע בחירות אחרות, ע� תוצאות שונות תכ� שח, ויידי

לא נית� להתעל� מהפער שבי� הקבוצות בהתייחסות לקטגוריות לביטוי היא בולטת וברורה.

שפורטו בכל אחת "האלמנטי� הנבדלי�"פונקציונלי, כמו ג� הפער במספר �המתאר הצורני

בי� כי יש ג� משמעות ותוק' לפער המצומצ� שהתגלהמקטגוריות אלה. על רקע זה, נראה

לדמיו� במידת פירוט האלמנטי� שנמצאה בקטגוריות וכ� ג�במתאר העירוני האנושי, הקבוצות

לה� ניתנת תשומת הלב של נושאי�ג� על ה הממצאי� יכולי� להעידעוד נראה כי .מסוג זה

לדוגמא: ממוצע אלמנטי� �ר הייצוג העשוי להצביע במקרי� מסוימי� על עושגור� �הנחקרי�

בקטגוריית "אמצעי הגנה על הביטחו� האישי והקבוצתי" בקבוצת הסטודנטי� 0.8נבדלי� של

בקבוצה השנייה, או הפער ההפו� הקיי� ביחס למערכות תחבורה 0.4לעומת ממוצע של

ה כזו של פירוטה הנוכחית אינה יורדת לרמהשוואול"מנגנוני ויסות, הכוונה ושליטה בעיר". ה

נבדק מספר המקרי� בה� היה , א� ייצוגותרומת� לואינה מדרגת את ער� הקטגוריות השונות

פונקציונלי היה פער לטובת הקבוצה �במתאר הצורניפער לטובת כל קבוצה בשני סוגי המתארי�:

ת קטגוריות בלבד, במתאר האנושי היה פער לטוב �2קטגוריות ופער הפו� ב �10ההטרוגנית ב

.קטגוריות �5ב הטרוגניתקטגוריות ופער לטובת הקבוצה ה �7הסטודנטי� ב

שהציגו הנחקרי� בציוריה� השונות מספר הקטגוריות

השונות בציורי הנחקרי�, נערכה ספירה של מספר 9הקטגוריות 24בהמש� לאיתור וזיהוי

צע הופיעו אצל נחקר בממובשתי הקבוצות. –ונות המופיעות אצל כל מצייר הקטגוריות הש

קטגוריות בממוצע בקבוצה �12.6קטגוריות בהשוואה ל 12.4מקבוצת הסטודנטי� לאיור

בהתייחס להבחנה נחקר. �קטגוריות פר �12.5כ הנחקרי� עומד על 12הממוצע של כל . ההטרוגנית

ווג פונקציונלי לקטגוריות מתאר עירוני אנושי, הרי שבסי�בי� קטגוריות מתאר עירוני צורני

8.1קטגוריות בממוצע בקבוצת הסטודנטי� בעוד הקבוצה ההטרוגנית כללה 6.8הראשו� נכללו

מד הממוצע בקבוצת הסטודנטי� על קטגוריות בממוצע. בקטגוריות המתאר העירוני האנושי, ע

הוא שהציג את מספר הקטגוריות E; נחקר 4.4והממוצע בקבוצה האחרת עמד על קטגוריות 5.6

�, ג' וC. נחקרי� )24(מתו� קטגוריות �17ואחריו מדורג נחקר ה', שהתייחס ל – 21 –ר הגדול ביות

את מספר הקטגוריות בציוריה� קטגוריות. מנגד, הנחקרי� שכללו �15ד' התייחסו כל אחד ל

קטגוריות. 6 –ז' �קטגוריות ו B – 5הנמו� ביותר ה�

� בקטגוריות המתאר הצורני הקבוצות בי�הידוע ספירה זו מאששת את הפער נראה כי

פונקציונלי, א� במקביל מבליטה את יתרונה של קבוצת הסטודנטי� בקטגוריות המתאר האנושי

מספירה מרוכזת ע� זאת, פער שלא היה כה בולט בממוצע מספר ההתייחסויות והאלמנטי�. �

הפער הכללי לה ש, מתגפונקציונלי)�צורניבציורי� (מתאר אנושי+ קטגוריותהופעת של כלל

שנתוני� יתכ� אפוא ).0.2(שתי הקבוצות הוא מצומצ� מאד י� נחקר ב�במספר הקטגוריות פר

אשר הציגו מתאר עירוני �התמקדות נושאית שונה בציורי� שיצרו הסטודנטי� אלה מצביעי� על

לרוב ו � אנושי עשיר יותר, לעומת הקבוצה ההטרוגנית שהתמקדותה הנושאית פחות ממוקדת

.דינמית" לשתיים-וריית "התכסית העירונית הארעיתכולל פיצול קטג 9

23

�על הסיבות ל"התמקדות נושאית" זו פונקציונלי ומתאר אנושי. �בי� מתאר צורני במקבילשילבה

ראה בהמש�.

הגזמהביטוי

נעשתה לאחר שנבח� טיב� של הקטגוריות ומקומ� בביטויי הייצוגי� של עיר העתיד בציור,

תחילה יטאו הנחקרי�: רת ייצוגי העתיד שבבמסגרת יצי מניפולציהה ימנוע שילובישל סקירה

היא לבחו� באיזו קבוצה עושר ,בשני המקרי� ,המטרה ;סימבוליזציה �בהמש� ו, מידת ההגזמה

משו� זאת –לכת �� יותר מרחיקתשתיהיותר ואיזו מ ורחב הפירוט בהגזמה ובסימבוליזציה רב

בה כדי הבעה מקורית/חדשנית מסוימת, שיש�יכולתהזו עשויה לבטא והשליטה יכולת התמרו�ש

להעיד על עושר ייצוגי.

כפי שה� מבוטאי� והעיוות הגזמההמאפייני סמ� איתור �בדיקת ההגזמה נעשתה על �

, מקיפות וכלליות יחסית אשר התקיימו במרבית ציורי הנחקרי� קטגוריות רחבותמסגרת ב

לאתר ולאפיי� את בתו� כ�, נעשה ניסיו� .ליצירת בסיס השוואתי – בבדיקות הקודמות) וזוהו(

בה� מדובר ב"הגזמה ניכרת" (שינוי מסגרת חיצונית, עיוותי צורה מוחלטי� וכו'). אות� מקרי�

קור� בניתוחי המדיה שנערכו סמ� קריטריוני� שמ�על, בי� היתרו, נעש השוואות מידת ההגזמה

השמרנות כמו הרצ' והמדרג בי� מידת – ]5[ ממצאי הבחינה של פורת לציורי נחקרי�וב בקורס

למידת החדשנות, וההבחנה בי� החפיפה הייצוגית והאפיוני� השגורי� לבי� ייצוגי� "מפתיעי�"

כ� התקיי� ממד השוואתי ; מוקצני�, חורגי� מהגדרות מקובלות ו"בלתי שגרתיי�")ייחודיי�, (

של מידת ההגזמה אצל נחקר מסוי� בהשוואה ליתר הנחקרי�.

לאות� אלמנטי� שבחרו הנחקרי� לכלול ולשלב בדיקת ההגזמהבאופ� כללי, התייחסה

אופ� אופי והוערכו באמצעות� לקריטריוני� דוגמאותכמה בציוריה�, כמו ג� לאופ� בו עשו זאת.

) שיעור השתנות 2) מידת ההשפעה של תופעה והיקפה, (1( :ה�של האלמנטי� השילוב וההצגה

) היגיו� בקשר בי� 4קו� האד� במרחב העירוני, () הקצנת מי3( המער� החברתי ביחס להווה,

) דומיננטיות ומרכזיות של גור�/תהלי� במכלול 6) טווח/היק' ההשפעה של אלמנט, (5אלמנטי�, (

) ההיגיו� 9) סימטריה ואיזו� במתאר העירוני, (8(המידה, �) ריאליות יחסי קנה7( המתואר,

בפרופורציות האלמנטי�.

� כפי שהופיעו בכל אחת מ "הגזמה"ה את הביטויי� הנחשבי� כמבטאי מציג הטבלה הבאה

וכ� מוצגי� צורנילשינוי/עיוות תוכ� פנימיהקטגוריות, ובתו� כ� ישנה הבחנה בי� שינוי/עיוות

" בכל אחת משתי הקבוצות:הגזמה ניכרתביחס לכל קטגוריה מספר המקרי� שאובחנו כ"

24

קטגוריותבהן נבדקה

ההגזמה

נוי/עיוות שי תוכן פנימיבקבוצת

הסטודנטים *לאיור

נחקרים) 5(

שינוי/עיוות תוכן פנימיבקבוצה *ההטרוגנית

נחקרים) 7(

שינוי/עיוות צורני

בקבוצת הסטודנטים

*לאיור נחקרים) 5(

שינוי/עיוות צורני

בקבוצה *ההטרוגנית

נחקרים) 7(

הגזמה **ניכרת

בקבוצת הסטודנטים

לאיור קרים)נח 5(

הגזמה **ניכרת

בקבוצה ההטרוגנית

נחקרים) 7(

1 2 2 3 1 1 בניינים

רחובות וזיקתם למתאר העירוני

1 0 1 1 0 2

0 1 1 1 1 1 מערכות תחבורה

0 1 0 1 0 1 מטרדים עירוניים

שטחים פתוחים, צמחייה ומוקדי

פנאי

0 1 3 2 1 0

מנגנוני ויסות, הכוונה ושליטה

***בעיר

1 3 1 1 0 1

ממד מפלסי של העיר

0 1 2 2 0 1

תנועה אנושית פעילה במרחב

2 2 2 1 2 0

אמצעי הגנה על הביטחון האישי

והקבוצתי

0 0 1 1 0 0

מדיניות תכנון עירוני ואיזור

0 2 1 3 0 2

7 7 14 16 11 7 סה"כ

2 3.2 1.6 1.4 ממוצע לנחקר

אחוז הגזמה ממוצע מסך

התייחסויות**** ה לקטגוריות אלה

18.6% 19.4% 44.2% 29.7%

גורמים נוספים פרט הגזמה ניכרת עשויה לנבוע מ** מסוג זה מספר הנחקרים שניתן לזהות בציוריהם הגזמה* כהגדרת *** פעם אחת בלבד נספרה; גם כאשר ההגזמה הניכרת היא ביותר ממאפיין אחד, היא תוכן וצורהל

כפי שהופיעו בשתי הטבלאות הקודמות (לדוגמא: **** יפונקציונל-ת קטגוריות המתאר הצורניבסקיר 8סעיף )ההתייחסויות למנגנוני ויסות, הכוונה ושליטה בקבוצה ההטרוגנית כללו שינוי/עיוות תוכן פנימיסך מ 42%

קבוצות הוא ביחס להגזמה מסוג שינוי/עיוות תוכ� פנימי, הפער בי� שתי הנית� לראות כי

פער ניכר ישנו ,ע� זאת .), וא' נוטה לטובת הקבוצה ההטרוגנית0.8%או 0.2( מצומצ� יחסית

, בחלקו יכול לנבוע פער זה). 14.5%או 1.2( בשינוי/עיוות הצורני לטובת הסטודנטי� לאיור

ת", ביחס למינו� מקרי� של "הגזמה ניכר ;הטובה יותר של הסטודנטי�כביכול, מטכניקת הציור

�ג� ללא צור� בשליטה טובה �לדעתי �, שכ� הגזמה כזו אפשרית הפער בי� הקבוצות קט

; לעושר הייצוגי באחת הקבוצותמובהק זה, אי� יתרו� במוב� מהממוצע בטכניקות ציור/איור.

י עושר יבינה לבי� ביטו זיקהכמה מהבדיקות הבאות ינסו לבודד את השפעת טכניקת הציור ואת ה

הערכות ובתפיסות הנחקרי� ביחס להיק' בדיקות אחרות ינסו לזהות הבדלי� באילו ו ,ייצוגי

הגזמה כדאי לזכור כי מה שעשוי להיות בסיס להגזמה. �יד� �השינוי העתידי, כפי שהוא נתפס על

במידה מסוימת היא יתכ� שולכ� – ]4[היא ג� אחד ממאפייניו הבולטי� של ז'אנר המדע הבדיוני

25

זה אינו סותר את עושר הייצוג, א� – הנחקרי� כחלק מחשיפת� למדיומי� שוני� חלחלה לייצוגי

.עשוי לערער לעיתי� את מקוריותו

ביטוי נית� למצוא ג� במסגרת בדיקת ה ,הגזמה בשתי הקבוצותהופעת התייחסות נוספת ל �

בסעי' הבא. –של תפיסות, גישות ומגמות במנוע הסימבוליזציה

לסוגיה יזציהסימבול שילוב

�על תפיסות ב"יצירת העתיד" ג� כפי שהוסבר ברקע התיאורטי, הסימבוליזציה עשויה להישע

כאלה שמקור� במדיה ,ובתו� כ� – ידועי�ועל תרחישי� מוכרותקיימות, גישות רווחות

או כאלה שמקור� מחו4 למדיה העתידית א� התבססו והתקבעו בה המבטאת ייצוגי� עתידיי�

נעזרתי בסקירת ובחינת המדיה שנעשו בקורס (סרטי מדע בהגדרת הבדיקות ור� השני�. לא

עתידיות). כל תכנוניות� תפיסות אדריכליותאמנות וציור, ספקולטיבית, �בדיוני, ספרות עתידנית

השימוש , חברתיי� ואישיי�. אלה יכולי� להתייחס לממדי� צורניי� של העיר, א� ג� תפקודיי�

הוא כאמצעי ליצור –בציור, לדוגמא –י שהתבקשו לבטא את ייצוגי עיר העתיד ידי מ� בה� על

וכאמצעי יעיל להעברת מסרי� ומוכר של עיר עתידית, כבסיס רעיוני לביטוי האישי נהירביטוי

]4[��עירשהכוונה כא� אינה לסוגי� השוני� של ערי� הנזכרי� במדיומי� השוני� (כמו ,. יצוי

, של ערי עתיד אלה דומיננטיי��רחבי��אלא לאפיוניה� הכלליי� ,)י אוטופיהית, עיר בי� ועראנכ

�וכ� נעשה ניסיו� שלא לעסוק באלמנטי� המיועדי� במובהק לביטוי תחושת "מקו�" ו"אי

. כ� עשויי� להופיע או שלא להופיע בייצוגי� מסוימי��מקו�", ועל

) 1(חיפשתי בציורי הנחקרי� ה�: אות� רכיבי ומאפייני הייצוג המקובלי� במדיה �

) 3(, "תהו� עירונית) "2פני כל המרחב, לא בנייה לגובה), (�קטגוריית בנייני ענק (בולטי� על

�בינוי תת) 6עיר בי�, () 5) ערי� צפות/מרחפות בחלל, (4"חומת בנייני�" החוסמת את המבט, (

) 10) תנועה במרחב האנכי, (9(מפלסיות, �) מערכות תעבורה רב8(� עיליי�, ) מעברי7קרקעי, (

) סרבול במבנה 12) תיאור חשו�/אפל של סביבת העיר, (11ידי כיפה/חופה, (� ערי� מוגנות על

אקולוגית (ג� מחו4 לעיר), � ) דעיכה סביבתית14) התפוררות והידרדרות עירונית, (13העירוני, (

כאניי� או שהעיר עצמה (ריבוי אלמנטי� מ מכונה�עיר) 16) התפשטות והתרחבות הערי�; (15(

(� ) חיי� עצמאיי� של העיר שאינ� תלויי� בפרט וביטול מעמדו ומקומו,17(, היא מנגנו� ממוכ

) 19מבניי� בעיר בחיי הפרט (ממשקי� שוני�), (�) התעצמות מקומ� של אלמנטי� פיזיי�18(

עיר העתיד ) 21() מרחב מגורי� קומפקטי ומצומצ�; 20טכנולוגיות שעדיי� לא קיימות במציאות, (

) שליטת חברה אוטופית אליטיסטית 23) סגרגציה מפלסית/אנכית, (22(כתוצר תהלי� חברתי,

פעילות ) 25(אד� או אנשי� מתוגברי� גנטית/טכנולוגית, �אד� ע� דמויי�עימות בני) 24(בעיר,

) 28(�), אלמנטי� תומכי חיי� (או היעדר) 27("אח גדול", שררה ואיו� מצד ) 26(אלימה בעיר,

�ביטוי תופעות דמוגרפיות) 29(קיומיי�), �אלמנטי� שנועדו לשפר את איכות החיי� האנושית (לא

התיישבותיות.

את מספר הרכיבי� והמאפייני� הדומי� לייצוגי ערי עתיד במדיה, כפי הטבלה הבאה מציגה

�ודי ברכיבי� אלה עלשביטאו הנחקרי� השוני� בציוריה�. במקביל, נבדק היכ� נעשה שימוש ייח

ידי המצייר:

26

מאפיין ייצוג / רכיב הדומה למדיה

מספר* ביטוייםבציורי קבוצת

הסטודנטים לאיור נחקרים) 5(

שימוש ייחודי - ברכיב/מאפיין

בקרב **הסטודנטים

מספר* ביטויים בציורי הקבוצה ההטרוגנית

נחקרים) 7(

שימוש ייחודי - ברכיב/מאפייןבקבוצה

**וגניתההטר

- 0 - 3 ענק- בנייני

- 0 - 1 "תהום עירונית"

[ג'] 1 2 - 3 "חומת בניינים"

- 0 - 0 עיר צפה/מרחפת בחלל

- E[? ]E[? 2[ עיר בים

[ה'] 1 3 - 0 קרקעי-בינוי תת

- C[ 2[ 1 3 מעברים עיליים

[ג'] D[ 3 1[ 1 2 תמפלסי-תעבורה רב

- 5 - 3 תנועה במרחב האנכי

[ה'] 1 1 - 0 חופה להגנהכיפה/

תיאור חשוך/אפל של סביבת העיר***

1 - 1 -

[ז'] D ,E[ 3 1[ 2 3 סרבול במבנה העירוני

התפוררות והידרדרות עירונית

2 - 0 -

- 3 - 2 אקולוגית דעיכה

התפשטות והתרחבות העיר

2 1 ]E[ 3 -

- E[ 0[ 1 2 מכונה-עירחיים עצמאיים של העיר,

טביטול הפר1 - 0 -

מקומם של אלמנטים - D ,E[ 3[ 2 4 מבניים בחיי הפרט

טכנולוגיות שעדיין לא קיימות במציאות

3 - 4 -

[ז'] 1 1 - 1 מרחב מגורים קומפקטי

עיר העתיד כתוצר תהליך חברתי

[ו', ז'] 2 4 - 3

- 0 - 2 סגרגציה מפלסית

שליטת חברה אוטופית אליטיסטית בעיר

3 - 1 -

-מות בנ"א עם דמוייעי אדם/ מתוגברים גנטית

0 - 0 -

- 0 - 1 פעילות אלימה בעיר

- 0 - 3 "אח גדול"שררת

[ה'] D[ 5 1[ 1 2 אלמנטים תומכי חיים

אלמנטים משפרי איכות חיים אנושית

4 - 5 -

-תופעות דמוגרפיות [ב', ה'] 2 5 - 2 התיישבותיות

11 56 9 56 סה"כ

ציוריהם את רכיב/מאפיין הייצוג ** קביעת הייחודית במספר הנחקרים בקבוצה שביטאו * הנתון מתייחס ל ניכרת-ייחודי אינו מעיד בהכרח על הגזמה. שימוש ובהתאם לסקירת המדיה בקורס –פי החלטתי -נעשתה על

הציורים לא נצבעו והדבר יכול להשפיע על הופעה וביטוי של מאפיין זה ***

27

יהוי רכיבי ומאפייני הייצוג הדומי� לרכיבי� ומאפייני� הנפוצי� במדיה הכתובה לאחר ז

בממוצע הופיעו בכל אחת מהקבוצות. –נערכה ספירה של הופעותיה� אצל כל מצייר והחזותית,

רכיבי� ומאפייני ייצוג הדומי� למדיה בהשוואה 11.4אצל כל נחקר מקבוצת הסטודנטי� לאיור

הנחקרי� עומד על 12. הממוצע של כל י� בממוצע בקרב הקבוצה ההטרוגניתרכיבי� ומאפיינ �8ל

17 –הציג את מספר הרכיבי�/מאפייני� הגדול ביותר Eנחקר; נחקר �רכיבי�/מאפייני� פר 9.3

14). אחריו מדורג נחקר ה', שכלל 21 –(כזכור, הוא ג� הציג את מספר הקטגוריות הגדול ביותר

ז' �ו A ,Dרכיבי� ומאפייני� והנחקרי� �12התייחס ל C. נחקר )29 (מתו� רכיבי� ומאפייני�

. מנגד, הנחקרי� שכללו בציוריה� את מספר כל אחד רכיבי�/מאפייני� 10הציגו

מבט כולל ב; 5 –רכיבי�/מאפייני� ונחקר א' 3 –הרכיבי�/מאפייני� הנמו� ביותר ה� נחקר ד'

בקבוצת הסטודנטי� לאיור והשראתה י המדיה הסתמכות או ביטושעל נתוני� אלה, נית� לומר

נחקרי� ע� מספר כמהע� זאת, בכל קבוצה יש –גבוהי� יותר מאשר בקבוצה ההטרוגנית

5: בשתי הקבוצות � , ובס� הכל)10�17) ואחרי� ע� מספר רכיבי� גבוה (3�8רכיבי� נמו� (

נחקרי�, בהתאמה. �7נחקרי� ו

הנחקרי� שנבדקו קיי� גיוו� 12ו המצומצ� של המדג�, בקרב הטבלה מראה כי למרות היקפ

של רכיבי� ומאפייני�. רכיבי� ומאפייני� אלה מייצגי�, במידה כזו או וביטוי רחב גדול יחסית

"סכמות מוכנות חדירת ( הציורי�המציירי� ועל מקורות הייצוגאחרת של נאמנות, את השפעת

זה האומד� הבלעדי המשמש למטרה זו במחקר זה, שכ� .)]Relph ]5, כהגדרת לייצוגי� מראש"

מקורות ההשפעה שהובאו לביטוי ה או בדיקת אישית למדי�ו בדיקה ישירה של חשיפהלא נעש

מקורות מספר . ביחס לעושר הייצוג, הרי שהממצאי� עשויי� לשק' את במהל� משימת הציור

הנחקר בה� עושהלשימוש אותו , אבל סביר להניח שיש משמעותהקבוצות� של כל אחת מ הייצוג

ידי המציירי� � ברכיבי� ומאפייני� אלה על שימוש ייחודי. לאור זאת, בדקתי הא� נעשה בפועל

שימוש כי נראה [בטבלה]. בהתא� להתרשמותי, /המקורית במשמעות� המקובלתהופיעו או שה�

� הטרוגניתמהמקרי� בקבוצה ה �19%מהמקרי� בקבוצת הסטודנטי� וב �16%ייחודי קיי� ב

מעיד על ינו שיעור דומה, ולפיכ� אנראה כי זהו �וביחס למספר הנחקרי� השונה בשתי הקבוצות

.פער בעושר הייצוג

יותר יכולה לבחו� הא� יש בהימנעות משימוש ברכיבי� שגורי� ומוכרי� פורטתבדיקה מ �

הנחקר באופ� עצמאי את התיאור אלה כדי להעיד על מקוריות הייצוג בציור, ולזהות כיצד משלי�

העירוני אותו הוא יוצר.

28

י, נית� למצוא ג� רכיבי� ייצוג עתידנבדומה לרכיבי� ולמאפייני� התורמי� ליצירת �

של עיר העתיד שה� קולקטיביי� ו/או שואבי� ממקורות ייצוג עירוני שמרניומאפייני� של

יפולציה ניכרת לא עברו מנאות� אלמנטי� אשר ג� ה� שוני�, ובמידה מסוימת אלהמשניי�

נית� ג� לראות בכ� היפו� . )עיוות והגזמה( לא עברו כלל מניפולציהלהשלכת� לעתיד או א'

מסוי� של הרכיבי� והמאפייני� שנבחנו קוד� לכ� או את היעדר� במכלול המבטא עיר עתידית;

ייצוגי� דוגמאות לסמ� �נחקרי�, עלבקרב שתי קבוצות ה בחרתי לבחו� מספר ביטויי� כאלה

) ובציורי� עצמ�:2001עירוניי� שמרניי� שהוצגו בקורס, אצל פורת (

הציג ) ניסיו� ל3() התייחסות לקו האופק והצגתו, 2( ) מיקו� העיר בסביבה יבשתית רגילה,1(

מידה �קנישני יותר מידה דומה של מרבית המבני� ולכל ה� ) קנה4(עיר הכוללת את כל מרכיביה,

) ריבוי קווי� ישרי� וזוויות ישרות 6) מתאר עירוני סימטרי ומאוז�, (5מבני�), (�בולטי� (ללא מגה

ישר לרוב –) רחוב עירוני מודגש ומובח� 8) מבנה מסורתי של רשת רחובות, (7במתאר העירוני, (

גרתי של פיזור פונקציות ש�) מתאר עירוני קלאסיZoning ,()10) איזור (9(ומוצמד לבנייני�,

) 13( ) ריכוזי� נקודתיי� של הצפיפות העירונית,12(גדר וברור, ) מרכז עיר אחד, מו11( ושירותי�,

) 15(ת מסורתית ושגרתית בחזית המבני�, ) צורניות ארכיטקטוני14( חלוקה לרבעי� ושכונות;

) ריבוי מבני� 17יג, () היעדר אלמנטי� בעלי מתאר חדשני וחר16(, הבנייהסיגנו� אחיד של

) 20( ; 10) גגות שטוחי�19(פיזור אחיד של חלונות, ) 18שצורת� מרובעת או שואפת למרובעת, (

ו/או רכבות ) מכוניות ממונעות רגילות על כבישי�21( היעדר אלמנטי� טכנולוגיי� חדשניי�,

) כלי תעופה 22( ,)יותר לצד אמצעי תחבורה מתקדמי�באופ� בלעדי או ( רגילותעיליות/תחתיות

פני הקרקע בלבד,�) תנועה ממונעת על24() היעדר תחבורה אווירית, 23( הקיימי� ומוכרי� בהווה,

נה על ) הותרת אלמנטי� הנחשבי� כבר היו� למיושני� והחלו לחלו' מהעול� (עמודי אנט25(

ולל פעילויות (לא כ להווה שגרה אופייניות עילויות) תיאור פ26(עש� הנפלט ממכוניות); , גגות

קבוצות חלוקה (מעמדית) של) 28( ,(ג� א� בכיתוב בלבד) ) התייחסות לטובת הכלל27(, פנאי)

אוכלוסייה השואבת מההווה.

הממצאי� מוצגי� בטבלה הבאה:

הנחקרים הם כולם ישראלים וגגות שטוחים הם מאפיין בולט של סביבת ההווה העירונית שלהם. 10

29

רכיב / מאפיין ייצוג שמרני לכאורה

מספר* ביטוייםבציורי קבוצת הסטודנטים לאיור

נחקרים) 5(

ביטויים מספר*בציורי הקבוצה

ההטרוגנית נחקרים) 7(

מיקום העיר בסביבה יבשתית 4 5 רגילה

1 3 התייחסות לקו האופק והצגתו

ניסיון להציג עיר הכוללת את כל 4 0 מרכיביה

מידה דומה של מרבית -קנה מידה -קני 2האלמנטים או

2 6

4 4 מתאר עירוני סימטרי ומאוזן

וזוויות ישרות ריבוי קווים ישרים במתאר העירוני

3 4

3 2 מבנה מסורתי של רשת רחובות

ישר –רחוב עירוני מודגש ומובחן לרוב ומוצמד לבניינים

2 2

Zoning( 0 5איזור (

שגרתי של - מתאר עירוני קלאסי פיזור פונקציות ושירותים

1 4

3 0 מרכז עיר אחד, מוגדר וברור

ריכוזים נקודתיים של הצפיפות העירונית

0 5

2 1 חלוקה לרבעים ושכונות

צורניות ארכיטקטונית מסורתית ושגרתית בחזית המבנים

2 4

4 2 סיגנון אחיד של הבנייה

היעדר אלמנטים בעלי מתאר חדשני וחריג

0 4

ריבוי מבנים שצורתם מרובעת או שואפת למרובעת

2 5

3 3 פיזור אחיד של חלונות

5 3 גגות שטוחים

עדר אלמנטים טכנולוגיים הי 2 1 חדשניים

מכוניות ממונעות רגילות על כבישים ו/או רכבות עיליות/תחתיות

רגילות2 4

3 0 כלי תעופה הקיימים ומוכרים בהווה

2 3 היעדר תחבורה אווירית

1 2 הקרקע בלבדתנועה ממונעת על

הותרת אלמנטים הנחשבים כבר 2 1 היום למיושנים וחולפים מהעולם

תיאור פעילויות שגרה אופייניות להווה

1 1

4 0 התייחסות לטובת הכלל

חלוקה של קבוצות אוכלוסייה השואבת מההווה

2 0

]13[ 91 ]9.6[ 48 סה"כ [ממוצע לנחקר]

* מספר הנחקרים בקבוצה שניתן לזהות בציוריהם את רכיב/מאפיין הייצוג

30

ו כרכיבי� ומאפייני� שמרניי� בבדיקה הנוכחית מציגות רמות שונות של הדוגמאות שנבחר

שמרנות "פוטנציאלית". חשוב להסתכל על התמונה הכללית, שכ� לכל רכיב/מאפיי� בודד

3.4קיי� פער של ,שתי הקבוצותהנחקרי� בי� ממוצעי משמעות נמוכה יחסית בפני עצמו. ב

האפיו� השמרני ניכר יותר בציורי הקבוצה �, ונראה כי דבר של מה בכאינו רכיבי�/מאפייני�. זה

על עושר ייצוגי מצומצ� של עיר העתיד דאי ואופ� ואינו מעיד בע� זאת, ייצוג שמרני . ההטרוגנית

שנה 100בעוד "מהותי לא צפוי שינוי"אצל נחקרי� מסוימי� הוא חלק מתפיסה לפיה משו� –

את לה הא� הוא נובע מקושי למתוח ולהשלי� לעתיד השאמתעוררת , לעיתי� [נחקר ו']. בה בעת

ההווה המוכר ולחרוג ממנו כאשר הדבר נדרש.

בנוס' לסימבולי� שנזכרו ונסקרו – אקטואליי�"רכיבי� "ו מגמותגישות, , תפיסות �

, ישנ� ג� של עתיד והווה כמבוססי מדיה וכחלק ממאגר סימבולי� תיאוריי�/צורניי� קולקטיבי

זה אמצעי .]4[ בולי� שמוזני� מתו� תפיסות רווחות בציבור ומנגזרותיה� האינדיבידואליותסימ

לעתיד של המבוטאי�, בי� היתר, באמצעות ההמרה התייחסות לעתיד אישי וקולקטיבי

לרוב הביקורת שלנו על ההווה מתורגמת , Jamesonלפי כאשר – �סימבולי� אלה והגזמת

מההווה � קיי� ג� ממד של "רכיבי� אקטואליי�"; ]4[לעתיד לחזונות אפוקליפטיי� ביחס

דוגמא לכ� עשויה להיות ציורו –הבאי� לביטוי בייצוגי� באמצעות מנוע הסימבוליזציה �הקרוב

המציג עיר לאחר הפצצה גרעינית איראנית, שהוקצנה לכדי השמדת המי� האנושי. Bשל נחקר

בהתא� לסברה (ולמיתוס) לפיה –ל ג'וקי�" זו "עיר ש –הוא משלב בכ� תפיסה נוספת

י� האחרי� לא ישרדו שואה במקרה שמרבית היצורי� החיתשלוט בעול� המקקי� תאוכלוסיי

גרעינית; סוגיה נוספת, שככל הנראה זכתה למרכזיות בייצוגי� מסיבה דומה, היא ההתחממות

שלושהי בייצוגיה� של המוצגת כגור� מרכז � שהשלכותיה הולכות ומתבררות כיו� הגלובלית

נחקרי�: נחקר ב', נחקר ה' ונחקר ז'.

ובהמש� לסווג� ,נחקרי�בחרתי לנסות לאתר את התפיסות והגישות הבאות לביטוי בציורי ה

לסימבולי� אלה. וצות נית� לזהות ביטוי מגוו� ורב פניו, נראה כי בשתי הקב� ולפענח�. על

) התמוססות �2 וסיכוניה, () הקצנת פערי� חברתיי1מ�: (בציורי� ה� כדלק 11הסימבולי� שזוהו

) נסיגת מוסד המשפחה והפחתה בריבוי הטבעי, 3אישיי�, (�ריות החברתית והקשרי� הבי�הסוליד

בי� פרטי� ניכרת) אחידות 5יעה בפרטיות, () שליטה/בקרה מוגברת על הפרט ואורח חייו ופג4(

) התמוטטות מער� השליטה הקיי�, 7טוטליטארי, ( ) שלטו�6וקבוצות וצמצו� הביטוי האישי, (

) צמצו� מרחב המחייה של 10פיצו4 אוכלוסי�, () צפיפות/9קיומי, ( –) איו� בטחוני 8(

לב לאיכות החיי�, שעות � ) יתר תשומת12ט, () ניוו� גופני/נפשי של הפר11הפרט/האוכלוסייה, (

) 15) הגברת הבנייה לגובה, (14ו' בנייה, () היעדר שטחי� פנויי� וציפ13הפנאי ושטחי� פתוחי�; (

אך - ור הטיה מסוימת דבר העשוי ליצ -פעתן בפועל בציורים הנבדקים עצמם הגדרת התפיסות והגישות נסמכת אמנם על הו 11

ישות והתפיסות שכללו נחקרי הקבוצות השונות בציוריהם ולסיווגן הנושאי (בהמשך).הג יש משמעות לכמות

31

) זיהו� 18היעדר שטחי� פתוחי�/ירוקי�, () 17) קשיי תנועה וגישה בעיר; (16עומס תחבורתי, (

אפקט ) 20טבע וצמצו�/אובד� מקורות אנרגיה, ( הידלדלות משאבי) 19, (/קיצוניאוויר מוגבר

עולמית וצמצו� �הי�, הצפה כלל�ס�: עליית מפלוהשלכותיה –האר4 �החממה והתחממות כדור

) התערבות 22( ...,חו�פגעי מזג אוויר, הטבעיי�: התערערות תנאי המחייה) 21שטח היבשות, (

שינוי מהותי מחייב של אורח ) 24() מודעות סביבתית גבוהה, 23(מלאכותית מוגברת בסביבה,

�) נטישת ערי� קיימות ויצירה מחדש של עיר אקולוגית25להמש� קיו� אנושי, (הנדרש החיי�

)27תי של תנאי המחייה הטבעיי�, () שחזור מלאכו26ידידותית (אוטופית, חזרה למקורות), (

) הסתמכות גוברת 29(, חסכוני באנרגיהבניי� חכ�, אקולוגי, ) 28גיות חלופיות/אלטרנטיביות, (אנר

סכנה עתידית �) חוסר וודאות 31משופרת; ( לוגית) יעילות טכנו30ל מחשוב וטכנולוגיה, (ע

שית יכולת ההישרדות האנו) 33של המי� האנושי, ( מוחלטת) הכחדה 32אפשרית א� לא מוגדרת, (

.לצרכי� אנושיי� חיצו�החלל ה ניצול) 34(תרומת הישגי� מדעיי� וכו'), (

נות מוצג בטבלה הבאה:מקומ� של התפיסות והגישות בציורי הנחקרי� מהקבוצות השו

32

/ גישה / מגמה / סברה תפיסה

בציורי מספר* ביטויים קבוצת הסטודנטים

לאיור נחקרים) 5(

בציורי מספר* ביטויים הקבוצה ההטרוגנית

נחקרים) 7(

0 2 הקצנת פערים חברתיים וסיכוניה

0 1 יםאישי- ריות החברתית והקשרים הביןהתמוססות הסוליד

2 1 נסיגת מוסד המשפחה והפחתה בריבוי הטבעי

שליטה/בקרה מוגברת על הפרט ואורח חייו ופגיעה בפרטיות

2 1

1 2 אחידות ניכרת בין פרטים וקבוצות וצמצום הביטוי האישי

1 1 שלטון טוטליטארי

2 1 התמוטטות מערך השליטה הקיים

0 1 קיומי –איום בטחוני

3 2 פיצוץ אוכלוסיןן, אוכלוסי צפיפות

2 1 צמצום מרחב המחייה של הפרט/האוכלוסייה

0 2 ניוון גופני/נפשי של הפרט

לב לאיכות החיים, שעות הפנאי ושטחים -יתר תשומת פתוחים

2 5

4 3 היעדר שטחים פנויים וציפוף בנייה

5 2 הגברת הבנייה לגובה

1 1 עומס תחבורתי

3 1 קשיי תנועה וגישה בעיר

4 2 היעדר שטחים פתוחים/ירוקים

2 2 זיהום אוויר מוגבר/קיצוני

2 2 הידלדלות משאבי טבע וצמצום/אובדן מקורות אנרגיה

3 0 והשלכותיהם - גלובליתאפקט החממה והתחממות

3 1 התערערות תנאי המחייה הטבעיים

6 0 התערבות מלאכותית מוגברת בסביבה

3 1 מודעות סביבתית גבוהה

3 1 שינוי מהותי מחייב של אורח החיים להמשך קיום אנושי

- נטישת ערים קיימות ויצירה מחדש של עיר אקולוגית ידידותית

0 4

4 1 שחזור מלאכותי של תנאי המחייה הטבעיים

3 1 אנרגיות חלופיות/אלטרנטיביות

3 2 אנרגיהחסכוני בבניין חכם, אקולוגי,

5 3 ולוגיההסתמכות גוברת על מחשוב וטכנ

4 3 יעילות טכנולוגית משופרת

אך לא ,סכנה עתידית אפשרית/צפויה –חוסר וודאות 1 1 מוגדרת

1 1 הכחדה מוחלטת של המין האנושי

3 1 יכולת ההישרדות האנושית

1 0 ניצול החלל החיצון לצרכים אנושיים

]12.1[ 85 ]9.4[ 47 [ממוצע לנחקר] סה"כ בקבוצה שניתן לזהות בציוריהם ביטוי לתפיסה, גישה, מגמה או סברה מסוימת. * מספר הנחקרים

33

. נתו� זה מלמד כי , לטובת האחרונה2.7בי� הסטודנטי� לקבוצה ההטרוגנית, עומד על הפרשה

בעוד בקרב הסטודנטי� לאיור ניכר שיעור גבוה יותר של הסתמכות או ביטוי המדיה והשראתה,

בוצה ההטרוגנית מזוהה הסתמכות רבה יותר על תפיסות, גישות, מגמות וסברות בייצוגי הק

שתי נפוצות יחסית אצל באופ� כללי, נית� לראות כי תפיסות וגישות אלה ה� , והרווחות בציבור

הקבוצות.

ת המש�: בכמה מקרי�, יתכ� כי ביחס לעושר הייצוג, יש משמעות מסוימת ובדיקהצעה ל �

) של תפיסה, גישה, מגמה או סברה המופיעה אצל נחקרי� בודדי�. מנגד, Uniqueת (לייחודיו

תפיסות שה� �יתכ� כי ישנה משמעות ג� לתפיסות והגישות שבוטאו במספר גדול של ציורי�

"פופולאריות". בדיקה אינדיבידואלית של נחקרי� יכולה לבחו� את המקרי� בה� תפיסות

ות בציורי� ולזהות מה נכלל ש� במקומ�.וגישות אלה כמעט אינ� מופיע

של התפיסות, הגישות, המגמות והסברות שביטוייה� סיווג קטגוריהטבלה הבאה מציגה

קטגורית, נערכה ג� הבחנה בי� סימבוליזציה �אותרו בציורי הנחקרי�. לצד החלוקה הנושאית

הצעת במסגרת של או הצגת בעיההעושה שימוש בתפיסה/גישה/מגמה/סברה כביטוי ל

תפיסות במסגרת ביטוי ה הגזמהלבעיה. בנוס' נבדק הא� עשה הנחקר שימוש ב פתרו�/מענה

יר.והגישות שנזכרו בייצוג שצו

34

סיווג התפיסה/ הגישה/ *המגמה

מספר ביטויים** בקבוצת

הסטודנטים נחקרים) 5(

בסוגריים: שימוש בהגזמה

מספר ם** ביטויי

בקבוצה ההטרוגנית

נחקרים) 7(בסוגריים: שימוש בהגזמה

הצגה כבעיהבקבוצת

הסטודנטים לאיור

נחקרים) 5(

הצגה כבעיהבקבוצה

ההטרוגנית

נחקרים) 7(

הצעת פתרון/מענהבקבוצת

הסטודנטים לאיור

נחקרים) 5(

הצעת פתרון/מענהבקבוצת ההטרוגנית

נחקרים) 7(

–חברתית ת שלטוני

)5( 7 ]5 [ 4 ]2[ 6 3 2 1

דמוגרפית )2(

3 ]1[ 5 ]3[ 3 2 0 4

רמת הפרט )3(

5 ]4 [ 3 ]3 [ 5 3 2 0

אורחות חיים )2(

2 ]2 [ 5 ]4 [ 1 2 3 8

מצב העיר ופיתוח עירוני

(כולל תחבורה))4(

7 ]4[ 13 ]6[ 4 3 4 12

–סביבתית מקומית***

)5( 6 ]2[ 15 ]6 [ 4 0 4 15

–סביבתית עולמית***

)3( 2 ]0 [ 8 ]7 [ 1 6 1 8

טכנולוגיה )4(

9 ]4 [ 15 ]4 [ 5 3 9 15

–איום קיומי בטחוני ואחר )3(

3 ]3 [ 2 ]0 [ 3 1 0 1

יכולת התמודדות

אנושית )4(

3 ]2 [ 15 ]9[ 0 3 2 12

76 27 26 32 ]44[ ]27[ **** סה"כ - 51.7% 57.4% הגזמה % 89% 57% 30% 68% מסך ביטויים %

מספר הנחקרים בקבוצה ** קטגוריה הגישות, המגמות והסברות שסווגו תחת ה * בסוגריים: מספר התפיסות, הקודמתעיבוד לנתוני הטבלה שניתן לזהות בציוריהם ביטוי לתפיסה, גישה, מגמה או סברה מסוימת.

בהתאם –עולמי -מקומי וסיווג סביבתי-בין סיווג סביבתי" פוצל הביטוי ל"התערערות תנאי המחייה הטבעיים *** –, הטרוגנית 47 –סטודנטים :)טבלה הקודמתה(מסה"כ ביטויים לקבוצה כאשר **** למקרה המוצג בציורים

85

בדיקת המאפייני� השמרניי� עשויי� ליצור רוש� כי שנתוני הטבלה הקודמת וממצאי עודב

ייצוגי הקבוצה ההטרוגנית מושתתי� על רכיבי� פשוטי�, בסיסיי�, רווחי� ונפוצי�, הבדיקות

והשימוש שנעשה שבטבלה זו מנסות לזהות הא�, ועד כמה, אופ� ביטוי רכיבי� אלה בציורי�

מי שעל ייצוג עשיר; ההנחה היא י להעיד כדה� יש בהא� , וי�וייחודיה� מגווני� בפועל בה�

במוב� זה, יש יתרו� �עשוי לבטא בכ� עושר ייצוגי רחב יותר "מענה/פתרו� לבעיה"שהציג

נטייה ברורה של הסטודנטי� לאיור להציג את . עוד ניכרת ) לקבוצה ההטרוגנית32%משמעותי (

). אמנ� גישות אלה עוסקות השנייבהשוואה לקבוצה ה 38%(פער של "בעיה"הגישות והתפיסות כ

מעיד 68%שיעור של , א� נראה כי או בעלי פוטנציאל בעייתי לרוב במקור� בגורמי� בעייתיי�

הסבה מסוימת שעשו נחקרי� אלה לנגזרותיה� של הגישות והתפיסות המופיעות כנראה ג� על

35

י� ממחישי� ומדגישי� שני הנתונזה עשוי להעיד ג� הוא על עושר ייצוגי מסוי�. עיוות בציוריה�.

ג� הבעיה וג� ; חשוב לציי� כי לעיתי� הוצגו באותו ציור את השוני והבידול שבי� הקבוצות

� �25.5%בקבוצת הסטודנטי� לאיור הגיע שיעור זה ל –מהמקרי� �22%מדובר ב – הפתרו

נטי� מדד מובהק לייצוג עשיר יותר ונראה כי הסטוד. זה 20%ובקבוצה ההטרוגנית הוא עמד על

. בנוס', מטבע הדברי�, ישנ� מגמות המתקשרות ומשויכות יותר ל"פתרונות", לאיור מובילי� בו

בעייתי, כמו � שטחי� פתוחי�, ואחרות מתקשרות יותר לממדהוספת כמו הגברת בנייה לגובה ו

�זיהו� אוויר וצמצו� מרחב המחייה, למרות שבשני המקרי� יתכ� היפו� תפקידי� (כמו פתרו

או בעיה ע� בנייה לגובה). לזיהו�

ניסיו� נוס' לבדוק את עושר הייצוג המתבטא בהטמעת הגישות והתפיסות בציורי� הוא

באופ� בו ביטאו בציוריה� את הגזמהבאמצעות זיהוי מקרי� בה� עשו הנחקרי� שימוש ב

מוכרי� ההשערה היא כי שימוש בהגזמה כמחולל שינוי ברכיבי�. 12התפיסה, הגישה או המגמה

אשר עצ� קיומה �עשוי להעיד על תפיסה הקיימת בקרב הנחקרי� ביחס להיק' השינוי העתידי

50%מעל �השימוש בהגזמה היה רחב בשתי הקבוצות הוא עדות לייצוג עשיר. נראה כי

). �5.7%(ב אול� אצל הסטודנטי� נעשה בכ� שימוש מעט רחב יותר �מהמקרי�

לה להתייחס ג� לחלחול וביטוי של היבטי גלובליזציה, מגמות נדל"ניות בדיקה נוספת יכו �

).Urban Renewalשונות, פרבור לסוגיו וגישות של "עירוניות מתחדשת" (

בדיקה אינדיבידואלית של נחקרי� עשויה לנסות ולזהות את הזיקה והקשר בי� השילובי� �

שהציג קשר Bדוגמא לכ� היא נחקר � כל נחקר הציג השוני� של גישות, תפיסות וסברות אשר

שילב מספר רכיבי מכלול עירוני שה� נגזרת ו כמה וכמה גישות, או נחקר ו' שתוכתוצאתי ושילב ב

של תרחיש משולב שהציג (העדפת איכות חיי� המביאה לשינוי בסביבת המחייה ובאורח החיי�

כמו מרכז רפואי גדול לחיות מחמד). �דיי� ולשינוי דמוגרפי, ולכ� נדרשי� מתקני� עירוניי� ייעו

חת# רוחביות ממוקדות�בדיקות

את ציורי עיר העתיד באמצעות בחינת הקטגוריות, ההגזמה והסימבוליזציה,ניתחתי לאחר ש

–חת� רוחבית ממוקדת יותר � שעיקר� בדיקת ,בחרתי לעשות שימוש במספר בדיקות נוספות

לזיהוי השפעת, וכ� נעשו בדיקות קריטריוני� שנקבעו ויוצגו להל� מהכלבחינת עושר הייצוג לפי

שתי הקבוצות:י� בטכניקת הציור השוני ב

באותו ציור. –שוני� ונפרדי� –תרחישי�, ספקולציות ואפשרויות כמהשילוב של אותר �

ופיי� (זה לזה); , אלטרנטיביי� וחלתרחישי� סותרי�בנוס' זוהו מקרי� בה� שילבו הנחקרי�

) שילבו B ,Dסטודנטי� ( 2 –נחקרי� בי� מספר תרחישי� 3בקבוצת הסטודנטי� לאיור, שילבו

תרחישי� לנחקר. נחקר נוס' 2ובסה"כ –ותרחיש נוס' בציור עצמו דיווח העצמי תרחיש אחד ב

.כאן לא נערכה ההבחנה בין "הגזמה" ו"הגזמה ניכרת" 12

36

)E שני ', ב') סטודנטי� (א 2בציור; בקבוצה ההטרוגנית שילבו �2 בטקסט ו 2 –תרחישי� 4) שילב

�2בטקסט) ו 1בציור, 2תרחישי� ( 3אחד בטקסט ואחד בציור, נחקר אחד (ה') שילב –תרחישי�

�1בטקסט ו 2בציור, 2לפי החלוקה הבאה: –תרחישי� כל אחד 4נחקרי� נוספי� (ה', ז') שילבו

סותרי�; תרחישי� 2בטקסט; רק נחקר אחד (א'), המשתיי� לקבוצה ההטרוגנית, שילב 3בציור,

רוכזו הנתוני� בכל אחת משתי הקבוצות היו ג� שני נחקרי� שהתמקדו בתרחיש אחד בלבד.

בטבלה הבאה:

מספר תרחישים

נחקרים) 7( קבוצה הטרוגנית נחקרים) 5( קבוצת הסטודנטים לאיור

מספר הופעות השילוב

הופעת תרחישים *בציור

הופעת תרחישים

בדיווח *העצמי

שילוב ים תרחיש סותרים

מספר הופעות השילוב

הופעת תרחישים *בציור

הופעת תרחישים

בדיווח *העצמי

שילוב תרחישים סותרים

1 2 2 2 0 2 2 2 תרחישים 2

0 1 2 1 - - - 0 תרחישים 3

0 5 3 2 0 2 2 1 תרחישים 4

1 8 7 5/7 0 4 4 3/5 סה"כולא למספר הנחקרים (לדוגמא: ,גו הנחקריםהמספר מתייחס למספר הופעות מתוך סך התרחישים שהצי*

), כשהיתר מופיעים בדיווח העצמיתרחישים בציור 4מתוך 2הופעת

. משמעית ביחס לשתי הקבוצות�הממצאי� שבטבלה אינ� מספקי� תמונה השוואתית חד

נית לכל היותר, ישנו יתרו� קל לקבוצה ההטרוגיתכ� שגודל המדג� הוא מעט בעייתי במקרה זה.

בהנחה שמספר גדול יותר של תרחישי� מעיד � תרחישי� �4 ו 3שהציגה מעט יותר ציורי� שבה�

ג� א�, לעיתי�, פחות מגובש; נעשתה כא� ג� בדיקה מסוימת של השפעת �תר על ייצוג עשיר יו

אי� נטייה ברורה ביחס לצורת הופעת התרחישי�, ולפיה נראה כי �הטכניקה ויכולת הביטוי

גודל המדג� אינו מאפשר להכריע ג� ביחס לשילוב ; בכתב או בציור בא' אחת מהקבוצות לביטוי

. ביחס לכ�, ההנחה היתה ששילוב כזה עשוי להעיד על עושר ייצוגי."תרחישי� סותרי�"

זהות באיזו מידה מכוו� התרחיש להתרחשות הצפויה בזמ� הקרובבדיקה מתקדמת יכולה ל �

תיאורטיי�ה� העתידיי� ובאלו מקרי� התרחישי� זמ� מוגדר,�רחש בטווחאו כזו העשויה להת

בי� ל זו� בי� תרחיש מוביללבחו� את צורת האי תוכלבדיקה נוספת במובהק ומנותקי� מההווה.

תרחישי� משניי�, כפי שבאה לידי ביטוי בציורי�.

התרחשות המרכזי:בנוס' למוקד ה –ונבדלי� משנה נפרדי�� מוקדי�/מרחבימספר �

הדבר עשוי להעיד על ציורי הנחקרי�. המוצגת בבדיקה זו מתייחסת במידה רבה להיק' היריעה

, א� ג� על רוחב התפיסה של מכלול תמונה כללית, שלמה ומקיפה של עיררצו� וניסיו� להציג

כל והתצורה הרחבה של המרחב העירוני; מוקדי� ומרחבי� מסוג זה הופיעו אצל רכיבי העיר

משנה �מרחבי 2מחברי הקבוצה ההטרוגנית; אצל הסטודנטי�, נכללו 3רק אצל הסטודנטי�, א�

2קבוצה ההטרוגנית, הופיעו נוספי�. בקרב ה שניי�סטודנטי� ומרחב משנה אחד אצל 3אצל

אצל שני נחקרי� אחרי�. משנה אחד הופיעמשנה אצל נחקר אחד ומרחב �מרחבי

37

מספר מוקדים/מרחבי נפרדים משנה

בקבוצת *הופעות הסטודנטים לאיור

נחקרים) 5(

בקבוצה *הופעות הטרוגנית נחקרים) 7(

1 2 2

2 3 1

3/7 5/5 סה"כ מספר הנחקרים שכללו והציגו זאת בציוריהם*

המוצגת בציורי תצורהההמשנה שהוצגו, נראה כי �מרחביכפי שהוסבר, בהתא� למספר

רחבה יותר מזו שהוצגה בציורי הקבוצה ההטרוגנית. יתכ� שהדבר מושפע, במידה הסטודנטי�

12. במקביל, נראה כי אצל כל מוחלטא� לא באופ� � כזו או אחרת ג� מטיב טכניקת הציור

משנה נפרדי�.�מרחבי �2 הנחקרי� לא הוצגו בציורי� יותר מ

להתייחס ג� יכולה שוני�. בדיקת המש�פיזית בי� המרחבי� ה בדיקה זו התייחסה להפרדה �

לית בעיקרה, וכ� לבחו� את הזיקה בי� שני סוגי ההפרדה.להפרדה שהיא פונקציונ

הערי� המצוירות, שתבחי� ממדי של�בדיקה נוספת יכולה להתמקד ג� בצורת הביטוי התלת �

ומק. זו נדרשת להיות ממדית לבי� עיר בה מוצגות מספר שכבות ע� בי� עיר המוצגת כשטוחה ודו

דבר � ממדי טוב יותר �בדיקה בסיסית, שכ� יש להניח שיכולת ציור טובה מאפשרת ביטוי תלת

שייצור הטיה לטובת הסטודנטי�. במסגרת זו, יתכ� שהבחנה בי� התרחשות רקע להתרחשות

השוואת בקדמת הציור, עשויה להעיד על ייצוג מקי' יותר, ובעיקר מגובש ומובנה, וכ� נראה כי

מספר האלמנטי� והרכיבי� המוצגי� בקדמה וברקע עשויה ג� היא להיות בעלת משמעות.

הכוונה לרמות ההתייחסות המרחביות –באותו ציור שונות ומקבילותרמות התייחסות �

�בסיסיות המבחינות בי� סוגי מרחביות �, שה� למעשה קטגוריותוהנחקר בציור הדגישאות

השכונה/האזור, ) רמת 2(רמת העיר, ) 1(מידה שוני�, המוכלי� זה בזה: �וניי� בקני� עירמרחבי

בכל ציור וציור, ההתייחסות לרמות אלה טיבאת הדירה. הבדיקה בחנה ) רמת 4(הבניי�, ) רמת 3(

–בניי� רמת הכשהכוונה היא לאפיו� צורני ותוכני נקודתי, מפורט ורחב יחסית. במקרה של

רמת נעשה בתוכ�. במקרה של תוכנ� ולבשילוב בנייני� בעיר, אלא בהתייחסות ל לא די –לדוגמא

ר לבדוק אילו הכוונה לתיאור מרחב עירוני של�, נרחב ומקי' יחסית; מתו� כ� התאפש �עיר ה

פרמטר טוי בציורי� השוני�, ולראות בכ� ההתייחסות האמורות באו לידי בימבי� ארבע רמות

השוואתי.

הבדיקה מופיעי� בטבלה הבאה:ממצאי

38

רמות התייחסות

התייחסות* בקבוצת הסטודנטים לאיור

נחקרים) 5(

קבוצהב התייחסות* ההטרוגנית נחקרים) 7(

5 1 רמת העיר 3 3 רמת השכונה/אזור

4 4 רמת הבניין 2 1 רמת הדירה

14 9 סה"כ ה זו בציוריהםמספר הנחקרים שהתייחסו לרמ*

רמות �2בהשוואה ל מרחביות רמות �1.8בממוצע, כל נחקר בקבוצת הסטודנטי� התייחס ל

�3ג') התייחסו ל�ו Eרק שני נחקרי� ( .פער זניח בי� הקבוצותזה בממוצע בקבוצה ההטרוגנית.

מדד הדירה היא ת; התייחסות לרמאחד�רמות כל �2 רמות ושבעה נחקרי� נוספי� התייחסו ל

; הפער הבולט ביותר בי� הקבוצות נחקרי�נוס' לעושר ייצוגי, א� ג� בו נראה דמיו� יחסי בי� ה

. הא� יותר בקבוצה ההטרוגנית ניכרת נטייה לתיאור מרחב עירוני רחב ומקי' � הוא ברמת העיר

בית צורת התייחסות מרחמ? יתכ�, א� הערכתי היא שהדבר נובע ה מעיד על עושר הייצוג העירוניז

קטגוריות בסיסיות, ע� התמקדויות שונות. מדובר אמנ� ב � שונה הקיימת בכל אחת מהקבוצות

�בחלק מסוימותקטגוריות � שלהופעתעצ� א� , ייצוגבכל שנית� לצפות למצוא לפחות שתיי� מה

כמו פורמט הציור –שקיבל הנחקר ביצירת הציור קרי� עשויה להיות מושפעת מהחלטותמהמ

ועוד. המבט ודתנקשנבחר,

בדיקה זו ממשיכה, במוב� – 13, ובכלל זה שילוב הערכות והסבר�נימוקי� מוגדרי�הצגת �

העצמי הטקסטואלי �התרחישי� השוני�, א� היא מתמקדת בדיווח ייביטו מסוי�, את בדיקת

� – לפרט את שיקוליה� ולהצדיק� בלבד, ומנסה לזהות את המקרי� בה� הנחקרי� מצאו לנכו

של , ואולי ג� יותר מגובשת,במידה מסוימת יש בכ� כדי להעיד על תפיסה רחבה ומקיפה יותר

איזו� עירוני יעיל אפיוני עיר עתידית וכ� על ניסיו� לקשור ולשלב בי� אפיוני� שוני� ליצירת

מקורי שהציגו פרשני ניתוח ; בדיקה משנית במסגרת זו מנסה לזהות ג� ומכלול מתפקד והגיוני

אישית מסוימת שהתבססה /עמדה. דבר זה עשוי לבטא תפיסה14קיימות למגמות מוכרותקרי� נח

שלו די שעשה לצור� ביטוי הייצוגאצל אותו נחקר (ומקורותיה שוני� ומגווני�) או עיבוד ייחו

במחקר זה; הנחקרי�, כזכור, התבקשו לכלול "הסברי� כתובי�" לצד הציור, א� לא נדרש מה�

לנמק�.

ר לאור קושי לזהותן ולהתחקות אחר בין הית - מבוססות - היקף שילוב הערכות לא לא נעשתה בדיקה מקבילה של 13

מקורותיהן. על הביטוי הטקסטואלי והן על הביטוי המצויר. בדיקה זו התבססה הן 14

39

ברים, נימוקים הס ופרשנות

* מספר ביטוייםבקבוצת הסטודנטים

לאיור נחקרים) 5(

* מספר ביטויים בקבוצה ההטרוגנית

נחקרים) 7(

6 1 נימוקים מוגדרים

2 3 הצגת הערכות והסברן

הסברים סה"כ 8 4 בקבוצהונימוקים

נחקרים שכללו נימוק מספר ת מוגדר ו/או הערכה מוסבר

3/5 7/7

יתוח מקורינ 3 1 ** למגמות מוכרות

יתכן יותר . * מספר הנחקרים שכללו הסבר, נימוק או פרשנות מסוג זה בתיאוריהםהכוונה ** וכן הכללת נימוק לצד הערכה מוסברת מנימוק בודד אצל אותו נחקר

בצורת , שאינם רק אלא לפרשנות חדשה/שימוש "מפתיע" –אינה בהכרח להגזמה בהשוואה ליתר הנחקרים אלא למקוריות באופן לא נבדקה מקוריות ה ;ההצגה בציור

.במדיה נפוציםה עתידהכללי, גם בהתייחס לייצוגי עיר

בלטו יותר בקבוצה ההטרוגנית, כאשר בקבוצה זו ישנה ההסברי� והנימוקי� נית� לראות כי

. "הערכה" �ולהסביר "כותהער"נטייה לבטא "נימוקי� מוגדרי�", ואילו הסטודנטי� נטו להציג

מסוימת איכותמ"נימוק" ובוודאי בהשוואה ל"נימוק מוגדר". יש בה משמעית�פחות חדהיא

כללי, אפשר ; באופ� א� ג� זהירות ושמרנות � לאפשרויות נוספות פתח הותרת � שאי� בה�

ההווה. ניסיו� לקשור בי� התיאור העתידי למקובלותג� ובהסברי� , בהערכותלראות בנימוקי�

ראה עתידי מצומצ� יחסית [ השתנות)(ו זה עשוי להעיד אולי על הערכת פוטנציאל שינוי ,לעיתי�

הביטוי הטקסטואלי של ברוב המקרי�לזכור כי . ביחס לפער בי� הקבוצות, יש ]בדיקה נפרדת

כ� נכללו בו יותר הסברי��, ועלנחקרי הקבוצה ההטרוגנית היה רחב יותר בהשוואה למאיירי�

בחרו �בשתי הקבוצות �דלי הטכניקה, שכ� היוצרי� השוני� להערכתי, זה נגזר מהב. ונימוקי�

העובדה למרות הסתייגויות אלה, מה לנמק ולהסביר ומה להותיר לפרשנות הצופה מתו� הציור.

לפחות � רחב שכל חברי הקבוצה ההטרוגנית הציגו הסברי� ונימוקי� עשויה לשק' עושר ייצוגי

. בוצהברמת הק

". הדבר לקבוצה ההטרוגנית יתרו� מסוי�, קט�, ב"ניתוח מקורי למגמות מוכרותנמצא ג� כי

הפרשנות המקורית טבע הדברי�, יתכ� מצב בו מא� � עשוי להצביע על עושר ייצוגי בקבוצה זו

תפיסות רווחות שונות, שאמנ� אינ� מקושרות בהווה למגמות הזו אינה אלא השלכה של

כ� ישנה אפשרות שבפרשנות בפני עצמ�. ונפוצותידועות כרות אליה� שויכו בציור, א� ה� המו

אינדיבידואלית שהיא מרכזית אישית � תפיסהביטא הפרט ,ובניתוח המקוריי� למגמה המוכרת

ה מבוטאת ע� או בלי קשר ישיר למשימהיא והתבססה אצלו מזה זמ�, וומהותית מבחינתו,

ית� לדעת מה לא בהכרח נע כא�. לאור שתי אפשרויות אלה, יתכ� שהמאופיינת שהתבקש לבצ

ע� זאת, .ומה� מקורותיה שהושקעה בפועל בפרשנות המגמה העתידית האמורה מידת המחשבה

האפשרות הראשונה, של פרשנות מקורית למגמה מוכרת באמצעות תפיסה רווחת ונפוצה, עשויה

.שהוא ייחודי לתפיסת עיר העתידעושר ייצוגי על � לעיתי� �בכל זאת להעיד

40

הנחקרי� התבקשו לתאר את עיר � בו מוצגת עיר העתיד ונתיעזמני/התקופתי/ המצב �

שנה, וכ� ה� עשו. ע� זאת, עולה השאלה הא� העיר הנתונה מוצגת בציוריה� 100העתיד בעוד

בחייה של עיר מסוי�לב או שמוצג בציור ש, שאינו מאופיי� תקופתית, קבוע�במצב סטטיכשהיא

. תיאור שלב כזה בחיי העיר פורשתקופתי, אלא תקופתי במ�כלומר, תיאור שאינו על –העתיד

במידת מה על עושר ייצוגי רחב יותר, שכ� נדרשת יכולת תמרו� מסוימת צביעעשוי, לכאורה, לה

ו התייחסות כללתי בבדיקה ז ;(אדפטציה) מתאי�בהצגת עיר כזו ובמתיחת מאפייניה לתיאור

א� אלה מוצגות בנפרד מהאפיו� התקופתי המרכזי של –תיאורית לעונות שנה ולשעות היממה

העיר.

תיאור תקופה/ זמן/ עונה

*מספר ביטויים בקבוצת

הסטודנטים לאיור נחקרים) 5(

*מספר ביטויים בקבוצה

ההטרוגנית נחקרים) 7(

4 1 תיאור תקופתיהתייחסות למועד השינוי

– שעברה העיר בולטה ביחס להווה/לרגע המתואר

0 1

0 1 תיאור שעות היממה 0 0 תיאור עונות השנה

/ תיאור מצב התחדשות פעילה של העיר השתנות ** סטטי)- (מצב לא

1 2

תקופתי -תיאור על ***מובהק

2 0

תהליך הנמצא ** תקופתי אפיינו את תיאור העיר באופן ש* מספר הנחקרים ) או מגמת שינוי מתמשכת פעילהEכמו בניין חדש המתווסף לעיר ( -ו בעיצומ *** תיאור שאינו מאפשר כלל להבין את השלב בחיי העיר (א', ז')

תיאור "בקבוצה ההטרוגנית נטו הנחקרי� במידה רבה לכ� ש� תוצאות הבדיקה מצביעות על

רי� של מק �2אצל� נית� א' להבחי� ב � , שכמעט אינו קיי� בקבוצת הסטודנטי� לאיור"תקופתי

כדי להעיד על עושר ייצוגי י� אלהיתכ� ויש בממצאההערכה היא ש תקופתי מובהק".�"תיאור על

ממד התקופתי מובהק" הוא לכאורה התעלמות מ�"תיאור עליצוי� כי ;בקבוצה ההטרוגנית רחב

וג� זו תפיסה –צב , א� יתכ� שזו יצירת עיר שיכולה להתקיי� בכל זמ�, בכל מהתקופתי

שבחר הנחקר להציג /השתנותלגיטימית. יתכ� שזה מתקשר ג� למידת היציבות או הארעיות

ומיעוטו בשתי הקבוצות מרבית הביטוי התקופתי נעשה בתיאור הכתוב יצוי� כי ; בתיאור העיר

שנה ושעות היממה מראי� כי בשתי הקבוצות�הממצאי� לגבי תיאור עונות. בהמחשה ויזואלית

פרט לסטודנט אחד. �אי� לכ� התייחסות

, נית� , ב', ה', ו', ז')B( מהנחקרי� 5כאשר בוחני� את "התיאור התקופתי" שנכלל בציורי

עיר –הנמצאת בשלב ראשוני יחסית לראות כי אצל כל החמישה בולט תיאור של עיר חדשה,

א� המדג� אינו –הו ממצא מעניי� . ז15שהערי� הקיימות נהרסו או ננטשו שהוקמה מחדש, לאחר

מנגד, למרות יאור הזה בולט בייצוג הקולקטיבי. גדול ומגוו� מספיק כדי לקבוע עד כמה הת

יון גם בגורם הנסיבתי בנוסף לדמיון בבסיס הרעיוני של התיאור התקופתי, אצל שלושה מנחקרי הקבוצה ההטרוגנית יש דמ 15 מה"."אפקט החמ -

41

כתיאור –דעיכה עירונית מסוימת, לא הוצגה אצל א' נחקר עיר בסו' ימיה תוארהשלעיתי�

.�תי בציוריה�, הרי שרק נחקרי� כללו תיאור תקופ �5למרות שעוד נית� לראות כי תקופתי מובח

כל היתר מציגי� –שעברה העיר (ז') בולט ביותרה מועד השינויאצל אחד מה� ישנה התייחסות ל

והדבר הופיע היותממשיכה להתפתח. היא אמנ� עיר חדשה, אול� לא ברור מתי נוצרה ועד כמה

אצל נחקר אחד בלבד קשה לראות בו פרמטר השוואתי.

נעשה ניסיו� לבדוק עד כמה צופי� –העתיד של עיר ]5[ אל העתידיתפיסת הפוטנצי �

הערכה אישית שונה של השפעת טווח בעתיד, כשהכוונה היא לשהעיר תשתנה ותתפתח הנחקרי�

נית� לבחו� זאת, כמוב�, בהתא� העיר. הזמ� העתידית שבה מתוארת �הזמ� בי� ההווה לבי� נקודת

א� ג� –וזה כבר נעשה – ולמגוו� תרחישיה� הקבוצות למידת ההגזמה שהציגו הנחקרי� בשתי

ושל הסברי הנחקרי�; בחרתי לדרג את הציורי�, בעיקר של כל ציור וציור כללית נפרדתכבדיקה

) 1דרגות שינוי פוטנציאלי: ( �3 לובחלוקה מעט גסה, סמ� התיאורי� המילוליי� הנלווי� לה�, �על

], "לא ישתנה הרבה מאד בעוד מאה שנה" Aנחקר " ["בער� כמו היו� – לא צופה שינוי מהותי

השתנו משמעותית, מרבית הפרמטרי� בו – שינוי ניכר )3, (שינוי בינוני/חלקי) 2, (ו']נחקר [

וציוני המגדיר מחדש את העיר כולה; בדיקה נוספת בהקשר זה היא ולעיתי� עד כדי שינוי אבול

וביל של עיר העתיד, בהשוואה להתבססות כגור� שינוי עיקרי/מ המש# מגמות קיימותזיהוי

והשפעה של גור� זר חדש "במשוואה".

תפיסת הפוטנציאל העתידי

*מספר ביטויים בקבוצת

הסטודנטים לאיור נחקרים) 5(

*מספר ביטויים בקבוצה ההטרוגנית

נחקרים) 7(

2 1 לא צופה שינוי מהותי 2 2 שינוי בינוני/חלקי

3 2 שינוי ניכר מגמות קיימותהמשך

** כגורם שינוי עיקרי/מוביל4/5 4/7

בהתייחסויותיהם או שהדבר עולהזו דרגת פוטנציאל שביטאו * מספר הנחקרים נחקרים בקבוצה 3-** לפיכך, נחקר אחד בקבוצת הסטודנטים ו מתוך ציוריהם

. זאת בעוד ההטרוגנית שילבו בתיאוריהם גורם זר/חדש ובעל השפעה מורגשת מסוימות ממשיכות להתקיים ולהשפיע. ות קיימותמגמ

ביטוי ובכל זאת, נראה ש �על רקע הממצאי� שהתקבלו, מתעורר קושי מסוי� להכריע

פוטנציאל של "שינוי ניכר" בקבוצה ההטרוגנית שנבדקה אינו נופל מזה שבקבוצת הסטודנטי�

שינוי "או "שינוי ניכר"ל עתידי של . להערכתי, ישנה אפשרות לקשר בי� תפיסת פוטנציאלאיור

משמעותי פער שקיי� לבי� עושר הייצוג העתידי, א� בהתפלגות הנוכחית לא נראה "בינוני/חלקי

בייצוגי הנחקרי�, הרי בי� הקבוצות; ביחס ל"המש� מגמות קיימות כגור� שינוי עיקרי/מוביל"

תידי וכחלק ערכת השינוי העשבדיקה זו נועדה לזהות את מידת השמרנות המבוטאת במסגרת ה

מרכזיות הביטוי של ,במידה מסוימתשהממצאי� מלמדי� � תפיסת הפוטנציאל העתידי עצמו מ

.ניכר מאד המש� מגמות קיימות בולטת יותר בייצוגי הסטודנטי� לאיור, א� לא בפער

42

חלטה מודעת עשוי להיות ממד של ה ,לדעתי, בתפיסת הפוטנציאל העתידי המוצגת בציורי� �

ומחושבת, שכ� לעיתי� שאלו עצמ� הנחקרי� עד כמה ירחיקו לכת. כלומר, לבסו' בחרו לייש�

במידה בה ג� תרחיש אחד מתו� ידיעה שיש אפשרות שהדברי� יהיו שוני� בצורה ניכרת. זה תלוי

מעט בחרו לאמ4 את מחשבת� ובהעזת� לאלתר. הבדיקה של הופעת התרחישי� עשויה להשלי�

התמונה.את

בדיקה מקיפה יותר של תפיסת הפוטנציאל יכולה לבחו� ג� ביטויי� להערכת כוח הפיתוח �

והבינוי האנושי, הערכת טיב� של יכולות התמודדות אנושיות, ובכלל זה ג� הכרה במגבלותיו של

האד�.

בעיר העתיד, אילו מתעוררת השאלה הא� צרי� לדעת ג� "מה לא להציג", מה לא לכלול �

.� סוגיות להותיר פתוחות ונטולות מענה/פתרו

נית� להבחי� כי בקרב באופ� כללי, � בכתב תרעיוניבעה הביטוי רעיוני חזותי בהשוואה ל �

). E(פרט לנחקר 16העצמי�ור טקסטואלי נלווה במסגרת הדיווחקבוצת המאיירי� קיי� פחות תיא

בקבוצה –שכלל שורת טקסט אחת בלבד, כשמהצד השני B דוגמא קיצונית לכ� היא נחקר

� זאת, כדי לראות עכתוב ולא מצויר; יהההטרוגנית נית� למצוא נחקר (ו') שרוב הביטוי שלו ה

יש לציי� כי הדבר שתי הקבוצות, נעשתה בדיקה מפורטת.צורות הביטוי בי� מה טיב ההבדלי� ב

י�, בדיקת נימוקי הנחקרי� ובדיקת "התיאור כבר בוצע באופ� חלקי במסגרת בדיקת התרחיש

עשרה ההבעה באמצעות אות� ביטוי בחרתי לבדוק את הבדלי התקופתי"; בבדיקה הנוכחית

בבדיקת הסימבוליזציה, וה� כוללי� מבחר ביטויי התפיסות והגישות לבחינת סיווגי� ששימשו

י�של הבדיקה היא שהבדל מקי' ומייצג יחסית של תחומי� שביטאו רוב הנחקרי�. הנחת המוצא

טכניקת ללמד אותנו על מקומה והשפעתה של החזותי והכתוב, עשויי� ,באופ� הביטוי הרעיוני

עיר העתיד ביחס לביטוי העושר הייצוגי של �הסטודנטי� לאיור ו זו הקיימת אצל כמ � ציור טובה

לתרו� לביטוי רחב. דהיינו לזהות הא� והיכ� טכניקה משופרת כזו עשויה 17הנחקרי�ידי �על

.יותר ועשיר

ת ובהיקפים שונים. הנחקרים עשו זאת, אך בצורות שונו 12שתי קבוצות הנחקרים התבקשו לכלול "הסברים כתובים" וכל 16 שלו. תואינטואיטיבי מושרשת למחד- תוצר ברירת רבהבמידה ם ה שבהם השתמש הנחקרהנחה נוספת היא שאמצעי הביטוי 17

43

סוגי תיאורים רעיוניים

*ביטוי בכתב

סטודנטים לאיור

*ביטוי בכתב

קבוצה הטרוגנית

*ביטוי בציור

סטודנטים לאיור

*ביטוי בציור

קבוצה הטרוגנית

לא ביטאו **כלל

סטודנטים לאיור

לא ביטאו **כלל

קבוצה הטרוגנית

ביטוי ***משולב

ציור+מלל

סטודנטים לאיור

ביטוי ***משולב

ציור+מלל

קבוצה הטרוגנית

-חברתיים שלטוניים

2 3 3 2 2 3 2 1

1 0 2 4 1 0 5 1 םדמוגרפיירמת הפרט

2 0 2 1 2 6 1 0

אורחות חיים

1 4 1 1 4 2 1 0

0 1 4 2 0 2 3 2 מצב העירסביבה מקומית

1 6 1 4 3 1 0 4

סביבה עולמית

0 4 0 0 5 3 0 0

3 3 0 1 6 4 4 3 טכנולוגיה 0 0 3 4 0 0 4 1 איום קיומי

יכולת התמודדות

אנושית3 5 1 3 2 2 1 3

12 9 - - 18 14 38 16 סה"כ ממוצע 1.7 1.8 - - 2.6 2.8 5.4 3.2 לנחקר

ממוצע 2.6/7 2.9/5 לקבוצה

נחקרים בקבוצת 5** מתוך צורת ביטוי זוווג זה ברעיון/ות מסי /יתיאורבציוריהם מספר הנחקרים שביטאו *כתוב של רעיונות ביטוי הכוונה לשילוב בין ביטוי חזותי ו*** נחקרים בקבוצה ההטרוגנית 7-הסטודנטים ולהופעתם הנפרדת של ביטוי בכתב ושל ביטוי במקבילמופיע כאן . נתון זה לא בהכרח אותו רעיון – מאותו סיווג העמודות לכל שלוש 1יוסיף ערך של לכן, נחקר שהציג בציורו "ביטוי משולב" –ת המתאימות בציור בעמודו

נטה שכולל המידת השימוש נבדקה של צורות הביטוי מוצגת בטבלה שלהל�. כא� בדיקה�תת

:וביטוי משולב) מללבכל אחת משלוש צורות הביטוי (ציור, לעשות כל אחד מהנחקרי�

מידת השימוש בצורות הביטוי

-מספר ביטויים בציוריו של אותו נחקר נחקרים) 5( *בקבוצת הסטודנטים לאיור

–מספר ביטויים בציוריו של אותו נחקר נחקרים) 7( *בקבוצה ההטרוגנית

ומעלה 5 3-4 1-2 ומעלה 5 3-4 1-2

2 **ביטוי בכתב40% 1

20% 0 2 28% 2

28% 3 42%

4 **ביטוי בציור80% 0 0 4

57% 0 0

**ביטוי משולב 3 (ציור+מלל)

60% 1 20% 0 6

86% 0 0

מתייחסים לאותם ,בשני המקרים ,הביטויים החזותיים והמילוליים –הבדיקה הקודמת ממצאי* זהו עיבוד של האחוז המוצג הוא ** טויים בהיקף זהחקרים שהציגו בי. בכל עמודה מופיע מספר הנסיווגי תיאורים רעיוניים

מסוים של ביטויים מתוך סך הנחקרים בקבוצה היקףהנחקרים שהציגו שיעור

44

). 2.2( בי� שתי הקבוצות הכתובהפער הידוע והמוחשי בביטוי הטבלה הראשונה מציגה את

ריי� רעיונות תיאו לא ביטאו כללשיעור הסטודנטי� הגדול יותר אשר הדבר בולט ג� ב

0.2 � הוא נמו� ומצומצ� מאד מצוירהפער בביטוי ש. מעניי� יותר לגלות מקטגוריות אלה

, לטובת הסטודנטי�) נית� לראות ג� במקרי� 0.1פער קט� מאד (. בממוצע, לטובת הסטודנטי�

נית� היה לצפות ש� �(מילולי ומצויר) באותה קטגוריה "ביטוי משולבבה� הציגו הנחקרי� "

יטוי המשולב של הקבוצה ההטרוגנית יהיה גבוה יותר, שכ� היא תתמו� בכיתוב שיעור הבש

באות� תיאורי� שתתקשה להציג בציור.

הטבלה השנייה מתמקדת ברמת הנחקר הבודד בכל קבוצה וקבוצה. הפער במידת הביטוי

בקבוצת בקבוצה ההטרוגנית נעשה בכ� שימוש ניכר ו �בכתב בי� הקבוצות הופ� מוחשי יותר

� הפער בביטוי בציור, לטובת קבוצת הסטודנטי�, מתחדדהסטודנטי� נראה שהשימוש נמו�. ג�

. מתגלה 2נחקר אינו עולה על � בשתי הקבוצות מספר הביטויי� המצוירי� פרא� נית� לראות כי

ג� א� היקפו אינו גבוה �אצל מרבית הנחקרי� בשתי הקבוצות "ביטוי משולב" קיי� כי ג�

.ה�בשתי

כמו היבטי� � לבטא בטקסט , לכול�, לזכור, כי ישנ� דברי� אות� קל ונוח יותר יש

דוגמת אמצעי� טכנולוגיי�. במקרה כזה, –ואחרי� קל יותר לבטא בציור �סביבתיי� עולמיי�

יש ג� מקו� לשיקול דעת באופ� ,זה לא נגזר בהכרח מהבדל בי� הקבוצות או מצביע עליו. לעיתי�

צורת ההסבר כמו כ�, נולוגיה חשופה וטכנולוגיה נסתרת. כמו ההבחנה בי� טכ �צגת הרכיבי� ה

חלק� יתארו בשני האופני� את אות� דברי�, –הכתוב הנלווה לציור שונה בי� אנשי� שוני�

לכ� חשוב להתמקד דווקא באות� מקרי� �חד מה� פירוט שאינו קיי� בשני באואחרי� יוסיפו

ביחס לעושר הייצוג, נית� להבחי� כי במוב� זה, ו .רעיוני נעשה באמצעי אחד בלבדבה� הביטוי ה

ומעלה" ביטויי� בציורי הנחקרי� היו בקבוצה 5"� " ו3�4מרבית המקרי� בה� הוצגו "

אשר יש בו כדי גור� וטכניקת הציור אינההבדל ב, לפיכ� �ההטרוגנית, בצורה של ביטוי בכתב

ג� א� הביטוי בפועל אינו נעשה � העירוני העתידי ברמה הרעיונית להגביל את ביטויי הייצוג

א�, כפי שיוסבר בהמש�, יתכ� שהדבר מגביל דווקא את הצגת הביטוי הרעיוני של קבוצת �בציור

הסטודנטי�.

התרשמות מצורת הביטוי י שהוצג כא�, נית� להתייחס ג� למספר�בנוס' לניתוח הכמותי �

ההגדרות . (המצוירי�) מרכיביה� , כיחידה עצמאית שלמה על ס�בכל ציור וציורהקיימת הכללית

"קבוצה מובחנת" ו"קבוצה הטרוגנית" נקבעו באופ� שרירותי למדי, עוד בטר� יצרו הנחקרי�

השוני� את ציוריה�, א� מהתרשמותי מהציורי�, לאחר שהצטברו בידי, התברר כי הגדרות

הקבוצה בציורי � ביחס לתוצריה של כל אחת מקבוצות. קבוצתיות אלה ה� קולעות למדי ג

ה� מבחינת אופ� התיאור ותכניו וה� � מאדנית� להבחי� במגוו� תיאורי וסגנוני רחב ההטרוגנית

מספר אלמנטי� נפרדי� ואת השתנות� העתידית ריכז: נחקר א' בטכניקת הציור וההבעה

ומבוזרת של מקבצי� ת סביבה שלמהשכפל שלושה אלמנטי� דומי� ליציר הצפויה, נחקר ב'

בצורה אופקית ואנכית �רבדי� �נחקר ג' דחס לעמוד אחד מרחב עירוני צפו' ורב, עירוניי�

45

ובסיסי שהוא יחידה אחת א� ג� מחבר בי� קווי�במקביל, נחקר ד' הציג מתאר עירוני סכמאטי

� ציור מוקפד ודייקני של יחידות נפרדות, נחקר ה' יצר מבט רחב על העיר וסביבתה החיצונית תו

חלוקה שרטוט רכיבי העיר, נחקר ו' ביטא את ייצוג עיר העתיד בצורת מתווה/מתאר הכולל

� י בעיקרו כאשר אמצעי הביטוי המייצג אות� הוא טקסטואל �מפורטת לפונקציות ולאזורי�

נית האזורית ואילו הציור עצמו מציג את המורפולוגיה העירונית והתב �כיתוב בכל אזור ואזור

. נחקר ז', , כשהרכיבי� המצוירי� היחידי� ה� עצי� לאור� הטיילתעל�במעי� מבט הצורנית

שלבטח לא נפלו מאלה ,מרשימות המפגי� יכולות טכניות ואמנותיותמצידו, הפתיע בציור

לקבוצה זו ג� במוב� נוס', שיוצג מייד. הציור שיצר דומה שהציגה קבוצת הסטודנטי� לאיור.

קבוצת הסטודנטי� מכנה המשות' המנוגד שניכר בציורי קל היה להבחי� בזה, מגוו� על רקע

נגזר בראש ובראשונה ההבדל בי� הקבוצות בצורת הביטוי הכללית, כפי שאני רואה אותו, � לאיור

ה� בחרו. נראה כי מהפורמט השונה והמצומצ� יותר בו בחרו להתרכז בציוריה� חברי קבוצה זו

וההתמקדות בו השפיעה ה� על היק' היריעה אחד בכל ציורצגה והמחשה של רעיו� מרכזי בה

מרכזיותו של אופי הפירוט הנקודתי. וה� על �כפי שנית� לראות ג� בבדיקות אחרות � המצוירת

רעיו� זה מבוטאת הלכה למעשה בשטח המוקדש לתיאורו מתו� ס� שטח הציור (וזה, כאמור,

. 18ישנו דמיו� מסוי� בי� קבוצה זו לבי� נחקר ז' בקבוצה ההטרוגנית ,מוב� זהבהשוני בפורמט).

, ההתמקדות והביסוס הנרטיביי� האלה נובעי�, לדעתי, משיטת העבודה השגורה של המאיירי�

למרות �כמו ג� מהציפייה הכללית המופנה אליה� להצגת מסר ויצירת אווירה כפי שהוצגה,

צומצ� , ויתכ� שבכ� מוגמרומניסיונ� להציג תוצר שהוא של� ו שלא התבקשו לכ� במשימה זו,

אשר שניכר בקבוצה ההטרוגניתשלה�, בהשוואה לזה (החופשי) מרחב הביטוי האינטואיטיבי

א� בחלק מהבדיקות � במרבית הציורי� הציגה פיצול רעיוני ומה שעשוי להיראות כגיבוב מסוי�

קיי� אמנ� דמיו� לסטודנטי� נראה שלנחקר ז', ס . ביח19עשוי להתפרש ג� כייצוג עשיר יותר

לא כי דמהנ ,בצורת ההתמקדות התיאורית בציור א� מבחינת העברת המסר ויצירת האווירה

את צייר (בי� היתר, משו� שלא ביטא זאת באופ� מודגש, בהיר ומוקפד כפי שעשו הסטודנטי�

" יכולה לכלול כמה וכמה קת הציורטכני". דוגמא זו עשויה להמחיש כי הפעילות האנושית עצמה)

מובחנת שהיא �ת הסטודנטי� נחשבת לקבוצהקבוצ לפיה� הפרמטרי�רבדי� שוני� ולהדגיש את

ככל הנראה, תכונות אלה ג� משפיעות על . המייחדות ומגדירות אותה ג� בעלת תכונות משותפות

האופ� בו בא לביטוי עושר הייצוג שלה�.

נית� לראות בחלק גדול מהבדיקות הנכללת בציור: כת העירוניתהשוואת היק% המער �

בנוס' לייעודיה� הספציפיי�, ג� מעי� "רשימות מצאי" של אות� אלמנטי� ורכיבי� הקודמות,

מערכות אנרגיה, ממד מפלסי כמו –תיאוריי� אשר זכו או לא זכו להתייחסות בציורי הנחקרי�

. אמצעי תחבורהו

.גם מעושר ייצוגי מצומצם שם יתכן כי התיאור הממוקד והמצומצם נובע - ובמידה מעטה יותר גם לנחקר ב' 18

בהשוואה לקבוצת ,גנית ישנה גם נטייה לייצוגים חיוביים יותר של עיר העתידכי בקרב הקבוצה ההטרו ,עוד נראה 19 אך, כפי שהוסבר, הדבר אינו מתקשר לעושר הייצוג. – לאיור הסטודנטים

46

בי� הקבוצות מה� נית� להתרש� מהיק' את נתוני ההשוואה ומסכמת כזתבלה הבאה מרהט

:שוני� התמקדויות וסיווגי�ביחס ל – המתוארת בכל אחת מה� תהמערכת העירוני

השוואות אלמנטים ורכיבים

מספר מופעים/ *ביטויים

סטודנטים לאיור

נחקרים) 5(

מספר מופעים/ *ביטויים

קבוצה הטרוגנית

)נחקרים 7( 55 34 פונקציונלי- קטגוריות מתאר עירוני צורני 12

31 28 קטגוריות מתאר עירוני אנושי 12

56 56 סימבוליזציה: רכיב/מאפיין הדומה למדיה

3 5 משנה נפרדים- קיום מוקדים/מרחבי

14 9 רמות התייחסות מרחבית

גישות ותפיסות הנוגעות למערכת העירונית**

22 43

29 30.8 רממוצע כללי לנחק

ממוצע לנחקר ללא מתאר אנושי וללא 16.4 14 רכיבי סימבוליזציה דומים למדיה

-, מרחביממוצע לנחקר ללא מתאר צורני 18.6 21.2 התייחסות מרחביתרמות משנה ו

86 62 סה"כ קטגוריות (מתאר צורני + אנושי)

12.3 12.4 נחקר-ממוצע כללי של קטגוריות פר במקבץ גישות ותפיסות מצומצם שעובד מחדש לצורך טבלה דובר ** מ * בכל הקבוצה

ב העיר, סביבה מקומית וטכנולוגיההסיווגים המקוריים: מצ עשרתמתוך זו וכולל שלושה

היק' המערכת העירונית בציורי הקבוצה ההטרוגנית, , נית� לראות כי חטו' בטבלה במבט

מאשר בקבוצת הסטודנטי�, וכ� ג� בתיאור רמות רחב יותר ,קטגוריי� מבחינת מספר אלמנטי�

. ע� זאת, בחישוב ממוצע המרחבית ובגישות ותפיסות הנוגעות למערכת העירונית ההתייחסות

לסטודנטי� יש, כאמור, בחלק מהמקרי�. פער הזה הול� ומצטמצ� וא' מתהפ� ה ,נחקר� פר

, להתמקד במתאר האנושי יתרו� מסוי� במאפייני סימבוליזציה השאובי� מהמדיה וכ� ה� נטו

כאשר מחושב ממוצע המוציא מהחישוב את שתי השוואות יתר. �וג� ש� התבסס אצל� ייצוג

�ומנגד, כאשר מוצאי� מהחישוב האלמנטי� המרחביי� –אלה, יש יתרו� לקבוצה ההטרוגנית

ת שהיק' המערכת העירונית הנכלליתכ�, לפיכ�, צורניי�, גדל יתרונה של קבוצת הסטודנטי�.

צורני למערכת עירונית �בי� מערכת המדגישה ממד מרחבי –במוב� מסוי� –בציורי� מתפצל

רכיבי מדיה שוני�למנטי� סטטיי�, אלא שואב מ, שאינו מכלול אאנושי�תארהמדגישה מ

הניכר במידת הבדל. גור� משמעותי נוס' שעשוי ליצור את הפער הזה הוא הומטמיע אות�

מספר הביטויי� השמרניי� הממוצע לנחקר בקבוצה ההטרוגנית –ות ה"שמרנות" בי� שתי הקבוצ

. זה עשוי להעיד על קיומ� של אלמנטי� הנכללי� לאיור אצל הסטודנטי� �9.6בהשוואה ל 13הוא

אשר לא באו לביטוי במסגרת ההשוואות שהוצגו כא�, א� יש בה� ,ומבוססי� במערכת העירונית

ת בציורי הקבוצה ההטרוגנית.וניכדי להרחיב את היק' המערכות העירו

ספירה של מספר האלמנטי� לאור סוגיות אלה, הוחלט לבצע בנוס' להשוואה זו ג� �

. לצור� ספירה זו, הוגדר "אלמנט" כרכיב של�, עצמאי, בעל שצייר כל נחקר /נפרדי�השוני�

47

; יקו� ופונקציה)ונוכחות במרחב, שאיננו שכפול והכפלה של רכיב אחר זהה (מבחינת מ מקו�

כמו הבנייני� השוני� והחומה –שבו אלמנטי� עצמאיי� מובחני� Aידגי� זאת ציורו של נחקר

כמו משכנות העוני והמכוניות. משכנות העוני שצוירו –א� ג� שכפול והכפלה של רכיבי� –

ונות אות� בצורה של שכ מנותכ� הוחלט ל�ועל –דחוסי� זהי� עשרות בתי� ,כל אחת ,כוללות

אלמנטי�. בציור זה מופיעות ג� 4הכל �ובס� –נפרדות, שכל אחת מה� תיחשב אלמנט בפני עצמו

אלמנטי�. �2ה� נמצאות בשני מוקדי�, ועל כ� ייספרו פעמיי�, כ –מכוניות סכמאטיות זהות 11

כי יצוי� נספרו כאלמנט אחד. –טופל בצורה דומה Eג� שכפול הדיירי� השבי� מעבודת� בציור

בנייה.של טיפוסי ניכר ובולט התייחסה ג� למגוו� צורני בי� אלמנטי� ההבחנה

קבוצת הסטודנטים לאיור

נחקרים) 5( קבוצה הטרוגנית

נחקרים) 7(בין פער

הקבוצותמספר אלמנטים שונים/נפרדים

בציורי הקבוצה65 68

3.3 9.7 13 ממוצע מספר אלמנטים לנחקר 8עד מספר נחקרים שציירו אלמנטים שונים/נפרדים

1 4

9-14מספר נחקרים שציירו אלמנטים שונים/נפרדים

2 2

15מספר נחקרים שציירו מעל אלמנטים שונים/נפרדים

2 1

–ממוצע מספר ביטויים בכתב לשם השוואה* –מטבלה קודמת

3.2 5.4 2.2

חיבור ממוצעים (אלמנטים 1.1 15.1 16.2 *מצוירים וביטויים בכתב) *

ביחס להיקף ** קטגוריות מסוימות ואילו כאן הספירה היא כלליתאופן הביטוי של * שם התייחסה הבדיקה לתיאור המערכת העירונית, חיבור הממוצעים של שתי הבדיקות הוא, במידה מסוימת, מדד מקביל להשוואה

יף זהקטגוריים שנעשתה בתחילת סע-הכללית של האלמנטים התוכניים

בניגוד לרוב הבדיקות הקודמות, ספירת האלמנטי� התייחסה לרכיבי� מצוירי� בלבד, מבלי

האלמנטי� ממוצע של הפער בהשוואה הכללית חס לתיאור המילולי הנלווה לציור; להתיי

, 1.8 עמד על � בתחילת סעי' זה � בי� שתי הקבוצות נחקר)�(פר קטגוריי��התוכניי�והרכיבי�

הפער בממוצע מספר האלמנטי� המצוירי� לנחקר, בבדיקה ת קבוצת הסטודנטי�. לטוב

בכתבבחרתי להשוות אותו לפער בממוצע מספר הביטויי� .לטובת הסטודנטי� 3.3הנוכחית, הוא

קטגורית חלקית ולא על � בי� שתי הקבוצות שנבדק קוד� לכ�, על א' שהוא מסתמ� על השוואה

, לטובת הקבוצה 2.2דיקה האחרונה. הפער ש� עמד על כללית, כפי שנעשה בב�סקירה

אלמנטי� מצוירי� וביטויי� בכתב –כאשר מחברי� יחד את ממוצע שתי הבדיקות ;ההטרוגנית

, לטובת הסטודנטי� לאיור; 1.1(על א' השוני המסוי� בהיקפי הבדיקה), מתקבל פער כללי של

� הוא הבולט והמוצק ביותר מבי� מאזני בממוצע האלמנטי� המצויריכי הפער נית� לראות אפוא

�בחיבור הממוצעי�. קבוצת הסטודנטי�ההשוואה של שתי הקבוצות, וא' מביא לשמירת יתרו

א� לא באופ� המשופרת והמפותחת של קבוצה זו, להערי� כי הדבר נובע מטכניקת הציור אפשר

. לעניות מיכולת ביטויבהכרח זה מקו� שבו יתכ� פער בעושר הייצוג שאינו נובע –בלעדי, כלומר

דעתי, פער זה מתחזק בחיבור הממוצעי�, ולכ� מחליש את הפער לו זכתה הקבוצה ההטרוגנית

בביטוי הכתוב.

48

היא לתחושה "קוהרנטיות"כוונתי ב – קוהרנטיות המציאות החלופית המוצגת �

חודי, ושהזיקה ביניה� מדודה שהאלמנטי� השוני� בציור יוצרי� מכלול שהוא מגובש, מובח� ויי

ומחושבת (אלמנטי� המותאמי� זה לזה ושואבי� זה מזה). בחרתי להתייחס לקוהרנטיות בשני

. זאת משו� שיתכ�, לדעתי, מכלול 20) המכלול המתפקד2) המכלול המצויר, (1מובני� שוני�: (

יאות חלופית, רעיו� מגובש א� רמת התפקוד האפשרית בו, כמצ בהירותשמצויר היטב ומציג ב

אציי� כי אחד מממדי הקוהרנטיות עשוי להיות אפיו� המרחב כ"מקו�" או היא מוגבלת יחסית.

משמעי. מאחר והעבודה הנוכחית עוסקת בהיק' �מקו�", ועד כמה האפיו� הזה של� וחד�כ"אי

קוהרנטיות הבדיקה שלהייצוג ולא בטיבו הסמנטי, היבט זה לא נבדק באופ� נפרד אלא במסגרת

."המכלול המצויר"

סמ� התרשמות סובייקטיבית מסוימת מצד �מאחר ובדיקת הקוהרנטיות משלבת קביעה על

), המבטאות 3, 2, 1(דרגות קוהרנטיות �3ל , בשני המכלולי�,החוקר, בחרתי להגביל את הבדיקה

החלוקה מוצגת בטבלה:דירוג בסיסי וכללי של הציורי� השוני�.

דרגת קוהרנטיות

המכלול המצוירבקבוצת

הסטודנטים *לאיור

נחקרים) 5(

המכלול המצוירבקבוצה *ההטרוגנית

נחקרים) 7(

המכלול המתפקדבקבוצת

הסטודנטים *לאיור

נחקרים) 5(

המכלול המתפקדבקבוצה *ההטרוגנית

נחקרים) 7( 1 2 3 0 הנמוכה ביותר – 1דרגה

3 1 2 2 בינונית - 2דרגה

3 2 2 3 גבוהה ביותרה – 3דרגה

2.3/3 2/3 1.8/3 2.6/3 דרגה ממוצעת לנחקר שציוריהם מתאימים לדרגה זו* מספר הנחקרים

ביחס להצגת מרחב � לצופה ומוב� יצירת ציור ברורנית� לומר כי מבחינת "המכלול המצויר",

וי עירוני קוגניטיבי, הבסיסיי� בדימהאלמנטי� חמשת � שלמושפעת ג� ממידת שילוב�עירוני

, אזורי� Edges –, גבולות/קצוות Nodes –, צמתי� Paths –: צירי� Lynchידי �כפי שהוגדרו על

– Districts נקודות�ו� �אלמנטי� האלה בציורי בדקתי את מידת שילוב ה. ]Landmarks ]5 –ציו

שתי הקבוצות:

נבדק ניסיונם של המציירים להציג "עיר הכוללת את כל מרכיביה". שם נמצא ,במסגרת בדיקת "הייצוג העירוני השמרני" 20

נחקרים בקבוצה ההטרוגנית. לאור זאת, בבדיקה הנוכחית 4ה לא קיים אצל הסטודנטים לאיור, אך הוא קיים אצל כי ניסיון ז נעשה ניסיון לבחון מכלול מתפקד גם אם אינו כולל/מציג את מלוא מרכיבי העיר.

49

שילוב האלמנטים בציור Lynchשל

ציורי קבוצת *ים לאיורהסטודנט

נחקרים) 5(

ציורי הקבוצה *ההטרוגנית

נחקרים) 7(

Paths 2 4 -ירים צ

Nodes 1 1 -צמתים

Edges 2 3 -גבולות/קצוות

Districts 3 4 -אזורים

Landmarks 2 2 - ציון -נקודות

14 10 סה"כ

2 2 ממוצע אלמנטים לנחקרמספר הנחקרים שלא כללו

אלמנט כלשהו1 2

נחקרים שכללומספר ה אלמנטים 1-2

2 2

מספר הנחקרים שכללו אלמנטים 3-4

2 3

5מספר הנחקרים שכללו אלמנטים

0 0

מסיווג זה /יםשציוריהם כללו אלמנט* מספר הנחקרים

ויש להניח כי זה �פער מסוי� בקוהרנטיות המכלול המצויר, לטובת הסטודנטי� לאיור ניכר

הפער הקט� בקוהרנטיות המכלול המתפקד, הטובה יותר שלה�, ואילו נובע מטכניקת הציור

כ� שהעושר הייצוגי של עיר העתיד בקבוצה זו אינו הקבוצה ההטרוגנית, יכול להעיד על לטובת

חלופית ראויה ג� א� טיב הציור �מציאות בטאנופל מזה שבקבוצת הסטודנטי�, וכי ביכולת� ל

ביטוי קוהרנטי עשויה להצביע על עושר ייצוגי שהתבסס להערכתי, הצגת; שהציגו נמו� יותר

כמדד להיק' בקרב הנחקר, א� ג� על הסתמכות על ייצוג מגובש ומובנה קיי� שהפרט נחש' אליו.

העושר הייצוגי, אי� הכרח שיש חשיבות להבחנה הזאת.

לכלול את מכלול ייצוגי עשיר צפוי , נית� להערי� כיLynchביחס לחמשת האלמנטי� של

. האלמנטי� האלה, א� ה� עשויי� להשתלב ג� בתהלי� העתקה בסיסית של המציאות לעתיד

התפלגות מספר וג� ),2הטבלה מראה שממוצע האלמנטי� לנחקר בשתי הקבוצות הוא זהה (

. לכל היותר, עולה השאלה הא� שלושת הנחקרי� שכללו ס� מסוי� של אלמנטי� דומה למדי

אלמנטי� אכ� ביטאו בכ� ייצוג עשיר יותר או דווקא 3�4וגנית אשר כללו נחקרי הקבוצה ההטר

להערכתי, נחקרי� אשר "לא כללו אלמנט כלשהו" בנוס', מהמציאות. שואבייצוג שמרני ה

ניכר ג� גיוו� יחסי ;א� ג� כא� הפער בי� הקבוצות אינו משמעותי � ייצוג דל להעיד עלעשויי�

י הקבוצות.בהתפלגות מספר האלמנטי� בשת

כל קבוצה ומשמעותו ביחס ו בבדיקת המש� עשויה להתמקד בטיב האלמנטי� בה� השתמש �

בכל קטגוריה מרחבית כזו. ובמידת גיוו� הביטוי � ההבחנה בי� אזורי� צורתכמו �לעושר הייצוג

בי� ייצוג עירוני Portugaliבהמש� להבחנתו של – ייצוג ספציפי וייצוג קטגוריאיזו� בי� �

טה הנחקרנעשה ניסיו� לזהות מקרי� בה� נ �טי ברקע התיאורשהוצגה � ספציפי לייצוג קטגורי

50

מקרי� בה� נשע� הייצוג לצד רת של מתווה עירוני קטגורי וכללי, יא נגזעיר עתידית שהלהציג

ייצוג העתידי על עיר קיימת ומוגדרת ושולבו בתוכו רכיבי� ואלמנטי� שה� בבחינת

של הייצוג, מוגדר גיאוגרפי �שיו� אזוריו/או ספציפי. התמקדות בעיר ספציפית

הדבר על שמרנות מסוימת והיצמדות להווה המוכר, א� � כביכול � להעיד י�עשוי

תו� עיוות והגזמה של העיר עתידיתלהיות ג� פלטפורמה ותשתית להסבה עשוי

ר ומפורט.יתכ� ביטוי לייצוג עשי ניכרי�. במקרה כזה,

(הגווע) ומתייחס בתיאורו הכתוב "הי� התיכו�"הציג עיר לחו' Eנחקר

"כמו האי �י� לצד אג� , נחקר ו' הציג יער ושביל אופני2107של "ישראל"ל

ניכרי� יותר, כשהוא מציג מרחב Eהעיוות וההגזמה בתיאורו של נחקר בבודפשט".

נחקר ו' משתמש וגית הימית כולה, בעוד ערכת האקולעירוני מוגז� וקריסה של המ

לרכיב מההווה; האיזו� ולהמחיש דמיו� באלמנט הספציפי ששילב כדי להציג

מוצג Aספציפי" זוכה לביטוי ג� בשני מקרי� נוספי�: בציורו של נחקר �"קטגורי

י� ר העיר, ה'סלאמז'. בער� כמו אזוררובד מעמדי תחתו� המלווה בכיתוב: "שא

יו�", כשהציור תומ� בתיאור זה. במקרה אחר, אצל נחקר ה', נית� עניי� בערי� כ

במבט נוס' � לזהות באזור המגורי� מבנה המאופיי� בחזות ארכיטקטונית מודרנית

St Mary 30, גורד שחקי� לונדוני חדישדמותו של ב מתברר, כי ככל הנראה מדובר

Axe תאגיד(מטה Swiss Re" המכונה ג� ,The Gherkin "� מ" ("��שהושל� ב [ראה תמונה]לפפו

החדשה שהתפתחה בעיר בעשור מודרנית השל האדריכלות ומוכר ונחשב לאלמנט מייצג 2004

שאריות השארת � האחרו�. נית� לראות בכ� דוגמא למה שכיניתי בתחילת העבודה "רליקטי�"

טה יותר לזה כינוי זה נכו� למקרה האחרו�, ובמידה מע. במסגרת עיר העתיד ושרידי� מההווה

, כאשר "מובאות"שלפניו. את כל ארבעת המקרי� יתאר אולי הכינוי "ציטוטי הווה", במוב� של

דוגמת לוס אנג'לס � שלמה נראה שלא היתה כא� מתיחה לעתיד של עיר ספציפית בכל המקרי�

בו הועתקו ושול �ו' �ו Aנחקרי� �עוד נית� לזהות כי בשניי� מהמקרי� ."בלייד ראנר"בסרט

עירוניי� בשלמות�, ללא מניפולציה מורגשת, א� סביבת� תורמת לחדשנות /מקטעי�אזורי�

שבה�, כמו ג� צורת מיקומ� במרחב.

האלמנטי� זהותהייצוג שלה� והזנת ו ישירות לגבי מקורות למאחר והנחקרי� לא נשא

ומה אחרי�, , ולאבהשארת אלמנטי� מסוימי� למה בחרו שכללו בציורי�, עולה השאלה

יתכ� שאותו נחקר הבחי� בחריגותו ובנוכחותו ",The Gherkin" במקרה של �תרומת� לייצוגיה�

הנחשבת מתקדמת מודרנית, �לאדריכלות אולטרהשל המגדל בנו' העירוני, כדוגמא בולטת

וככזו, שיי� אותה לקטגוריה של עירוניות עתידית שהתפתחה אצלו מזה זמ�. זה � ו"עתידנית"

בנוס', רכיב שנלקח מההווה ; שוי לבטא ייצוג עשיר ומבוסס, א� לא בהכרח מקורי וייחודיע

מחקר הבודק ). ]Relph ]4, כהגדרת Placeוהוטמע בעתיד עשוי לתרו� ליצירת רוש� של "מקו�" (

עשוי להתמקד בכ�, ואילו בדיקה קבוצתית מתקדמת יותר יכולה �ולא קבוצות �נחקרי� בודדי�

זה ללא ספק היבט מעמיק .מוכרי� לפרטי�הניזו� ומה אינו ניזו� ממקורות הייצוג לבחו� מה

ומעניי� של עושר הייצוג, ויתכ� שתהיה משמעות לזיהוי נקודות המפגש שבי� הווה ועתיד אצל

51

ע� זאת, ביחס לאיזו� שבי� ייצוג עירוני ספציפי וקטגורי אצל ארבעת הנחקרי� ;נחקרי� שוני�

קיי� קושי להכריע עד כמה איזו� זה אכ� מעיד על מידת העושר הייצוגי ברמת כי שנזכרו, נראה

בהקשר זה. שהמדג� הנוכחי קט� מכדי שאפשר יהיה לקבל תמונה ברורה הערכתי היאהקבוצות.

זהו ניסיו� לראות � השפעת המרחב על החברהביחס להשפעת החברה על המרחב ביטוי �

� מגובש וחד כל אחד מה�עד כמה : שני סוגי ההשפעהבי� ווסת המצייר ל מה מידת יכולתו של

. עד כמה משולבות זו בזו שתי ההשפעות, במידה ושתיה� מגובשות �מצד שני כיווני, מצד אחד, ו

כיווני �ייצוג חדעשוי לבטא ייצוג עשיר ומקי' יותר, ואילו תי ההשפעותההנחה היא ששילוב ש

ע� זאת, ייצוג השפעה השפעתו. ממקומו וממהגור� השני, וימת עשוי להעיד על התעלמות מס

), עשוי להעיד ג� הוא על ייצוג עשיר.מקי' ושל�, כיווני א� מגובש (כלומר, אחיד�שהוא חד

סוגי השפעותביטוי בציורי קבוצת הסטודנטים לאיור *

נחקרים) 5(

ביטוי בציורי הקבוצה ההטרוגנית *

נחקרים) 7( השפעת המרחב

3 1 ל החברהע

-מתוכם ביטוי חד **כיווני

0 0

-מתוכם ביטוי חד **כיווני מגובש

0 0

השפעת החברה 7 5 על המרחב

-מתוכם ביטוי חד **כיווני

1 1

-מתוכם ביטוי חד **כיווני מגובש

3 2

שילוב שני סוגי 3 1 ההשפעות

ביטוי ** כל בציור ו/או בכתב - מספר הנחקרים שביטאו השפעה מסוג זה * מגובש- כיווני נספר פעם אחת בלבד, כמגובש או כבלתי-חד

, א� בקרב הקבוצה "השפעת חברה על המרחב"מראי� נטייה כללית לביטוי מסוג הממצאי�

לתאר (השלכות כנראה בשל הנושאי� אות� בחרו �ההשפעה ההפוכה ההטרוגנית ניכרת ג�

י סוגי ההשפעה שילוב שנ �ו כמבטאי ייצוג עשיר ביחס לפרמטרי� שנקבעהתחממות גלובלית).

נראה כי בראשו� מסתמ� יתרו� לקבוצה ההטרוגנית ובשני ישנו יתרו� , "מגובש כיווני� ביטוי חד"ו

בשתי משמעית לגבי עושר הייצוג�קביעה חד תמאפשרתוצאה זו אינה �לקבוצת הסטודנטי� קל

הקבוצות.

בחרתי לבדוק זאת בהתא� לשלוש �באותו ציור חברתיות שילוב מספר רמות התייחסות �

) חברה. ההנחה היא שייצוג עשיר יכלול יותר מרמת 3) קבוצה, (2) פרט, (1רמות יסודיות: (

התייחסות חברתית אחת.

52

רמת התייחסות חברתית

ביטוי בציורי קבוצת * הסטודנטים לאיור

נחקרים) 5(

ביטוי בציורי הקבוצה * ההטרוגנית

נחקרים) 7(

1 2 פרט

3 2 קבוצה

6 4 חברה

1.4 1.6 ממוצע לנחקרמספר נחקרים

שהציגו רמה אחת3 4

מספר נחקרים רמות 2שהציגו

1 3

מספר נחקרים רמות 3שהציגו

1 0

בציור ו/או בכתב -מספר הנחקרים שביטאו רמת התייחסות זו *

) �נחקר, לטובת קבוצת �יחסות החברתית פר) בממוצע רמות ההתי0.2ישנו פער קט

הסטודנטי� לאיור. בשתי הקבוצות ישנו שיעור גבוה יחסית של נחקרי� שהסתפקו בהצגת רמת

2יתרו� קל לקבוצה ההטרוגנית קיי� במספר הנחקרי� שהציגו התייחסות חברתית אחת בלבד.

תייחסות, ואילו בקרב רמות הה 3רמות התייחסות, א� בקבוצה זו אי� א' נחקר שהציג את כל

.הסטודנטי� קיי� נחקר כזה

יצוי� כי בהקשר של רמת הפרט, א� ג� ביחס לרמת הקבוצה והחברה, ישנה אפשרות לבדוק �

המקו� הזה, צורת הצגת ומובח� עד כמה מוגדר � בעיר מקומו של האד�באופ� נפרד וממוקד את

מצוירות דמויות אנושיות על רקע המרחב העירוני קבוצתית והיקפה, האופ� בו �הפעילות האנושית

(ובכלל זה שליטה טווח יכולותיו הפוטנציאליות של האד� בעירומשמעות הדר� בה ה� מוצגות,

נפרדת ; בחרתי שלא לערו� בדיקה ]5[גיוו� הפעולות האנושיות המתוארות בציור וטיב� ו והשפעה)

, בי� היתר כזה המיועד לבטא רוש� של בהקשר זה, שכ� למדדי� אלה יש ממד סמנטי מסוי�

ודאות כלפיה. �ביחס לעיר העתיד, ובמידת מה משק' ג� תחושות אי "הזדהות"או "ניכור"

אפשר השוואה בי� צורה שתעושר הייצוג, ב מצביעי� בהכרח עלהיבטי� סובייקטיביי� אלה אינ�

התייחסות �או אי נחקרי�. ע� זאת, בחנתי בסעיפי הבדיקות השוני� את עצ� ההתייחסות

תמיד . כלומר, לא לבחו� בפירוט את טיב ההתייחסותמבלי כללי ואופ� ב –מרבית פרמטרי� אלה ל

את דעתו לכ�. והנחקר נת� חשוב מה מקומו של האד� בעיר, כל עוד יש לו מקו� בעיר

� טוי הבאי� לבי כלכליי��ופי� ציבוריי� ומערכי� תפקודיי�ג, שירותי�מספר מערכות �

נחקרי� �2סטודנטי� ו 3נית� לראות כי �בנוס' למערכות שלטוניות ותכנוניות ולתחבורה

היתר מופיעי� בטבלה:כלל מערכות וגופי� מסוג זה. ציגומהקבוצה ההטרוגנית לא ה

53

מערכות, גופים ומערכים

ביטוי בציורי קבוצת * הסטודנטים לאיור

נחקרים) 5(

ביטוי בציורי הקבוצה * טרוגניתהה

נחקרים) 7(

3 2 כלכלה ומסחר

2 1 תעסוקה

1 0 ביטחון והגנה

2 0 בריאות

3 0 שירותי פנאי

1 0 חינוך

אנרגיה ואיכות הסביבה

0 2

14 3 סה"כמספר נחקרים

מערכות 1-2שכללו 2 3

מספר נחקרים מערכות 3-4שכללו

0 1

מספר נחקרים ומעלה 5שכללו

0 1

רים שביטאו מערכות/גופים מסוג זה. במידה והופיעה יותרמספר הנחק* ממערכת אחת באותו סיווג, הן נספרו פעם אחת בלבד לכל נחקר

המערכות, הגופי� והמערכי� השוני� סוגי ה� במגוו� �ישנו יתרו� לקבוצה ההטרוגנית

�ביע על עושר ייצוגי נחקר. הדבר עשוי להצ� במספר המערכות המופיעות פרהנכללי� בציוריה וה

צור� במספר יש �למרות מגבלת יריעה ברורה של הציורי� �שכ� במוב� מסוי� ,בקבוצה זו

שתיראה התייחסויות מינימלי למערכות תפקודיות ולמקומ� העתידי להמחשת מציאות חלופית

בהכרח להעיד על ייצוג עירוני רחב, שאינוג� . ע� זאת, ביטוי כזה עשוי אולי רציפה ומשכנעת

ייצוג עירוני עתידי רחב.

מסקנותדיון ו

יכולת לבטא יש �שתי הקבוצות מ �הנחקרי� כל הבדיקות השונות שערכתי מראות כי בקרב

בציור ייצוג של עיר עתידית. יש לה� מושג כללי מסוי� לגבי עיר כזו, וכ� ה� הביאו לביטוי גישת

התייחסות אישית.

(סדרת בדיקות שנועדה 21ביחס להבדלי� בעושר הייצוג במסגרת עבודה זו עובוצבדיקות שב

, נית� היה לראות שהפער בי� הקבוצות בהקשר )22אפיו� התוכ� המבוטא בציורי� ורוחב היריעהל

והממצאים היא רוחב, הגדרת "עושר הייצוג", כפי שהוצגה בתחילת העבודה ובמהלכה, וכפי שהתבססה בעקבות הבדיקות 21

היקף ומגוון הביטויים הנכללים בייצוגי עיר העתיד. בנוסף, ייצוג עשיר הוגדר ככזה בו מרובים אלמנטים המצביעים על זמן משמעי מטבעו וכי בכל בדיקה הפרמטרים המגדירים של ייצוג עשיר היו - העתיד ולא ההווה. יודגש כי המושג "עושר" הוא רב

או לצד הממצאים. ו/רים אלה מוצגים בסקירת הבדיקה פרמט – מעט שונים

.קו תחתוןמסומנים ב –) 16מופיעה כאן התייחסות לחלוקת סוגי הבדיקות כפי שהוגדרה בסקירת המתודולוגיה (עמ' 22

54

, לדוגמא, התגלה פער קט� מאד בי� 23ביטויי הקטגוריותמגוו� בספירת משמעי. �זה אינו חד

הסטודנטי� לאיור נטו –� התמקדה בקטגוריות מסוג אחר הקבוצות, א� נראה שכל אחת מה

; ליפונקציונ� נית התמקדה במתאר צורנילהתמקד במתאר עירוני אנושי והקבוצה ההטרוג

, העושר הייצוגי 24כי בניגוד להשערת המחקר במקביל, במספר לא מבוטל של מקרי�, נראה היה

בבדיקה שללדוגמא –הסטודנטי� בציורי הקבוצה ההטרוגנית הוא רחב מזה שביטאו בוטאהמ

מספר ההסברי� והנימוקי� ששילבו ובבדיקת 25הצעת פתרונות לבעיות המוצגות בציור

. 27פונקציונלי�, וכאמור ג� בקטגוריות המתאר הצורני26בתיאוריה�

, בו 28נחקר�אחד הפערי� הבולטי� בי� הקבוצות הוא בממוצע מספר האלמנטי� המצוירי� פר

�רוחב , העשוי לנבוע במידת מה מההבדל בטכניקת הציור א� ג� מלאיור לסטודנטי� קיי� יתרו

שלוש בדיקות אחרות נמצא יתרו� לקבוצה ההטרוגנית: בדיקת "התיאור מנגד, בהעושר הייצוגי.

ושילוב "מערכות שירותי�, גופי� ציבוריי� 30, רמות ההתייחסות החברתיות29התקופתי"

. יש בכ� כדי להמעיט מערכו של יתרו� הסטודנטי�, בהסתכלות 31"כלכליי��ומערכי� תפקודיי�

רחבה.

ש� – בחינת צורת הביטוי ומידת המניפולציה שנעשתהמקב4 בדיקות נוס' שנער� התייחס ל

זוהה פער זניח בי� הקבוצות בעיוות תוכ� פנימי, א� פער גדול יחסית בעיוות צורני, לטובת

33ה להגזמה רבה מעט יותר בשילוב תפיסות וגישות רווחותוט. קבוצה זו ג� נ32הסטודנטי�

לאיור מנגד, נראה כי הקבוצה ההטרוגנית אינה נופלת מקבוצת הסטודנטי� במסגרת הציורי�.

רמה דומה בי� הקבוצות התגלתה ג� בבדיקת "קוהרנטיות . 34"הפוטנציאל העתידי"בתפיסת

מצויר קוהרנטי בלט �מכלול –קוהרנטיות א� ישנו הבדל בסוגי ה – 35המציאות החלופית המוצגת"

המתפקד. זה מעיד כיההטרוגנית בלטה קוהרנטיות המכלול בקבוצת הסטודנטי� בעוד בקבוצה

מדג� ההטרוגנית; בקרב הביכולת לבטא מציאות חלופית ראויה בקבוצה אינו פוגעהציור כושר

,רחב ובמדיה יצוג קולקטיבייייחודי ברכיבי� ואפיוני� שמקור� ב�כי היכולת לשימוש ג�נמצא

קיימת במידה רבה ג� אצל הקבוצה ההטרוגנית.

. ש� נית� היה התחקות אחר מקורות הייצוג של היוצרי�ל הנועד תבדיקות שלישיקבוצת

ניכרי� יותר בקבוצת הסטודנטי� לאיור, בעוד 36ללמוד כי ההסתמכות על המדיה והשראתה

17עמ' 23 13עמ' 24 33עמ' 25 38עמ' 26 17עמ' 27 46עמ' 28 40עמ' 29 51עמ' 30 52עמ' 31 23עמ' 32 33עמ' 33 41' עמ 34 48עמ' 35 25עמ' 36

55

ו יותר בקבוצה ההטרוגנית, כשבמקביל ניכרה בה הסתמכות רבה בלט 37רכיבי ייצוג עירוני שמרני

. ממצאי� אלה תואמי� את הנחת המוצא לגבי חשיפת 38על תפיסות וגישות הרווחות בציבור

. ע� זאת, השימוש שעשו חברי הקבוצה ההטרוגנית לאיור המדיה הרבה יותר בקרב הסטודנטי�

; בדיקת "איזו� על עושר ייצוגימעיד – 39יותבהצעת פתרו� לבע �באות� תפיסות וגישות רווחות

, יצוי� ג�וגי בי� הקבוצות; לא הצליחה לאתר פער בעושר הייצ 40בי� ייצוג ספציפי וייצוג קטגורי"

להכריע מה נובע ממניפולציה ומה מקורו בייצוג עשיר. מעט קשההיה במקרי� מסוימי�כי

מקומה לבחו� את –כאמור –חקר, וניסה ישירות משאלת המ � שואבהבדיקות האחרומקב4

. בדיקה זו ערכה השוואה בי� ביטוי כתוב וביטוי של טכניקת הציור והשפעתה על ביטוי הייצוגי�

מצויר וכ� ניסתה לזהות את אות� מקומות בה� טכניקת ציור משופרת עשויה לבוא לידי ביטוי

לא 41בבדיקת אופ� ביטוי התרחישי�הייצוג. בחלק מהבדיקות, כמו מובעולהשפיע על האופ� בו

ביטוי רעיוני חזותי בהשוואה "זוהה פער ברור בי� הקבוצות. בבדיקה המרכזית של נושא זה (

מזוהה פער מוצק בביטוי הכתוב הכללי, לטובת הקבוצה ההטרוגנית, ) 42"להבעה רעיונית בכתב

ומצ� מאד. הממצא א� במקביל נמצא כי הפער הממוצע בביטוי המצויר בי� הקבוצות הוא מצ

היו בקבוצה ,נרחבי�יי� הבולט של הבדיקה הוא שהמקרי� בה� הופיעו תיאורי� רעיונ

ההבדל בטכניקת הציור אינו מסתמ� כי בכתב, ולפיכ� במקרי� רבי� בוטאו ש� –ההטרוגנית

את ביטויי הייצוג העירוני העתידי ברמה הרעיונית. או לצמצ� גור� אשר יש בו כדי להגביל

� �, וזאת מהבדיקות השונות שנערכו ה� בדיקות גישוש ראשוניות ובסיסיות כמהכי ,יש לציי

שרשרת הבדיקות נועדה להביא לסינו� במוב� מסוי�, .כחלק מניסיו� לגוו� את המתודולוגיה

כללי לגבי כל � י� ומגווני� בניסיו� להגיע לרוש�פרמטרי� רבי�, שונומיקוד: נבדקו באמצעותה

ת מהסוגיות.בכל אחמהקבוצות אחת

ככל הנראה, הממצא החשוב ביותר אינו מגיע מהבדיקות הכמותיות אלא דווקא �

ניכריש בו כדי להסביר חלק זאת, ע�ו – 43מצורת הביטוי הקיימת בציורי� "התרשמות כללית"מ

ייחסות במסגרת התרשמות זו, נית� לראות כי צורת ההת. האלה מצאי הבדיקות הכמותיותמ

המרחבית השונה הקיימת בכל אחת מהקבוצות, המשפיעה על האלמנטי� והרכיבי� אשר נכללי�

התמקדות וביסוס –או אינ� נכללי� בציורי�, היא נגזרת של שוני מהותי אחד בי� הקבוצות

�נרטיביי� הבולטי� בקבוצת הסטודנטי� לאיור, בעוד הקבוצה ההטרוגנית מאופיינת במגוו

נית� לזהות מכנה משות% הקיי� בקבוצת , נראה כי 43נוני רחב מאד. כפי שהוסברתיאורי וסג

הסטודנטי� התרכזו והתמקדו לרוב :ואינו קיי� בקבוצה ההטרוגנית לאיור הסטודנטי�

הגבילו ה� בכ� . של רעיו� מרכזי אחד בכל ציורבפורמט מצומצ�, תו# הצגה, המחשה ופיתוח

לא בקבוצת�באופ� שיצר לעיתי� רוש� שעושר הייצוג ,לה�את מרחב הביטוי האינטואיטיבי ש

28עמ' 37 30עמ' 38 33עמ' 39 49עמ' 40 35עמ' 41 42עמ' 42 44עמ' 43

56

שניסיונות שוני� שעשו אפשר רק שאינו עולה על הקבוצה ההטרוגנית, אלא א' דל ומוגבל יותר.

�לחידוד המסר הגבילו א' יותר את היריעה. השערה נוספת, בעקבות הצפייה בציורי�, היא שיתכ

לא סטודנטי�לקהל הרחב הביאה לכ� שחלק מה וההכשרה ליצירת איורי� מובני� ובהירי�

.לבסס השערה זו)ביטאו רכיבי ייצוג חדשניי� או רכיבי� מוגזמי� באופ� חריג (לא עלה בידי

כפי שנאמר, הבחנתי ג� בשימוש רב יותר במלל כתוב בקבוצה ההטרוגנית. הדבר מאפשר לה�

נטו פחות לעשות זאת, ובמידת מה לכלול אלמנטי� מבלי לצייר אות�. הסטודנטי� לאיור

עשוי היה להגביל את רוחב הביטוי של ייצוגיה�. ,השימוש בציור כאמצעי הביטוי המרכזי והיחיד

השונה טכניקת הציור המקו� בו השלכתהביטוי הוא �השוני בצורת נוצר רוש� לפיו

� עושר הייצוג ויביטא# השפעתה היא על ,הבולטת ביותרהיא ) 44(והמובחנות הקבוצתית

רחב והמגוו� נבד בבד, הייצוג ה .עושר הייצוג עצמוטיבו של לא בהכרח על ו � "הטיה"בבחינת

לעיתי� עושר ייצוגי א� יתכ� כי הבסיס השמרני שבו שק'שביטאה הקבוצה ההטרוגנית אמנ� מ

רחב, במקרי� מסוימי�, מזה הקיי� בקרב הסטודנטי�.

שתי הקבוצות בדרכי הביטוי הייצוגי של וניעל השהמדג� הקיי� מלמרות שנית� ללמוד �

מקי'אינו עיר העתיד, המדג� ינראה כי ביחס למכניז� של יצירת ייצוג �ולהבחי� במשמעויותיו

בניית הייצוג � לשתי הקבוצות ביחס לנפרדי שלמי� אפיי� דגמי�זהות או לכדי לבדי הצור�

זאת, נית� לומר בוודאות רבה שהדג� האוניברסלי רות למ ;מקורותיוהסתמכות על אופ� הלו

וכי ג� ה� נוקטי� בולט ג� בקרב הסטודנטי� לאיור ,המשלב בי� קטגוריזציה וסימבוליזציה

, ככל הוא �שהוצג כא� �הפער בצורת הביטוי ות של העתקת מציאות ההווה לעתיד. דומשיטות ב

פשרות שבדר� זו ביטאו הסטודנטי� ג� את ישנה א שהביא לשוני בתוכ� הייצוגי�. הנראה, זה

מאפיי� �כידוע � תלוי, וג� זה �בלתישהוא ושותיה� הסובייקטיביות, ולא יצרו נרטיב תח

אוניברסלי של ייצוגי עיר העתיד.

יתכ� פער בי� ידע כללי רחב ויכולת הבנת בתו� הבדיקות היא עד כמה עלתהאחת השאלות ש �

והתפיסה שבאי� לביטוי בציור, שהוא מופשט ותמציתי יותר, ומציג תפיסה תהליכי� לבי� הייצוג

�מביאה להסתמכות � ציור משימת � שהמתודולוגיה שנבחרה אולי רחבה בקווי� כלליי�. יתכ

, רבה יחסית על ההווה, וע� זאת, נראה שבכל זאת יש משמעות למכנה משות' ולשוני בי� נחקרי�

ג� התייחסות למקורות שישווה בי� שתי קבוצות אלה וישלב בכ� ,כפי שנמצאו. מדג� רחב יותר

� .45עשוי לספק מענה לסוגיה זו ,הייצוג שלה

כ� א ,ששימשה למחקר זה ,הקבוצה ההטרוגניתהיא עד כמה התעוררה שאלה נוספת ש �

שר ; בהקלא הצלחתי למצוא טיעו� תומ� שיכריע לכא� או לכא�מייצגת את הציבור הרחב הכללי.

כפי שהוצגה בהנחות המוצא של ההשוואה בין הקבוצות. 44 צורת פרופ' עידן שגב, חוקר מוח מהאוניברסיטה העברית, מציג את מושג "המוח היצירתי" ומעריך כי קיים הבדל בין 45

הבדלים אלה נמצאים כיום בראשית חקירתם, כחלק מביסוס שיתופי - ין מוחו של אדם מהשורה של אמנים לבמוחם תפקוד גם לכך את הדעת.ה של קבוצות רחבות כדאי יהיה לתת ]. אין ספק שבבדיק7פעולה בין אמנים ומדעני מוח [

57

נית� לומר כי החלוקה שנעשתה בעבודה זו לשתי קבוצות היא במידה רבה הכללה, שכ� לא ,זה

היתה, לדוגמא, התייחסות ישירה להבדלי גיל ומגדר.

הצעות למחקר עתידי בתחום

בעבודה זו ביצע כל נחקר משימת ציור אחת. יתכ� שנית� לבקש מנחקרי� לבצע יותר �

כאפשרות וזאת – אחד מה�לערו� השוואה בי� התוצרי� השוני� של כל יור אחת, וצממשימת

חפיפה, היכ� יתגלו כלומר, היכ� יתגלו מגוו� ומקוריות ו –עד כמה הייצוג עשיר בחו�נוספת ל

רעיונות קבועי� ומוגבלי�.אות� שכפול ומתיחה של

מצעות שיטת העבודה אלבחו� את ייצוגיה� של סטודנטי� לאיור ג� ביתכ� שיש מקו� �

ולא במסגרת משימת ציור מוגבלת בהיקפה –כפי שפורטה בעבודה – הרגילה בה ה� יוצרי�

לא יהיה ,זאת למרות שבמקרה כזה כא�.המנטרלת את הרגליה� ואת יכולותיה�, כפי שנעשתה

מדובר בייצוג פנימי בלבד ותתכ� השפעה סביבתית מסוימת. במידה ונית� היה לבצע זאת,

היה לבחו� בתוצרי אפשראיור ב"שנקר", יתכ� שבבמסגרת אחד הקורסי� טלהוגמא, כמלד

לקבוצה המתפתח בתהלי� הידע המשות'�מאגרהסטודנטי� ג� את הביטוי להשפעה ההדדית ול

,�משלב הרעיו�, דר� סקיצות ושלבי –נית� יהיה לעקוב אחר שלבי ההתפתחות עבודתה. כמו כ

כ� יתאפשר אולי לזהות את התבססות הייצוג, התפתחותו הסופי. רלאיוביניי� שוני�, ועד

והתרחבותו.

� ) �למאיירי� או סטודנטי� לאיור, במסגרתה ) Editorial Illustrationמשימת איור מוזמ

כל מאייר נתו� האישי שנות� לאותו רעיו� וייבח� הביטוי יחסיתומפורטות יינתנו הנחיות מדויקות

עות יישו� רעיו� אחיד, מוגדר ונקודתי, אפשר יהיה לנסות ולבחו� את מקומה של ומאייר. באמצ

ושר הייצוג מוזמנת ואת הביטוי שמקבל ע�של היוצרי� השוני� במסגרת עבודה הפרשנות האישית

במידה וכל ;, כמו ג� את המכנה המשות' שעשוי להתקיי� ביניה�של כל אחד מה� ביצירה

, יתכ� שהדבר יאפשר בדיקה מעמיקה של הרעיו� הנתו� יור אחדאמאייר יתבקש ליצור יותר מ

במשימה מעי� זו יכול להיות ברמות "הרעיו� המוגדר"' יותר של רוחב הייצוג ועושרו; ומקיפה א

בעיר עתידית אווירית ציבורית�נית� לספק תיאור מקוצר (כמו "מערכת תחבורה –פירוט שונות

פורט, וכ� נית� לכלול הנחיות שונות הממקדות את התייחסות שנה") או תיאור סיפורי מ 200בעוד

ני� שוני� של שתביא לביטוי מאפיי )Completion( השלמהמצריכות היוצר להיבטי� מסוימי� ו

עבודה של מאייר מול עור�/מזמי� עבודה, וכ� ימה מעי� זו עשויה לדמותהייצוג הפנימי שלו; מש

י חזותי אחד.את התהלי� בו מתחברי� ייצוגיה� לביטו

�על �שיצרו מאיירי� מקצועיי� �משימה של ניתוח איור מוגמר קיי�, או סדרת איורי� �

� של (או סטודנטי� לאיור) כניסיו� לבחינת התרשמות� ופרשנותאחרי� מקצועיי� ידי מאיירי�

בלו בהתא� להנחיות שיק –"צופה מקצועי". נית� לראות מה יאבחנו בייצוג כמי שנחשבי�

הדברי� בבדיקת ניתוח של מספר מאיירי� לאיור נתו�, יתכ� שאפשר יהיה ללמוד על . לניתוח

58

הזוכי� לתשומת לב�, ובמידה מסוימת ג� על האופ� שבו ה� סבורי� שייצוגיו הפנימיי� של

על הביטוי שה� עצמ� מבצעי� ביצירת�. ג� דבר העשוי אולי להעיד –מאייר מבוטאי� בעבודתו

שנה. עולה �100בבדיקה הנוכחית התבקשו הנחקרי� לדמיי� ולצייר את עיר העתיד בעוד כ �

�זמ� רחוקות �לנקודותהשאלה הא� תיארו� שונה של המשימה היה מניב תוצאות שונות, שכ

בכפו' לתפיסת הנחקרי� את �יותר בעתיד עשוי להיות פוטנציאל שינוי גדול יותר ביחס להווה

לבקש –לדוגמא –; כדי לבחו� זאת, נית� (מידת המניפולציה, למשל) תוממד הזמ� והשפע

ועיר שנה 300בעוד נוספת כ� לצייר עיר עתידית � שנה, ואחר 100בעוד נחקר לצייר עיר עתיד מה

להשוות את הציורי� השוני� שיצר נחקר בודד, וכ� ,ולבסו' –שנה 700או 500בעוד שלישית

� שהציגו כלל הנחקרי� בציוריה�. לבחו� את ביטוי פערי הזמ

ולאחר שיבצעו –אפשרות נוספת היא לבקש מהנחקרי� לצייר "עיר עתידית בתקופה כלשהי"

לשאול אות� "באיזו שנה תימצא העיר שציירת". זה בסיס להשוואה נוספת בי� תפיסות ,זאת

נחקרי� שוני� ולהערכת ביטוייה� הוויזואליי� לתפיסות אלה.

יתי מבקש מהנחקרי� שיציירונית� היה לצפות לתוצאות שונות א� הי עולה השאלה הא� �

, ולא "עיר"."סביבת מגורי�"או "יישוב"

–תפיסת הצופי� המתבונני� באיור את הביטוי העתידי המיוצג בו היא נושא בפני עצמו �

אותה ( ת ייצוגי היוצרי�אחד המקורות המזיני� א ג� אול�, כפי שהוסבר, תפיסת� היא

ומפרשי� נית� להציג לה� כמה איורי� ולראות מה ה� מביני� ,. ראשיתסטרית)�תקשורת דו

; אפשרות סמ� מה�, ועל"עיר העתיד"בי� היתר, הא� ה� ישייכו או לא ישייכו אות� למה�.

פו'בכ ,זמ��י עיר העתיד לאור� צירמעניינת נוספת תהיה לבקש מה� לדרג סדרה של איור

; (נדרש מדג� גדול יחסית) � השוני�לתפיסת ממד הזמ� העתידי והתיארו� המבוטאי� באיורי

יתכ� שתהיה ג� משמעות לבדיקה בה תתבקש קבוצה הטרוגנית לדרג את מידת ההגזמה באיורי

ולנמק את דירוגיה�.�לאחר שיקבלו הסבר קצר �עיר העתיד

י� לאיור ה� "יוצרי מדיה". כש� שבחנתי אתכהגדרת המבוא, מאיירי� או סטודנט �

ידע נוספי� שיש לה� �של בעלי מקצוע, מומחי� ואנשי ייצוגיה�, נית� לבחו� ג� ייצוגי עיר עתיד

שבעבודת� השוטפת פיתחו יכולות ספציפיות לביטוי ועיבוד ייצוגי� מרחביי�, כמו ג� כאלה

כמו מהנדסי�, אדריכלי�, �מוצע מהמיותר ומקיפי� עירוניי� רחבי� ייצוגי� מרחביי� ו

. קבוצה נוספת של אנשי מקצוע שנית� לבחו� סטודנטי� לגיאוגרפיהאו 46מומחי� לעיור ועירוניות

ה� אלה שבעבודת� מתפתחת אצל� תפיסה רחבה מהממוצע של ממד הזמ�, כמו ,את ייצוגיה�

בצורה שונה מהקהל ,רי�העצפות ולארכיאולוגי�, היסטוריוני� ועתידני�, ויתכ� שיש ביכולת� ל

ככל הנראה, נית� לערו� ; בעתיד האת השפעת הזמ� ואת ההשתנות הצפויה בעקבותי ,הרחב

�י� האלה, בדרכי� שהוצגו כא� ובדרכי� אחרות, ויתכ� שיש מחייצוגי היוצרי� המת השוואה בי

הכוונה גם לבעלי התמחות בממד החברתי של העיר (סוציולוגיה עירונית). 46

59

ת, איני קהל הרחב, כפי שנעשה ע� המאיירי�. ע� זאה� לייצוגי המקו� להשוות ג� את ייצוגי

עבור השוואות מעי� אלה. האופטימליתבטוח מה צורת הבדיקה האחידה

שהשוני בטכניקת הציור, בי� הקבוצות שנבדקו, רוש� לאור� העבודה נוצר לעיתי� מאחר ו �

הביא להטיית הביטוי של הייצוג, יתכ� שיש מקו� להשוות ביניה� באמצעות מדיו� שיהיה זר ג�

� מהשורה, או במדיו� אוניברסלי יחסית כמו תיאור סיפורי כתוב. למאיירי� וג� לאד

יותר בהשוואה "כי מסלול האיור ב"בצלאל" פועל בסביבה שהיא "אמנותית ,יש הסוברי� �

ו חיפה", הנחשבי� "למסלול האיור ב"שנקר" ולמסלול האיור ב"אקדמיה לעיצוב וחינו� ויצ

�מכווני" ככאלה היוצרי� פרויקטי� יישומיי� ושימושיי�כלומר, –יותר "י�ילעיתי� כ"מסחר

ניסיוניי� , המיועדי� לקהלי יעד מוגדרי� ועוסקי� פחות בתוצרי� קונספטואליי� ו"שוק

לאור ההבחנה שנערכה במבוא בי� "איור" ו"ציור", יתכ� שיש – ב"בצלאל" המופקי� לעיתי�

, הלומדי� במוסדות השוני�לאיור דנטי� בי� סטוהשוואתית של ייצוגי עיר העתיד � מקו� לבדיקה

.על הייצוגי�, מקורותיה� וביטוייה�שונה "סביבה אמנותית" תבח� הא� וכיצד יכולה להשפיע ש

בי� שתי הקבוצות לא ניזונה ממידע שנאס' על מקורות כא� משו� שההשוואה שהתבצעה �

אפשריי� והשפעת�: חשיפה הייצוג שלה�, התעוררו מחשבות שונות לגבי סוגי המקורות ה

השראה לייצוגי עיר העתיד; אד� שנחש' הנותנות תיירותית של הפרט וערי� באר4 ובעול�

במהל� חייו לתהליכי עיור ולערי� בדרגות התפתחות שונות, ויכול להערי� את יכולת השינוי

תיי� היחשפות האד� למהלכי שינוי טכנולוגיי� משמעו ובאותה מידה: ,וההתפתחות של עיר

בבחינת "התנסויות עתידיות" אישיות שחווה הפרט (בי� היתר, נגזר ג� מגיל –במהל� חייו

הנחקר); היכרות הפרטי� ע� תופעות דמוגרפיות וחברתיות בערי�; בקיאות בהשלכות ובהיקפי

–המהפכה העירונית הראשונה והמהפכה העירונית בעת החדשה ובתופעת ההגירה מהכפר לעיר

נוהג במכונית או שאינו –� פוטנציאל השינוי העתידי; השפעת אורח החיי� של הפרט ביחס לאומד

� יכולותיה והתפתחויותיה �נוהג, לדוגמא; מידת הבקיאות של אנשי� בטכנולוגיה עכשווית

והכרה בפעולות הגילוי וההמצאה שפיתחו למעשה את ההווה.

הפנימי הייצוגנוגעת לביטוי " �התקבעות� מחשבה כללית לגבי מקורות הייצוג, השתנות� ו

. ביחס לסברה כי הסטודנטי� ]5[ ", כפי שקיי� בייצוגי עיר העתידהעדכני ביותר שיש למצייר

בדיוני, עולה השאלה המדע ז'אנר הלאיור חשופי� יותר למדיה המבטאת דימויי� עתידיי� ול

–ה� נחש' אד� לאחרונה היכ� יתבטא ההבדל בי� חשיפה רחבה מתמשכת לבי� הדברי� אלי

לבי� ,והא� תהיה משמעות להשוואה בי� מי מהסטודנטי� החשו' לאור� זמ� לדימויי� עתידיי�

שלב מקדי� במסגרת או כ( משניי� רק לאחרונה�נשי� מהשורה שנחשפו למספר מקורותא

.הבדיקה)

60

ביבליוגרפיה – 2006, וסמסטר ב', תשס"", יטות מחקר ב'שמתו� שיעורי הקורס " –) 2006אומר, יצחק ( ]1[

אוניברסיטת תל אביב.הפקולטה למדעי הרוח, החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האד�, עיו� בסרטו של רידלי סקוט –האד� האורבני והמרחב המדומה ) "2005בוקטמ�, סקוט ( ]2[

", תל אביב: רסלינג.'בלייד ראנר' ", תל אביב: משכל.הפסיכולוגיה של הציור המודרני –מימזיס ) "1996ורדי, יגאל ( ]3[ ", ייצוגי� של נו' עירוני עתידי –עיר העתיד הקורס "ומצגות מתו� שיעורי –פורת, אמיר ]4[

הפקולטה למדעי הרוח, החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האד�, – 2007, זסמסטר ב', תשס" אוניברסיטת תל אביב.

בחוג עבודת מאסטר –" היבטי� קוגניטיביי� של נו' עירוני עתידי") 2001(פורת, אמיר ]5[

אוניברסיטת תל אביב. הפקולטה למדעי הרוח, לגיאוגרפיה ולסביבת האד�, " בכנס האגודה פרשנות קוגניטיבית לייצוגי נו' עתידניבנושא "הרצאה –) 2006פורת, אמיר ( ]6[

ניברסיטת תל אביב., חנוכה תשס"ז, או�47הגיאוגרפית הישראלית ה ]7[ ) �", הפקולטה למדעי הטבע, האוניברסיטה המוח היצירתיהרצאה בנושא " �) 2006שגב, עיד

switch5.castup.net/frames/huji/20061112_HUJI_PPT)(הרצאה מוקלטת בכתובת: העברית בירושלי� בית ספר –ב גרפי ב"שנקר" לעיצו מחלקהסטודנט במסלול איור בליר� רביב, ע� שיחת רקע ]8[

גבוה להנדסה ועיצוב. ]9[ http://www.fumetto.ch – תחרות ציורי קומיקס בנושא "העתיד"אתר האינטרנט של

בלוצר�, שוויFumetto 2007 .4במסגרת פסטיבל הקומיקס הבינלאומי

[10] Passig, David (2003) "Future-Time-Span as a Cognitive Skill in Future Studies" in Futures Research Quarterly", Vol. 19 (4) pp 27-47"