עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גיליון 128 • ספטמבר 2012 • תשרי תשע"ג

www.eyz.org.il טובהשנה

• אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון • כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה • מזרע • מחנה יהודית • מנשיה זבדה • מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת

"למצוא אבן קטנה ביער ענק בצ'כיה"

ניצן יסעור חוזר מאליפות העולם בניווט עמ' 8

"אני לא כמו כולם. כולם כמוני" עופרי בלוך, חבר כפר תקווה,

אקסטרימיסט וצרכן תרבות עמ' 11

חינוך: השקעה בטוחה בעתיד • עמ' 4

להפוך עצב לחיוך, לא

להרים ידיים ראיון עם עדנה

דן־גור, מנהלת בית הספר "קישון" עמ' 5

פותחים שנה בבית הספר "יסודי נהלל"

חדשות

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג2

משתלטיםהקצתה לתיירות הממשלתית החברה תיירות שלטי להצבת שקלים 300,000

־בעמק יזרעאל. במסגרת הפרויקט יוצבו ברחבי העמק שלטים ל־24 אתרים תיירותיים.

אחד האתרים האלה הוא אגם כפר ברוך, שעתיד להפוך בשנים הקרובות לאטרקציה צפוי השאר בין רב־תכליתית; תיירותית 3.2 לקום במקום מסלול אופניים באורך

קילומטרים )"אופניים על קו המים"(.החל במסגרת נערך השילוט ־פרויקט

טה משותפת של המועצה, רשויות הניקוז, קק"ל, רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים,

־על פיתוח עוגני תיירות חדשים באזור. במסגרת זו פועלים גופים אלה לגיוס מקורות פרויקט ביניהן שונות, יוזמות ולקידום

השילוט. ־ההחלטה על מיקום השלטים נתונה למו־עצה, וכיום בוחן צוות היגוי מיוחד את מי

קומי־השלטים האופטימליים.השילוט פרויקט כי מעריכים במועצה

לאת להגיע המעוניינים לאנשים ־יעזור רים מסוימים, ויותר מזה - יביא לידיעת הציבור אתרים שכיום אינם ידועים אפילו

לתושבי העמק.

הנחישות משתלמת־בתום שנתיים של מאבק, שניהלו המו

עצה האזורית ואנשי תל עדשים, הותקן ־לאחרונה רמזור בצומת תל עדשים. תו

שבי המושב הפגינו בעבר בדרישה לרמזר ־את הצומת, בטענה שחצייתו היא "רול

טה רוסית", אך משרד התחבורה השתהה שנפח בטענה הרמזור התקנת באישור

התנועה במקום אינו מצדיק רימזור.לנוכח המצב פנתה המועצה האזורית

־למשרד התחבורה בטענה כי סקר התנועה אינו משקף את עומס התנועה הממשי,

שמ בתקופה בקיץ, התקיים הוא ־שכן

ואכן, יזרעאל אינה פעילה. כללת עמק נוסף, שנערך לאחר תחילת שנת בסקר שהתקנת נמצא האקדמית, הלימודים

הרמזור מוצדקת. גלית עדשים, בתל הקהילה מנהלת חדד תמיר, אמרה כעת כי "הרמזור שינה את חייהם של התושבים, והוא יציל חיי

אדם." בטי להסדרת המועצה פועלת ־כעת ־חות בצמתים נוספים כגון בלפוריה ונה

לל, ועל פי ההערכות יוצבו שם רמזורים במהלך שנת 2013.

פתרון ל"כבישים ללא אבא"ששום כבישים הם אבא" ללא "כבישים משפטית. מבחינה עליהם אחראי אינו גוף של השיפוט בתחום נמצאים אלו כבישים הרשות המקומית הרלוונטית, שהיא ה"אמא" המוצהרת שאינה יכולה להתחמק מאחריות. ליישובים גישה כבישי - הללו הקטעים הכיסאות בין נופלים - נוספים וכבישים מצב ושיפוץ, שוטפת תחזוקה של בהיבט

שהשלכותיו הבטיחותיות חמורות. בדצמבר 2011 התקיימה במועצה ישיבת הישיבה התחבורה. שר בראשות עבודה כללה את מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים נציגי נוספות. אזוריות מועצות ונציגי משרד התחבורה סיפרו בביקורם על פרויקט ישראל", כבישי על אחריות "לוקחים קטעי על אחריות המשרד יקח שבמסגרתו כביש באורך מצטבר של יותר מ־1,000 ק"מ,

משרד אבא". ללא "כבישים היו כה שעד התחבורה הכין מפה המפרטת אילו כבישים המועצה נציגי אבל באחריותו, מעתה יהיו הנוגעות בהחלטות מעורבים להיות דרשו

לעמק יזרעאל. במהלך האמור יעברו לאחריות המדינה

בשטח קילומטרים מאות באורך כבישים הן בתהליך הראשונות והסנוניות המועצה, הגישה כביש אבא, לאלוני הכניסה כיכר לבית לחם הגלילית וכביש הגישה לשמשית. המהלך כולל גם הוספת תאורה בקטעי כביש

מסוימים.

דבר ראש המועצה

כתיבה ועריכה: יצהר ורדי • הפקה וייזום: עינת אדיר, דוברת המועצה ואלון טל, מנהל רכש • צילום: ישראל פרץ, שרון צור ומירי שטיינברג • עיצוב גרפי: סטודיו einata@eyz.org.il :לתגובות, הערות והארות

תושבי עמק יזרעאל היקרים,היפה בעמק לגור באים רבים

שנ ואחרים העמק בני - ־שלנו אוכ שבו. החיים לאיכות ־חשפו

בשיעור צומחת המועצה לוסיית )פי שניים מהגידול של 4% בשנה כיום ומונה המדינה( באוכלוסיית שיתוף תושבים. מ־35,000 יותר

יישו לבין המועצה בין ־הפעולה הצביון על שמירה מאפשר בינו

והכפרי של העמק. כמו ־הקהילתי עצה אזורית נמשיך לדאוג להורדת

־מחירי הקרקעות כדי לאפשר לבנינו לשוב ולבנות את בתיהם בעמק.

מקדמת האחרונים בשבועות הממשלה גזירות כלכליות חדשות

־שימומשו כנראה בשנה הבאה. המויזרעאל תפעל עצה האזורית עמק יחד עם מרכז השלטון המקומי כדי שעלול הכלכלי הנטל את למזער

להכביד על כולנו.אנו משקיעים את מירב משאבי המועצה בחינוך הפורמלי והבלתי־פורמלי. השנה נחקק סוף־סוף החוק המועצה הרך. לגיל חינם לחינוך החלה בבניית גנים ובהכשרת צוות חינוכי שיאפשר את הפעלתו ברוב

היישובים.־הודות לפועלם של עובדי המוע־צה וצוותי החינוך המסורים, המוע

צה זכתה בפרס שר החינוך תשע"ב תוכניות וקידום יוזמה לפיתוח, בבתי־הספר מתקדמות תקשוב

היסודיים. אחוז הזכאות לבגרות של בוגרי בתי־הספר התיכוניים בעמק גבוה. ונמשיך בהישגים מתברכים אנו

נמשיך לח יעדים חדשים. ־להציב השונים בתחומים למצוינות תור

־כדי שבני הנוער בעמק יהפכו לאז־רחים סקרנים, מעורבים, דוברי עב

רית עשירה, בעלי ערכים של אהבת האדם והארץ.

־בברכת שנה טובה, גשומה ומבורכת,

אייל בצרראש המועצה

כביש 6 - תוואי סופי

לאחרונה התקבלה החלטה סופית על 6 בין יקנעם לא־ התוואי המיועד לכבישלונים. על פי ההחלטה, הכביש יעבור על בסיס הכביש הקיים )722( ולא על תוואי

־אלטרנטיבי ממזרח לשדה יעקב. "בהחלטת משרד התחבורה היו שיקולים לכאן "והשיקול במועצה, מסבירים ולכאן,"

־שניצח הוא שהרחבת הכביש הקיים עדיפה על הקמה של מערך תשתיות נוסף, כלומר מערכת כבישים מקבילה לכביש 722. ההחלטה, שהתקבלה על סמך בדי־קות נרחבות - אקוסטיקה, זיהום ועוד - תואמת את האינטרס הלאומי והמקומי

ולכן אנו תומכים בה. ־"צריך להבין שבמסגרת מימוש ההח

וגם משמעותית, הכביש ישודרג לטה תושבי העמק ייהנו ממנו מאוד. המועצה מחויבת למציאת פתרון תכנוני מפורט, שיענה על החששות של תושבי האזור

שבו יעבור הכביש החדש."

העמק - אזור עדיפות לאומית

בינואר 2012 הכריז משרד השיכון והבינוי ב"אזור העמק יישובי כל של הכללתם על של העיקרית המשמעות לאומית". עדיפות מגרשים בפיתוח תשתיות סבסוד השינוי: ייהנו שממנו הסבסוד, גובה חדשים. 30 בין יהיה בעמק, החדשים המתיישבים

ל־80 אלף שקל למגרש. סגן מסביר מאוד," חשובה בשורה "זאת ראש המועצה עידו דורי, "אבל זה לא הסוף. ישראל מקרקעי מועצת ההערכות, פי על צפויה להתאים את המפה שלה למפת משרד השיכון. המשמעות היא שבכל שטח המועצה מגרש )ברכישת למינהל התשלום יופחת חדש בעמק( מ־91% ל־51%. מדובר בסכומים עצומים, שהפחתתם הדרסטית תסייע לאותם

מתיישבים חדשים."

וןבר

ד וד

עם:

לוצי

אור ירוק בתל עדשיםגדלתי - עדשים תל ילידת אני משני כי ככה שנקרא הבוץ, ברחוב הצדדים שלו היו ברושים ולכן השמש ייבשה את הבוץ. אחר כך עברתי לא במהלך והתחתנתי. הייקים, לרחוב

־השנים היישוב גדל, והמון תושבים חוצים את הכביש - עובדי מועצה, ילדים ובאולפנה, מבוגרים במזרע שלומדים

,82 בת אחותי, לסב־יום. שהולכים ־משאירה את הקלנועית במשתלה וחו

צה ברגל את הכביש. בשנים האחרונות זה נהיה ממש מסוכן - פשוט להתאבד על הכביש. גם לי, בתור נהגת, זה היה ממש מפחיד. הרמזור שינה את החיים שלנו מהקצה אל הקצה. שתהיה לכולנו כתבה: אורית האן שנה בטוחה.

3 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

ידיעת הארץ

לבית צמוד הבוטני שהגן שמח "אני ־שלי. ככה אני יכול לשמוע בערב את קו־נצרט הקירקורים, ולבוא לדבר עם הצמ

חים. זה תענוג גדול.""לדבר עם הצמחים?"

"ברור. זה הסוד הגדול. צריך להקשיב מאוד, אותם ולאהוב איתם לדבר להם, כמובן. וצריך שיהיו לך אצבעות ירוקות."־מי שאינו מכיר את אילן טל עשוי לח

שוב שמדובר בטעות באדם משונה, אבל והצלחה מוכ נדיר הוא איש מקצוע ־טל

הבוטני: כמה ממיני הצמחים חת בתחום שנמצאים בגן הבוטני בכפר יהושע נבטו רק כאן אצלו, ולא בשום מקום אחר בארץ. זו הסיבה שעמיתיו מכנים אותו "דוקטור

דוליטל של הצמחים." יש לארץ עלתה בלה, טל, של ־אמו

הסרטיפיקטים בזכות מביאליסטוק ראל לב הספר בית מייסדת מייזל, חנה ־של

מה לחשוב רוצה לא "אני בנהלל. נות נשארו אילו ולמשפחתה לה קורה היה

־באירופה," אומר טל. בתום לימודיה הגיעה בלה לכפר יהושע ופגשה את מרדכי, שהגיע מבוברויסק. השניים נישאו וקיבלו

משק בכפר. בשנת 1936 נולד אילן.

המים חכמים

ילדותו את ובחיבה, היטב, זוכר טל כמו לשטויות זמן לנו היה "לא בכפר. לנוער היום. כל היום למדנו ועבדנו - אין עבודה שלא עשינו. באותם ימים היה טאבו על עבודה שכירה, ולא היו טרקטורים. לכן

היתה המון עבודת כפיים.פרי עצי היו שלכולם תקופה "היתה תפוחים, שזיפים, של מטעים - נשירים חבושים, אגסים. הכל היה נקטף בידיים, וההשקיה בוצעה בתעלות: פותחים תלם, והנה תעלה לאורך המטע. ומכיוון שהכפר

זורמים. המים חכ ־בנוי על גבעה, המים ־מים! אני זוכר איך יום אחד, אני ואחי הת

חלנו לזרוק בוץ זה על זה, ובסוף התפלשנו בבוץ. בסוף הלכנו לברז גדול, פתחנו זרם

חזק ושטפנו את עצמנו." ובאחיו בו נבטה כיצד גם זוכר טל הצומח של לגנטיקה פרופסור היום -

לצמ האהבה - גוריון בן ־באוניברסיטת חים. "לי ולאחי היה משחק חכם, תחרות קדושה: כל אחד היה צריך לאסוף צמחים ידענו, שלא מה אותם. ולזהות פורחים שאלנו או בדקנו במגדיר. באותה תקופה היה מגוון עצום של פרחי בר - כי עוד לא ריססו. איריס בן צבי, המומחית לחקלאות אורגנית, אומרת שכיום אין סביונים ואין והסיבה היא ציפורני חתול. היא צודקת,

הריסוס."היה זהרוני מנחם המיתולוגי המורה מרכיב חשוב נוסף באהבתו של טל לעולם

הצומח. "הוא היה איש לא קל, אפילו קשה, אבל רגשן מאוד ובעל אהבה גדולה לטבע. באופן רשמי הוא היה מורה למדעים, אבל את וספרות. תנ"ך גם לימד הוא אותנו כאילו זוכר אני אצלו הדברים שלמדתי

למדתי אותם לפני שעה."טל זוכר בגעגוע את אותם ימים, שבהם היו במושב ערבות הדדית ועזרה הדדית. היתה והיא הדדית, לעזרה ועדה "היתה שולחת פתקים לאנשים: ביום זה, בשעה זו, עליכם להתייצב במשק x לעזור. ואנשים מילאו את ההוראות האלה. לא משק אחד

ולא שניים שרדו בזכות העזרה ההדדית."

05:17 בתחנת האיסוף

את טל מנהל האחרונות השנים ב־34 ־"החוג האזורי לידיעת הארץ", שבמסגר־תו נערכים טיולים לתושבי העמק. זהרו

ני הוא שייסד את החוג בשנות החמישים נקרא וכיום עשור, במשך אותו והוביל החוג על שמו. אחרי זהרוני ניהל את החוג, במשך 18 שנה, בניומין לוי מקיבוץ יפעת. לי קרא בניומין 1978 בשנת אחד "יום ואמר בוא, אתה מקבל את המפתחות של החוג. אמרתי לו מה פתאום, אין לי מושג איך עושים את זה. סמוך עלי, הוא ענה.

אתה תלמד."טל נכנס לתפקיד וניהל את החוג עד שנה, כ־11 לפני פרישה, לגיל שהגיע והתבקש "למסור את המפתחות". כעבור

־זמן מה פגש אותו איתן ברושי, ראש המועצה דאז, ואמר לו: "מה עשית לנו, אילן?

־קיבלנו טלפונים ומכתבים ומברקים. כועסים עלינו ששלחנו אותך הביתה." טל חזר לתפקיד, וכיום הוא מעריך שב־34 שנותיו כרכז החוג הוא הוציא כ־750 טיולים. "אני מארגן אלא האלה בטיולים מדריך לא אותם, וזאת אחריות גדולה. לכן, למרות ההנאה, אני מחכה תמיד לפידבקים בסוף.

לשמחתי, רובם טובים." כאילו נראות לטיול האיסוף שעות נלקחו מלוח זמנים של רכבת שוויצרית.

־"אנשים רואים בפעם הראשונה שהם צריכים להיות ב־05:17 בתחנת האיסוף, והם ורבע". "חמש סתם לא למה מבינים לא מגיע שהאוטובוס רואים הם אז אבל בזמן, ולומדים שהם צריכים לחכות לו כי האוטובוס לא יחכה להם. אני שולט בלוח

הזמנים שלטון ללא מצרים."

הגן הבוטני: חדר טיפול נמרץ

"גן בוטני זה לא דבר שמתחיל מעצמו. צריך בשביל זה אהבה מטורפת לצמחים. כמורה בבית הספר בכפר יהושע הקמתי גן בוטני, שתלתי עצים, גייסתי ילדים אחר אחרי לגימלאות וכשפרשתי הצהריים. חמישים שנות הוראה, החלטתי להקים גן

בוטני שימלא את זמני."כיום מכיל הגן יותר מ־750 מינים של לא קטנים, צמחים - מקומיים בר צמחי

הכרה הגן קיבל השנים במרוצת עצים. לטל שמאפשרת והגנים, הטבע מרשות

לאסוף צמחים היכן שהוא רוצה. טל התמחה בהנבטה, וכיום הוא מנביט הטבע רשות עבור נדירים צמחים כאן והגנים. "יש לי כאן 160 צמחים 'אדומים', שהם צמחים בסכנת הכחדה. זה בעצם "חדר

־טיפול נמרץ" לצמחים. אם יש צמחים בסכנה - שולחים אותם אלי. ובאמת, הצלחתי להנביט צמחים שאיש לא הצליח להנביט."־בכפר יהושע מפרגנים מאוד לגן הבו־טני, הן בסיוע כספי והן בהתנדבות. לא

חרונה עבדו עם טל שלושה נערים - איתי ישראלי, שי פוסטלניק והגר בר־שירה - במסגרת פרויקט בר המצווה שלהם. "כיום הילדים יותר מפונקים, יותר משועממים, ולכן עושים יותר שטויות. אבל יש ילדים מצוינים כמו החבר'ה האלה, שרק מחפשים

איך לתרום ואיך לשפר." ־טל שלח את ידו בנושאים רבים במרו

צת השנים, ביניהם שיקום "מוזיאון בית חנקין" בכפר והקמת תחנה מטאורולוגית

־למדידת משקעים. את ההמלצה על הענקת פרס העמק לטל הגישה קבוצה של משתתפי החוג האזורי, אשר הצביעה על הזה והפעיל הצנוע האיש שמסמל "מה והבלתי המתמידה בנתינה חייו, באורח רבות לתרבות נלאית שלו לאורך שנים

מהז מאוד טל מתרגש בעמק." ־ולחינוך כייה, ומבקש להודות ליוזמים - מטיילי

החוג - ובעיקר לבילהה גולן.

"לא היה לנו זמן לשטויות." אילן ועליזה טל

אילן טל, "דוקטור דוליטל של הצמחים", זכה השנה בפרס העמק על פועלו למען החברה והקהילה

4

חינוך

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג

את לפתוח אותך שמכריח עיסוק היא "ההוראה הראש, ליזום שינויים ולהתקדם, ולעולם לא לדרוך במקום. לאנשי חינוך אסור לומר לעצמם, 'היתה שנה מצוינת, אז בואו נמחזר אותה.' כי ההוראה היא לא מתכון לעוגה, שכשהוא מצליח אתה חוזר אליו שוב ושוב. זה פשוט לא עובד ככה. בחינוך, עמידה במקום

היא בעצם הליכה אחורה."־עינת גורה, שנכנסה בתחילת שנת הלימודים לת

פקיד מנהלת בית הספר ויצו נהלל, נפרדה ביוני מבית ־הספר "חוף השרון" בשפיים, שם החלה את דרכה המ

קצועית כמורה למתמטיקה לפני 27 שנה. "אני עוד ־זוכרת את הכניסה הראשונה שלי לכיתה," כתבה בר

שימת הפרידה שלה מ'חוף השרון', "ואת המבטים של 'הנה המורה החדשה, מעניין איך זוגות עיניים: 35

יהיה'." ־עברת בית ספר, אבל נשארת במסגרת של "חי

נוך התיישבותי". ואני שמחה על כך. האפשרות שאעבור למסגרת מבחינתי. בחשבון, באה לא פשוט אחרת חינוכית החינוך ההתיישבותי הוא שם נרדף לרמה גבוהה של

־חינוך חברתי־ערכי, ורואים את זה בכל שיח עם המורים כאן, כמו ב"חוף השרון".

־יש כאן באמת פנימייה ומשק חקלאי. מה המשמעות של זה?

שו אוכלוסיות בין מאוד מעניין שילוב כאן ־יש ־נות - ילדים מיישובי העמק, תלמידי פנימייה ישרא

לים ונערים שעלו במסגרת תוכנית "נעל"ה". כל זה יוצר פוטנציאל תרבותי מרתק, שצריך כמובן לנהל אותו נכון כדי שיתממש באופן מוצלח. ובנוסף, יש

כאן עבודת כפיים, שהיא מרכיב חשוב בהתפתחות ובצמיחה של הילד.

ומה עם הלימודים עצמם?הישגים לימודיים הם תוצר לוואי של סביבה טובה

־ותומכת, ואני לא מאמינה ברדיפה אחריהם. אני בטוונאמין בו, הוא יצליח גם חה שאם נראה את הילד

מבחינה לימודית. וכשאתה איש חינוך, אין לך ברירה אלא להאמין בתלמידים, ובאנשים בכלל.

מהן המטרות המרכזיות שלך בתפקיד החדש?הזדמנות תינתן ילד לי שלכל חשוב הכל, לפני "יילך לא אחד שאף ולהתפתח. לצמוח להתבטא, לאיבוד" מפני שפספסנו אותו. המטרה הזאת - שנראה כל ילד וילד - היא אחד מיעדי משרד החינוך, והיא

מודגשת מאוד בחינוך ההתיישבותי. ־עניין נוסף קשור לערך הנהוג כאן, "אחריות מצ

מיחה מנהיגות". פירוש הדבר הוא שכשהמורים הם ־מודל של יוזמה, מנהיגות ואחריות, אלה הערכים שמ

חלחלים לקהילת התלמידים. לשם כך צריך להיות ברור למורים שהם מבוגרים משמעותיים, שנמצאים עם הילד חלק ניכר משעות היום ולכן משפיעים עליו לטוב ולרע. מתוך תפיסה כזו צומחים ילדים בעלי ומפתחים אחריות שלוקחים משמעותיים, ערכים

מנהיגות עצמית וחברתית. האם מצאת כאן מבוגרים כאלה?

־בהחלט. פגשתי כאן מורים שהם אנשי חינוך מהשורה הראשונה, בעלי מוטיבציה ורצון להשקיע בבית הספר ובתלמידים. מיד חשים כאן בקשר המצוין עם מנהל הכפר דוד חורש, וברצון לקיים דיאלוג חינוכי על כל גווניו. יש כאן מערכת נהדרת שצריך לראות היכן לשפר אותה, ולא סתם לבצע בה "שינוי למען השינוי". חשוב לי לציין את תרומתה המשמעותית

־של המועצה האזורית לבית הספר, גם בליווי וגם בתשתיות. מספיק לראות את היופי הוויזואלי של בית

־הספר כדי להבין כמה מחשבה ואהבה - ומשאבים חומריים - הושקעו כאן.

"הישגים לימודיים הם תוצר לוואי של סביבה טובה ותומכת, ואני לא מאמינה ברדיפה אחריהם. אני בטוחה שאם נראה את הילד ונאמין בו, הוא יצליח גם מבחינה לימודית."כך אומרת עינת גורה, שהחלה את דרכה המקצועית כמורה למתמטיקה לפני 27 שנה

"בחינוך, עמידה במקום היא בעצם

הליכה אחורה"

פנים חדשות: המנהלת החדשה של ויצו נהלל

פתיחה חינוכית המועצה פתחה את שנת הלימודים תשע"ג, עם יותר מ־8,000 תלמידים בכיתות א־י"ב, וכ־2,000 ילדי גן )גילאי 6-3( וכ־1,300 ילדי הגיל הרך )גיל לידה עד 3(. 4,300,000 שקלים הושקעו בתחזוקה ובבטיחות במוסדות החינוך ברחבי העמק. במסגרת יישום חוק חינוך חינם מגיל 3 )חוק טרכטנברג( יצטרפו למועצה 15 גנים חדשים רשמיים. בנייה חדשה החלה בשני בתי ספר במועצה: בבית הספר העמק המערבי ביפעת הושקעו למעלה מ־15,000,000 שקלים,

ובבית הספר עמקים־תבור במזרע יושקעו 10,000,000 שקלים בפרויקט שיסתיים בספטמבר 2013.

5 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

לטפח את חווית

ההצלחהמיהי אוכלוסיית בית הספר?

ב"קישון" יש 64 אנשי צוות, שאחראיים על 160 תלמידים )כיתות ג' עד ט'( עם לקויות למידה רב־מערכתיות. פירוש הדבר הוא מגוון רחב של בעיות, שמשפיעות גם על הלימוד עצמו וגם על מצבו הרגשי

של התלמיד בכיתה הרגילה. מדוע אתם מקבלים ילדים רק מכיתה ג'?

כי לפני כן קשה מאוד לאבחן בביטחון בעיות לימודיות, וטעויות באיבחון עשויות להביא אלינו ילדים שמתאימים

למערכת הרגילה - ילדים שאין סיבה שיגיעו אלינו. איזה שינוי חל בילדים שלומדים כאן בין תחילת

כיתה ג' לסוף ט'?עצובים, נראים אלינו שמגיעים מהילדים רבים להוציא היא המשימה שלנו ומאוכזבים. מתוסכלים

־אותם מכאן כשהם שמחים, אופטימיים, מאמינים בעצמם וביכולותיהם.

־רוב הילדים שמגיעים אלינו לא כותבים ולא קונרחבות, שעיקרן ויש לכך השלכות רגשיות ראים,

־מצב משברי מתמשך הן בלימודים והן בהיבט הרגשי. אלה ילדים שמתקשים לשבת בשקט זמן ממושך, ולכן הם חוו כשלונות ותסכולים רבים, שחלקם נובע

־מהאכזבה שהם גרמו להורים ולמורים. התוצאה, במאוהבים ש"לא מתמשכת תחושה היא רבים, קרים אותי", והאתגר שלנו הוא לסלק את התחושה הזאת.

וזה מצליח? ־הילדים עוברים כאן שינוי משמעותי בכל התחו

מים - רגשי, התנהגותי ולימודי - והתשתית לכל זה ־היא חווית ההצלחה. החוויה הזו, שעליה אנחנו עוב

דים לאורך כל הדרך, היא הבסיס לאמונה ש"כל אחד יכול", לידיעה שלא מרימים ידיים גם אם קשה. הם

־מקבלים מגוון של כלים להתמודדות עם קשיים, ולומדים לבקש עזרה ולסנגר על עצמם.

איך רואים את השינוי הזה?אפילו בהיבטים חיצוניים כמו חיוך, הליכה זקופה, אופן דיבור. יש כאן ילדים שמצליחים לקרוא אחרי שנים של "חריקת שיניים", ואז פתאום הם מורידים מהראש את הכובע שהסתיר אותם. או שפתאום, אחרי

שנים שהם היו לבדם בהפסקה, הם מוקפים חברים. ־הילדים האלה מישירים מבט, מביעים את דעתם, מת

גאים בהצלחות. והם מפסיקים להיות "ילדי חינוך מיוחד"?

אנחנו לא משלים את עצמנו ולא את הילדים. כל מי שלומד כאן יודע היטב שהוא כאן מפני שיש לו בעיות, שחלקן ייפתר וחלקן - לא. אנחנו מסייעים לכל ילד להתמודד עם הקשיים הייחודיים לו, לפתח - ולחולשות, לתת כלים, לתמוך מודעות לחוזקות

אבל קשה מאוד להעלים את הקושי לגמרי. ־אז אתם בעצם מורידים את הציפיות שלהם מע

צמם?להיפך. יש לנו ציפיות גבוהות מהתלמידים, וזאת

־מתוך ראייה שהיא גם מציאותית וגם חיובית. התל־מידים שלנו, שהיו רגילים להיזקק לעזרת אחרים, לו

מדים כאן לתרום ולהתנדב, וכולנו - תלמידים ואנשי ־צוות - מתנדבים בקהילה. בפעילויות האלה, המת

קיימות בתוך בית הספר ובחוץ, הילדים שלנו דואגים להיות משמעותיים יכולים ולומדים שהם לאחרים, מאוד. דוגמה לפרויקט כזה הוא "ילדים זהב למען גיל

הזהב" בבית האבות ברמת דוד.חובה ברורים: גבולות עם מסגרת הוא "קישון" לשיעורים. להיכנס חובה אחידה. בתלבושת לבוא

־בתוך המסגרת המוגדרת הזאת אנחנו מעניקים תמיכה רגשית ולימודית, ומטפחים את הביטחון העצמי

ואת הנתינה לזולת. איך נראה יום הלימודים אצלכם?

־לכאורה זה סדר יום רגיל - שיעורים עיונים ומקצועיים, הפסקות וטיולים - אבל ה"איך" שונה מאוד

־אצלנו. לכל תלמיד יש תוכנית למידה אישית המותאמת רק לו, והיא מורכבת מיעדים אישיים רגשיים,

־חברתיים ולימודיים. רוב התלמידים גם מקבלים טיפול רגשי או קבוצתי אחת לשבוע, בתוך בית הספר.

היית מורה ומנהלת בבית ספר רגיל. מדוע הגעת ל"קישון"?

התחלתי את הקריירה שלי כמורה לחינוך מיוחד, "עומר" ספר בבית למנהלת הפכתי הזמן ובמהלך

בית את ניהלתי שנים עשר במשך שקד. ביישוב הספר, אבל כל השנים האלה "בער" בי הצורך לחזור לחינוך המיוחד ולתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים,

מו החינוך. מורה במערכת להיות רציתי ־שבגללם ילדים בטיפוח ה"רגילים" הספר בתי של גבלותם

־מיוחדים תיסכלה אותי, ובסופו של דבר החלטתי לעזוב את המוכר והבטוח, ולהגשים את החזון החינוכי

שלי במסגרת "קישון".מיהו הצוות שלך?

צוות מבוגרים, שאינם כאן 64 אנשי יש כאמור, ־רק "בעלי תפקיד" אלא מבוגרים משמעותיים, שמל

ווים את הילדים ומשתלבים בסדר יום החינוכי הרגשי והחברתי. בכל כיתה 14 תלמידים, המלווים על ידי מחנכת וסייעת, מה שמאפשר לנו להעניק יחס אישי

וזמן־מורה רב יותר לכל ילד. מה השינויים שהכנסת כאן מאז הגעתך?

בית ספר מצוין בתחום לקויות היה תמיד קישון הלמידה, ויש כאן צוות מעולה שמגיע לעבודה מתוך מסירות רבה, אהבה לתלמידים ואמונה גדולה בחינוך. עם זאת, הניסיון שלי כמורה ומנהלת בחינוך הרגיל

מאפשר לי להתבונן באופן קצת אחר על הדברים. בתחום הלימודי פיתחנו תוכניות לימודים בתחומי

למצ מסגרות בנינו והמדעים, המתמטיקה ־השפה, טיינים, תגברנו את לימודי האנגלית, והקמנו סדנאות

כגון חנות מכולת למתקשים בחשבון. מסגרת נוספת ייחודית היא כיתת מנהל - שיעור

־לא פורמלי שמתנהל בחדר שלי. הכיתה מזמנת פתיחת "ערוץ אחר" אל התלמיד, מה שמאפשר לנו לחזק

את הדימוי העצמי שלו ובאמונתו ביכולותיו.ומה חשוב לך לשמר כאן?

חשוב לי להמשיך לקיים בית ספר שיש בו צוות ־שלא מפסיק ללמוד, שיודע לשאול את השאלות הנ

כונות ולהתמודד עם הדילמות שהחיים מזמנים לנו. ־צוות שמתעקש לשמור על שפה פשוטה ועל התנה

לות צנועה, ולחגוג כל רגע את ההצלחות הקטנות ־והגדולות. והכי חשוב: שלא נפסיק להאמין שהתלמי

דים שלנו יכולים להצליח בכל.

"הילדים שלנו עוברים במשך השנים שינוי פנימי שמתבטא בחיוך, הליכה זקופה,

הבעת דעה וגאווה בהצלחות האישיות"

ראיון עם עדנה דן־גור, מנהלת "קישון - בית ספר מיוחד לחינוך"

נוער

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג6

מדים ירוקים, חלוק לבן

דניאל רוזנר מאלוני אבא רצה מודיעין אבל התגלגל לקורס פרמדיקים - והוא מאושרשלו המחזור מבני לרבים בדומה בעמק יזרעאל יצא דניאל רוזנר לשנת יצא והוא ,2010 היתה השנה שירות. בלב שקט, שכן הוא עבר את כל המיונים

ליחידת המודיעין שביקש לשרת בה. עקב השתבשו. התוכניות אבל יציאתו לשנת שירות דרש ממנו הצבא דניאל האחרון. המיון על שוב לחזור בסבלנות והמתין למיון, יצא נענה,

לתשובה. כעבור רק הגיעה התשובה אבל שלילית, היתה והיא חודשים, ארבעה וכך, זמן קצר לפני גיוסו המיועד, עמד דניאל בפני שוקת שבורה. "הייתי מוכן לכל תפקיד במודיעין, אבל הבהירו לי

שזה בלתי אפשרי." כאן נחלצה לעזרתו מחלקת הנוער. פגשה בירמן, מיה המחלקה, מנהלת אותו ונתנה לו המלצה חמה, על סמך

בתנו השנים במהלך הרבה ־פעילותו וב אבא, אלוני ביישובו, הנוער ־עת

נפגש דניאל מועצתיים. פרויקטים עם אודי שניצר, רכז הנוער במחלקה, שהפנה אותו לאבישי טבת, העובד עם

מחלקת הרווחה. "הסתכלתי עם אבישי על ה'מנילה' שאחד "וראינו דניאל, מספר שלי," התפקידים האפשריים הוא פרמדיק. אף פעם לא חשבתי שאהיה פרמדיק, אבל ופתאום במד"א, התנדבה שלי החברה

זה נראה לי מעניין."דניאל עבר את המיונים והחל קורס הוא כך אחר לפרמדיקים. קדם־צבאי התגייס, וכיום, בגיל עשרים, הוא נמצא וחודשיים. בן שנה קורס בעיצומו של כרגע הוא צובר ניסיון במרכז הרפואי

־"העמק" - בחדרי מיון, חדרי ניתוח וח־דרי לידה - ואחר כך יבואו ארבעה חוד־שים באמבולנסים של מד"א. בסוף הקו

רס הוא ישובץ כפרמדיק בגדוד קרבי, ואחרי השירות, אם ירצה, יוכל לעבוד

כפרמדיק אזרחי. נו, זה באמת מעניין?

זה מרתק. זה מדהים. אתה נחשף כאן לעולם שלם - אנטומיה, מחלות, בעיות לב, סיבוכי לידה. לא חשבתי שזה מה שאעשה בצבא, אבל אני שמח שזה קרה. וזה לא היה קורה בלי אבישי ומחלקת

הנוער.

שירות יזרעאליפרויקט חדש בעמק: הכנתם של בני נוער לשירות משמעותי, לרבות קצונה

קהילת התגאתה ומתמיד מאז לצבא גבוהים גיוס באחוזי העמק

אופ )התאמה גבוה גיוס ־ובמיצוי טימלית בין המועמד לבין התפקיד

־שהוא משרת בו(. עם זאת, המוטיבציה הרבה לשירות ביחידות עילית שירות של באטרקטיביות פגעה קרבי "רגיל" - שירות בגדודי שריון, שנתפס - ותותחנים הנדסה חי"ר, כאופציה הנוער מבני רבים בקרב

פחות משמעותית. "החלטנו שחייבים לפעול לשינוי המצב הזה," אומר אודי שניצר, רכז הנוער במחלקת הנוער. "צריך לשמוח שיש מוטיבציה ואחוזי גיוס גבוהים, אבל חייבים לשאוף להגיע למקומות המשמעותיים ביותר, שאינם בהכרח

למו להציג חשוב ביותר. ־הקרביים

עמדים לגיוס את ספקטרום החילות בצבא, למלא שאפשר והתפקידים

־ובכלל - להכין אותם לתקופה הארוכה והמשמעותית הזאת."

לצה"ל ההכנה פרויקט במסגרת בני יקבלו - יזרעאלי" "שירות -הקשור נרחב מידע בעמק הנוער רחבים: במעגלים הצבאי לשירות פרטניות שאלות על מענה מתן והשיבוץ המיון בתהליך ואישיות

־בצה"ל, הכנה פיזית ומנטלית בתהליך קבוצתי מסודר, ופתיחת ערוץ

קשר ישיר גם להורים.התוכנית תופעל על ידי מחלקת הנוער בשיתוף עם תהליכי ההכנה הספר. בבתי המתקיימים לצה"ל הנוער מחלקת מנהלת בירמן, מיה

הפעי ש"בכל מסבירה ־במועצה,

חשוב הזאת, בתוכנית וגם לויות, מערכת את יראו הנוער שבני לנו החינוך היזרעאלית כמערכת כוללת שנותנת מגוון שירותים: בתי הספר, מחלקת הנוער, המערכות ביישובים - כולם כאן יחד לטובת בני הנוער וההורים. כיום אנחנו יוצרים קשרים עם בעלי התפקידים בלשכות הגיוס

שיט אורנה בעזרת וטבריה, ־חיפה התיישבותי. לחינוך מהמנהל רית אנחנו פונים לתושבים בעמק, בעלי מאגר לאגם בניסיון צבאי, ניסיון של ידע בהקשר של הכנה ומוכנות

־לצה"ל. חשוב לנו שהמדריכים בתולבני והאנשים שיתנו מענה כנית, הנוער ולהורים, יהיו יזרעאלים, וכך נחזק את המושג 'שירות משמעותי'

ונשמור על הרוח היזרעאלית."

"לה

צבר

דות

בודי

באה

ציטר

סלו

אית

ונמ

ת

חקלאות

7 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

רועי באהבה: מתחיל הזה הסיפור לעבוד הולך היוגב ממושב אשוש במשק יעקובסון בכפר ברוך, ומתאהב בעלווה יעקובסון. הוריהם של השניים הופכים לחברים, ואז לשותפים. עלווה מתחתנת עם רועי, ועכשיו היא עובדת במשק שלו, שם עובדת כלה נוספת -

בת־חן, הנשואה לגל, אחיו של רועי. מסובך? נתחיל מההתחלה.

שלום אשוש נולד בצרפת ב־1949, ־באמצע המסע המשפחתי מטוניס ליש

ראל, והגיע לארץ בגיל שנה. המשפחה השתקעה בצפת, ושם הוא גדל. במהלך

־השירות הצבאי הכיר את דבורה פילצביץ', בת מושב היוגב. השניים נישאו היה ושלום היוגב, במושב והשתקעו

־לאחד החלוצים בתחום הלולים האורגניים. בשנת 2000 הוא עשה את הצעד הראשון בהגשמת חלומו הגדול: הקמת בית בד. בית הבד "אשוש" - הוא כיום

אחד מבתי הבד הגדולים בארץ. בניו של שלום, רועי וגל, קידמו את המשק באופן משמעותי במהלך השנים.

למו אותם הפכו באיטליה ־ביקוריהם אותם והובילו זית, בייצור שמן מחים למקום השני בתחרות של מועצת הזית הישראלית )איכות השמן בקטגוריה של בתי בד גדולים(. בשנה שעברה הותקנה במקום מערכת ייחודית לשיקום המים הנפלטים בתהליך ייצור השמן, והוקם מאגר מים ייעודי לשם כך. לפני כחודש הוחלפו כל המכונות במכונות חדישות, ממוחשבות, יעילות ושקטות המסוגלות

לעצור )לסחוט( יותר מעשרה טון זיתים ליצירת הוקם מפעל בשעה. לאחרונה לוואי תוצר היא )הגפת גפת גלילי

בתהליך( להסקה וחימום.אשוש משפחת מפעילה במקביל הפועלת לביצים, גדולה מיון תחנת לענף המועצה ובאישור עסק ברשיון

־הלול ומשרד החקלאות. לאחרונה קיבלה המשפחה הצעה שאי אפשר לסרב לה: להקים עבור "תנובה" תחנת מיון הפרויקט הקמת בארץ. מהגדולות

אמורה להתחיל בימים אלה. הוקם אשוש משפחת של "המשק יעקובסון, בעשר אצבעות," אומר עמי אביה של עלווה. "צריך להבין שאלה לא מנהלים אלא אנשי עבודה אמיתיים. הם

קמים לעבודה בארבע בבוקר ומסיימים ־לעתים בחשיכה, ובעונת המסיק הם עו

שים 'לילה לבן' בין חמישי לשישי כדי לעמוד בעומס העבודה. גל ורועי בהחלט רואים בכך ייעוד - וזאת התוצאה. אנחנו

בהחלט מצפים לדור ההמשך."

לול מעוף

עמי יעקובסון גם הוא חקלאי ותיק, וגדל נולד הוא בארץ. חמישי דור בקיבוץ מרחביה, שם התאהב בחדווה, את כשעזבו לה. ונישא חוץ, ילדת הקיבוץ עבד עמי במשך תקופה ארוכה כשכיר ומאוחר יותר כבעלים במדגרה, אבל חלם על משק חקלאי במושב, שבו יקים לול. זמן קצר אחרי שנולדה בתם

במושב הזוג משק בני קנו השלישית כפר ברוך, ומאז הם שם. חדווה, אשת בתפקיד בעבר שימשה ותיקה, חינוך מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית

עמק יזרעאל. עמי החליטו ספורות שנים לפני

לב אשוש, משפחת עם יחד ־וחדווה, נות במשק שלהם לול חדש, אוטומטי ומתקדם - "לול מעוף". בעקבות כמה במשק הוקם באירופה בחוות סיורים

בי מסוגו יחיד שהוא לול ־יעקובסון מערכת עם חדשני, לול זהו שראל. מתקדמת לבקרת טמפרטורה, והביצים

־המיוצרות בו הן "ביצי חופש" המועשרות באומגה 3.

"לול מעוף" פירושו לול ללא סוללות התרנגולות מסתובבות שבו )כלובים(, ותאי השתייה מי מזונן, בחופשיות.

־הטלת הביצים נמצאים על במות ארוכות בגבהים שונים. לרשות התרנגולות עומדת חצר גדולה, שאליהן הן יוצאות לרעות בצל עצי הזית הנטועים במקום. הלול של משק יעקובסון משתרע מצפון לדרום, כך שהחלונות הגדולים פונים לחוש אפשר ובפנים ולמערב, למזרח רוח נעימה גם בשיא הקיץ. הגג הגבוה, מורידים והצינון, האיוורור ומערכת

ומ החמות, ־את הטמפרטורות בשעות על שומרת המתקדמת הבקרה ערכת טמפרטורה שאינה עולה על 33 מעלות צלזיוס. לכן, בכל גלי החום שהיו בארץ בשנים האחרונות, לא מתה אצלו אפילו

תרנגולת אחת.

מראה מרענן"מחוץ לתחומי הלול, גם במרחק של מטר בלבד, אין ריח של זבל, דבר נדיר יחסית בלולים במושבים," כתב שוקי שדה בעיתון "הארץ" בעקבות ביקור בלול של משפחת יעקובסון. "הביצים נאספות במסוע אוטומטי, ונראות לבנות ומצוחצחות, נקיות אפילו יותר מאלה שאפשר למצוא בסופר. התרנגולות לא מטילות את הביצים על הרצפה, אלא על משטח מוגבה שאליו הן מגיעות במעוף. יש משהו מרענן במראה של תרנגולות שמטילה ביצים וגם עפה - פעולה שנדמה

כי בני האדם שכחו שהיא מסוגלת לעשות".המהנדס אופיר לוי, מנהל חברת "אגריגו" שהקימה את מבנה הלול, מסביר כי הסתגלותן של התרנגולות ללול מעוף מהירה יחסית. "כשתרנגולת עוברת מלול פרגיות, שבו היא הסתובבה בחופשיות, לכלוב קטן שבו היא דחוסה עם עוד שמונה או עשר תרנגולות, היא חווה טראומה שקשה לתאר. זו בעיה קשה, שאינה

קיימת בלולי מעוף."

הכל כלול סיפורן של משפחות אשוש ויעקובסון

הוא סיפור על אהבה, ידידות ושותפות עסקית

לילות לבנים בתקופת המסיק.

עמי )מימין( ושלום

ספורט

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג8

על המפה ניצן יסעור, תלמיד "העמק המערבי" ותושב שמשית,

השתתף הקיץ באליפות העולם בניווט

זה היה קיץ עמוס במיוחד משמשית. יסעור לניצן במהלך שרשם ההצלחות שיגרו הניווט בתחום השנה אותו לצרפת )אליפות אירופה(, העולם(, )אליפות לסלובקיה ולשוודיה )התחרות הגדולה בעולם,

מבחינת מספר המשתתפים(. ניצן יסעור, בן 17, נולד במושב משפחתו עם עבר בלפוריה, לשמשית לפני כעשר שנים, וכיום הוא לומד בכיתה י"ב בבית הספר בניווט )יפעת(. המערבי" "העמק הוא החל לעסוק בכיתה ח', במסגרת הספר, בית של הניווט נבחרת להתחרות החל כבר ט' ובכיתה עמק של הניווט מועדון במסגרת לאחר ט', כיתה באמצע יזרעאל. יצא הוא ישראל, בנבחרת ששובץ למחנה אימונים בצ'כיה, ובסוף אותה באליפות לראשונה השתתף שנה

אירופה לנוער. הקיץ, שנערכה העולם באליפות בהשתתפות מתמודדים עד גיל עשרים מכל רחבי העולם, היה יסעור המשתתף הצעיר ביותר. "היומיים הראשונים הלכו מוצלח, היה לא השלישי היום אבל טוב, בתוצאה הימים חמשת את וסיימתי בארץ מנוחה ימי כמה אחרי בינונית." התקיימה שם לשוודיה, יסעור יצא עם - בעולם הגדולה הניווט תחרות

20 אלף משתתפים. בתחרות זו הוא רשם הישג משמעותי - מקום רביעי בקטגוריה שבה השתתפו כמאה ועשרים מתחרים, עם תוצאה של 11 שניות בלבד אחרי המקום

השלישי. איך נראה השבוע שלך בימי שיגרה?

מלבד הלימודים וההדרכה בתנועה אני מתאמן בין ארבעה לחמישה ימים בשבוע,

פלוס שתי תחרויות בסוף השבוע. יש לך זמן לדברים אחרים?

אבל כדורסל, פעם שיחקתי הרבה. לא בשנתיים הניווט. לטובת זה על ויתרתי בשמשית, בתנועה הדרכתי האחרונות לא שזה - בלימודים מאוד השקעתי וגם שש־שבע מתחרה או מתאמן כשאתה קל נאלצתי התחרויות בגלל בשבוע. פעמים להשלים שאצטרך בגרויות, שתי לדחות השנה )י"ב( - אבל אני בטוח שיהיה בסדר.

מהן התכונות הנדרשות ממנווט?במישור הגופני צריך כמובן כושר מצוין וריצה מהירה, כי בסופו של דבר הכל נמדד בזמן - מי שמסיים הכי מהר מנצח. מצד לניווט שקשורים הדברים כל ישנם שני ויכולת ריכוז, כושר מפה, קריאת עצמו: להיות מדויק. אם אתה מאבד אוריינטציה - וזה קורה - אתה צריך לחזור אחורה לנקודה המזוהה הקודמת, וזה הפסד של המון זמן,

שפוגע בתוצאה. איפה למדת לקרוא מפה, למשל?

אף פעם לא למדתי את זה באופן מסודר, אבל יצא לי לנווט מגיל צעיר עם אבא שלי, ודי מהר תפסתי את זה. עם השנים צברתי

כמובן עוד ועוד ניסיון. איך בעצם נראית תחרות ניווט?

ברגע שמתחילה אישית, תחרות זו שקיבלת את המפה - אז מתחילה מדידת כך כדי ותוך לרוץ, מתחיל אתה הזמן. את ומתכנן שלך המיקום על מתאפס המסלול שיביא אותך לנקודה הבאה. בכל כשהקו נקודות, ל־20 15 בין יש תחרות האוירי המחבר ביניהן הוא באורך של בין צריך ואתה קילומטר, לשבעה חמישה

להגיע לכולן לפי הסדר. מהשנים שלך הגדולות החוויות מהן

האלה? - בחו"ל הן כמובן הגדולות החוויות אתה מנווט במקומות שלא האמנת שתגיע בצ'כיה ענק יער למשל פעם, אי אליהם שצריך למצוא בו אבן קטנה, או בור בעומק מטר בתוך סבך צפוף. והעובדה שזה ניווט,

ולא סתם טיול, מעצימה מאוד את החוויה. נשמע קשה ומלחיץ. איפה הכיף?

הכיף שלי בניווט זה הריצה ביער לבד, הגיוון וגם ומצפן. מפה עצמי, עם רק אתה שבוע שבכל העובדה - וההפתעה במקום אחר, עם מפה אחרת ותחנות אחרות. וגם לצפות. למה מושג לך אין פעם אף ההצלחה, כמובן - כשמצליחים למצוא את

האבן, או את הבור, זה סיפוק עצום. לפעמים גם הולכים לאיבוד?

או מהמפה" "יוצא שאתה קורה כן, זה נמצא. אתה איפה מזהה ולא מתברבר מבאס, אבל חשוב מאוד לא להתייאש, אלא לחזור אחורה ולנסות למצוא נקודה מוכרת. למנוסים גם נווט, לכל לקרות יכול זה ביותר, ולי זה קרה בצ'כיה - הלכתי בכיוון איפה מושג לי היה לא ופתאום נכון לא אני. התחלתי לחזור לכיוון הכביש, ובשלב איזה על שלי המיקום את זיהיתי מסוים ביערות מפחיד, קצת זה שבילים. צומת הגדולים האלה, אבל חשוב לשמור על קור

רוח. מה אתה מאחל לעצמך השנה?

להשקיע להשתפר, להמשיך רוצה אני 2013 בנובמבר באליפויות. ולהצליח שאני האחרונה אירופה אליפות תתקיים עד מוגבלת )התחרות בה להשתתף יכול הפעם מוכן. להגיע לי וחשוב ,)18 גיל האליפות מתארחת בישראל, ואפילו באזור שלנו - גניגר, שמשית וציפורי, שנחשבים

לשטחים קשים ולכן מוצלחים. במגרש משחק כמו זה - עליך קטן

הביתי.נכון שיש בזה יתרון מסוים, אבל אסור להיות שאנן. בסופו של דבר אתה מתחרה עם בעולם, מהטובים אירופאים בנווטים מפה שלא הכרת קודם, במסלול שלא עשית באופן אם גם מורכב תמיד וזה מעולם,

כללי האזור מוכר. ומה הלאה?

הניווט הוא כבר חלק מאורח החיים שלי, ואני מתכוון להמשיך ולהשקיע באימונים האיגוד יזרעאל, מועדון את ולייצג בשנה אפשרית. תחרות בכל והמדינה הקרובה אצטרך להחליט לגבי המשך הדרך בשנת השירות ובתקופת השירות הצבאי. ולהתפתח להמשיך שאוכל מקווה אני צבאי לשירות במקביל הניווט בתחום משמעותי. כרגע הכל פתוח, ויש לי הרבה

זמן לחשוב על זה.

בגרות, משמעת, חוש התמצאות מעולה

"את ניצן אני מכיר מצוין," אומר המאמן שלו, אביחי ביאר משמשית, שגם היה המחנך שלו במשך שלוש של מצוין שילוב יש "בניצן שנים. בתחום מאוד חשובות תכונות כמה

הת חוש לו יש הכל לפני ־הניווט. מולד כישרון שזה מעולה, מצאות שאפשר כמובן לפתח. כשהוא התחיל

לנווט, הוא עשה את זה בלי מצפן. "תכונות חיוניות נוספות הן סדר, קור רוח והתמדה - דברים שרוכשים בדרך כלל רק בגיל מבוגר יותר. הוא להתרגש, בלי שלו, בקצב מתקדם הוא עושה. שהוא מה בכל ומתמיד

בוגר מאוד - כשאני נותן לו תוכנית ־עבודה ברור לי שהוא יבצע אותה בה

קפדה, ואם תהיה בעיה הוא ידווח לי ויתייעץ איתי. הוא גם יודע להעריך

את עצמו נכון, ולהיזהר מטעויות. "חשוב לי לתת קרדיט למאמנים

־שלו בנבחרת ישראל, מאמנים מנוסים מאוד שקידמו אותו יפה. וחשוב להדגיש שיש לו עוד לאן להשתפר, והוא יודע את זה ורוצה להשתפר - ובכושר הריכוז ביכולת בין השאר

־הגופני )הספק אירובי(. עם המשמעת וההתמדה שלו, אין לי ספק שזה

יקרה."

למצוא אבן קטנה ביער ענק בצ'כיה.

ניצן יסעור

9 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

בבוקר, בחמש מתחיל שלו היום ־שעות רבות לפני שרוב בני גילו מת

עוררים משנתם, ועד הערב הוא יגמא עשרים קילומטרים בשחייה - לפעמים בבריכה, לפעמים בים - ולא יוותר על אימון בחדר הכושר. בסיכום כולל: שש

שעות אימון ביום. מתמרת, ,18 בן ספרא, יובל זהו

מר הישגים כמה לעצמו רשם ־שכבר שימים בשחייה במים פתוחים: אליפות 2011 - מקום 18 במק־ העולם, שנחאי

צה 5 ק"מ, מקום 37 במקצה האולימפי לנוער, אירופה אליפות ק"מ; 10 של ספרד 2011 - מקום 6 במקצה 5 ק"מ; סבב אליפות אירופה, טורקיה 2011 -

מקום שני.שחייה במים פתוחים - מה זה?

פשוט מאוד - שחייה בים ובאגמים. זה ספורט חדש יחסית, שנכנס לישראל שלי, המאמן בזכות שנים חמש לפני אנדריי טוט, ומאז 2008 )אולימפיאדת בייג'ינג( הוא מקצוע אולימפי. השנה, ניגשתי לונדון, אולימפיאדת לקראת

־לתחרות הקריטריון )המסננת את המועמדים לאולימפיאדה(, אבל הגעתי שש

שניות מהקריטריון האולימפי.שש שניות זה הרבה או מעט?

של במשחה מדובר מאוד. מעט זה עשרה קילומטר, שאורך כמעט שעתיים, אז שש שניות זה ממש 'על הקצה'. אז כן, חבל שפספסתי את לונדון, אבל אני כבר מכוון ליעד הבא: אוליפיאדת ריו ב־2016. איך נראית תחרות במים פתוחים?שנ מרפסודה יחד, מזנקים ־כולם

מלבני במסלול ושוחים במים, מצאת שמזנקים מכיוון במצופים. שמסומן

בתח חוטפים צפוף, די ושוחים ־ביחד רויות האלה הרבה מרפקים ובעיטות. זה

חלק מהחוויה. אולימ על חושב אתה ־ממתי

פיאדות?מגיל צעיר מאוד. אני מתאר לעצמי

־שזה חלום של כל ספורטאי. אתה מתקדם במין מנהרה ארוכה, ובקצה שלה יש מטרה גדולה, והמטרה הגדולה היא

אולימפיאדה. ומה אתה מפסיד בדרך?

הייתי לא שאם לעצמי מתאר אני עסוק בספורט היה לי יותר זמן לחברים, למשפחה ולתחביבים. אז אני משתדל להקדיש זמן גם לחיים מחוץ לספורט,

אבל ברור שלעיסוק שלי יש מחיר. בת־ .1993 נולד בשנת יובל ספרא

כמו בנהלל, למד הוא התיכון קופת כל חבריו מתמרת, והשנה, אחרי שחזר בין בגרות השלים הוא מהונגריה, האימונים. לשחייה מקצועית הוא נכנס

המ שהתה שם בניגריה, תשע, ־בגיל שפחה. כאשר חזרו לישראל הוא החל אנדריי אצל נהלל בבריכת להתאמן טוט - המאמן שלו עד היום. "יובל הוא "וזה טוט, אומר מאוד," רציני בחור גר הוא השחייה. בעניין רק לא נכון לבד בבית כבר כמעט שנה, ועושה הכל לבד - ניקיון, כביסה ובישולים. ובחלק מהזמן הוא גם למד לבגרויות. הקשיים האלה מוכרים לי מאחותי, טימאה טוט, וייצגה את שהתאמנה גם היא בנהלל

היא ברצלונה. באולימפיאדת ישראל נאלצה היא וגם חדשה, עולה היתה

לדאוג לעצמה בכל העניינים."־ספרא נכנס לענף השחייה במים פתו

חים בשנת 2007 תחת הדרכתו של טוט, ־ובכך היה לאחד החלוצים בתחום ביש

הארצית בנבחרת חבר הוא כיום ראל. פתוחים מים שחייני שני עוד עם יחד שמתאמנים בנהלל - יונתן בראלי ושחר )בריכות( ספרינט בשחיית גם אסמן. רשמו שחייני העמק הישגים מרשימים, למשל מקום חמישי באירופה ב־50 מטר )ירון שגלוב(, וטוט מציין בהערכה חזה את תרומתה של המועצה האזורית לענף. כרגע מנסה ספרא לקבל מעמד של "ספורטאי עילוי", שיאפשר לו לדחות את ולהתאמן שנים בארבע הצבאי השירות

־בחו"ל, במקביל ללימודים. "אם זה לא יצליח, אהיה כנראה 'ספורטאי מצטיין' כך שאוכל לפחות להמשיך להתאמן בארץ. חשוב גורם הוא הניסיון שלנו, בתחום בעולם המובילים השחיינים ולכן מאוד שלושים בני אלא עשרים בני לא הם ויותר - אלוף העולם כיום הוא בן 33 - כך שיש לי עוד זמן להשתפר. התחנה הבאה,

כאמור, היא אולימפיאדת ריו ב־2016. מה מניע אותך?

יש כמה מניעים. קודם כל - להיות לא 'סתם אחד' אלא מישהו שמשאיר חותם. משמעותיים, הישגים עוד לי יהיו אם ואתרום משמעותית לקידום הענף הזה, שנית, אחרי. שאשאיר משהו יהיה זה מסוגל שאתה הטובה התחושה זאת להצליח מאוד במשהו, לעמוד ביעדים,

־להיות אחד הטובים בארץ ובעולם, להגיע לאולימפיאדה. יש אנשים שחותרים בלימודים. בעבודה, באמנות, להצלחה

אצלי זאת תמיד היתה השחייה.

חתרן בלתי נלאה

לפעמים גלים, לפעמים מדוזות: יובל ספרא מתמרת הוא אחד הישראלים המובילים בענף השחייה במים פתוחים

חוויות שנצרבות בזיכרוןתחרות התקיימה שנתיים "לפני גילינו למים וכשקפצנו באשקלון, שלי בחיים במדוזות. מלאים שהם

־לא שחיתי בנחיל כזה גדול של מדואפילו כמה - נצרבנו וכולנו זות, הובאו לבית חולים. מאז אני די נזהר

ממדוזות.אירופה "באליפות בהולנד ב־2010 לנוער ימים שלושה הגענו

וב התחרות, ־לפני

היו המים האלה הימים שלושת ביום ואז, זרחה. והשמש שקטים

לסע בבוקר התעוררנו ־התחרות, רת גשמים וברקים והמים היו מאוד מאוד גליים. זה הפתיע את כולנו, המשחים אחד היה שזה ספק ואין הקשים ביותר בחיים שלי. אבל זה משחה שנתן לי המון בהתמודדות ניסיון גלים עם בתחרות

ורוחות."

הזינוק לעשרה קילומטר באליפות העולם בשנגחאי, סין

"לא להיות סתם אחד".

יובל ספרא

10

קהילה ורווחה

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג

נישאה ילדים, לשלושה ואם 40 בת ע', לפני 17 שנה, ומאז היא סובלת מהתעללות רגשית מתמשכת: בעלה עצבני מאד, בלתי עליה ומתפרץ חפצים, ושובר זורק צפוי, "את כגון ואמירות עלבונות בקללות, ע' של )סיפורה אשפוז" וצריכה משוגעת מתואר באתר של הפסיכותרפיסטית אריאלה מלצר - מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית(. "ע' מייצגת ציבור רחב של אנשים החיים בדפוס זוגי בלתי נסבל," אומרת יסכה שחר, במשפחה באלימות לטיפול המרכז מנהלת בתוך חיה שהיא להבהיר "חשוב במועצה. אינה במשפחה אלימות כי אלימה, זוגיות רק אלימות פיזית )מכות, סטירות, דחיפות - אחרים מסוגים אלימות גם אלא וכיו"ב(

רגשית, כלכלית ועוד.

הפנמת האשמה

המרכז לטיפול באלימות במשפחה הוקם בשיתוף הרווחה, מחלקת במסגרת השנה

מתוך וזאת אלימות", ללא "עיר פרויקט ומשמעותי חשוב בתחום שמדובר תפיסה "אלימות נפרד. מקצועי טיפול המצדיק בין־זוגית קיימת בכל גיל, בכל מקום ובכל מגזר," מסבירה יסכה, "אבל הפחד והבושה מונעים מהקורבנות ומהפוגעים לדווח עליה ול'הקטנה' להכחשה ומביאים בה, ולטפל של חומרת האלימות. כדי לשבור את מעגל נדרשת באלימות, טיפול ולקדם השתיקה, אבחון הערכה, איתור, של יזומה פעילות של הראשונית המטרה בעצם וזו ומיפוי, ובנשים בגברים המטפלת החדשה, היחידה

מכל הגילאים."

נתיב ההסלמה

אלימות בין־זוגית, במרבית המקרים, אינה ־מצב סטטי, אלא תופעה המאופיינת בדינמי

קה של החמרה והסלמה. "כאשר הגבר אומר ואוסר בלעדייך', יכול לא ש'אני לאשתו עליה ללכת עם שמלה מסוימת ולא להיפגש

מקדים סימן להיות עלול זה חברות, עם לאשתו שקורא גבר יותר. בוטה לאלימות 'סתומה' או 'בזבזנית', או גוזר לה את כרטיס

בה תגובותיו את להסלים עשוי ־האשראי, דרגה. בתהליך הזה נקלעת המשפחה כולה

למרחב של טרור, פחד ודרישה לציות."־יסכה מדגישה כי גם גברים מכים הם קו

רבנות, שפועלים במקרים רבים מתוך חרדת נטישה, ערך עצמי ירוד וחשש )המגשים את עצמו( מאובדן שליטה. "אנחנו לא מסירים מהגבר אחריות, אבל מבהירים שגם הוא חווה את עצמו כקורבן של הקשר הזוגי, וגם הוא

נזקק לטיפול." מנהלת מחלקת הרווחה, אתי גפן, מסבירה

־כי טיפול יעיל דורש התערבות רב־מערכתית שכוללת איסוף מידע, עבודה מניעתית, איתור וטיפול, ולכן חשוב שאנשי המקצוע עובדי קהילה, רכזי אחיות, - הרלוונטיים

־נוער, עובדים סוציאליים ועוד - יעברו הכשרה מתאימה בנושא וישתפו פעולה ביניהם.

להיחלץ מן המילכוד

מרכז חדש במחלקת הרווחה יסייע לזוגות הנתונים באלימות בין־זוגית

היפתחות, התפתחות הקבוצה לפיתוח

מיומנויות חברתיות"קשה לחשוב שהגענו לסוף,

־והרי כל סוף הוא סוג של התחלה. לאורך השנה ציידתם את לימדתם רבים, בכלים ילדינו לימדתם רגשית, שפה אותם אותם הבנה חברתית, לימדתם ואת עצמם את להבין אותם תגובותיהם. על ההשלכות את רואה אני אישי ובאופן את עבר, שילדי ההתפתחות רואה אני וההבנה. השיפור היום את מצבו החברתי, והוא ממה טוב יותר הרבה הרבה שהיה. ועל כל זה רצינו לומר

תודה, תודה רבה." כתבה האלה הדברים את בקבוצה שהשתתף לילד אם חברתיות מיומנויות לפיתוח

ביל קבוצתי לטיפול ־במרכז לאחרונה שפתח והורים, דים השישית. הפעילות שנת את המרכז קיים שעברה בשנה ויישומם הייעדים של ניתוח - ביניהן שיפור ביטחון עצמי, ויסות ודחיית סיפוקים, יוזמה

וג חברתיים קשרים ־ביצירת ־מישות חברתית - ונמצא שב

תהליך הושגו 80% מהמטרות שהוצבו.

"השינוי שחל בקרב הילדים לפיתוח בקבוצות שהשתתפו

־מיומנויות חברתיות ניכר בכי־תה, בהפסקות ובפעילות החב

רתית," מספרת מנהלת באחד "הילדים בעמק. הספר מבתי התייחסו לקבוצות האלה כאל עם יחסיהם את המשפר חוג והתגאו בסביבתם, הילדים

בהשתתפותם בקבוצה."

"אני לא לבד" - קבוצה להורים גרושיםהקבוצה עזרה לי להתקדם, לא להיות להיפתח חיי, על אחריות לקחת קורבן,

־לשינויים הכרוכים בפרידה. עזרו לי להבין מעט גם את הצד שלו.

החיוביים הדברים את לראות למדתי לראות לי עזרו בקבוצה חברים במצב. דברים שלא יכולתי לראות בעצמי, ויש

משמעות גם לפידבק מבני המין השני.חששתי שבקבוצה אפגוש אנשים שאני חופשייה להרגיש אוכל ולא מכירה, את מכירה שאני גיליתי ואמנם לידם.

דבר של בסופו אבל המשתתפים, אחד זה היה לטובה - הרגשתי חופשייה בזכות הבהרת הסודיות: מה שנאמר בקבוצה לא יוצא החוצה. המנחה הייתה קשובה, חמה, אחד לכל ואיפשרה וממקדת, מכוונת

מאתנו להביע את עצמו.ואנשים ופתוחה, טובה אוירה נוצרה עזרו ופירגנו אחד לשני, הזדהו ותמכו זה

־בזה. ככה נוצר קשר חברי גם מחוץ לגבולות הקבוצה.

דברים העסיקו בקבוצה החברים את

גבולות והעמדת ראייה הסדרי דומים: בהסדרי ראייה, האם להכריח ילד לבקר בבית הגרוש, הסתות של הגרוש, הקשר

־של הגרוש עם הילדים, תקשורת עם הגרוש בעניינים הקשורים בילדים.

־את הילדים היה לי קשה לשחרר בהלי גרמו בקבוצה אבל הראייה, סדרי להבין כמה חשוב לשחרר יותר, וזה גם משחרר אותי לצאת, להכיר. דיברנו גם על כך שחשוב מאוד שלא לתקשר דרך

הילדים.

השתתפות בקבוצה שונה מעזרה של חברה או שכן. היא נותנת את התחושה

־שאתה לא לבד, שיש עוד אנשים שעוב־רים דברים דומים ואף קשים יותר. אנ

שים בסטטוס דומה, רובם בני אותו גיל.עוזרת שהקבוצה הוא שלי המסר

־לראות דברים מזוויות נוספות, ומזכי־רה לך לא לשכוח את עצמך ואת היל

דים שבאמצע. אני ממליצה לכל גרוש לעבור קבוצה כזו. היא יכולה רק לקדם

אותו ולהוסיף לו.

הכותבת היא אם לילדים בגילאי בית ספר יסודי, בת 40, פרודה מזה שנה בעקבות משבר בנישואין, שהוביל לפירוק המשפחה. היא עברה טיפול במסגרת "להמשיך אחרי הגירושים" - קבוצת תמיכה והדרכה להורים גרושים. זוהי אחת הקבוצות הפועלות במסגרת המרכז לטיפול קבוצתי בילדים והורים, המופעל על ידי מחלקת הרווחה והשירות הפסיכולוגי.

פרטים נוספים על טיפולים קבוצתיים - באתר המועצה www.eyz.org.il בסעיף "המרכזים הטיפוליים". טלפון: 04-6520066/7

אלימות בין־זוגית: סימני זיהוי אלה הם כמה מן הסימנים לקיומה של אלימות במערכת זוגית )הכתוב מתייחס לשני המינים(

האם הוא רכושני וקנאי?האם הוא מתפרץ וכועס בלי פרופורציות למהות העניין?

האם הוא לועג לך, משפיל אותך ומזלזל בך בנוכחות אחרים?האם הוא מאשים אותך בכל דבר שלא מסתדר לו?

האם הוא מפגין אלימות פיזית או מילולית? האם הוא חושד לעתים קרובות שאת בוגדת בו?

האם הוא מנסה לבודד אותך ממשפחתך ומחברייך?

אם התופעות הללו מוכרות לכן,

אתן מוזמנות לפנות לעובדת הסוציאלית

היישובית או ליסכה שחר

,yiskas@eyz.org.il טלפון 04-6520066/7 סודיות מובטחת

11 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

עופרי בר מזל"הגעתי לגיל של עצמאות," אומר עופרי בלוך, חבר כפר תקווה, המשתתף בפרויקט "מגורים בקהילה"

כמוני," כולם כולם. כמו לא "אני אומר עופרי בלוך בחיוך. עופרי הוא אחד הדיירים בדירה בטבעון, במסגרת פרויקט

"מגורים בקהילה" של כפר תקווה.

מה אתם עושים שם? מכינים ואוכלים ארוחת בוקר: דגנים, מעדן, סלט. מנקים את הבית במטלית

ובמגב. עושים כביסה בעצמנו. אני יודע לחתוך ירקות, ומירי מכינה תה.

זה כיף לחיות בווילה.

לאנשים ומקום "בית - תקווה כפר מגורים דירות כמה מחזיק - מיוחדים" מדיירי חלק משכן הוא שבהן בטבעון,

הפ את המלווה פציאק, ילנה ־הכפר. העצומה החשיבות את מסבירה רויקט, של מגורים משותפים בדירה מחוץ לכפר.

־"זו חוויה משפחתית חזקה מאוד, שמאפ־שרת לדיירים לקחת אחריות, לדאוג לעצמם ולאחרים וליהנות מעצמאות רבה."

קליטתו של עופרי בכפר הייתה מהירה הידידותי אופיו בזכות מאוד, ומוצלחת והפתוח. "יש לו שמחת חיים אינסופית,

־יוזמה, סקרנות ותקשורת נהדרת עם אנשים. הוא אוהב לעזור ושוחר טוב, מעולם

־לא פגע באיש. אין אפילו אדם אחד שמכיר את עופרי ולא אוהב אותו."

ומתי אתה בכפר? "כל יום אני הולך לכפר בשמונה בבוקר, עובד עד הצהריים בחדר

האוכל, נוסע להתקלח בדירה, ואז חוזר לכפר לפעילויות אחר הצהריים. בערב אני שוב נוסע לדירה, לישון."

לשינויים," פתוח תמיד היה "עופרי ־אומרת אמו, ליאורה בלוך. "בניגוד לאנ

שים רבים במצבו, הוא יעדיף תמיד משהו ומוכר. ישן פני משהו ומרגש על חדש היינו וכבר כמוני, אקסטרימיסט, הוא בטיולי במדבר, בחו"ל, בטיולים איתו

־ג'יפים ובאירועים רבים של רכיבת אופניים כמו 'סובב העמק' ו'סובב כנרת'."

השנה האחרונה, שבה מתגורר עופרי בדירה. חוללה בו שינוי עצום. הוא למד לערוך קניות לבדו, להשתמש בתחבורה

ציבורית, ולנסוע למספרה בעצמו.

לאיזה חוגים אתה הולך בכפר? ־ אני לומד פסנתר אצל בתיה, ומח

שבים, ומשתתף בקבוצת הצעירים, שזאת קבוצה שמדברים בה על כל

מיני דברים עם המדריכים אנג'לה ועמי. על יחסים, אמצעי תקשורת

כמו רדיו, טלוויזיה ואינטרנט. הנה, יש לי אוזניות ו־mp3 עם מוזיקה

שאני מוריד. אני נורא אוהב מוזיקה.

למוסי מאוד מחובר באמת ־"הוא קה" אומרת ליאורה. "בכלל, הוא צורך גילו בני מרוב תרבות יותר הרבה

־ה'נורמטיביים' - אופרה, הצגות, קונצרטים. אחותו שי היא זמרת אופרה, והוא

מבלה הרבה באופרה בתל אביב. ־"לפני כמה שנים היינו בפסטיבל מו

זיקה בנצרת, והוא נעלם לי. לא דאגתי, כי אני יודעת שכושר ההתמצאות שלו אותו מצאתי דבר של בסופו מעולה.

־באחד האולמות, משוחח עם שלמה גרו־ניך. כמה חודשים אחר כך, באירוע שנ

ערך בכפר תקווה, גרוניך הופיע, ועופרי עלה לבמה. גרוניך מיד זיהה איתו, ניהל איתו שיחה על הבמה, ושר איתו דואט

מרגש."

מה עוד אתה אוהב לעשות? לבלות. נסעתי עם רעות, חברה שלי,

לבית קפה ואכלנו גלידה ועכשיו ניסע לסרט. אני אכנס לאינטרנט

ואבחר את הסרט שנלך אליו. אנחנו נוסעים לשם באוטובוס.

"עופרי עטוף במשפחה חמה ותומכת," אומרת ילנה. "יש לו קשר חזק מאוד עם כל בני המשפחה - הורים, אחים, סבים

־וסבתות מהצד הישראלי ומהצד הברזילאי. לנו, צוות הכפר, ברור שגם עם כל המסירות לא היינו מתקדמים ומצליחים

כל כך בלי תמיכה משפחתית חזקה."עופרי התגורר וחצי שנה לפני עד מיוחדות במסגרות למד הוריו, בבית והשתתף בפעילות מועדון "עלי כותרת"

־שאמו הייתה בין מקימיו - מועדון המשרת אוכלוסייה של חברים בעלי צרכים

־מיוחדים מהעמק והסביבה. ליאורה מדגישה גם את תרומתה העצומה של קהילת

גבעת אלה לחייו של עופרי. "הגענו לשם כשעופרי היה בן ארבע, וכיום ברור לי לעשות. שיכולנו חכם הכי הדבר שזה

־הקהילה חיבקה אותנו ואותו - לא הסתרנו כלום, כך שכולם ידעו שהוא לא ילד רגיל - וכל הדלתות נפתחו בפנינו. אני קוראת לו עופרי בר־מזל, כי הוא נולד שמח, פתוח לחיים, סקרן, צרכן תרבות מאין כמוהו. הרי מה רוצה כל הורה? ילד שיחיה טוב ויהיה מאושר. עופרי באמת

־בן אדם מאושר, ואני חושבת שהוא מצליח בכל פעם להמריא גבוה יותר."

עבור לחיים בית הינו תקווה כפר מיוחדים. צרכים עם בוגרים אנשים עמק האזורית למועצה השייך הכפר, יזרעאל, הוקם בשנת 1964 על גבעות כ־200 בכפר מתגוררים כיום זייד. עם ,80 ועד 20 הגילאים בין דיירים צוות המונה כ־ 100 עובדים ועוד כ־20 מתנדבים מהארץ ומחו"ל, רבים מהם

מיישובי עמק יזרעאל.

"הצוות כבש את לבנו"־"בשנים האחרונות אנחנו משקי־עים מאמץ מיוחד בקליטה של צעי

בגילאי וגברים נשים - לכפר רים מושיק הכפר מנהל אומר 30־20," לכפר להכניס לנו "חשוב גרוס. לפניות ונשמח צעירה, אוכלוסייה

נוספות כאלה." את כבש תקווה בכפר "הצוות במפגש וכבר שלו, בגישה לבנו המקום שזה ברור לנו היה הראשון ליאורה. אומרת לעופרי," הנכון גדרות, בלי עצום, מרחב כאן "יש

בלי משמעת יתר. אני יכולה לבוא לכפר או לדירה בכל שעה, לראות אותו רואה אני ותמיד שלומו, מה

־מאושר - ואת החיוך של אנשי הצ־וות. יש כאן רמת אמון גבוהה שנות

נת לנו, ההורים, שקט וביטחון.־"ביום שארזנו את הבגדים של עו

והבנתי שהוא באמת עוזב, לא פרי אמר עופרי אבל לבכות, הפסקתי לי: אל תבכי, אמא. הגעתי לגיל של ואת כולם, אצל זה ככה עצמאות. צריכה לשמוח שיש לי חיים משלי."

עולם עשיר. עופרי )מימין( וחבר

ילדודס

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג12

פרק א': מלחמת כריותברית, לי לקרוא רצתה שלי אמא מיה: ואבא רצה לקרוא לי אמנדה, ובסוף החליטו על מיה. מזל, למרות שהייתי מעדיפה ספיר

־או ים. יש לי חברה שקוראים לה ירדן, ולאחים שלה סיני ותבור.

רומי: אבא שלי רצה לקרוא לי ניר, ולאח שלי רצו לקרוא מפל. מזל שבסוף אבא שלי עזב את ה"ניר" הזה, והם החליטו לקרוא לי

רומי. טוב, הייתי מעדיפה מאי או יובל. מיה: אני אוהבת לריב עם האחיות שלי. מלחמת אלא מכות־מכות לא זה עדן עם כריות, דברים כאלה, ועם לילוש זה צעקות.

־אני אוהבת גם לשיר, במיוחד במקלחת, ולרקוד ולצייר ולשחק עם חברות. ספורט אני לא אוהבת, אני מעדיפה להיתקע מול ספר

או טלוויזיה ומחשב ולהיות בפייסבוק. שונאת ואני פייסבוק אין לי רומי: אני והטלוויזיה. המחשב מול להיתקע אוהבת להיות בחוץ, לעשות ספורט, לרוץ, לקפוץ, להשתגע, לחבק את אמא שלי. אני אוהבת שאני רבה איתה ואז הולכת לחדר ואז היא באה ומחבקת אותי. ואני אוהבת את האח שלי למרות שהוא צובט לי את הלחיים. ואני

בת עשר. מיה: גם אני בת עשר, ויש לי שתי אחיות - אחת בת 18 ואחת חוגגת עכשיו בת מצוה

־- ואח גדול שהוא כמו נפש תאומה שלי למרות שהוא כבר בן 20.

רומי: לי יש אח בן 16 ואחות בת 14, והם שלי אמא במזרע. ב'עמקים־תבור' לומדים אחראית על מרכז המבקרים בתנובה, ואבא

עובד במועצה. ־מיה: אמא שלי עובדת במזכירות של הקי

בוץ ואבא שלי היה מנהל ברפת ועכשיו הוא הכל חוץ ממנהל ברפת - בביטחון ובכיבוי אש. לא, הוא לא עושה שריפות, הוא מכבה

אותן.

פרק ב': מה שחסר בקיבוץמיה: מה שחסר בקיבוץ זה...

רומי: חיים! מיה: לא! מועדון, מסיבות, קולנוע.

רומי: כל פעם שדוד שלי בכרמיאל יוצא, אין מצב שהוא לא פוגש חבר. וכאן בצהריים שקט, פעם אחת יצאתי וכל הקיבוץ דממה.

זה חור. זה תקוע בקצה של הארץ. מיה: גם אני מרגישה שזה חור, אבל יש כאן שף אחד, השף שפי שופטי־קומיי. הוא כאן מכין והוא השופט מרמת לכאן עבר

פלאפל כל יום חמישי. רומי: והנוער מוכר גלידות ושתייה. ככה

־הם נוסעים לאילת - כל מי שעובד מסבסדים לו. אף פעם לא הבנתי את המילה הזאת,

מסבסדים. דברים כאן למכור שרוצה מי וכל מיה: יכול למכור מול הכלבו, ומשלם לכלבו אז

הכלבו מרוויח. מוכרים כאן הכל - שרשראות, תכשיטים,

עגילים, פרחים, בגדים. רומי: מה פתאום פרחים? מי מוכר פרחים?

־מיה: אני תמיד רואה שם זרי פרחים ענקיים ואיש אחד יושב מאחורה.

פרק ג': שלב האיכסה־מיה: בתקופת הלימודים יש בחברת היל

- ובחופש הספר, בית אחרי פעילות דים משבע עד ארבע. אבל יש ילדים שמגיעים

בעשר, כי מותר להגיע עד עשר. רומי: אני מגיעה בתשע.

מיה: חברת הילדים זה כל הילדים מכיתה

א' עד ו', שזה ארבעים ושלושה ילדים, ויש שם מטפלות וגם מטפל אחד, אוהד שובל,

אבל אני קוראת לו נוביץ'.רומי: אני קוראת לו חוביץ'.

מיה: ויש שם כל מיני פעילויות - בריכה, נסיעות לנחשונית, ולים, ולכל מיני מקומות.

רומי: מה פתאום לים? מתי נסענו לים?מיה: פעם. ויש גם פעילויות במרח"ב, שזה

־המרכז החברתי. פעם ברחתי משם דרך החלון, באמת. ויש לנו שיר שהמצאנו.

רומי: ובערב הבנות נפגשות עם הבנים. מיה: כי עכשיו יש רק שלוש בנות בשלב

האיכסה. רומי: לי לא היה שלב איכסה, כי יש לי אחים גדולים, וראיתי שהבנים לא מזוהמים וכשאני נוגעת בבן זה לא איכסה. אז בשבע

־וחצי בערב עד עשר אנחנו נפגשות עם הבנים בפסלים, מזמינים פיצה.

מיה: יש שם פסלים של שלושה סבים שכל יום באו לשבת על הספסל. והפסל האמצעי

הוא של סבא־רבא שלי.

פרק ד': שריטה בלבהם הפלאפון. את גנבו שלי לאח רומי: וגנבו את ונכנסו פרצו את החלון, בלילה, הפלאפון, ואז הם רצו לגנוב את הטלוויזיה, אבל בדיוק קמתי מהמיטה לשתות מים והם

ברחו. מיה: לאבא שלי גנבו טוסטוס, אבל עכשיו אין סיכוי שיגנבו לי משהו לי כלבה שנובחת. יש כי מהבית, קודם היתה הכלבה "ויקי", וכשהיא ראתה גנבים לוקחים את הטוסטוס היא רק עשתה להם עם הראש ככה, כאילו "בסדר, תקחו". אבל עכשיו יש

לי כלבה שקוראים לה "סטייסי" והיא נובחת. חזק, אבל לא מעיזה לנשוך.

רומי: אותי היא נשכה. ־מיה. לא נכון. היתה לה ילדות קשה. לקח

נו אותה אחרי שהיא היתה בכלבייה, והיו לה צלקות. אנשים עשו לה משהו אז יש לה פחד,

מין שריטה בלב. זה מלחיץ אותי כל פעם. רומי: לי היתה כלבה שקראו לה "בוטן", כי

היא היתה דובה כזאת. שצבעה ממשפחה אותה לקחו הם מיה:

־אותה בלבן. אנחנו יודעים את זה כי רק האוזניים שלה היו כתומות. לי היו 2 כלבים עד היום. ואני אוהבת חיות כמו פינגווין ודולפין. כמו שמנות חיות מעדיפה אני רומי:

"בוטן", למשל ממותה והיפופוטם. כלב יש במועצה הנוער במחלקת מיה:

שקורים לו "גוגל" והוא ממש נקשר אלי. רומי: כל כיתות ד' בעמק יזרעאל מגיעות לסיור במועצה האזורית, אז גם אנחנו הגענו.

־מיה: התחלקנו לקבוצות, ואני הייתי בנוער ובחינוך.

רומי: אני כמובן הלכתי לאבא שלי, וגם לפליקס. פליקס הסביר לנו שפעם לא היו

־פחים, אז אנשים פשוט זרקו את הזבל מהמגבוהות. וגם נמוכות מקומות גם - חלון

ואבא שלי סיפר על הפעילות במועצה.־מיה: בסוף חילקו לנו סיכה של "עמק יזר

עאל - הבית שלי" עם סמל, ושמנו על התיק. זה עדיין אצלי.

רומי: מהחולצה זה נפל אז גם אני חיברתי לתיק.

מיה: ראש המועצה הוא אייל בצר. רומי: ראש המועצה רוצה לשים לנו אולם

בבית ספר "אופקים". וגם שערי כדורגל.מיה: וגם סככה שלא יהיה כל כך חם.

־רומי: תודה לאל. אבל אז לא אוכל להסתכל על השמים באמצע שיעור ספורט.

פרק ה': איש מאחורי פרחים־רומי: בעיר אין שקט. עיר זה סרטים, מכוניות, פרארי, גג נפתח, לימוזינה, אוטובוס.

מיה: נו באמת, גם כאן יש אוטובוס. בכל אופן אני מעדיפה את עין דור.

ואם בניינים, הכל בעיר כי נכון, רומי: אתה גר למעלה אז בטוח שלמטה יש שכן

שמפריע. ־מיה: בדיוק. קיבוץ זה יותר טוב, כי בקי

בוץ מכירים את כולם. רומי: חוץ מאשר את האיש שיושב מאחורי

הפרחים.

ראש בראש"כשאומרים לנו לא, אנחנו עושות דווקא" • ראיון פרוע עם מיה ורומי מקיבוץ עין דור

"סבא אמר שהמקום הזה מלא שמחת חיים." רומי דורי ומיה וויליאמס

תלמידי כיתה ד' מבתי הספר במועצה יגיעו גם השנה ל"יום לימודים"

במועצה. הביקור נערך במסגרת תוכנית הלימודים "היישוב שלי

והקשר עם המועצה"

13 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

יןלו

ש־מ

ר נרו

דם:

רייו

א

פנטטזשגתדלעב

אגמהקרבתזוחא

שירשטיעירקעש

תיחעעדתזכפדר

רתבצעשאהבמיכ

עמישדעלתטלתל

תרהמימהרנגשכ

גתצשעשעטגנלק

לגהיעשוהסהטה

הטהתבגדעההחב

בתפזורת מסתתרים עשרת היישובים הגדולים במועצה, נסו לגלות אותם

מצא את ההבדלים נסו לגלות לפחות 10 הבדלים בין שני הציורים.

תוכלו גם לצבוע את התמונות. חג שמח!

תפזורת יישובי המועצה

14

סביבה

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג

ההפרדה מאחדתלפני כשלוש שנים החליטו אלון ורדי מעשה לעשות ילדות, חברי יגב, וחגי בקיבוצם, אלונים: להפריד את הפסולת מדובר לא היבשה. מהאשפה האורגנית אלא בידם, שהזמן "משועממים" בשני בחקלאי העובד במשתלה ומטפל בתינוק )חגי( טרי ובנשוי )אלון(, חודשים 8 בן

־שזה עתה סיים ארבע שנות לימוד מפרכות במסלול להנדסה חקלאית בטכניון.

נוספת, בת־קיבוץ עם יחד השניים, 2010 בפברואר לדרך יצאו שאול, יעל

־מתוך החלטה להתרכז במשימה הספצי־פית ולא "להתפזר" על פני תחומים נו

ספים. "היינו מאוד ממוקדים בעניין של הפרדת פסולת אורגנית משאר האשפה," ההצעות כל את "ודחינו אלון, מסביר

־לפרויקטים רחבים יותר של הפרדה )בקבוקים, מתכת וכו'(. היה לנו ברור שכדי מפוקסים להיות חייבים אנחנו להצליח להיות חייבות שלנו ושהשיטות מאוד,

פשוטות, ידידותיות ומקומיות."את ההשראה הם קיבלו מקיבוץ גלעד,

־שם גדלה אשתו של חגי, ובפיילוט הראשון באלונים שותפו כארבעים משפחות הדור עם להתחיל לנו "אמרו ותיקות. הצעיר," אומר אלון, "אבל התחלנו דווקא עם המבוגרים, וזה הוכיח את עצמו. עד היום, שיתוף הפעולה העיקרי בא מצדם

ולא מהצעירים."

מערכת עצמאית ומקומית

־תוך זמן קצר בנו השניים מערכת אוטרקית, עצמאית ומקומית, בלי "פתרונות

־גלובליים" כגון פינוי לאתרי פסולת חימשפ כל פשוט: שלהם המודל ־צוניים.

)5 ליטר( לפסולת ביתי חה מקבלת פח אורגנית, ומתבקשת להפריד את האשפה היבשה. ה"רגילה", מהאשפה האורגנית על כל פח ביתי כזה הודבקה מדבקה עם

־הכללים הבסיסיים והפשוטים של הפרדת הפסולת. את הפחים האלה מרוקנים המפוזרים שכונתיים, לפחים התושבים המונה ואלון, חגי של הצוות בקיבוץ. כ־20 מתנדבים, מרוקן את הפחים פעם בשבוע לתוך העגלה הייעודית שהם בנו: עגלה נגררת קטנה, המצוידת במיכל מים שנועד לשטוף את הפחים במקום. לאחר מעט לפח המתנדבים שופכים השטיפה הפסולת רטיבות את שתספוג נסורת "יכולנו רעים. ריחות ותמנע האורגנית הקומפוסט לאתר הפחים את לקחת גם ושם לשטוף אותם," אומר חגי, "אבל אז למקום אותם להחזיר גם צריכים היינו

־וזה מאריך ומסרבל את כל הסיבוב. המט־רה שלנו היא להקל על הצוות ככל האפ

שר, כי בסופו של דבר מדובר במתנדבים

שלהם. הפנאי בשעות זה את שעושים תורנות עושה מתנדב כל כיום ובאמת, של שעה וחצי פעם בחודשיים - מאמץ

סביר לגמרי." המפונה האורגנית הפסולת היקף ועומד בהדרגה, גדל הקומפוסט לאתר

במ לשבוע. טונה מחצי יותר על ־כיום לק שנענו התושבים מספר גדל ־קביל

אשפה, להפרדת ואלון חגי של ריאתם מהמשפחות כמחצית זאת עושות וכיום

בקיבוץ )כשבעים משפחות(.

יוזמה שבאה מלמטה

בתחילת הדרך התבססו השניים על בני משפחה קרובים - אבות, אחים ובני דודים - וגם כיום מהוות משפחות ורדי ויגב את "הגרעין הקשה" של המתנדבים. גם חגי ואלון עובדים בפרויקט בהתנדבות מלאה

מתחילת הדרך. המתנדבים לכל מאוד מודים "אנחנו

־באלונים שנרתמו לפרויקט ועושים עבודה מופלאה, ובמיוחד לעזרא אלבג החצרן, שבתחילת הדרך לקח על עצמו את פינוי הפחים, ועד היום נענה לכל בקשה שלנו."

נוער סייע לבתים הפחים בחלוקת - הציוד לכל התקציב ואת הקיבוץ,

הסטנ והשכונתיים, הביתיים ־הפחים שעליהם ההסבר ומדבקות שלהם דים - סיפקה המועצה. השניים מציינים את

במוע הסביבתית היחידה של ־תרומתם בליווי שחל, שי היחידה, איש ושל צה מציין מצדו, שחל, ובהנעתו. הפרויקט כי "הפרויקט של אלון וחגי הוא בהחלט ליוזמה נהדרת ודוגמה חלוצי, פרויקט

־שבאה מלמטה. "הם הפגינו רצינות מהכדי והיו עקשנים מספיק הראשון, רגע הטוב( )במקרה האדישות לנוכח לשרוד

והספקנות."אדישות, על מדברים ויגב ורדי גם "אנחנו הקיבוצי. הממסד מצד בעיקר באמת לא צריכים הרבה, אבל יש דברים 'שריון' למשל מאוד, לנו עוזרים שהיו של טרקטור לשעה בשבוע לצורך פינוי הזבל." החברים עצמם, הם אומרים, אמנם בבית, הנוסף מהפח בהתחלה חוששים "אבל מי שנכנס לעניין, ורואה שפתאום הפח הרגיל לא מסריח, ולוקח לו המון זמן להתמלא, וקל מאוד להרים אותו כי יש בו רק אשפה יבשה - קשה לו להבין איך

אפשר לחיות בלי הפח האורגני."

פתרון מקומי לבעיה עולמית. חגי )מימין( ואלון עם עגלת הפינוי ועליה מתקן השטיפה

העקשנות משתלמת: יוזמה סביבתית של שני צעירים אידיאליסטיםסחפה כשבעים משפחות בקיבוץ אלונים

למה להפריד?שנה מדי מוטמנות ישראל במדינת ו־750 אלף טונות של פסולת כמיליון

הר סילוק־הפסולת באתרי ־אורגנית זו יש פוטנציאל גבוה גילים. בהטמנה לזיהום סביבתי של מים, אוויר וקרקע, רעים. ריחות להפצת גורמת גם והיא הפרדת הוא המדינה שמציעה הפתרון

הפסולת לשני זרמים: יבש ורטוב, כפי שנעשה כיום בקיבוץ אלונים.

והפרדת אורגנית, פסולת הפרדת אשפה בכלל, מקטינות משמעותית את - להטמנה המיועדת הפסולת כמות

־והרווח הוא של כולם. על מהפיכת המיחזור במועצה נספר בגיליונות הבאים.

15 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

מפגש יהודי־ערבי שיש בו ערך מוסף לסביבה. ילדי האזור בפעילות משותפת

ילדים עושים סביבה־בימים אלה אני מתחילה את עבו

דתי כרכזת החינוך הסביבתי ביחידה לה בכוונתי במועצה. ־הסביבתית

המתקיימת הירוקה בעשייה משיך בילדי המטמיעים ובתהליכים כאן העמק דפוסי התנהגות השומרים על וזאת בעבודה צמודה עם הסביבה, הגנים, בתי הספר ומסגרות החינוך

במר ביישובים. פורמאלי ־הבלתי השאיפה קיימת אלה תהליכים כז לשתף ילדים וילדות, נערות ונערים ממגזרים שונים בעשייה למען הטבע מחוייבים שאנו עשייה והסביבה, בה כלפי החברה בה אנו חיים כיום

וכלפי ילדינו והדורות הבאים. את דרכי המקצועית בתחום הטבע והסביבה התחלתי לפני כשבע שנים, אהבה מתוך טיולים, מדריכי בקורס גדולה לנושא ורצון לתרום בו. בהמשך

עסקתי במגוון תפקידי הדרכה ברשות הטבע והגנים, ובמקביל סיימתי תואר שני בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה

באוניברסיטת חיפה.ריכזתי האחרונות השנים בשלוש

חינו פרויקט והגנים הטבע ־ברשות "פרויקט - וחשוב כי סביבתי מרתק שמורת מאומצת שבו אבא", אלוני בתי כמה ידי על אבא אלוני הטבע ספר שכנים: "מרחבים" )כפר יהושע(,

היסו הספר ובית ־"יסודי־כעבייה" הפרויקט במסגרת טבעון. בסמת די ילדים חודש, מדי בשמורה, נפגשים

לשי יחד ופועלים ויהודים, ־בדואים ולשיפורה. לתחזוקתה השמורה, קום ערך בו שיש יהודי־ערבי מפגש זהו

מוסף לסביבה.

כתבה: דפנה ליבנה, רכזת חינוך סביבתי

חטיבת הנחלבתי ספר מאמצים נחלים ומעיינות במסגרת פרויקט "שקוף לסביבה"

השתתפו החולפת הלימודים בשנת יז בעמק לסביבה" "שקו"ף ־בפרויקט

"יחד" - יסודיים ספר בתי 6 רעאל )גבעת אלה(, "מרחבים" )כפר יהושע(, שדה "יסודי "קישון", נהלל", "יסודי יעקב", ובית ספר שריד - וכן חטיבת בתי כל המערבי". "העמק הביניים מאמצים בפרויקט המשתתפים הספר

חלק ולוקחים נחל, ומקטעי מעיינות בתכנון ובביצוע שיקום האתר ופיתוחו. הפרויקט הוא תוצר של שותפות רחבה

־בין גופים שונים הפועלים בנחל קישון ובסביבתו. בעמק יזרעאל כוללת הטבע, להגנת החברה את השותפות

אזו מועצה הסביבה, להגנת ־המשרד רית עמק יזרעאל, רשות ניקוז ונחלים

קישון וקק"ל, כמו גם בעלי עניין כגון עמותות, תושבים ויישובים. באזורים מסוימים שותפות לפרויקט גם רשות

־הטבע והגנים, רשויות מקומיות נוספות ועוד.

בתה מרכזי עקרון הינה ־השותפות התפיסה על ונשענת העבודה, ליך האחריות גם וכך משותפת שהסביבה

כל של מתואמת עבודה לשמירתה. הגופים הפועלים בסביבת הנחל יכולה להעצים את יכולתו של כל גוף ליצור

שינוי ולהשיג את מטרותיו.נוספות וקהילות נוספים ספר בתי

מוז בפרויקט להשתתף ־המעוניינים עמק הסביבתית ליחידה לפנות מנים

.dafnal@eyz.org.il - יזרעאל

מנהיגות מקומית

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג16

לא שלו הטלפון שבהן שנים זוכר נוביץ' עומר באחד שהופעלה אזעקה על הודעה לצלצל: הפסיק הבתים, תלונה של תושב אלרגי שגילה שמול ביתו נשתל זית, דיווח על גננת שלא תוכל להגיע לעבודה, בקשה לפנות חתול מת מהמדרכה. בשלב מסוים הוא השוטפים בעניינים לפנות מרחביה מתושבי ביקש למזכירות המושב, וגם הוסיף הודעה במשיבון: עד 11

־אני ברפת ולא יכול לענות. "בעבר, אם היתה לי המלטה ברפת בשעה של ישיבה במזכירות, היה לי ברור

שאני הולך לישיבה. היום זה כבר בכלל לא ברור." נוביץ' הוא יו"ר הוועד המקומי של מושב מרחביה 12 השנים האחרונות. בשנת 2000, כשהתבקש לה־ ־בצטרף לוועד, הוא היה בן 38, עם ילדים קטנים ובלי

־שום מעורבות בחיים הציבוריים. "אמרתי להם בנימוס: תעזבו אותי, אין לי זמן." אבל נוביץ' נבחר, ואף

מונה ליו"ר הוועד ברוב של 92%. "התפקיד הזה מבוצע בהתנדבות, אבל 'התנדבות' היא מילה קטנה מדי, כי התפקיד הזה עולה לי הרבה זמן וכסף - דלק, טלפונים. ישיבות, נסיעות, פגישות במועצה. כל זה על חשבוני. הנה, אפילו הראיון הזה

הוא על חשבון העבודה שלי ברפת."

ישיבת חירום במוצאי שבת

התר המושב שידע הגדולים המשברים ־אחד בתשתיות השימוש סוגיית סביב ,2003 בשנת חש התנהל אמנם "הקרב החקלאית. לאגודה השייכות

־בתוך הוועד, ולא ברחובות המושב, אבל אלה היו אנואז הבנתי שפוליטיקה מגעי ורעות, חזקות ־רגיות

לה יש בכל מקום, ושהמשימה שלי היא לחתור תמיד ־לפיתרון בדרכי שלום. ובאמת, בישיבת חירום במו

צאי שבת - שהפחידה אותי מאוד - הצלחנו להגיע לדיאלוג ולשנות את רוח הדיון."

־מאותה שנה עומד נוביץ' בראש שני הגופים המנהלים את היישוב - הוועד המקומי והאגודה החקלאית. "פעם הכל היה כפול - שני עורכי דין, שתי מזכירות וכו'. אמרתי שזה לא הגיוני, ושצריך לעבוד כגוף אחד.

־זה הצליח, אבל לא פתר את כל הבעיות. בוועד המוזה הרחבה, ו־4 תושבי חקלאים 5 היו קומי, למשל, הכעיס את התושבים. וגם בצד השני זה לא פשוט - עד זהות תעודת לשלוף הוותיקים לחקלאים קשה היום בבחירות. מבחינתם זה הבית שלהם ומה פתאום שהם יצטרכו להזדהות. אבל אני למדתי להוביל דברים ברוח

טובה, בדיאלוג, ולחתור תמיד להסכמה. וזה עובד."

"ההרחבה עשתה את המושב"

ההרחבה היא הפרויקט הגדול ביותר במושב בשני הרחבה על לדבר "התחלנו האחרונים. העשורים ב־1991, וכיום, בדיעבד, ברור שההרחבה עשתה את וגם חדשים, סטנדרטים לכאן הכניסה היא המושב.

־התושבים הוותיקים התחילו פתאום לשדרג את הגינות שלהם. נוצרו כאן חבורות נהדרות של טיולים,

רכיבת אופניים ועוד." ההרחבה נפתחה לציבור הרחבה באופן שוויוני, לא כ'הרחבה לבנים בלבד'. "המטרה שלנו היתה להכניס אוכלוסייה חדשה ורוח חדשה, וכמובן ילדים, אבל בלי להפוך את מרחביה לעיר וגם לא ביישוב קהילתי. מי

שבא לכאן, בא לכאן כי הוא רוצה לגור במושב.""ותיקי מרחביה סוחבים איתם חתיכת היסטוריה,"

־אומרת דליה אייל, מנהלת מחלקת היישובים במועצה, "וחשוב להם - וגם למתיישבים החדשים - לשמור DNA המקומי, המושבניקי. זה בעצם כוח המ־ ־על השיכה של המקום הזה, והתפקיד של עומר בתוך כל זה

הוא להרגיע ולייצר דיאלוג, ובעיקר אמון."

רפת בת תשעים: להיות או לחדול

ומתפרנס מהרפת רביעי במושב, דור הוא נוביץ' המשפחתית שהוקמה ב־1923. בשנת 2003 הוא נקלע לדילמה: האם להשקיע מיליון וחצי שקל ולשדרג את

־הרפת לרמה מתקדמת, התואמת את הדרישות החד

שות של משרד החקלאות, או לסגור אותה ולהמשיך המסובכת הראשונה, לאפשרות נטה נוביץ' הלאה.

־יותר, "כי זה מה שאני הכי אוהב לעשות," אבל ההכרעה היתה קשה. באחת השבתות הגיע אחיו הגדול רבא סבא על אש שלום הסופר כתב שבו ספר עם שלהם, הרב נוח זברסקי, מראשוני המושבה. "פתחתי הקדשה של דברים: שני גיליתי ובפנים הספר, את אחי שבה הוא מאחל לי הצלחה בפיתוח הרפת, וצ'ק

מכובד." 2010 זכתה רפת נו־ ההימור הוכיח את עצמו: בשנת־ביץ' במקום הראשון בישראל בתנובת חלב, אחרי שע

לתה תוך עשור מ־9,000 ל־14,000 ליטר לפרה בשנה. ומתי תנוח?

ובקרוב אפרד לנוח קצת מהתפקיד, אשמח מאוד מהוועד, אבל באגודה החקלאית אנחנו בתהליך של חלוקת הנחלות, ואני חייב להמשיך עם זה עד הסוף

כדי לוודא שזה ייפתר על הצד הטוב ביותר. ואחר כך באמת תפרוש מהחיים הציבוריים?

בסופו של דבר כן. אמרתי לא מזמן לחברה במושב: ־החלום שלי הוא שתתקשרי אלי בבוקר בענייני המו

שב, ואגיד לך שאני כבר לא הכתובת.

"התנדבות היא מילה קטנה על התפקיד הזה"

עומר נוביץ' ממושב מרחביה מתמרן בין הרפת המשפחתית לבין תפקידו כיו"ר הוועד המקומי והאגודה החקלאית

"כי זה מה שאני הכי אוהב לעשות." נוביץ' במגרש הביתי

17 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

כל יוםשונה מקודמו

שאול הלפרין, תושב גבעת אלה ומזכיר היישוב, מנסה להפריד בין העבודה לבית, ושמח שהוא לא תקוע בפקקים מדי בוקר

הוא יודע באיזו שעה יתחיל יום העבודה שלו, אבל ־אינו יודע מתי ייגמר. בשבע וחצי בבוקר, אחרי "סי

ביקור במתחם סיור בהרחבה, - ביישוב בוב בקרה" הבריכה, סיבוב ברחובות - הוא מגיע למזכירות, ועד שייצא מכאן הוא יעסוק במגוון רחב של נושאים: הכנת

בתש העבודות התקדמות הלימודים, לשנת ־הגנים תיות ההרחבה, עניינים חברתיים שונים, תקציבים, ודיאלוגים פרויקטים קידום חוגים, ניקיון, תקלות, עם גורמים חיצוניים כמו המועצה האזורית ומינהל

מקרקעי ישראל. שאול הלפרין, מזכיר היישוב גבעת אלה, מעיד על

־עצמו שהוא אוהב להיות בעניינים, לדעת כל מה שקורה, "וזה בהחלט יוצר עומס נוסף במקומות שהייתי יכול לתת יותר אחריות לאנשים אחרים." גם העובדה שהוא תושב המקום מוסיפה לפעמים לעומס הזה. "לא כולם לבין המזכיר בין שאול ההפרדה את לעשות יודעים שאול שהוא תושב שיש לו חיים משלו. רוב האנשים מזכיר כשאתה אבל העבודה, בשעות רק אלי פונים

־יישוב קשה מאוד להפריד, כי כשיש למישהו בעיה כלשהי, היא נראית לו הדבר הכי דחוף בעולם, ובדרך כלל אני הכתובת לבעיות האלה. ואני יודע גם להעריך את היתרונות שבעבודה שלי: יש לי עבודה מאוד מגוונת, וכל יום שונה מאוד מקודמו. אני הולך ברגל ונפגש עם המון אנשים, וזה רווח נקי. ולא פחות חשוב, אני עובד

ליד הבית ולא מתחיל את היום בנסיעות ובפקקים."גבעת של הראשון" ל"גל שייכת הלפרין משפחת אלה, יישוב קהילתי שהוקם ב־1988, אבל עברה ליישוב משירות שאול של שחרורו לקראת 1994 בשנת רק קבע. "התלבטתי מה לעשות אחרי הצבא, וידעתי שאני רוצה משהו ציבורי משמעותי. המקום המתאים עבורי 1998 נכנסתי לת־ היה כמובן גבעת אלה, ובחודש מרץפקיד מזכיר היישוב. משנת 2000 ועד 2010 שימשתי

גם כנציג גבעת אלה במליאת המועצה האזורית".

הגופים המנהלים: אגודה, ועד, אסיפה

גבעת אלה מנוהלת על ידי שני גופים - ועד מקומי ־וועד האגודה - והם פועלים יחד היטב וללא ניגוד אינ־טרסים )ביישוב מתקיים התנאי של זהות ועדים, המא

פשר זאת(. כל תושבי הישוב חברים באגודה הפועלת מכוח תקנון המגדיר את תפקידה ואת דרכי ניהולו של הישוב. כמה פעמים בשנה מתכנסת אסיפת היישוב, שם ומתקבלות ופרויקטים שונים, מאושרים תקציב שוטף

־החלטות בנושאים משמעותיים. במזכירות עובדים אנשים בשכר, אך כל פעילות הוועד והאגודה נעשית על

בסיס התנדבותי מלא. ־"מעורבותם הפעילה של עשרות תושבים בועדות שו

נות הופכת את גבעת אלה לקהילה ייחודית ומשגשגת."

ההרחבה: גנים ישנים נפתחים מחדש

־"במהלך השנים נסגרו כאן מעון ושלושה גנים, ונ

שאר גן אחד. מכיוון שברור לכולנו שאין עתיד בלי דור צעיר, הוחלט לקדם הרחבה ולהצעיר את הישוב. ואכן, פתחנו מחדש את מעון שהיה סגור כמה שנים, ובשנה

האחרונה נפתח מחדש גן נוסף." עם המשך האיכלוס בהרחבה ייפתח בשנת הלימודים

־הבאה גן שלישי. לצורך ההקמה מחדש של כל המער־כות, ופתיחתם של המעון והגנים, גויסה בשנה האחרו

נה רכזת חינוך.ההרחבה דורשת מהלפרין ומהקהילה כולה השקעה

־אדירה, אבל לכולם ברור שמדובר בתהליך רצוי ומבורך, שמזרים דם חדש ליישוב ומעורר את כל מערכות

החינוך. ־השפעותיה של ההרחבה חורגות כמובן מעניין החי

נוך, וכדי שהתהליך יצליח גם בהיבטים אחרים הוקמה ביישוב ועדה לשילוב קהילתי, המטפחת את הקשרים

בין היישוב הוותיק למתיישבים החדשים. 135 משפחות ל־368 המ־ עד סוף התהליך יצטרפו

שפחות שכבר מתגוררות ביישוב. לדברי הלפרין, כדי לא ליצור היררכיה ו"תושבים סוג ב'" הוחלט שכל מי שמצטרף ליישוב יתקבל כחבר אגודה, עם כל הזכויות

שיש לתושבים הוותיקים.

לפוליןלמסע לראשונה הלפרין יצא 1997 בשנת לפולין, כמדריך במשלחת נוער. "זה היה מאוד כדי מספיק חשוב שזה והחלטתי משמעותי,

־שאמשיך עם זה באופן קבוע." בשנים האחרו־נות הוא יוצא פעמיים בשנה, בהתנדבות, כמ

נהל משלחות תלמידים, ואין לו ספק בחשיבותו של המפעל הזה. "כשיש תהליך נכון, שכולל הכנה לקראת המסע, ליווי רציני במהלכו וגם עבודת המשך אחרי החזרה לארץ, זה משאיר זהו נדבך חוויתי חותם משמעותי על הנוער. חשוב בלימוד ההיסטוריה, מסע מרתק ומרגש.

־סיורים אלה, המאורגנים על ידי משרד החינוך, תורמים תרומה רבת ערך לגיבוש זהותו של המתבגר כאדם כישראלי וכיהודי, וחשוב שמשרד החינוך ימשיך לפעול להרחבת סבסוד המסעות לטובת בני נוער שאינם יכולים לממן

אותו בעצמם."

"רציתי תפקיד ציבורי משמעותי." שאול הלפרין

ותיקים

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג18

תושבים סקר יסתיים הקרובים בימים מקיף, שעל בסיסו תגובש תוכנית חדשה

־לשיפור איכות חייהם של התושבים הוותיתהפוכות, עובר המבוגרים "דור קים. דומה אינה ולבנינו לנו הצפויה והזיקנה

־לזיקנה של פעם," אומרת סגנית ראש המועצה חנה פרידמן, המרכזת את התוכנית. הרחוק לטווח לתכנן לנו יאפשר "הסקר את השירותים שיינתנו לציבור הוותיקים בעמק. בתהליך הזה אנו מתחשבים בצרכים הקיימים והצפויים וברצונות האוכלוסייה, וכל זה מתוך ראייה עתידית ארוכת טווח."

פעיל, משמע בריאציבור על להסתכל "במקום

של משקפיים דרך הוותיקים אנ ונזקקות, תלות ־רווחה, להתייחס מבקשים חנו

משמעו ציבור כאל ־אליו תי ופעיל," מסבירה אורית המלווה המתכננת קאופמן,

את התהליך. "כיום ידוע, על שאדם מדעיים, מחקרים סמך

יותר, צלול פעיל הוא אדם בריא עשירים שחייו מבוגר יותר. תורם יותר,

ומלאים והוא עסוק בעבודה או בהתנדבות, הוא נכס לחברה - ולא נטל עליה."

חיים בגילמתו חלק הוא במועצה הנוכחי ־המהלך

לדרך שיצאה בגיל", "חיים ארצית, כנית ביוזמת המשרד לאזרחים ותיקים, בראשותם של סגנית השר ד"ר לאה נס והמנכ"ל אהרון אלה, גבעת תושב אזולאי, לדברי אזולאי. אחת היא יזרעאל עמק האזורית "המועצה

הרשויות החלוציות בתחום הטיפול באזרחים מכללת הן לכך דוגמאות ושתי הוותיקים,

־הוותיקים והסב־יום. עם זאת, התוכנית החפעילותה את לכוון למועצה תאפשר דשה תפיסה פי על הוותיקה האוכלוסייה בקרב

חדשה ומעודכנת." את התוכנית הארצית מובילה אלה אילת, מנהלת מפעם עמק יזרעאל והגליל העליון מוביל שבאמצעותם מרכזים הם )מפעמים משרד הפנים תהליכים ברשויות המקומיות(. אילת, גם היא תושבת גבעת אלה, מסבירה

־כי "הנחת היסוד שלנו היא שהרשות המקומית היא מסגרת החיים המשמעותית ביותר יחידת היא ולכן הוותיק, האזרח עבור

ימומש השי ־הבסיס שבמסגרתה לנו שאין להבהיר חשוב נוי.

־'תוכנית מדף', אלא רק עקרונות מנחים, שעל בסיסם 'תופרת' כל רשות תוכנית

־המתאימה לנתוניה ולצרכי האוכלוסייה המקומית."

הניהול המקצועי לטובת המפעם שכר התוכנית של

־את שירותיו של היועץ האסטרטגי קובי לנגלבן, המצטרף לשורה של ותיקים. לאזרחים המשרד שמקצה יועצים מדובר במהלך תכנוני של שנה, שבסופו יהיה למועצה מסמך אסטרטגי ובו תוכנית עבודה

לחמש שנים. "המהלך הזה מחייב שינוי תודעתי כלל־־חברתי, החורג מגבולות האוכלוסייה הוותי־קה," מסבירה אילת, "ולכן הסקר פונה לתו

לוותיקים. רק ולא ומעלה 12 מגיל שבים כך יהיה הציבור כולו שותף ביצירת 'העולם

החדש של האזרח הוותיק'."

העולם החדש של

האזרח הוותיק

בימים הקרובים יסתיים סקר נרחב, שבעקבותיו צפוי שינוי משמעותי בחייהם

של האזרחים הוותיקים במועצה

נכס ולא נטל־לאהרון אזולאי יש המון נתונים ומ

ספרים, והוא נעזר בהם כדי להמחיש טווח ארוך תכנון של חשיבותו את המבוגרת לאוכלוסייה הנוגע בכל ההוצאה "לדוגמה, ישראל. במדינת כיום העומדת סיעוד, על הלאומית על כ־10 מיליארד שקל בשנה, תזנק עד שנת 2030 ל־30 מיליארד שקלים, ובאותה שנה יהוו האזרחים הוותיקים

רבע מאוכלוסיית העולם." אזולאי מביא את כל הנתונים הללו להדגיש כדי אלא להבהיל, כדי לא הדרסטי לשינוי להיערך חשוב כמה הוותיקה האוכלוסייה של בהיקפה

ובמצבה. הוותי אינם היום של ־"הוותיקים

הוא אומר. "לאנשים קים של פעם," שיוצאים כיום לפנסיה באמצע שנות השישים לחייהם צפויות עשר, עשרים שלנו האתגר פעילות. שנות ויותר הוא לומר להם בנחישות: יש לכם עוד עשרות שנים לחיות; קדימה, תמלאו

אותן!"למשוך אפשר כי מאמין אזולאי את האדם הוותיק לעשייה באמצעות מוחשיות קיימות, מסגרות־פעילות

התנ תעסוקה, לימודים, ־ונגישות: פשוט שאנשים היא "הבעיה דבות. לא יודעים על האפשרויות העומדות לרשותם, ורבים מהם אומרים לעצמם את מה שלמדו מן הדורות הקודמים: זיקנה היא סוף הדרך. זה מעגל שמזין את עצמו, כי מי שמאמין שהוא בסוף

־הדרך ינהג בהתאם, ויאיץ את הזדקנותו."

עמד המוקדמות התשעים בשנות )פרק לאדם הסיעוד שנות ממוצע הזמן שבין הפיכתו של אדם לסיעודי

־לבין מותו( על שנה וחצי. כיום מדובר בתקופה ארוכה כפליים: 3.5 שנים. לע־ הסיעוד תקופת צפויה 2030 ־במוד על כ־7 שנים. "סיעוד אינו גזירה משמים," מסביר אזולאי. "כי אם אדם מוטיבציה לו ותהיה האגן את שבר לחזור לפעילות, הוא ישתקם. אם לא תהיה לו מוטיבציה, הוא יישאר בכיסא גלגלים. כדאי להיות בריא - זה המסר שאנחנו צריכים לשדר לאדם הוותיק.

־אם הוא יאמין בזה, הוא יתאמץ לשמור על כושר, להיות פעיל, להשתקם

במהירות." שינוי־התפיסה את מדגיש אזולאי הנדרש לשם כך. "המשימה שלנו היא

־לשנות את היחס לאוכלוסייה הוותיקה, ולהתחיל לראות בה נכס ולא נטל. חשוב להבין שמתוך 800 אלף אזרחים ותיקים החיים כיום בישראל, רק רבע הרווחה. לשירותי נזקק אלף( 200(

ופעי בריאה הזאת האוכלוסייה ־רוב של עצום פוטנציאל היא ולכן לה, הוא שלנו התפקיד לחברה. תרומה לסייע לאנשים האלה לממש את אותו פוטנציאל ולתרום לקהילה ולמדינה בהתנדבות, בידע ובניסיון, בתעסוקה ובתוך כך לשפר את ובכוח קנייה -

חייהם שלהם." השתתפו והשפיעו בסקר חיים בגיל. www.eyz.org.il פרטים באתר המועצה

19 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

מתנדבים

לילדי נועד שערים בבית תות גן חובה וטרום חובה, ולכן מגיעים אליו רוב רק שנתיים־שלוש. לתקופה של הילדים גידי יפה מגיע לכאן בהתמדה כבר שבע

שנים. כי גידי הוא ילד גדול. ליתר דיוק - בן 71. הוא נולד בנהלל, שם הוא מתגורר עד היום, והוא חקלאי. גידי למד נגינה בכמה מדעים והוראת כימית והנדסה כלים,

בטכניון. גננות עם שלו הראשון המפגש )כאדם מבוגר( התרחש לפני שנים רבות הוראת לימד שם "אוהלו", במכללת -המדעים. "באופן רשמי לא לימדתי גננות שכבר עבדו במקצוע, אבל יום אחד בשנת בהשתלמות המורים אחד חלה 1995נעניתי להחליפו. והתבקשתי לגננות, נושאים ללמד שאוכל בתנאי - בחיוב שאני עוסק בהם. נכנסתי לכיתה, הצגתי להועיל, אוכל במה ושאלתי עצמי את להשתמש ללמוד שישמחו השיבו והן בערכות־המדע החדשות שחולקו לגנים."

הערכות האלה היו פרי יוזמתו של יוסי יצחק של בממשלתו החינוך שר שריד, רבין. "אלה היו ערכות מושקעות וטובות, אבל טרם צורפו להן הוראות שימוש, ולכן לה שאין כאבן הגנים במחסני שכבו הן הופכין." בשיעור הבא הביאה אחת הגננות ערכה כזאת, וגידי זוכר היטב כיצד אורו עיניו. "אלה היו אוצרות, קופסאות מלאות מדעית. לפעילות שנועדו בצעצועים עברנו על הפריטים שבערכה וחשבנו יחד מה אפשר לעשות בהם - ובחפצים אחרים

שישנם בכל גן - לטובת הילדים." העבודה על הערכות היתה מוצלחת כל כך, שהגננות "הלשינו" על גידי למשרד החינוך, והוא הוזמן להעביר השתלמויות רבות נוספות. כך הוא התגלגל למקומות מולדת, בית שאן, ביניהם ושונים, רבים הכפרים צפת, קצרין, רקפת, עפולה, הבדואים זרזיר ושיבלי, ולמסגרות נוספות

כמו הגן המדעי בטבריה.

כשהגננת מתרגזת

"יום אחד התרגזה עלי אחת המשתלמות ואמרה לי: זה טוב ויפה, אבל הכל תיאורטי. אתה מסביר לנו מה אפשר לעשות, אבל עם זה את ועושה בא אותך נראה בוא

ילדותו השנייהסיפורו של גידי יפה, הילד הכי גדול בגן תות בבית שערים

הילדים בגן."גידי לקפוץ החליט היסוס קצר לאחר למים הקרים. הוא גייס את אשתו, מורה טיפולית בהכשרתה, והציע את "שירותיו" "מהר אותו. שיזמין גן לכל שישי בימי מאוד גיליתי שהעבודה עם הילדים אפילו העבודה מאשר ומהנה מעשירה יותר הם הילדים והסטודנטיות. הגננות עם וכושר פתיחות עם מעולים, סטודנטים קליטה נהדר, והמפגש איתם מפרה ומוליד

שפיעה של רעיונות."

עונת היובש

בשנת 1998 יצא גידי לפנסיה מוקדמת, יובש. פתאום היה ו"פתאום הגיעה עונת העבודה מאוד לי וחסרה פנוי, זמן לי נכדו נכנס כאשר ,2005 בשנת בגנים". הבכור עודד לגן תות, התוודע גידי לגן, מטליס, מרים הגננת, זיהתה מהרה ועד הנמרץ. בסבא הטמון הפוטנציאל את "פניתי אליו והצעתי לו להתחיל פעילות קבועה בגן - במדע, בחקלאות ובכל נושא 'שלנו', הוא "מאז מספרת. היא שיבחר," והוא העשיר אותנו עד היום במגוון עצום חיים, בעלי ביות ביניהם נושאים, של

אסטרונומיה, נופים וארצות, שפל וגאות, התחומים וחקלאות. מוזיקה ויער, עצים הגן, בנושאי הליבה של האלה משולבים כגון אוריינות ואמנות וכו', וכך מעמיקים את הלמידה. את 'תוכניות הלימוד' האלה, מעביר הוא עבורנו, ממש מפתח שהוא

אחר כך גם בגנים בנהלל, שם הוא גר ושם מתגוררים חלק מנכדיו."

לחליליות מעניק גידי יחס מיוחד, שכן א', לכיתה כילד כשעלה ,1948 בשנת החלה חברתו לכיתה אסתר ללמוד נגינה בחלילית. "נשרפתי מקנאה," הוא מספר, "ואמרתי לאמא שלי שגם אני רוצה ללמוד בבולגריה, גדלה שאמא מכיוון חלילית. שם היתה הנגינה בגדר חובה בבית הספר, התחלתי ואכן הרעיון, על שמחה היא תווים לקרוא ידעתי בעצם כך ללמוד.

לפני שידעתי לקרוא מילים!"

כבוד אמיתי

לילדים להתייחס זה חשוב "הכי בכבוד אמיתי," אומר גידי. "כשהתחלתי להתנדב כאן חיפשתי תמונות ומאמרים ובאחד ילדים, בגני סבים ביקורי על עם בגן סבא שיושב ראיתי התצלומים לבנה בחולצה לבוש כשהוא הילדים הכבוד סמלי, מאוד היה זה ובעניבה. שהוא נתן לילדים אפילו באופן הלבוש שלו. אני לא לובש חולצה לבנה ועניבה, הילדים אל להתייחס מקפיד אני אז בכבוד וברצינות מקסימלית, כמו מורה

לתלמידיו."בתחום המוזיקה, למשל, הוא מתחיל של וידיאו סרטי כללי: ידע בהקניית ואופרה, קונצרטים של בלט, מופעי ילדים. המשתפים מופעים בעיקר נגינה לכלי אותם חושף הוא בהמשך ובונה איתם כלי נגינה, בהשראת מצגת למעשה פעם. שראה עכו עיריית של מחומרים "קיטים" בבית בונה הוא שונים - עץ, קופסאות שימורים, פחיות שמן ועוד - והילדים והוריהם מרכיבים אותם בגן בסדנאות מרוכזות. בגן תות כאלה, נגינה כלי שלושים כיום יש ביניהם קונטרבס, ופינת המוזיקה מהווה את אליה המושכת תמידית אטרקציה

הילדים. גידי מעביר לחלילית אהבתו את 'שיעורים במעין - בגן הבוגרת לשכבה כמובן, בהתנדבות עורך, שהוא פרטיים' ממש זה "חלילית הגן. שעות במסגרת כיף," אומרות הילי רויניק ועמית ברסלר, של הסיום במסיבת גם שניגנו ,6 בנות בסימן כמובן שנערכה שעברה, השנה האודה את הקטן, יונתן "למדנו מוזיקה. גם ואנחנו תרגילים, והרבה בטהובן של

מתאמנות בבית."

בעשרות מתנדבים במועצה תושבים מאלף יותר להתנדב? רוצים המתנדבים מחלקת העמק. ברחבי הפועלים ופרויקטים מוסדות ארגונים, של המועצה שמה לה למטרה לעודד את רוח ההתנדבות בעמק, להוקיר את ולתמוך השונים, ובארגונים המועצה ביישובי הפועלים הרבים המתנדבים

בכל עשייה התנדבותית.מקומות התנדבות רבים מחכים לך באתר המועצה!

anaty@eyz.org.il ,04-6520702 ,ענת ירון, מנהלת מחלקת מתנדבים

היסטוריה

20

הילדה המעופפתשולמית סלוצקי לא שכחה כל חייה את הטרמפ האווירי

שזכתה לו בשנת 1918, כשהיתה בת ארבעממטוסי אחד המריא 1918 בשנת קצרה לטיסה ה־304 הבווארית הטייסת

כשל זו בעובדה יזרעאל. עמק ־בשמי שכן מרעיש, דבר שום היה לא עצמה הטייסת התמקמה שנה קודם לכן בקרבת לסייע במטרה במרחביה, הקואופרציה

־לטורקים ששלטו אז בארץ ישראל. מטובדרכם תכופות, שם ונחתו המריאו סיה למשימות מודיעין, שעיקרן צילומי אוויר בדרומה של ארץ הבריטיים הכוחות של

ישראל ובמדבר סיני. ייחודה של אותה טיסה ספציפית היא ב"טרמפיסטית" שהצטרפה לטיסה: ילדה

־בת ארבע. זו היתה שולמית סלוצקי, הילדה הראשונה שנולדה בקואופרציה.

־אלה היו שלהי מלחמת העולם הראשונה, והגרמנים ידעו היטב כי הצבא הבריטי עולה ממצרים דרך חצי האי סיני צפונה, ייאלצו הם בקרוב וכי ישראל, ארץ אל להתפנות מכאן. אחד הטייסים, שהתיידד

־עם תושבי הקואופרציה, החליט כי לא יעזוב את ארץ ישראל בלי לצ'פר את ידידיו הקטנים מן היישוב היהודי הנידח, שהיה לאחר יזרעאל. בעמק היחיד היישוב אז הטייס העלה שולמית הילדה עם שנחת על המטוס את אחיה, אבינעם, שהיה אז בן

שנתיים וחצי. אנשי בין "הידידות

מרח אנשי לבין ־הטייסת שנים," באותן פרחה ביה של בנה צור, יעקב מספר האלה "הטייסים שולמית.

הגיעו מגרמניה ב־1917 כדי לסייע לבני בריתם הטורקים, ־אבל לא ממש מצאו שפה משו

היומיומית. ברמה איתם תפת אנשי את 'גילו' כשהם לכן, אנשים שהיו הקואופרציה,

דוברי חלקם מרוסיה, משכילים הקבו שתי בין נוצרו ־גרמנית,

צות קשרי ידידות. לידידות הזאת תרמה העובדה שחלק מהטייסים היו

יהודים."־הקשרים האלה סייעו רבות לתו

שבי הקואופרציה, שכן אנשי הטייסת הטורקים, הצקות מפני עליהם הגנו

בהם ונהגו ובהמות תבואה מהם ששדדו ־באכזריות. גם אנשי הכפרים הערביים הפ־סיקו להציק לתושבי מרחביה לאחר שאנ

שי הטייסת הטילו "פצצת אזהרה" בקרבת אחד הכפרים. עם זאת, בסוף שהותה של נוכחותה הטייסת הגרמנית בעמק הפכה

את מרחביה ליעד להפצצות בריטיות.

ממקום למקום

הגיע שולמית, של אביה סלוצקי, נח 1910, ואשתו רחל הצטר־ ־מאוקראינה ב

פה אליו שנה אחר כך, שכן הוריה דרשו ממנה לסיים את בחינות הבגרות שם. הזוג וממנה עלה ג'וני, באום הצעיר התיישב

בשנת 1912 לנקודת הקבע בדגניה.כעבור זמן קצר קצו רחל ונח בנוקשותו רחל של והריונה הקיבוצי, השיתוף של הקיבוץ שהטיל לאיסור בסתירה עמד על חבריו ללדת ילדים בשנים הקרובות. "סבתא לא היתה ממושמעת," אומר צור ליישוב ב־1913 עברו הזוג בני בחיוך. שמו שלמרות "הקואופרציה", החדש, הנהיג רמת שיתוף נמוכה יחסית לקיבוץ, ושם נולדה שולמית. "החיים בקואופרציה

־היו קשים מאוד," מספרת צילה, אחותה הצעירה של שולמית.

המקום, את עזבו שהורי אחרי "נולדתי אבל אני זוכרת את הסיפורים על הקשיים

־הרבים - גם העוני וגם ההצקות של הטושרחל, להבין צריך הערבים. ושל רקים אמא שלנו, באה ממשפחה בורגנית מאוד, וההסתגלות לחיים חלוציים בעמק היתה

ממילא קשה לה מאוד." הטו־ התקופה תמה 1918 בספטמברההשתלטות עם בעמק, רקית־גרמנית הבריטית על השטח, ובשנים הבאות עזבו הקואופרציה, מתושבי רבים המקום את עד לנטישתה הסופית. חלק מן העוזבים, ובתוכה משפחת סלוצקי, הקימו את נהלל

- מושב העובדים הראשון.

האידיאליסט

עבורם," חיים אידיאל היתה "נהלל של ודודתו הצעירה הבת צילה, אומרת צור. "היא הוקמה בציפורניים. החיים שם האזור ערביי ואפילו מאוד, קשים היו כולם שם, להתיישב תלכו 'אל אמרו: האידיאליסט אבא, מתים ממלריה.' אבל הזה, התלהב מהרעיון של מושב עובדים, ואחינו הצעיר אברמלה נולד ביום העליה

על הקרקע.""זה מאוד התאים לסבא וסבתא," אפילו בעיניהם "שכן צור, אומר השיתוף המתון בקואופרציה היה מופרז. נהלל היתה יוזמה ציונית

־שאינה שיתופית, והם היו מוכהנדרש: המחיר את נים לשלם להתחיל שוב מאפס, בגיל 32,

עם אוהלים, ביצות ויתושים."

"באו במנגינות": רחל סלוצקי

מספרת על חתונתה־"החתונה שלנו הייתה החתונה הרא

שונה באום ג'וני, בי"ב בחשוון תרע"ב. הראשונות החתונות אחת הייתה זו

לה כולם את הזמינו הפועלים. ־בין בגליל מודעה תלו בחגיגה. שתתף שמי הודיעו התחתון. ובגליל העליון שיגיע ראשון, יקבל פרס - ריקוד עם הכלה. האורחים הגיעו ברגל, בסירות

־וברכיבה... באו במנגינות, גיטרות ומ־נדולינות. מרחוק שמעו אותם מתקר־בים. הביאו חבית יין מטבריה, והעמי

דפקו בחבית החצר. באמצע אותה דו מסמרים מסביב, ועליהם תלו ספלים.

הקבו לחיים... ושתה ניגש אחד ־כל צה הזמינה לחתונה את כל השייח'ים שתהיה החליטו מהסביבה. והאפנדים גם יומיים. סוסים, שנמשכה התחרות וירו הרבה הערבים השכנים השתתפו עגלות, מלאה הייתה החצר באוויר. ואנשים שכבו לנוח על הארץ ומתחת

והעמד הגיע מטבריה, הרב ־לעגלות. שבוע נמשכה החתונה כדת, חופה נו

ימים".

מתוך: כאן על פני האדמה )עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת(,

הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981

תצלום אוויר של האזור, תאריך לא ידוע. בתחתית התמונה חצר הקואופרציה, מעליה תל צלבני ועליו תל־פולה הערבית, ובפינה השמאלית העליונה – המחנה של טייסת 304

21

האיש שהטיס קרונות רכבת

איטיותה של רכבת העמק העות'מאנית - 30 קמ"ש - בודדה את אנשי טייסת 304 מן הקהילה

־הגרמנית שהתגוררה במושבה הטמפלרית בחי־פה. נתק יחסי זה החמיר בעקבות הפצצות המטו

סים הבריטים מהים, שהשביתו את רכבת העמק. לעזרתם של הגרמנים ושאר תושבי העמק נחלץ יהודי מוכשר ומופלא בשם ברוך קטינקא, ש"תפר" עבורם כלי רכב עתידני שמהירותו 100 קמ"ש -

מהירות דמיונית לחלוטין באותם ימים. לו שחובר קרון־משא היה קטינקא של המתקן 160 כ"ס, ולאור הצלחתו של האב־ מנוע־מטוס שלטיפוס שיחזר אותו קטינקא בכמה קרונות נוספים. גם היום, מאה שנה אחר כך, ישנם אנשים שרוצים לשחזר את הקרון ההוא. אחד מהם הוא זיו כוכבא, נכדה של

־שולמית סלוצקי ואחיינו של יעקב צור. "אנחנו עובדים כיום על הקמת גלריה לתעופה, ואחד הפרויקטים שאני חולם עליהם הוא שיחזור הקרון המונע על ידי

־מנוע־מטוס," אומר כוכבא. "אני מקווה שבעזרת המועצה לשימור אתרים נצליח לעשות את זה."

אומרת כזה," וינצ'י דה ליאונרדו מין היה "קטינקא תמי בר־יוסף, שהיתה אחראית על תחנת הרכבת העות'מאנית בכפר יהושע מטעם המועצה לשימור אתרים. "בגיל שש הוא המהיר הקרון על הסיפור קיטור. וטחנת רוח טחנת בנה כבר הוא רק דוגמה למעוף האינסופי שלו, ולתעוזה שאיפשרה את שני אהרונסון אהרון עבור תכנן הוא חלומותיו. מימושם של חדרים שנמצאים זה מעל זה ומתחלפים בלחיצת כפתור, והוא השתיל מערכת ציתות מתוחכמת במלון פאלאס, שעל בנייתו הוא הופקד. כשקראתי את ספרו המופלא היה לי ברור שהספר

ירים את מקווה מאוד שמישהו ואני לסרט, להפוך צריך הזה הכפפה."

לארץ עלה ב־1887, בביאליסטוק נולד קטינקא ברוך ייסד ציון', 'פועלי ממנהיגי היה השאר ובין ב־1908, ישראל את 'קלוב הפועלים' ביפו, ועבד כמהנדס ראשי בחברה לשמן וסבון. "אני קורא לו 'אינדיאנה קטינקא', אומר אבי משה־סגל, אוצר מוזיאונים ומדריך סיורים, אשר מקדיש לסיפור ״אווירון מסמל הוא "בעיני בעמק. בטיוליו מיוחדת פינה המסילות״

מחשבה פורצת־דרך וקפיצה ממסורת לקידמה."

"נדהמתי לגודל המנוע"לו שיש הטייסת ממפקד טלפונית ידיעה קבלתי ...למחרת מנוע של מטוס... נקשתי למקום וראיתי מטוס שכנפיו קטועות,

־זנבו וההגה שלו נעדרים, אבל גופו וכן גם המדחף שלמים ובריאים. המטוס היה קשור בחבלים אל משטח הקרון כשהמדחף

בולט החוצה. 160 כ"ס, בשעה שב־ ־נדהמתי לגודל המנוע. עוצמתו היתה כ

שביל קרונוע היה מספיק החלק העשירי ואפילו העשרים מזה. החלטתי לנסות להשתמש במנוע עם המדחף כמו שהוא. קשרתי היטב את גוף המטוס אל הקרון והזמנתי את אחד הטייסים להניע את המנוע. כעבור זמן בא טייס, התיישב במושב המטוס והציע לי לשבת על ידו, במקום המפציץ. לבשנו כובעי טיס מיוחדים

והטייס הפעיל את המנוע.המדחף התחיל להתנועע במהירות, פתחתי את בלם היד של הקרון ולפתע התחיל הקרון לזוז קדימה כשהוא מקים רעש נורא

ומהירותו הולכת וגוברת. מתוך "מאז ועד הנה", ספרו האוטוביוגרפי של ברוך קטינקא, הוצאת קריית ספר )1961(

אווירון גרמני מעל שיירת גמלים, 1918

הקרונוע האווירי. ברוך קטינקא הוא האיש שמאחורי המנוע

)199

1(ון

טחבי

הרד

שמ

י, צב

בן ק

צחד י

ת יצא

הו ,"

אלשר

ץ יאר

ל ע

בטמ

ד עו

ט ומב

" רו

ספך

תומ

ר, קד

ב זא

ת בו

דיבא

ם מי

לוצי

ה

עמותת התיירות

ספטמבר 2012 תשרי תשע"ג22

מתכון מומלץקישואים ממולאים - שף לירון ירדני

10 יח' קישואים בינוניים

2 בצלים גדולים קצוצים )להשאיר 2 כפות בצל בצד(

1/4 חבילה פטרוזיליה קצוצה

1 כוס אורז בסמטי

1/2 ק"ג בשר טחון

1 קופסה רסק עגבניות מהבינוניות

1 ראש שום קלוף ופרוס

10 עגבניות שרי חצויות1/2 לימון

פפריקה, בהרט, מלח , פלפל, מעט אבקת מרק עוף

אופן ההכנהשוטפים ומרוקנים את הקישואים .1

2. מטגנים את קוביות הבצל, מוסיפים את השום, הפטרוזיליה - מצננים

לטמפרטורת החדר

3. בקערה - שמים את תערובת הבצל, הבשר, האורז, חצי מכמות רסק

העגבניות והתבלינים וממלאים את הקישואים

4. בסיר הבישול קולים מעט את הקישואים מכל הצדדים, מפזרים מעל

את הבצל המטוגן שנותר, מעט שומים, מחצית רסק העגבניות שנותר

תבלינים, חצאי עגבניות השרי ומכסים במים.

5. מבשלים 40 דקות בערך. מדי פעם בודקים שלא התאדו כל המים,

לקראת סיום לפזר פטרוזיליה קצוצה בסיר מעל הכול.

בתיאבון!!!!!

ארו שעות היטב זוכרת ירדני ־לירון בקעות: במושב הוריה בבית במטבח כות תבשילי בשר וירקות - "בימים שעוד היה וריח". כבר כילדה אהבה לירון להם טעם

־את המטבח, "מקום מלא הפתעות, דינמיקה ואנדרנלין. הוא אמנם לא מתאים לכל אחד, כי התנאים שם לא אידיאליים - חום, קור, עמידה על הרגליים, סחיבה של דברים כבדים - אבל בשבילי זה היה הרבה יותר

מעניין מכל משחק בבובות." בשדות העבודה את גם זוכרת לירון המושב, ואת הטיולים לשדות עם החבר'ה, שהיו שוברים אבטיח ואוכלים אותו בידיים היו הערוגות הלב. על סוער מאבק תוך לה ג'ונגל, ושובל הריחות והצבעים ליווה

אותה בזמן העישוב. משפחתה עם לירון חזרה שמונה בגיל בישול למדה הצבא ואחרי גבת, לקיבוץ 1994 בשנת בהצטיינות. וסיימה ברופין משל־ במסגרת בגרמניה יום 14 ל ־נסעה

חת של איגוד השפים, שם עבדה בין השאר במסעדת בשר־ציד. "בנסיעה הזאת קיבלתי פרופורציות - פתאום הבנתי שבתחום הזה

־השמים הם הגבול, שאין סוף לדברים שאפשר ללמוד ולהכין, ושאף פעם לא מסיימים

במט עבדה לישראל כשחזרה ־ללמוד." ויצאה לגיחות במוצבי ובגניגר, בח בגבת צה"ל, שם הכינה ארוחות לחיילים במסגרת

פרויקט של איגוד השפים. - ילדים שלושה ירדני ולבועז ללירון 14(, גלי ואייל )12.5(. "בזכות המשפ־ )פלג

חה היקרה והתומכת שלי אני יכולה לעשות 'נסיונות' במקצוע, וכך בעצם הגשמתי את

־החלום הקטן שלי - מפגשים של אוכל ואנשים - שמתגשם היום בבית שלי."

בלונדון, שבה שהתה במסגרת שליחות מסעדות ברשת עבדה היא משפחתית,

־חלבית, ארגנה ארועים בבית השגריר ובקהילה היהודית, וצברה נסיון נוסף. "אני ואת הישראלי המטבח את מאוד אוהבת אבל הישראלים, והיצרנים החקלאות

לתר הראש את פותחת לחו"ל ־היציאה חדשים חומרים מנהגים, אחרות, בויות

וצורות עבודה שונות." בחברת השתלבה ארצה חזרתה עם וניהלה יוקרה", "מטבחי הקייטרינג )טבעון(. הדסה רמת בפנימיית מטבח

הג היא בפנימייה שנים חמש ־בתום משלה, עסק הקמת חלומה: את שימה ושמו "חוויה מתבשלת", בקיבוץ גבת. ילדים "המקום הוא הבית שלי - בית ששיפצנו, שם אנחנו מארחים קבוצות

של 10 עד 50 איש." כיום היא עורכת שם פעילויות שונות

מסיבות בישול, סדנאות מראש: בהזמנה ־הפתעה לבני משפחה/חברים, מפגשים עס

באוכל. הקשורות אחרות ופעילויות קיים היא מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם "אופק בחצר" "אצלנו ועם אבא( )אלוני בשטח" 4 השנים האחרונות מש־ )ציפורי(, ובמהלךמשת שפית ב"מלכת המדבר". גם עם הצבא

־יש לה קשרים חמים, והיא ערכה כמה פעמים "סדנת בישול על מדורות".

אוכלוסיות עם לעבוד אוהבת היא

מיוחדות, וכיום היא משמשת כמלווה של "נגיש קפה" )ברמת ישי(.

היא קפה," בית ולא מסעדה לא "אני אומרת. "אני מחפשת את הקשר בין האוכל והמפגש עם האנשים, ואוהבת שזה מתחבר עם טבע, שטח ומוזיקה טובה. זאת ההנאה

הגדולה, ואני מזמינה את הקהל הרחב לבוא אינטי ביתית, קסומה, באווירה ־ולהתארח

מית, ופרטית רק לקבוצת האנשים שלכם." יש לה עוד המון חלומות, ולא על כולם היא מוכנה לדבר, אבל רובם קשורים לאהבותיה

הגדולות: אנשים, אוכל, טבע ומוזיקה.

שיר הסירים לירון ירדני, הילדה שהעדיפה בישול על משחק בבובות, מגשימה את חלומותיה ב"חוויה מתבשלת" בקיבוץ גבת

צילומים: נעמי יוגב

מלכת המדבר. סין 2011

23 ספטמבר 2012, תשרי תשע"ג

קליטה

את מכוון שאלוהים מאמינה "אני האוטובוס, ואני צריכה רק לבחור את הקו

הנכון."יאנה פאבלוב, שעלתה עם בתה ואמה בחרה שהיא בטוחה שנה, לפני מרוסיה את הקו הנכון. בימים אלה היא עוזבת את - מרחביה בקיבוץ האולפן - ה"חממה" ויוצאת לחיים עצמאיים בעפולה. "אנחנו

־בריאים, יש לנו עבודה, והעתיד של הילדה שלי הרבה יותר טוב כאן."

את בטוחה?בטח. כאן החיים שלה יהיו הרבה יותר טובים. היא תוכל לעשות מה שהיא רוצה, לקבל השכלה ולמצוא מקום עבודה טוב.

גם היא מרגישה כאן כמוך?מרחביה בקיבוץ לגן הולכת היא כן. והעברית הילדים. לשאר שם ומתחברת

שלה כמובן הרבה יותר טובה משלי. לדוגמה?

היא בבקבוק". מים "אין אומרת: אני אומרת: "המים נגמרו".

יאנה נולדה וגדלה בולדיבוסטוק, עיר בת 700,000 תושבים במזרח רוסיה, קרוב רפואה שלמדה אחרי יפן. לגבול מאוד ועבדה במרכז רפואי בעיר היא המשיכה גם שם במוסקבה, מתקדמים ללימודים עשתה את ההתמחות באנדוסקופיה. לפני במרחביה, הקליטה לאתר הגיעה שנה

־ואחרי אולפן א' )עברית בסיסית( המשיכה לאולפן ב' )שילוב תעסוקתי( ולאולפן מיוחד לטרמינולוגיה רפואית, שהסתיים

בסוף יולי. שהגעת לפני ישראל על ידעת מה

לכאן?נמ היא איפה ידעתי כלום. ־כמעט

והתרבות ההיסטוריה את והכרתי צאת, רק באופן שטחי. אבל אחרי שביקרתי כאן

כתיירת, החלטתי שזה המקום בשבילנו. זאת היתה החלטה חכמה?

כן. אמא שלי והילדה שלי בריאים, וגם אני, והעתיד יהיה בסדר גמור. לא שאין רגעים קשים. בטח שיש. אז לפעמים אני רואה כשאני אבל ובוכה, ידיים מרימה את הילדה שלי אני מקבלת כוח להמשיך, ויודעת שיהיה טוב. בסופו של דבר, כמו שאמרתי, זה אלוהים מכוון את האוטובוס

הזה. איך את מסכמת את החיים באולפן?אינ קונכייה במין כאן חיים ־אנחנו

וזה ממש טוב. דואגים כאן אחד טימית, לשני, ויש יחס טוב מצד הקיבוץ. אני לא

אולפן בלי מסתדרת הייתי איך יודעת מי את תמיד יש כאן הראשונה. בשנה לשאול, ויש את גרגורי, שעוזר בהכל - ובקשר עם עבודה, חינוך, דיור, קליטה,

הקיבוץ ועם מקומות אחרים. גרגורי ברודסקי, המלווה את האולפן בתפקידו כרכז אתר הקליטה במרחביה, בהוראה בעבר ועסק מאוקראינה עלה

מח סיום עם עכשיו, נוער. ־ובקידום זור הרופאים השני באולפן )המחזור של השלישי. המחזור את קולט הוא יאנה(, הרופאים מגיעים לכאן במסגרת תוכנית

־"בית ראשון במולדת", המשותפת לסוכנות היהודית ולתנועה הקיבוצית ונערכת בסיוע המשרד לקליטת העליה. מחלקת

הקליטה במועצה, בראשותו של נחום זית, ־מעניקה להם ליווי צמוד, וכמוה גם הקי

בוץ המארח מרחביה. )או רופאים הם כאן התלמידים "כל שנים 14 של ותק עם ותיקים, אחיות( לפחות," מסביר ברודסקי. "עם זאת, הם רשאים להתחיל לעבוד רק אחרי שסיימו הסתכלות תקופת העברית, לימודי את במבחן והצלחה חולים בבית )התנסות( הרישוי של משרד הבריאות. חשוב מאוד להשקיע בלימוד יסודי של העברית, ולכן קיבלנו מהאגף לחינוך מבוגרים של משרד אסנת – מצוינות מורות שתי החינוך

גביאן משמשית ורבקה זגל מעפולה." ־יש הבדל בין מערכות הבריאות ביש

ראל וברוסיה?־בהחלט. אלה הבדלים עצומים, שנוס־פים להבדלים המנטליים העמוקים. ביש־ראל הרפואה הרבה יותר מתקדמת, וכש

מופיעה טכנולוגיה חדשנית היא מוכנסת החולים. בבתי לשימוש קצר זמן תוך ברוסיה זה אחרת - הטכנולוגיה מיושנת, וכמוה הגישה הכללית. בעיה מרכזית היא

־השחיתות - רופא ברוסיה לא יכול להתקדם בלי שוחד וחנופה. זה גם מצבו של המטופל - אם לא "ישמן" את הרופא, הוא

עשוי לחכות שנה שלמה בתור לטיפול. ומה בעניין מערכות החינוך?

יותר הרבה הרוסית החינוך מערכת וקשי נוקשות הרבה שם יש ־מלחיצה.

חות, ולא כל כך רואים את הצרכים של הילד בתוך זה. מערכת החינוך הישראלית

הרבה יותר טובה. הרבה ישראלים יחלקו עליך.

כי הם לא מכירים את המערכת ברוסיה. מערכת היא הישראלית החינוך מערכת

־טובה, שיש בה איזון בין חופש לרמה לימודית גבוהה. מי שמסיים כאן י"ב יודע לא פחות מסטודנט שנה ג' באוניברסיטה

ברוסיה. מהאולפן ממשיכים הרופאים לאן

במרחביה?הם יוצאים ל'הסתכלות', כלומר סטאז' בבית חולים ישראלי, ואחר כך מבחן בעל

־פה מול "הסנהדרין של הרופאים", שמעניק להם את הרשיון.

מהם אחוזי ההצלחה שלכם?94 מש־ במשך שנתיים עברו באולפןפחות. 88 מהן נשארו בארץ. זאת הצלחה

עצומה.

"עליתי על האוטובוס הנכון"

ד"ר יאנה פאבלוב סיימה את האולפן בקיבוץ מרחביה, ויוצאת לחיים האמיתיים

חברי האולפן ביום האחרון ללימודים. יאנה פאבלוב עומדת, שלישית משמאל

מאוקיינוס הקרח הצפוני לקיבוץ מרחביה

־"עזבנו עבודות טובות, דירה ומשפחה כי חשבנו על העתיד. ברוסיה מסוכן לחיות," אומר אלכסיי נוסקוב, שמסיים

־בימים אלה את האולפן במרחביה במ"המצב )לא לרופאים(. סלול ה"רגיל"

־ברוסיה מתדרדר, ורואים את זה בעיקר במערכות החינוך והבריאות. זה לא

מקום טוב לחיות בו."קומי שב רפובליקת יליד ־נוסקוב,

צפון רוסיה, הגיע לישראל עם אישה ־ושני ילדים קטנים. הוא כרטוגרף במק־צועו, ובקרוב יתחיל לעבוד כחוקר בט

כניון. לפני שהגיע לישראל עבד בחופי הקרח )אוקיינוס הארקטי האוקיינוס החוף. של הדינמיקה במיפוי הצפוני(

"היינו מגיעים בהליקופטר ושוהים על ספינת מחקר ועל החוף לתקופות של שלושה חודשים. חקרנו את הקרחונים שלהם, הדינמיקה ואת התת־מימיים איפה הרוסיות הגז לחברות והמלצנו

כדאי להניח את צינורות הגז."4, הולך לגן במרח־ בנו הבכור, בןביה. "ברוסיה הגן שונה מאוד," אומר נוסקוב. "החינוך ברוסיה קשה, המורים להצטיין, חייב ואתה לוחצים, מאוד מנטלי הבדל גם יש טוב. הכי להיות

־עמוק: הרוסים פסימיים, חששנים, מסתכלים כל הזמן לצדדים. כאן האנשים סכנה. שום ואין אופטימיים, רגועים,

אפשר ללכת חופשי."

שימו לב: ההשתתפות מחייבת הרשמה מראש. מספר המשתתפים בכל קבוצה מוגבל. הקדימו הרשמתכם.

הציבורמוזמן!

האם לשמור על הירוק או למנף את הפיתוח?האם להיות אזור חקלאי או תיירותי?

האם לחזק את הקהילה או את האזור?יותר השקעה בתשתית או בחברה?

בואו להשפיע על אופי היישוב והמועצה!המועצה האזורית עמק יזרעאל מגבשת תוכנית אסטרטגית לשנת 2030

הנכם מוזמנים לכנס שיתוף הציבור שיתקיים ביום ראשון, ז' בתשרי, 23.9.12 בשעה 17:00

בבניין התקשורת במכללת עמק יזרעאלבתוכנית:

17:00 דברי פתיחה - ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל אייל בצר וסגנו עידו דורי.17.30 מצב קיים ומגמות בתכנון אסטרטגי של המועצה - עמוס ברנדייס, אדריכל ומתכנן ערים.

דיונים בצוותי עבודה של התושבים: 18:00• צוות אוכלוסייה וקהילה • צוות תחבורה ותשתיות • צוות כלכלה וחקלאות

• צוות תיירות • צוות איכות הסביבה וקיימות

סיכום והצגת תוצרי דיונים. 19:30

תושבים המעוניינים להשתתף מתבקשים:• לבחור את התחום שבו הם מבקשים להשפיע.

tami@eyz.org.il :להירשם ביחידה לתכנון אסטרטגי במועצה: טל' 04-6520013, דוא"ל •

בברכה,

אייל בצר ראש מועצה אזורית עמק יזרעאל

יחד בונים עתידבעמק יזרעאל