iii - ministry of health · iii ל״כנמה רבד בשק רקיע הנפומ ,םירבדה...

iii

דבר המנכ״ל

קשב עיקר מופנה הדברים, מטבע המדינה. אזרחי חיי ואיכות בריאות לקדם הוא הבריאות משרד ייעוד

החולי במניעת להשקיע דווקא רצוי אסטרטגית שמבחינה למרות קיימת, בתחלואה לטיפול המערכת

במקור. לא רק טיעונים תיאורטיים תומכים בשינוי סדר העדיפויות, אלא המציאות עצמה: בשנים האחרונות

מתפשטת מגיפת ההשמנה בכלל האוכלוסייה כולל ילדים ונוער והיא מאיימת להפוך את המגמות הקיימות

ולהעלות את שיעור התחלואה והתמותה ממחלות כרוניות ישראל.

מתוך הכרה בחשיבות נקיטת פעולות מקדמות בריאות ומונעות חולי, עוד בשנת 2006 החל משרד הבריאות

מקצועיות ועדות כ-20 .”2020 בריא ”לעתיד היוזמה את והשיק מניעתית פעילות של שיטתי בתכנון

שקדו על הערכת נטל התחלואה, על הגדרת יעדים ומטרות כמותיות לשנת 2020 ועל גיבוש אסטרטגיות

התערבות הנשענות על מיטב העבודות המדעיות. דוחות שלוש תת-ועדות מרכזיות בנושאי עידוד פעילות

גופנית מקדמת בריאות, מניעה וטיפול בהשמנה ותזונה נבונה מתפרסמים בימים אלה. אנו תקווה שייטיבו

למקד את מאמצי המניעה כדי שנתמודד ביתר הצלחה עם הגורמים העיקריים של מגיפת ההשמנה: תזונה

לקויה והיעדר פעילות גופנית.

אך אין להסתפק בהנחיות תיאורטיות; חשוב להופכן לתוכנית ביצועית. לכן, במסגרת ”עמוד האש״, תוכנית

העבודה של משרד הבריאות לשנת 2011, קבעתי את קידום תחום בריאות הציבור כאחד מחמש המטרות

העיקריות של המשרד. כדי ליישם את התוכנית, הוחלט לגבש ולהוביל תוכנית לאומית רב-משרדית לקידום

אורח חיים בריא ופעיל. על בסיס ההמלצות המדעיות בחוברת זו וניסיון אנשי מקצוע וקובעי מדיניות רבים,

נוסחה הצעת מחליטים המפרטת הצעות חקיקה ויוזמות נלוות שנועדו לסייע לאזרחים מכל הגילים לחיות

חיים בריאות ושלמים יותר.

אני מבקש להודות לד״ר בעז לב, העומד בראש היוזמה, לד״ר אלי רוזנברג וצוותו המרכזים אותו ולכל יושבי

הראש וחברי הוועדות שהקדישו זמן רב ומחשבה מעמיקה לקידום היוזמה החשובה הזו.

יישר כוחכם ובהצלחה רבה לכולנו.

פרופ׳ רוני גמזו

מנכ״ל משרד הבריאות

iv

דבר המשנה למנכ״ל

ברוח הימים האלה

העם רוצה בחירה

העם רוצה בריאות

העם רוצה להתאגד סביב ערכים של בריאות ומניעת מחלה

העם רוצה צדק בריאותי

משרד הבריאות רואה בקידום בריאות ומניעת תחלואה ”עמוד אש״ מרכזי כמדיניות ודרך פעולה.

שותפות של הפרט, הקהילה, רשויות מקומיות וממשלה באחריות לבריאות תאפשר מיצוי ומקסום בריאות

לישראל.

”לעתיד בריא 2020״ מציעה יעדי בריאות בני השגה וכלים להגיע אליהם.

אנחנו בדרך.

ברכות והערכה רבה לכל העוסקים במלאכה.

ד״ר בעז לב

המשנה למנהל הכללי

משרד הבריאות

v

לעתיד בריא 2020: מחזון להגשמה

לשימור עצות להשיא הטיבו כבר קדם חכמי ההיסטוריה. משחר עוד האדם את מלווה לבריאות השאיפה

ושיפור הבריאות שלא היו מביישות ספר ברפואה מונעת של המאה ה-21: אבי הרפואה, היווני היפוקרטס,

ציין עוד במאה החמישית לפני הספירה ש״הליכה היא התרופה הטובה ביותר המוכרת לאדם״. הרמב״ם, בן

המאה ה-12, מביא בספרו הנודע, משנה תורה, צרור עצות נבונות לאורח חיים בריא ופעיל. הנה מקצתם

בתחום התזונה הנבונה: ”צריך להרחיק אדם מדברים המאבדים את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים

והמחלימים. ואלו הן: לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב... לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו״.

אלא שחסרו לחכמי העבר שני מרכיבים חיוניים להשגת היעד הבריאותי הנכסף: ידע מדעי מבוסס לגבי מה

צריך לעשות, ושיטות בדוקות כיצד לחולל את השינוי בהתנהגויות הפרט והכלל.

השינוי המהותי חל במהלך שנות ה-70 של המאה העשרים. אז פורסמו שלוש מסמכי מפתח: ב-1974 יצא דוח

שר הבריאות הקנדי, מרק לַלונד, שהצביע על חשיבות התרומה של אורח החיים והסביבה הפיזית והחברתית

Canadian Task Force on Preventive Health) לבריאות; ב-1976 נוסד כוח המשימה הקנדי לטיפול מונע

מניעתיות; בהתערבויות התומכות הראיות קבילות לבחינת מדעית מתודולוגיה גיבש שלראשונה ,(Care

מניעתיים בריאות יעדי שקבע האמריקני הבריאות משרד מטעם Healthy People דוח פורסם וב-1979

ברמה לאומית.

.(Health for All) לכל בריאות יוזמת ב-1984 לייסד העולמי הבריאות ארגון את עודדו אלו ההתפתחויות

בעקבותיו התניע משרד הבריאות הישראלי בשנת 1989 תהליך לקביעת יעדי בריאות לקראת שנת 2000.

אמנם היוזמה ההיא לא התקדמה מעבר לפרסום היעדים, אך היא הכינה את הקרקע ליוזמה הנוכחית אשר

הושקה בתחילת 2006.

נבחרו עשרים ועדות אשר התחלקו בחלק ניכר מהמקרים לתת-ועדות. אלה הורכבו ממומחי תחום ממשרד

הבריאות ומשרדי ממשלה נוספים, מקופות החולים, מהאקדמיה ומארגונים נוספים. נושאי הוועדות התפרשו

על קשת רחבה של תחומי מניעה: היו שהתמקדו בהתנהגויות בריאותיות כגון עישון, תזונה, פעילות גופנית,

שתיית אלכוהול או עייפות. אחרים התרכזו במצבי בריאות האופייניים לרובד גיל מסוים, למשל אנמיה ביילוד,

מחלות רחבים: תחלואה מצבי במניעת התעמקו אחרות ועדות בקשיש. ירך ובשברי תעסוקתיות מחלות

משימת להצלחת חיוניים וכלים שיטות בחנה אחרונה קבוצה הנפש. בריאות או הפה, בריאות זיהומיות,

את לאמוד משולשת: הייתה משימתן הבריאות. ושיווק תקשורת והדרכה, הכשרה מידע, כגון המניעה

והתערבויות רחבות אסטרטגיות בחינת עבודתן, בתחום מהבעיות הנובעים הכלכלי והנטל התחלואה נטל

ממוקדות כדי למנוע או למזער את היקף הבעיות, ולקבוע יעדים ומטרות להשגה עד שנת 2020 עבור אותם

נושאים בעלי נטל בריאותי משמעותי ושנמצא עבורן התערבות מועילה ומבוססת מבחינה מדעית. במידה

מבטיחה גישה מועילות לבחון כדי התערבותי מחקר שנדרש שהוחלט או חשובים בסיס נתוני נמצאו ולא

בישראל, נקבע ”יעד-בפיתוח״ שנועד לכוון מחקר יישומי עתידי בנושא.

שוויוניות במתן שירותי בריאות היא זכות בסיסית של כל אזרח. על מנת לממש זכות זו, כוונו הוועדות לצמצם

המותאמים המטרה ערכי בקביעת התבטאה זו שאיפה שונות. אוכלוסייה קבוצות בין בריאותיים פערים

לצרכים של אותן קבוצות, תוך ציפייה שיישום ההתערבויות בקבוצות אלה יוגבר בהתאם.

vi

הנהלת משרד הבריאות הנוכחית החליטה לתעדף נושא קידום הבריאות והרפואה המונעת בתוכנית העבודה

עידוד השמנה, מניעת עישון, מניעת היו לפועל להוציא שהוחלט הראשונים הנושאים שלה. הרב-שנתית

פעילות גופנית מקדמת בריאות ותזונה נבונה. הסיבות לכך ברורות: נושאים אלו אחראים לקרוב למחצית

מנטל התחלואה הכרונית במדינות מפותחות. נושא העישון זכה לטיפול נפרד. שלושת הנושאים האחרים

מהווים נושאי הליבה של תוכנית רב-משרדית המושקת בימים אלה, התוכנית הלאומית לאורח חיים בריא

ופעיל. לכן, מתפרסמים בימים אלה דוחות תת-הוועדות בשלושת הנושאים האלה. במהלך החודשים הבאים

עתידים להתפרסם כ-30 הדוחות הנותרים. אנו תקווה שבמהלך השנים הקרובות יבנו משרד הבריאות ושאר

השותפים במשרדי הממשלה, הקופות ושאר הארגונים השותפים תוכניות יישום גם עבור שאר הנושאים.

ותמיכתו חזונו על גמזו, רוני פרופ׳ למנכ״ל, הזו: האדירה למלאכה השותפים לכל שלוחות ותודות ברכות

מאז כניסתו לתפקיד ולראש היוזמה, ד״ר בעז לב, המשנה למנכ״ל, המוביל ומנווט את היוזמה מראשיתה.

תודה ליד ימיני, ד״ר טוני דואק, הנוטלת חלק מרכזי בכל פעילויות היוזמה מאז שנת 2007. תודה לד״ר לאה

ותודה דרכה. בראשית ליוזמה ארצית מתאמת ששימשה עת ולקדמה, הפעילות את להתניע שעזרה רוזן

למירי כהן, לפרופ׳ גבי בן-נון ולד״ר טוביה חורב, חברי המנהלת, על התמיכה ועל כל העצות הטובות.

קופות הממשלה, ממשרדי בכירים מקצוע אנשי מ-300 ביותר מדובר הוועדות. חברי חביבים, ואחרונים

החולים, האקדמיה, ומארגונים נוספים, וכן עשרות יועצים מחו״ל. כולם תרמו רבות למאמץ. שאו ברכה על

תרומתכם רבת השנים.

אנו תקווה שעבודה זו תשמש נדבך חשוב בהשגת ה״יעוד״ הישראלי עתיק היומין: ”והסירותי מחלה מקרבך...

את מספר ימיך אמלא״ (שמות, כ״ג, כ״ו).

ד״ר אלי רוזנברג

ממונה ארצי

היוזמה ”לעתיד בריא 2020”

מניעה וטיפול בהשמנה

תת-ועדה של הוועדה להתנהגויות בריאות

יו״רים: ד״ר רונית אנדוולט ופרופ׳ אליוט בארי

חברי תת-הוועדה: דורית אדלר, ד״ר דיאן לוין, ד"ר יפעת לינהרט, ד"ר דיאנה פלשר, ד"ר שרה קפלן, ד"ר לאה

רוזן, ד"ר אלי רוזנברג, פרופ׳ תמר שוחט, ענת שמש

תוכן עניינים

1. תקציר מנהלים.................................................................................................................................................. 79

1.1 רקע............................................................................................................................................................ 79

79 ........................................................................................................................................................ 1.2 יעדים

1.2.1 יעדי תוצא.................................................................................................................................... 79

80 ............................................................................................................................ 1.2.2 יעדים בפיתוח

1.3 אסטרטגיות והתערבויות........................................................................................................................ 80

80 .......................................................................................................................................... 1.3.1 מניעה

81 ............................................................................................................................................ 1.3.2 טיפול

2. מניעה וטיפול בהשמנה.................................................................................................................................. 83

2.1 מבוא.......................................................................................................................................................... 83

2.2 רקע............................................................................................................................................................ 83

2.2.1 משקל יתר והשמנת יתר בעולם............................................................................................. 83

84 .......................................................................................... 2.2.2 משקל יתר והשמנת יתר בישראל

84 ................................................................... 2.2.3 הנטל הכלכלי הנובע מהשמנה ומעודף משקל

2.2.4 הגורמים להשמנה...................................................................................................................... 85

2.2.5 הסיכונים הנלווים להשמנה...................................................................................................... 85

87 .......................................................................... 3. יעדים בינלאומיים בנושא משקל יתר והשמנת יתר

87 ..............................................................................................Healthy People 2020 :3.1 ארצות הברית

89 .................................................................................. 3.2 היוזמה Health21 של ארגון הבריאות העולמי

4. יעדים לאומיים לישראל.................................................................................................................................. 90

4.1 יעד-על...................................................................................................................................................... 90

90 ................................................................................................................................................ 4.2 יעדי תוצא

4.3 יעדים בפיתוח.......................................................................................................................................... 91

5. אסטרטגיות והתערבויות................................................................................................................................ 92

5.1 התערבויות למניעת השמנה................................................................................................................. 92

5.1.1 ההמלצות המובילות.................................................................................................................. 92

94 ............................................................................................................... 5.2 התערבויות לטיפול בהשמנה

5.2.1 מבוא............................................................................................................................................. 94

5.2.2 פעולות מקדימות....................................................................................................................... 94

5.2.3 טיפולים מומלצים...................................................................................................................... 94

6. סיכום..................................................................................................................................................................... 96

נספח 1: המלצות כוח המשימה למניעת השמנה.................................................................................... 97

נספח 2: השמנה כגורם לתמותה.................................................................................................................... 102

נספח 3: נתוני הימצאות השמנת יתר ומשקל יתר בישראל................................................................ 104

106 ................................(BMI≥25) ממחלות המשויכות להשמנה (DALYs) נספח 4: עומס תחלואה

נספח 5: שיעורי תחלואה של מחלות המשויכות להשמנה................................................................... 107

נספח 6: שיטת תעדוף ההתערבויות.............................................................................................................. 111

נספח 7: הביסוס הראייתי להתערבויות למניעת השמנה...................................................................... 113

נספח 8: סיכום הביסוס הראייתי להתערבויות לטיפול בהשמנה........................................................ 119

נספח 9: עדכון סקירות שיטתיות למניעה וטיפול בהשמנה

126 ......................................................................................................................................................... (2011-2007)

מראי מקום............................................................................................................................................................... 130

79

תקציר מנהלים מניעה וטיפול בהשמנה

תקציר מנהלים. 1

1.1 רקע

השמנה פוגעת באופן משמעותי בבריאות; היא פוגעת באיכות החיים וביכולת התפקוד וגורמת לתחלואה

נטייה קיימת אכן מוקדמת. לתמותה לגרום אף עלולה משמעותית השמנה כרונית. וגופנית נפשית

עדות מהווה המערבי בעולם ההשמנה בהיקפי האחרונים בעשורים הברורה העלייה אך להשמנה, גנטית

חד-משמעית לתרומתו של אורח החיים להשמנה. מקור ההשמנה נעוץ בהפרת האיזון בין הצריכה הקלורית

אכילת בשל נצרכות עודפות קלוריות גופנית. פעילות באמצעות האנרגיה הוצאת לבין מהמזון המגיעה

וצמצום מחד, קלוריות עתיר מזון של הנמוכה ועלותו הנמכרות המנות הגדלת קלוריות, עתיר מהיר מזון

היקף הפעילות הגופנית עקב צפייה ממושכת יותר בטלוויזיה ובמחשב, המחמיר את הבעיה, מאידך. אחוז

הילדים והמבוגרים הסובלים מהשמנה בישראל גדל. סקר KAP משנת 2008 מצא כי 13.7% מבני 18 ומעלה

סובלים מהשמנת יתר ו-34% ממשקל יתר. סקרי אורך מעידים על השמנה גוברת בקרב מבוגרים ובני נוער.

בקרב השֵמנה האוכלוסייה אחוז לדוגמה, השונות. באוכלוסיות שווה באופן פוגעת אינה ההשמנה בעיית

האוכלוסייה הערבית, ובמיוחד בקרב נשים ערביות, הוא גדול יותר. בנוסף, הוכח ששיעורי ההשמנה בעולם

המערבי, וסביר שכך גם בישראל, גבוהים יותר ככל שהמעמד החברתי-כלכלי נמוך יותר.

משקל יתר ובמיוחד השמנת יתר גוררים עלות כלכלית ברורה; מדובר בהוצאות ישירות על בריאות וכן בעלות

סכום בשנה, שקל מיליארד ל-5.76 מגיע העלויות של עדכני אומדן עבודה. פריון מאובדן הנובעת עקיפה

המתקרב ל-10% מההוצאה הלאומית השנתית על בריאות.

שיטת קביעת היעדים, המטרות ובחירת ההתערבויות

גובשו יעדים ומטרות בהתאם לעומס התחלואה באוכלוסיות שונות ובגילים שונים, תוך התחשבות בהשפעת

ההתערבויות, כדי להשיג את ערכי המטרה עד שנת 2020.

מניעת בפרק התערבויות לבחירת בסיס שימש 2006 משנת השמנה מניעת בנושא המשימה כוח דוח

.(evidence-based) המדעית בספרות מוצקות בראיות שנתמכו המלצות אותן אומצו זה מדוח השמנה.

התערבויות לטיפול בהשמנה נבחרו היישר מהספרות המדעית.

התעדוף בוצע בהתאם לרמת התמיכה המדעית בהתערבויות השונות.

1.2 יעדים

1.2.1 יעדי תוצא

הפחתת שיעור השמנת היתר בקרב בני 18 ומעלה בכלל האוכלוסייה ב-11.2%. .1

הפחתת שיעור השמנת היתר בקרב בני 18 ומעלה באוכלוסייה היהודית ב-10%. .2

הפחתת שיעור השמנת היתר בקרב בני 18 ומעלה באוכלוסייה הערבית ב-15%. .3

העלאת שיעור בני 18 ומעלה שמשקל גופם תקין בכלל האוכלוסייה ב-10%. .4

הפחתת שיעור בעלי סיכון למשקל יתר בקרב ילדים ומתבגרים ב-10%. .5

80

מניעה וטיפול בהשמנה תקציר מנהלים

מאידך. בני-השגה אך מחד, בריאותית משמעות בעלי מטרה ערכי לקבוע חשוב הערכים: לבחירת הרקע

חשוב גם לצמצם פערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. לכן, בהתחשב בעובדה שלאחרונה קבעה היוזמה

כשמונה ייוותרו היעדים פרסום ומעת ליעדיה, של 10% יעד ערכי Healthy People 2020 האמריקאית

משקף האוכלוסייה לכלל הערך לערבים. ו-15% ליהודים של 10% ערכים לקבוע הוחלט להשגתם, שנים

שקלול של הערכים לשתי קבוצות האוכלוסייה.

1.2.2 יעדים בפיתוח

ביצוע סקרים עתיים הכוללים מדידת הגוף (כגון סקרי מב״ת).

1.3 אסטרטגיות והתערבויות

1.3.1 מניעה

לאור הקושי להשיל מספר רב של קילוגרמים ממשקל הגוף, חיוני לפעול בנמרצות כדי למנוע את העלייה

שונות בסביבות מתבצעות המומלצות ההתערבויות החיים. במהלך הדרגתי באופן המתרחשת במשקל

ויכולות להשלים זו את זו.

סדר ההתערבויות מציין את רמת התמיכה המדעית והמקצועית בהן:

1.3.1.1 מערכת הבריאות

ניטור שנתי של ה-BMI, ובעתיד, היקף המותניים, באמצעות הצוות המטפל במרפאות קופות החולים. .1

תמרוץ השתתפות בפעילות לשמירה על אורח חיים בריא כגון ביצוע פעילות גופנית ותזונה בריאה (דרך .2

תגבור סל השירותים).

1.3.1.2 התעשייה והממשלה

להוזיל במטרה המזון תעשיית של פעולה שיתוף באמצעות או חקיקה בעזרת בריא מזון של היצע עידוד

את מחירם של מוצרי מזון מקדמי בריאות ולשפר את הרכבם, יחד עם הקטנת גודל המנות הנמכרות, עידוד

או לאכילה המוכנות מנות של התזונתי ההרכב וסימון יחסית נמוכה אנרגטית דחיסות בעל מזון פיתוח

מבושלות הנמכרות ברשתות מזון, רשתות מזון מהיר והמוגשות במסעדות.

1.3.1.3 התקשורת

הגבלת פרסום מזון בעל ערך תזונתי נמוך בשעות צפיית שיא של ילדים בטלוויזיה. .1

עידוד כלי התקשורת להשתמש בדמויות חיוביות לחיקוי בנושא צריכת מזון בריא. .2

81

תקציר מנהלים מניעה וטיפול בהשמנה

1.3.1.4 בתי הספר

דל ומזון ירקות פירות, זמינות והגברת קלוריות/שומן/מלח עתירי ומשקאות מזון מכירת הגבלת .1

קלוריות/שומן/מלח.

אימוץ גישות חדשניות להוראת נושאי תזונה נבונה, עידוד פעילות גופנית ושלומות (wellness) ובחירה .2

והכשרה של מורים מתאימים.

ניטור ה-BMI של התלמידים מגיל 6 שנים ומעלה. .3

הכללת החינוך לאורח חיים בריא בתוכנית הלימודים. .4

1.3.1.5 משפחה

הגבלת ”זמן מסך״ (טלוויזיה, מחשב, משחקי וידאו) של ילדים באמצעות אחת מהשיטות ההתנהגותיות .1

הבאות:

בניית כישורים, קביעת יעדים ושימוש בשיטות לחיזוק ההתנהגות אצל הילד. •

תמיכה בהורים באמצעות מתן מידע על אסטרטגיות סביבתיות מוצלחות להקטנת גישה לטלוויזיה, •משחקי וידאו או מחשב.

”מחויבות משפחתית״ במסגרתה מחליטים בני המשפחה יחד להינזר מצפייה בטלוויזיה למספר •.(TV turnoff challenge) ימים מוגדר

עידוד עריכת ארוחות משפחתיות, כולל הגשת סיוע בקבלת החלטות בריאות לגבי סוג וכמות המזון כמו .2

גם תדירות הארוחות.

1.3.2 טיפול

כדי להפחית במשקל יש לבצע ניטור BMI (ובעתיד, היקף מותניים), לשלב פעילות גופנית קבועה ולהיצמד

גליקמי* מדד בעלת או פחמימות, דלת שומן, (דלת תזונתית מבחינה מאוזנת אך קלוריות דלת לדיאטה

נמוך).

כדי לממש תוכנית זו חשוב לפעול במספר רמות כדלקמן:

1.3.2.1 מערכת הבריאות

מעקב במרפאות באמצעות מדידת BMI ותשאול לגבי אורח החיים הכולל הערכת בעיות רקע ורמת .1

המוכנות לביצוע שינוי התנהגותי. ככלל, יבוצע על ידי צוותי הרפואה הראשונית.

cognitive-behavioral) התנהגותי-מחשבתי או (behavioral therapy) התנהגותי תזונתי ייעוץ .2

בחודש, פעמיים לפחות של בתדירות יתר, מהשמנת הסובלים לאנשים מפגשים הכולל (therapy

במהלך שלושת החודשים הראשונים. בהמלצת מומחים רצוי להמשיך את הייעוץ מדי בחודש למשך

יתרת השנה. ילדים יקבלו בסך-הכל 25 שעות ייעוץ מאנשי מקצוע מיומנים כגון דיאטנים.

מדד גליקמי (glycemic index) מתאר את הרמה שבה מזון נתון משחרר גלוקוזה לדם לאחר ארוחה. ככל שהמדד גבוה יותר, מדובר במזון *המעלה בקצב מהיר יותר את רמת הגלוקוזה, ובעקבות כך, באנשים עם תפקוד תקין של הלבלב, גם את רמת האינסולין.

82

מניעה וטיפול בהשמנה תקציר מנהלים

באמצעים וכן בכתב, או אישי ייעוץ בעזרת רצוי משקל על לשמור במטרה קבוצתי או פרטני ייעוץ .3

טכנולוגיים כגון המרשתת (האינטרנט), דוא״ל, תוכנות מחשב, מערכות טלפון ממוחשבות המוכוונות

או כתוב ותיעוד (פדומטרים) פסיעה במדי שימוש כולל בריאות, מקדמות גופנית ופעילות לתזונה

ממוחשב של מספר הצעדים שצועדים מדי יום.

מתן תמריצים להשתתפות בסדנאות להפחתה במשקל. .4

במקרים בהם השינוי ההתנהגותי לא הצליח דיו, יש לשקול טיפול תרופתי. .5

40 או ≥35 הסובל ממחלות הקשורות אם כל הנ״ל לא הצליחו ומדובר באדם בעל מדד מסת גוף ≥ .6

להשמנה (כגון סוכרת) יש לשקול התערבות כירורגית להקטנת הקיבה.

1.3.2.2 מקומות עבודה

הגדלת הידע של עובדים לגבי תזונה ופעילות גופנית מקדמת בריאות באמצעות הרצאות, מידע בכתב .1

או תוכנות מחשב ייעודיות.

או פרטני התנהגותי ייעוץ כגון וחברתיות התנהגותיות שיטות באמצעות עובדים התנהגות שינוי .2

בקבוצות, פעולות לבניית כישורים כגון שליטה בעת גירויים, מתן חיזוקים, או תמריצים ושיתוף עובדים

אחרים או משפחה במטרה לתמוך בשינוי.

שינויים במדיניות או בסביבת העבודה כגון שיפור היצע מזון מקדם בריאות בקפטריות ובמכונות למכירת .3

מזון יחד עם אפשור ביצוע פעילות גופנית, תוך ייעוד מקום וזמן לעסוק בפעילות, במהלך יום העבודה.

1.3.2.3 בתי ספר ומשפחות

הצפייה שעות צמצום בנושאי תכנים הקיימים במקצועות המשלבת רב-שנתית ספרית בית תוכנית .1

בטלוויזיה, הגברת הפעילות הגופנית, הגברת צריכת פירות וירקות וצמצום אכילת מזון עתיר קלוריות/

שומן/מלח יחד עם פעילות משפחתית.

היעזרות בהורים כסוכני שינוי לאימוץ אורח חיים בריא לכל בני המשפחה. מומלץ לרכז מאמץ במשפחות .2

בעלות מוטיבציה להצליח, המוכנות לשנות את אורח חיי כלל המשפחה.

83

מניעה וטיפול בהשמנה מניעה וטיפול בהשמנה

מניעה וטיפול בהשמנה. 2

2.1 מבוא

בנושא הבריאות משרד של בריאותיות להתנהגויות הוועדה בחרה בריא 2020״ ”לעתיד היוזמה במסגרת

ההשמנה כאחד מהתחומים בהם יש לקבוע יעדים לאומיים ותוכנית פעולה להשגתם.

סיכום שיטות ותהליכי העבודה של הוועדה:

היכרות עם הדוח שפרסם כוח המשימה בנושא מניעת השמנה, שהוקם בשנת 2005 בראשות פרופ׳ .1

שנת במהלך הבריאות למשרד המלצותיו את הגיש המשימה כוח קלוסקי. דורית וד״ר בארי אליוט

בריא ”לעתיד היוזמה של בהשמנה ולטיפול למניעה תת-הוועדה לפעול החלה שנה באותה .2006

2020״. המלצות כוח המשימה התבססו על הסכמה של מומחי כוח המשימה. עיקרי ההמלצות של כוח

המשימה מפורטים בנספח מס׳ 1.

בחינת תוקף הראיות המדעיות הקיימות בספרות המקצועית על ידי תת-הוועדה ומסירת המלצותיה .2

בספרות שפורסמו החדשות לתגליות בעבודתה נחשפה תת-הוועדה הללו. הראיות לרמת בהתאם

המקצועית עד שנת 2008.

מגמותיהם, לרבות ובחינתם, בישראל, יתר ומשקל יתר השמנת בנושא הרלוונטים הנתונים איתור .3

לאורך השנים.

לבדיקת אלקטרונית, התכתבות באמצעות התייעצויות, של רב ומספר בפועל מפגשים סדרת קיום .4

החומרים ולקבלת החלטות בנוגע לאסטרטגיות ויעדים מומלצים.

תת-ועדה זו לא התייחסה לנושא הפרעות אכילה משום שקיימת תת-ועדה ייעודית לנושא זה במסגרת .5

הוועדה להתנהגויות בריאותיות של יוזמת ”לעתיד בריא 2020״. הדוח מצוי באתר האינטרנט של היוזמה

”לעתיד בריא 2020״ באתר משרד הבריאות.

תת-ועדה נפרדת התייחסה לנושא תזונה נבונה בכללותה בדוח נפרד. הדוח מצוי באתר האינטרנט של .6

היוזמה ”לעתיד בריא 2020״ באתר משרד הבריאות.

2.2 רקע

2.2.1 משקל יתר והשמנת יתר בעולם

ב-2005, העולמי הבריאות ארגון הערכות לפי כלל-עולמית. מגיפה של לממדים הגיעה השמנה

כ-1.6 מיליארד מבוגרים ברחבי העולם סובלים ממשקל עודף, לפחות 400 מיליון מהם סובלים מהשמנת

יתר1. בשנת 1995 עמד נתון זה על כ-200 מיליון מבוגרים.

למוות2. לגרום העלולות מחלות למגוון גם קשורה היא בלבד; החיים באיכות פוגעת אינה יתר השמנת

בארצות לב ממחלות לתמותה יתר והשמנת יתר משקל של היחסית התרומה בשנת 2004 כי מעריכים

הברית עמדה על 112,000 מקרי מוות נוספים1. אם לא יפעלו בדרך כלשהי לשינוי המצב, בתוך 20 שנים

שיעורי התמותה בעולם יגדלו בכ-30% עקב השמנה והמחלות הנלוות לה3.

84


ככלל, שיעורי השמנת היתר גבוהים יותר בקרב נשים, אף ששיעורי משקל היתר גבוהים יותר בקרב גברים.

כמו כן, קיים קשר בין השמנה ובין מעמד כלכלי-חברתי: שיעורי השמנת היתר בעולם המערבי גבוהים יותר

בקרב אוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך4.

השמנה בקרב ילדים ובקרב בני הנוער נחשבת אף היא למגפה באזורים מסוימים בעולם והיא נתונה בעלייה

מתמדת באזורים אחרים12-5. מעריכים כי לפחות 20 מיליון מהילדים בעולם שגילם נמוך מחמש שנים, הם

הסובלים מבוגרים להיות יגדלו יתר ממשקל הסובלים שילדים גבוהה סבירות קיימת יתר2. משקל בעלי

מהשמנת יתר, עם כל הסבל הנלווה לכך13.

בין הגורמים לעלייה במשקל בקרב הילדים נמצא שהם ממעיטים בפעילות גופנית. ילדים מבלים שעות רבות

יותר מבעבר בצפייה בטלוויזיה ומול המחשב (כלומר כמות ”שעות המסך״ גדלה). מלבד הפעילות הגופנית

והחברתית שלא מתבצעת בפועל בעת הצפייה בישיבה, נחשפים הילדים לפרסומות העוסקות במזון ובעיקר

למזון עתיר שומנים, אותו הם צורכים בכמויות גדולות יותר מבעבר, ובצורה אוטומטית. ילדים אוכלים מזון

מהיר עתיר קלוריות ובעל יכולת שובע נמוכה, דחיסות קלורית גבוהה וללא צורך בלעיסה משמעותית. תופעה

זו שכיחה יותר בקרב משפחות בהן שני הורים עובדים שעות ארוכות16-14.

2.2.2 משקל יתר והשמנת יתר בישראל

מחקרים שונים שנעשו בישראל מעידים כי אחוזי משקל היתר והשמנת היתר בישראל דומים לאלו בשאר

המדינות המערביות (נספח מס׳ 3). סקרים שנעשו בקרב האוכלוסייה הבוגרת הראו כי אחוז גבוה מהאנשים

סובלים מהשמנת יתר. בסקר מב״ת הראשון שנערך בין השנים 182001-1999 נבדקו, נשקלו ונמדדו אנשים

בגילאי 64-25. נמצא כי 23% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מהשמנת יתר, מהם 20% גברים ו-26% נשים.

2 מב״ת סקר נשים. ו-33% גברים מהם 46% יתר, ממשקל סובלת הבוגרת מהאוכלוסייה ל-40% קרוב

KAP שנערך בימים אלה, אך על פי מגמות בינלאומיות בעשור האחרון יש לשער שהבעיה רק תתעצם. סקר

יתר (13.1% השמנת יותר: 13.7% נמוכים השמנה אחוזי גילה ומעלה בני 18 בקרב בשנת 2008 שנערך

הנסקרים דווחו במסגרתו טלפוני בסקר שמדובר לציין יש יתר. משקל וכן 34% בנשים) ו-14.4% בגברים

מה משקלם. המדגם כלל צעירים בני 20-18 וכן קשישים העשויים להיות רזים יותר מבני 64-25 שנסקרו

בסקר מב“ת. בקרב בני הנוער בארץ נמצא כי כ-6% סובלים ממשקל יתר, מהם 7% בנים ו-4% בנות, בעוד

13% מהבנים ומהבנות הם בסיכון למשקל יתר17. ישנן עדויות מסקרים שבוצעו בשנים 1990 ובשנת 2000,

שקיימת מגמת עלייה בקרב בני הנוער19. בחודשים הקרובים אמורים להתפרסם נתונים עדכניים על השמנה

של בני נוער בישראל ובעולם במסגרת ניתוח נתוני סקר HBSC משנת 2009/10.

2.2.3 הנטל הכלכלי הנובע מהשמנה ומעודף משקל

Institute) משקל יתר ובמיוחד השמנת יתר יוצרים עלות כלכלית משמעותית. המועצה הלאומית לרפואה

of Medicine) בארצות הברית - גוף מדעי בכיר המייעץ לממשל - העריכה שמשקל יתר והשמנת יתר עלו

למשק בארצות הברית בשנת 2004 כ-129-98 מיליארד דולר בעלויות בריאות ואחרות.

85


ארגון RAND בארצות הברית (גוף מחקרי נוסף) חישב כי לו היו מפחיתים את רמת ההשמנה בקרב בני 65

ומעלה לרמה שהייתה קיימת בארצות הברית לפני כעשרים שנה, החיסכון הפוטנציאלי למשק האמריקני

בשנים 2030-2005 היה מגיע ל-1.2 טריליון דולר!21. חישובים אלה משקפים את משק הבריאות והעבודה

בארצות הברית. לאור דמיון במרכיבים רבים של מבנה המשק שלנו וסדרי גודל דומים של היקפי ההשמנה

בישראל (31% השמנה במבוגרים מגיל 20 בארצות הברית22 ו-23% בגילאי 64-25 בישראל18), סביר להניח

שגם בישראל מדובר בחיסכון משמעותי.

שהם שקל20 מיליארד ב-5.76 מוערכת בשנת 2010 הישראלי למשק יתר השמנת של הכלכלית העלות

כ-10% מההוצאה הלאומית על בריאות בשנה זו57.

2.2.4 הגורמים להשמנה

ופעילות מוגברת קלוריות בצריכת המתבטאת מאוזנת, לא תזונה הם להשמנה העיקריים הגורמים שני

גופנית מופחתת (פעילות יומיומית בישיבה (sedentariness) וחוסר פעילות גופנית יזומה).

הגורמים לצריכת קלוריות מוגברת הם:28-23

שפע של מזון בהישג יד. •

עלייה במגמת האכילה מחוץ לבית: רוב סוגי המזון מחוץ לבית, לדוגמה במשרד, או במסעדה הם עתירי •גדולות כמויות אוכלים מהם לשבוע כדי לכן תזונתיים. סיבים מאוד מעט ובעלי קלוריות דחוסי שומן,

יחסית.

עשיר במזון מדובר והגש״). (”חמם בבית לאכילה״ ”מוכן מזון לדוגמה, קלוריות: עתיר מזון אכילת •בקלוריות ובשומנים מחד, וקל ללעיסה, מאידך. ילדים ומבוגרים ניזונים מהם כאחד, אך הבעיה בולטת

יותר בקרב הילדים.

היעדר ארוחות סדירות גורם לתזונה לא מאוזנת ועתירת קלוריות. •

מיצים אנרגיה, משקאות מוגזים, משקאות לדוגמה, קלוריות, עתירי משקאות של מוגברת צריכה •ממותקים ומשקאות אלכוהוליים.

מנות מוגדלות בדוכני המזון וחטיפים הארוזים באריזה משפחתית. •

עלייה ב״זמן מסך״ (צפייה בטלוויזיה וישיבה מול צג המחשב) מובילה לירידה בפעילות ואכילה אוטומטית, •בכמויות ובאיכות לא מבוקרת.

בנוסף לצריכת קלוריות מוגזמת והיעדר ביצוע פעילות גופנית בחיי היומיום, קיים גם חוסר מודעות של חלק

מהציבור לעוצמת הבעיה29 וחוסר איתור וטיפול רב-מקצועי יעיל על ידי הצוות המטפל30.

2.2.5 הסיכונים הנלווים להשמנה

השמנה תורמת במידה רבה להעלאת המועדות לפתח גורמי סיכון נוספים, תחלואה ואף תמותה (נספחים

2, 5-4). חלק מהסיכונים כלול ברשימה הבאה:48-31

86


גורמי סיכון

יתר לחץ דם .1

(dyslipidemia) הפרעה בשומני הדם .2

(insulin resistance) התנגדות לפעולת האינסולין .3

מחלות

מחלת לב כלילית. .1

סוכרת (המופיעה לרוב בגיל מבוגר, אך עם העלייה במשקל בקרב בני נוער, עולה גם שכיחותה בקבוצת .2

גיל זו).

בעיות נשימה, כולל הפרעות נשימה חסימתיות בשינה (העלולות להוביל למחלות כגון מחלת לב כלילית .3

ושבץ מוחי).

מחלת כבד וכיס המרה. .4

דלקת פרקים (כל קילוגרם נוסף במשקל מעלה ב-10% את הסיכון לדלקת פרקים). .5

בארצות מחקרים והערמונית. הרחם המעבר), גיל (לאחר השד הגס, המעי סרטן; של שונים סוגים .6

הברית מצביעים על האפשרות שעד 20% ממקרי הסרטן בקרב הנשים ו-14% בקרב הגברים נגרמים

כתוצאה מהשמנה. נמצא גם כי היארעות חוזרת של סרטן שד קשורה גם היא להשמנה והיעדר פעילות

גופנית.

דיכאון. .7

סיבוכי היריון ולידה: בעיות פוריות, עלייה בסיכון לניתוח קיסרי, סיכון מוגבר למות האם והעובר ועלייה .8

בשיעור המומים המולדים.

מוגבלות תפקודית. .9

זו השפעה אך ובתמותה, בתחלואה לעלייה גורמת אמנם BMI ביחידות הנמדדת כללית השמנה הערה:

מתמתנת בגיל המבוגר, ייתכן כתוצאה מההגנה המוקנית בפני שברי ירך49. לגבי משקל יתר, נראה שאמנם

BMI לבעלי לתמותה סיכון תוספת אין הקשישים בקרב אך הגילים, בכל ולמוגבלות לתחלואה סיכון יש

לסיכון בהקשר להסבירו ואפשר שייתכן ותמותה58 המותניים היקף בין מתאם נמצא זאת עם גבוה50.

לתסמונת המטבולית.

87

יעדים בינלאומיים בנושא משקל יתר והשמנת יתר מניעה וטיפול בהשמנה

יעדים בינלאומיים בנושא משקל יתר והשמנת יתר . 3

51Healthy People 2020 :3.1 ארצות הברית

Weight Status

Increase the proportion of adults who are at a healthy weight. NWS–8

Target: 33.9 percent.

Baseline: 30.8 percent of persons aged 20 years and over were at a healthy weight in 2005–08 (age adjusted to the year 2000 standard population).

Target setting method: 10 percent improvement.

Data source: National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES), CDC, NCHS.

Reduce the proportion of adults who are obese.NWS–9


Baseline: 34.0 percent of persons aged 20 years and over were obese in 2005–08 (age adjusted to the year 2000 standard population).



Reduce the proportion of children and adolescents who are considered obese.

NWS–10

Children aged 2 to 5 years. NWS–10.1


Baseline: 10.7 percent of children aged 2 to 5 years were considered obese in 2005–08.





Baseline: 17.4 percent of children aged 6 to 11 years were considered obese in 2005–08.



88

מניעה וטיפול בהשמנה יעדים בינלאומיים בנושא משקל יתר והשמנת יתר

Weight Status

Adolescents aged 12 to 19 years. NWS–10.3


Baseline: 17.9 percent of adolescents aged 12 to 19 years were considered obese in 2005–08.



Children and adolescents aged 2 to 19 years. NWS–10.4


Baseline: 16.2 percent of children and adolescents aged 2 to 19 years were considered obese in 2005–08.



(Developmental) Prevent inappropriate weight gain in youth and adults. NWS–11


Potential data source: National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES), CDC, NCHS.

NWS–11.2 Children aged 6 to 11 years.


Adolescents aged 12 to 19 years. NWS–11.3


Children and adolescents aged 2 to 19 years. NWS–11.4


Adults aged 20 years and older. NWS–11.5


89

יעדים בינלאומיים בנושא משקל יתר והשמנת יתר מניעה וטיפול בהשמנה

Health Care and Worksite Settings

Increase the proportion of primary care physicians who regularly measure the body mass index of their patients.

NWS–5

Increase the proportion of primary care physicians who regularly assess body mass index (BMI) in their adult patients.

NWS–5.1


Baseline: 48.7 percent of primary care physicians regularly assessed body mass index (BMI) in their adult patients in 2008.


Data source: National Survey on Energy Balance Related Care among Primary Care Physicians.

Increase the proportion of primary care physicians who regularly assess body mass index (BMI) for age and sex in their child or adolescent patients.

NWS–5.2


Baseline: 49.7 percent of primary care physicians regularly assessed body mass index (BMI) for age and sex in their child or adolescent patients in 2008.


Data source: National Survey on Energy Balance Related Care Among Primary Care Physicians

3.2 היוזמה Health21 של ארגון הבריאות העולמי52

הערה: לא צוין יעד תוצא מוגדר להפחתת שיעור ההשמנה, אלא יעד תהליכי.

יעד מספר 11: אורח חיים בריא יותר - עד שנת 2015, אנשים מכל החברות צריכים לאמץ אורח חיים בריא

יותר, ובעיקר:

עלייה משמעותית בהיקף התנהגויות בריאותיות יותר בתחומי התזונה, הפעילות הגופנית והמיניות. •

עלייה משמעותית בנגישות, בזמינות וביכולת לקנות מזון בריא ובטוח. •

90

מניעה וטיפול בהשמנה יעדים לאומיים לישראל

יעדים לאומיים לישראל. 4

4.1 יעד-על

יתר והשמנת יתר משקל שיעורי והפחתת תקין במשקל אוכלוסייה בקרב במשקל עלייה מניעת

באוכלוסייה*.

4.2 יעדי תוצא

הפחתה בשיעור השמנת היתר בקרב בני 18 ומעלה בכלל האוכלוסייה ב-11.2% .1

טבלה 1

שיעור מטרה (%)שיעור נוכחי (%)אוכלוסייה

13.111.6גברים

14.412.8נשים

13.712.2כלל האוכלוסייה

מקור הנתונים: סקר KAP, 2008, משרד הבריאות53.

שיטת קביעת ערך המטרה: נותרו כשמונה שנים עד שנת 2020. הוחלט לאמץ ערך מטרה לא יומרני

של 10% לאוכלוסייה היהודית שהוא הערך שאימצה היוזמה Healthy People 2020 בארצות הברית.

כפי שמתואר להלן, אומץ ערך שאפתני יותר של 15% לאוכלוסייה הערבית הסובלת מאחוזים גבוהים

של השמנת יתר. שקלול אחוזי הירידה בקרב יהודים (10%*0.76) ובקרב ערבים ואחרים (15%*0.24)

בהתאם לחלק היחסי שלהם באוכלוסייה מביא לערך המטרה 11.2% של כלל האוכלוסייה.

הפחתה בשיעור השמנת יתר בקרב יהודים בני 18 ומעלה ב-10% .2

טבלה 2


12.311.1גברים

13.812.4נשים

מקור הנתונים: סקר KAP, 2008, משרד הבריאות 53.

שיטת קביעת ערך המטרה: נותרו כשמונה שנים עד שנת 2020. הוחלט לאמץ ערך מטרה לא יומרני

של 10% לאוכלוסייה היהודית שהוא הערך שאימצה היוזמה Healthy People 2020 בארצות הברית.

השמנת יתר מוגדרת כמדד מסת הגוף של 30 ומעלה (BMI - Body Mass Index) המחושב על פי הנוסחה: משקלו של האדם *(בקילוגרמים), מחולק בגובהו בריבוע (במטרים). משקל יתר מוגדר כ-BMI בין 29.9-25.

91

יעדים לאומיים לישראל מניעה וטיפול בהשמנה

הפחתה בשיעור השמנת יתר בקרב בני 18 ומעלה באוכלוסייה הערבית ואחרים ב-15% .3

טבלה 3


16.814.3גברים

17.715.1נשים


רצון ומתוך הערבי, במגזר יתר השמנת של יותר הגבוה האחוז לאור המטרה: ערך קביעת שיטת

לצמצם פערים הוחלט לקבוע ערך מטרה לשנת 2020 הגבוה ב-50% לעומת ערך זה ליהודים.

העלאת שיעור בני 18 ומעלה שמשקל גופם תקין ב-10% .4

טבלה 4


45.950.5גברים

51.156.2נשים


שיטת קביעת ערך המטרה: ערך המטרה אומץ מהיוזמה Healthy People 2020 בארצות הברית.

הפחתה בשיעור בעלי הסיכון למשקל יתר ולהשמנת יתר בקרב ילדים ומתבגרים ב-10% .5

טבלה 5

חטיבה עליונהחטיבת בינייםאוכלוסייה

שיעור מטרה (%)שיעור נוכחי (%)שיעור מטרה (%)שיעור נוכחי (%)

21.519.419.117.2בנים

18.816.915.213.7בנות

מקור: סקר מב״ת צעיר לאומי ראשון, 2004-2003 19.

שיטת קביעת ערך המטרה: ערך המטרה אומץ מהיוזמה Healthy People 2020 בארצות הברית.

4.3 יעדים בפיתוח

מדידת היקף המותניים (waist circumference) לכלל המבוגרים. .1

רציונל: קיים קשר סיבתי מובהק בין היקף המותניים ובין תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם55.

ל-5 אחת (לפחות קרובות לעתים מב״ת), סקרי (כגון ושקילה גובה מדידת הכוללים סקרים, ביצוע .2

שנים לכלל קבוצות הגיל).

מוצרים לבחור לצרכנים לסייע כדי שבו התזונתיים למרכיבים בהתאם תזונתי סימון תרומת בחינת .3

מקדמי בריאות.

92

מניעה וטיפול בהשמנה אסטרטגיות והתערבויות

אסטרטגיות והתערבויות. 5

5.1 התערבויות למניעת השמנה

להלן מפורטות השיטות/ההתערבויות שנועדו למנוע השמנה. עם זאת, יש לציין שכל אמצעי שנועד למנוע

השמנה עשוי גם לסייע בטיפול בהשמנה (אם כי בדרך עקיפה) וכן ימנע השמנה רבה יותר של אוכלוסייה

שכבר סובלת ממשקל יתר או מהשמנת יתר.

להתערבויות המובילות הבאות רמת ראיות גבוהה בספרות המקצועית. ליד כל התערבות מומלצת מצוין דירוג

תוקף הראיות בסולם של 5-1, כאשר ”1״ מציין את תוקף הראיות הגבוה ביותר. פרטים נוספים מפורטים

בנספח מס׳ 6.

5.1.1 ההמלצות המובילות

מערכת הבריאות .1

פסיכולוגים תזונאים-דיאטנים, אחיות, רופאים, היתר, בין (כולל, המטפל הצוות באמצעות ניטור

ואחרים):

ניטור BMI ׁׁ(באמצעות מדידת גובה ומשקל) לפחות פעם בשנה לכלל האוכלוסייה.[1] •יישום: לאור ההמלצה הבינלאומית הנ״ל והרצון לדייק במדידת ה-BMI בקרב הקשישים, שגובהם

גובה מדידת כולל לשנה, אחת בגילאי 64-25 משקל ניטור לבצע להמליץ יש להשתנות, עשוי

אחת לפחות, ומגיל 65 שקילה ומדידת גובה אחת לשנה.

הערות:

על-פי מדדי תכנית המדדים הלאומיים יש לבצע פעם אחת שקילה ומדידה בגילאי 7-5, פעם אחת .1

בגילאי 19-14, ומגיל 55-20 כל 5 שנים (החל מ-2011, ומגיל 55 עד 74 כל שנה).

אין המלצה הנתמכת בראיות לנטר BMI בקרב ילדים או בקרב מתבגרים56. .2

מדידת היקף הבטן לפחות פעם בשנה לכלל האוכלוסייה.[1] •

לעודד במטרה וזאת השירותים, סל דרך סבסוד בעזרת מטופלים: של התנהגות שינויי תמרוץ •ו/או אכילה הרגלי לשינוי סדנאות כגון תקין, משקל על לשמירה לקבוצות להצטרף מטופלים

לעידוד הפעילות הגופנית.[4]

התעשייה והממשלה .2

באמצעות המזון תעשיית של בהסכמה פעולה שיתוף או חקיקה בעזרת בריא מזון של היצע עידוד

הצעדים הבאים:

הוזלת מוצרי מזון מקדמי בריאות (לדוגמה, פירות וירקות, מוצרי חלב דל שומן, דגים, שמן קנולה •ושמן זית, דגנים מלאים, קטניות ולחם מחיטה מלאה).[2]

מניעה או צמצום של הנחות הניתנות ליצרני מזון ומשקאות עתירי קלוריות/שומנים/מלח (לדוגמה •שתייה ממותקת) ובדיקת האפשרות למיסוי סוגי מזון בעלי צפיפות קלורית גבוהה, הנובעת בעיקר

מקלוריות שאינן נחוצות לגוף (”קלוריות ריקות״).[2]

93

אסטרטגיות והתערבויות מניעה וטיפול בהשמנה

הפחתת גודל המנות הנמכרות ברשתות השיווק ובמסעדות.[2.5] •

עידוד פיתוח מזון בעל דחיסות אנרגטית נמוכה יחסית.[3] •

מזון ורשתות מזון ברשתות הנמכר מבושל, או לאכילה המוכן מזון של התזונתי ההרכב סימון •מהיר, או המוגש במסעדות.[3]

תקשורת .3

• הגבלת פרסום מזון בעל ערך תזונתי נמוך בשעות צפיית שיא של ילדים בטלוויזיה.[3]

עידוד כלי התקשורת להשתמש בדמויות חיוביות לחיקוי בנושא צריכת מזון בריא.[3] •

בתי הספר .4

הגבלת מכירת מזון ומשקאות עתירי קלוריות/שומן/מלח.[2] •

(wellness) אימוץ גישות חדשניות להוראת נושאי תזונה נבונה, עידוד פעילות גופנית ושלומות •ובחירה והכשרה של מורים מתאימים.[4]

ניטור ה-BMI בקרב התלמידים.[4] •

הכללת החינוך לאורח חיים בריא בתוכנית הלימודים.[4.5] •

המשפחה .5

הגבלת ”זמן מסך״ (טלוויזיה, מחשב) לעד שעתיים ביום.[5] •

בניית כישורים, קביעת יעדים ושימוש בשיטות לחיזוק ההתנהגות אצל הילד. ̂

גישה להקטנת מוצלחות סביבתיות אסטרטגיות על מידע מתן באמצעות בהורים תמיכה ̂לטלוויזיה, משחקי וידאו או מחשב.

בטלוויזיה מצפייה להינזר יחד המשפחה בני מחליטים במסגרתה משפחתית״ ”מחויבות ̂.(TV turnoff challenge) למספר ימים מוגדר

עידוד ארוחות משפחתיות: הגשת סיוע בקבלת החלטות בריאות לגבי סוג, כמות ותדירות האכילה.[5] •

סיכום נושא מניעת ההשמנה

לא משימות הן ההישגים על לשמור במטרה החדש החיים באורח והתמדה במשקל משמעותית הפחתה

פשוטות למרבית האוכלוסייה. לכן עדיף להדגיש את נושא מניעת ההשמנה עוד לפני הופעתה. כדי להצליח,

חשוב לאמץ דפוסי התנהגות בריאים יותר ברמת הפרט, ברמת המשפחה ובקרב צוותי ההוראה בבתי הספר.

בנוסף, חשוב לייצר שינוי ב״סביבת המזון״ הסובב אותנו: במוצרים שברשתות השיווק, במזון המוצע בחדרי

המלווה בכנסת, ייעודית חקיקה מחייב זו סביבה שיפור התקשורת. בכלי ובפרסומות ובמסעדות האוכל

בפיקוח ובאכיפה של משרדי הממשלה הרלוונטיים, יחד עם שיתוף פעולה וגם יוזמה מצד תעשיית המזון.

94

מניעה וטיפול בהשמנה אסטרטגיות והתערבויות

5.2 התערבויות לטיפול בהשמנה

5.2.1 מבוא

המלצה כל בסוף ההשמנה, למניעת להמלצות בדומה יורד. עדיפות בסדר יעילות, שיטות מוצגות להלן

מדורג תוקף הראיות בסוגריים מרובעים, כאשר ”1״ מציין את תוקף הראיות הגבוה ביותר. פרטים נוספים

מפורטים בנספח מס׳ 6.

5.2.2 פעולות מקדימות

מדידה וניטור

[1].BMI חישוב וניטור •

מדידת היקף הבטן.[1.8] •

מדידת היחס בין היקף הבטן והיקף המותניים.[3] •

איתור מכשולים

אבחון וטיפול בדיכאון ובמחלות אחרות המשפיעות לרעה על מצב הרוח.[2.5] •

הערכת המוכנות לשינוי התנהגותי.[2.5] •

5.2.3 טיפולים מומלצים

הטיפולים המומלצים מחולקים לקבוצות לפי סוג או תוכן הטיפול המומלץ, המקום או הארגון שמבצע את

הטיפול ולפי שיטת הטיפול המומלצת.

סוג או תוכן הטיפול המומלץ

דיאטה משולבת עם ביצוע פעילות גופנית.[1] •

דיאטה דלת קלוריות: דלת שומן או דלת פחמימות.[1] •

[1].(high glycemic index/load) דיאטה המגבילה מזון עם ”מדד גליקמי גבוה״ •

הגבלת ”זמן מסך״ לילדים לעד שעתיים ביום.[2.3] •

ארגון/גורם המבצע את הטיפול

מקום העבודה:60

הגדלת הידע של עובדים לגבי תזונה ופעילות גופנית מקדמת בריאות באמצעות הרצאות, מידע בכתב •או תוכנות מחשב ייעודיות.[1]

או פרטני התנהגותי ייעוץ כגון וחברתיות התנהגותיות שיטות באמצעות עובדים התנהגות שינוי •בקבוצות, פעולות לבניית כישורים כגון שליטה בעת גירויים, מתן חיזוקים, או תמריצים ושיתוף עובדים

אחרים או משפחה במטרה לתמוך בשינוי.[1]

שינויים במדיניות או בסביבת העבודה כגון שיפור היצע מזון מקדם בריאות בקפטריות ובמכונות למכירת •מזון ואפשור ביצוע פעילות גופנית, תוך ייעוד מקום וזמן לעסוק בפעילות, במהלך יום העבודה.[1]

95

אסטרטגיות והתערבויות מניעה וטיפול בהשמנה

מרפאה ראשונית ושניונית (תוך שימוש בכל הבדיקות וסוגי הטיפולים הנ״ל):

ייעוץ תדיר לאנשים עם השמנת יתר יינתן על ידי גורם שהוכשר לכך, ובהתאם לסוג הטיפול: תזונאי, •רופא, פסיכולוג, מומחה לפעילות גופנית או איש מקצוע בעל הסמכה מתאימה59.[1]

בית הספר (בשיתוף ההורים):

הגבלת זמן מסך לעד שעתיים ביום.[2.3] •

בניית תוכנית בית ספרית רב-שנתית המשלבת במקצועות הקיימים תכנים בנושאי צמצום שעות ̂מזון אכילת וצמצום וירקות פירות צריכת הגברת הגופנית, הפעילות הגברת בטלוויזיה, הצפייה

עתיר שומן יחד עם פעילות משפחתית.

בבית/במסגרת משפחתית (לילדים):

מאמץ לרכז מומלץ המשפחה. בני לכל בריא חיים אורח לאימוץ שינוי כסוכני בהורים להיעזר חשוב •במשפחות בעלות מוטיבציה להצליח, המוכנות לשנות את אורח חיי כלל המשפחה.[2.5]

שיטות מומלצות

ייעוץ לאנשים הסובלים מהשמנת יתר בתדירות חודשית או גבוהה יותר59, ולפי שיקול דעת המטפל.

סוגי ייעוץ:

טיפול/הדרכה התנהגותי/ת על ידי גורם מקצועי בעל הכשרה מתאימה: תזונאי, רופא, פסיכולוג או איש •מקצוע מוסמך אחר בעל הכשרה מתאימה.[1]

טיפול התנהגותי-מחשבתי בעזרת גורם מקצועי בעל הכשרה מתאימה.[1] •

על כספי החזר מתן לדוגמה, משקל. להפחתת פעולות ביצוע לעודד במטרה למטופלים תמריצים מתן

השתתפות במסגרות המייעצות כיצד להפחית במשקל, או על הפחתה במשקל בפועל.[1.2]

טיפול תרופתי, לדוגמה, orlistat למטופלים שלא הצליחו לשנות את אורח חייהם בשיטות הנ״ל.[1.2]

אורח לשיפור לפעול להמשיך חשוב שנתיים. לאורך נבחנת התרופתי הטיפול שהשפעת לציין יש הערה:

החיים גם אם נוטלים תרופות. משקל זה בדרך כלל חוזר לקדמותו לאחר הפסקת נטילת התרופות.

הנגרמת מחלה קיום בתוספת 35 ≤ BMI או ,40 ≤ BMI) חמורה בהשמנה הצורך, לפי כירורגי, טיפול

מהשמנת יתר.[1]

הערה: על אף הדירוג הגבוה שניתן לפעולות כירורגיות [1], עצם היותן מוגבלות לאוכלוסיות מסוימות, מעמידן

בסדר עדיפות נמוך יותר בסולם הכולל.

סיכום נושא הטיפול בהשמנה

השיטה היעילה ביותר לטיפול בהשמנה היא באמצעות שינוי הרגלי האכילה בשילוב פעילות גופנית, המלווה

אורח שינוי בהם במקרים תרופתי בטיפול להיעזר ניתן בעייתיים. חשיבה בדפוסי ושינוי התנהגותי בשינוי

החיים בלבד לא הביא לתוצאות הרצויות. כאמצעי אחרון, אפשר להציע לסובלים מהשמנה קיצונית ניתוחים

להפחתת המשקל, תוך ביצוע מעקב תזונתי ונפשי קפדני.

96

מניעה וטיפול בהשמנהסיכום

סיכום. 6

בדומה לתהליכים המתרחשים במדינות מערביות רבות, גם האוכלוסייה בישראל נמצאת בתהליך השמנה.

השמנה בולטת במיוחד בקרב הנשים מהמגזר הערבי. מדובר בבעיה בריאותית חמורה הפוגעת גם באיכות

בקרב יתר מהשמנת הסובלים אחוז צמצום על העומד 2020 לשנת בר-השגה יעד נבחר לכן, החיים.

האוכלוסייה היהודית ב-10%, ובנוסף, כדי לסייע לצמצום הפער בין המגזרים, נבחר יעד יומרני יותר בקרב

האוכלוסייה הערבית. הוא עומד על צמצום ההשמנה ב-15% עד שנת 2020.

היעד. לקהל המותאמות נרחב בהיקף וטיפוליות מניעתיות התערבויות לשלב צורך יהיה זאת, להשיג כדי

כגון ויועצים המרפאות צוותי את מערבות הן ונושאים: גורמים למגוון מתייחסות המניעתיות ההתערבויות

תזונאיות, תומכות בשינויים בשיטות הפרסום והמכירה של תעשיית המזון, מעודדות חקיקה חדשה ואכיפה

של החוקים הקיימים על ידי הממשלה, מחייבות הירתמות של צוותי בתי הספר ומנהלים במקומות עבודה

ונשענות על מעורבות רבה יותר של ההורים בפיקוח על התזונה ורמת הפעילות הגופנית של ילדיהם.

קיים מגוון רחב של התערבויות טיפוליות. בין אם מדובר בשינוי הרגלי אכילה עם או בלי פעילות גופנית, טיפול

התנהגותי, מחשבתי-התנהגותי או טיפול תרופתי, יש להיות מציאותיים ולדעת שדרושים מאמץ והתמדה

כדי להפחית במשקל וכי ללא מעורבות מתמשכת קשה למנוע השמנה מחדש. כדי לשמר את ההישגים יש

צורך בנחישות והקפדה על תזונה מתאימה וביצוע פעילות גופנית לאורך שנים.

ברמה המערכתית, על הכנסת לחוקק את החוקים המתבקשים מההמלצות, ועל משרדי הממשלה, קופות

החולים, מקומות העבודה ויצרני המזון לפעול לאלתר ליישום ההמלצות הנוגעות להן והמשפיעות על בריאות

כלל האוכלוסייה.

ברמת הפרט חשוב שכל אדם יאמץ הרגלי אכילה בריאים ויבצע פעילות גופנית סדירה מגיל צעיר כדי למנוע

עלייה במשקל.

יש לנטר את המשקל באופן קבוע במטרה לאתר שינויים במשקל בזמן אמת ולטפל בבעיית עודף המשקל

לפני שתהפוך לבעיית השמנת יתר.

97

נספח 1: המלצות כוח המשימה למניעת השמנה מניעה וטיפול בהשמנה

נספח 1: המלצות כוח המשימה למניעת השמנה

המלצות כלליות .1

רב-תחומית לאומית אסטרטגיה ליזום הבריאות, משרד בהנחיית הממשלה, ראש משרד על .1

למניעת השמנה בכל שכבות האוכלוסייה, ובכל הגילאים, תוך מתן דגש על אוכלוסיית הילדים.

יש לתאם מדיניות, חקיקה, תוכניות מחקר והתערבויות באמצעות שיתוף פעולה בין-מוסדי/ארגוני .2

במטרה להשיג את המטרות המפורטות בדוח זה.

לפיתוח גדול בסיכון אוכלוסייה ממוקדות בתוכניות משאבים להשקעת עדיפות לתת יש .3

ההשמנה.

על מב״ת) - בריאות סקרי (כולל ובקרה ניטור שיבצע לחוק בהתאם מחקרי מערך להקים יש .4

המצב התזונתי והרגלי הפעילות הגופנית של האוכלוסייה על בסיס קבוע.

רווחית היא ההשמנה שהפחתת הבנה תוך אלה, לפעילויות חיוניים משאבים להקצות יש .5

לב), מחלות (סוכרת, נלוות כרוניות מחלות של עלויות מורידה שהיא משום (cost beneficial)

משפרת מדדים בריאותיים ומגדילה את פריון העבודה.

(מדע, הרלוונטיים הממשלה למשרדי התזונה בתחום למחקר אחריות/תקציבים להעביר יש .6

בריאות, חינוך וכו׳).

המלצות בתחום החקיקה .2

יש להגביל מכירת משקאות וסוגי מזון בבתי הספר ולייצר חקיקה המגדירה את סוגי המזון המותרים .1

במסגרת או הזנה מפעל במסגרת אם בין ומוגזים), קלים משקאות (לרבות התלמידים להזנת

אחרת, בתשלום או בחינם.

פעולה כל או חסויות מתן פרסום, המגבילה או האוסרת חקיקה לייצר או פרסום להגביל יש .2

הפרסומות מספר את ולהגביל למשקאות או למזון הנוגעים ספר בתי בתוך אחרת פרסומית

המיועדות לילדים במהלך היממה ובמשך שעות הצפייה בטלוויזיה לשעות בהן ילדים אינם צופים

בטלוויזיה ו/או אינטרנט.

יש לחייב סימון תזונתי של המזון בתפריטי מסעדות ובתי אוכל. בארוחות לילדים יש לכלול לפחות .3

ארוחה אחת ששיעור השומן בה יהיה נמוך מ-20%.

בנושא חוק סקרי בריאות, תזונה ופעילות גופנית, יש להפנות תקציב ייעודי לסקרי מב״ת למרכז .4

הלאומי לבקרת מחלות ולשירותי המזון והתזונה של משרד הבריאות, ולחייבם לבצע ניטור רציף

ומקיף של מצב הבריאות, התזונה והצריכה התזונתית של כלל האוכלוסייה מדי חמש שנים, לצורך

ניטור מצב הבריאות, התזונה ואורח החיים ולתכנון והערכת ההתערבויות הנדרשות, כדוגמת החוק

האמריקני.

בנושא חוק העשרת המזון - יש לחייב את טחנות הקמח, המאפיות, מפעלי המלח ותעשיית החלב .5

ומוצריו להעשיר את מוצריהם לפי דרישת שירותי המזון והתזונה של משרד הבריאות, ובכך למנוע

סקרי ביצוע לצורך הבריאות משרד את לתקצב יש זה, חוק במסגרת ריקות״. צריכת ”קלוריות

ניטור מצב התזונה כפי שצוין בסעיף 4.

98

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 1: המלצות כוח המשימה למניעת השמנה

בנושא חוק פיקוח על המחירים - יש להורות למשרד התמ״ת לפקח על מחירי קמח מלא ומועשר, .6

תוצרת חלב דל שומן, ירקות ופרות. בדרך זו תוצג תזונה נאותה לכל אזרחי המדינה.

ממכר הנחיות לפי הזנה לחייב יש החינוך במערך גופנית ופעילות נאותה תזונה חוק בנושא .7

שירותי המזון והתזונה של משרד הבריאות. יש לאסור הצגת מזון שאינו מאושר תזונתית במכונות

שיעורי הכוללת ירוק״, ספר ”בית תוכנית את בחוק-על ולחייב החינוך, במערך ובקפיטריות

חקלאות, גידול גידולים חקלאיים וחינוך תזונתי וצרכני. יש לחייב לפחות שלושה שיעורי פעילות

גופנית בשבוע בבתי ספר לאורך כל שנות הלימודים.

יש לאסור בחוק מתן סבסוד לחקלאות ולמפעלי מזון המגדלים/מייצרים מזון שאינו עולה בקנה .8

אחד עם עקרונות תזונה נבונה.

גמ״חים תמחוי, בבתי נאותים ותזונה מזון אספקת להבטיח יש הטוב״ ”הישראלי חוק בנושא .9

וכיו״ב.

בנושא חוק רשויות מקומיות יש להגדיר מסלולים בטוחים להליכה, לרכיבה על אופניים וכיו״ב. .10

יש להכליל בסל הבריאות קבלת הנחיות תזונתיות לכלל האוכלוסייה על בסיס אישי על ידי דיאטנית .11

קלינית מוסמכת למניעת עודף משקל והשמנה.

כמו כן, יש לחייב קביעת מידת ההשמנה בקרב ילדים ובקרב בני נוער בבתי ספר. .12

בנושא חוק מחקרים בתזונה ופעילות גופנית יש להעביר תקציבי מחקר ייעודיים בתחומי תזונה .13

ופעילות גופנית למשרדים הרלוונטיים (מדע, בריאות, חינוך, תקשורת, תחבורה, עבודה, חקלאות

ועוד).

תעשייה - שיווק בריא .3

יש לעודד את תעשיית המזון לפתח סוגי מזון בריאים בעלי דחיסות אנרגטית נמוכה ולהקטין את .1

גודל המנות, ותכולת השומן והמלח.

יש לקדם שימוש בתפריטים בריאים במסגרת מפגשים ואירועים תרבותיים ובמסעדות המשווקות .2

האוכלוסייה של האוריינות לרמת בהתאם למוצרים (ICONS) תוויות להתאים יש מהיר. מזון

ולציין הקשרים בריאותיים. כמו כן יש לקיים שקיפות מלאה לגבי הרכב המזון המוגש כולל תכולה

קלורית, סידן, נתרן, שומן וכדומה למנת תחליף.

על תוויות המציינות מידע תזונתי להיות ברורות ופשוטות במטרה לסייע בשיפור בחירת מזון. יש .3

לפרט בתווית חדשה היקף מהו הפעילות הרצויה להוצאת אנרגיה הגלומה במזון.

סביבת המדיה .4

על משרד הבריאות לפתח אסטרטגיה לאומית לשיווק חברתי בתחום מניעת השמנה, בה יפורטו, .1

הבריאותיים המסרים קבועים. גופנית פעילות והרגלי בריאות ושתייה לאכילה הנחיות היתר, בין

יהיו ברורים ועקביים ויועברו בעזרת מוצרים ושיווק ישיר.

יש לעודד שימוש במודלים חיוביים לחיקוי. .2

יש לווסת ולהגביל פרסומים למזון בעל ערך תזונתי נמוך (junk food) לילדים. .3

99


יש להגביל פרסומות למזון בעל ערך תזונתי נמוך ודחיסות קלורית גבוהה בשעות שיא של צפיית .4

ילדים בטלוויזיה.

על משרד החינוך לשלב תוכניות בנושא אוריינות למדיה (media literacy) המשלבות דוגמאות .5

מתחום פרסום גלוי וסמוי של מזון והרגלי אכילה.

סביבה בריאה בגני ילדים ובבתי ספר .5

על מערכת החינוך לספק סביבה תומכת ותורמת לאכילה בריאה, פעילות גופנית קבועה ופעילות .1

פנאי בנוסף לעידוד לספורט הישגי ותחרותי.

יש לכלול חינוך לאורח חיים בריא בתוכנית הלימודים לאורך כל שנות הלימוד בבית הספר - כולל .2

בית במסגרת גופנית פעילות ביצוע ועידוד בישיבה פעילות צמצום תוך ובישולו, האוכל הכנת

ספרית.

יש לנטר את הארוחות בבתי הספר מכל ההיבטים. .3

יש לאכוף את הנוהל האוסר הצבת מכונות למכירת משקאות בעלי דחיסות קלורית גבוהה, מתקני .4

מזון מהיר בסביבת בית הספר ולמנוע פרסום המעודד אכילה לא נכונה.

(BMI -percentile-גובה ומשקל לפי אחוזוני ה) יש לנטר גדילה של ילדים לאורך כל שנות הלימוד .5

במטרה לזהות ילדים בסיכון להשמנה. האחריות לכך חלה על איש מקצוע שזה תפקידו הקבוע.

יש לעודד הליכה ורכיבה על אופניים (כולל שימוש בקסדה) לבית הספר וממנו, תוך הקפדה על .6

כללי בטיחות נאותים.

יש להגדיל את מספר שיעורי החינוך הגופני בבית הספר לשלוש פעמים בשבוע, תוך שימת דגש .7

גם על הקניית ידע בנושא חשיבותה של פעילות גופנית.

יש לעודד שימוש יצירתי באתרי אינטרנט לחינוך לאורח חיים בריא. .8

יש להכשיר מורים לשמש כשגרירי אורח חיים בריא ותזונה נבונה תוך מתן דוגמה אישית. .9

יש להפוך את בתי הספר לסביבה מקדמת בריאות, בשיתוף פעולה עם ההורים. .10

סביבה בריאה בבית .6

יש לעודד בכל נקודות המפגש והאמצעים האפשריים את הצעדים הבאים:

היא הרבים יתרונותיה שבין משום חודשים, שישה גיל עד הבריאות משרד הנחיות לפי הנקה .1

מפחיתה את הסיכונים להשמנה בהמשך.

קביעת מדיניות משפחתית לעידוד קנייה של מזון בריא, מיומנויות אכילה בריאות ופעילות גופנית .2

קבועה לילדים תוך יצירת מודל חיובי לחיקוי.

הפעלת הורות יעילה, כולל סמכות הורית ליצירת סביבה בריאה במסגרתה יוגבל זמן המסך לעד .3

שעתיים ביום. יש לאפשר לילדים לבחור בעצמם את הזמנים ואת התוכניות, בגבולות הסבירים.

השמנה נגרמת ולא ”מופיעה יש מאין״. אין להאשים את ההורים, אך האחריות מוטלת עליהם.

עידוד בישול משפחתי משותף, בחירת סגנון הארוחות ופעילות פנאי המשלבת את כל בני הבית. .4

100

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 1: המלצות כוח המשימה למניעת השמנה

קהילה בריאה וסביבת עבודה בריאה .7

בריא חיים אורח המקדמות שכונתיות היגוי ועדות להקים המקומיות המועצות את לעודד יש .1

באמצעות שיתוף פעולה בין-ארגוני.

בתעדוף מעורבת להיות המקומית הקהילה על אלו. בוועדות הקהילה תושבי את לשתף יש .2

ההחלטות המתקבלות במשותף ”מלמטה למעלה״ במטרה ליצור הבניה ארגונית.

ככל בטוחים אופניים ושבילי הליכה שבילי ליצור כדי מקומיות ומועצות רשויות לעודד יש .3

האפשר.

יש לעודד מקומות עבודה ליצור סביבה המקדמת פעילות גופנית ותזונה בריאה. .4

יש לחייב את העוסקים בפיתוח פרויקטים חדשים למגורים לכלול מתקני פעילות גופנית בשעות .5

הפנאי, כולל מגרשי ספורט, גני שעשועים וגם חלקות ציבוריות לירקות/לגינות.

יש להציע סוגי מזון בריאים ומגוונים בכל אירוע קהילתי בו מוגש כיבוד. .6

יש לתת עדיפויות/תמריצים לשיפור המתקנים לשעות הפנאי, לדוגמה, מגרשי משחקים. .7

יש לייצר בנייה המעודדת פעילות גופנית, לדוגמה הפניה לחדרי מדרגות מוארים ובטוחים ועוד. .8

ארגוני בריאות .8

ביטוח חוק במסגרת בריאות מסכנות להתנהגויות והתייחסות בריא חיים אורח עידוד לשלב יש .1

בריאות ממלכתי. ייעוץ לאורח חיים בריא לכל מבוטח (כולל לאנשים בריאים) צריך להיכלל בסל

השירותים של חוק הבריאות הממלכתי.

על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לעקוב אחרי ה-BMI של מטופליהם לפחות פעם בשנה. .2

על הנחיות קליניות נתמכות בראיות בנושא מניעת השמנה להיות נגישות בכל המרפאות. הנחיות .3

אלה יכללו מידע בנושא סכנות הפיכות של מניעה וטיפול בהשמנה, כולל סוכרת, לחץ דם גבוה,

יתר שומן בדם (hyperlipidemia), ומחלות לב.

שינוי ליצירת המסייעים ראיונות לערוך כיצד הבריאות בתחום המקצוע אנשי את להדריך יש .4

בהתנהגות וטכניקות אחרות המסייעות לשיפור אורח החיים. יש לתת תמריצים כלכליים למטפלים

רפואיים העוסקים בייעוץ בנושא אורח החיים.

תמריצים או הנחות, בונוסים, הענקת בחשבון לקחת משלימים וביטוחים בריאות ביטוחי על .5

לאנשים המבצעים פעילות גופנית ו/או מפחיתים במשקל ו/או שומרים עליו.

כדי למדוד הישגים בהתנהגות בריאותית, אפשר להציע פדומטר (מד פסיעה) המספק משוב מיידי .6

ומעודד ”טיפול עשרת אלפים״ פרטי יומי המתבטא ב-10,000 צעדים ביום, כל אדם לפי יכולתו.

יש לשלב ייעוץ לאורח חיים בריא במסגרת תפקידם של תזונאיות, רופאים, אחיות, מקדמי בריאות .7

ואנשי בריאות נוספים.

יש להרחיב את הכשרתם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות בנושא אורח חיים בריא. .8

101


יש ליצור מסלולי הכשרה אקדמיים לתארים מתקדמים במטרה להרחיב את הכשרתם של אנשי .9

מקצוע בתחום הבריאות בנושא אורח חיים בריא.

יש להבטיח את זמינותם של שירותי ייעוץ בנושא דיאטה ברמה הארצית, בעיקר באזורי הפיתוח .10

ובמגזר הערבי.

מחקר, פיקוח וניטור .9

יש לפתח ולנטר תוכניות למניעת השמנה בכל שכבות האוכלוסייה, ובעיקר בקרב ילדים ובקרב .1

קבוצות הנמצאות במצב סוציו-אקונומי נמוך.

יש לממן, לפתח ולחקור תוכניות קהילתיות מקומיות ולא להתבסס על תוכניות מחו״ל. .2

102

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 2: השמנה כגורם לתמותה

נספח 2: השמנה כגורם לתמותה

הגרפים הבאים מדגימים את הסיכון היחסי למוות מסוגי סרטן שונים בגברים ונשים.

Source: Calle EE, Rodriguez C, Walker-Thurmond K, Thun MJ. Overweight, obesity, and mortality from cancer

in a prospectively studied cohort of US adults. N Engl J Med 2003;348;1625-38.

103

נספח 2: השמנה כגורם לתמותה מניעה וטיפול בהשמנה

הגרפים הבאים מציגים את הסיכון לתמותה לבבית ממחלת לב כלילית וממחלות לב וכלי דם עקב השמנה.

.BMI משפיעים יותר מאשר ערכי (waist circumference) והיקף מותן (WHR) מודגם כיצד יחס מותן-ירך

Source: Welborn TA et al. Waist-hip ratio is the dominant risk factor predicting cardiovascular death in

Australia. Med J Aust 2003;179:580-585.

עם באנשים המצב לעומת יתר השמנת עקב שונים בגילאים האובדות החיים שנות את מציג הבא הגרף

BMI תקין. ככל שהשמנת יתר מופיעה בגיל צעיר יותר, היא גורמת לאובדן יותר שנות חיים.

Source: Fontainge KR, Redden DT, Wang CW, Westfall AO, Allison DB. Years of life lost to obesity. JAMA

2003;289:187-193.

104

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 3: נתוני הימצאות השמנת יתר ומשקל יתר בישראל

נספח 3: נתוני הימצאות השמנת יתר ומשקל יתר בישראל

שנת ביצוע שם הסקרהסקר

תיאור אוכלוסיית המחקר

(BMI ≥ 30) השמנת יתר במבוגרים(BMI ≥ 95%) משקל יתר בנוער

משקל יתר במבוגרים (25 ≤ BMI < 30)בסיכון למשקליתר בנוער

(85% ≤ BMI < 95%)

סקר בריאות לאומי בישראל - (INHIS-1)

.ICDCפרויקט של

ארגון הבריאות העולמי, אזור

אירופה1

בני 21 ומעלה2004-2003

N=9,509

אוכלוסייה יהודית וערבית

ראיון טלפונידיווח עצמי

כלל אוכלוסיית המחקר (משוקלל לקבוצת אוכלוסייה וגיל):

גברים: 13.2% נשים: 15.5%

בני 75+ בני 74-65 13.3% 18% גברים: 22.5% 26.1% נשים:

ערבים יהודים (*18.7%) 16.0% (*13.6%) 12.7% גברים: (*30.8%) 21.3% (*15.1%) 14.6% נשים:

* מתוקנן לגיל

-

סקר בריאות לאומי - למ״ס

(הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה)ומשרד

הבריאות.במסגרת סקר בריאות הנפש הבינלאומי של ארגון הבריאות

העולמי2

בני 21 ומעלה2004-2003

N=4,859

ראיון פנים אל פנים בבית

המרואיין

דיווח עצמי

כלל האוכלוסייה:585,500 (14.8 ל-100 תושבים)

גברים: 264,500 (13.9 ל- 100 תושבים)נשים: 320,900 (15.7 ל-100 תושבים)

בני 75+ בני 74-65 כלל האוכלוסייה: 88,100 (22.6%) 36,600 (15.5%)

(14.0%) 13,500 (16.4%) 28,600 גברים: (16.6%) 23,000 (27.7%) 59,500 נשים:

ערבים יהודים כלל אוכ׳: 462,400 (14.1%) 91,500 (18.1%)(16.6%) 41,800 (13.5%) 212,300 גברים: (19.7%) 49,700 (14.7%) 250,100 נשים:

-

סקר מב״ת לאומי ראשון,

ממצאים כללים -

3ICDC

בני 2001-199964-25

N=3,246

ראיון פנים אל פנים

מדידה

כלל האוכלוסייה: סה״כ: 22.9% גברים: 19.9% נשים: 25.8%

ערבים יהודים 27% 21.6% סה״כ:

22.4% 18.5% גברים*: (*41.2%) 33.2% (*22.2%) 23.6% נשים:


כלל האוכלוסייה: סה״כ: 39.3% גברים: 45.8% נשים: 33.0%

ערבים יהודים 49.4% גברים*: 44.6% 25.6% 37.7% נשים:

(*33.3%) (*31.7%) * מתוקנן לגיל

:BMI≥25סה״כ: 62.2%

גברים: 65.7% נשים: 58.8%

ערבים יהודים כלל אוכ׳: 60.5% 67.7%71.9% גברים*: 63.1% 74.6% 54.0% נשים*:


105

נספח 3: נתוני הימצאות השמנת יתר ומשקל יתר בישראל מניעה וטיפול בהשמנה

שנת ביצוע שם הסקרהסקר

תיאור אוכלוסיית המחקר

(BMI ≥ 30) השמנת יתר במבוגרים(BMI ≥ 95%) משקל יתר בנוער

משקל יתר במבוגרים (25 ≤ BMI < 30)בסיכון למשקליתר בנוער

(85% ≤ BMI < 95%)

ידע, עמדות והתנהגות בריאותית

בישראל - (KAP)המחלקה

לחינוך ולקידום הבריאות,

4ICDC

בני 18 ומעלה2005-2004N=4,379

דגימת יתר של אוכלוסייה ערבית

ראיון טלפונידיווח עצמי

כלל האוכלוסייה: (משוקלל לגיל ולמין) 11.6%

גברים*: 10.9% נשים*: 12.1% * משוקלל לגיל

בני 65+גברים: 11.2נשים: 23.6

כלל האוכלוסייה: (משוקלל לגיל ולמין)

32.0%גברים*: 36.7% נשים*: 27.3% * משוקלל לגיל

בני 65+גברים: 46.4%נשים: 41.1%

סקר מב״ת צעיר לאומי

ראשון5

תלמידי כיתות 2004-2003ז׳-י״ב

N= 3,265חטיבת ביניים

N = 3,009חטיבה עליונה

ראיון פנים מול פנים

מדידה

סה״כ משוקלל לפי חטיבה:בנים: 7.4%בנות: 3.9%

חטיבה עליונה חטיבת ביניים 6.8% 8.3% בנים: 2.5% 5.7% בנות:

סה״כ משוקלל לפי חטיבה:

בנים: 12.7%בנות: 12.9%

חטיבה חטיבת עליונה ביניים 12.3% 13.2% בנים: 12.7% 13.1% בנות:

ילדים בישראל שנתון

סטטיסטי 62005

מבוסס על נתוני מב״ת צעיר

(לעיל)

סה״כ: 5.7%חטיבה עליונה: 4.3%חטיבת ביניים: 7.0%

בנים: 7.7%בנות: 4.1%

יהודים: 5.2%ערבים: 7.1%

ילידי ארץ: 5.9%עולים עד 1999: 5.1%

עולים לאחר 1999: 1.0%

סה״כ: 12.9%חטיבה עליונה: 12.5%חטיבת ביניים: 13.2%

בנים: 12.8%בנות: 12.9%

יהודים: 12.2%ערבים: 14.4%

ילידי ארץ: 13.3%עולים עד 1999:

10.0%עולים לאחר 1999:

11.5%

מראי מקום לטבלה

1. סקר בריאות לאומי בישראל 2004-2003 (INHIS-1), ממצאים נבחרים, המרכז הלאומי לבקרת מחלות.

2. סקר בריאות לאומי 2004-2003, למ״ס ומשרד הבריאות.

3. סקר מב״ת (מצב בריאות ותזונה) לאומי ראשון 1999-2001, חלק א׳, ממצאים כלליים, המרכז הלאומי לבקרת מחלות.

4. ידע, עמדות והתנהגות בריאותית בישראל (KAP) 2005-2004, המחלקה לחינוך וקידום בריאות, מלב״מ.

5. סקר מב״ת צעיר לאומי ראשון, 2003-4, המרכז הלאומי לבקרת מחלות.

6. ילדים בישראל שנתון סטטיסטי 2005, המועצה הלאומית לשלום הילד. נתונים מתוך סקר מב״ת צעיר לכיתות ז׳-י״ב -2004

.2003

106

מניעה וטיפול בהשמנה (BMI≥25) ממחלות המשויכות להשמנה (DALYs) נספח 4: עומס תחלואה

נספח 4: עומס תחלואה (DALYs) ממחלות המשויכות להשמנה (BMI≥25)

EUR-A הנובעים מהשמנה באזור DALY(% מה-DALY הכלליים)1

PAF* של סך ה-DALYs אשר משויך להשמנה 2**EUR-A-באזור ה

גברים: 6.9%נשים: 8.1%

6.5% :EUR-A-סה״כ בבישראל4 (כולל גם השמנת יתר): 6.9%

סוכרת: גברים: 75%נשים: 83%

מחלת לב איסכמית:גברים: 34%נשים: 33%

שבץ איסכמי: גברים: 34%נשים: 35%

יתר לחץ דם: גברים: 57%נשים: 59%

סרטן שד:נשים: 12%

סרטן המעי הגס והחלחולת:גברים: 15%נשים: 17%

סרטן גוף הרחם:נשים: 49%

דלדול עצמות:גברים: 19%נשים: 23%

Population Attributable Fraction = PAF *** האזור הכולל את ישראל והמדינות המפותחות של אירופה


.WHO report 2002, chapter 4: Quantifying selected major risks to health .1

WHO, World Health Report, 2002, Annex Table 7, Selected population attributable fractions by risk factor, .2

. sex and level of development (%DALYs for each cause), 2000

WHO, Global health risks:Mortality and burden of disease attributable to selected major health .3

risks, 2009. Accessed on November 5, 2011 at http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/

GlobalHealthRisks_report_full.pdf

4. נתונים מד״ר גרי גינסברג, משרד הבריאות.

107

נספח 5: שיעורי תחלואה של מחלות המשויכות להשמנה מניעה וטיפול בהשמנה

נספח 5: שיעורי תחלואה של מחלות המשויכות להשמנה

שיעור תחלואה עקב מחלה המשויכת להשמנת יתרמחלה

דיווח עצמי סוכרת1:סוכרתגברים: סה״כ 6.3%*

יהודים 6.2% (7.1%**) ערבים 6.6% (12.5%**)

נשים: סה״כ 5.2%*יהודיות 5.0% (5.3%**)

ערביות 6.3% (11.5%**)* משוקלל לקב׳ אוכלוסייה ולגיל. ** מתוקנן לגיל

רופא אבחן אי פעם סוכרת/סוכר גבוה בדם2:סה״כ: 319,700 (8.1 ל-100 תושבים)גברים: 144,700 (7.6 ל-100 תושבים)נשים: 175,100 (8.5 ל-100 תושבים)

יהודים:סה״כ: 267,500 (8.2 ל-100 תושבים)גברים: 122,300 (7.8 ל-100 תושבים)נשים: 145,300 (8.5 ל-100 תושבים)

ערבים:סה״כ: 38,700 (7.7 ל-100 תושבים)גברים: 18,800 (7.5 ל-100 תושבים)נשים: 20,000 (7.9 ל-100 תושבים)

דיווח עצמי סוכרת3: 6.4% אובחנו אי פעם:גברים: סה״כ 6.7%

יהודים 5.7%* ערבים 9.4*נשים: סה״כ 6.1%

יהודיות 4.9%* ערביות 13.5%*סה״כ יהודים: 5.7%סה״כ ערבים: 8.3%

*מתוקנן לגיל

108

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 5: שיעורי תחלואה של מחלות המשויכות להשמנה


דיווח עצמי על מחלת לב איסכמית (התקף לב או תעוקת חזה)1:מחלת לבגברים: סה״כ 6.6%*

יהודים 6.9% (7.8%**) ערבים 4.9% (8.9%**)

נשים: סה״כ 4.4%*יהודיות 4.8% (4.4%**) ערביות 1.9% (3.5%**)

* משוקלל לקבוצת האוכלוסייה ולגיל. ** מתוקנן לגיל

רופא אבחן אי פעם מחלת לב2:סה״כ: 342,800 (8.7 ל-100 תושבים)גברים: 183,400 (9.6 ל-100 תושבים)נשים: 159,400 (7.8 ל-100 תושבים)

יהודים: 278,800 (8.5 ל-100 תושבים)ערבים: 31,900 (6.3 ל-100 תושבים)

דיווח עצמי אוטם שריר הלב3:2.3% לקו אי פעם באוטם שריר הלב.

גברים: סה״כ 3.3%יהודים 3.6%* ערבים 1.9*

נשים: סה״כ 1.4%יהודיות 1.7%* ערביות 0.0%*

סה״כ יהודים: 2.9%סה״כ ערבים: 0.7%


דיווח עצמי שבץ מוחי3:שבץ מוחי0.6% דיווחו אי פעם כי לקו בשבץ מוחי.

גברים: סה״כ 0.7%יהודים 0.7%*

ערבים 0.7*נשים: סה״כ 0.5%

יהודיות 0.5%*ערביות 0.6%**מתוקנן לגיל

109

נספח 5: שיעורי תחלואה של מחלות המשויכות להשמנה מניעה וטיפול בהשמנה


דיווח עצמי יתר לחץ דם1:יתר לחץ דםגברים: סה״כ 13.6%*

יהודים 14.3% (16.1%**)ערבים 9.6% (15.6%**)

נשים: סה״כ 17.0%*יהודיות 17.7% (17.7%**)ערביות 12.3% (21.2%**)

* משוקלל לקב׳ אוכלוסייה ולגיל. ** מתוקנן לגיל

רופא אבחן אי פעם לחץ דם גבוה2:סה״כ: 791,900 (20 ל-100 תושבים)גברים: 323,200 (17 ל-100 תושבים)

נשים: 468,700 (22.9 ל-100 תושבים)יהודים:

סה״כ: 670,100 (20.4 ל-100 תושבים)גברים: 276,500 (17.6 ל-100 תושבים)נשים: 393,700 (23.1 ל-100 תושבים)

ערבים:סה״כ: 76,800 (15.2 ל-100 תושבים)גברים: 32,900 (13.1 ל-100 תושבים)נשים: 43,900 (17.4 ל-100 תושבים)

דיווח עצמי על יתר לחץ דם3:13.5% מהנדגמים אובחנו אי פעם

גברים: סה״כ 12.7%יהודים 14.1%*

ערבים 5.9*נשים: סה״כ 14.3%

יהודיות 14.8%*ערביות 14.6%*

סה״כ יהודים: 15.5%סה״כ ערבים: 7.2%


היארעות סרטן שד לשנת 42002:סרטן שד*ASR = 96.49 :נשים יהודיות

*ASR = 41.25 :נשים לא יהודיות(Age Standardized Rate) שיעור מתוקנן לגיל = ASR *

110

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 5: שיעורי תחלואה של מחלות המשויכות להשמנה


היארעות סרטן המעי הגס לשנת 42002:סרטן המעי הגס והחלחולת ASR = 29.0 :גברים יהודים

ASR = 24.42 :נשים יהודיותASR = 12.47 :גברים לא יהודיםASR = 15.2 :נשים לא יהודיות

היארעות סרטן החלחולת לשנת 42002:ASR = 12.98 :גברים יהודיםASR = 9.15 :נשים יהודיות

ASR = 7.52 :גברים לא יהודיםASR = 4.3 :נשים לא יהודיות

היארעות סרטן גוף הרחם לשנת 42002:סרטן גוף הרחם ASR = 14.51 :נשים יהודיות

ASR = 10.49 :נשים לא יהודיות

דיווח עצמי דלדול עצמות3:דלדול עצמות (אוסטאופורוזיס)4.3% סה״כ ביהודים0.7% גברים יהודים7.5% נשים יהודיות

מיעוט מקרים מדווחים באוכלוסייה הערבית


1. סקר בריאות לאומי בישראל 2004-2003 (INHIS-1), ממצאים נבחרים, המרכז הלאומי לבקרת מחלות.

2. סקר בריאות לאומי 2004-2003, למ״ס ומשרד הבריאות.

3. סקר מב״ת (מצב בריאות ותזונה) לאומי ראשון 2001-1999, חלק א׳, ממצאים כלליים, המרכז הלאומי לבקרת מחלות.

4. רישום הסרטן הלאומי בישראל, אתר אינטרנט.

111

נספח 6: שיטת תעדוף ההתערבויות מניעה וטיפול בהשמנה

נספח 6: שיטת תעדוף ההתערבויות

המלצות מניעה א.

מספר שיקולים השפיעו על דירוג ההמלצות:

הגורם הממליץ .1

ההמלצות נבעו משלושה מקורות עיקריים:

1.1 גופים מדעיים הקובעים מדיניות על-פי סקירות שיטתיות

US Preventive קלינית למניעה האמריקני המשימה כוח לקוקרן, תשלובת לדוגמה, בגופים, מדובר

TFCPS - Task או כוח המשימה האמריקני לשירותים קהילתיים USPSTF – Services Task Force

Force on Community Preventive Services. גופים אלה נחשבים בני-הסמכה מבין מוציאי ההנחיות

המדעיות הראיות תוקף להערכת ומעמיקות מקיפות בשיטות שימושם עקב המניעה, בתחום וההמלצות

בכל נושא שהם בודקים. אם אחד מהגופים האלה המליץ על התערבות, היא אומצה ודורגה בדירוג הגבוה

ביותר - 1. (דוגמה: ניטור ה-BMI של כלל האוכלוסייה לפחות פעם בשנה).

1.2 גופים לאומיים או בינלאומיים הקובעים את המדיניות

Institute :בהקשר לעבודת תת-ועדה זו, הכוונה לשלושה גופים בכירים הקובעים את מדיניות המניעה בעולם

of Medicine (IOM) האמריקני, Partnership for Prevention (PFP) האמריקני וארגון הבריאות העולמי

(WHO). שני הגופים הראשונים נהנים ממוניטין כמובילים בתחום קביעת מדיניות נתמכת בראיות. עם זאת,

IOM בילדים, השמנה מניעת לדוגמה, בראיות, נתמכות בהתערבויות דלים אך ביותר, חיוניים בתחומים

על צמודה בקרה שתתבצע בתנאי יותר, חלש ראיות בסיס בעלות התערבויות לאמץ מוכן שהוא הכריז

התוצאות כדי למזער את ההשקעות בהתערבויות שבדיעבד הוכח שאינן מועילות. ארגון הבריאות העולמי

יודע אף הוא להכריע בסוגיות בצורה מדעית, אך כגוף בריאותי-פוליטי הוא גם ידוע כממליץ על התערבויות

IOM-הנתמכות על ידי חוות-דעת מומחים בלבד (כלומר, לא רק על-פי ראיות מהספרות המדעית). אם ה

מזון מכירת הגבלת (לדוגמה, 2 דורגה ההתערבות ,WHO-ה גם וכך התערבות על המליצו PFP-ה או

ומשקאות עתירי קלוריות/שומן/מלח). חשוב לציין שאף אם לפחות אחד מהארגונים הנ״ל תמך בהתערבות,

אך על-פי סקירות שיטתיות נמצא במפורש שאין בסיס ראייתי להמלצה, התערבות דורגה נמוך יותר (במקרה

כזה - דירוג 6).

עבודות מחקר שעברו ביקורת עמיתים בספרות המקצועית 1.3

systematic) שיטתיות מסקירות החל המדעית, בספרות האיכות קשת מכל המלצות כוללת זו עבודה

לדוגמה, אובייקטיביות. עבודות פי על מומחים דעת בחוות וכלה ביותר, הרב התוקף בעלות (reviews

ההתערבות המציעה להקטין את גודל המנות נתמכה בעבודה אקראית ומבוקרת ולכן דורגה גבוה יותר (במקום

3 דורגה 2.5). מאידך, עבודה באיכות טובה (כגון סקירה שיטתית) שממצאיה היו דלים אמנם שודרגה (ודורגה

4.5) יחסית להמלצה על בסיס חוות דעת מומחים בלבד (שדירוגה הבסיסי 5) אך נותרה, כאמור, עם דירוג נמוך1.

112

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 6: שיטת תעדוף ההתערבויות

מספר הגופים הממליצים ואופן תמיכתם .2

הגופים שלושת מתוך שניים לפחות של לתמיכה שזכתה שהתערבות צוין לעיל הדוגמאות באחת

WHO של בינונית ותמיכה PFP או IOM אחד, גוף של נחרצת תמיכה מאידך, .2 דורגה הבינלאומיים

דורגה 3. תמיכה בודדת של ה-IOM או PFP דורגה 4. מאידך, תמיכה של גוף אחד והסתייגות של גוף אחר

דורגה רק 5.

טבלה 1. שיטת ניקוד ההמלצות

הערותIOMWHO או PFPסקירה שיטתיתדירוג

-לא משנהלא משנה√1

-√√אין2

לא מצוינת עוצמת הראיות ב-WHO√/-√אין3

-אין√אין4

-לא תומך√אין5

-אין√I (חסר ראיות)6

המלצות לטיפול ב.

כבסיס לתעדוף שימשו המלצות תשלובת קוקרן, כוחות המשימה האמריקניים למניעה וההנחיות הקליניות אלה גופים של ההמלצה לרמת הקביל הניקוד .2006 משנת בהשמנה וטיפול מניעה בנושא קנדה של והוא כדלהלן: המלצה של כוחות המשימה האמריקניים ברמה A, המלצה תומכת חיובית לגבי מועילות של תשלובת לקוקרן או המלצה חזקה (ברמה A) על בסיס עבודות, כגון מטה-אנליזה בהנחיות הקנדיות, דורגה ברמה קנדיות המלצות אומצו לא דורגה 2. B ברמה המלצה בסקלה). ביותר הגבוה ההתערבות 1 (הדירוג C (קונצנזוס). אם הייתה הסתייגות מסוימת מהמלצה (למשל, העובדה שאין מעקב ארוך טווח של מועילות

ובטיחות תרופות להרזיה) הורד הדירוג (במקרה הנ״ל מ-1 ל-1.2).

הראיות: עוצמת לפי A-B דירוג המעניקות הקנדיות ההנחיות של הדו-שלבי הדירוג בחשבון נלקח A = המלצה חזקה (יתרונות > חסרונות), B = המלצה בינונית, כאשר לא ברור אם יתרון ההתערבות עולה

על הסיכונים שבו.

העבודות בסיס על מדורגות הקנדיות ההנחיות האנגלית, באות המובאת ההמלצה לעוצמת במקביל מחקר על שהתבססה חזקה המלצה מציינת A1 ברמה המלצה ההנחיות. התבססו שעליהן המדעיות בהשמנה לטיפול להתערבויות הראייתי הביסוס בטבלת טובה. באיכות מטה-אנליזה או מבוקר אקראי המלצה מציינת A2 ברמה המלצה דירוג 1. כאל הייתה כזו להתערבות ההתייחסות להלן) מס׳ 8 (נספח מבוקר אך אקראי, לא מחקר או מגבלות, עם מטה-אנליזה או מבוקר אקראי מחקר בסיס על חזקה שאינם מחקרים בסיס על חזקה המלצה מביעה A3 ברמה המלצה .1.3 דורגה כזו התערבות .(NRCT) ,BMI (מדידת מסוימת התערבות לגבי ביניהם חלוקים היו שונים גופים כאשר .1.5 ודורגה מבוקרים לדוגמה, דורגה 1.5 על-פי ההמלצה הקנדית A3), אך דורגה 2 בהתאם להמלצת כוח המשימה האמריקני דורגה ההמלצה למשל הנ“ל, במקרה הדירוגים. שני של ממוצע חושב .B ברמה שהיא (USPSTF)המשימה מכוח המלצות מ-1.75). מעלה כלפי (עוגל 1.5+2 הציונים שני של ממוצע שהוא 1.8 אצלנו האמריקני למניעה בקהילה (TFCPS) דורגו 1 כאשר הן הומלצו על בסיס ראיות חזקות, ו-2 אם הומלצו על בסיס ראיות מספיקות. התערבות בעלת תמיכה של מחקרים אפידמיולוגיים (קוהורט, מקרה-ביקורת)

דורגה 3. מחקרים לא אנליטיים וחוות דעת מומחים דורגו 4.

113

נספח 7: הביסוס הראייתי להתערבויות למניעת השמנה מניעה וטיפול בהשמנה

נספח 7: הביסוס הראייתי להתערבויות למניעת השמנה

להלן תיאור הבסיס לקביעת המלצות של הגופים השונים

נושא המופיע בהמלצות כוח

המשימה(בארי ושות׳)

Major Systematic Reviews:

Cochrane, US Preventive Services Task Force, Task

Force on Community Preventive Services

Individual studies

Partnership for Prevention:

Health Policy Priorities, 2005

US Institute of Medicine:

Preventing Childhood Obesity, 2005

WHO European Ministerial Conference on

Counteracting Obesity,

November, 2006

גישה כוללת

מסקנות לפעולה נשענות על חוות דעת מומחים אמות מידה מדעיות מוגדרות

וקפדניות

צוטטו מחקרים מבוקרים

מציין שראיות מחקריות מוצקות הן נדירות, ולכן

מצטט גישות ”מבטיחות״ על-פי תוצאותיהן

הראשוניות או מחקרים המודדים תוצאות ביניים

(כגון מכירת מזון בריא יותר לתלמידי התיכון) לעומת ירידה במשקל

לטווח הארוך.

לאור היעדר ראיות מוצקות ודחיפות הנושא, הוחלט

לנקוט בשתי גישות משלימות:

לקבל ראיות קיימות .1ממגוון סוגי המחקרים כדי שיאוששו יחד את

(plausibility) הסבירותהביולוגית, הפסיכו-

חברתית והסביבתית של ההתערבויות.

לנטר כל התערבות .2בקפידה כדי לבחון אם

ראוי להמשיך לתמוך בה.

לאור היעדר ראיות להצלחת התערבויות שנבחנו בתחום

התזונה לפי אמות מידה מדעיות מקובלות, גוף זה מוכן

לאמץ ראיות בלתי-ישירות כגון תוצאות השאולות מתחומים

אחרים (למשל מניעת שימוש בטבק) ללא מחקר תומך

בתחום התזונה. המלצותיו מדורגות בשלוש רמות שאינן

מוגדרות דיין:ראיות חזקות, ראיות בינוניות

וראיות מוגבלות.

114

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 7: הביסוס הראייתי להתערבויות למניעת השמנה

ע פימו

הא שנו

ח כו

ת צומל

הב

המשי

מה

׳)תשו

י ואר

(ב

וגירד

Maj

or

Sys

tem

atic

Rev

iew

s:

Co

chra

ne,

US

Pre

ven

tive

S

ervi

ces

Task

Fo

rce,

Tas

k F

orc

e o

n C

om

mu

nit

y P

reve

nti

ve S

ervi

ces

Ind

ivid

ual

stu

die

s

Par

tner

ship

for

Pre

ven

tio

n:

Hea

lth

Po

licy

Pri

ori

ties

, 20

05

US

Inst

itu

te o

f M

edic

ine:

Pre

ven

tin

g C

hild

ho

od

O

bes

ity,

200

5

WH

O E

uro

pea

n

Min

iste

rial

Co

nfe

ren

ce o

n

Co

un

tera

ctin

g O

bes

ity,

Nov

emb

er, 2

006

Imp

act

of

the

Inte

rven

tio

n

ת ירמכ

ת בל

הגון מז

ת ואו

קשמ

פרס ה

תיבב

2- -

ף גו ה

קלשמ

ל עםניתו

נאין

די מי

תל בתי

פיתצ

ר קמח

באי

קר א

קרמח

כן ן וכותי

ר ספ

תי ב

26ב קר

בקר

בומו

ת ריהב

ת צואר

בםדיי

סוי

ם דימי

תלל ש

ה יפ

שח

ק בד

שת

מעו לםפי

טיח

ון גומל

ה מגר

זו ה

יפשח

א. רי בזון

מת,

רופי

ל ש

ה יכצר

בדה

רילי

ת מעו ל

ב,חל

ם וריי

טת

קויר

ם ריוצמוב

ם קי

תממ ביה

ליע

.10-9מן

שורי

תיע

ם פי

טיח

רי חי

מת

רדהו

תי בב

ה יכצר

ה דד

עום

איריב

ת צואר

בםניי

כותי

ר ספ

.12תריהב

ם שו

ייחר

אקב

מעת

ליורא

פד ה

תצומל

ההה

ונתז

לתריהב

ת צואר

בב קר

בפר

ס ה

תיבב

ה יא

ברה

רא ה

םדימי

תלון לימי

5.9

א הו

ת צומל

ההם

שו ייכי

.11בד

בלקי

חל

ת לועימו

ל עתאיו

רתרוסח

א.רי בלא

ון מז

ת ירמכ

ת בל

הגת

נודיממה

ת צימח

בכת

מוקיי

ת ריהב

ת צואר

בה ולגד

ת נושו

ש ך י

את,

לוגב

הת

אםליבימג

ק חל

ן: יה

ינב

ת עוש

ת א

םריחוא

ון מז

הוגס

ת וזו

מח ה

ניש

ה. ירמכ

הה:

ינמד

בםלידוהג

ם דיי

מוליה

רו ס א

לסג׳אנ

ס לוק ו

ור-יניו

ם, ליק

ת או

קשמ

ת ירמכ

ת.נוכומ בםפי

טיחם ו

קיתממ

גי סו

בי לג

ת חיו

הנח

תלפ

.1ם

רימכ

הנה

תיישוה

ון מז

הר.ספ

תי בב

כן שא

ב קמע

ע בצ

ל .2

תי בב

ת שו

וגמ ה

תחו

רוהא

שת

חיוהנ

הת א

תמו

ול ה

פרס

ת.מו

קייה

ל ש

ת תי

עכה

ער ה

צעלב

.3ר.ספ

תי בודקתפ

ת:קו

חזת

איור

ת ריספ

ת-בי

ל כל

ת בוער

תה

.(who

le-s

choo

l app

roac

h)ר ספ

תי בב

ה ונתז

התי

רושי

ל ע

ת.תיו

ונתז

ת חיו

הנ למד

יצלה

ם מי

, ותקו

ירת,

רופי

ע צילה

ש י

ם. ריק

ת:לוגב

מות

איור

ך ער

לי בע

ה תיי

שן ומזו

ק לוסי

ת ריו

לוק

ר-תי

ועך מו

נתי

ונתז

ון.מז

ת ניי

ק לתנוכוממ

-

ם, סו

פרת

לוגב

הר סו

איל:

שמל

ל בע

ון מז

ם סו

פרך מו

נתי

ונתז

ך ער

א שי

ת פיי

צתעושב

ם דייל

ל ש

3-

ה תחהפ

לתרושי

ת יאיו

ראין

ל.קשמב

(RC

Tל ול(כ

ם ריקמח

טן ק

ת סי

חם י

דגמ

לי בע

כי או

הרל גב

מוך שמו

ת א

םנישמ

ה יזי

לווט

טי סר

ל גי בםפי

צול ש

ת פו

עדהה

.1 דיסו

היר ספ

התביוב

גן ה

-ן, וכת לשר

באת

חיוהנ

ח תלפ

.1ון מז

ק יווש

ם/סו

פרם ו

קומי

ה יבשם י

כירימצ

הםקי

חשמו

ם דייל לדוועשנ

(sed

enta

ry)

ר.וע ננילב

ות

ורשקת התשיי

תעש

א ודלו

.2ת

חיוהנ

הת אתמצ

מאכן

אל.נ״ה

ת כומס

ל שממ לתנוקלה

.3ת

ידמ

ל עחקו

פי לםבישא

מו

ת.נויעהה

ת)איו

הרת

מוצ עתינצומ

א (ל

ון מז

ל ש

ם סו

פר ה

חנפ

ת טנ

קה

ה קקי

חת

עומצ

באה

תיישו

ת רוחב

ל ש

ת מי

עצה בל

הגו

ון.מז

ה

-

תי ונתז

ון מסי

ם תא

מות

דוסע

מב

ת נוריי

או ה

תמלר

יהסי

לווכהא

3-

--

ם אי

רי בםטי

ריתפ

ע צילה

ל ול כתי

ונתז

ע ידמ

ם קי

ספמה

ם.מי

קיי לפה

לוחכ

ת)איו

הרת


א (ל

א קדוו

א ול

ד (חי

ואר רו במון

סים

ליכימ ה

םריוצמ

ל ע

ת)דוסע

מב

ן, משו

ת, ריו

לוק

ל ש

ה ולגד

ת מו

כח.מל

או ר וכס

-

ת לועיהפ

ון מסי

ת שדר

הנת

ניופ

הגת

מו כיא

וצלה

די כ

ה ולקש ה

תריו

לוק

ון.מז

שבלו

לא

--

--

--

-

115


ע פימו

הא שנו

ח כו

ת צומל

הב

המשי

מה

׳)תשו

י ואר

(ב

וגירד

Maj

or

Sys

tem

atic

Rev

iew

s:

Co

chra

ne,

US

Pre

ven

tive

S

ervi

ces

Task

Fo

rce,

Tas

k F

orc

e o

n C

om

mu

nit

y P

reve

nti

ve S

ervi

ces

Ind

ivid

ual

stu

die

s

Par

tner

ship

for

Pre

ven

tio

n:

Hea

lth

Po

licy

Pri

ori

ties

, 20

05

US

Inst

itu

te o

f M

edic

ine:

Pre

ven

tin

g C

hild

ho

od

O

bes

ity,

200

5

WH

O E

uro

pea

n

Min

iste

rial

Co

nfe

ren

ce o

n

Co

un

tera

ctin

g O

bes

ity,

Nov

emb

er, 2

006

Imp

act

of

the

Inte

rven

tio

n

ת ניוכת

ץ מו

אי״:

קרור י

ספת

בי״

רי עושי

ל ולכ

ל דוגי

ת, או

קלח

ם איי

קלח

ם לידוגי

ני רכ

צוךינחו

תיונתז

ו

--

--

--

-

ם: ריחי

מל עחקו

פיא

מלח

מק

ת צר

תור,

שועמו

ן, משו

ת דל

ב חל

תרוופ

ת קו

יר

2-

--

ת תיו

שלממ

ת ניו

וכת

ון חלב

.1ם.

איקל

לחה

ונתז

בכה

מיתל

ץ.לוח

ת ניו

וכת בוךמתל

.2

ת:קו

חזת

איור

ך ער

ל בע

ון מז

לתדיו

סיובס

ת סיו

לווכלא

ה ובו גתי

ונתז

תקו

קנז

-

תן מ

ר סו

אית

דיוסי

ובס

ת או

קללח

ם ליפע

מול

ם רייצמי

ם/ליגד

מה

ת או

ננואי

שון מז

(uns

uita

ble)

2-

--

״לכנ

ת:קו

חזת

איור

תי ונתז

ך ער

ל בע

ון מז

וי סמי

וךמנ

-

ת חטהב

לקחו

ה ונתז

ל ש

ע יצה

תי בב

ה תאו

נם

חימ״

גוי,מח

תכו׳

ו

--

--

--

-

ץ עו/יי

יהחהנ

ל כל

לתי

ונתז

די ל י

עיה

סילווכהא

ת ניליק

ת ניטיא

דת

יעמנ

לתמכ

סמו

ל קשמ

ף ודע

נהמשוה

-א

קדוו

ב חיי

מנו

אי U

SP

ST

Fה

מחתמש

מי א

אלת,

איונתז

דוןבנ

ה ליטר

וסמא

ם ריקמח

בה

יכמת

ין א

ת,ריהב

ת צואר

מו

ני פעל

ת איזונ

תת

דפהע

ל.14

-13 ה

פאמר

בתצוו

ה

--

--

הודעב

ת מו

קומ/בהשיי

עתב

ון מז

ח תו

פיד דועי

ת סו

חי דעל

ב e

nerg

y)ת

טירג

אנה

וכמ נ

(den

sity

תסי

חי

3-

--

ת או

קשמ

ון/מז

התשיי

תעל ע

ת יזו

ארם ו

ריוצמ

ח תלפ

תטי

רגאנ

ת סו

חיבד

ם בישחתמה

ת)איו

הרת


א (ל

ון מז

לי גד

מץ רומת

ד/דועי

ם אי

רי בםריוצמ

ח תלפ

ם ניצר

ויתר

יו

-

ל וד גתתחהפ

תרווצמי

התנומה

2.5

-15

-ת

אוקשמ

ון/מז

התשיי

תעל ע

ת יזו

ארם ו

ריוצמ

ח תלפ

ת נומ

לי ודבג

ם בישחתמה

תדיו

דרטנ

ס

ת)איו

הרת


א (ל

ת ניי

קד ודלע

מת

דוסע

מא

נילה

ת חו

הנת

זרבע

ת לוגד

מות

נומ

ירמח

ב

100

% b

owl

incr

ease

= 3

1% s

ervi

ng in

crea

se,

50%

spo

on in

crea

se=

14.

5%se

rvin

g in

crea

se

116


ע פימו

הא שנו

ח כו

ת צומל

הב

המשי

מה

׳)תשו

י ואר

(ב

וגירד

Maj

or

Sys

tem

atic

Rev

iew

s:

Co

chra

ne,

US

Pre

ven

tive

S

ervi

ces

Task

Fo

rce,

Tas

k F

orc

e o

n C

om

mu

nit

y P

reve

nti

ve S

ervi

ces

Ind

ivid

ual

stu

die

s

Par

tner

ship

for

Pre

ven

tio

n:

Hea

lth

Po

licy

Pri

ori

ties

, 20

05

US

Inst

itu

te o

f M

edic

ine:

Pre

ven

tin

g C

hild

ho

od

O

bes

ity,

200

5

WH

O E

uro

pea

n

Min

iste

rial

Co

nfe

ren

ce o

n

Co

un

tera

ctin

g O

bes

ity,

Nov

emb

er, 2

006

Imp

act

of

the

Inte

rven

tio

n

הדימה

ת יבסב

ש מו

שיד דועי

ם ביי

חיום

ליודמב

קויחי

ל

3-

--

א שנו

ת א

ולכל

ליה

מד ה

עלם

דוקי

ל ול כ

ה,ניתכ

בנה

משהה

קויחי

לתביו

חיות

ויומד

ת)איו

הרת


א (ל

ת יעמנ

ך: פו

ההפן

הויןמצ

ת ירמכ

ד דועי לםניועיד בשמו

שייא

ברא

לזון

מ

-

פרסה

ת בי

ת יבסב

ב

ך נוחי

התלל

הכא

רי בםחיי

ח ורלא

םדימו

לי ה

תניוכתב

4.5

Com

mun

ity T

ask

For

ceת

לצמ(ה

ת איו

רדי

ין שא

א מצ

ת בי

ת ויורב

תעבה

ך מו

ת ל

I׳)’

ף גו

ל קשמ

ר מו

שי לתריו

ספ קיןת

וי ש עאה

רי בנה

תזו לוךינח

ת ויוהג

תנ ה

ת א

פרשל

16םדימי

תל ה

שלה

ילאכ

ה

-א

שנו בםדימו

לית

ניווכתש

א ודלו

ק פי

סמ

ת שו

דיקמ

ת או

ריב

ה, ונתז

אי שנו ללב

ת משו

תת

ויוילפע

ת טנ

קוה

טי רג

אנזן

מא(s

eden

tary

ה (יבשה י

יכצר

מה

ת:ניו

נובי

ת איו

רםכיי

נוחי

ם ריסמ

ת בר

העת

יכצר

ר פו

שים (

תייורשקת

ב-ר

ף) גו

ל קשמ

א ל

- תקו

ירת ו

רופי

17תרצ

מ נרה

צו ב

(mul

timed

ia)

-

ת שו

גיץ מו

אית

ראהו

לתניו

שחד

ה, ונתז

אי שנו

ת ניופ

גתלועיפ

ל ול כ

ת,מּו

לושו

ה שר

הכה ו

ירחב

ם רימו

ל ש

ה ובט

א שנו בםמי

איתמ

נהתזו

4-

--

ת ניו

שחד

ת שו

גיץ מלא

ם רימו

ת שר

הכול

ה קסהע

לםמי

איתמ

--

תביב

״ סך

ממן

״זת

בלהג

םביו

ם תיי

שעד לע

5-

--

ד לע

״ סך

ממן

״זת

בלהג

םביו

ם תיי

שעה

חשפ

מ ה

תמבר

ת ויורב

תעה

חווכ ה

םטר

-

ל שו

ביד דועי

תףשו

מתי

חשפ

מ-

--

--

״לכנ

-

ת חו

רו א

תירחב

תתיו

חשפ

מ5

--

-ת

טוחל

התבל

ק בםדייל לועסי

ת מו

הכל,

וכהא

ג סו

בי לג

ת או

ריב

תו יכצר

ת רודיתת ו

לצממו

ה

״לכנ

-

117


ע פימו

הא שנו

ח כו

ת צומל

הב

המשי

מה

׳)תשו

י ואר

(ב

וגירד

Maj

or

Sys

tem

atic

Rev

iew

s:

Co

chra

ne,

US

Pre

ven

tive

S

ervi

ces

Task

Fo

rce,

Tas

k F

orc

e o

n C

om

mu

nit

y P

reve

nti

ve S

ervi

ces

Ind

ivid

ual

stu

die

s

Par

tner

ship

for

Pre

ven

tio

n:

Hea

lth

Po

licy

Pri

ori

ties

, 20

05

US

Inst

itu

te o

f M

edic

ine:

Pre

ven

tin

g C

hild

ho

od

O

bes

ity,

200

5

WH

O E

uro

pea

n

Min

iste

rial

Co

nfe

ren

ce o

n

Co

un

tera

ctin

g O

bes

ity,

Nov

emb

er, 2

006

Imp

act

of

the

Inte

rven

tio

n

הילהקב

ת מק ה

ודידע

וי היג

ת דווע

ת תיו

ונשכ

ח ור א

תמו

קדמה

ך תו

א רי בםחיי

םבישתו

הוף

תשי

--

--

--

-

ון מז

ת שהג

ם עירואי

ביא

ברםתיי

ילקה

--

-ת.

ריוקמח

ת איו

רדר

יעה

ת מו

יוזר ספ

מת

לחהצ

א (ל

ל ו״ח בתתיו

ונשכ

ם)עירואי

ב

--

-

ם צירימת

ת קענ

הם

ליטפ

מל

ר בובע

ם איי

פוהר

ם חיי

ח ורלא

ץ עויי

יאבר

67 ת

איו ראין

--

ר טו

ניץ מר

ת לשוי

רימי

ור געל

ה יעמנ

תי רושי

ף וגו

ל קשמ

ת קר

בציממא

ל ול כ

ם,ווינל

תכואי

--

ם צירימת

ת קענ

הם

תירושי

הסל

בם

רימשו

הםשי

אנל

או ם

קלשמ

ל ע

קלשמ בםתי

חימפ

4-

-ת

אודנ

ס בתפו

תתשבה

ה יכמת

ת ניופ

גתלועי פ

ה,יא

ברה

ילאכ

ם חי

טבומ ליץמר

תה

הוות

ו׳ וכ

קיןת

ף גו

ל קשמ

ל עורמשל

--

BM

I רטו

ני1

ם ניי

תמו

ף קהי

או B

MI ת

קדיב

ת א

להיבק

ר וג בפל

טומ

ל בכ

.US

PS

TF

די ל י

עB

ג רודיה

ל גד

מוף

קהי לכון

סי ה

ובשחי

לי בע

ם ליופ

טמ בקדוי

מא

הו35

≥BM

I

--

תן מB ו

MI ל

שתי

ופקת

ר טו

ניתי

גונה

ת ה

וץיעי

-B

MI l

eads

to

inte

rven

tion.

Hig

h in

tens

ity in

terv

entio

n av

erag

e w

eigh

t los

s:

2.7-

5.5

kg a

t 12

mon

ths

to m

ore

than

2

year

s of

follo

w-u

p)

118



1. Borzekowski DL, Robinson TN. The 30-second effect: an experiment revealing the impact of television

commercials on food preferences of preschoolers. J Am Diet Assoc. 2001;101:42-6.

2. Lewis MK, Hill AJ. Food advertising on British children's television: a content analysis and experimental

study with nine-year olds. Int J Obes Relat Metab Disord. 1998;22:206-14.

3. Glenny AM, O'Meara S, Melville A, et al. The treatment and prevention of obesity: a systematic review

of the literature. Int J Obesity 887:21;715–737. Published in full as NHS CRD report 1997, No 10. A

systematic review of interventions in the treatment and prevention of obesity.

4. Linde JA, Jeffery RW, French SA, Pronk NP, Boyle RG. Self-weighing in weight gain prevention and

weight loss trials. Ann Behav Med. 2005;30:210-6.

5. Wing RR, Tate DF, Gorin AA, Raynor HA, Fava JL. A self-regulation program for maintenance of weight

loss. N Engl J Med. 2006;355:1563-71.

6. Raynor HA, Niemeier HM, Wing RR. Effect of limiting snack food variety on long-term sensory-specific

satiety and monotony during obesity treatment. Eat Behav. 2006;7:1-14.

7. Town R et al. Economic incentives and physicians' delivery of preventive care: a systematic review. Am

J Prev Med 2005;28:234-40.

8. Kane RL et al. A structured review of the effect of economic incentives on consumers' preventive

behavior. Am J Prev Med 2004;27:327-52.

9. Cullen KW, Eagan J, Baranowski T, Owens E, de Moor C. Effect of a la carte and snack bar foods at

school on children's lunchtime intake of fruits and vegetables. J Am Diet Assoc. 2000;100:1482-6.

10. Cullen KW, Watson K, Baranowski T, Baranowski JH, Zakeri I. Squire's Quest: intervention changes

occurred at lunch and snack meals. Appetite. 2005;45:148-51.

11. Greves HM, Rivara FP. Report card on school snack food policies among the United States' largest

school districts in 2004-2005: Room for improvement. Int J Behav Nutr Phys Act. 2006;3:1.

12. French SA. Public health strategies for dietary change: schools and workplaces J Nutr 2005;135:910-12.

13. Tan D et al. Weight management in general practice: what do patients want? Med J Aust 2006;185:73-5.

14 Ashley JM et al. Weight control in the physician's office. Arch Intern Med 2001;161:1599-604.

15. Wansink B, van Ittersum K, Painter JE. Ice cream illusions: bowls, spoons, and self-served portion sizes.

Am J Prev Med. 2006;31:240-3.

16. Guidelines for school health programs to promote lifelong healthy eating. Centers for Disease Control

and Prevention. MMWR Recomm Rep. 1996;45:1-41.

17. Lowe CF et al. Increasing children’s fruit and vegetable consumption:a peer-modeling and rewards-

based intervention. Eur J Clin Nutr 2004;58:510-22.

119

נספח 8: סיכום הביסוס הראייתי להתערבויות לטיפול בהשמנה מניעה וטיפול בהשמנה

נספח 8: סיכום הביסוס הראייתי להתערבויות לטיפול בהשמנהאשנו

וגירד

ה מוגלד

) תתי

טשי

ה ירקס

ת חיו

הנאו

רן קקו לתירקס

/(20

06ת

שנמ

ת דיו

קנם נייקרימאה

ה משי

מה

ת חוכו

הענימ

תי רושי

ל

ה הבו גתכואי בםרימאמ

או ם ריקבומ

ם ריקחמ

) (םעיי

משמ

-חד

ם תיי

פיצת

ת/תיו

טשי

א לתרוקיס

םריחא

ם פיגו

ת חיו

הנתרועה

ן/כימו

סי Im

pac

t fa

cto

r o

fIn

terv

enti

on

תקודיב

BM

I תידמד

1.8

US

PS

TF

די ל י

עלץ

מהו

.(B

ת איו

רתמ(ר

ם ריוגמב

לת.

רודית

ה ינצו

א ל

ם ג

ת*דיו

קנ ה

תחיו

הנ בלץ

מהו

ה על

מם ו

תיישנ

ל מגי

ם דיילל

(A3 תאיו

רתמ(ר

--

1 *2

BM

I lea

ds to

in

terv

entio

n.

Hig

h in

tens

ity

inte

rven

tion

aver

age

wt.

loss

: 2.

7-5.

5 kg

at 1

2 m

onth

s to

mor

e th

an 2

yea

rs o

f fo

llow

-up)

טן בקף

הית

ידמד

(WC

)1.

8ה

טרמ בועיצבב

ך מתו

US

PS

TF

ת. כזי

מרה

מנש ה

ודמלא

ת דיו

קנ ה

תחיו

הנ בלץ

מהו

םריוגמב

ל

(A3 תאיו

רתמ(ר

-ם

דייל בטן

בקף

הי בתרועז

הי במך

תו*

וי יבבנ

BM

I תמעו לרון

תהי

ב קע

ת סיו

לווכבא

ת ליבוטמ

ת ונמסת

ר טו

ניוב

ת נושו

*3-

ף קהי

ס חת י

ידמד

(WH

Rם (

נייתמו

ן-טב

3-

ל ש

ת ורקבי

ה-קר

מר קמח

ב 5

2-מ

ם קי

בד נ

30,0

00כ-

ק בה

מור שק

א מצ

נת,

נודימ

פי קת ה

בין ל

WH

Rין ברג

דומו

ם)פי

קתלה

BM

I ןבי

א לאך

ב (ל

- 4

-

ון כא

די בוליפ

טן וחו

אבת

רוח א

תלומח

ובח

רו-ה

צבמ לתרושו

קה

(moo

d)

2.5

ת מ(ר

ת דיו

קנ ה

תחיו

הנ בלץ

מהו

(B3 תאיו

ר-

--

-

וי ינש לתנווכמ

ת רכ

העם

לישו

מכי ותגונה

תה

נוישי

לרך

בד

2.5

ת מ(ר

ת דיו

קנ ה

תחיו

הנ בלץ

מהו

(B3 תאיו

ר-

--

-

120

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 8: סיכום הביסוס הראייתי להתערבויות לטיפול בהשמנה

אשנו

וגירד

ה מוגלד

) תתי

טשי

ה ירקס

ת חיו

הנאו


/(20

06ת

שנמ

ת דיו


ה משי

מה

ת חוכו

הענימ

תי רושי

ל



ם ריקחמ

) (םעיי

משמ

-חד

ם תיי

פיצת

ת/תיו

טשי

א לתרוקיס

םריחא

ם פיגו

ת חיו

הנתרועה

ן/כימו

סי Im

pac

t fa

cto

r o

fIn

terv

enti

on

תלועופ

ן, משו

ת דל

ה טיא

דאו

ן, בוחל

ת ירתע

ת חת

ת (מו

מיח פתדל

ם ור גשל

ה חשג

הך)מסמו

עי צוקמ

1ה

תשוו

ה(2

002)

רן קקו

לתירקס

ת מעו למן

שות

לו דתטו

יאד

ב קמע

ר חלא

ת, רוח א

תטו

יאד

א ל

ם.שי

ודח

18-

, ו12

,6ל ש

ת טו

יאהד

ין בקבה

מול בד

הצא

מנ

ת. נושו

ה (2

006)

ת דיו

קנ ה

תחיו

הנב

ת דל

ה טיא

דםריוגמב

לצה

מלהו

ה ופ

קת לבון

חלת

ירת עאו

מן שו

ת איו

רתמ(ר

ם שי

ודח

12 עד

ל ש

(B2

ם ריקמח

ל ש

ת ספ

נוה

ירקס

ל בד

האה

מצ (2

006)

ם ריקבומ

ת מו

מיח פתלו דתטו

יא דתובטל

6ר חלא

מן שו

ת לו דתמעול

א לל

כו הפ

ם ליבד

ההך א

ם,שי

ודח

ה.שנ

ר בוכע

ם תיי

עומשמ

,200

6 תשנ

מר קמח

בת

לו דתטו

יא דבין

ה שוו

שהת

לו ד

ת,מו

מיח פתלו ד

מן,שו

ת רועז

הנת

טויא

ודת,

ריולוק

6ך שמ לתחו

רו א

פיליחתב

ם ליבד

הלותג

הלא

ם, שי

ודח

ת ויורב

תעהה

ין בםקי

בהמו

ל ש

ה ידיר

ה תצפ

נלןכו(ב

ף).גו ה

קלשמ ב

9.9%

-6.8

% 5

0,00

0- כלל

שכר קמח

בהן

שלה

טיא

הדש

(WH

I) םשי

נוי יב רלה

כלן ומשו

ת דל

ה תהיי

7ך ורלא

ם נידג

ת וקו

ירת,

רופי

ל קשמ בדה

ריה י

תצפ

נם,

ניש

ת סי

ח, יםגישהי

העל

ה ירמשו

*.תורקבי ה

תוצקב

ל

-*5

-8

* W

HI:

1 yr

. wei

ght l

oss:

1.

9 kg

7

year

loss

: 0

.4 k

g.

ד/מד

ם עטה

יאד

וךמ נמי

קלי גסמעו

1

(200

7)רן

קקו

לתירקס

--

ד עכושמשנ

ם ריקבומ

ם איי

קר א

םריקמח

629םשי

ודח

6ה

ידיר

ג ק״

1.1

ר שא

ת מעו לקל

שמב

ת טו

יאהד

םתיי

ונתז

ם ביסי

(die

tary

fibe

r)3

--

ת כומתו

ת גיו

לומיו

ידאפ

ת ויועד

ין לב

ם ביסי

ת ילאכ

ין בוךהפ

השר

קב

ם ריקמח

ך א

ף,גו ה

מןשו

ף וגו ה

קלשמ

ם, כוסי

לם.

קילוח

ר ת יוםתיי

בוער

תה

ר תי

עזון

מת

ספהו

במך

תור חב

מה

ט.ריתפ

לםביסי

9-

ת ניופ

גתלועיפ

1 4

3 של

ה ירקס

ס סי

בעל

ת בע

קורן

קקו

לתירקס

ם, ריקמח

ל וללח

ה שוי

עתניופ

גתלועישפ

ה טיא

דם עובילש באך

ן, קט

וי ינש

ג ק״

1.5

-1.1

ל ש

ה תחהפ

ליא

תבת)

לועיהפ

ת צומר

לנם

תאבה

)

- N

atio

nal- בםמי

שו ר

2700

כ-ב קר

בת

צואר

בW

eigh

t Los

s R

egis

try

ג ק״

33.

1 צע

מומ ברזו

שת,

ריהב

ל ש

ה ידיר

ל עורמש לחו

ליהצ

וא

מצ נ

ם,ניש

5.8

ך שמ ב״ג

ק 1

3.6

ע בוש לתריו

לוק

2,6

20ם

איצימו

שת.

ניופ

גתלועיבפ

ת קו

ד30

ל עתצוליממ

ת דיו

קנ ה

תחיו

הנה

ם מי

פעש

מח

ת חו

לפם,

ביות

ניופ

גתלועיפ

10ע.בושב

״גק

1.5

-1.1

ל קשמ בתה

חהפ

וףהג

121


אשנו

וגירד

ה מוגלד

) תתי

טשי

ה ירקס

ת חיו

הנאו


/(20

06ת

שנמ

ת דיו


ה משי

מה

ת חוכו

הענימ

תי רושי

ל



ם ריקחמ

) (םעיי

משמ

-חד

ם תיי

פיצת

ת/תיו

טשי

א לתרוקיס

םריחא

ם פיגו

ת חיו

הנתרועה

ן/כימו

סיIm

pac

t fa

cto

r o

f In

terv

enti

on

ליכל

-ץ עויי

1ץ עו ייעל

ץ ליממ

US

PS

TF

ה-ת

מנש ה

ליבע

לביכימר

ב-ור

ר דית

ץ עו יי

.(Bת

מבר

ה לצ

מ(ה

ר תי

ש ודלח

1-2

ל ש

ת רודיתב

ה) שנ

הרך

או לםמי

פע 1

2-26

)ם

ציעו יי

11מ-

ר ת יוילועמ

ה הי

ת בימר

ה. שנ

בתחו

פאו

לו כל

ת צומר

הנת

ויורב

תעהה

ה תחהפ

די יע

ת יעקב

י, מעצ

ר טו

נים

מירולג

ת סו

חתיי

הל,קשמב

ד יצ כנון

תכ, ונוי

שיבי

עכמ

ך א

ם,חיי

החור א

וייינש בידמתלה

ב כימר

ל עיעצב

להה

היתן

ניא

ולר שו

קה

היש

ה אל

ין מב

ם וייסמ

ל.קשמ בתה

חהפ

ל

--

ץ עוהיי

פי או

בי לג

US

PS

TF

ב-ט

רופי

ין א

ם, ביי

טיניוגק

ת נורוק עעל

ת תשהו

ם א

ר,מלו(כ

ם)תיי

גונה

ת-ה

םביי

טיניוגק

או

BM

I רטו

ניה

רא)

ל)עיל

תי או

רי בועיר א

וליצנ

ץ עו ייתן

מ לנןכומ

ה תחהפ

א שנוב

קלשמב

4-

Nat

iona

l Wei

ght- ה

חיק לססי

בעל

Con

trol

Reg

istr

y

11-

ביטי

ניוגק

ל פו

טי-

די ין שא

ה ול ערןקקו

לתירקסמ

ר.קמח

התלועימו

לתחו

וכה

ל בד

הצא

מ 12

דישוו

ר קמח

ם ליובס הםשי

אנב קר

בקבה

מול פו

טירו

עבש

ר תת י

מנשמה

לו קששנ

כת,

עובוש

10 של

ם.שי

ודח

18 חר

לא

-12

ת אפ

שו ה

גילוכוסי

פוליפ

טת

טשי

ה: דר

הג c

ogni

tive)

ם תי

עוומ

ה יבשח

סי פו

דתנושל

.(res

truc

turin

g 6

0%ק

רםפי

קשמ

די שוו

הקר

מח ה

אימצ

מ 1

8 חר

לאר קמח

ברושא

שנל פו

טי ה

תוצקב

מם.

שיודח

10.

7 kg

diff

eren

ce a

t 18

mon

ths

תי גונה

ת ה

וליפ

ט1

ה ול ערןקקו

לתירקסמ

ב לושי

.*לה

עימו

ת בוער

תהה

שת

לועיופ

ה טיא

דנוי

שים

עטה

שיה

ה ולגד

ה תחהפ

למה

גרת

ניופ

גת

מעו לוף

הגל קשמ בתר

יוד.

לב בתניופ

גתלועיופ

ה טיא

ד

-ל עצה

ליממ

14C

DC

ה-מ

ה ירקס

ת לוולהכ

ת תיו

גונה

ת ה

תגיו

טטר

סא

ת יכצר

ף, גו ה

קלשמ

ל ש

מי עצ

ר טו

ניה

טלישי והו

זית,

ניופ

גתלועיופ

ון מז

ר, ת-יתילאכ

ם רימג

הםוייירבג

ם ריי

שאפ

ת נורות פתיריצי והו

זיה

יכמת

ת כוער

מ בתרועז

הי, ותעיו

לבץ.

ממא

בועסי

לתתיו

ברחת ו

תיוחשפ

מ

ת אפ

שו ה

גילוכוסי

פוליפ

טת

טשי

ה: דר

הגס

חתיי

להלי

מבת (

גונה

תהה

סי פו

דת א

תנושל

ם לילושע

ט פר

השל

ם תיי

יבשח ה

םשי

ורשל

ת)ויוהג

תנהה

ת א

ללחו

ל**

14-*

13

*2.5

kg

wei

ght

loss

rel

ativ

e to

pl

aceb

o

122


אשנו

וגירד

ה מוגלד

) תתי

טשי

ה ירקס

ת חיו

הנאו


/(20

06ת

שנמ

ת דיו


ה משי

מה

ת חוכו

הענימ

תי רושי

ל



ם ריקחמ

) (םעיי

משמ

-חד

ם תיי

פיצת

ת/תיו

טשי

א לתרוקיס

םריחא

ם פיגו

ת חיו

הנתרועה

ן/כימו

סי Im

pac

t fa

cto

r o

fIn

terv

enti

on

תי/גונה

ת ה

וליפ

טתי

גונה

ת-ה

ביטי

ניוגק

CB

T (C

ogni

tive

beh

avio

ral

ther

apy)

1ה ול ערןקקו

לתירקסמ

ף וא

ה ילועמ

ת בוער

תהה

שת

בוער

תהה

ת מוצשע

כרה

גבתה

וי ינש

ם עטה

שי ה

ובילש

ה. בר

וגה

ה מציהע

ת ניופ

גתלועיופ

ה טיא

ד*.תחו

צלהה

ת א

--

13

ת. מו

ודק ה

תטו

שי ה

תיש

ב לושי

:CB

Tת

דרהג

ם תיי

שבמח

ם כיליתה

ון יב לתלב

שמ

זו ה

טשי

ר מו

שיה/

רזיהה

ד יע

ת שג

להם

עירימפ

הל ש

ת שודמח

ה ניהב

ת דד

עומל ו

קשמה

(cog

nitiv

e re

stru

ctur

ing)

ה יבשחה

beh

avio

ral) תשו

חדת

שיואי

ת ויוסתנ

וה(e

xper

imen

ts

*4.9

kg

wei

ght

loss

rel

ativ

e to

di

et a

nd P

A a

lone

ם קיי

תי ופ

תרל פו

טיO

rlist

atל:

ראשבי

1.2

ל ערןקקו

לתירקסמ

:Orli

stat

כו שמשנ

ם ריקמח

11 ססי

בת

בוער

תשה

א מצ

נה,שנ

ת חו

לפ 2

.7ל ש

ה תחהפ

ה (ילועמ

ה צא

מנ

ח ורבא

ם וייינש

ם עובילש ב

ג)ק״

ם.חיי

-ה עד

תוש

CD

Cה-

מה

ירקס

ת דע

לה

סנו

ם א

תפו

רות בפל

ט לכון

נ14יללע

6ת

חולפ

ך שמ בםחיי

החורבא

וי ינש

ברדומשם ו

שיודח

ם מי

קייB ו

MI

27 או

BM

I 3

0-ב

או ה

מנשלה

ון יכס

מי ור גניש

ת חו

לפה.מנ

שלה

ת רושו

ק ה

תלומח

16-1

4O

rlist

at: -

2.7

kg w

ith li

fest

yle

chan

ges

at o

ne

year

.

ריטיא

ברגי

וריר כוליפ

ט1

ל עצה

ליממ

רן קקו

לתירקס

ם עםליופ

טמ ברגי

רוכי

ל פו

טיח

תוני ה

ת.תי

עומשמ

ה מנ

שה

21 של

ת צע

מומ

ה תחהפ

ליא

הבת

מעו(ל

ם ניש

ה ונמש

ר בוכע

ג ק״

.(תרוח א

תטו

שי בקל

שמ ביה

ליע

ת מסוי

מה

טשי

ה צא

מ נלא

ת חו

טיבב

ת ולועיבי

ה ינטי

הצש

ת.רוח א

תטו

שית

מעול

-ם

עםליופ

טמ ללץ

מהו

גי וריר כוליפ

ט*

ם עלה

לאאו

BM

I40

ת בע

נו ה

להמח

ם עאך

,BM

I35

ת, כר

סום,

דחץ

לתר

ן יגו כ

ה,מנ

שמה

ם דו

ת ונמסת

או ם

בדם

נימשו

ר תי

ה.ינש במה

שינ

*19-

18 2

1 kg

loss

af

ter

8 ye

ars

as

com

pare

d w

ith

conv

entio

nal

trea

tmen

t

123


אשנו

וגירד

ה מוגלד

) תתי

טשי

ה ירקס

ת חיו

הנאו


/(20

06ת

שנמ

ת דיו


ה משי

מה

ת חוכו

הענימ

תי רושי

ל



ם ריקחמ

) (םעיי

משמ

-חד

ם תיי

פיצת

ת/תיו

טשי

א לתרוקיס

םריחא

ם פיגו

ת חיו

הנתרועה

ן/כימו

סי Im

pac

t fa

cto

r o

fIn

terv

enti

on

עסיי

מה

ם ורלג

ם אתהב

פארו

ץ עויי

2.3

ת מ(ר

ת דיו

קנ ה

תחיו

הנ בלץ

מהו

(B2 תאיו

רך ער

שנ R

CT

ר קמח

בת

איקר

אנוופ

הקמר

דנב

ם ליופ

טמם ו

נימש

ם ליופ

טמ

ת בל

ק לםבד

ם נימשו

ר תם י

עך-

ס בםאי

ופ ר

60י (וא

רפץ עויי

תי ונתז

ץ עו ייתבל

קול

ל) הכ

ת-לו ע

ת).איו

ונתז

די ל י

(עאי

פוהר

ץ עוהיי

ל ש

ת לועימו

הת

מעו לבה

הר בהה

בו גאה

מצנ

ת. אי

ונתז

די ל י

עתן

ניש

ץ עוהיי

-ט

עומי

והל ו״ח בצע

תב ה

קרמח

שהה בד

עוה

ה ינטקמ

בו פו

תתששה

ם אי

ופהר

ל ש

סי חהי

20אל

שרי יגב

לכוער

ת א

-

איונתז

די ל י

עוץיעי

2.3

״לכנ

--

--

ג/לוכוסי

פדיל י

עוץיעי

ם חו

ת בטר

יאיכספ

תיגונה

ת-ה

ביטי

ניוגק

2.3

״לכנ

--

--

ם צירימת

ת קענ

הם

תירושי

הסל

מם/

רימשו

הםשי

אנל

קלשמ בםתי

חימפ

1.2

ם ליעימו

או מצ

נםצירימתה

ל ש

ה יעמנ

לו כל

ר וקצ

החטוו

לת

לו ערה

חזהו

י: ספ

כסד

הפה

דנס בתפו

תתשהה

מי ד

ת א

יגששה

מי לאו

ם, פי

תתשמל

עו.קב

שנת

רוטמה

--

28-

ם קו

מ בתויורב

תעה

דהבוהע

1או

ת ח א

עלץ ליממ

TF

CP

Sדו

ועשנ

ת או

הבת

שוגימה

ר תיו

תי:גונה

ת ה

נוישי

ל וללח

ר ביהג

לתכיו

נוחי

ת גיו

טטר

סא

ה ונתז

ת דואו

ע יד ה

תא

ת גיו

טטר

ס א

ת,ניופ

גתלועיופ

ת תיו

ברחת ו

תיוגוי

נהתה

או שי

איץ עו יי

ר,תהי

ין ב

ת,לוולהכ

ם שיי

אים

רישו

כית

ניי ב

תי,וצקב

ה יפ

שח ה

תבע

ה טליש

ון כג

)ם,

קייזו

חתן

מץ/

רומת

,(םוייירלג

ם עכה

מית

ת כוער

מת

ניי באו

ה חשפ

מני

באו

ם ריח א

םדיובע

ת/תיו

יבסב

ת גיו

טטר

ס א

כןו

ר פו

שיון כג

ת ניו

דימ

ת יעקב

מן וז

תתיו

שתא ו

רי בזון

מת

נומי

זת

ניופ

גתלועי פ

ועיצלב

--

21-1

.8 to

11.

8 kg

w

eigh

t los

s ra

nge

124


אשנו

וגירד

ה מוגלד

) תתי

טשי

ה ירקס

ת חיו

הנאו


/(20

06ת

שנמ

ת דיו


ה משי

מה

ת חוכו

הענימ

תי רושי

ל



ם ריקחמ

) (םעיי

משמ

-חד

ם תיי

פיצת

ת חיו

הנת/

תיוטשי

א לתרוקיס

םריחא

ם פיגו

תרועה

ן/כימו

סי Im

pac

t fa

cto

r o

fIn

terv

enti

on

האפמר

לץחומ

ת/תיו

טשי

ת ויורבעתה

ה ירקס

ת קו

דיב

ד׳)וכ

BM

I)-

ע ידמ

די ין שא

ע קב

US

PS

TF

ם דייל

ק דולב

(Iת

לצמ(ה

םריבג

תמו

--

ת ויורב

תע הדר

יע הוא

הצה

מללה

ע קהר

22ת)

אוהב

ת רושו

בשדג

מוש

פי (כ

ת לועימו

-

תליכל

- 1

8)א

שנו ברןקקו

לתירקסמ

ע ידמ

די ין שא

ה ול ע

ם)ריקמח

ת ניטפר

ה טשי

ל עיץמל

להדי

כ(2

006)

ה לל

שכת

ספנו

ת תי

טשי

ה ירקס

ם ניש במו

סורשפ

ם ריקמח

37

ה קנ

סמ לעה

גי ה

2003

-197

5(2

006)

ל נ״ להה

ז

--

23 24

-

תיחשפ

מל פו

טי2.

5 (B

1 תאיו

רתמבר

ץ (מל

הו(2

006)

ת דיו

קנ ה

תחיו

הנב

די ין שא

ין צומ

רן קקו

לתירקסב

(200

3)ת

תיחשפ

מה

שלגי

ת איו

ר

-א

ולה

חשפ

מ ה

כל בפל

ט ללץ

ממו

*ץ ממא

כז לר

ץ מל

מון. מש ה

לדבי

ק ר

ח, ליהצ

ליה

בצטי

מות

לובע

ת חו

שפמב

ל כל

יי ח

ח ור א

ת א

תנוש לתנווכמה

ה. חשפ

מה

*25

-

ך״סמ

מן ״ז

ת בל

הג2.

5ת

מבר

ת (דיו

קנ ה

תחיו

הנ בלץ

מהו

(B3 תאיו

ר P

lane

t Hea

lthת

ניוכת

ה חליהצ

ת ריהב

ת צואר

בה

מנשהה

די ממ

ת א

טיןקלה

ת נו ברב

ק בתקבה

מוה

ורבצ

א הי

ת ניוכת ה

ר.ספ

התביב

ל עיהי

ב כימר

האך

ת, צירו-ע

רבה

פייהצ

ת טנ

ק ה

יה ה

תרביו

ה.יזי

לווטב

-

26

In th

e in

terv

entio

n gr

oup

girls

, the

od

ds r

atio

for

the

prev

alen

ce

of o

besi

ty w

as

0.47

, and

the

OR

fo

r re

mis

sion

of

obes

ity w

as 2

.16.

םדייל בתויורבעתהה ו

ירקס

ת קודיב

תניופ

גתלועיפ

--

500

מ-ר ת יורב

ק ב

RC

Tב-

ם דייל

ני ג

36ב-

ם דייל

ה בר

וע ה

םבה

ד, לנ

טקו

סב

30 שך

מ בתניופ

גתלועיפ

ש לוש

ל ש

ת רודית ב

ת,קו

דיו שה

ם ניבג

ע, בוש בםמי

פעם

עחד

, יתבוער

תהה

ת וצקב

בך שמ בתבי לתכינוחי

ת ניוכת

ל בד

הצא

מ נלא

-ת

עובוש

24

או 6

ר חלא

BM

I- בקבה

מום.

שיודח

12

-

27

-

125



1. U.S. Preventive Services Task Force. Screening for and Management of Obesity in Adults: Draft Recommendation Statement. AHRQ Publication No. 11-05159-EF-2. http://www.uspreventiveservicestaskforce.org/draftrec5.htm, 2011.

2. Lau DCW et al. 2006 Canadian clinical practice guidelines on the management and prevention of obesity in adults and children. CMAJ 2007;176 (8 Suppl): Online 1-117.

3. McCarthy HD. Body fat measurements in children as predictors for the metabolic syndrome: focus on waist circumference. Proc Nutr Soc. 2006 Nov;65(4):385-92.

4. Yusuf S et al. Obesity and the risk of myocardial infarction in 27,000 participants from 52 countries: a case-control study. Lancet. 2005;366:1640-9.

5. Howard BV et al. Low-fat dietary pattern and weight change over 7 years: the Women’s Health Initiative Dietary Modification Trial. JAMA 2006;295:39-49.

6. Pirozzo S, Summerbell C, Cameron C, Glasziou P. Advice on low-fat diets for obesity. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2006 Issue 2.

7. Truby H et al. Randomised controlled trial of four commercial weight loss programmes in the UK: initial findings from the BBC "diet trials". BMJ 2006;332:1309-14.

8. Nordmann AJ et al. Effects of low-carbohydrate vs low-fat diets on weight loss and cardiovascular risk factors: a meta-analysis of randomized controlled trials. Arch Intern Med (2006) 166: 285–293.

9. Slavin JL. Dietary fiber and body weight. Nutrition 2005;21:411-8.

10. Phelan S, Wyatt HR, Hill JO, Wing RR. Are eating and exercise habits of successful weight losers changing? Obesity (Silver Spring) 2006;14:710-6.

11. Institute for Clinical Systems Improvement, Preventive Services for Adults, October 2006. http://www.icsi.org/guidelines_and_more/guidelines__order_sets___protocols/preventive_health_maintenance/preventive_services_for_adults/preventive_services_for_adults__11.html

12. Stahre L, Hallstrom T. A short-term cognitive group treatment program gives substantial weight reduction up to 18 months from the end of treatment. A randomized controlled trial. Eat Weight Disord. 2005;10:51-8.

13. Shaw K, O'Rourke P, Del Mar C, Kenardy J. Psychological interventions for overweight or obesity. The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2006, Issue 2.

14. Serdula MK, Khan LK, Dietz WH. Weight loss counseling revisited. JAMA 2003; 289: 1747-50.

15. Padwal R, Li SK, Lau DCW. Long-term pharmacotherapy for obesity and overweight. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2006 Issue 2.

16. Anjali J. Treating obesity in individuals and populations. BMJ 2005;331:1387-9.

17. Padwal RS, Majumdar SR. Drug treatments for obesity: orlistat, sibutramine, and rimonabant. Lancet 2007;369:71-77.

18. Colquitt J, Clegg A, Loveman E, Royle P, Sidhu MK. Surgery for morbid disease. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2006 Issue 2.

19. Snow V et al. Pharmacologic and Surgical Management of Obesity in Primary Care: A Clinical Practice Guideline from the American College of Physicians. Ann Intern Med 2005;142:525-531.

20. Olsen J et al. Cost-effectiveness of nutritional counseling for obese patients at risk of ischemic heart disease. Int J Technol Assess Health Care 2005;21:194-202.

21. Anderson LM et al. The effectiveness of worksite nutrition and physical activity interventions for controlling employee overweight and obesity: A systematic review. Am J Prev Med 2009;37:340-357.

22. U.S. Preventive Services Task Force. Screening and Interventions for Overweight in Children and Adolescents: Recommendation Statement. AHRQ Publication No. 05-0574-A, July 2005. Agency for Healthcare Research and Quality, Rockville, MD. http://www.ahrq.gov/clinic/uspstf05/choverwt/choverrs.htm

23. Summerbell et al. Interventions for treating obesity in children. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2006, Issue 2.

24. Collins CE, Warren J, Neve M, McCoy P, Stokes BJ. Measuring effectiveness of dietetic interventions in child obesity: a systematic review of randomized trials. Arch Pediatr Adolesc Med 2006;160:906-22.

25. Reilly J. Obesity in childhood and adolescence: evidence based clinical and public health perspectives. Postgrad Med J 2006;82:429-437.

26. Gortmaker SL et al. Reducing obesity via a school-based interdisciplinary intervention among youth: Planet Health. Arch Pediatr Adolesc Med 1999;153:409-18.

27. Reilly JJ et al. Physical activity to prevent obesity in young children: cluster randomised controlled trial. BMJ;333:1041 Epub 2006 Oct 6.

28. Kane RL et al. A structured review of the effect of economic incentives on consumers' preventive behavior. Am J Prev Med 2004;27:327-52.

29. Thomas DE, Elliott EJ, Baur L. Low glycaemic index or low glycaemic load diets for overweight and obesity. Cochrane Collaboration, 2007.

126

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 9: עדכון סקירות שיטתיות למניעה וטיפול בהשמנה (2011-2007)

נספח 9: עדכון סקירות שיטתיות למניעה וטיפול בהשמנה (2011-2007)

שיטה

מהמקורות מבוגרים ובקרב ילדים בקרב בהשמנה וטיפול למניעה שיטתיות סקירות על מתבסס העדכון

הבאים:

Cochrane Collaboration .1

USPSTF (US Preventive Services Task Force) .2

TFCPS (Task Force on Community Preventive Services) .3

סקירות שיטתיות אחרות שהתקבלו בחיפוש ב-PubMed במנוע החיפוש הייעודי לסקירות שיטתיות .4

.obesity control, obesity prevention, obesity treatment :תחת המינוח הבא

The Canadian Best Practices Portal for Health Promotion and Chronic Disease .5

Prevention, Public Health Agency of Canada, 2008

http://cbpp-pcpe.phac-aspc.gc.ca/glossary/all_terms-eng.html

IOM (Institute of Medicine) סקירות .6

(WHO) סקירות ארגון הבריאות העולמי .7

NICE (National Institute for Health and Clinical Excellence) סקירות .8

127

נספח 9: עדכון סקירות שיטתיות למניעה וטיפול בהשמנה (2011-2007) מניעה וטיפול בהשמנה

Comments/LimitationsImpact (BMI)Quality# of studiesReferenceIntervention, Setting

Obesity prevention

Pediatric

< 50% of studies (diet-33%, PA-33%, combined diet/PA-45%) demonstrated significant and positive changes in BMI relative to controls.

Overall inconsistent and short term effects for weight maintenance. Diet & PA interventions may help prevent weight gain in the long term (but no clear trend was detected).

Insufficient

evidence

–38Brown T, Summerbell C. Systematic review of school-based interventions that focus on changing dietary intake and physical activity level to prevent childhood obesity: an update to the obesity guidance produced by the National Institute for Health and Clinical Excellence. Obes Rev 2008 Jul 30.

School- based

Significantly greater effects seen for trials longer than 6 month duration.

Nonsignificant

pooled effect

Low-fair34Kamath CC et al. Clinical review: Behavioral interventions to prevent childhood obesity: a systematic review and metaanalyses of randomized trials.J Clin Endocrin Metab 2008;93:4606-15.

General lifestyle, children and adolescent

No significant anthropometric changes (e.g., weight or BMI change), but behavioral changes (diet, PA, television viewing, parental involvement) did occur.

Insufficient

evidence

–9Campbell KJ, Hesketh KD. Strategies which aim to positively impact on weight, physical activity, diet and sedentary behaviors in children from zero to five years. A systematic review of the literature. Obes Rev. 2007;8:327-38.

Preschool (aged 0-5)

Obesity treatment

Pediatric

Effective interventions dealt with dietary improvement, PA, and usually involved teaching behavioral management principles such as teaching parents and/or children about goal setting, relapse prevention, problem solving, and managing the environment to encourage a healthy lifestyle. 2 of 3 trials tracked both short and long term (12 month) results. Benefits were largely retained at 12 months. Greatest effects in residential and 75 hr interventions in health care settings. More modest results seen in medium intensity (26-75 hr duration) school settings. Little to no effects in low intensity (< 25 hr duration) primary care or internet interventions.

Behavioral interventions Schools (26-75 hrs): 0.4 - 2.1 (pooled 0.82) relative BMI decrease

Health care settings

(26 to 75 + hrs): 1.9-3.3 re. BMI decrease

Behavioral studies:

fair to good

2 SRs, 45 primary studies,18 behavioral trials,

Whitlock EP et al. Effectiveness of weight management programs in children and adolescents. Evidence Report/Technology Assessment No. 170. AHRQ Publication No. 08-E014, Sept 2008.

(Partially based on 2006 NICE review)

Clinical & non-clinical settings (obese children and adolescents aged 5-18)

128

מניעה וטיפול בהשמנהנספח 9: עדכון סקירות שיטתיות למניעה וטיפול בהשמנה (2011-2007)


Maintenance effects of pharmacologic therapy remain are still inadequately documented.

6-12 months of combined treatment: sibutramine reduced BMI by 1.6-2.7kg/m2, and orlistat by 0.5-0.85 kg/m2 relative to behavioral treatment alone

Behavioral-pharmacol.

studies:

fair to good

7

behavioral & pharmacolo-gic

trials



Clinical & non-clinical settings (obese children and adolescents aged 5-18) (cont’d)

Bariatric surgery also reduced sleep apnea and some other co-morbidities, but the cases were too highly selected to broadly generalize.

Laparoscopic adjustable gastric banding reduced BMI in morbidly obese adolescents by an average of 9.4-10.2 kg/m2 one year post surgery

Gastric bypass procedures led to an average reduction of 15-20 kg/m2 one year post surgery

Surgical case studies: Limited

Quality

18 surgical cases

(case series)



Clinical & non-clinical settings (obese children and adolescents aged 5-18) (cont’d)

12 week duration, average 79 minutes parental meeting time. Nine studies reported data for an average 9.6 month follow-up period.

Interventions included well-established child cognitive programs such as the four-pronged stimulus control Cues, Activity, food Intake, Rewards (CAIR), or the Traffic Light diet

Large and significant mean effect size(% overweight) (-0.89),and moderate effect (-0.61) when an unusually long study was removed from the analysis

–16Young KM et al. A meta-analysis of family-behavioral weight-loss treatments for children. Clin Psych Rev 2007;27:240-249

Family

129

נספח 9: עדכון סקירות שיטתיות למניעה וטיפול בהשמנה (2011-2007) מניעה וטיפול בהשמנה


Adults

5 studies 1 year duration

4 studies: 3 -12 months

The 2 long-term effective interventions consisted of intensive implementation, including group sessions designed to promote behavioral change.

Overall conclusion: firm conclusions about effective interventions cannot be drawn.

4/9 studies were significant

(1 short-term and 2 long-term combined interventions, and 1 long-term dietary intervention)

-9 studies:

7 combined diet & PA,

1 diet

(long term),

1 PA

Lemmens VE et al. A systematic review of the evidence regarding efficacy of obesity prevention interventions among adults. Obes Rev 2008;9:446-55.

Behavioral interventions

Includes normal, overweight, and obese subjects who were either healthy or diabetic,

Reduction of glycemic load by 17g glucose equivalents/d was associated with reduced body weight

-45 relevant publications to 2005

Livesey G et al. Glycemic response and health-a systemic review and meta-analysis: relations between dietary glycemic properties and health outcomes. Am J Clin Nutr 2008;87:258S-268S.

Diet: Glycemic load reduction

Orlistat: reduced incidence of Diabetes mellitus (DM), improved blood concentration of total cholesterol and LDL-C, blood pressure and glycemic control in DM patients, but slightly lowered HDL-C and caused gastrointestinal (GI) effects. Note: Meta-analysis (MA) included Sibutramine and Rimonabant but they have not been here as they have been discontinued due to adverse effects.

Weight loss (kgs)

Orlistat: -2.9

Sibutramine: -4.2

-30 studies:

16 Orlistat,

1-4 yr. duration

Rucker D et al, Long term pharmacotherapy for obesity and overweight: updated meta-analysis. BMJ 2007;335:1194-9.

Long-term pharmaco-therapy

130

מניעה וטיפול בהשמנה סיכום

מראי מקום

1. Flegal KM et al. Cause-specific excess deaths associated with underweight, overweight, and obesity. JAMA 2007;298:2028-37.

2. World Health Organization. Fact sheet N°311 September 2006 Obesity and overweight.What are overweight and obesity?

3. Pender JR, Pories WJ. Epidemiology of obesity in the United States Gastroenterol Clin North Am 2005;34(1):1-7.

4. Ball K, Crawford D. Socioeconomic status and weight change in adults: a review. Soc Sci Med 2005;60(9):1987-2010. Epub 2004 Nov 11.

5. Jafar T, Qadri Z, Islam M, Hatcher J, Chaturvedi N. Rise in Childhood Obesity with Persistently High Rates of Under-nutrition among Urban School Aged Indo-Asian Children. Arch Dis Child. 2007 Oct 17.

6. Bertoncello C, Cazzaro R, Ferraresso A, Mazzer R, Moretti G. Prevalence of overweight and obesity among school-aged children in urban, rural and mountain areas of the Veneto Region, Italy. Public Health Nutr. 2007 Oct 17:1-4.

7. Chrzanowska M, Koziel S, Ulijaszek SJ. Changes in BMI and the prevalence of overweight and obesity in children and adolescents in Cracow, Poland, 1971-2000. Econ Hum Biol. 2007 Aug 30.

8. Hernandez-Valero MA, Wilkinson AV, Forman MR, Etzel CJ, Cao Y, Barcenas CH, Strom SS, Spitz MR, Bondy ML. Maternal BMI and Country of Birth as Indicators of Childhood Obesity in Children of Mexican Origin. Obesity (Silver Spring). 2007;15:2512-9.

9. James J, Thomas P, Kerr D. Preventing childhood obesity: two year follow-up results from the Christchurch obesity prevention programme in schools (CHOPPS). BMJ. 2007;335:762. Epub 2007 Oct 8.

10. Liu JM, Ye R, Li S, Ren A, Li Z, Liu Y, Li Z. Prevalence of overweight/obesity in Chinese children. Arch Med Res. 2007 Nov;38(8):882-6. Epub 2007 Aug 20.

11. Allison A. Hedley, Cynthia L. Ogden, Clifford L. Johnson, Margaret D. Carroll, Lester R. Curtin, Katherine M. Flegal, Prevalence of Overweight and obesity Among US Children, Adolescents, and Adults, 1999-2002. JAMA. 2004;291:2847-2850.

12. Prevalence of Overweight Among Children and Adolescents: United States, 1999-2002. http://www.cdc.gov/nchs/products/pubs/pubd/hestats/overwght99.htm 26.10.07 .

13. Ekelund U, Ong K, Linné Y, Neovius M, Brage S, Dunger DB, Wareham NJ, Rössner S. Upward weight percentile crossing in infancy and early childhood independently predicts fat mass in young adults: the Stockholm Weight Development Study (SWEDES). Am J Clin Nutr 2006;83(2):324-30.

14. Wieca JL et al. When children eat what they watch: impact of television viewing on dietary intake in youth. Arch Pediatr Adolesc Med 2006;160:436-42.

15. Preventing childhood obesity: Health in the Balance, 2005. Institute of Medicine. www.iom.edu.

16. Temple JL et al. Television watching increases motivated responding to food and energy intake in children. American Journal of Clinical Nutrition 2007; 85: 355-361.

131

סיכום מניעה וטיפול בהשמנה

סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון 1999-2001, חלק א׳, ממצאים כלליים, המרכז הלאומי לבקרת מחלות .17ושירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות, נובמבר.

18. MABAT National Health and Nutrition Survey in Youth 2001-3 Part, Israeli Center for Disease Control. Israeli Ministry of Health.

19. Huerta M et al. Ten-year trends in obesity among Israeli schoolchildren: 1-2000. Acta Paediatrica April 2006:95(4):444-449.

20. Ginsberg GM, Rosenberg E. Mortality and monetary costs attributable to obesity in Israel. Accepted by the Israel Journal of Health Policy Research, August 2011.

21. Dana P. Goldman, David M. Cutler, Baoping Shang, and Geoffrey F. Joyce. “The Value of Elderly Disease Prevention," Forum for Health Economics & Policy: 2006;9 (2):(Biomedical Research and the Economy), Article 1. http://www.bepress.com/fhep/biomedical_research/1.

22. Ogden CL et al. Prevalence of overweight and obesity in the United States, 1999-2004. JAMA 2006;295(13):1549-55.

23. Adam TC, Epel ES. Stress, eating and the reward system. Physiol Behav. 2007 Jul 24;91(4):449-58. Epub 2007 Apr 14. Review.

24. Levitsky DA, Youn T. The more food young adults are served, the more they overeat. J Nutr. 2004 Oct;134(10):2546-9.

25. Petrie JR, Cleland SJ, Small M. The metabolic syndrome: overeating, inactivity, poor compliance or ‘dud' advice? Diabet Med. 1998 Suppl 3:S29-31.

26. Hill JO, Peters JC. Environmental contributions to the obesity epidemic. Science. 1998;280:1371-4.

27. Lucas AR. The eating disorder “epidemic": more apparent than real? Pediatr Ann. 1992;21:746-51.

28. Division of Nutrition and Physical Activity. Research to Practice Series No. 2: Portion Size. Atlanta: Centers for Disease Control and Prevention, 2006.

29. Donath SM. Who's overweight? Comparison of the medical definition and community views. Med J Aust 2000;172:375-7.

30. Aronne LJ. Classification of Obesity and Assessment of Obesity-Related Health Risks. Obesity Research 2002; 10:105S-115S.

31. Getz GS, Reardon CA. Nutrition and Cardiovascular Disease.Arterioscler Thromb Vasc Biol. 2007; Epub ahead of print.

32. Baalbaki HA, Bell DS. Insulin resistance and thrombogenesis: recent insights and therapeutic implications. Endocr Pract. 2007;13:679-86.

33. Lee JE, Choi SY, Huh W, Kim YG, Kim DJ, Oh HY. Metabolic syndrome, C-reactive protein, and chronic kidney disease in nondiabetic, nonhypertensive adults. Am J Hypertens. 2007;20:1189-94.

34. Yudkin JS. Inflammation, obesity, and the metabolic syndrome.Horm Metab Res. 2007;39:707-9.

132

מניעה וטיפול בהשמנה סיכום

35. Steinberg BA, Cannon CP, Hernandez AF, Pan W, Peterson ED, Fonarow GC; GWTG Scientific Advisory Committee and Investigators. Medical Therapies and Invasive Treatments for Coronary Artery Disease by Body Mass: The “Obesity Paradox" in the Get With The Guidelines Database. Am J Cardiol. 2007;100:1331-1335. Epub 2007 Aug 13.

36. [No authors listed] Childhood obesity is a chronic disease. BMJ. 2007;335:796. No abstract available.

37. Anderson SE, Cohen P, Naumova EN, Jacques PF, Must A. Adolescent Obesity and Risk for Subsequent Major Depressive Disorder and Anxiety Disorder: Prospective Evidence. Psychosom Med. 2007; 69:740-7.

38. Ferris M, Hogan SL, Chin H, Shoham DA, Gipson DS, Gibson K, Yilmaz S, Falk RJ, Jennette JC. Obesity, Albuminuria, and Urinalysis Findings in US Young Adults from the Add Health Wave III Study. Clin J Am Soc Nephrol. 2007; 2:1207-14.

39. Ranjith N, Pegoraro RJ, Naidoo DP, Esterhuizen TM. Metabolic syndrome in young Asian Indian patients with myocardial infarction. Cardiovasc J Afr. 2007;18:228-33.

40. Meyers MR, Gokce N. Endothelial dysfunction in obesity: etiological role in atherosclerosis. Curr Opin Endocrinol Diabetes Obes. 2007;14:365-9.

41. Majed B, Moreau T, Senouci K, Salmon RJ, Fourquet A, Asselain B. Is obesity an independent prognosis factor in woman breast cancer? Breast Cancer Res Treat. 2007; Oct 16 ; Epub ahead of print.

42. Wienbergen H, Gitt AK, Juenger C, Schiele R, Heer T, Towae F, Gohlke H, Senges J; for the MITRA PLUS study group. Impact of the body mass index on occurrence and outcome of acute ST-elevation myocardial infarction. Clin Res Cardiol. 2007; Oct 19; Epub ahead of print.

43. Benedict S, Campbell M, Doolen A, Rivera I, Negussie T, Turner-McGrievy G. Seeds of HOPE: A Model for Addressing Social and Economic Determinants of Health in a Women's Obesity Prevention Project in Two Rural Communities. J Womens Health (Larchmt). 2007;16:1117-24.

44. Elizabeth DW, Baur LA. Adolescent obesity: making a difference to the epidemic. Int J Adolesc Med Health. 2007 Jul-Sep;19(3):235-43.

45. Misra A, Khurana L, Vikram NK, Goel A, Wasir JS. Metabolic syndrome in children: current issues and South Asian perspective. Nutrition. 2007 Nov-Dec;23(11-12):895-910.

46. Overweight and Obesity: Health Consequences. The Surgeon General's Call to Action to Prevent and Decrease Overweight and Obesity 2007.

http://www.surgeongeneral.gov/topics/obesity/calltoaction/fact_consequences.htm

47. Calle E, et al. Overweight, obesity and mortality from cancer in a prospectively studied cohort of US adults. N Engl J Med 2003; 338:1625-38.

48. Uwaifo GI, Arioglu E. Obesity. Medscape article, 2006. http://www.emedicine.com/med/topic1653.htm

49. McTigue KM, Hess R, Zioras J. Obesity in older adults: a systematic review of the evidence for diagnosis and treatment. Obesity 2006;14:1485-97.

50. Janssen I, Mark AE. Elevated body mass and mortality risk in the elderly. Obes Rev 2007;8:41-59.

51. http://www.healthypeople.gov/2020/topicsobjectives2020/objectiveslist.aspx?topicId=29

133

סיכום מניעה וטיפול בהשמנה

52. http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0004/109759/EHFA5-E.pdf

סקר קא״פ משרד הבריאות, 2008. המרכז הישראלי לבקרת מחלות. דיווח אישי פרופ׳ תמי שוחט, 26.5.11. .53

54. Franz MJ et al. Weight-loss outcomes: a systematic review and meta-analysis of weight-loss clinical trials with a minimum 1-year follow-up. J Am Diet Assoc 2007;107:1755-67

55. Hu FB. Obesity and mortality: watch your waist, not just your weight. Arch Intern Med 2007;167(9):875-6

56. Screening and Interventions for Overweight in Children and Adolescents, Topic Page. July 2005. U.S. Preventive Services Task Force. Agency for Healthcare Research and Quality, Rockville, MD. http://www.ahrq.gov/clinic/uspstf/uspsobch.htm.

57. National Expenditure on health. Press release, Israeli Central Bureau of Statistics, August 2011. Accessed on September 8, 2011 at http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201108190

58. Jacobs EJ et al. Waist circumference and all-cause mortality in a large US cohort. Arch Intern Med. 2010;170:1293-301.

59. LeBlanc E, O’Connor E, Whitlock EP, Patnode C, Kapka T. Effectiveness of primary care-relevant treatments for obesity in adults: A systematic review for the U.S. Preventive Services Task Force. Ann Intern Med 2011;155:434-447.

60. Anderson LM et al. The effectiveness of worksite nutrition and physical activity interventions for controlling employee overweight and obesity: A systematic review. Am J Prev Med 2009;37:340-357.

iii - ministry of health · iii ל״כנמה רבד בשק רקיע הנפומ ,םירבדה...

Documents