מהלך החקר המדעי כיתה...

החינוך משרדוטכנולוגיה מדע מינהל

והטכנולוגיה המדע הוראת על הפיקוח

למידה באמצעות החקר המדעי בכיתה ומתופעה להסבר

תשע"גמהדורת ניסוי- מדריך למורה

המדע נבנה מעובדות, בדיוק כפי שבית נבנה מלבנים.

אבל ערימת עובדות עדיין איננה מדע, כשם שערימת לבנים אינה בית.

אנרי פואנקרה

1912-1854 , פיזיקאי צרפתי

:כתיבה ועריכהד"ר שרה קלצקו

נגה משען

:סייעה בכתיבהעדנה שלומוב

:קראו והעירו

מינהל מדע וטכנולוגיה, הפיקוח על הוראת המדעים, משרד החינוך



ד"ר מירי דרסלר, ד"ר נורית בר יוסף, ד"ר רוחמה ארנברג, שושי כהן, נירה קושינסקי, ,ד"ר יהודית לפידות ברמן, ענת יעקובוביץ’, ההדרכה של מחוז חיפההפיקוח וצוות

קטי ברקן, אילנית אייזיק רג'א פדלה,

עם עריכת לשון

עניינים התוכן עמוד

4מבוא

מחקרים בנושאי יצורים חייםוסביבה

והפניה התנסות בחקר על בסיס דוגמאות

לדוגמאות בספרי לימוד

26

הדרכה לביצוע מהלך שלם של חקר מדעי

סיור, תצפית, שאילת שאלות, שאלות

חקר, תכנון וביצוע החקר דוח סיכום

128

המדעיכלים להצגת החקר שבוצע

מצגת, פוסטר

149

המדעיהערכת תהליך החקר משובמחוון,

153

דוגמאות למהלכי חקר שבוצעו בבתי ספר

אנפיות, חזזיות

157

2



180ביבליוגרפיה

מורים יקרים,

למורה של המדריך ולמורים מטרתו לרכזי המקצוע למדריכים, תהליכי בתכנוןלסייע מיומנויות החקר המדעי ופתרון בעיות ולהנחותם כיצד ללוות אתשלהוראה ולמידה

תלמידיהם בתהליך שלם של החקר המדעי.ו המדעי הידע באמצעותונבנה מתפתחתהליכים בעולם הסובב אותנו על על תופעות

ותהליך שלם של חקר מדעי יהיו חלק מכאן, חשוב שמיומנויות החקר. תהליך החקר המדעי

מרכזי בתהליכי הוראה-למידה-הערכה בתחום מדע וטכנולוגיה. בהוראת מדע וטכנולוגיה

טובה בתכניםהמפורשהעיסוק ושליטה ידע, הבנה הבניה של במיומנויות חקר מזמן

כמו גם טיפוח חשיבה מסדר גבוה. הוראת מיומנויות חקר והתנסות בתהליך שלם,מדעיים

מעצימ מדעי חקר את ותשל וההנאה תהליכיההנעה וטכנולוגיה. מדע בלמידת

מדעיםמשלביההוראה-למידה-הערכה חקר מיומנויות ספיראלי, באופן שכבות, בכל

א בעלי-הגיל, בוגרים יטפחו אוריינותט, ואחראים על מדעית טכנולוגית, מעורבים . הלמידה

של שהוראה מפורשתמחקרים שונים מוכיחים וביצוע של מיומנויות משימות הערכה וכפועל יוצא את הישגי,יקדמו את הקנייתן ואת ההבנה והשליטה בתכניםיישום הדורשות

התלמידים.

אני בטוחה שלמידה בדרך החקר המדעי ופתרון בעיות תצעיד אתנו להישגים גבוהים, בכל המישורים, ותגביר את ההנאה יתלמיד

מלימודי מדע וטכנולוגיה

תודה לכל מי שהיה שותף להכנת המדריך למורה, למדריכות הארציות ד"ר שרה קלצקו, נגה משען, עדנה שלומוף

ולכל הקוראים והמגיבים

3



בברכה,

שושי כהן

מנהלת תחום מדעים

ומפמ"ר על הוראת מדע וטכנולוגיה

מבוא מתנסים,במסגרת לימודי המדעים בכל שנות הלימוד בבית הספר היסודי

,התלמידים במרכיבים שונים של חקר מדעי. הם מבצעים תצפיות וניסויים

תוך הקפדה על עמידה בכללים המאפיינים ניסויים מבוקרים: שמירה על

גורמים קבועים פרט לגורם הנבדק )שהוא הגורם המשפיע בניסוי(, ביצוע

חזרות בניסוי, איסוף מסודר של נתונים )רצוי באמצעות טבלה(, ניתוחם

וייצוגם )למשל בגרף(, הסקת מסקנות מהתוצאות. הם גם לומדים להבחין בין

מסקנה. בין תוצאה ל

עד כה הוראת המדעים לא כללה ביצוע תהליך שלם של חקר.

חוברת זו נועדה להנחות מורים בהוראת תהליך חקר שלם בכיתה ו. בחרנו

להציג בחוברת חקר בנושא הסביבה, אחד משני הנושאים הנלמדים בכיתה ו

נושא האנרגיה(. לע)נוסף

במבוא למדריך למורה אנחנו מציגים חומר רקע על עקרונות השיטה המדעית,

על ההבחנה בין תצפית לניסוי ועל החשיבות של הוראת המדעים בגישת

החקר. אנחנו מציגים את מהלך החקר השלם, את העקרונות ואת התפיסה

שעמדו בבסיס גישת החקר המוצעת על ידינו בחוברת זו. כן מוצג המבנה של

התלקיט לתלמידים וניתנות הנחיות כיצד להיעזר בחוברת לתלמיד בהוראת

תהליך החקר השלם בכיתה.

על השיטה המדעית 4



המדע יכול להסביר תופעות ולעתים גם לנבא אירועים בעתיד. המדע שונה

שבה משתמשים מדענים כדי לרכוש ידע. בשיטהמתחומי דעת אחרים

על ידי שורה של מדענים17השיטה המדעית התחילה להתפתח במאה ה-

(,1626-1561(, פרנסיס בייקון )1642-1564דגולים ובהם גליליאו גליליי )

(. 1727-1643( ואייזק ניוטון )1691-1627רוברט בויל )

תצפיות מדויקותבתופעות העיקרון הבסיסי בשיטה המדעית הוא שיש לבצע

תצפיות ומתגבשת תבנית ברורה, אפשר לנסחדי וככל האפשר. לאחר שבוצע

המתארים את התופעה הנצפית.חוק טבעהכללה/עיקרון או

הם ניסוחים תמציתיים, לעתים קרובות מתמטיים, של עובדות עלחוקי טבע

תופעות בטבע. התהליך המוביל לניסוח הכללה או חוק טבע בעקבות

)מתופעה מסוימת להכללה(. כך למשל טעןאינדוקציה התצפיות נקרא

(, בעקבות תצפיות אסטרונומיות קפדניות,1543-1473ניקולס קופרניקוס )

שכדור הארץ סובב סביב השמש במסלול מעגלי. טענתו עמדה בניגוד לדעה

לפיה כדור הארץ הואושרווחה בזמנו ושלא התבססה על חקירה מדעית,

במרכז היקום ואילו השמש וגופים שמימיים אחרים סובבים סביבו. אפשר

דוגמה אחרת לחוק טבעחוק טבע.או הכללה לראות בטענה של קופרניקוס

הקובע כמה זמן יעבור עד שתושלםחוק ההתפרקות הרדיואקטיבית,היא

התפרקותו של חומר רדיואקטיבי ועד שיהפוך לחומר לא רדיואקטיבי.

)לאמת( חוק טבע מבצעים המדענים ניסויים מבוקרים ובודקים,לאששכדי

)מהחוק להסבר של תופעה מסוימת(, אם המסקנותדדוקציה בתהליך של

הנובעות מהניסויים נמצאות בהתאמה לחוק הטבע. מידת הצלחתו של חוק

טבע נבחנת על פי ההלימה בינו לבין מסקנות המתקבלות מתצפיות ועל פי

הניבוי של תופעות חדשות. החוק שקבע קופרניקוס היה מוצלח מאוד משום

שהוא הצליח לנבא מיקומים עתידיים של פלנטות )כוכבי לכת( באופן מדויק

יותר מהניבויים של אסטרונומים אחרים בני זמנו.

. ניסויים ותצפיות יכולים להביאצריך לזכור שחוק טבע אינו אמת מוחלטת

כעבורלשינוי בחוק הטבע. גם הרעיונות שהעלה קופרניקוס עברו שינויים כבר

5



(, שהראה שמסלולי1630-1571ידי האסטרונום יוהנס קפלר )ב שנה 50

שמש הם אליפטיים ולא מעגליים.הההקפה של הפלנטות סביב

היא הסבר אפשרי לחוק הטבע. אם ההשערה עומדת במבחן שלהשערה

דגם של הטבע או- אוריה מדעיתיתניסויים ותצפיות מתייחסים אליה כאל

גישה לבחינת הטבע שיכולים להסביר חוקי טבע ולנבא את קיומן של תופעות

מנוגדות זו לזו,הטבעיות נוספות. כאשר מוצעות כמה תיאוריות או כאלה

אוריה שמצליחה לנבא טוב יותר תופעות טבעיות היא זו שנבחרת בדרךיהת

עדיפה התיאוריה שכוללת את המספר הקטן ביותר של השערות,כלל. כמו כן

אוריהי שינויים בתמכניסותעדויות חדשות , הנחות יסוד. עם הזמןשל או

אוריה אחרת.י בתמחליפות אותההמדעית או אף

היא צירוף של תצפיות, ניסויים, ניסוח של חוקי טבע,השיטה המדעית אם כן,

.אופן פעולתה של השיטה המדעית: 1 ראו תרשים .אוריותיהשערות ות

התיאוריה המשקפת את התפיסות המקובלות בתחום דעת מדעי, כמו למשל

תורת האבולוציה, או בנושא מסוים בתחום הדעת, כמו למשל ראשית החיים,

. פרדיגמהנקראת

הייתה, למשל,ממצאים חדשים מובילים לפיתוח פרדיגמה חדשה. כך

לפיה הצורה החיצונית שלו ,מקובלת זמן רב פרדיגמה בתחום מבנה גבישים

כל הגבישים בטבע נובעת ממבנה פנימי, שהוא סידור מחזורי של יחידות

זכה פרופ' דן שכטמן מהטכניון בפרס נובל, על מחקר2011בשנת בסיס זהות.

מבנה מחזורי כזה התגלית שלללא יש גבישים ולפיו ,1982שביצע בשנת

פרופ' שכטמן הביאה לפיתוחה של פרדיגמה חדשה בתחום של מחקר

הגבישים.

השיטה המדעית מתבססת על ביצוע ניסויים ותצפיות המבוססים על

,X ובהן גילוי קרני ,תגליות מדעיות רבות אולם,פרדיגמה מדעית מקובלת

גילוי תופעת הרדיואקטיביות וגילוי הפניצילין, התגלו במקרה. אך גם תגליות

כאלה מתגלות על ידי אנשים שיש להם הרקע והידע המתאימים. כך למשל

,1839(, בשנת Charles Goodyear צ'רלס גודייר ),יאחיפש הממציא האמריק

שיטה לטפל בגומי טבעי כדי שיהיה פחות פריר כשהוא קר ופחות דביק

6



כשהוא חם. במהלך עבודתו הוא שפך במקרה תערובת של גומי ושל גופרית

על תנור חם ומצא שהתקבל תוצר שהוא בדיוק בעל התכונות שהוא חיפש.

לפיכך, מדענים וגם ממציאים צריכים להיות ערים לאפשרות של קבלת

תוצאות לא צפויות לתצפיות שלהם, וכפי שאמר המדען הדגול, לואי פסטר

". ו "השינוי פועל לטובת מי שערוך לקבל:(1895-1822)

התרשים הבא מתאר את אופן פעולתה של השיטה המדעית והשלבים

הכלולים בתהליך המחקר המדעי:

7



אופן פעולתה של השיטה המדעית: 1תרשים

8

אינדוקציה

דדוקציה

תצפית או ניסוי הבוחנים תופעה

הסבר אפשרי:השערה

ניסוח מחדש אם מתברר

השערהשהאינה מתאימה

ניסוי שמטרתו לבחון אתההשערה

תיאוריה מדעיתהמעצימה את ההיפותזה

ויש לה כושר ניבוי

שינוי התיאוריה אם

הניסויים מראים שהיא אינה מתאימה

ניסויים לבחינת כושר התיאוריה הניבוי שלהמדעית

התיאוריה ביסוסהמדעית



חשיבות הלמידה בגישת החקר המדעי "המטרה היא לא לצייד את שכלו של אמיל בדעת, אלא ללמדו את המתודה

.(1778-1712הפילוסוף, ז'אן-ז'אק רוסו ) כיצד לרוכשה בשעת הצורך"

כלומר השתתפות פעילה במעבר,ג'ון דיואי טען שרק לקיחת חלק ביצירת ידע

הבעת דעה למצב של הבנה מבוססת חקר, יכולה לאפשר הבנהממניחוש ו

1של האופן שבו יודעים.

תהליך חקר הוא למעשה "כלי" להבנת עולם התופעות הסובב אותנו.

בהוראת המדע והטכנולוגיה יש לכוון לפיתוח החשיבה המדעית, העוסקת

תהליךבבחינת שאלות אמפיריות בעזרת תצפיות וניסויים מדעיים, קרי .החקר המדעי

לשילוב תהליך החקר המדעי בהוראת המדעים יעדים אחדים: הכוללת ביצוע תצפיות וניסויים המובילים לניסוח,הבנת השיטה המדעית.1

.שמטרתם להסביר תופעות בטבע ,חוקי טבע ותיאוריות מדעיות

אוריות המדעיות מובילות לביצוע ניסויים ותצפיות נוספים כדי לבססןיהת

ולהעמיק את הבנת הטבע.

ונמצאים בתהליך שלעצומות מצטברים בכמויות גופי הידע המדעי.2

מדעי אלידע מרכישת. משום כך יש להעביר את הדגש השתנות מתמדת

של רכישת ידע מדעי. למידת התהליך

חשוב להדגיש כי שילוב תהליך החקר המדעי בהוראה אינו מציב את

להתעמק. החקר מדגיש את התהליכים במטרה התכניםבמקום התהליכים 2ד. ולהופכם לידע משמעותי עבור הלומבתכנים

למידה בדרך החקר היא תהליך מתמשך, רב שנתי, שצריך להתחיל כבר

הספר העל-יסודי, תוך בשלבי החינוך המוקדמים ולהמשיך עד לסיום בית

התאמה ליכולות התלמידים בשלבים השונים.

.2008 מתוך הטמעת למידת החקר במערכת החינוך בישראל משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, אוגוסט 1

?. ד"ר עדי בן דוד, תהליך החקר המדעי בכיתה – מהתיאוריה למעשה2

9



הכרת תהליך החקר והקניית מיומנויות החקר ייעשו באופן מפורש והדרגתי,

תוך התנסות מודולרית במרכיבים שונים של התהליך: שאילת שאלות, תכנון

מהלך חקר והסקת מסקנות. במסגרות שונות יעבדו התלמידים על חלקים של

הבנה של מהותל במטרה להביא להכרה ו,התהליך השלם ועל התהליך כולו

3החקר ומרכיביו.

כלי חקר מדעיים - תצפית וניסוי , הוצאת כנרת 'לקוח מתוך המדריך למורה, מסע מדע ו

תצפית צפייה בתופעה טבעית ומדידת משתנים הקשורים בה, אבל בלי להתערב

במתרחש ובלי לנסות להשפיע על התוצאות. החוקרים אינם משנים משתנים

נבדקים ואינם משפיעים על התוצאות המתקבלות. הם רק קובעים את מערך

בהם תתמקד התצפית. החוקרים יבחרו לבצע תצפית במקריםשהמשתנים

שבהם אינם מכירים את המשתנים הקשורים בתופעה או כאשר אינם יכולים

לשלוט בהם.

כך למשל בבדיקת פעילות של נמלים, החוקרים יעקבו אחרי שעות הפעילות

ביממה, אחרי המרחקים מהקן שהנמלים מגיעות אליהם או אחר מסלולי

תנועתן. הם יכולים למדוד גם טמפרטורה ולחות יחסית של האוויר כדי לראות

משתנים אלה. אבל הם אינם יכוליםבין אם יש קשר בין התנהגות הנמלים ל

יכולים לגלותהם ולכן ,לשלוט בהשפעתם של כל הגורמים הפועלים בשטח

רק מתאם בין משתנים ולא קשר סיבתי ביניהם.

ניסוי החוקרים מתערבים במהלך התופעה הטבעית כדי להוכיח את הקשר בין

המשתנה,גורם המושפעבין הל, המשתנה הבלתי תלוי, הגורם המשפיע

התלוי. ההתערבות נעשית תוך כדי בידוד משתנים וביצוע בקרות מתאימות.

.2008 מתוך הטמעת למידת החקר במערכת החינוך בישראל משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, אוגוסט 3

10



החוקרים מבצעים שינוי מתוכנן וידוע מראש של הגורם המשפיע )המשתנה

הבלתי תלוי( ובודקים כיצד הוא משפיע על הגורם המושפע )המשתנה התלוי(.

אם נחזור למחקר על הנמלים, החוקרים יכולים להוסיף מכשולים בדרך או

כי החוקרים אינםניסוי שדהמזון ולראות כיצד תשתנה התנהגות הנמלים. זהו

יכולים לשלוט בו על כל המשתנים.

השפעת עוצמת האור על התפתחותאת לדוגמה – במחקר הבודק צמחים

הגורם המשפיע )משתנה בלתי תלוי( –עוצמת האור

הגורם המושפע )משתנה תלוי( – התפתחות צמחים )קצב גידולם הנמדד על

פי השינויים בגובהם או במספר העלים שהם נושאים(.

נחשוף צמחים לעוצמות שונות של אור ונבדוק באיזה קצב הצמחיםבניסוי –

גדלים.

נבדוק גודל של צמחים הגדלים בצל וגודל של צמחים הגדליםבתצפית –

כשהם חשופים לשמש.

בתצפית אנחנו בודקים תכונות ולפעמים גם מבצעים מדידות מתאימות כדי

המאפיינים של התופעה הנחקרת, אךאת לברר במדויק את התכונות או

אנחנו לא משנים משתנים שיכולים להשפיע על תכונות אלה, כמו למשל שינוי

כדי לבדוק את השפעתה על גדילה של נבטים או של צמחים.,טמפרטורה

מיומנות החקר המדעי - שאילת שאלות"אינך יכול ללמד אדם דבר,

.יכול אתה רק לסייע בידו למצוא את הדבר בתוך עצמו"

גלילאו גליליי

בעזרתו מפלס דרכו במימישהיא חוד החנית של המדע, האמצעי "השאלה

.הלא נודע

השאלה היא שמניעה ומכוונת את המסע בעולם הלא נודע.

11



במדע אמיתי השאלות שנשאלות הן בדרך כלל שאלות שעדיין לא יודעים

עליהן את התשובה.

האדם הוא היצור היחיד התר אחר בעיות הדורשות פתרון. היכולת לשאול

.שאלות והידיעה כיצד לשאול הן תכונות ייחודיות לו"(1997" באצבע הגליל , יוני 98ציטוט מתוך מסע אל הלא-נודע, משה קליין, דני לסרי, בהוצאת "מחר )

יורק. מדי יום, גדל בשכונה היהודית בניו,איזידור רבי, פיזיקאי וחתן פרס נובל

כאשר חזרו הילדים מבית הספר, היו רוב האימהות שואלות: "מה למדתם

"אילו שאלות טובות היום בבית הספר?" אך אמו של רבי הייתה שואלת:

" רבי טוען שמשום שזכה להערכה על השאלות?שאלת היום בבית הספר

ששאל ולא על התשובות שהשיב, נעשה פיזיקאי ואף זכה בפרס הנובל. אביב תשנ"ט, הוראה והערכה של הרגלי ,17-16 חוברות ,מתוך גיליון סיכום כנס חינוך החשיבה)

( המזכירות הפדגוגית, , משרד החינוך6 עמ' ,למידה, ארתור קוסטה

מדוע חשוב לשאול שאלות בתהליך החקר?כדי לבחון היבטים שונים של תופעה.

כדי להתמקד בכיוונים אפשריים שיעזרו לחקור את התופעה.

כדי לברר איזה מידע עלינו למצוא שיעזור לענות על השאלות.

שאלות חקר, ולבחור בשאלות חקרבין כדי להבחין בין שאלות מידע ל

.מתאימות

כדי להעמיק בשאילת שאלות וכך עולות שאלות נוספות.

מהלך החקר המדעי המוצע בחוברת זו

מטרת חוברת זו היא להנחות מורים בליווי תלמידיהם בביצוע תהליך שלם של

חקר מדעי. במהלך ההתנסות התלמידים מפתחים כושר התבוננות בסובב

12



אותם, ידע והבנה על רעיונות, תופעות ועקרונות מדעיים והבנה של האופן שבו

התהליכים בטבע ומסבירים אותם.את מדענים חוקרים את התופעות ו

מהלך החקר המוצע בחוברת זו מתחיל בסיור בסביבה ובתצפית בה. לאחר

בסביבה תופעה התלמידים מאתרים מאפייניה, והכרת הסביבה תיעוד

ושואלים עליה שאלות. הם לומדים להבחין בין שאלות המובילות לאיתור מידע

על התופעה לבין שאלות המובילות לחקר. התלמידים בוחרים בשאלות החקר

ובוחרים המעוררות בהם עניין, מתמודדים עם התכנון המפורט של החקר

לחקירת השאלות שהעלו. התלמידים ניסוי( )תצפית, בכלי חקר מתאימים

מבצעים תצפיות וניסויים, בוחנים ממצאים ומסיקים מסקנות. מהלך החקר

מסתיים עם מציאת הסבר לתופעה שהובילה לביצועו. במקרים רבים מוביל

ההסבר שנמצא להעלאת שאלות נוספות המובילות למחקר נוסף.

המטרה העיקרית בביצוע תהליך שלם של חקר היא לפתח כישורי חשיבה

ידע חדש עבור לכל תלמיד/ה לבנות באופן פעיל ולאפשר ידעו/הוחברה ,

שניתן להעביר למצבים חדשים.

כיתה חוקרת. מוצע שהפעילות המחקרית תתבצע בגישה שיתופית במסגרת לתופעה הקשור היבט בודקת קבוצה כשכל לקבוצות, התלמידים חלוקת

למציאתיםהנחקרת. הממצאים הנאספים על ידי כל הקבוצות וצירופם מוביל

הסבר לתופעה הנחקרת.

המורים מנחים ומכוונים את תהליך החקר בכל שלביו.

זימון והכוונה לתופעות לחקר הקשורות לנושא שנלמד מעודדים שאילת

.שאלות פוריות

העלאת שאלות פוריות על ידי התלמידים.

מיון השאלות שהתלמידים מעלים ובחירה בשאלות חקר.

תכנון מהלך החקר ובחירת כלי המחקר המתאימים.

תכנון ובביצוע הניסויים והתצפיות המתאימים.

איסוף, ארגון ועיבוד התוצאות והסקת מסקנות.

מציאת ההסבר לתופעות שנחקרו.

13



של השאלות לחקירת וכלים ציוד מידע, מקורות מספק/ת המורה

התלמידים.

וחיבור הממצאים של קבוצות שונות מוביל ידעיםחקר התופעות להבניית

.קרון מדעיימדגים ע או שהוא קשר בין התופעות המצביע על ,משותף

:עקרונות בגישת החקר המדעי המוצעת בחוברת זו סקרנות ועניין, ומעודדבניית תהליך חקר פשוט, טבעי וזורם המעורר

תלמידים לשאול שאלות. וכושרפיתוח תהליך חקר המפתח אצל התלמידים תשומת לב לתופעות

.צפייה בהן

המתחיל בתופעה וכולל כמה שלבי חקר עדתהליך שלם של חקר ביצוע

למציאת הסבר לתופעה.

הוא בחלקואינו ליניארי ביצוע תהליך שמטרתו להבהיר שמהלך החקר –

להשתנות שאלות יםמעגלי, בחלקו מסתעף, וכי במהלך החקר יכול.המחקר וכיווני המחקר

14



מבנה החוברת לתלמידים והנחיות להוראת החקר בעזרתההצגת הנושא - מבוא. - מחקרים בנושאי יצורים חיים וסביבה חלק א

מלוות בפעילות ובתרשים להצגת תהליך החקר דוגמאות לחקר מדעי

השלם.

חלק ב - ביצוע מהלך שלם של חקר מדעיהכרת סביבה והכנת דף תצפית

תיאור תופעה בסביבה

)סינון, מיזוג, מיון( שאילת שאלות

איתור שאלה/שאלות חקר

ביצוע מערך החקר

מציאת הסבר לתופעה

סיכום

חלק ג - כלים להצגת החקר שבוצעמצגת, פוסטר

הערכת תהליך החקר חלק ד -

הנחיות להוראת חקר בעזרת החוברת לתלמידים ברותיעשרת הדובו הפניה למאמר במבוא החוברת לתלמיד/ה פותחת

. המטרה בהפניה למאמר היא לעורר"גליליאו צעיר"בעיתון למדען המתחיל

סקרנות ומוטיבציה אצל התלמידים ורצון להתנסות בעצמם בחקר מדעי.

מומלץ לקרוא עם התלמידים את המאמר ולדון בגישה המוצגת בו.

אפשר לבקש מהתלמידים להציג תופעות מעוררות עניין שהם נתקלים בהן.

ברות במהלך הוראת החקר המדעי.י הדתנחזור ונזכיר את עשר

. מטרתומחקרים בנושאי יצורים חיים וסביבהב עוסק בחוברתחלק א

להציג לפני התלמידים מהלכים שלמים של חקר מדעי, מהתופעה עד

15



למציאת הסבר לה. התלמידים מבינים שהחקר הוא תהליך מורכב הכולל

,שלבים אחדים. בחוברת מוצגות דוגמאות שכוללות שני שלבי חקר לכל היותר

כדי להתאימן לתלמידים בכיתה ו.

הדוגמאות מציגות סוגי מחקרים העוסקים בתופעות נפוצות שאפשר למצוא

אותן בסביבות רבות בארץ. הן יכולות לשמש בסיס למהלכי חקר שהתלמידים

יבצעו בעקבות איתור תופעות בסביבה שבה סיירו.

הדוגמאות גם מציגות סוגים שונים של כלי מחקר: תצפית, ניסוי מעבדה וניסוי

והן כוללות הוראה מפורשת של הסקת מסקנות.,שדה

כל דוגמה מלווה בתרשים המציג מהלך שלם של חקר. התרשים הוא כלי עזר

המסייע לתלמידים לבדוק היכן בשלבי החקר הם נמצאים. אפשר להציג לפני

בהתאם לשלב בחקר שבו הם נמצאים, כדי,התלמידים חלקים מהתרשים

ן הגיעו עד אותו שלב בחקר. מומלץ להשלים אתאן יצאו ולאילהבהיר להם מ

התרשים עם התלמידים לאחר שסיימו מהלך שלם של חקר.

ייצוג הידע באמצעות התרשים יאפשר לתלמידים ליישם את מה שלמדו.

בסיום כל דוגמה מוצע לבצע עם התלמידים מהלך חקר דומה לזה שמוצג

במאמר, בדגש על ביצוע ניסוי במעבדה. באופן זה התלמידים פועלים

כמדענים. הם בוחנים ידע שמוצג במאמר בעזרת השיטות המוצגות בו. הם גם

מתנסים בביצוע ניסוי מעבדה כהכנה למהלך חקר עצמי.

מומלץ לעבור עם התלמידים על שתי דוגמאות לפחות בפרק הראשון

בחוברת, לפני שמתחילים בתהליך שלם של חקר, המוצג בפרק השני של

החוברת.

מהלך שלם של בעצמם כיצד לבצעותםבחוברת לתלמידים מנחה אחלק ב .חקר מדעי

. גישה זו יכולה לסייע להקיף היבטיםהכיתה החוקרתמוצע לעבוד בגישה של

רבים יותר של כל תופעה.

בבחירת התופעות לחקר, דרושה הערכה מוקדמת על היקף החקר הנדרש

ועד כמה החקר מתאים למודל של כיתה חוקרת/מחקר קבוצתי.

16



כפי שעושים מדענים, לכן,לא תמיד אפשר לחקור את התופעה על כל היבטיה

.ייתכן שנוכל למצוא רק הסבר חלקי לתופעה

החוברתמקום מרכזי בביצוע תהליך החקר השלם ניתן לשאילת שאלות. לכן

כוללת הוראה מפורשת לתהליך של שאילת שאלות.

יש לזכור כי גם שאלה שנראית פשוטה יכולה להוביל למהלך חקר מורכב.

. כלים להצגת החקר שבוצעמציג חלק ג

תבנית לתכנון מצגת להצגת החקר ותבנית לתכנון פוסטר מדעי להצגת

החקר.

הערכת תהליך החקרבחוברת לתלמידים מציג מחוון ומשוב לחלק ד שימו לב:והמשוב לתלמידים.

המחוון המוצג בחוברת הוא בגדר הצעה. המורים רשאים לשנות את

הניקוד היחסי על פי ראות עיניהם או בהחלטה של הצוות בבית הספר.

במחוון לא ניתן ניקוד על החלק של הכיתה החוקרת. בכיתות שבהן

. יש לתת ניקוד בהתאם,מתבצע החקר במודל זה

17



בכיתה והמדעי רצף הוראת החקר

תהליךהחקר ומס' שעותבכיתה

אופן ביצוענושא הפעילויותהפעילות

כלי עזרותוצרי תלמיד

הערות דידקטיות למורה

מהו מחקר שעה1מדעי ?

דיון כיתתי ומשימות

נלוות

פעילות לתלמידבתלקיט

הפניה למאמר עשרת

ברותיהד למדען

מתוךהמתחיל "גלילאו צעיר"

-מהו מחקר מדעי? מהי מטרת המחקר המדעי?כיצד מדענים עובדים, מדוע הם מבצעים מחקרים?

מדוע כדאי שנבצע מחקרים ונפעל כמו מדענים? -המטרה בהפניה למאמר היא לעורר סקרנות ומוטיבציה

אצל התלמידים ורצון להתנסות בעצמם בחקר מדעי. מומלץ לקרוא עם התלמידים את המאמר ולדון בגישה

המוצגת בו. אפשר לבקש מהתלמידים להציג תופעות מעוררות עניין

שהם נתקלים בהן. ברות במהלך הוראת החקרינחזור ונזכיר את עשרת הד

המדעי. תהליך שלם שלשעות 4

מחקר מדעי מחקרים בנושאי

יצורים חייםוסביבה

דיון - כיתתי תיאורימחקר

- אישי משימות

המלוות אתהמחקרים

פעילות לתלמיד

בתלקיט

-משימות המלוות את

תיאורי המחקר

-תרשים לתיאור שלבים

במהלךהמחקר

דוגמאות של מהלכי חקר שלמים המבוססים עלמחקרים מדעיים:

מדבריות האורניםמי יציל אותנו מהיתושים? נרקיסים בחצר בית הספר

נמלת הקציר וצמחי הגדילןריקוד הדבורים

בכרמל?יםמה משפיע על מספר שפני הסלע מטרת הדוגמאות היא להציג לפני התלמידים מהלכים שלמים של מחקר מדעי, מהתופעה עד מציאת הסבר

לה. חשוב לדון עם התלמידים במשמעותו של המונח

, כי בהמשך הם יעסקו בתיעוד ובתיאור שלתופעהתופעות, שישמשו בסיס לתהליך החקר שהם יבצעו.

עוזרות לנהל בכיתה המשימות המלוות את תיאורי החקרדיון על מהלך המחקר השלם ועל שלביו.

-כל דוגמה מלווה בתרשים המחקר העוזר לעקוב אחרהשלבים במהלך המחקר השלם.

-מומלץ לעבוד בכיתה על שתי דוגמאות לפחות ולתרגל עם התלמידים את העבודה עם התרשים לתיאור מהלך

המחקר. - יש דוגמאות ברמת מורכבות שונות. יש לבחור את הדוגמאות המתאימות לכל כיתה. מומלץ לעיין בכל

הדוגמאות ולבחור את אלה המתאימות ביותר לכיתה. - הדוגמאות המוצגות בחוברת כוללות שני שלבי מחקר

כדי לפשט אותן ולהתאימן לתלמידים בכיתה ו. -הדוגמאות מציגות סוגי מחקרים העוסקים בתופעות

נפוצות שאפשר למצוא אותן בסביבות רבות בארץ. הן יכולות לשמש בסיס למהלכי חקר שהתלמידים יבצעו

בעקבות איתור תופעות בסביבה שבה סיירו. -הדוגמאות מציגות סוגים שונים של כלי מחקר: תצפית,

והן כוללות הוראה מפורשת של,ניסוי מעבדה וניסוי שדההסקת מסקנות.

18







-בסיום כל דוגמה מוצע לבצע עם התלמידים מהלך חקר דומה לזה שמוצג במאמר, בדגש על ביצוע ניסוי

במעבדה. באופן זה התלמידים פועלים כמדענים: הם בוחנים ידע שמוצג במאמר בעזרת השיטות המוצגות בו.

הם גם מתנסים בביצוע ניסוי מעבדה כהכנה למהלךחקר עצמאי משלהם.

סיור בסביבה שעות2 )חצרחוץ כיתתית

בית הספר, שדהבור, גן, שדרה( איסוף מידע על

הסביבה

תכנון תצפית כשיטה להכרת

הסביבה

אישי/זוגות/קבוצה

סיור בסביבהאיסוף מידע על הסביבה

במטרה לבנותדף תצפית

דף תצפית

סיור בסביבה לקראת תכנון דף תצפית -התלמידים יוצאים לסביבה קרובה לבית הספר )חצר

בית ספר או סביבה קרובה אחרת(, אוספים מידע עליה.הומתעדים אות

התלמידים צריכים לרשום על פי מה הם ארגנו את כדי להוביל לגיבוש דף,המידע שתיעדו על הסביבה

תצפית מוסכם על כל הכיתה התלמידים עובדים בזוגות או בקבוצות.

תכנון דף תצפית עםדף תצפיתמומלץ לבצע תהליך של בניית

התלמידים במקום לתת להם מראש דף תצפית מוכן. להכרת הסביבה.דף תצפיתהתלמידים מתכננים

פעילות זו תאפשר למורה לחזור ולבסס ידע על: מאפייני סביבה-

-כלי החקר תצפית: מאפיינים ותרומה לאיסוף מידעשיטתי.

בתלקיט לתלמיד – ניתנת הנחיה לתכנון דף תצפית. כשבסופו של דבר התלמידים,התהליך צריך להיות פתוח

מגבשים בעצמם את התבנית. אבל צריך לתת גם אלטרנטיבה למי שמתקשה בגיבוש של דף תצפית

. תוובהכניה לביצוע תצפיתבמדריך למורה ניתנת הנח

לדף תצפית הודוגמ

ביצוע תצפית שעות1 לאיתור תופעות

ותיעודן

איתור ותיעודכיתתיתופעות

איתור תופעה ותיעודה -הגירוי לחקר הוא בחיפוש תופעה מעוררת עניין בסביבה

שהתלמידים צופים בה. התלמידים צריכים לציין איזו תופעה עוררה בהם עניין-

ומדוע. -הם צריכים לתעד את התופעה על פי תבחינים שהם

כניתיבחרו )מומלץ לבחור בסוגה רלוונטית מתוך ת.שפה עברית(הלימודים

הם יכולים לתעד את התופעה במלל ובתמונות ו/אוסרטונים.

. את התיעוד שלהמציגה בכיתה כל קבוצה

שאילת שאלות שעות3על התופעה

משאילת שאלותלשאלות חקר

בתלקיטכיתתי לתלמיד מהלך שלם לשאילת

שאלות

במדריך למורה הנחיה להובלת

התהליך

מיונן ואיתור שאלות ,על התופעה שאילת שאלותחקר

א.שאילת שאלות על התופעה -ניסוח בהיר של השאלה

-מתן נימוק, מדוע שאלתי את השאלה הזו?לאיזו תשובה אני מצפה?

ב. סינון , מיזוג, הסרה, הוספה שיפור השאלות )צמחים,ג. מיון השאלות לפי המרכיבים המשתתפים

בעלי חיים, מרכיבים דוממים, תנאי סביבה( ולפי אופי

19







חקר ומידעניות השאלות: ומתן במקורות מידע כתובים הפניה לקריאהד.

תשובות לשאלות.-בדיקה אם ניתן מענה לכל השאלות.

אם נותרו שאלות ללא מענה – יש לבדוק אם הן.מתאימות לביצוע חקר )שאלות חקר(

.-בדיקה אם עלו שאלות חדשות בעקבות הקריאה מתוך -מומלץ לבחור בתופעה אחת )אנפיות, חזזיות(

מיומנות שאילת השאלות ומיונן. המדריך וללמד על

כלי תכנון ובחירת שעות2 :החקר

ניסוי/תצפית אומאפייני הניסוי

התצפית

כיתתי/קבוצתי

בחירת כלי חקר המתאים

לענות עלשאלה

נימוק הבחירה

מתוך תיאורימחקר מיקוד

במאפייניהניסוי

שאלות חקר תצפית וניסויבחירה בשאלות המובילות לחקר.

- דיון בשאלות וליבונן. לחיפוש מענה/פתרוןבחירה בכלי החקר המתאימים

לשאלות החקר.נימוק הבחירה בין תצפית לניסוי

מומלץ לעבוד על כלי החקר: )מאפיינים, סוגים: שדה, מבוקר( באמצעות תיאורהניסוי .ומה או מחקר יתושים וכדנרקיסיםמחקר

.חקר הבמדריך למורה הנחיה לבחירת כלי

תכנון וביצוע שעות2 מערך החקר

)תצפית, ניסוי,מדידה(


במדריך למורה ובתלקיט

לתלמיד הנחיה לבחירת כלי

החקר

תכנון מערך החקר אפשר לעבוד במתכונת של כיתה חוקרת וכל קבוצה

תחקור היבט מסוים של תופעה נחקרת. אפשר גם לחקור תופעות אחדות כדי לאפיין באופן

מעמיק יותר את הסביבה שבה בוצעה התצפית .הראשונה

ביצוע המדידות שעות1או התצפיות

רישום הנתונים בטבלה או באופן

מילולי


רישום בטבלתאיסוף נתונים

.שתוכננה מראש עם התלמידיםאיסוף נתונים בטבלה בדגמי הוראה באתר המינהל למדעניתן להיעזר .וטכנולוגיה

התוצאותאור ית שעות2באופן מילולי

נתוניםעיבוד בחירת גרפים

התוצאותלייצוג והכנתם


מומלץ להיעזר במאפייני סוגת הדיווח מתוך תכנית. הלימודים שפה עברית

ניתן להיעזר ב:.ללמד את המיומנות של ייצוג תוצאות

-דגם הוראהניטור פרוקי רגליים בסביבה ייצוג מידע בדרכים מגוונות

-דגם הוראה צריך לחסוך במיםדיאגרמת עמודות

אתר אופק מט"ח-מארגנים נתונים מתוך בגרף עוגה

בגרף עמודותבגרף קו רציף

עיבוד ייצוג שעות2 והסקת מסקנות

תיאור חקרכיתתי במדריךלמורה

מומלץ ללמוד על שלב הממצאים והסקת המסקנות בעקבות ניסוי או תצפית באמצעות הסיפור על

או דגם הוראההמדריך למורה מתוך יםשפני הסלע.שמש וכוכבי לכת

20

http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/7250/88795/Forum88795M110I0.pdf

http://ofek.cet.ac.il/units/he/science/unit58/act7.aspx



http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/madaim/meda_shimushi/Hozrei_Mafmar.htm

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/madaim/meda_shimushi/Hozrei_Mafmar.htm







או,התוצאות נותנות הסבר מלא לתופעההאם בדיקה נדרשים מהלכי חקר נוספים.ש

לאחר שניתן הסבר מלא לתופעה – אפשר לסכם אתמהלך החקר השלם.

סיכום התהליך שעה1דו"ח מסכם


במדריך למורה

ובתלקיט

בחלק זה התלמידים יכינו דוח המסכם את תהליך החקר

. תבנית לדוח מסכם בעזרתושביצע

כלים להצגת שעות2החקר


הנחייה להכנת פוסטר ומצגת

מצגת

קצרה אומצגתתהליך החקר ותוצריו בעזרת הצגת . תכנון מצגת או פוסטר מדעי.פוסטר מדעי

הערכת תהליך שעות2החקר

קבוצתי/אישי

בחלק זה תמצאו מחוון להערכה של תהליך החקר שביצעתםמחוון

והתוצרים שהכנתם, וכן דף משוב שתוכלו למלא בסוף התהליך

למורה.ולהגישו

תרשים מהלך שלם ללמידת חקר – מתופעה למציאת ההסבר לתופעה

21

תופעה נצפית

שאילת שאלות על התופעה

ידע מיון השאלות מוקדם/איתור ממקורות מידע

תשובות לשאלות

שאלה/שאלות חקר

השערה/השערות

מהלך מחקרניסוי/תצפית

איסוף נתונים

ניתוח הנתונים

אישוש / הפרכה

יכול להוביל למהלך חדש / נוסף של

ל ובי

להל

יכועוד

ל

ניסוח מסקנות

מתן הסבר שלם ל-

חיפוש תשובות ע"י

איתור של



,18התרשים מבוסס על תרשים דומה המוצע בספר: "מי מפחד מעבודות מחקר?!", עמ'

(, בהוצאת מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור בע"מ1993מנוחה בירנבוים, )

חלק א בחוברת לתלמיד – תיאורי מחקרים בנושא: יצורים חיים וסביבה

בחלק זה מובאות דוגמאות של מהלכי חקר המבוססים על מחקרים מדעיים.

באמצעותם יכירו התלמידים את התהליך השלם של החקר.

המשימות המלוות את המחקרים עוזרות לנהל בכיתה דיון על מהלך החקר

המדעי על שלביו.

כל דוגמה מלווה בתרשים החקר העוזר לעקוב אחר השלבים במהלך החקר.

לצד כל שאלה – ניתנות תשובות, לעזרת המורים.

מומלץ לעבוד בכיתה על שתי דוגמאות לפחות ולתרגל עם התלמידים את

העבודה עם התרשים לתיאור מהלך החקר.

מומלץ לעיין בכל הדוגמאות ולבחור את אלה המתאימות ביותר לכיתה.

בכל אחד מן המחקרים ניתן דגש מיוחד על שלב אחר בתהליך החקר ואותו

אנו מלמדים בהוראה מפורשת.

עקרונות מרכזיים בנושא של מערכות אקולוגיות ואיכות הסביבה

22



מטרת החקר המדעי בנושאי סביבה היא להעמיק את ההבנה של העקרונות

המרכזיים בנושא של מערכות אקולוגיות ואיכות הסביבה, הקשורים בקיומם

של יצורים חיים בכל סביבה. ניתן להגדיר שלושה עקרונות עיקריים:

הם חיים – עלבה סביבה שבין ה יחסי הגומלין בין האורגניזמים ל:1עיקרון .1

מרכיביה החיים, מרכיביה הדוממים והתנאים השוררים בה – קובעים את

מגוון המינים בסביבה ואת התפוצה של האורגניזמים על פני כדור הארץ.

בכל סביבת חיים נדרשת התאמה לתנאים השוררים בה.א.ההתאמה היא לתנאי הסביבה הקיצוניים, בסביבות חיים קיצוניות

במדבר: מחסור במים, טמפרטורות גבוהות ביום ונמוכות בלילה

במעיינות מים חמים: טמפרטורה גבוהה של המים, ריכוז;והמשרעת שלהן

גופרית גבוה.

שהן נוחות יותר לקיום - ההתאמה היא בעיקר ,בסביבות חיים ממוזגות

חורף באזורים קרים יותר, לתנאים השוררים בעונות קשות יותר בשנה:

קיץ באזורים חמים יותר.

שיש בהן די מים ומזון - ההתאמות הן לתחרות עם ,בסביבות חיים נוחות

אורגניזמים אחרים )יערות הגשם למשל(.

דוגמאות הממחישות פתרונות שונים לאותה בעיה ופתרונות דומים לבעיות שונות שמציבה הסביבה בפני יצורים חיים, יכולות להוביל

.להבנת העיקרון הזה)יחסי הזנה כגון בין היצורים החיים מתקיימים יחסי גומלין מורכביםב.

.הדדיות, טפילות, תחרות, טריפה, תקשורת בין יצורים חיים(

תופעות העוסקות ביחסי גומלין מסוגים שונים יכולות להוביל להבנת.עיקרון זה

סביבת חיים יכולה לתפקד באופן תקין הודות לאנרגיה שהיא :2עיקרון .2

קולטת ומעבירה בין מרכיביה השונים.

ברוב סביבות החיים מקור האנרגיה העיקרי הוא קרינת השמש. היא

(ומהנקלטת על ידי יצורים חיים המבצעים פוטוסינתזה )צמחים, אצות וכד

23



והופכת על ידם לחומרי מזון )אנרגיה כימית(. האנרגיה מועברת בצורת

חומרי מזון )תוך כדי איבודי אנרגיה בצורת אנרגיית חום( לכל שאר היצורים

החיים במארג המזון )צמחוניים, טורפים ומפרקים(.

.מרכזי לקיומם של יצורים חיים בסביבה הוא הצורך להשיג מזון אתגר

צמחים – זקוקים לאור, בעלי חיים זקוקים לסוג המזון שהם אוכלים)צמחים ושיירי צמחים, בעלי חיים אחרים – חיים או מתים(.

כמו נדידה,מחסור במזון מוביל אצל בעלי חיים להתאמות בהתנהגות

ותרדמה )חורף וקיץ(; אצל צמחים – שלכת חורף ושלכת קיץ.

קיימא-יצורים חיים רבים מסיימים את מחזור חייהם ועוברים לצורות בנות

בתקופות הקשות )זרעים, ביצים וכו'(.

תופעות העוסקות במארג המזון בסביבת החיים יכולות להוביל.להבנת עיקרון זה

בכל מערכת אקולוגית מתרחשים שינויים כל הזמן. במערכת: 3עיקרון .3

זמן מה המערכת חוזרת למצבה הקודםכעבוריציבה השינויים הם ארעיים ו

)נוהגים לומר שהמערכת נמצאת בשיווי משקל דינמי – היא מתנודדת

לפגוע יכוליםסביב מצב ממוצע מסוים(. במערכות לא יציבות השינויים

במערכת האקולוגית ולהוביל להביא להריסתה או להתפתחות מערכת

אקולוגית שונה.

פעולות האדם גורמות לשינויים רבים במערכות אקולוגיות ולעתים מביאות

להריסתן המוחלטת.

ציוני דרך בתכנית הלימודים המתייחסים לעקרונות אלה:

סביבת חיים כוללת מרכיבים דוממים )כגון מים, קרקע, אוויר, אור(.1

מרכיבים חיים )כגון צמחים ובעלי חיים( ותנאי סביבה )כמו עוצמת אור,

24



לחות וטמפרטורה(. קיימת התאמה בין המבנה והפעילות של יצורים

4.חיים לבין סביבתם

מערכת אקולוגית היא מכלול של מרכיבים חיים ומרכיבים דוממים.2

המקיימים ביניהם קשרי גומלין. קשרי גומלין אלה מתקיימים בין יצורים

חיים אחרים )מרכיבים ביוטיים( ובינם לבין גורמי סביבה דוממים

5)מרכיבים אביוטיים(. לאדם יש לשינויים מעשה ידי אדם יש השפעה במערכות אקולוגיות..3

6. על הסביבההרייכולת ואמצעים טכנולוגיים לצמצום נזקים ולשמ

החוברת לתלמידים - מבוא

על מדע ומדענים

החלטתם שאתם רוצים לתרום לאנושות ולהתפרסם כמדענים שהצליחו

לשנות את פני ההיסטוריה? לפניכם עשרה דברים שחשוב לדעת לפני

.שמתחילים

גלילאו"" מתוך העיתון הדיברות למדען המתחיל 7 עשרתקראו את הכתבה "

."צעיר

:ענו על השאלותמהו הדבר אשר גורם לנו לשאול שאלות?.1

מדענים. "איך זה עובד?"אנו שואלים שאלות כמוהסקרנות הטבעית בזכות

מניחים לשאלות שמסקרנות אותם להישאר ללא מענה, ומקדישים שניםינםא

. למציאת תשובותארוכות

מדוע חשוב שיהיה למדען דמיון מפותח?.2 תוכנית לימודים, לימודי מדע וטכנולוגיהמתוך , 1רעיונות מרכזיים , מערכות אקולוגיות ואיכות סביבה, 4

בבית הספר היסודי, משרד החינוך מתוך תוכנית לימודים, לימודי מדע וטכנולוגיה בבית2 רעיונות מרכזיים , מערכות אקולוגיות ואיכות סביבה,5

הספר היסודי, משרד החינוך , מתוך תוכנית לימודים, לימודי מדע וטכנולוגיה בבית5 רעיונות מרכזיים , מערכות אקולוגיות ואיכות סביבה, 6

הספר היסודי, משרד החינוך ?שם המאמר מתוך עיתון גלילאו הוא עשרת הדברות למדען המתחיל 7

25

http://www.ifeel.co.il/page/10273



. יכול להתגבר על בעיות קשות או להמציא המצאותינוללא דמיון המדען א

מה עושים מדענים כדי להבין תופעות?.3

.עבודתו העיקרית של המדען היא ביצוע ניסויים והבנת התוצאות

מדוע חשוב לקרוא על מחקרים שביצעו מדענים במקורות מידע מתאימים:.4

כיצד הידע שלהם יכול לעזור לנו להיות מדענים מתחילים?

כדאי ללמוד מניסיון, אבל לא פחות חשוב - ללמוד מניסיון של אחרים.

הספרים ואתרי האינטרנט נכתבו בעזרת הידע והניסיון שצברו עשרות דורות

.של מדענים. תלמדו לנצל את כל מקורות הידע והמידע

מדענים שרוצים נכתב: ""כבוד והערכה"בפסקה שהכותרת שלה הוא .5

מדוע לדעתכם חשוב.ה"חייבים ללמוד לשתף פעולה זה עם ז להצליח

שיתוף הפעולה בעבודת המדען?

מדענים שרוצים להצליח חייבים ללמוד לשתף פעולה זה עם זה. עבודה

.בקבוצה תמיד יעילה יותר

תכונות חשובות למדענים?ם היושר ואמינותהסבירו מדוע .6

תכונות הכרחיות עבור מדען, משום שהמדע מבוסס עלםיושר ואמינות ה

דיווח מדויק של תוצאות ניסויים. צריך גם להיזהר מהנטיה שיש לכולנו

להתעלם מתוצאות שליליות שלא מקדמות אותנו. זכרו: גם אם הניסוי לא

.הצליח, ניתן ללמוד ממנו הרבה

מהי? מדוע היא. מתוארת תכונה שחשוב שתהיה למדענים7בפסקה .7

חשובה?

חשובה כי לעתים דרושה עבודה קשה במשך שנים עדיכולת התמדה

.שמגיעים לתוצאות

, דרגו אותם לפיברות למדען המתחיליעשרת הדהציגו ברשימה את .8

.סדר חשיבותם בעיניכם

.מעוררת בכם ענייןהתארו תופעה שראיתם בבית או מחוץ לבית .9

26



וכתבו: מה תעשו כדיברות למדען המתחיליעשרת הדהיעזרו במאמר .10

להבין את התופעה?

27



שם המחקר: מדבריות האורניםהתפתחות צמחים מתחת לעצי אורן גורמים המשפיעים עלנושא המחקר

המחקר על מדבריות האורנים עוסק בנושא הסביבה הנלמד

בכיתה ו ומטרתו להעמיק את ההבנה של העקרונות המרכזיים

בנושא של מערכות אקולוגיות ואיכות הסביבה. הוא מתחיל

בתיאור תופעה שמקורה בתצפיות: מתחת לעצי האורן לא גדלים

צמחים אחרים. כדי להסביר את התופעה החוקרים נעזרים בידע

שלהם ומבצעים מחקר הכולל ניסוי מעבדה מבוקר ולאחריו ניסוי

אם כי הוא מעורר,שדה. המחקר מצליח לספק הסבר לתופעה

שאלות נוספות, כמו כל מחקר מדעי טוב.

מכירים התלמידים אתמדבריות האורניםבאמצעות המחקר על

התהליך השלם של המחקר המדעי ואת כלי המחקר שחוקרים

נעזרים בהם במחקר זה: תצפית )לאיתור התופעה(, ניסוי מעבדה

וניסוי שדה.

המשימות המלוות את המחקר עוזרות לנהל בכיתה דיון על שני

השלבים המוצגים במחקר, ההסבר הנבדק בכל שלב והמסקנה

הנגזרת מתוצאות הניסוי. הם לומדים כיצד נעזרים במסקנה כדי

שעל בסיסה ביצעו החוקרים כל,לאשש או להפריך את ההשערה

שלב במחקר.

התרשים המובא בסוף המחקר מסייע לתלמידים לעקוב אחר

השלבים במהלך החקר.

הקשר לתכנית ומסמךהלימודים

הסטנדרטים ס"במו"ט לביה

היסודי

: מדעי החיים תחום תוכן

2.3סטנדרט תוכן: התלמידים יכירו מערכות, איברים, תהליכים והתאמות בצמחים.

.יכירו את שימושי האדם בצמחים

התלמידים יכירו צרכים ותנאים חיוניים לקיומם של יצורים חיים

.וידעו מהם מאפייני החיים הבסיסיים

: מדעי הסביבהתחום תוכן

1. 5 סטנדרט תוכן:

התלמידים יכירו מרכיבי סביבה ויבינו תהליכים בסביבה ויחסי

.גומלין בין מרכיביה

הם יבינו את מקומו של האדם בסביבה ומעורבותו בה ויפתחו

.קיימא-מודעות לצורך בפיתוח בר

28



מטרות תוכן:

. התלמידים יבינו את קשרי הגומלין בין היצורים החיים למרכיבי1

אלה עלםהסביבה הדוממים ויתארו את ההשלכות של קשרי

הסביבה.

. התלמידים יבינו שצמחים זקוקים לאור כדי להתפתח.2

. התלמידים יבחינו בין נביטה של זרעים לגדילה והתפתחות של3

הנבטים.

התלמידים יתארו באמצעות דוגמאות את קשרי הגומלין שבין .4

. כגון תחרות,היצורים החיים בינם לבין עצמם

התלמידים יבינו שבין צמחים קיימת תחרות על משאבים )מים,

.אור, אוויר וכו'(

תלמידים יכירו את תופעת האללופתיה בצמחים. ה.5

:מיומנויות

אתיכירו התלמידים יתנסו במהלך שלם של חקר מדעי ו .1

.מחקר מדעיהמרכיבים של

ניסוימחקר ה. התלמידים ילמדו להכיר את השימוש של כלי 2 להפרכה או לאימות השערות המחקר.מעבדה וניסוי שדה

.. התלמידים יתנסו בתכנון ניסוי ובביצועו3

מושגים עיקריים למחקר זה

תנאים להתפתחות צמחים, חומרים מעכבי נביטה, אללופתיה,

.שרף, ניסוי שדה, ניסוי מעבדה

ידע מוקדםלמחקר

,תנאים להתפתחות צמחים )אור, מים, אוויר, טמפרטורה(

.נביטת זרעים, גדילה והתפתחות של צמחים

חומרי הוראה כתובים

ומתוקשבים

. הוצאת רמות,62-4 עמ' ",מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה ו"

. הוצאת רכס,265-205 עמ' , חלק שישי",מדע בעידן טכנולוגי"

., הוצאת כנרת294-185, עמ' "מסע מדע ו, חיים בסביבה"

ניתן לבצע עם תלמידים מהלך חקר דומה לזה שמוצג בתיאור

המחקר, בדגש על ביצוע ניסוי במעבדה. באופן זה התלמידים

פועלים כמדענים. הם בוחנים ידע שמוצג במחקר בעזרת השיטות

המוצגות בו. הם גם מתנסים בביצוע ניסוי מעבדה כהכנה למהלך

חקר עצמאי משלהם. .צג את מהלך המחקריתרשים המי

29



אורנים""מדבריות ה - 2מחקר (110 עלון למורי הביולוגיה, חוברת ד', עמ' ,, אורן ירושלים1987מעובד על פי המאמר של אמוץ דפני, )

כשקמה מדינת ישראל לא היו בה יערות. עצים שגדלו ביערות שהיו בעבר

בארץ נכרתו כדי להניע קטרי רכבות. חלק מהעצים גם נפגעו בגלל רעייה של

הוחלט לטעת,1948 עדרי עזים רבים שגדלו בארץ. עם קום המדינה, בשנת

בארץ שטחים גדולים של עצי אורן שונים: אורן ירושלמי, אורן הסלע ועוד. עץ

האורן התאים במיוחד לנטיעת יערות משום שהוא גדל בסוגים רבים של קרקע

ואקלים, הוא גדל מהר והוא קל לטיפול. ואכן, בתוך כמה שנים נקלטו היטב

עצי האורן שניטעו, הם צמחו לגובה וכיסו שטחים גדולים ביערות צפופים.

עץ האורן מפריש שרף המגן עליו מפני מזיקים ומפני מחלות. השרף שוקע

ברווחים שבגזע ומונע ריקבון שלו וחדירה של מזיקים לתוך הגזע. גם המחטים,

אוכלות אותן. השרף דליק מאודינןהעלים של האורן, מכילות שרף ולכן עזים א

ולכן העץ נשרף בקלות.

, על הבחינו שמתחת לעצי האורן,פותי שהשגיחו על היערות מפני שר,יערנים

. של מחטיםצרת שכבה עבהנו ועץ, נצברות מחטי אורן שנשרו מההקרקע,

מתחת לעצי אורן גבוהים לא צמחו צמחים כלל, תופעה שכונתה בשם

"מדבריות האורנים".

התופעה מסקרנת?מדען.לחזרו ועיינו בעשרת הדיברות

פרטו, מה צריך לעשות כדי למצוא הסבר לתופעה?

30



חוקרים החליטו לבדוק את התופעה המתוארת בקטע המידע.

שמחטי האורן שנשרו לקרקע משפיעות על התכונות שלה ולכןהם שיערו

מצליחים לגדול בה.ינםצמחים אחרים א

:למורה

במהלך קריאת המחקר לומדים התלמידים את השלבים במהלך החקר

ניסוי מעבדה במחקר זה הדגשנו בעיקר שימוש בשני כלי מחקר: .המדעי 8.וניסוי שדה

השם אורן נובע מרגישותו הרבה של העץ לאור במשך כל שלבי החיים. נבטים

של העץ לא יצליחו לגדול בצל של עצים אחרים. השפעת ההצללה בולטת

כשמשווים עץ אורן צעיר לעץ בוגר: בעץ הצעיר כל הצמרת ירוקה ורעננה. בעץ

הבוגר יש עלים ירוקים רק בחלק העליון של הנוף. הענפים שמתחת לנוף

כך שרוב הנוף של העץ הוא למעשה חסר עלים,כמעט שאינם נושאים עלים

בגלל הצל שמטילים עליהם ענפים גבוהים יותר.

מחטי אורן הנופלות על הקרקע נרקבות באיטיות על ידי פטריות רקב ועל ידי

הניזונים מהחומר האורגני שמקורו בתהליך הפירוק,בעלי חיים זעירים

שמבצעות הפטריות. בגלל פירוקן האטי נצברות מחטי האורן על קרקע היער

ויוצרות שכבות עבות.

כדי לבדוק אם מחטי האורן משפיעות על מעבדה החוקרים ביצעו ניסויתכונות הקרקע:

שלב א הם לקחו קרקע דומה לזו שביער האורנים, ממקום שהיה בסמוך ליער.1

האורנים אך מחוץ לו )מקום בשולי היער(.

חלק מהקרקע הם ערבבו עם מחטים של אורנים.

.6-1הם סימנו שישה עציצים שווים בגודלם במספרים .2

הם הוסיפו קרקע ללא כל תוספת.- 3-1לשלושה עציצים -

מחטי אורן.מעורבבת עםהם הוסיפו קרקע - 6-4לשלושה עציצים -

לכל העציצים הם הוסיפו כמות שווה של קרקע. שדה למעשה זהו ניסוי שאפשר לשלוט בחלק מהמשתנים שלו כמו למשל הגורם המשפיע )עוצמתניסוי 8

'כל המשתנים כמו למשל תנאי הסביבה - טמפרטורה, רוחות וכדעל (, אך קשה לשלוט למשלהאור

31



זרעים של צמחי צנונית.20הם זרעו בכל עציץ .3

הם השקו את כל העציצים בכמות שווה של מים..4

הם הניחו את כל העציצים במקום מואר ליד חלון במעבדה..5

החוקרים בדקו שני דברים:

ת הצליחו לנבוט.וכמה מהזרעים של הצנוניא.

כמה מהנבטים הצליחו לגדול.ב.

1התוצאות של החוקרים מוצגות בטבלה : מספר הזרעים שנבטו ומספר הנבטים שגדלו בעציצים השונים1טבלה

מספר זרעים שנבטו העציץפרמסבעציץ

מספר נבטים שהצליחולגדול

1716 ללא מחטי אורן1



1817 עם מחטי אורן4



הבאות:ענו על השאלותמדוע לא היו יערות בישראל בתקופה שלפני קום המדינה?.1

עצים שגדלו ביערות לפני קום המדינה נכרתו כדי להניע קטרי רכבות. חלק

מהעצים גם נפגעו בגלל רעייה של עדרי עזים רבים שגדלו בארץ.

מדוע התאים עץ האורן לנטיעת יערות? .2 עץ האורן התאים במיוחד לנטיעת יערות משום שהוא גדל בסוגים רבים של

.קרקע ואקלים, הוא גדל מהר והוא קל לטיפול

כיצד מגן השרף על עץ האורן? .3 עץ האורן מפריש שרף המגן עליו מפני מזיקים ומפני מחלות. השרף שוקע

ברווחים שבגזע ומונע ריקבון שלו וחדירה של מזיקים לתוך הגזע.

לאחר שהם נושרים מן העץ?ניםאורלמחטי מה קורה .4

32



מחטי האורן שנשרו מהם על הקרקע ונוצרת שכבה עבה של מחטי אורן

אשר בעקבותיה הם ביערות האורן בה הבחינו התופעה שימה.5? נים""מדבריות האורמכונים

מתחת לעצי אורן גבוהים לא צמחו צמחים כלל, תופעה שכונתה בשם

"מדבריות האורנים".

מה רצו החוקרים לבדוק בניסוי?: המעבדה ניסויו שלמה הייתה מטרת.6

החוקרים ידעו שמחטי האורן עשויות להשפיע על תכונות הקרקע בגלל

חומרים שהן מפרישות או בגלל חומרים שנוצרים בתהליך הפירוק שלהן.

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם מחטי האורן הנושרות מתחת לעצים

כך שהיא מונעת נביטה של זרעים וגדילה של, תכונות הקרקעעלמשפיעות

נבטים צעירים.

? ממקום שמחוץ ליערמדוע הם לקחו דגימות קרקע.7

החוקרים רצו לבדוק אם המחטים משפיעות על תכונות קרקע הדומה לזו

שנמצאת מתחת לעצי האורן שביער.

פו לכל אחד מהם כמויותהוסי, שווים בגודלם עציצים לקחו הם מדוע.8

בכל עציץ והשקוצנוניות אותו מספר של זרעי את שוות של קרקע, זרעו

בכמויות שוות של מים?

החוקרים שמרו על תנאים שווים בניסוי בכל העציצים כדי שיוכלו לברר אם יש

.הבדל בתכונות הקרקע שמשפיע על נביטה ועל גדילה של צנוניות

עם מחטי אורןמדוע הם הכינו שלושה עציצים דומים לבדיקת קרקע .9

ושלושה עציצים דומים לבדיקת קרקע מחוץ ליער?

כלומר לוודא, חזרות כדי להגדיל את מהימנות התוצאותשלושהם ביצעו

שהתוצאות אינן מקריות.

מה היו תוצאות הניסוי?.10

בכל העציצים נבט מספר דומה של זרעים ורוב הנבטים הצליחו לגדול.

או הניסוי בהשערת תומכת היא האםמהניסוי? העולה המסקנה ימה.11

אותה? מפריכה

.האורן לעצי מתחת הקרקע תכונות על משפיעות אינן האורן מחטי

33



: מחטי האורן יוצרות תנאים חומציים בקרקע, אבל מתברר שתנאיםהערה

אלה דווקא נוחים לגידול מינים רבים של צמחים. קרקעות שנוצרות מסלעי גיר

הן בסיסיות והוספת חומרים חומציים אף תורמת לפוריותן.

מדבריותמה על החוקרים לעשות כדי למצוא הסבר לתופעת ".12

?" האורנים

את חשיבתם ולעודד אותם לשאולררהשאלה מופנית לתלמידים כדי לעו

שאלות נוספות ולהציע הצעות. במהלך ביצוע מחקר לעתים קרובות עולות

שאלות נוספות להמשך החקר.

קודם לכן ציינו שמחטי האורן מכוסות בשרף המגן עליהן מפני פגיעת חיידקים

ומיקרואורגניזמים שונים, לכן הן גם אינן נרקבות ונערמות על הקרקע. השרף

מגיע מהמחטים לקרקע ויכול להשפיע על תכונותיה. הניסוי בדק אם לחומרים

פעה על הנביטה והתברר שאין להם השפעה. לפיכךשהמצויים בשרף יש ה

יכולה להיות למחטי האורן השפעה אחרת.

הנבטים זקוקים לאור כדי לייצר מזון בתהליך,אחרי שזרעים נובטים

הפוטוסינתזה. ייתכן שהשכבה העבה של המחטים – שכבת הבידוד, מונעת

אור מהנבטים הצעירים ומפריעה להתפתחותם.

החוקרים בדקו שאלה זו בשלב הבא בניסוי.

- ממשיכים לחקור שלב ב החוקרים ידעו שנבטים )זרעים אחרי שנבטו( של כל הצמחים )וגם של צנונית(

אינם יכולים להתפתח בלי אור.

הם החליטו לבדוק כיצד משפיעה שכבת המחטים בקרקעית יער האורן על

:ניסוי שדההחוקרים הפעם ביצעו . םהתפתחותעל ו נביטה של זרעי צנוניותה

חלקות שוות בגודלן:ארבעהם סימנו ביער האורנים

בשתי חלקות הם אספו את כל המחטים שהיו מתחת לעצים וחשפו אתא.

הקרקע.

השאירו ללא שינוי.םשתי חלקות הב.

הם זרעו בקרקע של כל חלקה מספר שווה של זרעי אורן.

34



הם השקו את הזרעים בכמות שווה של מים.

מה מצאו החוקרים? בחלקות שבהן הסירו את שכבת המחטים התפתחו רוב הזרעים לנבטים.1

והמשיכו לגדול לצמחים בוגרים.

בחלקות שבהן השאירו החוקרים את שכבת המחטים לא הופיעו כלל.2

נבטים.

הבאות:ענו על השאלות החוקרים עדיין מחפשים הסברמהי השאלה שהחוקרים בדקו בניסוי זה ? .1

לתופעה – מדוע לא צומחים צמחים מתחת לעצי האורן.

שכבת הבידוד שהמחטים יוצרות היא שמונעתםבניסוי זה הם בודקים א

גדילת צמחים מתחת לעצי האורן.

חלקות וביצעו את הניסוי בזוגות של חלקות?ארבעמדוע סימנו החוקרים .2

שמטרתן להבטיחהחזרות בניסוייש כאן שוב הדגשה של חשיבות

שהתוצאות אינן מקריות.

מדוע זרעו החוקרים מספר שווה של זרעים בכל חלקה ונתנו כמות שווה של.3

? מים

בניסוי כדי לבדוק אתתנאים שווים/ גורמים קבועים החוקרים שומרים על

– השפעת השכבה המבדדת של מחטיהגורם המעניין אותםהשפעתו של

האורן על גדילת צמחים מתחת לעצי האורן.

בידוד משתנים.פעולה זו נקראת

? מה היו תוצאות הניסוי.4

בחלקות שבהן הסירו את שכבת המחטים התפתחו רוב הזרעים לנבטים

והמשיכו לגדול לעצים צעירים.

בחלקות שבהן השאירו החוקרים את שכבת המחטים לא הופיעו כלל

נבטים.

:מהי המסקנה העולה מהניסוי.5

35



? מהו הגורם המונע התפתחות צמחים מתחת לעצי האורןא.

? על מה התבססתם בניסוח המסקנהב.

.נמקו את המסקנה בעזרת תוצאות הניסויג.

מצליחיםינםהמסקנה היא שמתחת לשכבה של מחטי האורן צמחים אא.

.עדר אוריהגורם המונע הוא הלגדול. המסקנה מתבססת על תוצאות הניסוי ועל ידע קודם – הצורך באור כדיב.

שנבטים יוכלו לגדול ולהתפתח. מחטי האורן יוצרות שכבה מבדדת

המונעת גדילה של צמחים. גם אם הזרעים מצליחים לנבוט, הנבטים

הצעירים זקוקים לאור.

התוצאות מראות שמתחת לשכבת המחטים לא מתפתחים צמחים ואילו ג.

כשמסירים שכבה זו – מתפתחים צמחים ללא קושי. המחטים חוסמות את

הנבטים,האור ולכן הנבטים מתים. כאשר מסירים את שכבת המחטים

חשופים לאור ויכולים לגדול )עצי האורן יוצרים צל, אבל יש מרווחים בין

זקוקיםההענפים ואור מצליח לחדור לקרקעית היער. מובן שצמחים

גם ללא,לעוצמת אור גדולה לצורך גידולם יתקשו לגדול בקרקעית היער

השכבה המבדדת של מחטי האורן(.

ברור את הקשר שבין הצורך בחשיפהןפותוצאות ניסוי השדה הראו בא

התפתחות של צמחים. הגדילה ובין הלאור ל

שאלה למחשבה חוקרים ראו כי אחרי שריפות של יערות אורן בכרמל התחדשו האורנים בתוך

העצים עצמם נשרפו אבל הזרעים נבטו בשיעור גבוה ויצרו שטחים. כמה שנים

.צפופים של נבטים

לסייע לנביטה ולגדילה של צמחים חדשים של כיצד לדעתכם השריפה יכולה

?האורן

:תשובה לשאלה זו תאפשר לתלמידים ליישם את מסקנות הניסוי

וכך האור יכול,פה מכלה את כל מרבדי המחטים וגם את העצים עצמםיהשר

. להגיע אל הזרעים

36



הזרעיםאתעוזרת לשחרר פה יבזמן השרהטמפרטורה הגבוהה יש לציין ש

צם על פני שטח רחב. הזרעים נובטים אחרי שיורדיםימהאצטרובלים ולהפ

אבל ,פה של כל עצי היעריגשמים. הקרקע עשירה במינרלים שהתקבלו מהשר

כמות החומרים האורגניים פוחתת כי הם נשרפים בקלות.

סיכום מהלך המחקרלחקור?החוקרים מה הייתה התופעה שאותה החליטו .1

מדוע צמחים אינם גדלים מתחת לעצים ביערות אורן בארץ.

?, בניסוי המעבדהמה בדקו החוקרים בניסוי הראשון.2

החוקרים בדקו אם חומרים שמקורם בשרף המכסה את מחטי האורן

משפיעים על תכונות הקרקע.

מה היו תוצאות ניסוי המעבדה?.3

החוקרים ראו שהמחטים אינן מעכבות נביטה וגדילה של צמחי צנוניות.

?ניסוי השדהב, מה בדקו החוקרים בניסוי השני.4

החוקרים בדקו אם השכבה של המחטים המצויה על פני הקרקע ביער

מפריעה להתפתחות נבטים של צנוניות.

מה מצאו החוקרים בניסוי השני?.5

ואילו,החוקרים מצאו שתחת שכבת המחטים לא התפתחו צמחי צנונית

כנראה בגלל מחסור, נביטה והתפתחות של נבטי צנוניותופה היובקרקע החש

באור.

מה המסקנה של הניסוי?.6

מחטי האורן מונעות התפתחות של נבטי צנוניות.

ההסבר שאפשר לתת לתופעה אחרי הניסוי השני? ומה.7

מחטי האורן יוצרות על הקרקע שכבה מבדדת המונעת חדירת אור אל

עדר אורי המתפתחים מזרעים מתחת לשכבה זו. בה,הנבטים הצעירים

הנבטים אינם יכולים לגדול והם מתים.

חוזרים על הניסוי ובודקים את מהימנות התוצאות

37



בחלק זה מוצע לבצע עם התלמידים מהלך חקר דומה לזה שמוצג במאמר,

בדגש על ביצוע ניסוי במעבדה. באופן זה התלמידים פועלים כמדענים. הם

בוחנים ידע שמוצג במאמר בעזרת השיטות המוצגות בו. הם גם מתנסים

בביצוע ניסוי מעבדה כהכנה למהלך חקר עצמי.

תכנון הניסוי - כיצד יש לבצעו,במומלץ לדון עם התלמידים במטרות הניסוי,

.ומהכיצד נאסוף את הנתונים וכד

של הניסויאת המהלך המפורטבהמשך בתום הדיון – אפשר להציע להם

אותו ולוודא שהם מבינים

זהו הנוסח שאנחנו מציעים לתת לתלמידים:

מדענים מפרסמים את התוצאות שלהם כדי שגם מדענים אחרים יוכלו לחזור

על המחקרים שלהם ולראות אם התוצאות מהימנות.

גם אנחנו ננהג באותו אופן – נבצע ניסוי מעבדה באופן דומה לזה שהחוקרים

אותן תוצאות.את ביצעו ונראה אם אנחנו מקבלים

אלא שנבצע את הניסוי שלנו ברצף, באופן הבא:

:מהלך הניסוי

ערבבו בקרקע מחטי אורן )אפשר לערבב במקום מחטי אורן נשר מעצי .1

פיקוס השדרות(: היחס צריך להיות שליש מחטים )או נשר של פיקוס( ושני

שלישים קרקע.

עציצים.ארבעהכמות הקרקע צריכה להספיק ל

עציצים: שמונההכינו .2

קבוצה בלי מחטי אורןא.. הוסיפו להם תערובת קרקע כלשהי.4-1 ספרות עציצים בארבעהסמנו

קבוצה עם מחטי אורןב. הוסיפו קרקע מעורבת במחטי אורן..8-5ספרות עציצים בארבעהסמנו

זרעים )של צנוניות, של גזר או של צמח מהיר גדילה20זרעו בכל עציץ .3

אחר(.

38



השקו את כל העציצים בכמות שווה של מים )הוסיפו מים לקרקע עד שהיא.4

.יומיים-שלושהלחה מאוד אך לא מוצפת( – השקו בכל

את העציצים במקום מואר.הניחו .5

עקבו אחר הנביטה במשך כמה ימים )עד שרואים שרוב הזרעים נובטים.6

בעציצים ללא מחטי אורן או נשר של פיקוס(. ספרו כמה זרעים הצליחו

לנבוט.

כסו שני עציצים מכל קבוצה )עם מחטי אורן ובלי מחטי אורן( בשכבה עבה.7

של מחטי אורן )או של נשר מעצי פיקוס(.

עקבו אחר הגדילה במשך שבועיים נוספים – ספרו כמה צמחים גדלים בכל.8

עציץ.

הציגו את התוצאות שלכם בטבלה מתאימה..9

סכמו את הניסוי:.10

מה היו השאלות שבדקתם בניסוי?א.

מה היו תוצאות הניסוי?ב.

הניסוי? מ העולה המסקנה ימהג.

ל שאלה לות דומהסקתםוהמסקנות ששקיבלתם האם התוצאות ד.

החוקרים?

הערה:אפשר לחלק את התלמידים לשתי קבוצות.

כל קבוצה תבצע ניסוי שבודק שאלה אחת:

כיצד משפיעות תכונות הקרקע על התפתחות צמחים?א.

כיצד משפיעה הצללה על התפתחות צמחים?ב.

מהלך הניסוי של קבוצה א

עציצים: שישההכינו .1

הוסיפו תערובת קרקע כלשהי.שלושהלא.

39



הוסיפו קרקע מעורבת במחטי אורן.שלושהלב.

זרעים )של צנוניות, של גזר או של צמח מהיר גדילה20זרעו בכל עציץ ג.

אחר(.

הוסיפו כמות שווה של מים לכל עציץ )הוסיפו מים לקרקע עד שהיא לחהד.

.יומיים-שלושהמאוד אך לא מוצפת( – השקו בכל

שימו את העציצים במקום מואר.ה.

עקבו אחר הנביטה במשך כמה ימים )עד שרואים שרוב הזרעים נובטיםו.

בעציצים ללא מחטי אורן או נשר של פיקוס(. ספרו כמה זרעים הצליחו

לנבוט.

עקבו אחר הגדילה במשך שבועיים נוספים – ספרו כמה צמחים גדלים בכלז.

עציץ.

הציגו את התוצאות שלכם בטבלה מתאימה.ח.

סכמו את הניסוי:ט.

מה הייתה השאלה שבדקתם בניסוי? (1)

מהי התוצאה של הניסוי ?(2)

הניסוי? עולה ממסקנה איזו (3)

ל שאלה לות דומהסקתםוהמסקנות ששקיבלתם האם התוצאות (4)

החוקרים?

החוקרים ביצעו את המחקר כדי למצוא הסבר לתופעה של "מדבריות

החוקרים הם בדקו את השפעת מחטי האורן עלביצעו האורנים". בניסויים ש

צנוניות. האם המחקר נותן הסבר מלא לתופעה?

אור פוגע בגדילה של צמחים רבים, יש לבצע אתהיעדר כדי להכליל ולקבוע ש

ואז אפשר,המחקר עם זרעים של מיני צמחים נוספים וגם של זרעי אורן

להכליל ולומר שזה ההסבר לתופעה.

מהלך הניסוי של קבוצה ב

עציצים: שישההכינו .1

40



הוסיפו תערובת קרקע כלשהי.שלושהלא.

ס"מ לפחות( של מחטי20 הוסיפו קרקע וכסו אותה בשכבה עבה )שלושהלב.

אורן )או נשר של עצי פיקוס(.

גזר או של צמח מהיר גדילהשל זרעים )של צנוניות, 20זרעו בכל עציץ ג.

אחר(.

הוסיפו כמות שווה של מים לכל עציץ )הוסיפו מים לקרקע עד שהיא לחהד.

.יומיים-שלושהמאוד אך לא מוצפת( – השקו בכל

את העציצים במקום מואר.הניחוה.

הנביטה במשך כמה ימים )עד שרואים שרוב הזרעים נובטים עקבו אחרו.

פרו כמה זרעים הצליחובעציצים ללא מחטי אורן או נשר של פיקוס(. ס

לנבוט.

פרו כמה צמחים גדלים בכלעקבו אחר הגדילה במשך שבועיים נוספים – סז.

עציץ.

הציגו את התוצאות שלכם בטבלה מתאימה.ח.

סכמו את הניסוי:ט.

מה הייתה השאלה שבדקתם בניסוי?(1)

התוצאה של הניסוי?ימה(2)

הניסוי? עולה ממסקנה איזו (3)

אלה לות דומהסקתםוהמסקנות ששקיבלתם האם התוצאות (4)

החוקרים?לש

החוקרים ביצעו את המחקר כדי למצוא הסבר לתופעה של "מדבריות

האורנים". בניסויים שהחוקרים ביצעו הם בדקו את השפעת מחטי האורן על

צנוניות. האם המחקר נותן הסבר מלא לתופעה?

אור פוגע בגדילה של צמחים רבים, יש לבצע אתהיעדרכדי להכליל ולקבוע ש

ואז אפשר,המחקר עם זרעים של מיני צמחים נוספים וגם של זרעי אורן

להכליל ולומר שזה ההסבר לתופעה.

41



נים"מדבריות האור"תרשים מהלך המחקר של

42



: נצפית תופעה לעצי מתחת

לא גבוהים אורן צמחים צמחו

שאלות שאילתהתופעה על

קודם/איתור ידענוסף מידע

לנבוט יכולים מהזרעים חלק לאור זקוקים וחלקם בחושך

נבטים לנבוט, אך כדי כדי ולמים לאור זקוקיםלצמוח. חומרים יש האורן במחטי

חקר שאלתגדלים לא האורן לעצי מתחת מדוע

?צמחים א שלב – השערה

לקרקע שנשרו האורן מחטי שלה התכונות את משנות מחקר מהלך

מעבדה - ניסוי א שלב

תוצאות שהכילה בקרקע נבטו הצנונית של הזרעים רוב – א שלב לבין אורן מחטי עם קרקע בין הבדל היה אורן. לא מחטי

אורן. מחטי ללא קרקע מחטי של עבה בשכבה מכוסה שהייתה בקרקע – ב שלב ללא בקרקע צעירים, ואילו אורן צמחי התפתחו לא אורן

התוצאות ניתוח תכונות את משנים לא אורנים )מחטי( של עלים – א שלב

הקרקע צמחים של גדילה מעכבים ואינם האורן לעצי מתחתאחרים

המחטים שכבת את הסירו שבהן בחלקות – ב שלב

לא תומך /

תומך

מסקנות ניסוחוצמיחה נביטה מעכבים אינם האורן במחטי . החומרים1 ומונע אור חדירת מונע האורן במחטי הקרקע . כיסוי2

לעצים מתחת צמחים והתפתחות זרעים נביטת

חיפוש על תשובות

איתורשל

צמחים? גדלים לא האורן לעצי מתחת מדועביער? העצים לשאר מתחת גדלים צמחים מדוע

האורן? מעץ שנשרו לזרעים קרה מההאורן? לעצי מתחת הצל משפיע איךלקרקע? שנושרות המחטים משפיעות איך

ב - שלב השערה המחטים שכבתב הזרעים כיסוי

על משפיע האורן יער בקרקעית צמחי של התפתחות עלו נביטה

ירושלים אורן

מחקר מהלך שדה - ניסוי ב שלב

השאלות מיון



מחקרים בנושאי יצורים חיים וסביבה ם המחקר: מה יציל אותנו מהיתושים?ש הבדלים בין אנשים במידה שבה הם נעקצים על ידינושא המחקר

יתושים ושימושים אפשריים לממצאי המחקר המחקר על היתושים עוסק ביחסי גומלין בין האדם

ליתושים )טפילות( במסגרת תחום תוכן מדעי הסביבה

הנלמד בכיתה ו'. מטרתו להעמיק את ההבנה של

העקרונות המרכזיים בנושא של מערכות אקולוגיות

ואיכות הסביבה. הוא מתחיל בתיאור תופעה שהתגלתה

בעקבות תצפיות רבות: אנשים שונים נעקצים במידה

שונה על ידי יתושים. יש כאלה שכמעט שאינם נעקצים

ואילו אחרים נעקצים על ידי היתושים,על ידי יתושים

בעקיצות רבות מאוד בחשיפה דומה ליתושים. כדי

להסביר את התופעה נעזרים החוקרים בידע שלהם

ומבצעים מחקר הכולל ניסוי שדה ולאחריו ניסוי

אם כי,במעבדה. המחקר מצליח לספק הסבר לתופעה

הוא מעורר שאלות נוספות, כמו כל מחקר מדעי טוב.

מכיריםמה יציל אותנו מהיתושים?באמצעות המחקר

התלמידים את התהליך השלם של המחקר המדעי ואת

כלי המחקר שחוקרים נעזרים בהם במחקר זה: ניסוי

מעבדה וניסוי שדה. המשימות המלוות את המחקר

עוזרות לנהל בכיתה דיון על שני השלבים המוצגים

במחקר, ההסבר הנבדק בכל שלב והמסקנה הנגזרת

מתוצאותיו של כל ניסוי. הם לומדים כיצד נעזרים

במסקנה כדי לאשש או להפריך את ההשערה שעל

בסיסה ביצעו החוקרים כל שלב במחקר.

בתום התיאור של המחקר מוצגת לתלמידים בעיה

שעליהם להציע לה פתרון – כיצד אפשר להיעזר בידע

שנרכש במחקר כדי למנוע עקיצת יתושים אצל אנשים

43



שבדרך כלל נעקצים במידה רבה.

התרשים המובא בסוף המחקר מסייע לתלמידים לעקוב

אחר השלבים במהלך החקר.



היסודי

: מדעי החייםתחום תוכן 2. 3סטנדרט תוכן:

התלמידים יכירו מערכות, איברים, תהליכים והתאמות

.בצמחים. יכירו את שימושי האדם בבעלי חיים

התלמידים יכירו צרכים ותנאים חיוניים לקיומם של

.יצורים חיים, וידעו מהם מאפייני החיים הבסיסיים



התלמידים יכירו מרכיבי סביבה ויבינו תהליכים בסביבה

.ויחסי גומלין בין מרכיביה

הם יבינו את מקומו של האדם בסביבה ומעורבותו בה.קיימא-ויפתחו מודעות לצורך בפיתוח בר


. התלמידים יבינו שבין היצורים החיים מתקיימים יחסי1

יחסי הזנה כגון טפילות. - גומלין מורכבים

. התלמידים יבינו שהזיעה של בני אדם מכילה חומרים2 שונים וכי יש הבדלים בין בני האדם בהרכב החומרים

בזיעה. . התלמידים ידעו שיתושים נמשכים אל בני אדם או3

נדחים מהם בגלל חומרים שמקורם בזיעה. . התלמידים ידעו שלאדם יש יכולת ואמצעים4

טכנולוגיים לצמצום פגיעתם של טפילים כמו היתושים. התלמידים ידעו שתכשירים טכנולוגיים שפותחו .5

למשיכת יתושים או לדחייתם מתבססים על מידע זה. :מיומנויות

יכירוהתלמידים יתנסו במהלך שלם של חקר מדעי ו .1 .מחקר מדעיאת המרכיבים של

. התלמידים ילמדו להכיר את השימוש של כלי המחקר,2

ניסוי מעבדה וניסוי שדה, להפרכה או לאימות השערות

המחקר.

44



התלמידים יתנסו בייצוג מידע בטבלה, בהשוואה .3

.ובהסקת מסקנות

. התלמידים יתנסו בכתיבת טיעון מנומק המתבסס על4

.מסקנותיועל תוצאות המחקר ו


יחסי גומלין –ניסוי שדה, ניסוי מעבדה, יישום טכנולוגי .טפילות


.מחזור חיי היתוש )יתוש(, צורכי קיום של יצורים חיים


,62-4 עמ' ",מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה ו"

.הוצאת רמות

הוצאת,265-205 עמ', חלק שישי",מדע בעידן טכנולוגי"

.רכס

, הוצאת294-185, עמ' "מסע מדע ו, חיים בסביבה"

.כנרת יישום הנלמד באמצעות חקירה ברשת על אמצעים

טכנולוגיים המיישמים את מסקנות המחקר.

45



מה יציל אותנו מהיתושים? - 2 מחקר

בקיץ החם אנחנו נהנים לשבת בשעות הערב בגינה או על המרפסת ולישון

פעילים היתושים. הנקבה,שעות הלילהקיץ, בכשהחלונות פתוחים. אלא שב

עוקצת אותנו באזורים חשופים בעור ומציקה לנו. קולכית הבית,של היתוש,

שפעילתי",י"הנמר האסי מוששבשנים האחרונות הגיע לארץ יתוש הנקרא

מטרד חמור.מהווהגם במשך היום ו

ליתושים. אנשים שונים מגיבים אחרת התברר ש

)"הלא נעקצים"(, אותםקצים וכמעט אינם עיתושים יש כאלה ש

ואילו אחרים נעקצים על ידי יתושים עקיצות רבות )"הנעקצים"(.

עקיצת יתוש סרטון

מומלץ להציג את הסרטון בליווי התופעה כדי ליצור דיון בכיתה על התופעה

הידע המוקדם של התלמידים בנושא זה.את ולברר

התופעה מסקרנת? .בעשרת הדיברות למדען המתחילחזרו ועיינו

זכר – מה צריך לעשות כדי למצוא הסבר לתופעה?יהנסו ל

46

http://www.ifeel.co.il/page/10273

http://www.youtube.com/watch?v=7V_GBQclQfc



אור המחקר יהמשך תחוקרים: שאלו ה

מדוע אנשים מסוימים נעקצים על ידי יתושים יותר מאנשים אחרים?

שהעור מפריש זיעה המכילה חומרים שונים. ידעוהחוקרים

החוקרים העלו שני הסברים אפשריים לתופעה: העור של "הלא נעקצים" מפריש זיעה המכילה חומר דוחה יתושים. .1

העור של "הנעקצים" מפריש זיעה המכילה חומר מושך יתושים. .2

)ניסוי שבוצע מחוץ9ניסוי שדההחוקרים החליטו לבחון את ההסברים בעזרת

למעבדה(.

שלב א במחקר - ניסוי שדה מתנדבים:20בניסוי השדה השתתפו

רגישים לעקיצות יתושים )"הנעקצים"(. המתנדבים עשרה

מתנדבים שאינם רגישים לעקיצות יתושים )"הלא נעקצים"(.עשרה

נוזליד ימיןלמתנדבים בקבוצה של "הנעקצים" – מרחו החוקרים על העור של

זיעה שנאסף מגופם של "הלא נעקצים".

יד ימין העור שללמתנדבים בקבוצה של "הלא נעקצים" – מרחו החוקרים עלנוזל זיעה שנאסף מגופם של "הנעקצים".

של שתי הקבוצות לא מרחו דבר. יד שמאלעל

זהו ניסוי שאפשר לשלוט בחלק מהמשתנים שלו כמו למשל הגורם המשפיע )כמו למשל עוצמת האור(, אך 9'(.קשה לשלוט כל המשתנים כמו למשל תנאי הסביבה - טמפרטורה, רוחות וכד

47

מתנדבים20

"נעקצים"10 "לא נעקצים"10

יד ימין עם נוזל מעור של

"לא נעקצים"

יד ימין עם נוזל מעור של

"נעקצים"

יד שמאל בלי מריחה של

נוזל

שמאל יד בלי מריחה של

נוזל



דקותעשרשתי קבוצות המתנדבים ישבו זו ליד זו בגינה בשעות הערב במשך

במקום שיש בו יתושים.

החוקרים בדקו כמה עקיצות נמצאו על חלקים חשופים בידיים של האנשים

משתי הקבוצות.

הבאות:ענו על השאלותמה רצו לבדוק החוקרים בניסוי? ומדוע?.1

מדוע אנשים מסוימים נעקצים על ידי יתושים יותר מאנשים אחרים?

מה היו ההסברים של החוקרים לתופעה? מדוע החוקרים חשבו כך?.2

העלו שניהם שהעור מפריש זיעה המכילה חומרים שונים. ידעוהחוקרים הסברים אפשריים לתופעה:

העור של "הלא נעקצים" מפריש זיעה המכילה חומר דוחה יתושים. -

העור של "הנעקצים" מפריש זיעה המכילה חומר מושך יתושים. -

נבדקיםעשרהמדוע לא הסתפקו החוקרים בנבדק אחד ובחרו לכלול .3

בכל קבוצה?

אנשיםעשרהכדי לקבל תוצאות מהימנות צריך להיות מדגם של כמה אנשים.

מדגם לא גדול אבל סביר לבדיקת תופעה.םה

נלקח מספר דומה של אנשים,כדי שההשוואה תהיה מהימנה ככל האפשר

מכל קבוצה.

מדוע מרחו החוקרים נוזל זיעה על יד ימין ולא מרחו שום דבר על יד.4

שמאל של הנבדקים משתי הקבוצות?

מצב שבו מוסיפים נוזלבין החוקרים רצו להשוות בין המצב "הטבעי" של היד ל

.מקבוצה אחרת. הידיים דומות זו לזו בתכונותיהן פרט לנוזל הזיעה שיש עליהן

מדוע הושיבו את הנבדקים של הקבוצות זו ליד זו?.5

חשופות לאותם תנאים. יהיוהקבוצות ישבו זו לצד זו כדי ש

אלא שבתנאים של ניסוי שדה אין שליטה על מספר היתושים שמגיעים לכל

אם אדם אחד, למשל,נבדק ויכולה להיות השפעה של אחד על השני: כך

48



מפריש כמות גדולה יותר של נוזל זיעה שדוחה יתושים או שמושך אותם, יגיעו

אליו יתושים רבים יותר מאשר אל אדם אחר שיושב לידו או בסביבתו.

הרוח הנושבת יכולה להשפיע על מספר היתושים שמגיעים לכל אדם כי היא

יכולה לפזר את הריחות באופן לא אחיד.

לחות האוויר יכולה להשפיע על פיזור חומרי הריח באוויר.גם התוצאות של ניסוי השדה מוצגות בטבלה

השפעת מריחה של נוזל זיעה על מספר עקיצות היתושים ביד ימיןטבלה: מספר עקיצותהקבוצה

יד ימין

עם נוזל

זיעה

יד שמאל

נוזל זיעהבלי

4-212-8"הנעקצים"

10-72-1"הלא נעקצים"

? "הנעקצים"מה היה מספר העקיצות ביד ימין אצל .6

4-2

? "הנעקצים"מה היה מספר העקיצות ביד שמאל אצל .7.7

12-8

הנעקצים" בהשוואה למספר"מה היה מספר העקיצות ביד ימין של .8

העקיצות ביד שמאל? גדול/קטן/שווה

מספר העקיצות ביד ימין היה קטן ממספר העקיצות ביד שמאל.

מה לדעתכם גרם להבדל?.9

נראה שהנוזל שנמרח על יד ימין והכיל נוזל זיעה מעור של "לא נעקצים" גרם

לירידה במספר העקיצות של היתושים.

מה היה מספר העקיצות ביד ימין של "הלא נעקצים" בהשוואה למספר.10

העקיצות ביד שמאל? גדול/קטן/שווה

49



החוקרים ראו שביד ימין עלה באופן ניכר מספר העקיצות בהשוואה ליד שמאל

שנשארה במצבה "הטבעי".

הסבירו, מה לדעתכם גרם להבדל?.11

נראה שהנוזל שנמרח על יד ימין והכיל נוזל זיעה מעור של "נעקצים" גרם

יה במספר העקיצות של היתושים.ילעל

הניסוי הן:מ העולות המסקנותשתי .12

כאשר מורחים נוזל זיעה של "לא נעקצים" על "נעקצים" מספר העקיצותא.

)סמנו את האפשרות הנכונה( עולה/יורד/אינו משתנה

כאשר מורחים נוזל זיעה של "נעקצים" על "לא נעקצים" מספר העקיצותב.

עולה/יורד/אינו משתנה )סמנו את האפשרות הנכונה(

חזרו וקראו את ההסברים האפשריים שהחוקרים ניסחו לפני הניסוי. .13

בשני ההסברים שלהם. תומכותינןתומכות/אסמנו: המסקנות .14

.נמקו את בחירתכם.15

התוצאות תומכות בשתי ההשערות של החוקרים:

הזיעה המופרשת מעור של "נעקצים" מושכת אליה יתושים.

.הזיעה המופרשת מעור של "לא נעקצים" דוחה ממנה יתושים

הבא:קראו את קטע המידע הבדלים ברורים בין הידיים בשתי קבוצותיש אחד החוקרים טען שאמנם

שום משוכנע שהתוצאות קבילות/נכונותהיה הנבדקים, אבל הוא לא לגמרי

שהניסוי בוצע מחוץ למעבדה )ניסוי שדה( ויש גורמים רבים העלולים להשפיע

כגון רוחות שמפזרות ריחות בכיוונים שונים, טמפרטורה ולחות,על התוצאות

המשפיעות על מידת ההתאדות של הזיעה מהעור.

(,ניסוי מבוקר )לבצע בתנאי מעבדההחוקרים החליטו לחזור על הניסוי

עלולים להשפיע על תוצאות הניסוי.השבהם אפשר לשלוט בכל הגורמים

הבאות:ענו על השאלות מדוע טען החוקר שאי אפשר לקבל את התוצאות של ניסוי השדה?.1

50



קשיים מתעוררים כאשר מבצעים ניסוי בשדה ולא במעבדה?אילו

לחות יחסית יכולים להשפיע עלוכאמור לעיל, גורמים סביבתיים כגון רוח

וגם הבדלים בין הנבדקים עצמם כגון כמות הזיעה שכל,תוצאות הניסוי

מפריש באופן טבעי יכולה להשפיע על מידת המשיכה של היתושיםםאד

אליו.

ניסוי שדה גם אינו מאפשר לשלוט במספר היתושים שיש בסביבה

מגיעים אל הנבדקים. ה

כיצד עוזר ניסוי מעבדה להתגבר על קשיים אלה?.2

ניסוי המעבדה צריך לתת מענה לשלושת הקשיים שצוינו.

שליטה בתנאי הניסוי: ליצור תנאים אחידים לבדיקת כל המתנדבים

)טמפרטורה, לחות יחסית, מניעת רוח(

למשל על ידי בדיקת כל אחד מהם,למנוע השפעה הדדית בין הנבדקים

בנפרד.

.לשלוט במספר היתושים שכל נבדק יהיה חשוף אליהם

שלב ב במחקר – ניסוי מעבדה החוקרים חזרו על מהלך ניסוי דומה לזה שביצעו בשדה.

מתנדבים השתתפו גם בניסוי המעבדה.20אותם .1

אנשים "נעקצים" ונוזלעורם של עשרההחוקרים חזרו ואספו נוזל זיעה מ.2

אנשים "לא נעקצים".עורם של עשרהזיעה מ

בקבוצה של "הנעקצים" – הם מרחו על העור של יד ימין נוזל זיעה שנאסף.3

מגופם של "הלא נעקצים".

יד ימין נוזל זיעההעור של בקבוצה של "הלא נעקצים" – הם מרחו על

.שנאסף מגופם של "הנעקצים"

כדי לשלוט בגורמים אחרים על יד שמאל של שתי הקבוצות לא מרחו דבר.

כמה . הם הכניסו שינויים אחדים במהלך הניסוי,עלולים להשפיע על הניסויההיבטים:

החוקרים ביצעו את הניסוי בחדר מעבדה ושמרו על תנאי טמפרטורה.1

ולחות אחידים.

51



ה היו עשויות רשת דקה. יפנותוהחוקרים בנו קופסה שד.2

ידיים זו ליד זו:הלהכנסת שתי בדיוק התאים םגודלשבקופסה היו פתחים .3

יד ימין ויד שמאל.

כדי לקבוע כמה יתושים להכניס לקופסה, הם לכדו יתושים.4

שבו ביצעובגינה דקות באותו מקום עשרבשעות הערב במשך

את ניסוי השדה.

.לתוך הקופסהאת היתושים ם הכניסו חוקריה.5

את שתי הידיים לקופסה עם היתושים והמתנדבים הכניס.6

למשך שתי דקות.ם ספרו את מספר העקיצות בשתי הידיים.חוקריה.7

הבאות:ענו על השאלות האם שאלות החוקרים בניסוי המעבדה היו דומות לאלה של ניסוי השדה או.1

שונות, נסחו אותן.היו שונות מהן? אם

אותן שאלות כמו בניסוי השדה.

?ותמדוע ערכו החוקרים את הניסוי בחדר עם טמפרטורה ולחות אחיד.2

ולכןהחוקרים רצו להבטיח שלתנאי הסביבה אין השפעה על תוצאות הניסוי

אותם התנאים בדיוק.את ניסוי בכל הנבדקיםסיפקו ל

מדוע בנו החוקרים קופסה עם דפנות מרשת?.3

בקופסה כזו קל לעקוב אחר תנועת היתושים בלי שהם יברחו ממנה. הרשת

גם מבטיחה כניסת אוויר לכלי.

מדוע היו בקופסה פתחים בדיוק בגודל המתאים להכנסת שתי הידיים?.4

כדי שהיתושים לא יוכלו לצאת מהקופסה כשמכניסים לתוכה את הידיים.

להגדיל אתעוזר כיצד השימוש בקופסה סגורה עם מספר יתושים קבוע .5

מידת הדיוק של הניסוי?

מספר היתושים המשתתפים בניסוי ולהבטיח שכלבניתן לשלוט כך

המתנדבים נחשפים לאותו מספר בדיוק של יתושים.

52



מהמתנדבים להכניס את שתי הידיים באותו זמן?החוקרים מדוע ביקשו א..6

כדי ליצור תנאים שווים לבדיקת שתי הידיים. יד שמאל משמשת בניסויים

אלה כקבוצת ביקורת.

מצב שבו ישבו הנבדקים במקום פתוח לב. האם זה דומה

? או שונה ממנובניסוי השדה

ים חשופות במידה דומה ליתושים, עםיגם בניסוי השדה היו שתי היד

המגבלות של חוסר שליטה בתנאי הסביבה ובהשפעה ההדדית בין

נבדקים )כך למשל יד ימין יכולה להיות קרובה לנבדק שמפריש כמות

גדולה יותר של זיעה בהשוואה ליד שמאל(.

.כל נבדק בנפרדהחוקרים בדקו את השפעת החשיפה ליתושים אצל .7

הסבירו מדוע.

,נמנעת השפעה אפשרית בין שני נבדקים. כפי שראינו בניסוי השדה

או שרוח שנושבת, זהעלנבדקים הנמצאים בסמוך יכולים להשפיע זה

משפיעה על עוצמת הריח ליד נבדק שהגיעו אליו חומרי ריח מנבדק אחר.

תוצאות הניסוי מוצגות בטבלה השפעת מריחה של נוזל זיעה על מספר עקיצות היתושים ביד ימיןטבלה:

מספר עקיצותהקבוצה

יד ימין

)עם טיפול(

יד שמאל

)בלי טיפול(

5-420-18"נעקצים"

15-133-2"לא נעקצים"

תארו מה מצאו החוקרים בניסוי המעבדה. .1

החוקרים ראו שביד ימין פחת באופן ניכר מספר העקיצות בהשוואה ליד

שמאל שנשארה במצבה "הטבעי".

הקיפו: מספר העקיצות ביד ימין של "הנעקצים" בהשוואה למספר העקיצות.2

ביד שמאל היה גדול/קטן/שווה.הסבירו, מה גרם להבדל?

53



נראה שנוזל זיעה של "לא נעקצים" שנמרח על יד ימין גרם לירידה

במספר עקיצות היתושים.

הקיפו: מספר העקיצות ביד שמאל של "הלא נעקצים" היה בהשוואה.3

למספר העקיצות ביד ימין גדול/קטן/שווה.הסבירו, מה גרם להבדל?

הבדליםיש כדאי להפנות את תשומת הלב של התלמידים לכך שבכל זאת

במספר העקיצות גם לאחר שמורחים הפרשות עור בעלות תכונות הפוכות.

כנראה בהשפעת חומרים המופרשים באופן טבעי אצל כל מתנדב.

והכיל נוזל זיעה מעור של "נעקצים" גרםשמאל נראה שהנוזל שנמרח על יד

ה במספר עקיצות היתושים.ילעלי

הניסוי.העולות מהמסקנות נסחו את .4

?מה קורה כאשר מורחים נוזל זיעה של "לא נעקצים" על "נעקצים"א.

א. נוזל הזיעה של "לא נעקצים" דוחה יתושים מהעור של "נעקצים".

?מה קורה כאשר מורחים נוזל זיעה של "נעקצים" על "לא נעקצים"ב.

ב. נוזל הזיעה של "נעקצים" מושך יתושים אל העור של "הלא נעקצים".

העולות מהניסוי.המסקנות נסחו את .5

א.מה קורה כאשר מורחים נוזל זיעה של "לא נעקצים" על "נעקצים"?

ב.מה קורה כאשר מורחים נוזל זיעה של "נעקצים" על "לא נעקצים"?

התוצאות של ניסוי המעבדה תומכות בתוצאות שהתקבלו בניסוי השדה והן

תומכות בשתי ההשערות של החוקרים:

העור של "הלא נעקצים" מפריש חומר דוחה יתושים.

העור של "הנעקצים" מפריש חומר מושך יתושים.

השלימו בטבלה מידע על ניסוי השדה ועל ניסוי המעבדה..6

ניסוי השדה דומההתבחינים לניסוי המעבדה

ניסוי השדה שונהמניסוי המעבדה

54



מספר מתנדבים

מספר קבוצות

מהםשהמתנדבים

אספו נוזל זיעה

עליה מרחו אתשהיד נוזל הזיעה

עליה לא מרחושהיד דבר

זמן החשיפה ליתושים

אופן החשיפה ליתושים

תוצאות הניסוי

מסקנות הניסוי

ניסוי המעבדה על פי הטבלה: מה דומה? מהבין השוו בין ניסוי השדה ל.7

שונה?

מספר העקיצות שנספרו שונה: בקופסה היה מספר עקיצות גדול יותר.גם הפערים בין נבדקים שונים היה גדול יותר בניסוי השדה בהשוואה לניסוי המעבדה.

ניסוי מעבדהניסוי שדה מתנדבים:20

"נעקצים"10

"לא נעקצים"10

מתנדבים:20

"נעקצים"10

"לא נעקצים"10

איסוף נוזל זיעה משתי הקבוצות של

המתנדבים

איסוף נוזל זיעה משתי הקבוצות של

המתנדבים

מריחת יד ימין בזיעה של הקבוצה

השנייה

שמאל "במצבה הטבעי"די

מריחת יד ימין בזיעה של הקבוצה

השנייה

שמאל "במצבה הטבעי"די

עשרחשיפה ליתושים בחוץ למשך

דקות

דקותשתיחשיפה ליתושים למשך

על ידי הכנסת שתי הידיים לתוך

קופסה עם יתושים

55



ניסוי מעבדהניסוי שדה:תוצאות

זיעה של "נעקצים" מגדילה את

מספר העקיצות

זיעה של "לא נעקצים" מפחיתה את


מספר עקיצות כללי נמוך יותר

והבדלים גדולים יותר בין המתנדבים

:תוצאות

זיעה של "נעקצים" מגדילה את


זיעה של "לא נעקצים" מפחיתה את


מספר עקיצות כללי גבוה יותר

והבדלים קטנים יותר בין המתנדבים

מסקנות נוזל הזיעה של "לא נעקצים"א.

מגן על העור של "נעקצים"

נוזל הזיעה של "נעקצים"ב.

מושך יתושים לעור של " לא

נעקצים"

מסקנות נוזל הזיעה של "לא נעקצים"א.

מגן על העור של "נעקצים"

נוזל הזיעה של "נעקצים" מושךב.

יתושים לעור של "לא נעקצים"

מה למדתם מההשוואה?.8

.שבמעבדה ניתן לשלוט בתנאים

ניסוי מעבדה?כדאי לבצע מתי כדאי לבצע ניסוי שדה ומתי .9

ללא,כשמעוניינים להוכיח באופן חד משמעי את השפעת הגורם הנבדק

, כדאי לבצע ניסוי מעבדה.גורמי סביבה נוספים העלולים להשפיע

סכמו, מה היתרון של ניסוי המעבדה על פני ניסוי השדה? .10

היתרונות:

כך שכל המתנדבים נחשפו לאותו,מספר היתושים נשמר קבוע כל הזמןא.

מספר של יתושים. בשדה אין שליטה על מספר היתושים המגיעים אל

הנבדקים ולכל אחת מהידיים שלהם.

ם נחשפו ליתושים בדיוק באותו אופן אצל כל המתנדבים.ישתי הידיב.

נמנעה השפעה הדדית של נבדק אחד על נבדק אחר.ג.

56



תנאי הסביבה נשמרו קבועים אצל כל המתנדבים.ד.

משך הזמן היה קצר יותר – משום שהיתושים היו סגורים בקופסה קטנהה.

והיה להם קל יותר להגיע לידיים מאשר בסביבה פתוחה.

ממחקר מדעי לפיתוח אמצעי טכנולוגי להגנה מפני יתושיםהחוקרים החליטו לפתח תכשיר שיגן על "נעקצים" מפני היתושים.

הם דנו ביניהם מה עליהם לעשות.

את'נעקצים' "לדעתי צריך לבודד מהפרשות העור של חוקר אחד אמר:

החומר שמושך אליו יתושים ולהכין ממנו טבליות מרוכזות. היתושים יימשכו

לטבליות אלה ולא יעקצו את האנשים.

'לא נעקצים' "לדעתי צריך לבודד מהפרשות העור של חוקרת אחרת אמרה:

את החומר שדוחה יתושים, להכין משחה או תרסיס ולפזר אותם על העור של

'".הנעקצים'

מהו נושא הדיון של החוקרים?.1

החוקרים החליטו לפתח תכשיר שיגן על "נעקצים" מפני היתושים.

מה הציע החוקר לעשות?.2

לבודד מהפרשות העור של "נעקצים" את החומר שמושך אליו יתושים ולהכין

ממנו טבליות מרוכזות. היתושים יימשכו לטבליות אלה ולא יעקצו את

האנשים.

מה הציעה החוקרת לעשות?.3

לבודד מהפרשות העור של "לא נעקצים" את החומר שדוחה יתושים, להכין

.משחה או תרסיס ולפזר אותם על העור של "הנעקצים"

איזו הצעה מבין השתיים היא הטובה יותר? נמקו את טענתכם..4

היעזרו בתוצאות המחקר כדי לבסס אותה.

.התלמידים יצטרכו לנמק על סמך תוצאות הניסוי ומסקנות החוקרים

חפשו מידע ברשת על תכשירים קיימים בשוק להרחקת יתושים..5

57



.כיצד הם פועלים? הביאו דוגמאות

שני הפתרונות אפשריים ולמעשה יש בשוק תכשירים משני הסוגים.

אפשר להפנות את התלמידים לבדוק תכשירים להגנה מפני יתושים ולברר

מהו מנגנון הפעולה שלהם.

טבליות המכילות חומרים שמושכים יתושים – ימשכו אליהן את היתושים

וירחיקו אותם מ"הנעקצים". אפשר להוסיף לטבליות אלה חומר הלוכד יתושים

)מעין חומר דבק( וכך תפחת במידה ניכרת פגיעתם ב"נעקצים".

בשוק יש מנורות עם אור על-סגול הפועלות במנגנון דומה: הן מושכות אליהן

את היתושים והורגות אותם כשהיתושים נוגעים בהן. אלא שכאן נחוץ חשמל

כדי לבצע את הפעולה.

תרסיסים שמפזרים על עורם של "נעקצים" דוחים את היתושים ומונעים את

העקיצות שלהם.

בשוק גם מרבים להציע חומרים דוחי יתושים שמתפזרים באוויר החדר

פוגעים ביתושים.ינםומרחיקים ממנו את היתושים. אבל חומרים אלה א

תרשים מהלך המחקר של היתושים

58



: נצפית תופעה חלק רק

מהאנשים שאלות שאילת ידי על נעקצים

התופעה על

קודם/איתור ידע השאלות מיוןנוסף מידע

זיעה. מפריש העורשונים. חומרים יש בזיעה

בחומרים הבדלים יש אנשים של בזיעה שמופרשים

חיפוש תשובות

ידי על

איתורשל

נעקצים? מהאנשים חלק רק מדוע את להסביר יכולות אנשים של תכונות אילו

ההבדלים? לתכונות השפעה להיות יכולה בגוף היכן

האלה?



59

חקר שאלתנעקצים? מהאנשים חלק רק מדוע

מפני אנשים על להגן אפשר איך

השערה יש מהעור המופרשת בזיעה

יתושים על שמשפיעים חומרים

מחקר מהלךשדה ניסוי – א שלב מעבדה ניסוי – ב שלב

נתונים איסוף "לא של זיעה "נעקצים" עם של ימין ביד – א שלב

שמאל. ביד מאשר עקיצות פחות נעקצים" יש "נעקצים" של זיעה נעקצים" עם "לא של ימין בידשמאל. ביד מאשר עקיצות יותר יש

"לא של זיעה "נעקצים" עם של ימין ביד – ב שלבשמאל. ביד מאשר עקיצות פחות נעקצים" יש

"נעקצים" של זיעה נעקצים" עם "לא של ימין בידשמאלה ביד מאשר עקיצות יותר יש

הנתונים ניתוח המושך חומר "נעקצים" יש של בזיעה – א שלב

יתושיםיתושים. דוחה חומר נעקצים" יש "לא של בזיעה המושך חומר "נעקצים" יש של בזיעה – ב שלב

תומך / תומך

מסקנות ניסוח או שמושכים חומרים יש מפרישים שאנשים בזיעהנעקצים. מהם חלק רק ולכן יתושים דוחים

השערה יתושים דוחה חומר שיכיל תכשיר להגן נעקצים" יכול "לא של מעור

"נעקצים" על



ית הספר גינתגידול נרקיסים ב- 3מחקר מציאת אתרים בחצר בית הספר שמתקיימים בהם תנאיםנושא המחקר

.מתאימים לגידול נרקיסים

תיאור המחקר מתבסס על התנסות של תלמידים מבית ספר יסודי

לאומית. מטרתן-בירושלים שהשתתפו בתכנית הנרקיסים הבי

התכנית הייתה לחקור התפתחות בצלים של נרקיסים במקומות

שונים בעולם.

המחקר על התנאים הדרושים לגידול נרקיסים עוסק בנושא

הסביבה הנלמד בכיתה ו. מוצג לתלמידים קטע מידע על

הנרקיסים המתאר את התנאים שבהם גדלים הנרקיסים בטבע,

במטרה לעזור להם למצוא אילו תנאים דרושים לגידול נרקיסים

בחצר בית הספר.

עוקבים כדי ניסויי שדהשניבמחקר המתואר התלמידים מבצעים

לבדוק היכן בגינת בית הספר מתאים לשתול בצלים של נרקיסים.

בניסוי הראשון שותלים התלמידים בצלי נרקיסים במקומות שונים

בחצר במטרה לבדוק: כיצד משפיעה מידת החשיפה לשמש על

גדילת הנרקיסים?

בניסוי השני בודקים התלמידים כיצד משפיעה לחות הקרקע על

גדילת הנרקיסים.

מכיריםגידול נרקיסים בחצר בית הספרבאמצעות המחקר על

התלמידים את התהליך השלם של החקר המדעי ואת כלי המחקר

במחקר זה: ניסוי שדה. ושהתלמידים נעזרו ב


ניסויי השדה המוצגים במחקר, ההסבר הנבדק בכל שלב

והמסקנה הנגזרת מתוצאותיו של כל ניסוי. התלמידים לומדים

כיצד נעזרים במסקנה כדי לאשש או להפריך את ההשערה שעל

בסיסה ביצעו התלמידים כל שלב בחקר.


השלבים במהלך המחקר.

הקשר לתוכנית ומסמךהלימודים

הסטנדרטים במו"ט לביהס

היסודי


2. 3סטנדרט תוכן: התלמידים יכירו מערכות, איברים, תהליכים והתאמות בצמחים.

.יכירו את שימושי האדם בצמחים

60



התלמידים יכירו צרכים ותנאים חיוניים לקיומם של יצורים חיים






הם יבינו את מקומו של האדם בסביבה ומעורבותו בה ויפתחו

.קיימא-מודעות לצורך בפיתוח בר


. התלמידים יציינו את התנאים ההכרחיים לגידול צמחים )כגון:1

כמות מים, אוויר, עוצמת אור וטמפרטורה מתאימה( ואת התנאים

המיטביים לגידול נרקיסים )סביבה לחה ומוצלת(.

. התלמידים יבחינו בין הוצאת עלים מהבצלים )המקביל לתהליך2

גדילה והתפתחות של הנבטים. בין הנביטה של זרעים( ל

כגון,שלבים בהתפתחות של צמח בצלה. התלמידים יכירו את 3

ואת האיברים של הצמח.,הנרקיס

:מיומנויות

את מרכיביויכירו התלמידים יתנסו במהלך שלם של חקר מדעי ו .1

.של מחקר מדעי

ניסוי. התלמידים ילמדו להכיר את השימוש של כלי המחקר, 2 להפרכה או לאימות השערות המחקר.שדה,


.חזרות . התלמידים יכירו מאפיינים של ניסוי: גורם נבדק,4

.. התלמידים יתנסו במיומנות של שאילת שאלות5

.. התלמידים יאתרו מידע רלוונטי מתוך טקסט6

.. התלמידים יעקבו אחר התפתחות הנרקיס ויבצעו מדידות7

תוצאות הניסויים בטבלה ויערכו השוואהאת . התלמידים יארגנו 8

.בין התוצאות

.. התלמידים יסיקו מסקנות בעקבות ההשוואה9


תנאים להתפתחות צמחים, ניסוי שדה, ניסוי מעבדה, צמחי בצל

.ופקעת


תנאים להתפתחות צמחים )אור, מים, אוויר, טמפרטורה(

61



.גדילה והתפתחות של צמחים


.הוצאת רמות, 62-4 עמ' ",מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה ו"

.הוצאת רכס, 265-205 עמ' ",מדע בעידן טכנולוגי חלק שישי"


ניתן לבצע בסוף המחקר מהלך חקר דומה לזה שמוצג במאמר,

בדגש על ביצוע ניסוי במעבדה. באופן זה התלמידים,עם תלמידים

פועלים כמדענים. הם בוחנים ידע שמוצג במאמר בעזרת השיטות

המוצגות בו. הם גם מתנסים בביצוע ניסוי כהכנה למהלך חקר

עצמאי משלהם.

אפשר לבצע את החקר עם צמחי בצל ופקעת אחרים. .יצג את מהלך המחקריתרשים המ

62



גידול נרקיסים בגינת בית הספר - 3מחקר

אפשר לבצע בכל בית ספר סוג של חקר המוצג בפעילות זו. במקום בצלים של

כגון חצב בסתיו, כלניתות,נרקיסים אפשר לשתול בצלים או פקעות אחר

ורקפת בחורף, אירוסים שונים וכדומה. יש גם צמחי תרבות רבים שאפשר

למצוא בכל המשתלות. כך תוסיפו גם מראה נאה לגינת בית הספר. בהמשך

אפשר לבדוק כמה מהצמחים חוזרים וגדלים בשנים שלאחר מכן, כמה שנים

.הם נותנים פרחים..

אפשר לחקור מהם התנאים הדרושים לגידולם מבחינת כמות המים, סוג

הקרקע, מידת החשיפה לשמש.

תלמידים מבית ספר יסודי בירושלים השתתפו בתכנית הנרקיסים

לאומית. מטרת התכנית הייתה לחקור התפתחות בצלים של נרקיסיםן-הבי

במקומות שונים בעולם.

בצלים של נרקיסים והיה עליהם להחליט היכן בגינת בית60התלמידים קיבלו

הספר כדאי לשתול אותם.

התופעה מסקרנת?מדען המתחיל.לחזרו ועיינו בעשרת הדיברות

?פרטו, מה צריך לעשות כדי למצוא הסבר לתופעה

בדיון בכיתה אפשר לתכנן מהלך חקר שיוביל למציאת הסבר לתופעה.

אפשר להציג לתלמידים שאלות שעליהם לענות עליהן )אפשרי גם בשיעורי

הבית(:

הסבירו מדוע אתם מעלים כל שאלה. :שאלו שאלות על הנרקיסים.1

מה אפשר לעשות כדי למצוא תשובות לשאלות שהעליתם?.2

63



יתה מטרת התכנית שבה השתתפו?ימה ה.3

מה הייתה השאלה שהתלמידים חיפשו לה תשובה?.4

מה על התלמידים לעשות כדי למצוא תשובה לשאלה?.5

מטרת החלק הזה של הפעילות לאמן תלמידים לשאול שאלות ולנמק כל.1

שאלה שהם שואלים. כדאי לרשום את השאלות שהתלמידים מעלים.

לבדוק אם הן מנוסחות באופן ברור, במבנה מתאים לשאלה )מילת שאלה,

תוכן וסימן שאלה(, אם יש נימוק ברור להצעת השאלה.

למחוק שאלות שחוזרות על עצמן.

.למזג שאלות קטנות או בעלות עניין דומה

למחוק שאלות סתמיות כמו – מה זה נרקיס? ולהעדיף שאלות שמטרתן

היכן גדל הנרקיס בטבע? )נימוק לשאלה: אם נדע כמו למשל:,ברורה יותר

היכן גדל נרקיס בטבע נוכל לחפש אם יש מקומות דומים גם בחצר בית ספר(.

כדי לענות על השאלות יצטרכו הילדים לנסות לשתול במקומות שונים.2

בחצר

לציין מהם התנאים הטובים ביותר להתפתחות נרקיסים .3

השאלה היא היכן בחצר בית הספר כדאי לשתול בצלים של נרקיסים?.4

על התלמידים למצוא מידע על הנרקיס כדי למצוא מה דרוש לגידולו.5

והיכן הוא גדל בטבע. מידע זה יעזור להם למצוא מקומות מתאימים

בגינת בית הספר לגידול הנרקיסים או להגדיר תנאים הדרושים לגידולו

של הנרקיס. יש לזכור שבגינה אנחנו יכולים לספק באופן מלאכותי

תנאים הדומים לאלה שקיימים בטבע, במקומות שבהם הנרקיס גדל.

(מעובד על פי מידע שכתב מיכה לבנה)קראו את קטע המידע הבא על הנרקיס

"מלך הביצה" הנרקיס

הנרקיס גדל בקרקעות לחות, בביצות שכמעט נכחדו מהארץ ובכיסי קרקע בין

סלעים בהרים.

64



הצמח הגדל בביצות פורח בתחילת החורף בסוף דצמבר ובתחילת ינואר.

הצמח הגדל בהרים פורח בסוף הסתיו, כבר בחודש נובמבר.

ארכים וצרים,ו מ,לנרקיס יש בצל גדול, ומתוכו עולים בחורף עלים ישרים

שהקצה שלהם מעוגל. בין העלים מתרומם הגבעול והוא נושא את הפרח

שבמרכזו עטרה צהובה הנראית כמו כתר. ,הלבן

ענו על השאלות הבאות: על אילו שאלות ששאלתם מצאתם תשובה בקטע המידע? -בדקו.1

על אילו שאלות לא מצאתם תשובה בקטע המידע?.2

מה עליכם לעשות כדי למצוא תשובה לשאלות אלה?.3

באיזה חודש כדאי לשתול בצלים של נרקיסים על פי קטע המידע?.4

ירושלים נמצאת בהרים. ,שימו לב

מהם התנאים המתאימים לגידולם של נרקיסים על פי קטע המידע?.5

על פי המידע בקטע,

הנרקיסים בחצר בית הספר היכן הייתם שותלים את בצלי.6

המתאים לשתילת הבצלים?םכיצד הייתם בודקים אם בחרתם במקו.7

– קטע המידע נותן מידע כללי, שיכול לכוון את הפעולות שעל3-1לשאלות

התלמידים לעשות כדי למצוא תשובה לשאלה שלהם )היכן בגינת בית הספר

(. בלי בדיקה שיטתית באמצעות ניסוי לא יוכלו?כדאי לשתול את הנרקיסים

התלמידים לקבל תשובה ברורה לשאלה שלהם.

הנרקיס פורח בטבע בסוף נובמבר ולכן כדאי לשתול אותו כמה שבועות. 4

למשל.,קודם לכן – בתחילת נובמבר

הנרקיסים גדלים במקומות לחים – בביצות או מתחת לסלעים המצלים.5

על הקרקע ושומרים על לחותה.

ך למצוא בחצר בית הספר מקומות מוצלים השומרים על לחות.צרי6

הקרקע וגם להשקות אותם בכמות מים מתאימה שתבטיח שהקרקע

תישאר לחה כל הזמן

65



אפשר לבצע ניסוי שדה – לשתול בצלי נרקיסים במקומות,כאמור.7

שנראים מתאימים, לתת להם די מים ולבדוק אם הם מצליחים לנבוט

ולהתפתח. כמות המים חשובה ולכן צריך לבדוק גם את לחות הקרקע.

התלמידים:ביצעו קראו את מהלך המחקר ש )בשטח פתוח ולא בתוך מעבדה( כדיניסוי שדההתלמידים החליטו לבצע

נרקיסים. לבדוק היכן בגינת בית הספר מתאים לשתול בצלי

הם בחרו בשלושה מקומות בגינת בית הספר: ערוגה בכניסה לבית הספר, לאורך הגדר החיצונית. הערוגה חשופהא.

לקרינת שמש ישירה רוב שעות היום.

סמוך למספר צמחי,ערוגה על מסלעה בחצר האחורית של בית הספרב.

שעות ביום. חמש חשופה לשמש כערוגהתבלין. ה

בתוך מבנה סגור בחצר בית הספר שיש בו חלונות רבים.הערוגג.

במקום,סמוך לחלונות המבנהבערוגה הנמצאת הבצלים נשתלו

קרינת שמש ישירה במשך כל שעות היום. ללא

התלמידים שמרו על תנאים דומים בכל הערוגות: בכל הערוגות היה אותו סוג של קרקע..1

בצלים, במרחקים דומים זה מזה ובעומק20התלמידים שתלו בכל ערוגה .2

דומה.

לקראת סוף חודש נובמבר. הם שתלו את הנרקיסים בסתיו,

התלמידים השקו את הבצלים בכל יום בעזרת מזלפים בכמויות מים שוות. .3

שבוע. כעבור התלמידים בדקו כמה בצלים הוציאו עלים

עד שהופיעו, שבועות אחרי בצלים שהוציאו עליםארבעההם עקבו במשך

בצמחים פרחים.

הם בדקו את גובה הצמחים עם הפרחים.

התלמידים גם בדקו את מצב הקרקע )לחה או יבשה( במהלך הניסוי.

66



הבאות:ענו על השאלות תה מטרת הניסוי?ימה הי.1

)בשטח פתוח ולא בתוך מעבדה( כדיניסוי שדההתלמידים החליטו לבצע

לבדוק היכן בגינת בית הספר מתאים לשתול בצלים של נרקיסים.

האם ההחלטה של התלמידים לבחור בניסוי כדרך למצוא תשובה לשאלה.2

- היכן בגינת בית ספר כדאי לשתול את הבצלים - היא נכונה?

כן, ההחלטה נכונה. התלמידים רצו להשוות גדילת נרקיסים במקומות שונים

בגינת בית הספר )כלומר הם בוחרים מקומות לשתילת הנרקיסים ובודקים

אם הם מתאימים על ידי השוואה של מידת ההצלחה בגידול הנרקיסים(.

לצורך זה יש לבצע ניסוי שבו נותנים תנאי גידול דומים )מבחינת הקרקע,

, מספר הבצלים ששותלים בכל מקום, רצוי גם במרווחיםלהשקיהכמות המים

שווים ובעומק שווה(. וכך ההבדלים בגדילת הנרקיסים יהיו קשורים לתנאים

במקום שבו הם גדלו.

לברר אם התלמידים מבינים מתי מבצעים תצפית ומתי מבצעיםכאן המקום

ניסוי. זהו למעשה ניסוי שדה – כי הוא מתבצע בשטח פתוח ולא במעבדה.

בניסוי שדה אין שליטה מלאה על התנאים בשטח – יכולים להיות הבדלים

שתשפיע גם על לחות האוויר ועל הטמפרטורה )של הקרקע ושל האוויר,ברוח

הסמוך לקרקע(. גם מידת החשיפה השונה לשמש משפיעה על הטמפרטורה

– כפי שאפשר לראות בהשפעה על לחות הקרקע )קרקע חשופה מתחממת,

מים המצויים בקרקע מתאדים ולכן היא מתייבשת מהר יותר מקרקע שאינה

חשופה לקרינת שמש ישירה(.

כיוון שהם בחרו בשלושה מקומות שההבדלים ביניהם מתבטאים במידת

החשיפה לקרינת שמש, יש התערבות במהלך המחקר ומבצעים ניסוי

.)בתצפית לא מתערבים במהלך המחקר אלא צופים במתרחש(

67



יוכלו התלמידים לראות אם,אם יגדלו את הנרקיסים רק במקום אחד

אבל לא ידעו אם זה המקום הטוב,הנרקיסים מצליחים לגדול ולהתפתח

השוואה בין כמה מקומות יוכלו להבין מהםבאמצעות. רק םביותר עבור

התנאים הדרושים לגידול מוצלח של הנרקיסים.

מה יקרה אם ישתלו את הנרקיסים רק במקום אחד: האם יוכלו למצוא.3

תשובה לשאלה שלהם? נמקו.

לא כי הם לא ידעו מהו המקום המתאים ביותר. לצורך הבחירה הם צריכים

להשוות בין החלקות ולבחור את החלקה המתאימה ביותר.

מה היו ההבדלים בין שלושת המקומות שבהם שתלו התלמידים את.4

הבצלים?

כאמור, ההבדל בין המקומות שנבדקו היה במידת החשיפה לקרינת שמש

ישירה.

מה היה דומה בגידול הבצלים בכל הערוגות?.5

הדומה היה תנאי הגידול: סוג הקרקע, כמות המים להשקיה, מספר

הבצלים שנשתלו בכל ערוגה.

בצלים בכל ערוגה, במרחקים שווים זה מזה20מדוע שתלו התלמידים .6

ובעומק דומה בקרקע?

מספר גדול של בצלים מבטיח חזרות רבות ואמינות גדולה בניסוי. שתילת

הבצלים במרווחים אחידים ובעומק דומה יוצרת תנאים דומים בכל הערוגות.

מק השתילה יאפשר תנאים מתאימיםוחשוב כמובן שהמרחק שבין הבצלים וע

לגידולם.

מדוע בדקו התלמידים את מצב הקרקע בכל ערוגה במהלך הניסוי? .7

התלמידים רצו לבדוק אם השקו את הנרקיסים בכמות מתאימה של מים. אם

הקרקע יבשה – כמות המים קטנה מדי. כמות קטנה של מים תשפיע במיוחד

על הערוגות החשופות לקרינת שמש ישירה כי הקרינה גורמת לאיבוד מים

מהקרקע. אם הקרקע רטובה ובוצית – אולי נתנו כמות גדולה מדי של מים,

אבל הנרקיס שגדל גם בביצות יכול לגדול בתנאים כאלה.

אילו תוצאות צפויות בניסוי לדעתכם על פי קטע המידע? נמקו..8

68



הנרקיס גדל במקומות לחים. אם התלמידים השקו את הנרקיסים בכמות

אבל ייתכן שיהיו, הם יצליחו לגדול בכל המקומות,גדולה מספיק של מים

הבדלים, כי במקום שיש בו קרינת שמש ישירה אובדים מים רבים יותר

מהקרקע וייתכן גם שהנרקיס גדל טוב יותר במקומות מוצלים.

:תוצאות הניסוי כמה בצלים הוציאו עלים שבועו התלמידיםחלק הראשון של הניסוי בדקב

.מיום השתילה

התלמידים קיבלו את התוצאות הבאות:

69



שבועכעבורמספר בצלים שהתפתחו בהם עלים

מספר בצלי או חלקהערוגהפר מס נרקיסים שהוציאו

עלים חלקה א - חשיפה לשמש שעות רבות

ביום

0

שעות6-5חלקה ב – חשיפה לשמש

ביום

8

חלקה ג – אין קרינת שמש ישירה

במשך היום

15

הבאות:ענו על השאלות מה היו תוצאות הניסוי? .1

התלמידים ראו שבמקום מוצל רוב בצלי הנרקיסים הצליחו להוציא עלים.

במקום שהיה חשוף לשמש שעות רבות ביום רוב הבצלים לא הצמיחו עלים.

הניסוי?העולה מ המסקנה ימה.2

התנאים המתאימים ביותר לנביטת הבצלים הוא במקום מואר ללא חשיפה

.לקרינה ישירה של שמש

תה יבשה יותריהתלמידים הבחינו כי הקרקע בערוגות א ו-ב הי.3

מאשר

שהשקו את כל הערוגות בכמות שווה של מים:על אף ,בערוגה ג

על אף ,הסבירו מדוע היו הבדלים במצב הקרקע בערוגות השונות

שכולן קיבלו כמות שווה של מים?

מה היה על התלמידים לעשות כדי להבטיח שהקרקע תהיה לחה גם

בערוגות א ו-ב?

מה על התלמידים לעשות כדי לבדוק כיצד תשפיע הגדלת כמות המים

בהשקיה של ערוגה א וערוגה ב על התפתחות הבצלים של הנרקיסים?

70



חשיפה לשמש מגדילה את כמות המים המתאדים מהקרקע. אפשר להגדיל

את כמות המים בהשקיה של כל הערוגות כדי להתגבר על קושי זה. אבל כדי

לברר שהוספת כמות המים אכן תפתור את הבעיה ותסייע להתפתחות של כל

בצלי הנרקיסים, צריך לבצע ניסוי נוסף. וכך אכן נוהגים התלמידים בהמשך.

ה כדי לבדוק את כמות המים הדרושניסוי מוקדםאפשר היה גם לבצע מובן ש

לנרקיסים כדי להתפתח. בנקודה זו אפשר לדון בכיתה ולשאול את התלמידים

איך הם מציעים לבצע ניסוי מקדים כזה.

התקבלו,בחלק השני של הניסוי שבדק הופעת פרחים וגובה צמחי הנרקיס

הבאות:התוצאות

גדילה והתפתחות של צמחי הנרקיסטבלה: ערוגהפרמס

או חלקה

מספר נרקיסים

שהתפתחו

והצמיחו

פרחים

גובה הצמח

בסנטימטרים

חלקה א - חשיפה לשמש שעות רבות

ביום

0-

שעות6-5חלקה ב – חשיפה לשמש

ביום

8 )מתוך 7

שהוציאו עלים(

15-10

חלקה ג – אין קרינת שמש ישירה

במשך היום

15 )מתוך 13

שהוציאו עלים(

38-32

מה הייתה מטרת איסוף הנתונים בחלק זה של הניסוי? .1

המטרה הייתה לבדוק איך משפיע מקום הערוגה )וכאמור – מידת החשיפה

לשמש( על הגדילה של הנרקיסים שהתפתחו מבצלים שהוציאו עלים.

בכמה מהצמחים שהוציאו עלים הופיעו גם פרחים? .2

הנרקיסים שגדלו בערוגה ב הצליחו להתפתחשמונתמתוך שבעה

ולהוציא פרחים, אבל הצמחים היו נמוכים. בערוגה ג שהייתה בצל –

71



הצמחים שהוציאו עלים והצמחים היו15 מתוך 13הוציאו פרחים

גבוהים הרבה יותר מאלה שבערוגה ב.

באיזו חלקה הגיעו הצמחים לגובה רב יותר? .3

בערוגה ג.

מהניסוי שביצעו התלמידים )הוצאת עליםהעולה מסקנה איזו א. .4

הצמחים מהבצלים שהוציאו עלים?( מהבצלים וגדילת

.םהתפתחותעל ו נרקיסיםה תמידת החשיפה לשמש משפיעה על גדיל

הסבירו כיצד מובילות תוצאות הניסוי למסקנה שניסחתם..5

בערוגה א – במקום חשוף לשמש במשך רוב שעות היממה, לא הצליחו

הוציא עלים ולגדול. בערוגה ב – במקום החשוף לשמש במשךלהנרקיסים

כמה שעות ביממה הצליחו רק חלק מהנרקיסים להוציא עלים, לגדול

ולהוציא פרחים.

בערוגה ג – במקום מוצל הצליחו רוב הנרקיסים להוציא עלים, לגדול

ולהוציא פרחים. הצמחים בערוגה זו היו גדולים הרבה יותר מאשר בערוגה

ב.

האם קיבלו התלמידים תשובה לשאלה ששאלו בתחילת הניסוי?.6

הסבירו את תשובתכם.

התלמידים קיבלו תשובה חלקית, משום שתנאי הגידול של הנרקיסים לא היו

מיטביים:

א. הם נשתלו בסוף נובמבר, מועד שבו הנרקיסים בטבע כבר פורחים )מידע

( "י פורחים נרקיסים בהריםתמ"זה מוצג בקטע המידע על הנרקיסים –

כפי שמעיד מצב הקרקע בערוגות א-ב. גם בערוגה ב,ב. הם לא קיבלו די מים

לא כל הבצלים שהוציאו עלים התפתחו לצמח בוגר בעל פרחים.

המשך המחקר

72



שנה. הם חיפשו בחצר בית הספרכעבור התלמידים החליטו לבצע ניסוי נוסף

חשוף לשמש.אחרשני מקומות סמוכים שאחד מהם מוצל רוב שעות היום וה

הם מצאו שני מקומות כאלה:

שעות ביום ליד קיר במבנה ביתחמשערוגה החשופה לשמש במשך

הספר.

ערוגה המוצלת רוב שעות היום - ליד קיר במבנה בית הספר הפונה לכיוון

צפון ומצל רוב שעות היום על הערוגה שלידו.

בצלים של נרקיסים )במרחקים שווים זה מזה ובעומק20בכל מקום שתלו

שווה בקרקע(.

בצלים גם בערוגה שבתוך המבנה הסגור, שבו שתלו שנה לפני20הם שתלו

כן את בצלי הנרקיסים.

:התלמידים שינו כמה תנאים בניסוי שביצעוהפעם נשתלו הבצלים בתחילת חודש נובמבר.א.

התלמידים הגדילו את כמות המים שבה השקו בכל יום את הבצלים בכלב.

כל הזמן. הם השקו את כל הערוגותלחה כך שהקרקע הייתה ,הערוגות

בכמות שווה של מים.

התלמידים בדקו כמה בצלים הוציאו עלים והצמיחו פרחים.

הבאות:ענו על השאלותמדוע לדעתכם החליטו התלמידים לבצע ניסוי נוסף?.1

התלמידים לא ידעו בוודאות אם כמות המים היא זו שהשפיעה על גדילת

אך מאחר שהיה ברור שהצמחים לא,הנרקיסים או מידת החשיפה לשמש

מתפתחים היטב במקום החשוף לשמש במשך רוב שעות היום, הם בחרו

שעותחמשהפעם שני מקומות מוצלים ומקום אחד שהיה חשוף לשמש רק

ביום.

מה הייתה השאלה שרצו לבדוק בניסוי הנוסף?.2

שעות ביום( על גדילת הנרקיסיםחמשכיצד משפיעה חשיפה חלקית לשמש )

בהשוואה לצל מלא.

שנה?כעבורמדוע הם ביצעו את הניסוי הנוסף רק .3

73



לא יכלו לבצע אתהתלמידים לכן ,הנרקיסים פורחים בסוף חודש נובמבר

כמה שבועות. חלפו כי עד שהסתיים הניסוי הראשון ,הניסוי עוד באותה שנה

ניסוי הראשון:בין ההשוו בין הניסוי השני ל.4

מה היה דומה? א.

סוג הקרקע, מספר הבצלים שנשתלו.

אותם דברים: הוצאת עלים, גדילה עד הוצאת פרח.את התלמידים בדקו

מה היה שונה?ב.

תחילת נובמברב מועד השתילה – ;כמות המים שבה השקו את הנרקיסים

שתי ערוגות היו; מאחר שהנרקיסים פורחים כבר בסוף נובמבר,במקום בסופו

בצל – ליד קיר ובתוך המבנה הסגור, רק ערוגה אחת הייתה בחשיפה חלקית

לשמש.

מדוע לדעתכם התלמידים הכניסו שינויים בניסוי השני?.5

לכן עדיף לשתול אותם כמה שבועות, הנרקיסים פורחים כבר בסוף נומבמבר

קודם לכן.

כמות המים לא הספיקה והקרקע התייבשה במקומות החשופים לשמש, לכן

כל הזמן.לחה הם הגדילו את הכמות ובדקו שהקרקע נשארה

מתאימה לנרקיסים כיינההיה ברור שקרינת שמש ישירה רוב שעות היום א

אף אחד מהבצלים לא הוציא עלים בתנאים אלה, לכן הם ויתרו על ערוגה זו.

מדוע לדעתכם שמרו התלמידים על כמה גורמים דומים לאלה שביצעו.6

בניסוי הראשון?

הםהם רצו לראות אם במבנה הסגור ובערוגה עם חשיפה חלקית לשמש

יקבלו תוצאות דומות לאלה שקיבלו בניסוי הראשון )אם כי הפעם הם הגדילו

את כמות המים(.

פרט למידת החשיפה לשמש, כדי,ם שמרו על גורמים דומים בכל הערוגותה

שיוכלו לקבל תשובה ברורה – כיצד משפיעה מידת החשיפה לשמש על גדילת

נרקיסים.

: שנהכעבור השני שבוצע השדהתוצאות ניסוי

74



:התלמידים קיבלו את התוצאות הבאות

כל הבצלים שנשתלו הוציאו עלים.א.

מספר הצמחים שפרחו וגובהם מוצגים בטבלה הבאה:ב.

75



גדילה והתפתחות של הצמחים אחרי הוצאת העליםתוצאות מספר ערוגהפרמס

נרקיסים שהצמיחו

פרחים

גובה הצמחבסנטימטרים

ערוגה א - ליד קיר עם חשיפה לשמש

שעות ביום 5

920-15

1832-29ערוגה ב – ליד הקיר שנותן צל

1834-27ערוגה ג – בתוך המבנה הסגור בחצר

בכל הערוגות הקרקע הייתה לחה כל מהלך הניסוי.

הבאות:ענו על השאלות כיצד ידעו התלמידים שהפעם נתנו כמות מתאימה של מים?.1

הקרקע הייתה לחה בכל הערוגות בכל מהלך הניסוי, גם בקרקע שהייתה

חשופה לשמש, מה שמעיד שכמות המים בהשקיה הייתה מספיקה.

מה היו תוצאות הניסוי? .2

התלמידים מצאו שהנרקיסים גדלו היטב בערוגות מוצלות ופחות בערוגה

החשופה לשמש.

מהניסוי: היכן בחצר בית הספר מתאים לשתול בצליעולה מסקנה איזו .3

נרקיסים?

המסקנה היא שמתאים לשתול בצלי נרקיסים במקומות מוצלים בחצר בית

ספר וחשוב להקפיד על השקיה מתאימה.

נועה ואמיר התווכחו ביניהם:.4

נועה אמרה שאפשר לשתול בצלי נרקיסים בכל מקום בחצר שיש בו צל.

אם,אמיר אמר שאפשר לשתול את הנרקיסים גם במקום שיש בו שמש

משקים אותם בכמות גדולה יותר של מים.

76



בעמדתו של מי אתם תומכים?

הציגו את הטיעון שלכם )טענה+נימוקים(. נמקו. א

ב. הציעו כיצד אפשר לבדוק את טענתכם באמצעות ניסוי?

אך במקומות החשופים,הסלעים מצלים על הקרקע ושומרים על לחותה

הסלעים לא יהיו יעילים דיים. לכן טענתהש קרוב לוודאי ,לקרינת שמש ישירה

של נועה אינה נכונה קרוב לוודאי.

,בניסוי הראשון ראינו שקרינה ישירה של שמש פוגעת בהתפתחות הנרקיסים

אך מאחר שהקרקע לא הייתה לחה במהלך הניסוי בערוגות עם החשיפה

לשמש, קשה היה להגיע למסקנה ברורה.

בניסוי השני הגדילו התלמידים את כמות המים והקרקע נשארה לחה כל

ובכל זאת בחשיפה לשמש התפתחו הנרקיסים פחות מאשר,מהלך הניסוי

במקומות מוצלים. לכן טענתו של אמיר אינה נכונה.








בתום הדיון – אפשר להציע להם את המהלך המפורט בהמשך ולוודא שהם

מבינים את כל מהלכו.

זהו הנוסח שאנחנו מציעים לתת לתלמידים:

מדענים מפרסמים את התוצאות שלהם כדי שגם מדענים אחרים יוכלו לחזור

על המחקרים שלהם ולראות אם התוצאות מהימנות. ננהג גם אנחנו באותו

אופן – אך הפעם נבדוק את התנאים המיטביים לגידול בצלי נרקיסים )או צמח

כמו למשל כלנית או רקפת( בניסוי מעבדה. ,בצל ופקעת אחר

77



הבאות:ענו על השאלות

כתבו מהי מטרת הניסוי?.1

לבדוק אילו תנאים הם המיטביים לגידול נרקיסים:

אילו גורמים משפיעים על גדילת הנרקיסים? חשיפה לאור, כמות מים.2

.ומהבהשקיה, טמפרטורה, רוחות וכד

אילו גורמים נשמור קבועים? מספר הנרקיסים בכל חלקה ואותם.3

כמו למשל כמות המים בהשקיה,,גורמים שלא נבדוק בניסוי

הטמפרטורה.

ילו גורמים נשנה? כיצד? את הגורמים שנרצה לבדוק.א.4

ע חזרות.וציבעל על מה עוד יש להקפיד בביצוע הניסוי? .5

:מהלך ניסוי המעבדה אנחנו בודקים בניסוי זה שני גורמים משפיעים – השפעת עוצמת האור

והשפעת כמות המים. אפשר לפצל את הניסוי לשני ניסויים נפרדיםשבכל אחד ייבדק גורם אחד בלבד.

עציצים.12הכינו .1

בכל עציץ הוסיפו כמות שווה של קרקע מאותו סוג..2

בצלים בכל עציץ.חמישהשתלו .3

עציצים ליד החלונות בכיתה, במקום שיש בו קרינת שמששישההניחו .4

ישירה.

המרוחק מהחלונות., עציצים במקום מוצל בכיתהשישההניחו .5

סדרו את העציצים בכל מקום בזוגות..6

השקו את העציצים בכמויות שונות של מים: .7

לזוג הראשון הוסיפו מים רק עד שתראו שכל המים נספגו בקרקע.א.

מדדו בעזרת משורה כמה מים הוספתם.ב.

78



אם הוספתם לזוגלדוגמה, לזוג השני הוסיפו כמות גדולה יותר של מים )ג.

מ"ל(.150 מ"ל, הוסיפו לזוג השני – 100הראשון

הוסיפו לזוג השלישי של העציצים כמות כפולה מזו שבעציץ הראשון.ד.

הקפידו להשקות כל זוג של עציצים בכמות שווה של מים, בכל שלושה

ימים.

בדקו כמה בצלים בכל עציץ מוציאים עלים..8

בדקו בכמה צמחים בכל עציץ מופיעים פרחים – השוו כמה זמן נדרש.9

להופעת הפרחים בכל עציץ.

הבאות:ענו על השאלות – במקום מוצלשישה עציצים ליד חלונות הכיתה ואילו שישהמדוע שמנו .1

בכיתה?

כדי להשוות את השפעת החשיפה לשמש ישירה על גדילת נרקיסים.

בכמויות מים שונות ? מדוע השקינו כל זוג של עציצים.2

כדי לבדוק איך משפיעה כמות המים בהשקיה על גדילת הנרקיסים.

מדוע בדקנו תנאים שונים בזוגות של עציצים?.3

כדי שתהיה חזרה על הניסוי.

בכל זוג של עציצים היו תנאים שונים מבחינת:

עוצמת האור.

כמות המים בהשקיה.

בצלים בכל עציץ?חמישהמדוע שתלנו רק .4

העציץ קטן יותר מהערוגה ויש בו מקום למספר קטן יותר של בצלים. אבל

בצלים מבטיחים חזרה מספיקה )גודל מדגם מספיק לאמינות הניסוי(.חמישה

מה דומה בניסוי המעבדה ובניסוי השדה שביצעו התלמידים?.5

השלימו את הטבלה הבאה:א.

רשמו את התבחינים להשוואה במקום המתאים.

הוסיפו את הנתונים המתאימים.

. מה שונה,השוו בין הנתונים בטבלה: רשמו מה דומהב.

79



ניסוי שדהניסוי מעבדההתבחין להשוואה

הדומה בשניהם:

.מספר שווה של בצלים בכל עציץ

כמות שווה של קרקע.

בדיקת השפעת כמות האור על גדילה של נרקיסים.

השונה:

נבדקו כמויות שונות של מים, כדי לברר אם לכמות המים בהשקיה יש השפעה

על גדילת הנרקיסים.

מה למדנו מההשוואה? שכדי להבין כיצד משפיעה כמות המים על גדילת.6

הנרקיסים צריך לבצע ניסוי מעבדה: כך ניתן

להשוות במדויק את השפעת המים על גדילת נרקיסים – בחשיפה לשמש

ובצל.

80



:תוצאות הניסויהציגו את תוצאות הניסוי בטבלה הבאה:

כמות

מים

בצלים עםפרמס

עלים

צמחים עםפרמס

פרח

גובה הצמחים,

ס"מ

בצלבשמש בצלבשמש בצלבשמש

מעטה

בינונית

גבוהה

הבאות:ענו על השאלותניסוי:עולות מהמסקנות אילו .1

א. כיצד השפיעה כמות המים בהשקיה על כל אחד מהגורמים הבאים:

( מספר הבצלים שהוציאו עלים – בשמש, בצל?1

( מספר הצמחים שהצמיחו פרח – בשמש, בצל?2

( גובה הצמחים שגדלו – בשמש, בצל?3

? התנאים המתאימים ביותר לגדילתם של הנרקיסיםםב. מה

השוו את ניסוי המעבדה שביצעם לניסוי השדה שביצעו התלמידים:.2

ציינו – באיזה ניסוי התקבלה תשובה ברורה יותר -

על כמות המים המתאימה ביותר?א.

כל הגדילה באור בהשוואה לגדילה בצל?ב.

התבקשתם לאתר בגינת בית הספר מקומות מתאימים לגידול נרקיסים )או.3

צמח בצל ופקעת אחר(.

לאתר מקומות מתאימים? יעזור לכם הסבירו, כיצד הניסוי שביצעתם

81



תרשים מהלך המחקר על נרקיסים בחצר בית ספר – מחקר שהתחיל מבעיה ולאמתופעה

82

הבעיה בית בחצר היכן

כדאי הספר של בצלים לשתול

שאלות שאילתנרקיסים?הבעיה על


תשובותלשאלות

1 חקר שאלת מידת משפיעה כיצד

על לשמש החשיפההנרקיסים?

1 השערה יותר טוב יגדלו הנרקיסים

ולח חשוך במקום

מחקר מהלך ערוגות שלוש – שדה ניסוילשמש שונה חשיפה עם

תוצאות היטב גדלו הנרקיסים

מוגן. במבנה בערוגה רבות שעות של בחשיפה

גדלו לא – לשמש ביוםכלל נרקיסים

התוצאות ניתוח לשמש חשופות בערוגות

פחות גדלים הנרקיסיםטוב

תומך ב-


ב-ך

ומת

מסקנות ניסוח מקום לנרקיסים, עדיף טובה אינה לשמש חשיפה

מוצלים מקומות ספר בית בחצר למצוא מוצל. צריך


חיפוש על תשובות

ידי

איתור של

מידע

הבעיה על שאלות כדי הנרקיסים צריכים מה

לגדול?נרקיסים? לשתול מתאים מתי

לגידול מתאימים תנאים אילו

2 חקר שאלת מידת משפיעות כיצד

ולחות לשמש החשיפההנרקיסים? על הקרקע

2 השערה יותר טוב יגדלו הנרקיסים

ולח חשוך במקום

מחקר מהלך ערוגות שלוש – שדה ניסוי לשמש שונה חשיפה עם

רבה והשקיה

תוצאותהזמן, כל לחה כשהקרקע יותר טוב גדלו הנרקיסים חשופות שאינן בערוגות

לשמש

התוצאות ניתוח לשמש חשופות בערוגות

טוב פחות גדלים הנרקיסיםבצל. מאשר



איך מזהים נמלה באורך ס"מ ממרחק - נמלים וגדילן 4מחקר ק"מ?5של

צמחי גדילן בין יחסי גומלין בין נמלים לנושא המחקר עוסקצמחי גדילן בין יחסי הגומלין בין נמלים להמחקר על

בנושא הסביבה הנלמד בכיתה ו ומטרתו להעמיק את ההבנה של

העקרונות המרכזיים בנושא של מערכות אקולוגיות ואיכות

הסביבה. הוא מתחיל בתיאור תופעה שמקורה בתצפיות: חוקרים

שסיירו ברמת יששכר שבגליל התחתון הבחינו בתופעה מעניינת.

באזור היו קנים רבים של נמלת הקציר. ליד כל קני הנמלים באזור

צמחו צמחים רבים של גדילן מצוי, ברקן סורי, חלמית קטנת

פרחים וחרצית עטורה שהיו גבוהים במיוחד. כדי להסביר את

התופעה החוקרים נעזרים בידע שלהם ומבצעים מחקר הכולל

–תצפיות וניסוי שדה. המחקר מצליח לספק הסבר לתופעה

הנמלים מעשירות את הקרקע ליד הקן ואוספות זרעים של גדילן.

הוא מעורר שאלות נוספות. ,אך כמו כל מחקר מדעי טוב

מכירים התלמידים ,הנמלים וצמחי הגדילןבאמצעות המחקר על

את התהליך השלם של המחקר המדעי ואת כלי המחקר שחוקרים

נעזרים בהם במחקר זה: תצפית ואיתור התופעה. עריכת תצפיות

והשוואה בין הרכב הקרקע בקרבת הקנים ובמרחק מהם וכן בין

שבדק וניסוי שדה צמחים הגדלים בקרבת הקנים ובמרחק מהם, מדוע צמחו ליד קני הנמלים צמחים מסוימים ולא צמחים

אחרים. המשימות המלוות את המחקר עוזרות לנהל בכיתה דיון על שני


ניסוי השדה. התלמידים לומדיםמהנגזרת מתוצאות התצפית ו

כיצד נעזרים במסקנה כדי לאשש או להפריך את ההשערה שעל



השלבים במהלך המחקר.


הסטנדרטים במו"טס היסודי"לביה




83





2 .3סטנדרט תוכן:

התלמידים יכירו מערכות, איברים, תהליכים והתאמות בבעלי

.חיים. יכירו את שימושי האדם בבעלי חיים

התלמידים יכירו צרכים ותנאים חיוניים לקיומם של יצורים חיים,




הסביבה הדוממים ויתארו את ההשלכות של קשרים אלה על

הסביבה ועל היצורים החיים.

. התלמידים יתארו באמצעות דוגמאות את קשרי הגומלין בין2

קשרי הדדיות וידעו להסביר אותם.כמו יצורים חיים בסביבת חיים,

:מיומנויות

התלמידים יתנסו במהלך שלם של חקר מדעי ויכירו את שלבי .1

המחקר.

תצפית. התלמידים ילמדו להכיר את השימוש של כלי מחקר 2 להפרכה או לאימות השערות המחקר.וניסוי שדה


.התלמידים יפיקו מידע מתוך טקסט המתאר מחקר .4

.התלמידים יערכו תצפיות ויסיקו מסקנות .5

.. התלמידים ייצגו ידע בתרשים6


תצפית, ניסוי שדה, ניסוי מעבדה, יחסי גומלין, הדדיות,

חיקוי-מימיקרי, ניסוי מעבדה, צמח הגדילן, צמח הברקן, חומרי

.הזנה בקרקע, אוורור הקרקע

צורכי קיום של יצורים חייםידע מוקדם למחקר

נמלים - אורח חיים

חומרי הוראה כתובים ומתוקשבים





84



המחקר, בדגש על ביצוע ניסוי במעבדה. באופן זה התלמידים

פועלים כמדענים. הם בוחנים ידע שמוצג במחקר בעזרת השיטות

המוצגות בו. הם גם מתנסים בביצוע ניסוי מעבדה כהכנה למהלך

חקר עצמאי משלהם. .צג את מהלך המחקריתרשים המי

5איך מזהים נמלה באורך ס"מ ממרחק של נמלים וגדילן– 4מחקר ק"מ

(306, חוברת 1988אבינועם דנין, טבע וארץ, אדר-ניסן תשמ"ח, מרץ )

לפניכם כמה קטעי מידע המעובדים על פי המאמר של פרופסור אבינועם דנין

מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קראו כל קטע מידע וענו על השאלות.

שלב א – מהתופעה להשערת המחקרקטע מידע ראשון

הנמלים הן חרקים חברתיים. הן חיות בקבוצות גדולות. לכל קבוצה יש קן

משלה. בקן יש נמלה אחת, המלכה, שרק היא מטילה ביצים. כל הנמלים

האחרות הן הפועלות והן ממלאות תפקידים רבים בקן.

מחקרים הראו שנמלת הקציר אוספת לקן שלה חומרי מזון – בעיקר זרעים, אך

גם חרקים. הנמלה חופרת מחילות ומוציאה מהקן קרקע וכך היא מאווררת את

הקרקע בקן ובסביבתו. פטריות וחיידקים המצויים בקרקע מפרקים חלק

מחומרי המזון ומעשירים את הקרקע בחומרים )מינרלים( הנחוצים לגידולם

של כל הצמחים. תהליך הפירוק של חומרי המזון מתרחש בעיקר בחורף,

כשיש מספיק מים בקרקע.

הבחינו בתופעה מעניינת., שסיירו ברמת יששכר שבגליל התחתון,חוקרים

באזור היו קנים רבים של נמלת הקציר. ליד כל קני הנמלים באזור צמחו

,צמחים רבים של גדילן מצוי, ברקן סורי, חלמית קטנת פרחים וחרצית עטורה

שהיו גבוהים במיוחד.

התופעה מסקרנת?

85



מדען.לחזרו ועיינו בעשרת הדיברות

פרטו, מה צריך לעשות כדי למצוא הסבר לתופעה.

החוקרים החליטו לחקור את התופעה.החוקרים שיערו שהקן של נמלת הקציר מעודד צמחים מסוימים לגדול לידו.

הסביבה – טיובעל קטע המידע נותן מידע כללי על הנמלים ועל השפעתן

הקרקע באזור הסמוך לקן הודות להעשרתה במינרלים ולאוורורה. מומלץ

להפנות את התלמידים לקריאה על נמלים ועל צמחי גדילן להרחבת הידע

וכדי שהמחקר יהיה ברור יותר.

הקטע מציג את התופעה שעוררה עניין בחוקרים – ריכוזים של צמחים

מסוימים גדולים מהרגיל ליד קני נמלים.

מומלץ להראות תמונה של נמלת קציר ושל גדילן, אולי גם קן של נמלים.

מחקר זה יכול לשמש מודל למחקר על פעילות נמלים בסביבה ולא רק בקשר

לצמחי גדילן.

דים אל תופעות הקשורות לנמלים בחצרמילתניתן להפנות את תשומת לב ה

.בית הספר

הבאות:ענו על השאלות תארו את הפעילות של נמלת הקציר ליד הקן..1

נמלת הקציר אוספת לקן שלה חומרי מזון – בעיקר זרעים, אך גם חרקים.

הנמלה חופרת מחילות ומוציאה מהקן קרקע וכך היא מאווררת את הקרקע

.בקן ובסביבתו

נים של נמלת הקציר מעודדים צמיחת צמחים?אילו תנאים ליד הק.2

בחומרים )מינרלים( הנחוצים לגידולם של כלקרקע מאוורת ועשירה

ם.הצמחי

הסבירו, כיצד קשורות הנמלים לתנאים האלה?.3

חפירת המחילות מעודדת אוורור קרקע.

החוקרים?הבחינו תופעה באיזו .4

86



באזור היו קנים רבים של נמלת הקציר. ליד כל קני הנמלים באזור צמחו

צמחים רבים של גדילן מצוי, ברקן סורי, חלמית קטנת פרחים וחרצית

שהיו גבוהים במיוחד. ,עטורה

רשמו את השערת החוקרים..5

החוקרים שיערו שהקן של נמלת הקציר מעודד צמחים מסוימים לגדול

לידו.

את התופעה שעל פיה ניסחו החוקרים אתהמתאר סמנו את המשפט .6

השערתם:

נים של נמלת הקציר צומחים בצפיפות צמחים רבים.ליד קא.

נים של נמלת הקציר צומחים בצפיפות רק צמחים מסוימים.ליד קב.

נים של נמלת הקציר צומחים בצפיפות כל הצמחים שגדלים באזור.ליד קג.

ביצוע תצפיותשלב ב – מהשערת המחקר לקטע מידע שני

כדי להבין את התופעה ביצעו החוקרים שתי תצפיות:

הם אספו דגימות קרקע ממקומות שצמחו בהם צמחי גדילןבתצפית אחת.1

ליד קני הנמלים, ומספר שווה של דגימות קרקע ממקומות מרוחקים מהקן.

והשוו ביניהן.בדגיומות שאספו הם בדקו את התכונות של הקרקע

יותר חומרי הזנהשלושה שבקרקע ליד הקנים של הנמלים היו פי הם מצאו

)מינרלים כגון אשלגן, זרחן ועוד( מאשר בקרקע שנאספה ממקומות

.מרוחקים מהקנים

הם אספו צמחי גדילן שצמחו ליד קני הנמלים ומספרבתצפית השנייה.2

שווה של צמחי גדילן שצמחו הרחק מהקן.

מצמחיתשעה שצמחי הגדילן שצמחו ליד הקן היו גדולים פי הם מצאו

הגדילן שגדלו במרחק מהקן.

הבאות:ענו על השאלות

87



מה היו התוצאות של שתי התצפיות שהחוקרים ביצעו ליד קני הנמלים.1

ובמרחק מהם:

בדגימות הקרקע שהם אספו א.

חומרים מזינים בהשוואה לקרקעשלושההקרקע ליד קני הנמלים הכילה פי

מרוחקת מהקנים.

בצמחי הגדילןב.

ליד הקנים מהצמחים שגדלו הרחקתשעהצמחי הגדילן היו גדולים פי

מהקנים.

מסקנה עולה מתצפיות החוקרים:איזו .2

על תכונות הקרקע ליד קני הנמלים ובמרחק מהם?א.

)מינרלים( מאשר קרקע ליד קני הנמלים הקרקע עשירה יותר בחומרי הזנה

המרוחקת מהקנים.

על צמחי הגדילן הגדלים ליד הקנים ובמרחק מהם?ב.

צמחי הגדילן הגדלים ליד קני נמלים גדולים הרבה יותר מצמחים הגדלים

הרחק מהקנים.

שיש קשר בין קני הנמלים לבין הצמחיםהחוקרים שיערו בתחילת המחקר, .3

הצומחים לידם.

גודלם של צמחי הגדילן?בין איזה קשר יש בין קני הנמלים לא.

בקטע המידע הראשון הוצגה התופעה – ריכוזי צמחים גבוהים מהרגיל לידא.

קני נמלים.

החוקרים ידעו על פי מחקרים אחרים שנמלים מטייבות את הקרקע. לכן הם

בדקו שני דברים:

הם לקחו דגימות קרקע ליד קני נמלים ומאזורים המרוחקים מהקנים והשוו

את איכותה.

הם אספו צמחי גדילן ליד הקנים ומאזורים מרוחקים מהקנים והשוו את

גודלם.

כגון מלחים,החוקרים ראו שאכן הקרקע ליד קני הנמלים מכילה יותר מינרלים

מרוחקים מהקנים.ה מאשר באזורים ,של זרחן ושל אשלגן

88



הם ראו שליד קני הנמלים צמחי הגדילן גדולים הרבה יותר מאשר באזורים

מרוחקים מהקנים.

הממצאים מראים על קשר בין שני הדברים: בין קני הנמלים לבין גודלם של

צמחי הגדילן.

הסבירו, האם תוצאות התצפיות תומכות בהשערה? נמקו.ב.

צמחים הגדלים ליד הקן: הנמלים מטייבותבין כן, יש קשר בין קני הנמלים ל

את הקרקע ליד הקנים ויוצרות תנאים טובים במיוחד להתפתחות צמחים ליד

הקן, ובהם גם צמחי הגדילן.

לפיה יש קשר בין קני הנמלים לביןותוצאה זו מאשרת את השערת החוקרים

הצמחים הגדולים המתפתחים לידן.

ליד קני הנמלים צמחו רק צמחים של גדילן מצוי, ברקן סורי, חלמית.4

קטנת פרחים וחרצית עטורה, ולא צמחים אחרים.

האם התצפיות הסבירו מדוע?א.

לא, התצפיות לא הסבירו מדוע ליד קני הנמלים צומחים דווקא צמחים

אלה.

מה על החוקרים לעשות כדי לברר שאלה זו?ב.

מסבירות מדוע ישינןהתוצאות אשאלה זו מכוונת לצורך בהמשך המחקר. ליד קני הנמלים ריכוזים גדולים של צמחי גדילן, ברקן, חלמית וחרצית, ולא של כל הצמחים הגדלים באזור. לכן הם ביצעו מהלך מחקר נוסף,

המוצג בקטע המידע השלישי. התלמידים לא יוכלו להציע מה בדיוק צריך לעשות, אבל הדיון יעורר אצלם

סקרנות ועניין לקראת השלב הבא במחקר.

כדאי להסב את תשומת לבם לכך שהמחקר נבנה בשלבים. ממצאים של שלב

עד שמוצאים הסבר מלא ככל,אחד מובילים לעתים למהלכי מחקר נוספים

האפשר לתופעה שהובילה למחקר.

שלב ג – ניסוי שדהקטע מידע שלישי

89



החוקרים טענו שהתוצאות מסבירות מדוע הצמחים ליד הקנים של הנמלים

מדוע צומחים ליד הקנים גדילן מצוי, מסבירותינןא ולם הן א,גדולים יותר

ברקן סורי, חלמית קטנת פרחים וחרצית עטורה, ולא צמחים אחרים.

הם החליטו להמשיך במחקר כדי לברר שאלה זו.

הם החליטו לעקוב אחר צמחי הגדילן והבחינו בתופעה מעניינת נוספת:

זמן מה הןכעבורהנמלים אוספות את זרעי הגדילן ומכניסות אותם לקן.

מוציאות אותם בחזרה.

החוקרים ידעו שהנמלים נוהגות להוציא מהקן חומרי פסולת – חומרים שאין

להן עוד צורך בהם.

החוקרים שאלו שלוש שאלות: האם התופעה של איסוף זרעי גדילן לתוך הקן והוצאתם מהקן אחר כך,.1

בקנים שלרק או שהיא קיימת ,משותפת לקנים שונים של נמלת הקציר

נמלת קציר בגליל התחתון?

מה דומה ומה שונה בזרעי הגדילן שהנמלים הוציאו מהקן בהשוואה לזרעים.2

שהנמלים אספו והכניסו לקן?

מה קורה לזרעי הגדילן שהנמלים הוציאו מהקן: האם הם מצליחים לנבוט.3

ולגדול?

כדאי להציג בפני התלמידים תמונה של "גורן" ליד קן של נמלים – המראה את

כל חומרי הפסולת שהנמלים מוציאות מהקן.

תם בשאלות שליכדי לערב את התלמידים במהלך המחקר, אפשר לדון א

החוקרים ולבדוק – כיצד אפשר למצוא להן תשובות.

לבצע תצפיות או ניסויים כדי לענות על כל שאלה. בהמשך – יכירו- אם צריך

התלמידים את מהלך המחקר של החוקרים ויראו אם ההצעות שהם העלו

בכיתה היו בכיוון הנכון.

מה עשו החוקרים?

90



כדי למצוא תשובות לשתי השאלותניסוי שדההחוקרים החליטו לבצע

הראשונות שהעלו.

הם איתרו קנים של נמלת הקציר במקומות שונים בארץ..1

בחרו קני נמלים שלא צמחו לידם צמחי גדילן לפני הניסוי.הם

. זרעים ליד כל קן250 -הם הניחו זרעי גדילן ליד קנים של נמלת הקציר.2

החוקרים אספו את הזרעים שהנמלים הוציאו מהקן ובדקו אותם: .3

הם השוו בין הזרעים שמצאו מחוץ לקן לבין זרעים של הגדילן לפני

שהנמלים אספו אותם.

החוקרים ביצעו תצפיות ליד הקנים של הנמלים ובדקו אם צומחים לידם צמחי

גדילן בחורף שבשנה לאחר שהנמלים הוציאו אותם מהקן )צמחי גדילן נובטים

וגדלים בחורף, פורחים באביב, מתייבשים ומתים בתחילת הקיץ(.

החוקרים?גילומה בכל הקנים במקומות שונים בארץ, אספו הנמלים את כל הזרעים בתוך.1

כמה שעות והכניסו אותם לתוך הקן.

כמה ימים מצאו החוקרים את רוב הזרעים מחוץ לכל הקנים.כעבור

היה חסר מרכיב שהכיל שומןבזרעים שהנמלים הוציאו מהקן .2הנמלים. אספו שהיה בזרעים ש שומני( )גופיף

מהקן, נבטו צמחי גדילן רביםת הזרעים בחורף שלאחר שהנמלים הוציאו א.3

ליד כל אחד מקני הנמלים, בכל המקומות בארץ. הצמחים היו גדולים

מאוד, כמו צמחי הגדילן שגדלו ברמת יששכר שבגליל התחתון.

נמלים אוספות לתוך הקן חומרי מזון ומוציאים ממנו חומרי פסולת. אפשר

להבחין ליד קני נמלים במעין "גורן" שבה מצויים כל חומרי הפסולת שהנמלים

הוציאו מהקן.

ייתכן שהוצאת זרעי הגדילן והברקן מהקן תעורר פליאה אצל הילדים: בשביל

לקחו את הזרעים לקן ואחר כך הוציאו את כולם החוצה? אם הזרעיםןמה ה

הם פסולת – לשם מה לאסוף אותם לתוך הקן?

91



גם החוקרים לא ידעו את התשובה לשאלה זו, והיא הובילה אותם לביצוע ניסוי

שדה.

הבאות:ענו על השאלותבאיזו תופעה מעניינת הבחינו החוקרים?.1

כעבורהחוקרים ראו שהנמלים אוספות את זרעי הגדילן ומכניסות אותם לקן ו

זמן מה מוציאות אותם מהקן, כפי שהן נוהגות בחומרי פסולת שהן מוציאות

מהקן.

קראו את שאלות החוקרים והסבירו, כיצד עזרו להם השאלות לתכנן את.2

?הניסוי ואת התצפית שלהם

שתי השאלות הראשונות הובילו לתכנון ניסוי השדה של החוקרים.

בלי קשר,כדי לברר אם התופעה מאפיינת את ההתנהגות של נמלת הקציר

למקום שבו נמצא הקן, הם בחרו קנים של נמלת קציר במקומות שונים בארץ.

החוקרים וענו על השאלות הבאות:ביצעו בדקו את הניסוי ש.3

מדוע בחרו החוקרים לבצע את הניסוי ליד קנים שלא גדלו לידם צמחיא.

גדילן לפני הניסוי?

מדוע ביצעו החוקרים את הניסוי ליד קנים של נמלת הקציר במקומותב.

שונים בארץ?

מדוע שמו החוקרים מספר שווה של זרעים ליד כל קן? ג.

מה בדקו החוקרים כשהשוו זרעי גדילן שהנמלים הוציאו מהקן עם הזרעיםד.

לפני שהן הכניסו אותם לקן?

ניסוי?עקבות ה החוקרים בגילומה ה.

מהניסוי? עולה מסקנה איזו ו.

נבחרו קנים שלא גדלו לידם קודם לכן צמחי גדילן כדי שיוכלו לבחון אתא.

השפעת הניסוי על התפתחות צמחי גדילן ליד הקנים.

כדי לראות אם נמלת הקציר נוהגת באופן דומה כשהיא מוצאת זרעי גדילן.ב.

החוקרים בדקו מה קורה לזרעי הגדילן: האם הזרעים שהנמלים הוציאוג.

מהקן שונים מהזרעים שהן אספו והכניסו לקן.

92



החוקרים ראו שבכל הקנים נהגו הנמלים באופן דומה: הן אספו את זרעיד.

זמן מה הוציאו אותם מהקן.כעבורהגדילן והכניסו אותם לקן, ו

המסקנה הישירה היא שהנמלים מסירות מהזרעים את הגופיף השומני ואזה.

מוציאות אותם מהקן.

מסקנה עקיפה – הגופיף השומני משמש לנמלים מזון. כדאי לבקשו.

מהתלמידים לתת גם הסבר זה בתשובתם.

בדקו את התצפית שהחוקרים ביצעו וענו על השאלות הבאות: .4

מה בדקו החוקרים בתצפית? א.

איזו שאלה הם שאלו? ב.

מה היו הממצאים בתצפית?ג.

איזו מסקנה עולה מהתצפית?ד.

הדדיות. בין הנמלים לבין צמחי הגדילן מתקיימים יחסי גומלין מסוג ה.שניהם מרוויחים מהקשר ביניהם.

- מה מרוויחות הנמלים?

- מה מרוויחים צמחי הגדילן?

החוקרים בדקו אם זרעי הגדילן יצליחו לנבוט ולגדול. א.

השאלה שלהם: איזו השפעה יש לנמלים על זרעי הגדילן: האם הן פוגעותב.

בהם או שאינן מזיקות להם?

החוקרים רצו לברר אם הנמלים אינן פוגעות בזרעים שהן אוספות

ומכניסות לקן.

החוקרים ראו שליד הקנים של הנמלים נבטו וצמחו צמחי גדילן רבים, שהיוג.

גדולים מאוד, כמו בגליל התחתון.

המסקנה היא שהורדת הגופיף השומני אינה פוגעת בזרעי הגדילן. הםד.

נובטים בהצלחה ומתפתחים מהם צמחים גדולים הודות לאיכות הקרקע

הטובה ליד הקנים של הנמלים.

הנמלים מרוויחות מזון. הן גם מרוויחות צל כי צמחי הגדילן הגבוהים -ה.

מצלים על הקנים. עניין זה אינו נזכר בתיאור המאמר אבל כדאי להדגישו לפני

התלמידים.

93



צמחי הגדילן מרוויחים תנאים טובים לנביטתם ולגדילתם. -

מה ההבדל בין תצפית לבין ניסוי על פי מחקר זה?.5

של החוקרים: הייתה התערבותבניסוי

קני נמלים במקומות שונים בארץ שלא גדלו לידם צמחי250הם בחרו ב-

גדילן.

זרעי גדילן ובדקו מה קורה לזרעים.250הם הניחו ליד הקנים

בתצפית אחר גדילת הגדילנים – הם עקבו אחר הזרעים ובדקו אם הזרעים

הנמלים ואחר כך הוציאו מהקן - נובטים וגדלים.אספו ש

בתהליך.לא התערבואבל הם

סיכום מהלך המחקרשלב א – מהתופעה להשערת המחקר

.רשמו איזו תופעה הובילה את החוקרים לבצע את המחקר שלהם.1

ליד קנים של נמלת הקציר ברמת יששכר שבגליל התחתון היה ריכוז של צמחי

גדילן מצוי, ברקן סורי, חלמית קטנת פרחים וחרצית עטורה. הצמחים ליד

הקנים היו גדולים במיוחד בהשוואה לצמחים אחרים שצמחו באזור.

מה ידעו החוקרים לפני שהתחילו במחקר שלהם?.2

החוקרים ידעו כי במחקר אחר שביצעו חוקרים אחרים נמצא שהנמלים

)מגדילות את הכמות של חומרין את איכות הקרקע ליד הקנים שלהותמשפר

כך שהיא מאווררת יותר.,הזנה – מינרלים ומתחחות את הקרקע

החוקרים?תמה הייתה השער.3

החוקרים שיערו שיש קשר בין הקנים של נמלת הקציר לבין הצמחים שצמחו

לידם.

תהליכי חשיבה:.4

עזרו בתרשים של מהלךימהו התהליך שעובר החוקר כדי להגיע להשערה? )ה

.יאמרו שאילת שאלות, מיון ושאלת חקראנו מצפים שהתלמידים המחקר(

94



החוקריםביצעו שלב ב – מהשערת המחקר לשתי התצפיות הראשונות ש

החוקרים אספו דגימות קרקע ליד הקנים ומאזורים הרחוקים מהקנים..1

מדוע?

-החוקרים מצאו שהקרקע עשירה בחומרים מזינים והיא תחוחה ומאווררת

תוצאות שהתאימו למידע שקיבלו במאמר שחקר תופעה זו.

החוקרים אספו צמחי גדילן שגדלו ליד הקנים וצמחי גדילן שגדלו במרחק.2

מהקנים והשוו ביניהם. מה בדקו החוקרים בהשוואה זו?

החוקרים בדקו אם יש קשר בין איכות הקרקע ליד הקנים לבין גודלם של

הצמחים שגדלו לידם.

הממצאים של החוקרים תמכו בהשערה שלהם: יש קשר בין הקנים של.3

נמלת הקציר לבין הצמחים שצמחו לידם. מדוע הם המשיכו במחקר

שלהם?

החוקרים שמו לב שליד הקנים צומחים צמחים רבים של גדילן מצוי ושל ברקן

סורי. הם לא הבינו מדוע גדלים ליד הקנים דווקא צמחים אלה ולא צמחים

אחרים שגדלו באזורים המרוחקים מהקנים.

שלב ג – ניסוי השדה שבדק מדוע צמחו ליד קני הנמלים צמחיםמסוימים ולא צמחים אחרים

החוקרים ביצעו ניסוי שדה. מה הם בדקו בניסוי הזה?.1

החוקרים בדקו שני דברים:

-ליד הקניםגדולים במיוחד האם התופעה שראו – ריכוז של צמחי גדילן א.

רק בקניםתא מתרחשי או שה, בכל הקנים של נמלת הקצירתתרחש

?מסוימים

?מנו מאות לקן ומוציותמה קורה לזרעי הגדילן שהנמלים מכניסב.

ניסוי?עקבות ה החוקרים בגילומה .2

95



שאם שמים זרעי גדילן ליד קני נמלים במקומות שונים בארץ,גילוהחוקרים א.

נוהגות הנמלים באותו אופן – הן אוספות אותם ומכניסות אותם לקן, ואחר

כך הן מוציאות אותם מהקן.

בזרעים שהנמלים הוציאו מהקן היה חסר גופיף שומני. ב.

בתחילת המחקר שיערו החוקרים שיש קשר בין הקנים של נמלת הקציר.3

לבין הצמחים שצמחו לידם.

המחקר אם ההשערה שלהם נכונה?שערכו את חוקרים בעזרת מה בדקו ה

נמקו.

בניסוי הראשון ראו החוקרים שהנמלים משפרות את איכות הקרקע ליד הקנים

ומעודדות גדילת צמחים ליד הקנים. החוקרים ראו אם כן שיש קשר בין קני

גדילת צמחים ליד הקנים.בין הנמלים ל

אבל הם לא יכלו להסביר למה צומחים ליד הקנים צמחים רבים של גדילן

מצוי.

צמחי הגדילן אחריבין הם הצליחו להסביר את הקשר בין נמלת הקציר ל

שעקבו וראו אילו שינויים מתרחשים בזרעים בתוך קני הנמלים, ובדקו אם

הורדת הגופיף השומני פוגעת בחיוניות של הזרעים.

הם ראו שהזרעים נובטים היטב ומתפתחים צמחים בריאים וגדולים.

הם מצאו, קני הנמליםבין החוקרים מצאו לא רק שיש קשר בין צמחי הגדילן ל

ביניהם: את סוג הקשרגם

צמחי הגדילן.בין בין נמלת הקציר ל הדדיותיחסי גומלין מסוג

החוקרים לא ידעו קודם לכן על קיומם של יחסי גומלין אלה בין נמלת הקציר

צמחי הגדילן. בין ל

אפשר להיעזר בדוגמאות שבמאמר כדי לדון עם התלמידים ביחסי הגומלין

המוצגים בו.

96



מתוך המאמר "איך מזהים נמלה באורך )יחסי גומלין בין צמחים לבין נמלים ק"מ?"(5ס"מ ממרחק של

, מינים של צמחיםשבעהליד הקנים של נמלת הקציר צמחו בכל משבצת א.

מינים שונים של צמחים,24בעוד שבמשבצות המרוחקות מהקנים צמחו

רבים מהם ממשפחת הדגניים )שיבולת שועל, חיטת הבר, שעורת התבור(.

צמחים אלה שגדלו ליד גדילן היו נמוכים ולא מפותחים.

מתברר שצמחי הגדילן מתפתחים במהירות ליד קני הנמלים, מגיעים

לגובה רב ויוצרים צל סביבם.

צמחים אחרים? בין אילו יחסי גומלין יש בין גדילן ל

יחסים של תחרות עלאור. צמחי הגדילן הגדולים יותר מסתירים את האור

מצליחים לגדול. לגדילן יש יתרון משוםינםלצמחים אחרים ולכן הם א

שקצב הגדילה שלו מהיר מאוד.

ןהחוקרים טוענים שהנמלים הן כמו חקלאי המטפל בצמחי הגדילן: הב.

אותם לאזור הקן שבו הקרקעותת את הזרעים של הצמח, מביאואוספ

עשירה במינרלים ומשפרת את הסיכוי שלהם לנבוט ולהתפתח.

הצמחים מספקים לנמלים מזון בדיוק בשלב שבו בוקעות נמלים

ביןמתקיימיםצעירות. הם גם מספקים לקן צל. אילו יחסי גומלין

יחסי גומלין של הדדיות.צמחי הגדילן? בין הנמלים ל

צמחי הברקן והזרעים שלהם דומים מאוד לאלה של הגדילן. הנמליםג.

אוספות חלק מהזרעים שלהם )על כל זרע של ברקן אוספות הנמלים

גדילן? בין בין ברקן למתקיימים זרעי גדילן(. אילו יחסי גומלין שלושה

יחסים של תחרות, אך יש כאן גם תופעה של חיקוי: הזרעים של צמחי

הברקן דומים לאלה של הגדילן והם מפיקים תועלת מהדמיון הזה, למרות

שאינם מביאים כל תועלת לנמלים.




97









זהו הנוסח שאנחנו מציעים לתת לתלמידים: מדענים מפרסמים את התוצאות שלהם כדי שגם מדענים אחרים יוכלו לחזור


.ני נמלים את איכות הקרקע ליד קאופן – אך הפעם נבדוק

חוזרים על המחקר ובודקים את מהימנות התוצאות:בדיקת איכות קרקע ליד קני נמלים

אתרו קני נמלים בחצר בית ספר..1

אספו קרקע מאזור הקן )בלי לפגוע בקן חלילה(..2

אספו קרקע מסוג דומה מאזור המרוחק מהקן..3

בצעו את ניסוי המעבדה הבא: עציצים שווי גודל.שישההכינו .1

.6-1: ספרותסמנו את העציצים ב.2

קרקע מאזורים מרוחקים מהקן.3-1הוסיפו לעציצים .3

קרקע מאזור הקן.6-4הוסיפו לעציצים .4

הקפידו להוסיף כמות שווה של קרקע לכל העציצים.

זרעו בכל עציץ צמח תבלין צעיר – שתלו צמחים שווי גודל בכל העציצים..5

אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תבדוק צמח אחר.

זרעים של צנוניות, גזר אועשרהאפשר גם לזרוע זרעים בעציצים )למשל

ה( ולעקוב אחר התפתחות הצמחים משלב הנביטה.יעגבני

כל יומיים בכמות שווה של מים, כך שהקרקע תהיהבהשקו את העציצים .6

לחה )אך לא רטובה מדי(.

98



למשל ליד חלונות,שימו את כל העציצים במקום חמים ומואר היטב.7

הכיתה.

שבועות:3-2עקבו אחר גדילת הצמחים במשך .8

?כמה עלים הם מוציאים בשבוע -

איך השתנה הגובה שלהם אחרי כל שבוע? -

.הציגו את התוצאות שלכם בטבלה.9

שבועייםכעבור שבועכעבור העציץפרמס

מספר

העלים

מספרהגובה, ס"מ

העלים

הגובה

1

2

3

4

5

6

הבאות:ענו על השאלות מה השאלה שבדקנו בניסוי המעבדה?.1

מהן תכונות הקרקע ליד קן הנמלים בהשוואה לקרקע המרוחקת מהן?

מהו הידע הקודם שדרוש לנו כדי לבצע את הניסוי?.2

איכות הקרקע משפיעה על גדילת צמחים.

מה ציפיתם למצוא בניסוי?.3

שהקרקע ליד קן הנמלים עשירה יותר בחומרי מזון ולכן הצמחים שיגדלו

בקרקע זו יהיו גדולים יותר.

התנאים שהיו שווים בכל העציצים?םמה.4

סוג הקרקע, כמות הקרקע, כמות המים בהשקיה, מידת החשיפה לאור,

.הטמפרטורה, גודל הצמח

מה היה שונה בעציצים שונים?.5

99



המקום שממנו נלקחה הקרקע – ליד קן הנמלים או רחוק ממנו.

מדוע הכנו שלושה עציצים עם כל סוג של קרקע?.6

כדי שיהיו חזרות בניסוי – כדי להגדיל את מהימנות התוצאות.

מה מצאתם בניסוי?.7

המסקנות שלכם מהניסוי?ןמה.8

השוו את התוצאות שלכם בניסוי לתוצאות שהתקבלו במחקר על הגדילן.9

והנמלים: כתבו מה דומה? מה שונה?

100



תרשים של מהלך המחקר על הנמלים והגדילן

101

אישוש

1 מחקר שאלת צומחים נמלים קני ליד מדוע

מאוד? גבוהים צמחים

קציר נמלת של קנים ליד גדולים צמחים צומחים

חלק רק מאוד. אבל גדלים הסביבה מצמחי

שאלות שאילתשםהתופעה על



השערה ולכן עשירה הקן ליד הקרקע גדולים צמחים לידו צומחים

מחקר מהלך איכות את שבדקה תצפית צמחי של גודלם ואת הקרקע

ובמרחק הקן ליד הגדילן

נתונים איסוף מכילה הקן ליד הקרקע.1

חומרים יותר שלושה פי קרקע מאשר מזינים

מהקן. הרחוקה הקן ליד הגדילן צמחי.2

תשעה פי גדולים

הנתונים ניתוח הנמלים קן ליד הקרקע.1

מזון. בחומרי יותר עשירה הקן ליד הגדילן צמחי.2

יותר הרבה גדוליםאחרים. גדילן מצמחי


מסקנות ניסוח את אוספות גדילן: הנמלים צמחי לבין נמלים קני בין קשר יש

נובטים שומני(. הזרעים )גופיף מזון מהם ומפיקות הזרעים בחומרי העשירה לקרקע הודות גדולים לצמחים ומתפתחים


תשובות חיפושידי על

איתורשל

2 מחקר שאלת צמחי צומחים הקן ליד מדוע הצמחים כל ולא גדילן

שבסביבה?

השערה לאסוף מעדיפות הנמלים

גדילן זרעי

מחקר מהלך שבדק הארץ בכל שדה ניסוי

הקן ליד שפוזרו זרעים אםהנמלים ידי על נאספים

נתונים איסוף כל את אוספות הנמלים.1

כך ואחר הזרעים אל כולם את מוציאות

לקן. מחוץ שהנמלים בזרעים.2

חסר מהקן מוציאות

הנתונים ניתוח זרעי נאספים הקן ליד.1

רבים. גדילן וגדלים, נובטים הזרעים.2

צמחים ומתפתחיםמאוד. גדולים

ש שו

אי



ריקוד הדבורים- 5מחקר תקשורת בין דבורים - העברת מידע בין דבורים על מציאתנושא המחקר

מזון ועל מיקומו המדויק

המחקר על התקשורת בין חרקים )דבורים( עוסק בנושא הסביבה

הנלמד בכיתה ו ומטרתו להעמיק את ההבנה של העקרונות

המרכזיים בנושא של מערכות אקולוגיות ואיכות הסביבה ועולם

היצורים החיים. הוא מתחיל בתיאור תופעה שמקורה בתצפיות:

חוקרים ראו כי כאשר מניחים מקור מזון חדש במרחק מסוים

מכוורת של דבורים, חולפות שעות רבות עד שהדבורים הראשונות

אולם לאחר שהן מגיעות אליו ומגלות אותו, מגיעות אל המזון.

חולף זמן קצר הרבה יותר עד שדבורים רבות מהכוורת מגיעות אל

מקור המזון.

כדי להסביר את התופעה החוקרים נעזרים בידע שלהם ומבצעים

מחקר הכולל תצפית ולאחריו ניסויי שדה. המחקר מצליח לספק

הסבר לתופעה – הדבורים מעבירות תקשורת לחברותיהן לכוורת

באמצעות ריקוד. אך כמו כל מחקר מדעי טוב הוא מעורר שאלות

נוספות.

מכירים התלמידיםהדבורים באמצעות המחקר של פון פריש על

את התהליך השלם של המחקר המדעי ואת כלי המחקר שחוקרים

נעזרים בהם במחקר זה: תצפית )לאיתור התופעה( ולחקירתה

וניסוי שדה.



הניסוי. הם לומדים כיצד נעזריםמהנגזרת מתוצאות התצפית ו

במסקנה כדי לאשש או להפריך את ההשערה שעל בסיסה ביצעו

החוקרים כל שלב במחקר.


השלבים במהלך החקר.



היסודי

: מדעי החייםתחום תוכן

2. 3סטנדרט תוכן: התלמידים יכירו מערכות, איברים, תהליכים והתאמות בבעלי

.חיים. יכירו את שימושי האדם בבעלי חיים

102



התלמידים יכירו צרכים ותנאים חיוניים לקיומם של יצורים חיים,


התלמידים יתארו באמצעות דוגמאות תגובות בעלי חיים לסוגי

גירויים







הסביבה הדוממים ולמרכיבי הסביבה החיים ויתארו את ההשלכות

של קשרים אלה על מרכיבי הסביבה.

. התלמידים יתארו באמצעות דוגמאות את קשרי הגומלין בין2

העברת מידע יצורים חיים בסביבת חיים )תקשורת בעולם החי –

.בערוצים בלתי מילוליים(

:מיומנויות

ויכירו את מרכיביהתלמידים יתנסו במהלך שלם של חקר מדעי 1

.מדעיהמחקר ה

תצפית. התלמידים ילמדו להכיר את השימוש של כלי מחקר 2 להפרכה או לאימות השערות המחקר.וניסוי שדה


.התלמידים יפיקו מידע מתוך טקסט המתאר מחקר .4

.התלמידים יערכו תצפיות ויסיקו מסקנות .5

.. התלמידים ייצגו ידע בתרשים6


ניסוי שדה, תצפית, ריקוד הדבורים, תקשורת בעולם החי, ריקוד

.המעגל, ריקוד התנודות


אורח חיי הדבורים, חשיבות הדבורה בתעשיית הדבש, סוגי

.תקשורת בעולם החי


ומתוקשבים



103





המחקר, בדגש על ביצוע ניסוי בשדה. באופן זה התלמידים פועלים

כמדענים. הם בוחנים ידע שמוצג במחקר בעזרת השיטות

המוצגות בו. הם גם מתנסים בביצוע ניסוי שדה כהכנה למהלך

חקר עצמאי משלהם. אנו ממליצים לערוך את הניסוי על חרק

.חברתי אחר – הנמלה .צג את מהלך המחקריתרשים המי

104



ריקוד הדבורים- 5מחקר

חוקרים ידעו כי כאשר מניחים מקור מזון חדש במרחק מסוים מכוורת של

דבורים, חולפות שעות רבות עד שהדבורים הראשונות מגיעות אל המזון.

אולם לאחר שהן מגיעות אליו ומגלות אותו, חולף זמן קצר הרבה יותר עד

שדבורים רבות מהכוורת מגיעות אל מקור המזון.

( החליט לחקור את1982-1886החוקר הגרמני קרל פון פריש )חי בשנים

התופעה.

הוא שיער שדבורים מודיעות זו לזו על מקור המזון והיכן הוא נמצא.

אנחנו מציגים כאן שני שלבים במחקר של פון פריש, אבל אפשר להסתפק גם

בקטע הראשון המציג מהלך מחקר שלם: מהתופעה להסבר שנמצא לה.

אפשר להציע את החלק השני במחקר כשיעורי בית או לתת לתלמידים טובים

לבצעו ולהציג את הממצאים בכיתה.

התופעה מסקרנת?מדען המתחיל.לחזרו ועיינו בעשרת הדיברות


105



שלב א במחקר - מהתופעה לתצפית הבאה:תצפיתפון פריש ביצע את ה

הוא הכין כוורת מזכוכית..1

מטר50הוא הכין צלוחיות עם תמיסת סוכר והניח אותן במרחק של .2

מהכוורת.

הוא לכד את הדבורים הראשונות שהגיעו למזון וסימן אותן..3

אחר כך הוא שחרר אותן ועקב אחריהן עד שהגיעו לכוורת.

הוא צפה בהתנהגות של הדבורים האלה בתוך הכוורת..4

פון פריש חזר פעמים אחדות על מהלך המחקר הזה.

בכל המקרים ראה פון פריש התנהגות דומה של הדבורים. מעבירה מהצוף שלה - פועלת החוזרת לכוורת כשהיא עמוסה בצוף -דבורה

לדבורים, פועלות אחרות בכוורת.

אחר כך היא מתחילה לרקוד:

היא רוקדת במהירות גדולה במסלול מעגלי, פעם מעגל לצד שמאל ופעם

מעגל לצד ימין. קוטר המעגל גדול רק במעט מאורך גופה.

שניות.30היא מבצעת כמה מעגלים כאלה במשך כ-

אחר כך היא עוברת למקום אחר על פני חלת הדבש שבתוך הכוורת וחוזרת

על הריקוד.

וכך היא עושה כמה פעמים.

"ריקוד המעגל".פון פריש כינה את הריקוד של הדבורה בשם פונות אל הדבורה הרוקדת ונוגעות בה במחושיהן. הן עוקבות,דבורים, פועלות

אחרי התנועות שלה ואחר כך מצטרפות לריקוד שלה.

זמן מה הדבורים, הפועלות יוצאות מהכוורת ועפות לחפש מזון על פיכעבור

המידע שמסרה הדבורה.

106



הבאות:ענו על השאלות מוצגות לתלמידים שאלות מובנות כדי להבטיח שקטע המידע, המכיל מידע

מפורט, ברור להם. כדאי להבהיר לתלמידים מה זו דבורה-פועלת ומה

תפקידה בכוורת הדבורים. בהמשך, הם יתבקשו לקרוא חומר רקע על

הדבורים.

איזו תופעה חקר פון פריש?.1

זמן רב עובר עד שהדבורים מגלות מקור מזון חדש. אך לאחר שהדבורים

הראשונות מהכוורת מגלות אותו, מגיעות אליו דבורים רבות מהכוורת בתוך

זמן קצר.

מהי השאלה ששאל פון פריש?.2

איך יודעות דבורים אחרות בכוורת על גילוי מקור המזון ועל המקום שבו הוא

נמצא?

מה הייתה ההשערה שלו?.3

הדבורים מודיעות זו לזו על מציאת מקור מזון חדש ועל המקום שבו הוא

נמצא.

הסבירו את הניסוי שביצע פון פריש:.4

מדוע הוא בנה כוורת מזכוכית?א.

כדי שיוכל לעקוב אחר המתרחש בתוך הכוורת – היכן נמצאות הדבורים,

מה הן עושות וכו'.

מדוע הוא הניח צלוחיות עם תמיסת סוכר מחוץ לכוורת?ב.

הצלוחיות הן מקור מזון חדש. פון פריש רצה לראות מה יקרה לאחר שיניח

מקור מזון חדש ליד הכוורת.

באיזה מרחק מהכוורת הוא הניח את הצלוחיות?ג.

מטר מהכוורת.50הוא הניח את המזון במרחק של

מדוע הוא סימן את הדבורים הראשונות שהגיעו לצלוחיות?ד.

כדי שיוכל לזהות אותן בתוך הכוורת ויוכל לעקוב אחר ההתנהגות שלהן.

.פון פריש חזר על התצפית שלו פעמים אחדות. הסבירו מדועה.

107



הוא רצה לבדוק אם בכל הפעמים הדבורים מתנהגות באותו אופן.

מה גילה פון פריש בתצפיות שלו על התנהגות הדבורים בכוורת:.5

מה עושות הדבורים כשהן חוזרות אל הכוורת?א.

הן מעבירות צוף לדבורים-פועלות אחרות ומתחילות לרקוד.

"?ריקוד המעגלמה מקור השם "ב.

הדבורים החוזרות לכוורת רוקדות ריקודים בצורת מעגלים, אחד לימין

ן השם.א מכ,ואחד לשמאל

בכוורת?,כיצד מתנהגות דבורים, פועלות אחרותג.

הן מתבוננות בדבורים הרוקדות, נוגעות בהן במחושים שלהן ומצטרפות

לריקוד שלהן.

אחרי הריקוד?,פועלים אחרות, מה עושות דבוריםד.

הן יוצאות לחפש אחר המזון.

מסקנה עולה מהניסוי של פון פריש?איזו .6

הדבורים יוצרות תקשורת ביניהן באמצעות "ריקוד המעגל" ומעבירות מידע

לדבורים-פועלות אחרות על המזון ועל המקום שבו הוא נמצא.

שלב ב במחקר - מתצפית בריקוד המעגל לניסוי שדהפון פריש שאל את עצמו שאלות נוספות:

מטר?50מה יקרה אם ישים את המזון במרחק גדול מ- -

מה יקרה אם ישים את המזון בכל פעם במקום אחר? -

,הוא שיער שהמרחק והכיוון של מקור המזון יגרמו לשינויים בריקוד הדבורים

אבל לא ידע אילו שינויים.

.ניסוי שדהפון פריש ביצע

מטר מהכוורת.100במרחק של הוא הניח צלוחיות עם תמיסת הסוכר הוא חזר על הניסוי פעמים אחדות ובכל פעם הניח את הצלוחיות באותו מרחק

בכיוונים שונים ממנה.מהכוורת אך מה מצא פון פריש?

108



חוזרות לכוורת עם צוף מתחילותשפון פריש ראה שגם הפעם הדבורים

אלא שהפעם צורת הריקוד הייתה שונה., לרקוד

כמו בריקוד,הדבורים רקדו מעגל לצד שמאל, ואחר כך מעגל לצד ימין

,אלא שהן הוסיפו עוד תנועה. הדבורים נעו בקו ישר בין שני המעגלים, המעגל

.8 לספרה וכך נוצרה צורה הדומה

(מתוך ויקיפדיה) המרחק את מסמל בריקוד המתפתל החלק שאורך זמן משך; כיוון מציינת מהשמש הזווית" – הדבורה ריקוד"

, בשני מחזורים, פנייה לימין ואחר פנייה לשמאל8א בצורת הספרה יצורת מחול הדבורה ה

כשהן מטלטלות את הבטן במהירות מצד לצד.,הדבורים נעו לאורך הקו הישר

".ריקוד התנודותהוא כינה ריקוד זה בשם "

שניות.15 פעמים בתוך תשע עד עשרהדבורים חזרו על הריקוד

שהקטע הישר נמצא בכיוון ישר אל המקום שבו נמצא מקורהבחין פון פריש

ם. יהמזון. הדבורים סימנו את הקו הישר ביחס למקום של השמש בשמי

בניסויים נוספים שערך פון פריש הוא שינה את המרחק שבו הניח את צלוחיות

ק"מ. בכל המקרים חזרה על עצמהחמישההמזון מהכוורת עד למרחק של

צורת הריקוד, בכמה שינויים:

הדבורים חזרו על הריקוד מספר קטן יותר של פעמים ככל שמרחק המזון.1

מהכוורת היה גדול יותר.

הדבורים רקדו את הריקוד בכל חזרה זמן רב יותר..2

במחקרים מאוחרים יותר נמצא שהדבורים משמיעות קולות כשהן מבצעות

את הריקוד.

109

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/9b/Waggle_dance.png

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/49/Bee_dance.png



הבאות:ענו על השאלותמה שינה פון פריש בניסוי השדה בהשוואה לתצפית?.1

בפעם הקודמת פון פריש ביצע תצפית – הוא הניח צלוחיות עם מזון במרחק

מטר ובמקום מסוים. הוא לא שינה דבר לאחר מכן ורק צפה50של

בהתנהגות של הדבורים.

מטר, אך שלא כמו100הפעם הציב פון פריש את הצלוחיות במרחק של

בפעם הקודמת, הוא גם התערב במהלך המחקר. הוא שינה כמה פעמים את

מקום הצלוחיות עם הסוכר כדי לבחון אם צורת הריקוד תשתנה )למעשה, כיוון

הקו הישר בריקוד התנודות(.

מקום הצלוחיות הוא הגורם המשפיע.

א הגורם המושפע.יצורת הריקוד ה

כשבכל פעם שם את הצלוחיות עם,מאחר שפון פריש חזר בהמשך על הניסוי

הסוכר במרחקים שונים, התפתח כאן ניסוי שבדק את השפעת המרחק של

הצלוחיות עם תמיסת הסוכר על צורת הריקוד של הדבורים.

מה בדק פון פריש בניסוי השדה? נסחו את שאלת הניסוי..2

כיצד מעבירות הדבורים מידע לדבורים אחרות על מזון הנמצא במרחק של

מטר מהכוורת אך בכיוונים שונים?100

פון פריש בניסוי השדה?גילהמה .3

וא מטר 100הדבורים משנות את הריקוד שלהן כשהמזון נמצא במרחק של

: בין שני מעגלים מסמנות8יותר מהכוורת. לריקוד יש צורה של הספרה

ם מסמן את הכיוון שבוי שהכיוון שלו ביחס לשמש בשמי,הדבורים קו ישר

נמצא המזון. מספר הפעמים שבו חוזרות הדבורים על הריקוד מסמן את

אך, מספר החזרות קטן יותר, ככל שהמרחק גדול יותר.המרחק שלו מהכוורת

משך הריקוד ארוך יותר.

הניסוי?עולה ממסקנה איזו .4

מטר או100הדבורים משנות את הריקוד שלהן כשהמזון נמצא במרחק של

יותר מהכוורת. הן מוסיפות לריקוד המעגל קו ישר המכיל מידע על הכיוון שבו

110



המזון נמצא. מהירות התנודה של הבטן במהלך הריקוד נותנת מידע על

המרחק של מקור המזון מהכוורת.

:סיכום מהלך המחקראיזו תופעה חקר פון פריש?.1

למקור מזון חדש בתוך זמן קצר בהרבהמצליחות להגיעמדוע דבורים רבות

? בלבדמהזמן שהיה דרוש לגילויו על ידי דבורים אחדות

פון פריש ביצע תחילה תצפית ואחר כך ניסוי שדה )הוא חזר על התצפית.2

ועל ניסוי השדה פעמים אחדות(:

מה הוא בדק בתצפית?א.

האם וכיצד מעבירות דבורים מידע זו לזו על גילוי מקור מזון חדש?

מה הוא מצא בתצפית?ב.

כאשר המזון נמצא,הדבורים מעבירות את המידע בעזרת ריקוד המעגל

מטר מהכוורת.50במרחק של

מה הוא בדק בניסוי השדה?ג.

מטר50מה קורה כאשר המזון נמצא במרחק מהכוורת העולה על

ובכיוונים שונים מהכוורת?

מה הוא מצא בניסוי השדה?ד.

הדבורים משנות את הריקוד שלהן: הן מוסיפות תנועה בקו ישר שמסמנת

את הכיוון של המזון מהכוורת. מספר הפעמים שבו הן חוזרות על הריקוד

מסמן את המרחק מהכוורת.

סכמו, כיצד יוצרות הדבורים תקשורת:.3

דבורים מעבירות מידע זו לזו על מזון שהן מוצאות? הכיצד א.

איזה מידע הן מעבירות?ב.

הדבורים מעבירות מידע זו לזו על מזון באמצעות תנועות הדומות לריקוד.

הן מעבירות מידע על המרחק של המזון מהכוורת ועל הכיוון שלו.

111





באופן זה התלמידים פועלים כמדענים. הם בוחנים ידע שמוצג במאמר בעזרת

השיטות המוצגות בו. הם גם מתנסים בביצוע ניסוי כהכנה למהלך חקר עצמי.







.אופן

חוזרים על המחקר ובודקים את מהימנות התוצאות: אבל אפשר לבחון את מהלך,לא נוכל לבצע מחקר דומה לזה של פון פריש

מחקרו עם חרק חברתי אחר – הנמלים.

הנמלים יוצרות תקשורת באמצעות הפרשת פרומונים – חומרי ריח שמסמנים

עליהן ללכת.אןלנמלים אחרות בקן ל

אפשר לבצע ניסויים ליד קני נמלים ולבחון תופעה זו.

אפשר להפנות את התלמידים לקריאה מוקדמת על נמלים כדי לראות

שתקשורת בין חרקים חברתיים היא מרכיב חשוב בקיומם כקהילה.

כיצד נמלים יוצרות תקשורת?אתרו קני נמלים בחצר בית ספר..1

עקבו אחר הנמלים ותעדו את המסלולים שבהם הן נעות כשהן יוצאות.2

מהקן כדי לחפש מזון, וכשהן חוזרות אל הקן עם המזון.

התערבו בתנועת הנמלים:.3

112



: אבנים גדולות, ענפי עצים )בליםהציבו מכשולים במסלולים שהן נעות בהא.

עלים(, ערמות חול וכדומה. תוכלו גם לטשטש את המסלול על ידי ערבוב

הקרקע במקומות שונים לאורכו.

פזרו חומרי ריח בנקודות שונות לאורך המסלול )מי קולון, סבון ריחני,ב.

תבלינים ריחניים או חומרי ריח אחרים שיש ברשותכם(.

תעדו את השפעת המכשול וחומרי הריח על תנועת הנמלים:.4

האם הן חוזרות לנוע במסלולים?

אם כן, אחרי כמה זמן?

האם הן ממשיכות לנוע באותם מסלולים או במסלולים שונים?

רשמו את המסקנה שלכם מהתצפיות שביצעתם: .5

מה קורה כשמשבשים את מסלול התנועה של הנמלים?

. ליצירת עניין ולהמחשת התופעהריקוד הדבורהניתן להקרין את הסרטון

113

http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma265.htm



תרשים מהלך המחקר של פון פריש – תקשורת בין דבורים

114

איתורשל

נצפית תופעה עד חולף רב זמן

הראשונות שהדבורים מזון, אך למקור מגיעות דבורים הרבה – אחריהן זמן בתוך למזון מגיעות

שאלות שאילתהתופעה על



1 מחקר שאלת הדבורים יודעות כיצד

מזון מקור מציאת עלחדש?

1 השערה לזו זו מודיעות הדבורים

מזון מקור מציאת על

המחקר מהלך בדבורים תצפית

המזון מקור את המגלות מטר50 של במרחק

לכוורת וחוזרות

תוצאות רוקדות הדבורים

מעגל" ואחריו "ריקוד אל דבורים עוד יוצאות

התוצאות ניתוח היכן יודעות הדבורים

גודל פי על המזוןהריקוד וזמן המעגלים

תומך ב-


מסקנות ניסוח באמצעות תקשורת יוצרות הדבורים.1

ריקודים. ואת המזון של המרחק את יודעות הדבורים.2

המרכזי הקו וכיוון הריקוד סוג פי על כיוונו



2 מחקר שאלת היכן הדבורים יודעות כיצד

המזון מקור נמצא בדיוקהחדש?

2 השערה את מעבירות הדבורים

הריקוד צורת בעזרת המידע

המחקר מהלך מזון הצבת – שדה ניסוי

מהכוורת מטר100 במרחקממנה שונים ובכיוונים

תוצאות "ריקוד רוקדות הדבורים

תנודות". על משתנה המרכזי הקו כיוון

המזון של הכיוון פיהתוצאות ניתוח

סוג – יותר גדול למרחק הקו של שונה. הכיוון ריקוד

מסמן –הריקוד צורת במרכזהמזון כיוון את

ב-ך

ומת

אחרי מזון מקור שיש הדבורים יודעות איךאותו? גילו דבורים שכמהלזו? זו מידע מעבירות הדבורים האםלזו? זו מידע הדבורים מעבירות כיצד ועל המזון מקום על מידע מעבירות הן איך

מהכוורת? שלו המרחק



מה משפיע על מספר שפני הסלעים בכרמל?- 6מחקר השפעת כמות המזון ונוכחות טורפים על מספר שפנינושא המחקר

הסלעים בכרמל המחקר על השפנים עוסק בשרשרת המזון וביחסי

הגומלין, טורף-נטרף, בין שפנים לתנים במסגרת תחום

תוכן מדעי הסביבה הנלמד בכיתה ו. מטרתו להעמיק את

ההבנה של העקרונות המרכזיים בנושא של מערכות

אקולוגיות ואיכות הסביבה. הוא מתחיל בתיאור תופעה

גידול במספר שפנישהתגלתה בעקבות תצפיות רבות: הסלעים בכרמל בשנים גשומות בהשוואה לשנים

בשנים גשומות נשארו שפני הסלעים בשדה ולארגילות.

בשנים שבהן,התקרבו לבתים ביישוב סמוך. לעומת זאת

אז היה מספר,ירדה כמות "רגילה" )ממוצעת( של גשם

השפנים קטן יותר והם נהגו להגיע לגינות של בתים

ביישוב כדי לחפש בהן מזון. בכרמל חיים גם תנים )תן

בשנים גשומות גדל הוא טורף ממשפחת הכלביים(.

מספר התנים בהשוואה לשנים רגילות. כדי להסביר את

התופעה נעזרים החוקרים בידע שלהם ומבצעים מחקר

הכולל שני ניסויי שדה. המחקר מצליח לספק הסבר

לתופעה – הוא מראה שכמות המזון משפיעה על מספר

השפנים וכך גם נוכחות הטורפים. אך המחקר גם מעורר

שאלות נוספות, כמו כל מחקר מדעי טוב. באמצעות

מה משפיע על מספר שפני הסלעים המחקר, התלמידים מכירים את התהליך השלם שלבכרמל?

המחקר המדעי ואת כלי המחקר שחוקרים נעזרים בהם

תצפית וניסוי שדה. המשימות המלוות את במחקר זה:

המחקר עוזרות לנהל בכיתה דיון על שני השלבים

המוצגים במחקר, ההסבר הנבדק בכל שלב והמסקנה

115



הנגזרת מתוצאותיו של כל ניסוי. הם לומדים כיצד נעזרים

במסקנה כדי לאשש או להפריך את ההשערה שעל


התרשים המובא בסוף המחקר מסייע לתלמידים לעקוב

אחר השלבים במהלך החקר.



היסודי

: מדעי החייםתחום תוכן 2. 3סטנדרט תוכן:

התלמידים יכירו מערכות, איברים, תהליכים והתאמות

.בצמחים. יכירו את שימושי האדם בבעלי חיים

התלמידים יכירו צרכים ותנאים חיוניים לקיומם של

.יצורים חיים, וידעו מהם מאפייני החיים הבסיסיים



התלמידים יכירו מרכיבי סביבה ויבינו תהליכים בסביבה

.ויחסי גומלין בין מרכיביה

הם יבינו את מקומו של האדם בסביבה ומעורבותו בה.קיימא-ויפתחו מודעות לצורך בפיתוח בר


. התלמידים יבינו שבין היצורים החיים מתקיימים יחסי1

.יחסי הזנה כגון טורף-נטרף - גומלין מורכבים

,יםהתלמידים יכירו את סביבות החיים של שפני הסלע .2.מבנה גופם, התנהגותם והתאמתם לסביבת החיים

התלמידים יבינו שפעילות האדם בסביבה מצמצמת .3את שטחי הקיום של בעלי החיים הגדלים בר.

התלמידים יבינו את הקשר בין כמויות משקעים לגודל .4.אוכלוסיית השפנים

. התלמידים יבינו את הקשר בין גודל אוכלוסיית5.השפנים לגודל אוכלוסיית התנים

. התלמידים יבינו שקשרי הקיום בין צמחים, שפנים,6 שרשרת מזון וכל שינוי באחת החוליותםתנים הו

בשרשרת משפיע על החוליות הבאות. . התלמידים ידעו שצריכת מזון בחצרות בני אדם של7

היא תופעה הנגרמת בגלל צמצום שטחייםשפני סלע.מחיה של בעלי החיים בטבע

116



:מיומנויות התלמידים יתנסו במהלך שלם של חקר מדעי ויכירו .1

.מחקר מדעיאת המרכיבים של . התלמידים ילמדו להכיר את השימוש של כלי המחקר,2

תצפית וניסוי שדה, להפרכה או לאימות השערות

המחקר.

התלמידים יתנסו בייצוג מידע בטבלה, בהשוואה .3

.ובהסקת מסקנות

. התלמידים יתנסו בכתיבת טיעון מנומק המתבסס על4

.תוצאות המחקר ומסקנותיו


נטרף, כמות-רףוט ניסוי שדה, תצפית, יחסי הזנה –.גשמים ממוצעת, שנה גשומה


.צורכי קיום של יצורים חיים


,62-4 עמ' ",מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה ו"

הוצאת רמות

הוצאת,265-205 עמ' ",מדע בעידן טכנולוגי חלק שישי"

.רכס

, הוצאת294-185, עמ' "מסע מדע ו, חיים בסביבה"

.כנרת התלמידים יוכלו לבצע מחקר דומה שבו יבדקו כיצד

משפיעה כמות המזון על יונקים כמו עכבר מעבדה או

יכינו שני כלובים. בכל כלובהם לביצוע מחקר כזה אוגר.

אותו מספר של בעלי חיים בוגרים )לפחות זכראת ישימו

בכלוב אחד ישימו כמות כפולה של מזון מזו ושתי נקבות(.

במשך כמה שבועות התלמידים יבצעו שבכלוב השני.

מעקב אחר מספר הפרטים בכל כלוב. צג את מהלךיהתלמידים ישלימו מידע בתרשים המי

.המחקר

117



מה משפיע על מספר שפני הסלעים בכרמל? - 6מחקר במכללה האקדמיתהשבוצע מעובד על פי עבודת מחקר על שפן הסלעים בקיבוץ שמיר,) "(תל חי"

שפן הסלעים הוא יונק השייך למשפחת השפנאים.

השפנים חיים בקבוצות גדולות באזורי מצוקים )סלעים תלולים(, במחילות

טבעיות ובאזורים מיוערים. שפן הסלעים פעיל בעיקר ביום ומסתתר בלילה

ומכאן שמו.,במחילות בסלעים

. שפןהר הנגב ובמדבר יהודה, בכרמל, בחרמוןשפן הסלעים נפוץ בבארץ

הסלעים הוא יצור חברותי החי בקבוצות שבראשן עומדות הנקבות. מספר

פרטים. הקבוצות עצמן100 ל-50השפנים בקבוצה כזו נע בדרך כלל בין

מחולקות לקבוצות קטנות יותר. לשפן חושי ראייה, שמיעה ומישוש מפותחים.

בעזרת חוש הריח הוא מוצא שבילים, מזהה מזון ויוצר תקשורת עם שפנים

אחרים.

שפן הסלעים ניזון מסוגים רבים של צמחים, גם מצמחים שהם רעילים לבעלי

גרם מזון ליום. השפן מקבל את המים650חיים אחרים. השפן אוכל כ-

. אותםמזון שהוא אוכל, אבל אם יש מים בסביבה הוא ישתה מההנחוצים לו

לחיפוש אחר מזוןפחות משעה אחת ביוםשפן הסלעים מקדיש בדרך כלל

אכילתו - זמן קצר יחסית לאוכלי עשב אחרים. לו

מסדרתעופות דורסים וסמור, יה י נמ, תן, נמר של שפן הסלעים הם טורפיםה

. בשעת סכנה, שפן הסלעים בורח במהירות לתוך חורים צריםדורסי היום

118

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%9D

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9F

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%9E%D7%A8

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%9D_(%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%91

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F



בסלעים או לתוך מקומות מסתור אחרים שנמצאים בקרבת מקום. אם נתפס,

שפן הסלעים מתגונן באמצעות נשיכות ושריטות.

, וחציריון נמשך שבעה חודשיםיעונת ההזדווגות היא בחודשים יולי-אוגוסט. הה

גרם200 גורים. הוולדות שוקלים כ-6-1עד החודשים מרץ-אפריל. בשגר יש

כל אחד.

הבאות:ענו על השאלות מטרת השאלות היא לברר אם התלמידים הבינו את המידע הקצר המוצג

בקטע המידע, שהוא חיוני להכרת השפנים. מידע זה יסייע לתלמידים

להתמודד היטב עם המשימות בהמשך.

מומלץ להפעיל אסטרטגיות מתאימות להבנת טקסט מידעי )ראה תכנית

.לימודים חינוך לשוני(

הסלעים?ןמהן סביבות החיים של שפ.1

השפנים חיים בקבוצות גדולות באזורי מצוקים )סלעים תלולים(, במחילות

טבעיות ובאזורים מיוערים.

מהו המזון של שפן הסלעים? .2

שפן הסלעים ניזון מסוגים רבים של צמחים, גם מצמחים שהם רעילים לבעלי

חיים אחרים.

מהי כמות המזון שהוא אוכל ביום? .3

גרם מזון ליום.650השפן אוכל כ-

מזון שהואמההשפן אינו זקוק לשתייה. הוא מקבל את המים הנחוצים לו .4

אוכל. איך זה עוזר לו להתקיים?

השפן יכול להתקיים גם בשנים שיש בהן מחסור במים. הוא גם אינו צריך

לחפש מקורות מים – חיפוש החושף אותו לטורפים.

איזה יתרון יש למשך הזמן הקצר ביום שהשפן מקדיש לאכילה?.5

היתרון העיקרי, כמו בחיפוש מים, הקטנת מידת החשיפה לטורפים.

באיזו עונה בשנה מתרחשות ההמלטות? איזה יתרון יש להמלטה בעונה.6

זו?

119



ההמלטות מתרחשות בעונת האביב שיש בה שפע רב יותר של מזון ומים

בהשוואה לעונות אחרות בשנה.

התופעה: שינויים במספר השפנים בכרמל בשנים גשומות בהשוואהלשנים רגילות

בתופעה מעניינת:הקבוצת תלמידים הלומדים בכרמל הבחינ

ירדו גשמים רבים, גדל מאוד מספר שפני הסלעים. הם נשארובהן בשנים ש

ירדה כמותןבהשבשדה ולא התקרבו לבתים ביישוב. זאת בהשוואה לשנים

אז היו השפנים מגיעים לגינות היישוב ואוכלים,"רגילה*" )ממוצעת( של גשם

את הגדל בהן.

התלמידים ידעו שבכרמל חיים גם תנים )תן הוא טורף ממשפחת הכלביים(.

הם שמו לב שבשנים גשומות חל גידול במספר התנים בהשוואה לשנים

רגילות.כמות גשם שנתית ממוצעת או כמות הגשם בשנה "רגילה"

חזאים מודדים את כמות הגשמים במשךהבכל שנה יורדת בארץ כמות שונה של גשמים.

כמה שנים רצופות ובודקים אם הכמויות דומות או שונות. כדי למצוא מהי כמות גשמים

מחשבים ממוצע: מסכמים את כמות הגשמים שירדו במשך כמה שנים רצופות,"רגילה"

לפחות(, ומחלקים במספר השנים. כאשר כמות הגשמים בשנה מסוימת גבוההעשר)

אנו מכנים אותה שנה גשומה. כאשר כמות הגשמים נמוכה מהממוצע במידה,מהממוצע

כמות הגשמים השנתית הממוצעת, אנחנו מכנים אותה שנה שחונה. לדוגמה,ניכרת

מ"מ – זוהי שנה שחונה. לעומת450 מ"מ. אם בשנה מסוימת ירדו רק 584בירושלים היא

שנה גשומה.זוהי מ"מ – 600ירדו יותר מ-בשנה מסוימת אם ,זאת

הבאות:ענו על השאלות על פי קטע המידע? ,א. כיצד השפיעו הגשמים על מספר השפנים.1

בעונות גשומות עלה מספר שפני הסלעים בכרמל.

ב. הסבירו, מדוע ירידת כמות גדולה של גשמים משפיעה על מספר

השפנים בכרמל?

120



בעקבות הגשמים מתפתחים צמחים רבים יותר, בהם גם אלה המשמשים

מזון לשפנים. כשיש שפע של צמחים, מתרבים השפנים במידה רבה יותר

ולכן מספרם גדל.

ב? 1איזה מידע עוזר לנו לענות על שאלה ג.

נאמר שבשנים רגילות התקרבו השפנים לבתים כדי לחפש מזון ואילו בשנים

גשומות הם לא התקרבו לבתים, וזה מלמד שהיה להם מספיק מזון.

א. מדוע לדעתכם גדל מספר התנים בשנים גשומות?.2

התנים הם טורפים וניזונים מבעלי חיים אחרים ובהם שפני הסלעים. כשמספר

יותר מזון והם מתרבים יותר.יש השפנים עולה, לתנים

א?2ב. איזה מידע עוזר לנו לענות על שאלה

המידע שמלמד שהתנים הם טורפים וניזונים משפני סלעים. בשנים גשומות

וכך יש לתנים יותר מזון.יםגדל מספר שפני הסלע

תנים?בין הג. איזה יחסי גומלין יש בין השפנים ל

יחסי גומלין של טורף-נטרף.

התופעה מסקרנת?. המתחילמדעןלחזרו ועיינו בעשרת הדיברות


כיצד נוכל להסביר את התופעה?שני תלמידים דנו ביניהם בתופעה וניסו להסביר אותה:

כמות המזון משפיעה על מספר השפנים. כאשר יש הרבה מזון,, לדעתיאיתי:

מספר השפנים גדל.

יהיו, אני דווקא חושבת שמספר הטורפים משפיע: כשיש מעט טורפיםתמר:

יותר שפנים.

מי מהתלמידים צודק בטענותיו?מה עלינו לעשות כדי לבדוק

– בודקים את הטענה של איתי שלב א המחקר? יםחקירת השאלה: כיצד משפיעה כמות המזון על מספר שפני הסלע

איתי טען שכמות המזון משפיעה על מספר שפני הסלעים.

121



התלמידים רצו לבדוק אם טענתו של איתי נכונה.

כדי לבדוק כיצד משפיעה כמות המזון עלניסוי שדההתלמידים החליטו לבצע

מספר השפנים.

חלקות שוות גודל באזור הסמוך לבית הספר,שתיבשנה גשומה, הם סימנו

שיש בו סלעים ומחילות וחיים בו שפנים רבים. בכל חלקה היה מספר דומה

של שפנים.

הם גידרו את החלקות בגדר גבוהה כדי למנוע כניסת טורפים לתוכן.

הם בדקו את כמות המזון שיש לשפנים בכל חלקה )על פי כמות הצמחים

שגדלו בכל חלקה(.

הם ספרו כמה שפנים היו בכל חלקה:

לפני הגידור - בחודש פברואר )עונת החורף(

אחרי הגידור - בחודש ספטמבר )עונת הסתיו(.

הבאות:ענו על השאלות מדוע סימנו התלמידים שתי חלקות?.1

כדי שתהיה חזרה בניסוי השדה שהם ביצעו.

?ןגודלבמדוע הקפידו שהחלקות יהיו שוות .2

עוסקות באותו היבט – שמירת תנאים קבועים בניסוי השדה פרט3-2שאלות

לגורם שאת השפעתו בודקים, במקרה זה – השפעת כמות המזון על מספר

השפנים.

מדוע הם בחרו חלקות שיש בהן מספר דומה של שפני סלעים?.3

מדוע הם ספרו את מספר השפנים לפני הגידור?.4

הם עקבו אחר שינויים במספר השפנים ולכן היו צריכים לדעת מה היה

מספרם בתחילת הניסוי.

קראו שוב את המידע על עונת ההמלטה של שפני הסלעים והסבירו: .5

מדוע החליטו התלמידים לחזור על הספירה בחודש ספטמבר?

122



ההמלטה אצל השפנים היא בחודשים מרץ-אפריל – תחילת האביב. עד חודש

ספטמבר יישארו רק חלק מהצאצאים, חלק גדול מהם מתים בחודשי החיים

הראשונים. ספירה בספטמבר תיתן תמונת מצב – בכמה גדל מספר השפנים.

כדי להשלים את הניסוי, ביצעו אותו התלמידים גם בשנה רגילה.

הם ראו שבשנה גשומה הייתה כמות המזון בכל חלקה גדולה פי שניים מזו

רגילה.שנהשב

מספר השפנים שהתלמידים ספרו בחלקות בשנה גשומה ובשנה רגילה מוצג

.בטבלה

ספר השפנים בחלקות בשנה גשומה ובשנה רגילה : מ1טבלה שנה רגילהשנה גשומה

בחודש

פברואר

)בתחילתהניסוי(

בחודש

ספטמבר

בחודש

פברואר

)בתחילתהניסוי(

בחודש

ספטמבר

29853258חלקה א

33923054חלקה ב

ך הכולס

בשתי

החלקות

6217762112

הבאות:ענו על השאלות באיזו שנה היה מספר גדול יותר של שפני סלע בשתי החלקות:.1

בחודש פברואר?א.

בחודש ספטמבר?ב.

123



בחודש ספטמבר – כי זה היה אחרי ההמלטה שמתרחשת בתחילת

האביב.

בשנה גשומהמה הייתה כמות המזון בשנה גשומה בהשוואה לשנה רגילה? .2

יש יותר מזון.

טען שכמות המזון משפיעה על מספר השפנים. כאשר יש הרבה מזון,איתי.3

מספר השפנים גדל.

האם טענתו של איתי נכונה? נמקו על פי תוצאות הניסוי.

טענתו של איתי נכונה: בעונה גשומה היה יותר מזון וגם מספר השפנים

היה גדול יותר מאשר בעונה רגילה.

תהליכי חשיבה:.4

,נצפה לתשובה של טענה ונימוקאילו מרכיבים יש בטיעון של איתי )

מהי הטענה? מהו הנימוק??עובדות(על על ראיות ותהמתבסס

האם הטיעון של איתי נכון? נמקו על פי תוצאות הניסוי.

.נסחו את המסקנה העולה מהתוצאות של התלמידים.5

כיצד השתנה מספר שפני הסלעים בשנה גשומה בהשוואה לשנה רגילהא.

ביחס לכמות המזון?

גידול בכמות המזון בשנה גשומה מביא לגידול במספר השפנים בהשוואה

לשנה רגילה.

על מה התבססתם בניסוח המסקנה?ב.

על התוצאות שהתקבלו בניסוי ובדקו את כמות המזון בשנה גשומה בהשוואה

לשנה רגילה, ואת מספר השפנים בשנה גשומה בהשוואה לשנה רגילה.

נמקו את המסקנה בעזרת תוצאות הניסוי.ג.

יה בכמות המזון בשנה גשומה בהשוואה לשנה רגילה,יהתוצאות הראו על

וגידול במספר השפנים בשנה גשומה בהשוואה לשנה רגילה.

124

תוצאות ניסוי או תצפית מובילות לניסוח מסקנות. מסקנות הן תובנות שלנו בעקבות בחינה של

תוצאות הניסוי. עלהמסקנות הן טיעונים המתבססים על עובדות או

.ראיות



שלב ב במחקר – בודקים את הטענה של תמר? יםחקירת השאלה: כיצד משפיעים הטורפים על מספר שפני הסלע

תמר טענה שלא רק המזון משפיע על מספר שפני הסלעים. גם מספר

הטורפים משפיע על מספרם.

התלמידים רצו לבדוק אם טענתה של תמר נכונה.

הם עקבו אחר מספר השפנים בשתי החלקות שסימנו בשני מועדים:

בתחילת הניסוי - בחודש פברואר )עונת החורף(

חודשים - בחודש ספטמבר )עונת הסתיו(.כעבור שבעה

אך הפעם לא גידרו את החלקות.

הם ספרו כמה תנים יש בכרמל בשנה גשומה ובשנה רגילה.בספירת התנים בכרמל מצאו התלמידים שמספרם עלה בשנה גשומה

.19 ל-12מ-

.2התוצאות על מספר השפנים מוצגות בטבלה

בחודש ספטמברלא מגודרות : מספר השפנים שנספרו בחלקות 2טבלה רגילהשנהבשנה גשומה וב

בעונה רגילהבעונה גשומההחלקה בחודש

פברואר בחודש

ספטמבר בחודש

פברואר בחודש

ספטמבר29373236חלקה א

33453030חלקה ב

ך הכולס בשתי

החלקות

62826266

במספר השפנים בשתי החלקות: השינוי מה היה

.82 ל-62מספר השפנים בשתי החלקות עלה מ-בשנה גשומה?

.66 ל-62מספר השפנים בשתי החלקות עלה מ-בשנה רגילה?

השפעת הגידור על מספר השפנים בכל חלקה

125



: 3השלימו את טבלה

:בחודש ספטמבר ורשמו את מספר השפנים 2 ו-1היעזרו בטבלות .- בחלקות מגודרות ובחלקות לא מגודרות

.- בשנה גשומה ובשנה רגילה

שפנים בחודש ספטמבר בשנה גשומה ובשנה רגילהה: מספר 3טבלה בשנה רגילהבשנה גשומה

עם גידורללא גידורעם גידורללא גידור

חלקה א

חלקה ב

ך הכולס

בשתי

החלקות

בשנה רגילהבשנה גשומהעם גידורללא גידורעם גידורללא גידור

37853658חלקה א

45923054חלקה ב

ך הכולס

בשתי

החלקות

8217766112

: אם התלמידים מתקשים בהשלמת הטבלה, אפשר לבצע את העבודההערה

בזוגות או בקבוצות.

אפשר גם להציג את הטבלה לפני כל הכיתה )בעזרת המחשב או על הלוח(,

תם.ילמלא אותה עם כל התלמידים בכיתה ולדון בתוצאות יחד א

הבאות:ענו על השאלות באילו תנאים יכולים התנים הטורפים להשפיע על מספר השפנים: .1

עם גידור או בלי גידור? הסבירו.

בלי גידור – מטרת הגידור הייתה למנוע כניסת תנים לחלקות.

126



כיצד השפיע הגידור על מספר השפנים בשתי החלקות:.2

.82, בלי גידור – 177עם גידור – בשנה גשומה? א.

.66, בלי גידור – 112עם גידור – בשנה רגילה? ב.

נסחו את המסקנה העולה מהתוצאות של התלמידים:.3

כיצד משפיע מספר התנים על מספר שפני הסלעים?א.

פוחת מספר שפני הסלעים.,כשמספר התנים גדול יותר

על מה התבססתם בניסוח המסקנה?ב.

על השוואת התוצאות שהראו שינויים במספר השפנים בשנים גשומות ובשנים

רגילות בחלקות מגודרות ובחלקות לא מגודרות, ואת השינויים במספר התנים

בשנים גשומות ובשנים רגילות.

.3נמקו את המסקנה בעזרת התוצאות שהצגתם בטבלה ג.

בשנים גשומות עלה מספרם של שפני הסלעים בחלקות מגודרות יותר מאשר

בחלקות לא מגודרות. כיוון שאין הבדל בכמות המזון בשתי החלקות, ההסבר

היחיד לירידה במספר השפנים הוא הגידול במספר התנים.

אותה תופעה גם בשנים רגילות – מספר השפנים, מבחינים בלמעשה

בחלקות מגודרות גדול יותר מאשר בחלקות לא מגודרות. הגורם לירידה הוא

קיומם של טורפים בסביבה.

האם היא צדקה? נמקו על פי תוצאות תמר. חזרו ובדקו את טענתה של.4

הניסוי.

בטבלה אפשר לראות שבשנים רגילות מספר התנים נמוך יותר והם טורפים

פחות שפנים.

בשנים גשומות עולה מספר התנים והם טורפים יותר שפנים.

לכן הטענה של תמר נכונה. התנים משפיעים על מספר השפנים.

התנים טורפים שפנים ומספרם של השפנים פוחת.

כשמספר התנים עולה – הם טורפים יותר שפנים.

אבל ייתכן שהם טורפים שפנים ובכל זאת מספר השפנים עולה, כמו במקרה

שלנו.

127



גבוה מדי - מצליחים השפנים להתרבותינוכל עוד מספרם של התנים א

ומספרם עולה.

שאלה זו אינה קלה וכדאי לדון בה בכיתה.

אפשר גם לתת גרסה מובנית יותר לתלמידים מתקשים:

רגילה? )גשומה(בשנה גשומה או בשנה א. באיזו שנה יש הרבה טורפים –

רגילה?בשנה גשומה או - בשנה ב. באיזו שנה מספר השפנים גדול יותר

)גשומה(

בשנה רגילה יש מספר בשנה רגילה יש מספר טורפים _______.: ג. השלימו

)גדול/קטן(. שפנים ________

בשנה גשומה יש מספר טורפים ________. בשנה גשומה יש מספר שפנים

.)גדול/קטן( ______

מספר השפנים?בין ה. מה הקשר בין מספר הטורפים ל

ו. האם תמר צודקת בטענתה שככל שיש מעט טורפים כך יש הרבה שפנים?

:סיכום מהלך המחקר על שפני הסלעיםחשוב לסכם את מהלך המחקר עם התלמידים ולברר שמהלכו ברור להם.

רשמו את התופעה שהתלמידים הבחינו בה..1

בשנים גשומות מספר שפני הסלעים באזורים הסמוכים לבית הספר גדול יותר

מאשר בשנים רגילות.

התלמידים סברו ששני גורמים יכולים להשפיע על התופעה. רשמו אותם..2

כמות המזון ונוכחותם של טורפים – התנים.

התלמידים התחילו משאלה כללית – מדוע בשנים גשומות גדל מספר

השפנים באזורים הסמוכים לבית הספר?

תמר מוזכרים שני גורמים שיכולים להשפיע על מספרבין בדיון בין איתי ל

השפנים:

כמות המזון וכמות הטורפים.

128



אחרי גשמים מתפתחים צמחים רבים יותר, שהם מקור המזון של השפנים. כך

יש להם יותר מזון – ידע זה אינו נאמר מפורשות בקטע המידע ומתבסס על

ידע קודם של התלמידים.

כדאי לברר בכיתה שעניין זה מובן לתלמידים.

מה בדקו התלמידים בניסוי הראשון?.3

התלמידים השוו את השפעת כמות המזון על מספר השפנים בשנים גשומות

ובשנים רגילות. הם גידרו את החלקות ולכן רק כמות המזון השפיעה על מספר

השפנים.

הגדרות נועדו להגן על השפנים מפני הטורפים כי אחרת לא היינו יכולים

לבדוק כיצד משפיעה כמות המזון על מספר השפנים.

עדר גדרות התנים יכולים להגיע לשפנים ולטרוף אותם.יבה

מה הייתה המסקנה שלהם מניסוי זה?

כמות המזון משפיעה על מספר השפנים: בשנים גשומות יש מזון רב יותר

ומספר השפנים עולה.

מה בדקו התלמידים בניסוי השני?.4

בניסוי השני הם בדקו אם השינוי במספר הטורפים בכרמל משפיע על מספר

השפנים בחלקות שליד בית הספר.

מה הייתה המסקנה שלהם מניסוי זה?

מספר הטורפים משפיע על מספר שפני הסלעים: כשמספר התנים עולה

פוחת מספר השפנים.

המסקנה מניסוי זה – מספר השפנים מושפע ממספר התנים: כשגדל מספר

פוחת מספר השפנים.,התנים

התנים טורפים שפנים )בקטע המידע נאמר שהתנים טורפים(, ולכן אפשר

לנסח את תוצאות הניסוי גם כך:

התנים טורפים את השפנים ולכן מספרם פוחת.

הם טורפים מספר גדול יותר של שפנים ולכן מספרם בשנים,כשיש יותר תנים

)אבל מכיוון שהשפנים יותר מאשר בשנים רגילותרבהגשומות פוחת במידה

129



התרבו במידה רבה יותר בשנה גשומה, עדיין מספרם גדול יותר מאשר בשנה

רגילה(.

כיצד משפיעים שני הגורמים שנבדקו על התופעה הנחקרת?.5

לגידול במספר השפנים.םגידול בכמות המזון גור

גידול במספר התנים גורם לירידה במספר השפנים.

מספר התנים.בין יחס הפוך בין מספר השפנים ליש ,אם כן

כאמור, כל עוד מספר התנים אינו גדול מדי, נראה גידול גם במספר השפנים.

לסיכום, בשנה גשומה – מספר השפנים בחלקות מגודרות בחודש ספטמבר

.177 היה

.82היה בחלקות לא מגודרות מספרם

שפנים.95ההפרש הוא

.112בשנה רגילה –מספר השפנים בחלקות מגודרות בחודש ספטמבר היה

.66בחלקות לא מגודרות מספרם היה

שפנים.56ההפרש הוא

ההפרש נובע מטריפה – התנים טרפו שפנים ולכן מספרם פחת.

מספר השפנים הנטרפים תלוי כמובן במספר התנים.

כל עוד מספרם אינו גדול מדי – עדיין נראה עלייה במספר השפנים.

אם מספרם גדל – הם טורפים שפנים רבים ואז רואים ירידה במספר השפנים

במקום עלייה.

במצב כזה, פוחתת כמות המזון של התנים )פחות שפנים( וגם מספרם פוחת.

לכן רואים כאן תופעה מחזורית של עלייה ושל ירידה במספר השפנים ובמספר

התנים.

אבל מסקנה רחבה כזאת הם יוכלו להסיק רק אם נייצג את התופעה

.המחזורית באמצעות גרף

על פי התוצאות בטבלה זו הם יוכלו לראות שמספר השפנים פחת כנראה

.חוזרים על המחקר ובודקים את מהימנות התוצאותבגלל הטריפה.

130



.בחלק זה מוצע לבצע עם התלמידים מהלך חקר דומה לזה שמוצג במאמר

באופן זה התלמידים פועלים כמדענים. הם בוחנים ידע שמוצג במאמר בעזרת

השיטות המוצגות בו. הם גם מתנסים בביצוע ניסוי כהכנה למהלך חקר עצמי.







.אופן

חוזרים על המחקר ובודקים את מהימנות התוצאות: תוכלו לבצע מחקר דומה שבו תבדקו כיצד משפיעה כמות המזון על יונקים

כמו עכבר מעבדה או אוגר.

לביצוע מחקר כזה – יהיו דרושים לכם שני כלובים.

אותו מספר של בעלי חיים בוגרים )לפחות זכר ושתיאת בכל כלוב שימו

נקבות(.

בכלוב אחד שימו כמות כפולה של מזון מזו שבכלוב השני.

עקבו במשך כמה שבועות אחר מספר הפרטים בכל כלוב.

רשים המהלך של המחקר בנושא השפנים בכרמלת

131

נצפית תופעה עולה גשומות בשנים הסלעים שפני מספר

בכרמל על שאלות שאילת

התופעה

קודם/איתור ידע השאלות מיון תשובותנוסף מידע

לשאלות

1 חקר שאלה המזון כמות משפיעה כיצד

השפנים מספר על

השערה מספר מזון הרבה יש כאשר

עולה השפנים

מחקר מהלך שתי גידור – שדה ניסוי

מזון כמות והשוואת חלקות שנה בין שפנים ומספר

רגילה לשנה גשומה

תוצאות בשנה גדל השפנים מספר

רגילה, בשנה וגם גשומה הגידול גשומה בשנה אבל

יותר רב היה המזון כמות גשומה בשנה

התוצאות ניתוח יותר יש הגשמים בהשפעת

מזון. מספר מזון יותר כשיש

גדל השפנים

תומך ב-


ב-ך

ומת

מסקנות ניסוחהשפנים. מספר וגדל המזון כמות עולה גשומות בשנים.1 מזון יותר להם יש כי הטורפים מספר גדל גשומות בשנים.2

)שפנים(.


התופעה על שאלות מספר על משפיע מה

השפנים? על הגשמים משפיעים איך

השפנים? מספרהשפנים? של המזון מה

2 חקר שאלה הטורפים משפיעים כיצד

השפנים? מספר על

השערה טורפים הרבה יש כאשר

פוחת השפנים מספר

מחקר מהלך מספר השוואת – שדה ניסוי

לא חלקות בשתי השפנים בחלקות למספרם מגודרות

טורפים מגודרות, וספירת

תוצאות בשנה גדל השפנים מספר

רגילה, בשנה וגם גשומה בחלקות השפנים מספר

מאשר גדול מגודרותמגודרות. לא בחלקות

התוצאות ניתוח גשומה בשנה השפנים מספר

מאשר גדול מגודרות בחלקות מגודרות לא בחלקות

להיכנס יכולים שטורפים



דוגמאות לתיאורי מחקר מתוך ספרי הלימודדוגמאות לתיאורי מחקר מתוך ספרי לימודשם המחקר

הוצאת כנרת ",מסע מדע ה'" מתוך ,144-143עמודים מחלת הצפדינה הוצאת כנרת",מסע מדע ה'" מתוך ,149עמוד מחלת הרככת

הוצאת כנרת",מסע מדע ה'" מתוך ,175עמוד ברי ברי הוצאת כנרת",מסע מדע ה'" מתוך ,223עמוד מחלת הדממת

132


של איתור



,מגלי תרכיבי החיסון הראשוניםאדוארד ג'אנר

הוצאת כנרת",מסע מדע ה'" מתוך ,229-226עמודים

,מגלי תרכיבי החיסון הראשוניםלואי פסטר

הוצאת כנרת",מסע מדע ה'" מתוך ,229-227עמודים הוצאת כנרת",מסע מדע ה'מתוך " ,89 -88עמודים

,תפקיד הלב במערכת הדםויליאם הארווי

הוצאת כנרת",מסע מדע ה'" מתוך ,235-234עמודים

גילוי מחזור מבט אל העבר -הדם

",מדע בעידן טכנולוגי חלק שישי" מתוך ,176-173עמודים הוצאת רכס

המחקר של פון,ריקוד הדבוריםפריש

",מדע בעידן טכנולוגי חלק חמישי" מתוך ,200עמוד הוצאת רכס

תשס"דמתוך מיצ"ב הדבורים של רמי וגלית הניסוי של ד"ר- הזמנה לחקר

תהליכי עיכול בקיבה בומנט, מדע בעידן טכנולוגי חלק" מתוך ,253-254- ו237 עמודים הוצאת רכס",חמישי

,מערכת אקולוגית חדשההמערה ברמלה

מדע בעידן טכנולוגי חלק" מתוך ,259-257עמודים הוצאת רכס",חמישי

הוצאתחלק חמישי,מדע בעידן טכנולוגי " מתוך ,53עמוד הזמנה לחקר לאכול בגדולרכס

הקשר בין צפייה,לאכול בגדולבטלוויזיה לאכילת פירות וירקות

",מדע בעידן טכנולוגי חלק חמישי" מתוך ,84-83עמודים הוצאת רכס

ים שפני הסלע -הזמנה לחקרברמת הגולן

",מדע בעידן טכנולוגי חלק שישי, מתוך "32-28עמודים הוצאת רכס

- האם זרעים הם הזמנה לחקריצור חי או דומם ?

"מדע בעידן טכנולוגי חלק שישי"מתוך , 43-38עמודים הוצאת רכס

מה הקשר בין כמות המשקעים?לבין מגוון המינים

",מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה ו" מתוך ,21עמוד הוצאת רמות

חוקרים את מגוון היצורים החייםבסביבה

מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה"מתוך , 11-6 עמודים הוצאת רמות",ו

מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה" מתוך ,8-11עמודים מגוון היצורים החיים בסביבה הוצאת רמות",ו

",מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה ו" מתוך ,28עמוד מה קרה לרכיכות בנחל הירקון?הוצאת רמות

אילו טמפרטורות שוררותבסביבת החיים ?

מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה"מתוך , 38-36ים עמוד הוצאת רמות",ו

במה דומות ובמה שונות סביבותהחיים?

מדע וטכנולוגיה במבט חדש לכיתה"מתוך , 65-64עמודים הוצאת רמות", ו

או מורים יוכלו להמשיך לקרוא על מחקרים בנושאים מגווניםו/תלמידים הבאה עזר במידע בטבלהילהו

הדרכה לביצוע מהלך שלם של חקר מדעיחלק ב-

133

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/15ACFD06-0233-4E88-820A-ED563837C90D/9959/mada_heb_04_hey_a_mv1.pdf



המהלך השלם של החקר בנושאים הקשורים לסביבה )הכרת מרכיביה וקשרי

הגומלין ביניהם( מתחיל בסיור בסביבה קרובה לבית הספר,

אם אין בסמוך שטח פתוח. ,אפשר גם בחצר בית הספר

לסיור בסביבה שלוש מטרות, כפי שמוצג בתלקיט לתלמידים:

תיאור הסביבה ותיעודה באמצעות תצפית מדעית. התלמידים מתעדים.1

את מה שהם רואים על פי קריטריונים שהם בוחרים בהם.

הכנת דף תצפית על ידי התלמידים – כדי שיבינו מה זו תצפית מדעית,.2

כיצד יש לבצעה וכיצד היא מסייעת להכרת הסביבה.

איתור תופעות בסביבה ותיעודן. התופעות ישמשו בסיס לחקר השלם.3

שהתלמידים יבצעו בהמשך.

בתחילת הסיור כדאי לדון עם התלמידים במה שהם כבר למדו על מאפייני

סביבה: מרכיבים דוממים ומרכיבים חיים, והתנאים הקיימים בכל סביבה

)תנאי מזג אוויר – טמפרטורה, רוחות, עננות; עוצמת האור, זמינות המים(.

התלמידים ייעזרו במאפיינים כלליים אלה בתכנון דף תצפית בסביבה,

שישמש אמצעי לתיעודה.

מומלץ לחלק את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תתעד את מאפייני הסביבה

באופן הנראה לה הטוב ביותר )קריטריונים אפשריים לתיעוד: אילו מרכיבים

יש בסביבה, מקומם של מרכיבים שונים בסביבה, הפיזור של המרכיבים

עודי. חשוב שהתומהבסביבה, גודלם של צמחים שונים וסמיכותם זה לזה וכד

יהיה מילולי ורצוי שיכלול גם תצלומים. כדאי גם שהתלמידים יכינו סרטוט ובו

יציינו את מקומם של המרכיבים שהם תיעדו(.

לאחר מכן, תבחן כל קבוצה תופעה מעוררת עניין בסביבה ותתעד אותה.

כדאי לבקש מהקבוצות עוד במהלך הסיור להציג את התופעות שהן ראו,

.ולהחליט יחד באילו תופעות כדאי להתמקד )אחת או שתיים מביניהן(

לאחר הסיור, יציגו הקבוצות את הקריטריונים שהן בחרו לתיעוד. ,בכיתה

בתום ההצגה, כדאי לכוון את התלמידים לנקודות שאולי לא עלו אצל

הקבוצות. מטרת הדיון היא להוביל לגיבוש דף תצפית שישמש את התלמידים

בהמשך המחקר.

134



כדי ומטרת ההכנה של דף התצפית והשימוש בו כדי לתעד את הסביבה נועד

שתצפית היא כלי המחקר שבעזרתו מכירים סביבה:יבינו התלמידים ש

מתעדים אותה בעזרת נתונים שאוספים עליה באופן שיטתי ומסודר.

135



מכירים סביבה וחוקרים אותה משלכם. מדעי בחלק זה תתנסו בחקר

סיור בסביבת חיים :מטרות

אסוף מידע על הסביבה באמצעות תצפיתל הסביבה הקרובה - להכיר את.1

על

מרכיבים דוממים, מרכיבים חיים, תנאי סביבה, יחסי גומלין בין מרכיבים

.בסביבה

אתר תופעות בסביבה המעוררות עניין ויכולות לשמש בסיס לחקר מדעי.ל.2

חלק זה צריך להופיע תמיד בדףהכרת סביבה והכנת דף תצפית

התצפית וכדאי לפתוח את התצפית בסביבה בדיון משותף בפרטים

זה, יימשך התיעוד במסגרת הקבוצות כמוסברהחלק האלה. אחרי

לעיל.

א – איסוף מידע כללי על הסביבה שלב ____________זמן הסיור )שעות(_________רשמו את תאריך הסיור

בשנה? ________________העונה יציינו, מה

? )טמפרטורה, רוחות, משקעים, עננים(תנאי מזג האווירמהם

היכן(? שטח פתוח – מאיזה סוג;יישוב – מאיזה סוג )הסביבההיכן נמצאת

(?מישורית, הררית וכו' )הטופוגרפיה של האזור? מהי בארץ

136



בסביבהפתוחה - ביצוע תצפית שלב ב

עליכם לתעד את הסביבה שאתם צופים בה.

הכינו בעצמכם דף תצפית כדי שגם תלמידים אחרים יוכלו להיעזר בו ולבצע

תצפית דומה.

ציינו בדף אילו מרכיבים בסביבה יש לכלול בתיעוד ומדוע.א.

אילו פרטים על כל מרכיב יש לציין בתיעוד?ב.

כיצד תאספו את הנתונים על כל מרכיב כדי שיהיו מדויקים וברורים?ג.

כיצד תציגו את התיעוד שביצעתם לפני חבריכם לכיתה?ד.

דונו עם חבריכם לכיתה במבנה הרצוי לדף תצפית וכיצד יש לתעד בו את ה.

הממצאים שאוספים בסביבה.

הכינו דף תצפית המוסכם על כל תלמידי הכיתה.ו.

כדאי להסב את תשומת לב התלמידים למרכיבים בסביבה שכדאי לתעדם:

? האם היא חשופה או מכוסה אבנים/סלעים?מראה הקרקעמהו

איזה חלק מהקרקע מכוסה האם היא יבשה עם סדקים או לחה ובוצית?

לספורלזהותם ו- רואים בסביבה )עצים, שיחים צומח סוגיבצומח? אילו

של הצמחים בסביבההפיזור ?צומח עשבוני, צמחים יבשים וכו'(אותם,

בעלי)מרוכזים במקום מסוים, מפוזרים באופן אקראי בכל הסביבה(. אילו כאלה ההולכים עלל רואים בסביבה )לשים לב גם לחרקים מעופפים או חיים

ציפורים,הקרקע, לבעלי חיים על צמחים או על סלעים – עכבישים, זוחלים

מעופפות או נחות על צמחים או על גופים אחרים בסביבה, שבלולים על גבי

? צמחים או במקום אחר וכו'(

כיצד מסייע לנו דף התצפית להכיר את הסביבה?ז.

כיצד הקריטריונים שבחרתם לכלול בדף התצפית עוזריםח.

לאסוף מידע על הסביבה?

מדוע מדענים משתמשים בתצפית במחקר מדעי? ט.

137



היא להמשיג את המשמעות של תצפית מדעית ככליט-זמטרת שאלות

לחקירת סביבת חיים. באמצעות ההמשגה התלמידים יבינו את התהליך

לתוצר – דף תצפית, שיוכל לשרת אותם גם בהמשך. הםושביצעו, כיצד הגיע

גם יבינו מדוע מדענים נעזרים בתצפית כדי לחקור סביבה.

138



וחקירתה- איתור תופעה מעוררת עניין בסביבה שצופים בה גשלב אתרו תופעה מעוררת עניין שראיתם בסביבה..1

: תעדו את התופעה.2ציינו את המקום בסביבה שבו גיליתם את התופעה.

.* ניתן לצרף צילום או שרטוט

מרכיבים הם חלק מהתופעה: אילו רשמו.3

.– צמחים, בעלי חיים מרכיבים חיים

מרכיבים דוממים – מלאכותיים )קירות, מבנים וכו'( וטבעיים כמו קרקע, מים,

אחרים. תנאי סביבה שיכולים להשפיע על התופעה – טמפרטורה, עוצמת אור,

.כמות מים, סוג קרקע

תנו שם לתופעה..4

מה אתם יודעים על התופעה?.5

תם?י בתופעה שזיה,הסבירו בקצרה מה מעניין, מסקרן.6

אספו מידע גם על הסביבה הקרובה למקום שבו גיליתם את התופעה..7

כמו למשל קני נמלים,,התופעות יכולות לעסוק בבעלי חיים הפעילים בסביבה

פעילות של דבורים או של פרפרים, רשתות של עכבישים, ריכוזים של

שבלולים על ענפי צמחים, עופות המצויים בסביבה – קולות ששומעים, נוצות

על הקרקע, שיירים של יונקים – הפרשות או עקבות וכו'.

התופעות יכולות לעסוק בצומח )צמחים טפיליים המטפסים על צמחים

עדר צמחים מתחת לעצים מסוימים, חזזיות או טחבים המכסיםיאחרים, ה

(.ומהסלעים וכד

חקר תופעה – שואלים שאלות שאילת שאלות על התופעה שלב א -

לשאילת השאלות יש תפקיד מפתח בתהליך החקר במתכונת המוצעת בחוברת זו.

חשוב לרשום בצורה מסודרת את כל השאלות.

חלק זה בתהליך החקר מתבצע בכיתה לאחר שחוזרים מהתצפית. אם יש זמן

במהלך הסיור – אפשר להתחיל בו עוד במהלכו.

139



שאלות העולות בדעתם בקשרותהמטרה היא לעודד תלמידים לשאול בחופשי

לתופעה. כדי שהשאלות יהיו קשורות לתופעה ויהיו ממוקדות ככל האפשר, יש לבקש

מכל שואל להסביר מדוע הוא שואל את השאלה ולאיזו תשובה הוא מצפה.

יש שאלות שאפשר למצוא להן תשובה במקורות מידע מתאימים. יש שאלות

הקשורות באופן מיוחד לסביבה שבה נערך הסיור ולכן אי אפשר למצוא להן תשובה

חקר.דרוש חד משמעית ולשם כך

שאלו שאלות שהתעוררו אצלכם בעקבות התצפית בתופעה. .1

א. הקפידו על מבנה נכון של שאלה:

ב. הקפידו על ניסוח ברור של התוכן.

– סביב עץ האורן בחצר מתעופפות צרעות רבות.התופעהלמשל:

?החלק בעץ שלידו הצרעות מתעופפות מהו: צרעותשאלה על המרכיב החי –

ליד כל שאלה:1רשמו בטבלה .2

?מדוע שאלתם אותה

הסבר אפשרי משהו שמושך את הצרעות.יש זה יעזור לנו לברר אם בחלק הזה של העץ

תשובה אתם מצפים לקבל? איזו

תשובה אפשרית בחלק המסוים של העץ יש חומר/סוג מזון/משהו אחר שמושך אליו את הצרעות.

ריכוז שאלות על התופעה:1טבלה לאיזו תשובה אני מצפה?מדוע שאלתי אותה?שאלה

140

שאלה סימןשאלה תוכןשאלה מילת?



?רשמו, אילו מרכיבים מעורבים בתופעה שעוררה אצלכם עניין.3

בדקו אם השאלות שרשמתם עוסקות בכל המרכיבים של התופעה. א.

הוסיפו בטבלה שאלות על מרכיבים נוספים שלא שאלתם עליהם שאלות. ב.

המטרה בפעילות זו היא להגדיל את מגוון השאלות שהתלמידים שואלים. לעתים

נוטים לשאול שאלות כלליות ולאהם מתקשים במציאת שאלות מאחר שהם קרובות

ממוקדות. ההכוונה לשאול שאלות על מרכיבים ממקדת ויכולה להסב את תשומת

הלב לפרטים רבים יותר שהתלמידים לא שמו לב אליהם קודם לכן.

141



סינון, מיזוג, מיון השאלות שלב ב - בתהליך המיון יש שני שלבים: סינון שאלות שאינן עוזרות להסביר את התופעה

ומיזוג שאלות דומות. מטרת המיון היא לצמצם את השאלות ולהתרכז

בשאלות ברורות וממוקדות. סביר שתלמידים שונים יעלו שאלות דומות

דוגמה לכל שלב בתהליך המיון במטרה לעזור מצורפת בניסוחים שונים.

לתלמידים לבצע סינון ומיון. אפשר לבצע את התהליך כולו בדיון במליאת

הכיתה.

אפשר גם לרשום את השאלות של כל הקבוצות, לבקש מהקבוצות לסנן ולמיין

לפי שיקול דעתן, ואז לחזור לדיון בכיתה עד שמתגבשות שאלות מתאימות

להמשך החקר.

:קראו את השאלות שרשמתם.1

כמו למשל:,מחקו שאלות החוזרות על עצמןא.

( האם הצרעות עפות רק ליד הגזע או גם במקומות אחרים?1)

( האם הצרעות עפות ליד הגזע או ליד הענפים?2)

( וגם אפשרויות2( עדיפה כי היא רחבה יותר: היא כוללת את שאלה )1שאלה )

למשל: ליד ראש העץ, ליד ענפים מסוימים בעץ, ליד מקום הכניסה )אחרות

(.של הגזע לקרקע

כמו למשל:,מחקו שאלות שאינן קשורות לנושאב.

מדוע יש צרעות בגדלים שונים?( 1)

מדוע שומעים זמזום כשהצרעות עפות?( 2)

כמו למשל:,מזגו שאלות בעלות עניין משותף לשאלה מרכזיתג.

( האם הצרעות עפות ליד גזע העץ?1)

( האם הצרעות עפות ליד הענפים של העץ?2)

( האם הצרעות עפות ליד הבסיס של העץ? 3)

(: 3)-(1השאלה הבאה כוללת את כל שלוש השאלות )

מהו החלק בעץ שלידו הצרעות מתעופפות?רטתם.י את השאלות לפי המרכיבים של התופעה שפ2מיינו בטבלה .2

רשמו את שמות המרכיבים. -בעמודה הימנית בטבלהא.

142



רשמו את השאלות מול המרכיב -בעמודה השמאלית בטבלהב.

המתאים.

הוסיפו שאלות נוספות שעלו בקבוצה/בכיתה.ג.

צפינו על פי המרכיבים המשתתפים בהבה : מיון שאלות על התופעה ש2טבלה

שאלות העוסקות במרכיבשם המרכיב

מטרת מיון השאלות על פי מרכיבי התופעה היא לכוון את התלמידים לחיפוש

מידע על התופעה. בסעיף הבא יש שלב נוסף במיקוד השאלות: מיון השאלות

לשאלות מידעיות ולשאלות מסוג אחר.

סוג אחר יכול להתברר בחלקו כשאלה מידעית – אם במהלך קריאת המידע

שאלות אחרות יובילו לחקר. לשאלה; יתברר שיש תשובה

את השאלות ששאלתם על כל מרכיב לשתי קבוצות: 3מיינו בטבלה .3

שאלות שניתן לדעתכם למצוא עליהן תשובות במקורות מידע )שאלותא.

.מידעיות(

.שאלות מסוג אחר – שלא ברור אם נוכל למצוא עליהן מידעב.

143



: מיון השאלות על כל מרכיב לשאלות מידעיות ולשאלות מסוג אחר3טבלה

שםהמרכיב

שאלות מסוג אחרשאלות מידעיות

קוראים במקורות מידע, מתייעצים במומחים ועונים על שאלותשלב ג - מידעיות

לפני שהתלמידים מתחילים לחפש מידע על התופעה, וכדי לייעל את תהליך

תם שהם יודעים מה הם מחפשים והיכן הםיאיסוף המידע, כדאי לברר א

כמו מדריכים של,יכולים למצוא תשובה. אפשר להפנותם למקורות אמינים

שיתרונם בהצגה תמציתית של מידע. יש גם אתרים,צמחים ובעלי חיים

כמו למשל,העוסקים בצמחים ובבעלי חיים ומתאימים ברמתם לתלמידים

האתר על ציפורי הבית, האתר החינוכי של רמת הנדיב, האתר של מט"ח ושל

האנציקלופדיה של החי"גלים )אם יש לבית הספר הרשאות מתאימות(.

היא מקור טוב אחר, אבל היא אינה קלה לתלמידים בכיתה ו."והצומח

התלמידים מתבקשים לכתוב את התשובות שמצאו לכל שאלה, ואם עלו

אצלם שאלות חדשות. בדיון בכיתה יש לברר על אילו שאלות נמצאו תשובות

ולבקש מכל התלמידים להשלים בטבלה את המידע שמצאיש ומה הן.

הקבוצות השונות. לרכז את השאלות שנשארו ללא מענה ולבדוק אילו מהן

מובילות לפעילות של חקר.

144



חפשו מידע במקורות כתובים או אחרים על השאלות שרשמתם.1

.בטבלה

כתבו, על מה אתם מתכוונים לחפש מידע?א.

היכן לדעתכם מתאים לחפש מידע כזה?ב.

כיצד תבררו אם מצאתם מידע מתאים ואם עליכם לחפשג.

מידע נוסף?

רשמו את המידע שמצאתם..2

ליד כל שאלה את התשובה שמצאתם. 3בטבלה כתבו בקצרה .3

שאלות שלא מצאתם להן תשובות, ושאלות חדשות4בטבלה רשמו .4

שעלו בעקבות המידע שאספתם.

שאלות שעוד אין לנו תשובה עליהן : 4טבלה שאלות חדשות שעלו לאחרשאלות שלא מצאנו להן תשובה

קריאת המידע

רפלקציה אישית מטרת הרפלקציה בשלב זה היא להבטיח שהשלבים שבוצעו בתהליך עד כאן

שאלת חקר.בין ברורים להם ובעיקר – ההבחנה בין שאלת מידע ל

מה נראה לנו מעניין/בולט/מיוחד בתופעה? -מדוע בחרנו בתופעה.1

הכרת סביבהכיצד עזר לי הצורך להסביר מדוע שאלתי כל שאלה .2 האם קל לי או קשה לי להבדיל בין שאלה טובהוהכנת דף תצפית

שאלה לא טובה?בין ל

מה אני עושה כשלא ברור לי אם השאלה טובה?

שאלה מסוג אחר?בין האם קל לי או קשה לי להבחין בין שאלה מידעית ל.3

מה אני עושה כשלא ברור לי ההבדל?

145



יתור שאלות המובילות לחקר שלב ד - א

בשלב זה יש לבחור שאלות המובילות לחקר.

כדי לתכנן את מהלך החקר, כמו למשל: נושאיםכדאי למיין את התופעות לפי

התרחשותבזמןשאלות העוסקות במרכיב מסוים בתופעה, שאלות העוסקות

.ומההתופעה וכד

אם יש שאלות דומות, כדאי למצוא שאלה רחבה יותר הכוללת אותן ולפרט

מתחתיה את שאלות המשנה שימקדו גם את מהלך החקר, לדוגמה:

האם התופעה מתרחשת בבוקר? האם התופעה מתרחשת בצהריים?

האם התופעה מתרחשת בערב?

השאלה הכוללת את כל השאלות הנ"ל:

באילו שעות ביום מתרחשת התופעה?

במקוםואם מדובר בתופעה שמתרחשת גם בלילה, יש לשנות את הניסוח

ביום, לרשום ביממה.

השאלות המפורטות מובילות למהלך החקר הדרוש: תצפית בתופעה בשעות

שונות ביממה. לכן חשוב להציג אותן מתחת לשאלה הכללית.

.4התבוננו בשאלות שרשמתם בטבלה .1

סעיפים א-ג מדריכים את התלמידים מהם כלי החקר המתאימים לבירור

סוגים שונים של שאלות. כדאי לעבור עם התלמידים על ההסברים האלה

בליווי הדוגמאות, כדי לברר אם ברור להם מתי מתאים להשתמש בכל כלי

מחקר. בהמשך, התלמידים יעבדו בקבוצות ויכתבו הצעות לכלי המחקר

המתאימים. בדיון מסכם בכיתה – ייבחרו שאלות החקר וכלי המחקר

המתאימים.

– מרכזת את השאלות ואת כלי המחקר המתאימים. חשוב4טבלה

שהתלמידים ישלימו את הטבלה וירשמו בה מדוע נבחר כל כלי מחקר.

כדי, ביצוע מדידות, תצפיות או ניסוייםלחקר:בדקו אילו שאלות מובילות

לענות עליהן.יהיה שאפשר

146



היעזרו בהסברים הבאים: כמו למשל:,בתנאי הסביבה - עוסקות מדידותשאלות הדורשות ביצוע א.

הטמפרטורה וכמות האור מתחת לעץ?ןמה

כמו ,שאלות הדורשות ביצוע תצפיות ממוקדות - עוסקות בזמן ובמקוםב.

למשל:

o בזמן: שאלות העוסקות

יממה התרחשה התופעה? השעות באילו מ

כמה זמן היא נמשכה?

o במקום:שאלות העוסקות

באיזה חלק של העץ התופעה מתרחשת?

האם רק במקום אחד מסוים או -באיזה מקום בסביבה התופעה מתרחשת

בכמה מקומות?

של מרכיב אחד על השפעהבודקות -ניסוישאלות הדורשות ביצוע ג.

כמו למשל:,מרכיב אחר

מה יש בקרקע שעוזר להתפתחות צמחים או מעכב התפתחות צמחים

אחרים?

הציגו בטבלה את השאלות המובילות לחקר: .2

שבעזרתו תענו עלמדידה/תצפית/ ניסוי(ציינו את כלי המחקר המתאים )א.

שאלות החקר שלכם.

.הסבירו בטבלה את הבחירה בכל כלי מחקרב.

שאלות המובילותלחקר

כלי החקר המתאים מדידה/תצפית

מכוונת/ניסוי

הסבר הבחירה

147



רפלקציה אישית כיצד סייע לי תהליך שאילת השאלות לבחירת שאלות המובילות לחקר?

איך בחרתי בכלי החקר המתאים לבדיקת כל שאלת חקר?

ביצועו וסיכומו תכנון מערך החקר,

על,כדאי לתכנן עם התלמידים את מהלך החקר באמצעות כלי החקר השונים

פי ההנחיות המוצעות בתלקיט.

המדידות יתמקדו קרוב לוודאי בבדיקת התנאים בסביבה: טמפרטורה, לחות

יש בבית הספר מכשירים מתאימים. ישאם אוויר או קרקע, עוצמת אור –

לוודא שהתלמידים יודעים להשתמש במכשירי המדידה ולתרגל את השימוש

בהם לפני ביצוע החקר.

אם אין מכשירי מדידה – אפשר לבצע מדידות חצי כמותיות:

מדדים - לחה מאוד, לחה באופן בינוני,הללחות קרקע – אפשר לתת את

יבשה וכו', ולהסתמך על בדיקת פרירותה.

אם אין מכשיר למדידת עוצמת אור – אפשר לתת כמה ערכים – אור חזק, אור

בינוני, אור חלש או חשוך.

אם רוצים למדוד גובה של עץ – אפשר להיעזר בהשוואה לגובה של מבנה

סמוך. או להסתמך על מדידת הצל – לעמוד במקביל לעץ עם הגב לשמש

ולמדוד את אורך הצל שלנו בהשוואה לאורך הצל של העץ.

אם רוצים לספור כמה בעלי חיים יש – צריך למצוא נקודת תצפית טובה

ולבקש מכמה תלמידים לספור ואז לחשב ממוצע.

תכנון מערך החקר –שלב א תכנון מדידות באזור שבו נצפתה התופעה הנחקרת .1

רשמו את מטרת המדידה: על איזו שאלה אתם רוצים לענות בעזרתה?א.

מה אתם רוצים למדוד?ב.

אילו מכשירים נחוצים לביצוע המדידות?ג.

148



כמו למשל: מדידת,כיצד תבצעו את המדידה )פירוט הפעולות שיש לבצעד.

טמפרטורת האוויר – נחזיק מד טמפרטורה בגובה של מטר אחד מעל

הקרקע, לא מול השמש, נחכה דקה או שתיים עד שנראה שהטמפרטורה

?יציבה(

?מתי תבצעו את המדידות )באילו שעות ביממה(ה.

כמה פעמים תחזרו על כל מדידה?ו.

איך תאספו את תוצאות המדידות? הכינו טבלה מתאימה לאיסוף הנתונים.ז.

חושבים רגע!האם התייחסנו לכל התנאים שיש למדוד באתר שבו איתרנו את התופעה, אשר

עלולים להשפיע על הממצאים?

?האם התייחסנו למסגרת הזמן ולמספר הפעמים שצריך לבצע מדידות

תכנון תצפית ממוקדת באזור שבו נצפתה התופעה הנחקרת.2רשמו את מטרת התצפית: על איזו שאלה אתם רוצים לענות בעזרתה?א.

היכן תבצעו את התצפית? ב.

מתי תבצעו את התצפית? ג.

במשך כמה זמן?ד.

על מה תצפו )בעל חיים, מרכיב דומם?(ה.

מה עליכם לבצע בתצפית )ספירת בעלי חיים, מעקב אחר ההתנהגות שלו.

?בעלי חיים – קולות, תנועות, קשר בין פרטים שונים וכו'(

כמה פעמים צריך לחזור על התצפית ומתי?ז.

כיצד תאספו את הנתונים? אם צריך, הכינו טבלה מתאימה.ח.

חושבים רגע!האם התייחסנו לכל הגורמים באתר שבו איתרנו את התופעה, אשר עלולים

להשפיע על הממצאים?

?האם התייחסנו למסגרת הזמן ולמספר הפעמים שצריך לבצע תצפיות

149



?האם התצפית שתכננו תוכל לתת מענה לשאלת החקר שלנו

)בשדה או במעבדה(תכנון ניסוי.3

א. רשמו את מטרת הניסוי: על איזו שאלה אתם רוצים לענות בעזרתו?

.ב. רשמו ציוד וחומרים שיהיו נחוצים לכם לביצוע הניסוי

ג. רשמו את מהלך ביצוע הניסוי:

?כמה מערכות תכינו )למשל: כמה עציצים ולכמה קבוצות תחלקו אותם((1

אילו גורמים יהיו דומים בכל המערכות )למשל: גודל העציצים, כמות(2

?הקרקע בעציצים, כמות המים בהשקיה, גודל הצמחים(

;איזה גורם תבדקו בניסוי וכיצד )למשל: השפעת האור על גדילת הצמח(3

נחליד חלון מואר ואילו הקבוצה השנייה תותונח קבוצה אחת של צמחים

במקום חשוך(.

כיצד תאספו את הנתונים בניסוי? הכינו טבלה מתאימה.ד.

חושבים רגע!?האם התייחסנו לכל הגורמים אשר עלולים להשפיע על הממצאים

?האם התייחסנו לחזרות בניסוי

?האם הניסוי שתכננו יכול לתת מענה לשאלת החקר שלנו

ביצוע החקרשלב ב - אם עובדים לפי הדגם של כיתה חוקרת – כל קבוצה תבצע תצפית אחת/ניסוי

אחד, ולאחר איסוף הנתונים – כל הקבוצות ינתחו את החקר השלם. יש מקום

לתת לשתי קבוצות לפחות לבצע אותו ניסוי/תצפית כדי להגדיל את אמינות

המחקר.

אפשר וגם רצוי שכמה קבוצות יבצעו מדידות נחוצות כדי להבטיח אמינות של

התוצאות.

חשוב לעבור עם התלמידים על תכנון התצפית/הניסוי לפני ביצועם כדי

להבטיח שמהלך העבודה ברור לכולם. אם עולים קשיים – חשוב לחזור

150



ולבדוק את התכנון כדי לראות אם לא נפלו בו טעויות או שיש בו מרכיבים

שאינם אפשריים לביצוע.

בתום הניסוי/התצפית התלמידים צריכים לבדוק אם הם קיבלו מענה לשאלה

שהציבו כמטרה. אי התאמה יכולה לנבוע מתכנון לקוי של הניסוי/התצפית או

מביצוע לקוי.

בצעו את המדידות/התצפית/הניסוי על פי התכנון שלכם..1

אם נתקלתם בקשיים – חזרו ובדקו את התכנון שלכם. ראו אם צריך לתקן

אותו. התייעצו עם המורה בכיתה.

רשמו את הממצאים שלכם בטבלה שתכננתם..2

נתחו את ממצאיכם: בטבלה או בגרף מתאים..3

רשמו את המסקנה העולה מהממצאים שלכם..4

בדקו אם המסקנה נותנת תשובה ברורה לשאלה שבדקתם..5

סיכום החקר והמסקנות: האם מצאנו הסבר לתופעה? כל קבוצה של תלמידים צריכה להציג לפני כל הכיתה את השאלה שהיא

בדקה, את התצפית/הניסוי שהיא ביצעה, את התוצאות ואת המסקנות שלה.

עליה גם להראות אם קיבלה תשובה לשאלה שבדקה.

אפשר לכוון את התלמידים להציג את עבודתם במצגת או באופן מתאים אחר.

שייערך בסוף.כדאי לרכז את התוצאות של כל הקבוצות לקראת דיון משותף

מטרת הדיון היא לבדוק אם החקר המשותף של כל הקבוצות בכיתה מספק

הסבר טוב לתופעה הנחקרת.

לסיכום, אפשר לדון בכיווני מחקר נוספים שיכולים לתת הסבר מעמיק או רחב

יותר לתופעה ולבדוק עד כמה היא נפוצה בטבע.

הכינו מצגת או אמצעי מתאים אחר והציגו לפני כל הכיתה:.1את תוצאות המדידות/התצפית/הניסוי שביצעתם.

את המסקנות שלכם.

.את התשובה שמצאתם לשאלה הנבדקת

בממצאים של קבוצות אחרות.עיינו .2

השלימו את התרשים של מהלך החקר..3

151



א. רשמו בתרשים את שאלת החקר שלכם.

ב. רשמו תשובה אפשרית לשאלה – השערת החקר שלכם.

.ג. רשמו מה מצאתם בחקר – ניתוח הנתונים

ד. סמנו אם ניתוח הנתונים מתאים להשערת החקר: האם הממצאים

?תומכים בתשובה שהצעתם לפני ביצוע החקר

חזרו ועיינו בתיאור התופעה שתיעדתם בתחילת המחקר:.4

דונו עם חבריכם לכיתה ובדקו אם החקר שביצעתם נותן הסבר ברור

לתופעה.

הציעו מהלכי מחקר אפשריים נוספים שיעמיקו את הבנת התופעה.5

והשפעת

גורמים נוספים עליה.

מכינים דוח מסכם לחקר שביצענושלב ג - בחלק זה תכתבו דוח המסכם את תהליך החקר שביצעתם.

תבנית לדוח מסכם תיאור קצר של התופעה הנחקרת

היכן )באיזה מקום בסביבה( ראיתם את התופעה?.1

מדוע בחרתם לחקור אותה?.2

.תיעוד של התופעה )מילולי, תצלומים(.3

שאלות ששאלתם על התופעההציגו טבלה ובה המרכיבים של התופעה..1

רשמו ליד כל מרכיב את שאלות המידע ששאלתם עליו.א.

כתבו ליד כל שאלת מידע את התשובה שמצאתם לה לאחר קריאת המידע.ב.

רשמו שאלות שלא מצאתם עליהן תשובה והובילו לחקר.ג.

הציגו טבלה ובה שאלות החקר שבחרתם לחקור..2

רשמו ליד כל שאלה – באיזה כלי מחקר בחרתם כדי לענות עליה )תצפית/ניסויא.

?שדה/ניסוי מעבדה/מדידות(

152



נמקו מדוע בחרתם בכל כלי מחקר.ב.

החקר שביצעתםמהלךרשמו בפירוט את התצפית/הניסוי/המדידה שביצעתם:

הוראות עבודה ברורות.שלבים, ציוד וחומרים, ההשערה, המטרה,

הציגו אותם כמו מדענים, כך שכל מי שירצה יוכל לחזור על מה שביצעתם.

תוצאות החקרטבלות הנתונים שאספתם

טבלות עם נתונים מעובדים

גרפים שהכנתם

תצלומים שצילמתם

תיאור מילולי של התוצאות

חקרהמסקנות דונו בתוצאות שקיבלה קבוצתכם

כתבו את המסקנה שהסקתם

תומכת/מפריכה(ציינו אם המסקנה נותנת מענה לשאלת החקר שבדקתם(

הופרכה, בדקו: ההשערה אםoמדעי? באופן נעשה החקר מהלך האםoלתופעה? אחרים הסברים ייתכנו האם

סיכום מהלך החקר של כל הכיתה אותה תופעהאת הציגו את הממצאים של כל הקבוצות בכיתה שחקרו

דונו בתוצאות של כל הקבוצות

רשמו את המסקנות מהממצאים של כל הקבוצות

ציינו אם החקר של כל הכיתה הצליח להסביר את התופעה

רשמו מה נותר ללא הסבר ומה אפשר לעשות כדי למצוא הסבר שלם

לתופעה

153



הצגת תרשים של מהלך החקר השלםהשלימו את התרשים של מהלך החקר השלם.

מקורות מידע ציינו את מקורות המידע שקראתם כדי למצוא תשובות לשאלות ששאלתם.

רשמו אותם כך:

שם המקור, כותרת )שם המאמר או שם קטע המידע(, שם מי שכתב את

המידע, השנה שבה נכתב המידע.

.האתראם המידע לקוח מהאינטרנט – רשמו את פרטיו ואת הכתובת

הצגת החקר שביצעתםחשבו על דרך מקורית להצגת החקר שביצעתם.

יסייעובחלק זה התלמידים מסכמים את מהלך החקר השלם. השאלות .לתלמידים לנווט בתהליך השלם ולהתייחס לנקודות חשובות בתהליך

שבוצעהמדעי כלים להצגת החקר חלק ג - הצעה לתבנית לתכנון מצגת להצגת החקר .1

תכננו את המצגת מראש, מה יהיה כתוב בכל שקף. בהכנת שקפי המצגת, הקפידו על כותרות ברורות, נסחו את המלל באופן ענייני וברור,

ושלבו המחשות באמצעות אמצעי עזר חזותיים.דוגמה לרצף שקפים למצגת

: שער1שקף שם התופעה הנחקרת

שמות המגישיםתאריך ההצגה

: תיאור התופעה2שקף הצגת התופעה בקצרה על פי התיעוד שהכנתם,

154



במלל ובתמונות

: שאלת החקר3שקף הצגת שאלת החקר/שאלות החקר

הצגת הסבר אפשרי )השערה( לכל שאלה

: ביצוע החקר4שקף הצגת כלי המחקר שנבחר כדי לענות על כל שאלה:

תצפית/ניסוי שדה/ניסוי מעבדה הצגת מדידות שבוצעו )לא התוצאות, אלא סוג

המדידה( לדוגמה:,יש להציג כל כלי באופן ברור

– נבחרה תצפית ממוקדת1לשאלה

: תוצאות החקר5שקף הצגת טבלות סיכום

לכל טבלה יש לתת כותרת מלאהמילולי באופן תוצאות תיאור

הצגת דיון בתוצאות )בקצרה(

: מסקנות 6שקף המסקנות מכל מהלך של חקרתיאור

בדיקה אם המסקנות מסבירות את התופעה)תומכות/מפריכות(

)הקשורים אפשריים הסברים להציג מפריכות, יש הן אם עצמו( בהסבר או עצמו החקר של בבעיות

: תרשים לתיאור החקר7שקף

הציגו את התרשים המסכם שהכנתם לתיאור כלמהלך החקר

: מבט להמשך8שקף אם לא מצאתם הסבר מלא לתופעה - מה עוד

צריך לעשות כדי להשלים את ההסבר? שאלות חקר נוספות המתעוררות בעקבות החקר

ומסקנותיוהצעות – כיצד אפשר לחקור שאלות אלה?

: תודות9שקף תודה לכל מי שהנחה ועזר

155



הנחיות להצגת החקר המדעי בפוסטר מדעי.2 לפניכם תבנית מקובלת של מבנה פוסטר מדעי.

- תכננו את הפוסטר המדעי מראש. - הקפידו על כותרות ברורות, ניסוח בהיר ומדויק, גודל פונט נוח לקריאה

גם ממרחק. - שלבו המחשות באמצעות אמצעי עזר חזותיים: תמונות, תרשימים,

טבלאות וגרפים.- צרפו לתלקיט צילום של הפוסטר.

:10תבנית מקובלת לבניית פוסטר מדעי

חושבים רגע!?האם יש יתרונות/חסרונות בדרך שבה בחרתם להציג את החקר

?האם האופן שבו בחרתם להציג מתאים למטרה שנקבעה ולקהל היעד

מבוסס על תקשורת מדעית-טכנולוגית, תוכנית מטמו"ן 10

156

הקדמה

כותרתשמות החוקרים

המסגרת בה נעשה המחקר

מטרות ושאלות מחקר

חומרים/ציוד/שיטות

תוצאות

טבלה

איורסכימה

גרףתרשים

דיון ומסקנות

המלצותוהשלכות לעתיד

תמונה

הקדמה

כותרתשמות החוקרים

המסגרת בה נעשה המחקר

מטרות ושאלות מחקר

חומרים/ציוד/שיטות

תוצאות

טבלה

איורסכימה

גרףתרשים

דיון ומסקנות

המלצותוהשלכות לעתיד

תמונה

מקורות מידע עיקריים:



האם מה שהצגתם ברור גם לאלו שאינם מכירים את הנושא או לא השתתפו בחקר?

המדעיהערכת תהליך החקר חלק ד - בחלק זה תמצאו מחוון להערכה של תהליך החקר שביצעתם והתוצרים שהכנתם,

.וכן דף משוב שתוכלו למלא בסוף התהליך ולהגישו למורה

על תוצרי התלמיד בתלקיטותתבסס המורה ל ידיהערכת החקר תיעשה בעיקרה ע

.ובדוח סיכום תהליך החקר

הצעה: מחוון לחקר מדעי ניקוד לפי רמות ביצוע קריטריונים להערכה שלבי החקר

רמהנמוכה

רמהבינוני

ת

רמהגבוהה

3 7 10 התופעה הוצגה באופן ברור ומעורר עניין:עם ציון מקום מציאת התופעה

עם ציון הסיבות אשר בגללן נבחרהבשפה מדעית מדויקת

. הצגת1 התופעה/בעיה

הנחקרת ומיקוד שאלת

שאלות החקר

5 10 15 שאלות שנשאלו על התופעהבטבלה הוצגו המרכיבים של התופעה

ליד כל מרכיב הופיעו שאלות המידע שנשאלו על התופעה ליד כל שאלת מידע הוצגה התשובה לשאלה לאחר קריאת המידע

בטבלה הוצגו שאלות שהובילו לחקר ממוקדת ומעשית,בטבלה הוצגו שאלות החקר שנבחרו לחקירה בצורה ברורה

3 7 אור מדויק וברור יבמערך החקר שנבחר התצפית/הניסוי/המדידה קיים ת 10 בקרה, חזרות לניסוי, זמני איסוף נתונים המטרה, ציוד וחומרים, של

וביצוע מדידות

– . תכנון החקר2או ניסוי תצפית

3 7 10 תהליך החקר שבוצעביצוע הניסוי/התצפית/המדידות על פי התכנון

רישום מסודר של הנתונים בטבלהאיסוף ותיעוד ממצאים אחרים, כמו תצלומים

. ביצוע החקר3על פי התכנון

3 7 10 :תוצאות החקר הוצגו באמצעותטבלות עם נתונים מעובדיםתיאור מילולי של התוצאות

. עיבוד4 ,הממצאים

ייצוגם והסקתמסקנות

3 7 10 מסקנות המחקר יש דיון בתוצאות

ניתוח התוצאות נותן מענה לשאלת החקר

סיכום מהלך החקר של כל הכיתהאותה תופעהאת יש ייצוג של הממצאים של כל הקבוצות בכיתה שחקרו

יש דיון בתוצאות של כל הקבוצותישנה הסקת מסקנות המתבססת על הממצאים של כל הקבוצות

יש הסבר לתופעה על בסיס המסקנות, ציון של מה שנותר ללא הסברומה אפשר לעשות כדי למצוא הסבר שלם לתופעה

במקורות המידע מופיעים הפרטים: שם המקור, כותרת )שם המאמר או שם קטע המידע(, שם מי שכתב את

כיתה חוקרת

157



ניקוד לפי רמות ביצוע קריטריונים להערכה שלבי החקר רמה

נמוכה רמהבינוני

ת

רמהגבוהה

המידע, השנה שבה נכתב המידעבמידע הלקוח מהאינטרנט יש רישום פרטי המידע וכתובת האתר

1 3 5 הצגת שאלות להמשך החקר והצעת רעיונות מעשיים לביצוע שאלות ורעיונותלהמשך

3 7 10 תמציתי וברור המדגיש את תהליך החקר כולו והכולל,הוגש דוח מסכםאת כל הרכיבים הדרושים, כולל רשימת מקורות מידע מלאה

. הצגת תהליך5החקר ותוצריו

3 7 10 תוצרי החקר בפני שאר הצוותים בכיתה, בעזרת מצגת אושל הצגה . ההצגה תהיה בצורה מובנית וברורה המגלה בקיאותiפוסטר מדעי

בחומר

. משוב תלמיד6

3 7 10 הערכת המורה: יוזמה ויצירתיות, רצינות והתמדה, שמירה על לו"ז, ומידתהשתתפותו בעבודת הצוות

i

158



*הצעה: משוב תלמיד על תהליך החקר במשוב במקומות המתאימים ולהגיש עם תלקיט החקר.Xיש לסמן

ד ו - מסכים מא5 – מסכים באופן3

חלקי- כלל לא מסכים1

התייחסות נוספתבמילים

4321 5היגדים למשובעבודת החקר הייתה מעניינת

הייתי מרוצה מבחירת נושא החקר

למדתי לחשוב באופן שונה ממה

שאני רגיל/ה

מקורות המידע תרמו להבנת נושא

החקר

עם התקדמות העבודה הבנתי יותר

את הנושא מבחינה מדעית

הנחיית העבודה על ידי המורה הייתה

צמודה וחשובה

י אחריותיהעבודה הטילה על

ומחויבות רבה

עבודת הצוות תרמה לי ושיתפתי

פעולה בצוות בקלות יחסית

חלוקת התפקידים בקבוצה התאימה

לי ועמדתי בה בהצלחה

159



תרומתי לחקר הייתה דומה לתרומת

חבריי

אני מרגיש/ה שאני יכול/ה בקלות רבה

יותר לתכנן חקר חדש/נוסף

ציין/י שני דברים שהיית משפר בתהליך שביצעת ונמק/י. ______________________________________________________

________________________________________________

ציין/י שני דברים שאהבת בתהליך החקר שביצעת ונמק/י.______________________________________________________

________________________________________________

*עובד מתוך מחוון ההערכה של הביו-חקר בביולוגיה.

160



דוגמאות למהלכי חקר שבוצעו בבתי ספר

,לפניכם כמה דוגמאות הממחישות את השלבים בתהליך

.במקביל למהלך המוצע בתלקיט לתלמידים

אנפיות על עצי האורן : 1דוגמהתיאור התופעה הנצפית

אל שני עצי אורן הנמצאים בחצר בית ספר ברמלה מגיעות אנפיות רבות.

האנפיות לא נראות על עצי הברוש הגדלים בחצר ליד עצי האורן.

ניתן לראות את האנפיות על עצי אורן גם בגן העצמאות הסמוך לבית הספר.

עפות צרעות רבות., סמוך לקרקע,בחלקם התחתון של עצי האורן

.קשו לטפל ב"מטרד"י ובההנהלהבית הספר התלוננו בפני התלמידים בהורי

שהחליטה,עלתה את הבעיה בפני מחלקת החינוך ברשותהנהגת ההורים

לכרות את העצים ובכך לסלק את האנפיות.

תלמידי בית הספר ביקשו לדחות את ההחלטה כדי לנסות למצוא פתרון אחר

לבעיה.

הם החליטו ללמוד את הנושא ולבדוק מה מושך את האנפיות אל העץ. הם

הם יצליחו לפתור,הניחו שאם יגלו את הסיבה לכך שהאנפיות מגיעות לעצים

את הבעיה.

שאילת שאלות על התופעה העלאת שאלות על התופעה המתוארת: .1

אפשר להעלות באופן חופשי כל שאלה ובלבד שהיא מנוסחת כשאלה

.)כוללת מילות שאלה מתאימות, סימן שאלה, ממוקדת בהיבט מוגדר(

יש להנחות את התלמידים לשאול על כל אחד ממרכיבי התופעה ועל הקשר

בין המרכיבים.

התלמידים צריכים לנמק מדוע הם שואלים כל שאלה ואיזו תשובה נראית להם

.אפשרית

161



.רושמים על הלוח את השאלות שהתלמידים מעלים.

מוחקים שאלות חוזרות או שאלות הדומות זו לזו או ממזגים אותן.

משפרים ניסוחים של שאלות.

.פירוק התופעה למרכיביה.2

רשמו מרכיבים הקשורים בתופעה )כל מה שהוא חלק מהתופעה,א.

תנאי;מרכיבים דוממים - מלאכותיים או טבעיים הקשורים לתופעה

היצורים; תהליכים שזיהיתם – המקום והזמן שבו הם מתרחשים;סביבה

.החיים שהם חלק מהתופעה, ההתנהגות של היצורים החיים(

ב. סרטטו טבלה:

.רשמו את המרכיבים בעמודה הימנית בטבלה

רשמו בטבלה ליד כל מרכיב את השאלות שכבר העליתם.

.שאלו שאלות נוספות שמתעוררות אצלכם על כל מרכיב

.הוסיפו שאלות שעלו בקבוצה/בכיתה

לאחר המיון הראשוני )שאלות חוזרות וכו'(, על התלמידים למיין את השאלות

לפי מרכיבי התופעה: היצורים החיים )אנפיות, עצי אורן, עצי ברוש, צרעות

וכו'(, מרכיבים דוממים ותנאי סביבה.

.רצוי לרשום כל מרכיב בנפרד

לשלוש קבוצות: אנפיות, אורנים,מחולקות בדוגמאות שבהמשך, השאלות

מרכיבי סביבה.

בשלב נוסף - כדי למקד את מהלך החקר, יש למיין את השאלות גם לפי תתי

כמו למשל: שאלות העוסקות בזמן )מתי האנפיות מגיעות לעץ(,,נושאים

במקום )היכן על העץ הן נמצאות, על אילו עצי אורן הן נמצאות(, התנהגות

הציפורים )מה הן עושות על העץ, מהו אורח החיים שלהן(.

שאלות על האנפיות האם יש אנפיות על עצי אורן נוספים המצויים בסביבת בית הספר? א.

מה מושך את האנפיות אל עצי האורן?ב.

כמה אנפיות יש על כל עץ אורן?ג.

האם הן מגיעות בבת אחת או כל אחת לחוד?ד.

162



האם הן נמצאות על העץ בזוגות או בקבוצות?ה.

באיזה חלק של העץ הן נמצאות?ו.

האם כולן נמצאות באותו חלק?ז.

מתי הן מגיעות לעצים, באילו שעות ביממה?ח.

האם הן מגיעות אל העץ בכל יום? באותה שעה?ט.

כמה זמן הן נשארות על העץ?י.

האם הן נמצאות על העץ כל השנה?יא.

היכן רואים אנפיות - רק על עצי אורן גבוהים או על כל עצי האורן?יב.

מה עושות האנפיות על העץ?יג.

מהו אורח החיים של האנפיות?יד.

איך משפיעות האנפיות על עץ האורן?טו.

שאלות על עצי האורן ועל עצי הברוש ההבדלים בין עצי האורן בסביבה )מבחינת גובה, גודל נוף וכו'(.םמהטז.

אנפיות נראים שונים מעצים שאין עליהםםהאם עצי אורן שיש עליהיז.

אנפיות?

מה מיוחד בעצי האורן? מה מאפיין את העצים?יח.

עצי ברוש?בין מה ההבדל בין עצי אורן ליט.

שאלות על הסביבההאם יש משהו בסביבה שגורם לאנפיות להגיע לעץ?כ.

)השאלה מתאימה רק אם יש בסביבה עצי אורן שלא מגיעות אליהם אנפיות(.

עיון בשאלות ומיונן לשאלות מידעניות ולשאלות המובילות לחקר.3 שרוב השאלות שהעלו התלמידים מובילות לחקר )תצפית מכוונת(,יםמרא

כפי שאפשר לראות בטבלה שלהלן:

163



שאלות שמובילותשאלות מידעניותלחקר

אני מסביר אתהשאלה

.האם יש באזור עודא עצי אורן? האם גםעליהם יש אנפיות?

האם האנפיות.1א נמצאות על עציםנוספים בסביבה?

)שאלה שלא נשאלה בתחילה אך עלתה

בהמשך (

דרוש סיור בסביבה הקרובה כדי לראות על אילו מעצי האורןבסביבה הן נמצאות.

בסיור זה יש לבחון אם האנפיות נמצאות

על עצים נוספיםפרט לאורנים.

תשובה על שאלה א לשנייכולה להוביל כיווני מחקר:

אם יש אנפיות על כל עצי האורן בסביבה –

התופעה מכוונת מה בעצילשאלה:

אורן מושך אליהםאת האנפיות?

אם האנפיות נמצאות רק על עצי האורן

בחצר בית הספר – התופעה מכוונת

במה שוניםלשאלה: עצי האורן בחצר

מעצי אורן אחרים? גם שהשוני )ייתכן

הוא לא בעצי האורן אלא במשהו (בסביבתם?

1תשובה על שאלה א להשוואהמובילה

בין העצים שיש כדיעליהם אנפיות

לנסות לבדוק מה משותף לעצים אלה שהוא שונה בעצים

.אלה מעצים אחרים מה עושות אנפיות על

עצים ? מה מושך אתב.

האנפיות אל עצי האורן? מה עושות האנפיות .ט

על העץ?

שאלות שכדי לענות עליהן צריך לאסוף מידע על התנהגותהאנפיות על העץ.

164





שאלות שכדי לענות עליהן נחוצה תצפית

מכוונת.

מידע על הציפורים מלמד שהן ניזונות מחרקים ולכן אינן אוכלות את פרות

האורן. לכן נותרותשתי אפשרויות: הציפורים באותללון/באות לקנן.

צריך לעקוב אחר פעילות הציפורים

ולראות מה הן עושות)צריך משקפת(.

. כמה אנפיות יש עלגהעץ?

. האם הן מגיעות בבתדאחת או כל אחת לחוד?

כדי לענות על שאלות ג-ז נחוצה תצפית

מכוונת שאלות היכולות

להצביע על הסיבה לבואן בקבוצות

)הגנה, לינה( .האם הן נמצאות עלה

העץ בזוגות אובקבוצות?

יכולה לרמזהשאלה על הסיבה שהן

דגירה,,קינון: מגיעותרבייה.

צריך לראות כיצד מאורגנות הציפורים

על העץ – האם הן בזוגות. אפשר לנסות לאתר קינים על העץ

ואולי גם פעולות האכלה )גם כאן צריך

משקפת(. באיזה חלק של העץ .ו

הן נמצאות? האם כולן נמצאות .ז

באותו חלק?

יכולה לרמזהשאלה על הסיבה שהן

מגיעות קינון, דגירה, רבייה,

.תזונה, הגנה

אפשר גם לבדוק באילו חלקים של

165





העץ הן נמצאות )נחוצה תצפית

מכוונת – רצוי בעזרתמשקפת(.

מתי הן מגיעות .ח לעצים, באילו שעות

ביממה? כמה זמן הן נשארות .י

על העץ? האם הן מגיעות אל .יא

העץ בכל יום? באותהשעה?

שאלות שכדי לענות עליהן נחוצה תצפית

מכוונת. צריך לבדוק באילו

שעות ביממה הן מגיעות אל העצים

)חיפוש מזון מתרחש בדרך כלל בשעות

רהבוקר ואח בימיםהצהריים

חמים(. וכמה זמן הן שוהות

על העצים. צריך לראות אם הציפורים

רמגיעות בשעות אח ועוזבות אתהצהריים

העצים בשעות הבוקר. צריך לראות

כיצד הן מתנהלות כשהן מגיעות –

אפשר למצוא מידע על התנהלות

ציפורים המתארגנותללינת לילה(.

יכול לרמז על כוונות.קינון, דגירה

האם הן נמצאות על .יבהעץ כל השנה?

היכן רואים אנפיות -יג. רק על עצי אורן גבוהים

או על כל עצי האורן?

שאלה שכדי לענות עליהן נחוצה תצפית

מכוונת. השוואת תכונות של עץ אורן גבוה לאלה

של עץ אורן נמוך, כדי לראות אם יש

הבדלים ואם ההבדלים האלה

166





יכולים להסביר משיכה של ציפורים

לאחד מהעצים. איך משפיעות .יד

האנפיות על עץ האורן? קריאת מידע על

האורן מלמדת שהואמואבק על ידי הרוח.

יכול להסביר את הסיבה למשיכתן

לאורן ביחסי הגומליןבין העץ לאנפיות.

מהו אורח החיים של .טוהאנפיות?

שאלה מידענית חיפוש מידע על

יסייע להכיר שאלה זו את אורח החיים של

מידעיספק האנפיות ו ,רכי קיום שלהןועל צ

שאולי קשור בעציםבכלל

.או באורנים בפרט מה ההבדלים בין .טז

עצי האורן בסביבה )מבחינת גובה, גודל נוף

וכו'(.

איסוף מידע על עצי אורן באמצעות

.תצפיות מכוונות

האם עצי אורן שיש .יז אנפיות נראיםםעליה

שונים מעצים שאיןעליהם אנפיות?

מה מיוחד בעצי .יח האורן שמגיעות אליהם

אנפיות?

מידע על מאפייני העץ שיופיע במקורות

כתובים יכול לסייע להבין מה מושך את

.האנפיות לעצי האורן מה ההבדל בין עצייט.

עצי ברוש?בין אורן ל מה ההבדל בין עצייט.

עצי ברוש?בין אורן ל תשובה חלקית

אפשר לקבל מעיון במידע על עצי האורן

ועל עצי הברוש. תשובה נוספת אפשר

167





לקבל מתצפית מכוונת שמשווה בין העצים בצורת הנוף

.ומהוכד . האם יש משהוכ

בסביבה שגורםלאנפיות להגיע לעץ?

הכרת הסביבה יכולה לסייע במתן תשובה

להתרכזות אנפיות .באזור

מרחיבים ידע: קוראים על התופעה ועל מרכיביה מה צריכים לדעת כדי לענות על השאלות? א.

בפרט. דרוש מידע כללי על ציפורים בכלל ועל האנפיותגורמים שונים יכולים למשוך את הציפורים לעצים:

חיפוש מזון.א.

מציאת מסתור בשעות חמות ביממה )תופעה המאפיינת עונות חמות(.ב.

מציאת מסתור לשעות הלילה.ג.

מציאת מקום לקינון.ד.

דרוש מידע כללי על עצים בכלל ועל עצי אורן בפרט. ,מאפיינים של העץ )צורת הנוף, גודלו של העץ, תכונות של הגזע/של העלים

.רות( שיכולים להיות מוקד משיכה לאנפיותכמו למשל ריח, הפ

בודקים אם המידע עוזר לענות על חלק מהשאלות שנשאלות. אולי הואב.

מעלה שאלות נוספות?

המידע יכול לעזור גם למקד את השאלות שהעלינו.

אם עולות שאלות נוספות – צריך לבדוק אם יש ביניהן שאלות שיכולות

להוביל לחקר או כאלה שמחדדות שאלות שעלו קודם לכן.

168



משאילת שאלות לאיתור שאלת/שאלות חקר בוחנים אילו שאלות קיבלו מענה במקורות המידע שנבדקו.א.

בודקים את השאלות שנותרו ומעלים שאלות נוספות שהמידע העלה.ב.

מכינים רשימה של שאלות שכדי לענות עליהן יש לבצע מהלך חקר.ג.

כמו למשל:,כדאי לרכז שאלות משניות לשאלה מרכזית אחת

של הציפורים על העץ – מה עושותבהתנהגותכל השאלות העוסקות

הציפורים על העץ?

לכאן שייכות השאלות העוסקות באופן שבו מגיעות הציפורים – לבד, בזוגות,

בלהקה.

כיצד הן מאורגנות על העץ?

שבו מגיעות הציפורים לעץ:בזמןכל השאלות העוסקות

באילו שעות ביממה נמצאות הציפורים על העץ?

כמה זמן הן נמצאות על העץ – מגיעות לכמה שעות )למשל שעות הלילה( או

ימים רצופים?ל

באיזו עונה בשנה מגיעות הציפורים לעץ?

של הציפורים על העץ:במקוםכל השאלות העוסקות

באיזה חלק של העץ הן נמצאות?

כל הציפורים נמצאות בחלק מסוים או שהן מפוזרות בחלקים שונים של העץ

או של הנוף?

בחירת כלי החקר ותכנון מהלך איסוף הנתונים תחילה יש לבחור את הכלי המתאים לחקר של התופעה על פי השאלותא.

שנבחרו לחקר.

כאן יש מקום להוראה מפורשת של בחירת הכלי – ההבדל בין תצפית

לניסוי.

במקרה של האנפיות על עצי האורן – האפשרות הסבירה היחידה היא

ת.וביצוע של תצפיות ממוקד

)באיזו שעה ביממה( מבצעים את התצפית.מתי חשוב לתכנן

169



צריך לבחור כמובן בשעות שבהן הציפורים מגיעות לעץ או נמצאות עליו.

תכנון אופן איסוף הנתונים והכנת אמצעי מתאים לארגונם: דף תצפית,ב.

.ומהטבלה וכד

בדוגמה שלנו:

תצפיתה האנפיות על עצי האורן באמצעות טופס על התנהגותאיסוף מידע

– תצפית של אנפיותםכדאי להשוות בין כמה עצי אורן שיש עליההבא )

קבוצות שונות בכיתה(:

:טופס תצפית עם השאלות הבאותרישום התאריך והשעה של ביצוע התצפית

רישום מקומו המדויק של עץ האורן שעליו נמצאות האנפיות

איסוף נתונים על האנפיות:

כמה ציפורים נמצאות על העץ?(1

?כיצד הן מאורגנות – בזוגות, בקבוצות, אחר )לפרט((2

מה הן עושות על העץ? (3

היכן על: של הציפורים על העץמקומן בתצפית זו אפשר לבדוק גם מידע על

שונים?מקומות או במקוםכולן נמצאות באותו - העץ האנפיות נמצאות

שבו מגיעות האנפיות אל עצי האורן באמצעות טופס הזמןאיסוף מידע על

אנפיות(:םתצפית הבא )כדאי להשוות בין כמה עצי אורן שיש עליהה

טופס תצפית עם השאלות .רישום התאריך והשעה של ביצוע התצפית

רישום מקומו המדויק של עץ האורן שעליו נמצאות האנפיות.

באיזו עונה בשנה מגיעות הציפורים לעץ?(1

באיזו שעה ביממה מגיעות הציפורים לעץ?(2

כמה זמן הן נמצאות על העץ: כמה שעות/כמה ימים/כמה שבועות?(3

כאן מתאים גם לבדוק את האופן שבו הן מגיעות לעץ – כבודדות, כלהקה?

קודם מגיעות ציפורים בודדות ובהמשך – מגיעה כל הלהקה?

170



)זה קשור אמנם להתנהגות אבל קל לבחון שאלות אלה כשעוקבים אחר

.השעה ביממה שבה הציפורים מגיעות אל העץ(

ביצוע המחקר ואיסוף הנתונים מומלץ לבצע את המחקר במתכונת של כיתה חוקרת: לחלק את הכיתה

לקבוצות עבודה, כשלכל קבוצה יש תפקיד מוגדר במחקר וכולן יחד תורמות

להצלחתו.

אפשר לחלק לקבוצות בכמה מתכונות:

תצפיות חוזרות על האנפיות המצויות על עץ אורן מסוים בימים שונים..1

תצפית על עצי אורן שונים שיש עליהם אנפיות )גם כאן יש לחזור על .2

פעמים(. שלושהתצפית לפחות

אם יש קבוצות אחדות בכיתה, אפשר למקד את התצפיות: .3

קבוצה אחת תעקוב אחר התנהגות הציפורים.א.

קבוצה אחת תעקוב אחר לוח הזמנים של התופעה.ב.

אפשרחשוב להבטיח שכל הקבוצות אוספות נתונים באותו אופן כדי ש. ם ולהשוות ביניהםיהיה לאסוף את כול

יהיהגם מדענים מקפידים על איסוף תוצאות בשיטות מקובלות כדי שאפשר

להשוות ממצאים שאוספים חוקרים שונים.

חשוב לדון בדברים בכיתה ולהגיע לנוסח מוסכם על כל התלמידים.

יש לכתוב את מהלך העבודה ואת אופן איסוף הנתונים בצורה ברורה כדי שגם

אנשים אחרים יוכלו לבצע תצפית באותו אופן.

ניתוח הנתונים שנאספו בתצפיות הציפורים – מאפשר להבחין מה הן עושות. אם הןהתנהגותמעקב אחר א.

בונות קנים – סביר שיהיו מאורגנות בזוגות ומפוזרות על כל נוף העץ. אם

הן מסודרות בקבוצות בחלקים מסוימים בנוף – סביר שהגיעו ללינת לילה.

171



ההגעה – משלים את המידע שנאסף על ההתנהגות. אםזמןמעקב אחר ב.

הציפורים מגיעות בכל יום בשעה מסוימת ועוזבות בשעות הבוקר

המוקדמות – סביר שהן מגיעות ללינת לילה.

גם אופן ההגעה מסייע: אם תחילה מגיעות ציפורים בודדות )"הגששיות"(

ולאחריהן הלהקה כולה.

משווים בין עצים שונים ובוחנים אם בכולם התקבלו ממצאים דומים.ג.

הממצאים יכולים לתת תשובה ברורה לכל השאלות שעסקו בבירור מטרת

הגעתן של הציפורים לעץ: לינה או קינון.

על מה עוד לא ענינו? האם דרוש מהלך מחקר נוסף? התצפיות המכוונות לעיל ייתנו תשובה ברורה לשאלה: מהקרוב לוודאי ש

עושות הציפורים על העץ )מקננות או מגיעות ללינת לילה(.

הציפורים מגיעות לעצי האורן ולא לעצימדועיתנו תשובה לשאלה – יהן לא

הברוש למשל.

ביןהשוואה אנפיות – םאם נערך סיור בסביבה ונמצאו עוד עצים שיש עליה

לשאלההעצים האלה לבין עצים שאין עליהם אנפיות – יכולה לתת תשובה

מה מושך אנפיות לעצים מסוימים ולא לעצים אחרים.

כמה מקומות שבהם מתכנסות אנפיות ללינת לילה ויש עצים ישבארץ

שעליהם הן מקננות.

התלמידים יוכלו ללמוד על כך מקריאת מידע על האנפיות.

מה מושך את הציפורים דווקא לעצים אלה?

קרוב לוודאי שצורת הנוף של העצים – שהיא רחבה ויש רווחים בין הענפים

המאפשרים תנועה נוחה, אך הם עדיין מספקים הגנה ומסתור בין הענפים

והעלים שהם נושאים עליהם.

כאמור, אפשר לקבל תשובה ברורה לשאלה – מדוע הן מגיעות לעצים,אך

מסוימים ולא לעצים אחרים, רק אחרי השוואה בין העצים.

הסקת מסקנות ומתן הסבר לתופעה

172



אם מוצאים דמיון בין העצים שעליהם נמצאו האנפיות – אפשר לתת מענה

כמו למשל:,מלא לתופעה

כנראה האנפיות מגיעות לעצי האורן ללינת לילה, כי הנוף של העצים צפוף

ומספק להן הגנה.

האנפיות מגיעות לעצי האורן כדי לקנן כי הנוף כנראה מרווח מספיק אך גם: או

מספק הגנה לקנים.

חזזיות בחצר בית הספר: 2דוגמה תלמידים יצאו לתצפית בחצר בית הספר כדי לאסוף מידע על מרכיבים

דוממים ועל מרכיבים חיים בסביבה זו ולתאר את יחסי הגומלין ביניהם.

לפני היציאה לתצפית נערך דיון קצר שבו קיבלו התלמידים הסבר על מטרת

התצפית ועל האופן שבו הם יאספו מידע בסביבה. התלמידים התבקשו לתעד

עדו אתיכל פרט מעורר עניין שהם מוצאים בסביבה. חלק מתלמידי הכיתה ת

התצפית במצלמה דיגיטלית.

איתור תופעה ותיעודה במהלך התצפית ראתה אחת התלמידות כתם ירוק על קיר המבנה המרכזי

של בית הספר שמשך את תשומת לבה. היא בחנה את ה"כתם" יותר מקרוב

נוצר על ידי "צמחים קטנים" רבים שצמחו על הקיר. היא הזמינהואוראתה שה

את תלמידי הכיתה לצפות בתופעה המעניינת.

המורה שאלה: "למה לדעתכם זאת תופעה? מה מעניין בה?"

. היאחזזיות םהמורה הסבירה ש"הצמחים הזעירים" בכתם הירוק על הקיר ה

את מה שהםבמדויק ביקשה מתלמידי הכיתה לצפות מקרוב בחזזיות ולתאר

רואים. חלק מהתלמידים צילמו את החזזיות, וחלק הביאו זכוכית מגדלת מן

למו תמונות נוספות בסביבת החזזיותיהכיתה ובחנו אותן מקרוב. התלמידים צ

כדי להבין מה מאפיין את המקום שבו הם מצאו את החזזיות.

למו, הם הקריאו את התיאורילאחר שהתלמידים תיארו את מה שראו וגם צ

לפני כל תלמידי הכיתה. התלמידים גילו עניין בחזזיות ושאלו שאלות.

173



שאילת שאלות על התופעה .כדי להתחיל בחקירת התופעה, צריך למיין את השאלות

כשהן ממוינות לשתי,בטבלה שלהלן מוצגות השאלות שהתלמידים העלו

קבוצות: שאלות שניתן למצוא עליהן תשובות במקורות מידע – שאלות

ושאלות אחרות – שלא ברור אם נוכל למצוא עליהן מידע נוסף. חלקן יצריכו;מידעיותביצוע חקר כדי למצוא להן תשובה.

שאלות שלא ברור אם אפשרשאלות מידעלמצוא עליהן מידע

מהי חזזית – האם היא.1

צמח?

איזה מין צמח היא?

*מדוע יש על הקיר רק כתם של

חזזית ולא כל הקיר מכוסה

בחזזיות?

או נוסח אחר - מה קובע את

גודל ה"כתם" של החזזית על

הקיר?

זו שאלה שיכולה להוביל לחקר

– לבדוק את הקשר שבין לחות

תוהקיר לבין המקום שבו צומח

החזזיות:

יש להשוות עד כמה הקיר לח

באזור שבו צומחת החזזית

.בהשוואה לאזורים אחרים

אם חזזית היא צמח, כיצד .2

היא יכולה לצמוח על קיר?

מה הקשר בינן לבין צינורית .4

מים של מזגן שטפטפה מים על

הקיר?

שאלה זו עוסקת בתנאים

הדרושים לגידול חזזיות )סביבה

לחה(. ייתכן שתהיה עליה

174



תשובה במקור המידע.

כיצד הגיעו החזזיות לקיר? .3

שאלה זו עוסקת באופן שבו

מתפתחות חזזיות )מנבגים(.

צורת הרבייה הזו אינה מוכרת

אבל אפשר,לתלמידים

להסביר שתאים זעירים של

החזזית נישאים ברוח ויכולים

להגיע למקומות שונים

המתאימים להתפתחותם.

מה יקרה כשהמים יפסיקו .5

לטפטף על החזזיות?

.זו שאלה שיכולה להוביל לחקר

*האם חזזיות גדלות רק

בשמש? רק בצל?

התיעוד שהתלמידים ביצעו

יכול לתת תשובה חלקית – אם

יתברר שהחזזית גדלה בשמש.

צריך לברר אם יש חזזיות

הגדלות גם בצל.

מדוע חזזיות לא גדלות בכל .6

מקום בחצר בית ספר שמשקים

אותו במים?

אם במקור המידע יהיה הסבר

על התנאים הדרושים לגדילת

ייתכן שנמצא תשובה,חזזית

.לשאלה זו

אילו תנאי סביבה מעודדים *

או מעכבים צמיחה של חזזיות?

בשאלה זו כלולות כמה שאלות

אחרות העוסקות בתנאי

הסביבה המעודדים גדילת

חזזיות )כמו למשל - מדוע

החזזיות לא גדלות בכל מקום

מדוע החזזיות: או;שיש בו מים

לא גדלות בכל מקום בחצר?(

היכן עוד בבית הספר ניתן .7

רק על קירות? למצוא חזזיות?

עלאבנים? על הקרקע? על

צמחים אחרים?

שאלה זו דורשת תצפית נוספת

, בחצר ביתתצפית ממוקדת–

הספר. ממצאי התצפית יכולים

לתת מענה לשאלה – אם חזזיות

גדלות רק בשמש או גם בצל.

מה יש בקיר שעוזר לחזזיות. 8

לצמוח עליו?

175



האם יש לקיר תכונות מיוחדות

הוא בנוי(, אומהם )החומרים ש

שהוא רק מספק תמיכה

לחזזיות? מידע על מרכיבי הקיר

יכול לעזור למצוא תשובה

.לשאלה זו

מתוך שאלות אחרות שנשאלו.שאינן ממוספרות נובעות השאלות בטבלה

ואף,דים דיון על תוכן השאלות ולנסות לדייק בניסוחןמילתניתן לקיים עם ה

להציע שאלות שונות במקצת שממקדות יותר את ההיבט העולה בהן.

איסוף מידע על החזזית במקורות מידע מתאימים יש מידע רב על חזזיות והחקר שנבצע מתייחס למקרה הפרטי שנמצא בבית

הספר. הכנו לתלמידים תקציר מידע על החזזיות בשפה פשוטה המתאימה

להם, אבל אפשר להפנותם לחפש תמונות ואולי גם סרטים על חזזיות. אפשר

למצוא מידע גם באנציקלופדיות לנוער או באתרים המותאמים לתלמידים

(.ומה)גלים, אופק וכד

התלמידים יקראו את מקורות המידע ויענו על השאלות המוצגות בטבלה תחת

לאחר מכן הם יבדקו אם אפשר לענות על כמה הכותרת: שאלות מידע.

מהשאלות המוצגות בעמודה השנייה, כי לא היה ברור אם נמצא להן תשובה

במקורות המידע.

בודקים עם התלמידים על אילו שאלות לא מצאנו תשובה.

מבקשים מהם להעלות שאלות חדשות בעקבות המידע שקראו.מרכזים את כל השאלות בטבלה, כמו זו שלהלן:

שאלות חדשות שעלו לאחרשאלות שלא מצאנו להן תשובהקריאת המידע

176



מהו הרכב הקיר שעליו החזזית

גדלה?

זו שאלה שאולי אפשר לענות עליה

בעזרת מידע על הטיח או חומר

,אחר שבו מצופה קיר בית הספר

אבל היא יכולה להוביל גם לחקר.

מה מספקת האבן לחזזית?

התשובה מבוססת על הממצאים

.בשאלה שלעיל

בשלב זה נבדוק אילו שאלות מובילות לחקר, כמו למשל השאלות שבטבלה

הבאה.

הם נותרו עם,לאחר שהתלמידים ענו על השאלות בעזרת מקורות מידע

שאלות שכדי לענות עליהן יש לבצע חקר.

על התלמידים לבחור בכלי המחקר המתאים )תצפית/ניסוי מעבדה, ניסוי

שדה( שבעזרתו יענו על שאלות החקר שלהם.


כלי המחקר המתאיםתצפית מכוונת/ניסוי


מהו הרכב הקיר שעליו

החזזית גדלה?

התלמידים יכוליםתצפית

לבדוק אם יש גיר

בקיר באמצעות

טפטוף חומצה על

כברדגימה. מהלך זה

שייך לחקר – בדיקת

תכונות הקיר.

אפשר לבדוק גם

תכונות אחרות של

177






הציפוי – מה העובי

שלו, עד כמה הוא

יציב ואם אינו

מתפורר.

מה קובע את גודל

ה"כתם" של החזזית

על הקיר?

נבדוק את מידתתצפית

הרטיבות של הקיר

בנקודות שונות סביב

כתם. אפשרה

להתרשם ממידת

הרטיבות בנגיעה

בקיר, אפשר גם לגרד

קצת טיח ולראות עד

כמה הוא פריר.

אם רוצים מדד כמותי

– אפשר לקחת

דגימות, לשקול אותן,

לייבש בתנור משקל

שווה שלהן, ולשקול

שוב. ההפרש ייתן את

כמות המים בכל

דגימה.

היכן עוד בבית הספר

ניתן למצוא חזזיות?רק

אבנים?על על קירות?

עלעל הקרקע?

צמחים אחרים?

סקר בחצר בית הספר יש לבקש מהתלמידים

להכין דף סקר שבו

יתעדו את המקומות

םשסיירו בהם, מה

צריך לבצע סקר:

לבדוק מקומות שונים

בבית הספר ולראות

אם יש בהם חזזיות.

הבדיקה דורשת

178






איסוף מידע בהמשך

לשאלה זו יכול לעזור

לענות על השאלה –

מהם התנאים

הדרושים לגידול חזזיות

בחצר בית הספר?

התנאים בכל המקומות

האלה ומדוע בחרו בהם,

הממצאים בכלםמה

מקום, מהן מסקנות

?הסקר

.

:תכנון

היכן יש סיכוי גדול

יותר למצוא חזזיות?

,)על פי מקור המידע

אנחנו עוסקים במין

של חזזיות שגדל על

קירות. לכן נחפש

אותן על קירות, על

אבנים או על גדרות

.אבן(

כדאי במיוחד להשוות

בין מקומות מוצלים

מקומות המצוייםבין ל

בשמש.

נבדוק אם יש עוד

מזגנים בבית הספר

שצינורות הניקוז

שלהם מטפטפים על

קירות או על אבנים.

נבדוק אבנים בגינת

בית הספר המקבלות

מים במהלך השקיית

צמחים בגן וכו'.

מוצע להטיל משימה

זו על שתי קבוצות

לפחות כדי להבטיח

179






אמינות בתוצאות.

לבקש לתעד את

.הממצאים בצילומים

מה יקרה כשהמים

יפסיקו לטפטף על

החזזיות?

תצפית – לנקז את

המים כך שלא

יטפטפו על הקיר

הצינורלכוון את )

למשל(,לקרקע

ולראות מה קורה

לחזזיות עם הזמן.

ייתכן שיידרש לכך

זמן.

אפשר במקביל לבצע

ניסוי - לטפטף כמויות

שונות של מים על

הקיר ולראות אם זה

משפיע על מראה

החזזית.

קצב הצימוח של

החזזית נמוך מאוד

ולכן יהיה קשה לראות

שינויים בגודל.

מהם התנאים

המתאימים לגידול

חזזיות בבית הספר?

אפשר לקחת דגימותניסוי

שוות משקל מ"כתם"

החזזיות.

לשים אותן בתוך

180






צלחות פטרי שבהן

מונחות אבנים מאותו

סוג )חצץ או חלוקי

נחל(.

לשים שתי צלחות

,באור ושתיים בצל

במקומות סמוכים זה

יש לזכור)לזה.

שבמקומות מוצלים

גם הטמפרטורות

נמוכות יותר בדרך

כלל. כדאי למדוד

אותן(.

אפשר גם לשים

צלחות באורארבע

צלחות בשמשארבעו

ולתת שתי כמויות

שונות של מים )או

לתת שני סוגי מים: מי

ברז ומי מזגן – שהם

מים מזוקקים, או מי

ברז ומי סבון(.

המדד להשוואה – עד

כמה החזזיות רעננות

או שהן נוטות

להתייבש ולמות.

181



.כדאי לבצע את המחקר במתכונת של כיתה חוקרת

התלמידים יעבדו בקבוצות וכל קבוצה תבצע מהלך חקר אחר.

כאמור, אפשר ששתי קבוצות יבצעו אותו ניסוי או תצפית.

עם השלמת התצפיות והניסויים – כל קבוצה מסכמת את ממצאיה ומסיקה

מסקנות.

מציגים את ממצאי כל הקבוצות לפני כל הכיתה ודנים במליאה.

המטרה היא למצוא הסבר רחב ומדויק ככל האפשר על תופעת הכתם על

הקיר.

האם מי המזגן המטפטפים הם שיוצרים את הכתם?.1

האם הכתם מתפתח רק במקום שמטפטפים בו מספיק מים והלחות בו.2

?גבוהה

מה קורה כשאין די מים – האם החזזית מתייבשת? בהקשר זה – כיצד.3

על החזזית? )יש לזכור שלשמש יש יתרון כי האצההחשיפה לשמש משפיע

שבחזזית מבצעת פוטוסינתזה(.

מהו הרכב הקיר ועד כמה הוא יכול לסייע להתפתחות חזזיות )מבחינת.4

מספק סידן(., למשל,המינרלים שיש בו. גיר

כל השאלות האלה עוסקות בתנאים המעודדים התפתחות חזזיותלמעשה,

בחצר בית הספר ויכולות להסביר מדוע החזזיות התפתחו רק על קיר אחד או

בכמה מקומות בבית הספר.

182



החזזיתדף מידע לתלמידים

אוניברסיטת תל אביב, הוצאת רמות",מתחת לרגלנו"מתוך חוברת עבודה

. כלבשיתוףהחזזית היא צמח שמורכב משניים: פטרייה ואצה, שחיים יחד

אחד מהם תורם לקיום המשותף:

היא קולטת מים וחומרים שונים מגנה על האצה מהתייבשות.הפטרייה

המצויים בטיפות הטל, במי גשמים, באבק ועוד. הפטרייה יכולה להיות

למשל, חום, שחור, צהוב, כתום, לבן ועוד.,בצבעים שונים

הוא ירוק. האצה מייצרת לעצמה ולפטרייה חומרי מזוןהאצהצבע

באמצעות תהליך הפוטוסינתזה.

החזזיות גדלות בכל מקום בעולם: במדבריות חמים ובקוטב הצפוני הקר,

ביערות הגשם החמים והלחים כל השנה ובחוף הים – גם באזורים שמקבלים

רסס של מי ים מלוחים, בפסגות של הרים גבוהים שנושבות בהן רוחות חזקות

וקר בהן מאוד. החזזיות צומחות גם ביישובים של האדם על גבי קירות ועל

גגות בתים.

החזזיות צומחות על סלעים, לוחות עץ, ענפי עצים, רעפי גגות ועוד.

החזזיות חיות אלפי שנים. הן גדלות לאט – מילימטרים בודדים בשנה.

חזזיות דף מידע למורה

, לשכת מחוז דרום, משרד החינוך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה לחינוך,מתוך פעילויות להכרת הסביבההחברה להגנת הטבע

תצפית בחזזיות תהיה חוויה מעניינת בשביל רוב הילדים. החזזיות הן יצורים

דמויי צמחים, הגדלים במקומות שבהם רוב הצמחים אינם,חיים קטנים

מסוגלים להתקיים: סלעים, גזעי עצים, אדמה חשופה.

אפשר למצוא חזזיות כמעט בכל מקום, החל במדבר הלוהט וכלה בחופים

אולם בגלל רגישותן לזיהום האוויר כמעט אין חזזיות בערים הגדולות., הקרים

183



מיני החזזיות שונים בצבע ובמבנה. יש המחלקים את כל סוגי החזזיות

לשלושה מינים: חזזיות קרומיות, חזזיות עלים וחזזיות שיחיות.

חזזיות קרומיות גדלות בדרך כלל על סלעים וגזעי עצים, ולעתים הן מובלעות

בתוך המשטח. חזזיות עלים הן בעלות אונות הקשורות לשטחים עליהם הן

גדלות. חזזית שיחים היא צמח מסתעף העומד זקוף או תלוי ממשטח אחד.

החזזיות מתפתחות לאט וכל נזק הנגרם להן, אפילו הזעיר ביותר, השפעתו

ממושכת.

אם נבחן חזזית במיקרוסקופ נגלה שהיא מורכבת משני יצורים חיים: פטרייה

ואצה. שני היצורים חיים בשיתוף הנקרא סימביוזה.

קורי הפטרייה סופגים מים מן האוויר והאבן ומספקים קרום מגן על החזזית.

האצה מקבלת מים מן הפטרייה ופחמן דו חמצני מן האוויר. בעזרת קרני

השמש והכלורופיל מייצרת האצה חומר אורגני. זהו תהליך ההטמעה

. חומר אורגני זה משמש לקיום האצה והפטרייה.)פוטוסינתזה(

184



ביבליוגרפיה (, "מי מפחד מעבודות מחקר?!", מפעלים1993 )' מ,בירנבוים.1

לאור בע"מ.אוניברסיטאיים להוצאה

",תהליך החקר המדעי בכיתה – מהתיאוריה למעשה(, "2011 )' ע,בן דוד .2

.3, גיליון כתב העת אאוריקה

.דבורת הדבש, כוורתד, תקציר מעוב",חוקרים חקלאות ",(1997 )'ד ,גולדברג.3

,"עבודות חקר בבית הספר היסודי – דוח מחקר"(, 2008 וחבריו )' ד,גורדון.4

המרכז לצמיחה במערכות חינוך, אונ' בן גוריון ומכללת קיי.

טבע, " ק"מ5איך מזהים נמלה באורך ס"מ ממרחק של "(, 1988 )' א,דנין.5.אדר-ניסן תשמ"ח, 306, חוברת וארץ

, חוברת ד', עמ'עלון למורי הביולוגיה ",אורן ירושלים"(, 1987 )' א,דפני.6

110 .

,, הוצאת רמותמתחת לרגלינועבודה: ה"החזזית", מתוך חוברת .7

.אוניברסיטת תל אביב

מינהלאת, הוצמדריך למורה, למידה בדרך החקר המדעי בכיתה ט'.8

. משרד החינוך,מדע וטכנולוגיה

מינהלאת, הוצלמידה בדרך החקר המדעי בכיתה ט', תלקיט לתלמיד.9

. משרד החינוך,מדע וטכנולוגיה

גיליון )אביב תשנ"ט(, "הוראה והערכה של הרגלי למידה", ' א,קוסטה .10 .16-17, חוברות סיכום כנס חינוך החשיבה

,98, הוצאת מחר "מסע אל הלא נודע"(, 1997 )יוני ' ד, ולסרי' מ,קליין.11

אצבע הגליל.

."שפן הסלעים בקיבוץ שמיר", עבודת מחקר, המכללה האקדמית תל חי.12

185

http://www.edugal.org.il/hokrim/library/ma265.htm

מהלך החקר המדעי כיתה...

Documents