. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

מסכמת: יעל גולדמן.

תרגול סד"פ ori_goldstein1@yahoo.comמתרגל: אורי גולדשטיין,

- שאלות אמריקאיות בדומה למבחני הלשכה, בנושא חקיקה.30.4בוחן ב-

כדאי לשים לב לפסיקות חדשות ולתיקוני חקיקה חדשים - כי כמעט בטוח שהם יופיעו במבחן, משום שזהותחום שמשתנה תדיר.

הודעות הקורס יופיעו בהיילרן.

(1 )שיעור מס' 19.3.2012

, שהיא תולדה של תלונה או שלמשטרה נודע על עבירה. הגוףבחקירהההליך הפלילי מתחיל מבוא: החוקר הוא המשטרה )אבל לא רק, ישנם נוספים כגון: הרשות להגבלים עסקיים או הרשות לניירות ערך(.

תפקידו של הגוף החוקר הוא לאסוף ראיות, לגלות את האמת. הדרכים העומדות בפני הגוף החוקר הן:תשאול, מעקבים וכדומה.

בשלב החקירה, לגוף התובע בדר"כ אין נגיעה, אבל ישנם חריגים במיוחד בתיקים מורכבים במיוחד, כבר בשלב החקירה. תפקידו לבדוק אתפרקליט מלווהכאשר יש אינטרס ציבורי. במקרים אלו ממנים

חוקיות הדרך: הפרקליטות מצמידה למשטרה את הפרקליט המלווה על מנת שתיקים לא יפלו בגללשיטות חקירה לא חוקיות.

המשטרה מעבירה את חומר החקירה לתובע, והוא זה שצריך להחליט האם להגיש כתב אישום או לא.

לסד"פ, נוסח משולב(. בשנים האחרונות נראה כי1המדינה היא המנהלת את ההליכים הפליליים )סעיף מעמדם של נפגעי העבירה גדל )חוק זכויות נפגעי עבירה(, אך למרות שלקורבנות יש כיום דריסת רגל

בהליך, אין להם היכולת לקבוע מה יעשה בהליך )האם יגיעו להסדר טיעון, או כיצד יראה ההסדר(, לתובע יש יכולת לסטות מרצון הנפגע. למשל: מתלוננת )אישה מוכה( לא רוצה לנהל הליך, למרות זאת המשטרה יכולה להמשיך לחקור. יכול להיות גם להיפך: המתלונן רוצה בהליך ויש ראיות, אך התיק נסגר בשל חוסר

עניין לציבור.

- אין אינטרס ציבורי. הנזק מניהול ההליך הפלילי גדול מהתועלת. כמו כן, תיקיםחוסר עניין לציבור נסגרים מחוסר עניין לציבור כאשר החשוד החל בתהליכי שיקום, וניהול ההליך יכול לגרום לשיבוש הליך

השיקום, במיוחד כאשר העבירה היא חד פעמית וקלת ערך.

הקובלנה לחסד"פ - המדינה היא המאשימה, אך יש חריג לכלל והוא מוסד 11 - על פי סעיף קובלנה לחסד"פ. קובלנה היא מסלול מקביל לכתב אישום. ישנם מקרים בהם ההליך68-73שמעוגן בסעיפים

הפלילי המתנהל בבית המשפט, מתנהל על ידי הקורבן ולא על ידי המדינה. הקורבן מגיש את כתב האישום המכונה "קובלנה". קובלנה אינה רלוונטית במקרים של אונס או רצח, אלא במקרים בעלי אופי

אזרחי: עבירות על חוק הגנת הפרטיות, סימני מסחר וכדומה.

( בסילבוס(:1התובע במשפט הפלילי )נושא ד) לחסד"פ מגדיר לנו שלוש קבוצות של תובעים:12ס'

1

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

()א( - סעיף זה קובע את הסמכות של הפרקליטות ומכיל את פרקליטות1)א()12מוגדר בסעיף .1 המדינה ופרקליטות המחוז. ההבדל: פרקליטות המדינה מופיעה בעליון )בהליכי ערעור, בג"צים,

מחוזות( מופיעה בשלום ובמחוזי. התובעים5בקשות ערעור פלילי(. פרקליטות המחוז )קיימים מוסמכים להופיע בכל בית משפט, ללא הגבלה על עבירות מסוימות.

()ב( - תובע מכוח ייפוי כוח של היועמ"ש. דוגמה: תובעים לפי חוק איכות הסביבה,1)א()12סעיף .2 תובעים בעבירות מע"מ. בייפוי הכוח שנותן היועמ"ש לאותה קבוצה, תהיה מגבלה על בתי

המשפט שיכולים אותם התובעים להופיע בהם, ועל מה )למשל: התובע יכול להופיע בבתי משפט בפתח תקווה, בעבירות מס(. חשוב לשים לב – אם במבחן מצוין שיש תובע, צריך לבדוק מהי –

האם היה מוסמך להגיש כתב תביעה או לא. ( – תובע מכוח ייפוי כוח של מפכ"ל המשטרה. הרוב המכריע של התיקים בישראל2)א()12סעיף .3

אינם מנוהלים על ידי הפרקליטות אלא על ידי התובעים המשטרתיים. תובעים אלו הם שוטרים לכל דבר וענין המבצעים תפקיד של עו"ד. כיום, כל התובעים המשטרתיים הם עורכי דין )בעבר לא כולם היו עו"ד(. קבוצה זו מופיעה בבתי משפט השלום, אך יש גם תיקים בהם הם מופיעים

במחוזי.

תוגש לאחר הגשת כתב אישום, ותמיד תוגש באותה ערכאהבקשה למעצר עד תום הליכיםהערה: תוגש לפני כתב אישום. הסמכות לדון במעצר ימים תהיהבקשה למעצר ימיםשבה יוגש כתב האישום.

התובע המשטרתי יופיע במחוזי, כאשר הגיש תמיד לבית משפט השלום, לא משנה לעניין איזו עבירה.ערר על בקשה, למחוזי.

הוא ערעור על החלטת ביניים. במשפט הפלילי, הכלל הוא, שאין ערעורים על החלטות ביניים,ערר הערעור הוא על פסק הדין כולו )דוגמה: אם נוהל משפט זוטא, ובית המשפט קבע החלטה, לא ניתן לערער עליה במהלך המשפט, אלא לערער את ההחלטה בסוף המשפט(. יחד עם זאת, ישנו חריג לכלל: במקרים

שבהם הנאשר סבור שלא הוגש לו כל חומר החקירה, פסלות שופט, מעצרים. )מקרה נוסף שמשתמשים בערר, נגד התביעה: כאשר התביעה מחליטה לסגור תיק של פלוני בגלל חוסר ראיות, אבל הוא צריך

תעודת יושר ולכן דורש שיסגרו את התיק מחוסר אשמה(.

. למשל: חוק241, אך ניתן ללמוד עליה מסעיף 12ישנה קבוצה רביעית של תובעים שאינה מנויה בסעיף אינה12השיפוט הצבאי מסמיך תובעים צבאיים לנהל הליכים בצבא - העובדה שהם אינם מנויים בסעיף

גורעת מסמכותם.

ההבחנה בין שתי הקבוצות העיקריות של ההליך הפלילי: הפרקליטות והתביעה המשטרתית מהתיקים מנוהלים על ידי התביעה המשטרתית.90%סמכויות:

עד לפני שנה וחצי המצב היה פשוט: חומר חקירה בעבירות פשע הועבר מהגוף החוקר )לרוב, המשטרה(לפרקליטות, ואילו חומר חקירה של חטאים ועוונות יועבר לתביעה המשטרתית.

, ולכן חשוב להגיע למבחן עם קובץ2011 )שאינו מופיע בקובץ החקיקה של 62לפני שנה וחצי נעשה תיקון (. 2012החקיקה של

לחוק העונשין:24]הערה: על פי סעיף

שנים.3פשעים – עבירות שמאסרן מעל שנים.3 חודשים, אך לא עולה על 3עוונות - מעל חודשים. 3חטאים – העונש לא עולה על

שנות מאסר, ולכן נופלת לקטגוריה של עוון.[3למשל: גרם מוות ברשלנות היא עד

2

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

למרות האמור לעיל, התפתחה פרקטיקה שבה קיימת אבחנה בין מי שמוסמך להחליט על הגשת כתב האישום, ובין מי שמוסמך לנהל את ההליך הפלילי בבית המשפט. הפרקטיקה לפני התיקון הייתה ביחס

לתיקי פשע שהתנהלו בבית משפט השלום. ביחס לתיקים הללו, הסמכות להחליט אם להגיש כתב אישום או לא, הייתה אך ורק לפרקליטות. מדוע? משום שבעבירות פשע, רק הפרקליטות קיבלה את חומר

החקירה, ומכוח זה הייתה לה הסמכות להחליט אם להגיש כתב אישום. אולם מבחינת הסמכות לניהול לתקנות סד"פ )כשירות2ההליך בפועל: הייתה לתביעה המשטרתית סמכות גם בעבירות פשע לפי תקנה

תובע וסמכויותיו( - תובע משטרתית מוסמך לייצג בכל התיקים שנידונים בבית משפט השלום. כלומר: הפרקליטות מחליטה אם לנהל את ההליך, אבל מי שהיה מנהל את ההליך בפועל )מזמנת עדים, חוקרת,

מבקשת לעצור( – התביעה המשטרתית.

:62השינויים שיצר תיקון

- לפיה, הסמכות האם להחליט אם להגיש כתב אישום והסמכות לנהלהאחדה של סמכויות.1 את ההליך, באות יחד ונתונות לאותו הגוף. בתיקים שהתביעה המשטרתית יכולה לנהל את

ההליך, היא יכולה גם להחליט אם להגיש כתב אישום. הפרקליטות מטפלת -חלוקה מהותית בין סמכויות הפרקליטות לסמכויות התביעה .2

בתיקים המורכבים, והתביעה המשטרתית בתיקים הפשוטים. למשל: אם מדובר בעבירות פשע שאינן חמורות. אחזקת סמים לשימוש עצמי היא עבירת פשע, אך היא עבירה פשוטה

לעומת המרדה או הפרת אמונים שהן עבירות מסובכות שאינן פשע.

דוגמה: בעבירות סמים יש:

שנות מאסר.20סחר - .1אחזקה שלא לשימוש עצמי.2אחזקה לשימוש עצמי.3

בין אחזקה שלא לשימוש ואחזקה לשימוש אין יותר מידי הבדל מבחינת החומרה. מדובר בתיקים שמטפלים בהם עורכי דין זוטרים והם לא תיקים מסובכים כלל. לעומת זאת, עבירות המרדה הן עבירות

מיוחדות, שלעיתים היועמ"ש צריך לאשר את הגשת כתב האישום, משום שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי.

המחוקק בעצם אומר, שקיימות עבירות פשע שאינן חמורות כמו אחזקת סם לשימוש עצמי, ואז לא צריךתובע מהפרקליטות. לעומת עבירות שאינן פשע שהינן מורכבות - החלוקה היא מהותית.

12כאשר במבחן או בפרקטיקה, כאשר מקבלים כתב אישום יש לבדוק את העבירה. לבדוק בסעיף , האם לתובע יש סמכות לטפל באותה העבירה.60ובסעיף

- בתקופת שביתת הפרקליטים. כתב אישום הוגש על ידי התביעה קובר נ' מ"י9195/10בש"פ ג'.39המשטרתית, למרות שהיה אמור להיות מוגש על ידי הפרקליטות. אדם החזיק קוקאין במשקל של

החוק קובע שהתביעה המשטרתית מוסמכת לייצג באותה העבירה, אבל רק אם משקל הסם לא עולה על ג', ולכן התיק היה אמור ללכת לפרקליטות, אך הפרקליטות הייתה בשביתה, ולכן התביעה הגישה את20

כתב האישום.

, קובע שטיפול62 ו' לחסד"פ שחוקק במסגרת תיקון 60נשאלה השאלה, מהי משמעות הפגם הנ"ל? סעיף בחומר חקירה בידי פרקליט או תובע שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי

לפסול הליך פלילי.

3

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

באותו המקרה, הסנגור העלה טענה יפה: הוא טען, שניסוח הסעיף לא מונע מאיתנו לקבוע שהפגם ו' מדבר על מקרה שהתובע הגיש60בסמכות התובע יכול להוביל לבטלות ההליך. הוא טען שסעיף

בשגגה את כתב האישום, ולא מדובר על מצב שבו למרות שהתובע יודע שאין לו סמכות, הוא מגיש אתכתב האישום )אין תום לב(.

כאשר בוחנים את פעולות הרשות, יש לבחון את תום לב הרשות. אם מדובר בפגם שנעשה בתום לב, אזלא ניתן לומר שכל ההליך בטל, אולם אם הפעולה נעשתה ביודעין ובניגוד לדין, ניתן לבטל את ההליך.

: אם התביעה משתמשת באמצעים פסולים: לא אומרת לנאשם שיש לודוקטרינת יששכרובגם בעניין זכות לשתוק, או להיוועץ בעו"ד – אז בודקים אם זה נעשה בתום לב )נניח שמדובר בחוקר חדש(, או שזה

נעשה במכוון )ואז ניתן לפסול את הראיה(.

הערה: בסעיף רשום "אין בו כשלעצמו כדי לפסול" - ומכך אנו למדים שיש מקרים שניתן לפסול, וישמקרים שלא. לכן הטענה של עורך הדין היא טענה יפה.

ו' לא מונע מצבים של ביטול כתב האישום בנסיבות שבהן התובע לא מוסמך.60בית המשפט קבע: סעיף מאידך, אין מקום לבטל את כתב האישום משום שעוצמת הפגם שנפלה באותו המקרה, היא לא גבוהה.

שיקולים לקביעת עוצמת הפגם:

ג',20העבירה, על נסיבותיה, אינה זרה לתובע המשטרתי. הרי התובע מוסמך להגיש עד .1 )כמות קצת יותר גדולה( - התובע לא הגיש על "סחר".39והגיש על

בית המשפט לא התרשם שמדובר במדיניות כללית של התביעה המשטרתית, ויש כאן ניסיון.2 מובנה של מערכת התביעה המשטרתית להציל את הפרקליטות בגלל התביעה: שכל עוד

הפרקליטות שובתת, הם יגישו במקומה את כתבי האישום.

בית המשפט רומז, שאילו היה רואה שיש מדיניות כללית, הוא היה מבטל את כתב האישום.

במשפט המנהלי ישנן שתי דוקטרינות: בטלות מוחלטת )אםאיזו דוקטרינה הוחלה בפסק דין זה? הרשות המנהלית נתפסה בפגם, אז המשמעות של הפגם תהיה ביטול של הפעולה. למשל: אם לא ניתנה זכות טיעון, וניתנה החלטה בלי שמירה על כללי צדק טבעי - ההחלטה תבוטל(. הדוקטרינה הזו די חלפה

)פס"ד יששכרוב( - צריך להבחין אם נפל פגם, ומההבטלות יחסיתמהעולם, וכיום שולטת דוקטרינת המשמעות שלו. לא כל פגם יוביל לבטלות של מעשה הרשות. דוגמה: בעניין קובר, בית המשפט אומר

שאכן יש כאן פגם, אבל דיון בנפקות הפגם: האם היתה פעילות בחוסר ת"ל, האם מדובר במקרה חריג,ואז בית המשפט מחליט שלא לבטל את כתב האישום. גם בטלות יחסית יכולה להוביל לבטלות המעשה!

מעמד היועץ המשפטי לממשלה שמופיעותבפרשת אדרת אהרון ופרשת שדותהיועמ"ש עומד בראש מערכת התביעה. בפסיקה,

בסילבוס עלתה השאלה: האם הסמכה של חוק מסוים )באותו המקרה: חוק התכנון והבניה(, שניתנהלתובע שהוא לא מהפרקליטות, גורעת מסמכותו של היועמ"ש ונציגיו לנהל גם כן הליכים?

באותו המקרה דובר על תובע מהפרקליטות שהגיש כתב אישום על עבירות לפי חוק התכנון והבניה. חוק זה קובע שהסמכות להגשת כתב אישום נתונה לוועדת התו"ב. השאלה: האם לתובעים מהפרקליטות יש

סמכות מקבילה לסמכותו של התובע מוועדת התו"ב, למרות שהחוק לא מגדיר אותם כבעלי סמכות.

הפרקליטות היא נציגה של היועמ"ש, ולכן הם מוסמכים להגיש כתב אישום על כל העבירות, גם אם ישתובע אחר שמוסמך לנהל אותו.

4

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

הערה למבחן: אין נתבעים במשפט הפלילי, יש נאשם או חשוד – אין תביעה אלא הגשת כתב אישום.

השלמת חקירה וסגירת תיקים עבודתו של התובע: ההליך מתחיל בחקירה. גוף החקירה מעביר את החומר לתובע, והוא זה שיחליט אם

, הוא יגיש כתב אישום זולת מקריםסיכוי סביר להרשעהלהגיש כתב אישום. כאשר התובע סבור שיש שבהם הוא סבור שבהם אין עניין לציבור. אם התובע סבור שיש ספק לגבי האשמה של החשוד, אין

לחסד"פ.62. סעיף יסגור את התיק מחוסר ראיותמספיק ראיות ולכן אין סיכוי סביר להרשעה – התובע

אילו התובע בחן את חומר החקירה, ומגיע למסקנה שאין ספק בדבר חפותו של החשוד, במובן הזה שאין קובע שתיק כזה ימחק מהרישום62. סעיף יסגור את התיק מחוסר אשמהראיות נגד החשוד, הוא

הפלילי )בתיקי המשטרה זה יופיע "נמחק" אבל זה עדיין מופיע(.

. לסילבוס )הנושא הוא "כתב1לקראת התרגול הקרוב אבקשכם לקרוא את חומרי החובה המופיעים תחת נושא ה. 172/82 ב. ע"פ 1982א לחוק סדר הדין הפלילי )נוסח משולב(, התשמ"ב-94-91, 85א, 60האישום"(, והם: א. סעיפים

פלוני נ' מדינת ישראל,10189/02 לפסק דינו של השופט ברק. ג. ע"פ 1-3, פסקאות 22( 3אטיאס נ' מ"י פ"ד לו) לפסק-הדין של השופט גרוניס. 10-8פסקאות

(2 )שיעור 26.3.2012

המשך נושא: תובע בהליך הפלילי.

בשיעור הקודם דיברנו על מצב שבו תובע מקבל חומר חקירה, ומחליט מה לעשות איתו: להגיש כתבאישום או לסגור את התיק )חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה(.

על פי סעיף זה, לחסד"פ - השלמת חומר חקירה.61בסעיף אפשרות נוספת היא האפשרות שמנויה תובע שקיבל את חומר החקירה, מבקש מהגוף החוקר לבצע פעולות חקירה נוספת: לערוך עימות בין

עדים, לחקור עד מסוים, כדי שחומר החקירה יהיה "מוצק" יותר. בפרקטיקה תובעים משתמשים בכלי הזה רבות, כי הגוף החוקר אינו מורכב ממשפטנים )השוטרים אינם עורכי דין, וחסרים את רמת הבקיאות

הדרושה על מנת להרשיע(.

כאשר התובע מקבל חזרה את השלמות החקירה, הוא אמור להחליט האם יש מספיק ראיות להגשת כתבאישום או האם לסגור את התיק )ובאיזו עילה(.

כאשר תובע סוגר את תיק החקירה, עליו לעשות שני דברים:

, לחשוד יש את הזכות להגיש ערר אם לחסד"פ62סעיף לפי הודעה לחשוד שהתיק נגדו נסגר.. 1 התיק נסגר בעילת חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור - ולא בעילה של חוסר אשמה. כלומר: סגירה בעילה של חוסר אשמה אינה גוררת רישום פלילי, ולכן אם החשוד מרגיש שנעשה לו עוול ברגע שסגרו את התיק

בעילה אחרת – הוא יכול להגיש ערר בנושא.

)בדואר בדר"כ. בתיקים מסוימים, למשל: בתיקים של עבירות מין, התביעה לא תודיעהודעה למתלונן.. 2 למתלונן בעקיפין אלא יתקשרו אליו. לרוב במקרים כאלו, מכיוון שהתביעה מזמנת את המתלונן או

המתלוננת – נוצר קשר אישי. התביעה רגישה במקרים אלו(.

כלומר: אם התביעה לחסד"פ יש זכות להגיש ערר לרשות המנהלית. 64סעיף למתלונן, לפי המשטרתית סגרה את התיק, אז למתלונן יש הזכות להגיש ערר לפרקליטות. הערר יוגש לסמכות גבוהה

5

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

יותר: אם התביעה המשטרתית סגרה את התיק, אז הערר יוגש לפרקליט המחוז. אם פרקליט המחוז סגראת התיק, הערר יהיה לפרקליט המדינה.

אם המתלונן הגיש ערר, ולמרות זאת התביעה החליטה שלא לנהל הליכים מול מי שפגע בו )הערר נדחה(אילו הליכים נוספים יש לרשות המתלונן, על מנת "להחיות" את התיק? )שאלה ממבחן(. ההליכים הם:

. 68-73. סעיפים הגשת קובלנה. 1

ולתקוף את שיקול הדעת של הרשות המנהלית אשר החליטה לא להגיש אתעתירה לבג"צ. להגיש 2כתב האישום, ולטעון שבחינת חומר החקירה היא לא סבירה.

תנאי הכרחי לפנייה לבג"צ הוא מיצוי כל ההליכים האחרים, לפני שפונים לבג"צ. בג"צ אמור לתת "סעד מן הצדק", אבל אם פונים אליו בבעיה שגוף אחר היה יכול לפתור אותה - הוא לא יטפל בעניין. אולם,

במקרה של אי הגשת קובלנה, בג"צ לא יתייחס לכך כ"אי מיצוי כל ההליכים" משום שזה תהליך שדורשהרבה משאבים.

בג"צ לא נוהג להתערב בשיקול הדעת של הרשות המנהלית. הרשות המנהלית, בעת שהיא שוקלת אם דברים:2להגיש כתב אישום היא בוחנת

סיכוי סביר להרשעה )מבחינת ראיות(..1עניין לציבור..2

בג"צ לא יתערב בשאלה הראייתית, אלא יתערב, וגם זה במידה מאוד מצומצמת, בשאלה האם יש ענייןלציבור.

כתב האישוםהכנת כתב אישום הוא עניין של מומחיות וניסיון, שבדר"כ נלמד בפרקטיקה.

כתב האישום לא אמור לכלול את הראיות. כתב אישום יכול להכיל עמוד אחד בלבד. בדר"כ תיקים של 70-80 עמודים, ויש כתבי אישום של 2-3התביעה המשטרתית בבית משפט השלום הם כתבי אישום של עמודים )משפחות פשע: שורה של נאשמים בשורה של עבירות(.

כאשר מוגש כתב האישום אנו עוברים לפאזה אחרת בהליך הפלילי. האדם שהיה עד כה חשוד, הופך לנאשם וברגע זה הוא מקבל זכויות שלא היו בתור חשוד. למשל: הזכות לקבל לידיו את חומר החקירה,

לחסד"פ )עיון בחומר החקירה(. 74סעיף לפי

לחסד"פ מפרט בכלליות,85חוק סדר הדין הפלילי לא מגדיר נוסח פורמאלי לכתבי אישום, אולם סעיף מה צריך לכלול כתב אישום:

. כתב אישום יכיל -85תוכן כתב האישום, סעיף ( שם בית המשפט שאליו הוא מוגש;1)( ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו;2)( שם הנאשם ומענו;3)( תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם;4)( ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;5)( שמות עדי התביעה6)

6

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

החלק הראשון הוא החלק הפורמאלי: שמו של בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום. המטרה –להראות לאיזה בית משפט יש את הסמכות העניינית והמקומית.

יש לציין את פרטי המאשים - הפרקליטות, התביעה המשטרתית או אדם פרטי אשר מגיש קובלנה.

יש לציין את פרטי הנאשם ואת כתובתו. מדוע חשוב לציין את הכתובת? כדי שאם יש צורך ניתן להוציא לוצו הבאה: לעצור את הנאשם, ולהביא אותו לבית המשפט.

בחלק השני של כתב האישום, החלק המהותי: תיאור העובדות אשר מהוות את העבירה. בעניין זה חשובלשמור על מספר כללים:

לדוגמה: אם יש. תיאור העובדות בכתב האישום חייב לשקף את כל יסודות העבירה הרלוונטית.1 עבירת המתה, ואנו מציינים שראובן המית את שמעון, חייבים לציין מהו היסוד הנפשי של ראובן )כוונה

תחילה – רצח, אדישות – הריגה או רשלנות – גרם מוות ברשלנות(.

יש לשים לב לנסיבות המיוחדות. יסופר על מקרה שבו התביעה לא ציינה שנטילת הרכוש של פלוני לא קיבלה את הסכמתו של אלמוני, והרי עבירת הגניבה מוגדרת כנטילת רכוש שלא בהסכמת הבעלים.

במצב זה יכול הסנגור לטעון בטענות המקדמיות: כתב האישום אינו מהווה עבירה.

המטרה היא להביא לכתב אישום המכיל את העובדות, כך שהודאת נאשם בעובדות כתב האישוםתאפשר לבית המשפט להרשיעו בעבירה ספציפית.

, והמקום היחידי בו נגיש הרשעות קודמות זהאסור לכלול בכתב האישום עובדות על עבר פלילי במסגרת שלב הטיעונים לעונש, פרט לשני חריגים, המאפשרים לנו להציג בפני בית המשפט עבר פלילי

של הנאשם, עוד לפני הכרעת הדין. החריגים הם:

מעשים דומים - אדם שעובר עבירות של מרמה מספר פעמים. הוא טוען שהוא "אסף בתום לב.1 את החפץ". על מנת לשלול את תום הלב, ולהראות את המחשבה הפלילית )כי מעברו הוא יודע

שזה לא חוקי(. עדות שיטה - אדם מבצע עבירה בשיטה מסוימת, ושיטה זו היא כמו "טביעת אצבע" של אותו.2

נאשם. דוגמה: האנס הפדופיל אדריאן שוורץ, היה מפתה את הילדות באותה דרך כל פעם. במקרה זה, אם יש לו תשע הרשעות קודמות באונס ילדות, ובמקרה העשירי רואים מתאם לתשע

ההרשעות הקודמות - ניתן להביא את ההרשעות הקודמות כדי לקשור את הנאשם לאותו המקרה.

שאלת העבר הפלילי יכולה ליצור סטיגמה אצל השופט, אבל מדוברמדוע עבר פלילי אינו קביל? בראייה הסתברותית )"פעם עבריין, תמיד עבריין"( וזה לא משהו פוזיטיבי שקושר את הנאשם )לעומת

זאת, לעניין העונש, עברו הפלילי של הנאשם הוא כן רלוונטי(. נוסיף ונאמר, שבית המשפט חייב להיות ניטראלי לגבי העבירה הספציפית: אם אדם מואשם ברצח, ויש לו עבר פלילי של שימוש בסמים. האם הנטייה שלו לבצע רצח יותר גבוהה? אולי כן ואולי לא – אבל בית המשפט יכול להיות מושפע, למרות

שלא מדובר בראיה לעניין הרצח.

כאשר התביעה מפרטת את עובדות העבירה, היא חייבת לציין בצורה ממוקדת מתי ובאיזה. מקום וזמן. 2מקום נעברה העבירה. זאת על מנת שלנאשם תהיה אפשרות לטעון טענת אליבי.

או בסמוךX תובע טוב יכתוב תמיד את המלל הבא: העבירה בוצעה ביום מקום וזמן... או בסמוך לכך: או בסמוך לכך... על מנת שלא תהיה טענת אליבי, למשל עלZ או בסמוך לכך, ברחוב Yלכך, ובשעה

הימצאות ברחוב סמוך בדיוק באותה שעה )כאשר העבירה בוצעה בשעה שלאחריה(. בעבירות מין" או בסמוך לכך. 2000במשפחה, שהתלונה לעיתים מוגשת שנים אחרי, ייכתב: "בחודש מרץ

7

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

התאריך חשוב גם לעניין טענת התיישנות.

את הוראות החיקוק שבהם מואשם הנאשם. התביעה צריכה לציין. הוראות החיקוק. 3

אם הנאשם הודה, אז נצרף את החוקר כעד תביעה. עדים נוספים: מומחים. רשימת עדי התביעה. 4)למשל: מומחי מז"פ לעניין תביעות אצבע(, המתלונן וכדומה.

. בקשה למאסר בפועל )למרות שאין חובה חוקית לצרף את זה בכתב האישום(. 5

( סבר תובע כי קיימת1א. )א( )15 הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל:א לחסד"פ, 15סעיף אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית

....במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפטהמשפט

כלומר: במצב שבו התביעה סבורה, שייתכן והיא תבקש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל - היאצריכה להודיע על כך לבית המשפט בתחילת המשפט או קודם לכן, בכתב האישום.

:143תחילת המשפט = שלב ההקראה - לפי סעיף

"בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני תחילת המשפט: לחסד"פ, 143סעיף הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם

המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסבירלו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול."

הערה: שלב ההקראה – אחרי שמוגש כתב האישום מזמינים את הנאשם לשלב ההקראה. לכאורה, על פי , בית המשפט אמור להקריא בפני הנאשם את את העובדות, ולשאול אותו האם מודה? ואולם143סעיף

לרוב, סניגורו של הנאשם יודיע: "מרשי מכיר את עובדות כתב האישום".

הקראה היא שלב חשוב מאוד בהליך הפלילי, במיוחד לצורך דיני המעצרים. כל עוד לא בוצעה הקראה, יום.30לא ניתן להחזיק את הנאשם במעצר יותר מ-

בפרקטיקה הקיימת: התביעה מודיעה כבר בכתב האישום אם ברצונה לבקש מאסר בפועל או לא. , כאשר המטרה המרכזית היא למלא את זכות הנאשםהפרקטיקה נובעת מהנחיית פרקליט המדינה

)נרחיבלסנגור ציבורילייצוג: ברגע שמודיעים לו מראש על אפשרות של מאסר בפועל, אז הוא יהיה זכאי על כך בהמשך(.

כתב אישום שמותנה באישור היועמ"ש ישנם מיקרים בהם הגשת כתבי האישום מותנית בקבלת אישור היועמ"ש. מדובר בתיקים מורכבים,

כדוגמת: מקרים של פגיעה בדמוקרטיה )כמו עבירות על חופש הביטוי, עבירות המרדה(. או במקרים של שקיים אינטרס ציבורי, שאדם מקצועי מאוד שעומד בראש המערכת יחליט אם להגיש את כתב האישום:

.18לדוגמה בתיקי נוער, בהם "מכתימים" את עתידו של אדם מתחת לגיל

אם התביעה לא קיבלה אישור מראש להגיש את כתב האישום, אבל האישור ניתן בדיעבד: בעבר, על פי הגישה המסורתית, זה היה נחשב לפגם בהליך – אם לא התקבל האישור, נפקות הפגם: בטלות של כתב

האישום.

8

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

התחילו לדבר על "דוקטרינת הבטלות היחסית", אשר מפרידה בין הפגם ובין המשמעות80בסוף שנות ה- דובר שם על עבירות מין שבוצעו, פלוני. 10189/02ההלכה כיום היא ההלכה שנקבעה בע"פ שלו.

בתוך המשפחה, ולגבי חלק מהעבירות היה צריך את אישור היועמ"ש )לא לכולן(. הערה: הסיבה לדרישת האישור היא, שבעבירות מין, אשר מדווחות שנים אחרי המעשה, המחוקק האריך את תקופת ההתיישנות,

שנים מתאריך העבירה, המחוקק דורש את אישור10. במקרים בהם חלפו 28והיא מתחילה בגיל היועמ"ש.

במקרה פלוני, הנאשם טען שיש לבטל את כתב האישום. בית המשפט באותו המקרה אומר, שלא בכל מקרה שבו יש פגם – הפגם יוביל לבטלות כתב האישום. בית המשפט אומר שהפגם יכול להוביל לבטלות,

אבל יש לבדוק כל מקרה לנסיבותיו.

בית המשפט קבע, שמכיוון שהאישור ניתן שנתיים אחרי שהוגש כתב האישום, כאשר ההליך היה בשלבמאוד מתקדם, אזי מדובר בשיהוי רציני ביותר, ולכן המשמעות היא אכן בטלות.

מה שאפשר לבית המשפט להגיע לתוצאה כזאת היא, שהיו שם מספר עבירות - ובית המשפט ביטל רק את העבירות שלהן נדרש אישור. ההליך הפלילי המשיך להתנהל לגבי העבירות שלא היה נדרש להן

אישור. בית המשפט אומר שמכיוון שקיימות עבירות אחרות שמאפשרות לביהמ"ש לבוא בחשבון עם הנאשם, ולהרחיק אותו מהחברה, אזי הנזק שייגרם בשל ביטול העבירות שדורשות אישור הוא לא רב, ולכן

בית המשפט בחר לבטל.

)אם כל העבירות היו דורשות אישור, ומכיוון שמדובר בהאשמות חמורות - בית המשפט לא היה פוסקבטלות מלא של כל האישומים(.

)התיישנות, חסינות וכדומה(.149בסעיף – יש עשר טענות כאלו שמנויות טענות מקדמיותהערה: טענות מקדמיות אפשר להעלות בכל שלב של ההליך הפלילי, מלבד שתי טענות, שאותן חייבים להעלות

בתחילת המשפט, זולת אם התקבל אישור מבית המשפט להעלותן בשלב מאוחר יותר, והן: חוסר סמכות "לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה,: 151סעיף מקומית, ופגם או פסול בכתב האישום, זאת על פי

(1אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט,אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקאות ) אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט."149( לסעיף 3ו-)

א - חובת יידוע60סעיף כאשר התביעה מקבלת מהמשטרה חומר חקירה בעבירת פשע, היא צריכה להודיע על כך לחשוד.

המטרה: לאפשר לאותו חשוד לטעון מדוע לא צריך להגיש נגדו כתב אישום. החשוד יפרט במכתב אתטענות ההגנה שלו.

א קובע את חובת היידוע, ובצד חובה זו קיימת זכות השימוע - הזכות לפנות לתביעה60סעיף ולשכנע אותה מדוע אין להגיש כתב אישום.

מטרות היידוע:

בטרם התקבל מהחשוד מכתב, התביעה עוד לא החליטה אם להגיש כתב אישום או לא. הנאשם,.1 במכתב התשובה שלו יכול לתת לתביעה כיווני חקירה נוספים, על מנת שיוכלו לשלול טענות

הגנה של החשוד. התביעה תנסח את כתב האישום, כך שהוא יהיה חסין נגד טענות ההגנה שלהנאשם.

עצם הגשת כתב האישום, היא פגיעה חמורה בנאשם. דוגמה: אם מדובר באיש ציבור, אופן.2 אוטומטי הוא יושעה מתפקידו. גם אם מדובר באדם פרטי - הצורה שבה החברה, והתקשורת

9

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

תופסת אותו, למרות שלא הורשע היא "כעבריין". ההליך הפלילי גם עולה כסף רב, וזו פגיעהבקניינו של אדם. בכך חשיבותו של הסעיף.

על פי הנחייתכיצד יוכל החשוד להעלות את טענותיו אם אין בידיו עדיין את חומר חקירה? פרקליטות המדינה יש לתת את חומר החקירה לחשוד טרם הגשת כתב האישום, כל עוד הדבר לא יכול להפריע או לגרום לנזק. )נזק יכול להיות במצב שבו חושבים שהחשוד ינסה להשפיע על עדים או לשבש הליכי משפט. במיוחד, אם התובע רוצה לעשות השלמת חקירה )כי לדעתו התיק לא מספיק חזק( – אם

במצב כזה החשוד יקבל את חומר החקירה הוא יוכל להשפיע על אנשים שאמורים להיחקר במסגרתהשלמת החקירה. במקרים כאלו, חומר החקירה לא יועבר לחשוד(.

לרשות התביעה כאמור בסעיףלפנות בכתב ימים מיום קבלת ההודעה, 30: "חשוד רשאי, בתוך א )ד(60קטן )ב(, בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום"...

הסעיף נוקט בלשון "פנייה בכתב" אולם בפרקטיקה, במקרים רבים, הסנגור מבקש שימוע בעל פה, בפנירשות התביעה. על פי הנחיית הפרקליטות, אפשר לתת שימוע בע"פ, במקום שימוע בכתב.

בעד: למנוע את הגשת כתבמהם השיקולים )מצד הנאשם( לקיים שימוע או לא לקיים שימוע? אלף שקל. הטיעון של80האישום. דוגמה: בתיק של קבלן שהואשם בעבירה של גניבת חול בשווי

הסנגוריה בעת השימוע: הקבלן לקח את החול משטח ציבורי, ושם אותו בשטח ציבורי אחר. הקבלן לא עשה דיפון לבור, והקירות של הבור קרסו ויצרו נזק בתחומים של הרשות הציבורית – צינורות וקווי ביוב נחשפו. הקבלן התגונן בכך שהוא לקח את החול משטח ציבורי אחד, לשטח ציבורי אחר. אם היה מוגש

נגדו כתב אישום, אז רישיון הקבלן שלו היה נשלל, והוא לא היה יכול להמשיך לבנות.

השיקולים נגד שימוע: חשיפת הקלפים. חשיפת קווי ההגנה.

- אם התביעה כבר עברה על חומר החקירה, וסברה שנראה שיש מקום להגיש כתבעיקרי האשמותאישום, אז היא צריכה להגיש לחשוד "עיקרי האשמות" - שזו מעין טיוטה של כתב האישום.

מבחינה פרקטית, כאשר מגיע לקוח שאומר שהוא קיבל מכתב על כך שהוגש אליהם חומר חקירה, אזכדאי לבקש להיפגש עם התביעה בע"פ.

שאלה שעלתה בפסיקה: מה קורה אם התביעה הגישה כתב אישום, מבלי שהיא עמדה בחובותא?60סעיף

ביחס לשאלה זו, אין הלכה של העליון. מדוע? כי נניח שהוגש כתב אישום, והנאשם מעלה את הטענה הנ"ל. בית המשפט המחוזי / שלום דן בטענות, ונותן החלטה. על החלטה זו לא ניתן לערער, מכיוון

. אין ערעור על החלטות ביניים במשפט הפלילי.החלטת בינייםשמדובר על

אלו שסבורים שיש לבטל את כתב האישום אם לא היה יידוע, טוענים: הנאשם לא יכול לזכות בשימוע בדיעבד. לא יכול שיהיה שימוע אמיתי, שבו התביעה שוקלת "בראש פתוח" את טענותיו, כי הכתב אישום

כבר הוגש. לפי גישה זו, שימוע בדיעבד, אין בו כדי לתקן את הפגם שנפל בהתנהלות התביעה.

גישת הנגד טוענת: צריך להשעות את ההליך )אך לא לבטל אותו(, ולאפשר לנאשם לקיים שימוע בדיעבד,וחזקה על התביעה שהיא תשקול בראש פתוח את טענותיו של אותו הנאשם.

שלום לכולם, בהמשך לתרגול היום, מצורפת להודעה זו דוגמה של כתב אישום לעיונכם. לקראת התרגול הבא . העוסק בריבוי אישומים ונאשמים,2, אבקשכם לקרוא את חומר החובה המופיע תחת נושא ה.23.4.12שייערך ב-

10

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

סוסן נ' מ"י, המצורף להודעה866/95 לח' העונשין, וכן את ע"פ 39 לחסד"פ, סעיף 155, 86-90, 7הכולל את סעיפים זו. אציין, כי פסק הדין מורכב, אך מדובר בפסק דין חשוב ומשכך כדאי לעשות מאמץ ולקרוא אותו. אנו כמובן נדבר

על פסק הדין בתרגול.

הודעה בדבר החומר לבוחן הביניים

שלום לכולם, החומר המחייב לבוחן הביניים יתבסס על החוקים הבאים:

-239, 221-230, 134-142 - כולו, פרט לסעיפים הבאים: 1982. חוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[, התשמ"ב-1. לגבי התוספות לחוק - אלו מחייבות מבחינת הבנת מהותן והקשרן, אך אין צורך לשנן את תכולתן. 240

- כולו. 1996. חוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה - מעצרים(, התשנ"ו-2

יודגש, כי מטרת הבוחן לבחון בקיאות והבנה של החוקים האמורים, כך שהחומר לבוחן אינו כולל פסיקה כלשהי.

"שאלות אמריקאיות". 25המבחן יכלול

לח'8 התשובה הנכונה היא ב' ולא א', וזאת לאור תיקון מס' 10במבחן לדוגמה: לתשומת לבכם לכך שבשאלה המעצרים שהתקבל לאחרונה.

(3 )שיעור 23.4.2012

המטרה היא לבדוק את הבקיאות בחוק. מומלץ לפתור את הבחינות לדוגמה.הערות למבחן הביניים:לקרוא לפחות פעמיים את סעיפי החוק.

מעצר עד תוםיש לדעת את ה"זמנים" בסעיפים העיקריים. לדוגמה: בחוק המעצרים, יש לדעת, ש ימים. מעצר ימים150 יום, ובמקרים מסוימים ל-90 חודשים, ואפשר להאריך אותו ב-9מוגבל ל-הליכים ימים. 75 ימים, ובמקרים מסוימים ובאישור היועמ"ש עד 15 ימים, ואחרי כן עוד 15מוגבל ל-

לחוק מדבר על מועד143הצלבה בין סעיפי חוק שונים - שאלות קשות, ויהיו מעטות כאלו. דוגמה: סעיף פתיחת המשפט, ותיתכן שאלה שבה נצטרך להבין שמועד פתיחת המשפט הוא לא מועד המענה לכתב האישום )אלא ההקראה, בה לא חייבים לתת מענה לכתב האישום(. בשביל פתיחת המשפט לא חייבים

לענות את כתב האישום, אלא חשוב להקריא לנאשם את כתב האישום, או שהסנגור יאמר: "הקראתילמרשתי...".

)פחות מקורסים אחרים(.71סדר דין פלילי, הממוצע הכיתתי יהיה

.20%משקל בוחן הביניים:

המבחן בודק יכולות אנליטיות, אך לרוב במבחן הסופי יש ציונים טובים יותר )גם בגלל שהשאלות פתוחות,ואז הבוחנים יכולים להפעיל שיקול דעת(.

בשיעור זה נתמקד בסעיפי החוק:

לחסד"פ92 ו-91 סעיפים –תיקון כתב האישום , תיקון כתב אישום בידי התובע:91סעיף

תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעהלבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

תיקון כתב אישום בידי בית המשפט: , 92סעיף

11

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

)א( בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או

יירשם בפרוטוקול.

)ב( בית המשפט רשאי לתקן כתב אישום אף אם העבירה שלפי התיקון היא בגדר הסמכות של בית משפט אחר או של הרכב אחר, ואם עשה כן יעביר את הענין לאותו בית משפט או הרכב, אולם אם העבירה היא בסמכותו של בית משפט בעל סמכות שיפוט מצומצמת יותר, רשאי בית המשפט גם

להמשיך לדון בה.

)ג( בית משפט שהועבר אליו ענין לפי סעיף קטן )ב( רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו

הוא עצמו גבה אותן, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

פתיחת המשפט, עלהחוק מבחין בין תיקון כ"א לפני פתיחת המשפט, ובין תיקון לאחר תחילת המשפט. במענה של הנאשם לכתבלא פתיחת המשפט היא לחסד"פ, היא בהקראת כתב האישום.143פי ס'

האישום.

טענות מקדמיות הן לפני תשובת הנאשם לכתב האישום )אך חלקן יכולות גם בהמשך(. מדוע לפני? אם הנאשם יאמר שיש התיישנות או חסינות, אז אין טעם שהנאשם ישיב לכתב האישום )שיכול לכלול המון

סעיפים(, אם בסופו של דבר טענותיו המקדמיות יתקבלו.

עד לפתיחת המשפט, על פינקודת הזמן הקריטית לעניין תיקון כתב האישום, היא פתיחת המשפט. במצב כזה, התביעה לא התביעה יכולה לתקן את כתב האישום במסירת הודעה לבית המשפט. 91סעיף

לעומת זאת, לאחר תחילת המשפט, צריכה התביעה לקבלצריכה לקבל את אישורו של בית המשפט. )א( - בית המשפט יאשר את התיקון92את ההסכמה של בית המשפט לתיקון כתב האישום. על פי סעיף

אם ניתנה לנאשם אפשרות סבירה להתגונן.

- ישנם מצבים שבהם בית המשפט מתקן את כתב האישום, והתיקון החדש גורם לכך92לעניין סעיף שכתב האישום המתוקן כבר לא בסמכותו של בית המשפט המתקן. דוגמה: לבית משפט שלום הוגש כ"א בעבירה של תקיפה בכוונה מחמירה, ובדיעבד, הקורבן נפח את נשמתו. במצב כזה יש המתה - הריגה או

)ב( קובע שיש לבית92רצח, ובכל מקרה: הסמכות היא של ביהמ"ש המחוזי ולא של השלום. סעיף המשפט את הסמכות לתקן את כתב האישום, גם אם העבירה החדשה אינה בסמכותו, ואם אכן היא אינה

בסמכותו, בית המשפט יעביר את התיק לבית המשפט המוסמך לדון בכך.

החריג: כאשר בית המשפט המחוזי מתקן כתב אישום מעבירה שבסמכותו, לעבירה בסמכות בית משפטהשלום, אז המחוזי יכול להשאיר את התיק אצלו )שיקולים של יעילות כלכלית, והרי ברור שאין כאן פגם(.

הכלל: "גדול תמיד מכיל קטן" - אם ערכאה בעלת סמכות רחבה יותר דן בתיק שאמור להיות בסמכות של ערכאה בעלת סמכות מצומצמת יותר, אבל אין כאן שום "עוול שנגרם", אז אפשר לומר שנפל "פגם" אבל

בכל מקרה לא תהיה בטלות. הערעור בכזה מצב יהיה ערעור לעליון, בזכות )כי בכל מקרה יש זכות לערערפעם אחת(.

)ג(, הדיון בבית המשפט שאליו הועבר התיק יכול להיות מהשלב שאליו הגיע בית המשפט92על פי סעיף המעביר, ובית המשפט שאליו הועבר התיק יכול להסתמך על הראיות שבית המשפט המעביר, גבה.

כלומר: בית המשפט שאליו הועבר התיק יכול להמשיך משלב ההוכחות )אם בשלב זה הועבר לו התיק(, לקחת את כל חומר הראיות שבית המשפט המעביר גבה, ולהכריע על סמך כך. הקושי: בית המשפט

לפקודת הראיות. במקרים53אמור להכריע על סמך "אותות האמת" שנגלים לפניו - זאת על פי סעיף

12

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

בהם יש עדויות, ובית המשפט צריך להחליט, כעניין של מומחיות, שפלוני דובר שקר ואלמוני דובר אמת. זהו עניין קשה ומורכב לכשעצמו, ואם בית משפט אחר, אשר לא ראה את העדויות צריך לתת החלטה - הקושי גדל. דוגמה: תיק אונס במחוזי. לאחר גביית העדויות של הנאשם והמתלוננת, כתב האישום תוקן למעשה מגונה ויורד לשלום. השלום ממשיך משלב ההוכחות, ומסתמך על הראיות שנגבו במחוזי. בית

משפט השלום לא יודע כיצד המתלוננת העידה: האם היא נשמעה אותנטית, האם היא בכתה, מהם "אותות האמת" )דוגמה: בפרוטוקול רשום שהעדה בוכה. מי שלא נכח בעת גביית העדות יכול לקרוא את המילים ולהבין מכך שהמתלוננת מתרגשת מאוד, ואחר יכול להבין שהמתלוננת "מפברקת" - הפרוטוקול

מדבר בעיקר לשופט שכתב אותו(. על כן, במצבים של גרסה מול גרסה יש למנוע העברה של התיק לביתמשפט אחר.

93חזרה מאישום, סעיף תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או

ובין בתשובתו לאישום, בעובדות123יותר; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם, בין בכתב על-פי סעיף שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו

מן האישום ברשות בית המשפט.

הכלל: התביעה רשאית בכל עת, לאחר תחילת המשפט, לחזור בה מאישום בכתב האישום, או מכתבהאישום כולו. החריגים:

, אם הנאשם הודה בעובדות שיש בהן להרשיעו באישום, אז התביעה לא רשאית לחזור93סעיף . על פי 1בה.

מה תוכל התביעה לעשות, אילו הנאשם הודה בעובדות, אך התביעה בכל זאת לא רוצה לנהל הליך?

.עיכוב הליכים - התביעה יכולה לבצע עיכוב הליכים

, רשאיולפני הכרעת הדיןבכל עת שלאחר הגשת כתב אישום )א(: 231עיכוב הליכים, סעיף היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט;...

ההליכים יעוכבו כאשר התביעה מגיעה למסקנה, שאין אינטרס ציבורי לניהול ההליך. דוגמה: נאשם שבמהלך ההליך חלה במחלה ממארת, או במצבים שיש עד חשוב, שלא ניתן להשיג אותו -

במצבים כאלו ינסו לעכב את ההליך. אפשר לחדש את ההליך.

רשאי היועץ231עוכבו הליכים לפי סעיף ": 232המועדים לחידוש ההליך, מנויים בסעיף לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם,המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט,

הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים,בפשע - חמש שנים, ובעוון - שנה; ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו

עוד."

דוגמה: אדם הואשם בגניבה של חבילת בשמים. הוא הודה, ומחכה להכרעת הדין. בזמן שהוא מחכה, הוא נדרס והופך נכה לכל החיים. התביעה סבורה, וזה אך הגיוני, שאותו אדם נענש בכך

ש"החיים התאכזרו אליו", ויהא זה לא נכון לזמן אותו על כיסא גלגלים כדי להרשיע אותו על גניבתבושם – ואז התביעה מעכבת את ההליכים.

. סיטואציה שלא ניתן להביא את הנאשם למשפטו. א94 - מוגדרת בסעיף התליית הליכים

13

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

, רשאי ביתולפני גזר הדיןבכל עת שלאחר הגשת כתב האישום א)א(: 94התליית הליכים, סעיף המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את

הנאשם להמשך משפטו.

ההבדל בין התליית הליכים ובין עיכוב: בעיכוב הליכים יש לבקש את אישור בית המשפט, ובהתליית הליכים יש להודיע לבית המשפט. כמו כן, הבדל נוסף הוא הסיבות שבגינן מבצעים עיכוב או התלייה. מעכבים כאשר אין עניין ציבורי, או כאשר לא מאתרים עד, והתלייה היא רק במקרה שלא מצליחים את הנאשם למשפטו. קיימים גם הבדלים במועדים )כמה זמן אפשר

להתלות, מתי אפשר לחדש את ההליכים בכל מצב, והעובדה שהתליית הליכים היא עד לפני גזרהדין, ועיכוב הוא עד לפני הכרעת הדין(.

או במקרים של170 סעיף )במקרים של היעדר שפיות - הפסקת הליכיםישנם גם מצבים של הגנה מן הצדק – השופט אומר שלא ראוי לנהל את ההליך והוא מבטל את כתב האישום(.

. כאשר הנאשם הודה בעובדות שאינן מביאות להרשיעו, אך הודה בעובדות מסוימות. במקרה זה,2התביעה רשאית לחזור בה מכתה האישום רק ברשות בית המשפט.

94תוצאות חזרה מאישום, סעיף )א( חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר

מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

, ודין הביטוללהכרעת הדין)ב( בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.

)ג( אישום שבוטל, לפי סעיף קטן )ב(, לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמיםשיירשמו.

לפניתוצאות החזרה מאישום הן בהתאם לשלב שבו התביעה חזרה מהאישום: אם החזרה מהאישום היא תשובת הנאשם לאישום – אז כתב האישום מבוטל, ואז אין מעשה בית דין. המשמעות: הנאשם לא יכול

לטעון טענת "סיכון כפול" )"כבר נשפטתי"(, וניתן להגיש כ"א חדש ללא כל בעיה. לעומת זאת, חזרה תשובת הנאשם תוביל לזיכוי הנאשם, ואז יש מעשה בית דין. המשמעות: לא ניתן להגישאחרימאישום

כתב אישום נוסף או מתוקן כנגד אותו הנאשם.

בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל )ב(:94ביטול אישום בהסכמת הצדדים, סעיף אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.

תזכורת וסיכום:

(. בהליך פלילי אין תובע, אבל במקרים11מדינת ישראל היא המנהלת את ההליך הפלילי )סעיף .1 מסוימים יהיה קובל – אדם )פרטי( שנפגע מהעבירה, ויכול לנהל את ההליך הפלילי - כאשרמדובר בעבירות בעלות אופי אזרחי / כלכלי. לא לכתוב במבחן "תובע", כי זו טעות מהותית.

ההליך הפלילי מתחיל לרוב בתלונה שמוגשת למשטרה )למרות שיכול להתחיל ב"נודע.2 למשטרה", כלומר: מידע מודיעיני או כתבה(. המשטרה חוקרת ומעבירה את החומר לגוף התובע

)הפרקליטות, התביעה המשטרתית וכן גופים נוספים(. התובע צריך להחליט האם להגיש כתב . עניין לציבור2. ראיות לכאורה )סיכוי סביר להרשעה( ו-1אישום. על מנת להגיש כ"א הוא צריך:

שמצא "צינגלה" של אח שלו - ניהול15)התועלת לציבור רבה מן הנזק(. דוגמה: ילד נורמטיבי בן

14

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

הליך פלילי הוא חסר עניין לציבור, כי זה ימנע ממנו להתגייס ויפגע מאוד )וייתכן שהיו לו סיבותאישיות(.

סגירת התיק - כאשר אין מספיק ראיות להגשת כ"א, אבל עולה מחומר החקירה שהנאשם איננו.3 "זך כשלג", התיק ייסגר מחוסר ראיות. כאשר יש ראיות, אבל חושבים שאין עניין לציבור, התיק ייסגר מחוסר עניין לציבור. סגירת התיק מחוסר אשמה תהיה כאשר הראיות מראות שאין כאן

אשמה: או בגלל שהנאשם "זך כשלג" או שהעבירה אינה קיימת )שימוש בשירותי זנות - עדיין לאקיימת כזאת עבירה, או הומוסקסואליות(.

התביעה גם יכולה לבקש השלמה של חומר החקירה )לפני הגשת כתב אישום(. לא קיים סעיף.4 חוק המתיר השלמת חקירה אחרי ההגשה של כתב האישום, אבל בפרקטיקה זה קיים לפעמים. אם השלמת החקירה היא משום שהתביעה התרשלה )לא גבו עדות מעדים(, ומדובר בעבירות

קלות )למשל: תקיפה ללא חבלה(, אזי יהיה ניתן לטעון הגנה מן הצדק. תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות, מופיע ברישומי המשטרה, לכן החסד"פ אומר שתיק חקירה.5

שנסגר מחוסר אשמה, יימחק מרישומי המשטרה – ומכאן מסיקים שכאשר זה מחוסר ראיות, הרישום לא יימחק. בפרקטיקה: הרישום מופיע במשטרה, אבל מצוין לידו "נמחק" )כלומר, שאין

מחיקה אמיתית(.

86ריבוי אישומים, סעיף מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף

כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע.

מציאות החיים מראה שאין הרבה מצבים שעבריין אחד עובר עבירה אחת – יש עבירות שקשורות אחת לשניה )סדרה של עבירות סמים(, או מסכת של מעשים )אדם לוקח סמים, יוצא לרחוב ונתפס על ידי

שוטר, הוא מכה בשוטר ונמלט ובדרכו הוא פוגע באזרח וכו'... - מעשים שיש ביניהם זיקה מבחינת סמיכותהזמנים(.

על פי הסעיף, אם מדובר באחד מהשניים לעיל, ניתן לצרף את האישומים לכתב אישום אחד.

הסיפא של הסעיף: מותר לצרף לאישום במחוזי, אישומים ששייכים לשלום. דוגמה: אדם מואשם בתקיפה, וכן בביצוע מעשה סדום. עבירת התקיפה היא עוון, ולכן בסמכות השלום. עבירת מעשה סדום היא

בסמכות המחוזי. אם מגישים כ"א על שתי העבירות, ניתן להגיש את אותו כ"א, למחוזי.

השאלה: האם ניתן להגיש כ"א למחוזי על מספר עבירות, שכולן בסמכות השלום? לכאורה, לא – כי נופל פגם בהליך, אבל מבחינת משמעות הפגם: הבטלות היא יחסית. כמו כן, הפגם מיטיב עם הנאשם )כי

דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה:, 215סעיף השופטים במחוזי יותר מנוסים וותיקים יותר(. על פי בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

, סמכות בצירוף אישומים או נאשמים:7סעיף

צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית, באחת העבירות או על אחד הנאשמים.6משפט אשר לו השיפוט, לפי סעיף

זהו הסעיף שמקנה את הסמכות המקומית, כאשר יש מספר עבירות שבוצעו כל אחת במקום אחר. דוגמה: אדם עבר רצף של עבירות: תקף שוטר בראשון לציון, נמלט לחיפה ואז התנגש ברכב משטרתי...

וכו'. במצב כזה ניתן להעמידו לדין בבית משפט בראשון, או בחיפה.

הערה: כמה מילים לגבי הסמכות המקומית:

15

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

. )בנושא מעצרים( לפני הגשת כ"א, הסמכות המקומית היא לפי הרשות החוקרת. 1

. אחרי הגשת כתב אישום, זה לפי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום. לאן מגישים את כתב2 מיקום ביצוע העבירה או לפיהאישום? מבחינת הסמכות המקומית, בית המשפט המוסמך הוא על פי

)ישנו חריג בחוק, על פיו הסמכות תהיה לפי מקום מגוריו של המתלונן, גם את החריגים ישמגורי הנאשם להכיר(.

: הסמכות המקומית היא בהתאם למיקום היחידה החוקרת, והסמכות הענייניתמעצר ימים. מבחינת 3היא תמיד לבית משפט השלום )גם בעבירות רצח, כי מעצר ימים זה לפני הגשת כתב אישום(.

לסיכום: ישנם שני מצבים:

( היא לבית משפט שלום.1)2מעצר ימים - לפני הגשת כ"א – הסמכות העניינית, על פי סעיףמעצר על תום ההליכים )מע"ת( – אחרי הגשת כתב אישום – הסמכות העניינית היא לבית

המשפט שאליו הוגש כתב האישום )מי בית המשפט שמוסמך לדון בכתב באישום? סמכות שנות מאסר. מעל לכך, בסמכות המחוזי. למשל: עבירות רצח ידונו במחוזי(.7השלום - עד

כפי שהוסבר, צירוף אישומים הוא מצב שבו נגד ראובן רוצים להגיש כתבנחזור לנושא צירוף אישומים: אישום על כמה עבירות שונות.

אין מחלוקת בפרקטיקה על צירוף אישומים, כי מחד, הנאשמים רוצים לגמור את כל ההליכים שפתוחים נגדם, כדי לקבל עונש אחד - ומאידך, גם לתביעה זה עדיף. למרות שאין כאן הוכחה אמפירית )ואולם, על פי "חוק התפוקה השולית הפוחתת" - ככל שיש יותר אנשים במפעל, התפוקה תקטן. ניתן לטעון שיש מצב

4 עבירות סמים נפרדות, זה הרבה יותר "חמור" לנאשם מאשר 4של "ענישה שולית פוחתת" - אם יש עבירות סמים שמצרפים אותם יחד(.

, כאשר נאשם מסוים הורשע בעבירה מסוימת, הוא יכול לבקש מביתלחוק העונשין 39סעיף על פי המשפט שירשיע אותו בעבירות שהן לא בכתב האישום, ושאפילו לא הוגש עליהן כתב אישום - בתנאי

שעבירות אלו הן בסמכותו של בית המשפט שדן בתיק.

דוגמה: העמידו את ראובן לדין על תקיפה סתם, והוא חושש שיעמידו לדין על הריגה, כי נפלט לו כדור במילואים. הוא רוצה שבית משפט השלום ידון אותו גם על הריגה - אבל לא יוכל, כי לבית משפט השלום

אין סמכות, אבל אם זה היה נידון במחוזי, אז אפשר לצרף אישומים.

מדוע שנאשם ירצה לצרף אישומים שאינם נמצאים בכתב האישום? אם נאשם ביצע רצף של עבירות אלימות, הנאשם ירצה לצרף את התיקים ולהודות גם בעבירות שאינן בכתב האישום, כי הגנתו היא, שכל

העבירות נעברו על אותו הרקע - למשל: באותה תקופה הנאשם היה "שקוע" בסמים. בפרקטיקה הוא יבקש תסקיר*, שיראה שעד אותה תקופה הוא היה אדם נורמטיבי. )במקרים מסוימים יש חובת תסקיר:

כאשר מדובר בקטינים למשל(.

לפני גזר הדין, הנאשם יכול לבקש מבית המשפט שישלח אותו ל"שירות המבחן"מהו תסקיר?הערה: ושם נמצאות עובדות סוציאליות שאמורות לבדוק את המסוכנות, את מצבו המשפחתי, האם ניתן לשקם אותו וכדומה. מבחינת ענישה, יש מספר מטרות: הרתעה, תגמול וגם שיקום – לכן ישנו תסקיר, שעניינו לבדוק את מצבו של הנאשם – האם הוא פגע רע, או שיש אפשרות לשיקומו. בתסקיר הכל הופך להיות

רלוונטי – אפילו אם נהג למצוץ אצבע בגן.

16

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

87ריבוי נאשמים, סעיף מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או

לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עדשהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.

הסעיף מכיר בכך, שלרוב, מעשי עבירה לא מבוצעים על ידי אנשים בודדים אלא על ידי מספר אנשים )כמו חוק העונשין שמכיר בכך שיש "רב עבריינים", מסייעים, משדלים וכדומה(. על פי סעיף זה, ניתן להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים, אם כל אחד מהם היה צד לעבירה. למשל: שני נאשמים:

האחד ביצע רצח. השני, שותף לרצח - אבל גם ביצע מעשה מגונה עובר לרצח.

"סדרת מעשים הקשורים זה לזה, עד שהם מהווים פרשה אחת". דוגמה: אם יש תוכנית עבריינית לסחור בבני אדם למטרת זנות: אז יש "בעלי תפקידים" שונים – זה שאיתר את הנשים, זה שהביא אותן לארץ וכדומה. כל הפועלים לא חייבים להכיר אחד את השני, אבל כולם תחת "רב העבריינים" וביצעו אותה

עבירה ב"תוכנית פעולה". עצם כך שאינם מכירים האחד את השני, אינה רלוונטית.

התביעה לא חייבת לצרף אישומים ונאשמים - היא יכולה אבל לא חייבת. מהו האינטרס של התביעהלעשות כן?

שבית המשפט יראו את התמונה הכוללת: כל הראיות יוצגו בפני בית המשפט וכך לא יהיו פערים.1 אומר: ראובן ביצע את העבירה ולא שמעון, ובית1בקביעות של בתי משפט שונים )בית משפט

משפט השני יאמר להיפך( - רוצים קביעה אחידה.שלא ייווצר פער בין האמת העובדתית למשפטית..2

הערה: האם נכון לומר שהמשפט תמיד רואה לנגד עיניו את חשיפת האמת העובדתית כמטרה ראשית של המשפט הפלילי? פסילת האזנת סתר היא דוגמה אחת. כמו כן, על פי דוקטרינת הפסלות הפסיקתית, ניתן לפסול ראיות, למרות שפסילת ראיות יכולה ליצור פער בין האמת העובדתית לאמת המשפטית.

דוגמה: יוני אלזם )ייתכן שלא היה זיכוי אילו הנאשם לא היה מת(.

שיקולי יעילות כלכלית: הבאת עדים פעם אחת ולא מספר פעמים )עדה לרצח, פתולוג(..3

(4 )שיעור 14.5.2012

מדוע התביעה מעדיפה לצרף נאשמים לכתב אישום אחד?חזרה:

- לכלול בכתב אישום אחד את כל הנאשמים, אז לא צריך להביא פעמיים את העדיםשיקולי יעילות. 1)מומחה רפואי, עדי ראיה וכדומה(.

- על מנת שלא יהיו פסקי דין סותרים מטעם ערכאות שונות. אם ראובן ושמעון ביצעו יחדגילוי האמת. 2 עבירה, והוגשו כתבי אישום נפרדים, אז ייתכן שבית המשפט שיושב בתיק של שמעון מחליט כי ראובן

ביצע את הרצח, ובית המשפט בתיק של ראובן מחליט שדווקא שמעון הוא המבצע. מדובר על שיקול שלמדיניות משפטית, ומטרתו לשמור על אמון הציבור במערכת.

- יכולת בית המשפט לקבוע מדרג ענישה רציונלי בין הנאשמים השונים. דוגמה: שנימדרג ענישה. 3 נאשמים שהיו מבצעים בצוותא של עבירה מסוימת, אולם חלקו של האחד היה גדול יותר - אז על מנת

שיהיה ניתן לקבוע מדרג ענישה רציונאלי יש לכלול את הנאשמים לכתב אישום אחד.

17

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

מדוע התביעה תרצה להפריד את כתבי האישום?

התביעה תרצה להפריד את כתבי האישום, במצבים בהם יכול להיווצר קושי ראייתי. הקושי מתעורר כאשר ישנם שני נאשמים שהאחד מפליל את האחר, והתביעה בונה על עדות הנאשם הראשון, על מנת להפליל

את הנאשם השני. אם כתב האישום יהיה מאוחד כנגד שניהם, התביעה לא תוכל לחייב את הנאשם לפקודת הראיות.47סעיף הראשון להעיד כנגד הנאשם השני, זאת על פי

לפקודת הראיות, ראיות מפלילות:47סעיף

)א( אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשםבה או עשוי להיות מואשם בה.

)ב( ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן )א( ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה

שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך. )ג( נאשם שבחר להעיד במשפטו כעד הסניגוריה, לא יחול עליו סעיף זה לגבי העבירה שהוא מואשם בה

באותו משפט.

משמעות הסעיף, כפי שפורש על ידי בתי המשפט: לא ניתן לכפות על אדם להעיד במשפטו.

במקרה של שני כתבי אישום נפרדים: אם יבקשו את עדותו של נאשם ראשון במשפטו של הנאשם השני, והנאשם הראשון לא יהיה מוכן לחזור )בזמן במשפט( על דבריו שאמר במשטרה, כלומר: יבחר לשתוק -

, ולהגיש את ההודאה שנגבתה במהלך החקירהא לפקודת הראיות10בסעיף התביעה יכולה להשתמש המשטרתית מהנאשם הראשון.

א. לפקודת הראיות, אמרת עד מחוץ לבית המשפט:10סעיף

)ב( בית-המשפט רשאי לקבל אמרה כאמור בסעיף קטן )א( אף אם נותן האמרה איננו עד, בין משום שהוא מסרב להעיד או אינו מסוגל להעיד, ובין שלא ניתן להביאו לבית-המשפט משום שאינו בחיים או לא ניתן למצאו, ובלבד שבית-המשפט שוכנע שמנסיבות הענין עולה, כי אמצעי פסול שימש להניא או למנוע

את נותן האמרה מלתת את העדות.

אינטרס הנאשם:

כאשר מדובר על צירוף הנאשמים, האינטרס של הנאשם הוא שמשפטו יתנהל לבד, על מנת שיוכל להעיד )אבי(, משום שבני רוצה1 )בני( רוצה להעיד כנגד נאשם מס' 2כנגד הנאשם האחר. דוגמה: נאשם מס'

להוכיח, שהוא עצמו חף מפשע. בני לא יוכל לקרוא את אבי לעדות ולחייב אותו להעיד, כי לאבי יש זכות שתיקה בהליך המשותף )בני רוצה לחקור את אבי על דוכן העדים, מתוך כוונה להראות שהוא עצמו חף

לחסד"פ )כמובן, שהסירוב להעיד יכול להיות161סעיף מפשע(. זכות השתיקה של אבי היא מתוקף לרעתו(.

כלומר: ברגע שיש שני כתבי אישום נפרדים, לנאשם יש זכות להזמין כל עד, אם הוא חושב שהעדות היא רלוונטית )עד הגנה( - עדים שהתביעה לא זימנה אותם. אם כתב האישום מאוחד, ואחד הנאשמים רוצה

לשמור על זכות השתיקה, לא ניתן לכפות עליו. מאידך, ברגע שהנאשם עלה להעיד, כל אחד )גםמהתביעה וגם מההגנה( יכול לשאול אותו כל שאלה שהיא רלוונטית.

מי שקובע האם יהיה כתב אישום מאוחד או כתבים נפרדים זו התביעה. מאידך, הנאשם יכול להעלותטענות כנגד איחוד, ובית המשפט יכול להורות להפריד את התיקים.

18

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

כאשר מגישים כתב אישום כנגד כנופיה, אז מדובר בכתבי אישום מאוד ארוכים, ויכול להיות מצב של כתב אישום עם עשרה אישומים, וכנגד חמישה או שישה נאשמים. בתוך כל זה, ייתכן שיהיה נאשם אחד שיש לו

אישום שולי, והסמכות העניינית לדון באישום שלו היא לבית משפט שלום.

דוגמה: תיק של משפחת פשע שהזמינה רציחות של בני משפחות פשע אחרות. במסגרת הזאת המזמינים קישרו בין עבריינים שונים, וכתב האישום היה כנגד מספר נאשמים, ביניהם: המתנקש, בני משפחת

הפשע שהזמינו את הרצח, וחוקר פרטי שהיה מעורב בפרשה. החוקר הפרטי נשכר על מנת לדווח על שנים בבית3מיקומו של הנרצח. הטענה הייתה שהחוקר הפרטי "עצם עיניים". התיק התנהל במשך

המשפט המחוזי. עורך הדין של החוקר הפרטי היה צריך להיות נוכח בכל הישיבות )מעל מאה( בתיק. החוקר הפרטי העלה את הטענה על פגיעה על הזכות בקניין )עורך הדין שלו גבה ממנו סכומים גבוהים

מאוד, כי מלבד התיק הזה – הוא לא יכול היה לטפל בשום דבר אחר(. בית המשפט דחה את הטענה שלו.

לחסד"פ, בית המשפט רשאי להפריד את התיק:88על פי סעיף

בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת .88הפרדת המשפט, סעיף המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם

אחרים.

ואולם הסמכות הראשונית היא של התביעה, אך בשל האינטרסים לעיל התביעה תעדיף לאחד את התיק.

:פסק דין של נאשם שהודה לחסד"פ, 155בעניין זה, נזכיר את סעיף

)א( נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ומהם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם ומהם שלא הודו בכך, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים

שלא הודו; ואולם -

( נאשם שהודה כך, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר1)הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו;

( בנסיבות מיוחדות שירשום בית המשפט רשאי הוא לגזור את דינו של הנאשם שהודה לפני2)סיום משפטם של האחרים.

)ב( לענין סעיף זה, גזירת דין - לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללאהרשעה.

(, והתביעה מסבירה97% רוב התיקים נסגרים בהסדרי טיעון. אחוזי ההרשעה הם גבוהים מאוד )הערה: את האחוזים הגבוהים בעבודת סינון טובה של התיקים - כאשר מוגש כתב אישום, זה יהיה במקרים בהם

יש סיכוי סביר להרשעה. לדעת המרצה, אשר מקבל בהחלט את הנימוק לעיל, קיימת סיבה נוספת לאחוזי ההרשעה הגבוהים: מרבית השופטים מגיעים מהפרקליטות ו"הלך הרוח" שלהם, הוא של פרקליטים

לשעבר )זוהי לא ביקורת כלפי השפיטה עצמה(, בניגוד להלך הרוח של סנגור אשר "מקבל תשלום" על מנת להגן על הלקוח שלו, ומתרגל לחשוב במונחים של חפות )נקודות מוצא שונות(. דוגמה: פסקי הדין

של השופט דנציגר, ובפרט: הלכת שמש - החלה של דוקטרינת הפסלות הפסיקתית עוד בשלב החקירה. שופטים, השופטים )ביניהם השופטת בייניש( הביעו ביקורת על הלכה זו. לדעת9בדיון הנוסף בהרכב של

המרצה, הפילוסופיה של השופט דנציגר שונה מהפילוסופיה של שופטים שמגיעים מהתביעה.

ישנם מיקרים בהם התביעה מתחילה את המשפט בכתב אישום מאוחד, ובשלב מאוחר יותר התביעה מפרידה את הנאשמים, ומפצלת את כתב האישום. הסיבה: בשלב ראשון, הגשת כתב האישום המאוחד

19

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

היא משיקולי יעילות - אין צורך לקרוא פעמיים לאותם העדים. אחרי שהסתיים שלב העדויות, ניתן לפצלאת כתב האישום על מנת להעיד את נאשם אחד כנגד נאשם שני.

- מספר נאשמים – חלקם עברו עבירות שחלקן בסמכות המחוזי, וחלקן בסמכות סוסן נ' מ"י 866/95 ע"פ השלום, ואולם, סוסן עבר עבירה שהיא רק בסמכות השלום.

התביעה טענה: סוסן הוא שותף של עבריינים אחרים שהעבירות שלהם בסמכות המחוזי, ולכן ניתן להגיש את כתב האישום המאוחד למחוזי. סוסן הורשע במחוזי, וערער לבית המשפט העליון בטענה: פסק הדין

בעניינו ניתן בחוסר סמכות עניינית.

השאלה המשפטית: האם ניתן להגיש כתב אישום לבית המשפט המחוזי, נגד נאשם שעבר עבירות שהינןרק בסמכות בית משפט השלום, כאשר השותפים שלו עברו עברות שהינן בסמכות המחוזי?

לחסד"פ, גם אם בית215השופט גולברג: למחוזי אין סמכות לדון בעניין סוסן, ברם, לטענתו על פי סעיף המשפט שדן בערעור מקבל את טענת המערער, הוא עדיין יכול לדחות את הערעור, אם בית המשפט

התרשם שדחיית הערעור לא תוביל לעיוות דין. השופט גולברג דוחה את הערעור.

בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה, דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה: 215סעיף שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

)דוגמה: אם טענת הערעור היא שנפל פגם בכתב האישום, משום שבמקום שיהיה רשום שהתובע הוא פרקליטות מחוז חיפה, רשום בכתב האישום מחוז תל אביב. זהו אכן פגם בכתב האישום, אבל ברור שלא

מדובר במשהו שקשור בשאלת האשמה(.

לחסד"פ עולה שלבית המשפט המחוזי יש סמכות לנהל הליכים87 ו-86השופטים מצא וזמיר: מסעיפים כנגד סוסן, אפילו שהעבירה שלו היא בסמכות השלום.

זכות ייצוג לנאשם עורך אבחנה בין מקרים שבהם בית המשפט מינוי סניגור מטעם בית המשפט, לחסד"פ, 15סעיף

למנות סנגור לחשוד או נאשם )דוגמה: עבירת רצח, או עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם(, וביןחייב)ג(, נאשם שהוא חסר אמצעים(.15 למנות סניגור )סעיף רשאימקרים שבהם בית המשפט

שאלה שעלתה בפסיקה: מה קורה במצב שבו הנאשם, למרות שיש חובת ייצוג, מבקש שלא ימנו לוסניגור?

- במקרה זה הייתה חובת ייצוג, והנאשם )עמיאל( הודיע לבית המשפט שאינו עמיאל נ' מ"י 307/72 ע"פ מעוניין בסניגור, ואם יזדקק לסניגור, הוא יוכל מכספו שלו לשכור שירותי סניגור. בית המשפט התרצה,

ואכן לא מינה לו סניגור. אחרי שעמיאל הורשע, הוא הגיש ערעור לעליון, וטעם שהרשעתו סובלת מפגם:בית המשפט לא קיים את החובה שמוטלת עליו למינוי סניגור.

השופט זוסמן: המחוקק מצווה את בית המשפט למנות סניגור, ובית המשפט צריך לקיים את דבר המחוקק, אלא אם הנאשם מוותר על זכותו, וברור לבית המשפט, שהנאשם לא ישתף פעולה עם סניגורו.

במקרה כזה, מדובר בפעולת סרק ומשום כך לא ימונה סנגור ולא יבוזבזו כספים.

בפרקטיקה, דעתו של השופט זוסמן לא התקבלה, והתקבלה דעתו של השופט ברנזון: בכל מקרה, חייב בית המשפט לפחות פעם אחת למנות סניגור - לכפות את הנאשם לקבל את הייצוג, לפני שבית המשפט

קובע שאין טעם למנות סניגור נוסף. כלומר: אפילו אם הנאשם טוען שהוא לא רוצה סניגור, ימונה לו

20

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

סניגור למרות רצונו, לפחות פעם אחת, שמא אולי אותו סניגור יצליח לרכוש את אמונו של הנאשם, ולהביא לשיתוף פעולה )לעיתים הנאשמים לא יודעים מה באמת הם רוצים, הם זחוחי דעת - בטוחים שהם יצאו זכאים, ועושים "שטויות" בבית המשפט(. אם הנאשם לא משתף פעולה, בית המשפט יוכל

להפסיק את הייצוג.

גם השופטים האחרים הצטרפו לדעתו של השופט ברנזון, ואולם כל השופטים הסכימו, שלמרות שלאמונה לנאשם סניגור, לא נפל עיוות דין )כי הנאשם ייצג את עצמו בצורה טובה(.

ולקביעת החובה למנות סניגור. בית15 - בית המשפט מתייחס לסעיף גרסטל נ' מ"י 64/87 ע"פ המשפט קובע שככלל אין לסטות מהוראה זו, אפילו אם הנאשם מודיע על כך שאינו מעוניין בסניגור.

בית המשפט מוסיף )וזהי ההלכה(:

את הנאשם שעליו לקחת עורךצריך לנסות לשכנע. גם אם הנאשם אינו מעוניין בייצוג, בית המשפט 1 בית המשפט שהנאשם מסוגל להגן על עצמו בצורה יעילה )למשל: כיורק אם השתכנעדין מקצועי,

מדובר בנאשם שהוא עורך דין בעצמו(, וכן שהנאשם נחוש שאינו מעוניין ואין לצפות לשיתוף פעולה ביןהנאשם לסניגורו - רק אז תהיה הצדקה שלא למנות סניגור.

. במקרים רגילים של הבעת אי רצון מצד הנאשם, על בית המשפט לפעול על פי ההלכה שנקבע בסוסן,2 כלומר: למנות לו סניגור לפחות פעם אחת, ואם הנאשם לא ישתף פעולה עימו, יוכל בית המשפט לשחרר

את הסניגור מתפקידו.

מהן הסיבות בגינן בית המשפט מתעקש על חובת הייצוג?

. על מנת שלא ייפול פגם בתוצאת ההליך המשפטי – אם לא יהיה לנאשם ייצוג של עורך דין, אשר יוכל1להציג את העובדות בצורה משפטית, הוא עלול להיות מורשע למרות שהוא למעשה חף מפשע.

. מלבד עיוות הדין במובן התוצאתי לעיל, עיוות הדין יכול להיות בהליך עצמו - המדינה מנהלת הליך נגד2 פרט שאינו מוגן. במדינות דמוקרטיות, על מנת לבדוק את זכויות האדם נבדקת מערכת המשפט. עצם

ניהול ההליך ללא סניגור, זהו פגם בפני עצמו ללא קשר לתוצאת ההליך.

. סיבה תועלתנית: יעילות כלכלית. בתי המשפט עמוסים, וניהול הליך ללא ייצוג עלול להכביד על ההליך.3 דוגמה: בהליך ההקראה, בית המשפט צריך להקריא לנאשם את כתב האישום. לעיתים ישנם כתבי אישום

עמודים. בהליך ללא ייצוג, יש להקריא לנאשם את כל כתב האישום - זהו200 עמודים ואפילו 40, 30של תהליך יקר מבחינת זמן וכסף. בפרקטיקה, הסניגור מקריא את כתב האישום מחוץ לכותלי בית המשפט, ומצהיר בשלב ההקראה שהוא עשה כן. דוגמה נוספת: הסניגור הוא "לקוח חוזר" בבתי המשפט, הוא יודע איזה מלחמות לנהל, ואיזה מלחמות לא לנהל. מרבית הסניגורים לא יטענו טענות מגוחכות, שאדם ללא

רקע משפטי עלול לטעון.

שאלה: נניח שאדם סירב לייצוג, ובדיעבד מסתבר שהוא חולה נפש – האם בית המשפט העליוןיבטל את ההרשעה?

)חשוב למבחן(, אם בית המשפט יגיע למסקנה שאי מינוי הסניגור גרם לעיוות דין, הוא215על פי סעיף יבטל את הכרעת הדין ויחזיר את התיק לבית משפט קמא.

בית המשפט העליון יבדוק האם באמת הנאשם חולה נפש, והאם יש חשש שהייצוג של הנאשם את עצמו היה בסיס לעיוות הדין. בית המשפט יכול לבדוק את הדברים על פי התנהלות המשפט: האם הנאשם ערך

חקירות נגדיות לעדים? האם השאלות שהוא שאל את העדים הן שאלות מספיקות והאם עורך דין, אילו

21

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

היה במקומו, היה שואל שאלות אחרות שהן קריטיות להוכחת חפותו? האם הנאשם לא זימן עדי הגנה שהם קריטיים להגנתו, ובית המשפט לא זימן אותם במקומו. אם בסופו של דבר, בית המשפט יתרשם שלא נפל עיוות דין במובן התוצאתני, ומדובר בעבירה קלה יחסית, בית המשפט לא יבטל את הכרעת

הדין.

קובע: , איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצגב לחסד"פ, 15סעיף

לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו.17הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות סעיף

ב. דוגמה: מקרה שבו נאשם לא קיבל ייצוג, ובית15 ובין סעיף 215כיום לא ברור מהו היחס שבין סעיף המשפט לא בדק אם אדם מעוניין בייצוג )בית המשפט לא בחן את מבחני עמיאל, ולא דרש ייצוג "לפחות

פעם אחת"(, ובסופו של יום הוטל על הנאשם מאסר בפועל. האם במקרה זה בית המשפט יכול לומר ניתן לפסוק מאסר בפועל? אין תשובה215בדיעבד, שלא נגרם עיוות דין במובן התוצאתני, ולכן על פי

מוחלטת, אולם המגמה בפסיקה החדשה: בכל מקרה שבו מוטל מאסר בפועל, יש חובת ייצוג. כלומר: מוגבל למקרים שבהם לא יוטל מאסר בפועל.215סעיף

(5 )שיעור 21.5.2012

זכות ייצוג לנאשם הטעמים בגינן בית המשפט מתעקש על חובת הייצוג: חזרה:

.הטעם התועלתני: כאשר ממנים סנגור יש סיכוי גדול יותר להגעה לאמת.טעמים ערכיים: לא ראוי להעמיד נאשם לדין בלי שיהיה אדם שיוכל להגן עליו

שחרור סנגור מייצוג:החוק עורך אבחנה בין סניגור שהנאשם ממנה לעצמו ובין סנגור שבית המשפט ממנה לו.

סניגור שבית המשפט ממנה לנאשם אמור לייצג את הנאשם לאורך כל המשפט, וגם לאורך הערעור:

סניגור שמינהו בית המשפט ייצג את הנאשם בכל הליך , תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט:16סעיף לפני שופט או בית משפט, לרבות בערעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

סניגור שהנאשם העמיד לעצמו אמור לייצג רק באותו הליך שאליו הוא מונה. כלומר: ברגע שישנה הכרעת דין מרשיעה, הסניגור יכול להפסיק את הייצוג ולא לייצג בערעור, מבלי לבקש את רשותו של בית המשפט

להשתחרר מהייצוג )לעומת סניגור שמונה על ידי בית המשפט, אשר חייב להמשיך ולייצג בפני ערכאתהערעור אלא אם בית המשפט יפתור אותו מלייצג(.

הפסקת ייצוג של סניגור:, 17סעיף

)א( סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק ליצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית

המשפט.

22

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

)ב( הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל.15בית המשפט, על אף האמור בסעיף

בפרקטיקה, סניגורים לפעמים מגישים בקשות שחרור מייצוג, מטעמים של אי תשלום שכר טרחה או שיקולי נוחות של הסניגור )קיבל תיק אחר - גדול יותר(. בית המשפט לא מתחשב בשיקולים אלו, ובקשות

כאלו לרוב נדחות.

לגבי חוסר שיתוף פעולה: הנטייה של בית המשפט לשחרר מייצוג תהיה גדולה יותר, וגם כאן בית המשפט יקבע דיון עם הצדדים וינסה לבדוק האם באמת לא ניתן להביא לשיתוף פעולה. והרי המערכת השיפוטית

מייחסת חשיבות רבה לייצוג.

העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף, חילוף סניגורים: 18סעיף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם

ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.

במצב שבו נאשם מעוניין להחליף את סניגורו, ובית המשפט לא מתרשם שהבקשה היא ממניעיתכסיסנות )למרוח זמן למשל(, אז בית המשפט יתיר חילוף סניגורים.

לחוק58-61מימד הזמן במשפט הפלילי הוא חשוב, ובעיקר כאשר ממדובר בדיני מעצרים. בסעיפים 9המעצרים נקבעות הוראות שאמורות להגביל את תקופות המעצר, למשל: משפט שמתנהל מעבר ל-

חודשים ובמסגרתו הנאשם עצור - במצב כזה, על בית המשפט לשחרר את העצור, אלא אם שופט ביתמשפט עליון מאריך. על מנת ששופט בית המשפט העליון יאריך צריך להגיש בקשה, ולא תמיד יאריכו.

חודשים המשפט עדיין לא9דוגמה: תיק רצח כפול ועוד שורה של ניסיונות רצח. בתיק ראיות חזקות. אחרי יום, ואח"כ פעמיים נוספות - בסופו90התחיל )בגלל הלכת קינזי(. בפעם הראשונה בית המשפט האריך ב-

של דבר, בפעם הרביעית – בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק, שלא ייתכן שמעצר יחליף מאסר. לנאשמים עומדת חזקת החפות, והנה בכל זאת הם כבר מבלים שנתיים בכלא )בסופו של דבר הם

הואשמו ברצח(.

)"עשתה בלאגן" במשפטים פליליים ועל כן בוטלה(.2007 - הלכה שהייתה קיימת עד הלכת קינזיהערה: על פי ההלכה, כאשר יש עד שהוא שותף לעבירה, ומתנהל נגדו הליך - לא ניתן להעיד אותו כנגד

, כאשר בכתב אישום155השותפים שלו בהליך אחר, לפני שמשפטו מסתיים. כיום, על פי החוק - סעיף אחד יש יותר מנאשם אחד, לא ניתן לגזור דינם של נאשמים שהודו, לפני שמסתיים משפטם של האחרים )עוד בעניין הלכת קינזי: ההלכה בוטלה לאחר שהוגשה עתירה תקדימית כנגד בית משפט - מדינת ישראל

נ' בית משפט מחוזי באר שבע(.

אינן רלוונטיות למעצר בית. אך גם אם אדם נמצא במעצר בית, הקלה58-61התקופות המנויות בסעיפים בתנאים מושפעת מהזמן שחולף. דוגמה: מקרה ענת קם. ענת קם שהתה במעצר בית, אך עם חלוף הזמן

בית המשפט אפשר לה לצאת "התאוורר" ולצאת לאירועים מסויימים.

אם נאשם נעצר קיימות שתי אפשרויות לסניגור:

הגשת ערר - לפנות לערכאת הערר, ולטעון שהערכאה הקודמת שגתה..1 הגשת עיון חוזר - הגשת בקשה לעיון חוזר תתאפשר כאשר יש נסיבות חדשות )ראיה חדשה( או.2

, שהרי המחוקק בעצמוחלוף הזמן בפני עצמו מאפשר הגשת בקשה לעיון חוזרשחלף זמן. אומר: חלוף הזמן יוצר איזון חדש בהליך המעצר.

23

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

האם ניתן לתת ייפוי כוח חלקי לסניגור? , וזאת באמצעות קבלת17 ו-16האם אפשר להתגבר על הוראות סעיפים בפסיקה עלתה השאלה:

כלומר: האם הלקוח יכול לתת ייפוי כוחייפוי כוח מסויג למקטע מסוים של ההליך הפלילי, מהנאשם. לסניגורו, ש"מכסה" רק את שלב ההקראה והמעצר, למשל? זאת על מנת להבטיח תשלום של הלקוח,

עבור כל שלבי המשפט.

- דובר על תיק אריה דרעי, שבו עו"ד דן אבי יצחק נגד השופט צמח4690/94בע"פ שאלה זו עלתה הגבלות ייפוי כוח לייצוג במקטעים הןעו"ד דן אבי יצחק קיבל ייפוי כוח חלקי. בית המשפט קבע:

ברגע שעו"ד נטל על עצמו ייצוג בתיק מסוים, הוא כבול לאותו התיק כל עוד ביתחסרות כל תוקף.המשפט לא הרשה לו להשתחרר.

פתיחת המשפט והתשובה לאישום(. המשמעויות של פתיחת המשפט:143פתיחת המשפט - שלב ההקראה )סעיף

לאחר שמתחיל המשפט, התביעה יכולה לתקן את כתב האישום רק באישורו של בית המשפט..1 שחרור סניגור - ברגע שהמשפט נפתח, הסניגור המייצג לא יכול להשתחרר מהייצוג ללא אישור.2

בית המשפט. כאשר סניגור מייצג בשלב מעצר הימים, הוא לא יהיה מחוייב לייצג בכל ההליךהפלילי, כי מעצר הימים הוא בשלב החקירה, ושלב זה הוא מחוץ לשלב המשפט.

30 לחוק המעצרים - אם נאשם נמצא במעצר לאחר הגשת כ"א לתקופה שעולה על 60סעיף .3 ימים, ומשפטו לא החל, הוא ישוחרר מן המעצר. חשיבותה של הוראה זו: למנוע מצב שבו נאשם 30שנמצא במעצר, לא יודע במה הוא מואשם. כאשר נפל פגם, ולא נערכה לנאשם הקראה בתוך

ימים - במקרים רבים, בית המשפט ישחרר את העצור.

נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום נגדו היה נתון במעצר בשל אותו, שחרור באין משפט: 60סעיף ימים ומשפטו לא החל, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא30כתב אישום, תקופה המצטרפת כדי

ימים נוספים,30ערובה; ואולם רשאי בית המשפט לדחות את מועד תחילת המשפט, בלא שישוחרר, ל-אם ביקש זאת הנאשם או סניגורו.

60הקראה פורמאלית וסעיף ימים. בדיון המעצר, הם מבקשים הארכה על מנת שהסניגור20נניח שהנאשם נפגש עם סניגורו לאחר

הימים, במקרה זה יש צורך בהסכמת הנאשם על פי30יוכל ללמוד את התיק – הארכה שהיא מעבר ל- בפרקטיקה, אין צורך בהסכמת הנאשם, כי בישיבת המשפט הראשונה תתבצעהחוק, ואולם -

- מצב שבו שופט המעצרים פונה אל הנאשם, ושואל אותו: "האם עובדות כתבהקראה פורמאלית האישום מוכרות לך? האם יש צורך להסביר לך את עובדות כתב האישום, או שעורך הדין כבר הסביר לך

אותן?". למעשה, שלב המשפט מתחיל במסגרת הליך המעצר.

לא התקיימו, וחלפו60מה קורה כאשר לא בוצעה הקראה, הוראות סעיף שאלה שעלתה בפסיקה: ימים?30

אפשרויות שיש לתביעה במקרה זה:

לחוק המעצרים, לשופט של בית משפט עליון, בבקשה לעצור את הנאשם,62. להגיש בקשה לפי סעיף 1 אפילו שהמשפט שלו לא התחיל ולא בוצעה הקראה. חשוב להבין: אם התיק נדון בשלום, אז גם הבקשה

בתנאים לעיל - זה62למעצר עד תום ההליכים תהיה בבית משפט שלום, אבל אם משתמשים בסעיף תמיד בקשה שתוגש לעליון.

24

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

, הארכת מעצר או חידושו: 62סעיף

, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או61 עד 59)א( על אף הוראות סעיפים ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו90על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על

של הנאשם, בערובה או ללא ערובה.

)ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(, סבר שופט בית המשפט העליון כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי ימים האמורה בסעיף קטן )א(, בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או90המשפט בתוך התקופה של

150ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר לתקופה שלא תעלה על ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או בלא ערובה.

יום, נסיבה זו לא יוצרת חסינות לנאשם30. גם אם הנאשם משוחרר משום שמשפטו לא החל בתוך 2 לערכאה הדיונית. בקשת מעצר חדשהמפני הגשת

– נאשם שלא היה מיוצג בהליך המעצר, ולכן על פי הוראות סעיף שמואל שילון נ' מ"י 1948/03 בש"פ לחסד"פ, בית המשפט היה צריך להקריא לו את כל עובדות כתב האישום. בית המשפט לא עשה כן,143

אלא הסתפק באמירת הנאשם: "קיבלתי את כתב האישום וקראתי אותו." הנאשם הגיש ערר על החלטת ימים30בית המשפט למעצר עד תום ההליכים. הטענה של שילון: יש לשחרר אותי ממעצר, משום שחלפו

לחסד"פ - בית המשפט הסתפק באמירה,143והמשפט עוד לא החל - לא התקיימו התנאים שבסעיף בניגוד ללשון הסעיף.

בית המשפט במקרה זה עושה שימוש בפרשנות התכליתית. בית המשפט טען: החוק לא יפורש פירוש טכני ודווקני, שעלול להחטיא את מטרת ההליך ואת תכליתו של החוק, ולהביא לתוצאות דרקוניות

היא להבטיח, שלא ישב אדם במעצר, בלא60שעומדות בסתירה למגמות הסדר הדיוני. תכליתו של סעיף שיובא כתב האישום לידיעתו – תכלית זו הוגשמה במקרה לפנינו. מדובר בפגם טכני ולא בפגם מהותי.

שלב ההקראה – הפרקטיקה בישיבת ההקראה הנאשם לא חייב להשיב לכתב האישום: אם הוא מודה בעובדות או כופר בהן.

בפרקטיקה, בישיבות ההקראה הנאשם מבקש דחייה של אותה הישיבה לצורך מינוי סניגור, או שביתהמשפט מפנה את הנאשם לסנגוריה הציבורית.

לחסד"פ - כאשר התביעה מציינת בכתב האישום,ב15א ו-15סעיפים בתיקים רבים יש חובת ייצוג מכוח שיכול שהיא תדרוש מעצר בפועל, אז יש חובת ייצוג. במקרים אלו בפרקטיקה, ישיבת ההקראה נדחית,

ואז נקבעת ישיבת הקראה חלופית במסגרתה מגיע הנאשם יחד עם סניגורו, ולעיתים קרובות גם הישיבההשניה נדחית על מנת לאפשר לסניגור ללמוד את התיק.

לסניגורים יש אינטרס שיחלוף כמה שיותר זמן בין ביצוע העבירה, ובין הכרעת הדין - גם כלומר: לעיתים סניגורים מתייחסים לזמן כאל מטרה בפני עצמה )למשוךכשהנאשם לא נמצא במעצר.

את הזמן(. הסיבות )מלבד רצון לתוספת בשכר הטרחה(:

.)בחלוף זמן, ניתן להראות שהנאשם מתקן את דרכו )למשל, בעבירות סמיםככל שחולף זמן רב יותר בין מועד ביצוע העבירה ובין מועד הכרעת הדין, העונש יהיה נמוך ורך

יותר - במיוחד כאשר הנאשם לא עבר מאז עבירה נוספת. בענישה, כדי ליצור הרתעה אפקטיבית, יש שיחלוף זמן קצר בין העבירה ובין העונש. מטרת הסניגורים היא ליצור את החיץ, על מנת להקל

בענישה.

מאידך, כאשר לא מדובר בעבירות חמורות – "מריחת הזמן" עלולה לעצבן את השופט.

25

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

טענת אליבי משלא טען הנאשם מיד "במקום אחר הייתי", או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה)ד(: 152סעיף

רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות ביתהמשפט.

המקום להעלות טענת אליבי הוא בשלב שמיד לאחר פתיחת המשפט. אם הנאשם לא מעלה את הטענה בזמן, אז הוא יצטרך לבקש את רשות בית המשפט בשלב מאוחר יותר. הסיבה היא ראייתית: מדובר

בעדות כבושה - עדות שלא נאמרה בהזדמנות הראשונה. כאשר הדברים לא נאמרים בהזדמנותהראשונה, ישנו חשד טבוע שהעד משקר.

א - דיון מקדמי: 143סעיף , ומקבילה להליך קדם-משפט במשפט האזרחי. מדובר על2005פרקטיקה שנכנסה לחסד"פ בשנת

מסלול מיוחד שמקביל למסלול הפלילי הרגיל )כתב אישום, הקראה...הכרעת דין, גזר דין(. הליך מקדמי מתבצע בפני שופט מיוחד, אשר ביום של דיונים מקדמיים קבועים לו עשרות תיקים, ומטרת הדיונים:

ניסיון לסיים את ההליך, וליתר את הצורך בשמיעת ראיות כבר במהלך הדיון.

)בהליך אזרחי זהומקבל את חומר החקירה מהתביעהבמסגרת הליך זה, שופט )המכונה "שופט מוקד"( עניין רגיל – לכתב התביעה מצרפים ראיות, חוות דעת וכו', ואולם לכתב אישום במשפט הפלילי לא

מצרפים כלום(. בדיון המקדמי ישנם מאפיינים של השיטה האינקוויזיטורית: השופט יכול לשאול שאלות, לזמן עדים וכדומה – תפקיד אקטיבי של השופט המאפשרת לו לברר מהי המחלוקת האמיתית בין

התביעה וההגנה, להציע לצדדים לנסות להגיע לעסקת טיעון וכו'.

הוראות סעיף זה לא יחולו על דיון בכל אחת מאלה:: א )ח(143סעיף

( עבירה שהיא בסמכותו של בית המשפט המחוזי בדונו בהרכב;1))א( רישה240( עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 2)

לא ניתן לנהל דיון מקדמי בעבירות חמורות מאוד, או בעבירות קלות מאוד:

בעבירות חמורות מאוד. בית המשפט המחוזי דן בהרכב כאשר מדובר על עבירות שהעונש עליהן שנות מאסר )אונס, רצח, שוד(.10הוא מעל

,בעבירות קלות מאוד - מכירת אלכוהול לקטינים למשל. בעבירות כאלה חומר החקירה מצומצם וניתן לסיים את התיק בישיבה אחת של הליך רגיל )ואין טעם שיהיה גם הליך מקדמי, שאולי לא

יניב כלום, ואז יהיה צורך להעביר את התיק להליך רגיל - זה מסרבל את התהליך במקום להקל(. בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי)א( רישא: 240הערה: סעיף

, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות1970]נוסח חדש[, תש"ל- שנקבעו כעבירות קנס או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק

ומשפט של הכנסת קבע...

אם השופט מחליט להעביר את התיק מהמסלול המקדמי למסלול הרגיל - הוא לא יוכל לשמש כשופט במסלול הרגיל כי הוא נחשף לחומר החקירה, וגם הביע את דעתו על שאלת האשמה, על חוזק הראיות

וכדומה.

26

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

פסלות שופט בפרקטיקה אין בקשות רבות של פסלות שופט. עורכי דין הנחשבים כאיכותיים יזהרו מלטעון טענות כאלו,

משום שמעבר לכך שהן "מלכלכות" את השופט, הן "מלכלכות" גם את הטוען אותן. על פי מחקר של מהמקרים. 5%פרופ' רוזן צבי, פסלות שופט מתקבלת בפחות מ-

לחסד"פ דנים בפרוצדורה - אם השופט הכריע ולא פסל את עצמו, ניתן להגיש ערעור146-148סעיפים שיוגש תמיד לבית המשפט העליון, ושם יכריע בעניין נשיא בית המשפט העליון )והסיכוי כאן הוא אפסי(.

א לחוק בתי המשפט, עילות פסלות:77המבחן לפסלות שופט מופיע בסעיף

א77 מציגים את המבחנים לפסלות שופט, למרות הנוסח של סעיף ברן נ' מדינת ישראל 1988/98 בע"פ ( - החוק עיגן את פסק הדין, ולא סותר אותו - ולכן משתמשים בפסק הדין אשר2004הוא מאוחר יותר )

מסביר את המבחנים בצורה נהירה:

- זהו מבחן אובייקטיבי על פי הפסיקה:חשש ממשי למשוא פניםפסלות שופט תידרש במצב שבו ישנו לא מדובר ב"תחושה", אלא נסיבות וראיות המצביעות על חשש זה, ביחס לשופט הסביר. למבחן הכללי

והמעורפל ישנם שני נדבכים:

. למשל: עניין כספי בינו ובין הנאשם. מצב זה מעוגןמצב בו לשופט יש עניין אישי שקשור בתיק. 1 יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או: ( לחוק בתי המשפט2()1א)א77בסעיף

בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין חזקה- במצב זה קיימת כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו; החזקה היא אינה חזקהשהשופט ישפוט במשוא פנים, אבל עדיין יש לבחון את עובדות המקרה, כלומר

ויש לחזור ולבחון: האם שופט סביר היה חושב שמדובר במשוא פנים, לאור הראיות בעניין.מוחלטתדוגמאות:

מצב בו לשופט עניין כספי בתיק - זו עדיין זו לא תהיה סיבה לפסול אותו. דוגמה: עתירה בעניין חוק ההסדרים – העותר מעוניין לעתור נגד שיעור של שיעורי המע"מ. גם לשופט יש עניין אישי

על אף: (3א)א77סעיף בתיק, אבל כמו השופט הנוכחי, גם לשופטים האחרים יש עניין בתיקים. (, שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה2()1האמור בסעיף קטן )א

את עילת הפסלות..מצב בו השופט והנאשם גרים באותו בניין - אין כאן בעיה אם השופט לא מכיר את שכניו

מצבים שבהם אין לשופט עניין אישי, אבל הוא נגוע בדעה קדומה כלפי הנושא הנדון לפניו.. 2 בעניין זה, בית המשפט עורך אבחנה בין דעה קדומה ודעה מוקדמת – לא ניתן לצפות ששופטים, שהם

אנשים דעתניים ומשכילים, לא תהיה להם דיעה מוקדמת במגוון נושאים, ואין בכך כל פסול. הפסול הוא כאשר מדובר בדיעה קדומה - מצב שבו לא יהיה ניתן לשכנע את השופט להרפות מדעה זו, אפילו אם

תוכיח ב"אותות ובמופתים" שדעתו שגויה.

בית המשפט מוסיף שאפילו אם קיימת התבטאות מעליבה של השופט כלפי בעלי הדין, זה עדיין לא אומרשיש לו דעה קדומה.

(6 )שיעור 4.6.2012

27

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

המשך נושא - פסלות שופט לחסד"פ.146-148וסעיפים לחוק בתי המשפט, א77סעיף הסעיפים הרלוונטיים לנושא זה:

במצב שבו יש חשש למשוא פנים )למשל: השופט זורק הערה: "מי זה הפסיכופט הזה?"(, ניתן להוכיח ,אין עניין אישישמתקיים המבחן לפסלות שופט, כלומר: שקיים חשש ממשי למשוא פנים. ואולם, אם

אין חזקה למשוא פנים.ואפילו אם נאמרו אמירות )או במצב שיש שופט דתי שדן בענייני דת ומדינה(,

מנכ"ל של חברה הורשע בעבירות מס. הוא הגיש ערעור לבית – אליהו הורוביץ נ' מ"י 1182/99 ע"פ ימים, בהרכב ברשות השופט אור. לאחר שהסתיימו הדיונים, ובית5המשפט העליון, וערעורו נדון במשך

המשפט היה בתהליך כתיבת ההחלטה בערעור, הגיש העיתונאי יואב יצחק בקשה לפסלות השופט אור. טענתו: בין הסנגור של אליהו הורוביץ )עו"ד פנסח רובין( ובין השופט אור יש קשרים חברתיים. השופט אור

)הערה: מי שמכריע בבקשת הפסלותאשר לא העלו כל בקשת פסילההעביר את הבקשה לבעלי הדין, הוא השופט עצמו - ולכן אם מופיע במבחן קייס שבו שופט אחר הכריע בעניין פסלות שופט, ההחלטה

פסולה(.

נשאלה השאלה: האם עותר ציבורי, אדם שלא קשור לצדדים, יכול להעלות טענה של פסלות שופט?

, כימיזמתו או לבקשת בעל דיןשופט לא ישב בדין אם מצא, א לחוק בתי המשפט: 77על פי סעיף קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

בית המשפט קבע: על פי ההסדר החוקי הקיים, רק בעלי הדין יכולים לטעון טענת פסלות שופט, ואף על פי כן, יש מקרים חריגים בהם יש מקום להכיר בזכות העמידה גם לאדם שהוא לא צד להליך – זאתבמקרים שבהם לבעלי הדין יש מניעה, הסתייגות או אינטרס שלא להעלות טענת פסלות בעצמם.

הטעם העומד בבסיס ההחלטה: "לבית המשפט אין חרב או ארנק, אלא רק את אמון הציבור" - בית המשפט מתקיים בזכות אמון הציבור, ובמצב בו יש חשש שהחלטות שיפוטיות מושפעות מאינטרסים

חברתיים של השופט, אמון הציבור עלול להיפגע אם לא יאפשרו להפיג חששות אלו.

מדובר על פרשנות תכליתית של המילה "מיוזמתו" - שניתן להתייחס אליה כאל מצב שבו אדם שלישי פנה אל השופט בטענת פסלות. בית המשפט מאזן בין אינטרסים של יעילות )זכות עמידה לכולם יכולה ליצור

סביר להניח שבית המשפט50בעיה של "הצפה"( מחד, וטוהר והגינות ההליך השיפוטי מאידך. בשנות ה- היה פוסק אחרת. באופן כללי, המשפט הפלילי עבר תהפוכות, וכיום מטרתו היא לדאוג לטוהר ההליך

השיפוטי, לדאוג לזכויות נאשמים - ניתן לראות זאת בדוקטרינת יששכרוב ובסעיף "הגנה מן הצדק" - הגנהעל האזרחים, ושל טוהר ההליך השיפוטי היא התכלית האובייקטיבית של סדר הדין הפלילי.

טענה זו אינה נכונה, כיהאם נכון לומר שהשיעור הגבוה של הסדרי הטיעון, פוגע בזכויות הנאשם? גם במסגרת הסדרי הטיעון, בית המשפט אמור לוודא שהודאת הנאשם היא חופשית ומרצון, ואם הוא

מתרשם שהנאשם מודה מתוך לחץ, וההודאה היא לא אמיתית - היא לא תתקבל. אם ההודאה מסויגת - "אני מודה באשמה כי הסנגור אמר לי, שכך העונש שלי יהיה מחצית ממה שאני עלול לקבל...", - על כך בית המשפט אומר במפורש בפסק דין "הסדרי הטיעון": הודאה כזו לא מאפשרת לבסס הרשעה. מלבד זאת, זכויות הנאשם: הזכות לקבל את חומר החקירה, זכות לייצוג - זכויות אלו קיימות תמיד, ולא יבוטלו

ב15א ו-15בהליך הסדרי טיעון. דוגמה: אם במסגרת הסדר הטיעון, הנאשם מקבל עונש מאסר - סעיפים מגן על הנאשמים: לא ניתן לתת עונש מאסר אם הנאשם לא מיוצג.

טענות מקדמיות לחסד"פ.149-151הסעיפים הרלוונטיים:

28

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב , דיון בטענה מקדמית:150סעיף עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה

להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות - להעביר את הענין לבית משפט אחר

לחוק בתי המשפט.79כאמור בסעיף

טענות מקדמיות הן טענות שהנאשם יכול להעלות במהלך משפטו, כאשר המקום להעלות את הטענות הללו, הוא לפני שלב ההוכחות ולפני שמתנהלת פרשת התביעה - ממש לאחר תחילת המשפט. הסיבה:

כאשר בית המשפט מקבל טענה מקדמית, קבלת הטענה יכולה להוביל ל-

ביטול כתב האישוםתיקון כתב האישום.העברת המשפט לבית משפט אחר

ולכן אין הגיון להעלות טענות אלו בשלב מאוחר.

הערה: לאחר ההקראה מעלים את הטענות המקדמיות, והשלב הבא יהיה תשובת הנאשם לאישום. טענת)ד( היא במסגרת תשובת הנאשם לאישום, ולא טענה מקדמית.152אליבי, סעיף

. קיימות טענות שאינן מנויותהיא לא רשימה סגורה 149רשימת הטענות המקדמיות המנויה בסעיף בסעיף. דוגמאות:

לא ניתן להעמיד קטין לדין, ויש לו חסינות12. מתחת לגיל 12. קטינות - גיל האחריות בפלילים הוא 1 ממשפט פלילי, ומעבירים אותו לטיפול סוציאלי דרך חוק הנוער )טיפול והשגחה( - אפיק טיפולי / סוציאלי

הנאשם יהיה כפוף לחוק הנוער אשר18 לגיל 12)העברה למשפחה אומנת, או למעון וכדומה(. בין גיל קובע מסגרת דיונית מיוחדת לקטינים בבית משפט לנוער.

. אי יכולת לעמוד לדין מחמת מחלת נפש - טענה זו, אם היא מתקבלת, אזי לא מבררים אם הנאשם2 . כלומר: גם אם בשעת העבירה האדם היה כשיר לעמוד170-171ביצע או לא את המיוחס לו. סעיפים

לדין, אך בשעת המשפט הוא חולה במחלת נפש, אז לא ינהלו נגדו הליך משום שאינו יכול להתגונן ולכן , ברגע שהנאשם כשיר171ההליך לא יהיה הוגן. אותו אדם יאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. על פי סעיף

שוב לעמוד לדין, ניתן לנהל נגדו את ההליך.

לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין: , טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט151סעיף (3( ו-)1בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקאות )

אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט.149לסעיף

קובע שגם אם נאשם לא העלה 151סעיף מועד להעלאת טענות מקדמיות הוא תחילת המשפט, ואולם טענה מקדמית בתחילת המשפט, הוא יכול להעלות אותה בשלב מאוחר יותר )אפילו בשלב הסיכומים(,

מלבד שתי טענות:

פגם או פסול בכתב האישום.1חוסר סמכות מקומית.2

על מנת להעלות אותן שלארשות בית המשפט לגבי שתי הטענות הנ"ל, הנאשם יצטרך לקבל את בתחילת המשפט - משום שהן טענות פורמליסטיות, אשר לא הופכות את כתב האישום על פיו או

מרוקנות אותו מתוכן )הן לא משמעותיות(.

29

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

את שאר הטענות ניתן להעלות בכל שלב, ואולם לא רצוי לעשות זאת, משום שאז מדובר בטענה כבושה -ועל הנאשם להסביר מדוע לא טען את הטענה בשלב מוקדם.

את הטענות יש להעלות בפני הפורום שמנהל את ההליך העיקרי, ואולם הנאשם יכול להעלות טענות מקדמיות גם במסגרת הליך המעצר. דוגמה: אם קיימת טענת התיישנות, הוא יכול לטעון אותה בפני

האם ההכרעה של שופטשופט המעצרים כאשר דנים בעניין מעצר עד תום ההליכים. נשאלת השאלה: לא. השופט של ההליך העיקרי אמור לבדוק אתהמעצרים תכבול את השופט של הערכאה הדיונית?

העובדות בעצמו, ואינו מחויב לקביעות השופט בהליך המעצר. השופטים דנים בשתי שאלות שונות: דיוןבשאלת המעצר אינה יוצרת מעשה בית דין.

ערעור על החלטה בטענה מקדמית: ככלל, בהליך פלילי אין ערעור על החלטות ביניים )החלטות ביניים הן החלטות שאינן מסיימות את ההליך. דוגמה: החלטה לעניין מועדים, או האם לזמן או לא לזמן עד(. כאשר טענה מקדמית מובילה לביטול של כתב האישום, אזי ניתן לערער עליה. הערה: טענות שמובילות לביטול כתב האישום, הן לדוגמה: התיישנות, חסינות, חנינה. ולעיתים גם הגנה מן הצדק שיכולה להוביל לביטול

כתב האישום, או להפחתה בעונש.

נניח שבית המשפט מסרב לשמוע עד חשוב של התביעה. אילו כלים עומדים לרשות התביעה במקרה זה?

להגיש ערעור על ההחלטה, אבל רק במסגרת ערעור על פסק הדין כולו )זו החלטת ביניים אז לא.1ניתן לערער עליה בנפרד(.

להגיש עתירה לבג"צ: לתקוף את החלטת השופט ולטעון שהיא לוקה בחוסר סבירות קיצוני -.2המקרים בהם עתירות כאלו מתקבלות הם נדירים מאוד.

:149הטענות המקדמיות המנויות בסעיף לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן -

חוסר סמכות מקומית;(1)חוסר סמכות ענינית;(2)פגם או פסול בכתב האישום;(3)העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;(4)זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;(5)משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;(6)חסינות;(7)התיישנות;(8)חנינה;(9)

הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק(10)והגינות משפטית.

. חוסר סמכות מקומית1 לחוק סדר הדין הפלילי. הכלל: מעמידים נאשם לדין באחת משתי 6בסעיף הסמכות המקומית מנויה

)א(: 6האפשרויות הבאות, המנויות בסעיף

.במקום שבו עבר הנאשם את כולה או את מקצתה .במקום מגוריו של הנאשם

30

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

בעבירות מן המנויות בתוספת )ב(: 6לכלל זה קיימים מספר חריגים, למשל החריג המנוי בסעיף , גם בית המשפט אשר1981הראשונה שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-

באזור שיפוטו שווק או נמכר המצרך מוסמך לדון את הנאשם, ואם הוא היצרן - גם בית המשפט אשרבאזור שיפוטו מתגורר המתלונן.

אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם)ג(: 6על פי סעיף בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.

אין בית7 ו-6קבע היועץ המשפטי לממשלה במקרה פלוני כי לפי סעיפים קובע: 8מלבד זאת, סעיף יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.משפט אשר לו סמכות מקומית,

7 ו-6אדם מבצע מספר עבירות שוד: בפ"ת, בירושלים ובת"א. ניתן להעמידו לדין מכוח סעיפים צורפו אישומים בכמה עבירות או קובע: 7בכל אחד מבתי המשפט הללו, זאת משום שסעיף

מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט,הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, . כלומר: ניתן לצרף את האישומים יחד לכתב, באחת העבירות או על אחד הנאשמים6לפי סעיף

אישום אחד, ואז להגיש את זה לבית המשפט לבחירת התביעה.,שמעון עובר עבירת רצח: הוא יורה בראובן בתל אביב, ואז לוקח אותו בתא המטען לבאר שבע

ואז מגלה שראובן לו מת ויורה בו שוב. העבירה נעברה בת"א, וגם בבאר שבע - החוק לא קובע שיש עדיפות למקום שבו נעבר החלק העיקרי של העבירה, וניתן יהיה להגיש את כתב האישום גם בבאר שבע וגם בתל אביב, כאשר שיקולי התביעה יהיו למשל: היכן נחקרה העבירה, היכן התבצע

מעצר הימים.

. כהנאפרשנות המילים "מקצת העבירה" - עלתה שאלה לגבי כהנא נ' מדינת ישראל 1178/97 רע"פ איים על המתלונן, שהיה תושב הארץ דרך שיחת טלפון מגרמניה. עבירת האיום דרך הטלפון עוררה את

שאלת סמכות השיפוט של ישראל, משום שהעבירה לכאורה נעברה בגרמניה. ואולם, אם העבירה נעברה"מקצתה" בישראל – אז יש סמכות שיפוט לבית משפט ישראלי.

בית המשפט קבע: עבירת האיום כוללת שני נדבכים: הראשון, הוא המקום שממנו יצא האיום. ברור שביחס למקום זה יש סמכות שיפוט. משמע: לגרמניה יש סמכות שיפוט. יחד עם, הנדבך השני הוא

המקום שבו נשמע האיום, ובמקרה זה: האיום נשמע / נקלט בישראל.

אחד הרכיבים הנסיבתיים של היסוד העובדתי בעבירת האיומים הוא שיתקיים"על פי דברי השופט ברק: . משמעותו של רכיב זה היא, כי דברי האיום הופנו כלפי אדם וכי אדם קלט את דברי"על אדם"איום

האיום. כל עוד לא נקלטו דברי האיום לא מתקיים הרכיב הנסיבתי האמור, והעבירה טרם הושלמה."

כלומר: איום הוא כאשר הוא נקלט אצל המאוים. ואם כך - קליטת האיום משמעו שמקצת העבירה נעברהבישראל.

ניתן להקיש מכך, מכוח קל וחומר, שאם פלוני נמצא בצפון הארץ ומאיים על אלמוני בדרום הארץ,הסמכות קיימת גם לאזור הצפון וגם לדרום.

. חוסר סמכות עניינית 2 הפורום שאליו הוגש כתב האישום, אין לו את הסמכות מבחינה עניינית, וזו טענה חשובה יותר מחוסר

סמכות מקומית, ובשל כך ניתן להעלות אותה בשלב מאוחר יותר של המשפט, גם בלי קבלת רשות.

שנים, כולל. 7סמכות בית משפט השלום - עבירות שהעונש בגינן הוא מאסר של עד שנים.7סמכות בית המשפט המחוזי – עבירות שעונשן הוא מעל

31

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

לבית - אילן סגל שדד את הברינקס. השאלה שעלתה בדיון: מדינת ישראל נגד אילן סגל8316/05רע"פ .שאינן נובעות מאותו מעשהמשפט השלום הוגש כתב-אישום המייחס לפלוני מספר עבירות

בית-המשפט הרשיעו בעבירות אלו וגזר לו בגינן מאסר העולה על שבע שנים. האם חרג בית-המשפטמסמכותו העניינית?

שנים - ואולם,7 שלהן הוא מעל שהסך הכללידוגמה: אם אדם מועמד לדין בשלוש עבירות שונות, שנים - האם במקרה זה בית המשפט השלום7העונש עבור כל אחת מהעבירות בנפרד הוא פחות מ-

שנות מאסר? בית המשפט שאם בית משפט השלום מטיל עונש הגבוה מ-7מוסמך להטיל עונש גבוה מ- שנים, במקרה כגון הנ"ל, אין כאן חריגה מסמכות.7

שנים, בית המשפט המחוזי ידון בדן10 - בעבירות שהעונש בגין הינו עד סמכות בית המשפט המחוזי שנים ומעלה, ידון בית המשפט המחוזי במותב תלתא. 10יחיד, ובעבירות שעונשן הוא מ-

שנות מאסר, וניתן להגיש אותן לבית7קיימים חריגים להוראות הנ"ל. דוגמה: עבירות שעונשן הוא מעל משפט השלום מכוח החלטת פרקליט המחוז. דוגמה: עבירות סמים )העונש בגינן הוא גבוה, אבל אין טעם

"להטריח" שופט מחוזי, בעיקר משום שהן נפוצות(, עבירות לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.

לחוק בתי המשפט.79, 55, 51, 40, 37הסעיפים הרלוונטיים לעניין סמכויות: סעיפים

866/95על פי פרשת סוסן )ע"פ מה קורה אם בית המשפט חורג ומחליט שלא בסמכותו העניינית? סוסן נ' מ"י( שהוסברה בשיעורים קודמים: אם השלום מחליט בעניין ששייך למחוזי, יש כאן חריגה קיצונית

מסמכות וסביר להניח שתהיה בטלות של פסק הדין )זה נדיר אבל קורה: יכול להיות בשל רשלנות של התובע, או בשל שינויים בחקיקה(. אם ההיפך )בית המשפט המחוזי דן בעניין ששייך לשלום(, אזי "גדול

מכיל קטן", ואין בהחלטה פסול.

, תהיה העברה לבית המשפט המוסמך - אך לא בטלות, משוםמסמכות מקומיתכאשר מדובר בחריגה שחריגה זו אינה גורמת לעיוות דין )מדינה קטנה – אין הבדל משמעותי בין דיונים בבית משפט בתל אביב

או בבאר שבע(.

- מה קורה אם בית המשפט מרשיע נאשם בשתי עבירות שונות, ביטון נ' מדינת ישראל 476/78 ע"פ בית המשפט המחוזי דן בניסיון לסחר בסמים,כאשר יש לו סמכות עניינית רק לגבי אחת מהן?

ובעבירת חטיפה. עבירת הסמים הייתה בסמכות המחוזי בדן יחיד, ועבירת החטיפה הייתה בסמכות המחוזי במותב תלתא – שתי העבירות נדונו בדן יחיד. הנאשם טען לחוסר סמכות עניינית, כלומר: יש

לבטל את פסק הדין, ולהחזירו לבית המשפט המחוזי לדיון במותב תלתא.

בית המשפט קבע: לגבי העבירה שאינה בסמכות, פסק הדין בטל )פסק הדין של העבירה שהייתהבסמכות, לא יבוטל(.

כלומר, ההלכה: אם בית המשפט המחוזי ידון בדן יחיד, בעניין שהיה אמור להיות נדון במותב תלתא -המשמעות לכך היא בטלות של פסק הדין.

שאלה לדוגמה: התביעה הגישה לבית משפט השלום כתב אישום אשר בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי. לאחר שהנאשם מזוכה, התביעה מערערת על הזיכוי בטענת חוסר סמכות עניינית. האם

טענתה תתקבל? ייתכן שכן, אבל אז סביר להניח שיבטלו את כתב האישום בשל "הגנה מן הצדק" -התנהגות שערורייתית וחוסר תום לב של התביעה.

32

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

(7 )שיעור 18.6.2012

המשך נושא: טענות מקדמיות. חוסר סמכות עניינית - המשך2

– )מתי עונש שהוטל בחריגה מסמכות ניתן מדז'ינסקי נ' בית הדין הצבאי לערעורים 243/80 בג"צ ימי מחבוש לפי חוק7 ימי מחבוש לחייל, כאשר בסמכותו לקבוע עד 35בית משפט צבאי פסק לביטול(

שיפוט צבאי. בית המשפט העליון אבחן בין שני מצבים:

יום בעוד35קיימת "יחידה עונשית" אחת אשר שחורגת מתחום הסמכות. דוגמה: עונש מאסר של .1 . כלומר:במקרה זה, היחידה העונשית בטלה כולהשלקצין השיפוט יש סמכות לשבעה ימים -

ימים.7לא ניתן לפסול את ההפרש שבין מה שבסמכות למה שלא, ולהעמיד את העונש על הנימוק: לא ניתן לדעת מה העונש הראוי לדעת בית משפט קמא, שכן לא ניתן לדעת מה אותו

ימים, ייתכן35 שלו. כלומר: כאשר פסק בית המשפט גבול הסמכותבית משפט הגדיר כ מהעונש המקסימאלי.35% ימים, ואז העונש הוא 100שהשופט חשב שגבול הסמכות שלו הוא

מהעונש70% ימים, אזי העונש הוא 50מאידך, אם בית המשפט חשב שהעונש המקסימאלי הוא המקסימאלי.

קיימות שתי יחידות עונשיות, שהאחת בסמכות והשנייה חורגת ממנה. דוגמה: בית המשפט,.2 אלף ₪ )יותר מהמותר500בעבירת עוון מטיל עונש מאסר של שנה )מותר לו( אבל קובע קנס של

בחוק( – במקרה זה בית המשפט העליון קבע: מה שנמצא בתחום הסמכות יישאר בתוך התחום כיוון שבית משפט קמא הביע דעתו עליו, אך מה שחרג יבוטל במלואו )בשל הנימוק בדוגמה

הראשונה(.

ככל הנראה לא יהיה ניתן להגיש מאוחרכאשר מדובר בחוסר סמכות עניינית, לא מדובר בזיכוי אך , משום שלמרות שלא מדובר בזיכוי אלא בביטול של כתב האישום - כאשר ביתיותר את כתב האישום

המשפט יעביר את התיק לבית משפט המתאים, תועלנה טענות של הגנה מן הצדק - התנהגות מתאםהרשות שבפוגעת בצדק, חסרת הוגנות.

הערה: כאשר דנים בחסינות או בהתיישנות ישנם מקרים בהם ביהמ"ש מבטל כתבי אישום, ובית המשפט אומר שהביטול, למרות שהוא לא זיכוי, הוא קרוב למעשה בית דין. בעניין זה אין פסיקה חד משמעית -

אבל בפרקטיקה, כאשר ביהמ"ש יודע שאין לו סמכות עניינית, הוא יעביר את התיק לביהמ"ש שיש לו אתהסמכות, וזה יעשה בהסכמה.

. פגם או פסול בכתב האישום 3אין משמעות לאבחנה בין "פגם" ו"פסול". מהות הטענה היא שקיים ליקוי בכתב האישום. דוגמאות:

:מידע שאינו אמור להיכלל בכתב האישום, ונכלל בו בכל זאת, כגון עבר פלילי של הנאשם )הערה עברו הפלילי של הנאשם יכול שייחשף בפני שופט המעצרים, אך מבחינת דיני הראיות – עבר פלילי ייחשף אם למשל הנאשם עצמו טוען במשפט שאין לו נטייה עבריינית ואז הוא פותח את

הפתח לתביעה לחשוף את עברו. כמו כן, עבר פלילי נחשף בשלב הטיעונים לעונש(.,מידע חסר - התביעה ציינה סעיף אישום אשר מכיל חלופות רבות )כמו למשל: סעיף האינוס

(, ולא ציינה באיזו חלופה היא מאשימה. 345ערפול לגבי מועד או מיקום ביצוע העבירה - אם נרשם זמן לא ידוע או טווח זמנים, הנאשם יטען

לפגם או פסול או להתיישנות. אם קיים ערפול לגבי מיקום ביצוע העבירה, ניתן לטעון לפגם או פסול, או לחוסר סמכות מקומית. מדובר בטענה שאינה חזקה במיוחד. דוגמה: קטינה שבוצעו בה

עבירות מין, והיא חושפת את המקרה לאחר שנים. היא זוכרת שהיא הייתה ביסודי, ובכתב

33

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

". בית המשפט לא יראה חשיבות לתאריך המדויק ולא יבטל את95-97התביעה נרשם "בין השנים כתב האישום.

דוגמה למבחן: אם שופט מחליט לבטל כתב אישום כי התביעה לא ציינה מהו סעיף העבירה נשוא כתב תוכל להגיש מחדש את כתבהאישום - אולם מעובדות המקרה ברור באיזו עבירה מדובר, התביעה

)שופט סביר מלכתחילה יאפשר תיקון של כתב האישום(. האישום

. העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה4אפילו אם יודה הנאשם בעובדות כתב האישום, עדין לא יהיה בכך להביא להרשעתו.

במצב הקיצוני ביותר, לא קיימת עבירה בספר החוקים אשר משקפת את העובדות. דוגמה: ניסיון התאבדות, יחסים הומוסקסואלים.

,התביעה לא מנתה את כל יסודות העבירה. דוגמה: כאשר כתב האישום הוא בעניין גניבה . אם זהשלא כדיןהתביעה השמיטה את העובדה שהנאשם שלל את הבעלות של הקורבן

בהסכמתו של "הקורבן" הרי שזו לא עבירה.

טענה זו יכולה להיות מהותית במקרה הקיצוני, שאז יבוטל כתב האישום, וברור שאין מקום להגישו מחדש. ואולם במקרה בו התביעה שכחה לציין יסוד מסוים, ניתן יהיה להגיש את כתב האישום מחדש.

בפרקטיקה, שופט סביר לא יבטל כתב אישום כאשר התביעה שכחה לציין את המילים "שלא כדין".

. זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום 5 אין דנים אדם עלאין דנים פעמיים בשל מעשה אחד: לחסד"פ, 5סעיף טענה מהותית וחזקה ביותר.

מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה; "הרשעה", לענין סעיף זה - לרבות

העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה.

דוגמה: שלוש עבירות שונות: עבירה של גניבה, עבירה של גניבה באיומים )שוד(, ועבירה של גניבה ממעביד. עובד גנב כספים מהמעביד שלו, ותוך כדי הגניבה הוא גם איים על המעביד שלו. האפשרויות

הקיימות:

כתב אישום מוגש בגין עבירה של גניבה, והנאשם מורשע או מזוכה. האם יהיה ניתן להעמידו לדין מאוחר יותר בגין עבירת שוד אשר מורכבת מגניבה + איומים? לא. על פי ההלכה בפס"ד נכט

)להלן( כאשר בודקים את המעשה, יש לבחון האם היסודות העובדתיים שבכתב האישום המאוחר כוללים ומכילים את היסודות העובדתיים שבכתב האישום הישן יותר. בעבירת השוד ישנן יסודות עובדתיים של א' וגם יסודות עובדתיים של ב', מדובר בעצם באותו מעשה, ולכן לא ניתן להעמיד

לדין פעם נוספת.

34

שוד -גניבה )א(גניבה )א( + איומים )ב(

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

בכתב האישום הראשון הנאשם הועמד לדין בעבירה של גניבה ממעביד, היסודות העובדתיים שבאותו מקרה כוללים: גניבה – זו ההתנהגות )נסמן אותה ב-א'(, וגם גניבה ממעביד )יסוד

עובדתי מסוג נסיבה - נסמנו ב-ג'(. במקרה כזה לא מדובר באותו מעשה, משום שגניבה ממעבידהם א'+ג' ועבירת השוד זה א'+ב' - שני מעגלים להם קו חפיפה.

– אדם הועמד לדין בגין שני פרטי אישום: נכט נגד מדינת ישראל 132/57 ע"פ

עקיפת רכב שלא מצד שמאל..1 מטר מהצומת.30עקיפה בפחות מ-.2

השאלה: האם מדובר באותו מעשה? אם לא, ניתן להעניש את הנאשם בגין שתי העבירות - להטיל עונשים נפרדים. אם מדובר באותו המעשה, אפשר רק להרשיע בשתי העבירות כי מדובר בכתב אישום

ביהמ"ש רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו הוכחה אבל לא186אחד )לפי סעיף מטר מהצומת" לא נבלעים אחד בתוך30מכיוון ש"שמאל" ו"יענישו יותר מפעם אחת בגין אותו מעשה(.

השני, בית המשפט היה יכול לגזור עונשים נפרדים.

שנים בבתו מעשה מגונה, ובשלב מאוחר15שאלה: אם התביעה מעמידה לדין אדם על כך שביצע לפני יותר התביעה מגלה שאותו אדם גם אנס אותה. האם מדובר באותו המעשה והוא יוכל לטעון "כבר

נשפטתי"? חשוב במקרה כזה לבדוק את עובדות כתב האישום. על פני הדברים מדובר במצב בו עבירתהמעשה המגונה נבלעת בתוך מעשה האונס, ולכן נראה שניתן יהיה לטעון "כבר נשפטתי".

טענה מקדמית שלא מנויה בחוק - סיכון כפול הסיטואציה של סיכון כפול דומה לטענה של "כבר נשפטתי" אבל שונה ורחבה יותר. בסיכון כפול בוחנים

האם נשקפה לנאשם סכנה להיותלא רק האם הנאשם הועמד לדין בגין אותו מעשה, אלא בוחנים , וזאת במסגרת הליך קודם שהתנהל עפ"י כתבמורשע באותה העבירה שכרגע מעמידים אותו לדין

אישום כשר ולפני ביהמ"ש מוסמך.

- דמניוק הועמד לדין בגין עבירות לפי חוק השמדת עם ועשיית מעשים בידי בג"צ פדרמן בעניין דמניוק בית המשפט היה יכול להרשיע אותו בעובדות שלא נטענו בכתב האישום אך נתגלו בפניו, אך לאהנאצים.

עשה זאת. פדרמן הגיש עתיר לבג"צ, וביקש להורות על הגשת כתב אישום בגין המעשים שדמניוק עשה במחנה ההשמדה האחר. בג"צ דחה את העתירה, בקבלו את אחד הנימוקים של היועמ"ש, אשר מסביר

מדוע לא העמידו שוב לדין: אין מקום להעמידו לדין, כיוון שהוא יוכל להעלות טענת סיכון כפול - בית המשפט הקודם יכול היה להרשיע אותו בגין המעשים האחרים למרות שאלו עובדות שלא היו בכתב

האישום. הסיכון הכפול הוא עצם העובדה שיכלו להרשיע אותו.

35

(ב)דיבעממ (ג) םימויאבגניבה

)א)

. מסכמת: יעל גולדמן2011-2012תרגול סד"פ - מתרגל: אורי גולדשטיין, תשע"ב

. משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום6 שני הליכים שונים שבהם מוגש כתב אישום בגין אותו מעשה. אם יש שני כתבי אישום שונים: האחד

בעבירה של גניבה ממעביד והשני בעבירה של שוד – כאשר ששניהם מתייחסים לאותו אירוע, הנאשם לאיוכל לטעון "משפט פלילי אחר תלוי ועומד" כי זה לא אותו מעשה.

במצב אחר, מוגשים שני כתבי אישום שונים בגין אותו האירוע - אחד לשלום )בגין גניבה( ואחד למחוזי )בגין גניבה באיומים(. סנגור סביר יטען "משפט פלילי אחר תלוי ועומד", אבל סנגור אשר יודע שהנאשם

שלו אכן אשם, יודה במסגרת כתב האישום שמתנהל בשלום, ואז ייווצר מעשה בית דין. בבית המשפט המחוזי, הסנגור יטען בטענה מקדמית "כבר הורשעתי". זהו מקרה שבו התביעה הגישה שני כתבי אישום

שונים, ולא פעלה בצורה חכמה - ולכן "חשפה עצמה לצרות".

. חסינות7חסינות ח"כ, נשיא המדינה וכו'.

. התיישנות8 טענה מסוג "אס" - אם יש התיישנות, לא ניתן לנהל את ההליך – אין חריגות )גם חריגה של יום אחד

מגדיר את תקופות ההתיישנות לפי קטגוריות העבירות. לחסד"פ9(. סעיף בעבירת רצח לא מתקבלת מגדיר את קטגוריות העבירה. ככל שהעונש על העבירה גדול יותר תקופת לחוק העונשין 24סעיף

ההתיישנות ארוכה יותר, משום שככל שהפגיעה באינטרסים הציבוריים חמורה יותר, לא יחול הטעםהבסיסי בהתיישנות שהוא סליחה ושכחה.

- בית המשפט דן בשאלה אילו אירועים יכולים להפסיק את מרוץ ברעמי נ' מדינת ישראל 309/78 ע"פ )ג( לחסד"פ מכיל הוראה ברורה: כאשר נערכה חקירה או הוגש כתב אישום או9ההתיישנות. סעיף

התקיים הליך מטעם בית המשפט, מרוץ ההתיישנות מתאפס - מתחילים את הספירה מחדש. בעניין האם הגשת תלונה למשטרה מהווה אירוע מנתק שמאתחל את מרוץברעמי נשאלה השאלה:

בית המשפט קבע שלא מספיקה תלונה - יש צורך בחקירה של המשטרה כדי שמרוץההתיישנות?ההתיישנות יתאפס.

- האם פעולות ביחס לתיק שמבוצעות ע"י התנועה למען איכות השלטון נ' היועמ"ש 6672/96 בג"צ הגוף התובע אלו פעולות שמהוות אירוע מנתק? דוגמה: התובע העביר תרשומת שבמועד כך וכך הוא עבר

על התיק והחל לסכם אותו, האם זהו אירוע מנתק? בית המשפט קבע שלא מדובר באירוע מנתק, אחרתהדבר יגרום לעיוות דין, אשר אינו עולה בקנה אחד עם כבוד האדם וזכויות נאשמים.

. חנינה 9כמו לגבי התיישנות וחסינות, ברגע שהתקבלו התביעה לא אמורה להגיש כתב אישום מחדש.

. הגנה מן הצדק10 בפרקטיקה, טענה זו עולה רבות, אך המקרים שבהם היא מתקבלת שואפים לאפס. אולם, טענה זו יכולה

להתקבל לא במובן של ביטול כתב האישום, אלא במובן של הקלה בענישה.

בהצלחה.

36