1

תקשורתודמוקרטיה

תודה למעיין צלח

תיכון דארכא- קרית מלאכי על עיקר הסיכום

– עקרונות הדמוקרטיה 1 פרק

ביוונית- "שלטון העם" דמוס- עם, קרטוס- שלטון( היא שיטתדמוקרטיה: ממשל  וזכות להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, הצבעה יכולת בה יש לאזרחים חוקי באופן למפלגה, הצטרפות בבחירות, התמודדות עם, משאלי בבחירות, וממוסד. הם יכולים לעשות זאת באמצעות הבעת דעה בפומבי. הדמוקרטיות של

הזכות לחירות, ימינו מעמידות במרכז גם את ההקפדה על שמירת זכויות אדם כמו:חופש הביטוי, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה.

ערכים מרכזיים בדמוקרטיה:

הזכות לחירות היא זכות טבעית שמוענקת לאדם מעצם היותו אדם, לשלטוןחירות- אסור לשלול את הזכות הזו כיוון שהוא אינו מעניק אותה לאדם. עם זאת, ישנם מקרים בהם יש צורך להגביל את חירותו של האדם: אם הוא מהווה סכנה לעצמו,

במקרה שהוא פוגע בזכויות של אדם אחר או שהוא פוגע בחברה ובסדר הציבורי.

הכרה בזכות קיומן של דעות והשקפות שונות. פלורליזם )רבגוניות(:

הכרה בזכות של קבוצות שונות בחברה לבטא את השונות ביניהן ולהתאגד במסגרות שונות, כדי לממש את האינטרסים שלהם. פלורליזם יכול לבוא לידי

פלורליזם חינוכי )למשל, בתי ספר מגזריים(, פלורליזם ביטוי בתחומים שונים: כלכלי )ריבוי ארגוני עובדים(, פלורליזם פוליטי )ריבוי מפלגות, זכויות מיעוט(,כחברה היא מתפקדת פלורליסטית" כאשר כ"חברה מוכרת ועוד. חברה

אשר יש בה הכרה ולגיטימציה להבדלים ביניהן, ריבוי תרבויות בעלת פתוחה תוך שימור מורשתן התרבותית, ואשר מאפשרת לקבוצות השונות לשמור על

 כבודן ומעמדן. ייחודן,

במדינה דמוקרטית כל האזרחים שווים בפני החוק. אותם חוקיםשוויון בפני החוק:על חלים החוקים וכו'. מין גזע, דת, הבדלי ללא האזרחים, כל לגבי תקפים

האזרחים ועל בעלי התפקידים במדינה )נשיא, שרים, חברי כנסת( באופן שווה.

וההבעה דעות זכותו הוא חופש הביטוי דעתו, לשמוע את להביע אדם כל של לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל ולומר את שברצונו שונות, תקשורת דרך וכל הסרטה, צילום, כתיבה, דיבור, לכך: המשמשות הדרכים

2

לעיתים חופש הביטוי מוגבל, כאשר הוא מתנגש או פוגע בערכים אחרים. אחרת.גבולות חופש הביטוי נתונים בויכוח מתמיד.

הצדקות לחופש הביטוי ע"פ אהרון ברק 4 חופש הביטוי-

חופש הביטוי כאמצעי לבירור האמת . 1 הגישה הדמוקרטית טוענת, שלאיש - גם לא למי שנבחר לשלטון - אין מונופול על

האמת ועל "הדעה הנכונה". באמצעות דיון חופשי - ביטוי חופשי של דעות ומתן אפשרות לעמת ביניהן ולבחור מביניהן באמצעות חקירה ובקורת ועימות והשוואה בין נתונים שונים ודעות רבות, ניתן לגלות את האמת, או לפחות לחשוף טעויות ושקרים, שכן הדעות הקיימות כיום

שוללות קיומה של אמת אחת. קיים חשש, שאם תיאסר דעה מסוימת, בגלל שנחשוב שהיא שקרית או מוטעית,

עשויה אותה הדעה להיות הנכונה, או שיש בה גרעין של אמת.

חופש הביטוי וההליך הדמוקרטי . 2 השתתפות העם בתהליך השלטוני מתבטאת לא רק בהטלת פתק לקלפי אלא גם

בהשפעה על השלטון במהלך כהונתו.חופש הביטוי הוא האמצעי המאפשר לעם להשפיע על השלטון.

חופש. כדי שהעם יוכל לשמש כריבון - לבחור נבחריו, צריך שיהיה בידו מידע הביטוי מאפשר קבלת מידע וזרימה חופשית של רעיונות.

העם יכול לנסות ולהשפיע על הנעשה במדינה באמצעות מתיחת בקורת ומחאה. חופש הביטוי מאפשר לעם להביע דעתו.

רק זרימה שוטפת של מידע, מבטיחה פעילות יעילה של מוסדות בחברה ומגבירה את מעורבות האזרחים בפעילות הממשל.

חופש הביטוי כמאפשר הגשמה עצמית - מימוש עצמי של הפרט. 33

חופש הביטוי - הבעת דעותיו שלו ושמיעת דעות ועובדות מפי זולתו - מאפשר לאדםאת לממש מהאדם מונעת הביטוי, חופש בלימת ולהתקדם. להתפתח ללמוד,

הפוטנציאל שלו, גורמת לו תסכול ופוגעת בכבודו.

יציבות חברתית. 4ולא בדרך כוחנית. בזכות חופש הביטוי מאפשר להשיג מטרות בדרך של שכנוע באמצעות ולא מילים באמצעות ביטויו את החברתי הלחץ מוצא הביטוי חופש

אלימות, בדרך זו מתגברת הסובלנות בחברה והמשטר הדמוקרטי מתחזק. זכויות מיעוטים, או זכויות קבוצה הן זכויות של קבוצות אתניות /זכויות מיעוט-

תרבותיות / דתיות / לאומיות הרוצות לשמור על זהותן הייחודית השונה מזהות רוב האוכלוסייה במדינה. כדי לשמור על זהות זו הן דורשות הכרה מצד המדינה. הכרה שתבוא לידי ביטוי באמצעים שונים שתספק המדינה לקבוצה ואשר יאפשרו לקבוצה

לממש ולשמור על ייחודה )האתני /תרבותי / דתי / לאומי(.

חשיבותה וכוחה של התקשורת במדינה דמוקרטית

המטאפורות של התקשורת

התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה

אמצעי התקשורת משולים לכלב שתפקידו לעקוב אחרי השלטון ממש כפי שנוהג "כלב שמירה". תפקיד התקשורת הוא לדווח ולעורר את תשומת ליבו של הציבורובכך לשמור על הערכים והשלטון מהסדר הטוב, לגבי כל חריגה של הנבחרים

הדמוקרטיים.

התקשורת כמתווכת

התקשורת היא גוף עצמאי המתווך בין:

. הנבחרים )השלטון( לבוחרים )העם(1

. בין חלקים שונים בתוך האוכלוסיה2

אמצעי התקשורת משולים למתווכים. כמו שמתווך הוא אדם נייטרלי העומד באופן פיזי בין שני צדדים, כך התקשורת מעבירה מידע, דרישות, תביעות, הסכמות ותמיכות בין חלקים ומגזרים שונים בחברה, ובין החברה לשלטון. קיומם של המתווכים הוא

חיוני למימוש העקרונות הדמוקרטיים של הידברות מתמדת בין נציגים למיוצגים.4

התקשורת כזירת עימותים

עימותים שאליה מתנקזות הדעות השונות של לזירה משולים אמצעי התקשורת למעין שוק חופשי של דעות. התקשורת מאפשרת מצד אחד מקום להבעת דעות כזירה של דיון ושיח ציבורי ומצד שני כזירה של קרבות בה כל יריב נאבק על דעתו.וכך הציבורי השיחה לנושא גם הופכים בתקשורת לדיון המועלים הנושאים התקשורת משפיעה על קביעת סדר היום הציבורי. תפקיד הזירה הוא יישום עקרון

חופש הביטוי, עקרון מרכזי במשטר דמוקרטי.

5

איזונים לחופש הביטוי

זכויות מתנגשות והצורך באיזונים גם בערכי יסוד

בג"ץ "קול העם" ו"מבחן הוודאות הקרובה"

במארס 9 הרקע: , פרסם עיתון "הארץ" ידיעה כי שגריר ישראל בארצות1953 ישראל תעמיד המעצמות בין מלחמה תפרוץ אם כי הודיע אבן, אבא הברית,

חיילים לרשות ארצות הברית. ב-200,000 במארס פרסם "קול העם" מאמר18 פרסם מכן לאחר יומיים לבדו", להילחם אבן אבא "ילך שכותרתו: ראשי "דבר" גם בניו". בדם לספסר ירשה לא "העם בשם מאמר "אל-איתיחאד" ו"המודיע" פרסמו מאמרים שדנו באותה ידיעה. בעקבות ידיעות אלה החליט שר

יום. וזאת על-פי15 ימים ואת אל-איתיחאד ל-10הפנים לסגור את "קול העם" ל- סמכותו של שר הפנים להפעיל את שיקול דעתו ולסגור עיתון. ראוי לציין, ששר

הפנים לא סגר את עיתון "הארץ", "דבר" או "המודיע" שפרסמו ידיעות דומות.

"קול העם" עתר לבג"ץ )"אל-איתיחאד" הצטרף לעתירה( ולראשונה בישראל, ביתהמשפט נדרש לדון בסוגיית חופש הביטוי.

אולם, הזכות לחופש הביטוי למרות שהיא מוזכרת בפסיקה כ"זכות עילאית", אינה זכות מוחלטת וקיימים אינטרסים נוספים של הפרט הדורשים גם הם הגנה ולעיתים מתנגשים בזכות לחופש הביטוי. זכויות של הפרט, כמו: כבוד האדם, שמו הטוב,

פרטיותו, קניינו, וזכויות של הציבור, כמו: ביטחון המדינה, אופיה הדמוקרטי ועוד.

כדי לאזן בין האינטרסים קבע השופט אגרנט את "מבחן הוודאות הקרובה",

– ""מבחן הוודאות הקרובה מבחן שנקבע בבג"ץ "קול העם", מבחן לאיזון בין מותר להגביל את חופש מתי קובע זה לאינטרסים אחרים, מבחן חופש הביטוי הביטוי כשהוא מתנגש עם אינטרסים וערכים אחרים כמו: ביטחון המדינה, שלום

הציבור, שמו הטוב של האדם וכו...

כלומר מבחן זה מגן על חופש הביטוי והוא קובע שרק במקרים מסוימים ניתןלהגביל אותו ולא בכל מקרה.

חופש הביטוי יוגבל אם נשקפת מן הפרסום סכנה חמורה ורצינית העולה על הנזקשייגרם לציבור מאי פרסום הדברים.

6

אם קיימת הסתברות גבוהה שאותה פגיעה קשה וחמורה תתרחש בפועל(1) כתוצאה מהפרסום. המושג "קרוב לוודאי" שהשתמש השופט אגרנט מלמד

כי הנזק שעלול להיגרם מהפרסום חמור. השופט אגרנט קבע כי כל מקרה צריך להיבדק לגופו. (2)

עניין ציבורי ועניין לציבור

מהו עניין ציבורי?

עניין ציבורי - כל נושא אשר בעצם הדיון בו קיימת חשיבות ציבורית, הוא■עוסק בנושאים שיש להם השפעה על הציבור ועל חייו של הציבור.

עניין ציבורי הוא עניין שלציבור יש תועלת בידיעתו, בין אם לשם גיבוש דעתו■בעניינים ציבוריים ובין אם תועלת הקשורה לאורחות חייו.

מהו עניין לציבור?

ויצר■ עניין לציבור- כל דבר שמעניין את הציבור, בעיקר מטעמי סקרנות רכילות, גם אם אין זה עסקו.

בעניין לציבור מדובר בעיקר ברכילות, נושאים המסקרנים את הציבור, אך■ אין להם שום השפעה וחשיבות על חייו של הציבור, ולכן אין סיבה אמיתית

לעסוק בהם.

הזכות לשם טוב:

ועומדת בכדי להגן עליו הזכות לשם טוב היא חלק מזכותו הבסיסית של האדם הוא התקבל בכנסת בשנת ומבזה. בכל הקשור1965מפרסום משפיל ועוסק

לפגיעה בשמו הטוב של האדם )או תאגיד( ומאז עבר תיקונים והתאמות.

החוק קובע מתי צריך להגביל את חופש הביטוי בכדי להגן על שם טוב ומתי איןלהגביל- גם אם נפגע שמו הטוב של האדם.

7

– המונח "שם טוב" מתייחס לדימוי של האדם בעיניחוק איסור לשון הרע אחרים. הזכות לשם טוב היא אחד המרכיבים של הזכות לכבוד. פגיעה בשמו הטוב של אדם פוגעת וגורמת נזק. כאשר מפרסמים ברבים מידע המציג את האדם באור שלילי, ומעורר כלפיו לעג, בוז או שנאה - הרי זו פגיעה בשמו הטוב, המוגדרת בחוק

כ"לשון הרע".

החוק מהווה איום כבד על כלי התקשורת שעוסקים מעצם הווייתם בהבאת מידעלציבור. הרצון להביא מידע מתנגש לעתים ברצון להגן על שמו הטוב של האדם.

ישנן ועוולה אזרחית. אולם בחוק פלילית העובר על החוק צפוי לעונש: עבירה הגנות למפרסמים לשון הרע והנתבע צריך להוכיח

o.אמת דיברתי: המפרסם חייב להוכיח שהמידע שפרסם הוא אמת

o.עניין ציבורי: יש להוכיח שבפרסום היה עניין ציבורי

o .הפרסום נעשה בתום לב: יש להוכיח שהדבר לא נעשה כדי לפגוע

הכפשה אינטרנטית

מפגיעה■ שמו את לשמור אדם של זכותו על קפדנית בשמירה הצורך ומהכפשה הופך בעייתי עוד יותר כאשר דנים במדיום האינטרנטי. האינטרנט מאפשר לגולשים מרחב ביטוי אנונימי באופן כמעט חסר גבולות: טוקבקים,ואפילו הקמת בפורומים, בעילום שם כתיבה בדויים, בלוגים תחת שמות וגם עיוותים הכפשות, פרסום מאפשרת זו אנונימיות אנונימיים. אתרים

שקרים רבים, ללא אפשרות אכיפה משמעותית.

בחוק לשון הרע נאמר במפורש שהאחריות הפלילית נופלת לא רק על כתפי■ הכותב אלא גם על כלי התקשורת המפרסם את הדברים: "פורסמה לשוןואזרחית בשל לשון הרע, ישאו באחריות פלילית הרע באמצעי תקשורת, אמצעי עורך התקשורת, לאמצעי הרע לשון דברי את שהביא האדם גם ישא אזרחית ובאחריות הפרסום, על בפועל שהחליט ומי התקשורת

האחראי לאמצעי התקשורת".

8

חדשות■ אתר לתבוע ניתן האם אינטרנטי? בפרסום הדין יהיה מה אבל בעקבות פרסום טוקבק מכפיש? האם ניתן לתבוע את ספק האינטרנט בשלניתן אתר אינטרנט שבו מתפרסמים דברים שהם בגדר לשון הרע? האם לחייב אתר פורומים לחשוף את פרטיו של "ניק", גולש שמפרסם הודעות

דיבה?

הזכות לפרטיות

אמצעי השנים. עם התגברה התקשורת בכלי הפרט חיי חשיפת של המגמה אינם והם טלוויזיה רדיו, עיתונות, והתרחבו: השתכללו ההמוניים התקשורת ותחקירים מידע עוסקים באיסוף גם גלוי, אלא מידע מסתפקים בפרסומים של שנועדו לחשוף תופעות שליליות בעלות השלכה על החברה. הרדיפה אחר הרייטינגגם בפלישה לצנעת הפרט בהנחה גרמה לתחרות מסחרית חריפה, שמתבטאת

שזכות הציבור לדעת.

9

כיום עם חדירתה של המדיה החברתית- הפרטיות כמושג- היא "עולם הולך ונעלם".זכות זוהי יש להבין שמדובר בערך חשוב וקריטי לחייו של האדם, יחד עם זאת, בסיסית של כל אדם, אשר גם היא זכתה להכרה במסגרת "חוק יסוד כבוד האדם

וחירותו".

1981 חוק הגנת הפרטיות התשמ"א

חוק המגן על הפרטיות, אסור לפרסם כל עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של האדם, או למצב בריאותו או להתנהגותו ברשות היחיד. חוק הגנת הפרטיות אוסר

גם תצלומו של האדם ברשות הרבים אם יש בכך כדי להשפילו ולבזותו.

לדוגמה: ראיונות עם בני משפחותיהם של קורבנות אירועים ביטחוניים, מלחמה, . אסור לפגוע בפרטיות אלא אם יש עניין14החוק אוסר צילום קטינים מתחת לגיל

ציבורי, כאשר הפרסום הוא רכילות או מציצנות הפרסום אסור. חוק הגנת הפרטיותבעייתי בנושא אנשי ציבור וגם כאן מחויבים העיתונאים לשמור על צנעת הפרט.

העבירה כולל בין היתר:

אחרת; הטרדה או להטרידו, העלולים אדם, אחרי התחקות או האזנה בילוש פרסום תצלומו של אדם צילום אדם כשהוא ברשות היחיד; האסורה על פי חוק;

העתקת תוכן של מכתב ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; או כתב אחר שלא נועד לפרסום, פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של

. אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד

כדי לאזן בין האינטרס של הגנת הפרטיות לבין אינטרסים נוספים כמו חופש הביטוי, קבע המחוקק גם הגנות שונות החלות על הפוגע בפרטיותו של זולתו ללא הסכמה.

שתי הגנות מרכזיות נראות כמכוונות לפרסומים בכלי התקשורת

בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין ובלבד שאם הייתהא(פגיעה בדרך של הפרסום – הפרסום לא היה כוזב.

הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב... ב(

10

חוק "מקבלי בשורת איוב" – חוק רונה רמון

הטרגדיה האישית של רונה רמון, שהבינה שבנה אסף ז"ל נהרג לאחר שראתה " מהחלון את עשרות העיתונאים הצובאים על ביתה, הובילה אותה להצטרף ליוזמה החדשה להגביל את התנהלות התקשורת מול המשפחות בשעות הראשונות אחרי היוודע האסון. הצעת החוק "מקבלי בשורת איוב" של ח"כ חרמש תעלה בשבוע

הבא להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה"

קיבלה את הבשורה שבו ביום רמון רונה של ביתה סביב התנהלות התקשורת זכורה לא פחות מהטרגדיה הכפולה שפקדה את המשפחה.מות בנה אסף על ,

כאבה האישי של רונה, שאיבדה קודם לכן גם את בעלה, האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל, הוביל אותה להתגייס למען הצעת חוק ש"יאפשר למשפחה השכולה

לעכל את רוע הגזרה בפרטיות ובאופן ההולם את הנסיבות", לדבריה.

החוק יאסור על אמצעי התקשורת ליצור קשר עם מקבלי הבשורה לפני מסירת ההודעה הרשמית על ידי המדינה. אך מלבד ההמתנה לקבלת הבשורה הרשמית,

ב- בני המשפחה את לראיין עיתונאים ועל צלמים על יאסור השעות48החוק שלאחר מכן ללא אישורן.

לאחר אימון. כשעה טיסת רמון, בעת בני, אסף נהרג חודשים לפני כשמונה " התאונה החלה תכונה מוזרה בביתי ומסביב לו", כותבת רמון. "קיבלתי הודעות לא ברורות בטלפון ובעודי מנסה לפענח מה פשר הדבר הבחנתי בהתכנסות של צלמים

ועיתונאים מול ביתי".

"מיותר לומר עד כמה היה המראה מלחיץ ונורא: כמובן שהבנתי כי אסון נורא אירע, אך לא ידעתי מה בדיוק קרה ובמי משני בני החיילים מדובר. בה בעת התקשרה עיתונאית באמתלה כלשהי, וממנה קיבלתי למעשה את הבשורה המרה כי לאסףמכל. הנורא מול הספק ועם הנוראה הידיעה עם נותרתי ואני תאונה קרתה המודיעים הרשמיים של צה"ל הגיעו רק כעבור מספר שעות, זאת לאחר שבדקו

ווידאו לפי הנוהל הצבאי את דבר נפילתו של אסף".

מלבד הפרטיות של בני המשפחה ש"נפגעת ברגל גסה", לדברי רמון, היא מתייחסתמול קרוביה. לאופן שבו התקשורת מכתיבה למשפחה השכולה את ההתנהלות נעשה בלחץ, ולחברים "תהליך ההודעה למשפחה המורחבת, למכרים לדבריה,

והוכתב במידה רבה על ידי רצונה של התקשורת לפרסם את הידיעה לציבור".

11

לדברי רמון, "חוק בשורת איוב המחייב את הרחקתם של כלי התקשרות בימים הראשונים להיוודע דבר אסון, יסייע למנוע התרחשויות מסוג זה ויאפשר למשפחהחיים ובאופן ההולם את הנסיבות. אנו רוע הגזרה בפרטיות השכולה לעכל את נסיבות שבהן יש ובעידן שבהם הידיעות מתפשטות במהירות הבזק, אך בחברה השתיקה יפה והשליטה על פעולותינו הכרחית מתוך הכרה בכובד האירוע והבנת

משמעותו".

  פ-פ-ראצי

6ראצי 6פ לPaparazzi ): פ שניתן הכינוי הוא עיתונות( עיסוקם צלמי שעיקר ל ידוענים צילוםב כ פרטיותתוך חדירה רבות משמשת המילה כינוישלהם. פעמים

לצלמים אלה. מקור המילה הוא באיטלקית.  גנאי

בישראל חוק הגנת הפרטיות רואה כפגיעה בפרטיות "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" וכן "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו". החוק קובע "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", ובכך מגביל את פעולתם של צלמי פפראצי בישראל. יחד עם זאת, רואה החוק כהגנהציבורי עניין היה "בפגיעה אם בפרטיות בפגיעה העוסקת תביעה מפני טובה המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם הייתה הפגיעה בדרך של פרסום –

הפרסום לא היה כוזב".

כל האמת מאחורי תמונות הפפראצי שאתם רואים/ פנאי פלוס

היו לנו בארץ פפראצי חיים ובועטים, כאלה שהגישו לקוראיעד לפני פחות מעשור העיתונים תמונות בלעדיות של מפורסמי ארצנו. צלמי הפפראצי של שנות השמונים והתשעים תחזקו מדורים שלמים. כיום צלמי הפפראצי נאבקים מול הבלתי אפשרי, שכולל לא פעם המתנה ארוכה למפורסמים מחוץ לאירוע, השקה או בית חולים,

שבסוף לגלות כדי לחשבון רק הנחשקת התמונה את מעלים סלבז אותם האינסטגרם שלהם.

לצלמים ותיקים יש לא מעט ביקורת על עולם הבידור בימינו. "לא פעם אנחנו בחוץ לאורחים, במדיהמגיעים לחתונות של סלבז, ובזמן שאנחנו ממתינים

החברתית כבר מתרוצצים תמונות וסרטונים מתוך האירוע. כשזה קורה כבר לא

12

ממש חשובה האיכות, העיקר האייטם, מה שהופך אותך מאיש מקצוע ללא רלוונטי,."או לצלם שסתם עומד בכניסה ומבצע ספירת מלאי

אחד הצלמים המזוהים ביותר עם מדורי הרכילות בשנות התשעים והאלפיים הוא למקומון ( את הקריירה שלו החל כבר בתור ילד, כשכתב וצילם43ברק פכטר )

בראשון לציון. כשנפתח מגזין 'רייטינג' הפך פכטר לצלם הראשי של העיתון, ולאידוענים, היה סלב אחד שלא נתפס בעדשה שלו. פכטר הסתכסך לא פעם עם

- הדוגמנית הגישה נגדו צו בר רפאלי והאירוע המתוקשר ביותר בעברו כלל אתבשנת במשטרה "פלש2013הרחקה הוא כי הרגישה שלטענתה אחרי ,

לפרטיותה".

חרטה על דברים שעשה במהלך הימים שבהם עבד כצלם פפראצי אין לו, אבל הוא כן מצהיר שנהג לחמול על מפורסמים שאהב ושהיו נחמדים אליו. "כשהיה מפורסם שאהבתי, השתדלתי לא לפרסם תמונות שלו כשהוא אוכל, ואם זה בים - אז רק תמונות מחמיאות, כמו שאומרים. היה פעם צלם מפורסם שצילמתי אותו - ולא עם אשתו. זאת הייתה סיטואציה מאוד מביכה, כשהם מתנשקים באיזה מועדון. אני לא אזכיר שמות, אבל הוא ממש התחנן בפניי שאגנוז את התמונות, אז גנזתי", הואיודעת, לא הייתי הורס משפחות ולא מוציא מהארון, והיו לי דילמות מגלה. "את קשות לפעמים, אבל היה לי חשוב לשמור על האנושיות, כי בסופו של יום, פפראצי

זה בסך הכל פרנסה".

פכטר נטש את המקצוע, והוא ממליץ לכל מי שחושב בכלל להיכנס לתחום שיעזוב אותו כבר עכשיו, ואת האשמה הוא תולה באינסטגרם. "אם לפני האינסטגרם יכולתי לגמור את החודש, אחרי שהוא נפתח והתחזק כבר בקושי יכולתי לשרוד מבחינה כלכלית", הוא טוען. "לפני ארבע שנים החלטתי לפרוש מהמקצוע והיום אני מתווך

דירות בתל אביב."

תיאטרון הטרור:

פרופ' גבי ויימן מונה את היתרונות שמפיקים טרוריסטים מהסיקור התקשורתי של פיגועי הטרור: יצירת עניין ציבורי בפעילות הטרוריסטים והעצמת השפעת הטרור, הענקת הרמז חיובי למעשים הנפסדים של ארגוני הטרור ועיצוב תדמיתם, התייחסות

13

לטרוריסטים כאל הצד החלש במערכה ויצירת אהדה למניעיהם, מתן מידע חשובלטרוריסטים בדבר פעילות הל6חמה בטרור, ועוד.

על פיו מתקיימים יחסי תועלת הדדית בין ארגוני הטרור ואמצעי התקשורת. מחדזוכים הטרוריסטים להישגים רבים מהסיקור התקשורתי של הטרור: המדיה גיסא שונים, יעד לקהלי הטרוריסטים של המסרים להעברת כפלטפורמה משמשת האדרה של ארגון הטרור ופעולותיו בקרב קהל התומכים בו, העצמת מימדי ויכולות ארגון הטרור הרבה מעבר לכוחו האמיתי, הסיקור התקשורתי משמש לאיסוף מידע מודיעיני חיוני לתכנון פיגועים ולהערכת כוונות ההתקפיות, לחיקוי פיגועים מוצלחים של ארגונים אחרים, להשגת לגיטימציה בינלאומית לארגון הטרור ולפגיעה בדימוי

ובמעמד הבינלאומי של המדינה המתמודדת עם הטרור.

אל מול כל אלה מעניקים הטרוריסטים לאמצעי התקשורת מידע חדשותי ומעניין -של אישיים צבע סיפורי פוליטיות, לפרשנויות בסיס אדם, בחיי הכרוכה דרמה הנפגעים ובני משפחותיהם ושל הטרוריסטים המעורבים בפיגוע, סיפורי רקע, ועוד.יוצא באופן כללי הטרור מספק לתקשורת עלילה מעניינת, סיפורי מתח, וכפועל מכל אלה גם "רייטינג". ארגוני הטרור אינם צריכים להתאמץ יתר על המידה כדיהטרור, לארגוני יתרה בקלות מתמסרת זו התקשורת. תשומת-לב את למשוך בין ערוצי התקשורת השונים בין השאר מהתחרות הקיימת נובעת זו והתמסרות

ושיקולי רווחיות כספית.

איסור פרסום

צו איסור פרסום הינו צו של בית משפט בישראל האוסר לפרסם צו איסור פרסום- אינפורמציה אודות פרשיה כלשהי. צו איסור הפרסום יכול להיות צו גורף האוסריכול להיות צו חלקי האוסר לפרסם רק לפרסם כל פרט הקשור לפרשיה. הצו חלקים מן הפרשיה. למשל לאסור פרסום שמות המעורבים בלבד, ולהתיר לפרסם

14

העוסקים ומסמכים מכתבים סודיים, דוחות פרסום לאסור הפרטים. שאר את בפרשיה. את הצו מוציא בית המשפט לפי בקשת המוסדות או האנשים המעורבים

בפרשיה.

צו איסור פרסום ניתן:

- לפי בקשת אחד הצדדים, על אמצעי תקשורת, לפרסם מידעעל ידי בית משפט מסויים, באם פוגע באינטרס אותו צד. בית המשפט שוקל את הנימוקים אל מול

עקרונות חופש הביטוי

- גורם נוסף המוציא צווי איסור פרסום, בנושאיםעל ידי הצנזורה הצבאית .הקשורים בביטחון המדינה, שלום הציבור והסדר הציבורי

צו איסור פרסום יכול למנוע בהלה, יכול למנוע שיבוש חקירה ועוד. יחד עם זאת-.קיים קושי באכיפה, בייחוד בעידן הטכנולוגי, בעידן של ריבוי רשתו זרות וגלובליזציה

הסוב- יודיצה מטרתו להגן על האדם במקרה של התנגשות בין חופש סוב- יודיצה- לחוות דעה בנושא הנמצאכלי תקשורתהעיתונות לבין הזכות למשפט הוגן. אסור ל

ב נעוץבית המשפטבדיון ניתן פסק הדין. ההיגיון מאחורי העיקרון הזה, , בטרם מהפרסום מושפעת להיות השופט דעת עשויה בתיק, לדון שבבואו בחשש בני חשודים, על להגן מבקש החוק המקצועי. דעתו שיקול וייפגע בתקשורת, משפחותיהם, על העדים מהנזק שהפרסום התקשורתי עלול לעשות להם. ע"פ חוק זה, מותר להביא ציטוטים מישיבות של בית המשפט, אך פרשנות וביקורת אסורות, משום שהן נחשבות להבעת דעה.בימינו עיקרון הסוביודיצה לא נאכף בדרך כלל במערכת בית המשפט בישראל כיוון שהקפדה על עיקרון זה כיום נחשבת כמעט

כבלתי אפשרית.

– חוק הנוער

מערכת המשפט מתחשבת בגילם הצעיר של עצורים ונאשמים קטינים. עתידם עוד לפניהם וגם אם ביצעו עבירה כלשהי - יש לנסות ולשקם אותם כך שיהיו אזרחים

בוגרים ושומרי חוק בעתיד הכללים שקובע החוק מפרידים בין הקטינים לבין אנשים מבוגרים, עד כמה שניתן, על מנת להגן על הקטינים. כך למשל, קטינים יישפטו רק

בבית משפט לנוער: זהו בית משפט השוכן בדרך כלל במקום נפרד מבתי משפט רגילים. כאשר מעמידים לדין קטין, אסור לפרסם את שמו בתקשורת ומשפטו יתנהל

"בדלתיים סגורות" כלומר- אנשים זרים לא יורשו להיכנס לאולם בו מתנהלהמשפט. זאת כדי להגן עליהם ולאפשר להם להשתלב בחברה כאשר יגדלו

15

בטחון המדינה - צנזורה הצבאית

נמצאת במצב של איום ביטחוני ויש המגדירים1948מדינת ישראל מיום הקמתה ב-מתעוררים עדיין לקיומה שנה כשבעים שחלפה למרות מלחמה". של ב"מצב

אזרחיה מדי בוקר למציאות קשה של פיגועים וטרור בגבולות המדינה ומחוצה לה.

הצנזורה הצבאית היא דוגמה, כיצד מתנגשים שני ערכים חשובים לביטחונה של מדינה דמוקרטית חופש הביטוי – החשובה שבחירויות היסוד הדמוקרטית ובמיוחד חופש העיתונות מול ביטחון המדינה – ביטחונו של הציבור כולו. היכן יוצב הגבול,

כיצד נאזן בין שני ערכים אלה החשובים לקיומנו?

ולסמכותה נקבע בתקנות הגנה הבסיס המשפטי לקיומה של הצנזורה הצבאית שהותקנו בתקופת המנדט הבריטי בארץ. רובן תקפות גם היום1945)שעת חירום(

ומכוחן פועלת הצנזורה הצבאית .

להגביל את חופש הביטויהצנזורה הצבאית הינה חוק שמטרתו –צנזורה צבאית והעיתונות בשל נימוקי ביטחון ע"י מניעת פרסום מידע העשוי להביא תועלת לאויב,

פרסום מידע העלול לפגוע בביטחון המדינה, בהגנת הארץ, בשלוםכלומר למנוע גופי התקשורת להעבירהציבור או בסדר החברתי. יכולה לדרוש מכל הצנזורה

אליהם חומר בנושאי ביטחון ולהחליט האם לפסול פרסומו לציבור באופן מלא אורק חלק ממנו. הצנזורה הצבאית הינה חוק שנועד

ברוב המדינות הדמוקרטיות נהוגה צנזורה צבאית רק בזמן מלחמה. בישראל חלה באשר למתן צו איסורהצנזורה על נושאים רגישים, כל הזמן. לצנזור הוקנו סמכויות

פרסום:בשלום או המדינה, בביטחון לפגוע לדעתו שעלול פרסום כל בצו, לאסור א.

הציבור, או בסדר הציבורי. ב. הצנזור חייב לאסור בצו, פרסום של "ידיעה סודית", כולל החלטות של הקבינט

הביטחוני.

16

ג. סמכות הענשה - דרכי הענישה: יש לו אפשרות לסגור את הגוף תקשורת במידהמוקדמת. לביקורת חומר הגיש או לא מידע שהצנזורה אסרה, שלילתופרסום

יכול להגיש תביעה פלילית נגד גוף התקשורת. , תעודת העיתונאי, קנסות כספיים

בעיות באכיפת צנזורה צבאית בעידן השמים הפתוחים –התפתחות טכנולוגית, האינטרנט והטלפוניםהדיגיטציה והסלולוריזציה. 1

הסלולאריים מאפשרים להפיק ולהפיץ מידע מידי )גם משדה הקרב(, ללא יכולתשליטה על המידע המופץ.

זרים. 2 פיקוח,אמצעי תקשורת זרים לא מאפשרת לכלי תקשורת נגישות – והאינטרנט הלווין בכבלים, הטלוויזיה באמצעות מידע צורך הישראלי הציבור מאמצעי תקשורת הזרים שלא כפופים להוראות הצנזורה הישראלית. בתהליך שכזה

מוסד הצנזורה הופך להיות לא רלוונטי.

הרייטינג. 3 והמרדף אחרי בין הערוצים ראשוניםהתחרות להיות הרצון – ובלעדיים "מעבירה את התקשורת על דעתה" ולעיתים מובילה אותה לפרסומים

שהצנזורה היתה מטילה עליה איסור פרסום.

– הציבור אינו מוכןשינויים בהתייחסות החברה הישראלית להתנהלות הצבא. 4יכול לקבל כל אמירה של השלטונות בדבר "חומר בעל רגישות ביטחונית שאינו

להתפרסם". הם מבקרים את הממסד בנוגע לנושאים שפעם היו בגדר טאבו.

צנזורה פנימית/ עצמית

שונים מגורמים שמושפעים וכתבים עורכים העיתון, בעלי שמטילים צנזורה שמכתיבים להם לא לפרסם מידע. צנזורה שסותרת את רעיון זכות הציבור לדעת , ובכך התקשורת לא מבצעת את תפקידה , צנזורה עצמית יכולה למנוע פרסום שללצנזורה דוגמאות בחירה לפי שונים נושאים ולהדחיק להבליט או בכלל נושא

עצמית:

. הזיכיון לשידורי התקשורת המסחרית ניתן על ידי הממשלה ולכן סביר להניח1 שבעלי רשתות התקשורת לא ירצו להרגיז את נבחרי השלטון.

. העיתונות הפרטית, ערוצי הטלוויזיה והרדיו ממומנים על ידי פרסומות, יש חשש2 שלא ירצו להרגיז מפרסמים ולכן לא יפרסמו מידע שלילי עליהם וכו..

. קיים חשש שברוני תקשורת )שיש ברשותם הרבה עסקים וכלי תקשורת( לא3יפרסו מידע שיפגע כלכלית באחת החברות שלהם.

17

שיח השנאה

- הסתה לגזענות

רדיפה, השפלה, עוינות או אלימות כלפי הציבור או חלק ממנו בשל צבע עורו, 5דינה של עבירה זאת הינו מוצא, נטייה מינית או השתייכותו למוצא אתני מסוים.

.שנות מאסר

הסתה נגד המדינה-

הבינה רבין רצח לאחר בראשה. העומדים ונגד המדינה נגד לאלימות קריאה ולתמיכה בארגוני המדינה את החשיבות לעקור את הפוטנציאל למעשי אלימות

טרור.

תמיכה טרור מוגדרת בחוק- "הפקודה למניעת טרור":

"המפרסם בכתב או בעל פה דברי שבח, אהדה, או עידוד העלול לגרוםלמותו או חבלתו של אדם אחר".

"המפרסם בכתב או בעל פה דברי שבח או אהדה הקוראים לתמיכה בארגוניטרור"

"קריאה לאלימות נגד המדינה ונגד העומדים בראשה"

: תכני התקשורת 3 פרק

הינו מושג מרכזי בתחום הערכת השפעתה של התקשורת. תיאוריית "סדרסדר יום היום" מציגה ומסבירה את הקשר שבין סדר היום התקשורתי לסדר יום פוליטי לסדר

יום ציבורי.

מי מעצב את סדר היום התקשורתי?

18

- תקשורת ההמונים היא זירת מפגש מרכזית להעלאת נושאיםסדר יום תקשורתי ולדיון בהם. כיוון שכך ניתן לבחון, באמצעות ניתוח תכניה, האם המגוון ואופן הצגתו

משקפים ערכים דמוקרטיים, כמו פלורליזם וחופש ביטוי.

המדינה, של המרכזיים האידיאולוגיים מהמנגנונים אחד הם התקשורת אמצעי ולעיתים הם שופרו של המעמד השליט ושל מוקדי הכוח, ביודעין או שלא ביודעין.

מהם יחסי הגומלין בין סדרי היום?מודל סדר היום -

מתייחס לנושאים שהתקשורת עוסקת בהם ומפרסמת אותם.סדר יום תקשורתי היא זו שקובעת את הבולטות שלהם- את מיקומם במהדורת החדשות או בעיתון,לאירועים בהתאם נקבע היום התקשורתי סדר וכו'. הכותרת גודל אורכם, את ולעדכן יום, או אירועים מסוימים שהתקשורת בוחרת לעסוק בהם ביום שקורים

עליהם.

ציבורי יום במעגליםסדר עליהם ומשוחח בהם עוסק שהציבור נושאים אלה הציבור, של שונות תגובות באמצעות האלו נושאים לזהות ניתן כיום השונים.

19

סדר יוםתקשורתי

סדר יוםפוליטי

סדר יוםציבורי

במסגרות אינטראקטיביות שונות, כגון – אתרים, טוקבקים, בלוגים וכו'. הציבור מבין שהנושאים שהתקשורת עוסקת בהם חשובים ומדבר עלהם. אפשרות לזהות אתשל הציבור- היא באמצעות הפעילות הפיזית היום הציבורי הנושאים שעל סדר

הפגנות, מחאות ושביתות.

סדר יום פוליטי סדר העדיפויות של המערכת הפוליטית. החשיבות שמייחסת המערכת הפוליטית לנושאים שונים באה לידי ביטוי בסדר היום של ישיבותיה; באלו נושאים היא דנה )תכנית ההתנתקות, תהליך השלום וכד'( וגם בתוכן החלטותיה. לעיתים הנושאים הנמצאים על סדר היום הפוליטי מושפעים מאינטרסים צרים של שרים או חברי כנסת, פוליטיקאים ירצו להבליט נושאים שיקדמו אותם ויצרו להם תדמית חיובית, ויעדיפו להתעלם מנושאים מביכים שיפגעו בתדמיתם ויצרו תדמית

שלילית.

מי מעצב את סדר היום התקשורתי?

שנושאים המפורסמים באמצעי היום הציבורי בכך על סדר משפיעה התקשורת התקשורת, נתפסים כחשובים בעיניי הציבור והוא יעסוק בהם וידון בהם במרחבים ציבוריים שונים. כיום האינטרנט מהווה מרחב דומיננטי. מכאן, שאמצעי התקשורתיעסוק. השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים קובעים את הנושאים שהציבור והן ניכרת ביכולת להשפיע על היחיד ועל החברה על מה לחשוב. הן הכתבים היום התקשורתי, החל טכניקות לקביעת סדר עשויים להסתייע במגוון העורכים בעצם הבחירה שלהם לעסוק בנושא כלשהו, וכלה באופן פרסום הנושא. העורכיםובמידת הבלטתו. ההבלטה עשויים לאותת על חשיבות הנושא בעצם הטיפול בו באה לידי ביטוי בזמן ובמקום המוקצבים לסיקור הנושא; מיקום, גודל כותרת ועוד. בהקשר זה קיים מעין קוד מוסכם שאומר שבולטות מסמלת חשיבות: למשל, ידיעה בעמוד הראשון בולטת יותר מזו המתפרסמת בעמודי עיתון פנימיים היא מושכת יותר תשומת לב של הקוראים ותיתפש על-ידי הציבור כחשובה יותר. כנ"ל לגבי ידיעה הנמצאת בראש מהדורת החדשות בטלוויזיה או ברדיו. ככל שסוגיה זוכה לטיפול אינטנסיבי ולהבלטה רבה יותר באמצעי התקשורת ,כך היא תיתפס כחשובה יותר גם

בעיני ציבור.

מהו מסגור

כל סיפור, כל אירוע, כל נושא מורכב מאינספור פרטים. אין יכולת להשיג את כלזוויות ראייה, כמה אפשרויות מיון, אפשרויות ניתוח, הפרטים, לכל סיפור יש כמה אפשרויות ודגשים שונים. עצם הבחירה בזווית ראייה אחת ולא באחרת היא בחירה

20

במסגרת מסוימת שדרכה מתצפת העיתונאי על המציאות או על מראה עיניו ומדווח. ניתן לעשות מסגור לכל נושא, ובכך בעקיפין לקבוע מה נחשוב עליו. מסגור הואתצפית לנקודת או מסוימת, התבוננות לצורת כלשהי תופעה שממסגרת דרך מסוימת שממנה מספרים את הסיפור, ובכך הם סוגרים דרכים מסוימת להסתכלות.

לדוגמה: קבוצה של מיידי אבנים – במקרה אחד יש קבוצה יש ילדים פלסטיניםהשני, במקרה ושומרון. יהודה בכבישי שחולפות מכוניות על אבנים שמשליכים חרדים שמשליכים אבנים על מכוניות בכביש בר-אילן בשבת. בשני המקרים האירועכפחות נתפס הפלסטינים ידי על האבנים יידוי סדר. הפרעת של כסוג מוסגר אמצעי גם פוטנציאלים. מחבלים חוק, כפורעי מהאינתיפאדה, כחלק לגיטימי, התקשורת הפלסטינים יכולים למסגר אותם כלוחמי חופש, שנלחמים למען החירות וכו'. אותו מקרה יכול להיות ממוסגר בצורה אחרת – כל גורם ימסגר את האירוע

בהתאם לאידאולוגיה ולמסגרת שלו.

קיימת הבחנה בין שני סוגי מסגרות:

מסגרות מדיה/תקשורת – מתייחסות למוען )כתב, עורך(. גם המוען זקוק.1 למסגרת כדי להבהיר את האירוע המסוים, כדי להעניק משמעות מסוימת לאירוע. המסגרת היא כלי שמייעל את העבודה של העיתונאי, היא מאפשרת לעיתונאים לסווג ולזהות מידע בצורה מועילה ויעילה, להכניס את המידע

למסגרות שניתן יהיה להעביר באופן אפקטיבי לנמענים. מסגרות של ציבור – מתייחסות לנמענים. גם הנמענים זקוקים למסגרות כדי.2

להבין את האירוע, להעניק משמעות לאירועים. ההבנה מושפעת מהמטעןפי תיעוד התרבותי, מהקשרים מוכרים, שאדם מבין ללא מילים, רק על

חזותי של הסיטואציה.

מידע מידע שהוא לא רק לציבור באמצעות מסגור, הסיקור התקשורתי מעביר גולמי, אלא הוא לוקח את חומר הגלם, אורז אותו בעטיפה אידאולוגית ורק אז

מעביר אותו לנמענים.

ישנם מספר מרכיבים המשפיעים על אופי המסגור:

.ערכים ונורמות חברתיים

21

.ערוץ לאותו בהתאם מסוים, תקשורתי מגוף כחלק – ארגוניים אילוצים עיתונאים אינם עובדים כעצמאים בשטח והם מחויבים לאופי של הארגון שבו הם

עובדים. הדבר יכול להתבטא גם דברים טכניים כמו דד ליין וכדומה.נוהלי עבודה עיתונאים – קשורים לאתוס העיתונאי, לצורך לאזן את הצדדים

השונים המסוקרים בכתבה.אוריינטציה פוליטית/ אידאולוגית של העיתונאי – המטען האישי של העיתונאי

שמושפע מדברים שונים.

וכיצד כיצד להבין מסגרות קובעות לאנשים למה לשים לב בסיקור התקשורתי, איך להעריך את הפתרונות לבעיה. המסגרת עושה והאירוע, לזכור את הבעיה סלקציה, מושכת את תשומת הלב לחלק אחד של המציאות ומסיטה את תשומת)מה כוללת אינה שהמסגרת דברים המציאות. של אחרים מהיבטים הלב שהתקשורת התעלמה ממנו( הם בעלי השפעה פחותה ממה שכן מופיע במסגרת.

ניתן לכוון את הדעה הציבורית בכל נושא, בהתאם לשימוש במסגרת זו או אחרת.

הבחנה נוספת במסגור שרלוונטית בעיקר לז'אנר החדשותי בטלוויזיה היא מסגרתדוגמאות ספציפיות. ידי אירוע בודד תוך הצגת האירוע, המציגה את הנושא על במקרה זה קל ונוח להשתמש באמצעים חזותיים ועל-כן זה סוג הרווח בטלוויזיה.ולא בנושא כדי להציג מקרה של עוני, אנו נתמקד במשפחה מסוימת לדוגמה, שימוש תוך המיקרו ברמת עליה והסתכלות תופעה לקיחת עוני. של הכללי

באמצעים חזותיים )צילום המקרר הריק, בית תמחוי וכו(

המסגרת הנושאית – עיסוק במאקרו, הצגה כללית ומופשטת של נושאים חברתיים. ההתמקדות היא ברקע, נתונים, פרשנויות, הצעות לפתרונות. זה מסגור שפחות נפוץ בטלוויזיה ויותר נפוץ בעיתונות, קשה להפיק אותו בצורה הוויזואלית. לדוגמה, במקרה של העוני העיסוק יהיה סביב התופעה, נתונים כללים ויבשים, מומחים שונים ופרשנויות. במסורת זו יש השפעה לתפיסה של השפעה חזקה של המסגרת, אבלמושפע הוא וסלקטיבי, אבל פעיל אומנם נתפס אחרת. הנמען אופי ההשפעה

מסביבת התקשורת.

יש בעיקר שלושה דברים שמאפשרים להתנגד למסגור:

התקשורת מציגה בדרך כלל מספר מסגרות לכל אירוע או נושא. לכל עיתונאי דעות ועמדות שונות, שייכים לגופים תקשורתיים שונים וכו'.

.מידת ההיכרות האישית של הנמען עם הנושא

22

ישנם חלקים בציבור שמגלים יכולת קריאה מתנגדת או ביקורתית. תלוי במידה רבה ברקע שלהם, במידת ההשכלה שלהם וביכולת הביקורת שלהם.

לכוח וליכולת רוב העיתונאים מודעים לכך שהם ממסגרים אירועים בדרך כלל, שנתון בידיהם. לפי תפיסה זו, המסגור אינו נובע ממניעים מניפולטיביים, מכוונת זדון להניע את הנמען, אלא העיתונאי חייב לבחור בתבנית ובמסגרת מסוימת, העיתונאי

חייב להסביר את הסיפור בצורה מסוימת ומעניינת.

היאPriming) הבלטה המדינהב מחקרית תאוריה ( גופיתקשורתו מדעי שלפיה , תקשורת מבליטים סוגי ידיעות או נתונים שונים על פני סוגי ידיעות או נתונים אחרים,

ידי כך מקבעים סיקור. כאשרתפיסות עולםועל נושא בדבר החשיבות שבכל אמצעי התקשורת מבליטים אירוע או אישיות פוליטית בסדר היום הם מסבים את תשומת לב הציבור לסוגיות מסוימות ועל כן הם משנים את הסטנדרטים המקוריים

לפיהם בני האדם נוטים להעריך אירועים או אישים.

מגמתיות בתקשורת

התקשורת אינה "מראה של המציאות" כפי שכבר נטען בעבר. אלא היא בעיקר "כלי ביד היוצר" של עורכים ובמאים ועיתונאים בעלי אג'נדה שונה עם רצון ממשי

לקדמה אפילו על חשבון האתיקה התקשורתית:

של "ילד שוכב לצד הקבר של2014דוגמה לשימוש מטעה בתקשורת. תמונה מ- הוריו" הפכה לוויראלית. התמונה הוצגה כלקוחה מאזור מלחמה מסוריה, שלמעשהוצולמה בכלל בערב היא חלק מפרויקט שהוקדש לאהבה של הקרובים שלנו,

הסעודית. הצלם היה בשוק מהמניפולציה שנעשתה על הפרויקט שלו.

23

השפעות סדר היום על פלורליזם:

ואמון לתת ככלי שאמור היא "נופלת" בזה. כי התקשורת לציין חייבים ראשית, תשובות וסיקור ופיקוח מקיף לכלל האוכלוסייה, נופל בכך. באופן שיטתי אנו רואיםהציבור, לידיעת שיובא סיפור שחשוב מיעוטים, אוכלוסיות של מייצוג התעלמות אולם פעמים רבות הקול הזה נעלם או מיותר בחשיבותו. התקשורת בוחרת להבליט

את מה שנוח לה.

מסגור תקשורתי:

מודל הפירמידה

המסגור קובע מי יהיה בסיפור ומי לא.•

המסגור עושה הבחנה בין "טובים" ו"רעים".•

מי הגדיר את הנושא ומי נאלץ להגיב לגביו.•

המסגור קובע איך מבינים את הנושא.•

24

או בעיה" להגדיר אירוע כדי עושה אדם שימוש מסגרת, "התפיסה שבה )ארווינג גופמן(.

לב לבו של תהליך זה הוא אופן הצגת הסיפור, ולכן ניתן להגדירו כ"יכולתם שלהעיתונאים להשפיע על עיצוב דעת-הקהל".

מסגור היא הדרך שבאמצעותה אמצעי התקשורת מעצבים בעיות ציבוריותבעבור הקהל.

המושג את הגדיר גופמן ארווינג מציעותFramesהחוקר אשר כ"מסגרות פרספקטיבה ומשמעות".

המחקר על אודות תופעת המסגור עוסק באופן שבו התקשורת מעצבת נושא או בעיה, ובכך משפיעה על הבנת הקהל בהקשר זה. הבעיה ממוסגרת יכול לקבוע כיצד הסוגיה תובן ותוערך. בדיקת מסגור היא הבחינה לעומק של הנתיב שדרכו מועבר המידע. טכניקת המסגור כוללת: סטריאוטיפים, דפוסים מוכרים, סיפור שמזהה מי אחראי, הדגשת טרגדיות, הדגשת סטיגמות, התעלמות מסתירות פנימיות

וכו'.

התקשורת יוצרת תבנית;

היא ממסגרת את הסיפור מנקודת מבט מאוד מכוונת.

המציאות על לחשוב לציבור נותנים לא לדוגמה, הנלווית, בכותרת המדינית-ביטחונית מהיבטים שונים.

"מתנחלים" תקפו )עשו משהו פעיל, והתוקפים למרותדוגמה להטיית ייחוס: היותם שני נערים, מכונים באופן כוללני(, בעוד "נער חרדי" נדקר )קרה לו משהו - בלי התייחסות למי שתקף אותו, במקרה זה - ערבי(. שתי כותרות סמוכות

1/12/05ב"מעריב",

25

מסגרת אירועית:

דוגמאות הצגת תוך בודד אירוע ידי על הנושא האירוע, את מסגרת שמציגה ספציפיות. במקרה זה קל ונוח להשתמש באמצעים חזותיים ועל-כן זה סוג הרווחשל מסוים בנושא נתמקד אנו עוני, של מקרה להציג כדי לדוגמה, בטלוויזיה. ברמת עליה והסתכלות תופעה לקיחת עוני. של הכללי בנושא ולא משפחה וכו'(. הפרטנית תוך שימוש באמצעים חזותיים )צילום המקרר הריק, בית תמחוי התקשורת "תפתור את חובה המוסרי" לכלל האזרחים על ידי הצגה מאוד ספציפית

של הנושא מבלי להתעמק בו.

צופים הנחשפים לכתבת טלוויזיה, המציגה בעיה מסוימת תוך כדי שימוש במסגרות אירועים, נוטים להטיל אחריות אישית על המעורבים, לדוגמא, להאשים את העניים

במצבם ולהטיל על כתפיהם את האחריות לעלות אל מעל קן העוני.

מסגרת נושאית:

מסקרת בעיה חברתית או נושא מזווית ראיה רחבה יותר, שכוללת בתוכה הסברים לבעיה, רקע היסטורי, מומחים ופרשנים שמתייחסים לאותה בעיה וכו'. מסגרת כזו עוברת פחות טוב בתקשורת בעיקר בטלוויזיה כי זה לא מצטלם טוב אין בה ריגושיות

ולכן היא לא עוברת מסך.

ואת הציפיות יגרום לקהל להטיל את האחריות לבעיה נושאית שימוש במסגרת לפתרון מהממסד ולכן ברור לנו שהאינטרס של הממסד הוא, שהתקשורת תמסגר בעיות חברתיות במסגרת אירועית. דוגמאות – לעיתים קרובות התקשורת מציגה מספר מסגרות שהנמען יכול לבחור מתוכן, לאנשים יש מסגרות משלהם, אנשים

26

שמתמצאים בנושא יושפעו פחות מהמסגרת בתקשורת, לחלק מהאנשים יש יכולתביקורתית

מודל ההתעניינות בסוגיה / דאונס

מודל זה מתאר איך נושא מסוים עולה לסדר היום ויורד ממנו.

.השלב הקדם בעייתי – בשלב זה ישנם סימנים ראשונים לבעיה והם מושכים תשומת1 לב של ארגונים או קבוצות ספציפיות.

.גילו מדאיג והתלהבות אופורית – בשלב זה הבעיה פורצת למודעות הציבור בדרך2 כלל באמצעות התקשורת ואז הציבור נעשה מודאג והוא דורש טיפול בנושא

באמצעות הפגנות, עצומות, שביתות רעב וכו'... בשלב זה ישנה תחושה של ביטחוןוהתלהבות בעקבות המחשבה שהנה הבעיה נפתרת )אולי ניתן לפתור את הבעיה)

. הבנת העלות של פתרון הבעיה – במידה רבה שלב זה הוא שלב של התפכחות.3 בשלב זה הציבור מבין את ההשלכות והמחיר שיש לשלם עבור פיתרון הבעיה כאשר

לעיתים הציבור עצמו יאלץ לשלם את המחיר. . דעיכה הדרגתית של עוצמת ההתעניינות הציבורית – בשלב זה האדם מבין, שפתרון4

הבעיה עשוי להיות גם על חשבונו וכתוצאה מכך נוצרת תחושה של אכזבה, חוסר רצון לתרום ובאופן אישי תחושה של חוסר אונים, דיכאון, כך שהקהל מעדיף לא לחשוב על

הבעיה. . השלב הפוסט בעייתי – בשלב זה הבעיה נעלמת מהתודעה הציבורית וכספי טוען,5

שגם אם נעשים צעדים כדי לטפל בבעיה הציבור כבר לא מתעניין בה.

מודל זה מתאים לסוגיה, שחודרת מידי פעם לשיח הציבורי לא למשהו קבוע ולא למשהו חד פעמי, כלומר המודל שלפנינו מתאים לסוגיה שהיא מחזורית )דוגמאות –

עוני, אבטלה, שחיתות במשטרה, שביתות למיניהן וכו)

3דאונס טוען, שעל מנת שסוגיה תקבל מחזור התעניינות שיטתי צריכים להתקיים תנאים:

27

בהתחלה רוב הציבור אינו מוטרד מהבעיה )סביר להניח שהבעיה אינה נוגעת.1לו באופן ישיר(

הבעיה נגרמת בגלל חוקים או הסדרים חברתיים, שמפלים לרעה קבוצות.2חלשות בחברה או שמפלים לטובה קבוצות חזקות בחברה.

הבעיה צריכה להיות מעניינת במידה מסוימת אחרת היא לא תצליח לקבל.3תשומת לב ציבורית ותקשורתית.

– מתווכי התקשורות ומקורות עיתונאים 4 פרק

איך אנחנו יודעים על אירועים המתרחשים רחוק מאיתנו? מי מספר לנו עליהם?

העיתונאי. תפקידו להיות "מספר סיפור" ל"סיפורים" האלו קוראים חדשות.

חדשות הן דיווח על אירוע, או מה שמוצג כאירוע, שמתקיימים בו מהן חדשות? -כמה מן הפרמטרים המגדירים "חדשותיות" או "ערכים חדשותיים".

הידיעה היא הפריט העיתונאי הבסיסי, שממנו מורכב העיתון. -הידיעהבאופן ראשוני חדשותי מידע לקורא להעביר אמורה העיתונאית הידיעה

מדויק וברור, בצורה רהוטה ומובנת.דיווח ראשוני, שבעזרתו מציג העיתון את זהו הידיעה החדשותית מדווחת.

החדשות לקוראיו. בידיעה ניתן למצוא את פרטי האירוע המסוקר, מדווחיםבאמצעות הצגת העובדות, ללא הבעת דעה או התרשמות הכתב.

כל ידיעה בעלת מידע חדשותי מורכבת מכותרת, פתיח, גוף הידיעה וסיום.• ידיעה חדשותית תמוקם בעמוד הראשון ו/או בחלק החדשותי של העיתון

היומי או כהפניה.

הידיעה העיתונאית: "חדשה"

28

המסגרת הבסיסית, שבאמצעותה מציג העיתון את החדשות לקוראיו.

פתיח. הפתיח בא הנקראת הפותחת מובאים בפסקה ועיקריה תמצית החדשה להשיב על חמש שאלות עיקריות: חמשת המ"מ

מי?

מה?

מתי?

מקום?

מדוע. ?

המ"ם5נתחו את הכתבה לפי

כתבה מורחבת

ידיעה מורחבת המתארת אירוע בסגנון סיפורי• לעתים קרובות כתבה היא ובאופן מעמיק יותר מידיעה בחדשות. כתבות אחרות אינן מתרכזות באירועים עצמם, אלא בהתפתחויות שהובילו לאותם אירועים ובתוצאות של האירועים

האלה.

בדומה לידיעה, גם הכתבה עונה על חמש השאלות: מי? מה? מתי? מדוע?•באיזה מקום?

 גם הכתבות וגם הידיעות בנויות תמיד משלושה חלקים:•

29

- המציגה את נושא הכתבה.כותרת

כמה משפטי הקדמה, המציגים את הנושא בצורה מעניינת כדי לכבוש אתפתיח -לב הקורא.

החלק שמכיל את התיאור העיקרי של הדברים. בחלק זה הכתב מפרט אתגוף -זהו והסברים. ונותן תיאור נרחב דברי אנשים, ועל הנושא, מסתמך על מקורות

החלק החשוב ביותר בכתבה.

מאמר דעה

כותב המאמר אינו מספק מידע אובייקטיבי, אלא מביע את דעתו האישית על•הנושא.

כותב המאמר, כמו כותב הידיעה, צריך להיות בקי בעובדות שעליהן הוא• מתבסס. הוא צריך להתכונן היטב לפני הכתיבה: עליו לאסוף מידע ונתונים ממקורות שונים, לבחון את אמיתותם, ללמוד אותם היטב, ורק לאחר מכן

להגיע למסקנות שייכתבו במאמר.

בעיתונות הכתובה הדעה תבוא לידי ביטוי בבחירת המילים שיעשה בה שימוש•ובטלוויזיה באמצעות הבעות הכותב, ברדיו באמצעות שימוש בטון הדיבור

פנים

30

ההחלטה מה יפורסם...

הידיעות כל את לצופים להעביר אי אפשר ולכן ומקום זמן של מגבלה קיימת שמתקבלות, לכן ארגוני התקשורת צריכים לנפות את המידע שלהם לפני הבאתו

לציבור.

כתבה תפורסם אם היא בעלת ערך חדשותי.

חדשה שעונה על קריטריונים שמאפשרים לעלות אותה לשידור אוערך חדשותי=לפרסום. ככל שהחדשה עונה על יותר קריטריונים, כך הערך החדשותי שלה עולה.

מה הופך אירוע לחדשה ??? – גלטונג ורוז'

הקריטריונים לעריכת חדשות על פי גלטונג ורוז':12

מהו משך הזמן של התרחשות האירוע? התקשורת תעדיף לשדר .תדירות -1אירוע קצר ומהיר שהתחיל וייגמר עד שהעיתון/מהדורת החדשות בטלוויזיה ישודרו.

רב.סף עוצמה2 או יותר, גדול ככל שהאירוע גדול? באירוע מדובר - האם משתתפים וכדומה הוא רלוונטי ליותר אנשים ולכן יסוקר יותר. אירוע בעל מאפיינים

בולטים המייחדים אותו מאירועים אחרים

ככל שהאירוע - האם מדובר באירוע שמשמעותו ברורה ומובנת? .חד משמעות3פשוט להבנה, כן גובר הסיכוי שידווחו עליו.

האם האירוע – נושא קרוב אלינו? מעניין אותנו? קרבה תרבותית .משמעותיות -4את יבין הכתב כי לסיקור, יותר קל יהיה הישראלית לתרבות הקרוב אירוע –

המתרחש בצורה טובה יותר.

– האם אנשים מצפים לקבל מידע על הנושא? התקשורת.התאמה לציפיות5 תעדיף לסקר ארועים שאנשים מצפים לקבל עליהם מידע

האם מדובר באירוע מפתיע ולא צפוי? אירוע לא צפוי גורם גורם ההפתעה -.6 סקרנות וצורך במידע. בד"כ מתקשר עם אסונות. ההפתעה הוא זה שיוצר עניין,

- האם דווח כבר בעבר על אירוע זה? אם האירוע כבר פורסם.המשכיות 7בתקשורת, יש סיכוי רב שימשיכו ויספרו מה קרה בו בהמשך

. התקשורת מגוונת בנושאים. אםמבנה והרכב החדשות.הרכב )קומפוזיציה( 8

31

יש הרבה ידיעות דומות, לא יכנס אירוע שעוסק באותו נושא או בנושא דומה.

התייחסות למדינות ולאנשי אליטה 9+10 – אליטה )אנשים מדינות אליטה ומדינות חשובות ומפורסמות(התקשורת תעדיף לסקר מה עושים אנשים חשובים, אומנים חשובים ולא מה קורה עם האנשים הפשוטים. אירועים הקשורים למדינות

יותר יסוקרו ישראל ארצות הגדולות ונידחות. למשל מאירועים במדינות קטנות הברית ומדינות אירופה: אנגליה, צרפת ועוד.

האם מדובר בסיפור אישי? - התייחסות לאנשים. . סיפור אישי11

האנשה והתייחסות לעניינים אישיים ואנושיים – סיפור על אדם ספציפי יוצרת עניין בסיקור. התמקדות באנשים שמאחורי האירועים, רגשות, תכונות אופי המאפשרות

הזדהות.

האם מדובר באירוע שלילי?. גורם "השליליות" – ככל השלילה או השליליות. 12 שאירוע שלילי יותר בתוצאותיו הוא מדווח יותר. בד"כ מדובר באירועים קצרים שניתן

קטלניות, הפגנות אלימות וכו'. לסקרם בקלות כמו פיגועים, אסון טבע, תאונות

כינוי לעורכים ואנשי החדשות המחליטים אילו"שוערי סף" או "שומרי סף" - אירועים יעברו את "שער" התקשורת ויהפכו לחדשות, ואילו אירועים לא ידווחו ובכך

לא יפורסם כי נתקיימו.

מדוע העיתונאים והעורכים נקראים "שומרי הסף"? מכיוון ששומר הסף פועל כמו סלקטור, תפקידו למיין את הידיעות שראויות להתחשב כחדשות. גם העיתונאי מסנן אותן ולומד אילו נושאים ראויים להיחשב לרלוונטיים בעיני העורך )על מה לכתוב

ועל מה לא(.

איך מגיעים הסיפורים?

אנשים וארגונים בעלי סטטוס גבוה יכולים "להיכנס למדיה דלת קדמית -• בדלת הקדמית" ולקבל סיקור מכובד ובולט בתקשורת.

פשוטי העם וחסרי המשאבים יכולים להיכנס "למדיה בדלת –   דלת אחורית• האחורית" באמצעות פעולות אלימות, חריגות ושערורייתיות שנועדו למשוך

של התקשורת. לכניסה בדלת האחורית עלול להיות מחיר את תשומת הלב  כבד: הדימוי של הקבוצה ומנהיגיה במדיה עלול להיות שלילי, נלעג ומוזר.

מקורות מידע עיתונאיים

כל אדם וכל מסמך, עשויים להיות מקור מידע לעיתונאי. 32

לבחון ולהגדיר את מקורות המידע על פי ארבעה קני מידה:   ניתן למפות,

לא רשמיים. לעומת מקורות רשמיים . מקורות1

לעשות זאת. למסור מידע לעומת מקורות שאינם מוסמכים המוסמכים . מקורות2

מזדמנים. לא קבועים, או לעומת מקורות קבועים מקורות . 3

בכתב. לעומת מקורות בעל פה . מקורות4

:מקורות רשמיים ומוסמכים

במשרד ממשלתי - שר, מנכ"ל, דובר.

ברשות מקומית - ראש הרשות: ראש העירייה או דובר.

משטרת ישראל - דובר המחוז, דובר תחנת המשטרה) בתחנה קטנה, הוא מפקדהתחנה(.

מגן דוד אדום - מנהל, דובר המחוז.

העירייה - ראש העירייה, מנכ"ל או הדובר.

דוד,מקורות רשמיים ולא מוסמכים מגן אנשי : שוטרים במקום האירוע, אנשי עירייה, מנהלי מחלקות ויחידות, חברי מועצה, עובדים מן השורה.

רשמיים לא מקריים,מקורות ראייה עדי אורח, עוברי מקומיים, תושבים : משתתפים בהפגנה, אזרחים שיש להם מידע על הפעילות, אירוע.

לשני סוגים:  ספקי המידע שבהם נעזר הכתב בכתיבתו ניתן לסווג את

מקורות גלויים

ציבור, השונים. דוברים יחסי ובמוסדות של סוכנויות במשרדים משנה קבלן )מעין למערכות ולהעבירו בעולם שונים ממקורות חומר לאסוף שתפקידו העיתון,

אחרים, פרסומים העיתונים(. תקשורת ממסד מפגשים בכלי אנשי עם ומאגרי מידע ממוחשבים. אינטרנט שונים.

מקורות סמויים

מסקר או  באנשים השייכים לארגון אותו הוא לצורך תחקיריו נעזר הכתב הדלפות, אנשים אשר קשורים לאירוע המחקר. במקרים שכאלה, נמנעים פעמים רבות מוסרי

להיחשף כמי שמסרו את המידע או חשפו את השערורייה מחשש לפגיעה מידע

33

הישאר בעילום שם.)יש לציין, כי חוק העיתונות מגן על בהם או במעמדם ומעדיפים המידע(. מוסרי מחשיפת הכתב המקורבים העיתונאים מצוי עימם אנשים או

בקשרים.

חיסיון עיתונאי

החיסיון העיתונאי הוא הגנה מפני כפייה שמטרתה לחשוף את זהות מקור המידע של עיתונאי ואת המידע שנמסר לעיתונאים במהלך עבודתם. נשיא בית המשפט

החיסיון1987העליון לשעבר מאיר שמגר קבע בשנת שיש להעניק את הגנת העיתונאי מכיוון ש"הסרת החיסיון מולידה רתיעה מפני הגילוי של המידע...עיתונות ללא מקורות מידע היא כנחל אכזב שמימיו יבשו, והחופש לפרסמה הופך אז לחסר משמעות". זו גם הסיבה שבאותו הקשר קבע הנשיא שמגר כי עיתונאי יחויב לחשוף את מקורותיו רק אם אין אפשרות להישען על ראיות אחרות או להשיג את המידע

בדרך אחרת.

עיתונאים מסורתיים לעומת עיתונאים חדשים

בעבר עיתונאי היה איש מערכת עיתון, העובד בארגון מסודר.

כיום רבים מהעיתונאים פועלים באופן עצמאי, מחוץ למסגרת של ארגון עיתונאי,כבלוגרים ברשת.

תפקיד העיתונאי

מידע,עיתונאי המתפקד כשוער/שומר סף כמי שתפקידו לאסוף רואה עצמו לעבדו ולפרסמו על פי קנה מידה מקצועיים טהורים בלי שרחשי ליבו או שהציבור

ישפיע עליו )בצורה אובייקטיבית(

ולפרסמו עפ"י אמות מידה מקצועיים סבור שתפקידו הוא לאסוף מידע, לעבדו נתפס כזה עיתונאי עליו. ישפיעו שהציבור או הפרטיות שדעותיו בלי טהורים,

34

כעיתונאי ניטראלי שמתפקד כמשקיף על המציאות ומדווח עליה כאשר הוא נותןלציבור את האפשרות לשפוט בעצמו את האירועים.

והוא ממנו, הארגון ויציאת לארגון המידע כניסת שבין בצומת "נמצא" השוער ואילוצים מצד גורמים יוצא. על השוערים מופעלים לחצים המחליט מי נכנס ומי חברתיים וארגונים שונים כמו: מקורות מידע, לחצי שוק, מפרסמים, ממשלה וכו'.

עיתונאי המתפקד כפרקליט

מגן על צד מסוים שאותו הוא רואה כפגוע לדעתו )בצורה סובייקטיבית(. העיתונאי כ"פרקליט" העיתונאי לא רואה את עצמו מחויב להיות ניטראלי בכתבותיו אלאכעיתונאי משתתף שמגלה נתפס הוא והחלשים. להפך, כפרקליט של הנפגעים מעורבות פעילה בסיקור שלו, הוא ייזום סיקורים וכתבות בנושאים שמדאיגים אותו,

וירבה לדווח ולהבליט אותם בסיקור התקשורתי שלו.

דיווח על נושא מסויים ללא הטייה אישית לצד זה או אחר. דיווחאוביקטיביות-נטרלי ללא הבעת דעה אישית, היצמדות לעובדות. )שומר סף(

דיווח על נושא מסויים, עם דעה אישית של הכותב. )פרקליט(סוביקטיביות –

מועצת העיתונות בישראל

על ידי עיתונאים )מו"לים, עורכים1963גוף וולונטרי )התנדבותי( שהוקם בשנת ועיתונאים( ונציגי ציבור. המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשיתזו קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת וטובה ובמסגרת

כללים אלה.

( ועורכים30%(, עיתונאים )40%במועצה חברים נציגי ציבור ) מבנה המועצה(.30%ומו"לים )

מועצת העיתונות מופקדת מטעם הגורמים המיוצגים הגנה על חופש העיתונות בה - על שמירת הערכים של עיתונות חופשית, בהם חופש המידע, חופש הביטוי

על חופש העיתונות בהופעות בכנסת מגינים וחופש הבעת הדעה. נציגי המועצה חקיקה יוזמות לביטול נלחמת המועצה השאר, בין הקהל. דעת על ובמאבק המבקשות להטיל הגבלות על חופש הביטוי; נאבקת בפעולות של גופים שלטוניים

וקרטלים בתקשורת הישראלית. מונופולים נגד עיתונאים וכלי תקשורת; ופועלת נגד

האתיקה העיתונאית35

ההבדל בין חוק לאתיקה – חוק הוא מחייב והעובר עליו יענש, אתיקה זה כללים שמקיימים מרצון מתוך בחירה. העיתונאות זכתה לכינוי "מעצמה". לעיתונאי יש כוח רב מכיוון שפרסום מידע על האנשים יכול לפגוע ולהרוס. השלטון ואנשים טוענים כי יש להגביל את התקשורת. העיתונות, שיודעת שניתן להגבילה, מבינה שאם לא תפקד על עצמה, יוטלו עליה מגבלות חמורות יותר, ולכן בחרה להגביל את עצמה,

ולהטיל על עצמה כללי עבודה וצנזורה.

תקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות בישראל:

היא הקובעת את תקנון האתיקה מועצת העיתונות על עבירות .תלונות מליאת לאתיקה. הדין בבתי מתבררות העיתונאית האתיקה העוסקבתחום מסמך זהו

בהגדרת כללי הפעולה של המערכת התקשורתית. המסמך מגדיר שורה של כללי רקעשה ואל תעשה לעיתונאים. כללי האתיקה אינם קובעים על מה לדווח, אלא

קיומם של כללי האתיקה נעה מתוך הסכמה שמרצון. בישראל מופקדתאיך לדווח.והיא הכתובת לתלונות על הפרת הכללים. עיתונאי מועצת העיתונות על הנושא

המפר את הכללים מועמד לדין משמעתי ולא פלילי.

תקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות נועד להיות התקנון המחייב בכל הקשור למותר והאסור בעשייה העיתונאית. אלא שהתקנון, שקבע הגבלות, לא יצריעיל ומשמעותי, שאפשר להפעילו נגד עיתונים ועיתונאים שהפרו את כלי ענישה

כללי האתיקה.

ברווז עיתונאי ברווז עיתונאי הוא כינוי בקרב אנשי תקשורת לידיעה עיתונאית המפורסמת ללא בסיס עובדתי. לרוב, "ברווזים עיתונאיים" הם בתחום הפוליטי, כאשר עיתונאים

ופרשנים מפרסמים ידיעות אודות אישים או אירועים פוליטיים שלאחר מכן מתבררים כלא נכונים.

ספין תקשורתי

יזומה על-ידי גורם כלשהו, שמנסה למשוך את התקשורת הוא בדרך-כלל פעולה  לעסוק בנושא אחד ולא בנושא אחר.

ובכך למשוך את סדר-היום פוליטיקאי שנתקל בבעיות פנימיות יכול להשתמש בספין, התקשורתי והציבורי לכיוונים שנוחים לו יותר.

36

לעתים נוח לו למשוך את סדר-היום לסוגיות ביטחוניות או בעיות חוץ, ולעתים נוח לו  למשוך את סדר-היום לנושאים חברתיים כלכליים.

חופש הביטוי – חופש הביטוי הנו אבן יסוד במדינה הדמוקרטית, חופש הביטוי משמעותו מצד אחד,

והזכות לשמוע כלהזכות ובכל דרך לבטא ולהביע דעה לכל אדם על כל דבר התבטאות של כל אדם או לקרוא אותה לקבל מידע אשר מישהו רוצה להפיץ. חופש הביטוי אינו כתוב בספר החוקים של מדינת ישראל אך הוא זכות חוקתית

"זכות עילאית".שנוצרה בפסיקת בג"ץ. מכונה בפסיקה הישראלית

הביטו חופש עלכלומר הגבלות שיוטלו מבלי עצמנו את לבטא הזכות הוא י במישור והן האישי במישור הן מרובה חשיבות יש הביטוי לחופש ההתבטאות. החברתי ,העברת מידע בין אדם לזולתו והבעת דעות, נועדו להשפיע על המציאות

בה אנו חיים

הפרופסיה העיתונאית

לפרופסיה מספר מאפיינים:

דורשת הכשרה מקצועית.•

מצריכה עמידה במבחני הסמכה או רישוי למי שמתכוון לעסוק בה.•

מקיימת כללי אתיקה מקצועיים המחייבים את חבריה.•

מאגדת את העוסקים בה בהתאגדויות מקצועיות.•

הפרופסיה העיתונאית

עליו,• חלים אינם הפרופסיה שמאפייני עיסוק או מקצוע היא עיתונאות עיתונאים, לקבוע תנאי רישוי למרות שלעיתים נשמעות הקריאות להנהיג זה עיסוק אופיו המיוחד של אולם נדרשת. ומיינימום של הכשרה קבלה והרצון לשמור על אי תלותו בשום גורם רישוי והסמכה, הצליחו לייצב אותו

בסטטוס של "פרופסיה שאינה פרופסיונלית".

חשוב לציין כי לחופש מכבלי הדרישות של הפרופסיה יש מחיר לא מבוטל,•המסכן לעיתים את הערך החיובי של חופש העיתונאות מאותם כבלים ממש.

37

הקשר בין חופש הביטוי והעיתונות•

העיתונות החופשית )המודפסת, המשודרת •

יוכל• והמקוונת( היא מאבני היסוד של חברה דמוקרטית על מנת שאדם לגבש עמדות, דעות

ולקבל החלטות הוא זקוק למידע נגיש, ריבוי דעות וקולות•

עיתונות מקוונת

מאפייני העיתונות המקוונת

וא-סינכרונית אינטראקטיביות• )מיידית( סינכרונית – אפשרויות תקשורת )מושהית( בין יחידים ובין קבוצות, בתוך פורומים, טוקבק, צ'טים ודוא"ל וקו

אדום עם העיתון. שרשרות האינטראקציה ותוצאותיהן לרוב בלתי צפויות.

קישורים לטקסטים ולסוגי מדיה, שוברים את רצף היפר טקסטואליות –• הקריאה הליניארי, מאפשרים העמקה הרחבה וקישור לידע היסטורי בארכיון

העיתון ולמידע הקשרי אסוציאטיבי והיסטורי ברשת.

בחינם• תוכן של צריכה ובמפרסמים. תרבות בגולשים מוחלטת תלות . כתוצאה מכך פרסומות פראיות.

– האתר מספק לגולש את כל צרכיו: מידע, ידע, בידור, טשטוש גבולות• טשטוש יש לעיתים קרובות קהילות, משחקים, תקשורת. קניות, פרסום,

גבולות בין התחומים.

38

– משיתוף חלקי באמצעות שיתוף הגולשים בייצור התוכן בדרכים שונות• קו אדום, בלוגים, טוקבק עד שיתוף מלא שבו הגולשים כותבים את רוב

התוכן בהתנדבות או תמורת פרסים

. חופש הביטוי הוא ערך מרכזי בתרבות הרשת. הגולש במרכז•

סוגים של עיתונים מקוונים / דן כספי

מציעה חלק או את כל תכני העיתון. מהדורה מקוונת של העיתון המודפס 1 באינטרנט.

עם התפתחות הפופולריות של העיתונותמהדורה מקוונת לצד עיתון מודפס. 2 המקוונת, העיתונים המודפסים הבינו כי הם צריכים לקיים עיתון מקוון או אתר מידעאו מקומיים עמודים בהרחבת הסתפקו המודפסים מהעיתונים חלק באינטרנט.

הוספת אזורים בתוך העיתון ואחרים פתחו מקומונים עצמאיים.

. מהדורה מודפסת של עיתון מקוון3

עיתון שמתחיל את דרכו ברשת ולאחר מכן מוצא במהדורה מודפסת. כך למשלThe Markerשל תאגיד שוקן )הארץ(. העיתון יצא במהדורה מקוונת כמוסף הכלכלי

39

שלו ולהרחיב את התפוצה אותו מחדש ולאחר מכן הוחלט למתג "הארץ" של במהדורה מודפסת

. עיתונים מקוונים עצמאיים4

העיתונים המקוונים מסוג זה עצמאיים ופרי יזמים קטנים ובינוניים. בדרך כלל בשלאו מחסלים את קונים תאגידי התקשורת מקוונים באינטרנט, עיתונים ריבוי של העיתונים הללו, אולם עיתונים מקוונים עצמאיים אחדים ממשיכים להתקיים. בנוסף, ישנם מגוון עיתונים מקוונים עצמאיים אשר מתמחים בנושא מסוים או פונים לקהל

מסוים.

40

– קהלי תקשורת 5 פרק קהלי תקשורת ומידת מעורבותם התקשורתית כאזרחים

קהל

מקבץ של צרכני תקשורת שאינו קבוע ומתאסף סביב סוגיה חברתית כלשהי.

סוגי קהל:

– כזה שלא מתעניין בנושא ולא משתתף בדיון בו אלא אם כן הוא מחויבקהל סביללכך. דוגמה: הצבעה בבחירות

מתעניין אבל לא משתתף. עוקבים אחרי הנושא באמצעות אמצעיקהל קשוב –התקשורת

– הקבוצה הזו נגררת לפעילות גם אם לא תתעניין בנושאקהל מופעל

– קבוצה זו גם מתעניינת וגם משתתפת בנושא. קהל פעיל

הגורמים המשפיעים על התנהגות הקהל וסוג הקהל

מבנה חברתי:

השכלה, הכנסה, מגדר, מגורים•

אישיות,• נסיבות להשתתף, זמינים כמה פנאי, זמן השפעת החברה הסובבת

מטרה שבגינה צורכים את המידע התקשורת: להירגע,•להתעדכן, צרכים חברתיים

מבנה מוסד התקשורת: אופי התכנים וזמינות המדיום•

מודל דה טארד

דה טארד מציג בעיה: איך נוצרת הדעה הקיבוצית הקולקטיבית ואיך בכלל נוצרמשותפת? קולקטיב שיש לו רעיון מאחד ואידיאולוגיה

דה טארד מגיע למסקנה שדעה למעשה לא קיימת ברמה הציבורית אלא רק ברמה ואז היא האישית האינדיבידואלית עד שמגיע מישהו שנותן לה קול בכלי התקשורת

41

הופכת להיות דעתם של אנשים רבים. המקור לדעה הוא איש התקשורת שמפיץ אותה בצורה מאורגנת, מתוחכמת, מובנת ומוסברת היטב, ובכך משכנע את הקהלהיא אליהם מגיעה בידיו שהתגלגלה כפי זאת שדעה מרגע אלפים. של גדול משכנעת אותה והופכת לדעה של ההמון אשר פועל על פיה. בכך הופכים היחידים

לקולקטיב בעל רעיון אחיד כפי שלא היו קודם לכן

ממידע – לשיחה – לפעולה

המודל:

הגיון + מסורת = דעה

– המרכיב הרציונאלי שקיים אצל האדם. הוא מתבסס על התבוננות, הגיון •חקירה והתמקדות בתוכן

– מורשת של דעות קדומות שלעתים משפיעות על ההווה. המסורת מסורת•משפיעה על החשיבה על ההווה ומועברת באמצעות החינוך

בני דעה • והשאיפות של מוגדרת כסך כל שיקולי הדעת, הרצון הכללי – האדם בנקודת זמן מסוימת. על מנת שדעה פרטית תהפוך לחלק מדעת הקהל על היחיד להיות מודע לדעת האחרים ומודעות זאת מושגת באמצעות

שיחה )במקרה שלנו גם ואולי בעיקר באמצעות אמצעי התקשורת(

•– כולל בתוכו הקשבה, שיחה זה התהליך שבו מתגבשת הדעה. תהליך הנאה ובחירה מרצון להשתתף בה )השיחה לא נכפית על האדם(

אזרחות בעידן הדיגיטלי

הגדרה - לעידן הדיגיטלי השפעה רבה על חיי האזרחים ותפקודם. הוא מספק כלים להפצת מבודלת של מידע במגוון תחומים )חברתי, פוליטי, כלכלי וכו'( קיום דיאלוגומשוב בין אזרחים ופוליטיקאים בלי התערבות הממסד. פורומים לקבוצות אינטרס.

זהו מושג שנטבע בעידן הדיגיטלי ומשמעותו – המרחב שביןהספרה הציבורית: לדיון לשיחה, פתוח ציבורי פורום פעילות המדינה. זה של לבין התחום הפרטי ולחילופי רעיונות המאפשר לאזרחים להביע את דעותיהם ולתקשר זה עם זה ועם

המנהיגים הפוליטיים שלהם בלי לצאת מן הבית

פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, גוגל פלוס וכו..דוגמאות למרחבים דיגיטליים כאלה 42

- מנהיגים ופוליטיקאים בעולם משתמשים יותר ויותר ברשתותפוליטיקאים ברשת חברתיות בשנים האחרונות והופכים אותם לכלי פוליטי חזק המאפשר השגת שליטהרבים משאבים משקיעים הפוליטיקאים לכן, הבוחרים. עם וישיר תמידי וקשר בהעסקת צוותי מקצוע שתפקידם לנהל ולתחזק את הרשתות החברתיות ואת התוכן

המפורסם בהן, מטעם הפוליטיקאים

שימוש ברשתות החברתיות מאפשר לפוליטיקאים

חשיפה ונראות לציבור גדול•

קידום תפישה לפיה הפוליטיקאי נגיש לציבור, מקדם ערכים של פתיחות,•שקיפות ודיווח לציבור.

דיאלוג ישיר עם הציבור – )גם מוסר מידע וגם מקבל מידע מן הציבור( •

יכולת לכמת את החשיפה בזמן אמת ובכל רגע נתון •

ניסוח מסרים באופן נגיש ופשוט יותר לציבור. •

אקטיביזם חברתי

אקטיביזם הוא דרך פעולה ישירה שמיועדת להביא לשינוי חברתי, פוליטי, כלכליוכו'. הפעולה יכולה להיות יומיומית או חד פעמית, מתונה או קיצונית.

הרשתות החברתיות פתחו את הגבולות הגיאוגרפיים והפיזיים, אפשרו זרימת מידעגם לקולות המושתקים של החברה. הביקורת ונתנו במה חופשי ברחבי העולם מעט ללא בסיס היוו המקוון ובעולם החברתיות ברשתות שהושמעו והמחאות

מחאות פיזיות, ולשינוי חברתי אמיתי.

43

אמצעי תקשורת המונים

מנהיג דעה

מנהיג דעה מנהיג דעה

תרומת הרשת החברתית לאקטיביזם חברתי

מאפשרות פלטפורמה יעילה לתהליך של התארגנות קהילה אקטיביסטית .1מאפשרת קבוצות אקטיביסטיות פעילות .2מאפשרת תגובה מהירה ויידית בסמוך לאירועים. .3– אתר.4 ציבוריים. למשל מנגנונים על ואמצעי בקרה ושקיפות מידע חשיפת

'כנסת פתוחה שחושף את פעילות הכנסת לציבור בכך שהוא מציג הסטורייתהצבעות, יוזמות חוק, נוכחות ח"כים בדיונים וכו.

חשיבותם של מגעים בינאישיים כגורם מתווך בהשפעות התקשורת

מודל הזרימה הדו שלבית

- תיווך של תקשורת בינאישית כידגם הזרימה הדו שלבית זה הניח מודל : הרעיונות זורמים מאמצעי תקשורת המונים אל בני אדם מסוימים ומהם אל מגזרים

אחרים של האוכלוסייה שהם שאר הנמענים.

אנשים שיש להם קשר למנהיג דעה

. מנהיג דעה: 1

אדם שאינו מקצוען בתחום התקשורת •

אדם המתעניין בתחום מסוים )באמצעות אמצעי התקשורת ובדרכים נוספות(•אדם כמו האחרים. מהאנשים יותר ובפרטנות בבהירות לגביו ומתבטא

המתעניין בפוליטיקה או באופנה או בספורט.

44

אינו בעל מעמד• )אחד משלנו(, זהה למעמד הקבוצה אדם בעל מעמד חברתי גבוה היתרון היחידי שלו שהוא מנהיג בתחום מסוים.

אדם בעל יחסים בין אישיים שעוזרים לו להעביר את מסרים בתחום שלו•לאנשים סביבו.

חשיבותה של תקשורת המונים בעיצוב דעת הקהל

תאורית ספירלת השתיקה

השתיקה ספירלת היאתיאוריית הקהל. דעת של העיצוב בתהליכי עוסקת נואלה אליזבת הגרמניה לסוציולוגית ומיוחסת השבעים שנות במחצית פורסמה נוימן. על פי ספירלת השתיקה אמצעי התקשורת יכולים להשפיע על דעת הקהל בכך שהם יוצרים אשליה של דעה רווחת שנתפסת בעיניי הציבור כ'הדעה המקובלת'

וכ'דעת הרוב'.

מהלך זה גורם לאדם הבודד לחוש שדעתו היא בעמדת מיעוט ולהצניע אותה. כך נגרם, על פי התיאוריה, אפקט דומינו המביא סופו של דבר לא רק להבניית

המציאות הנתפסת אלא אף ליצירת מציאות חדשה. התקשורת אמצעי של תלותם היא התקשורת של זו להתנהלות הסיבות אחת בממסד וכתוצאה מאינטרסים אחרים, כלכליים למשל. לכן המסרים המועברים על

45

ידי אמצעי התקשורת לקהל הם מסרים שיביאו את הקהל לתמוך בדעה מסוימתשנוחה לממסד, כלומר לבעלי האינטרסים.

יחסים הדדיים יש וכלפי הנמענים, ביקורת כלפי התקשורת מופנית בספירלת השתיקה והשפעה הדדית בין התקשורת לאקלים הציבורי, כי התקשורת מושפעת מהאקלים הציבורי שהיא בעצמה יצרה. וכך האפקט הולך וגובר. הסיקור המוגזם של דעת המיעוט הופך אותה לדומיננטית יותר יותר ומשתיק עוד יותר את החולקים והמתנגדים לדעת המיעוט וכך נוצרים

עוד ועוד מעגלי שתיקה. הנמענים עצמם לא פורצים את החומה הזו.הנחות האסכולה:

לדעות חיזוקים לקבל ושואפים רעיונית בדידות של ממצב חרדים אדם בני שלהם. הם נוטים לא להתבטא בסביבה עוינת לדעותיהם.

ומוסכם נטייה להתאים את הדעות המושמעות למה שנתפס כמקובל קיימת בציבור.

,"אמצעי תקשורת המונים הם מקור עיקרי לקבל מידע על "האקלים הציבורי בני אדם לומדים מהם מהן הדעות המקובלות ומה הן הדעות החריגות בנושא

כלשהו )קונצנזוס(יבחרו הלאומי מהקונצנזוס סוטות או מקובלות בלתי בדעות האוחזים אלה

באחת משתי אפשרויותא. יתאימו את דעותיהם לדעת הרוב

ב. ימנעו מלהביע את דעותיהם המנוגדות לדעת הרוב, נטייה זו נובעת מהחששלהשתייך לקבוצת המיעוט ומהרצון להשתייך לרוב.

ולכן לא משמיעים אותן. 'קובעת' שדעות מסוימות אינן לגיטימיות התקשורת לעתים זו יכולה להיות דעת הרוב )לכן הוא מכונה 'הרוב הדומם'( שהיות והוא שותק נדמה שדווקא הדעה המושמעת היא דעת הרוב, ואז אני כפרט, לומד מהתקשורת מה לגיטימי ומה לא, ומזה אני אושפע. לכן, אם דעתי לא כדעת הרוב אני אשתוק, שתיקה של אחד משפיעה על שתיקתם של אחרים, לעתים עד כדי שינוי דעתם = ספירלה, מעגלי שתיקה הולכים ומתרחבים. זו השפעה

חזקה מאוד כי היא לא תמיד מודעת והיא משנה את המציאות.

46

- מוסדות התקשורת בממשל דמוקרטי 6 פרק דגמים של תקשורת וממשל

איך תקשורת ומדינה עובדים יחד?

בין אמצעי התקשורת ובין השלטון קיים מתח בלתי פוסק - מי ישלוט במי? - האם יצליח השלטון לשלוט באמצעי התקשורת או אולי יצליחו אמצעי התקשורת לשמור על עצמאותם ויוכלו להנות מן הזכות לבקר ביקורת חופשית את השלטון ולהשפיע

על המתרחש בעולם הפוליטי.

הדגם הליברלי

מתקיים במדינה דמוקרטית�

דגם חופשי�

לתקשורת יש חופש ביטוי מוחלט, ללא הגבלות�

התקשורת יכולה להעביר ביקורת על השלטון וההתנהלות במדינה ובנוסף�לשקף לציבור את האירועים השונים המתרחשים

דגם זה לא מתקיים בשום מקום, זהו דגם אידיאלי של התקשורת אך אף�מדינה לא מוכנה לאפשר לתקשורת חופש בלתי מוגבל.

הדגם הטוטליטרי

מתקיים במדינה טוטליטרית בעלת שלטון יחיד�

התקשורת כפופה לשלטון, השליט הוא זה שקובע מה יפורסם�

אין לתקשורת חופש ביטוי בכלל�

47

אסור לתקשורת להעביר ביקורת על השלטון�

השלטון מוצג באופן חיובי כל הזמן�

דוגמה- התקשורת בתקופת גרמניה הנאצית בשליטתו של היטלר

דגם אוטוריטרי )סמכותי(

מתקיים במדינות דיקטטוריות�

לתקשורת יש חופש ביטוי מוגבל�

כל עוד התקשורת לא מתנגדת לשלטון או לא מעבירה עליו ביקורת יש חופש�ביטוי.

ומה אסור לפרסם,� מותר בנושאים שקשורים לשליט, השליט מאשר מה אסור להעביר עליו ביקורת

ומה אסור לפרסם,� מותר בנושאים שקשורים לשליט, השליט מאשר מה אסור להעביר עליו ביקורת

במקרים כאלו, על התקשורת יוטלו הגבלות כגון צנזורה.�

טובת השלטון תמיד קודמת לשיקולים עיתונאיים�

דגם האחריות החברתית

מתקיים במדינה דמוקרטית�

דגם זה מבוסס על הנחת שהתקשורת רוצה לפרסם הכל והמדינה לא רוצה�שיפרסמו כל מה שקורה בתקשורת לכן החליטו על הסכם.

בין התקשורת למדינה יש הסכם�

מצד אחד - המדינה סומכת על התקשורת ומאפשרת לה חופש ביטוי�

48

ויש נושאים� יכולה לפרסם יודעת שלא כל דבר היא מצד שני- התקשורת שהיא בוחרת לצנזר בעצמה כדי לא להתעמת עם הממשל

דגם הישראלי

דגם החברתית, האחראיות דגם דגמים: משלושה המורכב מעורב, דגם ישראל ,שמגדירה את עצמה כמדינה דמוקרטית ,האוטוריטארי והדגם המגויס.

את על המדינהדגם האחראיות החברתיתאימצה גדולה אחריות שכולל והציבור, אולם בגלל שמדינת ישראל נמצאת באיום תמידי ממדינות ערב, יש שילוב

כלומר התקשורת בזמן משבר מתגייסת מרצון לטובת המדינההדגם המגויס עם המאפשר את קיומה שלהדגם האוטוריטארי ושומרת על ביטחונה, בשילוב של

בכל נושא שלא הצנזורה, חקיקה ומתן רישיון להפעלת כלי תקשורת מהממשלה. על סומך השלטון בריאות...(, תרבות, חינוך, )כלכלה, המדינה לביטחון קשור ביטוי = האחריות החברתית בנושאים של בטחון חופש ומאפשר לה התקשורת המדינה, אין לתקשורת חופש ביטוי והשלטון קובע מה מותר ומה אסור לפרסם, יש

צנזורה = אוטוריטרי /מגויס

�מבנה התקשורת בישראל

בעלויות, אינטרסים ומנגנוני שליטה

תקשורת ציבורית- ממלכתית מול תקשורת פרטית- מסחרית

אילו ערוצים קיימים במדינה ערוצים

מסחרייםנוספיםכבלים ולוויןערוץ ציבורי

20 13 12ערוצים24

עד33 11 2017

התאגיד*"כאן" החל מ

2017

Yeshot

T.Vסלקום

חברותמימוןמפרסמות

פי על אגרה לערוצים חוק

המסחריים

על פי חבילות מותאמות

אישית

חבילת לפי צפייה- הציבור

בעלות פרטיתבעלות פרטיתמדינהבעלות פרטיתשייכות49

)רשת זכיינים קשת(

ערוצי התקשורת בישראל נחלקים לשני סוגים:תקשורת פרטיתתקשורת ציבוריתמאפיין נסיבותהקמה

שנסגר(11ערוץ ציבורי )ערוץ לאחר מלחמת ששת הימים, נוצרתעמולה גורם להפעיל הצורך ישראל ערביי כלפי המופנה היו ישראל תושבי והשטחים. הטלוויזיה לשידורי חשופים מארצות ערב, וישראל היתה חייבת

לתת מענה לשידורים אלה.

הועברה1 השנים במשך . של העריצות כלפי ביקורת בשידורי האחד הערוץ נוצרה בישראל, הטלוויזיה

דרישה לגיוון השידורים.ה- 2 שנות החלה80.

מגורמים דרישה להישמע הקמת לאפשר מסחריים שיאפשרו טלוויזיה, תחנות להם קבלת הכנסה משידורי

פרסומת.

פרטיתציבורית, ממלכתית, של המדינהבעלות

השנייהחוק רשות השידורעיגון בחוק הרשות חוק לטלוויזיה ורדיו, חוק הכבלים

והלווין.מועצתרשות השידורפיקוח השנייה, הרשות

הכבלים והלווין. מקורות

מימון תקציב ממשלתי, אגרה , אין תלות

ברייטינג ובמפרסמים פרסומות, דמי מנוי , תלותברייטינג מוחלטת

ובמפרסמים מטרותהשידור

בידור חינוך, תכניות לשדר מדיניות בתחומי ואינפורמציה והמשק, הכלכלה החברה, התרבות, המדע והאומנות, לשקף את חיי המדינה, מאבקה, יצירתהטובה. אזרחות לטפח והישגיה. המורשת עם הקשר את לחזק את ולהעמיק וערכיה היהודית

פיראטיים שידורים ,מניעת מניעת מונופול של הטלוויזיה

.הציבוריתוהיצירה התרבות עידוד

השתלבות, .הישראליתהבינלאומי להגדיל, במרחב

רווחים/רייטינג ולפיכך לפנותהרחב המשותף למכנה

ביותר.

50

ה-3 שנות בראשית .90 הוקמה הטלוויזיה בכבלים

בישראל.

ליהודי ידיעתה. שידורים קיום .התפוצות

שינויים במפת התקשורת בישראל

בלבד, במשך השנים נוספו ערוצים מסחריים1הכמות: בעבר היה ערוץ � ולוויינים. בנוסף, ערוצי רדיו ארציים לצדן של10, ערוץ 2ערוץ , כבלים

תחנות הרדיו האזוריות. בעיתונות המודפסת קיימת מגמה ברורה של ריבוימקומונים.

הזהות: בעבר התקשורת היתה שייכת למדינה כיום היא נמצאת גם בבעלותם�של גופים פרטיים.

המימון: בעבר שהשידור הממלכתי/ ציבורי מומן כמעט רובו ככולו מאגרה� הנגבית בתוקף חוק מתושבי במדינה, כיום המימון מגיע מכספי הפרסומות

ואו באמצעות דמי מנוי של המעונינים בכך.

כיום� בלבד. אחד ערוץ היה כי רייטינג שיקולי היו לא בעבר הרייטינג: החברות מספר על משפיעים אשר רייטינג משיקולי מונעת התקשורת

המפרסמות והכסף לערוץ.

חוקים המסדירים את השידור בישראל

חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

וערוץ2חוק המסדיר את פעילותם של הערוצים המסחריים בטלוויזיה )ערוץ �ואת פעילותן של תחנות הרדיו האזוריות. העיכובים בחקיקת החוק10 .)

[.2נבעו ממחלוקות פוליטיות ובעיקרן המאבק על השליטה ברשות]

תפקידי הרשות

קיום שידורים ופיקוח עליהם. בתחומי: הלימוד, חינוך, בידור. מידע בנושא:�מדיניות, חברה, כלכלה, משק, תרבות, מדע, אמנות וספורט.

קידום היצירה העברית הישראלית.�

טיפוח אזרחות טובה ולחיזוק ערכי הדמוקרטיה וההומניזם.�

מתן ביטוי לתרבות העמים, ליצירה האנושית ולערכי הציוויליזציה לדורותיה.�

51

ערבית,� הדוברת האוכלוסייה של לצרכיה הערבית בשפה שידורים קיום ולקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של

המדינה.

מתן ביטוי למורשת היהודית וערכיה ולערכי הציונות.�

ולהשקפות השונות מתן ביטוי מתאים למגוון התרבותי של החברה הישראליתהרווחות בציבור.

שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.�

קיום שידורים להקניית השכלה לכלל הציבור ולאוכלוסיות מוגדרות.�

קיום שידורים בשפות זרות לעולים חדשים ולתיירים.�

מניעת שידורים אסורים על פי חוק זה.�

סימון וסיווג תוכניות טלוויזיה לילדים�

חוק רשות השידור�

לפי חוק רשות השידור התשכ"ה הרשות "תקיים את השידורים כשירות ממלכתי". החוק קבע את תפקידיה, ובהם שידור תוכניות חינוך, בידור ומידע בשטחי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות, המדע והאמנות במגמה לשקף, בין השאר, את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה ואת חייהם ונכסי תרבותם של כל חלקי העם.של ההשקפות לביטוי מקום יינתן בשידורים כי להבטיח על הרשות לפי החוק,

והדעות השונות הרווחות בציבור.

רייטינג

רייטינג =אחוזי צפייה, שמיעה, קריאה גבוהים.

שיטת מדידה המספקת נתונים לגבי שעור הצפייה היחסי בכל תכנית, רייטינג - מול תוכניות מתחרות באותה שעת שידור, ומול תכניות אחרות בשעות שידור דומות

או אחרות. היא בדיקת הפופולאריות של תכניות שונות, בעיקר לשם מטרתו של הרייטינג

קביעת תעריפי זמן השידור הנגבים מהמפרסמים. רייטינג גבוה יוביל לתשלום גבוהשל המפרסמים, לשידור פרסומת בתכנית מסוימת ולהפך.

הרייטינג חושביםתרבות אנשים מקום בכל בורדיה( )פייר רייטינג" -"מנטליות במושגים של הצלחה מסחרית, יתעלמו מנושאים שאינם "מביאים" רייטינג גבוה.

52

נושאים איכותיים שאין להם קהל צרכנים ילכו לאיבוד, או שישודרו בשעות מאוחרותשבהם יש מיעוט צופים.

הגורמים המשפיעים על הרייטינג:

–תכניות שיש בהן דם, מין ואלימות. הדרמה והפשע שמעלים תמידתוכן התכנית את רייטינג הזוטות הן מעניינות את כולן אך אין להם ערך כלשהו.

– שעת השידור ויום השידור. התוכניות בעלות הרייטינג הגבוה משודרות ב"פרייםזמן , זהו מונח שפירושו שעת צפיית השיא בטלוויזיה. Prime Timeטיים"

– זהו תשדיר מקדים לתוכניות במטרה לסקרן את הצופה ולתת לופרומו – קדימוןחומר מועט על מה הולך להיות משודר בימים הקרובים.

שימוש באישיות פופולרית או אדם אלמוני אך עם סיפור מרתק

ברוני תקשורת ובעלות צולבת על אמצעי התקשורת

ברוני תקשורת-

אותן בישראל. על אמצעי התקשורת או משפחות ששולטות עסקים אנשי משפחות השותפות בכל אמצעי התקשורת וכל אחת מהן היא תאגיד )חברה גדולה

הקשורה מבחינה כלכלית – משפטית( דוגמאות- מוזס, נמרודי, פישמן, שוקן

53

בעלות צולבת )במקביל, ביחד(

מצב בו כמה אנשים או משפחות שולטים ביותר מאמצעי תקשורת אחד מתחום התקשורת: עיתונות משודרת, מודפסת, מקומונים, הוצאות לאור של ספרים, חברות תקליטים, חברות ועוד. כלומר, לאותם תאגידים יש עסקים כלכליים שונים וכמו כן הם שולטים במדיה במדינה. לכל אותן משפחות המעורבות באמצעי התקשורת

השונים יש אינטרס כלכלי ברור בהצלחתם המסחר

בעלות – מונופול – לתאגיד דוגמא – מוזס משפחת : צולבת

משפחת מוזס, היא בעלת העיתון

בשנת בישראל.1939שנוסד ביותר הנפוץ העיתון הוא וכיום עסקים מוזס למשפחת יש זה, עיתון על לבעלות בנוסף ומקצתם מלאה, בשליטה שרובם רבים, כלכליים תקשורתיים-

בשליטה חלקית:

כתבי עת כדוגמת "לאישה", "ראש אחד", "פנאי פלוס", "ווסטי" )עיתון בשפה הרוסית(.

YNETעיתון מקוון של ידיעות ידיעות" אביב", תל- "ידיעות הנגב", "ידיעות שונים מקומונים רשת

אילת", ועוד..הוצאת ספרים( 24% למשפחת מוזס יש מניות גם בערוץ השני.)ממניות חברת רשת

54

בחברות הכבלים.33%שליטה של .שותפות בחברה למוסיקה.שותפות בחברה לשלטי חוצות ועוד

: הסכנות של הבעלות הצולבת

עצמית בו- צנזורה עיתונאים מצב או עורכים התקשורת, אמצעי בעלי מחליטים מהם הנושאים שיסוקרו לאזרחים ואילו נושאים לא ידווח עליהם, כלומר הציבור לא ידע על קיומם. הפעלת צנזורה עצמית היא תוצאה של טובת התאגיד ואינה מסיבות לאומיות או כלליות לטובת אזרחי המדינה.

הצנזורה העצמית עשויה להיות על עצם דיווח מסויים או על תוכנו.

הסכנות של צנזורה עצמית:

oסביר שהתאגידים יעדיפו לפרסם מידע חיובי על הבעלים שלהם וימנעו מפרסומים שלילים.

oידי על ממומנים המסחריים הטלוויזיה וערוצי הפרטית העיתונות הפרסומות, של חברות מסחריות. לכן יש חשש, כי ימנעו כלי התקשורת

מפרסום מידע שלילי על שחיתויות ותקלות במפעלים וחברות אלה.oויפרסמו בהרחבה יעדיפו השונים ובעלי אמצעי התקשורת העיתונים

מוצרים שקשוריםoהממשלה מספקת את האישור )זכיינות(. הזכיינים, המעוניינים שהזכיינות

תישאר בידם ימנעו מביקורת על הפוליטיקאים שמחליטים על החברותשלהן תינתן הזכיינות.

קשרי הון -שלטון- עיתון

קראו את הסיפור הבא ודונו- תקין או לא תקין? מדוע?

האם זה משנה אם אני ...ימין ...מרכז...שמאל? •

האם מדובר בפרסום שהוא בגדר :"עניין ציבורי"?•

הכל אינטרסים???באמת? מה מרוויח אדלסון? מה מרוויח נתניהו? למה זה כדאי?מיהם המפסידים?

55

יחסי הון- שלטון –עיתון

קשרי הון-שלטון-עיתון הם עסקה המתקיימת בין בעלי הון המחזיקים בבעלות עלמציעים פוליטיקאים המחזיקים בעוצמה שלטונית. הראשונים לבין כלי תקשורת סיקור נדיב ואוהד – האחרונים תורמים לעסקה החלטות המטיבות עם בעל ההון. העסקאות הללו משרתות לכאורה את שני הצדדים – אבל הציבור הוא שמשלםמוטים דיווחים צרכן התקשורת, שמקבל את מטעה העיתון כבד: ומחיר מחיר, והפוליטיקאי מצדו תורם רגולציה )הסדרה של חוקים ומפוברקים על המציאות, ותקנות( נוחה לעסקיו של הטייקון )של בעל ההון שבבעלותו עסקים רבים(, כגון חקיקה המקלה על פעילותו העסקית והפרטה המאפשרת לו לרכוש נכסי מדינה במחירים נוחים והכל על חשבון האינטרס הציבורי כמובן)מיקי רוזנטל- " העיתון בין

ההון לשלטון"(

השפעת התקשורת וההון על השלטון

סיקור אוהד מניעת חשיפת תחקירים העברת תרומותלמפלגות ולפריימריז

לפוליטיקאים ומניעת חשיפת שערוריות.

הבטחת משרה עתידית לפוליטיקאי או לפקיד הממשלתי

העסקת קרובי משפחה וחברים של הפוליטיקאי ע"י בעלי ההון

השפעה פוליטית- נקודת מבטו של בעל ההון משפיעה בהכרח על נבחר הציבור

העברת תקציבים לעמותות שהקים הפוליטיקאי

השפעת התקשורת והשלטון על ההון

רגולציה אוהדת שתשפיע בהווה ובעתיד על רווחיו של בעל ההון

השלטון הוא זה שקובע לגבי הרחבה של מוצרים ציבוריים )תאורת רחוב, טלפוניה,שידורי טלוויזיה ועוד...(מה שיכול לספק הזדמנויות עסקיות עבור בעלי ההון.

סיקור אוהד וסיקור שלילי מצידה של המדיה וחשיפות של מחדלים עלולים להשפיעבצורה חזקה על רווחיות החברה.

הנחה במיסוי- חלומו של כל בעל עסק וגם שכירים

תפירה נוחה של מכרזים ממשלתיים

56

צעדים נגד ועדי עובדים- הממשלה יכולה להתוות מדיניות לטובת בעלי ההון) בעליהמפעלים(

מהו פלורליזם?

מדבר העיקרון בדמוקרטיה. ועיקרון ערך הוא בחברה( שונות )ריבוי פלורליזם שונים בחברה. ורצונות צרכים שונות, דעות, השקפות של קיומן בזכות בהכרה הפלורליזם הוא ההכרה בזכותן של הקבוצות השונות זו מזו במדינה לבטא את עצמןמדינה כאשר שלהן. האינטרסים את ולממש להתאגד בקבוצות, להתארגן וכן דמוקרטית מאפשרת חופש פלורליסטי, הקבוצות השונות בחברה מבחינה דתית,הייחודית שלהן תוך בסיס משותף וכולי..., שומרות על הזהות חברתית, כלכלית

מאחד לחברה כולה.

מהי "שקיפות" בהקשר ליחסי שלטון-אזרחים?"שקיפות שלטונית"

בפוליטיקה, שקיפות היא אמצעי למאבק בשחיתות שלטונית, ולשמירה על אמינותם של נבחרי הציבור. כאשר ישיבות הממשלה פתוחות לתקשורת, כאשר התקציב זמיןציבורי, לדיון פתוחים והחלטות תקנות חוקים, כאשר הציבור, ידי על לקריאה

הממשל נתפס כשקוף, וקטנים הסיכויים לניצול לרעה של סמכויות הממשלה.

סיכום

קשרי הון-שלטון-עיתון או הון-שלטון-תקשורת מתארים את משולש האינטרסים בין בעלי הון ותאגידים גדולים, פוליטיקאים ומפלגות ועיתונות וגופי תקשורת. קשרים אלה נובעים משילוב אינטרסים בין מוסדות חברתיים וכן מקשרי ידידות ואינטרסיםהאלה הקשרים שני מצד והפוליטיקה. התקשורת העסקים בתחומי אנשים בין גורמים לעיתים קרובות לעיוותים שונים בתפקוד של מוסדות ולפגיעה ברווחה שלחיצוניות, מהשפעות התעלמות שחיתות, מקרי הסתרת ידי על החברה כלל של בתפקוד ופגיעה מיותרות, תמיכה במלחמות מעטים, בין ותחרות מונופולים

השוק הממשלה והעיתונות.

57

: 1 דוגמה

- היא חקירה פלילית שמנהלת משטרת ישראל נגד ראש הממשלה,1000תיק בנימין נתניהו, בחשד שקיבל טובות הנאה ומתנות יקרות מאנשי עסקים, הבולט

בדצמבר רשמית נפתחה החקירה מילצ'ן. ארנון נחקר2016שבהם נתניהו . באזהרה בפרשה מספר פעמים.

, אמר מילצ'ן בחקירה כי הוא העביר במשך תקופה2על פי פרסום בחדשות ערוץ ארוכה לבני הזוג נתניהו מתנות בשווי מאות אלפי שקלים, על פי דרישתם. הוא הוסיף ואמר שהמתנות ניתנו כחלק ממערכת יחסים חברית והוא לא ציפה לקבל

דבר בתמורה.

נחקר מילצ'ן לראשונה באזהרה, בחשד למתן שוחד לנתניהו.2017בספטמבר

ג'יימס פאקר10בערוץ פורסם כי נתניהו נהג להשתמש בביתו של המיליארדר בקיסריה לפגישות, וכי בנו, יאיר נתניהו, התארח בבתיו של פאקר בתל אביב-יפו ובחוץ לארץ. בנוסף נטען כי פאקר העניק כרטיסים להופעה של מי שהייתה בת זוגו, מריה קארי, למשפחת נתניהו ולמי שהיה אז ראש המטה לביטחון לאומי, יוסי כהן.

דווח כי במסגרת הפרשה נחקר גם חשד שפאקר סיפק לנתניהו ורעייתו10בערוץ ארוחות והטבות נוספות בשווי עשרות אלפי שקלים.

לקשרי הון- שלטון עיתון )תקשורת( 2 דוגמה

",2000 המכונה "תיק 433, במסגרת חקירת תיק פלילי של להב 2017"בינואר נחקרו תחת אזהרה בנימין נתניהו וארנון מוזס, בעליו של העיתון ידיעות אחרונות. על פי פרסומים, המשטרה תפסה הקלטות שנעשו ביוזמת נתניהו ובהן הציע מוזס כי "ידיעות אחרונות" יסקר את נתניהו באופן אוהד ואף ימנה לעיתון כתבים לפי בחירת נתניהו, אם ידאג האחרון לפגוע בהצלחתו של ישראל היום, הפוגעת קשות ברווחי "ידיעות". המשטרה גבתה בעניין גם את עדותם של העורך עמוס רגב והבעלים של

העיתון שלדון אדלסון."58

א. הדגימו מתוך הכתבה הראשונה את הקשר בין הון לשלטון

ב. הדגימו מתוך הכתבה השנייה את הקשר בין הון שלטון עיתון.

שאלון 056283מספר , תשע"ח 2018קיץ

בחינת בגרות בתקשורתדקות( בנוסף חצי שעה זמן135: שעתיים ורבע )משך הבחינה

קריאת האנסין- קטע לא מוכר.

: בשאלון זה שלושה פרקים: מבנה הבחינה ומפתח הערכהא.

– אנסין – קטע לא מוכרפרק ראשון

)שתייםענה על )ארבע( מתוך 2 נקודות16(. 1-4( השאלות )4 נקודות לפרק.32לשאלה, סה"כ

-5( השאלות )5 )חמש( מתוך 3 שאלות )שלש- ענה על פרק שני נקודות לפרק. 48 נקודות לשאלה, סה"כ 16( . 9

59

-שאלות ידע קצרותפרק שלישי

)ארבעענה על )שבע( שאלות מתוך 4 5(. 11-17( השאלות )7 נקודות 20נקודות לשאלה, סה"כ

לפרק.: אין. חומר עזר מותר בשימושב.

: אין הוראות מיוחדותג.

!המבחן כתוב בלשון זכר אך הוא מיועד לבנות ולבנים כאחד

ראשי )כל מה שברצונך לכתוב בטיוטה, כתוב במחברת הבחינה בלבד(.פרקים וכדומה

שיקולים כלכליסטיים/ אורן פרסיקו / העין השבעית

פרשת ההטרדה המינית בבנק הפועלים: ב"גלובס" לא עושים הנחות לבכיריםב"כלכליסט" ממשיכים לספק סיקור מגונן • ב"דה-מרקר" – מגמה מעורבת

בנק ישראל פרסם אתמול דו"ח על הטיפול של בנק הפועלים בתלונה של עובדתעל מינית. אותה הטריד קינן, ציון לשעבר, המנכ"ל כי שטענה בבנק לשעבר התנהלות הבנק כולו ביחס לחוק למניעת הטרדה מינית ותהליך בדיקת התלונה נכתב בדו"ח כי "התהליך לא היה שקוף, ללא פיקוח ובקרה מספקים, ובוצע באופן

שאינו הולם את הוראות הפיקוח על הבנקים".

נקודת התורפה הבולטת של העיתונות הכלכלית בישראל הוא האופן שבו מסקרים העיתונים הכלכליים פרשיות שליליות הנוגעות לבנקים השונים בישראל. הכותרת הראשית בגליון "גלובס" )עיתון כלכלי חשוב( שהופץ אמש למנויים הוקדשה לדו"ח

60

שבו הואשם מנכ"ל הבנק בהטרדה מינית. כמחצית משער העיתון הוקדשה לסיקור הדו"ח, כולל הפניות לשני טורים. סטלה קורין-ליבר )עיתונאית בכירה ב"גלובס"( מתחה ביקורת על כך שהדו"ח לא כלל דרישה לצעדי ענישה נוספים על בכירי

הבנק.

בשער "דה-מרקר" )עיתון כלכלי בולט( הסתפקו הבוקר בכותרת קטנה בטור צד,זו היתה ביקורתית כלפי הדו"ח, שלפי העיתון לא היה תקיף מספיק נגד אם כי בין עמודי העיתון נוספים וטורים לכותרת הופיעו הפניות לכתבות הבנק. בצמוד שמתחו ביקורת כלפי התנהלות הבנק בטיפול בפרשת ההטרדות המיניות. בשער "כלכליסט", לעומת זאת, לא הופיע הבוקר כל זכר לדו"ח שפרסם אתמול בנק ישראל. לא בכותרת הראשית, שמוקדשת לדיווח "בלעדי" על עסקה למכירת זאפבאתר שפורסם לפני ספורות דקות "גלובס" באתר אמש שפורסם )אף "כלכליסט"(, ולא באף אחת מהכותרות וההפניות האחרות שעל השער. אתמול, אגב, קיבל המנכ"ל הנוכחי של בנק הפועלים כותרת מרכזית בשער "כלכליסט",גופים )לצד בכנס של העיתון שזכה למימון מהבנק לדברים שנשא וזאת הודות

נוספים(.

בדיקת הסיקור בזמן אמת באתרי האינטרנט של שלושת כלי התקשורת הכלכליים -12:30מעלה תמונה דומה, אם כי לא זהה. ב"גלובס" אפשר היה למצוא כבר ב

הפועלים בנק התנהלות ישראל: "בנק הראשית הכותרת את בצהריים אתמול בפרשת ההטרדה המינית – לא שקופה ולא תואמת את הנחיות הפיקוח", שלוותה בתצלום גדול של המנכ"ל לשעבר קינן. כעבור כשלושת-רבעי השעה שונה נוסח הכותרת ל"בנק ישראל מותח ביקורת חריפה על טיפול הפועלים בפרשת קינן; דורש להדיח את יו"ר ועדת הביקורת". הידיעה התנוססה בכותרת הראשית של "גלובס",

עם התצלום של קינן, במשך למעלה משעתיים.

, ולא בכותרת13:00בעמוד הבית של אתר "דה-מרקר" עלו עם ידיעה רק בשעה הראשית, שהוקדשה באותה העת להשקת מיזם חדש של האתר, אלא במשבצת השנייה בחשיבותה. "בעקבות פרשת ההטרדה בהפועלים: בנק ישראל דורש להדיח את יו"ר ועדת הביקורת", נכתב בכותרת הידיעה. בעמוד הבית של אתר "כלכליסט"

- כותרת ראשית המוקדשת לדו"ח, אולם זו התעלמה12:45אפשר היה למצוא ב מחלקם של הבכירים לשעבר, וקראה: "להדיח את יו"ר ועדת הביקורת בפועלים עקב הטיפול בפרשת ההטרדה המינית". כותרת זו לוותה בתצלום של סניף בנק הפועלים. כעבור כשלושת- רבעי שעה השתנתה הכותרת ל"בנק הפועלים פעל בחוסר שקיפות ובניגוד להוראות הפיקוח", והתצלום הנלווה כבר לא הציג סניף בנק

61

אלא את המנכ"ל לשעבר קינן. בסך הכל נשארה הפרשה בכותרת הראשית של האתר במשך למעלה משעתיים. הסיקור המיטיב של "כלכליסט" לבנק הפועלים אינו חדש. למעשה, זו המשכה של מסורת ותיקה. העיתון נודע בהענקת סיקור מגונן

לבנק גם בפרשות קודמות, כמו זו שהביאה לנפילתו של היו"ר לשעבר דני דנקנר.

עבור שניים משלושת כלי התקשורת הכלכליים בישראל, הפרסום אתמול של ממצאי דו"ח בנק ישראל הוא נקודת המבחן הראשונה בנוגע ליחסם לבנק הפועלים. רקהאחרונים בחודשים עבר "גלובס" הראשיים. העורכים בהם התחלפו לאחרונה משליטת אליעזר פישמן – שחייב מיליארדים לבנקים ופינק אותם בסיקור מגונן – לשליטתן של ענת אגמון ואלונה בר-און, ואת מקומו של העורך הראשי חגי גולן

תפסה נעמה סיקולר, שקודם לכן החזיקה בעמדת עריכה בכירה ב"כלכליסט".

גם ב"דה-מרקר" התחלף העורך הראשי. על רקע הכוונה לקדם תוכנית קיצוצים נרחבת במוסף הכלכלי ואתרו, בקיץ האחרון פינה סמי פרץ את מקומו ובמקומו נכנס לתפקיד הניהולי הכתב החוקר אבי בר-אלי. ב"גלובס", כך נראה, שינו גישהיש לגבי "דה-מרקר", עוד להאיר אותו באור שלילי. ואינם חוששים כלפי הבנק

לקוות שלא מדובר בתחילתה של מגמה.

(1-4( השאלות )4( מתוך ארבע )2 )שתים: ענו על פרק ראשון נקודות לפרק.32 נקודות לשאלה, סה"כ 16

נק'( 16 איסור לשון הרע ) 1 שאלה "בנק ישראל פרסם אתמול דו"ח על הטיפול של בנק הפועלים בתלונה של עובדת לשעבר בבנק שטענה כי המנכ"ל לשעבר, ציון קינן, הטריד אותה

מינית". א. הסבירו מהו חוק איסור לשון הרע והסבירו האם פרסום שמו של מנכ"ל בנק

נק'(8הפועלים מהווה פגיעה בשמו הטוב, נמקו תשובתכם בעזרת האנסין )

ב. הסבירו מהן שלוש ההגנות העומדות לרשות עיתון "גלובוס" שפרסם את שמו שלמנכ"ל הבנק

נק'(8לשעבר בעת תביעת לשון הרע/ דיבה. )

נק'( 16 צנזורה עצמית ) 2 שאלה העיתונות הכלכלית בישראל הוא האופן שבו "נקודת התורפה הבולטת של

השונים לבנקים הנוגעות שליליות פרשיות הכלכליים העיתונים מסקרים בישראל".

62

נק'(8א. הסבירו מהי צנזורה עצמית וציינו שתי סכנות שלה. )

ב. הדגימו מתוך האנסין כיצד באה לידי ביטוי הצנזורה עצמית בעיתונות הכלכלית . ) נק'(8

נק'( 16 סדר היום בציבורי) 3 שאלה "הכותרת הראשית בגליון "גלובס" שהופץ אמש למנויים הוקדשה לדו"ח שבוהוקדשה העיתון משער כמחצית מינית. בהטרדה הבנק מנכ"ל הואשם )עיתונאית קורין-ליבר סטלה טורים. לשני הפניות כולל הדו"ח, לסיקור דרישה לצעדי ביקורת על כך שהדו"ח לא כלל בכירה ב"גלובס"( מתחה

ענישה נוספים על בכירי הבנק". ( סדרי היום3א. הסבירו את עיקרי תאוריית סדר היום הציבורי וציינו את שלושת )

הקיימים.

נק'(8ב. הדגימו מתוך הפתיח איזה סדר יום בא לידי ביטוי. נמקו תשובתכם.)

נק'( 16 הון שלטון תקשורת/ אתיקה עיתונאית) 4 שאלה זו. למעשה, אינו חדש לבנק הפועלים "כלכליסט" של "הסיקור המיטיב

גם המשכה של מסורת מגונן לבנק סיקור נודע בהענקת ותיקה. העיתון בפרשות קודמות, כמו זו שהביאה לנפילתו של היו"ר לשעבר דני דנקנר".

נק'( 8א. הדגימו את קשרי תקשורת-הון-תקשורת הבאים לידי ביטוי באנסין.)

ב. הסבירו מהי אתיקה עיתונאית, האם לדעתכם, הסיקור המטיב שהעניק העיתון 8"כלכליסט" בפרשת ההטרדות המיניות מהווה עבירה על כללי האתיקה. נמקו. )

נק'(

שאלותשלוש: ענו על פרק שני

חופש הביטוי ודגמי תקשורת-ממשל 5 שאלה

חוק הפייסבוק", המאפשר הסרת תכנים מהרשת החברתית, כמו גם מיוטיוב וגוגל, עושה עוד צעד קדימה בדרך להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת

63

- ונראה שמדובר בחוק מרחיק לכת ביחס לתכנון המקורי. דובר בהצעת איילת ושרת המשפטים גלעד ארדן החוק משותפת של השר לביטחון הפנים

| פורסם 2חדשות  | עמרי ברק שמטרתה הייתה להסיר תכנים שמסיתים לטרור. שקד

22/11/17 23:23

א. הסבר מהו חופש הביטוי? הדגם פגיעה בו מתוך הפתיח

נקודות 8באחת ההצדקות הבאה לידי ביטוי בפתיח?

( דגמי תקשורת - ממשל. הדגם איזה דגם של4( מתוך ארבעת )2ב. הצג שניים )יחסי תקשורת-

נקודות 8ממשל בא לידי ביטוי בקטע, נמק תשובתך.

אסכולת הקמפיין המערכה 6 שאלה

)מנכ״ל צוקרברג מארק כתב שלו הפייסבוק בעמוד שפרסם בפוסט בעניין עמדתם להביע גולשיה את עודדה החברתית הרשת כי פייסבוק( והיוותה במה לכל העמדות שנשמעו. צוקרברג הבחירות בארצות הברית, "בבחירות מבעבר: חשיבות יותר לפייסבוק מייחסים לטענתו מדוע פירט האחרונות היו הרבה יותר אנשים שיכלו להביע את עמדתם. נוצרו מיליארדכל לרשת. מחוץ מתקיימים היו לא הנראה שככל בדיונים התקשרויות הנושאים שעמדו במוקד הבחירות, גם אלה שזכו לפחות סיקור תקשורתי,

נידונו ברשת".

נקודות 8א. מהו עידן ההתלכדות

ב. הצג והסבר את עיקרי אסכולת המערכה/ קמפיין והדגם על פי הפתיח, כיצדתתמוך תיאורית

נקודות 8״המערכה״, בדבריו של צוקרברג.

64

- אלימות בתקשורת 7 שאלה

סרט הארץ: ברחבי אימה ולזרוע להשתולל ממשיכים מפחידים "ליצנים האימה ״זה״ עורר

השראה מטרידה בקרב צעירים ״יצירתיים״ שמטרידים ומבהילים תושבים.אחרי האימה

בעפולה, טרור הליצנים מתפשט גם דרומה ושוטרי מחלק הנוער בדימונהתפסו ארבעה נערים

." שהפחידו תושביםא. הסבירו מהי "השערת העולם המפחיד והאכזר וכיצד הוא קשור לתקשורת.

( תיאורית של העוסקות בקשר שבין צריכה של תכנים אלימים2ב. הצג והסבר שתי )והתנהגות

נק'(8אלימה. הדגם את המתואר בפתיח בעזרת אחת מן התיאוריות.)

פרק שלישי: שאלות ידע קצרות

( 10-16( השאלות )7( שאלות מתוך שבע )4 )ארבעענו על

נקודות לפרק.20 נקודות לשאלה, סה"כ 5

נק'(5מבחן הוודאות הקרובה )" ומהו הסבר מהו הרקע ל בבג"ץ "קול העם.8

נק'(5"איסור הסתה" את המושג.. הסבר 9

נק'(5 מהו תאטרון הטרור הסבר. 10

נק'(5 ) הסבר שני הבדלים בין תקשורת ציבורית לתקשורת פרטית מסחרית.11

נק'(5. הסבירו מהי בעלות צולבת ותנו דוגמה)12

1שאלה מס'

ברכות מרחבי הנשיא הנבחר של ארצות הברית ממשיך לקבל העולם. ראש הממשלה: "נמשיך לחזק את הברית הייחודית"

65

YNET אזולאי13:15 , 09.11.16  פורסם:

לא כל יום בוחרת ארה"ב נשיא וכשמדובר בדונלד טראמפ, אף כלי תקשורת בעולם לא נותר אדיש וסיקר בהרחבה את ניצחונו הגדול של אייל הנדל"ן מניו יורק לאחר דרמה לילית בשידור ישיר שהועבר בכלי התקשורת בישראל ראש הממשלה בנימין נתניהו ברך בצהריים )יום ד( את הנשיא הנבחר שלידיד אמת של מדינת ישראל", אמר ארה"ב "הנשיא הנבחר טראמפ הוא

הקשרנתניהו. "נפעל יחד כדי לקדם את הביטחון, היציבות והשלום באזורנו. האיתן בין ארצות הברית לישראל מבוסס על ערכים משותפים, אינטרסים

אני בטוח שהנשיא הנבחר טראמפ ואני נמשיך לחזקמשותפים וגורל משותף. יו"ר. את הברית הייחודית בין ישראל לארצות הברית ונביאה לגבהים חדשים

הכנסת יולי אדלשטיין בירך את הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בפתח ישיבת המליאה: "אני שולח בשמי ובשם כנסת ישראל ברכות לנשיא הנבחר דונלד טראמפ ולסגנו מייק פנס. יחסי ארה"ב וישראל היו מאז ומתמיד הדוקים וחמים, ואני משוכנע שכאלה הם יוסיפו להיות גם בעידן טראמפ. הצלחתך,

"מר טראמפ, היא גם הצלחתנו

, גם הציבור הישראלי לא נשאר אדיש ובמערכת כמו הציבור האמריקאי הבחירות הנוכחית הרשת סערה בין תומכי הילרי קלינטון לתומכי טראמפ

בתגובות הפוגעניות ברשת.250%ונמצא כי ישנה עלייה של

10א. הסבר מהי הטענה העיקרית תאוריית סדר היום הציבורי הצג את המודל ) נק'(

נק'(15 סדרי היום והסבר את הקשר ביניהם. )שלושתב. הדגם מתוך הפתיח את

מפת התקשורת בישראל 2 שאלה מס'

מליאת הכנסת אישרה הלילה, שנים בוטלה אגרת הטלוויזיה: 47"לאחר בקריאה שניה ושלישית, את חוק התיקונים לחוק השידור הציבורי הישראלי

ישראל זקוקה לשידור ציבורי חזק, עצמי שיזם השר אופיר אקוניס מהליכוד. החוק הזה מקדם את הקמת תאגיד השידור הישראלי. שידוריו יביאו ויעיל.

לידי ביטוי, בצורה מאוזנת ופלורליסטית, את מגוון הדעות, העמדות(.3.9.2015: 7והתרבויות בחברה הישראלית", )מתוך האתר ערוץ

נק'(8הצג והסבר שני הבדלים בין השידור הציבורי לשידור המסחרי.)א.

66

הדגם מתוך דבריו של השר אקוניס המצוטטים בפתיח איזה תפקיד/ מטרהב. מתפקידי/ מטרות השידור הציבורי באים לידי ביטוי בהקמת תאגיד השידור

נק'(8הציבורי החדש.)

צנזורה צבאית "עידן השמים הפתוחים" 3 שאלה מס' הצנזורית הראשית אריאלה בן אברהם, פנתה לאחרונה לרשתות

החברתיות בבקשה שישתפו מיוזמתם את גורמי הצנזורה במידע העתידלהתפרסם באתרים השונים לפני פרסומם

נציגי הרשתות טענו כי פעולה זו עלולה לחנוק את הפוטנציאל הדמוקרטיהעצום שבאמצעים החדשים.

נק'(8מסמכויותיה )( 2 וציין שתיים )הצנזורה הצבאית א. הסבר מהי

מהסיבות לשחיקת הצנזורה הצבאית בעידן השמיים 2ב. ציין והסבר . הפתוחים

הדגם אחת מהן על פי הפתיח לשאלה.

67

אנסינים לשאלות

הדלפה וביטחון המדינה

כבר אתמול, באותה הישיבה שעסקה בעזה, התנהל דיון בנושא ההדלפות, כששר הפנים אריה דרעי פנה לראש הממשלה וביקש ממנו לטפל בנושא ההדלפות מהפורום הסגור. "אי אפשר להמשיך ככה", אמר השר דרעי. שר"הפוגעות תכניות מבצעיות מודלפות כי והתריע ליברמן הצטרף הביטחון בביטחון המדינה". השרים בנט ואיילת שקד הציעו לראש הממשלה לבצע בדיקת פוליגרף לשרים, ונתניהו שאל אם "יש למישהו מכם התנגדות שאשלח את כולם לפוליגרף". השר כץ הביע התנגדות ואמר כי הוא מתנגד לבדיקות

ראוי "לא שהדבר ואמר בפוליגרף, דלפו".שרים הקבינט אתמול מישיבת ציטוטים שונים לכלי התקשורת, ובין היתר דווח ב"חברת החדשות" על עימות בין בנט לבין רמטכ"ל גדי איזנקוט. לפי הדיווח, בנט שאל את הרמטכ"ל בדיון מדוע "לא לירות בכל מי שיורה נשק אווירי לעבר היישובים שלנו וגם לעבר החוליות? אין כל מניעה משפטית". הרמטכ"ל השיב לבנט שהוא לאוילדים שלפעמים הם אלה שמשגרים את הבלונים חושב שלירות בנערים חוליות משגרי ואמר ש"להפיל פצצה ממטוס" על נכון" "זה והעפיפונים

עפיפונים ובלונים, "זה נוגד את עמדתי המבצעית והערכית".

הון שלטון תקשורת

( סירבה לבקשתו של חבר הכנסת12הפקת התכנית "אביב או אייל" )קשת מיקי זוהר מהליכוד לגנוז את האודישן של בנו שישודר הערב בתכנית. בנו של ח"כ זוהר עבר את האודישן אולם האבא דרש לא לשדר את האודישן בשל ויכוח פוליטי חריף שפרץ בין בנו לבין השופט אביב גפן, שכלל בין היתרהיום". ב"ישראל לראשונה דווח כך רגב. מירי התייחסות לשרת התרבות טרם הפרטים. את אישרו בהפקה גורמים אולם להגיב, סירבו ב"קשת"

התקבלה תגובתו של מיקי זוהר.

פרטיות צו איסור

ידי על )ראשון( נעצר אתמול ושחקנים, אומנים למשפחת בן ידוע, זמר שוטרי התנועה של משטרת תל אביב בחשד לנהיגה תחת השפעת סמים.

68

לגן, לאחר והסיע את בתו בת הארבע נעצר בעת שנהג במכוניתו הזמר שעורר את חשדם של שוטרים שעקבו אחר רכבו. מיד אחרי שהוריד הזמר את בתו בגן, עיכבו אותו השוטרים לבדיקה ונטלו ממנו דגימת שתן. על פי גורם במשטרה, בבדיקה נמצאו, על פי החשד, שרידי סם. כתוצאה מכך,

ימים והוא זומן למשפט תעבורה.30קצין משטרה שלל את רישיונו למשך

69