נציבות קבילות

השוטרים והסוהרים

נציבות קבילות

השוטרים והסוהרים

דו"ח שנתי 2016 עד 2017, נציבות קבילות השוטרים והסוהרים

דו"ח שנתי מספר 35 לשנות העבודה תשע"ו – 2016, תשע"ז – 2017

דין וחשבון זה מוגש לשר לביטחון הפנים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על-פי סעיף 100 בחוק המשטרה, התשס"ו – 2006, ועל-פי סעיף 127 בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971.

אדר תשע"ח

מרץ 2018

ניתן לקבל גרסה אלקטרונית של דו"ח זה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים בכתובת: www.mops.gov.il

לכבוד חבר הכנסת גלעד ארדן, השר לביטחון הפנים

לכבוד חבר הכנסת יואב קיש, יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת

נכבדי,

מוגש בזה לשר לביטחון הפנים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הדין וחשבון השלושים וחמישה של נציבות קבילות השוטרים והסוהרים.

דין וחשבון זה מסכם את הפעילות של נציבות קבילות השוטרים והסוהרים במהלך השנים תשע"ו ו-תשע"ז (2016 ו-2017) בראשות עורכת הדין חנה פסובסקי-קפלן והנו פרי עבודה משותפת של כלל הנמנים עם נציבות הקבילות שעושים מלאכתם נאמנה ורואים בה שליחות. דין וחשבון זה משקף את עשייתם ופועלם.

בברכה,

עורכת דין עליזה יעקבינציבת קבילות השוטרים והסוהרים

תוכן עניינים

על מוסד נציבות הקבילות6

עיקרי פעילות נציבות הקבילות בתקופת הדו"ח12

נתונים20

נתונים כלליים20

עיקרי הנתונים של קבילות השוטרים22

עיקרי הנתונים של קבילות הסוהרים24

סקירת מבחר קבילות על-פי נושאים26

יחסי מפקד פקוד26

התנכלות26

יחסים בין אישיים27

העלבה27

חוות דעת28

הערכה תקופתית28

חוות דעת – סוהרים30

הערכה – מישוב ביניים לשוטר במסלולי שירות30

תנאי וסדרי השירות31

חופשות ופגרות31

דרגת גיוס34

זכויות לוותק36

שעות עבודה36

כלכלה38

דת39

עישון40

שונות40

תנאי השירות וסדרי השירות – שוטרי חובה41

ביטול תב"ן41

תעודת לוחם41

טיפול רפואי42

קידום42

קצינים42

נגדים43

שכר49

מענק הבירה49

מענקים51

מענק יובל51

תוספת כלאים52

דרגת שכר53

תמריץ53

רמת פעילות56

גמול השתלמות56

נגדים 201657

שונות60

ביצוע תשלומים61

החזרים61

סיווג מקצועי62

דירוגי שכר62

קבוצת תמריץ63

קורסים ולימודים64

שונות64

זכויות לאחר פרישה65

קצבה וגמלה65

גמלאות66

רפואה67

שונות67

החזר הוצאות עבור טיפול רפואי68

רישום אבחנה רפואית בתעודת מחלה68

רווחה69

שכר דירה69

שונות69

שונות70

מתנדבים70

הליכי גיוס70

על מוסד נציבות הקבילותכללי

נציבות קבילות השוטרים והסוהרים הוקמה במשרד לביטחון הפנים בשנת 1980. ההחלטה להקים נציבות קבילות לשוטרים ולסוהרים התקבלה על רקע ניסיון, בשנת 1978, של שוטרים ממשטרת מחוז תל-אביב להתאגד באיגוד מקצועי. מובילי המאבק עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה כי יורה לשר ולפיקוד המשטרה להימנע מלהגביל את פעולותיהם להתארגן.

בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 789/78 דוד אופק ואח'), נדרש למסגרת החוקית עליה ביסס המפקח הכללי את החלטתו להטיל איסור על התארגנות שוטרים. בית המשפט קבע כי אין לשלול את זכות ההתאגדות, שהיא זכות יסוד במדינת חוק דמוקרטית, בפקודת קבע כפי שעשה המפקח הכללי, אלא נדרשת סמכות מפורשת לכך בדבר חקיקה ראשי. בהתאם להנחיית בית המשפט יזמה המשטרה חקיקה שתעגן בחוק את שלילת חירות ההתאגדות.

פיקוד המשטרה סבר כי בגוף היררכי כמו המשטרה, האמון על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי ומשימת ביטחון הפנים אין לאפשר לשוטרים להתארגן בארגון מקצועי ולהשתמש בנשק השביתה. יחד עם זאת במהלך הדיונים לגיבוש החקיקה נבחנה ונשקלה החלופה של מתן זכות התאגדות מוגבלת תוך שלילת השימוש בנשק השביתה אולם, חלופה זו נמצאה בלתי מתאימה ליישום בתנאי הארץ.

משנקבע איסור ההתארגנות בחוק עלה הצורך למצוא איזון לפגיעה שיש בזכות היסוד של השוטרים, וכן של הסוהרים, להתאגד. המענה שניתן היה הקמת נציבות הקבילות, מוסד עצמאי שישמש כתובת אליה יוכלו לפנות, במישרין, כל שוטר וסוהר כדי שיטפל וייצג את עניינם, כאשר לטענתם נגרם להם עוול או כי נפגעו זכויותיהם.

יש לציין כי תשומת הלב וההאזנה למצוקות השוטר והסוהר הן כשלעצמן יעד חשוב כפי שמציינים לא אחת הפונים לנציבות הקבילות בהדגישם כי העובדה שיש גוף אליו ניתן לפנות ולקבל סיוע היא בעלת חשיבות רבה עבורם.

עוד יצוין כי חשיבות נציבות הקבילות היא לא רק בכך שהיא מטפלת בפניות ספציפיות של שוטרים וסוהרים אלא גם בתרומתה לארגונים עצמם, המשטרה ושירות בתי הסוהר, בכך שהיא משקפת לפיקוד של אלה את תחושות ציבור המשרתים בהם. במסגרת בירור הקבילות נמצא לעיתים כי קיימים ליקויים מערכתיים אותם יש לתקן ונציבות הקבילות מסבה את תשומת הלב לתיקון הנדרש ומסייעת בכך.

מעמד וסמכויות נציב הקבילות

נציב קבילות השוטרים והסוהרים, ממלא תפקידו ושואב סמכותו מהוראות החוק. מדובר למעשה בשני תפקידים שונים: נציב קבילות השוטרים ונציב קבילות הסוהרים, היונקים סמכותם משני דברי חקיקה שונים. נציב קבילות השוטרים שואב סמכותו מהוראות חוק המשטרה, התשס"ו – 2006. נציב קבילות הסוהרים שואב סמכותו מפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. בשל קווי הדמיון בין שתי המערכות הוחלט כי אדם אחד יכהן בשני התפקידים. נציב הקבילות ממלא תפקידו באמצעות קציני הבירור.

השר לביטחון הפנים הוא הנושא באחריות המיניסטריאלית לפעילות משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. לפיכך נתונה לו סמכות מינוי נציב הקבילות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

תקופת הכהונה של נציב הקבילות הינה לחמש שנים עם אפשרות להארכתה בשנתיים נוספות. הליך הארכת תוקף המינוי זהה להליך המינוי הראשוני.

כשיר להתמנות לתפקיד נציב הקבילות מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

1. הוא כשיר להתמנות לשופט של בית משפט מחוזי;

2. הוא אינו שוטר או סוהר;

3. הוא בעל ידע מקצועי, רקע או ניסיון בתחומים הנוגעים למשטרה או, בהתאמה, לשירות בתי הסוהר;

4. הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כנציב קבילות.

עצמאות נציב הקבילות

החוק קובע את אי תלותו של נציב הקבילות ומורה כי החלטותיו הן סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט. החוק מבהיר מפורשות כי אין על נציב הקבילות מרות בענייני מילוי תפקידו זולת מרותו של הדין.

סמכויות נציב הקבילות

לצורך מילוי תפקידו מקנה החוק לנציב הקבילות סמכויות כשל ועדת חקירה סטטוטורית ומסמיך אותו לזמן כל גורם למתן עדות ולקבל כל מסמך שנדרש לו לבירור העניין.

על כל שוטר וסוהר מוטלת החובה לסייע לנציב הקבילות במילוי תפקידו, כאשר אי הגשת הסיוע המבוקש או הפרעה לנציב במילוי תפקידו מהווים עבירה משמעתית.

תפקידי נציב הקבילות

על נציב הקבילות מוטלים על-פי חוק התפקידים הבאים:

1. בירור כל קבילה וקביעת ממצא לגביה.

2. מתן הודעה מנומקת על תוצאות הבירור לכל קובל ונקבל.

3. מתן המלצה בכל קבילה מוצדקת על הדרך לתיקון העוול ולמניעת הישנותו. המלצה של נציב הקבילות אינה בבחינת פסק דין אך עם זאת היא בעלת תוקף במובן זה שאי מילוייה מחייב מתן נימוקים בכתב לכך על-ידי המפכ"ל או נציב בתי הסוהר, לפי העניין, או מי שמונה לכך על-ידם.

4. הגשת דין וחשבון שנתי לשר לביטחון הפנים ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על פעולות נציבות הקבילות.

הפניות לנציבות הקבילות הן גם על דרך התייעצות, ערוץ נוסף שנועד לשפר את השירות לשוטר ולסוהר. ככלל הטיפול בהתייעצות אינו שונה במהותו מבירור קבילה. לעיתים נושא הפנייה מצריך טיפול דחוף כדי לתת מענה לשוטר או לסוהר או שיש טעם אחר בגינו הטיפול בפנייה הוא על דרך התייעצות.

בנוסף, בצד התפקידים אותם מטיל החוק על נציבות הקבילות, ממלאים נציב הקבילות וקציני הבירור באמצעותם הוא פועל, משימות נוספות לשם קידום מטרות מוסד הנציבות ובהן: הרצאות והדרכות בקורסים; מפגשים עם מפקדים, שוטרים וסוהרים; ביקורים ביחידות משטרה וביחידות שירות בתי הסוהר; פרסום מידעון תקופתי על הנעשה בנציבות הקבילות.

מי רשאי להגיש קבילה ועל מי

אוכלוסיית המשרתים במשטרה ובשירות בתי הסוהר כוללת משרתי קבע, שוטרים וסוהרים בשירות חובה, קצינים ונגדים.

על-פי החוק רשאי להגיש קבילה כל שוטר או סוהר, תהא דרגתו אשר תהא, הרואה עצמו נפגע ממעשה שנעשה לגביו בעת היותו שוטר או סוהר, לפי העניין, או אדם מטעמו, ובלבד ששוטר לא ייצג שוטר אחר וסוהר לא ייצג סוהר אחר. אם נפטר השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע – הורהו, בן זוגו, בנו, בתו אחיו או אחותו.

קבילה ניתנת להגשה על מי שבעת עשיית המעשה שבגינו מוגשת הקבילה היה שוטר או סוהר או נגד היחידה האמונה על הנושא בגינו קובלים, למשל כאשר מדובר בענייני שכר או תנאי שירות כאשר זהות השוטר או הסוהר שטיפל אישית בעניינו של הקובל אינה רלוונטית.

על מה ניתן להגיש קבילה

נושא לקבילה הוא מעשה שמתקיימים בו כל אלה:

1. הוא נוגע לשירותו של הקובל במשטרה או בשירות בתי הסוהר לפי העניין;

2. הוא פוגע במישרין בשוטר או סוהר, או מונע ממנו במישרין טובת הנאה;

3. הוא נעשה ללא סמכות חוקית, או שהוא בניגוד לחיקוק לפקודות או להוראות המחייבות במשטרה או בשירות בתי הסוהר, בניגוד למנהל תקין, או שיש בו פסול אחר על-פי דין;

4. או שיש בו משום שרירות, נוקשות יתירה או אי צדק בולט.

קבילות שאין לבררן

על-פי הוראות החוק לא ניתן לברר קבילה במקרים הבאים:

1. הקבילה היא בנושא התלוי ועומד לפני בית המשפט, בית דין או דן יחיד, או שניתן לגביו פסק דין באחת מערכאות אלו.

2. הקבילה מתייחסת לפעולה שיפוטית של ערכאות המשמעת במשטרה או בשירות בתי הסוהר;

3. הקבילה היא על מעשה שהוא עבירה שבקשר עמה התנהלה או מתנהלת חקירה על-פי דין.

קבילות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת

1. קבילה בעניין שניתנה לגביו החלטה שניתן להגיש עליה השגה או ערעור;

2. קבילה שהוגשה לאחר שעברה שנה מהיום שבו נודע לקובל על המעשה נשוא הקבילה;

3. קבילה על מעשה שעל-פי טיבו ראוי שיבורר בידי מפקדו של השוטר או הסוהר הנפגע, או על-ידי גורם אחר במשטרה או בשירות בתי הסוהר;

4. קבילה על מעשה שפגיעתו מזערית;

5. קבילה בעניין שהתברר או שמתברר כתלונה בידי גורם אחר המוסמך לכך כדין במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין, לרבות בידי קצין בודק או ועדה בודקת;

6. קבילה נגד מי שחדל להיות שוטר או סוהר לפני בירור הקבילה והקבילה מתייחסת להתנהגות בעלת אופי אישי.

הליך בירור קבילה

משנתקבלה בנציבות הקבילות קבילה מאשר נציב הקבילות את קבלתה ופותח בבירורה, אלא אם כן מצא שהקבילה אינה עומדת בתנאים לבירור, או שהיא קבילה שבירורה מצריך סיבה מיוחדת ולא נמצאה כזו.

נציב הקבילות רשאי להפסיק בירור של קבילה, אם נוכח שהתקיימה אחת העילות המצדיקות שלא לפתוח בבירורה, או שהעניין שעליו נסבה בא על תיקונו, או שהקובל ביטל את קבילתו או שהנקבל חדל להיות שוטר או סוהר והקבילה הינה על התנהגות בעלת אופי אישי של הנקבל.

החוק מסמיך את נציב הקבילות לברר קבילות בדרך שתיראה לו והוא אינו קשור להוראות שבסדר דין או בדיני ראיות. הוא רשאי לדרוש מכל אדם או גוף להשיב לו על שאלותיו, להמציא מסמך או מוצג אחר הדרוש לו לדעתו לבירור הקבילה.

תוצאות הבירור

מצא נציב הקבילות כי הקבילה הייתה מוצדקת כולה או חלקה עליו למסור על כך הודעה מנומקת בכתב לקובל, לנקבל, למפקדו של הנקבל, לכל גורם אחר במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין, ולקצין הבכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או נציב בתי הסוהר מינו לכך.

נציב הקבילות רשאי לפרט בהודעתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להצביע על הצורך בתיקון ליקוי או עוול שהעלה הבירור ולהמליץ על הדרך לתיקונם או למניעת הישנותם. כל גורם שבפניו המליץ נציב הקבילות, כאמור, חייב לבצע את ההמלצה לתיקון הליקוי ומניעת הישנותו. לא ננקטו הצעדים עליהם המליץ נציב הקבילות תוך חודשיים ממועד מתן ההמלצה, על קצין המשטרה או הסוהר הבכיר שהוסמכו לכך להודיע על כך לנציב הקבילות ולהעביר נימוקיו בכתב.

מצא נציב הקבילות שהקבילה לא הייתה מוצדקת, יודיע על כך בכתב לקובל, לנקבל, למפקדו של הנקבל ולכל גורם אחר במשטרה או בשירות בתי הסוהר שיראה לנכון.

לא יינקטו הליכים משמעתיים נגד שוטר או סוהר שקבילתו נמצאה בלתי מוצדקת אלא אם מצא נציב הקבילות כי הקבילה הייתה כוזבת במזיד והמליץ לנקוט הליכים משמעתיים נגד השוטר או הסוהר.

העלה הבירור חשד לביצוע עבירה פלילית על נציב הקבילות להודיע על כך למחלקה לחקירת שוטרים או ליחידה לחקירת סוהרים. העלה הבירור חשד לעבירה משמעתית יודיע על כך לגורמים הממונים על המשמעת במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין.

סיכום

נציבות קבילות השוטרים והסוהרים פועלת מכוח הוראות החוק ושואבת ממנו את סמכויותיה. חשיבות מוסד זה טמונה בהיותו כלי המאפשר לפרט במערכת לפנות במישרין לגוף בלתי תלוי ולהלין על עוול שנגרם לו, ובהטיית אוזן קשבת למצוקות הפונים אליו. הכרתם של גורמי הפיקוד במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר בחשיבות נציבות הקבילות וכיבוד זכותו של כל שוטר או סוהר לממש את זכותו להגיש קבילה, הם הערובה להצלחתה במילוי תפקידה ובמימוש מטרותיה.

עיקרי פעילות נציבות הקבילות בתקופת הדו"חנתוני שנות העבודה 2016 עד 2017

דין וחשבון זה משקף את העשייה בנציבות קבילות השוטרים והסוהרים במהלך שנות העבודה 2016 ו-2017.

במהלך תקופת הדו"ח טיפלה נציבות הקבילות בפניות שהתקבלו כמפורט להלן:

בשנת 2016 התקבלו בנציבות הקבילות 1,564 פניות.

ב-395 מהפניות נפתח תיק קבילה (260 קבילות של שוטרים ו-135 קבילות של סוהרים) לעומת 362 קבילות בשנת 2015 (272 קבילות של שוטרים ו-90 קבילות של סוהרים).

1,169 פניות טופלו על דרך התייעצויות לעומת 914 פניות אשר טופלו כהתייעצויות בשנת 2015.

בשנת 2017 התקבלו בנציבות הקבילות 1687 פניות.

ב-450 מהפניות נפתח תיק קבילה (306 של שוטרים ו-144 של סוהרים) לעומת 395 קבילות בשנת 2016 (260 קבילות של שוטרים ו-135 קבילות של סוהרים).

1,237 פניות טופלו על דרך התייעצויות לעומת 1,169 פניות אשר טופלו כהתייעצויות בשנת 2016.

הנתונים מלמדים על עליה של 36% במספר הפניות לנציבות הקבילות משנת 2015 עד שנת 2017.

יודגש כי הטיפול בפניות רבות שטופלו על דרך התייעצות אינו שונה במהותו מבירור קבילה. במקרים לא מעטים הצריך נושא הפניה טיפול דחוף כדי לתת מענה מהיר לפונה. כך למשל, בנושא טיפול רפואי, העברה מתפקיד, פיטורין, יציאה לקורס וכיוצא בזב.

תוצאות הבירורשנת 2016

הנתונים באשר לתוצאות הבירור בקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2016 מלמדים כי שיעור קבילות השוטרים שנמצאו מוצדקות הוא 33% ושיעור קבילות הסוהרים שנמצאו מוצדקות הוא 32%.

בשנת 2016 שיעור קבילות השוטרים שנמצאו בלתי מוצדקות הוא 56% ושיעור קבילות הסוהרים שנמצאו בלתי מוצדקות הוא 61%.

11% מקבילות השוטרים ו-7% מקבילות הסוהרים שטופלו לא התבררו עד תום.

שנת 2017

שיעור קבילות השוטרים שבירורן הסתיים בשנת 2017 ושנמצאו מוצדקות הוא 41% ושיעור קבילות הסוהרים שנמצאו מוצדקות הוא 20%.

בשנת 2017 שיעור קבילות השוטרים שנמצאו בלתי מוצדקות הוא 53% ושיעור קבילות הסוהרים שנמצאו בלתי מוצדקות הוא 71%.

6% מקבילות השוטרים ו-9% מקבילות הסוהרים שטופלו לא התבררו עד תום.

אשר לנתונים יש לציין כי במרבית התיקים בהם נמצא כי הקבילה מוצדקת לא נזקקה נציבות הקבילות לעשות שימוש בסמכות ההמלצה המעוגנת בחוק. מששוכנעו הגורמים המקצועיים או הפיקודיים מולם נערך הבירור כי הקבילה מוצדקת, הם פעלו לתיקון הליקוי או העוול כבר בהליך הבירור.

הסיבות להפסקת הבירור הן סיבות מגוונות. לעיתים מבקשים הקובלים לחזור בהם מהקבילה. לעיתים מעלה הבירור כי גורם אחר הוא המוסמך לברר הנושא ועל כן מועבר הנושא לטיפול אותו גורם.

יש לציין כי תוצאת הבירור אינה בהכרח מדד לשביעות רצון הקובל מהטיפול בעניינו. ההתייחסות לקובל ותשומת הלב המוקדשת לו די בהם לעיתים כדי לשפר תחושתו.

נושאי הקבילות

עבור מרבית השוטרים והסוהרים, בשונה מחיילים, המשטרה ושירות בתי הסוהר הם מקום עבודה קבוע. בסיווג הקבילות על-פי נושאים נמצא כי בשנים 2016-2017, כמו גם בשנים קודמות, הנושאים הראשיים המובילים, הן בקבילות השוטרים והן בקבילות הסוהרים, הם: שכר, יחסי מפקד פקוד ותנאי השירות וסדרי השירות. בכל אחד מהנושאים הללו ישנה התפלגות לנושאים משניים.

זהות הקובלים

בחינת זהות הקובלים על-פי התפלגות לדרגות ומעמד מלמדת כי החלק הארי של הקבילות, הן במשטרה והן בשירות בתי הסוהר, מוגש על-ידי שוטרים וסוהרים שאינם קצינים.

בשנת 2016 מספר הקבילות הרב ביותר במשטרה התקבל מהמשרתים במשמר הגבול. במקום השני יחידות המטה הארצי ואחריו מחוז צפון ומחוז ש"י.

מספר הקבילות הרב ביותר בשירות בתי הסוהר התקבל מהמשרתים במחוז מרכז, במקום השני מחוז צפון ואחריו מחוז דרום.

בשנת 2017 מספר הקבילות הרב ביותר במשטרה התקבל מהמשרתים במשמר הגבול. במקום השני יחידות המטה הארצי ואחריו מחוז צפון.

מספר הקבילות הרב ביותר בשירות בתי הסוהר התקבל מהמשרתים במחוז צפון, במקום השני מחוז מרכז ואחריו מחוז דרום.

יצויין כי נתונים אלה הינם מספריים ולא ביחס למספר המשרתים באותן יחידות.

משך הטיפול בקבילות

על-פי הוראות החוק, בירור קבילה יסתיים בהקדם האפשרי ובתוך תקופה שלא תעלה על שנה. נציבות הקבילות מייחסת חשיבות רבה למשך זמן בירור הקבילה ופועלת למתן מענה בפרק זמן קצר ככל האפשר. מטבע הדברים משך הטיפול בקבילה מושפע, במידה רבה, ממורכבות הנושא בו מדובר וכן מפרק הזמן הנדרש לגורמים בזרועות המתבקשים לתת התייחסות לקבילה או מענה לכל פניה אחרת של נציבות הקבילות לצורך בירור הקבילה.

בשנת 2016 הושלם הטיפול ב-7.7% מקבילות השוטרים בתוך שבועיים, הטיפול ב-57.3% מקבילות השוטרים בתוך שלושה חודשים והטיפול ב-79% מכלל קבילות השוטרים הסתיים בתוך שישה חודשים.

אשר לקבילות הסוהרים, ב-10.8% הושלם הטיפול בתוך שבועיים, הטיפול ב-58.1% מקבילות הסוהרים הסתיים בתוך שלושה חודשים והטיפול ב-85.8% מכלל קבילות הסוהרים הסתיים בתוך שישה חודשים.

בשנת 2017 הושלם הטיפול ב-15.6% מקבילות השוטרים בתוך שבועיים, הטיפול ב-61.6% מקבילות השוטרים בתוך שלושה חודשים והטיפול ב-76.4% מכלל קבילות השוטרים הסתיים בתוך שישה חודשים.

אשר לקבילות הסוהרים, ב-25.2% הושלם הטיפול בתוך שבועיים, הטיפול ב-58.1% מקבילות הסוהרים הסתיים בתוך שלושה חודשים והטיפול ב-95.5% מכלל קבילות הסוהרים הסתיים בתוך שישה חודשים.

עיקרי פעילות בשנים 2016 ו-2017

בנוסף לטיפול השוטף בבירור קבילות, מתן ייעוץ וכן מתן המענה והסיוע שנדרשו עקב האירועים השונים אשר השפיעו על עבודת המשטרה ושירות בתי הסוהר בשנים אלה, המשיכה ופעלה נציבות הקבילות להעמקת הקשר עם השוטרים והסוהרים וכן עם גורמי הפיקוד ביחידות המשטרה ושירות בתי הסוהר.

בשנת 2016 נערכו ביקורים ב-22 יחידות שונות של המשטרה ושל שירות בתי הסוהר, קוימו 5 פגישות עם גורמי פיקוד במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר וניתנו 31 הרצאות בקורסים שונים וביחידות משטרה ושירות בתי הסוהר.

בשנת 2017 נערכו ביקורים ב-18 יחידות שונות של המשטרה ושל שירות בתי הסוהר, קוימו 12 פגישות עם גורמי פיקוד במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר וניתנו 23 הרצאות בקורסים שונים וביחידות משטרה ושירות בתי הסוהר.

במהלך הביקורים, ההרצאות והפגישות עם גורמי הפיקוד לרמותיהם השונות ניתן דגש על זכותו על-פי חוק של כל שוטר וסוהר לפנות לנציבות הקבילות במישרין כל אימת שהוא חש כי נגרם לו עוול. כמו כן הובהרו לשוטרים ולסוהרים סמכויות נציב הקבילות והאופן בו נערך בירור קבילה. בנוסף ניתן מענה וייעוץ למבקשים להסתייע באנשי הנציבות ולפתרון בעיות שונות תוך כדי הביקור באותן יחידות.

נושאים שעלו במהלך בירור הקבילות ואשר בהם סברה נציבות הקבילות כי מדובר בתופעה מערכתית שיש מקום להסדירה או שנדרשים תיקון ליקוי והפקת לקחים, הובאו לידיעת גורמי הפיקוד בפגישות שנערכו עמם.

ניסיון העבר מלמד כי שיתוף המפקדים בממצאים העולים מבירור קבילות תורם תרומה משמעותית למניעת הישנות בעיות וליקויים. חשיבות נוספת יש בהטמעת הדרישה מהמפקדים לכבד את הזכות הסטטוטורית של כל שוטר וסוהר לפנות במישרין לנציבות הקבילות, גוף עצמאי ובלתי תלוי.

נושאים לציון

מודל שכר הנגדים החדש – בתקופת הדו"ח הושלמו תהליכים שונים הנוגעים לשיפור שכר המשרתים במשטרה ובשירות בתי הסוהר.

בתחילת שנת 2016 הוחל במשטרה ובשירות בתי הסוהר הסכם באשר לשכר הנגדים, המביא לידי מימוש את השלב השני בהמשך להסכם משנת 2008, אשר ביטל את התוספות להן היו זכאים נגדים בגין השכלה אקדמית. המודל החדש נותן העדפה לתגמול בגין מקצוע על פני העדפה לתגמול בגין השכלה אקדמית. המקצועות סווגו לשמונה קבוצות תמריץ בהתאם למספר קריטריונים ובהם מידת הקרבה לליבת העשייה של הארגון, כאשר המקצועות הקרובים לליבת העשייה זוכים בתמריץ גבוה יותר.

בשנת 2017, במסגרת המשך החלת מודל שכר הנגדים, אושרו לפתיחה מקצועות בכירים כשמשמעות הסיווג בהם הינה תוספת שכר ואפשרות קידום לדרגת רנ"ג.

החלת מודל שכר הנגדים החדש, דהיינו סיווג התפקידים לקבוצות תמריץ המזכות כל אחת בתוספת כספית שונה וסימון העיסוקים הבכירים בתקינה, הביאה לפניות רבות לנציבות קבילות בהן הלינו הקובלים על הסיווג וקבוצת התמריץ הנמוכה, לטענתם, שנקבעה להם וכן על אי הצבתם בתקן בכיר. בחלק מהמקרים, בעקבות התערבות נציבות הקבילות, בוצע שינוי.

"מענק הבירה" – נוכח המצב הייחודי בירושלים נתקבלו החלטות לגבי המערך המשטרתי הנדרש כדי לעמוד בכל המשימות המוטלות על המשטרה ונעשו פעולות לעידוד השירות בירושלים ולשיפור שכרם ותנאי שירותם של המשרתים בה. בין היתר הושלם הליך תגמול ב"מענק הבירה" לאלה שעמדו בתנאים שנקבעו. הדבר הביא לפניות רבות לנציבות הקבילות לגבי הזכאות למענק זה.

תוספת רמת פעילות – ב-04.04.2012 נחתם בין משרד האוצר למשרד לביטחון הפנים סיכום בין משרדי בדבר רמות הפעילות במשטרת ישראל. עד למועד זה נקבעה רמת הפעילות של המשרתים במשטרת ישראל בזיקה לרמת הפעילות של משרתי הקבע בצה"ל.

במשך השנים התחוור כי החלת טבלת השקילה הנהוגה בצה"ל גם במשטרה מעוררת קשיים וזאת לאור השוני בין המשטרה לצה"ל מבחינת המבנה, הייעוד ואופן הפעולה. לכן, בעקבות עבודת מטה מקיפה שנעשתה במשטרה, נחתם במועד האמור סיכום בין משרדי בדבר "קביעת רמת פעילות וגרירת וותק פעילות לשוטרים".

בסיכום הבין משרדי נקבעה טבלת שקילה משטרתית, מתוך מטרה כי הטבלה תשרת את מדרג רמות הפעילות בארגון בשים לב לחלוקת התפקידים לתפקידי ליבה, תפקידים תומכי ליבה ותפקידי מנהלה. בטבלת השקילה המשטרתית ישנם תבחינים (מידת החשיפה וסיכון בביצוע התפקיד, אופי עיסוק ופעילות, סביבת עבודה ומיקום גיאוגרפי) וניקוד, כאשר בהתאם למפתח הניקוד, שעוגן אף הוא בסיכום, נקבעה רמת הפעילות בכל מקצוע או תפקיד.

סיכום בין משרדי דומה נחתם גם באשר לרמות הפעילות בשירות בתי הסוהר ונקבעה בו טבלת שקילה ייחודית, בהתאם לתנאי העבודה ורמת הסיכון של הסוהרים.

יצוין כי מדובר בסיכומים בין משרדיים שהמשטרה ושירות בתי הסוהר אינם רשאים לחרוג מהם, אלא באופן שנקבע בהם.

בעקבות סיכומים אלה והחלת טבלאות השקילה במשטרה ובשירות בתי הסוהר היו פניות רבות של שוטרים וסוהרים, בהן העלו טענות שונות באשר לרמת הפעילות בה הם מתוגמלים. פניות רבות בנושא זה ממשיכות ומגיעות לנציבות הקבילות גם עתה.

אשר לטיפול בנושא זה יצוין כי כל מקרה נבדק לגופו ולעיתים בעקבות התערבות נציבות הקבילות והמלצתה לבחון את רמת הפעילות בה מתוגמל הקובל, בוצע שינוי על-ידי הגורמים המוסמכים.

יחסי מפקד פקוד – מפניות בנושא זה עלה כי עדיין ישנם מפקדים הלוקים בדפוסי התנהגות לא ראויים – שימוש בביטויים שיש בהם כדי להעליב או לפגוע, ניהול פקודים מתוך שימוש בכוח השררה והדרגה, חוסר תשומת לב למצוקות של פקודיהם, מתן הערות לפקוד בנוכחות עמיתים לעבודה ואזרחים וכיוצא בזה. אכן, מחובתם של מפקדים לדאוג הן לביצוע המטלות והמשימות והן לשמירת הסדר והמשמעת ביחידותיהם. אין חולק כי מוטלת חובה על מפקדים להעיר לפקודים אשר נפל פגם בתפקודם או בהתנהגותם. עם זאת, נדרש ממפקד להקפיד על התנהגותו והתבטאויותיו, לשמש דוגמה לפקודיו ולשמור על כבודם.

כאשר נמצא כי מפקדים לא נהגו כמצופה מהם הוער להם על כך על-ידי נציבות הקבילות. במקרים אחרים התנצל המפקד בפני הקובל, פקודו, ובכך ראה הקובל את עניינו כבא על תיקונו.

בהקשר זה יש לציין כי בסופו של דבר דמותו של המפקד היא המכריעה בתפקוד היחידה ובשביעות רצון המשרתים בה. אם ביחידה קיים מפקד ערכי, קשוב לצורכי פקודיו הנותן דוגמא אישית אזי פוחתות התלונות האישיות.

הערכת פקודים – ההערכה התקופתית לפקודים משמשת כלי למתן משוב למוערך על אופן תפקודו ומטרתה לגרום לשיפור בנושאים בהם הדבר נדרש. בנוסף, מסייעת ההערכה למפקדים בקבלת החלטות הנוגעות לשיבוץ, לקידום ולהמשך שירות של המוערך. במסגרת ההערכה נדרש המפקד להעריך את המוערך, פקודו, נוכח דרישותיו ממנו ונוכח דרישות התפקיד.

בשנים האחרונות חל במשטרה שינוי בנושא זה ובין היתר הליך מתן ההערכה הפך לממוחשב. מאחר שהניסיון המצטבר העלה כי מפקדים נותנים לכל פקודיהם ציונים גבוהים ללא מדרג כמתבקש, נקבעו מכסות באשר למספר המוערכים שניתן לתת להם ציונים בכל ערך מילולי שבסולם ההערכה והן מבוקרות על-ידי המערכת הממוחשבת. המעריך אינו רשאי לתת ציונים באופן שחורג מן המכסות.

עיקר הטענות בפניות לנציבות הקבילות נגע לביצוע ההערכה שלא בנוכחות המוערך, בניגוד להוראות, וכן מתן הערכות נמוכות משיקולים לא ענייניים. מאחר שציוני ההערכה התקופתית משוקללים למדדים שונים שמהווים נדבך מרכזי בהחלטות לגבי השוטר, טענו הפונים כי הפגיעה בהם היא פגיעה מתמשכת מעבר להערכה עצמה. במקרים בהם נמצאו טענות הפונים מוצדקות פעלה נציבות הקבילות לביטול ההערכה.

בשירות בתי הסוהר עלו טענות הנוגעות לשינוי בציוני חוות דעת המפקד המעיר שלא הובאו לידיעת המוערך שהופתע כעבור זמן לגלות כי ציון ההערכה שנתן לו מפקדו הישיר, שונה. נציבות הקבילות מצאה כי מצב דברים זה אינו תקין ובעקבות התערבותה תוקן הנוהל בנושא ונקבע בו כי בכל מקרה של חוסר הסכמה עם חוות הדעת שניתנה על-ידי המפקד הישיר (מקילה/מחמירה), על המפקד המעיר לזמן את המוערך לריאיון רשמי.

טיפול רפואי – בפניות לנציבות הקבילות טענו שוטרים כי אין מכבדים את המלצותיהם של רופאים אזרחיים אף כאשר מדובר ברופאים מומחים, וכי הם נדרשים להתייצב לעבודתם על אף המלצת הרופא האזרחי. עוד הלינו על כך שהחלטות הרופאים המשטרתיים מתקבלות משיקולים לא ענייניים. על-פי הוראות הפקודות והנהלים רופא משטרתי אינו חייב לקבל המלצת רופא אזרחי והוא רשאי לקבוע, לאחר שבדק את השוטר, כי השוטר כשיר לחזור למלא תפקידו, עם או בלי הגבלה רפואית. עם זאת, היו מקרים בהם מצאה נציבות הקבילות כי אכן נפל פגם באופן הטיפול בקובל וכן מקרים בהם המפקד עצמו נהג בניגוד להחלטת רופא משטרתי.

מפניות של סוהרים עלה כי מפקדים נוהגים להעסיקם שלא בהתאם למגבלות שנקבעו על-ידי ועדות רפואיות.

שעות עבודה, חופשות ופגרות – בשל אופי העבודה הייחודי בשירות בתי הסוהר ישנן פניות רבות לנציבות הקבילות בעניינים אלה. בחלק מהפניות נטען כי יש לזכות בפגרה בגין פעילויות שאינן במהלך המשמרת הרגילה, טענה נוספת שעלתה נגעה להבחנה בין עובדי משמרת לעובדי יום. טענות אחרות נגעו לאופן חישוב שעות העבודה לגבי לוחמי נחשון שמגיעים למקום עבודתם בהסעה.

נושא שעות העבודה של הסוהרים, עובדי יום ועובדי משמרת, וזכאותם לחופשות ופגרות מוסדר בנהלי מש"א שונים. בנהלים אלה מוגדרות משימות אשר בגינן זכאי סוהר לפגרה ובכללן ביצוע משימות ארגוניות נוסף על תפקיד.

במסגרת העבודה השוטפת של הסוהרים מתקיימות פעילויות רבות כגון: הדרכות, מטווחים, טיולי יחידה וסיורים לימודיים, שנועדו להביא להתמקצעות והעשרה של הסוהרים. נוכח אופי העבודה בשירות בתי הסוהר, חלק מפעילויות אלו מתקיים בימי הפגרות של הסוהרים וזאת, מאחר שלא ניתן להוציא סוהרים מעבודת המשמרת השגרתית. כמובן שיש צורך למצוא את האיזון בין צרכי הארגון לצרכי הפרט.

אשר לטענה בדבר אפליה בין עובדי משמרת לעובדי יום הרי שמדובר בשני מגזרים אשר קיים ביניהם הבדל מהותי לגבי אופן העסקתם. הבדל זה יוצר שונות בנושאים רבים ובהם הזכאות לפגרות וימי חופשה אחרים.

אשר ללוחמי נחשון עלתה שאלת חישוב שעות הנסיעה. בעקבות התערבות נציבות הקבילות נקבע כי לנהג ההסעה ייחשבו שעות ההסעה כשעות עבודה וההוראות בנושא תוקנו בהתאם.

פניות אחרות בנושא חופשות היו בעניין זכאותם של בני דתות שונות לחופשות במועדי חגיהם. בבירור הנושא לא מצאה נציבות הקבילות כי ישנה אפליה של בני דת זו או אחרת. על-פי ההוראות, הזכאות לימי מנוחה בחגים נקבעת בהתאם לדת. עם זאת, צרכי המערכת מחייבים לעיתים העסקת שוטר או סוהר אף בימי חגו. נעשה מאמץ לאפשר לכל שוטר וסוהר להיות בחופשת חג בהתאם לדתו אולם לא ניתן לאפשר זאת באופן מלא וזאת בשל אילוצי כוח אדם.

ראיון – נושא ששב ועלה בתקופת הדו"ח הינו בקשה להוצאת ראיון מתיק אישי בטענה כי הריאיון, בו נאמרו לקובל דברים קשים, הינו ביטוי להתנכלות כלפי הקובל.

ככלל, העיקרון המנחה את נציבות הקבילות הוא שאין להוציא מסמך מתיק אישי, ובכלל זה ראיון. במיוחד אמורים הדברים כאשר למרואיין ניתנה הזדמנות ליתן את תגובתו.

המלצה על הוצאת מסמך מתיק אישי נעשית במשורה ורק במקרים בהם הוכח כי נפל בריאיון פגם מהותי, כגון כאשר נמצא שצוינו בו דברים שהוכחו כבלתי נכונים. במקרים אחרים מצאה נציבות הקבילות כי הגם שאין עילה להוצאת הריאיון כולו מתיקו האישי של הקובל, הרי שיש לתקן את האמור בו. בסמכותו ומחובתו של מפקד לפרט בפני פקודו את הטעון שיפור בתפקודו המקצועי ובהתנהלותו ולתת לפקוד אפשרות להגיב לדברים. עם זאת, עליו לתאר את הדברים כהווייתם ולהימנע משימוש בלשון פוגעת.

סיכום

האמור לעיל הינו רק מקצת מן העשייה הרבה של נציבות קבילות השוטרים והסוהרים.

הנושאים המובאים לפתחה משקפים, בין היתר, את התמורות החלות במשטרה ובשירות בתי הסוהר. כמו למשל, הסכמים בענייני שכר, שינוי הוראות לגבי סידורי ושעות עבודה, הערכה תקופתית ועוד.

השוטרים והסוהרים הינם המסד עליו נשענת פעילות הארגונים והם אלה המאפשרים לארגונים לעמוד במטלותיהם ולבצע את משימותיהם. 

נציבות הקבילות המשיכה ופעלה להטמעת המודעות לחשיבות מוסד זה לא רק לפרט אלא גם לארגונים עצמם. הצבעה על ליקויים מערכתיים העולים מבירור קבילות יש בה כדי לסייע לארגונים לשפר ולתקן את הטעון תיקון.

אין חולק כי לא דומה תפקודו של שוטר או סוהר מרוצה ובעל תחושת שליחות לתפקודו של שוטר או סוהר מתוסכל או ממורמר.

נציבות הקבילות רואה חשיבות רבה בשיתוף הפעולה לו היא זוכה מהמשטרה ומשירות בתי הסוהר.

נתוניםנתונים כלליים – קבילות שוטרים וסוהרים שהתקבלו וטופלו בשנות העבודה 2015 עד 2017

בשנת 2016 התקבלו בנציבות הקבילות 1,564 פניות. 395 מתוכן טופלו כקבילות ו-1,169 טופלו על דרך התייעצות.

קיימת עליה של 9% במספר הקבילות שהתקבלו בשנת 2016 בהשוואה למספר הקבילות שהתקבלו בשנת 2015 ועליה של 28% במספר הפניות להיוועצות בהשוואה לשנת 2015.

260 מכלל הקבילות הוגשו על-ידי שוטרים (ירידה של 4% בהשוואה לשנת 2015) ו-135 הוגשו על-ידי סוהרים (עליה של 50% בהשוואה לשנת 2015).

בשנת 2016 הסתיים הטיפול ב-420 קבילות (בהשוואה ל-371 קבילות שהטיפול בהן הסתיים בשנת 2015). בסוף שנת 2016 נותרו לטיפול 111 קבילות (בהשוואה ל-131 קבילות שנותרו לטיפול  בסוף שנת 2015).

בשנת 2017 התקבלו בנציבות הקבילות 1,687 פניות. 450 מתוכן טופלו כקבילות ו-1,237 כהתייעצויות.

קיימת עליה של 14% במספר הקבילות שהתקבלו בשנת 2017 בהשוואה למספר הקבילות שהתקבלו בשנת 2016 ועליה של 5% במספר הפניות להיוועצות בהשוואה לשנת 2016.

306 מכלל הקבילות הוגשו על-ידי שוטרים (עליה של 18% בהשוואה לשנת 2016) ו-144 הוגשו על-ידי סוהרים (עליה של 7% בהשוואה לשנת 2016).

בשנת 2017 הסתיים הטיפול ב-483 קבילות (בהשוואה ל-420 שהטיפול בהן הסתיים בשנת 2016). בסוף שנת 2017 נותרו לטיפול 77 קבילות (בהשוואה ל-111 קבילות שנותרו לטיפול בשנת 2016).

תוצאות הבירור

33% מהקבילות שהתבררו בשנת 2016 נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו במהלך הבירור לעומת 38% בשנת 2015.

58% מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2016 נמצאו בלתי מוצדקות לעומת 50% בשנת 2015.

9% מהקבילות שטופלו בשנת 2016 לא התבררו עד תום לעומת 12% בשנת 2015.

35% מהקבילות שהתבררו בשנת 2017 נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו במהלך הבירור לעומת 33% בשנת 2016.

58% מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2017 נמצאו בלתי מוצדקות, מספר זהה לשנת 2016.

7% מהקבילות שטופלו בשנת 2017 לא התבררו עד תום לעומת 9% בשנת 2016.

בשנת 2016 התקבלו בנציבות הקבילות 1,564 פניות. 395 מתוכן טופלו כקבילות ו-1,169 טופלו על דרך התייעצות.

קיימת עליה של 9% במספר הקבילות שהתקבלו בשנת 2016 בהשוואה למספר הקבילות שהתקבלו בשנת 2015 ועליה של 28% במספר הפניות להיוועצות בהשוואה לשנת 2015.

260 מכלל הקבילות הוגשו על-ידי שוטרים (ירידה של 4% בהשוואה לשנת 2015) ו-135 הוגשו על-ידי סוהרים (עליה של 50% בהשוואה לשנת 2015).

בשנת 2016 הסתיים הטיפול ב-420 קבילות (בהשוואה ל-371 קבילות שהטיפול בהן הסתיים בשנת 2015). בסוף שנת 2016 נותרו לטיפול 111 קבילות (בהשוואה ל-131 קבילות שנותרו לטיפול  בסוף שנת 2015).

בשנת 2017 התקבלו בנציבות הקבילות 1,687 פניות. 450 מתוכן טופלו כקבילות ו-1,237 כהתייעצויות.

קיימת עליה של 14% במספר הקבילות שהתקבלו בשנת 2017 בהשוואה למספר הקבילות שהתקבלו בשנת 2016 ועליה של 5% במספר הפניות להיוועצות בהשוואה לשנת 2016.

306 מכלל הקבילות הוגשו על-ידי שוטרים (עליה של 18% בהשוואה לשנת 2016) ו-144 הוגשו על-ידי סוהרים (עליה של 7% בהשוואה לשנת 2016).

בשנת 2017 הסתיים הטיפול ב-483 קבילות (בהשוואה ל-420 שהטיפול בהן הסתיים בשנת 2016). בסוף שנת 2017 נותרו לטיפול 77 קבילות (בהשוואה ל-111 קבילות שנותרו לטיפול בשנת 2016).

תוצאות הבירור

33% מהקבילות שהתבררו בשנת 2016 נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו במהלך הבירור לעומת 38% בשנת 2015.

58% מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2016 נמצאו בלתי מוצדקות לעומת 50% בשנת 2015.

9% מהקבילות שטופלו בשנת 2016 לא התבררו עד תום לעומת 12% בשנת 2015.

35% מהקבילות שהתבררו בשנת 2017 נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו במהלך הבירור לעומת 33% בשנת 2016.

58% מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2017 נמצאו בלתי מוצדקות, מספר זהה לשנת 2016.

7% מהקבילות שטופלו בשנת 2017 לא התבררו עד תום לעומת 9% בשנת 2016.

עיקרי הנתונים של קבילות השוטרים

· בשנת 2016 התקבלו 260 קבילות שוטרים ובסיום השנה נותרו לטיפול 89 קבילות.

· בשנת 2017 התקבלו 306 קבילות שוטרים ובסיום השנה נותרו לטיפול 66 קבילות.

· בשנת 2016 הסתיים הטיפול ב-272 קבילות שוטרים (כולל קבילות שנותרו לטיפול משנים קודמות).

· בשנת 2017 הסתיים הטיפול ב-328 קבילות שוטרים (כולל קבילות שנותרו לטיפול משנים קודמות).

תוצאות הבירור:

· 90 (33%) מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2016 נמצאו מוצדקות ו/או עניינן בא על תיקונו.

· 152 (56%) מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2016 נמצאו בלתי מוצדקות.

· 30 (11%) מהקבילות בשנת 2016 לא התבררו עד תום.

· 136 (41%) מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2017 נמצאו מוצדקות ו/או עניינן בא על תיקונו.

· 173 (53%) מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2017 נמצאו בלתי מוצדקות.

· 19 (6%) מהקבילות בשנת 2017 לא התבררו עד תום.

התפלגות לפי נושאי ליבה:

בשנת 2016 מספר הקבילות הגדול ביותר היה בנושא שכר לאחריו יחסי מפקד פקוד ולאחריו תנאי וסדרי השירות.

בשנת 2017 התפלגות הנושאים דומה.

אוכלוסיית השוטרים הקובלים:

אוכלוסיית השוטרים שקבלו מתפלגת לשוטרים במעמד קבע ולשוטרים הממלאים את שירות החובה במשמר הגבול או ביחידות המשטרה (שח"ם).

כוח האדם במשטרת ישראל:

בשנת 2016 שרתו במשטרת ישראל 30,625 שוטרים, מהם 24,776 בשירות קבע ו-5,849 בשירות חובה.

בשנת 2017 שרתו במשטרת ישראל 31,742 שוטרים, מהם 26,080 בשירות קבע ו-5,662 בשירות חובה.

התפלגות שוטרים קובלים לפי דרגות:

· מתוך 260 הקבילות שהתקבלו בשנת 2016:

· 29 קבילות (11%) הוגשו על-ידי שוטרי חובה.

· 168 קבילות (65%) הוגשו על-ידי אנשי משטרה בדרגות נגדים.

· 45 קבילות (17%) על-ידי אנשי משטרה בדרגות מפקח משנה ומעלה.

· 18 קבילות (7%) הוגשו על-ידי אחר.

· מתוך 306 הקבילות שהתקבלו בשנת 2017:

· 23 קבילות (7%) הוגשו על-ידי שוטרי חובה.

· 216 קבילות (71%) הוגשו על-ידי אנשי משטרה בדרגות נגדים.

· 40 קבילות (13%) על-ידי אנשי משטרה בדרגות מפקח משנה ומעלה.

· 27 קבילות (9%) הוגשו על-ידי אחר.

התפלגות קובלים שוטרים לפי יחידות שירות:

בשנת 2016 מספר הקבילות הרב ביותר הוגש על-ידי שוטרי משמר הגבול – 70, אחריו על-ידי שוטרי יחידות המטה הארצי – 34 ולאחריו על-ידי שוטרי מחוז צפון – 26.

בשנת 2017 מספר הקבילות הרב ביותר הוגש על-ידי שוטרי משמר הגבול – 82, אחריו יחידות המטה ארצי – 62 ולאחריו מחוז צפון – 32.

נתונים אלה הינם מספריים ולא ביחס למספר המשרתים באותן יחידות.

עיקרי הנתונים של קבילות הסוהרים

· במהלך שנת 2016 התקבלו 135 קבילות סוהרים. בסיום השנה נותרו לטיפול 22 קבילות.

· בשנת 2017 התקבלו 144 קבילות סוהרים. בסיום השנה נותרו לטיפול 11 קבילות.

· בשנת 2016 הסתיים הטיפול ב-148 קבילות (כולל קבילות שנותרו משנים קודמות).

· בשנת 2017 הסתיים הטיפול ב-155 קבילות (כולל קבילות שנותרו משנים קודמות).

תוצאות הבירור:

· 47 (32%) מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2016 נמצאו מוצדקות ו/או עניינן בא על תיקונו.

· 91 (61%) מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2016 נמצאו בלתי מוצדקות.

· 10 (7%) מהקבילות בשנת 2016 לא התבררו עד תום.

· 31 (20%) מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2017 נמצאו מוצדקות ו/או עניינן בא על תיקונו.

· 110 (71%) מהקבילות שבירורן הסתים בשנת 2017 נמצאו בלתי מוצדקות.

· 14 (9%) מהקבילות שבירורן הסתיים בשנת 2017 לא התבררו עד תום.

התפלגות לפי נושאי ליבה:

בשנת 2016 מספר הקבילות הגדול ביותר היה בנושא שכר, לאחריו תנאי וסדרי השירות ולאחריו יחסי מפקד פקוד.

בשנת 2017 מספר הקבילות הגדול ביותר היה בנושא תנאי וסדרי השירות, לאחריו יחסי מפקד פקוד ולאחריו קידום.

אוכלוסיית הסוהרים הקובלים:

אוכלוסיית הסוהרים שקבלו כוללת סוהרים מסגל הקבע וסוהרי חובה הממלאים את שירותם הסדיר ביחידות של שירות בתי הסוהר.

כוח האדם בשירות בתי הסוהר:

בשנת 2016 שרתו בשירות בתי הסוהר 9,682 סוהרים, מהם 8,702 סוהרי קבע ו-980 סוהרי חובה.

בשנת 2017 שרתו בשירות בתי הסוהר 9,920 סוהרים, מהם 8,940 סוהרי קבע ו-980 סוהרי חובה.

התפלגות סוהרים קובלים לפי דרגות:

מתוך 135 הקבילות שהתקבלו בשנת 2016:

· 99 קבילות (73%) הוגשו על-ידי סוהרים בדרגות נגדים.

· 28 קבילות (21%) הוגשו על-ידי סוהרים בדרגת מישר משנה ומעלה.

· 6 קבילות (4.5%) הוגשו על-ידי אחר.

· 2 קבילות (1.5%) הוגשו על-ידי סוהרי חובה.

· מתוך 144 הקבילות שהתקבלו בשנת 2017:

· 93 קבילות (65%) הוגשו על-ידי סוהרים בדרגות נגדים.

· 36 קבילות (25%) הוגשו על-ידי סוהרים בדרגות מישר משנה ומעלה.

· 10 קבילות (7%) הוגשו על-ידי אחר.

· 5 קבילות (3%) הוגשו על-ידי סוהרי חובה.

סקירת מבחר קבילות על-פי נושאיםיחסי מפקד פקוד התנכלות

שוטר הלין על כי מפקדו ביחידת סיור אליה סופח עקב צורך ארגוני, ביטל לו חופשה על אף שקיבל אישור יציאה לחופשה ממפקדו הקודם. עוד הלין על אירוע בו התפתח דין דברים בינו לבין מפקדו שבגינו הועמד לדין ונשפט.

אשר לאירוע בגינו נשפט, הובהר לקובל כי הנושא אינו בר בירור במסגרת הקבילה וזאת כפי שמתווה חוק המשטרה תשס"ו-2006 בפרק ג' סעיף 90 לפיו לא יהיה בירור בקבילה על פעולה שיפוטית של בית דין או של דן יחיד.

אשר לחופשה נשוא הקבילה עלה כי הבקשה לחופשה לא הוגשה על-פי הוראות פקודת מטא"ר 07.04.01 – "חופשה שנתית". הפקודה מסדירה, בין היתר, את אופן הגשת בקשת השוטר לצאת לחופשה שנתית והטיפול בה. בסעיף 26 נקבע כי על השוטר להגיש בקשה למפקדו הישיר לפני היציאה לחופשה. הבקשה תוגש בכתב על גבי טופס ייעודי לכך. אישור המפקד הינו אישור חובה בכפוף לנאמר בפקודה.

חובת קיום הליך סדור זה של הגשת בקשה ואישורה, חלה גם לאחר המעבר למערכת דיווח נוכחות ממוחשבת. למילוי הבקשה לחופשה ואישורה יש ערך רב גם לעניין וודאות היציאה לחופשה ויכולת הצדדים לכלכל צעדיהם בהתאם.

הקפדה על הליך נכון של בקשת חופשה ואישורה תמנע מחלוקות.

מפקד המרחב בו שרת הקובל הונחה להדריך את שוטרי המרחב בנושא מילוי בקשות לחופשה.

התנכלות

סוהר אשר השתתף בקורס סוהרי ביטחון הלין על התנכלות כלפיו. לטענתו, ביקש שלא להמשיך בקורס ולהשתבץ בעבודת יום בתחום המנהלה.

הסוהר רואיין על-ידי מפקד בקורס (הנקבל), וזה השיב לו, לטענתו, בבוטות ותוך שהוא מאיים עליו, כי יציין במערכת המחשוב פרטים שימנעו את גיוסו בעתיד למשטרה ולכיבוי אש.

בירור הקבילה העלה כי עם גיוסו שובץ הקובל לבית סוהר במרכז הארץ וסמוך לאחר גיוסו החל קורס סוהרי קבע. עם תחילת הקורס פנה למפקדיו בבקשות שונות: לעבור לנחשון, לעבור למחוז צפון, לעבוד קרוב לבית.

מפקדי הקורס שוחחו עם הקובל והבהירו לו כי התגייס לשב"ס לתפקיד סוהר ביטחון ועליו לעבור קורס סוהרי ביטחון כתנאי להמשך שירותו בשב"ס. עוד הבהירו לו כי הם אינם הגורם המתאים לסייע לו בעניין בקשותיו השונות. הקובל זומן לראיון בפני הנקבל אשר שאל אותו במהלך הריאיון מדוע לא העלה את בקשותיו וטענותיו שאינו יכול להיות סוהר ביטחון, כבר במעמד הגיוס או בהיותו ביחידה. כמו כן הבהיר לו כי בית הספר אחראי אך ורק על הכשרת סוהרים והסמכתם.

הנקבל אישר כי אמר לקובל כי עליו להתנהג ביתר אחריות ורצינות, כסוהר קבע וכאדם בוגר, וכי עליו להחליט האם השירות בארגון מתאים לו.

מעיון בראיון עולה כי התוכן ענייני ואין בדברים שנכתבו משום התייחסות פוגענית או מעליבה.

בנסיבות אלו, לא נמצא מקום להתערבות נציבות הקבילות.

קבילה בלתי מוצדקת

יחסים בין אישיים העלבה

סוהר הלין על כי קצינת משאבי אנוש, הנקבלת, לא טיפלה בבעיותיו האישיות והשפילה אותו.

לדבריו, פנה לנקבלת במשרדה לצורך קבלת סיוע בנוגע לשיעור מס ההכנסה המנוכה משכרו. בתגובה אמרה לו כי היא עסוקה. מששב וביקש את עזרתה של הנקבלת היא ביקשה ממנו לצאת ממשרדה ולהגיע במועד מאוחר יותר. גם בהמשך סירבה, לדבריו, לטפל בפנייתו.

הקובל ציין כי לכאורה, קיימת טעות בתלוש השכר וכי טעות זו גורמת לו לנזקים כספיים ובעניין זה ביקש סיוע מהנקבלת.

עוד ציין הקובל כי גם בעבר פנה אל הנקבלת ולא קיבל טיפול ויחס הולמים אלא צעקות בנוכחות אנשי סגל ואזרחים. לדבריו אמרה לו הנקבלת, בין היתר, כי הוא סוהר פשוט ואילו היא רב כלאי.

בירור הקבילה העלה כי בתקופה בה נזקק הקובל לסיוע היה מוטל על הקובלת עומס עבודה רב, ובנושאים מסוימים בגינם פנה אליה הקובל, לא היה זה מתפקידה לטפל.

באשר להתייחסות כלפי הקובל הכחישה הנקבלת כי צעקה עליו וכי אמרה את שייחס לה אולם ציינה כי אם נפגע מדברים שאמרה, היא מבקשת להביע את התנצלותה.

משעלה כי יש תימוכין לטענות הקובל בדבר צעקות והתבטאות לא נאותה כלפיו הונחו מפקדיה של הנקבלת לזמנה לראיון הדרכה בו יובהר לה כי עליה להקפיד להתנהל כראוי מול סוהרים אשר פונים אליה ומבקשים לקבל ממנה שירות.

בהתאם להמלצת נציבות הקבילות זומנה הקובלת לראיון כאמור.

קבילה מוצדקת

חוות דעתהערכה תקופתית 

שוטרת ביקשה לבטל הערכה תקופתית שנערכה לה בשנת 2014. פנייתה בנתיבי הפיקוד לביטול ההערכה נענתה בשלילה מן הנימוקים הבאים: היא אישרה את ההערכה; ידעה על הבעייתיות של ההערכה והביעה את הסתייגותה בזמנו, אך לא הגישה ערעור כמקובל; המעריכה שימשה מפקדת ממונה עלייה גם בתפקידים קודמים; המקרה אינו עומד באחת העילות לביטול.

מעיון בחומר הרלוונטי עלה כי תקופת עבודתה של הקובלת בפועל תחת פיקודה של המעריכה נמשכה פחות מ-3 חודשים כנדרש לצורך הערכה. הקובלת לא הגישה ערעור על ההערכה תוך 7 ימים כנדרש והמתינה לחילופי הפיקוד כי חששה שהמעריכה תתנכל לה.

לאור האמור, המליצה נציבות הקבילות בפני רמ"ח כ"א לבטל את ההערכה התקופתית של הקובלת לשנת 2014. לפי סעיף 16.ב.3) בנוהל אמ"ש 09.01.03 – "הערכה תקופתית ממוחשבת" תנאי בסיסי להערכת פקוד הינו כי במועד ההערכה הוא משרת תחת פיקודו של המעריך פרק זמן של 3 חודשים לפחות ו-3 חודשים בתפקיד שלגביו הוא מוערך.

רמ"ח כ"א קיבלה את ההמלצה וההערכה בוטלה. בכך בא עניינה של הקבילה על תיקונו.

קבילה מוצדקת

הערכה תקופתית

הקובל, רכז מודיעין נוער, הלין על כי הוערך בהערכה תקופתית בניגוד להוראות ולנהלים. לטענתו בתפקידו זה הוא היה חלק ממחלק הנוער וכפוף באופן ישיר לקצין הנוער של התחנה בכל ההיבטים, קיבל ממנו הנחיות, רואיין על-ידו בראיונות תקופתיים וכו'. כפיפות זו מעוגנת גם בהוראות נוהל הפעלת רכזי מודיעין בו נקבע כי "הערכה תקופתית לרכז מודיעין נוער תיערך על-ידי ק' הנוער בשיתוף הקמ"ן לגבי נושאים מקצועיים". למרות זאת לא הוערך הקובל על-ידי קצין הנוער אלא על-ידי קצין אחר.

על-פי הוראות נוהל אמ"ש 09.01.03 – "הערכה תקופתית ממוחשבת" המעריך הינו "מפקדו הישיר של המוערך (שהוא נגד או קצין)".

בבירור עם גורמי מחלקת מדעי ההתנהגות הצריכים לעניין נמצא כי השאלה המכריעה שיש לשאול הינה האם המעריך בפועל היה אכן מפקדו הישיר של המוערך – נחשף במידה מספקת לביצועיו של המוערך, נתן לו הנחיות והוראות, אישר לו גיליונות נוכחות וכיו"ב. מאחר שבירור עם קצין הנוער העלה כי הקובל היה חלק בלתי נפרד ממחלק הנוער, נתון לפיקודו הישיר ולמעשה לא עבד מול הקצין שהעריך אותו, נמצא כי הוא היה צריך להעריך את הקובל ולא הקצין שביצע את ההערכה בפועל. לפיכך ההערכה התקופתית נשוא הקבילה אכן בוצעה בניגוד להוראות נוהל אמ"ש בנושא כמו גם בניגוד להוראות נוהל הפעלת רכזי מודיעין ועל כן סברה נציבות הקבילות כי יש לבטלה ולהוציאה מכל תיקיו האישיים של הקובל. כך הומלץ לרמ"ח כ"א לעשות.

רמ"ח כ"א קיבלה את ההמלצה וביטלה את ההערכה התקופתית נשוא הקבילה ובכך בא עניין הקבילה המוצדקת על תיקונו.

קבילה מוצדקת

הערכה תקופתית

הקובל, ששירת ביחידת סיור, קבל על כך שבסוף שנת 2015 הוערך בהערכה תקופתית בניגוד להוראות הנוהל בנושא. לדבריו, מפקדו הישיר היה קצין יחידת הסיור בה שירת, שכחודשיים טרם ביצוע ההערכה סיים את תפקידו ועזב את התחנה. ההערכה לשנת 2015, בוצעה על-ידי עוזר קצין סיור התחנה שלדברי הקובל מעולם לא היה מפקדו הישיר. סמוך למועד הגשת הקבילה הועלה הקובל כמועמד למסלול "נגד בכיר" ומועמדותו הוסרה רק בגלל ציון ההערכה התקופתית לשנת 2015. לטענתו, ההערכה שבוצעה בניגוד להוראות ולכללים מונעת ממנו לקבל את ה"בכיר".

בבירור הקבילה נמצא כי ההערכה התקופתית לשנת 2015 בוצעה בניגוד להוראות נוהל אמ"ש 09.01.03 – "הערכה תקופתית ממוחשבת".

ראשית, לאחר בירור שנערך עם עוזר קצין סיור התחנה נמצא כי לא ניתן לומר שהוא היה מפקדו הישיר של הקובל במשך 3 חודשים לפחות, כנדרש בנוהל.

שנית, מי שהיה צריך להעריך את הקובל היה קצין היחידה היוצא שכן הוא היה מפקדו הישיר למעלה מ-6 חודשים במהלך שנת 2015 ולא עברו 3 חודשים מאז עזב את תפקידו.

זאת ועוד, אם לא קצין היחידה היוצא אזי המעריך היה צריך להיות מי שמילא את תפקיד ק' היח"ס של הקובל גם אם הוא נגד שהרי הוא "מפקדו הישיר של המוערך". הוראות הנוהל בעניין זה הן חד משמעיות ולא ברור מדוע לא פעלו לפיהן.

בנסיבות אלה, המליצה נציבות הקבילות בפני ראש מחלקת כוח אדם לבטל את ההערכה התקופתית של הקובל לשנת 2015.

ההמלצה התקבלה וההערכה התקופתית נשוא הקבילה בוטלה. בכך בא עניין הקבילה המוצדקת על תיקונו.

קבילה מוצדקת

חוות דעת – סוהרים

סוהר אשר חוות הדעת השנתית לגביו שניתנה על-ידי מפקדו הישיר הייתה "גבוהה מאוד", הלין על כי בחוות הדעת של הגורם המעיר נרשם לגביו כי הוא סוהר בעייתי ואמירות שליליות נוספות. משפנה למפקדיו לברר את פשר חוות הדעת השלילית הוברר לו כי מדובר בטעות וכי חוות הדעת תשונה אך זו לא שונתה במשך חודשים רבים ועל כן פנה לנציבות הקבילות.

למקרה זה קדמו מקרים נוספים בהם הגורם המעיר שינה את חוות הדעת שניתנה על-ידי המפקד הישיר אך לסוהר לא ניתנה הזדמנות להביע את הסתייגותו, זאת נוכח העובדה כי חוות דעת המעיר אינה מובאת לידיעת הסוהר.

נוכח האמור המליצה נציבות הקבילות לשנות את הנוהל כך שלסוהר תינתן הזדמנות להביע דעתו כל אימת שהמפקד המעיר מחליט לשנות את חוות הדעת.

בהתאם לאמור פורסם תיקון לנוהל מש"א 02-0303 – "חוות דעת תקופתית" ולפיו:

"בכל מקרה של חוסר הסכמה עם חוות דעת שניתנה (מקלה/מחמירה) על המפקד המעיר לזמן את המוערך לראיון רשמי. בנוסף, המפקד המעיר יוכל על-פי שיקול דעתו ועל-פי התייעצות עם גורמי המקצוע הרלוונטיים לזמן את המוערך לראיון טרם קבלת החלטה".

קבילה מוצדקת

הערכה – מישוב ביניים לשוטר במסלולי שירות

הקובל, שוטר שגויס במסלולי שירות, פנה בעניין ציוניו במישוב הביניים שנמסרו לו על-ידי מפקדו. לדבריו הופתע מאוד מהאחוזון הנמוך מאוד שלו וממדד התפקוד הנמוך מאוד אף הוא. לטענתו, הדבר לא מתיישב עם ציוני הקורסים שעבר, עם ציוני ההערכות התקופתיות שלו ועם ציוני מבחן הכשירות הגופנית (בר-אור) שלו. בנוסף, ההערכה התקופתית האחרונה שלו שבוצעה כחודשיים וחצי לפני מועד חישוב ציוני המישוב, בה ניתן לו ציון עולה על הדרישות 3, לא הובאה בחשבון. לטענת הקובל לא ייתכן שיש לו ציונים גבוהים בקורסים והערכות טובות אך הציון של האחוזון מעיד על תוצאה מאוד נמוכה שאינה משקפת את המציאות.

המדדים השונים, ובכללם גם המדדים במסגרת מסלולי שירות, כפי שהוגדרו על-ידי מחלקת מדעי התנהגות [ממד"ה], אינם מתעדכנים מיידית באופן פרטני כאשר מתווסף נתון למערכת אלא משקפים תמונת מצב עדכנית חוצת ארגון בנקודת זמן אחידה לכולם. כלומר הם מתעדכנים לכל הארגון על-פי הנתונים שהתווספו למערכת מאז מועד החישוב הקודם ועד מועד החישוב הנוכחי.

החישוב אינו ממוצע ציונים אלא חישוב ביחס לנורמה הנקבעת על-פי נתוניהם של כלל השוטרים לגביהם מבוצע המישוב.

בחישוב המדדים האחרונים של הקובל אכן לא הובאה בחשבון ההערכה התקופתית האחרונה של הקובל. הסיבה לכך הינה שהנתון של ההערכה התקופתית מחושב ביחס לנורמה כללית שניתנת לחישוב רק בתום מחזור ההערכה בכלל הארגון. לכן לא ניתן היה, טכנית, לכלול בחישוב המדד את ההערכה התקופתית האחרונה של הקובל.

מדד התפקוד למסלולי שירות של הקובל היה מבוסס על הערכות העמיתים משנת 2015, הערכות תקופתיות מן השנים 2014 ו-2015, הערכה בתום תקופת ניסיון משנת 2016, מבחני כושר גופני שביצע בשנים 2015 ו-2016 ומבחני מקצועיים שביצע. ציוני הקורסים שלו לא נכללו במדד התפקוד למסלולי שירות משום שנקבע כי לחישובים יכנסו רק קורסים לאחר הגיוס לקבע ולא מתקופת שירות החובה.

נמצא כי האחוזון והמדד של הקובל בהחלט משקפים את הנתונים שנכנסו לחישוב. מאחר שכל הציונים של הקובל, למעט במבחנים המקצועיים ובהערכה התקופתית אחת, נמוכים או נמוכים מאוד ביחס לנורמה הרי שהאחוזון ומדד התפקוד למסלולי שרות שלו נמוכים אף הם.

גם אם הציונים שנכנסו לחישוב האחוזון והמדד היו כשלעצמם ב"סדר", כלשונו של הקובל, הרי שהם נמוכים יחסית לאלה של האחרים ש"מתחרים" עם הקובל. כאמור לא מדובר בחישוב ממוצע מתמטי של ציוני השוטר בו מדובר. הובהר לקובל כי מישוב הביניים במסלולי שירות הוא בבחינת קריאה להשתפר והוא כבר נמצא בדרך טובה ולראיה, ההערכה התקופתית האחרונה שלו שהייתה יותר טובה מקודמותיה ולכן צפויה להעלות את המדדים שלו, כמובן בהנחה שנתונים אחרים שייכנסו לחישוב לא יהיו נמוכים יותר.

תנאי וסדרי השירות חופשות ופגרות

סוהר הלין על כי לא קיבל שני ימי פגרה עבור עבודתו במהלך חג נבי שועיב, אלא רק יום אחד.

הקובל, המשרת כסוהר ביטחון ומשובץ במשמרת, נדרש לטענתו, להתייצב לעבודה ביום השלישי לחג, אשר משכו ארבעה ימים. הוא נשאר בעבודה עד למחרת בשעה 10.00, דהיינו 10 שעות ביממה השנייה.

לדבריו, הועסק בשני ימי חג ולפי סעיף 4.2.2 בנוהל הנוכחות הוא זכאי לשני ימי פגרה אך קיבל יום פגרה אחד.

משך חג נבי שועיב הוא ארבעה ימים והוא חל בשנת 2017 בין התאריכים 25.04.17-28.04.17.

הקובל עבד במשמרת במהלך החג, זאת החל מיום חמישי 27.04.17 ועד ליום שישי 28.04.17, משמרת בת 24 שעות. לטענתו, היה זכאי לשתי פגרות.

נוהל מש"א 02-2003 – "נוכחות בעבודה והיעדרות ממנה" קובע בסעיף 4.2.5:

"סוהר משמרת המועסק ביום חגו זכאי לפגרה אחת אם הועסק 4.5 שעות לפחות (לא כולל זמני נסיעות) במהלך יום חגו. הזכאות תהיה לסוהר שעבד מערב החג עד למחרת או ביום החג עצמו".

הנוהל קובע למעשה, כי אם עבד הסוהר במשמרת מערב החג ועד הבוקר של החג הוא זכאי לפגרה אחת. גם במקרה בו משך החג יותר מיום אחד: אם החל הסוהר משמרת ביום חג אחד וסיים משמרת זו למחרת, ביום חג שני, יהיה זכאי רק לפגרה אחת. לא מתקיימת זכאות לשתי פגרות עבור ביצוע משמרת אחת.

כך למשל, חג ראש השנה משכו יומיים. סוהר המבצע משמרת מערב ראש השנה עד למחרת, יהיה זכאי לפגרה אחת. גם אם עבד בערב החג וביום החג, עדיין יהיה זכאי רק לפגרה אחת. רק במקרה שעבד במשך כל ימי החג (משמרת בת 72 שעות) יזוכה בשני ימי פגרה, עבור שני ימי החג כאמור.

נוכח האמור נמצא כי הקבילה אינה מוצדקת.

קבילה בלתי מוצדקת

חופשות ופגרות

סוהר המשרת ביחידת נחשון הלין על אפליה בנוגע לאופן חישוב ימי העבודה ביחידתו בחול המועד, לעומת עובדי יום אחרים.

עבור היעדרות בימי חול המועד מנכים ביחידת נחשון יום חופשה שלם. לטענת הקובל מעמדו הוא ככל עובד יום. על כן, בהתאם לנוהל, יש להוריד לו ולעמיתיו רק חצי יום עבודה על ימי היעדרות בימי חול המועד, זאת בדומה לעובדי יום.

הבירור העלה כי בימי חול המועד עובדים לוחמי נחשון כרגיל שכן בתי המשפט פועלים ולוחמי נחשון אינם יוצאים לחופשה מרוכזת. על כן, לוחם שיוצא לחופשה בחול המועד דינו כמי שמנצל יום חופשה מן המניין.

המצב שונה בערבי חג, ימים בהם אין פעילות של בתי המשפט. בימים אלו המשרתים ביחידת נחשון מחויבים לצאת ליום חופשה, זאת בדומה לעובדי יום בהדממה, ועל כן הוחלט כי יחויבו בחצי יום חופשה בלבד.

יצוין כי לא רק סידור העבודה של לוחמי נחשון שונה משל עובדי יום, אלא גם תגמולם בהתאם.

קבילה בלתי מוצדקת

חופשות ופגרות

שוטר הלין על כי עם שינוי מעמדו משמ"ז כרב"ש בחצי משרה לשוטר מן המניין, במשרה מלאה במרץ שנת 2016, לא זכה לקבל את מלוא פדיון ימי החופשה אותם צבר בהיקף של 96 ימים אלא נפדו רק 76 ימים. כמו כן לא הוקצו לו ימי חופשה לשנת 2016 באופן היחסי הנדרש ועל כן החל את השנה עם "0" ימים. הקובל סבר לטענתו, כי פניותיו בעניין יובילו לתיקונו של הנושא ועל כן יצא לחופשה בהיקף של 13 ימים, דבר שגרר ניכוי כספי של 3,526.36 ₪ משכרו במשכורת נובמבר 2016.

בעת בירור הקבילה בחנו גורמי אמ"ש את עניינו של הקובל ונמצא כי נפלה טעות במועד חישוב פדיון ימי חופשתו הצבורה ערב שינוי מעמדו לשוטר מן המניין.

בהתאם לכך, לא נמצא פער בפדיון ימי החופשה טרם שינוי מעמדו, הוקצו לו ימי החופשה כנדרש לשנת 2016, והושב לו הניכוי הכספי במשכורת ינואר 2017.

בכך בא הנושא על תיקונו.

קבילה מוצדקת

חופשות ופגרות

שוטר מוסלמי קבל על כי הוא מקופח לעומת שוטרים בני דתות אחרות באשר להיקף ימי המנוחה הניתנים לו. בעוד שוטר מוסלמי מקבל לטענתו, 10 ימי מנוחה (כולל יום העצמאות) מקבלים בני העדות האחרות 11 ימי מנוחה בחגים.

ככלל יש להבחין בין חגים שמקורם בציווי הדתי של העדה לבין כאלה שמכוח הנוהג או ממקור אזרחי כמו יום העצמאות, בו כלל הציבור במדינה זוכה ליום מנוחה.

הבסיס החוקי לימי המנוחה בחגים הדתיים של העדות השונות מעוגן בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, אשר קבעה בסעיף 18א מהם חגי ישראל שהם ימי מנוחה. ביחס ללא יהודים נקבע כי חגי כל עדה ייקבעו על-פי החלטת ממשלה שתפורסם ברשומות. זו האחרונה פורסמה בילקוט הפרסומים 356, עמוד 1284 בתאריך 17/6/1954.

בפקודת מטא"ר 09.06.01 – "שעות העבודה והמנוחה של השוטר" מפורטים ימי המנוחה על-פי חגי הדתות והעדות השונות.

יש לציין כי בני העדות הלא יהודיים רשאים, מכוח ההוראות שלעיל, לבחור את ימי המנוחה שלהם אם על-פי חגי ישראל ואם על-פי חגי עדתם.

בחינת היקף ימי המנוחה בחגים מראה כי ליהודי – 8 ימי מנוחה, למוסלמי – 9 ימי מנוחה ולנוצרי כמו גם לדרוזי ולארמני – 10 ימי מנוחה.

עולה אפוא כי טענתו של הקובל בדבר קיפוח מוטעית. הקובל קיבל ימי מנוחה בחגים על-פי ההוראות ומספרם גבוה מזה שלהם זכאים השוטרים היהודים.

קבילה בלתי מוצדקת

דרגת גיוס

סוהר הלין בעניין דרגת גיוסו. הסוהר גויס לשב"ס בדרגת רס"ל, על אף שלטענתו שירת בצה"ל בדרגה זו, תקופה המזכה בהענקת דרגת רס"ר בעת הגיוס.

הקובל ציין כי התגייס לשב"ס לאחר כ-6.5 שנות שירות קבע בחיל הים, בתפקיד מערכות שליטה ובקרה ובעת שירותו הצבאי שהה בדרגת רס"ל למעלה משלוש שנים, שזו התקופה הנדרשת לצורך קבלת דרגת רס"ר בעת הגיוס, אולם שירותו הצבאי לא הוכר לצורך פז"מ לדרגה.

לאחר פניית נציבות הקבילות לגורמי מש"א הרלוונטיים והבהרות לגבי אופי עיסוקו הצה"לי של הקובל ביחידה מובחרת, נבחן עניינו של הקובל מחדש והוחלט להכיר בפז"מ שצבר בצה"ל בדרגת רס"ל. על כן, זוכה הקובל בדרגת רס"ר מיום גיוסו לשב"ס.

קבילה מוצדקת

דרגת גיוס

סוהר קבל על אי הכרה בוותק לצורך מתן דרגה. לאחר גיוסו פנה הקובל בבקשה להכיר בוותק מצה"ל לצורך חישוב פז"מ לדרגה וצירף אישורים נדרשים. הקובל נענה בשלילה על-ידי הגורמים המוסמכים לכך.

לטענתו, טרם גיוסו לשב"ס שירת בצה"ל בקבע בתפקיד נהג ותפקיד זה ישים לתפקיד אותו הוא מבצע ביחידת נחשון.

הסוהר גויס לשב"ס בשנת 2015 ליחידת נחשון לתפקיד לוחם מלווה/נהג. טרם גיוסו לשב"ס שירת בתנאי קבע בצה"ל. במסגרת שירות הקבע שימש גם כנהג במשאית היחידתית של החטיבה.

הבירור העלה כי בקשת הקובל נענתה בשלילה נוכח העובדה כי כלל הנהגים והחובשים ביחידת נחשון מוגדרים כלוחמים ולכל סוהר מקצוע עיקרי אחד. אשר על כן הוחלט כי לא ניתן לאשר את בקשתו של הקובל.

ביחידת נחשון מוצבים הלוחמים בדף מקצוע "לוחם נחשון" ומרביתם מבצעים תפקיד זה בלבד. עם זאת יש לוחמים אשר מבצעים תפקיד נוסף בדומה לקובל. הקובל גויס לתפקיד לוחם ביחידת נחשון אך גם כנהג בצוות הליווי ועל כן שובץ במשרה לוחם מלווה/נהג.

נוכח האמור נערכה בחינה נוספת בעניינו של הקובל על-ידי גורמי מש"א ולאחר דיון בנושא אישרה רמ"ל מש"א כי לאור תפקודו כנהג בצבא קבע והעובדה כי הוא משמש בתפקיד נהג לוחם ביחידת נחשון, יש להכיר בוותק הקודם בצה"ל כישים לצרוך חישוב דרגתו.

בכך בא עניינו של הקובל על תיקונו המלא.

קבילה מוצדקת

דרגת גיוס

סוהר הלין על כי גויס לשב"ס בשנת 2015 בדרגת רס"ל על אף שסוהרים אחרים אשר שירתו עמו בצה"ל ונתוניהם דומים, גויסו לשב"ס בדרגת רס"ר.

לדבריו, טרם גיוסו לשב"ס שירת בצה"ל שירות קבע, במשך כשבע וחצי שנים. במהלך שירותו בצה"ל קודם בשנת 2008 לדרגת כתף רס"ל ושהה בדרגה זו עד לתום שירותו הצבאי בסוף שנת 2013. דהיינו, שירת בדרגת רס"ל תקופה העולה על שלוש שנים שהינה הפז"מ המלא לדרגת רס"ר, אך גויס בדרגת רס"ל.

הוברר כי הסוהר לא המציא אישור מופ"ת מצה"ל המעיד על הפז"מ שצבר בדרגת רס"ל בצה"ל. עם העברת אישור מופ"ת לאחר הגשת הקבילה, נב