כאן היה ביתי - הַר-טוּב 1883 - 1895 דצמבר 1895 (נר שביעי של...

כאן היה ביתי -

ר-טוב ה�

1883 - 1895 1948 במאי 16- )נר שביעי של חנוכה א בטבת תרנ"ו ( 1895דצמבר

ערך: דב בן-שי

ר-טוב הייתה מושבה בגבול השפלה והרי ירושלים, ה�צפונית ובסמוך לבית שמש של ימינו,

במאי 16אשר פונתה במלחמת העצמאות בליל ה-1948

מצגת זאת מאוחסנת בשרתי מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין –אתר נוסטלגיה אונליין –

שימור התרבות הישראליתשימור התרבות הישראלית

www.nostal.co.ilwww.nostal.co.il

בקרו בארכיון המצגות שבאתר בקרו בארכיון המצגות שבאתר וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי

שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.של ישראל.

ר-טוב ה�הייתה מושבה

בגבול השפלה והרי ירושלים, צפונית ובסמוך לבית שמש של

ימינו

ערטוף 1948וישובים ב

המושבה הר-טוב

הכפר הערבי ערטוף 1948

מקור תמונת הכפר הערבי:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן

בסט

1883 - 1895

ערטוףערטוףהר טאוף הר טאוף

) "מושבת המסיתים" (

קהילת יעקב קהילת יעקב

1880 משנת R.E.Fמפת

Artuf

-1881 המושבות שנוסדו בשנות העלייה הראשונה )28, כאחת מ-1895הר-טוב נוסדה ב-בנוסף לה נבנו זכרון יעקב, ראש פינה, יסוד המעלה, עקרון ,מזכרת-בתיה גדרה , פתח תקווה, חדרה, (. 1904

רחובות, והמושבות - בת שלמה, באר טוביה, מטולה ועוד.

במחצית השנייה של המאה התשע עשרה נקלעו תושבי הכפר הערבי ערטוף לקשיים גרוש. נציגי השלטון העות'ומאניים 8,000כלכליים וחובם לשלטונות העותומאניים עמד על

הגיעו לכפר ותלו על עץ את מנהיגי הכפר. בצר להם פנו תושבי הכפר לשכניהם מהכפר אישוע, כיום אשתאול, שהחלו לגייס את הכספים הדרושים, במקביל פנו נציגי הכפר ערטוף

שהזדרז ורכש מתושבי הכפר את אלכסנדר אספניולולסגן הקונסול הספרדי בירושלים, האדמות בסכום החוב.

אספניולו בנה לעצמו בית מאבן. כשרצה לשוב לספרד, לאחר שמונה שנים, הציע לתושבי הכפר ערטוף לרכוש את אדמותיהם בחזרה, אולם הם דחו את הצעתו מאחר ולא היה להם די כסף עבור הרכישה, והן משום שחשבו כי האדמות יוחזרו להם לאחר שסגן הקונסול ישוב

לספרד. את האדמות מאספניולו וקיווה למכור אותן יצחק יעקב סופר רכש היהודי 1882בשנת

ליהודים שיבואו להתגורר במקום, אולם הדבר לא עלה בידו והעסקה התבטלה.מוזס שנה מאוחר יותר, התארגן המיסיון האנגליקני בירושלים, ובעזרתו של המומר

דונם טורקי (.5,670) כ דונם 4,800 קנו את שטחי ערטוף – כ פרידלנדר

לירות 10עות'מאניות

( Kurushגרוש ) עות'מאני

בזמן ראשית העלייה הראשונה, כשהייתה התעוררות ציונית אצל יהודים. בקיץ תרמ"ב (, עלו לארץ ישראל מהגרים יהודים רבים מרוסיה ורומניה. 1882)

אגודות התיישבות ושליחיהן, מתווכים מקומים וסוחרים שונים שלחו ידם ברכישת קרקעות ובארגון ישובים, אך רוב המהגרים הגיעו לארץ ללא הכנה ורכוש שיספיקו למחייתם.

משפחות יהודיות רבות נותרו ללא אמצעי מחייה, מצב זה נוצל על-ידי המיסיון שפעל בארץ. אחד מגופי המיסיון, "חברת יהודי לונדון", היטיב להבין את שאיפת העולים להתיישבות

חקלאית וניצל את מצבם הדחוק. מאחר שהיהודים התנכלו לפעולותיו בירושלים הוא יזם הקמת מושבה חקלאית לפליטים, כדי שהמיסיון יוכל לנהל בה תעמולה דתית חופשית,

רחוק מהעיר. באותה עת עמדו למכירה חלק מקרקעות הכפר ערטוף )היום – המושב נחם(. גורמים שונים

היו מעורבים אז בנסיונות לרכישת הקרקעות, וביניהם סגן קונסול ספרד בירושלים ומתווכי קרקעות יהודיים. ב"החבצלת" )ד' אלול, תרמ"ב(, התפרסם דבר הקמת מושבה בשם קהילת

יעקב במקום. אלא שכל הנסיונות להקים ישוב עברי בערטוף נסתיימו בלא כלום.

המבנה המרכזי של בית החולים של המיסיון האנגלי

ברחוב הנביאים בירושלים

* בראשות Society for Promoting Chritianity among the Jews) רכש המיסיון האנגלי בירושלים )1883ב- דונמים מאדמות הכפר ערטוף )ושינה את 5,000המומר מוזס )הרוורנד הרמן ( פרידלנדר ) "האנגלי" ( כ

שמו ל 'הר טאוף' (.

** נותרו משפחות יהודיות רבות ללא אמצעי מחייה. המיסיון החליט לנצל את 1882בעקבות גל ההגירה ב-מצוקתם וליישב אותם בערטוף – מקום מרוחק ומבודד מהקהילה היהודית, בתקווה שעם הזמן יוכלו לשכנע

אותם להמיר את דתם. )הוא קנה את האדמות מסגן קונסול ספרד בירושלים אלכסנדר ספניולי (. משפחות. 24 עלו לערטוף 1883 באוקטובר 24באסרו חג סוכות תרמ"ד

איש (. שאר המשפחות קיימו אורח חיים יהודי. הם 11על-פי דיווח המיסיון, רק שלוש משפחות התנצרו ) התפללו בבית כנסת אך נאלצו לפי החוזה להאזין למיסת הטפה שבועית. תנאי המחיה היו קשים, עקב

מחסור בקרקע ואדמת טרשים דלה. בתחילה גרו התושבים בצריף עץ ארוך שחולק במחיצות ולאחר מכן נבנה בית אבן גדול.

בכספים שנתרמו תומכי המיסיון מאנגליה בנו כמה בתי אבן והחלו מעבדים את הקרקע. מאה וחמישים דונם לגידול חיטה ושעורה וכן צמד שוורים ופרה מזן משובח, 160נפש עלו, כל משפחה קיבלה לרשותה

מכוורת ולול.

* האגודה לקידום הנצרות בקרב היהודים

(, עד שנת תרס"ד 1881 היא גל העליה משנת תרמ"ב )** העליה הראשונה 26,000(. בראשית התקופה מנתה האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל כ-1904)

נפש. במשך התקופה באו אליה עולים ותיירים רבים ממגוון מדינות ביבשות 55,000אירופה, אפריקה ואסיה. בסיומה, נאמדה האוכלוסיה היהודית בארץ כ-

נפש. תקופת העלייה הראשונה נקראה כך, בשל מימדיה הגדולים, ומפני הצלחתם של אנשי התקופה לממש לראשונה התיישבות יצרנית ועצמאית

עירונית וחקלאית נרחבת בארץ ישראל.

בית המסיון האנגליקני

מקור:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן בסט

( הגיעו להר-טוב עשרים וארבע משפחות של יהודים עניים מרומניה ומרוסיה והחלו 1883בדצמבר תרמ"ג )בעיבור הקרקע. המיסיון בנה על ראש הגבעה, ליד ערטוף, חצר ובה מבני אבן גדולים. היישוב היהודי

החרים את מושבת המיסיון וכינה אותה "מושבת המסיתים". (: "שם תקעו המסיתים את יתדם וילכדו בחרמם מספר 1885נחום סוקולוב כתב בספרו "ארץ חמדה" )

אנשים עברים. חלילה לנו להביא בחשבון את המקום הזה, כי לא לנו הוא". ' ובכך הוציאום מתוך המחנה . הם גונו כ 'פריצי בני עמנו'. פרידלנדריםהם כונו '

התלהבות המיסיון דעכה כשנוכחו שרק יהודים מעטים המירו את דתם. גם לחץ דעת הקהל על המתיישבים החלה להשפיע,

גם תנאי הקיום בהר-טוב היו קשים: מחסור במים ,קרקע דלה ומחלות. יהודים (. 28( נותרו בה שש-עשרה משפחות בלבד ) 1885בתרמ"ה )

נשאר רק 1894 משפחות וב 4 הושלמה בנייתם של שמונה בתי אבן אבל נשארו במקום רק 1892ב מתיישב אחד. המיסיון הוסיף להחזיק בקרקעות ואף ניסה להחיות את היישוב, אך ללא הצלחה והחכיר את

הקרקע לערביי הסביבה. הציע המיסיון את המקום למכירה. 1893ב-

התרוקן המקום מיושביו. 1895לקראת משפחות.5חצר המיסיון הפכה לרכושם של

1890 אוקטובר 24

בית המיסיון הגמור

שרידי "בית המיסיון" כיום


: מושבות בני ישראל13פרק

)יעויין על המפה( אשר ארסוף *ומעיר יפו לפאת צפון, מוורה הרשת לקולוניסטים עברים בכפר לחוף ים התיכון ישכון; שם תקעו המסיתים את יתדם וילכדו בחרמם מספר אנשים עברים. חלילה לנו להביא בחשבון את המקום הזה כי לא לנו הוא. אך בארץ הגליל העליון תאורנה עינינו לראות

ערי-מושב המתנוססות כאבני נזר. על יד הר הכרמל, במרחק כ"ה קילאמעטער מעיר חיפה תשתרע הקולוניה סאמארין. בגשת איש אל הקולוניה הזאת יראה לעיניו הר שומם וישתאה עליו, אך בעלותו

אל ההר הזה, תעלוזנה כליותיו למראה הוד הטבע מסביב, בקעות ברוכות ופוריות תשתרענה ימין ושמאל. האויר הוא מסוגל לבריאות האדם; בימות החמה לא ילהט להט השמש, ובימות הגשמים

לא יכביד הקור את אכפו. יבול השדמות יגאה ויצלח בשפע רב, חטים ושעורים יכסו את השדות, ומפרי העץ יזהירו תפוחי זהב ופרי תמרים ורמונים, יערים גדולים ועבותים יצמחו מסביב, ושם עצים רמים ונשאים, כבירים לימים וחזקים ומוצקים עד מאד, יכשרו לבנין ולמלאכת יד. גם מטילי אבנים

נמצאים שם במעבה האדמה, אבני גזית טובים לבנין. רוב הקולוניסטים הם יהודים רומענים, ומכבר מטו עמודי הקולוניה לנפול לולא גברו עליהם חסדי "הנדיב" לחלצם ממצוקתם.

.....2 אפולוניה*

ארץ חמדה( 1885)מאת נחום סוקולוב

ואחריםסיר לורנס אוליפנטע"פ

כוללידיעת גלילות אה"ק על פי גדולי התיירים

ובו גם תמצית ספר המסע של השר האנגלי, לאהרענס אליפהאנט עם הוספות מיוחדות כתובות על ידו בימים האחרונים.

ונלוה להספרמפת ארץ ישראל

נחום גם תמונת הקולוניא החדשה "ראשון לציון". סוקולוב

http://benyehuda.org/sokolov/eretz_hemda.html#ch13מקור:

.....משם והלאה ברדת הנוסע מעיר צפת לצד מזרח, בין שני הרים גדולים, מצד מזרח הר כנען, ומצד צפון הר

אשר בשפולו עומד הכפר גי-אוני, שם תשתרע הקולוניה ראש פנה. בין שני ההרים יוצאים בבקעה שני מעינות מים טובים לשתיה ומעלים ארוכה לשותיהם, ויעברו דרך כל הגנות הנטועים בין ההרים, ובצאתם משם והלאה יזלו ברחבה על שדה המחרשה. הקולוניסטים החדשים קנו שליש הכפר מיד היהודים ילידי צפת אשר ישבו בו מאז. ובשנת תרמ"ג עלה בחלקם שטח אלפים וחמש מאות דוללאם אדמה לחרישה

מלבד אדמת מרעה לצאן. הנדיב הידוע פרש את כנפי צדקתו גם על הקולוניה הזאת וירימה על גרם המעלה, קנה כלי מחרשה, נתן שדות לעניים ויתמוך בידי הקולוניסטים לבנות להם בתים לשבת, ויש תקוה

כי עבודת האדמה תעלה בראש פנה ותפרח כחבצלת – משם והלאה תשתרע הקולוניה יסוד המעלה, בגליל העליון בחלק נפתלי, מהלך ד' שעות מצפת, אצל מי מרום. נקנתה מאת שלוחי קהלת מ. בארצנו

א-נקר אדמת גיר, ומספר יושביה שנים עשר בתי אבות או שלשים ושש 500בשנת תרמ"ד. שטח אדמתה נפש.

ליפהאנט כתב אלינו במכתבו האחרון כדברים האלה: "מספר הקולוניות הראשיות אשר התייר המהולל א/ נפש, מהן ארבע בארץ 1400 עד 1300כוננו ידי היהודים בארץ הצבי עולה כעת שבע, ומספר יושביהן מן

יהודה ושלש בארץ הגליל, מלבד קטנות העומדות להוסד ולא הגיעו עוד לגמר בשולן; את הקולוניות אשר בארץ הגליל הנני רואה ובוחן, יודע ועד, ואת הקולוניות אשר בארץ יהודה אדע גם כן, אך לא אבקר בהן

מן הקולוניות אשר ביהודה, כפעם בפעם כאשר אני עושה בארץ הגליל מקום משכני ומושבי האיתן: , והיא לא תצלח, כי לא זו הדרך. אותה אדע רק על בארסוף אשר בעלות נוצרים-מסיתיםנמצאה אחת

פי השמועה, ולא התעורר החפץ בלבי לקרבה אליה לדעת מה יעשה בה, כי אין הדבר שוה בנזק העת והטרח. שתים הנכבדות: ראשון לציון ועקרון הן יושבות על מלאת מנדבת הנדיב. הרביעית בארץ יהודה,

החביבה לי מאד, "פתח תקוה" היא עומדת ברשות עצמה, ועוד לא זכתה למנוחה והצלחה כראוי לה. בתחלה נפקדה בדבר הוות, ועתה יסער הפחה בעזוזו נגד הקולוניסטים התמימים אשר החלו לבנות למו

בתים ואת פיו לא שאלו. בכל זאת אקוה, כי אם יעמדו כל חובבי הישוב לימינם, תסור גם הדאגה הזאת. בארץ הגליל נמצאות שלש קולניות: סאמארין, ראש פנה ויסוד המעלה; הקולוניסטים בסאמארין סבלו תלאה הרבה יתר מכל הקולוניסטים אשר בארץ, אך עתה נחו מעצבם ומרגזם וישענו על צדקת הנדיב. אכן הקולוניסטים "בראש פנה" לא ראו רעה, כי מאז בואם נחלת שפרה עליהם, אדמתם טובה ופוריה,

הנהגתם – הודות למנהלם איש חרוץ ונבון מילידי צפת – היא מתוקנת בתכלית השלימות, ועתה היתה עליהם גם השפעת הנדיב למרבה אשרם והצלחתם; אכן הקולוניה יסוד המעלה עוד לא התכוננה באיתן

ורב לה הדרך אל השלימות".

)דף קודם ארסוף היא אפולוניה( הר-טוב)*(ארסוף כאן היא

)*(

)שוחט משפחות. כשבראש ההולכים השו"ב 24 עלו לערטוף היא הר-טוב, 1883בסוף שנת

בתחילה גרו בצריף עץ ארוך שחולק במחיצות ולאחר מכן שמעון חודרוב ודוד גיסין ובודק (נבנה, כיאות לפועלי אבן מיומנים, בית אבן גדול. הם קיימו אורח חיים יהודי - התפללו בבית

כנסת אך נאלצו לפי החוזה גם להאזין למיסת הטפה שבועית. היישוב היהודי הישן החרים את 'מושבת המיסיון' וכינה אותה "מושבת המסיתים".

דוד גיסין - אביו מולידו של הדיליז'נס הראשון

של המושבה ראשון לציון 1832 - 1905

דוד גיסין

http://www.gen-mus.co.il/person/?id=889מקור:

תמונה משנות הארבעים המבנה בתחתית התמונה הוא תוספת למטבח, של המורה חיים דרומי, בבית הציבורי שנבנה

אחרי החורבן 1930 )נקרא גם, בניין בית הספר(. שאר הבתים נבנו ע"י קרן העזרה , ב-1923ב-במאורעות תרפ"ט

– 1895 דצמבר 18 1948 במאי 16

שביעי של חנוכה יום רביעי א' בטבת נר) תרנ"ו (

יום ראשון ז' אייר ה'תש"ח

מושבההר טוב הר טוב

הר טוב התחתונה אזור התעשיה

"הריחיים" / "הזעתר"1905 - 1947

בית הבד

עליית הבולגרים וייסוד המושבה נודע לשבתאי חזקיה 1894 התעוררה בין יהודי בולגריה שאיפה לעלות לציון. ב-19בתחילת שנות התשעים של המאה ה-

מראשי אגודת אחים לישוב ארץ ישראל, על ידי יצחק אריה עולה מסמוקוב שהתגורר בירושלים על מכירת הקרקעות על ידי לירות עות'מאניות. נציגי "אגודות אחים ליישוב ארץ ישראל" מסופיה, פזארג'יק, פלובדיב ופלבן 4,000המסיון בסכום של

התכנסו לישיבה מיוחדת אשר בסיומה הוחלט לשלוח לרכישת האדמה את שבתאי חזקיה מסופיה, פרסיאדו מנוח וחיים הגיעו השליחים לארץ ישראל, והאדמה בערטוף הוצעה להם. לאחר משא ומתן עם המיסיון 1895אלאג'ם מפזרג'יק. בראשית

שולמו במזומן והיתר בהתחייבות לארבע שנים (.1,000 לי"ש. ) 3500נרכש המקום על ידי יצחק אריה תמורת משפחות (3, נר שביעי של חנוכה א' בטבת תרנ"ו עלו למקום ראשוני המתיישבים ) 1895בדצמבר

והתיישבו בבית המיסיון. מאז נחשב יום זה ליום יסוד המושבה "הר-טוב". מאז נחשב יום זה ליום יסוד המושבה "הר-טוב".

) בנוסף אליהם משפחות, כמניין שנים עשר השבטים. 12 המשפחות שנרשמו בבולגריה יעלו בשלב ראשון 50נקבע שמתוך

10 אבל רק הייתה עליית בודדים ומשפחות ספורות לארץ ישראל שהתיישבו בחורן. בהמשך היו עולי בולגריה ממייסדי יבנאל וכפר חיטים (.משפחות התיישבו.

חדרים, 15המתיישבים החדשים התמקמו בשני מבנים גדולים שנותרו ממפעל המיסיון, שהיו בעלי שתי קומות ובהם כ שעמדו בחצר מוקפת חומה

משפחות 5בשנה הראשונה לקיומה של המושבה נשלחו למתיישבים כספי תמיכה מבולגריה. לאחר הפסקת התמיכה עזבו את היישוב, מקצתן חזרו לבולגריה והשאר עברו לירושלים. לאחר מספר שנים הציע אליעזר בן יהודה לשנות את שם המושבה

להר-טוב הדומה בצליל לשם הערבי ערטוף.הר-טוב הפכה להיות המושבה "הספרדית" הראשונה בארץ ישראל. ייסודה התקבל בברכה על-ידי העתונות ששמחה למפלת

המיסיון.

Türk Lirası

1892גיני אנגלי

דגל בולגריה

יומן המושבה ושמות המתיישבים

1901


לאחר העלייה לקרקע, פנו תושבי ערטוף אל הממשל העות'מאני בבקשה לעכב את רישום האדמות על שם המתיישבים ירושלים צו לסילוק )דגל-מחוז( הוציא הפאשה העות'מאני של סנג'ק 1896החדשים מאחר שהם אינם נתינים עות'מאנים. ב-

המתיישבים ורק לאחר התערבות אברהם )אלברט( ענתבי )*( ויוסף נבון )**( בוטלה הפקודה, לאחר שנקבע שהיהודים הבולגרים הם נתיני נסיכות בולגריה שעדיין משלמת מיסים לממשל העות'מאני. הווזיר הגדול באיסטנבול הורה לפאשה

הירושלמי להימנע מפגיעה במתיישבי הר-טוב )***(. השנים הראשונות היו קשות ביותר. הם סבלו מתנאי הסביבה הקשים, ובעיקר מיעוט קרקע ראויה לעיבוד ומחסור עונתי במים. המשפחות הצטופפו בבית המיסיון, חיו בעיקר בחצר המשותפת

ודיברו לדינו. הם חיו במעין קומונה והתחתנו ביניהם. כמעט ולא היה קשר עם שאר היישוב

והם לא קיבלו כל עזרה מהברון רוטשילד. החלו המתיישבים בשתילת ירקות והתכוננו לזריעת החיטה הראשונה. במקביל נמצאה באר מים ישנה אשר 1896באביב

לפרקים היו בה מים. את המים היה עליהם להביא על חמורים ממקומות אחרים בסביבה. נפשות. התושבים סבלו הן מגניבות כפריי ערטוף והן ממכת הארבה שניחתה על הארץ בשנה זו. 58בעת הזו נמנו בהר-טוב

חברים 5 נרשמה הקרקע על שם 1898המתיישבים פנו לשלטונות העות'מאניים שהצליחו לצמצם את הגניבות. ב- חלקות כמספרן המיועד של משפחות 50מהאגודה, בהם רק אחד שישב בהר-טוב והוא חיים אלעג'ים . הקרקע חולקה ל-

המתיישבים , אשר רובן היו עדיין בבולגריה. כל אחד ממתיישבי הר-טוב קבל זמנית לעיבוד את חלקות בני עירו שנותרו בבולגריה .

החקלאות הייתה דלה והם התפרנסו מגידול תירס, ייצור גבינות מחלב צאן ועצירת שמן אזוב )זעתר(. כל המשפחות הצטופפו בבניין ישן, מוקף חצר מגודרת, שהותירו מתיישבי המיסיון. ניסיונות שונים לגידולים חקלאיים נכשלו,

מתיישבים נאלצו לנסות ענפים מסחריים ותעשייתיים על מנת לקיים עצמם. ברוב עוניים לא הצליחו לבסס משק מפותח, ואף לא לבנות לעצמם בתים ומוסדות ציבור במשך תקופה ארוכה. עקב התנאים שנוצרו, לא עלו יתר המשפחות שנותרו

בבולגריה, והמתיישבים נאלצו לפדות חלקם בקרקע במחיר יקר. . אז גם החל ועד "חובבי ציון" ביפו לסייע בידם. בין היתר 75 הצטרפו עוד שתי משפחות ומספר הנפשות הגיע ל-1897ב-

פתח בית ספר בישוב. בשנה זו הכתה ביישוב מחלת המלריה. בחורף של אותה השנה עשו פגעי מזג האוויר שמות במושבה - 180,000כל אחת מהמשפחות היתה צריכה לעבד את קרקעותיהן של עוד חמש משפחות שהמתינו בבולגריה. כל הונם, כ

פרנקים שנועדו לבנייה, לקניית ציוד וכו' הושקע בקניית הקרקע וב"התגברות" על קשיים שהציב המושל התורכי של ירושלים. עד מהרה התברר שהקרקע הדלה לא תחזיר את ההשקעה. לקשיים במקום נוספו הבדידות והריחוק ממושבות השפלה

ומירושלים. גם מוצא התושבים ושפת ה"לאדינו", הכבידו על יצירת קשר עם היישוב החדש. גאוותם של בני בולגריה מנעה אותם מלבקש את תמיכת הברון. רק סכום מצער שנתנו "חובבי ציון" - מידי פעם - איפשר החזקת מורה – שהיה גם שו"ב

ושומר וכן תשלום מסים. )שוחט ובודק(, .1912 – 1902המימון של "חובבי ציון" היה בין השנים

בצר להם פנו אנשי הרטוב לתעסוקות שונות:ייצור חלב כבשים, ייבוש פרחים וייצואם, עצירת שמן זעתר והובלתו על גמלים והפקת סיד.

.1882)*( באותה תקופה ניהל את מוסדות כי"ח בירושלים מאז שנת )**( יוזם ובונה מסילת הרכבת לירושלים. פרנק שזה יותר מעלות רכישת 100,000הטיפול עלו כ )***( "שכנוע" המושל בירושלים והוצאות

האדמה.

אזוב מצוי

מכתב בלדינו שנשלח אל יהושע 1902בראשית

-1918ברזילי )איזנשטט( )(, שהיה באותו זמן 1885

מזכיר הועד הפועל של חובבי ציון ביפו וטיפל במושבות

ובאיכרים. על המכתב חתומים חברי ועד

המושבה יהודה ישראל בן בשט ונסים דוד כהן.. (1902הר טוב ביום כ"ד בטבת תרס"ב )

מר אייזנשטט הנכבד ביפו מכתבנו יהיה עליך לטורח אך למרבה הצרה, באין לנו מקום אחר שבו תשמענה זעקותינו, הננו מטריחים כל פעם. אין לנו אמצעים לשלם, אלא להעתיר לאל הקדוש, אנחנו וילדינו, שיאריך ימיך ויגמול עמך אך טוב, אמן! אדון נכבד כלול בתוך מכתבנו תמצא

פרוטוקול חתום רשמית בידי הוועד אודות הזרעים שזרעו המתיישבים מצידם. לרוע המזל, תראה כי השנה היו אדמותינו לגויים עד מחצית בשל מחסור בזרעים. וחוזרים אנו ונותנים הודאות לאל רב הכח שמצאנו השנה חברים שיזרעו את האדמות ויתנו לנו זרעים בהקפה עד חודש ג'ורין דבר

[ לא הייתה לנו לקבל ממקום אחר ומאחר שכך יפלו אדמותינו שיוותרו בלי זריעה 2שעלה לנו מאוד ביוקר לעומת שוויו בשוק. שום דרך ]עמוד ]ביד אחרים[ לפיכך אנו נופלים לרגליך ומתחננים שתבקש ]דרך[ להושיענו מן החוב הזה שאנו חייבים לחברים כפי המצוין בפרוטוקול שלנו ועוד

ריליס 262מפצירים אנו שתהיה לך הרחמנות שתאפשר לנו לקבל עם הפרוטוקול הזה גם את סך התבואה המתפרשת שם בשביל מזוננו, שהיא ]מידת משקל של תבואה[ מיפו, כדי לא למכור את השוורים, עד ג'ורין, בשביל שיהיה לנו מה לאכול לבטח תהיה לך הרחמנות על כל אשר הודענו.

אנו מברכים אותך לחיים טובים ולשלום, אמן! המכבדים אותך, מהוועד יהודה ישראל בן בשט ונסים דוד כהן ]חותמת ועד המושבה ארד-טוב[

שפת הדיבור של מתיישבי הר טוב

הייתה ה"לדינו", )יהודית ספרדית(.

מקור המסמך:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי

יהודה חבר: יהודה בן בסט

העבירה יק"א מלווה למתיישבים ובסיועו ניטעו עצי פרי ונשתל טבק. מקצת מבני המתיישבים נשלחו ללמוד במקוה 1899ב- מתיישבים בישוב. בשנה זו החלו בגידול סלק, פרחים להכנת 101 נמנו 1901ישראל ובבית הספר למלאכה בירושלים. ב-

תמציות לתעשיית התמרוקים, שיוצאו לצרפת. המחסור החמור במים ואי הצטרפות חלק מגרעין המתיישבים מבולגריה הביא משפחות בלבד. 9 נותרו במקום 1909שוב להדרדרות במצב הכלכלי ועד ל-

למחייתם עסקו במלאכות שונות: הובלת משאות על גמלים, ייבוש פרחים ושיגורם לגולה, טחינת קמח, אצירת שמן אזוב-זעתר, שריפת סיד ואחזקת חנות. בשטח המועט של הקרקע הפוריה עסקו בגידולי בעל, ובטרשים רעו עדרי צאן, שמהם הפיקו חלב וייצרו גבינה בולגרית. רק משבגר הדור השני שבחלקו למד במקווה ישראל, הסתמן מוצא ממעגל הבדידות והעוני

שאליו נקלעה המושבה. מכרו התושבים שליש מאדמתם לציוני הנדיב י.ל. גולדברג, שרצה להקים כאן חווה חקלאית לדוגמה. בכסף שקיבלו 1910ב-

(.JCA – Jewish Colonization Associationובעזרת הלוואה מיק"א ) חברה יהודית להתיישבות פדו את יתרת האדמה, ופנו לפתח ענפי משק חקלאי פורה: מטעים, ירקות, גידולי שדה ובעלי חיים היוו הבסיס החקלאי, ואליו

נוספו ענפי תעשייה זעירה, טחנת קמח, בית בד וכבשני סיד. 1914 הכינה יק"א תוכנית מיתאר לישוב ובכלל זה הקמת מבני מגורים. ב-1912(. ב-1901/2לראשונה נבחר ועד מושבה )

הקימו השלטונות העות'מאנים במקום משתלה ושדה ניסוי חקלאי, במסגרתו נעשה ניסיונות לגידול קפה, עצי קאוצ'וק ואקליפטוס שלא עלו יפה.

שנות מגורים 25מלחמת העולם הראשונה עיכבה את התפתחות המושבה אבל לאחריה חלה בה התפתחות ניכרת. לאחר ( ונסלל כביש 1923( והמושבה התבססה מבחינה כלכלית. נבנו בית כנסת ומרפאה )1918בבית המיסיון הוחל בבניית בתים )

פרעה המושבה את חובותיה 20משער הגיא. כן הוקמה מחצבה שהתפתחה אחר כך למחצבת שמשון. בראשית שנות ה- הוקם מבנה לבית ספר יסודי. חנוכת בית הספר הייתה במעמד הנציב העליון הרברט סמואל. 1923ליק"א וב-

לאחר שעמדו בגבורה במשך לילה שלם מול הפורעים, נאלצו התושבים לנטוש את המושבה. 1929במאורעות תרפ"ט - שנים עולה באש ונבזז. עד אז היה היחס עם הערבים המקומיים 35מבעד לחלונות הרכבת ליפו ראו כיצד פרי עמל ויזע של

נודע כי ערביי הכפר דיר-אבאן הסמוך )כיום נמצא 1929 באוגוסט 24תקין, והמושבה לא הייתה מאורגנת להגנה. בליל במקומו המושב מחסיה( מתכוננים להתקפה. התושבים התרכזו בבית אבן אחד. הערבים תקפו ושרפו את חוות גולדברג.

ניסיונות הערבים להתקרב לבניין נהדפו. עם בוקר הוחלט לפנות את המושבה. במסע מהיר הלכו התושבים לתחנת הרכבת הסמוכה והתבצרו בה.

הם הפכו לפליטים חסרי כל בארצם שלהם. בסיוע "קרן העזרה" חזרו חלק מן המשפחות להר-טוב וקוממוה, ואילו חלק אחר עבר לייסד מושבה חדשה - אבן יהודה שבשרון. הר-טוב המשוקמת הייתה לנקודה עברית קטנה בהרי ירושלים. בעמל מפרך

הצליחו המתיישבים להקים משק חקלאי חדש, שיקמו את התעשיות הזעירות, ולא הרחק מהם נוסדה מחצבת שמשון. במלחמת העצמאות נאלצו המתיישבים לעזוב את בתיהם בשנית. לאחר מצור ממושך, שבמהלכו הצליחו רק שיירות מועטות

להגיע ליישוב, החליטו המוסדות לפנות את הר-טוב.

בקשה להלוואה מאת ועד המושבה

שנשלחה לחובבי ציון באודסה

1901בשנת


נודע ליצחק לוי – איש המושבה והמוכתר שלה, על כוונותיו של יצחק לייב גולדברג, ציוני 1909בשנת ופילנתרופ עשיר מליטא, על כוונותיו לרכוש קרקע להקמת חווה ומשתלה. לוי החליט לעניין את

ביוזמה מקורית: למכור לגולדברג חלק )מאיר דיזנגוף( המתיישבים ואת בא כוחו של גולדברג בארץ מאדמות הר-טוב ובכסף לקנות את יתרת הקרקע מחברי האגודה בבולגריה, ולרשום אותה על שמו של

גולדברג ועל שם המתיישבים בהר-טוב.

)הנדיב הלא ידוע (יצחק לייב אלכסנדר גולדברג ( 1860-1935יצחק לייב גולדברג. נדבן יהודי ופעיל ציוני )

ממייסדי "הכשרת הישוב" וחב' כרמל מזרחי, הבעלים של 'פרדס גולדברג' שניטע ליד גבעת נפוליאון ברמת גן.

הקים משק חלב מודרני במושבה הר-טוב. רכש 1910בשנת את אחוזת הלורד גריי היל על הר הצופים ומסר את השטח

להקמת האוניברסיטה העברית במקום. נכדו דן טולקובסקי היה ממפקדי חיל האוויר.

)יצחק לייב גולדברג – " הנדיב הלא ידוע " ( חוות גולדברג חלה התפתחות מפתיעה בהר-טוב. הנדבן יצחק גולדברג קנה שליש מאדמת המקום והקים 1910בשנת

חווה חקלאית. הכסף שנתקבל יועד לקניית חלקם של המשפחות שנשארו בבולגריה. החווה גם סיפקה מקומות עבודה למתיישבים. בעזרת הלוואה מיק"א, פותחו אמצעי ייצור נוספים כמו טחנת קמח, בית בד

הקימו 1914 הכינה יק"א תוכנית מיתאר לישוב ובכלל זה הקמת מבני מגורים. ב-1912וכבשני סיד. ב-השלטונות העות'מאנים במקום משתלה ושדה ניסוי חקלאי, במסגרתו נעשה ניסיונות לגידול קפה, עצי

קאוצ'וק ואקליפטוס שלא עלו יפה. מטר מדרום למושבה ולכפר הערבי ערטוף, ולפי הוראותיו של גולדברג, נבנה 200חוות גולדברג הוקמה כ

במקום בית מגורים מרווח, מוקף בחצר רחבת ידיים. הוקמו מבנים לפועלים ולצורכי המשק: רפת, אורוות, מחסנים, סככות, ובריכה לאגירת מים שנשאבו מבאר מרוחקת בבקעה. העבודות הושלמו לקראת סוף

, בניצוחו של משה בקר, בן למשפחה ציונית, שעבד באחד ממפעליו של גולדברג בוילנה ועלה לארץ 1911עם כל בני משפחתו. אחיותיו נמנו על אנשי השומר, אחת נשאה, לישראל גלעדי והשנייה לאלכסנדר זייד.

הגיע גולדברג לביקורו הראשון בחווה. 1912בפברואר בביקורו השני אחרי שנה הורה לבנות לכל פועל ותיק בית מגורים של שני חדרים ומטבח על מגרש של שני

דונם שישמש למשק עזר. כמו כן הורה לפתוח חנות בה נמכרו מוצרים מוזלים.

פרצה מלחמת העולם הראשונה, חוות הר-טוב נותקה מפטרונה הנדיב. העבודות צומצמו, חלק 1914בקיץ מהפועלים עזב את החווה ואחרים גויסו לעבודות כפייה של הצבא.

עם סיום המלחמה פיטר גולדברג את בקר. כמנהל חדש לחווה הוא מינה את ידידו ובן גילו מוילנה, הציוני יהודה לייב אפל. בהשפעתו של אפל, נסללו כבישים, שופצו הבניינים ונטעה חורשת אורנים. עבודת היעור

נמסרה למשק הפועלות של רחל ינאית מירושלים. החווה התנהלה על מי מנוחות בהנהלתו של יהודה אפל , וסיפקה תוצרת חקלאית טרייה מדי יום לביתו של גולדברג בתל אביב. 1929עד

גולדברג הרבה לארח בחווה אורחים ובעיקר את חיים נחמן ביאליק. נהרג בנימין, בנו של גולדברג, בידי פורעים, ובמאורעות אותה שנה חרבה החווה, 1929ב

החווה לא שוקמה עוד, רק עצי האורן הרבים, שנטעו בסביבתה, שרדו.

יהודה לייב אפל

ממקימי תנועת "חובבי ציון" בווילנה ב – 1882.

שלט זכרון ליצחק לייב גולדברג ברמת גן

משה בקרהיה בחוות גולדברג , כמנהל עבודה.

משה בקר

בהר טוב, שהייתה מיושבת ביהודים בולגריים אשר רכשו מהמסיון את המושבה ערטוף, היה

מופקד על חוותו של יצחק ליב גולדברג. כאן ניהל את "ספר העדר" הראשון במטרה להשביח את הבקר ולהעלות את תנובת החלב. משק הבקר שניהל היה כה ידוע עד כי אפילו במקוה ישראל

קנו את עגלותיו. http://www.gen-mus.co.il/person/?id=657מקור: 1946 - 1877

חפירת באר המים


הר טוב

תרשים המושבה הר-טוב


תכנית נחלת הר-טובמספרו של י. בן בסט: מושבה מבודדת בהרי

יהודה

נחל שורק

בית שמש

בית המיסיון

תחנת הרכב

ת

תכנית הנחלה ,נמצאה ע"י יובל בן-בסט בארכיון פיק"א, תחנת בבריטניה.

הרכבת בית שמש

1935הר-טוב, דצמבר

20הר-טוב בשנות ה -

ילדים, מחציתם בגיל גן. לבית הספר הוקצה צריף ובו שולחן אחד 32 היו בהר-טוב 1915-1917בשנים ושני ספסלים, ה"מורים" היו "מלמדים" שלימדו לימודי תורה.

הגיע למושבה המורה הראשון – קנטרוביץ. 1913בערך ב . 1919 החליפו המורה אידלסון שעבד עד 1914ב

ילדים מחציתם היו בגן הילדים. 32בבואו היו אחריו הגיע המורה זלדיס.

החל המורה חיים דרומי ללמד. )עולה מבולגריה שלימד במושבה תקופה ארוכה, התערה בחיי 1920ב המושבה ותקופה מסוימת אף שימש כמזכיר המושבה(.

אידלסון נכנס לבנין בית הספר החדש אותו בנו מתרומות הברון שביקר במושבה ערב מלחמת העולם הראשונה.

בבית הספר היתה רק כתה אחת ששמשה ללימודים. הכתה שמשה גם כבית כנסת.

החדרים שמשו: חדר למרפאה, חדר למגורי הרופא, 4יתר חדר לגן ילדים וחדר למגורי המורה.

המורה דוד אידלסון 1891נולד באוקראינה בשנת

עלה לארץ ישראל15בגיל

"נפש הילד דורשת שלמות ושלמות זו צריכה למשא ומתן. הילד מוכשר לספוג אידלסון: לתוכו כל מה שנמצא בסביבתו ולכן העיקר להביאו לידי מצב כזה וסביבה כזו שמהם

ירכוש לו בעצמו את הנחוץ. היוזמה צריכה להימסר כולה בידי הילד ובית הספר רק מוביל את הילד הלאה, קדימה על דרך התפתחותו.

הילדים צריכים לייצר, לברוא ולעבד הכל מעצמם ואנחנו המורים צריכים רק להובילם, להביאם לתוך חוג כזה, שממנו יינקו את הנחוץ להתפתחותם."

30שיעור בחיק הטבע בשנות ה

מתישבי הר-טוב ביום חנוכת בית 1923הספר


ילדי בית הספר


חצר בית הספר

הנוער מקור:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן

בסט

תעודת רשום מקרקין בספר האחוזה

על שם משה בן-ארויה

30.10.1929מ מקור:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן

בסט

כתובה ... לבריאת העולם( 5683)משנת

הר טוב

החתן , מנחם בן בסט )בשט(, הילד הראשון שנולד באדמת המולדת.

הכלה רבקה עולה חדשה מבולגריה. מקור:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן

בסט

המצב הכלכלי הקשה לא השפיע מבחינה חברתית. הקשיים ותנאי הצפיפות הביאו לגיבוש קהילתי בדרגה גבוה. "חיי החדר המשותפים קרבו את המשפחות לדרגת קרבה גבוהה ובהמשך לנישואים פנימיים. תקופה ארוכה היו הנשואים

נערכים רק במסגרת המתיישבים, דבר שיצר מעין שבט גדול ומגובש.

תמר ובן ציון גירון ימים בעיר העתיקה בירושלים7החתונה נערכה

נסיכות הרובע היהודי בירושלים, באה להתגורר בהר-טוב

בן ציון בנו של שלמה ישראל גירון ראשון החלוצים והמוכתר הראשון של המושבה מתחתן עם בחירת

ליבו, תמר לבית משפחת קימחי

חתונה אסתר בן בסט ואהרון לוי ילדי המושבה מתחתנים

מקור התמונות: https://picasaweb.google.com/HarTov1895/JzMcUG#

אברהם בן בסט ושרה

1935בלנקמן מקור:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן

בסט

ילדי משפחת שלמה ויפה גירון

רחל ואברהם לוייצחק ורבקה גירון משה וציונה גירון

ישראל ולאה גירוןעם הדודה רגי'נה והדוד

תבורי

שלמה ויפה גירון שלמה גירון )ראשון מימין( בן ישראל ורבקה

גירון ואישתו יפה )שלישית מימין( בשטח המושבה,

שניה מימין: רחל גירון, חמישית: משמאל רג'ינה לבית חזקיה

שלמה ישראל גירון - יהודי מבולגריה, 1896ממייסדי המושבה הר-טוב ב-

מקור התמונה: https://picasaweb.google.com/HarTov1895/JzMcUG#

מקור התמונה: http://www.thebulgarianjews.org.il/default.asp

משפחת בן בסט

יהודה בן בסט עם סבא וסבתא, נפתלי ומלכה בלנקמן

30רחוב המושבה שנות ה עומדים מימין אברהם בן בסט

משמאל רפאל בן ארויה ,נהג האוטובוס הראשון ומפקד

האזור בפרוץ מלחמת העצמאות

ועלמת אהרון לוי חן


מבתי המושבה בית האבן של יצחק לוי,

נהרס במלחמת העצמאות

בעיתות חירום שימש הבניין כמטה ומקום התכנסות לשעת

חירום


מכתב קצר העוסק ברכישת חיטה לצורך הכנת מצה שמורה לפסח. המצה השמורה חייבת השגחה

צמודה מלפני קציר החיטה ועד לאפייה. לשם כך נהוג היה לרכוש מאת מגדל חיטה )במקרה שלפנינו פלאח ערבי מן הכפר בית סוסין( חלקת חיטה סמוך למועד הבשלתה ולהשגיח עליה וללוות את קצירה. לשם כך סומנה החיטה הנרכשת עוד בשדה על ידי פעולת "קשירה" )הנזכרת במכתב(. כותב המכתב

הלא היא "ארטוף" מן המושבה שלמה גירון הוא שליד בית שמש )שחרבה במלחמת "הר-טוב"

העצמאות(. הוא מודיע על חתימת החוזה עם הערבי אבו סובחי ועל כך שהוא נכון לצאת לבית סוסין בזמן

המתאים לצורך ביצוע ה"קשירה". להלן צילום המכתב, העתקתו לכתב עברי מרובע

ותעתיק לטיני.

8/5/1931ארטוף

סי' באראזאני איסטוב'ו אבו סובחי אנדי מי אי

לי אפ'ירמי איל קונטראטו קי איזוקון איל פור איל טריגו די קישירה

לייו איסטו פרונטו פור איר אהבית-סוסים איל דייה קי מי

ייאמארהאבו סובחי פארה אזיר לה

קישירהאי לה פאגה מייה סיגורו קי

איסטארה אנדי איל אסטה קי ב'ולייו אה ירושלים, די ריסטו לו סאלוד'ו סינסיראמינטי

שלמה גירון אדייו.

Artuf 8/5/1931 Si' BarazaniEstuvo Abu Subhi ande mi ile afirmi el kontrato ke izo kon el por el trigo de keshiraYo esto pronto por ir aBet-Susim el dia ke me yamaraAbu Subhi para azer la keshirai la paga mia sguro ke estara ande el asta ke vo yo a Yerushalayim. De restolo saludo sensiramente Adio. Shelomo Giron

http://web.macam.ac.il/~yon/av/av08g04.htm

( 2003 )71פורסם ב"אקי ירושלים" מס'

http://web.macam.ac.il/~yon/av/av08g04.htm

ד"ר מרים דוקרהרופאה של הר-טוב

מינסק רוסיה 1898נולדה 1922עלתה לארץ

נישאה לניסן גרדי 1977נפטרה ב

רופאת המושבה, ד"ר מרים דוקר

30וילדי המושבה, שנות ה-


תמונות מחיי מקור:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן המושבה

בסט

ילדים בחיי המושבה


1895-1985בן ציון גירון

בן המושבה והמוכתר האחרוןהוא בנו וממשיכו של המוכתר הראשון של בן ציון גירון

(. בן ציון 1880-1930המושבה הר-טוב שלמה ישראל גירון ) . איש 1983שימש כמוכתר האחרון של המושבה עד שנת

ישר-דרך שזכה לתמיכה, הערכה ואהבה בקרב יהודי הר-טוב ונערץ על ידי ערביי הסביבה. בן ציון היה ציוני וחלוץ בגופו

ונשמתו, איש האדמה ועמל הכפיים, אשר דבק באדמת הרטוב. בחריצות אין קץ, התמדה והקרבה. עמד מול איתני הטבע הקשים, מול מאורעות הדמים של כנופיות הערבים ומול

המוסדות המתנכרים.כאיכר המושרש לקרקע, לא נטש את אדמתו שנים ארוכות. למרות התלאות הרבות שעבר שב אליה שוב ושוב. אירועים

1948 ונפילת המושבה ב 1936, מאורעות 1929כגון: פרעות לא הרתיעו אותו, וגם לאחר פיזור כל תושבי המושבה באזור

מישור החוף הבטוח – חזר והמשיך לעבד אדמתו בגפו בשטח ההררי. בימים עיבד את אדמת ההר ובלילות שמר על יבוליו - כל זאת ללא עזרה או תמיכה. בן ציון נותר אחרון ולבדו בשטח

המושבה.

מקור התמונה: https://picasaweb.google.com/HarTov1895/JzMcUG#

תחנת הרכבת ליד הר טוב

1935דצמבר

בימינו

מסילת הרכבת יפו – ירושלים נחנכה ב 1892

מטר 1רוחב הפס היה ס"מ ( 143.5) רוחב תקני,


הר-טוב, בית החרושת למלט "שמשון"

היציאה להר-טוב מכביש שער הגיא - ( 38)כיום כביש הר-טוב

. המושבה הר-טוב 1השלטים: . סימון להמצאות טלפון בכפר2

) נדיר באותם הימים(


כבשני הסיד אחד מארבעה כבשני

הסיד

סיד מהר טוב נשלח לבנית תל אביב

כבשן הסיד משפחת בכר

?http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.phpמקור: t=296817

דוד הקיטור מה"מפעל" לעצירת שמן הזעתר

"דוד"הלפי סיפורי זקני הר-טוב

1905 עד 1900הדוד הובא בערך ב-ממקווה ישראל


שרידי דוד הקיטור לעצירת שמן

הזעתר


המוזיאון בית רגינה ובן ציון לוי מוותיקי

הר-טובמשפחת לוי, שהיתה בעלת אמצעים, בנתה טחנת

קמח,לטחנת הקמח באו ערביי הסביבה –

כי הטחנה היתה חדשה וחדישה והקמח היה טוב. הקימה בית בד מודרני עם מכבש הידראולי, תעשית

בושם, מגרסה ובאר מים.

( 1905)בערך בנתה את מזקקת שמן הזעתר המשפחה הקימה את כבשני הסיד ועסקה בעבודות

קבלניות שונות )בנית בית הספר, סלילת כבישים בסביבה(

ההכנסה היתה טובה ומצבה של משפחת לוי השתפר.

מוזיאון המושבה ביתם של בן ציון ורגינה לוי

בכניסה למושב נחם 1919בית אבן שנבנה לראשונה בשנת

משפחת בן-שלום ) רוביסה ( עסקה ביבוש פרחי בר. את העיסקה הזו קיבלו ממר סימון. סימון היה מומר מהמסיון שנשאר זמנית.

את הפרחים המיובשים שלחו ארוזים למקסיקו שם נמכרו כפרי שדה מארץ הקודש. סימון לא הסתגל לסביבה, מסר את העסק למשפחת בן-שלום והוא נסע למקסיקו ושם קיבל את

הפרחים המיובשים ממשפחת בן-שלום. יבוש הפרחים היה בעיקר בחדשי החורף והאביב.

, בה הופסקו ההזמנות לפרחים המיובשים. 1927העסק הזה נמשך עד

מארק שאגאל1985 - 1887

1952זר פרחים, x 50 64אקוורל על נייר,

ס”מ

רבקה ודוד בן שלום -

רוביסה מקור: https://picasaweb.google.com/lh/photo/MBmPww1ROlz7nX88h7c5Ig

שרידי בית גרתי

הכניסה למוזיאון מצד מערב

שרידים במרכז הישן

בית נסים גרתי

http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Hartuvמקור

שלט הסברה על משטרת הרטוב

פינו הבריטים את משטרת הר-טוב, את מקומם תפסה יחידה של הלגיון הערבי. בין המפקד 48בסוף מרץ הירדני לאנשי המושבה התקיימו פגישות להסדרת חיי היום יום, דוגמת אל תפריעו לנו בקציר ואנו לא נפריע לכם. כמו כן היו ניסיונות לשכנע את התושבים לגרש את ההגנה ולחסות בצל הלגיון. נוכחות כוח של הלגיון

בבניין המשטרה היה קרוב לודאי אחת הסיבות להנחת הפיקוד העליון שלא ניתן יהיה לפרוץ את המצור ולהגן על המושבה. סיבה זו גרמה כפי הנראה להחלטה לפנות את הישוב.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=296817מקור התמונה:

מברק 1948 באפריל 23

הלגיון הערבי במשטרת הר-טוב


נוטרים המגינים על היישוב הרביעי משמאל הוא אהרון לוי, השביעי משמאל הוא יצחק גירון )שנות

השלושים(


הר-טוב בוערת במהלך המרד הערבי - מקור:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן 1929

בסט

מאורעות תרפ"טהתפתחות המושבה נקטעה בחטף במאורעות תרפ"ט, עד אז היה היחס עם הערבים המקומיים תקין, והמושבה לא

נודע כי ערביי הכפר דיר-אבאן הסמוך )כיום נמצא במקומו המושב 1929 באוגוסט 24הייתה מאורגנת להגנה. בליל מחסיה( מתכוננים להתקפה. התושבים התרכזו בבית אבן אחד. הערבים תקפו ושרפו את חוות גולדברג. ניסיונות

הערבים להתקרב לבניין נהדפו. עם בוקר הוחלט לפנות את המושבה. במסע מהיר הלכו התושבים לתחנת הרכבת הסמוכה והתבצרו בה. כאשר הגיעה הרכבת מירושלים עלו עליה וראו דרך החלונות את מושבתם עולה באש

מפה משנת 1935

מקור: מאוסף יהודה בן בסט

הר-טוב

דיר אבאן

August 14, 1929הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט 1929 באוגוסט 31 - 23

American תמונה: ספרית הקונגרס Colony

מגיני הר-טוב במאורעות 1929

הר טוב )התחתונה( / המתחם התעשיתי

חוות גולדברג

הכפר הערבי מערת

הנטיפים

הר טוב

התמונה צולמה מתל בית שמש


רפת - אחרי מאורעות מקור:הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן תרפ"ט

בסט

1930יישוב מחדש התושבים פונו לתל אביב. חלקם נשארו בעיר, וחלקם התיישבו באבן יהודה. לאחר סיום המאורעות הציע

המופתי לתושבים לקבל מידיהם את שטחי הר-טוב ובתמורה למסור להם אדמות חלופיות ליד היישוב בית חנן של ימינו. בקרב המתיישבים נתגלו חילוקי דעות ביחס להצעה, הן בשל סמכותו הלא רשמית של

המופתי בעניין מחד והן בשל העובדה שהאזור המוצע היה עשיר במים, מאידך. המתיישבים החליטו ברוב חזרו אליה חלק מהמשפחות. המושבה החלה 1930קולות, לשוב לאדמות הר-טוב. המושבה שוקמה ובשנת

)במלחמת העולם השנייה בסמוך למושבה. שמשון הוחל בבניית בית חרושת למלט 1935להתפתח שוב. ב-הופסקה בנייתו של ביה"ח למלט, אחרי המלחמה נמשכה בניית בית החרושת, בטרם הושלמה המלאכה - הופסקה העבודה בפרוץ מלחמת

העצמאות.)*(

עברו בשקט יחסי. יחד עם זאת הוקפאה המשך בניית בית החרושת למלט וחוסל 1936-1939מאורעות ענף הלול בשל הקושי לנוע בדרכים ולשווק את התוצרת. המושבה הוקפה בגדר תיל ובמקום הייתה כיתת

תגבור של ההגנה. כשהחלו התקפות פזורות על המושבה נשלחו למקום כוחות צבא בריטים שהביאו הסתיימה בנייתו של 1940 תושבים. ב-69להרגעת המצב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מנה היישוב הופסקה בנייתו של מפעל המלט 1941בנין המשטרה מדגם טגארט והוא תרם לביטחון התושבים. ב-

שמשון ולא החל לפעול בשל המלחמה. בעת הזו מונה אברהם בכר למוח'תאר המושבה. במהלך המלחמה החל לפעול מפעל המלט ובנוסף 1945חויבו התושבים למכור במחירי הפסד חלק מתוצרתם החקלאית. ב-

חזרו התושבים להפעיל את הלולים ולשתול ירקות. נבזז המקום ונהרס בידי כנופיות ערביות. עם קום המדינה נבנה המפעל מחדש.1948ב-)*(

של היום 38כביש )שער הגיא-בית שמש- בית

ג'וברין( בשנות העשרים-שלושים

חזית משטרת 1948הר-טוב

רחוב המושבה 1950

30רחוב המושבה שנות ה


1950מושב נחם הוקם ב-על חורבות הכפר ערתוף והמושבה

הר-טוב.


בית העלמין הישן של המושבה הרטוב

מצבות שנפגעו מפגז במלחמת 3העצמאות

הוחלפו בתחילת שנות החמישים

בית העלמין

כאן היה המקוה


מלחמת העצמאות הותקף טנדר נוטרים 1947 בדצמבר 20כבר מתחילת מלחמת העצמאות הייתה הר-טוב במצור. ב-

בדרכו להר-טוב ושלושת נוסעיו נהרגו. – שסירבו לפקודת השלטונות לעזוב את המושבה ( התפנו מהישוב בדצמבר 5רב המשפחות ) מלבד

1947 .במושבה נשארו כל הצעירים והצעירות.

הותקפה המושבה הנצורה ובהתקפה זו נהרג בן המושבה שמואל בן-בסט )בסת(. 1948 בינואר 13ב-היישוב היה מבודד ולא ניתן היה להגן עליו.

. שיירה הצליחה להביא אספקה להר-טוב. בדרך חזרה שיירת הר-טוב אירע אסון 1948 במרץ 18ב-לירושלים הותקפו על ידי מאות ערבים מכוחותיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני. שני משוריינים נלכדו ושאר השיירה הצליחה לחזור להר-טוב. בקרב נספו אחד עשר ממגיני השיירה. למחרת הקרב הותקף

ופוצץ בית החרושת "שמשון". נערכה התקפה כבדה על המושבה. המגינים ושתי מחלקות של חטיבת גבעתי הצליחו 1948 במרץ 22ב-

להדוף את התוקפים ולגרום להם אבידות כבדות.

שמואל בן-בסת הי"ד

עבד אל-קאדר אל-חוסייני נקבר בהר הזיתים, במשך שנים לא נודע מקום

קבורתו, הצלחו לאתר את קברו 2008רק בשנת

1947 בדצמבר 25החלטה על פינוי

תושבים


הכפר הערבי ערטוף 1948


בית גבריאל לוי ועמדה על הגג

בית גירון ועמדה על הגג

הגנה על הישוב עמדות על גגות

הבתים


לוחמי 1948


בבואם לעזרת הר 26.12.1947סלע זיכרון לשלשה לוחמים שנפלו ב טוב

פינוי המושבה עם התקרב הפינוי הבריטי הוחלט על פינוי הר-טוב. האסון בנפילת גוש עציון ולאחר נפילת לוחמי

מחלקת הל"ה תרם גם הוא להחלטה זו. גבעתי בפיקודו של שלמה להט )צ'יץ'(. הכוח יצא מכפר אוריה במסע 52המשימה הוטלה על כוח מגדוד

לילי להר-טוב. התושבים הביעו בתחילה את התנגדותם לפינוי אבל קיבלו את הדין. הם השחיתו את יצאו במסע לילי מאובטח והגיעו לכפר 1948 במאי 16 ל-15הציוד והרגו את בעלי החיים ובלילה שבין ה-

אוריה עם שחר.

חטיבת עציוני חטיבת גבעתי

הר-טוב נשלטה בידי כוח של האחים המוסלמים ושוחררה על ידי כוחות חטיבת הראל בלילה האחרון (. הכוח התבסס במשטרת הר-טוב ובמשלט המשותף 1948 ביולי 18 וה-17של מבצע דני )בין ה-

)הנמצא כיום בתחומי העיר בית שמש(.

מושב נחם ומאוחר יותר אזור התעשייה 1950המושבה לא הוקמה מחדש. על אדמותיה הוקם בשנת , עם השחרור 1950 הוקמה דרומית למושבה מעברת הר-טוב. בשנת 1950 בדצמבר 6של בית שמש. ב-

1956 חזרו להתגורר במושבה עד 1952מצה"ל, חזרו מספר בנים למושבה והחלו בבנין מחצבה בשנת שונה שם המעברה לבית שמש.1953שאז עברו למושב אודים. בשנת

מהמושבה הישנה נותרו שרידים בודדים, כמו בית המיסיון, בית הקברות ומספר בתי אבן, שבאחד מהם מוזיאון קטן לתולדות הר-טוב. לידו הוקמה יד למייסדי הר-טוב. המושבה הוכרזה כאתר לשימור של

המועצה לשימור אתרים.

חטיבת הראל האחים המוסלמים

מבית הספר בהר-טוב יצאה מחלקת הל"ה לדרכה האחרונה 1948לגוש עציון בחודש ינואר

תעודה הוקרה משר הבטחון דוד בן גוריון

ללוחמי המושבה ד' אייר תשט"ו


יד לראשוני הר טוב

מבט כללי על הר-טוב

1949 יוני 30

עם כוח המגן, והלכו בשבילי ההרים לכפר אוריה. הר-טוב את המקוםאת המקום עזבו התושבים עזבו התושבים19481948 במאי במאי 1616בליל ה-בליל ה-. בסיום מלחמת השחרור חזרו כמה מבני המקום וניסו לשקם את המושבה החרבה. התנאים 1948שוחררה באוקטובר

הקשים ואי סיוע המוסדות אילצו את התושבים לעזוב סופית את המושבה, וחלקם עברו לאודים שבשרון. אחרון התושבים היה בן ציון גירון, איכר שדבק באדמתו והמשיך לעבדה עד שנות השמונים. מביתו בת"א נהג לבוא ולעבד את שדותיו, גם כשנותר

בודד וסביבו התפתחו חיים חדשים אחרים. במקום המושבה שוכנים כיום משרדי המועצה האזורית מטה יהודה ובתוכה נמצא , בי"ס ממלכתי דתי אבן העזר, ישיבה תיכונית אמי"ת דביר שתלמידיה ומוריה פעילים מאד בחקר ולימוד מוזיאון המושבהמוזיאון המושבה

תולדות המושבה ומשתתפים בשימור אתריה. ממערב לנחל כסלון הוקם אזור התעשייה הר-טוב. בסמוך להריסות הר-טוב קם המושב נחם, על אדמת ערטוף הערבית.

אחרי מלחמת העצמאות שבו כמה משפחות ליישוב וניסו ללא הצלחה להקימו מחדש. עזבו אחרוני המתיישבים את המקום.1956ב -

בסיום מלחמת השחרור חזרו כמה מבני המקום לשקם את המושבה החרבה ומחוסר סיוע וכסף נאלצו בפעם השלישית לנטוש את המושבה.

ע"י עולים מתימן ומקוצי'ן 1950על חורבות היישוב ובסמוך לו הוקם מושב נחם שנוסד ב – נקרא על שם אחד מבני שבט יהודה.

חות ה--א� י� ת הוד� ש� י, א� נ� םוב� ח� י. נ� ת� כ� ע� �מ �, ה �מ ע ת� ש� א� י; ו� מ� ר� �ג �ה ה יל� ע� י ק� ב� )דברי הימים א' ד' יט'(. , א�

בית מנחם בן בסט כיום מוזיאון מורשת ישובי האזור

2010


מקורות:

1850 – 1950סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות http://israelitombstones.blogspot.com/2010/10/blog-post.html

אלבום המשפחות עדת ראשון לציון http://www.gen-mus.co.il/about/

http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Hartuv ויקימדיה

?http://www.shimur.org/article.php/files/wordocs/article.phpהמועצה לשימור אתרים id=1063

סנונית http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/27605.htm

פיקסה https://picasaweb.google.com/HarTov1895/JzMcUG# מאת: קונפורטי יוסף1929 – 1895הר טוב – מושבה שונה

?http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.phpאתר פרש t=296817#post1959579

כולנו בולגרים – אתר הבית של יהודי בולגריה http://www.thebulgarianjews.org.il/default.asp

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8-%D7%98%D7%95%D7%91 ויקיפדיה

http://web.macam.ac.il/~yon/av/av08g02.htmספרד – העמותה לשימור טיפוח והפצת המורשת היהודית-ספרדית

הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה חבר: יהודה בן בסט

http://israelitombstones.blogspot.com/2010/10/blog-post.html

יוסף עוזי לוי

הבעת תודה ל : יוסי לוי

)נין של יוסף ורבקה לוי וגם נין של ישראל ורבקה גירון( שהעיר הערות ותקן טעויות לפני פרסום המצגת

דב שלום,מצגת יפהפיה, יישר כח,

הערות נקודתיות נוספות: לא לפי סדר או חשיבות.... ......

......חן חן

הבעת תודה ל : – יליד המושבהיהודה בן בסט

)נכדם של רחל ויהודה ישראל בן בשט, שהיו בין מייסדי המושבה (

שהעיר הערות, תקן טעויות והוסיף פרטים לפני פרסום המצגת ליווני בבנית המצגת

והיה לי לעזר רב

הר-טוב מושבה מבודדת בהרי יהודה יהודה בן בסט

יהודה בן בסט

יהודה בן בסט – יליד המושבה הר-טוב

מצגת זאת מאוחסנת בשרתי מצגת זאת מאוחסנת בשרתי אתר נוסטלגיה אונליין –אתר נוסטלגיה אונליין –

שימור התרבות הישראליתשימור התרבות הישראלית

www.nostal.co.ilwww.nostal.co.il

בקרו בארכיון המצגות שבאתר בקרו בארכיון המצגות שבאתר וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי

שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה שימור התרבות, הנוסטלגיה וההיסטוריה של ישראל.של ישראל.

כאן היה ביתי - הַר-טוּב 1883 - 1895 דצמבר 1895 (נר שביעי של...

Documents