2.3.2009 1שיעור

: אטמוספירההכי משפיע על . קרינת השמש והכוכבים, א מושפע מהסביבה הכללית" כדוה-מסתכלים על המכלול של הקרקע האוויר

. האטמוספירה-א הוא החלק הכי קטן והדליל ביותר"כדוה . פשרת את החיים בוא ומא"על כדוה' מאזנת את הטמפ, א מהקרינה שנכנסת"האטמוספירה מגינה על כדוה

. אבל היא ממשיכה מעבר לזה. א"מ מעל פני כדוה" ק100 מוגדרת על גובה של -האטמוספירה היא השכבה הדקה ביותר

.18^10*5 -מסת האטמוספירה. מ כספית" מ760 -לחץ אטמוספרי על פני הים

. מ" ק20 עד -זיהום, גשם, עננים, וירכל התהליכים של מזג האו. בה קוראים רוב התהליכים שאנו מכירים-ההמוספירה . מעבר לכך יש תופעות שלומדים עליהם בשנים האחרונות

, משקעים, רוח, עננות: מה שרואים בתחזית מזג האוויר. שינויים שבועיים במזג האוויר, תהליכים יומיומיים-מזג אוויר

. היא לטווח ארוךההסתכלות. שנה30ורך תהליכים אזוריים לא-אקלים. 'טמפ, לחץ, לחות . ולכן היא קשה לחיזוי, התחזית מושפעת מהים ומרוחות המדבר

: הרכב האטמוספירה

שעוזרים להשוות בין אטמוספירות שונות ולהבין -גאזים אצילים, שכמותם משתנה-אדי מים, ובעיקר חנקן, ארגון, חמצן . א"את מקור האטמוספירה של כדוהשמצטברים באטמוספירה ללא יכולת (חומרים מזהמים , אירוסולים טבעיים, קרח, יםיש באטמוספירה מרכיבים של מ

. ומלח ים, אבק, כלורידים שמקורם ממזגנים, )גז צחוק' לדוג-פירוק

. מקורם בתהליכים נידוף- כמות המים האטמוספירה משתנה

נבגים , צמחים, מלח, פטים מהרי געשסול, אבק-חלקם מקורם בתהליכים טבעיים, תפקידם לבנות עננים-אירוסוליםתהליכי שריפה משמעותיים . ומשריפות, וחלקם ממקור אורגני כמו פיח מסוגים שונים ומפעילות תעשייתית. ואבקנים

. ביותר להרכב האטמוספירה ונחקרים

כמות כללית של . תיתויש אוזון שמקורו בזיהום תעשיי. מ" ק25נמצא גובה של , אוזון מרכיב באטמוספירה -החור באוזוןהוא משתרע ברצועת . האוזון בולע את הקרינה האולטרסגולית של השמש ומאפשר קיום. אוזון קטנה אבל משמעותית

. מ" ק8גובה של

. יש מאזן קרינה שמוחזר לחלל. 'ככל שעולים בגובה עולים בטמפ: התפלגות באטמוספירה

לאחר היווצרותו הוא התחיל להתקרר ונפלטו . כחלק ממערכת השמש מיליארד שנה 4.5 נוצר לפני -מקור האטמוספירה -הגיעו המון חומרים נדיפים משביטים ומטאוריטים, בנוסף. א והירח"כל הגאזים שהיו לכודים בתוך החומר שיצר את כדוה

לומדים על . ה מיליארד שנ3.8הוא נמשך עד לפני . זהו תהליך דיי ארוך ולא חד פעמי. impact erosionבתהליך שנקרא אבל , המכתשים הלכו וקטנו ולפי זה ניתן להבין שבהחלה היו גופים גדולים שפגעו. תהליך זה לפי המכתשים של הירח

. מימדיהם הלכו וקטנו עם הזמן ולכן עם הזמן גודל הגופים שפגעו בירח הלכו וקטנוכתוצאה . טצפק התאימה לקפיאת קרחהם נוצרים מאיפה שה, גוש קרח אבק וגז שמקורם בקצה מערכת השמש-שביט

הם מביאים . מהפרעות גרביטציוניות הם מגיעים למערכת השמש הפנימית ומתנגשים בכל מיניי דברים במערכת השמש . מ" ק10-300גודלם נע בין . עימם כל מיניי חומרים נדיפים

מחקרים באסטרונומיה מתמקדים הרבה מה. מ"גודלם עלול להגיע לק. א ובירח" הגוף שיכול לפגוע בכדוה-מטאוריט. עלול לפגוע-ומה שגדול ממימדים אלו, נשרף באטמוספירה-מ"מה שקטן מעשרות ס. א"בגופים שיכולים לפגוע בכדוה

. א"אנו מכירים גושים מתכתיים וסלעיים כאשר בתוכם יש תרכובות פחמן שתרמו להיווצרות החיים על פני כדוה . נשרף באטמוספירה. כוכב נופל. גוף שחולף-מטאור

ולכן זה מחוייב שהגיעו , רואים שהוא שונה-כאשר מסתכלים על הרכב הרי הגעש היום לעומת הרכב האטמוספירה

רוב המים לכודים בזלעים שיצרו את . כנראה שליש מהמים שאנו שותים הם מקצה מערכת השמש. חומרים מבחוץמקורו בתהליכי החיים שגרמו , החמצן. והחנקן שהיא שונה ביניהםח" פד-ההבדל הבולט הוא הכמות ה. א מההתחלה"כדוה

. לפליטת החמצן

לפני כשני מיליארד T" הוא הופיע בצורה חופשית באטמוספירה של כדוה- החמצן הוא המזהם הראשון של האטמוספירהחמצן החיים יצאו עם הופעת ה. לפני זה לא היה חמצן ולא היו חיים על היבשת בכלל. עם התפתחות החיים, שנה

מחפשים -א"וכאשר מחופשים חיים מחוץ לכדוה. א"בו המפתח להתפתחות החיים מורכבים על פני כדוה. מהאוקיינוס . נוכחות של חמצן

, ומתאן נעלם, החנקן נשאר באטמוספירה, ח הפך לקרבונאט"הפד: א השתנתה"מרכיבי האטמוספירה הראשונית של כדוה

-2 לפני -העדות הראשונה היא תחמוצות ברזל בסלעים: צן שיצא לאט כתוצאה מפעילות החייםהחמ. האמוניה הפכה לחנקן מושבות של חיידקים שמוצאים עד היום באוסטרליה -העדות הראשונה לחיים הם סטרומטוליטים. מיליארד שנה2.5

.ובישראלדם להפשעה על האטמוספירה ובעיקר בתעשיית הנפט יש תרומה גדולה של הא-1750 -החל מהתקופה התעשייתית

. והאקלים

. על כולם, א"האטמוספירה מושפעת ומשפיעה על התהליכים שקוראים בכדוה

צריכת , האוכלוסיה צפויה לעלות וכמות התושבים על החופים. הוא גורם מפתח בשינוי האטמוספירה, גידול האכלוסיה . כ"משפיעה ג, חומרים הגלם

, כריתת יערות: פעילות האדם. אבל השאלה עד כמה זה השפיע, זה היה תמיד-ים בעולםהשפעה על האקלים במקומות שונ . דגה, שריפות

: תרומות להתחממות גלובלית

. א"ל לפתרונות להתחממות כדוה" דפים שמרכז נתונים מכל העולם ומנסה להגיע להסכמה בינ500ח בן " דו-ICCח "דו : גורמים שמשפיעים על ההתחממות

רואים . רואים בבמוצע עליה בכחצי מעלה-)בלוויינים' שנה מודדים טמפ50 -כי ב, 100ולא ( השנים האחרונות 50 -באם משווים בין דוחות שונים רואים שהתרומה של כל מזהם . אירוסולים, מתאן, ח"דפ, עליה בנוכחותש ל מזהמים מויימים

מצטבר ידע ולומדים יותר על המזהמים . כל אחד מהם תורם לזיהוםאנו לא יודעים כמה. אנו צוברים ידע עליהם-משתנה . השונים

. יש הרבה שמתנגדים להתחממות גלובאלית. אבל גלובאלית היא עלתה, ירדה' לא מכבר הודיעו שבשנים האחרונות הטמפ . עדיין צריך לנשום אוויר נקי, גם אם אנו לא מבינים עד הסוף

הוא כיתת רגליו בכל העולם כדי . א קיבל מודעות בדמות מתן פרס נובל לאל גור" תחום התחממות כדוה2007בשנת

. הוא אמר שהאדם השפיע על האטמוספירה ומזג האוויר. להעלות את המודעות לנושא

: בנוסף לפעילות האדם יש גורמים נוספים המשפיעים על האקליםעוקבים אחרי שינוי . מסלול זה מידיי פעם משתנה במקצת. א מסתובב במסלול אליפטי סביב השמש" כדוה-א"מסלול כדוה

. המסלול . space whether -פעילות השמש

. א"יש פיזור של האפר של הרי הגעש בכל כדוה. מ ממקום ההתפרצות" ק20 - מגיע עד לכ-התפרצויות הרי געש . הצטברות של גזי חממה . ספירהא עלולה להעלות הרבה אבק לאטמו"פגיעה של גופים בכדוה

, ב לרוסיה תתפרץ מלחמה גרעינית" פחדו שבגלל המתיחות בין ארה60 -בשנות ה. התחזקות הגרעין בעולם-חורף גרעיניזה לא , אבל כאמור-והחוקרים אמרו שברגע שזה יקרה תהיה זריקה גדולה של אבק באטמוספירה ונכנס לחורף גרעיני

יש יותר עננים , יורדת' הטמפ, קרינת השמש נחסמת-ק באטמוספירה ברגע שיש כמות גדולה של אב-חורף גרעיני. קרהוכאשר יש . חסימה עוד יותר גדולה של קרינת השמש, יורדת עוד יותר בגלל העננים' הטמפ. יש עיבוי של המים, וגשמים

. עלולים להיכנס לתקופת קרח גרעיני שלא יודעים מה יהיה אורכה, שנים של חושך3-10בין ח שיורד "גוררת אחריה שינוי בפד' העליה בטמפ. ' תהליך זה לא קשור רק בעליה בטמפ-ובאליתהתחממות גלעליה בכמות אדי המים , נסיגת קרחונים שמעלה את מפלס הים, עליה בריכוז החומרים המזהמים, באוקיינוסים

. הסופות וההוריקניםעליה בעצמת , האטמוספירה שוגרמים פמזג אוויר קיצוני שגורר שינוי בהתפלגות המשקעים

: השפעות .השפעות על האדם

. התפלגות הצמחיה לפי הגובה, השפעה משנית על הצמחיה ועל המגוון והפעילות הביולוגית

: הוכחותרואים שאכן אין . מעלות2 -העליה היא בממוצע של כ, אם מסתכלים על השינוי במעלות בחמישים השנים האחרונות

באזורים שונים בעולם . עולה יותר' א הטמפ"רואים שבחלק הדרומי של כדוה. זמן אכן יש עליהמעליה תמדת אבל לארוך . לאורך השנים' יש עליה בטמפ

. 1890 באופן ממוצע היתה השנה החמה ביותר משנת 2005שנת

. ומת האדםולכן רואים שזה לא קשור רק לתר. א"לאורך ההסיטוריה רואים שיש תהליך מחזורי של התחממות של כדוה כמו -כך שהטבע לא ידע לחזור למצבו הקודם, אבל התרומה של האדם עלולה להכניס את המחזוריות למצב לא יציב

. אנו במצב של דאגה ולימוד. ח היום יותר גוה ממה שאנו מכירים"ריכוז הפד. בפעמים הקודמות

אבל רואים עליה . י פלנקטונים ופורמיניפרה" רובו נקלט בחזרה בים ע-ח"פליטת הפד. יש המסה של הקרחונים בקוטבאבל דברים אלו לא . בחומציות האוקיינוסים לאורך השנים יודעים שחלק מבעלי החיים לא יכולים לחיות בסביבה חומצית

. א"ולא יודעים מה הקיבולת של כדוה. ידועים עד הסוף

מוציאים אותם -יום יש בקרה על תחמוצןת גופריתח יש עליה בריכוז המתאן והגופרית ךמרות שה"יחד עם העליה של הפד . יש עליה בתחמוצות החנקן. כל שכיום אנו בעיצומה של ירידת גופרית. מהנפט

הופכים את כל האטמוספירה לחממה אחת שבולעת את קרינת החום -ח תורם לפאקט החממה"עליה של ריכוז הפד

זהו שינוי -0.03-0.04%. כ אין עליה ממש גדולה"סה. ח"ז הפדיש שינוי עונתי בריכו. האינפראדומה שלא נפלטת לחלל . קטן אבל מאד משמעותי

: ח"מקור הפד

. תעשיית הנפט . תעשיית בניית חומרים גלם לבניה

. כריתת היערות והשריפות . נפלט לאטמוספירה50% - כ-אבל חלק נפלט לאטמוספירה. וחלק באוקיינוסים, ח נקלט בצמחיה"חלק מהפד

: לק מהפתרונותח

לא ברור מתי זה יהיה -לטמון בקרקעים האוקיינוס והיבשת. גז/ ח במלכודות נפט" לאזוף ולקבור את הפד-באזורי תעשיה . ולכן זה פתרון אפשרי. פתרון מיידי כי הוא קיים. ישים

. ולהשמיש אותו כמקור אנרגיה-ח למתאן"להפוך את הפד . ח"ל להחלקות במארי הפד" להתחייבות לחתום על אמנה בינ-2005 -ל שנחתם בקיוטו ב"יש הסכם בינ

רואים את . ניתן למדוד את ירידת כיסוי הקרח. ח רואים את שינוי כמות הקרח"והעליה בריכוז הפד' נוסף על העליה בטמפ . יש אירוזיה של החופים. יש כמה איים שהם בסכנת שקיעה. העליה במפלס פני הים

. נדיש מסיגת קרח בגרינל

יש גשם מרובה. יש הדלדלות של מקורות מים. יש אזורים שהופכים לצחיחים במיוחד-יש שינוי בהתפלגות הממטרים . התפלגות המשקעים העולמיים משתנה. והצפות של כל מיניי מקורות

השנים 100 לעומת יש יותר הוריקנים בעוצמה הכי גבוהה. רואים המון תופעות של מזג אוויר קיצוני-מזג אוויר קיצוני

. יקח הרבה שנים להחזיר את ניו אורלינס לקדמותה. הוריקן קטרינה-לראיה. האחרונות

יש מאגר נתונים ואיסוף . 'המים ושל הטמפיש ניטור של חומרים מז' לדוג. בארץ יש ניטור של המשרד לאיכות הסביבה . רק מודדים-בינתיים. ם מכל הארץנתוני

9.3.2009 מזג אווירתהליכי -2שיעור

: מחולקת לארבעה חלקים עיקריים- מבנה האטמוספירה. עם הגובה' מאופייןם בירידה של הטמפ. מ" ק20עד גובה של , האזור הכי נמוך- טרופוספירה-האזור בו אנו חיים •

. ת מעלו20-של ' מעלוץ ולמעלה מגיעילים לטמפ15-20של ' כאשר מתחילים מטמפבגלל ריאקציות אקסותרמיות של . מכילה מעט אדי מים אבל את רוב שכבת האוזון. מ" ק50 עד -סטרטוספירה •

. בכשבה זו עולה' היווצרות האוזון הטמפמאופיין בלחץ נמוך שיורד . בה יורדת והיא מכילה עננים דלילים' הטמפ. מ" ק50-85. עננים דלילים-מזוספירה •

. אקספוננציאלית עם הגובה -חלקיקי גמא ו(כתוצאה מכניסה של חלקיקים מהשמש והתפרצויות של כוכבים ' יש עליה של טמפ. טרמוספירה •

X .( . ביניהם יש גבולות שהם פאוזות

. מ" ק10000 -א מגיעות עד לגובה של כ" כל השכבות שמקיפות את כדוה- אקזוספירה

היא . היא יותר עבה ביום ויותר דלילה בלילה, רות מהשמש שכבה שנטענת כתוצאה מפגיעת חלקיקים ישי-יונוספירה

. א"מאפשרת שידורי רדיו מקצה אחד לקצה שני של כדוה

מכלל האטמוספירה 90 -ו. מ" ק5כאשר רוב האוויר נמצא עד גובה של . רוב הלחץ האטמוספרי נמצא בטרופוספירה . מ" ק15מגיעים עד

מיש מטפס . מ זה הופך למגבלה והאוויר יותר דליל"מעל שלושה ק. מ" ק16כל ) 10פי (יש ירידה אקספוננציאלית בלחץ . צריך מנוחה ותקופת הסתגלות

רוב הקרינה האולטרסגולה לא מגיעה . זו שכבה שמגינה עלינו מפני קרינה אולטרסגולה והיא יוצרת אותה-שכבת האוזון

A / B / C : השוניםסוגי הקרינה האולטרסגולה . לקרקע ובזכות זה אנו חיים פה

הירידה בכמות האוזון היא עונתית וטבעית וגם כתוצאה מפעילות . הצפיפות שלה עולה ויורדת. שכבת האוזון משתנהאבל יש . מפרקים את האוזון- CFC .CFCובעיקר כתוצאה מנוזלי קירור המזגנים והמקררים שמכילים תרכובות , האדם

. כ"הרס טבעי של האוזון ג

או שאנו בשלב . רואים שהחור באוזון משתנה, CFCל להורדת "שאחרי שנעשו הסכמים בינחרי השינוי רואים במעקב אאבל השינויים באוזון שחשבו . או שאנו לפני תהליכים שאנו עדיין לא מבינים, של התייצבות לקראת הקטנת החור

. לא מתרחשים-שישתפרו

. זו ריאקציה אקסותרמית. O3ליצירת , עם אטום חמצן, חמצן רגילה'יצירת האוזון היא כתוצאה מהתחברות של מולקוחומרים מזהמים מצליחים ליצור אוזון קרוב . בצורה פחות יעילה, קרינה אולטרסגולה מפרקת את האוזון-התהליך ההפוך

הוא -ונה מעכלתכ לאוזון יש תכ"כמו. הוא מזהם וגורם לכאבי ראש ובחילות ומפריע לנשום, וזהו האוזון הרע, לקרקע . 'מעכל צמיגים וכו

. המטרה היא לשמור על שכבה טובה של האוזון ולהקטין את האוזון הרע

VOC - תחמוצות חנקן יחד עם ' לדוג, )חומרים אורגנים נדיפים שנפלטים מדלקים ומעצים( חומרים אורגנים ולטיליים . זה תהליך טבעי. מייצרים אוזוןUVקרינת

: הרס האוזון

OHיכול ללכוד חמצן חופשי ולעכב את יצירת האוזון . Hמגיב עם אוזון וגורם להתפרקותו שמקורו במים .

. תחמוצות חנקן שמקורם מזיהום ומברקים יכולים לגרום לפירוק של האוזון . אבל רובם מהתפרקויות דלקים ועל זה אין לנו שליטה, יש כל הזמן דאגה מה קורה עם תחמוצות החנקן

CFC - אוזון עד שהיא ' אחת כזו יכולה לפרק אלף מולק' מולק. אוזון' האם ויכול לפרק מולק' הכלור מתפרק ממולק . תהליך זה יעיל ואנו צריכים להוריד את השימוש בחומרים אלו. מתפרקת לגמרי

: אקלים גלובלי . תהליך מקומי ולזמן קצר-מזג אוויר . תהליך ארוך טווחכוח סיבוב של , א"כמות הקרינה שנופלת על פני כדוה, עונות השנה, א ביחס לשמש"קום כדוהי מי"האקלים נקבע ע

כמות הקירנה שנכנסת מהשמש וכמות אדי י"למעשה כל תהליכי מזג האוויר נקבעים ע. תכולת אדי המים באוויר, א"כדוה . אלו התהליכים שהכי קובעים את מזג האוויר-האוויר

). א"זה גם גל הפליטה של כדוה(מש היא קרינה באור נראה וקרינה באור אינפראדום רוב הקרינה שמגיעה מהשללא ענניםץ , ללא מים, ללא חיים, כדור קרח, למעשה. מעלות-27, א היה מאד קר" כדוה-אם אל היתה אטמוספירה

. מעלות+ 15, א"גזי החממה העיקריים בעלי יכולת שמירה על חום כדוה, מרכיבי האטמוספירה . מידת החזרה של קרינת השמש-אלבדו

השלג . אבל כל אזור ואזור הוא בעל אלבדו שונה, 30% -אלבדו, א תלויה בטיב השטח"מידת החזרה של הקרינה מדכוה . 5%אבל האלבדו של אספלט הוא . 90% -כ, ולכן האלבדו שלהם הוא מאד גבוה, הוא לבן וכן העננים

. 1%הוא פחות מ אלבדו -שביט, 6-8%אלבדו הירח הוא ענן יכול להחזיר כמות גדולה של קרינה אבל הוא גם מונע מהקרינה . העננים יכולים להשפיע בצורה חיובית ושלילית

). אבל גם גשום יותר. (ולכן כאשר מעונן חם יותר. א לעלות למעלה"שנפלטת מדכוה

אלא נבלעת בשכבות , מגיעה ישירות לחללא "הגזים המזהמים גורמים לכך שלא כל הקרינה שנפלטת מהקרקע של כדוה . לכמת את זהדרכים' מסיש . אפקט החממה, וזהו חימום נוסף-א"ולכן הם מחזירים חלק מהקרינה בחזרה לכדוה. האובך

:מדידת מזג אוויר

. כיום יש רשת אדירה של לוויניים שמודדת מזג אוויר - מדידות ממטוסים - בלונים - . הם משדרים בלונים וכדורים פורחים. וגיות בפריסה אדירהתחנות מדידה מטראול -

. המאמץ בשנים האחרונות גדל מאד על מנת לעשות מודלים מדוייקיםולכן עושים על כל לוויין , מאד קשה לתאם ולהשוות בין מדידות של שני לוויינים. כל לווין מודד גבוה אחר באטמוספירה

. מדידות ומשווים ביניהם . כמות גשם', טמפ, מודדים לחות יחסית- פני הקרקע בפריסה ארציתמדידות על

. הליום שידור בלון- מדידות לגובה . מדידות של עננים מלווינים באורכי גל שונים

. הכלי הכי חשוב לניבוי הוריקנים וסופות-יש מדידה של התקדמות של הוריקנים . שנותן את צפיפות וגודל הטיפות בענן וקצב התקדמותו- יש רדאר עננים

גם התפלגות , ולכן לפי כמות הקרינה שמגיעה לפני השטח. א כלפי השמש שונה"בעונות שנה שונות זווית הנטיה של כדוה

.שונה בקיץ ובחורף' הטמפובקיץ . מוכה וגם היום יותר קצררואים את השמש יותר נ, כאשר מסתכלים בחורף-הזווית בה אנו רואים את השמש שונה

. היום ארוך יותר . ואוויר חם יותר דליל ולכן הוא עולה למעלה, האוויר קר יותר דחוס ונוטה להתרכז למטה-יש עיקרון פיסיקלי

: יש שתי מערכות שצריך להכיר אותם. אוויר קר מכיליותר אדי מים ובאוויר דליל אדי המים מתפזריםהאוויר . שקע ברומטרי נמוך-הלחץ גדל, יותר נמוכה וזה גורם להכנסות אוויר' רים בהם הטמפיש אזו -שקע ברומטרי

. נכנס פנימה לתוך מרכז השקע . האוויר יוצא ממרכז הרמה החוצה. ואז האוויר נוטה להתפשט, גבוהה' כאשר הטמפ, באוויר חם-רמה ברומטרית

מהירויות , כוח החיכוך, וויר עולה מופעלים עליו כל מיניי כוחותברגע שהא. תנועה האוויר גורמת לו להתחיל להסתובב . ואם נפעיל כוחות שונים על האוויר נגרום לסיבוב של האוויר, שונות

. ביום היבשה יותר חמה ובלילה הים יותר חם

: תהליך זה מתרחש גם לגובה, והאוויר מתקרר, יותר נמוכה' שם הטמפ, מעלהכאשר האוויר עולה ל. השקע אוסף את האוויר והוא עולה למעלה- בשקע

. ולכן השקעים גורמים לגשם. ואז אדי המים מתעבים ויש היווצרות של עננים . ואז האוויר מתפזר, ולמטה יותר חם, ברמת האוויר נשאב מלמעלה למטה

. קר-השפעת אפיק. נקראים אפיק-השוליים של השקע . מזג אוויר חם-רכס/ מההשפעת ר. נקראים רכס-שוליים של רמה

. ויש היווצרות של ענן-עולה מתקרר הלחות עולה, אוויר בשקע, אוויר ברמה מתפזר ומדבדר

המעבר של גושי האוויר הוא לכיוון השקע כי השקע מושך אליו את האוויר והוא יכול לצופף את האוויר אליו ולכן אוויר . ינוע לכיוון השקע

. א משפיע על כיוון השקעים"סיבוב כדוה. מסתובב בכוח קוריוליסא " כדוה- כוח קוריוליס

. עצמת הרוחות עולה עם העליה בגובה, כאשר על פני השטח יש רוחות יותר איטיות- חיכוך עם הקרקע

ולכן שקע שרוצה להתקדם יורד למטה במקום -כוח התקדמות וכוח החיכוך עם הקרקע, יש חיבור של כוח קוריוליס . קו ישרלהתקדם ב

אבל . המשווה ואוויר קר היה יורד מהקוטבא אוויר חם היה עולה ישר מקו "אם לא היה כוח קוריוליס בגלל פנימיות כדוה

: א תנועת האוויר משתנה"בגלל תנועת כדוהם אבל הוא לא יורד לאותו מקום אלא למקו, נמוכה ומתחיל לרדת' מגיע לטמפ, מקו המשווה אוויר חם עולה -תא הגלי

אוויר שיורד מתחמם בגלל החיכוך .קרוב יותר לקוטב, צפונית ודרומית לקו המשווה, הוא יורד בקו רוחב אחר,אחר הגבוהה יותר בקרקע' והטמפ

. וזה תא נוסף-ואז הוא מתפזר לכיוון קו המשווה, והאוויר יורד תמיד כלפי מטה, תמיד יש רמה מעל הקטב -תא פולרי . הם עולים למעלה, שי האווירשנקודת המפגש של שני גו

. מפגש גושי אוויר חמים וקרים-תא פרל . א"יש מצב של שלושה תאים בגלל שאוויר חם עולה ויש תנועה של כדוה

. זו יחידה סגורה שעולה ויורדת כל הזמן, מתקרר ויורד בחזרה, אווים חם עולה, מעגל סגור של אוויר-תא

.זרמים מהירים. זרימה מערבית, ניתבגבולות התאים מקבלים זרימה סילו . זה מאופיין בעננות גבוהה ודלילה. בישראל מרגישים השפעה של רוחות מערביות

. לפעמים הזרימות הסילוניות לא יפים אלא מתערבבים אחד עם השני ולכן יש כניסה של אוויר קר מהקוטב ויש ימים קרים

גושי אוויר מהקוטב וגושי אוויר מקו : נועה של אוויר מכל מיניי כיוונים תי" האקלים ומזג האוויר נקבלים ע-מסות אוויר . וזה משפיע גם על הלחות. המשווה

. האוויר עובר מהרמה לשקע וכך מתרחשים תהליכי מזג האוויר

ה סחיפה בקיץ של אוויר לח מהים שהוא מגיע לאזור של ההימלאיה ואז יש יריד. תופעה שרואים בעיקר בהודו-מונסון . והרוחות הם לכיוון האוקיינוס-הים יותר קר. בחורף המצב הפוך. עצומה של גשמים

. י סופות חול"עונות המעבר מאופיינות ע. בישראל חם ולח בקיץ ולפעמים יש שקעים בחורף

ל לחץ יש אזור ש. השוליים של המונסון משפיעים עד איראן ועיראק וזה מושך אלינו הרבה אבק. אפקט של חום-אפיק . האוויר עובר מעל המדבר ומביא אלינו חול. נמוך שמושך אליו את האוויר

ולכן מקבליםה רבה גושים , מהסהרה, כשיש שקע אפילו רחוק מאיתנו שמצליח למשוך אליו גושי אוויר מהים ומהיבשה . לגרוםלירידה של גשםההתערבבות הזו בין הלחות והאבק יכולים . עם אוויר שהוא גם לח והרבה גושים שיש בהם חול

. לפעמים יש כניסה לגובה של אוויר קר. מ מעל פני הים"מדידת מזג האוויר נעשית מעל פני השטח וכחמישה ק

. השקע באנגליה גורמים לירידה משקעים באיטליה

מקבלים את כי ריכוז אדי העננים מתרכזים שם ואנו, אלא השקע הוא קפריסאי, הרבה פעמים השקע לא נוצר מעל ישראל . והגשם נוסע לכיוון תורכיה, שוליים הגשם

).גם שם יש סופות חול וגשם(תהליכים של תנועת מזג אוויר מתרחשות גם במאדים

: כאשר שני גושי אוויר נפגשים יש שלושה מצבים. חזית-במפגש בין גושי אוויר . הקר מתגבר עם החם .1 . החם מתגבר על הקר .2 . מצב ביניים .3

. ואז יש היווצרות עננים דלילים, אוויר קר יתקדם האוויר החם מתחיל לעלות עליוכאשר גוש

האוויר החם ממש דוחף . ואז יש יצירה מוגברת של עננים, כאשר האוויר החם נע לעבר האוויר הקר ויש ערבוב של שניהם . את הקר ומתערבב איתו

. מצב שלישי הוא מצב שוויון לא ברור

16.3.2009 אירוסולים ועננים-3שיעור

שר הוא מגיע לאזור קר הוא מתחיל לאגור אדי מים ומתחיל לאחר מכן כא, וויר חם עולה למעלה א-צירקולציה גלובאליתובמפגש . תא קוטבי-כדור הארץ מסתובב ואז מקבלים מקו המשווה את תא הדלי ומהקוטב יש תא נוסף, מעבר לכך. לרדת . ביניהם יש זרימת סילון שעליה טסים המטוסים. תא בארל-ושי האוויר שבאים מהמשווה ומהקוטב מקבלים תא נוסףבין ג

. ואז הלילה והיום פחות או יותר שווים ומאז הימים מתארכים. לחודש20-21 -יום השוויון של האביב הוא בליל ה

ם שלנו הוא והי. לפני השקיעה וקצת אחרי השקיעהרואים את השמש קצת, א יש אטמוספירה"שבגלל שלכדוהמסתבר בלילה הימים מתארכים והלילות 16 -ולכן מה. ולכן השוויון מתרחש היום בלילה, יותר ארוך ממשך היום האסטרונומי

. מתקצרים ובגלל, ככל שמצפינים הקרינה מתפזרת על פני שטח יותר גדול-השינוי במאזן הקרינה משתנה ככל שאנו מצפינים

. א קצת נטוי"שכדוההאקלים . כאשר בחלק הצפוני יש לנו השפעה גם מהצפון וגם מהים, אנו חיים באקלים ים תיכוני. האקלים בישראל מסובך

ון לקאבל רוב התהליכים מתרחשים מאש. הבאמצע יש אזור צחיח למחצ. בדרום הארץ הוא קלים שנחשב לאקלים מדברי . וצפונה

- צבע השמיםכאשר רוב הקרינה הכחולה היא זו שמתפזרת לכל מקום . בגלל פיזור אור השמש על ידי מולקולות האווירלים השמים כחו

. והיתר מוחזר או נבלע. י החלקיקים"ע . זריחה רואים שמים אדומים כי אז האור האדום גם עובר/ כאשר יש זיהום או בשקיעה

. ולכן השמים הם תכלת,אטמוספירה היא יותר קצרהשהקרן אור עוברת בהדרך , באמצע היום השמש היא למעלההאדומים עוברים ולכן / יםוכ ולכן גם הגלים היותר אר-בשקיעה הדרך שקרן האור עוברת באטמוספירה היא יותר ארוכה

כי הקרינה האדומה , באבק באטמוספירה יוצר אור אדום. ירוק רואים רק בתנאים מסויימים. רואים שמים אדומים . מתפזרת

וזה קורה בגלל שבירת האור , תמיד קרן האור באה ממתחת לאופק. מתרחש בשמי הבוקר או בשמי הערב-קשת בענן . בטיפות מים

זו . כאשר יש עננים גבוהים וקרים יש קרח בענן). יותר נפוץ( יש הילה מסביב לשמש או לירח -תופעה נוספת היא הילה . ודליליםהעניים הם קרים . מין קשת מסביב לירח ולשמש

האור שמוחזר -שחורים/ עננים אפורים. טיפות גדולות מחזירות את כל האורכי הגל- לבנים-העננים הם לבנים או שחורים

ענני סערה . הטיפות האחרותי"ואז קרן האור נכנסת לענן ואנו לא רואים אותה כי היא נבלעת ע. י טיפות אחרות"נבלע ע . הם יותר כהים לרוב

הם נבננים . יש להם תפקיד בבניית העננים בסוג העננים. המרכיבים העיקריים הלא גאזיים של האטמוספירה - אירוסולים

יש . חלקיקים אלה נבנים בעיקר ממלח ים שמקורו מהאוקיינוסים. מתהליכים טבעיים וכתוצאה מזיהום שאנו גורמים מנת לפתור את בעיית האירוסולים יש מספר על). 'באפריקה וברזי לדוג(חלקיקים כתוצאה משריפת יערות וזיהום

: פתרונותחלקים מגיבים עם המים בעניים . כשיש אירוסולים באוויר יש עליה בזיהום ואנו נושמים את החלקיקים הללו שהם מוצקים

. אבל הם גם יכולים לשאת איתם חיידקים ויש להם הפשעה בריאותית וזה מתפזר בכל העולם. ויוצרים גשם חומצי ). ח"קבירה של פד(י קבירת פסולת מפעלים "ח ע"תן להקטים הקטנה של זיהום של פדני

. בניה של קולטנים שיקלטו בעתיד את כל המזהמים כיום -א יקבל פחות קרינה"א שיסיטו את קרינת השמש או שיחזירו אותה ואז כדוה"ניתן לשים קולטים ענקיים מעל כדוה

. כזוזה לא בר ביצוע כי אין טכנולוגיה זה יקרה רק - או עשן דליל מעל העננים כדי לחסום את קרינת השמש ולהרוס את האטמוספירה עליונהso2ניתן לפזר

. במקרים קיצונייםרוב האירוסולים הם . האירוסולים יוצרים את העננים כי הם אוספים את טיפות המים הם מגיעים לגודל של עשרה מיקרון

. קם נובעים משריפותמהאוקיינוסים ומהרי געש וחל . יש מעקבים כל הזמן אחרי האירוסולים

יש כאלה שאומרים שהוא גורם להתחממות ויש . א לא ידוע"האפקט של האירוסולים כתרומה על מאזן החום של כדוהנים כאשר יש אזור עם פיח והוא חם גם הענ). פיח קולט חום וגורם לחימום נוסף של האטמוספירה' לדוג(מדידות של זה

). לא יוכלו להיווצר ויש כאלה שאומרים שזה גורם לקירור כי זה חוסם את הקרינה של השמש . ניטור האירוסולים הולך וגדל בגלל חשיבותו

: לאירוסולים יש שתי השפעותברגע שיש שכבה של אירוסולים יש חסימה של . י חסימה פיזית של הקרינה"השפעה ישירה על האקלים ע .1

חוסם את הקרינה ומחמם -בימים בהם נכנס אבק ישירות מהמדבר). כנסת וגם זו שאמורה להיפלטגם הנ(הקרינה . מנסים להבין מה השפעת האירוסולים על העננים-בערבוב של אבק ועננים. את האזור

ת כאשר אבק שוקע באוקיינוס הוא מכניס ברזל ומינראליים נוספים במים ובכך הוא מעודד גידול פלנקטונים ואצו .2אחד הרעיונות הוא לזרוע שבבים של ברזל מעל האוקיינוסים כדי לגרום . ח מהאוויר"וזה חיובי כי הם קולטים פד

. ח"י כך לקלוט פד"לפריחה של יצורים שחיים בים ועי שילוב מדידות ממטוסים ומלווינים וכך הצליחו לקבוע את הגובה בו מגיעים "אחת השיטות למדוד את האבק הוא ע

. זו היתה מדידה ראשונית של גובה של תהליכים באטמוספירה-וליםהאירוסע שיש שריפות האוויר ברג-ס לבין אי היווצרות של ענניםאחת המדידות הוכיחה שיש קשר ישיר בין השירפות באמזונ

.ואז באזור השריפות אין היווצרות של עננים. עולות' הוא יותר חם והטמפותלוי מתי , החול, זה תלוי באיזה שלב נכנס האוויר הלח. ק חוסם את כניסת הענניםהאב. איפה שיש אבק אין עננים

-אבל בריכוז מסויים, חייבים ריכוז מסויים של אירוסולים באוויר כדי ליצור עננים. מתערבבבים האירוסולים עם העננים . אין יצירה של עננים

במקרה . ולהתפזר ולהשפיע בצורה גלובאלית, רטוספירה התפרצות לפעמים יכולה להגיע לסט-אבק שמקורו בהרי געש

. של הר הגעש פינטוגו נפלט המון תחמוצת גופרית ואז ראו התקררות למשך מספר שנים

. סוג וזמן החיים של העננים, על מבנה - לאירוסולים יש השפעה לא ישירהברגע שיש הרבה אירוסולים ומעט טיפות . מצד אחד האירוסולים חיוניים ליצירת העננים ומצד שני הם עלולים להפריע

אם . שונה מעננים עם הרבה מיםהללו אז אנו נקבל ענן יותר רזה וזמן החיים של העננים . מים יש ענים עם טיפות קטנות . תר זמןמקטינים את גודל הטיפות יש פחות גשם והענן חי יו . כשיש עליה בכמות הטיפות יש עליה בתנועתיות בענן

כ אלו "האירוסולים משפיעים על פיזור האור כי סה. כשיש עליה בזיהום יש חסימה של קרינת השמש מעל האוקיינוס . גבישי מלח

צי מזיק לצמחיה גשם חומ. שהוא מאד שלילי-חלק מהחומר נמס במים מקבלים גשם חומצי, ברגע שהגבישים צוברים מים . א"ולבניה

ולכן יש השפעה על האקלים המקומי של . וזה בגלל מבנה העיר, אזורים יותר חמים- בעיר האירוסולים יוצרים איי חום . יש התלכדות של החום באזור עירוני . העיר

נמוכה ' הטמפ. נמוכה' גוש האוויר עולה ומגיע לגובה באטמוספירה שהטמפ-באטמוספירה, כאשר המים מתאדים הם עולים . יש קו בו המים הופכים מפאזה גזית לפאזה נוזלית. והמים מתחילים להתעבות וכך נוצר הענן

. המים מתעבים על גרעיני אירוסולים. מ אחד מעל פני הקרקע"גובה העננים הוא החל מק. אוסף של טיפות של מים-ענן : העננים נוצרים בשני שלבים

. מיקרון10-20בגודל של . CCN. אירוסולים- גרעיני התעבותהתעבות של אדי מים על .1 . י התנגשות והתלכדות של הטיפות"גידול הטיפות ע .2

. לפעמים יש עננים שנוצרים גם בסטרטוספירה . הם ענני קרח שיוצרים את ההילה סביב השמש והירח-אלו עננים דלילים. מ" ק50יש עננים בגובה של

. של הענן יורדת והוא מתחיל להתפשט כי צפיפותו קטנה' הטמפ. האוויר מתחיל לעלות, ממת הקרקע מתח-צריך לזכור

. ולכן כל שעולים הגז נוטה להתפשט כדי להגיע לאיזון לחצים, למטה הלחץ הוא יותר גבוה יותר צפיפות האזור היא יותר נמוכה ואז מתחילים להיווצר טיפות והגוש מתחיל להתפשט כי הלחץ, המתאימה' בטמפ . יש תהליך של עיבוי טיפות והתפשטות בגלל הירידה בלחצים. נמוך

תופעה זו , כאשר גוש האוויר עולה נוצר ואקום שאליו יש כניסה נוספת של האוויר, הגוש תמיד מתחיל לעלות ולהתפשט . הענן ישאב פנימה את הגז שמתחתיות וכך נוצר ענן. יוצרת מעין משאבה

. י התנגשות או התלכדות עד שנוצרת טיפה גדולה"ות עהטיפות גדולת בענן גדלכאשר הטיפה . מ" ס2 מיקרון וגושל טיפה של גשם הוא עד 50וגודל הטיפות הוא עד , מיקרון0.1-10גרעין התעבות הוא

. מספיק כבדה הענן לא מצליח להחזיק אותה ואז נוצר הגשם

מהטיפונות נהרסות כתוצאה מההתנגשויות ואז יש טיפות יותר חלק . יש בסופו של דבר שלג ברד או גשם' כתלות בטמפ . קטנות

. שהרי המים הם פולריים, התנגשות הטיפות ולהתכדותם יוצרת טעינה

- צרות הענניםמיקום היוויש יכולת של עליה של גוש . לפעמים יש שני גושי אוויר שמתנגשים. שהרי בכל מקום הקרקע מתחממת, תלוי בלחות . עולה למעלה ויש התעבותהאוויר שלפעמים יש היוצרות טופוגרפית של . בעלי תכונות שונות מתנגשים ובמגע ביניהם נוצרים עננים, שקע ורמה, גושי אוויר

מפותח שיהיה מתחמם מתחיל לעלות ואז יש יצירה לש ענן, יוצר חיכוך עם השטח-האוויר עולה במעלה ההר. ענניםתמיד היווצרות העננים תתבצע . בצד השני של ההר תהיה התחממות. מכיוון של כניסת האווירתמיד הענן יווצר . בגובה רב .כתוצאה מהחיכוך האוויר החם יעלה למעלה והאוויר הקר יישאר למטה. מכיוון אחד . העננים מתפתחים לגובה-בחזית קרה . םנוןצרים עננים דקים שמתפזרי, האוויר החם מטפס על האוויר הקר-בחזית חמה

- גבישי קרח בעננים

. הוא נוצר בגבול הקיפאון). הקרח בחלל הוא אמורפי. (זהו קרח גבישי. הקרח בעננים הוא קרח שרואים גם בכדורי ברדלגבישים בצורת כוכב קוראים . לפתיתי השלג יש צורות שונות ומשונות. ובכמות אדי המים' צורת הגבישים תלויה בטמפ

. דנדריטים . א ויש עניים יבשתיים בחלק הצפוני"רואים שיש עננים אוקייאנייס בחלק הדרומי של כדוה, פיזור העננותבהסתכלות על

: סיווג עננים לפי הגובה והצורה

. יש כל מניי סוגי עננים : יש מספר צורות של חלוקה של עננים

. ענני קומולוס הם שמנמנים. שנוצרים לקובה-יש עננים ערמתיים .1 . יוצרים שכבה בשכבות הנמוכות של האטמוספירה-שנוצרים שמקרה השני. ענני סטרטוס -ענני שכבה .2

. סוגי עננים לפי גובה

. ענני צירוס- עננים דלילים-עננים גבוהים .1 . אלטו-עננים בינוניים .2 . ענני קומולוס-עננים נמוכים .3

: סיווג עננים לפי צורה

. יוצרים שכבה-עננים שכבתיים. 1 . ענני שכבה- קומולוסענני. 2 . נוצה-ענני צירוס. 3

. שם הוא מתרחבוויר נכנס לענן ועולה במעלה הענן הא-עננים גשם יוצרים מבנה של סדן

זה . מתקרר בבת אחת) או מקור מים אחר(הוא נוצר כאשר אוויר לח מהים . נמוך מאד, ענן שנוצר על פני השטח -ערפל . הים והים יותר חם מהקרקע ויש התעבות על פני השטחקורה כאשר יש כניסה של אוויר מ

. כאשר יש כניסה של גושי אוויר שפוגעים בקרקע קרה ויש התעבות מיידית, זה קורה בבוקר מוקדם

. הענן נעצר בפסגת ההר ובצד השני אין עננים בכלל- עננים גם נוצרים על פסגות הרים . ר חם וקר ואז מקבלים שורות של ענניםשל אווי' בעננים שכבתיים יש לפעמים סנדביץ

אלו עננים . מחפשים קשר בין עננים אירוסולים הוריקניים-)ב"אלא בעיקר במערכז ארה, שלא רואים בארץ(ענני סערה

. מנסים להבין למה זה קורה ולמה זה קורה רק שם. שבאים בגושים גדולים

טיפות גדלות וחלק נשארות קטנות אבל עדיין יכולות לעלות או כאשר יש יצירה של קרח בענןץ חלק מה-היווצרות ברדואז מקבלים ברד של כמה . ואז יש ציפוי נוסף של הברד. מהרימה של האוויר מהקרקע יש עיבוי נוסף של מים. לרדתדת הטיפה לא יור. הטיפה גדלה מאד ובגלל הסחף של האוויר שמתכנס פנימה מגיעים למימסים כל כדורים ממש. שכבות

. הטיפה נודדת בענן ואז מקבלים ברד גדול. אלא הולכת וגדלה בגלל כניסת האוויר

23.3.2009 ברקים - 4שיעור

יש שקע צפוני . שמצפון נכנסת רוח קרה וקווי הלחץ האיזו באריים הם מאד צפופיםבהסתכלות על מפה סינופטית רואים ולכן במהלך , הולם מושכים אוויר קר לאזור שלנו. שדוחף אוויר רק דקומה ושקע שבא מהיים ועוד שקע מעל תורכיה

. היום ירד גשם

. ואכן התחזית ליומיים הבאים הוא גשום וסוער. כאשר אוויר קר למעלה הווה אומר שיהיה גשם חזקלפעמים רואים הרבה אירוסולים והרבה עננים ולפעמים . השפעת האירוסולים על בניית העננים לא מובנת עד הסוף

. האירוסולים מפריעים לבניית הענן . ים לים אבל גם כל מיניי וירוסים וזה פחות טובאירוסולים טבעים מוסעים יחד עם מינראל

. כל הזמן יש ניטור אחר התפלגות האירוסולים הגלובאלית

: ענניםהמים הופכים . מתאימה לאידוי המים' עננים יווצרו כאשר יש טמפ. יש כמה סוגי םשל עניים שמתפלגים לפי הגובה

. מ" ק15-20כ דלילים ומגיעים לגובה של "ם הם בדהעננים הגבוהי. לנוזלים ואזנן מקבלים שכבה של ענניםוככל שכמות הקרח עולה גם השאיבה מוגברת בענן וכך גדלות הטיפות . ככל שעולים בגובה כמות הקרח בענן תעלה

. מספיק נמוכה אנו מקבלים שלג או ברד' או אם הטמפ. ומקבלים גשם

. גודל הבקר ואת מיקומםאנו לא יודעים איך נוצרים בקרים אבל יודעים למדוד אתהלחותץ מתחילה להתעבות ויש יצירה , העננים נוצרים כאשר אוויר מהקרקע החמה מתחיל לעלות ואז הוא מגיע לאזור קר

. מספיק נמוכה ומתחיל תהליך העיבוי' יש ערבוב של אוויר חם וקר ובגובה מסויים הטמפ. של עננים . צרות של ענניםבמפגש בין גושי אוויר חם וקר מתחילה היוו

. כאשר אוויר מתחיל לעלות במעלה ההר ויש היווצרות של עננים בפסגת ההרים- טופוגרפיהי"יש עננים שמושפעים ע ולא (כאשר התנגשות הטיפות גורמת להיווצרות חשמל סטטי . ים נוצרים בעננים בהם יש הרבה טיפות מים גדולותרקב

' הברק גורם לעליה בטמפ. הבקרים נוצרים כאשר כמות המשקעים גבוהה). ון כמו שלמדנו בתיכ- כאשר עננים מתנגשים . אלף מעלות ולעליה במתח של עד כמאתיים אלף וולט30של עד

ניתן למדוד את מיקום הברק ואיפה הוא פגע כי מהירות ההתקדמות הברק . א" ברקים בשניה בכל כדוה100בכל שניה יש . כאשר רואים את הבקר ניתן למדוד את הזמן ולדעת באיזה מרחק הוא נמצאולכן . מ וחצי בחמשל שניות"היא ק

אבל יש הפרדה של מטנים ויש . ולא מבינים בדיוק מתי מתרחש הברק, הברקים מתרחשים כאשר יש הפרדה של מטעניםמה ואיך ולא יודעים בדיוק מתי. אז כמות המטענים היא מספיק גבוהה ומתרחש הברק-סף פריצה בנקודת זמן כלשהי

.המנגנון להיווצרות ברק

: סוגי ברקים בתוך העננים • . בין העננים לקרקע • . הערוץ מתגבר ועיקר הפריקה של החשמל נעשית דרכו. יצירת ערוץ ברק-התגברות של ברקים בכיוון אחד • . ברקים טעונים שלילית • ברקים טעונים חיובית • . מעין כדור זוהר שמתגלגל-כדורי ברק •

: הברקים העולמיתהתפלגות

לפעמים . ב ואף אחד לא יודע למה באסיה יש פחות ברקים"במרכז אמריקה ובארה, עיקר סופות הברקים היא באפריקה . שם יש כמאה ימי ברקים בשנה ובמשל שליש מהשנה יש להם גשם עם ברקים

. אפילו בישראל, יש הרבה פגיעות של אנשים כתוצאה מברקים . קע לכיוון לענן כאשר הקרקע נטענת מהענןקיימים גם עננים מהקר

. פריצת החשמל של הברק היא מאד מהירה

וקרוב לבסיס הענן ובראש הענן יש טעינה , לרוב מרכז הענן מקבל טעינה שלילית. בענן יש סחך של טיפות עולות ויורדות . חיובית ויש זרם מושרה של הקרקע

יש פריצה , אלף וולט40-200כאשר המתח הוא מספיק גבוה . ביתבקרקע יש טעינה חיו, אם הטעינה היא שלילית . יש אלקטרונים שנעים בין הטיפות כתוצאה מהחיכוך יש היווצרות מטענים חשמליים. והתפרקות של הענן

לא יודעים מה . 5% -אבל יש עננים שבמרכזם הטעינה היא חיובית . 90% -רוב הברקים הם שליליים וכיוון הקרקעכל פעם יש . מטר50ערוץ הפריצה בין הענן לקרקע היא בשלבים כששר כל הפעם ההתקדמות היא בערך . הביבה לכך

. הגברה ופריצה של המטענים בערוץהתפשטות האוויר החם . ובגלל זה יש רעם-האוויר בסביבת הברק מתפשט במהירות בגלל ההתחממות הגבוהה בבת אחת

. היא מאז מהירה

. מעין אנטנה, י כולא ברקים" ע-גוננות מפני ברקיםיש חשיבות גבוהה להתזה עוזר לניטור העולמי , יש רשת מדידה של הברקים. בישראל מודדים סופות ברקים בים ויודעים את המיקום שלהם

. י לנצל את האנרגיה הזו"ומעודד את המדע ע

:כימיה של ברקאבל האדם . ן הברקים מגבירים גשם חומצי בתהליך טבעיולכ. המקור העיקרי לחמוצות חנקן שגורמות לפירוק האוזון

. תורם הרבה יותר להגברת גשם חומצי מאשר הטבעחלק מהחומרים הראשונים שנוצרו מהמרק הקרמון נוצרו כתוצאה . אנו פה-בזכות הברקים והקרינה האולטסגולה

יו הרבה התפרקויות ברקים שגרמו ליצירה האטרמוספירה הראשונית היתה טעונה וה). 1953 -ניסוי יורי מילר(מהברקים . של חומצות אמיניות שבזכותם אנו פה

80- 60 בהם ראו לראשונה ברקים בגובה רב בין 90 -תופעה חדשה שלא הוכרה בעבר היא בזכות הצילומים בשנות ה

. דוזה או פטריה גרעיניתהם נראים כמו מ. הם נקראים שדונים ופיות. הם חלשים ומהירים. מ שאנו לא מספיקים לראות"קלפעמים יש סילון . מ" ק15-20מ שמתוכו יוצאות התפרקיות כאשר ענני הסערה הם בגובה " ק100 -קוטר התופעה היא כ

עיקר המדידות של סופות כאלה עושים אותם מעל הים . ושם רואים את התופעה הזו) מעל סופה(שיוצא כלפי מעלה מהענן לא רואים אותם בעין . זו תופעה מאד חלשה ומהירה, תופעה הזו יותר מהירה מברק אפילוה. בגובה רב או ממעבורות חלל

. רגילה

בהשוואה של התופעה הזו לכל מיניי ברקים שונים רואים שהעצמה של הברקים החדשים היא מאית מהעצמה של ברק . היא אלפית-והעצמה של סילון, רגיל

ים כימיים בסוגים של ברקים אלו ובגלל שזו תופעה חדשה לא יודעים מה בגלל שתופעות אלו חלשות יותר אין תהליכ . י אילן רמון וצוותו"הרבה מדידות נעשו ע. ההשפעה שלהם על האטמוספירה

א "בגלל עקמומיות כדוה. עושים מדידות וסטטיסטיקות-בישראל נעשית מדידה באוניברסיטה ובמצפה רמון לכיוון הים

כל הברקים יוצרים גלים באטמוספירה ויש רשת עולמית שמודדת את הגלים האלה במטרה להבין . מצליחים לראות לגובה . את מהותם

. א"עצמת הברקים שם היא פי מיליון מעצמתם בכדוה. ובשבת) הכוכב(ברקים נמדדו גם בצדק

מזג אוויר חריג . אוויר הוא לוויניםכלי חשוב למדידות מזג . נושא מאד נחקר וחשוב. שאלות שמעסיקות מדינאים

. ב ועוד שני מקומות"מרכז ארה, ב"תופעות חריגות מתרחשות בצפון ארה

סופות טורנדו הן מערבולות של הכל . תופעה מאד יפה והרסנית. אוויר לא יציב גורם לשאיבה של הכל לתוכו-טורנדו הסופה מהירה מאד ויכולה להיות עשות בתקדמות. קוטר החלק העליון של הטורנדו יכול להגיע לכמה מאות מטרים. יחד

מודדים . מ לשעה" ק60-500המהירויות הן בין , התופעות הללו מתרחשות בעיקר באביב ותחילת הקיץ. מ"עד מאתיים ק . סופות בשנה ומידיי פעם יש כאלה סופות גם בישראל1200-ב יש בכלף"בהארה. יטה'אותם בסולם פג נכנס מהים וגם לסופת טורנדו בכרמיאל , לח ובחקלו יבש והערבוב הזה גורם לטורנדושהוא בחלקו אוויר, אוויר לא יציב . הרבה מהסופות הללו מלוות בהתפרקויות ברקים וגם גשם. ואפילו בראשון

הטורנדואים . הם מתערבבים ולמעלה יש יצירה של שקע גדול. יש כניסה של אוויר קר יחד עם אוויר חם ולח-התהליך

זמן . והצורה של הטורנדואים הכי מסוכנים שאוספים יחד איתם בתים ומשאיות, צורה מורחבת, ל משפפךבעלי צורה ש . זמן חיים של שעה או אפילו כמה דקות והמהירויות גבוהות והנזק הוא רב, החיים שלהם מאד קצר

: ב בגלל כניסה של כמה סוגים של אוויר"התהליך הזה של הטורנדו מתאפשר במיוחד בארה

ב גושי האוויר "ולכך בדיוק באמצע ארה. וכניסת אוויר לח מהאוקיינוסים משני צידיי היבשת, ממרכז היבשת-אוויר חם . השביל בו הטורנדואים הולכים-Tornado alley. מתרכזים ושם זה קורה

. אוקיינוסיםזה מתרחש בייחוד אחרי הצהריים כי הקרקע היא חמה ואז אז מאפשר כניסה מוגברת של אוויר לח מה . אבל הנזק הכלכלי הוא רב, אין חוקיות להתפלגות הטורנדואים

. שהם הכי נדירים והכי הרסנייםF5ר העצמה היא גבוהה היא /כאש. 1-5 -יטה'עצמת סופות הטורנדו נמדדת בסולם פוג

. יש טורנדו מרובה עם הרבה מוקדים בלעננים . וקיינוס שאיבה של מים מהא- נד מים-טורנדו מעל הים

. מתרחש כאשר אוויר חם עולה ללא עננות בשמים. רואים בעיקר במצפה רמון-dust devil -טורנדו קטן

הסופה מתחילה לרוב ליד אפריקה או במרכז האוקיינוס וממשיכה לכיוון צפון . סופה באוקיינוס האטלנטי-הוריקניםבדרום אפריקה יש ציקלון ובהודו יש . ום מזרח אסיה מתרחשת בדר-אותה תופעה עם שם אחר נקראת טייפון. ב"ארה

בעיקר הדאגה שמא יגיע טורנדו לאזור ניו יורק . ב"עיקר המחקר הוא בכיוון ארה. זו אותה תופעה עם הרבה שמות. מונסון . אבל כיום יודעים למפות ולנבא התקדמותש ל סופות כאלה. שעות24לפנות את ניו יורק לוקח . ד מיושב-א-שהאו מ

ולכן רוב הסופות הללו מתחילות . מעלות26האוקיינוס היא מעל ' מתחיל באזור אפריקה כאשר טמפ-זו היא סופה טרופית

ההשפעה . הסופות מאויינות ברוחות וגשמים ולכן יש גם גלים גבוהים). סוף יולי עד נובמבר(בסוף הקיץ עד אמצע הסתיו . היא לא רק אקלימית אלא גם לארוך החוף

לפני זה קוראים , מ" ק200-300כאשר הרוחות מגיעות למהירות של ) דומה לצורת עין(וריקן מגיע לצורה ציקלית הה

. עד שהיא מקבלת צורה אופיינית של הוריקן, התופעה מתגברת לכדי סופה טרופית. שקע טרופי-לתופעה פשוט סופה . ABC -כאשר הם הולכים לפי ה, להוריקנים יש שמות

. רוב ההתחממות היא בקו המשווה, בהסתכלות על המפה, יש תפקיד חיובילהוריקניםהוא יהיה נמוך יותר כי כל האטמוספירה ' בהתחממות גלובאלית מנבאים ירידה במספר ההוריקנים כי אז ההפרש בטמפ

. היא חמה

במרכז . ופייני של הוריקןנמוכה ואז יש ערבול ויצירת מבנה א' מגיע למעלה שם הטמפ, אוויר חם עולה מהים: שלביםולכן בחוף יש גשם . בהסתכלות בחתך ההוריקן יש אזורים חלולים. ההוריקן יש אזור של לחץ נמוך ששואב כל הזמן אוויר

. יש מעין פסים של גשם-כי באזורים אלה אין חומר בכלל, לסירוגין . מ" ק20גובה ההוריקן הוא עד . האוויר נשאב למעלה ומתפזר-אוויר חם עולה

. עיקר הניטור הוא לוויני ובזכותם יודעים מה מהירות ההתקדמות וכיוון תנועת ההוריקן

. 1934אבל יש הוריקן אחד שפגע בניו יורק ב). 'טקסס ושות(ב " רובם מגיעים לדרום מזרח ארה-מיפוי ההוריקנים

שני חוקרים שדירגו את ( ספיר סימפסון לפי סולם- היא הגבוהה ביותר5את ההוריקנים מודדים לפי עצמות כאשר עצמה . הלחץ יכול לרדת מאד חזק במרכז הסופה ואז ההוריקן מתכנס יותר. בכל דרגה יש עצמות סופה משתנות. )ההוריקנים

: בשנים האחרונות היו שני הורקנים בולטים

. הוריקן קתרינה • . ציקלון בבורמה •

אל ניניו ולה ניניה

. יש קשר הדדי בין האקלים לאוקיינוסים. השתנות האקליםלאוקיינוסים יש השפעה על .ח"יש הרבה חומרים שנאגרים באטמוספירה כמו פד

מה שאנו מדברים אליו הוא -יש ערך של זרמים באוקיינוס. המנוע העיקרי של התופעות הללו הוא הזרמים באוקיינוסיםהזרמים הללו דוחפים .כ קר" אמנם גשום שם אבל לא כזרם בהגולף מגיע לאנגליה ולכן.זהו זרם מים חמים, זרם הגולף

. והם חוזרים לכיוון קו המשווה. זרמים מים קרים בחזרה לחופי גרינלנד ודרומהזרמים חדשים הם מליחים יותר ואילו זרמים ישנים הם קלים יותר ומכילים . י מדידת מליחות המים"את הזרמים מודדים ע

ידים על המסת קרחונים אלו זרמים של מים קרים שנכנסים מהקוטב הצפונים מים פחות מליחים מע. פחות מלחים . ומתערבבים בזרמים הקיימים

2009/0329/ 5שיעור

Earth Day - אירוע עולמי. באפריל22 - ב 2009א מתקיים בשנת "יום כדה.

:חזרה

:ברקים

בשפיץ יש כי '? שפיץ'למה כשההתפרקות היא לאדמה זה תמיד ב. ברגע שמתפתח מתח מאוד גבוה יש התפרקות •

.י ברקים" ע מהשריפות נוצרות60%. מקום גבוה ל ולכן הברק יעדיף ללכת, בקרקע יש פיזור,טעינה מרוכזת

:שלבים ביצירת ברקים לקרקע •

מטענים הפרדת .1

stepped leader לקרקע מוביל ברק יצירת .2

return stroke מהקרקע ברק יצירת .3

streamerערוץ עיקרי לברקים .4

ברק מהקרקע לכיוון (return stroke -יש התחברות עם ה. של הברק המוביל מטר 50 -כל הזמן יש התקדמות ב

כשנפתח ערוץ לכיוון האדמה או בין העננים או בתוך הענן . ויצירה של הערוץ, ברק שלא תמיד רואים אותו) הענן

.streamer - אז הערוץ הזה יהיה העיקרי, עצמו

):blue jets(פיות וסילונים כחולים , שדונים

אלו תופעות .מ" ק40-90ברקים בגבהים של סופות מעל תהמתרחשו שנייה מילי 10 עד ,המהירות אופטיות תופעות

תמיד מתרחשים מעל ענני .מטוסים ומעברות חלל, קרקעיות מתחנות הם צולמו ומאז 1989 בשנת לראשונה תועדו

.כלומר מתחת לתופעות אלו תמיד יש ברקים, סערה

.לא ידוע תפקידם באטמוספרה

אוקיאנוסים ושמש

:זרמים אוקיניים

באוקיינוס אטלנטי ) המפרץזרם, Gulf stream(אוקינוסים יש זרמים אוקיינים שהכי נחקר הוא זרם הגולף בתוך ה

. הפסקת הזרם תכניס את כולם לתקופת קרח.שחשוב לאקלים לצפון אמריקה

מאזן ועם השנים רואים את ה שיכול לשנות )כתוצאה מהמסת קרחונים מהקוטב וגרינלד(מדדו כניסה של מי קרח

כלומר .לף תרד יותר דרומה יותר קרים ופחות מליחים שדואגים שכל התנועה הזו של זרם הגוכניסה של מיםאמת ב

.ומשפיעים על הזרמים באוקיאנוס האטלנטי לאוקיאנוס הקרחונים מצפון מוסיפים מים

קיים חשש כי זרם הגולף ישנה את אופיו ואולי אף את ההתחממות הגלובלית המואצת בשל קרחוניםלאור המסת ה

לשינוי כזה תהא השפעה מהותית על האקלים במערב . האחרונהתקופת הקרחכפי שקרה כמשוער בסוף , נוכיוו

. חדש באירופהעידן קרחייתכן שאף עד להיווצרות , אירופה

:אל נינו ולה ניניה

.ה גלובליתעתופ

:יקה לעומת דרום מזרח אסיהדרום אמרים על האוקינוס השקט באקלים כאשר מסתכל

.בדרום אמריקה קר יותר

. ויש יותר גשמיםה יותר גבוהרטורהדרום מזרח אסיה הטמפב

. זה המצב הרגיל

El Nino: וריבוי גשמים בדרום יש פתאום כניסה של אוויר חם יותר ) לא קבועהמחזוריות כלומר ה( שנים 7-2 פעם ב

. האוקינוסים בחצי מעלהתרטורעלייה בטמפמה שגורם ל. והפחתת גשמים בדרום מזרח אסיה, אמריקה

ONI (Ocean Nino Index)חיובי .

La Nina : כתוצאה . יותר בדרום מזרח אסיהרב עוד בדרום אמריקה וריבוי גשמים בצורת/ שנים יש יובש4-2פעם ב

.מכך יש ירידה בטמפרטורת האוקינוסים בחצי מעלה

ONI (Ocean Nino Index)שלילי .

. בועה של בצורת וריבוי גשםיש מחזוריות לא קבסך הכול

.לאקלים הגלובלי Ninoקשר בין כיום מחפשים

.Ninaבשנה זו יוצאים ממצב של

רטורהברגע שהטמפ. ינוס ורוב החיים הוא הפלנקטון ולכן הוא הכי מושפעיפעה על החיים באוקשיש לתופעות אלו ה

. מושפעתולכן כל הכלכלה הפלנקטון משתנה לסייתמשתנה גם אוכ

:א"כדו/שפעת השמש על האקליםה

לא מבינים את . 20% - לפחות השמש עלתה ברכת השמש מאז היווצרות מעבהירות/יודעים שעוצמת. כיוםהלא ידוע

-חלקיקים שמגיעים מהשמש הכן מבינים את השפעת . על ההתחממות הגלובלית או תופעות אקלימיותההשפעה

.החלקיקים מכונים רוח השמש

:מערכת השמש

השמש מורכבת מכוכבי רכתמע בה חלוקההחליטו על 2006משנת . במרכזנמצאת השמש כש, רכת שמשאנו חיים במע

).אבק, שביטים, אסטרואידים, חיםרי(הם קבוצה חדשה שכוכבי לכת ננסיים ולכת

- לפי המרחק מהשמש מהקרוב לרחוק :)ננסיים באדום(לכת כוכבי

כוכב לכת סטרואיד שהפך לא (קרס , מאדים,א"כדה , נוגה,חמה

חלוקה להסיבה . אריס, פלוטו, נפטון, אורנוס, שבתאי, צדק,)ננסית

צאים באזור הזה ועדיין גופים שנמ44היא שיחד עם אריס יש עוד

הסיבה לחלוקה היא חינוכית כדי לא לזכור כל כך הרבה .לא קוטלגו

.שמות

.מ" ק1500מעל : כוכב לכתרדיוס

:מאפייני השמש

.x 1030 kg 2 = אלף כדורי ארץ330 : השמשמסת

km = 109 Earths = 10 Jupiters 1,392,000 :קוטר השמש

.א" פי מיליון מכדה: השמשנפח

.) יום36כל (לאטבקטבים היא מסתובבת יותר . יום25 לע כצמסתובבת סביב צירה בממו: סיבוב עצמי

)פ"לזכור בע (:טמפרטורת השמש

.K מיליון מעלות15 = )ה מתהליכי היתוך של גרעיני מימןכתוצא( core -ה במרכז

.K מעלות 5700 ) =החלק הצהוב(על פני השטח

K מעלות 4000-4500 =שמשכתמי

.כנראה יש אזור כמעט חלול סביב המרכז. ביחס למים1.5 - מאוד נמוכה : השמשצפיפות

)לא לזכור מספרים( :הרכב השמש לפי משקל

) אטומים92.1%( - מימן 72%

) אטומים7.8%( - הליום 25%

מתכות2%

:המבנה הפנימי של השמש

מאוד . K מיליון מעלות 15. מנפח השמש20% .מרוכזת בה יש תהליכי ראקציות גרעיניותליבה Core: -ליבה .1

).תיאורטיחלק (.צפוף

).תיאורטיחלק ( אזור חלול Radiation Zone: - איזור הקרינה .2

האזור Convection Zone: - ה הקונבקציאזור .3

.ואפשר כיום להציץ בו פנימהמתקרב לפני השטח ש

.גרעיניים הגיעו למבנה זה כיםילהתמתוך הבנה של

:המבנה החיצוני של השמש

:פוטוספרה

. החלק הצהוב של השמש •

.K מעלות 5770= טמפרטורה •

.יש גרנולציה, רואים שהיא לא חלקה, בהגדלה •

:כרומוספרה

. פוטוספרהמעל ל •

. מלאבהתחלה ראו שכבה זו רק בזמן של ליקוי. צבעונית •

. K אלף מעלות 25 בממוצע .K אלף מעלות50עד אלף 10 =טמפרטורה •

.כלומר הטמפרטורה משתנה מאוד

.הכרומוספרה היא האזור של המחטים •

כלומר אנחנו רואים מעט . רוב הקרינה הינה מעבר לתחום הראיה שלנו •

.ספרהמאוד מהכרומו

:קורונה

.קרני השמש/עטרת השמש •

.הקפיצה בחום היא כתוצאה מחומר שפורץ החוצה מהשמש ומחמם את סביבת השמש. K מיליון מעלות 2עד •

. לא בקטבים-קו המשווה של השמש נמצאים לרוב סביב הכתמים :כתמי השמש

רה מקבלים צורה ירומוספי השדה המגנטי ובאזור הכ"פע עש שיוצא מהשמש מוהמ

חלק מהחומר שנזרק יוצא מפנים השמש וזה מה שנותן את . של לולאות

מואץ בלולאות שנוצרות מהפרעות מגנטיות שיש החומר . הגבוההרטורההטמפ

חוזר חזרה וחלק עובר המגנטיות הפרעות הרוב החומר שנזרק כתוצאה מ. לשמש

. צפון ודרום מגנטיבכל לולאה יש. כל לולאה זה למעשה מגנט אחד.לקורונה

אוד מהיר מ( וגם הסיבוב המהיר של שמש האי יציבות - הסיבה להתפרצויות האלה

). יום25תוך

ןלק

, אטומי מימן, מפרוטוניםבעיקר מורכב - רוח השמש -החלקיקים

.לקטרונים וקצת הליום

:ילות

-

כיום חו. כשהסתכלו על השמש במצב של ליקוי1945 -הההתפרצות הכי גדולה נצפתה ב

השמש שבחהתפרצויות יכולות להגיע מרבע מ. ממתכת ומסתכלים על מה שקורה

סמים את השמש בעיגול

.החומר שנזרק מתחמם עוד יותר בתוך הלולאות. לשמשות חוזרות לחלל ובחלקןנזרק

, החומר שכן מוזרק לחלל

א

שהי פעובכל שכבה של השמש יש איז

.פני השטח

.הקורונהחומר שמשתחרר לתוך -ורונה

כתמי שמש על -פוטוספרה

. התפרצויות-כרומוספרה

ק

:פעילות השמש

2 -למות את השמש ב חלליות שמצ2 -מ בעצם ת ושמורכב eoSterת ומחללי מגיעותיום כעיקר התמונות שמקבלים

.א"יות מסתובבות יחד עם כדה החלל.ויות שונות

אה

400 - ש פעילות השמאחרפעם הראשונה כתמי שמש עוקבים עד היום

:ש

זו

ימוםמינימום למקסה בין מרכלו, שנה11 של לפעילות השמש יש מחזוריות

אם מסתכלים על . גם במינימום יש לפעמים התפרצויות. שנה11עוברים

Xכשהשמש שקטה מאוד זה תרגום של אורך גל בקרינת , פעילות השמש

יש . א"ג אוויר בכדהמייחסים לפעילות השמש קשר עם מז. לאור נראה

גליליי רמאז שגלילאו. תייגויות כי לא מבינים כל כך מה הקשרסה

ב

.שנה

הקשר בין פעילות השמש לכתמי השמ

.לפעילות השמש) ביחס לקו המשווה של השמש(יש קשר בין כמות כתמי שמש

:קורלציהבו כן מצאו הדבר היחידי ש

א הייתה פעילה בכלל וגם השמש ל, ופות בהן כמעט ולא היו כתמי שמש תק2היו

וגם 1700 -ב , ותת קרח קטנותקופ 2אלו היו . א הייתה מאוד נמוכה"כדהרטורת טמפ

? השמשלפעילות האם זה קשור . נמוכה אירופה הייתה מאוד רטורת טמפ,1800 - ב

, כעת בתקופה שקטהאנחנו . היה מינימום חריגאלו ותתצפיתית ראו שבתקופ. א ידוע

השמש אף פעם לא מפסיקה את . ם כשהשמש שקטה יש יציאה של חומר מהשמש אך לא בעוצמת התפרצות

ל

. עלתהאחרונותה שנה 30 -הטמפרטורה ב דווקא ורואים שמום חריג שנתיים של מיני

ג

.פעילותה

:רוח השמש

מהירות . )או רוח סולרית ( נקראים רוח השמש)מהקורונה (שיוצאים ממערכת השמשטעונים חלקיקים שטף

חלקיקים של השמש היא בועה של שדה מגנטי ורכתל מעכ, למעשה. שניה/מ" ק300-800החלקיקים הנפלטים היא בין

חלקיקים . לשמחתינו השמשרכתיה יכולה לחדור למעמסך כל הגלקסשמגיעה קרינה מעט מאוד . שיוצאים מהשמש

ברגע שיש . א דרך הקטבים"ים לכדהנסכא שכמו השמש הוא מגנט ואז חלקיקים מהשמש נ"ם על כדהימהשמש משפיע

לא גבוהה אך היא החלקיקים צפיפות . א" בסביבת כדה יום עד שאנו רואים את החלקיקים3-4ח מש לוקהתפרצות בש

א צפיפות החלקיקים מגיעה לכדי " בסביבות כדה.פעה הורסת בסופו של דברש כן יש הלכמות החלקיקיםל הזמן ולכן

ולפי כך ) ממסת השמש בשנה3x10-14 -רוח השמש נושאת עמה רק כ (בשנה דת מעט מאוד ממסת השמש שמש מאב

. שנה מיליארד4.5 -שמש כ

כ

.ק" חלקיקים לסמ8

ה

ערכת המ/ניתן לחשב את גיל השמש

:א"השפעת רוח השמש על כדה

בעצם אנחנו . מהתפרצויות של כוכבים רחוקים- פעילות השמש אמנם הרסנית אך היא מגינה עלינו מפני קרינות שונות

בים לרוב נעצרים מהתפרצויות של כוכX - חלקיקים של קרינת גמא ו. בועה מגינה-יים בהליוספרה של השמש

.כים האלהיש

א יש שינוי "כדהמרוח השמש בברגע פגיעת החלקיקים . קטבים

החלקיקים מגיעים לקטבים וכך רואים את תופעת זוהר , גנטיהמקווים של השדה

) קרינה שמגיעה מחוץ למערכת השמש(מש וגם מקרינה קוסמית

.א וניתן למדוד אותם וזו ההוכחה לתהליכים הגרעיניים שמתרחשים בשמש"ספרה של כדהומגיעים לאטמ

ח

אך אנו עדיין ח, השמשרכתמגיעים לאזור הפנימי של מעמאוד בגבול ההליוספרה ומעט

א ומוצאים את דרכם "ת השמש נכנסים לשדה המגנטי של כדהעוזבים אשחלקיקים

בסופו של דבר ל

ים בתהל

ב

.הקוטב הדרומי והצפוני

חלקיקים גם מהש

:חגורות ואן אלן

שכולל בתוכו ) שעובר אינטראקציה עם השדה המגנטי של השמש(יש לו שדה מגנטי .מגנט ענק הוא גם כן א"כדה

י "נמדדו ניסיונית עהללו החגורות . חגורות ואן אלןמה שנקרא ספרה ומהשמש וכך מקבלים ו מהאטמ טעוניםחלקיקים

אסור לכן האזורים של החגורות כוללים בתוכם חלקיקים טעונים ו. י החלליות הראשונות הניסיוניות"האמריקאים ע

המגנטי וגם נים יפגעו מהחלקיקים שמואצים בשדה ילווי ה-ות למיפוי החגורות בייש חשכך ש. נים להימצא בהםווילל

מית וחלקיקי מהקרינה הקוסא" על כדהקטבים החגורות לא מגיניםרק ב .מים שנמצאים שםות מושפעים מהזרדדיהמ

.לים להיכנס מהקטבים

שתי

יכוהחלקיקיםהשמש ולכן

: החגורות העיקריות

מ" ק2000-6000

מ" ק15000-30000

aurora -זוהר הקוטב

-מ ל "ק 100ופעה שמתרחשת מגובה ת. האיטראקציה של החגורות עם האטמוספרה יוצרת את תופעת זוהר הקוטב

:מוכה ואז חלקיק שפוגע במעטה האטמוספרה גורם ליינון ויצירת00

.ות של זוהר הקוטבאין בכלל תופעשקטה

.ר הצפוןו עד אז67מקו רוחב -הר הקוטב הצפוני

צבעיםמ כי שם צפיפות החומר מאוד נ" ק200-3

. ירוקנותן צבערור של החמצן יהע

.רור של חנקן נותן צבע אדוםיהע

כשהשמש . עד צפון סקוטלנדאת התופעה רק רואים

זו

:ההשפעה המזיקה של רוח השמש

גורמים וא"מגנטים של כדהה בורגית בקווים ההחלקיקים מהשמש נכנסים בתנוע, בעת יצירת החגורות

כשאין בקרה לא ניתן לשלוט על ההחזרה של . איבדה את כושר הפעילות נפלה בסופו של דבר לארץ

.ן

יש , שפיע גם על טעינה של צינורות נפט

.עם ריבוי הטיסות מעל הקוטב יש חשיפה של הצוות לקרינה והפרעות בתקשורת במטוס: תעופה אזרחית

:השפעה מזיקה על יש .יש דחיסות של הקווים והאטמוספרה מצטמקת, ליינון

הפגיעה בלווינים יכולה .וויינים ועל האסטרונאטים שנמצאים מחוץ למעבורת או תחנת החללתנועת הל

תחנת . התרסקה תחנת חלל שלמה בגלל התפרצות שמש1974 -ב . לגרום להפסקת פעילות הלוויון

החלל ש

.נההתח

טלפו, רדיו, GPS: מערכות תקשורת

.GPSמשתמשים בלוויני : חקלאות

מ. GPSמשתמשים בלוויני : שדות הנפט

.זרמים מושרים בצינורות שגורמים לנזק

.קיעות מאמץ בהגנה בפני סופות שמשמש: תחנות חשמל

. בודקים האם יש קשר לפעילות השמש. לוויתנים, צבי ים, ציפורים, ח" בענדידת

20.4.2009 'חלק ב - א המוצק" כדוה- 6שיעור

בזלת וגיר שהם לא מפוזרים , יש אזורי סלעי גרנית' לדוג: א לא מפוזרים בצורה הומוגנית"החומרים המרכיבים את דכוה . בצורה הומוגנית וכל סלע נמצא באזור מסויים עם ההרכב שלו

לא יודעים איך הוא היה בראשית , לנו נקודת תצפית של ההתחלהאין? א נשמר"האם מבנה כדוה? האם זה תמיד היה כךבהתפרצות יוצא , הרי געש' לדוג. הזמנים אבל כן יודעים שהוא כל הזמן חווה שינויים ולכן לא ניתן לענות על שאלה זו

, מהצדחומר שזרם ? אבל מה ממלא את החלל, ברור שאין ואקום? א"אבל מה קורה בתוך כדוה, חומר מעל פני השטח . יש תזוזה מתמדת של חומרים? ובמקומו מה יבוא

החומר , א חם"בתוך כדוה? אבל מה מניע את הזרימה הזו, רימה של חומרא בפנים הוא לא יציב ויש תמיד ז"הולכן כדו ...הרי לא קל להתיך סלע? אז מה האנרגיה שמתיכה את הסלעים בפנים, המגמה היא סלע מותך. שיוצא משם הוא חם

תוך . שנים גובה הר יורד בגלל הסחיפה הזו120לאורך . וחף עימו חלק מהחומריםהוא ס, כאשר יורד גשם-נוספת' דוג . מיליון שנה לא יהיו הרי הימלאיה10

אפשרות אחת היא שהיא היתה הרבה - מיליון שנה ולכן יש מספיק זמן לחסל חלקית את ההימלאיה4600 -א קיים כ"כדוה

. תהליך החיסול הוא איטי יותר או שעל כל מילימטר שהיא יורדת יש מילימטר של חומר שנבנהאו ש, יותר גבוה

האנרגיה .הראשית ומקורות האנרגיה שקיימיםאותנו מעניינת . א הוא דינאמי והשינויים בזמן מעניינים אותו" כדוה-מסקנההסלעים הם . בעומקים של מטרים בודדיםאבל חום השמש לא מתבטא. היא משהו שמתגלגל אבל מקורה היא מחום השמש

. מבודדים טובים ולכן צריכים להיות מקורות אנרגיה נוספים

א"קשר האדם לכדוהובאלם השנים . א גדלה מאד"אוכלוסיים כדוה. א"אים באינטרקציה מתמדת עם כדוהא צורכים חומרים ונמצ"בניה

. לה כאשר למדו לתעש את עשיית האוכלא ח"הקפיצה בגדילת כדוה. האחרונות היא גדלה הרבה יותר מתאן \ תרכובות חנקן \ CO2 : במקביל חל שינוי בהרכב האטמוספירה של שלושה גאדים שונים

ולכן ככל הנראה יש קשר בין . א"גם הרכבם גדל באופן אקספוננציאלי בדומה לגדילה של אוכלוסיית האדם על פני כדוה . הדברים

א"מאפיינים פני השטח של כדוה

: בתהליך המיפוי רואים מספר דברים מעניינים. יש אמצעים טכנולוגיים מפותחים המאפשרים למפות את פני השטח : א מחולק לשתי יחידות ברורות על פני השטח"כדוה

אוקיינוסים ♦ יבשות ♦

: עליהם יש שני סוגי משטחים . אזורים שטוחים-באירופה ובאמריקה ובאוקיינוס ההודי • ). שנמצאים באוקיינוסים מתחת למים(ת ברצועות א בצורה אקראי"רים על פני כדוהלא מפוז -רצועות הרים •

. צריך לעלות על החוקיות הזו. יש חוקיות שמכתיבה את סידור הרכסים הללו ). באוקיינוסים(פס מדרום לאלסקה ובמקביל לאנדים ' לדוג-רצועותוסף על ההרים יש עמקים שמסודרים בנ

א"המבנה פנים כדוחלקו הפנימי של . א מכיל גלעין שעשוי ברובו ככולו מגוש ברזל ענק"ידוע שכדוה. פני השטח לא דומים למה שיש בפנים . א"זה חלק עצום מכדוה. ממנו הוא ניקל וגופרית וחומרים אחרים10%. הברזל הוא מוצק וחלקו החיצוני מותך

הם מהווים יותר . החומרים העיקריים ולא רק מה שצויין(קון וחמצן סילי, אלומיניום, ברזל, מעטפת הגלעין עשויה מגנזיום ). 5-10% -מ

המתכות העיקריות בקרום הם , הוא עשוי מאותם חומרי מעטפת, מה שעוטף את המעטפת הוא קרום דק מאד שנקרא קרום . נתרן אשלגן ולומיניום וכמובן גם הרבה סיליקון וחמצן

: א הוא חלק ממנה"רה המערכת שכדוהצריך להבין איך נוצ, ין זאתעל מנת להב? האם תמיד זה היה כך

מונח לא מוצלח כי כוכב פולט -כוכבי לכת(פלנטות , מספר גופיםשמורכבת מהשמש ו, א הוא חלק ממערכת השמש"כדוה ). ומייצר אנרגיה ואילו פלנטות רק מחזירות את האור של השמש

. מרקורי, מאדים שבתאי צדק פלוטו ואורנוס, ובמעגל רחוק יותר, )גהנו(יש את ונוס , א"כוכב לכת אחד הוא כדוה - משטח זה נקרא מישור המלקה. אמנם במרחקים שונים, מסלול/ הפלנטות מקיפות את השמש פחות את יותר באותו משטח

ורה אחרת ולפעמים ק. א לשמש ואז רואים את החמה בצורה לקויה"לפעמים הירח נתקע בין כדוה: המראה לקוי לפעמים

הם . רוב כוכבי הלכת מקיפים את השמש לא רק באותו המישור אלא גם באותו הכיוון. ליקוי לבנה/ ויש ליקוי ירח . כ"מסתובבים סביב עצמם ובאותה מגמה ג

. פלוטו סולק ממערכת השמש, אגב. חלוקה גסה בין פלנטות ענקיות ופלנטות קטנות מאד-מאפיין נוסףלאלו שיש להם ירחים הם מקיפים את . ירחים27 -ליופיטר יש כ' לדוג): לנו יש ירח אחד(ם לרוב הפלנטות יש ירחי

הפלנטות הגדולות עשויות בעיקר חומרים שהם על פני . הפלנטות באותה מגמה של סיבוב סביב השמש וסביב הציר שלהם עשויים מסלעים -)והקטנות(הקרובות אבל ארבעת הפלנטות . ולכן הם נקראים הפלנטות הגאזיות-א הם גז או נוזל"כדוה . א"ים בהרכבם שיש על פני כדוהשדומ

בשני המקומות הללו . מעלות50- 40- -ובמאדים קר מידיי, מעלות400-450 - בוונוס חם מידיי-א יש חיים"על פני כדוה . קפואיםובמאים הם, יש מים אבל בונוס הם כולם בצורת אדים). נוזלים(אין אפשרות לקיים מיים חיים

השמש

השמש האי דינאמית יש בה . הפלנטות מהוות שבריר אחוז יחסית לכל המערכת. רוב מסת מערכת השמש נמצאת בשמשאנו יכולים , כך. יש לשמש שדה מגנטי חזק מאד ושינויים בשדה המגנטי. יש בה אזורים חמים וקרים יותר. התפרצויות

פירורי / גז/ הוא אמר שתחילת המערכת היתה ענן של חומר-ת מערת השמשלשחזר איך קאנט הגה את הרעיון של היווצרוכל הגרגירים בתחום מסויים הרגישו את כוח המשיכה של כל האחרים ואז נטו . שמה שייחד אותו הוא כוח המשיכה, אבק

ולכן אותו ענן . וכך כל גרגר שואף לנוע כלפי המרכז. ולכן הם שואפים לנוע כלפי המרכז. יש כוח משיכה כלפי המרכזבמקביל מכיוון שצורתו היא לא כדורית מושלמת ולכן המסלולים בהם נעים ). כי כולם נעים למרכז(מתחיל להתכווץ

למרכז הזה זורם החומר . ולכן הענן מתחיל להסתובב, )מערבולת(החלקיקים הם לא אחידים ונוצר נטו מסלול ספיראלי לכיוון המישור שניצב , ח הצנטריפוגאלי שמנסה לזרוק את החומר החוצההכו -ואז מתחיל להיווצר כוח חדש, ומסתובבוכולם נעים , בצורת דיסקית, ונוצרים אזורים עם יותר חומר ופחות חומר, ולכן הענן מתכווץ ומקבל צורת דיסקית. לסיבוב

רוב החומר . ב אבק גדולכל ריכוז מסה עובד כמו שוא, וכך ריכוז חומר מושך אליו את הפירורים מסביבה. באותו הכיווןבהתנגשות האנרגיה הקינטית (כי חום הוא ביטוי להתנגשויות הגרירים אחד עם השני , יהיה במרכז ושם גם יהיה חם יותר

. הכי לחוץ והכי דחוס ובטמפרטורה הכי גבוה, במרכז מוצאים את מקסימום החומר). הופכת לחוםוכך גם התחיל , כל החומר התחיל כתערובת גדולה. למיין את החומריםאין בכל המכאניזם הזה שום דרך בה אנו יכולים

. כל החומר היה מסודר בצורה זהה. יא בראשית ימיו היא כדור הומוגנ"כדוה. א"כדוה . אזור אחד שונה מאזור אחר. א עבר תהליך של דיפרנציאציה"כדוה. היום המצב הוא לא כזה

אבל לשם כך צריך , י תכונות שונות"אפשר להפריד חומרים ע? א"והאיך ממיינים את חומרים שנמצאים בליבת כדאבל כדי להתיך . והחומר הקל יוצא החוצה, פנימה, החומר הכבד זולג למטה: י התכה"א ניתן להפריד ע"את כדוה. אנרגיה

. אותו צריך מקורות אנרגיה

עיקרון החלפת המימדיםמסתכלים על הרבה פרטים ורואים אותם . וב אחר התפתחותובמקום להסתכל על משהו אחד במשך הרבה זמן ולעק

. בשלבים שונים . זה יהיה החיזוק שלנו לתיאוריה, אם נראה תופעות דומות בחלל שיכולות להתאים לשלבים שונים בתהליך הזה

התרחשות הדיפרנציאציה

לכת ומתמעטת כי יש פחות חומר מאוחר יותר כמות הפגיעות הו. עולה' הטמפ. א צובר את החומר במעין מכות"כדוה יש יורד -א"הסימנים לא נשמרים על פני כדוה. (כי שם אין אטמוספירה, העדות לכך היא סימני פגיעות על הירח. סביבו

אז , חטף פגיעות שהשאירו סימנים, א" מכדוה6 אם הירח שהוא קטן פי ).גשם ויש צמחיה ולכן הדברים הללו לא נשמריםא "לפגיעה של מטאוריט בכדוה' דוג(). מטאוריטים( פגיעות של חומר 6 מספר ואולי אפילו פי א חטף אותו"גם כדוה ).באריזונה

. א"תהליך הדיפרנציאציה התחיל על תהליך ההצטברות עצמו והמשיך בהתפרצויות שונות שמקורם בהתכה של ליבת כדוההתהליך שהוא לוקח יותר זמן . ספל קפה-ב אחדבלבה יש חומרים רדיואקטיביים שבמשך מיליון שנה ניתן להרתיח מקו

ויסודות -קצרי החיים שהפיעו בהתחלה ונגמרו. פירוק חומרים רדיואקטיבים-אבל הוא ירש את פגיעות המטרואיטיםרדיואקטיביים ארוכי חיים ממשיכים להתפרק וכמות החום שהם מייצרים היא גדולה מאד כי יש הרבה חומר והסלעים הם

אילו כל . א"ולכן רוב החומר נשאר בעומק כדוה. לחום לוקח הרבה זמן לעבור דרך תווך. ויינים של חוםמבודדים מצכ "א היתה כ"בכדוה' הטמפ-)בהתפרצויות הר געש(החומר הרדיואקטיבי היה מתפרק כמו שהוא בלי לנקז חום החוצה

. א"הפעילות הוולקנית מונעת התפוצצות כל כדוה. יה מתפוצץהגדולה שהוא

א"הרכב כדוה : שני מקורות לאינפורמציה

לוקחים את הרכב השמש ומקבלים -צריך לקחת דוגמא מהענן ולראות את הרכבו. א נוצר מענן ראשוני"אם כדוה .1 יודעים איך לקבל אינפורמציה מהשמש על הרכבה כי -יש טריק לדעת את הרכב השמש. א"את הרכב כדוה

ולכן על פי אורכי הגל ניתן . לוהט והוא מפיץ חום באורכי גל אופיינייםגבוהות והוא' החומר שם נמצא בטמפ . י מנסרה" עאת אורניתן לפרק . לדעת את הרכב החומר של השמש

אם נוצר גוש חומר בגודל של אגרוף ' לדוג, אם יגיע אלינו חומר משולי מערכת השמש שלא עבר דיפרנציאציה .2מגיעים אלינו מטרואיטים . הוא מכיל חומר ראשוני, דיפרנציאציהשהוא קטן מידיי בשביל לאגור חום ולעבור

וחלקם , יש שלושה סוגי מטאוריטים שחלקם הם תוצר ריסוק של פלנטות. כאלה שלא עוברים דיפרנציאציה, יש מטאוריטים סלעיים). ולכן הם מכילים ריכוז חומר אחד באחוז גבוה(עשויים מחומרים שעברו דיפאנציאציה

יש להם מעין ( מטאוריטים כונדריטים -מביןם הסלעיין יש סוג אחד. מברזל ומטרואיטי תערובתמטאוריטיםשאר החומר עשוי מתערבות של גרגירים בלי ). בועות קטנות שמכילות חומר נדיף כמו מים-כונדורולות, כדורים

שלא היתה דיפרנציאציה אבל מה שידוע הוא שאם הם מכילים חומרים נדיפים הרי , סדר של כל מיניי מרכיביםי לקיחת "מדידת גיל נעשית ע. ולכן ניתן לשער שהחומר הזה הוא מראשית מערכת השמש. כי לא היה חימום

ולפי קצב ההתפרקות יודעים כמה זמן היא . חומר רדיואקטיבי והסתכלות על קצב ההתפרקות וכמות החומר הרדיואקטיבית לא תלוי בסביבה אלא רק ההתפרקות. מיליון שנה4600גיך המטאוריטים נמצא . נמשכת

חוקי הפיזיקה שמזהים בכוכבים רחוקים שהתהליכים שם נוצרו לפני מיליארדי שנים ורק . בתכונות החומר/ אותם קבועים לא תלויים בלחץ(. לא השתנו במיליארדי השנים האחרונות, עכשיו האור משם מגיע אלינו

). 'וכו' טמפ

הרכב השמש . ספקטרום הוא כל מגוון האור שיוצא. האור מפורק. קטרום פליטת האור מהשמשי שימוש בספ"ע

היינו מקבלים רק טווח אור -אם לוקחים חומר שמורכב רק מנתרן ומחממים אותו ושמים מנסרה שמפרקת את האור' לדוג . לכל חומר יש את טביעת האצבעות שלו. ל לגבי כל חומר אחר"וכנ. מסויים

חומר קר בולע את אותם -)שהוא לרוב קר, חומר שאנו רוצים לאפיין(קטרום הבליעה של ערפילית אם מסתכלים על ספולכן יודעים שבחומר . הבליעה על חומר קר היא תמונה הופכית של הפליטה. אורכי גל שהוא היה פולט אילו הוא היה חם

. וכך ניתן לאפיין את החומר, הקר היה יסוד מסויים

על גרף מקבלים שיפוע (מש ומגלים שההרכב המטאוריטים זהה להרכב הש. א במטאוריטים ובשמש"המדדנו את הרכב כדו ).1של

: א"פליטת הגאזים מלמדת על האטמוספירה הראשונית של כדוה . בעבר זה תרכובות חנקן ואדי מים. כיום זה בעיקר חנקן וחמצןמתחילה ' על פני השטח הטמפ. צאים כגאזים החוצהכאשר חהומרים הכי קלים יו: י התכה"הפרדת החומרים נעשית ע

. אז מתחילים להופיע מים על פני השטח, לרדת

: א יש ברזל"העדות שבליבת כדוהאנו כל הזמן . חלקיק טעון שמושפע משדה מגנטי יגיע לקוטב במסלול עקום. א שדה מגנטי"האפשרות היחידה לספק לכדוה

. היינו חוטפים קרינה חזקה מהחלל שכרגע היא מוסטת לקטביםללא השדה המגנטי. חוטפים קרינה מבחוץ לא -הוא היה מתחמצן, א ונותר חלקו על פני השטח כמו בהצטברות הראשונית"אילו הברזל לא היה מרוכז במרכז כדוה

כנראה ,)לפחות ברובו(אם לא היתה דיפרנציאציה וסילוק הברזל למרכז והפרדתו מעל פני השטח . היה נותר חמצן חופשי . לא היו חיים כי לא היה חמצן

. זוהר קוטב, הקרינה בקטבים נורא מרוכזת והיא יוצרת מעין הילה

27.4.2009 7שיעור

התחילו כפלנטות הומוגניות ובתהליך ההצטברות שלהם דרך ענן גדול של חומר , א"כולל כדוה, מערכת השמש- קאנטזכר לשלב הזה מוצאים מטאוריטים שמכילים חומרים בלי סדר . זה התהליך שהביא ליצירת כדור הומוגני-)כדיסקית(

יש . גבוהות ונמוכות וחומרים שאילו הם היו מתחממים הם היו מתנדפים' בטמפובעיקר מכילים חומרים שמתגבשים/ א לא הומוגני אלא עשוי קליפות והתהליך של המעבר נקרא דיפרנציאציה"עדויות לשלב ההומוגני וכיום יודעים שכדוה

. וקל עובר לשוליים, זולג למרכז החומר הכבד, כאשר בזכות החום, הפרדה

א"חקר פני כדוה. א יש תכונה של דינאמיות"לשדה המגנטי של כדוה. א מכילה גלעין שעיקרו עשוי ברזל" מעיד שליבת כדוה-שדה מגנטי

. השדה המגנטי לא קבוע בזמן ובמרחבאחר ציר הסיבוב ) אלפי שנים(הם היינו עוקבים במשך שנים . א הוא ציר הסיבוב שלו" של כדוההגיאוגרפי, הצפון אמיתישל ) בניו זילנד' לדוג(א שהמצפן מראה סטיה "יש מקומות בכדוה. א היינו רואים שהוא משתנה מידיי פעם"של פני כדוה

לשדה המגנטי יש חשיבות גדולה בשני אספקטים ). ולכן צריך לתקן את הסקאלה של המצפן, כמה מעלות מהצפון האמיתי : עיקריים

כל מתכת בעל אלקטרונים חופשיים ולכן הוא מסוגל הברזל כמו. השדה דינאמי כי החלק החיצוני של השדה זורם .1עצם היווצרות הגלעין מנעה את החימצון . הזרימה בגלעין החיצוני היא האחראית לשדה המגנטי. להוליך חשמל

. של הברזל והקשירה של החמצן ואיפשה הצטברות של חמצן באטמוספירהולכן , השדה המגנטי מסיט את הקרינה לקטבים. א"השדה המגנטי מספק הגנה מפני קרינה שמגיעה מחוץ לכדוה .2

. זוהר הקוטב נוצר בגלל ריכוז חלקיקי הקרינה בקטבים. )אורורה(. מעין הילה, בקטבים יש זוהר

א עשו "לכדוה. ולפי מידת ההחזרה יודעים מה נמצא איפה, שולחים גלי קול וקולטים אותם. אולטרסאונד-גליפ סייסמיים. א"לכל חומר יש גלים שונים וכך ניתן לאפיין את המבנה הפנימי של כדוה. שעשו את זה ברפואה שנה לפני40 -את זה כ

. וגלים מלאכותיים של אולטרסאונד) מרעש אדמה(א "על ידי גלים טבעיים של כדוהאויר על הווריאציות של לחץ ב-בדומה לגלי קול. בו כל אלמנט של חומר עובר דחיסה וריווח בדומה לגלי קול-גל לחץ

. הוא גל מהיר יותר. אור התוף זה מה שמתורגם לקולהוא . ההפרעה בחומר עוברת במהירות אחרת. ולא החומר מתקדם, כאשר נשלח גל ההפרעה בחומר מתקדמת-גל גזירה . Sנקרא גל . איטי יותר

.ל עוברים דרך החומר" י הגלים הנשנ . יש גלים כאלה בים. עובר על פני השטח- גל שטח

. א ניתן לאפיין אותו על מרכיביו השונים"לפי מהירויות הגלים שעוברים בכדוה

זהו הבסיס לחיפושי מים נפט . ולכן אין כאלה בגלעין החיצוני אלא רק בפנימי, בנוזל, לא עוברים בחומר מותך- Sגלי . רקעבסס על שילוח גלי קול ואפיון הק מת-הידע שיש למקם קידוח למקום מסויים. ומחצבים

השוואה (כל החומרים למעט המימן וההליום זהים על פני הפלנטות השונות : א"השוואת הרכב הקרום לעומת כלל כדוה

). לשמש והמטאוריטים השוניםמגנזיום , סיליקון, חמצן, ברזל. יסודות102כ בטבלה המחזורית יש "סה. יסודות8 -כ מ"א בנויים סה" מכדוה99%מעל

יש ). 1% בערך -זהב ואפילו פחמן שמרכיב את עולם החי, נחושת טיטניום(כל השאר יחד ) א"כדוה מ93% -מהווים כ( . לכך סיבות פיסיקליות

יש העשרה בחמצן של פני - בפני השטח46% -חמצן. בקרום ואילו כל הזאר בעומק6% - הברזל מהווה רק כ-בקרום . מעל פני השטח4% נמצא בעיקר בעומק כי יש רק -מגנזיום. מעל פני השטח30% מהווה כמעט -סיליקון. השטח

האליפסה , מעבר לכך. א אליפטי" הצרפתים מדדו מרחקים בצורה מדוייקת ובגיעו למסקנה שכדוה- לארץ יש צור הפחוסהא חייב להיות חומר מותך כי הכוח הצנטריפוגלי דוחף את החומר החוצה " בתוך כדוה-המסקנה מכך. פחוסה בכיוון הציר

. וכך נוצרת הצורה האליפטית, ו המשווהיוון קבכ

: שיטות מחקר גיאופיזיות גלים סייסמייים ♦ מגנטיזם ♦כנראה היקום , ש מרכיב בייקום של דחיה של חומרכנראה י, אגב. כוח המשיכה שפועל בין שתי מסות-גרביטציה ♦

. קל מש-את שדה הגרביטציה מודדים בצורה פשוטה. הולך ומאיץ את ההתפתחות שלו . מודדים בשתי נקודות ומסיקים מכך על הגרדיאנט של החום. שיטה למדידת עובי שכבות-שפיעת חום ♦

:א"חלוקת כדוה

צבע זו לא אופציה טובה כי אני ' לדוג. א לפי מספק קטגוריות שונות בתנאי שניתן יהיה למדוד אותם"ניתן לחלק את כדוה . א"לא יכולים למדוד את הצבע בליבת כדוה

ושתי הקטגוריות הללו קשורות אחת בשניה כי הרכב החומר משפיע -וכן הרכב החומר, בל מצב צבירה זו אופציה טובהא . על מצב הצבירה

. א יש חומר מוצק ואז מותך ואז מוצק מותך ואז שוב מוצק בחוץ" במרכז כדוה-החלוקה לפי מצב צבירה . י לחיצוני אלא ההבדל ביניהם הוא רק לפי מצב הצבירה אין הבדל בין הרכב הגלעין הפנימ-בחלוקה לפי הרכב

)שיש בו ברזל וניקל ( לגבול בין הגלעין-הגבול בין הגלעין במעטפת הוא בהרכב ובמצב הצבירהMoho-הגבול בין הקרום למעטפת שעשירה במגנזיום וברזל .

מצב צבירה . א שהוא סלע מיצק"חיצונית של כדוההמעטפת ה. זה כדור-ספרה, ליתוס זה סלע ביוונית-ליתוספירה . מתחת לליתוספרה יש אזור שהוא פלסטי יותר- הספרה החלשה-אזתנוספירהאבל גם מוצקים , לרוב מקשרים יכולת זרימה עם נוזל. חומר מוצק אבל מסוגל לזרום- המעטפת התחתונה-מזוספירה

. בשנהמ"ס' מס -שלנו גדלותקצב הזרימה המעטפת הוא בקצב הוא הציפורניים . יכולים לזרוםכאשר , החומר החם עולה למעלה. 'זרימה זו מקורה בהפרשי טמפ. זה נקרא זרימת קונבקציה. מחייבים זרימה' הבדלי טמפ

יהיה שקע על -כאשר חומר קר יורד. ואז מעל פני השטח נצפה למצא שהקרום נפוח יותר, נפחם גדל-פני השטח מתחממים מיליון 200 -תנועת הלוחות הטקטוניים ב: כך רואים את תגובת הליתוספרה לזרימת הקונבקציהכתוצאה מ. פני המעטפת

. בעומק וזה נובע מהפיזור של החומר' היא ביטוי להפרשי טמפ. שנה

סיפורי סלעים-התרחשים בפני השטחתהליכים כי יש בהם גבישים שנוצרים כאשר מגמה מתגבשת כאשר היא מתפרצת -סלעים מגמתיים. אין בו סדר-סלע כהה מאסיבי

. כל סלע מותך למעשה, הגדרה רחבה-מגמה. מהר געש . הם נוצרו על פני השטח. ג שכבה" שקעו שכבה ע-סלעי משקע. יש בהם סדר-סלעים שמסודרים בשכבות 90%סיליקטיים ומרכיבים מעל ) 95%מעל (הוא שהם בנויים מגבישים שרובם , ם המגמתייםמה שמאפיין את הסלעי

. תחמוצת צורן-סיליקט. א"מקרום כדוה

מעגל הסלעיםלפיכך ניתן להסיק . המישור שנמצא בין הסלעים עשוי אבנים האבנים הגיעו מהמצוקים: יש מעברים בין הסלעים השוניםסלע זה נוצר מבליה . זהו סלע משקע- נודדים עם שטפי החורף ונוצרים סלעים חדשיםשהסלעים מתפוררים שתוצריהם

ולאחר מכך , הפירוק של הסלעים לא מספיק וצריכה להתבצע הסעה שלהם למקום נמוך יותר, ל"של שני סוגי הסלעים הנ . קונגלומרט-זה נוצר כתוצאה מסחף. השקעה

או , סלע משקע-הסחף מצטבר על הקרקעית ונוצרות שכבות. ם ביבשההסחף מההרים מגיע אל הים תוך שחיקת הסלעיהשכבות העתיקות יותר מגיעות . זה מגיע לעובי גדול, כאשר מצטברות הרבה שכבות במשך מליוני שנים. סלע סדימנטרי

ו כאשר הם הסלעים לא נראים אותו הדבר כמו שהם הי. שינוי צורה-מטהמורפוזה, זורים חמים ואז הם עוברים שינוילאנוצר , כאשר החומר מתקרר. מגמה-ואז הוא נקרא, החומ רעובר התכה, כאשר ממשיכים לחמם. יותר קרירה' היו בטמפ

כאשר הוא נחשף מעל פני השטח הוא עובר בליה . שעשוי מאותו החומר כמו המגמה רק שהוא מוצק, )איגניוס(סלע מגמתי הסלעים . זה תהליך של מליוני שנים. של סלעי משקע וחוזר חלילהוסחיפה ופירוריו שוקעים בקרקעית הים לשכבות . הם בני כמה מליוני שנים-)של גרניט(המגמתיים הכי צעירים שנמצאים מעל פני השטח

: שלוש סוגי סלעים עיקריים

. י התכה של סלע משקע או סלע מטמורפי או סלע מגמתי אחר" נוצר ע- סלעים מגמתיים .סלעים מטמורפיים

. י בליה והשקעה של כל סלע אחר" מתקבל ע- סלע משקע

. א"ז ונמצאים מעל פני כדוה"כל הסלעים קיימים בוניתן . נמוכה יותר' יהיה קל יותר להגיע להתכה בטמפ, ככל שהלחץ נמוך יותר? או סלע, למה שתיווצר התכה של חומר - האדים יוצרים לחץ בסיר ואז ב-סיר לחץ. בין נוזל לגזל במעבר "וכנ. י שימוש בלחץ"ע' לחסוך את האנרגיה של הטמפ

ואז המים . ' אנו לא מאפשרים הגדלה של נפח ולכן צריך להשקיע יותר אנרגיה בטמפ- מעלות לא מגיעים לרתיחה100 . מעלות150 -רותחים בסיר לחץ ב

). גרף צהוב(א הוא לא קו ישר "לעומק כדוה' גרדיאנט הטמפ . ולכן לפי הגרף בשום מקום אין שום סלע מותך. התכה הוא בקו תכלתשל ה' גרדיאנט הטמפ

: ולכן אם רוצים ליצור מגמה . לספק חום ולהביא להתכה .1 . להוריד לחץ .2 -התכה יותר נמוכה' לסלע רטוב יש טמפ. התרכובת משנה את התכונות הפיסיקליות של החומרים-להוסיף נוזל .3

. ההתכה' זה יוריד את טמפ) או בי כרבונטOHשמכילות ' מולק(לים א נוז"ולכן אם ניתן להכניס לתוך כדוה

היווצרות מגמה מתקבל נתך -התחלת ההתכה נקראת סולידוס. ההתכה היא לרוב חלקית. לעולם לא מתיכים בבת אחת את כל החומר

כאשר . ו להתיךתוצרי ההתכה לא זהים לחומר שאותו התחלנ. ניתן להפריד כך חומרים. שהרכבו שונה מסלע המקורזה סידור של יחידת מבנה . החומרים המוצקים לרוב מופיעים בצורת גבישים. החומר מתגבש בצורה אופיינית, מגבשים

. החזרת על עצמה . ואילו השלמת ההתכה נקראת ליקווידוס

. ם המגמתייםולכן הסיליקון מהווה את עמוד השדרה של הסלעי, הסיליקטים יוצרים מבנה מיוחד עם סיליקון במרכזכי הוא מתקשר על עוד הרבה סיליקונים ועדיין יכול לתקשר עם יסודות . הסיליקון בסלעים הוא אנגולי לפחמן בעולם החי

. כך מקבלים מגוון אינסופי ליצירת גבישים. ברגע שיש ליסוד מסויים ערכיות ארבע הוא מסוגל ליצור פולימרים. אחרים

אם מתחיל להתגבש חומר צריך להביא את . י ליצור את המבנה של גבישים צריך זמן כד-חומר לא מגובש נקרא זכוכיתכאשר מקפיאים . זה אפשרי כאשר החומר מותך כי אחרת אפשרות התנועה של האטומים היא מוגבלת. האטומים השוניםזהו חומר שלא הספיק , כך מקבלים זכוכית. אפשרות התנועה הופכת למוגבלת והגביש לא יכול לגדול, את החומר מיידית

. להתגבש ולכן אין מה -הזכוכית הטבעית עשויה מבזלת לא מגובשת. SiO2הזכוכית שאנו מכירים זה עשוי רק מתחמוצת סיליקון

. מבנה חוזרני כמו בגביש

: התגבשות איטית של מגמהתחרות בין תהליך גידול יש , הולכת ויורדת ומתחילים להופיע הגבישים הראשונים' מתחילים ממגמה מותכת הטמם

אם מקררים את החומר , נקבל גבישים גדולים, אם נותנים לחומר זמן בקירור איטי. הגבישים ליירת מרכזי גיבוש חדשיםמקבלים נוזל שיש . בסופושל דבר כל המסה עשויה מגבישים שונים. מהר נוצרים גבישים קטנים כי יש הרבה מרכזי גיבוש

ולכן בכל רגע יש הרכבים . יהיה בו את הרכב המגמה מינוס מה שיצר את הגבישים. מגמהלו הרכב שונה מההרכב של ה - הרבה פעמים בטבע המוצקים נפרדים מהנוזל. בכל רגע לאורך מסלול הקירור מקבלים מרכיבים אחרים. שונים של מגמה

. נוצרהוא' ויותן לפי הרכב הסלע לומר באיזו טמפ, שונות' ולכן מקבלים סלעים שונים בטמפ

. לא רואים גבישים בעין-בסלע שהתגבש מהר . רואים סלעים שהתגבשו לאט ורואים גבישים על רקע חומר שלא הספיק להתגבש-בסלעים שהגבשו לאט

. המגמה מתקררת לאחר מספר ימים ואז ניתן לדרוך על החומרכאשר הלבה . אשר מגמה פוגשת מי תהוםזה יכול לקרות כ. היא מתפרצת-כאשר המגמה מכילה הרבה מרכיבים נדיפים

. גשם של גרגירים מוצקים-יורדת למטה זה יורד כטוף . בעל הרכב מפי, כאשר החומר מתגבש לאט הוא נקרא בלזת

4.5.2009 8שיעור

: סוגי סלעים : יש שלושה תהליכים

. תהליך שמסתיים בהשקעה של סלעי משקע .1זו מעין בועה גדולה . אין בו מבנה פנימי מסודר, סלע הבנוי מגבישי סיליקטים, היווצרות של סלע מגמתי .2

. שמתגבשת . ע חדשששוקע וגורם להיווצרות סל, הליך בליה שגורם להיווצרות הסחףת .3

. המבנים היסודיים מופיעים בסדר קבוע. חומר טבעי מוצק-הסלעים המגמתיים מקרוב מאופינים בהופעה גבישית

:מחזור הסלעים

. סלעי משקע שוקעים על פני השטח ונוצרים על פני השטח ולא בעומק הם נוצרים כתוצאה מהתכה . או שהם מתקררים מתחת לפני השטח או שהם מתפרצים מעל פני השטח-סלעים מגמתייםכי בהתכה הוא יהפוך . שינוי שמתרחשת במצב צבירה מוצק/ כל סלע יכול לעבור איזשהי מטהמורפוזה. של סלע אחר . לסלע מגמתי

:סלעים מגמתיים

כאשר מגיע לפני . בזלת מתפרצת מהר געש או זדק בקרקע. עשיר בגבישיי סיליקטים. סלע עשיר בברזל ומגנזיום-בזלת. שפך הבזלת יקפא מהר כך שהבועות לא יספיקו לצאת החוצה. שטח שפך של בזלת הוא מתקרר עם המגע עם הקרקעה

. ולכן הצורה של הסלע תהיה בועתיתכך אנו . מספיק זמן כדי שהגאזים יצאו החוצההז, מ מתחת לפני השטח תהליך הקירור הוא איטי יותר"כמה עשרות ס

. ומעט מאד תרכובות נתרן, ח ואדי מים בעיקר"הגאזים הם פד. ם בועתימקבלים סלע מאסיבי וללא מקרכאשר מבחינה אנרגטית יש רצון לשמור על מינימום פני שטח תוך כדי שמירה על . כאשר הבזלת מתקררת היא נסדקת

. ים כהיםליד נחל תבור יש דיי הרבה שפכ. כך שלרוב רואים משושים. נוצרת צורה גיאומטרית של משושה, משטח רציףכל כמה . בעבר זה היה אזור עם הרבה פעילות געשית. מיליון שנה ושלושה מיליון שנה19 ביןכאשר גיל הסלעים הוא

. אלא מתרחשים על פני מיליוני שנים, כים ברוב המקומות הם לא דרמטייםהתהלי. אלפי שנים היתה התפרצות : יש שתי אסכולות. צבו הנוכחיא למ" בדבר התהליכים שהביאו את כדוה-בעבר היה ויכוח

הם דיברו . כי הם האמינו בתהליכים שמתרחשים בזמן קצר- בלשון המדע קטסטרופיסטים-סיפור הבריאה הדתי .1 . על תהליכים מהירים

אלפים 10 -ייתכן שלפני כ. התהליכים בעבר לא היו שונים מהתהליכים בהווה. מלשון אחיד-היוניפורמיטרים .2 . אבל בין לבין לא מתרחשים תהליכים דרמטיים. ואולי עוד מיליוני שנים תהיה התפרצותשנה היתה התפרצות

. תהליכים איטיים על פני הרבה שנים צוברים נפח משמעותי

התפרצות נוכחית דרך , רואים שפכים של התפרצויות קודמות ובנוסף, תמונה מהוואי(לעיתים הבזלת יוצאת דרך סדקים כתוצאה ממה נוצר . dike - לבזלת שקורע את השכבות הרציפותאת הסדק שמלא בסלע שדומהולעיתים רואים ). סדקויש מקרים בהם הסדק קיים קודם ומעין , יש מקרים בהם המגמה יוצרת את הסדק בגלל הלחץ שהיא מפעילה? הסדק

. עד שהמגמה תצא ממנו אחרי שהיא נוצרה בעומק" מחכה"כך שהקירור האיטי מאפשר לגבישים , היא לא מצליחה להגיע לפני השטחלעיתיםהיא מתקררת ו, עם היציאה של המגמה

לגוש כזה אין סיכוי לראות את פני השטח ולנו אין סיכוי לראות אותו אלא אם כן האזור יתרומם וכל מה שהיה מעל . לגדול . pluton -כך שהאזור ייחשף, י נחלים"אותו הגוש יסולק ע

והוא נחשף אל פני השטח אחרי שכל מה שכיסה עליו , התקרר והתקשה מתחת לפני השטח גוש לבן של גרניט ש-'לדוג . הפלוטונים התגבשו בעומק והוולקנים התפרצו והתגבשו במהירות מעל פני השטח. הורחק

:סלעי מחדר

זה בגלל . ישיםהרכב הסלע והרכב הגרניט הם זהים לגמרי וההבדל הוא בגודל הגב. בין שני גרניטיםdikeלפעמים רואים התחילה לעלות והתגבשה לגרניט שעלה , היתה התכה בעומק ונוצר מגמהה. )איטי לעומת מהיר (ההבדל בתהליך הקירור

שחוסלה עד , זה אזור שנראה כמו רצועת הרי האנדים. ורק אז חדר הדייק. עוד יותר לכיוון פני השטח מספר קילומטרים . ק והתקרר מהרואז חדר הדיי, כדי כך שהגרניטים התגלו

ברמת הגולן ובמזרח , בארץ יש נופים כאלו באזור אילת. ואיןלו מראה של שכבות, נוף הסלעים המגמתיים הוא לא מסודר

. הגליל יש שפכים של בזלת

: גופים מגמתייםלפעמים ו. או שלפעמים מגמה עולה על פני השטח או קרוב לפני השטח. התגבשות של פלוטון מתחת לפני השטח-בעומק

הצינור לא נוצר בבת אחת אלא כתוצאה מזדרה של . ולפעמים נוצר מעין צינור בהר הגעש. sill -המגמה מתפשטת לצדדים, וההתפוצצות מעיפה את הסיכוי ומקבלים טוף, הופכת אותם לקיטור, לפעמים המגמה פוגשת בדרך מי תהום. התפרצויות

. גרגירי אש-ולסלעים כאלה קוראים סלעים פירוקלסטיים. רצות אלימה זו התפ-או מעין פירורים שמכסים את פני השטחאלו דייקים רדיאלים בהם המגמה . לעיתים ההתפרצות של הר געש מלווה ביצירת דייקים מעבר לצוואר ההתפרצות

. התקדמה אופקית ולא אנכית

: גיל יחסיהגרניט היה צריך להתקרר אך אנו לא יודעים בכמה כי אנו יודעים ש. בתמונה שראינו קודם הדייק היה מאוחר לגרניט

כל מה . הרבה מהתהליכים הגיאולוגים ניתנים לתיארוך בצורה יחסית. זה מה שנקרא גיל יחסי. שנים הוא מאוחר יותר . שחודר לסלע הוא מאוחר יותר מבחינת גיל מאשר גיל הסלע שהוא חודר לתוכו

: סלעים מגמתיים

וגדולים , גבישים קטנים נוצריים בהתקררות מהירה. שהיא תוצר התכה של סלע אחר, תוצר התגבשות של מגמה . ההרכב העקירי הוא סיליקה פלוס מתכות אחרות. בהתקררות איטיץ

י "השכבות שבעומק נחשפו מאוחר יותר ע. סלעי משקע נוצרים בשכבות אופקיות שמשתרעות על שטחים נרחבים

לימוד הסלעים הללו הוא כלימוד ההיסטוריה של . ל כך שתנאי הסביבה השתנוהשכבות מעידות ע. התחתרות הנחליםמי שיודע לקרוא את הסלעים שנוצרו על . על הרוחות בתקופות שונות. הרכב המים ועומקם', לומדים על הטמפ. הסביבה

. וזה מה שעושים כאשר חוקרים סלעי משקע, יודע לשחזר את מה שהיה בפני השטח בעבר, פני השטחסחף של נחל שוקע ואחרי הרבה זמן יש הרבה שכבות של שברי סלעים ושל מאובנים ושלדים : היווצרות של סלע משקע

: יש ארבעה שלבים של היווצרות סלעי משקע. של יצורים שחיו ומתו במים או על פני שטח בליה ♦ הסעה ♦ . נקרא גם אגן סדימנטרי. איפה שהאגם מתייבש, במקום בו ההסעה פוסקת-השקעה ♦המים נסחטים והגרגירים , בו הבוץ שעל הקרקעית עובר קומפקציה- התרחשות של תהליכים כימיים-דיאגנזה ♦

. ואותו הבוץ הופך לסלע, עוברים הדבקה

. אין שינוי מהותי באופי התהליכים. התהליכים כיום המתרחשים באותה צורה כפי שהם התרחשו פעם-עקרון האחידות . משתמשים בעיקרון זה הרבה במדע). זה נוגד את סיפור הבריאה(

. כי לשם חודרים מים ומתחילים להמיס את הסלעים, דקים בסלעיםתחילת תהליך הבליה מתחיל עם היווצרות הסהוא קושר את המים . כאשר הוא סופח מים נפחו גדל בעוצמה חזקה-הריאקציות של הגרניט עם המים יוצרים חרסית

היא , לאחר שהחרסית מתייבשת. זהו תהליך חזק מבחינה מכאנית והסדק גדל. חשמלי חזק ולכן גודל הגביש משתנהבקשר . והסדקים מתרחבים וגדלים, ובכל מגע של מים תהליך זה מתרחש שוב, יורדת עמוק יותר לסדק הרחב יותר

ככל . חומר הוא גודל הגרגירים וצורתם הקריטריונים שעוזרים לאפיין את -כאשר הסלעים מתפוררים נוצרת דרדרתצורתם תהיה אי רגולרית ובמורד ההר הגרגירים יהיו קטנים . גדולים יותרגושיםשנהיה קרובים יותר לראש המצוק נמצא

הסחף יהיה , וכך. בזרימה חלשה הם יצליחו להסיע את הקטנים, אם המים מסיעים את הגרגירים לפי עצמת הזרימה. יותרכאשר השיטפון מגיע . י מים אלא היתה דרדרת אבנים"זה ברור שהגלגיר לא הוסע ע, ר רואים סלעים מזוותיםכאש. ממויין

מתערבבים , כתוצאה מהחסף ופירורי הסלעים, רואים שהמים העכורים של השיטפון. הם מתערבבים עם מי הים, לחוף הים . והים נהיה עכור, עם מי הים הצלולים

כדי . חול רטוב לא עף ברוח אלא רק חול יבש. רואים בתמונה דיונה של חול. את הגרגיריםכ "לפעמים הרוח מסיעה ג . שיהיו דיונות שלחול צריך אקלים מדברי ולכן מקשרים דיונות של חול בכמויות גדולות עם אקלים מדברי

בוע תחתית כפרים ויכול לק) כמו על שפת הים(אבן חול שהוא סלע רך מתפורר מחדש . תהליך מהיר-גלישת קרקע

.זהו תהליך קטסטרופלי אך הוא גם מסיע סלעים ממקום למקום. שלמים

. אחוז המינראלים עמידים לבליה כמית עולה. הגרגירים הולכים ומתעגלים וקטנים, ששל המתרחקים מהמקור, אם כן . לסוףרק המרכיבים העמידים נשארים . ואילו המינראלים שמגיבים עם מים מסולקים לאורך הדרך

. ג סלעים ממקור של מאובנים"שונית אלמוגים נבנית ע

: סוגים שונים של סלעי משקע . קשה להבדיל ביניהם - דולומיט \ גיר . הוא עשוי מסיליקה. נוסחתו הכימית שונה. סלעים כהים-צור

. כי יש בהם מאובנים של בעלי חיים ימיים, של הסלעים הללו הם סלעי משקע ימיהתמיסה זורמת אל , המים ממיסים את הסלעים בסביבה. משקעי מלח בחוף יש המלח- אבפורטיסלע: יבשתיסלע משקע .ן מקום במים להמיס את המינראליםהמינראלים מתגבשים בתוך המים ברגע שכבר אי, ויש הרבה אידוי של מים, ים המלח

. למדים להסיק מכך על האקלים ועל אופציות להפקת חומרים מועילים

שמתנהג , רואים סלע שבנוי משתכבות מובהקות בצבעים שונים: דבר נוסף שניתן ללמוד מסלעים הוא על שינויים באקלים, קלציט, ובקיץ יש אידוי ונושרים גבישים קטנטים של גיר, בחורף יש הסעה של משקעים, כמו שים המלח מתנהג כיום

. כהה ובהיר מייצג שנה, כל זוג. ומקבלים שכבה לבנה . יש שילוב של סלע משקע גרגירי וכימי

, מכייון שהחומר באגם עשיר בחומר אורגני. מחזוריות בטבע מתבטאת במחזוריות במשקעים: משקעי אגמים קרחונייםכך שהחומר , י קרח מהאטמוספירה"אך בחורף אין אספקה של חמצן והמים מבודדים ע, החומר הזה מתחיל להתחמצןכאשר הקרח מפשיר הנחלים . כך שנוצרת שכבה כהה. שחור ומסריח על הקרקעית ונקרב, רהאורגני שוקע כחומר מחוז

. זורמים אל האגם במהירות ושוקע חומר מחומצן בעל צבע בהיר

. עומק המים' לדוג: לעיתים רואים תכונות של אגם והסביבה בה שקעו החומריםאך זה אומר שעומק המים היה כזה . ים את הגלונים בקרקעלרוב גלים עוש. י זרימה של מים"גלונים מאובנים נוצרים ע

. המים לא היו עמוקים, דהיינו-שהגלים הצליחו להשפיע על הקרקעית . הרוח באה מהכיוון המתון של הגל. מאפשרים לשחזר את כיוון הרוח-גלונים לא סימטטרים בדיונות החול

מפלס האגם השתנה כך שלעיתים , שעומק המים, דהיינו- גלוניםושכבות עם, שכבות בלי גלונים-לפעמים רואים שינויים . הגלים השפיעו על הקרקעית ולעיתים לא

רואים תופעות דומות למה שיש , זה מאפשר להבין סביבות מעולמות אחרים, אחד השימושים בהבנה של סלעי משקע

. בארץ

הגבולות מבדילים בין תקופות . זה נוצר, )תש רמוןמכ(. יש שלבות שמצטלבות אחת עם השניה- באבן חול-שיכוב צולב הכיוונים אלא אפילו ולא רק את. ולפי הצורה אפשר לשחזר את כיווני הרוחות בתקופות שונות. שונות של בנית הדיונה

אלא צריך רוח עצמתית כדי שהחלוקים הגדולים באמת יתקדמו , ברוח חלשה חלוקים גדולים לא יעופו-את העוצמות . תבדיונו

המתבטא , שנה בין שינוי אקלים1000רואים פרק זמן של . מה שיכול לגרום לשינויים במפלס הוא שינוי באקלים

רואים שרידים של המלח . א הוא נסיגת מפלס ים המלח"אחד הביטויים של התחממות כדוה. במפלסים השונים של סלעים . בקו החוף הנסוג

בעיקר כאשר . 20 -ה' הירידה הגדולה התחילה בראשית המ, מטר בשנה זה המון .כיום ים המפח יורד במפלס מטר כל שנה . מבמנה הסכר ביציאה מהכינרת

. ולכן מבינים את התהליכים שמתרחשים במאדים. אנו מוצאים קווי חוף דומים במאדים

ר וכל האזור ילך הנחל מתחתר לעומק גדול יות, כאשר המפלס יורד. בתגובה לירידת מפלס יש גם התחתרות לעומק . רואים מצוק שרק מתחיל בו תהליך ההתחתרות. ויהרס

רואים גם את מניפת הסחף של . כל פעם השיטפון מביא את החומר לאזור אחר. בערבה הסחף מתפזר ויוצר מניפת סחף

, בים, מקרובבהסתכלות ? כיצד יודעים האחרי הרבה זמן האם מניפת חסף הגיעהלים או למקום יבש כמו הערבה. הנילוס . ביבשה בסחף היה שוקע בצורה מעורבבת. ומקבלים אבן חול עם שיכוב מדורג, הגרגירים שוקלים לפי הכובד שלהם

. לפעמים הסלע נרטב ומתפשטים בו חומרים שונים שצובעים אותו וכך נוצרות אבני חול צבעוניות

11.5.2009 המשך -סלעים – 9שיעור

: דברים שאפשר ללמוד מסלעי משקע . סלעים עם ופוריטים שנוצרים באזור בו יש עודף של אידוי' לדוג, אפשר ללמוד על אקלימים שונים - . מניפות סחף שנמצאות באזורים שדומים לערבה' לדוג-יודעים להבדיל בין סביבה יבשתית למימית -התוצאה היא . והקטנים שוקעים יותר לאט, הגרגירים הגדולים נבלמים תחילה ושוקעים מהר יותר-ע ליםנחל מגי -

ניתן לזהות גם כמה אירועי שיטפון . סלע בו הגרגירים הגדולים נמצאים בתחתית השכבה והקטנים יותר למעלה . יש בפרק זמן מסויים

יה שעם הזמן הם מתים ויש הצטברות על הקרקעים של עצים יש שם הרבה צמח-יש סביבות שקטות באזורים טרופיים

ואם זה נקבר לפני החמצון זה הופך לפחם שהוא חומר אורגני שמשמש להפקת אנרגיה כי הוא לא התחמצן . ועלים ומתים ). לשרוף אותו= ולכן ניתן לחמצן(

הצורך בהבנת הביולוגיה על מנת לגלות את ניתן לדבר על. שוניות אלמוגים' לדוג-גם בים ניתן לזהות אזוירם טרופייםשוניות אלמוגים גדלות רק במים טרופיים כי הם חייבים . משתמשים הרבה באנלוגיות מודרניות לצורך הבנת העבר. העבר

ולכן במים עכורים לא נמצא . לחיות בסימביוזה עם אצות שנכנסות לתאי האלמוג ועוזרות לו לסנתז את השלד שלו במיםאלמוגים בנוסף לכל הם בעלי חיים מפונקים והם לא . אלמוגים גדלים רק במים צלולים. כי הלכלוך בולע אוראלמוגים

בגלל שהם לא . בעלי חיים מפונקים מאפשרים לדעת אילו תנאים היו בעבר. מעלות18 -יוכלים לחיות במים מתחת ל . מתפשרים הם מהווים אינדיקציה לאילו תנאים היו בעבר

בתמונה . שהחלק הפנימי שלו יש בו מחיצותהוא בנוי כמו אוסף של צינורות. ניתן לראות את המבנה שלו-בןאלמוג מאו . שהם האצות שחיות בתוך האלמוג-רואים את התאים הארוכים, אחרת רואים את הזרועות מצולמות מול האור בתקופות מסויימות -רודיסטים' לדוג. מפעםוכיצד עולם החי עבר אבולוציה, ניתן ללמוד על השתנות בעלי החיים העצמם

. וכיום הם לא קיימים כבר.הרודיסטים יצרו את השוניות לאורך חופי הארץ במקומות בהם הסלעים חשופים -בה יש תנאים שונים. האזור שמופרד מהמים העמוקים נקרא לגונה. רואים את המסה הכהה של השונית. חוף באילת-'דוג

. במים העמוקים הקרינה לא חוזרת כמעט ולכן הם קרים יותר. והחימום הוא יותר אינטנסיבי, ל מיםיש בה פחו תחלופה ש . נוצרת רצועה עם תנאי םמיוחדים ללגונה

ניתן לשחזר על פי -מסויים' אם רואים מצוק של סלע או חילופים של סלעים באזור גיאוג-פענוח ושיחזור סביבות השקעה

. עם ההתרחקות מאזור רואים שהסחף מתמעט, רצועת הרים ששקע בה סחף' לדוג. קיימים היוםזה תנאי סביבה שכבר לא . כל זה ניתן לשחזר גם כשזה לא קיים על פי הסלעים. רואים שוניות לגונה וים פתוח

: אלמוג מחוץ למים ניתן להסביר בשני אופנים-בשנים האחרונות רואים שונית של אלמוגים לס הים ירד מפ. פעם היה שם מים .1 . החוף עלה .2

:ההסבר

ולכן חלק מהמים שיצאו מהים נשארים על . על היבשה יורד שלג והקיץ מסיק קר שלא כל השלג מומס-בתקופת קרחאם זה קורה במשך הרבה שנים יותר מים מאופסנים על . מחזור מהים בטבע יישבר. ולכן מפלס הים ירד. היבשה כקרח

.ועתה מפלס הים עולה. מטר ממפלסו היום120 -לס המים היה נמוך ב מפ-בשיא תקופת הקרח. היבשה

-חוק כלים שלובים: כיצד מבדילים בין שני הדבריםז בכל העולם לאורך החופים סימן "אם רואים שינויים בו. מפלס הים לא יכול לעלות במקום אחד מבלי לעלות במקום אחר

תנועה -סימן שהתופעה היא מקומית של האזור הזה, מקומי באזור אחדשזה שינוי מפלס של הים ואילו אם רואים שינוי . כך ניתן להפריד בין תנועות מקומיות לתנועות עולמיות. של היבשה

מרקם הסלע . י בעבר" שזהו כל שריד שמעיד עם קיום בע- מתעסקים עם מאובנים-חוקרי עולם החי נקראים פליאנטולוגים

. ח מיקרוסקופיים"יש הרבה עניין בגיאולוגיה בבע. צרשנוצר הוא כחומר ממנו הוא נומסתכלים על . חלק גדול מהשימוש במאובנים מגיע מהצורך לדעת לאן אנו קודחים כאשר אנו מחפשים מים או נפט

שתפקידו לקרר את הראש קידוח וגם צריך להוציא את , לתוך המקדח דוחסים בוץ קידוח. דוגמאות סלע שעולות מהקידוחליד הקידוח יושב גיאולוג שתפקידו לזהות את סוג הסלעים שנשחקים באותו רגע על פי . החוצההסלעיםים של הפירור

. הגרגירים . ככל שבעלי החיים קטנים יותר הם נפוצים יותר וגם האבולוציה שלהם היא מהירה יותר

אנו יודעים לברור מינים ולשבח . חישליטה שלנו על האבולוציה של עולם ה -עיקרו האבולוציה שנלמד מעולם המאובנים . הסלע נוצר לפני שהמאובן נכחד. סטרטיגרפיה-משתמשים בעולם החי כדי להגדיר שכבות של סלעים. אותם

אבקני הצמחים ספיציפיים בצורתם לכל מין וקל מאד להבדיל למי שמתמצא בין סוגי -מאובנים שהם אבקנים של צמחים

. ואז יודעים אם נמצאים בסביבה של סוואנה או יער-ותם לעשבוניים ולעציםניתן למיין א. הצמחים השונים

תקופות דומות 5היו . מקשרים זאת עם היעלמות הדינוזאורים. במהלך האבולוציה היו אירועים קטסטרופליים-דינוזאורים . א נעלמו" מהמינים שהיו על כדוה3/4כ. של הכחדה

. אין ממוטותםהיו' לדוג. יי גדולהעכשיו אנו עוברים תקופה של הכחדה ד . אנו משתמשים בסלעי משקע כדי להבין תופעות הקשורות לעולם החי

: וניקהקמבוא לטא היא לא עשויה "הקליפה החיצונית של כדוה . א"התורה שמטפלת בתנועות בקנה מידה גדול על כדוה. תנועה-טקטוניקה

. אוקיינוס או יבשה או את שניהםהם יכולות להכיל. מקשה אחת אלא לוחות לוחותהקצווים . הם יכולים להתנגש להיפרד או לנוע במקביל אחד לשני. הלוחות נמצאים כל הזמן בתנועה ביחס לשכנים שלהם

. זרימת הקונווקציה במעטפת היא שמניעה את הלוחות שמעל המעטפת. מ בודדים בשנה"של הנועה הם בסדרה גודל של ס . זה מאפשר לנו שלחזר את הפאזל הזה כשהוא מתפרק. הלוח לא משנה את הצורה שלו. הלוחות עצמם הם קשיחים

. זה קורה בגבולות שנמצאים בין הלוחות-באזורים בהם יש רעידות אדמה

:צורת התנועה :יש סדרה של תצפיות

.שולי היבשות מתאימים אחד לשני . תנועה בקנה מידה גדול, נקודות מרוחקות על סלעים התקרבו. סלע שנולד כשכבה אופקית ועתה הוא מקומט-נדיקטורים שונים לתנועהקיימים אי

. בעוד שפעם הם היו פרוסים המשמעות של הפעילות היא שהחומר שיצא מהר הגעש יצא מהעומק ואל מקומו שם תפס -כאשר רואים פעילות געשית

א את מקומו של חומר שיוצא החוצה תופס חומר "בתוך כדוה. תהיה זרימה וכל פעילות כזו מחייבת שבעומק-חומר אחר . הגבוהה בעומק' הזרימה מתאפשרת תודות לטמפ. אחר

. ראו שהחופים של האמריקות דומים לחופים של אפריקה כמו שתי חתיכות של פאזל שהופרדו17 -ה' כבר בראשית המ

. 1620 -קון והפרסום שלו הוא מהראשון שהעלה את הדברים על כתב היה פרנסיס ביי . ההרים והעמקים מסודרים ברצועות

. נצמאים ברצועות באותם מקומות -את מסתכלים על פיזור של פעילות של רעידות אדמה והרי געש נמצאים מחוץ לאזור סדרה של תצפיות בסלעים שהיום יודעים איך לשייך אותם לאקלים מסויים אבל הם-תופעה נוספת

. כנראה שהאזור היה באזור אקלימי אחר- שלהםהאקלים הקרחון זו מסה גדולה של קרח שגולשת מההר כלפי -שריטות של קרחונים נמצאים במקומות שאין בהם קרחונים כיום

. ה שלו'בתחתיתו נתפסות אבנים והוא משאיר שריטות בזמן הגליצ. מטה . דברים אלה היו ידועים במשך הרבה שנים

. דויות לסלעים שלא נמצאים באזור האקלים שלהםרואים הרבה ע

א ולכן אזור נצא באקלים טרופי " תאוריה שהיבשות שמייטות על פני כדוה- פרסם מטראולוג אוסטרי וגנר-1913בשנת חלק גדול מהערים באירופה התפתחות ממצודות ולכן מוצאים מצודה עתיקה במרכז . ואז הוא נודד לאזור אקלימי אחר

. העיר זלצבורג יושבת על מכרות מלח אבל היום אין סיכוי שייצרו באוסטריה שכבות מלח' לדוג. דרניתהעיר המו : ע השניה התחילו לחזוק את האוקיינוסים השונים לצרכים מודרניים וגילו כל מיניי דברים"לאחר מלחמה

בראש הרכס יש עמק בסדר . מ"ני קהוא גבוה מעל הסביבה שלו בש. באמצע האוקיינוס יש רכס הרים בעל צורה מיוחדת . גודל של הערבה

בכולם יש רכס גבוה עם -זה מאפיין את האוקיינוסים. מסתבר שכל הסלעים עשויים מבזלת וזה אופייני לכמה אוקיינוסים . עמק בראשו

לזהות כי אחת הבעיות שהיתה לבנות הברית היא-במלחמת העולם השניה עשו מיפוי של השדה המגנטי באוקיינוסיםמסתבר שהשדה המגנטי . ואחד הרעיונות שעלו היה להשתמש במגנטומטר כי צוללת היא גוש ברזל גדול. צוללות גרמניות

גילו שדות של עצמה משתנה של שדה מגנטי משני . בעל תכונה של עצמה שמופיעה בצורה סימטרית משני עברי הרכס . עברי הרכס משני עבריו

:א"השדה המגנטי של כדוה הוא -וע בזמן הוא לא קב-גיאוצנטרי ודינאמי, לרוב אנו רואים שהוא דיפולי. וא מתנהג כאילו יש בתוכו מוט מגנטיה

זה לא קריטי אם צריך לנווט כדי למצוא בית אבל אם טסים . כל שנה השדה המגנטי זז בכמה מעלות.מתשנה כל הזמןלרואת מתי עשו את המפה ומתי מדדו את הזווית הזו לצורך חישוב מדוייק צריך . אפשר לסטות-למרחקים גדולים

. ולהכפיל בשינוי השנתי ולראות על כמה השדה השתנהזה מצביע על . הסתבר שזה קורה בכל העולםץ הקידוח נראה כך בכל מקום. בקידוח ראו שהסלעים מתנהגים כמו מגנטים

איך סלע מקליט . טי התהפך לאיך שהוא היום מיליון שנה השדה המגנ780לפני . א"היפוכים בשדה המגנטי של כדוהבסלעי משקע פירורים . כאשר הבזלת מתקררת הסלעים לא זזים ומקליטים את השדה המגנטי ברגע קירור הבזלת? מיגנוט

א ונוצרת שכבה למטה עם המון מחטים " השעה המגנטי גורם להם להסתובב במקביל לשדה של כדוה-קטנים שוקעים בים השכבה הבאה תהיה בכיוון -אם השדה המגנטי יתחלף. כך השדה המגנטי נשאר קובוע כמעט לתמיד. נטיבכיוון השדה המג

ונפער סדק - חצי מהבזלת זורם ימינה וחצי שמאלה-כנראה שבמרכז האוקיינוס יש מקור לבזלת שעולה כלפי מעלה. הפוך . את על פי הבזלות לצידיי הפריצה ניתן לראות ז-אם השדה המגנטי מתחלף תוך כדי הפריצה של הבזלות. חדש

. שמות על שם חוקרים מפורסמים-נתנו שמות לתקופות של ההיפוכים המגנטיים

. א" היה הראשון שהבין שהשדה המגנטי הוא תכונה של כדוה-גילברט . תיאר זאת מתמטית-גאוס

בזלת התמגנטה ונדדה ימינה ושמאלה בפער חדרה. האוקיינוסים התחילות כאשר היבשה נשברה והן נדדו לכיוונים חרים . היוםדהרכס באמצע האוקיינוסים פעילה ע, אם כן. וכאשר השדה המגנטי התחלף הבזלת נדדה הפוך

שתירד אל מעמקי האוקיינוס כדי לראות את , אלווין, כ מהפכנית בנו צוללת מחקר"כיוון שהתיאוריה הזו היתה כאו איך מתפרצת בזלת מתחת למים והיא מתקררת מהר מאד והיא יוצאת כמו באחת הצלילות הם ר. ההתפרצויות הגעשיות

המים של האוקיינוס נספגים . מעלות350של ' בטמפ. א"וראו מעיינות של מים חמים על קרקעית כדוה. משחת שיניים סביבה סביב מעיינות אלה התחילה להתפתח סביבה כדי לפתח. לסלע מגיעים קרוב למגמה מתחממים ויוצאים החוצה

אקולוגית מנותקת מעולם החי למעלה שהיתה חדשה לגמרי לביולוגים והיא מבוססת לא על פוטוסינתזה אלא על זה הביא לפריצה להבנת הביולוגיה וזה הסביר את אחת . רואים יצורים בקטריות ותולעים וסרטנים ודגים. כימוסינתזה

. חיםעל פי הרכב המל, הרכב האוקיינוסים-התעלומות הגדולותוככל שמרחיקים . אזי גיל האוקיינוסים בצד אחד צריך להיות זהה לגיל האוקיינוסים בצד השני, אם התיאוריה הזו נכונה

. מהרכס לשוליים מוצאים קרקעית עתיקה יותר . כדי לאמת את זה היה צריך לקדוח על קרקעית האוקיינוס

18.5.2009 10שיעור

. האוקיאנוס הפסיפי נפתח יותר מהר מאשר האטלנטי. קצב הפתיחה של האוקייאנוסיםלא זהים בכל מקוםוחומר שהוא חם הוא בעל נפח . המרכז שופע מגמה. הרכס נוצר מסיבות טרמיות. ניתן ללמוד מכך מה המשמעות של הרכס

ככל ', שפיית החום תלויה בהפרש הטמפ. הדיפוזיה של המגמה הוא גרף מסדר שניגרף . יותר גדול מאשר חומר שהוא קר . שחום זולג החוצה קצב היציאה של החום מהקרקעית קטן

א היו "יודעים מתי מכדוה. יודעים לזהות מתי ביבשה שקע סלע ממוצא ימי. הוא תלוי בשפיית החום, ל לגבי נפח הרכס"כנ . ל מהיבשהההצפות הגדולות שהציפו חלק גדו

אנ מחפשים את . אלא הוא פונקציה של הגדלת והקטנת הרכס באוקיינוסים, הוא עולה ויורד, מפלס הים הוא לא קבוע, התקופות ביבשה בהם יש הרבה סלעים ממוצא ימי על היבשה ומשווים את זה עם קצב היווצרות הקרקעית האוקייאנית

. עת כמה שטח נוצר ביחידת זמן וליצור קורלציה בין שתי התופעותכיוון שיודעים את הגילאין של שקרקעית ניתן לד . אלה הם החילופים בין תקופת הקרח לתקופה בין קרחונית, הסיבה השניה להצפות ונסיגות הים היא דיי דרמטית

אנו אלא . א לא קולט חומר ולא מאבד חומר לחלל"היום כדוה. לצורך כך צריך להוסיף עוד חומר-א גדל"נפח כדוה

צריכה -ולכן אם אנו שוללים את הגידול בנפח. זה לא מסביר את הגידול באוקיינוסים. קולטים כמויות זעירות של אבקהיווצרות קרקעית אוקיינית צריכה להיות . שני התהליכים חייבים להיות מאוזנים. להיות הפחתה של הטח במקביל להגדלה

. י איבוד קרקע באזור אחר"מפוצה ע

: יבשת על -פנגאה הם -צמחים ובעלי חיים שהתפתחו אחרי ביקועה פנגאה. פעם אוכלוסיות מיבשות שונות יכלו לתקשר אחד עם השני

ומשם הם לא נדדו לשום מקום . קקטוסים התפתחו רק באמריקה. חיות הכיס באוסטליה' יחודיים ליבשה זוץ לדוג/ אנדמיים . אלא רק עד שהבן אדם העביר אותם, אחר

עקרונית היה אמור ליות גם . מ ובאוסטרליה"אפריקה דרא, יטה התחילו להתפתח קודם ולכן רואים אותם בהודועצי ש . באנטרקטיקה אבל היא נדדה למקום שאקלימית לא התאים להם

. גיאולוגים קודמים ראו במאובנים עדות לתמונה של פנגאה

.דותראו מבוד יש רצף בין האוכלוסיות שקודם נ-אחרי שמחברים את פנגאהאבל . כאלה שטיפסו מהים ליבשה' לדוג, יש קרחונים שנמצאים בחוץ לאזור התפוצה של הקרחונים: כך גם לבי הקרחונים

. הרי האנדים' לדוג, למעשה הם ירדו מכיפת הקרח ליבשה שהתפצלה אחרי זה . רצועות האקלים מסתדרות נהדר לפי פנגאה

:הופעת הרצועות בהרי געש

ועד שלב כלשהו הקרום עומד בזה אבל לאחר , א"המאמץ מצטבר בקרום כדוה. א" שבירה של קרום כדוה-דמהרעידת א . מחזור של רעידות אדמה. וזה מחזור ססמי-השבירה מלווה בתנועה. כמה זמן הוא נשבר

. ולמזלנו זה אירוע נדיר-הזמן שלוקח לצבור שוב את המאמץ הוא המחזור הססמיכאשר קרום . צוברים הרבה חלקים של תנועה שיכולים להצטבר לתנועה משמעותית, רעידות אדמהאם צוברים הרבה

הרבה פעמים בשוליים . א נקרע הוא נקרע בנקודה קטנה ולאחר מכן זה מתפשט מהנקודה שהוא המוקד של הקרע"כדוה . מתפתחות רעידות משנה

). שנה80פני טר קבע לולא כמו שריכ( מדידת עצמה בצורה אינטואיטיבית -מגניטודה ). מ"ס*דין: יחידות(החיכוך *מידת תזוזה*שטח ההעתק= עצמת הרעידה/ היא המומנט הססמי

. וכך ניתן לדעת מה היה גודל המשטח ולמדוד אותו-רעידות המשנה מופיעות בשוליים

הן . בולות שבין הלוחותרעידות אדמה ממפות את הג. התנועה בין הלוחות צריכה להיות מלווה בהרבה רעידות אדמה . א כאשר הלוחות מתרחקים או מתנגשים"מבטאות את הקרעים שנוצרים בקרום כדוה

יודעים שבאוקיינוס . רעידת אדמה שם גרמה לצונאמי הכל רחבי האוקיינוס ההודי-גבול לוחות בדרום מזרח אסיה' לדוג

ואכן יש שם הרבה רעידות אדמה וכל נקודה . נגשות כלשהיוסמוך לאיי הודו צריכה להיות הת. ההודי יש רכס אוקייאני ככל שהולכים לכיוון צפון מזרח הרעידות הופכות -מיינו את עומק רעידות האדמה. מסמנת מוקד של רעידת אדמה

. לעמוקות יותר

מטפסים וניתן לראות ממש את הלוחות . אנו רואים משטח שבירה, רואים שאם כל רעידת אדמה מבטאת שבירה-בחתך . נוצרת קרקעית אוקייאנית שיורדת למטה. למישור זה קוראים מישור ההפחתה, בעצם. אחד על השני

. צורה קשתית. ובסמוך לכפיפה הקרקעית האוקיינאית יוצרת צורה של תעלה-ליד אזורי הפחתה הקרום עובר כפיפה . מתחת לאנדים יש רעידות אדמה עמוקות.כאשר ממפים את כל רעידות האדמה ניתן לראות איפה יש רעידות עמוקות

. לסיכום יש הפחתה של שטח במקביל ליצירה של שטח בבאוקיינוסים

, מתישהיא הקרקעית האויינית מתנגשת עם לוח אחר, אזורים בהם מגמה מצטרפת ללוחות- רכסים אוקיינים-תמונה כללית . שמלוות את הירידהוהחיכוך שנוצר הוא שיוצר את רעידות האדמה, והקרקעית יורדת מהסלע 10%מתיכים . ההתכה היא תמיד התכה חלקית. צריך להתיך חלק מהמעטפת, כדי ליצור וולקניזם-החומר שנוצר

ההתכה שלהם היא ' ומה שמותך זה רק המרכיבים שטמפ, היא הסלע עשוי מהרבה דברים. ולא מקבלים את הרכב המעטפת . המגמה קלה יותר ומנסה לעלות למעלה. וזה בעצם בזלת-לחלק מהמעטפתמה שמותך בהתחלה הופך למגמה ו. נמוכה

מכייון שהוא חומר קל יחסית לבזלת הוא זה . א" הוא עולה ומצטרף לקרום כדוה-לחלק מהבזלת שמותך קוראים גרניט . שבונה את היבשות

. שיוצרת קרום יבשתי-באזורי הפחתה נוצרת גרניט. באזורי פתיחה נוצרת בזלת שמהווה קרקעית אוקיינית

: א"קרום כדוה . ק'"לסמ' גר2.7מ והצפיפות שלהם היא " ק35ליבשות עובי של . סלע בהיר ועשיר בקוורץ-גרניט

). הרי ההימאלאיה(נוצרים הרים , ולכן כאשר שתי יבשות מתנגשות. קשה להעביר אותה הפחתה-יבשה בגלל שהיא קלהכאשר הם עוברים את . גם הם עוברים הפחתה, כל הייצורים שיש באוקיינוס ומתו-כאשר קרקעית אוקיינית יורדת למטה

בכל אזורי ההפחתה כמויות אדירות של קרקעית אוקיינית יורדת למטה . ח" משתחרר פד-)כמו גיר ששורפים(החימום . זה מגביר את אפקט החממה. ח ומצטרף לאטמוספירה"ובהרי הגעש משתחרר המון פד

אצלינו הוא מאוחסן . ח"א יש אותה כמות של פד"בוונוס ובכדוה. ח מהאטמוספירה"לא סופק פד, פתחו חייםבוונוס לא הת . י בעלי חיים"בשלעים שנוצרו ע

אנו . ועליה בתופעות וולקניות, השקעה, י סילוק לקרקעית האוקיינוסים"ח מתוחזק בעיקרו ע"המחזור של הפד: העיקרון

. אבל לא את הכמות העיקרית. המשחק/ את המאזן משנים קצת-שורפים דלק או לא . כאשר אנו רוצים להתיך ברזל. אבל לא מייד, יעבור התכה, חומר שמופחת

. ברגע שהם עוברים התכה הם הופכים לסלעים מגמתיים, הסלעים קודם עוברים מטהמופוזה ואז התכה

באמצע הלוח אין . ממש ניתן לראות לוחות. ות האדמהי מיפוי רעיד" זה ע-אחת הדרכים להכיר איפה גבולות בין הלוחות .וכל נקודה היא רעידת אדמה, ילותכמעט פע

. זה המשמעות של רעידות אדמה. כל הפעילות הטקטונית מרוכזת בגבולות שמסביב ללוחות

: סוגי תנועה . נוצר שטח. באוקיינוסים-פתיחה

. מופחת שטח-התנגשות . ן שינוי בשטחאי, תנועה במקביל-טרנספורם . שילוב של התנגשות או פתיחה ורכיב מקביל לגבול-אלכסונית

GPS:

. באזור שלנו יש טקטוניקת לוחות . מוקדי רעידות האדמה מבטאים את פעילות השבירה של הקרום בהווה

:טקטוניקת הלוחות

. הליתוספירה של כדור הארץ שבורה ללוחות . ום יבשתי או שניהםקר. לוח יכול לכלול קרום אוקיאני

הלוחות נמצאים בתנועה מתמדת כל לוח נע ביחס לשכניוץ . מ בשנה"קצבי התנועה הם מסדר גודל של ס

....עיקר הדפורמציה מתרחשת בגבולות, הלוחות קשיחים

25.5.2009 עדויות לשינויי אקלים בעבר-11שיעור

. האקלים בעבר היה שונה מהאקלים הנוכחיא יש אקלים שמאפשר חיים כאשר אנו " למה דווקא בכדוה-אחד מהם. א מעניין אותנו בהרבה היבטים"האקלים של כדוה

א בתחום צר ולא "בכדוה' הטמפ. חמים ממאדיםבמשך יותר מארבעה מיליארד שנה תמיד היינו יותר קרים מוונוס ויותר . נוזלים שהם התנאי הבסיסי לחייםהיו כאן מים. ירדה אף פעם אל מתחת לקיפאון ולא עלתה מעל הרתיחה של מים

עצמת , השינויים במסלולים של הזרמים של האוקיינוסים משפיעים על האקלים. אקלים הוא האינטגרל של מזגי אוויר

מה . משפיע-א והפיזור שלנו על פני היבשות"המיקום שלנו על פני כדוה, וכן טקטוניקת הלוחות, הקרינת השמש משתנ . 'נמצא יותר קרוב לקו המשווה לדוג

הוא אזור שמתחמם יותר , יש רצועה של עננות באוגוסט מעל קו המשווה. צילומים' דגם האקלים כפי שמתבטא בקולאז

האדים . מתקרר, אוויר חם עולהלמעלה והוא רווי באדים ומגיע לגובה, דיםכאשר הם מתא. והמים מתאדים בו יתרכאשר האוויר הקר והיבש יורד ומתחמם יורד אוויר חם בשוליים של . שמתקררים מתעבים ויורדים שם הרבה גשמים

. הוא יעשה אקלים מדברי, האזור המשווני

ברות מסלול ארוך יותר באטמוספירה ומסלול קצר יותר השמש שולחת קרניים שעו: א"הסיבה להבדלים בחימום של כדוה . א והשטח שעל פניו האנרגיה מתחלקת הוא יותר קטן סמוך לקו המשווה ולכן שם חם יותר"במרכז כדוה

זה קשור לתהליכים הגרעיניים , א בעצמה שעל ציר הזמן במיליארדי שנים היא עולה"השמש מחממת את כדוה

בעבר הוא היווה מרכיב עיקרי מהאטמוספירה וכיום הוא . ח הולכת ויורדת עם הזמן" פד-כמות ה. שמתרחשים בשמש ). א"במיצוע של כל כדוה( מעלות 15 -אנחנו היום בממוצע. שבריר של האחוז

אנו משתמשים באנרגיית השמש על מנת להאיר את החיים . עצמת השמש משתנה במחזוריות על פני שנים-עצמת השמש

על מנת לקבל את . הם נוצרו מהידרוכרבונים שנרקבו והפכו לנפט, מות גם אם אנו שורפים פחם או סולרברוב המקו. שלנוא ולצורך כל אנו צריכים לעבור דרך מפעלי "האור אנו צריכים לשרוף דלק מאובן שנוצר מתישהו בעבר הרחוק של כדוה

. נפט שפוטים גאזים שמשפיעים על טיב החממה

. מר אורגני לצרכים שוניםאנו שורפים חו, בנוסף

- אפקט החממההם גזי (ח מתאן ואדי מים "נפלטים פדאור השמש חסר אינטרקציה עם האטמוספירה אבל לאחר שהוא פוגע בקרקע

ללא אפקט . מאפשרת אטמוספירה חמה, כל הקרינה שאינה יוצאת החוצה וניתזת מראש האטמוספירה) החממה העיקרייםאנו צריכים לשמור על האמצע שבו אנו . לא ניתן יהיה לקיים חיים-אבל עם אפקט חממה מוגזם. היינו קופאים-החממה : יש גורמים טבעיים שמשפיעים על אפקט זה. נמצאיםיש כמה ירידות שבאו בעקבות . יש עליות חדות וירידות חדות. עקב התפרצויות' גורמים לירידת טמפ-הרי געש

יש ירידות . שהיה קר וגשום מאד91זה החורף של , אפר, א באבק געשי"כסה את כדוהכי זה מ. התפרצויות של הרי געש . יש עוד הרי געש שהתפרצו אבל לא גרמו לשינויים דרמטיים. או עיות שלא קשורות להתפרצויות ברורות של הרי געש

כשהיא היתה : הודו' לדוג, םמוצאים סלעים שהם אינדיקטיביים לאלקים שהיה שונה מאזור האקלים בו היבשה נמצאת היו

ומיקרואקלים נוצר . באזור מדברים נוצרו שם סלעים אופייניים לאזור המדבר וכיום היא לא נמצאת באזורים מדבריים . התהליכים הללו מתרחשים על פני עשורי מיליוני שנים. עקב היווצאות הרי ההימאלאייה

: דוגמאותהם נוצרו כאשר היו יותר גשמים בחורף ופחות . מצאת באזור ים המלחתפוצת הסלעים נ. באזור מצדה-אגם הליסאן. מ" ומשהו ק200 -הסלעים הללו נוצרים במים עצמם ואנו יודעים לפיהם כי גודל ים המלח היה בעבר כ. התאדות בקיץ

ר מים רויים זה שוקע כאש. אותו חומר שמצטבר בקומקום, כמו גיר, השכבות הלבנות מכילות גבישים של קלציום כרבונט . בקלציט מתאדים

מדבור בממש אקלים שונה , רואים לפי הסלע כי לפני הרבה שנים היתה הספקה גדולה של משקעי חורף וקיץ דיי קריר . ולא רק בעונה קצת יותר גשומה

הגלים הקרקעית מרגישה את, במפלסים נמוכים אבל. מפלס האגם עולה-אם יש יותר גשם. ניתן לעקוב אחרי חופי האגם

. ורואים מעין צורות של גלים על החול

. השינויים במפלסי הכינרת וים המלח היו חריפים

חלק . כאשר יש קרח זולג מהיבשה ומתחיל לשוט בים הוא מגיע למרחקים גדולים-אירועי התקררות נרשמים באוקיינוסים . שוקעותולאיפה שהאבנים מגיעות הן , מהקרחונים נושאים על גבם סלעים מהיבשה

. סלע שנישא על גבי רפסודת קרח לא יכול להתגלגל הרחק מהחוף

. כמו שריטות שהקרח משאיר על הסלעים, גם ביבשה יש עדויות להתפשטות של רחונים

ורואים גושי סלע ענקיים שלא קשורי ולא דומים . Uכאשר הקרחונים התחילו לגלוש הם יצרו עמקים בצורת האות . ויודעים שהם הגיעו לשם בעקבות הקרחון,לסלעים שמתחתיהם

. גיעים למפה של תפוצת הקרח בשיאה בפלייסטוקןמ, א ובאסיה"מ ובצפ"במיפוי המורנות וגושי הסלעים באירופה ובדרא

רואים באר בחוף דור , בתקופות בין קרחוניות מפלס היום עולה. מפלס הים יורד, כאשר יש הרבה קרח על הבישה . היא נחפרה כאשר מפלס הים היה יותר נמוך ומים מתוקים הגיעו מאזור הכרמל-אוב מים מתוקיםשנחפרה במטרה לש

רואים נחלים ואפיקים שבנויים . י רדאר חודר קרקע" ההדמיה נעשתה ע-שתי הדמויות לבן של אותו אזור בסהרה

. מיליון שנה7 -לפני כ) אד'בצ(של מצאו את המאובנים הקדומים ביותר . ממאובנים

עם הזמן . אחד ממקורות היאנפורמציה החשובים נמצאים בקרח עצמו, כיוון שהקרח מושפע מהחימום והקירור של הארץהיה לקבל מושג אם היה קרח מתקופות קדומות ניתן . המים הופכים למסת קרח ונשארות בועות אוויר כלואות במסת קרח

האופקים . את הקרח שחופשים באנטרקטיקה ניתן לתארך, זה לבועת אווירכיום ניתן לעשות אנלי. על הרכב האוויר בעבראם יודעים לזהות . חלק מהאבק מקורו בהתפרצויות של הרי געש. בקרח נוצרים כל פעם שנוחת עיו אבק בכמויות גדולות

אלף 60ד שמכסה הקידוח בגרינלנ, יש שני תיעודים, ולים לקבל דוגמאות אוויראנו יכ. א הפירורים ניתן לתארך אותם. 'ח והאדום מראה של הטמפ"השחור את הפד, כחול מראה את המתאן, רואים שלושה גרפים. אלף שנה800-900 -ו, שנה

נוי יש צורה לשי. ומה שברור הוא שהריכוז שלהם באטמוספירה לא קבוע. שני גאזי החממה מתנהגים בצורה דומה . הירידה היא הדרגתית ולא מונוטונית והעליה חדה וחוזר חלילה, בצורת שיניי מסור-אופיינית

תכולת . העליה התרחשה בעקבות המהפכה התעשייתית. ל נמצאים בעליה"כיום המתאן והפד. כל זמן כזה הוא תקופת קרח

. לק משפיעה על כל האטמוספירהשריפת הד. ח כיום לא נמדדה בשום תקופה גיאולוגית אחרת"הפד

מספרו כמספר -איזוטופ. ( הסתכלות על איזוטופים של חמצן-פותח טריק, על מנת להסתכל על חלון זמן ארוךמולקולה כבדה יותר היא . 16מים שמכילים איזוטופ של חמצן הם יותר כבדים מהמים שמכילים את חמצן ). הפרוטונים

. קלה יותר/ אשר מולקולה קטנהבעלת סיכוי קטן יותר להתאדות מהמסת הקרחונים . 16וקרחונים באזור הקטבים עשירים בחמצן , 18גשמים בקרבת אזור המשווה מועשים בחמצן

הקרח הוא קל כי העננים (. וזה נקלט בשלדי הייצורים הימיים16בתקופות חמות גוקמת להעשרת מי המים בחמצן ). המשוונימעדיפים היפטר מהאיזוטופ הכבד באזור

טריה שלא רואים שינויים ואסימ, ביצורים אוקיינייםן לאורך מיליוני שניםצאם מסתכלים על השינויים באיזוטופים של חמ

יש מעקב של שני מיליון שנה רואים תקופות של עידן קרח . זה נובע כנראה משינויי אקלים. דומה להרכב האטמוספירהזה מסתדר יפה עם תצפיות של אסטרונום קרואטי . ניתן לנסות להבין מה גורם לזה.הכולל בתוכו תקופות של תקופות קרח

:א"א במסלול הקפתו סביב כדוה"הוא שם לב לשלושה סוגי שינויים שעובר מסלול כדוה. 'בשם מילנקוביץשה כמו מעין המסלול עו. פעם המסלול הוא אקצנטרי ופעם הוא יותר קרוב למעגל, הוא ראה את המחזוריות של המסלולים

. שנה100,000 -המחזור בין מצב אחד למצב שני וחזרה אורך כ. פעימהבין מתון . הוא מתשנה במחזוריות. א מסתובב סביב עצמו במישור נטוי שהוא לא קבוע"אבל כדוה. המסלול מוכל במישור

. שנה400,000לתלול יש מחזוריות של

ובחיבור . שנה20,000המחזוריות שלה הוא ). קונוס דמיוני(מו של סביבון על נטייית הציר יש תנועה כ- פרצסיה, בנוסף . רואים את תקופות הקרחונים והתקופות הביןקרחוניות-כל התנועות יחד

היום אנו . א"ועידני קרח מאד נדירים על פני כדוה. עידן קרח מכיל תקופות קרח. לא יודעים להסביר איך מגיע עידן קרח

המצב הנורמלי . א"זה המצב הרגיל על פני כדוה. א"רוב הזמן אין קרח על פני כדוה. רח הצעיר ביותרנמצאים בעידן הק . הוא כאשר בסוף הקיץ אין קרח בשום מקום

אחרי זה באה המהפכה התעשייתית ומאד אנו , 1600-1700 השנים האחרונות רואים קופה של התקררות סביבת 2000 -בם להקים "לפני עשור החליט האו. השנים האחרונות אף פרק זמן חם כמו שעכשיו2000בלא היה . עולות' רואים שהטמפ

הועדה כתבחן מהם הגורמים לשינויים הדרמטיים באקלים ותנסה לצפות קדימה ולפרסם דוחות תקופתיים על האקלים ומ . לזה השלכות גדולותיש . כיום עברה את המודלים המחמירים ביותר' בפועל עליה בטמפ. צפוי בעתיד מבחינה זו

. שנה ובזמן האחרון רואים את מפלס הים עולה5000ומפלס הים התייצב לפני , רוב אוכלוסיית האנשים גרהליד היום . אנו הרבה קודם נפגע מזה שלא יהיו מים מתוקים, הים לא יציף אותנו. והעליה במפלס הים חודשה

. אנו נמצאים באזור של התחממות. אבל בנטו הוא מתחמם-האקלים הולך ומתחמם ובאזורים מסויימים הוא מתקרר

וההכחדות הגדולות הם , חיים נכחדים-הרבה בעלי. הולכות ונהרסות כתוצאה משינויים עדינים-שוניות האלמוגים . לב אבל זה משפיע על שרשרת המזוןים קטנים שאנו לא שמים אליהםביצור

. 20 -ה' זה קורה החל מראשית המ. כל שנה ים המלח יורד במטר. ת חוףרואים ממש מדרגו. מפלסו יורד-ים המלח

. ואלו הם הבולענים-כתוצאה מכך מגיעים מים מתוקים לאזורים בהם היו קודם מים מלוחים . כמעט כל הבולענים באזור מחוברים לבולען גדול. יש בולענים באזור של חוף מינראל

IPCC-והחלק . החלק העליון הם גורמים בהשפעת האדם. הטבלה מחולקת לשניים. םם לשינויי אקלי" ארגון שלה או

. האמצעי הוא חלקים טבעיים .ושמאלה לקירור, גורמים שגורמים לחימום-ימינה

אחרי סיכום כל . ח בו אנו בטוחים"האי וודאות לגביהם היא מהסדר גודל של פד. אבק באוויר-אירוסולים. לא הכל ידוע

. שרוב הגורמים גורמים להתחממות, ים נטו מקבל-הגורמים

1.6.2009 מערכת השמש-12שיעור

:טלסקופיםכיום יש מערכת מצלמות משוכללת המאשפרת לצלם הרבה תמונות ולשים אותן אחת על השניה וכך מקבלים סדרת

. כיום יש טלסקופים בכל אורכי הגל הקולטים אותות מהחלל החיצון . תמונותהם מחפשים פלנטות מחוץ למערכת . ויש עוד כמה, "האבל"הוא כאשר המפורסם ביניהם , יש טלסקופים בחלל, בנוסף . יכולת התצפית שלהם יותר גדולה כי הם נמצאים מחוץ לאטמוספירה. השמש

:ל"תחנת החלל הבינ

יישומים -אבל בתכלס, כל העת מנסים לנסות לשפר תרופות וחומרים חדשים, לא היתה פריצה טכנולוגית בתחנת החלל . הוא פיתוח שנעשה בחללCD -ה' לדוג. א"בר יגיעו לכדוהשבחלל בסופו של ד

:מעבורות חלל

. בעיקר משמשת היום למשימות לתחנת החלל להביא ציוד וחלקיםלרוסים יש . טיליי השיגור של הרוסים מאד מוצלחים והם משגרים את החלליות לתחנת החלל עם אספקה ואסטרונאוטים

. הצלחה בשיגורים98% בטכנולוגיות 8-9ישראל נמצאת במקום . אליהם הצטרפו ברזיל הודו וישראל, ב ואירופה ורוסיה"של ארהמירוץ החלל

. יש לה לווייני תצפית ותקשורת והיא בעלת לוייני שיגור, חלל

מנסים להבין את התהליכים . א"י כדוהמשווים בין נופי הפלנטות לנופ. א" מתמקד המטאוריטים שמגיעים לכדוההמחקר . אוספים דגימות מכוכבים ומהתווך הבינלפנטרי ומנסים להבין אותם. א"חשים על פני כדוההמתר

רוב המחקר היום הוא תיאורטי מתמטי שבתוכו מציבים את כל התצפיות . יש מעבדות לחקר תהליכים המתרחשים בחללויש משימות מיוחדות של כלי טיס למדידות שיש על הקרקע מרחיפים בלונים , בנוסף. והנתונים המגיעים ממדידות ישירות

. שמביאים עדויות מהחלל

יש לה מוט ויש לה זרועות (זו גלקסיה קישורית , א במערכת השמש שנמצאת בגלקסיית בשביל החלב"מיקום כדוה . אנו נמצאים בקצה הגלקסיה יחד עם מערכות שמש נוספות וערפיליות ועננים נוספים). שיוצאות ממנה

. מיליארד כוכבים200 -בגלקסיה שלנו יש כ. מסודרת של מיליארדי כוכביםגלקסיה זו קבוצה

. במרכז הגלקסיה יש דיסקהאנו נמצאים במערכת השמש המורכבת מהשמש פלנטות : מערכת השמש עברה רוויזיה רצינית בעקבות תצפיות חדשות

. מ"יון ק מיל150, חתא מהשמש הוא יחידה אסטרונומית א"מרחק כדוה. ופלנטות ננסיות

. וכיום הוא מוגדר פלנטה ננסית, זה היה גדול האסטרואידים2006עד , פלנטה ננסית-קרס . מ קוטר" ק1500 -כי הקוטר שלו קטן מ. גופים חדשים100 -באזור שלו יש כ, פלנטה ננסית-פלוטו

. יש חמש פלנטחת ננסיות חדשות: פלנטות ננסיות

. כפלנטה ננסית אסטרואיד ליד מאדים שמוגדר-צרס . בעל שלושה ירחים-פלוטו . הגוף השני שהתגלה אחרי פלוטו-אריס

. בעל צורה של ביצה ובעל שני ירחים-מק אמקה וחומאה, שני גופים חדשים שנכנסו חודש שעבר לקטלוג

). לא הקלאסית(השמות הם מהמיתולוגיה היוונית אבל את הפלנטות במערכת השמש ניתן לראות כי הן דיי . תו הדברכאשר מסתכלים בשמי הלילה על פניו הכל נראה או

.הכוכבים נראים כנקודות. א" כדוהקרובות ונראות בבירור על פני

: סיווג הכוכבים לפי צורות . קבוצות הכוכבים זה אוסף הכוכבים הבולטים ואז קל לכוון לשם. החל עוד ביוון וברומא

. השמש ביום ואז רואים את הכוכביםבתכלס צריך להסתכל על מסלול הירח ו

א ליתר "כאשר משווים את כדוה. ממערכת השמש98% -היא מכילה כ, השמש היא הגוף הכי גדול במערכת השמש : הגופים

. הן פלנטות גאזיות ענקיות-צדק ושבתאי . הן פלנטות קרח ענקיות-אורניוס ונפטון

. ולכן התחילו לראות ירחים של פלנטות, מ" ק4גבול הראיה של גוף הוא וכיום , מרבית הגופים במערכת השמש הם קטנים

. רוב מערכת השמש היא אוסף של גופים קטנים . מערכת השמש הפכה למורכבת ולא פשוטה

: סטטיסטיקה

. אלף אסטרואידים מסומנים ומקוטלגים400 . מ" ק6400מ על גוף ברדיוס של " ק10אנו חיים על קרום של

- כת השמשגיל מער

א מרסקים ,לוקחים שלעים עתיקים על כדוה. הכלוא בסלע40נקבע על פי גיל הסלעים כאשר בודקים את תכולת הארגון זהו חומר . היה בסלע המקורי40לפי זה ניתן לדעת כמה פוטסיום . אותם ושואבים מהם את הארגון ומודדים את כמות הגז

על הירח , מיליארד שנה4הסלעים הכי עתיקים הם בני . ם את גיל הסלעים וכך קובעי40רדיואקטיבי שמתפרק לארגון . מיליארד שנה4.6ומהמטאורידים שמגיעים ממערכת השמש הוא , מיליארד שנה4.4

. השמש התחילה להפיק אנרגיה מריאקציות גרעיניות ומזה נוצרו שאר הפלנטות במערכת השמש

. הוא פולט אור וחום ומרגישים רוח. מהיתוך גרעיני גרם שמיימי גדול שמפיק אינרגיה -כוכב . אלא פירוק גרעיני, אין תהליכים של היתוך גרעיני, גוך שמסתובב סביב הכוכב המרכזי ומחזיר את אור השמש-פלנטה

: הרכב השמש : א"שונה ממה שרגיליפ בכדו

. מהטבלה המחזורית יסודות60כאשר הצליחו לבודד , וכל יתר היסודות, הליום, בעיקר מימן . מעלוץ5700פני השטח הוא ' טמפ

. מיליון מעלות כתוצאה מהיתוך גרעיני15 -במרכז

: מרחקים מהשמש . הפלנטות הארציות קרובות מאד למש ש והענקיות רחוקות

ה או שהם או שהערפילית היתה זה. שניהם כמעט זהים בהרכב והגודל אבל הם במרחק גדול האחד מהשני, אורנוס ונפטון . הענן ממנו נוצרה מערכת השמש-ערפילית. נדדו כל אחד למקום שלו ברגע שהם נוצרו

. א" שנים מכדוה6-7להגיע לשמש לוקח

: מבנה הפלנטות

. קרום/ ויש מעטפת). נ גם בירח יש ליבה קטנה"ככה( יש ליבה מותכת -בפלנטות הארציות . א בטוחאבל זה ל, ייתכן ויש ליבה גדולה-כוכב חמה . קר לחלוטין-מאדים

מימן שיש לו -ליבה של מימן מתכתיומעל זה יש בפלנטות . יש ליבה סלעית בגודל של כמה כדורי ארץ-פלנטות ענקיות

הלחץ . אין להם פני שטח מוצקים אלא יש רק גז. ולכן הליבה מוליכה והשדה המגנטי גדול, אלקטרון אחד הוא משותף . ן פני שטח שניתן להגיע אליהםץבליבה הולך ועולה ואי

. קליפת קרח עבה ובמעטפת הגז שלהם יש להם מתאן וזה מה שנותן אז הצבע הכחול, יש להם בנוסף-אורנוס ונפטון

: המצב לא אחיד-כאשר מסתכלים על המיקום וזוית הנטיה וקצב הסיבוב סביב הציר . אורנוס חסר זווית נטיה. נטיה בעלי זווית-א מאדים ושבתאי"כדוה, נוגה מסתובבת הפוך

בכל אופן יש הבדל בזווית הנטיה וקצב הסיבוב . עבר ועשה את הסדר הנוכחי, כנראה שגוף זר שלא נמצא במערכת השמש . של כוכבי הלכת

:במערכת השמש יש שישה אזורים

פלנטות , יש את אזור השמש,היא מחולקת לא לפי הפלנטות אלא לפי אזורים, בגלל גילוי גופים חדשים במערכת השמש שהיא עננה -ויש מסביב עננת אורט, של הפלנטות הננסיות-חגורת טוויפר, פנטות ענקיות, חגורת אסטרואידים, ארציות . כדורית

היום מנסים . גופים שנחשבים כפלנטות348ונכון להיום יש , התחילו לחפש לפנטות מחוץ למערכת השמש95החל משנת קפלר -הטלסקופ החדש. מחפשים מקום לידי כוכב כלשהו בו יכולים להתקיים מים בנצב נוזל. תואם/ פיא חלו"לחפש כדו

. נועד לשם זהHABITABILITY-נוחה בגלל המרחק המדוייק ' אנו חיים בטמפ. מרחק מהכוכב המרכזי המאפשר התפתחות חיים

אבל ( הרצועה הזו מכילה את נוגה ומאדים גם .רצועת החיים תהיה במקום אחר, אם השמש תהיה יותר גדולה, מהשמש ). שם אין חיים

:ירחיםבחגורת . ולמאדים יש שניים שהם גופים קטנים שנלכדו במסלול, א יש ירח אחד"לכדוה. אלו גופים שנעים סביב פלנטות

. האסטרואידים שהם גופי סלע יש ירחים שחגים ביב אסטרואידים גדולים . ירחים13לנפטון יש . הם החושבים ביותר הם אלו שגלילאו גליליי גילהביני, ירחים100לצדת יש

. לפלוטו יש שני ירחים

. א"והם מסוכנים שיכולים להתנגש בכדוה, יש אסטרואידים בין מאדים לצדק ויש עוד גופים שמפוזרים בין מערכת השמש . יש חגורה של גופים ליד מאדים

. ם בין מאדים לצדקנמצאי, מהאסטרואידים98%אבל

: גופים נוספים במערכת השמש .א"עשויים להתנגש אחד בשני ובכדוה. עשויים מסלע, נמצאים בחגורת האסטרואידים בעיקר-אסטרואידים

ונודדים , עשויים מקרח אבק וגז. הם עשויים מקרח מתנדף ויוצר זצב בתנועה-א" שמידי פעם מתקרבים לכדוה-שביטיםכאשר הם רחוקים . מ" ק100מ עד " ק1בקוטר של . נמצאים בקצה מערכת השמש. ויים לפגוע בנובמערכת השמש ועש

. מהשמש הם פעילים וברגע שהם מתקחרים הם מפתחים זנב של גרגירי אבק וגאזים . א מהחלל" פוגעים בכדוה-מטטאוריטים

. א"מגיעי לכדוההחלקיקים משם , גבוהה כי היא מאד דלילה' עטרת השמש היא בטמפ-הקורונה

. מעלות25000והכרומוספירה שהיא אזור ביניים הוא . מעלות600 היא הפוטוספירה היא -פני השטח של השמש

: הרכב האטמוספירה של פלנטות ארציות . נוגה ומאדים בעלות הרכב אטמוספירה שונה

כי המים (אין מים נוזליים , )ירה אטמוספ90(ח " פד96%ולכן הרכב האטמוספירה הוא . גבוהה מאד' הטמפ-בנוגהבגלל . יש שם שכבה של גשם חומצי, בנוסף. ח צפוף"ח לא נלכד באוקיינוסים ולכן יש מעטה של פד"ולכן הפד) התאדו

. החומצה באוויר

ולכן אין שם כוח כבידה וכל גוף שם , א"והאטמוספירה היא מאית מהאטמוספירה של כדוה, א" חצי מגודל כדוה-מאדים . ח אבל זה לא מספיק ליור אפקט חממה כמו בנוגה" פד95%היא מכילה . צץיתפו

רוב האטמוספירה במאדים . א"ויש קטבים כמו בכדוה. יש רוחות עננים שלג וקצת מים, גם אפ ההאטמוספירה היא דלילה . בגלל הריחוק מהשמש נמצאת קפואה

: נוף

. אין אטמוספירה-מהשמש כמו מהירח . ובים שמיים צה-מאדים

: מרקורי-כוכב חמה

סביב השמש הוא מסתובב מאד מהר. הוא דיי דומה במבנהו לירח. שאחת מהם נמצאת שם עכשיו. בה ביקרו שתי חלליות . וסיבוב איטי סביב הציר של עצמו

. בצד אחד חם ובשני קר. יש הפרש בין היום ללילה, יום59משך יממה בכוכב חמה זה . מעלות450+היא ' מעלות ובצד השמש בגלל הסיבוב האיטי הטמפ180- קר מאד-בצד של הלילה

לפעמים יש . ככל שהם יותר ברורים וצעירים הם יותר קטנים-יש מכתשים עתיקים גדולים לכל אורך מערכת השמש

המכתשים אפילו שאין אטמוספירה רואים שהשוליים של . מכתש גדול ובו יש מכתשים קטנים ולכן זהו מכתש עתיק יותר . התחילו לחקור ולהבין איך נוצרה מערכת השמש, מהסתכלות על התמונות הללו והדמיון הירח. הצעירים בולטים יותר

). כמו לזרוק אבן במים(רואים גלים של הסלע המותך , בכוכבכאשר גוף פוגע

. זה סימן להצטמקות הכוכב-בכוכב חמה רואים שיש רכסים

בגלל שאזורים אלה נמצאים תמיד -יכול להיות שזה קרח מים, כוכב חמה יש אזורים של כתמיםיכול להיות שבקוטב של

. הנמוכה' או שה שביטים שנפלו על פני כוכב חמה ונשמרו כך בגלל הטמפ. כיום חוקרים את זה. בצל

: נוגה . לפעמים רואים אותה בערב ולפעמים בבוקר

. מעלות480. םבגלל המעטה הצפוף של הענני, קבועה-'טמפאבל כיום יודעים שבגלל עננים . העננים הם מקבוצה גופריתנית). 60 -כך נחשב בשנות ה(א "נחשבת לתיאום של כדוה

. אלו יש חומצה שמערכת כל דברומשך , יום225 - משך שנה-ומשך היממה ארוך יותר ממשך השנה, הזריחה היא במערב, נוגה מסתובבת סביב הציר הפוך

. יום243יממה זה

: הרכב אטמוספירה . 96.5% -ח"פד

. יש עננים של חומצה גופריתנית מרוכזת . א נוגה נראית כמו חרמש"מכדוה

. בגלל שאין שם מים-אבל לא, א היא כמעט זהה"בהשוואה לכדוה

מימדים וכן יש השנתות של רגל החללית נותנות . שיגרו תמונות בודדות70 -החלליות הרוסיות שנחתו בנוגה בשנות ה . סרגל פסים על מנת להשוות את צבע הסלעים על פני הכוכב לצבעים שאנו מכירים

. א"ומצאה מבנים שדומים למבנים מסויימים על פני כדוה. ועשתה מיפוי-בדקה את כל נוגה, מגלן, חללית נוספת

. אבל לא מאד שהתחילו לחקור אותה, בעבר היו הרי געש פעילים בנוגה . ש ליד נוגה חללית שמודדת את האטמוספירה שלהכיום י

: א"כדוה

. הגוף הכי צפוף במערכת השמש והכי מעניין . המבנה הכמעט יחידי שניתן לראות מהחלל האו החומה הסינית

ורואים את החלוקה , פריחה של מיקרואורגניזמים במים שניתן לראות באור אינפראדום-א"עדות לחיים על פני כדוה . ראו חלוקה חקלאית גם במאדים ולכן חשבו שיש שם חיים. זה מבנה אנושי. תהחקלאי

: ירח

אוזרים כהים ובצד -א מלא בימות" הצד הפונה אל כדוה-אם משוים ביניהם. א ויש צד רחוק מהשמש"יש צד שפונה לכדוה . כאשר הגדולים הם קדומים יותר מהמכתשים הקטנים, הרחוק יש מכתשי פגיעה

: י השטח של הירחהרכב פנכך הגיעו להבנה לתהליך שיצר את . א"ורואים שהוא דומה להרכב קרום כדוה, ונאוטים הביאו איתם סלעים מהירחהאסטר

. א והירח"א באזור האוקיינוס ההודי ומהפגיעה נוצרו כדוה"כדוהקרום גוף בגודל מאדים פגע ב: א" כדוה-המערכת ירחאת הצד הרחוק של הירח לא . בב סביב השמש ומקבל כל פעם אור בזווית אחרתהוא מסתו, רואים את הירח במופעים

. הירחים נמצאים תמיד במצב של שיווי משקל עם כוכב הלכת. ממנו60%הירח מסתובב כך שתמיד אנו רואים רק , רואיםכי היום . שניםהמשמעות זה היא שאנו לא נראה ליקוי חמה מלא עם ה. מ לשנה" ס3.8הירח מתרחק מאיתנו בקצב של

. הירח והשמש הם באותו גודל נראה אבל הוא מתרחק

במהלך ההיסטוריה של . הם נשרפים בכניסה לאטמוספירה, אבל הם קטנים, המטאורים והמטאוריטים נופיל מידיי פעם

. האבן של מכה היא מטאוריט' לדוג, א"האנושות פגעו מטאוריטים בכדוה

. קטן ונשרף באטמוספירה-מטאורחושבים שהשביטים . יש מטאוריטים שונים שחלקם מתכתיים וחלקם סלעיים.יש גוף שנשאר. א" פוגע בכדוה-מטאוריט

. א שהביא לחיים"והמטאוריטים הביאו את החומר הבסיסי לכדוה . לא מגיע לחלל האטמוספירה-מטרוריד .א"א פוגע בכדוההוא ל, ויש הארה חזקה. שזוהר ומתפוצץ באטמוספירה, מטאור גדול-בוליד

הם פולטים חלק מהחומר שנמצא הגרעין שלהם שהוא קטן בהתקרב , גופי קרח אבק וגז, א" מגיעים לכדוה-שביטים . מ"הזנב שלהם יכול להגיע למאה מיליון ק. לשמש

. א" בשמי כדוה97 -הופיע ב. השביט הכי נחקר . השביט שגרם להבנת השביטים- בופ-הל

:מטר מטאוריטיםכל חודש יש מטר . שזה מה שנקרא כוכבים נופלים, הא עובר דרך זנב השביטים ואנו רואים מטר מטאורים"י פעם כדומידי

. מטאוריםגרגירים מהזנבות המטאורים על מנת להבין ממה מורכבים השביטים ומה גורם למעברם , הצליחו לאסוף חלקיקים קטנים

). הם לא שורדים את המעבר באטמוספירה(באמוספירה

כמו (מ " ק1הוא בקוטר של , המכתש הכי מפורסם הוא מכתש אריזונה. א"גופים גדולים יותר גרמו למכתשים בכדוה ). האוניברסיטה

פגיעות של גופים 200אבל עדיין יש , כמעט ולא רואים פגיעות של מכתשים, א בגלל המבנה הגילואולגי המיוחד"בכדוה . מהחלל

. אלא הוא התפוצץ באוויר וגרם להתכה של כל העצים, א הגיע לקרקע בטובוסקה בצפון סיביר הגוף שפגע ל-אירוע מיוחד

. כנראה שגוף כזה פגע במפרץ מקסיקו וגרם להכחדה של הדינוזאורים, מיליון שנה65הוא בגלשלפני , חקר הפגיעות הללו

: י פגיעה של אסטרואידים"ניסו לקטלג את דרגת האסונות שיכולה להיגרם עאם עצמת הפגיעה . א"יש גם סולם של מדידה של סיכוי פגיעה של גוף מחוץ לכדוה, כמו שיש סולם ריכטר וסולם צונאמי

יש . ודרגת הגילוי עולה, א"מנסים לגלות גופים שעלולים להקרב יותר מידי לכדוה. א היא קטלנית"הפגיעה בכדוה, 10היא יש . בגלל שהם קטנים, ויש גופים שרואים ברגע האחרון. ים לפגועא ועלול"הרבה גופים שמסתובבים בסביבה של כדוה

. א"מאמץ נרחב לגלות גופים כאלה שעלולים לפגוע בכדוה

8.6.200 חלק ב- שמשה מערכת -13שיעור

. א והמעטפת יחד" הרכב הירח הוא כמו קרום כדוה-א"מקור הירח הוא גוף בגודל של מאדים שפגע בכדוהולכן אנו רואים רק , א"כי הוא מסתובב סביב צירו בזמן שוהא מקיף את כדוה? למדוע אנו רואים את אותו הצד של הירח

א וכך התפתחה התיאוריה של היווצרות "בחקר סלעי הירח נקבע גיל הירח ביחס לגיל כודה. לא את כולו מהירח ו60% -כ . מעלות5א היא "זווית הירח לעומת כדוה. הירח

. א"א והדגאה העיקרית היא שגוף עלול לפגוע בכדוה"כל שנה מגלים יותר גופים שמאד קרובים לכדוה

: מאדים

חודשים 9 -א וגם בגלל שדיי קל להגיע אליו"מש כי הוא דומה במבנהו ובתנאיו לכדוההגוף הכי נחקר במערכת הש . ינחת אסטרונאוט במאדים2036משגרים אליו כל הזמן חלליות במטרה שבשנת . בחללית

הקטבים משתנים לפי עונות השנה , א"יש לו קטבים כמו לכדוה. בשמים רואים שמאדים הוא אדום הואו מאד בולט בשמים

. וניתן לראות את זה בטלסקופ פשוט

.א"צפיפותו של מאדים נמוכה וגודלו קטן משל כדוהלמרות שהאטמוספירה דלילה יש . ח וממש מעט חמצן" ומכילה בעיקר פד-א" מאית מזו של כדוה-האטמוספירה שלו דלילה

. עננים וסופות אבק

. משקל מאדים נמוך במיוחד

: ואידים שלכודים במסלול של מאדיםלמאדים יש שני ירחים שהם אסטר מ " ק14 קוטרו - זורח פעמיים ביום-פובוס . מ" ק8*6 קוטרו -דימוס

שני רכבים טיילו במאדים וצילמו את פני -2004 המשימה הכי מוצלחת היתה בשנת -הרבה משימות כשלו בדרכם למאדים

). 2008(שימה מוצלחת נוספת היא משנה שעברה מ. הם שוגרו תחילה לארבעה חודשים אך הם פעילים עד היום-שטחו

MRO-כאשר המטרה היא לגלות מים ובכך לגלות - משימה שמקיפה את מאדים ועדיין עובדת ומצלמת את פני השטח . אפשרות לאדם לחיות על מאדים

. יש הרי געש ומכתשים, יש על פני מאדים אזורים גבוהים ונמוכים-מפה גיאולוגית

בה יש עננים של חומצה -ובניגוד מוחלט יש את נוגה, וסופות האבקמאדים היא צהובה בגלל האבקאטמוספירת ה

. גופריתנית מרוכזת ואפילו לא רואים את פני השטח שלו

תופעות כאלה אנו לא - היתה סופה שכיסתה את הכל באבק2001 - ב-לפעמים סופות האבק מקיפות את כל הפלנטהא ניתן היה לראות את סופות האבק "גם מכדוה, ומאס לא נצפתה תופעה כזו) שהכל מכוסה באבק(א "מכירים על פני כדוה

). מאדים היה נראה חלק(

. רואים על מאדים תהליכים של סחף המעידים על אזור עשיר במים

. ואכן אין על מאדים פעולות טקטוניות והקרום שלו מאד עבה-התהליכים מעידים על קרום עבה במאדיםייתכן שהמים נמצאים מתחת . יש פעילות תת קרקעית על מאדים שכנראה נובעת מנביעות של מים חיים מתחת לפני השטח

אבל החללית שמשימתה היתה למצוא חיים -לפני השטח בעומק של מטר וייתכן שאם יש מים וחום אז יש שם יצורים חיים ). 2ביגל ( התרסקה -מתחת לפני השטח . מעיד על קיום מים בעבר בשפע-א"הנוף שדומה לכדוה

זה מינרל שנוצר בסביבה מימית . אפורה שעושים ממנה תכשיטים-זו אבן שחורה, מצאו מינרל זה על מאדים-המאטיט

. ולכן זו עוד הוכחה שיש מים . הוכחות אלו הן עקיפות אך עם התקדמות התצפיות מצאו ממש מים על מאדים

וראו אבנים שנעלמו לאחר כמה -ה ליד הקוטר הצפוני של מאדים והם חפרו פנימה ומדדו חללית בשם פניקס נחת2008 -ב זו עוד הכוחה -ובגלל שיש עיבוי של מים על פני החללית. ובגלל שהאבנים נעלמו יוצאים מנקודת הנחה שיש מים-ימים

ירה הראשונה של מים במאדים וזו זו המדידה היש. יודעים שזה מים-) ימים4(לפי קצב הנידוף . לזה שיש מים במאדים . אבל עדיין לא מצאו נחלים ואגמים. הוכחה שיש מים במאדים

: השדה המגנטי של מאדים

. למרות שהשדה המגנטי קיים לעל אורכו, יש שדה מגנטי חלש ועיקר המדידה היא בחלק הדרומי של מאדים

: חיים על מאדים זה עשירית של -וראו שם מאובן שיש לו מעטפת, שכנראה מקורו ממאדיםא סלע " מצאו בקוטב הדרומי בכדוה1984 -ב

. שמקור המאובן הוא מן החי או שזה מינרל שהתגבש לצורה כזו100% -אבל לא בטוחים ב. נאנו בקטריה

:חגורת אסטרואידיםאלה לא התגבשו לידיי אסטרואידים -רוב האסטרואידים נמצאים בין מאדים לצדק. יש הרבה גופים מקוטלגים ומסומנים

הגוף הכי גדול וקוטרו -צירוס. לפנטה כי צדק התגבש קודם והוא משך את הגופים כך שהם לא הצליחו להתלכד לפלנטה .מ ויתר הגופים הם יותר קטנים" ק1000הוא

במסלול של מידיי פעם יוצאים אסטרואידים ונלכדים . יש עוד גופים במסלול זה שקוראים להם אסטרואידים טרויאניים . א"כדוה

. יש המון פרוייקטים של מעקב אחרי גופים אלה שהם סכנה בשבילנו ולכן קיימת חשיבות גדולה בנושא

קיימים מרווחי -האסטרואידים לא מפוזרים בצורה אקראית אלא יש מרווחים ביניהם הקשורים לאינטרקציה גרביטציונית

יותר חזקה עם צדק ואז באזורים אלה אין גופים ואם אחד הגופים מגיע יש מקומות בהם הם עוברים אינטרקציה. קירקוד . לשם הוא ייזרק למקום אחר

. ממש רואים ריכוז גדול של אסטרואידים באזורים מסויימים ומרווחים ביניהם. מרווחים אלה הוכחו בצורה תצפיתית

. עליו יש מכתשוגם ) מ קוטר: ק1.2(הירח שלו קטן . בעל ירח משלו-אסטרואיד אאידה

. וזה ממש הישג כי הוא ממש קטן-מ" ק30 הוא בקוטר של 2001האסטרואיד שעליו נחתו בנשת

: פלנטות ענקיות יש חלוקה משנית חדשה. צדק שבתאי אורנוס ונפטון

. פנטות גזיות ענקיות-צדק ושבתאי . לפנטות קרח ענקיות-אורנוס ונפטון

לא ברור אם הוא (שכבה של מימן נוזלי , ובשלב הבא ליבת מימן מתכתי, ש ליבה סלעיתלכל אחת מהפלנטות הגאזיות י

. כ חלג גאזי"ואח) מימן מולקולרי או אטומיזה תורם להיווצרות שדה מגנטי , לא מסודר כמולקולות אלא כסריג מתכתי והאלקטרונים משותפים לאטומים-מימן מתכתי

. יש להם שלוש שכבות של עננים. גדול

. ויש גם אמוניה. ועל פני השטח יש מתאן- ליבת קרח מימן ומתאן-אורנוס ונפטון

א שונים לגמרי וזה "המרחקים שלהם מכדוה. א" מכדוה4 והשניים האחרים גדלים פי 9 גדול ושבתאי פי 10צדק פי . מעורר שאלות בדבר היווצרותם

. הרכב צדק ושבתאי זהים כמעט להרכב השמש

. רי של הפנטות הענקיות זה מימן והליוםהמרכיב העיק

: יש שלוש שכבות של עננים-בהסתכלות על הרכב העננים בשבתאי ובצדק . שכבה של ענני מים-שכבה תחתונה

אמוניום הידרוסולפט-שכבה מעליה . אמוניה-שכבה מעליה

). זה לא נחשב לשכבה. ( תרכובות פחמניות אורגניות-שכבה הכי עליונה

. א היא פחות דינאמית לעומת צדק"תנועת העננים מכדוה. י העננים הם יותר עדיניםבשבתא . באורנוס ונפטון רואים ענני מתאן בעיקר

. בנפטון יש את הרוחות החזקות ביותר: רוחות

ושי הטבעת של צדק היא הכי דלילה ודקה ובק. א"לכל הפלנטות הענקיות יש טבעות רק שהטבעו של שבתאי נראות מכדוה

.הטבעות הן בעיקר טבעות קרח מים. רואים אותה . ניצבות לקו המשווה שלו-הטבעות של אורנוס

. ניתן לראות את הטבעות כאשר חוסמים את האור מהגוף המרכזי

. שעות10ומשך יממה הוא . שנה11 משך שנה הוא -צדק הגוף הכי גדול מבין הפלנטות במערכת השמש . והליוםהרכבו הוא בעיקר מימן

ואז ראו שהרבה סופות מלכדות , נוסף כתם אדום נוסף, 2006בשנת . כתמים אדומים שרואים על זצק הם סופותך עננים

חלקים ונפל על צדק ויצר הפרעות של אבק שהיה יכול 21 - שביט התקרב יותר מידיי לצדק והתפרק ל1994בשנת . יחדהפסיקו לחקור את הירחים של . מקוטלגים וההערכה היא שיש כמאה63יש , לצדק יש המון ירחים. א"להשמיד את כדוה

. הירחים כולם עשויים קרח. בעל תנאים לקיום חיים, אירופה, יש לו ארבעה ירחים מעניינים שחושבים שאחד מהם. צדק

. לל זרימות גופרית מפתח הרי הגעש הירח הנראה כמו פיצה בג-איורסימן השאלה . וייתכן שיתכנו בו חיים). מים( אוקיינוס קרח : משנה פני השטח: וסכנראה מתחת לפני השטח יש אוקיינ . והאם מדובר במים נוזלים או קרח-הגדול הוא מה עובי השכבה של המים

רואים שיש עליו הוריקנים. הים כאשר מסתכלים בטלסקופ רואים ששבתאי נמצא בזווית. נחקר הרבה כיום-שבתאי

. וסופות עננים טיטאן שקוטרו -יש לו ירח שיש לו אטמוספירה. מהם יש שם50 -ל, ירחים63לשבתאי יש כיום : וכבים של שבתאיהכ

. מ בערך" ק5100הוא

. יותר גדול1.5רק שהלחץ הוא פי , א"שדומה לאטמוספירה של כדוה) 95%(בעל אטמוספירה שמורכבת מחנקן : טיטאן . גמים של מתאן ואתאןזה המקום היחידי במערכת השמש שיש בו א

. העננים הם עניי אתאן ומתאן

). סילונים של מים בעיקר(בחלקו הדרומי יש גייזרים . מ" ק500קוטרו : מעניין מבחינה גיאולוגית: אנצלדוס

רואים שיש להם צבעי תכלת בגלל . לסקופרואים אותם רק דרך ט. הם הכי פחות נחקרים והכיפחות ידועים: אורנוס ונפטון . הליום וקצת מתאן, האטמוספירה שלהן מורכבת בעיקר ממימן. מתאן הנמצא באטמוספירה שלהםה

. שנים84) סיבוב סביב השמש(משך שנה . אורנוס פונה הצידה ורואים את טבעותיו . מיצירות של שיקספיר מחלום ליל קיץ-הירחים שלו בעלי שם מיוחד

רואים רצועות של עננים ארוכים כי מהירות . ועננים לבנים של קרח ומתאן, בעל כתם כהה. שנים64 -משך שנה: נפטון

. תנועת הרוחות מהירהלא ציפו . ירח זה הוא קטן יחסית אך בעל פעילות גיאולוגית. הוא נמצא בקצה מערכת השמש: יש לו ירח מיוחד טריטון

. ייזרים של חנקן שיוצאים מעל פני השטח אבל יש לו ג-נמוכה תהיה פעילות גיאולוגית' שכל כך רחוק מהשמש ובטמפ . יש חללית בדך לשם. צבעו הוא ורוד ותכלת

. מקי מקי ופומאה, אריס, פלוטו-מעבר לנפטון יש את רצועת הפלנטות הננסיות

15.6.2009 היווצרות מערכת השמש-14שיעור

התיאוריה המקובלת כיום היא שמערכת השמש . תצלומי המכתשים חיזקו את ההשערה בדבר היווצרות מערכת השמש 20היא כיום הרבה יותר מורכבת ממה שחשבו לפני . נוצרה מערפילית ולאט לאט הפלנטות התלכדו לכדי מערכת השמש

. שנה

: רואים שהרכבה מערכת השמשבהסתכלות על . וכל יתר הגופים זניחית ביחס למסת השמש שמש -99.85%

. כ מכל השאריות שסביב השמש נוצרו הפלנטות"לפי התיאוריה העכשווית מקובל שהשמש נוצרה ראשונה ואח

ומזה למדים -לברואים שיש המון אבק בשביל הח. מערכת השמש היא חלק מגלקסיית שביל החלב ואנו בקצה הגלקסיה . שאנו לא מערכת השמש היחידה

-)M16(ערפילית הנשר

). היא נמצאת בגלקסיה שלנו(היא נקראת כך כי היא דומה לנשר

. ולה וממנה מתנתקים גופים לפעמים וכך נוצרות ערפיליותמערכת השמש האי גד

סביב . ולים שגדולים יותר ממערכת השמש שלנו בתוך ערפילית אוריון יש ארבעה כוכבים גד-להיווצרות ערפילית' דוגהכוכב נוצר וברגע שהוא מתחיל . יודעים שהם חדשים כי משתי הקצוות יוצא מעין סילון. הכוכב יש אזור שהוא עם אבק

. שסביב הכוכב יווצרו כוכבי הלכת הנוספיםחושבים שבעתיד מהאבק. טיטאור-לבעור יש שני סילונים

א ובנוסף יש המון "אסטרואידים בסביבת כדוה, חגורת אסטרואידים, השמש שלנו יש פלנטותכאשר מסתכלים במערכת יש היום . א"זה אמור להסביר לנו מה עלול לקרות כאשר אחד מהגופים יתנגש בכדוה. גופים קטנים במרעכת השמש שלנו

. המון גופים קוטנים ומפוזרים במרערכת השמש שהם מעין שאריות

נמצאות מאד קרוב לכוכב המרכזירוב הפלנטות במערכות שמש אלו , חוץ למערכת השמש שלנויש מערכות שמש מ . בשונה ממערכת השמש שלנו

. טבעת אבק סביב בטא פיקטוריס' לדוג

והרבה מאד ממערכות השמש החדשות בעלות מבנה שונה ממבנה , פלנטות מחוץ למערכת השמש שלנו350נכון להיום יש

. מערכות שמש30 -יש כ. ורואים שברוב המערכת השמש הפלנטות קרובות לכוכב המרכזי. מערכת השמש שלנו

. קשה לזהות ולמדוד פלנטות מחוץ למערכת השמש

: היווצרות כוכב . מתחיל לקרוב ובמרכזו נוצר כוכב ובדיסקה יש היווצרות פלנטות) כתוצאה מהתפרצות כוכב שכן (ענן/ אבק בין כוכבי

. שלב היווצרות הכוכב בו יש סילונים שנופלים לדיסקה מסביב לכוכב-ישלב הטיטאור

. ים לחיים על הפלנטות אותם מגליםיש חשיבות להאם יש אפשרות להיווצרות תנא

זה אוסף של חומר שבחלקו גבישי -א הוא גרגרי אבק שמקורם בשביטים"קרוב לכדוה, מה שנאסף בחלל הבין כוכבי

. רואים עירבוביה של המון חומרים בגרגירים אלה שמקורם בשביטים. החומר עבר חימום וחלק לאחלק מ. ובחלקו אמורפי . הגודל ההתחלתי של גרגירים אלה הוא מיקרון

. מאד גבוהה' זה אומר שחלקם עברו חימום בטמפ, בשביטים יש גרגירים גבישיים

: בערפילית/ ריאקציות בדיסקה' יש מפל טמפ. וא מקבל קרינה חזקה מהכוכב עצמו הגבוהה כי' נמוכה וחלק בטמפ' חלק מהחומר בטמפ-רחוק מהכוכב

הגרגיר נוצר כתוצאה משלל תהליכים . יחידות אסטרונומיות5 -קו הקרח. ומיסוך של הריאקציות כתוצאה מהעננים . גרגירלאט לאט מתגבש , כך. שמתרחשים בסביבות הכוכב

: תבערפילי/ מקור החומרים במערכת השמש

. חומרים בפאזה גאזית בסביבה של כוכבים . חומרים שנאספו בסביבת הכוכב . כי נוצרים חומרים חדשים-ריאקציות פני שטח על גרגירים

. תהליכים כימיים רגילים כמו יצירה של מים פחמן חד חמצני כימיה בפאזה גאזית

. כמיה על פני שטח של שביטים ובתוך שביטים . כל הזמן יש תהליכים כימיים שמעשירים את הסביבה של הפלנטות. פלנטותכימיה אסמוספרית ב

. ובסופו של דבר אולי יש אפילו יצירה של חיים

יש בה קיפאון של -) מעלות קלווין150מתחת ל(נמוכה ' בה יש טמפ, בשלב כלשהו הסביבה של הכוכב שרחוקה ממנו

. ולהיפך. רכזי הוא גדו קו הקרח יהיה יותר מרוחקאם הכוכב המ. ששונה מגוף לגוף' יש מפל טמפ. מים

וככל שמתרחקים ). אמוניה מתאן, מים( תרכובות הקרח השונות -אז הסלעין ובשלב הסופי, בתחילת יתגבשו המתכות . מהכוכב המרכזי הגופים יהיו יותר עשירים בקרח

. כיום רואים שתנגשויות בין שביטים ואסרואידים

כ קטנות ומדוע יש מעט "לא יודעים להסביר למה פלנטות ארציות הן כ). מ" ק1000 -כ(גופי ביניים אבל לא רואים כיום . מבחינה תצפיתית רואים גופים של גרגירי אבק של מיקרונים. מהם

. האזור שהוא קרוב לכוכב המרכזי יותר עשיר בסלעים והאזור הרחוק מהכוכב המרכזי עשיר בקרח-קו הקרח

: ות הפלנטותשלבים בהתפתח

קו הקרח הוא מהקו של היווצרות . יש מעבר של חומר משלב לשלב. נוצרות פלנטות סלעים עם קרח סלעים . הפלנטות הענקיות

בסופו . מתחילות לאסוף גופים לקרח שאוסף סביבו עוד חומרים נדיפים, פלנטות גאזיות בגלל הימצאותם מעבר לקו הקרח

. חומרים נדיפים ונוצאת פלנטה גאזיתשל דבר יש הרבה

י "הם באזור קר והוא ממוסך ע, חגורת ויפר עננת אורט- והם קטניםבקצה מערכת השמש ישארו הגופים שעשירים בקרח . עננים ולא רואים את השמש משם

: קצב היוצצרות

. מיליון שנה10-100 -פלנטות ארציות נוצרות יותר לאט . מהירה הן באזור בו יש קונדנסציה-מהרפלנטות ענקיות נוצרות

. אורנוס ונפטון נוצרות יותר מהר מהפלנטות הארציות. הםלנטת הענקיות נוצרות מאד מהר

. יש הבדל בין צדק ושבתאי ואורנוס ונפטון נוצרו יחד-צדק ושבתאי נוצרו יחד-אורנוס ונפטון

. ולאחר מכן הם זזו למקומם הנוכחי היוםהעובדה שהפלנטות לא מסתובבות סביב צירם . יש עדיין תהליכי התנגשות ועדיין יש שינויים, נטות נוצרוגם אחרי שהפל

. בצורה סימטית זה מעיד על תהליך שהמערכת עברה עם עצמה

. נוצרה דיסקה ואז יש התנגשויות. כאשר שביטים ומטאוריטים נכנסו למערכת השמש הפנימית-שלב ההתנגשות הגדולה

יודעים . א וירח"פגע בו גוף בגודל של מאדים ויצר את מערכת כדוה, א היה מוכן במבנה של היום"צר כאשר כדוההירח נוהסלעים הכי . והוא תואם את גיל המטאוריטים. א"זאת על פי גיל הסלעים על הירח שיותר גדול מגיל הסלעים על כדוה

הסלעים על הירח . א הליבה שלו היתה מותכת"פגע בכדוהכאשר משהו . מיליארד שנה4.1 -4א הם "עתיקים על פני כדוהירח פשוט ה. א"הרכב הסלעים על הירח מתאים להרכב הקרום והמעטפת של כדוה, מיליארד שנה4.4 הם -ותר עתיקיםי

. א עבר דיפרנציאציה יותר מאוחר"ההתגבש בשלב יותר מוקדם ואילו כדו

: אטמוספירהנותרנו , כאשר המים שקעו והמתאן והאמוניה נעלמו. א"ספירה על פני כדוההיה שלב שלא ידעו את הרכב האטמו

זאת יודעים - מיליארד שנה התחיל לעלות החמצן כתוצאה מהפוטוסינתזה2.5לפני . ח וחנקן"עםאטמוספירה של מים פדירוסולים התגבשות של א, א יש כל הזמן יצירה של פולימרים אורגניים"בתוך אטמוספירת כדוה. ממדידה בסלעים . ותחמוצות חנקן

היווצרות . הכוכבים נוצרים רחוק ומגיעים קרוב. יש כוכב מרכזי וגופי גדולים בשכנות לכוכב המרכזי אבל לא בסמוך אליו

הדיסקה . ואז מגיעה לאזור הכוכב, הפלנטה נוצרת כמו בשיטה הרגילה. מערכת השמש בתהליך של אי יציבות בדיסקהכך יש . כיוון ואז יש פלנטות מכל מיניי כוונים ולאט לאט הכוכבים מתקרבים לכוכב המרכזימשנה את המסתובבת ואז

כנראה שבסופו של בר הפתרון של היווצרות מערכת השמש הוא . איסוף של חומרים נדיפים עבור הפלנטות הנדיפות . שהוא מתהליך משוב בין תהליך הדיסקה לתהליך האי יציבות בסידקה

: היווצרות טבעות

הגוף מתפרק ויכול ליצור טבעת של קרח סביב , בגלל משיכה גרביטציונית גדולה של הפלנטה, גוף עובר ליד פלנטה ענקית . פלנטה ענקית

: שביטים

מצאו בהם חומרים -שתי דוגמאות של מטאוריטים' לדוג. מכילים חומרים אורגניים, הם נמצאים בקצה מערכת השמשחלק מהמים שאנו שותים מקורם בשביטים בקצה . א בתהליך ההפצצה הגדולה"ם אלה לכדוההם הביאו חומרי, אורגניים

). גם במטאוריטים יש מים אבל עט מאד(מערכת השמש

את כל מקיפיםהגופים הקטנים בשלב הסופי ו ,נוצרו פלנטות, מערכת השמש שלנו התחילה מסידקה בה השמש היתה פעיה . אורטמערכת השמש בחגורת טוויפר ועננת

. ואם אין כוכב לידן לא נראה שקיים כזה דבר. לא נוכל לראות אותם כי הן קרוב, אם יש לנו פלנטות בודדות בלי כוכב

. איפה שהם מאד צפופים, תהליך כזה יכול להתרחש בצבר של כוכבים. א"אחר היווצרות כדוההחיים נוצרו מהר מאד ל. יש שמש ופלנטות. שהימערכת שמש שנוצרה בדרך משולבת כליש לנו

החיים הופיעו בצורת חד . אבל אין הוכחה-אנו היום לא מדברים על חיים במאדים אלא מדברים על יצורים פשוטים מאד מיליארד 3.5גיל וודאי למציאת חומר אורגני בסלע הוא . מיליארד שנה3.7הגיל המשוער של תחילת החיים הוא . תאייםולכל , לכל העוברים יש מבנה דומה. החיים התפתחות בצורה אבולוציונית. נוצרו החיים' טמפיש ספקות בנוגע לאיזו . שנה

. היצורים החיים מבנה תאי דיי דומה . החיים עברו תהליכים של הכחדות כצומאה מפגיעות

א "כדוה. כיום ההכחדות הם כתוצאה מפעילות אדם והתחממות גלובאלית-כיום אנו עומדים בפני התחממות גלובאלית

א יבלע "בסופו של דבר כדוה. לא ידוע בוודאות מה סוף מערכת השמש, בסופו של דבר. שלנו יציב עד שיוכח ההיפךגוף (רוב המימן הופך להליום והשמש תהפוך לענק אדום , ברגע שהמימן מסיים את החיים שלו-בתהליך של ענק אדום

. ילית פלנטרית עם כוכב במרכזהשמש תהפוך לערפ). הרבה יותר גדול מגודל השמש היום

פיצוץ גדול ואנרגטי שבסופו של דבר יהרוס - יעברו סופר נובה-) ממסת השמש4-8אפילו פי (כוכבים במסה גדולה יותר . את כל הסביבה ויצור חומרים חדשים

.זהו