יצחק' פודהורצר מרדכי 1 קופרשטוק נ" מ) (5257/94 בד

פודהורצר מרדכי

נגד

קופרשטוק יצחק

1922במועצה, המלך לדבר 55 סימן לפי שהוקם המיוחד הדין בבית

[19.9.96]

לוין' לנשיא המשנה ש

1- על . .1224(, 3)96 תק

1

זמיר' השופט ינדב' הרב י

ידי על שנוצר הקדש של לניהול המתייחסות שאלות האם בשאלה להכריע בקשה בסמכותם או רבני דין בית של בסמכותו מצויות שרעי דין בית לפני 1913 בשנת יהודי האזרחיים המשפט בתי של

ד" המבקש בשם- אור בן יוסף עוד" המשיב בשם- ריסקין יהודה עו

ן י ד- ק ס פ

: השופט לוין. ש

2

כונן, בקשת לפי. 1 לפי, משפט בית נשיא המבקש במועצה, המלך לדבר 55 סימן זהנתבקשנו. בהרכבו המיוחד הדין בית את, 1922 לפי, הנוכחי לפקודת 4 סעיף להחליט( ודתיים אזרחיים דין בתי משנת) )1925 שיפוט (, CAP.18 דרייטון : אם( ) הפקודה להלן

שנוצר, של לניהולו המתייחסות שאלות דין בית לפני 1913 בשנת יהודי ידי על הקדשמצויות, כאמור, דין בית של בסמכותו שרעי , 4 בסעיף רבני או של בסמכותם לפקודה

האזרחיים. המשפט בתי

-3 הסעיפים הוראות אם בשאלה תלויה זו בשאלה ההכרעה ) ו) , 4ב או אחת לפקודהעדיין, לפיכך. מצויות מהן : של אלו הוראות נביא בתוקף כלשונן, הפקודה

(A) AN ACTION OR OTHER PROCEEDING CONCERNING THE.3" CONSTITUTION OR VALIDITY OF SUCH A WAKF SHALL BE BROUGHT BEFORE THE CIVIL COURT, UNLESS ALL THE PARTIES CONCERNED SHALL AGREE TO SUBMIT THE QUESTION AT ISSUE TO THE MOSLEM RELIGIOUS COURT: IT SHALL BE COMPETENT TO THE PARTIES TO SUCH AN ACTION OR OTHER PROCCEDING IN A CIVIL COURT TO OBTAIN BY AGREEMENT A STAY OF PROCEEDINGS IN THE SAID COURT AT ANY TIME BEFORE JUDGMENT FOR THE PURPOSE OF REMOVING SUCH ACTION OR OTHER PROCEEDING INTO A RELIGIOUS COURT AN BRING SUCH ACTION OR OTHER PROCEEDING ANEW IN THE RELIGIOUS COURT; (B) AN ACTION OR OTHER PROCEEDING CONCERNING THE ADMINISTRATION OF SUCH A WAKF SHALL BE BROUGHT BEFORE THE COURT OF THE RELIGIOUS COMMUNITY OF WHICH THE DEDICATOR OF THE WAKF WAS A MEMBER: IF THE DEDICATOR DID NOT BELONG TO RELIGIOUS COMMUNITY, OR IF THERE IS NO ESTABLISHED COURT OF THE COMMUNITY THE ACTION OR PROCEEDING SHALL BE BROUGHT BEFORE THE CIVIL COURT, WHICH SHALL APPLY THE GENERAL PRINCIPLES OF EQUITY. 4. WHEN CONFLICT ARISES BETWEEN A CIVIL AND A RELIGIOUS COURT UPON A QUESTION WHETHER A MATTER IS ONE OF WAKF WITHIN THE EXCLUSIVE JURISDICTION OF A RELIGIOUS COURT, THE MATTER SHALL BE REFERRED TO THE SPECIAL TRIBUNAL REFERRED TO IN ARTICLE 55 OF THE PALESTINE ORDER IN COUNCIL, 1922".

התעוררה, אלינו שהועברה השאלה. 3 מ" להכרעה הקדש לגבי( PLR 535) 1/43 10 בבדחבר, אזרח ידי על שרעי דין בית לפני 1899 בשנת שנוצר המרוניטית; העדה בריטידחה, דינו בפסק ל" הפקודה כי הטענה את המיוחד הדין בית הקצר חורגת הנ

המלך בדבר שנקבעו כפי והדתיים האזרחיים המשפט בתי שבין הסמכויות מחלוקתהיתה, הטענה מדחיית התוצאה. 1922במועצה, של בניהולו לדון שהסמכות האמורה, 3 סעיף מכח נתונה הנזכר ההקדש ) לבתי) לפקודה העדה של הדתיים הדין ב

וכן, דתי, משפט בית אזרחי משפט בית בין מחלוקת מתעוררת שכאשר- המרוניטית דין בית של היחודית בסמכותו המצוי הקדש של ענין הוא מסויים ענין אם השאלה לגבייועבר, כאמור) המלך לדבר 55 סימן לפי המיוחד הדין בית של להכרעתו הענין דתי

(. 4 בסעיף לפקודה

צ" לצדק הגבוה המשפט בית החליט 1958 בשנת "59/58 בבג ד ) ב" פ שהלכת( 1812 ימ" כי, בטעות 1/43 בד כפי, לדבר 38 סימן מגדר חורגת הפקודה יסודה שתוקן המלך

ככל, ולכן, 1935 בשנת בטלות, נוגעות שהן הוראותיה לפיכך. לענין הוחלט מעיקרן העדה של הדתי הדין בית נגד שניתן תנאי על צו מוחלט להפוך

, - שהתיר- המלכיתית הקאתולית בן ידי על שנוצר הקדש של ניהולו בענין לדון היווניתשרעי. דין בית לפני 1885 בשנת העדה

3

"1963 בשנת א, "262/62 בע ( ד ז" פ לדיון, העליון המשפט בית לפני באה(, 2637 יהשאלה, של הרכב לפני בדבר הרבני הדין בבית שנערך הסדר שינוי ענין אם חמישה

השנוי, משמורת מצוי, יהודים זוג בני בין במחלוקת קטין היחודית בסמכותו שהתגרשושאלה. המשפט בית של בסמכותו או הרבני הדין בית של בין, נדונה זו המחוזי בעברמ" המיוחד הדין בית לפני אחרים זוג בני "1/60 בבד ד ) שהסמכות והוחלט(, 1457 טו פ

ככל. הדין לבית נתונה בו לדון היחודית נפסקו, נוגע שהדבר הרבני א" לעניננו בע262/62" ל הבאות: ההלכות הנ

אין. בית" המיוחד הדין בית את לראות א כמשמעות", כ בתי בחוק זה דיבור משפט- " ז, תשי )1957המשפט - נוסח) המשפט בתי שחוק " ד(, התשמ בא 1984משולב

במקומו(;

אין. בית ידי על שנפסקה להלכה בנגוד הדין את לפסוק רשאי העליון המשפט בית בהמיוחד; הדין

אם. בנסיבות, המשפט לבית נראה ג שהלכה, יוצאות העליון הדין בבית שנפסקה דופןמיוחד. דין לבית מחודש לדיון אותה להעביר הוא יכול יסודה בטעות המיוחד

במקרה. " השלום משפט לבית הוגשה שלפנינו ד א, בת תובענה, 6905/92 בירושליםנשוא, על האפוטרופוס ידי על לפינויו, ההקדש שכר ולתשלום מדירה פלוני של הדין

לא. בית. של בניהולו קשורה זו שתובענה כך על לפנינו חלקו ראוי משפט ההקדש של היחודית לסמכותו נתון וענינה הואיל הסף על התובענה את לסלק החליט השלום

שכבר, הדין בית ולניהולו. להקדש הנוגעים אחרים ענינים בכמה בעבר טיפל הרבניא" הילכת בין סתירה שקיימת מצא השלום משפט בית צ" הילכת לבין 262/62 ע בג

א" הילכת את להעדיף ושיש, 59/58 צ" הילכת פני על 262/62 ע רק לא 59/58 בגאלא, מההלכה היא מאוחרת הראשונה שההלכה משום משתמע כך) גם השניהמשום( מפסק מהילכת לסטות החליט כאשר מסמכותו חרג העליון המשפט שבית הדיןמ" המיוחד הדין בית כפי, הדין לבית שוב הענין את להעביר מבלי, 1/43 בבד המיוחד

א" כאמור לעשות עליו שהיה משפט בית של דינו פסק על בערעור. 262/62 בע" בירושלים המחוזי המשפט לבית השלום א) ם- ע פיה. על הקערה נהפכה( 94/94 י

ענין. של לגופו בתובענה שידון כדי השלום משפט לבית הענין את להחזיר הוחלטצ" לצדק הגבוה המשפט בית של קביעתו שלפי היה לדבר הטעם בדבר 59/58 בבגיש, הנוגעות הפקודה הוראות של בטלותן לפקודה 4 סעיף את אף לראות לעניננולפיכך; כבטל מ" המיוחד הדין לבית ההפניה אף מעיקרו מעיקרה בטלה 1/43 בבדבאשר; חרג ענין באותו המיוחד הדין ובית היא , מסמכותו " הקיימת" התנגשות ל

בין, צ" כביכול א" לבין, 59/58 בג כי: המחוזי המשפט בית קבע 262/62 ע

ומשום, באותו אינם הענינים" " בענין מיוחד דיון שבין ההבחנה כך מישור צ) (59/58 בג" בענין כללי דיון ובין א) הראשון... אינה( 262/62 ע לפי שפעל דין בית הוא תופסת

והשני, חסרת חיקוק הוראת תוקף. בת חיקוק הוראת לפי שפעל דין בית הוא תוקףהילכת. את זה סותרים אינם הענינים שני צ" זה ומחייבת, בעינה עומדת 59/58 בג

( 3 סעיף של בטלותו ועמה לפקודת) ובטלותה, ב שניתנה החלטה כל של השיפוטלרבות, מ" שניתנה זו לשמו ". 1/43 בבד

4

" הדין פסק על לערער רשות בקשת הוגשה א) נשיא ידי על נדחתה וזו( 2528/94 רע נוסף דיון המצדיקה שאלה כל מעוררת היא שאין הטעם מן העליון המשפט בית

שלישי. בגלגול

צ" שהילכת מסקנה לכלל הגעתי. 4 ואין, עומדת 59/58 בג עילה כל קיימת בתוקפהאלה. לסטות זו: למסקנה נימוקי ממנה

השאלה( מ" להחליט המיוחד הדין בית נדרש בה א של מינויו ענין אם היתה 1/43 בבדולפיכך(, או) ווקף של לתקפו הנוגע ענין הוא מותוולי (3 סעיף של בגדרו בא הקדש א)

המסמיך, או, לדון המחוזי המשפט בית את לפקודה של בענין הוא המדובר שמא בוהבא, של פנימי ניהול (, 3 סעיף של בגדרו הווקף המסמיך) לדון הדתי הדין בית את ב

בית. לו. החלופה לפי החליט המיוחד הדין בו היא תוקף בת שהפקודה נתברר השניהמכח, המשפט בית את גם מחייב המיוחד הדין בית של דינו פסק היה הדין פסק העליון

א" שניתן , 262/62 בע " והוא ל המיוחד. הדין בית הכריע שבו ענין באותו רק- הנ

דא( שבדרך, ב שנמסר בענין ההכרעה לקראת המיוחד הדין בית של הילוכו עקאהיה, תוקף חסרת שהפקודה- לפניו שעלתה הטרומית בטענה לפסוק עליו להחלטתו

והוא, בהליך לדון מוסמך הוא אין ולפיכך היא הטענה. את לדחות החליט שלפניו בת הפקודה אם השאלה כמו שלפניו בהליך לדון המיוחד הדין בית של סמכותו שאלתאינן, תוקף 4 סעיף לפי בהן לפסוק נדרש המיוחד הדין שבית השאלות מסוג היא

אלא, להכריע שיוכל מנת על אינצידנטלי באופן לפניו התעוררו אלה שאלות לפקודהלפיכך. בענין יכולות אינן האמורות האינצידנטליות שההחלטות אני סבור שלפניו

הפועל. המשפט בתי את לקשור צ" הוא מכך היוצא האזרחיים היה לא 59/58 שבבגמ" שניתנה בהחלטה קשור לצדק הגבוה המשפט בית של תקפה לענין 1/43 בבד

וממילא, שלפנינו. הסוגיה על חלים 262/62 בעא שנקבעו הכללים אין הפקודה

נניח. הכיוון מן גם מסקנתנו את לבדוק אפשר מקבל היה המיוחד הדין שבית ההפוך שנמסר בענין לדון מוסמך שאינו ומחליט הפקודה בטלות בדבר הטרומית הטענה את

במקרה. המיוחד הדין בית ידי על נפסק היה ולא נדחית הבקשה היתה זה להכרעתומכח, האזרחיים המשפט בתי היו לא וממילא 4 בסעיף הנזכר ענין בכל הילכת מנועים

א" תוך) הפקודה של תקפה בדבר דבר של להיפוכו אחר בהליך מלהחליט, 262/62 עהקודמת(. הפסיקה של המשכנע לכח משקל מתן

במקרה: הענין של טיבו מה השאלה המחלוקת כלל שנויה היתה לא שלפנינו ודוק של לניהולו הנוגע ענין הוא ההתדיינות שנושא הסכימו שהכל מכיוון הפרק על שעלה

הקדש.

5

גם( , ג אינה, שבאמור ששומה, מקובלת בהנחה הגבוה המשפט בית על היה עליצ" לצדק הדין בית להחלטת לפניו שהועמדה השאלה את להעביר 59/58 בבג

וגם, שגם, המיוחד שהילכת, מקובלת אינה היא בהנחה א" עלי על גם חלה 262/62 עאין, בת היא הפקודה אם השאלה בית של המשתמעת בקביעתו ממש כל תוקףגם. העדר מחמת בטל ענין באותו שניתן הדין שפסק השלום משפט דינו פסק סמכות

בר, המחייב מתקדים כדין שלא הסוטה משפט בית של ואין, תוקף אותו לראותו הואכמשמעות, בית של הפונקציונאלית סמכותו מגדר כחורג צ" זה דיבור המשפט בבג

203/57" ד, ב" פ ערך העליון המשפט בית של להלכתו שיש היא פסוקה הלכה; 1668 יואין, של זו. מהלכה להתעלם סיבה כל תקדים

המבנה( הנורמטיבית הפירמידה בראש מעמיד בישראל המשפט בתי של ההירארכי ד, שתפקידו מנצח כאותו העליון המשפט בית את בין, כביכול שבתזמורת; הנגנים לתאםהדפסה, דעת שיקול ברק ראה ' שיפוטי עמ, . 310שלישית

צ" שמגר הנשיא שכתב כמו "1000/92 בבג ד, : 2 )221 ,253 ,254מג) פ

כתוקפו, לגבי והמכרעת הסופית הפרשנית ההכרעה"... נתונה, בכל חוק בידי היא עתבסוגיות... בית בידי היא ההכרעה המשפט מערכת בתוך לבחינה המובאות המשפט

מן... השיפוטית הערכאה חוק של פרשנותו כי ממילא נובע לעיל האמור העליונהאך, בית ובכל משפט בית בכל מתבצעת של ומהותו תוכנו בדבר הסופית ההכרעה דין

המבנה. משפט בית בידי היא הדין הוא שיפוטיות להכרעות הנוגע בכל ההירארכי זהזו. משפט שיטת ולקיים לבנות הצורך מעצם הנובע הכרח ככל, חיה מערכת האחרונה

זקוקה, למחייבת". מצויה פרשנות ההופך סופי מכריע לגורם מאורגנת

מקובלת( א" העליון המשפט בית של קביעתו עלי ה "262/62 בע ל הדין שבית הנכמשמעות" בית" אינו המיוחד משולב(, נוסח) המשפט בתי בחוק זה דיבור משפט

- ד" , בטריבונל מדובר. 1984התשמ " שכמו" למחצה הוא הרי אחר טריבונל כל חיצוניכשם, המשפט בית של להילכותיו כפוף א" הילכת שמכח העליון גם כפוף 262/62 עבמקרה. המסורים בענינים המיוחד הדין בית להחלטות העליון המשפט בית לסמכותוכבית, אף דנן איננו, דין אנו הגבוה המשפט בית של מהלכתו להתעלם יכולים מיוחד

צ" לצדק בניגוד, אפילו 59/58 בבג הוא, אם שלפניו הענין את העביר ולא שגה לדעתנוגם; הדין לבית ר" המיוחד שיכול, להודות היה נאלץ אור בן ד המיוחד הדין ובית בטיעונוואני, בענין לצדק הגבוה המשפט בית של לפסיקתו כפוף יהיה בכל גם מוסיף סמכותומשפסק. ענין בגדר, הגבוה המשפט בית אחר הפקודה שהוראות סמכותו לצדק

לא. מפסיקה להתעלם רשאים אנו אין שוב בטלות לעניננו הנוגעות זאת: אף זו זו של סמכותם בדבר בשאלות להכריע נדרש לצדק הגבוה הדין שבית הוא שכיח מעשההאם. המשפט בתי של סמכותם לעומת הדתיים הדין בתי הדעת על יעלה האזרחיים

במקרה, מועבר, שאם הוא המיוחד הדין בית של להכרעתו הנדון מהסוג ענין נדיר בענין שניתנה העליון המשפט בית של מפורשת פסיקה של מעולה פטור עצמו יראה

אכן? שנמסר שכן, הדין לבתי מיוחד דין נקבע לא בכך להכרעתו המשפט בית הדתיים כמו אחרים טריבונלים לגבי גם סמכותו בענין נורמטיביים גבולות תוחם לצדק הגבוהלעבודה. הדין בית

6

צ" מהילכת סטיה לשקול לנו שראוי סברתי לו גם. 5 לסטות נוטה הייתי לא, 59/58 בגמדובר. מן היחס בנושא התפתחות כל את הסוקר ומנומק יסודי דין בפסק ההלכה

המלך דבר הוראות לבין הדתיים הדין בתי סמכויות את המגדירות פקודות שביןאיני; בשנת, אותנו המחייבת סיבה כל רואה במועצה מחדש לנבור, 1996 כעת המלך דבר לבין מנדטוריות פקודות של הוראותיהן שבין היחס שענינן בשאלות

נושא, המדינה, הקמת של הראשונות ובשנים המנדט בתקופת ענין בו שהיה במועצהבפסיקתנו. הכלח עליו עבר מזמן וכבר

ולמרות, מן לפנים. 6 בדקתי, האמור הדרוש העיקריות מההשגות כמה גם לעילצ" הילכת כנגד להעלותן שאפשר או שהועלו הענין, של לגופו גישתי וכנגד, 59/58 בג

וזו. לנכון מצאתי ולא בדיקתי: של הילוכה דרך לקבלן

מכח. יחודית סמכות הרבניים הדין לבתי נמסרה במועצתו המלך לדבר( 53(3 סימן אאם, ובניהולו הקדש של בכינונו לדון ישראל. דיני לפי רבני דין בית לפני נוצר הפנימי

בדבר. ידי על חקיקתו לפני שנוצרו הקדשות לגבי דבר נאמר לא האמור המלך בשרעי. דין בית לפני יהודים

, נכון. אמת הכירה 1.4.1921 מיום הרשמי בעתון שנתפרסמה ההודעה שמכח הדבר גוההכרה, הרבנות מועצת ידי על שאושרו הדין בבתי הממשלה האמורה הראשיתעל; לדבר 74 בסימן אושררה העליון המשפט בית הכיר האמורה ההודעה יסוד המלך

א" "27/49 בע ד לשנת עד לפחות- הספרדית העדה של הדתי הדין בבית 68ג' פכאחד( - כנסת תקנות שפורסמו שעה )1928 המוסמכים המוכרים הדין מבתי ישראלהיהודית. העדה של

עוד. א" נקבע ד "27/49 בע ל 1923 בשנת סמכות היתה לא השרעי הדין לבית כי הנעם; לטובת נוצר שלא הקדש לייסד הדתי הדין שבית ענין באותו הוכח זאת מוסלמים שהמקדיש לאחר ההקדש את במפורש שנה באותה אישר הספרדית העדה של

מרצונו הוא בו שכתב מה שכל שנית הודה" והמקדיש הדין בית לפני התייצבו והעדיםלשון". הטוב "... היא האישור והגמור

שנית...". וקיים בו הכתוב וכל לעיל האמור ההקדש של בחשיבותו פסקתי

נוסד כאילו ההקדש את לראות מוכן העליון המשפט בית היה האמור האישור לאורנמצא. הדין בית לפני שנית המלך. לדבר( 53(3 סימן בגדר בא שהענין הרבני

7

במקרה. לפנינו הדיון נשוא שההקדש להעלות ניתן שממנה ראייה כל אין שלפנינו האמנם. דין בית ידי על מחדש אושר ולא, בעבר התדיינו הדין בעלי רבני פעם לפניו

אך, שהרי, הסכמה אין סמכות של זה בענין אחת בסמכותו מדובר מועילהלא. בית של הפונקציונלית טענות, אף זו הדין חדשות הועלו סמכות חוסר בדבר זאת

הדין בית של המנומקת החלטתו למשל ראה) ונדחו הרבני הדין בית לפני לבקריםלסכומי' נספח) בירושלים האזורי אך(. ה לנושא אין יהיה כאשר הדבר יהיה המבקש

לא. אם היא בתוקף הפקודה אם השאלה עם כלום ולא זה אין: אף זו לאו מקום, זאתלבדוק, ההליך במסגרת בעלי בין במחלוקת שנויות אולי שהן עובדות מחדש שלפנינו

אלא, מוסכמות עובדות על אך הדין את ליישם מיוחד דין כבית בדוננו עלינו שומה הדיןלהכרעתנו. שהובאו

הנימוק. צ" המשפט לבית ששימש ו היה הפקודה של בטלותה את לקבוע 59/58 בבגה" בהילכת נעוץ קביעת את לשנות שאין נקבע שבה(, ALR VOL. 2, 579 ,24/45( 1947 עמ

י" האזרחיים הדין בתי של המהותיות סמכויותיהם אין. דבר באמצעות אלא בא מלך הדין ובתי המשפט בתי בין הסמכויות חלוקת של השאלה עם כלום ולא זו להלכה

הרי; לשמוע העליון המשפט בית של סמכותו היה לדיון שם שעמד הנושא כשלעצמהנקבע". של להוראותיה בנתון" מחוזי משפט בית של דין פסקי על ערעורים שם פקודה עניני להסדרת פקודות חקיקת לאפשר רק אלא סמכות להרחיב באו לא אלה שמליםודיון. נוהל

צ" אלא, שנדון המלך לדבר 43 סימן על רק לא זו הלכה המשפט בית החיל בבג שם במקרה גם זו הלכה לפי לנהוג שלא משפטית עילה כל קיימת אין. 38 הסימן על גם

שלפנינו.

אין. CIVIL AND RELIGIOUS COURTS JURISDICTIONב- מהאמור לענייננו דבר ללמוד ז

(AMENDMENT) ORDINANCE ,כבת, הפקודה הוזכרה בו הטעם. במפורש לדבר תוקף מועצת של דינה פסק לפני ספורים חדשים חוקקה האמורה המתקנת שהפקודה הוא

ה" המלך , 24/45 בעמ " והתוצאה ל גם לראות יש האמור הדין פסק מתן שעם היא הנתוקף. כחסרת האמורה המתקנת הפקודה את

להכרעתנו. שהועבר בנושא לדון מוסמכים אנו שאין היא הגעתי שאליה התוצאה. 7אנוס, שלא זו לתוצאה הגעתי , פי על ברצון אין. לדידי הטיפול בין ממש של הבדל הדין שנערכו הקדשים לבין( 53(3 סימן לפי לפניו שנערכו בהקדשים הרבני הדין בביתידי- שיקולים. לטובת שלא 1922 שנת לפני שרעי דין בית לפני יהודים על מוסלמים

בהקדשים תדון ערכאה שאותה מצדיקים המשפטית השיטה של שבאינטגרטיביותמן. משני זה. ענין על דעתו את יתן שהמחוקק הראוי הסוגים

, שנמסרו בשאלות להכריע הבקשה את סמכות מחוסר דוחה הייתי לפיכך. להכרעתנוא" המחוזי המשפט בית של דינו פסק כנו על יעמוד . בע ם- ישלם המבקש. 94/94יט" למשיב ד" שכ . 5,000-. עו " ח ש

זמיר. השופט י

8

מסכים אני

נדב יוסף הרב

י" המיוחד הדין בית. 1 נתבקש, לדבר 55 סימן עפ הערכאה מי בשאלה להכריע המלך בתקופה שנוצר הקדש של הפנימי הניהול בעניני לדון המוסמכת השיפוטיתד" בפני העותומנית האם. ידי על שרעי בי כבר זה בתיק שדן הרבני הדין בית יהודים

- משנת ב" כפי, המשפט בית שמא או, 1962תשכ בית ידי על בענין שנפסק האזרחיבירושלים. המחוזי המשפט

נוצר, ההקדש בשטר כאמור. 2 שנת, לחודש ימים 21ב- ההקדש בערבית 1332 צפר , ותאריך' רה טבת' העברי לתאריך מקביל זה להג ד" כב 20 הלועזי ולתאריך תרעהעותומני. הדין בארץ עדיין שרר תקופה באותה. 1914 בינואר

זמן, בריטי ממשל בארץ והוקם הבריטים ידי על הארץ נכבשה כך אחר קצר כידועשהוחלף, צבאי המלך דבר בהוראות המשפטי שבסיסו הבריטי במנדט 1922ב- ואזרחי

במועצתו.

חבר כלפי בריטניה התחייבה ישראל ארץ על המנדט את שבקבלה כך על חולק אין. 3 ישראל, שבארץ השונות הדתיות העדות של הדתיות זכויותיהם על לשמור הלאומים

במגמה, הדין בתי של המשפטי מעמדם על זה ובכלל כולם, בין שיוויון של הדתייםהמנדטוריים. החקיקה דברי בארץ נחקקו אף זו וברוח

שיש, זכויות המלך בדבר נשמרו השרעיים הדין לבתי אמנם בקשר, עד להם יתר היוםאולם, בני של האישי המעמד בעניני היחודי לשיפוטם ידי על הארץ כיבוש עם עדתם בני שאינם אלה כלפי המוסלמיים הדין בתי של השיפוט סמכויות בוטלו הבריטים

ובכלל, לענין, יהודיים הקדשות של הכפיפות בוטלה זה עדתם הפנימי, ניהולם ונוצרייםהמוסלמית. השיפוט לערכאת

השיפוט את אז העביר המנדטורי המחוקק באם הינה לדיון העומדת השאלה כן אם. 4ד" הקדשות של הפנימי ניהולם לגבי עדות אותן של הדתיים הדין לבתי השרעי מביה

כפי, השתייכו שאליהן שמדובר, שמתבקש המקדישים דתי אופי בעלי בהקדשות מכך האזרחיים המשפט בתי בפקודת ידו על שנקבע הליך פי על מכך לסטות אפשרות עם)

ל" הקדשות על כפה שהוא או(, 1925 והדתיים השרעית השיפוט סמכות את להמיר הנאחרת. ברירה כל ללא חילונית- אזרחית שיפוט בסמכות

וילנר' מטר 1/43 מיוחד דין בבית סופית הוכרע הנושא לכאורה. 5 .1943) נ . . ר( ל פ' 10 כרך לאחר, השופטים זקן מפי, 353עמ נומקו הדברים לכן שקודם טראסטד

מפי, בדעת ונפסקו " אותו רוב א, בע קטן' ירושלים עירית 158/43 שופט .1938) נ . ל( פכרך. . 5 ,488 ר

9

ד" בפני העותומנית בתקופה שנוצר הקדש של הפנימי ניהולו ענין אכן זו פסיקה לפי ביהינו, ידי על שרעי זאת. הדין בית של בסמכותו יהודים ( 3 סעיף פי על הרבני לפקודת) ב: 1925 והדתיים האזרחיים המשפט בתי שאומר,

הדתית העדה של הדין בית בפני יובאו שכזה וקף לניהול ביחס אחר הליך או תביעה"הוקף". של המקדיש השתייך שאליה

י" וקף, " לאותה 2 סעיף עפ הוא" פקודה דין בית בפני שנוסד מוסלמי לא וקף" שכזה". 1922 במועצתו המלך דבר חקיקת לפני דתי מוסלי

בית, לפסיקה ובהמשך האמורה לחקיקה בהתאם בעניננו פסק השלום משפט ואכןהבאנו. אותה

צ" לנדוי השופט מפי סותר דין פסק זה בענין שישנו עקא דא. 6 '59/58 בבג דאי נ' ג" קתולית היונית העדה של הדין בית י, פד ב" המלכיתית . 1812 י

א" קופלנד השופט של המיעוט דעת על מתבסס זה דין פסק עירית 158/38 בעקטן' ירושלים וגישתו, שהוזכר נ כ" אומצה לעיל ד" אח מועצת של המפורסם בפס. ליפשיץ בענין המלך . . ( , ר' ל פ ולירו ' 14 כרך, 1947נ (. 437עמ,

" העליון המשפט בית של יותר המאוחרת זו פסיקה. 7 צ) בית ידי על נדחתה( 59/58 בגמפי, המשפט בית של יותר עוד מאוחרת פסיקה בגין השלום משפט השופט העליון

, בהמשך, שקבעה הן, העליון המשפט בית של קודמת לפסיקה אגרנט של המנדטוריוהן, דין בית : המשפט בית של מיוחד כי, העליון

נקבעה כבר דומה ובענין חילוני משפט בבית הנדון בענין סמכות שאלת כשמתעוררת"על... בנוגע הלכה מיוחד דין בבית בהתאם לנהוג החילוני המשפט בית לסמכות

" הדין בית" ידי על שנקבעה להלכה א" ) ע " קינס 262/62 המיוחד , י' פד אנגלשטיין יז) נ4 ' (. 2637עמ(

(: 2642 בעמ) ואומר אגרנט השופט וממשיך " ד לפסה

נפסקה שכבר להלכה בניגוד הדין את לפסוק רשאי העליון המשפט בית כי הטענה"אינה, בשאלה המיוחד הדין בית ידי על שאם... במבחן עומדת דומה תאמר לא ההגיוןאינך, ". 55 בסימן המחוקק של הוראתו את פלסתר עושה אלא כן " ל הנ

על 1/43 המיוחד הדין בית פסיקת את העדיף כאשר השלום משפט בית צדק זה לפיצ" העליון שפט המ בית של דינו פסק הרבני הדין בית של סמכותו את וקבע 59/58 בבגהנדון. ההקדש של הפנימי לניהול בקשר

מלדון פטור זה אין המיוחד הדין לבית מחודש לדיון הענין משהגיע כי יתכן זאת עם. 8ד" לכן קודם נדון כבר שהענין מפני רק לגופו בענין אחר. מיוחד בבי

א" אגרנט השופט ידי על נאמר כבר ' 262/62 בע : לפסק 2642בעמ, כי, הדין

10

בנוגע, העליון המשפט בית של בכוחו שאין וכמה כמה אחת על" לשאלה לפסוקהלכה, דין בית ידי על בעבר שנדונה לזו הדומה זה שקבע ההלכה את הנוגדת מיוחד

המכסימום. " שהשאלה לדעת שנוכח בשעה- לעשות שבסמכותו האחרון הסמכותית"שנתעוררה, טעונה, הדומה חרף, הכרעה בענין , האמורה ההלכה מחדש הוא- דהיינו, להכריע הכח נמסר לו אשר טריבונל לאותו הזאת השאלה את להעביר בהשאם. דין לבית אינך, תאמר לא מיוחד המחוקק של הוראתו את פלסתר עושה אלא כן. 55 בסימן " ל הנ

יש, שהוזכרה ההנחיה כאמור... בית על גם כיצד המתווה כהנחיה לראותה לעיל בפניו. שנתעוררה הדומה בשאלה לפסוק בבואו כלל בדרך לנוהג העליון המשפט בית של להלכתו להתייחס עליו יהיה המקרים של המכריע ברוב כי דבר של פירושועם. המשפט בית את גם המחייבת כהלכה המיוחד הדין להיות עלולים זאת העליון

שבהם, מן יוצאים מקרים ויורה האמורה ההנחיה מן שיסטה הדין מן יהיה הכלל, דין בית ידי על מחדש תידון הדומה שהשאלה חרף" ל שכבר, כנ נפסקה העובדה

אין. על הלכה בעבר לגביה של מדוייקת או כוללת רשימה כאן לקבוע בדעתי ידיו המשפט בית יווכח כאשר יקרו המקרים שאותם להדגים רק רצוני... כאלה מקרים בשל אולי נפלה ואשר לעין הנראית חשובה טעות חלה הנדונה שבהלכה לדעת העליון מעיניהם נעלמה שבו במקרה כגון אותה שפסקו הדין בית חברי של הדעת היסח

או, החוק של מפורשת הוראה דין בית אותו ידי על נדונה שהועברה השאלה כי החרותאו; צדדיה כל את בחשבון שהביא ובלי הדרושה ביסודיות שלא מיוחד שם שלא השוניםשצמחה, המרחיקה התוצאה אל לבו מהלכתו( עשויה היתה או) לכת ואשר לצמוחאו; או הפוכה הלכה לפסיקת להביא בכוחה אולי היה ספיקות בינתיים שנתעוררו שונה

ספיקות, ההלכה נכונות לגבי וחדשים רציניים ולא, שלא שנפסקה לעלות יכלו עלובדעתו.

, לחזור צורך רואה הנני... כי, לבסוף המקרים סוגי את לעיל מניתי כאשר ולהטעיםיוצאים" לא" מן ה להביא ימהר העליון המשפט שבית במשהו לרמוז בכוונתי היה הכלל

כי, דין בית של בהלכתו מחדש לעיון הנכון". הוא מזה ההיפך אם מיוחד

, המכסימום, לדעתי הוא בעניננו המיוחד הדין בית מהקמת להסיק שאפשר לכןמ" לדיון שעמדה שהשאלה אמנם. לדיון בפנינו מובאת 1/43 בביד לפנינו אין מחודש

אף, לצורך הענין את אלינו המפנה העליון המשפט בית של דין פסק מוכן אני זהד" הקמת בעצם לראות פתיחת, בשאלה לדיון המיוחד ביה מחודש לדיון הענין שלפנינול" דינו פסק ברוח בנושא אגרנט. השופט של הנ

' ראש יושב של שלפנינו בענין עמדתו כי ברור מהאמור. 9 השופט, כב לוין, ההרכביש. מקובלת איננה המשפטיות מההלכות וסטיה הדברים היפוך משום בנימוקיו עלי

לא. המשפט בית ידי על כה עד שנקבעו בית של דין פסק על מסתמך שהוא רק העליון לסטות מוסמך איננו העליון המשפט בית כי מכך התעלמות תוך שנכתב המשפטובאפשרותו, הדין בית ידי על שנקבעה מהלכה להעביר, לכל המיוחד הענין את היותראלא, דין בבית מחודש לדיון בית שלפיה משפטית תיאוריה לחדש רוצה שהוא מיוחד, הדין כפוף, כביכול בסוגיה. המשפט בית לתקדימי המיוחד מסתמך הוא זאת העליוןכשזה, המשפט בית נשיא של פרשנות מספר ציטטה על במפורש מתייחס איננו העליון

ובכל, לסיטואציה יוצאים. לא הדברים תיאוריה מגדר אופן שלפנינו

11

צ" עצמו העליון שפט המ בית נשיא של דבריו זה לענין יפים חיימובסקי 1765/93 בבגהמשרד' " דתות לעניני נ ד', בפס ואשר, וטרם לאחרונה שניתן ואח העותר בו פורסם

אשכנזי, רבני בשני לבחור ישוב המחייבת התקנה חוקיות את לתקוף ניסה וספרדי. עירהעליון: המשפט בית נשיא אמר העתירה את בדחותו

, חוק" כמו. בחלל נחקק לא היהודיים הדת שירותי אכן הוא, כל ריק החי יצור דיןצ" זוסמן השופט של בלשונו) בסביבתו שר' שליט 56/88 בבג ד" הפנים נ ,2 )477כג) פ

513 " של(. " משפטית- המציאות הינה היהודיים הדת שירותי חוק סביבתו החברתיתהמדינה. הקמת מאז בישראל והשוררת המנדטורית ישראל בארץ שררה אשר

כל. ... מציאות אחרי להרהר מקום יש אמת... הקיים. הדין לשינוי המלצות הן אלה זוחקיקה". מעשה מחייב זה שינוי

הקמת, גם דבר מחוקק ידי על ודיין שופטים משני המורכב מיוחד דין בית בעניננוהינה, דתיות הערכאותה שבין סמכות בשאלות להכריע כדי המלך יצור לחילוניותככורח, למחוקק שנראה ממה שנוצר משפטי חלוקת מעצם הנובע המנדטורי

הנסיון. הדתיים המשפט בתי בין האישי המעמד בעניני הסמכויות להכפיף לאזרחייםאפילו, ערכאה של לתקדימים המיוחד הדין בית את העליון, המשפט בית זהו אזרחית

המלך. דבר שבהוראות המשפטי ההסדר רוח את ברור באופן ונוגדת לגמרי סותרת

המקרה, שם. השופט של הנדון לעומת וחומר בקל הוא שלפנינו לכן על צוטטו ברק, ידי דברי, בהסכמה ותפקודן" הדתיות המועצות לבדיקת הציבורית הועדה" הנשיא

שלפיהם:

ביטולה... חייבת המגמה" הכלח". עליה שאבד זו כפילות של המלא להיות

שינוי" המשפט בית קבע כן פי על ואף חקיקה". מעשה מחייב זה ש

שבעקרון, בהסדר מדובר אצלנו ואין, ממשיך קיים " סיבה כל להתקיים מהפכה" לבודאי, פסיקה. ידי על לא בענין

בגישתו, על יתר. 10 פנימית. סתירה משום יש שבפנינו לענין לוין השופט של כן

סעיף, סעיף ישנו בעניננו ( 3 בחוק לפקודת) ,1925 והדתיים האזרחיים המשפט בתי ב לדון הוקף של המקדיש השתייך שאליה הדתית העדה של הדין בית מוסמך שלפיוהטענה. של הפנימי הניהול בעניני צ" לנדוי השופט של ההקדש היא 59/58 בבגלמרות, של זה שסעיף הינו, המלך בדבר הסמכה לו שיש הפקודה אולטרא במועצתוצריך, עקרוני כה שענין מאחר וירס המלך בדבר במפורש להחתך וקונסטיטוציוני

בניגוד, שלגביהם עצמה האזרחית המשפטית במערכת פרוצדורליים לענינים עצמול" בפקודה האמור טענה. הינו הנ , לפי מקום לה היה זו בתוקף של, הנכונה גישתושלפיה, השופט אלא, משפטית מערכת כאן אין לנדוי מקבילות מערכות שתי אחת

קונסטיטוציוני. הוא ביניהן שההסדר

12

הגורס, השופט של גישתו לפי מקום לה אין אך שכולה אחת מערכת שלפנינו לויןאם. המשפט לבית כפופה הרי, השופט של גישתו נכונה אמנם העליון בפקודה שדי לוין

בין סמכויות חלוקת לקבוע כדי- המלך דבר של בהוראה דוקא צורך ואין- המנדטוריתאי. הדתיות הערכאות גם, בשני החבל את לאחוז אפשר והאזרחיות שזו לטעון הקצוותוגם, את מחייבים העליון המשפט בית שתקדימי אחת מערכת שהפקודה לטעון כולה

ביניהן ההפרדה שגבולות מערכות שתי שאלו בגלל וירס אולטרא היא המנדטוריתבקונסטיטוציה. דוקא להקבע צריכות

מ" שנפסקה ההלכה את לבסס ניגשים שאנו טרם. 11 מתוך בענין ולדון 1/43 בבידמ" שמתווה העקרונות פי על בפנינו נוסף לדיון הועבר שהענין הנחה כתוארו) הנשיא מ

השופט( א" אגרנט אז המונע השתק ישנו זה בענין כי כך על לעמוד יש, 262/62 בבעוזאת, את התובעים מן פנים. משני תביעתם

נושא, - בשנת הרבני הדין בית בפני הועלה כבר הסמכות ראשית ב" והטענה, 1962תשכלא, בענין לדון הרבני הדין בית של סמכותו חוסר על , שום כך על הוגש נדחתה צ" בגד" בפני לדיון בקשה או מיוחד. בי

למעלה, נראה לא אלו בנסיבות אפשרי, אחר שנה משלושים שכיום את שוב לעורר כךכלל. ד" כלפי סמכות חוסר טענת כי הוא הענין בהזדמנות לעורר יש הרבני ביה

ואף. , אותה וזונחים אותה מעוררים אם הראשונה יש" כ מהתובעים למנוע כדי בזה אחיותר. מאוחר בשלב זו טענה מלהעלות שלפנינו

אך. שזו במקום סמכות ליצור יכול איננו השתק ששום לכך אנו ערים כאמור איננה הדין בבית להידון יכול ענינים של סוג אותו שאם הינה דתיים דין בתי לגבי ההלכההרי, הרבני די, בהזדמנות מיד הסמכות חוסר טענת העלאת שאי בסמכות הראשונהסמכותו. את לפורום להקנות כדי בכך

ד" יש בעניננו " של הפנימי הניהול בעניני לדון סמכות רבני לבי י, עפ (3 סימן הקדשותודי, לדבר( 53 השתק. ידי על גם זה לענין סמכותו לרכוש יוכל שהוא בכך המלך

מדובר, עוד ועוד, קום מאז למעשה הנוהגת הלכה בשינוי כאן זאת כל. לפני המדינה כןמ" שנפסקה בהלכה ראו המדינה רשויות לפיה, ופעלו מחייבת הלכה 1/43 בבידענינם. הדין בתי לגבי לפחות בתקופה שהוקמו הקדשות מאות של הרבניים

האמורה, המשפטית להלכה בהתאם רבניים דין בתי של בשיפוטם מצוי העותומניתוכמו, דין פסקי אלו בתיקים וניתנו בתי ידי על אלה בתיקים שמונו אפוטרופסים כן רביםההקדש. בשם רבות משפטיות פעולות ביצעו הרבניים הדין

משלושים יותר כבר זה הרבני הדין בית של היחודי בשיפוטו הינו שלפנינו במקרה גםשנה.

חוסר טענת את כיום מלעורר מהתובעים המונע השתק שקיים נראה אלו בנסיבותהרבני. הדין בית כנגד הסמכות

13

צ" לנדוי השופט של דינו פסק. 12 '59/58 בבג דאי בית' ג העדה של הדין נהקתולית- בהיותו, המלכותית היוונית הדין פסק כאילו הטענה על מחד מבוסס שגוימ" שניתן של הנכון החוקי מהרקע בהתעלמו ומאידך נימוקים ללא הינו 1/43 בביד. 1925 והדתיים האזרחיים המשפט בתי פקודת

מ" המפורטים נימוקיו את לכתוב טרח לא טראסטד השופטים זקן אמנם .1/43 בביד" דין בפסק אלה נימוקים פרט כבר שהוא מכיון זאת עשה לא הוא אך א, בע קודם

קטן' ירושלים עירית 158/38 . 1938) נ . . כרך( ר ל . 5 488 פ

מ" שנתקבלה היא קטן הדין בפסק הרוב דעת המיעוט שדעת הדבר נכון. 1/43 בביד נ' ליפשיץ בפרשת המלך מועצת בערעור כך אחר שאומצה היא קופלנד השופט של

אך, תוהו הנהגת של מדיניות נקט המנדטורי המחוקק שבה בתקופה היה זה ולירווגם, משפטי ובוהו האזרחיים המשפט בתי מפקודת חלקים שלפיה הגישה בארץ

זו. במגמה השתלבה וירס אולטרא הינה 1925 והדתיים

כמו, ממועצת זאת עוד נתעלם, מהשופט גם המלך עצמו המנדטורי שהמחוקק לנדוימ" הדין פסק את ראה , 1/43 בביד ועל בשנת נחקק בו שנקבעו העקרונות פי כמחייב

1947 :CIVIL AND RELIGIOUS COURTS (JURISDICTION) (AMENDMENT) ORDINANCE NO. 6 OF 1947 IN: THE PALESTINE GAZETTE, .SUPP. NO. 1 OF 15 MARCH 1947

ולירו' ליפשיץ בפרשת הדין פסק כאמור הפקודה ואילו 1947 ביולי 31ב- ניתן נ. 1947 במרץ 15ב- נחקקה החדשה

מ" את ראה המנדטורי המחוקק שאף מכאן הדין את המיצג הדין כפסק 1/43 בידהנוהג.

מן עולה יהודים של הקדשות לגבי הרבני הדין בית של הענינית לסמכותו חיזוק. 13שהיה, המשפט - כולל יסוד בזמן בתוקף העותומני ב, ושרד, 1914 בינואר 20ורשה( 2 סעיף ומכח 1922 במועצה המלך לדבר 47 סעיף מכח בארץ לחוק) יסודות ב

- " מ, תש . 1980המשפט

יד' עבדול הסולטאן הלא לנתינים היהודים של מעמדם את הישווה( 1861-1839) מג( האחרים מוסלמים באימפריה) הגיעו שאליו הסיכום את באשרו העותומנית רעיא

ואלברט( ראש)= הגדול הוזיר כהן. הממשלה

זה: סיכום לפי

הפריבילגיות, כל" נוצרית לעדה ואילך מעתה ושיוענקו שהוענקו והחסינויות הזכויותליהודים." מוענקות כלשהי

GEORGE YOUND CORPS DE DROIT OTTOMAN, VOL. II, OXFORD 1905, P. 143,

NOTW 7.

גם, , של הרבים צורת) האוקאף מיניסטריון הקמת לאחר ואכן נמנע( העותומאני וקףוקף: בעניני מהתערבות זה מיניסטריון

14

המנוהלים, הלא ופולחנים הקהילות של וכנסיות מוסדות לטובת שהוקדשו" מוסלמיםי" מתוולים". בתור הרוחניים המנהיגים ע

GEORGE YOUNG, OP. CIT., VOL IV, OXFORD 1966, P. 118.סמכויות של הנרחב היקפן על GEORGE של בספרו מהמאמר ללמוד אפשר הנוצריות העדות של הקדשוגת בעניני

YOUNG, 1905, PAGES 241-248. OP. CIT., VOL III, OXFORD

הדין בתי של סמכותם הוגבלה העותומנית בתקופה עוד כאילו לטענה יסוד אין. 14הוקף. בנושא הדתיים

,GEORGE YOUNG לפי )1295 באוגוסט 25 מיום העותומני המשפטים משרד של חוזר' 1905 אוקספורד, 1 כרך שהוא, לפי אך, 292עמ, הרשמי הפירסום הדסתור

הוא, דברי של העותומני בספטמבר 8ל- מקביל שהוא, 1296 רמדאן 20 מיום חקיקהסייג, בעניני האזרחיים המשפט בתי סמכות את שקבע(, 1879 קביעתו את קרקעות

בתי" אחר משפט ובכל... הסכסוכים בכל לדון מוסמכים יהיו האזרחיים המשפט שלמעט"; " בקשר (. בקשר סכסוכים לקרקעות , ' ' אין" ) שם יאנג ורג ג יסוד שום לוקפיםחיאת. לטענת כרם. מסתמך שעליה) ח ' דיני" בספרו ש בעמ", הערה, 491נאמנות

( הדתיים הדין בתי סמכות" שלפיה( 17 צומצמה) עוד הפנימי הניהול לנושא השרעיים (1333( 1917 משנת השרעיים הדין בתי של הפרוצדורה בחוק בעיון די. 1840 בשנת( 7 סעיף כדי) הדין בתי הוסיפו העותומנית האימפריה של ימיה בתוך שאפילו להווכח א

וקף. בעניני בסמכויותיהם להחזיק המוסלמיים

ברור, הלא העדות של הדתיים הדין בתי של שיפוטם לסמכות שנוגע במה מוסלמיות, של המצמצמת הדעה לפי אפילו כי. חיאת לניהול בקשר סמכויות בידם היו ודאי חמה, של הפנימי בסימן, כינון לאחרי שהוכר ההקדשות המלך לדבר( 53(3 המנדט 1922. במועצה

מה, הדין בית בפני מוקם היה וקף המוסלמית התקופה משך. 15 שהיה המוסלמייהודיים. לא גורמים ובעיני השלטונות בעיני גם תוקף לו מקנה

הפנימי לניהול שלו הגושפנקא את שנתן הרבני הדין לבתי פונים יהודים היו במקבילדוגמאות. של ת" בספרות רבות ישנן לכך ההקדש כגון, אותן של השו אבקת תקופות

. רוכל אנו' עב אלמליח' לבנון בפרשת שנדון בהקדש גם לכך דוגמא מוצאים סי נ" א) "27/49 ע י, ' 68ג' פד בפני הועלה שענינם אחרים רבים בהקדשים וגם( 79בעמ, גם. הרבניים הדין בתי תפקיד מוקצה בזה הנדון ורשה כולל של הוקף בכתב בישראלחכם" ובאמצעותו" באשי ל במה, הדין לבית בירושלים על לאפוטרופסות שנוגע הרבני

מסוים. מצב יווצר באם הוקף

סוף, הוקף כתב של האחרון בעמוד) (. 6 שורה וראשית 5 שורה בערבית

: 1922 במועצתו המלך לדבר 53 סימן. 16 קובע

יהא: היהודית העדה של הרבני הדין לבית"

לתוספת 2)12) סעיף וכן 1 סעיף( )1)

15

- שנושנו דינים לביטול בחוק בוטלו( 2) ד" (, 1984התשמ

דתי הקדש או וקף של הפנימי לניהול או לכינון הקשור ענין בכל בלעדי שיפוט( 3)היהודי." הדין פי על רבני דין בית בפני שכונן

ניתן" הדת לפי רבני דין בית בפני שכונן" לפיסקה מוסמך פירוש א" היהודית 27/49 בע" לבנות , י' פד אלמליח ' 68ג' נ ': השוליים אותיות מעל, 80בעמ, ' ג' ב א

י" שניתן בפסק הוא העיקר" בו, הרב ע פוסק" הוא כי ומפורש ברור כתוב פאפולמלים". וקיים בו הכתוב ולכל לעיל האמור ההקדש של בחשיבותו אחרונות שנית

המקדיש. ערך יש אלה קיים, או מכריע זאת. את שנית הרב ייסדו" אומרת ההקדשוהפעם, תוקף לו והקנה ישראל. דיני פי על אלא השרעי החוק לפי לא מחדש

ייסד הוא הספרדי הדין בית לפני המקדיש של וקיומו הוצאתו בהופעתו כי מזה היוצאעל, העדה של הרבני הדין בית לפני... ההקדש את מחדש של( 53(3 סימן פי היהודיתלפי., המלך דבר י" זה פירוש המועצה בית בפני הוקף בענין המקדיש הופעת עצם עי" ההקדש את הרבני הדין בית בפני היהודי המקדיש ייסד הרבני הדין (53(3 סימן עפההופעה. לדבר " הכפפה איפוא מהווה הרבני הדין בית בפני המלך ז) בלע

SUBMISSION )הרבני. הדין לבית ההקדש של

בידינו. הדין בית בפני 1914 בינואר הוקם בזה הנדון ורשה כולל וקף תעודת המוסלמיתרגום, ההקדש י" לה שנערך בערבית מסמכי. אברהם הדין עורך ע ד" מיכאלי ביהב" לשנת שקדמו הרבני אולם, אינם תשכ הרבני, הדין בבית שהתקיימו מהדיונים בידינוב" משנת בודאי בנוכחות, תשכ עולה, אפוטרופסי ואילך הדין שבית בבירור ההקדש

י" גם כקיים ההקדש אל התייחס חזקה, הדתי הדין עפ גם שבכך הדין בית על היהודיאלמליח' לבנון שבפרשת ההכרה אותו את ביצע וההרכב, השופט נ ראו, זילברג כולו" זאת מחדש" כינון י" ההקדש של כ היהודי. הדין עפ

או, הופעת על המסמכים העדר. 17 , על שמונו האפוטרופסים המקדיש " ד, בביה ידו, שנת לפני אין" ב דין בית בפני לדיון לכן קודם בא לא ההקדש שענין להעיד כדי בו תשכמוסמך. רבני

ההקדש, ד" בפני כונן כאמור . 1914 בינואר 20ב- עוד השרעי ביה

קיימת, במתכונתה הרבניים הדין בתי של המערכת הדיינים חוק מאז רק הנוכחית- ו" עוד. סמכות בעלי קודמות מתכונות לה קדמו 1955תשט של חקיקתו לפני חוקית

וזאת, בעניני גם סמכות בעלי רבניים דין בתי היו, 1922 במועצתו המלך דבר גם וקףי" הבריטי. הכובש של החקיקה עפ

הדין בית של השיפוט סמכות נשאבה ישראל ארץ של הבריטי הכיבוש תקופת בראשיתכמו, בעניני הרבני מהההודעה, בענינים גם הקדשות בעתון שנתפרסמה אחריםלשונה: זו אשר 1921 באפריל 1ה- מיום הרשמי

16

( פלשתינה ממשלת" " תכיר) י ובכל( הרבנית מועצת) במועצה א דין בית הראשיתהיא. למשפט הנוגע בכלל האחד הסמך בין כבמוסד ידה על שיתאשר תוציא היהודי על שיינתנו הדין פסקי כל את הממשלתיים האזרחיים המשפט בתי באמצעות לפועל

י" הן) המועצה של הדין בית ידי ד" ע י" והן ראשון לאינסטנץ ביה ד" ע לערעורים( ביה בפלשתינה הדינים מבתי אחד ידי על שינתנו הדין פסקי כל את לפועל תוציא גם וכן

) " המאושרים) י המועצה". ידי על א

י, הקדש לכונן הרבניים הדין בתי של סמכותם י" הוכרה זו הודעה עפ ש" ע העליון ביהמא" לעיל. הנזכר 27/49 בע

י" אושרה זו הודעה שזה, המלך לדבר 74 סימן ע לשונה: במועצתו

, , , תקנות" הצווים הפקודות על נעשו או שהוצאו אחרים חקיקה ודברי הדיון ההודעות ביולי 1 ביום פלשתינה ממשלת ממחלקות מחלקה כל ידי על או העליון הנציב ידי

ייחשבו, או, 1920 כל. תוקף להם ויהא ומתמיד מאז תוקף כבעלי אחריו הפעולות מלאכתקפים". יחשבו בהם הכלולים האיסורים וכל מכוחם שנעשו

גם בתוקף הינם המלך לדבר זה סעיף ידי על תשריר להם שניתן החקיקה דברי כלחוק" לפי כיום - דינים לביטול ה " ד, התשמ י, וזאת", 1984שנושנו ()2 סעיף עפ (1א)

כי: הקובע חוק לאותו

שבוטל". בדין חקיקה למעשה שניתן תשריר( 1לבטל; ) בא כאילו יתפרש לא 1 סעיף"

"74 סימן את גם כולל שבוטל הדין מ (3 ובסעיף לחוק 1 בסעיף האמור פי ועל לדבההביטול, של לתוספת( 16 באייר' החל רטרואקטיבי הוא החוק ח" מה במאי 14 תש

1948 , כאמור(". ()2 בסעיף אולם , 1א) " ביטול( ל לבטל בא כאילו יתפרש לא" זה הנ"74 שסעיף ספק ואין חקיקה למעשה תשריר ל ההודעה לגבי כזה תשריר מכיל הנ. 1921 באפריל 1 מיום " ל הנ

י" תוקף בר חקיקה דבר לנו שיש הרי סמכות את המאשררת המלך דבר הוראת עפד" של לאור. 1925 ודתיים האזרחיים המשפט בתי פקודת מלפני עוד בענין הרבני ביהד" לנדוי השופט שאימץ לטיעון מקום אין זאת (, הלכת )59/58 בפס כאילו' דאי סעיף ג

לפקודת' 3 להוראת וירס אולטרא הוא 1925 ודתיים האזרחיים המשפט בתי בהפקודה.

המלך. לדבר 74 סעיף אישרר שאותו המשפטי המצב את תואמת הפקודה להיפך

כמו, אפילו אולם. 18 שהוראות, השופט נפרש ( 3 סעיף לנדוי לפקודת) המשפט בתי ב שבפקודה מההוראות להתעלם נוכל לא עדיין וירס אולטרא הם 1925 ודתיים אזרחיים

ל" ש" של לסמכותו תנאי שהם הנ " ביהמ י. עפ סעיפים, הפקודה האזרחי ו-2 האמורה3 ) ברור) הוקף אפוטרופסי מצד בקשה דרושה האזרחי המשפט בית לגבי גם כי א

או, המשפט לבית כדי, הופעה לפחות האזרחי המשפט בית של שסמכותו לפניווכך. הוקף על תחול האזרחי כמו, נהגו גם הנדון א" למעשה "75/26 בע ר, -1933) פל

1920" ע, 115-114.) ע

17

האזרחי המשפט בית של בשיפוטו רצונם אי בגלל כאמור נהגו שלא ההקדשות האםכלשהי? שיפוטית ערכאה של פיקוח ללא בכלל הם

( 3 סעיף את לפרש יותר שנכון לכן הוא ברור לפקודת) ודתיים אזרחיים המשפט בתי בכמו, לו הנותן באופן 1925 . 1/43 המיוחס הדין בית שפירש תוקף

, ברור כן על אשר. 19 כי, לדעתנו לטעון שלפנינו בענין הקיימים ההשתקים לאור הואשאותן, הרבני הדין בית של סמכותו כנגד ולאור, בראשית פרטנו בענין הדברים

י" לפנינו הנדון בענין שניתנו הנימוקים א" טראסטד השופטים זקן ע 158/38 בעמ" שאותו, המשפטי המצב לאור וגם 1/43 ובביד נכונה, הבהרנו בסוגיה היא לעיל לסטות מספיק וטעם סבירה סיבה שום ואין 1/43 מיוחד דין בבית שנפסקה ההלכהזו. מהלכה

יש, של הפנימי בניהול לדון הרבניים הדין בתי של סמכותם את ולאשר לחזור לכןד" בפני העותומנית בתקופה שנוצר הקדש י" שרעי בי כולל, ע של סמכותו את יהודיםשלפנינו. בתיק הרבניים הדין בתי

לנשיא. המשנה של דינו בפסק כאמור דעות ברוב החלט

ז" בתשרי ו היום ניתן (.19.9.96) תשנ

18