1

מכון הלכה ברורה ובירור הלכהHalacha Brura and Berur Halacha Institute

סוגיות בעיון ללימוד הדף היומי

כה ישראליגוי שה

2 ם שאינו נהרג"טעם שיטת הרמב. א 2 אינו משבע מצוות. 1 2 אין בו אזהרה. 2 2 אין בו ציווי. 3 2 אין בו ציווי לנביאי בן נח. 4 2 ג מידות"החיוב נלמד באחת מי. 5

3 ם"ראיות לשיטת הרמב. ב 3 "נהרג"ממה שלא כתוב . 1 3 מהדיון בבן נח שהרג ישראל. 2 3 המצוות' ממה שלא נמנה בין ז. 3 4 מדברי התלמוד על שפיכות דמים. 4 4 ממה שהתורה הוצרכה לחייב מיתה על רציחה. 5 4 מהמדרש האומר שמשה הרג את המצרי בשם המפורש. 6מהמדרש האומר שמשה הרג את המצרי רק אחרי שראה . 7

5 שלא יצא ממנו מי שיתגיירמהמדרש האומר שמשה נמלך במלאכים לפני הריגת . 8

6 המצרי 6 ממה שהוצרך פסוק לחייב על הריגת עובר. 9

6 ? את המצרימדוע משה הרג, ם"לשיטת הרמב. ג 6 משום שבא על אשת ישראל. 1 8 משום שהיה חייב מיתה בידי שמים. 2 8 מדין רודף. 3 9 הוראת שעה. 4 9 משום שהמצרי הכה את העברי חבלה שווה פרוטה. 5 9 הרג אותו רק בגרמא. 6 9 כי המצרי הרג את העברי. 7

שהיא מיתה בידי שמים שהוא , הרג אותו בשם המפורש. 8 10 החייב ב

הרג אותו מפני שהמלאכים אמרו לו שהוא חייב מיתה . 9 10 בידי שמים

10 התכוון רק להכותו ומת בלי כוונה. 10 10 דעה שמשה לא עשה כדין. 11

11 הלימוד ממשה. ד 12 ם"חיובים שמוטלים על המכה גם לרמב. ה

12 חייב מיתה בדיני שמים. 1 13 מותר להורגו כדי להציל את הישראל מהמכה. 2 13 מותר לשליט להורגו בגרמא. 3 13 מי שרוצה לדונו ולהורגו רשאי. 4 13 מענישים אותו עונש אחר. 5

14 הבחנה בין סוגי הכאה. ו 14 אם הכאתו גרמה נזק שוה פרוטה או פחות. 1 14 אם עשה חבלה או לא עשה. 2 15 אם לא התכוון להמית. 3 15 אם הכה בשוגג. 4 15 ומניאם הכה על רקע לא. 5 15 גר תושב שהכה ישראל. 6 15 אם הישראל מחל. 7

16 הסוברים שגוי המכה ישראל נהרגראשונים . ז 16 "דינים" מטעם מצוות -ן "שיטת הרמב. 1 17 מטעם גזל-ן "שיטת הר. 2

ויך את [ויפן כה וכה וירא כי אין איש ' :2שנאמר, מיתה חייב הישראל את שהכה גוי": 1סוגייתנו אומרת

".3']המצריפ שהוא חייב מיתה אינו "אע, וגוי שהכה ישראל אפילו חבל בו כל שהוא: "4ו כתב, מלכים י' ם הל"הרמבאבל ."נהרג

.ב" ע סנהדרין נח1 .יב, שמות ב2, גת' עמקכח ' סי )בצרי(שערי עזרא , א"דף מט ע, הובא באור זרוע לצדיק) (א"תרל' במהדא "דף ה ע(פרשת דרכים דרוש א 3

אות ג , ג' סי, שמות, מנחת אשרגם . ת"כותב שהבבלי שדורש כך סובר שנחשבו ישראל לפני מ) קל' יט עמ' אבני חפץ סיוב .י היה פטורכ המצר"שאל, ת"חנינא סובר שהיה להם דין ישראל לפני מ' כותב שר, )טז' עמ(

כותב שהמדרש , )ב"לו ע(ופרשה ד ) תג' עמ, קכח' סי, בצרי, הובא בשערי עזרא) (ב"טו ע(יפה תואר על שמות רבה פרשה א כ לפני מתן תורה שהיו בגדר "משא, המכהו חייב מיתה, חולק על הגמרא וסובר שרק אחרי מתן תורה שישראל נבדלו לשבח

חנינא שחייב מיתה על הכאה ' יהודה במדרש שם סובר כר' ג כתב שר" ובדף טו ע;ומשה הרג את המצרי מטעם אחר, נ"בבמדרש שם שכתבו שנמלך " רבנין"ד כתב ש"ובדף טו ע; ולכן אומר שגם ישראלים אחרים שהיו שם היו צריכים להורגו

.נ"סוברים שנמלך בהם האם חייב על הכאתו או שמא פטור כי העברי עדיין נחשב ב, במלאכיםמ זרע האבות "מ, ישראל נחשבו בני נח, אף אם נאמר שבזמן הכאת המצריכותב ש, סנהדרין שם, )צרמון(גור אריה אבל

.180ליד ציון הערה , ן"ראה דברים דומים שלך הר. ולכן התחייב המצרי מיתה', חביבים לפני ה, נחשבו ישראל, נ אחר"אבל לגבי ב, נ רק לגבי עצמם"ני מתן תורה נחשבו בכותב שלפ, ב"סנהדרין נח ע, )קאהאן(אמרי צבי

.ולכן לומדים מהמצרי להכאת ישראל דוקאאבל זה לענין שהיו חייבים , מסביר שאמנם עוד לא נחשבו ישראל לפני מתן תורה, )א"ח ע(אות י , דרך א, פרשת דרכים זוטא

. ועוד שנימולו, מצוות בניגוד לשאר הגוים' כי קיימו ז,אבל נחשבו אומה קדושה ומיוחדת, מצוות' רק ז -) ב"פסחים ג ע(פ דין זה מדוע הרגו את הגוי שאכל מקרבן פסח "מביא שנחל אשכול הסביר ע, ב"א דף פ ע"לקוטי סופר ח

א היה יש להעיר שמכוח סברה זאת ל(והמחטיאו קשה מההורגו , "כל בן נכר לא יאכל בו"כי הכשיל את ישראל באיסור ם זה רק חיוב בידי "ואף שלרמב, )צריך להסתמך על דין המכה אלא היה יכול להסתמך על דין גוי שהורג יהודי שחייב מיתה

.והרגוהו למגדר מילתא, מ כאן זה יותר חמור כי היה מכשילם כל שנה"מ, שמים

2

.6ספיםוכך כתבו פוסקים נו, אינו נהרג נוקט ש5גם מאירי

ם שאינו נהרג"טעם שיטת הרמב. א

אינו משבע מצוות. 1 .8מצותה אלא על שבע בני נחד" בחיוב מיתתאין ש, נימק7ז"רדב

', וכו" אלקים' ה' ויצו"הוא שהם הוקשו זה לזה בכך שנלמדו מהפסוק , מצוות' הטעם שנהרגים רק על זאבל על איסורים אחרים אין מקור לחייב מיתת , וממנה נלמדים האחרים, ובשפיכות דמים מפורש חיוב מיתה

י "וגם קיום המיתה צריך להיות ע, מצוות' מצוות דינים עניינה חיוב לדון ולהרוג מי שעובר על ז: ועוד. 9ד"באינו נהרג כי לא נאמרה עליו , אבל בשאר חיוב מיתה כגון הכאת ישראל, ואז מתקיימת מצוות דינים, הדיינים

.10מצות דינים אין בו אזהרה .2

בן נח , רק דבר שמפורש בתורה שאסור, כלומר. "אזהרה מפני שאין על כך אותו ם ממיתיןשאי, נימק11ט"המבימשום שהאזהרה על גזל היא , שאין כאן אזהרה משום, אינו נהרג, גם אם גרם בהכאתו הפסד ממוני. 12נהרג עליו

.13ייב מיתהולכן אין מה שיח, )שלא כולל חבלה(רק על מעשה הגזילה אין בו ציווי. 3המית את שמשה ממילא ממה הוא נלמד אלא, אינו כתוב דרך ציווי לבני נחדין זה שכיון ש, נימק14שלמה מז' ר

" אך את דמכםו"אף שלומדים מהפסוק .15נהרג עליהןשהעובר לכן אינו בכלל שאר מצוות בני נח , המצרי, יעניש' אין אזהרה אלא הודעה שה זהכי בפסוק, על כך נהרגמ לא"מ, 16איסור חבלה בבני נח) ה, בראשית ט(

.17והעונש אינו דוקא מיתה אין בו ציווי לנביאי בן נח. 4, וה שבניהם ישמרו אותןיווצ, לנביאיהם' ווה הישצ רק על המצות ם נח נהרגינישב, נימק18מאיר שמחה הכהן' ר

הרק כתב בתורו, וה לנביאיהםיו שלא צהוו אבל מצ;םי נביאיה"למשה שכבר נצטוו בהן ע' הודיע הרי זהואח .את נביאיהם עליה' שלא ציווה ה, וכך הוא בהכאת ישראל, ם עליהאין נהרגי, יהל עם מצוויני נחשב

ג מידות"החיוב נלמד באחת מי. 5 ,"מה מצינו" בשלומדים ון וכי, מגזל"מה מצינו"ב לומדים אותה ו,20 כעין גזלאה היאהכש, נימק19חיים ראזין' ר

. אינו נהרגן ולכ,"ןאין עונשין מן הדי"הוא לל כהרי ה

. הפסוקושם הביא את. אבל לא כתב שאינו נהרג, כתב שחייב מיתה, ג, ה, חובל' גם בהל 4 .מאירי סנהדרין שם 5 . מו שעשה משהכ" ראוי להמיתו"נוקט ש, ז הלכה ב אות כ"ז סנהדרין פ"פסקי ריא 6

-צג סובר שגוי המכה ישראל לא נהרג ' ת חוות יאיר סי"מעלה אפשרות ששו, קכה'ב סי"חת חתם סופר אבן העזר "שו ). ם"ולא הזכיר את הרמב(ש בהוכחתו לכך "עיי

פירש שמשה הרג את המצרי כי בא על אשת ישראל ש, יב, ב, שמות, כותב שחזקוני, אות א, יג' עין חיים סי, אזיןחיים ר' ר .ם" סובר כרמב-משמע שלא הרגו בגלל ההכאה , ) עוד שפירשו כך50ראה הערה (, י"כותב שרש, 218' עמ, )ט' שנה כט גל(תתקנג ' גל, )רהתלמידי אהלי תו(קובץ הערות וביאורים , מנחם מנדל קלמנסון' ר

כלומר שמשה הרג את המצרי גם בגלל , "ראה מה עשה לו בבית"שהרי כתב , סובר שגוי שהכה ישראל אינו נהרג, יב, שמות ב .ולא היה יכול להורגו בגלל ההכאה בלבד, ע"הג

.ם שם"על הרמב ,ז"רדב 7חידושים וביאורים ; רעד'עמ, אור הרעיון; ב"א חידושי אגדות סנהדרין נח ע"מהרש; שםם "וכן נימקו צמח דוד על הרמב 8

.ב"ט לדף נח ע' סנהדרין סי. ת"ט לגבי גוי ששמר שבת ושעסק בת"י ה"אף שנימק כך בפ, מצוות' מ כאן לא נימק שלא נהרג כי אינו מז"כ: דעה חולקת

שהיא אחת , מסביר שאפשר לומר שהכאת ישראל כלולה בשפיכות דמים, גאות , כז' סי, עניינים שונים, )סרנא(ית יחזקאל ב .משבע המצוות

).הוא עוסק בהרכבת כלאים(א "סנהדרין ס ע, קונטרס הראיות, ז"ריא 9 ).רעד' עמ(ם כאן "ד על הרמב"באגרות הגרי, יק'ד סולובייצ"הגרי 10 . ם שם"על הרמב ,קרית ספר 11שהרי בגזל אין , ט לא מתכוון שצריך אזהרה בלשון לאו"מסביר שהמבי, )ב"ע-א"מט ע(יג ' סי) זוסמנוביץ(חלקו של יוסף 12

.ובכל זאת נהרגים על גזל, וזה לאו הבא מכלל עשה" מכל עץ הגן תאכל"אזהרה אלא ם "בשאלה האם הרמב, 191 וראה ליד ציון הערה .ס"כותב שזאת כוונת ק, )רפג' עמ(אות ב , ם שם"על הרמב, באר מרים 13

.שנהרג משום גזל, ן"סובר כר .סנהדרין שם, בנין שלמה 14סנהדרין נח , ולכן שאלה הגמרא, הלימוד הוא מפסוקים בלשון ציווי או דרך דרשה, הוא מסביר שבגוי ששבת ושלמד תורה 15 .ולא שאלה לגבי הכאת ישראל, מצוות' מדוע לא נמנו עם ז, א"נט ע-ב"ע . במקורו לכך,ן דבר יהושע שםעיי 16 .אות ל כד' ד סי"ג יו"דבר יהושע חת "שו 17 . פרק י, הלכות מלכים,ם"על הרמב, אור שמח 18

3

ם"ראיות לשיטת הרמב. ב

"נהרג"ממה שלא כתוב . 1חייב "לפי שאמר , יהרג אם עסק בתורהילא : " שגוי שעסק בתורה חייב מיתה22 כתב לגבי דברי הגמרא21ם"הרמבגוי ואפשר לומר שהוא למד באותה דרך ש, ""גנהר" על שבע מצות בן נח כמו שאמרו"נהרג" ולא אמר "מיתה

חיזוק לראיה זו יש בדברי לחם . 23"נהרג"ולא כתוב " חייב מיתה"שגם בה כתוב , ת ישראלאינו נהרג על הכאחייב ", ת"תעוסק ב שבת ו שומרכמו באותו לשוןבאותה סוגיה ו נאמר ישראלמכהממה שעונשו של גוי ה: 24משנהגם ומכאן ש, כי לא ייתכן שגוי ייהרג על זה ולישראל מותר, שלא נהרגרחים לומר מוכת "ולגבי שבת ות, "מיתה . ישראל אינו נהרגמכה

מהדיון בבן נח שהרג ישראל. 2

גוי המכה ישראל ואם ,אם גר תושב שהרג את ישראל גולה או נהרגה 26מהדיון בתלמודאיה מביא ר25כסף משנה .27בחובל בישראל התלמוד שם היה צריך לדון אותו דיון, נהרג

המצוות' ממה שלא נמנה בין ז. 3כפי , "מצות' וליחשביה בהדי ז"חנינא ' רה על קשממה שהתלמוד אינו מה אירא מבי28יהודה רוזאניס' ר

משום , מובן מדוע לא הקשו כך ,אינו נהרגם ש"ולפי הרמב, מקשה לגבי גוי ששמר שבת ושעסק בתורה29שהתלמוד

.אות ד, יג' סי, עין חיים 19 .181ליד ציון הערה , ן"כשיטת הר 20 .יימןפר' שסד במהד' סי = קמט' סי,)בלאו' מהד (ם"ת הרמב"שו 21 .א"ע סנהדרין נט 22בירור הלכה ; )רצח' עמ(ם שם "על הרמב, תורת המלך; אות יח, סנהדרין שם, מרגליות הים; ם שם"היכל מלך על הרמב 23

.סנהדרין שם, ם למד שאינו נהרג"כותבים מעצמם שהרמב, )תריג' עמ(שופטים ט , ודברי טובה, ב"סנהדרין נח ע, )חשין(אמתחת בנימין

נ שבא על שפחה שייחד "שהרי באותה סוגיה נאמר על ב, שמשמעו בכל מקום הוא מיתה בידי שמים, "יב מיתהחי"מלשון ". נהרג", לעבדו

.הלכה טי "פ, הלכות מלכים, לחם משנה 24 .ם שם"על הרמב, כסף משנה 25 .א"מכות ט ע 26שם הריגה כי בהכאה גוי חייב רק אם שאולי נקטו ,ראיה ממכותה דוחה את, ב"א חידושי אגדות סנהדרין נח ע"מהרש 27

.הכה ישראל ובהריגה חייב גם אם הרג גר תושבה "ממרים פ' הל)מן(יד מלך ו,)א"קז ע (מזאות , קונטרס נר מצוה, חמדת ישראל , )רצח' עמ(ם שם "על הרמב, תורת המלך

אות ג מיישב את , יג' עין חיים סי, אזיןחיים ר' ר. שאין גלות על חבלה, מ ממכות"דוחים את ראיית כ, ק יב" וסק ג"ה ס"ההיה חייב גלות בשוגג כי חייב מיתה על , ב על חובל באביו בשוגג מוכח שלולא דרשה מיוחדת"שמהסוגיה במכות ח ע, מ"כ

.היה לו לגלות בשוגג, שחייב מיתה, כ גם גוי שמכה"א, ההכאהפני שלמה , )נג' עמ(יב , שמות ב, )בורנשטיין(ליעקב וזאת , ם שם"לשון ערומים על הרמב, תורת המלך שם, א שם"מהרש

ואילו בשוגגמדובר םשש, מ ממכות"דוחים את ראיית כ, ג"יא ע ,עמוד תורה, עולם אהבתו, ג"דף ק עשמות ' פ )אמריליו( לישראל מעלה יש אםמ היא ממה שדנו "שהוכחת כ, מתרץ, ם שם"על הרמב, לחם יהודה. השוגג על נהרג אינו בחבלה

שהכה תושב גרש ג"אע נהרגש ,מכהו מדין בישראל מעלה ישולא דייקו ש ,הגר יהרג או יגלה אם בשוגג תושב גר י"ע נהרגש . נהרג אינו גר תושב

וגר מ היא שמזה שהגמרא לא אמרה שגוי שהכה חייב מיתה "מיישב שכוונת כ, ד"קעד ע דף, פרשת חוקת) חזן(שנות חיים . על גר תושב שהכה ישראל146ראה ליד ציון הערה . ח שגם בגוי זה רק אסמכתאתושב שהכה לא חייב מיתה מוכ

אם , שהרי אפילו מת, בכך שלא שייכת גלות בחובל, מ"דוחה את ראיית כ, אות ג, כז' סי, עניינים שונים, )סרנא(בית יחזקאל ). ב"יבמות קכ ע(פטור , זה מפני שהרוח בלבלתו

שלא היה מקום לגמרא לדון האם חובל בישראל נהרג או , מ"דוחה את ראיית הכ, )א"ח ע(אות י , דרך א, פרשת דרכים זוטא .לכן לא דנו בזה, ופשוט שבשוגג לא גולה ולא נהרג, "סוטר לועו"כיון שהכאת ישראל הוא רק חוצפה של , גולה

על , ובאר מרים, ב אות יד"מגיד חדשות מכות ט ע, )אולי ישה ו"ד(א "מכות ט ע, )חיות(שיח יצחק , לשון ערומים שם . ש" עיי-מ "מצדיקים את ראיית כ, )בהגהה, רפג' עמ(ם שם "הרמב

. דרוש י,פרשת דרכים 28 .ממה שלא הקשו כך, מוכיחים שלא נהרג, )רצח' עמ(ם שם "על הרמב, ותורת המלך, ג"יא ע ,עמוד תורה, עולם אהבתגם

מבארים שהגמרא לא מקשה שימנוהו בכלל , )רפד' עמ(אות ב , ם שם"על הרמב, ובאר מרים, סנהדרין שם,)צרמון(ה גור ארי ).ם" שכתב שזה טעם הרמב13ראה בשם באר מרים בהערה (מצוות כי אין בו אזהרה ' ז

,סנהדרין שם, בנין שלמה, שלמה מז' רגם . מצוות'הוכיח שלא נהרג ממה שלא נמנה בין ז, סנהדרין שם, א"מהרש, כמו כן .אינו נהרג שלא נמנה כי הסביר

ולפי הסברים אלו אפשר לומר שהוא נהרג ובכל זאת לא (פ הסברים אחרים מדוע לא נמנה "ע, אבל אפשר לדחות ראיה זו, ן"כשיטת הרמב (בכלל מצוות דינים שלא נמנה כי הוא והסביר, סנהדרין שם, וישבב הסופר, סנהדרין שם, עיון יעקב): נמנה

).151ליד ציון הערה שהרי ' מצוות כי הוא בכלל ברכת ה' מסביר שלא נמנה בכלל ז) סנהדרין שם, הובא בישרש יעקב(סנהדרין שם , תאוה לעינים

הכאה היא מ סובר ש"אהלי יצחק סנהדרין שם כותב שכ). 111ליד ציון הערה , כדברי התלמוד(הוא כסוטר לועו של שכינה

4

למנותו כדי ללמד היה צריך ,אבל אם היה נהרג, 30מנותוצריך להיה אינו נהרג לא שון וכי,ה אסורהאשוט שהכפש .שנהרג, את החידוש הזה

למוד על שפיכות דמיםהתמדברי . 4

.32הוא פטור, משמע שעל פחות מזה, שגוי בישראל נהרג על שפיכות דמים31נאמר בתלמוד ממה שהתורה הוצרכה לחייב מיתה על רציחה. 5הרי זה כלול בחיוב , רצחשנהרג אם ה התורהלאיזה צורך כתב, אם על הכאה נהרגש, מביא ראיה33 מזשלמה' ר

, נ"בשאין חיוב על הכאת , אבל אפשר לדחות ראיה זו .ומכאן שבהכאה אינו נהרג ?על הכאה וקל וחומר ממנו .נ"והוצרך פסוק לחייב על רציחת ב

פורשמהמדרש האומר שמשה הרג את המצרי בשם המ. 6

היה יכול להורגו , ד"ישראל נהרג בב והרי אם גוי שהכה, אומר שמשה הרג את המצרי בשם המפורש34המדרש :38במדרשעל כך מחלוקת מוסיף שאף שיש 37יעקב ריישר' ר. 36ד"ומכאן שאינו נהרג בב, 35שהרי היה גבור, בידים

שהוא חייב בר ואביתר ס' רש שמעומ, " והרגוהשםהזכיר עליו : אומריםןורבנ, הכהובאגרוףאביתר אומר ' ר"

נ נהרג "שב, ממש' וצריך להוסיף שהוא שונה מברכת ה (כ תאוה לעינים ולכן לא נמנה כמצוה שמינית"כמש' בכלל ברכת ה

).עליה. ד"מצות כי הוא בכלל שפ' נמנה בין זמסבירים שלא , ב"סנהדרין נח ע, )חשין(אמתחת בנימין ו, רכג' עמ, שמות, חקל יצחק

וחוששים שהגוי , מסביר שהוא חייב מיתה כי סתם גוי חשוד על שפיכות דמים, שמות שם, )צימרמן(יש לציין שאמרי יעקב .שהכה את הישראל גם יהרוג אותו

מה שנצטוו לפני שיצאו כי מנו רק , מסביר שלא מנו הכאת ישראל, )ליוורנו' ג במהד"פ ע(ב "סנהדרין נח ע, חמרא וחיי . ישראל בעולם' ר. ואולי זה הוראת שעה, אלא לומדים ממשה, מסביר שלא נמנה כי אין בה אזהרה, ב"סנהדרין נח ע, )חורי(כסא רחמים .מסביר שלא נמנה כי בני נח נצטוו בה רק כשנבחרו ישראל לעם סגולה, בהגהה שם, מאיר מאזוז

וכן (פטור, נ אחר"נ שהרי אם הכה ב"מצוות כי החיוב אינו מצד שהוא ב' נמנה בין זלאמסביר ש, שם סנהדרין ,ערוך לנר, א' עמ,א' סי, שמות,קנין תורה בשמעתא. 179ליד ציון הערה , ן"כ הר"ועוד שהוא בכלל גזל כמש; )הסביר בנין שלמה שם

מוכח , אבל כיון שישראל שהכה ישראל פטור, נ" אחר הוא בגלל גריעות בנ"הרי מה שפטור אם הכה ב ערוך לנרמקשה עלכ יהיה חייב גם אם הכה "כ שזה משום גזל קשה שא"ומש? ולמה לא נמנה, נ" הוא מצד שהוא ב ישראלנ שהכה"שחיוב ב

.נ"ב . ת הן רק על דיני גוי כלפי גוימצוו' מצוות כי ז' שלא מנו אותו בז) ן"בדעת הר(מסביר ) 303' עמ(נט ' סי, חלק ז, חבל נחלתו

.א"נט ע-ב"סנהדרין נח ע 29כי היה , מצוות אף שלא נהרג' פרשת דרכים שם מסביר שבגוי ששבת ושלמד תורה הגמרא הקשתה מדוע לא נמנו בין ז 30

כ "עיון יעקב הסביר שבגוי ששבת ושלמד תורה עונשים אותו כמש. פשוט שאסור, כ בהכאה"משא, צריך ללמדנו שאסורם לא הזכיר זאת כאן "שהרי רמב, כ בהכאה שאין שום עונש בידי אדם"משא, ולכן היה צריך למנותם, ם בהלכה ט"הרמב

).129ראה על כך ליד ציון הערה ( .א"סנהדרין נז ע 31 ).ג"קעה ע(מצוה רמז , יראים' על ס, ווי העמודים 32 .סנהדרין שם, בנין שלמה 33 .פרשה א, שמות רבה 34, 217' עמ, )ט' שנה כט גל(תתקנג ' גל, )תלמידי אהלי תורה(קובץ הערות וביאורים , מנחם מנדל קלמנסון' ר.א"שבת צב ע 35

שנתגדל לגמרי ) ג(והסביר לקוטי שיחות חלק טז שמות , "בקומה"י שמות שם כותב שכבר גדל "מוסיף שרש, 10הערה .כשהיה גדולוהרי משה היה גבור , כגדול

, דברי שאול; סז' עמ, שמות פרק ב תנינא )דיסקין(זבחי צדק ; ם שם"על הרמב, ימין משה; צה' עמסג ' סי )'קצנ(גן שאול מ 36ט לדף ' חידושים וביאורים סנהדרין סי; )רמ' מט עמ' גל] מאנסי[הובא באור ישראל ) (יג' עמ(מהדורא רביעאה , יג, שמות ב

.ם שם"על הרמב, סופר המלך; נ' א עמכפי אהרן תנינ; ב"נח ע' התפלל לה' ה ויצטרך לפרש ש,השמות אינם הורגיםאומר שא פרק סא "מורה נבוכים חמעיר ש, ם שם"ימין משה על הרמב

.המצרי נהרג ז"ועי): ובזה נדחית הראיה( מסביר בדרך אחרת מדוע הרגו בשם המפורש ,הקפ' ה עמ" ח)סוגיות(ודרשת וחקרת : דחיית הראיה

ורק במצרי זה ; שפרעה גזר שיכו, ד"היו פטורים כי דד, אלא; לכאורה כל המצרים היו חייבים מיתה כי הכו את ישראל, אבל המצרי היה יכול לטעון שהוא מכה בגלל ציווי פרעה; ק שהכה את העברי מפני שידע שבא על אשתו"משה ראה ברוה

היה צריך , וכיון שהיה זקוק לידי שמים; היודע את האמת' ו בהשבכך תלה את מיתת, ולכן משה הרג אותו בשם המפורש ).43כאמור ליד ציון הערה (לבדוק אם יצא ממנו מי שיתגייר

.מסביר שהרגו בשם המפורש כי חשש שאם יהרגנו ביגיים יתגלה הדבר שהרג אותו, יב, שמות ב, מושב זקניםולכן השתמש בשם , ד"מסביר שמשה היה מסופק האם גוי שהכה ישראל חייב בלי עדים וב, יב, שמות ב, כרמי ישראל

. השם המפורש לא יפעל, שאם לא מגיע לו למות, המפורש) זבחים קב(העביר את הכהונה לאהרן ' הסביר שלא רצה להורגו בידים כי היה כהן עד שה, יב, שמות ב, )גרוס(עטרת צבי

). שטמנו בחול בלי לנגוע בול"וצ(ואסור לו ליטמא מסביר שהרג אותו בשם המפורש כי חשש שהמצרי יתגבר , קכא-קכ' עמ, מ' גל) מאנבסי(אור ישראל , בן ציון גרינפלד' ר

).ד"מ אפשר ללמוד מזה שהוא חייב מיתה בב"ש שהסביר שמ"עיי(או שחשש שמישהו יראה , עליו .סנהדרין שם, עיון יעקב 37 .כט, שמות רבה א 38

5

מחזק את 40יחזקאל סרנא' ר .39כרבנןפסק ם "הרמבמכל מקום , ממש בידו אותוהרגלכן משה ו, בדיני אדם מיתהואם נאמר שמה שהרג משה את , 41בסייףנ "הרי כלל הוא שמיתת ב: שהרג אותו באגרוף ההוכחה גם מהדעה

שאמר שהזכיר עליו ויש מי , ובמדרש יש מי שאמר שהרגו באגרוף, יףהיה לו להרגו בסי, המצרי היה מדיני אדם .42אבל אף אחד אינו אומר שהרג אותו בסייף, את השם

הרג את המצרי רק אחרי שראה שלא יצא ממנו מי שיתגיירמהמדרש האומר שמשה . 7

ת מהמצרי מי עתיד לצאאםברוח הקודש ה המדרש האומר שמשה בדקמ, שאינו נהרגיםמוכיח פרשנים רבים .43שיקול זהל גל שאין נמנעים מלהרגם ב,ד"ה לא שייך במחוייבי מיתת בזו, יירגשית

.ם פוסק כדעה שהרגו בשם המפורש"מסביר שהרמב, יב' עמ, יב, שמות ב, גם באר יוסף. כי הם רבים 39 . אות ג, כז' סי, עניינים שונים, בית יחזקאל 40 .ב"ט הי"פ, ם הלכות מלכים"רמב 41הוא ממה שלא , רגם שאינו נה"כותב שמקור הרמב, )רעג' עמ(ם שם "ד על הרמב"באגרות הגרי, אהרן סולובייציק' גם ר 42

.הרג אותו בסייף אלא בשם המפורשכותב שהדעה שהרג אותו , קנז' עמ, )יוסף שפרן' זכרון לר' ס, פרת יוסף' נדפס בשינויים בס(יא , שמות ב, אבל ימין יעקב

. שבה מתיז את ראשו, סוברת שקיים בזה מיתת סייף, במגריפה והוציא את מוחוסנהדרין מה (א להרגו בסייף אפשר להמיתו בכל מיתה שהיא "הרי אם א, נ בסייף"יתת בכותב שאף שמ, רסג' עמ, שיח יום

. בית יחזקאל שם כותב שדין זה נאמר רק בישראל, כנגד זה). ח, סנהדרין יד' ם הל"רמב; ב"ע אללישר מחסר גויאםשעולה משם ש, ב"ע עא ז"ם מע"חמדת ישראל שם מביא ראיה לרמב: שאינו נהרגראיות נוספות

שהחובל פ"משו בפחות בחבלה כ"א , כי הגוי נהנהממון הוא נ" בשאצל משום נהרג פ"משו בפחותו ,גזל מצד נהרג פרוטה .ש" עיי–ודוחה אותה , ב"והוא מנסה להביא ראיה ממכות ח ע). כך נראית כוונתו( נהרג אינו, אינו נהנה ממנה

מזה , ב שלומדת שהולכים אחר הרוב"מהגמרא בחולין יא ע, אדםמביא ראיה שלא נהרג בידי, שמות' פ, )ד"תקכ(ראש יוסף אם , מ הורגים אותו ממה נפשך"ל שבאמת לא הולכים אחר הרוב ומ"ולכאורה י; אף ייתכן שאינו אביו, שמכה אביו נהרג

, אמו ישראליתהרי כיון ש, דבריו קשים(חייב מטעם גוי שהכה ישראל , ואם אינו אביו אלא הוא מן הנכרי, חייב, הוא אביואלא כי גוי המכה ישראל חייב רק ? )?והבן פטור על הכאתו, אולי אביו יהודי אחר, ועוד; הבן יהודי ופטור על הכאת ישראל

.ש"מבששם נאמר שאין לומדים , א"ם סמך על סוגיית יבמות סב ע"מסביר שהרמב, 51' בראשית עמ) גינזבורג(ילקוט יהודה

.אין ללמוד ממה שעשה לעצמו ולא ציווה לישראל לעשות, וכך כאן; ורביה כי עשה מדעתוממשה דין מסוים לענין פריה .ש" עיי-ד הפלפול "מביא ראיה ע, נה' תפארת ראובן עמ עריצש משום פ"משו פחות על נהרג נ"ב אמרו שב"ע עא ז"שבע, ם"חמדת ישראל שם מקשה על הרמב: ם"קושיה על הרמב

האמת לפיאבל ,ם סובר שזה נאמר להוה אמינא שמשיכה לא קונה"ומתרץ שהרמב? יהרגו שאם היכה אותו י"וק, ישראל .נהרג אינו לחוד הצער על אבל הקנין משום נהרג, בגוי קונה משיכה

? ע"אולי הרג אותו בגלל ג, איך לומדים ממשה שחייב מיתה, ם"מקשה על הרמב, )שפז' עמ(ב "סנהדרין נח ע, עבודת דודכי , ע"שאין לומר שהרג אותו על ג, מובן, ולומדים משם שחייב מיתה בידי אדם, שה הרגו בדיני אדםבשלמא אם נאמר שמ

?ע"אולי הרג אותו בדיני שמים על ג, קשה, ש"ם שלומדים רק שחייב מב"אבל לרמב; לא היה עד ואינו חייב בדיני אדםת חתם סופר אבן "שו; )צה' ב סי" ח)בוכמן(ות חקרי הלכוב, יב, שמות ב , הכהן,תןננפש יהוהובא ב(פרשת דרכים שם 43

בנין ; רל' עמ, קול צופיך; סנהדרין שם, )צרמון(גור אריה ; ד"קעד ע דף, חוקת'פ ,)חזן(שנות חיים ; קכה'ב סי"חהעזר י חנינא שלכן רב(ב "סנהדרין נח ע, )ליפשיץ(רגל ישרה ; ג"דף ק ע, שמות' פ ,)אמריליו(פני שלמה ; )קנט' עמ(יב , ב, שאול

שלכן הובאו (ב "סנהדרין נח ע, משברי ים; )כי הן מלמדות שראה שלא יצא ממנו זרע כשר, "ויפן כה וכה"מביא את המלים ). כאמור, "ויפן כה וכה"המלים

, ד, יד' משבצות זהב שמואל בהובא ב(שמות שם , ז"הגרי' חי, )יג' עמ, יב, ב, שמות, הובא בבאר יוסף(יב , שמות ב, גם מזרחיובפרדס מרדכי , רסז' רסד ועמ' עמ, בשיח יום, יח' עמ, יב, שמות ב, חכמה ודעתב, ב"סנהדרין נח ע, )ארלנגר(ברכת אברהם ב

,שמות שם, אזנים לתורה, )קנט' עמ, יא, שמות ב, ימין יעקבהובא ב (ב"א חידושי אגדות סנהדרין נח ע"מהרש, )יב, שמות בל "למהרי(לקוטי אמרים , אות יט, ב"סנהדרין נח ע, מרגליות הים, ן יעקב סנהדרין שםעיו, קצח' עמ) קלימן(עמוד הימיני

מנחת , )יג' עמ(מהדורא רביעאה , יג, שמות ב, דברי שאול, )ת' עמ, יג, שמות טז, הובא בחכמה ודעת(שמות שם , )דיסקין הסבירו שבדק ,)א"קז ע (מזאות , נר מצוהקונטרס, חמדת ישראל, מאיר דן פלוצקי' רו ,יג' עמ, אות א, ג' סי, שמות, אשר

ם " שמקור הרמב היאז"כוונת הגריכותב ש, דקפ' ה עמ" ח)סוגיות(ודרשת וחקרת . זאת מפני שהיה חייב רק בידי שמים . ומזה שבדק אם יצא ממנו מי שיתגייר, מזה שלא הרגו בידים אלא בשם המפורשהוא , שאינו נהרג

בשמו 117 ראה ליד ציון הערה -מסביר כך , אות ל, כד' סי,ד" יו,גלק ח,דבר יהושעת "שו, יהושע מנחם אהרנברג' רגם .ש"שמותר להרוג מי שחייב מב

כותב שהבדיקה אם יצא ממנו זרע כשר אינה תלויה אם זה , )ד"טו ע(על שמות רבה פרשה א , יפה תואר: דחיות לראיה זו, ואילו סנהדרין שלא יכול לדעת, צריך לבדוק, אלא משה שיכול לדעת אם יצא ממנו זרע כשר, ש"או מבמיתה בידי אדם

.כ לא ייהרג אף אדם מספק"כי אל, הורג בלי לבדוקד של ישראל "חיוב על ב לא יצא ממנו איש שיתגייר כי איןאם ברר מתין למשה הכותב ש, רל' קול צופיך עמ, בתחלת דבריו

. על בני נוח לדונם מוטל רקוהחיוב, לדון בני נחל שמה שהוצרך לבדוק אם יצא ממנו מי שיתגייר הוא כי העברי לא "שי, דוחה הוכחה זו, )ב"סט ע(א ' סי, שמות, כלי חמדה

שמשה , )ג"בדף סט ע(עוד הוא דוחה . ויש חיוב מיתה רק על הכאת ישראל גמור, היה ישראל גמור כי זה היה לפני מתן תורה . ולכן הרגו רק אחרי שבדק, ולא היה מוטל עליו להרוג את המצרי מצד מצוות דינים, ב" רק בן יהיה אז

, שמה שגוי שהכה ישראל חייב מיתה הוא רק אם הכה מתוך רשעות, דוחה, )שכז' עמ(ב "סנהדרין נח ע, )זאלצר(דברי דוד ומשה היה ; מ בן נוח לא צריך לדעת את זה"מ, ו דיןד שאינו שויוני אינ"ואף שדד, לא חייב, ד"דד, אבל אם זה מגזירת מלך

פ מה שכתוב בספרים שגוי שיצא ממנו "ע, ולכן עשה מבחן, מסופק אם המצרי מכה אותו מתוך רשעות או מתוך גזירת פרעה שאז ברור שהכהו רק, ולכן בדק אם ֵיצא ממנו זרע כשר, ולא יכול להכות ישראל, יש לו קצת דבקות בישראל, זרע קודש

ולכן , כי לא ראה כך אצל מצרים אחרים, זה הוכחה שעשה מתוך רשעות, וכשראה שלא יצא ממנו זרע כשר, מגזירת פרעה .הרגו כדינו

6

מהמדרש האומר שמשה נמלך במלאכים לפני הריגת המצרי. 8 דין של שזה היהמכאן , ואמרו לו שחייב מיתהבמלאכיםנמלך משה ש האומר45המדרשמ מוכיח 44מנחם כשר' ר

.46די אדםמיתה בידי שמים ולא דין בי ממה שהוצרך פסוק לחייב על הריגת עובר. 9 שהכה שמדוברי שם "רשירש ופ, עוברריגת ה חייב על גויש, 48דברי הגמראביא ראיה מ מ47שמואל דוד פרידמן' ר

.49הכאת האשהחייב על הוא ו הכי בלאהרי, נהרג בהכאה גרידאם וא,את האשה ויצאו ילדיה

?את המצרימדוע משה הרג , ם"לשיטת הרמב. ג

משום שבא על אשת ישראל. 1על שבא על אלא ,שעל כך אינו נהרג, את המצרי לא משום שהכה את ישראל שהרגיםמסביר 50פרשנים רבים

ומלך יכול להרוג , 52הרג אותו מדין מלך, ע" על גלא היה עדאף ש .51במדרשכמו שאמרו , אשתו של העברי המוכה

נאלץ לוודא שלא יצא , שהוא דין שמים, מסביר שכיון שרצה להרוג את המצרי בשם המפורש, יב, שמות ב, כרמי ישראל

כמו שנאמר , ן גם נזק עקיף שייגרם למשפחת החוטא בגלל העונש לחוטאשהרי דין שמים לוקח בחשבו, ממנו זרע כשר ".הצור תמים פעלו"

מפני שאילו היה , אף שהיה חייב מיתה על הכאת ישראל, מסביר שבדק אם יצא ממנו זרע כשר, יב, שמות ב, שפתי חכמיםנדפס (יא , שמות ב, ימין יעקב' המובא בס, מןאליהו ברוך שול' ר. נ"יוצא ממנו זרע כשר היה דן אותו בדין ישראל ולא בדין ב

שהריגת בן נח דומה להריגת מלך שהיא , הסביר את דבריו, קנט' עמ, )יוסף שפרן' זכרון לר' ס, פרת יוסף' בשינויים בס ולכן אילו; ולכן מיתתו בסייף, נ היא משום תיקון העולם"וכן הריגת ב, והריגתו בסייף, לתיקון העולם בלי ראיה ברורה

חייב גם , ורק מצד דיני ישראל שיש חיוב מיתה עצמי; מצד תיקון העולם לא היה ראוי להורגו, ראה שיצא ממנו זרע כשר .ולפי דבריו נדחית ההוכחה כאן. אבל בדיני ישראל היה פטור כי לא היו עדים על ההכאה, אם יצא ממנו זרע כשר

.אות קא, שמות ב, תורה שלמה 44 .כט, א"שמות רבה פ 45 .מוכיח ממדרש זה שזה היה מיתה בדיני שמים, אות ג, כז' סי, עניינים שונים, )סרנא(בית יחזקאל גם 46

אבל ; מכאן שאינו חייב מן הדין, ם לומד מהמדרש האומר שנמלך במלאכים"כותב שהרמב, רכג' עמ, שמות, גם חקל יצחקם פסק שלא כגמרא "והרמב, "זה חייב מיתה "ק במדרש שאומר"הוא כותב שהגמרא מחייבת מיתה מן הדין וסוברת כת

.אלא כמדרשהסבירו שנמלך במלאכים מפני שזה היה , ב"סנהדרין נח ע, יפה תלמודו, שמות שם, אזנים לתורה, שמות שם, ם"גם מלבי

. דין שמיםו שמותר להרגו והשיב, ש"מסביר שהוא נמלך בהם האם מותר להרוג מי שחייב מב, יג בהערה' עמ, יב, שמות ב, באר יוסף

.ש"רק בשם המפורש שהוא כעין מב .אות ג, סט' סי ,שרגא בטהרהת "שו 47 .ב"סנהדרין נז ע 48שהכניס ידו י "עעובר את ההרג אם שהוצרך פסוק לחייבו מיתה, דוחה ראיה זו, קצז' סי, חלק ו,ם"ת מהרש"שואבל 49

ובלי , י מכה לאשה בלי חבלה" או אם הפיל את הולד ע,)א"ב דף קכא ע"שערי זיו חוכן דחה (כך שלא חבל באשה , לרחם ). ל שם מעיר שבכל זאת עצם יציאת הולד היא חבלה באשה"אבל המו (135 ראה ליד ציון הערה -חבלה אין חיוב

והוצרך פסוק לחייב , נהרג על כךואולי , שחיוב הכאה הוא רק במכה ישראל, )ברמז(דוחה , ם שם"גליונות אבני נזר על הרמב .על הריגת עובר של גויה

, האומר שגוי שחבל חייב מיתה מטעם גזל) 180ליד ציון הערה (ן "כותב ראיה זו כקושיה על הר, קבא דקשייתא קושיה יחוכאן אין מקום לתירוץ (וא חייב על חבלת האם הרי בלאו הכי ה, נ שהרג עובר"למה צריך פסוק לחייב ב: גם אם חבל בבן נח

ומתרץ שהפסוק הוצרך למקום שהמלכות חוקקה עונש אחר לחבלה ? )ן חייב מיתה גם אם הכה בן נח"שהרי לר, אבני נזרב "שערי זיו ח. הריגת העוברלומר שעדיין חייב מיתה על, ) בשמו שאז הוא פטור ממיתה על החבלה194ראה ליד ציון הערה (

, מיישבים שאיסור גזל הוא רק אם זה נגד רצונו,ב"סנהדרין נח ע, נעימות נצחו, )ברמז (נה' סי, תורת מיכאל, א"דף קכא ע, עבודת דוד, לעומתם(כ על הריגת עובר לא מועילה נתינת רשות "משא, אינו עובר, אבל אם היא מתירה לו לחבול בה

אבל ). חייב על החבלה, משמע שסובר שגם בהסכמתה, מדייק ממה שחלקת יואב לא תירץ כך, )שפו' עמ(ב "סנהדרין נח עכפי (שבה אין מועילה מחילה ולא יכולים לתקן עונש אחר , תירוצים אלו לא מועילים לחיוב המיוחד של הכאת ישראל

.)194שנראה ליד ציון הערה מ שכתב שדרשת "בדעת כ(אות ג , יג' סי, עין חיים, חיים ראזין' ר ;סנהדרין שם, תאוה לעינים; יד, שמות ב, םמושב זקני 50

ע רק ברוח "והרג אותו בשם המפורש כי ידע על הג(מ "בדעת כ, )ב"סט ע(א ' סי, שמות, כלי חמדה; )הגמרא היא אסמכתאבדעת (ב "סנהדרין נח ע, ברכת שי; אאות ק, שמות ב, שלמהתורה ; ")אפשר"בלשון (סנהדרין שם , ישרש יעקב; )הקודש

, 27הערה , שמות ב) אריאל' מהד(י השלם "הערות לרש; ווי העמודים שם; )4ראה בשמו בהערה (יב , חזקוני שמות ב;)מ"כ .מ"בדעת כ, רסד' שיח יום עמ; מ"בדעת כ, נג' עמ

, )ז סד"ע' תוס(ד כדי להורגו "ואף שצריך ב, ע"מסביר שמשה הרג אותו בגלל ג, )כה' עמ(מות ב ש, )אלתר(תורתך שעשועי ) ה הנח"ב ד"כתובות כא ע' תוס(שהרי הטעם שזו עדות שאי אתה יכול להזימה , נ עד נעשה דיין"כי בב, משה דן אותו בעצמו

". והצילו העדה" בזכותו לא שייך בגוי שאין ענין של וכן הטעם שהרואה אינו יכול להפך, נ"צ עדים בב"כי א, לא שייך כאןנ אין עד "כותב שגם בב, בן נח אות ד' אבל מלוא הרועים מע. נ עד נעשה דיין"כותב בב, בראשית רבה פרק לד, גם יד משה

.נעשה דייןוהיה , ע"גרוף או במגרפה של טיט סובר שהרגו בגלל גבא שהרגו) 38הערה (הדעה במדרש כותב ש, ם שם"ימין משה על הרמב

הלכות , ם"רמב (והכלל הוא שיש להרוג בכל מיתה שאתה יכול, לא היה לו סייף אבל, נ"ככל הריגת בלו להורגו בסייף . על כךע כי לא היה עד"סוברת שלא הרג אותו על ג והדעה האחרת;)ח, יד, סנהדרין

7

כותב שמי שאומר במדרש , קנז' עמ, )יוסף שפרן' זכרון לר' ס, פרת יוסף' נדפס בשינויים בס(יא , שמות ב, עקבגם ימין י

. ד"שחייב מיתה בב, ע"שהרגו באגרוף או במגריפה סובר שהרג אותו על גא " כי אא לומר שהרגו מפני שבא על אשת ישראל"א איזבנד שא"ם שם כותב בשם ר"סופר המלך על הרמב: דעה חולקת

י על התורה שכתב שהרג אותו "ומסביר שרש). ובזה מיושב איך הוכיחה הגמרא מכאן שחייב על ההכאה(להרוג בלי עדות .שאמרו לו שבא על אשתו, אלא שנמלך במלאכים, כוונתו שהרגו מפני שהכה ישראל, בגלל גילוי עריות

כי , אין לומר שמשה הרג אותו מפני שבא על אשת ישראלשכותבים , סנהדרין שם, )צרמון(וגור אריה , סנהדרין שם, ח"צל' עמ, יב, שמות ב, חכמה ודעתו, שמות שם] צימרמן[אמרי יעקב , רכג' עמ, שמות, כ חקל יצחק"וכ(לא היה עד על הביאה

. משמע שהרגו בגלל ההכאה, ועוד שהפסוק לא מזכיר זאת, )טז, כ לא היה צריך לבדוק אם יצא ממנו זרע כשר"שהרי א, ע"רגו מטעם גמסביר שלא ייתכן שה, שמות' פ, )ד"תקכ(ראש יוסף

שיהיו , ואז זכות בניו יכולה להגן עליו כי הם יהיו ישראלים, הרגו מטעם הכאה, אלא; שהרי הגר עצמו חייב על אשת אישמשם שראה שלא יצא ממנו שלומדים " ויפן כה וכה"ולכן הסוגיה מביאה את המלים ; )כך נראית כוונתו(פטורים אם יכו גוי

.זרע כשרועל , כ לא היה בודק אם יצא ממני מי שיתגייר"ע כי א"כותב שאין לומר שנהרג על ג, צה' ב סי" ח)בוכמן(חקרי הלכות

כי , שמשם לומדים שבדק כאמור, "וירא כי אין איש"ולכן הגמרא מביאה את תחלת הפסוק ; כרחנו לא היה עד על הביאהצריך להוסיף שלומדים מהפסוק שחייב על ההכאה בידי . ומכאן שנהרג בגלל ההכאה, ע"לא נהרג בגלל גרק מכח זה מוכח ש

פטור , ואם אין עד, ע בידי אדם"נהרג על ג, אם יש עד, שהרי ממה נפשך, ע"ואין לומר שהחיוב בידי שמים היה בגלל ג, שמים .לגמרי

ומצד רודף בלבד לא היה יכול להורגו , יכול להורגו כי לא היה עדע בלבד לא היה"כותב שמצד ג, יב, שמות ב, משכיל לדודולכן הוצרך לבדוק אם יצא ממנו , וגם בצירוף שני הטעמים לא היה כל כך רשאי להורגו, כי היה יכול להציל באחד מאבריו

מסביר שמשכיל , נז' עמ29הערה , שמות ב) אריאל' מהד(י השלם "הערות לרשב. ולכן הרגו רק בשם המפורש, מי שיתגיירשגוי שרודף חייב מיתה כעונש אלא שלפי נחלת יעקב זה סיבה לחייבו הריגה ) 69ליד ציון הערה (לדוד סובר כמו נחלת יעקב

. בדיני אדם ולפי משכיל לדוד זה רק בדיני שמיםאף שמצד כל אחד לבד היה חסרון כאמור , ע"ן רודף בצירוף הגכותב שמשה הרג אותו מדי, עו' סי, יב, גבורת יצחק שמות ב

).ולא הסביר איך מצטרפים שני הגורמים לחייב(שעל הכאה בלבד היה לו להשאיר , ע ואת ההכאה"שמשה צירף את הגמסביר , הקפ' ה עמ" ח)סוגיות(ודרשת וחקרת

היינו , ולכן הכהו בשם המפורש, ק"ידע ברוהע לא היה עד אלא "ועל הג, ש"ה שימית אותו כיון שחייב רק מב"להקב . ק"ברוה

נח חייב מיתה רק ןבאמרו שב "ז סד ע" ע'תוסע כי "כותב שלא היה יכול להורגו על ג, )א"ד עדף קכ( ב, יב שמות,ישמח משה, )א"ה כו ע"ר( עה גדולה מראיהילא תהיה שמכי , עד נעשה דיין רק אם ראה בשעה הראוי לדון דהיינו ביוםוהרי , אם נידון

ה לא היכה אותומכח זה ידע שמה שה, ברוח הקודש שבא על אשת העברי משום שראהבלא ; בלילה היהביתשבמעשה וה . ההכאואם כן חייב על ה, שבא על אשתו משום שהרגישאלא, פרעהציווימשום

לכן הגמרא לומדת , ע"ולא בגלל ג, הכאהשמפשט הפסוק משמע שהרגו על ה, מסביר, אות ג, יג' סי, עין חיים, חיים ראזין' ר . מכאן חיוב על הכאה

" ויפן"ולכן הובא , ע וגם בגלל ההכאה"מביא שפנינים יקרים הסביר שנהרג גם בגלל ג, ב"סנהדרין נח ע, לקוטי בתר לקוטי . ועדיין יש הוכחה מהפסוק שחייב בגלל הכאה, שמשם לומדים את שתי העבירות

מ פיינשטיין "ושהגרי; ע כי לא היה עד"פ שיינברג הסביר שאין לומר שהרגו בגלל ג"מביא שרח, פרק לט, מרפסין איגרישהרי , דבריו קשים" (אשת עמיתו"שאין לאו על נכרי לבוא על ישראלית כי אינה , ריט' סי, ת"שו, פ תרומת הדשן"הסביר ע

ניבסקי מסביר שמסדר הפסוקים מוכח שהרגו ח ק"ושר; )כותב שנהרג אם בא על אשת ישראל, ז, ט, הלכות מלכים, ם"רמב .ע"ולא בגלל ג, בגלל ההכאה

וחי "נ לא שייך "כתב שבב, שמות שם, שהרי מזרחי, ע"א לומר שהרג אותו בגלל ג"מסביר שא, יב, שמות ב, בנין אריאלולכן אילו המצרי היה , ולכן היו צריכים לקיים את מצוותיהם אף במקום סכנה, נ לחומרא"ובני ישראל היו עדיין ב, "בהם

ומכאן שהמצרי היה ; "כה וכה"ולא היה לו להסתכל , היה משה צריך להרגו גם אם יסתכן בגלל זה, ע"חייב מיתה מטעם גמשה לא צריך להסתכן משום , אם דינם כישראל: ממה נפשך, ז"ולכן לא היה צריך להרגו אם יסתכן עי, חייב רק על ההכאה

כי רק , "ויפן כה וכה"הוא מסביר בזה מדוע הגמרא מביאה את . המצרי לא חייב על הכאתו,נ"ואם דינם כב, "וחי בהם"אבל מספק שמא הוא ישראל ולא חייב , ע"שהרי ייתכן שהכהו בגלל ג, אבל דבריו קשים. מזה מוכח שהרגו בגלל ההכאה

.הסתכל אם יש רואים, להסתכןואף , ק"ומשה ידע רק ברוה, ע שהרי לא היה עד" להרגו מן הדין מטעם גכותב שלא היה יכול, יא' עמ, יב, שמות ב, באר יוסף

ולכן לא הרגו בידים אלא בשם , ע"אבל היה חייב בדיני שמים על ג; נ לא נהרג בעדות אשה"והרי ב, שהאשה יכלה להעיד . ש"המפורש שהוא כעין מב

המצרי היה , ת דין ישראל" היה לישראל קודם מאם: ע"מסביר שהרג אותו בגלל ההכאה בצירוף ג, יב, פנים יפות שמות בכתב , ד"א ה"ם הלכות אישות פ"רמבהרי ,ע"ואשר לחיוב בגלל ג; ו דין בן נחכ אם היה ל"משא, חייב מיתה על ההכאה

,בלא קידושין לגשיהיתה אצלו פייתכן שאשת העברי כ "א, ת היתה פלגש המיוחדת אליו מותרת בלא קידושין"קודם מש האש על חייב מיתה,אין להם דין קדושיןש ,נ"באם הם נחשבו אבל ; חיוב מיתהלנואףא בלא קידושין אין וכיון שהו

אם היא ף א,נ" להם דין בהיה אם :נ"חייב מיתה ממהיה המצרי שנמצא , )א"סנהדרין נז ע( איש אף בלי קידושיןהמיוחדת ל .חייב מיתה מצד הכאתו, רק פילגשראל והיתה ואם יש לו דין יש, היתה אצלו בלא קידושין חייב עליה מיתה

ע עצמו לא היה יכול "אלא שעל הג, ע"מסביר שעיקר מה שמשה הרג אותו היה על ג, )קג-קב' עמ(שמות ב , )דיין(יעלת חן , ע"אלא שלענין ג, ש"והרגו בשם המפורש שהוא מב, מ הורה משה להורגו בגלל שתי העבירות"ומ, להורגו כי לא היה עד

יש אסמכתא שגוי , וכיון שמפשט הפסוק משמע שהרגו בגלל ההכאה; כאילו משה הרגו, י משה"גל הדבר שיומת ענתגל .המכה ישראל חייב מיתה

.פרשה א, שמות רבה 51 .א שהיה לו דין מלך"כאמור בזבחים קב ע 52

8

או ; 55ק"רוהשידע ב, וכן כאן, 54כגון הודאה, אחרממקור ש לו ידיעה וכן אם י,53רוצח גם אם יש רק עד אחד, שאם באמת חייב ידי שמים, יודע את האמת' כי ה, משה הרג את המצרי בשם המפורש, שמאחר שלא היה עד

.58והוא עד כשר, שבעלה ראה וסיפר למשה, 57או כדברי המדרש; 56י השם"ימות ע משום שהיה חייב מיתה בידי שמים. 2שמי שחייב מיתה , צריך להוסיף.60י שמיםביד ייב מיתהחשהרג אותו מפני שהיה מסביר 59 מאיר דן פלוצקי'ר

.61כפי שנראה להלן, מותר להורגו בידיים, בידי שמים

מדין רודף. 3

שאילו , או שרדף את משה, שרצה להרוג את העברי, 62רודףלהרגו משום דין למשה שמותר היה יםמסבירהיש אף שאסור להרוג רודף אם אפשר להצילו .63ק מכה את המצרי היה מלשין עליו ופרעה היה הורג אותומשה היה ר

המצרי יהרוג אותו , י פגיעה באבר אחד של המצרי"משה ראה שגם אם יציל את העברי היום ע, באחד מאבריוועוד שיש , 65ישאר בחייםשחשש שהמצרי ילשין עליו אם י, ועוד, 64מחר כי היה עויין אותו כי ידע שבא על אשתו

צ "נ א" כותב שב67ם"הרי הרמב, ואף שרודף צריך התראה .66צ להצילו באחד מאבריו" א רודףשבגויאומרים .68התראה בשום עונש

.י, ג, הלכות מלכים, ם"רמב 53 .לקי מדין מלך על פי הודאתואת העמשדוד הרג , ו, יח, הלכות סנהדרין, ם"כדברי רמב 54כי הריגה מדין מלך תלויה , לכן בדק אם יצא ממנו מי שיתגיירהוא מסביר ש .)ד"ע-ג"שצ ע(קכ אות ב ' ח סי"שערי טוהר ח 55

. האם יש לו כבר דין מלךכדי לברר היה - ומה שנמלך במלאכים ;ברצון המלך) ב"לו ע(ובפרשה ד . ק טוב ממאה עדים"כי רוה, ע"שהרגו בגלל גכותב , )ב"טו ע(יפה תואר על שמות רבה פרשה א , כמו כן

, 50אבל ראה הערה . היינו שהודיעוהו שבא על אשת ישראל, הסביר בזה את דברי המדרש בפרשה א שנמלך במלאכים .ק"פ רוה"שסופר המלך מוכיח שאין הורגים ע

א "והוא מוסיף שאף שנאמר ביבמות קכב ע .ק"פ רוה"א לדון ע"ב שא"ה כא ע"רהוכיח מ) 50הערה (סופר המלך , כנגד זהכותב שנבואת משה , שא' עמ) חירארי(שמחים בצאתם , בתשובה על כך. ק"בת קול עדיף מרוה, פ בת קול"שמשיאים אשה ע

".פ שנים עדים"ע" כיון שעוד לא נצטוו ,או שלפני מתן תורה הדין היה שונה, ק"שונה משאר רוהאמתחת בנימין מסביר . מ שכתב שזה אסמכתא"בדעת כ, ב"סנהדרין נח ע, )חשין(אמתחת בנימין ; שמות שם, כלי חמדה 56

, ע"כי בפסוק לא נזכר ג, הוא מסביר שבכל זאת יש אסמכתא. הכריח את משה לטפל בדבר, שזה שהמצרי הכה את העברי .ייב על ההכאהומשמע מהפסוק שח

, י"כותב שרש, 221' עמ, )ט' שנה כט גל(תתקנג ' גל, )תלמידי אהלי תורה(קובץ הערות וביאורים , מנחם מנדל קלמנסון' רכי לא היה , כי לא היה חייב מיתה בדיני אדם, והרגו בשם המפורש, ע"סובר שהרג אותו בגלל צירוף ההכאה והג, שמות שםכי , ולכן בדק אם יצא ממנו זרע כשר; והריגה בשם המפורש אינו בגדר מיתה בידי אדם, ש"מבע ועל הכאה יש רק "עד על הג

כ "וא, שהרי על ההכאה אסור להורגו בידי אדם, אבל אין לומר שהרגו בשם המפורש בגלל ההכאה; לא היה חייב בדיני אדםמותר להרגו בשם , די אדם אם יש עדיםשנהרג בי, ע"ודוקא על ג, אסור להרוג גם בשם המפורש שגם היא נחשבת הריגה

.כי היה עד עליה, וההכאה היא הטעם שהרגו, להורגוההיתרע הוא טעם "ונמצא שהג; המפורש אם אין עדים .ילקוט שמעוני רמז קסו 57 ).מג' עמ(יב , שמות ב) אלעזרי(נתיבי חיים 58 .)א"קז ע (מזאות , קונטרס נר מצוה, חמדת ישראל 59 . עוד שהסבירו כך43ראה בהערה 60 .117ליד ציון הערה 61

על ההסבר שמשה )ג"שצ ע(קכ אות ב ' ח סי"שערי טוהר חו, א"מט ע-ד"יג דף מח ע' סי) זוסמנוביץ(חלקו של יוסף כך הקשו ? בידייםותוג אוהרזה מתיר לאיך , ש"הרג את המצרי כי היה חייב מב

קלז ' עמ, יקהת עמים; אות קא, שמות ב, תורה שלמה; ווי העמודים שם; )ב"דף טו ע(כח , א, יפה תואר על שמות רבה 62' מהד(י השלם "הערות לרש; )מ"בדעת כ(ב "סנהדרין נח ע, ברכת שי; ")מבקש להורגו"פ המדרש שאומר שהמצרי היה "ע(

. ד, ויקרא רבה לבבדעת, נג' עמ, 27הערה , שמות ב) אריאלכי אין "ומסביר על פי זה את הפסוק , משה הרג את המצרי מדין רודףמסביר ש, ב אות יח"גם מרגליות הים סנהדרין נח ע

. אילו היו עוד אנשים היה יכול להציל את הנרדף בעזרתם-" איש .בר שהרג אותו מדין רודףסו" מבקש להרגו"כותב שהמדרש האומר , עו' סי, יב, גבורת יצחק שמות ב, כמו כן

.התכוון להסביר שהרג אותו מדין רודף, 119ליד ציון הערה , פרק י, הלכות מלכים,ם"על הרמב, אור שמחנראה שגם , ותוואף שהמצרי היה שליח של פרעה להכ, הסביר שהרג אותו מדין רודף, )א"שצב ע(קכ אות ד ' ח סי"גם שערי טוהר ח

להרוג את השליח הרודף משום יש , ישראל לרדוףראם גוי שלח גוי אחהרי , ע והשליח פטור"שבגוי יש שלדואפשר לומר ישראלשלפני מתן תורה היה לסוברת , והוא כותב שהגמרא שהבינה שהרג אותו בגלל ההכאה ולא מדין רודף. הצלת הנרדף

שהרי אם היה להם , אבל דבריו קשים; כך נראית כוונתו (דף כי היה רק שליח משה לא היה יכול להרגו מדין רו ולכן,נ"דין ב .)לא היה חיוב מיתה עיל הכאתו, נ"דין ב

הרי ברודף צריך להציל באחד ש, א לומר שהרג מדין רודף"כותב שא, וקפ' ה עמ" ח)סוגיות(ודרשת וחקרת : דעה חולקת . להרגוובשם המפורש היה יכול לחתוך את ידו במקום, מאבריו

א "כותב שא, 219' עמ, )ט' שנה כט גל(תתקנג ' גל, )תלמידי אהלי תורה(קובץ הערות וביאורים , מנחם מנדל קלמנסון' ר ?כ מדוע בדק אם יצא ממנו זרע כשר"שהרי א, לומר שהרג אותו מדין רודף

.קלג' עמ, יא, שמות ב, פירוש המכבי 63 .יא' עמ, יב, שמות ב, באר יוסף 64 ).ב"דף טו ע(כח , א, ואר על שמות רבהיפה ת 65 ). ג שם שדן בזה-ש ובאותיות ב"עיי ()א"שצב ע(קכ אות ד ' ח סי"שערי טוהר ח 66

. על ההכאהלא היה צריך להצילו באחד מאבריו כי היה חייב מיתה לשמיםמסביר ש, חקל 'יקהת עמים עמ

9

אבל לא הרג אותו , שמשה הרג את המצרי כי המצרי רצה להרוג את העברי, 69יעקב סולניק' פירוש דומה פירש ר .70שגוי נענש על מחשבתו כאילו עשה מעשה, עונשאלא בתור , לשם הצלת העברי

הוראת שעה. 4אשר ' ר.72 ראיה לדורות מכאןואין הוראת שעה שה רבינו עשהממסבירים שמנחם כשר ' רו 71יהודה עייאש' ר

, או מדין מלך, בשעת הצורך" מכין ועונשין שלא מהדין"ד להיות " מסביר שמשה הרג אותו מכוח סמכות ב73וייסוהיה לו , י"היה לו דין מלך כי פרעה מינה אותו על ביתו כדברי רש. 74שלא מן הדין בשעת הצורךשרשאי להעניש

.75"יורו משפטיך"ד כי בא משבט לוי שנאמר בהם "דין ב משום שהמצרי הכה את העברי חבלה שווה פרוטה. 5 78לשיטתו, 77חבורה יש בו הכאה ש העברי מכה אתההיהמצרי ש ראה שה רבינומהסביר ש 76מאיר דן פלוצקי' ר

.פ"ם מודה שנהרג אם חבל בשו"שהרמב בגרמא הרג אותו רק. 6ב וכתשבמקום ש 80כפי שאומר התלמוד, רק הכה אותו, בידיםלא הרגו שמשה רבינו כותב79יוסף ראזין' ר, 81"קמוניא חלילא" כמו העונש של, הטמינו בחול, ואחרי שהכה אותו, הכוונה בלי הריגהסתם " הכאה"

מפני שבסמכות של שלטון לגרום למיתת עבריין גם אם , והאדם מת מחנק, בית מלא עפרים את האדם לשמכניס .83ומשה נהג בזה כשלטון, 82אינו חייב מיתה

כי המצרי הרג את העברי. 7 .86ו אות הרג משהולכן, את העבריהרג שהמצרי האומר85המדרש על פי מסביר84מנחם כשר' ר

.יד, ם הלכות מלכים ט"רמב 67 .וע' סי, יב, גבורת יצחק שמות ב 68שנוקט , שמות שם, י"ובדעת רש, "מבקש להמיתו"הנוקט שהיה , כח, בדעת שמות רבה א, יב, שמות ב, נחלת יעקב 69ולכן הכהו הרבה זמן כדי שימות , ומסביר שלא רצה להורגו מיד כי היה אסור למצרים להרוג, "מלקהו ורודהו כל היום"

.מעצמו .א"קידושין מ ע 70

מעיר שלפי נחלת יעקב מיושב מדוע לא הצילו באחד אבריו , נד' עמ, 27הערה , שמות ב) ריאלא' מהד(י השלם "בהערות לרשוהוא מעיר שדברי נחלת יעקב מתאימים . וכאן היה חיוב מיתה על מחשבתו, שזה דרוש רק במי שהורג רודף כדי להציל-

.אבל מויקרא רבה משמע שהרגו כדי להציל, לשמות רבה ששם נזכר חיוב מיתה .ם שם"על הרמב, חם יהודהל 71אות , שמות ב, תורה שלמה; )שב' עמ) חירארי(הובא בשמחים בצאתם (אות לו , שמות ב, תורה תמימה: כך הסבירו גם 72

.מ"בדעת כ, נג' עמ, 27הערה , שמות ב) אריאל' מהד(י השלם " הערות לרש;קא .יד-יג' עמ, אות א, ג' שמות סי, מנחת אשר 73 . ד"שאין לו דין מלך ולא דין ב, "מי שמך לאיש"וע דתן אמר לו הוא מסביר בכך מד 74

והרי מלך , שלא יהרוג ישראל אחר, מסביר שמשה הרג את המצרי משום תיקון העולם, )קנט' עמ(יב , שאול שמות בבניןגם והוא מסביר שזה . ב, ב, הלכות רוצח, ם"כדברי רמב, משום תיקון העולם, יכול להרוג רוצח גם אם אינו חייב מיתה מן הדין

ובהערה נה שם מציין שבמכילתא יתרו נאמר שמשה היה מלך . הרי אתה לא מלך-" מי שמך"מה שטענו דתן ואבירם . ישראל

.הקפ' ה עמ" ח)סוגיות(ודרשת וחקרת 75 .)א"קז ע (מזאות , קונטרס נר מצוה, חמדת ישראל 76 ש בהשי בהכאהרק חייב ,"מכה אביו"שכתב בו , אביו מכהגם רי ה ," איש עברימכה" םסת בוכתוהוא מסביר שאף ש 77

.חבורה .132ליד ציון הערה 78 .יב, צפנת פענח שמות בו, ג"דף לד ע, קונטרס השלמה לחלק ד, צפנת פענח 79 .ב"סנהדרין פד ע 80 .ב"ז י ע"ע 81 .יג, ירושלמי סוטה ט 82 . כלומר אתה לא שליט ולכן אין לך סמכות להעניש כך-" מי שמך לשר ולשופט"בירם אמרו לו הוא מסביר שלכן דתן וא 83

".ויטמנהו בחול"ש "ממ, ולא רק הכה אותו, מוכיח שהרג אותוב "א חידושי אגדות סנהדרין נח ע"מהרש: דעה חולקת .אות קא, שמות ב, תורה שלמה 84 .י, זיאל ויקרא כדיונתן בן עותרגום ; אליעזר פרק מח' פרקי דר 85גם . ואין מכאן ראיה לחייב מכה בלבד, ם שם מסביר שמשה הרגו כי המצרי הרג את הישראל"סופר המלך על הרמבגם 86

.המצרי הרג את העבריכותב ש, קלט' עמד וקל' עמ, יא, שמות ב, פירוש המכבי, 218' עמ, )ט' שנה כט גל(תתקנג ' גל, )ורהתלמידי אהלי ת(קובץ הערות וביאורים , מנחם מנדל קלמנסון' ר: דעה חולקת

וראיה ממה שמשה בדק האם יצא ממנו ; "מכהו ורודהו כל היום"כותב , שמות שם, י"שהרי רש, דוחה פירוש זה, 12הערה .ואילו הרג את העברי היה חייב מיתה ונהרג גם אם יצא ממנו זרע כשר, זרע כשר

כ לא "שהרי א, כותב שאין לומר שהמצרי הרג את העברי, נג' עמ, 27הערה , שמות ב) אריאל' מהד(י השלם "בהערות לרש .ח לעשות מזה אסמכתא לגוי שהכה"היה יכול ר

10

שהוא חייב בהשהיא מיתה בידי שמים, הרג אותו בשם המפורש. 8' ר. 89 ולא מיתה בידי אדםי שמיםמיתה בידזו , 88רשכאמור במד המפורש בשםו אותשהרגשמה 87יש שהסבירוולכן , כי מעלת יהודי גבוהה הרבה משל גוי, מסביר שגוי המכה יהודי עיקר דינו מיתה בידי אדם90שמעון ביטון

וכן נשמת ישראל היא הפרי , 91 הפרי-וישראל , כיון שהאומות הם כקליפה;פגיעה בגוף של יהודי מחייבו מיתה, ולכן גוי הפוגע ביהודי הוא כהורג גוי, כ מעלת גוף של ישראל כמעלת נשמת גוי"א, וגוף הישראל היא קליפה

ומדרגתו גבוהה ואין שקול להפסיד את נפשו, אלא שיש ספק שמא יצא ממנו זרע כשר; שחייב מיתה בידי אדםכי לרע אין קיום מול , י שם המפורש פועלת"שהריגה ע, ולכן משה הרג את המצרי בשם המפורש, בגלל גוף היהודי

ולא יצא ,י שם המפורש זה מוכיח שלא היה בו שום טוב"ולכן אם מת ע, בעולם מבטל את הרע' וגילוי ה, האמת .זה לא היה פועל, שאילו היה בו שום טוב, ממנו זרע כשר

חייב מיתה בידי שמיםואג אותו מפני שהמלאכים אמרו לו שההר. 9

כמו , על פי זה מובן שהיה רשאי להורגו אף בידים; ש"המדרש אומר שמשה נמלך במלאכים ואמרו שחייב מב .93'מצוה להרוג אותו כדי לקיים רצון ה, שאם נביא אמר שמהשמים רוצים שפלוני ייהרג, 92ן"שכתב הרמב

תו ומת בלי כוונההתכוון רק להכו. 10 .95 ומת תחת ידו בשוגג,להכותו רקשמשה רצה מסביר94מנחם כשר' ר

דעה שמשה לא עשה כדין. 11 .97מפני שהיה פטור מן הדין, שלא כדין בהריגת המצרימשה עשה ש 96יש דעה במדרש

סנהדרין , מרגליות הים; קלו' עמ, יקהת עמים; שמות שם, נפש יהונתן ;שמות שם, צדקת יוסף;א"גופי הלכות דף קב ע 87

' נדפס בשינויים בס(יא , שמות ב, ימין יעקב; אות קא, שמות ב, שלמהתורה; ם שם"על הרמב, סופר המלך; ב אות יט"נח ע ").ה מקיים"צדיק גוזר והקב"או שזה בגדר , שמשה ביצע גזר דין של שמים(קנח ' עמ, )יוסף שפרן' זכרון לר' ס, פרת יוסף

.36מקורות נוספים לכך ראה בהערה .י השם"מסביר שהרג אותו בשם המפורש כי אם אינו ראוי למות לא ימות ע, יד-יג' עמ, אות א, ג' יס, שמות, גם מנחת אשר

.ל, א"שמות רבה פ 88מסביר שמשה הרג את המצרי בשם המפורש כי זה , )רעב' עמ(ם כאן "ד על הרמב"באגרות הגרי, אהרן סולובייציק' גם ר 89

כותב שהריגה בשם המפורש היא אף פחות , רעג' שם עמ, ולובייציקמשה ס' ר. וזה מיתה בידי שמים, רק גרמת רציחהוהריגה בשם המפורש אינה , מה שאינו נהרג אינו בגלל איסור רציחה, וכיון שהוא חייב מיתה, ואינה רציחה כלל, מגרמא

שהריגה בשם כותב, שם, ד סולובייציק"גם רי. להורגו באופן זה כי הוא חייב מיתהחובהוממילא , אסורה משום רציחההרי מה שגוי שהכה ישראל אינו נהרג מראה שהוא , משה' על ר) רעד' בעמ(אבל הוא מקשה . המפורש אינו גרם רציחה

. ועדיין לא מובן איך מותר להורגו בשם, מופקע מקיום מיתה? שמים ימיתוהוהיה לו להמתין שמה, אבל מדוע הזדרז משה להמיתו, ש"אמנם היה חייב מב, מקשה, רסה' עמ, שיח יום

הוא במי , )א"ברכות ז ע' תוס(ם סובר שהכלל שאין להטריח את השמים להרוג מישהו "שהרמב) רסו' בעמ(הוא מתרץ .מותר להורגו בשם המפורש, ש"אבל מי שנפסק דינו למב, "מורידין ואין מעלין"שנפסק דינו

בן נח חייב גם שאילו, ישראל לפני מתן תורה נחשבולאכותב שהסבר זה טוב רק לדעה שישר, יד, אלומות יוסף שמות באבל ).ד, ט, הלכות מלכים, ם"רמב(דים אם הרג שלא בי

ת "כמו שכתב שו, אסור להורגו בשם, כי אם אסור להורגו בידים, דוחה הסבר זה, )שפו' עמ(ב "סנהדרין נח ע, עבודת דוד' ח סי"א או"ת יהודה יעלה ח"ושו, )מה במהדורה תנינא' סי= לט ' ק סי"הובא בקהלות יעקב ב(צח ' ב סי"הלכות קטנות ח

ומסביר , כותב שמותר להורגו דוקא בשם) 127שנביא ליד ציון הערה (אבל דברי טובה . י שם כהורג בידים"שההורג ע, קצטי שם נחשבת "מקורות בשאלה אם הריגה ע, רמ' מט עמ' גל] מאנסי[אור ישראל ' עי. בכך מדוע משה הרג את המצרי בשם

.הריגה .מח-מז' שמות עמ) ביטון(מעשה חושב 90 .אות לו, מאמר ב, ספר הכוזרי 91 .יד, ן בראשית טו"רמב 92 ).שפו' עמ(ב "סנהדרין נח ע, עבודת דוד 93 .אות קא, שמות ב, תורה שלמה 94, ג על התורה"ם מפרש כרס"כותב שהרמב, ם כאן"ל הרמבע, י קפאח"רוכן . קלג' עמ, יא, ב, שמות, כ פירוש המכבי"וכ 95

.שמשה לא התכוון להרוג את המצרי ומת בלי כוונה, להוכיח שמשה התכוון להורגו" ויפן כה וכה"כותב שהגמרא נקטה , ב"סנהדרין נח ע, )ליפשיץ(רגל ישרה : דעה חולקת

.וכן פחד, לפי החוק המצרישגם הכאת המצרי היתה אסורה, אפשר לדחות. כ לא היה לו לפחד"שאלכדי להוכיח כאמור " ויפן כה וכה"מסביר שהסוגיה מביאה את המלים , )שכז' עמ(ב "סנהדרין נח ע, )זאלצר(גם דברי דוד

מה שהמדרש לומד (אבל הוא מוסיף שההוכחה היא גם ממה שבדק לראות אם יצא ממנו זרע כשר , שמשה התכוון להורגו . יך אם לא התכוון להרוגשלא שי, ")ויפן כה וכה"מ . מדרש פטירת משה 96

, נבאות, בית דוד, תולדות אדם,ה"שלב, פרק קו, שער יד,עמק המלךהובא ב(שופטים ' פ, בלקוטי תורה, ל"האריז, כמו כןיב גלות ונתחי, כותב שמשה חטא בהריגת המצרי כי היה גלגול של קין והרגו לפני זמנו, )קנו' עמ, יא, שמות ב, ובימין יעקב

, כפי שהתלמד לומד מכאן הלכה, מסביר שהרג אותו בדין, פ" שנת תר,שם משמואל פרשת ואתחנןאבל . ולכן ברח למדין .להכין קליטה לחוטאים אחריו, ולכן גלהשבאה תקלה על ידואבל הוא הרגיש

-ולא נשא לשוא נפשו " אמרו א כותב שאין לומר שמשה הרג את המצרי שלא כדין שהרי"גופי הלכות דף קב ע: דעה חולקת .שיישבו בדרכים שונות שמשה נהג כדין, וזו דעתם של כל הפרשנים האחרים שהבאנו. )א, שמות רבה ד" (זה נפשו של מצרי

11

הלימוד ממשה. ד

שמשמע ממנו שהגוי , ממשהקשה מדוע התלמוד מביא את הפסוק, ם שגוי המכה ישראל אינו נהרג"לפי הרמב ?נהרג

.99 אסמכתא בעלמאשהפסוק הוא מסביר 98כסף משנה לא , חייב מיתה לשמים היהאם לאש, שחייב מיתה לשמיםים למד אנומפסוק זה מסביר ש100יהודה רוזאניס' ר

מסביר שמוכח 102יחזקאל סרנא' ר .101היה משה הורגו אף שראה שאין שום איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר אומר שאילו היה יוצא המדרששהרי , ש לא היה הורגו"שאילו לא היה חייב ביד, ש"סוק שחייב מיתה בידמהפ

קל וחומר שהיה לו להקפיד על חיי , ואם משה מקפיד על זרעו העתידי של המצרי, ממנו זרע טוב לא היה הורגו שמשה 105ם"פ מה שכותב הרמב" ע מסביר104חיים אלעזרי' ר .103האילו לא היה חייב מית) שחי בהווה(המצרי עצמו

כי משה הרג אותו מפני , ש"ומכאן שהמכה היה חייב מב; שלבשה אותו' התעורר להרוג את המצרי מתוך רוח ה .שמן השמים באה לו התעוררות לכך

אף שמה שמשה עשה היה הוראת , שאם לא כן ,לשמים מיתה חייבשלומדים משם ש, מסביר106יהודה עייאש' רגם . הורגו אפילו כהוראת שעהל לו ההי לא, 107שעה

, נ המכה ישראל"ם סובר שהלימוד מהריגת המצרי הוא שיש חפצא של איסור בב"הרמב כותב ש108יצחק דוד מן' ר .אבל חפצא זה יוצר רק חיוב בדיני שמים

כי יש (שכתב שהלימוד ממשה הוא אסמכתא ,סף משנה כותב שכ109יונה טאובה' ר": הסוטר לועו"לימוד מ סוגיהבהמשך המר א הוא מהמ בידי שמיםסובר שהמקור לחיוב מיתה) אחרים מדוע משה הרג את המצריטעמים

,111"110'מוקש אדם ילע קודש': שנאמר, הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה: ר חנינא"וא: "שם

מסביר , )רח' לח ועמ' עמ, ו"הובא בחיי נפש ח(רמב ' עמ) תמוז תשלב(פג ' גל, ישראל סבא, יקותיאל הלברשטם' ר, כמו כן 97

ונמצא שמשה עשה שלא , ם פסק שנקרא אדם ולכן לא נהרג"אבל רמב, המצרי כי סבר שגוי לא נקרא אדםשמשה הרג את ).ולא מצאנו זאת בזוהר(שם הוא מביא שהזוהר אומר שמשה לא נכנס לארץ כי הרג את המצרי . כהלכה

).ה והנה לסברת"ד, ז, י, הלכות מלכים, הובא במשנה למלך (ם שם"על הרמב, כסף משנה 98תלמוד כפשט לשון ה (וזו דרשה גמורה, סובר שנהרגחנינא' ר,מ"כותב שגם לדעת כ, ם שם"לחם יהודה על הרמב 99 .ושזו אסמכתא, שלא נהרג )26הערה (אבל הלכה כסוגיית מכות, )"שנאמר"ליד ציון הערה (רומז שקשה מכסף משנה על שיטתו , )א"קז ע (מזאות , קונטרס נר מצוה, חמדת ישראל, מאיר דן פלוצקי' ר

הרי היה יכול לומר שזו , כ מדוע כתב כסף משנה שזו אסמכתא"א, פ"ם גוי נהרג אם חבל בישראל בשו"שגם לרמב) 132נינא לומד משם שהגוי חייב ח' ר, פ"שאף שהמצרי הכה בנזק שו, והוא מתרץ? פ"ללמד שנהרג על חבלה שו, דרשה גמורה

ינה אש מ"הכ תבכל זה וע ,חבורה ין בהשא בהכאה לואפי משמע ,םסתכי הפסוק כתוב ב, פ"מיתה גם אם הכה בפחות משו . אסמכתא רק אלאגמורה ראיה

שהמצרי היה פטור על ההכאה כי משום שזה רק אסמכתאסוברמ "כמסביר ש) ג"ע-ב"שצ ע(קכ אות ב ' ח סי"שערי טוהר חאולי . ע"מטעם רודף או ג, מטעם אחר כמבואר במדרשוהרג אותו ,ע והשליח פטור"בגוי יש שלדו, היה שליח של פרעה

ועל כך השיב ? ולומדים משם שחייב מיתה בידי שמים, מדוע לא כתב כסף משנה שזו דרשה גמורה, כוונתו ליישב את הקושי . על ההכאהלא היה חייב אף בידי שמים, שכיון שהמצרי היה שליח

י "הערות לרש, ג"דף לד ע, קונטרס השלמה לחלק ד, צפנת פענח, )נב' עמ(יב , שמות ב, )בורנשטיין(וזאת ליעקב : דעה חולקתם זו "מוכיחים שלרמב, אות ג, כז' סי, עניינים שונים, )סרנא(בית יחזקאל ו,נג' עמ, 27הערה , שמות ב) אריאל' מהד(השלם

, "שנאמר"נקט חובל' ם הל"רמבש, מוסיף, גמ' כפי אהרן תנינא עמגם . אותה בהלכות חובלשהרי הביא , דרשה גמורה, )רקובסקי(גם ברכת אבות .באסמכתא" שנאמר"ם משתמש בלשון " הרמבדן האםש שהוא "עיי; משמע שזה דרשה גמורה

? הרי לומדים מהמצרי, מ"מקשה על כ, סא ענף ג' סי ? ש"מנין שחייב מיתה ביד, אם הלימוד ממשה הוא אסמכתא,מ"מקשה עוד על כשם בית יחזקאל

, 27הערה , שמות ב) אריאל' מהד(י השלם "והערות לרש, סנהדרין שם, )צרמון(גור אריה כך הסביר גם . פרשת דרכים שם 100 .נג' עמ .43כאמור ליד ציון הערה 101 .אות ג, כז' סי, עניינים שונים, בית יחזקאל 102 .חובל הביא את הפסוק' ם הל"והוא מסביר בזה מדוע רמב 103 .למדים משם שחייב מיתה בידי שמים, מ"כותב שגם לפי כ, אות ו, יג' סי, עין חיים, חיים ראזין' ר

).מג' עמ(יב , שמות ב) אלעזרי(נתיבי חיים 104 .ב פרק מה"מורה נבוכים ח 105 .ם שם"על הרמב, לחם יהודה 106 . בשמו71ליד ציון הערה ראה 107כלל גוי המכה ישראל באיסור , ג, ה, חובל' ם הל"הוא מסביר שלכן רמב). רפג' עמ(אות ב , ם שם"על הרמב, באר מרים 108 .מ כתב שזה אסמכתא"ולכן כ, שבישראל" לא יוסיף"

.קלז 'יקהת עמים עמ 109 .כה, משלי כ 110שגוי , יד, על אבות ג, המובא במדרש שמאל, חיים ויטאל' כדעת ר(כי נברא בצלם אלקים , נימק, רין שםסנהד, עיון יעקב 111

שלפי זה , יש להעיר(ל כמורא שמים "ומורא רבך צ, ל כמורא רבך"וכבוד חברך צ, ועוד שמזלזל בכבוד חברו, )לא נברא בצלםמבאר את הלימוד , ב"א חידושי אגדות סנהדרין נח ע"מהרש. )הזה גם יהודי שסוטר יהודי נחשב כסוטר לועו של שכינ

.)א"יבמות סא ע ( כי רק ישראל נקראו אדם-" מוקש אדם ילע קודש"מ

12

משמע " עו של ישראללו"כ "וממש ; החיבור'עם ו" ואמר"כתוב ו, חנינא' בא מיד אחרי מימרת רהמר זאמשהרי , א ללמוד ממשה"אוהרי את זה (" כל שהוא חבל בואפילו " שחייבם" הרמבם למדומש; שמדובר בגוי שמכה

.112שפניו מסמיקות, הוא רק חבלה כל שהוא" סוטר לועו"שהרי , )שהרי שם המצרי רצה להורגו ולא להכותו מעט

ם"חיובים שמוטלים על המכה גם לרמב. ה

בדיני שמיםחייב מיתה. 1 .114בידי שמיםבן נח שהכה את ישראל או שחבל בו חייב מיתה נוקט ש113מאירי

מסביר את דברי המשנה 116כפי שהתלמוד, מותר להורגו, ש" כותב שכיון שחייב מב115יהושע מנחם אהרנברג' רגברא " ואה, חייב מיתה בידי שמיםשהיות שהוא ,"כהונה פוצעין את מוחו בגזרין כהן ששימש בטומאה פרחי"

למשה ה מותר הי,מיתה בידי שמיםישראל נתחייב כיון שהמכה את,וכך כאן; ו בידיםהורג מותר לןלכו ,"קטילאם מי שרוצה אבל א, להרגוםשאין חייבי היינו ,ם שאינו נהרג''כתב הרמבהוא מסביר שמה ש .117בידים הרגול

בגלל צער -מסביר שהמאמר על סוטר ישראל הוא טעם שגוי שהכה ישראל חייב מיתה , ב"סנהדרין נח ע, ישבב הסופר

כי , כותב שחייב כי הוא כמו מגדף או מקלל, אות תשעד, ב"ין נח עסנהדר, דוד פוברסקי' גם שיעורי ר. 'ישראל וכבוד ה . הסוטר ישראל כסוטר לשכינה

לו שהותרמנין , טבע מדין רודףדרך ה ב את המצרילא הרגמשה הוקשה לגמרא מדוע ש )קלח' עמב(על פי זה הוא מסביר 112 הוא מסביר את .ולכן הותר להורגו בשם, םלומדים שחייב מיתה בידי שמי" סוטר לועו" שמ, היאוהתשובה? להרגו בשם

שם אף אבל כיון שלא היה , י בלי להרוג את המצריעברהיה מציל את המשה ,מישהושם אילו היה ש ,"ויפן כה וכה"כ "מש לטעם אחר שהגמרא הביאה את .הוצרך לבדוק האם יצא ממנו זרע שיתגייר, וכיון שהרגו בשם;ו מדין רודף אותהרג, אחד

, יב, שמות ב, )ד"תקכ(ראש יוסף ישועות יעקב וערוגת הבושם וטללי אורות וליקוטי אברהם ו' עי, "יפן כה וכהו"המלים שהוא כדי להוכיח שמשה הרג את המצרי מעיקר הדין , יעקב רוזנברג מקראסנא' בשם ר, ב"סנהדרין נח ע, וילקוט המאירי

.ש" עיי-ים להרתיע שהרי לא היו שם אחר, להרתיע אחרים, ולא רק למגדר מילתא; )ם"בדעת הרמב ()א"קז ע (מזאות , קונטרס נר מצוה, חמדת ישראל; כסף משנה שם: כך כתבו גם. מאירי סנהדרין שם 113; 30ליד ציון הערה , פרשת דרכים; סנהדרין שם, בנין שלמה; אות ג, כז' סי, עניינים שונים, בית יחזקאל, יחזקאל סרנא' ר

, צדקת יוסף;89 הערה ,א"גופי הלכות דף קב ע; שמות שם, ז"הגרי' חי; 39הערה , באר יוסף; 39ליד ציון הערה , עיון יעקבב "דף ס ע, תפא' עמ(דרוש מז לפרשת מקץ , ח"דרושי הצל; 89הערה , ם שם"על הרמב, סופר המלך ;89 הערה ,שמות שם

שחייב מיתה לשמים אבל (ב "סנהדרין נח ע) פרידמן(אמרי שמעון ; 112הערה , יקהת עמים; )ם"בדעת הרמב) (ורשה' במהדוגם את הגוי אשר "שזה כוונת הפסוק ) (ד"דף א ע(לך לך ' פ, )אנגל(פתוחי חותם ; )ורגו שמא יצא ממנו זרע כשראין לה

' עמ, )ח"טבת תרפ(א ' קונ) קראקא(אהל תורה , פנחס הירשפרונג' ר; )ד" רק אני אדון את הגוי ולא ב-" יעבודו דן אנוכי אנוכיגם את הגוי אשר יעבודו דן "שזו כוונת הפסוק (רס ' עמ) תשסט(יקרא דאורייתא על ההגדה ; ם"בדעת הרמב, קמא

ולכן , "קם ליה בדרבה מיניה"אין , כיון שהמצרים חייבים רק בדיני שמים על הכאת ישראל-" ואחרי כן יצאו ברכוש גדולשזה פירוש (קל ' עמ, על הגדה של פסח, התקדש חג; אות לו, שמות ב, תורה תמימה; )חייבים לתת לישראל את שכר עבודתם

מגיד חדשות מכות ט ; )' עונש מצרים על הכאת ישראל היה רק בידי ה-" ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך"דברי ההגדה ).ם"בדעת הרמב(ב אות כ "ע

טי לקוו, )קנד' עמ, ובבינה בספרים, אות לד, קו' א סי"ח) לייטר(ת בית דוד "הובא בשו(כלל כו אות לא , ג' מע, שדי חמד 114הכותב שבגוי אין חיובים בדיני שמים כי כל , רל' א סי"א ח"ת שואל ומשיב מהדו"הקשו מכאן על שו, א"ב דף יח ע"ח, סופר

והשיב שהתכוון לומר שבמקום שחייב , נשאל על זה, לו' א סי"ב ח"ת שואל ומשיב מהדו"שו .חיובם הוא בשביל ישוב העולםנ חייב "והוא מודה שיש איסורים שב, כי כל חיובם הוא משום ישוב העולם, ש" בידלא נשאר עליו חיוב, בדיני אדם ולא נהרג

.כי אינו גרוע מישראל, ש"בהם מיתה רק ביד, והוא מעלה אפשרות שיש בזה גדר מחודש, ש"מעיר שלא מצאנו בגוי גדר מב, יד' עמ, אות א, ג' סי, שמות, מנחת אשר

. אינו נידון כרוצח, מ שאם השופט הרג אותו"ונ, פועלד לא יכול להורגו ב"שחייב מיתה בכח אבל בם שחייב מיתה אינו "כ הרמב"כותב שמש, )רעג' עמ(ם כאן "ד על הרמב"באגרות הגרי, משה סולובייציק' ר:דעה חולקת

, קד סולובייצי"גם רי. אלא זה דין אחר, כמו שכתב במקומות אחרים" בידי שמים"שהרי לא כתב , מיתה בידי שמים רגילה . ש לא שייך בבני נח"כותב שחיוב מב, )רעד' עמ(שם

לגמרים גוי המכה ישראל פטור "ולרמב, אין בגוי מיתה בידי שמיםכותב ש, תקכט-חתקכ' ב עמ"ג ח"משנת אברהם על הסממ היה צריך לומר שהפסוק בא ללמד "כ, ש"אילו היה חייב מב, כלומר. מ שהלימוד ממשה הוא רק אסמכתא"כ כ"כמש .מ עצמו כותב שחייב מיתה לשמים"הרי כ, ע"וצ. ש ולא היה צריך לומר שזה אסמכתא"יב מבשחי

ד להורגו "שאילו כן היה מותר לב, ש"מ סובר שאינו חייב מב"שכ) ד"דף ט ע(כותב בתחילת דבריו , נח אות ג' כלי חמדה פ .ש"כ כתב שחייב מב"אבל אח. כי הוא גברא קטילא, )115ראה ליד ציון הערה (ב "לצורך תיקון הדור כאמור בסנהדרין פב ע

משמע שמדאורייתא אפילו מיתה בידי , מדרבנןחייב מיתה על הכאה רק , ם"כתב שלרמב, ט, י, הלכות מלכים, לחם משנהלא "הרי אינו מצווה ב, יאיך ייתכן איסור דרבנן בגו, מקשה עליו, ב"סנהדרין נח ע, )ארלנגר(ברכת אברהם . שמים אין

. כתב שגוי אינו חייב בתקנת חכמים, ט, ו, ם הלכות נחלות"ורמב? "תסור .אות ל, כד' סי,ד" יו,גלק ח,דבר יהושעת "שו 115. אינו נענש, אם מישהו הרג את הגוי שהכה, ם"מביא שרב אחד כתב שגם לרמב, 3' עמ, א' גל, קשוט, יהודה הרצל הנקין' ר

מ שם "ושלא כלח; ז"שאסור להרוג גוי עובד ע, א, י, ז"הלכות ע, ם"ו ממה שכתב רמב"בק, ב שאסור להורגווהוא עצמו כות . ד"שכתב שאם ידנו תקיפה מותר להרגו שלא בב

.ב''סנהדרין פב ע 116שמשה הרג את המצרי כי היה חייב מיתה ) 60 וליד ציון הערה 43ליד ציון הערה (הסבר זה נחוץ כתוספת למפרשים 117

. ש"בידוכך היה בשמעון , אין בו אשם, ואדם הרג אותו, ש"מי שחייב מיתה בידש , יד' סי, חלק ו,ת חתם סופר"שויסוד זה כתב גם

. ויעקב כעס רק על שהסתכנו,)אבל לא חובה(אנשי שכם ולכן היה מותר להם להרוג את ,ש"בידשעל דינים חייב , ולוי

13

רשאי , הקודש ויודע שלא יצא ממנו מי שיתגייר מעלה אפשרות שרק מי שיש לו רוח הואכ" אבל אח.יאש רהורגול דברי זה ולפי;118להרגו שמא יצא ממנו איש שיתגייר אסורלאדם אחראבל , כפי שאומר המדרש על משה, להורגו .מיתה בידי שמים פ שחייב"אעלהרגו ראוי ן שאי,מתפרשים כפשוטם" אינו נהרג"ם "הרמב

כהמותר להורגו כדי להציל את הישראל מהמ. 2

מציל את שמי שפירושו , מכה ישראלבגוי ש שחיוב המיתה, כותב, פרק י, הלכות מלכים,ם"על הרמב, אור שמחעד כדי אינו מכהו הגוי אף אם , כדי שלא יכה את הישראל, הגויבהריגת אף רשאי להצילו , הגוי מהכאתהישראל

.שר להציל את הישראל בדרך אחרת משמע מדבר שמותר להורגו גם אם אפ.119כך שאינו בגדר רודף, ולהמית להורגו בגרמאלשליט מותר . 3 כגון לקבור אותו ,121שבסמכות של שלטון לגרום למיתת עבריין גם אם אינו חייב מיתה כותב120יוסף ראזין' ר

.122בחול מי שרוצה לדונו ולהורגו רשאי. 4בשאר אבל , קיום שש המצוותם הוא שמצות דינים הוא לפקח על" מסביר שטעם הרמב123יוסף זוסמנוביץ' רולכן אינו , 124ד"לפני פסיקת ב) גם בשבע המצוות(נ "והרי אין חיוב על ב, אין חובה לדון של בני נוחאיסוריםה

.125 כי יש עליו חיוב מיתה,רשאי הוא,אבל אם מישהו רוצה לדונו ולהורגו; נהרגשיש , אלא שאסור לשפוך את דמו, מס נפשומי שהורג אותו לא נחשב חו, יש מי שאומר שכיון שהוא חייב מיתה

.127שאין בו בזיון של שפיכת דם, אבל מותר להרוג אותו בשם, 126וגם בחנק יש שפיכת דם פנימית, בזה בזיון עונש אחרמענישים אותו. 5

".129יעשה אם אותו עונשין ומכולן מיתה חייב שהוא אותו מודיעין"ם " כותב שלדעת הרמב128ן"הר

שחייב מיתה בידי שמים אסור להורגו כי יכול ישראלכותב ש) א"י ע(נח אות ג ' כלי חמדה פא ו"חמדת ישראל דף פט ע

שחייב מיתה בידי שמים מותר להורגו כי אין גויאבל , )ע מהגמרא בסנהדרין שם שהוא עצמו מביא"וצ(לעשות תשובה , על תשובה בגוי(כמו בנינוה , תקכט מקשה עליו הרי יש תשובה בגוי-חתקכ' ב עמ"ג ח"על הסממשנת אברהם . תשובה בגוי

כי יכול , אינו נהרג, ש על ההכאה"שאף שחייב מב) א"בדף י ע(כ כתב כלי חמדה שם " אח).536-529' עמ, ראה תקנת השבים .כי הוא כקטן שנולד, להתגייר ואז ייפטר ממיתה

כותב שאף שלגבי כהן ששימש בטומאה נאמר שהיות שחייב , )ג"קעה ע(מצוה רמז , יראים' על ס, ווי העמודים: דעה חולקתשזה רק שם מטעם הלכה , תרלא' סי, ב"ח, ז"ת רדב"ושו, ב"סנהדרין פא ע, ן"הר' הרי מבואר מחי, ש מותר להורגו"מב

. ש"ולא בשאר מב, בגלל מעלת המקדש) ז"לרדב(או תקנת חכמים ) ן"לר(למשה מסיני ד "מותר לב, אם ידוע שלא יצא ממנו זרע כשר, ש"אומר שרק בן נח שחייב מב, בהערה, יג' עמ, יב, שמות ב, באר יוסף

. להורגוזה , ש מותר להורגו"כותב שמה שנאמר בסנהדרין פב שמי שחייב מב, א"מט ע-ד"יג דף מח ע' סי) זוסמנוביץ(חלקו של יוסף

. רק אם עבר ושנהוגם לפי הדעה ; אין לבני אדם לעשות בו דין-ש "כותב שרב ששת בסנהדרין שם סובר שמי שחייב מב, רסז-רסו' עמ, שיח יום

, זה רק שם, והקנאים מקיימים מיתה זו, ש"שהעובדה שפוצעים את מוחו בגזירין מוכיחה שחייב מב, האחרת בסוגיה שם .שיש הלכה למשה מסיני שקנאים פוגעים בו

.ש דינו כרוצח"כותב שההורג ישראל שחייב מב, יג' עמ, אות א, ג'סי, שמות, מנחת אשר, מביא מי שהסביר שמשה הרג את המצרי כי ראה שלא יצא ממנו זרע שיתגייר, צה' עמסג ' סי )לנבוגןקצנ(מגן שאול גם 118

.והוא יעניש אותו, יודע' ורק ה, ק לא יכול להרוג את הגוי המכה"אבל אדם אחר שאין לו רוה .כי זה בכלל חיוב המיתה שמוטל על המכה, רומז שלכן היה מותר למשה להרוג את המצריהוא 119 .יב, צפנת פענח שמות בו, ג"דף לד ע, קונטרס השלמה לחלק ד, צפנת פענח 120 .יג, על פי ירושלמי סוטה ט 121ראה בשמו ". קבורה"רק ב שמי שמכה חברו תקנתו "ש בסנהדרין נח ע"פ מ"הוסיף להסביר ע, יב, בצפנת פענח שמות ב 122

. שכך הרג משה את המצרי79ליד ציון הערה ).ג"ע-ב"נ ע(יג ' סי) זוסמנוביץ(חלקו של יוסף 123 .ז סד"ע' תוס 124 כי זה היה תלוי ברצונו אם לדונו או לא, והוא מסביר בכך שלכן משה בדק לראות אם יש מי שיצא מהמצרי שיתגייר 125כדי שלא , הרוג אותוצריך ל, שהרי אם מותר להורגו, דוחה את דבריו) ד"שצב ע(כ אות ד ק' ח סי"שערי טוהר ח: עה חולקתד

.ש"חייב רק מב מכאן ש אלא;ימשיך להכותם משמע שלעולם אינו נהרג "שהרי מלשון הרמב, ד רשאים להורגו"כותב שאין ב, יד' עמ, אות א, ג' סי, שמות, מנחת אשר

. אדםבידי .ב"כאמור בסנהדרין נז ע 126 ).תריג' עמ(שופטים ט , דברי טובה 127 .ב" סנהדרין נח ע,ן"דושי הריח 128 .אבל לענין הכאת ישראל לא כתב שעונשין אותו, ם כתב כך בהלכה ט לגבי גוי ששבת ולמד תורה"הרמב 129

כ לגבי גוי "כין אותו ועונשים אותו כמשם מודיעים לו שחייב מיתה ומ"כותב שלרמב, )יח' עמ(יב , שמות ב, חכמה ודעת .אבל הוא מתקשה למה לא כתב כך בהכאה; ששבת

ם כל מי שרק חייב מיתה אבל לא "כותב שלרמב, ג"דף לד ע, קונטרס השלמה לחלק ד, וצפנת פענח, יב, צפנת פענח שמות ב ".אומראתה "ולכן אמרו דתן ואבירם למשה , ממיתין אותו צריך להודיעו שהוא חייב מיתה

14

גי הכאההבחנה בין סו. ו

או פחות נזק שוה פרוטהמהגרהכאתו אם . 1 כמו שנאמר ,בכלל פ"ה בשוחבל גם ,ל זהע נהרגיםו הגזל על נצטוושבני נח כיוןש כותב 130מאיר דן פלוצקי' ר

בחבלה או בלא חבלה הכאה על אבל; וזאת גם אם חבל בגוי, 131"?בממונו חבל ה ליומ בגופו חבל ה לימ"בתלמוד ייב מיתה ח כלל חבלה בלא אותו הכה לואפי בישראלאלא ש ,כי אינו כמו גזל, נהרג אינו 132ה פרוטהפחות משו

.יוב מיתהח יןא נחןבבו, 133נהרג ואינו או לא עשהאם עשה חבלה. 2

כנראה דיוקם ממה .134לא בהכאה בלבד, ה בישראלחבלעשה רק אם מיתהחייבהגוי ם ש"מהרמבמדייקים ישש אפילו עשה רק " שהחידוש הוא שחייב מיתה בידנים מבים וה,135"כל שהואו אפילו חבל ב"כתב ם "הרמבש

.136ובלבד שתהיה חבלה כלשהי, חבלה קטנה

כוונתו שמתרים בו לפני כן " מודיעין אותו"ת "ם לגבי שבת ות"כ הרמב"כותב שמש, ב"גופי הלכות דף קב ע: דעה חולקת

שבהכאה אין שום שעיון יעקב סובר, 30וראה הערה . ומשמע מדבריו שבהכאת ישראל הדין אינו כך, ואם עבר הורגים אותו .י אדםעונש ביד

).ד"דף רנ ע, כו אות ג' ה סי"הובא בשערי טהר ח ()א"קז ע (מזאות , קונטרס נר מצוה, חמדת ישראל 130 . ואם גרם נזק חייב משום גזל, כותב שהמכה ישראל חייב בחבלה בלי נזק, הערה ו, בהערתו למאירי שם, א סופר"ר

אבל אם רק ציער אותו , חייב מטעם גזל, וגרם לו הפסדנ"כותב שאם הכה ב, )שפה' עמ(ב "סנהדרין נח ע, גם עבודת דודכל "את הנוסח ) שפו' עמ(והוא מסביר בזה ; נ"ולא אם הכה ב, חייב מיתה, אם הכה ישראל, בהכאה ולא הפסיד אותו כלום

.חייב, שהחידוש הוא שאפילו לא הפסידו-" שהוא, כי אינו גרוע מגזל, אפילו הכה גוי, נהרג, ל חבלה גדולהם אם חב"כותב שלרמב, 41' בראשית עמ) גינזבורג(ילקוט יהודה

ולכן אם , ב שפצע בגוף קל יותר מנזק לבגד כי הוא מתרפא"ק צא ע"כאמור בב, זה גרוע מגזל, אבל אם חבל חבלה כל שהיאם נקט "רמבולכן ,ורק אם הכה ישראל חייב מיתה אבל לא נהרג כי זה מתרפא , אינו חייב מיתה, הכה גוי חבלה כל שהיא

.וכמו גזל, כי זו חבלה שאינו מתרפא ממנה, ד"גם אם אינו בגדר ש, הוא מסביר שלכן גוי שהרג טריפה נהרג". כל שהוא" .ב" ב עסנהדרין 131 אצלשאמנם ,ממש בגזל דוקאהז ,)א"סנהדרין נז ע (מישראל בגזללו אפי פ"משו פחות על נהרג ן נחבש הוא מסביר שאף 132

,כלל נהנה אינו שהגוי כיון גזל בכלל ה אינישראלב פ"משו פחות חבלהאבל ;ממון הוא הגויאצל אבל, ןממו אינו הישראל .ממוןזה נחשב נ"הב אצלי כ ,חייב מיתה ,פ"שלו פחות מאפי בן נחב חבלואילו אם ; פרוטה חסרנ לא ישראלמהו

כ מדוע לא "ע א"וצ(מצות ' כן לא נמנה בזם סובר שגוי המכה הוא בכלל גזל ול"כותב שהרמב, אהלי יצחק סנהדרין שם ).שלא כישראל(כי ממונם חביב להם מגופם , אבל גוי המכה גוי לא חייב מיתה מטעם גזל, )נהרג

, פרנקל שם' ם מהד"אבל יש להעיר שברמב. כי מדובר על הכאה מועטת, "כל שהוא"ם "הוא מסביר שלכן כתב הרמב 133 . נוספו בדפוס ונציהומלים אלה" כל שהוא"י חסר "נאמר שבכ

אפילו "ולא " אם חבל בו כל שהוא"כ היה לו לומר " כי א, חמדת ישראלדוחה הסבר זה של, אות ח, קיט' ח סי"שערי טוהר ח ב ישראל משלם ואינו לוקה"בכיוש, פ"שוב חבלכי אם , "כל שהוא"ם כותב "רמבהש) ג"שפד עבדף (הוא מסביר ". חבל בו

שישראל , פ"אם חבל פמשם מחדש שגם "הרמב ו,כי אין דבר שמותר לישראל ואסור לגוי, נהרגולאגוי משלם ש פשוטכ"ואשהרי לא , וה מט שגוי שחבל פטור מתשלומיןכ מנחת חינוך מצ"משהוא דוחה את . ולא נהרגגוי חייב מיתה , ב לוקה"בכיו

, על הנזק שעשהחייב ממוןהוא , נו נהרגם אי"הסביר שכיון שלרמב, )ב"שפד ע(אות ז וב. ייתכן שיהיה קל יותר מישראלשאצל גוי אין חייבי מיתות שוגגין פטורים , ד" חמדת ישראל דף צג עכמו שכתב, וחיוב המיתה לא פוטר אותו מתשלום ממון

.מתשלומיםתורה גם (ממכות לאור הראיה שהביא , מ סובר שגם בחבלה גמורה לא נהרג"חמדת ישראל שם כותב שכ: דעה חולקת

ם חייב מיתה מטעם "ובסוף דבריו פקפק במה שכתב שלרמב). מ תמיד לא נהרג"הוכיח מזה שלכ, אות קא, שמות ב, שלמה .שהרי לא כתב זאת בפירוש, פ"גזל אם חבל בשו

.קכב' עמ, יא, ורנת יצחק בראשית כו, קצז'ם חלק ו סי"ת מהרש"שו 134 ".כל שהוא"י לא כתוב "שבכ, 133אבל ראה הערה 135

. אינו נהרג, )יציאת דם( אפילו גרם חבלה -כוונתו , "כל שהוא"ם "מה שכתב הרמב, בפשטותולפי הגירסה ; ם לומר שגם אם חבל לא נהרג"כוונת הרמב, "כל שהוא"כותב שלפי הגירסה בלי , ב"סנהדרין נח ע, ברכת שי

ן "והוא מדייק מהר. חייב מיתה, גם אם חבל מעט, אבל אם חבל, הכוונתו היא שאם לא חבל אינו חייב מית" כל שהוא"ולא חזר בו מפרט , והוא דחה את זה מסיבה אחרת, "מה לי חבל בגופו מה לי חבל בממונו"מזה שכתב את , שמדובר שחבל

ם חייב אף "הרמבלדעת , "כל שהוא"כותב שלפי הגירסה בלי , אות תשעג, ב"סנהדרין נח ע, דוד פוברסקי' גם בשיעורי ר. זהשאפילו חבל רק מעט חייב מיתה ולא , כוונתו להפך, "כל שהוא"ולפי הגירסה ; לא נהרג, חבל" אפילו"ומחדש ש, בלי חבלה

גם . חייב רק אם חבל בישראל, "כל שהוא"כותב שלפי גירסת , סא ענף ג' סי, )רקובסקי(גם ברכת אבות . רק אם חבל הרבהכוונת , "כל שהוא"כותב שלפי הגירסה , ]245-246' ה עמ"שנה בשנה תשנ) [=קצ' עמ(אות ד ת בני בנים חלק ג מאמר ד "שו

הוא מביא (אינו חייב מיתה , אבל אם לא חבל בו, אבל לא נהרג אפילו חבל הרבה, ם שחייב מיתה בחבלה כל שהוא"הרמב שחייב רק אם זה חמור מסוטר לועו משמע, "סוטר לועו"ששונה מלשון המאמר הסמוך , "מכה"חנינא ' לכך ראיה מלשון ר

סוטר "ולפי זה המאמר של (הגוי חייב מיתה גם אם הכה בלי חבלה , "כל שהוא"ואילו לפי הגירסה בלי ; )שאין בו חבלה ).שדי בהכאה בלי חבלה, "מכה"הוא פירוש ל" לועו

ש שלא רק בהכאה שאין בה ענין לחד" אפילו חבל בו"ם כותב "מסביר שהרמב, חק"סה "ה ה"ממרים פ' הל)מן(יד מלך .כאן לא נהרג, אלא אפילו בחבלה שמצאנו בו חיוב מיתה במכה אביו, לא נהרג, מיתה

. בשם יקהת עמים112ראה ליד ציון הערה " כל שהוא"על לשון ".חבל או הכה"רנת יצחק מציין שהמאירי נקט שחייב מיתה אם : דעה חולקת 136

15

נהרג מטעם , אם גוי עשה חבורה בגוי או בישראלש )ם"גם בדעת הרמב( כותב 137שמואל אליעזר וואלק' ר ,מצד שניחנינא מחייב ' ר, ) זה סוג של שפיכות דמיםכלומר" (מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא"כי " אך את דמכם"

ם כתב בפירוש "שהרי הרמב, דבריו קשים. 138ם שאינו נהרג"ועל זה אומר הרמב, הכאה בלי חבורהבמכה ישראל .אינו נהרג, שאפילו חבל

התכוון להמיתלא אם . 3ענש על מחשבתו כאילו משום שגוי נ, כותב שהגוי חייב מיתה רק אם הכה ישראל כדי להמיתו139יעקב סולניק' ר

.140ונחשב כאילו הרג, עשה מעשה אם הכה בשוגג. 4

.143שוגג פטור, מצוות בני נח' שבכל ז142ם"כדברי הרמב, 141פטור, אם גוי הכה ישראל בשוגג כה על רקע לאומניאם ה. 5 אבל ,יים לא בגלל שיקולים לאומיים אלא מטעמים איש ישראלמכהש, כל זה בסתם גויש כותב144מאיר כהנא' ר

והמָכה , הרי כוונתו בזה שאינו מכיר בריבונות ישראל בארץ, י מכה או חובל בישראל על רקע לאומני"אם גוי באי כל אחד "ע, חייב מיתההוא ו, י"שהיכה מסמלת את שאיפתו לשרש או להשמיד את היהודי ולרשת את א

.145שרואהו גר תושב שהכה ישראל. 6 . תושב שהכה ישראל חייב מיתהכותב שגם גר 146יהודה עייאש' ר אם הישראל מחל. 7

ולכן מותר להתאגרף , מותר, מוחל לו הרי אם הישראל, שמים ואין לאובידי כיון שזה רק מיתה ש147יש אומריםמנשה ' אבל ר.148שאוסר לחבול בישראל, "לא יוסיף להכותו "א למחול על הלאו" שא,כ עם ישראל"משא, עמו

ולא משנה שזה ברשותו של , חייב מיתה, א גוי שמוציא דם מישראל לתרומת דםשאפילו רופ כותב149קליין .שהרי אסור לאדם לחבול בעצמו, הישראל

ם נקט חבלה "ומה שרמב, חייב, ם גם אם הכה ישראל בלי חבלה"כותב שלרמב, )רצח' עמ(ם שם "על הרמב, תורת המלך

.ן"שלא כרמב, נ פטור"הוא ללמד שגם חבלה חיובה הוא רק אם חבל בישראל אבל אם חבל בב .)א"שצ ע(קכ אות א ' ח סי"שערי טוהר ח 137לחייב אף א ללמוד ממנו " ואעברי כי אולי המצרי עשה חבורה ב- אסמכתא מ שהלימוד הוא"זאת כוונת כהוא מסביר ש 138

.בלי חבורה .יב, שמות ב, נחלת יעקב 139מסביר שלפי זה מובן , נד' עמ, 27הערה , שמות ב) אריאל' מהד(י השלם "בהערות לרש. 69ראה בשמו ליד ציון הערה 140

.חובל' כמפורש בהל, ם לא סובר כך"אבל הוא כותב שהרמב. כי זה כלול ברציחה-) 28ראה הערה (ת מצוו' מדוע לא נמנה בזח (אות י , דרך א, פרשת דרכים זוטא; 27שהבאנו בהערה , עולם אהבתו, פני שלמה, לשון ערומים, תורת המלך, א"מהרש 141שגוי המכה ישראל ) 179ליד ציון הערה (כותב שהדין כך גם לשיטה ) ב"קלג ע(ב "סנהדרין נח ע, )נאבארו(פני מבין ). א"ע

אם , ד" כי בש-צח מדוע לא מנו מכה במקום רו) 180ליד ציון הערה (ן "והוא מיישב בכך את קושיית הר. נהרג מטעם גזלהייתי חושב , ואם היו מונים רק הכאה והיינו לומדים רציחה ממנה, ב, י, מלכים' הל, ם"כדברי רמב, חייב, חשב שמותר

.שרוצח פטור בשוגג כמו בהכאהגר , ןשמעו' כותב שלר, )אות יב, מכות שם, הובא במגיד חדשות) (ה ואולי יש"ד(א "מכות ט ע, )חיות(שיח יצחק : דעה חולקת

).ש בטעמו"עיי(גולה , תושב שהכה ישראל בשוגג .א, י, הלכות מלכים, ם"רמב 142 ).נד' עמ(יב , שמות ב, )בורנשטיין(וזאת ליעקב 143 . רעד'עמ, אור הרעיון 144

גם אם ניסה , מותר להורגו, כותב שמחבל שדוקר יהודי ועושה עמנו מלחמה, 4' עמ, א' גל, קשוט, יהודה הרצל הנקין' גם ר ". טוב שבגוים הרוג"כי בשעת מלחמה , לדקור ולא הצליח

העמים כי יש להם הרגשה שהארץ שלהם ' לפני כן הביא את אברבנאל ואור החיים שהסבירו שחייבים למחות את ז 145ת "ש אבינר בשו"הוא דוחה בזה את פסיקת ר. י היא שלו"ומכאן שדין זה חל בכל עם שטוען שא, ולעולם יילחמו בישראל

.שאין לפגוע בערבי שזרק אבן אחרי המעשה, 13, 10' עמ, תיפאדהאינ .ם שם"לחם יהודה על הרמב 146

שהכה ) מצוות' היינו גוי ששומר ז(כותב שמהראשונים מוכח שבן נח , )ב"קלג ע(ב "סנהדרין נח ע, )נאבארו(פני מבין , כמו כן .שלא כדברי שנות חיים שבסמוך, ישראל חייב מיתה

.משמע שפטור, 27שהבאנו בהערה , ד"קעד ע דף, פרשת חוקת) חזן( שנות חייםאבל משהרי , מצוות לא נהרג על הכאת ישראל' שגר תושב שמקיים ז, מדייק ממכות ט, )א"ח ע(אות י , דרך א, פרשת דרכים זוטא

ששם מדובר , אבל הוא דוחה? הרג על הכאה בלבדותיפוק ליה שנ, דורשים שם שגר תושב שהרג בשוגג נהרג ואינו גולה . וגוי שהכה בשוגג לא נהרג, בשוגג

.קפג' עמ, ט' יס, )רודניק (שדה יצחק 147 .194ראה ליד ציון הערה , ן במחילה"על שיטת הר 148 .אות ה, רמה' ד סי"ת משנה הלכות ח"שו 149

16

נהרגגוי המכה ישראל ראשונים הסוברים ש. ז

"דינים"מטעם מצוות -ן "שיטת הרמב. 1, וכדומהאם גנב ועשק ונהרג, הם חייבים לקיים דיני ממונות, ו בני נחצטו שנםהדיני שבכלל מצוות כותב 150ן"רמב

. אבל הוא אינו מזכיר את סוגייתנו.151אדם אחר בחבלובכלל זה אם ן גם אם "רמבהלפי .153דוקאבו ינ א-" ישראלשהכה " בתלמודכ"משולדעתו , 152נ"ן נהרג גם אם הכה ב"לדעת רמב

.154פ" על פחות משוכי גוי לא מוחל, נהרג, פ"נ פחות משו"חבל בב הקושיה 155?מדוע צריך פסוק מיוחד לחייב מיתה על הכאת ישראל, נ" נהרג גם על הכאת באם, ן"קשה על הרמב

והחידוש הוא שחייב בהכאת ישראל אפילו , 157פ" שמצד דינים חייב רק בשו156מאיר דן פלאצקי' מיושבת בדברי ר שחייב אם והחידוש כאן הוא, נ" בבשחבלנ "ב ן מחייב רק" מסביר שרמב158גרשון אריאלי' ר. פ"על פחות משו

"אביזרא"בו ן חייב משום דינים רק בדבר שיש " שלרמב מתרץ160אברהם דוד הורוביץ' ר .159הכה ישראל בלי חבלהאו שזה , 161"מלקות במקום מיתה עומדת"ו שנאמר ד כמ"והכאה היא סוג של שפ, של אחת מהמצוות האחרות

כותב163יהודה זולדן' ר .162ים ממשהת זאת לומד וא;ד"חנינא בא ללמד שזה כגזל או כשפ' ור, סוג של גזלד ידון "שהחיוב מטעם דינים הוא רק שבמתרץ 165יחיאל וילנסקי' ר .164הפסוק ממשה הוא אסמכתא ן"שלרמב

צריך פסוק ולכן ; שיש פסוק מיוחד,כ במכה ישראל"משא, מיתה כל זמן שלא נידוןאותו אבל הוא עצמו לא חייב , חנינא רק בא לבאר את גדר מצוות דינים' ן סובר שר"יישב שהרמב מ166אהרן יהודה גרוסמן' ר .מיוחד לרציחה

נ חייב מיתה גם "ן סובר שב" מיישב שהרמב168דוד יצחק מן' ר .167ומוכיח ממשה שהכאת ישראל היא בכלל דיניםנ חייבים "שעניינם הוא שב, "דינים"ן כולל בכלל "ולא במצוות שרמב, מצוות' אבל זה רק בז, 169בלי שדנו אותו

ללמד שבהם חייב - גזל והכאת ישראל , ולכן הוצרך פסוק לרציחה; ולכן חייב מיתה רק אחר שנידון, בהםלדון

.יג, בראשית לד, ן"רמב 150, י' תנחומא בשלח סי, שהמדרשממה )ן"ואינו מזכיר את הרמב(מביא ראיה שזה כלול בדינים , סנהדרין שם, יעקבעיון 151

. אבל הוא לא כותב בפירוש שנהרג מטעם זה.אומר על מעשהו של משה שמסר נפשו על הדיניםואינו (כלל דינים שנצטוו בני נח מעלה אפשרות שזה ב, ב"סנהדרין נח ע, )חורי(כסא רחמים ' בהגהה בס, מאיר מאזוז' ר

. ומכה אביו חייב מיתה, "והיית לאב המון גוים"והאזהרה היא מ, )ן"מזכיר את הרמב ).ן"ם או את רמב"ואינו מזכיר את הרמב (כותב שבן נח שחבל נהרג, רמט' ד סי"י אסאד יו"ת מהר"שו .ב' עמ, א' סי, שמות,קנין תורה בשמעתא; )צה 'עמ(כא ' סי) סגל(טל חיים ; מנחת חינוך מצוה מט אות כו 152 .)צה 'עמ(כא ' סי) סגל(טל חיים 153 .שעה' עמ, ם שם"על הרמב, כהמשפט המלו 154אלא השאלה היא , כי התורה הוצרכה לספר על משה, נראה שהשאלה אינה על התורה. יד, כך הקשה אבי עזרי מלכים ט 155

.למה הגמרא הוצרכה להביא ממשה .133ד ציון הערה לי, חמדת ישראל 156

אבל אם חבל בו , ן מחייב גוי שחבל בגוי מצד חיוב ממון כמו גוזל"כותב שרמב, יא, בראשית כו) סורצקין(גם נחלת בנימין .גם אם לא הפחית מדמיו חייב מיתה, כ גוי שחבל בישראל"משא, פטור, ולא הפחית מדמיו

שהוצרך פסוק לחייב גם אם לא ו, דוחה את ההבנה שמצד דינים חייב רק אם חיסר ממנו, ב אות אכ' סי, תורת יחיאלאבל . שהרי בכל חבלה יש צער או בושת- ישראלאם הכה רק חייבואז , חיסר בו כלום

.אף שחמדת ישראל דיבר מצד גזל 157 ). רצח' עמ(ם שם "על הרמב, תורת המלך 158 ,ן"לרמב נ חייב מיתה"בב חבל כותב שרק אם, קכג-קכב' עמ, יא, בראשית כו, יצחקרנת, אברהם יצחק סורוצקין' ר גם 159

שהכה גויחנינא ' רטנקולכן , ישראל חייב על הכאה גרידאנ שהכה " בילו וא, אינו חייב מיתה אחרנ" גרידא בבבהכאהאבל הנוגע "ביר בזה את מה שאמר אבימלך הוא מס .הםנ עלי"וו בטמכל הדינין שנצ חנינא חובל יותר' רטנק ולכן ,ישראלאת

) סורצקין(גם נחלת בנימין ( כיון שהוא ישראל חייבים מיתה עליו בנגיעה בלי חבלה-) יא, בראשית כו(" באיש הזה מות יומתגם שירת דוד ; מפרש שאבימלך בא לומר בזה שהחובל באברהם חייב מיתה מדין גוי שהכה ישראל, יא, בראשית כו

ש חייב "ם שבחבלה כ"כ הרמב"מפרש שאבימלך בא לומר שיומת אפילו על חבלה כל שהוא כמש, יא, ית כובראש) גולדברג(, מות בידי שמים"אבל אור החיים כתב . ן שנהרג"סובר כר, ד"היינו בב" יתקטל"והוא כותב שאונקלוס שם שתרגם . )מיתה

וראה ליד . בידי אדם-ועל ביאת אשתו , ם"כרמב, ש"שעל הכאה חייב ביד, ורינת יצחק מסביר את כוונתו, "יומת בידי אדם .ם חייב רק אם חבל" שרנת יצחק אומר שלרמב135ציון הערה

.ן"שתירץ קושיה דומה על הר, 194ליד ציון הערה , פ דברי חלקת יואב"תירוץ נוסף אפשר לתרץ ע .ב' עמ, א' סי, שמות,תאתה בשמעקנין תור 160 .א"סנהדרין י ע 161נ על "ן מדוע צריך פסוק לחייב ב"מקשה על הרמב, נז' סי, תפארת בנים, ת תירוש ויצהר"שו, צבי יחזקאל מיכלסון' ר 162

כלומר שחיוב מיתה , שפיכות דמים בכלל סובר שהכאה היא ן"הרמבומיישב ש? הרי הוא נהרג כבר על חבלה, רציחהואולי הוא מתכוון לדברי קנין ? ן כתב שזה בכלל דינים"שהרי הרמב, דבריו קשים. ה הוא מפני שזו שפיכות דמיםבהכא

.תורה בשמעתתא .344' עמ, הודה וישראלמלכות י 163 .ן שהמכה חייב משום גזל"הוא כותב שכך הוא גם לר 164 .הכב אות ' סי, תורת יחיאל 165 .הקפ' ה עמ" ח)סוגיות(ודרשת וחקרת 166 .מצד גזל, ן"הוא מתרץ כך גם את הר 167 ).רפב-רפא' עמ(אות ב , ם שם"על הרמב, באר מרים 168 .ן"ש להוכחתו שזו דעת הרמב" עיי-ז סד "ע' שלא כתוס 169

17

מיישב שמצד 171צבי דישון' ר. 170והראיה ממשה היא ממה שהרג את המצרי בלי עמידה בדין; ד"מיתה גם בלי בשהרג את המצרי אף שהכה , ולכן הוצרך הלימוד מהמעשה במשה, דינים או גזל פטור אם הכה ישראל שהוא עבדו

גם אם הוא , שלכן אסור משום כבוד שמים, "כסוטר לועו של שכינה"והטעם הוא כי המכה ישראל הוא ; את עבדו .עבדו

. 172ן"ם מסכים לרמב"יש אומרים שהרמב: ם"דעת הרמבק לשנות המלכות יכולה לחוק, ר הפרטים של דיניםאשבשן סובר " כותב שהרמב173חיים סגל' ר: חקיקה מקילה

הוא , כמו כן. א לשנות" אן שבהיםמלמדובהכאת ישראל ברציחה ים והפסוק, שלא ייענש במיתה,את העונש ולכן הוצרך פסוק ברציחה, פטור ,נתן לו רשות להכותוהמוכה אם לכן ו, ן חובל הוא סוג של גזל"שלרמב 174כותב

.175ם"כ הרמב"כמש, בדיני שמיםחייב רק, נתן רשותאבל אם ,שחייב אפילו נתן רשות, במכה ישראלונ לתקן במקום זה "ד של ב"מ יכול ב"מ, על החבלהן בן נח נהרג " כותב שאף שלרמב176מאיר דן פלוצקי' אבל ר

. 178לא מועיל כופר בבני נח כמו שלא מועיל בישראל, ורק בשפיכות דמים ממש, 177כופר ממון מטעם גזל - ן "שיטת הר. 2

י זה חייב מיתה גם ולפ ,"בממונו חבל לי מה ובגופ חבל לי מה"כי ,גזל מדיןייב ח שגוי שהכה ישראל כותב 179ן"הרשהרי , מיתה חייב דוקא מכה ישראלשכ הוא כותב "אבל אח. כמו שהוא חייב מיתה אם גזל מגוי, יגו אם הכה

.נח בני על יתירות מצות להם והי כבר ,התורהאת קבלו לא עדייןואף ש, עברי איש את שהכה מהמצרי ומדיםלהרי , מצות' הז בכלל דמים שפיכת מנו למה ,שהרי אם הוא חייב, הוא מביא ראיה נוספת שגוי שחבל בגוי פטור

האחרונים הבינו שגם . אינו נהרג מטעם גזל, ולא הסביר מדוע אם הכה גוי?180חבירו מכההיו צריכים למנות .181ן שחייב משום גזל"במסקנתו סובר הר

שאין עליו חיוב מיתה לפני לומר לא שייך אצל משה ש כתב) ד"שצב ע(כ אות ד ק' ח סי"שערי טוהר חאבל יש להעיר ש 170

אות ג , ג' סי, שמות, וכן הסביר מנחת אשר. ה פרשה לדנ כדמוכח מבראשית רב" ועד נעשה דיין אצל בשנידון שהרי היה עדוראה על כך לעיל ). ש" עיי-ומנחת אשר נותן טעם לדבר (פד שכתב שבגוי עד נעשה דיין ' ת חכם צבי סי"פ שו"ע, )טז' עמ(

. בשם תורתך שעשועי50הערה שהרי מה , לא חייב משום גזל, כותב שגוי שהכה את עבדו, ב"סנהדרין נח ע, ח"גם צל. ב"סנהדרין נח ע, נעימות נצח 171

הוא מסביר . שהרי העברי היה עבד, וזה נלמד ממשה, חייב מיתה משום ההכאה, אבל אם העבד ישראל, שקנה עבד קנה רבווהוא , שלומית בת דברי, מד המדרש שהמצרי בא על אשת העברישמהן לו, "ויפן כה וכה"שלכן הגמרא מביאה את המלים

והרי שבט לוי לא היו , הכותב שהעברי היה משבט קהת, שלא כילקוט שמעוני שמות רמז קסז, והיה עבד, היה משבט דן .ומוכח מזה שגם גוי המכה עבד ישראל חייב, עבדים

.יד' ו סי"ס ח" חתת"ת שובדע, רל' קול צופיך עמ; )צה' עמ(כא ' סי) סגל(טל חיים 172 .)צו' עמ(כא ' סי) סגל(טל חיים 173 .צה 'עמ, שם 174

לחדש שגם אם הישראל כדיהכה ישראל ש נקטחנינא' ר, ן" שלרמבכותב, ג' עמ, א' סי, שמות,אתקנין תורה בשמעתגם .)א"סנהדרין נז ע ( מוחלפ חייב אף שהישראל"שלכן גוי שגזל מישראל פמש, כי יש לו צער, הגוי חייב, מוחל על הכאתו

; שמלו שלא לשם מצוה, כתב שבני שכם נתחייבו הריגה על חבלת עצמם,כב, בראשית לד, משך חכמהאבל הוא מעיר ש 175 . ברשותהרי שהוא סובר שאין פטור משום שעשו

, ונותן רשות להכותכותב בתחילה שמצד גזל או דינים אין חיוב אם המוכה מוחל, ב"סנהדרין נח ע, נעימות נצח, מצד שני, לא נחשב הכאה, כ הוא מעלה אפשרות שאם הנחבל נותן לו רשות"אבל אח; אבל אם הכה ישראל חייב מצד כבוד שכינה

. ומותר גם בישראל, כמו נותן רשות לרופא לרפא .ל' סי, קונטרס נר מצוה, חמדת ישראל 176 ).ב"ק פג ע"ב" (אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים"את , הוא מביא דוגמה לזה 177 .לא על דם האיבריםו, נפש חייב מיתהדם השופך כותב שרק )ה, בראשית ט(עצמו ן"רמבההוא מיישב בזה את מה ש 178

ן סובר שחייב מיתה על חבלה משום דינים ולא משום "שהרמב, הסתירה מיישב אתכז' תורה שלמה בראשית פרק א סי . שדבר יהושע אומר שמפסוק זה לומדים איסור חבלה אבל אין עליו חיוב מיתה15 וראה הערה .רציחה

ן מחייב חבלה מצד "שהרמב) 170ליד ציון הערה (פ מה שכתב "מיישב ע, )רפב-רפא' עמ(אות ב , ם שם"על הרמב, באר מרים . שחייב רק אם נידון-שחבלה לא כלולה ברציחה נח ' ן פ"כ רמב" וזה מש-דינים רק אם נידון

ואך את דמכם "בכלל הפסוק , נ מוזהר לא לחבול בעצמו"בכותב ש, א, בראשית יזופנים יפות , א" פב עקדושין, המקנהכ "א, מקשים עליו, יד' טו עמ' גל) מאנסי(אור ישראל , יעקב לייזר' רו, )קל' עמ(ם שם "על הרמב, תורת בן נח". לנפשותיכם

שהרי המקנה לא אמר שחייב , אין קושי, בפשטות? הרי אפילו הכה גוי חייב מיתה, למה נקט התלמוד גוי שהכה ישראל .אלא אמר רק שיש איסור, מיתה

.ב" סנהדרין נח ע,ן"דושי הריח 179שכתב שכל , א, פ רבינו יונה על אבות א"ע, מסביר את הסברא שחבלה היא גזל, ב"סנהדרין נח ע, )ארלנגר(ברכת אברהם

". לא תגזול"הנזקים הם בכלל אין חילול השם , ד"שגוי המכה נהרג בב, ן"מביא שרב אחד כתב שלפי הר, 4' עמ, א' גל, קשוט, יהודה הרצל הנקין' ר

. ד עושה חילול השם"מי שהורגו בלי ב, ד"שכיון שאסור להרגו בלי ב, והוא עצמו כותב. ד"בהריגתו בלי בן היא שהיו צריכים למנות מכה והיינו יודעים רציחה "מבאר שקושיית הר, )ב"קלג ע(ב "סנהדרין נח ע, )ונאבאר(פני מבין 180

).ד"כג ע(כ פרשת דרכים דרך דוד "כמש, הרי בגוי עונשין מן הדין, ואף שאין עונשין מן הדין, ו"מקן "או בכלל גזל לפי סברת הר, ל דיניםכי זה בכל מצוות' שלא נמנה בז,ן" את קושיית הרמיישב, שעה' עמ שפט המלוכהמ

והתורה , ו שרציחה כלולה בהם"ק, שאם הכאה כלולה בגזל או בדינים, ן עדיין קשה" אבל נראה שקושיית הר.בתחלת דבריו .לא היתה צריכה לכתוב רציחה

ריגה יש חידוש שבה הוא מתרץ-ד "ן למה מנו שפ"מה שהקשה הר מתרץ את, ב' עמ, א' סי, שמות,תאתקנין תורה בשמעליד ציון (פ מה שכתב "ע) ג' בעמ( עוד תירץ .)ד, ט, הלכות מלכים, ם"רמב (כגון כפתו לפני אריה, שחייב גם אם לא הכה

18

וכמו , כעין גזלא הו, בהכאתוו שמחסרההיותמ " מ,אינו גזל ממששאף ש, ן"את דעת הר הסביר 182חיים ראזין' ראינו , "מה מצינו"אבל כיון שאינו גזל ממש אלא נלמד ב; כ כעין גזל" גאהוש ,אילו עשה איזו טצדקי לגזול ממנו

.183נהרג על כךוחבלה היא , ייב על מעשה הגזילהכי בגזל ח, שחייב מטעם גזל ממש ן לא מתכוון" מבאר שהר184יצחק דוד מן' ר

, צ לדון אותו דוקא למיתה"אבל א, שצריך לדון אותו, אלא חבלה בכלל גזל לענין דין המעשה שבו; מעשה אחר, וחבלת ישראל שונה, "עונשים אותו"ת "ם לגבי שבת ות"כ הרמב"כמש, ואפשר לקיים מצוות דינים בעונש אחר

אלא קיום חיוב המיתה שהיה רג את המצרי לא היה בגלל מצוות דיניםומה שמשה ה; ל עונש מיתה"שהדין שלו צ, ן מחייב משום גזל רק אם גרם הפסד ממון" שהר185והוא כותב. אבל אין חובה להורגו, ד"שאין צריך לזה ב, עליו

ן משמע שאינו נהרג " שמהר188הוא כותב, מצד שני. 187פ פטור"וכן בפמש ,186החובל פטור, אם מחל הנחבל, וגם אז .189פ"ם אם חבל שוגרק בדיני ישראל אבל בדיני גוים " לא יהיה גופו פחות מממונו"ן סובר שאומרים " מסביר שהר190יעקב אפשטיין' ר

, כ אם הכה גוי"משא, ד מדין גזל"ולכן נהרג בב, נידון בדיני ישראל, ולכן אם הכה ישראל; גופו פחות מממונו .שאינו נחשב גזל, שנידון בדיני גוי

ם סובר שמזיק אינו בכלל גזל "רמבש אבל אחרים אומרים .191ם סובר כמותו"ן מבין שהרמב"הר :ם"בדעת הרמ .192נהרג מטעם גזל ולכן המכה לא

מיתה חייבן נח שחבל בבן נח בםא, ן''שיטת הר ל עמקשה 193יואב יהושע וינגרטן' ר: מחילה או חקיקה מקילהשופך דם "חיוב מיתה ב דוע כתבה התורה מ, הקשהעוד ו?"ישראלנ שהכה את "ב" חנינא' מדוע נקט ר, כגזל

בני על עבירותש, פ עקרון שהוא מחדש"ע, והוא מתרץ? על חבלה חייבלו והרי אפי, דהיינו שפיכות דמים"האדםנ ''בש כיון , אין חיוב להרוג אותו, ומשפט כמה יקנס הגנב וכדומהקבעה דין אם המלכות , שבין אדם לחבירונח

אכ הו" א,ול לחבירו ואם יעשה יקנס בכך וכךו וקבעו דין ומשפט לגדור שלא יעשה אחד ע,דינים מצוות בםחייבי של בני אבל בעבירה ; וממילא אינו חייב מיתה, הוא מוחל לו, הקנס את זה לזה מקודם שאם יקייםלו מחלויכא

,רק מיתה אלא, אחר שום קנס ומשפטא שייך לבשפיכות דמים וגם , מחילהא שייכתל , למקוםנח שבין אדם

כן ול, כולל נו יודעים מה דיניםואינ, ד"שפשל גזל או של ן סובר שדינים כולל רק דברים שהם אביזרא "רמבש) 160הערה

.ד וגזל ללמד שמה שקרוב להם נחשב דינים"נכתב שפשאינו גזל , למקרה שההרוג נתן לו רשות, מיישב שהוצרך פסוק ברוצח, אות תשעה, ב"סנהדרין נח ע, דוד פוברסקי' שיעורי ר

גם תורת .א ללמוד חיוב רציחה מחיוב גזל"ולכן א, שלא גזל ממנו, ועוד מתרץ שרציחה אינה גזל; מ חייב משום רוצח"ומשלא היה חייב מצד , מ אם חברו אמר לו להורגו"מיישב שנ, )סא ענף ד' סי, )רקובסקי(הובא בברכת אבות (נה ' סי, מיכאל

. כאיסור עצמי, שאסורה גם ברשות הנהרג, ולכן הוצרך פסוק לחייב על רציחה, גזלד כדי לחייב על הריגת עובר שאין "כתוב חיוב שמעלה אפשרות לתרץ שהוצרך ל, )א"ח ע(אות י , דרך א, פרשת דרכים זוטא

כ "וא) ב"סנהדרין נז ע(אבל הוא דוחה שיש פסוק מיוחד להריגת עובר ; בו גזל כי עדיין אינו אדם ולא שייך לומר שגזל ממנו .ד"לא הוצרך לכך הפסוק הכללי בש

' מדוע לא נמנה עם ז, שהרי אם הוא חייב,נ פטור"מוכיח שגוי שהכה ב, )ב"קלג ע(ב "סנהדרין נח ע, )נאבארו(פני מבין . מובן למה לא נמנה, בשלמא אם רק מכה ישראל חייב? מצוות

. כך עולה מחלקת יואב שבסמוך ומאחרונים נוספים שנביא 181 חייב מיתה ולכן,)היינו כדבריו בתחילה ( חייב מיתהכה גוין גוי שה"לרכותב ש, )ד"שפט ע(קכ אות א ' ח סי"שערי טוהר ח

.ם אם חבל בעצמוגן "אומר שהר, חמדת ישראל אות לא. ן חזר בו מדבריו בתחלה"מעיר שלא ברור האם הר, סנהדרין שם, אבל בירור הלכה

. מסופקוכנראה סבר שגזל הוא איסור על הפסד ממון ולא , ן חזר בו במסקנתו"כותב שהר, ב"סנהדרין נח ע, )ארלנגר(ברכת אברהם . על הפסד הגוף

.אות ד, יג' סי, יםעין חי 182 .ם"שהסביר בכך את הרמב, 19ראה בשמו ליד ציון הערה 183 ).רפב' עמ(אות ב , ם שם"על הרמב, באר מרים 184 .רפג' עמ, שם 185 .בלהמ אם האשה מחלה על הח" נ- 47ליד ציון הערה , בזה מיושבת הקושיה מעובר 186, פ"כי גוי אינו מוחל על פחות משו, פ חייב מטעם גזל"נ אפילו בפמש"כותב שגוי שהכה ב, ב"סנהדרין נח ע, ח"אבל צל 187

. א"כאמור בסנהדרין נז ע .בהגהה, רפג' עמ, שם 188 . 13וראה בשמו בהערה 189 ).303-304' עמ(נט ' סי, חלק ז, חבל נחלתו 190 ).רפב' עמ(אות ב , ם שם"על הרמב, ך כתב באר מריםכ 191

.ן"ם מסכים עם הר"מבין שהרמב, אות ד, יג' סי, גם עין חיים .קסב' ב עמ"דברי תלמוד ח 192

ם לא כתב כאן "שהרי הרמב, ם לא סובר שזה כלול בגזל"כותב שהרמב, )רפג' עמ(אות ב , ם שם"על הרמב, באר מריםם כל דיני ממונות בכלל "י כותב שלרמב' א סי"ת הרמ"מביא ששו, )בהגהה(באר מרים שם . שעונשין ומודיעים) כבהלכה ט(

.אבל לא לענין חיוב לדונו למיתה, והוא מסביר שזה רק מצד מצוות דינים שיש על הגזל, גזל .אינו נהרגולכן , ם אין חיוב מדין גזל אלא מדין קדושת ישראל"כותב שלרמב, )304' עמ(נט ' סי, חלק ז, חבל נחלתו

.)נדפס תחילה בהשמטות לקבא דקשייתא קושיה יח( בסופו, יד'סי, מהדורא תנינא, חלקת יואב 193

19

עשו לומר שגם אם , חייב מיתהישראל שהכה גויחנינא שדוקא ' ולכן אמר ר; הנפש של אדם אינה שלומפני ש .194 אינו נהרג,חוק אחראם עשו ביניהם ,נ"נ לב" אבל בחבלות ב,חייב מיתה ,ק אחרו וחביניהם קנס

שהכאה כל שהיא אינה בכלל גזל כי דינים , ם"כותב בדעת הרמב, ב"ט לדף נח ע' חידושים וביאורים סנהדרין סי, כמו כן 194

הפסוק שמדבר על , אבל בהכאת ישראל, יתה בהכאה כל שהיאמסורים לבני נח והם יכולים לקבוע חוק שלא יהיה חיוב מ ).כוונתו היא שהפסוק מלמד שלא מועילה בהכאת ישראל חקיקה מקילה(הכאה סתם מלמד שחייב אף בהכאה כלשהיא

חנינא מחדש שהכאת ישראל אינה בגדר ' מסביר שר, )סא ענף ד' סי, )רקובסקי(הובא בברכת אבות (נה ' סי, גם תורת מיכאלשמועילה מחילת הנחבל כי זה , כ גוי שהכה גוי"משא, כי זה איסור עצמי, ואסורה גם אם הנחבל נתן לו רשות, גזילה בלבד .רק מצד גזל

ורק בחבל בישראל , רשאים לקבוע עונש אחר חוץ ממיתה, כותב שבמצוות דינים, )טז' עמ(יב , שמות ב, גם חכמה ודעת ).לו מצד גזל היה אפשר להקל בעונשושאי(לימדנו משה שראוי לחייבו מיתה

בכך שאין סברה לומר שהמלך יכול לשנות את הדין , דוחה את דברי חלקת יואב, ב"ב דף קכא ע"רי זיו חשע: דעה חולקתנ להקל "ד של ב" על דברי חלקת יואב שבבין אדם לחברו רשאי ב.ש" עיי-א "ת הרמ"ודוחה את הוכחתו משו, שתורה גזרה

.מח אות ב' ת אשר בראשית סימנח' עי, בעונש