לפורים לשוניות סוגיותנופך. בעבר, בתוספת ששלחתי עניינים כמה מצו"ב

שמח, ]יום[ פורים

אפ"ר

:1המאור"( )"בעל הלוי ר' זרחיה של פיוט מתוך בקטע נפתח

#כ"ר $ז %ר ...ו ו %ר ל'א     פ% )סו $ל'א     י %ף ו )סו %+ר$ע)ם י ז מ,

%#ב +ד %'לב%$ה,ת$נ $ד,יב כ ע)ם ר)אש.#י ב%$ה,ת$א+ס%#ף ל#ב נ

)נו'ת נו'ת      ל$מ+ת% %ל$מ) "ה ב%$כ)לו $כ)ל מ,ש.$ת% מ+ט$ע)ם ו

%,ים נ ,ים     מ+ש.$מ+ נ /מ%) ז $ל"ח"ם ל)ה"ם      מ$ $ע)ם ו ינ

%מ+מ$ת+ק%,ים %ר)ק,ים    ו ,י ל$פ,יה"ם     מו ג$ב,יע)ם מ,פ%

$א#ין %ם ו %ם ל#בל)ש3ו #דל)צו פ% %ב$מ,ס$ %ע+ם ל'א ו יו

י $מ# %ר,ים י %)ר,ים   פו $כ ,ז +ע4ש3,ים  נ $נ י ו %,ימ# יש.$ע)ם... כ

תוכן:

1..................................................................אסתר במגילת קריאה דקדוקי

$" קריאת #יה"ם" ול,ל+ה4ר'ג" "ו # ניקודפ$נ 2.........................................................עמלק כרז

2...................................................................................עניין באותו וסיפור מכתב

3.....................................................................................נוספות כפולות קריאות

5...................................................................................................מרדכי ניקוד

7........................................................המגילה קריאת בעת מיוחדות ותופעות נעימות

10.................................................................מתאים בניגון ושאלות תמיהות קריאת

15....................................................................................המן בני עשרת קריאת

15...........................................................................................ותרש בגתן ק�צ�פו

16....................................................................אסתר במגילת כתיב דקדוקי

#יה"ם" $ל+ה4ר'ג" "ל,פ$נ 16........................................................................................"ו

16.......................................................................................מלא? - כתיב לקיים

18.....................................................הפורים ובתפילות בברכות דקדוקים

%+ת ברכות ,ל ג ת%#ר מ$ 18........................................................................................א"ס$

20.....................................................ובפורים אסתר בתענית צנזורה מחמת שיבושים

21................................................................................הזה )ויידוע( ב/לזמן ניקוד

. אלה"אחרון לדור גירונדי/זכרון /רז"הפורים זכור/הלכות לשבת מאורה: "64ההלכה" עמ' "שירת בחוברת כמודפס 1

החוברת יצאה, שגם הוסיף מידע זה למעוניין לרוכשה: תודות למו"ר פרופ' אפרים חזן נר"ו. 70כ מתוך23 - 17 שורות

.האינטרנט בר אילן ניתן לפנות אליהם בטלפון או דרך לאור בהוצאת אוניברסיטת

1

אסתר במגילת קריאה דקדוקי

אפ"ר: להלן כמה הערות עזר לקורא הדייקן. רשימה מלאה ניתן לקבל מהרב אליהו לוין.

מוטעמת!( הברה )לאחר בשני גם נח תי: שוא$אבד תי$ד, טז: אבד

%וא, ד: ז, %ל : מלרעו

ברויאר: ר"מ מהדורת דיוקי מ כמהצירי!לה: לת#ת ב,ט: מנותה

המלך: מוקף ד,יא: ועם-מדינותה,יד:ובא-עם-המלך: מוקף

#זק צירי!המלך: ז,ד: בנ

שונים: בטעמים כפולים מילים צירופי2בהערה כאן

$ " קריאת #יה"ם" ול,ל+ה4ר'ג" "ו עמלק כר#ז ניקוד פ$נ

רק לקרוא ( יש3הכרע" להם שיש "מקראות )קונטרס ברויאר הר"מ של המשכנע מאמרו לפי

� יא הנכון: ח הנוסח דו ג ול$א+ ב#"ל+ה4 ד ב וכן: ט ר&% י ל'א-ע) $א, 'ו מ) �ש( םל #י +פ$נ ארם שבכתר כפולה עדות . ישה,

להן. לחוש ונציה!( ואין בדפוס כתיב )שגיאת מוטעות להרג, בפניהם כן. הנוסחאות כתוב צובא

צ]ו[ד)י(קים ל"וחכמו", או: לווסימנך: "

עניין באותו וסיפור מכתב

התשס"ה באד"ש י"ג בס"ד

2

האלה הדברים , א: אחרב0פשטא המלךמהפך מדינות כל אל ספרים כב: וישלח1רביע מנח טוב המלך על , יט: אםא

טו: ובהגיע... לבואמנח... מנח8פסק יב: ובהגיע... לבואפזר... מנח7פשטא אסתרמהפך ח: ותלקח6זקף מנח פשטא

דרגא היהודים כל את ו: להשמיד6רביע מנח פסק מנח האלה הדברים , א: אחרג7ואזלא אסתרקדמא טז: ותלקח8

דרגא המלך... להמן י: ויסר1זקף מנח טוב המלך על ט: אם5 היהודיםפזר כל את ולאבד להרג יג: להשמיד5

מהפך היוםקדמא והמן המלך יבוא1אתנחתא טובטפחא המלך על ד: אם3ואזלא קדמא המלך , ב: ויושטה2תביר

המשתהדרגא אל והמן המלך יבוא1זקף טובפשטא המלך על ואם11ואזלא חןקדמא מצאתי ח: אם4פשטא

בעיניך חן מצאתי ג: אםז,9ואזלא קדמא חכמיותלישא לו , יג: ויאמרוו9תלישא זרשמנח לו יד: ותאמר4רביע מנח

המלך... , ב: ויסרח5ד: להשמידטפחא1אתנחתא טובטיפחא המלך על ואם11פשטא מהפך המלךקדמא

לפניודרגא חן מצאתי ואם1ואזלא טובקדמא המלך על ה: אם3פשטא מהפך המלך ד: ויושט2ואזלא למרדכיקדמא

כ:1זקף מנח טוב המלך על , יג: אםט5קדמא להרגתלישאו יא: להשמיד0פזר ספריםמנח י: וישלח11רביע מנח

0ואזלא היהודיםקדמא כל אל ספרים ל: וישלח0ואזלא היהודיםקדמא כל אל ספרים וישלח

2

הי"ו הררי משה רבה לכבוד

וכהנה. כהנה עוד שתוסיף שה' יזכנו המועילים, ויה"ר ספריך על כח יישר רב, שלום

-פורים:4קדש מקראי בענייני דברים כמה להעיר ברצוני

צ, עמ' קנא(: ז', כה, הערה הנכונה" )פרק הגירסה מהי "המחלוקת בענין

נחשב שאיננו הלכה, אע"פ ספר בתוך ברויאר מרדכי הרב של דעתו הכללת על כח יישר

והדקדוק, המסורה )קרי: חכמי המקצוע לאנשי יש דא כגון בסוגיה לענ"ד הלכה. אך פוסק

אמרה חדשים, עליהם מראשי יותר אינם ודאי וחנוכה, אשר פורים לימי זה כינוי צירוף של מוזרותו על להעיר ואגב, יש4

)ן חCד)ש.,ים ר)אש.#י... פר' ט'(: )בא, ריש המכילתא %יין ש."א#ינ ".ק'ד"ש. מ,ק$ר)א" ק$רו

,"זכר-זכר" התפרסם במגדים בשנת תש"ן ויצא לאור גם כקונטרס מיוחדזה ובעניין מאמרו בעניין 3

http://www.herzog.ac.il/main/megadim/10breuer.html באתר מכללת הרצוג: מופיע בגרסה מלאהו

שיאתרנו, נפרסמנו(. עובד. מי אינו כבר שהקישור )העירוני

דבריו: תורף להלן

להרג ''להשמיד בספק'. קוראים 'מוטל נחשב אסתר, שנוסחם שבמגילת הפסוקים את פעמים שתי לקרוא האשכנזים בקהילות מקובל מנהג

''לפניהם עמד לא ''ואיש וקוראים '', וחוזריםבפניהם עמד לא ''ואיש ולאבד'' )אסתר, ח', יא(; קוראים ולהרג ''להשמיד וקוראים ולאבד'', וחוזרים

''להרג'', ''בפניהם''; במגילה כותבים האשכנזים הסופרים האלה: כי הפסוקים לשני ביחס שנתעורר הספק ידי לצאת מבקשים )אסתר, ט', ב(. בכך

נימרינהו ''הילכך בבחינת האלה הנוסחים שני את קוראים כך ''ולהרג'', ''לפניהם''. משום הוא הנכון שי, שהנוסח מנחת בעל הורה כבר אולם

במגילה. כתוב להיות היה שראוי מה את וקוראים וחוזרים במגילה שכתוב מה את לתרווייהו'': קוראים

חיים בן יעקב בידי הוגהה זו רפ''ו. מהדורה--רפ''ד ויניציאה דפוס גדולות במקראות - ''להרג'', ''בפניהם'' - הוא המוטעה האשכנזי הנוסח של מקורו

לה הוסיף גם תקופה; והוא שבאותה האשכנזים בכתבי-היד מצויות הרבות, שהיו מהשגיאות אותה - לנקות יכולתו - כמיטב אדוניהו, שטרח בן יצחק בן

אמסטרדם כגון אחרות ובערים בויניציאה רבות במהדורות אחר-כך הועתקה זו שונים. מהדורה מכתבי-יד אותה קטנה, שליקט ומסורה גדולה מסורה

וארשה. ממהדורת בציבור, שצולמו כיום הנפוצות גדולות במקראות הוא האחרון ווארשה; וגלגולה

שגיאות אלפי שלו במהדורה יש מתוקן. שכן דבר ידו מתחת הוציא לא המקרא, הוא נוסח הגהת על הרבה טרח חיים בן שיעקב אף-על-פי אולם

או הגויה ו של הוספות או כ, השמטות--ה, ב--א חילופי גם שם יש וחסר, אך למלא בעיקר נוגעות שלו הכתיב ובטעמים. שגיאות בכתיב, בניקוד

את התורה. והשלים בנוסח שמצא השגיאות כל את תורה, שתיקן אור בעל לונזאנו די ר' מנחם תחילה ישב זו מדוכה שלמות. על מלים של החלפות

שי מנחת בעל של אלה ובכתובים. הגהות המקרא: בתורה, בנביאים בכל שמצא השגיאות את שי, שתיקן מנחת מנורצי, בעל ר' ידידיה מלאכתו

הדברים שאין בישראל'. אלא המקובל 'הנוסח את מייצג ויניציאה דפוס גדולות לומר, שמקראות ישראל. רגילים תפוצות ברוב אחר-כך נתקבלו

מנחת בעל על-ידי שתוקנה חיים, כפי בן יעקב של במהדורתו אמורים הם עצמו, אלא חיים בן יעקב של ידו מתחת מהדורה, שיצאה באותה אמורים

שי.

כתיב שגיאות עשרה שתים חיים בן יעקב במהדורת האשכנזית. יש בעדה שנתקבל אסתר, כפי מגילת נוסח את להבין עלינו האלה הדברים ועל-פי

)ד', יא(, )ד', ט(, יודעים )ב', כא(, ויבא - צ''ל: בתולות(, ישב )ב', ב - צ''ל: תבוא(, בתולת )א', יט וחסר: תבא במלא שגיאות במגילה. עשר

לעיל. עשר הובאו אחרות: להרג, בפניהם, שכבר שגיאות )י', ג(, ושתי )ט', לא(, לרוב )ט', כב(, לקיים )ו', ט(, ומשלוח )ו', ב(, והלבשו אחשורש

- תוקנו [2] , לקיים[ 1] והלבשו רק - למעט האלה השגיאות עשרה שתים מתוך הנוגע בכל סמכות נחשב והוא . והואיל[3] שי מנחת בעל בידי

מקום בכל כמעט אפוא מתאים יהיה המגילה והמדפיסים; ונוסח הסופרים על-ידי יתקבלו האלה התיקונים לצפות, שכל היינו המקרא, יכולים לנוסח

במסורה. שנקבע למה

שני זה ; כנגד[4חסר] או מלא לכתיב שי, הנוגעים מנחת על של תיקוניו כל את קיבלו והמדפיסים הסופרים בחלקם. כי רק נתקיימו אלה דברים אולם

לטריס, מהדורת - כגון המקובלים והדפוסים האשכנזיות המגילות בציבור; ועדיין פשטו - לא פניהםללהרג, ו- השימוש לאותיות הנוגעים התיקונים

3

שאינם והמציאות, הגם ההלכה בקביעת ביותר חשוב ברויאר( מעמד מרדכי הרב דוגמת

5יותר(. הרבה פיקו"נ, ואולי בסוגיות רופא של דעתו שיקול כמו )לפחות הלכה פוסקי רבנים

מהי משמעי חד באופן מוכרע , שם6ח' בפרק האחרונה בהערה הדברים לסגנון בהשוואה

הגירסה מהי מחלוקת שיש )"כיון כ"ה בסעיף הדברים שהצגת לי הנכונה, נראה הגרסה

דיני את כאן להחיל שקולה, ושיש במחלוקת מדובר כאילו התחושה את הנכונה..."( נותנת

מסוימות( מעדות חלק )של כהחמרה זאת לנסח בהלכה. לענ"ד, מוטב הספקות הכרעת

חיים: להרג, בפניהם. בן יעקב של המוטעה הנוסח את - מציגות וסיני יבנה, אשכול בהוצאות אחר-כך שצולמה

הגהותיו ובין לתורה שי מנחת הגהות בין להבחין יש זו וסופית, ומבחינה מוחלטת סמכות מעולם נחשב לא לבדו שי מנחת מוכיחים, שבעל אלה דברים

התורה לכתיב ביחס הראשונים, והכרעותיו מגדולי הרמ''ה, שהיה בעקבות הלך תורה תורה; ואור אור בעקבות שי מנחת הלך התורה לנ''ך. בכתיב

התורה עצמו. נמצא, שכתיב דעת על-פי תורה אור בספק, הכריע בהם נשאר המועטים, שהרמ''ה במקומות האשכנזית. ורק בעדה כולן נתקבלו

הדבר אדם; שונה כל של מלבו הספק את להוציא כדי האלה הנאמנים בעדים היה עדים; ודי שלושה פי על או עדים שניים פי על מקום בכל נקבע

עליו לבדו; והיה שי מנחת בעל פעל בנ''ך בתורה, ואילו רק עסקו תורה אור ובעל הרמ''ה אסתר. שהרי מגילת גם - כולל וכתובים נביאים בכתיב

את להוציא כדי הספיקה לא שי מנחת בעל של היחיד דעת ישראל. אולם גדולי שאר של סיוע כל - בלא עצמו דעת על-פי הספקות בכל להכריע

הרבים. מלב הספק

וחסר, ולא מלא לכתיב הנוגעים העניינים באותם רק נתקבלו אסתר למגילת שי מנחת העובדה, שהגהות את להסביר נוכל האלה הדברים ועל-פי

- ואפילו משובש כתיב על-ידי נפסלת איננה אסתר המפורסמות, שמגילת מן זה השימוש: ולהרג, לפניהם. שהרי לאותיות הנוגעים העניינים בשני

זה הקריאה; כנגד את משנים אינם חסר או מלא כתיב שיבושי . אולם5כהלכה הנוסח את בפיו יקרא שהקורא - ובלבד שלמות תיבות השמטת על-ידי

המשובש הנוסח את הקורא יקרא הקריאה; ואם את לשנות כדי בהם - יש פניהםל--פניהםבלהרג, ו --להרג - כגון השימוש לאותיות הנוגעים שיבושים

הקריאה. חובת ידי כלל יצא לחשוש, שלא מקום במגילה, יש הכתוב

כתבי-היד נוסח על-פי המגילות את כותבים הסופרים היו אסתר: בתחילה מגילת של האשכנזי הנוסח התפתחות את כך לתאר נוכל זה ועל-פי

בציבור. מכאן פשטו שי, והגהותיו מנחת בעל של סמכותו הוכרה הזמן במשך חיים. אך בן יעקב של המשובשת במהדורתו שהועתק האשכנזיים, כפי

הוא כדאי וחסר; שכן למלא הנוגעים התיקונים בכל רק כן נהגו הם שי. אך מנחת בעל על-ידי שתוקן חיים, כפי בן יעקב של נוסחו את העתיקו ואילך

זה, מסוג טעויות על-ידי נפסלת המגילה אין כלום; שהרי בכך מוטעית, אין שדעתו יתברר אפילו אלה; שהרי כגון בעניינים עליו לסמוך שי מנחת בעל

לשנות לבם מלאם לא - נרתעו. כאן - ולהרג, לפניהם הקריאה את המשנים התיקונים לשני הגיעו כאשר ידיהן. אולם על משתנה איננה הקריאה וגם

מוטעית בספק, והכרעה כאן מוטל והנוסח לעצמם: הואיל אמרו הספיקה. ומסתבר, שכך לא שי מנחת בעל של סמכותו הקדום; וגם המנהג את

בעל של החדש בנוסח אותו החליפו חיים, ולא בן יעקב של הישן הנוסח את השאירו כך עדיף. משום תעשה ואל שב הרבים, הרי את להכשיל עלולה

שי. מנחת

שי מנחת הוראות את לבצע לסופרים האלה. הנקל העניינים בשני הנוסח את לשנות הסופרים לרתיעת מעשית סיבה גם לשער, שהייתה עוד ואפשר

כלל, שהסופר ירגיש לא הסופר מידי המגילה את שקונה הרחב; ומי הציבור לידיעת מגיעים אינם האלה התיקונים וחסר; שהרי מלא לכתיב הנוגע בכל

והמודפסות הכתובות המגילות בכל השימוש. שהרי לאותיות הנוגעים האלה התיקונים בשני הדבר דנא. שונה מקדמת מקובל שהיה הנוסח את שינה

אותו חדש: ולהרג, לפניהם. ואם נוסח העיר, מציגה מבני אחד לצורך עתה כותב זו, שהסופר מגילה עדיין: להרג, בפניהם; ורק כתוב הציבור שבידי

למהדרין, כשרה במגילה מגילתו את יחליף שלא השומעים, עד דעת תנוח בבית-הכנסת; ולא מהומה שלו, תתעורר המגילה מתוך בציבור יקרא אדם

אין לכתחילה. ובוודאי כשרה שאינה במגילה אותו הסופר, שהכשיל אל בתרעומת יבוא המקובל: להרג, בפניהם. והקונה הנוסח את מתוכה ויקרא

עמו. הדין יודע, אם - ומי עליו מעיד שי מנחת בעל נוסח, שרק בשל פרנסתו את לסכן חייב הסופר

ידוע ערוך; והוא שולחן קיצור ספרו על-ידי לרבים ידוע הזה הסופר. המחבר קסת גנצפריד, בעל ר' שלמה רמוזים, כנראה, בדברי האלה הדברים כל

אסתר. מגילת ושל התורה של הכתיב נוסח את קבע וגם תורה ספר כתיבת הלכות את בירר הוא זה הסופר. בספר קסת ספרו על-ידי במיוחד לסופרים

4

"אEח'ז א4ש."ר טוב, "טו'ב היותר הצד מפוקפקת/דחויה, על לגרסה גם לחוש "ה ת% %"ה ב%)ז ז $ג+ם-מ, ו

%+ח +נ ) א+ל-ת% ך )ד" $ר#א א"ת-י %,י-י #צ#א ל'ה,יםe כ %)ם". י %/ל א"ת-כ

(, "מנהגד"ר גם הוא אולי) פנקובר ר' יצחק של והמלומד המפורט מאמרו את גם לציין יש

בתורה, יששכר השם קריאת על נספחים )עם נקודות בשש או בחמש עמלק - זכר ומסורה

הרב דברי על יותר הרבה ומרחיב , המשלים7ולהרג, לפניהם(" אסתר מגילת קריאת ועל

יותר. הרבה ומאששה במסקנתו תומך ברויאר, וכמובן מרדכי

ה. אליהו, סימן ראטה, בשורת משולם הרב לדברי גם לציין נקודות, יש בחמש עמלק זכר ובענין

הוא הנכון המסורה, שהנוסח מן ברורה ראיה לו הביא הרבנים מגדולי מספר, שאחד )אסתר, ח', יא( הוא להרגו--להרג למחלוקת מגיע כשהוא

קשה לפע''ד זאת סיים: ''ובכל הוא אופניו. אף-על-פי-כן על דבור דבר להשיב גנצפריד ר' שלמה בידי היה לא זו ראיה שי. ועל מנחת - כדעת להרגו

מפני וגם בלב מכרסם שעודנו הספק - מחמת המנהג את לשנות ''להרג'', קשה לקרוא וגם לכתוב נהגו שכבר אומר: אחרי המנהג''. הווה לשנות

הציבור. תרעומת

הכתובה, אלא במגילה רק מצוי היה לא זה מוטעה למסורה. ונוסח מתאים אסתר, שאיננו מגילת של נוסח מציגות האשכנזים מגילות אירע, שכל כך

קהילות - היו שנה וחמשים כמאה - לפני הסופר קסת בעל בימי כך, שעוד על עדות לנו בשנים. ויש מאות במשך בציבור נקרא שהיה הנוסח גם הוא

קריאת חובת ידי כלל יצאו נותנת, שלא הדין שורת אהבה'', הייתה עלי ''דילוגו של הכלל בלבד. ואלמלא הזה הנוסח את רק קוראות האשכנזים

המגילה.

- המסורה מן החד-משמעיות הראיות - בצירוף שי מנחת בעל של קאי. והכרעתו לא קאי, שיקרא קושטא להימשך. שהרי יכול היה לא זה מצב אולם

נוסח האשכנזים, הוא בידי מקובל שהוא אסתר, כפי מגילת העובדה, שנוסח מן להתעלם עוד אפשר היה הציבור. ולא לידיעת דבר של בסופו הגיעו

אש, ש''היה אמרי רבו, בעל )שם( על מעיד הסופר קסת ומהוסס. בעל מצער היה התיקון בשנה. ראשית שנה מדי הציבור את שחר, המכשיל לו שאין

אמר שהקורא האשכנזים: אחרי קהילות בכל אחר-כך פשט אש אמרי בעל של היחיד בלחש, 'ולהרג'''. ומנהג 'להרג' אמר שקרא שלאחר נוהג

רי''מ של ארץ-ישראל מנהגי ''לפניהם''. ובלוח--''בפניהם'' אל ביחס גם נוהגים זה - ''ולהרג''. וכעין רם בקול בלחש, אלא - לא הוסיף ''להרג'', הוא

במגילה הכתוב המשובש הנוסח על-פי אחת )כלומר: פעם פעמים שתי כולו הפסוק כל את לקרוא פורים(, שנוהגים )בהלכות נאמר כבר טוקצ'ינסקי

שי(. מנחת של המתוקן הנוסח על-פי אחת ופעם

מנהג דנא, אלא מקדמת הקהילות בידי המקובל ותיק מנהג איננו האלה הפסוקים שני קריאת את לכפול האשכנזי זה: המנהג מכל למדים ונמצינו

לפשוט העת הוכשרה כבר הזה; שמא לתיקון תיקון להוסיף השעה הגיעה לשאול, שמא אנחנו רשאים כך האחרונים. משום בדורות רק חדש, שפשט

הספקות. כהתרת שמחה אין - שהרי פורים שמחת תוספת משום בכך כלל; ויהיה ספק בגדר איננו דבר של הזה, שלאמתו הספק את

מכל דבר יודעים - אינם התימנים לומר צריך - ואין הספרדים האשכנזית. ואילו העדה בקרב רק קיים הזה הספק להזכיר, שכל יש לראש לכול

הוא בדבר. וזה ספק להטיל מהם איש דעת על עלה לא - ומעולם - ולהרג, לפניהם כהלכה ונקראות נכתבות הזאת. מגילותיהם האנדרלמוסיא

מתברר הנה תימנית. אך ותפילה ספרדית אשכנזית, תפילה תפילה שיש רק שמענו כה עד זו. שהרי בפרשה ולדון לשוב כבד-משקל נימוק כשלעצמו

דבר הוא ותימני. וזה ספרדי בנוסח ותורה אשכנזי בנוסח - תורה[ 6] אסתר במגילת - לפחות יש אחת, אלא תורה איננה שבידינו התורה עתה, שגם

אותו. סובלת איננה שהדעת

ראוי אשכנזי', ואם בנוסח 'תורה באותה ממש יש האלה; נבדוק, אם הפסוקים לשני ביחס שנמסרו המסורה בהערות לעיין עלינו חובה כך משום

והתימני'... הספרדי בנוסח 'התורה בצד אותה ולקיים להוסיף

י... יעקב נוסח ''ולהרג'', ''לפניהם''; ואילו כתבה גמור, שהמסורה ודאי מעתה זה אדם; והרי כל של מלבו הספק את להוציא כדי אלה בכל דומה, שד+

כדי לבדה זו בראיה היה הראיות; ודי כל כנגד נוספת, השקולה ראיה בידינו יש וענף. אולם שורש לו שאין שיבוש - ''להרג'', ''בפניהם'' - הוא חיים בן

כלל. זכר לו יישאר שלא - עד והנקראת הכתובה המגילה מן חיים בן יעקב של נוסחו את להוציא

5

( במחשבה8תורות" כשתי תורה )"ונעשית שכתבתי עמוד גם מצו"בעניין: באותו לעניין ומעניין

עניין מעט תמצא שאולי לי מילתא. עכ"פ, נראה אסתייעא לא המודעות, אך לוח על לתלותו

יש. הערות, אם לשמוע הדברים, ואשמח מקריאת

From: Michael Dushinsky

"ה אינני הקטן אני אשנה לא וכו', אך מ' ברויאר הרב כגון עולם גדולי לעומת ש.'ו$ל+ה4.ל+ה4 & הגירסאות: ב%,פ$/ל,פ$ שתי את , לקרוא120 , עדואמשיךז"ל, אבי ממנהג /ו

שלי, שתים או אחת טענות בו ואחרים. יש אחותי בן עם כך על שלי שיח "בורצ

בדורות רק נתגלו תקופה באותה שנכתבו אחרים וכתבי-יד זה המסורה. כתב-יד לתקופת בסמוך לנינגרד, שנכתב כתב-יד את לעיל הזכרנו כבר

הוגה, זה צובה. כתב-יד ארם כתר בשם המפורסם, הידוע כתב-היד את לצרף יש הסופר. אליהם וקסת שי מנחת בימי ידועים היו לא האחרונים, ועדיין

קיבל ישראל כלל לכתר. שהרי עליונה חשיבות להקנות כדי הזה השם בעצם היה המסורה. די בעלי אחרון אשר, הנחשב בן אהרן על-ידי ומוסר נוקד

את - שחתם אשר בן אהרן של ידו מתחת שיצא כתב-יד 'המערביים' שבטבריה. ולפיכך המסורה חכמי על-ידי שנקבע המקרא, כפי נוסח את עצמו על

ערעור. עליה שאין מוחלטת סמכות להיחשב - ראוי הזאת המסורה

ח, תורה, פרק ספר בהלכות הזה כתב-היד את הזכיר הרמב''ם. הרמב''ם לו שייחס בחשיבות בייחוסו, אלא איננה הכתר של מעלתו עיקר אולם

שם כותב מהכתר, וכך מועתקת רשימה שבתורה; אותה והסתומות הפתוחות הפרשות כל של מלאה רשימה הרמב''ם מוסר זו ד. בהלכה הלכה

ממנו להגיה שנים מכמה בירושלים שהיה ספרים ועשרים ארבעה כולל שהוא במצרים הידוע הספר הוא אלו בדברים עליו שסמכנו הרמב''ם: ''וספר

שכתבתי התורה בספר סמכתי ועליו שהעתיקו כמו רבות פעמים והגיהו הרבה שנים בו ודקדק אשר בן שהגיהו לפי סומכין הכול היו ועליו הספרים

כהלכתו''.

חלב - היא צובה לארם רבים גלגולים אחרי הגיע אחרון. כאשר פוסק של סמכות לו והקנו ישראל בכל הכתר את פרסמו הרמב''ם של אלו דברים

ייחסו חלב המחלוקות. יהודי בין ולהכריע המקרא שבנוסח הספקות את לפשוט מנת על לחלב ונודדים רגליהם את מכתתים רבים - היו שבסוריה

אליהם הופנתה נוהגים: כאשר היו כך בעצמו. אלא בכתר לעיין זר לאיש הרשו לא גם אותו. ולפעמים לצלם הרשו לא יתרה, ולפיכך קדושה לכתר

הכתר. נוסח הוא לשואל, מה בכתב-היד, ומודיע מעיין הממונה המקרא, היה נוסח על שאלה

נשרף או אבד ההצלה מאמצי כדי תוך הצלתו; אך על נפשם את מסרו חלב שם. יהודי נשמר בית-הכנסת, שהכתר את פורעים שרפו תש''ח בשנת

ועזרא. קהלת, איכה, אסתר, דניאל וכל השירים שיר רוב תבוא; ואבד כי פרשת אמצע עד התורה כל ובסופו. אבדה - בתחילתו מכתב-היד כשליש

.[ 9] הציבור לרשות היום עומד כתב-היד של לירושלים; ותצלום דבר של בסופו והגיע ניצל הכתר של מקום, רובו מכל

מאות יש שבידינו והדפוסים כתבי-היד בכל והדפוסים. שכן כתבי-היד כל בין לו דומה , שאין[10] במינו יחיד כתב-יד הוא שזה ימצא הכתר את שבודק מי

הכלל מן יוצא בלי - כמעט מקום בכל המסורה להוראות מתאים הכתר נוסח המסורה; ואילו להוראות מתאים איננו וכתובים, שכתיבן בנביאים תיבות

אמורים הדברים וחומר תורה. קל ספר בכתיבת - אפילו מנסיונו כך על להעיד יוכל סופר אנוש; וכל מכוח למעלה כמעט היא זו . ודייקנות[ 11]

מן הנוסח את להעתיק יכול היה לא ידוע. הסופר איננו עדיין היום - וגם אז ידוע היה לא וכתובים נביאים של המסורה נוסח וכתובים. שהרי בנביאים

המסורה, להוראות הכתיב את להתאים חייב היה המסרן שיבושים; אלא מלא היה ממנו העתיק שהוא הספר גם - שהרי שלפניו המדויק הספר

צובה. ארם כתר רק - למעט בקירוב - אפילו זו במשימה הצליח לא מסרן חידות. ושום בשפת ערוכים כללים, שבחלקם באלפי המפוזרות

זה היה אפילו עליו; אלא שהעיד וברמב''ם אותו שהגיה אשר בן - באהרן אליו הקשורים הגדולים באנשים רק תלויה איננה הכתר של נמצא, שמעלתו

נוסח לקביעת פינה אבן אותו ולעשות הבכורה כתר את לו לתת היה - ראוי טיבו על עמד לא בישראל גדול ידוע, ושום איננו אנונימי, שמסרנו כתב-יד

המחלוקות. בין ולהכריע הספקות כל את לפשוט ראוי היה פיו המקרא. על

בכתר מעיינים היינו בידינו; אלא מסופקת זו סוגיה הייתה לא צובה, שוב ארם כתר של אסתר מגילת בידינו הייתה האלה, שאילו הדברים מכל ברור

בידינו. אף-על-פי-כן - איננו אסתר את גם - הכולל הכתר של לעיל, סופו כבר פה. אולם, כאמור בעל וגם - בכתב המגילה נוסח את על-פיו וקובעים

האשכנזית. בספק' בעדה 'מוטלים הפסוקים, הנחשבים בשני הכתר נוסח היה בוודאות, מה לומר היום בידינו יש

6

למצוא, מצליח , איניוסליחה. שם באנגלית )עיקרו נגדן לשמוע "-מה, ואשמחלמדניות"

לי, כמובן, גם ידועה(. }אפ"ר: לכשיימצא, נכניסנו{הזה.. השיח של העברית הגירסא כרגע, את בשנות הנגב בישיבת עלי'הקפידו' איך )וזוכרני קריאת-פעמיים של העניין שכל הטענה

וכו'...( משה פסקו שלא פסוק ", וכלתורה "כי היא המגילה הפסוק", הרי כל "את שאקרא "פיןהכ"! חדש" הוא ' משהר של בצד יותר ואחרים. אני ברויאר הרב של תקיפותם של חסיד אינני גם

העם, במיוחד בפי קדושות", השגורות "פרות הורגים מהר כ"כ "ל. לאזצ פיינשטיין. הלכה שום נגד לא שהן

.יצחקי דויד הרב של ההלכתיות טענותיו את בסמוך להלן אפ"ר: ראה

בכתר: ביחזקאל, ו', ט, כתוב ביהושע, כ''א, מב, וגם בידינו. שהרי שנשתייר הכתר של חלק מאותו בוודאות נפשט כבר לפניהם--בפניהם של הספק

כתוב היה ''לפניהם''; שאילו באסתר, ט', ב, היה הכתר - ב'. ומכאן, שנוסח שם: בפניהם ביהושע מוסרת הכתר של הקטנה ''בפניהם'', והמסורה

בין בו הקיימת המוחלטת ההתאמה ואת הכתר של המופלגת דייקנותו את שמכיר במקרא. מי פעמים שלוש מצויה זו תיבה הייתה ''בפניהם'', כבר שם

יכתוב - ואף-על-פי-כן במקרא פעמים שתי מצויה מסוימת, שהיא תיבה על ימסור הדעת, שהכתר על להעלות יכול המסורה, איננו ובין המקרא נוסח

פעמים. שלוש אותה

לעיל, הזכרנו 'המסופקים' כאחד. כבר הפסוקים לשני נוגעת יותר, וזו עוד גדולה ראיה בידינו תשובה, יש עליה שאין ראיה היא שזו אף-על-פי אולם

ר' יעקב את במיוחד להזכיר יש המקרא. ביניהם לנוסח הנוגעים הספקות את מהכתר לפשוט כדי צובה לארם לפנות נוהגים היו וסופרים שחכמים

קהילת כשליח בעולם מסעותיו את מתאר הוא זה ספיר. בספר אבן הגדול ספרו - בזכות השאר - בין ירושלים, שנתפרסם ואיש צפת ספיר, יליד

מובהק, בעל חכם תלמיד היה ספיר ובחול. ר' יעקב בקודש ומנהגיה תימן, אורחותיה יהדות של ומרתק מעמיק תיאור שם שבירושלים, ויש הפרושים

תלמידי רוב של ההתעניינות במרכז התורה, שאינם מקצועות מאותם גם ידו הניח מובן, שלא זה הרי כך העולם. משום בהוויות ובקי רחבים אופקים

התורה, לנוסח שאלות, הנוגעות550כ- לפניו רשם מנוחה. ולפיכך אותו הדריכו אלה המקרא. מסתבר, שבעיות לנוסח הנוגעות שאלות - כגון חכמים

השאלות הוגשו זאב. שם יעקב בשם שליח על-ידי צובה לארם מירושלים האלה השאלות את ( שלח1857) תרי''ז אסתר. ובשנת ומגילת ההפטרות

בכתב. לפניו שהובאה השאלה בצד הכתר נוסח את ורשם הכתר בגוף בדק סיתהון, והלה ר' מנשה אל

העת בכתב שנה125כ- לפני נתפרסם כבר ושמות בראשית לספר הנוגע נתן''. החלק ''מאורות קרוי האלה והתשובות השאלות את הכולל כתב-היד

53, עמ' 2טקסטוס, בכתב-העת ידו על תואר גושן-גוטשטיין, והוא פרופ' משה על-ידי בדורנו נתגלה כולו כתב-היד של . העתק[ 12''הלבנון'' ]

על-ידי ממש אלה בימים לאור יצא זה . כתב-יד[ 13] ירושלים ז''ל, יקיר אלינר דודי, ר' אליעזר על-ידי כתב-היד נתגלה כן לפני ואילך. ומסתבר, שעוד

כאן... הנדונים הפסוקים לשני ביחס הכתר נוסח על שאל כבר ספיר מתברר, שר' יעקב . והנה[ 14] לשוננו בכתב-העת זר רפי מר

הוא: ולהרג, לפניהם. הנכון הנוסח פקפוק, שאכן כל עוד ספק; ואין הרהור של האחרון השריד את גם הלב מן להוציא כדי לבדה זו בעדות דומה, שדי

- וגם אחר ממקום מפתיע חיזוק קיבלה ספיר ר' יעקב באמצעות אלינו שהגיעה העדות זו. שכן בפרשה ההוכחות מסכת תמה לא עדיין בכך גם אולם

ממש. אלה בימים זאת

עלה ליטא, והוא יליד היה שכנא אחרים. ר' שלום וספרים הש''ס על עיניים יפה ליב, בעל ר' אריה של ילין, אביו שכנא ר' שלום את כאן להזכיר יש

ניכר זה זה. דבר במקצוע מומחה המקרא, והיה ונוסח מסורה בבעיות התעניין זו עבודה כמגיה, ובמסגרת עבד . הוא1858 בשנת לירושלים

צובה לארם לנסוע נפשו משאת זו טיבן. הייתה על ועמדתי בעיני אותן שבידו, שראיתי גדולות מקראות של בגיליון שרשם והמעניינות הרבות מההערות

לעיין לו ירשו שהללו צובה, כדי ארם לרבני ירושלים מרבני שליחות כתב גם בידיו היה המקרא. וכבר לנוסח ביחס ספקותיו כל את מהכתר לפשוט כדי

קמחי. חתנו, ר' יהושע לידי השליחות את מופלג, העביר זקן היה כבר ימיו, כאשר חלומו. ובסוף את להגשים בידו עלה לא שונות מסיבות בכתר. אולם

ואת הערותיו את בגיליון בה ילין, רשם שכנא מודפס, שחותנו, ר' שלום תנ''ך של קטנה מהדורה הייתה צובה; בידיו לארם קמחי ר' יהושע נסע וכך

המקרא. לנוסח ביחס ספקותיו

בידי מוחזק ירושלים, שהיה מבתי אחד של גג בעליית מונח היה צאצאיו, ועזבונו לידי שבידו התנ''ך מהדורות עברו שכנא ר' שלום של פטירתו אחרי

כרצונו. בו שיעשה מנת על עציון הר ישיבת תלמיד לידי הכול את מסרו הימים ברשותם; ובאחד מצוי בלום אוצר כלל, איזה ידעו לא משפחתו. הללו

7

נוספות כפולות קריאות

:יצחקי דוידהרב מאת מאמר

. בביתו", אסתר א,כבשוררבענין קריאת "להיות כל איש

העולם בביתו, רוב שורר איש כל ו' סקי"ז: "להיות שער אפרים שערי על רחמים בשערי כתב

קרא במסרה, וכן בפירוש איתא ימנית, וכן בשי"ן שורר טעות, וצ"ל והוא שמאלית בשי"ן אומרים

שלא שירצה קרוב. ומי ולא אשורנו כמו משגיח מלשון זי"ע, והפירוש מבלעזא שלום שר רב הרה"ק

המנהג" )לקוטי כפי אחת ופעם המסורה כפי אחת פעם ב' פעמים זה פסוק יקרא המנהג לבטל

לפניו; שנקרתה התגלית חשיבות על מיד עמד המסורה. והלה בתחום הצעירים החוקרים מטובי עופר, שהוא יוסף מר תלמידי אל פנה ישיבה בן אותו

הכתר. נוסח על הערות בה רשם קמחי התנ''ך, שר' יהושע מהדורת - את האחרון ברגע - ממש הגניזה מן שהציל גם והוא

המקרא. וכך נוסח על הערה העיר חותנו המקומות, שבהם אותם בכל הכתר נוסח את מסר ימצא, שהוא קמחי ר' יהושע של ברשימותיו המעיין

עיגול, מסומן התיבה של הראשונה האות חיים; על בן יעקב של המשובש הנוסח מודפס התנ''ך של כאן: בגופו הנדונים המקראות בשני מוצאים אנחנו

העידו, שנוסח ילין שכנא ר' שלום של שליחו וגם ספיר ר' יעקב של שליחו מכוונת: גם עדותם נמצאה וחתנו... וכך החותן הערות רשומות ובגיליון

דבר! יקום עדים שניים פי היה: ולהרג, לפניהם; ועל הכתר

 

האלה: הדברים מכל העולה הכלל אפוא הוא וזה

צובה, שנכתב ארם כתר נוסח גם היה . וזה[ 16] המסורה, כותבים: ולהרג, לפניהם לתקופת בסמוך , שנכתבו[ 15] העתיקים א. כתבי-היד

עליו. סמך אשר, והרמב''ם בן אהרן על-ידי

גדולות. מקראות של וגם העתיקים כתבי-היד של המסורה הערות מכל מוכח זה ב. נוסח

הזה. הנוסח את לקבל בפירוש מורה שי מנחת ג. גם

מידי! לא ותו

 

חיים: להרג, בפניהם. שאף-על-פי בן יעקב של המשובש הנוסח את המגילה מן לסופרים, להעביר להורות להיות צריכה זה מכל הראשונה המסקנה

פה. על אותה קורא במגילה; ונמצא, שהקורא כתובה איננה כאילו נחשבת תיבה אותה פנים כל על הרי הזה הנוסח על-ידי נפסלת המגילה שאין

לכתחילה. חובה ידי הציבור ואת היחיד את המוציאה הדרך זו לא ובוודאי

קריאה. ולא בשעת האלה הפסוקים שני את - לכפול האחרונים בדורות - שנתחדש המנהג את לקיים מקום שום עוד די. דומה, שאין אין בכך אולם

חול של משפט ''להרג'', ''בפניהם'' הוא המלים את משפט, הכולל אותו הציבור. שהרי לכבוד ולא התורה לכבוד זה נכון, ואין זה אין גם עוד, אלא

נכון זה שאין וחומר דזמרא; קל מפסוקי אחד אמירת על-ידי אפילו המגילה קריאת את להפסיק הדעת על יעלה לא מקור. והן שום לו גמור, שאין

מלבו. אותו בדה ימי-הביניים מסופרי משפט, שאחד אמירת על-ידי הקריאה את להפסיק

המקרא נוסח בהתקנת חיים בן יעקב של הגדולה עבודתו את לעיל הזכרנו בכך. כבר מה של עניין איננו הוא נוסף, שגם שיקול עוד כאן להוסיף וראוי

גדולות מקראות של הכתובים כרך בסוף הלל, שהודפס שיר לו כתב בחור דורו; ור' אליהו חכמי להערכת זכה הוא זו עבודה המסורה. על ובעריכת

והתנצר, וכך דתו את המיר הוא ימיו ילדותו: בערוב את ביישה כתחילתו, וזקנתו טוב היה לא הזה האיש של סופו רפ''ו. אולם--רפ''ד ויניציאה דפוס

נקוב!'' בצרור צרורה נפשו בחור: ''תהי ר' אליהו עליו מת, קרא ישראל. וכאשר מכלל עצמו את הוציא

בן יעקב שני שי; ומצד מנחת ובעל המסורה בעלי אשר, הרמב''ם, רבותינו בן אהרן אחד מתחרים: מצד כוחות שני לפנינו בעצמך; עומדים הגע ועתה

אנחנו הרמב''ם. וכאשר אדונינו - ובין אדוניהו בן 'השקולים' האלה: בין הכוחות שני בין להכריע מסוגלים אנחנו אין אדוניהו. ועדיין אבן יצחק בן חיים

8

למקרא פעמיים. ובאם לקרוא בבעלזא נוהגים פורים(. וכן הלכות מנהגים ליקוטי בשם מהרי"ח

סי' תק"ס. אך קומרנא ומנהגי סי' תתמ"ה ושלום חיים מדרכי גם כן הביא שליט"א דבליצקי להר"ש

בס"ד[. לקמן שנוכיח ]וכמו רבה שגיאה שהוא כתב ישנים" עמ' קכח שב"מעורר הביא

"עין מחיבור שם היידנהיים, העתיק ר' וואלף המפורסם המדקדק של עינים מאירת במגילת הנה

ררס כולם ושארא שמאל בשי"ן שי"ן, ור"ל כתיב לית עליו עליו: "והמסורת . והעירררשהקורא":

גם כתיבין גם גם עלינו תשתרר כי עם שרר בשרש חברו הרד"ק בסמ"ך. במערכת השתרר.

סררה, להיות כפרה סררים, כי וסי' שריך בלישנא ג' חסרים סרר מסור סמ"ך רבתא[ אות ]המסורה

רוו"ה. בביתו". עכ"ל שרר איש כל

סי"ן, ]ימנית[ אלא שי"ן שכתיב בתנ"ך אחר מקום שאין - כלומר שי"ן המסורת, ל' כתיב פירש מבעלזא שרש"ש ואע"פ

הוא טעות, והאמת הוא זה שפירוש ספק שונים. אין ענינים בשני סמ"ך עם שי"ן מחברת שהמסורת בדעתו עלה לא כי

כאן. מלבד בתנ"ך כלל נמצאת איננה ימנית שי"ן עם ררוש תיבת כן, שהרי מוכחת עצמה המסורה רוו"ה. ומתוך עם

בתנ"ך; עוד איננה זו הודעות: א. תיבה שתי כאן שיש - כלומר שי"ן“ כתיבו”ל' להיות צריכה היתה המסורה נוסח כן ואם

��שמ תיבת על ה,ה ישעיה קטנה במסורה מסר שי"ן. וכן באות כתובה ב. שהתיבה כ עוד מופיעה אינה זו שתיבה] ותו

כסמ"ך. שקריאתו בהדיא מסר ב,ח הושע גדולה שי"ן“. ובמסורה כתיבול' ”בתנ"ך[

ירש�ה על ח,ד הושע במס"ק שמסר בשי"ן, וכמו כתובה זו שתיבה בתנ"ך מקום עוד שאין כוונתו שי"ן“ ”ל' כתיב אבל ו

יר�סהמ ]ולאפוקי את הסירו ד"א”שם: בסמ"ך. וברש"י שקריאתו הנ"ל גדולה המסורה העיד זה על דה"ב,ל,יד[. וגם ו

ופתרונו סמ"ך וקריין שי"ן כתבין]הנ"ל[ במסורה שחברו כן מוכיח המסורה זה, ובספר את והמליכו ממלוכה זה

כד,י. במדבר ובמס"ג ובמס"ק ג,יז ישעיה במנ"ש שי. ועי' גם ומנחת בראב"ע “. ועי' גםסמ"ך

קורא בעין הנקדן יהב"י הקדמון העיד בסי"ן, וכן שורר היא הקריאה המסורה ע"פ שאדרבא הרי

רפ"ד. בוויניציאה כן נדפס וכבר בדפוסים הוא כנ"ל. וכן

א,יד: שמעון: ביחזקאל בן מנחם רבי בביתו". ובפירוש ושופט - שר בביתו הרשב"ם: "שורר פירש וכן

"תשתרר" )במ' טז,יג(". "שרר" מן אחד, כמו בענין באים ושלשה שנים הוא, ששרשים נודע "כי

עם שרית בביתו" - "כי "שורר הנה כג,כא: כי באשתו". ובשמות - מושל בביתו ובראב"ע: "שורר

אלהים" )בר' לב,כח(.

סרדיוט, רש"י פירש ע"א צד ונגיד. ובשבת פקיד רש"י להוי". פירש פרדשכא בביתיה קרחא ע"ב: "אפילו יב ובמגילה

ובמ"מ. ה"כ פט"ו אישות רמב"ם שר. ועי' גם מין גם והוא

המסורה, ונגד יחידאה דעה היא ימנית, הרי בשי"ן שירה או שרי לשון מפרש בפירושו הרוקח אם ואף

דרש. דרך כן שפירש ייתכן בדבריו, אלא מפורש שאינו - וכ"ש לה דחש מאן ולית

נגזר אשר אתב,א: " זרוע ואור בראבי"ה מצינו , הריהראשונים נוסחאות לכל לחשוש באנו ואם

ב,ג מדינחאי (. ונוסחאליהם " )במקוםעליהם מרדכי כתב אשר "ואת (. ובט,כגואת עליה" )במקום

(. ובעיןעל המלאכה" )במקום עושי ידי אל" שעשגז" ובג,ט יד על" ב,יד ( וכןאל הגי" )במקום יד על"

כחוכא המגילה ותיעשההיהודים". כל את "לאבד בספרים נוסח שיש מביא ח,ה הקורא

ושבת הפורים בימי כפולה, ודווקא קריאה מנהגי את שחידשו שמי }אפ"ר: יתכן ואיטלולא

המשובש הנוסח את לנו משומד, שתרם מומר לאותו נצח ומזכרת גלעד מקימים גם עדן, אנחנו נשמתם רבותינו כל נוסח על-פי המגילה את קוראים

לברכה!? כולם ורבותינו, זכר מיימון אשר, בן בן - בצד אדוניהו בן המומר לעד ייזכר עמלק, אבל זכר . יימחה[ 17] שלו

הזה. המעוות את לתקן השעה דומה, שהגיעה

9

מצטערים, והבו אנו הראשונים הספקות , ועלהפורים!...{ שמחת לשם זכור, כיוונו

עליהם. להוסיף דלא

מיני לכל מקום המסורת, ונותן החלשת שמצינו, משום הנוסחאות לכל חדשות בחששות ויש

מכבר שעשו המסורת, כמו נגד חידושים עוד וחבריו, לחדש מאזוז ר"מ כמו בעיניהם חכמים

הספרים. כל נגד מלרע לקראה סברא ע"פ ב"האהלה" שקבעו

זו הנהגה תתפשט אם בסי"ן. גם לקרות פסוקה שהלכה , כיוןלצורך שלא הפסקה איסור יש גם

לקלקל עלולים מהפסוק, ובזה חלק רק על יחזרו מהקוראים שחלק לחוש פעמיים, יש לקרות

הקריאה. ולהפסיד הפסוק פשט

של הטעות את מחזק זה פעמים, הרי שורר לקרות ההנהגה תתפשט הזאת, אם במלה ועוד, בפרט

מעשה ששמעתי )כמו שמאלית בסי"ן לקרות חוששים שאינם מקומות וישמבעלזא, רש"ש

.מטעותם יחזרו לא ולעולםבסי"ן(, לקרות בבני-ברק, שסירבו כאן בראחב

יצא, ובירך לא לבד ימנית בשי"ן - והקורא ימנית בשי"ן לקריאה לחוש שאין ספק אין להלכה עכ"פ

ברור. - וזה בברכה ולקרות לחזור וצריך לבטלה ברכה

יהודיים. יהודים פעמיים לקרות ולענין

יצחק רב בטעיותיה מדקדקין ה"ב( אין סוף )פ"ב ירושלמי: ירושלמי ד"ה סי' תרצ או"ח יוסף בבית

יהודיים דאמר מאן אהדר ולא דהל"ל למידק וכו'... ואיכא דרב קמיה יתבי הוו חננאל ורב אבא בר

נחית דלא לומר ויש למהדריה ה"ל לא קאמר דשפיר יהודים דאמר ההוא אבל דטעי הוא דההוא

אלא יהודיים דאמר מאן או יהודים דאמר מאן אי קאמר שפיר מינייהו הי לאשמועינן תלמודא השתא

אי פלוגתא דאיכא ואפשר מינייהו חד הדר ולא קאמר הכי ומשום דטעי למאן אהדר דלא לאשמועינן

ודאי רב ומיהו דמילתא קושטא הוה היכי ידע לא עובדא האי דקאמר וההוא יהודיים או יהודים קרינן

בטעיותיה: עכ"ל. מדקדקין אין אלמא מינייהו חד אהדר ומדלא ידע הוה

הירושלמי: "רבי מהמשך משמע יהודיים, וכן בקריאת פלוגתא יש הב"י של השני הפירוש לפי הרי

מנהון. חד חזר העדה: "ולא קרבן שפירש כמו הסתפקו דמקודם יהודים", מכלל כולה קרי הוה יוחנן

יש זה פי ועלמחזירין". אין משתנה הענין שאין כל מינה כהוגן, שמע קרא לא ודאי מהן דאחד אע"ג

בב' יודי"ן. וכאן אחת ביו"ד פעמיים, פעם קוראים

חזר". מוכח ולא יהודיים מדקרי בטעיותיה מדקדקין אין כתב: "בירושלמי סי' יח מגילה באגודה אבל

כולם קרא יוחנן דרבי הביא דהירושלמי לפרש יש טעות. וא"כ היא יהודיים דקריאת ליה דפשיטא

הטועה. הוא יהודיים דקרא האמת, ושמאן את יהודים, להודיע

.)ח,יג( עתודים היהודיים . ולהיות)ח,ז( ידו שלח אשר וסי' על יו"ד ו' יתיר היהודייםח,יג: גדולה שיהיה, במסורה איך אך

. ביום)ד,ז( המלך גנזי אל . לשקול)ט,יח( נקהלו בשושן אשר . והיהודיים)ט,טו( ביום גם בשושן אשר היהודיים ויקהלו

וסימנה' יהודים י' וקרין תריין ו' כת' יהודייםח,א: לנינגראד כ"י גדולה ובמסורה.)ח,א( אחשורוש המלך נתן ההוא

על ח,יג הקורא בעין כתב )ט,טו(. וכן ויקהלו )ט,יח( פסוק' ראש והיהודים)ח,ז( נתתי)ח,יג( פתשגן)ח,א( נתן)ד,ז( ויגד

מחלוקת. ורוו"ה, בלי המנ"ש קרי, וכ"כ יהודים כולם על מסר בדפוסים יו"ד. גם קרי היהודיים: לא

ומטילעיקר, הכתיב שמא דמסתפק , דמשמעהכתיב לפי לקרות שלא מיוחדת קפידא יש וכאן

סי' או"ח בשו"ע כדאיתא איכא קפידא אך ענין שינוי שאין - ואע"פ הקריאה במסורת ספק

10

וירושלמי קמא שבדיעבד מיירי ס"ח. אבל אותו מחזירים אין בטועה, כן להנהיג אין בודאי -

דחויה, לדעה לחוש מקום אין בדיעבד, בודאי יוצא אופן שבכל כיון אלא עוד ולאלכתחילה.

כנ"ל. הירושלמי מדברי נוסחאות לשתי ברורה ראיה שאין וכ"ש

אה"ע הגר"א ד,לד; ביאור ויקרא שי במנחת כמבואר חז"ל נגד שלנו כמסורת קיי"ל ובאמת, הרי

כי אצל קריאה לספק חוששים אנו סי' נב. ואכמ"ל. ואין או"ח סופר חתם סקנ"א; שו"ת סי' קכט

ו טובים ו או מיין �יךדד חיישינן סי' רפ"ד(, ולא ריב"ש ושו"ת ע"ב כט א,ב; מתני' ע"ז השירים )שיר �ךידד

שלוש ע"א, ולא קיז פסחים ע"פ בה"א מפיק ובלי אחת בשלח( תיבה )דסוף כסיה גם לקרות

חזון דכולל חכמים חול" שמוש ומקצתה קודש שמקצתה "תיבה ]עי' מאמרי הגמ' הנ"ל ע"פ הללוי'הל קריאות

עמ' תצה[. ו' תשס"א קובץ איש

לוין: ר"א הערת

ם ׃ ג ד Hב%$א)מ$ Iם כתיב, וקרי:ר %$א)מ$ Hכ Iכמו כל כתיב וקרי הכתיב אינו נקרא, ואין ל"הדר" לקוראו כיוןר

גם פעמיים של"חומרא" קוראים מי על להתפלא יש לכןשעל פי המסורת קוראים את הקרי בלבד.

.9בפ"א וגם בבי"ת

מרדכי ניקוד

אפ"ר: להלן שאלתי, ותגובות שהגיעוני )תשס"ו-תשס"ח(:

שאלה:

האם אתה מכיר דיון כלשהו, מלבד, "מנחת שי" )אסתר ב'(, באשר למבטא שמו של

(.Mordoחטוף/קטן )- ( או בקמץMorde"מרדכי": האם הוא בשווא )-

,) Mיש לבטא, לכל לכאורה, לפי הניקוד בתנ"ך מהדורת ר"מ ברויאר, ע"פ כתר אר"ץ )ד

חטף קמץ באות לא גרונית, שאיננו באמת חטף ולא שווא, אלא כדין Mordo-  העדות:

?האמנם. דרך של המדפיס לציין שקמץ זה הוא קטן

נחשב מן המתמיהים.mordochayכנראה שכן, אבל עם כל הכבוד לכל העדות, במקומותינו מי שקורא  ד"ר יואל אליצור:

היה בסביבתי אחד שדקדק על עצמו בקריאת המקרא לבטא את כל הבג"ד כפ"ת ואחרי שקרא את המגילה צחקו כולם

רי' ולשנה אחרת העדיפו קורא אחר. בסופו של דבר אדם חייב לשבת בתוך עמו וכבר כתב Iדיקא הגאון בעל על 'המן הר'

נמי' בהקדמתו שכל בן תורה צריך לדעת דקדוק ארמית בבלית אבל בכל זאת מותר ללמוד גמרא כדעבדי אינשי...

דיונים מכיר דנא. אינני מקדמת נוהג אני , וכךMordo לקרוא שיש ספק ודאי, איןברויאר: יוחנן ד"ר

כך. על

: ברויארmordochay / mordechayהרב ברם, בניגוד לדבריו, כתבו אחרים בשם אביו,

הרב ברויאר, שהיה עד לא מכבר חבר בקהילה שאני חבר בה )ושימש בה כרב בלתיפרופ' ש' קוגוט:

. כך נוהגים מאז בקהילתנו, אף שלא הכל מסכימים עם זאת. דומהmordo מוכתר(, נהג לקרוא: -

11

, שהשם "מרדכי" שאול ממנה,murduk האלוהות הזרה שמסורת הגייה זו משמרת את הגיית שם

.10ולטעמי -- דווקא בשל כך ראוי להגות בשווא, לשם בידול

אמר לי הרב ברויאר בעל פה, שמנהג ישראל לקרוא בשווא נע נובע מכך שפעם בזמנור' יואל קטן:

בין קמץ חטוף לקמץ קטן רגיל, ולהגות אותו במעין חצי חולם, משהו בין שווא נע לבין ידעו להבדיל

והנח להם לישראל שבמקום מבטא של קמץ קטן, ובדרך כלל התרגלו לבטא קמץ חטוף כקמץ קטן,

הרבה זה התרגלו לבטא את הקמץ החטוף יותר כשווא נע ופחות כקמץ קטן. אלו היו דבריו לפני

כבקמץ קטן. שנים אם אני זוכר נכון, ובעקבות הדברים האלו חזרתי לבטא מרדכי כבשווא נע ולא

ברויאר: יוחנן רד"ר השיב דבריהם ועל

לכל מתייחס שהוא תמוה ש"ק תמוהים. בדברי ששאלת, דבריהם הנכבדים החכמים שני במחילת

למנהג עניין כאן הגייה" - אין נוהגים", "מסורת לקרוא", "כך נהג ברויאר מנהג: "הרב כאל העניין

איך חטף-קמץ, ולא להגות ראוי איך היא קמץ. השאלה בחטף בפירוש המנקדים היד לכתבי אלא

זה, שם לקרוא צריך איך , ברור0 הגוי קמץ שחטף ספק שאין זה. כיוון שם לקרוא ראוי או מקובל

לעשות. שראוי שברור היד, כפי בכתבי דבקים אנו אם

אבי. הגיית מפי יצאו אלו שדברים להאמין לי , קשהקטן{ ]ר'[ יואל }=הקטן הקי"ק לדברי אשר

איכותית. מבחינה ולא כמותית מבחינה זאת קטן, אך קמץ ובין נע שווא בין היא אולי קמץ חטף

נע שווא התימנים שאצל כפי קצר. וזה חולם הרגיל, כמו מן יותר קצר קטן לקמץ כלומר, הכוונה

יודעים אנו שאין הכוונה יותר. ובכן, אם קצר אבל פתח כמו הגוי פתח פתח, וחטף חטף כמו הגוי

כמו פתח חטף כל להגות יש זה היגיון לפי נע, הרי שווא כמו זאת להגות יש האורך, ולכן על להקפיד

שווא להגות נוהגים מזו, אנו קצר. יתרה שיהיה להקפיד מסוגלים אנו שאין פתח, כיוון כמו ולא שווא

כמו לעתים נשמע הנע השווא קצר, ולכן שיהיה להקפיד מסוגלים  אנו אין קצר. ואם סגול כמו נע

למדי, כמו נפוץ קמץ חטף כך, הרי על נח? נוסף שוא כמו נע שווא גם להגות ראוי ממש, אולי סגול

קצר? חולם כמו ולא נע שווא כמו זאת להגות יש שם גם וכיו"ב; האם חרפים, עמרים במילים

כל כמו זאת להגות שיש ספק קמץ, אין חטף כאן יש היד שבכתבי כך על חולק שאין הקיצור, כיוון

אחר. מקום בכל קמץ חטף

לוין: ר"א כדברי משמע אכן קוק הרב מוסד בהוצאת כתובים ספר בסוף ברויאר כי%Cר' מרד מדברי

קוראים העדות רוב ר' שמחה, כלומר כדברי שם משמע עצמו. גם את המקטין ר' יואל ידידנו

אינם קמץ. ורובם כחטף אותו וה"ייקים" קוראים סגול, התימנים כעין כלומר בשוא אותו

הבא. לדור אותו מעבירים

.שוואית ]צ"ל הדל"ת[ 'ברוב קהילות ישראל הקרי הוא כאילו ה-מד"ר רחמים מלמד:

.נהגית על פי הניקוד חטף קמץ ]צ"ל הדל"ת[המ'  התימנים ידוע לי שבעדת יוצאי פרס ואצל

12

ר' יעקב לויפר: המדפיס של דרך אלא , שווא ולא חטף באמת שאיננוגרונית, לא באות קמץ חטף כדין קטן. הוא זה שקמץ לצייןלוין: ר"א

דגש להיות צריך שהיה הרי קטנה תנועה זו נפשך, אם חטף? ממה אינו זה מדוע ודאי וזה רחב קמץ להיות חייב זה הרי – גדולה תנועה זו ואםשלאחריה. באות

הח4דל�ת �י 'לתפארת', כמו נע שוא במקום ובא קמץ חטף שזהו כרחך אינו. על �מ4תי ט )שופטים יג(. לב )דברים א�רץ ט( ב

תוספת תשס"ט: ר' יעקב לויפר: לסמן היא שלו לציין. הדרך היד כתב כותב שרצה מה קמץ, וזה חטף בגון נע שוא שזה היתה כוונתי

לשוא סגול חטף בין גון, כגון ]באותו נע שוא ובין חטף בין להבדיל שיודע למי אבלקמץ, כחטף זאת.כאן גם להבדיל לו נע[ ראוי לשוא פתח חטף - בין התימנים מנהג לפי אונע,

לשאלה. מקום דגש, אין או שוא ידי על סגורה בהברה אלא קטן קמץ שאין בכלל נדבוק אםלוין: ר"א

.נוספות דוגמות לי מוכרות )מ)ר(. לא שלפניו ההברה בהשפעת קטן קמץ "צבע" של וקיבל הד' בשוא

פטור עצמו את רואה הוא גרוניות בלא החטפים ברויאר, ברוב ר"מ שיטת את ראית שאם להוסיף רציתי

יצאה הד' לא אופן מעתיקם. בכל הוא היד כתבי כל זהות בגלל כנראה כאן מהכתר, אבל מלהעתיקם

.שוא מכלל

סופרים איש מצליח שיצא לאור בבני ברק שנת תשנ"ח מביא במגילת אסתר בעניין השם מרדכי, תיקוןרד"ר ח' גמליאל: הביכורים )דף יב, יג "מנהגנו לקרוא בשני פסוקים אלו בלבד את הדל"ת בשוא קמץ והוא על פי לחם שבפרק ד פסוקים

שאמר שאף אחד לא נהג בעבר לקרוא קכא עמוד ב(, ואין הקפידה בזה וכו'." אמנם שמעתי פעם מפרופ' בר אשרבחטף קמץ למרות שמסומן.

בברכה, חנוך

:כי"בסידור ר"א ור"ע מוילנא Mארש , לוחיצחקי דויד הרב)בשווא ובבית תפלה לרז"ה: "מרד,

עמ' תמז(

"מרדכי" במגילה קריאת על אינפורמציה בדל עוד

)שהיה דיין בית הדין של האחיעזר בישיבת "רמיילעס – נצח ישראל" של הג"ר ישראל זאב גוסטמאן

בוילנא לפני מלחמת העולם השניה( ועלה לארץ בתחילת שנות השבעים והקים את ישיבתו בבית

פרומין, רמב"ן פינת אבן עזרא.

בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים שמעתי בישיבה את קריאת המגילה כמה פעמים, ובכולם

קרא בעל הקריאה מרדכי עם ה"ד" בחטף קמץ.

יש לכך חשיבות כי הרב גוסטמאן היה מן המדקדקים שלא נתן לשנות שינויים שלא הסכים להם

)כגון הפיכת שוואים לחטף פתח ע"פ רדלהיים וקורן(.

דומני שהקורא היה הרב לוי ז"ל, בנו של ד"ר יעקב לוי ז"ל מירושלים, ואפשר לוודא זאת אצל בניו,

נכדי ד"ר לוי המנוח.

שלי; אפ"ר...( )הניקוד הלפרין כיCמרד , בברכה

13

ה מגיל ה קריאת בעת מיוחדות ותופעות נעימות

האשכנזית המסורת לפי

, פראג, צ'כיה(מיד)להלן: דושינסקי מיכאלר' מאת

ה'תשס"ו( פורים )עודכן ה'תשס"ג ב"ה, באד"ב ר' יוסף בת ע"ה בריינדיל ברכה מרת מורתי אמי של זצ"ל, ולזכרה גוייטיין לבית ולאה מיכאל יצחק הרב בן ז"ל מנחם ר' אליהו מורי אבי של לזכרו דשמוק הבא הסיכום

י של לינדנבאום, ולזכרם לבית הי"ד מילכה ושרה זצ"ל שטיין )פרופ', דו'ד יעקב ירחמיאל ( והרה"גאדה )ד"ר, דו'ד אבי, ר' יחזקאל ומור+י, אח#י דוד+ זכיתי ( זצ"ל. מהםינו

ישראל, אמן. כל ועל עלינו תגן המסורת. זכותם את ללמוד

ומפרשים פוסקים להלן: ת(; על יצוינו אלו )כל שני תרגום ועל ראשון תרגום המדרשים, על התלמודים, על על מבוסס זה סיכום

מקום כלשלשונו: להלן:מוש. וזותקצ"ט. ליווארנא הספרדי. דפוס קורייט ר"י מהמקובל) ושמש מאור )להלן: פ(; על ראשונים

)להלן: צדק מעגלי עלהקב"ה(; המלכים מלכי מלך על שקאי לומר נוכל כן . ואםוחול שדקו סתם, משמש מלך זו במגילה שכתוב

דארף ווילהרמרש במהדורת השתמשתי (. כאן1567/8) שכ"ח בונציה לראשונה הודפס ידוע לא מחבר מאת מחזור על מצ(, פירוש

.1721-1660(; ועל אליה רבה )להלן: אר(, מאת ר' אליהו שפירא, פראג 1719)תע"ט = לפ"ק ותאעבל לאוןד גיגרו דיחמ צבישנת:

,1903[(, נולד: הונגריה מודגשת]ד נשענתי על המסירה שבעל פה שקבלתי מאבי מורי ר' אליהו מנחם דושינסקי ז"ל )להלן: בעיקר

Gesänge für den ציון שיר )להלן: ז( בספרו מהקריאות המיוחדות מתועד בתווים ע"י סלומון זולצר חלק גדול. 1969נפטר: תל אביב

israelitischen Gottesdienstמתוך העתיק . וויינפלד1972 ס' י' וויינפלד, ירושלים מאת המקרא טעמי , ובספר1905 ווינה , מהדורת

להלן: ווא(. )ולכן א' ז' אידלסון מאת ישראל מנגינות אוצר

להלן. סוגים. ראו לששה חילקתים

%וו'ת או מיוחדות במנגינות הנקראות-מושרות המילים את מציין (Miriam) ש.ו'נ"ה אות : סוג לב שים המלו

מיוחדות. בתופעות

בנעימת מושרים אךטעמיהם, לפי הנקראים פסוקים חלקי או פסוקים11: 1 סוג

. איכה מגילת$ה+ש.$קו'ת א,ז )ה)ב ב%,כ$ל#י ו $כ#ל,ים ז %#ל,ים ו כ ,ים מ, #ין ש.ו'נ $י %ת ו +ד ר)ב מ+ל$כו %$י $: )ת, כ (דה+מ%"ל"ך

+ת%$מ)א#ן א,יב %)ה ו ,י ה+מ%+ל$כ +ש.$ת% $ ב%,ד$ב+ר ל)בו'א ו ל"ך +ד א4ש."ר ה+מ%" %$י ים ב ר,יס, %,ק$צ'ף ה+ס%) +י $ ו ל"ך +ח4מ)תו' מ$א'ד ה+מ%" (דבו': )ת, מוש, ב%)ע4ר)ה ו

%ש.)ל+ים ה)ג$ל)ה א4ש."ר ב,ו ירו %'ל)ה מ, )ה ע,ם ה)ג$ל$ת)ה א4ש."ר ע,ם-ה+ג $י $כ)נ %ד)ה י $הו %+ר ה"ג$ל)ה א4ש."ר מ"ל"ך-י "אצ נ %כ+ד$ $בו $ נ ל"ך (דב%)ב"ל: )ז, מ"

% )ר)צ,יםה ג,טו )צ$או %פ,ים י $ ב%,ד$ב+ר ד$חו ל"ך %)ת ה+מ%" $ה+ד )ה ו $נ ,ת% %ש.+ן נ $ ה+ב%,יר)ה ב%$ש.ו ל"ך $ה+מ%" ן ו $ה)מ) % ו )ש.$בו ל,ש.$ת%ו'ת י

$ה)ע,יר %ש.)ן ו )בו'כ)ה: )ז, ווא, ש.ו ( דנ

כ+י ד,א $% ר$ד %מ) )ד+ע ו %)ל-א4ש."ר י +ע4ש3)ה א"ת-כ %,ק$ר+ע נ +י כ+י ו $% ר$ד יו מ) )ד) %$ג %,ל$ב%+ש. א"ת-ב +י )א#פ"ר ש3+ק ו %#צ#א ו +י $ ו ה)ע,יר ב%$תו'ך

$ע+ק %,ז +י $ע)ק)ה ו %מ)ר)ה: )ת, ז, ווא, ג$ד'ל)ה ז (דו

%ב$כ)ל ד,ג )ה ו ינ ד, )ה מ$ ינ ד, %מ$ $ א4ש."ר מ$קו'ם ו ל"ך %$ב+ר-ה+מ%" $ד,תו' ד %,יע+ ו ג %)דו'ל א#ב"ל מ+ %ד,ים ג %$הו $צו'ם ל+י %ב$כ,י ו #ד ו פ% %מ,ס$ )א#פ"ר ש3+ק ו %+ע ו /צ ל)ר+ב%,ים: )ז, י

(ד

$ ד,טז %$נו'ס ל#ך %ד,ים כ %$הו %)ל-ה+י %,מ$צ$א,ים א"ת-כ %ש.)ן ה+נ % ב%$ש.ו %מו $צו % ע)ל+י ו $א+ל-ת%'אכ$לו % ו ו ,ש.$ת% $א+ל-ת% )מ,ים ש.$ל'ש."ת ו $ל)ה י )יו'ם ל+י ו

,י נ %+ם-א4 +ע4ר'ת+י ג $נ %ם ו %#ן א)צו %ב$כ#ן כ $ א)בו'א ו ל"ך %)ת א4ש."ר א"ל-ה+מ%" $כ+א4ש."ר ל'א-כ+ד ,י ו ת% ,י א)ב+ד$ ת% (ד: )ז, א)ב)ד$

+ע+ן ה,ז +ת% ת%#ר ו +ת%'אמ+ר א"ס$ %ב+ק%)ש.)ת,י: )ת, פ, ז, ש.$א#ל)ת,י ו (דו

+ע+ן ז,ג +ת% ת%#ר ו %)ה א"ס$ +ת%'אמ+ר ה+מ%+ל$כ ) ח#ן א,ם-מ)צ)את,י ו "יך $ ב%$ע#ינ ל"ך $ ה+מ%" ל"ך $א,ם-ע+ל-ה+מ%" %)ת"ן-ל,י טו'ב ו ,נ +פ$ש.,י ת% י ב%,ש.$א#ל)ת,י נ $ע+מ%, ב%$ב+ק%)ש.)ת,י: ו

(ד)מצ, ז,

%,י ז,ד % כ %+ר$נו כ ,מ$ ,י נ י א4נ $ע+מ%, %ל$א+ב%#ד ל+ה4רו'ג ל$ה+ש.$מ,יד ו % ו %ו $א,ל $ל,ש.$פ)חו'ת ל+ע4ב)ד,ים ו % ו %+ר$נו כ ,מ$ ,י נ %,י ה"חEר+ש.$ת% %)ר א#ין כ "ה'ש. ה+צ "ק ו "ז %$נ $: ) ב (דה+מ%"ל"ך

%,י ח,ו %כ+ל א#יכ)כ)ה כ $ר)א,ית,י או י א4ש."ר-ימ$צ)א ב%)ר)ע)ה ו $א#יכ)כ)ה א"ת-ע+מ%, %כ+ל ו $ר)א,ית,י או ן ו ,י: )ת, ז, ב%$א)ב$ד+ ת% (דמו'ל+ד$

מופיעים . הםהס�ת רב וא-לוהות הוי"ה שמות בהם יש אשר פסוקים7וא 6: 2 סוג

אלאהטעמים, לפי שלא נקראים אותיות. הם בצירוף או תיבות תיבות, בסופי בראשי

14

)= לשוןקולו" ומרים הניגון "ממשיך שהקורא מצויינת שבהן מגילות יש. ו-אר( מצ

הרגיל. מן גדולות באותיות התופעה:מוגדלות הבאות האותיות לפחות, עם שנה150 בת מגילה ראיתי )אנ"ש( בפראג שול , באלט-נויה'תשס"ו בשנת טז,א]

%'אמ"ר +י %כ]קרי: מומכן ו #י)ן[ מ$מו $ ל,פ$נ ל"ך $ה+ש%3)ר,ים ה+מ%" $ ע+ל ל'א ו ל"ך % ה+מ%" $ת) ול$ב+ד , הע)ו +ש.$ת% %) יו ל$כ , ה"הוי שם אותיות דהיינו] הה+מ%+

%,י[ אהוד<יא<היו<וזה: בסדר אך %)ל ע+ל כ $ע+ל ה+ש%3)ר,ים כ %)ל ו ינו'ת ב%$כ)ל א4ש."ר ה)ע+מ%,ים כ ד, $ מ$ ל"ך #רו'ש.: ה+מ%" [א4ח+ש.$ו

,ש.$מ+ע א,כ $נ ,ת$ג)ם ו $ פ% ל"ך +ע4ש3"ה ה+מ%" %תו' ב%$כ)ל א4ש."ר-י %,י מ+ל$כו � יאה� ר+ב%)ה כ %)ש.,יםה כ)לו %י נ $נו $ק)ר וד[יא>היו>וא>ה] ת% ל$ב+ע$ל#יה"ן י

%)דו'ל ג $ע+ד-ק)ט)ן: ל$מ, ( ד)ת, מוש, ו

+ת%'אמ"ר ה,ד ת%#ר ו $ א"ס$ ל"ך � טו'ב א,ם-ע+ל-ה+מ%" $ה בו'אי ל"ך � מ%" ןו %ו'םה ה)מ) תיבות בראשי שהוא לפיו-אר: מצ א; לשוןהיו<וא<הוד<י] י

ש.$ת%"ה [ארבע של שם (דלו': )ת, מוש, מצ, אר, ע)ש3,ית,י א4ש."ר א"ל-ה+מ%,

#י ח#ן א,ם-מ)צ)את,י ה,ח $ ב%$ע#ינ ל"ך $ ה+מ%" ל"ך $א,ם-ע+ל-ה+מ%" $ל+ע4ש'ו'ת א"ת-ש.$א#ל)ת,י ל)ת#ת טו'ב ו � א"ת-ב%+ק%)ש.)ת,י ו $ה בו'אי ל"ך � מ%" ןו ה+מ%,ש.$ת%"ה ל-א ה)מ)

%מ)ח)ר ל)ה"ם א"עEש3"ה לף[ א4ש."ראיו<וא<הוד<י: א"יהו תיבות בראש שהואו-אר: מצ ]לשון %,ד$ב+ר א"עEש3"ה ו $: )מוש, מצ, כ ה+מ%"ל"ך

אר(

" ה,יג $כ)ל-ז % הו "נ א#ינ "ש.' ו ,י א4ש."ר ב%$כ)ל-ע#ת [י>דוה>או>ויה]א יל, הו כ+י ר'א"ה א4נ $% ר$ד י א"ת-מ) %ד, %$הו $: )ז, ב%$ש.+ע+ר יו'ש.#ב ה+י (דה+מ%"ל"ך

%'אמ"ר ז,ה +י $ ו ל"ך #רו'ש. ה+מ%" %'אמ"ר א4ח+ש.$ו +י ת%#ר ו %)ה ל$א"ס$ א ימ, ה+מ%+ל$כ "ה הו "ה ז $א#י-ז %א ו :יהו"א שם נרמז הוא מי שבתיבתו-אר: מצ ]לשון הו

%ו' -מ$ל)או'א:ש9ר לף[איו<וא<הוד<י %#ן: )מצ, אר( ל+ע4ש'ו'ת ל,ב כ

%אהיה אשר אהיה וגם " א: הו $א# הז "-יו "אהיה=ה<אי<דוה<אא=ףלהז $א# ה; ו: ז " יו % הז (מיד!, ד)ז, [... אשר אהיה!=א>ףלה>אי>דוה=אאהו

$ ז,ז ל"ך $ה+מ%" ש.$ת%#ה ב%+ח4מ)תו' ק)ם ו %+ין מ,מ%, %+ת ה+י %,נ %,ית)ן א"ל-ג ן ה+ב $ה)מ) +פ$ש.ו' ל$ב+ק%#ש. ע)מ+ד ו ת%#ר ע+ל-נ %)ה מ#א"ס$ %,י ה+מ%+ל$כ ר)א)ה כ

,% $: )ת, מוש, מצ, אר( [ מ#א#תארבע של שם תיבות בסופי ו-אר: שהוא מצ לשוןה;<או<ויה<אי]דו הה)ר)ע) וא#ל)י הכ)ל$ת) יכ ה+מ%"ל"ך

[מיד. 'שמות' תשעה או שמונה דלעיל הפסוקים בששת רמוזים ]ס"ה

ממשיך שהקורא אלאהטעמים, לפי שלא הנקראים חלקיהם או פסוקים25: 3 סוג

זה. בסוג פסוקים28נוספים. ס"ה: שלושה 5 סוגב- לקמן ראה קולו. ומרים הניגון

%,ש.$ל+ח א,כב +י פ)ר,ים ו %)ל ס$ ינו'ת א"ל-כ ד, $ מ$ ל"ך )ה ה+מ%" ינ ד, )ה א"ל-מ$ ינ ד, %מ$ %,כ$ת)ב)ה% ו $א"ל-ע+ם כ )ע)ם ו %,ל$ש.ו'נו' ו %)ל-א,יש. ל,ה$יו'ת כ ב%#ר ב%$ב#יתו' ר#ר'ש' כ ד+ %מ$ %,ל$ש.ו'ן ו כו' (ד: )ת, מצ, אר, ז, ווא, ע+מ%%+ע4ר)ה ב,ד $ה+נ ,יט+ב א4ש."ר ו #י ת% $ ב%$ע#ינ ל"ך $ ה+מ%" ל'ך ,י ת%+ח+ת ת%,מ$ +ש.$ת% %,יט+ב ו +י %)ב)ר ו #י ה+ד $ ב%$ע#ינ ל"ך %+ע+ש3 ה+מ%" +י %#ן: )ת, מוש, מצ, אר, ז, ווא, ו ( דכ

%"אEה+ב ב,יז +י $ ו ל"ך ת%#ר ה+מ%" %)ש.,ים א"ת-א"ס$ %)ל-ה+נ כ ,ש%3)א-ח#ן מ, +ת% )ח"ס"ד ו )יו ו %ל'ת ל$פ)נ %)ל-ה+ב%$תו כ %)ש3"ם מ, +י %ת ו ל$כו %"ת"ר-מ+ ל,יכ"ה) ב%$ר'אש.)ה% כ %+מ$ +י ,י ת%+ח+ת ו +ש.$ת% : )ת,ו(דמוש, מצ, אר, ז,

$ב/ק%+ש. ב,כג +י %)ב)ר ו %,מ%)צ#א ה+ד +י % ו )לו %,ת% +י #יה"ם ו %)ת#ב ע+ל-ע#ץ ש.$נ %,כ +י פ"ר ו ב$ר#י ב%$ס# ,% %)מ,ים ד #י ה+י $: )ת, מוש, ל,פ$נ (דה+מ%"ל"ך

+ע4רו'ת ותבואינה ד,ד )ה{ נ )בו'אנ +ת% ו ת%#ר }קרי: יה) א"ס$ ר,יס" $ס) % ו %,ידו %+ג +י +ת%,ת$ח+ל$ח+ל ל)ה% ו %)ה ו ,ש.$ל+ח מ$א'ד ה+מ%+ל$כ +ת% %$ג)ד,ים ו %,יש. ב כ+י ל$ה+ל$ב $% ר$ד א"ת-מ)

יר %ל$ה)ס, $ל'א מ#ע)ל)יו ש3+ק%ו' ו (דק,ב%#ל: )ת, ו

%'אמ"ר ד,יג +י כ+י ו $% ר$ד ת%#ר ל$ה)ש.,יב מ) י א+ל א"ל-א"ס$ מ%, $ד+ $ ת% +פ$ש.#ך $ ל$ה,מ%)ל#ט ב$נ ל"ך %)ל ב%#ית-ה+מ%" כ ים: מ, %ד, %$הו ( מיד )ת, ה+י

%,י ד,יד +ח4ר,יש.,י א,ם-ה+ח4ר#ש. כ %'את ב%)ע#ת ת% +ח ה+ז %)ל)ה ר"ו $ה+צ %ד,ים יע:מוד ו %$הו $ א+ח#ר מ �קוםמ, ל+י $א+ת% $ ו %ב#ית-א)ב,יך % ו י ת%'אב#דו %מ, ע+ ו א,ם-ל$ע#ת יו'ד#

%)ז'את $ כ %+ע+ת% %ת: )ת, מצ, אר, ז, ה,ג ל$כו (דל+מ%+

%+ע4ב'ר ד,יז +י כ)י ו $% ר$ד %+ע+ש3 מ) +י %$כ'ל ו %$ת)ה כ ת%#ר: )ת, ע)ל)יו א4ש."ר-צ,ו (דא"ס$

+ת%'אמ"ר ה,יד "ר"ש. לו' ו ו' ז $כ)ל-א'ה4ב)יו א,ש.$ת% %-ע#ץ ו +ע4ש3ו %)ב'ה%+ י ש.%,ים ג %ב+ב%'ק"ר א+מ%)ה ח4מ, $ אEמ'ר ו ל"ך % ל+מ%" $ית$לו כ+י ו $% ר$ד %ב'א ע)ל)יו א"ת-מ) $ ו ל"ך ע,ם-ה+מ%"

ש.$ת%"ה ח+ א"ל-ה+מ%, %,יט+ב ש3)מ# +י %)ב)ר ו #י ה+ד ן ל,פ$נ %+ע+ש3 ה)מ) +י (דה)ע#ץ: )ת, מוש, ו

$ל)ה ו,א %+י %+ל %א ב )ד$ד)ה ה+הו +ת נ $ ש.$נ ל"ך %'אמ"ר ה+מ%" +י פ"ר ל$ה)ב,יא ו %,כ$ר'נו'ת א"ת-ס# ב$ר#י ה+ז ,% %)מ,ים ד % ה+י %,ה$יו +י ,ק$ר)א,ים ו #י נ $: )ת, מוש ל,פ$נ לשונו: ]וזו ה+מ%"ל"ך

הלילה בחצי שאז , רומזבריאהד הוי"ה שם ס"ג בגימטריא "הדד, נ עולם של מלכו שנת נדדה לברכה זכרונם חכמינו רשוד

אז הצדיקים זכותי כל נקראים ואז דבריאה עדן בגן אשר הצדיקים בנשמות שעשועיו ועיקר הבריאה בעולם שט יתברך השם אשר

אשר כתוב וימצא יתברך לפניו נקראים ויהיו הצדיק מרדכי ומזכות ישראל מזכותי הזכרונות ספר את להביא העולם של מלכו אמר

הטובה מפני המקטרג שרו פה נסתם זה ידי ועל לאחשורוש מרדכי שעשה הטובה כן גם נקרא שאז וגו' רומז בגתנא על מרדכי הגיד

(דישועה[, פ, מצ, אר, ז, ווא, להם ונצמח ישראל זכותי גברו כן ידי ועל לו שעשה

15

%'אמ"ר ו,ד +י $ ו ל"ך י ה+מ%" ן ב"ח)צ#ר מ, $ה)מ) $ ל+ח4צ+ר ב%)א ו ל"ך )ה ב%#ית-ה+מ%" $ ל#אמ'ר ה+ח,יצו'נ ל"ך כ+י ל,ת$לו'ת ל+מ%" $% ר$ד לו': )ת, מוש, א4ש."ר-ה#כ,ין ע+ל-ה)ע#ץ א"ת-מ)

(מיד

% ו,ח )ב,יאו %ש. י %ת ל$בו %ו' א4ש."ר מ+ל$כו $ ל)ב+ש.-ב ל"ך %ס ה+מ%" $סו $ ע)ל)יו ר)כ+ב א4ש."ר ו ל"ך +א4ש."ר ה+מ%" +ן ו ,ת% %"ת"ר נ %ת כ (מידב%$ר'אש.ו': )פ, מוש, מ+ל$כו

)תו'ן ו,ט $נ %ש. ו %$בו %ס ה+ל $ה+ס%ו +ד-א,יש. ו ש%3)ר#י ע+ל-י $ מ, ל"ך +ר$ת%$מ,ים ה+מ%" % ה+פ% %,יש.ו $ה,ל$ב $ א4ש."ר א"ת-ה)א,יש. ו ל"ך % ב%,יק)רו' ח)פ#ץ ה+מ%" %,יב/הו $ה,ר$כ %ס ו ב%,ר$חו'ב ע+ל-ה+ס%ו

% ה)ע,יר $ק)ר$או )יו ו %)כ)ה ל$פ)נ #ע)ש3"ה כ $ א4ש."ר ל)א,יש. י ל"ך (דב%,יק)רו': )מוש, ח)פ#ץ ה+מ%"

%'אמ"ר ו,י +י $ ו ל"ך ן ה+מ%" %ש. ק+ח מ+ה#ר ל$ה)מ) %$בו %ס א"ת-ה+ל $א"ת-ה+ס%ו %+א4ש."ר ו ) כ ב%+ר$ת% ,% +ע4ש#3ה-כ#ן ד כ+י ו $% ר$ד י ל$מ) %ד, %$הו %ו'ש.#ב ה+י $ ב%$ש.+ע+ר ה+י ל"ך #ל א+ל ה+מ%" +פ% %)ב)ר ת% ד

%'ל כ ): )מוש, מצ, אר, ז, א4ש."ר מ, ב%+ר$ת% ,% (דד

%,ק%+ח ו,יא +י ן ו %ש. א"ת ה)מ) %$בו $א"ת ה+ל %ס ו %+ל$ב%#ש. ה+ס%ו +י כ)י א"ת ו $% ר$ד % מ) %,יב#הו %+ר$כ +י %,ק$ר)א ה)ע,יר ב%,ר$חו'ב ו +י )יו ו %)כ)ה ל$פ)נ #ע)ש3"ה כ $ א4ש."ר ל)א,יש. י ל"ך ח)פ#ץ ה+מ%"

(דב%,יק)רו': )מוש, מצ, אר,

%)ש.)ב ו,יב +י כ)י ו $% ר$ד $ א"ל-ש.+ע+ר מ) ל"ך ן ה+מ%" $ה)מ) ,ד$ח+ף ו %#יתו' נ %י א)ב#ל א"ל-ב +ח4פו ר'אש.: )מוש, מצ, אר( ו

ב%$ר,ים עו'ד)ם ו,יד ד+ ו' מ$ י ע,מ% ר,יס# $ס) $ ו ל"ך % ה+מ%" %,יעו % ה,ג %+ב$ה,לו +י ן ל$ה)ב,יא ו ש.$ת%"ה א"ת-ה)מ) ת%#ר: )מוש, א4ש."ר-ע)ש$3ת)ה א"ל-ה+מ%, (דא"ס$

%'אמ"ר ז,ט +י )ה ו ים א"ח)ד ח+ר$בו'נ ר,יס, ן-ה+ס%) #י מ, $ ל,פ$נ ל"ך %+ם ה+מ%" %#ה-ה)ע#ץ ג ן א4ש."ר-ע)ש3)ה ה,נ כ+י ה)מ) $% ר$ד ב%"ר-טו'ב א4ש."ר ל$מ) ,% $ ד ל"ך ב%$ב#ית ע'מ#ד ע+ל-ה+מ%"

ן %)ב'ה%+ ה)מ) ש.%,ים ג %'אמ"ר א+מ%)ה ח4מ, +י $ ו ל"ך % ה+מ%" $ל/הו ( דע)ל)יו: )ת, מוש, מצ, אר, ז, ת%

% ז,י %,ת$לו +י ן ו כ+י א4ש."ר-ה#כ,ין ע+ל-ה)ע#ץ א"ת-ה)מ) $% ר$ד +ח4מ+ת ל$מ) $ ו ל"ך (דש.)כ)כ)ה: )מוש, ווא, ה+מ%"

,ים ה)ר"כ"ש. ר'כ$ב#י ה)ר)צ,ים ח,יד $ר)נ % ה)א4ח+ש.$ת% )צ$או %פ,ים מ$ב'ה)ל,ים י %ד$חו $ ב%,ד$ב+ר ו ל"ך %)ת ה+מ%" $ה+ד )ה ו $נ ,ת% %ש.+ן נ %,יר)ה: )מוש, ב%$ש.ו (דה+ב

)ה ח,יז ינ ד, %ב$כ)ל-מ$ )ה ו ינ ד, %מ$ %ב$כ)ל-ע,יר ו )ע,יר ו $ א4ש."ר מ$קו'ם ו ל"ך %$ב+ר-ה+מ%" $ד)תו' ד %,יע+ ו ג $ש3)ש3ו'ן ש3,מ$ח)ה מ+ %ד,ים ו %$הו $יו'ם מ,ש.$ת%"ה ל+י $ר+ב%,ים טו'ב ו י ו מ#ע+מ%#

+ה4ד,ים ה)א)ר"ץ )פ+ל מ,ת$י %,י-נ %ד,ים כ %$הו +ח+ד-ה+י (דע4ל#יה"ם: )מוש, פ%

%)מ,ים ט,כב %+י % כ )חו %ד,ים ב)ה"ם א4ש."ר-נ %$הו $ב#יה"ם ה+י ש. מ#או'י $ה+ח'ד" $ א4ש."ר ו +ך "ה$פ% %)גו'ן ל)ה"ם נ י %מ#א#ב"ל ל$ש3,מ$ח)ה מ, י או'ת)ם ל+ע4ש'ו'ת טו'ב ל$יו'ם ו $מ# מ,ש.$ת%"ה י

$ש3,מ$ח)ה %מ,ש.$לו'ח+ ו נו'ת ו % א,יש. מ) )נו'ת ל$ר#ע#הו %מ+ת% ,ים: )ת, פ, מצ, אר( ו ל)א"ב$יו'נ

%#ן ט,כו % ע+ל-כ %)מ,ים ק)ר$או %"ה ל+י %ר,יםפ ה)א#ל %ר ע+ל-ש.#ם ו ו %#ן ע+ל ה+פ% ב$ר#י כ ,% %)ל-ד %"ר"ת ע+ל-כ %'את ה)א,ג % ה+ז %מ)ה-ר)או %)כ)ה ו %מ)ה ע+ל-כ %,יע+ ו א4ל#יה"ם: )מצ, ה,ג

( מידאר,

$כ)לי,ב-ג ו' מ+ע4ש#3ה ו %ר)תו' ת)ק$פ% %ג$בו %פ)ר)ש.+ת ו %+ת ו ל %$ד/ כ+י ג $% ר$ד לו' א4ש."ר מ) $% %,ד $ ג ל"ך %ב,ים ה#ם ה4לו'א ה+מ%" %$תו פ"ר ע+ל כ ב$ר#י ס# ,% %)מ,ים ד ל$כ#י ה+י י ל$מ+ ד+ %,י מ) %פ)ר)ס: כ ו

כ+י C% ר$ד י מ) %ד, %$הו "ה ה+י $ מ,ש.$נ ל"ך #רו'ש. ל+מ%" $ג)דו'ל א4ח+ש.$ו %ד,ים ו %$הו %י ל+י $ר)צו %'ר#ש. א"ח)יו ל$ר'ב ו ו' טו'ב ד $ד'ב#ר ל$ע+מ% +ר$עו': )מוש, מצ, אר, ז, ל$כ)ל ש.)לו'ם ו (דז

חלקי2: 4 סוג לפי בכתיבה לגיטימיות הגירסאות גירסאות. שתי בשתי קורא שהקורא פסוקים

.משופעות באותיות מצוינות המשתנות שונות. האותיות במגילות המסורה, ומתועדות%ל$א+ב%#ד ה4ר'גל� ל$ה+ש.$מ,יד(← א )גירסא ח,יא ו

�ל� ל$ה+ש.$מ,יד( ← ב )גירסא %ל$א+ב%#ד ה4ר'גו %ש.$ל)ל)ם... ו (דל)בו'ז: ) ו

$א,יש.(← א )גירסאט,ב �� ל'א-ע)מ+ד ו #יה"םב $א,יש.(← ב )גירסא פ$נ � ל'א-ע)מ+ד ו #יה"םל )פ+ל פ$נ %,י-נ %)ם כ +ח$ד %)ל-ה)ע+מ%,ים: ) פ% (דע+ל-כ

לעיל דיון אפ"ר: ראה

לעורר רם בקול הקהל אומרים פסוקים וארבעה: קדצ מעגלי לשון: 5 סוג

מהם[, תיבות שתי יהודי' אומר 'איש אחת, ]רק תיבה ואומר מהם אחד בכל החזן מתחיל פסוקים הארבעה אלה. . . השמחה

:רהםדאבו הפסוק. לשון כל ואומר שפסק למקום החזן חוזר כך רם. ואחר בקול הנזכרים מהפסוקים פסוק כל אומרים והקהל

קולו'. ומרים הניגון 'ממשיך גםהחזן, בחוזרו, ו-י,ג ח,טו-טז בפסוקיםהנס. נעשה ידו מרדכי, שעל לכבוד

י א,יש.ב,ה %ד, $הו )ה י %ש.+ן ה)י %ש.$מו' ה+ב%,יר)ה ב%$ש.ו כ+י ו $% ר$ד %"ן מ) )א,יר ב ,י: א,יש. ב%"ן-ק,יש. ב%"ן-ש.,מ$ע,י י ינ $מ, (ד)ת, פ, מצ, י

כ+י ח,טו $% ר$ד %מ) )צ)א ו #י י %,פ$נ ל $ מ, ל"ך %ש. ה+מ%" %ת ב%,ל$בו $כ#ל"ת מ+ל$כו %ר ת% )חו +ע4ט"ר"ת ו )ה)ב ו %$דו'ל)ה ז $ ג $ת+כ$ר,יך %ץ ו ן ב%ו %)מ) $א+ר$ג $ה)ע,יר ו %ש.)ן ו $ש3)מ#ח)ה: )פ, צ)ה4ל)ה ש.ו ו

(דמוש, מצ, ז,

%ד,ים ח,טז %$הו $ת)ה ל+י $ש3,מ$ח)ה או'ר)ה ה)י $ש3) ו ,יק)ר ן'ש'ו (ד: )ת, פ, מצ, ז, ו

%,יי,ג כ+י כ $% ר$ד י מ) %ד, %$הו "ה ה+י $ מ,ש.$נ ל"ך #רו'ש. ל+מ%" $ג)דו'ל א4ח+ש.$ו %דים ו %$הו %י ל+י $ר)צו ו' טו'ב ד'ר#ש. א"ח)יו ל$ר'ב ו $ד'ב#ר ל$ע+מ% +ר$עו': )פ, מצ, ז, ש.)לו'ם ו (דל$כ)ל-ז

16

לפורים מיוחדות הקהל. הן ו/או החזן אחרות, ע"י ותרגיל בלתי תופעות ש9ש9: 6 סוג

בלבד. אסתר ולמגילת

, ומקפלהכאיגרת המגילה ( אתמיד, דהשומעים! פ, )וגם הקורא פושטהקריאה, לפני .א

(דארצה. )ת, פ, מצ, אר, תיגרר שלא לנוחיותו, ובאופן בהתאם

%ש.+ן ט,ו .ב %ב$ש.ו % ה+ב%,יר)ה ו %ד,ים ה)ר$גו %$הו $א+ב%#ד ה+י ש.מ- הבאות המילים 24 ו ע4ש3"ר"ת דע ח4מ#

: אחת בנשימה הכל ע"י נאמרות

← החזן ידי על כך ואחר הקהל ידי על ראשית

ש. #י ע4ש3"ר"ת...א,יש.:ט,ז מ#או'ת ח4מ# %$נ ן ב ד)ת)א ה)מ) %ד,ים צ'ר#ר ב%"ן-ה+מ%$ %$הו % ה+י %)ה ה)ר)גו %,ז %ב+ב % ל'א ו )ד)ם: )ת, פ, מצ, אר, ש.)ל$חו (דא"ת-י

$א#תט,ט .ג +ר$מ+ש.$ת%)א ו $א#ת פ% י ו $א#ת א4ר,יס+ י ו $א#ת א4ר,ד+ $ו ו )י יזתא.ו של י"ווב להאריך ת)א: וצריךז

להאריך שצריך שאמרו ופוסקים מפרשים יש . אךכתיבתהב מאריכים המסורה לפי

( מידאיך?!(. )ת, פ, )אבל קריאתהב

%#ן ע+לט,כו .ד % כ %)מ,ים ק)ר$או %"ה ל+י %ר,ים ה)א#ל %ר ש.#ם ע+ל פו ו %#ן ע+ל ה+פ% %)ל ע+ל כ %,ב$ר#י כ צריך כאן] ד

%"ר"ת [← המגילה את לנענע הקורא ג %'את ה)א, %מ)ה ה+ז % ו %)כ)ה ע+ל ר)או %מ)ה כ %,יע+ ו (דא4ל#יה"ם: )ת, פ, ה,ג

,כ$ת%'בט,כט +ת% ת%#ר ו %)ה א"ס$ %$כ+י א4ב,יח+יל ב+ת ה+מ%+ל$כ ר$ד %מ) י ו %ד, %$הו %)ל א"ת ה+י %#ם ת%'ק"ף כ י צריך כאן]א#ת ל$ק+%"ר"ת [← המגילה את לנענע הקורא ג ים א, Yפור %'את ה) ,ית: )ת, פ, ה+ז (דה+ש.%#נ

לקחת התינוקות נוהגים היו ובפרוב"ינצא שבצרפת המנהיג בעל כתבצדק: מעגלימ ציטוט.ה

במדרש איתא וכן זו על זו האבנים מקישים המן מזכיר וכשהקורא המן עליהם ולכתוב אבנים

המקורות אחד לפחות )זה אולי מכאןהאבנים. ומן העצים מן - אפילו עמלק זכר את תמחה

שמזכירים בעת ולהרעשה המן הכאת למנהג הקדומים( המקור

(ד. )פ, מצ, אר, ?( בניו עשרת שמות את )ואף המן את(דריבנו. )פ, את הרב ברכת את מברך כך אחר ורקהמגילה, את גולל הקריאה, הקורא אחר .ו

תשס"ח. ב"ה, תשס"ב, עדכוןmidushy@gmail.comדושינסקי, מיכאל

מתאים בניגון ושאלות תמיהות קריאת

,ים" תמיהה / משפטי סימן ללא תמיהות" בשם) ששלחתי שאלה להלן ו :כשנה מלפני תגובות כמה ( ועליהמ/ס$

אפ"ר:

? שאלה מלת בהם תמיהה, שאין או שאלה בנושא: משפטי לשוני דיון מכירים אתם

הוא שהמשפט לזהות שבראשה: "האם", וניתן השאלה מלת בהשמטת הקודם המשפט )כמו

תמיהה( או שאלה עולה; בכתב: סימן פה: ניגון סופו: בעל לפי רק שאלה

תקנית. האמנם? אינה זו כעין ששאלה לומר מקובל

מלת בו ההפטרה, שאין מתוך פסוק תמיהה של בניגון לקרוא להפטיר, וסברתי כובדתי בשבת

- 17 מקור )להלן בתמיהה הוא רש"י פירוש שאלה, ולפי (, אךכד פסוק א פרק א מלכים

)ר"מ אחרת מפרשים שיש אתר על מקרא בדעת מביא י' קיל כי שראיתי מכך, לאחר נמנעתי

זיידל(.

17

)כגון תמיהה של ניגון לטובת הטעמים מניגון לחרוג רצוי השאלה, האם לעצם זאת, מעבר

%)ה א"ת ל,כ$ב%ו'ש. ה4ג+ם" בפורים: בתמיהה הקוראים י ה+מ%+ל$כ קריאת ; ושמאח ז אסתר?!" ב%+ב%)ית ע,מ%,

(.הוא... - ונהפוך שאני מגילה

/ )ה' השאלה שאלה של סממן ללא שאלה של משמעית חד דוגמה במקרא יש עכ"פ, האם

( ?8, 4 במקור שאלה, כגון: "הן... ו...", כדלהלן של תמיהה/ מבנה או שאלה מלת

12 ברורה: מקור דוגמה לכאורה

העץ המן ד"ה יא פסוק ג פרק בראשית . רש"י1

: בתמיה - העץ המןערום: בעומד יש בשת מה לדעת לך מאין- לך הגיד מי)יא(

)יג( גדול ד"ה יג פסוק ד פרק בראשית . רש"י2

לטעון: אפשר אי ותחתונים, ועוני עליונים טוען , אתה בתמיה - מנשוא עוני גדול)יג(

קולי שמען ד"ה כג פסוק ד פרק בראשית . רש"י3

מזיד, לא ולא אני שוגג , והלא בתמיהחבורתי, ידי על נהרג, כלומר לחבורתי הרגתי אשר שמי, וילד על קרוי הפצע שיהא מזיד פצעתיו אני נהרג, וכי הוא לפצעי הרגתיו

]פצע[: בלע"ז נברידור"א חץ או חרב מכת- פצעחבורתי: זהו ולא פצעי זהו

יבצר לא ד"ה ו פסוק יא פרק בראשית . רש"י4

יבצר לאלעשות: הם אמרם, עשותם, התחילו כמו- החלםלעשות: החלו זה לכולם, ודבר אחת ושפה הם

נגידים: רוח יג( יבצור עו )תהלים לו מניעה, כתרגומו, ודומה לשון . יבצר בתמיה - וגו' לעשות מהם

)יז( המכסה ד"ה יז פסוק יח פרק בראשית . רש"י5

הן, שלו הללו כרכין הזאת, וחמשה הארץ את לו נתתי מדעתו, אני שלא זה דבר לעשות לי יפה בסדום, לא- עושה אני אשר: בתמיה - אני המכסה)יז(

את גוים, ואשמיד המון אברהם, אב אותו וגו'. קראתי ועמורה סדומה וגו' בואכה מצידון הכנעני יט( גבול )י שנאמר

)טו( ולקחת ד"ה טו פסוק ל פרק בראשית . רש"י6

זו לילה שכיבת היתה שלי- הלילה עמך ישכב לכןולמיסב: ותרגומו בני דודאי את גם ליקח זאת עוד , ולעשות בתמיה - בני דודאי את גם ולקחת)טו(

עמו: להקבר זכתה לא הצדיק במשכב שזלזלה בנך. ולפי דודאי תחת לך נותנה ואני

)יט( כי ד"ה יט פסוק נ פרק בראשית . רש"י7

לטובה, חשבה והקב"ה רעה עלי חשבתם כולכם אתם יכול, והלא אני לכם, כלום להרע רוצה הייתי , אם בתמיהאני, במקומו שמא- אני אלהים התחת כי)יט(

לכם: להרע יכול לבדי אני והיאך

יסקלנו ולא ד"ה כב פסוק ח פרק שמות . רש"י8

: בתמיה - יסקלנו ולאזובחים: אנו יראתם זובחים, שהרי שאנו זביחה למצרים הוא שנאוי מצרים, דבר תועבת אחר בלשון לומר יש ועוד

מעזב וחדלת ד"ה ה פסוק כג פרק שמות . רש"י9

משאו: תחת רובץ חמורו תראה שמא פתרונו וכה כי שמושי של לשונות מארבע דלמא, שהוא בלשון משמש כי

ועזוב, וכן לו( עצור לב )דברים עזרה, וכן לשון זו עזיבה- עמו תעזב עזב: בתמיה - לו מעזב וחדלת

עפר החומה, מלאוה עד ירושלם ח( ויעזבו ג )נחמיה תעזב עזב ד"ה ה פסוק כג פרק שמות . רש"י10

וחדלת תראה כי רבותינו דרשו מהם. ומדרשו, כך תירא , לא בתמיהכן, תאמר וגו', שמא ממני האלה הגוים רבים בלבבך תאמר יז( כי ז )דברים בו החומה. כיוצא חוזק את ולסייע לעזוב עפר מלאוה

כבודו, לפי ואינו כיצד, זקן עוזר. הא שאתה ופעמים חדל שאתה פעמים

)י( ויצא ד"ה י פסוק כד פרק ויקרא . רש"י11

ליטע מחוייב. בא יצא משה של דינו מבית אמרה . ומתניתא בתמיהימים, תשעה של צוננת פת שמא יום, או בכל חמה פת לאכול המלך יערכנו, דרך השבת ביום ואמר יצא. לגלג שלמעלה מפרשה אומר

אני. דן מבני להם לכאן, אמר טיבך מה לו דן, אמרו מחנה בתוך אהלו

עלינו ימלוך ד"ה יב פסוק יא פרק א שמואל . רש"י12

: בתמיה - עלינו ימלוךונמיתם: אותם תנו עלינו ימלוך שאול בזיון בלשון- האומר מי)יב(

תגובות: עופר יוסף פרופ'

לאוריאל שלום רב,

הדרך הרגילה והמקובלת כיום בעברית להבעת משפטי שאלה על קיום עובדה או תמיהה, היא שלא

להזדקק למילת שאלה. כך מקובל בדיבור, וכך גם בכתיבה המשקפת דיבור: "שמעת חדשות?"

"אתה רוצה להגיד לי שנכשלת?!". הבעת השאלה או התמיהה נעשית באמצעות ההנגנה )ויש הבדל

בין שני הסוגים – גם בהנגנה(.

18

השימוש במילה "האם" מורגש כמלאכותי. הוא מקובל בעת דיבור במכשיר קשר, כנראה משום

שלעתים אין שומעים שם כראוי את ההנגנה, ויש חשש לשיבוש הכוונה.

אשר ללשון המקרא: כמחצית מן הפסוקים שרשמת הם אכן דוגמות של משפטי שאלה בלא מילת

שאלה. הרושם שלי הוא שברוב המקרים מדובר בתמיהה ולא בשאלה אינפורמטיבית. אבל הזכרת

גם את "אתה זה בני עשו" ואת "אתה אמרת אדניהו ימלוך" – וכאן הפסוקים פתוחים לפרשנות אם

הם מבטאים תמיהה )האומנם?!( או שאלה אינפורמטיבית )האם?(.

שאלת מנגינת הקריאה בציבור בתנ"ך היא שאלה לעצמה, ואינה קשורה דווקא לתופעה של שאלות

ו"מדוע" אין במנגינת הקריאה שאין בהן מילת שאלה. גם בשאלות מובהקות הפותחות ב"למה"

התייחסות לכך שלפנינו שאלה. ולדעתי אין מקום להוסיף באופן מלאכותי למסורת הקריאה את

ההנגנה המקובלת בימינו להבעת שאלה או תמיהה. ומי שנהג כך בקריאת מגילת אסתר – עשה

זאת מחמת האווירה הפורימית של היום.

(:4 )עמ' טעמי המקראראוי לצטט בהקשר זה דברים שכתב הרב מרדכי ברויאר ז"ל בפתיחת ספרו

נגינה זו של טעמי המקרא איננה תלויה כלל בתוכנם המיוחד של ספרי המקרא ופסוקיהם. מגינה

אחת לרשימות הערים של יהושע – ולנבואות התוכחה של ספר ישעיהו. ]...[ והרי עוד דוגמה:

רא'מ+ H +פול(% ,י ן(צ נ + ן ת# _ול$ת#י Iא,יא+ל מ ,כ$ `-ת% Iיא,יה)ב, ל H י+ וקמ#ר)ח (ב)נ י + _וב$נו המ,ק$צ# ת) )יש' מג, ו( ה)א)Qר"ץ׃

י $% Hב $ק)ר, ן(יוצ, נ# יםה+י ס/ + יםה+מ$ (% _ל Yז א `ב%+ Iיכ) פ הא# H $ח" ,ב$ל#י ו(ש.$בנ ר"שח"-ל$נ ע4 + המ+ _ $ד# ש# יי ד, ב( )איכה וצ#Qר׃י

גם כאן שני פסוקים הרחוקים זה מזה בתכלית: האחד מקונן על נפילת בני ציון, והאחד מבשר את

שיבת שבותם; ואף על פי כן שני הפסוקים האלה מוטעמים בטעמים זהים – ומנוגנים במנגינה

אחת.

ונמצינו למדים מכך: המוסיקה של טעמי המקרא ]...[ באה לבטא – לא את תוכנו וערכו המיוחד

של כל פסוק – אלא את תוכנו וערכו של המקרא כולו. היא נותנת ביטוי לרגשותיו של אדם הבא

ויחס זה של הקורא אל ללמוד את תורת ה' – מתוך אימה ורתת וגם מתוך שמחה של מצוה. ]...[

המקרא – הוא התוכן המוסיקלי של נגינת הטעמים.

יוסף עופר

קטן יואל הרבשלו' אפ"ר נר"ו של'ו

זוכר את המקור, אבל זוכר בוודאות שאמרו על ר' חיים ברלין בן הנצי"ב, שבסוף ימיו אני לא

כידוע בירושלים, והיה בין השאר גם בעל קריאה מומחה ביותר, שהוא היה מטעים את היה

ברויאר הרב לדברי ]ובניגוד למקובל בניגוד רבים, במקומות תוכנם לפי הפסוקים

דומה מבנה בעלי פסוקים בין ובניגון המקרא בטעמי הבדל שום שאין המפורסמים

כדי שמדברים על תוך לי נדמה וכד'[. כעת או על שמחה זה קינה כתיבה שראיתי את

19

של אגרותיו ותשובותיו של ר"ח ברלין, שהוציא לאור לאחרונה הרב בהקדמה לספר החדש

ברק. קוסובסקי שחור מבני

טוב כל

הקי"ק

 

"ר:אפ

ראיתי )טרם ברלין ר' חיים )הקי"ק( בשם קטן יואל הרב שהביא למה נוטה האישית ה+רגש)תי

על מתיישבים עופר( אינם יוסף ד"ר )שהביא ברויאר הר"מ דברי ובדיוק(, ואילו בפנים זאת

לבי.

מקונן האחדבתכלית: מזה זה הרחוקים פסוקים שני" בין עושה ברויאר שר"מ מההשוואה

הפסוקים שניש" נכוןראייה! " -- משםשבותם שיבת את מבשר ציון, והאחד בני נפילת על

,דווקא " - לאואחת במנגינה מנוגניםש" שמסיים מה אך", זהים בטעמים מוטעמים האלה

.תקווה מלאת שהיא שיאמר מי שונה, ויש נביאים מנגינת נוגה, ואילו ניגון לאיכה שכן

ואף מוסר ופרקי נחמה פרקי נביאים בתוך גם שיש ואף אחד ניגון שבתורה ופורענות,

המתאים. ברגש הטעמים את לקרוא הקורא של ובקולו -- אעפ"כ, בלבו ולקללה לברכה

שלו' שלו' אפ"ר נר"ו. בס"ד.

חוזר בי כלל ממה שאמרתי שאני זוכר בוודאות את הדברים על הגר"ח ברלין שהיה אני לא

בתורה בנעימה לפי התוכן, אולם בינתיים יגעתי ולא מצאתי את מקור הדברים. זה לא קורה

אמצא... בהקדמה ל'נשמת חיים', הספר החדש ובו אגרותיו. אגע ובעז"ה גם

טוב כל

הקי"ק

לוין: ר' אליהו הגמרא! של בארמית כאמור, גם"ר:אפ- הרבה יש שלו[ ובמשנה העבריים ]בחלקים בתלמוד

שאלה. משפט לפני ה' השאלה להיות שחייב כלל אין הנראה כפי

...תימה אין פתח בחטף בה' השאלה יבחין שהקורא סמך ולא בתמיה שמפרש רש"י על

ה' השאלה. ספק, ובלי ללא שאלה משפט הוא9 דוגמה גם

יש"ר:אפ- לחדול ציווי רש"י, שזהו שמביא המדרש רק שאלה. לא הוא אם9 במקור ספק ויש

המקרה מסיפור כחלק כשאלה, אלא פרשו שלא לכאורה נראה אונקלוס מת' גם אלא ,לו' מ#ע4ז'ב

+ע4ז'ב ע)ז'ב" התורה מצווה שעליו ו' ת% !"ע,מ%

שפיגל פרופ' יעקבשלום רב

20

כלומר, הרי בעלי הטעמים מקור שמאפשר לעשות זאת? כתבת שרצית לקרוא את הפסוק מההפטרה בתמיהה. יש לך

יכולים לנהוג כן מעצמנו. זכור לי כי רד"צ הילמן כתב מאמר )איני זוכר כרגע היכן( לא נהגו כן, והשאלה היא האם אנו

הרי אם אין אנו הציג את השאלה ביתר חריפות. כלומר, מה דעתך על הפסוק: השופט כל הארץ לא יעשה משפט. שבו

הטעמים לא נתנו טעם של תמיהה. מכאן לכאורה קוראים אותו בתמיהה, אנו אומרים ממש את ההיפך, וא"כ מדוע בעלי

בכוונת הפסוק, וזה שאתה מביא מקומות שהפירוש אינו ברור, אין זה כי אם עולה כי עצם ה' השאלה דיה כדי שלא נטעה

כהלכה אנו נוהגים ברור, אבל לבעל הטעמים הוא היה ברור. ואכתי צ"ע אם אכן לנו אינו

אולי כתבת על כך פעם, אבל לי לא ידוע

, בברכה

פרופ' יעקב שפיגל

אוניברסיטת בר אילן לתלמוד המחלקה

כהן:   חיים ד"ר מלאכותית של פסוקים לפי תוכנם ולא לפי מנגינת הטעמים המקובלת אין לה עופר. אכן הנגנה נאה דרש ידידי יוסי

אף היא שאותי על האמת אודה ואף יסוד. ואטלולא חוכא כמין לי נראה זה יא יוהרא, כמין מקוממת. שופוני מין

אני לא סתם קורא, אני אפילו מבין מה אני קורא!... }=הנה, תראו אותי!{ נאס!

אכן אין כל הטעמים שווים אך אני חש שאני מבטא בזה דעת רבים. מכל מקום, בבית הכנסת שאני מתפלל בו )רובו

ב"ה, והכול קוראים כמנהג אבותינו בכל ככולו עולים ותיקים וחדשים דוברי אנגלית( שום בעל קורא אינו נוהג בזה,

מן הסתם יבקשוהו לחדול ממנהגו או שפשוט לא ייתנו לו עוד לקרוא... הדורות. אם יבוא מישהו ויעשה זאת

מודה ובשביל פירוש העניין והמילות יש רש"י הזקן והטוב... )אני אכן יהודי פשוט. אני עדיין לומד חומש עם רש"י. 

 באשמה(.

היה מצוי אצל כמה מאדמו"רי החסידות. כך למשל היה מנהגו של הרבי ממונקאטש מנהג קריאה בקול ונעימה מיוחדת

בכמה מקומות, ולא שהיה מעקם את הניגון אלא שהיה קורא בקול רם מן הרגיל, ויעוין בספר דרכי חיים ושלום בכמה

מקומות כגון סימן רא, תשטו, תתי, ובעיקר תתמה )לעניין קריאת מגילה, ולא מצד ליצנות ח"ו(.

http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/SA2/darkichaimveshaloimsa.pdfלספר זה:

אני שמעתי בילדותי את הרבי מקלויזנבורג קורא כך בבית מדרשו בקריית צאנז. זכורני שהייתה זו פ' כי תשא והוא וגם 

כך היה מנהגו ובבכיות עצומות )ואגב, מיושב(. במבט לאחור דומני שהיה זה בשל פרשת העגל ואולי קרא אותה באנחות

 השואה ומוראותיה שנתנסה בהם בייסורים קשים ומרים(. תמיד )כידוע ממנהגיו שנהג אחרי

  עבע )או בלשונו של רשב"ג, לא כל הרוצה ליטול את השם וכו'(.,ומשם ראיה, לא כל אחד הוא ר

שכבר נוהגים בהם מנהגי קריאה לעניין הקריאה בפורים, גם בזה כמובן צודק ד"ר עופר. ואולם יש לציין בזה לשני 

המיוחדת של פסוקים כמו להיות כל איש, והנערה אשר תיטב, מהר קח, ועוד(: הנעימה אשכנזים מדורי דורות )מלבד

ר"ה ויו"כ - לרמוז למלכו של עולם ועל פי בלילה ההוא נדדה שנת המלך - המלך קוראים בניגון של המלך )יושב( של

  הגמרא, כידוע.

זה ברוח ההלצית, אך - אכן אפשר שמקורו של מסולסל כדרך שקוראים לחתן. רווח והצלה יעמוד - יעמוד קוראים בניגון

הוא כבר מנהג ותיק.

"המיוחדת של פסוקים הנעימהו" "קריאההמנהגי }אפ"ר: אשמח לשמוע מהם המקורות של מנהגים קדומים אלו. אני חשבתי לתומי ש"זקנם" של כל "

 במגילה, הוא כ"זקן" הנוהג לקרוא את "הגם לכבוש" וכו' בתמיהה{

From: Gilad Harshoshanim

הפסקות, קצב, קול, )עוצמת שונים מסוגים רגשות בביטויי המלווה בתורה לקריאה חזרה של הנושא על מאמר

 אינטונציה, וכו'( המתארים את הנקרא.

21

"Putting Back the meaning into Leyning: An expressionist approach to the Taamei Neginah" by Lewis Glinert

)Le'eyla, 32, pp. 16-18(

אין לי הזמן להגיב. רק אודיע שהרב דוד צבי הילמן שליט"א מב"ב )ורמב"ם פראנקל( נדרש כרגע

ושכחתי שיש התייחסות לשאילה זאת שנה.30-40לשאלה הזאת במאמר שפירסם כמדומני לפני כ

אצל הכוזרי, תלמידו רבי שלמה פרחון במחברת הערוך שלו והרשב"ץ במגן אבות ]חלק ההקדמה

לאבות[.

 אלו{ מקורות שימציא למי }אפ"ר: אודה

Dovid YITZCHOKI בברכה

(: תשס"ט זכור מוצ"ש) אפ"ר

לעיל: פרופ' שפיגל קושיית א. בעניין

נהגו שכך לכך ערובה בסופו, אינה עולה בניגון שאלה משפט לנגן מקובל שכיום העובדה

אחרות בתרבויות קורה מה לבדוק )מעניין חברה ת$לוי הוא זה שנוהג קדומות. יתכן בתקופות

בעליש יתכן החדשה. לפיכך בעת רק בעברית התקבל בסין, פרו, וכו'(, ואולי כיום, כמו

חיווי למשפטי שאלות בין להבחין אז נהגו לא , כיתמיהה של מיוחד טעם נתנו לא הטעמים

. השאלה מילות ע"י הניגון, אלא ע"י

מדורי המקובל מהניגון לסטות מותר זה, האם נוהג כיום, שמקובל אם לשאול יש כן על

,11וקיימת חיה חווייתית לקריינות דקלום מסתם הקריאה, וש,דרוגה "החייאת" דורות, לצורך

הטועה הקורא את הטוב( לתפוס )במקרה ינסו רק הקריאה, ולא לתוכן לב ישימו למען

התיבות... בדקדוקי

טעם נותנים הם גם שלנו, היו הדיבור כמנהג בדיבורם נוהגים היו הטעמים בעלי יתכן, שאם

ושאלה. תמיהה של מיוחד

%)ה א"ת ל,כ$ב%ו'ש. ה4ג+ם)כ" בפורים תמיהה קריאות שהצעתי, בין החילוק ב. לגבי י ה+מ%+ל$כ ?!"(ב%+ב%)ית ע,מ%,

להוסיף כהן(, יש חייםו עופרי' ופ'רפ שתמכוהו )חילוק הפורימית האווירה קה"ת, עקב לבין

אצל זכור, ה"מבוא" לפורים( מצאנו בשבת )וכן אסתר במגילת שרק לכך הסיבה גם זו שמא

#כר] כפולות קריאות של הנוהג את מהעדות חלק "/ז [ -- בניגודעמלק, )ו(להרג, ב/לפניהם, ש./ש3ורר ז

השנה. ימות בשאר המקובל רגיל הלכתי היגיון לכל

המן בני עשרת קריאת

דורינו פוסקי מדברי פג( מביא ז', כא, הערה - פורים, פרק קדש )מקראי הררי משה רבה

הכתב, קריאת מתוך הכל אחת, קריאת בנשימה המן בני יותר: קריאת להקפיד יש מה על

"ואת", עקב כל אחר מועטה הפסקה )כולל הטעמים פיסוק לפי בדקדוק, קריאה המלים

)ס#ק(. בתוך "ואת" תיבות כל את בע"פ לומר שעדיף ארנד ר' דוד בשם הובא הוזכר הדיון הפ%

למפרע". יקרא שלא "כדי

22

רק למפרע" היא "קריאה "למפרע"?! אולי נחשבת כזו קריאה זה שואל: האם הבן וכאן

כסדרן. שלא המלים את ששומעים קריאה

המשכן" צלע לקרשי בריחם "וחמשה תרומה, שבקוראי פרשת בקריאת נסתפקתי בו כיוצא

זהות(. הראשונות המלים )ארבע השורות דמיון עקב השניה לשורה כו, כז( ד,לגתי )שמות

הקודמת, )"השנית"( שבשורה החמישית למילה רק ולחזור להמשיך ניתן כזה במקרה האם

המלים ארבע את גם הקודמת השורה מתוך לקרוא הפסוק, כדי לראש לחזור שיש או

הנכון. ממקומן הראשונות

% ק)צ ותרש בגתן $פו

%,ג$ת)ן ק�צף" במקום וקורא הטועה האם נסתפקתי )ת"ר"ש. ב ק�צ - "כא(/)ב" ו שינוי נקרא ", האם�פו

היומי. הדף במאורות לאחרונה שפרסמתי המצו"ב להחזירו. ראה יש ואם משמעות

ונקבה ורבים, זכר יחיד הסמוך לשם )בהתאם יחיד בלשון להיות יכול ש#מות כמה לפני הבא פ'ע+ל המקרא לשוןב כי ראינו...

%,ג$ת)ן ק�צף" :כא(/)ב אסתר מגילת מלשון זאת נדגיםהשמות(. לכל )בהתאם רבים בלשון רק לו( ולא ב

)ת"ר"ש. ק�צ" ", במקוםו התעוררות]ה[ש ומצד: ", וז"ל"מנות הלוי" בפירושו אלקבץ שלמה רבי וכ"כ".�פו

על כן, רו# משמרתו ומשמרת חבושמררו #ה לחבIתYפ, והוא היה הנקצף והמעורר הראשון ש,יצא מבגתן

�ע�ש�Bה :א(/לו )שמות וכמוהו; בא עליו בלשון יחיד $א)הCל,יא)ב ב$צ+ל$א#ל ו מפני ,ו היה העיקר מייחסשהוא

�ק ח : וכמוהו,אליו העשייה "פ"ת ש.#ם וי )י . 13"ורבים כמוהו (12רש"יב ; עי"שכג/ט בראשית) ה+ש%3,מ$ל)ה א"ת ו

המקרא לשוןבנקבה: ללשון זכר לשון בין כלל בדרך המקובלת ההבחנה לגבי גם נכון זה עיקרון

השמות(, לכל )בהתאם רבים בלשון להיות נקבה, יכול וגם זכר גם בהם שיש שמות לפני הבא פ'ע+ל

נעשתה הפעולה אם כי מסבירים ישכאן, לו(. גם הסמוך לשם )בהתאם יחידה או יחיד בלשון גם אך

יבואבשווה הגופים שני ע"י הפועל הוא מהםאחת( )או אחד אם רבים; אך בלשון פ'ע+ל ,

.למינה%!( )או למינו בהתאם יהיה שלפניו פ'ע+לוה יוקדם , הואהעיקרי

החכם דברי ראה לעומתם , אך(טו/יז' א מלכים) רד"ק כותב ( וכךח/י )שמות עזרא אבן ר"א כתב כן

בספרייה ; נמצאיד בכתב )עדייןכסף" "רתוקותשלו, הדקדוק בספר יז-יח בפרק כספי אבן יוסף רבי

מוקשים אינם במקרא ורבים יחיד או ונקבה זכר שחילופי מסביר , שם(בירושלים רם בגבעת הלאומית

זהו מייח#ד תיאור יש כוללני, ואם )ספציפי( או מייח#ד בתיאור עצם כל לתאר ניתן מעיקרא, שכן

סטטיסטי. רוב אלא הכרח וכדו' אינם לנקבה נקבה צורת של הקורא. לכן, הייחוד "חסד" עבור

חולק הוא )ראב"ע, רד"ק( עליהם שקדמוהו מהמפרשים בשונה רבים מקראות מסביר הוא זו פשטנית בדרך

+ "(:יז ד'א שמואל) , כגוןמפורשות �ל�ק�ח�ה ה)אEל'ה,ים א:רוןו ,לקח" )ב,מקום: נ רד"ק. , ועי"ש(נ

23

אסתר במגילת כתיב דקדוקי

#יה"ם" " $ל+ה4ר'ג" "ל,פ$נ ו

לעיל ראה

מלא? - כתיב לקיים

י� :אסתר ט לא ק� ר ם)י(ל� ש# א% ם כ& יה# נ* מ& ז- ה ב/ ל# א* ים ה2 ר/ פ3 י ה& מ* ת י- םא# י� יק הוד/ י- י ה& כ& ד9 ר- ם מ2 יה# ל* ע%

ר ש# א% כ& ה ו- כ2 ל- מ& ר ה& ת* ס- א# מוו- י� ם: ק ת2 ק2 ע% ז& צAמות ו- י ה& ר* ב- ם ד/ ע2 ר- ל ז& ע& ם ו- ש2 פ- ל נ& ע&

אפ"ר:

[ יודי"ן שני זו עם לכתיב מילה לב )אשכנזית( שמתי לציוןבקוראי בפורים השתא במגילת קלף

עיצוריות היו"ד או שמא היו"ד השנייה היא אם קריאה של התנועה של היו"ד העיצורית - היינו מה שמסומן

[, ואמרתי לעצמי "הנה תופעה לשונית מאוחרת נוספת במגילת אסתר". בצירי?

אך אח"כ מצאתי שנוסח זה הוא נוסח הדפוס, אך כתבי היד )וכ"ה - מהקל לכבד: בתיקון קוראים

סימנים, בתנ"ך קורן, דותן וברויאר + הנוסח ומקורותיו(. בחיפוש בפרויקט השו"ת לא מצאתי מילה זו

בכתיב מלא בשום מקום )להלן תוצאות החיפוש(. האם יש אח ורע לתופעה זו במקרא? גם אם

במקרה דומה?

. יחזקאל פרק יג פסוק ו 1

לו יח% ם ו- ח2 ל2 ד לא ש- ידAו2 ד ו& דAו2 ם י- א3 ים נ- ר/ מ- Aא ב ה2 ז2 ם כ2 ס# ק# א ו- ו- ם ש2 י* ק& ר: ל- ב2 ד2. רות פרק ד פסוק ז 2 ה אול2 ג- ל ה& ל ע& א* ר2 יש- ים ב- נ/ פ2 זAאת ל- ה 14ו- מור2 ת- ל ה& ע& ם ו- י* ק& הל- עוד2 ת- זAאת ה& הו ו- ע* ר* ן ל- ת& נ2 לו ו- ע% יש נ& ף א/ ל& ר ש2 ב2 ל ד2 כ2

ל: א* ר2 יש- ב-. אסתר פרק ט פסוק כא 3 ם י* ק& ה: ל- נ2 ש2 ה ו- נ2 ל ש2 כ2 ר בו ב- ש2 ה ע2 ש2 מ/ ת יום ח% א* ר ו- ד2 ש א% ד# Aח ר ל- ש2 ה ע2 ע2 ב2 ת יום אר- ים א* יות עAש/ ה- ם ל/ יה# ל* ע%. אסתר פרק ט פסוק כט 4 ף ק# Aל ת ת כ2 י א# הוד/ י- י ה& כ& ד9 ר- יל ומ2 יח& ב/ ת א% ה ב& כ2 ל- מ& ר ה& ת* ס- ם א# י* ק& ית: ל- נ/ ש* זAאת ה& ים ה& פור/ ת ה& ר# ג# ת א/ א*. אסתר פרק ט פסוק לא 5 ם י* ק& ל ל- מו ע& י- ר ק/ ש# א% כ& ה ו- כ2 ל- מ& ר ה& ת* ס- א# י ו- הוד/ י- י ה& כ& ד9 ר- ם מ2 יה# ל* ם ע% י& ר ק/ ש# א% ם כ& יה# נ* מ& ז- ה ב/ ל# א* ים ה2 ר/ פ3 י ה& מ* ת י- א#

מנצ"ד: מכתב

ליט"א, יזכר הטוב בשמו אחד תורה, כל לדברי ורעיי ידידיי לכבוד

האלה, בב' יו"דין. הפורים ימי "לקיים" את לכתוב דידן דמגילות הסופרים שמעתי, שמנהג שמועה

ט', ל"א( שהגירסא )אסתר ברויאר, וכדומה, וראיתי "ךובתנ", קוראים "תיקון בכמה אמנם, עיינתי

אחת. "לקים" ביו"ד היא

להבהרת מקום מראה עוד לכבודכם יש אם מקומות, ואבקש מראי כמה עיון, מצאתי עוד לאחר

לא המדפיסים יו"דין, ואילו בתרי לכתוב הסופרים שינהגו בעיני הוא פלא להודיעני. כי הענין, נא

וכתיב. קרי כאן שיש מגלים לזה, שאינם כלל מציינים

:מקומות מראי

24

שם(, כתוב )אסתר קטנה נעטטער. במסורה זלמן ר' שלמה דפוסשמות, חומש        ·

אחת. יו"ד רק נדפסה המגילה בגוף [". אבליודין בתרין כתוב "לקיים. ]דין

ירושלים פירוש עם מגילות        · מדפוס נלקחו שהפסוקים )נראה תשכ"ד המלבי"ם,

' יו"דין. בב"לקיים" ישן...(, כתוב

יו"ד. אבל, בחד שמ"ג, נדפס שמות, דף עטרות, ספר חמשים עם גדולות מקראות        ·

יותר, קדום מדפוס אהרן התולדות העתיקו בב' יו"דין. אולי נדפס שם אהרן בתולדות

ב' יו"דין? היו ושם

תיבות רשימת תורה, יש חומשי חמשה רשימת )לאחר הסופר , קסתחביב ואחרון        ·

(". ברורה ' מסורהע) יודי"ן בתרין לחוד אסתר(. בזה"ל, "לקיים. דין דמגילת

 

? שם כתוב ברורה, ומה מסורה ספר מהו .ובכן

מאומה. מצאתי , ועוד. ולאהקריאה ש"י, מסורת לי, מנחת שיש בספרים עיינתי

,במהרה שלימה לגאולה שמח, ובתפלה פורים בברכת

דעמביצער צבי נפתלי

 

מדובר במחבר אשכנזי. רצוף בזה.

יישר כח, ופורים שמח,

 נצ"ד

., מאת: יוסף בן מרדכי מברדיטשובהא לכם המסורה ברורה

וכעת, גדלה תמיהתי כפליים. המסורה ברורה אינו מביא שום מדובר על זה, ורק

כותב לשון הפסוק )וכותב "לקיים"(. אם כן, הדרא קושיא לדוכתן. מה הוא מקורו

של המסורה ברורה? ומנין לו שכן נכון, כנגד שאר ספרים המצויים בינינו? ובפרט,

מדוע לא מדובר על זה ב'מסורה' על אתר, ובמנחת ש"י?

נצ"ד

From: Dovid Yitzchokiיצחקי דויד Sent: Thursday, March 20, 2008 6:16 PM

מקורו בדפוסי וויניציאה מקרא גדול )אבל במקרא קטן ש"ה ביו"ד אחת( והנמשכים אחריהם

אחרי מותו - וממילא שלא על100כגון דפוסי אמסטרדם ותנ"ך מנחת שי דפוס ראשון ]נדפס כ

.128 - 71אילן, תשנ"ז, עמ' בר ופרשנות, ד', אוניברסיטת מקרא בתוך: עיוני7

25

ידו[ מכיון ששתק המנ"ש למקרא גדול ]אם כי אין מזה כ"כ ראיה - ואדרבא בודאי היה צריך

להעיר על מחלוקת הספרים אם נחת לברר תיבה זו[.

קסת הסופר גם נמשך אחרי המסורה הברורה.

 יצחקי דויד, בברכת פורים שמח

ודומותיהן - י' בצירי מלא באמצע המילה יש במילים: וייטב, ייטיב, יינו, יינם, חייהם, החייתי, נהיית בכולם יש בסיס אטימולוגי לכל אחת משתי היו"דין - בניגוד ליו"ד לקיים שבה אין בסיס אטימולוגי

ליו"ד השנייה. מעניין אם יש לנוסח הדפוסים החריג הזה מקור גם בכתבי-יד עתיקים, כדאי לבדוקאצל קניקוט.

יוסף עופר

אפ"ר: " נאמר "קימו" - מלא יוד, עכ"ל. האם כוונתו לשתימסורה ברורהאגב, באותו חיבור "

יודי"ן??From: Eliyahu אליהו

לשני יודי"ן היה אומר כן בפירוש. התכוון לו: כתבתי בעבר כמדומה

הפורים ובתפילות בברכות דקדוקים

%+ת ברכות ג,ל #ר מ$ ת% א"ס$

:"מוקשים"; אפ"ר כמה והגדלתי)פראג(, דושינסקי מיכאלר' באדיבות

$ %ך % א+ת%)ה ב%)רו $ ה', אEל'ה#ינו ל"ך %$ק, ה)עו'ל)ם, א4ש."ר מ" %ד צ$ו'ת)י ש.)נו $ב%$מ, %ו, ו %)נו %)ה. מ,ק$ר)א ע+ל צ,ו ג,ל מ$

$ %ך % א+ת%)ה ב%)רו $ ה', אEל'ה#ינו ל"ך ,ס%,ים ה)עו'ל)ם, ש."ע)ש3)ה מ" %)מ,ים נ %+י %, ב %+ה)ה#ם, ל+א4בו'ת#ינו ןב %$מ+ %"ה. ה+ ז ז

$ %ך % א+ת%)ה ב%)רו $ ה', אEל'ה#ינו ל"ך %ה)עו'ל)ם, מ" )נו $ק, ש."ה"חEי %$ו %י נו % מ) %,יע)נו $ה,ג ןל+ ו %$מ+ %"הה+ ז . ז

:15ביחיד; ואכמ"ל( מברך גם )בציבור, וי"א הקריאה לאחר

$ %ך % א+ת%)ה ב%)רו $ ה', אEל'ה#ינו ל"ך ה)עו'ל)ם, מ"

%, א"ת ה)ר)בה�אל[].1 ר,יב#נו

ן.2 (% $ה+ד %, א"ת ו #נו ינ ,% ד

%ו'ק#ם.3 $ה+נ %, א"ת ו ,ק$מ)ת#נו נ

:ח סעיף קמא סימן חיים אורח ערוך השלחן לשון האמונה. וזו בעיקרי בפגיעה אלא בשיבוש רק כאן מדובר לא הרי 9 כל תיבה שהיא קרי וכתיב, הלכה למשה מסיני שתהא נכתבה כמו שהיא בתורה ונקרית בענין אחר; ומעשה באחד שקרא כמו שהיא כתובה, בפני גדולי הדור: ה"ר יצחק אבוהב והר"ר אברהם ואלאנסי והר"ר שמואל ואלאנסי בנו

ע"כ.. ונידוהו והורידוהו מהתיבהז"ל, והתרו בו שיקרא כפי המסורה, ולא רצה, � לקרוא הקודש. ולכן את לבלע ליבו יערוב אשר הוא ואיזה זה הוא מי םכ Hא)מ$ Iבלבד. ר

אסתר, ובה מגילת מב"ב, הו"ל כהן צבי שהרב בגאולה, וראיתי הסתובבתי אפ"ר: השבוע )-כהלכה" "הקריאה בשם יורק בניו שיו"ל מגילה ראיתי . וכןבוכיו" נכונה קריאה על הערות

26

%#ם.4 ש.+ל $ה+מ%$ %ל ו %$מו $ב#י ל$כ)ל ג %, או'י +פ$ש.#נו נ

%,פ$ר)ע.5 $ה+נ % ו %. ל)נו %)ר#ינו צ מ,

$ %ך %,פ$ר)עה�אל[ה', ] א+ת%)ה ב%)רו ו' ה+נ %)ל יש$3ר)א#ל ל$ע+מ% כ ה+מ%ו'ש.,יע+. ה�אלצ)ר#יה"ם, מ,

הברכה; חתימת בסוף אותה, אלא אומרים שאין ; וישהברכה בחתימת רק ה�אל המילה את שאומרים ]יש

[ אפ"רארש, עמ' קלב; , ועי': לוח4 לשורה5 שורה הקדמת נוסח, כגון שינויי עוד ויש

יא�נה ר9ש:א

ש"12 , עולה0573161720בטלפון: להשיג ניתן ששניהם לטעות. זכורני מועדים מקומות סימנו , ובה(ח נוהגים" לחזור. ש"יש מציינים

רוח הוא שבתאי אבל מקומות בכמה הוא ישראל שם שבתאי. גרסי' דשבתי ד"ה יא/א דף התוס' גיטין לדברי השוה10

בידול? ליצור יש השם: פנדא? האם לגבי קז:(: ומה )חולין הבשר כל בפרק כדאמר רעה השוה למטרת תקנת הקריאה בתורה, ע"פ הגרי"ד סולוביצ'יק ועוד, להוות דגם של מעמד הר סיני, "כיום שניתנה" - 11

לא רק זכר לעבר, אלא לחוויה מחודשת כאן ועכשיו. רבים: בלשון ההמשך 12 �ש�Bימו #יה"ם ש.$כ"ם ע+ל וי ש.$נ �כו ל %,ית וי % א4ח'ר+נ $כ+ס%ו +י +ת א#ת ו #יה"ם א4ב,יה"ם ע"ר$ו %פ$נ %,ית ו +ת א4ח'ר+נ $ע"ר$ו ל'א א4ב,יה"ם ו

או :ר�

לטלית בניו זכו מיפת, לכך יותר במצוה שנתאמץ שם על ויקח, לימד אלא ויקחו כאן כתיב אין- ויפת שם ויקחרש"י:

...לבניו לקבורה זכה ציצית, ויפת שלתוספת13 התנועה(וא' ) האות ", שתוספתאגתנב)ו/ב( " להלן השינוי את מסביר גם הוא תשס"ט: ובכך ח' באדר

בפסוקים חלאיו ר' משה ב' ובפירוש נוסח בראב"ע תשס"ט: עיי"ש ג' באדר חשיבותו. תוספת על מצביעה האחרונה

חיים. תורת במהדורת כא, כג ארם בכתר , שצ"ל, כמופיערות על לוין ר' אליהו בגיליון השו"ת. ראה מפרויקט שהועתק זה פסוק בנוסח אכמ"ל14

א3 (: נשתמרה רות כל) היסוס ללא צובא ג- ."ווי ללא הל2ה&

יותר גדולה מעלה יש ולשון; האם נוסח, מסורת, דקדוק בנושאי להכריע יש אלו: כמי כגון בשאלות רבות מתלבט אני5

אינו אך אלה בנושאים הבקי לעומתו אלה, ויש בנושאים בקי שאינו גדול רב יש אם אלה? ומה בנושאים גם הבקי לרב

ע"י צוטט שלא אחר מדקדק מדעת יותר למ"ב, מחייבת פמ"ג, וממנו ע"י שצוטטה מדקדק של דעה רב. והאם

הטעמים לפיסוק למשל נוגעות אלה כמוטעית? שאלות היום מתבררת מדקדק דעת אותה אם הדין הפוסקים? ומה

%הזה, יתגד#ל, ב,זמן אדירים; לניקוד במים )כ$ר#Qנו %,ים ז ומאות התפילה בפיסוק מחלוקות - המחודשים; לעשרות , הג)שםל$ח+י

ובניקודה. ועוד... בנוסחה מחלוקותב"פנים",כגון: למעלה, כהלכה ההערה תמצית את לכתוב כדאי ואולי6

."המקורי/הנכון: לפניהם, ולהרג הנוסח את במגילות לכתוב יש"

מצפה שהייתי כפי זה, ולא ענין רק מובא תמוה, שכן במקורות" - מעט ר' כאן המגילה מדיני יג: "עוד סעיף של הניסוח

דינים. לשלל

"ה באופן הספר בגוף להכריע שלא כדי מכוון? אולי זה ניסוח האם ז', כה? שבפרק לניסוח סתירה שיהובס"ד 8

תורות כשתי תורה ונעשיתזכור. פרשת קודש בשבת והקדושה הגבוהה הישיבה בהיכל שחרית הייתי מתפלל

27

midushy@gmail.comדושינסקי, ה'תשס"ז. ועריכה: מיכאל ניקוד, רמח סימן ויטרי מחזור פי: על

,ים%,מ%רו4ע ת.$בו'ש$ח+מ ר"פ%)י+ו ,ם,יי'גו ת+צ4ע יא,נ#ה ר."ש:א

.ק#ל)מ4ע ע+ז%"ג,מ ן'דו)ז ר"צ#נ ,ע)ש)ר ם)ד)א %ינו#ל)ע ם%קו �ב

,ד"כ)ל 'לו ה.)ש$ק'נו 'תו%)ל%דו$ג%ו ,ר'ו%ב 'לו ה)ר)כ$ו 'רו$ש'עו$ב ה)א �ג

.ה)ר#ה$מ ד+מ.$ש,נ$ו יד,מ.$ש+ה$ל .ש%#ק%,ב ,ד%)כ$ל,נ$ו ד'ו%כ$ל,ל 'ו.ש$פ+נ$ב ה%)ימ �ד

,ים,נ%)ב+ל ים,ח+א ת+א$נ3,ש ר#ר'עו$מ ,יו)ת'בו4א ת+יב#א +יע,ד'הו ן)מ�ה

.ב#י'או ד+ל'נו ג+ג4א ל+ע 'תו)ל$מ"ח$ב י%,כ ,ל%או.)ש י#מ4ח+ר ר+כ)ז א'ל�ו

,ר'הו)ט י#יד%,ב א#מ)ט ד%+כ$ל,נ$ו ,יק%,ד+צ ית,ר$כ+ה$ל ע.)ש)ר ם+מ�ז

.יו)א)ט4ח ל+ע $אט#ח יף,ס'הו ע.)ש)ר ,ב)א ת+ג$ג.,ש ל+ע ר+ב%)ג ד"סח

ולאחר בנוסח זכור קריאת את יקראו "עתה קורא הכרוז והנה בשאר מוסף אחד,

הנוסחים".

ה+ מביט ובעודי ספרד, או אשכנז נוסח חומש הוא אם לראות שבידי גדולות מקראות על תמ#

נוסף... תורה ספר מוצא ומתוכו נפתח הקודש ארון והנה

- הייתי עסקינן שונים בנוסחים הנוסחים". אם בכל עכשיו מדבר: "יקראו - זה בא זה עוד

של שונים ומבטאים שונות מנגינות אלא אלו שאין מתברר כולם, אך את לקרוא מדוע מבין

נוסח: אותו

על חזרה )למ+עט אשכנזי "ספרדי" בניגון במבטא ספרדי בס"ת הייתה הראשונה הפעם

#כ"ר", אע"פ של הצירי את רק שונה באופן לקרוא בכדי האחרון הפסוק "ז

השניה...( בקריאה - גם "עמל"ק" וכיו"ב ש"עמל#ק" נשאר

מרוקאי "ספרדי" בניגון השניה: מבטא הפעם

ירושלמי ספרדי "ספרדי" בניגון הג': מבטא הפעם

תימניים וניגון הד': מבטא הפעם

אלג'ירי "ספרדי" בניגון הה': מבטא הפעם

כנ"ל. אשכנזי "ספרדי" בניגון במבטא האשכנזי בס"ת קראו ואח"כ

כן לעשות )א, יז( שמביא הררי לר' משה פורים קודש מקראיב בספרים, ומצאתי בינותי

טעמים ניגון בשביל רק לחזור שם נזכר לא שונה. אך תורה וספר שונה מבטא לענין

על לחזור - א"צ ספרדית בהברה הקורא שאשכנזי שכתב מ"ד בהערה שם )וע"ע שונה

#כ"ר(. ואם המבטאים בשני קריאות בשלוש היה -- די חצאים ושני קריאות שש כן, במקום ז

האשכנזי(! בס"ת ותימני, וכן )ספרדי שנקראו

החרשתי! היחידה הבעיה זו הייתה אילו -

הקריאה. לאחר ששמעתי משפט אלה, היה שורות לכתוב שהביאני ברם, מה

חובה!" ידי אותנו שהוצאת כח ע#דה{: "יישר אותה }בן לאלמוני אמר פלוני

התגובה!( הייתה שזו חובה!" )- אשר#נו ידי אותנו הוציאו "כולם אלמוני ותגובת

28

,ע)ר)ה ת'ו3ש4ע+ל ר%#כ+נ$ת%,י+ו,יו%)מ%רו4ע ת'בו.$ש$ח+מ 'ו%ב,ל%$ב ן+מ�ט

.ם)ר$כ,ז ד%#ב+א$ל ן+ת)נ 'ו%פ$ס%+כ ,ל#א י.#ש'דו$ק%,ב ח+ל.)ש 'דו�י

,ן.)ש%ו.ש$ב %נו%$ת,נ ן)מ)ה י#ת)ד$ו ,ף"צ)ק א)צ)י י%,כ י+כ%$ד$ר)מ ת'או$ר �כ

.ר"פ#א)ה ל+ע ב.+ש)י$ו ם'צו ר+ז%)ג ,ד%#פ$ס,מ ר.+ש)ק$ו ק3)ש .ש+ב�ל

%,ינו#ת'בו4א ן'ו4וע אות'ט4ח ל'חו$מ,ל ,ה)ג)ג.$ש ר%#פ+כ$ל ד'מו4ע+י ה"ז י�מ

.ים,נ#ש$י ר#ר'עו$ל ה)ד$מ)ע ה+ס%)ד4ה ן#ה,ב)ל%ו%ל,מ ח+ר%)פ ץנ

,ים,ינ%,נ%+ת ת+מ4ח ין#י 'תו'קו.$ש+ה$ל ,ן)מ)ה$ל ים,ל,יה$ב+מ )יה"יס,ר�ס

.יו)ל)ע ה)ל$ת,נ$ו ץ#ע 'ו%ל ה3)ש)ע ',עו.$ש,ר%$ב ל+פ)נ$ו 'רו$ש'עו%$ב ד+מ�ע

%,ינו#ר%פו$ל $ך%+פ$ה"נ ן)מ)ה ר%פו י%,כ ,ד"ל)ח י#ב$ש'יו ל%)כ %חו$ת%)פ ם"יה �פ

.'ו.ש$פ+נ ת+ח%+ת ן%+ית,נ ב#י'או ,ע.)ש)ר ד%+י,מ ץ+ל$ח"נ יק%,דצ

,ה)נ.)ש ל)כ%$ב +ח'מו$3ש,ל$ו ,ים,ר%ו%פ ת'ו3ש4ע+ל ם"יה#ל4ע %מו%$יי�ק

#ר,ו י+כ%$ד$ר)מ ת%+יל,פ%$ת )ית,א�ר ת% .)ית,ל%)ת ץ#ע)ה ל+ע יו)נ)ב%ו ן)מ)ה $א"ס$

תש9 $ש3)מ#ח)ה, צ)ה4ל)ה יע:קב ושנ +ח+ד ב%,ר$או'ת)םו $כ#ל"ת י כ)י, ת% $% ר$ד מ)

� %ע)ת)םת #צ)ח, ה)יית) ש.ו )ות)םל)נ $ת,ק$ו %ו'ר ב%$כ)ל ו )דו'ר ד .ו

יע+ %)ל ל$הו'ד, ) ש."כ "יך %, ל'א קו'ו #בו'ש.ו $ל'אי % ו %)ל$מו #צ+ח] יכ %)ל ל)נ ים כ $ ה+ב%ו'ט$ח,ים [ה+חו'ס, %)ך .ב

.ה)ר)צ ת#ע%$ב )א#לר$3ש,י 'ו%מ+ע$ל +יע,ש'מו%ו ים,יק%,ד%+צ+ל ן#ג)מ ה%)ת+א י%,כ

%ר ן א)רו י, ב%,ק%#ש. א4ש."ר ה)מ) $ל$א+ב%$ד, %ך כ+י ב%)רו $% י! מ)ר$ד %ד, %$הו ה+י

י, "ר"ש. א#ש."ת מ+פ$ח,יד, %ר)ה ז #ר א4רו ת% %כ)ה א"ס$ %)ה**ב%$רו ,נ ג י! מ$ ב%+ע4ד,

מושב בישיבות ששמעתי נוסח נחלים, 'נחל-יצחק',

ישראל', ירושלים, בשנים: כנסת–ו'חברון 'הנגב', נתיבות

:תש"כ-תש"ל

נשמטו האשכנזים מסידורי בחלק אפ"ר:

)דומה קורן סידורב כליל! הנוסח אלו מלים

לע"מ(:

המנסה ישורון עדת קהל נוסח לשמר ירושלים,

להלן. וורנקוורט. ראה אשכנז, בעיקר מנהגי

ים ר� �ל א:רו ש�9ע�ים, כ יםה�ר� ר� �ל א:רו ים כ ר� �ל א:רו ,ים�לר:ע�ה כ

של נוגה הרגשה בי -- עוררו יד"ח הוציאונו לא הקריאות ששאר מהם פלוני, שהשתמע דברי

[.עם.. מפורד" "ישנו האגגי האישום" של "כתב ומעין] זו מודעה כותרת אחדות, מעין חוסר

ה'(: ג' סימן )או"ח משה אגרות משו"ת ואצטט את ללמד שנצטרך דוקא... ונמצא הקודש בלשון נקרא הא חליצה , דקריאתלדינא כשרין העדות כל של ההברות שכל לומר מוכרחין..."

מצינו לספרדים! - שלא פסול שלנו לדידן, וחליצות פסולות הספרדים של שחליצות נמצא כן לא ההברות, דאם בכל לקרוא שתוכל האשה

החליצה... - כשרה ספרדית הברה רק או אשכנזית הברה אלא יודעת אינה שהאשה אף כשרים, שלכן ההברות ששתי משמע כזה! ולכן דבר

שבלשה"ק בנקודות והתיבות האותיות אותן שקוראין גדול קהל יש שאם מטעם הקדש... הוא לשון מהן אחת כל ההברות שתי שנחשב ומה

התורה"... ושניתנה אבותינו שדברו מהברה שינוי שהוא לה"ק, אף ג"כ זה - נחשב קבועה בהברה

השונות, הדעות לפי בקריאה דקדוק של הידור הוא פעמים כמה לקרוא שמהדרין מה לפיכך, כל

יצא לא האם נקראו...(. אך שלא מבטאים כמה עוד אגב, יש )דרך יד"ח יוצאים קריאה שבכל אע"פ

תורתנו? אחדות מחיר אחדותנו? את מחיר את שווה זה הידור ? האםבהפסדנו שכרנו

[.יצא באותיותיה דקדק ולא קרא: במתני' יוסי כרבי קיי"ל שמע קריאתשאפי' ב לזכור ]אגב, ישואמונה"( )"אמת ערבית של גאולה לברכת לדמיון לב יושם 15

29

כ�ים �רו �ל ב �יק�ים! כ ד ש�9ע�ים, הצ ה�ר�

כ�ים �רו �ל ב !לא�ר�Bש�י כ

כ�ים �רו �ל ב !לא�ר�Bש�י כ

$ג+ם )ה ו %רח+ר$בו'נ )כו ל+ט%ו'ב! ז

ג"פ(: )וי"א זאת רק אומרים המזרח עדות אצל

%ר $ א)רו %ך ן, ב%)רו %ר)ה ה)מ) כ+י, א4רו $% ר$ד %כ)ה מ) "ר"ש., ב%$רו #ר! ז ת% א"ס$

%ר,ים %)ל א4רו %כ,ים כ %)ל ה)ר$ש.)ע,ים, ב%$רו ! ל#א)ר$3ש,י כ

$ג+ם )ה ו %ר ח+ר$בו'נ )כו ל$טו'ב! ז

כו'רארש, עמ' תצד: , לוחיצחקי דויד הרב( ציווי( )לשון ז

ובפורים אסתר בתענית צנזורה מחמת שיבושים

שליט"א לויןאליהומאת ר' :ערכתי את הנוסח שלהלן; אפ"ר(תולדות הצנזורה על ספרי קודש בעבר והיום, )ע"פ מכתביו ל"יתד" ובמאמרו

א. תענית אסתר יש שיבוש חמור של הצנזור או מאימתו. ויש כמה סידורים שמבליליום בסליחות

בבית האחרון במתי מספר מטעים את המתפללים בנוסח המשובש והמעוות. בפזמון עדייןמשים : המצונזריםכתוב בסידורים . תשליך במצולהועוונותינו (!) תנותשלים אישלימו / לוחצינו

בלי שיהיה לפנינו סידור מתוקן ברור שזה נוסח מעוות שאינו מופיע גם , ועדיף לאבתפילותינו הנוסח הנכון: לומר כלום מלומר זאת.

.הלח�ל�ם ח�א�ל�מד ו�ע�מ�ה ינו*צ%חAלו נכון. הנוסח ברורה תפילהו , אזור אליהו,וילנא שבסידורי לציין יש

ב. שאינו מקוים עקב השמטת הצנזור והוא: באו"ח סי' תר"צ סעיףיש דינא דתלמודא מהירושלמי

ברוכים כלוכו' טז צריך שיאמר 'ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל ? המנהג אצלנו האשכנזים לשיר שושנת יעקב ]שהוא הסיום של אותיות ש' ות'וכו''. מהו הוכו' [, ואחריו בחרוזים ארור המן וכו' ובסידורים לא נדפס אחר כך. אבל שרים, ארוריםאשר הניאשל יםררוא. ובאמת בירושלמי ]לא שלנו המצונזר אף הוא[ כתוב: הצדיקים ברוכים כל הרשעיםכל

אינו מקיים דין מהשלחןהרשעיםומי שאומר או שר ארורים כל .ל�אר�של יים ככרו�ים בל�רעל הכערוך שמקורו בתלמוד ומובא ברא"ש מכ"י הלא מצונזר וברבנו ירוחם ובטור.

של סיכומו (, וזהוארש, עמ' תצד , לוחיצחקי דויד הרב וע"ע) ארוכה התכתבות התנהלה זה עניין על

רא"ל:

ישראל. מי כל ברוכים מרדכי הערלים; ברוך כל המן.... ערלים ארור לומר היא ערוך בשולחן ההלכה

חולקים. ללא ערוך השולחן של דין קיים לא – הרשעים כל ארורים זה במקום שאומר

'המן רק כתוב שבירושלמי לויפר יעקב הרב דברי הירושלמי? לפי התלמוד של דין קיים לא גם האם

התלמוד. דין על עבר לא קדומה, הרי תוספת וישראל' היא ומרדכי', ו'ערלים

בפינו. שמו ששונאינו נוסח בדווקא לנקוט ישראל של כבודם ועל כך על להצטער יש אופן בכל

הצנזורה, הרי את לעקוף עצמם את וסיכנו ניסו שאבותינו ישראל, בעוד של כבודם על להצטער ויש

והאפיפיור! המשומדים הכמרים בנוסח דבקים הצנזורה פחד כשאין כאן

30

הניא" אשר "אשר הפיוט של האחרונים הבתים היית" הם יעקב" ו"תשועתם נוספת, "שושנת הערה

אחרי המן ארור לומר הדין של חריזה המן" הוא המגילה. "ארור קריאת אחרי אשכנז בקהילות נאמר

המגילה. קריאת

ג. אגב, יש להעיר בענין קריאת המגילה כי יש קוראים שבסוף כל פרק מנגנים ניגון מיוחד )כעין זרקא סגול של המגילה(. אין לזה מקום! כי חלוקת הפרקים היא נוצרית, ואין לייסד מנהגים על

חלוקת הנוצרים.

הזה לזמן ב/ )ויידוע( ניקוד

בפת"ח: ולא בחיר"ק הלמ"ד הזה לזמן והגיענוובזמן. ולא הזה בזמן :א ס"ק תרעו' סי ברורה משנה

סי' מז; יצחק את אקים שו"ת

תשמ"ז, "הלבוש"; ארה"ב רמ"י )תלמיד מפרעמישלא יצחק ב"ר סופר ר' שבתי המדקדק סדור

%מןבהגדש"פ(: " עמ' ג ח"א פתוחה: שהלמ"ד במקרא המקומות מכל מוכח הזה". וכן ל+ז

החיפוש: ל* הזה מאגר: תנ"ך; פסוק יז פרק ו;שמות פסוק יב פרק ג;שמות פסוק יב פרק כג;שמות פסוק ה פרק כב;שמות פסוק ה פרק שמות כא; פסוק יט פרק כא;בראשית פסוק יז פרק בראשית

יב פרק א כ;מלכים פסוק יג פרק ב כד;שמואל פסוק ל פרק א טז;שמואל פסוק כב פרק יז;דברים פסוק כח פרק יט;במדבר פסוק יד פרק ו;במדבר פסוק כג פרק ויקרא

ד פרק י;ירמיהו פסוק ד פרק ט;ירמיהו פסוק ו פרק יח;ישעיהו פסוק ה פרק ב יז;מלכים פסוק ד פרק ב טז;מלכים פסוק ד פרק ב י;מלכים פסוק יב פרק א ז;מלכים פסוק

כו פרק לב;ירמיהו פסוק כג פרק יב;ירמיהו פסוק יט פרק ו;ירמיהו פסוק יט פרק י;ירמיהו פסוק טז פרק כ;ירמיהו פסוק טו פרק י;ירמיהו פסוק יד פרק יא;ירמיהו פסוק

פסוק ט פרק יד;נחמיה פסוק י פרק יד;עזרא פסוק א פרק יג;דניאל פסוק ח פרק יד;אסתר פסוק ג פרק ד;אסתר פסוק לח פרק טז;ירמיהו פסוק כו פרק יא;ירמיהו פסוק

ז. פסוק י פרק ב הימים א;דברי

בסידורו. ריעב"ץ וכ"כ

שבעצמו] עפשטיין שימורים" לרי"מ "ליל הגדת שראיתי, כולל לפסח ההגדות בכל מנוקד וכך

מעשה על מדאי יותר השגיח לא אולי . אךהזה" "ל,זמן די"ל מג"א דברי את סי' תרעו,ג בערוה"ש הביא

.[המדפיס

א' מהדברים נבנצל: זה הר"א הסדר, עמ' תרלו( בשם ליל קודש מקראי )סוף הררי ר"מ

כמ"ב. שלא נהגו שרבים שהסכים כמ"ב, אף הורה ישראלי הר"ש כמ"ב, אך נוהגים שאין

מן%ז+ל הדקדוק: ע"פ (: כצ"ל439)עמ' ישראל עבודת סידור

המטה דברי : דוחה37-38ד, בלטימור, תשמ"ז, ח"א, עמ' כללית הקדמה, סופר ר' שבתי סידור לי חכמה... ידוע בלי להתחכם דוחק ללא עצמו דחק ז"ל המחבר הזה": "הרב "ל,זמן האומר משה

שלא לי ... אמר פרעמישלא בק"ק כאן ימיו סוף רבנות כשנהג הדקדוק, כי חכמת למד שלא בבירור והביא זה בדקדוק עצמו שהכניס אותו דחק מי עליו לתמוה יש מעולם. וא"כ זו מחכמה כלום למד חלושות הן ראיותיו כל מסברתו, ובאמת עליו לחלוק בא "ל+זמן", ואח"כ שכתב המדקדק דברי

נכונים... הם הרב שהביא המדקדק שדברי למבין מוכח זה הלשון... ומכל בדקדוק חסרונו ומורות - הייתי בחיים מ"מ בעל הרב כשהיה הרב דברי את יודע הייתי התחתונה, ואילו על ידו המשנה וכל

עניינים" בכמה לי הודה כן לי... כי מודה היה ספק זה, ובלי בענין הישר הדרך לו מורה

מכתב מד"ר חיים כהן:

מבחינת הדקדוק המטה משה לא טעה. אמנם אין כל צורך בתיקונו מפתח לחיריק וגם ניתוחו הדקדוקי חסר שחר, אבל

 בחיריק אינו טעות. בלשון חז"ל אפשרי המבנה הזה ועל דרך כנסת הגדולה, חסידים הראשונים. לזמן/בזמן הזה

31

ראה למשל ברכות ט, ג ומע"ש ה, ז. בכתבי יד טובים של המשנה כמו כתב יד קאופמן ופרמה מנוקד בחיריק. ובאמת

כשיטתם.  פשיטא שהמט"מ לא נסמך עליהם, ורק במקרה מסקנתו עולה

המ"ב לא פסק על פי המט"מ ישירות אלא עפ"י המג"א שהוא שפסק עפ"י המט"מ. עיין במג"א על אתר. המג"א נוהג

להביא הרבה מן המט"מ.

זמןולמעשה הזה בפתח הוא גרסה ישנה וטובה והוא מנהג העולם. אכן במקרה זה דעת המט"מ שהתקבלה על דעתל)

 לא התקבלה ברוב הסידורים. המג"א וממנו על דעת המ"ב

)כדוגמה273 הערה55ארש: עמ' , לוחיצחקי דויד הרבאפ"ר: ע"ע: המנהג מן מודרני לשינוי

שחידש הוא סטאנוב שיצחק135 הרחמן( והערה )]ה[אב בעמ' מב "פסקי" משנ"ב(; ריעב"ץ ע"פ

)בזמן ברוך... למלך(; עמ' עג-עד )לאל הנוסחאות; בעמ' נא-נג במפתח שם ה', וע"ע תוספת

.134 הזה( והערה )בזמן בעמ' רסא הזה(; רז"ה

32