סוגיות בחינוך לערכים

מבוא

"דרך ארץ קדמה לתורה". • "דרך ארץ" -הם המידות והערכים המהווים תשתית ראשונית לכל למידה.•

כפי שנצרב בזיכרונם של תלמידיו/ה-לשעבר, לא התבטא בבקיאותו בידע, ,כוחו/ה של "המורה המשפיע/ה"נמצא כי • ביכולתו של המורה לגעת בשאלותבדרכו בהוראת הידע, או בממדים מקובלים אחרים בהגדרת תפקיד המורה, אלא

קיומיות של התלמיד ובשאלות הקשורות בזהותו.

למה צריך לעסוק בנושא?

חינוך לערכים אמור להציג בפני הצעירים מהם הדברים בעלי הערך ולטעת בליבם יחס אל הדברים האלה הראוי•לדברים שהם בעלי ערך.

בעיות עיקריות:

משבר הערכים•מחנכים אינם יודעים עוד אילו דברים הם בעלי ערך•כישלון חינוכי•המחנכים אינם מצליחים לכונן בלב תלמידיהם יחס כאל דברים שהם בעלי ערך •

מהם ערכים:ערכים הם אמות מידה אידיאליות.•

הם מבוססים על השקפות עולם ביחס לשאלות של צדק, מוסר אמת ואסתטיקה וסוגיות נוספות. •

הערכים קובעים מה נכון וראוי בחברה מסוימת.•ערכים הם אמות מידה - לא עובדות • ערכים- אמות מידה או עקרונות פעולה שעל פיהם אנו בודקים, מעריכים, משווים , מעדיפים את ערכם של מיני ניסיונות•

או מעשים שונים.ערכים הם סטנדרטים ועקרונות המשמשים אותנו בשיפוט על מידת החשיבות•ערך הוא אמונה מתמדת שהתנהגות )או מטרה ( מסוימת עדיפה מבחינה אישית או חברתית על התנהגות המנוגדת לה•ערכים הם קני- מידה מתמידים, שבאמצעותם בני אדם מעריכים את עצמם, את האחרים, את העניינים ואת המאורעות•ערך הוא תפיסה על הראוי להיות רצוי• אמות מידה המשמשות אותנו בשעה שאנו באים להעריך "שווים של דברים"- קנה מידה לקבלת החלטות במגוון מצבי•

חיים ערכים הם אמות מידה שלאורן אנו מבצעים שיפוטים ערכיים לגבי אנשים, חפצים, רעיונות, פעילות ומצבים כ"טובים•

ראויים ורצויים" או לחילופין "רעים, לא ראויים או אף בזויים" ערכים הם גם מיני אובייקטים או מושאים שראוי לשאוף אליהם , להוקיר אותם להחשיבם ולהעריצם. שוויון , צדק , חירות•

, שלום, חלוציות , נאמנות למולדת , מורשת לאומית וכד'

ערך מרכזי אמות מידה להערכה התחום

יראת האלוהים קדושה וטומאה דת

עשיית הטוב קני מידה של טוב ורע מוסר

האמת הבחנה בין אמת לשקר העיוני- מדעי )האינטלקטואלי(

היפה קני מידה של יפה ומכוער האסתטי

מועיל לעומת מזיקאזרחי חברתי כדאי לעומת הבלתי כדאי

סולידריות

חינוך לערכיםמתן הזדמנויות לילד מוקדם ככל האפשר בחייו להתאמן בהכרעות בין טוב לטוב ובין רע לרע בכוחות עצמו.•נאמנות למשפחה-----------------נאמנות למולדת • "לאמוד" או "לשפוט"- דגש על המימד ההכרתי של שיקול דעת ושפיטה שכלית. אופי צורני של דפוסי חשיבה. תתכן•

הערכה שלילית "להוקיר" או "להחשיב"-מבטאים תמיד התייחסות חיובית לעניין המוערך. דגש על העניין האמוציונלי על ריגושים, צרכים•

ומשאלות לב. בעלי אופי תכני של אידאולוגיה

חינוך להוקרה:עיצוב אישיותו של התלמיד.•המורה מייצג את ה"אדם הטוב" מודל של חיקוי והזדהות.• הנחלה, החדרה, שינון, הטפת מוסר והכאה על חטא טכניקות:•בלבול בין עובדות לערכים. בין המלצה מה ראוי שיהיה לבין קביעה כך הוא ולא יכול להיות אחרת • פנאטיות ודבקות יתר בערכים. אנשים יכולים להתייחס אל הערכים כאל מטרות או תכנים מקודשים שכל סכנה:•

האמצעים כשרים כדי להשיגם ולהגשימם.

חינוך לשיפוט בחירה בין עקרונות פעולה ועקרונות שיפוט שונים. ללמד את התלמידים דרכי חשיבה ושיקול הדעת חינוך להערכה-•

ההולמים שיפוט ערכי עפ"י העקרונות ואמות המידה הנהוגים בתחומים השונים. ופיתוח רגישות לנקודות המבט השונות. מתן דוגמא אישית לא בדרך של הטפת מוסר ולא כתביעה אל מישהו טכניקות:•

עקרונות החינוך לשיפוט:הקטנת שרירות הלב והפחתת השעבוד ליצרים ודחפים לא רציונליים.• טיפוח הפתיחות והסובלנות כלפי יוצא הדופן וכלפי דעות שאינן מקובלות עלינו וכלפי אורח חיים שאינו הולם את•

האידאלים שלנו.מתן כבוד לאדם והוקרתו כמי שיש לו ערך בפני עצמו.•יצירת איזון הולם בין חינוך לערכים נעלים לבין ערכים הקשורים בחיי יום יום•צמצום הפער בין האמונות להתנהגות. •

מטרות החינוך: "אדם המסוגל לאתר בכוחות עצמו את המידע ואת הכלים לסיפוק הסקרנות והעניין שלו, אדם העוסק בתחומי העניין האמיתיים

על פי בחירתו. אדם בעל השקפת עולם ערכית, הניזונה מערכי חברתו ומערכי החברה הכלל אנושית. אדם המעורב בחיי החברההישראלית והנכון לקבל עליו תפקידים, ולמלאם מתוך אחריות ומסירות. אדם המכיר את שורשיו ואת זהותו ומכבד את זולתו."

-לתרבת את האדם עפ"י ערכי התרבות שלנו )יהדות\איסלם וכו'..(, להקנות לילד את התרבות שלנו, מהמילה אקולטורציה•"culture.תרבות ="

-לא מדברת על התרבות אלא על המנהגים בחברה )לא כל מנהג בחברה הוא תרבות(, למד את הילד איך סוציאליזציה•מתנהגים בחברה, לקחת ערכי נורמות בחברה ולהקנותם לילד.

-לפתח את האדם,לא את התרבות או המנהגים אלא את הילד והפוטנציאל שבו. )למשל: ביטוי אישי אינדיבידואיזציה•יתנגש עם סמכות של רב-בחברה החרדית(.

הסוגים של המטרות לפעמים יתנגשו ולא יגיעו ביחד.כלומר-

הקונפליקט:הקניית ידע לעומת חינוך לערכים?• "הקניית תעודת בגרות היא תנאי הכרחי לקיומנו אבל לא מטרת קיומנו. אנחנו לא רק מלמדים תנ"ך היסטוריה אלא•

מייצרים קהילה חינוכית בצד הלמידה"

שלושה סוגי קונפליקטים שאיתם נפגשים בעולם החינוכי: דגש על זכויות הפרט, קונפליקט אישי )למשל,הורים שרוצים להכניס לגן את ילדםקונפליקט שבמרכזו עומד היחיד-.1•

שהוא חולה איידס ומבקשים מהגננות לא לספר על כך(. החברה, קונפליקט חברתי )שאר ההורים צריכים לדעת על כך(.קונפליקט שבמרכזו עומד הכלל-.2• , קונפליקט מקצועי )מה הגננות כבעלות המקצועקונפליקט שבמרכזו עומדים העקרונות המחייבים את איש המקצוע.3•

צריכות לעשות(.

גישות בתפיסות חינוכיות: מעמידה במרכז את זכותו של הפרט לחופש בחירה ולמימוש עצמי )למשל מצעד הגאווה(. הגישה האינדבידואליסטית-• מירב חופש בחירה במערכות חינוך . עידוד תחרות בין מוסדות חינוך כאמצעי להנעת החלקים החלשים בחברה ושיפור•

הישגיהם. מעמידה במרכז את החברה. יש להגביל את זכויות הפרט על מנת להבטיח את קידומם של הגישה הקולקטיביסטית-•

החלשים בתוך הקולקטיב. )בירושלים-המצעד פוגע באוכלוסייה המתגוררת שם, אך יפגע גם בזכויות הפרט עם מניעתו(. מערכת המבוססת על תחרות מטיבה עם החזק ומערערת את יסודות השוויון ומחלישה עוד יותר את אלו הראויים להגנה•

ולתמיכת החברה.הגישה הקולקטיביסטית יוצאת בביקורת כנגד הגישה האינדבידואלית.•

הבעיות במערכת החינוך בישראל

תמורות העוברות על החברה בישראל:חברה אינדיבידואליסטית•חברה צרכנית ושוק חופשי )חברה צרכנית למשל-שיעורים פרטיים(•חדירת שיקולים כלכליים לכל פינה של חיינו• חברה פלורליסטית )עדות,עמים(, איך מפעילים חינוך בחברה כזאת- האם לכל סוג אוכלוסיה חינוך משלו-כל סוג יבטא•

את עצמו או על בסיס ערכים משותפים לכולם?

מגמות עתידיות במערכת החינוך: התחזקות בית הספר מצד אחד והחלשות המונופול הבית ספרי על הקניית ידע מצד שני אוטונומיה ללא מונופול-•

)הביה"ס כיום הוא עדיין מונופול אך זו מגמה שהולכת ופוחתת, יש כיום יותר אוטונומיה,אםשר לבחור, כיום יש אינטרנטומקורות נוספים להקניית ידע מלבד בתי הספר(.

המעטפה הממלכתית המגינה על בית הספר מלחצים חיצוניים תיחלש ויגבר הצורך אוטונומיה תוך מאבק ללגיטימציה-• של כל בית ספר וכל מורה לעמוד כמעט לבדו מול לחצים צולבים ולהיאבק על הלגיטימציה החינוכית )משרד החינוך

שהגן על בתי הספר כיום מגן פחות, ובתי הספר צריכים להיאבק על מקומם(. בית הספר יידרש מחד לתת מענה לתביעות חברתיות ולתת תשובות מגוונות ומאידל ללחץ גיוון תוך התמחות-•

להתמחות ברמה הנבוהה ביותר האפשרית )מצד אחד נרצה לתת המון מקצועות וגיוון ומצד שני צריך להיות בכל תחוםבנפרד מאוד מקצועיים,לעומק של כל מקצוע(.

-יש אופציות רבות ללמידה גם ללא המורה, למידה יחידנית הופכת את הצורך במורה טכנולוגיה המונית והוראה יחידנית•לפחות נדרש, ישנו מידע רב ע"י הטכנולוגיה.

מצד אחד ביקוש ליצירתיות ומצד שני תביעות ברורות, בעיות המחייבות יצירתיות והתחדשות בצד תביעות ברורות-•קונפליקט בין יציבות ליצירתיות וחדשנות.

התמודדות עם תהליכי השינוי המואצים תוך שמירה על יציבות החינוכית . שינוי מערכתי אל מול צורך ביציבות חינוכית-•

חמשת גורמי הקושי:

משרד החינוך

פוליטיקאים תפיסות עסקיות

הורים תלמידים

אידאולוגיה של חדשנות ושינויים חדשות לבקרים ללא מתן מסגרת ברורה ומוסכמת של ידע וערכים משרד החינוך-•) "תשברו את הראש לבד"(- מרוב שינויים וחדשנות יש המון דברים לא ברורים.

מעורבות כוחנית ותובענית של הורים מלווה במשבר ערכים – ההורים קובעים למורה מה טוב לילד. הורים-• במקום תפיסת "הילד במרכז" "הילד כלקוח" : גורם לכרסום מעמדו של המורה בעיני תלמידיו )הילד-"מגיע לי תלמידים-•

הכל"(. הערכת ביצועים עפ"י תוצאות מדודות. ערכים כלכליים תעשייתיים משתלטים על מערכת החינוך. תפיסות עסקיות-•

)מדידה של ביצועים ושל כל דבר, ערכים תעשייתיים משתלטים על המערכת(. להשפיע על תכני ההוראה – מה יילמד ומה לא, מנסים להכתיב לנו מה ללמדפוליטיקאיםהתגברות הנסיונות של •

וללמוד.הבעיה:

ערכים ,נורמות והנחות יסוד שנחשבו פעם כמסגרות יציבות שמנחות מנהיגים חינוכיים נמצאות בהתקפה מתמדת. כלומר מהשהיה פעם,כל הערכים "הישנים" מותקפים ע"י הערכים "החדשים".

מהי הוראה

"מחוייבות להקניית דעת, לפיתוח כשרי למידה ולטיפוח רב צדדי של אישיות התלמיד,תוך הקפדה על פתיחות דעת ועל כבוד האדם,וזאת במטרה שיגיעו למיטבם: כיחידים המממשים את הפוטנציאל הגלום בהם,כאזרחים מעורבים ותורמים בחברה, וכבני

אנוש המרחיבים ומעצבים את אנושיותם מתוך זיקה להישגי התרבות הכלל אנושית ולנכסי התרבות הישראלית על גווניה". )נ.אלוני(

שאלות:העברת מורשת מדור לדור לעומת עידוד תהליכי התפתחות רוחנית וערכית.•התלמיד נתפס כ"לוח חלק" שניתן לעיצוב ע"י החברה לעומת תפיסת התלמיד כבעל אישיות ייחודית•האם הערכים הם סוביקטיביים )יחסיים תלויי מקום זמן וחברה( או אובייקטיביים מוחלטים, ואוניברסליים•

האם ההוראה היא פעילות מוסרית?שלושה קריטריונים לבחינה:

.המטרות החינוכיות שאנו מבקשים להשיג1 .תשומת הלב שאנו נותנים לשאלות מסויימות שמתעוררות במהלך התהליך החינוכי לפתרונות מוסריים/טכנולוגיים )על מה ניתן2

דגש ועל מה פחות(..קיום בקרה מקצועית באמצעות קודים אתיים3

ההוראה היא פעילות מוסרית משתי נקודות מבט:למורה שליטה וסמכות על התלמיד )ברגע שיש לי שליטה על מישהו ואני אומר לו מה לעשות(.• ( – כלומר,תפקידFenstermacher 1990המורה אחראי/ת להתפתחות מוסרית ראויה. משמש/ת מודל מוסרי לתלמידים )•

המורה הוא להביא להתפחות מוסרית ראויה, לימוד ערכים חוץ מלימוד של החומר הלימודי. איך אני מלמד את הילדלהיות מוסרי.

תפקיד החינוך לערכים מוסריים:לפתח בתלמיד את היכולת להבחין במצבים המצריכים עיסוק בשאלה , מה ראוי להיעשות )פעילות קוגנטיבית(• לפתח בו את היכולת למצוא תשובה לשאלה )יכולת למצוא פיתרון, פיתוח היכולת בילד לשאול שאלות ולא רק לתת לו•

את התשובות(. לפתח בו את הרצון להתנהג בהתאם )חוץ מהתשובות שנותנים לתלמיד לטעת בו גם את הרצון בפועל- לטפח בו•

מוטיבציה(, לטפח בו את הרגישות המוסרית=היכולת להבחין שיש לי בעיה מוסרית, אם יש לי בעיה כזו מה לעשות עם זה ולטפח בוכלומר-

(.להבין ולדעת שיש בעיה,ולפתור אותה- רצון לפעול בפועלמוטיבציה לעשות את זה. )

מוסר ותיאוריות

לעת סתיו, כשמזג האוויר התקרר, חיפש לו הקיפוד בית. הוא מצא מחילה מצויינת אולם גילה שהיא תפוסה ע"י משפחת• חפרפרות. "האם תרשו לי להצטרף לביתכם, כדי לעבור את החורף?" שאל הקיפוד את החפרפרות. החפרפרות הנדיבות

הסכימו והקיפוד נכנס לגור איתן. בינתיים החל לרדת שלג בחוץ והיציאה מחוץ למחילה הפכה למסוכנת מאד עבור החיות. המחילה היתה קטנה ובכל פעם שהחפרפרות הסתובבו בביתן הן נשרטו על ידי המחטים החדות של הקיפוד.

החפרפרות הבליגו על חוסר הנוחות ככל שיכלו, לבסוף אזרו אומץ ופנו לאורח :"אנא ממך ,עזוב!" אמרו , אפשר לנו להיותבמחילה שלנו לבדנו!". "או לא ולא" אמר הקיפוד, "המקום הזה מתאים לי מאוד"

אם הייתם שייכים למשפחת החפרפרות ,כיצד הייתם פועלים ? מה יהיו נימוקיכם לדרך הפעולה שבחרתם? – "שיח•מוסרי".

זכות הקניין, זה המקום שלי תפיסה אחת:• ערך הסולידריות,אכפתיות, להשאיר אותו גם על חשבון הסבל שלי תפיסה שנייה:•

סוגים של ערכים. 2 זוהי דילמה מוסרית עם קונפליקט שבין

ממדי המוסריות:צדק - אידאל של שוויון, הדדיות והוגנות בין בני אדם כנגד דיכוי שליטה חוסר שוויון, חוסר הוגנות.• דאגה ואחריות – אידאל של אחריות ודאגה לזולת, קרבה, חיבה, אהבה רצון לאהוב ולהיות נאהב, להקשיב ולהיות קשוב•

ע"י אחרים, להגיב ולקבל תגובות בחזרה כנגד נטישה, ניתוק, חוסר תשומת לב, הקשבה ותגובה.כל זה שייך לתחום המוסרי-שיח מוסרי.

דילמות:

היא מצב בו אדם נאלץ להכריע בין אלטרנטיבות שונות לפעולה, כאשר כל אחת מהן רצויה במידה זו דילמה =•או אחרת, ולפיכך אין למצב פתרון חד משמעי ופשוט.

היא מצב בו קיים קונפליקט בין ערכים שונים והאדם נאלץ להכריע בין ערכים אלה. מצב שבו כל דילמה מוסרית=• בחירה/ אלטרנטיבה פוגעת במידה מסוימת באחד או יותר מהעקרונות המוסריים. בעיות ,מצבים או הזדמנויות בהן על

האדם לבחור באחת מבין מספר אפשרויות לפעולה שניתן להעריכן במונחים מוסריים : טוב/רע ,צודק/לא צודק, הוגן/ בלתי הוגן. הן נוצרות בהקשרים אנושיים במסגרת היחסים שבין אדם לזולתו,בין אדם לסביבתו האנושית. היא מאופיינת ע"י קונפליקט בין אינטרסים שונים שאינם עולים בקנה אחד וישנו כורח להכריח בינהם. ההכרעה המוסרית הינה שיפוט

נורמטיבי מנומק המאפשר הכרעה בין האינטרסים המנוגדים.

דוגמא לדילמה בתחום החינוך:

יח' במתמטיקה אך לא מצליח לעמוד בעומס ולצמצם את הפיגור5דן תלמיד בבית הספר "נחליאלי" לומד בהקבצה • יחסית לשאר הכיתה. דן ידוע כתלמיד בעל מוטיבציה גבוהה. אביו של דן מנכ"ל חברה ידועה דוחף אותו להצליח

בלימודיו ובכל הזדמנות שדן מקבל ציון נמוך בבחינה האב בא בטענות לבית הספר. לאחר ההודעה על האפשרות שדן 5 יח' באו הוריו בטענות למחנכת על שאין היא מטפלת בו בצורה הנכונה ודרשו שישאר בהקבצה של 4ירד להקבצה של

יחידות

יחידות למרות5אני מרכז/ת לימודי המתמטיקה בבית ספר עומדת בפני דילמה האם להשאיר את דן בהקבצה של • יחידות 4הישגיו או להוריד אותו ל

דוגמא נוספת:

אלי, ילד העומד לסיים את חטיבת הביניים הנמצא במשפחה אומנת הוא מטופל של מחלקת שירותי הרווחה אותה את/ה מנהל/ת מהלך חייו רצוף בבעיות אישיות ומשפחתיות. הישגיו של אלי חלשים ובאותה מידה גם התנהגותו המאופיינת ע"י איחורים חוסר

תשומת לב , הפרעות בכיתה ומריבות עם תלמידים אחרים. כמנהל/ת לשכת הרווחה במועצה השקעת מאמצים רבים באמצעות עובדיך לסייע לו ואינך חושב/ת שבעיותיו נובעות מחוסר יכולת. אלי מבקש להצטרף לתוכנית ייחודית ללימוד מכונאות רכב של משרד העבודה. לתוכנית זו יש פונים רבים ומספר המקומות מוגבל. קבלת שיחת טלפון ממנהל התוכנית במשרד העבודה. הם

נמצאים במהלך ראיונות למיון המועמדים והוא מבקש לקבל את חוות דעתך בהתייחס ליכולתו להשתלב בקורס ולסיימובהצלחה . אינך מכיר/ה את מנהל התוכנית ומעולם לא שוחחת עימו.

דוגמאות אלה מעלות דילמות מוסריות, בהן קיים קונפליקט בין שני ערכים מרכזיים.•

במרבית הדילמות הערכים המתנגשים הם:•

שלוש דרכי האינדוקטרינציה::Mשלוש המתודות המסורתיות - שלושת ה-

1.Modeling .הצגת המודלים הראויים לחיקוי -2.Moralizing .סגנון השכנוע וההטפה - 3.Manipulation טכניקות ביהביוריסטיות )כמו שימוש בשכר ובעונש(, מעין הכוונה בדרך של אילוף -

שלושת אלה הן כפייה של מצב שבו אני כופה את דעתך שתהיה כדעתי.

3- אנחנו מדברים על הערכים,מבהירים אותם ומקיימים דיון עליהם- בניגוד ל הדרך הרביעית - הגישה של הבהרת ערכים.4.ע"י הבהרת הערכים ולא כפייתםהגישות הראשונות. בדרך זו אנו צריכים לנהוג,

תחומי הפעילות המוסרית בהוראה:

תחום היחסים עם התלמידים•

תחום היחסים עם הורי התלמידים•

תחום היחסים עם עמיתים•

תחום המחוייבות לאיכות ההוראה ולמעמד המקצוע )האם אני כמורה נלחם על המקצוע או סתם רוצה להיות "פופלרי•בעיניי התלמיד(.

גישות שונות לחקר התפתחות האדם:

הגישה הפסיכואנליטית: (1

אוריינטציה אורגניסמית – דגש על תהליכי התפתחות האישיות ככלל ותהליכים אמוציונליים בפרט•

האורגניזם אקטיבי בסביבה פסיבית יחסית )אריקסון מדגיש יותר את האינטראקטיביות בין הסביבה לאורגניזם(. השינויים•איכותיים ולא כמותיים

טובת הכללטובת הכללזכויות הפרטזכויות הפרט

האדם נולד רע מטבעו- יצר המין וההרס וללא תהליך של סוציאליזציה העולם יהיה ב"בלאגן".•

הגישה המכניסטית:(2

האורגניזם בדמות מכונה. חלקי המכונה והיחסים ביניהם יוצרים את המציאות הבסיסית. האואגניזם פסיבי.•

הסבר ההתנהגות עפ"י התנהגות ביחידות הבסיסיות.•

כל פעולה מסובכת מורכבת מסדרה של פעולות פשוטות. אפשר לכמת את התופעות. •

למשל- הגישה הבהביוריסטית, גירויים-חיזוקים-עונשים, באופן מכניסטי עיצוב של ההתנהגות ע"י פירוק ההתנהגות•לחלקים קטנים.

הגישה הקונטקסטואלית:(3

ההתפתחות האינדבידואלית נתפסת כתוצאה מאינטראקציה עם שינוי תברתי היסטורי. תפיסת הסביבה אקטיבית.•

אי אפשר לנתח את התפתחות האדם ללא ההקשר שבו היא מתרחשת. הדגש על חקר האינטראקציה עם הסביבה•וניתוח ההשפעות הכוללות תהליכים התפתחותיים וסוציו-היסטוריים.

כדי לדעת על התפתחות האדם- יש לדעת על ההקשר שבו הוא חי )תפיסה היסטורית באותה תקופה,הסביבה וכו'..( .•

הגישה האורגניזמית:(4

הדימוי- מערכת הגוף והתפתחותה.•

ההתפתחות האנושית נתפסת כמכוונת מטרה שמשמעותה תנועה כלפי מצב סופי קבוע מראש.•

השינויים ההתפתחותיים מאופיינים באופן איכותי•

האורגניזם אקטיבי בסביבה פסיבית•

ההתפתחות של האדם מוכתבת ע"י המבנה הביולוגי שלו, למשל-תינוק עד גיל מסוים לא יכול לעשות דברים מסוימים כי•מערכת העצבים שלו לא מפותחת עד לכדי התפתחות שלמה, כלומר יש כיוון מוגדר להתפתחות האדם וישנם שלבים.

כל תיאוריה תדגיש משהו אחר בהתפתחות של אדם ולא ניתן לקבוע מי צודקת\לא.

אנו ניקח את כלהגישות ונקבץ אותם יחד-"גישה אקלקטית", כל אחד מהתיאורטיקנים צודק במשהו ונאחד הכל לכדי תיאוריהחדשה.

)מה מאפיין מוסריות של בן אדם(מישורי התפקוד העיקריים של ההתנהגות המוסרית:

רגשות מוסריים(. אם האדם לא מרגיש שום רגש מוסרי כאן תהיה הבעיה16 אמפתיה,חמלה,כעס )ישנם סה"כ רגש:.1המוסרית שלו.

מה שמעניין אותי זה מה עושה האדם בסוף, ההתנהגות שלו בפועל ולא הסיבות להתנהגות. התנהגות:.2 אם אני לא מסוגל להבין איך להתנהג באופן מוסרי. שיפוט וחשיבה. הכרה:.3

כל תיאוריה תדגיש באופן שונה את אחד מהמושגים הנ"ל. למשל התיאוריה הבהביוריסטית תדגיש את ההתנהגות.לסיכום:

התפתחות המוסר

(-הגדרה מקובלת: morality מוסר )

מערכת כללים ועקרונות שעניינה לכוון את התנהגות האדם בחברה.•כללי המוסר אמורים להדריך את האדם לגבי מה נכון לעשות ובעיקר מה רע ואסור לעשות.•

תכליתו של המוסר:

הבטחת רווחתם ,כבודם ושלומם הפיזי של בני אדם במסגרת חברה מתוקנת וצודקת.

מאפיינים של סטנדרטים מוסריים:

עוסקים בהתנהגויות שגורמות לפגיעה בשלמותם של בני אדם במישור הפיזי, הכלכלי והפסיכולוגי•

אינם ניתנים לשינוי ע"י גופים סמכותיים פורמליים- תקפותם מבוססת על השיקולים המצדיקים אותם ולא ע"י הנחיות•מלמעלה

מעבר לאינטרס אישי•

חסרי פניות-נקודת מבט אוניברסלית. מתייחסים לאדם באשר הוא אדם•

מלווים ברגשות ספציפיים : •

אשמה, בושה, חרטהכלפי עצמי כפוגע :

כעס, טינה, תעובכלפי האחר כפוגע :

חמלה, אמפתיהכלפי הנפגע האחר :

תפיסות פילוסופיות:

Ought כללים המציבים גבולות להתנהגות האדם ביחסיו עם בני אדם אחרים ) מוסר של חובה )חובה על הזולת להתנהג(-•(=חייב.

חובות פוזיטיביים כלפי החברה: התחשבות, עזרה לזולת, אלטרואיזם. מוסר של שאיפה )לא חובה על הזולת להתנהג(-• (Should.צריך אך לא חייב=)

•- Morality of good life ( .חובות האדם כלפי עצמו : מימוש עצמי, שלמות עצמית ומתן ביטוי לזהות Wantרוצה. לא כולם=) מגיעים לזה.

DOMAIN THEORYאליוט טוריאל - סוגים של התנהגות בהתייחס לתוצאות פעולתו של האדם:3טוריאל עשה הבחנה בין

- כל התוצאות מהפעולה משפיעות רק על האדם המבצע אישי• – פגיעה פיזית ,כלכלית או פסיכולוגית באדם אחר – הכאה גניבה אי צדק פגיעה בזכויות.)-קשור למוסר של חובה, מוסרי•

כל מה שפוגע באחרים(. – תוצאות הפעולה משפיעות על מערכת חברתית ספציפית – תקנון לבוש בבית ספר, נהיגה בצד מוסכמות חברתיות•

שמאל, קריאה למורה בשם משפחה בתוספת מר. שיש הבדלים בין תרבויות שונות!הבעיה היא:

SHWEDER 1987 הגישה הפסיכולוגית של התרבות- סוגים של מוסר:3

קוד זה מחייב אי פגיעה בפרט ובזכויותיו. האדם אוטונומי. העצמי הוא הגורם אליו מכוון הקוד המוסרי. – מוסר אוטונומי-(1מקביל לכללי המוסר של טוריאל ושל קולברג- אסור לפגוע בפרט. כלומר הערך\קוד הכי חשוב=אוטונומיה של הפרט,

חופש הפרט וזכויותיו. העצמי מוגדר כנושא תפקיד בארגון חברתי המקיים קשרי גומלין עם סביבתו והתייחסות לקולקטיב – מוסר של קהילה-(2

קוד זה מחייב חובה ,כבוד, ציות לסמכות והתנהגויות עקביות כלפי מין , קבוצה חברתית , מעמד חברתי, גיל ומרכיביםאחרים של התפקיד החברתי.)בתרבויות קולקטיביסטיות- הפרט לא החשוב אלא הקהילה, הוא חלק ממנה ומחויב לה(.

העצמי מוגדר כישות רוחנית השואפת להימנע מזיהום ולהגיע לטוהר וקדושה. קוד זה מחייב אתיקה של רוחניות וקדושה-(3 התייחסויות להתנהגויות מעוררות בחילה או פוגעות ברוחניות גם אם הן אינן פוגעות בזולת – דגש על ביטויים גופניים

ופרטי מזון מסויימים. )קיים בעיקר במזרח למשל. האדם צריך להיות טהור פיזית ונפשית(. קשר הדוק בין טהרה של הגוףלטהרה של הנפש, האדם צריך להיות טהור וחופשי ממחשבות רעות.

לסיכום:

במקומות שונים התפיסה של מה חשוב מבחינה מוסרית- היא שונה. •כשנאמר מוסר-לשאול במה אני מתכוון בכך\איפה\למה. •לא רק מוסר של חובה הוא השכיח. •מושג המוסר הוא מאוד מגוון.•עפ"י רשימה של מרכיבים שונים של הזהות העצמית שלנו-מוסר נחשב במקום השלישי, כלומר-חשוב לנו להיות מוסריים.•

שני המושגים החשובים להבנת החיים החברתיים והמוסריים:

תפיסה מצומצ

תפמת יסה

רחבה

Identityזהות – •

Reputationמוניטין – •

פונקציונליות המוסר:

הנחות היסוד לגבי ההתנהגות האנושית :

בני אדם חיים בקבוצות חברתיות•בכל קבוצה חברתית קיימת היררכיה• כתוצאה מכך קיימות לבנו אדם שתי בעיות עיקריות: כיצד להסתדר עם בני אדם אחרים ולהתקבל חברתית וכיצד להשיג•

)או לא להפסיד( סטטוס.

.עוצמת הקבלה החברתית של האדם מושפעת מהזהות הנתפסת שלו בעיני חברי הקבוצה- "בחור טוב" / "בחור רע

המוטיבציה של האדם

התנהגויות חבריות )מוסריות(

.עוצמת השגת הסטטוס או שמירה על מקומו מושפעת ממידת המוניטין של האדם

שמירת הססטוס מביאה

תחרותיות

:הקונפליקט הוא

תחרותיות חברותיות

אז מה בסה"כ צריך הבן אדם ?

מיומנויות בין אישיות על מנת לנהל מו"מ עם חברי הקבוצה על סטטוס וקבלה חברתית .

( DIGMAN 1990 מרכיבי המוניטין של האדם )

.חוכמה,הברקה,סקרנות1

.בטחון עצמי2

.אנרגטיות3

.קסם אישי4

.מוסריות5

על מה מוערכים בני אדם במימד המוסרי?

שמירה על כללי הקבוצה,החברה והתרבות•סיוע אקטיבי לשלומם ורווחתם של אחרים•מתן ביטוי פומבי לעקרונות המוסריים •

תפיסות פסיכולוגיות למוסריות:

1)The childhood conception of morality :התפיסה הילדותית למוסר –

המוסר בא מבחוץ )הילד לא נולד מוסרי, "מכניסים" את המוסר אליו(.•

הוא שלילי )"אל תעשה כי תענש"(- עושים זאת בגלל שמפחדים, מקבלים מוסר בגלל הפחד ולכן זה שלילי.•

כללים ויצירת הרגלים הם הבסיס- צריך ללמד את האדם כללים והרגלים. )הבסיס = כללי ויצירת הרגלים(.•

צריך ללמד את האדם להיות מוסרי, אם לא נכניס לו מוסר, לא יהיה לו.כלומר-

2)The adult conception of morality :התפיסה של המוסר כאדם מבוגר -

( –אדם נולד עם רצון להיות מוסרי ועם התפתחותו הוא נהיה מוסרי יותר.self-directedהמוסר בא מבפנים )•

חיובי )"זהו האדם שאני רוצה להיות"( – זה חיובי כי הוא יותר מבין את הכללים ולא מציית מתוך פחד בלבד.•

מוכוון למידות טובות, מבוסס על מודלים אידאליים )הבסיס= מודלים אידיאליים(.•

אני נהיה מוסרי כי אני רוצה להיות כזה. ככל שהאדם מבין יותר טוב את סביבתו הוא מבין שהוא צריך לחיות באופן מוסרי,כלומר- צריך לתת לו גירויים שיעזרו לו לממש ולפתח את הפוטנציאל המוסרי שבו. עם הכוונה טובה הוא יהיה מוסרי כי הוא רוצה- ולא כי

הוא מפחד מעונשים.

גישות בהתפתחות הפסיכולוגית של המוסר:

-) פסיכואנליזה ותורת הלמידה ( גישת ההפנמה (1אצל פרויד למשל מוסר=סופר אגו, תהליך הלימוד המוסרי=לבנות לאדם סופר אגו.• אצל הבהביוריסטים, האדם הדוניסטי-שואף לדברים טובים, לחיזוקים חיוביים והימנעות מכאלה שלא נעימים לו. אם•

האדם ילמד הוא יבצע הכללת גירוי.המוסר נתפס במונחים של נטיות התנהגות המונעות ע"י ריגושים חזקים•המוסר כתוצאה מתהליך הפנמה של התנהגויות המונחלות לילד ע"י סוכני חיברות, נציגי תרבות ומעביריה. •המוסר עמוד התווך של התרבות-המוסר בא מבחוץ ולא נעים לנו- למשל עונש\חיזוק שלילי.•גישה זו מתאימה לתפיסה הילדתותית של המוסר.•מדגישה את תהליך קליטתם של ערכים ונורמות המאפיינים את הסביבה בה חי התלמיד.•ההפנמה באמצעות : שכר ועונש,הטפה והסברה, לחצים חברתיים גלויים וסמויים, זימון חוויות מרגשות ודמויות להזדהות.•ההפנמה עמוקה יותר ככל שהערכים המועברים הם חד משמעיים וככל שהשפעת המבוגרים והחברה גדולה יותר.•

ההשלכות של ההיישום החינוכי- חינוך ע"י פחד ומשמעת. בטלהייםבטלהיים-"מוסר עפ"י גישת ההפנמה שנקנה ע"י פחד"-הגישה מדברת על- לתת לילד עונשים וגבולות.במאמרו מייצג גישה חינוכית של גישת ההפנמה.

יכולת דחיית סיפוקים למוד מאוחר יותר כדי לזכות ביותר סיפוקים עמידים בעתיד.מוסר המעמד הבינוני=מושג שהוא הגדיר-

-) הגישה הקוגניטיבית התפתחותית( גישת ההבניה(2 נטייה מולדת, בעזרת גירויים מתאימים יתפתח מוסר אם לא- לא יתפתח. כלומר האדם נולד עם הפוטנציאל למוסריות•

ויילך לכיוון הנכון רק אם יקבל את הגירויים המתאימים. המוסר הינו תהליך של צמיחת עקרונות לויסות היחסים שבין אדם לחברו כחלק ממאמציו של הפרט להבין ולארגן בצורה•

משמעותית את העולם הסובב אותו. הפרט מסוגל להתמודד עם מצבים ייחודיים וחדשים.•המוסר בא מתוכנו וככל שתהיה לנו יותר אינטראקציה עם הסביבה נבין יותר שעלינו להיות מוסריים.•מוסר דרך ההבנה הקוגנטיבית-תהליך טיבעי שמתפתח.•יש קשר הדוק בין התפתחות מוסרית לקוגנטיבית.•תכונות מתאימות למשל-יכולת נטילת תפקיד, הבין מה האחר חושב\מרגיש כשאני פוגע בו.•גישה זו מתאימה לתפיסה הבוגרת של המוסר.•

טען שיש שלבים של התפתחות )עפ"י פיאז'ה(, התפתחות מוסרית קוגנטיבית של האדם. קולברג תרם המון להתפתחותקולברג- שלבים ואנו מתפתחים מהנמוך ביותר אל הגבוה2 רמות של התפתחות, בכל רמה ישנם 3המוסרית אצל האדם, הוא דיבר על הגישה מדברת על – לתת לילד התנסות וריגושים.ביותר )השלבים מפורטים בהמשך(.

- גישת החוש המוסרי(3מקורו של המוסר ברגש המביא לתחושה אינטואיטיבית מיידית לגבי "טוב ורע". • המוסר פרי התפתחות אבולוציונית.• אדם נולד עם חוש מוסרי-תחושה אינטואטיבית למה מוסרי ומה לא מוסרי. )שונה מגישת ההבנייה כי בהבנייה זו נטייה•

מולדת שיכולה גם לא להתפתח בלי גירויים ותנאים מתאימים(.

:עיקרי תורת פרויד

התפתחות הציביליזציה מבוססת על יכולת החברה לשלוט באנוכיות היחיד שהיא תוצר של האבולוציה )דרווין(•המוסריות עבור פרויד זהה עם מוסכמות החברה.המוסריות הקונבנציונלית שומרת על החברה. •אורינטציה לסמכות היא עפ"י פרויד המבנה הלא ביולוגי הראשון שמתפתח באישיות.•דפוסי חינוך של הורים מסויימים יוצרים תוצאות רצויות ואילו דפוסים אחרים יוצרים תוצאות פחות רצויות. •סופר- אגו אופטימלי תוצאה של חום ופיקוח• תפיסה ריאליסטית של מושג הצדק.החברה דורשת ויתור כואב מחבריה. חברה צודקת היא חברה שבה קיימת חלוקה•

בעומס ובמחסור מחד ובתגמולים מאידך. החיים מלחמה מתמשכת על חלוקה שווה.הסופר אגו גורם לנאורוזה בחברה האנושית ויש לטפל בו.• ההבדל בין המבוגר התרבותי לבין ילד הפרא אינו בסוג היצרים הפועלים בתוכם ואף לא בעוצמת הכח הדוחף שבהם,•

IDאלא במנגנוני ההתגוננות שהיחיד התרבותי מפעיל כדי למנוע את התפרצותן של הדרישות היצריות של הסתמי

מנגנוני ההתגוננות הם הקובעים את הדרך שבה יבואו היצרים על סיפוקם הישיר או העקיף •

(: Hogan & Emler הגישה הסוציואנליטית )

כיצד המוסריות נעשית לחלק אינטגרלי של אישיותנו? השאלה :

תהליך התפתחות המוסריות כולל שלוש טרנספורמציות במערכות היחסים בין היחיד והקבוצה :

תהליך ההזדהות עם ההורים ופיתוח כבוד לסמכות )ילדות מוקדמת( – פרוידא.

הזדהות עם הקבוצה החברתית ורגישות לציפיות של אחרים באמצעות נטילת תפקיד ומשחק תפקידים)אמצע ילדותב.ותחילת גיל ההתבגרות( - ג' ה. מיד

התפתחות תחושה אישית של זהות,הגדרת העצמי והבנת תפקיד במבוגר בחברה.- היכולת לספק הצדקות פילוסופיותג.לגבי החברות בקבוצה וציות לכלליה.)התבגרות מאוחרת( –דירקהיים ואריקסון.

:הנחות היסוד

א.התפתחות מוסרית היא תוצר לוואי של התפתחות האישיות

ב.השוני באופי המוסרי של בני אדם מתבטא ב:

עמדות כלפי סמכות•

התגובות שלהם לציפיות וצרכים של אחרים•

מידת הקוהרנטיות של הטיעונים בהם הם משתמשים להצדקת האורינטציה המוסרית.•

ג.המוסריות היא תופעה קבוצתית או קולקטיבית

שימור השרידות של הקולקטיב/קבוצה באמצעות תאום והכוונה של התנהגות חברי הקבוצה.מוסריות מהי? -

דירקהיים -

המוסריות היא תופעה קבוצתית או קולקטיבית•סולידריות חברתית היא מושג המפתח. החברה היא מהות שונה מסה"כ היחידים.•החברה היא הגורם הממריץ את האדם לממש את טבעו.•התפתחות מוסרית היא תוצר לואי של התפתחות האישיות•

שימור השרידות של הקולקטיב/הקבוצה באמצעות תאום והכוונה של התנהגות חברי הקבוצה הגדרת המוסריות:

מוסריות מורכבת מ:

– יחס כבוד לסמכות, סופר אגו מפותח משמעת•- תחושה של שייכות חברתית ותגובות לציפיות וצרכים של אחרים התקשרות לקבוצה•-יכולת לספק הצדקה פילוסופית לחברות בקבוצה ולצורך לציית לחוקים. אוטונומיה•

על מה אנו מוערכים מוסרית ?

שמירה על כללי הקבוצה,החברה והתרבות•

סיוע אקטיבי לשלומם של אחרים•

ביטוי פומבי לעקרונות מוסריים •

הפנמת ערכי המוסר :

תהליכי הקניית הרגלים•

השפעה כתוצאה משכנוע וכניעה למשהו שהוא גדול מאתנו •

תורת הלמידה:

באמצעות חיזוקים חיוביים ושליליים אנו מעצבים את ההתנהגות המוסרית של ילדים. הורים / סוכני גישת השכר והעונש-•חיברות שמענישים את ילדיהם על יהיו אפקטיביים.

חיקוי מודלים בעלי פרסטיז'ה וצפיה בתהליכי ענישה ותגמול של אחרים- אנו לומדים גישת הלמידה החברתית )בנדורה(-•באמצעות חיקוי של מודלים חיוביים\שליליים, כלומר-מפתחים את המוסר שלנו באמצעות חיקוי מודל.

Walk the talkהטפה לעומת •

הפנמת ערכי המוסר :

תהליכי הקניית הרגלים•

השפעה כתוצאה משכנוע וכניעה למשהו שהוא גדול מאתנו .•

מהו המקור של הדעת האנושית ?

אין אנו מבינים את תכונותיהם של אובייקטים אלא אם כן אנו פועלים עליהם•

מה שקולט האדם באמצעות חושיו הוא חומר גלם אשר האדם חייב לארגן למבנים משמעותיים. •

אינטליגנציה = הסתגלות לסביבה •

הנחות היסוד של הגישה ההתפתחותית קוגנטיבית:

קשר בין ההתפתחות הקוגניטיבית הכללית לבין השיפוט המוסרי קוגניטיביזם-•

בני אדם המשתייכים לתרבויות שונות עוברים תהליך התפתחותי דומה. באותה רמת התפתחות תגובות אוניברסליות-•דומות.

עקרונות התפתחות האדם עפ"י פיאז'ה:

הפעולה מהווה את היסוד הפעיל של החשיבה .•

שני חוקי יסוד פועלים בתהליך ההסתגלות לסביבה :•

אינטראקציה בין האורגניזם לסביבתו(1

בתהליך הסתגלותו לסביבה חותר האורגניזם להתאמה הדדית ולאיזון בינו לבין סביבתו (2

טענת הכלליות בתיאוריות הקוגנטיביות:

-קשר בין גיל כרונולוגי לבין סדרת שינויים המתרחשים באדם התפתחות -תפיסת השלבים בהתפתחות האדם סטרוקטורליזם

מבנה שלםסדר קבוע בלתי משתנה והיררכיהיררכיה אינטגרטיבית שווי משקל הולך וגדל

ההתפתחות האינטלקטואלית והריגושית מתרחשת באמצעות שורה של שלבים היררכיים. התפתחות ומעבר משלב לשלבכתוצאה מ:

בשילה פיזיולוגית•אינטראקציה עם הסביבה הפיזית•אינטראקציה חברתית•איזון פנימי ע"י ויסות עצמי •

)פיאז'ה(ההיגיון הוא המוסריות של המחשבה--- המוסריות היא ההגיון של המעשה

: שלבי ההתפתחות המוסרית עפ"י פיאג'ה

רצונותיו של הילד וצרכיו משמשים לו קנה מידה יחיד לטוב ורע. השלב האגוצנטרי -(1 הסמכות היא כל יכולה ולכן אי אפשר להפר חוקים. הפרה משמעותה עונש. שלב המוסר ההטרונומי - (2 החוקים יצירה של החברה והילד מבין שבלעדיהם אין החברה יכולה להתקיים שלב המוסר האוטונומי –- הדדיות (3 - לבין האחרים. המוסר מושתת על כבוד הדדי ועצמאות.SELF מודעות והבחנה בין ה שלב הצדק והשוויון -(4

התהליך-שיווי משקל אידאלי שנוצר כתוצאה מפעילויות ותגובות של בני אדם אחד כלפי השני.

)מייצג את גישת ההבנייה וההתפתחות הקוגנטיבית(שלבי ההתפתחות המוסרית עפ"י קולברג:

קולברג לא נותן את הפתרונות אלא את החשיבה עצמה.

רמה ראשונה טרום מוסריות-

אורינטציה של עונש וסמכות )כיבוד הכוח(, ציות לחוקים מוסריים כדי להימנע מעונש או לקבל פרס )השלב הכי - 1 שלב "פרימיטיבי",מאפיין בדר"כ ילדים קטנים(.

ככל שהילד גדל הוא מבין שיש סביבו אנשים: אורינטציה מכשירנית רלטיביסטית )כדאיות(, הגינות/הדדיות כמעשה חליפין מוסרי .ציות לחוקים מוסריים רק - 2 שלב

כשזה משתלם. )מוסר של חליפין(.רמה שנייה מוסריות של קונפורמיות– אורינטציה של שותפות בין אישית )קונפורמיות( , התנהגות טובה היא זו המוצאת חן בעיני אחרים או מקובל - 3 שלב

עליהם. קונפורמיות לדימויים סטריאוטיפיים של התנהגות הולמת. כוונות חשובות. )ככל שהילד גדל חשוב לו מה יגידועליו,הוא מתנהג באופן מוסרי כי רוצה שיגידו שהוא "ילד טוב"(.

הילד מתחיל להבין שיש חוקים וכללים כדי שאנשים יוכלו לחיות ביחד: אורינטציה קיום חברה )הסדר חברתי( ,קיום הסדר חברתי קיים.גילוי דרך ארץ כלפי סמכות או מה שמקיים הסדר - 4 שלב

חברתי. )אני מתנהג בצורה מוסרית כי אם אני לא אתנהג ככה ואחר גם לא יתנהג ככה- תהיה לנו בעיה כחברה. אני מבין שיש הסדר חברתי ואני צריך לנהוג לפיו(. החברה קבעה הסדר מסוים שגם אני וגם האחר צריכים לציית לו ולא מתוך

פחד אלא מתוך ההבנה.רמה שלישית רמה פוסט-קונבנציונלית – אורינטציה של ההסכם החברתי )זכויות אדם( ,התנהגות לפי חוזה חברתי שהוסכם עליו מראש.ניתן לשינוי אם - 5 שלב

, זה עניין4מסכימים על כך. גישה ביקורתית ליעילות החוקים וזכויות הפרט. )האדם מבין שהסדר החברתי המדובר בשלב של החלטה, כי לפעמים גם ההסדר החברתי הוא לא מוסרי=פוגע בעקרונות המוסר הבסיסיים(.

אורינטציה של מצפון ועיקרון )צדק וכבוד האדם(, המצפון הוא הקובע מה נכון ומה לא בהתאם לעקרונות מוסריים - 6 שלב שנבחרו ע"י היחיד. הדגשה על שויון בזכויות אדם . )שלב שבו אדם פועל עפ"י המצפון המוסרי האמיתי שלו, המצפון הוא

הקובע מבחינתו(.

קולברג טוען כי כל אדם באשר הוא, לא משנה מאיזה תרבות, מתפתח עפ"י שלבים אלה. התרבות באה לידי ביטוילסיכום:מבחינת באיזה שלב הם נעצרים- אך כל בני האדם עוברים שלבים אלה בהתפתחות המוסרית. מה שחשוב לדעתו זה הנימוק!

דוגמאות לתגובות עפ"י הסיפור "היינץ והתרופה"

האם היינץ צריך לגנוב את התרופה?.1

האם זה משנה אם החולה היא אשתו או אדם אחר שאינו קרוב לו ?.2

האם יש חשיבות לשאלה האם היינץ אוהב את אשתו לגבי דרך ההתנהגות שלו במקרה הנ"ל ?.3

האם יש לכבד את זכויות הרוקח על המצאתו ? .4

-אורינטציה של עונש וסמכות 1 שלב

oבעד :לו נתן לאשתו למות היו מאשימים שלא הציל אותהoנגד:אסור היה לו לגנוב את התרופה ,מפני שיאסרו אותו

- אורינטציה מכשירנית רלטיביסטית 2 שלב

oבעד:אם יתפסו אותו,יוכל להחזיר את התרופה ולא יקבל עונש רציני.לא יהיה מוטרד אם ישב קצת בבית סוהר וכשיצא ימצא את אשתו בחיים

o נגד:אם אשתו תמות אין זו אשמתו

-אורינטציה של שותפות בין אישית 3 שלב

oבעד:איש לא יחשוב שעשה מעשה רעכשגנב את התרופה.אך משפחתו היתה חושבת שהוא בעל בלתי אנושי לו לא גנב אותה.אילו נתן לאשתו למות לעולם לא יכול היה להסתכל למישהו בפנים.

o"נגד:הכל יחשבו אותו לגנב.הוא העטה חרפה על עצמו ,על משפחתו ועל עצמו."לא יוכל לראות איש אחרי זה

-אורינטציה קיום חברה 4 שלב

oבעד:אדם בעל הרגשת כבוד כלשהי לא יתןלאשתו למות רק מפני שחשש לעשות את המעשה היחידיo.שעשוי להצילהoנגד:הוא היה מיואש ולא הבחין במעשה הרע שעשה כשגנב את התרופה. לעולם ירגיש הרגשת אשם בגלל חוסר

הכבוד והפרת החוק

-אורינטציה של ההסכם החברתי 5 שלב

oבעד:היו חדלים לכבד אותו,ובצדק,לולא גנב את התרופה,אילו נתן לאשתו למות היה זה מתוך פחד ולא מתוך שיקול.כבודו היה יורד בעיני עצמו וגם בעיני אחרים

o.נגד:יפסיד את מעמדו בקהילה ויפר את החוק.כבודו ירד גם בעיני עצמו וגם בעיני אחרים

-אורינטציה של מצפון ועיקרון 6 שלב

oבעד:לו נתן לאשתו למות לעולם לא היה סולח לעצמו. היה מקיים אמנם את החוק החיצוני,אך לא היה נוהג לפי מצפונו

oנגד:אחרים אולי לא יגנו אותו על הגניבה,אך הוא עצמו יגנה את עצמו מפני שלא נהג לפי מצפונו ולא לפי כללי היושר של עצמו.

דוגמא נוספת:

שמשפחתו חסרת אמצעים ואביו מובטל החליט לצאת בקיץ למחנה עם חבריו. לצורך כך הוא עבד לאחר שעות14סמי ילד בן הלימודים בעבודות שונות וחסך סכום כסף שיאפשר לו לצאת למחנה. לפני תום שנת הלימודים פנה אליו אביו ואמר לו שהוא

וחבריו רוצים לצאת לטיול וביקש מסמי לתת לו את הכסף שחסך בתקופת הלימודים עבור המחנה.

הילד הקטן ייתן לאביו את הכסף כי יפחד מעונש של האב במידה ולא ייתן לו.למשל-

האם על סמי לסרב לתת לאביו את הכסף? מדוע.(1

2 שלב ( –8.5כן. אסור לסמי לתת את הכסף לאבא, כיוון שהוא עבד קשה כדי לחסוך אותם.)• הוא צריך לסרב בגלל שהוא עבד קשה מאוד בשביל הכסף, אבא שלו הבטיח לו משהו וסירב לקיים , אלו החסכונות של•

4 שלב (- 12) . הילד מגיע לו לשמור אותם לעצמו

האם יש לאב זכות לצוות על בנו לתת לו את הכסף? מדוע?(2

(8.5כן, משום שהאב צריך את הכסף, והוא נשאר אבא של סמי וצריך לתת לו את הכבוד. )• כן, לאבא יש את הזכות כי הוא האבא ועושים מה שאבא ואמא אומרים אבל, זה לא הוגן כי הילד עבד קשה ונורא•

(8רוצה לצאת לטיול) לא , בגלל שהוא הבטיח לילד שייקח אותו אם יחסוך, אלו החסכונות של הילד . האבא צריך לעבוד בעצמו•

4 שלב ( –12 לבקש מהבן שלו כל אחד חוסך לעצמו,) ולהרוויח כסף ולא

מהו הדבר הטוב ביותר שבן טוב חייב להתחשב ביחסו עם אביו? מדוע?(3 3 שלב (- 8.5שסמי יהיה חכם וייתן לאבא שלו את הכסף, ובכך יישאר טוב בעיני הוריו, ויכבד אותם. )• הבן חייב להתחשב שאבא שלו יודע טוב מה צריך להיות ואם הוא אומר אז צריך לציית לו. הבן צריך לדעת שאבא שלו אף•

(8פעם לא יעשה לו משהו רע.) 4 שלב ( –9.5אבא צריך להתחשב בבנו , צריכים להיות יחסים של כבוד ואמת )• לתת לאבא שלו כבוד - כי האבא ירגיש דחוי שהילד לא אוהב אותו וגם יפסיק לכבד את הילד,שלא יהיה מצב שהאבא•

( 12עושה הכל והילד חושב רק על עצמו לשמוע בקולו - אם לא אז האבא יתעצבן ויצעק עליו . )

:תנאים למעבר משלב לשלב

תפקידנו כמחנכים\הורים-להעלות את האדם\הילד לשלב כמה שיותר גבוה בשלבים. כדי לעשות את זה צריך:

להרגיש שהשלב הנוכחי שאני נמצא בו לא עוזר הכרה בליקויים שבאורח החשיבה הנוכחי והתעוררות סימני שאלה לגביו- (1 לי במציאות,במצב הנוכחי בו אני צריך כרגע לטפל. צריך להציג לילד טיעונים בשלב יותר גבוה)בשלב אחד גבוה יותר ולא

בכמה( וכך הילד ירגיש שהשלב שהוא נמצא בו לא מספיק באותו מצב. לנהל דיונים ולתת לילד לשמוע גם דעות שונותמשלו.

ניסיון לבנות שלב חדש. נסיון לבנות אורח חשיבה חדש-(2

הבנה אינטואיטיבית עדיין של אורח החשיבה החדש, וכתוצאה התהוות מתח בין הישן והחדש המתבטא בקונפליקט ואי(3יציבות

נסיון עקבי להכפיף את אורח החשיבה הקודם לחדש, המוביל בסופו של דבר לאינטגרציה בין החשיבה הקודמת לחדשה (4

:עפ"י קולברג צריך

להעביר דילמה מוסרית בכיתה, דילמה שמציגה דעות שונות של המורה,התלמידיו וכו'..א.לערוך דיונים-

הילד צריך להגיע ליכולת של נטילת תפקיד, יש לתת לילד למלא תפקידים שונים בחברה\בביתב.פיתוח יכולת נטילת תפקיד-הספר.

:את הדרכים לחינוך לערכים אפשר למיין עפ"י חינוך הממוקד בשכל ובהבנה חינוך הממוקד ברגש ובחוויה .עיצוב התנהגות

הקניית ערכים כתהליך משולב :

.א.תהליך חינוך והדרכה המסביר את הערכים והנותן אפשרות לדיונים חינוכיים להעמקת ההבנה של כל ערך

.ב.תהליך חשיפה למודלים לחיקוי והקפדה של המורים ,ההורים ומנהיגי הקהילה על דוגמא אישית

.ג. תרגול ועשיה המלווה שכר ועונש

עקרונות פילוסופיים

אירוע:

2011נובמבר הינך מנהל/בית ספר תיכון בעיר שדה. שבה נבחר לפני כחודשיים ראש עיר חדש . לפני כשנה גייסת שלושה מורים חדשים

למתמטיקה לתגבור בית הספר . השלושה עברו מאזור המרכז להתגורר בעיר עם משפחותיהם. לפני מספר ימים קרא לך ראש העיר החדש והודיע לך כי עקב מצוקות המורים שנקלטו אחרונים הם המיועדים לפיטורים. מאחר ובתקופה זו מתנהל פרוייקט

יוקרתי נסיוני של טיפוח תלמידים משכבות מצוקה במדעים, ושלושת המורים החדשים מועסקים בפרויקט זה שאמור להסתיים , הוא מבקש ממך להודיע על הפיטורים רק סמוך למועד האחרון הקבוע בנוהלי משרד החינוך מחשש2011בסוף שנת הלימודים

שהמורים יאבדו את המוטיבציה שלהם או יעזבו מייד והפרוייקט יכשל.

כיצד תפעל/תפעלי?•

שלוש רמות התייחסות להתנהגות חברתית:

דילמת הודעה על פיטורים

אני אודיע בפרק זמן שימזער את הנזקים למינימום.צריך

לראות גם את טובת הפרויקטבטובת הפרויקט הכוונה שמורה

כזה יכול לפגוע בהצלחת הפרויקט דבר שיפגע באוכלוסיה לה מיועד

הפרויקט. הוא גם יכול להשפיעעל מורל המורים האחרים

,

אני אודיע למורים מיד משום שאני חושב שיש

לעובד זכות מוסרית בסיסית.לדעת מה אמור לקרות איתו

זה לא מוסרי להסתיר מידעמעובדים אפילו שיש סיכוי

שזה יפגע בבית הספר ." אל תעשה לחברך את ששנוא

עליך"

"אסתטית- "לא נאה"אתית- " לא ראוי

אתיקה

מכלול התכונות הטובות אליהן יש לשאוף על מנת לקיים חברה בריאה ושלמה המקפידה על שמירת שלום חבריה•)המימד הפיזי( זכותם לפרנסה ולקניין )המימד הכלכלי( והגנה על כבודם )המימד הפסיכולוגי(.

כללי האתיקה משמשים מצפן שתכליתו לכוון את האדם לבחירת המעשה הנכון והראוי ולהימנע מביצוע מעשה שאינו•ראוי.

לדעת את ההבדל בין: מה יש לך זכות לעשות לבין מה הדבר הנכון לעשות. •אתיקה עוסקת בשאלה – מה זה ראוי.•

המוסר היהודי:

"הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך"•מחוייבות חברתית לא רק במניעת הרע אלא גם בעשיית הטוב- "והלכת בדרכיו "•אסור להפוך את האדם לאובייקט- "צלם אלוהים "•פעולה היא מוסרית רק אם היא יכולה להיהפך להתנהגות של כל החברה האנושית- "מצוות האהבה "•

מיון תפיסות אתיות:

מימד רלטיביזם-אבסולוטיזם -

המידה שבה אדם מתייחס לחוקים מוסריים אוניברסליים. אדם שחושב שההחלטה המוסרית תלויה בסיטואציה הספציפית הוארלטיביסט. לעומתו אדם שחושב שעקרון מוסרי צריך להתקיים בכל מצב הוא אבסולוטיסיט.

ההחלטה האם שקר נתפס כמוסרי או לא מוסרי, תלויה בנסיבות שבמסגרתן אנו פועלים. )רלטביסט(למשל:

-מימד אידאליזם-פרגמטיזם

המידה שבה אדם מתייחס לכך שתוצאות פעולותיו או פעולותיהם של אחרים צריכות לגרום תמיד לתוצאה הטובה ביותר הואאידיאליסט.פרגמטיסט חושב שאי אפשר לשאוף שתמיד תהיה תוצאה טובה ולפעמים צריך להתפשר.

בני אדם חייבים להקפיד על כך שמעשיהם לא יפגעו אף פעם באופן מכוון ,ולו במידה הקטנה ביותר,באדם אחר.למשל:)אידיאליסט(.

ע"י שאלון ניתן גבוה האם בן אדם מאופיין ברמות גבוהות\נמוכות של אידיאליזם\פרגמטיזם והאם הוא מאופיין ברמות•גבוהות\נמוכות של רלטיביזם\אבסולוטיזם.

נקודות המבט העיקריות באתיקה:

התמקדות בתוצאות המעשה – טלאולוגיה(1האם המעשה משרת באופן המיטבי את טובת הצדדים המעורבים. מיקסום התועלות לחברה והקטנת הנזקים• התמקדות במעשה עצמו – דאונטולוגיה(2

האם המעשה מבטא פעולה על פי עקרונות מוסריים אוניברסליים ומבטא את חובת העושה לאחרים ומתחשב•בזכויותיהם הדגש בפרט ובזכויותיו

ההתמקדות על המעשה, במסגרת המערכת החברתית –צדק חברתי(3האם המעשה מבטיח את רווחת כלל האזרחים• התמקדות באדם המבצע – תורת המידות הטובות(4

האם המעשה מבטא תכונות נפש נעלות. כיצד היה מתנהג אדם טוב. •

UTALITARIANISM תועלתנות .1 ( 1748 - 1832 , ג'.בנתם 1806 - 1873 ) ג'.ס.מיל

אין זה חשוב מה מניעי העושה ויש להעריך מעשה אך ורק עפ"י תוצאותיו.•עקרון "האושר המירבי"• מכל המעשים האפשריים במצב נתון בחר במעשה שיביא את כמות האושר הגדולה ביותר. מעשה שעל פי תחשיב•

התועלות תורם את התרומה )נטו( הגדולה ביותר לרווחת הכלל ) לא רק בטווח המיידי(

הטוב הגדול ביותר )כלל ההנאות לכלל בני האדם(

(אם ורק אם ,rightקנה מידה עליון לקביעת מוסריותו של מעשה הוא עיקרון התועלת האומר שמעשה הוא ישר או נכון )•הטובה שתצמח מעשייתו תהיה גדולה מן הרעה העלולה לצמוח מעשייתו ביחס לכל מעשה אלטרנטיבי אחר.

המעשה אינו טוב כשלעצמו , אלא אמצעי להשגת התכלית או המטרה אליה אנו שואפים.•

(. הפעולהsocietyתועלתנות היא גישה הבוחנת כל פעולה או מדיניות בהתייחס למחירים ולרווחים שמוטלים על החברה )•או המדיניות הנכונה ביותר היא זו שתביא לתגמול הגבוה ביותר או למחיר הנמוך ביותר.

פעולה נכונה מנקודת מבט אתית אם ורק אם סכום התועלות שנוצרות ע"י הפעולה המומלצת, גדול יותר מסכום•התועלות שיכול להתקבל באמצעות החלטה אחרת.

בעיות בתועלתנות:

התועלתנות משעבדת את הצדק לטובת הכלל- "הצדק אינו מרשה שקורבנות המוטלים על מעטים יכוסו בסכום גדול יותר•של יתרונות שמהם נהנים הרבים" )ג'ון רולס(. –כלומר לא מתחשבת במיעוט, המקסימום אושר הוא רק לרוב.

אי אפשר למדוד תועלות של כל דבר ועל אחת כמה וכמה לנבא תוצאות•

"דמוקרטיה אינה רק שילטון הרב כפי שהוא מתבטא ברשות המחוקקת, דמוקרטיה היא גם שילטונם של ערכים, עקרונותוזכויות האדם" – )אהרון ברק(.

דאונטולוגיה )דאון-נכון(.2

התמקדות במה שנכון מבחינה מוסרית )גישה אבסולוטית(.•הערך המוסרי של המעשה נקבע על פי טבעו של המעשה. •על פי גישה זו יש מעשים שראוי לעשותם ויש מעשים שאסור לעשותם.• אדם שולט ברצונו ולכן הוא נושא באחריות מלאה להחלטותיו מה שאין כן לגבי תוצאות מעשיו, התלויות גם בגורמים•

חיצוניים שאינם נתונים לשליטתו.

1724-1804 עמנואל קאנט

יש לנהוג על פי עקרונות מוסריים אוניברסליים המחייבים בציווי מוחלט )יושר, קיום הבטחות, הגינות, זכויות אדם, צדק•וכבוד לבני אדם אחרים(- כלומר אלו עקרונות שאין לנו אפשרות לבחור אותם, זהו ציווי מוחלט.

מה שחשוב זו הכוונה המוסרית או "הרצון הטוב"•

בני אדם הם לעולם תכלית ולא כמכשיר.•

הבסיס היחידי לגישה מוסרית הוא ההגיון האנושי החוק חל על כל בעלי התבונה. )כל פעם כשאנו עושים משהו נפעיל את•ההיגיון ונשאל מה היה קורה אם כולם היו עושים כמוני(.

כל חוק או עקרון מוסרי חייב להיות אוניברסלי. האם הייתי רוצה שכולם יפעלו כמוני. •

"אם כלל של פעולה מסויימת אינו ניתן ליישום באופן כללי )על כל בני האדם( כי אז הוא אסור על הכל"- הוא לא יהיה•מוסרי.

"האימפרטיב הקטגורי"-הציווי הקטגורי

"עשה את מעשיך כך שתהיה מוכן שיהפכו לחוק טבעי כללי".•לפני כל פעולה יש לשאול :•

o?האם אני מוכן שכולם ינהגו כמוני

o.האם ההחלטה שומרת על כבודם של כל האחרים, וכן של מקבל ההחלטה המוסרית

o .מה כוונתי? הכוונה הינה הפוסק המוחלט של ערך מוסרי

ר. לאלמשל: ק7 ד ש8 ָך ע9 ע; ר9 ה ב> נ7 ע; נוב. לא ת= ג> ָאף. לא ת< נ> ָך. לא תירצח. לא ת< מ7 ת א< א7 יָך ו> ת ָאב< ד א7 ב9 ׁשֹו. כ= ד> ק= ת ל> ב8 ש= ת יֹום ה= כֹור א7 ז8ָך. –כל אלו הם צווים קטגוריים- אין לנו יכולת ע7 ר9 ר ל> ש7 כל א; מורֹו ו> ח; ׁשֹורֹו ו= תֹו ו> מ8 א; ּדֹו ו= ב> ע= ָך, ו> ע7 ת ר9 ש7 מוד א9 ח> ָך. לא ת= ע7 ית ר9 תחמוד ב9

לשנות אותם.

אימרות מאוד ידועות להמחשת דבריו של קאנט:2

, חוק הזהב- וזהו כלל שמופיע בהמון דתות. תעשה לאחריםThe golden ruleמן היהדות- "אל תעשה לחברך את ששנוא עליך" = בדיוק כפי שהיית רוצה שיעשו לך.

או - "ואהבת לרעך כמוך" .

"לפני כל פעולה יש לשאול האם אני מוכן שכולם ינהגו כמוני".

האם מטרת ההחלטה שומרת על כבוד של כל האחרים, וכן של מקבל ההחלטה המוסרית.•

הכוונה הנה הפוסק המוחלט של ערך מוסרי. •

: ROSS חובות האדם עפ"י

חובות של נאמנות- לקיים הבטחות ולומר את האמת•

חובות לפיצוי- לפצות בני אדם בעבור פגיעה שפגענו בהם כתוצאה מטעות שלנו•

חובות של הכרת טובה- טובה תחת טובה•

חובות של צדק-להבטיח חלוקה צודקת משאבים•

חובות של עזרה-לעשות כל מה שניתן לשפר את תנאיהם של אחרים•

חובות לעצמי- לשפר את עצמנו בהתייחס לתכונות טובות והתפתחות שכלית•

חובות למניעת הרע- להימנע מפגיעה בבני אדם אחרים. •

בעיות בתפיסה הדאונטולוגית:

כשיש קונפליקט בין שני ערכים מחייבים כיצד מחליטים מי עדיף•

בשמירה מדוקדקת על הכללים מתקיימים מצבים אבסורדיים .•

בדילמת גלעד שליט, ברנר אנרי לוי טען כי זכויות האדם הן הכי חשובות ותמיד יש לבחור בפרט. עיקרון הצלת הפרט יותרלמשל-חשוב מעקרונות אחרים של המדינה- ויש להציל את גלעד. זוהי דוגמא לגישה דאונטולוגית אבסולוטית.

גישת הצדק- התייחסות לסדרי חברה ראויים )גישת הצדק החברתי(.3

עוסקת בשני סוגי צדק:

צדק מחלק Distributive justice - - הדרך הראויה להקצאת העושר בחברה, חילוק המשאבים באופן שווה כל אחד לפי צרכיו )כמו הקומוניזם(, הפוכה לגישה זו היא הגישה הקפיטליסטית-כל אחד לפי התרומה שלו.

- צדק מתקן Retributive justice - אופן הפיצוי של מי שנגרם לו עוול ,ההתמקדות על המעשה, במסגרת המערכת החברתית. למשל אפליה מתקנת.

אי צדק=אי שויון שאינו תורם לטובת כולם.

עקרונות הצדק:

-לכל אדם יש זכות שווה למכלול רחב ביותר של זכויות יסוד ואסור שזכות זו תתנגש בזכות דומה של הזולת עיקרון החירות , כלומר זכות שלא תסתור זכות של אחר.

-אי השוויון בתחום החברתי כלכלי יוסדר באופן הזה: עיקרון ההפרשיות

א.הוא ישפר את מצב כולם ובמיוחד את מצב המקופחים יותר- כלומר זה בסדר שמנהלים ירוויחו יותר אך בתנאי ששכר המינימוםיעלה.

ב.יקויים התנאי של שוויון הזדמנויות הוגן- למשל שלא יהיה מצב שחלוקת כסף תהיה רק לעשירים.

עפ"י גון רולס:

"בחברה צודקת, החירויות של אזרחים שווי זכויות מוחזקות כנחלתם, הזכויות המובטחות מכוח הצדק אינן נתונות למיקוח•פוליטי או חשבון של אינטרסים חברתיים"

"עקרונות של צדק שהתקבלו בדרך הוגנת , בלא כפיה ובלא להקנות למקצת בני האדם יתרון לא צודק על פני אחרים".•

כלומר- צדק אומר שלא ניתן לתת יתרון לאחרים, כולם צריכים להיות שווים.

( Rawls הצדק כהוגנות- תפיסת מדינת הרווחה )

רק שיטת חלוקה הרואה לנגד עיניה את רווחת כל בני החברה ואינה מתירה להקריב את מקצתם למען האחרים,•מבטיחה את ההדדיות העומדת ביסוד שיתוף פעולה חברתי מתמשך.

יש להבטיח שיפור מירבי ברמת החיים של הקבוצה החברתית החלשה ביותר.•

עובד מיומן יזכה לתוספת למשכורת אם הדבר יגרום להגדלת התפוקה ויאפשר להגדיל במשהו את משכורתם של בעלי•ההכנסה הנמוכה ביותר. )מה אני יכול לעשות בשביל העניים(.

השאלה מהו פער כלכלי מוצדק?•

גידול כלכלי המלווה בדאגה לטיפוח השכבות החלשות! התפיסה:

19/06/2008 תוספת לגישת הצדק החברתי: העולם על פי אוגו מאטיי - הארץ

המושג "שלטון החוק" הוא לא יותר מכיסוי לביזה מאורגנת של העניים והחלשים על-ידי העשירים. זה קורה בכל העולם:•באירופה, בארה"ב, בעולם השלישי - וגם בישראל.

תפיסת הצדק החברתי בהקשר למערכת החינוך: זהו דבר שקורה גם בחינוך, מה שבתי ספר פרטיים נותנים לעומת בתי• ספר ציבוריים. ג'ון רולס טוען כי אין לו בעיה עם המוסדות הפרטיים אך גם צריך לדאוג שיהיה ניתן להעלות את הרמה גם

בבתי הספר הציבוריים.

הסגולות הטובות- "אריסטו".4

שאלת המפתח בהתמודדות עם דילמה מוסרית :מה יעשה האדם הטוב?

מתמקדת יותר ביושרה של האדם מאשר בפעולה המוסרית עצמה. •המידות הטובות :אומץ , ישוב דעת , נדיבות , מתינות, כנות ,אמינות ,אמפתיה לזולת ועוד..•

השאלה שאנו שואלים כיצד יתנהג באותו מצב אדם שאנו רואים בו דמות לחיקוי עבורנו.

המעלות שיש לשאוף אליהן:

קיצוניות מעלה קיצוניות

פזרנות

סיכון יתר

בוז עצמי

ביטול עצמי

אדישות

ביישנות

רוחב לב

אומץ

כבוד

נכנעות

הסתפקות

צניעות

קמצנות

פחדנות

גאווה

התנשאות

שאיפת יתר

חוצפה

ההתמקדות היא באופי של האדם, במוטיבציה שלו ובכוונותיו. הדרישה המוסרית היא חלק מהאני של האדם והיא מניעה•אצלו את דרישות הטוב.פיתוח תכונות האופי –הבסיס למוסריות.

סגולות המנהיג מציבות מודל של ארגון, הנבחן לא רק בהישגיו הכלכליים, אלא במשמעות האנושית שיש לו בעיני חבריו•ובתרומתו לחברה בה הוא פועל

המנהל בעל הסגולה לא ינסה להשתמט מאחריות לגבי מה שקורה לכפיפיו ולבעלי העניין האחרים. הכפיפים ובעלי•העניין הם ה"אני" השני שלו.

לסיכום:

עקרון מוסרי היבט התנהגות השאלה המוסרית

האם המעשה משרת את טובת הצדדיםהמעורבים?

תועלתנות תוצאת המעשה

האם המעשה מבטא את חובת העושהלאחרים?

האם המעשה מתחשב בזכויות אחרים?

מניע המעשה

הכוונה

דאונטולוגיה-

חובות וזכויות

האם המעשה מתיישב עם סדרי חברהראויים?

המעשה במסגרת

החברתית

צדק

האם המעשה מבטא תכונות נפשנעלות?

סגולות טובות העושה

האם השואה היא פלנטה אחרת? או כישלון המין האנושי- השפעת הסיטואציה על הפרט

ברגע שהאדם חושב שהוא אינו יכול להיכשל מוסרית זהו הרגע המסוכן ביותר עבורו.

הסברים אפשריים לרוע האנושי:

נטיות אישיותיות של בני אדם- אנשים מסויימים נכשלו בהפנמת ערכי המוסרגורמים מצביים+ גורמים פסיכולוגיים שמונעים מהאדם לזהות מרכיבים מוסריים במצב או לשכנע את עצמו שהפעולה

שמבצע אינה רע )רציונליזציה( .

השפעת הסיטואציה

גישת הסל הרקוב לעומת גישת התפוח הרקוב .

השפעת לחץ קבוצתי על תפיסה חזותית- מחקריו של אש:

לחץ קבוצתי יכול לגרום לאדם הנדרש לשפוט איזה משני קוים ,הוא ארוך יותר, להתעלם מההפרש האוביקטיבי בין ארכי שני הקוים ולהחליט שהקו הארוך יותר מבין השניים הוא הקצר יותר

.חלק מהמשתתפים היו משוכנעים שראו את הקו הקצר, באמת כארוך יותר .חלק אחר נכנע ללחץ משום שבטחונם העצמי התערעראותם משתתפים ראו את התמונה האוביקטיבית,אך ככל שכבד הלחץ הקבצתי חשדו יותר ויותר,שעיניהם מטעות אותם

והעדיפו לסמוך על הדעה המקובלת. קבוצה אחרת של נכנעים ללחץ הקבוצתי, ידעו מהי התשובה הנכונה ,אך כיוון שהועמדו במיעוט מוחלט העדיפו ללכת

בתלם .

במצבי חרום מוסריים אנו נותנים להתנהגותם של הסובבים אותנו להכתיב את תגובותינו. כאשר מתקיים קונפליקט בין מה שאנוחושבים שהוא נכון מבחינה מוסרית לבין חשש מהפרת נורמות וציפיות הצוות/הארגון )הפועל אחרת( נציית לנורמות הקבוצה.

פיזור אחריות שמביא לחוסר פעולה מוסרית- אדישות הצופה מהצד:

לפנות בקר,תהליך שנמשך למעלה כמחצית השעה3 אנשים צפו באונס ורצח קטי ג'נובז מחלונות בתיהם בשעה 38•ואיש לא דיווח למשטרה.

תחושת האחריות של הפרט נמצאת ביחס הפוך למספר האנשים הצופים בארוע: "מישהו בטח יעשה משהו". ) הסבר:•

Darely & latane) ’

לדוגמא:

י' סמנכ"ל כספים :

כשאנחנו עומדים בפני החלטה קשה שבה יש אפשרות לעקוף את הספר והרווח לחברה יהיה גדול, ההחלטה לא תתבצע• על ידי בן אדם אחד. ההחלטה היא קבוצתית, על מנת שזה לא יהיה הערכים שלי מול ההחלטה, אלא הערכים של

המפעל מול ההחלטה. יותר קל לך ברמה של הדיסוננס הקוגניטיבי לגבי מעשה שיש לך איתו בעיה מבחינה מוסרית,כאשר האחריות מתחלקת בין מספר אנשים שמקבלים את ההחלטה.

ש: בשיטה כזו יכולה החברה לקבל החלטות לא מוסריות?•

ת: בארגונים גדולים זה אפשרי, לדעתי שם המנהלים מרגישים קטנים יותר וחלוקת האחריות רבה יותר. בארגונים קטנים•זה שונה. יש יותר אחריות של כל אחד מאיתנו. "

ציות לסמכות- השפעת הסמכות על ציות- מחקריו של מילגרם:

" מה שהפחיד אותי היה שיכולתי להמשיך ולהיצמד בהענות צייתנית כזו לרעיון מרכזי אחד , כלומר לערך של ניסוי זיכרון ,אפילו לאחר שהתברר לי כי המשך הדבקות בערך זה גורם לפגיעה חמורה בערך אחר, כלומר- אל תכאיב למישהו אחר שהוא חסר

אונים ואינו מכאיב לך. כפי שאמרה אשתי, 'אתה יכול לקרוא לעצמך אייכמן'" )עובד סוציאלי שהשתתף בניסוי של מילגרם(.

הזדהות מוחלטת עם התפקיד- השפעת התפקיד על התנהגות האדם- מחקרי זימברדו:

"מה שראינו היה מפחיד. כבר לא היה ברור לרב הנבדקים )או לנו( היכן נגמרת המציאות ומתחיל משחק התפקידים.לאמיתו של (...תוך פחות משבועSelfדבר רובם נהפכו לאסירים או לסוהרים, ללא יכולת להבחין באופן ברור בין משחק התפקידים לעצמי )

הדחיקה חווית הכליאה הרגלי למידה שנרכשו לאורך מסלול החיים,ערכים אנושיים הושעו זמנית,...והצד המכוער של אופי האדם עלה על פני השטח. היינו מבוהלים משום שראינו סוהרים מסויימים שהתייחסו לאחרים כאל בע"ח בזויים, תוך גילוי תחושת עונג בתופעת האכזריות. בה בשעה נהפכו האסירים לרובוטים בלתי אנושיים שחשבו רק על בריחה ועל הישרדותם האישית תוך עליה

(בעוצמת השנאה שגילו כלפי הסוהרים" )פיליפ זימברדו

לחץ לעמידה בזמנים :

"הגורם שהשפיע במידה הרבה ביותר על נכונותם של סטודנטים לתאולוגיה לעזור לאדם שהחליק ונפל על רצפת מסדרון בדרכםלחדר הרצאות, היה המידה בה הם מיהרו להרצאה" .

העברת אחריות כלפיי מעלה:

ג' מנהל פרויקט: "אם מישהו מעלי נותן הצעה גבוהה מדי ללקוח זה לא ענייני אני לא אעמוד כמטיף בשער, ואשתדל לבצע את המוטל עלי באופן הטוב ביותר. האחריות היא של ההנהלה ואני לא רואה את עצמי אחראי לנושא למרות שאני

לא מסכים עם ההחלטה."י' מנהל שיווק: " היו עלי לחצים די גדולים לחתום. בסיכומו של דבר הועלתה הצעה לפתור את הבעיה באופן טכני, כלומר

בשיטת הדיווח ולא במהות. לאחד קטגוריות, לדווח כך שמספר השינויים ייראה קטן יותר. הממונה עלי אמר שהוא לוקחאת האחריות עליו והסכמתי לוותר.

?ש: מדועת: אם העניין הוצג באופן שלא יכול לפגוע בי והממונה עלי לוקח את האחריות , אין לי בעיה עם זה. אנחנו נתקלים בלא

מעט מקרים מסוג זה. לממונה עלי יש גם סמכות וגם אחריות"

באקלים ארגוני שבו מתקיימים: ציות לסמכות ללא עוררין

+ לחץ קבוצתי לקונפורמיות ולקבלת דעת הרב

+ לחץ לעמידה בזמנים בכל מחיר

+ פיזור אחריות

+ הזדהות מוחלטת עם תפקיד

+ שימוש בשפה "נקייה"

+ העברת אחריות

___________________סיכויים סבירים להתעלמות מבעיות מוסריות

מתוך "תסמונת המחסום":

"לא היינו עבריינים או אנשים אלימים באופן מיוחד.היינו אוסף של ילדים טובים,קבוצה איכותית באופן יחסי,והמחסום• נהפך לכולנו-וזה עולה בשיחות בינינו עד היום-למקום לבדוק את הגבולות האישיים של כל אחד...משהו בסיטואציה-שטח הפקר רחוק מהבית,רחוק מפיקוח-הפך את זה למוצדק, לשחרור מין אני חייתי שקיים אצל כל אחד.הקו של מה אסור לא

שורטט אף פעם בצורה מדוייקת,גם כשהיו חריגים שנודעו ,אף אחד לא נענש, ונתנו לנו להמשיך".

"אי אפשר להיות במצב נפשי כזה ולחזור הביתה לחופשות ולהינתק מזה. הייתי אטום לרגשות של החברה שלי באותה• תקופה.פשוט הייתי בהמה,גם בחופשה.זה נדבק גם אחרי השרות.ראיתי שאריות של התסמונת גם בהודו-משהו

בסיטואציה של עולם שלישי, אנשים כהים, שגורר מיד את ההתנהגות שנקראת 'הישראלי המכוער',שזה הכי ישראלישיש".

חינוך פוליטי

.היבט פילוסופי1

.היבט מוסדי2

.היבט ערכי3

.היבט יציבות4

=קיצוניות אגרסיבית. פונדמנטליזם?הנקודה היא- שקשה לקיים דמוקרטיה במצב כזה, ומה איש חינוך עושה במצב כזה

.מדינת הלכה)שלטון עפ"י הלכה,ועפ"י הרב( = איום על השלטון הדמוקרטי

(- חינוך לדמוקרטיה והשפעתו על עמדות הנוער 2004 ברטל והלפרין )

הדמוקרטיה הישראלית היא בעיקר דמוקרטיה פורמלית שטרם הצליחה לסגל לעצמה את מאפייני הדמוקרטיה•המהותית.

בעוד שמושג הדמוקרטיה מוערך באופן כללי ע"י רב התלמידים בחינה מעמיקה מעמיקה יותר מגלה שלמרבית• התלמידים תפיסה צרה של אזרחות , נקודת מבט פסיבית כלפיה, ידע מועט ושימת דגש יתירה באפיוני דמוקרטיה

מבניים. לעומת זאת הם מכבדים הרבה פחות ערכים דמוקרטיים , ובעיקר מתקשים ליישם את העקרונות הכללייםלמתן פתרון לבעיות קונקרטיות במדינת ישראל.

בבעיות מהסוג שיש במדינה הדמוקרטית הישראלית, מה שקורה זה שהנוער הישראלי לא מבין את הערכים הבסיסייםכלומר- הליברליים של דמוקרטיה, הוא מבין רק את הטכניקה ולא את המשמעות. הם יודעים שצריך דמוקרטיה אך לא מבינה את הערכים

שעומדים בבסיס.

הלפרין ובר טל בעצם טוענים שהחינוך הפוליטי נכשל-הנוער מבין רק את החלק הטכני ולא את הערכים שעומדים בבסיס.

דמוקרטיה-- שסעים – ישנה בעיה במדינה-- הנוער לא מבין את מהות הדמוקרטיה

"תוצאות מחקרים מקיפים שנערכו במשך שנים על עמדות הנוער כלפי הדמוקרטיה וכלפי ערכים דמוקרטיים, מראים בעקביות זה המצב וזאת עובדה.שהדור הצעיר בדומה לזה של הדור הבוגר לא אימץ ולא הפנים די הצורך את העמדות והערכים הללו"-

בין רבע לחצי מבני הנוער מאמינים שלפחות חלק מהזכויות הבסיסיות אינן מגיעות לאוכלוסיות מיעוט ככלל ולערבים•אזרחי מדינת ישראל בפרט.

חוסר הסובלנות הפוליטית של הנוער היהודי בישראל כלפי המיעוט הערבי גדולה בהרבה מחוסר הסובלנות כלפי קבוצות•יהודיות בעלות עמדה שונה)חילוניים,דתיים וכו'..(.

התעצמות ברצונו של הנוער לראות מנהיג חזק . )אחד שאומר לנו מה לעשות ואנו אומרים "כן המפקד"(.•

.מתוך המאמר(- וזוהי המשמעות של חינוך לדמוקרטיה(

מימוש זכויות במערכת החינוך:

התשובה:

חינוך לשיפוט ביקורתי של ההסברים והרציונליות שמציגים המוסדות השלטוניים באמצעות ידע והפנמת ערכים. •

צבי לם:

חינוך לערכים הוא מתן הזדמנות לילד, מוקדם ככל האפשר בחייו, להתאמן בהכרעות בין טוב לטוב ובין רע לרע בכוחות•עצמו, כלומר להכריע ביניהם.

חינוך לערכים הוא טיפוח רגישויותיו של היחיד לערכים ולא הקניה של דפוסי הכרעה מוכנים לשימוש… )לא רק דפוס של•"אמן" על כל דבר שאומרים לנו(.

חינוך פוליטי:

חינוך פוליטי, שהוא נועד לטפח את התפקוד הפוליטי של התלמידים, ולעשותם מבינים, מעורבים ומוסריים ככל האפשר.• התפקוד הפוליטי של אדם תלוי בכישורי הניתוח הביקורתי שלו, ברגישותו המוסרית וברמת המעורבות שלו בחברה בה הוא חי. חינוך פוליטי מבקש להקנות לתלמיד כלים לבקר את השלטון ואת המנגנון הפוליטי, כדי שהוא ישלוט בהם ולא

להפך.

להסביר לתלמידים את החשיבות של המעורבות הפוליטית כי רק דרך מעורבות זו יש לאנשים השפעה. לא רק להגיד להםכלומר- למי להצביע. אנחנו רוצים שהתפקוד הפוליטי של הצעירים ימומש- למשל כשיש בחירות- שיממשו את זכות ההצבעה. " אני לא

מצביע"=כישלון בחינוך הפוליטי.

מטרה:

לטפח מודעות ופעילות פוליטית לא-מפלגתית בתוך בתי הספר ובכל מערכת החינוך, כך שהנוער יחזור לקבל עליו• אחריות ולהשפיע על המרחב הציבורי, על ידי פיתוח כלים ותכנים של השתתפות פוליטית שיהיו חלק בלתי נפרד מתכנית

הלימודים בבית הספר.

להסביר ולחנך את הילדים לכך שהפעילות הפוליטית זאת הדרך היחידה להשפיע על החברה. ושיש להם אפשרות•לפעול.

חינוך פוליטי לעומת חינוך אידיאולוגי:

התכנים הפוליטיים משמשים את החינוך הפוליטי כאמצעים לטיפוח כשריו של החניך ובכללם טיפוח כושרו להגיע• בכוחות עצמו לעמדה בשאלות פוליטיות, המטרידות אותו בהווה וכאלה שהוא עשוי להיתקל בהן בעתיד. )לא קובעים

לתלמיד את הכיוון שאליו הוא צריך ללכת, אי נקיטת עמדה בתוכן אלא התמקדות בתהליך. היכולת לקבל בכוחות עצמךעמדה בשאלות פוליטיות(.

בחינוך האידיאולוגי, לעומת זאת, משמשים התכנים הפוליטיים את המחנכים כאמצעים להרכשת עמדה פוליטית,•המקובלת עליהם, לחניכיהם.

הם גישה רציונלית לפעילות פוליטית, הנשלטת על-ידי בקרה של ערכים אנושיים בסיסיים. תוצריו של החינוך הפוליטי•)"אני אשפיע ואני יכול להשפיע" (.

, הנאמנות למסגרותדרך פוליטית מסוימת היא האמונה ב"נכונותה" או ב"צדקתה" של תוצריו של החינוך האידיאולוגי• מפלגתיות, המלווה באמונה משלימה, האומרת שכל הדרכים האחרות בפוליטיקה וכל המסגרות המפלגתיות האחרות הן

פסולות.

משמעותה של הרציונליות בפוליטיקה.•

תפקידם בפוליטיקה של הערכים האנושיים-בסיסיים. •

תפקיד החינוך לערכים מוסריים:

לפתח בתלמיד את היכולת להבחין במצבים המצריכים עיסוק בשאלה , מה ראוי להיעשות•

לפתח בו את היכולת למצוא תשובה לשאלה•

לפתח בו את הרצון להתנהג בהתאם •

תהליכים בטיפוח ערכים:

בחירה)חשיבה( –פעולה מודעת ללא לחץ מבחוץ בחינת חלופות .התהליך בדרך כלל סמוי•

הצהרה)ריגוש(-תהליך גלוי המתרחש בקבוצה השמעת דעות•

פעולה- התייצבות התלמיד מאחורי דבריו•

הקניית ערכים כתהליך משולב :

של כל ערך.הבנהא.תהליך חינוך והדרכה המסביר את הערכים והנותן אפשרות לדיונים חינוכיים להעמקת ה•

והקפדה של המורים ,ההורים ומנהיגי הקהילה על דוגמא אישית.למודלים לחיקויב.תהליך חשיפה •

שכר ועונשג.תרגול ועשיה המלווה •

זכויות האדם

מהן זכויות האדם:

הבסיס הרעיוני להכרה בזכויות אדם: העמדת הפרט במרכז החשיבה על היחס בין האדם לבין החברה או המדינה.•)הפרט הוא החשוב ביותר ויש לו זכויות, ואוסר לרמוס\לנצל אותו(.

הן זכויות, )-אלו שמוקנות לנו כי אנו בני אדם,לכל אחד מאיתנו מגיע('זכויות טבעיות' או 'זכויות האדם'לפי גישה זו •שמוקנות לכל אדם באשר הוא אדם מכוח טבעו וכבודו האנושי, ובלי תלות בכוחו של שלטון כלשהו.

זכויות האדם הן "על מדינתיות", והשלטון אינו רשאי ליטול אותן מהפרט.• )דמוקרטיה=שלטוןשמדינה דמוקרטית מעניקה)מהיותנו בני אדם( וזכויות זכויות טבעיות ובסיסיות : 2הזכויות מתחלקות ל•

של ערכים ולא רק שלטון הרוב(.

מדוע אנו זקוקים לזכויות אדם:

מלחמת העולם השנייה וגילויי מוראות השואה עוררו את מדינות העולם לפעול על מנת למנוע הישנות של זוועות כאלו ולדאוגשבעלי כוח לא יוכלו לנצל ולפגוע בבני אדם.

. 1948 בדצמבר 10 ב-ההכרזה האוניברסאלית לכל באי העולם בדבר זכויות האדםלשם כך, מדינות העולם ניסחו את

על אף חילוקי הדעות הרעיוניים קיבלו כל המדינות החברות באו"ם )ארגון האומות המאוחדות( את ההכרזה. )הבעיה היא שזהשכון חתומות לא אומר בהכרח שכולן מיישמות את זה(.

הדברות של זכויות האדם.30 שפותואפשר להגדירם כ-200 הסעיפים של ההכרזה תורגמו ע"י האו"ם ל-30

מתוך המבוא להכרזה:

"הואיל והכרה בכבוד הטבעי אשר לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפקעות היא יסוד החופש, הצדק והשלוםבעולם;

הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזוין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של האנושות;

הואיל והכרח חיוני הוא, שזכויות האדם תהיינה מוגנות בכוח שלטונו של החוק, שלא יהא האדם אנוס, כמפלט אחרון, להשליך אתיהבו על מרידה בעריצות ובדיכוי;

הואיל והמדינות החברות התחייבו לפעול, יחד עם ארגון האומות המאוחדות, לטיפוח יחס כבוד כללי אל זכויות האדם ואל חירויותהיסוד והקפדה על קיומן;

לפיכך מכריזה העצרת באוזני כל באי העולם את ההכרזה הזאת בדבר זכויות האדם.... "

מתוך מגילת זכויות האדם של האו"ם:

"כל אדם כחבר החברה זכאי לבטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלליות הסוציאליות והתרבותיות שהן חיוניות• לכבודו כאדם ולהתפתחות חופשית של אישיותו יובטחו במאמץ לאומי... בהתאם לארגונה ולאוצרותיה של המדינה"

כל אדם זכאי לביטחון סוציאלי.(- 22)מתוך סעיף

"כל אדם זכאי לעבודה ,לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה...לשכר צודק•כל אדם זכאי לדיור.(- 23והוגן אשר יבטיח לו ולביתו קיום הראוי לכבוד האדם..")מתוך סעיף

"כל אדם אדם זכאי לרמת חיים נאותה, לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו לרבות מזון ולבוש,שיכון,טיפול•(25רפואי...")מתוך סעיף

הבעיה מתחילה בזה שכשאנו מסתכלים על כל זכויות האדם אנו רואים שלא הכל מגיע לידי מימוש. ואנו בתהליך החינוך אמוריםלחנך לזכויות אלו.

מיון זכויות אדם:זכויות אזרחיות-פוליטיות לעומת זכויות חברתיות-כלכליות נהוג לחלק את זכויות האדם לשני סוגים עיקריים:

הזכות לחיים וביטחון אישי, הזכות לחירות )חופש הביטוי והמחאה, ההתארגנות, המחשבה זכויות אזרחיות ופוליטיות:• הדת והמצפון(, הזכות לשוויון ואיסור הפליה )על בסיס דת, גזע, מין, לאום, נטייה מינית, מוגבלות(, הזכות לבחור

ולהיבחר, הזכות להליך הוגן )למשפט הוגן, לייצוג משפטי(, הזכות לכבוד )איסור עינויים והשפלה(. הזכות לבריאות, דיור ומחסה, רווחה וקיום בסיסי )מזון, מים(, תעסוקה/עבודה, חינוך, חיי זכויות חברתיות וכלכליות: •

משפחה.

זכויות שליליות לעומת זכויות חיוביות:

המשמעות היא שכיבודן מחייב את המדינה ": שליליות " כזכויות הזכויות האזרחיות והפוליטיותנהוג לאפיין את • להימנע מפעולה מגבילת זכויות. יחד עם זאת לעיתים קרובות הגנה על זכויות אזרחיות דווקא מחייבת פעילות יזומה מטעם המדינה. למשל הזכות להליך הוגן מחייבת הקמת מערך בתי משפט; חופש ההפגנה מחייב הגנה על מפגינים

באמצעות משטרה. המשמעות היא שכיבודן מחייב את המדינה לפעול באופן ": חיוביות " כזכויות הזכויות החברתיותנהוג לאפיין את •

חיובי, להקצות משאבים ולהקים מנגנונים שיאפשרו מימוש הזכויות. למשל הקמת מערך חינוך – בתי ספר.

אלו הם הזכויות אליהם אנשי חינוך צריכים לשאוף ללמד:

הזכויות זוהי "אוטופיה", אך חייבים לחנך את הילדים לזכויות ובמידה ולא הצלחנו- נכשלנו בחינוך.כלמימוש של • כשאנו בודקים את סביבתנו הקרובה ובודקים האם כל התנאים אכן מתקיימים אנו רואים שלא ולכן אנו צריכים "לייצר"•

ולחנך אנשים שמוכנים להילחם על זכויותיהם ועל זכויות אחרים.

מה המדינה צריכה לעשות כדי לממש את הזכות לשיוויון:

אם אנחנו לא נגן על זכויות האדם הן לא יגנו עלינו! •

פוסט מודרניזם וחינוך

שררה אופטימיות רבה בעולם המערבי. התקדמות המדעים והתעשייה והליברליזם הדמוקרטי הגבירו19בסוף המאה ה-•את בטחונו של האדם מול איתני הטבע ומוסדות החברה וחיזקו בו את האמונה ביכולתו להיות אדון לגורלו.

,19 הכזיבו והולידו ייאוש מכל אפשרות לקיים עולם רציונלי. )סוף המאה ה20התקוות הגדולות של ראשית המאה ה-• קמה תנועת הפוסט מודרניזם מתוך תחושה של ייאוש(. כלומר-מסתבר כי העולם כפי שחשבנו שהוא20תחילת המאה ה

יהיה –העולם שבו המודרניזם ישלוט)-השכל ינצח ויביא אותנו לשלום ולהישגים רפואיים וכו'..( -זה דבר שלא קורה )כירואים מסביבנו הרבה מלחמות(, אז מצד אחד יש המון אופטימיות ומצד שני "אגרוף לפנים".

תקופה מודרנית, ואחריה קמה תקופה חדשה )-אך לא בעיני כולם(, שהיא הפוסט מודרניזם.•

מאפייניו העיקריים של הפוסט מודרניזם:

חשיפת אופיים הדכאני של מערכי הידע והכוח בחברה המודרנית, שלילת מעמדם של מדעי הטבע כמודל חיקוי עבור• מדעי החברה ומדעי הרוח, ערעור על תקפותן של היררכיות קיימות והבחנות תרבותיות מודרניסטיות. במקומן של אלה

הרלטיביזם )תפיסה פילוסופית הגורסת ש"הכל יחסי"(, אי אמון בשכל האנושי ובעצם כושרו להסביר את העולם מופיעיםוהאדם. )שהשכל האנושי לא מקדם אותנו, אי אמון ברציונליות לעומת בעידן המודרניזם בו הרציונליות "הוערצה"(.

הבינתחומיות והרב-תרבותיות כמאפייניו המובהקים של הפוסטמודרניזם. •

רלטביזם)-אין דבר אחד נכון, לכל מצב יש פירוש משלו(,חוסר אמון ברציונליות ובשכל האנושי,רב תחומיות)-לא התמקדותלסיכום-רק במדע ספציפי אלא בכמה סוגים( ורב תרבותיות)-לכל תרבות זכות לגיטימית, אין תרבות אחת עליונה על אחרת(.

העמדה הפוסטמודרנית נולדה מתוך אי-נחת. אי-נחת מתאוריות פוליטיות מסורתיות )כגון ליברליזם ומרקסיזם( שאינן• )הגלובליזציה של הכלכלה והתרבות, הופעת20מסוגלות לתת דין וחשבון על תופעות פוליטיות הייחודיות למאה ה-

הטוטליטריזם הנאצי והסטליניסטי, החברות הרב-תרבותיות(, אי נחת מן המתודה המדעית המקובלת, השואפת לתאר את כל התופעות בטבע באמצעות תאוריה אחת מאוחדת.

מאפיינים נוספים:

הכלכלה הפכה להיות העיקרון המרכזי השולט בכל תחומי החיים הפרטיים והציבוריים כאחד. )מה שחשוב זה כסף(.•

השינויים וההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות והבלתי פוסקות שהפכו לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו. )כל יום משהו•חדש ואליו אנו משתעבדים(.

בעיני רבים משטר דמוקרטי קפיטליסטי הוא שיטת המשטר הטובה ביותר, וגם אם אינה הטובה ביותר - לאיש אין• אלטרנטיבה משופרת. למרות זאת עדיין קיימות עוולות חברתיות ופוליטיות שקשה להשלים אתן, ומספיק לציין את

המלחמות , הטרור, המגפות והרעב שתוקפים אזורים בעולם השלישי, ואת בעיות העוני והאבטלה במדינות המערב- התחושה שהרעות הללו הן חלק מן הקיום האנושי. )אי אפשר לחיות בעולם שאין בו עוני ועוולות. השיטה הקפיטליסטית

טובה אך עדיין לא פתרה את כל הבעיות הללו, אדם בתקופה הפוסט מודרנית לא יתעורר בבוקר ויגיד לעצמו "איזה עולםיפה"- אלא ההפך הוא הנכון(.

הפוסטמודרניסט אינו שולל את רעיון הקידמה כשלעצמו, אלא מבקר את מושג הקידמה המודרני, ומציע פרשנות חדשה• לשאלה מהי קידמה. הוא מעמיד בספק את האמונה ש"הזמן תמיד פועל לטובתנו". )למשל-ההשתעבדות למכשירים

הסלולריים המתקדמים(. השאלה היא – אז מה היא באמת הקידמה?

אין אמת אובייקטיבית. לכל אחד האמת שלו וכולן נכונות.)מושג האמת הוא רלטיבסטי(.•

מדע, כמו הספרות והאמנות, הוא טקסט שכל קורא מפרש לעצמו ע"י דקונסטרוקציה )פירוק הטקסט והבנייתו מחדש(• לפי רצונו. המדע תלוי בצרכי התקופה ובאינטרסים החברתיים שלה. לכן אין תיאוריות נכונות ולא נכונות. כל חברה

והאמת שלה, וכל תקופה והמדע המתאים לה.)המדע מושפע מאינטרסים אישיים, ספק במדע כערך אבסולוטי(.

המדע תלוי בתרבות בה הוא צמח והטענות שלו תקפות רק במסגרת אותה תרבות. תיאוריות מדעיות משמרות את הכוח•בידי האליטות השולטות, בעיקר זכרים לבנים. )הידע תלוי בתרבות והיא משפיעה על אופי המחקרים והדגש בהם(.

אין הבדל בין מי שלוקח אנטיביוטיקה כשהוא חולה לבין מי שלוקח קמיע של הרב כדורי. מה שקובע הוא שמאמינים בזה.•לכל תרבות יש דרכים יעילות באותה מידה להילחם במחלות. )בתרבויות שונות הערך ותפקיד הרופא הוא שונה(.

תפקידן של הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה אינו לקבוע מיהו נורמאלי ומיהו חולה)כי זה בעייתי, עפ"י איזו סקאלה?( . לכן יש•לה תפקיד אחר- תפקידן הוא לעזור לכל אדם לממש את עצמו,ולא לקבוע אם האדם הוא נורמלי או לא.

( חברתי ותרבותי ובמודעות ערה לכך שאין לזהות את החידושיםpluralismהמצב הפוסט-מודרני מתאפיין בפלורליזם )•המהירים עם קדמה.

התנגדות למושג הידע כייצוג מדויק של המציאות. הפוסט מודרניזם דוחה את ההגדרה הקלאסית של האמת כמייצגת את•המציאות, והוא מצביע על האמת כמונח סובייקטיבי, תלוי הקשר, המוגדר באמצעות קונבנציות )הסכמות(.

המצב הפוסט-מודרני הוא מצב שבו הבסיס הטכנולוגי והכלכלי שונה לחלוטין מזה שאפיין את העידן התעשייתי המודרני.•נוצר מתוך המודעות לשינוי זה. הפוסטמודרניסטי השיח

משמעות האמת היחסית היא שאין כל נקודת שיפוט תקיפה א-פריורי, ולכן אין בסיס לאדם לשאוף לכך שהאמת בה הוא• מאמין, תהיה תקיפה בצורה כלשהי על אדם אחר. רעיון זה טוען כי על כל אדם למצוא מכלול אמונות התקפות אך ורק

לדידו, וכי לא ניתן להשליך כלל מוסרי כלשהו על פרט אחר.

"אנו מופצצים בסטראוטיפים תקשורתיים, ברטוריקה פוליטית ובדימויי פרסומת עד שאין כבר אפשרות להבדיל בין אמת לשקר עלבפוסט מודרניזם נשאלת השאלה מה זה אמת ומה זה שקר?אודות העולם". )בודריאר( –

פוסט מודרניזם וחינוך

ספקנות קיצונית ביחס למדע ולתבונה האנושית•

שלילת כל רעיון אוניברסלי ואבסולוטי•

שלילת ההגמוניה התרבותית המערבית והסקסיסטית וכיבוד האחר ודגש על פלורליזם.•

שקיעתו של האני האוטונומי )אין לנו אני משלנו, אנו רק חלק מתוך עולם גדול. אנחנו מתלבשים אותו דבר וכו'.. איבדנו•את העצמי שלנו ואנו תוצר של העולם ההמוני. אין לנו אני אמיתי שמייצג אותנו- עפ"י הפוסט מודרניזם(.

( של תפיסת הידע והחינוך המערביים ואתethnocentrismהפוסטמודרניזם מבקש לחשוף את הבסיס האתנוצנטריסטי )• ביטוייהם באימפריאליזם התרבותי, הכלכלי והפוליטי. הוא חושף את אסטרטגיות המיון, הצנזור, ההרחקה וההרס של

החינוך המודרני שהופעלו כלפי הזיכרון, הידע, הזהות ה"קול" והכוח של "האחרים". בשם האידיאלים של הנאורות הופלו,דוכאו ונהרסו "אחרים" אלה בשל צבעם, מינם, ותרבותם.

חינוך

השליטה על הקניית הלשון המועדפת והרס או השתקת הלשון האחרת )החינוך( מאפשרים על פי תפיסה זו את השליטה•על זהותו של האדם, אפשרויותיו ומגבלותיו.

ומציאויות משתנות והוא דוחה את הצגתו של אב סיפר-אחד ותודעות מבקש לחשוף ריבוי של עלילות, הפוסטמודרניזם• כבעל מעמד מיוחס. )עפ"י הפוסט מודרניזם לכל אחד סיפור אותנטי משלו שצריך לקבל "במה", כן כל עדה וכל מוצא

תקבל כבוד להביע את עצמה- "פלורליזם"(. מערכת החינוך המסורתית - כור היתוך ואינטגרציה חברתית )לפי הפוסט מודרניזם- אין כור היתוך אלא יש תפיסות ודעות•

שונות וכור היתוך זה דבר לא מוסר ולא נכון( לכן--< פוסט מודרניזם= פלורליזם תרבותי ורב תרבותיות.

"הזרם השולט מדכא את המיעוטים".עפי" דוח של הוועדה לקידום החינוך בארה"ב-

ברונר הוא פסיכולוג קוגנטיבי שטוען ספרו שיש פער בחלוקת העושר וההכנסות.ממשנתו של ברונר-

ואולם במקום לשאול מדוע נשים מפגרות אחרי גברים במתמטיקה, אפשר היה לשאול מדוע גברים מפגרים אחריקיפוח האישה- נשים בחינוך בגיל הרך, בטיפול ובפעילויות דומות...יחסים במשפחה, יחסים בינאישיים, הם עצם ליבם של החיים. אף על פי כן, הם נחשבים שוליים לעומת למידה "רצינית"...קשה להימנע מהמסקנה שגברים נוטים לזלזל בערכה של עבודה שמעולם לא עשו

אותה בעצמם ואינם רוצים לעשותה.בניית תוכנית לימודים- עפ"י הפוסט מודרניזם:

חשיבה ביקורתית- עידוד הביקורתיות.•פרשנות- עידוד הפרשנות החופשית של התלמידים.•דגש על הפרט והסיפור האישי.•הטרוגניות ורב תרבותיות ודגש על שוני )ללמוד גם את תרבות האחר ולהכיר תרבויות שונות(.•גישה בין תחומית )תחומים שונים כקשורים אחד לשני ולא לימוד של כל אחד בנפרד(.•

תוכנית לימודים כרשת )ליצור קשר בין התחומים השונים, לקשור את הכל להכל- "שיטת הנושאים"(.•שיטת ההוראה:

תכני הלימוד- יש להתייחס לכל נושא שנלמד להקשרו החברתי- תרבותי.•הדיאלוג כגישה המועדפת על חינוך פרונטלי )הדיאלוג בכיתה הוא החשוב(.• לדמות המורה חשיבות מעטה יותר. )המורה הוא לא הפונקציה החשובה אלא מה הוא עושה- התהליכים עצם קיום•

דיאלוג בכיתה(.במרכז מאמציו של המורה עידוד ליצירתיות של הילד שמדוכאת ע"י המערכת הבית ספרית.•בניית תוכנית הלימודים יחד עם התלמידים תוך שימת דגש על מה שהם שואלים ועל מה שמעניין אותם. •התקדמות בשאלות ולא בידע ודאי.•

תוכנית הלימודים הפוסט מודרניסטית מעודדת פרשנות , מדגישה את הרפלקציה וההתבוננות העצמית,את הביקורת ואת חשיבותההקשר.

דוגמאות ע"י מקצועות שונים:

סיפורים המשקפים את ההשתקפות הבלתי נגמרת של מאורע היסטורי בתודעת בני התקופה והפרשנים. היסטוריה –• נתפסת כסוג מסויים של ביוגרפיה כסיפור שמסופר מזווית ראויה מסוימת, כאשר לזווית כזו או אחרת אין כל עדיפות על

)מה שחשובזויות אחרות. אין ללמוד את ההיסטוריה אלא יש לחיות אותה, תוך פיתוח יחס אינדבידואלי ,אישי כלפיה. , כל אחד מנקודת המבט1948 העמים ב2 "שני צידי המטבע"-ספר שמשמעותו נרטיבים של זה-להבין שיש דעות שונות(.

יש להפגיש את כל נקודותשלו ורק כאשר נשמע את שני הצדדים נוכל לפרש את הסיטואציה ולא על על סמך מקור אחד, .המבט השונות(

- אינה רכישת הידע כשלעצמו, אינה הקניית מיומנויות פרקטיות כאלה ואחרות ואינה דרך לפתיחתהמדעמטרת הוראת • להקנות חשיבה, ולא מיומנויות פרקטיות,שוק העבודה לאחר בית ספר אלא פיתוח היצירתיות והבעה עצמית במדע. )

.להבין את התהליך המדעי יותר מאשר את התוצאה. אין אמת אחת- יש התנסות יצירתית(

היות ובחברה קיים מספר רב של שיחים רציונליים וקוהרנטיים אודות מידות טובות. לא ניתן להציג תוכנית ערכים-• רציונלית ומקובלת על כולם, של חינוך לערכים בחברתנו. מה שניתן זה להציג תוכניות שונות ומתחרות. שכל אחת מהן

סוגים שונים של ערכים- פלורליזם, כל ערך של כללא תתיימר לשקף את גישת הכלל אלא זווית ראייה מסוימת בלבד. ) מדגישה את היותם של הערכים תוצר של הגישה הפוסט-מודרנית בתחום החינוך לערכים תרבות הוא שווה בערכו(.

סביבה חברתית תרבותית.

רדיקאלית )בניגוד לגאוגרפיה המניחה עולם חיצוני נתון לתיאור כולל ואובייקטיבי.( חותרת לעולם טוב יותר. גיאוגרפיה• יש לה תפקיד לשנות את העולם,שמה דגש על משברים של עוני, מלחמות ורעב שפוקדות חלקים נרחבים של העולם. )

זה סוג אחר של גיאוגרפיה ממה שלמדנו, לא להכיר ארצות של כל אחד בנפרד אלא לדעת את העוולות שגם קיימים בכל עקב גודלם והיקף עסקיהם משפיעים ארגונים כלכליים על ממשלות הן לגבי קביעת מדיניות והןמקום בתקווה לשינוי(.

על דרכי יישומה -ברמה הלאומית וברמה הבין לאומית.

oמהתוצר הלאומי של כמה מהמדינות המתועשות בעולם, כהולנד,1999השווי של חברת מיקרוסופט היה גדול יותר כבר ב שוודיה אוסטריה ודנמרק.

o.חברות רב לאומיות מנסות להשפיע בכל דרך אפשרית על ניהול מדינות מתוך כוונה לקדם את האינטרסים שלהם

oחלק מפעולותיהן, בנושא ניצול ילדים בשכר רעב, פגיעה באיכות הסביבה , סיוע לפוליטיקאים מושחתים משפיע על התרבות האתית העסקית ברחבי העולם.

איך חברות גלובליות שולטות בעולם,נושאים של ניצול ודיכוי- אלו דברים שלא למדנו בביה"ס כחלק ממקצוע הגיאוגרפיה.

נקודת המבט הכלכלית על העובד:

:העובד כמשאב

העובד הוא אחד ממרכיבי הייצור כ:שטח אדמה,מכונות והון. אם המשכורות עולות בהשוואה למחירן של מכונות אזי יותר•יעיל להפעיל מכונות.מבחינה כלכלית אין הבדל מוסרי בין אדם ומכונה .

האם האדם הוא משאב? מה לגבי הגדרת התפקיד "מנהל משאבי אנוש"•

:העובד כהוצאה

אתה משלם לעובדים המוצלחים ביותר בונוס על הצלחה במכירות אבל כשאתה חושב שצריך לקצץ בהוצאות אתה•מפטר את אותם עובדים מוצלחים.

( אנשי מכירות מוצלחים שכל אשמתם הייתה הצטיינותם.4000 )20% פיטרה Circuit Cityלדוגמא: •

למה לא להתייחס לעובד כהשקעה?•

סיכום תפיסת החינוך הפוסטמודרנית

בתי ספר לא ישנו את החברה, אך נוכל ליצור בתוכם כיסי התנגדות המספקים מודלים פדגוגיים של צורות למידה ויחסים• חברתיים חדשים- צורות שניתן להשתמש בהן בתחומים אחרים המעורבים יותר ובמישרין במאבק על מוסריות וצדק

(.Giroux,1988חברתי חדשים )

שהילדים יצאו מביה"ס ברוח של הפוסט מודרניזם- כלומר ברוח של צדק חברתי, שיפעלו לטובת החברה, לתת לכל קול•חשיבות.

Children’s film as an instrument of moral educationסרטי ילדים ככלי לחינוך מוסרי -

בסרט שבו מוצגת אלימות- עצם העבודה שאני אצפה בסרט יכולה ליצור אצלי תחושה של סיפוק ,כלומר לא בהכרח אני אחקהאת האלימות.

המאמר מנסה להציג גישה שאומרת להשתמש בסרטים לצורך חינוך מוסרי.

לילדים יש יכולת פילוסופית של חשיבה שאסור לזלזל בה ותיאוריות שטוענות שילדים לא יודעים לחשוב בגיל צעיר מוטעות. נראה כי עפ"י מחקרים לילדים ישנה יכולת חשיבה בצורה מוסרית וגילוי אמפתיה ולכן ניתן לפנות אליהם ולעורר אותם באמצעות

סרטים.

החלק הראשון עוסק בשאלה האם לילדים יש יכולת חשיבה מוסרית. )המחבר יותר מאמין בשיטת ההבנייה, הוא מתייחס לקולברגבמאמרו(- ונראה עפ"י המחקרים כי אכן יש לילדים יכולת חשיבה מוסרית.

בחלק השני המחבר שואל האם אפשר לקדם את יכולת החשיבה והאמפתיה באמצעות סיפורים. אם הילד ישמע על מעשה טוב האם הוא יזדהה איתו. גישת המחבר זה שבאמצעות סיפורים הרבה יותר קל לפטח את החשיבה המוסרית של הילדים. הוא טוען

להרגיש כלפיי אחרים רגש, שקורה להם משהו-הזדהות\חמלה וכו'.. סיפור אישי.אמפתיות-1 מרכיבים שאפשר לפתח: 2שישנם תמיד יותר נוגע ללב מאשר סתם משפט כללי וזה הכוח של סרט\סיפור\טלויזייה.

"אני טוען כי סיפורים יכולים לשרת מטרות של חינוך ערכי. ניתן לקדם את החשיבה של הילד בשלב אחד יותר גבוה ע"י הצגת דילמה מוסרית ובכך להביא לחוסר שיווי משקל קוגנטיבי וצורות שונות של הסיפור יכולות לשמש למטרה זו. טיפוח היכולות

הטיבעיות: פיתוח חוש האמפתיה של הילד ושיפור יכולת החשיבה השקולה המוסרית . גם נרטיבים יכולים לסייע במטרות אלו".

חלק נוסף של המאמר עוסק בשאלה האם סרטים מסייעים לטיפוח המוסרי וישנן דעות של בעד ונגד.

"אני מציע שסרטים טובים ומאלפים מבחינה מוסרית – לא מפחדים לחשוף את הקהל הצעיר לסוגיות אתיות כבדות משקל".

זהו מאמר דעה ולא מאמר אמפירי, המאמר מוביל למסקנה של החוקר שאכן ניתן להשתמש בסרטים- המחבר הוא בעד וישנםאחרים שמוצגים במאמר שטוענים נגד.

הוא לוקח סרט אחד ועליו הוא מדבר וכל מה שהוא רוצה להגיד הוא מציג ע"י הסרט הזה- "הגשר לטרביתיה":

הצרות של ג'ס גיבור 'ממלכת טראביתיה', ארציות יותר, וכוללות בית עני, כזה שבו נעלי הספורט החדשות היחידות שג'ס• יכול לקוות להן הן נעליה הישנות והורודות של אחותו הגדולה; גם ההורים שלו, עם כל הרצון הטוב, לא ממש שמים לב

אליו ולעובדה שהוא צייר מחונן בהתהוות. מחוץ לבית המצב לא טוב יותר: שני בריונים מציקים לו באופן קבוע בבית הספר, ובדיוק ביום שבו הוא התכוון להראות לכולם מה הוא שווה ולנצח בתחרות הריצה הבית-ספרית, מגיעה תלמידה

חדשה, לזלי וגונבת ממנו את ההישג. במהלך הימים הבאים, ג'ס הממורמר מזעיף פנים אל לזלי, אולם כאשר הוא שם לב שהתלמידים האחרים בכיתה מלגלגים עליה )לבית הספר, למשל, היא מגיעה עטויה בשכבות צבעוניות של בגדים. חמור

מכך: אין לה טלוויזיה בבית(, מתפתחת ביניהם "אחוות דחויים". עם הזמן, השניים מתיידדים ומוצאים אחד בשני נחמה מסביבת בית הספר העוינת. לסלי אוהבת לספר סיפורים על קסמים ואגדות וג'ס אוהב לצייר. לסלי פותחת לג'ס עולם

דמיוני חדש, וביחד הם מגלים את "ממלכת טראביתיה", מקום הנגיש רק למי שעובר ב"גשר" הממוקם אי שם ביער הסמוך לביתם. יחד, השניים שולטים ב"ממלכה", נלחמים ב"שליט האופל" ובנתיניו, וזוממים מזימות כנגד הבריונים של

בית הספר. תודות לחברות שלו עם לסלי, חייו של ג'ס משתנים.

גיבורים ראשיים-בן ובת ומתוארים מצבים שונים, זהו סרט פנטזיה של עולם הרבה יותר טוב ודרך עלילה ישנם2בסרט ישנם מוטיבים שילדים יכולים להזדהות איתם, בנוסף הסרט מציג בעיות מוסריות שונות.

שלבי התפתחות, המחבר טוען כי לא מספיק שהסיפור שמסופר לילד יהיה סיפור מוסרי- כי אם הילד יהיה6עפ"י קולברג ישנם בשלב נמוך יותר ממה שצריך הוא לא יבין את הפואנטה של הסיפור וזה לא יגרום לו לחשוב, לכן כשאנו משתמשים בסרט צריך

להעלות את השאלה מה מאפיין את הטיעונים בסרט,השיח של הגיבורים, ההתמודדויות השונות-אם הילד לא נמצא בשלב המתאים הוא לא יבין אך זה תלוי באיזה שלב הוא נמצא, אם זה רק שלב אחד מוקדם יותר ממה שבו הילד נמצא זה כן ייגרה את

הילד לחשיבה, לכן לא כל סרט ישפיע על כולם.

של ההתפתחות המוסרית – שלב זה מציג אמונה שהתנהגות טובה פירושה הוכחת מניעים3"ג'ס ולסלי נראה כי נמצאים בשלב ה טובים ורגשות אישיים כמו אמפתיה ודאגה לאחרים. דילמות שמוצגות בסרט הגשר לטרביתיה יכולות לעזור לילדים לחקור סיבות

פוטנציאליות אפשריות להתנהגות בצורה אתית".

מסקנת המחבר היא שגם מורים וגם הורים יכולים להשתמש בסרט הזה כדי ללמד ידים ולשכנע אותם שכדאי להתנהג באופןמוסרי.

בכללי על השפעות הטלויזיה:

רוב המחקרים מצביעים על כך שצפייה באלימות בטלויזייה\משחקי וידאו -מגבירה אלימות, כלומר יש השפעה באופן חד משמעי.

במאמר מוצגת האנטיתזה-תיאוריה שטוענת שהטלויזייה משפיעה אך כדי לחנך למוסריות.

אלימות בית ספרית

מאמר נוסף-אלימות בית-ספרית ואלימות מתבגרים: אסטרטגיות התערבות אפקטיביות

חמשת הגורמים הנתפסים כתורמים במידה המשמעותית ביותר לאלימות בית-ספרית הם)עפ"י מחקרים שנעשו בעניין(:

הילד לרוב לבדו או עם מטפלת,ההורים כל הזמן בעבודה ועסוקים בקריירה.היחלשות התא המשפחתי-( 1)•

המורים לא יודעים כיצד להתמודד עם האלימות.מחסור במשאבים או בכשרים בית-ספריים להתמודדות עם אלימות-( 2)•

החינוך המוסרי מוכר את עצמו לציונים ואספקטים אחרים מאשר המוסריותקריסת החינוך המוסרי/אתי של בני הנוער-( 3)•שנדחקה הצידה.

אלימות במשפחה בשילוב עם גורמים הקשורים לסמים.( 4)•

השפעה חד משמעית על אלימות ע"י אמצעי התקשורת, לפעמים המושג "רע" נתפסאלימות בכלי התקשורת –( 5)•פופולרי.

עוד מראים הנתונים, מלבד הגורמים שהוזכרו לעיל, כי מחסור במיומנויות ובמשאבים בקרב אנשי חינוך בשילוב עם• ההעדר של חינוך מוסרי/אתי מהווים גורמים המרימים תרומה מכרעת לבעיות החמורות של אלימות בית-ספרית

והתאבדות מתבגרים .

המסקנה של המאמר- "מודל ההתערבות"- שמתעסק באיך למנוע את האלימות:

ההכרה בכך שבתי הספר יידרשו לשלב בתוכניות לא רק מוקד לימודי בעבור התלמיד אלא גם לכלול שיתוף המשפחה -• את המשפחה במסגרת המבנה החינוכי. השינוי המבני בבתי הספר צריך לכלול הגדרה מחודשת של המוסד כ"עיירה" או

כ"מרכז קהילתי", אשר תומך, משתף ומערב את המשפחה כולה במערך החינוכי כולו. עם התפרקות התא המשפחתיהבסיסי, גוברת האלימות בין בני המשפחה ואלימות זו גולשת מהבית אל הכתה. )שיתוף הקהילה, חינוך קהילתי(.

מרכיב זה ידרוש מהמוסדות ברמת הגן/יסודי לגייס אנשי מקצוע שעברו הכשרה לא רק התפתחות תפקידי המורה/מנהל-• בשיטות הוראה מסורתיות אלא גם בחינוך מקיף לערכים. תפקיד הייעוץ החינוכי צריך להוות חלק בלתי נפרד ממכלול תהליך המניעה וההתערבות בתוכנית המשולבת למניעת אלימות והתאבדות. כל אנשי הסגל צריכים להיות מעורבים ביישום תוכנית לימוד להקניית מיומנויות אתיות וחברתיות ובפיתוח סביבה בית-ספרית משולבת ושיתופית שבה יתנו

)המורים צריכים להיות מיומנים בשיטות הוראה לחינוך מקיף לערכים, אנשי הסגל דוגמא אישית יומיומית לתלמידיהם.אמנה בית ספרית-חובות המורה והתלמיד וזכויותיהם וכו'..( .

ניתן לראות באלימות ובהתאבדות של מתבגרים תגובה לצרכים גופניים יצירת "זהות של הצלחה" אצל התלמידים-• ורגשיים שלא סופקו. הגיבוש והעידוד של הערכה עצמית בקרב תלמידים מהווה תנאי בל-יעבור להצלחתו של כל מודל

)לתת לילדים התנסויות שיובילו כיוון שההערכה העצמית מרתיעה כשלעצמה מפני השתתפות במעשי אלימות.להצלחה,עידוד התלמידים ואמונה בהם ועידוד אמונה של התלמיד בעצמו(.

הוראת צורה כלשהי של בוררות סכסוכים, נהלי מו"מ ומיומנויות ליישוב בונה של סכסוכים. הנורמות, בוררות סכסוכים -• הערכים והתרבות של בית ספר צריכות לטפח הליכי מו"מ ובוררות על ידי הכללת שיעורים על שיפור מיומנויות תקשורת,

דרכים לריסון כעס, אסרטיביות נאותה, מיומנויות פתרון בעיות, הבנת נקודות ראות שונות, חשיבה יצירתית ומיומנויות בין-אישיות וקבוצתיות אחרות. כמו כן, יש להכשיר מחנכים לשילוב הפדגוגיה של מיומנויות אלו בשלבי החינוך המוקדמים ביותר על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר. )ללמד את הילדים איך לפתור סכסוכים אחד עם השני, איך לרסן את

עצמך מכעס וכו'..(.

על המחנכים להתייחס לעוצמת כלי התקשורת בבואם לדון בנושא האלימות הבית-ספרית. על התערבות כלי התקשורת -• המורים להיות ערוכים להתמודדות עם ההשפעות אליהן נחשפים הילדים מחוץ לכתה ולהיות מודעים לכך שהתעלמות מסוגיות הנוגעות לכלי התקשורת מיתרגמת אצל הילדים להשלמה עם האלימות שהם רואים, שומעים וחווים דבר יום

ביומו. בתי הספר ייאלצו לקבל על עצמם תפקיד פעיל וחינוכי יותר בבואם להנחות ילדים "פגיעים מבחינה חזותית" (. אם ילמדו הילדים להעריך באופן ביקורתי את האלימות שהםGreenfield 1984בניתוח ובהערכה של תכנים תקשורתיים )

רואים על המרקע, הם ילמדו לבוא במגע עם ברירות הצפייה שלהם ולהעריך את השפעת הברירות הללו על חייהם )אין להורים שליטה על הצפייה בטלויזייה , לכן המורים צריכים לדון עם הילדים על מה שהם רואים בטלויזייה האישיים.

ויש את זה רק במעט מקומות(.

דרכי ההתערבות הנ"ל יכולים לעזור לפתור את בעיות האלימות. 5 הגורמים ו5

סרטים שהוצגו בכיתה:

לסניור באהבה

יצא הסרט "לסניור באהבה" לאקרנים. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי על מורה למתמטיקה בשם ג'יימי אסקלנטה.1987בשנת אוכלוסייה ספרדית במזרח לוס אנג'לס המוגדרת כטעונת טיפוח. הגישה שנוצרה אצל תלמידי אסקלנטה היה מורה המלמד

התיכון היא שהמצב לתוכו הם נולדו והמצב הסוציו אקונומי שלהם אינו מאפשר להם להצליח בחייהם. מדובר על תיכון שאחוז.הנושרים ממנו גבוה מאוד ורוב התלמידים היו בעלי הערכה אישית נמוכה

מערכת החינוך האמריקאית מצטיירת כמי שחיזקה והנציחה את חוסר ההצלחה של פלח האוכלוסייה ההיספאנית ? אשר העריכה כי מרבית התלמידים יתדרדרו לפשע מגיל צעיר וישתמשו בסמים.המורה אסקלנטה קיבל את המשרה "הלא נחשקת" בביה"ס

התיכון- הוא החליט כי למרבית מתלמידי ביה"ס יש פוטנציאל להצליח בלימודים, להתקבל ללימודים אקדמאים ולהשתלב במשרות בכירות. דעתו של אסקלנטה נראית כחסרת סיכוי ומופרחת מן המציאות. רבים מהתלמידים גיחכו כאשר שמעו את

.הצהרת המורה "המשוגע" ואף שאר המורים שהיו עמיתיו לעבודה ראו בו כאיש חזון תלוש מן המציאות

אסקלנטה הציג לתלמידיו ציפיות שהיו מעבר ליכולתם, לדעת שאר המורים. בזכות אמונותיו וגישתו המיוחדת, הגשימו תלמידיושיעורים בחופשת הקיץ, שיעורים בחופשת חג,שיעורים אחרי שעות הלימודים ללאדוגמאות לפעולותיו מתוך הסרט: ציפיות אלו.)

תשלום נוסף,הביא ספרים לתלמיד שלא היה לו,עשה בחנים,המחיש את החומר כך שיהיה קשור לעולם התוכן היום יומי שלהם,. דאג שהם יגיעו לשיעורים ויכינו שיעורי בית וכו' (

התלמידים זכו בציונים גבוהים במיוחד במקצוע המתמטיקה- תוצאה סנסציונית וחסרת תקדים- בביה"ס לאוכלוסייה המוגדרת כטעונת טיפוח נרשם ממוצע ציונים במתמטיקה גבוה ביחס לשאר בתי ספר בארה"ב- בינהם בתי ספר יוקרתיים לאוכלוסייה

אמידה.הציונים היו כל כך גבוהים, עד משרד החינוך האמריקאי חשד שמדובר בהונאה והסיפור יצר הד תקשורתי שהגיע גם עד הבית הלבן- נשיא ארה"ב הגיב על המקרה והוחלט כי למען הסר ספק לא ייחשבו הציונים בגלל חשש לרמאות והעתקה והחליט

.לבחון מחדש את כל תלמידי התיכון .מששמעו התלמידים את רוע הגזרה,לא הסכימו להיבחן בשנית

ייאוש ניכר על פניהם- הרי שגם כאשר הצליחו בלימודיהם, מערכת החינוך אינה מאמינה להם.אסקלנטה ערך עמם שיחת מוטיבציה ודרבן אותם כי הם עומדים במבחן החיים ולא במבחן במתמטיקה.הוא סחף אותם בנאום מרגש- זהו הרגע בו הם הבינו

כי הצלחתם תלויה אך ורק בתפיסה וההערכה העצמית שלהם. )עשה להם שיעורים וארוחת ערב בביתו( , בסופו של דבר נבחנו התלמידים ואף הצליחו להוציא ציונים גבוהים מן הבחינה הראשונה.הסיפור הזה מוכיח, שאמונה מביאה להגשמה. שהדימוי שלנו

..משדר משהו החוצה וקובע איך יראו חיינו, בתחתית הבור או על פסגת העולם. יש ביכולתנו להשיג כל דבר שנרצה

להאמין בתלמידים, לפתח בהם נחישות, להציב גבולות,לצאת גם נגד שאר סגל המורים אם הם לא מאמיניםהמורה צריך: הכי חשוב זה שהמורה האמין בתלמידים וגרםבילדים,לדבר בשפה של התלמידים ולהזדהות איתם ולהוכיח להם שהם יכולים.

להם להאמין בעצמם.

הסרט משמש דוגמא איך מחנכים לערכים.

הוצג סרט על נשים דרוזיות שנוצלו ע"י המעסיק במפעל בו עבדו, ולא קיבלו את הזכויות הבסיסיות שמגיעות בנושא זכויות אדם-להן.

הוצג סרט במדבר על ההשפעות הרבות שיש לטלויזייה על ילדים ועל ההשפעה החדבנושא השפעה של סרטים על אלימות-משמעית והשלילית בהקשר לאלימות.