השימוש בכלי אומדן הרעיון, היישום, התועלת

והמגבלות

MA, RN – אירית אוחנההתנסות קלינית: גריאטריה

27.11.08

התפתחות כלי המדידה

ניתן לאפיין מגמות בולטות בהתפתחות כלי המדידהולמקמם על פני רצף כרונולוגי והיסטורי )גולנדר,

2001 .) כבר בתחילת שנות השישים פותחו כלי מדידה ואמדן

לבדיקת תפקוד הקשיש ורווחתו. פיתחו 1963ב Katz ועמיתיו את אומדן התפקוד

( כדי לאמוד את רמת התפקוד הנדרשת ADLהגופני )לביצוע פעילויות עצמי.

שנות השבעים אופיינו באידיאולוגיה של פיתוח מערךשירותים מותאמים לצורכי הקשישים ובניה של כלי

מחקר מקיפים ורב ממדיים לאומדן הקשיש.

שנות השמונים אופיינו בכמה מגמות: פיתוח כלי מחקרבתחום הפנאי, פיתוח כלי לאומדן סימפטומים שכיחים, כמו כאב, הרחבה ושיפור של כלי האומדן האפקטיביים

בדגש על רגשות חיובים, ופיתוח שאלונים באופן דיפרנציאלי לבחינת בעיות, התמודדויות ואיכות חיים בכל

אחד ממצבי הבריאות השכיחים.

את שנות התשעים ניתן לכנות כ"עשור כלי המדידה", הואמאופיין בדרישה לפיתוח כלי מדידה ובשימוש הנפוץ

והנרחב שנעשה במדדים ובמאגרי מידע. פיתוח כלי מדידה התפתח גם לתחומים חדשים, כמו סביבות טיפול ייחודיות,

בדיקת אוכלוסייה בדיור מוגן או מסגרת אשפוזיות.

השינוי הבולט ביותר בשנות התשעים היה בעיקר במישורהלוגיסטי ובמשקל הרב שיוחס למדדים ברמת מדיניות

שהופעלו לצורכי בקרה, תכנון וחיזוי. יותר מכך, בתנאים מסוימים הפך הכלי לשמש כתנאי מקדים, לקביעת זכאות,

לרישוי, להקצאת משאבים ולהענקת תגמולים. השימוש בכלי מדידה בקרב הגופים המארגנים והמוסדות

המממנים הלך וגבר, בעיקר בגלל הפונקציות הארגוניות וההשלכות הכלכליות והפוליטיות ברמת מדיניות הטיפול

בקשישים. תוצר נוסף לפופולריות שבכלי המדידה הוא אופן השיווק

והפרסום של כלי מדידה באמצעות מאמרים, ספרים ואתרי אינטרנט.

בצד כלי מדידה רב תחומייםשנועדו להקיף את מרב

היבטי החיים שבהם מעורבים ומתנסים קשישים,

קיימים כלי מדידה שנועדו לשמש כלי עזר למטפלים

בקשישים, לאמוד את צורכיהם, ולסייע להם

בטיפול, בצד כלי מדידה שנועדו לסייע לקובעי

מדיניות לנהל את הספקת השירותים לקשישים.

FIM - Functional Independenceאומדן Measure (Granger et al., 1993 )

הערכת התפקוד במהלך שיקום גריאטרי

הגידול בצרכים לשירותי שיקום העלה את הצורךבאומדנים תפקודיים.

הצורך לדרג את השירותים הניתנים בטיפוליםישירים )פיזיו' ריפוי ועיסוק( ואת ההחלטות לגבי

כיווני טיפול ומיסוד. ,להחלטות אלה משמעות אישית וכלכלית כבדה

מרמת הפרט ועד לרמת מקבלי החלטות הלאומיות.

בתחילת שנות השמונים לאור מודעות למגבלותהקימות באומדנים הקיימים, הקימה האקדמיה

האמריקאית "כוח משימה" לפיתוח אומדן לשימוש רחב בתחום.

שנים פותח אומדן ה 3לאחר FIM כיום קימת , FIMחברה בארה"ב המנהלת את כל הקשור ל

בארה"ב ובעולם. בישראל נכנס לראשונה לשימוש הכלי ע"י

פרופסור חיים רינג מנהל מחלקה לשיקום נוירולוגי בבית חולים לוינשטיין. לאחר שנה של ניסויי אושר

לשימוש בארץ.

הכלי

מטרתו היא למדוד את רמת התפקוד ברמת ה"עצמאותהמזערית" של הפרט במציאות של מוגבלות.

מטלות תפקוד מוטוריות, קוגניטיביות 18האומדן מורכב מ ותקשורתיות.

קטגוריות תפקוד : טיפול עצמי, 6ניתן לסווג את המטלות ל שליטה על סוגרים, מעברים, ניידות, תקשורת ותפקוד

קוגנטיבי חברתי. צורך בעזרה 1 , כאשר 1-7לכל מטלה ניתן ציון בין =

מלאה,

= עצמאות מוחלטת. הניקוד המצטבר האפשרי נע בין7

תפקוד מרבי. 126 – תפקוד מזערי ל 18

עיתוי המדידה

מקובל למדוד את התפקודלפחות FIMבאמצעות ה

בשתי הזדמנויות: עם קבלת החולה לשיקום

ובשחרורו.

מבצע המדידה הוא אחד מאנשי הצוות ומילויו אורך

כעשרים דקות.

דווקא על הרקע הפשטות היחסית של השימוש בFIM ככלי אומדן קליני והשימושים הנרחבים

ובנגזרותיו בתחומי המנהל ומדיניות FIMבתחשיבי הבריאות, חשוב להקפיד על גבולות השימוש הנכון

בכלי ולעשות בו שימוש זהיר, מתאים ו"מושכל". חשוב לזכור כיFIM מבטא מקטע יחיד בעולם שלם

של משמעויות ונסיבות. חשוב לסייג ולזכור שזהו מדד אחד שאין בו די כדי

לשקף משתנים אחרים לא פחות מהותיים, כגון הרקע האישי, הרפואי והתרבותי, התחושות

.הסובייקטיביות, הסביבה שבה המטופל נמצא ועוד

הערכת המצב התזונתי של קשישים

הערכת מצבו התזונתי של הקשיש הבריא והחולההיא חלק מרכזי בהערכה הגריאטרית הכוללת,

והיא מתבצעת כדי לחשוף את כל הכוחות העומדים לרשותו לצורך החלמה לצורך שמירה על

(. 2001בריאותו )ברנר, התזונה מספקת לגוף מהסביבה את הרכיבים

החיוניים לשם שמירת הקיום, אולם השינויים הפיזיולוגיים והנפשיים המתרחשים בקרב קשישים

משפיעים על יכולתם לצרוך את רכיבי התזונה החיוניים בכמות מספקת.

הערכה רב ממדית

מדדיםפיזיולוגיים

מצבו הכללי של הקשיש

מחלותיו הרגליו

מדדיםאובייקטיבים

כמותיים

סביבתו

העדפותיו

תמונת המצב התזונתי

במהלך השנים ניסו לפתח מדדים כוללנייםהמתייחסים להערכות ולמדידות ממקורות שונים,

אולם מדדים אלו אינם מספקים כלי הערכה מדויק, מקיף ומוסכם להערכה התזונתית הכוללת של הקשיש.

למרות פשטותה של הערכת התפקוד, הבודקת אתמכלול היכולות של הקשיש כסכימה של כל בעיותיו

ויכולותיו, היא מבטאת בהתאמה טובה את מצבו התזונתי של הקשיש ואת הסיכון הכרוך להמשך

ההידרדרות.

MNA - Mini Nutritionalמבחן ה Assessment (Vellas et al, 1996 ) .

מבוסס על הערכה קלינית, על אנמנזה של הרגליאכילה ומחלות רקע ועל מדדים אנתרופומטריים

))גובה, משקל, משקל מתוקנן לגובה, הרכב הגוף(, ולא על בדיקות מעבדה.

שאלות ולכל שאלה יש ניקוד של 30בכלי יש 17-24 נחשב תקין. בין 24-30נקודה אחת. בין

מצבי על 17מצביע על מצב גבולי, וציון מתחת ל מחסור תזונתי.

בעל אמינות גבוה, בעל יכולת חיזוי לגבי משךהאשפוז אצל קשישים.

RAIשאלון ה Resident Assessment Instrument

נועד בעיקר לשימוש בקרב תושבי מוסדות, אך זוכהלשימוש גם בקרב אוכלוסייה עצמאית בקהילה.

,שאלון קצר ופשוט אשר שואל על שינוים במשקלטעם, הרגשת רעב, דיאטות ספציפיות, נוכחות פצעי

מהאוכל על הצלחת. 25%לחץ והשארת יותר מ בהערכה המתבצעת בביתו של הקשיש מבררים

דברים נספים: דילוג על ארוחות, אבדן תאבון, בדידות, הכנת האוכל, בעיות לעיסה ובליעה, מצב

כלכלי, פעילות גופניות ופעילות יומיומית.

ASPENהמדד המשולב של

הנפוץ ביותר של האגודה האמריקאית להזנהאינטרלית ופרנטרלית והיא כוללת:

בחודש.5% בשישה חודשים או5%שינוי משקל של מהמשקל האידיאלי.20%משקל החורג ביותר מ .מחלה המגבירה את הצרכים המטבוליים שינויים בדיאטה הרגילה עקב טראומה, ניתוח או

מחלה..מתן הזנה מלאכותית עקב טראומה, ניתוח או מחלה הספקת מזון לא מספקת ובלתי מתאימה בגלל קושי

בעיכול או בספיגה של מזון יותר משבוע.

הערכת תפקוד קוגניטיבי בקרב קשישים

יכולת קוגניטיבית היא אחד ממרכיבי הביצוע של

האדם, ואבחונה נחשב כחלק בלתי נפרד מההערכה

הגריאטרית הכוללת.

הערכה קוגניטיבית מנבאת תפקוד בקרב קשישיםבקהילה ובמהלך אשפוז כאחד.

,שכיחותה של הירידה הקוגניטיבית, העולה עם הגילוהקושי באיתורה, מצריכים הערכה כוללת וקצרה

באמצעות כלים בעלי תוקף ומהימנות.

מטרתה של הערכה כזו היאקביעת יעדי הטיפול והקצאת

משאבים. להערכה הקוגניטיבית של הקשיש.

,שלוש מטרות עיקריות: מיון אבחון דיפרנציאלי, והערכת

התוצאות של המוגבלות הקוגניטיבית.

מיון

כלים קצרים לבדיקת הסטטוס המנטלי, הכוללים שאלותבנוגע להתמצאות, לזיכרון ולחשיבה. כלים הנועדים למקד

תפקודים ספציפיים הניזוקים במחלת אלצהיימר. וכלים הנועדים להעריך את תהליך הירידה הקוגניטיבית היחס

לתפקוד נורמלי.

אבחון דיפרנציאלי

כלים המאפשרים לכמת ולבודד היבטים קוגניטיבייםספציפיים שנפגעו במחלה ולהבדיל בין שלבים שונים של המחלה, בין רמות חומרה שונות, בין סוגים שונים

של דמנציה ובין דמנציה ובעיות אחרות.

הערכת התוצאות של הדמנציה

כלים אשר פותחו להעריך את ההשפעה של הדמנציה עלהיבטים שונים, כגון איכות החיים, השימוש בשירותים

והשפעת המחלה על המטפלים בחולים הסובלים מדמנציה

התחומים הנבדקים ע"י הכלים

:לתפקודי הזיכרון שלושה מרכיבים תפקודי זיכרון עיקריים: האחד, זיכרון מידי או העלאה מחדש, זיכרון

לטווח קצר, וזיכרון לטווח ארוך. :בדיקת אפזיה ע"י הבנה, שטף הדיבור, בעיות שפה

וחזרה. :אי-יכולת לבצע תנועות בדייקנות. זוהי הפרעה אפרקסיה

בקליפת המוח שגורמת לחוסר יכולת לארגן את התנועות, ואינה קשורה לחולשה או לאובדן תחושה.

:בדיקת היכולת לזהות חפצים או אנשים. אגנוזיה תחומים נוספים כוללים בחינת כושרי ההתמצאות- בעיקר

בזמן ובמרחב, קשב ושטף הדיבור.

דרכים לביצוע ההערכה

.העברת מבחנים: הגישה הנפוצה ביותר. לרוב מתבצע פנים מול פנים

כלים לדיווח עצמי: נפוץ בשימוש פסיכולוגי, סובל מבעיות מהימנותותוקף בהערכה קוגניטיבית, אחת הסיבות לכך היא שקשישים

הסובלים מירידה קוגניטיבית מתקשים לזכור ולהעריך את הקשיים הקוגניטיביים שלהם.

הערכה באמצעות תצפית: בד"כ מדובר בכלים פסיכוגריאטריםרחבים יותר. רלוונטי בעיקר למוסדות, עם צוות מיומן, פחות יעיל

בקהילה.

הערכה באמצעות דיווח של אינפורמנטים: מאפשר להעריך אתהחשיבות היומיומית של הירידה בתפקוד הקוגניטיבי ואת ההתאמה

הקיימת בין היכולות של המטופל לבין הדרישות הקוגניטיביות של הסביבה.

עקרונות המדידה

:חלק מהקריטריונים המנחים הם שימושיות יישומיים כגון זמן ועלות. בדיקה קצרה וקלה לניקוד ופרשנות עדיפה לרוב בעבודה הקלינית השוטפת,

על בדיקה ארוכה יותר וקשה לפרשנות. :כלי להערכת תפקוד קוגניטיבי יחשב לטוב היקף

יותר אם הוא מכסה מספר רחב יותר ככל האפשר של מספר תפקודים.

:יכולתו של הכלי להבחין בין קשישים עומק נורמאליים לקשישים חולים.

:המידה שבה כלי נטול טעות דיוק במדידת רוחב מדידה

:המדידות צריכות להיות יציבות דיוק במדידת אורך הן לאורך זמן והן בין שופטים.

:הכלים צריכים להיות אינדקטורים תקפים תוקף של המושגים שאותם הם אמורים לשקף.

:כלים מובנים אמורים להבטיח דרכי סטנדרטיזציה מדידה וניקוד אחידים.

Mini Mental State Examinationה"מיני מנטל"

(MMSE), (Folstein & Folstein, 1975). כלי הנפוץ ביותר להערכת תפקוד קוגניטיבי בקרב

הרופאים בארץ ובמרפאות הזיכרון. .הכלי מורכב מאחד עשר פריטים המוחלקים לשני חלקים

החלק הראשון מתבסס על תשובות מילוליות ומעריך התמצאות, זיכרון וקשב. החלק השני בודק את היכולת לכתוב משפט, לחזור על שמם של כמה חפצים למלא

הוראות כתובות ומילוליות ולהעתיק ציור מורכב. מוסכם 23-24. בין 30הציון המקסימלי שניתן לקבל הוא

שקיימת מוגבלות קוגניטיבית. מכיוון שהמבחן הוא תלוי השכלה יש לקבוע את הציון בהתאם לרמת ההשכלה, כך

17-18 מתאים להשכלה תיכונית לפחות. ואילו 23-24ש מתאים לנבדקים בעלי רמת השכלה נמוכה יותר.

מבחן השעון

מבחן לבדיקת תפקוד קוגניטיבי ונפוץ גם כמבחן מיוןלדמנציה בנוסף למבחנים אחרים.

הנבדק מקבל עיגול מצויר מראש ותבקש לצייר אתהמספרים והמחוגים של השעון, בשלב ראשון. בשלב שני

מתבקש לסמן שעה. בעיות במיקום המספרים על גבי העיגול ובציור המחוגים

של השעון מאפיין חסרים ביכולת מרחבית- ויזואלית ובחשיבה מופשטת.

המבחן בעל רגישות וסגוליות אבחנתית הנעה בין בינונילטוב, גם כאן תוצאותיו מושפעות מרמת ההשכלה של

הנבדק.

Clinical Dementia Rating - CDR

הכולל שישה מדד להערכת חומרת הדמנציהתחומים: זיכרון, התמצאות, שיפוט ופתרון בעיות, פעילות קהילתית, פנאי וביצוע פעולות יומיומיות.

5התפקוד הקוגניטיבי מוערך על פני סולם בין מצב 5 אין בעיה, לבין – 0דרגות שנע ביו

טרמינלי . הציון הכולל מורכב מסיכום משוקלל של הציונים

בכל אחד מהתחומים, אם כי לתחומים אין משקל שווה. הכלי נמצא בשימוש קליני ומחקרי בכמה

(. 2001מקומות בישראל )ורנר,

Alzheimers Disease Assessment Scale ADAS

זהו כלי קצר המאפשר להעריך את חומרתהמוגבלות הקוגניטיבית, הרגשית וההתנהגותית

של חולים הסובלים ממחלת אלצהיימר. החלק להערכת התפקוד הקוגניטיבי כולל תשעה

פריטים המעריכים:שפה מדוברת, הבנה כללית של השפה, מילוי אחר הוראות ורבליות, קושי במציאת מילים ושיום, התמצאות ושני מבחני

זיכרון. גם כאן הכלי הוא תלוי שפה.

הADAS לא פותח ככלי לאבחון, אך נמצא תקף לזיהוי מטופלים אשר אובחנו כסובלים ממחלת

אלצהיימר. לרוב מועבר ע"י אנשי מקצוע מיומנים – נוירופסיכולוגים אשר נותנים ציון המתאר את חומרת המגבלה בכל אחד מהפריטים בהתאם

= אין מוגבלות כלל, 0להנחיות שפותחו. כאשר = מוגבלות קשה ביותר. 5וציון

ובמבחני 0-70הציון בחלק הקוגניטיבי נע בין . 0-22הזיכרון מ

להערכת התפקוד הקוגניטיבי תפקיד מרכזיבאבחון של מחלת אלצהיימר ובטיפול בה, והיא

יכולה לעזור לרופא בהיבטים שונים: 1 לקבוע האם הנבדק סובל ממחלה דמנטית או .

לא. 2.לקבוע את סוג הדמנציה . 3 ,לאסוף מידע בסיסי בנוגע לתפקוד הקוגניטיבי .

שיעזור להעריך שינויים לאורך הזמן.

4 .לקבל החלטות בנוגע להתערבויות .

שאלון הרת"ד- רשימת תארים דיכאוניים

כלי מדידה קצר ויעיל, מהימן ותקף לדיווח עצמי על מצברוח דיכאוני בקרב אוכלוסיות מגוונות של אנשים מבוגרים

וזקנים. ( הכלי נבנה על ידיLubin ,1966, 1981 ועבר התאמה )

(. 1981שיטתית לשימוש בישראל על ידי אייל ) הוא כולל רשימה של תארים שליליים וחיוביים, ובהעברתו

הנבדקים נדרשים לסמן את אלה המתארים את רגשותיהם באותו זמן היום.

יתרונותיו

פשוט, קריא, ממוקד, קצר, ולרוב הוא מתקבל ללאהתנגדות. בכך הוא מותאם במיוחד למאפיינים הקוגניטיביים והנפשיים של אוכלוסיית הזקנים.

הרת"ד עשוי לסייע הן במחקר והן בעבודה קלינית, כיווןשניתן להשתמש בו בקלות לסקרים רחבים, לסינון קליני

בקבוצות סיכון ולמעקב אחר תהליכי התערבות ושינוי.

שאלון להערכת דיכאון בקשישיםShort Geriatric Depression Scale - (S-GDS)

מבוסס על מבחן הדיכאון המלאGDS Yeas age et al שבודק סימני דיכאון. )1983(

על סולם שמי שהתשובות המצופות פריטים 15מכילעבורן הן כן/לא.

בהתאם למספר הפריטים שעליהם השיב הנבדק שלאכמצופה נקבעת דרגת דיכאונו.

,לכלי תקפות גבוהה לקשישים עם מחלות כרוניות נלוותלחולים עם שינויים נוירולוגים בינוניים, אולם לא לחולים

עם דמנציה קשה. רגיש. מחברי הכלי תורגם ותוקף בארץ ונמצא מהימן ודי

או 5הכלי קבעו סימפטומטולוגיה של דיכאון על פי ציון (. Yeasavage et al, 1983למעלה ממנו )

איכות חיים סובייקטיבית: המשגה ומדידה על פי ארגון הבריאות

העולמי אחד מהמשתנים, השכיחים הנחקרים כיום בתחום

הבריאות והפסיכולוגיה, בשני העשורים האחרונים. ,למרות ריבוי המחקר בתחום, עדיין חסרה הגדרה ברורה

אחידה ומוסכמת למושג "איכות חיים". ביטוי לכך ניתן למצוא בריבוי המונחים המדעיים

-wellהמשמשים להגדרת איכות חיים, כגון: רווחה נפשית )being( אושר ,)happiness( ושביעות רצון מהחיים )Life

satisfaction .) הספרות הדנה ברווחה נפשית עוסקת בשאלה כיצד ומדוע

מתנסים אנשים בתגובות רגשיות וקוגניטיביות, חיוביות ושליליות, במהלך חייהם.

"רווחה נפשית"

( על-פי Diener,1983 ניתן למיין את ה"רווחה )הנפשית" לשתי קטגוריות עיקריות:

המוגדרת על-ידי קריטריונים א. רווחה נפשית חיצוניים.

המוגדרת על-ידי ב.רווחה סובייקטיבית :קריטריונים אישים של האדם, הכוללת מרכיב

,Dienerקוגניטיבי, ומרכיב רגשי )אפקטיבי( )1999 .)

WHOQOL

נוסדה, בחסות ארגון הבריאות העולמי, 1992 בשנת WHOQOL )Worldקבוצת מחקר בנושא איכות חיים:

Health Organization Quality of Life Group( מטרתה .הייתה לכמת ולהגדיר את המושג "איכות חיים".

איכות חיים הוגדרה על-ידם כתפיסות של האדם לגביעמדותיו בחיים, במסגרת התרבות ומערכת הערכים שהוא חי בה, תוך התייחסות למטרות, לציפיות ולסטנדרטים שלו

(WHOQOL Group, 1995 .) ,הקבוצה מדגישה את הרב-ממדיות של המושג איכות חיים

ומכאן שיש לאמוד את איכות החיים בכל התחומים על מנת להגיע להבנה מקיפה יותר בנוגע לאיכות חייו של

האדם.

שאלון איכות חיים המקוצרWHOQOL–BREF

שאלון לדיווח עצמי שמטרתו להעריך את התפיסההסובייקטיבית של אנשים לגבי איכות חייהם, והוא

מיועד הן לאוכלוסיה הבריאה והן לאוכלוסייה הנמצאת במצב דחק, בעקבות מחלה או מצב

(. De Vries,1999קשה אחר ) פריטים, הנחלקים לארבע תחומים 26הכלי כולל

נרחבים: בריאות פיזית, בריאות פסיכולוגית, קשרים חברתיים, סביבה, ושתי שאלות

המתייחסות לתפיסה האישית ביחס לאיכות החיים שלו.

דרגות, 5התשובות מדורגות עפ"י סולם ליקרט בעל מייצגת את התשובות "בכלל לא" או " מאוד לא 1כשדרגה

מייצגת את התשובות " במידה רבה 5מרוצה" ודרגה מאוד" או "מאוד מרוצה".

.ההתייחסות היא לשבועיים האחרונים שקדמו למדידה מדינות 19כלי זה הינו תלוי תרבות ונמצא בשימוש ב

שונות בעולם. בארץ עבר הכלי התאמה והגרסה העברית לשאלון פותחה

במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון מדינות במקביל )בן 15במסגרת מחקר בן לאומי שנערך ב

(. 2001יעקוב ואמיר,

SF 36 כלי למדידת איכות חייםהקשורה לבריאות ולהערכתה

נתונים על מצב הבריאות של האוכלוסייה היו מאזומתמיד מרכיב מרכזי בהצגת בעיות הבריאות

שעמן מתמודדת החברה ובניתוחן, בעיצוב מדיניות הבריאות ובניטור מועילות הטיפול הרפואי

והבריאותי. בעשור האחרון חלה התקדמות בהמשגת הבריאות

כנושא נפרד מן המושג הרחב של איכות חיים ובשיטות המדידה שלו, אולם לעתים קרובות השימוש בקנה מידה רחב בממדי הבריאות

שפותחו אינו מעשי בגלל אורכם ומורכבותם.

אחד הפתרונות למגבלה זו הוא כלי לבדיקת מצבהבריאות, שימצא איזון הולם בין אורך השאלון

לעומקו. מדד SF-36 נבנה על ידי ,Ware ועמיתיו בסוף

שנות השמונים על בסיס מחקר מקיף שבוצע . Rand Corporationב-

המדד נבנה כדי לספק כלי כוללני וקצר שיעמודבסטנדרטים פסיכומטריים הנדרשים לשם

השוואות בין מושגי בריאות גנריים.

שייתן ייצוג רב-ממדי של מושגי בריאות ושימדודאת מלוא הטווח של מצבי בריאות, ובכלל זה רמות

רווחת הפרט והערכה אישית של מצב הבריאות. )המדד כולל שמונה מושגי בריאות )סולמות

פריטים )שאלות(, המתקבצים 36המבוססים על לשני מדדים מסכמים: בריאות פיזית ובריאות

נפשית. השימוש הנרחב במדדSF-36 ,בסקרי אוכלוסייה

בניסויים קליניים ובעבודה קלינית מלמד על כך שזהו ככל הנראה כלי מדידה שימושי ויעיל לבחינת

איכות חיים הקשורה לבריאות.

SASסולם העיגון העצמי -

נבנה ע"י Cantril) )1965( והוא מודד את שביעות הרצון הכללית בחיים ע"י איתור העוגנים או מסגרות ההתייחסות

של מישהו. שלבים, כשהשלב הגבוה 11הוא מציג סולם אנכי המכיל

( מייצגים את החיים הכי טובים והנמוך ביותר 10ביותר )( הכי גרועים האפשריים, בהתאמה עבור כל משיב 0)

ומשיב. המשיבים מתבקשים להשיב באיזה שלב הם חשים שהם

שנים. לכן לכל משיב 5 שנים ובעוד 5עומדים בהווה, לפני יש שלושה ציונים שונים.

הSAS שימש במספר מחקרים, ובד"כ סיפק תכונות ,Andrews & Robinsonפסיכומטריות של שביעות רצון )

1991; Sauer & Warland, 1982 בארץ הועבר הסולם .) (. (Shmotkin, 1991aבכמה מדגמים לאומיים

SASשאלון

( 10לפניך ציור של סולם. נניח שראש הסולם )

החיים הטובים ביותר האפשריים בשבילך, ותחתית מייצג את

( מייצגת את החיים הגרועים ביותר האפשריים בשבילך. 0הסולם) באיזה שלב על הסולם את/ה מרגיש/ה שהנך נמצא/ת באופן

שלב מספר:____________ ?בהווה אישי באיזה שלב על הסולם היית אומר/ת שנמצאת

? שלב מספר:____________לפני חמש שנים באיזה שלב על הסולם את/ה חושב/ת שתהיה/תהיישלב מספר:____________ ?בעוד חמש שנים

10

9

8

7

6

5

4

3

2

1

0

שאלון שביעות רצון/אושר מהחיים Satisfaction With Life Scale (SLS )

ע"י נבנהDiener, Emmons, Larsen, & Griffin והוא בודק שביעות רצון כללית בחיים. )1985(

פותח ככלי למדידה של המרכיב השיפוטי של (. SWBשביעות רצון סובייקטיבית )

בכלי חמש שאלות אשר התשובות להן ניתנות "לחלוטין 1 דרגות כאשר 7עפ"י סולם ליקרט בין

"נכון ביותר". 7לא נכון" ו

עדות למהימנות וליכולת הניבוי של הכלי מוצגת, והביצוע שלו מושווה אל סולמות קשורים אחרים.

הכלי תקף ומהימן ומתאים לשימוש במגוון רחב של קבוצות גיל, המאפשרים חסכון בזמן ריאיון

ומשאבים בהשוואה לסולמות אחרים של שביעות ,Pavot, Diener, Colvin & Sandvikרצון בחיים )

1991.)

The SLS (E Diener, 1980)

7 ל:1י את השאלות הבאות בין /אנה דרג . די נכון 4 = לחלוטין לא נכון, דרוג 1דרוג =

= נכון ביותר. 7 ודרוג ברוב המובנים חיי קרובים לאידיאל שלי

תנאי חיי הם מצוינים אני שבע רצון מחיי עד עתה השגתי את הדברים החשובים שרציתי בחייאם יכולתי לחיות שוב, כמעט ולא הייתי משנה דבר

השיח הגרונטולוגי,שמעצם טבעוהוא רב תחומי ומקיף, מכוון עצמו

לשלל נושאים נרחב הקשורים בהזדקנות, בזיקנה, בזקנים ובזיקה שביניהם. מורכבות זו מציגה בפני

הקלינאים, החוקרים, המנהלים ומגבשי המדיניות אתגר מתודולוגי

בפיתוח כלי מדידה, אומדן והערכה בגיבוש מדדים

המתאימים לקשישים )גולנדר, 2001 .)