תכנון תחנות תדלוק ומרכזי מסחר

מכון ירושלים לחקר ישראל המרכז למדיניות סביבתית

* • # » • * •

תכנון תחנות תדלוק ומרכזי מסחר י

באזורים הכפריים . ובשטחים הפתוחים

נייר עמדה

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל

ל א ר ש ר י ק ח ם ל י ל ש ו ר ן י ו כ מ

ת י ת ב י ב ת ס ו י נ י ד מ ז ל כ ר מ ה

ן דה של קרן צ׳רלס ה׳ רבסו סו מי

תכנון תחנות תדלוק ומרכזי מסחר באזורים הכפריים ובשטחים הפתוחים

נייר עמדה

איריס האןע ב ט ת ה נ ה להג ר ב ח ה

2 0 0 2


ן ירושלים לחקר ישראל י מכו ר ק ח מת י ת ב י ב ת ס ו י נ י ז למד כ ר מ ה

׳ 6 ס מ

ם י ח ו ת פ ם ה י ח ט ש ב ם ו י י ר פ כ ם ה רי ו ר באז ח ס י מ ק ומרכז ו ל ד ת ת ו נ ח ן ת ו תכנ נייד עמדה

איריס תאן החברה להגנת הטבע

: אורנה מרגלית וטל בן־עמר רי איסוף מידע סטטוטוילת הלר ת מפות: נעם לוין ואי ק פ ה

בה ה 6 באדיבות ד״ר אריה פיסטינר, המשרד לאיכות הסבי נ תמונות: איריס האן, תמו עריכת לשון: עידן ירון

עיבוד: נועה ווילהם י בי ת ס עימוד ועיצוב: א

טל אפל ה לדפוס: חמו א ב ה ה ו ק פ ה

ה רואה אור בסיוע קרן צ׳רלס ה׳ רבסון. פרסום זם על דעת המחברת בלבד. ם ה הדברים הנאמרי

ISSN 033-8681

© 2002, מכון ירושלים לחקר ישראל בית חי אלישר

רח׳ רד״ק 20, ירושלים 92186


תוכן הענ«נ>ם

א 7 ו ב מ הגדרות 7דות 8 תו

ם 9 י ק בישראל - מצב קי תחנות תדלוק 10 ות תדלו ת תחנ מ ק ה ת ל קי החו ת התכנונית ו או המצי חקרי אירוע 11ם 12 י בתי ם סבי בטי תחנות תדלוק — הית 13 ו מסקנ המלצות 14

ן ק ראשו ר פם 16 י י ב ק צ ק בישראל - מ ו ל ד ת ת ו נ ח תק ציבוריות 16 ות תדלו תחנת פנימיות מורשות 21 ו תחנות פירטיות 22 תחננות אחרות 24 ואה בין ישראל לבין מדי ק — השו ות התדלו צפיפות תחנ

ק שני ר פק 27 ו ל ד ת ת ו נ ח ת ת מ ק ושא ה ת בישראל בנ י ק ו ח ה ת ו י נ ו נ כ ת ת ה ו א י צ מ הניות תכניות המתאר 27 מדי


ם 36 חי ם פתו ת ושטחי י ועדה לשמירת קרקע חקלא הו) התשנ״ח־1998 39 ן קו ק משק הדלק (קידום התחרות)(תי חונהל מקרקעי ישראל 40 ניות מי מדיק 42 ות תדלו מן של תחנ קו ם הנהוגים בחו״ל לקביעת מי דרטי הסטנ

ק שלישי ר פע , 44 י אירו חקר כללי 44ם 45 י א צ מ מם 50 כו סי

ק רביעי ר פם 52 י י ת ב י ב ם ס י ט ב י הם 52 חי ם הפתו ום על השטחי אים נופיים 54 בטי היבה 55 י כות סב ם של אי בטי היות 63 ות על־פי סוגי התחנ הבעיות העיקרי

שי ק חמי ר פת 64 ו צ ל מ ה ת ו ו נ ק ס מת 64 ו מסקנ המלצות 66

71 . . ת ו ר ע ה

ם 73 י ח פ ס ניות לתחנות תדלוק א 31, מעקב ובקרה — פירוט התכנ ״ מ נספח 1: ת

פה 3.1997־12.2000 73 אשר נדונו בתקו נספח 2: ריכוז הנתונים שנאספו בחקרי האירוע 76ק 82 ת תדלו ת תחנ מ ק ה ת ל ו בתי נספח 3: רשימת הדרישות הסבי

.״« 84 ״. ״. • ״. * , » « . • . 1 , 1 ם » ו ק י מ א ר מ


רשימת טבלאות, תרשימים, מפות ותמונות

ת ו א ל ב טק בישראל לפי חברות 16 טבלה 1: תחנות תדלו

צע של הדלק טבלה 2: מספר ממוצע של כלי רכב לתחנה, והנפח הממו הנמכר בתחנות באירופה ובישראל, לפי נתוני 1993 25ות באירופה בשנים 1989־1993 26 טבלה 3: השינוי במספר התחנ טבלה 4: תחנות תדלוק שנדונו בולקחש״פ מ־1997 עד יולי 2000 37ה 37 ט ל ח טבלה 5: תחנות שנדונו בולקחש״פ, לפי החלטה ותאריך הק (בדונמים) 38 טבלה 6: היקף השטח שאושר בולקחש״פ לתחנות תדלות 63 בתי י ה הסב ות ואופי הבעי טבלה 7: מיון הבעיות העיקריות על־פי סוג התחנ

ימות, קה לתחנות מתוכננות או קי ת על־פי חלו טבלה 8: ריכוז ההמלצו ועל־פי סוג ההתערבות המוצעת 70

ם י מ י ש ר תק בישראל לאורך השנים 17 תרשים 1: מספר תחנות התדלוואה לגידול במספר כלי הרכב... 18 ת הציבוריות בהשו ו תרשים 2: הגידול במספר התחנואה לגידול באומדן הנסועה 18 ות הציבוריות בהשו תרשים 3: הגידול במספר התחנ

ת ו פ מת ומתוכננות במרחב סובב בקעת הנדיב 46 מו י מפה 1: תחנות ציבוריות קיבב בקעת הנדיב וחוף הכרמל 47 ות ציבוריות ופנימיות במרחב סו מפה 2: תחנת ומתוכננות לאורך כביש 40 48 מו י מפה 3: תחנות ציבוריות קיבב את כביש 40 49 ות ציבוריות ופנימיות במרחב הסו מפה 4: תחנ

ת ו נ ו מ תק פנימית, פרדיס 22 תמונה 1: תחנת תדלוק פנימית, ניר עציון 23 תמונה 2: תחנת תדלוק פירטית, פרדס חנה 23 תמונה 3: תחנת תדלו תמונה 4: מבנה מסחרי צמוד לתחנת תדלוק, מחלף עתלית 53ם צמוד לתחנת תדלוק, חדרה (פרק השרון) 54 י ם מסחרי תמונה 5: שטחים בדלק, בנימינה 58 המי ו ם מז תמונה 6: דגימה של מי תהו


I

I

ו

i כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל 1

מבוא

לדה של הרפורמה דה רבה תו א במי ק חדשות, שהו ת תדלו ו ת תחנ מ ק ה יות ל ריבוי התכנות י נ ך מטרה לגבש מדי במשק הדלק, גרם לתחושת הצורך ב״טיפול מערכתי״ בנושא מתו

ם ובאזורים הכפריים. חי ם הפתו ק בשטחי כוללת לתחנות תדלו

ק חדשות עלתה בעקבות מפגשים רבים של זמה לעסוק בנושא תכניות לתחנות תדלו הית התכנון, לרוב כ״עסקת סדו בה וטבע של החברה להגנת הטבע עם מו אנשי אגף שימור סבי

חבילה״ עם שטח מסחרי צמוד בהיקף לא מבוטל.

ות ם בתחנ רי ם הנופיים הקשו בטי ק בהי ה הצורך לעסו המניע העיקרי לעריכת המחקר הים הפתוחים, ובעיקר בפן התכנוני של הנושא. עד מהרה גילינו כי נושא ק בשטחי התדלות לפני ח ת ת מ ו י ן של שלל בעיות המצו ה הקרחו צ א רק ק זה, מבלי להפחית מחשיבותו, הו

יהום מי תהום. השטח, ובעיקר נושאים הקשורים בז

הגדרות

בעבודה זו השתמשנו בהגדרות הבאות:

ם העירוניים והבין־ ת בצד הכבישי ו מ ק ו מ מ ק מורשות ה ות תדלו ות ציבוריות: תחנ 1. תחנ עירוניים.

. ס עסקי ת מכירה מורשות של דלק לציבור מוגדר שלא על בסי ו ות פנימיות: תחנ 2. תחנת ו ם של ציי משאי סכי ימות במושבים, בקיבוצים, במפעלים גדולים, במוסדות, במו קיק של רכב צה״לי ו ל י דלק של רכבת ישראל, בנקודות תד ובחברות תחבורה, במתקנ

ועוד.

7


ת מכירה לא מוסדרות ולא חוקיות, בעיקר של סולר. תחנות ו ת ״פירטיות״: תחנ ו 3. תחנים ו ת בחניונים ובחצרות בלב ערים וביישובים כפריים, ביישובי הבדו מו י כאלה קי

ועוד.

תודות

ברצוני להודות למכון ירושלים לחקר ישראל, לאורה אחימאיר, לד״ר עמיר אידלמן ולחמוטל אפל, אשר ליוו באופן צמוד ושוטף את המחקר לכל אורכו מן הבחינה המקצועית והמנהלית.

דתי על הערותיהם המועילות של עפרה לבנה, מנהלת האגף לתכניות מתאר ארציות, תונהל התכנון, משרד א 18, מי ״ מ נהל התכנון, משרד הפנים, ושל ניבה לונדון, מרכזת ת מי

נים. חדת לרן חקלאי על ההערות והתיקו ו דה מי הפנים. תו

י על ר טו דע הסטטו ת המי דה רבה לאורנה מרגלית ולטל בן עמר, שליקטו ברוב עמל א תות המפות. ק פ ת והמתוכננות; לאיילת הלר ולנעם לוין על ה מו י ת הקי ו התחנ

בה ולשוקי כהן, יועץ כלכלי חדת לד״ר אריה פיסטינר מן המשרד לאיכות הסבי ו ה מי ד תוון נים שתרמו מן הידע והניסי י דה לכל המרואי ת הדלק. אני מו ו של ארגון בעלי תחנ

שברשותם להצלחת המחקר.

דה ר הוצגו ביום עיון במכון ירושלים לחקר ישראל. במסגרת זו נתונה תו ק ח מ ת ה צאו תו לדוברים: אדר׳ דינה רצ׳בסקי, שוקי כהן, גיל יניב וד״ר ערן פייטלסון.

ם שהנושא תפס ו ק מ ת ה בה שקיבלו בהבנה א י דה מקרב לב לאנשי אגף שימור סב תווחד לעמית ; ובמי ת העומדות בפני האגף ו בתי ס לעייפה של הבעיות הסבי ום העמו בסדר הי

דה רבה פרי יזמתו. א במי ו שפירא, שמחקר זה ה

ו יסייעו, ולו במעט, לפתרון הבעיות תי ו י המחקר ומסקנ א צ מ ות כי מ לא נותר אלא לקובה יותר. טו יה ו בה יפה, נקי שנחשפו בו, למען סבי

8


תקציר

ם ובאזורים הכפריים, חי ם הפתו ק ובתפעולן בשטחי ות תדלו ת תחנ מ ק ה מחקר זה עוסק בניות ולדרכי פעולה למניעה - או לפחות למזעור - של במטרה לגבש הצעה לקווי מדי

ות הנובעות מהם. ההשלכות הסביבתי

ת ו גים עיקריים מוכרות דלק לתחבורה לצרכנים פרטיים: התחנ תחנות תדלוק משלושה סות למכור רו ת פנימיות מורשות, האמו ו ת מוכרות; תחנ ו הציבוריות, שהן תחנות מסחריות״ ת ״פירטי ו ס עסקי לציבור מוגדר, כגון מו,שבים וקיבוצים, ותחנ דלק שלא על בסי

ות של דלק. קי שהן נקודות מכירה לא חו

תחנות תדלוק בישראל - מצב קיים

ד מספרן ות גדל מאו נ וס בישראל. בשנים האחרו קרוב ל־800 תחנות ציבוריות פועלות כים י ם מדד י ו ן הנסועה, המהו ה של מספר כלי הרכב ואמד של תחנות אלה, בשיעור גבוה מזצאה מן הרפורמה במשק דה רבה כתו ת בא במי ו לביקוש לדלק. הגידול במספר התחנה נ ם שונים כלא מושלמת, ומן הבחי י עי הדלק. הרפורמה מוערכת על־ידי גורמים מקצו

ת חדשות מיותרות. ו ה של תחנ מ ק ה ם ל מי י ם מסו אה במקרי התכנונית־סביבתית הבי

ה אינם נמוכים צפיפות תחנות התדלוק בישראל וההיקף הממוצע של מכירות לתחנ מאלה שבארצות אירופה. בשנים האחרונות מתרחשות מגמות הפוכות באירופה ובישראל:ים! ם סביבתי י דה בתקנ באירופה מצטמצם מספר התחנות, בין היתר עקב חובת עמיות עתה בהליך התכנוני עומדות י בישראל חל גידול מואץ במספר התחנות, ותחנות המצו

עדיין להתווסף.

9


ן כלשהו מידע מרוכז באשר מ ט ו ה שערכנו גילתה כי אין בירי גורם מ פ י ק קה מ י בדס הכרחי לניטור א בסי ות הפנימיות והפירטיות. מידע זה הו למספרן ולמיקומן של התחנות חדשות. על־פי ניות באשר לצורך בתחנ ם, ולקביעת מדי י ם סביבתי י ולאכיפה של תקנת הציבוריות, ו א פי 1.5־2 ממספר התחנ הערכות של גורמים שונים, מספרן של אלה הווקבים במספר של עד 10,000 ם הנ י סמכ ; ויש גורמים מו ת ו כלומר כ־1,200 עד 1,500 תחנ

נקודות תדלוק.

המציאות התכנונית והחוקית להקמת תחנות תדלוק

ם־ י בתי נה כוללת שיקולים סבי א 18, אי ״ מ ת לתחנות תדלוק, ת ית המתאר הארצי תכנם י ם התחבורתי בטי ת תדלוק. זאת בזמן שההי ו קום של תחנ למי נופיים באשר לפריסה ו

ניות ברורה. ט בערכם — מוגדרים בה כמדי ן הכוונה להמעי ים — שאי תי חו הבטי ו

א אינה ״מרימה את הכפפה״. א 31, גם הי ״ מ תכנית המתאר הארצית המשולבת התקפה, תית לדרישות ן הטכנ ת מ א ת א בחרה לטפל באופן צר בתכניות שהוגשו לה על־ידי ה הית לתמ״א, כפי ניות נופית כלשהי. הפרשנות המשפטי נה כוללת כאמור מדי א 18, שאי ״ מ תת ק בבקעת הנדיב, בחרה להרחיב א ת התדלו שבאה לידי ביטוי בהחלטה בעניין תחנ

. א המגבלות הנובעות מהתמ״

ם הפתוחים, ת מרכזי מסחר בשטחי מ ק נהל התכנון שוללת ה ות מי י נ י מדיניות. מדי מסמכק גובשה גם ות תדלו ניות ברורה בעניין פריסת תחנ ת גם לתחנות תדלוק. מדי ס ח י י ת מ ום, ולפיכך יישומם חלקי י רי טו ם אלה אינם סטטו י כ מ ס ת חיפה; אך מ י ז בוועדה המחו

בלבד.

ות התדלוק, ת לפריסה הרצויה של תחנ חסו י ם ניצני התי מי י ות קי י ז בתכניות המתאר המחומ 6 (מחוז חיפה) שבהבנה. תכנית יה בתמ״ ות הברורה והמגובשת ביותר מצו י נ כאשר המדיצאה ם הנגרמים כתו חי ם הפתו את הפגיעה בשטחי ת המטרד הנופי ו ת לצמצם א ש ק ב זו מינת אזורים רגישים שהקמתן בהם אסורה. ת תדלוק, ומצי ו ה לא מבוקרת של תחנ מ ק ה מ

ת תחנת מ ק ת באופן עקיף לאיסור על ה חסו י ת מתי ת האחרו ו י ז ר המחו א ת מ ות ה י תכנמ 2/9 (מחוז צפון) רואה בתחנות ״ מ ת גבוהה. ת בתי ם בעלי רגישות סבי ק בשטחי תדלותמ״מ 3/21 (מחוז מרכז) רואה בהן תכלית מותרת ק חלק מן הפיתוח התיירותי, ו תדלו

בשטחי נוף כפרי פתוח.

10


סד תכנון ארצי, א מו י ) ה לקחש״פ ו ם( חי ת ושטחים פתו הוועדה לשמירת קרקע חקלאייתוח י לאחר מגיעות אליו. מנ א ל ק ח ת לשנות את ייעוד הקרקע מ שכל התכניות המבקשוק שנדונו בה בשנים 1997־2000, עולה כי במהלך השנים חלה כלל התכניות לתחנות תדלוות שאינן י קף התכנ ת, וחלה ירידה בהי ות הנדונות ואלה המתאשרו י עלייה בהיקף התכנ

טעונות אישור.

ת זו עודדה ו כ מ ת. ס ת ועדה מקומי ו ת בסמכ תכניות לתחנות תדלוק בקרקע חקלאיכתה ז ם, ו ם הפתוחי ק בשטחי ו יות המוגשות לתחנות תדל במידה רבה את מספר התכנק ו ל ק דין לערעור באשר לתחנת תד ס פ פט י׳ אנגלרד ב לביקורת נוקבת של כבוד השו

בבקעת הנדיב.

ן לו ת תדלוק, אך אי ו ד חשוב בנושא פריסת תחנ א תפקי ל מ מינהל מקרקעי ישראל מסה הרצויה של התחנות. מדיניות מגובשת בנושא הפרי

ת תדלוק. ו ם הנהוגים בארצות אחרות למיקומן של תחנ ק והסטנדרטי הרגלי התדלוא צ ו מ ת רכבם בקרבת אזור מגוריהם או באזור ה ם א י נמצא כי מרבית הנהגים מתדלקם שבהם נהגים נתקעו ללא דלק נבעו מרשלנות, ואירעו לנסיעות ארוכות. מרבית המקרית ו ם תחנ קו ם למי ורים המועדפי ת גבוהה. האז ו דווקא באזורים שבהם• תדירות התחנם בנויים. ת שהתנועה בהם מרוסנת, כגון שולי שטחי מו ות הם מקו ת בטיחותי בו תדלוק מסי

יק שירותים נוספים. ם המענ ח ת מ ה ב כמו כן יש יתרון לשילוב התחנ

חקרי אירוע

בב בקעת הנדיב, ובכביש 40 בין חדרה חקרי אירוע נערכו בשני אזורים בארץ - באזור סות מו י י ת הציבוריות הק ו וה. בשני אזורים אלה נאסף מידע באשר למספר התחנ לפתח תקו

ת הפנימיות. ו והמתוכננות, וכן באשר למספר התחנ

ה ובעל ערכי טבע ונוף י סי א אזור כפרי, דליל אוכלו באזור סובב בקעת הנדיב - שהות ו ת 50 תחנ מ ק ה ק קיימות, וכן תכניות בשלבים שונים ל ות תדלו רבים - נמצאו 20 תחנת 18 תחנות, מו י ציבוריות נוספות(!) שמתוכן נדחו עד כה 25 תכניות. לאורך כביש 40 קי

ת נוספות, שמתוכן נדחו עד כה 7 תכניות. ו ת 23 תחנ מ ק ה והועלו תכניות ל

11


ת פנימיות ו ת פנימיות. בסובב בקעת הנדיב, כולל חוף הכרמל, פועלות כ־30 תחנ ו תחנות אלה מפוזרות ות פנימיות. תחנ ת כ־25 תחנ מו י ב כביש 40 קי י ; ובמרחב סב מורשותם י חסנ ה זו לזו. חלקן מוזנחות מאוד, ובחלקן מאו ה י מ ת כות מ באופן לא יעיל, לעתים בסמי

ם לא מבוטלים. קפי ם בהי דלקי

תחנות תדלוק - היבטים סביבתיים

קד פוטנציאלי לפגיעה סביבתית. הבעיות א מו ק בשטח הכפרי או הפתוח הי ת תדלו כל תחנום על איכות המים, ק ובתפעולן הן: (1) אי ות תדלו ת תחנ מ ק ה ות הכרוכות ב העיקריד פיתוח חדש ק ו ת מ מ ק ה צאה מ ם כתו חי ם הפתו הקרקע והאוויר; (2) כרסום בשטחיי הפיתוח קד ומשיכת שימושים נוספים;(3) פגיעה נופית, על־ידי הגברת נוכחותם של מו

ת של השטח. ת הטבעי כו על חשבון האי

צאה מדליפות מן ם כתו ו ן הממשי למי התה כו א הסי בה הו י על איכות הסבי ם המרכז ו האים (כגון י ם. הדלק מכיל חומרים רעילים הידועים בחלקם כמסרטנ י ם התת־קרקעי המכלים שזוהמו בדלק אינם ו ה א ארוך טווח, ומקורות מי ת ם הו יהום מדלקי ל בנזן). ז אתי בנזן ו

יכולים לשוב לשימוש כלשהו אלא בהשקעות עתק.

ם מדלקים. בתחנת דלק באזור ם חמורים של זיהום מי תהו עד כה נתגלו כמה מקרים שבו עמדו מ מעל מי התהום, במקו ״ בנימינה למשל נתגלתה שכבת דלק בעובי של 70 סם נוספים, שקשה יצגת מספר לא ידוע של מקרי מכלי הדלק הישנים. דוגמה זאת מי

לאתרם.

ת קי ת דלק(התשנ״ז־1997) הן המסגרת החו ו ם מתחנ ם - מניעת זיהום מי ת המי ו תקני הדלק, אמצעי ניטור, ם לבניית מתקנ י ת קובעות תקנ ו העיקרית למניעת זיהום. התקנת הנתונים לגבי ת קובעות כי חברות יעבירו א ו ם במקרה של דליפות ועוד. התקנ קו שים אל המשרד לאיכות הסביבה. רק בימים אלה, למעלה משלוש ת של המכלי ו מ י ט א מצב הת מכלי מו י ת בחינה ראשונה של נתונים על אט מ י י ת ס ת התקנות, מ קנ שנים לאחר הת

הדלק.

ם שגילם מעל 15 שנה מעלה ת של המכלי ו מ י ט א ת ה קו בחינת הנתונים שהועברו מבדים נבדקה, וחברות הדלק טרם השלימו ית המכלי סי ם קשים:(1) רק חלק מאוכלו י א צ מ מנם יכולים להיחשב ת הנדרש בתקנות! (2) בין 35% ל־39% מן המכלים שנבדקו אי אאת במקרים באטומים!(3) חברות הדלק ״גוררות רגליים״ בכל הנוגע למילוי התקנות, וכל ז

ם ונדרש טיפול בהן! ת דליפות ממכלי דלק אל מי התהו שידוע כי מתרחשו

12


המצב חמור עוד יותר בתחנות הפנימיות, בשל היעדר מוחלט של בדיקות אטימות באלפי נקודות תדלוק פנימיות מורשות כגון אלה הפועלות במושבים, בקיבוצים,ות הפירטיות. עד כה במחנות צה״ל ובמפעלים. בוודאי שאין מעקב אחר הנעשה בתחנם שעל פני הקרקע הו י הז חה ו נ לא הושבת מכל כלשהו בתחנות הפנימיות, למרות שההזת לפני הקרקע. בחלק מן ח ת נחה מ בחלק מתחנות אלה מעידים כאלף עדים על ההזם הדלק החסר נמכר או דלף לקרקע ם א ה ק מ ים שאפשר להסי נ התחנות לא נערכים מאז

ולמי התהום.

מסקנות

ת במשק הדלק ניות עידוד התחרו א כי מדי ירת מן המחקר הי המסקנה העיקרית המצטיה במקביל מערכת ח ת פ ת ן לא ה ת תחנות חדשות! א מ ק והשינוי בחוק יצרו מצב המעודד הם בשטחים ת הכרסו ות מיותרות ותמנע א ה של תחנ מ ק מבקרת שתאפשר למנוע הת ו ת הנובעות מתפעולן של תחנ ו ת ההשלכות הסביבתי הפתוחים, וכן תדאג למזער א

תדלוק קיימות.

ן עיגון בתכניות מאושרות) ו אין במוסדות התכנון מדיניות תכנוניה ברורה ומחייבת(כגם. י בתי ס שיקולים סבי י ס ק חדשות על ב יות לתחנות תדלו לדחייה או לאישור של תכנת מידת ם לשקול א בי י נם מחו ן אי ו ת התכנ סדו ה חדשה, מו ת תחנ מ ק ה בעת דיון בתכנית לד על ות ביקוש לדלק בעתי י ת וכן תחז מו י ק הקי ות התדלו הרוויה או הצפיפות של תחנ

פי נפחי תנועה חזויים.

חה ה המנ ס י פ ת ת חדשות. ה ו ת תחנ מ ק ה ים בהליד אישור תכניות ל שיקולים סביבתית באזורים ק פ ס דה מ ם במי י ת התכנון אינם מתחשב סדו היא מזעור הנזק ולא מניעתו. מוא רדיוס מגן מקידוחים! אולם יש להדגיש ד הו בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה. הכלי היחים בשטח גדול י ם המחלחל ם אליו מי י קז יפר שמתנ ו חים אלה מגיעים מאקו דו כי המים לקי

ם רדיוס המגן. בהרבה מתחו

ק נאכף באופן ו ח ם בתחנות הציבוריות, עולה כי ה ם מדלקי מבחינת מניעת זיהום מי תהוות חלקי ביותר ולא מספק. בתחנות הפנימיות שוררת הפקרות מוחלטת. ככלל, התחנה א שמספר כפול מז הפנימיות הן מערכת שהתועלת הציבורית שלה קטנה. ההערכה הים מכלל הדלק הנצרך בשנה, בעוד שהמחיר י ז ק חמישה אחו פ ס של התחנות הציבוריות מ

13


ם הנדרשים י ים הסביבתי בתי שלהן גבוה ביותר. תחנות אלה אינן עומדות בתקנ הסבית במכירת דלק סקו דה רבה בשל היעדר אכיפה, וחלקן אף עו ת הציבוריות, במי ו מן התחנטה ומערכתית על החוק, ות הפירטיות הן עברה בו , בניגוד לחוק. התחנ ס מסחרי על בסינה ל״הילוך ל בתחנות אלה נכנס בעת האחרו פו . הטי בתי ובטיחותי ת מפגע סבי ו ומהום י ם לתקנ א ת ה ת תפעולן ולוודא כי הן פועלות ב ך ולבדוק א ד להמשי ; אך יש להקפי גבוה״

ות הנדרשות. ולהנחי

המלצות

הקמת תחנות חדשותק בשני רבדים: (א) עקרונות ות תדלו ת תחנ מ ק ה וניה מנחה ל 1. גיבוש מדיניות תכנם, ובעיקר הנופיים, שיש להתחשב בהם בעת י לים הסביבתי קו כלליים בדבר השיות שבתמ״א 18). אפשר לעגן מדיניות ה להנחיות התחבורתי מ ו ד ב ) ה ש ד ה ח תכנון תחנחה של מינהל התכנון; (ב) מדיניות מרחבית ך מנ מ ס מ א 18 או כ ״ מ כזו במסגרת תת חדשות באזורי הארץ השונים ו הלא רצוי) של תחנ ו ) י ו מן הרצ קו ברורה באשר למים למצב הרוויה של א ת ה ם לרגישות הנופית וההידרולוגית של השטח, וכן ב א ת ה בניות זו בתכניות המתאר ת הביקוש לעתיד. מוצע לעגן מדי י ת ולתחז מו י י ת הק ו התחנ

ות. י ז המחו

ות יכללו: י נ עקרונות המדי

ת מ ק ה ם הפתוחים, והעדפה ברורה ל ק בשטחי ת תדלו ו ת תחנ מ ק ה • הימנעות מות ת באזורים בנויים ובשוליהם. שינוי בהוראות תכניות המתאר הארצי ו תחנם פתוחים, וניסוח הוראות מפורשות האוסרות נים בהן שטחי י ות שמצו י ז והמחו

ם אלה. ת חדשות בשטחי ו ת תחנ מ ק ה

ות ת האפשרות להרחבת תחנ ם בהם גבוהים, יש לבחון א קושי ת שהבי מו • במקוות חדשות. ת תחנ מ ק ם ה ו ק מ ת ב מו י קי

ם בעלי ערכי טבע ונוף גבוהים, יות בשטחי • הגדרת דרכים ״רוויות״ בתחנות או מצוק חדשות. ת תדלו ו ת תחנ מ ק שלא תותר בהן ה

ה חדשה ם תחנ ם יוצאי דופן, שבהם יש הכרח להקי ת למקרי י • מזעור ההפרעה המפ בשטח הפתוח.

ת. ק בקרקע חקלאי ות תדלו ת לאשר תחנ ו ת שניתנה לוועדות המקומי ו כ מ ס 2. ביטול ה

14


ות חדשות בשטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה: מתן 3. מניעת הקמתן של תחנם אלה. ת וטו לשירות ההידרולוגי לדחות תכניות לתחנות חדשות בשטחי ו סמכ

ה על אישור שימושים ת התדלוק: הקפד 4. הגבלת היקף השימושים הנלווים לתחנא 18. ׳ ם להוראות של תמ׳ א ת ה נלווים רק ב

ות הפנימיות. א 18 גם על התחנ ״ מ 5. החלת כללי ת

ים הנדרשים. 6. איסור מכירת דלק לתחנות שאינן עומדות בתקנ

תפעול תחנות קיימות

ם בהן. מי י י ת והמפגעים הק מו י ת הקי ו ר מפורט על מצבן של כל התחנ ק 1. ביצוע ס

ם. ם מדלקי ות למניעת זיהום מי תהו 2. ביצוע מלא של הנדרש בתקנ

ם (15־20 שנה). כך י ו 3. השבתת מכלים ישנים - מוצע להשבית כל מכל מעל גיל מסם. ה מצומצמי תישמר מערכת מכלים ״צעירה״ ששיעורי הדליפה ממנ

ם דרטי ואת הסטנ 4. הפניית מאמץ מידי לטיפול מערכתי בתחנות הפנימיות - השוות הציבוריות נדרשות לעמוד בהם: ת הפנימיות לאלה שהתחנ ו ים של התחנ הסביבתים דרטי ית של הסטנ פה קפדנ ת הפנימיות!'(2) אכי ו (1) איסוף מידע ומיפוי של כל התחנת של בי ה יביא לסגירה מסי ם הנדרשים על־פי חוק. יש להניח כי צעד כז י בתי הסביי ת מ ן א כו תחנות אלה, שחלקן פועלות כיום מכוח האינרציה וללא הצדקה, תוך סיות פנימיות!(4) הסדרת אופן פעולתן א 18 על תחנ ״ מ של סביבתן!(3) החלת הוראות ת

ת הפנימיות המופעלות במחנות צה״ל. ו של התחנ

ם. המי פה יעילה יותר נגד מז ים - צעד שיאפשר אכי 5. הכרה בדלקים כחומרים מסוכנ

6. אכיפת החוק כנגד התחנות הפירטיות.

7. פיקוח על איכות הדלקים, לצורך צמצום זיהום האוויר מתחבורה. ככל שפיזורות רב יותר, הפיקוח מורכב יותר ויעיל פחות. התחנ

8. סילוק מפגעים של זיהום מים וקרקע, ושיקום האתר הפגוע על־ידי הגורם המזהם.

15


פרק ראשון

תחכות תדלוק בישראל - מצב ק«ם

גיהן בישראל, תוך ניתוח המגמות ק לסו ו ת התדל ו ם של תחנ קפי סק בהי פרק זה עוואה לסטנדרטים ת והשינויים בהן לאורך השנים, וכן בהשו ו המשפיעות על מספר התחנות בתי א בעל חשיבות רבה בכל הנוגע להשלכות הסבי ת הו ו האירופיים. מספר התחנת הקשר בין מספר . בפרק זה ננסה לתאר א ן ל מתפעו ק ו ת תדלו ו ת תחנ מ ק ה הנובעות מ

ת לבין השלכות אלה. ו התחנ

תחנות תדלוק ציבוריות

קה הבאה: ק ציבוריות, על־פי החלו ת תדלו ו בישראל פעלו בסוף שנת 2000 כ־780 תחנ

ק בישראל לפי חברות ות תדלו טבלה 1: תחנ

חברה מספר תחנות

פז 230 סונול 190

דלק 200-190 דור אלון 135

שונות 35־45 סה״כ 780

מקוד: יהושע כהן, מת״ת.

16


ם הבא: ק בישראל לאורך השנים מן התרשי ות התדלו אפשר ללמוד על הגידול במספר תחנ

רן השנים ק בישראל לאו ת התדלו ו תרשים 1: מספר תחנ

800

750

700

650

600

550

500

1994- 1 9 9 5 1 9 9 6 1 9 9 7 1 9 9 8 1 9 9 9 9 / 0 0

מקור: חומר רקע לישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת.

ם על י ים המלמד י ת על רקע שני נתונים מרכז ו ת הגידול במספר התחנ מעניין לנתח א הביקוש לדלק: הגידול באומדן הנסועה (קילומטראז׳), והגידול במספר כלי הרכב.

ים בישראל ב־6% (1,729,757 • בין השנים 1997־1999 גדל מספר כלי הרכב המנועית הדלק ו כלי רכב ב־1999, לעומת 1,616,828 ב־1997). באותן שנים גדל מספר תחנ

ת ב־1997). ו ות ב־1999 לעומת 654 תחנ בשיעור כפול — כ־13%!(738 תחנ

ת ב־4%נ(34,963 עה (קילומטראז׳) הארצי • בין השנים 1995־1999 גדל אומדן הנסות הדלק גדל ו מ ב־1995). מספר תחנ ״ מ ב־1999 לעומת 30,633 מיליוני ק מיליוני ק״ת ב־1999, לעומת 583 ו ט בשיעור כפול — 26.5%! (738 תחנ ע מ בין אותן שנים כ

תחנות ב־1995)\

17


ת הציבוריות בהשוואה לגידול במספר כלי הרכב ו תרשים 2: הגידול במספר התחנ

><>)א. 2.000

750

7(><)

650

600

550

767

1.617^ 1,675

נ< 694654

604

559

1994• 1995 1996 1997 1998 1999 2000

מס׳ רנתנורנ רנדלוp • מסי פלי רפב (באלפים) ־•־

1,800

1,600

1,400

1,200

1,000

מקור: למ״ס.

ת הציבוריות בהשוואה לגידול באומדן הנסועה ו תרשים 3: הגידול במספר התחנ

800

75()

650

550

767

6 9 4 ^

654 ^??**^34,963

י/^^ 604

34.075 ־־־־«^// 3 3 . 5 9 2

559 30,633

1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000

-•- מס׳ תתנורנ רנדלוp אומדן נסוערז (מיליוני ק״מ)

40.000

38.000

36000

34.000

32.000

30.000

מקור: למ״ס.

18


ה של ק בשיעור גבוה בהרבה מז נות גדל מספר תחנות התדלו לסיכום: בשנים האחרודה רבה ה לכך נעוצה במי ב י ס ם לביקוש לדלק. ה י ד ם מד פרמטרים אחרים המשמשי

ברפורמה במשק הדלק, כפי שיפורט להלן.

הרפורמה במשק הדלק והשפעתה על הגידול במספר התחנותא של הממשלה. פעלו בו שלוש ל ה משק הדלק בפיקוח מ ם הי עד לראשית שנות התשעיוק נקבעו על־ידי ו ם ומרווחי השי רי ת (חברת פז). המחי ת ממשלתי ח חברות דלק, מהן אות ת שבידי החברות השונות. קצב הגידול בתחנ ו הממשלה, וכן גם הפרופורציות בין התחנלת ות חדשות בשנה, בעיקר בעקבות סלי ה נמוך, ועמד על 10 עד 20 תחנ התדלוק הי

ה או הרחבה של יישובים. מ ק ה כבישים חדשים ו

ח על מחיר קו ת בשוק. הוסר הפי ה המעורבות הממשלתי ת ח מאז ראשית שנות התשעים פווק ובחלוקה בין החברות. הרפורמה במשק הדלק הסולר, ואין התערבות במרווח השית השירות ולהוריד ת התחרות בשוק, לשפר א כללה כמה צעדים נוספים שנועדו להגביר אה מ ק ה את המחיר לצרכן. צעדים אלה, שגרמו להתעוררות ניכרת בענף וללחץ גובר והולך ל

של תחנות חדשות, היו:

ת ר הארצי א ת מ ק משק הדלק (קידום התחרות) 1998, והשינוי בתכנית ה • אישור חות שנדרשו עד אז. ו נימום בין תחנ ת מרחקי המי ם א א 18), המבטלי ״ מ ת ) ק ו ל ד לתחנות ת

ות ת קרקע לתחנ א צ ק ניות מינהל מקרקעי ישראל: הסרת המגבלה בדבר ה • שינוי במדית חדשות, ו ת תחנ מ ק י מאילוץ שהגביל ה ת ממ״ ק לנכים בלבד. שינוי זה שחרר א תדלו

והפך אותו לבעל עניין בפיתוח הקרקע והשבחתה.

ה של ועדה ת ו כ מ ס ג ק התכנון והבנייה, כך ש ן חו קו ו תי ק משק הדלק ובעקבותי • חוועדים למסחר, לאחסנה, למשרדים, ם המי ק בשטחי ת תדלו ת תחנ מ ק ת לאשר ה מקומי

ת. לחנייה וכן גם בקרקע חקלאי

ם שלעיל), מי ק (הנראה בבירור בתרשי ת התדלו ו תי במספר תחנ למרות הגידול המשמעו2 ת: ת הבאו בו מת ככישלון, מן הסי י ו דה מס אפשר להגדיר את הרפורמה במשק הדלק במי

ים ארוכי ז ת היו משועבדות בחו ו • למרות הרפורמה השוק נותר כבול, מכיוון שהתחנימות, נוצרה השקעה ת קי ו טווח. מאחר שחברות חדשות לא יכלו להתקשר עם תחנקבע כי גיה זו ו ט לסו פ ש מ ות חדשות. לאחרונה נדרש בית ה מיותרת בתחנות ובתשתית ערוצי ם א סמי חו ת הדלק כובלים ו ק פ ס ם א ח בתחו ו הסכמי הבלעדיות ארוכי הטו

19


פת ת משך תקו ת זאת קיצר בית המשפט א וק בפני החברות החדשות. בעקבו ו השי3 הבלעדיות.

ם של שירות עצמי בתחנות). דו יעלות מבנית בענף (למשל קי תה התי י • לא הי

• נוצרו עלויות חדשות, שלא יסייעו גם בעתיד להפחתת המחיר לצרכן.

; ות בה כדי ללחוץ על בעלי תחנ קי איכות הסבי ת חו • חברות הדלק הגדולות מנצלות א

ה של איסור החל עליהם ל ת מ א ם ב קי ת החו ם א נם מבצעי ם אי ד צ ת מ ו ובעלי תחנ

ה מצד חברות הדלק. מ כ ס לבצע עבודות שדרוג הנדרשות על־פי התקנות, ללא ה

א עניינו של מחקר זה, הרפורמה הלא מושלמת ט של שימושי הקרקע, שהו ב י ה מן הם היו מיותרות. ה של תחגות חדשות, שבחלק מן המקרי מ ק ה ה ב א ט ב ת במשק הדלק הת י אה לתפיסת קרקע אסטרטג ת לא הוגנת בין החברות, שהבי ה מתחרו א צ ו ת זאת, כ

ולעלייה ניכרת בהיצע התחנות.

נה נזכיר כי הירידה המיוחלת במחירי הדלקים לא זאת בלבד שלא התגשמה, להשלמת התמוותרת בתשתית יקר בפועל. אין זה מן הנמנע כי להשקעה המי ר לצרכן אף התי אלא המחי

יש חלק בכך.4

ד במחיר, בטיב השירות, ק מ ת ה ת יכולה ל ו נות אחרות, התחרות בין התחנ כפי שקורה במדיות כות הדלק והתוספים, במגוון שירותים נוספים, בחלוקת מתנ בשעות הפתיחה, באית במגוון ת ככלל במחיר, וגם התחרו ת אינן מתחרו ו ובתנאי אשראי. אולם למעשה התחנ

5 ת. חסי מוגבלת י

נטרס הסביבתי לבין ק יש זהות רבה בין האי ות התדלו אפשר לומר כי בנושא תחנם רכיב עיקרי ם ה י ס מ ה ח יחסית, ו א מוצר בעל ביקוש קשי נטרס הכלכלי. הדלק הו האי במחיר הבנזין. משתמע מכך כי הביקוש, כלומר היקף המכירות בענף, לא יגדל עם מספרמת משפיעה באורח ניכר על י ה קי ק חדשה ליד תחנ ת תדלו ת תחנ מ ק ות. ידוע כי ה התחנ6 ותיקה. ת כמות הדלק הנמכרת בתחנה הו ימת, עד כדי כמחצי ה הקי היקף השיווק של התחנה יותר של דלק והיעילות נ ט ת ק ה כמו ת רבות יותר תמכור כל תחנ ו וקמו תחנ ככל שי

ר יישאר בעינו. לציבור תרד, אך המחי

ת הם: ו ם הקשורים במספר התחנ בים אחרי ם חשו בטי הי

ות בעל השפעה מבורכת על שיפור השירות. מנגד, לכל תחנת ת עשוי להי ו • ריבוי התחנות, אשר יידונו בפירוט בפרק הרביעי. חלק מהשלכות ק יש השלכות סביבתי תדלו

20


אי של ניטור אלה הן בלתי הפיכות (כגון הפגיעה המפית); חלקן ניתנות למניעה בתננטרס ת שאי מ ה ז ם ביותר מדובר במערכת מ ם הגבוהי דרטי וטיפול שוטפים. גם בסטנ

ת מספר התחנות. ת פיזורה - דהיינו לצמצם א ב למנוע א י סביבתי ברור מחי

ק לבין שימושי המסחר הנלווים לה: מחקר זה אינו בוחן • הקשר בין תחנת התדלוו הכלכליים; אך עוגדה שאין לערער עליה היא שככל בטי נושא זה לעומק מהין , כ תר(עקב ריבוי התחנות) ו שתחנת התדלוק צפויה למכור דלק בהיקף מצומצם ימת הגידול גובר הצורן ביצירת משענת כלכלית משלימה בצורת מסחר נלווה. מגן בשנים ד בנוף התכנו ו ק בולטת מא ם לתחנות התדלו די בשיעור שטחי המסחר הצמות רבה. בהקשר זה ראוי לציין שסקר שנעשה בתי ת סבי האחרונות, ויש לה משמעום ו ה ת ת בארץ (פז בנימינה) הראה שהקרקע ומי ה המו ת הדלק המז ו באחת מתחנם הה בתחו יה השו ה בריאותית לאוכלוסי ם סכנ י ו ה מהו ת לתחנ ח ת מ ם ש המי ו המזה מגבירים ם התחנ התחנה. לפיכך, שטחי מסחר הגורמים לאנשים לשהות זמן רב בתחו

ן לתחלואה. כו ת הסי ק א פ ללא ס

תחנות פנימיות מורשות

ות ן בידי גורם כלשהו מידע מרוכז באשר למספר התחנ פה שערכנו הראתה שאי בדיקה מקין ם מצב שאי י ות קי ימי ות הפנ ם התחנ הפנימיות המורשות בארץ. אפשר לומר כי בתחו

מנוס מלכנותו הפקרות מוחלטת.

ק ודיון; אך י מ ע ק מחקר מ י א לכאורה נתון חסר משמעות, שאינו מצד ת הו ו מספר התחנס הכרחי לניטור י ס ות ומיקומן הוא ב לא כך הדבר למעשה. מידע באשר למספר התחנים סביבתיים בתחנות הקיימות, ולקביעת מדיניות לגבי הצורן בתחנות ולאכיפה של תקנ

ן כלשהו. מ ס ו סי זה אינו מצוי כיום בידי גורס מ חדשות. מידע בסי

7 ף המעודכן ביותר לגבי מספר התחנות הפנימיות נאסף על־ידי משרד העבודה, המידע המקית ו נ ה (באותה עת היו בישראל כ־500 תח ל א ת כ ו שמנה ב־1995 למעלה מ־800 תחנ

ן נפט וגז. ו ת אחס ו ת הפועלות על־פי תקנ ו ציבוריות). במסגרת זו נמנו רק התחנ

ת הפנימיות גדול פי 1.5 עד 2 ממספר ו על־פי הערכות גורמים שונים, מספרן של התחנות רה בתחנ קף המכי ות הציבוריות, דהיינו כ־1,200 עד 1,500 נקודות תדלוק. הי התחנ

8 ות הציבוריות. ך המכירות בתחנ ס ם לערך מ י ז הפנימיות מוערך בחמישה אחו

21


ו גם לתחנות הפנימיות. איסוף חסנ י במסגרת חקרי האירוע שיפורטו בפרק השלישי, התין דלק חס ת מאו ו נים הראה כי מדובר במערכת רחבת היקף, כאשר בחלק מן התחנ הנתות מוכרות ו ה ציבורית קטנה. חלק מן התחנ ת בתחנ נ ס ח ו א מ ה נופלת מזו ה נ בכמות שאימת על כלל השוק. י ו , ובכך יש להן השפעה מס ס עסקי בפועל דלק לציבור הרחב על בסי

תחנות פירטיות

ות כאלה ת תחנ ינות עשרות עד מאו ה אינו ידוע. ההערכות מצי ל ת א ו מספרן של תחנה מקורות מ כ ) ה מ ם כי במהלך המחקר נתקלנו גם בהערכות גבוהות פי כ 9 א ברחבי הארץ,ק ב א מ וקבים במספר כולל של 10,000 נקודות תדלוק, פנימיות ופירטיות). ה ם נ י כ מ ס ו מת נות הארצי רתי נרחב בעיתו י תקשו סו ה לכי נ ו כה בעת האחר ת ז ו רטי ת הפי ו בתחנ

ת אלה נסגר בעקבות לחצים שונים. ו חלק גדול מתחנ ת, ו מי והמקו

ק פנימית, פרדיס ת תדלו נ ח נה 1: ת תמו

בי


ק פנימית, ניר עציץ ת תדלו נה 2: תחנ תמו

23


ת שנת 2000):10 רק 30% ם רמז להיקף התופעה (מעודכן למחצי י ק פ ס ם מ נים הבאי הנתוך פוטנציאל מכירה של 60% (השאר ות הציבוריות, מתו מן הסולר לתחבורה נמכר בתחנקף הסולר האמור ת מהי א שרק מחצי ת הי ות פנימיות מורשות). המשמעו נמכר בתחנומן ות הציבוריות אכן נמכר שם, והיתר מתבצע באופן פירטי! ידוע על קי להימכר בתחנקת ת ציבוריות שבהן נמכר סולר אך ורק בסופי שבוע (בעקבות תמריץ חלו ו של תחנ

תרה נמכרת בתחנות פירטיות. העיתונים); כל הי

צפיפות תחנות התדלוק - השוואה בין ישראל לבין

מדינות אחרות

ם על כל נקודות חי ו ק מדו ו ות תדל ים למספר תחנ ת האירופי רו ס להשוואה: המקו י ס ב הות ציבוריות ה לגבי גודלן ומעמדן. הנתונים כוללים לפיכך תחנ המכירה של דלק, ללא אבחנק באזורים י תדלו ת דלק על מדרכות, או מתקנ ת כגון משאבו ו כמו גם נקודות מכירה קטנת על הנתונים תי א בעלת השפעה מהו ת או שתיים. עובדה זו הי ח ה א ב א ש כפריים בעלי מת ו ת הקטנ ו ם הכלל־ארציים. למשל, בבריטניה נמכרו ב־1988 ב־30% מהתחנ צעי הממו

1 1 ת הדלק השנתית. ביותר (נקודות מכירה), רק 4.5% מכלל כמו

ס אה נכונה בין הנעשה באירופה לבין הנעשה בישראל יש להשתמש בבסי ו לשם השורה באירופה אל מול כל נקודות המכירה ת כל נקודות המכי ות א נתונים אחיד, ולהשום ות פנימיות. הנתונים המעודכנים לגבי ישראל ה ת ציבוריות ותחנ ו בישראל — תחנת 1995, שאז היו כ־1,400 נקודות מכירה מורשות(572 ציבוריות ועוד 824 נקודות י צ ח מ מ

1 2 פנימיות מורשות).

צע של כלי ק בישראל בהשוואה לאירופה: בחינת המספר הממו ת התדלו ו צפיפות תחנים 1989־1994) מעלה כי ממוצע כלי הרכב ק באירופה מול ישראל(בשנ ו רכב לתחנת תדלצע האירופי. באירופה, כמו בישראל, מספר כלי הרכב ק בארץ נמוך מן הממו ו לנקודת תדלם כי באירופה קצב הגידול גבוה יותר י בעלייה, א ה (בממוצע) מצו ם בתחנ המשורתית (בשיעור גבוה יותר משיעור הגידול במספר כלי הרכב). ו ם מספר התחנ צאה מצמצו כתונות בקצב כפול משיעור הגידול ת גדל בשנים האחרו ו בישראל, לעומת זאת, מספר התחנ

במספר כלי הרכב.

צע של דלק הנמכר בתחנה בארץ, מול הנפח ם עולים גם באשר לנפח הממו מי ם דו י א צ מ מצע ל,בהיקף הדלק הנמכר בכל תחנה. הנפח הממו דו י הנמכר באירופה. גם כאן ניכר ג

ות באירופה, וניכר גידול בחלקו של הסולר. מה לנפח בתחנ ות בישראל דו הנמכר בתחנ

24


ת העולות מטבלה 2 להלן הן: ו המסקנ

ק בישראל וההיקף ות התדלו אה זהה, מתברר כי צפיפות תחנ ו ס ההשו • כאשר בסיאת בניגוד ה שבארצות אירופה! ז ל א הממוצע של מכירות לתחנה אינם נמוכים מת הפנימיות. ו ת התחנ נה כוללת א ואה שאי ם אחרים, אשר ערכו השו לממצאי מחקרי

• מאז נאספו הנתונים המובאים בטבלה, תהליכים הפוכים במגמתם מתרחשים באירופהות (ראו נ ות בשיעור ניכר בשנים האחרו ם מספר התחנ צ מ ט צ ובישראל: באירופה מה מהרפורמה א צ ו ת ת כ ו פירוט בהמשך), בעוד שבישראל חל גידול מואץ במספר התחנאה כיום, ו תה נערכת ההשו י ם הי ד סביר להניח כי א סו ם כן י במשק הדלק. יש א

ם באירופה. י י ה הק ה נמוך מז המספר הממוצע של כלי רכב לתחנה בישראל הי

טבלה 2: מספר ממוצע של כלי רכב לתחנה, והנפח הממוצע של דלק הנמכר בתחנות באירופה ובישראל, לפי נתוני 1993

מערב אירופה ישראל

1,009 — כל התחנות המורשות ׳(2,309 — תחנות ציבוריות בלבד)

מספר ממוצע של כלי רכב 1,437 לתחנה

2,480 — כל התחנות המורשות (4,757 — תחנות ציבוריות בלבד)

כמות דלק ממוצעת לתחנה 2,242 (באלפי ליטרים)

65 — כל התחנות המורשות (27 — תחנות ציבוריות בלבד)

צפיפות התחנות — מספר 43 התחנות ל־1,000 קמ״ר

מקור: י׳ כהן, צפיפות תחנות הדלק וממוצע מכירה לתחנה: השוואה בין אירופה לישראל. דו״ח. F i n a n c i a l Times'!!

רה של דלק ת או נקודות המכי ו ות דלק באירופה: מספר התחנ התופעה של סגירת תחנ" ת: ת הבאו בו במערב אירופה נמצא בשנים האחרונות במגמה בולטת של צמצום, בשל הסי

ה בקצב עליית ט א ה ה בביקוש לדלק (בין השאר עקב יעילות מנוע גבוהה יותר ו ט א • הה מכך נסגרות א צ ו ת אי תחרות. כ ת תנ אה להתפתחו י שיעור הבעלות על רכב) הב

ת. המתמחו ת הגדולות ו ו תחנות שאינן עומדות בתחרות עם התחנ

25


י המרכולים הגדולים, נאית של דלק מוזל כמתחמ ת התופעה של מכירה קמעו • התפתחוא בעלת השפעה י ל המוצרים המוצע למכירה לציבור הרחב. תופעה זו ה ס כחלק מ

ימות. ת הקי ו ת של התחנ ניכרת על כושר התחרו

ק נדרשות לעמוד בהם גורמת לכך ות התדלו ם שתחנ י בתי ם הסבי י • החמרה בתקנה לתקנים החדשים מ א ת ה שתחנות רבות, בעיקר הישנות שבהן, נדרשות לעבור שדרוג ות מפריד דלק־מים, אמצעי ניטור ת מערכות למישוב אדים, התקנ קנ (לדוגמה התה מכך נסגרות נקודות שאינן רווחיות עד כדי הצדקת א צ ו ת ם ועוד). כ י דליפות ממכל

ה הנדרשת בשדרוג. ע ק ש ה ה

ה נתונים על היקף התופעה: מ להלן כק מ־42,000 ב־1983 ל־31,000 ב־1987 (היום - • בצרפת פחת מספר נקודות התדלו

פחות מ־20,000). • בגרמניה המערבית פחת מספר התחנות מ־47,000 ב־1970 לכ־21,000 ב־1987 (היום -

כ־15,000).

ות באירופה בשנים 1989־1993 טבלה 3 : השינוי במספר התחנ

מספר התחנות שנסגרו ב־4 שנים

קצב שינוי שנתי במספר התחנות

מספר התחנות י ב־1993

מספר התחנות ב־1989

מדינה

צרפת 29,000 21,700 7.0%־ 7,300 מערב גרמניה 18,660 16,940 2.4%־ 1,720 איטליה 34,300 29,900 3.4%־ 4,400 הולנד 7,355 5,695 ־6.2% 1,660 בריטניה 20,015 18,550 1.9%־ 1,465

סה״כ אירופה (המדינות שלעיל

וכן 7 נוספות) 136,160 117,125 3.7%־ 18,985

מקור: דוח ה־»!מ/7 /»י»»»מ/^ 1994.

ות ת בין התחנ ק באירופה נמצא במצב של עודף ניכר. התחרו לסיכום: מספר נקודות התדלוצאה מכך נסגרות מדי שנה כ־5,000 נקודות מכירה. חלק כתו ת שונות, ו בו גוברת מסי

ם. י ם סביבתי י דה בתקנ בת העמי מה זו נובע מחו חשוב במג

26


פרק שני

המציאות התכנונית והחוקית בישראל

בנושא הקמת תחנות תדלוק

ם־ י ם הקרקעי בטי חס להי י י נית והחוקית, בהת ו ת התכנ או רה של המצי פרק זה כולל סקייהום בה (מניעת ז י כות הסב ם הקשורים באי בטי ות תדלוק. ההי תכנוניים שבהקמת תחנ

אוויר, מים וקרקע) יידונו בפרק נפרד בהמשך.

מדיניות תכניות המתאר

ה לתכנית תקפה. להלן מ א ת ה ית בקבלת היתר בנייה ב ק מותנ ת תדלו הקמתה של תחנה ר י ק ס ת התדלוק. ה ו ת תכניות המתאר ברמות השונות לנושא תחנ חסו י סקירה של התים א ת ה ם והכפריים — ב חי ם הפתו ות בשטחי ת תחנ מ ק ה יחסת רק להוראות הנוגעות ל מתי

לנושאו של מחקרנו.

תכניות מתאר ארציותות תדלוק ית מתאר ארצית לתחנ א 18, תכנ ״ מ (1) ת

ם סי פו נתה הראשונה על־ידי הממשלה ב־1976, והגדירה שבעה טי תכנית זו אושרה במתכות אליהן. ו כ ת סמו ו ד ולסוגי הדרכים שהתחנ ם לסביבה, לתפקו א ת ה ק ב של תחנות תדלות וסוגי כלי ו את מספר המשאב ם בכל תחנה, ו ת סוגי הדלק המותרי התכנית מפרטת א

ה אמורה לשרת. הרכב שהתחנ

27


מ מציר ן מ־2 ק״ ק במרחק קט ת תדלו .להקים תחנ ן ית קובעת שאי בדרכים מהירות, התכנן ם בהן קט רות שהמרחק בין המחלפי ק בדרכים מהי ת תדלו ו ם תחנ ן להקי מחלף, ואי

מ־25 ק״מ.

ת ו מי ק בדרכים מקו ו ת תדל ו ת תחנ מ ק ה נת עדיפות ל י ית מצי בדרכים ראשיות, התכנק במרחק של פחות ות תדלו ת תחנ מ ק ת מהדרך המהירה, ומורה כי לא תותר ה ו המסתעפ

ד למשנהו. ח ת א ו מ בין אזור תחנ ״ מ־15 ק

ה מהדרך י ה ה ת נ ח ת ה יסה מ אה והכנ צי ית קובעת שהי ות, התכנ בדרכים אזוריות ומקומיות באותו צד של נימלי בין תחנ כה יותר במדרג, וכי בדרך אזורית המרחק המי ברמה הנמו

ה 5 ק״מ. הי הדרך י

ות לשלושה סוגים, בדומה לנוסח א שבו מוינו התחנ ״ מ ת ב־1987 אושר שינוי מס׳ 1 לת (15 ק״מ) נותרו בעינם. ו ם בין התחנ מו י נ י המי התקף. מרחק

׳ 2, נוסח התשנ״ו, 1996 (הנוסח התקף של התכנית) ס א 18 שינוי מ ״ מ (2) ת

ת כל ההוראות הנוגעות ק משק הדלק (קידום התחרות), שביטל א חקק חו ב־1994 נת סקו ת הן אלה העו ו דות שנותרות תקפ ת היחי ם בין תחנות. ההוראו מו י נ למרחקי המיה זו ק י ק ם, ובמרחק מזערי ממגורים ומוסדות. בעקבות ח ם וממחלפי י ת מ צ ם מ במרחקי

א 18. ״ מ שונתה גם ת

ת דלק ומוצריו לכלי ק פ ס ה ועד ל ק - ״מתקן המי ו ת תדל ת זו כללה הגדרה של תחנ י תכנת זו אשר תהיה״. מטרות התכנית: י ה דרגתו על־פי תכנ י ה רכב ת

ות תדלוק. ח שירות נאות לצרכנים של תחנ • להבטי

ת ו ם הנגרמים עקב הפעלתן של תחנ י ם וסביבתי י תי חו ים, בטי • למנוע מפגעים תחבורתי תדלוק.

ה בישראל י סי כלו ם לצורכי האו א ת ה ק ב ות התדלו • לאפשר הרחבה של מערך תחנ ולגידולה.

ת תדלוק, לתכנונן, ו מן של תחנ קו ת מגדירה קריטריונים למי י ת אלה, התכנ כדי לאפשר אן ולהפעלתן. להקמת

ות תדלוק: א מגדירה שלוש דרגות של תחנ הי ת כוללת הוראות בלבד, ו י התכנ

28


1. תחנת תדלוק מדרגה א:

מותר לספק בה דלק לכלי רכב שמשקלם אינו עולה על 4 טון.

קף של ם לשירות התחנה, בהי י מחסנ ם ולהפעיל בתחנה חנות, משרדים ו מותר להקיה בחניון מבונה, אפשר לספק בה שירותי סיכה. י ה מצו ם התחנ עד 70 מ״ר. א

2. תחנת תדלוק מדרגה ב:

מותר לספק בה דלק לרכב ללא הגבלת משקל.

ם העלולים י נ ק ת ם ומבנים לשירותי רכב למעט מ י נ ה מתק ם התחנ ם בתחו מותר להקים ולהפעיל י ק ה נאות רכב, פחחות, צביעה). מותר ל ן מכו ו לגרום למפגעים של ממש(כגם אינו עולה על 120 מ״ר. ח ט ש ם לשירות התחנה, ש י מחסנ בית אוכל, חנות, משרדים ו

3. תחנת תדלוק מדרגה ג:

ם ולהפעיל בה י ק ה ה מדרגה ב, אך מותר ל ת על תחנ יחולו עליה ההוראות החלום ומבנים לכל שירותי הרכב. י מתקנ

סוגי התחנות באזורים השונים:

ות מדרגה א. • באזור עירוני בנוי - רק תחנ

ועד למסחר ולעסקים, או לתעשיות עתירות ידע, או בחניון לרכב באזור • באזור המית מדרגה א ו־ב. ו מגורים - תחנ

ת מ ק יה או לשירותי רכב או באזור שאינו בנוי — מותרת ה ועד לתעשי • באזור המיה מכל דרגה. תחנ

ן יעדת מקרקעי ת מי י מ ו ק ת מ י ם שבו תכנ ית קיימת: במקו ה על־פי תכנ ת תחנ מ ק הם לא את גם א ת דלק. ז ו רה יהיו גם תחנ לתעשייה, למשרדים ולמסחר או למרכזי תחבו

ת כוונה אחרת משתמעת. מי נאמר כך במפורש, כאשר אין בתכנית המקו

ים: ם ומפגעים תברואתי ו ה ת זיהום מי ת התכנית כוללת הוראות בדבר מניעת סכנ

• אישור תכנית לתחנת תדלוק מותנה בחוות דעת של השירות ההידרולוגי ביחס למקורותות הדעת מת כזו. חו י קי דה ו ם, במי חס לסכנה למי התהו דוחים באזור וכן בי ם ולקי מי

יות מאושרות ישנות שטרם מומשו. אי לקבלת היתר בנייה גם לגבי תכנ א תנ הי

29


ק יחייבו הוראות בדבר מתן פתרון ת תדלו ת תחנ מ ק ה יה ל י ת והיתרי הבנ י • התכניהום ממי תהום. כל ה ולמניעת ז י מתקנ ה ו ם התחנ טו ם לאי לטיפול בשפכים, אמצעים ומשרד אלה - על־פי כל דין ועל־פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה, נציבות המי

הבריאות.

ות לעניין ת, הנחי ת בדבר מרחק מזערי ממגורים וממוסדו ת כוללת גם הוראו י התכנאה ב״דרך שירות״. צי י יסה ו ק לדרכים בין־עירוניות, העדפה לכנ ו ת תדל ו ת תחנ התחברו

ק לדרכים ת תדלו ו ב־1.2.2000 אושרו על־ידי המועצה הארצית הנחיות להתחברות תחני של התמ״א. ר טו ת עתה חלק סטטו ו לא עירוניות, והן מהו

א נאמר: א 18. בסעיף 9.1 (ה) בתמ״ ״ מ ת ק פנימיות ב ת תדלו ו תחנ

ת תדלוק ה ולהפעלתה של תחנ ת מ ק ה צאת היתר ל ת רשאית לאשר הו י ז ועדה המחו הוי אף שלא על־פי ס עסק סקת במכירת דלק על בסי נה עו שלא לשירות הזולת, ושאיה ית שנקבעו בסעיף 4, הפעלת תחנ ת זו. מבלי לפגוע במטרות התכנ י הוראות תכנת י ז הא אישור הוועדה המחו , י אם יופר התנאי אי לשימוש ו ה תנ י ה רה ת בדרך האמו

בטל.

ק פנימית גם ת לתת היתר לתחנת תדלו י ז ועדה המחו ת הו ראה זו מסתבר כי בסמכו ו מהם ומפגעים ו ה יהום מי ת א 18 (הכוללות כזכור הנחיות למניעת ז ״ מ שלא על־פי הוראות תות דעת השירות ההידרולוגי). מתן ה״הקלה״ מותנה בשימוש בתחנה ם, וחו י תברואתי

. ס עסקי שלא על בסי

א 18. בעקבות ׳ 3 בתמ״ ת הוראה לשינוי מס עצה הארצי ר 2001 נתנה המו ב פטמ בחודש סת חסו י ב גם התי י חלט כי הוראת השינוי תחי הערת נציג החברה להגנת הטבע במועצה, הו

א 18. ות בנוסח החדש שיוכן לתמ״ ות פנימי לתחנ

א 31 ״ מ ית מתאר ארצית משולבת לפיתוח וקליטת עלייה, ת (3) תכנ

התכנית מאושרת מ־1993, ותוקפה הוארך ב־1998. זוהי תכנית המתאר הארצית המשולבתא 35 שבהבנה. ״ מ סתה לתוקף של ת י נ התקפה, עד למועד כ

נה המוגדרים כשטח נוף כפרי או ם במדי חי ם הפתו ההוראות, הנוגעות לעיקר השטחיועדים לפי נוסח ההוראות ם אלה מי ת במפורש לתחנות תדלוק. שטחי חסו י פתוח, אינן מתי

30


סדות מו ם ו י נ ק ת י תיירות ונופש, מ נ , נוף כפרי, יישובים כפריים, מתק לשימוש חקלאיח. הפתו / ם בשטח הכפרי י ם המשתלב ם אחרי י נ ק ת ישבות הכפרית, מ הקשורים להתילל תיירות, כו חים תותר כל פעילות שאינה פוגעת באופיו הפתוח של השטח( בשטחים הפתוא 31, נוסח ״ מ (הוראות ת י ו נופש ומערכות תשתית), ובתנאי שלא יהפוך לשטח עירוני בנ

.(1998

ית (ראו נספח 1) עולה כי: מתוך בחינה של שבע שנות הפעלת התכנ

ת מ ק ה ות ל י א 31 תכנ ״ מ 1. עד 1998 לא הוגשו לוועדת המשנה למעקב ובקרה של תת הנוגעות לשטח משאבי טבע או נוף כפרי ראו ק בהליך של הקלה מההו תחנות תדלוות כאלה ואושרו מבלי י ם הוגשו תכנ פתוח. על־פי הנתונים שבידי, אי אפשר לדעת את י מ ו ק ת לוועדה מ ו כ מ ק הדלק ומתן ס שנתקבלה לגביהם הקלה, או שהשינוי בחום ק בשטחי ו ות תדל יות לתחנ ך של הגשת תכנ לקדם תכניות אלה הם שהאיצו תהלי

הפתוחים, ובעקבות כך נדרשו ההקלות.

ה ל ק ה י כ ק הכוללות שטח מסחר ות תדלו ת תחנ מ ק ה 2. ב־1998 הוגשו ארבע בקשות לת (תכנית חוזרת ח ית א א 31¡ ב־1999 - שלוש תכניות, ובשנת 2000 - תכנ ״ מ ת מ

מ־1998).

ק ו ת לתחנת תדל י ת עקיבה: כל תכנ חסו י ה זכו להתי ת שהוגשו לוועדת המשנ 3. הבקשוות י א 31. לוועדה הגיעו גם תכנ ״ מ ת מדיניות ת ת גם א מ א ו א 18, ת ״ מ ת ת ת א מ א ו ת ה

ספת שטח למסחר. ת תדלוק, ומבוקשת הקלה — תו שבהן מאושרת כבר תחנ

בלה א 31 קי ״ מ ת ת ת א מ א ו ח ת ק בשטח נוף כפרי פתו ות תדלו ת תחנ מ ק ם ה א השאלה התה עתרה ם טבע ודין״. העמו ד א לא מכבר פרשנות משפטית, בעקבות עתירה של עמותת ״ה כי ק בבקעת הנדיב, בשטח נוף כפרי פתוח, בטענ כנגד מתן היתר בנייה לתחנת תדלותה ט העליון ביקשה העמו פ ש מ א 31; והעתירה נדחתה. בערעור לבית ה ״ מ ת ת אם א אינו תום י להתמקד בפרשנות של השופט ברלינר לסעיף 11.1.3 לתמ״א, לפיו אפשר לבנות ״מתקנח ויהיו בעלי אופי ח ובלבד שישתלבו בשטח הכפרי הפתו שונים בתחום שטח כפרי פתום. ם הפתוחי י ח ט ש ום על ה ה אי ו כפרי״. בערעור נטען כי הפרשנות הרחבה לסעיף זה מהוה י ג ת הסו טו השופטים להעביר א א 31 בעניין זה החלי בשל ההשלכות שיש לפרשנות לתמ״ להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, אשר דבק בפרשנות רחבה ו״מאפשרת״ יחסית. לדבריו,

ם בלבד. ת יישובים עירוניים חדשי מ ק א מניעה של ה כוונת הסעיף הי

31


ן שניתן על הערעור נדונה בהרחבה שאלת סוגי הפעילות הפוגעים באופיו ק הדי ס פ בחס לשטח הנדון (בקעת הנדיב - אזור בעל מכלול ערכים י ח של השטח, בהתי הפתום קבעו ועד בתכניות הכוללות לשימור). השופטי ים, המי ם והיסטורי י תי נופיים, תרבוי ולחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, ז בערעור, בניגוד לעמדת בית המשפט המחורה ם פגיעה באופיו הפתוח של השטח, כלומר סתי ה יש משו ת התחנ מ ק ה כי בתכנית לת הערעור, ופסקו כי ההיתר שניתן בטל א 31. בכך קיבלו א ״ מ ת לאמור בסעיף 11.1.3 ב

סד תכנון ארצי. ת בעניינו תעבור למו ו הסמכ ו

ט מדבריו של כבוד השופט אנגלרד בפסק הדין: ט צ ה ראוי ל לעניין ז

ג ג, על ק ושירותי דרך מסו ת תדלו ת תחנ מ ק ה ן כיצד ניתן לומר ש ה להבי ש ק ת אני מת דלק... לא ת חנייה, משאבו מו בהם 1,000 מ״ר בנוי, מקו שטח של כשישה דונם, ון ובמלט יפגע י שטח של כשישה דונם בבטו ח של השטח... כיסו ו הפתו תפגע באופיה מטרד ו ק תהו ת התדלו ת השטח. תחנ גית, בחי ובצומח ובתכסי ת האקולו בתשתיה פעילות מ ו ה ק ושירותי הדלק, ה ת התדלו תי בולט שאינו משתלב בנוף. תחנ ו חזם רחבי ן דורש שטחי י ת בשטח, אשר שימורה התק ת המערכת הטבעי ת, תפר א מסחרי

1 4 . . ידיים.

א 35 ״ מ (4) ת

מצאת עתה בהכנה, אינה מציינת הוראות ספציפיות ת המשולבת, הנ ית המתאר הארצי תכנת להגדרה של ״תוספת שטח חסו י ת תדלוק, לכן חלות עליהן ההוראות המתי ו לגבי תחנא ״ מ ית כללית יותר מזו של ת ם לסוג המרקם. מאחר ששפת התכנ א ת ה י״ ב ו נ לפיתוח/לבינה ות שלה לגבי הנושא אי י נ נם ייעודי קרקע, הרי שהמדי ם שאי ת על מרקמי ס ס ו ב מ 31, וות י נ דה רבה על־פי המדי קבע במי ת בשטח תי או המצי ברורה על־פי נוסח ההוראות, ו

ות. י ז ר המחו א ת מ יות ה שבתכנ

מדיניות מינהל התכנון גנושא קניונים ומרכזי מסחר גצדי דרכים או צמודים לתחנתק תדלו

ק ומרכזי מסחר בשטח הפתוח, ות תדלו ת תחנ מ ק ה ת התכנוניות ל מו ז ת הי בעקבות התרבו1 יות מגובשת בנדון:5 נ ן מדי ו נהל התכנ פרסם מי

32


ם י ח ט ש ת מרכזי מסחר בצדי דרכים רק ב מ ק מדיניות מינהל התכנון היא׳ לאפשר הד ה התכנונית האזורית, באופן שאינו פוגע בתפקו ס י פ ת נת ה ם לכך מבחי מי המתאית אופי המרחב, ת א תי ה מטרד ואינו משנה מהו ו הרשויות העירוניות ובאופן שאינו מהו

. דו במערך הלאומי את תפקו את חזותו ו

ההנחיות הבאות, בכל הנוגע לתחנות תדלוק, נובעות מהצהרה זו:

ם בשטח נוף כפרי י מ ק ו מ מ א 18... ה • ״מרכזי מסחר העולים בשטחם על המותר בתמ״נהל התכנון...״ ניות מי פתוח בתמ״א 31 נוגדים את מדי

א ״ מ ת י גדול מעל המותר ב ק עם שטח מסחר ות תדלו ו תחנ א / • ״תכניות למרכזי מסחר וות י נ ת מדי א 31 - נוגדת א ״ מ ועד ל״שימור משאבי טבע״ על־פי ת 18, בשטח המי

מינהל התכנון...״

תכניות מתאר מחוזיותמ •4 (מאושרת) ״ מ (א) תבנית מתאר מחוזית למחוז הדרוס, ת

אלה אינן מוזכרות ת תדלוק, ו ו ת לנושא תחנ חסו י וחדות בתכנית זו המתי אין הוראות מירה בייעודי הקרקע השונים. כתכלית מותרת או אסו

י נוף אי אפשר י טבע או משאב ת משתמע כי בשטח משאב ו בתי מפרק ההנחיות הסבים אלה מותרות רק ; שכן בשטחי ק ו ת תדל ו א תחנ ת שייעודן הו ו מי לאשר תכניות מקורה התכליות המותרות בגן לאומי, שמורת טבע, יער ושמורת נוף (בשטחים אלה אסו

הקמת תחנות תדלוק)."

מ 3/21 (טרם אושרה) ״ מ (ב) תכנית מתאר מחוזית למחוז מרכז, ת

גדרים כאזור ם המו ד השימושים המותרים בשטחי ח ם א ק ה ת ותחנות תדלו מתקני תשתית ו . תחנ ז ז ניכר מכלל שטחי המחו ם אחו י ו ח (סעיף 7.5.2), המהו חקלאי או כנוף כפרי פתוים ת מבנ מ ק ה תדלוק הן תכלית מותרת גם באזורי נופש, פנאי ותיירות (שטחים שנועדו ל

ומתקנים לפעילויות נופש, פנאי ותיירות והשימושים הנלווים אליהם).

מ 2 (כהפקדה) ״ מ (ג) תכנית מתאר מחוזית למחוז הצפון ת

יה. ק הן תכלית מותרת בשטח יישוב עירוני, בשטח יישוב כפרי ובשטח תעשי תחנות תדלוק בין השימושים המותרים. ות תדלו בשטח כפרי פתוח לא מוזכרות תחנ

33


ת לפיתוח ו ק ביחס להנחיות סביבתי ת תדלו ו תחנ

וצא של הרגישות ת לפיתוח, שהן פועל י ו בתי ות סבי מ 2 כוללת שורה של הנחי ״ מ תת של השטח. הוגדרו 6 קבוצות רגישות. על־פי ההוראות משתמע כי בקבוצות בתי י הסבת לתחנת תדלוק. בקבוצות מי רגישות 1 ו־2, הרגישות ביותר, אין לאשר תכנית מקו

ה מפורשת בדבר איסור, או אזכור מפורש כתכלית מותרת. חי ן הנ ת אי האחרו

ק במסגרת ההוראות לגבי מדיניות תכנון ופיתוח ות תדלו הוראות הנוגעות לתחנ

ה: אזור לפיתוח תיירותי, אזור לפיתוח י ית מגדירה ארבעה אזורים ליישום אסטרטג התכניה ואזור לפיתוח מבוקר. ק הטבע, אזור לפיתוח מגורים ותעשי פעילויות נופש בחי

ה י ק מופיעות ברשימת הנושאים שיש לתת להם דגש באזור ליישום אסטרטג ו ת תדל ו תחנים לאורך עמק י ות התחבורה. אזורים אלה מצו לפיתוח תיירותי, כחלק מפיתוח תשתי

החולה, בקעת הירדן, טבריה, הכנרת והגליל המזרחי.

מ 6 (נוסח פברואר 2000, בהכנה) ״ מ זית למחוז חיפה, ת ת מתאר מחו י (ד) תכנ

ן־מתחמי - שהוא ח בי ק בשטח פתו ות תדלו ת תחנ מ ק ת קובעת כי לא תותר ה י התכנמ לגן לאומי, שמורת טבע, שמורת נוף, יער וחורש, שטח פתוח ״ מ ת ועד ב ח המי ח פתו ט שי לשימור כנוף פתוח, חוף רחצה כפרי, חוף מוגן מוגן, רצועת נחל וסביבותיו, שטח חקלא

ואזור חציבה.

ת בחוף ם בהרי הכרמל ובמורדותיו עד כביש 4, שטחי חקלאו י מנ ם כגון אלה מסו י שטחב פרדס חנה כרכור, רמת מנשה, צירי הנחלים, בקעת הנדיב ועוד. הכרמל וסבי

ת חיפה י ז יות של הוועדה המחו נ ך המדי מ ס ת מ ת ומשכללת א צ מ א מ מ ״ מ ת ניות ה מדיות תדלוק. בעניין תחנ

מ 1/30 (נוסח דצמבר 2001, בהכנה) ״ מ זית למחוז ירושלים, ת ר מחו א ת ית מ (ה) תכנ

ם המוגדרים חי ם פתו ק בשטחי ת תדלו ו ן של תחנ ת מ ק ית אסר ה וסח הראשוני של התכנ הנו ת נופית, שמורת טבע, גן לאומי, יער, יער לשימור, אזור נחל וסביבותי ו א ל ק כמכלול חק ות תדלו סד תכנון לאשר תחנ ית מאפשרת למו ח עירוני. יחד עם זאת, התכנ ושטח פתובה והוכח ר השפעה על הסבי ם אלה, למעט בשמורת טבע, ובלבד שבוצע תסקי בשטחי

וסחים מעודכנים יותר לא נכלל סעיף חשוב זה. ביקוש לתחנה. בנ

34


ת תדלוק ו מדיניות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה לעניין תבניות לתחנ

ק ושירותי דרך, ת תדלו ו ת תחנ מ ק ה ניות בנוגע ל ית חיפה גיבשה קווי מדי ז הוועדה המחות ת לאמץ א ו י מ ו צה בפני הוועדות המק ועדה ממלי ככלי להערכת תכניות מעין אלה. הו

1 7 ות: י נ המדיניות והנהלים הללו לגבי אותן תכניות שבסמכותה. להלן עיקרי המדי

ות חדשות: הוגדרו ארבע דרכים ם לאורכן תחנ • הגדרת דרכים שאין הצדקה להקים ובשל ה ם שהן עוברות ב חי ם הפתו י ח ט ש כאלה (דרך 4, 70, 65 ו־722), שבשל הה ק ד צ ם - אין ה וסעי ת צורכי הנ ת א ו ק פ ס ת לאורכן מ מו י ת הקי ו העובדה כי התחנ

ות חדשות. תכנונית לאשר לאורכן תחנ

ת תחנות תדלוק במסגרת מ ק • העדפה למיקום תחנות תדלוק בשטחים מבונים: עידוד הביא ם או בצמוד להם. דבר זה י נים אחרי נים ביישובים או באזורים מכו ם מכו שטחיך לשמורות טבע, לנחלים, או יחוד בסמו ם ובי חי ם הפתו לצמצום הפגיעה בשטחי

לשטחים בעלי ערכיות גבוהה של משאבי טבע ונוף.

ות הכורכות ות לתחנ י ת תכנ ק ושימושי מסחר: ככלל, יש לדחו • תכניות לתחנת תדלוא 18. ״ מ ת ק עם שטח מסחרי או שימושים אחרים מעבר לקבוע ב ת תדלו יחד תחנ

ות ת תדלוק). הנחי מסמך הוועדה כולל גם הנחיות להגשת תכנית לשירותי דרך(לרבות תחנם נופיים), בטי ם (כולל הי י בתי ם הסבי בטי חס להי י ית להתי ת מגיש התכנ יבות א אלה מחי

ים ועוד. התחבורתי

א לגבי נושא ט ב א מ בה הכוללת שהו א בעל חשיבות רבה בשל החשי ות הו י נ מסמך המדי, ובירור רי טו קף סטטו תחנות התדלוק. אולם יש לזכור כי מדובר במסמך שאינו בעל תוך זה באופן חלקי מ ס מ ת ל חסו י ת מתי ו י מ קצר שערכנו ״בשטח״ מראה כי הוועדות המקו

ות שלעיל. י נ ת המדי ת תכניות הנוגדות א ו מ ד ק ביותר, ובפועל הן מ

הממצאים העיקריים מניתוח תכניות המתארות ם של תחנ קו למי ם נופיים באשר לפריסה ו י בתי נה כוללת שיקולים סבי א 18 אי ״ מ 1. תט ם (שאין כמובן להמעי י תי חו הבטי ם ו י ם התחבורתי בטי ; זאת, בניגוד להי ק תדלו

ות ברורה. י נ מערכם) המוגדרים בה כמדי

ת למרכזי ו מי ת תחנות תדלוק במקומות המיועדים בתכניות מקו מ ק 2. התכנית מאפשרת הת דלק. יש נ ח ם לא צוין במפורש ייעוד של ת תחבורה, מסחר, משרדים ותעשייה, גם א

יעודי הקרקע הללו. ק חלק בלתי נפרד מי ות התדלו בכך הכרה בהיותן של תחנ

35


ת הכפפה״, ובוחרת לטפל בתכניות שהוגשו לה נה ״מרימה א א אי י א 31 גם ה ״ מ 3. תנה כוללת א 18 (שכאמור אי ית לדרישות לתמ״ ה טכנ מ א ת באופן צר - על־ידי הת לתמ״א, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטה ות נופית כלשהי). הפרשנות המשפטי י נ מדיק בבקעת הנדיב, בחרה להרחיב את המגבלות הנובעות מהתמ״א, ו ת התדל בעניין תחנ

לפחות במקרה הנדון.

נהל התכנון בעניין שלילת ית מנהלת מי ת התכנון. הנחי ו סד ות של מו י נ י מדי כ מ ס 4. מת באופן עקיף גם לתחנות ס ח י י ת מ ניות ה א מדי ם פתוחים, הי מרכזי מסחר בשטחית י ז ק גובשה על־ידי הוועדה המחו ת תדלו ו ות ברורה בעניין פריסת תחנ י נ תדלוק. מדים, ולפיכך היישום שלהם י רי טו ם אלה אינם סטטו י כ מ ס חיפה. אך יש לזכור כי מ

חלקי בלבד.

ות ת לפריסה הרצויה של תחנ חסו י ם ניצני התי מי י ת קי ו י ז ר המחו א ת מ 5. בתכניות המ 6 (כהמשך ״ מ ת ות הברורה והמגובשת ביותר נראית ב י נ ק, כאשר המדי התדלות המטרד ת לצמצם א ש ק ב מ דה ה חי א הי ת זו הי י ועדה המחוזית). תכנ ניות הו למדיות ה לא מבוקרת של תחנ מ ק ה צאה מ ם הנגרמים כתו חי ם הפתו הנופי והפגיעה בשטחימ ״ מ ות כי גם ת ן אסורה. יש לקו ת מ ק נת אזורים רגישים שבהם ה י תדלוק, ומצי

ץ גישה דומה. מ א 1/30 ת

ת תחנת מ ק ת באופן עקיף לאיסור על ה חסו י ת מתי ות האחרו י ז ר המחו א ת מ ות ה י 6. תכנמ 2/9 (מחוז צפון) רואה בתחנות ״ מ ת גבוהה. ת בתי ם בעלי רגישות סבי ק בשטחי תדלומ 3/21 רואה בהן תכלית מותרת בשטחי נוף תמ״ ח התיירותי, ו תו ק חלק מן הפי ו תדל

כפרי פתוח.

הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים

ועדה לשמירה על קרקע ת מגיעות לשולחן הו י ת ייעוד של קרקע חקלא ו ות המשנ י כל התכנת ה ארצית הבוחן א י ד חשוב כגוף בעל ראי ם פתוחים, ובכך יש לה תפקי ת ושטחי י חקלאם המוגדרים ק בשטחי ו ת תדל ו ת תחנ מ ק ה ות ל י ה התכנ הנושא. במסגרת זו מגיעות אלייה מגיעות י ן והבנ ק התכנו קן חו ו תו ק הדלק ובעקבותי ק חו ק ח ז נ א ת. מ כקרקע חקלאין - שלב הוועדה ו נ ד במערכת הסי ח ה בקצב גובר והולך, שכן הוסר שלב א ל א יות כ תכנ

ת. ו מי ית — ותכניות מגיעות היישר מן הוועדות המקו ז המחו

ק במסגרת הולקחש״פ: ות לתחנות תדלו י ם לגבי אישור תכנ י נ ו ת נ ה מ להלן כ

36


ת תדלוק שנדונו גולקחש״פ מ־1997 עד יולי 2000 ו טבלה 4: תחנ

תבניות אישור אישור דחיית סה״כ שאינן בתנאים הבקשה הבקשה למחוז

שעונות לפי במלואה אישור תסריט

צפון 5 1 7 2 15 חיפה 5 2 8 4 19 מרכז 5 6 4 15 דרום 5 5 1 11 ירושלים 1 1 1 3 תל אביב 1 1

סה״כ 22 4 27 11 64

מקור: הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים.

ם הבאים: י א צ מ מ ת ה עיון בטבלה מעלה א

ך 66). ות הוגדרו ככאלה שאינן טעונות אישור (22 מתו י • 34.4% מכלל התכנ

ם. רק מי י ם מסו אי נות אישור, 73.8% אושרו במלואן או בתנ ות הטעו י ך התכנ • מתונות אישור נדחו. ות הטעו י 26% מהתכנ

ות תדלוק שנדונו בולקחש״פ, לפי החלטה ותאריד החלטה טבלה 5: תחנ

2000 סה״כ (חלקי)

1999 1998 1997

תכניות שאושרו במלואן 5 7 9 4 25 תכניות שאושרו בתנאים/לפי תסריט 1 1 3 1 6

תכניות שנדחו 5 4 2 11 תכניות שאינן טעונות אישור 9 3 7 2 21 סה״כ 15 16 23 9 63


37


ם הבאים: י א צ מ מ עה על ה ה זו מצבי ל ב טות הנדונות. י • ניכרת עלייה במספר התכנ

ות שנמצא שאינן טעונות אישור. י • חלה ירידה במספר התכנות המתאשרות. י • חלה עלייה במספר התכנ

נמים) טבלה 6: היקף השטח שאושר בולקחש״פ לתחנות תדלוק(בדו

מחוז 1997 1998 1999

- ירושלים 8 9 צפון 29 27 15 חיפה 17 16 34 מרכז 17 11 25

- - תל אביב 3 דרום 37 27 9

סה״כ 111 89 83


מדיניות הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש״פ) - הצורך במסמך מדיניות

ם של הולקחש״פ, עלה הצורך י י ה ליישובים חקלא ם 18.12.2000 בוועדת המשנ ו בדיון מיועדה בבואה לדון בתכניות כגון אלה: ת הו במסגרת כוללת שתנחה א

ק ת תדלו ו ת תחנ מ ק ה דה ל ת מי ניות לקביעת אמו ך מדי מ ס ת להכין מ ש ק ב ועדה מ הונהל התכנון הלת מי ם והפתוחים. לצורך כך, הוועדה מבקשת ממנ י א ל ק ח ם ה בשטחידה בשיתוף ת מי ח אמו ת פ צאת מכרז... לביצוע העבודה, אשר ת יע בהו לפעול לסי

ת דלק במרחב הפתוח... ו ם הנוגעים בדבר, לאישור תחנ המשרדי

זמה להכנת ה לדרישה זאת בהציעה, בעקבות י ס ח י י ת ועדה אדר׳ דינה רצ׳בסקי ה יו״ר הון לקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין ות תדלוק, להמתי ניות לתחנ ך מדי מ ס מא 31. יש לזכור כי הרכב ״ מ ת ק בשטח המוגדר כשטח משאבי טבע ב ו ל ת תד ו ת תחנ מ ק הם ם של פיתוח, ולפיכך יכולה להיווצר בעיה א נטרסי ה לעתים לכיוון האי ט ו הולקחש״פ מ

ה יוכן על־ידה. ות כז י נ ך מדי מ ס מ

38


חוק משק הדלק(קידום התחרות)(תיקון) התשנ׳׳ח־1998

אה ראשונה ביום 31.5.1994, ואושרה ביום ק ביזמת ח״כ דן תיכון נדונה בקרי הצעת החו

.21.7.1998

עיקרי החלק:

ת נ ח ם ת זה עם מינהל מקרקעי ישראל רשאי להקי ח חו • חוכר קרקע או בר רשות מכונהל (בשונה ן למי י ת המקרקע יב להחזיר א , מבלי שיהיה חי ן תדלוק על המקרקעי

זה החכירה לגבי שינוי ייעוד). מהנאמר בחו

מ בדרך ״ ה חברת דלק - 1 ק ת ו ק של א ת תדלו ו ימום בין תחנ נ • קביעת מרחקי מיימום אלה אפשר נ י מי תו צד של הכביש). על מרחק באו מ בדרך אחרת( עירונית, 10 ק״א לאפשר לחברות הדלק ה פרמטרים. מטרת סעיף זה הי מ לקבל הקלה, על־פי כ

ת להיכנס לשוק בתחרות הוגנת. ו הקטנ

ם בתכנית עדי ו ורים המי ק באז ת תדלו ו ת תחנ מ ק יה - ה י • שינוי בחוק התכנון והבנ

ת ועדה ו א בסמכ ה או לחנייה הי לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנ

מקומית.

הקמת תחנות תדלוק בסמכות ועדה מקומית

ה כ מ ס ו ן והבנייה, ה ו ק התכנ ק משק הדלק, על־פי סעיף 62 א (א) (10) לחו בעקבות חוגדרים כקרקע ם המו ק (כולל בשטחי ו ל ות תד ות לתחנ י ת לאשר תכנ י מ ו ק מ הוועדה הת ועדה ו ות הנדונות בסמכ ות לתחנ י קף התכנ חקלאית). בעקבות שינויים אלה גבר הית דלק ו ת תחנ מ ק ה ת ל נהל התכנון הוגשו במהלך 1998 18 בקשו מקומית. על־פי נתוני מיק הדלק, הופקדו ו ות - 8 בקשות. מיולי 1998, לאחר אישור ח לוועדות המחוזיות, ולמקומית ת בלבד 27 תכניות לתחנות תדלוק, ו־9 בקשות נוספות בסמכו ו מי בסמכות הוועדות המקו

1 8 ית. ז ועדה מחו

ה של ת כ מ ס ת של משרד הפנים, עו״ד שרית דנה, הובהר כי ה בהנחיית היועצת המשפטיא 18 אפשר להתיר ״ מ ת מוגבלת לתחנת דלק בלבד, וכי העובדה שלפי ת מי הוועדה המקוה לחלק ל ם א י נ ק ת נה הופכת מ במגרש בינוי בהיקף של 60 עד 120 מ״ר למטרות שונות אינהל עת מי ת. על־פי קבי מי ת ועדה מקו מתחנת התדלוק, ולפיכך אישורם אינו בסמכוה קף ז התכנון, מבנים בהיקף של 30־40 מ״ר יכולים להיכלל בהגדרת התחנה, ולפיכך הית י מ ו ק מ ועדה ה ת הו ת לסמכו מ צ מ צ 1 פרשנות מ 9 ת. מי ועדה המקו ת הו א בסמכו בלבד הו

2 0 . ת מי ת ועדה מקו ימת גם בחוזר מנכ״ל משרד הפנים בנושא תכניות שבסמכו קי

39


ז ת ועדת הערר מחו ט ל ח ם אלה נודע כי הוגשה עתירה על־ידי חברת ״פז״ כנגד ה מי בית דלק ת תחנ מ ק ה ת לדון בהפקדת תכנית ל כ מ ס ו נה מ ת אי י מ ו ק מ ועדה ה מרכז, שלפיה הות קבעה כי בשל זכויות מי ך לתל נוף. הוועדה המקו פז בשטח חקלאי של 5.5 דונמים בסמות עו״ד נעמי ת ועדה מחוזית. פז טוענת, באמצעו א בסמכו ת הי י יה הנוספות, התכנ י הבנק ת תכנית לתחנת תדלו מי ת ועדה מקו ן כל מניעה לאשר בסמכו וייל וענת זינגר, כי אי

א 18 (עת״מ 1112/01).21 ״ מ ת הוראות ת ת א מ א ו ת ה

מת י ח קי ק בשטח פתו ת תדלו ת לאישור תחנ ו ת עקרונית וערכית לנושא הסמכ חסו י י התן על הערעור שהוגש על־ידי ״אדם טבע פט י׳ אנגלרד, בפסק הדי בדבריו של כבוד השו

ת הדלק בבקעת הנדיב: ודין״ בעניין תחנ

ה הפוגעת בנכס זה ט ל ח ם משאב לאומי הולך ונעלם, ולכן כל ה ח ה שטחי הנוף הפתוה ט ל ח ה ת, דהיינו על־ידי גורמי התכנון הארציים... ה ל ברמה הלאומי ב ק ת ה צריכה לבת איזון בין שיקולים י ח מחי ק על פני שימור הנוף הפתו ו ת תדל ם להעדיף תחנ א הם מנוגדים נכבדים ביותר. לכן, אני סבור כי מן הראוי שהחלטה מעין זו נטרסי אי ובת הכלל. ת טו ד א י ם תמ י מ א ו נם ת ם אי י י מ לים המקו קו תוכרע ברמה הארצית. השים ולא לרווחת אה מן הנכסי ם התשו קסו ת הדעת נתונה לעיתים למי י מ ו ק מ ברמה המי בשמירה על שטח נטרס מקו ם גם אי י ם קי . אמנ . ם והדורות הבאים. כלל התושבייה ים ראי טמע כראוי... לגורמי התכנון הארצי ך נראה כי רעיון זה טרם הו ירוק, אם אינם מושפעים מבעלי רחבה וכוללת של מכלול האינטרסים, השיקולים והמטרות. הנה בת המדי ת טו ב יותר א ם להם לשקול טו דיהם כלים המאפשרי בי ם ו י י מ ו עניין מקק התכנון ׳ 47 לחו ן מס קו ז תי א קף מ ם משנה תו י וכלל תושביה... דברים אלה מקבלק בשטחי נוף פתוח ות תדלו ת תחנ מ ק ה על ה ט ל ח ה ל ב־1998. ה ב ק ת יה אשר ה י והבנת לתכנון ובנייה. דבר זה י מ ו ת ביותר, כלומר בוועדה המק י מ ו ק מ ל ברמה ה ב ק ת תדה ניכרת, אף יותר מן ת מושפעת במי י מ ו ועדה המק ע הדברים, הו ב ט אינו רצוי. מג זה צריכה להתבסס, ם, בעוד שהחלטה מסו י מי ם מקו טרסי נ י ית, מא ז ועדה המחו הו

2 2 ם. י מי לים לאו כאמור, על שיקו

מדיניות מינוזל מקרקעי ישראל

ד ת המדינה, תפקי ת רובן המכריע של קרקעו הל א י ישראל (ממ״י), המנ נהל מקרקע למיות התדלוק. זאת, למרות שבאזורים בעלי שיעור גבוה של קרקעות חשוב בנושא פריסת תחנם גורם מכריע לא פחות י ו ים מהו ן במושבות הוותיקות), בעלי הקרקע הפרטי ו ות(כג פרטי

ת חדשות. ו ת תחנ מ ק ה בלחץ ל

40


ק בשתי דרכים עיקריות: ת התדלו ו ממ״י פועל בנושא תחנ

עה בחוק ק (בהתאם לקבי 1. שיווק קרקעות ואפשור שינוי הייעוד שלהן לתחנת תדלו משק הדלק, ראו להלן).

ף ק י ה ה על ה ט ל ח ה ם לנכים. ה י מ י א ת ם מ ת אתרי א י צ 2. שחרור הענף מנכי צה״ל, תוך מות בעבור נכי צה״ל בוצעה רק בחלקה, בעיקר עקב הקושי באיתור הנדרש של תחנ

ז ירושלים. קרקע פנויה. בימים אלה מושקע מאמץ מחודש, בעיקר באזור מחו

ם י א ת ק - איתור שטח מ דו כגוף שנועד לענות על צורכי השו ת תפקי ממ״י תופס את שבהם הן נחוצות, והגברת התחרות. מו לתחנות במקו

בחוק משק הדלק(1998) נאמר כי המינהל חייב לשווק ב־1998 50 מגרשים לפחות לתחנותת מן השנים 1999 ו־2000. ח תדלוק, ו־75 מגרשים לפחות בכל א

ך 8.10.1997, נאמר: בהחלטה מס׳ 808 של מועצת מקרקעי ישראל, מתארי

ם של לפחות 100 קו ת מינהל מקרקעי ישראל להגיש, תוך 45 יום, הצעה למי מנחים אקים) ברחבי הארץ, בפריסה גאוגרפית י ק בקרקעות פנויות (ללא מחז תחנות תדלות ך שנה א את הביקוש לתחנות תדלוק, ולהשלים תו רה ו המשקפת את צורכי התחבוי ישראל להגיש, נהל מקרקע ת מי ת הקרקע לתחנות... מנחים א א צ ק ה ים ו הליך המכרז

ק נוספות. ו ת תדל ו ם עבור תחנ קו ית עבודה רב־שנתית לאיתור מי תוך 60 יום, תכנ

ת שוק הדלק לתחרות בעקבות החלטת הממשלה מס׳ 2471 אשר קבעה כי יש לפתוח את קרקע לתחנות דלק בדרך של מכרז לציבור, חופשית, ובין היתר קבעה גם שיש להקצוום 5.4.1998) מאפשרת ו(מי התקבלה החלטה מס׳ 827 של מועצת מקרקעי ישראל. החלטה זות דלק בדרך של מכרז פומבי, ה ותפעול של תחנ מ ק לשווק קרקעות למטרות תכנון, ה

וקצה לשיקום נכי צה״ל (בדרך של פטור ממכרז). כאשר רק חלק מן המגרשים י

יות מגובשת נ ן למינהל מדי ת תדלוק, אי ו י בנושא תחנ דו המרכזי של ממ״ למרות תפקיחה ך הנ זמי התכניות, מתו זמות י ת י א מאמץ ככלל א הו בנושא פריסה רצויה של תחנות, ו

. ה חדשה — הרי שיש צורך וביקוש להקמתה ם תחנ ד ק כי אם בעל עניין מ

ממ״י ותחנות תדלוק פנימיותם כבדים י י ק של כלים חקלא ות נבעה מן הרצון לאפשר תדלו ת הפנימי ו הקמתן של התחני וכן הסדרי זה החכירה עם ממ״ מבלי שהללו ייאלצו להשתמש בכבישים הראשיים. חו

41


ימי־חקלאי של התחנה. בשנים האחרונות, עם ה לשימוש הפנ מ א ת ה ם נקבעו ב התשלוה ניסיונות לאכוף מ י כ ת תופעת השימוש המסחרי בתחנות הפנימיות, עשה ממ״ התפשטות החוק, אך ללא הועיל. בימים אלה מתגבש מהלך נוסף להסדרת התופעה - בעיקר א

ם לשימוש הנוכחי, והסדרת דמי החכירה למינהל בהתאם. א ת ה זה החכירה ב עדכון חו

הסטנדרטים הנהוגים בחו״ל לקביעת מיקומן של

תחנות תדלוק

ת לישראל גם על ת ההמלצו ך רצון לבסס א ם בחו״ל מתו י ג הו הנ ם' דרטי ת הסטנ בדקנו אוקא בסיום הפרק הדן במדיניות ם דו ת הממצאי הידע הבין־לאומי. משום כך בחרנו להביא א התכנון הישראלית. איסוף המידע נתקל בקשיים מהותיים, בייחוד בנושא ההנחיות הנופיותרה ם על סקי י סס ו ם שלהלן מב י א צ מ מ ק חדשות. ה ת תדלו ו מן של תחנ קו ת למי ו בתי הסבי ו

א 18." ״ מ נהל התכנון כחלק משינוי ת שנערכה בעבור מי

הזדקקות לתדלוק והרגלי נסיעהצא לנסיעות ם את רכבם בקרבת אזור מגוריהם או באזורי המו • מרבית הנהגים מתדלקי

ה קבועה). ם בתחנ י ות המוכרות להם (65% מתדלק ארוכות, ובדרך כלל בתחנ

ת הדלק. ם כאשר נותר במכל רבע מכמו י • רוב הנהגים (65%) מתדלק

ת קצרה. מי • מרבית הנהגים (80%) שאזל להם הדלק היו בנסיעה מקו

ות לאורכה, את פריסת התחנ טב את הדרך ו • מרבית הנהגים שנותרו ללא דלק הכירו היה של עורכי הסקר נ ק ס מ ות גבוהה יחסית. ה ונתקעו באזורים שבהם תדירות התחנצאה של רשלנות, חוסר תכנון וחוסר תשומת א שמרבית העצירות מחוסר דלק הן תו היה ״בכל ת תחנ מ ק ו מ תה מ י ם אלה לא היו נמנעים גם אילו הי לב מצד הנהג. לכן מקרי

קילומטר״.

שיקולים להקמת תחנות תדלוקיק שירותים נוספים הן ם המענ ח ת מ ק ב ת התדלו ת תחנ יה לשלב א ום נטי מת כי י י • קם נים ובקרב המשתמשי י ה בקרב הזכי ם בו. מגמה זו זוכה לאהד לרכב והן למשתמשי

42


ות ם מספר תחנ ה של צמצו מ ג ה פעולות בעצירה אחת. מ מ פים לבצע כ בדרך, המעדים בכל תחנה. צעי ום בעולם, יחד עם הרחבת השירותים המו ק ניכרת כי התדלו

ק בדרכים ו ל ת תד ו ים בין תחנ נימלי ם מי ה בדבר מרחקי מת הנחי י ת קי • במדינות אחדוק בין ח ר נות קובעות מ ה מדי מ מהירות (בהולנד 20 ק״מ, בארצות הברית 50 ק״מ). כת מ ק ה ן צורך ב ם אי י י ק ת א מ ם הו א ק בדרכים בין־עירוניות ראשיות, כך ש תחנות תדלו

מ (אירלנד, בריטניה, גרמניה). ה נע בין 20־25 ק״ ת נוספות. מרחק ז ו תחנ

ת תדלוק, ו ת תחנ מ ק • בדרכים מהירות בין־מדינתיות בארצות הברית חל איסור על הם (עד 25 ת של יציאות אפשריות במחלפי ק פ ס מכיוון שבדרכים אלה יש תדירות מ

ק״מ).

ן בדרכים ת מ ק ק בדרכים מהירות, נאסרת ה ות תדלו ת תחנ מ ק • גם במדינות המתירות הם. ן בין מחלפי ט ם מרווח ק י קי מהירות פרבריות שצפיפות התנועה בהן רבה ו

ועה ת שהתנ מו ם מקו ק ה ות תדלו ם תחנ קו ת למי תי חו נה בטי • האזורים המועדפים מבחיים ומיושבים, ולא נ ם מבו רי ו אה מאז צי ם בנויים, י בהם מרוסנת, כגון שולי שטחי

א במהירות המרבית. ם שהתנועה בהם הי קטעי

43


פרק שלישי

חקרי אירוע

כללייות רבות לתחנות תדלוק, מות תכנ י שה כי קי ר התחו ה כאמו המניע העיקרי למחקר זה היות ברורה. כדי לאשש תחושות אלה בחרנו לבצע חקרי אירוע י נ והנושא דורש גיבוש מדית מו י ות קי ת המצב העדכנית בדבר תחנ נ נה לעומק של תמו בשני אזורים בארץ, לשם בחית חדשות. לאחר שהתוודענו גם לנושא תחנות ו ת תחנ מ ק ה ת ״בצנרת״ ל ו י ות המצו י ותכנת אלה. ו ח גם לגבי תחנ ט ש ו מידע מן ה ת הבדיקה, וליקטנ ות הרחבנו א ימי ק הפנ התדלו

רים שנבחרו היו: ו שני האז

יצגת לחבל ארץ בב בקעת הנדיב — כדוגמה מי 1. אזור סו

א - כמקרה בוחן של ציר תנועה. ב 2. כביש 40 בין חדרה לכפר ס

ם: ד משני אזורים אלה נבדקו הנושאים הבאי ח לגבי כל א

ימות, כולל מידע בדבר שירותים הנלווים לתחנה ות ציבוריות קי 1. תחנ

ניים וכולי), מה ראשו ז , מוצע, בשלבי י ד ק פ ו מ ) ס ו ט ט ת מתוכננות — מיון על־פי ס ו 2. תחנים, לגבי שימושים נוספים הכלולים בתכנית ם קי וכן מידע, א

ימות. ת פנימיות קי ו 3. תחנ

44


דע היו: מקורות המי

• סיורים בשטח

ונטיות ת הרלו ו י מ ו ות לתכנון ובנייה (חיפה ומרכז), הוועדות המק י ז • הוועדות המחובה והמשרד לאיכות הסבי

ז פה ומחו ז חי דה והרווחה, מחו ות נאסף ממשרד העבו ת הפנימי ו • המידע לגבי התחנות אלה נדרשות ן נפט וגז שתחנ ת אחסו ו מרכז(שדרכו נערך המעקב אחר מילוי תקנ

כות הסביבה. י המשרד לאי ח ק פ מ דע שנמסר מ לעמוד בהן), וכן ממי

ממצאים

ת 1 ו־2 להלן) ראו מפו ) ג י ד ג רמת הנ ב ו 1. אזור ס

ת ופועלות בשטח מו י ק קי ות תדלו • 20 תחנ

ת נוספות ו יות מאושרות ל־11 תחנ מות תכנ י • באזור זה קי

ן לנובמבר 2001) - לפני נים(נכו ות בהליכי תכנון שו י יות לתחנות נוספות מצו • 14 תכנ דיון, בהפקדה ועוד

ת התכנון. סדו יות לתחנות נוספות נדחו במו • 25 תכנ

יהן נ ת בלבד. 13 מבי י מ ו ק מ ות בוועדה ה י ות הללו נמצא מידע באשר ל־27 תכנ י מבין התכנת - דהיינו י מ ו ק ת מ ו ניהן הפכו לתכניות בסמכ ת ועדה מקומית; שלוש מבי הן בסמכות י ם, כתכנ קו תו מי עתה הוגשו בגרסה חדשה, אך באו ת ו י ז הוגשו בעבר לוועדה המחו

ת. מי בסמכות מקו

ר בכל הקשור ק ח מ תחנות תדלוק פנימיות: בשל החשיבות הרבה שזיהינו בראשית הנה ות באזור זה. שטח הבחי לתחנות הפנימיות, אספנו מידע מפורט באשר לתחנות הפנימיות ת לתחנ ו י ן לשטח שנאספו לגביו התכנ ל לחלוטי י ות אינו מקב ת הפנימי ו של התחנם שנאספו י א צ מ מ ה 2). להלן עיקרי ה פ ט אל חוף הכרמל (ראו מ ע הציבוריות, וגולש מים מבלי נים הכללי ת הנתו , נביא להלן רק א א בעל אופי מסחרי דע הו (מאחר וחלק מן המי

תם בכל תחנה). כמו ם ו ת סוג הדלקי לפרט א

45


46


47


• מספר התחנות: באזור חוף הכרמל (מעתלית בצפון ועד פרדס חנה בדרום, לא כוללם צי בו ת פנימיות, רובן הגדול בקי ו י ערה) נספרו כ־30 תחנ אד ם לאורך ו הכפרית אגד, תחנת הכוח), וכן ת המשטרה, תחנ ת (כגון תחנ סדו ובמושבים, וחלקן במו

ם. במפעלים ובמוסכי

כות ות בסמי י ות מצו ת הפנימי ו ם התחנ • פיזור לא יעיל של התחנות: בחלק מן המקרית או יותר. הדוגמאות הבולטות ח ד זו לזו, ולעתים בסמיכות לתחנה ציבורית א רבה מאו

הן:

ת ת א ח א ת פנימיות במרחק של כ־30 מטר בלבד זו מזו, המשרתות ה ו א. שתי תחנורית חוף הכרמל. בשתיהן סך המועצה האז ת מו יה א י תושבי ניר עציון והשניות שתי מ משם מצו ״ ת לפני הקרקע. במרחק של 2־5 ק ח ת ן הדלק מ ס ח ו א מ

ק ציבוריות. ת תדלו ו תחנ

׳ 1). במרחק של ה מס נ ס(ראו תמו ות בתוך הכפר פרדי י ת פנימיות מצו ו ב. שלוש תחנת ציבוריות. ו ה תחנ מ ות כ י ת נסיעה ספורות מן הכפר מצו דקו

ן במכלים תת־ ס ח ו א ם הדלק מ : ברוב המקרי ן ב האחסו טי ן ו ס ח ו א מ ם ה קף הדלקי • היות ם. חלק מן התחנ ם אל מי התהו ה ה על איתור דליפות מ ש ק מ ים, עובדה ה קרקעיות אלה ם ומתפוררים. תחנ בי ם מצהי י כ מ ס ך מ דע לגביהן נאסף מתו המי ד ו ו ישנות מאם (כ־15,000 ליטר לתחנה). לעומת ת לא גדולה של דלקי ת בדרך כלל כמו ו נ ס ח א מת ו נ את חלק מן התחנות, בדרך כלל אלה שעברו שדרוג בשנים האחרונות, מאחס ז

ה עשרות אלפי ליטרים לתחנה. מ טלת של כ ם בכמות לא מבו דלקי

סיכום

ו ם ניכרים ממנ חלקי ה יחסית, ו י סי א אזור כפרי, דליל אוכלו ו בב בקעת הנדיב ה אזור סום לו. עיקר התנועה די חו י ועדים בתכניות השונות לשימור בשל ערכי הטבע והנוף הי מי

א של תושבי האזור עצמו. י בשטח זה ה

ת נוספות, שמהן ו ות ל־50 תחנ י מות תכנ י קי ת ציבוריות ו ו ום 20 תחנ באזור זה פועלות כית באזור זה, כולל מו י ת ומתוכננות 70 תחנות! בנוסף קי מו י ל קי נדחו עד כה 25. סך הכות מו י ות פנימיות מורשות! כלומר, סך הכול קי ברצועת חוף הכרמל, למעלה מ־30 תחנ

א לכל הדעות מעל ומעבר לנדרש. ק — היקף שהו ות תדלו ומתוכננות כ־100 תחנ

50


ו מפות רא ) ו נ ת ממ ו ת המסתעפ ו מי א והדרכים המקו ב לאורך כביש 40 בין חדרה לכפר ס 3 ו־4 להלן. הנתונים מעודכנים למאי 2001) מצאנו:

ק ציבוריות ות תדלו • 18 תחנ

ת התכנון סדו ת נוספות מאושרות במו ו • שתי תחנ

כן נדחו עד כה) ת נוספות בשלבי תכנון שונים (7 מתו ו • תכניות ל־21 תחנ

רח לו. ת לאורך הציר הנדון, כולל השטח הכפרי ממז ו קמ ות פנימיות ממו • 25 תחנות פנימיות נוספות. מות תחנ י , ייתכן. שקי מאחר שמידע זה חלקי

51


פרק רביעי היבטים סביבתיים

ת מזיקות. במקרה ו בתי ח גוררת השלכות סבי הפתו כמעט כל פעולת פיתוח בשטח הכפרי וה של הפגיעה בשטח הפתוח, אל א צ ו ם הנופיים, שהם ת בטי ק חוברים ההי ו ת תדל של תחנ

ום על איכות המים, הקרקע והאוויר. כות הסביבה: אי ם הקשורים באי בטי ההי

ק הן: ת תדלו ה ובתפעול של תחנ מ ק ה ות הכרוכות ב ת העיקרי ו בתי ות הסבי הבעי

קד פיתוח חדש ומשיכת שימושים נוספים ם הפתוחים.— יצירת מו י ח ט ש ם על ה ו 1. אי

ם נופיים י בט י 2. ה

יהום הקרקע, האוויר, ובעיקר המים. בה - ז י כות סב ם של אי בטי י 3. ה

רה הכללית נארגן את ת הבעיות הללו על־פי הסדר שלעיל. לאחר הסקי בפרק זה נסקור את ו ת מסקנ ק ס ה ה וסוג התחנה. עיבוד זה של הנתונים יסייע ב ם על־פי סוג הבעי י א צ מ מ ה

ובגיבוש המלצות.

איום על השטחים הפתוחים

קד פיתוח חדש בלב השטח הפתוח, משפיעה ק בשטח הפתוח, כמו כל מו ת תדלו ת תחנ מ ק הקד ם ועל הכושר לשמר יחידות שטח גדולות ואיכותיות. כל מו חי ם הפתו י ח ט ש על רצף הח וגורם בכך להשפעה ם עם השטח הפתו י מגע חדשי ו , יוצר קו ם מוגבל בהיקפו חדש, גם א

ם באותו היקף. י ד קי ק ו גית רבה יותר מאשר הרחבת מ לו נופית ואקו

52


ת תדלוק, מחלף עתלית תמונה 4: מבנה מסחרי צמוד לתחנ

א זניח, אך עצם נעיצת קף זה הו פסת שטח גדול ולכאורה הי נה תו ק אי אמנם תחנת תדלוקת ת הדעת לאור מצו ח גוררת השלכות שיש לתת עליהן א יתד לפיתוח חדש בשטח הפתו

ם בישראל: חי ם הפתו השטחי

ת והכשרת גישה. ת קווי תשתי ח י ת קד חדש פירושו מ • מו

ה כלי רכב וצרכנים פוטנציאליים, ק המושכת אלי וחד תחנת תדלו • כל פיתוח חדש, ובמיקד ם מו י לא קי דה רבה ״הזמנה״ לעיבוי והרחבה עתידיים, בבחינת ״ממי משמשת במייהם הנלווים נ א שימושי המסחר למי פיתוח, לכן...״ התופעה הרווחת בנושא זה הי

לתחנה.

ה או אחר. קף כז ך לשימוש מסחרי בהי ת בסמו מ ק ו ות דלק חדשה מ • כמעט כל תחנה נ ו תמו רא ה( ם התחנ ח ת ית מ י מאושר כחלק מתכנ ם המרכז המסחר בחלק מן המקריק ת התדלו מתפשט באופן לא מתוכנן מתחנ ח זוחל ו תו ם הפי 4), ובמקרים רבים אחריה 5). כפי שצוין בפרק ראשון, ככל שיגדל נ בה (ראו תמו ם שסבי חי ם הפתו אל השטחי

53


, קטן היקף המכירות בכל תחנה — יגדל חלקו של הרכיב המסחרי י ת ו ו מספר התחנס הכלכלי של התחנה. י ת הבס כדי לאזן א

את ערכיותה, א את נדירותה ו ט ב ם אינו מ חי ם הפתו • מאחר וערך הקרקע בשטחיינת בפזרנות ם מסחריים) מאופי ח (חנייה, שטחי ם רבים הבנייה בשטח הפתו במקרי

ובזלילת קרקע.

ת תדלוק, חדרה (פרק השרון) ם צמוד לתחנ י נה 5: שטחים מסחרי תמו

ם י י פ ו ם נ י ט ב י ה

ח מתרחש בעת הנסיעה , המפגש התדיר והעיקרי עם הנוף הפתו בעבור רבים מאתנוד בהיקף בשטחים י מ ת מ ם ה בכביש — ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית. עם הצמצוח למלוא העין לנדירים יותר י דרך כאלה שבהם נשקף נוף פתו הפתוחים, הופכים קטע

ויותר.

ם ערך גבוה למפגש עם נופים י ט אל שטח פתוח באשר הוא, קי ב מ מעבר לחשיבות הם בלב ק ו מ נים שארצנו התברכה בהם. כמעט כל מבנה ה ו שונים ועם חבלי הארץ המגות העין״ והופך למעין ״ציון דרך״(landmark), ולחלק בלתי נפרד מן ח ״צד א ח הפתו ט ש הק ם אלה, ותחנות התדלו י חלק גדול ממבנ סת הנוף. מאחר ו י מתפ ת שלנו ו טלי המפה המנם בכל חלקי הארץ — נוצר מצב שבו די אחי ם ו י י דרט בראשם, בנויים על־פי דגמים סטנד לגלות, בייחוד לגבי אלה תו הייחודית. מצער מאו תו ומדמו הו ד מז ב א מ הנוף ״מתרדד״ וים דווקא, הפוגמים נ ם המכו טי ם האלמנ ת נופית זו, כי ציוני הדרך ה או י הנולדים לתוך מצ

ות הנוף הטבעי והשטח הפתוח. י ק מן המפגש עם תבנ ק ח נ בזיכרון ה

54


ם של שילוט טי ם רבים אלמנ עוד נזכיר כי למפגע שהמבנה עצמו יוצר נלווים במקריד על ו לוט בולט מא ם השי ם. בחלק מן המקרי כי הקשורים בתחנה עצמה או במבנים הסמווכחותם של שירותי הדרך על ת נ בה ונצפה למרחקים. מצב שכיח זה מגביר א רקע הסבי

ות של הנוף. יחודי ת והי ו ות הטבעי י כו חשבון האי

י טבע ונוף. ם בעלי ערכיות גבוהה של משאב וחד כאשר מדובר בשטחי הבעיה חמורה במיא ״ מ ת ם הוגדרו ב ; אחרי ם או בשמורות טבע י מי ם אלה מוגדרים בחלקם כגנים לאו שטחים י ח ט 35 כ״מכלולי נוף״ (כדוגמת עמק איילון, בקעת הנדיב, אזור געש־שפיים); אך ש

ת. רי טו נם מוגנים סטטו רבים נוספים אי

היבטים של איכות סביבה

י ם המרכז ו א מקור פוטנציאלי לזיהום — אוויר, קרקע ומים. האי ק הי כל תחנת תדלוצאה מדליפות ממכלי דלק. זוהי בעיה מרכזית א על מי התהום, כתו מבין מכלול הבעיות הוק ו ל ת התד ו וחד מוקדש לתופעת תחנ ומהותית, ולפיכך נרחיב בנושא זה. תת־פרק מי

הפירטיות.

ק מרוכזות בנספח 3. ת תדלו ת תחנ מ ק ה ת ל ו בתי הדרישות הסבי

זיהום אווירה חמורה ן בלבד מבעי ט א חלק ק ק הו ת תדלו ו צאה מהפעלתן של תחנ זיהום אוויר כתות רו ויר החמו יהום האו ות ז ת מבעי ח א א יהום אוויר מתחבורה, שהי ד של ז ורחבה מאורה יהום אוויר מתחבו בישראל, בייחוד באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין. מאחר שנושא זות התדלוק. ם הקשורים בתחנ י בט י ת הה ק של מחקר זה, נדגיש רק א סו ם העי ו ח ת חורג מה בכללותה ומן הצורך לאמץ לה דרכי פתרון. ט מחומרת הבעי אין בכך כמובן כדי להמעי

(1) מזהמי האוויר העיקריים הנפלטים מכלי רכב:

ות בתי ת לו השלכות סבי חסו ו ד מגזי החממה, שמי ח • פחמן דו־חמצני (002) - אם. י הדלקי ג ד מסו ח גלובליות. מקורו בשרפה של כל א

; רכיב עיקרי נים ם שו י מנ • תרכובות אורגניות נדיפות 00\1 - תערובת של פחמי בזיהום אוויר פוטו־כימי ויצירת אוזון,• גורמות לגירוי מערכת הנשימה. התרכובות

שמקורן בבנזן הן בעלות פוטנציאל קרצינוגני.

55


ם רבים הכילו בעבר עופרת לשיפור תהליך השרפה. העופרת ידועה • עופרת - דלקים כיום. מי י תה מטרה קי ם לאו ם המשמשי פי כחומר רעיל ביותר. תחלי

ת הרכיבים הללו, הנפלטים ם מכילים א ת חנקן וגפרית - מרבית הדלקי צו • תחמום יוצרים גשם חומצי. ם ה בעת שרפה. במגע עם מי

ז מן האנרגיה מושקעת בתנועת המכונית; היתרה • חום — במנוע ממוצע, 20 אחומום האטמוספרה. נפלטת בין השאר בצורת חום, התורם לחי

ם הנפלטים בעיקר ממנועי דיזל עלולים לגרום להפרעות נשימה. י י ם פחמנ י ק י • חלקת הירוקה ששיוו להם בעבר. ם פחות מן התדמי י בתי כיום ידוע כי מנועי הדיזל סבי

ת התדלוק: ו ם רלוונטיים לעניין תחנ י שני הנושאים הבא

ה למכל הדלק ב א ש מ ה • תרכובות אורגניות נדיפות הנפלטות בעת שינוע הדלק(למשל מ ברכב).

בה יותר כך איכות האוויר ם טו ם הנמכרים בתחנות: ככל שאיכות הדלקי • איכות הדלקים לא רווים בכמות הגדולה בלמעלה י מנ ל פחמי נפגעת פחות. בארץ למשל הבנזין מכים י מנ 2 פחמי 4 ן המומלץ על־ידי יצרני הרכב. מהתק ל באירופה ו ב ו ק מ ה מפי שניים מ אלה פעילים ביצירת ריכוזי אוזון גבוהים, ועוד. כמו כן, יש משמעות לתכולת הגפריתות ח על איכות הדלק נעשה בין השאר דרך מערכת תחנ קו בסולר לתחבורה. הפי

התדלוק.

ת זיהום האוויר בתחנות התדלוק: ת ח פ ה (2) צעדים ל

יהום האוויר הנגרם ם להפחתת ז י תי ה צעדים משמעו מ ה כ ט ק ה האירופית נ י י ל הקהית ק שהגביל א חקק חו ק ונסיעה של כלי רכב. בשלב ראשון (1991) נ ו ל ה מתד א צ ו ת כצאה מכך עבר . כתו ה של ממיר קטליטי נ ק ת ם מכלי הרכב, דבר שחייב ה הו י פליטת הז

שיעור ניכר של צי הרכב באירופה לשימוש בדלק נטול עופרת.

ן מערכות למישוב אדים. מערכות אלה ה (1994) קשור בחובה להתקי ק י ק ח צעד נוסף בק קו י ת אדי הדלק הנפלטים במעברים השונים של הדלק, החל בבית הז ט א ועדות לקלו מי

ם משני סוגים: מות מערכות מישוב אדי י וכלה במכל הדלק של הרכב. קי

פי ם בבית הזיקוק, במסו ם במעברים שבין המכלי י ם פליטת אד • שלב 1 - צמצו הביניים, בהעברה למכליות דלק ומהן אל המכלים שבתחנות התדלוק.

56


ה ב א ש מ ת ה י ק בתחנה, במעבר מפי ם הנפלטים בעת התדלו י ד א טת ה • שלב 2 - קלי אל מכל הדלק.

ת וב ליישם א ך חי ה האירופית קבעה לוחות זמנים ליישום המערכות הללו, תו י לי הקהיה ת מ ק ה מערכות שלב 2, ראשית באזורים העירוניים. מערכות שלב 1 הפכו לחובה כחלק ממן - קו מי ת ו ו דות בהדרגה - על־פי גודל התחנ ת עתי ו ה חדשה, וכל התחנ של כל תחנת מערכות נ ק ת ב ה י ק מחי ו ח ה עד 2003." גם בארצות הברית ה ג ז להכיל מערכות מסו

ות התדלוק. ת בתחנ ם בכל המשאבו מישוב אדי

ת ות חדשו ם בתחנ י ת מערכות מישוב אד ; אך החלה התקנ ה ה בנושא ז נ בארץ אין תקיות באזורי מגורים. י ובתחנות המצו

זיהום קרקעק, ת תדלו לותה של תחנ צאה מפעי יהום הקרקע כתו ם ולאופן ז המי אין מידע רב באשר למזורוקרטיות מצד ד ועל־ידי בעיות בי ח ם המוערמים על־ידי חברות הדלק מצד א י עקב קשים, על כל ת דרכו אל מי התהו א א צ ו יהום דלק החודר אל הקרקע מ ם רבים ז שני. במקריע ק ר ק יהום ה חס אל ז י ההשלכות הכרוכות בכך (כפי שיפורט להלן), לפיכך אפשר להתי

ם. יהום מי התהו כאל שלב ביניים לפני ז

זיהום מי תהום מדלקיםכותם מת ירידה באי י י ת ק ו ה שנים אחד ז ה בארץ. מ י ם מקור עיקרי למי שתי ם ה ו מי התהם בארץ כולל עשרות אלפי מכלי דלק תת־ ק הדלקי ש ם. מ יהום מדלקי עקב בעיות של ז קרקעיים הנמצאים בתחנות דלק ציבוריות ובתחנות פנימיות מורשות; מכלי סולר למיניהם;ות עפת של צנרת דלק, וכן צי מכלי ות מכלים; רשת מסו ם בחו י י מכלי דלק עיליים המצו

ם ברחבי הארץ. כביש להובלת דלקי

ם. בארץ ת מי התהו כו ם פוטנציאלי על אי ו ם אי ה וההובלה הללו ה נ ס ח א כל אמצעי הת דלק ישנה ם בתחנ ו ה ח אל מי ת דו ם. בקי ם מדלקי ו ה יהום מי ת ם של ז ה מקרי מ ידועים כה אחר ר ק מ ה 6); ב נ ו מ (ראו תמ ״ מצאה שכבת דלק בעובי של כ־70 ס ף נ במישור החום וגרם להשבתת בארות מים. ו ה ת נגרמה דליפה מתמשכת של דלק שחלחל אל מי הם שתועדו במשך השנים, וחמור מכך - הן דוגמאות אלה מייצגות מספר רב של מקריי ם מד לי הם מתג ם קושי רב לגלותם, ו י ם לא ידועים שקי מייצגות מספר רב של מקרי

" פעם.

57


נה מי י ם בדלק, בנ י מ ה ו ז ם מ ו ה מה של מי ת י ג ה 6: ד נ ו מ ת

: ם ו ה ת י ה ת מ ו כ י ת א ם א י נ כ ס מ ם ה י ק ל ד ם ב י י ר ק י ע ם ה י מ ה ז מ ה

ם ו ה ום של ממש על מי התהום. מקורות מי ת ם חומרים רעילים שהם אי לי ם מכי דלקייהום א לאחר השקעות עתק. ז ל נם יכולים לשוב לשימוש כלשהו א ם אי שזוהמו בדלקי

ת שנים. ם מאו א נותר במי קום הו אם לא מבוצע שי א ארוך טווח, ו ו ם ה י ק ל מד

ם ו צאה מדליפות אל מי התה ה כתו י ם על מי השתי ו • במן — רכיב מרכזי בבנזין. אין דלקים. ם לאחסו י י ם תת־קרקע ממכלי

יה קל זה (בקרב עובדי תעשי מי ות גדולות של כי י ם בין חשיפה לכמו י י ם גבוה ק א ת מי גבוה באופן ניכר לחלות בלוקמיה. בנזן גרם לשיעור גבוה של סרטן כו למשל) לבין סיקל הגורם לסיכון גבוה לסרטן בקרב עובדים או בעלי מי ות מעבדה. ידוע כי כי גם בחיים הנחשפים לו ברמות גבוהות עלול לגרום לתוצאה זהה בקרב אוכלוסיות הנחשפות חי

ה ממושכת. פ ו ק לו ברמות נמוכות במשך ת

^ אוסר על תכולת בנזן מעבר לרמה ק ה בארצות הברית ( י ן למי שתי ק ת יצוין כי הת לרמה זו ח ת א שיעור נמוך מאוד! רק מ ם למיליון! (תזקק) — שהו של 0.001 חלקי

58


א ן לחלות בסרטן, או ללקות בתופעות אחרות הכרוכות בחשיפה לחומר זה, הו הסיכו נמוך מאוד.

א רכיב מרכזי בבנזין. חשיפה לחומר זה גורמת ל בנזן - חומר כימי אורגני שהו • אתיות מעבדה ועובדי לפגיעה במערכת העצבים, בכבד ובכליות, כפי שנצפה בקרב חייה, מה לכלל האוכלוסי תעשייה שנחשפו לו ברמות גבוהות. עובדה זו מעידה על סיכון דובה בארצות י כות הסב פה לרמות נמוכות אך ממושכות. המשרד לאי צאה מחשי כתו

יה. ם למיליון במי השתי ן של 07 חלקי ק הברית (EPA) קבע ת

וחד ; רעילה במי ת הכבדות! גורמת לפגיעה במערכת העצבים צת המתכו • עופרת - מקבו לעוברים ולנשים הרות.

ם מדלקים: ו ה המציאות החוקית למניעת זיהום מי ת

ה והתפעול מ ק ה ת ה וח של עשר שנים א ר בטו ק המסדי בארצות הברית: ב־1988 פורסם חום שניזוקו עקב ל באתרי פו ת הטי א ם ישנים וחדשים, ו י השוטף של מכלי דלק תת־קרקעיון מכלי דלק תת־ ך 1.1 מילי ם כי מתו ה ם שנערכו, שהסתבר מ דליפות. זאת בעקבות סקריה הי ם י ה צורך להשבית כ־300,000 עקב דליפות. ב־64,000 אתרי הי ים שנבדקו י קרקעיב מתמשך ק ע ה צורך לבצע מ הי ם י צורך לבצע ניקוי ושיקום של הקרקע, וב־360,000 אתרי

אחר תהליך השיקום.

ק ם (על־פי חו י ם מדלק ו ה יהום מי ת ת למניעת ז ו בישראל: ב־1997 נכנסו לתוקפן התקנת מן התקנות: בו י המים). להלן עיקר הדרישות המתחי

ת ח ם ולצנרת א ת למכלי ו מ י ט קות א ות — יש לערוך בדי פתי ת תקו מו י • בדיקות אטם י ת (המשמעות - עד 2002 יש לסי ו לת התקנ ם תחי ו לחמש שנים לפחות, החל מים והצנרת בארץ). במכלים שגילם עולה על 15 שנה, יש ת לכל המכלי מו בדיקת אטיו עד סוף שנת 2000). נ י ת לתוקף(דהי ו ום כניסת התקנ לבצע בדיקה תוך שלוש שנים מי

י ניטור לרבות ת לחודש על־ידי אמצע ח • ניטור שוטף לאיתור דליפות - יש לבצע אם. י ם התת־קרקעי פיאזומטרים. בתחנות דלק ישנות יש לבצע קידוחי ניטור ליד המכלי

ם ולא למלאו או ו ט ת תוכנו למכל א ם, על המפעיל לרוקן א ם נמצא מכל לא אטו • א. כמו כן, מכל שנמצא לא ד על אטימותו קה חוזרת תעי בדי להפעילו עד שיתוקן ו

ם שזוהמו. את המי ת הקרקע ו ם יש להוציאו מהקרקע ולשקם א ו ט א

ה לסביבה. נ ח ת ה ם הנשטפים מ ם כדי לשפר את איכות המי ן מפריד דלק־מי • יש להתקי

59


ות ת ניקוזם אל תעלות היקפי ח א קה ולהבטי ק והפרי י התדלו ת משטח ם א ו ט א • יש ללות אל מפריד דלק־מים. בי המו

ה (כגון נ ם נוספים לפי דרישת הממו יהום יותקנו אמצעי וחד לז • באזורים רגישים במי צנרת עם דופן כפולה).

ה רשאי לדרוש נ י להיווצרות קורוזיה (שיתוך) במכל, הממו כו ת הסי ן א י • כדי להקטת במכל או בצנרת. די ת מערכת הגנה קתו נ ק ת ה

ת במקרה של דליפה דלק, ולדווח על כך די ת המפעיל לטפל מי בות א י ת מחי ו • התקננה על־פי הפירוט שבתקנות. לממו

2 7 ם מדלקים: ת למניעת זיהום מי תהו ו נת מצב עדכנית באשר לאכיפת התקנ תמו

ק לערוך עד סוף דצמבר 2000 בדיקות ות התדלו ת מפעילי תחנ בות א י ת מחי ו כאמור, התקנת ו מ י ט א ת בדיקת ה ת יש לבצע א ו ת למכלים שגילם מעל 15 שנה. על־פי התקנ ו מ י ט אר לגלות דליפה של 0.1 גלון לשעה(כ־0.38 ליטר לשעה), בהסתברות באמצעות מכשיר האמוים לאזעקת שווא. ז מת ובהסתברות של לא יותר מ־5 אחו י ז לגילוי דליפה קי של 95 אחוא כי אי ם ״סף דליפה״, שפירושו המעשי הו י ונים אלה קי מד בקריטרי לכל מכשיר העוקה מראה חוסר או עודף של דלק השווה לסף זה או י ם הבד ם א ו ט א אפשר לסווג מכל כ

א 0.05 גלון לשעה (0.189 ליטר לשעה). פה הו עולה עליו. סף הדלי

כם מתו ץ 2000) נבדקו בסך הכול כ־900 מכלים. חברה א בדקה 405 מכלים, ו קי ם( ו י עד הת (35%). חברה ב בדקה 504 מכלים, ומתוכם 177 לא ו מ י ט א קת ה י ת בד 157 לא עברו את (כ־39%). מעניין לציין כי על־פי הנתונים שהועברו על־ידי ו מ י ט א קת ה ת בדי עברו את הסף; זאת, מפני שבעת ד שערך הדליפה שלו עבר א ח ה רק מכל א חברות הדלק היא 0.38 ליטר לשעה, בעוד שהערך נים הניחו החברות כי ערך ״סף הדליפה״ הו העברת הנתוות המכשיר). נ א 0.189 ליטר לשעה (חל בלבול בין סף הדליפה לבין סף תקי הנכון הו

ות בלבד של בדיקות המכלים. ת חלקי צאו ת (ג ו־ד) הגישו תו חברות הדלק האחרו

ת היא: ו רת באשר לאכיפת התקנ י ב המצטי צ ת המ נ עליכן, תמו

ם שגילם מעל 15 נבדקו כנדרש בתקנות. • לא כל המכלי

• חברות הדלק ״גוררות רגליים״ בכל הנוגע למילוי התקנות. זמן רב עובר ב״לך ושוב״ת הנדרשות, בעוד שברור כי בזמן זה מתרחשות דליפות אל מי קו י לצורך השלמת הבד

ם שאינן מטופלות. ו ה ת ה

י העיקרי לנקיטת פעולות שדרוג בתחנות. א האמצע ת ושיפוטית הי פה מנהלי • אכי

60


ת יש לבצע שורת מטלות. מו י קת אט • על־פי התקנות, כאשר מתברר כי מכל לא עבר בדית המכל מן א א צי ת חוזרות, להו קו ת המכל, לבצע בדי בין השאר יש להשבית את קו י החלקי של הבדי ם וקרקע שזוהמו. עקב ה״סחבת״ והמילו הקרקע ולנקות מי תהו

ת אלה לא בוצעו כלל. מצד חברות הדלק, מטלו

ת ו ם בתחנ י י ם המצו י י ת במכלי הדלק התת־קרקע מו י קות אט • לא בוצעו כלל בדיות ן עצום, ובתחנ ו הפנימיות. כפי שראינו מדובר במספר רב של נקודות, בהיקף אחסק גדול ל ה 2). ח נ ם רבים (ראו תמו ים במקרי י קה שלהן לקו ו ז התח שתנאי התפעול וה מ ם כ ה ם שאפשר ללמוד מ י נ ות, ולפיכך אינן מבצעות מאז ות אלה אינן מסחרי מתחנד סביר להניח סו ם כך י ם. יש א כמה דלף לקרקע ולמי התהו מהדלק החסר נמכר וחס למצב ם בי ו ה ת ם בתחנות הפנימיות דולפים אל מי ה ז גבוה יותר של מכלי שאחו

בתחנות הציבוריות.

ת לצנרת. ככל הידוע אין ו מ י ט ות יש לבצע עד 2002 בדיקות א • על־פי הנדרש בתקנמה זו. שום הליך מערכתי בחברות הדלק המוביל לביצוע משי

ה בנושא פ י ק ז ירושלים, עבודה מ ים נערכה במשרד לאיכות הסביבה, מחו לפני כשנתיק ו ת תדל ו 2 מופו 105 תחנ 8 . ז ק במחו ות התדלו ם של פעולת תחנ י בתי ם הסבי דרטי הסטנות במחוז), ודורגו על־פי הרגישות ההידרולוגית ציבוריות ופנימיות (שהן אינן כל התחנקט נמצאו י לת הפרו ם. בתחי י ים הסביבתי י קו מצאן ומידת החומרה של הלי ם הי ו ק של מות נוספות שלא עמדו במכלול ים חמורים באזורי רגישות גבוהה, ותחנ י 41 תחנות עם ליקוטת צעדים קי פה שבוצעה במחוז, כולל נ י ם הנדרשים. בעקבות עבודת אכיפה מק י התקנת מו קת אטי והמה בעופרת, בדי משפטיים, בוצעו שדרוגים בתחנות התדלוק: פינוי קרקע שזת פיאזומטרים. לאחר שנתיים של מאמץ מרוכז ניכר שיפור רב במצב התקנ המכלים ו

ת לא נפתרו במלואן. ו בתי ס כי הבעיות הסבי החיצוני של התחנות, א

תחנות דלק ״פירטיות״ה 3) נ (ראו תמו

ק (״פירטיות״), במספר שאינו ידוע. בעת ות דלק שאינן מורשות כחו בישראל פועלות תחנטל גם במרכזי הערים. האחרונה גדל היקף התופעה, ותחנות כאלה פועלות במספר לא מבו

ת עיקריות: בו ת בעיקר במכירה של סולר, משתי סי סקו ות עו התחנות הפירטי

ת לתחנות הציבוריות. חסי • היעדר הפיקוח על מחיר הסולר מאפשר למכרו במחיר מוזל י

ת הסולר במכל עילי. • בשונה מהבנזין, אפשר לאחסן א

61


ה ותפעול מ ק ם הנדרשים בעת ה קי החו ם ו אי דה במכלול התנ ת אלה פועלות ללא עמי ו תחנם תשכ״ח־1968, ק רישוי עסקי ו ן והבנייה, התשכ״ה־1965, ח ק התכנו ת תדלוק: חו של תחנק הפעלת רכב(מנועים חות בעבודה התש״ל־1970, חו ם תשי״ט־1969, פקודת הבטי ק המי חו

, תברואתי ותחבורתי. , סביבתי ודלק), תשכ״א־1960; מכך שיש בהן מפגע בטיחותי

כות נת שמירה על אי ה מבחי קוח על אופן הפעלת התחנ ם וקרקע: אין כל פי זיהום מי תהום הנדרשים בתחנות י טי ן כל הנחיה, ובוודאי שלא אכיפה, לגבי נושאים קרי הסביבה. אים מדלקים, כמו ו ה יהום מי ת ת למניעת ז ו התקנ יה ו י ן והבנ ו ק התכנ מורשות על־פי חוה ם לניקוז התחנ י מ י ם מתא י נ ם, מתק ם למי התהו ת המכלים, מניעת חלחול דלקי מו י אט

ועוד.

א דל גופרית, ונמצא בפיקוח זיהום אוויר: הסולר הנמכר בתחנות הציבוריות המורשות הום ודלק)(סולר תחבורה) תשנ״ט־1999. אין פיקוח על הסולר עי ו על־פי צו הפעלת רכב(מנן כל ערובה לכך שאינו נמהל בדלק שאינו דל גופרית או שאינו הנמכר באופן פירטי, ואי

כזה במלואו.

י בטיחות, כיבוי אש, מרחק מינימלי פה של תקנ היבטים של בטיחות הציבור: אין כל אכיק ם נוספים המעוגנים בחוק רישוי עסקים, חו י ים אחרים, או תקנ י מגורים ומבנ ממבנ

ת בעבודה. חו דת הבטי פקו יה ו י ן והבנ התכנו

ות ללא הפרעה, למרות שרשויות רבות - ת הפירטי ו ה ארוכה פעלו התחנ פ ו ק במשך ת משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה, משרד העבודה והרווחה, משטרת ישראל והרשויותנה החלו הרשויות לפעול במרץ כנגד ת לפעול נגדן. בעת האחרו ו סמכ ת - מו ו י מ ו המק

ן נסגרו. ת הפירטיות, ורבות מה ו התחנ

חמה ק פרטית של חברת הכנסת נ ו ות הוגשה הצעת ח ק בתחנות הפירטי ב א מ במסגרת הק הפועלות ק הדלק — הגבלת הפעלה ומכירת דלק לתחנות תדלו ש ק מ רונן, ״הצעת חוות למי שעוסק במכירת ת האחרי ק זו מעבירה א שלא כדין, התשס״א־2001״. הצעת חו

ה כזו. ת הדלק) ולמי שמפעיל תחנ (חברו ן י ה פועלת כד נ ה שאי דלק לתחנ

ה ט ו י ט ם הכילו בגרסת ה ם מדלקי יהום מי ת למניעת ז ו י לציין כי התקנ ה ראו בהקשר זנה עומדת בתקנות. ק שאי ספק דלק לתחנת תדלו ק דלק לא י פ ס בע ש שלהן סעיף הקוקי יסוד הנוגעים ם, משום שהדבר נוגד חו ה זו הוסרה בזמנו על־ידי משרד המשפטי ק ס פ

לחופש העיסוק.

62


הבעיות העיקריות על־פי סוגי התחנות

ה נ ח ת קה על־פי סוג ה ת הבעיות העיקריות שמנינו בפרק זה, בחלו ת א מ כ ס טבלה 7 מת ו ס לפרק המסקנ ם ישמש בסי ואופי הבעיה הסביבתית שהיא יוצרת. עיבוד זה של הממצאי

וההמלצות.

ת בתי ת ואופי הבעיה הסבי ו טבלה 7: מיון הבעיות העיקריות על־פי סוגי התחנ

תחנות ציבוריות תחנות פנימיות תחנות פירטיות ל

פגיעה נופית כאשר תחנה ממוקמת

בשטח פתוח, בעיקר בשטח בעל

רגישות נופית.

היבטים נופיים

׳

יצירת מוקד פיתוח חדש בשטח

הפתוח! משיכת שימושים נוספים.

איום על שטחים פתוחים

סיכון לאיכות הקרקע והמים כתוצאה מדליפות

דלקים — אם כי מאחר והמבלים עיליים קל

יותר לאתר את הדליפה.

סיכון של ממש לאיכות מי התהום כתוצאה מאחזקה

לקויה והיעדר מוחלט של בדיקות

אטימות. היעדר מידע, אי ביצוע

מאזנים.

סיכון למי התהום כתוצאה מדליפת דלקים! ניטור לא

מספק! היעדר אכיפה מספקת.

איום על איכות המים והקרקע

סיכון לאיכות האוויר כתוצאה מהיעדר פיקוח

על שיעור הגופרית בסולר.

אדי דלק בעת התדלוק ובעת

מילוי המכלים.

איכות האוויר

אי עמידה בתקני בטיחות, כגון קרבה

למבנים.

סיכונים בטיחותיים

63


פיק חמישי

מסקנות והמלצות

מסקנות

ות עידוד התחרות במשק הדלק והשינוי י נ ר היא: מדי ק ח מ ה העיקרית העולה מן ה נ ק ס מ הים ולחברות הדלק זמים פרטי ם עניין לי י נה תכנונית. קי ק יצרו מצב מעודד מבחי בחום המאפשר זאת. בעוד שתרומתה של הרפורמה ת נוספות, ונוצר אקלי ו ת תחנ מ ק לקדם הת ניכרים בגידול המואץ במספר התחנות, בשיפור השירות ם התחרו דו קי במשק הדלק וה במקביל מערכת ח ת פ ת ובגידול העצום במספר התכניות המוגשות לתחנות חדשות, לא הות מיותרות ותמנע כרסום בשטחים הפתוחים, וכן ת תחנ מ ק בקרה שתאפשר למנוע ה

ות תדלוק קיימות. ת הנובעות מתפעול של תחנ ו תדאג למזעור ההשלכות הסביבתי

ום רוויה במספר תחנות מת כי י י ת הציבוריות. להערכת גורמים שונים ק ו ר התחנ פ ס מצע של כלי רכב לתחנה ואת המספר הממו ן חוסר בהיצע. השו ודאי שאי התדלוק, ובוה גם באירופה) ק י ט ס י ט ט ת ציבוריות ופנימיות, כפי שנהוג לחשב לצורך ס ו בישראל(תחנה באירופה מעלה כי ישראל עומדת בנורמות האירופיות של מספר צע לתחנ למספר הממו

קף מכירה ממוצע של דלק לתחנה. ה ושל הי כלי רכב לתחנ

ת סדו ות בצנרת מו י ק חדשות מצו ות רבות לתחנות תדלו י בחקרי האירוע התברר כי תכנדה סביר (אם ימומשו כל התכניות, יהיו באזור סובב בקעת ה מי התכנון, מעל ומעבר לקנם כיום, ולאורך כביש 40 - פי שלוש). י י ת מאשר המספר הק ו ט פי ארבע תחנ ע מ הנדיב כת התדלוק, ובכך נוצרת ם בנוסף למבנה תחנ י ות כוללות שימושים מסחרי י רוב התכנ

ם הפתוחים. ם בשטחי י ים מסחרי פרצה המאפשרת פיתוח מרכז

64


בת (כגון י מחי ניות תכנונית ברורה ו ן מדי מדיניות מוסדות התכנון. למוסדות התכנון איס י ס ק חדשות על ב ו יות לתחנות תדל יה או לאישור של תכנ עיגון בתכניות מאושרות) לדחיות י נ ת ראשונית לנושא במדי חסו י ים. יחד עם זאת, אפשר לראות התי שיקולים סביבתיות י בחלק מתכנ ן ו ו נהל התכנ ת חיפה, בהנחיות שפרסם מי י ז וסחה בוועדה המחו ברורה שנ

ות החדשות. י ז המתאר המחו

ד ת ביקוש לדלק בעתי ו י ימות, וכן תחז ק הקי ות התדלו מידת הרוויה או הצפיפות של תחנם לשקול בעת דיון בי י ת התכנון מחו סדו על־פי נפחי תנועה חזויים, אינם נתונים שמו

בתכנית לתחנה חדשה.

א מזעור חה הי ה המנ ס י פ ת ים בהליד אישור תכניות לתחנות חדשות. ה שיקולים סביבתית ברגישות הידרולוגית ק פ ס דה מ ם במי י נם מתחשב ת התכנון אי סדו הנזק ולא מניעתו. מום חי דו ם לקי י ם. אולם יש להדגיש כי המ חי דו א רדיוס מגן מקי ד הו גבוהה, והכלי היחיוס ם רדי ו ח ת ח גדול בהרבה מ ט ש ם מ ם המחלחלי ם אליו מי י קז יפר שמתנ ו מגיעים מאקו

המגן.

מילוי התקנות למניעת זיהום מי תהום מדלקים; חברות הדלק ״גוררות רגליים״ ת בלבד ו ת חלקי ו מ י ט א בתחנות הציבוריות. בדיקות הם שהועברו מסתבר כי י ת כנדרש בחוק. על־פי הנתונים החלקי ו ומפגרות במילוי התקנץ מצד מ א ם; אך טרם נעשה מ ם אינם יכולים להיחשב אטומי טל של המכלי חלק לא מבום כנדרש בתקנות), בעוד שידוע כי דית בנושא(כגון השבתת המכלי חברות הדלק לטפל מי

ם. ת מי התהו ת א ו ת דליפות המסכנ מו י ם אלה קי לפחות בחלק ממכלי

דר באשר למספרן ן מידע מרוכז ומסו בתחנות הפנימיות שוררת הפקרות מוחלטת. איק ז ח ו ת ; לא נערכת לגביהן כל בדיקות אטימות; חלקן הגדול מ ות אלה ולמיקומן של תחנם הדלק ם א ה ק מ י ס ה ים שאפשר ל נ באופן לקוי ביותר, ובחלקן לא נערכים אפילו מאזה התברר כי מדובר ם. בדגימה שערכנו במחקר ז החסר נמכר או דלף לקרקע ולמי התהו

ן גדולים. ו קפי אחס ות בעלות הי במערכת ענפה וצפופה של תחנות, הכוללת תחנ

א שמספר י ת הפנימיות הן מערכת שתועלתה הציבורית קטנה: ההערכה ה ו ככלל, התחנים בלבד מכלל הדלק הנצרך בשנה, ז ק חמישה אחו פ ס ת הציבוריות מ ו ה של התחנ כפול מזם י בתי ם הסבי י ת אלה אינן עומדות בתקנ ו בתי שלהן גבוה מאוד. תחנ בעוד שהמחיר הסבית סקו דה רבה עקב היעדר אכיפה. חלקן אף עו ת הציבוריות, במי ו הנדרשים מן התחנ

, בניגוד לחוק. ס מסחרי במכירת דלק על בסי

65


ת גם ו טה ומערכתית על החוק, אלא מהו ת הפירטיות לא זו בלבד שהן עברה בו ו התחנ; אך נה ל״הילוך גבוה״ ות אלה נכנס בעת האחרו . הטיפול בתחנ בתי ובטיחותי מפגע סבי

ות הפועלות מחוץ לחוק. ך במאמץ זה עד למצב שבו לא יהיו תחנ יש להמשי

משמעות המגמה של ״עסקים כרגיל״ות הציבוריות ות שבצנרת, או אפילו מרביתן, מספר התחנ י ם ימומשו כל התכנ • א

ת עצמו ויותר. ם של הארץ צפוי להכפיל א מי י ו באזורים מס

צאה מגידול במספר התחנות; ק ישתפר כתו ות התדלו • ייתכן שהשירות הכולל בתחנת מ ק ה ן ערובה לכך שמחירי הדלק לצרכן ירדו. ייתכן אף שההשקעה הגבוהה ב אך איה זו אפשר לומר כי בנושא נ א לעליית המחיר הסופי לצרכן. מבחי י ב ת חדשות ת ו תחנים. נטרסים הסביבתי ם הכלכליים לבין האי נטרסי מת חפיפה בין האי י ות הדלק קי תחנ

זיהום הקרקע - ויגבר גם ם ו י ם על המ ו ת תגבר - בעיקר האי בתי י • הפגיעה הסבם י קי ות מספק, ו ים. כבר עתה הניטור רחוק מלהי ם הסביבתי י פת התקנ הקושי באכית יחמיר את המצב לאין ערוך. ו ימות. ריבוי תחנ רה הקי קושי לטפל בכל נקודות המכי

קדי פיתוח חדשים, ם הפתוחים. הניסיון מלמד כי יצירת מו י ח ט ש ם על ה ו י • יגבר האח נוסף כגון שימושי מסחר, מן הצמדת פיתו ן עם הז מי ת הכרוכות בכך, מז ו על התשתיקף קטן הי גני אירועים ועוד. תופעה זו צפויה להחמיר: ככל שיגדל מספר התחנות, יה על סנה הכלכלי של התחנ ת חו ה ויגבר הצורך לבסס א נ ח מכירת הדלק בכל ת השימושים הנלווים. עקב השהות הממושכת באתר, תגדל החשיפה לסכנות בריאותיותוהמת לגבי אנשים השוהים זמן רב מדי באזורים י דלק נדיפים שמקורם בקרקע מז מאד

סגורים בשטחי המסחר שבאזור התחנה.

• הפגיעה הנופית תימשך ואף תוחמר, כך שחבלי ארץ רבים ישמשו רקע בלבד לשרשרתא רוחבם. ם שיהיו מכלולי נוף הנצפים למלו ו ק מ ת תדלוק, ב ו תחנ

המלצות

ות ות של תחנ בתי ת הנובעות מן המחקר באשר לצמצום ההשלכות הסבי להלן ההמלצות ו ת להליך האישור של תחנ חסו י ת לשני חלקים: אלה המתי לקו ת מחו התדלוק. ההמלצו

ימות. ת קי ו אלה הנוגעות לתפעול תחנ חדשות, ו

66


אישור תחנות חדשותן ו ם בעת הדי קטי ו ן נ ו ת התכנ סדו נת המצב התכנונית הנוכחית מעלה כי מו רת תמו סקים כן א א ל ה חדשה תאושר א ניות של ״למה לאז״ כלומר, תחנ בתכנית לתחנה חדשה מדימת, לגישה של ״למה כן?״ י ה הקי ס י פ ת ת ה יהיו נימוקים ברורים לדחותה. מוצע לשנות אר א כאמו ה הי נ ח י ברוויה, וכי כל ת ת מצו ו ך הנחה כי באזורים רבים מספר התחנ זאת, מתו

ת. מקור פוטנציאלי לפגיעה סביבתי

ות תדלוק ת תחנ מ ק ה (1) גיבוש מדיניות תכנוניה ל

ן בתכניות לתחנות ו ת התכנון בעת הדי סדו ת מו גיבוש מדיניות תכנונית ברורה שתנחה איות הנדרשת שני נ ניות זו. למדי ם למדי א ת ה ם להגיש הצעות ב מי ז ת הי תדלוק, ותנחה א

רבדים:

ם, ובעיקר הנופיים, שיש להתחשב בהם י בתי • עקרונות כלליים בדבר השיקולים הסביא 18). אפשר לעגן ״ מ ת ב ות ש ה חדשה (בדומה להנחיות התחבורתי בעת תכנון תחנ

נהל התכנון. ב של מי י ך מחי מ ס מ א 18 או כ ״ מ מדיניות כזו במסגרת ת

ת חדשות באזורי ו (והלא רצוי) של תחנ י • מדיניות מרחבית ברורה באשר למיקומן הרצום למצב א ת ה ם לרגישות הנופית וההידרוע1וגית של השטח, וכן ב א ת ה הארץ השונים בות י ות זו בתכנ י נ ית הביקוש לעתיד. יש לעגן מדי ת ולתחז מו י ת הקי ו הרוויה של התחנת י ות. התכנ ז ות בשלבי הכנה או אישור כמעט בכל המחו י יות, המצו ז המתאר המחוק בשטחי ת תדלו ו ת תחנ מ ק מ 3/21, המאפשרת ה ״ מ א ת נה זו הי הבעייתית ביותר מבחית מותרת זו או להגביל יות יש לבטל תכלי נוף כפרי פתוח. במסגרת הדיון בהתנגדו

אותה.

ות יכללו: י נ עקרונות המדי

ת ו ת תחנ מ ק ם והעדפה ברורה של ה חי ם הפתו ק בשטחי ות תדלו ת תחנ מ ק ה • הימנעות מת תדלוק, בייחוד י(כולל תחנ ו באזורים בנויים ובשוליהם. קו מגע ברור בין השטח הבנש ח עדיף על פני מצב של טשטו כאשר נלווה לה פיתוח נוסף) לבין השטח הפתום ו ק מ ם כי ה ם בדבר הרגלי הביקוש מלמדי וזחילת שימושים לשטחים הפתוחים. סקרי

ציאה מן היישוב. א בי ק הו המועדף לתדלו

מות י ת קי ו מות שבהם הביקושים גבוהים, יש לבחון את האפשרות להרחבת תחנ • במקות חדשות. ו ת תחנ מ ק ם ה במקו

67


ם בעלי ערכי טבע ונוף גבוהים, ות בשטחי י ות או המצו • הגדרת דרכים ״רוויות״ בתחנמ 6. ק חדשות, בדומה למוצע בתמ״ ת תדלו ו ת תחנ מ ק שלא תותר בהן ה

ח (למשל ה חדשה בשטח הפתו ם תחנ ם יוצאי דופן, כאשר יש הכרח להקי • במקרים ת ההפרעה הנופית באמצעי ם של מרחק רב בין ריכוזי בינוי), יש למזער א במקרי

הבאים:

א שטח מופר. ך לצומת דרכים, שהי ה בסמו ם התחנ קו • מתן עדיפות למים בעלי ערכיות גבוהה של משאבי טבע ונוף. י ח ט ש ת חדשות מ ו ת תחנ ק ח ר • ה

• עיצוב אדריכלי המשתלב בסביבה.ם נוספים למטרות מסחר וכדומה. י ת מבנ מ ק • איסור ה

ות תדלוק על קרקע ת תחנ מ ק ות לאשר ה ת שניתנה לוועדות המקומי ו כ מ ס (2) ביטול הת חקלאי

ת חדשות בשטחים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה; זאת, ו ן של תחנ ת מ ק (3) מניעת הק חדשות, ות תדלו ם בהם תחנ יאסר להקי ם שי בת של שטחי י ת הגדרה מחי באמצעות לשירות ההידרולוגי לדחות תכניות לתחנות ו כ מ בשל רגישות הידרולוגית! הענקת סם א ת ה ם ב ו ה ם או מאגרי מי ת חי ו ד ; הגדרת אזור המגן מקי ם אלה חדשות בשטחי, כפי ם לזיהום בקטריאלי א ת ה ם הפוטנציאלי (זיהום מדלקים), ולא ב הו י לסוג הז

ם כיום. י שקי

ת התדלוק. אין לאפשר מצב שבו תחנת (4) הגבלת היקף השימושים הנלווים לתחני בלבד לשימושי קרקע ם ובאזורים הכפריים הופכת לכיסו חי ם הפתו ק בשטחי ו התדלם ככלל כתכנית ם הנלווים אל התחנה, בדרך כלל שטחי מסחר, שלא היו מתאשרי אחריא 18. העומדת בפני עצמה. לפיכך אין לאפשר שימושים נלווים מעבר למותר בתמ״

ות הפנימיות א 18 גם על התחנ ״ מ (5) החלת כללי ת

ק ברוח זו הוגשה על־ ו ות שאינן עומדות בתקנות. הצעת ח (6) איסור מכירת דלק לתחנאה ראשונה (דצמבר 2001). יש להחיל סת נחמה רונן ואושרה לקרי ידי חברת הכנת ו ת הפירטיות, גם על התחנ ו דד עם תופעת התחנ ה זו, שיועדה במקור להתמו ק י ק חות רישוי ם ובתקנ ם מדלקי ו ה יהום מי ת ת למניעת ז ו הפנימיות שאינן עומדות בתקנ

עסק.


תפעול תחנות קיימותת, כולל המפגעים מו י ת הקי ו ת מן התחנ ח (1) ביצוע סקר• מפורט על מצבה של כל א

ם בה. מי י הקי

ת של די ם מדלקים: השלמה מי ו ה יהום מי ת ת למניעת ז ו (2) ביצוע מלא של הנדרש בתקנם, והשלמת מי דים״ כלא אטו די במכלים ה״חשו ם הישנים; טיפול מי בדיקת המכלי

ת כנדרש בכל שאר המכלים. קו הבדי

ם (3) השבתת מכלים ישנים - מאחר שדליפה ממכלי הדלק מתרחשת גם כאשר הם ישנים; נבדקים באופן שוטף, ובשיעורים ניכרים כאשר מדובר במכלי ם ו מטופלית מורכבות ונמשכות זמן רב - מוצע להשבית כל מכל מעל ו מ י ט א ומאחר שבדיקות הפה י הדלי ז ם ״צעירה״, שאחו גיל מסוים(15 ־20 שנה). כך תישמר כל העת מערכת מכלי

ם. ה מצומצמי ממנ

ם י בתי ם הסבי דרטי (4) מאמץ מידי לטיפול מערכתי בתחנות הפנימיות - השוואת הסטנת הציבוריות נדרשות לעמוד ו ות הפנימיות נדרשות לעמוד בהם לאלה שהתחנ שהתחנאל לזיהום. הצעדים טנצי א פו י י ה ס עסק נה פועלת על בסי ה שאי בהם,• שכן גם תחנ

הנדרשים הם:ת הפנימיות. ו • איסוף מידע ומיפוי של כל התחנ

ם הנדרשים על־פי חוק. יש להניח כי י בתי ם הסבי דרטי • אכיפה קפדנית של הסטנה וללא נרצי ח האי ום מכו ות הפועלות כי ת של תחנ בי צעד כזה יביא לסגירה מסי

. י של סביבתן ת מ ן א הצדקה, תוך סיכות פנימיות, כולל הוראות מעבר. ו א 18 על תחנ ״ מ • החלת הוראות ת

ק הפנימיות של צה״ל. ות התדלו • הסדרת אופן הפעולה של תחנ

ם. פה יעילה יותר נגד מזהמי ים - צעד שיאפשר אכי כנ (5) הכרה בדלקים כחומרים מסו

ת הפועלות ו ת נגד התחנ די ות - פעולה מי ות הפירטי ק נגד תופעת התחנ (6) אכיפת החו שלא על־פי חוק, בטרם תשתרש התופעה ותהפוך לחלק בלתי נפרד מן הנוף.

יהום ם ז ת התדלוק, לצורך צמצו ו ם - דרך מערכת תחנ (7) פיקוח על איכות הדלקיקוח מורכב יותר ויעיל פחות. ת רב יותר, הפי ו האוויר מתחבורה. ככל שפיזור התחנ

לוק מפגעי זיהום קרקע ומיס, ושיקום האזור הפגוע על־ידי הגורם המזהם. (8) סי

69


ות מתוכננות או קיימות, טבלה 8: ריכוז ההמלצות על־פי חלוקה לתחנ ועל־פי סוג ההתערבות המוצעת

תחנות מתוכננות תחנות קיימות

מיסוד נושא התחנות הפנימיות במערכת התכנון: הכללת תחנות

פנימיות בתמ״א 18, כולל הנחיות מעבר להסדרת פעולתן של תחנות

קיימות.

אימוץ ההנחה כי בחלקים גדולים של הארץ קיימת רוויה בתחנות

תדלוק, או לפחות לא קיים מחסור בהן. קביעה ברורה בתכניות

המתאר באילו אזורים אין להקים תחנות תדלוק חדשות משיקולים

סביבתיים, בעיקר משיקולים נופיים. מתן זכות וטו לשירות ההידרולוגי

לדחות תכניות לתחנה, על בסיס רגישות הידרולוגית.

המלצות תכנוניות

חוק המים: השבתת מכלים מעל גיל מסוים (15־20 שנים).

בחינת אפשרות לכלול דלקים בהגדרת ״חומרים מסוכנים״, משום

שהתקינה הסביבתית חזקה הרבה יותר במצב זה.

חוק התכנון והבנייה: ביטול הסמכות הקיימת לוועדה מקומית

לאשר את הקמתן של תחנות תדלוק על שטח חקלאי.

שינוי חקיקה

השוואת הסטנדרטים הנדרשים מן התחנות הפנימיות לאלה הנדרשים

מן התחנות הציבוריות. הערכות לבדיקות אטימות של צנרת

(לקראת 2002 כנדרש בתקנות). תחנות פירטיות: אכיפה של חוק התכנון והבנייה, רישוי עסקים,

תקנות של חוק המים למניעת זיהום מי תהום מדלקים, פקודת בטיחות

בעבודה — אחסון נפט וגז, חוק הפעלת רכב — איכות סולר.

הסדרת תחנות התדלוק המופעלות על־ידי צה״ל.

סילוק מפגעים של זיהום מים וקרקע.

אכיפה

70


הערות

1. למ״ס: נתונים לגבי היקף כלי הרכב ואומדן נסועה. 2. מתוך הרצאתו של יהושע כהן, כלכלן ארגון בעלי תחנות הדלק, ביום עיון שנעיד על־ידי מכון

ירושלים לחקר ישראל ביום 4.7.2001. 3. ש׳ פסטמן, מתוך ידיעה במעריב, 27.3.2001.

4. יחד עם זאת, יש הטוענים כי הגדלת מספר התחנות ולאו דווקא קיצור משך חוזה ההתקשרות בין התחנה לבין חברת הדלק הוא אשר יגביר את התחרות ויסייע בהורדת המחיר והעלאת רמת השירות לצרכן. ראו למשל א׳ מילר (מאי, 1999). ״הסכמי בלעדיות אנכיים ותחרות

אופקית בשוק הדלק״, רבעון לכלכלה 46. 5. א׳ בלס(מאי, 1999). ״חוזים כחסמי כניסה בשיווק דלק לתחנות תדלוק״, רבעון לכלכלה 46. 6. צ׳ אקשטיין, מ׳ פרלמן(מאי, 1999). ״השפעת החוזים בין חברות הדלק לתחנות הדלק על

טובת הציבור״, רבעון לכלכלה 46. 7. על־פי מכתבו של אנג׳ מ׳ מגנוס, המפקח הראשי במשרד העבודה, מאי 1995.

8. א׳ בלס, ״חוזים כחסמי כניסה״. 9. ראו למשל ל׳ שמואל, ״רבע מתחנות הדלק — פירטיות״, ידיעות אחרונות, 30.7.2001.

10. ראו יהושע כהן, יועץ כלכלי, מת״ת. 11. י׳ כהן. צפיפות תחנות דלק ונפח מכירות ממוצע לתחנה: השוואה בין אירופה לישראל.

12. על־פי מכתבו של אנג׳ מ׳ מגנוס, המפקח הראשי במשרד העבודה, מאי 1995.A. Barnett, & D. Bubley (1994). "European Service Stations," F i n a n c i a l Times M a n a g e m e n t .13

Report

14. ע״א 8116/99 אדם טבע ודין נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ואחרים. 15. מדיניות מינהל התכנון בנושא קניונים ומרכזי מסחר בצדי דרכים או צמודים לתחנות תדלוק,

מכתב מאת דינה רצ׳בסקי, מנהלת מינהל התכנון, 26.7.1998. 16. תמ״מ 4/14 אושרה במועצה הארצית במרס 1999, סעיפים: 11.1,9.19,9.21,9.22.9.23.

17. עמדת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה לעניין תכניות לתחנות תדלוק, מכתב מאת מרים גלזר למהנדסי הוועדות המקומיות, 28.2.1999.

71


18. מתוך ידיעה שפורסמה בגלובס, 22.9.1999־21. 19. מכתב מאת עו״ד שרית דנה אל חברי ועדת הערר לקרקע חקלאית, 28.1.2001.

20. תכניות בסמכות ועדה מקומית, חוזר מנכ״ל מס׳ 1/2001, משרד הפנים. 21. י׳ דנון, מתוך ידיעה שפורסמה בגלובס, 22.3.2001־21.

22. ע״א 8116/99, אדם טבע ודין נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ואחרים. 23. י׳ קראוס, מ׳ ליבנה וב׳ פרישר (1994). תמ״א 18: תחנות תדלוק, ריכוז הקריטריונים

לקביעת מרחקים בין תחנות ועת. 24. ג׳ שרף, פ׳ פלאוט, וא׳ בן ארי(1999). זיהום אוויר מתחבורה בישראל.

. F i n a n c i a l Times, 1 9 9 4 ' 25. דוח ^

26. דברים אלה מבוססים על מאמר מאת ד״ר אריה פיסטינר, המשרד לאיכות הסביבה, הדן בדליפות ממכלי דלק תת־קרקעיים ומניעתן.

27. מבוסס על א׳ פיסטינר(2001). נתוני בדיקת אטימות של מכלי דלק תת־קרקעיים. ירושלים: המשרד לאיכות הסביבה.

28. מבוסס על דבריו של גיל יניב, מנהל מחוז ירושלים, המשרד לאיכות הסביבה, ביום עיון בנושא תחנות תדלוק מיום 4.7.2001.

72


נספחים

נספח 1

תמ״א 31, מעקב ובקרה - פירוט התכניות לתחנות

תדלוק אשר נדונו בתקופה 3.1997־12.2000

מהות מחוז ששח תאריך החלטה נימוקים הבקשה

הקלה מסעיף חדרה 8.4 דונם 28.4.98 לדחות בקשות התואמות את 11.1.3 - חד522/אי תמ״א 18 אינן עומדות

שינוי ייעוד מחוז בסתירה לתמ״א 31. משטח נוף חיפה במידה שהוועדה המחוזית

כפרי פתוח משוכנעת בצורך בהקמת לתחנת דלק י מרכז מסחרי צמוד לתחנת

ושירותי תדלוק בשטחי נוף כפרי מסחר פתוח, תנמק הוועדה את

בקשתה בפני הולנת״ע.

הקלה מסעיף מי עמי 5.5 דונם 26.5.98 להודיע לוועדה המחוזית 11.1.3, 11.2.1, ענ305/ שהתכנית מהווה שינוי

שינוי ייעוד מחוז .לתמ״א 18, המחייב אישור משטח נוף חיפה ממשלה. לבקש מן הוועדה

כפרי פתוח המחוזית לנמק מדוע יש לתחנת דלק לתת הקלה לתחנת דלק

ושטח בשטח נוף כפרי פתוח מסחרי ובשטח משאבי טבע.

כמו כן לשים לב להוראות הנוגעות לשטח לשימור

משאבי מים (11.2.2).

73


מהות מחוז שטח תאריך החלטה נימוקים הבקשה

הקלה מסעיף תחנת 12 דונם 21.7.98 לאשר היות והתכנית תואמת 11.2.1, תדלוק את תמ״א 18, אין מקום 11.2.2 - ושירותי להעלות את הנושא לדיון

תחנת דלק דר! להקלה מתמ״א 31 (כל בשטח מחצבת תכנית התואמת את

משאבי טבע שפיה תמ״א 18 אינה דורשת ש658/ הקלה מתמ״א 31).

מחוז חיפה

הקלה מסעיף קיבוץ 170 דונם 8.12.98 לאשר הוועדה מעבירה את 11.1.3 - געש את התכנית לדיון במועצה

שינוי ייעוד חש 11/8 ההקלה הארצית הן כשינוי משטח נוף מחוז בשינויים לתמ״מ 3 והן כסטייה כפרי לתחנת מרכז מתמ״א 12, בהמלצה

תדלוק, שהתכנית תכלול שינויים. שירותי דרך,

שטח מסחרי, מלונאות,

תעשייה ותעסוקה

הקלה מסעיף תחנת 11.5.99 לדחות התחנה מוצעת על הכביש 11.1.3 - תדלוק המחבר בין השטח הבנוי

הבינוי בנימינה של בנימינה לבין אזור המתוסף ש/602 התעשייה שמדרום לזכרון. לתחנת הדלק מחוז לדעת הוועדה חשוב ששני

חורג מהמותר חיפה הק״מ המחברים יישארו בתמ״א 18 שטח נוף כפרי פתוח

(בקעת הנדיב נצפית מאזור זה בכביש), ולא ייבנו שם

שטחים בהיקף נרחב.

74


מהות מחוז שטח תאריך החלטה נימוקים הגקשה

הקלה מסעיף שטח 23 דונם 22.6.99 לדחות הוועדה תשקול את 11.1.3 - למסחר, התכנית שנית במידה

ייעוד שטח צומת שבעקבות התוויית דרך למסחר מחנה 80 מס׳ 65 ומסילת הברזל ושירותי דרך פרדס לאורכה יתברר הצורך

בשטח נוף חנה להעתיק את תחנת הדלק כפרי פתוח ש/600 לחלק האחורי של

מחוז החלקות החקלאיות. חיפה

הקלה מסעיף שדה 40 דונם 14.9.99 לדחות התכנית אינה תואמת את 11.1.3 אילן תמ״א 31. למרכזים תחנת תדלוק ג/9253 מסחריים מסוג זה

ושירותי דרך מחוז השלכות קשות על מרכזי בשטח נוף צפון הערים. התכנית אינה

כפרי פתוח תואמת את התמ״מ 9/2, וכן את המדיניות המוצעת

בתמ״א 35 בדבר ריכוז המסחר בתוך ובצמוד

ליישובים גדולים.

הקלה מסעיף תחנת 8.8.00 לבחון לעניין תמ״א 31 — הקמת 11.1.3 (נוף תדלוק תחנת תדלוק בשטח כפרי פתוח) ושירותי משאבי טבע, ייבדק

ו־11.2.1 דרך על־ידי היועץ המשפטי (משאבי טבע) שפיה של משרד הפנים.

ש/658 קביעתו של השופט ברלינר מחוז מול החלטת הולנת״ע

חיפה מיום 21.7.98.

75


נספח 2

ריכוז הנתונים שנאספו בחקרי האירוע

תחנות דלק קיימות - סובב בקעת הנד>ג

שימושי קרקע

גוספים

שירות לרכב -

בנוסף לתדלוק

גודל (הערכה)

חברת דלק

שם התחנה

כביש מיקום

מסעדה מזנון

שער סמול בינונית הכרמל

צומת אליקים

ליד האורחאן

672

מסעדה חנייה גדולה

מאוד לאוטובוסים

בת דלק בינונית שלמה

כ־1 ק״מ צפונית

לבת שלמה

70 ביו

אליקים— מחלף זכרון

בין צומת בינונית פרדיס למחלף

זכרון

70 ביו

אליקים— מחלף זכרון

אור סונול בינונית מסעדה זכרון

הכניסה המערבית

לזכרון

4 בין צומת פרדיס—

צומת נחל

חדרה בית קפה

מסעדה דוכן גלידה

רחיצה חשמלאי

רכב פנציריה

גדולה כ־6 דונם

צומת ברניצקי פז בנימינה, בכניסה

לאור עקיבא

4 בין צומת פרדיס—

צומת נחל

חדרה

זכרון דלק קטנה קיוסק יעקב

כניסה מערבית

לזכרון

76



כוספים




חברת דלק

שם התחנה

כביש מיקום

מסעדה משרד תיווך

רכב

בינונית שטיפה 3 ־4 דונם

צומת אורות פז אורות

כניסה לאור

עקיבא

צומת סונול בינונית פנצ׳ריה מסעדה קיסריה

(ז)

מזרחה לצומת

נחל חדרה

65

מסעדה חנייה גדולה

מאוד

עוקף סונול בינונית חדרה

בין צומת נחל חדרה

לצומת חדרה מזרח

מסעדה חנות סיגריות

צומת טן־ קטנה גן שמואל ליד הפרק

המסחרי

מסעדה בית מאפה

בית קפה ממתקיה

צומת עירון סונול בינונית חנה

בורגראנץ׳ חומוסיה

מינימרקט

גיא פז בינונית פנצ׳ריה עירון

צומת כפר קרע

קיוסק בית קפה

שטיפה פנצ׳ריה

אלון אלון בינונית מנשה

צומת כרכור צמוד

למרכז מסחרי

גדול של אלונית

6502 (כרכור)

כרכור פז כרכור פז קטנה

77



נוספים




חברת דלק

שם התחנה

כביש מיקום

דרום הדרים סונול בינונית שטיפה מסעדה פרדס

חנה

650

פז פז קטנה פרדס

חנה

צפון פרדס חנה,

על דרך הנדיב

651

סמול סונול קטנה פרדס

חנה

צפון פרדס חנה,

על דרך הנדיב

651

דור דור בינונית שטיפה מסעדה זכרון

בכניסה הדרומית

לזכרון

652 ביו

בנימינה לזכרון יעקב

מפגש סונול בינונית פנצ׳ריה עדה

כניסה לגבעת

עדה

653

78


תחנות מתוכננות סובב בקעת הנדיב

נדחתה לפני דיון נוסף הומלצה להפקדה מאושרת קיימת בשטח או מופקדת

ש/734 ש/661 613 דרומית. ש669/ ש74/ חכ286/ ש/מק697/א ש/מק636/א ש634/ ש289/ ש690/ ש692/ ש657/ ש602/ ש568/ ש691/ מ230/ • ש920/ ש622/ ש575/

ש608/ ש650/ ש289/ ש725/ ש803/ ש/מק652/א

ש659/ ש907/ ש658/ ש672/ לפני דיון ראשון ש629/ ש654

ש568/א ש/מק778/ ש734/ ש/מק569/א ש660/ ש752/ ש/מק866/ ש568/ ש657/ ש/מק772/ ש714/ ש575

ש553/ ש582/ ־ ש614/

ש/מק714/א ש786/ ש664/ ש430/ ש827/ ש848/ ש772/ ש688/

ש/מק846/ ש689/

ש613 צפונית ש/מק786/א

סה״כ 25 סה״כ 11 סה״כ 13 סה״כ 11 סה״כ 20

מקורות: ועדה מחוזית לתכנון ובנייה חיפה, ועדה מקומית לתכנון ובנייה שומרון. מעודכן ל־4.2001.

* הערה - חלק מן התכניות המופיעות בטבלה אינן מקבלות ביטוי במפה, עקב היעדר מידע מספק.


תחנות קיימות לאורן כביש 40

חברת שם התחנה מרחק מספר שירותים שטח מתחנה עמדות נלווים התחנה

קודמת (ק״מ)

הדלק

פז שיאונה 0.0 4 אין דלק הוד השרון 4.6 4 איו סונול רמתיים 0.3 4 אין

מזנון 10 דונם מגרש מכוניות

סונול צומת רעננה 2.9 8

דור בני דרור 9.5 4 מועצה אזורית לב השרון

קניון דרורים פז קדימה 4.0 8 מוסך

מנהרת שטיפה אוהל אירועים

זך - רופין 6.7 6 פנציריה עמק חפר

פז

סונול ענבר—חדרה 8.6 4 מסעדה דלק חדרה 1.7 3 גלידה תל־חנן

דלק חדרה 0.5 4 מסעדה מוסך סונול חדרה 0.3 8 מוסך פז חדרה 0.5 11 מוסך

דור פרק חדרה 2.6 4 מרכז מסחרי קטן בבנייה

אלון משמר השרון 8.1 8 מרכז מסחרי בינוני

פז נורדיה 6.0 6 מסעדה מגרש מכירת

מכוניות דור בני ציון 10.6 7 אין גל רעננה צפון 3.3 8 איו דלק דורון 2.1 9 אין

פז הוד השרון 2.4 6 שטח מסחרי דלק הוד תדלוק 2.8 5 מסעדה

80


תחנות מוצעות לאורן כביש 40

ח ט ש כללי

ת י ת ש שלג תי ר ו ט ט ס

ייעודע ק ר ק

שטח מבונה

שירותים נלווים

ר פ ס מת עמדו

ק ח ר מה נ ח ת מבה קרו

חברתק ל ד ה

ד ״ ס מ

17.95 דונם

לא חקלאי קיימת

192 מ״ר

דור דרגה ג אנרגיה

A

חדש,

לא ידוע

חדש, לא ידוע

ס

720 מ״ר

חנות חקלאי אושר קיימת מזנון

פז

1400

מ״ר

סונול דרגה ב מסחרי קיימת

לא אושר

על־ידי ועדה

מחוזית

י

י11

500 חקלאי הפקדה קיימת מ״ר

מסעדה לכ־60

איש אביזרי

רכב, חשמליה

חנות

1 אלון 5

בוריס לא ידוע צ׳רני

תחנות תדלוק

1

מסעדה חקלאי הפקדה מזנון חנות

אלון דרגה ג

בתוך מושב

נורדיה

לא ידוע,

פירטי?

0

81


נספח 3

רשימת הדרישות הסביבתיות להקמת תחנת תדלוק

ה ולתפעול של תחנות מ ק ה ת הנוגעות ל ו בתי ת של הדרישות הסבי להלן רשימה חלקית על ״צ׳ק ס ס ו ב ם לנושא. רשימה זו מ י חס י י ת המת ו התקנ ם ו י ק ו ח ה תדלוק, כפי שנובע מאי לקבלת היתרי בנייה, כות הסביבה. חלק מן הדרישות הן תנ סט״ של המשרד לאי לי

פה (רשימה חלקית). וחלק לצורך בקרה ואכי

ת וצינורות האוורור לבין בתי מגורים (40 מ׳ או 36 י המשאבו נימלי בין אי • מרחק מית ציבור (80 מ׳ או 72 מ׳ לאחר סדו עדה המחוזית), ולבין מו ו ה מהו ל ק מ׳ לאחר ה

עדה המחוזית). ו ה מהו ל ק ה

ות דעת של השירות ההידרולוגי לגבי רגישות האזור לזיהום מי תהום. • חו

ם באבני שפה ובתעלות ניקוז, ובנויים בשיפוע חמי ק צריכים להיות מתו • משטחי התדלות הנמוכה ביותר. י קפ ז ההי לכיוון תעלת הניקו

ת וצנרת ו ג א ש מ

דות כנגד דלקים. ד על עמי • אישור של המעי

ת פקו ת ממנ ח ת לכל א ח ת ת לדלק עשויות פיברגלס, עם אישור מ ו מ י ט • שוחות אי התדלוק. ת על אי ו תקנ ם המו הדלקי

ת כפולת דפנות. • צנרת תת־קרקעי

ד מצינורות הדלק בתחנה. ח • מכשיר לגילוי דליפות על כל א

ניקוז התחנה

. ן ות עשויים מבטו ם צריכים להי ק וניפוק הדלקי ו י התדל ח ט ש • מ

ות מצופים בחומר עמיד כנגד דלקים. ק צריכים להי ו י התדל ח ט ש • מ

ק צריכים להיות ן שבאזור התדלו י הבטו ח ט ש ת שבין מ פשטו ם ותפרי ההת חי ו • המרוד כנגד דלקים. ם בחומר עמי י מ ו ט א

ת בסבכה סו ות בעלות שיפוע מינימלי של 1%, מכו ת צריכות להי ו י קפ • התעלות ההיה בין תעלת הניקוז למפריד הדלק, מ ו ט ות שוחת ביניים א צפופה. כמו כן צריכה להי

ם למפריד. צקי יסת חומרים מו למניעת כנ

82


ם יופנו אל מחוץ י מ ם בתחנה, לרבות ניקוז מי גשם מגג התחנה. ה י ח ט ש מ • ניקוז שאר ה לתעלות המובילות אל מפריד הדלק.

מפריד הדלק

ג שאושר לשימוש על־ידי המשרד לאיכות הסביבה. • מסו

דת מפלס הנוזל שבתוכו. • מכיל אמצעי מכני או חשמלי למדי

ם ממפריד הדלק מופנים אל מערכת ביוב עירונית או אזורית. וצאי ם הי לחי • הקו

מכלי הדלק

ם ט ו פה בחומר א ת עשויה בטון, מצו מצא במעצרה תת־קרקעי • מכלי הדלק צריכים להיפה יריעת ומטר (או לחלופין במאצרה מצו ומכילה פיאז

ן א מתוכנ הו ן אמצעי לניטור דליפות, ו ק ת ו • המכל בעל דופן כפולה, בין הדפנות מה י ם למרכזת המצו ות מחוברי לעמוד נגד כוחות ציפה. אמצעי הניטור צריכים להי

במשרדי התחנה.

ם ונמשכים לשוחות לניקוז ו ט ח בטון א ט ש נה של מכלי הדלק בנויים מעל מ r • פתחי ההזם באבני שפה ח ו ת ות מ ן של אזור פתחי הניקוז צריך להי ח הבטו ט ש עודפי דלק. מ

פים. ומשופע לכיוון תעלת התשטי

ימה) ם קי א ) ה צ י ח מכונת ר

ן לשיקוע חול. ק ת ן למחזור מים, כולל מ • מתק

צה ינוקזו למתקן המחזור. מת בהם הרחי י י ם שמתק • המשטחי

וב ן הרחיצה לא יגיעו למערכת הבי פה ממכו ור יחושב כך שמי שטי ן המחז ק ת • נפח מן המחזור. ק ת ם עברו דרך מ אלא א

ם י מ ו ת ס ש ת כל ה ם שלב 1 הכוללת א י ה מערכת למישוב אד מת בתחנ י י ם ק א • ה הנדרשים?

ם. חי ניטור עד מי התהו דו חת קי י ם מיוחדים, כגון קד • אמצעי

ימים) בשטח התחנה, ם נוספים תורמי שפכים (אם קי י ום פתרונות ביוב למתקנ • קית למערכת ביוב עירונית או ת ומוסבים, התחברו כולל מפרידי שומן לשפכי מסעדו

אזורית.

83


מראי מקום

אקשטיין, צי, פרלמן, מ׳(מאי, 1999). השפעת החוזים בין חברות הדלק ותחנות הדלק על טובת הציבור. רבעון לכלכלה 46.

בלס, א׳(מאי, 1999). חוזים כחסמי כניסה בשיווק דלק לתחנות תדלוק. רבעון לכלכלה 46.

כהן, י׳(ללא תאריך). צפיפות תחנות הדלק ונפח מכירות ממוצע לתחנה: השוואה בין אירופה לישראל.

מילר, א׳(מאי, 1999). הסכמי בלעדיות אנכיים ותחרות אופקית במשק הדלק. רבעון לכלכלה 46.

פיסטינר, א׳(1999). זהירות מדליפים: על דליפות ממכלי דלק תת־קרקעיים ומניעתם. טכנולוגיות מים (הוצאת מדיום), גיליון 44. •

קראוס, יי, ליבנה, מ׳, פרישר, י׳(1994). תמ״א 18 תחנות תדלוק: ריכוז קריטריונים לקביעת המרחקים בין תחנות תדלוק, וסיכום היבטי בטיחות בדרבים, הפרעות לתנועה,

והשפעתם על איתור התחנות. חיפה: הוכן עבור מינהל התכנון במשרד הפנים.

שרף, גי, פלאוט, פי, בן ארי, א׳ (1999). זיהום אוויר מתחבורה: סיכום מצב והצעה למדיניות כוללת. אדם טבע ודין.

An industry in transition (1988). Petroleum Review (October).

Barnet, A., and Bubley, D. (1994). European Service Stations: Strategies for retailers and suppliers. A Financial Times Magazine Report, London.

2,000 site closure by end 2000 (1998). Petroleum Review (June).

אתרי אינטרנטwww.dep.state.fl.us/water www.epa.gov www.multipureeco.com

84


http://www.dep.state.fl.us/water

http://www.epa.gov

http://www.multipureeco.com

תכניותמ 3 שינוי מס׳ 21 (1997). י׳ הרץ, א׳ פוגל, ד׳ שוורץ מ/ תכנית מתאר מחוזית למחוז המרכז, ת/

אדריכלים ומתכנני ערים בע״מ.

תכנית מתאר למחוז הצפון, שינוי מס׳ 9 לתמ״מ. חיפה: הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, המרכז לחקר העיר והאזור.

תכנית מתאר מחוזית מחוז חיפה - תמ״מ 6, הוראות התכנית (פברואר, 2000). צוות תכנון בראשות יגאל צמיר ואדם מזור.

תכנית מתאר מחוזית למחוז הדרוס תמ״מ 4 תיקון 14.

א 31, 1998. / מ / תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה פיתוח וקליטת עלייה, ת

תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה פיתוח ושימור, תמ׳׳א 35.

תכנית מתאר ארצית לתחנות תדלוק, תמ״א 18.

חקיקה חוק משק הדלק(קידוס התחרות)(תיקון) התשנ״ח־1998.

חוק משק הדלק(קידוס התחרות)(תיקון) התשנ״ח־1998.

הצעת חוק משק הדלק - הגבלת הפעלה ומכירת דלק לתחנות תדלוק הפועלות שלא כדין, התשס״א־2001.

חומר פנימי פיסטינר, א׳(2001). נתוני תוצאות בדיקת אטימות ממכלי דלק תת־קרקעיים. ירושלים: המשרד

לאיכות הסביבה.

פרוטוקולים של הולקחש׳יפ, ישיבה מס׳ 438 של הולק״ח מיום 1.1.2001! פרוטוקול מישיבה מס׳

247 של ועדת המשנה לישובים חקלאים מיום 18.12.2000.

עמדת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה לעניין תחנות תדלוק, מכתב למהנדסי הוועדות

המקומיות מיום 28.2.1999.

מדיניות מינהל התכנון בנושא קניונים ומרכזי מסחר בצדי דרכים או צמודים לתחנות תדלוק,

מכתב מאת דינה רצ׳בסקי, מנהלת מינהל התכנון מיום 26.7.1998.

ע״א 8116/99 אדם טבע ודין כנגד הוועדה המקומית לת״וב שומרון ואחרים, ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעת״מ 102/99.

תכניות בסמכות ועדה מקומית. חוזר מנכ״ל מס׳ 1/2001, משרד הפנים, המנהל הכללי.

תופעת תחנות הדלק הפירטיות: מפגע בטיחותי, סביבתי, תברואתי ותחבורתי. מכתב ליועץ המשפטי

לממשלה מאת עו״ד רנאטו יאראק בשם החברה להגנת הטבע, 28.6.2001.

85


ראיונות ושיחות משה אחרוני, מינהל מקרקעי ישראל

עמרם אזולאי, מינהל הדלק

שרה אלחנני, מנהלת מחלקת משאבי מים, נציבות המים

אורית ארליכמן, חברת דור־אלון

יפתח הרחול, חברת דלק

חנה הרשקוביץ, וועדה מחוזית חיפה

יהושע כהן, יועץ כלכלי, חברת מת״ת

פיטר מגנוס, משרד העבודה והרווחה

ד״ר אריה פיסטינר, ממונה על מניעת זיהום מי תהום מדלקים, המשרד לאיכות הסביבה

ירדנה פליאוט, משרד התשתיות.

86


(b) strict enforcement of environmental standards required by law. This step may lead to a massive reduction in the number of such stations, many of which are operating through inertia and with no justification, and are severely endangering their environment; (c) applying the regulations of National Master Plan 18 to internal stations; (d) regulating the operation of gas stations on military bases.

5. Recognition of these fuels as hazardous materials will enable more efficient control of pollutants.

6. Enforcing the law against pirate stations.

7. Fuel quality control can help minimize air pollution caused by vehicular emissions. The more dispersed the stations the more difficult and less efficient the control.

8. Removal of water and soil nuisances and rehabilitation of sites damaged by them by the polluting agent.

x


for open spaces in the National and Regional Master Plans should also be updated, with clear directions preventing the construction of gas stations in such areas.

• In high-demand areas, the possibility of enlarging existing stations must be examined instead of the construction of new stations.

• Defining "saturated" roads or roads passing through areas of high natural and landscape assets, in order to prevent the construction of new stations.

• Minimizing landscape disturbance in cases where it is necessary to construct a new station in an open space.

2. Canceling the authority of local commissions to approve the construction of gas stations on agricultural land.

3. Preventing the construction of new stations in hydrologically sensitive areas. Granting a right of veto to the Israel Hydrological Service to reject plans for new stations in such areas.

4. Limited land use of the Gas station. Approval of such uses should be given only according to specifications in National Master Plan 18.

5. Enforcement of National Master Plan 18 regulations on internal stations.

6. Prohibition of fuel sale to stations not adhering to the new regulations.

Operation of existing stations

1. Conducting a detailed survey of the state of all existing stations and their potential hazards.

2. Full adherence to the regulations for prevention of groundwater pollution by fuels.

3. Cessation of use of old tanks (over 15-20 years of age). Thus, a system of "young" tanks with a minimum amount of leakage will be maintained.

4. Making an immediate effort to deal systematically with internal stations: Bringing environmental standards of these stations to a par with those of public stations: (a) collection of information and mapping of all internal stations;

ix


radius from water drilling areas. Yet it must be emphasized that the water for these drillings comes from an aquifer into which water is drained from a much broader area than the security radius.

Prevention of groundwater pollution by fuel. The law is only partially and insufficiently enforced in public stations, while in internal stations there is complete anarchy. Internal stations are of little public value. It is estimated that their number is twice that of public stations, while they provide 5% of all the fuel consumed annually and the environmental price paid for them is very high. These stations do not adhere to environmental standards, mostly for lack of enforcement, and some of them sell fuel illegally on a commercial basis. Pirate stations are of course a systematic and blatant transgression, and pose both an environmental and a safety hazard. There has been a recent upsurge in controlling these stations, but much more must be done to ensure that they operate legally and according to regulations and standards.

Recommendations

Construction of new stations

1. Formulation of a planning policy for the construction of gas stations. This must be done on two levels: (a) General guidelines for environmental and landscape considerations that must be taken into account in planning a new station (similar to the guidelines in Master Plan 18). These may be anchored in Outline Plan 18, or in a guidance document of the Planning Authority, (b) A local policy about desirable (and undesirable) locations for new stations in the various districts of the country, according to landscape and hydrological sensitivity as well as the saturation of existing stations and a forecast of future needs. We propose anchoring this policy in the District Master Plans.

The policy principles will include:

• Avoidance of the construction of gas stations in open areas, and clear preference to stations in or at the edge of built-up areas. Planning directions

viii


An analysis of the data collected in examining the impermeability of fuel tanks over 15 years old shows some worrying findings: (1) only a partial examination of these tanks was made, as the fuel companies did not complete the requirements demanded of them; (2) 35-39% of the tanks examined cannot be considered impermeable; (3) the fuel companies delay implementation of the regulations, even in known cases of leakage from fuel tanks into groundwater that require immediate attention!

The situation is even more severe in internal stations, because of the complete lack of impermeability control in thousands of such stations in moshavim, kibbutzim, military camps and factories. There is, of course, no control at all of pirate stations. Not a single fuel tank in an internal station has been closed down to date, although the neglect and pollution aboveground in some of these stations testify to the neglect underground. Some of these stations do not conduct assets and liabilities balances, from which one may deduce if the missing fuel was sold or leaked into the ground and the groundwater.

Conclusions The main conclusion from the study is that the policy of encouraging competition in the fuel economy and changing the law has caused a situation that enhances the construction of new stations. No control system has been developed in parallel that would enable the authorities to prevent the construction of excess stations and incursion into open spaces, as well as to minimize the environmental hazards of the operation of existing gas stations.

The authorities have no clear or binding planning policy (such as anchoring in approved plans) for the approval or rejection of plans for new Gas stations on the basis of environmental considerations. In discussing plans for new stations, the authorities are not required to consider the saturation or density of existing stations or forecast future fuel demand based on estimated traffic volumes.

Environmental considerations in the approval of plans for new fuel stations. The guiding approach is to minimize damage rather than prevent it. Planning bodies do not pay sufficient attention to hydrologically sensitive areas except for a security

vii


have been rejected . Along Road No. 40 there are 18 stations and plans for the construction of 23 more; seven of these have been rejected to date.

Internal stations. In the Hanadiv Valley area, including Hof Hacarmel, there are 30 licensed internal stations; and on Road No. 40 area there are 25 such stations. These are inefficiently distributed, sometimes in astonishing proximity to each other. Some are badly neglected; some store fuel in quite large quantities.

Gas stations - environmental aspects Every gas station in a rural or open area is a potential focus for environmental damage. The main problems entailed in the construction and operation of gas stations are that they: (1) threaten water, soil, and air quality; (2) are an incursion into open spaces as a result of new foci of development and the attraction of additional uses; (3) harm the landscape by increasing foci of development at the expense of natural assets of the area.

The main threat to environmental quality is the danger to groundwater as a result of leaks from underground fuel tanks. Fuel contains toxic substances, some of them cancerous (e.g. benzene and ethyl benzene). Fuel pollution is long-term, and groundwater sources thus polluted cannot be used again without an enormous investment.

Some severe cases of fuel pollution of groundwater have been discovered. In a gas station near Binyamina, a 70cm. fuel layer was found above the groundwater, at the site of old fuel tanks. This example represents an unknown number of other cases, which are very difficult to identify.

Water Regulations - Prevention of Water Pollution by gas Stations (1997) serves as the main legal framework for the prevention of pollution. The regulations delineate standards for fuelling installations, monitoring, rehabilitation in cases of leaks, etc. The regulations require companies to submit to the Ministry of the Environment data about the impermeability of their underground fuel tanks. Only now, three years after the formulation of these regulations, a first examination of such data is being completed.

vi


The Committee for the Conservation of Agricultural Land and Open Spaces is a national planning institution, handling all plans for the change of assignment of land from agricultural to other uses. An examination of all the plans for the construction of gas stations discussed by this committee in the years 1997-2000 shows a rise in both the number of plans submitted and those approved, while the number of plans not requiring approval dropped.

Plans for gas stations on agricultural land under the authority of a local commission. The granting of such authority has greatly encouraged the number of plans for gas stations in open spaces presented for approval It also merited criticism by Justice Yitzhak Engelhard in his ruling on the appeal for the construction of a gas station in Hanadiv Valley.

The Israel Lands Authority fulfills an important role in the spatial distribution of gas stations; yet it has no formulated policy about the desirable distribution of such stations.

Fuelling habits and standards for locating Gas stations in other countries. We found that most drivers fill their tanks close to their places of residence, or at the starting point of a long journey. Most cases of drivers stranded without fuel are caused by negligence, occurring in areas with a high frequency of gas stations. Preferred areas for locating gas stations from the point of view of safety are those where traffic is restrained, such as the edges of built-up areas. It is also advantageous to incorporate a station into an area providing additional services.

Case studies Case studies were conducted in two areas - Hanadiv Valley and on Road No. 40 between Hadera and Petah Tiqwa. In both areas information was gathered about the number of public stations, both operational and planned, and the number of internal stations. In the Hanadiv Valley area - a rural, sparsely populated area including many natural and landscape assets - 20 operational stations were found, as well as plans at various stages for another 50(!) public stations, 25 of which

v


pirate stations. Such information is vital for monitoring and enforcing environmental regulations and for determining the need for additional stations. It is estimated that the number of these stations is 1.5-2.0 times that of public stations, i.e. about 1,200-1,500 gas stations; some estimates run as high as 10,000 sales points.

Planning and legal realities for the construction of gas stations The National Master Plan for Gas Stations, National Master Plan 18, does not include environmental-landscape criteria for the spatial distribution and location of these facilities. At the same time, traffic and safety aspects - important in their own right - are clearly defined as policy within the policy framework.

Nor does the Combined National Master Plan 31, take up this challenge. It chooses to handle individual plans by adjusting them technically to the requirements specified in National Master Plan 18, which does not include landscape policy. The legal interpretation of the National Master Plan, as seen in the court decision on the construction of a Gas station in Hanadiv Valley, broadened the scope of restrictions derived from the Plan. '

Policy documents. The policy of the Planning Authority of the Ministry of the Interior disallows the construction of commercial centers in open spaces, including gas stations. The Haifa District Planning and Building Commission also formulated a clear policy for the spatial distribution of gas stations. These documents are not statutory, and their application is therefore partial.

District Master Plans show some consideration for the optimal spatial distribution of gas stations, with the most clearly formulated policy found in the forthcoming District Master Plan 6 (Haifa). This plan aims to limit the environmental damage to open spaces caused by uncontrolled construction of gas stations, and defines sensitive areas in which their construction is prohibited.

Other district outline plans refer only indirectly to forbidding the construction of gas stations in highly sensitive areas. District Master Plan 2/9 (Northern District) views gas stations as part of touristic development, and District Master Plan 3/21 (Central District) views them as permissible in open rural spaces.

iv


Abstract

This study deals with the construction and operation of gas stations in open spaces and rural areas in Israel, and proposes recommendations for policies and actions to prevent - or at least minimize - the environmental hazards of such facilities.

Three main types of filling stations sell motor fuel for private use: public gas stations - licensed commercial stations; licensed internal stations - supposed to sell fuel on a non-commercial basis to a specified public, such as kibbutzim and moshavim; and "pirate stations" - illegal sales points for fuel.

Gas stations in Israel - current state Almost 800 public gas stations operate today in Israel. Their number has greatly increased in the past few years, at a higher rate than the growth in number of vehicles and estimated mileage - measures for the demand for fuel. This growth came about largely as a result of reforms in the fuel economy. These reforms are viewed by professional circles as incomplete, and have resulted in the construction of unnecessary filling stations, from the planning-environmental perspective.

The density of gas stations in Israel and the average sales per station are not lower than those in European countries. Recent years, however, have seen opposing trends occurring in Europe and Israel: while in Europe the number of stations is declining, partly because of stringent environmental regulations, in Israel their number is growing rapidly, and additional stations are being planned.

Moreover, the findings of the present study show that no official body in Israel has comprehensive information about the number and location of internal or

iii


The Jerusalem Institute for Israel Studie The Center for Environmental Policy

Research Series No. 6

Planning Gas Stations and Commercial Centers in Rural Areas and Open Spaces

Position Paper

Iris Han

Society for the P r o t e c t i o n of Nature in Israel

This book was made possible by funds granted by the Charles H. Revson Foundation.

The statements made and the views expressed are solely the responsibility of the author.

ISSN 033-8681

© 2002, The Jerusalem Institute for Israel Studies The Hay Elyachar House

20 Radak St., 92186 Jerusalem


The Jerusalem Institute for Israel Studies The Center for Environmental Policy

Established by the Charles H. Revson Foundation

P l a n n i n g Gas Stations and C o m m e r c i a l Centers i n R u r a l Areas and Open Spaces

Position Paper

Iris Han Society for the Protection of N a t u r e in I s r a e l

2002


The Center for Environmental Policy Additional Publications:

• Environmental-Friendly: I n d u s t r i a l E n v i r o n m e n t a l I n n o v a t i o n , by: Nir Ben-Aharon & Chen Levin • Strategy for Reducing Urban Water Consumption i n Israel by Means of Water Tariffs by: Perez Darr • Environmental P o l i c y - E n v i r o n m e n t a l Policy Research Collection Editors: Amir Eidelman, Alon Tal, Nir Ben-Aharon • E n v i r o n m e n t i n the Jewish T r a d i t i o n : the Sustainable World by: Manfred Gerstenfeld • A i r P o l l u t i o n f r o m Transportation by: Alon Tal

ת - בתי פרסומי המרכז למדיניות סבי מכון ירושלים לחקר ישראל

• ידידות* לסביבה - חדשנות סביבתית בתעשייה,

מאת: ניר בן-אהרון וחן לוין • אסטרטגיה לריסון צריבת המים במגזר העירוני בישראל באמצעות

תעריף מים מאת: פרץ דר

• סביבה ומדיניות - קובץ מחקרים עורכים: עמיר אידלמן, אלון טל, ניר בן-אהרון

• איכות הסביבה במסורת היהודית ־ עולם בר קיימא

מאת: מנפרד גרסטנפלד • זיהום אויר מכלי רכב - נייר עמדה

מאת: אלון טל


The Center for Environmental Policy

The Center was established at the Jerusalem Institute for Israel

* S ü as *

Studies in 2000.

ן ירושלים ת - מכו י ת ב י ב ת ס ו י נ י המרכז למד לחקר ישראל *

קם בשנת 2000 במטרה לקדם המרכז הום ת על מחקרי ס ס ו ב מ ת ה בתי מדיניות סבי

ישומיים מהארץ ומהעולם.

The (x-nter, which is supported by the Charles H. Revson Foundation • N.Y., conducts research related to all aspects of envfronmental'poUey and disseminates ideas, plans and knowledge to promote awareness" for environmental issues.

ן קם בתמיכת קרן צ׳רלס ה. רבסו המרכז הות . « . והוא מבשנ מחקרים, מפרסם אותיהם, מפעיל צוותי חשיבה, מפיץ מסקנ

ת דעו ת המו * רעיזנות וידע במטרה לקדם א הסביבתית. את עבודת המרכז מלווה מועצה

י מייעצת וחוללת* נציגיט של 5ופים שוניםם בענייני הסביבה. סקי העו

ft •

# «

• «

8 «I

ת מסי 6 בתי ניות סבי » מחקרי המרכז למדי

• 0

• #

מכון ירושלים לחקר ישראל• • •

ר י ש א ביו! חי א

רח׳ רד״ק 20, ירושלים 92186 :• !ä :: ::ו

טל: 02-5630175

פקס: 02-5639814


תכנון תחנות תדלוק ומרכזי מסחר

Documents