תופעת הירידה מהארץ של הישוב הישן

תופעת הירידה מהארץ

של היישוב הישן

ידי גדליה פנסטרהיים-מוגש כעבודת גמר בהיסטוריה על

חנה-מדרשית נעם פרדס

ד"התשס

מרים היזיגער, לסבתי

אשר מקווה לסגור בקרוב מעגל

מולדת אביה ואמה, ולעלות לעיר הקודש

תופעת הירידה מהארץ של היישוב הישן

3

5 ........................................................................................................................................................... מבוא

9 ........................................................................................................................................ המצב בישוב הישן

9 ............................................................................................................... ט"הי המאה ותחילת ח"הי המאה סוף 12 ......................................................................... ו"תר בשנת והרעב המשיחי החלום ניפוץ ,הגדולה האדמה רעידת 15 .................................................................................................................................... ט"הי המאה אמצע

18 ............................................................................................................ הראשונות הציוניות העליות בתקופת 19 ............................................................................................................................ הראשונה העולם מלחמת

22 ....................................................................................................................... הבריטי הצבאי הממשל בימי

32 ........................................................................................................................................... הסיבות לירידה

23 ...................................................................................................................... האנושי בגורם תלויות ירידות 42 ..................................................................................................................................... ירידות כפויות

24 ......................................................................................... נידויים וחרמות, ירידה בעקבות סכסוכים פנים יישוביים 28 ............................................................................................................................. ירידה כפויה מצד השלטונות

63 ...................................................................................................................................... ירידות מרצון 36 .................................................................................................................................... ירידה למטרת לימודים

39 .....................................................................................................ירידה בכדי למלא חובה אזרחית בארץ המולדת 40 ........................................................................................................................................ ירידה לשם שליחות

44 ........................................................................................................................ עהש בבעיות תלויות ירידות 44 .............................................................................................................................. ירידה מתוך מצוקה כלכלית

50 ..................................................................................................................... ירידה בעקבות משברים פתאומיים 54 .............................................................................................................................. בעקבות קשיי קליטה ירידה

58 ............................................................................................................... ?יחידים או תופעה –כמות היורדים

58 ....................................................................................................................................... המקורות בעיית 59 .................................................................................................................................... ?תופעה או יחידים

95 ........................................................................................................... ט"ח ותחילת המאה הי"סוף המאה הי 36 ........................................................................ תקופת רעידת האדמה הגדולה בצפת וניפוץ התקוות המשיחיות

36 ................................................................................................................................. ט"אמצע המאה הי 36 .......................................................................................................... תקופת העליות הציוניות הראשונות

34 ....................................................................................................................... מלחמת העולם הראשונה 36 ................................................................................................................... בימי הממשל הצבאי הבריטי

55 ........................................................................................................................................................ סיכום

55 ............................................................................................................................................... ביבליוגרפיה

66 ............................................................................................................................................... ארכיונים 66 ................................................................................................................................................. עיתונים 66 ...................................................................................................................................... ומאמרים ספרים

59 ...................................................................................................................................................... נספחים

69 ................................................................................................................................................. 'א נספח 69 ................................................................................................................................................. 'ב נספח 69 .................................................................................................................................................. 'ג נספח 70 ................................................................................................................................................. 'ד נספח 70 ................................................................................................................................................. 'ה נספח


5

מבוא

(Brody)בסיור קצר בבית העלמין של העיר ברודי 1

, אי אפשר שלא להבחין במצבה מהודרת

ובראשה חקוק עיטור מאד לא אופייני , מין בחלקת המשפחות המיוחסותהנמצאת בקדמת בית העל

התופס , ציור של ספינת מפרש –למוטיבים היהודיים המעטרים מצבות יהודיות בגליציה מהתקופה דנן

יצחק ' מרת מלכה בת ר, בחלקה השני של המצבה מצויים פרטים על הנפטרת. כשליש משטחה של המצבה

ד"באב2

ובחלקה התחתון באותיות גדולות ובולטות , (1834)ה "בכסלו תקצ' ח, ביעישנפטרה ביום ר,

.ברודי, מסופר על עלייתה של מלכה לארץ ישראל וחזרתה לעיר מולדתה

:בחלקה התחתון של המצבה חקוקות השורות הבאות

בנעוריה מאסה חמדת תבל

ותשם נפשה בכפה לשוט בצי אדיר

ללכת עד מקום בית אל

ומךאמר שב למק' וד

במקום שם נבראת שם תקבר

אכן יש שכר לפעולתך

מגמתה רצוי וכוונתה

תאכל ותשבע מפרי מעלליה

ולקץ הימים תעמוד לגורלה

תוך סכנת ( 'ללכת עד מקום בית אל... בנעוריה ')מן הדברים עולה כי מלכה עלתה ארצה בצעירותה

שזימנה לה משפחתה המיוחסת , ('תבלמאסה חמדת ')וויתור על חיי רווחה ( 'ותשם נפשה בכפה')נפשות

(.'אמר שב למקומך' וד')ולאחר מכן מסיבה לא ידועה חזרה לברודי , והעשירה

1 (.1831)א "שנחנך בשנת תקצ, של הקהילהמדובר בבית העלמין החדש

2בני המשפחה היו לעיתים ראשי . אחת מהמשפחות המיוחסות בברודי בשלוש מאות השנים האחרונות הד היית"משפחת באב

' עמ, ו"ירושלים תשט', תולדות יהודי ברודי, 'מ גלבר"נ: ד"עוד על משפחת באב. פרנסים ומחזיקי התורה בפולין, ורבני קהילות

82-88.

גדליה פנסטרהיים

6

מכך שמשפחתה המיוחסת והלמדנית של מלכה הבליטה את דבר עלייתה בצורה כל כך קיצונית וחריגה

מסיק אריה מורגנשטרן3ול על משפחתה ועל כי פרשת עלייתה וירידתה של מלכה עשתה כנראה רושם גד

תקופה ההיית, ט"כנראה בראשית המאה הי, זאת למרות שהתקופה בה עלתה. הקהילה היהודית בברודי

הונגריה-בה יהודים גליציאנים רבים עלו לארץ או היגרו למערב בעקבות קריסתה הכלכלית של אוסטרו4.

תה כתהליך כפוי בו תפסה ליריד הכי משפחתה של מלכה התייחס, מורגנשטרן מהכיתוב' עוד מסיק א

של הלעומת עליית( 'במקום שם נבראת שם תקבר... אמר שב למקומך ' וד)מלכה תפקיד פסיבי לחלוטין

תהליך הירידה נבע מנסיבות חיצוניות לא ידועות אך לא ימנע ממנה את שכרה . ביזמתה המלכה שהיית

ולא סתר את רצונה הכן ( 'לגורלה ולקץ הימים תעמוד... תאכל ותשבע מפרי מעלליה ')בעולם האמת

.והטוב לעלות ארצה

ההאם משפחתה ואנשי ברודי באמת ראו את עליית? הסיבה האמיתית לירידתה של מלכה המה היית

האו שהדברים החקוקים על מצבתה הם בבחינת הספד מנחם על חיי איש, וירידתה בעין יפה כל כך

בת טובין כגון מלכה לבית הם הרמוזים גרמו רק לאישהאם האלמנטים החיצוניי? מיוסרת חשוכת ילדים

?תופעה נרחבת של ירידת יהודים וחזרתם לארץ מוצאם הד לרדת מהארץ או שהיית"באב

בעבודתי זו אני מקווה להגיע להגדרה ברורה ככל שניתן בנוגע לסיבות הירידה שרווחו בקרב אנשי

להגיע למסקנות כלשהן בנוגע להיקף הירידה כמו כן אני מקווה, היישוב הישן ולאפיון סיבות אלה

.בתקופות השונות של היישוב הישן

, תספרי זיכרונו, הכוללים מכתבים, בכדי לממש מטרות אלה אשתמש במקורות הנמצאים בהישג ידי

כדי להגיע לאפיון כוללני של המצב , בצורה ישירה או עקיפה םתעודות ומאמרים על נושאים רלוונטיי

הישן לתקופותיו ומתוך מצב זה וכן מתוך עדויות ודיווחים של אנשים בני הזמן ומחקרים ששרר ביישוב

אשתדל להגיע לסיבות העיקריות שהביאו את אנשי היישוב הישן לדורותיו לירידה ולאפיין םרלוונטיי

במידה ואלה יהיו , לאחר מכן אנסה להסיק מאותם המקורות וממקורות סטטיסטיים. םאותם ואת היבטיה

.את היקף תופעת הירידה לתקופותיה, בנמצא

. ניגש אני עם יראת כבוד מחד גיסא ועם חששות מסוימים מאידך גיסא, בבואי לכתוב על נושא זה

ועלו לארץ מתוך רצון כן , יראת כבוד מפני אותם קדושים חלוציים אידיאליסטיים שראו בחייהם שליחות

3 .107-113' עמ, (1993) 58, ציון', י וחזרה"מברודי לא, 'מורגנשטרן' א

4' עמ, ג"ירושלים תשי, איש שלום ואחרים' בעריכת מ, ספר פרס', עליית יהודים מבוהמיה וגליציה לארץ ישראל, 'מ גלבר"נ

.רמה-רמג


7

החל , לקראת עקבתא דמשיחא םה בסיסים התיישבותייהקודש ולהניח ב-לחיות חיי קדושה וטהרה בארץ

לארץ -אנשים אשר יתכן וחלקם מצאו את עצמם בחוץ. א וצאצאיהם"י הקדוש וכלה בתלמידי הגר"באר

אלא ניתוח הנובע , לא ניתוח ביקורתי חס וחלילה, בסופו של תהליך מסיבות אותם אנסה לנתח בעבודתי

בכדי להפיק לקחים , דעת את המהלכים ההיסטוריים של עמנומתוך רצון להבין לרחשי ליבם של אלה ול

. לעתידי שלי ולעתיד עמנו בכלל

אופיו של הנושא הוא כאוב במקצת ולכן . חששות מסוימים בעניין בעיית המקורות בפניה אני ניצב

וכמו כן מעטים הם , בזמן הקורות, אם הייתה, מעטים הם האנשים שהתייחסו לתופעה מבחינה כוללנית

משום כך היה עלי לחפש בעיקר מקורות ראשוניים כגון . ההיסטוריונים שעסקו בנושא מאז ועד היום

לכל הפחות באופן , מסמכים ומכתבים אישיים בני הזמן שיעידו, עדויות, ספרי זיכרונות, קטעי עיתונות

בים הדנים כמו כן היה עלי להסיק מסקנות הגיוניות מבין השורות של מאמרים ר. על הירידה, עקיף

.בנושאים רלוונטיים בצורה עקיפה

בעקבות מורכבות היישוב בזמנים הנדונים בעבודתי ובעקבות . בעיית המקורות לא מסתכמת בכך

היה עלי לקחת כל מקור ראשוני , הוא הוא היישוב הישן, התעסקותי בחתך מאד מסוים מתוך יישוב זה

. כותב והכתובפי אופיו של ה-ולהתייחס אליו על, מוגבל ןבעירבו

ההגירה הירושלמית "אם ננתח בצורה יבשה כתבה בעיתון הפועל הצעיר המתארת מצב בו , כך למשל

המקולקל של םכי אם בסבת חינוכ, שיסודו בתנאי הארץ, כלל בסבת איזה הכרח אמיתי ההרגילה לא היית

' החדר'אמנם תלמיד . ..שטמטם את רגשותיהם ושלל מהם את ההבנה האנושית הפשוטה , צעירי ירושלים

שאין לה שום יחס וקשר אל , אך אהבה זו היא רק אפלטונית, התחנך ברוח אהבה חזקה לארץ

..."המציאות5

ערכי ומחוסר הבנה -נוכל להסיק כי צעירי היישוב הישן ירדו בהמוניהם מתוך חסרון מוסרי

ויתכן כי , כי לא כן היה המצבברור לכל . אשר נבעו מכישלונם של מערכות החינוך ביישוב הישן, פשוטה

אך יש לשים לב שעיתון זה השתייך לזרם , אמנם יש מעט מן האמת בדבריו של כתב הפועל הצעיר

ולכן אין להתפעל מכך שכתבות המשמיצות מנטליות , הפועלים שהתנגד למנטליות היישוב הישן מכל וכל

. זו היו עניין שבשגרה

5 .14-15' עמ( א"תרע) 16ד , הפועל הצעיר


8

ושאכן אצליח לנתח ירידות , לת לי ולחקר היישוב הישןכולי תקווה שעבודה זו אכן תהווה תוע

.מהיישוב הישן נכונה


9

המצב בישוב הישן

,החיים בישוב הישן! דור דור וצרותיו –" דור דור ודורשיו"6

א ועד אחרי "החל מעליית תלמידי הגר

של ההייתלמרות כושר עמידתם הטובה ככל ש, קשיים אשר. היו רצופים קשיים וצרות, ע הראשונה"מלה

.השפיעו ועיצבו את דמות החברה ואת הלכי הרוח בישוב הישן, אנשי הישוב הישן

ט"ח ותחילת המאה הי"סוף המאה הי

ט התאפיינה בהתעוררות לעליה מצד גורמים שונים "ח ותחילת המאה הי"תקופת סוף המאה הי

יפיות שסייעו לעולים צ, ר"התעוררות שנבעה מציפיות משיחיות לקראת בא המשיח בשנת ת, בתפוצות

ששררו בארץ באותה תקופה תלהתעלם מהבעיות החומריו7

וכן מהיחס המחפיר כלפי היהודים במדינות ,

את כולל הפרושים וכן גרמה דא לעלות לארץ ולייס"התעוררות זו הביאה את תלמידי הגר. מסוימות

.לגידול ניכר בקרב הקהילה החסידית והקהילה הספרדית בארבע ערי הקודש

י ולעיתים אף בכל הארץ משלטון סובלני "לאורך חלקים נרחבים מתקופה זו נהנו היהודים בחלקים מא

היהודית לגדול ולהתבסס באופן חסר תקדים למרות התנגדותם השלטון שאיפשר לאוכלוסיי. ונוח יחסית

מ"התקיפה של גורמים יהודיים כמו הפקוא8 .והפרושים

א ושל רבים מן העולים בתקופה "של עליית תלמידי הגר יהמניע העיקר .ה ת ק ו ו ת ה מ ש י ח י ו ת

. ר"פי חישובים קבליים היה אמור להופיע בשנת ת-שעל, זו הייתה הציפייה הדרוכה לקראת בא משיח

ולכן קמו ' התערותא דלתתא'עליהם ליצור ' התערןתא דלעילא'א האמינו שבכדי להביא "תלמידי הגר

היו גם אלה שלא דגלו בהתערותא דלתתא ובכל זאת עלו מתוך אותה ציפייה אך , בעצמם ועלו לארץ

. דרוכה לקראת בא המשיח9

ט ניתן לראות את תחילתה של "בשנים הראשונות של המאה הי. ה ס כ מ י ה ק פ י ט ו ל צ י ו ת

ת האימפריו. מנית במלחמת העולם הראשונה'תופעה שהלכה ונתרחבה עד קיצה של האימפריה העות

6( 1882-1914)בעיני הדור " יישוב חדש"ו" יישוב ישן"המונחים ' ,קניאל' י: ראה' יישוב ישן'בדבר הגדרה מדויקת למושג

.3-19, (1977) 6קתדרה ', ובעיני ההיסטוריוגרפיה7, בשממותה אין כמותה, גם בחורבנה אין דמיונה"א מתוארת ארץ ישראל ש"באגרות בני התקופה שנשלחו מתלמידי הגר

, יערי' א: ראה..." ולית פריטין מתחזיין בחוצותיה. אמנם לית אוצרין מתגלין ברחובותיה"שלמרות " בשלותה אין דכוותה

[. אגרות, יערי: להלן. ]330' עמ. 1971רמת גן , בהוצאת מסדה', אגרות ארץ ישראל'8 פקידים ואמרכלים

9שראל במחצית הראשונה של המאה י-ציפיות משיחיות ויישוב ארץ, 'מורגנשטרן ואחרים' א: עוד על התקוות המשיחיות ראה

[ציפיות משיחיות, מורגנשטרן: להלן(. ]1982) 24קתדרה ', ט"הי


10

מנית הדועכת'האירופיות החלו להתעניין במזרח התיכון ובאימפריה העות10

ודאגו לחתום על הסכמים

. ולנתיניהם הגרים באימפריה זכויות מיוחדות, מנית'המקנים להם השפעה פוליטית על האימפריה העות

כמי יהודים רבים מהיישוב הישן ששמרו על אזרחותם הזרה נהנו רבות מהזכויות שהקנו להם הס

.הקפיטולציות ומהחסות וההגנה שהעניקו להם הקונסולים הזרים

דוגמא טובה לניצול חסותם של הקונסולים הזרים ושל הסכמי הקפיטולציות לטובת היהודים ניתן

עם . אוסטריה-לראות באגרת המצוינת להלן בה שטחו יהודי ירושלים את תלונותיהם בפני קונסול רוסיה

את הקפיטולציות ואת נתינותם הזרה עד שבזמן מלחמת העולם הראשונה קמו הזמן למדו היהודים לנצל

.במצרים קהילות שלמות של גולים שמצאו את עצמם מחוץ למעגל המגויסים בזכות נתינותם הזרה11

בתוקף היותם מיעוט . ר ד י פ ו ת מ צ ד ה ש ל ט ו נ ו ת ו ה ת נ כ ל ו י ו ת מ צ ד ה מ ו ס ל מ י ם

. ממאסרים ומגביית מסים מופרזת, תחת שלטון מוסלמי סבלו אנשי הישוב הישן מרדיפות תכופות יהודי

. ישראל ניתן לראות בברור באגרות ומכתבים מהתקופה המדוברת-יחס זה של השלטונות ליהודי ארץ

זכרון הרשימה מהמסים והעלילות אשר מיצו דמינו המה אילי הארץ ובפרט הצר "אגרת אשר כותרתה

-נשלחה מראשי הקהילה הפרושית הירושלמית לקונסול אוסטריה, "י באשי'צורר מושי בעק תופאגה

.רוסיה באחת מערי החוף של סוריה12

האגרת סוקרת בצורה כרונולוגית את רדיפת היהודים בירושלים

ד בא מושי "בתחלת תקפ"כי , בין היתר, באגרת מלינים היהודים(. 1822-1827)ז "תקפ-ב"בשנים תקפ

בעק עם עשרים אנשי חיל בחצות הלילה ושברו את הדלת13

'ולקחו את הרב הנז 14

ולבנו יחידו 15

ר נתן"ולמוהר16

מצערנוויץ נעמצי' בהרב סעדי 17

ח"יצחק בר שלמה פ' ולר 18

מסקאו לבית האסורים

".ש"נ גרו"ש מכיסנו חוץ מה שנתנו הספרדים לעזרנו תק"בעלילות שקרים ולקח אלף ושבע מאות גרו

10

מהתקופה הפרהיסטורית ועד , ישראל-תולדות ארץ, '(עורך)רפל ' י: ישראל ראה-עוד על ההתעניינות הבינלאומית בארץ

[רפל: להלן. ]520' עמ. ה"אביב תשמ-תל, משרד הבטחון', יים"עליית הבילו11

ישראל במלחמת -היישוב היהודי בארץ –ממשבר לתקווה , 'אפרתי' נ: ראה על קהילת הגולים באלכסנדריה שבמצרים ועוד

[.אפרתי: להלן. ]274-336'' עמ, 1991ירושלים , בצ"יד י', העולם הראשונה12

: להלן. ]82-88' עמ, ז"מירושלים תש', 1816-1839ח רוזנטל "תולדות משפחת פ –בשליחות ירושלים , 'מורגנשטרן' א

[.ח"משפחת פ, מורגנשטרן13

המגורים שליד ביד -המדובר בפריצת חיילי המושל אל תוך חצר. ידי המסיונר לואיס-אירוע זה תואר בהרחבה רבה גם על

( היתר ממשלתי)בו היה ליהודים פירמאן , שהיה בית המדרש ומרכז הקהילה הפרושית בירושלים, "אור החיים"המדרש

הכניסה בלילה ובכך עלולים היו לגרום רעה לעצמם -בתואנה כי דיירי החצר שכחו לנעול את שער, חזיק ספרי תורהלה

. גרוש ששילמו היהודים 2250לואיס מתאר דין ודברים בין דיירי החצר והמושל ומזכיר את הסכום . ולקיטרוג על השלטונות

.11הערה 86' עמ, ח"משפחת פ, מורגנשטרן: ראה14

.ט"מנהיג כולל הפרושים במחצית הראשונה של המאה הי, מנחם מנדל משקלוב' ר 15

.מנדל מנחם מנדל משקלוב' נתן נטע בן ר' ר 16

.סעדיה' נתן נטע בן ר' ר 17

.אוסטריה( נתין)


11

ל אך היו גם תקופות רוגע מסוימות בהם "ות מסוג זה היו שכיחות בארץ ישראל בתקופה הנרדיפ

השלטון לא התנכל ליהודים בצורה מיוחדת בעקבות שתדלנות של אנשים מקורבים לשלטון לטובת

, בו רצח הפחה עבדאללה מעכו את יועצו הכספי( 1820)פ "מראשית המאה עד שנת תק, למשל. היהודים

נהנו יהודי צפת והגליל מיחס נוח מצד השלטונות והמסים שהוטלו עליהם היו נמוכים הודות , חיחיים פר

.חיים פרחי, לחסות שפרש עליהם פטרונם19

סבלו היהודים מתקיפות והתנכלויות תכופות כפי שנהגו במדינות , בנוסף לרדיפות השלטוניות

, זכות להגנה עצמית הולאלה לא היית, סיבה מוסלמים היו מתנכלים ליהודים ללא שום. מוסלמיות אחרות

...שלמה פ' ר. "וכשפנו לערכאה משפטית גם זו שילחתם בבוז20באמצע הרחוב פנה . הוא מפתח החותמות

אז תפסו ... שלמה השיב שאין זה לפי כחו . אליו תורכי והראה לו אבן גדולה ואמר לו לחוקק בה חותמת

...".הו והכהו ללא רחמיםפצע, בעט בו, שלף חרבו, התורכי בזקנו21

, מרד הפחה של מצרים( 1831)א "בשנת תקצ. י ש ר א ל ב י ד י ה מ צ ר י ם –כ י ב ו ש א ר ץ

מדיניותו הסובלנית של מוחמד . ישראל-מני ושנה לאחר מכן כבש את ארץ'בסולטאן העות, מוחמד עלי

אין ערוך את אורח חייהם של היהודים ישראל שיפרו ל-עלי כלפי מיעוטים והשלטת החוק והסדר בארץ

.ישראליים-הארץ22שינויים פוליטיים דרסטיים אלו שהביאו בעקבותיהם את שלטונו הנוח של מוחמד עלי

ר ועם "ישראל בפרט לבא המשיח בשנת ת-עלו בקנה אחד עם ציפייתם של יהודי העולם בכלל וארץ

".חבלי משיח"ה שינויים והתיאוריה שהתקופה המקדימה לשנה זו אמורה להיות רצופ

סבלו היהודים , ישראל בתקופה זו-בנוסף להתנכלויות השלטוניות מהם סבלו יהודי ארץ. פ ר ע ו ת

פרעות כדוגמת אלו היו . סיבות הקשורות ישירות ליהודים אגם מפרעות שנבעו מסיבות שונות ולאו דווק

יעקב ספיר ' כפי שמתאר ר, ביהודי צפתבעת מרד הפלחים באבראהים פחה פרעו המורדים . ד"בשנת תקצ

ואך נפשנו היתה , גויתנו ורכושנו היו לבזה ולשבי ביד הפראים המורדים"הלוי שהיה אז כבן שתים עשרה

וישבנו שמה ארבעים יום באימת מות ... שברחנו עירומים ויחפים בלי התמהמה לכפר עין זיתון , לשלל

18

ש "יצחק פ' ר". אור החיים"מנחם מנדל משקלוב באותה החצר של בית המדרש ' ח התגוררה יחד עם משפחת ר"משפחת פ

.מנחם מנדל לבין החיילים' מש באירוע זה מתורגמן בין רשי19

טבת ) 34, קתדרה', 1750-1860בית פרחי והתמורות במעמדם של יהודי סוריה וארץ ישראל , 'פיליפ' ראה מאמרו של ת

.97-114' עמ, (ה"תשמ20

.שנקרא על שם עיסוקו( פיתוחי חותם)ח "שלמה פ' הכוונה לר 21

[.זכרונות, יערי: להלן. ]121' עמ. 1974רמת גן , בהוצאת מסדה', ישראלזכרונות ארץ , 'יערי' א 22

.521' עמ, רפל


12

כי גם בגדינו , והיציגונו ערום ועריה, ולא האמנו גם בחיינו ,רכושנו לנגדנו בידי זרים. בידי השודדים

".לא השאיר פכים קטנים דלת וחלון, הפשיטו מעלינו והריקו כל אשר בבתינו23

ו"ניפוץ החלום המשיחי והרעב בשנת תר, רעידת האדמה הגדולה

ח ובמהלך "ובמשך יותר מעשור היה על אותם עולים שעלו בסוף המאה הי( 1837)ז "החל משנת תקצ

שאמנם לא חיו באופוריה אך חיו תחת שלטון מועדף והתמודדו עם , ט"העשורים הראשונים של המאה הי

להתמודד עם המשברים הקשים ביותר שפקדו את הישוב , קשיי היום יום מתוך ציפייה לביאת משיח

.ט"י במאה הי"היהודי בא

י ובעיקר את צפת "קד את הישוב היהודי באז פ"ד טבת תקצ"בכ. ר ע י ד ת ה א ד מ ה ה ג ד ו ל ה

.ט"יהודים ותואר כשואת הטבע ההרסנית ביותר במאה הי 2,000-רעש אדמה שהביא למותם של כ24

תוצאות רעש האדמה לא היו הרסניות בגלל עצמת הרעש בלבד אלא גם בגלל המבנה של הרובע היהודי

ות מדורגות בהן גגות המפלס הנמוך שמשו בצפת שהיה בנוי על צלעו המערבית התלולה של ההר בשור

. רעש האדמה מוטט את כל שורות הבתים ובכך קבר תחתיו את יושביהם. כבסיס המפלס הגבוה יותר

אין בכח הלשון להפריז 'המיסיונר האמריקני תומסון שהגיע לצפת בכדי לעזור לקרבנות סיפר כי

אין העין . בל תראינה עוד עיני כמוהו –זוועה -מחזה... אך אין היא קימת עוד , צפת היתה... בתאור ההרס

".בלולים בערבוביה מחרידה... עץ -קורות ולוחות, ובוהו עצום של אבנים ואדמה-נתקלת אלא בתוהו25

אך עם זאת קהילת . פרושים וספרדים גם יחד, חסידים, רעש האדמה פגע בכל הקהילות בצפת

רות מכיון שמשפחותיהם התגוררו בקצה הרובע היהודי הפרושים ספגה פחות אבדות ביחס לקהילות האח

.כפי שמעיד אחד הפרושים שבא לעזור לנפגעים' יכלו לברוח ולמלט על נפשם'ו26

לקהילת הפרושים היה

דאגו הפרושים להקים מעוז התישבותי ( 1815)ה "בשנת תקע -עוד יתרון על פני הקהילות האחרות

פ "לאחר רעש האדמה ע, ואכן. מפלט לאחר רעש האדמה בירושלים וכך היה לחברי הקהילה מקום

החלטת כולל הפרושים עקרו רוב הפרושים ממקום מושבם שבצפת והשתקעו בירושלים27.

23

.422' עמ. אגרות, יערי 24

.364-366' עמ, אגרות, יערי 25

W.M. Thomson, The Land and The Book, New York 1876, p. 278. 26


.370' עמ, שם


13

רגשות האיבה של כלל התושבים שהיו תחת שלטונו של . ס ו ף ש ל ט ו נ ו ש ל מ ו ח מ ד ע ל י

עקבות העובדה שהיה תשלום מסים סדיר ובעקבות מוחמד עלי כלפי השלטון החדש הלכו וגברו עם הזמן ב

מני בקושטא החל להסית את 'השלטון העות. מינויים של קרוביו של מוחמד עלי למשרות מפתח

מרד שפרץ בקרב הדרוזים בשנת . האוכלוסייה המקומית נגד שלטונו של מוחמד עלי בכוונה להפילו

אשר נסוגו במהרה בעקבות , מד עלי בסוריהט גרר פלישת כוחות תורכיים לתחום שלטונו של מוח"תקצ

מדינות אירופה שחשקו בארץ ישראל לא רצו לאפשר לשלטון חזק ויציב כשל . תבוסה לצבא המצרי

על כן נוצרה הברית המרובעת שמנתה את . מנית הדועכת'מוחמד עלי להשתלט על האימפריה העות

לנסיגת שלטונו של , ימיות על ערי הארץבהתקפותיהם ה, אוסטריה ופרוסיה אשר גרמו, רוסיה, אנגליה

.מוחמד עלי מהארץ28

אך גם לא בישר , שינוי שלטון זה לא בישר חזרה לשלטון המפלה שהיה קודם שלטונו של מוחמד עלי

.ובקשות כגון ריצוף רחבת הכותל נענו בשלילה, העדפה מתקנת ליהודים

ר היא היא "מרות שלא הכל הסכימו ששנת תל. ר" נ י פ ו ץ ה ח ל ו ם ה מ ש י ח י ב ש נ ת ת

הציפייה הממשית לשנה זו ולמאורע שיבשר באופן ברור על תחילת , שנת הגאולה באופן חד משמעי

בה , ר ואת חללה הריק של הגאולה מילאה עלילת דמשק"משיצאה שנת ת. תקופת הגאולה היתה רבה

דולף כרמיהנצלו היהודים ברגע האחרון בעזרתם של משה מונטיפיורי וא29

הבינו הכל כי שיוועו לריק ,

היו רבים בקרב הפרושים . כמובן האכזבה התאימה למידת הציפייה. ר איננה שנת הגאולה"וכי שנת ת

ר ולכן ספגו מהלומה "שראו בגאולה העתידית תהליך הדרגתי שתחילתו אמורה הייתה להיות בשנת ת

אות משיח בשר ודם נכנס בשערי ירושלים עם אמונית קלה יותר מאשר החסידים והספרדים שציפו לר

.האכזבה רבה עד מאד ההיית, ומשלא ראו, חמורו ושופרו30

בטוחים אנו כי הם שואפים בכל לבם 'את המשבר שפקד את הישוב היהודי תיאר נוסע נוצרי ואמר כי

התחילו , לאחר שנבואותיהם הכזיבו. לשוב אל ארץ אבותיהם והם מאמינים כי אכן קרובה שעת גאולתם

".רבנים אחדים לא הססו מלהכריז על כך ורבים המירו דתם בזמן האחרון. להבין שהם טעו31

המשבר

-בן)אלעזר לוריא ' וביניהם ר, כאשר חמישה יהודים( 1843במאי 21)ג "א אייר תר"אכן הגיע לשיא בכ

28

.522' עמ, רפל 29

.ז"תשכ, א"מחניים קי', עלילת דמשק, 'ריבלין' י: עלילת דמשק ראה על 30

.63-65' עמ, ציפיות משיחיות , מורגנשטרן31

.554' עמ, ו"אביב תשכ-תל, ישראל-מסעי נוצרים לארץ, שלום-איש' מ: 64' בעמ 49וראה שם הערה , שם


14

חתנו של , שמריה לוריא' מראשי הרבנים בליטא ובן דוד שלישי של ר, [דוד לוריא' ר]ל "דוד שני של הרד

.בנימין גולדברג הוטבלו לנצרות והודו במשיחיותו של ישו בתוככי ירושלים' ור, (הלל משקלוב' ר32

( או לברוח)רק דרך אחת להתמודד ההתנצרות היית. ו" ה מ ש ב ר ה ג ד ו ל ב ש נ ת ת ר

פ "ע, זר מטיקטין שניסו להסביראביע' היו רבנים כדוגמת ר. ר"מהדילמה הרוחנית שהתעוררה בשנת ת

מוצדקת וכי שנה זו הר היית"כי הציפייה לשנת ת, גימטריות ונוטריקונים, י"יסוד של קבלת האר-תפיסות

ועד שנה זו אמורים להיות , ו"תהליך הגאולה אמור להסתיים רק בשנת תר. 'אתחלתא דגאולה'היא רק

אלא ניסיון למשוך את הת תאריך הגאולה לא הייתהעתק. חמש שנים רצופות ניסיונות עבור העם היהודי

.ר"הציפייה ככל האפשר ולמנוע בכל מחיר את המשבר שכבר הספיק לפרוץ בשנת ת33

אחת השנים השחונות ביותר הה היית"שנת תר. ו המצב בישוב רק הלך והחמיר"עם התקרב שנת תר

וררות בישוב ולדמורליזציה ו שנת רעב קשה שהביאה להתפ"שנת תר הט ובעקבותיה היית"במאה הי

מהארץ לאחר שלא יכלו לעמוד בעול פרנסת חאפילו בקרב מנהיגי הישוב שחלקם לא היססו לברו

.םקהילותיה

בני הדור השני לתלמידי , מנהיגי הכולל הפרושי. אך בזה לא הסתיים המשבר בהנהגה הפרושית

שכבת ההנהגה . הלכו לעולמם, הלל' בן רמשה מגיד ' ס ור"נתן נטע בר' ר, מ"נתן נטע ברמ' ר –, א"הגר

הוותיקה שניהלה את מערכות חייו של הכולל הפרושי מאז שנות השלושים פינתה את מקומה להנהגה

הבראשית של תמורכבת מעולים שהגיעו ארצה במחצית שנות הארבעים ולא היו קשורים לחוויי השהיית

.הכולל34

יהם ואת בגדיהם ולוו כסף בריבית גבוהה בכדי לקנות אנשי הישוב הגיעו למצב בו הם מישכנו את כל

מאת הגויים ואילי הארץ סך שמונים אלף אריות כדי " הואף מונתה ועדה שלוות, מעט מים קמח ואורז

בנוסף על ". לעניים מרודים פת ואורז פעמיים בשבת"בכדי שיוכלו לחלק " לקנות חטים באשר נמצא

.שאכל את מעט היבול שעוד נשאר בשדות ,הרעב שהלך והחריף תקף את הארץ ארבה35

ככל , וכמובן

32

.64' שם עמ 33

ר כשנה משיחית והשפעתה על פעילות הפרושים לקירוב "שנת ת על, כץ' י: וראה עוד. ציפיות משיחיות, מורגנשטרן

.73-75, (1982) 23קתדרה , הגאולה34

הנסיגה 'פרק תשיעי . ה"ירושלים תשמ, צ"יד יב', ט"י במחצית הראשונה של המאה הי"משיחיות ויישוב א, 'מורגנשטרן' א

[ה מרעיון הגאולההנסיג, מורגנשטרן: להלן. ]229-240' עמ', מרעיון הגאולה בדרך הטבע35

' עמ, (ט"תש)ב -חוברת א, שנה ב, רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה, ירושלים', ו"הרעב בירושלים בשנת תר, 'בניהו' מ

['הרעב בירושלים, בניהו': להלן. ]ח"פ-ב"ע


15

ובכך היוותה עוד גורם מטריד . שגבר הרעב כך גם גברה פעולת המיסיון והצלחותיה לנצר יהודים

.לקהילות ביישוב ולראשיהם36

בניגוד לתקופות שקדמו לשנים אלו בהם קהילות היהודים בחוץ לארץ עמדו לצידם של הקהילות

ט גם מצבם של היהודים בארץ מוצאם של רבים מן "של המאה הי 40בשנות ה, הבארץ בעתות צר

מצבם של ' תיקון'וזאת בעקבות גזירותיו של ניקולאי הראשון ל, לא שפר במיוחד, רוסיה, הפרושים

היהודים37

. קהילות היהודים ברוסיה לא יכלו לעמוד לצידם של אחיהם ביישוב הישן, וכך,

מנהיגי הפרושים ברוסיה נותבו למען סיכול הגזירות ולא לעזרה ליישוב בנוסף לכך שמאמציהם של

לכוללנו מתוספים בכל זמן רוב עניים מדוכאים הנמלטים מארץ "נתקבלו ידיעות מכוללי הפרושים כי

".מולדתם מחמת כובד על שינויי ותהפוכות הזמנים38

, וכך במקום לשפר בכי הוא זה את המצב בארץ

.הרעו אותולארץ רק -יהודי חוץ

האלמנט היחיד שעוד החזיק את חלק הוהציפייה המשיחית שהיית, ו"כשסוף סוף הגיעה שנת תר

ואפילו האנשים שעד אז השמיטו , המשבר בישוב רק העמיק, נגוזה, מאנשי הישוב והניע אותם להמשיך

מתפילתם קטעים גלותיים39 .םועוד קיוו לגאולה הקרובה אבדו את תקוות

ט"אמצע המאה הי

ט היה צורך בשינוי "בעקבות המשבר הגדול שפקד את היישוב הישן בשנות הארבעים של המאה הי

, מאיר אויערבך' שינוי תפיסה זה מתבטא במכתב ששלח ר. תפיסה מהותי בכל הנוגע לנושא המשיחי

ישראל יביא לקרוב -אל הרב צבי הירש קאלישר שכידוע תפס שיישוב ארץ, מחשובי הרבנים בירושלים

א שכבר הלכו בדרך שסלל "במכתבו בקש הרב אויערבך להפיק לקחים מכישלון תלמידי הגר. הגאולה

ו לשמצה כמו איזה "ח' לא זו הדרך להגיע למחוז חפצנו ולא נהי"הרב אויערבך כתב כי . הרב קאלישר

36

.'פ' שם עמ 37

נגד , ר גזירות נגד הלבוש היהודיגז, הרחיב את גיוס היהודים, ניקולאי הראשון החמיר את הנגישות הכלכלית של היהודים

.האוטונומיה הקהילתית והחינוכית של היהודים וכן הגביל את חופש התנועה של יהודים רבים38

.ג"פ' עמ, הרעב בירושלים, בניהו 39

מ והקהילה היהודית "מראשי הפקוא, צבי הירש לעהרן' ו מתלונן ר"מ מהתקופה שקדמה לתר"באחת מאגרות הפקוא

: ישראל מבשר את קימת השכינה מעפרה-בירושלים עדיין מצפים לגאולה מתוך הנחה שתהליך ישוב ארץ כי, באמשטרדם

, מורגנשטרן: ראה. 'שאינם אומרים בעיר הקודש עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר מטעם כבר קמה שכינתא מעפרא'

.שם 57והערה 65' עמ, ציפיות משיחיות


16

גורם כוונתם רצויה ונפלו במהמורות ורבים עמהם והדבר ' מהקודמים אשר חשבו וטעו אף שגם מהם הי

".ו באמונת הגואל האמיתי"רפיון וחלישות ח40

הוהאידיאולוגי תבד בבד עם שינוי התפיסה בנושא המשיחי היה גם שינוי תפיסתי בנושא ההתיישבו

"גדולים חיי שעה מחיי עולם"ראשי היישוב עברו למנטליות של . תההתיישבותי41

לא יבנה ' אם ה"ושל

ההנהגה הפרושית מכל הקשור לפרודוקטיביזציה הסתייגומתוך כך ה" עמלו בוניו בו אבית לשוו

.ומודרניזציה

י קבוצות "הבניה נעשתה ע. תקופה זו בבניה מחוץ לחומות ירושלים הלמרות שינוי תפיסה זה התאפיינ

.אך נעשתה, םיחידים מפאת התנגדות ההנהגה הפרושית לנושאים פרודוקטיביים התיישבותיי

למוד , היו תופעות שאף היישוב בארץ( 1853-1856)ז "תרט-ג"ריבשנים ת. מ ל ח מ ת ק ר י ם

, מעורבת במלחמה השהיית, בעקבות המלחמה לא הגיעו כספים משטחי טורקיה. לא ידע בעבר, הסבל

-הרעב הפך לבן. ומשטחי רוסיה ופולין מפאת האיסור שהטיל ניקולאי הראשון על העברת כספים לארץ

גיעו לכדי מכירת ילדיהם למוסלמים בכדי לקנות אוכל ובכדי למנוע בית של כל משפחה והיו אנשים שה

הרב יצחק , לציון בעצמו-המצב היה קשה בצורה כל כך קיצונית עד שהראשון. מילדים אלה לגווע ברעב

.לארץ עבור הכולל הספרדי-יצא לאסוף כספים בחוץ, קובו42

ואף בתקופה , ט"הרעב היחידה במאה היבטוחני כי זו לא היתה שנת . ד" ה ר ע ב ב ש נ ת ת ר י

. ט שנה זו מתבלטת כקשה במיוחד"אך במבט מהיר על אמצע שנות המאה הי, המדוברת היו אחרות כמוה

כוללים שסמכו על . רעב זה היה פועל יוצא של זרימת הכספים הלקויה שנגרמה בעקבות מלחמת קרים

.ת זרות להם ולבקש מהם תרומותכספים של מדינות שהשתתפו במלחמה נאלצו לפנות לקהילו43

"רוב התלאה אשר מצאתנו בזה השנה"עדויות בני התקופה מספרים על 44

כי ... שבר בת עמנו "ועל

".נשבר מטה לחם אשר היה נאסף לנו במדינתנו45

כמו בכל תקופה בהיסטוריה של היישוב הישן גם בתקופה זו של אמצע . ע צ י ר ו ת ה ג ש מ י ם

ה מתאר את מצב המים "נוסע שביקר בירושלים בשנת תרמ. ו שנים ברוכות ושנים שחונותט הי"המאה הי

40

.238' עמ, לההנסיגה מרעיון הגאו, מורגנשטרן 41

[זכרונות לבן ירושלים, ילין: להלן. ]113' עמ, ד"ירושלים תרפ, זכרונות לבן ירושלים, לין' י 42

.236' עמ, הנסיגה מרעיון הגאולה, מורגנשטרן 43

.'נספח דראה 44

.'נספח ה ראה. 2846/פ 160, ארכיון המדינה. ד"ר שנשלח בשם קהילת חברון בשנת תרי"ר שניתנה לשד"מתוך תעודת שד 45

נספח ראה , שם(. רוסיה וורשא, פולין)ר שנשלח לקהילות אמריקה בשם כולל פאלאניא "ר שניתנה לשד"מתוך תעודת שד

.'ד


17

אמרו . הוכרזה תענית ציבור מחמת עצירת הגשמים: "ואת תלות תושבי ירושלים במי הגשמים כך

כדי להבין את משמעותה של , צריך להאזין לתפילה זו הקורעת לבבות. הושענות וסליחות ותקעו בשופר

, וביום השני... אף ילדים בני שמונה יללו בקול בתפילה זו . עין לא יבשה. ם למסכנים אלהמצוקת המי

."ומחיר החיטה ירד, לאנשים היו מים. שעות 48החלו גשמים לרדת למשך , בשעה שלוש בלילה46

לדאבון . "גם הוא התבטא תכופות בנוגע למצוקת הגשמים, העיתון יהודה וירושלים שהתפרסם בתקופה זו

גשמי -, נורא מאד, כי מצב עיר קדשנו בעת הזאת, הננו מודיעים לאחינו דורשי שלום העיר הזאת, בנול

אשר אפילות היו בעת ירד עליהם הגשם הוכו , וכל זרע השדה בסביבות עיר קדשנו, מלקוש לא היה

."בשידפון והתליעו47

ב התברך בגשמים המצב הכלכלי לא אפילו בשנים בהם הישו. ה מ צ ב ה כ ל כ ל י ש ל ה י י ש ו ב

החנויות "ואפילו אלו שהיו בעלי חנויות , רוב אנשי הישוב התפרנסו בדוחק אם בכלל. היה טוב במיוחד

כל מה שבעלי המלאכה מייצרים ... רק מעט חנויות יפות יש ; מצויות למעשה בכוכים גדולים שבקירות

...".ניתן לקנות בזיל הזול48מעמל כפיהם ומלבד וקו לסיוע כספי מלבד מה שהרוויחרבים מבני הישוב נזק

.אותם קבלו מהכולל אליו היו שיכים, שבתקופה זו הלכו והתמעטו, כספי החלוקה

בעיון קצר , עיתוני היישוב הרעיפו ערבים לבקרים בחדשות על הצרות והרעב והחוסר הכלכלי

ביום השני שבוע זה . "החלוקה והרעבבעיתונות התקופה רוב החדשות מירושלים הם בדבר החוסר בכספי

עכבו העניים קריאת התורה ברוב בתי התפלה אשר בעירנו למען יטכסו עצה לעצור בעד הרעב מהפיל

".חללים בקרב העם49

לדלי אדם , ומה איום מאד שמעו, מנפש עד בשר יכלה! נורא מאד חרפת רעב"

מקרב לב העניים את שנות הרעב אשר עברו עוד לא נשכח -, אשר לשמו ולזכרו ירגזון, אביוני ירושלים

...".עליהם50

גם מצוקה כללית של המוסדות שהתבטאה במריבות בין החכמים ראשי הבנוסף למצוקה הפרטית היית

חכמי ירושלים . פרצה מחלוקת בין חכמי חברון לחכמי ירושלים, למשל, (1865)ה "בשנת תרכ. הקהילות

46

.ל"תש, 62סיני ', ה"מסע לירושלים בשנת תרמ, 'אליאב' מ 47

(.ז"ז אייר תרל"כ)א, יהודה וירושלים ו 48

.שם 49

(.ח"תרל)' ח, 15חבצלת 50

(.ז"ב אדר תרל"י)א, א, יםיהודה וירושל


18

.הילה הירושלמית בכל מה שקשור לכסף ולשלוחיםדרשו שהקהילה בחברון תהיה כפופה לק51

משלא

המתאר את " שבר יוסף"נענו חכמי חברון לדרישות חכמי ירושלים הוציאו חכמי ירושלים קונטרס בשם

משראו חכמי חברון את . שחיתותם של אנשי חברון והפיצו אותו בין כל עשירי ונדבני היהדות בתפוצות

.המתאר את מעשי חכמי ירושלים" עדות ביהוסף"ם קונטרס בשם מעשי חכמי ירושלים הוציאו גם ה52

בתקופת העליות הציוניות הראשונות

בעקבות אי התממשות החלום המשיחי , כפי שהזכרנו לעיל. ה ג י ש ה ל ע ל י ו ת ה צ י ו נ י ו ת

והתגבשה , י"ו היה שינוי מהותי בתפיסת הישוב בכל הנוגע למשיחיות ולישוב א"ר ובשנת תר"בשנת ת

רוב אנשי הישוב הישן כבר לא ראו את . מדיניות של מיידיות ופרטיקולריות בקרב הנהגת היישוב הישן

יביא את המשיח בדרך ' ישראל כפעולה המזרזת את הגאולה אלא העדיפו להמתין לרגע בו ה-ישוב ארץ

באה התנגדות לחלוציות מתוך גישה זו. יבקיומם הפיזי העכשוו –" חיי שעה"ניסית ובינתיים להתעסק ב

שלדברי אנשי " הגאולה בדרך הטבע"הציונית החילונית בגלל חילוניותה ולציונות הדתית בגלל תפיסת

.א"הישוב הישן נכשלה בתקופת עליית תלמידי הגר

פקדה את ירושלים בצורת קשה ובעקבותיה היה ( 1900)ס "בשנת תר. ס" ה ב צ ו ר ת ב ש נ ת ת ר

הפעם בניגוד לפעמים הקודמות כונן היישוב וועדת חירום מצומצמת . ה במים לשתייהצפוי מחסור קש

ועדת . הרב אלימלך פרלמן והרב נפתלי צבי פרוש, הרב משה סולומון, ר לייב דיין"שבה השתתפו הג

והישוב לא צמא למים , הופקדה על הספקת מים ליישוב בירושלים ואכן עמדה במשימה בהצלחה םהחירו

וכאשר הרכבת , דאגנו לרכישת חביות פח גדולות שהיו מורכבות על קרונות הרכבת. "קודמות כבבצורות

מכאן היו מוציאים את המים . שהובילו את המים אל המאגר, מגיעה היינו מחברים אליה צינורות ההיית

...".באמצעותם היו מספקים את המים לשני מרכזי חלוקה, שהורכבו על גבי עגלות, לתוך מיכלים53

ביניהם האבעבועות החצבת ודלקת , התפשטו בעיר כמה מחלות( 1901)א "בשנת תרס. ה מ ח ל ו ת

גם במקרה זה היישוב התארגן בצורה יעילה . שגרמו לחולים רבים ביישוב וכן לכמה חללים, הריאות

51

שלוחים אלו . לארץ ואוסף תרומות עבור הקהילה שמינתה אותו-כל קהילה היתה ממנה שליח שהיה מסתובב בקהילות בחוץ

.39' ראה עמ(. שלוחי דרבנן)=רים "כונו בשם שד52

.41' זכרונות לבן ירושלים עמ, ילין 53

.135' עמ. ח"תשל, ירושלים, למיסדיםיד ', שלשה דורות בירושלים, 'גליקמן-צ פרוש"נ


19

עדי ועד זה המשיך לפעול "והקים ועדת סיוע שהעניקה למשפחות החולים סיוע כספי לקניית תרופות

".חרון אף מעמו והמגיפה נעצרה' הסיר ה54

הבתקופה זו עברו על אנשי היישוב הרבה תלאות וייסורים אך אחת הקשות ביותר היית. הא ר ב ה

מפאת אמצעיהם הפרימיטיביים עמדו השלטונות חסרי יכולת מול הארבה שתקף בשנת . מכת הארבה

או לכפרים כדי לאסוף את ביצי הארבה ולמנוע אנשי היישוב נקר. ה וכרסם בכל חלקה טובה בארץ"תרס

לייב דיין שנשלח ' את התרבותם ורק ברגע האחרון נצלו תלמידי החכמים מחובת היציאה בזכותו של ר

.להשתדל אצל מפקד המשטרה החדש של ירושלים55

בתקופה שקדמה למלחמת העולם . ה מ ש ב ר ה כ ל כ ל י ב מ ו ס ד ו ת ה י ש ו ב ה י ש ן

הראשונה היה היישוב הישן נתון במשבר כלכלי עמוק שנבע מחוסר האפשרות של מוסדות החלוקה

המשבר נבע בעיקר מריבוי טבעי של היישוב הישן . הכלכליים של חבריו םוהכוללים לספק את צורכיה

לגיטימציה אידיאולוגית של היישוב הישן -וכן מתהליך דה, שגרם להגדלת הנטל על מוסדות החלוקה

"'היהודים בארץ הקדושה'שאלת "לארץ או -עיני הקהילות היהודיות בחוץב56

כפי שכונתה בפי עיתוני

י"תמלא עתה את רוב גליוני מכתבי העתים לאחב"התקופה אשר 57

ואשר הביאה לירידה בתמיכתם של , "

הישן למרות בעיות אלה המשיכו מוסדות היישוב .קהילות חוץ לארץ במוסדות החלוקה של היישוב הישן

ובהעדר בסיס כלכלי חלופי המוסדות לא היו , להנפיק שטרות על בסיס הכספים שהיו עתידים להגיע

. מסוגלים לפדות את השטרות וכך הפסידו רבים את כספם והיישוב הישן נכנס למיתון עמוק

מלחמת העולם הראשונה

אוסטריה לסרביה קראו ממשלות עם פרוץ המלחמה בין . ג י ו ס א נ ש י ה י י ש ו ב ל מ ל ח מ ה

,באמצעות עיתוני היישוב, אוסטריה וגרמניה58

לנתיניהם בארץ ישראל לשוב למולדתם ולהתייצב

בריטניה , לאחר מספר ימים החלו מודעות כאלו להופיע גם מטעם קונסוליות צרפת. לשירות בצבא

כל שהתרחב מעגל האיבה כ. צרפת אף שלחה ספינה מיוחדת לאסוף את מגויסיה מחוף יפו. ורוסיה

ומדינות נוספות הצטרפו למלחמה קראו גם הן לנתיניהם בארץ להתגייס לשורותיו ולעזור למאמץ

54

.136' שם עמ 55

', זכרונות על חיי הישוב הירושלמי בעיר העתיקה ומחוצה לה במאה האחרונה –זכרונות ראשונים , 'פרוש' ראה עוד א

.ג"ירושלים תשכ56

(.ד"תרל)ד, 41החבצלת 57

.אחינו בית ישראל 58

.1' עמ, (ד"ט באב תרע"י)ג "מר, מודעה ראשונה מסוג זה נתפרסמה בעיתון החרות


20

האחרונים שעזבו את ירושלים בעצת הקונסול שלהם היו נתיני איטליה וארצות הברית . המלחמתי

.שהצטרפו למלחמה בשלב מאוחר יותר59

צבי שילוני60

ברובם יצאו לדרך מתוך םבעיקרו אופי כפייתי והמתגייסי מציין כי גיוס זה לא נשא

אותם מתארים הלל , מובן מאליו שרוב המגויסים הירושלמיים בגיוסים אלו. תחושת שליחות ופטריוטיות

יפה ואברהם אלמליח61

לא היו אנשי היישוב הישן אלא אנשי העליות הציוניות או לפחות אנשים בעלי ,

רצון למלחמה המתרחשת באירופה אינו עולה בקנה אחד עם התחמקות שהרי גיוס מ, מנטליות דומה

.תלמידי החכמים של היישוב הישן מהמלחמה עם הארבה תשע שנים קודם לכן

מני עם פרוץ המלחמה ולאורכה היה שונה בתכלית מזה של הצבאות 'הגיוס שביצע הצבא העות

גויסו למעט כאלה שיכלו לשלם כופר מנים'כל הנתינים העות. האחרים והוא נשא אופי כפייתי יותר62

.שרוב המגויסים היו בני המעמד הנמוך מקהילת הספרדים ההתוצאה מכך היית, שפטר אותם מהגיוס63

צבי שילוני64

2000-3000מני מירושלים בלבד הגיע לכ'מגיע למסקנה כי מספר המגויסים לצבא העות

.אנשים לכל הפחות

משמעות הגיוס לצבא , אופי השירות הממושך והבלתי מוגבלבעקבות ריחוק קווי הלחימה מהארץ ו

הייתה ניתוק מוחלט מהיישוב בארץ וסיכוייו האפסיים של החייל לחזור הביתה עד תום המלחמה ולעיתים

הדתיים ואת ' הישוב הישן'את אנשי ( מפני הגיוס)ביחוד תקף הפחד . "עד בכלל הפכה את השירות לגלות

."יסו אותם התורכים לצבא להלחם נגד האנגליםשמא יגי, בחורי הישיבות65

ואף מעט לפניה, מיד עם פרוץ המלחמה. ה א י נ פ ל צ י ה ו ע ו מ ס ה מ ס י ם66

פסקו ספינות ,

."מחירי המצרכים החיוניים החלו להאמיר"מסחר מלהגיע לחופי הארץ ומתוך כך 67

בנוסף להתייקרות

, החלה להטיל ארנוניות על התושבים שגדלו מיום ליום המפקדה הצבאית"מצרכי המחייה הבסיסיים

59

.1917ב בשנת "וארה 1915איטליה בשנת 60

מחקרים , 'בן אריה ואחרים' י: בתוך', העולם הראשונה-הדלדול באוכלוסיה היהודית בירושלים בתקופת מלחמת, 'שילוני' צ

[שילוני: להלן. ]ח"ירושלים תשמ', בגיאוגרפיה יישובית של ארץ ישראל61

[אלמליח: להלן. ]102' עמ, ח"אף ירושלים תרפ', ישראל וסוריה בימי מלחמת העולם ארץ, 'אלמליח' א 62

.יכלו לפדות עצמם משירות צבעי עבור סכומי כסף גבהים מאד 26-45וכל המגויסים בני 18-45גיל הגיוס היה 63

ת ותלמידי בצלאל וכמה הגימנסיות העבריו, תלמידי הסמינר למורים. היו אמנם מגויסים שלא היו מהקהילה הספרדית

. מנית'גויסו מפאת אזרחותם העות, מנו בפרוץ המלחמה בכדי למנוע את גירושם'שהתעת' עזרא'ס של חברת "מתלמידי ביה

גיוס זה היה גיוס , הטורקים גייסו גם את נתיני פרס הניטראלית וזאת מכיון שידעו שפרס לא תעמוד ותגן על נתיניה היהודים

.בעקבות לחצים ממושכים שוחררו מגויסים אלה כעבור ארבעה חדשיםאך , ברוטאלי במיוחד64

.138' עמ, שילוני 65

קורות משפחת שלום ומלכה אזולאי בשכונת מאה שערים כאספקלריה לחיי הישוב –מאה שערים שלי ", טופורובסקי' י

[.טופורובסקי: להלן. ]ד"ירושלים תשנ', 1919-1924הישן בין השנים 66

.3' עמ( ד"רעת)ו "המצפה ל 67

[שריון: להלן. ]185' עמ, ג"ירושלים תש', זכרונות ירושלים, 'שריון' י


21

".והחרימו את כל הסוסים68

מסים אלו הקשו על , בנוסף להכבדת הנטל היום יומי על חיי התושבים

מנים לשלם את הכופר הדרוש לשחרור מהצבא ובכך גרמו סבל כפול לאנשי הישוב הישן 'הנתינים העות

.ל מחירשרצו להימנע מהשירות בצבא התורכי בכ

גירוש נתיני מדינות אויב . ג י ר ו ש נ ת י נ י מ ד י נ ו ת א ו י ב ו ה ה ג ל י ו ת ה פ ו לי ט י ו ת

, מדיניות רווחת בקרב המדינות הלוחמות במלחמת העולם הראשונה האל מחוץ לגבולות המדינה היית

להיפטר מכמה שיותר , ם למלחמהמרגע הצטרפות, וכמו כל המדינות המשתתפות במלחמה שאפו התורכים

שהיו מעורבות במלחמה , בריטניה ורוסיה, צרפת, בתחילה גורשו נתיני סרביה. נתיני מדינות אויב

בעת הצטרפותה של איטליה למלחמה גורשו נתיניה משטחי , ורק בשלב מאוחר יותר, משלביה הראשונים

. האימפריה

ההסכמה והמצור הימי על חופי הארץ לא אפשר כאשר הצטרפה יוון למדינות , לקראת סוף המלחמה

גורשו נתינים אלה אל עומק השטח , לתורכים לגרש את הנתינים היונים אל מחוץ לגבולות האימפריה

מלאכה סבלו רבות -הנתינים היונים שהיו ברובם עניים או בעלי. היינו לסוריה ואנטוליה, התורכי

האחרונים שגורשו היו נתיני . עו בחמת ללא פרנסהחלקם גורשו לקושטא בעוד שרובם נתק, מהעקירה

.לדמשק, ברובם המכריע, הברית שגורשו-ארצות69

סיבה אחת גורפת הלא היית. הראשונה רבו ההגליות על רקע פוליטי-העולם-בתקופה זו של מלחמת

. לכל ההגליות והסיבות והנסיבות להגליית כל אחד מהדמויות שהוגלו הי שונות

מנים 'עם התקרב הכוחות הבריטים לירושלים הגו השלטונות העות. ר ו ש ה ג ד ו ל ת כ נ י ת ה ג

גרמו ליהודים רבים לחשוש 1917שמועות על כך שנפוצו החל ממאי . תכנית לגירוש כל יהודי ירושלים

.לגורלם ולברוח מהעיר למרות שהתכנית מעולם לא יצאה לפועל

תנאי המלחמה גרמו לחוסר במזון ומצרכי מחיה . ב מ י ם ה ר ע ב ה מ ח ל ו ת ו ה מ ח ס ו ר

ריבוי החיילים . למחסור במים ולתנאים תברואתיים ירודים ביותר שהביאו לריבוי מחלות ולרעב, בסיסיים

נתונים סטטיסטיים . בערים רק החריף את המצב והתמותה בקרב בני הישוב הגיעה לממדים מפלצתיים

אומדנים בני . חללים 2,000העדה הפרושית בירושלים בלבד עלה על מצביעים על כך שמספר חללי

68

.שם 69

.133' עמ, שילוני


22

מחמת עודף התמותה ... הישוב התמעט בימי המלחמה . "התקופה מצביעים על מספר נספים גבוה ביותר

...".נפשות לערך 15,000-ב70

בימי הממשל הצבאי הבריטי

איננו יכולים להסיק מסקנות של ממש על חמש71

הבריטי שהיו בארץ מתוך שנות הממשל הצבאי

עלה מספר היהודים בירושלים ובמקומות 1922העובדה כי במפקד המנדטורי הרשמי הראשון שנערך ב

ואל לנו לטעות ולחשוב כי שנים אלו היו , לתקופת סוף המלחמה םאחרים ביחס לכל האומדנים המתייחסי

התקופה הראשונה , ושלים למשלביר, להפך. אך ורק שנות פריחה ושגשוג עבור הישוב היהודי בארץ

לא הביאה עמה אלא , עת נכנסו לעיר כוחות גדולים של הצבא הבריטי, לאחר כיבוש העיר בידי הבריטים

והצורך לביסוס הממשל הבריטי בעיר , ריבוי הגייסות בעיר גרם למחסור במים. החמרה במצב הקיים

שר מנעה את הפעלתם של מוסדות אלו תפוסה א, הביא לידי תפוסה רחבה של בנינים ציבוריים בעיר

כך גם דרכי התחבורה שחיברו בין ירושלים םכמו הבנייני. וגרמה אי נוחות רבה לציבור הירושלמי

ועלו "וייבוא מצרכי מזון לעיר תלשפלה נתפשו כליל על ידי הכוחות הבריטים ונמנעה תנועה חופשי

פי שניים , רורים וכולי וכולי עד למעלה הראשהגפ, הריבה, השקדים, הדבש, החלב, הבשר, מחירי החיטה

."ויותר מכפי שהיה קודם כניסת האנגלים72.

המצב המשיך להידרדר והמחלות המשיכו להתפשט כבימי המלחמה אך היחס של השלטון כלפי

והממשל הצבאי נמנע ממעשי גירוש, השתנה לגמרי ההאוכלוסיי73

ואף תמך בשיקום הערים שהיו תחת

נמצאו אנשים שהראו על . "ליחס זה ניתן לראות ביחס של הצבא האנגלי לבתי הספר דוגמא. שלטונו

וגם ניתנה פקודה למסור את , הראויים להושיב בהם אנשי צבא', גרמנים'הבניינים היפים והמרווחים של ה

ם אין אנו נלחמי'. בטל את הגזרה, אך כאשר התייצבה אשתי לפני הגינירל וודסון. הבנינים למשרד הצבא

בתי הספר יבואו בחשבון רק . יש לבקש אחרי בנינים מתאימים אחרים' –אמר הגינירל –' בילדים

"'!לאחרונה74

70

.92וראה שם הערה , 143' עמ, שילוני 71

.נכבשו מאוחר יותר מדרום הארץ ובכללה ירושלים וחברון, כולל צפת וטבריה, יש לשים לב כי צפון הארץ 72

.115וראה שם הערה 149' עמ, ראה שילוני. כי בן הלל הכהןפ תיאורו של מרד"ע 73

.150' עמ, שם. 'נתיני מדינות אויב'נתינים גרמנים למצרים כ 300-למעט גירושם של כ 74

[.רייס: להלן. ]284' עמ, ד"ירושלים תרצ, חלק ב', מזכרונות איש ירושלים, 'כהן רייס' א


23

הסיבות לירידה

הללו הולכים כדי למלא חובתם : הסיבות המניעות ליציאה זו שונות הן אצל כל אחד ואחד ...

תנאיה ואלו לא מצאו אלו לא הסתגלו לחיי הארץ ו; המחלה הבריחה -למדינתם ואת אלו

ואחרי שנים של התאמצויות שונות פקעה הסבלנות ושוב לקחו את מטה , שום אפשרות לבסוס

.הנדודים בידם75

תיאר יפה את המצב ששרר בהרבה תקופות , שמן הסתם לא השתייך ליישוב הישן, כתב הפועל הצעיר

היווה את הקש ששבר את גב הגמל בכל תקופה היה מניע דומיננטי שגרם לירידה והוא . גם בישוב הישן

.אך לכל יורד היו את מכלול הסיבות בגללן הוא ירד, עבור רוב היורדים

בפרק זה אנסה לנתח את הסיבות השונות שהביאו לירידה הנובעות בעיקר מתוך העובדות ההיסטוריות

.היבשות אותן הצגתי בפרק הקודם

יות במידה מרובה בגורם האנושי ומנגד לאלו ניתן לחלק את הסיבות והמניעים לירידה לאלו התלו

תלויה בשאלה האם ההירידה היית, ברוב המקרים, למרות שבסופו של דבר, שהיו תלויות בבעיות שעה

המתלבט אם לרדת ולנטוש את חלומו ואת האידיאל שהביא אותו ארצה לטובת , האינדיבידואל הספציפי

.קשה ככל שתהיה, ר בארץ ולהתמודד עם המציאותהעדיף לרדת או להישא, פתרון קל למציאות המרה

ירידות תלויות בגורם האנושי

ירידות אלו התאפיינו בעיקר כהחלטות אנושיות שנבעו מהחלטה אסטרטגית מסוימת שלעיתים לבשה

במקרים אלו ההחלטה לרדת לא נבעה מאי נוחות מסוימת . כלל יישובי או אפילו אישי, אופי שלטוני

אלא מהחלטה שקולה לגמרי של , ו מסבל פתאומי שתקף את היורד בעת שהייתו בארץשרווחה ביישוב א

יישובי או שלטוני לממש מטרה , היורד או של גורמים אחרים שגרמו לירידה בעקבות צורך או רצון אישי

.לארץ-מסוימת שהצריכה את הימצאותו של היורד בחוץ

ניתן לחלק אותן מטבע הדברים , יות גרידאשהירידות המתוארות להלן נבעו מהחלטות אנוש ןמכיוו

לעומת , ירידות שנבעו מהחלטה חופשית של היורד שנשאו לרוב אופי רצוני וחופשי. לשתי קטיגוריות

75

( ים מביירותמכתב) 16' עמ, (ע"תר)24ג , הפועל הצעיר


24

מכיוון שהיורד נאלץ , ירידות שנבעו מהחלטה של גורם אנושי מלבד היורד עצמו ונשאו לרוב אופי כפייתי

.של גוף אחר שלעיתים היו לרוחולעזוב את ביתו בעקבות דחפים ואינטרסים

ירידות כפויות

נידויים וחרמות, ירידה בעקבות סכסוכים פנים יישוביים

הקהילה היוותה אחד הגורמים המרכזיים ביותר בחייו של , וכן בישוב היהודי בארץ בראשיתו, בגולה

כלו רבניה וראשיה ומתוקף סמכותה י, הקהילה דאגה לכל צרכיו הדתיים והחברתיים של חברה. כל יהודי

.לנדות חברים שלא סרו למרותם ולמרות ההלכה

כפי שמתאר כתב , למרות מעמדם ההולך ומתפורר של הקהילה וראשיה בחיי היהודי הארצישראלי

דים . אבל כח השפעתם נטלה מהם. הזרם היותר חזק הוא מפלגת האדוקים מהטפוס הישן: "'העברי'

משה מונטיפיורי ולא היו ' ח שהיה להם לפנים כשהחרימו את ראין בהם אותו הכ. שמפקיעים את עצמם

..."חתים מפני כל76

לרבני היישוב הישן השפעה עצומה בכל הנוגע לסמכות הלכתית ובתוך כך גם ההיית,

עד תקופות יחסית מאוחרות בישוב היהודי בארץ וביהדות העולם בכלל מי שנודה או . נידויים וחרמות

.וזכויותיו אם בכלל היו אפסיות, ינן בעיני כל הקהילההוחרם נחשב כמעט כבר מ

כדוגמת יהושוע ילין, היו מעטים77

שהצליחו להתמודד עם הלחץ החברתי ועם אי הנוחות הרבה ,

או , שנגרמה להם בעקבות החרם אך לעומתם היו רבים שהעדיפו לקום ולעזוב את הקהילה המנדה

י רבים אלו היה הרב חיים הירשענזאהן אשר הוחרם אחד מינ. לקום ולעזוב את הארץ, במקרים רבים

בעקבות החרם . בעקבות קשריו עם גורמים יהודיים משכילים ובעקבות דעותיו החדשניות והציוניות

והרדיפות78.ועבר לקושטא( 1897)ז "עזב חיים הירשענזאהן את הארץ בשנת תרנ

79

וש של הכוונה הראשונית שעמדה לעיתים הצלחה ומימ המבחינתם של ראשי הקהילה עזיבה זו היית

בעלי רעיונות זרים ' מזהמים'ראשי הקהילה רצו להרחיק מקהילתם גורמים , מאחורי החרם או הנידוי

. את כל הקהילה' להדביק'ו' זהם'שהיה באפשרותם ל' מחטיאי הרבים'לבית ישראל סבא או

76

.584' עמ( ב"תרע)' נ', ב, העברי 77

[זכרונות, ילין' י: להלן. ]135' עמ, ד"ירושלים תרפ', זכרונות לבן ירושלים, 'ילין' י 78

אנציקלופדיה של הציונות , 'רפאל' י: למשל, ישנם מקורות המצביעים על הקושי הכלכלי כסיבה לירידת הרב חיים הירשנזון

.93' עמ' אישים' –ראה חלק שני . ך"ירושלים תש, קוק מוסד הרב', הדתית79

. ג"תשס'ירושלים ה, צ"יד יב, 108קתדרה ', משפחת הירשנזון ובשורת ההשכלה והמודרנה בירושלים, 'מורגנשטרן' א

[.הירשנזון, מורגנשטרן' א: להלן]


25

הם . הילה לרוב לא נכפו לעזובבעקבות נידוי מצד הק, או במקרה דנן ירדו, אנשים שעזבו את קהילתם

ולכן סיבה , יכלו להישאר ולנסות להתמודד עם קשיי חיי החרם או לסור למרותם של ההנהגה הקהילתית

בהן הירידה באה כפתרון קל לבעיה קשה , זו לירידה דומה במקצת לסיבות המובאות בסוף פרק זה

לא נראתה כאופציה בעיני המנודה כלל אך לרוב כניעה למרות המנדים, שהתעוררה ולא מתוך הכרח גמור

.ועיקר

נוכל לומר אם כן . ה ה ס ת כ ל ו ת ה ק ה י ל ת י ת ו ה פ ר ט י ת ע ל מ ע ש ה ה י ר י ד ה

שמבחינה קהילתית לא היה חסרון בירידתם של חברים מנודים ואדרבא היה בזה סימן לחוסן הקהילה

אופציה הלחבר המנודה לא היית, נה הפרטית ניתן לומר שלרובומאידך מהבחי, ולעמידתה על עקרונותיה

המנודה . ולכן גם לא ראה בזה כשלון אישי, ריאלית אחרת מאשר לרדת מכיוון שכביכול כפו אותו לרדת

למרות מחבש הלחצים שהופעל עליו מצד , ראה במעשה הירידה כורח המציאות ועמידה על עקרונותיו

.הקהילה

בירידתו קיווה המנודה לסגל לעצמו את אורח החיים . א י פ ו ת י ו ש ל ה י ו ר ד מ ט ר ו ת י ו ו ש

המנודה לא קיווה לבלות את . התקין שנלקח ממנו בעת הנידוי ולרוב גם לקדם את האינטרסים בגינם נודה

שארית ימיו בארץ נכר שהרי בהרבה מהמקרים נשתמרה בלבו אותה האידיאולוגיה בעקבותיה החליטו

ומן הסתם קיווה המנודה לחזור לקהילתו או ', להשתקע בה ולשקוע בתורת ה, הוא או הוריו לעלות לארץ

רגש זה ". לבי במזרח ואני בסוף מערב"רבים מיורדים אלה היו בבחינת . לקהילה כדוגמתה ברבות הימים

לשבת מעולם לא עלה בדעתי שאשאר. "ניכר לעיתים אף מתוך כתביהם ומכתביהם של היורדים

...".בקושטא80

המנודה היה חפץ לראות את , כפי שהזכרנו לעיל. ל א ר ץ ו מ ש כ ה –א ו פ ן ה ש ה י י ה ב ח ו ץ

אך המנודה . המצב כמצב ארעי בו השהייה בקהילה זרה תהיה ארעית בלבד ובסופו יחזור המנודה לארץ

ומתוך כך הוא התערה , תרים בקהילה זרהוידע שהוא הולך לבלות את רוב ימיו הנו, היה מודע למציאות

המשיך לנהל את אורח חייו והמשיך לשאוף למטרותיו הקודמות אליהם , בחיים השוטפים בקהילה הזרה

היורדים שאכן שאפו לממש אידיאלים ורעיונות גדולים . שאף לפני הנידוי ואף פעל לקדמם כמקודם

80

.'ראה נספח א


26

ה נוחה יותר לקידום רעיונות אלו בחוץ לארץ מצאו את עצמם לא פעם בסביב, בגללם נודו, וחדשניים

.מאשר בארץ ושם קידמו את רעיונותיהם באין מפריע

אליהם שאף םל ניתן לראות את מימוש מטרותיו והאידיאלי"במקרה של הרב חיים הירשענזאהן הנ

וכן בכך שכעבור שש שנים , בכך שהוא עבר לקושטא שם שימש כמורה בבית המדרש למורים עבריים

בקונגרס נעתר חיים הירשענזאהן . ין עסק בפעילות ציונית והשתתף בקונגרס הציוני השישי בבאזלעדי

הברית ובכך המשיך את פעילותו למען אותם -רסי שבארצות'ג-להצעה לכהן כרב בקהילה בהובוקן בניו

.רעיונות שהנחו אותו בהיותו בארץ81

ר כי על מנת להימנע מנידויים חוזרים ומאי ניתן לשע. ה י ח ס מ צ ד ה ק ה י ל ה ה ק ו ל ט ת

חיפש המנודה קהילה שתתאים לרעיונותיו ודעותיו ותתמוך , נוחיות שיכלה לנבוע מנידויו מהקהילה בארץ

עובדה לכך . שתמכה ועודדה את דעותיו של המנודה היה מן הסתם טוב, היחס מצד קהילה כזו. בהם

הלז שימש בתפקידים רבניים וחינוכיים בעת מגוריו בחוץ במקרה של הרב חיים הירשענזאהן היא בכך ש

.דבר שלא היה מתאפשר לו בקהילתו המנדה בארץ, לארץ

במקרה פרטי זה של ירידה בעקבות חרם או נידוי יש לחלק בין . ה י ח ס ל מ ש פ ח ה ו ל א ר ץ

עמוד ההמשפחה היית בעוד שברוב המקרים. היחס למשפחה בארץ לבין היחס כלפי הקהילה והכלל בארץ

הקהילה והתנהגותה כלפי , התמך המרכזי הן מבחינה רגשית והן מבחינה רעיונית עליה נשען המנודה

מתוקף כך הקשר עם . והיא שאפה לנתק כל קשר עם המנודה, הגורם המרכזי לירידה ההיורד היית

בו היה כמובן תלוי הקהילה מן הסתם כמעט שנותק בעוד שהקשר עם המשפחה בארץ נשאר קשר חם וטי

באה ההמשפחה מהארץ היית, בהינתן אפשרות. לארץ-בטיב ערוצי התקשורת הקיימים בין הארץ לחוץ

התכתבות ערה בין המנודה ומשפחתו שירדה אתו לבין משפחתם בארץ ההיית, לעיתים לבקר את המנודה

יחוק פיזי בין פלגי מטרה לשמור על החמימות והקרבה המשפחתית למרות הקורות שגרמו לר הוהיית

.המשפחה

את שימור היחס המשפחתי החם ניתן לראות במקרה של חיים הירשענזאהן בתכתובת הרבה הן

בנושאים משפחתיים82

הן בנושאים תורניים, 83

והן בנושאים כלל לאומיים 84

שהרי בעוד שהוא שימש

81

.129' עמ, שם 82

.'נספח א ראה. AK 43/6, מ"אצ, אוסף משפחת הירשנזון 83

.'נספח בראה , שם 84

.'נספח גראה , שם


27

' ביקורים של משפחתו של רכמו כן ניתן לראות עדויות ל. כרב בהובוקן אחיו ואביו שימשו רבנים בארץ

אמנם לא עניתי לכבודו בחול המועד לא מפני . "חיים הירשענזאהן בארצות הברית בעת שהותו שם

ושני ילדיה הנחמדים מבני ציון היקרים ' ה כי בתי מרת תמרא צפורה פול תחי"האיסור רק מסבת שמחה ב

".ימיהם באו בערב פסח מירושלם' יאריך ה85

חרם ונידוי מטבען לא היו תופעות . י ד י י ר י ד ה ז ו –א ו פ י י נ ו ת ע ל ה ת ק ו פ ו ת ה מ

,רווחות ולא היו קהילות שהשתמשו באמצעי זה באופן תכוף ונרחב86

ולכן גם לא ניתן לאפיין גל ירידה

שהיו לשער שבכל תקופה היו כמה יחידים , לעניות דעתי, אך ניתן. מסוים או תקופה מסוימת בירידה זו

. או במעשיהם המרדניים ואחריתם הייתה נידוי וירידה, פרובוקטיביים ברעיונותיהם השונים או החדשניים

של גורם , באופן יחסי, עם זאת ניתן לשייך לתקופה שמתחילת העליות הציוניות והלאה המצאות רווחת

תנועת המזרחי בוריאציות )' אורתודוקסיה המודרנית'וה' ציונות הדתית'ירידה זה בעקבות ריבוי אנשי ה

שבאו מתוך היישוב הישן ועוררו התנגדות רבה בקרב רבים מבני הישוב הישן ובכך רבו ( השונות שלה

.הנידויים וההחרמות

ל למנודים שירדו מהארץ אינה נוגעת לכל המנודים אלא לאלה שנודו "יש להוסיף כי התייחסותי הנ

ה שלא עלה בדעתם לפרוש מן היהדות האורתודוקסית ומן כאל, מסיבות אידיאולוגיות ורעיוניות בעיקר

להשכלה אשר לא חיפשו הלעומתם היו מן הסתם מנודים שנודו בעקבות כפירה ונטיי. המסגרת הקהילתית

מסגרת קהילתית יהודית וסופם היה במקרה הגרוע התבוללות שהביאה לניתוק אף ממשפחתם או במקרה

דוגמא (. בתקופה שמתחילת העליות הציוניות הראשונות)המשכיל הטוב הצטרפות ליישוב החדש החילוני

נטש את הישוב , מתמטיקה יר פסח חברוני שגדל ביישוב הישן ובהדרגה פנה ללימוד"טובה לכך הוא ד

בית המדרש למורים העברי "הישן והשתלב ביישוב החדש כמורה למתמטיקה בסמינר למורים וב

.תרומתו את פרס ישראלולימים קיבל על מחקריו ו" בירושלים87

לכותרת זו ניתן לשייך אנשים שירדו בעקבות סכסוכים בהם היו מעורבים באופן ישיר או עקיף אך לא

.מצאתי עדות היסטורית מהימנה על זכר לתופעה שכזו

85

.ב"קי' ראה עב. 'חלק ד', מלכי בקודש, 'הירשנזון' ח' הר 86

י "י שניה כמו נידוי החסידים ע"היו כמובן חרמות המוניים בהיסטוריה היהודית אך אלה התאפיינו בנידוי של קבוצה אחת ע

.רמו יחידים שלא סרו למרות ראשי הקהילהלעומת הנידוי בו אנו עוסקים בו הוח,המתנגדים87

[.חברוני: להלן. ]ירושלים, מ"ספר בע-קרית', נפתולי חייו של צעיר ירושלמי -פסח חברוני , 'לנדאו' ל


28

ירידה כפויה מצד השלטונות

תנועה ערה של בתקופות מסוימות הורגשה , כפי שציינתי לעיל בסקירה ההיסטורית של היישוב הישן

ישנן מספר סיבות עיקריות בגינן החליט השלטון בארץ . יורדים שנכפו לרדת מצד גורמים שלטוניים

.לכפות את עזיבת תושביו

מגמה הכפי שהוזכר בסקירה ההיסטורית דלעיל היית. ג י ר ו ש נ ת י נ י א ו י ב ב ז מ ן מ ל ח מ ה

המדינות העוינות בעקבות חשש שנתינים אלו ירגלו ויפעלו בקרב מדינות לוחמות לגרש את כל נתיני

.י במלחמת העולם הראשונה"חשש אשר אכן התממש במקרה של ניל, למען הפלת השלטון

בפקודת הגירוש נדרשו הנתינים הזרים לארוז את חפציהם ולהתייצב ליד אמצעי תחבורה לקראת

אחר מכן הועלו על ספינות שהובילו אותן לארץ הנתינים הועלו לרוב על רכבות ול. נסיעה לנמל וגירוש

ביפו . בירושלים העבירום במסילת הברזל ליפו בגסות ובאכזריות, הם גורשו בחיפזון. "מקלט קרובה

."חטפו אותם ברחובות העיר ובשכונות והובילום ישר לנמל והורידום באניות למצרים88

נוצרו מצבים , או בני עולים בעלי נתינות זרה בו רוב החברים היו עולים, בעקבות אופי היישוב היהודי

גירוש הנתינים הרוסיים , במלחמת העולם הראשונה למשל. של הגלית קהילות שלמות בעלי נתינות עוינת

.ים בירושלים'בראשית המלחמה חיסלה כמעט כליל את עדות הבוכרים והגורג89

ות של יחידים שהיו מנהיגים פוליטיים מדובר בעיקר בהגלי. ה ג ל י ו ת ע ל ר ק ע פ ו ל י ט י

אישים אלו לא גורשו על בסיס נתינותם ולכן גם ניכר מגוון . ואישי ציבור מרכזיים במקומותיהם

.הגליות פוליטיות מירושלים בלבד 600-800בתקופת מלחמת העולם הראשונה היו כ. בנתינויותיהם90

ר "ר יצחק לוי וד"ד, דוד ילין, אלברט ענתבי, רופין ארתור, גוריון-דוד בן, צבי-בין הגולים נמנו יצחק בן

, למרות מספרם הקטן של גולים אלו ביחס לנתינים הזרים שגורשו העדרם הורגש בשטח. אלברט טיכו

.ובעקבות גירושם נגרם נזק רב לתפקודו של כלל היישוב בירושלים

מטבע הדברים מדינות . ת מ ל ח מ הג י ו ס ח ו ב ה ש ל נ ת י נ י ם ל ש ו ר ו ת ה צ ב א ב ע

בעקבות צורך זה הנהיגו המדינות הלוחמות . לוחמות היו זקוקות לכוח הלוחם הגדול ביותר שיכלו להשיג

רבים . גיוס חובה ואף קראו לנתיניהם השוהים מחוץ למדינה לחזור למדינה ולהתגייס לשירות הצבאי

88

.185' עמ. שריון 89


.140' שם עמ


29

ולכן נדרשו לא פעם להתגייס , ת הקודמות למלחמהמאנשי היישוב הישן רכשו אזרחות מקומית בתקופו

וחוסר , הריחוק מהבית לפרק זמן כה ארוך ללא אפשרות חזרה וללא בטחון שהמגויס יחזור כלל. לצבא

עבור אנשי , האפשרות לקיים אורח חיים נורמלי הן מבחינה כלכלית והן מבחינה דתית הקנו למגויס

.סטטוס של גירוש, היישוב הישן

אלא על ידי חייל שבא לביתו של , לא תמיד גויסו על ידי צו כתוב או על ידי הודעה פומבית הבחורים

היו תקופות בהן השלטונות נתנו אפשרות לכל אחד לפדות את . הבחור וגייס אותו בכוח לשירות בצבא

ך גם ובתוקף כ, כתוצאה מכך רבים ממגויסי היישוב הישן. עצמו מהשירות הצבאי תמורת סכום כסף ניכר

.רבים מיורדיו היו מקרב השכבות החלשות שלא יכלו לשאת בעול מסי הפטור91

לפחת הצבא בעירנו בא : "כתב עיתון החרות מתאר את עבודת הצבא הכללית ואת תהליך הגיוס כך

אשר עוד לא באו לעבוד 1304כי הצעירים המושלמים ולא מושלמים שנולדו בשנת : תלגרם רשמי לאמר

ובשנת 1305והצעירים לא המושלמנים שנולדו בשנת . ם עתה וישלחום לחורן ולקרקבצבא יאספו אות

1303והצעירים לא המושלמנים משנת . ישלחום לחלב( באקיה)הנשארים ממחלקותיהם הצבאיות 1306

אך כנראה כי . וזמן עבודתם עוד לא נתברר" ניזמי"יאספו אותם בארמון הצבא לעבור בעירם בטאבור

."חדשים ללמוד תרגילי צבאיעבדו איזה 92

נתונה במלחמה ובכל זאת נצרכה הישראל לא היית-היו תקופות רבות בהן הממלכה השלטת בארץ

את חבמקרים אלה היו באים קציני הצבא כמה פעמים בשנה ולוקחים בכו. לגייס חיילים מקרב תושביה

.כל הנערים שנראו מתאימים93

עצורים שביצעו מעשה שהיה פלילי בעיני השלטונות ולרוב לא . ג י ר ו ש ע ל ר ק ע פ ל י ל י

בין . לארץ-הועברו לעיתים לבתי סוהר בחוץ, התאפיין בעוול מוסרי כלשהו מלבד אי ציות לשלטון

ואנשים שהיו קשורים , אנשים שנעצרו באשמת אהדה לציונות, עצורים אלו היו בעיקר עריקים שנתפסו

לפרשיות ריגול94. כליאה זו היוותה ריחוק מהיישוב ומהמשפחה, ף לניתוק מהעולם החופשיבנוס(. י"ניל)

היו פעמים שהתנאים בבתי הסוהר המרכזיים , כי למרות הקושי שנגרם מהריחוק הרב, מדיווחים עולה

אליהם הועברו העצירים היו טובים יותר מאשר בבתי הסוהר בארץ בהם הופעלו כנגד העצורים עינויים

91

.3' עמ, (ד"תרע)ו "המצפה ל: ראה על חתך האוכלוסיה המסוים של המגויסים לצבא התורכי במלחמת העולם הראשונה 92

.3' עמ( א"תרע)ג "ע, החרות ג 93


.331' עמ, אפרתי


30

כבדים95

מגירושם של הנתינים הזרים שהוזכר , אך עם זאת פחות המוני, היה אמנם נפוץ יותר גורם זה.

. לעיל

או שמא , הדנה בגירוש מצד השלטונות, סיבה נוספת לירידה אשר ספק מתאימה לקטגוריה זו ההיית

היו מקרים בהם נתעוררו סכסוכים . לקטגוריה הראשונה בדבר ירידה בעקבות סכסוכים פנים יישוביים

גורם זה , מחד גיסא. תוך היישוב בעקבותיהם החליט אחד מהניצים להוציא דיבת השני באזני השלטונותב

-והשהייה בחוץ, אך מאידך גיסא אופן הירידה, שייך בבירור לקטגוריה בדבר סכסוכים פנים יישוביים

אך ברגע , תלויה בגורמים יישוביים רק בתחילתה הסיבה זו היית. לארץ דומות יותר לקטגוריה דנן

.דינם היה כדין כל עבריין מגורש אחר, שהוצאה הדיבה נגד יחיד או קבוצת יהודים מהיישוב96

יורדים . בנוסף לאלו שנכפו לרדת היו יורדים בעלי אופי דומה מאד שבחרו לרדת. ג ו ל י ם מ ר צ ו ן

ל הדעת כגון אלא רצו למנוע מצבים שאינם מתקבלים ע, אלה לא בחרו לרדת במלוא מובן המילה

חיל ורעדה תקפו . "מנות או גיוס לצבא שנדרשו מיהודים רבים בתקופת מלחמת העולם הראשונה'התעת

הדתיים בחורי ' היישוב הישן'תקף הפחד את אנשי דבייחו. את תושבי הארץ שהיו להם בחורים צעירים

".הישיבות שמא יגייסו אותם התורכים לצבא להלחם נגד האנגלים97

המניע למעשה , ראשית. כניס אנשים אלה תחת ההגדרה של יורדים בכפייה מכמה סיבותבחרתי לה

אילולא הם היו , שנית. אותו המניע של אלה שירדו בכפייה גמורה, בסופו של דבר, הירידה שלהם היה

פירושה , שלישית. לאחר זמן לא רב היו השלטונות מן הסתם מגרשים או אוסרים אותם, יורדים מרצונם

לעתים כרוכה בפשרה על ערכים דתיים עליונים שלא השארות בארץ וכניעה למרות השלטון הייתשל ה

.היו ברי פשרה כלל בעיני אנשי היישוב הישן

ישנה לכאורה בעיה לחלק בין היורדים מהיישוב הישן לבין היורדים מהיישוב החדש בנושא זה של

שלטונית בין שתי קבוצות אלו בעת גירושם או אבחנה השלא היית ןירידה כפויה מצד השלטונות מכיוו

שהליך ןומכיוו, היות וידוע לנו שהתופעה אכן הייתה קיימת הן ביישוב הישן והן ביישוב החדש. גיוסם

הירידה המדובר היה תלוי במאפיינים חיצוניים גרידא והשוני במנטליות בא לידי ביטוי באופן מינימלי

ולהתמודד , בין היורדים מהיישוב הישן לבין היורדים מהיישוב החדש אין צורך לחלק, בלבד בקטגוריה זו

95

.שם 2וראה הערה , 331' עמ, שם 96

דוגמא לכך ניתן לראות במקרה של אשתו ובתו של אפריים הכהן רייס שגורשו בעקבות הוצאת דיבה של גורמים שהתנגדו

.285, רייס: ראה. העבריתלמלחמתן על השפה 97

.4' עמ, טופורובסקי


31

הטיפול , בנוסף לכך. כאשר דנים בנושא זה למעט מספר נקודות ספציפיות בהן אגע, ל"עם הבעיה הנ

הן מצד גורמים שלטוניים והן מצד גורמים יהודיים עולמיים היה זהה עבור גולי , הכלכלי ביהודים הגולים

חוסר אבחנה זה נבע הן מפאת כורח מצב החירום והן מפאת חוסר יכלתם הארגונית של .היישוב הישן

.ראשי היישוב הישן להתמודד עם הצורך של הגולים בתמיכה כה נרחבת98

הקהילה והפרט ראו את . ה ה ס ת כ ל ו ת ה ק ה י ל ת י ת ו ה פ ר ט י ת ע ל מ ע ש ה ה י ר י ד ה

, מרצון כפי שציינו לעיל העל כורחו אף באותם המקרים בהם הירידה הייתהירידה הכפויה כמעשה שב

ובהינתן , הפרט ניסה להימנע בכל מאודו מהגורמים לירידה. ולכן אלה קיבלו את הדין בצער ובלית ברירה

אמצעי שלא תמיד , אמצעים הוא שילם את הכופר הדרוש לשחרור מהצבא או לחלופין זייף את אזרחותו

-על החשש והמחבוא מפני הגלות מספר נפתלי. של נתיני פרס במלחמת העולם הראשונה כבמקרה, עזר

כל אזרחי ( "1917בשלהי )ח "הברית שהוגלו לדמשק בשנת תרע-גליקמן שהיה מנתיני ארצות-צבי פרוש

היינו , תקופה ארוכה ניסינו להסתתר במקומות שונים, ארצות הברית הוכרזו כאויבי המשטר ונדונו לגלות

יצחק פסח יהלומשטיין ' בשכונת זכרון טוביה ולבסוף בעליית הגג של ר, ים בעליות הגג בחצר רייסיןלנ

."בשכונת שערי חסד99אין "ז "פחד דומה מתאר יוסף שווארץ באגרת ששלח מירושלים לאחיו בשנת תקצ

."לתאר מה רבה הבהלה והיללה שסדר גיוס זה מעורר בין תושבי העיר והכפר100

ולכן לא ניסו , י היישוב החדש שלעתים ראו את השירות בצבא המקומי כאקט פטריוטיבניגוד לאנש

כפי שמתאר כתב , אנשי היישוב הישן ראו את תכליתם של צעיריהם בישיבות ולא בצבא, ממנו עלהימנ

להציל ארץ מולדתם מיד , בעת כזאת אשר שומרי עיר ועיר ינהרו אל גבול: "העיתון יהודה וירושלים

ואשר יומם ולילה לא , לא נכון הוא לנו לשים עינינו על אלו נטורי קרתא הנשארים עמנו תמידה. אויב

המה ינטרו . אותם לשמור אותנו מכל פגע חצונית ופנימית' הן המה השומרים אשר הפקיד ה. יעזבונו נצח

".'צבאות מכל זמרת זר לבל יחבל נפשות הגוי הק' את כרם ה101

בבתי "כך למשל במקרה של המגויסים . ה שיותר לאנשים שנכפו לרדתהיישוב בארץ ניסה לעזור כמ

".הכנסת קבצו כסף לתת ליהודים ההולכים לצבא צידה לדרך102

98

.19' עמ, ז"חשון תשל, 2קתדרה , הדימוי והמציאות –' יישוב חדש'ו' יישוב ישן, 'ברטל' י 99

: להלן. ]149' עמ. ח"ירושלים התשל, יד למיסדים', פרקי זכרונות ודברי תורה –שלשה דורות בירושלים , 'גליקמן-פרוש' נ

[גליקמן-פרוש100

.378' עמ. אגרות, עריי 101

(.ח"התרל)שנה ראשונה , ז"יהודה וירושלים י 102

.3' עמ, (ד"תרע)ו "המצפה ל


32

אפילו בעתות כפיה , למרות תדמיתה הכפויה של ירידה זו היו אנשים שהצטערו גם עליה וחשו שירידה

, ההתישבות שלנו-על מפעלנמצאתי למד משהו . "ומשבר מהווה אות קלון מסוימת על היישוב

."שקאימאקאם אחד עלול לפתע פתאום להרוס עמל של שנים רבות103

, בדומה למנודים המוזכרים לעיל, המגורש שאף. מ ט ר ו ת י ו ו ש א י פ ו ת י ו ש ל ה י ו ר ד

מצב .רלסגל לעצמו אורח חיים נורמלי אליו היה רגיל לפני גירושו או לפני שהמצב בארץ החל להידרד

חיים בהם נשמר ייחודם הלאומי של , חיי רוח נורמליים, מלבד מצב כלכלי סביר, נורמלי אשר כלל

שאף המגורש לקדם את מצב היהודים בארץ ואת המצב הכללי בארץ כך שיתאפשר לו , בנוסף. היורדים

אשונה ברוח שאיפות אלו קהילת המגורשים שהתהוותה במצרים בזמן מלחמת העולם הר. לחזור במהרה

הפעילה לחצים דיפלומטיים על גורמים אמריקניים בכדי להביא להפסקתם של מספר צעדים קשים של

לחצים שהניבו מהלכים דיפלומטיים נמרצים מצד האמריקנים , הטורקים כנגד הציונות בארץ ישראל

.הפסקת הצעדים הללו הותוצאתם היית, והגרמנים בקושטא104

ניתן להבחין כי , רקע פוליטי כדוגמת יצחק בן צבי ודוד בן גוריוןבהסתכלות על האישים שגורשו על

ומתגמדת בהשוואה לשאיפתם , שאיפתם לנורמליות בולטת פחות מאשר אצל המגורשים האחרים

רבים ממגורשים אלה השתלבו בצורה , וכך, המרכזית והיא להמשיך לקדם את מטרותיהם הפוליטיות

אצל אישים אלו התבלטה יותר העזרה לכלל היהודי . מקום מקלטםמלאה בחיים הפוליטיים וההנהגתיים ב

.שהיה במצוקה באותה העת מאשר הדאגה לעצמם

בטוחני שהם לא נהנו משקט ונחת רוח , למרות שאין תיעוד על חיי חיילים יהודים בצבא התורכי

ין ערוך או מן הסתם קשה לא השמירה על דת ומצוות ובכללן שבת וכשרות היית. בשעת שירותם הצבאי

רבים . ומסיבה זו ניסו יהודים רבים להתחמק מהשירות בכל מאודם, אף בלתי אפשרית בנסיבות הקימות

אני משער כי רבים מהמגויסים היהודים שהתחנכו . מן המגויסים היהודים כלל וכלל לא חזרו מן המלחמה

שמור על יהדותם ועל חייהם ניסו בכל כוחם ל, או לפחות אלו שלא אבדו תקווה, על ערכי היישוב הישן

.ישראל לחיק משפחתם ולחיק האורתודוקסיה-לחזור לארץ הושאיפתם הבלעדית היית

אל לנו לטעות ולסבור שבעקבות שאיפתם של היורדים . ל ו מ ש כ ה" א ו פ ן ה ש ה י י ה ב ח ו

, מת העולם הראשונהאם ניקח לדוגמא את תקופת מלח. לנורמליזציה הם אכן השיגו את מטרתם במלואה

103

.235' עמ, ז"אביב תש-תל', פרקי חיי, 'רופין' א 104



33

ישראל לאלכסנדריה -שגורשו מארץ( בעיקר רוסים)המגורשים הראשונים בעלי נתינויות עוינות

, מראה פני הגולים. "שבמצרים חסרו כל אמצעים כספיים ולא יכלו לשלם אף את מסי הנמל באלכסנדריה

י "רו באמצע הרחוב עמהם היו כאלה שנעצ. הם היו ערומים ויחפים. ברדתם מהאניות היה מדכא מאד

לקחת את הדברים היותר םמבלי שהיה ביכולת, פקידי הרשות ביפו והושבו על אניות בחוזק יד

"הנחוצים105

אך , זמן רב עבר עד אשר הצליחו הגולים לנהל אורח חיים סדיר ברמה כלכלית סבירה.

סו מדמי הישיבות אשר בהיותם בארץ התפרנ, בסופו של דבר צלחה דרכם של רבים מבני היישוב הישן

את פת והשתלבו בשוק העבודה באלכסנדריה והרוויח, דווקא בעת גלותם, ועתה, הכוללים ומדמי החלוקה

.לחמם בכבוד

הגולים באלכסנדריה106

דיברו , הצליחו להקים מערכת חינוך ארצישראלית בה הורו מורים מהארץ

ינוכיות ותרבותיות הצליחו הגולים ח, בשמירה זו על מסגרות חברתיות. עברית ונחוגו מועדי ישראל

לשם מטרה זו נוסדו גם עיתונים והתקיימו פעילויות תרבותיות במועדי . לשמור על ייחודם הלאומי

עם כל הצלחתם : "על דבקות זו בייחודם הדתי של המגורשים מספרים רבים מהגולים וילדיהם. ישראל

. הגדולות והקטנות כמו ששמרו בירושלים הם שמרו על המצוות. במסחר נשארו הורי נאמנים ליהדותם

..."בשבתות ובחגים היתה חנות המתנות סגורה 107

חיינו חיי צער . חודשים 11בגלות דמשק שהינו ",

קיימנו שיעורי , שמרנו על אחווה ואחדות בין הגולים. אולם שמרנו על דמותנו וצלם אלוקים, ודוחק

, קיימנו מצות היום, שבועות חגנו בצוותא, פסח, פורים. ..ופיתחנו יחסים טובים עם יהודי המקום , תורה

...".וציפינו לישועה שתבא108

שנכפתה עליהם שלא ברצונם ולכן ניתן לומר , לארץ כישיבת ארעי-הגולים ראו את ישיבתם בחוץ

. בצורה כוללנית שהשהייה בארץ המקלט הסתיימה בעת סיום המשבר שהביא לגירוש הגולים מהארץ

ישראל גברו על הנוחות הכלכלית שנוצרה בארץ -ים אנשי היישוב הישן הגעגועים לארץאצל רוב הגול

, ועל בסיס זיכרון זה ירדו' במצרים ההטובה אשר היית'אך היו כאלה שבבא צרה זכרו את , המקלט

105

ד העזרה וע: להלן. ]3' עמ, 1915בדצמבר 31עד 1914בדצמבר 19מיום : א, י וסוריה"וחשבון ועד העזרה לגולי א-דין

[.י"לגולי א106

או לגולים באופן , מתייחסות ברובן לאנשי היישוב החדש שגלו למצרים, העובדות המוצגות במקורות לגבי גולים אלה

.אך ניתן לשער ולראות שהיה יחס דומה לגולי היישוב הישן, כוללני107

.טופורובסקי 108

.154' ועמ 152' עמ, גליקמן-פרוש


34

אך כעבור זמן קצר , חזר לירושלים( יהודה)יודל –הבן הבכור . "בתקווה לממש את הטובה אותה זכרו

."כנראה לא הצליח בירושלים ונסע לנסות את מזלו בנכר. אשתו ואת הילדים ונסע לאנגליה עזב את109

לאור התמשכות המלחמה . "מצאו את עצמם בארץ בסוף המשבר, ואף לא רובם, לא כל המגורשים

והתנאים הירודים בהם נמצאו הגולים נואשו רבים מהם מן הסיכוי לשוב לארץ ישראל והחליטו לקבוע

."בארצות מוצאם או במקומות בהם מצאו קרובי משפחהמושבם 110

אפרתי מציין כי קבוצה זו של ' נ

אחוז מכלל קהילת המגורשים 65-גולים עבורה שימשה עיר המפלט תחנת מעבר גרידא היוותה כ

רוב גולים אלה תכננו להגיע ליעדיהם הסופיים כבר עם . באלכסנדריה בזמן מלחמת העולם הראשונה

.הגירוש ולא עבר זמן רב מהגיעם לארץ המקלט עד לנסיעתם ליעדם הסופיהשמע פקודת 111

כפי , בקרב המגויסים שררה אי וודאות מוחלטת לגבי משך שירותם, בשונה משאר היורדים הכפויים

..."וזמן עבודתם עוד לא נתברר " ... : שמתאר כתב החירות112

מכיוון שמשך שהותם לא היה תלוי וזאת,

. בד אלא בשלל גורמים אחרים ולפעמים אף הושארו בצבא למטרות בטחון שוטףבסיום המלחמה בל

כפי שהזכרנו לעיל הגולים ראו את עצמם קשורים בטבור ליישוב בארץ וחשו . ה י ח ס ל א ר ץ

, בעקבות מחויבות זו ובעקבות הרצון להישאר בקשר עם הקהילה. קיומו ובטחונו, מחויבות לשמירתו

קהילת הגולים . יצרו הגולים אפיקי תקשורת עם היישוב בארץ, נותרו בארץהחברים והמשפחה ש

מיסד , יצרה אפיק תקשורת בעזרת אישים ציונים פעילים כדוגמת זאב גלוסקין, למשל, באלכסנדריה

שהיו , פלשתינה-ממנהלי החברה וזלמן לבונטין מנהל בנק אנגלו', דוד יודלביץ, חברת כרמל מזרחי

אפיק תקשורת זה נועד בעיקר . רים ונשארו שם עם פרוץ המלחמה העולמיתבדרכם מאנגליה למצ

.להעברת כספים ולהעברת מידע מעודכן אודות המתרחש בארץ113

קהילות הגולים דאגו בין היתר לקדם את האינטרסים של הישוב בארץ על ידי מגעים ומאמצים

קרב גורמים אמריקניים הניבו פרי מאמצים דיפלומטיים של הגולים ב, כפי שהוזכר לעיל. דיפלומטיים

.והקלו על מצבו של הישוב בארץ בזמן מלחמת העולם הראשונה

בשלב מאוחר יותר במלחמת העולם הראשונה כאשר התפתחה קהילת מגורשים בדמשק שבסוריה בה

התרכזו רוב הכוחות ההנהגתיים של היישוב הפכה דמשק למרכז פעילותה של ההנהגה היישובית

109

.25' עמ, טופורובסקי 110

.9-10' עמ, י"ועד העזרה לגולי א 111

.274' עמ, אפרתי 112

.3' עמ( א"תרע)ג "ע, החרות ג 113



35

.היהודית שנותרה בארץ המרותה סרה האוכלוסייל, העליונה114

כל אותו זמן הייתי מתעסק עם בעיית "

שגרנו אגרות אזעקה לעזרה לאחינו בני ישראל . יוסף זיו שהיה עמנו' הפליטים יחד עם העסקן ר

."בגרמניה115

, יריםהעצ, האופי ההמוני של גירוש הנתינים הזרים. ה י ח ס מ צ ד ה ק ה י ל ה ה ק ו ל ט ת

ולכן במקרה , יורד שהיו שכיחים בשאר הירידות-והאישים הפוליטיים מנע את יצירת אותם יחסי קהילה

דנן לא שייך לדון בדבר יחסה של הקהילה הקולטת כמו שנדונה בשאר הירידות בהן נקלט יחיד אל תוך

המקלט אל הגולים הדיון הנצרך בנוגע לתופעה זו הוא בדבר יחס יהדות העולם והיהדות בארץ. קהילה

.ובדבר יחסה של הממשלה הקולטת לקהילת הגולים

מצב חוסר הכל של הפליטים והמשבר העצום בפניו הם עמדו שיוועו לעזרת גורמים יהודיים עולמיים

הארגונים היהודיים העולמיים דאגו . שאכן מילאו את המצופה ודאגו לפליטים ככל יכלתם, וממשלתיים

למען המגורשים ודאגו להקים וועדות שתדאגנה לחלוקת התקציב המיועד לנתב תקציבים נרחבים

.מאידך גיסא הממשלה הקולטת דאגה לטפל בפליטים בהתאם למדיניותה ויכולתה. ולרווחת המגורשים

שהיו , החליטה ממשלת מצרים להחזיק על חשבונה את הגולים, בזמן מלחמת העולם הראשונה למשל

לשם כך הקימה ממשלת מצרים . את החזר הוצאותיה עבורם ממדינות אלה ולתבוע, נתיני מדינות זרות

הקונסולים שנתיניהם נמנו עם , מצרית-הנהלה מרכזית שהורכבה מפקידים בכירים של הממשלה האנגלו

.אוכלוסייה זו והרב הראשי של אלכסנדריה116

האחריות לטפל במגורשים שלא היו נתיניהם של מדינות

אלו , הוטלה על כתפי הארגונים היהודיים העולמיים, ידי ממשלת מצרים-ופלו עלאחרות ובהיבטים שלא ט

עזרה , עבודה, תמיכה –שהעמיד ועדות משנה שכללו ' ישראל וסוריה-ועד העזרה לגולי ארץ'הקימו את

.לארץ-הספר ונסיעות לחוץ-בתי, דואר, רפואית117

תופעה זו של ירידה כפויה אפיינה . י ד ה ז וי ד י י ר –ה ת ק ו פ ו ת ה מ א ו פ י י נ ו ת ע ל

כל נתיני המדינות העוינות , םהמצב בארץ היה מצב חירו. בעיקר את תקופת מלחמת העולם הראשונה

ל מצד השלטון בארץ "בעקבות היחס הנ. גורשו בהדרגה והצבא התורכי היה זקוק לכל חייל פוטנציאלי

14-למצרים בלבד גורשו כ. ולים בדמשק ובאלכסנדריהנוסדו בתקופה זו קהילות שלמות של אלפי ג

114

.331' שם עמ 115

.152' עמ, גליקמן-פרוש 116

.275' עמ, אפרתי 117

.ח"ראה את העמודים הראשונים של הדו, י"ועד העזרה לגולי א


36

אחוזים118

ישראל ולמעלה ממחציתם היו מיהודי ירושלים-מכלל יהודי ארץ 119

הוקמה ועדה מיוחדת .

ויהדות , מופקדת על רווחתם של המגורשים השהיית' ישראל וסוריה-ועד העזרה לגולי ארץ'שכונתה

העולם120 .הודים שנשארו בארץ ישראלפעלה ללא הרף למען הגולים ולמען הי

ירידות מרצון

ירידה למטרת לימודים

לארץ בכדי להשלים את השכלתם לא נגעה לאנשי וצעירי -תופעה זו של בני היישוב הישן שירדו לחוץ

היישוב הישן שהלכו בתלם וחיו את חייהם כמו אבותם ואבות אבותם ולא נגעה לאלו שתכננו לשבת

תופעה זו נגעה לרוב . התפרנס ממלאכת כפיים פשוטה אותה שלמדו מאביהםבכולל וללמוד כל חייהם או ל

לצעירי היישוב הישן שחפצו להתנער מערכי היישוב הישן ואף לעיתים להתנער מערכי תורת ישראל

יורדים אלו אשר חפצו . וחפצו להשכיל במקצועות אוניברסיטאיים כלליים, שעל פי רוח ישראל סבא

, ובטח לא ביישוב הישן, שעד תקופה מאוחרת מאד לא היו בנמצא בארץ, כללייםללמוד לימודים גבוהים

היו כאלה שלא חפצו , נוסף להם. בכדי לרכוש השכלה גבוהה, מרביתם לאירופה, לארץ-יצאו לחוץ

שאמנם לא , להתנער ממציאות היישוב הישן אך רצו לעסוק במקצועות חדשניים ומרחיקי לכת במסגרתו

ולרוב לא זכו לאותה התנגדות , מסורות הישוב הישן אך גם לא היו מנוגדים אליהםעלו בקנה אחד עם

אלה היו אנשים כדוגמת אפרים הכהן . ציבורית קיצונית וחריפה כמו תופעות מתנערות ומרדניות אחרות

רייס שנסע לסמינר בכדי ללמוד הוראה וחינוך בחוץ לארץ ולאחר מכן חזר ללמד ולנהל את בית הספר

שאמנם לא היה בית ספר של היישוב הישן במובן הרשמי של המילה אך רבים מאנשי , ירושליםלמל ב

.לכיוונים אחרים שלחו את בניהם לבית ספר זה' פזלו'היישוב הישן ש121כמוהו היה אחיו האגרונום שנסע

.לאירופה בעצת הברון רוטשילד להשתלם במקצועות הגפן122

ההסתכלות הקהילתית . ו ה פ ר ט י ת ע ל מ ע ש ה ה י ר י ד הה ה ס ת כ ל ו ת ה ק ה י ל ת י ת

מיחסם של אנשי היישוב הישן לחבריהם שפנו להשכלה או , על מעשי ירידה כגון אלו נובעת באופן בלעדי

118

.279' עמ, שם 119


צות הברית לא היתה מעורבת במלחמה עד שלביה המאוחרים קהילות היהודים בארצות הברית ניכרו בפעלם מכיון שאר

.174' עמ, א, אלמליח' א:ראה. הרב למען הגולים והיישוב בארץ יותר מרוב הקהילות האחרות שנמצאו במצב מלחמה121

נרתעו מלשלוח את בניהם לבתי ספר אלו וזו היה אמנם חרם על בתי הספר כדוגמת למל אך רבים מאנשי היישוב הישן לא

.135' עמ. זכרונות, ילין' י: ראה. נהייתה נורמה אצל רבים122

.166' שם עמ


37

שהיה לרוב רק עזיבה , במקרה זה מעשה עזיבת הארץ. תלתחומים פורצי דרך בתחומי החינוך וההתיישבו

והירידה כשלעצמה לא בהכרח נראתה בעין רעה , לק ממהלך גדול יותר שעורר התנגדותהיה רק ח, זמנית

ירידה זו לא היוותה אות קלון על הצלחת היישוב הישן , בניגוד לירידות שיוזכרו בהמשך. בגלל זמניותה

ירידה זו שגבלה פעמים רבות . הרבה יותר םועל נוחות החיים בה אלא על אספקטים עמוקים ושורשיי

של היישוב יוהעידה על כישלון חינוכי אידיאולוג, ביטוי למרדנות ערכית היתוק מהיישוב הישן הייתבנ

ירנוביץ מתאר משבר אידיאולוג'חיים צ. הישן בכך שרבים מבניה פונים עתה להשכלה123

זה תוך כדי

בעולמו של מתחילים מסתכלים , בניהם ובני בניהם של הזקנים הללו, והצעירים: "רשמיו מביקורו בארץ

-לא כל. הדור הישן עצמו אינו תקיף בדעתו. ומי שיש בידו היכולת לכך נס לארבע רוחות העולם, ה"הקב

...".שכן שאין בו טופח על מנת להטפיח לדור החדש124

החרימו , דאגו ראשי הקהילה להרחיק את הגורמים ההשכלתיים הללו מקהילותיהם, מבחינה רשמית

אך מבחינה מציאותית לעתים שררה בקרב רבים מבני היישוב , ם על אחריםאותם וניסו למנוע את השפעת

. הישן הבנה מסוימת לנטייתם של חבריהם להשכלה או למקצועות החדשניים

מאלה שלא חפצו להתנער ולהתנתק , היו אנשים. לא כל הגורמים המרדניים נודו מקרב היישוב הישן

הם החדשניים ועוררו פולמוס ביישוב הישן שלבסוף שהביאו עמם את רעיונותי, מערכי היישוב הישן

.לכאן או לכאן, אם מבחינה רשמית על ידי ראשי הקהל אם בפועל על ידי תגובות הציבור, הוכרע

בהסתכלותו של הפרט היורד על מעשיו הוא הצדיק את עצמו לגמרי וראה את עצמו כמגשים רעיונות

הוא ראה את עצמו נגאל מכבלי , במקרים קיצוניים. גדל ואידיאלים נכונים יותר מאשר הרעיונות עליהם

תיקון ושיפור נורמות טעונות , ראה היורד בלמידתו, היישוב הישן ובמקרים בהם לא שאף לניתוק מעברו

.שיפור שנהגו ביישוב הישן

ה ירידתו של היורד לא היוותה מטרה בפני עצמ. מ ט ר ו ת י ו ו ש א י פ ו ת י ו ש ל ה י ו ר ד

היורד חיפש מקום בו יוכל ללמוד את לימודיו הגבוהים . להתרחק ממשפחתו וחבריו הומטרתו לא היית

לארץ להשלים את -בנסיעתו לחוץ, היורד שאף. ומשלא מצא מקום שכזה בארץ הוצרך לנדוד לחוץ לארץ

שן שנסע מילידי היישוב הי, כפי שמתואר במקרה של פסח חברוני ולימודיו ולהצליח בהם ככל יכולת

123

ל טוען כי הוא מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית אך אינני בטוח כלל וכלל שהוא בתור כתב של עיתון ציוני בחוץ "הנ

יתכן כי אכן היה משבר כזה . יכול להצביע על משבר אידאולוגי בחברה זרה לו לארץ שמן הסתם היה שותף לעיתון בדיעותיו

.כפי שהוא מתאר אך יתכן גם שהמשבר היה קטן בהרבה124

.3' עמ(. ב"תרס)' ו', העולם ט-רשמים אלו נתפרסמו ב


38

בעקשנות עיוורת ... כבר שבועות אחדים אני בציריך ואינני גורע עין מספרי : "ללמוד מתמטיקה בציריך

...".להצליח: אני רואה לנגד עיני את יעדי בלבד125כמובן בשלב מאוחר המטרתו הרחוקה של היורד היית

ואם מחוצה לו בכלל היישוב יותר להגשים את ידיעותיו בתחום המעשי אם בקידום מטרותיו ביישוב הישן

.בארץ או בעולם הרחב

בזמן . לארץ-קיומו בחוץ האחת הבעיות של היורד היית. ל ו מ ש כ ה" א ו פ ן ה ש ה י י ה ב ח ו

על כן . לימודיו הוא לא תמיד היווה מקור פרנסה לעצמו והוא לא תכנן לגור מגורי קבע במקום לימודיו

לעיתים היה זה קרוב משפחה . מגורים זמני ומקור מחיה שיספקו את צרכיו לעצמו מקום אהיה עליו למצו

שגר במקום לימודיו ולעיתים הסתדר היורד בעזרת הקהילה היהודית במקום או בעזרת מוריו וחבריו

בייחוד , היו מקרים בהם הסטודנטים היהודים חיו בתנאים קשים ביותר עד גמר לימודיהם. לאוניברסיטה

.ם של אירופהבחורפים הקרי

היחס לארץ במקרים בהם רצה היורד להתנתק מהיישוב הישן היה מן הסתם חלש . ה י ח ס ל א ר ץ

יותר מאשר היחס במקרים בהם היורד רצה ללמוד ולהשכיל ומתוך כך להעשיר ולרומם את המציאות

א התנתק ממשפחתו אך אפילו במקרים בהם היורד רצה להתנתק מערכי היישוב הישן הוא ל, ביישוב הישן

כפי )ולעיתים אף לא מחבריו הטובים ואלו קיבלו בהבנה את השינוי שחל בו ולעיתים אף הושפעו ממנו

(.שחששו ראשי וקיצוני היישוב הישן

הוא הודיע . לארץ שמר הסטודנט על קשר הדוק ככל יכלתו עם משפחתו בארץ-בהיותו בחוץ

עוד בימי שהותנו בברלין הודעתי . "ללי והם מצידם ענו לולימודיו ועל מצבו הכ, למשפחתו על נסיעותיו

".לאבי על בואנו לגרמניה126

ביקרו בני המשפחה את , בנוסף לקשר התקשורתי בין הסטודנט למשפחתו

.ל מסיבה כלשהי"למשל במקרים בהם אחד מבני המשפחה עצמו נמצא בחו, היורד במידת האפשר

וחבריה , הקהילה הקולטת קיבלה את הסטודנט בשמחה. ט תה י ח ס מ צ ד ה ק ה י ל ה ה ק ו ל

הקהילה הקולטת , פעמים יותר ופעמים פחות. ישראל ואנשיה-שתו בצימאון את סיפוריו ודבריו על ארץ

במיוחד כאשר הסטודנט בא עם מכתבי , דאגה לתנאיו הפיזיים של הסטודנט שהחליט לדור בתחומה

קהלת אלטונה נענתה "בלה החמה מספרים התלמידים מהארץ כי על הק. המלצה מאישים יהודים חשובים

125

.105' עמ, חברוני 126

.95' עמ, רייס


39

"אף קבלה אותנו בזרועות פתוחות, מיד127

כל בני הבית . הלבנים-יום בחווילה אדומת-הייתי אורח יום",

."התייחסו אלי כאל בן משפחתם128

לפני כניסתנו אל הסמינר בהנובר הבטיחו "רייס כי ' עוד מספר א

להמציא לנו את האמצעים , ר סלוונדי מדירקהיים"ר ליב מאלטונה והד"ד, ר הילדסהיימר מברלין"הד

לא , אך כעבור חצי שנה פסקו שני הרבנים הראשונים למלא את הבטחתם. למשך ימי שבתנו בהנובר

"..."וישן מפני חדש תוציא"בשל הכלל , פשוט, אלא, משום אי שביעת רצון מלימודינו חלילה129

ילה הקולטת אלא גם בקהילות בהן עצרו התלמידים בדרכם ליעדם יחס חם זה לא נהג אך ורק בקה

בווינה מצאנו לשמחתנו ... העיר -בטרייסט נקראנו לסעודת שבת בביתו של אחד מראשי עדת. "הסופי

שנלוו אליו , ירושלם-ז הויזדורף על שני נערי"גדולה היתה גאוותו של ר... זליג הויזדורף ' הרבה את ר

."לכל מקום אשר הלך130

היו רבים מבני ורבני חוץ לארץ שהיו חרדים לדבריהם של רבני היישוב הישן ויחסם אל הסטודנטים

ל אך היה ניתן לזהות ביחסם נימת "לארץ תמכו בתלמידים ואף אלו הנ-אמנם רוב אנשי חוץ. היה בהתאם

, ירצבורגשהיה ראש בית המדרש למורים בוו, הרב נתן במברג, הסתייגות מסוימת מפעלם של הלומדים

.ישראל ללא הרשאת רבניה-שלא יורו בארץ" תקיעת כף"דרש מתלמידיו הארצישראליים , גרמניה131

בניגוד לשאר הירידות ששויכו . י ד י י ר י ד ה ז ו –ה ת ק ו פ ו ת ה מ א ו פ י י נ ו ת ע ל

ופה המאוחרת יותר ירידה זו משתייכת לתק, לתקופה מסוימת בשל תנאי הזמן ומאורעות טרגיים שקרו

לא מפאת מאורעות הזמן אלא מפאת הלכי הרוח החדשניים ששרו אז , ט והלאה "סוף המאה הי, קרי

.ועם כניסת רעיונות חדשניים לתוככי היישוב הישן, עם עליית העליות הציוניות הראשונות, בארץ

ירידה בכדי למלא חובה אזרחית בארץ המולדת

. ופעה של ירידה בכדי למלא חובה אזרחית כלשהי בארץ המולדתבתקופות מסוימות רווחה בארץ ת

, שחלקם עוד שמרו בקרבם רגשות כלפי ארץ מולדתם, תופעה זו רווחה בעיקר בקרב אנשי היישוב החדש

במסגרת תופעה . אשר שאפו להינתק מכל סממן גויי וגלותי, נדירה מאד בקרב אנשי היישוב הישן הוהיית

מולדתם ברוח פטריוטית בכדי לענות על קריאה או חובה שציפתה להם בהגיעם זו יצאו אנשים לעבר ארץ

127

.שם 128

.119' חברוני עמ 129

.98' עמ, רייס 130

.91' עמ, שם 131

.96' שם עמ


40

.לחופי מולדתם132

תופעה זו לא תאמה כלל ועיקר את המנטליות של אנשי היישוב הישן שראו בלימוד

לא ששו , עוד לפני עלייתם לארץ, ואף בהיותם בארץ מולדתם, ישראל עיקר-התורה ובחיי קדושה בארץ

ואף ניצוץ של אותה הפטריוטיות שבערה בקרב אותם , הצבא או לשרת את מולדתםלהתנדב לשורות

.המתנדבים לא נראתה בקרבם

בעקבות שוליותה של תופעה זו בקרב אנשי היישוב הישן ואפסיותה של תופעה זו לעומת השינויים

לא םוונטייהדמוגרפיים ביישוב הישן בתקופותיה השונות ובעקבות כך גם חוסר אזכרתה במקורות הרל

. אתייחס לתופעה זו בהרחבה ואסתפק באזכור קצר זה

ירידה לשם שליחות

ובתי הדואר , ומסילות הברזל עוד לא היו, בטרם עברו אניות הקיטור בימים, עוד מקדמת דנא"

צפת , חברון, נהגו קהילות הספרדים שבארץ ישראל לשלוח מערי ירושלים, עוד טרם נוסדו

לפי ריחוק , בכל שנתיים או שלש, דים לכל מדינה מהמדינות הנזכרותמשולחים מיוח, וטבריה

."המקום וגודל המדינה אשר אותה הוא צריך לסובב לקבץ הנדבות133

לארץ -לעתים תכופות שלח היישוב היהודי או גורמים מתוכו שליח שייסע לחוץ, ילין' כפי שמתאר י

וימלא שליחות מסוימת134

איסוף כספים ותמיכה עבור היישוב או שליחויות אלו נסבו לרוב סביב .

ר היה לרוב רקע "לשד(. שלוח דרבנן)ר "במקרים אלו נקרא השליח שד. הקהילה עבורה נשלח השליח

תורני ובהגיעו לקהילות הזרות בנוסף להתעסקות במלאכת ההתרמה תרם לקהילה מתורתו בדרשותיו

לארץ -קשר כלכלי עם הקהילות בחוץבתקופה מאוחרת יותר פיתח היישוב היהודי בארץ . ושיעוריו

באמצעות קופות צדקה135

אך לאחר ערעור מעמדו של היישוב בעיני , ללא תלות בשלוחים אנושיים

נאלץ היישוב לחזור באופן חלקי , לגיטימציה שעבר היישוב הישן-הקהילות בגולה ולאחר תהליך דה

אלא גם , לא רק בחיוניות כספםלארץ -רים שהפעם היו צריכים לשכנע את אחיהם שבחוץ"לשיטת השד

אלא לשם שתדלנות , היו מקרים בהם השליח לא נשלח לשליחות בקהילות יהודיות. בצדקת דרכם

132


.119' עמ, זכרונות לבן ירושלים, ילין 134

.ז"ירושלים תשנ, מוסד הרב קוק', שלוחי ארץ ישראל, 'יערי' רים ושליחויותיהם לאורך הדורות ראה א"על מאות השד 135

פת צדקה אחרת בנוסף לארץ העמידה קו-וכאשר קהילה מסוימת בחוץ, ערכן וכבודן של קופות הצדקה היה רב ביותר

על תגובה . לקופת הצדקה של כספי החלוקה שהיו מיועדים לארץ היה הלם אדיר ותגובה חריפה מצד רבני ופוסקי היישוב הישן

.ב"קס' עמ', כרך א, תורת רבינו שמואל סלאנט, סלאנט' נ: זו ראה


41

את עשרת שבטי ישראל איישוב סכסוכים ומריבות ואף בכדי למצו, פוליטית בפני גורמים שלטוניים גויים

.האבודים136

רים לא היו יורדים "שהשד ןפעת היורדים מכיוויש שיאמרו שמקומה של תופעה זו אינו במאמר על תו

לארץ לתקופה מוגבלת הן מבחינה מעשית והן -במובן המלא של המילה אלא רק שליחים שנסעו לחוץ

אך אני בחרתי לכלול תופעה זו בירידה ולהרחיב את מושג הירידה מעבר לאותם אנשים , מבחינה מנטלית

ולכלול בה גם אנשים , לארץ-מקום נוח יותר בחוץמיואשים שהחליטו להעתיק את מקום מגוריהם ל

יש שיאמרו שמקומה של קטגוריה זו הוא תחת הכותרת העוסקת , כמו כן. מנת לחזור-ושעזבו על, שגורשו

נשלחו בעקבות צרכים כלכליים של , כפי שכבר הזכרתי, רים אלו"מכיוון ששד, ביורדים מסיבות כלכליות

תופעה משמעותית המיד קטגוריה זו בפני עצמה מכיוון שהיא הייתבכל זאת ראיתי לנכון להע. היישוב

.שאפיינה מאד את היישוב הישן ואת המנטליות שלו

בניגוד לירידות אחרות . ה ה ס ת כ ל ו ת ה ק ה י ל ת י ת ו ה פ ר ט י ת ע ל מ ע ש ה ה י ר י ד ה

דהיינו , השולחים. ו האשמה הדדיתסבל א, ירידה זו לא התאפיינה ברגשי אשמה, שהזכרתי ושאזכיר

. ראו צורך גדול בשליחות מסוימת ולשם כך מינו אדם מסוים בעל חשיבות והתאמה לשליחות, הקהילה

הקהילה השולחת . הקהילה ראתה בו את בא כוחה וקיוותה שימלא את ציפיותיה בצורה הטובה ביותר

ראשון , איש תור המעלה, דם הגדול הזההא"התיחסה אל השליח בכבוד רב ותיארה אותו בתיאורים כמו

ה"ה, בקדש עטרת תפארת ירושלים137

צדיק מושל ביראת ' הרב הגאון המובהק חריף ובקי בתורת ה

...".אלקים 138

בו הוא עוזר ליישוב , ראה השליח את שליחותו כמעשה בעל ערך רב ביותר, כמוהם

-שוב ולערכים אותם ייצג בהיותו בחוץהשליח עשה את שליחותו מתוך תחושת מחויבות ליי. ומקדם אותו

.לארץ

שברוב המקרים , ר"אך צער הפרידה מהשד, צער על עזיבת הארץ גרידא אמנם לא היה במקרים אלה

וכמה קשה עלינו פרידתו לעזוב עבודתו בקדש . "נתן אותותיו, היה מאנשיה הדומיננטיים של הקהילה

מצוות פיקוח נפשות הוא בגדולי ישראל ל כי"אבל כבר הורונו חז, ל"ולהבדיל מקדש אל החו

..."דווקא139

136

.342' עמ, אגרות, יערי 137

.הוא הוא 138

.'נספח הר "ראה תעודת שד 139

.שם


42

במכתבי בקשה לכל הגורמים אתם , לפני היציאה דאגו הוא ושולחיו לציידו במזומנים כפי הצורך

במכתב מינויו כשליח, במסעו שהתעתד להיפג140

על הצטיידות זו מספר יהושוע . ובביגוד מכובד ומתאים

, ראש כוללות הספרדים בחברון, גליה להחזיר לרב יוסף שלוםילין שנשלח לנסות לשדל את שלטונות אנ

הוצאתי ', ערך מאה וחמשים נאפ, את כספי; החלותי להכין עצמי לנסיעה ללונדון. "...את נתינותו האנגלית

, הכובע והשטריימל, את עטרות ראשי... מעסק החלפנות והלוותי להאפנדי בעל החצר ששכנתי בה

ל נתן בידי "חותני ז... ובשאר בגדי נשארתי לבוש במלבושי הספרדים , (תבלי מצנפ)החלפתי בטרבוש

'ב השר הנז"להוצאות הנסיעה ומכתב לש' שלשים נאפ141

...".אשר בו הודיעו על מטרת נסיעתי, 142

כפי שהזכרנו לעיל שאיפתו העיקרית של היורד . מ ט ר ו ת י ו ו ש א י פ ו ת י ו ש ל ה י ו ר ד

הקודש אך לעתים היו -מטרת יציאתו וההצדקה לצאתו מארץ ההשליחות היית. ליחותולמלא את ש ההיית

לפעמים היה השליח . לשליח מטרות משנה ושליחויות קטנות שלא היו סיבות המצדיקות יציאה מצד עצמן

מבקר את מקום מוצאו או מוצא משפחתו או מברר על אודותם ולעיתים היה השליח מנצל את השליחות

, ע"טרם נסעי ללונדון סיפרה לי מרת אמי נ. "אישים יהודיים חשובים או פשוט לנפוש קצת להיפגש עם

שאחרי חתונתו , כי עוד בהיותה בעיר לאמזה נשאה אחותה הצעירה מרים קיילא לאיש אחד ששמו זינגער

לזאת . ואיננה יודעת אף אם חיה היא או מתה, כי מיום צאתה לא כתבה לכל משפחתה... נסע אתה ללונדון

."בקשתני אמי שבהיותי בלונדון אשתדל לחקור ולשאול על אודותה143

במידה והקהילה השולחת מצאה

.ר"זאת לנכון היא אף כללה בהסמכתה ובהמלצותיה את מטרותיו המשניות והפרטיות של השד144

קצוב וברובם לזמן הירידה זו בשונה משאר הירידות היית. ל ו מ ש כ ה" א ו פ ן ה ש ה י י ה ב ח ו

למעט מקרים בהם הייתה , המוחלט של המקרים תקופת זמן זו נשמרה או שהתארכה לזמן מסוים מאד

חזר , בהעדר זמן מוקצב. מניעה מלחזור לארץ כגון מחלות או סגירת הנמלים וחסימת מעברי הגבול

שלח שליח לא היה כמעט מצב בו נ. בהצלחה או בכישלון, השליח לארץ ברגע שהשלים את שליחותו

מלבד . לארץ-לארץ עבור היישוב היהודי בארץ והחליט להישאר ולהשתקע בחוץ-למשימה כלשהי בחוץ

140

.'בנספח דר "ראה תעודות שד 141

.ילין בשליחותו' ילין והיה מקורב לשלטונות באנגליה ובעזרתו הצליח י' מדובר על השר דוד ששון שהיה חותנו של י 142

.44' עמ. זכרונות, ילין' י 143

.46' שם עמ 144

, ץ יתרמו גם לשליח עצמולאר-בו קהילת חברון מבקשת שנדבני חוץ' ר שבנספח ד"דוגמא לכך ניתן לראות בתעודת השד

.ולא רק ליישוב


43

מעשה שכזה היה עלול ליצור רושם של צביעות ושל , לארץ-חוסר רצונו של השליח להשתקע בחוץ

.סתירה פנימית בין הצהרותיו של השליח למעשיו

חד מראשי או מכובדי הקהילה אותה ביקר או אצל אחד ברוב השליחויות התארח השליח בביתו של א

אחרי רוותי רוב עונג ", ילין' ממכריו של השליח שגר באזור והללו אירחו אותו בכבוד רב כפי שמתאר י

...".חומרי ורוחני בישיבתי באמשטרדם145

קופות בייחוד בת, בין השליח לשולחיו בארץ, אמנם לא רציפה, התכתבות ההיית. ה י ח ס ל א ר ץ

בה דווחו אנשי היישוב על המצב בארץ אך גם בתקופות רגועות בהן עדכן השליח את , סוערות בארץ

. היישוב בארץ על התפתחות שליחותו

כפי שהזכרתי לעיל מארחיו של השליח כבדוהו מאד וברוב . ה י ח ס מ צ ד ה ק ה י ל ה ה ק ו ל ט ת

. שליח הקהילה הקדושה לומדת התורה בארץ ישראל אליו כאל ההתקופות הקהילה המארחת התייחס

וסיפורים וחדשות מארץ ישראל היו מצרך , רים העבירו שיעורים ודרשות בעת שהותם בקהילות"השד

.נחשק ביותר בעיני יהודי התפוצות

ידי קהילת יהודי חברון -שנשלח פעמים רבות על, א"הידוע בכינויו החיד, רבי יוסף חיים דוד אזולאי

לארץ תיאר -בעיני קהילות היהודים בחוץ, ישראל-ה להגדיל את שמה ולהאדיר את כבודה של ארץוהירב

ודרך כלל אני ...ומה עצמו חסדי ארבע קהלות קדושות הללו אין די באר: "את יחסם הטוב אליו ביומנו

ה והכל בהסברת פנים מאירות וחיב, שהפליאו לעשות צדקה וחסד וכבוד גדול יותר מיכולתם, אומר

".י חופף עליהם לטוב להם כל הימים"זכות א[ שתהא]יהא רעוא , יתירה146

, אחר קריאת התורה, השליח צריך לדרוש בכל שבת"ציין כי , רים"בתיאורו את תופעת השד, ילין' י

ואחרי גמרו לדרוש בכל בתי הכנסיות , ולעבור לפני התיבה ולהתפלל מוסף, באחד מבתי הכנסיות שבעיר

ואוי לו לאיש אשר יחפוץ להפחית מן הערך ... ני אנשים נכבדים להיות לעוזרים לשליח ימנה הגביר ש

...".אשר נערך 147

רואים אנו כי היחס לשליח היה כה מכובד עד שראשי הקהילה מינו לו עוזרים וחברי

.הקהילה רעדו מפחד קללתו ושמחו מברכתו כמוצא שלל רב

טרות פרטיות של מוסדות או גורמים שלא היו כלל רים אלא נשלחו למ"אף השלוחים שלא היו שד

שלוחים כאלה מספרים לעיתים על היחס החם שניהג . ידי הקהילה המארחת-יישוביים כובדו מאד על

145

.49' עמ. זכרונות, ילין 146

.38' עמ. 1934ירושלים , מהדורת א פריימאן', מעגל טוב השלם, 'ד אזולאי"הרב חי 147

.121' עמ, זכרונות לבן ירושלים, ילין


44

בפרנקפורט חכו "הכהן רייס כי ' על אחת שליחויותיו מספר א, למשל, כלפיהם מצד הקהילה המארחת

".בקוצר רוח לבואי148

תקופה הלמעשה ניתן לומר שלא היית. י ד י י ר י ד ה ז ו –פ י י נ ו ת ע ל ה ת ק ו פ ו ת ה מ א ו

. של היישוב היהודי בארץ לדורותיו וממאפייני הככלל תופעת השליחים היית. שהתאפיינה בריבוי שלוחים

ועד ימינו אנו יוצאים אנשים מטעם ארגונים , שליחים למטרות מגוונות תמיד נפוצו בקהילות הגולה

.לארץ-בקהילות יהודיות בחוץ" שליחות"יהודיים שונים לכמה שנים של

ירידות תלויות בבעיות שעה

הירידות שבקטגוריה זו נבעו בעיקר מאירוע או , לעומת הירידות שהיו מבוססות על הגורם האנושי

כללים ממצב שלא היה צפוי מראש ולא היה קשור להחלטות אנושיות אלא בגורמים טבעיים או במהלכים

במקרים אלה היורד לא התכוון מלכתחילה לרדת כדי . שלא היו מכוונים על ידי מישהו או משהו ספציפי

שנבעה מצרה שאלא ירד מתוך תחושת ייאו, ולרוב לא תכנן את ירידתו מראש, להשלים מטרה מסוימת

.את משפחתו או את הכלל, פתאומית שתקפה אותו

אופי כפייתי או רצוני מכיוון שמחד גיסא הם עטו אופי כפייתי בכך ירידות אלו לא ניתן לאפיין על פי

שהיורד לא היה אחראי למאורע הפתאומי שגרם לו סבל רב כל כך ובסופו של דבר היה הגורם המרכזי

ליורד אפשרות להחליט להישאר בארץ ולנסות להתמודד עם הצרה ההיית, ומאידך גיסא, לירידתו

.שתקפה אותו

צוקה כלכליתירידה מתוך מ

כפי . אחד מגורמי הירידה השכיחים ביותר לאורך רוב התקופות ביישוב הישן היה המצב הכלכלי

, כמו מערכות כלכליות דומות, המערכת הכלכלית ביישוב הישן, שמשתקף בסקירה ההיסטורית דלעיל

שביו שהתבססו היישוב הישן ויו, מטבע הדברים. תקופות שגשוג ותקופות משבר, חוותה עליות וירידות

מתוך . סבלו לאין ערוך בעתות משבר וגם בעתות שגשוג לא נהנו מרווח כלכלי ומעושר, על כספי החלוקה

למקום בו יוכלו , לארץ-סבל זה החליטו רבים לנטוש את חלומם ואת רעיונותיהם הגדולים ולעבור לחוץ

.מאליבטענה שהתנאים בארץ אינם מאפשרים קיום כלכלי מיני, להתפרנס בכבוד

148

.169' עמ, רייס


45

לארץ עם משפחתם בכדי לבנות חיים טובים יותר היו מקרים בהם -מלבד אנשים שירדו לחוץ

מוכנה לוותר על האידיאולוגיה ועל החזון שהביאום ארצה ולכן שלחו נציג שיאסוף ההמשפחה לא היית

רך לא מצאתי ד, לסבת דוחקי ודאגתי לעתיד"כדוגמת יהושוע ילין אשר , לארץ-כסף מקרוביהם בחוץ

בהיות אמה ), ע"ב של אשתי נ"ש, ל"לבקש עזר מבני השר דוד ששון ז, אחרת כי אם לנסוע למדינת הודו

..."בחשבי שבודאי יחושו לעזרתנו, (ואמם אחיות149

כמו כן היו מקרים בהם שלחה משפחה אשר סבלה .

משפחה לארץ ושם יוכל לפרנס את עצמו ואת ה-מקשיים כלכליים נציג אחד מהמשפחה שיגור בחוץ

עובדה , היה נציג זה אמור לחזור לחיק המשפחה בארץ, לכשהמצב הכלכלי בארץ השתפר. בארץ

ובמקרים רבים היורד שהרוויח את הונו צירף , שלעיתים קרובות לא עמדה במבחן המציאות ואף נהפכה

. אליו את משפחתו

בחוץ לארץ בעוד שכל כך נוצרה מציאות רווחת של יורדים בודדים מהישוב הישן שהקימו משפחות

בת להורים יורדים , מרים היזיגער, סבתי. משפחתם נשארה בארץ ושלחו מדי שבוע מעטפת כסף לארץ

שמואל , העידה בפני כי בכל יום שישי היה אביה, הברית בכדי לפרנס את משפחתם בארץ-שירדו לארצות

גדליה150

יתה מתכתבת עם סבתה הי, היא לעומתו. ישראל-שולח מעטפה עם כסף לארץ, פיינסילבר

. הירושלמית ביידיש

-מוחלט לא זנחו את רעיון יישוב ארץ שכמו כן היו יורדים שהתנהגו בקיצוניות ההפוכה ומתוך ייאו

לארץ שם קיוו -וברחו לחוץ, ופעמים אף את הקהילה בראשה עמדו, ישראל בלבד אלא גם את משפחתם

מלבד דלדול אוכלוסיית היישוב הישן תופעה זו . ארץלחיות חיים נורמליים ולהתנתק מעברם רווי הסבל ב

יצרה בעיית עגינות בקרב רבות מנשי היישוב הישן איתה התקשו ראשי הקהילה להתמודד למרות

נוצרו מצבים בהם בעל זנח את אשתו והשאיר לה את ילדיו וכך לא בלבד שהאישה . הרבים םניסיונותיה

.אותו מקור פרנסה דליל ממנו התפרנסו בהיות הבעל בארץוהילדים נותרו בחוסר כל אלא גם חסר להם

כאשר . סכנה נוספת שנבעה מהקושי הכלכלי ששרר בתקופות רבות ביישוב הישן היה המיסיון הנוצרי

בארץ הם לא היססו לרגע , ובמיוחד העולים, גורמים מיסיונריים בעולם ראו את הקושי בחיי היהודים

בתי תמחוי ובתי ספר לטובת העניים , יסיונרים הקימו בתי חוליםהמ. והחלו לפעול במלא מרצם בארץ

היו מקרים בהם רבני היישוב . היהודים שלא יכלו לעמוד בפיתוי והשתמשו בשירותם של המיסיונרים

149


.על שמו אני קרוי


46

הישן הבינו שאין ביכולתם לספק את הצרכים הבסיסיים של עניים כה רבים ולא ראו סכנה מיידית

.ה ובלית ברירה העלימו עין מתופעת היהודים שנזקקו לשירותי המיסיוןליהודים שנזקקו לשירותים אל151

הוטלו חרמים אימתניים על כל מי שהתקרב , אך היו תקופות בהן מלחמת הממסד עם המיסיון הגיעה לשיא

, לבתי החולים של המיסיון ואף נחטפו גופות של יהודים שמתו בבתי חולים אלה כדי לקברם בקבר ישראל

המצב היה קשה . החברה קדישא לא הסכימה לקבור את אלה שבחייהם פנו לעזרת המיסיון, או לחלופין

את היישוב היהודי בירושלים כדי לפגוע , בהשפעת המיסיון, ג תקפו איכרים"תמוז תרמ' עד כדי כך שבכ

הפורעים לא מצאו את הרב אך הרגו את חבר כולל . הרב שמואל סלאנט, במי שנראה כעומד בדרכם

.רבי מאיר אפטר וורשא152

בתקופות אלו בהן נשקפה סכנה ממשית לכל מי שהתקרב למוסדות המיסיון

.היו רבנים שהעדיפו ואף יעצו לאנשים מסוימים לרדת מהארץ מאימת המיסיון153

בירידה זו ישנו הבדל . ה ה ס ת כ ל ו ת ה ק ה י ל ת י ת ו ה פ ר ט י ת ע ל מ ע ש ה ה י ר י ד ה

ההסתכלות הפרטית של היורד או קבוצת היורדים על ירידתם לבין הסתכלותם של חברי מהותי בין

.החליטו להישאר בארץ ולהתמודד עם מצבם הירוד, למרות מצבם הכלכלי הרעוע, אשר, הקהילה

. בסלחנות רבה, אפילו השליליים, נהג להתייחס אל עצמו ואל מעשיו, אנוש-כמו כל בן, היורד עצמו

ץ אמנם הצטער על זניחת עברו אך הסביר זאת בהרעת מצבו הכלכלי עד לרמות בלתי כאשר ירד מהאר

לארץ -ולכן לעיתים תכנן היורד לשהות בחוץ, וקיבל את הגזירה שלכאורה נכפתה עליו מלמעלה, נסבלות

חברי הקהילה שאמנם , לעומתו. לזמן בלתי מוגבל מראש להרוויח את לחמו ולאחר מכן לחזור לארץ

אלה אמנם . מצבו של היורד וחוו על בשרם את הקושי הכלכלי הצרו מאד על ירידתו של חברםהבינו את

בכך שחברם לא התמסר לערכיו והחליט , ערכית-ראו את מעשה הירידה ככישלון מבחינה חינוכית

אך בעיקר מבחינה יישובית בכך שהיישוב הגיע לידי מצב כה רעוע בו , להתמודד עם בעיותיו בדרך הקלה

.יו ואף מקימו מחליטים לעזבוחבר

ששייך אמנם לקהילת הנשארים בארץ מבחינה , מצד שלישי תבקטגוריה זו יש לציין לדעתי התייחסו

קבוצה זו כוללת את אלו שנשארו . לירידה ניתן לחלקם לקבוצה עצמאית םפיזית אך מבחינת התייחסות

אך , לא הרימה את קולה מחמת הבושה קבוצה זו. בארץ מתוך חוסר ברירה ולא מתוך רצון אידיאולוגי

151 [שילה, להלן. ]ב"תשס, זמורה ביתן/הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה?', נסיכה או שבויה, 'שילה' מ 152

.א"ק פרשת בהר תשנ"בתוך יתד נאמן מוסף עש', אחד מהם לא חזר, 'נהוראי' ב 153

', הישןפרקים בתולדות היישוב , 'מלאכי' א: ג ראה עוד"על מלחמת החרמה של רבני היישוב הישן במסיון בשנת תרמ

(.מ פינס במערכות המלחמה במסיון"רי) 322' עמ. א"תשל, אביב והקיבוץ המאוחד-אוניברסיטת תל


47

לאנשים האם היית. הבינה ללבם של אותם שלא יכלו לחיות במצב השורר בארץ והסכימה עם טיעוניהם

אלא שלא היו להם אמצעים , אלה ברירה מעשית הם היו מחליטים לרדת בדיוק כמו אלה שירדו בפועל

.סיבות שונותכלכליים מספיקים בכדי לרדת או שלא יכלו לצאת מהארץ מ

כל אחד מהצדדים לירידה מתייחס למקרה בו היורד ירד עם תיש לשים לב כי תיאור זה של התייחסו

הצדדים בהתאם לוריאציות השונות של תהיו כמובן שינויים קלים בהתייחסויו, לארץ-משפחתו לחוץ

העצב ותחושת , הניכורירידה זו הנקובות אך לכולן היה את אותו הקו המנחה שצוין בפסקה דלעיל והוא

.הכישלון מצד הנשארים לעומת ההצטדקות והסלחנות מצד היורדים ועמיתיהם שרצו לרדת

אנשי היישוב הישן שירדו מסיבה כלכלית ירדו . מ ט ר ו ת י ו ו ש א י פ ו ת י ו ש ל ה י ו ר ד

מחפיר אליו הגיעו או את פת לחמם ולא לחיות מתוך צמצום כלכלי חוהיא להרווי, למטרה ברורה מאד

.או את עצמם בכבוד, ולקיים את משפחתם, ישראל-עמדו להגיע בעת מגוריהם בארץ

היו אמנם יורדים אמידים שחששו מהבאות וירדו למרות שסבלם לא עלה על סבלם של רבים אחרים

.ביישוב אך אלה היו מעטים ורוב היורדים מסיבות כלכליות השתמשו בירידה כמפלט אחרון

י להבטיח את הצלחתם במשימתם לעיתים דאגו היורדים לקבל מכתבי המלצה מאת ראשי היישוב בכד

א נתמך "ובכן יצאתי מירושלים בחודש טבת שנת תרמ" , ילין' כפי שהשכיל לעשות גם י, ישראל-בארץ

...".ר אליהו מני הרב מחברון"ג הר"ומהרה, ע"מחותנתי נ' במכתבי המלצה לגבירים הנז154

בהתאם למטרה חד משמעית זו חיפש היורד קהילה . ל ו מ ש כ ה" ה ש ה י י ה ב ח ו א ו פ ן

או את , אליה חשו זיקה מסוימת, רבים מיורדים אלה בחרו את ארץ מוצאם. שתתאים לצרכיו הכלכליים

, תדמית של ארצות משגשגות הלהם היית, ארצות המערב כדוגמת ארצות הברית או את דרום אפריקה

כך היו תקופות של גלי ירידה למערב שדמו לגלי ההגירה העולמיים (. זאת תדמית ותו לא הם הייתלעיתי)

.ט"למערב באמצע המאה הי

ישראל מתוך רווח כלכלי ולכן ידעו מראש -היו יורדים שידעו מראש שאבדה תקוותם ליישב את ארץ

לעומתם . ס בקהילתם החדשהשירידתם היא לא על מנת לחזור וקיוו לממש את מטרתם במהירות ולהתבס

אבי נסע להודו ושהה שם כשנתיים אצל דוד "כדוגמת אביו של אליהו פרוש עליו הוא מעיד כי , היו כאלה

154

.123' עמ, זכרונות לבן ירושלים, ילין


48

,..."אמי העשיר מר ששון גבאי155הקודש ולהגשים -לחזור בבא העת לארץ, או שתכננו מלכתחילה, שקיוו

שאף בין ןומכיוו, ל"שהייה בקרב היורדים הנמפאת ריבוי משכי ה. ישראל-לבסוף את חזון יישוב את ארץ

לא ניתן לאפיין משך שהייה באופן , אלו שחזרו בסופו של דבר לחיק היישוב הישן היה שוני בזמן השהייה

.חד משמעי

. יחסו של היורד לארץ ולקהילה הישנה תאמו את מטרותיו ואת רקעו של היורד. ה י ח ס ל א ר ץ

ביותר עם משפחתם ועם היישוב בארץ היו מן הסתם היורדים היחידים היורדים בעלי היחסים הטובים

יורדים אלו . לארץ ולהוות מקור פרנסה עבור המשפחה בארץ-שנשלחו לאסוף כסף או להתיישב בחוץ

הייתי לא רק . "שלחו להם מעטפות כסף פעם בתקופה, התכתבו תכופות עם משפחתם בארץ וכפי המצופה

."של ירושלים' בנקים'אלא אף מקבל הכספים השלוחים אלינו ופודם ב, ביהעונה היחידי על מכתבי א156

חינכו , לארץ-במקרים בהם הקימו משפחה בחוץ. יורדים אלה דאגו להתעדכן על הקורה בארץ

ובמקרים בהם השאירו את , היורדים את ילדיהם על עקרונות החינוך שקיבלו הם ועל עקרון השיבה לארץ

משנסע אבי לאמריקה מילא ", הכהן רייס' כפי שמתאר א, א מקום חינוכי הוגןילדיהם בארץ דאגו לממל

את חובותיו של ראש המשפחה ויעמוד לצד אמי גם בעניני חנוך , מר משה יצחק גולדשמיד, גיסי

."ילדיה157

היחס מצד שאר היורדים ליישוב בארץ לא שפר כמו אלה הראשונים אלה אמנם שמרו על קשר עם

. הניכור מצד היישוב מנעה מהם קשר שוטף עם הארץ משפחתם אך תחושת

ניתקו כל קשר עם , אלה. מקרה קיצוני בדבר הקשר עם הארץ היה אלה שברחו מסיבות כלכליות

במקרים אלה פחדו היורדים מהתקשרות . משפחתם ועם היישוב בארץ ולעיתים השאירו ילדים ועגונות

והרבנים בארץ עם הארץ שמא יכפו לחזור לארץ בהשפעת נשותיהם158

מפני חשש זה בחרו יורדים .

ואפילו באמצעות עיתונות , בקהילה שהקשר שלה עם היישוב הישן, בנוסף לניתוק הקשר עם הארץ, אלה

.היה רופף ביותר, גרידא

לגבי היחס מצד הקהילה הקולטת יש לחלק בין סוגי . ה י ח ס מ צ ד ה ק ה י ל ה ה ק ו ל ט ת

ידי קהילת -היורדים אשר ירדו לפרק זמן קצר כובדו מאד על. ובאים בפרקנוהיורדים השונים המ

155

ירושלים ', זכרונות על חיי הישוב הירושלמי בעיר העתיקה ומחוצה לה במאה האחרונה, זכרונות ראשונים, 'פרוש' א

.ג"תשכ156

.49' רייס עמ 157

.13' עמ, רייס 158

.ראה את הפרק הדן בבעיית העגונות. שילה


49

והיחס אליהם דמה במקצת לשליחים המוזכרים , הקודש-שהרי הם היו אורחים מארץ, מארחיהם

במשך הימים האלה הזמינני הגביר סלמאן "ילין כי ' על אירוח חם ולבבי זה מספר י. בקטגוריה הקודמת

אחרי הסעודה כבדני הגביר בברכת ... וגם גבירים נכבדים היו מוזמנים , הערב לבוא אל ביתו לסעודת

... ".הזימון 159

היורדים אשר ירדו בכדי להשתלב בקהילה זרה ולהרוויח את לחמם ואת לחם משפחתם התקבלו על

.קבלו עזרה בהשתלבות בשוק העבודה ובקהילה, ידי הקהילה הקולטת בהבנה וכמו כל יהודי

יתכן כי לא גילה לקהילתו הקולטת את , מקרים בהם שאף היורד לנתק כל קשר עם הארץב, לעומתם

מקום מוצאו ואף שמר על פרופיל נמוך בכדי שבבא מכתב או שליח מהארץ לחפשו לא ידעו הכל כי הוא

גם מצד ההיגיון הבריא עד , איני בטוח, לכן. אותו הבעל שהשאיר עגונה וילדים או שנטש את הוריו בארץ

.כמה הקהילה הקולטת אכן התייחסה ליורדים אלה

על ידי ירידה זו תהתקופות המאופיינו. י ד י י ר י ד ה ז ו –ה ת ק ו פ ו ת ה מ א ו פ י י נ ו ת ע ל

תקופה אחת שהתאפיינה במשבר כלכלי . על ידי משברים כלכליים והיו כאמור אותן התקופות שאופיינ

תקופת העליות הציוניות הראשונות וטרום מלחמת העולם הראשונה ההיית ,ובעקבותיו ירידה גדולה מאד

.והיישוב הישן סבל ממשבר כלכלי עמוק, בה המוסדות הכלכליים של היישוב קרסו160

גברה . "ועל גלי ירידה, ל מלאה בתיאורים על המצב הרעוע בארץ באותם הימים"עיתונות התקופה הנ

לאפריקא , הנידדים הולכים לאמריקא. קרב אחינו יושבי הארץמאד שם תנועת היציאה למדינות הים ב

".יוקר המזונות ועוד תנאים כלכליים, חוסר עבודה: הן, סיבות היציאה ההמונית הזאת, ולרוסיא161עטי "

אלפי משפחות הולכות בטל מאין עבודה . תרעד בידי לתאר את המצב האיום והנורא של בני עמנו בארצנו

, מאות משפחות עוזבות את ארצנו והולכות למקום שעיניהם נושאות, ים ללחם ואיןעוללים שואל, ופרנסה

"?מה יהיה הסוף: ושאלה נוראה מנכרת את כל המוחות162

159


: להלן. ]115-138' עמ, 73קתדרה ', (1882-1914)ממדי הירידה מן הארץ בתקופת העלייה הראשונה והשניה , 'קניאל' י

.וראה בסקירה ההיסטורית לעיל[. ממדי הירידה, קניאל161

.49' עמ( ח"תרס) 7ח "לת כהחבצ 162

.2' עמ( א"תרע)כ , החרות ג


50

ירידה בעקבות משברים פתאומיים

, אחת הסיבות שאפיינה את ירידתם של חברי היישוב הישן כמעט בכל התקופות היו המשברים

בפרק זה כבר הזכרנו את הירידות שנבעו ממשברים . שצצו ביישוב, ותהפתאומיים יותר והפתאומיים פח

אם יחידניים שצצו םאם כלל יישוביי, אך היו משברים רבים. םופוליטיים יישוביי, מדיניים, כלכליים

שם קיוו היורדים להיגאל , לארץ-לירידה מהארץ וחזרה לחוץ, כל משבר בעתו, במשך הדורות וגרמו

.מייסוריהם

והחלטתם לרדת נבעה ממכלול הבעיות , שלרבים מן היורדים לא היה מניע יחיד לירידתם ןמכיוו

ניתן לשייך את סוגי המשברים השונים , והמשברים אשר תקפו אותם ואת היישוב בעת מגוריהם בארץ

דוגמא טובה לירידה ממניעים שונים היא אחת . האלה לקטגוריה אחת ולהתייחס אליהם כאל גורם אחד

היו די חזקות לדחפני , בריאותי והמצב הכספי של מוסדות העזרה"הכהן רייס שהעיד כי ' יו של אמנסיעות

".לנסיעתי163

בתיאור הירידה . גם מהעיתונות הכתובה ניכר כי רבים היו הירידות שנבעו מסיבות מגוונות

וכרחים מפני השברים האחרונים נשבר מטה לחמם ומ, ופתאום"א נאמר כי "החרות משנת תרע ןבעיתו

".לעזוב את עיר מולדתם ולנוד למרחקים164 .ולא לשבר ספציפי" שברים"העיתון מיחס את הירידה ל

פעמים מספר לאורך השנים סבל היישוב הישן מרעידות אדמה כאשר החזקה . ר ע י ד ו ת ה א ד מ ה

.בה נהרס היישוב היהודי בצפת כמעט כליל, ז"וההרסנית ביותר התרחשה בשנת תקצ165ע בוודאות כי ידו

בעקבות רעש אדמה זה ואחרים עזבו יהודים רבים את מקום מושבם החרב ויתכן כי כמה מהם חזרו

ז הקהילה "לאחר רעש האדמה הגדול שארע בשנת התקצ, מבחינה רשמית. לארץ-למולדתם בחוץ

רו ורובם המוחלט של חבריו עב, הפרושית עקרה את מושבה העיקרי שהיה בצפת והעתיקה לירושלים

אך קשה להאמין שהערכה זו תואמת את , תופעת ירידה כלל הכמו כן מבחינה רשמית לא היית, לירושלים

אלא שלא , המציאות וניתן להעריך שהיו מבני היישובים ההרוסים שהחליטו לחזור למקום מולדתם

ירידה ההיית אף אם, בכל אופן. שנחשבו לעיתים כופרים ומחללי הקודש ןהוזכרו בספרים בני הזמן מכיוו

אלה ששאפו , בעיקר משום שלאחר חורבן ביתם ורכושם, מבוטלת הבעקבות רעידות האדמה היא היית

.לארץ חסרו את האמצעים הכספיים הדרושים בכדי לחזור למולדתם-לחזור לחוץ166

163

.280' עמ, רייס 164

.3' עמ( א"תרע)ז "פ,החרות ג 165 .ראה בסקירה ההיסטורית דלעיל 166 .39' עמ, (ח"תשמ) 46קתדרה ', האוכלוסייה היהודית בצפת, 'ליבר' ש


51

הן תושבי היישוב החדש והן תושבי , בהעדר חיסונים חדשניים ורפואה מתקדמת סבלו. מ ח ל ו ת

מחלות אלו רק החמירו במקרים בהם . ממחלות רבות ומגוונות שגבלו לעיתים במגפות, שוב הישןהיי

התנאים הסניטריים ביישוב הישן גם הם לא תמיד תאמו . נעדרה תשתית רפואית מתאימה לטיפול במכה

בא מי ש. "סטנדרטים אירופאיים בסיסיים ובכך לא היוו גורם מסייע בעצירת ומניעת מגפות ואף להפך

לא יתאכזב אם יעבור בסמטאות הצרות והגבנוניות , לירושלים במחשבה תחילה לבקר בעיר הרוסה וענייה

..."האלה167

אנשים אשר , ראשית. לארץ בעקבות המחלות והמגפות יכלה לנבוע מכמה סיבות-החלטה לרדת לחוץ

לחפש , מידת האפשרב, חלו במחלה מסוימת עבורה השירותים הרפואיים בארץ לא הציעו פתרון החליטו

אנשים שטרם נדבקו במחלה , שנית. הכהן רייס דלעיל' לארץ כמו במקרה של א-פתרון רפואי הולם בחוץ

. או שפחדו שמגיפה מתפשטת תדביק בסופו של דבר גם אותם ירדו מהארץ בעקבות פחדם מהמחלה

עיני העולם והצטרף בנוסף לסיבות אלו קיום מחלות בארץ הוריד את רמת החיים בארץ ואת תדמיתה ב

.למכלול הסיבות שגרמו לאנשים רבים בבא העת להחליט לנטוש את הארץ

מנת להחזיר -הלואה על"כי בעת שחלה במלריה דודתו הציעה לו ויצחק שריון מספר בזיכרונותי

אבל . והיו שם סיכויים רבים להצלחה, שהכניסה לתוכה היתה חפשית, למען אסע לאמריקה, כשיורחב לי

ויהיה מה , ורצוני להשאר בה, שאני באתי לארץ ישראל, באמרי לה, דחיתי בהחלט את הצעתהאני

".שיהיה168

עיתונים בני התקופה . הרעב האחת המצוקות הקשות ביותר ממנה סבלו אנשי היישוב הישן הי. ר ע ב

עורר את מלאים בתיאורים מזוויעים על חרפת הרעב ששררה בתקופות מסוימות ביישוב הישן שנועדו ל

"י באייראפא"אחב"ליבם של 169

"לטכס עצה זה לזה"ולהאיץ בראשי הקהל , לעזרת אחיהם בארץ 170

.כך-ולפתור את בעיות היישוב הקשות כל

מעטים היו העשורים שלא . הרעב לא היה עניין חד פעמי שהופיע פעם במאה אלא עניין שברגילות

והיווה צורת ביטוי , הבלעדי ששרר בתקופהבמקרים רבים הרעב לא היה המשבר . שנת רעב" אירחו"

מצב חירום או , הרעב יכל לנבוע מתופעות כגון חורף שחון. למשבר נרחב יותר שבין היתר גרם לרעב

167

(.ל"תש) 67סיני ', מסע לירושלים בשנת תרמה, 'אליאב' מ 168

.שריון169 (.שלום ירושלים) 1' עמ, (ד"תרע)ד , 41החבצלת 170 (.ירושלים ומצבה), (א"תרע)ג , החרות כ


52

ל יתכן כי הגורם לרעב לא היה מספיק "בכל המקרים הנ. מצב מלחמה ששרר בארץ או ממשבר כלכלי

הקש ששבר את גב הגמל בעקבותיו החליטו רבים והרעב היה, בכדי להניע את אנשי היישוב הישן לרדת

.לרדת

כה רבה עד שחלק ממנהיגי הכוללים מן הארץ ברחו ההרעב היה לעתים כה קשה והמצוקה בארץ היית

.לאחר שלא יכלו לעמוד בעול פרנסתם של היהודים הכפופים להם, לארץ-לחוץ171

ות ובמלחמות עצמן עת שרר בארץ מתח בתקופות שקדמו למלחמ. ח ו ס ר י צ י ב ו ת מ ד י נ י ת

היו כאלה שהעדיפו להימלט , ושמועות נפוצו בדבר כיבושים או שינויים מרחיקי לכת עתידיים, מדיני רב

שמועות על כך שהתורכים עמדו לגרש את כל תושבי , כך למשל. מפני הצרה לפני שזו תגיע אליהם

הניסו רבים , הבריטים לפני כיבוש העירעת עמדו , ירושלים לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה

.למרות שתכנית זו לא התממשה כלל בעקבות לחץ מצד יהדות העולם, מתושבי ירושלים

משבר אמוני חריף תקף את היישוב הישן ככלל בשנות . מ ש ב ר י ם ו א כ ז ב ו ת א מ ו נ י ו ת

עה מאי התממשותן של התקוות ט אשר התאפיין באכזבה אמונית עמוקה שנב"הארבעים של המאה הי

היו משברים אמוניים שתקפו יחידים וגרמו להם להרהר על , כמו כן. ו"ר ותר"המשיחיות לגבי שנת ת

משברים מסוימים היו חזקים מספיק בכדי להוות גורם מייאש לבדם ולגרום . עצם עלייתם וישיבתם בארץ

היוו משבר פנימי עמוק די והותר הכריעו את ואילו אחרים שלא , לירידה או להרהורי ירידה באופן ישיר

ולולא הם ייתכן כי היורד היה נשאר בארץ למרות , הכף בזמן התלבטות מכרעת בדבר השארות בארץ

. קשייו האחרים

,המזערית ביחס לתופעה, בנוסף להשפעה172

למשברים אלה על הישארותם של השבורים , השהיית

ש את דתם ואת דרכי אבותם ובמקרים קיצוניים אף תופעות כגון אלו גרמו לרבים לנטו, בארץ

.להתנצר173

שיתכן ומנעה מצעירי היישוב תחולשה אידיאולוגי, בנוסף לירידה, המשברים האמוניים גררו אחריהם

ערכיים החיוניים להתמודדות עם הבעיות שעתידות היו להיקרות בדרכם -הישן להצטייד בכלים הרעיוניים

, והצעירים", חולשה אידיאולוגית זו מצאה את ביטויה אף בעיתונות הזמן .במהלך חייהם ביישוב הישן

171

.65' עמ, ציפיות משיחיות, מורגנשטרן 172

ידי שינוי גישה ולא -רוב אנשי היישוב הישן שהותקפו במשברים אמוניים רחבים כוללניים העדיפו להתמודד עם הבעיה על

.ידי עזיבת הארץ-על173

.שם 28ראה לעיל בסקירה ההסטורית ובהערה , ג"מקרה של חמשת הירושלמים שהתנצרו בשנת תרכמו ב


53

ומי שיש בידו היכולת לכך , ה"מתחילים מסתכלים בעולמו של הקב, בניהם ובני בניהם של הזקנים הללו

שכן שאין בו טופח על מנת להטפיח -לא כל. הדור הישן עצמו אינו תקיף בדעתו. נס לארבע רוחות העולם

..."לדור החדש174

במקרים אלו סיבת ירידתו הייתה המניע הבלעדי . מ ט ר ו ת י ו ו ש א י פ ו ת י ו ש ל ה י ו ר ד

בניגוד לחלק מהירידות האחרות בהן היה מניע אידיאולוגי מסוים שהיה קשור . לשאיפותיו של היורד

, כאן, ם בנכראותו רצו היורדים לממש בארץ ומשלא הצליחו לממשם בארץ נאלצו לממש, לירידה

אם שפל בריאותי אם אמוני אם כלכלי , הירידה נבעה משפל פרטי או יישובי ממנו רצה היורד להיחלץ

הייתה היחלצות זו ורוב , הראשונית לפחות, כי כל מטרתם, סביר להניח, בהגיעם לחוץ לארץ. קיומי

. מאמציהם נסבו סביב דאגה זו

חלק , מפאת גיוון הנסיבות הכלולות בקטגוריה זו. כ הל ו מ ש " א ו פ ן ה ש ה י י ה ב ח ו

הכהן רייס שציין כי ' כמו נסיעתו דלעיל של א, מהאנשים הנדונים בפרק זה ירדו מתחילה לפרק זמן מוגבל

"חפצי היה איתן לשוב אחר שלשה או ארבעה חדשים"175

וחשש שמא ברגע שיצא את הארץ לא יוכל

.ות ארוכות טווח ואף לעיתים לא קיוו לחזור כלללעומת אחרים שירדו עם כוונ, לשוב

קבוצה אחת ששמרה בליבה את אותו רחש . ככלל ניתן לחלק יורדים אלה לשתי קבוצות עיקריות

ושניה שאיבדה רחש זה בעקבות מאורעות הזמן , אידיאולוגי שהניע אותם לחיות בארץ ישראל מלכתחילה

הכהן רייס ' כמו א, אלה שהשתייכו לקבוצה הראשונה. ובעקבות הקושי שאפיין לעיתים את החיים בארץ

קיוו לפתור את בעיותיהם ולצאת מהמשבר בו הם נמצאים כמה שיותר מהר ולחזור לארץ , דלעיל

, אלה שהשתייכו לקבוצה השנייה מאסו בחיים הקשים בארץ, לעומתם, ולהמשיך לממש את רעיונותיהם

.ונםוגמרו בלבם להשתקע בחוץ לארץ ולוותר על חז

במקרים אלו . ה ה ס ת כ ל ו ת ה ק ה י ל ת י ת ו ה פ ר ט י ת ע ל מ ע ש ה ה י ר י ד ה

ההסתכלות הפרטית של היורד עצמו על ירידתו הייתה הרבה יותר פשוטה מההסתכלות הקהילתית על

ות אך טען הסתכל על מעשיו בסלחנות ונעצב שזהו כורח המציא, כברוב הירידות, היורד. מעשה הירידה

הרבה ההסתכלות הקהילה על היורד היית, לעומתו. שירידה הינה הדרך הפרקטית ביותר להתמודדות

כמו היורד עצמו ראו את מעשה הירידה , חברי הקהילה כפרטים, מצד אחד. יותר מגוונת ומורכבת

174

.3' עמ( ב"תרע)ו , העולם ט 175

.280' עמ, רייס


54

מדובר ביורד בייחוד כשהיה, אך ככלל הישוב בארץ ראה את ירידה זו כאות קלון על היישוב, בסלחנות

עצם הירידה היוותה סמן הן על המצב הרעוע של . מהקבוצה של אלה שלא תכננו לחזור לארץ כלל

.היישוב והן על כושר עמידת חבריו במצב זה

היחס לקהילה בארץ גם הוא התאפיין באופן בשונה אצל שתי הקבוצות המוזכרות . ה י ח ס ל א ר ץ

ארץ אפיינה התנתקות מהקהילה בארץ בעוד שהקבוצה שקיוותה את אלה שקיוו להשתקע בחוץ ל. לעיל

לחזור במהרה לארץ הייתה צריכה לשמור על קשר הדוק בכדי להקל את חזרתם לתלם בעת עלייתם חזרה

אלא שמכורח , קבוצה זו עדיין ראתה את עצמה חלק בלתי נפרד מהיישוב אותו עזבו חבריה. לארץ

.ופן זמניהמציאות נאלצו לעבור לחוץ לארץ בא

היה על היורדים משתי הקבוצות , םבכדי למלא את ייעוד. ה י ח ס מ צ ד ה ק ה י ל ה ה ק ו ל ט ת

ולכן הם חיפשו קהילה שתתאים , עם הקהילה הקולטת םדלעיל ליצור קשרים חברתיים ועסקיים רלוונטיי

ד כמה שיותר בדרכו לעזור ליור, במידת האפשר, הקהילה אליה בחרו היורדים לרדת ניסתה. לכך

שברוב המקרים בהם ירד מישהו , כך יצא. כפי שניסתה לעזור לכל יהודי ששיווע לעזרתה, החדשה

ואף פעם לא היוותה גורם מפריע , ממשבר הקהילה החדשה עמדה לצידו ץמהארץ בכדי לפתור או להיחל

.שעמד לשטן בין היורד למימוש רצונותיו

, כפי שהזכרנו בפתיחה לקטגוריה זו. י ד י י ר י ד ה ז ו –ו ת ע ל ה ת ק ו פ ו ת ה מ א ו פ י י נ

לאורך רוב התקופות ביישוב . לא אפיינה תקופה מוגדרת ביישוב הישן, בניגוד לירידות אחרות, ירידה זו

שנים רווייות משברים זכו לירידה זו , כמובן. הישן רבים מן היורדים ירדו בעקבות משברים שתקפו אותם

לכל תקופה ביישוב הישן היו המשברים שלה , אך ככלל, תר משנים שהביאו עמם פריחה ושגשוגיו

.בעקבותיהם הייתה ירידה

ירידה בעקבות קשיי קליטה

הנה כמה הפוכים וגלגולים ומאורעות עידן ועידנין יחלפו על כל אחד מבאי הארץ עד כי מתדיר "

רבות שבארץ ישראל מפלטין שבחוץ לארץ לי בה ורצה את אבניה ואת עפרה יחונן ואוהב חו


55

כי אם , לא יום ולא יומיים לא חדש ולא שנה, ולא לקלים המרוץ. וכיוצא בהם' ופת חריבה וכו

..."עד יעברו ימי הקליטה, ברבות השנים176

ל משכיל לתאר את הגורם לתופעה שראוי לצינה בנפרד מתופעות "אברהם הכהן מקאליסק הנ' ר

אמנם ניתן לשייך תופעה זו לשלל הסיבות . ירידת העולים בעקבות קשיי קליטההירידה האחרות והיא

.לירידה זו שאין בירידות אחרות תבגינם ירדו העולים אך ישנן כמה נקודות אופי ייחודיו

אחת הנקודות המעניינות בירידה זו היא שהיורדים לא היו רק אנשים שבחרו לעלות לארץ מתוך

וכעת החליטו לחזור , לארץ לטובת רעיונותיהם הנעלים-ייהם הנוחים בחוץועזבו את ח, אידיאולוגיה

אלא גם אנשים שעלו לארץ מכיוון שנאנסו לעזוב את ארצם או בעקבות פרעות , לארץ-לנוחות שבחוץ

.שהשתוללו במולדתם ומצאו את עצמם חוזרים למולדתם על אף המשבר שלעיתים עדיין שרר שם177

כי הנשים בארץ ישראל לא הסתגלו "א היתה "ץ שביקר בארץ בשנת תרערנובי'התרשמותו של חיים צ

והן משפיעות בהרבה על בעליהן ... כ אל הארץ "הנשים אינן קשורות כ. עוד בכלל אל השפה העברית

עוזבים את הארץ . י"הדומה כמעט לבריחה מא, חזיון מעציב הוא היציאה בהמון... ... לעזוב את הארץ

. יש להסביר את זה במשבר הרוחני... ה מארצות אחרות וגם מילידי הארץ עצמה הרבה מאותם שבאו שמ

..."חסר לנו עוד הקשר הטבעי בין העם והארץ178

כך משתקף מספרה של . גם בספרות התקופה ניכרת אותה התמרמרות עולים על התנאים שהיו בארץ

, ואלמלי ידע קודם... ? על הפתחים כלום מצבנו יותר טוב כאן מהחוזרים, העובדים, ואנו. "בסקי'פוחצ' נ

!".לא היה זז מתימן, יהא עבד נמכר לאחיו, מוסה הלוי179

השפעת יורדים אלה על . ה ה ס ת כ ל ו ת ה ק ה י ל ת י ת ו ה פ ר ט י ת ע ל מ ע ש ה ה י ר י ד ה

ניתן . ה מחברותיהייחודית ושונ הוהסתכלות אנשי היישוב הישן על יורדים אלה היית, הלכי הרוח ביישוב

, לשער כי אנשי היישוב הישן ראו את ירידת העולים ככישלון ישיר שלהם ושל היישוב שהקימו בארץ

אותם האנשים . בייחוד באותם המקרים שחייהם של העולים שירדו לא היו נוחים גם לפני שהגיעו לארץ

קמו ועלו , םושאכן חלצו מותניישאנשי היישוב הישן קיוו שיעלו לארץ ויגדילו את מספר היהודים בארץ

.ירידת העולים היוותה תזכורת עוקצנית למצב הרעוע ששרר ביישוב. עתה קמו וירדו, לארץ

176

. ח בה הוא מתאר את הקושי בעליה לארץ"אברהם הכהן מקאליסק מטבריה לגולה בשלהי המאה הי' מתוך אגרת ששלח ר

.323' אגרות עמ, יערי: ראה177

.ח"נ' אה השקפה זר 178

.583' עמ( ב"תרע)' נ, ב, העברי 179

(.לות'ג) 53' עמ. א"יפו התרע', ביהודה החדשה, 'בסקי'פוחצ' נ


56

היישוב לא ציפה שאותם . היישוב השכיל לראות את עזיבתם של אלו בפרופורציה הנכונה, עם כל זאת

בעצם עולים שגורשו מארצם או שהיו, עולים שבאו לארץ בלי אותו להט אידיאולוגי ורצון לחלוציות

ישרדו לאורך זמן או יתרמו ליישוב ועבודת הארץ , בעלי בתים שבאו לארץ לאחר שנות אמצע חייהם

.אשר כל כך נצרכו בעתות משבר ביישוב הישן180

בנוסף לתזכורת שירידה זו היוותה עבור אנשי היישוב . ה י ח ס מ צ ד ה ק ה י ל ה ה ק ו ל ט ת

לארץ על אי היציבות ועל -סמן שהורה ליהודים בחוץ. לארץ-דים היוו סמן לקהילות בחוץהיור, הישן

.הקושי שיש בעליה ובחיים בארץ ומן הסתם מנע מאנשים נוספים לבצע צעד דומה

ועזרה , בעצם מולדתם של היורדים קיבלה את היורדים בהבנה השבמקרה זה היית, הקהילה הקולטת

במשימתם " נכשלו"הקהילה לא התייחסה בבוז לאלה ש. הם שניטש לפני שעלוליורדים לחזור למסלול חיי

כך ניכר מסיפורה של מלכה . םהעריכו אותם על ניסיונותיה, אדרבה, ישראל-לעלות וליישב את ארץ

.ד"באב181

מן המטרתו העיקרית של העולה שעתה ירד היית. מ ט ר ו ת י ו ו ש א י פ ו ת י ו ש ל ה י ו ר ד

, התנער מן הבעיות שהתעוררו בהיותו בארץ ולסגל לעצמו את אורח החיים שהיה לו לפני שעזבהסתם ל

.לסגל לעצמו אורח חיים נורמלי אותו קיווה לסגל בארץ, או במקרה שעזב מחמת אונס או צרות

לה העולה שירד שב לקהילתו אך לעיתים ירד לקהי, לרוב. ל ו מ ש כ ה" א ו פ ן ה ש ה י י ה ב ח ו

אם בעקבות תחושה , אם בעקבות משבר שעדיין שרר בעיר מולדתו, אחרת שם חשב שדרכו תצלח יותר

.ששם יצליח יותר

היו כאלה שקיוו , לארץ למשך שארית חייהם-אותם עולים שירדו לא בהכרח קיוו להתיישב בחוץ

-את חייהם בארץ שביום מן הימים יתאפשר להם לשוב ולעלות לארץ ואולי אז ייקלטו ויצליחו לבסס

.הקודש

יחסם של יורדים אלה לקהילתם בארץ היה תלוי באופן ישיר במשך הזמן שהם . ה י ח ס ל א ר ץ

עולים שירדו כעבור חודש או חודשיים לא הספיקו מן הסתם . מזמן עלייתם ועד ירידתם, שרדו בארץ

כן כי עולים ששהו בארץ פרק אך יית. ליצור קשרים חברתיים עמוקים מספיק שיישמרו גם לאחר ירידתם

180

(. ז"התרל)א, יהודה וירושלים ז: ראה 181

ואילו ירידתה נראתה , מאד משמעותית הממצבתה המכובדת ניתן לראות כי למרות ירידתה ההתייחסות לעלייתה היית

.ראה מבא. הכורח כנגרם בעל


57

כל זה כמובן תלוי באופי הירידה והמניע . זמן ארוך מספיק לפני ירידתם זכו לשמור על קשר עם הארץ

.בהתאם לשאר הקטגוריות המצוינות בפרק זה

. ירידה זו לא נבעה מסיבה אחת, כאמור. י ד י י ר י ד ה ז ו –ה ת ק ו פ ו ת ה מ א ו פ י י נ ו ת ע ל

ולכן בכל תקופה היו , ורדים אלו ירדו בעקבות אי נוחות כללית או קשיים מסוימים שנבעו מסיבות שונותי

. מן הסתם עולים שלא צלחה דרכם והחליטו לרדת בעקבות הצרות ששררו ביישוב הישן באותה התקופה

סא גם היוו גורם תקופות שהיו רוויות קשיים מן הסתם היוו מניע חזק יותר לירידת העולים אך מאידך גי

מכיוון , מונע עליה ולכן יתכן כי מספרם של העולים שירדו לא גדל בהתאם לכמות הקשיים אלא להיפך

.בקשיים הרבים שיקרו בדרכם, עוד לפני עליתם, שבזמנים קשים אלו שעלו הכירו


58

?יחידים או תופעה –כמות היורדים

בעיית המקורות

תקוותי הייתה . סוק בסטטיסטיקה של הירידה מהיישוב הישןבתכנוני המקורי פרק זה היה אמור לע

' גבול האפשר'לצערי . להצביע על כמות מדויקת עד גבול האפשר של היורדים מהיישוב הישן לתקופותיו

.הינו רף נמוך מאד לגבי רוב התקופות הנדונות בעבודה זו

ישנו מפקדו של משה ראשית . מתקופת השלטון התורכי בארץ קיימים כמה מקורות סטטיסטיים

ניתן לאפיין את . ו אשר כללו את כל יהודי הארץ"ומפקדו משנת תרכ, ט"מונטיפיורי שנערך בשנת תקצ

שרבים מכספי החלוקה והסיוע שהקהילות עמדו לקבל ןהנתונים במפקדים אלה כמופרזים במקצת מכיוו

מפקדים אלה מחלקים את . להאת מספרם כלפי מע' עיגלו'התבססו על מפקדים אלה ולכן אנשי היישוב

שמות , מצבם המשפחתי, מקום מולדתם ומגורם, ים לגילםסתושבי הארץ היהודים לפי קהילותיהם ומתייח

ים כלל לעוזבים את הארץ באותה סאינם מתייח, לצערי, מפקדים אלה. ומקור פרנסתם םעיסוק, ילדיהם

.תקופה אלא מהווים ספירה יבשה של תושביה היהודים של הארץ182

בניגוד . אשר גם הוא עסק במניית תושבי הארץ גרידא, מני'המפקד הבא עליו ידוע הוא הנפוס העות

ןמכיוו, מפקד זה התאפיין במספרי יהודים מעטים יותר מאשר היו במציאות, למפקד מונטיפיורי

זה מחלק מפקד . שמשמעויותיו המעשיות של מפקד זה היו חובות אזרחיות כגון תשלומי מסים וגיוס לצבא

.את תושבי הארץ לפי דתות ומקומות מגורים

יתכן כי . מניים לכל הקשור בתיעוד סטטיסטי היה מינימאלי'עד מפקד זה התייחסות השלטונות העות

מפקד זה היווה מפנה מבחינה זו ויתכן כי ממפקד זה והלאה התקיים רישום כלשהו של היוצאים והנכנסים

מני הנמצאים בארכיון המדינה 'זה קיים בין מאות תיקי הנפוס העות אך אפילו אם חומר, את שערי הארץ

.אינם בעברית אלא בערבית, היות וכל תקים אלה למעט כשבעה, אפסית הנגישות מבחינתי היית183

ישנו תיעוד מסוים על היורדים , לעומת שני מקורות סטטיסטיים אלה שאינם דנים בירידה כלל ועיקר

ועד העזרה לגולי ארץ ישראל וסוריה שהוקם , כפי שהזכרנו לעיל. נהמתקופת מלחמת העולם הראשו

182

.ז"ירושלים תשמ, מרכז דינור', (528י מונטיפיורי "לפי כ), 1839 –ט "תקצ, ישראל-מיפקד ארץ, 'אסולין' ה 183

.1875-1918, מניים בארץ ישראל'מפקדי האוכלוסין העות, פגיס' י


59

כאשר לכל ועדה היה , התחלק לועדות, לטובת המגורשים מהארץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה

אחת הוועדות הופקדה על הטיפול הראשוני במגורשים בעת . תפקיד ספציפי בנוגע לטיפול במגורשים

ה רשימה סטטיסטית של כל היורדים מהספינות לפי תאריכים ושמות ועדה זו ערכ. ירידתם מהספינות

.וכך נוכל ליצור אומדן של מספר המגורשים בתקופה זו. הספינות184

ןאומדן זה לא יהיה מדויק מכיוו

כפי שצינתי לעיל היו יורדים שירדו , כמו כן. ידי ספינות למצרים-ולא על, שהיו מגורשים שגורשו לסוריה

.ל"ורעות מלחמת העולם הראשונה אשר לא נכללו במספר יורדי הספינות הנמיזמתם מפחד מא

ישראל -בעת שלטונם הצבאי והמנדטורי של הבריטים על ארץ, לאחר תקופת מלחמת העולם הראשונה

אך בנתונים מתקופה זו הרבה יותר קשה להבדיל בין נתונים , תיעוד היוצאים היה קצת יותר מסודר

למרות זאת אני סבור כי מצאתי תיק . לבין נתונים המתייחסים ליישוב הישן המתייחסים ליישוב החדש

שנגע מאד לנושא זה אך תיק זה אבד לפני , בשם רבנים היוצאים את הארץ, מתקופה זו בארכיון המדינה

.כמה שנים

?יחידים או תופעה

ים בידי את ל החלטתי לנסות להסיק ולהעריך על פי מקורות הנמצא"בעקבות בעיית המקורות הנ

הערכה זו הינה גסה בלבד ואינה מתיימרת להיות . גודלה של הירידה בתקופות השונות ביחס לחברותיהן

אך נדמה לי כי זה המירב שאוכל לעשות , הערכה סטטיסטית ברת סמכה ולעיתים הינה השערה בלבד

.נידוןבנידון ומקווה אני שמידע זה יביא תועלת להבנתי את התופעה ולמחקרים אחרים ב

נקודת ההנחה שלי היא שבכל התקופות היה זרם ירידה בסיסי של אחוזים בודדים מהיישוב הישן

מטרתי בעמודים הבאים היא . כמו שבכל מדינה בעולם ישנו זרם קבוע של הגירה, שירדו מסיבות שונות

.לאפיין את החריגה של כל תקופה מאחוז בסיסי זה

ט"ח ותחילת המאה הי"סוף המאה הי

קופה זו אינה מאופיינת אך ורק בחוסר במקורות סטטיסטיים מדויקים בנוגע לירידה כמו שאר ת

ואפילו , אלא גם בחוסר במקורות ראשוניים אשר יוכלו להעיד על מצב העליה והירידה, התקופות הנדונות

184

.38' עמ, י"ועד העזרה לגולי א


60

מציאות באפיון תופעת הירידה של תקופה זו אסתפק בספקולציות גרידא שיתבססו על ה, אי לכך. במשהו

.ששררה בתקופה זו

ניתן להסיק כי הירידה בתקופה זו הייתה אפשרית , המוזכר במבוא, ד"ממעשה ירידתה של מלכה באב

ניתן לשער כי אם הירידה בתקופה זו , ראשית. אך היקפה לא ידוע, מבחינה מעשית ואכן הייתה קיימת

לא סביר כי , שנית. עים על כךמקורות בני התקופה היו מצבי, הייתה רחבה מאד ודומיננטית מאד

המנטליות של אנשי היישוב הישן בארץ באותה התקופה הובילה אנשים רבים לירידה או הובילה לירידה

החזקה שרווחה אצל אנשי היישוב הישן המנטליות שנבעה מהציפייה המשיחית ומהאידיאולוגי. המונית

זו מתוארת באגרת בת התקופה ששלחו הדחקה. באותה תקופה והדחיקה את הקשיים ואת הרצון לרדת

בשלותה אין , בשממותה אין כמותה, גם בחורבנה אין דמיונה" -א לחוץ לארץ בכך ש"תלמידי הגר

...".ולית פריטין מתחזיין בחוצותיה. אמנם לית אוצרין מתגלין ברחובותיה"למרות ש" דכוותה185אי לכך

ד "מינימאליים שכללו אנשים כמו מלכה באבמסתבר כי הירידה בתקופה זו לא חרגה מאותם אחוזים

היחס בין העולים ליורדים היה , ואדרבה, שכנראה ירדו מסיבות אישיות שלא הותירו אופציה מלבד ירידה

.גדול מאד

תקופת רעידת האדמה הגדולה בצפת וניפוץ התקוות המשיחיות

השלושים המאוחרות שנות הארבעים ו, למרות המצופה מתקופה רצופת קשיים ומשברים כה קשים

ט לא התאפיינו בחריגה קיצונית מבחינת כמויות היורדים ואין עדויות על גלים אינסופיים "של המאה הי

אך , אמנם יתכן כי היו יותר יורדים מהתקופה הקודמת ושתנועת העליה לא נשארה כשהייתה. של יורדים

י גישה והסתגלות למציאות החדשה ידי שינו-האנשים שכבר חיו ביישוב הישן התמודדו עם קשייהם על

יתכן ומציאות זו נבעה מהעובדה שהמשברים והקשיים . לארץ-ידי בריחה או ירידה לחוץ-ולא על

הקיצוניים בתקופה זו היו בעיקר נפשיים ורוחניים ופתרונן המיידי לא היה נמצא דווקא בקהילות ישראל

ולא , מהנורמה שאפיינה את שאר התקופותואילו הקשיים הקיומיים והמעשיים לא חרגו , לארץ-בחוץ

.הקנו לתקופה זו מעמד מיוחד מבחינה זו

ז לא הביאה "המפליא בתקופה זו הוא שרעידת האדמה המחרידה שהחריבה את צפת בשנת תרצ

בעקבותיה גל עצום של יורדים אלא גרמה רק למעבר מרכז הכובד של הכולל הפרושי ושל היישוב הישן

185

.330' עמ. אגרות, יערי


61

כבר הסברנו לעיל בחוסר יכלתם הכלכלית של הנפגעים לרדת לאחר חורבן כה עובדה זו. לירושלים

שעוד שררה בלב אנשי היישוב בזמן הרעש מנעה האך יתכן שהדחקת הצרות וחוזק האידיאולוגי, קשה

כמו כן יתכן כי הנפגעים ראו אפשרות שיקום בשלשת ערי הקדש הנותרות . מהנפגעים לרדת בכל מחיר

לארץ והעדיפו -ולכן לא ראו צורך מיוחד לרדת לחוץ, לארץ-ו אפשרות שיקום בחוץבאותה מידה בה רא

.להישאר בארץ

ט"אמצע המאה הי

יתכן כי תקופה זו התאפיינה בתנועת ירידה גדולה יותר מקודמותיה מכיוון שמניעים לירידה לא היו

שבעבר יהמניע האידיאולוג ,ואותם גורמים מונעי ירידה ששררו בתקופות קודמות לא היו קיימים, חסרים

החזיק אנשים בארץ חסר כעת בגלל השינוי לגישה מיידית פרטיקולרית שבאה בעקבות האכזבה

המשיחית186

נעלם בעקבות התבססות מה של , שמנע את האפשרות הפיזית לרדת,והמניע הכלכלי ,

יא לא התאפיינה גם ה, שלא הכילה משברים עמוקים וקיצוניים כבעבר, אך תקופה זו, היישוב הישן

יש לשער כי אם בתקופה זו היו מתרחשים משברים קשים כשהיו בתקופות . בתופעת ירידה מרחיקת לכת

אידיאולוגי מספיק בכדי -רבים מבני היישוב הישן לא היו חשים חוסן ערכי, מאוחרות או מוקדמות ממנה

.לעמוד בפני משברים אלו

ים דמוגרפיים קיצוניים שיכלו לנבוע מתמותה גבוהה עוזיאל שמלץ מציין כי בשנים אלה היו שינוי

' אך ירידה זו לא תפסה מקום מרכזי כבתקופות עתידיות כפי שמתאר א. ומירידה גבוהה יותר מבעבר

".ההגירה מירושלים קטנה מאד וכמעט אינה מורגשת"...פרנקל 187

תקופת העליות הציוניות הראשונות

רישום זה לא הבדיל בין , של הנכנסים והיוצאים יותר מבעבראף שהיה בה רישום כל שהוא , תקופה זו

אפילו אם החומר היה נגיש עבורי הוא לא היה מועיל , אי לכך. אנשי היישוב החדש ואנשי היישוב הישן

.בהערכת היקף הירידה מקרב היישוב הישן בתקופה זו

186

.תקופה זוראה בסקירה ההיסטורית ל 187

פרקים בתולדות הישוב היהודי 'בתוך ', עשרה-קווים מיוחדים בדמוגרפיה של יהודי ירושלים במאה התשע, 'שמלץ' ע

.67' עמ. ל"צ ירושלים תש"יב, פרידמן ואחרים' עורכים מ', בירושלים


62

מקרב אנשי היישוב הישן ידוע בבירור שתקופה זו התאפיינה בגל ירידה גדול מאד, על אף קושי זה

.שסבל באותה העת ממשבר כלכלי עמוק188

".ישראל-הבריחה מארץ"מקורות בני התקופה אינם מצביעים על יציאה או עזיבה אלא על 189

עזיבת

".נעשית לא יציאה אלא מנוסה ממש"בני היישוב הישן 190".מנוסת בהלה"זו

191משבר "ירושלים עברה

.ירים ומאות משפחות נטלו לידם את מקל הנדודיםצע. אלפי אנשים אומללו, "נורא192

בתרועה "עוזבים

".שלא ראינו דוגמתה במשך חמשת השנים האחרונות, באופן מבהיל כזה"הירידה גברה ". ובהמון193

כן . מהם צעירים שלא נסעו מעולם ברכבת ואף לא ראו עדיין ים, הרכבות שיצאו מירושלים מלאו אדם

.רים מבני הישיבות עזבו בשבוע אחדמצוין כי יותר משלשים צעי194

אך הם , מקורות אלה אינם מוסרים מספרים מדויקים על הירידה מכיוון שלא היו להם מספרים כאלה

א נמסר כי בארבעת השבועות האחרונים עזבו את העיר כשלוש "בחשוון תרע. מציגים הערכות רבות

.ובשבט נמסר כי במשך השנה עזבו כשבע מאות נפש, מאות נפש195

אומרים כי בשבוע זה יצאו "

".ל"כמאתיים איש לחו196

עזבו , א"תרע, עיתונות התקופה מציגה הערכה כי בשנת המשבר העיקרית

.כאלפיים איש197בשנה האחרונה "ב כי בעקבות המשבר במוסדות החלוקה "העולם דיווח בסוף שנת תרע

". גדלה היציאה על הכניסה פי שלשה198

מלחמת העולם הראשונה

או כמעט מדויקים לגבי קבוצות יורדים , זו היא התקופה היחידה לגביה ישנם מספרים מדויקים תקופה

עובדה זו נובעת מרוחב תופעת הירידה והגירוש בתקופה זו והבעיה שהיא יצרה בקרב יהודי . מסוימות

. ארץ ישראל שעוררה הדים ותגובות בינלאומיות

188

.132' עמ, ממדי הירידה, קניאל 189

.14' עמ, (א"תרע) 16, ד, הפועל הצעיר 190

.3' עמ, (ב"תרע)ט ,ו, העולם 191

.583' עמ, (ב"תרע)נ , ב, העברי 192

.3' עמ, (ב"תרע) 24, ג, האחדות: ראה מאמרו של זרבבל בתוך 193

.3' עמ, (א"תרע) 1-2, ד, הפועל הצעיר 194

.3' עמ, (א"תרע)פז , ג, החרות; 27' עמ, (א"תרע) 28-29, ב, האחדות 195

.568' עמ. ט"ירושלים תשל, שה בראשיתהירושלים החד, ב, עיר בראי התקופה, בן אריה' י 196

באייר ' רישום מיום ט. ישב אותה עת בירושלים, מוותיקי העסקנים ביישוב, מתוך רישומי יומנו של יהושע איזנשטאדט

.ג התקשיתי מאד בקריאת יומניו שבקושי קריאים בגלל מריחת הדיו"בעיוני בחומר בשנת תשס. A25/224, מ"אצ, א"תרע197

.4' עמ, (א"תרע) 30, ב, האחדות 198

.14' עמ( ב"תרע) 17, ו, העולם


63

מספר זה . 10,400-12,200זו מירושלים לבדה נעו בין צבי שילוני מציין כי מספר היורדים בתקופה

נתיני מדינות אויב 7,000-8,000. נתיני מדינות אירופה שגויסו לצבא מולדתם 300-400-היה מורכב מכ

מגורשים על רקע 600-800. מני'נתינים תורכיים שגויסו לצבא העות 2,500-3,000. המגורשים

.פוליטי199

ארץ ישראל וסוריה ישנה טבלה סטטיסטית של המגורשים למצרים לפי ח של הועד למען מגורשי "בדו

גולים שהורדו מאניותיהם באלכסנדריה שבמצרים על ידי נציגי 11,277בטבלה מדובר על . ספינותיהם

.הוועדה שסייעו לגולים בעת ירידתם מהאניות וקליטתם הראשונית במצרים200אפרתי מציין כי בשלהי ' נ

(.ישראל-אחוזים מכלל יהודי ארץ 14-כ) 12,277ים שהגיעו למצרים היה מספרם של הפליט 1915201

מכלל תושבי ירושלים הוגלו לחוץ לארץ בתקופת 25%ממסקנתו של צבי שילוני ניתן לראות כי כ

בגירושים אלה לא היה הבדל משמעותי בין אנשי היישוב החדש ואנשי , כאמור. מלחמת העולם הראשונה

כל להשליך נתון זה גם על אנשי היישוב הישן תושבי ירושלים ונאמר בהערכה גסה היישוב הישן ולכן נו

.מכלל היישוב הישן בארץ גורשו בתקופת מלחמת העולם הראשונה 25%כי

בימי הממשל הצבאי הבריטי

תקופה זו שהתאפיינה בעיקר בהתבססות היישוב מחדש אחרי ההפרעה של מלחמת העולם הראשונה

ולא , ערה של מהגרים אשר מטרתם הייתה לחזור לעירם ולבסס מחדש את חייהםהתאפיינה בתנועה

שהיו גם הם עסוקים בשיקום , בתנועה קיצונית של יורדים שרצו לברוח למערב או לדרום אפריקה

למודי , מה שכן היה יכול להשפיע על כמות היורדים הייתה העובדה שמגורשי היישוב הישן. מהמלחמה

ולמשבר הכלכלי ששרר , לארץ ולאחר מכן כשחזרו לארץ לקשייהם היום יומיים-ץטעמו טעם חו, הסבל

, למרות כל זאת. לארץ-החליטו לצאת לחוץ לארץ בעקבות הזיכרונות הטובים מחוץ, לפני המלחמה

.בתופעה זו לא היה מספיק בכדי להגדיל את כמות העולים בצורה קיצונית לעומת שאר התקופות

, התקופה שאינם מבדילים בין יורדי היישוב הישן ויורדי היישוב החדש נתונים סטטיסטיים בני

היו תושבי הארץ 700מהם 1921יורדים בשנת 1200ועל . 1920יורדים בשנת 1300מצביעים על

199


.38' עמ, י"ועד העזרה לגולי א 201



64

.מלפני המלחמה202

כמות זו של , בהתחשב בעובדה כי לא כל ואף לא רוב יורדים אלו היו מהיישוב הישן

ואיננה קיצונית , גדולה מהכמות הבסיסית המדוברת של יורדים שהיו בכל תקופהיורדים היא קצת יותר

כאמור הכמות זו מהווה בקושי רבע ממספר העולים בתקופה זו שמגמתם היית, עם זאת. מאד בגדלה

.להתבסס מחדש בארץ לאחר המלחמה

202

.ץ"תר-ט"תרפ, ירושלים, קרן היסוד, ישראל-ספר סטטיסטי לארץ


65

סיכום

להגיע לתשובה חד משמעית אינו מאפשר, המוצגות בעבודה זו, ריבוי הסיבות לירידה מהיישוב הישן

אמנם מתוך כל הסיבות המובאות ניתן לשלול כמה שבמקרה שלה לא . ד"בנוגע לירידתה של מלכה באב

או שמא , אך לא נוכל להסיק האם היא ירדה בעקבות בעיה ספציפית זו או אחרת. כלל תהיו רלוונטיו

.שררו בארץ בתקופת ירידתהמסיבה אחת כלל אלא באה בעקבות מכלול בעיות ש הירידתה לא היית

ד מקווה אני כי אכן הצלחתי להמחיש "למרות אי הבהירות שנותרה סביב סיבת ירידתה של מלכה באב

התקופות יומאפיינ, םבמקצת ולתת תמונה מלאה ככל האפשר על הסיבות לירידה תוך ציון מאפייניה

או הגליה מצד השלטון מסיבות גירוש, החרמות והסכסוכים היישוביים, הסיבות הם אם כן. הנדונות

...( כלכליים ואחרים)ירידה מתוך משברים שונים , ירידה לשם שליחות, ירידה למטרת לימודים, שונות

.וירידה בעקבות קשיי קליטה על מאפייניהם השונים ותקופותיה הדומיננטיות

ובניגוד , דהכי למרות הכחשתם של רבים מן המקורות בני התקופה כי הייתה תופעת ירי, נדמה

היו תקופות שהתאפיינו בגלי ירידה עצומים שכללו את אנשי היישוב הישן ואף , לציפיותיהם של רבים

קרי , תקופות אלו היו בעיקר התקופות המאוחרות של היישוב הישן. שהיו בעיקר מאנשי היישוב הישן

, בגלי ירידה מפלצתיים תקופת העליות הציוניות הראשונות ותקופת מלחמת העולם הראשונה שהתאפיינו

.וכן תקופת השלטון הצבאי הבריטי שהתאפיין בחריגה קלה מאחוזי הירידה הבסיסיים שהיו בכל תקופה

ועל עבודתי הכתובה , כאשר אני עומד כעת ומביט על המטרות אותן הצבתי בתחילת עבודתי מחד גיסא

ניתי על השאלות שהצבתי לעצמי עד במלואן ושלא ע ימאידך גיסא נעצב אני על שלא מילאתי את מטרותי

ועשיתי ככל , וסובר כי ניצלתי את כל מקורות המידע שעמדו לרשותי, אך אני חש תחושת סיפוק, תום

.לאפיין את תופעת היורדים מהיישוב הישן ישביכולת

ואולי אף תעורר גל של , תקוותי היא שעבודה זו תשמש פתח ועזר לכל העתידים לחקור תופעה זו

.נות בנושאהתעניי


66

ביבליוגרפיה

ארכיונים

(.מ"אצ)ירושלים , ארכיון ציוני מרכזי

.ירושלים, ארכיון יד בן צבי

.ירושלים, ארכיון המדינה

עיתונים

המליץ

המצפה

העברי

העולם

הפועל הצעיר

הצבי

השקפה

אחדות

אריאל

חבצלת

חרות

יהודה וירושלים

ספרים ומאמרים

.ירושלים, מהדורת א פריימאן', מעגל טוב השלם': ד"תרצ. חיים יוסף דוד, אזולאי

.קסו-קמ, 67סיני ', ה"מסע לירושלים בשנת תרמ': ל"תש. מרדכי, אליאב

.ירושלים', ישראל וסוריה בימי מלחמת העולם-ארץ' :ח"תרפ. אברהם, אלמליח

', 528נטיפיורי לפי כתב יד מו( 1839ט "תקצ)מפקד יהודי ארץ ישראל ': ז"תשמ(. עורכת)הדסה , אסולין

.ירושלים

.ירושלים', היישוב היהודי במלחמת העולם הראשונה –ממשבר לתקוה ': א"תשנ. נתן, אפרתי


67

, שנה ב, רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה, ירושלים', ו"הרעב בירושלים בשנת תר': ט"תש. מאיר, בניהו

.ח"פ-ב"ע' עמ, ב-חוברת א

.ירושלים', בנוזכרונות אב ו': ו"תרכ. אברהם י, ברוור

.ירושלים', ירושלים החדשה בראשיתה, 'ב', עיר בראי התקופה': ט"תשל. יהושע, בן אריה

.19' עמ, 2קתדרה ', הדימוי והמציאות –' יישוב חדש'ו' יישוב ישן'': ז"תשל. ישראל, ברטל

' בעריכת מ, סספר פר: בתוך', עליית יהודים מבוהמיה וגליציה לארץ ישראל': ג"תשי. נתן מיכאל, גלבר

.ירושלים, איש שלום ואחרים

.ירושלים', סיפורים ירושלמיים': ט"תשמ. דב, גנחובסקי

.ירושלים', אוסף כרוזים ומודעות בענייני דת ודין, לשעה ולדורות': א"תשל(. עורך)מנחם , גץ

.לואיס. סט, א' ספר מלכי בקודש': 1919. חיים, הירשנזואהן

.1915לדצמבר 31עד 1914לדצמבר 19דין וחשבון מיום . וסוריה ועד העזרה לגולי ארז ישראל

קורות משפחת שלום ומלכה אזולאי בשכונת מאה , מאה שערים שלי': ד"תשנ. יהודית, טופורובסקי

.ירושלים', 1919-1924שערים כאספקלרייה לחיי היישוב הישן בין השנים

.יםירושל', זכרונות לבן ירושלים': ד"תרפ. יהושע, ילין

.תל אביב', אגרות ארץ ישראל': ג"תש. אברהם, יערי

.ירושלים', שלוחי ארץ ישראל': א"תשי -

.רמת גן', זכרונות ארץ ישראל': 1974 -

.ירושלים', מזכרונות איש ירושלים': 1967. אפרים, רייס-כהן

', להר כשנה משיחית והשפעתה על פעילות הפרושים לקירוב הגאו"על שנת ת': ב"התשמ. יעקב, כץ

.73-75, 24קתדרה

.46קתדרה ', האוכלוסייה היהודית בצפת' :ח"תשמ. 'ש, ליבר

.ירושלים', פסח חברוני': 1972. לנדאו לולה

.א"תשל, ירושלים, 2קובץ ', אוסף כרוזים ומודעות, 'לשעה ולדורות

', ט"ה היישראל במחצית הראשונה של המא-ציפיות משיחיות ויישוב ארץ': ב"תשמ. אריה, מורגנשטרן

.63-65' עמ, 24קתדרה

.ירושלים', ט"משיחיות ויישוב ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הי': ה"תשמ -

.ירושלים', 1816-1839ח רוזנטל "תולדות משפחת פ –בשליחות ירושלים ' :ז"תשמ -

.107-113, א, ציון נח', מברודי לארץ ישראל וחזרה': ג"תשנ -

.108קתדרה ', שורת ההשכלה והמודרנה בירושליםמשפחת הירשענזאהן וב': ג"התשס -

.ק בהר"עש, מוסף –יתד נאמן ',אחד מהם לא חזר': א"תשנ. בנימין, נהוראי

.אביב-תל', פרקים בתולדות היישוב הישן': א"תשל .אליעזר רפאל ,מלאכי

.ירושלים', 1875-1918מניים בארץ ישראל 'מפקדי האוכלוסין העות': ח"התשנ. יונתן, פגיס

.יפו', ביהודה החדשה': א"תרע. נחמה, בסקי'פוחצ


68

טבת ) 34, קתדרה', 1750-1860בית פרחי והתמורות במעמדם של יהודי סוריה וארץ ישראל '. 'ת, פיליפ

.97-114' עמ, (ה"תשמ

.ירושלים', זכרונות ראשונים': ג"תשכ. אליהו, פרוש

.ירושלים', פרקי זכרונות ,שלושה דורות בירושלים': ח"תשל. נפתלי צבי, פרוש גליקמן

.ירושלים', מאה שנה בירושלים': 1964. ישעיה, פרס

.ירושלים', תורת רבינו שמואל סלאנט'. צבי הירש, סלאנט

ובעיני ( 1882-1914)בעיני הדור " יישוב חדש"ו" יישוב ישן"המונחים ': 1977. יהושע, קניאל

.3-19, 6קתדרה ', ההיסטוריוגרפיה

.115-138, 73קתדרה ', הארץ בתקופת העלייה הראשונה והשנייהממדי הירידה מן ' -

.ירושלים', מכתבים מירושלים': 1996. צבי יוסף, קרליבך

.ירושלים', ישראל-ספר סטטיסט לארץ': ץ"תר-ט"תרפ. קרן היסוד

.א"קי, מחניים', עלילת דמשק': ז"תשכ. יוסף יואל, ריבלין

.אביב-תל', פרקי חיי': ז"תש-ד"תש. ארתור, רופין

מוסד הרב , אישים –חלק שני ', אנציקלופדיה של הציונות הדתית': ך"תש(. עורכים)יצחק ואחרים , רפאל

.ירושלים, קוק

משרד ', יים"מהתקופה הפרהיסטורית ועד עליית הבילו, ישראל-תולדות ארץ': ה"תשמ(. עורך)יואל , רפל

.אביב-תל, הבטחון

', 1840-1914החוויה הנשית של היישוב הישן בירושלים ? ויהנסיכה או שב': ב"תשס. מרגלית, שילה

.ירושלים

: בתוך', הדלדול באוכלוסייה היהודית בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה': ח"תשמ. צבי, שילוני

, א', ישובית של ארץ ישראל-מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית'( עורכים)יהושע ואחרים , בן אריה

.128-151, ירושלים

' מ: בתוך', עשרה-קווים מיוחדים בדימוגרפיה של יהודי ירושלים במאה התשע': ל"תש. עוזיאל, שמלץ

.ירושלים', פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים, 'פרידמן ואחרים

.ירושלים', זכרונות': ג"תש. יצחק, שריון

Thomson, W.M. 1876: ‘The Land and The Book’, New York.


69

נספחים

203'פח אנס

-זהו המכתב היחיד שמצאתי באוסף משפחת הירשענזאהן שנשלח מהרב חיים לאמו בעת שהותו בחוץ

. מקום מושבו הראשון של הרב חיים הירשענזאהן לאחר ירידתו מהארץ, המכתב נשלח מקושטא. לארץ

ואל , יואל אב, במכתב זה מספר הרב חיים לאמו על געגועיו אליה, אך ממה שניתן להבין, המכתב קרוע

הרב חיים מבהיר כי מעולם לא העלה על דעתו להשתקע בחוץ לארץ וכן נותן כמה עצות בדבר . הארץ

.שליחות משפחתית

204'נספח ב

ההקדמה והעמוד הראשון של מכתבו205

. של הרב חיים הירשנזאהן ששלח מדינאבורג לאביו בארץ

הרב חיים מזכיר גם מספר . ביובהקדמה מספר חיים על מצבו ועל שמחתו בעקבות המכתב שקיבל מא

החלק העיקרי של אגד זה הוא חידושי התורה אותם שלח . ספרים שעומדים לצאת בהוצאת דפוס ווילנא

העמוד הראשון של . הרב חיים לאביו בכדי שאביו יבדוק אותם ויעבור עליהם לפני שאלה יוצאו לאור

.קריאת שמעלמה אין מברכין על : חידושי תורה המצורף כאן הוא בנידון

206'נספח ג

הרב , רסי לאחיו'ג-מכתב תגובה ששלח הרב חיים הירשענזאהן בעת שכיהן כרבה של הובוקן בניו

בדבר סיוע ליישוב בירושלים שסבל באותה , ששימש באותה העת רב בירושלים, יהודה לייב הירשענזאהן

ור התארגנות כללית הרב חיים הירשענזאהן אומר במכתב שהוא טרם הצליח ליצ. שנה מרעש אדמה

.אך הוא מצרף עשרים וחמשה דולר עבור אחיו, בקהילתו שמטרתה לעזור לנפגעי הרעש בירושלים

203

.AK 43/6, מ"אצ. אוסף משפחת הירשענזאהן 204

.שם 205

.דפים 8-המכתב עצמו הוא אגד של כ 206

.AK 43/6, מ"אצ. אוסף משפחת הירשענזאהן


70

207'נספח ד

ד בשם היישוב בחברון בכדי "ר שניתנה בידי יוסף יהודה בן הרב חיים משקלוב בשנת תרי"תעודת שד

ע לקשיים מיוחדים באותה לאחר שנקל, לאסוף כסף עבור היישוב שהיה במצוקה כלכלית ובשבילו

.התקופה

208'נספח ה

ד בשם כולל "ר שניתנה בידי אליהו יהודה בן יעקב שנשלח לארצות הברית בשנת תרי"תעודת שד

פולאניא בכדי לאסוף כסף שיהווה תחלופה לדמי החלוקה שפסקו מלהגיע משטחי פולין ורוסיה בעקבות

.מלחמת קרים209

207

.2846/פ 160, ארכיון המדינה 208

.2846/פ 160, ארכיון המדינה 209

.ראה בסקירה ההסטורית דלעיל

אנספח

בנספח

גנספח

דנספח

הנספח

תופעת הירידה מהארץ של הישוב הישן

Documents