היסטוריה של הפסיכולוגיה - מבוא

למה חשוב ללמוד את ההיסטוריה של הפסיכולוגיה? שדה נרחב, כוללת תחומים שונים, שיטות מחקר שונות, התמקדויות– פסיכולוגיה היום

שונות, כביכול אין קשר בניהם. מה שמאחד בניהם זו התשובה לשאלה מי אתה? אניפסיכולוג. השורשים ההיסטוריים, נשען על אותם מקורות אינטלקטואליים. ההיסטוריה של– המשותף

הפסיכולוגיה מעניקה זהות משותפת ותחושת זהות בשדה מחקרי ומדעי. התחום היסטוריה של הפסיכולוגיה הוא תחום ממוסד יחסית, יש לו שורשים. היסטוריה של

לתחומים המאוד מגוונים השונים לתחום אחד שיש לומעניק זהות משותפתהפסיכולוגיה, ארגונים משלו, במה היסטורית.

היסטוריה של התפתחות מדעית בכלל: התפתחות מדעית בניגוד לרציונל עקרונות/מוקדים בהתפתחות מדעית כלשהי: 3

היא לא ליניארית ולא רציונלית. מפגש בין מחדשים לותיקים יכול להסתיים ב: דחיית חדש ושמירת ישן, החלפת ישן בחדש, יצירה של מערכת רעיונית שבתוכה משמשים

התוצאות יתרחש: איכות הרעיון החדש3חלקי הישן והחדש. מה קובע אילו מבין עצמו, יכולת המנהיג המדעי למכור את הרעיון וההקשר החברתי תרבותי שבו הוא

מתרחש.

באופן אידיאלי תיאוריה חדשה תעלה כאשר היא– ההתפתחות הלוגית של הרעיון.1 תהיה לוגית יותר, רציונאלית יותר ומתאימה יותר לאמת. דימוי להליכה ליניארית אל

האמת )יותר רציונאלי ואובייקטיבי נשאר, פחות הולך(. בפועל קיים פער לא קטן באופן שבו היינו רוצים לראות את המדע והאופן שבו הוא מתפתח באמת. הוא מתפתח

לעיתים ע"י גורמים אנושיים כגון קנאה, סטטוס, מעמד, תחרותיות, נאמנות לקבוצה שלהם, כל אלו לא קשורים ללוגיקה, אמת, רציונאליות. תגובה ראשונית של הקבוצה

שמאיימים עליה עם אמת חדשה, היא לשמור על מעמדה והיא מתנגדת לאמת החדשה גם אם היא יותר רציונלית. המטרה האמיתית היא שהרעיון והממצאים

הבאים אתם עקביים מבחינה לוגי ולכן הם מחליפים או מרחיבים הסבר קיים אותופעה רווחת המקובלת על כולם.

לא מספיק להציג רציונליות של רעיון– האיש שהוביל את הרעיון החדש.2 חדש חשובה גם הדמות מאחוריי הרעיון. לדוגמה פרויד הינו אדם מיוחד

שהצליח לקחת רעיון, לפתח, להוביל ולהנחיל אותו, דמות מרתקת. קורות של חייו של הגיבור המדעי אשר השפיעו כגון תיאור נסיבות גידולו, המקורות

האישיים לרעיונות שהביא, תיאור דרכו המדעית, מאבקים שניהל עד שהביאאת הקהילה כולה לאמץ את רעיונותיו כתקפים.

רוח התקופה כמסבירה את– הסביבה החברתית תרבותית בה צמח הרעיון.3 עלייתם ונפילתם של רעיונות מדעיים. האופן שבו השפיעו חידושים מדעיים

וטכנולוגיים בתחומים אחרים על התפתחותה של הפסיכולוגיה. לדוגמה השפעה של התקופה המכניסטית, התפתחות השעון והשפעתו על אופן החשיבה. השפעה של

על פרויד וכדומה. רוח התקופה משפיעה על התפתחות והחלפת1מלח"ע ה-תיאוריות.

מקורות לטעויות בנתונים היסטוריים: אנו עוסקים בנתונים שנמצאים לפנינו ויתכן שישנם– נתונים שאבדו או הודחקו.1

נתונים נוספים שלא ידוע לנו עליהם. הודחקו לדוג - לפרויד הייתה תקופה שהואהשתמש בקוקאין, הביוגרף של פרויד ניסה לטשטש את אפיזודת הקוקאין של פרויד.

1

חלקה הגדול של הפסיכולוגיה הוא בשפה– נתונים לקויים עקב תרגום לא מדויק.2 בגרמנית, תרגום לא מדויק עלול לעוות את המושגים האמיתיים אליהם התכוון

המחבר. פרויד לא השתמש באיד, אגו, סופר אגו. המושג אני קרוב יותר למשמעותהאמיתית של פרויד יותר מאגו.

האדם עצמו מעוות את הנתונים. לדוגמה סקינר– נתונים שעוותו בשרות העצמי.3 הציג את עצמו כאדם שהקדיש עצמו ללימודים ותו לא, בפועל מסתבר שיחק הרבה

פינג פונג.

- הגדרת מושגים לפי הפעולות המוחשיות שבוצעו. רק אירועים שיכולים להיותאופרטיביות מתוארים במונחים של פעולות ברורות הבחנה הינם מותרים. האופרטיביות דוחה דברים

לדוגמה מבחינה אופרטיבית רעב יכול להיות מוגדר כמספר השעות שלשאינם נראים. החסרת המזון.

- טוענת שהתוקף של כל ידע היא במונחים של התוצאות, הערכים והתועלות שלו.פרגמטיותמה שפרגמטי הוא מה שהוא מעשי.

- עמדה תיאורטית ומדעית כללית שמדגישה חסכנות ואופרטיביות בנתוניםפוזיטיביזם ובשפה. פוזיטיביזם לוגי מנסה להפוך את הפסיכולוגיה לפיזיקה ודרך זאת להבטיח את

הסטטוס של הפסיכולוגיה כמדע. )זה מתייחס לביהביוריזם שמחשיב את הפסיכולוגיה כמדעטבעי ודוחה אירועים שלא ניתנים לתצפית(.

דילמות מרכזיות בפסיכולוגיה האם קיימת נפש בכלל? ואם כן האם גוף ונפש הם שני דברים נפרדים או : גוף- נפש.1

ישויות אז מה הקשר ביניהן? לגבי הפסיכולוגיה השאלה2ות אחת? אם יש ששזה יהיא האם הנפש צריכה להיות מושא המחקר של המדע?

נפש הוא מאורע שלא ניתן לצפייה ולכן הוא לא קיים במסגרת זמן ומרחב ולכן הוא לא מהווה מושא המחקר של המדע. )ביהביוריזם(

קיימת הפרדה בין אירועים מנטליים לאירועים גופניים והפסיכולוגיה עוסקת גם באירועים הנפש הם חלק מהפסיכולוגיה נקראתומנטליים. כל שיטה או תיאוריה שמשערת כי הגוף

.דואליסטית. )סטרוקטורליזם, גשטלט, פסיכואנליזה(

או : איזה נתונים נקבל כקבילים, נתונים אובייקטיבים סובייקטיביות מול אובייקטיביות.2? האם חוויות או רגשות פנימיים צריכים להיות מושא למחקר? םסובייקטיביינתונים

הנתונים הנחקרים יכולים להיות רק דברים שניתן למדוד אותםאובייקטיביות - . )ביהביוריזם( ומדויקתבצורה ישירה

-הנתונים הנחקרים יכולים להיות גם החוויות הפנימיות של האדם.סובייקטיביות לא ניתן להתעלם מהחוויות הפנימיות של האדם כמו מחשבות, רצונות, רעיונות.

נשענו– הומניזםגשטלט, פסיכולוגיה אקסיסטנציאליסטית, )סטרוקטורליזם, (. , פסיכואנליזהבעיקר על שיטת חיקה של אינטרוספקציה

מחקר כמותי מול איכותי: איך אוספים נתונים? .3צריך לדווח על נתונים בצורה מספרית. היתרון הוא שהדיווח מדויק יותר.כמות -

מדדים מספריים הם תנאי הכרחי במדע. )ביהביוריזם( לא כל הנתונים בפסיכולוגיה יכולים להיות מדווחים בנתונים מספריים.איכות -

)פסיכואנליזה, הומניזם(.

האם הפסיכולוגיה היא )אי הפחתה(: ם רדוקציוניז )הפחתה( מול אנטי ם רדוקציוניז.4 ענף מחקר עצמאי או שכל הנתונים הפסיכולוגיים צריכים לעבור רדוקציה לרמת ניתוח

2

האם מושא המחקר של הפסיכולוגיה עשוי לעמוד בכוחות עצמופיזיקלית/ביולוגית?כבלתי תלוי במדעים אחרים, או צריך להיות מופחת לרמה בסיסית יותר של ניתוח?

-כל התנהגות או כל תופעה צריכה להיות מתוארת במונחים ביולוגייםהפחתה ולכן הפסיכולוגיה היא ענף של הביולוגיה ולא ענף מחקר עצמאי. )הדגשת

מניעים פנימיים כגורמים מוטיבציוניים, מערכת העצבים בזיכרון וכו(.החשיבות של דוגמאות:

הפסיכולוגיה היא ענף מחקר עצמאי ולכן ניתן לקבל הסברים ברמהאי הפחתה – הפסיכולוגית והם לגיטימיים בדיוק כמו ההסברים של הפיזיולוגיה, הפיזיקה

והכימיה ולכן אין צורך להפחית אותם לרמה בסיסית יותר. )הביהביוריזם טען כי תגובות של אורגניזם לגירויים בסביבה לא צריכות להיות מופחתות יותר לרכיבים

דוגמאות: סקינר, לויןפיזיולוגיים( .

: האם יש לחקור את השלם או את החלקים שלו? האם יש מולארי מול מולקלורי.5 לחקור את התגובות של האורגניזם השלם )מולארי( או להגביל את המחקר לתיאור

תגובות או רפלקסים נבדלים פשוטים )מולקולארי(? יש לפרק את החוויה לחלקים ואותם לחקור. צריך לחקור תגובותמולקולרי -

הביוריזם, סטרוקטורליזם(. יבודדות ופשוטות ולפרק את החוויה למרכיביה. )ביש לחקור את התנהגות האורגניזם כולו או את החוויה השלמה. )גשטלט,מולארי -

הומניזם(.

יש יכולת לבחור או האם הכל נקבע מראשאדם: האם ל דטרמיניזם מול רצון חופשי.6ע"י העבר?

התנהגות הפרט לא נקבעת ע"י העבר או העתיד ,אלא לאדם יש רצוןרצון חופשי - חופשי ויכולת בחירה אמיתית. )הומניזם(

כל מאורע בהווה נקבע ע"י גורמים בעבר. כל בחירה נקבעה מראשדטרמיניזם - )פרויד, ביהביוריזם(.

מה גורם להתנהגות האדם בהווה? דטרמיניזם מול טלאולוגיה)תכליתיות(:.7ההתנהגות בהווה נקבעת לפי מטרות עתידיות. ההתנהגות היא לאטלאולוגיה -

אקראית אלא יש לה תכלית. )טולמן, אדלר(. ההתנהגות בהווה נקבעת לפי העבר )פסיכואנליזה- חוויות הילדות,דטרמיניזם -

.ביהביוריזם- היסטוריית החיזוקים(

: האם יש לחקור לשם מחקר פרקטי )יישומי( מול מחקר טהר תועלת מול טהר/.8הידע או לשם מטרות פרקטיות?

מחקר צריך להיות פרגמטי או פרקטי. עקרונות שמתגלים במעבדהתועלת - צריכים להיות ניתנים ליישום ומועילים. )פונקציונליזם, ביהביוריזם(

המחקר עצמו הוא המטרה היחידה לא משנה אם הוא יכול לבוא לידי שימושטהר - , טיצינר, וונדט(.או לא. )סטרוקטורליזם

תולדה עצמית מול ידע חושי.- תורשה מול סביבה / ם אמפיריציז נייטיביזם מול .9האם מקור הידע הוא בחושים או בתולדה עצמית?

הידע הוא טבעי ומולד. )גשטלט, פסיכואנליזה, הומניזם( םזנייטיבי -הידע נרכש באמצעות התנסות ובאמצעות החושים וע"י יצירתםאמפיריציז-

אסוציאציות. )ביהביוריזם(.

: האם להישאר ברמת הנתונים או להשתמש במושגים מופשטים תיאוריה מול נתונים.10יותר?

3

הנתונים לא מספקים את כל המידע/התמונה ולכן נדרשות תיאוריות כדיתיאוריה - - נשענה כמעט רק על התיאוריה ולא מספיקהפסיכואנליזלמלא את "החורים". )

על נתונים(. אין צורך בתיאוריה אלא רק בנתונים שהתקבלו בניסויים מבוקרים.נתונים -

)ביהביוריזם(.

– מקורות היסטוריים מוקדמים של הפסיכולוגיה 1 מאמר

המאמר עוסק בחיפוש אחר שורשים היסטוריים לרעיונות ולתיאוריות בפסיכולוגיה. ANTICIPATIONS- רעיונות שהם מוקדמים יותר מבחינה היסטורית ודומים, אך שונים

מבחינת השפעתם מניסוחים שבאו לאחר מכן. הרעיונות נראים כבסיס לרעיונות מאוחריםיותר אך למעשה הם חסרים את ההמשכיות ואת ההתפתחות הנדרשת כדי שיהיו כאלה.

FOUNDATIONS רעיונות המשמשים בסיס ורקע תיאורטי להתפתחותם של רעיונות - מאוחרים יותר. אלה מאופיינים בראשוניות , דמיון והמשכיות מוכחת לגבי התפתחויות

מאוחרות יותר. כלומר, הם רעיונות המשמשים בסיס ורקע לרעיונות מאוחרים במובןשהתפתחות הרעיונות היא בעלת המשכיות וניתן לעקוב אחר ההשפעות.

לאנטיסיפיישן: ות דוגמא יש הטוענים כי רעיון הדיסוננס הוא אינו רעיון חדש של - תא' הדיסוננס של פסטינגר

פסטינגר אלא הוזכר בדרך זו או אחרת בכתביהם של פילוסופים מוקדמים. היו שניסו לקשר את הרעיון המרכזי של הדיסוננס לרעיונותיו של פירס ונוכחו כי התיאוריה של פסטינגר היא

ניסיון כושל להרחיב את התיאוריה של פירס. למרות הדמיון המדהים בין הרעיונות הקדומיםשל פירס לבין תיאוריית הדיסוננס, הרעיונות המוקדמים הם רק אנטיספיישן ולא פאונדיישן.

מקרה נוסף של אנטיסיפיישן הוא התובנות של שופנהאור אשר נחשבות - שופנהאור ופרויד כמקורות היסטוריים של רעיונותיו של פרויד לגבי שכחה מכוונת וחשיבותה הקלינית. פרויד

היה מודע לחפיפה בין חשיבתו לבין זו של שופנהאור אבל הוא אומר כי הוא נחשף לרעיונותיו של שופנאהור רק בשלב מאוחר בחייו. ולכן השפעותיו של שופנאהור על פרויד הם

אנטיסיפיישן. בפועל רעיון ראשוני אשר דומה לרעיון מאוחר יותר נשאר אנטיסיפיישן עד שמתפתחת ביניהם

המשכיות המודגמת דרך נתיב/קשר השפעה ספציפי ביניהם. במובן זה, כל האנטיסיפיישנים הם פוטנציאלים להיות פאונדיישנים או מקורות היסטוריים. ולכן, צריך להראות המשכיות

מלבד דמיון וקדמיות בזמן.

שימשו כמרכיב בסיסי בתיאוריה של היידר לפיה האדם שואף להגיעהתובנות של שפינוזה למצב של איזון הכרתי. חלק מהרעיונות של שפינוזה עסקו במצבים של איזון. הוא טען כי רגש

חיובי או שלילי נובע מתפיסת האדם את המציאות כמקדמת או כחוסמת. היידר מתייחס בתיאוריה שלו ע"י קישורהמסוימיםלרעיונות של שפינוזה ומציין איך ניתן להתגבר על קשיים

לרעיונותיו של שפינוזה. הוא מסתמך על שפינוזה כדי לספק הקשר מסוים לרעיונותהמנותקים בתיאוריה שלו.

ההשפעה החשובה של הרבארט על רעיונותיו של פרויד היא נושא שנחקר - הרבארט ופרוידרבות. הקשר וההמשכיות בין רעיונותיו של הרבארט לאלו של פרויד הם אלו:

פרויד למד ספר שהושפע מרעיונותיו של הרבארט לגבי הקונפליקט בין מחשבות המנסות להגיע להכרה.

4

הפסיכולוגיה של פכנר, לגבי האנרגיה המנטלית וכן האנלוגיה של פכנר לגבי הנפש כקרחון היו המשך ופיתוח של רעיונותיו של הרבארט. פרויד הושפע מאוד מפכנר.

פכנר השפיע על פרויד דרך אנשים כמו ברויר, בריק ומיינרט. כל אלו החשיבו את רעיונותיו של פכנר.

מסיבות אלו הקשר בין הרבארט לפרויד הוא יותר מאשר אנטיסיפיישן… זהו פאונדיישן.

לסיכום- לעיתים, רעיונות מושאלים עוברים טרנספורמציה ניכרת עם הזמן כך שהערך של המקורות שלהם מופחת והם הופכים להיות לא יותר ממקורות פשוטים שנתנו השראה

)אנטיסיפיישן(.  

5

)כולן התחילו לצמוח בתקופה שבה הפסיכולוגיה המדעית התפתחה(: אסכולות בפסיכולוגיה

תרומה למדעהפסיכולוגיה

תיאורט'בולטים

צמחה כנגד הנחות יסוד אסכולה

הגדרת החוויה. 1 המודעת כמושא

שמה– מחקר מודעתההכרה/חווי

בבסיס המחקר, מה חושבים אנשים ואיך.

מהווה שער כניסה לפסיכולוגיה

הקוגניטיבית שדומה בנושא זה אך יותר

מורחבת ומפורטת. הגדרת2.

– אינטרוספקציה כשיטת מחקר. הכוונה

לאינטרוספקציה ניסויית מבוקרת,

אינטרוספקציה אינסטרומנטלית, מובנית בתגובה

לגירויים שבהם אנו מעונינים )כגון מה

ההבדל בחוויה בין כחול לירוק, שמים לוחות

בצבעים מתאימים, לא התבוננות פנימית

אמיתית אלאאינסטרומנטלית(.

ויליהם וונדט

)גרמניה(, טיצינ'ר

)ארה"ב(.

םהאמפיריציזהבריטי

חברי האסכולה עסקו באיתור בסיסייםםוזיהוי מבנים מנטאליי

המודעות,תשל החוויו הסובייקטיביות של הפרט. פרוק

חוויות אנושיות חשובות ומשמעותיות למבנים הבסיסיים ביותר של החוויה ואותם לחקור.

כדי לתת משמעות לחוויה האנושית יש לפרק אותה

למרכיביה הבסיסיים ואח"כ לצרף את התובנות ולהבין את

המשמעות של החוויה האנושית בכללותה. גישה מכניסטית,

טכנית, לא אנושית. מפרק חוויהאנושית כמו שמפרקים מכונה.

סטרוקטורליזם אסכולה

המבקשת לנתח את

ההכרה האנושית

למרכיביה הפשוטים ובכך

ללמוד את.מבנה ההכרה

התמקדות בהתנהגות האנושית - האופן שבו

אדם נמצא בסביבה, מסביר התנהגות זו או

אחרת.

צארלס דרויין

)אנגליה(. וויליאהם

גיימס)ארה"ב(.

סטרוקטורליזם. חברי האסכולה חקרו את האופן בו תהליכים מנטליים מודעים

תורמים להסתגלות הפרט לסביבתו. דגש על תהליכים

מודעים כמו סטרוקטורליזם אך הדגש הוא לא בפרוק

למרכיביםהההכרה/חווי בסיסיים, אלא השאלה היא כיצד

תהליכים מודעים שלמים תורמים להסתגלות הפרט לסביבתו.

הדגש הוא האופן שבו התהליכים הנפשיים מביאים לתוצאות

מעשיות בעולם, תוצאות שבסופן הסתגלות טובה יותר לסביבה.

מהי התועלת שמפיק האדםמתהליך פסיכולוגי זה או אחר.

פונקציונליזם גישה

המתמקדת באופן שבו

תהליכים מנטליים תורמים

להסתגלותו של הפרט לסביבה

שבה הוא חיופועל.

.תפיסת אישיות1 האדם כיצרית, מינית

זיגמונד פרויד

לא הכרה כמו סטרוקטורליזם

חברי האסכולה הדגישו את המקורות הלא מודעים של

פסיכואנליזה דגש על מקורות

6

.2ומונעת ע"י דחפים. תא' זו חוללה מהפכה

בחברה המערבית. 20במאה ה-

)גרמניה(, אלפרד

אדלר אוסטריה,

קרל גוסטב )שוויץ(. יונג

או פונקציונליזםאלא לא מודע.

ההתנהגות האנושית וביקשו להגיע לשיטת טיפול בהפרעות

התנהגות באמצעות תצפית קלינית.להבדיל מהפונקציונליזם שביקשו להסתכל על ההתנהגות

כולה ולשאול את השאלה איך היא מסבירה הסתגלות לסביבה,

המקורותםלפי הפסיכואנליטיי של ההתנהגות הם בד"כ לא

מודעים, סיבות בעבר )ילדות מוקדמת( ולכן השאלה היא

בחיים הלא מודעים ולא בחיים המודעים )בניגוד לפונקציונליזם

שיטת המחקרוסטרוקטורליזם(. בחדר– היא שיטה קלינית

הטיפול מקבלים את המידע הטוב ביותר, זהו מידע אחר. הדגש הוא על תהליכים לא

מודעים והנחה דטרמיניסטית.

לא מודעים של ההתנהגות האנושית,

מקורות אלו מצויים בילדות

המוקדמת.

יש–.מטרת המחקר 1 מטרה למחקר, חיפוש

אחר עקרונות המסבירים את הלמידה

. שיטת2האנושית. מחקר: שימוש בבע"ח

מתוך הנחה שהם פועלים לפי עקרונותיסוד זהים לבני אדם.

ווטסון. תורנדייק.

סקינר )ארה"ב(.

פבלוב)רוסיה(.

.לפסיכואנליזה חברי האסכולה התמקדו בהתנהגות הגלויה הניתנת

לתצפית אובייקטיבית במונחים של גירוי תגובה והגורמים

הסביבתיים המשפיעים עליה.

ביהביוריסטית

פיתוח התחומים של תפיסה, חשיבה ולמידה

לצד גישות טיפוליותשונות.

ורטהייםו (,)גרמניה קוהלר

)גרמניה(.

לסטרוקטורליזם

חברי האסכולה חקרו את יחסי הגומלין בין האלמנטים

המרכיבים את התהליכים ההכרתיים והתנגדו לפרוק

החוויה המודעת לגורמים. הדגש ההוא לא על פרוק החווי

למרכיבים בסיסיים ופשוטים וחיבורם לכדי תמונה שלמה, הם

טענוההתנגדו לפרוק החווי שצריך לחקור את החוויה

בשלמותה )השלם ולא מרכיביו(, שכן השלם הוא יותר מסך כל

חבריו.

גשטאלט

. הדגשת הייחודיות1 . הדגשת2של כל אדם.

חשיבות ההגשמה .שיטת3העצמית.

–עבודה פנומנולוגית הבנת התנהגות

כתופעה ייחודית חד פעמית בניגוד

לאסכולות המדעיות.

מאסלו (,)ארה"ב

קרל גונס)ארה"ב(.

מתנגדת לפסיכואנליזה

()לדטרמיניזם םולביהביוריז

)הנחת האוטומאטה,אדם כרובוט(.

חברי האסכולה הדגישו את חשיבות התחושות והחוויות

הסובייקטיביות בניגוד לתיאוריה הפסיכואנליטית והסבריה

אנשים– טלאולוגיההנוקשים. הם יצורים עם מטרות- הגשמה

עצמית, הם אינם נדחפים ע"י סיבות לא מודעות ואינם מגיבים

באופן אוטומטי לשרשרת גירוי

הומניסטית

7

היא התנגדה לניסוח חוקים, הטענה של רכה

יותר, שיטות מחקר שגורמות לנו להבין את

החד פעמיתההחווי עבור אדם אחד בזמן מסוים. הדגישה את

ההערכה העצמית

תגובה. טוען כי כל אדם רוצה להגשים את עצמו, מתנגד

לפסימיות ופסיביות של , אדם הוא מכווןםדטרמיניז

מטרה ולא נדחף מאחור.

ראשית הפסיכולוגיה כמדע:

רעיון –הפסיכולוגיה מחויבת לרעיון של נטורליזם ומתנגדת לרעיון של דואליזם. דואליזם מתבסס על מושגים הניתנים לכימות, מדידה וצפייה.– ישויות, ישות הגוף והנפש. נטורליזם 2של

מהי תיאוריה: תאור התופעה כגון חקר למידה.–תאור .1 הסבר התופעה, אנשים לומדים בעזרת תגמולים.–הסבר .2

ניתן לנבא את התופעה.–ניבוי .1 כגון תהליך טיפולי. –שליטה .2

*** לא כל האסכולות עוסקות באותה אינטנסיביות בכל החלקים של התיאוריה, לדוג' הפסיכואנליטיתמתמקדת בהסבר, ביהביוריזם מתמקד בניבוי ושליטה.

עובדות- תיאוריה. זהו תהליך מחקרי עפ"י הגישה– מחקר – השערה –: תיאוריה תהליך מעגליהפוזיטיביסטית.

הסבר תיאוריה מעגלי שבו הסבר בין גורם לתוצאה התהפך ומתהפך שוב ושוב,סכנה לפסיכולוגיה.

שני מקרים כלליים של החלפת תיאוריה בתיאוריה: אינה מחליפה אלא מרחיבה ומפרטת. לדוג' מנדל הציע את התא'– (REDUCTIONפריטה ).1

יש פרוט של התופעות שתיאר מנדל עקב גילוי ה-20הגנטית בדבר גנים ותורשה, במאה ה-DNA .

תיאוריה אחת שמחליפה תיאוריה אחרת כגון הארץ במרכז ירד, עלה השמש במרכז.–החלפה .2

שלבים מרכזיים בהתפתחות המדע: מתאפיין בקיומן של גישות ואסכולות רבות ובאי הסכמה לגבי הנחות– שלה פרה-פרדיגמטי.3

היסוד ושיטות המחקר. - מתאפיין בקיומה של פרדיגמה אחת מוסכמת המנחה את הפעילותשלב פרדיגמטי.4

NORMAL SCIENCE –: פרדיגמה אחת שולטת התהליךהמדעית. מה חוקרים ואיך חוקרים. מהפכה– אנורמליה )משהו שהנורמאל סייאנס לא יכול להסביר( –)קון(

פסיכואנליטיקאי: נשאל אותו מהי . לדוגמהפסיכולוגיה נמצאת עד היום בשלב הפרה-פרדיגמטי** יאמר תהליכים לא מודעים, מה התופעות שאתה רוצה לראות בתוך המחקר–התופעה שחשוב לחקור

יאמר שיטת מחקר קלינית. נשאל ביהביוריסטית: מה– יאמר תהליכים לא מודעים ואיך תחקור – – יאמר תגובת גירוי תגובה, נשאל איך חוקרים יאמר – יאמר התנהגות, על מה מסתכלים –חוקרים

שיטת מחקר ניסויית. לגבי השאלות: מה חוקרים, על מה מסתכלים ואיך חוקרים כל פסיכולוג ייתן השאלות. 3תשובה אחרת, כלומר אין פרדיגמה אחת , אך בין כל הפיזיקאים יש הסכמה על

8

מהי אסכולה במדע: .2. התופעה שחשוב לחקור. 1.קבוצת פסיכולוגים חוקרים המסכימים ביניהם לגבי שלושת השאלות: 1

. דרכי המחקר של התופעה.3טבעה של התופעה הנחקרת.

פרדיגמה עשויה מ: רשת של הנחות יסוד, אמונות משותפות לא נאמרות שבני– תמטריצה דיסציפלינארי.1

הקהילה המדעית מחזיקים בה, לדוגמה בתחום הלמידה לחקור ברור לכולם שלמידה מושפעתמתגמולים ולא צריך כל פעם לחקור ולדון על הנושא.

פרדיגמה מחקרית שאיתה אנו ניגשים לשאלות השונות. אם נגיד– אקזמפלר משותף.2לפסיכולוג נשתמש בעקרונות "שיטת סקרינר" הוא מייד ידע במה מדובר.

פרדיגמות מאפשרות פעילות מדעית )לדוגמה כל פעם היו צריכים לשאול מה טבעה של למידה, ישנםהסכמות לא נאמרות שמאפשרות פעילות מדעית(. היא חוקרת את האיך ולא עוסקת במה.

טען שמטרת המדע )הפיסיקה( היא למצוא מספר קטן ככל שניתן של חוקים מתמטיים– ניוטון.1 מציאת חוקים –בהירים מאוד שבעזרתם נוכל לתאר את המציאות הפיזיקלית. לניוטון יש מטרה

. לאישוש השערות במדע. מתייחס מתמטיים

הנובעתגישה פוזיטיביסטית. פיתח את רעיונותיו של ניוטון )אבי הפוזיטיביזם – אוגוסט קומט.2 היא לצפות בתופעות אמפיריותהמדע בפסיכולוגיהמגישתו של ניוטון(. קומט טוען שהמטרה של

ולתאר את התופעות האלה בצורה סיסטמתית בעזרת מערכת חוקים פשוטה ככל הניתן בעולם החברתי תרבותי. קומט לוקח אותם עקרונות כמו של ניוטון ואומר שזה נכון גם בתחומים

מתייחס לאישושהחברתיים במדעי האדם. בפוזיטיביזם יש דגש חזק על אישוש של תיאוריה - השערה במדע הפסיכולוגיה.

2 הוא ראה לפניו 20. במאה ה-להפריך השערות - פעילות מדעית היא כזו שצריכה קרל פופר.3 תיאוריות מרכזיות ותוססות: התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, תורת היחסות של אינשטיין.

שאל את עצמו שאלה פשוטה, איזו תיאוריה טובה ואיזו לא טובה. לפי הפוזיטיביזם תיאוריה טובה היא תיאוריה שניתן לאשש אותה ואכן לשתי התיאוריות יש אישוש. קרל מתייחס להיבט אחר והוא,

אפשרת ההפרכה, קרל טען שהתיאוריה של פרויד אינה טובה מכיוון שלא ניתן להפריך או לסתור אותה, את תורת היחסות של אינשטיין ניתן לסתור ולהפריך. פופר טוען שהמטרה של המדע היא

לא לאשש תיאוריה אלא מטרה הפוכה, להפריך אותה. כל תיאוריה היא בעירבון מוגבל וכל הפעילות המדעית צריכה להיות מגויסת כדי לנסות ולהפריך את התיאוריה שנמצאת באותו רגע

בשולחן הניתוחים של החוקר.

מדעיות שיש בכל תיאוריה. בפעילות מדעית נורמאלית החוקריםחגורות שומןמדבר על – לקטוש.4 אף פעם לא שואלים שאלות על הנחות היסוד ושהמחקר לא תומך בהשערה שלהם הם אומרים

שהמתודולוגיה לא הייתה טובה, כלומר המתודולוגיה משמשת חגורת שומן. בכל תיאוריה יש חגורות שומן שמקיפות אותה והנחות יסוד שמרכיבות אותה. חגורות השומן עשויות מהמתודולוגיה ושיטות המחקר. כשמדען נכשל ולא מצליח לאשש את התיאוריה, הוא אינו משנה את הנחת היסוד

או תיאוריה אלא נאחז בחגורות השומן ואומר כי יכול להיות שההשערה לא אוששה כי הניסוי לאהיה מוצלח.

9

מדבר על פעילות חברתית, קהילה בעלת אמונות ובני הקהילה מתנגדים לשינוי.– תומס קון.5 מתאר את ההתפתחות המדעית כמלחמה "בזקנים". לוקח את הרעיון של לקטוש ומרחיב אותו.

, התנגדות לשינוי ומוכנות לשינוי רקקהילות מדעיות שמרניותמציג פעילות מדעית כפעילות של ולא כתוצאה של אבולוציה התפתחותית הדרגתית שבה האחד בא במקוםכתוצאה של מהפכה

השני. טוען שקהילה מדעית המורכבת מבני אדם היא בסה"כ מחזיקה באמונות משותפות שלא נאמרות בתחום המדעי. האמונות הללו יוצרות פרדיגמה.טוען כי תהליכים של שינוי במדע קורים

כתוצאה מכך שיש מהפכות בתחום, המודל הוא מודל שינוי כתוצאה ממהפכה המתבצע בבת אחתולא מודל של התפתחות הדרגתית, אבולוציונית. הוא דיבר על מדע בכלל ולא על פסיכולוגיה.

לפנה"ס( 7 )המאה ה- העתיקה יון )סוקרטס, אפלטון, אריסטוטל, אפיקורסים(

אצל היוונים. ב. הוונים עסקו בנושאים פסיכולוגיים א. – מדוע מתחילים דווקא ביוון העתיקה? היוונים החזיקו בעמדה נטורליסטית )לפיה אין התייחסות לתופעות. ג. מתחילה החשיבה הביקורתית

לא נצפות או למבנים לא טבעיים(.

- היונים הקדומים מהתקופה ההלנית ועד אריסטוטל האמינוהעמדה הנטורליסטית ביוון העתיקה בעולם בו יכלו לצפות. שמו דגש על מדע, מתמטיקה ואסטרונומיה. העולם בו חיו היה עולם המוכר דרך החושים שלהם, הם לא חשבו על עולם של רוח או נשמה, אמונה פרימיטיבית עם אלים ואלות

שניחנים בתכונות אנושיות. מקביל לפסיכולוגיה המדעית כיום אשר מתעניינת בטבעה של ההתנהגותוכיצד אורגניזם מגיב לסביבתו.

התקופה הפרה-סוקרטית:

. מספר על מלך מצרי שהניח שהשפה המצרים היא השפהתיעוד של התצפית הראשונה – מצריים ילדי עבדים, גידל אותם בבידוד ורצה לראות2השלטת, הטבעית, מעבר לכל התרבויות. מחקר: לקח

האם המילים הראשונות שלהם יהיו מצרית. לא כך היה הדבר אלא מילים בשפה קדומה אחרת. מחקרתצפיתי מבוקרת ראשונה בפסיכולוגיה )קצת לא אתי(.

מאפיינים של תקופה זו:

"אין נפש כגורם אחד, מושג הרצון עמום, מעשים מיוחסים–"פסיכולוגיה אחרת לאלים.

אין ביקורתיות, מאפשרת יציבות.מערכת חשיבה סגורה , "פסיכולוגיה אחרת"– בתקופה זו לא היה צריך להתלבט, לחשוב, להחליט. אלא האדם עשההשכל הביקמרלי -"

"התנ"ך אינו אלא שיר תוגה על אובדן השכל הבי-קמרליופעל בגלל שהאל אמר לו לעשות.שהשאיר אנשים בודדים ומפוחדים, משאיבדו את הקולות שהדריכו אותם בבטחה".

לעשות, להתמיד, מיוחס לקולות האל, ראש השבט )ולאמוטיבציההמרכיב האנושי של למרכיב פנימי שנמצא בנו כיום(. לאדם לא הייתה מוטיבציה מבפנים.

רק לאחר הופעת הכתב האדם יכל לשמר את רצונותיו וערכיו ואז - שינוי עם הופעת הכתב הוא שם את צרכיו ואת עצמו במרכז- דגש על ה"אני".

10

לפנה"ס(16 )מאה התקופה הקוסמולוגית)חלה בין התק' הפרה סוקרטית לתק' הסוקרטית(

מאפיינים של תקופה זו: ולא לגבי האדם. בשאלות לגבי הקוסמוס/היקוםהמאפיין את התקופה הזו הוא ההתעסקות העיסוק הוא רק ברמה של הטבע ורק במה שניתן לצפות בו.עיסוק רב בנטורליזםכמו כן היה -

לעמדה שלמחויביםהיוונים האמינו רק בעולם טבעי ולא בעולם העל טבעי. נטורליסטים מוניזם. הם שוללים כל דבר שהוא על טבעי ולא האמינו בעולם של רוח או נשמה. גישה זו של

מוניזם דומה לגישה המדעית של הפסיכולוגיה כיום המתעלמת מהרוח , הנפש או כל דברשאינו ניתן לצפייה.

:בתקופה זו יש שתי גישות לידע ולמהות

ית ללא שינוי. כל מהח – לפיה קיימת אמת קבועה ונצ)B.C.)BEING 475- גישה של פרמנדיס.1 . אפלטון ממשיך(נייטיביזםשאנו רואים הוא עיוות של החושים. האמת והידע הם נצחיים וקבועים. )

BEINGאת גישת ה- - לפיה המציאות היא בשינוי מתמיד. האמת)B.C. )BECOMING 500 גישה של הרקליטוס.2

טען שהכול נוצר מאש ולכן נמצא בתנועה(. םאמפיריציזנמצאת בהתהוות, הכל זורם ומשתנה. ).BECOMINGתמידית. אריסטו ממשיך את גישת ה-

דוגמאות לפילוסופים מתקופה זו עם דגש על חשיבה נטורליסטית: 4

חזה ליקוי חמה, ההסבר האולטימטיבי שלו ליקום היה שכל הדברים הגיעו ונוצרו ממים.– תאלס.1 מתחיל את החשיבה הביקורתית הסיסטמטית. תאלס מבקש מתלמידיו להוכיח את הדברים שהוא

חושב.

חשב שההסברים האולטימטיביים נמצאים במספרים. – פיתגורס.2

.( B.C 420 ) דמוקריטוס.3 נקט בגישה שלBEINGהאמין כי כל ההסברים נמצאים בטבע. והטבע מורכב ,

( הנמצאים בתנועה מתמדת. )אטומיםמחלקיקים קטנים היה הראשון שנתן הסבר לחישה. טען שקיימת דמות מוקטנת של החפץ- תפיסה

כאשר אני מסתכל על משהו אחר, אותו משהו אחר יוצראותה אנו רואים על העין. שזזה באוויר עד שהיא פוגעת בעין שלי. EIDOLAדמות מוקטנת של עצמו הנקרית

זהו- לפי דמוקריטוס, המוח מפרש את הדמות המוקטנת. אינטראקציה מוחית רעיון מודרני שדקארט ממשיך אותו.

ואין הבחנה בין מנטלי ופיזי או בין נפש לגוף. כלאין דואליזםלפי דמוקריטוס האירועים יצאו מאותו החומר- האטומים.

התחלת המסורת הארוכה של עובדה פיזיולוגית והמשכה בהשערה פילוסופית/פסיכולוגית. לאתר איתור עצב הראיה המוביל מהעין למוח, דבר

שהדגיש את תפקיד המוח. דמוקריטוס מניח כי למוח יש תפקיד בתפיסה. הדמותהמוקטנת נשענת על ממצאים פיזיולוגיים של אלרמאון.

11

: היפוקרטס.4 .ליחות )דם, מרה4טען שקיימות נתן הסבר נטורליסטי בו נוזלי גוף מעידים על תופעות נפשיות

מזגים אנושיים )מזג אופטימי, מהיר חימה,4צהובה, ריר, מרה שחורה( אשר אחראיות על אדיש, מלנכולי(. הסביר את מחלת הנפילה כפעולה לא נכונה של האיברים שויסתו את הנוזלים

בגוף בעיקר דם וריר.  

: התקופה הסוקרטית

בתקופה זו סוגי השאלות שבהם התעסקו השתנו. העניין היה באדם יותר מאשר בחומר/ביקום.

: סוקרטסטען כי הנפש כוללת את ההכרה ואת התכונות המוסריות של האדם.דיבר על פסיכה, נשמה .

בתקופתו השאלותטען כי לנפש קיום מטפיזי. עמדה זו היא כנראה כפייה של מושגים נוצריים. מתחילות להשתנות, מתעניינים יותר בבני אנוש מאשר בחומר. שאלות של ידע ומוסריות.

הידע נמצא בתוכנו, כל אחד יודע את האמת, לא צריך ללמוד אותה.– השיטה הסוקרטית תפקיד המורה הוא לגלות את האמת. לשאול אנשים שאלות ולהחזיר להם תשובות כדי

מגלים את האמת דרך פעילות פנימית ולא אינטראקציה עם העולם שאנשים יגלו את האמת. טען כי יש גוף ונפש. הבסיס לדואליזםהניח את - -הניח את הבסיס לBEINGנייטיביזם – טען כי האמת והידע נמצאים בתוכנו ועלינו לגלות/

לת שאלות. יאותם ע"י שא

( 348-428 האידיאליסט: ) אפלטוןטען שיש הפרדה והנייטיביסטיהקצין את הרעיונות של סוקרטס, בעיקר את הרעיון הדואליסטי .

המציאות הבסיסית הפכה לרעיון, חסר שינוי, נפרד מהחומר, מושלם וחסרבין הרעיון לחומר. זמן. החומר הוא בלתי מושלם וניתן לתפוס אותו רק דרך החושים שהם לא מושלמים.

הגוף המושלם נרקב אבל הרעיון של "היופי המושלם" הוא נצחי ולא תלוימשל "המערה -" .הבאידיאבגוף. הדברים עצמם בשלמותם ובמהותם קיימים בעולם אחר, בעולם חיצוני,

הבחנה זו משקפת עמדה של דואליזם(- לפי דעה אחת,הלאידיאיש אבחנה בין חומר( טהורות, מופשטות והחומר הוא קונקרטי. זוהי עמדהתאידיאומדובר בהבחנה מושגית: יש

שמתקיים בנפרד מהמציאותתאידיאונטורליסטית. לפי דעה שנייה- הכוונה היא שיש עולם של החושית ויש הפרדה בין גוף לנפש.

התפיסה והחושיםהתפיסה היא עניין יחסי ולא מושלם וטען כי אפלטון היה נייטיביסט . מטעים אותנו. )בעולם החומר אדם מצייר מעגלים לא מושלמים, בגלל החושים המטעים, אך

.בעולם הרעיונות קיים המעגל המושלם( ישFORMS לדוג "חתוליות". במונחים– לכל קטגוריה רחבה שלה אנו נותנים שם כללי

, איךUNIVERSALS ה-תמודרניים: מדבר על בעיה מאוד עכשווית בפסיכולוגיה הקוג', בעיי אנחנו, מתוך פרטים כל כך שונים אחד משני, מוצאים קט' משותפת כללית ואוניברסלית.

מקורות לפעולות התנהגותיות . 3חשיבה . 2תכונות מוסריות . 1 : נפש כוללתפסיכה/ההנפש א. סוגים של נפש/שני חלקי אישיות:2- יש הבחנה בין תיאורית האישיות של אפלטון

יים מתח וקונפליקט( קFORMS. )קשורה ל-- נצחיתהנפש הרציונלית. ב.- מצויה בבטןהיצרית בין שני החלקים האלו של הנפש וזהו הקיום האנושי. כמו כן יש בנו זרם של דחפים שיכולים

להיות מתועלים לחיפוש עונג גופני, כבוד, ידע )דומה קצת לרעיונות של פרויד על איד וסופראגו ומנגנון הסובלימציה(.

-האמין בגישת הBEING.טען כי הידע קיים בנשמה עוד לפני הלידה , ידע קיים בלידה )נטיביזם(- האמין שהידע קיים בנשמה לפני כל חוויה ממשית שהיא. אחרי

המוות, הנפש הראציונלית נפרדת מהגוף ונפגשת עם האידיאות. המוות מבחינתו הוא לסובבאת הפנים מקיר המערה לפתחה.

12

-אחרי המוות הSOUL-נפרדת מהגוף ורוכשת ידע של ה FORMS .)אידיאות(

הריאליסט: אריסטו מאמין בגישה שלBECOMING וטען כי האדם רוכש את הידע תוך מגעאמפריציסט , היה

עם העולם. " מאשר "פילוסוף מיסטי"מדען אמפירימייצג גישה הפוכה לזו של אפלטון. אריסטו היה יותר "

. אפלטון(-הFORMS-באמת קיימים שם בחוץ, אנו יודעים אותם באמצעות ה MINDה"חתוליות" אכן .

שם בחוץ, אנחנו מוגבלים, ראייה כתפיסה לא מושלמת. אנו רואים הרבה חתולים וע"י הדמיון אנו יוצרים מושגים של חתול, החתוליות לא נמצאת בעולם המופשט של אידיאות אי שם )כמו

שטען אפלטון(, היא כאן אתנו. אנו עושים זאת ע"י תפיסה, אינטגרציה וכתוצאה מכך נוצר טען כי כל דבר עשוי מצורה ומחומר ולא ניתן להפריד ביניהם. )בניגוד לאפלטון שטעןהמושג.

כי יש הפרדה בין הצורה )העיגול המושלם( לבין החומר )העיגול המצויר(. אריסטו טען כי צורה לא יכולה להתקיים ללא חומר וחומר לא יכול להתקיים ללא צורה. כלומר, הצורות קיימות

אך הן קיימות גם במציאות. תהאידיאובעולם הסיבה א. מרכיבים/גורמים:4- לפיה לכל דבר בעולם יש הסיבות/גורמים 4 תיאורית

- מה גורם לשינוי באובייקט? )הסיבה הפועלת. ב. (MATERIAL- ממה זה עשוי ?)החומריתEFFICIANT) .הסיבה התכליתית. ג( ?למה זה משמש -FINAL) .מההסיבה הצורנית. ד -

דוגמה: האגרטל עשוי מחרסינה, נפל ונשבר כי דחפתי,. (FORMALהמהות של הדבר? ) משמש לפרחים, מהותו של אגרטל סיני עתיק מיוחדת ושונה על אף שהוא אגרטל כמו כל

אגרטל זכוכית.שונה מהדואליזם של דקארט ושל אפלטון- אריסטו טען כי לא ניתןהדואליזם של אריסטו

להפריד בין הגוף לנפש. )אי אפשר להפריד בין מהות הפסל של מיכאלאנג'לו "דוד" מהשיש ממנו הוא עשוי(. הוא מתייחס לגוף ולנפש כשני צדדים של אותו מטבע. בקורס נתייחס אליו

יש נפש וגוף, לא ניתן להפריד בינהם אך הגוף נשלט ע"י הנפש. כאל מוניסט. לפיו דברים נעים לקראת מטרתם. בדבר מצוי הפוטנציאל לקראת היותו.- רעיון הטלאולוגיה

רעיון שאריסטו ניסח אותו. "דבריםבכל דבר מצוי הפוטנציאל של ההתנהגות העתידית שלו. . אנו נמשכים אל העתיד )הומניזם( ולא מונעיםPUSHולא PULLנעים לקראת מטרתם".

מהעבר )פרויד(. CAT SOUL, היא המהות, החתול הוא חתול כיוון שמהותו FORMAL CAUSE היא ה-SOULה-

נפרד. SOULלכל אדם אחראית על הזנה , רבייה וגדילה. שותפההנפש הצמחית . 1 חלקים של הנפש: 3 קיימים -

- שותפה לבני אדם ולבעלינפש התנועה.2 לכל האורגניזמים החיים: בנ"א, בע"ח וצמחים. חיים. כוללת את הנפש הסנסטיבית )החשה( ואת הנפש התנועתית שאחראית על התנועה

נפש. 3הרצונית. לבני אדם ולבע"ח יש רצונות קצרי טווח שדוחפים אותם )למשל- רעב(. - קיימת רק אצל בנ"א. האדם

סוגים של 2בנפש האדם יש MIND .בפסיבי מצוי הידע, כל1: פסיבי מול אקטיבי . , אינוUNIVERSAL נמצא ה-–. באקטיבי 2 העבר אשר נעלמים עם המוות. תזיכרונו

החלק האקטיבי בו מצוי הפוטנציאלנעלם עם המוות, הוא קבוע והמוות הוא צורת שינוי. א נעלם עם המוותל

-המרכיב העיקרי בנפש האנושית זה הREASONהתבונה, ההגיון. לאדם בניגוד לבע"ח יש , רצונות ארוכי טווח )שאיפות(. מה שמייחד את האדם זה הרצונות והמוטיבציות לעתיד.

COMMON SENSE -חומר חושי מגיע דרך החושים ומקבל משמעות באמצעות ה – COMMON SENSEאיננו נשארים ברמת התחושה "המפורקת". אנו תופסים את .

החלק שעושה אינטגרציה שלהאינטגרציה בין החושים לבין ההבנה. וכך נוצר הידע. החומר החושי שמגיע באמצעות איברי החישה שלנו. חלק מנפש האדם.

ולכן היא לא מחקרית. אך החשיבה היא שימושיתחשיבה מעגלית- זוהי שלושת סוגי הנפש צורה של חשיבה מעגלית )שלילי(: למה יש לו נפש צמחית ביותר בעיקר בחלק של נפש האדם.

כי יש לו נפש צמחית. – כי הוא צומח- למה הוא צומח –

13

מבוסס על ארגון, הארגון מבוסס על אסוציאציות בהתאם לחוקי הדמיון, הקרבהזיכרון - )רעיון מודרני כמו הגשטאלט(. וההנגדה.

התקופה ההלניסטית:

כללה פילוסופים פוסט-אריסטוטיאלים שעסקו בשאלות פוליטיות ומוסריות ופחות בנושאיםפסיכולוגיים:

להשיג אושר זה- טענו כי האדם מחפש דרכים להיות מאושר ולהימנע מכאב. אפיקורסים.1 להימנע מכאב ולא רק לנסות להשיג הנאה. מתקשר לפסיכולוגיה המודרנית לדוג אושר

)דומה לעיקרון העונג של פרויד וכן גם לרעיון החיזוק הביהביוריסטי(. כתגמול או חיזוק. – מטיפים לפרישה מפעילות תרבותית. הם מאמינים שהחברה מלאה צביעות ורוע.הציניים.2

תמכו בנסיגה מפעילות מתורבתת, האמינו שהחברה מלאה בצביעות, יגון, קנאה ושנאה. הטלת ספק בתפיסה החושית )כמו אפלטון( אך גם לא האמינו בקיוםנפוצה ביותר, - הסקפטים.3

של צורה טהורה. מה שמסיקים מחוויה חושית עשוי להיות שגוי לאור החוויות המאוחרות יותר. - מציגים עמדה פטליסטית. אומרים שצריך לקבל את הגורל כמו שהוא, היההסטואים.4

דטרמיניזם שמה שיהיה יהיה. יש סדר סיבתי ביקום ולכן האדם צריך לקבל את גורלו כחלקמהסדר הזה.

עמדות דואליסטיות: 4 יש ביהביוריזם. – מוניזם- קיים רק גוף.1"- אין להפריד בין גוף לנפש )אריסטו( מוניזם"כעין .2( ,פרוידיש נפש ויש גוף והנפש שולטת בגוף )ימי הביניים.3יש גוף ויש נפש ויש ביניהם אינטראקציה שווה )דקארט(. .4יש גוף ויש נפש ויש ביניהם יחסים מקבילים. )סטרוקטורליזם(..5

  

אחה"ס 13 המאה ה- – מי הביניים י)סנט אגוסטין, סנט תומס מאקווינס(

(: 430 – 354 ) אוגוסטין סנט ויש לגלות את האמת באמצעותהאמת מצויה בנוגישתו דומה לזו של אפלטון, לפיה

. BEINGאינטרוספקציה וחשיבה לוגית. זוהי גישה של אין מדע אמפירי אלא האמת היא שלבכתבי הקודשהאמת היחידה שראוי לדעת אותה מצויה .

. זוהי גם הגישה של אותה תקופה. הטוב הוא מאלוהים, הרע הוא העדר הטובהשילוש הקדוש מבחינת המדע מה שמאפיין אותה זה שאין מדע אמפירי כי הוא כבר ידוע ומופיעוהאלוהים.

בכתבי הקודש וכל מה שיש לעשות זה לחפש בכתבי הקודש ולמצוא לכך סימוכין. לא מדעאמפירי, "תאמין ואז תבין" ולא תבין כדי להאמין

טען כי לאדם כוח רצון המאפשר לו בחירה. התחוםאוגוסטין דגל בגישה של רצון חופשי - היחיד בו לא ניתן לבחור הוא התחום המיני. רק בגן עדן האדם יכול לשלוט בשאיפות המיניות

שלו.

(: 1225-1274 ) תומס מאקווינס .ניסה למצוא את שביל הזהב בין הפילוסופיה האריסטוטלית לדוקטרינה הנוצרית .פתח את התקופה החדשה לאחר תקופת החושך

14

:טען שיש שני סוגים של אינטלקטPOSSIBLE INTELLECTמורכב משיפוט, הערכה, חשיבה : POSSIBLE INTELLECTוהחלטה, תהליכים המבוססים על חושים ותצפיות אמפיריות. ה-

מת ונעלם עם המוות. )כל אלו הם תחומי העשייה, המחשבה והמחקר של הפסיכולוגיה של השילוש הקדוש הנצחי. המסתורין ידע :AGENT INTELLECTהמודרנית(.

בכך תומס אקווינס מצא פשרה בין הצורך להתייחס למושגים כמו שיפוט, הערכה וחשיבה לבין מושגים דתיים.

השפעות על הפסיכולוגיה: 2 פשרה זו הביאה ל - החייאת רעיונותיו האמפיריים של אריסטו על בסיס הידע. השפעה חיובית.1 ע"י נתינת פתרון לקונפליקט בין הדתםבאמפיריציז- הקפאת העיסוק השפעה שלילית.2

למדע האמפירי. הדבר הביא להקפאת המצב למאות שנים. טען כי המחשבה )תומס אקווינס דגל בחופש בחירה -REASON( מכריעה מה טוב והרצון )

WILL .שואף לספקו )

( 17 העת החדשה )המאה ה- )דקארט(

, התפתחויות פיזיולוגיות גרמו לכך. שאלת הגוף נפש1 שאלות חשובות שעולות: 2 17-18במאה מביא רעיון שהאדם פועל בכמה רמותMESMER. רמות תודעה. 2שהשערות על קיומה של הנפש …

מודעות בעת ובעונה האחת.

(: 1596-1650 ) דקארט-מאופיינת בכך שאין מתודה מדעית ברורה. ישנן הרבה שיטות17התקופה של המאה ה

מתודיזם אין מתודה מדעית אוניברסלית. היה בולט אצל דקארט לעריכת תצפיות וניסויים. האמונה שלטכניקה שיש איכות פנימית המבטיחה הצלחה. – דוגמטי

אמת מצויה בכתבי הקודש, יש למצוא הוכחות לוגיות לאותה אמת.שיטת לימוד בתקופתו - מושגים השולטיםהמטרה היא לחפש בספרים הקדושים כדי לקבל הוכחות וסימוכין לאמת.

סוגים של נפש: צמחית, תנועתית ורציונלית3 – גישה אריסטוטאלית. 1 בתקופת לימודיו: עד זמנו של דקארט ההסברים הם– בעיית המעגליות.2)נפש האדם( וזהו הבסיס לידע.

15

אינם מושא למחקר. דקארט מתחיל לחקור את המהות של ה-SOULSה-. 3מעגליים, SOULS .

השאלה היא מה מקוררציונליזם מול תצפיות אמפיריות. 1 דילמות:2דקארט ניצב בפני - הידע. האם יש לפנות לתבונה או לערוך תצפיות? האם הידע קיים ויש רק לגלותו או שהידע

דדוקציה מול. 2 במהלך תקופה זו הרציונליזם )קיים בנו( הוא דומיננטי. נוצר כל הזמן. עקרונות כלליים או עובדות ,- הסקה מהכלל אל הפרט או מהפרט אל הכללאינדוקציה

: מקור הידע קיים בתבונה. באמצעותברציונליזם דדוקטיבידקארט נקט אינדיבידואליות. התבונה ניתן לגלות את העקרונות האמיתיים של כל בעיה. אלוהים טבע באדם עקרונות ודאיים

באומרו רעיונות מולדיםאלו. ההצדקה לעמדה הרציונליסטית היא בזה שכל האמת היא מולדת. התכוון דקארט שהפוטנציאל של המחשבות ממומש ע"י הניסיון. רעיונות פנימיים לא תמיד נוכחים אלא יש לנו את היכולת ל"זמן" רעיונות אלו. הוא טען שניסיון החושים, למרות חוסר

היעילות שלהם, עדיין שמישים מאחר שהם מספקים את ההזדמנות לעורר את הרעיונות הפנימיים. תפקידה של התפיסה הוא להביא את הרעיונות הפנימיים למודעות. המוח אז מגלה

רעיונות שהיו ברשותו באופן לא מפורש. ידע על אמת ושקר הוא תולדה של החשיבה בלבד. החושים תורמים לחשיבה אך תחושה או דמיון לבד אינם יכולים להבטיח את נכונותם. חשיבה

חייבת להיות מעורבת בכך. הניסיון החושי מטעה אך מכיוון שהוא קיים תמיד קשה לשיפוטהאנושי להשתחרר מהשפעתו.

דקארט התעניין בבעיה של מציאת השיטה הנכונה להשגת ידע במטרה לגרום לרפורמה חיונית. הפתרון היה שזור בביטחון שלו בוודאות של אופרציות מתמטיות. הרעיון לאחד שיטה ומתמטיקה בא לו כהתגלות בחלום. כתוצאה מהחלום היתה לדקארט הארה בשני תחומים:

ישום של האלגברה בגיאומטריה, שהמתודה המתמטית ניתנת ליישום בשדות אחרים של ידע. הייתה ראציונלית: למצוא אמיתות חותכות שלא ניתן להטיל בהן ספקמטרתו הראשונה

הייתה להסיק באופן דדוקטיבי אמיתות אחרות הנובעותמטרתו השנייהולאחר שאלו בוססו מאמיתות אלה. הוא התחיל עם אמיתות מקובלות המבוססות על הגיון ולא דת.

:אמיתות ברורות ומובחנותאקסיומות, א. הניסיון לגלות את האמת נערך בשני שלבים ,סקה דדוקטיביתהב. הכופות את עצמן על ההכרה, מגיעים אליהם באמצעות אינטואיציה.

צעד אחר צעד, תוך שימוש בכללי ההסקה הלוגית. :הכנסייה שטענה לאי א. הסיבות לדומיננטיות של העמדה הרציונליסטית באותה תקופה

ההתפתחות של המתמטיקה באותה תקופה והצלחת השיטה. ב. תלות בתפיסה חושיתהדדוקטיבית.

למרות שעקרונות המדע מתגלים בחשיבה שכלית צרופה, ע"יתפקיד התצפיות והניסוי : הסקת מסקנות מעקרונות פילוסופיים כלליים, יש מקום לתצפיות וניסויים. בגלל שמדובר

בהסקת מסקנות מעקרונות כלליים, תיתכנה אפשרויות תיאורטיות שונות ומגוונות. תפקידהתצפית והניסוי הוא לאתר את המסקנות התיאורטיות החלות על המציאות בפועל.

המדע של דקארט הוא הפוך מאיך שרואים מדע היום. הוא הופך את סדרביקורת על שיטה זו- החקירה במדע ובניסוי, זו שיטה שמתאימה יותר לפילוסוף מאשר למדען. לפי דקארט, קודם עורכים את הניסוי ואח"כ הוא מעלה השערות לגבי המציאות. למעשה, הספק צריך לחול על

הנחותיו של המדען ולא הממצאים האמפיריים- דקארט דחה ראיות אמפיריות שלא תאמולשיטתו.

אלא, לא לקבל שום דבר כאמת או כמובן מאליולהטיל ספק א. : שיטת החקירה של דקארט לרעיונותהבניה שיטתיתג. והקטנים. לחלקיו הפשוטיםחלוקת נושאאם אין ברירה. ב.

לנסותרחבות ו ולהגיע למסקנות כלליות. . דמורכבים )לפתור את החלקים הפשוטים( להסביר באמצעות מינימום הנחות מקסימום תצפיות )פרסימוניה(.

:צעד ראשון בניתוח בעיה הוא הגדרת חלקי יסוד. איך תדע שהגעת לחלק היסודי ניתוח בעיה הקטן ביותר? הוא צריך להיות ברור וגם לא ניתן לחלוקה.

)היאאינטרוספקציה : הבחנה בין אינטרוספקציה למדיטציה )שיטת החקירה של דקארט גורסת כי לא ניתן לחקורמדיטציהמפעל משותף של אנשים רבים למציאת מבנה הנפש.

אחרים וללמוד על העצמי. אינטרוספקציה עושה ניתוח של הנפש לחלקיה לעומת מדיטציהשבוחרת בחיפוש אחר מבנים שלמים. )לדקארט עמדה מולארית לגבי מבנים מנטליים(.

16

לפני דקרט גוף ונפש לא לגמרי נתפשו כאיכויות מנוגדות. דקרט הראשון – הדואליזם הקרטזיאני דקארט טוען שהנפש קיימת וכוללת: רעיונות בסיסייםשמבחין בין הנפש הרוחנית לגוף המכניסטי.

הדואליזם הקרטיזני נבע ישירות מחיפושו– וראשוניים כמו אחדות ושלמות. כיצד הגיע לאבחנה? הדדוקטיבי אחר הודאות. מאחר ובמהלך החיפוש אחר הודאות, החומר הוכח כקיים בצעד נפרד

מאוחר יותר "אני חושב משמע אני קיים". טיעונים תומכים נוספים: חומר ניתן לפרק לחלקיו ונפש לא, הנפש מניעה את הגוף, והחשוב ביותר היא ההבחנה בין הוראה סובייקטיבית לאובייקטיבית שקבלה תמיכה מדעית כאבחנה בין איכויות ראשוניות ושניוניות. גלילאו עשה הבחנה בין העולם האובייקטיבי

לעולם הסובייקטיבי והחושי. איכויות נפרדות ומובחנות. כל המציאות של2דקרט התעקש על אבחנה מלאה בין הגוף לנפש שהן

הקיום האנושי הוא או גוף או נפש. ניתן לחקור כל אחד מהם בנפרד מבלי להתייחס לשני. העולם הבחנה. 20הגשמי ניתן למדידה. גישתו הדואליסטית של דקרט נשארה דומיננטית עד למאה ה-

למרות מאמציו להפריד בין הגוף לנפש, דקרט היה מודע באופן חדברורה בין הנפש לבין הגוף. לקשרים ביניהם, הוא לא יכל היה להתעלם מההוכחות לעובדה שהנפש משפיעה על הגוף והגוף על

הקשר ביניהם הוא קשר של אינטראקציה. גוף להניח שקיימת אינטרקציה. ההנפש. תשובתו לכך היית ללא נפש זה רפלקס ונפש ללא גוף זה מאגר של רעיונות מקוריים ראשוניים. רק כתוצאה

מהאינטראקציה של שני החלקים הללו נוצרת התנהגות אנושית. זהו רעיון מודרני שמהווה בסיסלמחקר הפסיכולוגי-פיזיולוגי. דקארט הציע דואליזם שהקדים את זמנו.

– התכונות הפיזיות של החומרראשוניות ישויות: תכונות אובייקטיביות/2דקארט מבחין בין -תכונות סובייקטיביות/שניוניות)צורה, כמות, תנועה(. תכונות הראשוניות אינן נפרדות מהאובייקט.

תכונות הנמצאות בתופס )ריח, טעם, צבע(. התכונות המשניות קיימות רק באדם התופס אותן. על סמך הבחנה זו מתבסס הדואליזם של דקארט: יש עולם של חומר ועולם של מחשבה. המציאות

האנושית היא או גוף או מחשבה )נפש(. לפי דקארט, התנהגות הגוף נקבעת ע"י חוקים מכניסטיים. לעומת זאת, לנפש יש כוונה ורצון, ולכן לא

ניתן לחקור אותה בצורה מדעית, כיוון שאינה פועלת לפי חוקי הסיבתיות המאפיינים את העולם החומרי המכני. ללא הנפש הגוף הוא רפלקסים ללא מודעות, בדומה לבעלי חיים אשר לפי דקארט הם

הבחנה זו בין גוף )תכונות ראשוניות( לבין נפש )תכונות שניוניות( כמו פסל דומם, מכניים, ללא רגשות.עיכבה את צמיחתה של הפסיכולוגיה כמדע בשנים רבות.

- קיימת השפעה הדדית של הגוף והנפש. והיא מתרחשת בבלוטתהאינטראקציה בין הגוף לנפש נוזלים )מתאים למודל האנימל ספיריטס(.בכך. מוקף ב2. איבר יחיד 1. הסיבות לכך: האצטרובל

דקרט הניח שהתנועה הכי קלהמקדם דקארט את הרעיון של המוח כאיבר מרכזי ביצירת התנהגות. של הבלוטה יכולה לשנות את זרם רוח החיה ורוח החיה מסוגלת לשנות את תנועת הבלוטה. לפי

דקרט הנפש מכוונת את מהלך התנועה הזורמת דרך הגוף בלא לשנות את תפיסת המקום שלה בחלל.כלומר, הנפש לא מפעילה כוח פיסי.

לנפש- הנפש מכוונת את מסלול תנועת נוזלי הגוף אך לא את הנפח שלהם. השפעת הנפש על הגוף ייחודית שנשללה מן הגוף, במידה וניקח חלק מן הגוף הוא יצטמצם אך לא יגרע כלום מהנפש. בנוסף,

ניתן לחלק עצמים גופניים אך לא את הנפש. היבטים להשפעת הגוף על הנפש: תפיסה, דמיון, תשוקה. 3- יש השפעת הגוף על הנפש

התוצאה המנטלית של תפיסתב.השפעה של אובייקטים חיצוניים על תנועת הגוף. א. :תפיסה.1 העבר עם דברים בהווה. תג. שיפוט המבוסס על ניסיונוכאב, צבע או קול.

. כשהגוף מדמיין משהו הנפש יוצרת בעיני רוחה צורה- המשגה של צורה חומרית בידי הנפשדמיון.2 חומרית.

- דקארט היה אחד הראשונים שניסה להבין את החיים הרגשיים, עד אז עסקו בצדתשוקות.3 הואתשוקות של הנפש עולות מתנועות גוף והמוח הוא מקום מושבם הפיסיולוגי. האינטלקטואלי.

התמקד בשש תשוקות בסיסיות: התפעלות, אהבה, שנאה, תאווה, שמחה ועצב. הוא טען שאפשר ללמוד על התשוקות מהתנהגות חיצונית: הסמקה, בכי, צחוק. "אם אני מסמיק אני נבוך, אם אני

בוכה אני עצוב…"

17

)אדםST.GERMAIN דקארט נסע לטייל בפריס וראה את הפסלים ב-16בגיל - נוזלי הגוף מתקרב, דורך על נקודה מסוימת שמפעילה משאבה מתחת לקרקע אשר מפעילה זרימת מים

בזרם חזק מאוד וזה גורם לפסל לנוע(, דקארט רואה התנהגות שדומה להתנהגות האנושית. דקארט לוקח את המודל שראה בגנים ואומר, זה בשבילי מודל להתנהגות אנושית. פסכלים

ANIMALאלו הסבירו לו באופן מכניסטי כיצד ההתנהגות מתבצעת. הוא מניח את קיומם של ה-SPIRITS .אשר דומים לנוזלים שזורמים בפסלים

לפי דקארט בתוך העצבים זורמים נוזלים שנקראים - ( ANIMAL SPIRITS מודל להתנהגות אנושית )ANIMAL SPIRITSאם יש זרימה פעמים רבות - למידהזיכרון. למידה// ואלה וגרמים להתנהגות

- כמות שונה של נוזל מייצגת. אמוציותבמקום מסוים, השביל נפתח ואז הזרם זורם יותר בקלות.- תנועות קלות של הנוזל שנותרחלימה. - המוח ריק מנוזלשינה אמוציות שונות.

זהו מודל דקארט ראה פסלים מתנהגים )ע"י מים( בגנים וראה בהם מודל להתנהגות האנושית. . זוהי תיאוריה פרסימונית )יש עיקרון תיאורטי אחדAUTOMATAמכניסטי לגמרי, אלה מונחים של

שמסביר המון(- עקרון פשוט של זרימת האנימל ספיריטס. )גם הפסיכואנליזה היא פרסימונית(.

לדעת דקארט הם יצורים מכניים ללא רגשות כמו פסל דומם ולכן ניתח – האינטראקציה אצל בע"ח אותם ללא הרדמה והיה משועשע מהיללות שלהם. האינטראקציה אצל בע"ח נעצרת לאחר התפיסה

)אוטומטית(.

-תהליך האחדה - מעבר למוח - גירוי חושי לעין- )תהליך התפיסה( האינטראקציה אצל בני אדם תרגום לרמת האנימל- יצירת חוויה מודעת המתלווה לאמוציה פיזית האצטרובל - מעבר לבלוטת

ומוטיבציה. דוגמה: אני רואה אדם, חווה חוויה מודעת של כעס, רוצהספירטיס שיוצרת התנהגות לתקוף, תוקף. למודל זה חשיבות רבה מאוד משום שבניגוד למודלים קודמים, דקארט מציג דואליזם

שאינו קשר של שולט ונשלט כמו של קודמיו אלא אינטראקציה שיוצרת התנהגות )רעיון מודרני שלהפסיכולוגיה הפיזיולוגית(.

(RATIONAL SOULהנפש כמחשבה ) דקארט ממשיג את הנפש בכמה אופנים:: הנפש לפי דקארט – מהותה של הנפש היא חשיבה והבנה שבה הגוף הוא גורם מפריע )התפיסה, הדמיון ושיכרון

-הנפש כרעיונות מערפלים את האינטואיציה בדבר רעיונות בסיסיים ואת הרחבתם הדדוקטיבית(. הנפש מכילה רעיונות מולדים )עקרונות בסיסיים, אמיתות( רעיונות שיוצרים קשר בין הנפש לעצמים

טבעיים דרך תפיסה זיכרון ודמיון )למשל ייצוג של אובייקט בעולם( ורעיונות המיוצרים ע"י הנפש )כמו - אין דבר שקיים בנפש ללאהנפש כתודעה, מודעות עצמית בחלום, בשיגעון, או התשוקות והרצון(.

מודעות, אנו חייבים להיות מודעים למחשבה על מנת שזו תתקיים. ניתן ללמוד מכך כי דקארט אינו מאמין בלא מודע. הרעיון של הנפש כמודעות עצמית מסביר את ההמשכיות של הזהות ומבחין בין

הערות לשינה. מתקשר גם לעיקרון הבחירה החופשית ומאפשר לשפוט את מעשיו של האדם.

אחת מהיכולות של הנפש היא הרצון החופשי. רצון חופשי זה מתבטא ביכולת לבחור, או- רצון חופשי ביכולת לסרב לבצע משהו. חופש הרצון הוא מולד וניתן לנו ע"י האל. התשוקות מעוררות את הנפש

לרצות. הנפש לא יכולה לשלוט בהתעוררותן של תשוקות. אבל הרצון כן יכול לשלוט ולא לאפשר לתשוקות להתקדם מעבר להתחלה הראשונית שליטת הרצון בתשוקות מתבצעת דרך השפעה על

בלוטת האצטרובל )ייתכן שהמשגה זו מושפעת מהכנסייה(. משמעות הרצון החופשי של דקארט היא שהפסיכולוגיה לא יכולה להיות מדע כיוון שהנפש חופשית ולכן היא מעבר לחוקיות של הטבע של

סיבה ותוצאה.

תרומותיו של דקארט לפסיכולוגיה:הדגשת מקום המוח כאיבר מרכזי בהבנת התנהגות .1הרעיון של רפלקס, או גירוי-תגובה .2 , הקשר בין ההתנהגות לתהליכים קוגניטיביים )ביהביוריזם-קוגניטיבי- קשראינטראקצית גוף נפש.3

בין גירוי לתגובה תוך עניין גם בתהליכים ההכרתיים שגורמים להתנהגות(

18

)תהליך סיסטמטי של עיבוד אנרגיה פיזית( תהליך התפיסההצגת הרעיונות הבסיסיים של .4 בין מציאות, דחפים אוטומטיים והנפש שמרכיב את התנהגות האדם. )מזכיר רעיונותהקונפליקט.5

של פרויד(. בין מציאות ודחפים אוטומטיים לנפש היוצרת התנהגות אנושית. )נק' זו דומההאינטראקציה.6

לנקודה השלישית( יצירת עמדה של פתיחות כלפי הפסיכולוגיה או "למידת האדם". .7 דרך מושג האוטומטה ורעיון הפעולה הרפלקסיבית תרם לפסיכולוגיה הפיזיולוגית ולפסיכולוגית.8

בעלי החיים. שיטת המדיטציה שלו והפניה לעצמי כמקור ידע מיידי קידמה את שיטת המחקר הפנומנולוגית. .9

הטענה של הדואליזם הקרטזיאני בדבר קשר אינטראקטיבי בין הגוף לנפש )במקום המודל של.10 "תיאטרון בובות" הינה בסיס לרעיון המודרני המדבר על תופעות פסיכוסומטיות והשפעות דו

סטריות בין חוויות פסיכולוגיות למצבים גופניים. היה בין הראשונים שעסקו בחיי הרגש ולא באינטלקט בלבד. בנוסף, טענתו כי ניתן ללמוד על.11

התשוקות מההתנהגות החיצונית דומה לתיאוריה של ג'יימס טען כי שמחה ועצב נובעים משלמות או חוסר שלמות עצמית. תשוקות אלה גורמות לאדם לחתור.12

לשלמות. רעיון זה מזכיר את תיאוריות האישיות של הגשמה עצמית. תרומה כללית למדע )לאו דווקא לפסיכולוגיה( היא שיטת החקירה המציבה את הספק כעמדת.13

המוצע של המדען, ואת השאיפה לפרסימוניה.

19 18 המאות ה – ריציסטים הבריטיים י אמפ ה)תומס הובס, גון לוק, גורג ברקלי, דיויד יום, גיימס מיל, גון סטיוארט מיל(

גוטפריד וילהלם לייבניץ עמנואל קאנט(–)הוגים גרמניים

בניגוד לדקארט שהדגיש את האינטראקציה, הכרה ורעיונות שנולדים האמפריציסטים הבריטיים . אין דיון בשאלת הנפששידע נוצר כתוצאה מחוויה חושיתמדגישים את האמירה איתם, הם

19

.המוקד הוא התהליכים שבעזרתם אנו מתרגמים חוויה חושית לידע. ונייטיביסטייםוברעיונות מופשטיםטוענים שהחוויה והידע נוצרים כתוצאה מכך שאנו בלמידה והתנסות מתמדת מול המציאות.

TABULA RASAאנחנו נולדים. זה לא משנהך – לוח חלק. אין טעם בדיון על עם מה אנחנו נולדים ואי כי אנו נולדים אל העולם כדף חלק לגמרי. על הדף החלק נרשם הידע בעזרת החושים.

האמפריציסטים שמים במרכז החשיבה שלהם את העמדות של:לפי, המידע היחיד התקף הוא מידע שנאסף בשיטות מדעיות אמפיריות וכל מידעפוזיטיביזם -

אחר הוא לא תקף ולא מעניין )קומט( -בסופו של דבר אין נפש והכל ברמת ההסבר המטריאלי/חומרימטריאליזם . הם- מידע חדש נרכש באופן אמפירי, כלומר דרך בדיקה והתנסות חושית בלבד. םאמפיריציז

העמדות3 אלה הם גם ממשיכים את אריסטו בדגש שלהם על החוויה החושית כמקור מידעשל הפסיכולוגיה המדעית.

: ג'ון לוק -כיצד הMIND?רוכש ידע? כיצד נוצרים רעיונות חישה חשיבה רעיון -אני תופס את העולם בחושיי, אני מעבד את התחושות בתוך הMINDוכתוצאה מהעיבוד הזה

נוצר רעיון.בדומה לעולם הפיזיקלי רעיונות פשוטים יוצרים רעיונות מורכבים. הרעיונות המורכבים יוצרים

רעיונות מורכבים יותר וזאת ע"י אסוציאציות.

- שם דגש על אסוציאציות:תומס הובס

י: ברקל אין מציאות אובייקטיבית. דגש על האסוציאציה, קישור שלהמוות הוא סובייקטיביטען שגם .

רעיונות היוצרים מושג גדול יותר. דגש על יצירת מושג מורכב מרעיונות פשוטים יותרבתהליכים של אסוציאציה.החוק של האסוציאציה הוא חוק של קרבה.

מודל לגבי תפיסת עומקברקלי הוא הראשון שניסח .הוא טען שתפיסת עומק נוצרת כתוצאה מראייה דו עינית, על כל עין יש תמונה קצת שונה

התמונות לכדי תמונה אחת.2והמוח מאחד את מקדיםב. .המשיך את לוק והמציא את חוק הקרבה של האסוציאציה א.:תרומותיו של ברקלי

את חקר התפיסה שהציע מודל של תפיסת העומק.

: דיוויד יום.הדגיש תצפיות אמפיריותלפי יום ל- מושג הסיבתיות -MINDשלנו יש הרגלים תפיסתיים ולכן סיבתיות היא יותר מהרגל

. אנו מתוכנתים להאמין שא' גורם ל- ב' כי הוא קדם לו.MINDשל ה-

: ג'יימס מיל.שלקח את הרעיון של לוק כדרך חייםיתה בכך יתרומתו לפסיכולוגיה ה

)הבן של ג'יימס( ג'ון סטוארט מיל . המאגר הוא לא של תהליכים מכניים אלא התהליך הוא יותר יצירתי. כיוצרMINDהוא רואה את ה- כאקטיבי ולא רק מחבר אסוציאציות. MINDהוא רואה את ה-

20

גישה הפוכה לגמרי לזו של האמפריציסטים:

לייבניץטען כי התכונות הבסיסיות ביותר בעולם הפיסיקלי - מיקום ותנועה של עצם, הם למעשה אינן

כל תנועה יכולהתכונות יסוד אלא גם אותם ניתן לחלק למרכיבים יותר קטנים /יסודיים. התחלק למרכיבים יותר קטנים.

MONADS.יחידות אורגניות של קיום. אפשר לחשוב על מונדות כעל אטומים – וא הבחין בין כמה סוגי מונדות: ה

1.SUPREME MONADS )המונדה המושלמת העליונה היא אלוהים, כל- - )מונדות עליונות שאר המונדות נוצרות מהיחידה העליונה והמושלמת הזו. המונדה הזו היא נצחית.

2.FINITE MONADS : )מונדות סופיות(3.RATIONAL MONADS יחידות הקיום האנושיות. יחידות אלו מאפשרות עיבוד של –

תפיסה ומודעות עצמית. סגולות העיבוד ההכרתי והמודעות. 4.SUBTINENT MONADS יחידות הקיום של בע"ח. ביכולתן לחוות את העולם, לתפוס –

אותו ולהרגיש רגשות פשוטים. 5.SIMPLE MONADS .יחידות קיום פשוטות עם אנרגיה דינמית - אנו נכנסים עם המונדות לעולם! )נייטיביזם(.6

זהו מודל המורכב מכל סוגי המונדות. לייבניץ אומר שאף מונדה לאהמודל הפסיכו-פיזי - של לוק.םמהאמפיריציזעליונה על אחרת, אלא הן פועלות במקביל. זהו מודל מאוד שונה

לייבניץ ראה את עצמו כממשיך דרכו של אפלטון. בעוד שלוק הוא ממשיך דרכו של אריסטו.בין לייבניץ ללוק וכן ההנגדה בין אפלטון לאריסטו וכן ההנגדה של היום מולד/נלמד הןההנגדה

בעצם אותו הדבר. לייבניץ טוען שבע"ח מתנהגים כמו שלוק אמר. האמפריציסטים לדעתו מתארים איך בע"ח

מתנהגים. לעומת זאת לאדם יש מונדות מולדות עם יכולות ומודעות שקיימות באדם. -לייבניץ טוען שהMINDהוא כמו גוש שיש עם קווי שבר וחלקים עבים או רכים יותר. הפסל יכול

לעשות מהגוש דמות אך הוא אינו יכול להתעלם מנתוני גוש השיש. כלומר, דמות הפסל כבר מכילה כבר את כל התכונות האנושיות שלנו,MINDנתונה בגוש והפסל רק מגלה אותה. כך ה-

והמציאות מביאה אותם לכלל מימוש. המציאות מפסלת את התכונות. לדוגמא- תיאוריית המזג של היום טענת שבני אדם באים לעולם עם מזג כללי נתון גנטי אבל המציאות היא זו שתעצב

את המזג הזה ותוציא אותו אל הפועל. האינטראקציה בין המציאות למזג יוצרת תכונות שהןבעצם גילוי והחצנה של משהו שכבר היה קיים )המזג(.

סוגי תפיסות:3לייבניץ טוען שיש 1.PERCEPTIONS חוויה חושית מיידית - 2.APERCEPTIONS חוויה חושית לאחר עיבוד הכרתי – 3.MINUTE PERCEPTIONS .תפיסות מזעריות. אלה תפיסות אותן אנו חווים בלא מודע -

זוהי אחת הפעמים הראשונות שהרעיון של הלא מודע עולה לשטח וזוכה לניסוח. לייבניץ טוען .SELFשיש לתפיסות המזעריות חשיבות רבה כי הן יוצרות את תחושת ההמשכיות של ה-

העצמי נשאר קבוע למרות שינויים באירועים/חוויות.

:תרומתו של לייבניץ לפסיכולוגיה ( ולא על תהליכי תפיסה ובכך השפיע על קאנט וונדט. MINDדגש על תהליכי הכרה ).1רעיונותיו על הלא מודע .2המודל של נטיות ודפוסים קיימים כפוטנציאל. הרחבה של המודל של אפלטון. .3

21

עמנואל קאנט -תפיסתי(עולם הפנומנלי. 2 )האובייקטיבי(העולם הנומינלי. 1 :2טוען כי העולם מתחלק ל( .

העולם הנומינלי )הדברים כפי שהם קיימים( והעולם הפנומנלי אינם זהים.לפי קאנט, המוח שלנו מתוכנת לתפוס דברים קרובים ודומים כשייכים לאותה קבוצה. קיימים חוקי

תפיסה! קאנט הוא ממשיך דרכו של לייבניץ בכך שהוא מדגיש תהליכים הכרתיים. .קאנט מקדים את הגשטלט בקביעתו שיש חוקי תפיסה המעוותים את המציאות  

20 שערים לפסיכולוגיה של המאה ה- 4 )ראשית הפסיכולוגיה הפיזיולוגית, ראשית הפסיכולוגיה הניסויית, פונקציונליזם, הזרם

הפסיכודינמי ושאלת רמות ההכרה(.

22

ראשית הפסיכולוגיה הפיזיולוגית .1)פרנץ גל, פייר פלורו, לסלי פנפילד(

: התשובה הפיזיולוגית למקורות של התנהגות -יד המוח הוא לקרר את הדם, אין לו קשר להתנהגותקתפלפי אריסטו. גילו כי יש קשר בין תופעות פיזיולוגיות לבין שינוי בהתנהגות. ולכן הסיקו כי18 , 17מאות –

במוח מתבצעת פעילות כלשהי חשובה להבנת ההתנהגות. מתגלה הזרם החשמלי. מגלים שפולסים עצביים בגוף הם חשמליים. 18מאה – -גילוי התא העצבי. 19תחילת המאה ה – האם פונקציות התנהגותיות מיוצגות במוח במיקומים שונים או שהמוחשאלת הלוקליזציה -

כולו פועל כאחד? דרך העיסוק בשאלת הלוקליזציה יש התקדמות בשיטות המחקר.

: פרנץ גל

ספרות וגילה את הקשר ביןי ההמ2. דיבר על החיבור בין קיימת לוקליזציהטען כי - לוקליזציה המורכבות של הפעילות הפסיכולוגית של האורגניזם לבין גודל המוח ושטח הפנים של הקורטקס שלו.

ככל שהמוח גדול יותר המורכבות גדולה יותר.

שיטת מחקר- פרנולוגיה:עקרונות:

.חלקים מסוימים של המוח אחראים לתפקודים פסיכולוגיים ספציפיים.את החלקים האלה ניתן לזהות עפ"י מבנה הגולגולתברמה האמפירית הוא חיפש קורלציות בין תכונות פסיכולוגיות ובין בליטות ושקעים על פני

הגולגולת.חולשות:

.מבנה גולגולת שלא היה בהתאמה עם התפקוד המצופה לא הוביל לשינוי ההיפותזה.תצפיות סותרות הוסברו בקלות למשל בעזרת טענות על מחלות.התורה לא הגדירה את מאפייניהן של התכונות הפסיכולוגיות

: תרומותיו של גל.- פיתח טכניקות ניתוח מוח עדינות וחדשותתרומה לחקר המוח.1 הרחבת הידע לגבי חלוקת החומר הלבן והאפור..2 גוף. )שיתוקבין המוח וה ואת ההצלבה הקיימת ספרותישתי ההמהרחבת הידע על הקשר בין .3

הימנית( בהמיספרהביד שמאל נובע מבעיה ערך מחקר משווה על המוח בין מינים שונים והראה שתפקודים מנטליים גבוהים הם בקורלציה עם.4

ודל המוח ושטח הקורטקס. ג הגבוהה )מצא שחיות עם מוחותשכנע מדענים שהמוח הוא מרכז כל הפעילות המנטלית הגבוהה. .5

גדולים יותר מראים התנהגות יותר מורכבת, גמישה ואינטליגנטית(.

: ביקורת על התיאוריה של גלמבנה הגולגולת- הנחה שגויה .1 תכונות בסיס )יושר, זיכרון, תשוקה( לא הגיונית, אלא יש הרבה יותר. 27ההנחה לפיה יש .2לא ניתן להפריך את התיאוריה. .3

23

באותה תקופה אנשים נהגו לקשר אפיונים ספציפיים של– רקע רעיוני שבו צמחה תורתו של גאל קריאת אופיו של אדם בתוך תווי פניו. –הפנים עם איכויות פסיכולוגיות ספציפיות. אמנות הפיזיוגנומיה

- מחווית ילדות, התעצבן כל שכמה תלמידים שהיו פחותהמקור לתא' הפרנולוגיה של גאל אינטליגנטיים ממנו קיבלו ציונים גבוהים יותר בגלל שהיו בעלי יכולת זיכרון גבוהה יותר. הוא הבין

עיניים גדולות ובולטות. הניח כי יתכן ויש להם איברים–שלכולם היה מאפיין פיזיולוגי יסודי משותף אורגניים של זיכרון מילולי שהם מפותחים במיוחד במוח והאמין שהם נמצאים באונה הפרונטלית

באחורי העיניים. מדידה של ממדים פיזיים - קרניומטריה –הטכניקה שבה השתמש גאל לאיתור פונקציות במוח

של הגולגולת, כך קיווה להסיק מסקנות על צורתו של המוח שמתחת. חיפש התאמה בין גבשושיותושקעים ספציפיים על הגולגולת לבים מאפיינים פסיכולוגיים ספציפיים.

המוח הקטן. גילה זאת כאשר מטופלת שלו שהייתה בעלת אישיות– האזור האחראי על החשקיםאירוטית התעלפה עליו והוא הבחין שצווארה ובסיס הגולגולת שלה עבים מאוד.

איבר הנטייה לצרוך נמצא במוח התחתון מתחת. מצא זאת אצל– תכונה שמצא במחקר הגנביםאנשים עם נטייה לגנוב, ייחס זאת לחייטים.

: תכונות הרסנות מעל האוזן, מקצועות: תליין ומנתח.ממצאים נוספים הפונקציות שייחס גאל לחלקי המוח השונים לא תואמת את המדע כיום על המוח.– אישוש היום

הייתה פופורלית.– עמדת ההמונים כלפי התיאוריה התייחסה בבוז.– עמדת הקהילה המדעית

: פייר פלורן טען כי אין לוקליזציה. המוח עובד כיחידה אחת. פלורן שונה מגל במתודולוגיה המחקרית שלו, הוא

ניתח מוחות אצל בע"ח.

פותחים את הגולגולת, מאתרים אזור מסוים, הורסים אותו ובודקים את : – ABLATION טכניקת ה ABLATIONל וגילה באמצעות טכניקת ה- אפלורן בדק את התיאוריה של גהשינוי בהתנהגות.

ל. אשאזורים במוח לא אחראיים לתכונות עליהן דיבר ג יות פשוטות במוח אבל ההתנהגות כולה היא תוצאה של פעולותצלפי פלורן, יכול להיות שיש לוקליז

משולבות של כל חלקי המוח. הוא מבחין בין פעולה מיידית וספציפית לבין פעולה משותפת. פעולה פלורן מצא שככל ששטח הפגיעה היה גדול יותר כך משותפת אחראית על ההתנהגויות המורכבות.

פונקציות גדולות יותר השתבשו. זה גם מחזק את ההשערה לפיה אין לוקליזציה.

- פלורן גילה שכשפוגעים באזור מסוים ונפגעת ההתנהגות אחרי פרק זמןשיקום פונקציות פגועות ההתנהגות חוזרת, כלומר, המוח משתקם. אזורים סמוכים לוקחים על עצמם את הביצוע של

. ההתנהגות , מצד אחד יש את הגוף ופעולותיו הפשוטות אך מצדלדואליזם הקרטזיאניהרעיונות של פלורן דומים

שני יש פעולות מורכבות שהן לא ספציפיות אשר המוח כולו משתתף ביצירה שלהן. הגוף בתיאוריה של דקארט זה הפעולות הפשוטות אצל פלורן והנפש בתיאוריה של דקארט זה הפעולות המורכבות בתיאוריה של פלורן. יש משחק בין פונקציות כלליות )נפש( לבין פונקציות

ספציפיות )גוף(.

: תרומותיו של פלורן ביסס את תפקידו העיקרי של המוח הקטן כמתכנן ומשלב תנועות שרירים קטנות. הוכיח כי המוח.1

הקטן לא קשור ב"נכונות להתאהב" כפי שסבר גל. ראה שלפעמים קטיעה גרמה לפגיעות בתפקוד שחל בו שיפור עם הזמן, - החלמה של תפקודים.2

כלומר חלקי מוח שלא נפגעו יכולים איכשהוא להשתלט על פונקציות של חלקי מוח שהוסרו.המוח כיחידה שלמה. .3 )תקשורת בין קורטקס לצרבלום(בין חלקי המוחהאינטגרציה החקירה של גל חשפה את .4

חקירותיו של פלורנס חשפו את האינטגרציהוההרמוניה הקיימת בין חלקיו השונים של המוח. וההרמוניה השוררים במצב נורמאלי בין חלקיו השונים של המוח. הוא הודה בסוג מסויים של

24

חלקי2פעולות ספציפות למוח הקטן ולקורטקס אך גם הדגיש את שיתוף הפעולה והתקשרות בין המוח.

המוח מתפקד כשלם והפעולותהבחנה בין תפקוד ספציפי ובין תפקוד אינטגרטיבי של המוח. .5הספציפיות של החלקים הן חלק מהפעולה הכללית של המוח.

ביקורת: פלורנס הסיר אזורים שפגעו גם באזורים אחרים על פני קליפת המוח, דבר שיצר אפקט כללי. בשיטה

זו החמיץ פלורנס אפקטים של לוקליזציה. גאל כינה זאת מוטילציה.

מחקריו סתרו חלק ניכר מההיפותזות של גאל ועוררו את ראשיתה של מחלוקת מרכזית סביב טבעו שלהמוח.

כבוד רב, הערכה. –עמדת האקדמיה כלפי פלורן לא המציא את ניתוח הקטיעה אלא פיתח אותו,– יתרונותיו של פלורן על מנתחי מוח הקודמים לו

היה בעל כישורי ניתוח גדולים והסיר אזורים מוגדרים ביתר דיוק עם % הישרדות גבוהים יותר. תמידטיפל בחיות עד שחזרו למצב בריאותי תקין לפני שהסיק מסקנות כלשהן.

לא נכונות להתאהב כפי שגאל טען אלא כאחראי על אינטגרציה ותכנון–תפקיד הצרבלום )מוח קטן( של תנועות השרירים הקטנות האחראיות לכל התנהגות מוטורית מאורגנת כגון הליכה.

העריך יתר על המידה את אחידות תפקוד המוח. היכולת למודעות ורצון בניגוד לגאל שקישר אותו עם היכולות הגבוהות ביותר.– הקורטס לפי פלורן

תיעב את האסטרטגיה התצפיתית של גאל ולא האמין בממצאים. על אף– דעתו של פלורן על גאל שלא האמין בלוקליזציה מחקריו הראו סוג מסוים של לוקליזציה של המוח הקטן והקורטקס, אך הוא

האמין שפונקציות נפרדות אלו מפוזרות שווה בתוך כל איבר. בדיעבד הוא פיספס אפקטים חשובים שללוקליזיה קורטיקלית.

השפה לוקליזציה של אזורי

, הנמצא באונה הפרונטליתאזור ברוקה – גילה את האזור במוח שאחראי ליכולת הדיבור-ברוקה - פגיעה באזור ברוקה הגורמת לקשיים ביכולת ההבעהאפזיה אקספרסיביתבהמיספרה שמאל.

לפי ברוקה יש לוקליזציה של פונקציות במוח. המילולית.

אפזיה גם לפי ורניקה יש לוקליזציה.. אזור ורניקה – - גילה את אזור ההבנה של הדיבור במוחורניקה נזק באונה הטמפורלית השמאלית, חולים אלו דיברו בשטף אבל הבנת השפה אצלם– סנסורית

– אפזיה מוטוריתהייתה לקויה, דיבורם היה מלא במילים מוזרות ומרובה בשגיאות בהגיית המילים. – אפזיית הובלה נובעת מפגיעה באזור ורניקה. – אפזיה סנסוריתנובעת מפגיעה באזור ברוקה.

הפרעה בדיבור, פרפזיות בגלל אובדן היכולת לוויסות עצמי, אבל הבנה ושטף כללי תקינים. יכולת הוויסות והתיקון של האדם מתאפשרים לדעתו אודות לסיבים אסוציאטיביים המקשרים זיכרונות דיבור

אפזיה הנגרמת כתוצאה של נזקסנסורים באזור וורניקה לזיכרונות דיבור מוטוריים באזור ברוקה. לסיבים המקשרים בין אזור ברוקה ואזור ורניקה. . הוא בנה תא' לגבי השפה שהיא תוצאה שלעדויות מחקריות איששו את התא' של וורניקה

אינטראקציה בין מס' פקטורים סנסוריים, מוטוריים ואסוציאטיביים פשוטים. בעקבותיו מדענים הפסיקו לחפש אחר יכולת ברמה גבוהה הממוקמת במוח וניסו להדגים כיצד תהליכים מורכבים מבחינה

פסיכולוגית יכולים להיווצר מאלמנטים בסיסיים יחסית של תחושות, תנועות ועקבות זיכרון.

אזורים סנסו-מוטוריים

: פריץ והיציג.גרייה חשמליתטכניקה:

25

גילוי קורטקס מוטורי, רצועה מוטורית. תרומה: שהוא היום. הם גירו אזור במוח שלהביאו את המתודולוגיה של מחקר המוח קרוב מאוד לאיפה: פרוט

כלב עם אלקט' וזה גרם לכלב להזיז את הרגל שלו בצד הנגדי שגורה במוח. הם למעשה גילו את יתה הוכחה לסוג של לוקליזציה שלא חשבו שקיים קודם לכן, זוהייהרצועה המוטורית בקורטקס. זו ההם טוענים שיש לוקליזציה במוח. גם שיטה ניסויית חדשה לחקירה.

הניסויים שבאו בעקבות ניסוייהם של פריץ והיציג אשרו את הלוקליזציה הקורטיקלית וגם הורידו אתקרנה של הפרנולוגיה. הלוקליזציות שגילו היו שונות מהאיברים הפרונולוגיים עליהן דיבר גל.

דיוויד פרייאר:: גרייה חשמלית.טכניקה: גילוי מרכז הראייה, השמיעה, הקורטקס הסומטו סנסורי. תרומה

חשיבות הממצאים עד נקודה זו:.סתירת טענתו של פלורנס על אחדות המוח.לוקליזציה חדשה: אזור מוטורי, אזורים סנסוריים, אזורי שפה .הרחבת הידע על תפקוד המוח: מקבל אינפורמציה, מפעיל, מעבד מידעהשערות על מסלולים עצביים המקשרים אזורים במוח כדי להסביר תופעות מורכבות כגון

למידת שפה.

: 20 ותחילת המאה ה- 19 מודל המוח בסוף המאה ה- גירויים חושיים נשמרים באזורים חושייםשמירה באזורים סמוכים.מקושרים ע"י חומר לבן. החומר הלבן מקשר בין סוגי זיכרון שונים. זהו חומר של אסוציאציות

חקר הזיכרון

שפרד: הסרה קורטיקלית אך בניגוד לפלורנס הוא לא חיפש אפקטים כלליים של: אימון והרס - טכניקה

הסרה אלא התעניים באפקטים של תגובה נלמדת ספציפית. שילב שיטת הסרה עם אימון חיות.: אם תגובות למידה מאוחסנות באזורים לוקליים אז הרס שלהם ישפיע על הזכירה.הנחה

: האונה הפרונטלית אחראית ללמידה, אזורים אחרים אחראים ללמידה מחדש.מסקנה ממחקריםמסקנות כלליות:

. המוח הוא פלקסבילי.1 - במהלך שהותו בבית חולים התרשםהתפקודים אינם ספציפיים ויש אפשרות לפיצוי.2

מההחלמה המהירה של חולים בעיקר צעירים, הבחין שחולים שסבלו מאובדן פונקציות מנזקמוחי מקומי לעיתים הצליחו לרכוש מחדש פונקציות אלו.

- מחקרו חשף לוקליזציה מאוד כללית: חתכי בקורטקסהמוח מתפקד כיחידה שלמה.3 הפרונטלי גרמו לתגובות להעלם בעוד שחתכים במקומות אחרים לא גרמו לכך. חיות שהוסרו

חלקים מהאונות הפרונטליות שלהן היו מסוגלות ללמוד מחדש את תגובת ההימלטות דיבמהירות. ממצא זה הוביל אותו לא להאמין בלוקליזציה אלא שהמוח מתפקד כשלם.

: לי ש ל ניסויי מעבדה אשר נעשו בעיקר על חולדות משום שניתן לצפות בהן בקלות,: אימון והרס. טכניקה

לשלוט בסביבתן והם אינן יכולות להטעות את החוקרים עם דיווחים סובייקטיביים.

ממצאים:מיקום ההרס לא השפיע על זכירת המטלה..1הרס רחב הפחית ביצוע יותר מהרס ממוקד. .2

26

מסקנות כלליות: כל חלק במוח מסוגל לבצע את התפקוד של החלק שנהרס..1יעילות הביצוע יורדת באופן פרופורציונלי לרמת הפגיעה. .2אין לוקליזציה לזיכרון. .3

טוען כי אין לוקליזציה. למידה וזכירה מפוזרים על כל המוח ולא מתרכזים באזור מסוים. כי ככל: פרוט שפוגעים ביותר אזורים במוח יש פגיעה גדולה יותר בתפקוד/בביצוע החיה. לפי לסלי, כל המוח פועל

על מנת לבצע תהליך למידה/זיכרון.

.תהפיזיולוגילבו בין טכניקות של הפסיכולוגיה הניסויית לבין טכניקות של הפסיכולוגיה י ש לי ש פרנץ ול הם אימנו חולדות להתמצא במבוך וביצעו הסרות סלקטיביות במוחן. הם מצאו מעט מאוד הוכחות

ללוקליזציה. גילו שהסרות גדולות פגעו בביצוע במבוכים יותר מאשר הסרות קטנות. מכאן הסיקושהזיכרון מפוזר בכל הקורטקס ולא ממוקם במקום ספציפי.

לי קובע כמה חוקים שקשורים לזכירה וללמידה: ש לככל שפוגעים בשטח גדול יותר במוח נפגעת יותר ההתנהגות. .1 - לפיו, אם חלק אחד במוח נפגע, חלק סמוך לוקח את תפקידו. כל האזוריםן הפעולהויוחוק שו.2

במוח זהים מבחינת הפוטנציאל שלהם. - לפיה למידה וזכירה מאוחסנות בהמון חלקים במוח ומפוזרות על פני כלהשערת המיותרות.3

המוח והמוח למעשה מבזבז מקום ואנרגיה. אך יש לכך הסבר כי בכל מקום נלמד פאן אחר של הגירוי, כמו כן הסיבה לכך היא גם אבולוציונית שאם אזור אחד נפגע אזור אחר לוקח את

תפקידו. - לפיה כל זיכרון בודד מאוחסן במספר מיקומים שונים בקורטקס. מספרהשערת השפע.4

אחרים. הסרה של אזורתזיכרונוהמיקומים גדל ככל שהזיכרון נעשה מבוסס יותר ומקושר עם ספציפי במוח יפגע בחלק אבל לא בכל השבילים של הזיכרון הספציפי.

: קרל פריבום - על ההולוגרמה יש מידע ויזואלי המפוזר באופן שווה. קרן הלייזרהציעה את התיאוריה ההולוגרפית

העוברת דרך הלוח מקרינה תמונה תלת מימדית של הסצנה ההולוגפית. אם הלוח מפורק לחתיכות וקרן לייזר עוברת דרך חלק אחד, כל הסצנה תוקרן, אבל בפחות חדות ודיוק. כך כל מרכיב קטן של

מידע ויזואלי מתפשט על פני כל הלוח ההולוגרפי, כמו שעקבות הזיכרון הספציפי מפוזרים בכלהקורטקס.

גריית המוח הער

היה הראשון שהשתמש בטכניקה של גרייה חשמלית של אדם ער. לדעתו יש לוקליזציה. -ברתלו

: פנפילד באדם המודע. –: גרייה חשמלית טכניקה

חקר אפילפסיה. : גילוי אזורים שונים במוח שאחראים על תפקודים שונים.ממצאים

תרומותיו: .ערך מחקרים בעזרת גרייה חשמלית של אדם חי, ריפא חולי אפילפסיה . גילה לוקליות של פונקציותתפס את המוח ואת הנפש כשתי איכויות בלתי תלויות אשר הן באינטראקציה . הדואליזם שלו

היה דומה לזה של דקארט.

טען כי יש שני סוגים עיקריים של תגובות:גירוי של אזור מסוים גרם לאדם לתחושה עמומה והוא פירשתגובות של אינטרפרטציה -

מחדש את הסביבה בה הוא נמצא.

27

שזה יום הולדתו. הוא6- למשל, לאחר הגירוי הפציינט רואה עצמו כילד בן תגובות חוויתיות חווה מחדש את החוויה המוקדמת כאילו הוא צופה בסרט. לפי פנפנילד כנראה בקורטקס

נמצאים האזורים החוויתיים ואגור הזיכרון לפנים, לרגשות ולחוויות. לפי פנפילד, יש כנראה אזורים ספציפיים של זיכרון, לעומת זאת, גירוי של שום אזור במוח לא

גרם לתגובה מקיפה.

, וטוען כי יש דברים שלא ניתן להסביר בעזרת המוחMINDפנפילד מחזיר למרכז את מושג ה- לפי נוירוניםMIND . לטענתו, לא ניתן לעולם להסביר את ה- MINDוכאן נכנס תפקיד ה-

.MIND ו- BRAIN ישויות: 2במוח. ההוויה האנושית צריכה להיות, לפי פנפילד, מוגדרת לפי האינטראקציות התוך מוחיות שנקראות ההוויה האנושית או היצירתיות הן כ"כ מורכבות שלא

ניתן להסביר אותם ע"י אינטראקציות נוירונליות. לפי פנפילד, אנחנו מתחילים לדעת איפהיימת אינטראקציה בין שתי הישויות. קדברים קורים, אך לא נדע איך הם קורים.

28

הניסויית ראשית הפסיכולוגיה . 2: וונדט, טיצינר, הלמהולץ, וובר, פכנר(ם)סטרוקטורליז

למשל פרויד שדיבר על הדינמיקה האישיותית, הסביר אותה - שימוש במטאפורות בתיאוריה באמצעות מונחים של הפעלת הקיטור אשר התגלה באותו הזמן. מטאפורות נותנות מודל מכוון ועוזרות

להבין את המשמעות של התיאוריה. למטאפורות יש מקום חזק וחשוב בהתפתחות המדעית. היום יש את מטאפורת המחשב לפיה המוח פועל כמו המחשב )פלט, עיבוד, קלט(. זה מייצג את ההשפעה

החברתית- טכנולוגית של התקופה על התפתחות תיאוריות בפסיכולוגיה.

פסיכופיזיקה עסקה בהמרה של אנרגיה פיזיקלית לחוויה פסיכולוגית.

( – היה פיזיולוגי שגילה את הספציפיות של ההולכה העצבית. ההולכה1808-1858 )יוהנס מילר העצבית הולכת במסלולים מאוד ספציפיים. מילר האמין בעיקרון של ויטאליזם לפיו לטבע יש כוח חיות

(VITAL.ותהליכים פיזיולוגיים מחוברים ע"י כוח החיות הזה )

( – המציא את חוק שימור האנרגיה. 1821-1894 )הלמהולץתרומותיו של הלמהולץ לפיתוח רעיונות בפסיכולוגיה:

הוא עשה ניסויים ראשוניים על זמן תגובה. ההולכה העצביתמדידת מהירות .הבחין בין תחושות שהן קורות לדעתו בין העין למוח לבין תפיסות. האמין כי המעבר מתחושות

לפי חוקים מסוימים. לתפיסות זה הוא תהליך שקורה בקורטקסהמציא את התיאוריה הטריכומטית לפי ניתן ליצור את כל הספקטרום הנראה מ-תפיסת צבע -

צבעי יסוד: אדום, כחול, ירוק. טען שברשתית יש תאים שרגישים לכל אחד מהצבעים הללו3)לאורכי הגל הללו(. התאים יורים ונוצרת תחושת צבע.

(1795-1878)ובר . דיבר על הפער המינימלי שצריך כדי לחוש תחושת הבדל. הערך הוא יחסי. )JNDהמציא את המושג

מטבעות בנעל(. האנרגיה הפיזיקלית שונה מהחוויה הפסיכולוגית של2 מטבעות במעטפה לעומת 2תחושת הבדל. הן לא נעות באותה סקאלה.

(1801-1887)פכנר ניסח את הגשר בין המדידה הפיזיקלית למדידה הפסיכולוגית. על החוויה הפסיכולוגית ניתן ללמוד ע"י

שאלות לאנשים.שאלת

פסיכולוגיה ניסויית

וונדטהשפעות על וונדט:

לייבניץ- דיבר על תהליכים הכרתיים מורכבים, קוגניציה..1הלמהולץ- מחקרי זמן תגובה, עיסוק בחוקי ארגון תפיסתי..2פכנר- שיטת המחקר: לשאול אנשים..3

 

29

חשיבות של וונדט: אבי הפסיכולוגיה הניסויית הקים את המעבדה הפסיכולוגית הראשונה סוגים של פסיכולוגיה: פסיכו' של תהליכים פשוטים: הכרה, תפיסה. אשר אותה2הבחין בין

ניתן לחקור בצורה ניסויית. פסיכו' של תהליכים מורכבים- שפה, חשיבה. אשר אותה לא ניתןלחקור בצורה ניסויית.

.טען כי הפסיכולוגיה כמדע צריך לעסוק בחוויה המיידית, בהכרה. יש תחושות ויש רגשות תחושות זה המימד האובייקטיבי של ההכרה והרגשות זה החלק הסובייקטיבי.

: תיאוריית הרגש של וונדט .מתוח- רגוע, פאסיבי- אקטיבי, נעים-לא נעים מימדים: 3לפיה את כל הרגשות ניתן למקם על

וונדט לא מנסה לקשר את תיאוריית הרגש שלו למקור של הרגשות )מקורות פיזיולוגיים(. כמו כן גם אין התייחסות לתהליך, הוא מקפיא את ההכרה ולא מתייחס לדינמיות. הוא מנסה לעצור את הדינמיות

של ההכרה ע"י אינטרוספקציה. לפי וונדט, כשהמרכיבים של התחושות והרגשות נפגשים יחד נוצרת תרכובת נפשית. התרכובות

הנפשיות כל הזמן משתנות. הן נוצרות ע"י אסוציאציה וסינתזה.לפי וונדט, יש תהליכים קוגניטיביים שהם פעילים ובאמצעותם האדם יוצר משמעות באופן רצוני.

- מחקרים שעסקו בזמן תגובה, היה ניסיון לקטלג את ההכרהמחקרים שנעשו במעבדה של וונדט ממדים.3במונחים של זמן תגובה ותכונות. נעשה מחקר על הרגש בו מוקמו רגשות על

  : סיכום התרומה של וונדט

ניתק את הפסיכולוגיה מהפילוסופיה ומשאלת הדואליזם ומדילמת גוף-נפש. הוא הפך את הפסיכולוגיה למדע ניסויי.

.פיתח לראשונה שיטה לחקר מדעי ניסויי של הפסיכולוגיה .'כוחו המארגן כמנהיג מדעי- תרם להפצת המדע בעקבות המעבדה שפתח, כתב העת וכו

אבי הפסיכולוגיה הניסויית – ווילהלם וונדט – 6 מאמר

שעסקה בפסיכולוגיה ניסויית. 1ייסד את המעבדה ה-פנה למשרד החינוך בבקשה לתקציב סדיר למערכת מכשירים פסיכופיזיים– העצומה של וונדט

בקשתו נדחתה עקב–כדי שניתן יהיה לבצע עבודה מחקרית פסיכו-פיזית במהלך הלימודים "מצוקה כספית".

היה מקצה חומר קריאה, ציפה מכל אחד– הסמינר של וונדט עפ"י דיווחו של סטנלי הול לדיווחים ופרוט, רשם הערות בלי הפסקה.

התחיל להציע פעילות סמינרית מעשית בלתי– ראשית הדרך של המעבדה מבחינת וונדט רשמית.

-עבודת מחקר על משך הזמן של תפיסות פשוטות ומורכבות – של וונדט במעבדתו1המחקר ה – וונדט, הול ופרידריך.

בנושא מחקרים פילוסופיים, מטרת הגורנל העיקרית הייתה לפרסם ניסויים– הוציא גורנל עצמאי שבוצעו במעבדתו.

עתירה לתמיכה של האוניברסיטה בעבודתו. הוא מימן את רוב הפעילות– של וונדט2עצומה ורצה שהאוניברסיטה תספק את התנאים ההכרחיים לפעילותו הסמינרית המעשית.

מנומס, חייכן, אינו מעמיד פניו בגינונים, לא הראה כל– אישיותו של וונדט לפי וויליהם גיימס רצון להרחיב הכרות.

היה מועמד למשרה–כיצד בא לידי ביטוי ההכרה והתגמול שלהם זכה וונדט מהממסד באוניברסיטה וכדי להשאירו הציעו לו בונוס כספי והעמידו לרשותו אודיטוריום קטן. הסמינר החדש

נקרא"מוסד לחקירה פסיכולוגית".

30

מאמר שנכתב ע"י ווילהלם וונדט – 7 מאמר

וונדט השפיע רבות על הפיכת העיסוק בפסיכולוגיה לעבודה מדעית. וונדט עסק במחקריו בבחינת מבנים מנטליים פשוטים כמו זמן תגובה או חוויות הנוצרות מהאזנה לקצבים שונים. הוא טען שלאדם

יכולת לארגן באופן פעיל את האלמנטים הפשוטים למשמעות מורכבת הרבה יותר, באמצעות תהליכים קוגניטיביים רצוניים. מחקריו שימשו בסיס להתפתחות הגישה הסטרוקטורליסטית

בפסיכולוגיה המבקשת לנתח את מרכיביה הפשוטים ביותר של ההכרה האנושית וע"י כך ללמוד אתמבנה ההכרה.

אלמנטים נפשיים חוויות פסיכולוגיות הן תוצר של ניתוח והפשטה. הפשטה זו נעשית אפשרית בעזרת העובדה

שאלמנטים אלו במציאות מאוחדים בדרכים שונות. לדוגמה, אם אנחנו שומעים טון של צליל מסוים וגובה צליל, זה יכול להיות ממוקם בכיוון זה, כעת בכיוון אחר, ויכול להישמע בזמנים שונים בקשר עם

טונים אחרים. אך כיוון שהכיוון הוא אינו קבוע או שהטון המתלווה הוא בכל המקרים אותו דבר, זהאפשרי לפשט מאלמנטים אלו וכך אנו מגיעים לטון היחידי והבודד כאלמנט נפשי.

כגון צליל או–. אלמנטים תחושתיים אובייקטיביים )תחושות( 1 סוגים של אלמנטים נפשיים: 2ישנם תחושה ספציפית של חום, קור או אור, אם בכל מקרה אנו מזניחים לרגע את כל הקשרים של תחושות

. אלמנטים רגשיים סובייקטיביים2אלו עם תחושות אחרות וגם את כל הקשרים המרחביים והזמניים. הרגשה המלווה לתחושה של אור, קול, טעם, ריח, חום, קור, כאב, הרגשות מתעוררים ע"י הבחנה–

של אובייקט נעים או לא. הרגשות מתעוררים במצב של תשומת לב או בזמן של פעולה רצונית. רגשות אלו הם תוצר של הפשטה בשתי משמעויות: כל רגש כזה קשור במציאות עם אלמנטים רעיוניים ויותר

מכך הם מרכיב של תהליך נפשי אשר מופיע בזמן בעוד שהרגש עצמו משתנה תמידית. התוכן הממשי של חוויה פסיכולוגית תמיד מורכבת מצירופים שונים של אלמנטים רגשיים ותחושתיים,

כך שהמאפיין הספציפי של תהליך נפשי נתון, תלוי במידה רבה לא בטבע האלמנטרי שלו אלא עלהאיחוד שלהם לתרכובות נפשיות מורכבות. לכן, הרעיון

הדטרמיננטים המשותפים לתחושות ורגשות: איכות ועוצמה. לכל תחושה פשוטה או רגש פשוט יש2 מאפיין איכותי מוגדר אשר מבדילה אותו מכל יתר הרגשות והתחושות, ואיכות זו תמיד צריכה להיות

בעלת מידת מסוימת של עוצמה. הכינוי שלנו של אלמנטים נפשיים מבוססים במלואם על איכותם לכן אנו מבחינים תחושות אלו ככחול, אפור, צהוב, חם או קר או רגשות כגון צער, כאב וכדומה. מצד שני,

אנו תמיד מבטאים את השוני בעוצמה של אלמטים נפשיים עם אותה הבחנה כמותית של חלש, בינוני,חזק, חזק מאוד.

השפה המדוברת פיתחה מלאי מלא של שמות עבור איכויות של תחושות בעיקר של צבעים וצלילים. שמות עבור איכויות של רגשות ושל רמות עוצמה רחוקים בהרבה בדיוק ומספר מאשר צבעים וצלילים. מאפיינים אחרים למעט איכות ועוצמה כגון נבדלות או אי נבדלות, לעיתים מסווגים עם איכות ועוצמה

כתרומה משמעותית. אך מאחר שבהירות וכו תמיד נובעות מקישור הדדי של תרכובות נפשיות, הםאינן יכולות להיות מיוחסות כגורם מכריע של אלמנטים נפשיים.

כל אלמנט נפשי צריך להיות בעל מידה מסוימת של עוצמה

31

הפסיכולוגיה של וונדט הוחלפה בגרמניה ע"י הגשטלט והפסיכואנליזה.בארה"ב מחליף אותה הסטרוקטורליזם של טיצ'נר, הפונקציונליזם והבהיוריזם.

- תרומתו היא ביצירת טכניקה ניסויית כדי לבדוק תהליכי למידה פשוטים. הטכניקה היתהאביגנהאוזמבוססת על ההנחה של אותה העת לפיה יש להבין את המורכב ע"י פירוק לפשוט.

טען שהפסיכולוגיה צריכה לתאר תהליך ולא מרכיבים וכן הדינמיקה של תהליכים פסיכולוגיים - ברטנוחשובה יותר מהמרכיבים של התהליך. גישה דומה לזו של ג'יימס.

טיצ'נרעבד עם וונדט ומייצג את הפסיכולוגיה המדעית בארה"ב. זה אוסף כל חלקי ההכרה שאנוMINDטען כי ההכרה היא אוסף החוויות שהאדם חווה כרגע. ה-

יתה ההתעלמות המוחלטת מתהליכייסוחבים מהעבר. הסטייה המרכזית של טיצ'נר מוונדט האינטגרציה והתמקדות טוטאלית במבנים אטומים.

יסודות בסיסיים של ההכרה האנושית )כמו בכימיה(.הוא התמקד בחקר האטומי וניסה לעשות טבלת תה בכך שהביא את הפסיכולוגיה הניסויית לארה"ב. וכן הוא הפך אתי היתרומתו העיקרית

הפסיכולוגיה הניסויית לעובדה שאין להתווכח עליה אם היא קיימת או לא. אך הוא לא פיתח רעיונותחשובים.

דגל בשיטת החקירה- אינטרוספקציה. : ביקורת על שיטת האינטרוספקציה

.האינטרוספקציה היא בעצם רטרוספקציה. ההתייחסות היא תמיד אל העבר .עצם עשיית האינטרוספקציה משנה את החוויה ההכרתיתברגע שאוסרים על נבדק לחשוב במונחים רגילים אוסרים עליו להשתמש בשפה ובעצם

מחייבים אותו ליצור שפה חדשה אינטרוספקטיבית. האינטרוספקציה הפכה את הפסיכולוגיה למדע לא רלוונטי שלא קשור לכלום ולא מעניין. ידע

לשם ידע.

32

. פונקציונליזם 3)וויליאם גיימס, הארווי קאר, דרווין, גלטון(

הפסיכולוגיה הפונקציונליסטית חוקרת את האופן שבו הפרט מסתגל לסביבתו. מה התועלת שאדם מפיק מתהליך פסיכולוגי זה או אחר. ההנחה היא שתהליכים נפשיים מובילים להתנהגות והתנהגות זו

מובילה לתועלת בסביבה. הדגש הוא לא על מרכיבי התהליך אלא על הפונקציות שלהם. זוהי פסיכולוגיה הרבה יותר תוססת, אנושית וחיה. ברקע של התיאוריה הפונקציונליסטית עומדת

התיאוריה של דרווין.

: צ'ארלס דרווין לקח את שאלת הפונקציונליזם ושאל אותה גם לגבי בע"ח, למה התנהגות זו או אחרת של בע"ח זה או

אחר, איך זה פונקציונלי לסביבה שבה הוא נמצא. ההסתגלות כבסיס להתפתחות. .דרווין עשה מהפכה חשיבתית גדולה ביותר במדע המודרני.לפי דרווין, איבר שאין בו שימוש ייעלם ואיבר שיש בו שימוש יתפתח?מהו המכניזם? מהו התהליך שמסביר את האבולוציהאלה ששרדו מתאימים יותר לקשיי הסביבה. החזק/המתאים שורד.רעיון הברירה הטבעית -.פרויד, ג'יימס וונדט והאל הושפעו מרעיונותיו של דרווין

תרומות של דרווין לפסיכולוגיה:אין הבדל מהותי בין האדם לבע"ח. טוען שגם לבעלי חיים יש רגשות ויכולת ללמוד. הוא עסק

בטבע החייתי של האדם. ,לפי דרווין, להבעה רגשית יש מטרה פונקציונלית, היא עוזרת להסתגלות. )כשחשים בסכנה

האישונים מתרחבים על מנת לראות טוב יותר( .תוכנית ההתפתחות של הפסיכולוגיה ההתפתחותיתרעיון לפיו ההתנהגות מותאמת לתנאים בהם האדם חי. האדם משמר התנהגויות שעוזרות לו

להסתגל. )בסיס לפונקציונליזם(. .השפעה על הדרוויניזם החברתי לפיו גם בעולם האנושי החזק שורד

 וויליאם ג'יימס

מייצג את האינדיבידואליזם האמריקאי, שאלות של הסתגלות, שאלה פרגמטית לעומת וורט שעסקבמשותף לאדם )גישה פיזיקלית(.

- הן התופעות שלהם והן התנאים שלהם.טען שהפסיכולוגיה היא חקר התהליכים המנטליים – הבסיס הפיזיולוגי של ההתנהגותתנאים- רגשות, תשוקות, קוגניציות, הסקות, החלטות. תופעות)המוח(.

ג'יימס הדגיש את הקשר בין המוח להתנהגות.

33

תפקיד הפסיכולוגיה הוא למידת החוויה האנושית ע"י בדיקה האם ההתנהגות היא מסתגלת או לא.הוא טען כי הפסיכולוגיה היא רק שדה אחד של חשיבה ומחקר אנושי מתוך רבים.

ג'יימס לא מייצג אסכולה או מייסד אגודה )בניגוד לטיצ'נר(, וגם לא קיימת פסיכולוגיה ג'יימסיאנית. "- הכוללת הסבר מעגלי לפיו הנפש היאהפסיכולוגיה הספיריטואלית "הרוחנית :ג'יימס יצא נגד

הפסיכולוגיה האטומיסטיתגורם אחד שמייצר ומסביר את כל התופעות של החיים המנטליים. טען שיש בה אלמנט מטא-פיזי משום שלא ניתן לחוות תחושהוהסטרוקטורליסטית- (םאמפיריציז)

בודדת ולכן החלוקה לאטומים היא מטה פיזית כי לא ניתן לומר שהיא קיימת במציאות. האדם לא חווה חוויה חושית פשוטה בפני עצמה, אלא זוהי תוצאה של תשומת לב בררנית של ההכרה. החוויה

הבסיסית ביותר של האדם היא המחשבה עצמה ולא התחושה, המחשבה היא העובדה הבסיסית ביותר בחיים הרוחניים של האדם. )מזכיר את דקארט- אני חושב משמע אני קיים…( ההכרה היא לא

אוסף מרכיבים בסיסיים אלא זרם אחיד. - לא ניתן לעסוק בפסיכולוגיה בבעיות מטא-פיזיות כי הן לא קיימות במציאות.לפי העמדה הפרגמטית

- לפי ג'יימס העולם עשוי משני חלקים: יש בעיות שמתאימות לטיפול ע"י"יחסיות מדעית"- פרגמטיזם הפסיכולוגיה הניסויית ויש סוג אחר של בעיות שלא מתאים לטיפול ע"י הפסיכולוגיה הניסויית. כלומר,

למדע יש פעילות יחסית. ג'יימס הכיר בכך שהפסיכולוגיה היא לא דת ולא אמת מוחלטת אלא אמתיחסית וצנועה. )זאת בניגוד לעמדתו של וונדט(.

גי''מס מנסח פסיכולוגיה נטורליסטית תוך התעלמות פרגמטית משאלות מטא-פיזיות. הוא הניחשפיזיולוגיית מוח צריכה להיכלל בפסיכולוגיה.

מושגים עיקריים מהפסיכולוגיה של ג'יימס: - לא ניתן להקפיא את ההכרה אלא תמיד יש זרימה ודינמיקה, לכן אין לחקורזרם ההכרה/החשיבה

את המרכיבים אלא את הזרם. ההכרה היא רציפה )ללא עצירות או סדקים(, היא משתנה )לא נשארתסטטית או אותו הדבר(, והיא גם אישית )לכל אדם הכרה אישית וייחודית לו(.

ההכרה עוסקת באובייקטים שהם שונים ממנה עצמה. יש הפרדה בין ההכרה עצמה לבין האובייקטיםשהיא עוסקת בהם. זהו סוג של דואליזם.

בנוסף, ההכרה עורכת כל הזמן בחירות, סלקציות. אנו כל הזמן בוחרים למה אנו שמים לב, תהליך זה הוא לא תמיד מודע. מה שקובע לאן יופנה הקשב שלנו הוא דברים שקשורים אלינו. אחת הסלקציותהכי חשובות שההכרה עושה היא משהו שהוא "אני" ו"שלי" לעומת משהו שהוא "לא אני" ו"לא שלי".

SELF-)האישיות היא חלק אינטגרלי מהפסיכולוגיה, אפשר למדוד אספקטים שונים )אישיות באישיות.

- יש קשר בין הגוף לתהליכים נפשיים. זהו קשר דו כיווני. שינוייםפעילות הגומלין בין הגוף לנפש מנטליים גורמים לשינויים גופניים וההיפך. מצבים מנטליים גורמים לשינויים פיזיולוגיים ומצבים

פיזיולוגיים גורמים לשינויים מנטליים )תיאורית הרגש(. - היא ייחודה של הפעילות המנטלית. יש הבחנה בין העולם הדומם אשר אין בו/טלאולוגיה תכליתיות

פעילות מנטלית לבין העולם החי שיש בו פעילות מנטלית. בעולם החי הפעילות המנטלית קשורה לתכליתיות של יצורים חיים. ולכן יש להשתמש בהסבר של

מטרות כדי לאפיין פעילות מנטלית. המטרה מושגת באופן אקטיבי וזה מה שמאפיין פעילות מנטלית. האמצעים יכולים להיות שונים אך המטרה זהה, כלומר גם אם משנים את התנאים, האמצעים ישתנו

אך המטרה לא תשתנה. בעולם הדומם הפעולה היא ללא מטרה סופית שהיא נפרדת מהאמצעים להשגתה והתוצאה המושגת בסופו של דבר היא פעילות פאסיבית. בעולם הדומם אין מטרה שעומדת בפני עצמה. בעולם הדומם

אם משנים את התנאים גם המטרה המושגת תשתנה.התודעה היא פונקציה מטרתית ופותרת בעיות.

כשאנו רוצים לשנות את ההוויה שלנו יש צורך לשנות הרגלים. הבעיה היא שההרגלים הםהרגל-אוטומטיים ולכן קשה מאוד לשנותם.

- ההתנהגות קובעת את ההוויה/ההכרה. בחיים, הדבר היחיד שמאפשר המשכיות ועקביותלפי ג'יימס זה ההרגל. כשאנו פועלים לשינוי פסיכולוגי, לשינוי של הרגלים, אנו משנים את עמדתנו. בעזרת שינוי

הרגלים ניתן לשנות את ההוויה שלנו. )זה הבסיס לתיאוריות של בם, פסטינגר על שינוי העמדותבעקבות התנהגות(.

34

בנוסף, להרגל יש ערך פונקציונלי כי הרגלים גורמים לנו לצרוך פחות קשב. כמו כן, ההרגל קשורלמערכת העצבים, ולכן למוח קל יותר לבצע פעולות שכבר התבצעו בעבר.

אדם יכול לשלוט בגורלו באמצעות הרצון. לכל אחד כוח רצון ולבחירתו אם להפעילו או לא. הרצון- - האדם הוא בעל המספר הרב ביותר של אינסטינקטים שמשמשים לשימור עצמי, וזהאינסטינקט

הופך את האדם ליותר נעלה. כל אינסטינקט הוא דחף לפעולה כלשהי. ערך של רעיונות נקבע לפי הפרקטיות שלהם. גם המדע נמדד לפי הערך/הפרקטיות שלו.פרגמטיזם-

הפרגמטיזם גם בא לידי ביטוי בשאלה של גוף ונפש- ג'יימס עקף את השאלה מבחינה פרגמטית וטעןשיש מספיק דברים אחרים לחקור לפני שניגשים לשאלות הגוף-נפש.

  תיאוריית הרגש של ג'יימס  

ג'יימס טען כי רגש נוצר בעקבות עירור פיזיולוגי שמקבל פרשנות פסיכולוגית, תחושות של שינויים בכליהדם הן הבסיסי לרגש. אנו עצובים בגלל שאנו בוכים.

תרומותיו של ג'יימס רבון מוגבל. הוא מאוד פרגמטי. מדעיהתפיסה שלו לגבי הפסיכולוגיה היא תפיסה בע.1

הפסיכולוגיה הוא יחסי ויכולים להיות עוד הסברים לתופעות הנחקרות. – תחושת העקביות של העצמי. ג'יימס אמר שהתפיסה של אני היאSELFשאלת אחדות ה-.2

כל הזמן מתמשכת בכל מיני מצבים שונים )גם כשאדם מתעלף( בגלל שזה עוזר לנו להסתגל לעולם בו אנו חיים. לפי ג'יימס ניתן למדוד את תפיסת האדם לגבי עצמו. ג'יימס העלה את

  שלא היה עד אז. SELFהעסוק במושג ה- טיפול בהם )למשל- כוח רצון, הרגל( 20ג'יימס מטפל במושגים שרק הסוף המאה ה- .3הכרה בחשיבות של תהליכים לא מודעים ובחשיבות של כמה רמות הכרה. .4 - לפי ג'יימס אין להתעסק בשאלת הדואליזם )גוף ונפש( כי כרגע לפסיכולוגיהפרגמטיזם מדעי.5

אין את הכלים להתמודד עם השאלה הזו. לפי הפרגמטיזם, רעיונות הם טובים במקומות שונים)יחסיות(.

ג'יימס פתח את הדלת לפסיכולוגיה בהוויה של תרבות ארה"ב בתחילת המאה. הוא מקשר בין.6 רעיונות פסיכולוגיים שונים ובכך מביא את ההכרה כמושג מאוד חשוב ויישומי ברווחת האדם.

ג'יימס לא בנה אסכולה, אלא אוסף של רעיונות ללא גישה אחת מלוכדת.

וויליאם גיימס – 9 מאמר

במאמר זה מנסה גיימס לתאר את הפסיכולוגיה כמדע של החיים המנטליים. טענתו היא כי תופעות רבות הקשורות לחוויות, תחושות, רגשות, חשיבה ועוד קשורות לחיים המנטליים ולכן יש לחקרן בתחום

–הפסיכולוגיה. לפי תפיסתו, יש חיבור בלתי ניתן לניתוק בין החיים המנטליים לפעילות גופנית פיסיולוגית. גיימס מתאר תפקודים מסוימים שיש למוח האדם וקושר אותם למושג המודעות.

האסכולות המגדירות את החיים המנטליים וההבדלים העיקריים בינהם:2מה הן .תיאוריה שמרנית ספיריטואליסטית חיפשו גורם משותף שעומד מאחורי כל המרכיבים המנטליים1

והסברתם באופן קונסטוקטיבי ע"י אופני הארגון השונים של המרכיבים הללו. חיפשו מרכיבים משותפים בתוך העובדות המנטליות המגוונות– אסכולה אסוציאטיביסטית.1

עצמן. לקחו רעיונות בדידים אשר ע"י חיבורם, הרחקתם וסדר הופעתם נולדים יצירי מוחו של נראה כתוצר מורכב של המיצגים ולא כמקור הקיים לפניהן. SELFהיחיד כגון רגשות ורצונות. ה-

הזיכרון מתואר–כיצד מסבירים הספיריטואליסטים את תופעת הזיכרון ומה המכשלה בכך .2 כמשוייך ליכולות הנפשיות של הקוגניציה או הזיכרון, ויכולות אלו בעצמן נחשבות כתכונות מוחלטות

. כלומר, במקרה של זיכרון, לא ניתנת סיבה מדוע ניזכור עובדה כפםי שהיא קרתהSOULשל ה-מבלד שזכרונה הוא עצם יכולת הזכירה.

גיימס טוען שהסברנו נעשים מסובכים במידה שווה לעובדות הגסות שאיתן התחלנו. הוא טוען שהיכולת לזכור אינה קיימת באופן מוחלט אלא מתפקדת תחת תנאים )כגון מיטיבים לזכור מאוחר

מאשר מוקדם( והחיפוש אחר התנאים הופך להיות מטלתו המעניינת ביותר של הפסיכולוג.

35

גיימס טוען שההסבר האסוציאטיבי מעורר תמיהה ובלבול. הם טוענים שאנו נזכרים בדברים בעקבות רעיון אשר קשור בדברים בהם נזכרים כך למשל נזכור ביתר קלות דברים שבהם אנו נפגשים לעיתים

קרובות יותר אך זה לא מסביר תשישות, היפנוזה, זקנה וכיוצא בזה. עפ"י גיימס אחד התנאים העיקריים לקיומו של הזיכרון הוא חווית הגוף, המוח הוא האיבר שחוויותיו

קשורות ישירות לכך. אם הקשר העצבי בין המוח לאיבר אחר ינותק הרי שחוויותיהם של אותם איבריםלא יתקיימו )העין עיוורת(. ואם המוח נפגע המודעות מחוסלת או משתנה.

כלומר, חוויות גופניות ובעיקר מוחיות צריכות לקבל מקום בין התנאים של החיים המנטליים בהםהפסיכולוגיה צריכה לעסוק.

.: מידה מסוימת של פיזיולגית מוח צריכה להיכלל בפסיכולוגיה1מסקנה תופעות מנטליות אינן רק מותנות מראש–דרך נוספת שבה הפסיכולוג נדרש להיות פיזיולוג עצמי

בתהליכים גופניים אלא גורמות להם לאחר מעשה. כלומר, מצבים מנטליים גורמים לשינוים בלחץ דם,דופק וכדומה. ככלל, לעולם אין שינוי מנטלי אשר אינו מלווה או עוקב לו שינוי גופני.

הפסיכולוגיה צריכה לכלל גם מצבים הקודמים למצבים מנטליים וגם מצבים הנובעים ונגרמיםכתוצאה מהמצבים המנטליים.

פעולות אשר מקורן באינטליגנציה ומודעות אך הופכות להיות– פעולות חצי אוטומטיות אצל האדם אוטומטיות ע"י כוח ההרגל עד כי נראה שהן מבוצעות באופן בלתי מודע כמו הליכה ודיבור. אפשר

שקוע בדברים אחרים אך בכל זאת הם נדמות כפעולות אינטליגנטיותMINDלעשותן כאשר ה-

יש לכלול–האם מחקרם של פעולות דמויות מכונה אך מלאות כוונה אלו צריכות להיכלל בפסיכולוגיה תופעות אלו אם בכך נוכל לשפוך אור על נושא מחקרנו. עדיף לא להיות דקדקן ולתת תחום מדעי

עמום להיות עמום, לעיים עמימות זו מובילה לפוריות. ההבדל שעליו מצביע גיימס בין עולם החי לדומם מוביל לדעתו לכך שאנשים מכחשים שמטרות

סופיות קיימות בכלל בעולם הפיסיקלי. התוצאה של פעילות כלשהי שהאדם משיג איננה נתפסת כמטרה אידיאלית הנפרדת מהדרך ומהמאמצים להשגתה.התוצאות הסופיות נתפסות כתוצאות

פסיביות שהושמו כמטרות, ללא השפעה על הדרכים להפקתן. אם נשנה את התנאים והאמצעים המוקדמים נגיע בכל פעם לתוצאות אחרות. החוגמה היא לשנות את הדרכים והפעילויות עם שינוי

התנאים אבל לא את המטרה הרצויה. הרכישה של מטרות עתידיות ובחירת האמצעים להשגתן הן ציון הדרך והקריטריון לקיומה של פעילות מנטלית )רומיו ויוליה וקיר, מגנט ושבבים, אם רומיו ירצה להגיע

ליוליה ומפריד בינהם קיר הוא ימצא דרך עוקפת להגיע אליה ולא ישאר דומם באותו מצב(. הרדיפה אחרי מטרות עתידיות ובחירת האמצעים להשגתן הן סימן וקריטריון לנוכחותה של מנטליות

בתופעה. מבחן זה משמש להבחנה בין פעילות אינטליגנטית ומכנית. איננו מייחסים אינטליגנציהלזרדים ואבנים שכן הם חסרי מטרה.

על מנת שמחליט אם הקוסמוס הוא ביטוי לאינטליגנציה רציונלית פנימית או עובדה חיצונית אכזרית אם אנו תופסים את עצמנו כבלתי מסוגלים לפסול את האפשרות כי העולם הינו בעל–ופשוטה

מטרות סופיות, שהוא קיים למטרה כלשהי, אז אנו שמים את האינטליגנציה במרכז ומקבלים דת. אם בניגוד לכך, אם אנו מחשיבים את ההווה כדבר הנובע מן העבר ומתרחש ללא כל התייחסות לעתיד אז

אנו אתאיסטים ומטריאליסטים.

לסיכום: רק פעולות הנעשות לשם השגת מטרה ומראות בחירת אמצעים יכולות להיקרא ללא ספק. MINDביטויים של ה-

: האל

תלמידו של ג'יימס אשר ייסד את הפסיכולוגיה בארה"ב. עסק בפסיכולוגיה התפתחותית )חקר לפיו התפתחות היחיד מכילההעיקרון הדרוויניסטיתהליכים קוגניטיביים אצל ילדים( , והדגיש את

בתוכה את התפתחות המין האנושי. )עיקרון ההליכה והתפתחות השפה(. , אגודות מקצועיות וכתבי עת. APAהאל ייסד את ה-

להאל, כמו לג'יימס, היתה גישה פרקטית, פונקציונלית לפסיכולוגיה.

36

תרומתו העיקרית היא ייסוד הפסיכולוגיה ההתפתחותית וביסוס של הפסיכולוגיה ומעמדה האקדמיארגוני.

. הזרם הפסיכודינמי 4 )קרל מרקס, ניטשה, גסנר, פרנץ אנטון, מסמר ברנהיים, שרקו, שופנהאור, דרווין, קרל

מרקס, פרויד וממשיכיו(

המחזקת את ההנחה על רמותשאלת רמות ההכרה )סקירה של ההתייחסות לשאלת ההיפנוזה(מודעות שונות

גלגול שאלת ההיפנוזה: .מצבים פסיכוסומטיים כגון שיתוק היסטריעסק בריפוי היה כומר וגסנר - ( 1717-1779) ר גסנ.1

ההנחה היא שההסבר למצב הפתולוגי הוא דיבוק של השטן ולכן יש להשתמש בכתבי קודש ולהקריא מתוכם פרקים. הוא הראשון ששם את תופעת ההיפנוזה ואת תופעת רמות ההכרה

ונתן לה הסבר דתי.

ההסבר שלו הוא הסברמסמר הוא ההיפנוטיסט הראשון. - ( 1734-1815 ) מסמר.2 לפי התיאוריה שלו, כל דבר ביקום מלא בחומר/נוזל מגנטי.פסאודו-מדעי, מעבר מדת למדע.

והחומר הזה מסביר את תפקוד הטבע והאדם. זהו ההסבר לחולי או לבריאות. ההנחה שלו יתה שהפרעה בתפקוד הפסיכולוגי/פיזיולוגי נובעת מהפרעה בזרימה של החומר המגנטי.יה

ולכן יש לשתות נוזל עם מתכת ולאחר מכן להעביר על הגוף מגנט שיסדר את הזרימה. מסמר באמת גרם לאנשים להבריא. הטקס הבין אישי של הריפוי הוא דומה להיפנוזה. הקשר בין אישי

- הוא אמר למטופל להירדם, האדם נכנסמסמר עשה טקסשיצר מסמר הוא זה שגרם לשינוי. - מסמר לא צודק לגבי הנוזל המגנטי, זה פשוטביקורתלמצב תודעה אחר ואח"כ האדם נרפא.

החליט לבדוק את הנושא והקים ועדה שעשתה ניסוי16 לואי ה-אירוע של השפעה בין אישית. הדומה להיפנוזה של מסמר רק שאמרו למשתתף את מה שיעשו ולא עשו זאת בפועל ועדיין

האדם הופנט ורופא, כלומר קשר בין אישי משפיע ולא נוזלים.

טוען שמדובר בהשפעה שגורמת לשינה היפנוטית וזה פשוט עניין של השפעה בין - פוויסיגר.3 אישית. וזה מה שגורם למצב תודעה אחר. הוא טוען שכל אחד יכול להשפיע בצורה זו. הוא

37

.מציע תיאוריה פסיכולוגית למצבי תודעה אחרים- ולא תיאוריה מיסטית או דתית. אסכולת ננסיהוא היה בן אצולה והיו לו עבדים רבים שהצליח להפנט בקלות בכוח ההשפעה שלו.

. היה מאמין גדול בכוח התרפיסטי של( – האמין והשתמש בהיפנוזה1823-1904 ) ליביהולט.4 ההיפנוזה, הוראותיו ההיפנוטיות דומות למה שקיים היום כגון להסתכל עמוק לתוך העיניים

לפרק זמן מסוים. טען בניגוד לשארקו שמצב היפנוטי הואפיתח את אסכולת הננסי. (- 1840-1919 ) ברנהיים.5

שנובע מהשפעה בין אישית.וטבעי אינו מצב היסטרי אלא מצב הכרה אנושי מתוך אסכולת ננסי צומחת הפסיכותרפיה..6 – טען שמצב היפנוטי הוא הפרעה, זהו מצב דמוי היסטריה, מוזר ופתולוגי ולא שארקו.7

הזה נוצרים שינויים וניתן להביא להחלמה. טעןהתחזות כפי שסברו באותה תקופה. דרך המצב שתופעת ההיפנוזה היא אמיתית והוכיח כי יש הבדל בין שיתוקים טראומטיים לשיתוקים

אורגניים. בעקבות אלו פרויד נחשף בפני האפשרות שקיימים מצבי תודעה רבים בו זמנית אצל רמות המודעות של פרויד(. שארקו היה הראשון שהבין את המכניזמים3אותו אדם. )הבסיס ל-

הנסתרים של תופעת ההיסטריה, והוא עשה זאת במונחים פרוידיאניים.

סיכום ענף ההיפנוזות:

האיש ההסבר

גסנר דתי

מסמר פסאודו- מדע )תיאוריה שלא ניתנתלהפרכה(

)ליביהולטננסי פוויסיגר ואסכולתוברנהיים(

בין אישי

שארקו מצב דמוי היסטריה

פרויד הושפע רבות משארקו ומאסכולת ננסי.

הרקע לצמיחתו של פרויד

הטיפולי הענף התרבותי-פילוסופי הענף

ההסבר- פנוזהיהה שאלת -מדעי, ההסברהפסידוהדתי,

הבינאישי.

גישה לחיים ותנועת נגד -הרומנטית התקופה תנועת ההשכלה. לרציונליזם של

.רואה את האדם בצורה פסימית .מיסטיטבע,דגש על הלא רציונלי,

38

.דגש על תהליכים לא מודעים .סמליםלמידה של תרבויות דגש על

)חיים/מוות,וניגודים. דגש על חשיבה בהפכים פרויד הושפע מכך כגון אינסטינקטים– טוב/רע(

של חיים ומוות.מוקד הגעגוע שלה הוא תקופת ימי הביניים.

תרומות שהשפיעו על 3 -שרקו פרויד:

הבנת המכניזם שבבסיס.1 ההיסטריה )תהליכים

מודעים היסטריים הם לא ויכולים להיות מופעלים ע"י מצב של סוגסטיה(, פרויד מאמץ רעיון זה ודיבר על

תהליכים לא מודעים. שרקו מדגיש את הטבע.2

הפסיכולוגי של ההיסטריה פנימית תופסת )סוגסטיה

את מקומה של סוגסטיה חיצונית( ושימת דגש על

האופי הפסיכוגני של ההיסטריה.

דחיית ההנחה הנפוצה.3 שהיסטריה נגרמת בגלל

המינית של הפרעה במע' נשים.

דגש על אינסטינקטים כקובעים את -דרווין של פרויד(, הרצף ההתנהגות )הבסיס לדגם

והדמיון בין בע"ח לבנ"א. )הביא את פרויד לחשוב רק שפרויד הדגיששל האדם על היצרים החייתיים

של חיים כגון מין ודרווין הדגישםאינסטינקטי (.אינסטינקטים של מוות

שהאדם יצור דיבר על לא מודע,טען -שופנהאור המודרך ע"י כוחות שהוא לא מבין ולאלא רציונלי

כוחות אלו הם כוחות, מודע אליהם דיבר על אינסטינקט המיןאינסטינקטיביים,

שיגעון בו יש והשימור העצמי , מציע מודל של קונפליקט בין רצון לאינטלקט.

האדם משקר לעצמו כי עושה רציונליזציה, -ניטשה סובלימציה, הדחקה דיבר על מנגנוני הגנה כמו

)שכחה ככוח אקטיבי שהנפש מפעילה כדי של המציאותםלהתמודד קונפליקטים בין הייסורי

והדחפים שרוצים לקבל ביטוי(. טוען שישנם מוטיבציות פנימיות לא מודעות שקובעות את

ההתנהגות. הלא מודע כולל את היסטורית המין האנושי הוא לא

וכולל בליל של רעיונות, רגשותמאורגן המצפון כהפנמת הצווים דיבר עלואינסטינקטים.

של ההורים, דיבר על רגש אשמה כתוקפנות )לאדם יש תוקפנות מולדתהמופנית כלפי פנימה

שלא יכולה לבוא לידי ביטוי בחברות ולכן התוקפנות מופנות כלפי פנים- זהו רגש אשמה

.שבלעדיו אין חיים חברתיים( הדתשהאדם סובל מניכור וטען -קרל מרקס

הכאב והניכור של נועדה להקהות את תחושת האדם. גם פרויד האמין שהדת היא תרופה

פסיכולוגיים. קבוצתית לכאבים

בה - הפטריאכלית התקופהאווירה חברתית: )פרויד, עונש פיזי נתפס כלגיטימיהאב הוא החזק

דיבר על קנאת הפין, תסביך אדיפוס( יתה בזמנו מחלה נפוצה, זה נובעיה- היסטריה

התיאטרון בו יש הקצנה של מכלי הביטוי שהיה אז- ההתנהגות. הדגש על טיפול בהיסטריה השפיע על

.ההפסיכואנליז יצירת למאה ה-19מעבר בין המאה ה- – סוף המאה""

של פסימיות, ארוטיות, דגש על . יש התפשטות20 הקיום הלא מוסבר של האדם, על דחפים וחלקים

39

בהתנהגות האדם. אפלים

הרעיונות שפרויד מייצג הם לא רעיונות חדשים אלא פרויד עשה אינטגרציה בין: פרויד ושופנהאוררעיונות שונים, ויצר מערכת סיסטמטית של הרעיונות.

שופנהאור מהווה אנטיסיפיישן לפרויד, כי פרויד קרא את כתביו של שופנהאור מאוחר בחייו ולכן לאהושפע מהם בעבודתו. ניטשה גם הוא היווה אנטיסיפיישן לפרויד.

יות. טען כי האדם לא יודע מדוע הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג.צטען שהאדם עושה רציונליזשופנהאור טען שקיים לא מודע והוא מכיל בליל של רעיונות, רגשות ואינסטינקטים. )כך גם לפי פרויד החיים

- דחפים אסורים עובריםדיבר על סובלימציה. הרגשיים בלא מודע הם כאוטים, ללא סדר ופרועים( - טען שיש לה כוח אקטיבי שהנפשדיבר על הדחקהעידון ומקבלים ביטוי בצורות אחרות ולגיטימיות.

מפעילה כדי להתמודד עם הקונפליקט בין איסור המציאות לדחפים. תוקפנות כלפי פנים היא רגשאשמה ובלעדיו אין חברה. המצפון הוא אוסף כל אותם דברים שדרשו מאיתנו ההורים.

פרויד בתחילת דרכו ראה את מקור כל ההפרעות בטראומה - תחילת התיאוריה הפסיכואנליטית אמיתית בחיי הילד. מאוחר יותר הוא שינה את דעתו וטען כי כל הילדים מפנטזים על כך שההורה פוגע

כלומר מדובר בתהליכים פנימיים שקורים אצל כל בני האדם ולא בטראומהאו עומד לפגוע בהם - הילד חווה תשוקה כלפי האם ופוחד מסירוס ע"י האב, וכתוצאה מכךלפי תסביך אדיפוס אמיתית.

הוא מפנים את הצווים המוסריים של האב ונוצר בסופר אגו. המעבר מתיאורית הטראומה האמיתיתלתיאורית הפנטזיה הוא קריטי להיווצרות הפסיכואנליזה.

פרויד טען שטראומה מהילדות שלא נפתרה תמשיך ותופיע דרך תופעות פסיכוסומטיות ורגשיות רבות.

פרויד בשלוש תקופות:1880-1900 -"וא קופץ מתחום לתחום, מחפש את דרכו ומנסח אתה – "פרויד הממציא

פרויד אחוז תזזית, רצוף אמביציות, קופץ מתחום לתחום, מחקרתחילת הפסיכואנליזה. בביולוגיה על חד תאים למחקר על קוקאין, הוא מתחיל לעבוד עם מיינרט ומנתק יחסיו עימו

וכך גם עם ברוייר. הוא מחפש את דרכו כדי לשים את החותמת שלו על העולם כי שציפו ממנובבית ומוצא זאת בניסוח התיאוריה הפסיכואנליטית.

1900-1920כתב עת. הוא – "פרויד המנהיג"- פרויד בונה את התנועה הפסיכואנליטית, כנס , הוא קובע פורום בביתו שבה מתכנסים חבורהיוצר אסכולה וממסד את הפעילות המדעית.

פסיכואנליטית, פרויד מתחיל להנהיג תנועה אבן אחר אבן. בתקופה זו הוא מרוכז בביסוסהאסכולה.

1920-1939 .בתקופה זו הוא מתחיל להיות – פרויד מתייחס למגבלות שלו עצמו ולסבל האנושי מודע למגבלות האנושיות שלו, לחוסר היכולת להימנע מהסבל האנושי, מסתכל על העולם

קצת בריחוק, נעשה יותר אמפטי ונעים ובעיקר מתמודד עם שאלות חברתיות חשובות באותה תקופה. הוא יותר פסיכולוג חברתי מאשר קליני, הוא פסימי יותר אבל מסתכל בסיפוק אחורה

על התנועה שבנה.

תרומה של פרוידמודחקים, לא מודעים של ההתנהגות ושל חיי הנפש. הכרה ביסודות אי רציונלים , .ייסודו של הטיפול הפסיכולוגי ומתן לגיטימציה לטיפול כזה כאמצעי להקלה על הסבל האנושיהאדם תוך מתן משקל רב לאירועים בילדות. גישה התפתחותית לאישיות .דגש על חשיבות המוטיבציה, לאדם יש דחפים ואינסטינקטים והם קובעים את התנהגותועיסוק בתופעות כמו חלומות, מיניות. הרחבת העיסוק של הפסיכולוגיה - .יצירת תורת אישיות שלמה ועקבית שתשמש נקודת מוצא לכל הבאים אחריו,לא רק על הפסיכולוגיה אלא גם על אמנות, ספרות, קולנוע השפעה על התרבות כולה לכל חלום יש מניע או משאלה שמביא לחלימת החלום. חלימת החלוםחלומות על פי פרויד -

לחלום יש רובד עצמו היא מילוי של משאלה זו. כלומר יש כוונה המוגשמת באמצעות החלום. סמוי המכיל תכנים מאיימים ולכן הם מסווים. יש כמה שיטות להעלים את התוכן הסמוי-

40

החלפה, התקת רגשות, ביטוי סמלי. בדרך זו התוכן הסמוי מסווה את עצמו ומונע חרדה.חלומות נושאים משמעות והם לא פעילות מוחית מפוררת.

שרקוט ופרוייד – 12 מאמר

המאמר עוסק בעבודתו של שארקו במרכז הרפואי בפריז ובהשפעה שהייתה לו על פרוייד והקריירה הפסיכואנליטית שלו.

הקשר בין פרויד לשארקו החל עם נסיעתו של פרויד לפריז למטרת השתלמות רפואית, רצה לבצע מחקרים אנטומיים במרפאתו של שארקו )זכה במלגה ממשלתית(.

מבחינה מקצועית היה בשיא הקריירה–מה ידוע על שארקו בתקופה שפרויד רצה לנסוע אליו הרפואית שלו שהובילה אותו לחקר הנוירולוגיה, היה יועצם של משפחות מלוכה ובעולם כלולו רצו את עצמו חולים ומטפלים. היה מפורסם בעיקר על ריפוי דרך נס שלו. מבחינה אישית הוא

היה כריזמטי, סמכותי, תרבותי, ידע שפות רבות, חברותי וידוע במסיבות.

בניינים שהוקדשו40המרכז הרפואי שבו עבד שארקו )סלפטרייר( - מרכז רפואי ענק אשר כלל בעיקרם לטיפול בנשים מבוגרות. היה מרצה בימי שלישי ושיש חלק מההרצאות היו מובנות

וחלקם מאולתרות. הקסים את הקהל הרב שלו.

פרויד לא הצליח להשיג את מטרת בואו לפריז, הוא מצא את תנאי המעבדה במקום כבלתי מספקים לצרכיו הנוירואנטומיים.

כמתמחה צעיר היה מרותק ממחלות נוירולוגיות מוזרות–ראשית דרכו של שארקו כסטודנט ונשבע שיחזור לחקור תחום זה בעתיד.

2 :היפנוזה.2. משבר ההיסטריה. 1 תחומים ששארקו עסק בהם ולא נחקרו ברפואה בתקופתו .

הוכיח את ההבדל בין שיתוקים טראומטיים לשיתוקים אורגנים–חקר שיתוקים טראומטיים )הצליח לגרום לשיתוק לא אורגני באמצעות היפנוזה(, הבחנה נוספת שעשה היא בין פרכוסים

היסטריים לפרכוסים אפילפטיים.

אבחנה מבריקה, שנינות, חוש הומור, התעניין בכל דבר–הרושם שנוצר בעיני פרויד על שארקו פרויד התלהב ממנו מאוד וראה בו רופא דגול הגובל בגאוניות.–

-חוסר יכולתו לבצע את מחקריו המתוכננים על1 סיבות: 2פרויד רצה לחזור לוינה מ . . אכזבתו כקב חוסר מגע אישי עם שרקוט. לבסוף פרויד לא נסע כיוון2האנטומיה של המוח.

שהציע לשרקו לתרגם ספר שלו לגרמית וכך החל להיווצר בין השניים קשר.

מטרת ההדגמות של שארקו בנושא השיתוק ההיסטרי על ידי היפנוזה הייתה להמחיש את האופי הפסיכוגני של שיתוק היסטרי ולקדם את ההבנה של אישיות מפוצלת.

הדגמות אלו השפיעו מאוד על פרויד. הם הובילו לרעיון של פרויד על אפשרות קיומם של תהליכים מנטליים רבי עוצמה הסמויים ממודעות האדם.

41

פרויד ראה את תרומתו הגדולה של שארקו בהבנת תופעת ההיסטריה בכך שהוא החזיר את הכבוד לנושא זה, הוא חשף את אמיתותה והאובייקטיביות של מחלת ההיסטריה. פרויד משווה

את שארקו לפיליפ פינל.

-הכללות רפואיות שעלו מעבודתו של שארקו על היסטריה ואף השפיעו על3פרויד התייחס ל דרך חשיבתו והמשך הקריירה הפסיכואנליטית שלו:

ניתן לגרום לסימפטומים זהים של היסטריה באופן מלאכותי– 1הכללה רפואית .1 בעזרת סוגסטיה המופעלת על החולה ההיסטרי כשהוא במצב היפנוטי. בנוסף, היכולת לגרום שיתוק באמצעות היפנוזה. התהליך המקביל לסוגסטיה חיצונית )היפנוזה( אצל וחלים היסטריים הוא סוגסטיה עצמית. הוא האמין שסוגסטיות

היפנוטיות בלתי מודעות תלויות כרעיון או רעיונות אשר מבודדים ממצב המודעות ה"ער" הנורמאלי, האגו, ועדיין נטועים חזק באזור שני של הנפש

שתיאר כ"טפילי". שרקו הצליח להוכיח ששיתוקים אלו הם תוצר של רעיונותששלטו במוחו של החולה ברגעים של מצבים מנטליים מיוחדים.

היה הראשון– האופי הפסיכו-גני של הסימפטומים ההיסטריים – 2הכללה .2שאמר שעל מנת להסביר את הנוירוזה ההיסטרית עלינו לפנות לפסיכולוגיה.

שרקו דחה את הדעה המקובלת שמחלה נגרמת ע"י הפרעה– 3הכללה .3 היסטרית באורגניזם המיני של האישה, שכן ניתן למצוא אותה אצל ילדים טרם

התבגרותם המינית ונמצאו מקרים חמורים של היסטריה בקרב גברים.

פרויד ייחס לשרקו חלק מרעיונותיו לגבי המקור הפסיכוגני של שיתוק היסטרי טראומטי אך גונס טען שהרעיון המרכזי הוא דווקא של פרוייד. פרוייד הראה ששיתוקים היסטריים אינם תלויים

בתפזורת האנטומית האחראית למקרים מוכרים של שיתוקים אורגניים. פרוייד הגיע למסקנה שהיסטריה מתנהגת כאילו האנטומיה לא קיימת. הפגיעות בתפקוד של שיתוק היסטרי לא

התרחשו בהתאם לחוקי הנוירואנטומיה.

פרויד – השיטה לפענוח חלומות – 10 מאמר

נפשית שאפשר להסתייע בה בהבנת נפש האדם. החלום מבטא חוויותהפרויד ראה בחלום חוויומשאלות אסורות ומביכות, המודחקות אל הלא מודע ושבות ומופיעות בחלום באופן סמלי.

ניתוח החלום של פרויד: משמעות החלום נתחוורה לו. הוא הבחין בכוונה המוגשמת באמצעות החלום, והיא חיבת להיות הסיבה לחלימה. החלום מילא מספר משאלות שהתעוררו בו בעקבות אירועי הערב

הקודם )חדשותיו של אוטו, כתיבת ההיסטוריה הקלינית של המקרה(. כי תוצאת החלום הא שאין בפרויד האשם לכאבים מהם אירמה ממשיכה לסבול, אלא שאוטו אשם בהם. מכיוון שאוטו הרגיז אוטו ע"י הערתו על החלמתה החלקית של אירמה, החלום נוקם את נקמתי בו בכך שהוא מייחס את מצבה

לגורמים אחרים. החלום ייצג מצב עניינים מסוים כפי שפרוד היה רוצה שיהיה. תוכנו של החלום הואאם כך הגשמתה של משאלה, המניע שלו הוא משאלה.

פסיכואנליזה פורשים וצאצאים – 11 מאמר

42

קארל יונג, אלפרד אדלר, קארן הוריני. היו פרוידינים אורתודוכסים לפני שעזבו את המעגל– פורשיםשל פרויד. גורדון אלפורט, הנרי מורי, אריק אריקסון. – ממשיכים

אורתודוכסים לפני שעזבו את המעגל שלם הפורשים היו פרוידיאניי– הבחנה בין פורשים וממשיכים פרויד על מנת לפתח את תפישותיהם והממשיכים לא היו בבחינת פורשים משום שמעולם לא היו פרוידינים אורתודוכסים, הם שאבו את רעיונותיהם מעבודתו של פרוייד על ידי פיתוח או התנגדות

לתיאוריה שלו.

- לא משנה כמה קרובים היו לפרויד, אישית ומקצועית, ברגע שנטשו אתיחסו של פרוייד למתנגדיותורתו הוא גירשם ולא דיבר איתם עוד לעולם.

)ממשיכים( ם ניאו-פרוידיאניי

- קיבלו את רוב ההנחות והכניסו שינוייםהשינויים שהכניסו הניאו-פרוידיאניים בתיאוריה של פרוידמסוימים:

נתפס כפחות תלוי באיד, בעל אנרגיה משלו ובעל תפקודים – הרחבת תפקיד האגו .1 הם טוענים שהוא חופשי מהקונפליקט הנוצר כשדחפי האידמשלו המופרדים מהאיד.

דורשים סיפוק. הדגישו כוחות חברתיים פסיכולוגיים ולא כוחות ביולוגיים כמשפיעים– כוחות פסיכו-חברתיים.2

על האישיות. הורידו למינימום את חשיבות מיניות התינוק ותסביך אדיפוס. טענו שהתפתחות האישיות נקבעת בעיקר על ידי כוחות פסיכו-חברתיים יותר מאשר פסיכוסקסואליים,

אינטרקציות חברתיות בילדות חשובות יותר מאינטרקציות מיניות דמיוניות או אמיתיות. ניסיון להפוך את הפסיכואנליזה ליותר מדעית. .3

אנה פרויד- )ממשיכה(

בתו הקטנה ביותר של פרויד שהייתה תחילה בלתי אהובה במיוחד והרגישה מחוץ למעגל של– רקע הגדולים אך הפכה להיות הבת האהובה על אביה והיחידה שהלכה בעקבותיו. בערה טיפול אצל אביה, מעולם לא נישאה, הקדישה את חייה לטיפול פסיכואנליטי בילדים עם הפרעות רגשיות וטיפול באביה

במהלך מחלתו. ילדות מאושרת ולכן היא עסקה בטיפול בילדים עם הפרעותההייתלאנה פרויד לא : השפעת רקע

רגשיות וקדמה את האנליזה של הילד.

תרומותיה: פתחה את הטיפול הפסיכואנליטי בילדים- השתמשה במשחק, תצפית על הילד בביתו. .1 פיתחה את הפסיכואנליזה של פרויד, הרחיבה את תפקיד האגו כמתפקד באופן בלתי תלוי באיד..2

חרדה )תארה ביתר בהירות את מנגנון ההגנה והוסיפה דוגמאות מעבודתההוסיפה מנגנוני הגנה. עם ילדים(.

מלאני קליין- )ממשיכה(פתחה את התיאוריה של יחסי האובייקט שהתמקדה ביחסים הרגשיים בין האם לתינוק. לקליין

שהאשימו אותה בהתערבות מוגזמת. היו יחסי זרות עם ילדיהקליין תיארה את הקשר בין האם לתינוק במונחים קוגניטיביים- חברתיים יותר מאשר במונחים

.היא חקרה יחסים אלו באמצעות תצפיות ישירות על תינוקותמיניים.

הערכה:

43

פסיכולוגיית האגו כפי שפותחה ע"י אנה וניאו-פרויידינים אחרים, הפכה לצורת הפסיכואנליזה השלטתבארה"ב.

הציבו להם למטרה להפוך את הפסיכואנליזה לחלק מהפסיכולוגיה המדעית ועשוםניאו פרוידיאניי . הם הצליחו ליצורםזאת ע"י תרגום, הפשטה ונתינת הגדרות אופרציונליות למונחים הפרוידיאניי

םמערכת יחסים יותר מפויסת בין הפסיכואנליזה לפסיכולוגיה הניסויית האקדמית. הניאו-פרוידיאניי זו לא ניתן ליחס לפורשים וצאצאים(. ת )תוויםזיהו עצמם באופן כללי כפרוידיאניי

קרל יונג- )פורש מדרכו של פרויד(

קרל יונג )פורש( פרויד ראה ביונג יורש אך אחרי שידידותם התפרקה הוא החל לחלוק על גישתו של פרויד באופן

משמעותי. יונג החל דרכו החדשה בפסיכולוגיה האנליטית.

רקע: ילדות לא מאושרת, גדל בשוויץ, לאחר שכבר בסס את המוניטין שלו, התעניין בעבודתו של פרויד והם התכתבו. יונג נעשה לתלמידו של פרויד ואף מונה לנשיא הראשון של האגודה הפסיכואנליטית

החל לסבול מבעיות38וזאת למרות ביקורתו. יונג התפטר לאחר זמן מה ועזב את הארגון. בגיל רגשיות אינטנסיביות וחדל מפעילות אינטלקטואלית. הוא רפא עצמו בעזרת התעמתות עם הנפשהתת מודעת שלו. תקופה זו הפכה להיות מאוד יצירתית והובילה לניסוח תיאורית האישיות שלו.

בודדה ולא מאושרת, אביו היה בעלה ילדותה היית– האופן בו השפיעו חוויות חייו על התא' שפיתח מצבי רוח ובלתי נסבל, ואמו סבלה מהפרעות רגשיות. יונג למד בגיל צעיר לא לסמוך או לתת אמון

באף לא אחד מהוריו או בעולם החיצון. הוא פנה פנימה לעולם החלומות, עולם התת-מודע שלו. עולם התת מודע היה לו מורה דרך בילדותו )ולא המודע( ונשאר כך גם במהלך חייו הבוגרים. בזמנים

קריטיים בחייו הוא פתר בעיות וגיבש החלטות על בסיס מה שהתת מודע אמר לו באמצעות חלומותיו. יונג דחה את תסביך אדיפוס הוא הסביר את התקשרות הילד לאמו במונחים של צורך תלותי הקשור

ביכולת האם לספק אוכל. יונג הציע שהאנרגיה הליבידית לובשת צורה מינית רק לאחר גיל ההתבגרות הוא לא הכחיש את קיומם של כוחות מיניים בילדות, אך הוא הוריד את תפקיד המין לאחד ממספר דחפים יונג לא מצא שימוש לתסביך אדיפוס בתא' שלו משום שתסביך זה לא היה רלוונטי לילדותו.

הוא תיאר את אמו כשמנה ולא מושכת, לא הבין את הסברו של פרויד לגבי הכמיהה המינית של ילדלאמו.

מייסד את הפסיכולוגיה האנליטית. הוא דומה לפרויד בכך שנתן - פסיכולוגיה אנליטיתחשיבות לתהליכים לא מודעים וניסה להסביר לפיהם את הפתולוגיה בהווה.

היה שונה מפרויד ב- תפיסת הליבידו כאנרגיית חיים כוללת ולא רק כדחף מיני. .1 .דחיית תסביך אדיפוס.2- האדם מעוצב לא רק ע"י העבר אלא גם ע"י מטרות, שאיפות ותקוות לעתיד. אמונה בטלאולוגיה.3- החוויות של הדורות הקודמים. עיסוק בלא מודע הקולקטיבי.4השלב החשוב ביותר בהתפתחות האישיות הוא גיל העמידה. .5

השפעות חייו של יונג על עבודתו: יחסים טובים עם אימו- השפיע על שלילת תסביך אדיפוסלא סמך על הוריו ועל העולם, שקע בחלומות, פנטזיות, תת מודע. הביא אותו לנסח את

הפסיכולוגיה האנליטית. ו חרדות לגבי מין , כמו פרויד, היו לו יחסים מינים עם מטופלות. ולכןאיונג לא פיתח חוסר ביטחון

הופחת הדגש על המיניות בתיאוריה שלו. יונג הגיע בגיל העמידה לאינטגרציה של העצמי ולפתרון המשבר הנוירוטי שלו. ולכן הוא שם דגש

על התפתחות האישיות בגיל העמידה ולא בילדות כמו פרויד.

44

: רמות המודעות

, דחפים ומשאלות וחוויות שהודחקו או נשכחו. רמה זו היא לאתזיכרונו- כולל תת מודע אישי.1עמוקה, וניתן להעביר בקלות מידע מהתת מודע האישי.

- כולל חוויות המצטברות של הדורות הקדומים. מורכב מחוויותתת מודע קולקטיבי.2אבולוציוניות אוניברסליות ויוצר את הבסיס לאישיות. החוויות הללו הן לא מודעות.

ארכיטיפים הם נטיות מורשות בתוך התת מודע הקולקטיבי הגורמות לאדם - ארכיטיפיםלהתנהג כפי שאבותיו התנהגו. אלו הם:

.הפרסונה- מסכה שלובש אדם כשהוא בחברה .אנימה ואנימוס- לכל אדם מאפיינים של המין שלו ושל המין השני )הצל- החלק החייתי של האישיות. כולל את התשוקות האסורות. )איד )עצמי- מאזן את האספקטים של התת מודע, מספק יציבות ואחדות לאישיות. )אגו

ניתן להגיע להגשמה עצמית רק בגיל העמידה, שזהו השלב הקריטי בהתפתחות האישיות.

יונג פיתח שיטת מחקר בה הקריא לנבדק רשימת מילים , והנבדק הגיב - מבחן המילה-אסוציאציה לכל מילה לחוד עם המילה הראשונה העולה בדעתו. יונג מדד את זמן התגובה, קצב הנשימה. מילה

שעוררה זמן תגובה ארוך או תגובה פיזית, יונג הסיק מכך על קיומה של בעיה רגשית הקשורה למילתהגירוי או התגובה.

יונג הסתמך על תצפיות ופרשנויות קליניות ולא על חקירה מעבדתית מבוקרת.

תרומותיו של יונג: .למרות זאת באופן כללירעיונותיו השפיעו על שטחים שונים כמו דת, היסטוריה, אמנות

כנראה בגלל: ספריו לא–הפסיכולוגיה המדעית התעלמה מהפסיכולוגיה האנליטית שלו מובנים ולא סיסטמטים. זלזל בשיטות מדעיות מסורתיות . לא ניתן לאשש או להפריך התיאוריה

שמבוססת על תצפיות ולא חקירה מעבדתית מבוקרת. 8הטיפוסים של יונג עוררו מחקרים רבים. הוא דיבר על טיפוסים אינטרווורטים ואקטרוורטים

נבנה מבחן אישיות שעושים בו שימוש נרחבונבנו מבחני אישיות שנועדו לגלות טיפוסים אלו. לצרכי מחקר ולמטרות יישומיות כגון בחירת עובדים וייעוץ.

רורשךמבחן המילה-אסוציאציה הפך לטכניקת בדיקת השלכות, ודרבן את פיתוח מבחן . .רעיון ההגשמה העצמית הקדים את רעיונותיו של מאסלו וההומניזם

 

)פורשים - אלפרד אדלר וקהרן הורייני(תיאוריות פסיכולוגיות חברתיות טענו כי האישיות היא יותר תוצר של הסביבה מאשר של הביולוגיה. גישה זו התאימה את רוח הזמן

אופטימית יותר לגבי טבע האדם מאשר עמדתו הדטרמיניסטית של פרויד. הוהיית

)פורש( אדלר אלפרד מושגיו של אדלר הם יותר מובנים ואינטואיטיביים ויש להם חשיבות להתפתחות של ההומניזם וכן

להתפתחות הפסיכולוגיה החברתית ותחום החינוך . )כמו ג'יימס( בניגוד לפרויד שמייצג "תיאוריות גבוהות". אדלר מייצג פרגמטיזם

השפעות של חייו על התיאוריה שלו: ).היה הבן השני במשפחה והרגיש נחות מאחיו המוצלח )דגש על חשיבות סדר הלידה בתיאוריה

45

אדלר סבל ממראהו החיצוני וזה השפיע על רעיונותיו לגבי נחיתות. חתר כל חייו כדי להתגבר על ( מימוש עצמיהנחיתות שלו. )

.הרגיש קרוב יותר לאביו מאשר לאימו )בניגוד לפרויד( ולכן שלל מאוחר יותר את תסביך אדיפוס יחסיו של אדלר עם אימו לא היה חמים, הם היו ביחסים לא טובים.

רעיונותיו של אדלר: אדלר לא פסימי או דטרמיניסט כמו פרויד בתפיסתו את האדם. הוא טען כי הדבר הכי חשוב שמסביר

התנהגות הוא יכולת האדם לממש את עצמו. היכולת למימוש עצמי היא הבסיס העיקרי למוטיבציההאנושית.

לפי אדלר, האדם הנוירוטי משתמש בכל מיני תחבולות כדי להימנע מהדרך של מימוש עצמי. הוא חי בעולם של שחור ולבן, עולם קיצוני ללא ערכי ביניים. החשיבה הדיכוטומית היא לא הסתגלותית

ופסיכופתולוגיה מתאפיינת בחשיבה דיכוטומית.

האדם הנוירוטי מתפתח משלושה שלבים: נוצר מודל לא אמיתי של העולם, מודל דמיוני.מתפתחת השערה לפיה העולם הוא שחור/לבן, טוב/רע. בוחנים את ההשערה ומאששים אותה .המודל פוגש את המציאות והוא לא תואם אותה ויכול להתפתח משבר פסיכולוגי

לפי המודל הנוירוטי מסביר אדלר את כל הפסיכופתולוגיות.

מושגי בסיס של אדלר:אנו נכנסים לעולם עם נחיתות פיזית/אורגנית והאדם מפצה עליה בכל מינימושג הנחיתות -

דרכים. הנחיתות מכוונת את האדם. לכל בני האדם יש תכונות של שני המינים. השלמות מורכבת מתכונות גבריות ונשיות. אצל גברים קיימת המחאה הגברית שבאה לידי ביטוי

בהתנהגויות גבריות מוקצנות ואצל נשים זה בא לידי ביטוי בהתנהגויות שונות שהן נחשבות לגבריות )השגיות, תחרותיות, קרייריסטיות(. הנחיתות של נשים בחברה נובעת מההתייחסות

הבלתי הוגנת של החברה מה שמחייב נשים ליצור התנהגויות גבריות. פרויד התנגד לרעיון הזהוראה באישה דבר מסתורי שלא ניתן להבנה.

כלומר ההתנהגות מכוונת לקראת העתיד. יש משהוהתיאוריה של אדלר היא טלאולוגית - שמושך אותנו קדימה וזהו המימוש העצמי. מודל טלאולוגי הוא שונה מהמודל הדטרמיניסטי של

פרויד לפיו אנו פועלים בגלל מאורעות וכוחות העבר. זוהי נחיתות שנובעת מסדר הלידה. בן זקונים הוא נחות מאחיו הגדולים. נחיתות חברתית -

האקסיומות של התיאוריה האדלריאנית - מתייחס לשאלה של גוף ונפש. אדלר טוען כי בני אדם אינם ניתנים לחלוקה עלעקרון האחדות.1

מימד של גוף ונפש. אין טעם להתעסק בשאלה זו ויש אחדות בין הגוף לנפש. - הכל מכוון למטרה. אנו פועלים, חושבים ומרגישים כאשר ניצבת מטרה מולעקרון הטלאולוגיה.2

עיננו. המטרה העיקרית של הפסיכותרפיה לפי אדלר היא לברר את מטרת החיים שהאדם מחזיק . לכל אדם סגנוןסגנון חייו- מאפשר לאדם לשנות את האומץבה ולשנות אותה אם היא שגויה.

חיים משלו בעל דפוסים שחוזרים על עצמם. הדרך היחידה לשנות את סגנון החיים זה ע"י האומץ. אדלר טוען, שלהביא תחושת ביטחון ואומץ ביכולת לשנות זה הדבר החשוב ביותר שהורה/מחנך

יכול לתת לילד. אדלר שם דגש על מקורות חברתיים להערכה העצמית. - חלק מאוד חשוב בחייו של אדם הוא האמפתיה, הדאגה והיחסיםעיקרון ההשפעה הקוסמית.3

הבין אישיים. החיים הפסיכולוגים הם מאבק מתמיד בין ההתחשבות בצרכי האחרים לבין סיפוק הצרכים העצמיים. יש למצוא את נקודת האיזון בין תפיסת המקום של העצמי ולבין הרגישות לאחר.

אדלר טוען שמי שדואג לעצמו ולצרכיו בלבד לא יוכל להסתגל. אך אדם שרגיש לצרכי אחרים האדם הנוירוטי מציב לעצמו מטרות גבוהותסיכויים לפתח חיים מלאים ומספקים הם רבים יותר.

לא ריאליות שלעולם לא יוכל להשיג. כשהאדם נתקל במציאות הקשה אז הוא נסוג לסידור הנוירוטי שיכול ללבוש צורה של דיכאון, חרדה, מחלה פיזית ואף פסיכוזה. הסידור הזה מסתיר את הכישלון בהשגת המטרות הלא ריאליות. הילד מקבל את הרגישות לצרכי האחרים ואת היכולת החברתית

46

מהאם. הילד מקבל את האומץ ואת הצרכים האישיים מהאב. לפי אדלר, תסביך אדיפוס הואהמתח בין האגואיזם לאמפתיה, המתח בין השפעת האם להשפעת האב.

- אדלר נותן בכורה לילד הראשון. הוא טוען כי הילד הבכור מרגיש יותר עליון וחזקחשיבות סדר הלידהכשנולדים לו עוד אחים וזה מאפשר לו להתגבר על הנחיתות שלו.

מודעים ועל ניסיון לברר מהו סגנון החיים של האדם,תזיכרונו- אדלר שם דגש על טכניקת הטיפול מהם הדפוסים שחוזרים על עצמם ואיך יקבל את האומץ לשנות את סגנון החיים שלו. לפי אלדר טיפול חייב להיות מוגבל בשנה אחת )זהו חידוש מול הפסיכואנליזה האינסופית(. בשלב הראשון האדם לומד על סגנון חייו והופך להיות מודע למטרה שלא מסתגלת אליה חותר האדם. יש לבדוק איך ניתן לשנות

את מטרת החיים. בטיפול יש דגש על האקט החינוכי. התהליך הטיפולי הוא יותר מודע ופרגמטילעומת התהליך המסתורי והלא מודע של הפסיכואנליזה.

אדלר היה סוציאליסט ומטופליו היו מהמעמד הנמוך. לעומת זאת, פרויד היה בורגני וטיפל באנשים מהמעמד הבינוני-גבוה. הטיפול בסוגי אוכלוסייה שונים יכול להסביר את התיאוריה שצמחה מאוחר

יותר. אדלר למשל, הדגיש נחיתות שמאפיינת בצורה מסוימת את המעמד הנמוך.

השפעותיו של אדלר .התיאוריה הפרגמטית של אדלר הועילה ותרמה במיוחד לתחום החינוך והעבודה הסוציאליתהתובנות של אדלר עיצבו את הפסיכולוגיה. הוא טיפל גם במשפחות ובילדים ובכך סלל את הדרך

לטיפול משפחתי. התיאוריה שלו סללה את הדרך לתיאוריות נוספות )סאליבן, פרום, הורני( וכן היא סללה את הדרך

לפסיכולוגיה החברתית. .הכוח היוצר של העצמי כמעצב סגנון חיים השפיע על חשיבתו של אברהם מאסלו.נעשו מחקרים על סדר הלידה בעקבות רעיונותיו

השוואה בין אדלר לפרויד

פרויד אדלר

שופנהאור(, השענות על רומנטיציזם השענות על זרם ההשכלה )לייבניץ,קאנט(

מסתורי ולא יאומן פרקטי ופרגמטי

מודעות לבעיות חברתיות גבוהותתתיאוריו

פסימיות לגבי האדם אופטימיות לגבי האדם

דטרמיניזם טלאולוגיה

קארן הורני )פורשת(

בעלת ילדות לא מאושרת חסרה באהבה מצד ההורים. זה היה הבסיס לחרדה הבסיסיתה: הייתרקע היא קינאה באחיה על שאמה העדיפה אותו עליה ואביה העיר לה על הטפעתהבתיאוריה שלה.

הדילמה שלה בין אהבה לעבודה הביאו אותה לנסחוהאינטליגנציה שלה וגרם לה לתחושת נחיתות. את הפסיכולוגיה הפמיניסטית.

47

אי הסכמות עם פרויד:טענה האישיות לא תלויה בכוחות ביולוגיים

שללה את הדגש הרב על מיניות ואת תסביך אדיפוס טענה שגברים מונעים ע"י קנאת הרחם. .1שללה את מבנה האישיות של פרויד .2 התנגדה לגישה הפסימית לגבי טבע האדם. טענה שלאם יש את הרצון והיכולת לפתח את.3

הפוטנציאל הגלום בו.

מושגים מרכזיים - הרגשה של הילד שהוא חסר אונים בעולם עוין, הנוצרת כתוצאה מהורות דומיננטית,חרדה בסיסית

לא אוהבת ולא עקבית. המוטיבציה האנושית הבסיסית היא הצורך בביטחון וחופש מהפחד.

הורני האמינה כי האישיות מתפתחת בילדות המוקדמת אך טענה כי היא יכולה להשתנות לכל אורך החיים. היא הכחישה שלבי התפתחות אוניברסליים כמו אוראלי, אנאלי והתמקדה בדרך בה הילד

מטופל ע"י הוריו. - בעקבות החרדה הבסיסית הילד מפתח אסטרטגיות התנהגות כדי להתמודד עםצרכים נוירוטיים

חוסר האונים וחוסר הביטחון. אם אסטרטגיה הופכת לחלק קבוע מהאישיות היא קרויה צורך נוירוטי,צורה של הגנה מפני חרדה.

נטיות נוירוטיות: 3

)נטייה לקראת בני אדם )תלות )נטייה להתרחק מבני אדם )התכנסות פנימה )נטייה כנגד בני אדם )עוינות אגרסיביות

הורני טענה כי נוירוזות היו נמנעות אם חיי הבית של הילד היו חמים, מלאי הבנה, ביטחון ואהבה.

תרומתה של הורייני:תרומתה העיקרית כיום היא בתחום הפמיניזם.

הצאצאים )אולפורט, הנרי מוריי, אריקסון(:

גורדון אולפורט תרומתו העיקרית היא בכך שהפך את חקר האישיות לעיסוק מכובד מבחינה אקדמית. הוציא את חקר

האישיות מהקליניקה והביאה אל המעבדה. לאולפורט לא היו טראומות בילדות , ולכן הוא בחר לפנות לחקר האישיות מנקודת מבט אקדמית ולא

יה מלאה של הפסיכואנליזה של פרויד. ייתה דחיאישית. התיאוריה שלו ה

הבדל מפרויד .התנגד להתמקדות בכוחות הלא מודעים ושם דגש על המודע .התנגד לדגש על חוויות הילדות, טען כי האדם מושפע יותר מחוויות ההווה ומהתכניות לעתיד וטען כי יש לחקור אנשים נורמלים. האמין כי אין רצףםנוירוטייהתנגד לחקירת האישיות בעזרת

כי הם לא דומים. םלנוירוטייבין התנהגות נורמלית לנוירוטית ולכן אין להשוות בין הנורמלים .הדגיש את ייחודה של כל אישיות אינדיווידואלית ונמנע מבניית חוקים אוניברסליים

רעיונות מרכזיים:

המוטיבציה של האדם הבוגר לא ניתנת לאיתור בילדות אלא ניתנת להבנה במונחים של ההתנהגות והכוונה של האדם בהווה.

.העצמי כולל את מה שמיוחד באדם, זה אספקט חשוב ומודע של האישיות .יחסים חברתיים, במיוחד עם האם, משפיעים מאוד על התפתחות העצמי .אולפורט חקר תכונות אישיות

48

תרומתו של אולפורט הדגש על ייחודיות האישיות ועל חשיבות מטרות האדם השפיעו על ההומניזםהנמצא בשימוש למחקר, ייעוץפיתח מבחן פסיכולוגי למדידת ערכים ואמונות של האדם

ולבחירת עובדים.

מוריי כמו אולפורט גם הוא שם דגש על הזירה האקדמית ולא הקלינית. אך הוא נשען בעבודתו על רעיונותיו

של פרויד. - התיאוריה של מוריי הדגישה: פרסונולוגיה

שזהו חוק ראשוני בהתנהגות האנושית )כמו שסבר פרויד( הפחתת דחףאת המונח , ההתנהגות בבגרותחשיבות הלא מודע ואת השפעת חוויות הילדות על .טען כי האיד מכיל נטיות מולדות אימפולסיביות אבל בנוסף לדחפים הפרימיטיביים שבאיד

, הזדהות ואהבה. כדי שתתרחש התפתחות נורמלית ישנטיות רצויות כמו אמפטיהישנן גם לדכא חלקים של האיד ולאפשר לחלקים אחרים להתבטא.

דחפים לא רצוייםאדע של ההתנהגות, מדכי אלא גם מארגן מהאגו אינו רק משרת את האיד של האיד ומעודד את ביטויים של הדחפים הרצויים.

ולא רק מההורים. הוא מתפתח במשך כל החיים ולא רקהסופר אגו מושפע מהחברה כולה . 5עד גיל

את אותםעובריםכולם הסכים עם שלבי ההתפתחות של פרויד, שינה אותם מעט, טען כי שלבי התפתחות.

מושג מרכזי בתיאוריה של מוריי. טען כי צרכים מעלים את רמת המתח בגוף,מוטיבציה - 20שניתנת להפחתה רק ע"י סיפוקם. הצרכים מפעילים התנהגות ומכוונים אותה. הוא זיהה

צרכים שונים. פיתח את מבחן ה- מורייTATבו אדם יוצר סיפור על הדמויות בתמונה רב משמעית ומשליך

את צרכיו על הדמות בתמונה.

תרומתו של מוריי:התיאוריה שלו עוררה מחקר רב על צרכים ועל הטכניקה שלו להערכת האישיות.

אריקסון, טען שהאישיות מתפתחת לאורך כל החיים. שלבי התפתחות נוספיםהוסיף .1, תרבותיים המשפיעים על התפתחות האישיות. בכוחות חברתייםהכיר .2 זהותלאריקסון היו כמה משברי זהות בחייו מה שהביא אותו למושג המרכזי בתיאוריה שלו- .3

. האגו . הרעיון המרכזי בהתפתחות האישיות הואגישה התפתחותיתהתיאוריה שלו היא בעלת .4

החיפוש אחר זהות האגו. דרכי2. האדם צריך לבחור בין שלבים אשר בכל שלב יש משבר או קונפליקט8ש י.5

- דרך מסתגלת ודרך לא מסתגלת/חולנית. בסוף כל שלב האדם רוכש תכונההתמודדותנוספת בהתאם לדרך פתרון הקונפליקט.

שלו בכל אחד משלבי ההתפתחות )בניגוד לתפיסתוהאדם מכוון את הגדילהאריקסון טען כי .6 של פרויד שאנו תוצר של חוויות הילדות ושהאישיות היא לא ניתנת לשינוי(. אריקסון טען כי

ות בילדות. עחוויות מאוחרות בחיים יכולות לבטל ולשנות השפעות של מאור - צריכה להיפתר בשלב ההתבגרות. יצירת זהות הוא תהליך קשה ומעוררשאלת זהות האגו.7

חרדה. מי שמשיג זהות יכול להתמודד עם בעיות הבגרות. מי שנכשל בהשגת זהות חווה משברזהות.

49

תרומתו של אריקסון:השפיע על החינוך, העבודה הסוציאלית ועל ייעוץ נישואין. .1מחקרים רבים נעשו בתחום הזהות ורכישת הזהות. .2

20 גישות במאה ה- 5)ביהביוריזם, גשטאלט, מדידה בפסיכולוגיה, גישה הומניסטית, גישה קוגניטיבית(.

50

. הביהביוריזם 1)ווטסון, פבלוב, סקינר, גוליאן רוטר, אלברט בנדורה(

הסיבות להצלחת הביהביוריזםהתיאוריה היא פרגמטית ואינסטרומנטלית ותאמה את התרבות האמריקאית באותה תקופה שגם

תה פרגמטית. יהיא הי .הביהביוריזם הפך את הפסיכולוגיה למדע אובייקטיבי ומכובדהביהביוריזם תאם את הגישה האנטי-גרמנית ששרה באותה תקופה בארה"ב לאחר מלחמות

העולם וביניהן. הפסיכולוגיה הגרמנית היא אינטרוספקטיבית והיא הפוכה מגישת הביהביוריזם. כמוכן הביהביוריזם יוצר נגד הפסיכואנליזה והפונקציונליזם.

הביהביוריזם לא מתעניין בהסברים אלא בתופעות ויש בו משהו אנטי אינטלקטואלי. זה תאם את הגישה האנטי אינטלקטואלית ששרה בארה"ב באותה תקופה אשר התנגדה לגישה הפילוסופית

ששררה בגרמניה.

פיזיולוג שגילה את עקרונות ההתניה הקלאסית. לא ראה עצמו כפסיכולוג אלא כפיסיולוג. -פבלוב קבע את המושגים הבסיסיים בתיאורית הלמידה כגון הכללה, הבחנה, חשיבות תזמון הגירוי. מתוך

מושגים אלו מתפתח הביהביוריזם.

ווטסון רקע: איש מאוד משכנע וקר מבחינה רגשית )לא חיבק את ילדיו(. התאהב באסיסטנטית שלו ופוטר מהאוניברסיטה, התחתן איתה ועזב את האקדמיה לטובת הפרסום. לקח את רעיונות הביהביוריזם

ויישם אותם בפרסום.

דמות חשובה ביותר, טוען שאף אחד לא ראה לא מודע או חלקים פנימיים לא מודעים )פסיכואנליטית(, אף אחד לא ראה חלקי הכרה )סטרוקטורליזם( ואף אחד לא ראה את האני

)פונקציונליזם(. ווטסון טוען שמה שאנו רואים זו התנהגות גלויה, ואם אנו רוצים להיות מדעיים אנוצריכים לחקור את מה שאנו רואים, וכל מה שהוא התנהגות לא גלויה הוא חסר ערך לגמרי.

( 1913 )במניפסט ב- חידושים מרכזיים: 3 אבי הביהביוריזם. הציג ולא ההכרה(. ההתנהגותמושא המחקר של הפסיכולוגיה הוא( ולא אינטרוספקטיבית. אובייקטיביתשיטת המחקר צריכה להיות על ההתנהגות ולא הבנת ההתנהגות. ניבוי ושליטהמטרת מדע הפסיכולוגיה הוא

רגשות בסיסיים והם פחד, כעס, אהבה. רגשות אלו3לפי ווטסון יש - תיאורית הרגש של ווטסוןמתפתחים בגלל גירויים חיצוניים המופיעים בילדות.

המוקדמת. כאשר תינוק שוכב בעריסתופחד- נוצר כתוצאה משמיעת רעשים חזקים בינקות ודלת נטרקת בקול רם.

כעס- נוצר כתוצאה מהגבלת תנועתו של התינוק .)אהבה- נוצרת כתוצאה ממגע פיזי )ליטוף, החזקה

רגשות נוצרים כתוצאה משלושת הגירויים החיצוניים השונים. הרגשות הנוצרים כתוצאה מגירויים אלו אלברט הקטן היה נבדק בתצפיתו של– מוכללים על גירויים שונים. לדוגמא- ניסוי על אלברט הקטן

ווטסון. ילד ששם בעריסתו ולידו שם דבר לבן צמרירי ורך ואז טרק את הדלת ויצר רעש חזק ואז אלברט פיתח תחושת פחד מאותו דבר צמרירי לבן ורך. בשלב הבא אלברט הקטן הכליל את הפחד שלו על כל

דבר לבן כגון עכבר לבן. כך הדגים ווטסון התפתחות רגש והכללתו לגירויים דומים. ווטסון למעשה תקע את הפסיכולוגיה כי במשך שנים היא עסקה בניבוי ובשליטה ולא בהסבר של

התנהגות.

טענות עיקריות:

51

.לפי ווטסון, הביהביוריזם הוא ענף אובייקטיבי, אקספרימנטלי ושייך למדעי הטבעווטסון יוצא נגד פסיכולוגיה בתור חקר ההכרה ובכך יוצר נגד הפונקציונליזם והסטרוקטורליזם. הוא

טען שנתונים התנהגותיים הם בעלי ערך לא רק אם הם קשורים ונותנים ידע על ההכרה. עדלרעיונותיו, הערך של נתונים התנהגותיים היה עקיף, רק אם הוא מלמד משהו על ההכרה.

ווטסון הציע פשרה לפיה או שהפסיכולוגיה תשנה את עמדתה ותתעניין בהתנהגות בלי קשר לשאלת ההכרה, או שההתנהגות תעמוד לבדה כמדע נפרד בפני עצמו.

ווטסון טוען כי כל טענה הטוענת שאין ערך לנתונים התנהגותיים גורם לחוקרים התנהגותיים לנסות ולמצוא איזה קשר בין התנהגות להכרה, וזה מוביל אותם לעשות ניסויים לא חשובים ולא רלוונטיים.

ווטסון משווה בין מצב הפסיכולוגיה היום למצב הביולוגיה בזמנו של דרווין. הוא טוען כי הביולוגיה בזמן דרווין התעניינה בשאלות אבולוציוניות ואיך הם מוכיחות משהו שנוגע לגבי האדם. הם ניסו

להוכיח שהאדם הוא יצור אבולוציוני. לעומת זאת, מתעניינת לא רק בחקירת בע"ח בהקשר של האדם או ביחס לאדם אלאההזואולוגי

חקר בע"ח מעניין בפני עצמו גם אם אין לו קשר לבני האדם. בפסיכולוגיה יש מצב מקביל לביולוגיה הדרוויניסטית, כי בודקים נתונים התנהגותיים ביחס להכרה כמו שחקרו בע"ח ביחס לבני

אדם.

הביקורת של ווטסון על הסטרוקטורליזם: הפסיכולוגיה נכשלה מלתפוס את מקומה כאחד ממדעי הטבע. הסטרוקטורליזםבעקבות

הביקורת של ווטסון על הפונקציונליזם: הפונקציונליזם משתמש בדיוק באותם מונחים כמו הסטרוקטורליזם רק שהוא מוסיף את המילה

תהליך. מבחינת ווטסון אין הבדל בין הסטרוקטורליזם לפונקציונליזם. לפי הפונקציונליזם קיים פרלליזם. כלומר יש פעולה מקבילה של הגוף אל הנפש. ווטסון טען כי אם

הפונקציונליזם רוצה להראות שתהליכים מנטליים משפיעים על ההסתגלות אז העמדה שלהם צריכה להיות עמדה של אינטראקציה בין גוף לנפש ולא של פרלליזם. ווטסון טוען כי אין להתעסק

בכלל בשאלת הגוף-נפש.

עמדתו של ווטסון לגבי הפסיכולוגיההנחת היסוד היא שאורגניזם מתאים את עצמו לסביבה גם ע"י תורשה וגם ע"י למידה ורכישת

התנהגות. גירויים מסוימים מובילים את האורגניזם לתגובות מסוימות. זה מה שמוביל לרגשות כמו פחד, כעס

ואהבה. חוקרי ההתנהגות הם זהים עבור כל היצורים החיים. מטרת הפסיכולוגיה היא לחקור את ההתנהגות האנושית. ניתן לנבא על סמך הגירוי את התגובה

ועל סמך התגובה ניתן לנבא מה הגירוי שקדם לה. .יש מספיק מה לחקור בפסיכולוגיה גם ללא שאלת ההכרה

: האלדיבר על "הנדסת למידה". ניסה ליצור תיאוריה מתמטית של למידה, וניסה למצוא חוקים מתמטיים

שיסבירו וינבאו למידה.

לוחץ על משהו כדי לקבל את מזונו(.– התניה אופרנטית )בהתניה זו האורגניזם אקטיבי – תורנדייק הדגיש את שליטת ההתנהגות בעזרת תגמולים. תורנדייק פיתח את ההתניה האופרנטית שבה תוצאות

המעשה משפיעות על הלמידה. סקינר המשיך לפתח את רעיונותיו.

: ( 1904-1990 סקינר)

52

בעל מודעות חברתית גבוהה. .1 וניסה לגרום לשינוי חברתי.20ראה את כל התופעות של המאה ה- ראה עצמו כמהנדס חברתי. .2

הוא מנסה לחבר את הפרגמטיזם עם תיאוריות הלמידה של האל ווטסון. הוא מנסה בעזרתאורית הלמידה ליצור עולם חדש וטוב יותרית

סקינר התעסק בשינוי ההתנהגותלא מעניין אותו הסבר אלא ניבוי ושליטה. היה איש שיווק טוב. .3ולא בהסבר ההתנהגות. סקינר לא מתעניין בהסבר ההתנהגות.

תרם לא בפיתוח התיאורטי כי אם בכך שטבע את המושג "עיצוב התנהגות" )ע"י שליטה נכונהבתגמולים וגירוי תגובה, ניתן לעצב כל התנהגות שאנו רוצים(.

תרומתו של סקינר מבחינה תיאורטית:. עיצוב התנהגותלקח את ההתניה האינסטרומנטלית של תורנדייק והפך אותה למושג של .1 . מערך החיזוקים הוא לא קבוע אלא משתנה וכתוצאה מכך ישמערכי תגמולפיתח את המושג .2

הכחדה מאוד איטית של ההתנהגות. )כמו למשל בהימורים( " – סקינר מתאר בספר קהילה2ספר "וולדן : לסקינר גם תרומה שיווקית וחברתית מאוד גדולה.3

אוטופית שבנויה על עיקרון של עיצוב התנהגות. תגמולים עבור התנהגויות רצויות. ספר "מעבר לחופש ולכבוד"- סקינר טוען שהאדם מחונך על רעיון בסיסי של חופש הרצון והבחירה אך מושג זה

. אשליההוא תגובת . השימוש בענישה רווח בחברה וגורם לאדם לפתח עונש לחיזוק חיוביסקינר מבחין בין .4

של חופש רצון. כתוצאה מהגבלת חופש הרצון ע"י ענישה, ישאשליה- נגד הענשה והוא מפתח נגד מלחמות וקשיים. ולכן צריכה להתרחש מהפכה חברתית בה השימוש בענישה יופסק ויוחלף

בשימוש בחיזוקים חיוביים.

: הקיצוני ם הביהביוריז סיבות לנפילתו של תופס הקוגניטיביזם. מושג הקוגניציה תופס מקום מרכזי ומחליף את מושגםהביהביוריזאת מקום

ההתנהגות והחיזוקים. ההנחה שכל התנהגות אנושית יכולה להיות מוסברת במושגים של עכברים במבוך היא לא הגיונית,.1

אפילו אינטואיטיבית היא לא נכונה. אי אפשר להתבסס רק על ניסויים בבעלי חיים כדי להסביר אתהחוויה האנושית.

התעלם מתפקיד חשוב של הקוגניציה בתהליך הלמידה. למשל- טולמן הראהםהביהביוריז.2 שעכברים במבוך משתמשים במפה קוגניטיבית. להבנה של החשיבות של מבנים קוגניטיביים

. ההבנה הזו של ההבחנה בין שני סוגי הזיכרון תרמהLTM ל- STMבלמידה תרמה ההבחנה בין . םהביהביוריזלנפילת

מתעלם מתהליכים רגשיים ומוטיבציוניים וידוע שתהליכים אלו קשורים בלמידהםהביהביוריז.3ומשפיעים עליה.

ההגדרה של מושג החיזוק היא מעגלית. החיזוק מוביל להתנהגות אבל גם ההתנהגות מובילה.4 לחיזוק. יש בעיה בהגדרה של תגמול/חיזוק כשמדובר בתגמולים אנושיים מורכבים. הגדרה מעגלית

. תהביהביוריסטיזו חוסמת את התיאוריה

ביהביוריזם מקשר מצד אחד לסטרוקטורליזם כי הם מפרקים את החוויה האנושית המודעת וגם הביהביוריזם מפרקים את ההתנהגות למרכיבים קטנים רק שהביהביוריזם מתמקד בהתנהגות ולא

בהכרה. כלומר, ללמוד ברמה מאוד מולקולרית ולר ברמה מולרית כוללת. מצד שני, יש קשר ברור בין הביהביוריזם של סקינר לבין הפונקציונליזם והפרגמטיזם של גיימס כייון שסקינר רואה את עצמו

כמתקן עולם, כמשפיע על העולם החברתי בו הוא חי כמו גיימס והאל שרצו להשפיע על מערכות חינוךומערכות אחרות כדי להטיב את חיי בני האדם.

הביהביוריזם הנוקשה של ווטסון ניזון מהסטרוקטורליזם והמטרה שלו קשורה יותר לפונקציונליזםולפגמטיזם.

53

. הגשטאלט )יותר משלם(2)קופקא, קוהלר,וורטהיימר(

. טען כי האדם נולד עם חוקי ארגון ותפיסה מסוימים. הגשטאלט- היה "האב הרוחני" של קאנט

חצי יהודי, שקט, לא עשה שינוי אלא כתב השערות תיאורטיות. – קופקא

גרמני, ממסד של התנועה. – קוהלר

: ורטהיימר מקס הציע לחקור את התופעה שבה גירויים נייחים נראים ניידים כמו אוסףייסד את אסכולת הגשטלט.

תמונות נייחות שנראות בתנועה. היה מחדש בתנועת הגשטלט, האיש שהביא את הרעיונות. קופקאוקוהלר היו האסיסטנטים שלו.

קרוב מאוד לפונקציונליזם, ויצא נגד הביהביוריזם על רקע מחלוקת תורשה מול סביבה ונגדהגשטלט על רקע מחלוקת המולארי מול מולקולרי. הסטרוקטורליזם

עקרונות של הגשטאלט:2 חוקי הגטאלט מבוססים על הרעיון שכבר פיתח עמנואל קאנט, רעיון שאנו– תפיסה מעוותת.1

נולדים לתוך עולם שבו אנו מוטים לתפוס אותו בצורה מסוימת שאינה תואמת את המציאות.אנו חוקים בעולם מעוות עם חוקי תפיסה מעוותים.

- בניגוד לביהביוריזם, הלמידה לא נעשית בחלקים אלאלמידה בשלמות ולא בחלקים.2 בשלמות. במחקרו של קוהלר עם שימפנזים, הוא נתן להם חידות ומבוכים ובחן כיצד הם

פותרים אותם. הוא שם לב שכאשר יש לו פתרון של בעיה ולמידה של דרך חדשה הדבר לא קורה כתוצאה של התנהגות שכל חלק מקבל תקבול אלא זה קורה בבת אחת כתוצאה

מתובנה. היה קוף ששמו לו בננה בתקרה וחפצים שונים, הוא ניסה להגיע לבננה בדרכים שונות ולאחר שלא הצליח הוא נעמד בצד הסתכל על הכלוב וכאילו ראה במבט אחד את התמונה

כולה ואז הוא שם ארגז מתחת לבננה, חיבר כמה מקלות יחדיו, עלה על הארגז והפיל את הבננה. כל זה קרה כתוצאה מתפיסת שלמות, כשהוא ראה בראשו את כל החלקים )ארגז +

בננה וכו( הוא הצליח לפתור את הבעיה. הפתרון של בעיות הוא ברמת הגשטאלט, ברמת - כשאנו ולמדים וחווים אתלמידה כיחסים בין גירויים התובנה, בניגוד לסקינר ולביהביוריזם.

קוהלר–העולם, אנו לא לומדים גירויים בודדים אלא יחסים בין גירויים. ניסוי עם התרנגולת ריבועים על הרצפה, אחד לבן ואחד אפור, רק על2לקח תרנגולת ולימד אותה שכאשר יש

ריבועים אחרים, אפור ושחור,2הריבוע האפור יש מזון. כאשר קוהלר שם את התרנגולת על התרנגולת ניגשה לתא הכהה יותר השחור ולא האפור כיוון שהתרנגולת למדה שצבע כהה יותר

גירויים, למידה של סביבה שלמה ולא תגמול לגירוי ספציפי2מכיל מזון. היא למדה יחסים בין אלא את השדה כולו. כלומר, אנו חווים את העולם כשדה תפיסתי שלם, למידה של יחסים בין

גירויים ולא גירויים בודדים.

הנחות הגשטלט:.המוח מוטה לתפוס את העולם בצורה מסוימת. אנו כופים את חוקי התפיסה על המציאות

העולם הוא שונה מאיך שהאדם תופס אותו. במוח יש מערכת חוקים מולדת שכופה את עצמהעל העולם ואנו תופסים את העולם לפי מערכת חוקים זו.

ולא בחלקים. הפתרון בלמידה נעשה בתובנה ולא בחלקים. כשאנולמידה נעשית בשלמות חווים את העולם אנו לומדים על יחסים בין גירויים, בעקבות למידה זו אנו מגיעים לפתרון.

54

בו תופעה מתרחשת וכדי להבין את התופעה יש לחקורשדה פנומנולוגיהגשטלט מדבר על את כל השדה ולא רק חלקים בודדים ממנו.

הגשטלט מדבר על איזומורפיזם. לגוף ולנפש אותה צורה, כלומר ישלגבי שאלת גוף-נפש , איזומורפיה בין השדה המוחי לבין השדה הפנומנולוגי, כלומר החוויה. יש הקבלה בין הפעילות המוחית לחוויה. גם הסטרוקטורליזם דוגל בפרלליזם ובאיזומורפיזם בין השדה הפיזיקלי לבין

החוויה. כלומר, יש הקבלה בין מה שקורה בחוץ לבין מה שאנו חווים. לעומת זאת, לפי הגשטלט אין הקבלה בין השדה הפיזיקלי )מה שבחוץ( לבין החוויה אלא יש הקבלה בין השדה המוחי

 לשדה הפנומנולוגי. תופעת הפי- שני גירוייםבתפיסה ויזואלית של הגשטלט עוסקים בעיקר הניסויים הראשונים(

המוצגים אחד אחרי השני נראים כגירוי אחד נע, החוויה שלנו היא יותר מהגירויים המפורקים שמרכיבים אותה(. נעשו גם ניסויים על למידה )למידת תובנה בה הלמידה היא של יחסים בין

גירויים ולא של גירויים נפרדים(. לפי הגשטלט השכחה היא הדרגתית ועכבות הזיכרון משתנות בתהליך דינמי. אנוזיכרון -

זוכרים לאט לאט פחות ומה שקובע מה נזכור ומה נשכח אלו הם עקרונות וחוקי הארגון.

הגשטאלט התפתחות יתה מאוד מוגבלת ומשעממת והתופעות בהן עסקו היויעד וורטהיימר הפסיכולוגיה הגרמנית ה

ומוגבלות. צרות הוא טעןהגשטאלט- פעל באותו זמן באוסטריה והתייחס לאותן שאלות כמו שאלות ארנפלס .

כי השדה התפיסתי הוא לא רק אוסף של גורמים פיזיקליים שונים. היה פיזיקאי שדיבר על תיאוריית השדה. פלנק -קיים קשר בין תיאוריית השדה בפיזיקה לבין רעיונותיו של וורטהיימר. האמירהלפי קוהלר ,

הפסיכולוגית המסורתית אמרה שיש להתייחס לשדות תפיסתיים כאילו הם מורכבים מתחושות/גירויים בדידים. קוהלר טען כי אמירה זו מוטעית והיא מתעלמת מהמציאות. כחיזוק

מערכות שלא ניתן להבין אותן אם מחלקיםנגד אמירה זו קוהלר פנה לפיזיקת השדה לפיה ישאותן לחלקים נפרדים במקום לחקור אותן בשלמותן.

.קוהלר ראה בוורטהיימר חוקר שמיישם את עקרונות תיאוריית השדה בפיזיקה לפסיכולוגיה הוא טען כי במערכת בעלת תלות הדדית יש לחקור את המערכת כולה ולא רק את חלקיה.

אין לוקליזציה ויש לחקור את המוח כשלם. לפי קוהלר לשלטוןעליית הנאצים. לשלטון על התפתחות פסיכולוגית הגשטלטהשפעת עליית הנאציזם

הביאה לעצירת והקפאת התפתחות פסיכולוגיית הגשטלט. הנאצים הביאו לסילוק של מרצים יהודים מהאוניברסיטאות בגרמניה וסטודנטים יהודים. הוטלו גזרות שונות על האקדמיה,

וקוהלר יצא נגד גזירות אלו. קוהלר ניסה להחזיר את היהודים לאוניברסיטה אך לא הצליח ולכן נמחק דור שלם של פסיכולוגים צעירים של הגשטלט, והמכון הפסיכולוגיה באוניברסיטת ברלין

נסגר.

55

. מדידה בפסיכולוגיה 4)פרנסיס גאלטון, בינה, גודר, טרמן(

: IQ התפתחות מדידת ה-

: גלטון כמו כן אותה יכולתהראשון שטען שניתן למדוד ולאתר יכולת אינטלקטואליתגלטון היה .

אינטלקטואלית היא תורשתית )בדק קשרים משפחתיים וגילה דמיון רב בכישורים בתוך משפחות(. הניח כי ניתן למדוד כישורים פשוטים כמו זמן תגובה ומהירות תפיסה. הסיכום של כל חלקים אלו

ייתן את היכולת האינטלקטואלית. ,ניתן לבדוק את תרומתה של התורשה על היכולת האינטלקטואלית בעזרתגלטון טען כי

. תליניארי. גלטון המציא את מושג הרגרסיה תאומים זהים אנשים בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה הם בעלי מערכת העצבים החזקה והיעילהטען כי

הוא האמין שגודל הגולגולת מלמד על היכולת האינטלקטואלית ולכן הוא מדד את גודלביותר. האדם יותר חכם. מדויקיםהמוחות של נבדקיו. כמו כן ככל שהמוח יותר מהיר וככל שהחושים יותר

רוב רעיונותיו של גלטון נמצאו כשגויים אך הוא רעיונותיו מהווים בסיס למדידת ההבדלים הבין אישיים מאוחר יותר.

פרוייקט שיזם גלטון שמטרתו לשפר את המין האנושי דרך ברירה מוקדמת. זאת ע"י נישואים- יוגניקה של גברים ונשים בעלי יכולות גבוהות שיולידו ילדים עם יכולות גבוהות. הוא פיתח מבחנים כדי לזהות

ד את גודל הראש, זמני תגובה ומהירות תפיסה. כחלקדאת הגברים והנשים המוכשרים ביותר, הוא מ )חיפש מתאמים בין יכולת הורים ליכולתתהליניארימפרוייקט היוגניקה הוא פיתח את הרגרסיה

ילדיהם(.

מאז גלטון יש עיסוק רב בנושא האינטליגנציה ובקשר שלו לסוגיית התורשה-סביבה. גלטון עשהסוציאציות חופשיות". אמחקרים עם אסוציאציות ובכך הקדים את הטכניקה של פרויד – "

תרומותיו של גלטון: מחקרי תאומים פיתוח מבחנים תליניאריפיתוח מתאמים ורגרסיה חקר הדמיון והאסוציאציות עיסוק בסוגיית התורשה-סביבה

תלמידו של גלטון הגדיר את הקורלציה.– פירסינג

:(1857-1911) בינה כלומר מה ילד מסוים יכול לעשות בגיל נתון ואיך יכולת זותואמת גילטען שהאינטליגנציה היא .

עומדת ביחס ליכולת של שאר הילדים באותו הגיל. בעזרת רעיון זה הוא פיתח מבחנים שבעזרתם י לגבי ההישגיםיניתן לבחון את היכולת האינטלקטואלית של ילד. בינה הראה שלציונים יש כוח ניבו

צרפת עמדה לפני חוק חינוך חובה ולכן רצתה לסנן את אלו שלא מתאימים )מפגרים( כדיבבי"ס. . האופן שבוI.Qלא לבזבז עליהם משאבים. הם פנו לבינה שיעשה מחקר. המציא את מושג ה-

האינטליגנציה נמדדת היות מושפעת מעבודתו של בינה.

56

: גודארמייצג את גישת היוגניקה, שהיא בקרה על ילודה שמטרתה להביא לכך שהגזע יושבח. גודאר טען

כי אינטליגנציה עוברת בתורשה וכן היא קשורה גם למוסריות. אנשים נמוכים באינטליגנציה הם בעלי מוסר מפוקפק ואנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה הם בעלי מוסר גבוהה. הוא סבר שבראש הסולם החברתי מצויים האינטליגנטים והמוסריים ובתחתית הסולם נמצאים הלא אינטליגנטים

והלא מוסריים. חברה צריכה לטפח את המצוינים גנטית ולהוציא מתוכה את אלו שאינם מצוינים. הביא לסטנדרטיזציה של המבחן. הוא מגדיר את ההתפלגות הנורמלית של מבחני-טרמן

(150 ל- 50אינטליגנציה. )ציונים בין פסיכולוגיה חברתית

הוא אבי הפסיכולוגיה החברתית. הוא דיבר על כך שהפסיכולוגיה החברתית מתרחשתקורט לויןבתוך שדה.

- ההתנהגות החברתית לא מתרחשת בתוך חלל ריק אלא בתוך שדה חברתי נתון.תיאורית השדה)גישה הדומה לרעיונות הגשטלט לגבי השדה ופעילות האדם בתוך השדה(.

קורט לוין תורם להפיכת המקצוע של הפסיכולוגיה החברתית לתחום פרקטי. הוא ערך מחקריםראשוניים בתחום הפסיכולוגיה החברתית, הוא הפך תחום זה ליישומי.

לוין חקר הבדלים פסיכולוגים חברתיים בין אמריקאים לגרמנים: ך- זהו תהליך חברתי שמושפע מהאווירה התרבותית הכללית. החברה יכולה לשנות את החינוךחינו

יותר מאשר החינוך יכול לשנות את החברה.

הבדלים בין אמריקאים לגרמנים:זהו אזור חברתי ונפשי בו אנו יכולים לפעול בצורה חופשית והואמרחב התנועה החופשית -

מכותר באזורים המגבילים אותנו. הגודל של מרחב התנועה החופשית הוא מאפיין בסיסי של המצב החינוכי. יש שני סוגים של דברים המגבילים את המרחב- חוסר יכולת ואיסורים חברתיים.

בחינוך בארה"ב מרחב התנועה החופשית של ילד הוא גדול יותר מאשר בגרמניה. בגרמניה מעמידים את הילד במצב של כניעה מתמדת ובארה"ב הילד זוכה למעמד שווה. חופש הבחירה

ודרגת העצמאות של ילד אמריקאי גדולה יותר מאשר אצל ילד גרמני. מרחב החיים מורכב מדרגות שונות של הומוגניות. יש סביבות עםדרגות חופש וחדות הגבולות -

דרגת חופש גדולה יותר וסביבות אחרות עם דרגת חופש קטנה יותר. לדרגת ההומוגניות של מרחב החיים של הילד יש השפעה על התפתחותו. ההבדלים בדרגות החופש קובעים את מידת

ההומוגניות של מרחב התנועה החופשית/מרחב החיים. בארה"ב יש יותר דרגות חופש שונות )יותר הומוגניות( אך הגבולות יותר חדים ומוגדרים. בגרמניה הגבולות הם פחות חדים והמעברים הם

הדרגתיים יותר כמו כן יש פחות הטרוגניות. ארה"ב ידועה כארץ האפשרויות הבלתימבנה החינוך האמריקאי כמשקף את סגנון החיים -

מוגבלות וכארץ הניגודים הגדולים. ברוב תחומי החיים האמריקאי יכול לפעול בחופש רב אך אםהוא עובר את הגבול יטילו עליו סנקציות קשות מאוד.

עובדות לגבי האמריקאים שלא מתיישבות זו עם זו: 2ההתעניינות של האמריקאים בהישגים אישיים. הם מחשיבים את האישיות וגם הפסיכולוגיה

בארה"ב היא במעמד גבוה יותר מאשר בגרמניה. . חיי החברה הם הומוגניים יחסית. יש פחות הבדלים בין קבוצות ומעמדות

פירוש תיאורטי לממצאי המחקרלוין מסביר את ההבדל בין החברה האמריקאית לחברה הגרמנית בעזרת הבדלים אישיותיים. אך

הוא טוען שהתרבות היא שקובעת את האישיות. מידת הנגישות של אדם אחד לפעולות או למצבים מסוימים אצל אדם שני. מרחק חברתי - .מצבים או פעולות שמעונינים לחלוקחלקים יותר פומביים ופחות אישיים של האישיות. אזורים חיצוניים -חלקים אינטימיים ואישיים יותר. אזורים פנימיים -

57

המרחק החברתי בין אמריקאים הוא קטן יותר לעומת החברתי בין גרמנים, כל עוד מדובר באזורים חיצוניים. כלומר, האמריקאי מוכן להיפתח כלפי אנשים אחרים ולשתפם במצבים מסוימים יותר

מאשר הגרמני. הקשרים בין האמריקאים מתפתחים במהירות אך נעצרים בנקודה מסוימת. .האזורים הפנימיים, האינטימיים אצל האמריקאי הם קשים לגישהאצל האמריקאים יש יותר אזורים שהם לא פרטיים לעומת זאת אצל הגרמנים רוב הרבדים הם

אינטימיים. האמריקאי נוטה להגיב יותר בכעס על תקלות קטנות בחיי היום יום. התגובה שלו היא מנקודת

מבט מעשית )מה לעשות(, לעומת התגובה של הגרמני שהיא מנקודת מבט מוסרית )מי אשם(. בגלל שרוב הרבדים אצל הגרמנים הם אינטימיים, יש להם יותר נטייה להגיב ולפעול בצורה

רגשנית. מסיבה זו הגרמנים גם נוטים יותר להתנגשויות אישיות מאשר האמריקאים. כי אצלהאמריקאים הידידויות הן לא כ"כ אינטימיות כמו אצל הגרמנים ולכן יש פחות התנגשויות.

אצל האמריקאים הדגש הוא יותר על מעשים וחלק גדול יותר הוא חיצוני ופומבי. לעומת זאת, אצל םלאידיאליז ומוסר. זהו ההבדל בין הפרגמטיזם האמריקאי יםאידיאליהגרמנים יש יותר דגש על

הגרמני. קבוצה של אמריקאים תהיה יותר הומוגנית מאשר קבוצה שלדרגת ההומוגניות בתוך קבוצה -

גרמנים. זאת כי בקבוצה האמריקאית האזורים החיצוניים משותפים לכולם, אזור גדול יותר הואמוחצן ופומבי ולכן ההומוגניות עולה.

אם בקבוצה יש גבול לשוני שמסוגלים אנשים לספוג אז בגרמניה הגבול לשוני הואגודל הקבוצה - גדול יותר הסף יותר גבוה, הם מסוגלים לספוג יותר שוני. )בארה"ב שתי מפלגות גדולות ובגרמניה

יש המון מפלגות(. האמריקאי יתאים עצמו יותר לסיטואציה, כי החלקים החיצוניים יכוליםהשפעת הסיטואציה -

להשתנות ביתר קלות, יש לו רבדים יותר נגישים ולכן הוא יתאים עצמו ביתר קלות. לגרמני יש יותראזורים פנימיים ולכן יש לו יותר אפיוניים אישיים, ולכן הוא פחות יכול להתאים עצמו לסיטואציה.

58

. הגישה ההומניסטית )הכוח השלישי(4)אברהם מאסלו, קארל רוגרס(

אבות רוחניים של ההומניזם:אחרים )הורני, יונג( םפרוידיאניי וניאו אדלר מדבר על המונח ג'יימס -SELFועל המודעות של האדם . האדם הוא חלק משלם, הוא יותר מסך כל ההתנהגויות שלו. הרעיון שהתנהגות האדםגשטלט -

היא תגובה לאיך שהוא תופס את המציאות. -דיבר על חוללות עצמית גולדשטיין

ההומניזם הגישה ההומניסטית אינה שותפה בהנחותיה לביהביוריזם או לפסיכואנליזה. – כוח שלישי עם הגישהמהמסכי כמו הסטרוקטורליזם וגם אינה מסתכל על האדם כשלם, ולא מחלק אותו לחלקים

הדטרמיניסטית של הפסיכואנליזה. מסיבות אלו ההומניזם נחשב לכוח השלישי.

דגשים של ההומניזם: ללא הסברים תיאורטיים והסברים של ההתנהגות אלא דגש על מה החוויה המודעת דגש על ,

לא מדגישה את הלא מודע. האדם מרגיש )פנומנולוגיה(. יש לראות את האדם כשלם. )דומה לרעיונות הגשטלט( האמונה בשלמות האדם דגש על , ספונטניות, מימוש עצמי, יצירתיות, צמיחה ואותנטיות. כל אלה הם כוחות הרצון החופשי דגש על ,

שמניעים את האדם. )בדומה לרעיונותיו של אדלר( על האדם היחסים הבין אישיים דגש על השפעת .

נושאים אלו כבר נידונו בעבר. נושא התודעה ע"י גיימס, נושא השלמות ורצון חופשי מצוי אצל ממשיכי דרכו של פרויד כגון אדלר. הפסיכולוגיה ההומניסטית לא באה עם מסר חדש אלא

כאינטגרציה של מסרים קיימים אלו. הם צמחו בתקופה נכונה גם מבחינה מדעית וגם מבחינה חברתית. מבחינה מדעית הגישה באה כאנטיתזה בולטת לשתי גישות שולטות הפסיכולוגיה

על רקע תנועת50והביהביוריזם והציעה אלטרנטיבה. מהבחינה החברתית היא צמחה בשנות ה- ילדי הפרחים בארה"ב של חברה שמנסה להתמודד עם מכניזציה של החברה האנושית. מכניזציה

זו של כלכלת שוק והמסר שהיה כל כך מניע ומגייס בתקופה זו בארה"ב פגש את הניסוחים שלהגישה ההומניסטית ומפגש זה מסביר את הצלחה.

שלה.שהתנגדה לביהביוריזם ולמודל המכניסטיההומניזם בתחילת דרכו קם בתור תנועה הומניסטים טענו כי המכניזם לא מאפשר להבין את המורכבות של החוויה האנושית. לאנשים יש

ערכים והם מכוונים את ההתנהגות לפי הערכים שלהם ולא לפי חיזוקים. הביהביוריזם יכול לשנות רק את ההתנהגות ולא את ההוויה כי הוא עוסק רק בהתנהגות ולא בהוויה. הבהב' רואה באדם רק אוסף של תגובות לגירויים, לפי ההומניזם גם אם היה פירוט של כל התנהגויות האדם זה עדיין לא

יסביר את החוויה כי האדם הוא יותר מסכום ההתנהגויות שלו. אלא הוא הוסיף לה- הומניסטים טענו כי הפסיכואנליזההפסיכואנליזהההומניזם לא שלל את

מסתכלת רק על הפתולוגיה ובכך היא מתעלמת ומחמיצה את החלק הבונה, הבריא והיצירתי שלהאישיות.

59

וטען כי האדם לא נשלט ע"י העבר שלו אלא ע"יהתנגד להנחת הדטרמיניזםההומניזם גם , השאיפה להגשמה עצמית אשר דוחפת אותו קדימה.

הם הציעו כי האדם יכולהתנגד לפסימיות ולהתייחסות רק לצד האפל של האדם.ההומניזם גם לכוון ולעצב את חייו והוא אחראי לקיומו. טבע האדם הוא חיובי, חברתי וריאליסטי.

התפתחות ההומניזם ומיסוד הפסיכולוגיה ההומניסטית כאסכולה:תחילה ההומניסטים אמרו מה הם לא, למה הם מתנגדיםהגדרה נגטיבית -. מאוחר יותר ההומניסטים אמרו מה הם כן, בעד מה הם יוצאים. הם דגלו בכךהגדרה פוזיטיבית -

שהאדם כל הזמן מתהווה ויוצר את עצמו, האדם הוא אוטונומי, יש לו חופש בחירה, הוא ייחודי ויכוללשנות את חייו. בשיא תהליך ההיווצרות האדם יכול להגיע למימוש עצמי.

בתחילת הדרך ספג ביקורות והתנגדויות רבות לרעיונותיו בקרב הממסד, זאת בשל יציאתומאסלו נגד הביהביוריזם ורעיונותיו. עם הזמן מצא תומכים לרעיונותיו ויסד כתב עת ואת הארגון האמריקאי

לפסיכולוגיה הומניסטית. גם נערכו מפגשים של הארגון. בהתחלה הארגון עסק רק בהתנגדות בביהביוריזם עם הזמן ההתמרדות הפכה לכוח שלישי מבוסס עם רעיונות משלו. עם הזמן הארגון

כבר לא היה רק אמריקאי אלא רעיונות ההומניזם התפשטו בכל העולם. -עם הזמן ההומניזם נכנס לAPAכיחידה בפני עצמה וכפסיכולוגיה מיינסטרימית. עם הזמן היו גם

תוכניות לימודים אקדמיים שכללו את רעיונות ההומניזם. שצמח באירופה היו דומים מאודטנציאליזםסירעיונות האקז - ההומניזם והאקזיסטנציאליזם

לרעיונות ההומניזם: יש להבין את האדם מתוך החוויה המיידית שלו. .1 .יש להימנע מפרשנויות תיאורטיות.2דגש על חופש בחירה, אחריות האדם על קיומו ועל חייו. .3שתי הגישות טענו כי רעיונות אלו צריכים להיות הרעיונות המרכזיים בפסיכולוגיה. .4ביניהם רעיון הניהיליזם. ו טנציאליזםסיההומניזם גם ביקר חלק מרעיונות האקז.5

האדם לפי ההומניזם האדם הוא אוטונומי, בעל יכולת בחירה,בתהליך של היווצרותהאדם נמצא באופן תמידי .

מסתגל. כל אדם הוא ייחודי, כדי להגיע למימוש עצמי עליו לתפקד ברמות הגבוהות ביותר. ההומניזם רואה בפתולוגיה כנובעת מכך שהאדם לא נמצא בתהליך של התהוות ולא חותר

למימוש עצמי ועל כך יש לשים דגש בפסיכותרפיה. התקופה לשילובמשלב בין מסרים קיימיםההומניזם לא מציג הנחות או מסר חדש אלא הוא .

מסרים אלו התאימה גם מבחינה מדעית וגם מבחינה חברתית. םולביהביוריז אלטרנטיבה לפסיכואנליזה ההיית- ההומניזם מבחינה מדעית .שנות השישים והשבעים. הגישה ההומניסטית צמחה על רקע של חברהמבחינה חברתית -

שלמה שניסתה להתמודד עם המכניזציה של האדם.

( 1908-1970 מאסלו ) הוא חיי חיים קשים בברוקלין וזוכר חוויות ילדות קשות של אב שהזניחנחשב לאבי ומוליד ההומניזם.

ובנוסף הוא היה מוטרד ממראו הפיזי וסבל מהערכה את המשפחה, אם שהענישה אותו כל הזמן עצמית נמוכה. הוא ניסה לתקן את ההערכה העצמית ע"י אטלטיקה ואח"כ פנה לספרים. תחילה הוא

האמין בבהביוריזם ואז הוא נפגש עם כתבים של הגשטאלט והושפע מאוד ממה שקרא ולכן שינה עמדתו. שאלת המחקר החשובה שניסח היתה " מה גורם לאנשים דגולים להיות דגולים? דרך נושא זה

. בעוד שהמוטיבציה הבסיסיתהגשמה עצמית –הוא הגיע למושג מרכזי בחשיבה ההומניסטית בפסיכואנליזה היא מאחורינו ומה שדוחף אותנו זה זכרונות הילדות ובגישה הביהביוריסטית גירויים

שנמצאים כאן ועכשיו בסביבה שלנו גורמים לנו להתנהג כך או אחרת, המונח של הגשמה עצמית הואמונח של העתיד, אנו נמשכים קדימה לקראת מטרות בעתיד !!!

התיאוריה של מאסלו מתמקדת באדם הבריא ולא באדם החולה. מאסלו והדגשתו את ההגשמה העצמית לא התקבלו בהצלחה בארה"ב שהייתה ממוקדת בביהיביוריזם. רעיונותיו של מאסלו זכו

לאישוש אמפירי חלקי מאוד אך יש להם השפעה עצומה בתחום התעסוקה, ניהול, הדרכה למהלים,

60

מוטיבציה של עובדים וכדומה. מאסלו מייצג את הגישה ההומניסטית בזכות היותו הראשון ששם דגשעל הגשמה עצמית.

יצר את סולם הצרכים. בבסיס הסולם מצוי הרעיון שאנו מטפסים לכיוון ההגשמה העצמית. רעיונותיו זכו לאישוש אמפירי חלש מאוד אך יש להם עדיין השפעה עד היום בתחום התעסוקה )למשל,

מוטיבציה של עובדים(

( 1902-1987 רוג'רס )

חי חיים קונפורמיסטים לא קלים, חש כלוא בתוך מסגרת שמרנית וכופה. רקע: הוא טוען שהלקוח יודע לאן הוא צריך להגיע וגם איך להגיע לקוחמוקדהטיפול המפיתח את .

הוא טוען ששינוי בא מבפנים כי האדם הוא יצור השולטלשם ועל המטפל להנחות אותו בדרך. , בגיל מוקדםלפי רוג'רס, הבסיס להתפתחות פסיכולוגית תקינה הוא קבלה בלתי מותניתבגורלו.

על הילד לזכות מהאם או מטפל לקבלה בלתי מותנית, ללא תנאים. ,להיות מונע ע"י רגשות, להיות מודע לעולם הפנימיהגשמה עצמית היא היכולת לחיות בהווה

והרגשי שלו ולא לפעול לפי מחשבות של אנשים אחרים. יכולות אלו מאפשרות לאדם להגשים אתעצמו.

של רוג'רס היא רגשית לעומת ההגשמה העצמית של מאסלו שהיא הישגיתההגשמה העצמית אך בשתיהן יש פתיחות לעולם, יצירתיותולכן היא באה לידי ביטוי יותר בקליניקה מאשר בארגונים.

ופתיחות לחוויה. עפ"י רוגרס, תפקיד הפסיכולוג הוא לא לפתור בעיות של נוירוזות וסבל אנושי –תפקיד הפסיכולוג

אלא לגרום לאנשים להיות יצירתיים, תפוחים, מודעים לעצמם, מאושרים יותר כלומר להגשים אתעצמם כבני אדם.

ההשפעה של ההומניזם כיום בקושי קיימת. הסיבה לכך יכולה להיות שגישה זו שמה דגש יותר על קליניקה ופחות על מחקר ואקדמיה. כמו כן, גישה זו לא ממש זכתה להיות מוצגת ככוח גדול מול

יוריזם והפסיכואנליזה כי אלו התמתנו במשך השנים.בהיהב

61

. הגישה הקוגניטיבית 5)טולמן מילר, נייסר(

בסוף שנות השבעים חלה המהפכה הקוגניטיבית ומשתנה הגדרת הפסיכולוגיה ממדע ההתנהגות למדע של התנהגות ותהליכים מנטליים.

-הדגש על תהליכים מודעים ועל הMIND,הוא אינו חדש והיה מצוי בעבר אצל אריסטו, וונדט הקפיאה את העיסוק בתהליכיםתהביהביוריסטיהסטרוקטורליזם והפונקציונליזם. אך התנועה

מנטליים. אך עיסוק זה עלה מאוחר יותר לאט לאט. .לגישה זו אין אב רוחני או מנהיג ברור

: תרמו לעלייתה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית גורמים ש

ולהתמקד בתהליכיםםהביהביוריזם של י- דיבר על הצורך לעזוב את המודלים המכניסטיגאתרי מנטליים.

טען שעכברים בונים מבוך ע"י יצירת מפה קוגניטיבית. טולמן – מדבר על התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים. פיאז'ה -היחסותתיאוריתנפלו בעקבות של ניוטון - חלה מהפכה בפיזיקה. המודלים המכניסטים הפיזיקה

של איינשטין. התגלה שהיומרה המכניסטית היא לא נכונה ושהעולם הוא בעצם סובייקטיבי ולכן גם הפיזיקה היא סובייקטיבית. הפיזיקה לא עוסקת בצילום העולם אלא בציורו של העולם. הפיזיקה

מכירה בחוסר האובייקטיביות של עיסוקה. 1960- הקים את המרכז ללימוד קוגניטיבי ב- מילר .את הספר "הפסיכולוגיה הקוגניטיבית". בספר זה הוא מגדיר לראשונה את1967- כתב ב- נייסר

.הפסיכולוגיה הקוגניטיבית

הנחות יסוד: מחשבים - הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והמחשב כמטאפורה לפעילות מנטלית.1

מתפתחים כאילו הם יצורים חיים. יש להם זיכרון, שפת מחשב. המודלים בפסיכולוגיהקוגניטיבית הם מודלים של קלט ופלט ושל שפת מחשב.

הדגש הוא על התהליך של הידיעה - םמהביהביוריזהפסיכולוגיה הקוגניטיבית בשונה .2ולא על הגירוי- תגובה.

, ההנחהוארגון החוויה האנושית עוסקת בשאלת ארגון הידעהפסיכולוגיה הקוגניטיבית .3 יש נטייה מולדת לארגן את העולם. MINDהיא של-

. אנו יוצרים מובן מהעולם באופןשהאדם הוא יצור פעיל ושולט בגורלוהנחה נוספת היא .4מאוד אקטיבי.

וגם החזירה את הלאלחזרתה של האינטרוספקציההפסיכולוגיה הקוגניטיבית הביאה .5מודע. התהליכים והעיבודים המנטליים הם לא מודעים.

62

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שונה מהמדע הקוגניטיבי. המדע הקוגניטיבי הוא גישה אינטר-.6דיספלינרית שמנסה להבין סוגיות בפסיכולוגיה.

: ביקורת על הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ים . אין רגשי ומוטיבציונםאמוציונאלייהפסיכולוגיה הקוגניטיבית לא מאפשרת בתוכה תהליכים

ומוטיבציה במחקר הקוגניטיבי. םביהביוריזהפסיכולוגיה הקוגניטיבית היא בעצם סוג של .מדידת הבדלים בין אישיים.  

מצב האסכולות כיום: עסקו בפרוק החוויה לחלקים. כיום היא אינה קיימת יותר אך תרומתה אדירה. הם– סטרוקטורליזם

גרמו לנתק בין הפסיכולוגיה לפילוסופיה והפכו אותה למדע אקספרמנטלי. איננה כיום אך תרומותיה משמעותיות, כל ענף בפסיכולוגיה כמעט שואל את עצמו– פונקציונליזם

שאלות הסתגלות ושאלות חברתיות. הפסיכולוגיה של היום היא סטרוקטורליסטית בכך שהיא אקספרמינטלית אך היא גם פונקציונליסטית

בכך שהתרומה של הידע הפסיכולוגי בשטחי החיים השונים מפוליטיקה ועד כלכלה בולטת. אינה קיימת כיום אך השפעותיה ברורות. האמירה הבסיסית של הגשטאלט חדרה– גשטאלט

והשפיעה עד היום. קיימות היום אך באופן שונה מכפי שנוסחו במקור. הם עברו שינוייםפסיכואנליזה וביהביוריזם

והתמתנו עם השנים לדוגמה בפסיכואנליזה יש מושגים חברתיים.

סיכום הקורס כשתנועה מדעית הופכת לפורמלית ולאסכולה היא עושה זאת רק דרך התקפה של גישות אחרות ולא

ע"י החלפתן. לאחר שהיא מתבססת היא סוגרת את עיניה בפני אפשרויות אחרות שלא כלולותברעיונותיה. כלומר, עלייתה של גישה גורמת בעצמה גם לנפילתה.

ביקורת על הפסיכולוגיה- הפסיכולוגיה היא בעצם ביולוגיה. גם התנהגות חברתית יכולה להיות מוסברת ע"י אירועים ביולוגיים.

פרא-פסיכולוגיה- נושא הכישוף, בלבול בין הפסיכולוגיה המדעית לפרא פסיכולוגיה.

63

ווטסון – 13 מאמר

. בפסיכולוגיה הוא יצא נגדתהחוקר הראשון שניסח באופן ברור את רעיונות הגישה הביהביוריסטי העיסוק הלא מדעי לטעמו בפסיכולוגיה, עיסוק הכרוך בבדיקת תופעות שאיש מעולם לא ראה כגון

תודה, נפש, לא מודע וכדומה. המרכיב היחידי שראוי להיחקר לדעתו הוא ההתנהגות. הפסיכולוגיה במבט ביהביוריסטי היא תחום ניסויי אובייקטיבי לחלוטין של מדעי הטבע. המטרה

התיאורטית של תחום זה היא ניבוי ושליטה של התנהגות. שיטות של אינטרוספקציה אינן חלק חשובמשיטות המחקר.

שניתן לצפות ולחקור אותם. לדוגמה המטרה הפסיכולוגיתםהמטרה היא ניבוי של מצבים מנטאלייבמקרה של רגשות הוא המצב הנפשי עצמו.

מהו הקשר בין מחקר בחיות למחקר בבני–ווטסון טוען שהוא בעצמו היה מוטרד מהשאלה החשיבה אדם ולא מצא תשובה או קשר חד משמעי. ווטסון מציג דילמה לגבי מבנה התודעה, הוא מעלה את

השאלה האם התודעה, אם זו קיימת בכלל, מכילה תחושות כגו טעם. ההנחה כי התודעה מכילה ומורכבת מתחושות שונות ויש לה תפקיד בתהליך התפיסה, מובילה לדעת ווטסון להנחה מוטעית של

ההתנהגות.הדבר מאפשר הבנה וניתוח של התנהגויות צרות ביותר המתאימות לתודעה האנושית בלבד.

הוא מציג דוגמאות אחדות לדרך בה מושפע מחקר ההתנהגות מהקושי להניח את עניין התודעה מחוץלתחום המחקר. חוקרים ביהביוריסטים שונים מוצאים פתרונות שאינם טובים לדעתו

עפ"י ווטסון מודעות צומחת ברגע שפעילויות של תגובה או רפלקס ואינסטינקט נכשלות לשמר את האורגניזם. אורגניזם שמסתגל היטב יהיה חסר במודעות. מצד שני בכל פעם שנמצא בנוכחות של

פעילות מתפשטת שתוצאותיה בהרגלים, אנו מצדיקים את הנחת המודעות. רבים לקבוע סדרה של קריטריונים שעל פיהם ניתן יהיה להחליט האם תגובה מסוימתתנעשו ניסיונו

מצביעה על קיומה של מודעות, תגובה אחרת קשורה למודעות באופן חלקי ותגובה שהיא פיסיולוגית

הגשטלט – 15 מאמר

. בתקופה זו לא הייתה הרבה פסיכולוגיה בגרמניה. אנשים עשו ניסויים1910הגשטלט התפתח בשנת בזיכרון בעזרת )בעזרת טכניקה שהוצגה ע"י אבינגהאוז( ועסקו בבעיות של פסיכו-פיסיקה.

64

היה מוטרד מהצטמצמותם של מחקרים בתחום התפיסה. הוא ניסה ללמוד1910 ב-מקס וורטהיימר עוד עובדות פסיכולוגיות מעניינות וכדוגמה ראשונה הוא בחר את התנועה המדומה. התנועה נראית

תופעת הפי.– אובייקטים שונים המוצגים אחד אחרי השני נראים כגירוי אחד נע 2כאשר ידועה אך פסיכולוגים רבים התייחסו אליה כאל אשליה קוגניטיבית מאחר ולאההתנועה המדומה היית

התרחשה תנועה אמיתית. יתרה מכך הניחו שהתופעה חיבת להיות תוצר של שיפוט מוטעה. ההסבר היה כזה: אני רואה אובייקט ומיד אח"כ אני רואה אובייקט דומה לו במקום אחר באופן טבעי אני

מתייחס אל האובייקט השני כמזוהה עם הראשון ומסיק שהאובייקט הראשון זז ממקום אחד לאחר. זהו הסבר משכנע שכן איננו צריכים לדאוג יותר לגבי תנועה נצפית. אך זהו גם תירוץ הבא במקום

הסבר אמיתי. עובדה תפיסתית חשובה נצפית ואיננו יכולים להסבירה אז אנחנו ממציאים הסבר כיוון שאין ממצא עובדתי, הסבר שלפיו אין למעשה עובדה תפיסתית שצריך להסביר אותה אלא רק טעות קוגניטיבית מוזרה. עד היום משתמשים ב"תירוצים" אלא כהסברים במקום לבחון את הדברים באופן

ניסויי. זה מה שוורטהיימר עשה, הוא חקר את התנאים שבה התנועה המדומה נראית. הוא שינה את המיקום

המרחבי של האובייקטים המעורבים ואת בקצב שהם עוקבים אחד אחרי השני. הוא צפה בוריאציותשל התנועה עצמה אשר הופיעה תחת תנאים אלו וכך הלאה.

של תנועה מדומה ותנועה דומה אמיתית של אובייקט, צדיהוא גם הראה לנחקרים מצב אופטימאל המצבים. לבסוף, הוא הוסיף את המבחן2 להבחין בין לליד צד ובו זמנית. הוא מצא שהצופה לא יכו

החשוב ביותר )שגילה מאוחר יותר כי נעשה כבר בעבר ע"י פסיכולוג אחר(. ראשית, מראים לנחקר הרבה חזרות של התנועה המדומה במקום אחד. לאחר מכן כאשר שמים צורה יציבה וקבועה באותו

מקום, נחקרים רואים בברור תשליל של לאחר תנועה של התנועה המדומה בדיוק כפי שנראה תשליללאחר תנועה אחרי הצגה חוזרת של תנועה פיסיקלית אמיתית.

וורטהיימר היה מומחה בניסויים בתחום התפיסה. זו גם הייתה התחלה של מחקר פורה בפסיכולוגיית הגשטלט. הרבה חשיבה ודיונים נעשו. המספר של השאלות הבסיסיות שוורטהיימר התייחס אליהם

גדל במהירות. באותו זמן הוא לא פרסם את ממצאיו. יתרה מכך, הוא אמר לקופקא על שאלותיו וקופקא החל לספר לתלמידיו מה הוא למד מוורטהיימר ועל רעיונות נוספיםתותשובותיו הניסיוניו

שהוא עצמו פיתח באותה רוח יצירתית. תלמידים אלו חקרו אפשרויות רבות בתחום החדש. לתקופה קצרה קוהלר לקח חלק בהתפתחות זו. זה היה קופקא, שהבין שוורטהיימר היסס לכתוב את מה שהוא

חושב וניסח עקרונות ראשוניים של פסיכולוגיית הגשטלט במחקר מצוין שפרסם. שאלות דומות החלו להישאל באוסטריה. שנים לפני שוורטהיימר החל את עבודתו, פון ארנפלסט הסב

את תשומת הלב למחדל רציני בטיפול המקובל של עובדות תפיסתיות. הוא אמר שאנו רגילים להתייחס לשדות תפיסתיים כאוסף של תחושות מקומיות אשר איכותם ועוצמתם נקבעים ע"י גירוי

פיסיקלי מקומי מתאים. הנחה פשוטה זו לא יכולה להסביר מספר גדול של תופעות תפיסתיות ייחודיות שכן לעיתים אנו

איכויות הגשטלט כמו הצורה הספציפית של–מוצאים בשדות תפיסתיים תופעה שונה לחלוטין עצמים, המאפיינים המלודיים של טון זה או אחר וכן הלאה. איכויות גשטלט אלו נשארות ללא שינוי

כאשר הגירוי בשאלה מתחלף. נראה שהם תלויים על קשרים בין הגירויים יותר מאשר הגירוי הבודד. מהנחות אלו ועובדות תפיסתיות ברורות אחרות, הפסיכולוגים האוסטרים פיתחו הסבר לתפיסה אשר

שונה באופן קיצוני מההנחות שפותחו ע"י וורטהיימר. מאחר שאיכויות הגשטלט לא יכולות להיגזר מהמאפיינים של התחושה הבודדת, הפסיכולוגים

גבוהים אשר המוח מנצל במידעםבאוסטריה חשו שהם חייבים להיות תוצר של תהליכים מנטאלייחושי.

גישה תיאורטית זו, המכונה תיאורית ההפקה, לא נראתה מזמינה במיוחד לוורטהיימר וקופקא. קוהלר מספר כי היה מודע למה שוורטהיימר ניסה לעשות ומצא זאת מעניין ומרענן כמאמץ אנושי. הוא

צפה בתופעות חשובות שלא היה אופנתיות במיוחד באותה תקופה וניסה לגלות מה פירושן של לו תחושה שעבודתו יכולה לשנות את הפסיכולוגיה למחקר חי ותוסס של נושאיםהתופעות אלו. הייתאנושיים בסיסיים.

של אחריםה קשורה לחקירותיו של וורטהיימר למרות שכתבתי מאמר כנגד הנטייהעבודתי לא הייתלהמציא הסברים ששירתו אותם כדי להיפטר מעובדות מאוד מעניינות.

שנים למחקר על שימפנזים.6קוהלר נשלח מגרמיה לאפריקה למשך

65

קוהלר היה תלמידו של מקס פלנק שהיה פיסיקאי אדיר. הוא גילה את הכמות של קרינה אלקטרו-מגנטית שנקרא שדה פיסי. תחת השפעתו של פלנק, קוהלר חש שיש קשר בין חשיבתו

. הוא החלההחדשה של וורטהיימר בפסיכולוגיה והחשיבה הפיסיולוגית על תיאורית השדה בפיסיק שנה לפני50. הממצא הראשון שלו היה ש-םלחקור את העבודות החשובות בשדות פיזיקאליי

וורטהיימר כמה משאלותיו הבסיסיות נשאלו לא ע"י פסיכולוגים אלא ע"י פיסיקאים.

3חלק עם שובו של קוהלר לגרמניה הוא החל שוב לעבוד עם קבוצות חוקרים בברלין אשר חקרו תופעות

שתמכו להערכתם בעקרונות הגשטלט. דוגמאות למחקרים שתמכו ברעיונות הגשטלט:5 קווים מקבילים רצופים כאשר שיעור הרצף היה משתנה. הוא מצא2 חקר את המרחק בין –. סקולז 1

שהקו השני נראה בבהירות רבה יותר יחסית לקו הראשון, הרבה לפני ששיעור הרצף הגיע לשיעורהדרוש לתנועה מדומה.

במטרה לבחון טעויות בהשוואה של צורות, והקשרים של טעויות אלו עם–לוונשטיין .4אמונה של עקבות זיכרון מוקדמים.

קוהלר מצא את אפקט הבידוד. .5קורט לוין ערך מחקרים בזיכרון..6 חקר את הדרך בה אובייקטים, צורות ושטחים מופרדים מסביבתם כישות–וורטהיימר .7

מוגבלת.

מחקרי קוהלר בארה"ב5חלק

קוהלר עבר לארה"ב ושם המשיך לחקור את הנושאים שחקר בברלין כגון כאשר תפיסות אמיתיות שלהם חיבות להישאר במערכת העצבים. הם אמורים להיות התנאי העובדתיןנעלמות, עקבות הזיכרו

אשר גורם להיזכרות של תפיסות אלו אפשריות. שאלתי הראשונה הייתה: עקבות של מה בתפיסות? שדות תפיסתיים כוללים לא רק אובייקטים אינדיבידואליים אלא גם תוצרים אחרים של האורגניזם כמו

חברים.2קבוצות מופרדות, לפעמים קבוצות שכוללות רק הדגישה את חשיבות הקשרים בין אלמנטים תפיסתיים, את התיאור הפשוטטאסכולת הגשטל

והמאורגן היטב של האינפורמציה שאנו קולטים בעזרת המערכת התפיסתית. לפי אסכולה זו, הארגון טבוע בנו מלידה ומשקף את אופן פעולת המוח ומהווה בסיס לכל הפעילות המוחית. קוהלר שיער

שאסוציאציה של עצמים מסוג מסוים אפקטיבית הרבה יותר מאסוציאציה של עצמים שאינם דומים זה לזה, בהתאם לאותם חוקי ארגון ותפיסה הוליסטית. זוהי למעשה אנלוגיה מתחום התפיסה לתחום

באמצעות אותםןהזיכרון, כאשר נבחנת השאלה האם ניתן להסביר את ארגון האלמנטים בזיכרועקרונות ארגון תפיסתיים.

.... פסיכולוגים של הגשטלט היה תמיד מוטרדים מנושאים שהיו מקובלים למדי על אחרים. פסיכולוג אחד הושפע רבות מאמונות מסורתיות, הוא ניסח זאת כך: "איני יודע האם שדות תפיסתיים באמת מורכבים

אבל כמדענים עלינו להמשיך כאילו וזו האמת".–מאלמנטים מקומיים עצמאיים הנקראים תחושות הנחות אפריוריות על התהליכים הנכונים במדע נראים יותר חשובים מאשר טבע העובדות שאותם אנו

חוקרים. הגשטלט נוגד את ההנחה האפריורית לגבי תהליכים במדע. מתחילת דרכה, תיאורית 2הגשטלט התעלמה מהנחה זו והחלה עבודתה עם תצפיות פשוטות ולא משוחדות. קוהלר מציג

דוגמאות שלא ניתן להסביר עפ"י הנחה זו )הנחה אפריורית(: נרה שוב מה קורה בתנועה המדומה אחרי שהאובייקט–תחושות עצמאיות מקומיות

הראשון נראה במקום אחד, אובייקט שני לא נראה ב"מקומו הטבעי" אבל ליד המקוםשבו הראשון בדיוק נעלם ורק אז זז לקראת ה"מקום הטבעי" שלו.

66

קוהלר מקשר בין רעיונות בפיסיקה לגשטלט. במסה של מקסוויל קלרק הנקרית מגנטיות ואלקטריות, הוא ציין שלעיתים אומרים לנו כי במדע אנו חייבים ראשית כל לחקור את המאפיינים של החלקים הקטנים ביותר כדי להניח תוצאות אפשריות

מורכבות. תופעות רבות בטבע יכולות להיות מובנות רק כאשר אנו חוקרים לא את האלמנטיםהבודדים אלא אזורים גדולים.

דוגמאות מתחום הפיסיקה שמתאימות לתפיסתם של הגשטלט: , הוא אמר שאלו שמנסים לבנותהמקס פלנק, כאשר דיבר על העיקרון השני של התרמודינאמיק.3

פיסיקה על ההנחה שמחקר של אלמנטים מקומיים באים לפני כל ניסיון להסביר את ההתנהגותשל מערכת גדולה, לעולם לא יבינו את העיקרון השני, העיקרון אשר עוסק בכוון של תהליך פיסיקלי.

אדינגטו אמר: בפיסיקה אנו לעיתים מוזמנים לחקור אלמנטים קטנים של חלל כדי להשלים.4 אינוונטאר של העולם. אך אם אנו רוצים לעשות זאת, כל התכונות של העולם הפיסיקלי צריכות

להיבחן גם במבט על.

– מסוים של קלט טקוהלר וולאך בדקו הפרעות בתפיסה המופיעות בעקבות חשיפה ממושכת להיבתופעה שנקראת השפעת גרר צורנית.

הזרם ההומניסטי – 17 מאמר

מיסודה של הפסיכולוגיה ההומניסטית: מאסלו הוכר כפסיכולוג חוקר מוכשר, אך כשהחל לחקור נושאים לא קונבנציונליים הוא1940בשנת

הוחרם ע"י הקהילה הפסיכולוגית. בקולג של ברוקליין היכן שהיה מאוד פופולרי בקרב הסטודנטים, למרות ההערכה הנמוכה שלו מצד המחלקה. קולגות החלו להימנע ממנו בגלל התעניינותו הלא

אורתודוכסית בשדה הפילוסופיה. מאסלו האשים את הביהביוריזם אשר דוחקים אותו לפינה והוא לאהיה היחידי שחש כך. מאסלו החל לאתר פסיכולוגים אחרים שחושבים כמוהו, הוא שלח מכתבים ל

אנשים במטרה שישתפו אותו בכתביהם ובדרך זו ניסו להתגבר על המחסום שיצרו125 הביהביוריסטים. במהלך השנים הרשימה גדלה והם החלו לפרסם גורנל של הפסיכולוגיה ההומניסטית, באופן הדרגתי החלה להיבנות תנועה מאוחדת המאובחנת מהפסיכולוגיה

הביהביוריסטית. "BEING AND BECOMING ערכו גורנל משותף. השמות שהציעו לגורנל היו "–אנתוני סוטיץ

התפתחות אישיותית ופסיכולוגית. המימון הכספי ההתחלתי הגיע מסוטיץ ותרומות מחברים. היו הצעות שונות לשם לגורנל ובינהם הכוח השלישי, פסיכולוגיה אישית, השם הסופי היה "גורנל של

הפסיכולוגיה ההומניסטית". תחילה הם שלחו לרשימת החברים ואח"כ המעגל גדל לאנשים נוספים שפנו. הם החלו באספות שנתיות של החברים ההומניסטים. הנושאים היו: ביקורת על הפסיכואנליזה

והביהביוריזם, הקשר בינהם לבין הפסיכולוגיה ההומניסטית, בעיות מתודולוגיות וכדומה. הנושא העיקרי והשכיח היה "התחושה של בידוד מקצועי, בדידות והתסכול המלווה בתקשורת ומחקר". נושא

חשוב נוסף הוא המיקום של ערכים בחיינו בפסיכולוגיה ובמדע. דעות קיצוניות היו: הפסיכולוגיה חסרת דמיון וזקוקה ליותר חולמים. אסופות אלו איחדו בין אנשים אלו אשר מצאו מקום לבטר דעותיהם ובכך

התרחקו מהבידוד המקצועי והאינטלקטואלי.

67

AAHP –האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה הומניסטית. תחילה היא הייתה לא יותר מאשר קבוצת קבוצות מובחנות: קבוצה אחת2מחאה. המפגשים הראשונים שלהם היו מרד כנגד הביהביוריזם. היו

רצתה להגדיר את הפסיכולוגיה ההומניסטית ע"י הצהרה של מה היא לא )לא ביהביוריזם או פסיכואנליזה(, הקבוצה השנייה תמכה בסיווג חיובי, הגדרה של הפסיכולוגיה ההומניסטית. הם גישרו על הפער ביניהם ע"י הצהרות לא ברורות: החברים הסכימו שההומניזם לא מתכחש לביהביוריזם או

פסיכואנליזה אלא מטרתם לכלול דעות אלו בתוך התחום הרחב של הפסיכולוגיה. הנחות היסוד של הפסיכולוגיה ההומניסטית:5. האדם בא במקום הסכום של חלקיו שלו או שלה.1. אנו מושפעים מהקשרים שלנו עם אחרים.2. האדם הוא מודע.3. לאדם יש בחירה.4. לאדם יש כוונות.5

( כך גדל הצורך להצהרות ברורות יותר, מטרות ושיטות מחקר500 ל-75ככל שמספר החברים גדל )מ-של הפסיכולוגיה ההומניסטית. המטרה השתנתה ממחאה לפרוייקטים ניסויים מרגשים ומעניינים.

החינוך הפך אחד התחומים החשובים באסכולה ההומניסטית. הפסיכולוגיה ההומניסטית והביהביוריזם:

הם יצאו כנגד המכניזם של האדם והעקרות של הביהביוריזם, בכך למעשה הביהביוריזם תרם להתפתחות הפסיכולוגיה ההומניסטית. הייתה ביקורת רבה כלפי ההומניזם בכך שהיא לא יותר מאשר

מחאה כנגד הביהביוריזם. ההומניסטים טענו שעבור הביהביוריסט האדם היה דומם, חסר חיות, אורגניזם מגיב, דבר פסיבי חסר אונים שלא אחראי להתנהגותו. האדם היה לא יותר מאשר תגובות לגירויים והרגלים. בניגוד לכך, פסיכולוגים הומניסטים טענו שאפילו אם היה אפשרי לקטלג רשימת

התנהגויות מלאה, ניכשל לתאר את האדם כי האדם הוא יותר מאשר סכום כל ההתנהגויות שלובנפרד.

ההומניזם היה ברור יותר ב"למה הוא מתנגד" ופחות ברור במה הוא תומך. תגובה של–פסיכולוגים הומניסטים מבינים את האדם כשלם, שטאלט. הביקורת שלהם כלפי הגירוי

הביהביוריזם, ההומניזם טענו שהמוטיבציה האנושית היא פנימית, מכוונת לעתיד ולא רק תגובותלגירויים.

הפסיכולוגיה ההומניסטית והפסיכואנליזה: כאשר ההומניזם הגדירו את עצמם ככוח שלישי הם ראו בפסיכואנליזה ככוח שני. השקפתם נוגדת את

הפסיכואנליזה הפרוידיאנית הקלאסית, הדטרמיניסטית, מערכת עקרונות, רדוקציה וכדומה. באופן אמביבלנטי, הפסיכולוגיה ההומניסטית העריכו את פרויד, לעיתים קרובות הם התייחסו אל גישתם

כמשלימה את פרויד יותר מאשר מחליפה אותה בכך שהיא מרחיבה אותה. בכל אופן, יש להבחין בין פרויד ופסיכואנליסטים קלאסיים לבין ניאו-פרוידיאנים. פסיכולוגים הומניסטים העריכו במיוחד את

המאוחרים יותר כגון אדלר, יונד וכדומה. פסיכולוגים הומניסטים רבים הושפעו מניאו-פרוידיאנים. כמו בבהביוריזם פסיכולוגים ביהביוריסטים מיקדו את הביקורת שלהם כלפי פרויד על תפיסת האדם. הם הדגישו את הפסימיות של פרויד והתיחסותו לצד האפל של האדם. הם טענו שעבור פרויד אם לאדם היה ניתן ביטוי מלא היינו רואים רק הרס, רצח וגילוי עריות. האדם, לפי פרויד, לעולם לא היה חופשי מתשוקותיו הפרימיטיביות שמקורם בקבעון הילדות. האדם הוא תוצר של דחפים ביולוגיים הרסניים

המוכתבים מההיסטוריה האישית של האינדיבידואל. תגובתם לפרויד הייתה הטלאולוגיה וההנעה של האדם. הם האמינו בקיבולת של האדם בעיצוב, הכוונה ובעל אחריות לקיומו. הם האמינו שרק כאשר הגרעין הפנימי של האדם משוחרר משליטה פנימית וחיצונית ומאפשר ביטוי מלא, רק אז הדם נמצא

בתפקוד מלא, מגשים את עצמו וכדומה. פסיכולוגיה הומניסטית, אקזיסטנציאליזם ופנומנולוגיה:

68

דילמות בפסיכולוגיה – 21 מאמר

הפסיכולוגיה העכשווית מאוד מגוונת. פסיכולוגים עוסקים ביישומים שונים. אפילו באקדמיה קשה לזהות פסיכולוגיה. מחקר ולימוד פסיכולוגיה הם בתחומים רבים: קוגניטיבית, ארגונית, סוציאלית,

קלינית וכדומה. נראה שפסיכולוגיה הולכת לכיוון של גיוון גדול יותר ולא לכיוון התלכדות לכדי תחוםשלם.

אמפירית.ההנקודה היחידה המוסכמת על הפסיכולוגיה העכשווית היא שהפסיכולוגיה היא דיסציפלינשלבי ההתפתחות בפסיכולוגיה היו שלבים הכרחיים של המהפכה בפסיכולוגיה.

אינטגרציה: בפסיכולוגיה האמריקאית קדמה והצליחה לפני תקופות רבות20–זה מוזר שהמערכת העיקרית במאה

-פונקציונליזם העכשווי הם בעלי גישה המלקטתו המוקדם והניאם הפונקציונליזם. הפונקציונליז–ממקורות שונים כלפי נושאים ספציפיים של מחקר.

בדיוק כפי שההוגים היווניים נטשו את המחקר של מסגרת יוצאת דופן להדריך להנחות את החקירה הפסיכולוגית ובמקום חיפשו מודלים ספציפיים ומוגבלים שיכללו בהנחה שלהם. כך גם

נמנעים ומתרחקים ממבנים תיאורטיים. )פחות תיאוריה יותר20-פונקציונליסטים במאה ה-והניאנתונים(.

לפסיכולוגיה היותבמהלך התקופה של הפונקציונליזם המוקדם ההימנעות מהשקפות יתר סיסטמאתיו כתגובה לעקרות של הפסיכולוגיה האורתודוכסית של וונדט וטיצינר. האוריינטציה החדשה המתרחקת

-פונקציונליזם עכשווי נראית כתגובהומתיאוריה והולכת לקראת נושאים ממקורות שונים ומחקרים בניא.20להבל של שיטות החקירה של הפסיכולוגיה במאה ה-

למרות שהפונקציונליזם המוקדם סיפק מעבר לשלב המערכות ולביהביוריזם בעיקר, זה לא פזיז ונמהר 2-פונקציונליזם העכשווי. זה בהחלט מפתחה למתוח קו בין ולתאר תפקיד דומה של מעבר לניא

תקופות אלו. הבהרות בנוגע לממדי הערכה שמייחסים לנפש ולפעולות שלו:2

הבחירה של מימד ההערכה הוא שרירותי. מימדים חשובים אחרים של השוואה יכולים הממדים שיפורטו בהמשך מייצגים השוואה4להילקח בחשבון ולהיות אינפורמטיביים.

שיכולה לספק לנו מידע על המגוון של המערכת הפסיכולוגית. .יש מגוון בתוך המערכות עצמן לדוגמה ביהביוריזם קיצוני ומתון

- 1דילמה MIND –.דואליזם אקטיבי לעומת מוניזם פסיבי

ממד הערכה זה ביסודו הוא הניגוד גוף נפש, דואליזם כנגד מוניזם. באופן ספציפי, עמדה דואליסטית מניחה שהנפש היא כוח הכרחי של תהליכים פסיכולוגיים והנפש היא גורם מכריע ואקטיבי של תוצאות פסיכולוגיות. פעילות מנטלית לא קרובה במשמעותה לתפקוד גופני, כך שהנפש היא לא בעלת צמצום

לבסיס הגופני ומכניזם של הגוף. בניגוד לכך, מוניזם חומרי מניח שכל תהליכי הפסיכולוגיה הם בסופו של דבר מצומצמים לתהליכים

גופניים או פיסיים. לכן, אין צורך להניח על קיומם של גורמים אחרים של פעילויות פסיכולוגיות. הישותהיחידה הקיימת של הגוף מתייחסת במלואה להתנסויות אנושיות.

.הפסיכואנליזהאולי הפרוש הברור והחזק ביותר של דואליזם בקרב המערכת הפסיכולוגית היא בהתאם לגישה הפסיכואנליטית הגורם המכריע העיקרי של פעילויות פסיכולוגיות הוא הכוחות הלא מודעים או האנרגיה הפסיכית של מאפיינים סקסואליים וטבע תוקפני. לפסיכואנליטיים המטרה של האישיות היא לחפש שיווי משקל והרמוניה בין הכוחות הנובעים מהלא מודע. ההסתמכות על גורם

מנטלי של אישיות לא מודעת מורידה בדרגה את האספקטים הפיסיקליים של האדם לתפקיד משני. יתרה מכך, התנהגות גלויה ואפילו תהליכים מנטליים מודעים הם בעלי ערך סמלי מעבר לייצוג הממשי

שלהם. התוכן של ההתנהגות הנצפית הגלויה והמודעות הם ביטויים של כוחות לא מודעים, כך

69

שתפקודים גופניים של האינדיבידואל תופסים עמדה תגובתית לכוחות האנרגיה של האישיות הלא יש לא רק רמז מתקבל של עמדה דואליסטית אלא גם בתוךתמודעת. לכן, במערכת הפסיכואנליטי

הדואליזם יש הדגשה של אספקטים מנטליים או פסיכיים על אספקטים פיסיקליים. הקיום של הדואליזם משתנה.....

. השיטה הפנומנולוגית פותחה כדי לחקור בדיוק את הדינמיות שלההומניזםבקרב התנועה השלישית, פעולות מנטליות ללא הגבלות המופחתות של השיטות האנליטיות של מדע הפיסיקה אשר הורסים את

הפעולה המנטלית. יתרה מכך, הצורך החשוב של פנומנולוגיה נשען על קבלה של פעילות מנטליתנפרשת אשר שונה מפעילות פיסית.

העמדות של תנועת הגשטלט נופלות בין עמדה דואליסטית מוחלטת לבין הנחה מוניסטית.– גשטלט נוסחים מוקדמים של הגשטלט המתבססים על מחקרים בתהליכי תפיסה, ניסו להימנע מרמזים או משמעויות דואליסטיות. כאשר התאפשר, הם ניסו להסתמך על הסברים של תופעות דרך התנסות

בקשה לספק בסיס פיסי לתופעות תפיסתיות. בכלהנרכשת. העיקרון שלהם של איזו-מורפיזם היית אופן, חוסר ההתאמה של איזומורפיזם כהסבר פסיכולוגי וההתפשטות של עקרונות הגשטלט לשדה

תיאורטי, הזיזו ביחד את פסיכולוגיית הגשטלט קרוב יותר לעמדה דואליסטית. מיצג העמדה המוניסטית. המוניזם בא לידי ביטוי בעיקר בביהביוריזם הקיצוני של סקינר– ביהביוריזם

ופבלוב. ההשקפות השונות בין ביהביוריסטים עכשויים מתחום הנירופסיכולוגיה ועד קוגניטיביים שונים בקבלה

של פעילות מנטלית שאינה ישירה וניתנת להקטנה מידית לבסיס גורמים פיסיקליים. המערכות העיקריות. לפסיכולוג, הרמז הראשון לקבלה4הממד של דואליזם-מוניזם עוזר לנבחין בין

של הנחה זו או אחרת נמצא בטבע של מאורעות פסיכולוגיים שנלמדים. עמדה דואליסטית נוטה להקטין את חשיבות ההתנהגות הנצפיץ ותהליכי חשיבה מודעת ובמקום זאת

מתמקדת בדינמיקה פנימית של פעילות מנטאלית. בניגוד לכך, העמדה המוניסטית נשענת על התנהגות פיזית נצפית כמידע הבסיסי ביותר בפסיכולוגיה. לימודיי פסיכולוגיה פורמליים יצרו עמדות קיצוניות יותר בממד זה במשך השנים האחרונות יותר מאשר

בכל התקופות האחרות. , פעילות מנטלית הייתה מנוגדת עם מנטליות פסיבית. המערכת19במסורת הפילוסופית עד המאה ה-

בפסיכולוגיה.MIND יצרו את הנטייה ההתנהגותית שמדגישה את תפקוד ה-20במאה ה- בהתאם לכך, הממד של פעילות מנטלית אקטיבית לעומת פסיבית היא ניגוד חד של דואליזם ומוניזם.

, השקפה שחוזרת לעמדה שלMINDהעמדה המאוחרת דורשת דחייה של כל צורך לתפיסה של ה-פילוסופים צרפתים.

מקורות הידע: מקור עצמי לעומת סנסורי.– 2דילמה ממד זה נוגע לדרך שבה אנשים רוכשים ידע על עצמם וסביבתם. בקרב התנועה הפילוסופית הקודמת

ממד זה הוא הרציונליזם )ידע מולד( מול ידע כתוצר של פעילות דינמית. במערכות19למאה ה- הגישה האמפירית ממשיכה לשלוט והרעיון של ידע פנימי נעלם. 20הפסיכולוגיות במאה ה-

בפסיכואנליזה הטבע של ידע ממקור עצמי שוכלל מעבר לגבולות הרציונליות שנגזרו מקאנט והמסורת הגרמנית. הנוסח הראשון של פרויד של הפסיכואנליזה מראה הערכה של כתיבה על שאיפות לא

כגון ואן ארטמן ושופנהאור. רעיונותיו19מודעות של הרצון כפי שהייתה בפילוסופיה הגרמנית במאה ה- של פרויד על מוטיבציה לא מודעת, המבוססת על אנרגיה פסיכית, הוסיפו פירוש נוסף למשמעות של

ידע ממקור עצמי. באופן ספציפי, הדינמיות של הלא מודע מוכרים לאינדיבידואל, עדיין מחשבותיוהמודעות של כל אדם והתנסויות אחרות כגון חלומות בנויים מכוחות אנרגיה לא מודעים.

בהתאם לכך, הממד של ידע בפסיכואנליזה של פרויד חיבת להיות נרכשת, פעילות מנטלית היא מקורעצמי אך ידועה לאינדיבידואל ובהחלט לא רציונלית.

רכישה זו של ידע ממקור עצמי התפשטה.

70

מטלות:7,8,14,15,16,17,18,19,20,21מאמרים:2,3,4,5,6,7,8,9 ,15הרצאות:

71