א. רחביה: הגימנסיה העברית :

הגימנסיה העברית בירושלים היא בית ספר תיכון ותיק בשכונת רחביה שבירושלים.

, בשם "הגימנסיה העברית 1909הגימנסיה נוסדה בימי העלייה השנייה בשנת בירושלים". בין מייסדיה נמנו ד"ר נפתלי וייץ, יהושע ברזילי )אייזנשטט(,

ואנשי העלייה השנייה, חברי קבוצת "ירושלים החדשה" יצחק בן צבי ורעייתו רחל ינאית, ואירה יאן. שלושת האחרונים גם שימשו כמורים בשנותיה

הראשונות.מטרת מייסדי הגימנסיה, הייתה החיאת התרבות העברית. תוכנית הלימודים שילבה ידע כללי עם תרבות עברית, היסטוריה יהודית וידיעת הארץ. לימים,

(, 1928כשנוסדה שכונת רחביה והגימנסיה עברה לבניין משלה בתחומיה )היא כונתה בפי כל "הגימנסיה העברית רחביה".

(, 1909 בינואר 2הגימנסיה בירושלים נפתחה ביום ראשון י' טבת תרס"ט )והמניעים להקמתה פורטו כעבור כחודש בעיתון "העולם":

.יש כמה מאות של משפחות בירושלים, המעוניינת לתת חינוך הגון 1 בבית ספר בינוני לילדיהן, ואין בירושלים כזה, לבד מן הסמינר ובית הספר

למסחר לבנים של חברת "עזרה". .ההורים אינם רוצים להיפרד מילדיהם ולשלוח אותם ליפו, גם מימון 2

נסיעותיהם ושהייתם ביפו מכביד מאוד על הדבר. .הדבר נחוץ לשם הגדלתו וביצורו של היישוב היהודי בירושלים.3

המשך..

תלמידים בלבד, אך מספרם עלה בהרבה 20בשנה הראשונה למדו במוסד (. עקב הגידול 1911 בשנת תרע"א )110(, והגיע ל-1910בשנת תר"ע )

המהיר הלכו ורבו הוצאותיו של המוסד לתשלום של שכר המורים, לציוד ולדמי שכירות הדירה, מה עוד שקלט גם תלמידים לא מעטים שידם לא

נענה הוועד הפועל 1911השיגו לשלם את שכר הלימוד כנדרש. בראשית 1000המצומצם לפניית "אגודת הגימנסיה העברית בירושלים" וקצב לה

פרנק מכספי "קרן תרבות" שעמדה תחת הנהלתו.החלטה זו עוררה בקורת והתנגדות עזה מצד נציגי המזרחי: נאמנים לשיטתם

סירובו להיות שותפים בעל כורחם "במימון ובמתן הכשר למוסד חינוכי, המלמד את המקרא ברוח ביקורת המדעית ואינו מקפיד על קיום מצוות

הדת על ידי תלמידיו., נסגרה הגימנסיה, והיא שבה 1916בעת מלחמת העולם הראשונה, בשנת .1919לפעול לאחר תום המלחמה בשנת

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/1/18/Gimnasia1.jpg

המשך..

בית אליעזר ילין:בית אליעזר ותלמה ילין הוא המבנה הראשון שנבנה בשכונת רחביה בירושלים.

על פי תכנונו של האדריכל אליעזר ילין 1924בניית המבנה הסתיימה בשנת , 14בנו של דוד ילין ונכדו של יהושע ילין. המבנה נמצא ברחוב רמב"ן מס' בפינת רחוב אלחריזי.הבית נבנה בסגנון הבינלאומי )המבנה קוביותי

בצורתו, ומורכב מארבע "קוביות" בגבהים שונים( אולם נוספו לו אפיוניים מקומיים - קשתות באכסדרת העמודים שבכניסת המבנה וכן אלמנטים

דמויי אדריכלות המזרח הקדום - כותרות עמודים בסגנון אשורי. חדרי השינה היו בקומה השנייה של המבנה.בשל העובדה שתלמה ילין, אשתו של

אליעזר ילין הייתה צ'לנית ידועה, בנה לה בעלה בחזית המבנה גזוזטרה על מנת שתוכל לתת למבקרים בבית קונצרטים בהיותה יושבת במעין במה.

בעת שהתגוררו בבניין נהגה תלמה ילין קונצרטים שבועיים בביתם המשותף. בבית הזוג ילין נהגו לבקר שמנה וסלתא של ירושלים - הנציב

הבריטי העליון, פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ומוזיקאים מכל העולם. מכרה משפחת ילין את הבית, בשל קשיים כלכליים.1936בשנת

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b9/Beit_Yelin_P8020005.JPG

המשך.. בית בונם:

בית בונם הוא מבנה בשכונת רחביה שבירושלים .בניין זה תוכן עבור ד"ר פאול בונם, גינקולוג שעלה לארץ מגרמניה, על ידי האדריכל והצייר ליאופולד

. המבנה תוכנן בסגנון פונקציונלי האופייני לסגנון 1935קרקאור, בשנתהבינלאומי. המבנה מכוסה טיח ואינו מצופה אבן )דבר המקובל בסגנון הבינלאומי, אך נדיר בירושלים. המבנה נבנה בסגנון המזכיר כפר ערבי

טיפוסי והאדריכל קרקאור אכן קיבל השראתו מהתבוננות בכפרים הערביים הסמוכים אבו גוש וליפתא.

קרקאור התאים את המבנה לפני השטח של המגרש עליו נבנה המבנה - בחלקו הגבוה של המגרש מצויי חלקו הגבוה של המבנה, ובחלקו הנמוך

מצוי אגף נמוך יותר. בניית המבנה על ידי צירוף של מספר "קוביות" אפשרה להפנות את רוב החדרים לצפון ולדרום, ובהתאם, מיקום חלונות

המבנה תוכנן על מנת לאפשר תאורה טבעית מרבית לחדרים. במבנה מרפסות המוצלות על ידי גגוני בטון )אלמנט אופייני לסגנון הבינלאומי(. במרפסת הפינתית של המבנה תכנן קרקאור שכבת עץ- המסתירה את

יושבי המרפסת מבלי למנוע כניסת אוויר למרפסת.גדר המבנה שנבנתה בגבול החלקה הייתה מדורגת בהתאם לפני השטח,

ותאמה את המבנה )הגדר אינה קיימת כיום(. בחצר המבנה נבנתה חצר מגודרת גדר גבוהה, שנתנה פרטיות לבני הבית .

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Bonem_House02.JPG

המשך...ספריית שוקן:

ספריית שוקן היא ספריית מחקר במדעי היהדות השוכנת בין השכונות רחביה וטלביה.

במטרה לשמש 1935הספרייה תוכננה על ידי האדריכל אריך מנדלסון בשנת משכן לספריו של זלמן שוקן, וכמכון מחקר לחקר היהדות. בשל הכוונה

שמכון המחקר יהיה פתוח לציבור הופרד בניין הספרייה מבית זלמן שוקן הסמוך.מנדלסון תכנן את מבנה הספרייה בסגנון הבינלאומי ועיצב את תוכה. המבנה כולל שני גושי מבנה המחוברים יחד, וכן יש בה מרפסת

בצורת חצי סהר האופיינית לסגנון הבינלאומי בכלל ולמבנים שתכנן מכרו ילדיו חלק ניכר 1959מנדלסון בפרט. לאחר מותו של שוקן בשנת

מאוצרות ספרייתו, ואת יתרת הספרייה והבניין שבו שכנה העניקו לבית המדרש לרבנים באמריקה המנהל מאז את המבנה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Schocken_Institute_P4110021.JPG

מעונות עובדים ב':

מעונות עובדים הם סדרת בתי מגורים שנבנו בארץ, בעיקר בתל אביב, בשנות בסגנון הבינלאומי. הבתים נועדו לשמש למגורי 20 של המאה ה-30ה-

עובדים ופועלים. מבנים אלה יוצאי דופן בגודלם בין מבני הסגנון הבינלאומי. בעוד שמבנה רגיל היה על חלקה אחת, מבנים אלה השתרעו

על מספר חלקות. משמעות הדבר סטייה מהנורמה של הסגנון הבינלאומי, לפיה סביב כל בית מגורים היה שטח של גינה לרווחת הדיירים.מעונות מעין

אלה הוקמו בערים רבות באירופה ובהן וינה וערים בגרמניה. מעונות עובדים ב' נמצא בשכונת רחביה. בכל אחד ממבני המעונות הייתה חצר

שיתופית, ובה מכולת וגן ילדים, ועל גג כל מבנה היו חדרי כביסה משותפים.

ב. טלביה:וילה קונסטנטין סלאמה:

ע"י קוסטנטין סלאמה בן העדה היוונית אורתודוקסית מאני 1935הבית נבנה בשנת העסקים הערבים העשירים ביותר בא"י בתקופת המנדט. קוסטנטין עשה חיל

בעסקיו השונים מקרקעות ובנייה ועד אספקת ירקות ופירות לצבא הבריטי, הוא גם קיים קשרי מסחר הדוקים עם היהודים שמהם רכש את מרבית התוצרת החקלאית ששווקה לבריטים. סלאמה ניהל אורח חיים מערבי לחלוטי, וביתו הפרטי נחשב לאחת הווילות המפוארות ביותר שנבנו בא"י בתקופת המנדט.

וילה סלאמה פונה לכיכר היפה ביותר בעיר –כיכר סאלמה דפי שנקרא בת' המנדט, וכן עד היום בפי תושביה הוותיקים של טלביה. זהו בניין סימטרי בן שלוש קומות

בעל חזות ייצוגית רשמית יוצאת דופן. במרפסת החזית הקדמית משולבים עמודים חסרי עיטור, גושי הבניין והגוונים מעוצבים בקווים ישרים ונקיים על פי

הסגנון הבינלאומי של תק' הבנייה. גינה רחבת ידיים מקיפה את הבניין ונטועים בה עצי דקל גבוהים הטיפוסיים לבנייה הערבית דאז. בחלק האחורי של הגן

הייתה בעבר פינת חי ובה כמה איילות וטווסים. הכניסה הראשית אינה מכיוון הכיכר .

מדרגות הכניסה הראשית לבית העשויות שיש אפור- שחור, מובילות אל מלתחה רחבה ואל חדר כניסה לאולם ייצוגי הנמצא במרכז הבניין סביבו נמצאי בתי

האורחים. זמן קצר לפני תום המנדט הבריטי עזבה משפחת סאלמה את 1948בפברואר

הארץ ועקרה למצריים , וילה סלאמה הושכרה לקונסול בלגי ומאוחר יותר עברה משמש הבית מקום מגוריו של 1948לביירות , ומשם המשיך לנהל את עסקיו . מ

הקונסול הבלגי .

וילה הארון אל-רשיד:וילה זו היא בית מגורים מבואר בשכונת טלביה בירושלים.

ע"י חנא אברהים בשאראת, ונקראה על שמו של החליף 1926היא נבנתה בהעבאסי הארון אל רשיד.

בווילה שתי קומות, שחלוקת החדרים הפנימית שלהן היא אולם וחדר מרכזי, שמשני צידיהן חדרי שינה ושירותים. רצפות החדרים מעוטרות.

על גג הבניין מבנה בטון קטן, שיועד למשרתים.בכניסה הצדדית לווילה, , נוספו 1994מצוין שמה על אריחי קרמיקה באנגלית ובערבית. בשנת

בחזית הדרומית אריחי קרמיקה המעוטרים במגני דוד, שעליהם נכתב בעברית "כי שמך נקרא על הבית הזה". באותה תקופה היא עברה להיות

מידי הבריטים לידי ההגנה בשל ידידות בינהם.

בית ג'לאט:

על פי תוכניות 1926בית ג'לאט מכונה גם בית הקרמיקה.בית ג'לאט נבנה בשנת האדריכלים ספירו ח'ורי פתאסיס עבור אליאס ג'לאט ורעייתו קתרין. אליאס

ג'לאט היה איש עסקים ערבי נוצרי - קתולי אשר שימש כקונסול כבוד של , לאחר דרישה 1948הונגריה בירושלים, וכנשיא מועדון רוטרי בירושלים.בשנת

של ארגון ההגנה, עזבו בני המשפחה את ביתם ועברו ללבנון. משם היגרו לאנגליה ולארצות הברית.במהלך מלחמת העצמאות הועבר המבנה לידי מוסד

עליית הנוער. במבנה שוכנו ילידי עליית הנוער שהתגוררו קודם לכן במשק שבמוצא, ואשר נאלצו לעזוב את המשק בשל הפגזות צבא ממלכת ירדן. לאחר

מלחמת העצמאות עבר המבנה לידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים. מוסד , ולאחר מכן הושכר המבנה לארגונים 70עליית הנוער שכן במבנה עד שנות ה-

הושכרה קומת הקרקע של המבנה למוסד החינוכי "עמית", 2001שונים. בשנת והקומה השניה משמשת כאכסניה לבנות. המבנה נבנה בפאר רב, קומתו

העליונה של המבנה מעוטרת באריכי קרמיקה ארמנית, והמבנה נחשב למבנה הקרמיקה המעוטר ביותר בירושלים. קשת חלונות המבנה וכן פינות המבנה

עוטרו בדוגמת אבלק שהייתה אופיינית בבניה הממלוכית. על גגו של המבנה עיטורים שונים ובהם עיטורי פרחים, ואף שיני חומה )השונים ממבנים אחרים

בשכונה בצורתם - צורה המדמה פרח, ולא צורה המזכירה את חומות ירושלים(.בשל קשריו העסקיים הרבים של אליאס ג'לאט, הבית, שנבנה כבית ליוואן

, והייתה 20אופייני )צורת הבנייה האופיינית למבנים ערבים עד אמצע המאה ה-נפוצה ביותר בשכונות טלביה וקטמון(, כלל שני חדרי אירוח - בקומה הראשונה

היה בית אירוח עבור אליאס ג'לאט, ובקומה שניה חדר אירוח משפחתי אשר שימש את רעיתו.

בית חדאד: 20 של המאה ה30בית פינתי דו קומתי שנבנה בשנות ה

ע"י משפחת חדאד.ד"ר תופיק באז חדאד רופא כללי ערבי פרוטסטנטי,

התגורר עם משפחתו ובה שלוש בנות בקומה העליונה. הדירה שבקומת הקרקע הושכרה . אחרי

שוכנו בקומת הקרקע של הבית שתי משפחות, 1948אשר במשך קרוב לעשרים שנה חלקו ביניהם חדר

אמבטיה אחד , בעוד ה"ליוואן" במרכז הדירה משמש עם גג 3 נבנתה הקומה ה1997כחדר מעבר. שנת

רעפים.

ג. הר הצופים:

בית הקברות הבריטי: בית הקברות הבריטי בירושלים)הוא בית קברות צבאי לחללי

האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. בית הקברות ממוקם על הר הצופים בירושלים, הונצח בבית

חללי מלחמת 5,769הקברות הצבאי בירושלים זכרם של העולם הראשונה. אין בבית הקברות חללים שנהרגו לאחר

מלחמה זו. בית הקברות הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה ובו נקברו חללים שנפלו במהלך הקרבות באזור ירושלים.

מיקום בית הקברות נבחר על פי מספר שיקולים ולבסוף הוקם על פסגת הר הצופים מאחר שבאותה תקופה היה ההר מחוץ

לגבול המוניציפאלי של ירושלים הבריטית. על כך נוספו שיקולים מעשיים כגון ריכוז של קברים ארעיים וקרבה

למפקדה, אך ערך מוסף ניתן על ידי הנוף שנשקף מהר הצופים אשר נתן ביטוי מוחשי לקונוטציות היסטוריות ודתיות של

ירושלים, המקרינה מקדושתה על בית הקברות.

בית החולים הדסה:הדסה הר הצופים הוא בית חולים הניצב על פסגת הר הצופים בירושלים. בית

החולים, בגלגולו הראשון תוכנן על ידי האדריכל היהודי הנודע אריך מנדלסון . בית החולים ננטש במהלך מלחמת 1938ופתח את שעריו לציבור בשנת

השחרור וחידש את פעולתו רק לאחר איחוד ירושלים בתום מלחמת ששת הימים ועבודות שיפוץ מאסיביות שנערכו לאחר מכן. כיום בית החולים הוא חלק מהמרכז הרפואי המופעל על ידי ההסתדרות הציונית הדסה" בירושלים. עם קבלת הניהול של בית החולים מאיר רוטשילד לאחר

הכיבוש הבריטי של א"י החלה הפעילות הרפואית של ההסתדרות הרפואית "הדסה". במהלך שנות העשרים של

הפעילות של הדסה התרחבה בירושלים והייתה במספר אתרים 20המאה הבעיר, כך נבנה מרכז רפואי גדול שיוכל לשרת את צרכי העיר שגדלה לאחר

מלחמת העולם הראשונה. מנדלסון תכנן קמפוס מודרני ובו מספר גושים של בנינים בית החולים נסמך בעיקרו על שני מבנים מלבניים גדולים המחוברים על ידי שלושה מבנים הניצבים אליהם. בין המבנים תוכננו חצרות פנימיות. בנין בית

החולים מצטיין בקווים ישרים בהם שילב מנדלסון אלמנטים קישוטיים במטרה להדגיש חשיבות של חלקים מסוימים וסייע בשילוב הקמפוס בנוף ההר. קווים

אופקיים ומדורגים מסייעים בהשתלבות המבנים בטופוגרפיה. מרפסות, חלונות גדולים ונקודות תצפית אל נוף ההרים ממזרח ואל העיר ממערב מנצלים את

מיקום המבנה כנקודת תצפית על נוף קדומים.הכניסה הראשית לבנין קושטה והובלטה על ידי מבנה ועליו שלוש כיפות שמטרתן היחידה היא אסתטית באגף

המזרחי של הבניין נבנתה מרפסת רחבת ידיים בצורת חצי עיגול התלוי מעל המצוק ופונה לנוף של הרי ומדבר יהודה.

המשך..

אלמנטים תכנוניים דומים - מבנים חצי עגולים שימשו את מנדלסון בבנין בית הספר לאחיות, על מנת לרכך את השפעת הקווים הישרים של המבנה. אלמנט העיגול מופיע בחלקים שונים של בית החולים: בחצר הפנימית

נקבעה בריכת נוי עגולה, בדלתות נקרע חלון עגול, חלונות עגולים נקרעו בקירות הבניין, ושקעים עגולים שמטרתם קישוטית בלבד הותקנו בתקרות.

הבניין מצופה באבן ירושלמית מנוסרת המונחת בקווים אנכיים ולא מאוזנים נפתח 1938כמקובל, באופן שמדגיש את היות האבן ציפוי בלבד. בשנת

מיטות, בית ספר לאחיות, מכוני מחקר ומחלקות 300בית החולים ובו אשפוז מודרניות. בית החולים היה שונה מכל מוסד רפואי שפעל עד אז

בעיר והיה קפיצת דרך משמעותית - בצעד אחד זכתה העיר לבית חולים "אמיתי" במקום מוסדות קטנים חסרי יכולת להתמודד עם דרישות כרך

מודרני, ועם קשר למחקר רפואי ובית ספר המכשיר את כוח האדם הנדרש להפעלת בית החולים. עובדות אלו, יחד עם המוניטין של מתכנן בית

החולים, ציודו החדיש והצוות הגדול הוסיפו ליוקרת בית החולים, שעם פתיחתו הוכתר למתקדם במזרח התיכון.

האוניברסיטה העברית:

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ( והמוסד האקדמי השני שנוסד בה .האוניברסיטה הוציאה 1925ישראל )

מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר. לאוניברסיטה ארבעה קמפוסים אחד מהם הוא הר הצופים שמשמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה

ואת מרבית משרדי המנהל שלה., נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה 1918 ביולי 24ביום

, נערך טקס הפתיחה 1925 באפריל 1העברית. כשבע שנים לאחר מכן, ב-של האוניברסיטה העברית. הקמת מדינת ישראל מסמלת תפנית בתולדות

האוניברסיטה. בתום מלחמת העצמאות, האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר . עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת

להר הצופים, ובקמפוס 1981בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע ובית הספרים הלאומי

והאוניברסיטאי.

גבעת התחמושת:גבעת התחמושת הוא הכינוי שניתן למוצב ירדני בצפון ירושלים, שבו התחולל קרב

קשה במלחמת ששת הימים. המתחם הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים כבונקר לאחסון התחמושת של בית הספר

מטרים מעל פני הים. 797לשוטרים שעמד סמוך למקום, על גבעה בגובה לאחר מלחמת העצמאות נותר המתחם בשליטת ירדן, עד לכיבושו במלחמת

. כיום נמצא על שרידי המוצב 1967 ביוני 6 ביוני ל-5ששת הימים, בלילה שבין אתר הנצחה ממלכתי.

תחילת המלחמה בירושלים

פתחו כוחות הלגיון הירדני בהרעשה ארטילרית על 1967 ביוני 5בבוקר יום ירושלים המערבית, וחיילי הלגיון הירדני השתלטו על מטה משקיפי האו"ם

ששכן בארמון הנציב. מלך ירדן, חוסיין, שעד אותו בוקר היסס בשאלה האם להצטרף למלחמה נגד ישראל, הכריע בעד שיתוף הפעולה עם מצרים וסוריה,

והחליט להעביר את צבאו לפיקוד מצרי. המלך הסתמך על ידיעות מצריות מוטעות, והשתכנע כי הקרב בסיני הוכרע לטובת הכוחות המצריים, ומכאן

שיהיה זה לטובת האינטרסים הירדניים להיכנס למלחמה. יחד עם זאת, הוצבו לצבא הירדני מטרות מוגבלות בלבד, מתוך כוונה לבצע מחטפים מוצלחים

בנקודות בעלות חשיבות אסטרטגית לאורך הקו העירוני.

המשך..

הצד הישראלי הופתע מכניסתה של ירדן למלחמה. ישראל העבירה מסרים לירדן לפני המלחמה, בתקווה לשכנעה שלא להתערב בעימות, ולפי הערכת

מטכ"ל צה"ל, פיקוד המרכז לא היה אמור כלל להשתתף בלחימה. עם תחילת הקרבות הסתבר שלפיקוד לא היו כוחות לביצוע מהלך התקפי.

לרשות הפיקוד עמדו במרחב ירושלים שתי חטיבות מילואים לוחמות בלבד, (, בפיקוד 16מעבר לכוחות מדרג שני ושלישי: חטיבת ירושלים )חטיבה

(, בפיקוד אורי בן ארי. 10אליעזר אמיתי, וחטיבת השריון הראל )חטיבה כשהסתבר לפיקוד צה"ל שגם בגזרה זו מתפתחת לחימה, סופחה לסדר

, חטיבת צנחנים בפיקוד מרדכי גור.55הכוחות של הפיקוד גם חטיבה חטיבת הצנחנים:

בתקופת ההמתנה, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, תוכנן שחטיבת הצנחנים תוצנח בעורף הצבא המצרי, באזור אל-עריש. אולם התקדמותם 55

המהירה של כוחות צה"ל בפתחת רפיח והצלחת המהלומה האווירית שהונחתה על חיל האוויר המצרי הפכו את משימת החטיבה למיותרת. לאור

המצב, הוחלט על סיפוח החטיבה לפיקוד מרכז. אלוף פיקוד המרכז, עוזי נרקיס הציג בפני מפקד החטיבה וקציניה את משימתם החדשה: פריצת

הקו העירוני ויצירת מעבר קרקעי מאובטח בין העיר העברית למובלעת הר הצופים. מובלעת זו הייתה אחת מנקודות התורפה המרכזיות של הגזרה,

והפיקוד חשש מאד מכיבושה של המובלעת המנותקת לפני שיוכלו כוחות צה"ל לחבור אליה.

חטיבת הצנחנים מנתה שלושה גדודי צנחנים, פלוגת סיור, פלוגת הנדסה, ויחידת סוללות תותחים ומרגמות. הפיקוד סיפח לחטיבה עשרה 4סיוע חטיבתית, שבה

טנקי שרמן.מתחם גבעת התחמושת כלל את בית הספר לשוטרים ואת והמוצב הגדול בגבעת

של הלגיון הירדני, בפיקוד 2 מגדוד 2התחמושת. במתחם החזיקה פלוגת חי"ר מס' ראיד )רב סרן( סלימאן סאלם אל-סלאיטה. שתי מחלקות היו בגבעת התחמושת, מחלקה אחת בבית הספר לשוטרים ומחלקה רביעית במוצב סמוך שנקרא מוצב

המטלית הצהובה, מדרום לבית הספר לשוטרים. בסך הכל היו במתחם בעת פרוץ לוחמים ירדניים.120המלחמה

מוצב גבעת התחמושת הוקם על ידי הירדנים כדי לשלוט על הכביש להר הצופים. מצפון-מזרח למוצב גבעת התחמושת הוקמה עמדה שלטת על גבעת המבתר.

כלומר, מעמדת גבעת המבתר יכלו צלפים ירדנים לירות בכוחות ישראלים שהחלו לחדור אל מוצב גבעת התחמושת. שמה של גבעת המבתר בפי הירדנים היה תל

אל מודורה, כלומר הגבעה העגולה.מוצב גבעת התחמושת היה מוקף גדרות תיל ושדות מוקשים. מעבר לאלה, הייתה

גבעת התחמושת מוקפת משלושה צדדים בתעלות קשר עמוקות, מבוטנות ומדופנות באבן ירושלמית, שלאורכן בונקרים רבים ועמדות מוגנות היטב מבטון -

התעלה המערבית, שפנתה לעבר ירושלים היהודית והייתה מבוצרת במיוחד, ותעלה היקפית מזרחית. שתי התעלות התחברו ביניהן בצפון ויצרו מעין צורת

פעמון.

המשך...

המשך..באמצע המוצב הייתה תעלה מרכזית, שהובילה אל מבנים שונים שהיו במרכז

הגבעה - שני מבני מגורים בעלי גג מעוגל מפח, מגדל מים, פילבוקס, ועוד. בסמוך לקצה הצפוני של התעלה המרכזית נמצא בונקר הפיקוד

התת-קרקעי של המוצב. בסמוך לבונקר הפיקוד, ממזרח לגבעה ומחוץ לגדרות שסביבה, עמד מבנה נוסף )כנראה בית מגורים( שכונה על ידי

הצנחנים "בית הטלוויזיה".בצידו הדרומי של המוצב הייתה תעלה רדודה, שחיברה בין התעלה המרכזית

לתעלה המערבית, וכן הייתה לה שלוחה לכיוון בית הספר לשוטרים. תעלה זו הייתה מוגנת פחות משאר התעלות. על צד זה חלשו כמה בונקרים,

שיצרו "שטח הריגה" לכוחות שינסו להסתער על המוצב מכיוון זה. בצד זה היו שלושה בתים, שהיו חלק ממחסני אונר"א, ולאורכם, מדרום להם, עברה

גדר אבן. במקביל לגדר היה בית אבן מוארך.

שכונת רמת אשכול:רמת אשכול היא שכונה יהודית בצפון ירושלים, שנבנתה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה )והכביש "שדרות אשכול" המקביל לה( נקראת על-שם לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. זוהי השכונה היהודית

הראשונה שנבנתה במזרח ירושלים לאחר איחוד העיר. היא נבנתה במסגרת תוכנית שכונות הבריח ליצירת רצף התיישות עברי בין ירושלים המערבית והר

הצופים. תכנון מתאר שכונת רמת אשכול נעשה בידי האדריכלים ישראל לויט, יצחק פרלשטיין וזאב שיינברג. רמת אשכול שימשה דוגמה ומופת תכנוני

ואדריכלי לשכונות רבות שנבנו אחריה בירושלים ובמדינת ישראל. כמעט כל הבתים בשכונה בנויים באותה שפה ארכיטקטונית, תוך שהם דומים זה לזה

מחד גיסא, ובעלי מאפיינים ייחודיים מאידך גיסא. האיפיון הייחודי ניתן בצורת קשתות למרפסות חזית או אחור, קישוט קרמיקה, צבעי תריסים וכדומה.

במבנים רבים בשכונה הדירות אינן משיקות זו לזו ואין להן קירות משותפים: הדירות הבניה היא במפלסים של חצי קומה, כאשר כל דירה 8ברוב בנייני

הדירות כל דירה ממלאת מפלס של רבע קומה. 16ממלאת מפלס; בבנייני בצורה זו הובטחה לדיירים רמה גבוהה יותר של פרטיות ואיכות חיים מזו

שנהגה בבניה הציבורית עד לאותה תקופה. בתי הספר היסודיים של השכונה, גן החמישה-עשר - הפארק הגדול של השכונה ששמו מנציח את חמישה עשר

הלוחמים שנפלו במלחמת ששת הימים בשטח בו הוקמה השכונה ורחוב הוילות רמת הגולן, תוחמים את השכונה מצפון וצופים אל נחל צופים. רחוב

רמת הגולן נבנה בשיטת בנה ביתך ויחד עם בנייני שכונת גבעת המבתר והראשון מזה 1967הסמוכה, היה מייזם בנה ביתך הראשון בירושלים מאז

עשרות שנים. סמוך לשכונה נמצאת גבעת התחמושת, מאתרי הלחימה הקשים בקרבות מלחמת ששת הימים.

המשך...על שם מלחמה זו נקרא רחוב ששת הימים שבגבעת המבתר הסמוכה, שחלקו משותף עם רמת אשכול. מרבית שמות הרחובות ברמת אשכול קשורים גם

הם למלחמה זו, כגון רחוב מעבר המתלה, רחוב פראן ורחוב ים סוף., נמצאת מערת קבורה )מערת האשכולות( 8בגן 'דוריס ויילר', ברחוב ים סוף

מימי בית שני. מערות קבורה נוספות מצויות בסביבת השכונה, למשל בנחל צופים הסמוך, בגבעת המבתר, ובמיוחד בשכונת סנהדריה. בשכונה מרכז

, המשרת 1974 – 1970מסחרי גדול ברחוב פארן, שנבנה בשכונה בשנים את תושבי השכונה וכן את תושבי השכונות גבעת המבתר וסנהדריה. בתי

הספר של השכונה שרתו גם הם במשך שנים רבות את ילדי השכונות השכנות. במהלך שנות התשעים התחלפה אוכלוסיית השכונה לאוכלוסייה יהודית חרדית. הדבר קרה במקביל להתחזקות החרדים בעיריית ירושלים.