: הרחבה על תנאים מרכזיים ב3נספח

שנה לפני100מגדולי התנאים, ונשיא, בדור החמישי ואחרון של תקופת הזוגות. החל את נשיאותו כ-הלל1חורבן הבית השני.

יסד את בית המדרש הגדול "בית הלל" , שמאות תלמידיו למדו על פי שיטתו. שמעיה ואבטליון.רבותיו: שמאיחברו:

רבן יוחנן בן זכאיבין תלמידיו:סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:

וראשזוגות ה ישראל ארץ נשיא שושלת הנשיאים של בית

דורות15הלל, שנמשכה שנה.450במשך כ -

נצר מגזע בית דוד)ירו', תענית פ"ד ה"ב(.

היו שמאי וחברו הוא וממנו הזוגות. אחרון תקופת החלה ואילך

התנאים.120מת בגיל

שנה,40עלה מבבל בגיל חכמים שנה40שימש

ישראל את 40ושימש שנה )ספרי ברכות סל"ו(.

שמעיה את שימש הביא וזה ואבטליון להתמנותו לנשיא )פסחיםהלכה כי א(, ס"ו, בתירה: מבני נתעלמה "אמרו להן: אדם אחד ישוהלל מבבל, שעלה שני הבבלי שמו, ששימש שמעיה הדור גדולי

הלל אומר,"הוי מתלמידיו של אהרן,אוהב שלום ורודף שלום,

ומקרבן ות הברי את אוהב לתורה"

"הוא היה אומר,אם אין אני לי, מי לי.

וכשאני לעצמי, מה אני.ואם לא עכשיו, אימתי"

)אבות א:יב, יד(

"אל תפרוש מן הצבור,יום עד בעצמך תאמן ואל

מותך, ואל תדין את חברךעד שתגיע למקומו,

בר ואל תאמר דשסופו לשמוע אפשר שאי תאמר ואל להשמע.

לכשאפנה אשנה,שמא לא תפנה:

"הוא היה אומר,אין בור ירא חטא,

ולא עם הארץ חסיד,ולא הבישן למד,

ולא הקפדן מלמד,

והסבלנות. הענווה סמל היה ועליו אמרו "לעולם יהא אדםענוותן כהלל" )שבת ל' ע"ב(.

השווה בית שמאי:ברוב מקילים הלל בית שמאי. בית עם המחלוקות ולא באנשים, מתחשבים

פוסקים על פי חששות)יומא פ, א שבת ל, ב(

היו לו תלמידים רבים: "שמונים תלמידים היו לו להלל

הזקן, שלשים מהן ראוייםכמשה שכינה עליהן שתשרה

רבינו, ושלשים מהן ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן

נון, עשרים בינונים.גדול שבכולן - יונתן בן עוזיאל,בן יוחנן רבן - שבכולן קטן

זכאי" )סוכה כ"ח ע"א(.

תלמידיו ותלמידי תלמידיו תיקן הלל". "בית מכונים "והלל התקין גדולות: תקנות העולם" תיקון מפני פרוזבול

)ירו', גיטין פ"ג(.

על סבלנותו וענוונתונו –כאן מי הלל, כאן "מי

הלל?!?...)שבת ל, ב(

שאל גר את הלל:כמה תורות יש לכם?

אמר לו: שתים,ותורה שבכתב תורה

שבעל פה.אני - שבכתב לו: אמר מאמינך, ושבעל פה - איני

מאמינך.גיירני על מנת שתלמדני

שבכתב... שםתורה )עיין המשך(

)שבת לא, א(

עני, היה כאשר הלל, עלה על גג בית המדרש, וכמעט קפה למוות בגלל

הקור והשלג...)יומא לה, ב(

1

: הרחבה על תנאים מרכזיים ב3נספח

מיד וכו', ואבטליון ומינוהו בראש הושיבוהו

נשיא עליהם".)יומא ל"ה ע"ב(.

בעוני רבותיו את שימש עליו שאמרו עד גדול "הלל מחייב את העניים"

)יומא ל"ה ע"ב(.

בסחורה המרבה כל ולא שאין ובמקום מחכים.

אנשים,ל להיות איש: השתד

)אבות ב:ד(

2

מגדולי התנאים, ואב בית דין, בדור החמישי ואחרון של תקופת הזוגות.שמאי2יסד את בית המדרש הגדול "בית שמאי" , שמאות תלמידיו למדו על פי שיטתו.

שמעיה ואבטליון.רבותיו : הללחברו:

רבן יוחנן בן זכאי ובבא בן בוטא.בין תלמידיו:סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:

שמאי שימש כאב בית דיןזוגות ה)חגיגה ט"ז,א(

שמאי אומר,עשה תורתך קבע.

אמור מעט ועשה הרבה,והוי מקבל את כל האדם

בסבר פנים יפות:)אבות ט:טו(

כל חייו היה אוכל לכבוד שבת,"זו אמר: נאה, בהמה מצא נאה אחרת מצא לשבת, ט"ז )ביצה וכו'" הימנה

ע"א(

השווה בית הלל:ברוב מחמירים שמאי בית הלל. בית עם המחלוקות פוסקים על פי חששות שיקרו

בעתיד. )יומא פ, א(

שמאי היה קפדן )שבת ל, ב(

הלל ושמאי הם אבות בית הלל ובית שמאי. ומסופר:

"ת"ר,ענוותן אדם יהא לעולם

כהללואל יהא קפדן כשמאי,

אדם בני בשני מעשה וכו..' )שבת ל' סע"ב(.

כיצד מרקדין לפני כלה? בית שמאי אומרים: כלה

כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה

נאה וחסודה, אמרו בית שמאי לבית

הלל, לדבריכם הרי שהיתה

חיגרת או סומא, אומרין לה כלה נאה

וחסודה?, והתורה אמרה מדבר

שקר תרחק! אמרו להם בית הלל לבית

שמאי, לדבריכם מי שלקח מקח

רע מן השוק, ישבחנו בפניו או יגננו

בפניו,הוי אומר ישבחנו בפניו,

לפיכך בית הלל אומרים;

3

תהא דעת אדם מעורבתעם הבריות.

)כלה רבתי פרק ט הלכהא(

4

רבן3יוחנן

בןזכאי

מגדולי התנאים בדור הראשון. ראש ישיבת ברור חיל, בדרום ארץ ישראל.נשיא ישראל, אע"פ שלא היה ממשפחת הנשיאים.

אחר חורבן בית השני, הקים ישיבת יבנה. תיקן תקנות רבות. הלל ושמאי.רבותיו:

תלמידיו המובהקים: רבי אליעזר בן הורכנוס, רבי יהושע בן חנניא, רבי יוסי הכהן, רבי שמעון בןנתנאל, רבי אלעזר בן ערוך.

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:היחידתנא א התנאים. מגדולי

ישראל חכמי כל מבין שזכה בתואר "רבן", אףממשפחת היה שלא

הנשיאים.חי מ"ח(. פ"ב )אבות שנה ועשרים מאה עסק שנה "ארבעים ארבעים בפרקמטיא, שנה למד, ארבעים שנה לימד" )ר"ה ל"א ע"ב(.שימש החורבן אחרי או שנה ישראל נשיא שנתיים )שבת נ"ד ע"ב(גדולה ישיבה לו היתה

בברור חיל

הבית: לחורבן עד היה הוציאוהו החורבן ערב מירושלים תלמידיו התייצב והוא הנצורה, הרומי אספסינוס לפני שלוש ממנו וביקש וחכמיה, יבנה בקשות: של הנשיאות שלשלת ורופא גמליאל רבן צדוק רבי את שירפא

שבית40)שצם שנה יחרב( לא המקדש

"אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך

נוצרת")אבות ב:ט(

בו וראה כמה חס המקום עלמפני שור, הבריות: כבוד משלם ברגליו, שמהלך שטוענו, מפני שה חמישה,

משלם ארבעה)ב"ק עט, ב(

הראשון הם: גנבים שבעה שבכולם – גונב דעת הבריות

)תוספותא ב"ק ח(

– לבנה" שלמות "אבנים אבנים שלמות מטילות שלום.אם ומה ק"ו: דברים והרי אבנה מזבח, שאינן לא רואות– מדברות ולא שומעות ולא על שמטילות שלום בין ישראלאמר שבשמים, לאביהם עליהן תניף "לא הקב"ה ברזל" – מטיל שלום בין איש לאיש, בין איש לאשתו, בעיר לעיר, בין אומה לאומה... עלתבוא וכמה שלא אחת כמה

עליו פורענות

בן יוחנן רבן על אמרו זכאי:

שלא הניח מקרא ומשנה,ואגדות, הלכות תלמוד, ודקדוקי תורה דקדוקי וחמורים קלים סופרים, תקופות שוות, וגזרות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחתכובסין, משלות דקלים, משלות שועלים, דבר גדול- גדול דבר קטן. ודבר מעשה מרכבה, דבר קטן -ורבא. דאביי הויות

סוכה כח, א

את לבדוק מרבה היה לגלות ומשתדל העדים ולפסול בדבריהים סתירה עדותם, ועל ידי כך לפטוראת הנאמשם מעונש מיתה

)משנה סנהדרין ה:ב(

תנו רבנן:לו היו תלמידים שמונים להלל הזקן, שלשים מהםעליהם שתשרה ראוים רבינו, כמשה שכינה ראוים מהן ושלשים

אמרו על רבן יוחנן בן זכאי: חולין, שיחת שח לא מימיו ולא הלך ארבע אמות בלאולא תפילין, ובלא תורה המדרש בבית אדם קדמו

ולא ישן בבית המדרששינת ולא קבע שינת לא במבואות ולא הרהר עראי, אדם הניח ולא המטונפות, ולא ויצא, המדרש בבית

מצאו אדם יושב ודומםושונה, ולא פתח יושב אלא אלא לתלמידיו דלת אדם

הוא בעצמו, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם,

ולא אמר:מבית לעמוד עת "הגיע המדרש" חוץ מערבי פסחים)סוכה הכפורים. יום וערבי

כח, א(

בארון הוציאוהו תלמידיו את לפגוש מירושלים מתים אספסיינוס הקיסר עם שלשיבנה לי תן בפיו: בקשות הנשיאות שלשלת וחכמיה, ורופא גמליאל רבן של )גיטין שירפא את ר' צדוק

נו, ב(

5

אחר ע"ב(. נ"ו )גיטין תקנות תיקן החורבן "זכר למקדש", כגון יוםד' אסור, כולו הנף סוכות, ימי ז' המינים בשבת שופר תקיעת דין בית בו שיש בעיר

וכו'.. )ר"ה ל, א(

)מכילתא יתרו י"א(

למדת אם אומר, היה הוא תורה הרבה, אל תחזיק טובה

לעצמך, כי לכך נוצרת.)אבות ב:ח(

חמה להם שתעמוד עשרים נון, בן כיהושע – שבכולן גדול בינונים. קטן עוזיאל, בן יונתן בן יוחנן רבן – שבכולן

זכאי.)סוכה כח, א(

אליו נכנסו מותו לפני "רבינו, לו: אמרו תלמידיו. ברכנו" אמר להם: "יהי רצוןעליכם שמים מורא שתהא

כמורא בשר ודם." אמרו לו תלמידיו: עד כאן? –תדעו, "ולואי! להם: אמר כשאדם עובר עבירה אומר:)ברכות אדם. יראני שלא

כח, ב( רבן4

גמליאל הזקן

מגדולי התנאים בדור הראשון. נשיא ישראל. בן בנו של הלל.אביו של רבן שמעון בן גמליאל. )שנהרג על ידי הרומאים(נקרא "הזקן" - כדי להבדילו מבן בנו, רבן גמליאל דיבנה.

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:כנשיאתנא,א לכהן התחיל

לפני שנה כששים הראשון החורבן. וכינויו "רבן" שנקרא "הזקן" בא לו על מנתרבן בנו, מבן להבדילו

גמליאל דיבנה.

"מפני תקנות התקין תקון העולם" )גיטין ל"ב

ע"ב(.

לענין התלמידיםדרש רבן גמליאל הזקן:...

דג טמא כיצד?בן עניים שלמד

מקרא ומשנה הלכות ואגדותואין בו דיעה.

דג טהור כיצד?זה בן עשירים שלמד

מקרא ומשנה הלכות ואגדותויש בו דיעה.

)אבות דרבי נתן פרק מ(

משמת רבן גמליאל הזקןבטל כבוד התורה

ומתה טהרה ופרישות)סוטה פרק ט משנה טו(

ימיו, ועד משה מימות בעמידה תורה למדו "משמת רבן גמליאל הזקןוהיו לעולם, חולי ירד והיינו מיושב, למדין תורה דתנן: 'משמת רבן גמליאלהתורה" כבוד בטל הזקן

)מגילה כ"א ע"א(.

הוא עושה שהקב"ה מה לעשות לישראל אומר ברבן מעשה ולשמור. בן ור"א יהושע ור' גמליאל שהלכו עקיבא ור' עזריה דרכיו אין שם ודרשו לרומי של הקב"ה כבשר ודם שהואאומר והוא גזירה גוזר אינו והוא לעשות לאחרים עושה כלום והקב"ה אינו כן,

היה שם מין אחדאחר שיצאו אמר להם:

לא כזב אלא דבריכם אין אומר אלהים אמרתם ועושה? למה אינו משמר את

השבת?! אמרו לו: רשע שבעולם איןבתוך לטלטל רשאי אדם

חצירו בשבת! א"ל: הן.העליונים לו: אמרו

6

של חצירו והתחתונים כל "מלא שנאמר הקב"ה

הארץ כבודו")שמות רבה פרשה ל(

מעשה ברבן גמליאל שהלך אצל ר' חלבו בקרוייה, אמר ליה התפלל עלי, אמר ליה:

"יתן לך כלבבך". ר' הונא ב"ר יצחק אמר: לא כך אמר לו, אלא "ימלא ה'

כל משאלותיך". אמר ליה: זו תפלה מה שאין מתפללין

לכל אדם. למה? שלפעמים יש בלבו של אדם לגנוב או לעבור עבירה או לכל דבר

רע שאינו ראוי לו, ואומר לו יתן לך כלבבך?! אלא על ידי שלבו של רבן גמליאל שלם לפני בוראו, לפיכך נתפלל

עליו כך. )מדרש תהליםמזמור כ(

7

רבן5 שמעון

בןגמליא

ל

תנא בדור ראשון - שני . היה הנשיא הרביעי והאחרון מהלל בתקופת בית המקדש.היה מעשרת הרוגי מלכות. בנו היה רבן גמליאל דיבנה.

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:תנא,

אהרוגי מעשרת היה מ"ח )סוטה מלכות

ע"ב(.

גמליאל רבן הוא בנו אימא היא ובתו דיבנה רבי עם שהתחתנה

אליעזר בן הורקנוס)ב"מ נ"ט ע"ב(.

גמליאל שמעון, "הלל, נשיאותן נהגו ושמעון

בפני הבית -מאה שנה")שבת טז.(

אמר רבן שמעון בן גמליאל:כל ימי הייתי משמש את אבא

ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו את אביו, שאני

הייתי משמשו בבגדים מלוכלכין וכשהייתי יוצא

]לשוק הייתי יוצא[ בבגדים נקיים, אבל עשו בשעה שהיה

משמש את אביו משמשו בבגדי מלכות, אמר אין כבודושל אבא אלא בבגדי מלכות.

)בראשית רבה סה(

אמר רבן שמעון בן גמליאל: בשלשה דברים אני משבח את

בני המזרח:שאינן נושקין בפה אלא ביד,

ואין נושכין בפתאלא חותכין בסכין,שאינן נוטלין עצה

אלא במקום מרווח. )פסיקתא דרב כהנא פרשה ד

)

אמר רבן שמעון בןגמליאל:

ראה כמה דיו משתפך,וכמה קולמוסין משתברין,

וכמה עורות עבודין, ללמד דבר שלא היה

בתורה, ראה כמה גדול כח

השלום, וכן אתה מוצא בשרה, כיון

שבאו מלאכי השרת לאברהם ואמרו לו

"למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן". באותה

שעה "ותצחק שרה בקרבה לאמר.. ואדוני זקן" והקב"ה לא אמר

לאברהם אלא: "למה זה צחקה שרה לאמר האףאמנם אלד ואני זקנתי",

וכל כך למה? בשבילהשלום,

פרשת תנחומא )מדרש צו(

"אמרו עליו על רשב"ג כשהיה שמח שמחת בית

השואבה היה נוטל שמונה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו

וכשהוא משתחוה נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הריצפה וזוקף ואין כל

בריה ]בדורו[ יכולה לעשותכן" )סוכה נ"ג, א(

8

9

רבי6 אליעזר

)בןהורקנוס

)

מגדולי התנאים בדור השני.ישיבתו בלוד. והוא סתם רבי אליעזר בש"ס.רבי יוחנן בן זכאירבו:

רבי יהושעחברו ובר פלוגתא:רבי עקיבא.בין תלמידיו:

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:רבי אליעזרתנא, ב והוא סתם

במשנה )הליכות עולם(הגדול אליעזר רבי או

)גיטין נ"ז ע"א(.

מושבו היה בלוד,שם היתה לו ישיבה

)סנהדרין ל"ב ע"ב(.

רק תורה ללמוד החל בגיל מבוגר )אבות דר"נ

פ"ו ג'(.

מגדולי תלמידיו של רבןשאמר זכאי, בן יוחנן כנגד שהוא שקול עליו כל חכמי ישראל )אבות

ב:ח(.

רבי של הגדול רבו אצלו שלמד עקיבא,

שנה13)ירו', פסחים פ"ו ה"ג(.

חברו המובהק של רבי יהושע בן חנניה, ושניהם הוציאו את רבן יוחנן בןבזמן מירושלים זכאי החורבן )גיטין נ"ו ע"א(.

בבית אדם לא קדמני "מימי בבית ישנתי ולא המדרש. ולא קבע שינת לא המדרש שינת עראי, ולא הנחתי אדםולא ויצאתי, המדרש בבית שחתי שיחת חולין, ולא אמרתירבי מפי שמעתי שלא דבר

מעולם.")סוכה כח, א(

עליך חביב הרך כבוד יהי כשלך, אל תהיה נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתיתך הוישל אורן כנגד מתחמם בגחלתן זהיר והוי חכמים, נשיכת שנשיכתן תכווה, שלא שועל ועקיצתן עקיצת עקרבוכל שרף לחישת ולחישתן

דבריהם כגחלי אש)אבות ב:י(

תורה בתו המלמד "כל )שבעל פה(

כאילו למדה תפלות")משנה סוטה ג:ד(

"המתפלל אחורי רבו,והנותן שלום לרבו,

והמחזיר שלום לרבו,

הוא )רבן יוחנן בן זכאי(היה מונה שבחן:

רבי אליעזר בן הרקנוס,מאבד שאינו סוד בור

טפה...הוא היה אומר,

"אם יהיו כל חכמי ישראלבכף מאזנים,

בכף הרקנוס בן ואליעזר שניה, מכריע את כלם".

)אבות ב: ח(

השווה רבי יהושע:היה מחמיר

היה פוסק על פי סברה.קול. בבת משגיחים

פוסקים על פי שמיים)ב"מ נט, ב(

מידותיו, על מעביר אינו כשמאי.

)תענית כה, ב(

– עכנאי של תנור * שאר ובין בינו המחלוקת החכמים. בסוף נידוהו... )עיין

בסיפור בשלמותו!()בבא מציעא נט, ב(

* הוציא את רבו – רבן יוחנן בן זכאי בארון מתים לפגוש

את הקיסר )גיטין נה, ב(

בתלמיד מעשה רבנן: תנו אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר

מדאי.אמרו לו תלמידיו:

רבינו, כמה ארכן הוא זה –אמר להם:

ממשה יותר מאריך כלום )דברים ביה: דכתיב רבינו? ואת היום ארבעים את ט'(

ארבעים הלילה וגו'.אחד בתלמיד מעשה שוב שירד לפני התיבה בפני רבי

אליעזרוהיה מקצר יותר מדאי.

אמרו לו תלמידיו: כמה קצרןהוא זה

אמר להם:ממשה יותר מקצר כלום

10

מארבעה אחד היה ביבנה הסנהדרין חכמי בשבעים בקיאים שהיו לשון )סנהדרין י"ז ע"ב(.

והחולק על ישיבתו של רבו, והאומר דבר שלא שמע מפי

רבו –שתסתלק לשכינה גורם

מישראל")ברכות כח, ב(

רפא נא דכתיב: אל רבינו? נא לה.

)ברכות לד, ב(

פעם חלק על החכמים ולאבעניין דעתם לקבל רצה תנור של עכנאי, ואף שיצאה בת קול ואמרה שהלכה כר'נידוהו - אליעזר בכל מקום

)ב"מ נ"ט(.מותו, יום עד בנידויו נשאר ס"ח )סנהדרין התירוהו ואז

ע"א(. רבי7

יהושע )בן

חנניא(

תנא בדור השני. והוא סתם ר' יהושע בש"ס. ראש ישיבת פקיעין.רבן יוחנן בן זכאי.רבו:

רבי אליעזר.חברו ובר פלוגתא: רבי עקיבא ורבי ישמעאל.בין תלמידיו:

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:תנא

2סתם יהושע רבי הוא במשנה )נזיר נ"ו ע"ב(.

היתה לו ישיבה בפקיעין)סנהדרין ל"ב ע"ב(.

ועוד לוי, משבט היה זכה לשמש במקדש עםי"א, )ערכין המשוררים

ב(

נתמנה גמליאל כשרבן לנשיא, שימש כאב ביתע"ד )ב"ק ידו על דין

ע"ב(.

גמליאל רבן וכשפגע

איזוהי דרך ישרהשידבק בה האדם.

רבי יהושע אומר, חבר טוב.)אבות ב:ט(

רבי יהושע אומר,עין הרע, ויצר הרע,

את מוציאין ות, הברי ושנאת האדם מן העולם

)אבות ב:יא(

ר' יהושע: "אומר אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קולמוסין ושמים וארץ מגלות וכל בני

האדם לבלרים – אין מספיקין לכתוב תורה

שלמדתי, ואני לא חסרתיה

עליו אמרו:"אשרי יולדתו"

)אבות פ"ב מ"ח(.

השווה רבי אליעזר:היה מיקל כבית הלל.

קול. בבת משגיחים אין חכמים פי על פוסקים נט, מציעא )בבא בלבד.

ב(

הגדולה במחלוקת היה נגד אליעזר רבי של של תנור בענין החכמים קול בת כשיצאה עכנאי, כרבי "הלכה ואמרה: עמד מקום, בכל אליעזר

אם תפילת ערבית רשות או חובה, חלק על רבן גמליאל )דיבנה(, כאשר בסופו הורד

רבן גמליאל מנשיאותו כיציער ר' יהושע.

)ברכות כז, ב – כח, א(

התווכח עם חכמי אתונה בהגנה על תורת ישראל נגד

אמונת יוון וניצחם )בכורות ח, ב – ט, א ברכות

נו, אשבת קיט, א חגיגה ה, ב

נידה סט, ב – עא, א(

דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.

11

פעמים כמה )דיבנה( יהושע, רבי בכבודו של הורידוהו מנשיאותו ומינובן אלעזר רבי את )ברכות במקומו עזריה

כ"ז ע"ב(.

זה ישמעאל ר' ואת מבית רב בממון פדה אחר ברומי האסורים

החורבן)גיטין נ"ח ע"ב(.

הסנהדרין מחכמי היה רבים לשונות שידע )סנהדרין י"ז ע"ב(. היהוהצטיין מופלג חכם מינים עם בויכוחים עם ע"ב( ה' )חגיגה נ"ט )חולין רומי קיסר ע"ב( ועם חכמי אתונא

)בכורות ח' ע"ב(

אלא כאדם שמטביל זכרותוכמכחול בים"

)שיר השירים רבה א ד"הלריח(

רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא... אין אנוקול". בבת משגיחים רבי את נידו ולבסוף

אליעזר )ב"מ נ"ט ע"ב(.

כדאמרה ליה ברתיה דקיסרלרבי יהושע בן חנניה:

אי, חכמה מפוארה בכלימכוער

)כנראה שרבי יהושה לא היה יפה תואר, ובת הקיסר היתה

יפה(אמר לה:

אביך רמי חמרא במני דפחרא. - אמרה ליה: אלא

במאי נירמי? אמר לה: אתון דחשביתו -

רמו במאני דהבא וכספא. – אזלה ואמרה ליה לאבוה. רמייא לחמרא במני דהבא

וכספא, ותקיף...)תענית ז, א(

רבי8עקיבא

מגדולי התנאים בדור השלישי וראש דורו. יסד את ישיבתו בבני ברק.רבותיו ואח"כ חבריו: רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי טרפון.

רבי אליעזר בן עזריה ורבי ישמעאלחבריו: מבין אלפי תלמידיו: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי ורשב"י.

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:גיל תנא, ג למד40עד לא

אפילו ידע ולא דבר צורת אות אחת )אבות

דר' נתן פ"ו(.

היה רועה אצל כלבאמעשירי שבוע בת ורחל ירושלים, כלבא שבוע אמרה לו

"ואהבת לרעך כמוך" –רביכלל "זה אומר: עקיבא

גדול בתורה".

ר"ע את תפסו הרומאים ועינוהו ביסורים נוראים והיובשרו את סורקים במסרקות של ברזל. קראונשמתו ישראל" "שמע

ואמרו:"סתם מתני' רבי מאיר,

רבי תוספתא סתם רבי סיפרא נחמיה, סתם

יהודה,סתם ספרי רבי שמעון,

דרבי אליבא וכולהו פ"ו )סנהדרין עקיבא"

ע"א(.

ומסופר: "אמר לו ]הקב"ה למשה רבנו[ אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסףקוץ על כל לדרוש שמו, שעתיד וקוץ תילין תילין של הלכות וכו'", הביא אותו הקב"ה לבית מדרשו.הן מה יודע היה ולא לפניו ישב אומרים. תשש כוח. שמע ששאל תלמיד אחד את רבי עקיבא: הא

12

שאם ילך ללמוד תורהלאחר עמו. תתחתן שהתחתנו הדיר אותה

אביה מכל נכסיו. רבי עקיבא הלך ולמדוארבע עשרים תורה שנה , וחזר לביתו עםאלף וארבעה עשרים תלמידים, ואשתו יצאהאת ונשקה לקראתו וכשדחפוה רגליו, אמר מעליו, תלמידיו 'שלי ר"ע: להם

ושלכם שלה היא')כתובות ס"ב ע"ב(.

יסד ישיבה גדולה בבניל"ב )סנהדרין ברק

ע"ב(.

בסנהדרין חלק לקח אחד והיה ביבנה,

שידעו 70מארבעה לשון )שם י"ז ע"ב(.

כוכבא בבר האמין ואמר עליו: "דרך כוכב

מיעקב"פ"ד תענית )ירו' כתב הרמב"ם ה"ה(. משפטים, ספר בסוף כי ר"ע היה נושא כליו

של בר כוכבא.

אחד" "ה' בקריאת יצאה תלמידיו: אותו שאלו אמר כאן? עד "רבנו, הייתי ימי "כל להם: מצטער על פסוק זה "בכל לבבך" – אפילו נוטלו את"מתי אמרתי: – נשמתך ואקיימנה!?" לידי יבוא לא לידי, שבא עכשיו בת ויצאה אקיימנה?!" רבי "אשריך ואמרה: קול נשמתך שיצאה עקיבא

באחד")ברכות ס"א ע"ב(.

"הכל צפוי, והרשות נתונה,והכל נידון, העולם ובטוב )אבות המעשה" רוב לפי

ג:טו(

י"ב אלף תלמידים היולר"ע

מעכו ועד אנטפריס וכולם בפרק אחד מתו,

למה? שהיתה עיניהם צרה אלו באלו ובסוף העמיד

שבעה: רבי מאיר, ורבי יהודה, רבי

יוסי, ור' שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע, ורבי יוחנן

הסנדלר,ור' אליעזר בן יעקב,

)בראשית רבה פרשהסא(

הוא היה צנוע)כתובות ס"ב ע"ב(

וירא שמים וחסיד)עירובין כ"א ע"ב(

"וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו, אדם מניחו בזוית זווכל ומוצאו בזוית אחרת, כריעות מפני למה, כך

והשתחויות)ברכות ל"א ע"א(,

נהג לומר: "הכל לטובה")ברכות ס' ע"ב(.

השווה רבי ישמעאל:בדרשות ומרבה מפלפל ואותיות מילים פי על "מיותרות". )סנהדרין צא,

א(דורש ריבוי ומיעוט

)חגיגה יח, ב(דורש "אך", "גם", "את".

בבא קמא מא, ב(דורש כתרי אותיות

)מנחות כט, ב(

הלכה למשה לו: ענה לך? מנין מסיני! נתיישבה דעתו. אמר ]משה רבנו[ לפניו: "רבש"ע, יש לך אדםידי?" על תורה נותן ואתה כזה

)מנחות כ"ט ע"ב(:

לפרדס נכנסו "ארבעה ומסופר: שם[ ידי על לרקיע עלו ]פרש"י ואלו הן: בן עזאי, בן זומא, אחר,הציץ עזאי בן וכו', עקיבא ורבי ונפגע, אחר זומא הציץ בן ומת, לתרבות ]יצא בנטיעות קצץ

רעה[, רבי עקיבא יצא בשלום")חגיגה י"ד ע"ב(.

במרבותיו שקיבל הלכה כל על בינו ונותן ונושא ויושב היה הולך לבין עצמו: "אלף זה למה נכתב? בית זה למה נכתב? דבר זה למהמרבותיו ושאל חזר נאמר? והעמידם בדברים )אבות דרבי נתן

ו'(

בשעת הגזירות היה אסור ללמודבכל עקיבא רבי למד בתורה. תלמיד אותו שאל כאשר זאת. אחד מדוע הוא מסכן את עצמו,המשיל לו משל על שועל ודגים...

)ברכות סא, ב( כל מאי דעביד רחמנא לטב עבידהנר התרנגול, עקיבא, )רבי

והחמור....)ברכות ס, ב(

מגדולי התנאים בדור השלישי. ישיבתו היתה בדרום - "תנא דבי ר' ישמעאל" רבי9 רבי נחוניא בן הקנה, רבי אליעזר ורבי יהושע.רביותיו:

13

ישמעאל

)בןאלישע(

רבי עקיבאבר פלוגתא: רבי מאיר, רבי יונתן, רבי יאשיה.בין תלמידיו:

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:בדרום,תנא: ג היה מושבו

ונראה לאדום, סמוך ישיבתו היתה ששם ר' "בי הגדולה סתם הוא ישמעאל".

רבי ישמעאל בש"ס)כתובות ס"ד ע"א(

הפירוש על ספר שמותבשם הידוע שבידינו,

מכילתא דר' ישמעאליצא מבית מדרשו.

והובא נשבה בילדותו פדאו יהושע ור' לרומי נ"ח, )גיטין רב בממון

א(.

הרוגי מעשרת היה מלכות.

שני בתי מדרש הגדוליםרבי "דבי זמן: באותו רבי ו"דבי ישמעאל"

עקיבא".

"בבקר זרע את זרעךולערב אל תנח ידך",

רבי ישמעאל אומראם למדת תורה בנערותך

למוד תורה בזקנותךשאין את יודע

איזה מהן מתקיים לך הזה אוזה ואם שניהם כאחד טובים)בראשית רבה פרשה סא(

רבי ישמעאל אומר:יעקב עשר פעמים אמרו בני שמע אבינו, עבדך ליוסף, יוסף הדבר הזה ושתק שתיקה

כהודאה,עשר חייו משני קצר לפיכך

שנים)תנא דבי אליהו פרשה א(

רבי טרפון אמר עליו:ובקי הוא גדול "חכם

באגדות")מו"ק כ"ח ע"ב(.

השווה רבי עקיבא:פשטן, בדרשות, ממעט ואותיות מילים דורש לא תורה דברה כי מיותרות,

כלשון בני אדם)סנהדרין צא, א(דורש כלל ופרט

)חגיגה יח, ב(בי"ג אומר: ישמעאל רבי

מידות התורה נדרשת...כהנים תרהת )תחילת

וסידור(לא דורש "וא'ו".)סנהדרין נא, א(

תניא, אמר רבי ישמעאל בןנכנסתי אחת פעם אלישע: לפני קטורת להקטיר ולפנים, וראיתי אכתריאל י-העל יושב שהוא צבאות ה' לי: ואמר ונשא רם כסא - ברכני! בני, ישמעאל אמרתי לו: "יהי רצון מלפניךכעסך את רחמיך שיכבשו מדותיך על רחמיך ויגולו במדת בניך עם ותתנהג הרחמים ותכנס להם לפנים

משורת הדין".ונענע לי בראשו.

)ברכות ז, א(

14

1 רבן0

גמליאל

)דיבנה)

מגדולי התנאים בדור השני, ונשיא ישראל. בדורו היה חורבן הבית השני.רבן גמליאל דיבנה - הוא סתם רבן גמליאל בש"ס.

רבן יוחנן בן זכאי.רבן:רבי אליעזר, רבי יהודהחבריו:

רבי עקיבא.בין תלמידיו:

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:כללתנא, ב-ג בדרך נקרא הוא

גמליאל" "רבן סתם בש"ס

)נדה ו' ע"ב(

בית חורבן היה בדורו המקדש. נתמנה לנשיאהחורבן אחר כשנתיים

)שבת נ"ד ע"ב(ביבנה הראש היה

)סנהדרין ל"ב ע"ב(.

נפטר בעקבות נידוי רביאלעזר גיסו

)ב"מ נ"ט ע"ב(.

רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו

ואלו הן: פסח מצה ומרורפסח: על שום שפסח המקום

על בתי אבותינו במצריםמצה: על שום שנגאלו

אבותינו במצרים מרור: על שום שמררו

המצריים את חיי אבותינובמצרים

)משנה פסחים י: ה(

נהג להחמיר על עצמו)ברכות ט"ז ע"א(.

הרומאים רצו להרגו וניצל)תענית כ"ט ע"א(.

היה בעל רוח הקודש)עירובין ס"ד ע"ב(.

ובגלל ענין אחר שהיה לו עםר"ג את הורידו יהושע ר' מסוימת לתקופה מנשיאותו בן ר"א את במקומו ומינו

עזריה)ברכות כ"ז ע"ב(.

ציוה על ר' יהושע לבוא אליוובמעותיו ובתרמילו במקלו לפי להיות כפור שחל ביום יהושע רבי וכשבא חשבונו, ראשו על ונשקו ר"ג עמד בחכמה "רבי לו וקרא ותלמידי שקבלת דברי" )ר"ה

כ"ה, א(.

15

1 רבי1

יהודה )בר

אלעאי(

מגדולי התנאים בדור הרביעי מאושא. והוא סתם רבי יהודה בש"ס. רבי עקיבא, רבי טרפון ורבי ישמעאל.רבותיו: רבי מאיר, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע.חבריו:

רבי, רבי ישמעאל ברבי יוסי.בין תלמידיו

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור: הוא סתם רבי יהודהתנא, ד

בש"ס )מנחות י"חע"א(.

מושבו היה באושא)שהש"ר פ"ב - ה(.

על פי תורת רבו- רבי עקיבא- כתב את

הספרא )מדרש הלכה על ספר ויקרא, תורת

כהנים(: "סתם משנה – ר' מאיר, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם סיפרי

- ר"ש,וכולהו אליבא דר"ע")סנהדרין פ"ו ע"א(.

הוא וארבעת חבריו: ר"מ, ר' יוסי, ר"ש ור"א בן שמוע, נסמכו ע"י ר' יהודה בן בבא, מעשרה

הרוגי מלכות)סנהדרין י"ד ע"א(.

בכל מחלוקת בינו לבין ר' מאיר או ר' שמעון -

ההלכה כר' יהודה)עירובין מ"ו ע"ב(. 600שמו מופיע יותר מ

רבי יהודה אומר,הוי זהיר בתלמוד,

ששגגת תלמוד עולה זדון.)אבות ד:יג(

"נח איש צדיק היה בדורותיו"–

רבי יהודה אמר :בדורותיו היה צדיק,

הא אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל, לא היה

צדיק)בראשית רבה ל(

,ויגד לאברם העברי" –רבי יהודה אומר:

כל העולם כולו מעבר אחדוהוא מעבר אחד

)בראשית רבה פרשה מב(

ר' יהודה אומר: עבר אדם על מצוה קלה, סופו לעבור על מצוה חמורה, עבר אדם על "ואהבת לרעך כמוך" סופו לעבור על "לא תקום ולא תטור" ועל "לא תשנא אתאחיך" "וחי אחיך עמך" –

עד שבא לידי שפיכות דמים,)ילקוט שמעוני תורה תתקלג(

"כל היכא דאמר מעשה בחסיד אחד או ר' יהודה בן בבא או ר' יהודה בר

אילעאי")ב"ק ק"ג ע"ב(.

פניו האירו תמיד.)נדרים מט,ב(

מנהגו בערב שבת: "רוחץומתעטף ורגליו, ידיו פניו המצוייצין, בסדינין ויושב ודומה למלאך ה' צבאות"

השווה רבי שמעון:של מעשיהם את מחשיב )החיצוניות( אדם בני

מעשיהם של רומי נאים)שבת לג, ב(

דבר שאין מתכוון – אסור,מסתכלים על המעשה.

)שבת כט, ב( מלאכה שאין צריך לגופהפי על פוסק כי חייב, –

המעשה)שבת צג, ב(

דקרא, טעמא דורש לא אלא מהמילים עצמם.)בבא מציעא קטו, א(

שווה רבי מאיר:

כך היה מנהגושל רבי יהודה בר אלעאי,

ערב שבת מביאים לועריבה מלאה חמין,

ורוחץ פניו ידיו ורגליו, ומתעטף ויושב בסדינין

המצוייצין, ודומה למלאך ה'צבאות.

)שבת כה, ב(

כך היה מנהגושל רבי יהודה ברבי אילעאי:ערב תשעה באב מביאין לו

פת חרבה במלח, ויושב בין תנור לכיריים,

ואוכל,ושותה עליה קיתון של מים,

ודומה כמי שמתו מוטללפניו.

)תענית ל, ב(

16

פעמים בש"ס משנה,יותר מכל תנא אחר.

היה עני מרוד)נדרים מ"ט ע"ב(.

בזמן שאתם נוהגים מנהגבנים. קרויים אתם בנים

)חיצוניות()קידושין לו, א(

1 רבי2

מאירמגדולי התנאים בדור הרביעי בטבריא. "סתם משנה- רבי מאיר".

רבי עקיבא ורבי ישמעאל.רבותיו: רבי יהודה, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי ורבי אלעזר.חבריו:

בין תלמידיו:סומכוס, רבי שמעון בן אלעזר ורבי יהודה הנשיא.סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור:

אביו של רבי מאיר היהתנא, ד שר צבא רומי, גוי ושמו נירון, וסמוך לפני חורבן הבית השני התגייר, ורבי מאיר היה בנו. גיטין נ'ו,

א

ואמרו: "סתם משנה רבי מאיר, ואליבא

דר"ע" )סנהדרין פ"וע"א(.

רבי עקיבא סמכו שעדיין היה בחור ואח"כ נסמך

על ידי רבי יהודה בןבבא )סנהדרין י"ד, א(

בין רבותיו היה גם אלישע בן אבויה –

אחר.)חגיגה ט"ו ע"ב(.

התפרנס מהיותו לבלר)עירובין י"ג ע"א(.

רבי מאיר אומר, הוי ממעט בעסק, ועסוק

בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם. ואם בטלת מן התורה,ך. יש לך בטלים הרבה כנגד ואם עמלת בתורה, יש )לו(

שכר הרבה לתן לך:)אבות ד:י(

ר' מאיר אומר כשאדם בא לעולם, ידיו הן קפוצות,

כלומר: "כל העולם כלו שלי הוא אני נוחלו" וכשהוא נפטר

מן העולם ידיו הן פשוטות, כלומר: "לא נחלתי מן העוה"ז

כלום" )קהלת רבה ה(

רבי מאיר אומר: "תן לו משלו שאתה ושלך שלו". ומנין אתם

אומרים שבזכות הצדקה הגאולה באה ובית המקדש

נבנה?, שכן אומר ישעיהו "ציון במשפט תפדה, ושביה

בצדקה". מדרש שיה"ש א

והוא היה כה חריף עד שאמרו: "שלא יכלו חבריו

לעמוד על סוף דעתו")עירובין שם(.

חברו רבי יוסי בן חלפתא היה משבח אותו ואומר: "אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע" )ירו', מו"ק

פ"ג ה"ה(. ריש לקיש אמר עליו "פה קדוש" )סנהדרין

כ"ג ע"א(.

"שלש מאות משלות היו לו לרבי מאיר" "משמת רבי

מאיר בטלו מושלי משלים"

היה גם גדול באגדהובדרוש סנהדרין ל"ח, ב

ידע על פה כל המקראות בדקדוק חסירות ויתרות, ופעם כשהלך לעבר שנה

בעסיא, ולא היתה שם

היה עניו ורודף שלום, עד שהרשה לאשה לירוק בעיניו

למען השכנת שלום בינה לבין בעלה. למד הנהגה זו

מהקב"ה ומי סוטה.)דברי ם רבה ה'(.

היו לו מאשתו ברוריה שני בנים שמתו על פניו ביום

שבת. ברוריה הסתירה זאת מבעלה עד צאת שבת. ניחמה את בעלה בכך שהמשילה את בניהם

לאבנות טובות שהופגדו אצלם, והגיע הזמן להשיבם לבעליו. )מדרש משלי פל"א

- י'(.

אלישע בן אבויה, הקרוי "אחר" )כי יצא לתרבות

רעה( היה רבו – ולמד ממנו גם לאחר שעזב את התורה,

ואמרו: רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק. תנו

17

אשתו היתה ברוריה, בתו של רבי חנינא בן

תרדיון. היא היתה תלמידת חכם )ע"ז י"ח,

א(.

רבי מאיר אומר: כל המקיים מצות ציצית כאילו מקביל פני

שכינה. שהתכלת דומה לים והים דומה לרקיע ורקיע

דומה לכסא הכבוד... ומתוך שהוא רואה אותו זוכר

את קונו. פסיקתא זוטתאבמדבר שלח

כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו

מתחייב בנפשו)אבות ג:ח(

מגילה, כתבה בעל פה)מגילה י"ח ע"ב(.

מסתכל על הפנימיות: אף על פי אין אתם נוהגים

מנהג בנים אתם קרוייםבנים.

)קידושין לו( לכן למד מאלישע בן

אבויה.

פלפול מרבי עקיבא, ולא יוכלו חבריו לעמוד על סוף

דעתו. )עירובין יג, א(

רבנן: מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה

רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. אמר לו: מאיר, חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן

תחום שבת. אמר ליה: אף אתה חזור בך. – אמר ליה:

ולא כבר אמרתי לך: כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו

בנים שובבים - חוץ מאחר.)חגיגה ט"ו, א(

18

1 רבי3

שמעון בר

יוחאי

מגדולי התנאים בדור הרביעי. הוא סתם ר' שמעון בש"ס. ספר "הזהר" מיוחס אליו."סתם ספרי )מדרש הלכה על במדבר ודברים( - ר' שמעון."

רבי עקיבא.רבו:בין תלמידיו: רבי יהודה הנשיא ובנו - רבי אלעזר.

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור: סתם רבי שמעון בש"סתנא, ד

הוא רבי שמעון בן יוחאי)שבועות ב' ע"ב רש"י(.

סתם ספרי רבי שמעוןאליבא דר"ע.

)סנהדרין פ"ו ע"א(

וכן יצא מבית מדרשו של רבי שמעון מדרש

הלכה לספר שמות הוא מכילתא דרשב"י

)להבדילה ממכילתאדר' ישמעאל(

מיוחס לו ספר "הזוהר".

מקום קבורתו הוא במירון, על יד צפת,

ושם מתאספים כל זנה רבבות יהודים בל"ג

בעומר, יום פטירתו –ל"הילולה דבר יוחאי".

"יהודה אתה יודוך אחיך",אמר רבי שמעון בן יוחאי:

יהיו כל אחיך נקראין על שמךאין אדם אומר ראובני אנא

שמעוני אנא, אלא יהודי אנא.)בראשית רבה צח(

אמר רבי שמעון בן יוחאי: יו"ד שנטל הקב"ה משרי היה טס

ופורח לפני כסאו של הקב"ה.אמר לפניו: רבש"ע,

בשביל שאני קטנה שבאותיותהוצאתני משרה הצדקת?!, א"ל הקב"ה: לשעבר היית

משמה של נקבה ובסופן שלאותיות

עכשיו אני נותנך בשמו של זכר ובראשן של אותיות, שנאמר:

"ויקרא משה להושע בן נוןיהושע"

)בראשית רבה מז(

ר"ש אומר: ג' כתרים הם כתרתורה וכתר כהונה וכתר

מלכות וכתר שם טוב עולה עלגביהן )במדבר רבה ד(

השווה רבי יהודה: מחשיב את הכוונה

)הפנימיות(מעשיהם של רומי רעים,כי כוונתם לטובת עצמם

)שבת לג, ב(דבר שאין מתכוון – מותר

)שבת כט, ב( מלאכה שאין צריכה

לגופה – פטור, פוסקיםעל המטרה.)שבת צג, ב(

דורש טעמא דקרא,על פי כוונת הפסוק.

)בבא מציעא קטו, א(נתכוון להרוג את זהוהרג את זה – פטור

סנהדרין עט, א(

ורצו המלכות נגד דיבר בנו יחד עם וברח להרגו רבי אלעזר למערה. לסוף י"ב שנה בא אליהו ואמרוכשיצאו ראו להם לצאת עולם חיי מניחים אנשים וכל שעה בחיי ועוסקים מיד עיניהם שנתנו מקום קול בת יצאה נשרף. עולמי "להחריב ואמרה: למערתם חזרו יצאתם?" שנה בה ושהו וחזרו נוספת חותנו רבי פנחס בן יאיר היה גדול ממנו בטרםאך לאחר נכנס למערה, רבי היה משם שיצא שמעון בן יוחאי גדול ממנו

)שבת ל"ג ע"ב(.

מתלמידי אחד יצא פעם עשיר וחזר לחו"ל רשב"י והיו מהתלמידים מקנאים בו, ואמר רשב"י: "בקעהוכך זהב", בקעה המלאי לתלמידיו: ואמר היה, אך זהב, לכם "טלו הבא בעולם מחלקכם )שמו"ר נוטלים" אתם

פנ"ב - ג'(

19

1 רבי4

יוסי )בר

חלפתא)

מגדולי התנאים בדור הרביעי, והוא סתם רבי יוסי בש"ס.ראש ישיבה בציפורי. מסדר מדרש "סדר עולם".

רבי עקיבא, רבי יהודה בן בבא ורבי חלפתארבותיו: בין תלמידיו: רבי יהודה הנשיא.

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור: הוא רבי יוסי סתםתנא, ד

במשנה ובברייתא)זבחים נ"ח, ב(.

מוצא משפחתו היהמבבל )יומא ס"ו ע"ב(.

מושבו היה ציפורי)ב"ב ע"ה ע"ב(,

שם היתה לו ישיבה גדולה )סנהדרין ל"ב

ע"ב(.

יבם את אשת אחיו, והיא ילדה לו חמישה

תנאים: ר' ישמעאל, ר'אלעזר,

ר' מנחם, ר' חלפתאור' אבדימוס

)ירו', ריש יבמות(.

"ואמר ר' יוחנן: 'מאן תנא סדר עולם

]העוסק בסדרי זמניםומאורעות הסטוריים[ –

רבי יוסי'")יבמות ס"ב ע"ב(.

רגיל היה להתוכח עם גויים בעניני אמונה

רבי יוסי אומר, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן

עצמך ללמוד תורה, שאינה ירשה לך. וכל מעשיך יהיו

לשם שמים:)אבות ב:יב(

רבי יוסי אומר, כל המכבד את התורה, גופו מכבד על

ות. וכל המחלל את הברי התורה, גופו מחלל על

הבריות:)אבות ד:ו(

אליהו הנביא היה רגילאצלו וקראו "רבי"

)ברכות ג' ע"א(.

מתנגד לחלוקת, )שבת קיח, ב חגיגה כב,

א סנהדריןפח, ב(( לכן סובר כדעה האמצעית

בין שני חולקים.)פסחים עו, ב עח, א

מועד קטן כו, ב(גם כשהוא חולק עם חברו

הוא מודה לו בחלקמהדברים.

)בבא בתרא כב, ב יבמות לב, ב חולין קלז, א גיטין

עב, א(

מטרונה אחת שאלה את ר' יוסי בר חלפתא: לכמה ימים

ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששה ימים אמרה לו: ומן אותו שעה מה עושה

בכל יום?, אמר לה מזווג זיווגים ומעשיר לזה ומוריש

לזה. אמרה לו: ואף אני יכולה לעשות כן כמה עבדים

ושפחות יש לי אני מזווגן בלילה זו מה שהוא עושה מן

אותה שעה עד היום אני אעשה בשעה קלה!, אמר

לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפניו כקריעת ים

סוף. הניחה רבי יוסי והלך לו, הלכה לה מה עשתה?

נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידתן שורות שורות ואמרה ישא פלוני

לפלונית ופלונית תשא פלוני. זיווגה אותן בלילה אחת,

בצפרא אתו לגבה דין עיניה שמיטי דין רישיה פציעי דין

רגליה תבירא, דין אמר לית אנא בעי להדא, והדא

אמרה לית אנא בעי לדין. שלחה והביאה את רבי יוסי.

20

ולנצחם)ב"ר פ"ד - ו'(

ואמרו: "משמת רבייוסי, פסקה הבינה"

)ירו', סוף סוטה(.

אמרה ליה: מעידה אני שאלהיכם אמת ותורתו אמת

שכל מה שאמרת יפהאמרת! )תנחומא כי תשא(

21

1 רבי5

שמעון בן

גמליאל

)דיבנה)

נשיא השישי מבית הלל, בתקופה אחרי מרד בר-כוכבא.גמליאל. אביו ורבו: רבן

ר' יהודה בר אלעאי ורבי יוסי בר חלפתאחבריו: בנו ותלמידו: רבי יהודה הנשיא.

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור: היה הנשיא הששי מביתתנא, ד

הלל. שימש הרבה את אביו רבן גמליאל

דיבנה, כמובא "ארשב"ג כל ימי הייתי משמש את אבא ולא

שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו את

אביו" )ב"ר פס"ה -ט"ז(.

שימש כנשיא בתקופהשאחרי מרד בר-כוכבא.

בנו הוא רבי יהודההנשיא

)ב"מ פ"ד ע"ב(.

אמר רבן שמעון בן גמליאל:לא היו ימים טובים לישראל

כט"ו באב וכיום הכפורים...")משנה תענית ד:ח(

סנהדרין ההורגת אחד בשבוענקראת חובלנית

רבי אליעזר בן עזריה אומראחד לשבעים שנה

רבי טרפון ורבי עקיבאאומרים אילו היינו בסנהדרין

לא נהרג אדם מעולםרבן שמעון בן גמליאל אומר:

אף הן מרבין שופכי דמיםבישראל:

)משנה מכות א:י(

רבן שמעון בן גמליאל אומר,העולם דברים שלשה על

עומד,ועל האמת ועל ין הד על

השלום.)אבות א:יח(

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן

גמליאל במשנתו - הלכה כמותו חוץ מערב וצידן

וראיה אחרונה)גיטין ע"ה ע"א(.

"הכל כמנהג המדינה")משנה כתובות י:ד(

22

כל מצוה שמסרו ישראלנפשם עליה בשעת השמד

נוהגים אותה בפרהסיא וכל מצוה שלא מסרו ישראל

נפשם עליה בשעת השמדעדין היא רופפת בידם.

)ספרי דברים עו(

23

1 רבי6

יהודההנשיא

מגדולי התנאים ונשיא בדור החמישי ואחרון התנאים. ערך וסידר את ששה סדרי משנה.שמו גם: "רבי" ו"רבינו הקדוש" . מושבו וישיבתו בבית שערים.

רבי יוסי, רבי מאיר, רבי אליזר בן שמוע, רשב"י, רבי יהודה, ואביו - רבן שמעון בן גמליאל.רבותיו: בין תלמידיו: רב, שמואל, רבי יוחנן, לוי, רבי חנינא בר חמא, רבי חייא ורבי יהושע בן לוי.

סיפוריו:מידותיו:אימרותיוקורות חייו:דור: תנא,

ה נשיא וראש הדור כולו, בדור החמישי לתנאים. דור שביעי להלל הזקן.

ידוע בשם "רבי")כתובות ק"ג, ב(,

ובשם "רבינו הקדוש")שבת קי"ח ע"ב(, ובשם "רבי יהודה

הנשיא")שבת ל"ה ע"ב(.

נולד כשנפטר רבי עקיבא )קידושין ע"ב

ע"ב(.

מושבו היה בית שערים, שם היתה ישיבתו

הגדולה והמפורסמת)סנהדרין ל"ב ע"ב(.

בשבע עשרה שנותיו האחרונות גר בציפורי

)כתובות שם(.

שם ערך וסידר אתהמשנה

)יבמות ס"ד ע"ב(:

תלמידיו של רבי היו רבים ומהם היו ראשי

דור ראשון לאמוראים,

רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת

לעושיהותפארת לו מן האדם.

והוי זהיר במצוה קלה שאין אתה יודע מתןכבחמורה,

שכרן של מצות.

והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עברה כנגד

הפסדה.

והסתכל בשלשה דבריםואי אתה בא לידי עברה,

ע מה למעלה ממך, דעין רואה ואזן שומעת,

וכל מעשיך בספר נכתבין:)אבות ב:א(

רבי אומר, אל תסתכלבקנקן,

אלא במה שיש בו.יש קנקן חדש מלא ישן,וישן שאפלו חדש אין בו:

)אבות ד:כ(

רבי יהודה הנשיא אומר: עשה רצונו כרצונך כדי

שיעשה רצונך כרצונו ובטל

כשנפטר זקף עשר אצבעותיו ואמר שלא נהנה

אפילו באצבע קטנה)כתובות ק"ד ע"א(.

היה ישן ביום לא יותר ממשך ששים נשימות )סוכה

כ"ו ע"ב(.

היה לו תדיר גילוי אליהו)ב"מ פ"ה ע"א(.

עליו נאמר: "מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה

וגדולה במקום אחד" )גיטיןנ"ט ע"א(.

בשנות בצורת פתח אוצרותיו לעניים )ב"ב ח'

ע"א(.

כשמת רבי בטלהענוה ויראת חטא

והוכפלו הצרות)כתובות ק"ג ע"א(.

נקרא "קדוש" בגלל שחי בקדושה וטהרה )שבת קיח,

ב( נזהר אפילו באבק לשון

הרע )ב"ב קסד, ב(

ייסוריו של רבי - על ידי מעשהבאו ועל ידי מעשה הלכו.

על ידי מעשה באו מאי היא? דההוא עגלא דהוו קא ממטו

ליה לשחיטה, אזל תליאלרישיה בכנפיה דרבי, וקא בכי.

אמר ליה: זיל, לכך נוצרת.אמרי: הואיל ולא קא מרחם –

ליתו עליה יסורין.ועל ידי מעשה הלכו –

יומא חד הוה קא כנשא אמתיה דרבי ביתא, הוה שדיא בניכרכושתא וקא כנשא להו, אמר לה: שבקינהו, כתיב"ורחמיו על כל מעשיו".

אמרו: הואיל ומרחם - נרחםעליה.

)בבא מציעא פה, א(

24

כגון רב )חולין קל"זע"ב(,

היה עשיר מופלג ב"מפה,

קיסר רומי אנטנינוס היה ידידו בנפש ולמד

תורה עמו )ע"ז י'ע"ב(.

רצונך מפני רצונו שיבטל רצון אחרים מפני רצונך: )אבות

דרבי נתן לב(

רבי אומר: גדול השלום שאפילו ישראל עובדים ע"ז

ושלום ביניהם אמר המקום כביכול: "איני

יכול לשלוט בהן כיון ששלוםביניהם"

)בראשית רבה לח(

25