7 יום ג | ט באב תשע״ד | 5.8.2014 יום ג | ט באב תשע״ד | 65.8.2014 יום ג | ט באב תשע״ד | 5.8.2014

אחרים לפעול באפקטיביות ובאפיקים השלילית התדמית לניתוץ מגוונים

ולהילחם באלו הקו בישראל חשדבקה ראים לה פושעת מלחמה. פעולות אלה נועדו להביא את הקול הישראלי לכל

ולפ לרדיו לטלוויזיה, לרחוב, חפינה: המצב" "חדר בראש הבריטי. רלמנט עומדים העורכת הראשית של העיתון הישראלי "עלונדון", ענת קורן, שליח ואשת כהן, ניר הציונית ההסתדרות

יחסי הציבור עמית פרייזר. חבמהלך השבועיים האחרונים הספי

רבים מתנדבים עם יחד השלושה, קו טוויט סדנאות להפעיל חשגייסו, סד החברתית, במדיה להסברה חרים

נאות דוברות והסברה אפקטיבית כדי לספק כלים פרקטיים להתמודדות מול וברדיו, בטלוויזיה עוינים מראיינים וסדנאות עם ד”ר שאול צדקא, מומחה בלוחמת טרור וגרילה וגם פרשן הבית ,Arise החדש הגלובלי הערוץ של

שהתנדב לספק את הידע הדרוש כדי לתת פייט מנומק בעת הצורך.

הט מערוצי מתקשרים פעם ח“מדי יהודיים לארגונים השונים לוויזיה ושואלים אם יש דוברים לתוכנית זו או

חאחרת”, מספר כהן. “אנחנו רוצים לבלה שיוכלו ישראלים של מאגר חנות

תראיין ולייצג את ישראל בצורה הכי טובה. אפשר גם להתקשר לרדיו לונדון בי.סי ולהגיב בתוכניות על מה שקורה

יש אנחנו מעודדים בנוסף, חבישראל. פרל לחברי מכתבים לכתוב חראלים

בתקשורת עוולות אחרי לעקוב מנט, או סיקורים לא מאוזנים ולהגיב. חשוב לנו שתהיה לישראלים היכולת לעשות

משהו מכאן”.מה המסר שמועבר בסדנאות?

ולהשתמש אותנטיים “להיות קורן: ומ דאגות לחלוק אישיים, חבסיפורים ולפע צבא אנשי לא רובנו חחשבות.

מים ניסיון להסביר למה ישראל מגיבה באופן כן או לא מידתי עושה יותר נזק

חמתועלת. אנחנו מסבירים לחבר’ה שמאת מביאים שאנחנו לסדנאות גיעים לזכור ושצריך ראשון ממקור הסיפור להדגיש שישראל מתמודדת עם איום של מנהרות וטילים, וגם כשלא נפגע

אף אחד - עדיין המדינה משותקת”.איך מתנהל חדר המצב?

סי ועושים יום כל יושבים ח“אנחנו עור מוחות. אנשים מגיעים עם רעיונות שלהם, ההיתכנות את בוחנים ואנחנו

חואם הם ישימים, מחברים את מי שצריך לארגונים הנכונים, מכוונים אותו למקורות המימון המתאימים, מביאים את המדיה. אנחנו שולחים ניוזלטרים

ופונים לישראלים בדר חלמי שאפשר כים יצירתיות כי אנחנו רוצים להגיע לישראלים, אבל לא רוצים שמידע על

מי לא במיוחד עתידיות, חפעילויות קומים וזמנים – ידלפו. אחד הרעיונות שנבדקים הוא להגיע לשגרירות קטאר

לשג ולהגיש בתקשורת חמלווים ריר מכתב כדי להסב את תשומת לבו מהכסף כתוצאה לאזור שנגרם לסבל

שבמ לו להגיד לנשק, מעביר חשהוא קום בפיתוח הוא משקיע בטרור, ושאם היה עושה הפוך - המזרח התיכון היה

טוב יותר”. הפעם לא זו עכשיו? דווקא למה ביטחוני במצב שישראל הראשונה

קשה. התקשורתי העליהום הזה “במבצע

ההפג גדול. יותר הרבה המדינה חעל נות, החרמות, הכל הרבה יותר מסיבי.

חבשנים האחרונות הצד השני גייס לשורותיו הרבה מאוד אנשים, הם עומדים

חמחוץ לחנויות ישראליות ולא מאפשרים להיכנס, הם עורכים אירועים ויש להם מערכת משומנת של פרופגנדה. עשינו שלא להצטער יכולה רק אני את זה עד כה. זו אולי טיפה בים, אבל יש אנשים שרוצים לעשות ואנחנו כאן כדי לסייע להם. אני בתור בת לניצולי

חשואה לא יכולה לעמוד מנגד ולא לעשות כלום. 'נבר אגיין', זה מה שמתנגן

לי כל הזמן בראש”.

“לא ציונית גדולה"חדר המצב נמצא רק בתחילת דרכו, פעילותו את לשמר היא הכוונה אבל גם לאחר שתסתיים הלחימה. “זה הצו 8 האישי שלי”, מספרת ענבל קרויטורו בת 23, שמתגוררת בלונדון בשנה האחח חהרונה. “פתאום נזכרתי כמה אני נהנית בחברת ישראלים, וכמה זה היה חסר לי. אף פעם לא החשבתי את עצמי ציונית

גדולה, אבל אני מאמינה שלישראל יש זכות להגן על עצמה וכואבת לי הבורות שאני נתקלת בה כאן. לאחרונה שוחחתי

חעם חברה של חברה שהייתה בטוחה שאנחנו בעזה כי ישראל רצתה להרחיב את הטריטוריה שלה. אני בעד חופש המידע ובעד שיבקרו את ישראל כל עוד מדובר בביקורת לגיטימית. מפריע לי שאנשים

חשאין להם מושג מה קורה מרגישים חופשי לקרוא לנו 'נאצים'”.

חקרויטורו גייסה את הרקע שלה בדובר צה”ל ואת ניסיונה הקצר כדוברת של ח”כ אבישי ברוורמן כדי לסייע בהקמת

חחדר המצב, הפצת ניוזלטרים ואינפורמציה פרקטית נוספת כגון סקרים שניתן

המ הקהל דעת על חבעזרתם להשפיע קומית ועוד. “יש כאן פוטנציאל אדיר”,

חהיא אומרת. “אנשים רוצים לתרום מזהגילאים מכל מתנדבים מגיעים מנם, ומכל קצוות הקשת הפוליטית, אנשים

חיצירתיים שאפשר להשתמש בהם לעיועוד. וטלוויזיה רדיו, כתובה, תונות

חהמיזם צובר תאוצה, ואני מאמינה שחשוב להמשיך עם הפעילות גם בעתות שלום ורגיעה. אנחנו רוצים לגייס צי של

חאנשים שיעקבו באופן סדיר אחר המתרחש במדיה וייתנו מענה הולם, ועורכי

דין שיסייעו בצד המשפטי”. ד

הג'וב הבריטי

מדוע נשכבו על הרצפה לצלילי אזעקה עשרות אנשים בכיכר טרפלגר שבלונדון? המיזם, שגרם

לתיירים סקרנים לעצור ולהביט, אורגן על ידי “חדר המצב“, שהוקם על ידי הקהילה הישראלית בעיר

במטרה לסייע במלחמה על תדמיתה של המדינה ד “זה צו 8 האישי שלי“, אומרת אחת המתנדבות

נורית רובין–ווילסון, לונדון

ענבל קרויטורו, גרה בלונדון: "לאחרונה שוחחתי עם חברה של חברה

שהייתה בטוחה שאנחנו בעזה כי ישראל רצתה להרחיב את הטריטוריה שלה. אני

בעד שיבקרו את ישראל כל עוד מדובר בביקורת לגיטימית. מפריע לי שאנשים בלי

מושג מרגישים חופשי לקרוא לנו 'נאצים'"

חלק מהצופים מחאו בסוף כפיים.

אזעקה בכיכר טרפלגר בלונדון

מימין: פלייר שחולק לעוברים ושבים

צילומים: אמיתי קנר

7 יום ג | ט באב תשע״ד | 5.8.2014 יום ג | ט באב תשע״ד | 65.8.2014 יום ג | ט באב תשע״ד | 5.8.2014

המבוג ישראל. עם ־מהזדהות ישראל, עם יותר מזדהים רים הצעירים יותר מרוחקים - מבינים את זיכרון השואה אך לא מתרגמים אותו

אוטומטית לתמיכה בישראל".המצב, עם להתמודד לנסות כדי

מחל בברלין השגרירות ־מפעילה דיגיטלית. בדיפלומטיה שעוסקת קה דובר הנדלסמן, הדס יעקב השגריר

התק בכלי להופיע מרבה ־גרמנית, הקש את מנצלת והשגרירות ־שורת, ־רים הטובים שיש לה עם קבוצת שפ

"בילד" העיתונים שבבעלותה רינגר, העמדה את להסביר כדי וולט", ו"די

הישראלית.שמשחרר החומרים מגיעים לעזרם דובר צה"ל בזמן אמת. "במרמרה לקח 12 שעות עד שקיבלנו וידיאו", אומר נחשון, "הפעם החומרים זורמים מיד".

"שיחה קצת הזויה"עם דעת קהל עוינת נאלץ להתמודד גם ברוך בינה, שגריר ישראל בדנמרק. ש־28% מראה שהתפרסם חדש "סקר לעומת בפלסטינים תומכים מהדנים 21% בנו", הוא מספר. "בסבבים קודמים

־המספרים היו לטובתנו. בתקופה האח־רונה היו כאן כשש הפגנות אנטי־יש

ראליות גדולות. המשטרה בלמה אותם מלהגיע לשגרירות ישראל בקופנהגן".ימים לפני לנאום אמור היה בינה אחדים בעצרת שלום שתוכננה על ידי

־הפדרציה הציונית, אך המשטרה הבריחה אותו מהאירוע בטרם הספיק לנאום,

־בשל נוכחות כנופיה של עשרות רעולי פנים חמושים באבנים וברוגטקות.

האנטי־ישרא האווירה את ־לדבריו, לית מלבים בעיקר מוסלמים, שמספרם

באוכלוסייה הולך וגדל. את הלך הרוח הציבורי משקפת היטב

־התקשורת הדנית, שנוקטת קו ביקורתי כלפי ישראל. "התמונות שמגיעות מעזה קשות מאוד, והראיונות איתנו די

־עוינים", הוא אומר. "בשבועיים האח־רונים התראיינתי שבע פעמים בתוכ

ניות טלוויזיה מרכזיות. הם מקשיבים, ־אבל האווירה עוינת. ברשתות החבר

תיות יש התרת רסן מוחלטת".

אז מה עושים?סגני אני, קטנה. שגרירות "אנחנו רועי דברי ואנשי עזר נוספים במשלחת מנהלים את המערכה ההסברתית. עד

מפשי אנחנו בגבורה. בה עמדנו ־כה לים שרוולים ואומרים את מה שצריך לומר, אבל המספרים והתמונות מעזה ועדת ראש כשיושבת בעוכרינו. הם התראיינה הדני הפרלמנט של החוץ המוסרי שהמצפן ואמרה ב'פוליטיקן' פועל נגד ישראל משום שלעזתים יש מאות אבדות ולנו אין בכלל, צלצלתי אליה ואמרתי לה, 'מה את רוצה? שיהיו לנו אבדות רבות כדי שהמצפן המוסרי יזוז לטובתנו?' סיפרתי לה איפה חמאס השיבה: היא אז הטילים. את מחביא 'איפה אתה רוצה שהם יחביאו אותם?'

זו הייתה שיחה קצת הזויה".להדגיש מנסה אתה נקודות אילו

בהסברה מול הקהל הדני?''בהופעות שלי אני מדגיש את ההיבט

המוסרי. אני מזכיר לדנים שבמרץ 1945 ־הפציצו הבריטים את מטה הגסטפו בקו־פנהגן. פצצה אחת החטיאה בטעות ופג

עה בבית ספר, ונהרגו עשרות תלמידים ומורים דנים. אני שואל אותם אם אפשר פושעי הם הבריטים שהטייסים לומר

־מלחמה. כשהם מצביעים על פער האבדות בינינו לבין הפלסטינים, אני תמיד אומר להם שלפי הספירה הזאת הגרמנים

־היו הצד המוסרי במלחמת העולם השנייה. אסור לשקוט על השמרים ואסור להרים ידיים. מדובר במערכה קשה, אבל

צריך להילחם".

נתפסים כרוצחי ילדיםמכתב כותרות תפס שעבר בשבוע

תע בכירי האירופי לאיחוד ־ששלחו שיית הקולנוע הספרדית, וביניהם זוג השחקנים פנלופה קרוז וחוויאר בארדם והבמאי פדרו אלמודובר, המאשים את

מדינת ישראל ברצח עם. שעמם מהדברים חלק רק זה אבל צריכה להתמודד חמוטל רוגל, דוברת

"הת במדריד. הישראלית ־השגרירות מונות מעזה קשות מאוד", היא מודה.

־"אנחנו פונים אל השכל ומציגים לספ־רדים טיעונים מוסריים ונימוקים. הפבע מהבטן אליהם מדברים ־לסטינים

המלחמה ככלל, מעזה. התמונות זרת מול התמונות האלה היא אבודה, אבל

־אנחנו מנסים לנצח בקרבות, ויש קרבות לא מעטים בתחום ההסברה שאנו

שה מאמינים אנחנו בהם. ־מנצחים יודעים ואנחנו צודקת שלנו מלחמה על מה אנו נלחמים, אבל בדעת הקהל

יל נתפסים כרוצחי אנחנו ־הספרדית דים. לציבור בספרד אין את הקונטקסט ההיסטורי, הוא חסר הבנה בסכסוך. הוא רואה תמונות ומאמין שישראל מפציצה

אזרחים בעזה, נקודה".־בניסיון כמעט נואש להציג את הנר־טיב הישראלי עובדים רוגל ואנשי הש

גרירות מול מקבלי ההחלטות במדריד מו "אנחנו ־ומול מערכות התקשורת.

ציאים את הנשמה בניסיון לשכנע את 'טבח' במונח להשתמש לא העורכים אלא ב'הריגה', עושים המון עבודה על

"בתק מספרת. היא ־טרמינולוגיה", שורת הספרדית אין חמושים, אין ירי על ישראל, יש רק הפצצות ישראליות, הרוגים, פצועים ובניינים הרוסים. יש לנו המון חברים שמסייעים לנו להפיץ את העמדה שלנו ברשתות החברתיות,

־אך ברור שזו טיפה בים. הרחוב הספרדי הוא אנטי־ישראלי ופרו־פלסטיני. הסיסמאות שמושמעות כאן הן בנוסח צריכים היו הריכוז ומחנות 'הנאצים

לגמור אתכם מזמן'". ד

המתגוררים ישראלים שרות בבריטניה הגיעו ביום ראשון

־האחרון לכיכר טרפלגר בלואת הפרו דקות ולחמש נדון השגרה התיירותית של המקום. עם הינתן

־האות הופעלה אזעקה, וחברי הקבוצה השתטחו על הרצפה מול עיניהם המשתאות של התיירים. הרעיון מאחורי הסצנה היה בכיכר ושבים העוברים עבור להמחיש

ביש הקשה החיים שגרת את ־המתוירת ראל בימים אלה, את איום הטילים הקבוע האזרחית האוכלוסייה נמצאת שתחתיו

נותרו עומדות בא ־בישראל. שתי נשים מצע הכיכר ונשאו שלט גדול שבו נכתב 15 שניות לה־ באנגלית: “בישראל יש לך

ציל את חייך”. בסקרנות בישראלים הביטו הנוכחים חלק של כפיים מחיאות נשמעו ובסיום רחוב תיאטרון זה היה כאילו מהצופים,

התרו הישראלים פוליטי. אירוע ־ולא ממו והחלו לחלק פליירים המצטטים את

־ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון מפהמב “אלו במילים בישראל תמיכה ־גין

חייבים לשאול קרים את תגובת ישראל את עצמם איך הם היו מצפים מממשלתם שלהם להגיב לו גשם של מאות טילים היה האירוע היום”. בריטיות ערים על נוחת

־תועד במטרה להפיצו ברשת, גם כדי להעביר את המסר וגם כדי לשמש השראה

נוס מרכזיות בערים דומות ־לפעילויות לאחרונה נעשה שאכן כפי בעולם, פות

בווינה ובאמסטרדם.

“זו טיפה בים"ביוזמת אורגן בלונדון מוב” ה”פלאש לפני בספונטניות שהוקם המצב”, “חדר

־כשבועיים על ידי פעילים בקהילה הישראלית בלונדון על מנת לסייע לישראלים

חמוטל רוגל, דוברת השגרירות הישראלית במדריד: "אנחנו מוציאים את

הנשמה כדי לשכנע את העורכים לא להשתמש במונח 'טבח' אלא ב'הריגה'. בתקשורת הספרדית

אין חמושים, אין ירי על ישראל, יש רק הפצצות ישראליות, הרוגים, פצועים ובניינים הרוסים"

ע

מעבירים את המסר. פליירים

בשירות ההסברה הישראלית

צילום: באדיבות משרד החוץ

"המצב לא מזהיר, אבל גם לא נואש".

השגרירים טאוב )למעלה( ובינה

,John R. Rifkin :צילומיםבאדיבות המצולם