רשומות

הצעות חוקת ס נ כ ה

ה 86 6 ביולי 2005 ׳ כ״ט בםיון התשם׳

עמוד

הצעת חוק־יםוח מבקר המדינה (תיקון מם׳ 2) (העברה מכהונה), התשם׳׳ה—2005 180

הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מם׳ 37) (העברה מכהונה), התשם׳׳ה—2005 180

הצעת חוק המקרקעין(תיקון מם׳ 26) (קביעת שיעורו של חלק מוצמד ברכוש המשותף), התשם״ה—2005 181

הצעת חוק בית המשפט לעניני משפחה (תיקון מם׳ 6) (בית המשפט לערעורי משפחה), התשם״ה—2005 182

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מם׳ 28) (השתתפות בחובות לאחר התפלגות), התשם״ה—2005 186

הצעת חוק שירות המדינה (משמעת)(תיקון מם׳ 10) (החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה), התשם״ה—2005 187

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מם׳ 21) (תגמול ליתום משני הוריו),

התשם״ה—2005 188

הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון מם׳ 2) (שלוחה של מעון יום שיקומי), התשם׳׳ה—2005. 189

190 . . . הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מם׳ 2) (סימון מצרכים כשרים), התשם׳׳ה—2005 .

: ת ס נ כ ל ה ט ש פ ש מ ק ו ה חו ק ו ח ת ה ד ע ם ו ע ט ת מ ס נ כ ר ה ב ל ח ק ש ת חו ע צ ת בזה ה מ ס ר פ ת מ

' 2 0 0 5 - ה ״ ם ש ת הצעת חוק־יםוד: מבקר המדינה (תיקון מם׳ 2) (העברה מבהונה), ה

ם סעיף 13 יבוא: , במקו 1 ה נ י ד מ ר ה ק ב יםוד: מ בחוק־

: ה ל א ד מ ח א א ב ל ו א ת נ ו ה כ ועבר מ א י ה ל נ י ד מ ר ה ק ב 13. מ

ום ו - בי ד ת תפקי א א ל מ , דרך קבע, ל ו נ מ ר מ צ ב ת נ ו א י ר י ב מ ע ט (ו) מ

ת, ה לפחו י ר ב ה ברוב ח ל ב ק ת ה ה ש ט ל ח ה ל כך, ב ת ע ס נ כ ה ה ט י ל ח ו ה ב ש

ע בחוק; ב ק י י ך ש י ל ר ה ח א ל

ום ה - בי נ י ד מ ר ה ק ב מ ו כ ד מ ע ת מ ת א מ ל ו ה ה נ י א ת ש ו ג ה נ ת ת ה מ ח (2) מ

ם י ע ב ה ר ש ו ל ל ש ה ברוב ש ל ב ק ת ה ה ש ט ל ח ה ל כך, ב ת ע ס נ כ ה ה ט י ל ח ו ה ב ש

ע בחוק.״ ב ק י י ך ש י ל ר ה ח א ת, ל ה לפחו י ר ב ח מ

ר ב ס י ה ר ב ד

תיקון סעיף 13

״העברה מכהונה

ו העילות והרוב הדרוש בהצעת חוק היסוד הושו

להעברת מבקר המדינה מכהונתו לעילות ולרוב הדרוש

להעברת נשיא המדינה מכהונתו לפי חוק־יםוד: נשיא

המדינה (העברה מכהונה מחמת התנהגות שאינה הולמת

- סעיף 20 לחוק־יםוד: נשיא המדינה: העברה מכהונה

מטעמי בריאות - סעיף 21 לחוק־יםוד: נשיא המדינה: ראה

גם הצעה לתיקון חוק מבקר המדינה(תיקון מם׳ 37) (העברה

מכהונה), התשם׳׳ה—2005, המתפרסמת בחוברת זו בעמי

180). מטרת הצעת חוק היסוד אינה רק לתקן שגגה שנפלה

בחוק־יםוד: מבקר המדינה, שאפשר להעביר מכהונה את

המבקר ברוב מקרי, אלא גם לחזק את מעמדו של מבקר

ת המדינה, תוך קביעת הוראות שימנעו את האפשרו

להעבירו מתפקידו בקלות ומטעמים לא עניניים.

סעיף 13 לחוק־יםוד: מבקר המדינה קובע לאמור:

״העברה 13. מבקר המדינה לא יועבר מכהונתו אלא על פי

מכהונה החלטה של הכנסת ברוב של שני שלישים מן

המצביעים: סדרי ההעברה מכהונה ייקבעו

בחוק.״

בהצעת חוק־יםוד: מבקר המדינה(תיקון מם׳ 2) (העברה

מכהונה), התשם׳׳ה—2005 המתפרסמת בזה, (להלן -

נה ת מבקר המדי ר ב ע ת חוק־היםוד), מוצע כי ה ע צ ה

מכהונתו תוכל להעשות בשני מקרים:

- כאשר נבצר ממנו למלא תפקידו דרך קבע מטעמי

בריאות - לכך יידרש רוב של לפחות 61 חברי הכנסת:

- כאשר מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו

החליטה הכנסת להעבירו מכהונתו - לכך יידרש רוב של

לפחות שלושה רבעים מחברי הכנסת לפחות (90 חברי

הכנסת).

חבר הכנסת רן כהן

י הצעת חוק מס׳ פ/2408: הועברה לוועדה ביום כ״ה בכסלו התשס״ה (8 בדצמבר 2004). ם״וז התשמ״וז, עמי 30: התשנ״וז, עמי 196.

: ת ס נ כ ל ה ט ש פ ש מ ק ו ה חו ק ו ח ת ה ד ע ם ו ע ט ק מ ת חו ע צ ת בזה ה מ ס ר פ ת מ

הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מם׳ 37) (העברה מבהונה), התשם״ה-2005

) בסעיף קרי ק העי 1 (להלן - החו [ ב ל ו ש נוסח מ ׳ח—1958 [ ׳ , התשי ה נ י ד מ ר ה ק ב תיקון סעיף 8א 1. בחוק מ

- א 8

ת ת א מ ל ו ה ה נ י א ת ש ו ג ה נ ת ת ה מ ח מ א ״ בו ״ י תו נ י ״מכהו ר ח , א ם י י ל ו ש ת ה ר ת ו כ (ו) ב

; ״ מעמדו

שנקבע בהצעת חוק־יםוד: מבקר המדינה (תיקון מם׳ 2)

ת ע צ נה) (ראה בעמי 180) (להלן - ה (העברה מכהו

חוק־היםוד).

י ר ב ד

הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מם׳ 37) (העברה

מכהונה), התשם״ה—2005 המתפרסמת בזה, נועדה לקבוע

את ההליכים להעברה מכהונה של מבקר המדינה, כפי

1 ם״וז התשי״וז, עמי 92: התשם״ה, עמי 212.

180 הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005

ת ו ג ה נ ת ת ה מ ח מ א ״ בו ״ י ו ת נ ו ה כ ר מ ק ב מ ת ה א י ״ ר ח ־(ב), א ם (א) ו י ם קטנ פי (2) בסעי

. ״ ת מעמדו ת א מ ל ו ה ה נ י א ש

י יבוא: הוספת סעיף 8ב ר ק י ע י סעיף 8א לחוק ה ר ח 2. א

י מ ע ט ו מ ת נ ו ה כ ה מ נ י ד מ ר ה ק ב ת מ ר ב ע ל ה ה ע ט ל ח ל ה ב ק א ת ת ל ס נ כ ״העברה 8ב. ה

ל ה ע י ר ב ב ח ה ברו ל ב ק ת ה ט ש פ ש מ ה חוק ו ק ו ח ת ה ד ע ת ו ע צ א לפי ה ל ת א ו א י ר בנ!ז ״כ,ז1̂

מטעמי 1 1 1״ ה הוועדה. ט י ל ח ה ם ש י ל ל ל פי כ ה ע נ ת י נ ת ש י א ו פ ת ר ע ת ד ו בריאות יסוד חו

ר ב ס י ה ר ב ד

להליך של העברה מכהונה מטעמים של התנהגות בלתי

הולמת וסעיף 8ב המוצע יסדיר את ההליך להעברת המבקר

מכהונתו מטעמי בריאות, כך שההעברה מכהונה מטעם זה

תיעשה על סמך חוות דעת רפואית.

סעיף 8א לחוק מבקר המדינה, התשי׳׳ח—1958 [נוסח

משולב], מסדיר את העברת המבקר מכהונתו מכל עילה

שהיא. לאור ההוראות המוצעות בהצעת חוק היסוד יש

לצמצם את תחולתו של סעיף 8א. מוצע שסעיף 8א ייוחד

: ת ס נ כ ל ה ט ש פ ש מ ק ו ה חו ק ו ח ת ה ד ע ם ו ע ט ת מ ס נ כ י ה ר ב ל ח ק ש ת חו ו ע צ ה ה ז ת ב ו מ ס ר פ ת מ

הצעת חוק המקרקעין(תיקון מם׳ 26) (קביעת שיעורו של חלק מוצמד ברבוש המשותף), התשם״ה-2005*

, בסעיף 58 - תיקון סעיף 58 ( ק העיקרי ו ח ט—1969 י (להלן - ה ׳ ׳ , התשכ ן בחוק המקרקעי

א ״לפי יחם בו ״ י ף ת ו ש מ ש ה ו כ ר ם לחלקו ב א ת ה ל ב כ ה ם ״ (ו) בסעיף קטן (א), במקו

. ״ ף ת ו ש מ ת ה י ב ב ת ש ו ר י ד ל ה ל כ ה ש פ צ ר ח ה ט ל ש ו א ת ר י ת ד פ צ ח ר ט ש

) - בטל. ב ) ן ט (2) סעיף ק

ר ב ס י ה ר ב ד

מוצע לתקן את סעיף 58(א) לחוק, ולקבוע בו כי לענין

ת בהוצאות הניהול וההחזקה של קביעת שיעור ההשתתפו

הרכוש המשותף, לא יובאו בחשבון חלקי הרכוש המשותף

הצמודים לדירת המגורים. בהתאמה, מוצע לבטל את סעיף

58(ב) לחוק אשר קובע כי בעל דירה אינו חייב בהשתתפות

בהוצאות הדרושות לחימום מים או להסקה ולהחזקתה

התקינה של המערכת המרכזית לחימום מים או הסקה, בשל

חלק מסוים של הרכוש המשותף הצמוד לדירתו או בשל

חלק חיצוני של הדירה, אם החלק האמור אינו מחובר

למערכת המרכזית לחימום. וזה נוסחו של סעיף 58(ב) לחוק

שמוצע לבטלו:

ת 58. (א)... א י ש נ ״

הועאות

(ב) על אף האמור בסעיף קטן(א), לא יהיה

בעל דירה חייב, בשל חלק מםויים של

הרכוש המשותף שהוצמד לדירתו או בשל חלק חיצוני

לדירה, המהווים חלק מהדירה לפי רישומה, בהשתתפות

בהוצאות הדרושות לחימום מים או להסקה ולהחזקה

התקינה של המערכת המרכזית לחימום מים או להסקה,

אם החלק האמור אינו מחובר למערכת המרכזית לחימום

כאמור אלא אם כן נקבע בתקנון אחרת.״

הצעת חוק המקרקעין(תיקון מם׳ 26) (קביעת שיעורו

׳ה—2005, , התשם׳ ד ברכוש המשותף) מ צ ו ל חלק מ ש

המתפרסמת בזה, באה לקבוע כי חלקי הרכוש המשותף

הצמודים לדירת המגורים לא יובאו בחשבון לענין חלוקת

נטל הוצאות אחזקת הרכוש המשותף.

, ן ע בסעיף 58 בחוק המקרקעי ו ב ק ל ה ל כ סעיף 1 ה

התשכ׳׳ט—1969 (להלן - החוק), הוא כי בעל דירה

חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה

ם י ת ו ר י ש ף ולהבטחת ה ת ו ש מ ש ה ו כ ר ל ה לו ש יהו ולנ

המחויבים על פי הדין או המקובלים על פי נוהג.

ת בהוצאות הדרושות להחזקתו ו פ ת ת ש ה שיעור ה

התקינה של הרכוש המשותף מחושב על פי חלקו של בעל

הדירה ברכוש המשותף, דהיינו על פי היחס בין שטח רצפת

הדירה והחלק הצמוד אליה אל שטח הרצפה של כל הדירות

בבית המשותף, אלא אם כן נקבע בתקנון שיעור השתתפות

אחר (סעיף 58(א) בחוק).

כך, נוצרה מציאות שבה מחויב בעל דירה לדאוג באופן

בלעדי לאחזקת חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירת

ת בהוצאות הרכוש א ש מגוריו, ובמקביל מחויב הוא ל

המשותף כגודל דירתו והחלק הצמוד אליה. מציאות זו

הטילה, על בעלי רכוש משותף שהוצמד לדירתם, חבות

כספית כפולה.

* הצעת חוק מם׳ פ/913: הועברה לוועדה ביום י״ז בטבת התשם״ה (29 בדצמבר 2004). ם״ח התשכ״ט, עמי 259, התשם״ה, עמי 332.

הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005 181

ה א ר ו ל ה ה ש פ ק ו ת ע מ וסחו בחוק זה, כדי לגרו י כנ ר ק י ע ת סעיף 58 בחוק ה ו א ר ו ה ן ב שמירת הוראות 2. אי

ל חוק זה. ו ש ת ל י ח ב ת ר ה בתוקף ע י ה ן ש ו ה בתקנ ע ו ב ק תקנונים ה

. ת ו מ ו ש ר ו ב מ ו ס ר ם פ ו ה מי נ ל חוק זה ש ו ש ת ל י ח תחילה 3. ת

ר ב ס י ה ר ב ד

ר ו ע י ת ש ה א נ ש ע מ צ ו מ ק ה ו ח ה ר ו ח א ו בתוקף ערב סעיף 3 מ ת בתקנונים שהי ראו סעיף 2 מוצע שהו

ו ת ק ז ח ה ת ל ו ש ו ר ד ת ה ו א צ ו ה ת ב ו פ ת ת ש ה תחילתו של חוק זה, ושנקבעו לפי הוראות אותו ה

דין, ימשיכו ויחולו. התקינה של הרכוש המשותף (ראה דברי הסבר לסעיף 1),

מוצע לקבוע תקופה הולמת להיערכות לקראת כניסת החוק

לתוקף.

חברי הכנסת: חמי דורון, רוני ט־יזון, יחיאל חזן, יגאל יאסינוב, אילן ליבוביץ, אהוד רעאבי, אילן שלגי

הצעת חוק בית המשפט לעניני משפחה (תיקון מם׳ 6) (בית המשפט לערעורי משפחה), התשם״ה-2005*

א ו ב מ

ערכאת ערעור בעלת מומחיות לעניני משפחה. יצוין כי

ווה את אחד הדגמים הבולטים החוק האוסטרלי, שהי

שעמדו בפני מנסחי החוק, כולל הן ערכאה ראשונה והן

Family law ,ערכאת ערעור בעלות מומחיות בעניני משפחה

. , article Act 1 9 7 5 2 1

בענין זה יש לציין את ההתיחםות ליצירת התמחויות

מקצועיות בבתי משפט שלום ובבתי משפט מחוזיים, בדרך

של יצירת מדורים, בדין וחשבון הוועדה לבדיקת מבנה בתי

המשפט הרגילים בישראל בראשות השופט (בדימום) ת׳

אור (להלן - דוח ועדת אור) בעמ׳ 57 ו־83, ואת ההצעה

להסמיך את נשיא בית המשפט העליון להורות כי סוגי

ענינים יידונו בבית משפט מחוזי אחד או יותר שיקבע,

שבסעיף 14 להצעת חוק בתי המשפט(תיקון מם׳ 28) (מבנה

מערכת בתי המשפט ותיקונים שונים), התש׳׳ם—2000

(פורסמה בה״ח 2914 התש״ם, עמ׳ 663, בעמ׳ 667).

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה-1995

(להלן - החוק), נכנם לתוקף ביום י״א באב התשנ״ה (7

באוגוסט 1995), והביא בהדרגה לכינון בתי משפט לעניני

משפחה במסגרת בתי משפט השלום ברחבי הארץ שבהם

ושאי דיני ות בנ ם בעלי ידע ומומחי ם שופטי י נ ה כ מ

המשפחה. בנוסף, הביא החוק ליישום גישה חדשה בדיון

המשפטי בדיני משפחה, המבקשת לפתור את הסכסוך

המשפחתי, ככל הניתן, בדרך של הסכמים ופשרות, תוך

היעזרות בגורמים מקצועיים: הכרעה באמצעות פסק דין

ות בדיני א אחרון בלבד. כיום, המומחי צ ו מ נתפסת כ

המשפחה והגישה השיפוטית הייחודית קיימות בערכאה

הראשונה בלבד(דן ארבל ויהושע גייפמן, ״חוק בית המשפט

לעניני משפחה, התשנ״ה-1995״, הפרקליט מג(ג) 431, בעמי

438). הצעת חוק בית המשפט לעניני משפחה(תיקון מם׳ 6)

ה—2005, ׳ , התשם׳ ( ה ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ בית ה )

המתפרסמת בזה (להלן - הצעת החוק), באה להקים

י ר ח , א ( ק העיקרי ן החו ל ה ל י ( ו 9 9 5 - ה ״ נ ש ת , ה ה ח פ ש י מ נ י ט לענ פ ש מ ת ה י 1. בחוק ב

סעיף 4 יבוא:

הוספת סעיפים 4א עד 4ג

ם י ל ש ו ר י י ב ז ו ח מ ט ה פ ש מ ת ה י ב ו ב נ ידו ר בסעיף 4ב י ו מ א ם כ י ר ו ע ר ״כינון בית 4א. (א) ע

י ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ה (בחוק זה - ב ח פ ש י מ נ י ם בענ י ר ו ע ר ע ט ל פ ש ת מ י ב ו כ ת ב ש , ב ף ^ " "

. ( ה ח פ ש משפחה מ

הטעמים שביסוד הצעה זו הינם להביא לאחידות במדיניות

השפיטה של ערכאת הערעור בעניני משפחה, לעומת

המצב כיום המתאפיין במיעוט הלכות מנחות ובריבוי

פסיקות סותרות. יחד עם זאת, קביעת ערכאת ערעור אחת

פוגעת בנגישות בעלי הדין לבית המשפט, אם כי בהליכי

י ר ב ד

סעיף 1

לסעיף קטן 4א(א) מוצע כי ערעורים בעניני משפחה יידונו

ה בעלת מומחיות בעניני א כ ר בפני ע

משפחה. בהצעת חוק זו מוצע להקים ערכאת ערעור ארצית

אחת שמקום מושבה בבית המשפט המחוזי בירושלים.

* הצעת חוק מם׳ פ/3033: הועברה לוועדה ביום ה׳ באדר ב׳ התשם״ה (16 במרס 2005). 1 ם״ח התשנ״ה, עמי 393: התשם״ב, עמי 16.

182 הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005

ת ו נ מ י ל א ש , ר ן ו ט העלי פ ש מ ת ה י א ב י ש ת נ מ כ ס ה , ב ם י ט פ ש מ ר ה (ב) ש

י ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ב ו ב נ דו י שי ז ו ח מ ט ה פ ש מ ת ה י י ב ט פ ו ן ש ם מבי י ט פ ו ש

, ה ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ב א ל י ש ם סגן נ ה י נ י ב ת מ ו נ מ , וכן ל ה ח פ ש מ

ה ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ל ה ו ח פ ש י מ נ י ט לענ פ ש מ י ה ת ל ב א ש י ש נ ם כ ן ג ה כ י ש

. ( א י ש נ (בחוק זה - ה

ם י י ק ת ה י ש ה מ ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ט ב פ ו ש ת ל ו נ מ ת ה ר ל י ש (ג) כ

ה - ל א ד מ ח בו א

ת י ט ב פ ו ש ת כ ו ח פ ם ל י נ ש ש מ ל ח ה ש פ ו ק ך ת ש מ ן ב ה י א כ ו (ו) ה

; ה ח פ ש י מ נ י ט לענ פ ש מ

ן ה , מ ם י נ ר ש ש ע ת מ ו ח א פ , ל ן ו לסירוגי ת א ו פ י צ ר א עסק, ב ו (2) ה

. ה ח פ ש י מ נ י ת דין בענ כ י ר ע , ב ל א ר ש י ם ב י נ ש ש מ ת ח ו ח פ ל

ת ו נ מ י ל א ש , ר ם י ט פ ש מ ר ה ר ש ו ש י א , ב ן ו ט העלי פ ש מ ת ה י א ב י ש (ד) נ

י ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ל ב ם ש ש ר ה ל ח פ ש י מ נ י ט לענ פ ש ת מ י ט ב פ ו ש

. י ז ט מחו פ ש ת מ י ל ב ם ש ש ן ר ו כדי נ , ודי ה ח פ ש מ

, ם י ט פ ש מ ר ה י ש א ש ר , ו ם י נ ש ש ו ל ל ש ה ש פ ו ק ת ה ל י ה א י י ש נ י ה ו נ (ה) מי

ל ת ש ח ה א פ ו ק ד ת ו ע ו ל כ י ר א ה , ל ן ו י ט העל פ ש מ ת ה י א ב י ש ת נ מ כ ס ה ב

. ם י נ ש ש ו ל ש

גע ו ל הנ כ א ב י ש נ ת ה ו י ח נ ה ה כפוף ל י ה ה י ח פ ש י מ נ י א לענ י ש (ו) סגן נ

י ל ה ו , נ ה ח פ ש י מ נ י ט לענ פ ש מ י ה ת ל ב ת ש י ע ו צ ק מ ם ה ת ד ו ב י ע ל ה ו נ ל

ם י ע ג ו נ ם ה י ק י ב ת ו ת י נ ה ל ק ל ח מ ת ה ד ו ב הלי ע ו נ ע ו ו י ס ת ה דו חי ת י ד ו ב ע

. ה ח פ ש י מ נ י ט לענ פ ש ת מ י ב ו ל ש ג ו ה ת ש ו נ ע ב ו ת ל ב פו לטי

ן בהם: י לדו א ש ה ר ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ב ם ש י ר ו ע ר ע ה ה ל א סמכות בית 4ב. ו המשפט

; ה ח פ ש י מ נ י ט לענ פ ש ת מ י ל ב ת ש ו ט ל ח ה ל פסקי דין ו ם ע י ר ו ע ר לערעורי (ו) ע

ת ו מ י ל ת א ע י נ מ ם לפי חוק ל י כ י ל ה ת ב ו ט ל ח ה ל פסקי דין ו ם ע י ר ו ע ר משפחה (2) ע

; ( ה ח פ ש מ ת ב ו מ י ל ת א ע י נ מ ק זה - חוק ל ו ח ב ) 2 ו 9 9 ו - א ״ נ ש ת , ה ה ח פ ש מ ב

ר ב ס י ה ר ב ד

לסעיפיט קטניט 4א(ד) עד (1)

לאור המטרה להביא ליתר מומחיות בשיפוט בעניני

משפחה, מוצע שגם רשם בית המשפט לערעורי משפחה

ימונה מבין השופטים בעלי המומחיות כאמור. רעיון זה

והרצון להביא ליתר אחידות בהתנהלות מערכת בתי

המשפט לעניני משפחה, עומדים גם ביסוד ההצעה למנות

א ארצי לבתי המשפט לעניני משפחה ולערעורי נשי

משפחה. הנשיא, אשר יהיה בעצמו שופט בעל מומחיות

בתחום דיני המשפחה והיכרות עם בתי המשפט לעניני

משפחה, יקבע את נוהלי עבודתם של בתי המשפט לעניני

וע ושל רי משפחה, של יחידות הסי ה ולערעו ח פ ש מ

המחלקות לניתוב תיקים ככל שהן עוסקות בתיקי בתי

המשפט למשפחה.

לסעיף 4ב מוצע כי בבית המשפט לערעורי משפחה

ירוכזו הערעורים על פסקי דין והחלטות

ערעור הפגיעה פחות קשה. זאת ועוד, קיים חשש שקביעת

ערכאת ערעור אחת תמנע השמעת מגוון עמדות שיפוטיות,

ואולי אף תביא לעומס בבית המשפט שישמש כערכאת

הערעור. אשר על כן החליטה הוועדה לשוב ולדון בסוגיה

זו במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה

השלישית.

לסעיפיט קטניט 4א(ב) ו־(ג)

מוצע כי בבית המשפט לערעורי משפחה יכהנו שופטים

של בית המשפט המחוזי, אשר שר המשפטים בהסכמת

נשיא בית המשפט העליון מצא שהם בעלי מומחיות ונםיון

הן בדיני המשפחה והן בדרכי הדיון ובגישה השיפוטית

הייחודיות המאפיינות את בתי המשפט לעניני משפחה.

לשם כך מוצעים תנאי כשירות של חמש שנות שיפוט בבית

משפט לעניני משפחה או עשר שנות עיסוק בעריכת דין

כן לפחות חמש שנות עריכת דין בתחום דיני המשפחה(מתו

בתחום זה בישראל).

2 ם״וז התשנ״א, עמי 138.

הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005 183

ה ד ר ט ת ה ע י נ ם לפי חוק מ י כ י ל ה ת ב ו ט ל ח ה ל פסקי דין ו ם ע י ר ו ע ר (3) ע

ע ת פ ל ה ו ש ת ח פ ש א בן מ ו ע ה ג פ נ ר ה ש א , כ 5 2 0 0 1 - ב ״ ם ש ת , ה ת מ י י א מ

; ר ו מ א ו בחוק ה ת ר ד ג ה כ

ם ו ל ש ט ה פ ש ת מ י ב ר ב ע ו ט נ פ ו ל ש ת ש ו ט ל ח ה ל פסקי דין ו ם ע י ר ו ע ר (4) ע

; 4 ו 9 6 0 - ך ״ ש ת , ה ( ה ח ג ש ה ר (טיפול ו ע ו נ ם לפי חוק ה י כ י ל ה ב

; ה ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ם ב ש ל ר ת ש ו ט ל ח ל ה ם ע י ר ו ע ר (5) ע

ח ו כ ה מ ח פ ש י מ נ י ע פסק דין בענ צו ן בי י ט בענ פ ו ת ש ו ט ל ח ל ה ם ע י ר ו ע ר (6) ע

. 5 ו 9 6 7 - ז ״ כ ש ת ה לפועל, ה א צ ו ה ו לפי סעיף 3 לחוק ה ת ו כ מ ס

א י ש נ ה ה ר ו א ה ם ל , א ט אחד פ ו ש ה ידון ב ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י 4ג. (א) ב

ים. ן מסו י ת לענ ר ח ה א א ר ו א ה י ש נ ו סגן ה א

ו חלקו ו א ל ו כ ל פסק דין ש ם ע י ר ו ע ר ע , ב ( א ) ן ט ר בסעיף ק ו מ א ל אף ה (ב) ע

ל קטין ו ש ת ר ז ח ו ה ת א ר ו מ ש ות מ י כו , ז ץ ו מ י , א ת ו ה מ ו א ת א ו ה ב , א ה ש ו ר י י נ י בענ

״ ה שופטים. ש ו ל ש ה ב ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש ת מ י חטוף, ידון ב

הרכב בית המשפט

לערעורי משפחה

חוק הנוער. בענין זה יצוינו גם ההמלצות שנכללו בדוח

ועדת אור בדבר איחוד בתי המשפט לנוער ובתי המשפט

לעניני משפחה בערכאה ראשונה (בעמ׳ 67 לדוח).

לסעיף 4ג ההרכב בבית משפט של ערעור קבוע כיום

בסעיף 37 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב],

התשמ׳׳ד—1984 (להלן - חוק בתי המשפט). מוצע, בשלב

זה, ללכת בעקבות הוראת הסעיף האמור בכל הנוגע להרכב

בית המשפט לערעורי משפחה. כקבוע בסעיף האמור,

ערעור על פסק דין של בית משפט שלום נדון ככלל בהרכב

של שלושה שופטים למעט רשימה של חריגים. בין החריגים,

פסקי דין של בית משפט לעניני משפחה למעט פסקי דין

העוסקים בשורת נושאים כגון אימוץ, אבהות ואמהות,

זכויות משמורת והחזרת קטין חטוף שבהם נדרש הרכב של

שלושה שופטים.

פסקי הדין של בתי משפט לעניני משפחה מורכבים

ובעלי חשיבות והשפעה רבה על חייהם של בעלי הדין,

לפחות כמו פסקי דין של בתי משפט השלום. לאור זאת דנה

ה נ ו ש א ר ת החוק לקריאה ה ע צ ת ה נ כ ועדה בעת ה הו

באפשרות לשנות את ברירת המחדל כך שבית המשפט

לערעורי משפחה ידון ככלל בהרכב של שלושה שופטים,

למעט רשימת חריגים. דיון בהרכב של שלושה שופטים

בערעור יסייע גם לקביעת הלכות מנחות בתחום דיני

ן בריבוי פסיקות סותרות. הוועדה י המשפחה המתאפי

החליטה שלא לשנות את המצב הקיים בשלב זה, אך לשוב

ולדון בנושא בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השניה

ולקריאה השלישית.

י ר ב ד

בנושאים הנוגעים לעניני משפחה. לפי הצעת החוק ייכללו

בסמכות בית המשפט לערעורי משפחה לא רק ערעורים על

פסקי דין והחלטות של בתי המשפט לעניני משפחה

בערכאה ראשונה, אלא גם על פסקי דין והחלטות לפי החוק

למניעת אלימות במשפחה, התשנ׳׳א—1991, ולפי חוק

ו 200, ככל שהפוגע - ב ״ ם ש ת מניעת הטרדה מאיימת, ה

והנפגע הם בני משפחה, אשר בערכאה הראשונה אינם

נדונים רק בבתי המשפט לעניני משפחה. כן יכללו בסמכותו

ערעורים על החלטות של רשם בית משפט לערעורי משפחה

וערעורים על החלטות של שופט בית משפט למשפחה מכח

הוראת סעיף 3 לחוק ההוצאה לפועל, המעניקה לו סמכויות

הנתונות לראש ההוצאה לפועל.

עוד מוצע בפסקה(4) להרחיב את סמכות בית המשפט

לערעורי משפחה אף מעבר לעניני משפחה כהגדרתם בחוק,

כך שידון בערעורים על ענינים הנדונים בערכאה ראשונה

בפני שופט נוער. חוק הנוער(טיפול והשגחה), התש׳׳ך—1960

(להלן - חוק הנוער), עוסק בהיבטים האזרחיים של טיפול

והשגחה על קטינים נזקקים, ענינים הנוגעים מעצם טיבם

למשפחה כולה ומחייבים סדרי דין גמישים וגישה שיפוטית

ייחודית כגון אלה הנוהגים בבית המשפט לעניני משפחה

ואשר יהיו נוהגים על פי המוצע בהצעת החוק גם בבית

המשפט לערעורי משפחה. זאת ועוד, סמכות בית המשפט

לערעורי משפחה כוללת ממילא ענינים רבים הנוגעים

לקטינים, לרבות הטיפול בהם על ידי הוריהם. בהתאם לכך

מוצע כי בית המשפט לערעורי משפחה ידון בערעורים על

פסקי דין והחלטות של שופטי נוער בערכאה ראשונה לפי

ג ם״וז התשם״ב, עמי 6.

4 ם״וז התש״ך, עמי 52.

וזא״י, כרך ג׳, עמי 2738. 5

184 הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005

הוספת סעיףK8

י יבוא: ר ק י ע י סעיף 8 בחוק ה ר ח 2. א

״העברת ענין לבית

המשפט העליון

ר, ב הדן בערעו כ ר ו ה ה א ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י א ב י ש א סגן נ צ 8א. (א) מ

ו י נ פ ב ר ש ו ע ר , כי ע ה ל ש מ מ י ל ט פ ש מ ץ ה ע ו י ו ה ת בעל דין א ש ק ב ו ל ו א ת מ ז ו י מ

ל ב י ק ר ש ח א , ל א ו י ה א ש , ר ת ד ח ו י ת מ פו ו דחי ת א ו ש י ג , ר ת ו ב י ש ל ח ע ה ענין ב ל ע מ

. ן ו ט העלי פ ש מ ת ה י א ב י ש נ ן ל י ת הענ ר א י ב ע ה , ל ן י הדי ל ע ת ב ב ו ג ת ת א

ט חלי , י ( א ) ן ט ר בסעיף ק ו מ א ן ענין כ ו י ל ע ט ה פ ש מ ת ה י א ב י ש נ ר ל ב ע ו (ב) ה

: ה ל א ד מ ח א

ט פ ש ת מ י ב ו כ ת ב ש ן ב ו י ל ע ט ה פ ש מ ת ה י ב ר יידון ב ו ע ר ע (ו) כי ה

; ם י ר ו ע ר ע ל

ך ל מ ר ה ב ד וחד לפי סעיף 55 ל ת דין מי י י ב ר יידון בפנ ו ע ר ע (2) כי ה

; 6 ו 9 4 7 - ו 9 2 2 , ל א ר ש ץ י ר ל א ה ע צ ע ו מ ב

. ה ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ב וחזר ל ר י ו ע ר ע ן ב ו (3) כי הדי

ן לפי סעיף זה ו י ט העל פ ש מ ת ה י א ב י ש נ ת ענין ל ר ב ע ל ה ה ע ט ל ח (ג) ה

״ ת לערעור. נ ת י ה נ נ י א

י תיקון סעיף 9 נ י ט לענ פ ש ת מ י ל ב ה ש ט ל ח ה ם ״ י ל י מ ה עד ה ש י ר ם ה , במקו קרי 3. בסעיף 9 לחוק העי

ר בסעיף 4ב״. ו מ א ם כ י ר ו ע ר ע ט הדן ב פ ש מ ת ה א ״לבי ו ב ״ י ה ח פ ש מ

י — תיקון סעיף 26 ר ק י ע ק ה 4. בסעיף 26 לחו

- ( א ) ן ט (ו) בסעיף ק

ט פ ש מ בית ה א ״ו ו ב ״ י ה ח פ ש י מ נ י נ ע ט ל פ ש מ ת ה י ״בי ר ח , א ה ש י ר (א) ב

; ״ ה ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ל

ה (4) יבוא: ק ס י פ ר ח (ב) א

ר בסעיף 8א;״; ו מ א ן כ ו י ל ע ט ה פ ש מ ת ה י א ב י ש נ ר ל ו ע ר ת ע ר ב ע ״(4א) ה

ט פ ש ת מ י ם ב י כ מ ס ו מ א ״ ו ב ״ י ט פ ש מ ת ה י ם ״מוסמך ב , במקו ( ב ) ן ט (ג) בסעיף ק

. ״ ה ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ב ה ו ח פ ש י מ נ י לענ

ר ב ס י ה ר ב ד

נשיא בית המשפט לערעורי משפחה, מיוזמתו או לבקשת בעל דין או היועץ המשפטי לממשלה, להעביר ערעור שהובא בפניו ישירות להחלטה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים. הכוונה היא להליך שיש בו חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדות. בהתאם להוראה המוצעת הענין יועבר תחילה לנשיא בית המשפט העליוןן(או במקרה ו אשר יחליט האם לדון בו בבית המשפט העלי מתאים להעבירו לבית דין מיוחד) או להחזירו לבית המשפט לערעורי משפחה. כדי למנוע סרבול יתר מוצע שעל ההחלטה בענין העברת ההליך - לא ניתן יהיהFamily Courts לערער. סעיף ברוח זו קיים בחוק הניו זילנדי Act 1980, article 14. עוד יצוין כי לפי החוק האוסטרלי ניתנת אפשרות להגשת ערעור ישיר לבית המשפט העליון, כאשר ההליך מעורר שאלה משפטית חשובה או שאלה שהאינטרס הציבורי מצדיק שתידון בבית המשפט העליון

.Family law Act 1975, article 95

סעיף 2 בהליכים בתחום דיני המשפחה יש להליך, לא אחת, השפעה מכרעת על חייהם של אנשים לרבות על גורלם של ילדים, דבר המצדיק לעתים לחרוג מסדרי הדיון הרגילים על מנת להביא להכרעה סופית ומהירה. בנוסף, קיימת כיום בתחום דיני המשפחה בעיה של פסיקות סותרות בשאלות עקרוניות אשר אינן מגיעות להכרעה בבית המשפט העליון(כך, לדוגמה, בענין תחולת החוק על זוגות חד מיניים, בעוד שבתמ״ש 6960/03 הכיר בית המשפט לעניני משפחה ברמת גן בסמכותו לדון בהסכם ממון של זוג חד מיני ואישר את ההסכם, דחה בית המשפט לעניני משפחה בתל אביב בתמ״ש 21030/00, בקשה לאשר הסכם בין בני זוג חד מיני: פסיקות סותרות של בתי המשפט לעניני משפחה קיימות גם בענין כשרותן של צוואות הדדיות ואפשרות שינוין, בענין עריכת בדיקת אבהות במסגרת תביעה למזונות ילדים ובענינים נוספים). מצב זה יוצר אי ודאות בתחום דיני המשפחה. מטעמים אלה, מוצע, לאפשר להרכב של בית המשפט לערעורי משפחה או לסגן

6וזא״י, כרך ג׳, עמי 2738.

הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005 185

ת (6) ו־(7) - ו א ק ס 7 בסעיף 37(ב), פ 1 9 8 4 — ד ׳ ׳ מ ש ת , ה [ ב ל ו ש נוסח מ ט [ פ ש מ י ה ת 5. בחוק ב

. יימחקו

א בו ״ י י ז ט מחו פ ש ם ״בית מ , בסעיף 80(בו), במקו 8 ו 9 6 7 - ז ״ כ ש ת על, ה ה לפו א צ ו ה 6. בחוק ה

ט אחד״. פ ו ש ר ב ו ע ר ע ן ב ו ד י ה ש ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ״בית ה

ם י ל מ ל ב ח ה ה פ י ם ם ה ך—1960, בסעיף 16, במקו ׳ , התש׳ ( ה ח ג ש ה ר (טיפול ו ע ו נ 7. בחוק ה

ט אחד.״ פ ו ש ר ב ו ע ר ע ן ב ו ד י ה ש ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ א ״בית ה בו זי״ י ט מחו פ ש ״בית מ

. ( ה ל י ח ת ם ה ו ק זה - י ו ח ב ) ו מ ו ס ר ם פ ו י ם מ י ש ד ו ה ח ש ו ל ל חוק זה ש ו ש ת ל י ח 8. ת

ם לסעיף א ת ה ם ב י ט פ ו ה ש ש ו ל ל ש ב ש כ ר ה ה ל י ח ת ם ה ו ב י ר ה עד ע נ מ ם י י ט פ ש מ ר ה 9. ש

4א(ב).

ל - י כנוסחן בחוק זה, יחולו ע ר ק י ע ק ה ת החו ו א ר ו 10. ה

; ה ל י ח ת ם ה ו ר י ח א ו ל ש ג ו ה ם ש י ר ו ע ר (ו) ע

ן בהם; ו ל הדי ח ם ה ר ה ט ל י ח ת ום ה ה ובי ל י ח ת ם ה ו י י ו לפנ ש ג ו ה ם ש י ר ו ע ר (2) ע

. ה ח פ ש י מ ר ו ע ר ע ט ל פ ש מ ת ה י ב ועברו ל ה זו י ק ס ם לפי פ י ר ו ע ר ע ה

תיקון חוק בתי המשפט [נוסח

משולב]

תיקון חוק ההוצאה לפועל

תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה)

תחילה

חובת מינוי ראשונה

תחולה והוראות מעבר

ר ב ס י ה ר ב ד

עלות תקציבית

להצעת החוק עלות תקציבית שאינה מגעת לחמישה

מליון שקלים חדשים לשנה.

לסעיפיט 5, 6 7-1 מוצעים תיקונים עקיפים, הנדרשים עקב

הקמת בית המשפט לערעורי משפחה,

בסעיף 37 בחוק בתי המשפט, בסעיף 80(ב1) בחוק ההוצאה

לפועל, התשכ׳׳ז—1967 ובסעיף 16 בחוק הנוער.

חבר הכנסת רוני בר און

ס״ח התשמ״ה עמי 198. י ם״וז התשכ״ז, עמי 116.

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מם׳ 28) (השתתפות בחובות לאחר התפלגות), התשם״ה-2005*

י סעיף ר ח , בסעיף 13, א ( ק העיקרי , (להלן - החו י ו 9 7 3 - ג ״ ל ש ת , ה ת ו ג ל פ ן מ מו תיקון סעיף 13 1. בחוק מי

) יבוא: ג ) ן ט ק

ה ג צ י ה י ע י ה ס ת ו א ה ש ג ל פ מ ת ה ו ב ו ר ח ף בהחז ת ת ש ה י ע י ס ג מ ל פ ת ה ״(ד) (ו) חלק ש

גרע ת נ ו ג ל פ ת ה ל ה ש ב ת ש ו פ ט ו ש ת ה ו א צ ו ה ן ה מו ה מי ב ו ג פן יחסי ל , באו ת ס נ כ ב

ר ב ס י ה ר ב ד

לבחינת מימון פעילות פוליטית בראשות השופט המנוח דב

לוין, עמ׳ 27־28).

ן מם׳ 28), קו תי ת ( ו ג ל פ ן מ ו מ י ת חוק מ ע צ ה ב

התשם׳׳ה—2005, המתפרסמת בזה (להלן - הצעת החוק),

מוצע לקבוע כי במקרה שבו סיעה מתפלגת כדין, והחלק

המתפלג זכאי למימון הוצאותיו השוטפות, ישתתף החלק

המתפלג בתשלום חובות המפלגה, באופן יחסי למספר

המתפלגים.

לסעיף 13(ד)(1) לפי פסקה זו השתתפות החלק שהתפלג

א מוגבלת בסכום ולא ה מסיעה בחובות ת

חוק מימון מפלגות, התשל׳׳ג—1973, קובע בסעיף 13(א)

כי במקרה של התפלגות סיעה בהתאם להוראות חוק

הכנסת, התשנ׳׳ד—1994, יינתן לחלקים שהתפלגו מימון

ם אחרי י ר ב ח ת לפי מספר ה ו פ ט ו ש ם ה ה י ת ו א צ ו ה ל

ההתפלגות. לעומת זאת, אין לחלקים המתפלגים אחריות

לחובות המפלגה שממנה התפלגו. מצב זה אינו ראוי, פוגע

ללא הצדקה במפלגה המקורית, ומעודד, עקב שיטת חישוב

יות גם ת השוטפות לסיעה, פיצולים והתפלגו צאו ההו

מטעמים שאינם אידאולוגיים(ראה דוח הוועדה הציבורית

* הצעת חוק מם׳ פ/3308: הועברה לוועדה ביום כ״וז באדר א׳ התשם״ה (9 במרס 2005). 1 ם״ח התשל״ג, עמי 52: התשם״ה, עמי 266.

186 הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005

תחילה

ן ל ה ל ת ש ו פ ט ו ש ת ה ו א צ ו ה ך ה ו ת ה מ י ה ב י ו ח ר ה ז ח ; ה ג ל פ ת ה ה נ מ מ ה ש ע י ס ה מ

ת ד י ח י ט 5% מ ע מ , ל ת ס נ כ ה ה ת ו ל א ה ש ת נ ו ה ם כ ו י ס כאי עד ל ג ז ל פ ת ה ק ש ל ח ה

ג ל פ ת ה ק ש ל ח ם ה ל גם א ו ח ה זו ת ק ס ר בסעיף 3(ג) םיפה; פ ו מ א ת כ ח ן א מו מי

ת בכנסת. ר ח ה א ע י ם ס ג ע ז מ ת ה

ה ת ל י ח ת ה ש פ ו ק ת ל ב ח ר בפסקה (ו), ת ו מ א ל חלק, כ ת ש ו פ ת ת ש ה ת ה ב ו (2) ח

ל ה ש ת נ ו ה ם כ ו ום סי ם בי י י ת ס ת ת ו ו פ ט ו ת ש ו א צ ו ן ה מו א זכאי למי ו ו ה ב ום ש בי

. ת ס נ כ ה ה ת ו א

ה לפי סעיף 5א, נ ו מ ג חלק, ש ל פ ת ה ה נ מ מ ה ש ע י ס ל ה ן ש ו ב ש ח ה ה א ו (3) ר

ל ך ע מ ת ס ה ן סעיף קטן זה, ב י ה לענ ג ל פ מ ת ה ו ב ו ת ח , א י ר ש פ א ם ה ד ק ה יקבע, ב

ב ש ו י ה ל ע ד ו ך ה ל כ ר ע ימסו ת חוק זה ו ו א ר ו ה לפי ה נ י ד מ ר ה ק ב מ ך ל ר ע ת ש ו ח ו ד

. ת ס נ כ ש ה א ר

ן ה לבי י ת ו א צ ו ן ה י ב ש ש ר פ ה ״ - ה ה ג ל פ מ ן סעיף קטן זה, ״חובות ה י (4) לענ

, וכן ה ע י ס ה ה חלק מ י , ה ו ו חלק ממנ ג א ל פ ת ה ק ש ל ח ה ה ב ה ש פ ו ק ת , ב ה י ת ו ס נ כ ה

ן באו בחשבו ו א י ם ל ל ו א ת ו ו מ א ה נבחר חלק כ י ל א ת ש ס נ כ ת ל ו ר י ח ב ך ה ר ו צ ל

ר ח א ה ל י ד י ם ב י ר א ש נ ם ה י ס כ ת נ ש י כ ם ר ש ה ל ג ל פ ה מ א י צ ו ה ת ש ו א צ ו ה

״ . ת ו ג ל פ ת ה ה

. ה ר ש ע ע ב ש ת ה ס נ כ ה ל מ ח ת ה ו ע י ת ס ו ג ל פ ת ל ה ת חוק זה יחולו ע ו א ר ו ה

ר ב ס י ה ר ב ד

ת בו ת חו רם שיקבע א ע כי הגו צ ו לסעיף 13(ד)(3) מ

ת בחובות המפלגה ואת סכום ההשתתפו

יהיה רואה החשבון של המפלגה המקורית, המוסמך לפי

חוק מימון מפלגות לבקר את חשבונות הסיעה ולערוך

דוחות שימסרו למבקר המדינה. לצורך חישוב סכומי החוב

ישתמש רואה החשבון בדוחות שערך למבקר המדינה לפי

הוראות חוק מימון מפלגות (גם אם המבקר טרם בדק את

הדוחות).

לסעיף 13(ד)(4) מוצע כי החובות שבהם ישתתפו החלקים

המתפלגים יכללו רק גרעונות שנוצרו

בזמן שחברי החלק המתפלג היו חברים במפלגה המקורית.

לצורך חישוב החוב לא יילקחו בחשבון הוצאות שהוציאה

ם בידיה לאחר י ר א ש נ ת נכסים ה ש י כ ם ר ש מפלגה ל

ההתפלגות (למשל, רכישת סניף חדש למפלגה).

לסעיף 2 מוצע כי הוראות החוק יחולו רק על סיעות

שיתפלגו לאחר כנסת זאת.

תעלה על סכום ההוצאות השוטפות שהחלק המתפלג זכאי

לו עד לסופה של אותה כנסת שבה התפלג. יחד עם זאת,

למתפלגים תיוותר התוספת הקבועה של 5% מיחידת מימון

המשולמת לכל סיעה מן הטעם שסכום זה נחוץ לפעילותה

וכן מן הטעם שמדובר בתוספת שממילא סיעת האם אינה

זכאית לו.

עוד מוצע כי חישוב החלק היחסי בחובות יהיה

מההוצאות השוטפות שנגרעות מהסיעה המקורית, על מנת

להבטיח שהמפלגה המקורית לא תקבל יותר מהחלק היחסי

בחובותיה.

ת בהחזר ו פ ת ת ש ה לסעיף 13(ד)(2) מוצע כי תקופת ה

החוב תהיה החל מהיום בו זכאי המתפלג

למימון (לפי כל הוראה ותנאי שבחוק) וכל עוד מכהנת

הכנסת שאליה נבחרו המתפלגים בהיותם בסיעת האם או

ברשימת המועמדים מטעמה.

חבר הכנסת שאול יהלוט

הצעת חוק שירות המדינה (משמעת)(תיקון מם׳ 10) (החלת הוראות מחוק זבויות נפגעי עבירה), התשם״ה-2005*

י סעיף 30 יבוא: הוספת סעיף 30א ר ח , א י ו 9 6 3 - ג ״ כ ש ת , ה ( ת ע מ ש מ ה ( נ י ד מ ת ה ו ר י 1. בחוק ש

ר ב ס י ה ר ב ד

ק זכויות נפגעי עבירה) מעניק זכויות לנפגע עבירה בהליך ו ח חוק זכויות נפגעי עבירה, התשם׳׳א—2001 (להלן -

* הצעת חוק מם׳ פ/488: הועברה לוועדה ביום י׳ בכסלו התשם״ה (23 בנובמבר 2004). י ם״ח התשכ״ג, עמי 50: התשנ״ד, עמי 82.

הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005 187

י לקבוע א ש , ר ת ס נ כ ל ה ט ש פ ש מ ה חוק ו ק ו ח ת ה ד ע ר ו ו ש י א ם ב י ט פ ש מ ר ה ״החלת 30א. ש

ן ת צ ק ו מ ן א ל ו , כ 2 2 0 0 ו - א ״ ם ש ת , ה ה ר י ב י ע ע ג פ ת נ ו י ו כ ת חוק ז ו א ר ו י ה כ1 !21ר*ות 1 מחוק 1 1

ם לפי חוק זה.״ י י ת ע מ ש ם מ י כ י ל ל ה , יחולו ע ע ב ק ת ש ו ב י י ח ת מ ת ה ו מ א ת ה ב זכויות ו נפגעי

עבירה

המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת

לקבוע בתקנות, כי הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה יחולו

על הליכים משמעתיים כאמור. כיוון שיש שוני בין הליכים

משמעתיים להליכים פליליים מוצע להסמיך את השר

להחיל את הזכויות הקבועות בחוק זכויות נפגעי עבירה

בהתאמות המתחייבות.

הצעת חוק זהה פורסמה לקריאה ראשונה בכנסת ה־15

(הצעות חוק הכנסת התשם״ג, עמ׳ 33) ועברה קריאה

ראשונה ביום ל׳ בחשון התשם״ג(5 בנובמבר 2002).

חברות הכנסת: זהבה גלאון, אורית נוקד

י ר ב ד

הפלילי, וביניהן הזכות להגנה, הזכות לקבל מידע על

שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה, הזכות לקבל מידע

על ההליך הפלילי ומהלכו ועל הימצאות הנאשם או הנידון

במאסר או במשמורת אחרת, הזכות לעיין במסמכי בית

המשפט, הזכות להיות נוכח בדיון יחד עם מלווה, הזכות

להביע עמדה לגבי עיכוב הליכים או הסדר טיעון ועוד.

ם י כ י ל ו חל על ה נ ה אי ר י ב יות נפגעי ע חוק זכו

ים בשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה משמעתי

ר ת ש ך א י מ ס ה ע ל צ ו ג—1963. מ ׳ , התשכ׳ ( ת ע מ ש מ )

2 ס״ח התשס״א, עמי 183: התשס״ה, עמי 11.

: ת ס נ כ ל ה ת ש ו א י ר ב ה ה ו ח ו ו ר ה ה ד ו ב ע ת ה ד ע ם ו ע ט ת מ ס נ כ י ה ר ב ל ח ק ש ת חו ו ע צ ת בזה ה ו מ ס ר פ ת מ

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מם׳ 21) (תגמול ליתום משני הוריו), התשם״ה-2005*

ר ו מ א , ה ( ק העיקרי ן - החו ל ה ל ) ל—1970 י ׳ , התש׳ ה ב י ת א ו ל ו ע ם לנפגעי פ י ל ו מ ג ת תיקון סעיף 7 1. בחוק ה

ו יבוא: י ר ח א בסעיף 7 יסומן ״(א)״ ו

ל לפי ו מ ג ת ו זכאי ל נ אי ה ו ב י ת א ע י ג פ ה מ א צ ו ת ו כ ר ט פ נ , ש ו רי י הו נ ש ם מ ו ת ״(ב) י

ה בסעיף ר ו מ א ה ה פ ו ק ת , בעד ה , זכאי ם י נ ו לו 21 ש א ל מ ך ש ל כ ש ) ב א ) ן ט ת סעיף ק ו א ר ו ה

ם לפי סעיף 9(ג) לחוק ו ת ם בעד י ל ת ש מ ל ה ו מ ג ת ה ל 80% מ ר ש ו ע י ש ל ב ו מ ג ת , ל ( ג ) קטן

. ם י נ ו לו 35 ש א ל ם מ ר ו ט י ר י הו נ ש ם מ ו ת י ה ל י ו ה ב ד ש ע ו מ ב בלבד ש ם, ו לי י ת חי ו ח פ ש מ

ו לו 35 א ל ם מ ר ט ם ו י נ ו לו 21 ש א ל מ י ש מ ם ל ל ת ש ) י ב ) ן ט ר בסעיף ק ו מ א ל כ ו מ ג (ג) ת

ה י ו ה ב ש ש ד ו ח ם ב ת ל י ח ת ם ש י פ ו צ ר ם ה י ש ד ו ח ל 24 ה ה ע ל ע א ת ל ה ש פ ו ק , בעד ת ם י נ ש

. ו רי י הו נ ש ם מ ו ת י י ל א כ ז ה

(ג) - ם (ב) ו־ י ם קטנ פי ת סעי ו א ר ו ל אף ה (ד) ע

ל ה ש פ ו ק ך ת ש מ ל 21, ב י עו לג י י הג , לפנ ו רי י הו נ ש ם מ ו ת י ל ל ו מ ג ם ת ל ו (ו) ש

ם (ב) ו־(ג); י ם קטנ פי ל לפי סעי ו מ ג ם ת ל ו ש א י ת - ל ו ח פ ם ל י ש ד ו 24 ח

בשנים האחרונות אירע שנספו בפעולות איבה שני

ההורים, וילדיהם שמלאו להם 21 שנים אינם זכאים

לתגמול לפי החוק האמור.

מוצע לתקן את חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה,

התש׳׳ל—1970, ולקבוע בו, כי מי שהתייתם משני הוריו

בפגיעת איבה וטרם מלאו לו 35 שנה שעה שהיה ליתום

משני הוריו, יהיה זכאי לתגמול בשיעור של 80% מהתגמול

י ר ב ד

, ה ב י ת א ו ל ו ע י פ ע ג פ נ ם ל י ל ו מ ג ת סעיף 1 חוק ה

התש׳׳ל—1970, קובע זכאות לתגמול לילדו של מי

שהורהו נספה בפעולות איבה עד הגיעו לגיל 21. לאחר גיל

זה קיימת זכאות לגמלה רק אם היתום אינו עומד ברשות

עצמו מחמת מום גופני או שכלי. לפיכך, מי שמלאו לו 21

שנים אינו זכאי לתגמול אף אם בפועל באותה שעה היה

סמוך על שולחנו של ההורה הנספה.

* הצעת חוק מם׳ פ/3334: הועברה לוועדה ביום ח׳ בסיוון התשם״ה (15 ביוני 2005). 1 ם״ח התש״ל, עמי 126: ם״ח התשם״ד, עמי 380.

188 הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005

ה פ ו ק ך ת ש מ ל 21, ב עו לגי י י הג , לפנ ו י ר י הו נ ש ם מ ו ת י ל ל ו מ ג ם ת ל ו (2) ש

עו י ר הג ח א ם לו ל ל ו ש , י דמת) ה הקו פ ו ק ת ם (בפסקה זו - ה י ש ד ו 24 ח ה מ־ ת ו ח פ

ל 24 , ע ת מ ד ו ק ה ה פ ו ק ת ם ה , ביחד ע ה ל ע א ת ל ה ש פ ו ק ת ל ל ו מ ג ל 21 ת לגי

״ חודשים.

ש תחילה ותחולה ד ו ח ־ ו ב ק זה, ב וסחו בסעיף ו לחו , כנ י קר (ד) לחוק העי ־ ל סעיף 7(ב), (ג) ו ו ש ת ל י ח 2. ת

ר ו מ א , כ ו י ר י הו נ ש ם מ ו ת י ה ל י ה ל מי ש ל ע א יחו ו ה , ו ( ה ל י ח ת ום ה ן - י ל ה ל ) ו מ ו ס ר ר פ ח א ל ש

ה ל י ח ת ם ה ו י ב בלבד ש , ו ו י לאחר אר 2003) ו ו נ ו בי ) ג ״ ם ש ת ת ה ב ט ום כ״ז ב ל בי ח ו סעיף, ה ת ו א ב

. ם י נ ו לו 35 ש א ל ם מ ר ט

ר ב ס י ה ר ב ד

העלות הכרוכה בהצעת החוק היא שולית, מכיוון

שמדובר במספר קטן של יתומים.

חבר הכנסת שאול יהלוט

המשתלם ליתום (סעיף קטן(ב) המוצע) סכום העומד כיום

על כ־2800 שקלים חדשים לחודש, לתקופה שלא תעלה על

24 חודשים. עוד מוצע לקבוע, כי הצעת החוק תחול על מי

שהיה ליתום משני הוריו מיום כ״ט בטבת התשם״ג (1

בינואר 2003) ואילך.

הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון מם׳ 2) (שלוחה של מעון יום שיקומי), התשם״ה-2005*

, בסעיף 2 - תיקון סעיף 2 ( ק העיקרי ן - החו ל ה ל ) י 2 0 0 0 - ם ״ ש ת , ה ם י י מ ו ק י ם ש ו ת י ו נ ו ע בחוק מ

; ״ ה ח ו ל ת ש ו ב ר ל ״ א - ו ב פה י , בסו ״ מי קו ום שי ן י ה ״מעו ר ד ג ה (ו) ב

א - בו ת״ י גבלו ם מו ה ״פעוט ע ר ד ג ה י ה ר ח (2) א

א צ מ ו נ נ ך אי ם א י ו ס י מ מ ו ק י ום ש ן י ו ע מ ה חלק מ ו ו ה מ ם ש ״״שלוחה״ - מקו

ש י ת, ש ת לפחו ו ל ב ג ו ם מ ת ע ו ט ו ע ה פ ש י ש נוך, ל ל וחי פו ם טי ו י ת ה ו ע ש ק ב פ ס מ , ה בשטחו

ם ו ק מ ו ש , א ם בצו י ר ש ו ה ע ב ק ת ש ר ח ת א ו ק ו ל , א ה י א ת ר , לקו ה ע י מ ת ש ו ק ם, ל ז טי ם או ה ל

ן ל מעו ו ש ח ט ש ץ ל ו ח ת מ ו ח פ ם ל י ר ט מ ו ל י ה ק ש י מ ח ם ו י ר ש ל ע א במרחק ש צ מ ם נ ה י ר ו ג מ

.״ ם שיקומי ו י

ל חוס זה **. תחילה ו ש ת ל י ח ת

ר ב ס י ה ר ב ד

אוכלוםיה.

מוצע לקבוע, כי מעונות יום שיקומיים יהיו רשאים

לפתוח שלוחות שבהן ישהו ויטופלו שישה פעוטות לפחות,

עם אוטיזם, לקות שמיעה, לקות ראיה, או לקות אחרת

שקבע השר, או שמקום מגוריהם נמצא במרחק של עשרים

וחמישה קילומטרים לפחות ממעון היום השיקומי הקרוב.

השפעה על זכויותיהט של ילדיט

הצעת החוק תקל על הטיפול בפעוטות ותאפשר מימוש

הזכאות לשירותי טיפול וחינוך המוענקת על פי חוק מעונות

יום שיקומיים.

חוק מעונות יום שיקומיים, התש׳׳ם—2000, קובע זכאות

לפעוט עם מוגבלות שמלאו לו שנה וטרם מלאו לו שלוש

שנים, לשהות במעון המספק שירותי חינוך וטיפול, לרבות

טיפולים התפתחותיים וטיפולים פרה־רפואיים, לשיפור

התפקוד היום־יומי.

בהתאם להוראות החוק, הוכרו כמעונות יום שיקומיים,

ה פעוטות עם מוגבלות ר ש נות שבהם מטופלים ע מעו

לפחות.

ם י י ש ק ת ב ו ל ק ת ק, נ ת לפי החו ו א כ ז ש ה ו מ י מ ב

אוכלוסיית הפעוטות עם מוגבלויות מיוחדות ואוכלוסיית

הפעוטות המתגוררים בישובים קטנים ומרוחקים ממרכזי

חברי הכנסת: אתי לבני, רוני בריזון, יגאל יאסינוב, אילן ליבוביץ, מל פולישוק־בלוך

* הצעת חוק מם׳ פ/2745: הועברה לוועדה ביום ט״ז בכסלו התשם״ה (29 בנובמבר 2004). 1 ם״ח התש״ם, עמי 169: ם״ח התשם״ב, עמי 527.

** המועד ייקבע בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית.

הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005 189

ל הכנסת: ל חברי הכנסת מטעם ועדת הכלכלה ש מתפרסמת בזה הצעת חוק ש

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מם׳ 2) (סימון מצרכים בשרים), התשם״ה-2005*

ה סעיף קטן ״(א)״ י ה ר בסעיף 9 י ו מ א , התשמ׳׳ג—1983 י, ה ת ו ר ש כ ה ב א נ ו ר ה ו ס י תיקון סעיף 9 1. בחוק א

ו יבוא: י ר ח א ו

ן ו ו צי א עלי ש ו נ ך ה ר צ ל מ ו יבואן ש צרן א , י ( א ) ן ט ת סעיף ק ו א ר ו ה ע מ י לגרו ל ב ״(ב) מ

ת ו א ר ו ה ם ל א ת ה ה, ב ו ו פרו י א ר ש , ב ך חלבי ר צ מ ל ה ו ש ת ו י ת ה , יסמן א ר ש א כ ו ה ש

״ ת לישראל. י ש א ר ת ה ו נ ב ר ת ה צ ע ו ע מ ב ק ת ש

ר ב ס י ה ר ב ד

כשר כבשרי, כחלבי או בפרווה, אף שחובה זו עולה בקנה

אחד עם תכליתו של החוק, כפי שפסק בית המשפט העליון

בבג״צ 22/91 אורלי ש. 1985 בע״מ נ׳ הרב הראשי ליבנה,

הרב יוסף אבוחצירא (פ״ד מה (3) 817).

חוק הגנת הצרכן, התשמ׳׳א—1981, וצו הגנת הצרכן

(סימון טובין), התשמ׳׳ג—1983, אינם קובעים חובת סימון

כאמור.

סעיף 9 בחוק קובע כי יצרן או יבואן של מצרך הנושא

עליו ציון שהוא כשר, לא ימכור את המצרך ולא יציעו

למכירה אלא אם כן המצרך נושא עליו גם את ציון שמו

של נותן תעודת ההכשר. מוצע לתקן סעיף זה, כך שעל גבי

מוצר יסומן גם היותו של המוצר חלבי, בשרי או פרווה,

ת י ש א ר ות ה ת שתקבע מועצת הרבנ ראו ם להו א ת ה ב

לישראל.

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות(תיקון מם׳ 2) (סימון

מצרכים כשרים), התשם׳׳ה—2005, המתפרסמת בזה, באה

למנוע הטעייתם של צרכנים בענין כשרותו של מזון הנושא

תעודת כשרות, אשר נמכר לציבור.

, ת ו ר ש כ ה ב א נ ו ר ה ו ס י ל חוק א ו ש ת י ל כ ת

נאה נה למנוע הו התשמ׳׳ג—1983 (להלן - החוק), הי

בכשרות, כדי להבטיח שמזון שאינו כשר לא יוצג, לא ייחזה

ולא ישווק כמזון כשר(בג״צ 77/02 מעדני אביב אוםובלנםקי

בע״מ נ׳ מועצת הרבנות הראשית, פ״ד נו(6) 249). לענין זה,

קובע החוק בסעיף 5 שבו איסור על אדם למכור או להציע

למכירה מצרך שאינו כשר לפי דין תורה תוך הצגתו בכתב

כמצרך כשר.

החוק כלשונו היום אינו מטיל חובה לסמן מצרך מזון

חברי הכנסת: אורי יהודה אריאל, גלעד ארדן, נסיט דהן, יעקב ליעמן

* הצעת חוק מם׳ פ/2753: הועברה לוועדה ביום כיו בוזשון התשם״ה (10 בנובמבר 2004). 1 ם״ח התשמ״ג, עמי 128: התשנ״א, עמי 120.

190 הצעות חוק — הכנסת 86, כ״ט בםיון התשם״ה, 6.7.2005

המחיר 4.26 שקלים חדשים ISSN 0334-3030 סודר בכנסת, והודפס במדפים הממשלתי