1

הישגים הנדרשים

להוראת תושב"ע )משנה וגמרא(

לכיתות ג' – ח'

עמודהישג

2יסודות תורה שבעל פה .1

6מושגי תוכן .2

7 אוצר מילים, קריאה והיגוי.3

9בנה מ.4

11 פרשנות והיסק.5

12ערכים ורלוונטיות.6

בחינוך תושבע"פ הוראת על ע"י הפיקוח נקבעה וגמרא תוכנית הלימודים במשנה תוכן ההישגים מבוסס על מסמך שנכתב באנגלית בשם:” Coreהדתי. Standards for

Teaching TOSHBAובראשות הרב מאיר ” ע"י צוות מומחים, בחסות גמרא ברורה פכלר, מנכ"ל גמרא ברורה.

בעריכתו ובהכנתו של המסמך בעברית, היו שותפים: הרב מאיר פכלר וצוות מומחיםהגב' ותושבע"פ; תלמוד להוראת מפ"א עצמון, דוד הרב ברורה; גמרא מטעם

ארצי אורה מדריך סלמנדר- זלמן הרב משנה; להוראת ארצית מדריכה קפלון, להוראת גמרא ומצוות המומחים של גמרא ברורה.

כל הזכויות על מסמך ההישגים במשנה ובגמרא, שמורות לרב מאיר פכלר )גמרא   ©ברורה(

2

. יסודות תורה שבעל פה1 הישג זה כולל ידע בסיסי אודות מהותה ומאפייניה של התורה שבעל פה, מסירתה מדור

יכולת התמצאות בספרי התלמוד, הכרת התנאים , והכלים והכלליםוהאמוראיםלדור, . המסגרת להקניית היסודות לתושב"ע תהיה בחלקה באופןהדיון התלמודישעמדו בבסיס

נפרד כהקדמה ובעיקר בהקשר ללימוד המשנה או הסוגיא.

- סדר1)נספח מקורה, מהותה, מאפייניה ותולדותיה של תורה שבעל פה 1.1המסורה(

זו ואיך לבין התורה שבעל פה היסודי שבין התורה שבכתב יבין את הקשר התלמיד התגבשה למשנה וגמרא.

עקרונות יסוד

תורה שבעל פה היא הפירוש והפירוט של המצוות הכתובות בתורה שבכתב. בלעדיה,א.לא היינו יודעים איך לקיים שום מצווה בצורה נכונה, עם כל דקדוקיה ופרטיה.

תורה שבעל פה נמסרה מדור לדור ללא הפסקה מרב לתלמיד, מאב לבנו, ממשהב.רבינו עד ימינו.

תורה שבעל פה מכילה שלשה חלקים:ג.

זו שנמסרה למשה בהר סיני, הכוללת תיאור על אופן קיום המצוות והמידות.1שהתורה נדרשת בהן.

הלכות שנתחדשו מאוחר יותר בעזרת המדרש, ובאמצעות המידות שהתורה.2נדרשת בהן שנמסרו למשה בסיני.

תקנות וגזירות – שחכמינו תקנו וגזרו מכוח סמכותם שניתנה להם מהר סיני..3

מאחר והיה אסור לכתוב תורה שבעל פה, היא נמסרה מדור לדור בעל פה, ומכאןשמהּ.

התורה שבעל פה נמסרה מאב לבן ומרב לתלמיד. עם ירידת הדורות והקושיד. בהסתמכות על דרך מסירה זאת, החלו לנסח את ההלכות באופן רשמי למסירה בעל

פה, וכך החלה להתגבש המשנה. בתחילה נוצרו קבצי משנה שונים בבתי מדרששונים, והדבר גרם גם להיווצרותן של מחלוקות.

אחרי חורבן בית שני, כאשר התברר לחכמינו שנוצר קושי לזכור את כל התורה שבעל פה והיה חשש כבד שהיא תשתכח מכלל ישראל, התכנסו החכמים ביבנה והחלו

בסידור שיטתי של המשנה.

ידי רביה. כמאה וחמשים שנה אחרי החורבן, הושלם מפעל חיבור ספר המשנה על יהודה הנשיא ובית דינו. סמכותם של ששת סדרי המשנה התקבלה על ידי כלל ישראל כולו. כל היצירה התנאית שלא נכללה במשנת רבי יהודה הנשיא נקראת "ברייתא".

חלקה נקבץ בחיבורים אחרים כגון התוספתא ומדרשי ההלכה.

האמוראים, חקרו והרחיבו את המשניות. דיונים אלה נערכו על ידי רבינא ורב אשי,ו.בגמרא.

3

מטרות:

התלמיד יגדיר את המושג "תורה שבעל פה".1 התלמיד יעמוד על הפער שבין הציווי שבתורה לבין המידע העולה מן הכתובים הנחוץ.2

לקיומוהתלמיד יבחין כי חז"ל בתושב"ע משלימים את הפרטים הנחוצים לשם קיום המצווה.3התלמיד יבין כי התורה שבעל פה מכילה שלושה חלקים כפי שמפורט בעקרון ב'.4התלמיד יבין את הצורך בכתיבת התושב"ע.5התלמיד יכיר את שמותם, אופיים וסמכותם של חיבורי התנאים והאמוראים.6התלמיד ישווה בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה.7התלמיד יבין ויעריך את תוקף סמכותם של חז"ל ביצירת התורה שבעל פה ובעיבודה.8התלמיד ידע למצוא מידע רלוונטי מתוך מאגרי מידע תורניים.9

מיומנויות

יכולת הבחנה בין דברי חכמים למקורות מן התורה .10יכולת התחקות אחר התהוות ההלכה שבמשנה ובגמרא מתוך המקורות בתורה.11יכולת התמצאות במאגרי מידע.12

פריסת לפי שכבות גיל:שנה ז-חשנה ה-ושנה ג-ד

עומק1,2,3,5,7,8,101-101-12 בתוספת והרחבה.

:דוגמאות למשימות הערכה

העתק את המקור שבתורה המופיע במשנה. .1 כתוב בתורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים" דני רוצה לדעת כיצד לקיים את מצוות.2

הסוכה. איזה מידע יכול דני להבין מהפסוק? חבר שאלות נוספות שיש לדני. היכןימצא את המידע?

צור "עץ חיים" או "ציר זמן" של שלשלת המסורה ממשה רבינו עד ימנו. .3 שאל את רב בית הספר/רב בית הכנסת/רב השכונה שאלה הלכתית. תאר כיצד נעזר.4

הרב בספרות ההלכה של ראשונים ואחרונים על מנת להגיע לפסק הלכה. ציין אתמקומה של המשנה בתהליך התהוות ההלכה. )מיועד לכיתות ז,ח(

המסורה – ממתן תורה עד ימינו1.2

התלמיד ישלוט ביסודות המסורה עם יכולת למפות את שלשלת המסורה מאז ניתנה בהרהגאונים, הראשונים הגדולה, התנאים, האמוראים, הסבוראים, כנסת דרך אנשי סיני,

ואחרונים, עד עצם היום הזה.

עקרונות יסוד

תורה שבעל פה נמסרה מדור לדור ללא הפסקה מרב לתמיד, מאב לבנו, ממשה רבינו עדימינו.

4

פריסה לפי שכבות גיל:

ז-חה-וג-ד

ראשונים ואחרוניםמשנה - גמראתנ"ך - משנה

מטרות

ידע והבנה התלמיד יעקוב אחרי התפתחותה של מצווה כפי שהיא מופיעה בתורה שבכתב דרך.1

שלבי המסורה עד לקיומה הלכה למעשה.

:דוגמאות למשימות הערכה

מהן ההשלכות של שרשרת מסורה בלתי נפסקת על החיים שלי? .2התלמיד ייצור "עץ חיים" או "ציר זמן" של שלשלת המסורה ממשה רבינו עד המורה..3 שאל את רב השכונה/בית הכנסת/העיר על שאלה הלכתית שהופנתה אליו והיה צריך.4

לעיין בספרות ההלכה של ראשונים ואחרונים על מנת להגיע לפסק הלכה. לכתובעבודה המתארת את התהליך.

- מבנה המשנה והמסכתות(2)נספח התמצאות בש"ס משנה וגמרא 1.3

בגמרא ובמשנה באופן כללי ובדף הגמרא עצמו,התלמיד יגלה יכולת התמצאות באמצעות הכרת יסודות מארגנים מפורשים ושאינם מפורשים

עקרון יסוד

התלמוד )משנה/גמרא( מאורגן לפי סדר מסוים המאפשר יכולת ניווט. היסודותא. המארגנים המפורשים של המשנה והגמרא הם:ששה סדרי משנה )ש"ס( מסכת, פרק,

משנה,דף, עמוד. יסודותכל דף בגמרא בנוי באופן שמאפשר יכולת לזהות את כל החלקים של הדף. הב.

המארגנים המפורשים הבסיסיים הם: גמרא, רש"י,תוספות יסודותכל דף בגמרא בנוי באופן שמאפשר יכולת לזהות את כל החלקים של הדף. הג.

המארגנים המפורשים הנוספים הם: ר"ח, עין משפט, מסורת הש"ס, תורה אור,הגהות הב"ח.

)פסוק/מקרא(, מקור התנאי )משנה/מקור תנכ"י סוגי מקור:. 3לתורה שבעל פה ד. )מימרותומקור אמוראיברייתא( כמה מהברייתות נערכו לאוסף הנקרא תוספתא,

וסוגיות(. התלמיד יוכל להתמצא בדף הגמרא באמצעות יסודות מארגנים שאינם מפורשים כמוה.

מקרא, סוגיה, ברייתא ומימרא.

מטרות

ידע והבנההתלמיד ימנה את ששת סדרי המשנה ויסביר מהו תוכנו של כל סדר.1התלמיד ימנה מסכתות נבחרות מכל סדר ויסביר את תוכנם..2.התלמיד יתאים בין נושא לסדר או מסכת הקשורים אליו.3בהבנת.4 ותפקידם מהותם מה ויסביר את הגמרא דף של חלקים יזהה התלמיד

הסוגיה.

5

מיומנויותיכולת ניווט בדף גמרא לא מוכר )אנסין( וימצא את כל חלקיו..5 יכולת שימוש ב"היפרלינקים": עין משפט, תורה אור, מוסרת הש"ס וימצא את הציטוט.6

במקור.יכולת זיהוי מקרא, משנה, ברייתא מימרא בגמרא לא מוכרת..7יכולת לשייך נושא למסכת, ומסכת לסדר.8

פריסה לפי שכבות גיל

שנה ז - חשנה ה- ושנה ג – ד

באופן כללי )דוגמאות1,2 מעטות של מסכתות הקשורות

לכל סדר(

1-81-8

(4, 3)ראה נספחים הכרת החכמים 1.4

העיקריים של כל דור, החל והאמוראיםהתלמיד ירכוש ידע ביוגרפי בסיסי אודות התנאים מתקופת הזוגות עד חתימת התלמוד. ידע זה כולל שליטה באיזה דור כל חכם היה חי, מי

היו רבותיו, חבריו, תלמידיו העיקריים, ומקום המצאותם.

עקרונות יסוד

חז"ל הם מקור ההשראה משמעותי ויסודי של עם ישראל. א.

תנאים. ב. של שונים דורות משתתפים משנה תנאיםבכל משתתפים סוגיא בכל ואמוראים, המקיימים ביניהם יחסי גומלין שונים- רב ותלמיד / דורות שונים. במהלך

הסוגיא הגמרא מקשה קושיות מאמרותיו של אחד על משנהו.תקופות חז"ל מתחלקת לשלושה: ג.

תקופת אנשי כנסת הגדולה והזוגות.1תקופת התנאים – תקוםפת יבנה ותקופת הגליל.2תקופת האמוראים.3

הפרטים הביוגראפיים של כל תקופה הם: שמות החכמים, הדור בהם חיו, רבותיהם,ד.חבריהם, תלמידיהם הבולטים, ומקום מגוריהם/פעולתם.

מטרות:

התלמיד ישלוט בידע ביוגראפי בסיסי של תנאים ואמוראים נבחרים.1לפי.2 ייחודיותם, מאפייניהם, פועלם של תנאים או אמוראים יתחקה אחר התלמיד

בחירתו תוך שימוש במקורות מידע כתובים או מקווניםהחשובים הקשורים לשמות חז"ל המופיעיםהביוגרפייםהתלמיד יברר את הפרטים .3

,שיטת בית המדרשכדי לעמוד על ההקשר של התוכן הנלמד ) במשנה או בגמראערכים, רקע היסטורי(היררכיה,

כדי.4 והאמוראים ידע שרכש אודות התנאים יסיק תובנות המתבססות על התלמיד לאפשר לו הזדהות והבנה של המשנה או הגמרא וערכיה

מיומנויות

6

יכולת שאילת שאלות בקשר לתנא/אמורא כדי להבין את התוכן הנלמד בהקשרו.5יכולת שימוש במקורות מידע כתובים או מקוונים לשם מציאת פרטים על חז"ל..6 יכולת הסקת תובנות המתבססות על הידע שרכש אודות חז"ל בהקשר למשנה או.7

לסוגיה הנלמדת

(3פריסה לפי שכבות גיל )ראה נספח

שנה ג – ד

תנאים בלבד

שנה ז - חשנה ה- ו

כל שכבות הגיל יעסקו במטרות ובמיומנויות הנ"ל. הספירליות תתבטא בהרחבה ובהעמקהשלהן

דוגמאות למשימות הערכה

תוך שימוש או אמוראיםכתיבת עבודת חקר על ייחודיותם, מאפייניהם, פועלם של תנאים(.4)ראה נספח במקורות מידע כתובים או מקוונים ובהלימה לכללים של עבודת חקר.

מושגים ועקרונות בדרכי דיון ההלכתי1.5 התלמיד יכיר מגוון מושגי לימוד המופיעים במשנה ובגמרא לרוב בצורה לא מוצהרת שמהווים בסיס לדרכי הלימוד של חז"ל במשנה ובגמרא. חלק ממושגים אלו עוסקים בשיטות לימוד

מהפסוק אל התורה שבעל פה.

עקרונות יסוד

קיימים מושגי לימוד המתייחסים לצורה שבה נלמדת ההלכה מן המקור שבתורה.א. מידות שהתורה נדרשת בהן13כגון

אחד העקרונות המרכזיים באופן הלימוד הוא הכרה בקיומם של מגוון דעות: "אלו ואלוב. דברי אלוקים חיים". ריבוי המסורות ודרכי הפרשנות השונים בקרב החכמים, הבאים

לידי ביטוי במושג "מחלוקת" הם מאבני היסוד של ההתפתחות של התורה שבעל פהכאשר ישנה מחלוקת, נקבעו כללים כיצד להכריע בהג.לכתחילהד. דרבנן, דאורייתא, כמו: הלכתי. סטטוס המגדירים לימוד מושגי קיימים

בדיעבד

מטרות:

התלמיד יזהה מושג או עיקרון באמצעות מילים מפורשות.1התלמיד יזהה מושג או עקרון שאינם מפורשים בקטע הנלמד.2התלמיד יגדיר את המושג שזיהה.3משנה או הסוגיההדרך הלימוד של נת התלמיד ישתמש בעקרון / מושג בהב.4

מיומנויות

יכולת זיהוי והגדרה של מושג/ עקרון הלכתי.5יכולת שימוש במושג/עקרון בהבנת המהלך של הדיון .6

7

המושג/העיקרון ברובד היומיומיתרגוםיכולת .7

(5)נספח פריסה לפי שכבות גיל: שנה ז-חשנה ה-ושנה ג-ד

1,3,4,6,71-71-7

דוגמאות למשימות הערכה

לפניכם סיפור. עליכם לזהות ולהגדיר את מושגי הלימוד הבאים בסיפור )כגון: דיוק,.1וכדומה.(

קבעו איזה מושג או עקרון נאמר בסיפור מפורש ומה ניתן ללמוד על הסיפור בעזרת.2דיוק?

חברו סיפור ושלבו בו מושג או עקרון של לימוד..3

8

. מושגי תוכן2ו בכל סוגיאהישג זה עוסק במושגי התוכן הנמצאים בחומר הנלמד. בכל פרק משניות

וכן מושגים משניים ישנם מושגים עיקריים שהם הכרחיים להבנת המשנה או הסוגיה שהובאו דרך אגב, ופחות חיוניים להבנת המשנה או הסוגיה.

(6)נספח מושגי הלכה 2.1

התלמיד יוכל להגדיר מושגים הלכתיים מרכזיים במשנה או בסוגיה אותה הוא לומד.

עקרון יסוד

במשנה ובסוגיה קיימים מושגים הלכתיים הקשורים לתכנים הנלמדים. ישנם מושגיםמרכזיים ומשניים.

- הוא מושג אשר מהווה את היסוד של המשנה או הסוגיה שבלעדיו לאמושג עיקרי.1ניתן להבין את החומר הנלמד.

- הוא מושג שנזכר בחומר הנלמד אך אינו עקרוני להבנת הרעיוןמושג משני.2המרכזי של המשנה או הסוגיה

מטרות:

התלמיד יזהה מושגים הלכתיים במשנה ובגמרא.1התלמיד יבחין בין מושגים עיקריים למושגים משניים.2 התלמיד יגדיר באופן מדויק מושג הלכתי עיקרי, יעמוד על מקורו וימנה הלכות עיקריות.3

הקשורות אליו.תלמיד יגדיר באופן מדויק ובקצרה מושג הלכתי משני.4

מיומנויות

יכולת זיהוי מושגים עיקריים או משניים שלמד, במשניות ובסוגיות שטרם נלמדו.5יכולת בניית הגדרה של מושגים בהתאם לרכיבים הנדרשים )לכיתות ז,ח בלבד(:.6

הגדרתו של המושג:א.

מקורו. מדאורייתא או מדרבנן/ פסוק מפורש או דרך לימוד אחרת.ב.

כמה הלכות בסיסיות.ג.

9

. אוצר מילים, קריאה והיגוי3 תרגום המשנה והסוגיה לשפתו של התלמיד,הישג זה כולל ידע בסיסי של לשון חכמים,

וסוגיות הגמרא עם רהוטהוכן פיתוח קריאה אוצר מילים ארמיות, של המשנה הנגנה לאאך הישג זה מתייחס להכרת לשון המשנה והגמרא; סגנון ותחביר, חשוב לציין ש נכונה.

החכמים או למושגים לשמות(,4כאמד"ט, מילות מפתח )ראה הישג מתייחס למילות הלכתיים

לשון המשנה3.1

שפת המשנה היא לשון חכמים. התלמיד יכיר את מבנה המשפטים הייחודי ללשון חכמיםשפת הגמרא היא ברובה ארמית. יש מילים מרכזיות שימושיות שחוזרות בסוגיות רבות

(V)ראה נספח פריסה לפי שכבות גיל ז-חה-ו ד

מלים70 מלים80 מילים50

עקרונות יסוד

שפת חז"ל איננה זהה לעברית של ימנו ויש לה ייחודיות ומאפיינים המתבטאים בכמהמישורים:

בשפתיםמקובלם חלק מהמילים/ביטויים/תבניות הלשון המשמשים את חז"ל אינ.1 להביאימינו )קוראין כדרכן, ליסטין( ולחלקם יש משמעות שונה מהמקובלת היום )

לימות המשיח(. , החלפת 'ה''ם'במקום 'ן'דרך כתיבת המילים/פעלים שונה מהמקובל בימנו )סיומת.2

' "לקרות"(.'תב-לא..אלא, לא הרי..כהרי., כל שאינו ב..לדוגמא: בלשון חז"ל קיים מבנה משפטים ייחודי. .3

אינו ב..

מטרות:

התלמיד ידע לחזור על דברי המשנה והגמרא בלשונו.1 מילים וביטויים הדורשים ביאורה יזה התלמיד.2 במילים/ביטויים מוכרים אך מובאים במשנה או בסוגיה במשמעות שונה מזון יבחי התלמיד.3

הרווחת בשפה המקובלת בימנומילים /ביטויים באמצעות ההקשר בו הם מופיעים יפענח התלמיד.4 מילים הכתובות בחילופי אותיות וימירו אותן ללשון ימנוהיזה התלמיד.5 תחביריים מיוחדים של משפטים במשנה או בסוגיהיםבמבנן יבחי התלמיד.6ובדיבורהמשנה ומהגמרא בכתיבה סגנון או בביטויים מהתלמיד ישתמש ב.7התלמיד ישלוט במילים מרכזיות בארמית לפי הנדרש.8התלמיד יתרגם משפטים שלמים מתוך סוגיית הגמרא.9

מיומנויותיכולת תרגום ופענוח מילים מתוך הקשר ושלא מתוך הקשר.10יכולת זיהוי הסגנון של המשנה או הסוגיה.11יכולת יישום הסגנון של המשנה והגמרא בכתיבה ובדיבור.12

10

שפת הגמרא.3.2

התלמיד יזהה את המעברים בין העברית לארמית ולהיפך.

עקרונות יסוד כאשר חכמינו מסרו הלכה, בין במשנה או בברייתא וכן במימרא אמוראית הם עשו.1

זאת בדרך כלל בלשון הקודש, בעברית. לעומת זאת, כאשר דנו בהלכה, הם ניהלומשא ומתן בגמרא בארמית שזו היתה שפת האם שלהם.

רגישות כלפי שינויי שפה אלה תעזור לתלמיד לחלק את הסוגיא ליחידות נכונות של.2שקלא וטריא, ולהבחין בין המקורות לבין הדיון.

(VI)ראה נספח פריסה לפי שכבות גיל

ז-ח ה-וד

"ה" בעברית בתחילת מילההופכת ל"א" בסוף המילה

בארמית, "ז" ל"ד", ש" ל"ת" וכו'..

קידומות ארמיות

מטרות

ידע והבנה התלמיד יפתח רגישות למעברים בין עברית וארמית בגמרא..1 התלמיד יזהה סימני מפתח המצביעים על מעברי הלשון בין עברית לארמית, כגון.2

ההבדל בין ה בתחילת מילה לא בסוף, בין "ז" ל"ד", בין "ש" ל"ת". התלמיד ייעזר בשינויי השפה כדי לחלק את הסוגיא ליחידות נכונות של שקלא וטריא.3

ולהבחנה בין המקורות המובאים בגמרא לבין הדיון עליהם. התלמיד ייעזר בשינויי השפה כדי לחלק סוגיא בלתי מוכרת ליחידות נכונות של שקלא.4

וטריא ולהבחנה בין המקורות המובאים בגמרא לבין הדיון עליהם.

מיומנויותיכולת הבחנה בין החלקים בעברית לבין החלקים בארמית בגמרא שטרם נלמדו..5

פריסה לפי שכבות גילז,חה,וג,ד

1-5,8,91-121-12במורכבות רבה יותר

11

(7)נספח קריאה קולית

בשינונה של משניות בעל ויתאמן ,התלמיד יקרא קריאה שוטפת ורהוטה של המשנה והגמראפה.

עקרונות יסוד

. :רכיבים הבאיםמתייחסת למקריאה שוטפת ורהוטה של המשנה .1

פענוח מדוייק של סימני הכתב )עיצורים ותנועות(.א.

הנגנה נכונה של הטקסט:ב..שימוש נכון במלעיל ומלרע)הבחנה בין משפט חיווי לבין משפט שאלה )הנגנה עולה או יורדת :נקודתיים, סימן קריאה,הנגנה המעידה על פיסוק נכון של המשנה והגמרא

מירכאות, סימן שאלה וסוגריים שטף הקריאה: קריאה מצרפת - לא הברתית, ללא הפסקות שאינן מתאימות בתוךג.

המילים, בין המילים ובין המשפטים. כך שיהיה ברור לפי ההפסקות בקריאה כאשר הגמרא עוברת בין מרישא לסיפא, ו. כמוכאשר עוברים שלבים של המשנהשאלה לתשובה, קושיא ותירוץ וכו'.

אחד הערכים בלימוד המשנה הוא היות המשנה סדורה על פה בפי הלומד. שינון.2המשנה הוא ערך חשוב בפני עצמו.

מטרות

התלמיד יפענח בקריאה קולית בצורה מדוייקת את סימני הכתב במשנה/בסוגיה.1הנלמדת בכתה

התלמיד יקרא בהנגנה נכונה של המשנה והגמרא בסוגיא/ משנה שנלמדה בכתה.2 התלמיד יקרא באופן שוטף ורציף את המשנה והגמרא שנלמדה בכתה תוך הפסקות.3

במקומות הנכונים במשנה/בסוגיה. התלמיד יישם מיומנויות אלה בקריאה קולית של קטע משנה או גמרא שאיננו מוכר.4(7התלמיד ישתמש בטבלת "הערכה עצמית" לבקרת קריאתו )ראה נספח .5התלמיד ישנן את המשנה בעל פה.6

מיומנויות

יכולת קריאה מוטעמת של קטעי משנה/גמרא מוכרים.7 שאינם מוכריםיכולת קריאה מוטעמת של קטעי משנה/גמרא.8 עמיתיםיכולת בקרה עצמית של הקריאה באמצעות הקלטה או משוב.9

פריסה לפי שכבות גילשנה ז-חשנה ה-ושנה ג-ד

1,2,3,5,6,7,9משנה קצרה

1-9משנה ארוכה וסוגיה בינונית

1-9כמה משניות וסוגיות ארוכות

12

מבנה4

כן ראיית מיקומההישג זה מתייחס להבנת מבנה המשנה/הסוגיה כיחידה בפני עצמה, ושל הפרק והמסכת ואת מיקומו של הסוגיה בהקשר של המשנהבהקשר של המשנה

פיתוח יכולת זיהוי של רכיבי המשנה ההלכתית, לאפיין אותם ולקשר ביניהם4.1(8)נספח

עקרונות יסוד

למשניות יש תבניות אופייניות. לשם לימוד עצמאי והבנת המשניות חשוב להרגיל אתא.הלומדים להכיר את התבניות הבסיסיות של משניות.

הדגם המובהק של משניות הוא דגם הלכתי מקובל, כלומר: מקרה ודין. אבל קיימותב. גם משניות של כללים – שבהם אין מקרה אלא עקרון כללי, וכן משניות מסוגים אחרים

כגון משניות של אגדה הכרת מרכיבי המבנה חיונית להבנת המשנה.ג.

מאפייני המבנה של המשנה ההלכתית המקובלת: כל טקסט משנה הלכתי )למעט: כאמד"טאגדה או מדרש( בנוי מעד חמישה מרכיבים/מאפיינים. ניתן לכנות אותם:

עםטין - דקרה - מומר - אותרת - כחז"ל השתמשו במטבעות לשון אופייניות לציון מילות כאמד"ט.ד. בהצגת המקרים, הדינים והטעמים )מד"ט( ניתן להבחין בתת מבנים; מבנה הלכתי,ה.

מבנה המקשר בין תושב"ע לתושב"כ, מבנה המתאר רצף כרונולוגי וכד'. לסוגיות בגמרא יש תבניות אופייניות. לשם לימוד עצמאי והבנת הסוגיות חשובו.

להרגיל את הלומדים להכיר את התבניות הבסיסיות של סוגיות הלכתיות. בעריכת הגמרא, חכמנו שכתבו את הדיונים השונים מבתי המדרש למיניהם בצורהז.

של שקלא וטריא שניתן לאפיין אותה לפי מרכיבי דיון מוגדרים

מטרות

התלמיד יכיר מבנים שונים של משנה ויעמוד על התבנית המרכזית הקלאסית של משנה.1הלכתית.

כאמד"טמרכיבי ההתלמיד יגדיר את .2 ויסביר איזה אפיון הם מציגים התלמיד ישלוט במילים המצביעות על חלקי הכאמד"ט.3םהתלמיד יישם וימחיש את עקרונות הכאמד"ט באמצעות דוגמאות מחיי היומיו.4 חא"ק ( שלק אפיון וקישור )התלמיד יארגן את המשנה שנלמדה בכתה באמצעות חילו.5

כאמד"טהתלמיד יארגן משנה שטרם נלמדה בכתה באמצעות חא"ק של כאמד"ט..6ות כאמד"ט שאינן כתובות במפורש במשנההתלמיד ישלים מיל.7התלמיד יזהה את המבנה הפנימי של המד"ט.8

מיומנויות

יכולת זיהוי ואפיון מילות כאמד"ט במשנה שטרם נלמדה.9יכולת קישור בין חלקי המשנה באמצעות מילות כאמד"ט )חא"ק(.10יכולת זיהוי כאמד"ט בסיפור מהמציאות היומיומית של התלמיד.11יכולת שילוב מילים של הכאמד"ט שאינן מופיעות במשנה.12

13

פריסה לפי שכבות גיל

שנה ז-חשנה ה-ושנה ג-ד

)תרשים/טבלה המלאים באופן חלקי(2,3,4,5,7,8,9

כנ"ל במשניות בעלות מבנה1-12שבו הכאמד"ט אינו מפורש.

דוגמאות למשימות הערכה:

לפניכם משפט הקשור למציאות של חיי היומיום. מצאו את רכיבי הכאמד"ט במשפט:משחק במגרש:המנהל אוסר על התלמידים לשחק מחר במגרש עקב שיפוצים.

טעםדיןמקרהאומרכותרת

משחק מחרהמנהלכללי המגרשבמגרש

אסורשיפוציםלתלמידים

פיתוח יכולת זיהוי של רכיבי הסוגיה ההלכתית, לאפיין אותם ולקשר ביניהם 4.2

עקרונות יסוד

לסוגיות בגמרא יש תבניות אופייניות. לשם לימוד עצמאי והבנת הסוגיות חשובא.להרגיל את הלומדים להכיר את התבניות הבסיסיות של סוגיות הלכתיות.

בעריכת הגמרא, חכמנו שכתבו את הדיונים השונים מבתי המדרש למיניהם בצורהב.של שקלא וטריא שניתן לאפיין אותה לפי מרכיבי דיון מוגדרים

הגמרא מחולוקת לסוגיות. לכל סוגיא יש מבנה שקלא וטריא יחודיג.

. מילותI ניתן לחלק את הסוגיה ליחידות שקלא וטריא בעזרת שלשה מדדים עיקריים: ד.. "מאן דאמר" חדשIII. שינויי שפה, מעברית לארמית והפוך. IIמפתח

כל פסקה בסוגיא ניתן לאפיין על פי תיפקודה והקשרה בשקלא וטריא של הסוגיה.ה.

הדיון בגמרא מתנהל על פי תבנית של שאלות ותשובות )שקלא וטריא(.ו.

פתיחה, שאלה, תשובה, וסיוע.המאפיינים העיקריים בשקלא וטריא הם ז.

– שאלתשאלה– פתיחה והשלמה פתיחהאיפיונים אלה אפשר לחלק לעוד חלקים: ח.– תשובה מבארת, תשובת אוקימתא ותשובת מסקנהתשובהבירור, קושיא, וסתירה.

עורכי התלמוד רב אשי ורבינא השתמשו במערכת של מילות )ובטויי( מפתח לזיהויט. חלקי השקלא וטריא. כל מילת מפתח מצביעה על כוונת ומטרת הפסקה בשקלא וטריא. לשאלה תשובה, סיוע וכו'. חשוב לציין שישנן מילות מפתח שלהן יש יותר

מתפקיד אחד כלומר שמשתייכות לכמה אפיונים. ועל הלומד להפעיל שיקול דעת כדילזהות לפי ההקשר מהו תפקיד/אפיון המילה הזו בהקשר של הסוגייה.

בהתפתחות השקלא וטריא קיימים קשרים לוגיים אותם מציינות מילות המפתח.י. בהתאם לכך ישנן תת קבוצות של מילות מפתח שמופיעות באופן שיטתי. באמצעות זיהוי מילת מפתח אחת יוכל הלומד לצפות איזו מילה או מילות מפתח צפויות להיות

בהמשך הסוגיה

מטרות

התלמיד יתחום סוגיה לפסקאות )חילוק(..1התלמיד ייעזר בעקרונות הבאים של תיחום סוגיה לפסקאות: מילות מפתח, .2

שינויי לשון ו"מאן דאמר".התלמיד יגדיר המאפיונים השונים בשקלא וטריא..3

14

התלמיד יזהה איפיונים אלה בסוגיא..4ויסביר אלו אפיונים הן מיצגות. התלמיד יגדיר את מילות-המפתח.5התלמיד יזהה את המהלך בשקלא וטריא שמאופיין באמצעות מילת מפתח נתונה .6

ויוכל לשער מה תהיה מילת המפתח הבאה שממשיכה מהלך זה בסוגיה.התלמיד יעמוד על משמעותה של מילת המפתח בהקשר של הסוגיה - בסוגיה מוכרת .7יעמוד על משמעותה של מילת המפתח בהקשר של הסוגיה. בסוגיה שאיננה.8 התלמיד

מוכרת. מחיי.9 דוגמאות באמצעות וטריא השקלא עקרונות את וימחיש יישם התלמיד

היומיומיים.התלמיד יארגן את הסוגיא באמצעות החא"ק של השקלא וטריא בסוגיא שנלמדה..10שטרם.11 בסוגיא וטריא של השקלא החא"ק באמצעות הסוגיא את יארגן התלמיד

נלמדה.

מיומנויותיכולת חלוקת סוגייה לפסקאות ואפיון כל פסקה..12יכולת קישור בין חלקי המשנה באמצעות מילות כאמד"ט. )חא"ק(.13יכולת זיהוי מילות מפתח בסוגיא שטרם נלמדה..14יכולת אפיון של מרכיבי השקלא וטריא וקישור ביניהם באמצעות מילות מפתח..15 יכולת הנחה איזו מילת מפתח תופיע לפני או/ו אחרי מילת מפתח שזיהה זה עתה, הן.16

בשלבי שקלא וטריא, הן בתוך פסקה עם כמה שלבים. יכולת השערה מה יתרחש בסוגיה בהתבסס על השלב של שקלא וטריא שהיגע אליו.17

בינתיים. יכולת שליטה בקבוצות של מילות מפתח דומות, מאותה "משפחה", כגון: .18

# מיתיבי, איתיביה, מתיב

המשנה בהקשר של הפרק והמסכת

להבין את מקומה של המשנה בסידורה בפרק וכן את מבנה הפרקים במסכת.

עקרון יסוד:

המשנה נכתבה כחלק מחיבור הלכתי שלם. היו לעורך המשנה שיקולי דעת בארגון הפרקים במסכת ושל המשניות בפרק; שיקולי דעת הקשורים לתכנים של המשניות

ושיקולי דעת הקשורים לטכניקה של שינון וזכירה.

מטרות

מבנה של הפרקים במסכתהתלמיד יבין את משמעות ה.1התלמיד יבין את משמעות סידור המשניות בפרק:.2

א. משניות המסודרות בפרק כאמצעי לשינון וזכירהב. משניות המסודרות בפרק בסדר תוכני

מבנים שונים של פרקים יזהההתלמיד .3מיקום המשנה בפרק בהקשר למבנה הפרקהתלמיד יבין את .4

מיומנויות

פיתוח יכולת הבנת סדר המשניות בפרק.5

15

פריסה לפי שכבות גיל

שנה ז-חשנה ה-ושנה ג-ד

, ב. עמידה באופן כללי על2תוכנו של הפרק

כנ"ל במבנים מורכבים יותר.1-5

16

. פרשנות והיסק5

שנרכשו והכישורים ההבנה צירוף כולל זה התארבעבהישג הקודמיםהישגים מתבטאת בעיקר בפעילויותזו יכולת במשנה הנלמדת.פרשנות והיסקהמאפשרים

.ה., השוואסיכום, הסברפרפרזה, הבאות:

עקרונות יסוד

אתא. להשלים כדי משפטים להוסיף יש לעתים בתמצות, נכתבו והגמרא המשנה המשמעות.

כל משנה, לקט של משניות, וסוגיה תלמודית מציגים נושא מסויים. לא תמיד הנושאב.כתוב במפורש במשנה.

לכל דין במשנה יש טעם. אך לרוב הוא לא נכתב במפורשג.

ניתןחילוקי דעות בין תנאים או אמוראים מתבססת על עקרון יסוד. כל מחלוקת כלומר ד.להבחין בנקודות בהן קיימת הסכמה ובנקודות בהן יש חילוקי דעות.

המשנה והגמרא יכולה להתפרש באופנים שונים באמצעות פרשני התלמוד.ה.

מטרות

התלמיד יסכם במילים שלו את המשנה/סוגיה.1במשנה/סוגיהשאינם מפורשים התלמיד ישלים במילים שלו את הרעיונות .2 לקט משניות וכן בסוגיהלהתלמיד יזהה את נושא המשנה ואת הנושא המשותף .3

תלמודית התלמיד יזהה במשניות את העדר הזכרת הטעם בצורה מפורשת ויכיר את הכלים.4

לאיתור הטעםהתלמיד יגלה את העיקרון שעומד בבסיס המחלוקת.5התלמיד יזהה את הנקודות בהן יש הסכמה והנקודות בהן חולקים התנאים והאמוראים.6 איבמקרה של עיקרהתלמיד יפתח יכולת להבין את פרשניה הבסיסיים של התלמוד ב.7

בהירות לגבי אופן הבנתההתלמיד ישווה בין הפרשנים של המשנה/גמרא.8 התלמיד יערוך השוואה בין מקורות שונים בנושא היקפי כמו ערכים, מושג הלכתי,.9

ן הדין הנלמד הוא מהמושגמושגי לימוד וכד'. )לדוגמא: השוואה בין משניות שבהדיוק, השוואה בין משניות העוסקות בערך של כבוד חכמים וכד'(

מיומנויות

יכולת ניסוח המשנה/סוגיה במילים אחרות.10יכולת זיהוי והשלמת רעיונות שאינם מפורשים במשנה/סוגיה.11יכולת ניסוח נושא/כותרת למשנה/ללקט משניות/סוגיה.12יכולת השערה וביסוס טעמי הדינים שבמשנה.13יכולת השוואה בין דעות במחלוקת תנאים/אמוראים בהתייחס לבסיס המחלוקת.14יכולת לזהות צורך בפנייה לפרשנות.15יכולת פענוח של פרשני התלמוד.16יכולת השוואה בין פרשנים.17יכולת השוואה בין מקורות שונים.18

פריסה לפי שכבות גיל

שנה ז-חשנה ה-ושנה ג-ד

17

1,3,4,6,101-161-18

18

. ערכים ורלוונטיות6בבסיסהישג במסגרת העומד המרכזי הערך את לזהות ילמדו התלמידים זה

ערך זה בחייהם ויתבוננו במשמעותו של המשנה/סוגיה תלמודית

עקרונות יסוד

התורה היא תורת חיים ומכל פרט שבה ניתן להשליך תובנות לחיים. א.

דרך לימוד התושב"ע ניתן לקבל את ההדרכה לניהול חיים יהודיים משמעותיים. לימודב.הערכים הופך את הלימוד למשמעותי ומסייע לתלמיד להתחבר ולהפנים את תכניו.

בלימוד משנה וגמרא באים לידי ביטוי מסרים חינוכיים העומדים בבסיסה והמזיניםג. אותה שאותם ניתן ללמוד אגב לימוד הנושא. בלימוד הערכים נתייחס למרכיבים

הבאים: .הערך העולה מהנושא שבו דנים.הערך העומד בבסיס הדיון/מחלוקתהקשר בין הערך המרכזי לפרטי המשנה/ הסוגיה

מטרות:

התלמיד יבין שהתורה היא תורת חיים והיא מקור להשראה והנחייה להתמודדות בכל.1תחומי החיים של כל אחד בכל תקופה

התלמיד יאתר את הערך המרכזי העולה מהתוכן הנלמד )לדג': ערך ההודיה בנושא.2התפילה, לקיחת אחריות בהלכות נזיקין וכד'(

משמעות של הערך הנלמד לחייו היומיומייםתבונן בהתלמיד י.3

פריסה לפי שכבות גיל

שנה ז-חשנה ה-ושנה ג-ד

1,31-3השינוי יתבטא בעומק של הטיפול בערך )מיומנויות דיון, ביטוי

ההשתמעות של הערך באופן יצירתי(

1-3