כנס אורנים השישי

העברית שפה חיה

2007 בפברואר 6 - 5

אורנים, המכללה האקדמית לחינוך

www.oranim.ac.il

חברי הועדה המארגנת

ד"ר רינה בן-שחרפרופ' גדעון טורי

פרופ' דורית רבידד"ר עירית זאבי

ד"ר שולמית בירגר

הפקולטה למדעי החברה והרוחוהרשות למחקר ולהערכה

research1@oranim.ac.il

התכנית

5.2.07 שני יוםוהרשמה התכנסות 10.00 – 9.00

אולם(: – ארז )כיתת ברכות 10.15 – 10.00המארגנת הועדה בן-שחר, בשם רינה

אורנים קארו, ראש יאיר

פתיחה הרצאת 11.00 – 10.15 בן-שחר יו"ר: רינה

והקריאה הכתיבה ומעשה הדקדוק : לימודפרוש איריס בעברית

גברי משכילי מעבר כטקס

מקבילים מושבים13.00 – 11.00(אורן )כיתת הספרות א. לשון

ויסברוד יו"ר: רחל ס. של המיוחד דם": לסגנונו זוב עד נכון, מדויק בן-ארי: "לאמר ניצהיזהר למסירת יבואו": דרכים לא גמדים "שום פין" עד בליבוים: מ"הקלברי ריקי

דיבורמקור ובספר מתורגם בספר עגה ולייצוג

מגזר גבוהה. האומנם? היבטי ספרות – נמוכה שגיא: שפה שרה בספרה ומגדר

יבואו" לא גמדים "שום שילה שרה של חירות לשונית: על טהרנות של נורמה מול כלאיים רוגני: לשון חגי

של הלשון

ישורון אבות

אולם( – ארז )כיתת הדיבור ב. לשוןיציב-מליבר יו"ר: אילאיל

מטא-לשוניים הסתייגות מבעי של לבנת: גרמטיקליזציה זהר לאינטראקציה: אסטרטגיות דקדוק שבין ההדדית התלות משלר: על יעל

תיקון

הדבור בשיח עצמי מבנים על לדבר זמן הרבה לי שאין זה שקורה יציב-מליבר: מה אילאיל

מבוקעיםהדבורה בעברית

אצלנו: עיגון לומדים שלה שלו, שכנים שלי, החברה זיו: שכן יעלוהנגשה

צהריים הפסקת 13.45 – 13.00

מקבילים מושבים 15.45 – 13.45- אולם( ארז )כיתת א. אוריינות

רביד יו"ר: דורית שיח למשלב הרגישות לוי: התפתחות ורונית רביד לוין, דורית איריס

הסיפור: אוכלוסיות בשתי מחקר

כתיבה כשירויות לומדים: טיפוח בקהיליית אורייני אלפסי: שיח מרים והבנת

הנקרא גן ילדי בקרב מודע באופן חדשות מילים לזר: יצירת שירלי

אורן( )כיתת ב. לשון, חברה, אידיאולוגיהרוזנטל יו"ר: רוביק

עיון – ופרזיאולוגיה פרוש: אידיאולוגיה ואיריס דלמצקי-פישלר ברכהבצירופים

זרים" בשדות זר" ו"רועה העבר", "נטע "נחלת להסוואה סימולציה בינעדתי: בין פיק-חמו: סובייקט מיכלהפוליטית התקינות אל החינוך מערכת של הדואלי זמיר: יחסה שרה

לישראל: הראשון בעשור היומית בעיתונות זאבי: הפרסומת עיריתאפיונים

התקופה רקע על לשוניים-סגנוניים

קפה הפסקת 16.00 – 15.45

מקבילים מושבים 18.00 – 16.00אורן( )כיתת ומתורגמנות א. תרגוםזיו יו"ר: יעל

התרגום בתחום והשלכותיה בישראל ויסברוד: רב-לשוניות רחל של עשורים ויילד: שמונה אוסקר המאושר" מאת כהן-גרוס: "הנסיך דליה

תרגוםThe cognate conundrum in English-Hebrew translationמלכיאל: ברנדה

אמהרית: דוברי עם תרבותי מפגש בעת ותרבותי לשוני סרי: גישור גתית השירות ספקי ובעיני עצמו בעיני הרפואי המתורגמן תפקיד

בו התלויים

אולם( – ארז )כיתת הישראלית העברית של ותחביר ב. מורפולוגיהצבי יו"ר: תמר

בת-זמננו בעברית הסביל תבנית איחוד לפועל: על לקס: מנפעל ליאוראיחוי במילת הפותחים שאלה בורשטיין: משפטי רות

הדבורה הלשון תרומת שובר? על הוא מה – הנסיעה שתיל: שובר נמרוד לפתרון

במורפולוגיה עקרוניות שאלות

וסמנטי מורפו-סינטקטי ומשמעותה: עיון לשונית מור: חיוניות גלילהבתצורות

'במקוטל' ו'במוקטל'

6.2.07 שלישי יום

והרשמה התכנסות 10.00 – 9.00

מקבילים מושבים 12.00 – 10.00אורן( )כיתת הספרות א. לשון

בירגר יו"ר: שולמית אורלי ושל קרת אתגר של ( ביצירותיהםnonsense) עבאדי: איגיון עדינה

קסטל-בלום לסגנונו מיתית: קווים נוכחות להעצמת כתחבולה פויס: האוקסימורון יעלשל

האחרון" ב"היהודי קניוק יורם שלונסקי של בכתיבתו הקטנה להבעת הלשון חידושי ימיני: על בת-ציון

בן-דור דתיה של ביצירותיה מילולי הומור ליצירת יפת: הדרכים אילת

אולם( – ארז )כיתת ופרגמטיקה ב. רטוריקהזאבי יו"ר: עירית

בהיסק וביטוייו השכנוע של הכנות אזואלוס-אטיאס: פרדוקס סולהמשפטי

רטורי ניתוח – גבוהה להשכלה במוסד אפשטיין-ינאי: אי-הבנות מילי

ופסיכואנליטי טעונה בכתבה משמעות שוקרון-נגר: ייצור פנינה

קפה הפסקת 12.15 – 12.00מקבילים מושבים 13.45 – 12.15

אורן( )כיתת א. לשון, ספרות, אמנותעבאדי יו"ר: עדינה

אמנים של כ"כתבדימוי" ביצירותיהם המפורש השם גילעת: הופעת יעל ישראליים

עכשוויים תיאטרון מילולי: ראשית מהלך של חזותית בן-מאיר: אסטרטגיה אורנה הבימה

עברית זהות לבניית כדוגמה ההצטרפות מכללי ומפלסטיק": סטייה מסין בן-שחר: "רהיטים רינה

הסמנטית

רביקוביץ דליה של בפרוזה מהרלוונטיות וחריגה

קסטל-בלום אורלי ושל

אולם( – ארז )כיתת ב. פרגמטיקהמוצ'ניק יו"ר: מלכה

בחינת באמצעות המראיין של ומעורבות שליטה עמיר: הבניית עליזה סגנונות

ועצמאות מעורבות – נימוס עוצמה: תפקודי מרבה – צער בלום-קולקה: מרבה ושושנה קמפף זהר

'מצטער'הישראלי הציבורי בשיח

ישראליים במחזות מגדר ויחסי הדיבור פעולות עמיחי: ניתוח חפציבהמודרניים

צהריים הפסקת 14.30 – 13.45מקבילים מושבים 16.30 – 14.30

אולם( – ארז )כיתת א. לשון, חברה, תקשורתשוקרון-נגר יו"ר: פנינה

ברדיו: מזהות האקטואלית השיחה הכהן: ה"אנחנו" בתכניות גונן מקומית

לחברתית ברטוריקה סותרות פוליטיות עמדות שלי: בירור שלו, אויב כהן: אח אילת

רב-מודאלית בשיום והגדרה: רכיבים ולדן: גדר, מגדר צביה

אורן( )כיתת שיח ב. סוגיפרוכטמן יו"ר: מאיה

)מסרונית( יתSMSה- של קדמי: ייחודה ויפית בורוכובסקי אסתר במרחב הקריאה ועל הכתיבה על – להיפר-טקסט טנצר: מטקסט מירה

הסייברי וכטקסט אותנטי ה'פשקויל' כטקסט של האופטמן: איכויותיו שרה

המופיע

הספרותי במבדה המשפטי בחוזה תנאי-ייחוד-מודאליות גבורה: קשרי אבי

קפה הפסקת 16.45 – 16.30

אולם( – ארז )כיתת סיכום הרצאת 17.30 – 16.45 ברק יו"ר: סמדר

שלילה מבעי מתכוונים? על הם "לא" למה אומרים ניר: כשהם רפאל הציבורי בשיח

חיה" שפה "העברית השישי אורנים כנס

ובשישה בחמישה חיה" נערך שפה "העברית בנושא השישי אורנים כנס "אורנים" שבקרית לחינוך האקדמית , במכללה2007השנה, בפברואר

במחקר השישי הכנס זה, התמקד בנושא הקודמים הכנסים טבעון. כמו רב היומיים, שהיה בן ותרבות. בכינוס חברה בתחומי החדשה העברית

לשון לגווניה, על התקשורת לשון על הרצאות משתתפים, נישאו הספרות, התיאטרון, התרגום, המתורגמנות, האינטרנט, המשפט, שפת

ועוד. הילדים ותיקים חוקרים הבינתחומית, המפגישה בגישתו הוא הכנס של ייחודו

עניין להם באקדמיה, שיש שונים ומחוגים שונות מדיסציפלינות וצעירים העשרים המאה תחילת מאז החיה העברית שעברה הגדולה בהתפתחות

בן-שחר רינה ד"ר הם אורנים כנסי של והמארגנים ימינו. היוזמים ועד תל-אביב. מאוניברסיטת טורי גדעון חיפה( ופרופר ואוניברסיטת )אורנים

בנושא אורנים כנסי של האידיאולוגיה סביב התגבש השנים במשך הבלשנות, הלשון, בתחומי מהמובילים חוקרים חיה" גרעין שפה "העברית המקבלים חדשים חוקרים כנס מדי מצטרפים והתרגום, ואליהם הספרות קפדני, שיפוט עברו לכנס מחקרם. ההצעות מפרי להציג הזדמנותמגוונים. בנושאים הרצאות כחמישים נבחרו שבסופו

בספרות, בתיאטרון בכנס: הלשון שהיו המושבים נושאי חלק ואלה הדיבור, ותקשורת, לשון ומתורגמנות, לשון, חברה ובאמנות, תרגום

שיח הישראלית, סוגי העברית של ופרגמטיקה, המורפולוגיה רטוריקה בטלפון - התכתבותS.M.S- המיסרונים )לשון הישראלית בעברית

הסייברי(. במרחב המשפטי, ההיפרטקסט החוזה הסלולרי(, לשון שהרגישו ההשתייכות ותחושת בכנס ששררה הנעימה האווירה לציון ראויה

בגלל אורנים, והן כנסי של הרצופה המסורת בגלל המשתתפים, הן הועדה המארגנים, למן הגורמים ניצחו שעליו הפנים מסביר האירוח

בירגר שולמית זאבי, ד"ר עירית בן-שחר, ד"ר רינה המארגנת: ד"ר

רביד תל-אבי( פרופ' דורית )אוניברסיטת טורי )אורנים(, פרופ' גדעון וליצקר-פולק מדי )ד"ר למחקר הרשות תל-אביב(, דרך )אוניברסיטת

מחניימי, ויפעת שילדקראוט שרון המצוינות המזכירות שאולוב(, ועד וליזהלתפארת. אסתטי כיבוד השאר, שולחנות שערכו, בין

חיה" בשנת שפה "העברית בנושא אורנים כנסי מסורת של ראשיתה של לייסודו שנה מאה במלאות העברית, שהוכרזה הלשון , שנת1990

העברית. הלשון ועד הראשון הכנס אורנים במכללת שנים, נערך עשרה כשבע זו, לפני בשנה העברית מחקר היה ההיא חיה". בתקופה שפה "העברית בנושא

קיים. כנסי היה לא כמעט הדיבור לשון יחסית, וחקר מצומצם המודרנית החדשה, בראיית העברית של חדשים מחקר לתחומי כניסה עודדו אורנים

בלשון. המתפתחים וסגנונות חברה, תרבות בין הגומלין יחסי

שפה "העברית בסדרה מחקר קובצי לאור יוצאים אורנים כנסי בעקבות הקיבוץ )הוצאת טורי ופרופ' גדעון בן-שחר רינה ד"ר חיה", בעריכת

באוניברסיטת פורטר ע"ש וסמיוטיקה לפואטיקה והמכון המאוחד חשובה במה היא זו בינתחומית אורנים(. סדרה מכללת תל-אביב, בסיוע

התרבות בהקשר החיה העברית על חדישים מחקרים לפרסום הרביעי הכרך לאור השישי, יצא הכנס הישראלית. לאחרונה, לקראת

עמודים. מאות חמש בסדרה, המקיף

דר' סול אזואלוס-אטיאס

פרדוקס הכנות של השכנוע וביטוייו בהיסק המשפטי

השיח המאפיין סיטואציות שכנועיות, דוגמת אלה המתרחשות בבתי משפט, בפרסומתניכר בכך שהדוברים נוהגים לשוות לטיעוניהם חזות מסחרית, ובתעמולת בחירות, את לשכנע היא בסיטואציה כוונתם שעיקר למרות וזאת אובייקטיבית, ניטרלית, הנמענים לקבל עמדה מסוימת. כדי להסביר תופעה זו יש מקום לעמוד על היחס שבין רמת הכנות של הטוען וכושר השכנוע של דבריו. בהרצאתי אראה שיש ניגוד תיאורטי מסוים בין רמת הכנות ובין כושר השכנוע ואציג שתי אסטרטגיות לשוניות של השיח הטיעוני, המתחייבות מאופי היחסים שבין רמת הכנות וכושר השכנוע. ניגוד זה

מוצא את ביטויו במה שאני מכנה "פרדוקס הכנות של השכנוע". בתפקיד המשמשת הלשון להבנת שלו הרלבנטיות ואת הפרדוקס את להציג כדי

נתבונן להלן: שכנוע כושר לדבריו להקנות השואף באדם השכנועי, מרבי, כן; בהתאם שהוא מאמינים שהם במי לבטוח נוטים אדם כללי, בני "המשכנע". באופן

להיראות צריך מרבי, הוא שכנוע כושר לטיעוניו להעניק "המשכנע" מעוניין לכך, אםיחד ככל עם כן. כן יהיה שהוא רציונאלי, הסיכויים יותר ש"המשכנע" הוא זאת, לשכנע מיוחדים מאמצים ש"המשכנע" עושה יודעים אנחנו אם פוחתים, שכן לחלוטין

.art engagée של אופי להם ונייחס בדבריו נחשוד טבעי, אנחנו שבאופן אותנו, הרי שמן לגמרי, הרי כן הוא אותנו לשכנע המנסה האדם מכך, שאם נובע הזה הפרדוקס

הוא )שכן פחות משכנע יהיה הוא אותנו( ולכן )לשכנע כוונותיו את יסגיר הוא הסתם מרבי ששכנוע להסיק ניתן הזה ניטרלי(. מהפרדוקס בדבר, כלא עניין כבעל ייחשדניטרלי. וגם כן גם מ"המשכנע" להיות דורש

"המשכנע" בשעה של לרשותו העומדים האמצעים מבין בשניים תתמקד זו הרצאה יותר: קשרים, ניטרלית חזות לדבריו להקנות לו והמאפשרים היסקיו את בונה שהוא

מתוך מובאות באמצעות אלה באסטרטגיות השימוש את מוקדמות. אדגים והנחותמשפט. ובעיקר שונים: פרסום, תעמולה שכנועיים שיח סוגי

מראי מקום

Azuelos-Atias, S., (2006). "Legal causality and criminal intent in the legal discourse". International Journal for the Semiotics of Law, 19 (2): 183-205.

Azar, M. (1997). "Concession relations as argumentation". Text 17 (3): 301-316.De Pater, W. A. (1968). "La function du lieu et de l'instrument dans les topiques”. In

G. E. L. Owen (Ed.), Aristotle on Dialectic: The Topics. Oxford: Oxford University Press, 164-188.

Grice, P. (1975). "Logic and conversation". In P. Cole and J. L. Morgan (eds.) Pragmatics (Syntax and Semantics) 3: 41-58.

Van Dijk, T. A. (1977). Text and Context. London and New York: Longman.Walton, D. N. (1996). Argument Structure: A Pragmatic Theory. Toronto:

University of Toronto Press.

מרים אלפסי גב'

שיח אורייני בקהיליות לומדים: והבנת הנקראטיפוח כשירויות כתיבה

פעילים וכותבים קוראים של טיפוח הנו האורייני החינוך של המרכזיים היעדים אחד בוחן זה והדבורה. מחקר הכתובה בשפה מושכל שימוש לעשות היודעים וביקורתיים

טיפוח:חדשנית הוראתית תכנית של יעילותה את -FCL))טק"ל( לומדים קהיליות Fostering Learning Communities)בקידום של הנקרא והבנת הכתיבה כשירויות

תכנית נועדה לומדים קהיליות טיפוח ההתערבות תלמידים. את לקדם )טק"ל(, גבוהות, כגון אורייניות פעילויות ביסוד המונחת והרפלקטיבית הביקורתית החשיבה

Brown) משמעות להפקת וכתיבה הנקרא הבנת & Campione, התוכנית1996 .) גומלין פעילויות של מערך ( וכוללתEngle & Conant, 2002) דיסציפלינרי בתוכן נעוצה

.(Karpov & Haywood, 1998) מטה-קוגניטיבית סביבה היוצרות ביניים בחטיבת האוריינות להוראת כיתות ארבעב תלמידים108 על בוצע זה מחקר & Brown הטק"ל בשיטת אוריינות להוראת ונחשפ הניסוי כיתות שתיהארץ. במרכז

Campione, 1990, 1994, 1996)שיח וכוללת סוציוקוגניטיביים עקרונות על ( המבוססת לשיטת ונחשפ הביקורת כיתות שתיהביקורתית. החשיבה לקידום קבוצתי, ומכוונת

שעה למשך בשבוע פעם נתנה ההתערבותכפרונטלית. מאופיינתה מסורתית הוראה הנקרא הבנת ומבחני כתיבה מטלות נתנו התלמידים שבועות. לכלל17 במשך וחצי של "אורתר", ומבדק מבחן את כללו הנקרא הבנת ולאחריה. מבחני ההתערבות לפני

בבית הניתנים הישגיים למבחנים בדומה פתוחות שאלות באמצעות הנקרא הבנת כתבו. שהתלמידים חיבורים על נעשתה התלמידים של הכתיבה יכולת הספר. הערכת

הילדים, לכלל משותפת חוויה על המתבסס בנושא טקסט להפיק התבקשו התלמידים בהתאם הילדים. מרבית את המעניין בתחום והמתמקד נרחב קודם בידע תלוי שאינו

,Hout) כתיבה חוקרי השתמשו בהםש להליכים 1990; Needles & Knapp, 1994: Pajaras, Miller & Johnson, של הכתיבה מדגמי על ישירות הערכות ( בוצעו(1999

התלמידים. הבנת ביצועי מניבה לומדים בקהיליות האוריינות שהוראת מראים זה מחקר ממצאי המחקר תוצאות מסורתית. מהוראה משמעותי באופן יותר גבוהים כתיבהו הנקרא

בקהיליות הנקרא והבנת הכתיבה יכולת טיפוח של החינוכיים היתרונות על מצביעות לכך, בהתאם הלימודים. מעבר מתוכנית כחלק הטרוגניות כיתות במסגרת לומדים של

לעזור המכוונת הוראתית תכנית יישום כי מציע המחקר הסוציו-קוגניטיבית לתיאוריה סביבה מחייבת טקסט באמצעות משמעות וליצור ידע נותלהב ללומדים

להגיע מנת על בצוותא ודנים מתווכים והתלמידים המורים שבה מטה-קוגניטיביתמשותפת. להבנה

References Brown, A. L., & Campione, J. C. (1990). “Communities of learning and thinking: Or

a context by any other name”. Contributions to Human Development, 21, 108-126.

Brown, A. L., & Campione, J. C. (1994). “Guided discovery in a community of learners”. In K. McGilly (Ed.), Classroom Lessons: Integrating Cognitive Theory and Classroom Practice. Cambridge, Ma: Mit Press, 229-270.

Brown, A. L., & Campione, J. C. (1996). “Psychological theory and the design of innovative learning environments: On procedures, principles, and systems”. In L. Shauble & R. Glaser (Eds.), Innovations in Learning: New Environments for Education. Mahwah, NJ: Erlbaum, 289-325.

Engle, R. A., & Conant, F. R. (2002). “Guiding principles for fostering productive disciplinary engagement: Explaining an emergent argument in a community of learners classroom”. Cognition and Instruction, 20, 399-483.

Hout, B. (1990). “The literature of direct writing assessment: Major concerns and prevailing trends”. Review of Educational Research, 60, 237-263.

Karpov, Y. V., & Haywood, H. C. (1998). “Two ways to elaborate Vygotsky's concept of mediation: Implications for instruction”. American Psychologist, 53(1), 27-36.

Needles, M. C., & Knapp, M. S. (1994). “Teaching writing to children who are underdeserved”. Journal of Educational Psychology, 86(3), 339-349.

 דר' מילי אפשטיין ינאי

ניתוח רטורי ופסיכואנליטי–אי-הבנות במוסד להשכלה גבוהה

בין תקשורת "אי-הבנה" במהלך במצבי מבני לדיון דגם להציע היא זו הרצאה מטרת ארבעה במודל המשולבים דיסקורסיביים כלים גבוהה, בעזרת להשכלה במוסד אישית

לאקאן. של השיח סוגי מפגש שדה מהווים גבוהה להשכלה מוסדות אחרת, גם ארגונית מסגרת בכל כמו

אנשי מסוגים לעובדים מורים, מזכירות, מנהלים, פקידים, ועוד. תחזוקה שונים: מורכבים, כיחסים בספרות מתוארים אלו במסגרות המתקיימים האנושיים המגעים

הממוסדת המערכת לבין הפרט מעשה בין המתח ידי על רבות מאופיינים אשרואדמיניסטרטיבית.

להשכלה במוסד מורה בהיותו הפרט מעשה שבין הסימבולית ההצטלבות מקוםמהווה של האדמיניסטרטיבית המסגרת לבין גבוהה אלו. למגעים דוגמה המוסד,

הניתוח במקום של הסימבולי והניתוח המבעים של והרטורי הדיסקורסיבי זה, מורכבים. בהרצאתי תקשורתיים תהליכים של המבנה את להאיר יכול התפקידים

לאפיין זה. אנסה במקום להתגלות יםהיכול והחיכוכים "אי-ההבנות" את לתאר אנסהחופפים. ניהולי ומפגש אנושי מפגש זה, שבו מהלך של הלוגיקה את

אתבסס מבחינהכך, לשם לשוניים מבעים של מצומצם מספר על מתודולוגית, מלבד דבר שום לעשות )דוגמה: "לא אישי בדוא"ל שנשלחו מטקסטים שאספתי

לכל שנשלחו פורמאליים במכתבים המנדט"(, שהופיעו את לך נתתי ללמד", "לא"בית ההוראה צוות וכן לך לשמש יכול הספר )דוגמה: שהושמעו ביטויים לבית"(

כל על שנדבר רוצה "אניהמנדט", את יש לי )דוגמה: "רק זעיר בהרכב צוות בישיבות (.בראשה" שעומד מי של בשמו אליה שנתייחס האקדמי, ולא בשמה לימודית תכנית

ממודל לקוחיםה בכלים משולב באופן איעזרתיאורטית, , מבחינהניתוחה במהלך רטוריות, פיגורות ובשתי גרייס של השיח עקרונות, בלאקאן של השיח סוגי ארבעה

. והכיאסמוס הסינקדוכה לאקאן אותו שתיאר כפי האדון שיח במאפייני במיוחד אתמקד ההרצאה במהלך בעמדת הממוקם מהאדםל"תוצרים" בדרישתו זה, וכן במודל השיח פעולת ובסוכןזה האחר המורה, כלומר, ובנוכחותו ההוראה בתהליך ידע לייצר שאמור בשיח,

פעולה, בשיתוף התומכים השיח עקרונות של לאי-קיום בכיתה. במקביל, אתייחס בין הקשר את יחזק זה הריכוזי. קישור ואופיו האדון שיח למאפייני זה אי-קיום ואקשור לשמר המאפשרות ורטוריות דיסקורסיביות באסטרטגיות השימוש לבין בשיח עמדות

והקבוצתי-ארגוני האישי בממד הלא-מודע של הגילויים את מבליט זה אי-שוויון. ניתוחתופעה התנגדותי מבנה של בחזרה ביטוי לידי בא שהוא כפי מובילה זו מודחק.

אי-הבנות ניתנות בלתי במהופך ופרשנויות נמנעות בלתי ל"רעשים" תקשורתיים: וכן אי-הבנות אחריה הגוררת מידע של החלקית המסירה היא לכך לפשרה. דוגמה

וכו'(. מקצועי תוכן ממוקדות בפעולות אישית התקפה זיהו התייעצויות, )יוזמות, שני, מצד אחד, אך בשיח, מצד הפעולה שיתוף חוקי של הפרה משקפת זו תופעה

אותם, תיאר שלאקאן בשיח, כפי הסימבוליים המקומות של נוכחותם את מדגימה היא ובסינקדוכה בכיאסמוס השימושהתקשורתי. במעשה הנטוות המשמעויות בהבניית

במסגרת צומחות אי-ההבנות שבה הדרך את להסביר לי יאפשרו פרשניים ככליםהמוסדית.

הרטוריקה לבין גלויות הצהרות שבין ברווח המתגלים היחסים את תתאר תיהצג להציע אפוא והמוסדית. אנסה אישיתה העשייה על אפקט להם שישאותן, המעצבת

למנהלים, מורים בין חוזרות )אי-הבנות ניהולי אופי בעלי אירועים רצף של מבני ניתוחביחסים מתוך כלומר, מקום שבין היחס אופי את לבדוק שאיפה א-סימטריים(,

המגשר סימבולי מבנה וףשתח זו מקום. בדיקה אותוב המדוברת השפה ממוסד, לבין לבניית רלוונטי יהיה בשיח הדוברים מיקום שבו לחברתי, מבנה האישי הדיבור בין

שלה. האפקטיים ולהבנת המשמעות

מקום מראי( י' על2004כ"ץ, אנליזההמקצועית. בעבודה העולם השקפת של מעמדה (.

.12 - 7, 7 ארגונית תלמידים בין מוצלח פעולה שיתוף כמקדמים בכיתה השיח (. מאפייני1995פלד, נ' )

.18 - 3, 12/13כתובות, במחשבותומורים. Anward, Jan (1992). Parameters of Institutional Discourse, Paper presented at

Discourse and the Professions, Uppsala, November.Lacan, J. (1985). Escritos 1. Siglo Veintiuno: Buenos Aires (1988). The Seminar of

Jacques Lacan. Book II, J, A Miller (Ed.). Cambridge Univ. Press.Verhaeghe, P. (1995). “From impossibility to inability: Lacan's theory on the four

discourses”. In The Letter. Lacanian Perspectives on Psychoanalysis, 3, 91-108.

דר' אסתר בורוכובסקי בר אבא וגב' יפית קדמי

ית-SMSייחודה של ה

העברית לבין בינה הדמיון ובעיקר המסרונים ללשון קווים הוצגו33ה- איל"ש בוועידתהמדוברת.

וכן וללשון לה המשותפות לשון תופעות מתקיימות אכן יתSMSב- כאלה הדבורה, אלקטרוניות וללשונות לה המשותפות תופעות ובצידן הכתובה וללשון לה המשותפות

הכתובה, שכן ללשון יתSMSה- בין הדמיון קווי את יוצר במקשים אחרות. השימוש הדוברים. של מזה גמיש ועריכה מחשבה, ניסוח לצורך המסמסים לרשות העומד הזמן

מחקר לצורך שנבדקו המסרונים הדבורה, שכן ללשון גם מאוד דומה יתSMSה- ואולם קרובים אנשים בין קצרים מסרים העברת לצורך קצרות טלפון שיחות מחליפים זה

ללשון הדמיון אף על רבים במקרים כי היא כאן פורמלית. טענתנו בלתי בצורה ובהיקפה. בנוסף התופעה לקיום במוטיבציה הבדלים קיימים הכתובה או הדבורה

גם מאפיינים להכיל אך אחת לאופנות דומה להיראות לעתים עשויה תכונה אותה לכךהגורמים האופנות מן התנאים הם יתSMSה- של ייחודה את המכתיבים האחרת.

המוגבל התוכן וכן המוגבלת התווים וכמות בהקלדה הקושי המיוחדים, קרי הטכניים זהות הנראות המסרונים מלשון תופעות יוצגו הטענה המסרונים. להוכחת מרבית של

והרי והסטיות ההבדלים לצד האופנויות באחת מקבילות לתופעות דוגמאות מהן. אחדות:

הלשון של לזה יחסית דל המילים אוצר המסרונים בלשון גם המדוברת בלשון כמו- גבוה ממשלב לקסיקליים פריטים בשילוב הוא המסרונים לשון של הכתובה, ייחודה

התחכמות. התוצאה או שעשוע לצורך בעיקר הכתובה הלשון את יותר המאפיינים מגוון פחות אך הדבורה הלשון של מזה עשיר המסרונים לשון של המילים שאוצר היאהכתובה. הלשון של מזה

בין המילונית, ביחס הדחיסות בשיעורי הכתובה ללשון המסרונים לשון בין דמיון יש- השונים: הצורך במניעים הוא המסרונים לשון של תפקוד. ייחודה למילות תוכן מילות מילותחיבור, מילות להשמטת לעתים גורמים בהקלדה והקושי ובמקום בזמן לקצר במבעים להשתמש מעדיפים שהמסמסים העובדה לכך . נוספתיחס ומילות שעבוד

ושעבוד. חיבור מילות בהם אין שמלכתחילה פשוטים פועל צורות בצד והשני הראשון הפרודים הגוף בכינויי להשתמש מרבים הדוברים-

המסרונים כראויה. לשון מתקבלת אינה כזו עודפות ערוכה כתובה בעבר. בלשון בהקלדה הקושי לחזור, אך נוטה הכינוי הפורמליות חוסר השתיים. עקב בין נמצאתההפוכות. הדוגמאות את מניבים לצמצם והרצון

אחרות, אלקטרוניות לשונות לעומת יתSMSה- של ייחודה גם יוצג לאלה בנוסף בגלל יותר מוקפדים מבעים של בגרפיקה, בקיומם מינימלי בשימוש למשל המתבטא

הטכניים. הקשיים בשל יותר קצרים ובמבעים המסמסים של הגמיש המחשבה זמן

מקום מראי י' המדוברת". בתוך בעברית הפקה של בר-אבא, א., )תשס"ד(. "תופעות בורוכובסקי

.103 - 81, חיפה, 5 - 4, ואחיותיה העברית)עורך(, אבישור בשיח'הכתובה השפה' של הדיגיטאלית: מקומה השפת "מלחמת(.2005), י.הכט,

.03/2005, ברשת מגאזין .המקוון"http://www.isoc.org.il/magazine/magazine.html

Belmore, Nancy and Collot, Milena, )1996(. “Electronic language: A new veriety of English”. In: Herring Susan C. )ed(, Computer-Mediated Communication: Linguistic, Social and Cross-Cultural Perspectives, Amsterdam: Benjamins, 13-28.

Biber, Douglas, Stif Johansson, Geoffrey Leech, Susan Conrad and Edward Finnegan, (1999). Longman Grammar of Spoken and Written English. Harlow: Longman.

Crystal, David, (2001A). Language and the Internet. Cambridge University Press.

דר' רות בורשטיין

משפטי שאלה הפותחים במילת איחוי

בין המיונים, מבחינים אחד פי לסוגים. על המבעים של מספר מיונים יש הלשון במחקר הנמען מן מפיקים שאינם מבעים לבין מילולית תגובה הנמען מן המפיקים מבעיםמשפטי תגובה מן מבע המפיקים למבעים משתייכים השואלים השאלה מילולית. בעקבות משפט– הנמען נקבע מיון התשובה. הצמד' 'עקרון זה,

(adjancy pairשלפיו ) הנאמר – השאלה משפט – הצמד, לענייננו של הראשון החלק – התשובה משפט – הצמד של השני החלק היקרות את מנבא רק לא אחד דובר מפי

לבוא יכולים פוטנציאליים חלקים אילו מראש קובע גם אחר, אלא דובר מפי הנאמרבו.

תחבירית בתופעה איחוי, כלומר במילת הפותחים שאלה במשפטי אעסוק זו בהרצאהואדגים לגבולות שמעבר איחוי של לבוא יכולים תחביריים מבנים באילו המשפט,

שאלה לבוא. משפטי יכולים הם אין– איחוי, ובאילו במילת הפותחים שאלה משפטי קודם. משפט – התחביר ומבחינת התוכן מבחינת – איחוי, ממשיכים במילת הפותחים רקע. כאשר משפט או תשובה משפט או שאלה משפט להיות יכול הקודם המשפט

משפט לו הקודם המשפט עם יוצר 'מלא' הוא משפט הוא הממשיך השאלה משפט השניים, בין רצף קודם, יש תשובה משפט ממשיך השאלה משפט אחד. כאשר מאוחה

הראשון השאלה משפט בין חציצה קודם, יש שאלה משפט ממשיך המשפט כאשר אך התשובה ומשפט הממשיך השאלה משפט אותו. כאשר הממשיך השאלה משפט לבין

רק מאוחה משפט יוצרים שלפניו השאלה או היא השנייה הפסוקית בפוטנציה, הממשיך שאלה משפט קביעה. לדוגמה היא הראשונה שאלה, הפסוקית פסוקיתשאלה: משפטירושלמי? קונספט זה שכונתי ברמ"ש:

מ"ת: כן. בהחלט. ]...[ שיש? )כל אביבי תל הכי הדבר לא זה אפטר-פארטי אחרי של בוקר וארוחתמ"ש: אביב( משה את מראיינת כוכבי , נויה22.12.06העיר,

התשובה. משפט מפריד הקודם השאלה למשפט הממשיך השאלה משפט בין של בוקר וארוחתירושלמי, קונספט זה שכונתי ברבפוטנציה: המאוחה המשפט

שיש? אביבי תל הכי הדבר לא זה אפטר-פארטי אחרישאלה. – קביעה, והשנייה מביעה הראשונה הפסוקית זה מאוחה במשפט

של המבנה פי על נעשית 'חסר', השלמתו משפט הוא הממשיך השאלה משפט כאשר שבמשפט התחביריים הרכיבים אחד של הלקסמות אחת בהחלפת לו הקודם המשפט הממשיך, לדוגמה השאלה משפט של היחיד הרכיב שהיא אחרת בלקסמה הקודםקודם: תשובה משפט 'חסר' הממשיך שאלה משפט

ההפקה, – מוסיקלי בניהול ההיבטים ששלושת למדתי עסקים לניהול מ"ת: בקורס שווה. במוזיאון, באופן בתקציב להשתקף צריכים – והפרסום האמנים, והשיווק שכר

.יותר , לא10%כ- היה השיווקלמשל, אביגיל את מראיין זאב בן , נעם1.11.06? )הארץ, האמנים ושכרממשיך: מ"ש

ארנהיים(

כן-לא: ושכר שאלת ניתוח: )א( משפט אפשרויות שתי יש הממשיך השאלה למשפטהאמנים? שכר היה שאלת-תוכן: וכמה יותר?; )ב( משפט , לא10%כ- היה האמנים

השאלה. משפטי שבראש האיחוי מילות של הפרגמטיים התפקידים ייבדקו בהרצאה השונים אך התחביריים רכיביהם בכל להם השווים שאלה למשפטי יושוו אלו משפטים

האפשריים לגורמים באשר מסקנות בראשם, ותוסקנה איחוי מילת חסרי בהיותם מהם כן האחרים. כמו במשפטים ולא איחוי במילת הפותחים במשפטים הדובר לבחירת

המסקנות ויוסקו השאלה משפטי בראש השונות האיחוי מילות של השימושים יושוו שכיחות על סטטיסטיים נתונים יינתנו שביניהן. בהרצאה הסמנטיים להבדלים באשרויובאו משפטי בראש האיחוי מילות להבדלים פסיכולינגוויסטיים הסברים השאלה,

בשכיחותן. הניכרים

מקום מראיר' )תשס"ה(. "משפטי בעיתונות ובשיחות בראיונות הקשר תלויי שאלה בורשטיין,

. 55 - 31, 36 לשון חלקתימינו". בת הכתובה מאגנס.:. ירושליםהחדשה העברית של השיח תחבירעבאדי, ע' )תשמ"ח(.

Halliday, M.A.K. and Hasan, R. (1976. 1979). Cohesion in English, London: Longman.

Schiffrin, D. (1987). Discourse Markers – Studies in International Sociolinguistics 5. Cambridge: Cambridge University Press.

:מקורות'ידיעות העיתונים 'כל 'הארץ', 'מעריב', על אחרונות', 'ירושלים' מגוון העיר', .2007 שנת עד1992 משנת ומדוריהם מוספיהם

אביב. תלאישיות. שאלות(. 1994אגמון, י' )אביב. תלדמיונית. אוטוביוגרפיה(. 2002אדם, מ' ) בת

ברק. בניאלואיז. כמו אבלאר כמוהפנר, א' )תשס"א(. ברק. בניהמשחררת. הכלה)תשס"א(. יהושע, א"ב

אביב. תלסיפורים. חמישים שנה חמישים(.1998סתוי, ז' )עורך( ) ירושלים.וחושך. אהבה על סיפור(. 2002עוז, ע' )

דר' רבקה בליבוים

:מ"הקלברי פין" עד "שום גמדים לא יבואו"דרכים למסירת דיבור ולייצוג עגה בספר מתורגם ובספר מקור

למה שיחזור מזה הראשון, תשכחי התינוק עם מתחילה שאת שלך, מתי הגוף כל "גםנגיד כל לך תרד שהיה. אפילו תחזרי לא את שלך...בחיים למכנס תיכנסי הבטן,

יבואו, לא גמדים )שום ממנו שיצאת למקום 32.)

"Say, who is you?  Whar is you?  Dog my cats ef I didn' hear sumf'n. Well, I know what I's gwyne to do:  I's gwyne to set down here and listen tell I hears it agin." (Adventures of Huckleberry Finn, p.8)

הוא בער איש לא שם? אך מתחבא איש לא אם בחוריהן עיני שם? תמקנה הוא "מי אביב, הוצאת י. קרני, תל פין, תרגום הקלברי ויחכה." )מאורעות פה ישב ג'ים! ג'ים

(13 1928 אמנות ש'ני מה משו. טוב, זה שמתי אנ'לא אם שלי החתולים "הי, מיזשם? אפו'תה? כלב

האקלברי של פם". )הרפתקאותיו עוד אדזה ישמע ש'ני עד ויקשיב כאן יישב ישה: אני אביב ניר, תל אריה פרקש, הוצאת יניב והערות הרן, תרגום פטריק פין, העיר: מייקל

2004 22.)

* לכלי וטבעית מדוברת, עשירה, זורמת שפה להריק ניתן דיבור? איך מעבירים איך

הדיבור שפת את הפך הוא עביר. בעבר בלתי מחסום הוא שהדף לעתים אחר? נראה האפשרות היום משתכללת ויותר שיותר נראה (, אך1974 )טורי ותקנית לגבוהה על נשענת זו (. אותנטיות1981 )אבן-זוהר אותנטית בצורה ועגה דיבור שפת למסור

המילים אוצר התחביר, על המורפולוגיה, על הפונטיקה, על הלשון: על תחומי כלרפרנציאליים. לא מבעים למסירת הדרכים ועל

מקור: "שום ספר והעגה, האחד הדיבור ייצוג לבחינת ספרים בשני אשתמש בהרצאה ( שיידון1977 פין" )ירושלמי "הקלברי (, והאחר2005 שילה יבואו" )שרה לא גמדים

ועד1928מ החל תרגומיו סקירת דרך של2004מ- האחרון התרגום פרקש. יניב להשגת בהפרת )בעיקר ובתרומתם שהזכרתי בתחומים אדון טבעיות הנורמה(

ביצירות הסיפר לשון מול הדיבר לשון העמדת הוא שיידון נוסף הדיבור. עניין במסירת(.1992 שחר )בן אלה והמתרגם שהכותבת לכאורה, נראה מזו זו מאוד רחוקות יצירות בשתי שמדובר אף

השפה את להשיג כדי לשוניים אמצעים באותם קרובות לעתים השתמשו פרקשו1990 שחר )בן כיום בעיניהם הראויה הדיבורית ועל השווה על (. אעמוד1995

ביניהם. השונה

מקום מראי אותנטית: עברית דיבור אותנטית, מסירת (. "לשון1981אבן-זהר, א' וחנא, ש' )- 30הספרות, ויידיש". 31,

82 - 87. שנות של הישראלית בסיפורת כתב ללשון דיבור לשון בין היחס(. "1992(ר' בן-שחר,

טורי. הוצאת וגדעון שחר בן רינה , עורכיםחיה שפה העברית". בתוך: השמוניםחיפה, אוניברסיטת של הספרים

163 - 174. העברית בספרות דיבור לשון של הפונטי העיצוב לשאלת". (1990)ר' בן-שחר,

גושן-גוטשטיין, שלמה מורגשי לחיים רבין". בתוך: החדשה , עורכים: משה .53 - 25ושמחה קוגוט. ירושלים: אקדמון,

( ר' "תרגום1995בן-שחר, היבטים דיאלוג (. ותיאוריים", תאורטיים ספרותי: .217 - 193בר-אשר. ירושלים: אקדמון, , עורך: משהז בלשון מחקרים

.230 - 223, 1 קריאה סימןתבניות". של ותרגום מילולי (. "תרגום1972טורי, ג' ) לתרגום כלשון המדוברת העברית שפוי: על תרגום או שקול (. "תרגום1974טורי, ג' )

.371 - 336 ,4 - 3 קריאה סימןספרותי". .87 - 85, 1 קריאה מעגליבעברית". טווין מרק (. "על1977ירושלמי, י', )

דר' ניצה בן-ארי

(100)מלקומיה יפהפיה, "לאמור נכון, מדויק עד זוב דם"

לסגנונו המיוחד של ס. יזהר

מזו שונה אינה ספרות כחוקרת ס. יזהר, כקוראת, ואחר-כך עם הראשונה היכרותי כתיבתו ואת האיש את להכיר הזכות בחלקי נפלה אחרים. ואולם קוראים אלפי של

ספרו תרגום את יזהר, ערכתי של האחרונים ספריו ארבעת את יותר. ערכתי מקרוב הצבר דימוי על מחקריי במסגרת שלו הטקסטים את לאנגלית, חקרתי מקדמות

בכלל. כתיבה ועל כתיבתו על ארוכות אתו הפוריטאני, ושוחחתי לשונו על שהשפיעו . גורמים1לכתיבתו: מרכזיים יסודות בשני לדון אבקש זו בהרצאה

כאב, לדיוק עד המתמדת, החריפה בכתיבתו: השאיפה מרכזי . דחף2המיוחדת. האלה. היסודות בין בקונפליקט גם באמירה. אדון

וכאן ומצד התנ"ך אחד מצד היו כתיבתו על השפעה מקורות שני החידוש, אחר, אמנות, שטיבל בהוצאת עולמית קלאסיקה של העשרים המאה מראשית תרגומים

בנעוריו. בלהיטות קרא ואחרים, שאותם אחת, ביצירותיו, לא בעצמו תיאר הוא באמירה אובססיבי, לדייק הדחף, הכמעט את

לדנוטאציה. רק לא מתייחס אתו. הדיוק למעשה, בעבודה הלכה לו עדה והייתי זיקוק ניפוי, של המיותר, של סילוק של בתהליך מדובר האחרונות ביצירותיו בעיקר

הדברים. של האולטימטיבי, השלם לניסוח להגיע ממש, במאמץ פלובריאני הדוד של שלו, "הכרכרה ידוע לא כמעט לסיפור בהקשר אנתח האלה המרכיבים את

התפרסם . הסיפור2006 בשנת וממוספרת מחודשת בהוצאה אור משה", שראה הקיבוץ בהוצאת כספרון אור , וראה1961 בשנת לילדים דברב בהמשכים תחילה

הוא1973 בשנת המאוחד מוקדמים סיפורים לסקור ניתן שממנו בסיס ישמש . יותר. ומאוחרים

מקום מראי חגיגית , הוצאהמשה הדוד של הכרכרה[. 1973, 1971(. ]2006סמולנסקי, י' )

חושן. הסופר. רעננה: אבן של התשעים הולדתו ליוםביתן. אביב: זמורה . תליחפות ברגליים(. 1989סמולנסקי, י' )ביתן. . תל-אביב: זמורהיפהפיה מלקומיה(. 1998סמולנסקי, י' )( ר' מאפיינים2000בן-שחר, יזהר: "ס. המאוחרים". בספריו לשוניים-סגנוניים (. בבלשנות מחקרים: ניר רפאל ספרבתוך: ,לשון ובהוראת בתקשורת,

אורה שושנה עורכות: שורצולד, אולשטיין. ועלית בלום-קולקה )רודריג( ירושלים: כרמל.

דר' אורנה בן-מאיר

אסטרטגיה חזותית של מהלך מילולי: כדוגמה לבניית זהות עבריתהבימהראשית תיאטרון

משותף למארג חזותיותה אמנויותוה מילהה אמנויות יחדיו נארגות הבימתי במדיום בתיאטרון מיוחד תפקיד היה זה הטרוגני התיאטרון. לטבע הצגת היא אחד, שתוצאתו

לארץ-ישראל, מחוץ שצמח עברי תיאטרון – שפה של כתיאטרון העברי, שהתפתח הנודעת הדיבוק למשל, הצגת העולם. כך תיאטרוני שאר מקום, כדוגמת של ולא

לא המכריע שברובו קהל לפני ברוסיה הבימה תיאטרון על-ידי , הועלתה1922 משנת המרתם בזכות נוצרה ההצגה לה שזכתה העברית; ההתקבלות השפה את כלל הבין על שדוברה השפה זרות על פיצו אשר חזותיים לסימנים הלשוניים הסימנים של

של החילונית העברית הלאומית הזהות לקידום הולמת נמצאה זו הבמה. אסטרטגיה הבימה.ארץ, ללא התיאטרון

אינטימי תפקיד הכתוב הספר, שלטקסט לעם אופיינית הייתה גם זאת אסטרטגיה של ולאותיות. האסתטיקה לכתב מוסכמים חזותי ביטוי אופני פיתח בתולדותיו, אשר

,רפרנציאליה הפןהעברית: השפה של המשולש מפרצופה נבעה אלה ביטוי אופניכלקסיקוןהחזותי הפןעולם, המייצגות מלים כבונה ו צורות , הפןגרפיות,

היהודי לטקסט האופייניות חזותיות האלוהים. מוסכמות של ממשי , כביטויהמטאפיזי גם טבעי באופן חזותי" נוכסו לשון ו"משחקshaped textרישא", קולופון, "אותיות כגוןבהרצאה בצעדיו החילוני העברי התיאטרון אל להציג, אבקש זו הראשונים.

שנעשה השימוש איקונוגרפי", את "דרש שכיניתיה אישית מחקר שיטת באמצעות לארץ מחוץ שנוצרו הבימה הצגות בשלוש היהודי הטקסט של החזותיות במוסכמות

והחילונית המילולית הדומיננטה על זה תיאטרון של הכוונות הצהרת ישראל, לאורבהצגותיו.

מקום מראי( י' "לשון1995דן, לשון (. צייגאמנותית". והבעה אנושית אלוהית, נוישטיין,

הישראלי, בוונציה: הביתן הבינאלה .הלאומית הספרייה במרתפי וגרוסמן117 - 121. בן היהודית". בתוך: מולי באמנות ומקומו העברי הכתב של (. "ייחודו2001צבר, ש' )

עורך. ששון, לתרבות. ירושלים: האגף . עירייתבבצלאל יודאיקה שנות 92 :ותמורה רצף

Elkins, James. (1999). The Domain of Images. Ithaca and London: Cornell University Press.

Sed-Rajna, Gabrielle (1993). “The image in the text: Methodological aspects of the analysis of illustrations and their relation to the text”. Bulletin of the John Rylands.

דר' רינה בן-שחר

"רהיטים מסין ומפלסטיק": סטייה מכללי ההצטרפות הסמנטית וחריגהמהרלוונטיות בפרוזה של דליה רביקוביץ ואורלי קסטל-בלום

הבולטות מהתכונות הן מהרלוונטיות וחריגות הסמנטית ההצטרפות מכללי סטיות רצף פני על מציבות היוצרות קסטל-בלום. שתי ואורלי רביקוביץ דליה של בפרוזה וברמת והמשפט הצירוף ברמת מתיישבים בלתי וסמנטיים לשוניים יסודות הנרטיב

ההצטרפות מכללי הסטייה תחבולת את הן בשכיחות נוקטת השיח. קסטל-בלום בעיקר ננקטת רביקוביץ שבסיפורי מהרלוונטיות, בעוד החריגה את והן הסמנטיתהספרותי. השיח מוסכמות את האחרונה, המפרה התחבולה

אבסורד, הלעגה של עולם והומור, עיצוב מגוונים: שעשוע אפקטים הנידונות לסטיות ספרותית, דמות )תיאור ספרותיות מוסכמות של בלשון, הגחכה קלישאי שימוש על

ועוד(. הספרותית העלילה ספרותיים, פריסת נוף הדמות, תיאורי של הביוגרפיה סיפור לזה זה משפטים של ענייני הלא והקישור הלוגיות-סמנטיות הסתירות באמצעות ובמישור העולם עיצוב במישור – חשוב חשוב/לא של המקובלת ההיררכיה מתבטלתיתרה מוסכמות הטכניקות הסיפור. רביקוביץ בידי משמשות הנידונות מזאת:

צרה, מבט נקודת בעלת נאיבית מספר/ת דמות לעיצוב אמצעי וקסטל-בלום קוהרנטי הספרות, עולם לשון לעצב, דרך מהיומרה התנערות של עמדה ומשקפות

משמעות. ובעל מאורגן נעשית וקסטל-בלום רביקוביץ בסיפורי למסופר מהרלוואנטיות המכוונת החריגה הספרותי( ההקשר מוסכמות )לפי טריוויאליים סיפוריים יסודות הצמדת על-ידי בעיקר

טריוויאליים. לדוגמה: בלתי ליסודות

נכדה, לה נולדה בבוקר קפה, כי בבית לבן ויין לפטיפורים כולם את הזמינה ראומה ידו. ניבה שעל העשן את בשקט סבל עישן, אבל לא ושמונה-מאות. מויש'לה קילו שניז'קט. )רביקוביץ( שלבשה היחידה היא

לא החינוך נושא מפותחת, גם בלתי והשנייה אחת אוזן בעל עגל נולד גם במטולה גולדה" בנתיבות, הפליקה שם של מקיף גאולה, מ"תיכון למישרין. המורה התנהל

שירלי. )רביקוביץ( לתלמידה

והאם ביום התאבד האב מדום חודשים נפטרה הכיפורים, בזמן לב אחריו, שהתקלחה. )קסטל-בלום(

את עזבה שנים יותר, ואחותו, לפני בו לטפל יכלה לא והאמא חולה מאוד היה האבאשלה. )קסטל-בלום( העקב נעלי על במהירות הארץ

הנידונות הכמות, כשהסופרות מכלל לחריגה משיקה הרלוואנטיות מכלל החריגההמעשה. בסיפור טריוויאליים בפרטים מפליגות וקסטל-בלום, רביקוביץ בסיפורי והלוגיות הסמנטיות הסטיות ויודגמו יתוארו בהרצאה

)סטיות ונהגיה הלשון כללי את הסמנטית, המפרות ההצטרפות מכללי סטיות למן

)סטייה בעולם התופעות טבע על תפיסתנו את הסותרות סטיות הלשון(, דרך במישור מכלל סטיות חד(, ועד אינו הסוגים שני בין הגבול הרפרנציאלי. כידוע, קו במישור

הכמות. ומכלל הרלוואנטיות

מקום מראי קסטל-בלום". בתוך: אורלי של הטרנד: הפואטיקה על (. "חבל2003בן-שחר, ר' )

עורכיםלאיל"ש למ"ד הוצאת ומלכה שלזינגר יצחק , ירושלים: מוצ'ניק. .93 - 78צבעונים,

. תל-אביב: הקיבוץבישראל צעירה תרבות השפוף: על המרד .(1997טאוב, ג' )המאוחד.

Grice, H.P. (1975). "Logic and conversation". In: Syntax and Semantics, vol. 3, eds. Peter Cole and J. Morgan. New York: Academic press.

Reinhart, T. (1980). "Conditions for text coherence". Poetics Today 1:4, 161-180.

דר' אבי גבורה

קשרי תנאי-ייחוד-מודאליות בחוזה המשפטי

תחביריים, מבנים שלושה בין התחבירי-פרגמטי הקשר על נעמוד זו בהרצאההעובריםתנאי-ייחוד-מודאליות סוגיו(. )על המשפטי החוזה לאורך השני כחוט ,

על מקבלים המתקשרים הצדדים הדדיות, אשר וחובות זכויות של "מערכת הוא חוזה בהצבת ביטוי לידי באות והחובות (. הזכויות8החופשי" )פרימס, מרצונם עצמם

מנסח כי מלמדת מעמיקה חוזה, ובדיקה כל של להיווצרותו היסוד הוא תנאים. התנאי + סיפה( על )רישה התנאי למשפט נוסף אחרים תחביריים במבנים משתמש החוזה"פסוקית צורותיו ו"פסוקית השונות. נפוצות תנאי אם" בחוזה מאוד אסינדטית"

ובקריאתן ואולם בתנאי לחוש ניתן המשפטי, גם משתמש החוזה מנסח ולזהותו, התנאים זיהוי על המקשה בחוזה, דבר תנאי ליצירת מודאליים ובמבנים הייחוד במבנהמדובר בעברית ידע בעל או בלשן הוא בחוזה הקורא כן אם )אלא ובתחבירה(.

כוונות את נוגד העמעום כאילו נראה התנאים. אמנם ולערפול לעמעום בטכניקה להשאיר רוצה ומנסחו החוזה מנגד, מתכנן מדויק. אך להיות המשפטי, האמור החוזה וחתימתו, ושתהיה החוזה בניית לאחר שיווצר מצב בכל אותו פתח, שיצדיק לעצמו

שב"אותיות הלשון של לכוחה מודע שאיננו האחר הצד על ללחוץ האפשרות בידו החוזה מיסוד שהם המפורשות והאזהרות המפורשים התנאים הקטנות"; לפיכך, בצד

חד-משמעי, שאיננו באורח הדובר כוונות את אחרים, המציגים מבנים המשפטי, באים נבקש התנאים. בהרצאה את המכתיב מצד ואזהרה תנאי לפרשנות תמיד הניתן אך

במבנה )בעיקר תנאי – דברינו בראשית שהצגנו המיוחדים המבנים מן זאת להוכיחיאכלו, לא ירצו, ייחוד-מודאליות, המשקפים–יאכלו( ירצו, לא האסינדטי, מעין:

התנאי, אם אותו מפר על "העונש" שיחול לגבי בו הטמונה והאזהרה התנאי את כולםאותו. יקיים לא

השיח בסוג הגיוניות, דווקא ומפתיעות, אך מיוחדות האלה הניסוח כאמור, צורותבהמשך. פרשנות בעיות שיימנעו כדי ביותר מדויק להיות האמור

מקום מראי. ירושלים.המשנה לשון תחביר(. 1995אזר, מ' )

שבע. . בארהמשפטי החוזה של התחבירי המבנהגבורה, א' )תש"ס(. בלשנותהטקסט". ובתחביר המשפט בתחביר התנאי (. "פסוקית1994לנדאו, ר' )

.22 - 7, 37עברית, ( מ' "שינויי1992פרוכטמן, של בסיפוריה אקסטרפוזיציה ומבני במשפט סדר (.

בתוך: דבורה בארון". . 168 - 160. רמת-גן, שבטיאל ספר)עורכים(, וצ' קיסר י' גלוסקא

. תל-אביב. דברים וזכרון חוזה, הסכם(. 1990פרימס, י' )S.R Anderson, (1971). "On the role of deep structure in semantic interpretation".

Foundation of Language, 7, p. 388.

דר' יעל גילעת

הופעת השם המפורש כ"כתבדימוי"ביצירותיהם של אמנים ישראלים עכשוויים

לראותם" ניתן שלא ובדברים לאומרם ניתן שלא דברים בחקר עוסקת האמנות "היום 1989ליטאר, פרנסוא זאן

מימיה הארץ-ישראלית האמנות של מהותי חלק היו התנ"ך מן ופסוקים עבריות אותיות אורנמנטלי מרכיב והמלים האותיות שימשו בצלאל אמני של הראשונים. בעבודותיהם

היהודיים במקורות נעוצים זו גישה של עברי-לאומי. שורשיה הקשר ליצירת אמצעי וגם העברית, ואין והמלה האות של והמאגי הקדוש בכוחן אמונה יש המסורתיים, שבהם

גם באמנות הכתובה המלה לתפיסת דומה המקרה שהמרכז אחרי המערבית. נמצאו ירד הבצלאלי אותם שימשה העברית שהאות אחרים אמנים מגדולתו, עשו ועוד קסטל ארדון, משה מרדכי כגון ליצירותיהם: אמנים משמעות בהענקת

ניתן קרבתם מתוך ובפסוקים באותיות שימוש שמלבד לקבלה. במקרים לומר, העברית לאמנות יהודית נוכחות מעניק טקסטים ששילוב שגרסה בודדים, המגמה

. דווקא40ה- שנות אחרי בישראל באמנות רבים מהלכים לה מצאה לא החדשהוביתר60ה- בשנות הייתה70ה- בשנות שאת את שהחזירה המושגית האמנות זו

זו זאת, הרצאה לחלוטין. עם אחר בהקשר אך האמנותית הבמה לקדמת הטקסט ואילך, מתפקד80ה- שמשנות באמנים אלא באחרונים ולא בראשונים לא תתמקד של פירוק לאסטרטגיות היטב המודעים כ"כתבדימוי"; אמנים בעבודותיהם הטקסט

המפורש. השם לומר": את ניתן שלא מה את "להראות דרך ויוצרים הלשוני הסימן פיינרו, סיימון ובנו סגן-כהן דוד, מיכאל בן נאמן, ארנון גרשוני, מיכל משה כגון אמנים

להתמודד אחרת, ביקשו ותרבותית אסתטית כוונה ומתוך שונה בדרך ואחת אחד כל ב"תכנים מלגעת הישראלית-חילונית ההימנעות ועם הן הדתי האיסור עם הן מחדש שונים: באותיות היו האל שמות "כתבדימוי" של להמצאת מדי". ניסיונותיהם יהודיים ההברות הגיית של איקוניים אינדקסיקליים, בסימנים ו"גפרוריות", ברצפים מוארות

ולמרות ניתן ועוד. האמנות בשדה לשוני-תרבותי מפנה זו בתופעה לראות השוני, חברתיים לתהליכים הקשורה בין-טקסטואלית דינמיקה על המעיד החזותית, מפנה

ימינו. עד הישראלית בחברה המתרחשים והיסטוריים

מקום מראי פיינרו". בתוך סיימון בנו האל' של וכלולות אלוהים 'צלם (. "בעקבות2006גילעת, י' )

)קטלוג(, חיפה. כלולות)עורך(, ד' אלכסנדרGuilat, Y., (2006). “Between painting and poetry, sacred and secular realms: Yehudah

Amichai and Michael Sgan-Cohen”. In Christine B.Verzar and Gil Fishhof, eds., Languages and their Meanings, The Festschrift for Nurit Kenaan-Kedar. Tel Aviv: Tel Aviv University, 295 - 305.

Kristeva, J., (1989). Language, The Unknown; An Initiation in Linguistics. New York.

Mitchell, W.T.J. (1994). Picture Theory. Chicago & London.

גב' ברכה דלמצקי-פישלר ופרופ' איריס פרוש

עיון בצירופים "נחלת העבר", "נטע זר" –אידאולוגיה ופרזאולוגיה ו"רועה בשדות זרים"

ימינו, בין בלשוננו זרים" רגילים בשדות זר" ו"רועה העבר", "נטע "נחלת הצירופים שלהם השימוש וניטרליים: חלות אידיומטיים פסיבי. הם בשימוש בין אקטיבי בשימוש

הכתב. כבלשון הדיבור בלשון – מאוד מצומצם הסגולי הסמנטי ומטענם מאוד רחבה מציירים תבניות לוגיות פנויות מתוכן: לצירופים "נטע זר" ו"רועה בשדות הם כלל בדרך

זרים" תבנית של תנועה במרחב בין פנים וחוץ, ואילו לצירוף "נחלת העבר" תבנית שלומהקשר לסיטואציה מסיטואציה מתחלף תוכנם להווה. העבר בין בזמן תנועה

להקשר. לאוזני רוב דוברי העברית בימינו צירופים אלה מנותקים מאסוציאציות ומקונוטציות

שחזור תהליך היווצרותם למן הופעתםחניכתם. בשעת היה כך לאלטקסטים קנוניים. בפובליציסטיקה בשלהי תקופת ההשכלה, מלמד על זיקה אמיצה אל המקורות, עם הירתמותם לבירור בעיות זהות במפגש עם המודרנה ולשירותן של אידיאולוגיות בנות

נמצאו– כמו גם צירופים נרדפים להם –הזמן. שלושת הצירופים המטפוריים האלה בחוגים והתגבש שהלך החדש, האידיאולוגי השיח צרכי את בשעתם הולמים

המשכיליים והלאומיים. צירופים שינוייםן המקורות ועד לצורתם הסטנדרטית היום חלו במלמן צירופי-האב ש

קבועה בצורה בלשון השתגרותם ותפקודיים. סמנטיים תחביריים, לקסיקליים,

והתפרקותם מן העומס הקונוטטיבי ומן המטענים האידיאולוגיים שעוררו את החייאתם אבל אין הוא האחרון.–בשלהי המאה הי"ט, מסמנים שלב נוסף בחייהם

הצירופים יוצגו בהקשריהם, כדרך ששימשו במאמריהם ובמשנתם של סופרים ואנשי רוח כאחד העם, ברדיצ'בסקי, פרישמן, ביאליק ואחרים, שלא חדלו מלבחון את זיקתם אל מורשת היהדות המסורתית מזה ואל העולם הגויי ותרבותו מזה. בירור היחסים הגנטיים והפרדיגמטיים של הצירופים עם הנסחים הקלסיים ועם הנרדפים שנדחו מןובהגות בת ייעשה בד בבד עם בחינת התפקידים שמילאו בפולמוס השימוש החי

הזמן.

מראי מקום . ]א[, ראבניצקי: אודיסה תרנ"ה; ]ב[, אחיאסף: ברליןעל פרשת דרכיםאחד העם,

תרס"ד.. תל-אביב: שטיבל.משני עבריםמיכה יוסף ברדיצ'בסקי )תרצ"ו(.

. ירושלים: מוסד ביאליק.קנון ספרותי ואידיאולוגיה לאומיתפרוש, א' )תשנ"ב(. , ב: פרקיםאסופות ומבואותפישלר, ב' )תשנ"ז(. "מקרא משובש או מקרא מחודש?".

291בעברית לתקופותיה, אסופת זיכון לשושנה בהט. ירושלים: האקדמיה ללשון, -306.

דר' שרה האופטמן

איכויותיו של ה 'פשקוויל' כטקסט אוטנטי וכטקסט המופיעבמבדה הספרותי

היא עשרה השש מהמאה החל האירופית בתרבות שהתפתחה סוגה 'הפשקוויל' המביעה על "כתיבה של מובחנת כסוגה ומחאה סאטירית ביקורת קירות",

. לאור)Story, 1995( סטורי של דבריה ומנהיגיו, לפי השלטון כנגד חברתית-פוליטיתבכלל על "כתיבה של במאפייניה העוסקת המחקר ספרות ובמאפייני קירות"

של הלשוני-טקסטואלי לניתוח יסוד מאפייני שלושה על להצביע בפרט, ניתן הפשקוויללדברי מדיום של ממהותו ואנטי-ממסדיים, שהם חתרניים זו: אלמנטים סוגה זה,

Ernest) ובוקלי ארנסט & Buckley, 1977)ולחמן(Hebdige,1979)הבדיג' , (Lachman,1988)אלמנטים שבהם של ; "תיוג"

תת-הקבוצה של ה"טריטוריה" התרבותית את ו/או הייצוגית זהותו את "מסמן" המוען גרוס, וולקוטץ' בדברי וכן(Gross & Gross, 2000) וגרוס גרוס בכתיבתו, לפי המיוצגת

,Gross) וגרוס Walkosz, Gross,2002)מאפיינים המתאימים תקשורתיים-רטוריים ; כמו על "כתיבה של למהותה או קריאה סימני בעלות דרמטיות כותרות קירות",

שנועדו האלמנטים איומים, דהיינו, כל ואף אזהרות המכילה מודלית שאלה, לשון הציבוריים במקומות החולפים-עוברים האורח עוברי של הלב תשומת את למשוך(. 1964 אבינרי, ;2005)שפירא, הפשקוויל מופץ שבהם

פשקווילים של מערכות לשתי אתייחס בהרצאתי האחת, אותנטיים פשקווילים: ארץ-ישראל, תל-אביב, בעריכת מוזיאון )בהוצאת ומבוארת ערוכה לאסופה שקובצו

פשקווילים2005ברעוז, בהרוזי ניצה והשנייה, המשמשים (. כחלק ספרותיים, מקלט" של "עיר )ברומן חברתית-פוליטית ביקורת הצגת לשם הספרותי מהמבדה

(. 326-352, 2000בן-נר, יצחק של היסוד מאפייני למסקנה,כי מובילה הפשקווילים של המערכות שתי בין ההשוואה

נמצא המערכות שונות. לדוגמה, בשתי בדרכים מערכת, אולם בכל נשמרים הסוגהכותרות תקשורתיים-רטוריים מאפיינים לשון זהים: )הורוביץ, גינוי של דרמטיות,

הקורא. בפשקווילים של הלב תשומת את לעורר שנועדו ואיומים אזהרות ( וכן1999ואילו האות, צבעה )גודל הגראפי-ויזואלי האלמנט גם נוסף האותנטיים וצורתה(, נוסף בולט המספר. הבדל ידי על מדווחים הגראפיים האלמנטים הספרותי בפשקוויל

נוטריקונים נמצא האותנטיים ה"תיוג": בפשקווילים של הלשוניים באלמנטים הוא מהנורמטיבי שונה בכתיב ומהתלמוד, שימוש מהתנ"ך מרובים, ציטוטים תיבות וראשי

ה"טריטוריה" של ברור לסימון נועדו האזהרה, אשר או האיסור של רבים ושפרוטיםלעומתהתרבותית ניתן "עיר שברומן בפשקווילים זאת . כיצד לראות מקלט" לנושא ובהתאמה בזיקה לטקסט מטקסט ה"תיוג" משתנים של הלשוניים האלמנטים

סטירי-אירוני לעיצוב הלשוניים מהכלים לחלק והופכים הפשקוויל של המרכזישימוש2001)מרכוס, לדוגמה, ושימוש מרובים תיבות ובראשי בנוטריקונים (.

בפשקוויל רק מופיעים ננקטו שננקטו/לא מהלכים של מערכת לציון בשפרוטים ביקורת המציג בפשקוויל (, ואילו327 - 326) הדתית המנהיגות על ביקורת המותח

תחבירי מבנה בעלי משפטים של מערכת ( מופיעה334 )עמוד מאוחד שאינו העם עלוזאת אחדות של הסמנטי מהשדה פעלים הכוללת זהה בדרך להציג כדי וקשר,

אין שברומן מימושו. בפשקווילים אי ובין האחדות אידיאל בין הפער את אירונית של יוצא פועל הוא האותנטיים, אלא בפשקווילים מתחייב( כמו )או ה"תיוג" שקוף

הספרותי. בטקסט מהפשקווילים אחד כל המאפיינים הלשוניים האלמנטים

מקום מראיעובד. . תל-אביב: עםמקלט עיר(. 2000בן-נר, י' )

( נ' מודעות(. 2005בהרוזי-ברעוז, ברחוב פולמוס וכרזות קיר פשקווילים, ארץ-ישראל. מוזאון . תל-אביב: הוצאתהחרדי

( מ' "הרטוריקה1999הורוביץ, של הלשוני הצדישראלי". הפוליטי בשיח (. רכס,המטבע תל-אביב: .

302 - 341. הוצאתבאר-שבע: .הספרות בלשון וסטיריים קומיים אפקטים .(2001 )' י,מרכוס

.בן-גוריון אוניברסיטת של הספרים וכרזות קיר פשקווילים, מודעותהפשקווילים". בתוך: (. "לשון2005שפירא. צ' )

.החרדי ברחוב פולמוס.47 - 42ארץ-ישראל, ע' מוזאון תל-אביב: הוצאת

Ernest A.L. & Buckley B. (1977). The Handwriting on the Wall-Toward a Sociology and Psychology of Graffiti. Westport. CT: Greenwood.

Hebdige, D. (1979). Subculture: The Meaning of Style. London: Methuen.Gross, D. Walkosz, B. Gross T. D. (2002). “Language boundaries and discourse

stability: 'tagging' as a form of graffiti spanning international borders”. ETC: A Review of General Semantics, 54: 3, 275-289.

Gross, D. & Gross, T.D. (2000). “Tagging: changing visual patterns and the rhetorical implications of a new form of graffiti”. ETC: A Review of General Semantics, 50: 3, 250-269.

Lachmann, R. (1988). “Graffiti as Career and Ideology”. The American Journal of Sociology, 22, 229-250.

Story, E. D. (1995). The Critical Heritage. London: Routledge, 108-122.

מר גונן הכהן

ה"אנחנו" בתכניות השיחה האקטואלית ברדיו:מזהות מקומית לחברתית

היחסות אינטראקציוני. ה"אנחנו" ושאר לשוני כלי מהווה רבים ראשון בגוף השימוש) אותה ליצור לחלופין או חברתית קבוצה לאזכר יכולים רבים ראשון גוף של

Silverstein, 1976מאזינים עם שיחה מתכניות הלקוחות שיחות שמונים של (. בניתוח זו. בשאר דקדוקית ביחסה שימוש היה לא שבה בודדת שיחה רק נמצאה ברדיו

מודגמות חברתיות. חלקן קבוצות מספר יצר או ואזכר נפוץ היה השיחות, השימושהבאה: בדוגמה

בתכניתנו.. מנחה: שלום רב לך. אתה אורח קבוע 1, לנו. מטלפן: תודה. כי זו המסגרת כמעט היחידה שנותנים 2. להתבטות. גדעון. ואני3לנו? לך ולי?. מנחה: מי זה 4 . כדרוזי. מטלפן: אה לא לא. אני מתכוון עכשיו 5

– בשיחה שנוצרת המקומית הקבוצה היא ראשון בגוף מהשימוש שנוצרת אחת קבוצה בלבד. והמטלפן, והם המנחה הם זו לקבוצה השייכים השיחתי". האנשים ה"אנחנו(. 4 )שורה"ולי? לנו? לך" אותו שיחתי" ומפרט "אנחנו יוצר המנחה ה"אנחנו – כולה לתכנית הקשורה אחרת לקבוצה קרובה זו מקומית קבוצה

התכנית. קהילת אל המתייחס רבים ראשון גוף התכניתי" הוא התכניתי". ה"אנחנו ההפקה צוות לשיחה, או המקשיב המאזינים מקהל וגם מהמנחה מורכבת זו קהילה

את לכלול (, יכול1 " )שורהבתכניתנוב" המודגםהתכניתי", התכנית. ה"אנחנו שלהכרח. בכך אין המטלפן, אולם

לתכנית. מחוץ אליה משתייך שהדובר חברתית קבוצה "אנחנו" מאזכר של שלישי סוג לקבוצה (. אזכור5 כ"דרוזי" )שורה מסביר (, שהוא2 ל"לנו" )שורה משתייך המטלפן

(.4 )שורה המנחה מדברי שעולה קבוצה, כפי אותה מהי הסבר מחייב חוץ-שיחתיתהקבוצה. לנציג הופך חברתי-חלקי" שכזה, הוא ל"אנחנו עצמו משייך כשמטלפן

אחר שימוש מוגבלות, קיים חברתיות קבוצות אל אלה, המתייחסים שימושים מול אלהשימוש הציבור כלל אל מתייחס בתכניות רבים ראשון בגוף הנפוץ ב"אנחנו".

את חברתי" מדגיש הכלל ב"אנחנו (. השימוש2005קמה, להשוואה )ראו הישראליכשמטלפן הציבורי מהמרחב כחלק התכניות את המטלפנים תפיסת הישראלי.

הוא הכלל ב"אנחנו משתמש הציבור שכלל חושב שהוא מה את מביע חברתי" חברתי" הכלל רבים, ה"אנחנו הציבור. במקרים לכלל שרצוי מה או חושב הישראלי

ה"אחר" הערבי-פלסטיני. מול מודגש

בשיחה. בו השימוש לתפקיד קשורות יוצר או מאזכר רבים ראשון שגוף הקבוצות לכלל השיחה, ולהביאה את לנהל השיחתי" כדי ב"אנחנו להשתמש מרבה המנחה

ה"אנחנו עוזר סיום. הקיימת קהילת ביצירת התכניתי" לשיחה מעבר התכנית, מסוימת חברתית קבוצה של קולה את החלקי" מביא החברתי הבודדת. ה"אנחנו

( בדומהHabermas, 1989) מגוונים קולות עם ציבורי מרחב במימוש עוזר הוא ומכאן מביע היחיד חברתי", שבו הכלל . ה"אנחנו)1997ליבס, )ראו אירוח בתכניות לנעשה

חלק מרגיש האזרח שבאמצעותו המרכזי הכלי הקבוצה, הוא מכלל כאחד קולו את הכלל, של ונציג מהכלל חלק מרגיש היחיד רחב. "אנחנו" זה, שבו ישראלי מציבור חלק נתפסות ברדיו האקטואלית השיחה תכניות עצמם המטלפנים בעיני מדוע מבהיר

לשוניים אמצעים באמצעות ממומש זה ציבורי בישראל. מרחב הציבורי מהמרחברבים. ראשון בגוף השימוש דוגמת

מקום מראי החדש". בתוך: כספי, ד. )עורך(, הציבורי : המרחבTalk Shows(. "1997ליבס, ת' )

.162 - 141. ירושלים: כתר, בישראל ודמוקרטיה תקשורת קיבוציות זהויות כינון : על'אחד ישראל אחת, עם אנושית חטיבה '"(. 2005) 'ע קמה

לתקשורת, חברה הרצוג חיים אביב: מכון ". תל' הארץ' למערכת במכתביםופוליטיקה.

Habermas, J.) 1989). The Structural Transformation of the Public Sphere. Cambridge: Massachusetts: MIT Press.

Silverstien, M. (1995) [1976]. "Shifters, Linguistic Categories, and Cultural Description". In: Blount, B., ed., Language, Culture and Society: A Book of Readings, Prospect Heights, Illinois: Waveland Press, 187-221.

דר' רחל ויסברוד

רב-לשוניות בישראל והשלכותיה בתחום התרגום

חקר במסגרת הרבה טופלו שלא תופעות לשתי תשומת-לב להפנות ההרצאה מטרת ובשבילם, אך ישראלים ידי חוץ" על "מתוצרת טקסטים של בישראל: תרגום התרגום

חלק, בדרך-כלל, בו נוטלת ישראל, שהעברית של שפותיה בין לעברית; ותרגום לאשתי או כשפת-מקור לכך התרגום מצד עדות מספקות התופעות כשפת-יעד.

שפות. במגוון טקסטים וצורכים מייצרים העברית, ישראלים מרכזיות שלמרות מהגרים, של תרבות עיקריות: היותה סיבות משתי נובע ישראל של הרב-לשוני אופייה 20%)כ- ישראל ערביי של זו היא שבהן בתוכה, שהגדולה מיעוט קבוצות של וקיומן

העברית, השפה השפה של הדומיננטיות הירוק(. לעומת הקו בגבולות מהאוכלוסייה ישראל. גם של הרשמיות משפותיה כאחת מעמדה למרות בשוליים ממוקמת הערבית

ומדיניות הציוני החזון בגלל התרבות לשולי רבה במידה נדחקו המהגרים שפות מארצות הגדולה העלייה בעקבות האחרונות, הן בשנים השתנה זה כור-ההיתוך. מצב

עצמה. הקולטת בחברה פוסט-ציוניות מגמות בגלל התשעים, והן בשנות חבר-העמים לשון, חוקרי ידי על רבות, בעיקר ובהווה, נחקרה ישראל, בעבר של הרב-לשוניות

ותקשורת חברה התרגום, (. בחקרSpolsky & Shohamy; Adoni, Caspi & Cohen 2006 1999)כגון: זה מכלל )יוצאות לעברית ותרגומם זרים טקסטים יבוא על הדגש זאת, הושם לעומתכגון התרבות בתוך ולהפך לעברית מערבית בתרגום שעסקו עבודות הישראלית,

Amit-Kochavi 2006וכיאל את ההרצאה תפנה בנושא מחקר לקדם (. כדי2006 של הרב-לשוניות ביטוי לידי באה שבהן תרגום פעילות של זירות לכמה הזרקור

של לעברית הישראלית, התרגום בטלוויזיה העברית זולת לשפות ישראל: התרגוםוהתרגום וקולנוע ספרות יצירות אחרות לשפות מעברית הספרותי מקומיות,

ישראל. תושבי את המשמשות סימפסון"( "משפחת מהסדרה פרק של ולערבית לעברית )תרגום מבחן במקרה עיון

)הטלוויזיה שהוזכרו מהזירות באחת תרגום נורמות ראשוני באופן להתוות יאפשרלסיכום בחינות: מכמה הנזכרות בתופעות הדיון של חשיבותו תיסקר הישראלית(.

וקירובו בישראל התרגום חקר בישראל, קידום הרב-לשוניות בחקר פערים השלמת למשל )ראו וכוח זהות של בשאלות להתעניין בדיסציפלינה, המרבה העכשווי למחקר

Álvarez & Carmen-África Vidal 1996ותרומה המתנהל (, מחוץ גם לשיח, ישראל. של והרב-תרבותיות הרב-לשוניות האקדמיה, בשאלת של למגדלי-השן

מקום מראי( העברית הספרות מן תרגום נורמות העימות: בצל תרגום(. 2006כיאל, מ'

ירושלים: מאגנס. .1990- 1948 בשנים הערבית לשפה החדשהAdoni, Hanna, Dan Caspi & Akiba A. Cohen (2006). Media, Minorities and Hybrid

Identities: The Arab and Russian Communities in Israel. Cresskill, NJ: Hampton Press.

Álvarez, Román & María del Carmen-África Vidal, eds., (1996). Translation, Power, Subversion. Clevedon: Multilingual Matters.

Amit-Kochavi, Hannah, (2006). “Israeli Jewish nation building and Hebrew translations of Arabic literature”. In Literature and Nation in the Middle East, eds. Yasir Suleiman & Ibrahim Muhawi. Edinburgh: Edinburgh University Press, 100-109.

Spolsky, Bernard & Elana Shohamy, (1999). The Languages of Israel: Policy, Ideology and Practice. Clevedon: Multilingual Matters.

דר' צביה ולדן

רכיבים בשיום–גדר מגדר והגדרה

היא החדשה העברית של במילון החלים בשינויים המגדריים הרכיבים השתקפות ללשון החברה בין הגומלין יחסי את להבין הזדמנויות בחובה הצופנת מסקרנת תופעה

לעמוד ביקשתי שבהן עבודות של סדרה ערכתי זאת ללקסיקון. מסיבה הדוברים ובין שמות של בתצורה לקסיקאליות לבחירות שונים גורמים של היחסית התרומה על

כיצד השאלה בחברה. כך, למשל, עולה קבוצות או יחידים דוברים אצל מגדריים שמור היה רבות לא שנים לפני עד רבני, שכידוע תפקיד הממלאת אישה תיקרא את שואלים רבים חלילה? לחלופין, דוברים רב? רבה? רבנית – בלעדי באופן לגברים בנישוי הידוע הרך, תחום לגיל בחינוך כייעודו שבחר לגבר לקרוא מתאים כיצד עצמם

- גנן? גנן? גננת? )פמיניזציה( שלו הממצאים שראיינתי. את ילידיים דוברים על-ידי כולן הועלו המצוטטות הדוגמאות

מספר השאלה. להלן הצגת מעצם העולות רבות סוגיות של פריסה לצד אדגים האלהבלבד: להמחשה המיועדות ממוינות לא דוגמאות

רב, למשל, בתפקיד )אישה ובחברה בלשון – מאין יש של ביצירה מדובר לעתים חידוש( היא

כבחירה דווקא מחדל, אלא כברירת רק לא הזכר בצורת דבקות מתגלה לעתים הן לוחמניות, אך פמיניסטיות והן רב של בתפקיד המשמשות נשים )יש יוקרתית יותר יוקרתי 'רב' הוא התואר שלדעתן רבה, מפני ולא רב להיקרא מעדיפות

'רבה' ( מאשררבנית )התואר ה'טפילית' שלה הפרשנות קיימת, משום נקבה מצורת הימנעות

בהשכלה( ולא אישות ביחסי נקנהוגם כללי מנהל של גם תיבות ראשי זה – )מנכ"ל שטחית גזירה 'עמוקה' או גזירה

מנכ"ל. ולא מנכ"לית להיקרא מתעקשות רבות כללית, ואף-על-פי-כן מנהלת שלסג"מית?( או סג"ם היא משנה סגנית האם

התואר ה'טבעית' ה'מתבקשת' מן הזכר )צורת מיוחדת תצורה שנדרשת תחושה 'גנן'( מיוחדת צורה שיש מאמינים רבים דוברים גנן, ואף-על-פי-כן גננת, היא

אומרים שופט. לא לעומת )פרופסור, דוקטור לעבריות לועזיות מילים בין הבחנה ( חכם דינה הפרופסור אומרים כן צדק, אבל דינה השופט

עסקית, ליזמות כהן... כהן, פרופסורית )פרופסור הבחירה על התחביר השפעת ממליצה...(

מקום מראי או סקסמניאקית היא שהעברית למנכ"לית הפרופסור אמרה (. "מה2005ולדן, צ' )

על ,2 הזמן במבחן החינוך ובחינוך". בתוך בלשון המגדריות סקסיסטית? .רמות. תל-אביב: פלדי איתן עורך

( מ' חברה(. 2001מוצ'ניק, כרךותרבות לשון, וכרך , תל-אביב:.ב' א' הפתוחה. האוניברסיטה

Livnat, Z. (in press) “Gender online in Hebrew: New technology, old language”.Schwarzwald, O. (1991). “Lexical weight in Hebrew inflectional feminine formation.

In: Semitic Studies in Honor of Wolf Leslau, Vol.2, Ed. Alan S. Kaye. Weisbaden.

Femme, j'écris ton nom… (1999). Guide d'aide à la féminisation des noms de métiers, titres, grades et fonctions. Annie Becauer, Bernard Cerquiglini, Nicole Cholewka, Martine Coutier, Josette Frécher; Marie-Josèph Mathieu. La Documentation française: Paris.

דר' עירית זאבי

הפרסומת בעיתונות היומית בעשור הראשון לישראל:אפיונים לשוניים-סגנוניים על רקע התקופה

מהנוף חלק ומהווה המודרנית בחברה כיום נפוצה המסחרית הפרסומת. רקע:1 ובמקרים מתוחכמות בטכניקות הפרסומאים פועלים יצירתה שלנו. לשם התרבותי

שונות. הפרסומת בתקופות בציבור המקובלים ערכים ועל נורמות על מתבססים רבים ספציפית. ולחברה מסוימת לתקופה החברתי-תרבותי, מתייחסת בהקשר אפוא תלויה

קליט מבנה ויצירת לרגש פנייה ידי על הנמענים, בעיקר את להרשים הבולטת מגמתההמחקר בעיתונות שהופיעו פרסומות של לשוניים-סגנוניים בהיבטים עוסק וזכיר.

ביותר הרציניות הבעיות של צירוף המגלם למדינה, עשור הראשון בעשור היומית ציונות, חלוציות של רוח אימצה דאז דרכה. ישראל בראשית המדינה של הבקיומ

הפרסומת (. ה"דיאלוג" בין1989)אייזנשטדט, וצנועה מגויסת חברה וכדומה, והייתהותהליכים באותה מהמציאות מושפע לחברה לעיצוב תשתית היוו אלה תקופה,

הראשונות. בשנותיה הפרסומת יםשנב היומית בעיתונות פרסומתב לשוניים-סגנוניים אפיונים : תיאורהמחקר מטרות.מציאותה לבין פרסומתה לשון ביןש קשרל התייחסות תוך1960 - 1948

ומתודולוגיה המחקר . שיטות2

ניתוחהמחקר שיטות לפי : למשל, הלשונית-סגנונית הגישה לשוני-סגנוני. )ראו, יאקובסון, 1996, 1990בן-שחר, סוגי מילים, כגון לשוניים, מרכיבים( 1970;

הוא שלהם הפונקציות להבנת , והמפתחמשמעויות להעביר יםעשוי וכדומה משפטים החברתי-תרבותי-היסטורי. ההקשר

הטקסטים: ניתוח שיטת- 1948 הישראלית העיתונות – הקורפוס הארץ, מעריב, – העיתונים מדגם .19601

על ידיעות דבר אחרונות, נבחרו שנה בכל – הימים דגימת. 2והצופה המשמר, של אקראית דגימה שוב בוצעה השבועות ובתוך אקראית דגימה בשיטת שבועיים

לחגים הפרסומות, המתייחסות כל העיתונים בכל שנה בכל יומיים. בנוסף, נבחנו דגימת. 4סיני ולמלחמת השחרור למלחמת המתייחסות ופרסומות 3וחנוכה פסח

שנגרעו10%כ- במדגם, למעט פרסומות כל – פרסומות טכניות, סה"כ: מסיבות פרסומות.800 חוקרים לארבעה הועברו הם והקריטריונים התכונות תיקוף לצורך

אותם. שאישרו מומחים

ידי על בעיקר הוכתבה הראשון בעשור הפרסומת לשון: עיקריים . ממצאים3 הכתובה בפרסומת שהתגבשה הלשון הקנונית. רמת הלשון על שמירה של הנורמה

הדיבור על-תקנית. הסלנג, לשון ולעתים תקנית היא אלו בשנים היומית בעיתונות למקובל )בניגוד דאז הפרסומת לשון של לתחומה רוב, מחוץ פי נותרו, על והלעז

זו ומדוברת. נטייה חיה שפה הייתה אלה בשנים שהעברית העובדה אף בימינו( על של הקלאסית בדרך ברובם )מותגים(, שנבנו המסחריים השמות ביצירת גם משתלבת

המשקפים אחרים לשון קווי אל ומצטרפת קיימת עברית בלקסמה ומשקל שורש מיזוג גילתה החגים שלפני התקנית. בתקופות הלשון על הפרסומת של הישענותה את

של )ההגדה הכתובים למקורות חזקה זיקה העיתונים כבימינו( בכל )שלא הפרסומת שלמים. בנוסף, ומשפטים צירופים מהם חנוכה( ושאבה של והפיוטים פסח, התפילות

שימוש ועשתה השירותים את או המוצרים את לשבח אלה בשנים הרבתה הפרסומת שונה זו )דרך וההפלגה היתרון ערך של ובמגבירים חיוביים תואר בשמות אינטנסיבי

הפואטיים האמצעים כי למוצר(. נוסיף ענייני קשר הזונחת היום הפרסומת של מדרכה זו בתקופה הפרסומת בשיח לזהות ניתן יחסית, וכי מעטים היו התקופה בפרסומות

הציווי( או צורת באמצעות )לעיתים לנמען המוען של כלשהו פנייה דפוס בולט באופןהנמען. של אזכורו

1i (.1960 עד התקופה הורחבה התמונה השלמת )לצורך הראשון בעשור מדוברהמרכזי. הציוני הזרם את מייצגים אלה עיתונים2 והן הלשון מבחינת הן שלהן מיוחדים מאפיינים על לעמוד הרצון היא בחגים הפרסומות בחינת מטרת 3

לחול. קודש בין השוואה ליצור וכדי אלה בתקופות התכנים מבחינת הלשון מבחינת הן שלהן מיוחדים מאפיינים על לעמוד הרצון היא במלחמות הפרסומות בחינת מטרת 4

להפוגה. מלחמה בין להשוואה בסיס ליצור וכדי אלה מיוחדות בתקופות התכנים מבחינת והן

מקום מראיש"נ "תהליכים1989) אייזנשטדט, הישראלית". החברה של בעיצובה ומגמות (.

. תל-אביב:הישראלית ומדינה: החברה אנשים)עורך(, בתוך: ש' סטמפלר.60 - 48הביטחון. משרד

. תל-אביב:הספרות ולשון : הלשון, הסגנוןהסיפורת סגנון(. 1990ר' ) ,בן-שחרהפתוחה. האוניברסיטה

המקורי העברי במחזה העברית: הדיאלוג בדרמה הלשון(. 1996בן-שחר, ר' )- 1948 ומצרפתית מאנגלית והמתורגם הקיבוץ.1975 תל-אביב:

המאוחד..285 - 274, 2הספרות, ב:ופואטיקה". (. "בלשנות1970יאקובסון, ר' )

פרופ' יעל זיו

שכן שלי, החברה שלו, שכנים שלה לומדים אצלנו: עיגון והנגשה

מגוחך. ואפילו קביל לבלתי נחשב שבכותרת המבנה רבה ביעילות בשיח, וזאת רפרור מטרת משרתים זה מסוג שמבנים אטען זה במאמר

תחבירית. התקינות ממקבילותיהם יותר( להלן:3) ( ו2(, )1) ב המבנים בין כך לשם נשווה

אצלנו. לומדים שלה שלו, שכנים שלי, החברה ( שכן1)אצלנו. לומדים שלי שכן של החברה של ( שכנים2)אצלנו. לומדים ישכנ חברת י( שכנ3)

( 3) במשפט הרלוונטי במבנה הכפולה הסמיכות מבני את דיון מכלל כאן נוציא ישכנ חברת ישכנ

בין בהשוואה הרפרור של היחסית ביעילות העברית, ונדון של גבוה משלב המאפיינת במבנים המרופרר שגילוי בודאות לקבוע בעולם. ניתן ( לישויות2) ( ל1) ב המבנים

לדיון שתעלה (. השאלה1) ב המצויים במבנים מגילויו ( קשה2) ב המצויים אלה כמו עיגון זה. לשיטתי, עקרונות דברים למצב האפשריות לסיבות נוגעת הנוכחי בהקשר המגולמים אלה מסוג ביניהם. מבנים ההבדל בבסיס עומדים בשיח ישויות של ונגישות

למשוחחים, כך המשותף לרקע המרופררת הישות של יותר יעיל עיגון ( מדגימים1) ביותר. כך: נגישה שהישות

מוצא, כנקודת לעצמו הדובר בהתייחסות מעוגן שלי שכןמשורשרתשלו החברההעוקבת, הישות לישות התייחסות באמצעות לשיח ,

והישות מונגשתשלה שכניםהשלישית, הראשונה, לישות התייחסותה באמצעות , לפניה. מיד המוזכרת

ראשוני עיגון באמצעי דווקא לאו להתבטא יכולה זה מסוג להנגשות המוצא נקודת מהידע חלק שהוא להניח סביר יסוד לדובר שיש מצב או לאירוע אף אלא לדובר

כמו: ילדים( מבנים אצל )בעיקר נמצא ולשומעיו. כך לו המשותף הכסף את כבר להביא לנו אמרה המורה הורים, אז האסיפת ( אמא, נכון1)לטיול. עיגון יותר. בהעדר ( מורכב2) ב זה כמו במבנים המרופררת הישות של גילויה תהליךב: המבנה, כמו בתחילת המשותף לידע מפורש

שלי שכן של החברה של שכנים בתיהלוך רב מאמץ השקעת מצריכה ולפיכך יותר נמוכה זו ישות של נגישותה נעשית

( "חסכוני" יותר1) ב אלה כמו מבנים באמצעות שהרפרור אפוא הרלוונטי. נמצא(. 2) ב אלה כמו מבנים באמצעות המתבצע מזה הנבחרת הישות לפענוח שיידרש הזמן שמשך הוא זו מטענה הנובעים הניבויים אחד האפשריים ההסברים (. אחד1) כמו שבמבנה ( מזה2) כמו במבנים יותר ארוך יהיה

קצר. לטווח הזיכרון על החלות למגבלות קשור לתופעה

References

Birner, J.B. and G. Ward )1998). Information Structure and Non-Canonical Word Order in English. Amsterdam: John Benjamins.

Ziv, Y. (1996). “Discourse grounding: A constraint on preposing”. In: Workshop on Discourse, E. Doron and S. Wintner, eds. Israeli Association for Theoretical linguistics, 168-193.

דר' שרה זמיר

יחסה הדואלי של מערכת החינוך אל התקינות הפוליטית

יחסה הדואלי של מערכת החינוך אל התקינות על מטרת ההרצאה להצביע הפוליטית

(politically correctnessבבחינת ,) וחשדה". "כבדה ,הכהוויית הפוליטית התקינות את לאמץ מאשר יותר טבעי אין כי נראה אחד מצד

עשויה בעת ובה המציאות את מעצבת השפה לפיו החינוך: הרעיון מלאכת במסגרת התהליך לדגלי בעקיפין, מתאים חברתיות עוולות ועל במישרין השיח שינוי על להשפיעשלו. האידיאלים את והולם החינוכי

חינוכאים מצד הפוליטית, התקינות גישת כנגד משקל כבדות טענות מעלים שני, למגזר כינוי או שם של מהמציאות; לדידם, המרה והתעלמות צביעות בה ורואים של השלילית העגום. לטענתם, התדמית מצבו לשינוי ועיקר כלל תורמת אינה כלשהו אשר עד זמן של עניין רק המגזר, וזהו של הירוד המצב נובעת, במישרין, מן הכינוי הכינוי של והקונוטציות האסוציאציות הוא, בשלל ייטען, אף החדש הכינוי של הדימוי גפן ב"צמר המטרידה מציאותה את עוטפת הפוליטית לו. לטענתם, התקינות שקדם

ובכך את מטשטשתו העגומה המציאות עם ממש של עימות מונעת היא לשוני", .בה הפושות חברתיותה לתופעות המודעות

אותה המאפיין השיח ואימוץ הפוליטית התקינות אל החינוך מערכת של החיובי יחסה המובנית השליליות,למשל שונות: כך הנרחבת, בדוגמאות הסקירה , במסגרתמויודג

חינוך במהלך והורים מורים, יועצים, מנהלים בין קבע דרך קייםההמוגבלויות" ב"שיחכלל צרכים בעלי הילדים ,טיפוח" "טעינת כגון מפורשות מילים בעבר מיוחדים,

ו"לקות". כעת מקומם גור", שפינויו"פ "מופרעות" ונטמעת הולכת ל"מוגבלות" .neurodiversity (Armstrong, 2005) – עצבית" "שונות המונח את להטמיע הדרישה

שהם מה בסיס על המיוחדים הצרכים בעלי הילדים מזוהים הקודמים שבמונחים בעוד כןא אלה ילדים אשר את ממנו והנגזרות החדש המינוח ולעשות, ידגיש יכולים אינם

לעשות. מסוגלים וגוברים בחינוך, הולכים הפוליטית התקינות של והרחבתה להטמעתה הקריאה לצד

הבלתי הדרישה של הגורפת התופעה כלפי ביקורת המפנים נוכאיםיח של שונים קולות ועןלמשל, ט כך תנאי. ובכל מצב הפוליטית, בכל התקינות של לקיומה מתפשרת ולפיכך המסורתי במובן תמוסרי איננה פוליטית תקינות כי,(Scruton, 2000) סקרוטון

לחיות חייו, או אורח את לשנות מאיש דורשת אינה היאראויה: חינוכית מטרה איננה מוצא על לשמור האדם מן דורשת אלאהומניסטי-אוניברסאלי, התנהגות קוד פי על

אחרים. היא שמבקר מי על הביקורת – היחידה הרווחת הביקורת מן להימנע כדי פיו תרבויות על(social inclusionחברתית" , "הכלה "מכיל" )מלשון באופן לדבר דורשת

על ולעולם,אחרים ערכים ועל אחרים סגנונות אחרות, או עמדה לנקוט לא כלשהי. שלילה, חלילה,להשתמע לולהע שמהן במילים להשתמש

מקום מראי -19 ,7פנים, מס' ". השפה והזנית נקייה לשון,פוליטית תקינות(. "1998ניר, ר' )26.

Armstrong, T. (2005). "Special education and the concept of neurodiversity", posted by the site New Horizons for Learning: September 2005.http://www.newhorizons.org/spneeds/inclusion/information

Scruton, R. (2000). Bring Back Stigma. Manhattan: City Journal Books.

גב' מירה טנצר

על הכתיבה ועל הקריאהטקסט –-מטקסט להיפרבמרחב הסייברי

מתחיל הסיפור–"שטוח" מבנה בעל מודפס, הוא בטקסט עלילתי, המופיע סיפור חוזה מעין ליניארי. מתקיים הוא הקריאה באחרון, ומסלול ומסתיים הראשון בעמוד

ולפורמט. הקריאה הטקסט, לאופן לשפת הנוגע חוזה – לקורא הכותב בין כתוב לא ב- "פואטיקה", מצוטט של השביעי )בפרק אריסטו גם לעלילה, מגדיר בהתייחסו

Landow 1992bבעלילה. והסיום ההתחלה נקודות של שרירותן ( אתהיא הכתובה השפה מן בתכלית שונה האינטרנטית השפה ראשית, המודפסת:

"לינקים", דבר באמצעות ביניהם הקשורים אובייקטים – היפר-טקסט על מושתתת מוצאת הרשת של הקריאה. שנית, המורפולוגיה מסלול של הליניאריות את המבטל

אופן על והתוכני, ומשפיעה הרעיוני במבנה אלא טכנולוגי במבנה רק לא ביטויה אתואופן הכתיבה, הצגת ,1998Lowe)למשל, והקליטה הקריאה המידע, and Hall, ;

Hang, 2002 Man, 2002;לכותב. המושג ידוע ואינו מראש מוכתב אינו הקריאה (. רצף אפשר ליניארית. אמנם שאיננה בסביבה המקורית משמעותו את "התקדמות" מאבד

ו- Barthes שמתייחסים כ"פתוח", כפי המודפס הספר אל גם להתייחס Foucault האינטרנטי להיפרטקסט מודפס טקסט בין לדעתי, השוני ( אךLandow, 1992a )אצל

איכותי. כמותי, אלא רק אינו בכותב. אינו חיצוניים, שמקורם תכנים של פתוחים" ושילובם "קצוות מזמנת הרשת

ומתרחשות במהותן אסוציאטיביות הקריאה, הן גם הכתיבה, כמו אינטרנטי בטקסט את מחייב הקורא. בנוסף, השוני של והשכלתו בלמדנותו או באופיו תלות ללא גם

,Hang)למשל: המידע אחזור בעת מידעניות-ביקורתיות מיומנויות להפעיל הקוראהסביבה2002 והסגנון של שונה פורמט מזמנת הממוחשבת (. קריאה,

ויזואליים, מאובייקטים גם אלא ממילים רק עשוי ה"טקסט" אינו המולטי-מדיאלי, שבו קיומו ותובעים אחר מסוג וכתיבה קריאה )"היפרמדיה"( - מחייבים וסרטונים קוליים

לקורא. הכותב בין חדש חוזה של

למרחק הסביבה עושה מה ההיפר-טקסטואלית, "המסמן" בין האינטרנטית, הביטוי שמרמז ומועשר, כפי גדל המרחק עצמו? האומנם )המילה( ל"מסומן", לדבר

בסביבה מימד ונעשה איכותית משתנה הוא מצטמצם? ואולי שמא "היפר-טקסט", אוחדשה? "כתיבה" למושג חדשים כללים גיבוש אפוא התובע תחום היא האינטרנטית הכתיבה

School of Literature, Communication)למשל: שונים תכנים על המושתתת והתמחות& Culture, הופך והוא מהותי באופן משתנה באינטרנט הקורא של תפקידו(. 2006

– אמנותית ביצירה מדובר אם בין – עצמה ביצירה ומחולל פעיל גורם להיותבשירה באמנותE-poetry – "נט-ארט", בסיפורת, או , לימודיים. בתכנים וידאו,

או גם להיות לקורא מאפשר האינטרנט "קורא-מעיר-מבקר", "קורא-מגיב" "קריאה". המושג של המשמעות את מרחיבה שלו התגובה את להפיץ והאפשרות

את להעריך ניתן שבהן המידה אמות על גם משמעותיות השלכות יש אלה לדעתי, לכלמודפסת. ספרותית יצירה בהערכת אותנו המשמשות לאלה זהות אינן היצירה, והן

האינטרנטית, בהשוואה השפה ובמאפייני הרשת של במורפולוגיה תעסוק ההרצאה סוגות. במספר שונות ביצירות ביטוים את מוצאים שהם הטקסטואלית, כפי לשפה

אינטרנטית. בכתיבה אישית התנסות גם יכללו הדוגמאות

References

Hang, C., (2002). An Eye of Information Retrival in HyperText Systems. (URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/cuihang/index.htm).

Landow, G.P., (1992a). The Definition of Hypertext and Its History as a Concept, URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/jhup/history.html#1 (in "Hypertext and Hypermedia", URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/defineov.html)

Landow, G.P., (1992b). Hypertext and the Aristotelian Conception of Plot. URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/fiction/aristotle.html.

Lowe, D. and Hall, W., (1998). Hypermedia & the Web. An Engineering Approach. John Wiley & Sons.

Man, L., (2002), HyperText & Information Retrival & Web Mining, Web Site. URL: http://www.cyberartsweb.org/cpace/ht/lanman/index.htm.

School of Literature, Communication & Culture, Web Site, (2006). URL: http://idt.gatech.edu/admissions/index.php

דר' בת-ציון ימיני

על חידושי הלשון להבעת הקטנה בכתיבתו של שלונסקי

גודל בתוארי משתמשות המשוררות כי שלונסקי, נמצא דור מתקופת ליריים בשיריםהמשוררותהמשוררים. מאשר יותר הרבה תארים59ב- השתמשו גודל, המביעים עוד23ב- רק המשוררים ואילו )ימיני, תשס"ב/ג(. מרבים המשוררים כי נמצא

רחב, גבוה, אדיר, ארוך,, גדול כמו גדולים ממדים המדגישים בתארים להשתמש

מזו, יתרה הקטנה. המביעים תואר בשמות בשימוש ממעטים הם , אךענק, עבות תוארי סוגי בכל מגוונות . לעומתם, המשוררותכלל בשיריהם נמצאה לא קטן המילה

פעמים.17 בשיריהן מופיע קטן התואר הגודל, ושם במקום והפועל העצם שם בקטגוריית גודל לתאר מעדיפים המשוררים כי נמצא עוד

גבוה במקום גבהרחב, במקום רחבמצאנו, למשל, העצם התואר. כשם בקטגוריית פעמים מספר מצאנו וכפועל וכדו', .גבוה , במקוםגבהו בקורפוס הקטנה המביעים התואר לשמות החלופות את שלונסקי אצל בדקנו כאשר

בתארים: לדוגמה, בשירו השימוש את עוקף שלונסקי שבהם מקרים הנבדק, מצאנו לצירוף כחלופה טף במילההטף" "בחלומות בצירוף שלונסקי "הנחתום" משתמש

תואר כשם קטןקטנים" ) של כותב: "חוצפה "החצר" הוא קטנים", ובשירו "ילדיםקטנים(. כלבים הלוטפת" )במקום ידי את כלבלבים מועצם( ו-"כלקק

אחת למבוגרים, ועל בכתיבתו ההקטנה תוכן להבעת נזקק שלונסקי כי שברור מאחר גם ביטוי לידי באה כיצד לבדוק לילדים, החלטנו שכתב ובסיפורים בשירים וכמה כמה

)קטנטן, שלו "קטן" ובגיוונים בתואר השימוש עקיפת של המגמה האחרות ביצירותיו "עלילות שלונסקי של הילדים בספר עצם. עיון בשם המרתו קט, קטון( באמצעות

העלה מיקי להבעת תארים פני על עצם שמות העדפת של מגמה אותה מהו" הקטנה. סופיות הוספת ידי על קווית בגזירה מילים חידוש באמצעות הקטנה, בעיקר

מאוד, קטן לכלבלב כחלופה כלבלבוןקטנה, ינשופה במקום ינשופיתלמשל: דפדוף קטן גידוף במקום גידופונת בכל כי הראה שלונסקי חידושי במילון ועוד.

לילדים, שנכתבו אלו והן למבוגרים המיועדות אלו והמתורגמות, הן המקוריות יצירותיו להבעת חידושים308 העלתה מאוד. הבדיקה שכיח שונות הקטנה בצורות השימוש

דרכי שתי של בשילוב8ו- מסורגת בתצורה69קווית, בתצורה מהם230הקטנה: חלון – אחד )+חידוש התצורה המקובלות מהדרכים באנייה(. לבד קטן אשקף, קרקסת במילה כמו שגרתיים לא הקטנה בצורני שלונסקי הקטנה, השתמש להבעת

כמו במשקלים המסורגת התצורה דרך את +_ן( והרחיב )קנקן )קרקס+ת(, וקנקנןקטלטל קלקל טסטס( ג, גד שלונסקי הוכיח המשולבות בצורות )צחקחק(. גם )ד

ות, )טיפש במילים ומקוריות יצירתיות ות +_י + _ון כגון: טפשוני +_ות(, פרקמטוטי_ות(. + סיומת _י + סיומת +הכפלה )פרקמטיה

שלונסקי, ואנסה של בכתיבתו הקטנה המביעים הלשון חידושי את אתאר זו בהרצאה המציינים מילים חידושי של בדרך ההקטנה את להביע מעדיף הוא כי להראות

כל נלקטו התיאור הקטנה. לצורך המביעים תואר שמות הוספת ידי על הקטנה, ולא )תשמ"ט(. יצוין כנעני שכתב שלונסקי לחידושי המילון מתוך הקטנה המביעות הצורות

בערך, זלזול חיבה, הפחתה הבעת של נוספות הוראות גם יש ההקטנה לצורני כיהביטוי. הופנה שאליו האדם בכבוד ופגיעה

מקום מראי השירה, בהיתר מורפולוגי עיון – השגרה והיתר השירה אפרת, מ' )תשנ"ו(. "היתר

בן אברהם של הלשון בחידושי מודגם מ' בתוך: עורך, שלונסקי". אשר,

.מורג לשלמה מוגשים היהודים ובלשונות העברית בלשון מחקרים.276 - 257ירושלים:

של בדורו למשוררים בהשוואה למשוררות ייחודיים לשון ימיני, ב' )תשס"ב/ג(. קוויבר-אילן. גן: אוניברסיטת דוקטור(. רמת )עבודת שלונסקי

. תל-אביב.שלונסקי חידושי מילוןכנעני, י' )תשמ"ט(. . תל-אביב.זמננו בת בעברית המילונית היצירה דרכיניר, ר' )תשנ"ג(.

גב' אילת יפת

הדרכים ליצירת הומור מילולי ביצירותיה של דתיה בן-דור

בספרות בעיקר בולט ומעולם, והוא מאז סוגיה על הילדים בספרות קיים ההומור לוין אותו, למשל, אצל למצוא אפשר העברית הילדים הבריטית. בספרות הילדים

ועוד, אטלס בורלא, ע' הלל, יהודה שלונסקי, עודד גולדברג, אברהם קיפניס, לאה רוב זאת פשוטה, ועם אינה ההומור )ברוך, תשנ"ב(. הגדרת בן-דור דתיה – ולענייננו

"ביסוציאציה" המושגים על כלל בדרך מבוססות ההומור של המקובלות ההגדרות(bi-sociation( 'ו'אי-ההלימה )incongruity( )Attardo, 1994,) מקבילים מונחים עוד ויש

רק הוא ילדים, וההבדל לגבי והן מבוגרים לגבי הן נכונות השונות נוספים. ההגדרות בהתאם הדרגתית היא ההומור הילדים. תפיסת ושל המבוגרים של ניסיונם בהיקף

סיטואציות יותר, מכיר אינטליגנטי שהילד המילים. ככל ואוצר החיים ניסיון לרכישת סוגיו על ההומור את יבין שהוא סיכוי יש – יותר עשיר מילים אוצר ובעל יותר רבות

(. 1994 זיידמן, ;1982ופרוכטמן, )ברוך יותר צעיר בגיל השונים לא (, מהם1982ופרוכטמן, )ברוך שונים לסוגים בכללו לילדים ההומור את למיין ניתן

) בלבד, למשל, המפלמן המילולי בהומור להתמקד בכוונתי זו בהרצאה מילוליים, אךHemphelmam, 1998צלילים, על אותו: חזרה יוצרת בן-דור דתיה שבהן (, ובדרכים

דו-משמעות, שבירת חידושי ושבירת משלבים מילים, עירוב ביטויים, פירוק צורות, במיוחד ואתמקד בקצרה מהדרכים אחת כל את אדגים מילולית. בהרצאה ציפיות

מילולית, שהיא ציפיות לבן-דור, ושבירת ייחודית דרך מילים, שהיא בשתיים: פירוק לא תשובה מתן היא הציפייה נשברת שבהן הדרכים ביצירותיה. אחת הרווחת הדרך אתה למה חתול"... / "אז כמו רעב ואמר: / "אני עכבר אליי / בא "בלילהכמו: צפויה

ועוד. מפית." לי אין אוכל? תגיד!" / "כי לא

מקום מראי מופ"ת, ירושלים.ילדים. בספרות הומורברוך, מ' )תשנ"ב(.

פרק . תל-אביב: פפירוס. )בעיקרשם יש שיר לכל(. 1982ברוך, מ' ופרוכטמן, מ' )י'(

. תל-אביב: פפירוס.הומור(. 1994זיידמן, ע' )Attardo, S. (1994). Linguistic Theories of Humor. Berlin & New-York: Mouton de

Gruyter.Hempelmann, C. F. (1998). Linguistic Approaches to Humor: The General Theory of

Verbal Humor in Performance, (Unpublished MA Thesis). Hanover University.

____________________ * ההרצאה מבוססת על פרק מתוך עבודת דוקטורט הנכתבת בימים אלה בהנחייתה של פרופ'

אורה שורצולד. אני מודה לפרופ' שורצולד על שהתירה לי לפרסם חלק מהמחקר בעודו בתהליך.

דר' אילאיל יציב-מליבר

מה שקורה זה שאין לי הרבה זמן לדבר על מבנים מבוקעים בעברית הדבורה

מבנה עולה דבורה בעברית םטלוויזיוניי וראיונות מונולוגים של בתמלולים העיון מתוךגולדברג1992 )אזר המבוקע שכיח, המבנה הבלשנית , בספרות2004 וקנטור ,

על בהסתמך העברית, רק עתה, לגבי עד תואר זה (. מבנהpseudo-cleft באנגליתהספרות. בלשון בכתב ביטוי לידי הבאה הדיבור מלשון דוגמות

,נתוןו חידוש, רימהו תימה המונחים באמצעות המבוקע המבנה את לתאר נהוגהתחביר. לתחום בהכרח שייכים , שאינםמיקוד

מונחים על המתבסס זה למבנה שונה ניתוח להציע בכוונתי ההרצאה במסגרתתחביריים:

מה ידי על המוקדם נשוא מופיע הראשון איברים. באיבר לשני יחולק המבוקע המבנה השני הנשוא(. באיבר ידי על נשלט תחבירית לקסיקלי, שמבחינה דיוק נטול )רכיב ש

מקשרים האיברים שני -. אתש מהל המקבילה מפורש, שהוא לקסיקלי רכיב מופיעבדיבור. הפסקה רק אוזה, זו, הוא, ש...() שונים אוגדים גלגול כאל ולא הדבורה בעברית יסודי מבנה כאל זה למבנה להתייחס שיש היא טענתי

באמצעות אוכיח זאת נושא-נשוא-מושא. את הוא בו הרכיבים שסדר אחר מבנה של שבו מחלק מעבר בו שמתקיים בכך הוא זה מבנה של תחביריים. ייחודו מבחנים מספר

אותה מתפרשת שבו אחר חלק אל לקסיקלית מבחינה מפורשת אינה האינפורמציהברור. לקסיקלי בלבוש ומופיעה אינפורמציה

שבאיבר העובדה היא יותר פשוט מבנה של גלגול אינו זה שמבנה לכך הוכחה עוד מצומצמת, שמות מקבוצה אחדים פעלים רק להופיע יכולים המבנה של הראשון

כמהחשוב, מעניין) הערכה המביעים תואר לחלק סבילות צורות (, וחג"מים. כשהם אותם המאפיינת מזאת שונה ערכיות הראשון באיבר המופיעים מהפעלים

(. קרה )למשל רגילים פועליים במבנים מופיעים או מונולוגים של זה. תמלולים מבנה של הטקסטואליות הפונקציות על אעמוד לסיכום

בוחרים שבו הלשוני ההקשר על גם לעמוד מאפשרים ארוכים שיחה קטעי שלהללו. במבנים להשתמש הדוברים

מראי מקום

( מ' "לקראת1992אזר, בת-זמננו". בעברית הממוקד המשפט מבנה הבנת (. החברתיים-תרבותיים, בהקשריה הלשון על מחקרים , קובץחיה שפה העברית

. 99 - 87חיפה, טורי, אוניברסיטת וג׳ שחר בן אורנן, ר׳ עורכים: ע׳ 'זה' הכינוי על – זה זה, זה לא זה? לא, זה ה' )תשס"ד(. "זה גולדברג, ד', קנטור

.55 - 43, 53 עברית בלשנותימינו". של בעבריתMiller Jim and Weinert, Regina (1998). Spontaneous Spoken Language: Syntax

and Discourse. Oxford: Clarendon Press.Roubaud Marie-Noëlle (2000). Les constructions pseudo-clivés en français

contemporain. Paris: Honoré Champion.

Hopper Paul J. and Thompson, Sandra A. (2001). Grammatical Fragments and Social Action in Conversation. International Conference on Cognitive Linguistics.

דליה כהן-גרוסדר'

"הנסיך המאושר" מאת אוסקר ויילד:שמונה עשורים של תרגום

ומותרות אושר חיי נסיך, שחי של סיפורו הוא ויילד אוסקר המאושר" מאת "הנסיך על רמה, הצופה גבעה על והוצב לפסל הנסיך הפך מותו וספון. לאחר גדול בארמון

עירו, לעוניים בני לסבלות לראשונה מתוודע הוא החדש מקומו העיר. ממרומי כל פני החום, ארצות אל בדרכה לצדו לנוח המזדמנת ולצערם. סנונית המחפיר, לצרותיהם

היא מצוותו פי הגורל: על מוכי לתושבים עזרה בהגשת שלו השליחה להיות הופכתאת ניצב את המקשטת האודם אבן את אליהם מעבירה הספיר אבני חרבו,

של יציאתה גופו. דחיית לציפוי המשמשים הזהב עלי ואת עיניו בארובות המשובצות לגל מושלכת הקטנה מקור, וגופתה מתה בחייה; היא לה עולה חפצה למחוז הסנונית

בהיוותרו ופרנסי מהודו מאבד הנסיך פסל ועיוור עירום אשפה. העיר ומהדרו, מושלך ניתך, והוא אינו שלו השבור העופרת לב כי מתברר אז להתיכו. או מחליטים

המחודש המתה. איחודם הסנונית גופת מוטלת האשפה, שבו גל אותו אל יד כלאחרהשכינה. כנפי תחת עדן, בהיותם בגן מתרחש והסנונית המאושר הנסיך של

רבות לשפות תורגם הוא היום ועד , ומאז1888 בשנת לאור המאושר" יצא "הנסיך טעמם את בסקרים, הבודקים ביותר האהובים הסיפורים ברשימת להופיע וממשיך

לכאורה זה, הבנוי קצר טרגי סיפור העולם. לתוך רחבי בכל קוראים של הספרותייצק כאגדה והדתית החברתית עולמו תפיסת את המבטאים תכנים ויילד לילדים, המינית. זהותו על גם ורומזיםש,המאושר" לעברית "הנסיך של שונים תרגומים 16 בין משווה מחקרנו המנעד

של שנה80 -כבן  הוא הםהכרונולוגי ועד 1921 -)מ  המוקדמים ארבעת. (1999 במהלך זכו אף התרגומים מן בישראל. חלק – יותר בחו"ל, והמאוחרים נעשו שביניהם

של והתרבותיות הלשוניות המוצא מתרגם. נקודות אותו מידי חדש לטיפול השנים על השפעתן ובמידת המקורי לטקסט בהתייחסותם בבירור ניכרות השונים המתרגמים

קהל עבור – מובהקים נוצריים סממנים המכילה – היצירה "גיורה" של ועל תרגומה שונים, תרבותיים ערכים התרגומים לתוך נוצקו יהודיים. כך ילדים של מוגדר יעד

לזיקתו לרעיון, החינוכי-דתי מתרגם, לרקעו כל של לתקופתו אספקלריה המשמשיםפעל. ובה השתייך שאליה הלשונית ולקהילה הציוני

מראי מקום תרגימאהמתרגם". של חירותו רבלה, או: גבולות את לייהד "איך.(1995בסוק, ע' )

33 :6 - 9.

- 1930 בשנים לעברית הספרותי והתרגום תרגום של נורמות .(1977טורי, ג' ) אביב: מפעלים . תל1945

בע"מ. לאור להוצאה אוניברסיטאייםBen-Ari, N. (2000). “Ideological manipulation of translated texts”. Translation

Quarterly (The Hong Kong Translation Society) 16-17, 40-52.Thompson, M.S. (2001). “The importance of not being earnest: Children and Oscar

Wilde's fairy tales. New Review of Children's Literature and Librarianship 7, 191-

204.

דר' איילת כהן

אח שלו, אויב שלי: בירור עמדות פוליטיות סותרות ברטוריקה רב-מודאלית

בפברואר הפלסטינית ברשות שנערכו לממשלה בבחירות החמאס תנועת ניצחוןסומן2006 המדינית בזירה משמעותי לשינוי פוטנציאל בעל היסטורי כאירוע

טרור, נעשו בארגון כחברים הציבור בתודעת אז עד חמאס, שנתפסו הישראלית. אנשי ולבחינה להגדרה הצדדים שני את חייב זה פוליטית. שינוי להתדיינות חדשים לשותפים

התנועה. אנשי של וכוונותיהם זהותם של חדשה האמונה מרכזיות שאלת מונחת גישות, שבבסיסן שתי בין עימת המתגבשת בזהות הדיון

גישה בקביעת מנחה כקו הדתית ברמה הידברות המעודדת פרגמטית מדיניות: בציווי הרואה להבנה, וגישה עתידית אפשרות כאחד, ומניחה והמדינית הבין-אישית

של שונים דפוסים קיום ומחייבת ארוך לטווח כפתרון פשרה השוללת מסגרת-על הדתימאבק.

של השני בערוץ2006 בפברואר8ב- ששודרה אנגל איתי של חמאס", כתבתו "זמןמוצעת התוכנית במסגרת הישראלית הטלויזיה כדגם זו בהרצאה "עובדה",

המתאפיינת עמדות של ולליבון לבחינה למסגרת-שיח ברטוריקה סותרות, לה העניקה הפוליטי האירוע למועד הכתבה, שסמיכותה כי לזכור רב-מודאלית. יש

והסגנוניים המסחריים ולתכתיביו ההפקה לאילוצי כפופה ראשוניות, היתה של יתרון את לעצב השאר, בבחירה התבטאו, בין אלה פופולארי. אילוצים מדיה ערוץ של

העיתונאי, שבהם בין-אישיים ומפגשים אנקדוטות רצוף מסע כסיפור כולה הכתבהחושף כגיבור "האויב" של המורכבת זהותו את מרכזי,

(Fursich, דנה2002 "אחרות"; קהילות החוקר כתייר העיתונאי של בעמדתו , דנים2003וליבס, בלום-קולקה, קמפף כלפי וקרבה ריחוק של שונים בביטויים

טלוויזיוני(. בראיון פלסטיניים מרואיינים החמאס אנשי של ועמדתם זהותם בבחינת המוצגות הסתירות עם ההתמודדות אופני

והסגנוניות התמטיות הבחירות משלוש אחת בכל הבאים בדברים לדיון מוצעיםבכתבה: אנגל שמציע

בתחומו. המתרחשת הסצינה והבניית ההתרחשות אתר בחירתא.מהסצינות. אחת בכל השיח סוגות בחירתב.

בכל הכתב את והחזותית, המשמשת המעורבת, המילולית הרטוריקה בחירתג.שביניהן. הקישור ובקטעי מהסוגות אחת שבבסיסם והחזותיות המילוליות האתגור ובדרכי בראיונות בעיקר תתמקד ההרצאה

)כהן וספק סתירה המביעים כטקסטים החזותיים (, בדימויים1999, 1996 )ויצמן ,Machin and Jaworski עמדה כממחישות ארכיון כתבות של (, בתפקידן2007ואיתן,

וסיכום. הקריינות: הקדמה, קישור, פרשנות דברי של תפקודים ( ובארבעה(2006 של רצף שהצגת רטוריים מנגנונים של פעולתם דרכי על להצביע הדברים מטרת

בכתבה, הנפרדים מהמקטעים אחד עמדה. כל לגיבוש כבמה להם משמשת סתירותייבחנו רצף ויוצרים ביניהם המתקיימים הקישורים גם כמו ציר פני על מצטבר,

(,Brown and Levinson, 1987) וכבוד סולידאריות של שונים גוונים בין הנע התייחסות בספק מלווה זו הדוברים. תהייה בכוונת ספק הטלת לבין אמון הבעת בין ומתנודד

אנסה להסתמך שניתן שיח כערוץ כשלעצמו ההידברות רעיון כלפי תמידי עליו. למקטע, מקטע בין סתירות של פתור בלתי כרצף בעצמו זה, הבנוי ציר כיצד להראות

החמאס. לאנשי המורכבות ההתייחסות רמות את ומעצב מלכד

הומור של בהעדרו או בקיומו ובדיון אבסורדיים במעמדות הבחירה על לבסוף, אעמודכאמצעים של כרצף ,הבנוי בטקסט עצמי ) עמדה להבעת מרכזיים סתירות,

Hatch,1997).

מקום מראי עם האויב'? ראיונות עם (. " 'לדבר2003בלום-קולקה, ש', קמפף, ז', וליבס, ת'. )

בתוך: האינתיפאדה בתקופת פלסטינים קובץ למ"דהשנייה". לאיל"ש: ,שימושית לבלשנות הישראלית לאגודה שנה שלושים במלאות מחקרים

.77 - 61ומ. מוצ'ניק. ירושלים: צבעונים, י. שלזינגר עורכים ."איתגור דפוסי הישראלית: התגבשות בטלוויזיה החדשותי הראיון" .(1999ויצמן, א' )

תל-אביב: וג' טורי. ר' בן-שחר , עורכיםב' חיה שפה העבריתבתוך: מכוןה .156 - 135 ,המאוחד הקיבוץו פורטר שם על וסמיוטיקה לפואטיקה הישראלי

בטלוויזיה החדשותי בראיון איתגור תפקידים: אסטרטגיות חילופי"(. 1996) א' ויצמן,אסופת ספר בתוך ."הישראלית עורכיםבלשון מחקרים הדסה: א' , רמת שוורצוולד שלזינגר. אוניברסיטת וי' גן: .95-85בר-אילן,

מילוליות/חזותיות: כתבות יחידות-מבע של ראשוני (. "מיפוי2007א' ) כהן, א' וטלד'חי שפה עבריתהבתוך: בוחן". כמקרה בטלוויזיה מגזין עורכיםה, ר' ,

הטוריוג' בן-שחר, פורטר שם על וסמיוטיקה לפואטיקה הישראלי מכון. .218 - 191, המאוחד הקיבוץו

Brown, P., & Levinson, S. (1987). Politeness: Some Universals in Language Usage. Cambridge: Cambridge University Press. (First published as Universals of Language: Politeness Phenomena, in E. Goody (ed.), 1978, Questions and Politeness, Cambridge: Cambridge University Press), 56-324.

Hatch, M.J. (1997). “Irony and the social construction of contradiction in the humor of a management team”. Organization Science, 275-288.

Fursich, A. (2002). “How can global journalists represent the ‘Other’? A critical assessment of the cultural studies concepts for media practice”. Journalism, 3: 1, April, 57-84.

Machin, D. and Adam J. (2006). “Archive video footage in news: creating a likeness and index of the phenomenal world”. Visual Communication, 5: 345-366.

דר' זהר לבנת

גרמטיקליזציה של מבעי הסתייגות מטא-לשוניים

להגיד", שאומרים", "אפשר "כמו מטא-לשוניים, כגון הסתייגות במבעי תדון ההרצאה מטא-לשוני" מוגדר "מבע שנקרא". המונח "מה בביטוי להגיד", ובעיקר נכון "יותר

גלויה התייחסות המממש (: מבע1970) יאקובסון ועל-פי מצמצם באופן זה במחקר או הסתייגות גם השאר בין להביע יכולים מטא-לשוניים לצופן. מבעים הדובר של

רואה( 1992) ףארקלייפמסוימת. במילה לבחירה ביחס הדובר של התלבטות מהטקסט התרחקות לשם טקסט בתוך טקסט ליצירת אמצעי זה מסוג בביטויים

הכתוב. בטקסט כפולות במרכאות לשימוש , בדומההממוסגר מלשון אותנטיים דבורים בטקסטים מופיע שהוא שנקרא" כפי "מה המבע של ניתוח וקוטבה , היינה2003 וטראוגוט )הופר גרמטיקליזציה של תהליך על מצביע ימינו

"נקרא"( לקטגוריית )הפועל התוכן מילות מקטגוריית מעבר כולל זה (. תהליך2002הבאים: השינויים את שנקרא" כולל "מה של הגרמטיקליזציה התפקיד. תהליך מילות

לפניו; ולא הממוסגר המבע אחרי מופיע – במיקום שינויא. של התחבירי כמשלים עוד נתפס איננו הממוסגר המבע – התחבירי בתפקיד שינויב.

והפועל הפועל איננו "נקרא", המאפשרת סבילה כצורה עוד נראה "נקרא" מקביל; פעיל למבנה המרה

פרגמטית; העשרה עם בד-בבד המשמעות של החוורהג.המטא-לשוני. המבע על הטעמה איןד.

קונספטואלי, אלא רכיב עוד שנקרא" אינו הגרמטיקליזציה, "מה תהליך של בסופו עבור אינדיקציה משמש הוא הפרוצדורלי (. בתפקידו2002 )קרסטון פרוצדורלי רכיב

סגנונית. הדובר "מסומן" מבחינה מבע כאל הממוסגר המבע אל להתייחס הנמען שלו. הרגיל לסגנון דוגמה זה במבע לראות שלא הנמען מן באמצעותו מבקש

הסגנון: "מסומן" של היבט מכל התרחקות מציין הוא המטא-לשוני המבע באמצעותועוד. משלב, כבילות, קלישאיות, פיגורטיביות

אין1992) פיירקלאף של במונחיו אינטרטקסטואליות של בתופעה כאן מדובר (, קודם לטקסט אינו המתבצע הקישור – אינטרדיסקורסיביות של בתופעה אלא גלויה

שיח. לסוג או אחר, לז'אנר, לסגנון למשלב דווקא, אלא אותנטיים. דבורים מטקסטים מפורטות דוגמות יובאו אלה לכל

ReferencesCarston. R. )2002(. Thoughts and Utterances: The Pragmatics of

Explicit Communication. Oxford: Blackwell.Fairclough, N. (1992). Discourse and Social Change. Cambridge: Polity press.Heine, B. and Kuteva, T. (2002). World Lexicon of Grammaticalization.

Cambridge: Cambridge University Press.Hopper, P.J. and Traugott, E.C. (2003). Grammaticalization, 2nd Edition.

Cambridge: Cambridge University Press.

פרופ' איריס לוין, פרופ' דורית רביד וגב' רונית לוי

התפתחות מודעות מטה-לשונית לשיח סיפור

לסגנון הטיפוסיים הלשוניים במאפיינים לאבחנה מתייחסת סיפור לשיח מודעות לצורך שנבנה מבחן באמצעות נבדקה זו מודעות ילדים. התפתחות סיפור של הלשוני ואיזה לסיפור יותר מתאים איזה משפטים צמדי בין לבחור נתבקשו ילדים ובו זה מחקר לשוני במאפיין נבדלו צמד, המשפטים בחירתם. בכל את חבר, ולהסביר עם לשיחהכגון לשיח רלבנטי ביטויים סיפור, לקסיקון חריזה, דיבור חבורים, ישיר, ארכאי, בצמד אופייניים. ל תחביריים ומבנים רונית" לעומת ברחתי' אמרה "'לא דוגמה, דיבור הכולל תחבירי במבנה להבחין התבקש ברחה" הילד לא שהיא אמרה "רונית

משפטים צמדי52 סיפור. המבחן, שכלל לשיח הפסוקיות, האופייני סדר ושינוי ישירילדים288ל- הועבר משתי כיתה ועד הגן מגיל במיצב הנבדלות אוכלוסיות ה'

אפי-לשוני כלליות: הסבר רמות לשלוש דורגו הילדים של חברתי-כלכלי. ההסברים זה )"כי לשוני הסבר מהבית"(, ניצני בורחת לא פעם אף ילדה "כי יודע" או אני )"כי

והסבר יותר מילים או "דיבור או ציטוט". )"זה מטה-לשוני יפות"( "בספר ישיר" עם הדרגתית התפתחות אותם"(. נמצאה אמר מי אומרים ואז המרכאות את אומרים

הקריאה התמסדות עם ב' )אולי בכיתה קפיצה ה', עם כיתה ועד הגן מגיל הגיל נמוכה מודעות גילו הנמוך המיצב מן ה'. הילדים בכיתה התורה( ושוב לשפת וחשיפה

ב' בכיתה נסגר המיצבים בין הפער לעמיתיהם, אך א' בהשוואה ובכיתה בגן יותר ברמת מזה זה נבדלו שונים לשוניים לעיל(. מאפיינים שנמנו הסיבות בשל )אולי

או תנאי שמשפטי בעוד צעיר בגיל יחסית אובחנו חבורים ביטויים או הקושי. חריזה הופעת שכיחות באמצעות מוסברים אלו קושי יותר. פערי מאוחר אובחנו זיקה צורני

הנקנה לשוני פן מאיר זה במשפט. מחקר שלהם והבולטות סיפור בשיח המאפייניםהאורייני. האדם של הלשוני העושר את והמאפיין לספר חשיפה דרך

References

Berman, R. A., & Slobin, D. I. et al., (1994). Relating Events in Narrative: A Cross-Linguistic Development. Hillsdale, NJ, England: Erlbaum.

Purcell-Gates, V., McIntyre, E., & Freppon, P. A. (1995). “Learning written storybook language in school: A comparison of low-SES children in skilled-based and whole language classroom”. American Educational Research Journal, 32, 659-685.

Ravid, D. & Tolchinsky, L. (2002). “Developing linguistic literacy: A comprehensive model”. Journal of Child Language, 29, 417-447.

דר' שירלי לזר

יצירת מילים חדשות באופן מודע בקרב ילדי גן

לשאלות, כתשובות מילים יצירת בעידוד, כלומר מילים ביצירת עסק שיוצג המחקר בעידוד מילים ביצירת שעסקו אחרים מחקרים בעקבות נערך גן. המחקר ילדי בקרב (Clark and Berman, 1984) וברמן קלארק(, Walden, 1982) ולדן ילדים, כגון בקרב

( הגורמים1עיקריות: בחינות בשלוש התמקד הנוכחי . המחקר(Berman, 1999) ברמןודהיינו כתשובות מילים ליצור הילדים יכולת על המשפיעים הגורמים לשאלות, והגורמים לשאלות כתשובות מילים ליצור לילדים המסייעים המקשים מסוימות,

המילים ותבניות( של )גזרות הצורות על המשפיעים ( הגורמים2זאת; לעשות עליהם או סמנטיים אחרות, גורמים למילים אנלוגיה לשאלות, כגון כתשובות יוצרים שהילדים

חדשות, כגון מילים יוצרים כשהם הילדים על-ידי הלשון חוקי ( הפעלת3פונטיים; בכ"פ בעיצורי קל מילה, דגש בסוף גרוני בעיצור גנובה בהתפעל, פתח עיצורים שיכול

וכדומה. ילדי100 נדגמו כך לשם מלידה עברית דוברי הם הילדים . כל6 - 5 בני חובה גן

לבחון וכדומה. על-מנת למידה, שמיעה, שפה ליקוי אצלם אובחן וחד-לשוניים, ולא שאלות, והיה18 בפניהם מודע, הוצגו באופן חדשות מילים ליצור הילדים יכולת את

אלה. לשאלות כתשובות מילים ליצור עליהםתוך כתשובות יצרו שהילדים במילים נדון המוצעת בהרצאה התייחסות לשאלות,

שהוזכרו. הבחינות לשלוש

References

Berman, R.A. (1999). “Children’s innovative verbs versus nouns: Structured elicitations and spontaneous coinages”. In: Menn, L. and Berstein-Ratner, N., eds., Methods in Studying Language Production. Mahwah, N.J.: Erlbaum Associates, 69-93.

Clark, E.V. and Berman, R.A. (1984). “Structure and use in the acquisition of word formation”. Language, 60, 542-590.

Walden, Z. (1982). The Root of Roots: Children’s Construction of Word-Formation Processes in Hebrew (Ph.D. thesis), Ann Arbor, University Microfilms International.

מר ליאור לקס

מנפעל לפועל: על איחוד תבנית הסביל בעברית בת-זמננו

של בפוריותם העברית שעוברת ובשינוי בעברית הסביל בתצורת עוסקת הרצאתי הופעלו פועל בבניינים פעלים של הסביל סבילים. צורות פעלים המשמשים הבנייניםצורות אחידות סופר – סיפר , למשלu-a התבנית את חולקות אלה בתנועותיהן.

בתבנית סביל פועל יוצא פועל מכל לגזור ניתן ספרותית . בערביתהוקלט – הקליטו

u-i ותבנית העבר בצורת u-aבפועל ההברות למספר קשר ללא העתיד, זאת בצורת צורות של המורפולוגי כבדה. הלבוש או קלה – ההברה לסוג או המקביל הפעיל בסיסי מבנה חולקות אלה צורות אלה, שכן בשפות יחסית בקלות לניבוי ניתן הסבילשפה. בכל משותף

,פעל בבניין יוצאים פעלים של כסביל משמש זה שונה. בניין התנהגות נפעל לבנייןאולםכתב-נכתבלמשל: הואהופעלו פועלל בניגוד . אלא לסביל מוגבל אינו ,

(,נפגש)למשל: הדדיים (, פעליםנרשם)למשל: חוזרים פעלים לתצורת משמש הנו המורפולוגי לניתוח התיאורטי ( ועוד. הבסיסנרדם)למשל: והתהוות שינוי פעלי זה, אני בלבד. בכלל קיימות מילים מכיל הלקסיקון , לפיהAronoff (1976) של גישתוStemה- תיאוריית את מאמץ Modification (Steriade אשר(1988 הסבר מספקת

של קיימות. תצורתם מילים על החלים פנימיים שינויים באמצעות מילים לתצורתבעוד תנועות בשינוי כרוכה בהתאמה הפעילומ פיעלמ הופעלו פועל בלבד,

הפועל של הראשונה התנועה והשמטת תחילית הוספת כוללת פעלמ נפעל שתצורת. פעלב

זו? חריגה סביל תצורת נובעת פעל? ממה של הסביל כצורת זה בניין משמש מדוע דוברי וכי זמננו בת בעברית הסבילה משמעותו את איבד נפעל בניין כי היא השערתי

. בהרצאתיu-a מלודית תבנית אותה תחת הסביל פרדיגמת את לאחד נוטים עברית בעברית. הסביל צורות של הפוריות את לבחון מנת על שערכתי ניסוי אציג

. הנבדקים47 - 12 בגילאים אם כשפת עברית דוברי חמישים היו בניסוי המשתתפים שמודגם בפניהם, כפי שהוצגו מומצאים פעלים של הסביל צורת את ליצור התבקשו

(.1) מהניסוי המשפטים באחדרמי. ידי ________ על הבית הבית, כלומר את לסק רמי(1)

ושמונה פעל בבניין מומצאים, עשרה פעלים עם משפטים עשר שמונה כלל השאלון פעלים של תצורה לשאלון הוספתי כן בניין(. כמו בכל )ארבעה הפעילו פיעל בבנייניםהמחקר. שאלת מחשיפת להימנע מנת על עצם שמות וכן אחרים בקרב אחידה כמעט היתה הפעילוב פיעלב מומצאים פעלים של הסביל תצורת

מהנבדקים92%הנבדקים. בממוצע, 94%ו- פועלב פיעל של הסביל את יצרו פעל בבניין פעלים של הסביל . תצורתהופעלב הפעיל של הסביל את יצרו מהם

צורת את יצרו59% , בעודנפעלב פעל של הסביל את יצרו בממוצע30% שונה. רק מראות הפעיל-הופעלו פיעל-פועל . הפרדיגמותפועלב דווקא פעל של הסבילבעוד בקרב גבוהה ופרודוקטיביות יציבות הפרדיגמה לגבי כך זה שאין דוברים,

שאין פי על , אףפעל של כסביל פועל תבנית את העדיפו הנבדקים . רובפעל-נפעל ליישור חזקה נטייה בכך לראות ניתן כי סבור קיימים. אני בפעלים זה מסוג פרדיגמות הסבילים הפעלים את מאחדים עברית, אשר דוברי בקרב הסביל בתצורת פרדיגמה

אותם אצל , חולקיםפיעלו פעל בבניינים יוצאים מורפולוגי. פעלים מבנה אותו תחת בעלי הם בפעלו פיעלב המומצאים מהפעלים זהה. אכן, חלק סבילה צורה דוברים כבניין נפעל על שמרו אשר דוברים ( אותםגילסו גלס)למשל: שורש עיצורי אותם.פעלו פיעל של הסביל צורות בין ומהניגוד בשפה קיימות מפרדיגמות הושפעו סביל

References

Aronoff, M. (1976). Word Formatiom in Generative Grammar. Cambridge: MIT Press, Mass.

Steriade, D. (1988). “Reduplication and transfer in Sanskrit and elsewhere”. Phonology 5: 1, 73-155.

Steriade, D. (2000). Paradigm Uniformity and the Phonetic-Phonology Boundary. In:M. Broe, and J. Pierrehumbrett, eds. Paper in Laboratory Phonology V: Acquisition and the Lexicon. Cambridge: Cambridge University Press, 313-334.

דר' גלילה מור

חיוניות לשונית ומשמעה:עיון מורפו-סינטקטי וסמנטי בתצורות 'במקוטל' ו'במוקטל' מתחדשות

של לחיוניותן היא בעבר. כוונתי בו עסקתי שכבר נמשך לשוני לתהליך אדרש זה בעיון בגזירות אתמקד )כאן בינוני צורות הם בב' שגרעיניהם הפותחים היחס צירופי תצורות

המשמשים 'מוקטל'( העובדה כתיאורים תחבירית 'מקוטל', שלקסמות מאייכים. 'במשודרג' ואחרות, נגזרות 'במסורג' או לעיל, דוגמת התצורה בנות יחידאיות חדשות

הדובר יכול דורשני. שכן הפובליציסטית, אומרת בספרות לבקרים חדשות ושוב שוב ' אומסורגת בצורה הדברים את מכבר; לדוגמה: 'לשלב בלשון בקיים להסתפק

היא '. העובדהלסירוגין הדברים את 'להניח פשוט ' אומסורגות הדברים את 'לשלב דוברים של בלשונם נוצרות לעיל הלשון דובר של בפיו השגורים הלשון שימושי שבצד תיאורים ליצירת אותם 'במקוטל' ו'במוקטל', המשמשות בתצורות שונות גזירות שונים

במבעיהם. מקבילים מאייכים האוסף אקראי גם אקראיים, וכך זה בעיון שיידונו הגזירות נאספו שמהם הטקסטים

- 2005 השנים "הקיבוץ" מן "ספרים" ועיתון "הארץ", מוסף )עיתוני (. לפי2006 את ליצור בקפידה ובוחרים ללשונם מאוד מודעים הכותבים שנאסף החומר אופי

של בלשונו שכיחות כאלה הכתב. תצורות על הועלתה שבו בשלב הלשונית יצירתם מור, )ראו העשרים המאה של העשרים שנות נישואים' מסוף 'חיי בספרו פוגל דוד

בשנות1994 של90ה- (. הנידונות בתצורות השימוש התרחב הקודמת המאה עיון בספרות נידון מאייכים כתיאורים התחביריים ובתפקידיהן בהן הפובליציסטית.

ובמור1990ב- איל"ש בכנס בהרצאתי תצורות של הסמנטי . יתרונן1995, 1994 שבמרכז הפועל לבין התצורה של כגרעינה הבינוני צורת בין המתאם רב. שכן אלו

תיאורים הופך המסר העברת בפעילות המועבר המסר לבין או המתאייכת הפעילות במעונג הרהר"]...[ הדברים, למשל, במבע פני הם . כךשקופיםל אלו תצורות גזורי

הפועל-המהרהר של תחושתו 'במעונג' על התיאור מרמז פיו ( שעל169 )פוגל, ["..]. ובין ובשקוף במפורש נדרשים, בין "]...[ שכולם במבע כך עונג(. או מעונג, חש )הוא

שהמסר נרמז ( שבו10.11.06]...[ ")הארץ, הישראלית , לחוויהובעמום במוסווהוגו'. מוסווה או מפורש

כיחידאיים90ה- בשנות שנתחדשו הפועל בתוארי אמפירי עיון מספרות ונאספו של או האנושי במוח שנחשב מה של בתכונותיו נגעו שעיקרם העלה פובליציסטית

האקראי בחומר נמצאו דומות אמירה. נגיעות או חשיבה בפעילויות המועבר המסר של אלו לבין פעם של אלו בין הסמנטי האחרונות. השיתוף בשנתיים שנאסף המתחדש

סמנטית בחינה פי על אמפירית הקבוצות. נמצא שתי בין הקבלה לערוך אפשר היום שממשיכים והתיאורים סמנטיות ממערכות חלק הם בידיי שנתקבצו שהתיאורים

באותה השונים לדוברים שחשובים משמעות בידולי סמנטית מממשים להתחדש הגזירה לגוזר שחשובה היא יותר יותר, המדויקת הספציפית שהאמירה מערכת. מכאן

בדיוק ( אומר12.1.05)ספרים, עתה 'במסורג' שנתחדש התיאור החדשה. כלומר סמנטית, 'במשולב' מערכת אותה בן שמקבילו בעוד שונות פעילויות בין הסדר מהו

אפשרי. סדר אותו על כללי באופן רק ממנו, מרמז למעלה או עשור לפני שהופיע ושוב שוב לדובר. הוא הכרחי צורך היא הנידון הלשוני התהליך של שחיוניותו מכאן

ככל ומובן ברור יהיה לנמענו מעביר שהוא שהמסר כדי יותר ספציפיות אמירות מחפש(.1977 סלובין )ראה האפשר

מקום מראי בקורפוס סימנטי-תחבירי בת-ימינו, עיון בעברית מאייכים תיאוריםמור, ג' )תשמ"ז(.

.בר-אילן רמת-גן: אוניברסיטת.מוגדר, דיסרטציה באר-שבע:.פוגל דוד של הפרוזה בלשון ומשמעות, עיון תצורה .(1994מור, ג' )

בן-גוריון. אוניברסיטת ,ט, וספר עם .עכשווית" בעברית חדשות גזירות של כגרעינן "הבינוני.(1995)מור, ג'

13 - 29.ד' - 1929) פוגל, חיי.(30 כתב-יד מכון.נישואים, ירושלים-תל-אביב:, "גנזים"

מצפה. הספר נוסח המאוחד-כתר. עריכת ירושלים: הקיבוץ.נישואים חיי. (1987פוגל, ד' )

נוסחאותיו: מתוך מ' פרי.

Lyons, J. (1977). Semantics II. Cambridge: Cambridge University Press.Slobin, D. I. (1977). “Language change in childhood and in history”. In: Macnamara,

J., ed., Language Learning and Thought. New-York: Academic Press, 185-214.

יעל משלרדר' על התלות ההדדית שבין דקדוק לאינטראקציה:אסטרטגיות תיקון-עצמי בשיח העברי הדבור

התחביר )כאן: הדקדוק שבין ההדדית התלות בשאלת מתעמק זה מחקר הינו תיקון-עצמי )כאן: אסטרטגיית התיקון העצמי(. והמורפולוגיה( לאינטראקציה התהליך שבו דוברים מפסיקים, משמיטים, משנים את תורם בשיחה ו/או חוזרים על

( סיום לידי הגיע בטרם ,self-repairחלקו, Schegloff, Jefferson, & Sacks, (. המחקר הנוכחי מצטמצם למקרי תיקון-עצמי החלים באותה יחידה להרכבת1977 לאחר (, מיידturn constructional unit (TCU) Sacks, Schegloff & Jefferson 1974)תור,

הדיבור ברצף ההפסקה(post-positioned same-turn self-repair:לדוגמה .)]פרץ[* הוא... .1]]גנב[[ לו, הוא.2טייפ. ... ת'רדיו.3

והן תחבירית מבחינה )הן סיום לידי הגיעה בטרם1 ההנגנה יחידת את קוטעת הדוברת *(. היא ע"י מסומנת הקטיעה )נקודת המבע לתחילת פרוסודית( וחוזרת מבחינה

גנבב פרץ הפועל את לטעון-תיקון, מחליפה שקדם הוא הנושאי הגוף כינוי על חוזרת של החלפהתיקון: אסטרטגיות שתי זה במקרה רואים במבעה. אנו ממשיכה ומכאןו הטעון-תיקון המבע אסטרטגיות שכבר מהשיח חלק על חזרהבאחר, נאמר.

להתבצע החזרה או ההחלפה כמובן, ל זו נפרד באופן גם יכולות, דוגמה, מזו. בלבד: החלפה

]היה[* ]]היתה[[ השכנה, ... זה.1הפור- -ץ, את ... שראתה.2

בלבד: חזרה או... ז- -ה,*.1זרקוניה. זה.2

טבעיות בשיחות שהתרחשו תיקון-עצמי של היקרויות250 על מבוסס הנוכחי המחקרחיפה. אוניברסיטת של הדבור העברי השיח קורפוס מתוך פורמליות בלתי דקדוק, יש רנדומלית. לתופעה אינה העצמי התיקון תופעת כי ידוע מה זמן מזה

) מורפו-סינטקטית מבחינה והן פונטית מבחינה רבה, הן דפוסיות מגלה היא כלומרe.g., Jespersen 1924, Maclay & Osgood 1959, Hockett 1967, Schegloff 1979אולם .)

לשפה, וזאת משפה משתנים העצמי התיקון דפוסי נתגלה, כי יחסית לאחרונה רק (.e.g., Fox, Hayashi, & Jasperson 1996) השפות של הטיפולוגיות לתכונותיהן בהתאם

חזרה בעוד לא לעיתים באנגלית מתרחשת שלמה פסוקית על למשל, רחוקות, ביותר. נדירה היא שביפנית & Fox, Maschler) וגרמנית באנגלית, עברית תיקון-עצמי אסטרטגיות השמווה במחקר

Uhmann 2006חזרה או )החלפה, חזרה העצמי התיקון סוג שבין התלות (, נחקרה של הראשונה( ו/או דוגמה ב )פועל המוחלף האיבר של הדיבר חלק +החלפה( לבין

שלוש בכל כי דוגמה(. נמצא באותה נושאי גוף )כינוי בשיחה חוזרים שאליו האיבר עצם, )שמות תוכן מילות של בהקשר בעיקר שימשה ההחלפה השפות, אסטרטגיית

יחס, מילות כינויים, מילות )כגון פונקציה מילות פועל(, ואילו ותארי פעלים, תארים . למשל, בחזרה כיעדי בד"כ שיח( תפקדו וסמני יידוע, קשרים יידוע/אי שאלה, תווי

)כינוי פונקציה מילת )פועל(, ואילו תוכן מילת מוחלפת דלעיל, אכן הראשונה דוגמהחזרה. יעד גוף( מהווה

מילות של יותר הנמוכה ותדירותן בהרבה הרב מספרן מפתיע. בשל אינו זה ממצאמילות למילות בהשוואה התוכן לדובר. פחות נגישות לעיתים הן תוכן הפונקציה,

מילות שפות בשלוש הן שאליהן התוכן למילות בד"כ קודמות הפונקציה אלו, היא רווחת צפויה, אסטרטגיה תוכן מילת בהפקת האטה של מתייחסות. וכך, במקרה

(,cf. Fox, Hayashi, & Jasperson 1996) אותה המקדימה הפונקציה מילת על השתהות.פונקציה למילת חזרה כלומר למדי רווח הוא כי )אם מתקיים זה דפוס שבה במידה ביניהן נבדלות השפות שלוש

(, ואילו84%) פונקציה ממילות מורכב החזרה יעדי של הגדול בכולן(. בעברית, הרוב 80%) בגרמנית לקיים דומה זה (. מצב63%) תוכן מילות של הן ההחלפות רוב

אך65% לעומת בהתאמה(, לעומת92%) באנגלית מהמצב שונה , 50%, בהתאמה(.

העצמי התיקון דפוסי על המשפיעים העברי הדקדוק אילוצי על אעמוד בהרצאתי בכל חבורה נושא מורפמת של קיומה כי העברית. בפרט, אראה בשיחות שנמצאו

אילוצי הגוף כינוי 'להשמיט' את פועל, האפשרות בצירופים מילים סדר הנושאי, )פעלים תוכן מילות גם שבו מצב הסמיכות, יוצרים מבנה של המורכב שמניים, וטבעו

אחר צפוי איבר של הפקתו להשהיית חזרה, כאמצעי יעדי לעיתים עצם( מהוות ושמותהעברי. בשיח

References

Fox, B., Hayashi, M. & Jasperson, R. (1996). “Resources and repair: A cross-linguistic study of syntax and repair. In: E. Ochs, E. Schegloff and S.

Thompson, eds. Grammar and Interaction. Cambridge: Cambridge University Press. 185-237.

Fox, B., Maschler, Y., & Uhmann, S. (2006). “A cross-linguistic study of self-repair in English, German, and Hebrew”. Paper presented at ICCA 2006, Helsinki, May 12.

Hockett, C. (1967). The Philosophy of Grammar. Chicago: The University of Chicago Press.

Maclay, H. & C. E. Osgood. (1959). “Hesitation phenomena in spontaneous English speech”. Word 15: 19-44.

Sacks, H., Schegloff, E. & Jefferson, G. (1974). “A simplest systematics for the organization of turn-taking for conversation”. Language 50: 696-735.

Schegloff, E. A. (1979). “The relevance of repair to syntax-for-conversation”, In: T. Givon, ed., Syntax and Semantics, [Vol. 12, Discourse and Syntax]. New York: Academic Press. 261-286.

Schegloff, E., Jefferson, G. & H. Sacks. (1977). “The preference for self-correction in the organization of repair in conversation”. Language 53, 361-382.

פרופ' רפאל ניר

על מבעי שלילה בשיח הציבורי–כשהם אומרים "לא" למה הם מתכוונים?

; הודג'1985)ברזיל, שלילה הכוללים מבעים של לניתוח שונות תיאוריות קיימות בשלושה שלילה מבעי של התפקוד את לנתח (. אפשר1985; לווינסון, 1996וקרס,

הפרגמטי מישורים הסמנטי-לוגי, נוסף שונים: התהלוך תיאור – לכך והרטורי. והשלילית. פרופוזיציות: החיובית שתי בין דיאלוג כמעין שלילה מבעי של הקוגניטיבי

כגון: משפטי שממלאים שונות פרגמטיות פונקציות בין להבחין הראוי מן שלילה, חושב?"( לא )"אתה )איסורים(, פאטית מידע(, קונאטיבית )העברת רפרנציאלית

לא?"(. )"איך שיח וסמני "משפט שהוא שלילי ומבע משתמעת מפורשת, שלילה שלילה בין להבחין מקום יש כן

אפס" )שתיקה(. ובתקשורת הציבורי בשיח טקסטים של שלילה בניסוחי בעיקר תתמקד ההרצאה תימה בין ההבחנה – המידע ומבנה האינפורמציה כמות מבחינת ובניתוחם ההמונים

וחידוש(. )ניתנות לרימההכפולה. השלילה של סמנטיים היבטים יידונו כן

References

Horn, L.R. (1989). A Natural History of Negation, Chicago & London: The University of Chicago Press.

Lambrecht, K. (1996).  Information Structure and Sentence Form, Cambridge: Cambridge University Press.

גב' גתית סרי

גישור לשוני ותרבותי בעת המפגש הרפואי עם דוברי אמהרית: תפקיד המתורגמןהרפואי בעיני עצמו ובעיני ספקי השירות הרפואי התלויים בו

על האמון החולה לבין הביו-רפואי המודל פי על העובד המערבי הרופא בין המפגשמסמל האתיופית והרפואה התרבות החברה בין המפגש את גם המסורתית,

בתוכו מגלם בה. הוא להשתלב האמורים העולים לבין ותרבותה הקולטת הישראלית משמעותי שלב גם משמש הוא וככזה התרבויות שתי בין ומתן המשא ניסיון את

בין במפגש המקשרת החוליה הינו הישראלית. המתורגמן בחברה העולים בהשתלבותמכך. נגזר התרבויות, ותפקידו שתי

ההבדלים השלכות את זה, מתארת בנושא תזה עבודת על ההרצאה, המבוססת בתפיסת ביטוי לידי באים אלו הדו-לשוני. הבדלים הרפואי המפגש על הבין-תרבותיים

במאפיינים המסורתית, וכן בתרבות תפיסתם לעומת המערב בתרבות והרפואה החולי בשיח מכשול להוות העלולים – ועוד הרפואי הנאראטיב נימוס, מבנה דפוסי – לשוניים

שונות. תרבויות בני משתתפים בין לעשות המתורגמן שעל הלשוניות הבחירות יתוארו המתורגמן תפקידי ניתוח במסגרתשינוי של הוספה או העבודה: השמטה במהלך האינטונציה, או המשלב מבעים, מעשה על השלכות אלה הלאה. לבחירות וכן עקיף בדיבור או ראשון בגוף שימוש

המפגש. של הקליניות התוצאות על יוצא וכפועל התרגום הרפואי במפגש המתורגמן תפקיד נתפס שבה הדרך את לבדוק הייתה המחקר מטרת

של מרפאות בשתי איכותני שדה מחקר בישראל. עיקרו אתיופיה עולי עם הבין-תרבותיתצפיות למרכזי הצמודות כללית בריאות שירותי בין מפגשים של ותיעוד קליטה,

ובתווך דוברי חולים לבין דוברי-עברית רופאים )שתי המתורגמניות אמהרית, העולים(. מן עם עבודה כדי תוך אמהרית שלמד ישראלי ומתורגמן עולות מתורגמניות

אלה על-ידי התפקיד תואר שבה הדרך בין הלימות קיימת תמיד לא כי עולה המפגשים בין חוסר-תואם קיים כי מזו, התברר הרופא. יתרה של ציפיותיו לבין אותו הממלאותבפועל. הנעשה לבין הללו התיאורים

יחד גם והמתורגמניות שהרופאים זו, נראה בעבודה המתוארות התצפיות סמך עלאתיים להיבטים מודעים אינם של רבים, המשותפת עבודתם ופרגמאטיים,

נעשה עבודה. לא כדי תוך המתקבלות ואחרות לשוניות בחירות של ולהשלכותיהן מהם אחד לכל שיאפשרו משותפת עבודה דרכי תואמו ולא ציפיות תיאום ביניהםולהפוך הטובה בצורה תפקידו את לבצע שני ליעיל. עבודת המפגש את ביותר,

ללא באופן נעשית הצדדים לסכנות מודעות אינטואיטיבי, לאתגרים, לכאורה, המפגש. תוצאות על התנהלותם של ולהשלכות

עדינה עבאדידר'

ביצירותיהם של אתגר קרת ואורלי קסטל-בלום (nonsense) איגיון

בפולקלור, במזמורים, ובסוגות התגלה הוא בספרות, שהרי חדשה תופעה אינו איגיון זו תופעה הובחנה החדשה העברית בספרות (. אף1979 )סטוארט אחרות ספרותיותבידי בלום קסטל אורלי של ביצירתה

) שוטז אלפרד הסוציולוג של תורתו (. בעקבות89, 87, 84: 2003) ר' בן-שחר1973 ,I : 10 - 19הוא שלדעתה הישר, ומכאן השכל כשלילת איגיון הגדירה ( סטוארט של או בדיוני מדע של לסוגות מציאותי. אשר עולם בוראות ביצירות, שאינן שולט

אפשריים היו או בעתיד ייתכנו בהן המתוארים שהעולמות טוענת סטוארט, אגדותאפשר לדעתי, הסוגות לכל אחת הגדרה אנקויסט של בתורתו למצוא בעבר.

אחד, בין אפשרי עולם יוצר הוא אם כקוהרנטי טקסט מגדיר הספרותיות. אנקויסט (. הרחבתי126 :1978)אנקויסט: דמיוני עולם שהוא ובין מציאותי עולם שהוא

בסמני מסומנים ביניהם שהמעברים שונים, בתנאי עולמות היוצר לטקסט זו הגדרהואילו :1990 )עבאדי בלתי-קוהרנטי טקסט נוצר אלה שיח סמני מהיעדר שיח,

חריגות בו שיש שיח עולם היוצר טקסט של 'איגיון' כתכונתו נגדיר (. מכאן60 - 59 בו שיש לוגיים, או באמצעים והן לשוניים באמצעים הן הישר, המתבטאות מהשכל

שיח. בסמני מסומנים אינם ביניהם שונים, שהמעברים אפשריים עולמות של עירובדוגמות: וכמה בהרצאתי בהן שאעסוק איגיון של העיקריות הקטגוריות להלן

סמנטיים באמצעים המתבטא איגיוןא. ].רעה לא בכלל שם המוזיקה קנלר של הקייטנה[ )קרת, …, ]זווית עם[ …

1998 :48) :1989 עוינת סביבהכתיבה, )קסטל-בלום, מכשירי …ופינקולדה אש עם מזרקות

44) שש דוברת שאת אמר אותך. הוא להרוג רוצה [ הוא…תלתלים. ] עם בחור בחוץ יש

והוא דוברתארבע. רוצה שפות. נמצאת אני היכןעברית, רק )קסטל-בלום, 1990 :18.)

לוגיים באמצעים המתבטא איגיוןב. ונניח במהלך התממשו אבריה ששני מוציאה ברירה מת, או אני שעכשיו הסיפור: (. 41: 2002 אניהובארץ. )קרת, לכלוך, עצמי, הראשונה בשירות מכבסה פותח

[…] מזמן מת בכלל, הוא מת שלה, שהיה הבעל על הסתכלה לוגית: התופרת סתירה(.78: 1993 רצוניים בלתי סיפוריםשד, פעם )קסטל-בלום, הייתי

והאסטרופיסיקה הפיסיקה מחוקי חריגות ג :1998 קנלר של הקייטנה[ )קרת, …] שנעלם עד לשמים הפוך [ נופל…] הסלע

83.) מהר לזוז מתחיל הארץ שכדור בגלל בישראל החמצן כמות והולכת [ מתמעטת…]

אורלי של החדש הספרישראל, מדינת )קסטל-בלום, תחי לאזורנו מגיע כשהוא יותר(.146: 1998 בלום קסטל

הטבע מחוקי ד. חריגות

קנלר של הקייטנהלחיים. )קרת, אותה ויחזירו מפה אותה שייקחו טוב סיכוי [ יש…]1998 :106)

אותך הקו-קלוקס-קלאן, ועשו מאיתנו אותך חטפו ושחורה קטנה תינוקת כשהיית(.82: 1989 עוינת סביבההחזירים, ראשי לבנה. )קסטל-בלום, תעלומת

( הוסרל ע"י )שנוסחו זמן של סובייקטיבית הבין הסהתפי כללי ה. עיוות נולד, טרם שאביך, שאז באירופה, שעה נפגשו מיודדים. הם מאוד היו ואבי-סבך אבי

זאת ממנה ולהתפרנס למכשירי-כתיבה חנות לעצמו להקים ביקש היתה בכבוד. יפה, גבירתי. תקופה

(.79: 1989 עוינת סביבההחזירים, ראשי )קסטל-בלום, תעלומתובשאלה בסיפר מטא-נרטיב בעירוב גם אדון בהרצאה האיגיון תפוצת אם עצמו, בספרות. מסוים זרם משקפת

מקום מראי בתוך קסטל-בלום אורלי של הפואטיקה על – הטרנד על חבל"(. 2003 )ר'בן-שחר,

עורכים, ,לאיל"ש למ"ד יררשלים: צבעונים,.מוצ'ניק ומלכה שלזינגר יצחק 78 - 93.)ע'עבאדי, בלשנות ".עגנון מסיפורי בכמה קוהרנטיות מונעי גורמים"(. 1990

.66 - 57, 30 – 28 עבריתEnkvist, N. E. (1978). “Coherence, pseudo-coherence, and non-coherence”. In:

Semantics and Cohesion, ed., Östman, Jan-Ola. Äbo: Äbo Akademi Foundations, 109-127.

Husserl, E. (1928, 1973). “Lived experience of time”. In: Rules and Meanings, ed., Mary Douglas. Penguin Education, 73-74.

Schutz, A. (1973). Collected Papers, Volume I – The Problem of Social Reality, ed., Maurice Natanson. The Hague: Martinus Nijhoff (4th edition).

Stewart, S. (1978, 1979). Nonsense – Aspects of Intertextuality in Folklore and Literature. Baltimore and London: The John Hopkins University Press.

גב' חפציבה עמיחי

ניתוח פעולות הדיבור ויחסי מגדר במחזות ישראליים מודרניים

נכתבו בעשור רבים, שפורסמו מחזות נטורליסטית. או ריאליסטית בדרך האחרון, ידי על שעוצבו כפי דיבור פעולות אלא אינן במחזות הדמויות של הדיבור פעולות

והן של התרבותיות-חברתיות תפיסותיהם ואת ערכיהם את משקפות המחזאים, האותנטי, אך הדיאלוג את רבה במידה מחקים התיאטרוניים המחזאים. הדיאלוגים

בלבד. שלה ייצוג אלא המציאות אינם הם

(Austin, 1971, p. 22; Larthomas, 1972, p. 254) ולרתומס אוסטין אחדים, כגון חוקרים של ספונטני ולא מחושב חיקוי או פנים מעמיד דיבור היא הדרמה לשון כי סוברים זאת, חוקרים הספרותי. לעומת למבע מחוץ קיום כל להן אילוקוציוניות, שאין פעולות אמתית, כוונה בעל טקסט הדרמה בלשון ( רואיםPratt, 1977, p. 204) פרט כגון אחרים

האמתי העולם של הנורמות את אותו", משמר הפיקטיבי, ש"משחקים הטקסט שכןהשיחה. חוקי לכל מודעים וכותביו מעשה, המלווה של )סימן( מילולי כאינדקס מוגדרת הדיבור פעולת הבמה בשפת על גוף, המעידות ותנוחות פנים אינטונציה, הבעות כגון מילוליים לא באינדקסים תמיד

פעולות של רב-המשמעות היא מחזה בניתוח ביותר הקשה שונים. הבעיה מעשים )כמו התיאטרוני שבדיאלוג העובדה מן רבות פעמים בו, הנובעת הכתובות הדיבור

היסוד בטקסט חסר וכך פרפורמטיבי בפועל משתמש אינו הממשי(, הדובר בדיאלוג ,1996; נגיד, 201, 1992; רוזיק, 63, 1991)רוזיק, לחד- משמעי אותו ההופך

217 .) והנחתי הטקסטואלי בהקשר התחשבתי הדמויות של הדיבור פעולות את להבין כדי

אלא עצמו בדיאלוג עדות להם יש תמיד פנימה, שלא בדמויות המתרחשים תהליכים של האילוקוציוני הכוח על האפשר במידת הסתמכתי כן בלבד. כמוsub textה- במישור הדמות של הראות נקודת מתוך אותה וניתחתי הנבדקת לזו שקדמה הדיבור פעולת

המגיבה. כפי של מבעים ניתוח באמצעות אציג ידי על שעוצבו דמויות, גילויים המחזאים, האם בחברה המגדר יחסי על מעניינים משתמשים וגברים נשים הישראלית.

של משותף מצאי להם יש שמא או דיבור פעולות אותן לביצוע שונות באסטרטגיות לשמור בעיתוי, ברצון בבחירתן, הקשורים שונים שיקולים מפעילים אסטרטגיות, אך

ועוד. הדוברים (, במעמד"face") הנמען של תדמיתו על הדיבור פעולות מניתוח חיזוק מקבל מנשים יותר ישירים שגברים פהסטריאוטי האם

בביצוע נשים ועל גברים על החברתי המרחק משפיע במחזות? כיצד הדמויות שביצעו ועל נשים על אופן באותו משפיעה לנמען הקרבה השונות? האם הדיבור פעולותכדוברים? גברים

ביצוע על " והשפעתוfaceה-" ניתוח תוך המחזות מן נבחרות בדוגמות אדון בהרצאתי דיבור פעולות של האילוקוציוני הכוח ונשים, ובדיקת גברים בקרב שונות דיבור פעולות

עוצמות על להשפיע שעלול כגורם המחזאי של המין למשתנה גם שונות. אתייחסהשונות. הדיבור פעולות

מיטלפונקט, הלל – מחזאים שלושה של ממחזות לקוחות בהרצאה שאציג הדוגמותאגמון. וגורן מזי"א גוב, עדנה ענת – מחזאיות שלוש גפן, ושל ויונתן הספרי שמואל

מראי מקום

אביב, פרק תלהתיאטרוניים. הסימנים הבמה: מערכות שפת(, 1996נגיד, ח' )4 .

כ"ז. אביב, פרק תלהמחזה. ניתוח יסודות(, 1992רוזיק, א' ).4 אביב, פרק . תלהתיאטרון שפת(, 1991רוזיק, א' )

Austin, J. (1971), "Performative-Constative". In: Searle J.R., ed., The Philosophy of Language. Oxford, 13-22.

Larthomas, P. (1972), Le Langage Théâtrale. Paris.

Pratt, M.L. (1977), Toward a Speech Act Theory of Literary Discourse. London.

דר' עליזה עמיר

הבניית שליטה ומעורבות של המראיין באמצעות בחינת סגנונות הנימוס:מעורבות ועצמאות

הציבורי. באקלים חשוב מרכיב היא ברדיו החדשותי הריאיון של השיח מסגרתומסרים "אירועים מעבירים באמצעותה לצד תקשורתי. ערך בעלי חדשותיים"

בין תקשורתית אינטראקציה ובראשונה בראש הוא החדשותי הריאיון אלה מאפיינים(.Clayman & Heritage 2002) למרואיין מראיין חלוקת ידי על המאופיין מובנה מוסדי כשיח החדשותי הריאיון את לראות מקובל הכוח מיחסי נובעת אסימטרי תקשורתי כמצב הריאיון של אסימטרית. הגדרתו עבודה

כך( דיבור כפעולת לשאלה שיש האילוקוציוני הלשוני ומהכוח למרואיין המראיין בין המשתתפים מן אחד לכל זו שיח במסגרת Blum-Kulka 1983; Weizman 2003 )למשל,האחר. ואת עצמו את ממצב הוא שבה הדרך חשובה

המוסדי בשיח המראיין של העצמי המיצוב את לבדוק יעילה דרך היא הנימוס תיאורית של טבען את דיוק ביתר להגדיר מאפשרת זו בפרט. תיאוריה החדשותי ובריאיון בכלל

(.(Harris 2003 כוח של במונחים אינטראקציונית התנהגות ולפרש מוסדיות נורמות על כשמירה הנימוס את המדגישה התפיסה היא זו בתיאוריה לדיון שלי המוצא נקודת

דהיינו( face)ה"פנים" את.הציבורי הדימוי על , מובילים הזו התפיסה ולוינסון בראון הבלשנים-אנתרופולוגים

(Brown & Levinson 1978, 1987וסקולון ) וסקולון (Scollon & Scollon 1981, 1995) על איום דיבור, ייתכן פעולות על המבוססת תקשורתית באינטראקציה כי המדגישים

בכל כי ומציינים מרחיבים אף וסקולון בשיח. סקולון המשתתף של הציבורית התדמיתהציבורית. התדמית על איום יש תקשורתית אינטראקציה

שיש תקשורתית בפרט, אינטראקציה החדשותי ובריאיון בכלל בריאיון לראות ניתן ואכןאיום של תדמיתם על לאיום תשתית בה מהאסימטריה הן נובע זה המשתתפים.

או )ישירות למידע כבקשות המראיין מבעי של מאופיים והן הכוחות בהפרשי הטבועהBlum-Kulka) חברתית שליטה של כפעולות שכאלה עקיפות(, ובתור 1990; Ervin- Tripp et al 1990המרואיין. של התדמית על ( המאיימות

הנימוס: סגנונות פי על ברדיו החדשותי בריאיון הכוח ארגון את אבחן בהרצאה ;(Brown & Levinson 1978, 1987; Scollon & Scollon 1981, 1995) ועצמאות מעורבות

המראיינים מהם, מעדיפים הנגזרים לשוניים מדדים ובאילו נימוס סגנונות באילו אציגכמו האחרים ואת עצמם את למצב כדי להשתמש לסוגיה אתייחס כן בריאיון. תפקידו לבין הלשוניים ובמדדים הנימוס בסגנונות הבחירה שבין בקשר העוסקתהמרואיין. של החברתי

References Blum-Kulka, S. (1983). “The dynamics of political interviews”. Text, 3 (2), 131-153.Brown, P. & Levinson, S. (1987). Politeness: Some Universals in Language Usage.

Cambridge: Cambridge University Press.

Scollon, R. & Scollon, S. (1995). Intercultural Communication: a Discourse Approach. Oxford: Bazil Blackwell.

Weizman, E. (2003). “News interviews on Israeli television: Normative expectations and discourse norms”. Dialogue Analysis, 7, 383-394.

דר' יעל פויס

האוקסימורון כתחבולה להעצמת נוכחות מיתית:קווים לסגנונו של יורם קניוק ב"היהודי האחרון"

ובו ודמויות אירועים גדוש ( עולם1982האחרון" ) "היהודי שלו ברומן פורש קניוק יורם כיפור. חומרי יום עד, כנראה, מלחמת פרנק המשיח מימי יהודי קיום של שנה מאתיים

)פויס, תשנ"ט(. ההרצאה עזה מיתית נוכחות של תחושה מקנים ולשונו הרומן, ארגונולשוני כאמצעי האוקסימורון של השונים בביטוייו תתמקד שבכוחו ומבני סגנוני, ברומן. המיתוס חווית את להעצים

שונות. הם ובעוצמות ברמות ברומן מופיעים הניגודים ומפגש האוקסימורון, הפרדוקס החשיבה את שמאפיין ומצטבר זורם עולם ויוצרים והגדרות חציצות פריצת מאפשרים

באחרית מלכתחילה טמונה לחולשה, הראשית לשפל, העוצמה נושק המיתית: הרום הבניין אבני הם לזה זה הנושקים הקטבים בין מההסתר. המתחים נובעת וההתגלות

היהודי. הקיום של והחורבן הגאולה מיתוס של ואף האירועים של הדמויות, בזרימתם של באישיותן ארוגים והפרדוקס האוקסימורון

ובסגנון. בלשוןו"חיוך "קוראוקסימורוניים: ביטויים ריבוי הם חורך" לביטויים דוגמה פוצע"

משום המאפיינים ברוח ניגודים למפגש אנושי כביטוי מעוצבות שהדמויות דמויות. )ברזל, אל הוא "האדם האמירה תומכים1979בחורבותיו" הביטויים (

מישורי עבר אל ושגור ריאלי מציאות ממישור הדמויות בהפקעת האוקסימורונייםמיתיים. מציאותתשתיתאוקסימורונית מציאות המשפט: באמצעות מוצגת הרומן של היקום :

) היה "בראשית אוקסימורון108חורבן" היהודי בקיום החוזר המוטו הוא זה (. בכל סימן אבות כמעשה מתוך הנובעת הראשית את חווים אנו ודור דור לבנים:

וההרס. החטא מתוך הנובעת הבונה העוצמה האחרית, ואתדמויותסותרות משמעויות הנושאים שמות טעונים שמות נושאות ברומן רבות :

את וגם הצדקה את גם בקרבו השושלת, מגלם בסתר, אבי מנוגדות. מתן משמעויות המוחצנת התהילה את בשמו המשפחה, נושא מצאצאי תהילה, אחד השוחד. סתר

המופנם. הנסתר ואת לשתי תמיד מתפרשים ברומן הזרועים : הסמליםסותרות משמעויות בעלי סמלים

המדכאה במציאות החירות כסמל הציפור, לדוגמה, מופיע מנוגדות. סמל משמעויותמהמתים. שמתפרנס העיט, מי לסמל מומר הוא בישראל הריכוז, אך מחנה של

אירועים, תמונות המתעדים וקרועים פרומים טייפ סרטי מצבור הוא : הרומןהסגנון על המבוססים מנוגדים. קטעים סגנונות סמיכות מאפשר הטייפים ודיווחים. אוסף

מידע, נמצאים ועוד עוד משועבדים, המערימים משפטים דחוסי היפוטאקטיים רצפים סגנונית זה. בחירה את זה רודפים פראטקטיים קצרים משפטים שבהן פסקאות בצד

מנותקים מידע פרטי בצד נשימה חסרי משפטים נתק. שרשרות בצד זרימה יוצרת זו

את לזה, משרתת זה המהופכים התחביריים הסגנונות שני של דממות. סמיכותם מרוביהפרדוקס. תחושת את לרומן, ומחזקת האופיינית הניגודים שילוב חוקיות

משתלב1990)לנדאו, ניגודים ממיזוג חדשה משמעות המצמיח האוקסימורון ) ביניהם וממצע ניגודים מפגיש שהוא העובדה ברומן, מעצם המתרקם המיתי בעולם

הסגנון באמצעות ברומן הופעותיו של המועצם חדשה. הגודש משמעות יצירת תוך מציאויות שבו ספרותי עולם לברוא הניסיון אל הלב תשומת את מפנה והלשון

זו. בצד זו חיות מתנגשות

מקום מראי.190 - 172, 7שיח, עליקניוק". יורם של הסיפור (. "דרך1979ברזל, ה' ).161 - 121. תל-אביב: הוצ' פפירוס, שאגה של עידונה (.1990לנדאו, ד' )

ולילות' לנתן 'ימים ביצירות משווה לאשליה: עיון מוודאות פויס, י' )תשנ"ט(. "הגאולה עברית, בספרות ירושלים מחקריקניוק". האחרון' ליורם ו'היהודי ביסטריצקי

. 201 - 183, י"ז( י' וספריית המאוחד הקיבוץ . תל-אביב: הוצאתהאחרון היהודי(. 1982קניוק,

פועלים.

מיכל פיק חמוגב'

סובייקט בינעדתי: בין סימולציה להסוואה

ה'סובייקטים עדתי; אלו שיוך חסרי הינם בישראל היהודים האזרחים מכלל כחמישיתשהם דור הוא האתני שמוצאן למשפחות צאצאים הבינעדתיים' כלומר, מעורב.

של הרווחת, מוצאו הישראלית ההשקפה פי על כאשר ומערב מזרח בין ממזג ההורים הלאומית התפיסה ומזרחי(. למרות )אשכנזי האחר של 'מנוגד' לזה מהם אחד כל

ובעל הגלויות מיזוג בתהליך משמעותי מרכיב בינעדתיים בנישואים הרואה ההצהרתיתגם לאום בכינון מרכזית חשיבות הפופולרית התרבות וגם הרשמי השיח אחדותי, (. Stereotype) סטריאוטיפ המעורבים לצאצאיהם לכונן מסרבים

סטראוטיפים דעות תפיסות על במהותם מבוססים כידוע, ) קדומות מכלילות, prejudiceחברתית (, קטגוריזציה (social categorizationועמדות ) השופטות שליליות

הון מייחסים בחברה; או חלשות לקבוצות והשתייכותם חיצוניותם בסיס על אדם בני של מערך נוכח המודרנית המערבית בה. בתרבות חזקות קבוצות המאדיר תרבותי שנועדו גזעניות וקונוטציות תכונות תערובת" הכולל ל"בני שניתנו היסטוריים כינוייםאולם מלגיטימציה אותם( exclusion) להדיר מכך, להבין תהיה טעות חברתית.

על התגברות או לאומית בגרות או חברתית קבלה מסמן הסטריאוטיפ של שהעדרו נעדר אוטופי במרחב להיטמע השאיפה מימוש או סכמטית-מסווגת אנושית חשיבה. ניגודים

הבינעדתי', שהוא 'הסובייקט שסטריאוטיפ כך על להצביע מבקשת אני זו בהרצאה אותה החזותי' המאפיין מה'ארכיון עקבי באופן בישראל, נעדר לחברה מהותי מרכיב

המרחב לא גם בישראל, אך היהודית ההוויה של האתני גיוונה ראשיתה. לא מאז ואשכנזים, אינם מזרחיים בין הדיכוטומיה את ומשמר בינארי באורח המתנסח הסמלי מאופיין בשיח, אינו מומשג אינו חזותי: הוא ייצוג או כינוי הבינעדתי לסובייקט מקנים

לתפקיד זוכה שאינו ומכך החברתית הייצוגים במערכת נכלל התנהגות, אינו בנורמות ומתרחבת, הולכת הישראלית בהוויה נוכחותו אשר שלם מגזר של זו חברתי. הדרה

סובייקט. אותו אצל זהות כינון של אפשרות שוללת ובכך חברתית לגיטימציה מונעת התעניינות מתוך רק אינה הסטריאוטיפ העדר על ההצבעה חשיבות כי יציע הדיון

כה נפח המהווים אזרחים של הלאומית שייכותם ותחושת הפסיכולוגית בשלמותם ( היסטוריlacunae) כחסר מתפקד שהוא בכך גם בישראל, אלא מהחברה משמעותי

של והריבוי הגיוון את לתפוס בישראל החברה של לקשייה שמהווה: א. פרדיגמה ותחושת גלויות מיזוג המעודד ההגמוני השיח בין אי-ההלימה של מרכיביה; ב. מסמן

המוצא את התופסת האידיאולוגית הרטוריקה השונות, לבין העדות בני בקרב שייכותג. משבש זה כדיכוטומיים והאשכנזי המזרחי בשאלת ביקורתית התמודדות לזה; גריעת הלאומית. הזהות הסובייקט של מכלילה תפיסה לכינון האפשרות כלומר,

השתקת פוליטית, אלא תקינות המאמצת לשון נקיטת של תולדה אינה הבינעדתי כחברה עצמה את הישראלית החברה של תפיסתה בין פתור בלתי היסטורי קונפליקט

ומפוצלת. מפלה באידיאולוגיה הנוקטת חברה היותה ומלוכדת, לבין הגמונית לאומית והתרבותיים החברתיים בתכנים דיון של או הסטריאוטיפ של ההיסטורי שהעדרו מכך

מהווה יכול שהוא מדיון הישראלית החברה של בהימנעותה נוסף מרכיב להכיל, כלכליים תנאים של ובהשפעתם הלאומית זהותה בשאלת ביקורתי גיאו-פוליטיים,

בעולם ככזו עיצובה על וחברתיים ושמרניים; קרי: אחידים דימויים של ה'כלואה' וחידלון. שיסוע מפני חרדה לבין מדומיינת אחידה לאומיות בין היטלטלותה

הדיון החזותי', יאמץ ה'ארכיון מן הבינעדתי הסובייקט ייצוג של החסרתו הדגמת לשם בישראל" מזרחיים אודות "דיבור" על של דורות "שלושה )פריודיזציה( של התיקוף את

מהותיים שינויים מאפיין היותו את לתיקוף (, וייחס2002)חבר, שנהב, מוצפי-האלר, היסטורית יסקור למזרחיות(. הדיון היחס בשאלת רק )לא בכלל הישראלית בחברה

התקיימה פרקי משלושה אחד בכל כיצד הבינעדתי הסובייקט של הדרה הזמן, ובאלבומים בעיתונות שהופיעו סטילס מצילומי חזותיים: החל תרבותיים מטקסטים הפופולרי הישראלי הקולנוע סרטי אל הרואית, עבור תקופה לתעד שנועדו אמנותיים

המשודרים. במדיה הרווחות הפרסומות אל ומהםמטרתה סטריאוטיפ של היעדרו על להצביע המוצעת ההרצאה של לסיכום,

שהוא והתרבותיים החברתיים בתכנים ביקורתי דיון של וחסרונו הבינעדתי הסובייקט ואת הריבוי את לתפוס הישראלית החברה של בקשייה נוסף כמרכיב להכיל יכול

מטרה של הגיוון והמסרים ה'דיבור על להצביע היא נוספת מרכיביה; הכפול' מבטא אינו הסטריאוטיפ של זה. כלומר, העדרו קושי בעקבות נוקטת שהיא הסותרים

מהווה אוטופי, אלא במרחב נגיעה על מצביע אינו שכן כל התגברות, ולא או בגרות זהותה שאלת עם ביקורתית התמודדות הישראלית מהחברה המונע נוסף מרכיב

בה. שחלים והחברתיים הגיאו-פוליטיים, הכלכליים השינויים לאור הלאומית

מקום מראי

קולוניאלי". בתוך: שנהב, ושיח האחר: הבדל, אפליה (. "שאלת2004באבא, ק' ה' ) ון אביב: מכון ותל . ירושליםהפוסטקולוניאלי והמצב קולוניאליותי. עורך,

המאוחד. והקיבוץ ליראביב: רסלינג. . תלהפוסט של הזמן(. 2005רם, א' )

קיים". בתוך: הרצוג, ח. עורכת, לא אתה שם לא אתה (. "אם2005למיש, ד' )אביב, רמות. תל אביב: אוניברסיטת . תלבמראה ישראל

האמריקני מזרח: הדימוי בסוף ואנוכי במערב (. "לבי2004פירסט, ע', אברהם, א' ) . תלכתרבות תקשורתהישראלית". בתוך: ליבס, ת. עורכת, הפרסומת בראי

הפתוחה. אביב: האוניברסיטה אוניברסיטת של הספרים . חיפה: הוצאתמשרוליק פרידה(. 2004אלמוג, ע' )

ביתן. וזמורה חיפה מזרחיות של (. "אפיסטמולוגיה2003ון-ליר, ) במכון ותרבות חברה ללימודי הפורום

בישראל, עיון מזרחייםבישראל". בתוך: חבר, שנהב, מוצפי-הלר, עורכים, ון-ליר. . ירושלים: מכוןמחודש ביקורתי

Kellner, D. (1995). “Advertising and consumer culture”. In: Downing, J., Mohammadi, A. and Sreberny-Mohammadi, A., eds., Questioning the Media. London: Sage, 329-344.

Tajfel, H., & Turner, J. (1986). "The social identity theory of inter group behavior." In: S. Worchel and Austin W.G., eds., Psychology of Inter Group Relations. Chicago: Nelson, 7-24.

Fein, S, & Spencer S. J. (1997). "Prejudice as self-image maintenance: Affirming the self through derogating others". Journal of Personality and Social Psychology 73. 31-44.

פרופ' איריס פרוש

לימוד הדקדוק ומעשה הכתיבה והקריאה בעברית כטקס מעבר משכילי גברי

במזרח היהודית בחברה החדשה העברית הספרות של והקריאה הכתיבה מעשה רחב מגוון אידיאולוגיות, ונשא מטרות של אשכול שירת התשע-עשרה במאה אירופה

תרבותיות. משמעויות שלהפסיכולוגיים מהיבטיהן בכמה אעסוק בהרצאה של והמגדריים החברתיים,

וקריאה, שתוארו כתיבה של חוויות ניתוח על בהסתמך הללו התרבותיות המשמעויותהתקופה. של הזיכרונות ובפרקי באוטוביוגרפיות למכביר

האוריינות "לימודי בתחום האוריינות, שפותחה של האידיאולוגית התפיסה בהשראת והקריאה, כמו הכתיבה שלימוד ההנחה על מציעה שאני הקריאה החדשים", תתבסס

אינם האוריינות שימושי החברות לכל משותפת אחת משמעות בעלי בכללותם, 'אוריינויות' רבות, על אלא אחת אוריינות על לדבר מקום הן. אין באשר האורייניות

בהקשרה ושימושיה האוריינות מטרות לאור לפענח יש אלה של משמעותן ואתהנתון. והתרבותי החברתי, האידיאולוגי

אוריינות" "אירועי שלושה של אוטוביוגרפיים תיאורים מבחר יעמוד הדיון במרכז העצמי מכרעת: הלימוד תרבותית וחשיבות חתרני אופי טיפוסיים, בעלי משכיליים

'מליצה' בלשון בכתיבת הראשונות העברית; ההתנסויות הלשון דקדוק של השיטתי הניתוח העברית. מטרת ההשכלה בספרות ראשונה קריאה טהרנית; וחוויות מקראית

השיח ודרכי הסיפור, הקשרו מהלך שבהן הדרכים את לבחון היא הללו האירועים שלולעמוד את האוריינות לאירועי העניקו בו המשמשות של עיקריה על משמעותם,

של ברורים מאפיינים נשאו המתוארים האוריינות שאירועי לטעון זו. בכוונתי משמעותולא שהציבו וחניכה טקסי-מעבר את במרכזם, העברית הלשון כיבוש במקרה,

חלק נטלו זו בלשון והקריאה הכתיבה כמו ודקדוקה העברית הלשון ודקדוקה. כיבוש זהות ושל גברית מגדרית זהות של בו-זמני הבנייה בתהליך

משכילית. אידיאולוגית-אינטלקטואלית

מקום מראי.106 - 65, 13 ,אלפיים. המתה' " העברית 'חיי על אחר "מבט(. 1996' )א, פרוש

Walter J. Ong (1959). "Latin language study as a Renaissance puberty rite”. Studies in Philosophy, 36, 103-125.

 

מר זוהר קמפף ופרופ' שושנה בלום-קולקה

בשיח הציבורי בישראל מצטער מרבה צער - מרבה עוצמה: תפקודי

השכיח לתפקודו בהקשר הפרגמטית במסורת בעיקר כה עד נותח מצטער הפועל,Meier )למשל, כהתנצלות היומיום בשיח 1998;Blum-Kulka et al, (. הצורה1989

התנצלויות למימוש הנפוצות הביצועיות מהצורות כאחת הללו במחקרים הוגדרה,Olshtain) העברית בשפה באנגלית ההתנצלויות ממחקרי שבכמה (. למרות1989 ,Borkin and Reinhart) בשיח שונים תפקודים מצטערל יש כי נמצא 1978; Lakoff, עד2001 היומיומית בשפה תפקודיו מגוון את המקיף מחקר נעשה לא היום (,

התפקודים את למפות היא זו עבודה של הראשונה בישראל. מטרתה והפוליטיתבסך הפוליטי בשיח מצטער הפועל של השונים שישה אותרו להכו בישראל.

מצב, לנוכח המתעורר שלילי רגש על ההצבעה הוא לכולם תפקודים: המשותףמהגדרה בעיני רצויים כלא הנתפסים תוצאה או פעולה של זו בסיסית הדובר.

אפשרויות חמש ( מסתעפותשקרה מה על מצטער) כללית צער הבעת קטגוריית אל הדובר של וביחסו במבע המקודדת האשמה בהקצאת לתפקוד, התלויות נוספות

הודאה הכולל . מבעלך שעשיתי מה על מצטער – התנצלותבאירוע. המשתתפים חיובי( וההפרה; יחס מובע )שכלפיהם הנפגעים בו ומוזכרים הדובר מצד באשמה

מבעבצערך בשבילך, משתתף מצטער – ואמפטיה תנחומים של יחס שבו . צער להבעת זה תפקוד בין מבחין אשר )מרכיב ספציפי נמען כלפי מופגן אמפטיה

והאשמה או הדובר שאינו חיצוני גורם על בלבד משתמע באופן מוטלת כללית( על רוח מורת מופגנת שבו . מבעשעשית מה על מצטער – וביקורת גינויהנמען;

מצטער, – התנצלות הכחשתשלישי; בצד או בדובר ופוגעת ביצע שאחר הפרה הכחשת של להשתמעות מוביל הגרייסיאני האיכות כלל את המפר המבע.טועה אתה

האחריות שבו . מבעשעשיתי מה על מצטער – חרטה הבעתבהתנצלות; הצורךהדובר. שאינו נפגע של אזכור כולל הדובר, ושאינו כתפי על מוטלת ההפרה לביצוע

בשפה משתמשים םפוליטיקאי כיצד הבוחנות המחקר למסורות ועוד, בהתאמה זאת ,Chilton and Schaffner, 1997, 2002; Wilson, 1990) פוליטיים אינטרסים מימוש לצורך

יוצגו(2001 הצורה של משמעויותיה ריבוי את מנצלים ציבור אנשי שבהן הדרכים , בשאלת לטיפול במצטער המקודדות השונות מטרותיהם. האפשרויות מימוש לצורך

נדרשת חבות ) שבהם במצבים תלפופולארי אותה הפרות, הופכות לביצוע האחריותaccountabilityי( ובהרצאה נראה כיצד האחריות הבעייתית לתדמית הפוליטיקא

מטושטשת או מוסטת במצבים אלה. לבסוף, יוצעו הסברים המייחסים את הופעותיה התכופות של הצורה בשיח הציבורי בישראל לשינויים בפוליטיקה )צמיחת 'פוליטיקה

(Garber et al, 2000( ובתרבות )'המפנה האתי'; Thompson, 2000של אמון'; שקרו בשנים האחרונות בזירה הגלובלית והמקומית.

References

Blum-Kulka, S., House, J. & Kasper, G., eds., )1989(. Cross-Cultural Pragmatics: Requests and Apologies. New Jersey: Ablex.

Borkin, A & Reinhart, S.M. (1978). “Excuse me and I'm sorry”. TESOL Quarterly, 12: 1, 57-69.

Chilton, P. A. & Schaffner, C. )1997(. “Discourse and politics”. In: T. van Dijk, ed., Discourse as Social Interaction. London: Sage, 38-64.

Chilton, P. A. & Schaffner, C. (2002) “Themes and principles in the analysis of political discourse”. In: P. A. Chilton and C. Schaffner, eds., Politics as Text and Talk: Analytic Approaches to Political Discourse. Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins, 1-44.

Garber. M., Hanssen, B and Walkowitz, R. L. (2000). The Turn to Ethics. London and New-York: Routledge.

Lakoff, R, B. (2001). “Nine ways of looking at apologies: The necessity for interdisciplinary theory and method in discourse analysis”. In: Schiffrin, D., Tannen, D. & Hamilton, H., eds., Handbook of Discourse Analysis. Oxford: Blackwell, 199-214.

Meier A. J. (1998). “Apologies: what do we know?” Journal of Applied Linguistics, 8 (2), 215-231.

Olshtain, E. )1989(. “Apologies across languages”. In: S. Blum-Kulka, J. House & G. Kasper, eds., Cross-Cultural Pragmatics: Requests and Apologies. New Jersey: Ablex, 155-173.

Thompson, B. J. (2000). Political Scandal. Cambridge: PolityWilson, J. (1990). Politically Speaking. Oxford: Bleckwell.Wilson, J. (2001). “Political discourse”. In: D. Schiffrin, D. Tannen, & H. Hamilton,

eds. Handbook of Discourse Analysis. Oxford: Blackwell, 398-416.

דר' חגי רוגני

לשון כלאיים מול נורמה של טהרנות: על חירות הלשון של אבות ישורון

בימים המאה של השלושים שנות בראשית כבר השירה צייתה שבהם העשרים, ייחודיותו את ישורון אבות טהרנות, ביטא ושל לשונית תקינות של לנורמות העברית

שיריו את שפרסם אלה. בימים ממוסכמות אחרת, החורגת לשון ביצירת חריגותו ואת ביאליק, טשרניחובסקי של הרומנטיקה מן במעבר העברית השירה עמדה הראשונים

שמבשריו ישראלי ארץ מודרניזם אל דורם ובני רחל צבי אורי חדש, גרינברג, רב שלל כמוצאי עיניהם לנגד לתחייה הקמה העברית על שמחו ושלונסקי. המשוררים

לצו נאמנים כאחד משותפת: כולם תכונה תגלה לשונם בחינת נפלאות, אך בה וחוללו הלשון החייאת של האידיאולוגיה – לשונית, שאבותיו תקינות ושל טהרנות של הכפול

לשירה אופייני בכלל, שהיה ללשון סגידה של אחד, ויחס מצד ציוני כמעשה העברית תשנוררו", ושלונסקי שנוררתם "וכאשר אמר שני. נכון, ביאליק דנא, מצד מקדמת

היטב, מסומנים לשוניים ממזרים הם אלה ג'וק", אך אבוק ילדים( "אינעל )בשיר כתב בין נובעות אלה כך. נורמות נוהג שאינו הכלל על בזיכרון, המעידים חרוטים גם ולכן

והן רוחות את הן מודרניסטית, הדוחה לאומית מגישה השאר עולמם את העבר, הלאום. מקבוצת חלק 'אחרים' שאינם אותם )תרבותם, לשונם( של

שבשיריו ישורון. כשם אבות כאמור היה אלה לשוניות מוסכמות שפרץ והיחיד האחד מחיי תמונות תחילה – בהם נגעה לא ישראל בארץ העברית שהשירה נושאים על כתב

מחאה1948 הערבים, ואחרי לשון חרגה גם כך – הכפרים הרס ועל הגירוש על השלושים שנות בתחילת יצירתו מראשית הטהרנית: כבר מהנורמה מראשיתה שירתו

כגון: מן מיובאים וביטויים מילים שפע בשירתו משובצים ]נקבת דבההערבית, טביח,הצבוע[ ין,]תבשיל, ארוחה[ מאז ראחת, פללח, פללחין,]הלכה[ תעריפה, ש,גרוש[ חצי של ]מטבע ביטויים גם בה מופיעים השואה . לאחר]קדושה[ ריפה (. 140-139: 1997)אופנהיימר, ולדינו ביידיש, פולנית ומילים

בערבית שבאב או מקוריות: שביבה השאולים והביטויים המילים של ההתכה דרכי גםמרחבה בלשונו הופכים ובולט – ל"שביבונים", ועוד. בהלחם השימוש ל"מרחב"

'קוש( ותלוש )ערבית: 'מנתוש' של ", שילובמנטושכושבסלנג: " אז שרווח הרב-לשוני.(בתחת לי )יידיש: שקטוש' מיין

באותן ישראל בארץ הנשמעות הלשונות לבליל כרויה אוזן על מעידה זו לשונית בחירה לשון ליצור יכולת ועל הגמונית מאידיאולוגיה הנובעות לשוניות נורמות דחיית שנים, על

שזו (. אפשרBhaba, 1994: 28-38) היוצר של עולמו ה'אחר' בתוך את המכילה כלאייםפוליטית. הכרעה שזו גם אפשר פואטית, אך לשונית הכרעה

מקום מראי אביב: . תלישורון אבות שאני: שירת כמו לדבר לי תנו(. 1997אופנהיימר, י' )

המאוחד. הקיבוץ)'ישורון, א אביב: ישורון(. תל הליתו הרשב )הערות: בנימין I שיריו כל(. 1995

.המאוחד הקיבוץ . תלישורון אבות המשורר של האציל: ביוגרפיה הפרא שירת(. 1995צורית, א' )

.המאוחד אביב: הקיבוץ( היהודי-ערבי והסכסוך העברית שחרב: השירה הכפר מול(. 2006רוגני, ח'

. חיפה: פרדס.1967 - 1939Bhabha, K. Homi (1994). The Location of Culture. London: Routledge.

גב' שרה שגיא

שפה נמוכה – ספרות גבוהה. האומנם?היבטי מגזר ומגדר בספרה של שרה שילה

"שום גמדים לא יבואו"

על שנראית הלשון רבים, אבל הדים זה רומן של הלשוני עיצובו עורר לאור צאתו עם שונים. תרבותיים תהליכים של תולדה הקרחון, בהיותה קצה רק היא השטח פני

זה. לשוני לעיצוב ההנמקה את המהווים עניינים כמה על אצביע בהרצאתי

פה פתחון ונותנת ,5הרשומון בז'אנר בספרה שילה ספרותית-פואטית, נוקטת מבחינה עילגת בלשון-דיבור מאופיינות הראשונות אחת. ארבע משפחה בנות דמויות לחמש

אפיוניהן על הדמויות כי לציין למהדרין. למותר תקנית שפה לחמישית במפגיע, ואילואותן. שהגתה המחברת של ותפיסתה תודעתה נוף תבנית הן לשונן ועל

השכלה, חיה חסרת בלבד. סימונה, אישה סימונה של בדמותה אתמקד זו בהרצאה של מותו שונות. עד למצוקות ונתונה בדוחק משפחתה את ספר, מקיימת בעיירת הסטריאוטיפיים: כאובייקט הנשיים בתפקידים ושימשה לחלוטין בו תלויה הייתה בעלה

חוויית את מהותה בעצם ממרוקו, ומגלמת ארצה היגרה אימהי. סימונה ו/או מיניולרוב לשונית בדואליות היתר בין מאופיינים התרבותיים, אשר הכלאיים וחברתית, שבהיותן דמויות מולידים רגש לעורר עלולות הן ברורה הגדרה חסרות עמומות,

שתי (,1981) בחטין מפגיש, לפי המודרני שברומן הלשוני הכלאיים . מעשה6דחייה בספרות מעורבת לשון מולידים הישראליים חברתית. הכלאיים לשון, נבדלות מערכותמהגרים. של בתרבות רב-זהויות במרחב הנכתבת

פוסט תיאוריות הדעת על האחרות, מעלה הדמויות מן יותר סימונה, אולי של דמותה של בעיצובה יחדיו חברו ופמיניסטיות, שכמו מודרניסטיות, פוסט-קולוניאליסטיות

מתגלמת שבסימונה הללו, הרי התיאוריות מן מובחנים פרמטרים זו. על-פי דמות; 7ה'אחר' האולטימטיבי דמותועילגת? נמוכה, משובשת בלשון שימוש מראש מניחים אלה נתונים האם

העברית בספרות מזרחיות דמויות של לשונן עיצוב אופן את ( מתארת2004) שחר בןועד40ה- משנות ובגודש מומצאים לשוניים יסודות בשכיחות המתאפיין ימינו, עיצוב ועם משובשת לשון םע דיבורה לשון של זיהויה את משקף זה לשון. עיצוב שיבושי)שם(. נמוך סוציו-אקונומי ממעמד דוברים

(. "איך2001) וכתוב קרואב מטלון רונית לדבר?" שואלת המזרחיים יכולים "איך על הציוני הדימוי את שלו הדם מחזור בתוך נושא שלא מזרחי דיבור להעמיד אפשר

(.24אפשר?" )ע' בכלל המזרחיים, והאם מזרחיות; דמויות לשון בייצוג חדשה או ישנה תפישה מבטאת שילה האם לברר בכוונתי

להשמיע אלו לדמויות העיניים, ומאפשרת כהווייתה, בגובה זו לשון מתארת היא האם בה התנשאות, שיש מתוך בה מביטה היא שמא מהימן, או באורח האמיתי קולן את תוך ייעשה זה סימונה. בירור של בשפתה מומצאים ואף חריגים יסודות להסביר כדי

זו, דמות של בשפתה ועל-תקניים תת-תקניים למבעים מייצגות דוגמאות בחינתהשגורות8לב, תום של בסטיות מאופיינת סימונה של לשונה האם לבדוק במטרה

הרומאן היה יהושע א"ב מאת מאוחרים גירושים כי לבנה נרי עמה שערכה בראיון מעידה שילה 5 שילה מעידה הרשומון, וכן בז'אנר מובהק באופן שכתוב הסוף, רומאן ועד מההתחלה שקראה הראשון

רשומוני הוא חייה, אף את ששינה רומאן הוא גרוסמן דוד מאת הסכין לי שתהיי הרומאן כי ראיון באותו(28.12.2005משהו. )הארץ,

(.abjection'תועבה' ) בשם זו דחייה ( מכנה1982:4) קריסטבה 6 )התרבותי, ההגמוני(, יעמיד המרכז שהסובייקט, היינו מי כל הוא (, "האחר1993:68) לובין על-פי7

באמצעות רק אנושיותו, אפילו ייחודו, ערפול ביטול ידי על לאובייקט אותו למולו, יהפוך כאובייקטהחודר" )שם(. מבטו

לב שבתום סטיותל בהקשר( 2005) המקיף הסלנג מילוןל בהקדמתה בן-שחר שנוקטת מונח 8.הכללית הדיבור בלשון

דעת בבלי שנעשו הסטיות', אלו מן 'הסטיות יוצרות אפקט ואיזה המדוברת בעבריתהמחברת. ידי על

נס על נשית', המעלה כ'כתיבה שילה של כתיבתה את לאפיין ניתן האם – ועודבגישה "כתיבת כעקרון מרכזיים פמיניסטיים עקרונות דיון המאפשרת הגוף"

הנשי. הגוף של בטקסטואליות

מקום מראימקור

עובד. עם . תל-אביב: הוצאתיבואו לא גמדים שום(. 2005שילה, ש' )

עיון ", בתוך:עבריים ובמערכונים במחזות מזרחיות דמויות לשון על(. "2004בן-שחר, ר', )

)מקראה(, הישראלית בחברה דמוקרטיזציה הישראלי: תהליכי התאטרון.104 - 91הפתוחה, אוריין. תל-אביב: האוניברסיטה עורך: דן

) בן ר' רוביק המדוברת (. "העברית2005שחר, מילוןרוזנטל, והסלנג", בתוך: כתר. . ירושלים: הוצאתהמקיף הסלנג

.78 - 65, 3 וביקורת תיאוריה .אשה" קוראת "אשה(. 1993, א' )לוביןקריאה. וסימן המאוחד . תל-אביב: הקיבוץוכתוב קרוא(. 1992מטלון, ר' )

Bakhtin, M. (1981). The Dialogic Imagination: Four Essays, ed., M. Holquist. Austin: University of Texas Press.

Kristeva, J. (1984). Revolution in Poetic Language. New York: Columbia University Press.

דר' פנינה שוקרון-נגר

ייצור משמעויות בכתבה טעונה

בספרות רבות נידונה טקסט של המשמעויות ייצור תהליך במרכז העומד הגורם שאלת הטקסט, נמנים שהוזכרו הגורמים ומגוונות. עם רבות תשובות לה והוצעו המחקר

שלהם. שונים שילובים או המוען, הנמען,Kristeva) קריסטבה על-פי ייצור1986 ועוד( הלשוני, בטקסט מתבצע משמעויות האחרים: מערכות )במשמעויות הטקסטים כל בו שמקודדים משום סמיוטיות(

אלה והנמען(; כל )המוען האדם ואפילו התרבות, האידיאולוגיה החברה, ההיסטוריה,משמעויותיו. אינסוף את ומייצרים בו הלשוני, רוחשים הטקסט בתוך מתקיימים

סבור(ועוד Barthes, 1981) מקריסטבה, בארת בשונה מתבצע משמעויות ייצור כי בלבד הקורא על-ידי

(“In the text, only the reader speaks” (1974: 151)ובתנאי ,) פרודוקטיבי קורא שזהו כי אפשרות שולל הוא הטקסט. המשנית, הקונוטטיבית, של המשמעות אחר התר

את זאת בעקבות טבע הטקסט, ואף משמעות מעטה, על השפעה, ולו יש לסופרThe“הביטוי death of the author ”( 1977: לעומתו142 ועוד(. ) ריפטר מציג

Riffaterre, את1984 ערכי שיפוט לקורא "להכתיב יכולת כבעל הטקסט מחבר ( . (160 - 159שם: ) מסוימות" למסקנות בהכרח אותו ולהוביל

,Bakhtin) בחטין גורס1986 ועוד( שווי משתתפים הם והטקסט המוען, הנמען כי וורטון משמעויות. סטיל ייצור של הדיאלוגי בתהליך מעמד ,(Still & Worton, 1990) ו הטקסט, למשמעות והנמען המוען של המשותפת באחריות זאת, מתמקדים לעומת טקסטים מקריאת שצברו והניסיון הידע את הטקסט אל מביאים ששניהם בנימוק

להבדלים לגרום עלולים לנמען המוען בין ובניסיון בידע אחרים. לתפיסתם, פערים שייעלמו רמזים בטקסט ישלב שהכותב אחד, ייתכן מייצרים: מצד שהם במשמעויות

היו שלא וניסיון ידע הטקסט פירושב וערבי יםשקורא שני, ייתכן מצדהקוראים; מעיניהכותב. של חלקו מנת

על בכתבה הסמויות המשמעויות פענוח אחר להתחקות מנסה שאציג המחקר כלפי הכותבות של עמדתן פענוח באוניברסיטה, ובייחוד מרצה מצד מינית הטרדה

בפרשה. המעורבים הפתיח את לקרוא התבקשו לשוני-פרגמטי ידע של שונות רמות בעלי סטודנטים

כי לנשאלים נאמר )לא הכותב של כלשהי עמדה בו ניכרת אם דעתם ולחוות לכתבה רמזים בטקסט לאתר התבקשו חיובית הייתה שתשובתם בכותבות(. נשאלים מדובר

ולאחר-מכן לעמדה בין את בפירוט הסבירו אף שזיהו, האמצעים תשובותיהם. במשפט, השתמעויות המילים סדר היו הכותב לעמדת כרמזים שסומנו הלשוניים

ועוד. ריגושיות, אזכורים מוסכמות, אירוניה, קונוטציות של למרכזיות עדות לראות ניתן שונים סטודנטים של תשובותיהם בין הרב בדמיון

זאת, עם המשמעויות. יחד רמזים( בייצור )כשותל המוען רמזים( ושל )כמכיל הטקסט הקוראים של המוקדמות להנחותיהם רבה חשיבות יש הפענוח בתהליך כי נמצא בהנחות הטקסט: הבדלים של המשוער לכותב ובאשר בפרשה למעורבים באשר

הטקסט. בכך משמעות של מנוגדים ואף שונים לפירושים לעתים הביאו המוקדמותנתון. טקסט של המשמעויות בייצור הנמענים של החשוב לתפקידם עדות לראות ניתן

References

Bakhtin, M. (1986). Speech Genres and Other Late Essays. C. Emerson & M. Holquist, eds., translated by V.W. McGee. Austin: University of Texas Press.

Barthes, R. (1974). S/Z, translated by R. Miller. New York: Hill & Wang.Barthes, R. (1977). Image-Music-Text, translated by S. Heath. London: Fontana

Press.Barthes, R. (1981). “Theory of the text”. In: Young, R., ed., Untying the Text (A

Post-Structuralist Reader), translated by S. Heath. London: Fontana Press, 31-47.

Kristeva, J. (1986). “Word, dialogue and novel”. In: Moi, T., ed., The Kristeva Reader, translated by M. Waller. New York: Columbia University Press, 34-61.

Riffaterre, M. (1984). “Intertextual representation: on mimesis as interpretive discourse”. Critical Inquiry 11 (1), 141-162.

Still, J. & M. Worton (1990). “Introduction”. In: Still, J & M. Worton, eds., Intertextuality: Theories and Practices. Manchester and New York: Manchester University Press.

דר' נמרוד שתיל מה הוא שובר?–שובר הנסיעה

על תרומת הלשון הדבורה לפתרון שאלות עקרוניות במורפולוגיה

שורש המושגים של תקפותם על עוררין קמו העשרים המאה של האחרונים בעשורים גיוון כי היא העוררין העברית. טענת לגבי והן השמיות השפות כלל לגבי הן ומשקל היא השמיות, אלא לשפות ייחודית תכונה אינה יציב עיצורי שלד במסגרת תנועתי מורפמה, כלומר, אינו אינו המשקל כי רבין( טענו )חיים רבות. אחרים בלשונות נפוצה

השורש, מימוש את לאפשר כדי בא הוא העומק(, אלא )מישור הלשון במישור קייםבלבד. המימוש במישור נמצא כלומר, הוא

תקופותיהן. כך כל השמיות, לגבי הלשונות כל לגבי התופסת תשובה אין אלו לשאלות את והאתיופיים הארמיים הניבים איבדו – בימינו החיות השמיות השפות מן כי נמצא במערכת היטב ניכר רישומו השם, אך במערכת יוצר כמנגנון והמשקל השורש תכונת

כי ברור הלשון, כך באותה יחסיות גם והעברית. יש הערבית לגבי הדבר כן הפועל. לאאך שורש כהסתרגות לניתוח ניתן מחשב השם מחוץ נולד מטס השם במשקל,

זו. למסגרתאלא אקדמית בהתנצחות תיפתרנה לא השאלות בהתנהגות לחפשן יש גרידא, כפי הדוברים לשון וחוקרי הפסיכולינגוויסטיים החוקרים שהראו ובתחושותיהם,

דלי-השכלה של שבפיהם זו רק ולא הדבורה הלשון גם כי להראות הילדים. כוונתי לשוניות מנורמות דוברים של סטיות כי בעבר נטען אלו. כבר לשאלות לתרום עשויה

הסטייה הלשון למבנה המתאימים פנימיים מנגנונים מבטאות כלומר, הפנימי, הפנימי. המבנה את )החיצונית( סותרת הנורמה כאשר מתרחשת

זה, . משקלקוטל במשקל הדוברים התנהגות היא זו טענה ליישם שבאה הדוגמה לצורך הלא-פועלית במערכת קיום בעל קל, הוא בניין מנטיית חלק היותו מלבד

מושגים אף ( ולעתיםסורק, צורב) (, מכשיריםשוער, רופא) מקצוע בעלי קביעת אגנטית, היינו, היא לפועל, משמעותו זיקה בעל משקל היותו (. בשלגורם) מופשטים

המסומן המושג תנאים: א. כאשר בשני חלה ממנו ויזומה. הסטייה אקטיבית פעולהמעמדה אינו זה במשקל השקולה במילה ב. מבחינה המילה של אגנטי.

שולי. הוא סוציו-לינגוויסטית המדוברת בעברית מלון( המבוטא או לנסיעה )שטר-התחייבות שובר הן לכך דוגמאות

נסתםשובר עורק, הסורגים מבוטאים בחלון סורגים, הגולל המבוטא הגולל , המבוטא והערק )בגוף( נקראים האחראים )שרירים סוגרים, .סוגרים לסגירה(

הכללית למשמעותו הולם תוכן בעל אינו בשם המסומן כאשר כי מראות אלו דוגמאות אגנטיים. בלתי מסומנים המציין ביותר הקרוב במשקל הדוברים המשקל, בוחרים של

והדבר תחושת בעלי הם הדוברים כי נסיק מכאן הטענה את מערער משקל, משלהם. משמעות חסרי מורפמית, כלומר מהות חסרי )כולם( הם שהמשקלים

משפטים לקרוא נקראים שמשתתפיו ניסוי עורך שיטתי, אני נתונים איסוף לצורך אגנטי, לא בהקשר ופעם אגנטי בהקשר פעם זה במשקל מילים בהם שמשולביםלדוגמה:

אגנטי(. )הקשר לילדיו סורגש היחידים האבות אחד הוא רפיאגנטי(. לא )הקשר בתאו סורגיםה את ניסר האסיר

טענת-המחקר. את הניסוי תוצאות מאשרות כה עד

מקום מראי ירושלים: קרית .אבן-שושן אברהם ספר בתוך.השם" "משקלי(. תשמ"ג, ח' )רבין

.265 - 255 ספר,Berman, R. (2002). "Children’s lexical innovations". In: Language Processing and

Acquisition in Languages of Semitic, Root-Based, Morphology, ed., J. Shimron. Amsterdam / Philadelphia: John Benjamins, 243-292.

Ravid, D. (2002). "Semitic languages: Are they really root-based?". In: Language Processing and Acquisition in Languages of Semitic, Root-Based, Morphology, ed., J. Shimron. Amsterdam / Philadelphia: John Benjamins, 293-320.

Dr. Brenda Malkiel

The Cognate Conundrum in English-Hebrew Translation

In 1957, Blanc (1957: 400) commented on “the ease with which ‘international’ terms are constantly being introduced” into Hebrew. Over the past five decades, loanwords have continued to enter the language in droves. Indeed, even a cursory glance through a Hebrew dictionary illustrates how many modern Hebrew words are based on an English or international root. Many have equivalents or near-equivalents with Hebrew roots, e.g. model and degem. Although many linguists distinguish between loanwords and cognates, here I follow Gollan et al. (1997) in considering loanwords to be cognates.Previous empirical studies have shown that translation students and professional translators/ interpreters working from Hebrew into English will frequently reject a cognate in favor of a non-cognate synonym, even when the cognate is both accurate and appropriate (Shlesinger & Malkiel 2005; Malkiel forthcoming). Thus while some translators will render the Hebrew triviali as “trivial,” others will venture farther afield and translate it as “unimportant,” “insignificant,” “inconsequential,” or “minor.” The decision to reject “trivial” in favor of a noncognate solution is the product of many considerations, including the translator’s natural desire to be creative.Even more complicated is the decision of how to translate “trivial” into Hebrew. As Baker (1992) and others have noted, loanwords generally confer a certain prestige value to a text, raising the register and adding an element of sophistication. This phenomenon is certainly true of into-Hebrew translation. At the same time, however, the language establishment frowns upon the use of loanwords when a “real” Hebrew synonym is available. There is therefore a trade-off between the prestige of using international vocabulary and the convention of using proper Hebrew.

This study examines the approach of Israeli translation students (N=45) to the translation of English words which can be translated into Hebrew either with a loanword or with an equivalent based on a Hebrew root. The students translated two 360-word English texts into Hebrew. In one text, 44 words generated both cognate and noncognate translations; in the other 39 did. The findings indicate that (a) translation students take an ad hoc approach to these words; (b) the students express no interest in the platform of the Academy of the Hebrew Language, and (c) they view translation as a decision-making process involving a good measure of discretion and instinct.

References

Baker, M. (1992). In Other Words: A Coursebook on Translation. London: Routledge.

Blanc, H. (1957). “Hebrew in Israel: Trends and problems”. Middle East Journal 11,397-409.

Gollan, T.H., Forster, K.I., & Frost, R. (1997). “Translation priming with different scripts: Masked priming with cognates and noncognates in Hebrew-English Bilinguals”. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory and Cognition 23 (5), 1122-1139.

Malkiel, B. (forthcoming). When Idioti (Idiotic) becomes “fluffy”: Translation students and the avoidance of target-language cognates. Meta.

Shlesinger, M. & Malkiel, B. (2005). “Comparing modalities: Cognates as a case in point”. Across Languages and Cultures 6 (2), 173-193.

רשימת המשתתפים וכתובותיהם

חיפה אוניברסיטת אזואלוס-אטיאס סול ד"רsol4@netvision.net.il

בר-אילן אוניברסיטת אלפסי גב' מריםalfasm@mail.biu.ac.il

רעננה ינאי אפשטיין מילי ד"רmillyeps@zahav.net.il

תל-אביב אוניברסיטת אבא בר בורוכובסקי אסתר ד"רbesther@post.tau.ac.il

אביב תל אוניברסיטת קדמי יפיתגב'

ילין דוד ע"ש לחינוך האקדמית המכללה בורשטיין רות ד"רbursteinr@013.net

בירושלים העברית אוניברסיטהה לום-קולקהב שושנהפרופ' mskcusb@mscc.huji.ac.il

בירושלים העברית האוניברסיטה בליבוים רבקה ד"רrikkib@savion.huji.ac.il

תל-אביב אוניברסיטת בן-ארי ניצה ד"רnitsaba@post.tau.ac.il

הקיבוצים וסמינר שנקר מכללת בן-מאיר אורנה ד"רornaben@gmail.com

 אורנים לחינוך האקדמית והמכללה חיפה אוניברסיטת בן-שחר רינה ד"ר

benshar@research.haifa.ac.il

ברל בית מכללת גבורה אבי ד"רgvura_a@walla.co.il

אורנים לחינוך האקדמית המכללה גילעת יעל ד"רguilat@zahav.net.il

העברית ללשון האקדמיה דלמצקי-פישלר גב' ברכהbalmatzky@gmail.com

אחווה לחינוך האקדמית המכללה האופטמן שרה ד"רSara.hauptman@gmail.com

חיפה אוניברסיטת הכהן גונן מרgonenhacohen@yahoo.com

בר-אילן אוניברסיטת ויסברוד רחל ד"רweissbr1@mail.biu.ac.il

ברל בית מכללת ולדן צביה ד"רzvival@netvision.net.il

חיפה ואוניברסיטת אורנים לחינוך האקדמית המכללה זאבי עירית ד"רirit164@barak.net.il

בירושלים העברית האוניברסיטה זיו פרופ' יעלmszivy@mscc.huji.ac.il

קמפוס – בן-גוריון ואוניברסיטת אחווה לחינוך האקדמית המכללה זמיר שרה ד"ראילת

sarahz@bgu.ac.il

אורנים לחינוך האקדמית המכללה טנצר גב' מירהmrten@oranim.ac.il

בר-אילן אוניברסיטת ימיני בת-ציון ד"רyemini_bat@hotmail.com

בר-אילן אוניברסיטת יפת גב' אילתa-yeffet@013.net

8 פריז אוניברסיטת יציב-מליבר אילאיל ד"ר ilil.maliber@univ-paris8.fr

ילין דוד ע"ש לחינוך האקדמית המכללה כהן איילת ד"רAyelet_k@hotmail.com

בר-אילן אוניברסיטת כהן-גרוס דליה ד"רcohengd@mail.biu.ac.il  

בר-אילן אוניברסיטת לבנת זהר ד"רzohar@livnat.co.il

תל-אביב אוניברסיטת לוי גב' רוניתlevieron@netvision.net.il

תל-אביב אוניברסיטת לוין פרופ' איריסirisl@post.tau.ac.il

רחובות לזר שירלי ד"רshirlyron@walla.co.il  

תל-אביב אוניברסיטת לקס ליאור מרliorlaks@zahav.net.il

  לוינסקי מכללת מור גלילה ד"ר 

galila_mor@hotmail.com

בר-אילן טתיואוניברס חיפה אוניברסיטת מלכיאל ברנדה ד"רbrendamalkiel@yahoo.com

חיפה אוניברסיטת משלר יעל ד"רmaschler@research.haifa.ac.il

נתניה האקדמית והמכללה בירושלים העברית האוניברסיטה ניר פרופ' רפאלmsranir@mscc.huji.ac.il

 בר-אילן אוניברסיטת סרי גב' גתית

gititseri@nana.co.il

בירושלים העברית האוניברסיטה עבאדי עדינה ד"רadinab@mscc.huji.ac.il

בר-אילן אוניברסיטת עמיחי גב' חפציבהheftsiba@hotmail.com

האקדמית והמכללה תל-אביב החינוך, אוניברסיטת משרד עמיר עליזה ד"ראחווה לחינוך

amirliz@015.net.il

חיפה ואוניברסיטת אורנים לחינוך האקדמית המכללה פויס יעל ד"רyaelp@construct.haifa.ac.il

הפתוחה והאוניברסיטה תל-אביב אוניברסיטת חמו פיק גב' מיכלhamoupi@post.tau.ac.il

בנגב בן-גוריון אוניברסיטת פרוש פרופ' איריסiparush@bgu.ac.il

 בירושלים העברית האוניברסיטה קמפף זהר מר

zohar29@zahav.net.il

תל-אביב אוניברסיטת רביד פרופ' דוריתdoritr@post.tau.ac.il

אורנים לחינוך האקדמית המכללה רוגני חגי ד"רhrogani@actom.net.il

אורנים לחינוך האקדמית המכללה שגיא גב' שרהsara_sagi@walla.com

בנגב בן-גוריון אוניברסיטת שוקרון-נגר פנינה ד"רpshukrun@bgu.ac.il

צפת האקדמית והמכללה חיפה אוניברסיטת שתיל נמרוד ד"רnimrods@zefat.ac.il