23 מתוך 1 עמוד

-מערכת הבריאות בישראל ?מעבר מרפואה ציבורית לרפואה פרטית

2008מרץ

שאול בן שימול 'סופיה גרץ

יובל טורבטי

. מעלות מאמינה כי הנם מהימנים S&Pמעלות מבוססים על מידע שנתקבל מהחברה וממקורות אחרים אשר S&Pדירוגי S&P מעלות אינה מבקרת את המידע שנתקבל ואינה מאמתת את נכונותו או שלמותו.

של איזו מן , במעשה או במחדל ,או הנובעים מהפרות/מעלות אינו משקף סיכונים הקשורים ו S&Pמובהר בזאת כי דירוג

הקשורים להנפקת ם במסמכי או אי דיוק באילו מן המצגים הכלולי או אי נכונות/ וח"אגההתחייבויות הכלולות במסמכי ה ,מעלות כתנאי לקבלת הדירוג S&P-חוות הדעת שניתנו ל מעלות או העובדות שבבסיס S&Pדוח , ח נשוא דירוג זה"אגה

.הונאה או כל פעולה אחרת בניגוד לדין פעולות או מחדלים שבוצעו במרמה או

אין לראות בדירוג משום הבעת דעה .בות אחרותאו מסי, הדירוגים עשויים להשתנות כתוצאה משינויים במידע המתקבלמכירה או , אין לראות בדירוג משום הבעת דעה על כדאיות קניה .לגבי מחיר ניירות הערך בשוק הראשוני או המשני

.החזקה בנייר ערך כלשהו זו ללא הסכמת בתמצית להפיץ או לעשות כל שימוש מסחרי, לצלם, אין להעתיק. מעלות S&P-כל הזכויות שמורות ל ©

מתן העתק מן הדוח במלואו תוך ציון המקור למשקיעים פוטנציאליים באגרת החוב נשוא דוח דירוג זה למעט, מעלות .לצורך קבלת החלטה בדבר רכישת אגרת החוב האמורה

23 מתוך 2 עמוד

תמצית מנהלים .1

רקע .1.1

כיוון . והמגזר הפרטי,כזישהינו המגזר המר, המגזר הציבורי- משני מגזריםת מורכבמערכת הבריאות בישראל

מההוצאה הלאומית 67%כאשר , הממשלה מעורבת מאוד בענף, צורך חיוני וזכות אדם בסיסיתשבריאות הינה

ים בישראל ימרבית בתי החולים הכלל, כמו כן. )באמצעות תקציב הבריאות ומס הבריאות(לבריאות ממומנת על ידה

חלקם , )ם"רמב, למשל תל השומר( חלקם בתי חולים ממשלתיים ; הם בתי חולים ציבוריים) ממספר המיטות96%(

הדסה כמו(בעיקר בירושלים , וחלקם של גופים ציבוריים אחרים) למשל בלינסון וסורוקה(של קופת חולים כללית

. רווחבתי החולים הציבוריים פועלים שלא למטרת ). ושערי צדק

סיכון האשראי בענף .1.2

S&P ח ומכונים רפואיים מתאפיין ברמת סיכון נמוכה מהממוצע"יהמעלות מעריכה כי ענף בת .

:הגורמים המהווים אתגרים בפעילות בענף :נקודות המשפיעות לחיוב על הפעילות בענף

.ושיעורי צמיחה חיוביים קשיח ביקוש �

חסמי כניסה גבוהים מאוד בשל הרגולציה �

.הצורך ברישיונות פעילות ו המחמירה

).67% -כ(ימון ציבורי ממומן במהשוקעיקר �

בסיס כאשר, בין בתי החוליםחריפהתחרות �

.התחרות המרכזי הינו המחיר

העיקריים בענף הינם קופות החוליםהלקוחות �

בין , אשר מפעילות לחץ גדול להורדת מחירים(

.Capping)היתר באמצעות נוסחת ה

התומכת בעיקר , המעורבות הרגולטורית בענף �

.ייםבבתי החולים הציבור

בעיקר ( הצורך בהשקעות הוניות גבוהות �

יחד עם יכולת החזר ) בתשתיות וטכנולוגיה

.השקעה מוגבלת בשל אופן התמחור בענף

תמחור תעריפי הבריאות בהתאם למחירון �

ממשלתי שהינו מחירון חסר ואקסוגני למערכת

. הבריאות

הגמישות התפעולית בענף נמוכה מהממוצע בשל �

.א וציוד"עתירות כ

. קיומם של איגודים מקצועיים �

23 מתוך 3 עמוד

6.0%

6.5%

7.0%

7.5%

8.0%

8.5%

9.0%

9.5%

10.0%

10.5%

1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005

ישראל

OECD ממוצע

רגולציה .1.3

חשיבותו הגדולה של החוק היא בקביעת הזכות לסל מוגדר . נכנס לתוקף חוק בריאות ממלכתי1995 בינואר 1יום ב

, מחד. ואחיד של שירותי בריאות לכל תושב ואיסור על קופות החולים להפלות במתן השירותים בין מבוטח למשנהו

וכן הבטיח את מימון מערכת ) גם אם לא שילם דמי ביטוח בריאות(ח רפואי לכל תושב בישראל החוק הבטיח ביטו

שירותי הבריאות עוברים , כתוצאה מכך. החוק לא קבע מנגנון עדכון של גובה המימון, מאידך. י המדינה"הבריאות ע

מהתפתחות שוק מסחרי אם כתוצאה מהטלת תשלומים נוספים על החולים ואם כתוצאה, תהליך זוחל של הפרטה

.של ביטוחי בריאות המיועדים להשלים את המימון של המערכת

הוצאה לאומית לבריאות .1.4

7.8% -ח בשנה והיוותה כ" מיליארד ש49 - ל 2006 הסתכמה בשנת ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל

אך נמוך ביחס למרבית שיעור זה זהה לזה שביפן ובהונגריה, לשם השוואה. 2005שיעור זהה לשנת , ג"מהתמ

. OECD - מדינות ה

ניכרת ירידה , קרי המגזר המגיש בפועל את השירות הרפואי, י גורם מבצע"בבחינת נתוני ההוצאה הלאומית עפ

62% - לכ1985 בשנת 69% -הרשויות המקומיות וקופות החולים בביצוע שירותי הבריאות מכ, בחלקן של הממשלה

הדבר מעיד על ההישענות הגוברת של . 25% - לכ19% - מכ, המגזר העסקי עלהבעוד שחלקו של , 2005בשנת

ראוי להדגיש כי חלקם של הגורמים הציבוריים , יחד עם זאת. מערכת הבריאות הציבורית על גורמים עסקיים פרטיים

. בביצוע שירותי הבריאות הוא עדיין הגדול ביותר

יש מגמה ברורה של עליה בשיעור ההוצאה הלאומית לבריאות OECD - בעוד שברוב מדינות ה- ל"השוואה מול חו

בישראל המגמה , ) בממוצע9-10% - כ(ג "כאחוז מהתמ

מסתמנת מגמת ירידה בחלקה של 2001משנת . הפוכה

- לכ8.4% - ג מ"ההוצאה הלאומית לבריאות מהתמ

באותן שנים העלייה השנתית . 2005 בשנת 7.8%

ולה מאשר העלייה הייתה גד) במחירים שוטפים(ג "בתמ

גם ההוצאה השנתית . בהוצאה הלאומית לבריאות

נמוכה ) במונחי כוח קנייה(לבריאות לנפש בישראל

דולר 3,000 -כ (OECD - בהשוואה למרבית מדינות ה

. 2005 דולר בשנת 2,069 - והיא מסתכמת כ, )בממוצע

1%בין ( חלה ירידה בהוצאה לבריאות לנפש 2002מאז

.ג"הוצאה לאומית לבריאות כאחוז מהתמ , 2005 - ם מגמה זו נבלמה באול) לשנה2% -ל

. 2006 בשנת 2% -ס עלתה ההוצאה לנפש בכ"י אומדנים ארעיים של הלמ"ועפ

הזדקנות האוכלוסייה : וזאת בעיקר בשל, מערביות רבותמדינותאפיין הגידול בהוצאה על בריאות מ - מגמות

, טיפול נמרץ(התקדמות הטכנולוגיה והמחיר הגבוה של הטכנולוגיות החדשות ברפואה ; והעלייה בתוחלת החיים

עלייה ברמת החיים של הציבור ועלייה ; )אולטרסאונד ועוד, השתלות איברים, דיאליזה לחולי כליות, ניתוח לב

, מגמה מרכזית בענף הבריאות בישראל היא העלייה בהוצאה הפרטית לשירותי בריאות. בציפיות ממערכת הבריאות

23 מתוך 4 עמוד

שיעור מבין הגבוהים , 1995 - ב26% - לעומת כ2006 - מסך ההוצאה הלאומית לבריאות ב33% -אשר היוותה כ

בעיקר מפער משמעותי בין הצמיחה הביקוש לשירותי רפואה ולביטוחי בריאות פרטיים נובע. OECD -במדינות ה

, בשל כך. של מערכת הבריאות ובין הצמיחה של המדינה המגבילה אותה ביכולת לממן שירותים רפואיים מתקדמים

י חוק הבריאות וועדת הטכנולוגיות על מנת לשמור על מסגרת "המדינה מווסתת כניסת טכנולוגיות לסל הבריאות ע

ת ההוצאה הלאומית באמצעות תקרת הכנסות בבתי החולים הציבוריים מרסנת המדינה א, בנוסף. התקציב

)Capping( -הסטת הפעילות רפואית למערכת . מה שמייצר תורים במערכת הציבורית לפעולות יקרות ומתקדמות

היכולת לקצר את התור ; הזכות לבחור מנתח: הפרטית מתחזקת גם בשל דרישות הצרכנים לזכויות שונות כגון

.האפשרות לתנאי אשפוז ברמת מלונאות גבוהה; רפואיתלפעולה ה

תחרות ומאפייני הענף .1.5

שאף צפויה להתחזק בשנים הבאות ובעיקר במידה ויאושרו הינה תחרות חזקההענףהתחרות המאפיינת את

בתוך המגזר הציבורי ובתוך המגזר , התחרות הינה בין המגזר הציבורי לפרטי).פ"שר(הפרטית שירותי הרפואה

גם לצורך כניסת שחקנים ( ממשרד הבריאות תחסמי הכניסה לענף הינם גבוהים מאוד בשל הצורך ברישיונו. הפרטי

בעשרים השנים האחרונות לא , ולראיה; )חדשים וגם לצורך התרחבות והתחדשות טכנולוגית של שחקנים קיימים

. חדשיםתניתנו רישיונו

יכול בית חולים פרטי לספק , ון ולספק שירותים שלא בהכרח רווחייםבעוד בית חולים ציבורי חייב להחזיק בחדר מי

בניגוד , בנוסף. מן המערכת הציבורית" לגרוף את השמנת"ובכך בעצם , רק שירותים הכדאיים כלכלית עבורו

לאור היתרון המובנה של ). ן למשל"שב(ח פרטי יכול ספק שירותים מעבר לסל הבסיסי "בי, ח הציבוריים "לבתיה

בעשר השנים , כתוצאה מכך. נוטה משרד הבריאות להגביל את נתח השוק שלה, רכת הפרטית על זו הציבוריתהמע

. האחרונות התווספו בעיקר מיטות אשפוז ציבוריות

המגזר הפרטי .1.6

התחרות במגזר הפרטי מתקיימת בעיקר . המגזר הפרטי כולל את בתי החולים והמכונים הרפואיים שבבעלות פרטית

נתח , בבעלות מכבי( הפעילות הן אסותא הרשתות המרכזיות. רשתות פרטיות ומספר בתי חולים בודדיםבין שתי

התמחתה עד כה באבחון , ח כללית"בבעלות קופ(ומור ) הכירורגית בישראל מכלל הפעילות12% - של כ שוק מוערך

מאוד וגרמה למחירי היצף הינה רשת נוספת שהייתה תחרותית). ודימות ומנסה לחדור לתחומי הכירורגיה והאשפוז

התחרות במרכז הארץ הינה בעיקר בין אסותא . רשת מזור אשר פשטה רגל ונעלמה מהשוק לפני כמה שנים

. אביב- מרכז כירורגי ברמת, סינופסיס, סניטס: פועלים מספר בתי חולים קטנים כגון, כמו כן. הרצליה מדיקל סנטרו

. ית מתקדמת ובאיכות גבוהה של השירותהמגזר הפרטי מתאפיין ביכולת טכנולוג

לשחיקת תחרות סביב מחיר הגורמת; ביקוש יציב הגדל בשיעורים מתונים: מאפייני התחרות במגזר הפרטי הינם

; שינויי בעלות ושינויים אסטרטגיים; קשיים בקרב מספר מוסדות אשפוז פרטיים; מחירים ובהתאם לשחיקת רווחיות

.ביטוח ותיירות מרפא מהווים עוגן ביטחון לבתי החולים הפרטייםחברות , ביטוחים משלימים

23 מתוך 5 עמוד

המגזר הציבורי .1.7

בתי , המגזר הציבורי כולל את בתי החולים והמכונים שבבעלות המדינה. מגזר זה מרכז את עיקר הפעילות בענף

יעור הצמיחה ש. רים" ואלו של המלכ)משגב לדך(ח מאוחדת "ח אחד של קופ"ביה, החולים של קופת חולים כללית

מגזר זה מאופיין ברובו בפעילות על בסיס גירעונות אשר . בשנה3-4%המאפיין את המגזר בשנים האחרונות הינו כ

מגזר זה מאופיין במיעוט צעדי התייעלות , בשל התמיכה הממשלתית. מכוסים בסופו של דבר על ידי הממשלה

להבדיל מהפעילות המתוכננת בבתי החולים (פים גבוהים המגזר מתאפיין בפעילות כירורגיה דחופה בהיק. פנימיים

האיכות הנתפסת של הרפואה הציבורית בישראל הינה גבוהה מאוד ובשנים האחרונות נעשה מאמץ ). הפרטיים

. מתמשך משמעותי לשיפור איכות השירות תוך מתן דגש לשיפור משמעותי בתשתיות

לצד אם בדרך של יצירת תאגידים מסחריים הפועלים, פרטהאל תוך המערכת הציבורית חודרת לאיטה מגמה של ה

בדרך להפרטה , אם בדרך של מאמצי האוצר להפוך את בתי החולים לתאגידים עצמאיים, בתי החולים הציבוריים

.כמו הדסה, לבתי החולים הציבוריים")פ"שר("פרטיים ואם בדרך החדרה של שירותי רפואה , עתידית אפשרית

. 1: מגמת ההפרטה של המערכת הציבורית מהווה איום על המגזר הפרטי בעיקר בשל, ת מעלוS&Pלהערכת

חדירת . 2; ח הפרטיים"ח הציבוריים יביא להתייעלות ולשיפור בכושר ההתחרות שלהם מול בתיה"תאגוד של בתיה

.ח הפרטיים המאפשרים בחירת מנתח"פ עלולה לפגוע ביתרון היחסי של בתיה"השר

ציבורימגמות במגזר ה

מתייחס למבנה וארגון מחדש של בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של שירותי בריאות - םיחולהתאגוד בתי

וזאת לאחר שלב מעבר של , אך ללא כוונת רווח, י שיקולים עסקיים"כללית והפיכתם לתאגידים עצמאיים שיפעלו עפ

, התייעלות בשוק תחרותי, ר הממשלה מניהול שוטףשחרו: בעיקר מטרות התאגוד הן. הפיכתן לחברות ממשלתיות

.גמישות ניהולית בתוך בתי החולים

רופאים בכירים בבתי חולים ממשלתיים קיבלו לקוחות פרטיים , פ"במסגרת השר – )שירותי רפואה פרטית(פ "שר

התשלומים גבה את, פ"בית החולים ניהל את השר. הצהריים-תוך שימוש במתקנים של בית החולים בשעות אחר

פ השונים ופסק שהם "ץ קץ להסדרי השר" שם בג2002בשנת , אולם. וניכה מהם מסים ואת חלקו הוא בתשלום

ח כללית להקים בית חולים "ח מכבי וכוונתה של קופ"י קופ"כי ההקמה של בתי חולים פרטיים ע, יצוין. חוקיים- בלתי

פ בבתי חולים ממשלתיים "להתיר שר, ת הרופאיםבעיקר מצד הסתדרו, פרטי משלה כבר גררו דרישה מחודשת

.ח כללית"ובאלה של קופ

הביאו לתהליך של , מצבן הפיננסי של קופות החולים וקשיי בתי החולים הציבוריים, תנאי השוק- שחיקת מחירים

המחירון הממשלתי אשר מהווה , להערכת מעלות. כאשר מנגד תשומות הייצור מתייקרות, שחיקת מחירים בענף

כיוון שאין צפי . מתעדכן לעיתים רחוקות וגורם לשחיקת מחירים בין עדכון לעדכון, סמן מחירים מתומחר באופן חסר

אשר בתמחור (צפוי שמלחמת המחירים תלך ותגבר והספקים הציבוריים , לאיזון פיננסי של הקופות בשנים הקרובות

Capping -נוסחת ה. ימשיכו בהורדת המחירים) ותפחת אמיתי והעמסות ריאליות אחר, שלהם לא מופיעה עלות הון

כי חלק , יש לציין. ח הציבוריים מהווה מעין מחיר היצף היכול לדחוק מהשוק את בתי החולים הקטנים" של ביה

.משחיקת המחירים נובעת מהתקדמות טכנולוגית

23 מתוך 6 עמוד

חלקם בלעדיים , יבורייםקופת חולים כללית שולטת בחלק מהותי מבתי החולים הצ -עוצמת קופת חולים כללית

בשנים האחרונות חל שינוי בהתנהגותה של קופת חולים כללית והנהלות בתי החולים לכיוון של פתיחות . באזורם

. ויצירת קשרים עם גורמים מחוץ לקופת חולים כללית בעיקר באמצעות הביטוח המשלים

לקוחות הקצה .1.8

:כמפורט להלן, י אופי ביטוח הבריאות שלהם"רבדים עפ נהוג לחלק את לקוחות הקצה לארבעה במערכת הבריאות

מימון ביטוח ). לכלל האוכלוסייה; לעילכמתואר( חוק ביטוח בריאות ממלכתי י"ביטוח בסיסי עפ :הרובד הראשון

.המנוכה מהשכר, מס בריאותהינו באמצעותהבריאות

מאחר ). מסך האוכלוסייה80% -כ( באמצעות שירותי הבריאות הנוספיםח "ביטוח במסגרת קופ :הרובד השני

כל אזרח המעוניין בשירותים נוספים כגון אפשרויות , שמערכת הבריאות הציבורית נותנת שירות המוגדר בסל

חייב לרכוש אותם בנפרד בביטוח משלים , ל"כיסוי מלוא ההוצאות לטיפולים בארץ ובחו, נוחות, בחירת המנתח

להציע 1998י תיקון לחוק משנת "קופות החולים רשאיות עפ. ) השלישיהרובד (ביטוחהת ומקופת חולים או מחבר

. ביטוחים משלימים

שוק ביטוח הבריאות הפרטי מציע . ) מהאוכלוסייה30% -כ( המסחריות חברות הביטוחי "ביטוח ע :הרובד השלישי

. לים של קופות החוליםאו כהשלמה לסל הבריאות ולשירותי הביטוח המש/מגוון מוצרים הנמכרים לציבור במקביל ו

המבטיחות, דוגמא לכך היא מכירתן של פוליסות המתחשבות בכיסוי המוקנה למבוטח במסגרת קופות החולים

. להשלים למבוטח את ההפרש שבין ההוצאות בפועל של הטיפול הרפואי לבין התשלום המגיע לקופות החולים

.תושבי חוץאו י לקוחות פרטיים "ם ע בעבור שירותים רפואייישיר ומלאתשלום :הרביעיהרובד

קופות החולים .1.9

להוציא מספר מצומצם של שירותים שמספק משרד הבריאות , קופות החולים הן ספקיות שירותי הבריאות בישראל

י מס בריאות והשלמות של "השירות אמור להיות ממומן במלואו ע). ובריאות הנפש, אשפוז סיעודי, "טיפת חלב("

הממשלה הטילה על קופות החולים את , יוון שחוק ביטוח בריאות אינו כולל מנגנון עדכון מלאכ, אולם. המדינה

: כגון, ניכרת מגמה של אימוץ דפוסי פעולה עסקיים מצד קופות החולים, עקב כך. האחריות להשיג המימון החסר

שירותי בריאות פרטיים מכירת; שבמקרים רבים עולים על מחיר הרכישה של הקופות עצמן, העלאת מחירי תרופות

גביית דמי השתתפות ; בניית בתי חולים פרטיים; ותרופות שאינן נכללות בסל במחירים גבוהים יחסית למחיר הקנייה

.עצמית עבור שירותי בריאות שבעבר ניתנו חינם

כאשר נציבות , והן כפופות לפיקוח ולהוראות של משרדי הבריאות והאוצר, קופות החולים הן עמותות ללא כוונת רווח

י חוק לנהל תקציב מאוזן ולפתוח את ספריהן "הקופות חייבות עפ. שירות המדינה מפקחת על מערכות השכר שלהן

.הכספיים לבדיקה חיצונית

במרץ . וזאת באמצעות חברת הבת אסותא, כיום מכבי שירותי בריאות הינה היחידה המחזיקה בבתי חולים פרטיים

, בריאות כללית בכלי התקשורת כי בכוונת הקופה להקים בית חולים פרטי במרכז הארץל שירותי " הודיע מנכ2007

שימושים החופפים לאלו שעושה מכבי ; אשר ישמש לניתוחים פרטיים וכן לפרוצדורות שהן חלק מהביטוח המשלים

23 מתוך 7 עמוד

בית חולים קיים ח כללית שוקלת להפוך "משרד הבריאות לא אישר את היוזמה וקופ, נכון להיום. בבתי החולים שלה

.לפרטי

:2006להלן התפלגות המבוטחים בין קופות החולים בשנת

שירותי בריאות

כללית

מכבי שירותי בריאות

ח "קופ מאוחדת

ח "קופ כ"סה לאומית

7,133 691 895 1,723 3,824 )באלפי איש(מספר מבוטחים

100.0% 9.7% 12.5% 24.2% 53.6% כ"שיעור המבוטחים מסה

1.7% 0.3%- 5.8% 1.8% 1.0% 2006 במבוטחים בשנת הגידול

23.6% 24.3% 58.4% 46.1% 10.1% 2006 עד 1996 - גידול מצטבר במבוטחים מ

79.0% 71.0% 80.0% 86.0% 78.0% )2005(ן "מבוטחי שב

)י חברות הביטוח"ע(ענף ביטוחי הבריאות .1.10

רקע

כל זאת הודות , ח ומאופיין בקצב צמיחה גבוה בשנים האחרונותשוק ביטוחי הבריאות בישראל הינו תחום מתפת

. הייתה שילוח חברת הביטוח היחידה שפעלה בשוק ביטוחי הבריאות1995 עד שנת .לשינויים שחלו בעשור האחרון

היוותה גורם מרכזי למגמת הצמיחה בשוק ביטוחי הבריאות 1995חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בראשית

גידול במגוון המוצרים החדשים בענף ולצמיחה ניכרת ועקבית , שהביאה לכניסת שחקנים נוספים, ארץהפרטיים ב

וסך הפרמיות יותר ועד היום כמות המבוטחים בביטוחי בריאות הושלשה 1997משנת . בסך דמי הביטוח בענף

ביטוח הגדולות במיוחד ענף ביטוחי הבריאות הפך למעשה למנוע הצמיחה העיקרי של חברות ה.מהכפיל את עצמו

.לנוכח הסטגנציה בתחומי הביטוח האחרים

תרומת ענף הבריאות לרווחי ענף הבריאות : חשיבות הענף מתבטאת בצורה הטובה ביותר על ידי הנתונים הבאים

ורק ענף רכב חובה תורם יותר לשורת הרווח הנקי ) 19%(גבוהה יותר מתרומת ענף רכב רכוש ) 2006 - ב21%(

).48%(ית הביטוח של תעשי

סיכון האשראי בענף ביטוחי הבריאות

וזאת בשל חשיפת , תחום ביטוחי הבריאות הנו מסוכן יותר מענפי הביטוח הכללי המסורתיים, מעלות S&Pלהערכת

:סיכונים דלהלןהענף ל

רונות מציאת פת, הארכת חיים, שיפורים טכנולוגיים, שינויים בטכנולוגיה רפואית- טכנולוגיה רפואית .1

למצבים מסוימים עלולים להגביר את החשיפה של חברות ביטוח הבריאות ולהגדיל את הכיסוי שהן עלולות

מים טכנולוגיה אשר תאריך את חייהם של חולים סיעודיים עלולה לגרום לתשלו, לדוגמא. להתחייב בו

.ממה שנלקח בחשבון בתמחור הפוליסותיותר במשך תקופה ארוכה למבוטח

והקיצוצים הנעשים בתקציב , עקב חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי- ושאי ביטוחי בריאותחקיקה בנ .2

עולה כמות הלקוחות אשר אינם שבעי רצון מהכיסוי הביטוחי שמאפשר להם , מערכת הבריאות מדי שנה

בביטוחים אשר תלויים בכיסוי, עם זאת. השוק צפוי לצמוח גם בעתיד, ולהערכת מעלות, הרובד הראשון

23 מתוך 8 עמוד

נתח שוק - ביטוח בריאות (פרמיות ברוטו)

קבוצת כלל, 21.8%

קבוצת הראל, 36.0%

קבוצת הפניקס, 18.6%

קבוצת מגדל, 8.1%

מנורה, 8.8%

איילון, 2.9% AIG, 2.1%

אחרים, 1.6%

ממשלתית, 46%

שירותי בריאות

כללית, 30%

ציבורית אחרת, 20%פרטית, 4%

כאשר שירותים שאינם ניתנים עוד במסגרת חוק , הבסיסי עלולה להיות לחברת הביטוח חשיפה גדולה יותר

ממשלה עתידית בעלת נטיות . יצטרכו להיות מכוסים על ידי חברת הביטוח, ביטוח בריאות ממלכתי

.הענףחברתיות שתבחר להגדיל משמעותית את סל הבריאות תפגע ללא ספק בקצב הצמיחה המהיר של

כדוגמת , בגין אירוע בודד, חברות הביטוח חשופות לנזקים מצטברים בסכומים גדולים-קטסטרופות .3

.נושא הקטסטרופות בדרך כלל מטופל על ידי העברת סיכונים למבטחי משנה. תאונות מרובות נפגעים

החברות הפעילות בביטוחי בריאות

ם נתח שוק המובילה בענף ביטוח הבריאות ע 1הראל היא הקבוצה

22%-במקום השני נמצאת קבוצת כלל עם נתח של כ. 36%- של כ

ובמקום השלישי קבוצת הפניקס אשר בשנים האחרונות הגדילה

. באופן משמעותי את נתח השוק שלה בענף

שהינה בעלת הניסיון הרב ביותר בתחום שומרת על , הראל

מתמשכת המגמה , מנגד. ת בענף בשנים האחרונותוהדומיננטי

נתונים אלו . י חברות כמו הפניקס ואיילון"י שוק עחל נגיסת נתש

הם סממן מובהק להתגברות התחרות בענף אולם יש לציין כי

.תחרות זו עדיין לא משפיעה על שורת הרווח שכן הענף עצמו צומח בקצב מרשים

רקע .2

, המגזר הציבורי- משני מגזריםת מורכבמערכת הבריאות בישראל

צורך חיוניכיוון שבריאות הינה . והמגזר הפרטי,מרכזישהינו המגזר ה

67%כאשר , הממשלה מעורבת מאוד בענף, וזכות אדם בסיסית

באמצעות תקציב (מההוצאה הלאומית לבריאות ממומנת על ידה

יםימרבית בתי החולים הכלל, כמו כן. )הבריאות ומס הבריאות

חלקם בתי;בוריים הם בתי חולים צי) ממספר המיטות96%( בישראל

חלקם של קופת , )ם"רמב, למשל תל השומר( חולים ממשלתיים

, וחלקם של גופים ציבוריים אחרים) למשל בלינסון וסורוקה(חולים כללית

בתי החולים הציבוריים פועלים שלא למטרת ). הדסה ושערי צדקכמו(בעיקר בירושלים

.רווח

1

יש לציין כי דקלה היא חברת אחות להראל . נתוני הראל כוללים את דקלה במטרה להראות את נתח השוק של קבוצת הראל

.ביטוח

23 מתוך 9 עמוד

סיכון האשראי בענף .3

S&P ח ומכונים רפואיים מתאפיין ברמת סיכון נמוכה מהממוצע" ענף בתיהמעלות מעריכה כי .

:הגורמים המהווים אתגרים בפעילות בענף :נקודות המשפיעות לחיוב על הפעילות בענף

.ושיעורי צמיחה חיוביים קשיח ביקוש �

חסמי כניסה גבוהים מאוד בשל הרגולציה �

.הצורך ברישיונות פעילות ו המחמירה

).67% -כ(ומן במימון ציבורי ממהשוקעיקר �

בסיס כאשר, בין בתי החוליםחריפהתחרות �

.התחרות המרכזי הינו המחיר

העיקריים בענף הינם קופות החוליםהלקוחות �

בין , אשר מפעילות לחץ גדול להורדת מחירים(

.Capping)היתר באמצעות נוסחת ה

התומכת בעיקר , המעורבות הרגולטורית בענף �

.הציבורייםבבתי החולים

בעיקר ( הצורך בהשקעות הוניות גבוהות �

יחד עם יכולת החזר ) בתשתיות וטכנולוגיה

.השקעה מוגבלת בשל אופן התמחור בענף

תמחור תעריפי הבריאות בהתאם למחירון �

ממשלתי שהינו מחירון חסר ואקסוגני למערכת

. הבריאות

הגמישות התפעולית בענף נמוכה מהממוצע בשל �

. וציודא"עתירות כ

. קיומם של איגודים מקצועיים �

הוצאה לאומית לבריאות .4

7.8% -ח בשנה והיוותה כ" מיליארד ש49 - ל 2006 הסתכמה בשנת ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל

שיעור זה זהה לזה שביפן ובהונגריה אך נמוך ביחס למרבית , לשם השוואה. 2005שיעור זהה לשנת , ג"מהתמ

. OECD - מדינות ה

ניכרת ירידה , קרי המגזר המגיש בפועל את השירות הרפואי, י גורם מבצע"בבחינת נתוני ההוצאה הלאומית עפ

62% - לכ1985 בשנת 69% -הרשויות המקומיות וקופות החולים בביצוע שירותי הבריאות מכ, בחלקן של הממשלה

בר מעיד על ההישענות הגוברת של הד. 25% - לכ19% - מכ, בעוד שחלקו של המגזר העסקי עלה, 2005בשנת

ראוי להדגיש כי חלקם של הגורמים הציבוריים , יחד עם זאת. מערכת הבריאות הציבורית על גורמים עסקיים פרטיים

. בביצוע שירותי הבריאות הוא עדיין הגדול ביותר

23 מתוך 10 עמוד

6.0%

6.5%

7.0%

7.5%

8.0%

8.5%

9.0%

9.5%

10.0%

10.5%

1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005

ישראל

OECD ממוצע

0%

3%

1%

0%

2%

-1%

-2%

-1%

0%

2%

-3%

-2%

-1%

0%

1%

2%

3%

4%

1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006

ל"השוואה מול חו .4.1

ל עומד על "שבה השיעור הנ, ב"בארה. ג קשור במידה רבה לאופי המימון במערכת"אחוז ההוצאה הלאומית מהתמ

המשלמים , מערכת הבריאות הינה פרטית בחלקה הגדול ומיטב מתקניה מיועדים לבעלי הכנסות גבוהות, 15% -כ

ההוצאה , שבהן מערכת הבריאות היא ציבורית, במדינות מערב אירופה. כסף רב המנפח את ההוצאה הלאומית

הוצאה כזו מצביעה על מערכת המתבססת על שירות לכל . 10%-9% -ג עומדת על כ"הלאומית כחלק מהתמ

.כיוון שאינה מטפחת שירותי יוקרה לבעלי יכולת, האוכלוסייה ועל כן היא זולה יותר מזו האמריקאית

- כ(ג " יש מגמה ברורה של עליה בשיעור ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמOECD -בעוד שברוב מדינות ה

משנת . שראל המגמה הפוכהבי, ) בממוצע9-10%

מסתמנת מגמת ירידה בחלקה של ההוצאה 2001

בשנת 7.8% - לכ8.4% -ג מ"הלאומית לבריאות מהתמ

במחירים (ג "באותן שנים העלייה השנתית בתמ. 2005

הייתה גדולה מאשר העלייה בהוצאה ) שוטפים

גם ההוצאה השנתית לבריאות . הלאומית לבריאות

נמוכה בהשוואה ) ח קנייהבמונחי כו(לנפש בישראל

, ) דולר בממוצע3,000 -כ (OECD - למרבית מדינות ה

מאז . 2005 דולר בשנת 2,069 - והיא מסתכמת כ

- ל1%בין ( חלה ירידה בהוצאה לבריאות לנפש 2002

.ג"תמהוצאה לאומית לבריאות כאחוז מה , 2005 - אולם מגמה זו נבלמה ב) לשנה2%

. 2006 בשנת 2% -ס עלתה ההוצאה לנפש בכ"י אומדנים ארעיים של הלמ"ועפ

מגמות .4.2

הזדקנות האוכלוסייה והעלייה : וזאת בעיקר בשל, מערביות רבותמדינותהגידול בהוצאה על בריאות מאפיין

התקדמות הטכנולוגיה ; בתוחלת החיים

והמחיר הגבוה של הטכנולוגיות החדשות

דיאליזה , ניתוח לב, נמרץטיפול(ברפואה

אולטרסאונד , השתלות איברים, לחולי כליות

עלייה ברמת החיים של הציבור ועלייה ; )ועוד

מגמה מרכזית . בציפיות ממערכת הבריאות

בענף הבריאות בישראל היא העלייה

אשר היוותה , בהוצאה הפרטית לשירותי בריאות

33% -כ

2006 -מסך ההוצאה הלאומית לבריאות ב

שיעור מבין , 1995 - ב26% - לעומת כ

השינוי בהוצאה הלאומית לבריאות לנפש בישראל שיעור . OECD - הגבוהים במדינות ה

23 מתוך 11 עמוד

הביקוש לשירותי רפואה ולביטוחי בריאות פרטיים נובע בעיקר מפער משמעותי בין הצמיחה של מערכת הבריאות

המדינה מווסתת , בשל כך. רפואיים מתקדמים ילה אותה ביכולת לממן שירותים ובין הצמיחה של המדינה המגב

, בנוסף. י חוק הבריאות וועדת הטכנולוגיות על מנת לשמור על מסגרת התקציב"כניסת טכנולוגיות לסל הבריאות ע

ה שמייצר מ- )Capping(מרסנת המדינה את ההוצאה הלאומית באמצעות תקרת הכנסות בבתי החולים הציבוריים

הסטת הפעילות רפואית למערכת הפרטית מתחזקת גם בשל . תורים במערכת הציבורית לפעולות יקרות ומתקדמות

האפשרות ; היכולת לקצר את התור לפעולה הרפואית; הזכות לבחור מנתח: דרישות הצרכנים לזכויות שונות כגון

.לתנאי אשפוז ברמת מלונאות גבוהה

תחרות ומאפייני הענף .5

שאף צפויה להתחזק בשנים הבאות ובעיקר במידה ויאושרו הינה תחרות חזקההענףחרות המאפיינת את הת

בתוך המגזר הציבורי ובתוך המגזר , התחרות הינה בין המגזר הציבורי לפרטי).פ"שר(הפרטית שירותי הרפואה

גם לצורך כניסת שחקנים (אות ממשרד הבריתחסמי הכניסה לענף הינם גבוהים מאוד בשל הצורך ברישיונו. הפרטי

בעשרים השנים האחרונות לא , ולראיה; )חדשים וגם לצורך התרחבות והתחדשות טכנולוגית של שחקנים קיימים

. חדשיםתניתנו רישיונו

יכול בית חולים פרטי לספק , בעוד בית חולים ציבורי חייב להחזיק בחדר מיון ולספק שירותים שלא בהכרח רווחיים

בניגוד , בנוסף. מן המערכת הציבורית" לגרוף את השמנת"ובכך בעצם , הכדאיים כלכלית עבורורק שירותים

לאור היתרון המובנה של ). ן למשל"שב(ח פרטי יכול ספק שירותים מעבר לסל הבסיסי "בי, ח הציבוריים "לבתיה

בעשר השנים , וצאה מכךכת. נוטה משרד הבריאות להגביל את נתח השוק שלה, המערכת הפרטית על זו הציבורית

. האחרונות התווספו בעיקר מיטות אשפוז ציבוריות

בתי החולים שהם ספקי השירות יכולים להגדיל : י ההיצע"מאפיין עיקרי של מערכת הבריאות הוא הכתבת הביקוש ע

. ות כןי אשפוז מטופל או הפנייה לבדיקות רפואיות גם במקרה בו אין צורך אובייקטיבי לעש"את הכנסותיהם ע

ח להגדיל את נפח הפעילות נובעת מעלות שולית נמוכה לחולה ורצון לנצל את התשתיות "המוטיבציה של בתיה

על מכירת השירותים של בתי Capping )( נקבעה בחוק ההסדרים תקרה 90 - בסוף שנות ה, עקב כך. שברשותם

לדוגמה יש ( על היקף התשתיות הרפואיות הרגולטור קובע מגבלות, כמו כן. לקופות החולים) הממשלתיים(החולים

). מיטות אשפוז לאלף איש2.4תקרה של

המגזר הפרטי .6

התחרות במגזר הפרטי מתקיימת בעיקר . המגזר הפרטי כולל את בתי החולים והמכונים הרפואיים שבבעלות פרטית

נתח , בבעלות מכבי(ותא הפעילות הן אסהרשתות המרכזיות. בין שתי רשתות פרטיות ומספר בתי חולים בודדים

התמחתה עד כה באבחון , ח כללית"בבעלות קופ(ומור ) הכירורגית בישראל מכלל הפעילות12% - של כ שוק מוערך

רשת נוספת שהייתה תחרותית מאוד וגרמה למחירי היצף הינה ). ודימות ומנסה לחדור לתחומי הכירורגיה והאשפוז

התחרות במרכז הארץ הינה בעיקר בין אסותא . ני כמה שניםרשת מזור אשר פשטה רגל ונעלמה מהשוק לפ

23 מתוך 12 עמוד

. אביב- מרכז כירורגי ברמת, סינופסיס, סניטס: פועלים מספר בתי חולים קטנים כגון, כמו כן. הרצליה מדיקל סנטרו

. המגזר הפרטי מתאפיין ביכולת טכנולוגית מתקדמת ובאיכות גבוהה של השירות

לשחיקת תחרות סביב מחיר הגורמת; ביקוש יציב הגדל בשיעורים מתונים: נםמאפייני התחרות במגזר הפרטי הי

; שינויי בעלות ושינויים אסטרטגיים; קשיים בקרב מספר מוסדות אשפוז פרטיים; מחירים ובהתאם לשחיקת רווחיות

.חברות ביטוח ותיירות מרפא מהווים עוגן ביטחון לבתי החולים הפרטיים, ביטוחים משלימים

הציבוריהמגזר .7

בתי , המגזר הציבורי כולל את בתי החולים והמכונים שבבעלות המדינה. מגזר זה מרכז את עיקר הפעילות בענף

שיעור הצמיחה . רים" ואלו של המלכ)משגב לדך(ח מאוחדת "ח אחד של קופ"ביה, החולים של קופת חולים כללית

זה מאופיין ברובו בפעילות על בסיס גירעונות אשר מגזר . בשנה3-4%המאפיין את המגזר בשנים האחרונות הינו כ

מגזר זה מאופיין במיעוט צעדי התייעלות , בשל התמיכה הממשלתית. מכוסים בסופו של דבר על ידי הממשלה

להבדיל מהפעילות המתוכננת בבתי החולים (המגזר מתאפיין בפעילות כירורגיה דחופה בהיקפים גבוהים . פנימיים

נתפסת של הרפואה הציבורית הינה גבוהה מאוד ובשנים האחרונות נעשה מאמץ מתמשך האיכות ה). הפרטיים

. משמעותי לשיפור איכות השירות תוך מתן דגש לשיפור משמעותי בתשתיות

שלהם מרבית ההכנסות. בתי החולים הממשלתיים ואלה של קופות החולים משרתים בעיקר את קופות החולים

לבתי חולים אלה שני . קופות החולים עבור ימי אשפוז של מבוטחי הקופותמקורן בתשלומים שהם מקבלים מ

מחיר . מחיר יום אשפוז לחברי קופות החולים ומחיר יום אשפוז לחולים שאינם מבוטחים בקופות החולים: תעריפים

ים תקציב משרד הבריאות לבתי החול. 1996 - י חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים"יום האשפוז נקבע ע

התקציב הוא למעשה צפי של הכנסות בתי החולים מימי . ח" מיליארד ש5.8 - עומד על כ2007הממשלתיים לשנת

; מנהלי בתי החולים הממשלתיים כפופים למשרד הבריאות, באופן רשמי. אשפוז של מבוטחי קופות החולים

רוב העובדים , ים הממשלתייםבבתי החול. הם נהנים למעשה ממידה גדולה של עצמאות, להערכת גורמים בענף

מנהלי בתי החולים . במקצועות הרפואיים הם עובדי מדינה ושכרם ותנאי עבודתם כפופים להסכמים קיבוציים

שכרם ותנאי עבודתם של עובדי בתי חולים אלו כפופים אף . שבבעלות קופות החולים כפופים להנהלת קופת החולים

.הם להסכמי שכר קיבוציים

לצד אם בדרך של יצירת תאגידים מסחריים הפועלים, הציבורית חודרת לאיטה מגמה של הפרטהאל תוך המערכת

בדרך להפרטה , אם בדרך של מאמצי האוצר להפוך את בתי החולים לתאגידים עצמאיים, בתי החולים הציבוריים

. כמו הדסה, ריים לבתי החולים הציבו")פ"שר("פרטיים ואם בדרך החדרה של שירותי רפואה , עתידית אפשרית

תאגוד של . 1: מגמת ההפרטה של המערכת הציבורית מהווה איום על המגזר הפרטי בעיקר בשל, להערכת מעלות

פ "חדירת השר. 2; ח הפרטיים"ח הציבוריים יביא להתייעלות ולשיפור בכושר ההתחרות שלהם מול בתיה"בתיה

. בחירת מנתחח הפרטיים המאפשרים"עלולה לפגוע ביתרון היחסי של בתיה

23 מתוך 13 עמוד

מגמות מרכזיות במגזר הציבורי .7.1

למכור למטרת רווח שירותים , לראשונה, בתי החולים הממשלתייםהורשו 1987 - ב–תאגידים ליד בתי החולים •

המדובר בתקופה שקדמה לחוק ביטוח בריאות (שבאותה תקופה לא נכללו בסלי הבריאות של קופות החולים

בתי החולים הממשלתיים . שלא התאפשר במסגרת התקציב המוגבל מהמדינה, יחד עם ביצוע מחקר) ממלכתי

אשר " קרנות המחקר. "אליהן הזרימו את הכנסותיהם מן השירותים שמכרו למטרת רווחש, "קרנות מחקר"הקימו

. פעלו בשעות אחר הצהריים סיפקו הזדמנויות תעסוקה נוספות לסגל בתי החולים ותגמלו בהתאם את הרופאים

ונות נת, בה החליט משרד האוצר לטפל בנושא1998אולם מאז , ללא פיקוח" קרנות המחקר"במשך שנים פעלו

, למעשה. לבקרה ממשלתית ולהגבלה על היקף הפעילות-"אגודות ליד בתי החולים" הקרויות עתה -הקרנות

שירותי - ן"אל חברות הבת הללו מוזרמים כספים שמקורם בשר. בת של בתי החולים-האגודות מהוות חברות

ובהם גם הפעלת בתי מלון , םי חלק מבתי החולי"שהוא שם אחר לשירותים פרטיים המשווקים ע, רפואה נוספים

עיקר הפעילות , בעוד שייעודם המקורי של תאגידים אלו הינו פעילות בתחום המחקר). דוגמת שיבא ואיכילוב(

.פ"ן או שר"בעיקר שירותים אמבולטוריים אך לא שב, )80% - למעלה מ(כיום היא הספקת שירותים רפואיים

דש של בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של שירותי מתייחס למבנה וארגון מח- םיחולהתאגוד בתי •

וזאת לאחר שלב , אך ללא כוונת רווח, י שיקולים עסקיים"בריאות כללית והפיכתם לתאגידים עצמאיים שיפעלו עפ

התייעלות , שחרור הממשלה מניהול שוטף: בעיקר מטרות התאגוד הן. מעבר של הפיכתן לחברות ממשלתיות

.ת ניהולית בתוך בתי החוליםגמישו, בשוק תחרותי

גם בגלל מהלך התאגוד בבריטניה , החלו לדון בישראל בתאגוד בתי החולים הציבוריים90 - בתחילת שנות ה

אולם התהליך נקטע בעקבות ההתנגדות של , נרשמו מספר בתי חולים כתאגידים1992 - ב. ר'בתקופת תאצ

בסוף אותה שנה הודיע שר הבריאות על . העבודהאיגודי העובדים במערכת הבריאות שחששו מהרעת תנאי

הוחלט על הענקת אוטונומיה בשלבים לכל בתי החולים , במקום תהליך פורמלי. הפסקת תהליך התאגוד

והממשלה , כצעד ראשון הוחלט על הפיכת בתי החולים הממשלתיים ליחידות סמך ממשלתיות. הממשלתיים

המליצה ועדה ציבורית בנושא 2002 - ב. באחריות משרד הבריאותהאצילה להם תפקידים מנהליים שעד אז היו

חזרה והמליצה ועדה 2004 - ב. על תאגוד של בתי החולים של הממשלה ושל קופת חולים כללית גם יחד

.על תאגוד פורמלי של בתי החולים) ועדת ליאון(ציבורית חדשה

כצעד בדרך למכירת , י האוצר"ובייחוד ע, להי הממש"אין זה מהנמנע שהתאגוד נשקל ע, להערכת גורמים בענף

הגופים הפוטנציאליים , לאור מורכבות בתי החולים, בהקשר זה. בתי החולים הממשלתיים לתאגידים פרטיים

. לרכישת בתי החולים הממשלתיים שיש להם הידע הרלוונטי הם בתי החולים הפרטיים הקיימים וקופות החולים

בארצות , אולם. ות המפותחות מרבית בתי החולים הם ציבוריים ולא פרטייםברוב הארצ, באשר לרוכשים זרים

הסכמי (כי הסכמי הסחר הבינלאומיים בשירותים , יצוין. המערב קיימים תאגידים המתמחים בהפעלת בתי חולים

GATS( ,לא ידוע על, נכון להיום. אינם אוסרים על מכירת בתי חולים לתאגידים זרים, עליהם חתומה ישראל

. תכנית מעשית כלשהי למכור בית חולים ממשלתי לגורמי חוץ

: בשל התאגוד מהווה איום על המגזר הפרטי בעיקר מימוש מלא ומוצלח של תהליך, מעלותS&Pלהערכת

הגדלת הניצולת של התשתית הפיזית והאנושית בבתי החולים הציבוריים אשר תביא להגדלה משמעותית -

; ת מתן השירותיםבכושר הייצור ובזמינו

23 מתוך 14 עמוד

מכירת שירותים במחירים לא כלכליים תוך הישענות על תשתיות שעלות הקמתן אינה נכללת בתמחיר -

;השירותים

; )'תקציב וכו, מיסוי, תרישיונו, תקנות( ניצול מעמד המיניסטריון לקידום אינטרסים של התאגידים שבבעלותו -

; מתן אפשרות ללקוח לבחור רופא מטפל -

; הרופא לנתח בבית החולים אליו הוא משתייךהעדפה של -

;הטלת מגבלות מצד בתי החולים על הרופאים כולל הגבלות על עבודה בבתי חולים פרטיים -

השירות והגמישות , הציוד, בתי החולים הפרטיים ידרשו לשמור על יתרון יחסי מתמיד בתחומי הטיפול, נוכח הדברים

בעיקר מצד המגזר , וידרשו לתגובה מהירה לשינויים בסביבתם העסקיתהניהולית בכל הקשור לתמהיל השירותים

.הציבורי

רופאים בכירים בבתי חולים ממשלתיים קיבלו לקוחות , פ"במסגרת השר – )שירותי רפואה פרטית(פ "שר •

גבה את , פ"בית החולים ניהל את השר. הצהריים- פרטיים תוך שימוש במתקנים של בית החולים בשעות אחר

בבתי חולים 50 -הסדר זה הונהג לראשונה עוד בשנות ה. מים וניכה מהם מסים ואת חלקו הוא בתשלוםהתשלו

בעיקר בגלל לחץ , 90 -באמצע שנות ה. הדסה ושערי צדק-ציבוריים בירושלים שהם בבעלות עמותות ציבוריות

.ם"אסף הרופא ורמב, יבאש, איכילוב- פ"החלו מספר בתי חולים ממשלתיים בהפעלת השר, של ארגוני הרופאים

כי ההקמה של בתי , יצוין. חוקיים-פ השונים ופסק שהם בלתי"ץ קץ להסדרי השר" שם בג2002בשנת , אולם

ח כללית להקים בית חולים פרטי משלה כבר גררו דרישה "ח מכבי וכוונתה של קופ"י קופ"חולים פרטיים ע

.ח כללית"בתי חולים ממשלתיים ובאלה של קופפ ב"להתיר שר, בעיקר מצד הסתדרות הרופאים, מחודשת

פ מהווה איום מהותי לבתי החולים הפרטיים ואם יאושר עשוי להפחית במידה "השר, מעלותS&Pלהערכת

כי היתרון היחסי של בית החולים הפרטיים הינו , זאת. משמעותית את יתרונם היחסי מול בתי החולים הציבוריים

פ המתגבשת כיום עשויה לשמר חלק מהיתרון "טיוטת השר, עם זאת. המנתחביכולת החולה לבחור את הרופא

, פ"התחרותי של בתי החולים הפרטיים שכן היא מגבילה את יכולת ההשתכרות של הרופא במסגרת השר

מגבילה את היקף הניתוחים שהרופא רשאי לבצע ומחייבת את הרופא לבצע רפואה פרטית בבית חולים אחד

האם לאפשר שימוש פרטי , פ תלויה במידה רבה בתפישת העולם של הדרג הפוליטי"מיסוד השר. בלבד

יודגש כי הדרג המקצועי בשירות המדינה . בתשתיות ציבוריות ולהתיר אפליה בטיב השירות בין חולה עני לעשיר

שכר (פ רק יגדיל את ההוצאה על בריאות "משרד הבריאות סבור כי השר. פ"מתנגד באופן עקבי למימוש השר

. אשר משביעי רצון כבר היום, אך לא יביא לשיפור מהותי באיכות השירותים או בתפוקה) רופאים

המחוקק קבע מסגרת כאשר1999מעוגנת בחוק ההסדרים מאז Capping - נוסחת ה- Capping - הנוסחת •

)(Capping אשר על החריגות כ, י בתי החולים הממשלתיים לקופות החולים" על מכירת השירותים הניתנים ע

ורמיםנוסחא זו הינה מהג. 2 בשיעור מוסכם מראש משלמת קופת החולים רק חלק מהמחירCapping -מה

המשפיעים ביותר על עתיד בתי החולים הפרטיים כיוון שבשנים האחרונות העדיפו קופות החולים את המערכת

13% מהמחיר ומעל חריגה של 30% מהמסגרת תשלם הקופה 13%י עבור חריגה של עד נקבע כ2005 -בתיקון לחוק ב .4

. מהמחיר50%תשלם הקופה

23 מתוך 15 עמוד

ולים הפרטיים מנסים להתמודד עם נוסחת החבתי ).גם על חשבון איכות ושירות (Cappingהציבורית ומימוש ה

.הכוללים הנחת מחזור, שנתיים מול הקופות- באמצעות חתימת הסכמים גלובליים רבCapping -ה

הביאו לתהליך , מצבן הפיננסי של קופות החולים וקשיי בתי החולים הציבוריים, תנאי השוק- שחיקת מחירים •

המחירון הממשלתי אשר , להערכת מעלות. יצור מתייקרותכאשר מנגד תשומות הי, של שחיקת מחירים בענף

כיוון . מתעדכן לעיתים רחוקות וגורם לשחיקת מחירים בין עדכון לעדכון, מהווה סמן מחירים מתומחר באופן חסר

צפוי שמלחמת המחירים תלך ותגבר והספקים הציבוריים , שאין צפי לאיזון פיננסי של הקופות בשנים הקרובות

. ימשיכו בהורדת המחירים) פחת אמיתי והעמסות ריאליות אחרות, שלהם לא מופיעה עלות הוןאשר בתמחור(

ח הציבוריים מהווה מעין מחיר היצף היכול לדחוק מהשוק את בתי החולים " של ביה Capping - נוסחת ה

.כי חלק משחיקת המחירים נובעת מהתקדמות טכנולוגית, יש לציין. הקטנים

חלקם בלעדיים , קופת חולים כללית שולטת בחלק מהותי מבתי החולים הציבוריים - ללית עוצמת קופת חולים כ •

בשנים האחרונות חל שינוי בהתנהגותה של קופת חולים כללית והנהלות בתי החולים לכיוון של פתיחות . באזורם

הביטוח , החברהלדברי . ויצירת קשרים עם גורמים מחוץ לקופת חולים כללית בעיקר באמצעות הביטוח המשלים

א "ח בת" חשוב בבתיהלקוח מסתמך במידה רבה על השירותים של אסותא והואח כללית "המשלים של קופ

.ת"ובפ

עבודה במערכת הציבורית לצד ריבוי שחקנים בתחום (ריבוי האלטרנטיבות - עליה בציפיות ודרישות הרופאים •

וכן לתנאי ) להם ולמטופלים(ות ואיכות השירות עשוי להביא לרופאים בררנים יותר בכל הנוגע לזמינ) הפרטי

.מיעוט תקלות ובטיחות, בתי החולים הפרטיים נדרשים לציוד חדשני. עבודה הולמים

רגולציה .8

ח "בגרעון קשה של קופ, בין היתר, המשבר במערכת הבריאות בישראל הגיע לשיאו בשנות השמונים והתבטא

ועדת חקירה 1988 - כתוצאה מהחרפת המשבר מונתה ב . הרופאיםבתורים ארוכים ובשביתה ממושכת של , כללית

הבעיות המרכזיות של מערכת הבריאות לפני חקיקת החוק . ממלכתית שהמליצה על חקיקת חוק בריאות ממלכתי

כאשר הלא מבוטחים השתייכו , מהתושבים לא היו מבוטחים4% - כ; שוויון בין המבוטחים בקופות השונות- אי:היו

בעוד , ח מכבי ומאוחדת משכו אליהן אוכלוסיה צעירה ומבוססת ממרכז הארץ"קופ; וכלוסיה הערביתבעיקר לא

קופות החולים מכבי ; רבים מהם מהפריפריה, ח כללית ולאומית ביטחו בעיקר קשישים ובעלי הכנסות נמוכות"שקופ

ח כללית צברו "אומית ובעיקר קופח ל"ומאידך קופ, ומאוחדת היו רווחיות והציעו שירותים טובים יותר למי ששילם

, ה מהאוכלוסיי70% - ח כללית הייתה על סף פשיטת רגל נוכח העובדה כי סיפקה שירותים לכ"קופ; הפסדים רבים

אך גבתה דמי חבר נמוכים יחסית אשר ברובם , רבים מהם קשישים שמצבם הבריאותי דרש טיפול יקר וממושך

ח כללית אך לא באופן מסודר וקבוע והיה חשש שקופת " קופתרעונוהממשלה כיסתה חלק מגי(הועברו להסתדרות

). החולים הגדולה במדינה תתמוטט

23 מתוך 16 עמוד

חוק בריאות ממלכתי .8.1

כל תושב זכאי לסל בריאות מוגדר ואחיד: נכנס לתוקף חוק בריאות ממלכתי ואלו עקרונותיו1995 בינואר 1יום ב

לקופת החולים אסור ; פי רצונו ולעבור מקופה אחת לאחרתכל תושב זכאי לבחור קופת חולים ל; )הסל הבסיסי(

כל תושב זכאי לקבל ; לפי יכולתם) מס בריאות(המבוטחים משלמים דמי ביטוח בריאות ; לסרב לקבל אף מבוטח

דמי הביטוח ישמשו רק לביצוע חוק ביטוח בריאות ממלכתי כאשר דמי ; גם אם לא שילם דמי ביטוח, שירות רפואי

הממשלה אחראית להשלמת הכספים ; ים אל קופות החולים כדי שיתנו את השירותים לפי החוקהביטוח מועבר

כספי המימון לביצוע ; קופת החולים אחראיות למתן השירותים שבסל הבסיסי; הדרושים לאספקת הסל הבסיסי

.החוק יחולקו באופן הוגן בין קופות החולים

מוגדר ואחיד של שירותי בריאות לכל תושב ואיסור על קופות חשיבותו הגדולה של החוק היא בקביעת הזכות לסל

גם אם (החוק הבטיח ביטוח רפואי לכל תושב בישראל , מחד. החולים להפלות במתן השירותים בין מבוטח למשנהו

החוק לא קבע מנגנון עדכון , מאידך. י המדינה"וכן הבטיח את מימון מערכת הבריאות ע) לא שילם דמי ביטוח בריאות

אם כתוצאה מהטלת תשלומים , שירותי הבריאות עוברים תהליך זוחל של הפרטה, כתוצאה מכך. של גובה המימון

נוספים על החולים ואם כתוצאה מהתפתחות שוק מסחרי של ביטוחי בריאות המיועדים להשלים את המימון של

.המערכת

סל בסיסי וביטוח משלים .8.2

לקופות החולים מותר להציע שירותי . אים לסל בריאות אחיד ומוגדרכל המבוטחים בביטוח הבריאות הממלכתי זכ

אך אסור להן לסרב לתת , על אלה הכלולים בסל הבסיסי בעבור תשלום) ן או ביטוח משלים"שב(בריאות נוספים

. י שר הבריאות"י ועדה ציבורית שהוקמה ע" עדכון הסל הבסיסי נעשה ע1988מאז . שירות המופיע בסל הבסיסי

דוגמת מרכיב דמוגרפי או (כאשר כל עדכון אחר , י חוק מתבצע פעם בשנה בהתאם למדד יוקר הבריאות"ון עפהעדכ

אי . אמור להיות תלוי בסדר העדיפויות של הממשלה ולא על פי מנגנון של נוסחה אוטומטית) מרכיב שיפור טכנולוגי

. בשנים האחרונות קיימת שחיקה בסל הבריאות, לכך

חולהחוק בריאות ה .8.3

נחקק חוק זכויות החולה הנוגע לזכויות של חולים מול המוסדות והצוותים הרפואיים המטפלים בהם 1996בשנת

המטופל ; הטיפול הרפואי יינתן ללא הפליה; כל מי שנזקק לטיפול חירום רפואי זכאי לקבלו ללא תנאי: ואלו עקרונותיו

המטופל זכאי לפנות ; זכאי לדעת מי המטפל בו ומה תפקידוהמטופל; זכאי לקבל טיפול מקצועי ואיכותי ויחס נאות

המטופל ; המטופל זכאי שכבודו ופרטיותו יישמרו במהלך כל הטיפול; ולקבל חוות דעת שניה לגבי אופן הטיפול בו

; לאחר שקיבל את כל המידע לגבי הטיפול המוצע ולגבי אפשרויות אחרות, לטיפול רפואי) או לסרב(זכאי להסכים

.המטופל זכאי שתישמר סודיות המידע; פל זכאי לקבל מידע רפואי מלא על מצבו מתוך המסמכים הרפואייםהמטו

23 מתוך 17 עמוד

לקוחות הקצה .9

:כמפורט להלן, י אופי ביטוח הבריאות שלהם" נהוג לחלק את לקוחות הקצה לארבעה רבדים עפבמערכת הבריאות

מימון ביטוח ). לכלל האוכלוסייה; לעילכמתואר(י חוק ביטוח בריאות ממלכתי"ביטוח בסיסי עפ :הרובד הראשון

.המנוכה מהשכר, מס בריאותהינו באמצעותהבריאות

מאחר ). מסך האוכלוסייה80% -כ (באמצעות שירותי הבריאות הנוספיםח "ביטוח במסגרת קופ :הרובד השני

ם נוספים כגון אפשרויות כל אזרח המעוניין בשירותי, שמערכת הבריאות הציבורית נותנת שירות המוגדר בסל

חייב לרכוש אותם בנפרד בביטוח משלים , ל"כיסוי מלוא ההוצאות לטיפולים בארץ ובחו, נוחות, בחירת המנתח

להציע 1998י תיקון לחוק משנת "קופות החולים רשאיות עפ. )הרובד השלישי (ביטוחהת ומקופת חולים או מחבר

; אינה רשאית להציע בעצמה ביטוח סיעודיקופת החולים: וח אלו הינםהמאפיינים של שירותי ביט. ביטוחים משלימים

קופת חולים מחויבת לצרף לתוכנית כל ; קופת החולים אינה רשאית להציע מתן פיצוי כספי לעמית כתחליף לשירות

, תלותהש, ניתוחים(ריבוי של כיסויים ביטוחיים ; וזאת ללא קשר למצבו הבריאותי או הכלכלי, חבר המבקש להצטרף

התעריפים אחידים ; מרבית הכיסויים כרוכים בהשתתפות עצמית; הכיסוי עם תקרות וסכומי ביטוח מוגבלים; )ראייה

. לכל קבוצת גיל ללא קשר למצבו הבריאותי של המבוטח

המממנים הינם שכבה רחבה של אוכלוסיה המבוטחת בקופת . נוטלת הסיכון היא קופת החולים, בביטוחים מסוג זה

בין קופת החולים למבוטח נחתם חוזה . התעריף הינו אחיד ואינו לוקח בחשבון פרמטרים אישיים של המבוטח, םחולי

.התקנונים גמישים וניתנים לשינוי. י התקנון"הכיסוי הביטוחי הינו עפכי שקובע

ת הפרטי מציע שוק ביטוח הבריאו. ) מהאוכלוסייה30% -כ( המסחריות חברות הביטוחי "ביטוח ע :הרובד השלישי

. או כהשלמה לסל הבריאות ולשירותי הביטוח המשלים של קופות החולים/מגוון מוצרים הנמכרים לציבור במקביל ו

המבטיחות, דוגמא לכך היא מכירתן של פוליסות המתחשבות בכיסוי המוקנה למבוטח במסגרת קופות החולים

. הרפואי לבין התשלום המגיע לקופות החוליםלהשלים למבוטח את ההפרש שבין ההוצאות בפועל של הטיפול

אקטוארי ובכפוף חישובבהתבסס על , חברות הביטוח קובעות את הפרמיה בהתאם למצבו האישי של כל מועמד

בין המבוטח לחברת הביטוח נחתם חוזה . לדרישות המפקח על הביטוח ושמירה על היציבות הפיננסית של החברות

.יביטוח מחייב שאינו ניתן לשינו

.תושבי חוץאו י לקוחות פרטיים " בעבור שירותים רפואיים עישיר ומלאתשלום :הרביעיהרובד

:י חברות הביטוח וקופות החולים"תמצית ההבדלים בין הביטוחים המוצעים עלהלן

ביטוח בקופת חולים י חברת ביטוח"ביטוח ע

קופת חולים חברת הביטוח נוטל הסיכון

שיכבה רחבה בהתאם לכיסוימבוטחים הגורם המממן

פקידי הקופה סוכני ביטוח גורם משווק

משרד הבריאות המפקח על הביטוח גורם מפקח

אחיד בהתאם לגיל לפי סיכון תעריף

ר"מלכ בעל כוונת רווח מבנה מפעיל

תקנון פוליסה מסמך התקשרות

23 מתוך 18 עמוד

קופות החולים .10

ציא מספר מצומצם של שירותים שמספק משרד הבריאות להו, קופות החולים הן ספקיות שירותי הבריאות בישראל

י מס בריאות והשלמות של "השירות אמור להיות ממומן במלואו ע). ובריאות הנפש, אשפוז סיעודי, "טיפת חלב("

הממשלה הטילה על קופות החולים את , כיוון שחוק ביטוח בריאות אינו כולל מנגנון עדכון מלא, אולם. המדינה

: כגון, ניכרת מגמה של אימוץ דפוסי פעולה עסקיים מצד קופות החולים, עקב כך. המימון החסרהאחריות להשיג

מכירת שירותי בריאות פרטיים ; שבמקרים רבים עולים על מחיר הרכישה של הקופות עצמן, העלאת מחירי תרופות

גביית דמי השתתפות ; פרטייםבניית בתי חולים; ותרופות שאינן נכללות בסל במחירים גבוהים יחסית למחיר הקנייה

והן כפופות לפיקוח , קופות החולים הן עמותות ללא כוונת רווח. עצמית עבור שירותי בריאות שבעבר ניתנו חינם

הקופות . כאשר נציבות שירות המדינה מפקחת על מערכות השכר שלהן, ולהוראות של משרדי הבריאות והאוצר

.תוח את ספריהן הכספיים לבדיקה חיצוניתי חוק לנהל תקציב מאוזן ולפ"חייבות עפ

, לפי היוזמה). רית"מלכ(ח חמישית "ח שיבא להפעיל קופ" אישרה הממשלה את היוזמה של ביה2007באוגוסט

ח הממשלתיים כמו איכילוב "ח בפריסה ארצית בשיתוף שאר בתיה"ח אזורית או לחלופין יקים קופ"שיבא יפעיל קופ

רפואה (שניונית , )רופא משפחה(המבוטחים בקופה המתוכננת יקבלו רפואה ראשונית , י המודל המוצע"עפ. ם"ורמב

התנאי , עם זאת. באותו מרכז או בשלוחותיו תוך שמירה על רצף טיפולי) אשפוז וניתוחים(ושלישונית ) מקצועית

130חות אלף מבוטחים בתום השנה הראשונה לפעילותה ולפ40להכרה בקופה החדשה יהיה רישומם של לפחות

י הממשלה ככלי להגברת התחרות בין ארבע קופות "אישור היוזמה הוסבר ע. אלף מבוטחים בתום השנה השלישית

ח הממשלתיים "המטרה העיקרית בהקמת קופה נוספת היא לחזק את בתיה, אך להערכת גורמים בענף, החולים

. ולאפשר להם להתחרות בהצלחה בבתי החולים הפרטיים

): אישאלפי (2006מבוטחים לפי קופות חולים לשנת להלן התפלגות ה

שירותי בריאות כללית

מכבי שירותי בריאות

ח "קופ מאוחדת

ח "קופ כ"סה לאומית

7,133 691 895 1,723 3,824 מספר מבוטחים

100.0% 9.7% 12.5% 24.2% 53.6% כ"שיעור המבוטחים מסה

1.7% 0.3%- 5.8% 1.8% 1.0% 2006 הגידול במבוטחים בשנת

23.6% 24.3% 58.4% 46.1% 10.1% 2006 עד 1996 - גידול מצטבר במבוטחים מ

79.0% 71.0% 80.0% 86.0% 78.0% )2005(ן "מבוטחי שב

אם כי לאורך השנים היא מאבדת ) מהמבוטחים53.6%(קופת חולים היא המבטח הגדול ביותר בישראל �

.ח מאוחדת"לטובת מכבי שירותי בריאות וקופ) מהמבוטחים62% - השתייכו לכללית כ1995 -ב(ממעמדה

-כ(נוספים בחשיפה של המבוטחים בישראל לשירותי בריאות המתמיד הגידול , מעלותS&Pלהערכת �

הרפואה מהווה מנוע צמיחה עיקרי לשירותי ) 2000 - ב56% - לעומת כ2004 - מכלל האוכלוסייה ב79%

.םיהפרטי

23 מתוך 19 עמוד

כיום מכבי שירותי בריאות הינה היחידה המחזיקה בבתי חולים – שייכים לקופות החוליםבתי חולים פרטיים ה

ל שירותי בריאות כללית בכלי התקשורת כי " הודיע מנכ2007במרץ . וזאת באמצעות חברת הבת אסותא, פרטיים

ות שהן חלק אשר ישמש לניתוחים פרטיים וכן לפרוצדור, בכוונת הקופה להקים בית חולים פרטי במרכז הארץ

משרד הבריאות לא אישר , נכון להיום. שימושים החופפים לאלו שעושה מכבי בבתי החולים שלה; מהביטוח המשלים

.ח כללית שוקלת להפוך בית חולים קיים לפרטי"את היוזמה וקופ

ענף ביטוחי הבריאות .11

רקע .11.1

כל זאת הודות , ה בשנים האחרונותשוק ביטוחי הבריאות בישראל הינו תחום מתפתח ומאופיין בקצב צמיחה גבו

. הייתה שילוח חברת הביטוח היחידה שפעלה בשוק ביטוחי הבריאות1995 עד שנת .לשינויים שחלו בעשור האחרון

היוותה גורם מרכזי למגמת הצמיחה בשוק ביטוחי הבריאות 1995חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בראשית

גידול במגוון המוצרים החדשים בענף ולצמיחה ניכרת ועקבית , נוספיםשהביאה לכניסת שחקנים, הפרטיים בארץ

וסך הפרמיות יותר ועד היום כמות המבוטחים בביטוחי בריאות הושלשה 1997משנת . בסך דמי הביטוח בענף

ענף ביטוחי הבריאות הפך למעשה למנוע הצמיחה העיקרי של חברות הביטוח הגדולות במיוחד .מהכפיל את עצמו

.ח הסטגנציה בתחומי הביטוח האחריםלנוכ

תרומת ענף הבריאות לרווחי ענף הבריאות : חשיבות הענף מתבטאת בצורה הטובה ביותר על ידי הנתונים הבאים

ורק ענף רכב חובה תורם יותר לשורת הרווח הנקי ) 19%(גבוהה יותר מתרומת ענף רכב רכוש ) 2006 - ב21%(

).48%(של תעשיית הביטוח

בריאות מיועדים לשפות או לפצות את המבוטח בגין הוצאות רפואיות במקרים של פגיעה בבריאותו של ביטוחי ה

תחום ביטוח הבריאות כולל את ענף ביטוח מחלות ואשפוז וענף תאונות . המבוטח כתוצאה ממחלה או תאונה אישית

בין . יים רבים המשפיעים על הענףתחום ביטוח הבריאות מושפע מגורמים רבים ובשנים האחרונות חלו שינו. אישיות

, ן שלהן"י קופות החולים לרבות בתוכניות השב"השינויים העיקריים ניתן למנות שינויים בהיקף הכיסויים הניתנים ע

שינויים אלו ביחד עם הגדלת . התפתחויות טכנולוגיות ועוד, שינויים במדיניות הממשלתית בתחום הבריאות

וחשיפה גדולה יותר , ביטוח בריאות מובילים להקצאת משאבים רבים יותר לתחוםהמודעות בקרב הציבור לצורך ב

.של חברות הביטוח לסיכונים בענף זה

סיכון האשראי בענף ביטוחי הבריאות .11.2

וזאת בשל חשיפת , תחום ביטוחי הבריאות הנו מסוכן יותר מענפי הביטוח הכללי המסורתיים, מעלות S&Pלהערכת

:סיכונים דלהלןהענף ל

מציאת , הארכת חיים, שיפורים טכנולוגיים, שינויים בטכנולוגיה רפואית-טכנולוגיה רפואית .1

פתרונות למצבים מסוימים עלולים להגביר את החשיפה של חברות ביטוח הבריאות ולהגדיל את

טכנולוגיה אשר תאריך את חייהם של חולים סיעודיים , לדוגמא. הכיסוי שהן עלולות להתחייב בו

23 מתוך 20 עמוד

ממה שנלקח בחשבון בתמחור יותר במשך תקופה ארוכה מים למבוטח לגרום לתשלועלולה

.הפוליסות

והקיצוצים הנעשים , עקב חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי- חקיקה בנושאי ביטוחי בריאות .2

עולה כמות הלקוחות אשר אינם שבעי רצון מהכיסוי הביטוחי , בתקציב מערכת הבריאות מדי שנה

, עם זאת. השוק צפוי לצמוח גם בעתיד, ולהערכת מעלות, ובד הראשוןשמאפשר להם הר

כאשר , בביטוחים אשר תלויים בכיסוי הבסיסי עלולה להיות לחברת הביטוח חשיפה גדולה יותר

יצטרכו להיות מכוסים על ידי , שירותים שאינם ניתנים עוד במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי

לת נטיות חברתיות שתבחר להגדיל משמעותית את סל ממשלה עתידית בע. חברת הביטוח

.הבריאות תפגע ללא ספק בקצב הצמיחה המהיר של הענף

, בגין אירוע בודד, חברות הביטוח חשופות לנזקים מצטברים בסכומים גדולים-קטסטרופות .3

נושא הקטסטרופות בדרך כלל מטופל על ידי העברת סיכונים . כדוגמת תאונות מרובות נפגעים

.טחי משנהלמב

מוצרים ושירותים .11.3

:ביטוחי הבריאות מחולקים לתחומים העיקריים שלהלן

ניתוחים , ל"השתלות וטיפולים מיוחדים בחו, ביטוחים אלו מעניקים כיסוי לניתוחים– ביטוחי מחלות ואשפוז .1

בטכנולוגיות שירותים רפואיים , תרופות מיוחדות שאינן נמצאות בסל התרופות, ייעוץ רפואי, ל"פרטיים בחו

, טיפולי רפואה משלימה, )שירותים רפואיים שלא במסגרת אשפוז(שירותים אמבולטוריים , מתקדמות

חוות דעת נוספות וכן מנויים , )בדיקות ילדים והדמיה, בדיקות הריון, כגון בדיקות תקופתיות(בדיקות שונות

). ל לדוגמא"שח(לשירותים חיצוניים בעת הצורך

למשך יתרת , ביטוח זה מבטיח לחולה קצבה חודשית בהיות המבוטח במצב סיעודי- םביטוחים סיעודיי .2

הינה קצרה וניתנת לניבוי סטטיסטי יחסית , עם הפיכתו לסיעודי, מכיוון שתוחלת חייו של החולה. חייו

. ניתן לקבוע פרמיה בגישה אקטוארית–במהימנות

טיפולים ליישור שיניים , טיפולים לשיקום הפה, ולי חניכייםטיפ: הביטוח מכסה טיפולים כגון-ביטוחי שיניים .3

. וטיפולי שתלים

. הפוליסות נרכשות על ידי מעסיקים של עובדים זרים או על ידי תיירים–ביטוחים לעובדים זרים ותיירים .4

.היקף הכיסוי דומה להיקף הכיסוי הניתן במסגרת סל הבריאות הבסיסי של אזרחי ישראל, לעובדים זרים

.ל" פוליסות אלו מעניקות למבוטחים כיסויים שונים בעת שהותם בחו–ל "ביטוח נסיעות לחו .5

ואובדן כושר עבודה , נכות מלאה, פוליסות אלו מעניקות למבוטח כיסוי בגין מקרי מוות–תאונות אישיות .6

.עקב תאונה

וכפוליסות ) קולקטיבים(ות קבוצתיות חברות הביטוח משווקות את תוכניות ביטוח הבריאות והביטוח הסיעודי כפוליס

.פרט הנמכרות למבוטחים פרטיים ואשר נחשבות לפוליסות רווחיות יותר

:ניתן לחלק את מוצרי הבריאות לכמה שכבות כיסוי

23 מתוך 21 עמוד

או לשירותי הבריאות /י סל הבריאות ו" כיסוי ביטוחי המהווה תחליף לשירותים הניתנים ע–ביטוח תחליפי .1

פ או בתי חולים "די קופות החולים כגון כיסוי לניתוחים או אשפוז במסגרת שרהנוספים המוצעים על י

.פרטיים

במסגרת זו . ן" כיסוי ביטוחי לשירותים שלא נכללים בסל הבריאות הבסיסי ולא במסגרת השב–ביטוח מוסף .2

לא נכללות כיסוי לתרופות ש, השתלות איברים גם כשאין סכנת חיים, ביטוחי קטסטרופות, בין היתר, נכללים

.בסל הבריאות

במסגרתו ניתן כיסוי להפרש בין , י סל הבריאות" ביטוח הנותן כיסוי מעבר לכיסוי הניתן ע–ביטוח מרחיב .3

.ן"או השב/הוצאות המבוטח בפועל לכיסוי הניתן על ידי סל הבריאות ו

מגמות והתפתחויות .11.4

את הגידול בענף . מיחה גבוה בשנים האחרונותשוק ביטוחי הבריאות בישראל הינו תחום מתפתח ומאופיין בקצב צ

:ניתן להבין לאור ההתפתחויות הבאות שחלו בשנים האחרונות

הצורך הגדל של האוכלוסייה בשירותי בריאות משופרים יוצר פער שהולך וגדל לעומת שירותי הבריאות •

ומהמודעות הגדלה צורך זה נובע מהעלייה ברמת החיים בישראל. הניתנים במסגרת סל הבריאות הבסיסי

.ן"או בשב/להשלכות הכלכליות הקשות מאירוע בריאותי חמור שלא מכוסה בסל הבריאות ו

העלייה המתמדת בתוחלת החיים והשיפור באיכות החיים דורשים משאבים רפואיים יקרים כגון תרופות •

.וטיפולים מתקדמים

.שיפורים טכנולוגיים בתחום הרפואה •

לא ניתן מענה מספק במסגרת , ל וכדומה"ניתוחים בחו, תרופות מיוחדות, תלותלתחומים מסוימים כגון הש •

.ח ולכן קיים ביקוש לרכישת כיסויים ביטוחיים אלו באופן פרטי"השירותים המשלימים של קופ

קופות החולים מרחיבות את הכיסויים הניתנים במסגרת הביטוחים המשלימים באמצעות רכישת ביטוחים •

דוגמה לכך ניתן לראות במכרז שפרסמה קופת חולים . טוח המשמשות כמבטחי משנהמגבים מחברות הבי

תרופות שאינם כלולות בסל הבריאות וכן ההרחבה לתוכנית , בין היתר, המציע" פלטינום"כללית לביטוח

.הפניקסח מכבי שרכשה ביטוח מגבה מחברת "של קופ" מגן זהב"

יטוח בריאות נוסף ניתן לזהות מניתוח נתוני הפרמיות שהציגו חברות את ההשלכות לביקוש הגדל והולך לרכישת ב

וזאת בהמשך לעליה של , 2005 בפרמיות לעומת 12.7% נרשמה עליה של 2006בשנת . הביטוח בענף הבריאות

שהינו בעל שיעור רווחיות גדול , ל" מדווח ענף הנסיעות לחו2004 יש לציין כי משנת .2005 בפרמיות בשנת 11.3%

.שינוי זה הינו אחד הגורמים המרכזיים לגידול ברווח בשנתיים האחרונות. במסגרת ענף מחלות ואשפוז, חסיתי

על מנת להעריך את המשך הצמיחה בפרמיות וברווח של חברות הביטוח בתחום הבריאות יש לקחת בחשבון את

היקף הכיסויים הניתנים על ידי , לעילכאמור . ההשפעה הרבה של גורמים חיצוניים לחברות הביטוח על ביצועי הענף

משפיעים , ן והמדיניות הממשלתית בתחום הבריאות המתבטאת בהיקף סל הבריאות"קופות החולים בתוכניות השב

יש קושי רב לחזות מה תהיה המדיניות הממשלתית בעתיד . רבות על הנחיצות והביקוש לתוכניות ביטוח משלימות

23 מתוך 22 עמוד

, בסיכום בין משרד האוצר לשר הבריאות, רק בקיץ האחרון. ים הפוליטית בכל עתשכן זו תלויה רבות במערכת הלחצ

הוחלט שקופות החולים לא יוכלו להציע תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבסיסי במסגרת הביטוחים

. טוחהמשמעות היא שניתן יהיה לרכוש ביטוח לתרופות אלו רק דרך ביטוחי הבריאות של חברות הבי. המשלימים

ממשלה עתידית בעלת נטיות חברתיות שתבחר להגדיל משמעותית את סל הבריאות תפגע ללא ספק בקצב

. הצמיחה המהיר של הענף

קיומם של שלושת הרבדים המשלימים ומגוון תוכניות הביטוח , התפתחות ענף ביטוחי הבריאות, בנוסף לאמור

עיקרו של המאמץ . שמסדירה סוגיות נבחרות בענף זההובילה להתערבות רגולאטורית , הפרטיות על מורכבותם

המתמשך של הפיקוח הוא לצמצם את כפל הכיסוי הקיים בפוליסות של הרובד השלישי ולהגדיל את השקיפות

2007דוגמא לכך ניתן למצוא בחוזר ממרס . כך שמבוטחים לא ישלמו פעמיים בעבור אותו כיסוי ביטוחי, בפוליסות

להציע למבוטח , ן עבור ניתוחים פרטיים"יטוח המציעות כיסוי ביטוחי משלים לתכניות השבבו מחויבים חברות הב

חלק מההתערבות אף . ן"לרכוש תוכנית בעלת כיסוי ביטוחי משלים המתחשבת בזכויות הניתנות במסגרת השב

ניתוחים לרבות כיסוי בתחום התרופות והסדרת פוליסות המכסות, תרמה להתפתחותם של מוצרים חדשים בענף

מעלות סבורה שככל שתגדל המודעות S&Pאם כי , תקנות אלו צפויות להשפיע על הרווחיות בענף. פרטיים בארץ

.האמור יטיב לבסוף עם החברות המובילות להן יתרון יחסי בענף, והתחכום של המבוטחים

הצורך ההולך וגדל . אורך זמןהענף הינו רווחי ומגמת הרווחיות תישמר ל, בשקלול כל האמור, מעלות S&Pלהערכת

העלייה בתוחלת החיים והשיפורים , של האוכלוסייה בשירותי בריאות משופרים הנובעת מעליה ברמת החיים

אם . הטכנולוגים וחוסר היכולת של הרבדים הבסיסיים לספק שירותים אלו ימשיכו את מגמת הגידול בהיקף הפרמיות

, שפעה מכרעת למדיניות הממשלתית ולהתערבות הרגולאטוריתישנה חשיבות וה, מעלות S&Pלהערכת , זאת

כולם גורמים העלולים להוביל לכך שהרווחיות , לניסיון מצטבר בתחום ולתחרות הגדלה בענף, למדיניות החיתום

. עשויה להיות תנודתית ושיעור הצמיחה ברווח ישחק

החברות הפעילות בענף ביטוחי בריאות .11.5

במקום השני נמצאת קבוצת כלל עם . 36%- לה בענף ביטוח הבריאות עם נתח שוק של כהמובי 3הראל היא הקבוצה

ובמקום השלישי קבוצת הפניקס אשר בשנים האחרונות הגדילה באופן משמעותי את נתח השוק 22%-נתח של כ

.בהתאמה, 8.8%- ו8.1%-קבוצות מגדל ומנורה מחזיקות בנתחי שוק קטנים יותר עם כ. שלה בענף

3

יש לציין כי דקלה היא חברת אחות להראל . נתוני הראל כוללים את דקלה במטרה להראות את נתח השוק של קבוצת הראל

.ביטוח

23 מתוך 23 עמוד

נתח שוק - ביטוח בריאות (פרמיות ברוטו)

קבוצת כלל, 21.8%

קבוצת הראל, 36.0%

קבוצת הפניקס, 18.6%

קבוצת מגדל, 8.1%

מנורה, 8.8%

איילון, 2.9% AIG, 2.1%

אחרים, 1.6%

שהינה בעלת הניסיון הרב ביותר בתחום שומרת על , מנתונים על התפתחות נתחי השוק ניתן לראות כיצד הראל

. י חברות כמו הפניקס ואיילון"י שוק עחמתמשכת המגמה של נגיסת נת, מנגד. ת בענף בשנים האחרונותוהדומיננטי

כי תחרות זו עדיין לא משפיעה על שורת נתונים אלו הם סממן מובהק להתגברות התחרות בענף אולם יש לציין

.כאמור, הרווח שכן הענף עצמו צומח בקצב מרשים

:להלן התפתחות נתחי שוק בביטוח הבריאות לפי פרמיות ברוטו

2006 2005 2004

23.9% 22.2% 21.8% קבוצת כלל

35.5% 34.6% 36.0% קבוצת הראל

15.1% 18.7% 18.6% קבוצת הפניקס

10.6% 9.1% 8.1% וצת מגדלקב

9.6% 9.8% 8.8% מנורה

1.7% 2.0% 2.9% איילון

AIG 2.1% 1.8% 1.9%

1.7% 1.8% 1.6% אחרים