צילום ועריכה – יגאל מורג. לילה בחוף אכזיב - שמר / שושן, בביצוע שלישיית גשר הירקון.מוזיקה –

היישוב אכזיב נזכר בתנ"ך בספר יהושע, במסגרת תיאור נחלת שבט יו אשר ה" ה, ו# בול חוס" ג# ב ה% ש" ר צור, ו# צ% ב# יר מ' ד ע' ע% ה, ו# מ" ר" בול ה" ג# ב ה% ש" "ו#

ה". במקום הייתה עיר נמל כנענית יב" ז' ל אכ# ב* ח* ה מ+ מ" י" יו ה% אות" תוצ#קדומה, ואחר-כך ישוב יהודי, שהוחלף ביישוב פיניקי בימי שלמה

המלך. בתקופה הצלבנית שכנה באכזיב מצודה צלבנית, ובחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום נמצאו שרידיה. המקום נכבש ונהרס

על ידי המצביא הממלוכי - בייברס. – הוקם כאן היישוב הערבי א-זיב שצליל שמו 13במהלך המאה ה

16מזכיר את צליל המילה אכזיב. ב"ליל הגשרים" - בלילה שבין ה - כאשר פוצצו אחד עשר גשרים לאורך גבולות א"י 1946 ביוני 17ל-

מלוחמי היחידה שבאה 14קרה בגשר א' זיב אסון שבו נהרגו לפוצצו, אתר לזיכרם הוקם ממש בסמוך לגבעת הכפר. במלחמת העצמאות נכבש הכפר, ונהרס בחלקו ע"י חטיבת "כרמלי" ותושביו

היגיע אליו אלי אביבי, התאהב במקום, התיישב בו, 1952נטשוהו. ב ( כשהוחלט לפתוח במקום גן לאומי, הכריז על 1971ומאוחר יותר )ב

חלק מהכפר כמדינה עצמאית – "מדינת אכזיב", והוא מתגורר . גם אני הגעתי לגליל המערבי – 2010במקום עד היום הזה – סוף

לקיבוץ סער הסמוך, בשלהי אותה שנה, ופגשתי את אלי שהיגיע זה מכבר, אך אל ימים אלו נחזור בהמשך.

הקבר הפיניקי חצוב בסלע הכורכר, הרך למדי, והוא מכיל "מבואה", וממנה פתח אל חדר הקבורה הצמוד, שהיה מקורה - או כחדר חצוב עם גג, או כחלל פתוח שכוסה בלוח אבן גדול, לוחות הכיסוי נשדדו מזמן וכיום החללים פתוחים כולם

כמעט.

הראשונים שהשאירו את חותמם )שנשתמר היטב עד ימינו(, באזור מימים שנה( נמצאים על הגבעות 3000רחוקים, הם הפיניקים, שקבריהם הנאים )בני כ

שמדרום לגבעת הכפר )כולל בתחומי קיבוץ גשר הזיו( וגם מצפון לה.

המבואה

פתח המעבר

חלל הקבורה

השקע מסביב לפתח שבתוכו הונח לוח

הכיסוי

קטע מלוח כיסוי

אנחנו עוברים אל גבעת הכפר שמזה שנים רבות הינה גן לאומי יפהפה, משופע במדשאות, עצי צל, כמה שרידים צלבניים, ומבנים

מתקופת הכפר הערבי )כאן – במבט מצפון(.

כמה מבטים על המבנים שעדיין עומדים על תילם

ומבט על המדשאות.

בעונת הקיץ עומדים לרשות המתרחצים שירותי הצלה, עזרה ראשונה, שירותים ומקלחות, מקומות לפיקניק, מזנון ומסעדה, מתקני שעשועים.

ש"ח לילד35 ש"ח למבוגר, 50אירועים ולינה בשטח - בתיאום מראש,

שעות פתיחה,8:00-17:00אפריל, מאי, יוני, ספטמבר, אוקטובר:

15:00 - 8:00בימי שישי וערבי חג: .8:00-19:00יולי-אוגוסט:

הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעת הסגירה הרשומה

דמי כניסה ₪.18 ₪ , ילד: 30(: 14יחיד: מבוגר )מגיל

₪ .16 ₪ , ילד: 26(: 14קבוצה: מבוגר )מגיל 50%אזרח ותיק הנחה של

₪ 50 ₪ , ילד 60 מבוגר רגיל: לינת שטח ₪ 40 ₪ , ילד 45 מבוגר מנויים:

45₪תלמידים:

לפארק אכזיב, כמו גם ל"מדינת אכזיב" של אלי 4אביבי מגיעים עם כביש

)מנהריה לראש הנקרה(, עוברים את קיבוץ סער,

ולאחריו קיבוץ גשר הזיו, ומיד משמאל – הפארק.

הנחיות הגעה ופרטים נילווים.

ועכשיו אנחנו מגיעים אל אלי אביבי ו"מדינת אכזיב" עליה הכריז כמדינה עצמאית בעקבות סיכסוך עם רשויות המדינה.

"מדינת אכזיב" חולקת את אותה גבעה בה נמצא גם הגן הלאומי, אך הכניסה אליה קצת צפונית יותר, כאן מתנוסס לתפארה ביתו של מוכתר הכפר א' זיב לשעבר, שעל תשתיתו נוספו עוד כשלוש קומות

בנויות עץ, בעבר התגורר במבנה זה אלי, אך כיום מתגוררים אלי ורינה במבנה עץ אחר, ואילו כאן ממוקם המוזיאון המדהים שלהם, שמכיל מאות ואלפי פריטים שנאספו לאורך עשרות השנים בהם מתגורר אלי במקום, חלקם נפלטו מן הים, חלקם נשארו בכפר

הנטוש, ואחרים הובאו מפה ומשם.וכאן המקום לספר כי מבחינתי - הזמנתם של רינה ואלי לבוא לבקר במקום וליצור מצגת עליו, היא סגירת מעגל של ממש. הזכרתי שגם

כבוגר הקן הימי של השוה"צ 1952אני הגעתי לקיבוץ סער בשלהי והפלוגה הימית של הפועל ת"א, כדי להשתלם בעבודת הדייג, חלק מהעבודה התנהל אז עם סירות קטנות שמקום עגינתן היה במפרצי

אכזיב, שם פגשנו באלי אביבי המתבודד המוזר ששוטט בחופים ואסף "מציאות", ועזרנו לו בכך.

לאורך השנים פגשתי בו בארועי צילום שונים באזור, אך קשר של שנה הוזמנתי 58ממש לא היה בינינו, ולכן שמחתי על שלאחר כ

רשמית לבקר בביתם / מדינתם, לצלם ולספר את סיפורם.

חלקים שונים בחצר שרדו עוד מימי הכפר הערבי, ואחרים נוספו ע"י רינה ואלי לאורך השנים.

נתחיל עם שיטוט ברחבי החצר / מדינה על פינותיה ומבניה, ולאחר מכן נרד גם קצת לפרטים.

הכניסה הראשית

אחת הקומות העליונות

חזית מערבית חזית מזרחית חזית ראשית

ועכשיו – המבנים. נתחיל עם "בית המוכתר" שכיום מאכלס את המוזיאון, בו נבקר בהמשך.

בית המפגשים – מבנה עץ יפה המיועד לאכלס מפגשי קבוצות למיניהן.

ברחבי החצר ישנם עוד כמה וכמה מבנים מסוגים שונים, המשמשים לאירוח זוגי, או משפחתי, אך רוב המתארחים, ובעיקר קבוצות - לנים תחת כיפת השמיים, על המדשאות רחבות הידיים.

וכאן – הצצה אל ה"זולה" הכי יפה )דומני( בחצר.

לידה – צריף ההתבודדות של אלי.

אלי בתחומי ממלכתו, לבוש בגלבייה לבנה אותה אימץ כלבושו היום יומי.

אנחנו עוברים להתארח בבית מגורי רינה ואלי, זהו בית עץ יפה הן מבחוץ והן מבפנים, אוירתו חמה, כולל המארחים מכל המינים )?!(.

המבואהפינת קישוטים אף שעדיין לא הגענו לתצוגת המוזיאון עצמו, הרי פנים בית חדר המגורים )הסלון(.המגורים הינו מוזיאון בפני עצמו, הקירות – מהמסד ועד הטפחות –

מכוסים בתמונות, מוצרים ומוצגים מכל המינים והסוגים, ונראה כאילו אנחנו באיזו ארץ חלומות יפהפייה.

מבט אל אזור המטבח

ומשם אל חדר השינה, חדר העבודה... והקירות העמוסים שמסביב.

כשכתבתי קודם "מארחים מכל המינים" – התכוונתי לבעלי הבית, כמובן, וגם לארבעת הכלבים ושלושת החתולים שמסבים עם

האורחים יחד על השטיחים, הכורסאות וגם על השולחן שבחצר, כל עוד איננו בשימוש.

ומן החפצים הדוממים, אל הנפשות הפועלות..., ובהיותו בן שנה לערך עלתה משפחתו ארצה, 1930אלי אביבי נולד בפרס ב

והתגוררה בת"א, שם למד בבית ספר ביאליק, והיה בין ראשוני "צופי-ים" בעיר. , התגייס לפלי"ם, עבר לקיבוץ שדות –ים, ושם עבר קורס 14עם תום לימודיו, בגיל

- בליל 1948הפלי"ם )עם דן בן אמוץ, נעמי פולני ועוד(, ב מפקדי סירות של אנשי פלי"ם, ואלי בתוכם, לעבר לבנון 35הכרזת המדינה יצא צוות שייטים של

למשימת פיצוץ גשרים שם. השתתף בהנחתת עולים שבאו בים, ועוד בהמשך

משימות שונות. עם פרוק הפלי"ם, גוייס לחיל הים, צורף למשלחת של משרד החקלאות 49 וב

שנשלחה לחו"ל ללמוד שיטות דייג, הקבוצה איש שנסעו להולנד ולסקוטלנד, אך שם 16מנתה

נקלעו לסערה גדולה עם נפגעים, הקבוצה התפרקה, אך אלי המשיך גם לנורבגיה, לים ברנץ

הקפוא, והיגיע עד שפיצברגן -שבקצה העולם, משם הוא ממשיך לגרינלנד, חי קצת במחיצת

האסקימוסים )באיגלו משלו(, עובר למרכז אירופה, ומצטרף כאיש צוות לאוניית משא אנגלית

שעובדת בקו מערב אפריקה – ישראל )מובילה בולי עץ לקלת – אפיקים(, הוא מבצע עם אוניה זו

כמה וכמה "טורים". משוטט עוד קצת, ואז חוזר ארצה לחפש את עתידו. הוא מגיע לביקור אצל

אחותו, שבאותם ימים מתגוררת במושב לימן הסמוך לאכזיב. מבקר במקום הנטוש, מתאהב בו,

ומאז הוא כאן!!!

אלי מגיע למקום ללא פרוטה, מתגורר באחד מבתי הכפר הערבי הנטוש, עובד קצת במסגריית קיבוץ גשר הזיו הסמוך, עוסק קצת בדייג וחי מן היד לפה. באחד

פורצים לביתו ארבעה אנשי בטחון חמושים ודורשים ממנו להתפנות, 1953מימי או להשיג רשיון לשבת במקום. למחרת הוא נוסע לחיפה, מאתר את משרדי

האפוטרופוס על נכסי נפקדים, ולמרבה הפלא הוא מצליח להוציא חוזה חכירה ל שקל לשנה(.18 שנים, )תמורת 99

אין טעם לפרט את התלאות שעובר אלי לאורך השנים מול המימסד למינהו )מנהל מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, המועצות האזוריות ועוד( העובדה היא - שהוא יושב במקום עד עצם היום הזה – וברשות, כשהוא מחובר לרשתות

החשמל והמים כדין וכדת.עם הזמן מתבסס אלי במקום, מגדיל את אוספיו, מתחיל לארח בחצרו אורחים

למיניהם שגם עוזרים לו קצת באחזקה, וגם משלמים קצת על השהייה וההארחה, שנה הוא היה איש שב"כ במשכורת, 25ומעבר לכל אלה – אלי טוען שלאורך כ

היה נסיון 72כשבחצרו מתקיימים מפגשי מפעילים ומשתפ"ים למיניהם. ב איש שהגיעה בסירה מלבנון, אך הוא סוכל 6התנקשות או חטיפה ע"י חולייה בת

ע"י אלי ואנשי כוחות הביטחון.(, כשזו 1971אחד העימותים היותר קשים של אלי היה עם רשות הטבע והגנים )ב

רצתה להפוך את הגבעה כולה לגן לאומי, הרסה את המבנה שבו גר, ואז כאקט מודיע שהוא מוותר על אזרחותו של מחאה, מכנס אלי מסיבת עיתונאים,

ומכריז על קטע הגבעה הצפוני כעל "מדינת אכזיב", מוציא דרכונים הישראלית,וחותמות ולאורך שנים מתחזק את המקום כיישות עצמאית. בשנים האחרונות שורר שקט תפעולי באזור, עניין ה"מדינה" נמוג לאט לאט, ושוב אין מוציאים

דרכונים וחותמות.מזה שנים לא מעטות סובל אלי מבעיות לב, עבר כמה וכמה צינטורים וניתוחים, כך שהוא נאלץ להתנהל בנחת, ואת מרבית העול שבאחזקת המקום לוקחת על

שנה.45עצמה העזר שכנגדו – רינה, שחיה לצידו כבר כ

אלי ידוע כצלם מחונן שהרבה לצלם את נופי אזור מגוריו, ולא פחות מכך את המתארחות ב"מדינתו" )בבגדים ובלעדיהם(, והוא מתהדר

באוסף תצלומים של אלפי תמונות נהדרות מכל המינים. הפעם הוא נאלץ להיכנע למצלמתי, שנהנתה מאוד להנציח אותו -

בהתקרבו לגיל גבורות.

1953היא ילידת גרמניה, שמגיעה ארצה ב רינה לא מנדבת יותר מדי מידע: נשבית ביפי המקום ובאלי, וזמן מה אח"כ הם , 64כילדה, מגיעה לאכזיב ב

מתחתנים בחתונת ענק אליה מוזמנים כל המי ומי שהכירו את המקום ואת אלי, ומאז היא כאן, ולמעשה היא זו שמנהלת את המקום, מארחת קבוצות שמגיעות

לביקור, מקבלת הזמנות מאלו שרוצים לבא ולהתארח, ועל פיה יישק דבר!!!

אנחנו נכנסים לביקור במוזיאון – כפי שכבר נאמר, זהו אוסף עצום של הכל בכל שממלא עד אפס מקום את קומת הקרקע של המבנה, אין כאן ויטרינות מסודרות, אין תוויות הסבר למוצגים, פשוט לשוטט

ולהנות...

נכנסים למבואה הצרה ופונים שמאלה לאולם הכחול, אני לא אנסה לתאר את המוצגים, נסתפק במראה העיניים ונספוג את האוירה.

באולם זה ישנן שתי כתובות קיר שמתארות את היסטוריית המקום

עוברים לאולם הוורוד, והלאה – למסדורונות וחדרונים נוספים.

הצצה החוצה מבעד לחלונות הכבדים. ולפני שנצא – מן הראוי לספר שבנוסף לבית התצוגות הנוכחי קיים אוסף נוסף, ענק, המאוחסן באולם גדול השייך למפעל "כתר" בכרמיאל, אך הוא אינו פתוח

לציבור.

ואנחנו בחוץ... עוד סיבוב קטן בחצר תוך שאנחנו תופסים פריטים שונים, שכן החצר היא מוזיאון בפני עצמו.

ועכשיו, כמה מבטים אל המפרץ הקסום המשתרע למרגלות גבעת מבט צפונה לאורך החוף עד צוק ראש הנקרה.אכזיב.

ועוד כמה מבטים אל החופים העוטפים את אכזיבאנדרטת ההעפלה )יצירתו של יחיאל שמי ז"ל(

המקום מציע ביקור בחצר ובמוזיאון )בתשלום צנוע(, וכמו כן שרותי לינה בתנאים שונים )ללא ארוחות(.

250 / 04-9823219הכל בתאום מראש עם רינה, בטלפון –

0544-679689נייד –

הרוח והחושך והמיםזוכרים מליל אתמול את צעדך

הקצף שמחה את עקבותייךיודע שהיית כאן לבדך

אני כעיוור אחרייך הולךרוח בחושך נושקת לפני המים

שוב לא יאיר אלי בחוף בעוברך

צחור החבצלת בשחור שיערך

המים והרוח והחושךאמרו לי שעברת כאן יחפה

מדוע לא הייתי כאן ללחוש לךאיתי את נעצבת ויפה

החושך והמים והרוחאומרים לי בחידה שאין לה סוף

הו מה הם הקולות אשר קראו לךבלילה בלי ירח על החוף

אני כעיוור אחרייך הולךרוח בחושך נושקת לפני המים

שוב לא יאיר אלי בחוף בעוברךצחור החבצלת בשחור שיערך

ואנחנו לקראת סיום... לאחר שטעמנו מיופיו של מקום, שכבר קדמונים מצאו בו עניין, לא כל שכן בני ימינו אנו, ומי שעדיין לא

ביקר כאן – מוזמן לעשות זאת הן במסגרת טיול לאורך חוף הגליל המערבי, המשופע באטרקציות למיניהן, והן כבילוי סוף שבוע

במקום קסום.את טיולנו ליווה השיר "לילה בחוף אכזיב" של נ. שמר וגבי

שושן.

צילום ועריכה – יגאל מורג

morag-i@013.net.il

ואתם מוזמנים להקליק על הקישור שמתחתנו ולהיכנס לביקור באתר האינטרנט שלי

http://morag.artvision.co.il/