itonishi006

י כל מה שאהבנועתוןאיש

גיליון # 006 | 30/03/2013

י, עד כאן. יב ב

להפגנת זעםמול ביתו של שר האוצר החדש

יאיר לפיד רחוב מאיר פינשטיין רמת אביב ג' תל אביב

יום שבת, 6 אפריל 2013, בשעה 21:00ביתו מול זעם להפגנת הבאה במוצ"ש הרחב הציבור את מזמינות ו"המעברה" נחמדים" ה"לא קבוצות הולך שהוא הודיע כבר בתפקיד חודשיים סגר לא שעדיין לפיד לפיד. יאיר החדש האוצר שר של להפסיק העליון, המאיון את למסות אפשרות שיש למרות זאת המע"מ, את ולהעלות בקצבאות לקצץ עם "תספורות" מס של מאות מיליוני שקלים שניתנים לחברות ענק ולהחזיר לציבור את אוצרות הטבע שונה אינו לפיד בזה בתקציב. הגירעון את נשלם שאנחנו מעדיפים נתניהו וממשלת לפיד והכנסותיו. של חשבונם על עשירים עם שמיטיבה חזירית מדיניות אותה את ומייצג שטייניץ בתפקיד מקודמו גג קורת תחת לחיות או בכבוד לעבוד להם לאפשר לא להחליש, מעדיפה שהמדינה אנשים מיליוני

קבועה, כדי שיוותרו עבדים של השיטה.

ההפגנה מול לפיד היא התחלה של מאבק בממשלה הנוכחית שעד עתה לא הראתה סימנים שהיא מעונינת במדיניות כלכלית חברתית. אנו, נציגי מאהלי האין ברירה מעולם לא עזבנו את הרחוב ואת המאבק. אם הממשלה תחריף את הצעדים נגדנו בדמות קיצוץ של קצבאות שגם ככה אינן מספיקות לקיום בכבוד וקבורת הדיור הציבורי, אנו גם נחריף את המאבק. לנו אין הכוחות ,"להיות סבלניים" כמו שאומר לפיד,

אנחנו חיים ברחוב או פסע מלהזרק מביתנו בגלל המדיניות הממשלתית של הממשלה.

• אנו דורשים משר האוצר יאיר לפיד שלפני הכל יחזיר את הכספים שנגנבו מקופת הדיור הציבורי, בנייה של דיור ציבורי ומתן זכאות לדיור ציבורי לכל מי שמתחת לקו העוני.

• לא לקיצוץ כן להעלאה של קצבאות הביטוח הלאומי ושכר המינימום כך שיאפשרו חיים בכבוד.• לאפשר לאימהות חד הוריות לצאת לעבוד בלי לפגוע בהכנסותיהן.

• סיום הפרקטיקה הנצלנית של העסקה קבלנית וקידום העסקה ישירה בלבד במגזר הציבורי והפרטית.

כשהממשלה לא נותנת לנו לחיות, לא נותר לנו אלה לא לתת לאותה ממשלה לתפקד.

העם דורש דיור ציבורי!לא יהיו בנינים ריקיים ואנשים ללא קורת גג!

העם חוזר לרחוב!

רכבים יצאו מירושלים בסביבות השעה 8. להצטרפות או הסעה של פעילים נא להתקשר לטלפון 0507750754

המחאה אינה מפלגתית, אנו מבקשים מהמשתתפים לא להגיע עם זיהוי מפלגתי כגון שלטים ודגלים.

www.voteright.co.il • עתוןאישי • 29

1953בעים זאת - מחייבים אותנו להושיט יד

לשכאלה.ברור לי, מכל מקום, שלא על־ידי פי־

פקודה על־ידי ולא באיקרית בתים צוץ מר־ שרף או מלאך על־ידי ולא מגבוה

בים בטחון בישראל. לדידי פעולות מסוג רק ועלולות הבטחון את מחלישות זה לסייע בידי הלאומנות הערבית, העויינת כוחות־שחור על־ידי והנתמכת אותנו ידי־ לנו נחוצים בטחוננו לצורך מבחוץ.

דים בין הערבים, מבפנים ומבחוץ - ולא פיצוצים, גירושים והפליה.ומאיקרית לאיסמעיליה.

לדעתי המלחמה של איסמעיליה היא לשיחרור מלחמה היא מלחמתנו, גם ששם חשוב לא אימפריאליסטי. מעול לוחמים לאומנים קיצוניים, חברי כיתות קומוניסטים עם שכם אל שכם דתיות, עם־מצ־ של סופו מתקדמים. ויסודות ריים להשתחרר, סופו של כל פולש וכו־

בש להיות מגורש. ואז, לכשנישאר פנים מחיצה ללא המצרי, העם עם פנים אל ישא־ והמצרים בריטי, צבא־כיבוש של לונו: - לצד מי עמדתכם כאשר אנו נל־

חמנו על שיחרורנו? - טוב יהיה למצפון נוכל אם הסויאליסטי ולמצפון הציוני בפועל, לכם לעזור יכולנו לא - לענות: לפי צודקת, שמלחמתכם ידענו אבל

שגם היא מלחמת־שיחרור.מצרים, עם במצב־מלחמה אנו אמנם בכ־ בריטניה, עם במצב־מלחמה ואיננו

פפות־משי מתהלך עתה בינינו לא מושל בריטי, אלא איזה בא־כוח - אבל מתחת לכפפות מסתתרות גם הפעם אותן הצ־

פורניים.סכנת־תמיד זו הרי - בסואץ בריטים אימ־ ללחץ הנתונה מצריים לישראל.

טעמה. את טעמנו כבר - פריאליסטי בעלת להיות עשויה חופשית מצריים

בריתנו.אומר הסוציאליסטי הציוני המצפון לי: - ובחרת בטוב. וטוב לנו - מה שטוב

לסובב אותנו.

דחוף מאודהציוצים של פעם, כשלא היו

טלפונים, פייסבוק וטוויטר ולמכתב לקח שבוע להגיע

ליעדו. הפתרון: פרסום הודעה בעיתון היומי שהגיע לכולם אל

מפתן הדלת, מדי בוקר

נתן שחם, משה שמיר, אהרון מגד, חיים אצל ב-10 הבוקר - חפר וחיים גורי

יצחק שדה. נא לדייק.-----------------------------לתשוב־ מחכה עדיין אני - קובנר אבא

תך, אני מציע יום א', 11 אוקטובר בערב. נבוא לקחת אותך. ענה מיד. אהרון

-----------------------------ליהודה עמיחי - נא הכנס אלינו ביום ג'

ב-12.30. המחלקה לתרבות.-----------------------------

תסור מאילון בדרכך - בארי לאליעזר מאוד. דחופים ענינים לך מחכים לעכו.

מחלקת ההסברה-----------------------------

בקושי. מתקדמים העניינים - טושק לפני שלישי ביום שנפגש מאוד חשוב

הצהריים יחד עם דן. פייבל גבזה

-----------------------------תודיעי בן. לנו נולד - מעברות רות,

לבית הלוי. תבואו. סלי----------------------------

מושב שדה־יצחק - היום ב-5 נהיה אצ־לכם. סמולר

----------------------------להיות עליך כמוסכם, - בן־נחום דניאל

מחר ב-10 ב"אפעל". אפרת-----------------------------

ביום יבואו הילדים מירושלים: זכין דב - יהואש - הצהריים בשעות חמישי

מוסד הרי אפרים-----------------------------

תל־עמל: וילק מסילות, לוין מונה 9.10 ששי ביום מתקיימת הישיבה המ־ בחיפה. במשרדנו בבוקר 9 בשעה

חלקה הטכנית.-----------------------------נפתלי פוזן, סור אלי לפנות ערב, פטיש.-----------------------------

בבוקר 8 בשעה ה' ביום התנ"ך ישיבת בדירת ההג"ר - כולם באים ומדייקים.

-----------------------------לישיבת בואו - אורן שלמה בצר, זאב

ההנ"ר.-----------------------------

לכל חברי קן צפון, מופיעים ביום ו' שעה 18 עם 800 פרוטות, בתחנה מרכזית רח'

יסוד המעלה באוטובוס להראל.-----------------------------

בעניין מחר בוא בית־אלפא: ק. איתן הסמלים. יחיעם.

-----------------------------

עיתונות יהודית היסטורית:האתר מכיל עיתונים יהודיים אשר התפרסמו בעבר בשפות, במדינות

ובתקופות שונות. הגרסאות האלקטרוניות של העיתונים

מאפשרות צפייה במראם המקורי וחיפוש בכל המלל שפורסם בעיתון

לאורך שנות הופעתו.http://jpress.org.il/view-hebrew.asp

www.voteright.co.il • 28 • עתוןאישי

קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח

היה היהארץ עם ב פרחוקה

ירשתי לי ארגזי קרטון מלאים בגזרי עיתונים, חוברות

וצילומים ישנים. בחלקם ניתן לאתר את שם המחבר

ומקום הפרסום. באחרים - אין סימן מזהה. רובם

ככולם קטעים שיש הנאה צרופה בקריאתם. בעמודים

אלה נשבץ מדי פעם זכרונות שלא נס ליחם (ונשמח

לקבל חומר לפרסום במדור).

מה לי היה חשוב מדברים, מה לי היה הגעש וידעתי: מתנהגים. כיצד עושים, העו־ ההתיישבות ההסתדרות, בבית

עמנו בני של ניכר חלק הפיכת בדת, אלה כל - לאנשי־עמל מאנשי־אויר כשם שהם חיוניים לעמנו כך הם עשויים הפועל של רמת־חייו לשיפור להביא היהודי היישוב של שהמופת הערבי, בסו־ לעלות להשתדל אותו גם ועורר

הפנימי שהמכשול ומכיוון לם־החיים. העיקרי לעלייתו הם ה"בוסים" למיניהם הרי - והבועזים האפנדים השייכים, -גם בהכרח תחריף שמלחמת־המעמדות בסופו־של־ כי וידעתי הערבי. ברחוב

בעל שלנו הפועלים למעמד יקום דבר ברית ערבי, ושהמלחמה המשותפת של הפועל היהודי וחברו הערבי אף היא אין מבחי־ להיפך: לציונות. ניגוד שום בה

לעלייה שתביא מתוך אובייקטיבית, נה להתפתחות תסייע היא ברמת־החיים,

הארץ וממילא תסייע לציונות.ידעתי שיש עוד גוף העוין הן את העם למטרתו שואף שהוא במידה - הערבי הציונית הסופית - והן את העם הערבי -

מעול להשתחרר ואף שהוא במידה האימפ־ האוייב הוא הלא הביניים; ימי

ריאליסטי, לבש אצלנו מדים של שוטר בד־ בינינו התהלך הוא בריטי. חייל או מות מושל בעל נימוסים נאים בכפפות־

משי המסתירו תאת צפורני-החיה.מהומות פורצות שהיו אימת ובכל התוקף נגד נשק לשאת מוכרח והייתי לוחם אני שעל־כורחי ידעתי הערבי, בשליח ולא בשולח, שלוחם אני בשליח עיוור, מסונוור, אך לא היתה לי כל ברי־

רה.מלון גג על בעומדי ,1922 בנובמבר אמדורסקי ברחבת מגדל־דוד בעיר הע־מוסת שהמון בעת ירושלים, של תיקה על (ונהדף היהודים שכונת את תקף ידי קומץ אנשי־הגנה) ראיתי את מושל עם מתהלך מטורס, רונאלד ירושלים, יודע איני ערבים. שייכים של פמליא

שה־ הרגשתי אבל ביניהם, דיברו מה אמר כי (אף בעצה אותם מדריך מושל להם, אולי, ש"לא יפה" לפרוע פרעות). החימוש במלוא בריטי גדוד גם ראיתי שחיילים ידעתי העתיקה. לעיר נכנס אלה מגינים לא על יהודים ולא על ער־

בים - אלא על עצם הפרעות.נש־ ולא רבות שנים הדבר נמשך כך

אירגון במלחמת־השיחרור. גם תנה היה כנגדנו (ליגה) לבית ממשלות־ערב קצינים אימפריאליסטי. בריטי מפעל בלובשם בנו לחמו הלגיון של בריטיים מדים ערביים - אך לחמו למטרות ברי־צבא אותו מילא המלחמה ובסוף טיות. אוייב של תפקיד בסואץ שחנה בריטי ישראל מספר־אחד. הוא ביטל במחי־יד אחד את האפשרות של נצחון מכריע של שליטי צבא על הציונית התנועה צבא

ערביים צבאות על גם וממילא מצרים תה־ - הסוף ועד ההתחלה מן אחרים. המ־ אותם עם אחת, הופעה אחד, ליך

אחד, מצד הציונית התנועה שתתפים: והאימפריאליזם העברית הריאקציה

הבריטי מצד שני.שמ־ מעולם שכחתי לא אף כציוני

בסמוך הוא מדינת־ישראל של קומה - הוא כן שכשמו הערבי, לחצי־האי שומה ושעל־כן ערביים, עמים מיושב בקרב בעלי־ברית לנו למצוא עלינו העמים הללו. לא נוכל להתקיים לאורך־

והאדרת וקליטה בניין של קיום - ימים וידע־ אוייבים. מוקפים נהיה אם כוח -

נגד לחתור שעלינו פשוט, זה שאין תי שהיא - הערבית הלאומנות נגד הזרם, - מתעוררים עמים של מחלת־ילדות ברחוב השולטים כוחות־השחור נגד וני־ עושק של סבל־ירושה נגד הערבי,

צול. עלינו למצוא לנו בעלי־ברית בבית ומסביב לבית, וטבעי הוא לחפשם בתוך תנועות אפילו המתקדמות, התנועות אלו טרם הקיפו המונים רחבים. האם לא

ראינו כיצד מתפתחות התנועות הללו?מנהיג אותו נגד שהמשפט לי ונדמה קומוניסטי בעבר־הירדן - ששורות מע־

יכול - בעתונותנו גם קראנו עליו טות יח־ של לאפשרות מעודד רמז לשמש

הסובב העולם עם יותר נורמאליים סים האיש, של מאסרו תולדות עצם אותנו. מזכירים - שלו הנודד בדפוס המעשה לנו דפים מפוארים בקורותיהן של תנו־

היתה תחילתן הן שגם מהפכניות, עות מיצערה. ראוי להעלות על נס את דבריו המשפט כס לפני בעומדו זה, אדם של למלח־ התנגדותו על דבריו - ה"ירדני" מת הממשלות הערביות נגדנו, על הש־

למתו עם הקמת מדינת ישראל.תו־ שלנו הביטחון צורכי דווקא אולי


שרף או מלאך על־ידי ולא מגבוה פקודה על־ידי ולא באיקרית בתים פיצוץ על־ידי לא מרבים בטחון בישראל. פעולות מסוג זה מחלישות את הבטחון ועלולות רק לסייע בידי הלאומנות הערבית, העויינת אותנו והנתמכת על־ידי כוחות־שחור מבחוץ. לצורך בטחוננו

נחוצים לנו ידידים בין הערבים, מבפנים ומבחוץ - ולא פיצוצים, גירושים והפליה

יצחק שדה: אקרית ואיסמעיליהצפוני הציוני ומצפוני הסוציאליסטי מ

מעולם לא גרו ביניהם כזאב וכבש: באחרית־הימים; צורך היה לא בשבילם שנות כל הכי. בלאו היו טובים חברים אדמת־יש־ על כציוני ומאבקי עבודתי

סתירה נתגלעה לא ישראל למען ראל שהתנו־ ידעתי גם ידעתי השניים. בין

תנועת־תחיה, ביסודה היא הציונית עה ובל־ לעמנו חיונית פרוגרסיבית תנועה

היא עשויה אדרבה, לזולתנו; תי־מזיקה גם להיות מופת לארצות השכנות. מובן,

בעיני, שווים היו התנועה חלקי כל לא שרצו היו מידה. באותה וכשרים טובים שהן נלוזות, סגולות בתנועה להדביק לה־ שרצו היו האימפריאליזם; נחלת "בו־ של למעמד הארץ יהודי את פוך

בנוסח הערבים את ינצלו אשר סים" יד־ אבל באלה. וכיוצא דרום־אפריקה

ביסודם הם זה מסוג שה"ציונים" עתי שגו־ לניצול, רק שפניהם אנטי־ציונים,

בעיניהם חשוב פחות בגולה אחיהם רל על מפיהם שמענו לא־אחת מרווחיהם.

גם לא־אחת העליה, בצמצום ה"צורך" שונות עדות בני בין חיץ להעמיד ניסו לובשי־ גם יצאו מהם היהודי. ביישוב

יצאו מהם במחננו. הלאומניים החומים בתיקיהם להם היו דיר־יאסין. "גיבורי" הע־ הבעייה לפתרון מחפירות תוכניות

רבית בישראל.לא האידיאולוגית הבחינה מן אמנם תמיד יכולתי להסכים גם עם מה שדובר הטי־ על שלנו תנועת־הפועלים בתוך

משחשוב יותר אך הערבית, בבעיה פול


הבטחון מתרחבכשהלכתי לקחת את יואב והגנון של פנינה, מצאתי את המקום מוקף גדר־תיל, ובשער

זאטוט אחד עם עוזי מעץ."צו־תנועה, אדוני!"

"מה זאת אומרת צו־תנועה? באתי לקחת את יואב הביתה!""לא חשוב. בלי צו־תנועה לא נכנסים יותר לגנון".

לקול ושרק. משרוקית מכיסו הוציא הממזר אך ונכנסתי. הצידה הזאטוט את דחפתי השריקה עטו עלי כל ילדי הגן, ובתוכם גם בני יואב, תפשו במכנסי ובמעילי והתחילו מו־

רטים אותי מכל הצדדים, ואינני יודע כיצד הייתי יוצא משם לולא הופיעה פיתאום פנינה הגננת והצילה אותי מידיהם.

"מה זה, פנינה? מה קרה לגנון שלך?", שאלתי אותה אחרי שנרגעתי."מהיום והלאה", אמרה הגננת פנינה, תהיה משמעת בגנון. לפי המלצת מחלקת החינוך הקמנו חוג נאמני בטחון שכל הילדים האמיצים שייכים אליו. ואתה לא תאמין, כבר בצה־

ריים תפסו הילדים שני מרגלים חשובים, שניסו לבדוק את מספרי מפעל הפיס בקיוסק ממול. אני מצטערת על מה שעשו לך הילדים. אבל מהיום והלאה, אתן לך צוי־תנועה,

שתוכל להיכנס לגנון כל זמן שתרצה."יואב!" צעקה פנינה הגננת לעבר בני, שראשו היה תקוע כל הזמן בפתח.

בצעדי אווז דישדש יואב עד שהגיע לגננת והצדיע:"לווה את אבא הביתה, ותראה שלא יחטפו אותו אויבנו בדרך!"

יואב הצדיע שוב, נטל אותי בידי והביא אותי הביתה בשלום.

■ ראובן בן אבולעפיה גרינברג

קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח

היה היהארץ עם ב פרחוקה


יבואו לראות כיצד הם חיים ויקשיבו להם. הם מאמינים

שהשינוי יתחולל מלמטה, מהאנשים הפשוטים בשני

הצדדים ולא מהמנהיגים.חשוב היה להם להדגיש שאנשי כבוד הם ושניתן

לסמוך על מילתם. הם אינם מצליחים להבין מדוע

התקשורת הישראלית אינה מסקרת את מה

שקורה בשטחים ומדוע %20 אחוז מהציבור

שלהם ושלנו שמתנגדים לשלום קובעים ל� %80

הנותרים את העתיד ואת חייהם. המפגש היה עצוב ומרגש, הרצון העז שלהם

בהידברות ובשיתוף פעולה עם ישראלים היה מכמיר לב

ואפילו נאיבי.

בגלל סיגריהאחד המשתתפים סיפר שמאז היותו ילד כל מה

שהוא ראה זה צבא שבא לבית, שולף אנשים, מעיף

דברים, פוגע וכו', בצעירותו הוא התנגד לכיבוש באופן

אקטיבי, זרק אבנים, בקתב"ים עד שנעצר על ידי הצבא ונכלא. באחד

הימים הוא הועבר ביחד עם אסירים נוספים מכלא רמלה לעתלית באוטובוס. החיילים העמידו את האסירים בשתי

שורות כשידיהם כפתות לאחור ובמהלך הנסיעה

הכו את הפלסטינים בכתות הרובים.

היה שם חייל אחד שהבחין במתרחש וכשהגיעו ליעד

והורידו את כולם, ניגש לפלסטיני ושאל אותו אם

הוא רוצה שיקנה לו משהו בקיוסק הסמוך. הפלסטיני

ענה שהוא רוצה סיגריה, החייל הציע לו משלו

והפלסטיני אמר שיש לו את שלו בכיס חולצתו.

החייל הוציא אותה מכיסו, הדליק וקירב אותה לפיו ונתן לו לשאוף פעם אחר פעם. אותו מקרה גרם לו לחשוב ולהבין שבכל רע

יש גם ניצוץ של טוב ושלא כולם אותו דבר. האירוע

הקטן והכביכול שולי הזה שינה את תפיסת עולמו

ומאז נטש את דרך האלימות והחליט לפעול בשיתוף

פעולה עם ישראלים לטובת סיום הכיבוש ושלום בין

העמים.

איפה הכסף?בשנה האחרונה עלתה השאלה איפה הכסף,

התשובה או לפחות חלקה נמצא כאן. 120 מיליארד ש"ח השקיעה עד היום ישראל בשטחים "הלא

כבושים" בהם מתגוררים כ� 300 אלף ישראלים והיד

עוד נטויה. בינתיים מספרים לנו שאין כסף לבריאות,

לרווחה, לחינוך ולתשתיות בתוך הקו הירוק. אחרי

הביקור זה ברור מתמיד שאי אפשר לדבר על צדק חברתי כשאוכלוסייה של 3.5 מיליון איש חיה תחת

כיבוש ודיכוי מתמשך. את מחיר אובדן המוסר, הבושה, המצפון, וההתבהמות אנחנו משלמים ועוד נשלם בריבית

דריבית.הפלסטינים שפגשתי אינם

מורשים להיכנס לארץ ולספר את סיפורם, אהיה נא

אני להם פה.http://2nd-ops.com/2ndop/?p=9359


מלאכותי.דעו לכם שאם תוצרת

השטחים מוחרמת בחו"ל, ממשלת ישראל מפצה את בעלי המפעלים על אובדן הכנסות, וכך יוצא שבעלי העסקים בשומרון נהנים מכל העולמות, מתשלום

מסים מופחת כגון: מס חברות, ארנונה, פיצוי על

אובדן הכנסות, השתתפות המדינה בתשתית ההקמה, בשעה שבעלי עסקים בתוך

הקו הירוק יכולים רק לחלום על תמיכה דומה.

על מלאכת הבניה של אזור התעשייה מופקדים הפלסטינים תושבי האזור

ששכרם זעום ועומד על כמחצית שכר המינימום פר

שעת עבודה בישראל וכמובן שהם אינם זכאים לזכויות סוציאליות. אותם פועלים

אינם רשאים להיכנס ברכב לאזור התעשייה

עצמו ואינם רשאים להיכנס לתחומי העיר

אריאל. ראיתי מחסומים קבועים ושרירותיים

שמקים הצבא לפי צרכיו

שפוגעים קשות בחופש התנועה של הפלסטינים. המחסומים הללו שכיחים

מאוד ושרירותיים לחלוטין. ראיתי שעל כל 4 קראוונים

יש תשתית של חשמל ודרכים סלולות או דרכי

עפר ותשתית חשמל ומים, ראיתי שההתנחלות אלקנה

מזרימה את הביוב שלה לתוך חלקות חקלאיות של פלסטינים וראיתי עוד ועוד

דברים שקצרה היריעה מלספר.

פגשנו בקבוצת פלסטינים מהכפרים יאנון ועקרבא. שני

הכפרים לא היו מעורבים מעולם בפעילות עוינת

כנגד ישראל. הכפר יאנון מונה כיום כ� 500 נפשות

ובעקרבא חיים כ� 3500 נפשות. ראש הכפר יאנון

סיפר לנו שהחיים בכפר הם כמו בית כלא, הם מוקפים מכל עבר על ידי מתנחלים

שמגובים ע"י הצבא. סביבם יש שני מאחזים, גבעה

777 והמאחז של אבי רן, מתנחל קיצוני מאיתמר,

ההתנחלות איתמר סוגרת

עליהם מאחור. לדבריהם המתנחלים מתנכלים להם

ופוגעים ברכושם, בצאן שלהם, משחיתים עצי זית, מיידים אבנים עליהם ועל

בתיהם ועושים ככל העולה על רוחם.

ועל שירותי רפואה אין בכלל מה לדבר

הפלסטינים אינם מוגנים וחייהם הפקר משום

שכוחות הצבא פועלים לטענתם בשירות

המתנחלים. שטחי הפנים של הכפר מוגדרים כשטחי

B בשליטה פלסטינית בעוד שהשטחים שמקיפים את

הכפר הם שטחי C בשליטה ישראלית (שטחי C מהווים

למעלה מ� %60 משטח הגדה!) המשמעות היא

שהפלסטינים לא רק שאינם יכולים לעבד את אדמתם אלא שהם אינם מורשים

להקים בתים בשטחי הכפר ו/או להתרחב בהתאם בהתאם לגידול הטבעי

שלהם. זו הסיבה שצעירי הכפר יאנון נאלצו לעזוב

את הכפר לאחר חתונתם ולהקים את ביתם הרחק

מהכפר, ואם חשקה נפשם לבקר בכפר הרי שהם

צריכים אישור של המינהל האזרחי, שסביר להניח שלא

יינתן להם.�.עד לפני כשנה ילדי הכפר

בגילאי בי"ס יסודי למדו בעקרבא שנמצא במרחק שעה וחצי הליכה מיאנון,

אולם בגלל התנכלויות ותקיפות של מתנחלים,

החליטו תושבי הכפר להקים עבורם כיתת לימוד בתוך הכפר, בשל איסור הבניה הם נאלצו לאלתר ולהסב

מבנה קיים לכיתת לימוד. על שירותי רפואה אין מה לדבר.

חשוב להם שכמה שיותר ישראלים

יבואו לראותנציגי הכפרים ביקשו

להבהיר שאין להם דבר נגד הישראלים, הם מתנגדים

למתנחלים שמאמללים את חייהם ולכיבוש. חשוב להם

שכמה שיותר ישראלים

מאחז אבי רן המשקיף על הכפר יאנון (על אדמות פלסטינאיות פרטיות)


http://2nd-ops.com

המדינה מאז הקמת המוביל הארצי בשנות ה� 60,

שאורכה אגב כפול מאורכו של הקו הירוק, מאחר ולא

מדובר בגדר ביטחונית אלא פוליטית, אשר ממוקמת

עמוק בתוך השטח הפלסטיני ושתכליתה לספח

עוד ועוד שטחים ולקבוע עובדות בשטח ליום שבו

אולי ייחתם הסכם עם הפלסטינים.

מאחורי הגדרראיתי את ההשפעה ההרסנית של הגדר

על מרקם החיים של הפלסטינים, את ההפקעה

והגזל של אדמות פלסטיניות לצורך הקמתה,

כולל אדמות בבעלות פרטית שבעליהן מחזיקים באישור

טאבו עוד מתקופת השלטון הטורקי, את החצייה של

כפרים לשניים וניתוק של חלק מתושבי הכפר ממרחב

המחיה הטבעי שלהם.הגדר כופה על

הפלסטינים במקרים רבים לעבור מרחק של מספר

דקות הליכה בשעה וחצי נסיעה.�הקמתה של הגדר כרוכה בהשחתה של שטחי

חקלאות, עקירת עצי זית ועוד. במהלך הסיור פגשנו פלסטיני מבוגר שאינו יודע

את נפשו מאז הקמתה של הגדר. משפחתו ביחד

עם 10 נוספות נותקו מהכפר, אדמותיו הופקעו (יש ברשותו אישור טאבו

מתקופת השלטון הטורקי), ובעקבות פסיקת בג"צ אשר חייבה את הצבא להרוס את הגדר ולהעביר אותה למקום

חדש כך שתכלול את 10 הבתים שנותרו מחוצה לה, הופקעו ממנו פעם נוספת

אדמות חקלאיות ואף נאסר עליו להגיע לחלקות

מרוחקות על מנת לעבד את אדמתו.

ראיתי את הניצול שעושה ישראל במשאבי הטבע של האזור בניגוד לחוק הבינלאומי שאוסר על הכובש לעשות שימוש

לצרכיו במשאבי הטבע של שטח כבוש.�את החציבות האדירות בהרים שלא רק

שפוצעות את הנוף ומפרות את האיזון האקולוגי באזור,

אלא שלמעלה מ� %75 מהמחצבים שנכרים בגדה

מובאים לישראל לצרכי תעשיית הבניה המקומית, את שאיבת מים מאקוויפר ההר על ידי חברת מקורות, העברתו לישראל והקצאת

מכסות מים זעומות לפלסטינים בהשוואה למתנחלים. זו הסיבה שהפלסטינים מגדלים

בעיקר עצי זית שגידולם אינו דורש מים רבים.

נהנים מכל העולמותראיתי את העיר אריאל שזוכה להגדרה של עיר באזור עדיפות לאומית

א' למרות קרבתה לאזור מרכז הארץ. העיר נהנית

מהטבות כלכליות אדירות שבאות לידי ביטוי בתשלום

מיסים נמוכים. ראיתי את ההשקעה המסיבית

באזור התעשייה של אריאל שממוקם הרחק מהעיר

עצמה על מנת להגדיל את שטחה המוניציפלי באופן

פלסטיני שביתו (עם 10 משפחות נוספות) נשאר מחוץ לגדר ההפרדה שחוצה את כפרו לשניים

עבודות תשתית באזור אריאל. נעשות ע"י פלסטינאים שאינם מורשים להכנס לאזור בכלי רכב


אז איפה הכסף?

י שלא זיהה � מדובר מכמובן באזור העיר

שכם והכפרים הפלסטינים הסמוכים לה בשומרון. במשך חמישה עשורים

מתקיימות שם שתי מערכות חוק נפרדות,

אחת לישראלים והשנייה לפלסטינים. בשעה

שלישראלים יש זכויות ותנאי מחיה מפליגים,

הפלסטינים נטולי זכויות אדם בסיסיות ומופקרים

לחסדי כוחות הביטחון והמתנחלים.

ב�2/2/13 יצאתי לסיור באזור שהובילה תנועת

לוחמים לשלום שמשותפת ללוחמים ישראלים ששירתו בעבר בשטחים ולפלסטינים

שלקחו חלק במאבק נגד הכיבוש. מקימי התנועה

http://2nd-ops.com/2ndop/?p=9359 | מאת נירית חביב

במרחק 40 דקות נסיעה מעיר מגוריי, נמצא חבל ארץ יפהפה עם נוף בראשית, גבעות מעוטרות בעצי זית, מרחבים פתוחים ואוויר צלול. אך כל היופי הזה אינו

שייך לנו על פי החוק הבינלאומי ומתנהל לפי חוקים משל עצמו.

בחרו לנטוש את דרך המאבק האלים ולפעול

בשיתוף פעולה לטובת סיום הכיבוש ולמען השלום.

מה עושים בשמנו ובכספי המיסים שלנו

בארץ האין�כיבושבמהלך הסיור ראיתי

השקעות אדירות בתשתיות, כבישים חדישים

ורחבים שמובילים לערים הישראליות בשומרון

ואחרים שמובילים לשום מקום, ראיתי מעברים

עליונים שהנסיעה בהם מותרת לישראלים בלבד

ותחתונים שמיועדים לפלסטינים, ראיתי את

התוואי המפותל של גדר ההפרדה, שהינה פרויקט

התשתיות הגדול של

www.voteright.co.il • עתוואישי • 21

זולים מטקסטים רק נגרמת שהנאה האקסיומה (והרי ופשוטים שאין בהם עומק, היא מגוחכת), להתפעם וגם לוח על יחרתו והם מאוד שייתכן מסיפורים להזדעזע שאליה הראשונה השפה שזוהי כיוון רבות. לשנים לבם הם נחשפים, יש לכך ערך רב פי כמה, ולכן עידוד אהבת – והסתרה במגננה צורך אין יותר. אף חשוב הקריאה ספרות טובה היא ספרות שמצליחה להציג עולם מורכב ומשכנע, שגם כאשר הוא טומן בחובו כעס, עצב ועלבון, יתואר בל ערך הללו למצבים ההיחשפות בעצם יש יחוו או אלו, מעין רגשות חווים אשר הילדים, מבחינת

אותם בהמשך.ספרות לראשית-קריאה צריכה לשמש כשער של זהב, אלא עצמאית, קריאה ליכולת רק לא הדרך את לסלול הרפתקאות. באינסוף הגדוש הספרות לעולם – בעיקר רק ספרות מעולה תעודד ילדים להוסיף לקרוא, לגלות שוב אליו להיחשף ולרצות בספרות הטמון הקסם את ההכרח את תספק טובה שאינה וספרות ייתכן ושוב. הבסיסי של לימוד השפה, אך היא לא תעשה דבר מעבר

לכך.

ספרות ראשית-קריאה צריכה להיות מאתגרת

בספרי ב מאוד חשוב תפקיד (ולאיור ובאיור טקסט את ללוות רק לא עליהם שכן ראשית-קריאה, ערך נוסף, נדבך להציג אלא אותו, ולתאר הטקסט קשר שלו אך הטקסטואלית מהיצירה הנפרד אמנותי ראשית- ספרות – השלמה) הספרותית ליצירה הדוק

לשונית, מבחינה גם – מאתגרת להיות צריכה קריאה יזכרו הם המלים, כל את יבינו לא הילדים אם גם שכן למשמעות שלהן השייכות ואת שלהן הצליל את אותן,

רחבה יותר.מבדרת עצובה, וגם מצחיקה להיות צריכה היא ומעוררת מחשבה, מגרה את הדמיון ומציעה מבט ייחודי על מציאות חיים. טקסטים ספרותיים שאינם טובים אך

הם פשוטים לקריאה, קלילים במובן השלילי של המלה, מוצלח מעשה וסיפור משמעותי רגשי גרעין ונעדרים – הומור) ידי על והן דרמה ידי על (הן הזדהות ומעורר והיא מכול, החשובה במשימה יכשלו כאלו טקסטים טובה ספרות שקריאת משום הקריאה, אהבת עידוד אחד, מצד אתנחתאות דורשת היא במהמורות. רצופה

אך עשויה לעורר דחף מפתיע לגלות ולחוות.למבוגרים הספרות של נחלתה אינם אלו אלמנטים כיוון צעירים, לקוראים מאוד עד חשובים והם בלבד, אותם לעודד הלאה, הילדים את להניע שביכולתם לחפור עמוק יותר במנהרות הספרות המפותלות, ואולי, רוגע של חמה פינה בספרות למצוא מזלם, יתמזל אם שיש וסוגיות רעיונות של נדלה בלתי ומקור אחד, מצד לפצח מצד אחר. סמכו על הילדים שידעו להתמודד עם תכנים מורכבים ועם שפה מאתגרת, וסמכו על הספרות בלבד והיא שהיא משום אותם, לכשף שתדע הטובה אותם תעודד רוצים: כך כל שאתם הדבר את תעשה

לאהוב לקרוא.

יותם שווימר - עורך ומבקר ספרות, ייסד ועורך יחד עם תמר הוכשטטר את כתב-העת המקוון "הפנקס"

/http://ha-pinkas.co.il

רק ספרות מעולה תעודד ילדים

להוסיף לקרוא,

לגלות את הקסם הטמון

בספרות ולרצות

להיחשף אליו שוב

ושוב.


הקריאה כאתגר

ידוד קריאה. כמה כוח יש בצמד המילים הזה! נדמה עמבוגרים; של לבם תשומת את לעורר בו די כי יפות מילים הן וקריאה עידוד ואכן, מחנכים. בעיקר וכאשר חיובית, קונוטציה ובעלות הומאניות הן מאוד:

הן מחוברות יחדיו – כמוסה בהן הבטחה, ואפילו תקווה.אך כיצד מעודדים את "דור העתיד" לקרוא? יש שיאמרו כך דרמטיים, צעדים מחייבת העכשווית המציאות כי שלמעשה העידוד הופך להכרח (כלומר, "חיוב קריאה"), בחיידק "יידבקו ואז לקרוא, הילדים יחויבו ובאמצעותו לקרוא לילדים לתת צריך כי שיאמרו יש הקריאה"; שעליהן היצירות אלו כי קלאסיקה, הנחשבת ספרות מנגד, גדלו; כמובן) בעצמם, קוראים (שהם המבוגרים לקרוא לילדים לתת היא היחידה שהדרך שיטענו יהיו מכול הבא ליד, גם אם מדובר ביצירה שאינה מוצלחת או

כזאת שנדמה כי היא נטולת ערך ספרותי.

להתאהב

להזכיר: ת חשוב לטעמי תהיה, אשר הגישה הא עידוד קריאה משמעו עידוד אהבת הקריאה. נדמה אנו במקרה. ולא נשמטה, כך כל החשובה המילה כי לומדים לקרוא בבית-הספר ומחוצה לו באמצעים שונים,

אך אהבה לקריאה ניתן להנחיל רק על-ידי ספרות.ייתכן מאוד שילד (או ילדה, כמובן) אשר יקרא ספרות לא טובה, ימצא בה בכל זאת עניין, משום שהיא פשוטה, קלה לפענוח ואינה דורשת מאמץ. הוא יקרא מעת לעת, וסביר שיחדל בשלב מסוים. אבל ילד שיתוודע לספרות זה אין קלאסיקה, או ועכשווית (פופולארית טובה משנה) עשוי להתאהב בקריאה. ממש כך: להתאהב בה. והרי אותה התאהבות (גם אם אינה נמשכת לנצח, וכמו בכל מערכת יחסים היא חווה עליות ומורדות), היא הכוח להוסיף הילדים את שמעודדת זו היא והמדרבן, המניע

ולקרוא עוד ספר ועוד ספר.הילדים כאשר במיוחד חשוב הקריאה אהבת עידוד

זהו עצמאית. בקריאה הראשונים צעדיהם את עושים בחובו טומן הוא נפשית: מבחינה למדי מורכב שלב ומורת-רוח, תסכול והפתעה, גילוי והבטחה, תקווה של מערך ובניית עצמי ביטחון צבירת ומאבק, מאמץ השלב על כלל מדבר ואינני מכשולים. על התגברות שאני פי על (אף השפה ולמידת הכרת של הראשוני להקניית מעולה אמצעי הם מאוירים שסיפורים סבור יסודות השפה), אלא על השלבים שלאחר מכן – כאשר הילדים נדרשים להתמודד לבדם (או כמעט לבדם) עם שליטה מבססים שהם לאחר גם ספרותיים. טקסטים קריאה, יכולות של שונות רמות ישנן בשפה, מסוימת מטקסטים יותר מורכבים מטבעם ספרותיים וטקסטים

שמופיעים בחוברות הלימוד.

אהבת קריאה נוצרת מספרות טובה

להקנות א ביותר הטובה הדרך כי משוכנע אני ולם לילדים מיומנויות קריאה, יכולת פענוח של השפה אהבת את לעודד – וכמובן הרבות, משמעויותיה על נחליט אם הרי טובה. ספרות באמצעות היא הקריאה, לנו ימליצו חדשה, שפה ללמוד שברצוננו כמבוגרים בהתחלה שפה. באותה ספרות לקריאת לעבור במהרה לא נבין את כל המילים, אך נוכל להיעזר במילון, באנשים ביכולות תלוי – מהרה עד הלימוד; במחברת אחרים, באמצעות החסר את למלא נוכל – האינדיבידואליות הלאה; וכן כללית משמעות של הבנה מסקנות, הסקת נרחיב את אוצר המלים, נגלה אופני ביטוי חדשים, וכן – כשלהם. בה לעשות שידעו סופרים דרך בשפה נתאהב להביע אותה, למתוח בשפה, לשחק שידעו סופרים

רגשות באמצעותה וכן הלאה."ראשית שמכונה מה כלפי הגישה להיות צריכה זאת – אומר אפילו טובה, לספרות זקוקים הילדים קריאה". עצמאית, לקריאה ממשיים כלים לרכוש בכדי מעולה, ליהנות להתרגש, – חשוב פחות ולא ביטחון, לצבור

http://2nd-ops.com/2ndop/?p=9613 | מאת יותם שווימר

עידוד קריאה משמעו עידוד אהבת הקריאה. נדמה כי המילה החשובה כל כך נשמטה, ולא במקרה. אנו לומדים לקרוא בבית-הספר ומחוצה לו באמצעים שונים,

אך אהבה לקריאה ניתן להנחיל רק על-ידי ספרות


שמכוונים ממה רק ולא רואים שהם מה מכל לומדים את עיניהם לראות. כך נאמר, על פי הפרשנות, כי בשאר הלילות "אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים", בישיבה או בעמידה, בחטף או בנחת, אבל בלילה המיוחד הזה כולנו הרביעית הקושיה סתם ולא ובהסבה. בנוחות יושבים שאמורה להישאל על ידי ילד עוסקת ב"כולנו מסובים". לב לשים הילדים ואת אותנו לעורר הקושיות מטרת להתרחשויות המיוחדות שבליל הסדר. עוד נאמר כי ליל הסדר נועד לתת ביטוי לקולות המושתקים, לקרוא דרור

למשועבדים ולהעצים את מי שקולו לא נשמע תדיר.מערכת נכשלת שוב איך קטנה דוגמה לכם והנה זה ובמקום החג, רוח את הילדים בפני להציג החינוך עסוקה יותר בניהול סדר סתמי כהלכתו, מבלי לתת את הדעת לעובדה שברגעים אלו ממש מראה לילדים בדיוק

מה המשמעות של "לא כולנו מסובים".מהתשדירים להתחמק יכול לא בטלוויזיה שצופה מי בודדים חיילים של בהזמנה שעוסקים החג לקראת משגת. שידו מי אצל הפסח סדר את לחגוג העיר ועניי המסרים המרכזיים שהחג אמור להעביר לדור הבא אינם מצה במקום לחם וחיפוש אפיקומן, אלא חברותא, ישיבה

בצוותא והיכולת לראות גם את הקטן, החלש, האחר.והנה באה ילדה אחרת, מיוחדת, שלא מוכנה לוותר על כך שיהיה לה נעים. היא לא רוצה לשבת במקום שיעשה מורות מכל יותר היא מי שיודעת אמיצה ילדה רע. לה בית הספר יחדיו, ילדה קטנה עם נשמה ענקית שמעזה באופן הפסח סדר את לחגוג ומצפה שלה על לעמוד שיאפשר לה ליהנות ממנו, ולא רק להיות חלק כנוע וכבוי

מהמערכת.אם תשמח במילים, מבטאת לא אם שגם ילדה, והיא רצונה, לשביעות אחר מקום למצוא לה תעזור המורה כדי שתוכל להסב עם חבריה לסדר הפסח. אבל המורה מעצבן שזה כנראה אחרות. דיעות להרחיק מעדיפה ילדה למוסכמות, נכנעת שלא ילדה לראות ברמות to suck it up מוכנה מהמורה, שלא יותר עוצמתית בסדר שהכל שווא, מצג להציג כדי שעתיים, במשך

כאשר בעצם ממש לא.שם בבית. הוא שירה של הבטוח המקום לשמחתי, אותה, לראות כדי שאנחנו יכולים מה עושים ואני בעלי

לאפשר לה להיות מי שהיא ולבטא את עצמה.ופספוס שלהם הפסד בעיקר זה הספר, בית ולגבי החג. לב על מסר לילדים להעביר אותנטית הזדמנות שילדים ומתפלא אחריות מסיר הספר בית כך ואחר זה רגשי וניכור אטימות לא? איך לאחרים. מתנכלים ה"צא ולמד" העיקרי שמעבירים להם. הלמידה המרכזית שהם שמה היא הספר בבית רוכשים שהתלמידים

מרגישים תמיד משני למה ש"צריך" לעשות.יום בכל שלי ההזדמנות היא למידה ומבחינתי, לגבי מרגישה אני מה לבדוק מחדש, עצמי את לבחון אירועים שקורים לי, מה נעים לי ועושה לי טוב? למידה בכל לראות חג, בימי גם כמו חול בימי לי, שמאפשרת לו שחשוב למה ערה להיות זולתי, את יותר מעט פעם

ועושה לו טוב ונעים. וזו מהות החג, לא[email protected] :לתגובות


ני לא חסידה גדולה של חג הפסח, לא של אף חג אלמען האמת. אני בדרך כלל מנסה להתעמק במה המקרים ברוב זה ולצערי הסממנים, מאחורי שעומד

קידוש של מלחמות או קורבנות. ואני לא בעד שניהם.אני בהחלט יכולה להבין את החיבור שיש לילדים שלי לסממני החג. להתחפש בפורים זו צעקת השנה, להדליק עם ולשבת גדול כיף זה וסופגניות לביבות ולזלול נרות זה. את להם עושה יודע" מי "אחד ולשיר הכיתה ילדי לכן, כל כך התעצבנתי כששירה סיפרה שבמהלך הסדר אני בכיתה. לבדה ישבה היא הספר, בבית השכבתי מאוד ילדה היא שירה התרגשתי. לא שבתחילה מודה בוחרת היא רבות ופעמים ודעתנית, בוגרת עצמאית, לבלות עם עצמה ועם ספר טוב, על פני חברה של ילדים. אבל הפעם זה לא ממש היה המקרה, ואין ספק שלא זו

רוח החג.ואת רצונותיה את מכבדים שבו בבית גדלה שירה לגבי שלה הנרחב הידע את מביאה והיא העדפותיה, ובכללן נמצאת היא בהן האחרות למסגרות גם עצמה הפסח בסדר ישיבה מקום חיפשה שירה הספר. בית שכלל את שלוש כיתות ד' והמקום שנותר פנוי לא מצא - שתיים לפחות אלא אחת, לא - המורות בעיניה. חן באטימות האופיינית למערכת החינוך, הציעו לה רק את בניתוק לעשות, הגדילה אף אחת הקיימת. האפשרות מוחלט ממאפייני הגיל, והציעה לה לשבת ליד בן מכיתה

אחרת.לא עוד ובנות ובנים ד' בכיתה שהם מבינה את הלו? ויצרו זה את הבינו בצופים אפילו ביחד? הולך לגמרי קבוצות נפרדות בגלל שהם עדיין קטנים מדי. אף מורה להציע הילדה, של הצרכים את להבין לרגע חשבה לא לה פתרונות אחרים, לברר איתה מה מפריע לה. הרי לא שלא למה חגיגה, של בסוג אלא שיעור, בעוד מדובר אם בחנה לא מורה אף ? לה וטוב שנעים היכן תשב לכל ולאפשר כיסא עוד להוסיף ילדים, שני להזיז ניתן

הילדים הנוכחים להיות מסובים בסדר.אפילו (אני להשתדל וקצת טיפונת לחשוב במקום

את לה הציעו הן "להתאמץ"), לזה לקרוא יכולה לא החליטה ששירה עד נעימה, לה היתה שלא האופציה להיכנס לכיתה ולעשות סדר עם עצמה. היא ישבה לבד במשך שעתיים, אכלה את מטעמי החג שאני הכנתי לה, שרה עם עצמה "אחד מי יודע" והתאכזבה לגלות, אחרי שהסאגה הסתיימה, שאפילו יין תירוש שהיא אוהבת לא

נותר לה.שלה הבחירות את היא שירה. על לרחם צורך אין כמו בדיוק הספר, בבית רבים באירועים כמו עשתה כדי רק האישית בהערכה שטות חירטטה שהיא על להגיד שאפשר היחיד הדבר ממנה. תרד שהמורה תחלואי כל את מבינה היא הצעיר בגילה שכבר שירה, מערכת החינוך. היא מבינה שלעיתים עדיף לה להתנתק ובכל עצמה על לשמור כדי כאלה בסיטואציות רגשית זאת לפעול על פי צו ליבה. ואני בטוחה לחלוטין ביכולות המופלאות של שירה לבחור בעצמה את בחירותיה ממה אומר זה אם גם כן, שהיא. במי ולדבוק בפתחה, שמונח

לשלם מחיר כלשהו.אבל במקרה כזה, אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי כך כל הספר שבית ה"חינוך" זה הפסח? חג רוח איפה מתגאה בו? הרי גם סדר פסח הפך לעוד מטלה מעצבנת שהמורות עושות עליה "וי", ולא באמת מתחברות ואולי האמיתית למהות הילדים את לחבר מעזות אפילו

שעומדת מאחורי ההגדה בארמית, היין והחסה.אז לכבודכם, וכדי להעביר מסר ברור למערכת החינוך הכושלת, עשיתי שיעורי בית. בלי שהתכוונתי, הרי לכם

דרשה קלה על פסח.דברים שני מייצג פסח חג וההלכה התלמוד פי על לבני מעבדים שהפכנו העובדה הוא הראשון מרכזיים. חורין. על פי התלמוד הירושלמי "כולנו מסובים" זו הדרך המרכזית לציין את זה, כי האכילה בהסבה היא למעשה דרך באמצעות גם מובנים, בשני החורין. בני של דרכם

הישיבה ובעיקר בישיבה סביב השולחן בצוותא.הוא ללמדנו פסח הגדת שבאה השני המרכזי והדבר שכמינהגם לילדים, בעיקר מתייחס זה ולמד". "צא

http://alakfar.co.il/pws/page!10988 | מאת נירית אושר

דוגמה קטנה איך נכשלת מערכת החינוך להציג בפני הילדים את רוח החג, ובמקום זה עסוקה בניהול סדר סתמי כהלכתו, ובאותם רגעים מראה לילדים בדיוק מה

המשמעות של "לא כולנו מסובים"

כולנו מסובים?


שהוא א היא הישראלי לציבור מהגדה דיווחים עם הבעיות ת כל כולם. משקרים. שפלסטינים לו שאומרים לכך הורגל למבנה המקור את לברר המקום כאן לא הפסקה. בלי הזמן. החברתי הזה – מותר לחשוד שהוא נוצר כי הוא נוח כל כך, כי כך אפשר לפטור כל תלונה במשיכת כתף – ואין ספק שהגזמות מצד היא הישראלית הנטיה שני, מצד קיימות. גם קיימות הפלסטינים כלשהם, מדים לובש הוא אם ודאי ישראלי, של עדות כל לקבל המשפט, בתי גם לה ששותפים מצערת, נטיה זו מסיני. כתורה מכמה פחות אמין משהו יש אם ספק לסמוך. מה על לה שאין שותפים לפשע, מתנחלים או לובשי מדים, שמנסים לחפות זה על זה. על המשטרה כבר אמרה ועדת חקירה – ועדת אור – שפשתה שהוא שגיא האלוף אמר כבר צה"ל דובר על שקר. תרבות בה

"משקר כהרגלו."באיחור מתרחשות כלל בדרך שהן היא עדויות בגביית הבעיה ניכר, המשטרה מאד לא אוהבת לחקור, והיכולת להציב מצלמות מוגבלת. אחרי הכל, אלה תקיפות פתע, ולרוב הפלסטינים – ודאי

החקלאים שבהם – אין מצלמה עליהם.אבל לפעמים הכל עובד כמו שצריך. לפני כשבועיים יצא עבדכם פיראס. שלנו, והתחקירן עדנה בשם מתנדבת עם לסיור הנאמן דיווח קיבל בדיוק פיראס אבל אחר, למקום להגיע אמורים היינו

על התקפה שהתרחשה זה עתה ביאסוף. שעטנו לשם.הסיפור עדויות. לגבות והתחלנו ,11:30 בסביבות למקום הגענו אישור קיבלו יאסוף של החקלאים ומדכא: יומיומי פשוט, היה מוגבל מאד – למשך יומיים – לעבד את האדמות סמוך להתנחלות רכבי שני מצאו הם בבוקר, מוקדם הגיעו כשחקלאים תפוח. בטחון של ההתנחלות חוסמים את דרכם אל האדמות, בעוד חיילי האזרחי המנהל של קצינה כלום. עושים לא במקום שנכחו צה"ל

התערבה, והמתנחלים הסתלקו מן המקום.כחצי שעה לאחר מכן, יצאו כחמישה אנשים מהשער הצפוני של

- נעול הוא מצוינת; שאלה זו אותו, פתחו הם איך – ההתנחלות כשאחד מהם רעול פנים. הם החלו לירות אבנים לעבר הפלסטינים מהתוקפים שלושה לאחור. אותם והסיגו אדמתם, את שעיבדו את תפסו והאחרים הפלסטינים, לעבר אבנים ידוי תוך התקדמו החמור שלהם, שעליו היה גם ציוד חקלאי, וגררו אותו דרך השער

חזרה לתוך תפוח.בעודנו גובים את העדויות, הבחנתי בתנועה לצד השער, שנמצא כוחות וראיתי למקום, הלכתי העדות. ממקום מטרים מאות כמה למדי, עצבני מתנחל גם כמו אזרחי, ומנהל מג"ב, משטרה, של עבודתם, את שינוי, לשם עשו, השיטור כוחות חמור. שמחזיקים גם נמצאה ספורות דקות תוך הגנוב. החמור את החזירו והם השער. דרך הוחזרה היא וגם החמור, על שהיתה גנובה מחרשה שמעתי את קצינת המנהל האזרחי במקום אומרת שהם מצאו את אחר שציוד זאת, עם אמרו, הפלסטינים הישוב." "בתוך החמור

שהיה על החמור ונגנב לא הוחזר.אז הפעם היתה מצלמה בשטח, בזמן, והיא מספקת את ההוכחה של בדבריהם רק מגובה כשהיא לקבל מוכנים לא שאנחנו הראיות כל את יותר או פחות הפעם יש למשטרה פלסטינים. אבטחה. מצלמות יש לתפוח שמוביל השער על צריכה: שהיא

לגניבה יש כעת תיעוד מוכח.ועדיין יש לי אמון מלא ביכולתה של משטרת ישראל לא לעשות את עבודתה ולא למצוא את הפושעים מקרב המתנחלים, גם כשיש גם מהמתנחלים, שסובלים הפלסטינים כמו הכל, אחרי תיעוד. חלק מהשוטרים חיים שם, וגם הם חשופים לתרבות "תג המחיר." להם יצא מה שיודעים התושבים, ממנה: ייחסך זה הפעם אבל מחקירה משטרתית – קדחת, בקינוח של עוד התנכלויות – החליטו

לוותר עליה. גם כשיש ראיות מובהקות.עוד יום בגדה, עוד יום של עושק בחסות מדינת ישראל.

https://blog.yesh-din.org/he/?p=154

על חם // יוסי גורביץ


שנים עברו, לאורך כחמש שנות המאבק על היישוב בחריש (בוואדי ערה), בירכנו ובורכנו לא פעם – לכבוד חג הפסח – בברכה "לשנה הבאה בחריש הבנויה". השנה, אנחנו שמחים לחזור על הברכה הזו, ובפעם הראשונה –

להתכוון לזה באמת!לאחר כמעט חמש שנים של מאבק בחריש נגד העמותות החרדיות שניסו להשתלט על היישוב – הצלחנו, בעזרת אמתית להזדמנות חריש את להפוך המשפט, בית "נאות עמותת כולו. האזור כל של ולפיתוח לצמיחה "חריש חברי של פעילותם באמצעות שהקמנו חריש", החרדיות העמותות רוב את לפסול הצליחה הירוקה", אי חוקית. בלתי התארגנות בשל במכרז, שהשתתפו לכך, 700 המשפחות החברות בעמותת "נאות חריש" זכו

במכרז, והן יישבו את העיר העתידית שתיבנה.כחודש לפני שערכנו היסוד כנס את בתמונה ראו בקיבוץ המופעים באולם בחריש, החדשים למשתכנים גן שמואל. האולם התמלא מפה לפה ביותר מ-900 איש שרכשו דירות בחריש. תכירו את השכנים החדשים שלכם.ויזמים עמותות עוד בחריש במכרז זכו להם בנוסף

רבים, שהאוריינטציה שלהם היא בניה לכלל הציבור.הדפנה זרי על לנוח הזמן הגיע לא עדיין זאת, עם ולהכריז על סוף המאבק. אנחנו מקדישים מאמצים רבים

החילוני, בציבור חריש של התנופה את להמשיך כדי שמאפשרת עיר כולם, של כעיר בתודעה אותה ולקבע דיור בר השגה אמתי. חריש היא עכשיו עיר של הזדמנות קהילות של ולהתפתחות ולצמיחה, לגידול אמתית

חדשות באזור.אנו מגבשים קבוצה חדשה, שמטרתה בניה של שכונה דיור. יחידות כ-600 של בהיקף שכונה בחריש, נוספת לאחר תתחיל החדשה הקבוצה אל הרשמית ההרשמה חול המועד. משמעות הדבר היא שנוכל לבסס גוש עירוני יחידות מ-1300 יותר שמונה גוש בחריש, גדול חילוני

דיור, גוש שיתווה את אופי העיר המתפתחת.של במשרד פתוחים" "ימים עושים אנו אלו בימים "חריש הירוקה" בקיבוץ ברקאי. זוהי הזדמנות להצטרף לתנופה של הפרויקט הראשון שלנו, לפני שנתחיל פרסום על הפרטים כל הקודמת). בפעם גם עשינו (כך ארצי הקבוצה החדשה נמצאים באתר חריש הירוקה כאן. "היום הפתוח" הראשון שלנו היה היום, יום רביעי. דף האירוע מחרתיים, מתוכנן נוסף פתוח" "יום כאן. – בפייסבוק יום שישי (המיקום והשעות יתפרסמו בהמשך). עזרו לנו

בבקשה להפיץ את המידע הלאה, לכמה שיותר אנשים!שומרים על חריש פתוחה לכולם! לשנה הבאה בחריש

הבנויה! חג חירות שמח!http://on-the-left-side.org.il/?p=7144

חריש הירוקהההרשמה לקבוצה חדשה לבניית שכונה נוספת בחריש תתחיל לאחר הפסח. נבסס

גוש עירוני חילוני גדול, שיתווה את אופי העיר המתפתחת

http://on-the-left-side.org.il/?p=7144 | מאת דורון ליבר


(אם לא שלוש) בין הירדן לים. בכל פעם שמתחדש המאמץ הלא הצעת מאז ערבי. וגם יהודי גם דם, להשפך מתחיל הזה, שפוי החלוקה של ועדת פיל, ב-1937, דרך החלטת החלוקה של 1947, דרך הסכמי אוסלו של 1993, ודרך מפגש ברק-ערפאת של 2000 בקמפ דייויד — תמיד, תמיד, תמיד נשפכים כאן נהרות של דם, עד מהדו-שיח נמוג החלוקה של העיוועים ורעיון הרוחות שנרגעות

הלאומי אצלנו ואצלם, עד הפעם הבאה.שמדי אלא החלוקה, בהצעת התומך רוב שאין רק לא בישראל לאובמה הריעו ובנותיו שבניו המגזר וקטן הולך בחירות מערכת בירושלים. הרי מנהיגת מפלגת העבודה השקיעה מאמצים עליונים כדי לא לנהל את מערכת הבחירות האחרונה על נושאים מדיניים–מחירי על רק לדבר עמים–והתעקשה לשני מדינות שתי קרי: בטוחה לא אוסלו, הסכמי מלכת העבודה, מפלגת גם כי הקוטג'.

שרוב חבריה עדיין תומכים בכיוון ההרה אסון הזה.מאמצים הרבה כך כל הקדיש שלי שהנשיא התביישתי פשוט בכלל — סיכוי שום לה שאין שכזאת, תעמולתית סצינה לדחיפת לא אצלנו ולא אצל שכנינו. אנחנו תקועים לא בגלל סיבה טכנית זו או אחרת — אנחנו תקועים כי זאת תוכנית גרועה, שאיננה עונה פוליטיקאים רק אחד. אף של האמיתיים מהצרכים אחד אף על ממשיכים להצמד אל הדבר הזה, כי הוא פשוט וחלק ואינטואיטיבי לשני מדינות שתי של מהרעיון צודק יותר מה פשוט, יותר מה —

עמים?רקע על לא רעיון אותו את בוחן אתה אם רק עובד זה לצערי, היסטורי, לא על רקע פוליטי מציאותי, לא על רקע כלכלי, אלא אך שתי שווה עמים לשני לחלק אחת מדינה גאומטרי: רקע על ורק

מדינות.

במשאל יצביעו רק דוברי ערבית

נה רעיון: נעביר חוק שבמשאל העם על עתיד השטחים יוכלו הלהצביע רק אזרחי ישראל דוברי ערבית. זה יהיה תמריץ נהדר ללימוד ערבית, נכון? מיד יהיה פה רנסאנס של אולפני ערבית לכל דורש. מודעות דרושים יבטיחו הרים וגבעות למורי ערבית מחוננים הביניים. מגיל מפונקים יהודים תלמידים עם לעבוד שיודעים מי — בערבית מרושעים בטוקבקים להתמלא יתחיל פייסבוק שרוצה להבין איך העליבו אותו, שיצטרף לקורס. אתר דבקה יוציא

מהדורה ערבית עם אקסטרה דמיון מזרחי.תגידו לי רק, מי המטומטם שבאמת מאמין שאפשר להשיג שלום

בלי אינטגרציה?של אלימות בהתפוצצויות ארה"ב התנסתה עשורים כמה לפני שכונות בלהבות עלו ב-1968 ומדוכא. מושפל שחש אתני מיעוט בערים רבות, כשאלפי שחורים יצאו לרחובות למחות באלימות על

מצבם.

זאת היתה תקופה מפחידה באמת.התגובה של מנהגים רבים, אחרי שהלהבות כובו וכמה מהפעילים על שהקלו חוקיים שינויים להעביר היתה נענשו, אלימים היותר

תושבי הגיטאות השחורים.השינויים הדחופים ביותר עודדו אינטגרציה של שחורים ולבנים. זה היה קשה. לעיתים גרם המאמץ לפצות קבוצה אחת — לאפליה

נגד קבוצה אחרת.רבים כה מאמצים הושקעו האחרונות השנים 40 במשך אבל הגזעים בין הניכור שהיום בארה"ב הגזעיים המחסומים בשבירת הרבה פחות חריף משהיה. העוני באוכלוסיה השחורה הולך ויורד — לא מהר מספיק, ועם כל משבר כלכלי השחורים הם הראשונים

שנזרקים מהרכבת — אבל המצב בכללותו טוב משהיה.הנשיא השחור הראשון של ארה"ב נבחר לכהונה שניה בנובמבר

ואפילו ביקר בארץ לא מזמן.תארו לעצמכם שבמקום לאחות את הקרעים הבין-גזעיים, היתה ממשלת ארה"ב מקימה חומות סביב לגטאות השחורים, ודנה את בעזה. נניח, כמו, גזעניים, ריכוז במחנות עולם למאסר תושביהן תארו לעצמכם שאם היה כבר נסיון של תושבים לבנים לבנות את בתיהם בתוך השכונות השחורות, היו שולחים יחידות צבא לעקור

אותם משם.בנושא ומתמיד מאז טיפלו ומשמאל מימין ישראל ממשלות השטחים באופן גזעני ומתנשא, בעיקר כלפי הערבים, אבל גם כלפי היהודים. שימו לב שבויכוח על עקירת גוש קטיף לא עלה כמעט במסגרת במקומם היהודיים התושבים בהשארת רציני דיון שום הרשות הצדדים–גם שני היום, גם הפלשתינית. הרשות עם הסדר וגם תומכי העקירה–לא מעלים בכלל על דעתם אפשרות של חיים

יהודיים תחת שלטון ערבי. זה יהיה יודנריין או לא כלום.את האמת? מעטים מאד בינינו חושבים במושגים מציאותיים על

שלום עם הערבים.בחבל ומרגמות טילים של שבוע אחרי ,2012 מרץ, בחודש מפילדלפיה ארצה שהגיעה עוז, מנחל אחות ראיינתי אשכול, בשנות ה-70 וחיה מאז על גבול הרצועה, לטוב ולרע. היא סיפרה לי כמה היא ושכניה מתגעגעים אל העובדים הערבים שלהם. הם קשר היה בינינהם הקשר השני, של בשמחות אחד מבקרים היו את ציידו הם השניה, האיתיפאדה כשהתחילה שכנים. של אמיץ הפועלים שלהם בטלפונים סלולאריים כדי שיוכלו לקבוע מפגשים עד נשמר הקשר ביגוד. שמיכות, מזון, כסף, להם להעביר בסתר, אותם עם להפגש יזכו אחד שיום מתפללת, מקווה, היא היום.

עובדים, ולעשות מנגל על החוף הלבן של עזה.רק ככה עושים שלום. אין שלום אחר.

מישהו יכול להמליץ על מכון לא יקר לערבית?http://2nd-ops.com/yanover/?p=381


הארץ, מדן ועד אילת, מנבלוס ועד אשקלון ועזה.הייתי משתמש בתוכנה רנדומאלית שפשוט תספור בני משפחה ביום לעירעור. ניתן ובלתי שרירותי באופן מיקומם את ותחליף עם להופיע מתבקשת זוננפלד משפחת בבוקר בשמונה ראשון החפצים בוילת הפחונים של משפחה בדואית דרומית לבאר שבע ומשפחת בצהרים. 12 לפני העיזים את לחלוב לשכוח לא נא —של הגג דירת של המפתחות את לקבל בדניה תתייצב בוסקילה

הברקוביצ'ים.מחליפים שהיו האשורים, נהגו כך הרי זה, על חושב כשאני אוכלוסיות כדי למנוע התקוממויות. אולי זה בכלל היה אקספרימנט להם שאישרו לפני חרבה האשורית שהאימפריה רק ענק, חברתי

את הדוקטוראט?אבל מכיוון שאיש לא ימנה אותי לדיקטטור בזמן הקרוב (ההפסד להצטרף הקודש בארץ ואחיותיי לאחיי קורא אני שלכם), כולו הסיסמה: את דיגלה על שחרטה שלי, החדשה המרכז למפלגת "יהודי, דבר ערבית". המצע שלנו הוא לימודי חובה של ערבית בבתי מודרכים וטיולים הארץ, רחבי בכל חינם ערבית אולפני הספר,

בערבית ברחבי הלבאנט.לערבית קורס על למידע בקשה שלחתי הבוקר שתדעו, ורק

לחודשי הקיץ, ואני ממש מתכוון ללכת.

שקרים שאובמה סיפר לי

הארי א ע"ש בסניף בארה"ב, הדמוקרטית במפלגה חבר ני הזאת בהצהרה פתחתי מנהטן. בדרום גראנד ברחוב טרומן כדי שלא אהיה חשוד בנטיות רפובליקניות כשאומר שמה שהנשיא

ברק אובמה עשה בבנייני האומה היה גם מזיק וגם אידיוטי.תוכניות באמצעות ארה"ב עם תרבותי קשר על שומר אני טלוויזיה רבות שאני מוריד מהאינטרנט וצופה בהן בחברת אשתי

ובתי. שתיים מהתוכניות החביבות עלינו הן The Daily Show עם ג'ון סטוארט ו- Real Time with Bill Maher . שתיהן מטפלות בחדשות באמצעים סאטיריים, ולשתיהן מגישים שהגיעו לחדשות

מסטנדאפ.(גדל מאהר וביל לקתולית) (נשוי סטוארט ג'ון המגישים, שני של להופעה אופן באותו בדיוק התייחסו יהודיה), אם עם קתולי אובמה בבניני האומה: לדבריהם, הנשיא אובמה העז לדבר "דוגרי" עם מאזיניו על הצורך בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, והקהל כפיים במחיאות המסר את קיבל ההפתעה, למרבה הישראלי,

סוערות.גם כללו טיימס יורק בניו אירוע אותו על שהדיווחים נכון זה התייחסות לעובדה שהקהל בבנייני האומה היה כמעט על טהרת עברו אלו ושגם הירוק, הקו שבתוך מאוניברסיטאות הסטודנטים האוניברסיטה תלמידי מכריע. שמאלני רוב ביניהם שהותיר סינון

באריאל פשוט הוחרמו בריש גלי ע"י השגרירות בת"א.טריק אותו את ניסה שכשאובמה דיווח שהטיימס גם נכון זה ברמאללה קיבלו אותו בשריפת בובות עם תמונתו עליהן, ובהפגנות (מזל שוטרים אלפים כשלושת באמצעות שדוכאו רועשות לאותם למשכורות המיסים כספי את לרשות העביר ששטייניץ

שוטרים).קיבל אובמה בטלויזיה כאלו. לדקויות זמן אין בטלויזיה אבל מטיף ארה"ב נשיא — כלומר לביים, שניסה הסיפור את בדיוק נתניהו, הממשלה ראש של לגבו מעבר צעירים לישראלים מוסר

והם, הצעירים האותנטיים, מגיבים בתשואות סוערות.אבל מה לעשות ולשקר אין רגלים. ההופעה של אובמה בבנייני האומה, ממש כמו נאום קהיר שלו לפני ארבע שנים, לא התחברה למציאות כלשהיא, רק לחזיונות השווא של פוליטיקאים שמנסים לדחוף פעם ועוד פעם את הרעיון המפלצתי הזה של שתי מדינות

פשוט התביישתי שהנשיא שלי הקדיש כל כך הרבה מאמצים לדחיפת סצינה תעמולתית

שכזאת, שאין לה שום סיכוי בכלל — לא אצלנו ולא אצל שכנינו. אנחנו תקועים לא בגלל

סיבה טכנית זו או אחרת — אנחנו תקועים כי זאת תוכנית גרועה, שאיננה עונה על אף אחד

מהצרכים האמיתיים של אף אחד.


מתחת לאיזו אבן בקצה השני של החצר.חלקי מיני כל עם בקושי 14 בנות נערות של שורות שם היו לא

גוף חשופים לבחינת הקליינטים החולפים במכוניותיהם.איש לא פרץ למכונית שלנו, שחנתה שם יותר מ-25 שעות, ואיש

לא חתך לנו את הצמיגים.מקום, משום צרחות שמענו לא מהסדר, שחזרנו אחרי בלילה,

ולא יריות, ולא מוסיקה מחרישת אוזניים מקופסאות רדיו ענקיות.הפסח של הראשון היום את בילינו בו בצפת עמידר בשיכון כי

חיים בעיקר דתיים, מסרוגים ועד חרדים.שומע חשוכה, בסימטה הולך שכשהוא שאמר, מי כבר אמר צעדים מאחור, מסתובב ורואה חבורה של תלמידי ישיבה, התגובה

שלו היא לא להמלט משם על נפשו.אבל אני לא חושב שזה קשור ליהדות דווקא. מנסיון אישי, ככל לעבור יותר בטוח כך יותר, גדול עוני בשכונות הכנסיות שמספר שם בלילה. עניים דתיים הורגים פחות ושודדים פחות מעמיתיהם החילוניים. אני רק לא בטוח מה הסיפור עם עניים מוסלמים, פשוט כי האיסלם בעשורים האחרונים הפך את האלימות לחלק מהדת.

אבל עקרונית, הקשר בין העוני לפשע איננו מחוייב המציאות.

ללמוד ערבית

ולפן עקיבא ללימוד ערבית נסגר ב-2009. מי שמחייג למספר אבנועם שמסבירה נחמדה אשה מקבל באינטרנט שלהם שהיא זה על צל"ש לה מגיע לדעתי — עקיבא אולפן לא שהיא ממשיכה להיות נחמדה למרות שבמשך השנים ודאי קיבלה מאות

טלפונים כאלו.דרכו את החל הוא כספיים. קשיים בגלל נסגר עקיבא אולפן החליטה הימים ששת מלחמת מאז אך לעברית, כאולפן ב-1951 (ממייסדי תמיר שמואל של אחותו כצנלסון, שולמית המייסדת, רבין את להביס לבגין שעזרה הראשונה המרכז מפלגת ד"ש, ישראל לפרס זכו והמייסדת האולפן ערבית. גם ללמד ב-1977), ולפרס אונסק"ו לשלום, וכאמור זה לא עזר להם להמשיך להתקיים

בגלל את הפיננסים.כשעלינו ארצה, אשתי, בתי ואני, לפני שנה וחצי, נתן לנו הפקיד

ששוכן באולפן עברית ללימוד קופונים הקליטה במשרד החביב שכן עקיבא (אולפן נתניה במרכז לשעבר, עממי ספר בית בבניין בדרום העיר, והיום עומד שם גורד שחקים מהוקצע). שאלתי אם שפה היא ערבית גם הכל, אחרי ערבית. ללימוד לקופון זכאי אני לצערי, כנראה, להשתנות, עומד (זה ישראל מדינת של רשמית וביה מיניה ענה החביב הפקיד אחרת). לשיחה נושא זה אבל את שהסגירה חשדנית גבה זקף ואפילו נותנים, עברית רק שלא,

השורשים שלו ממינסק.מוצפת לא ישראל שמדינת זה איך מבין לא ממש אני אבל ידיד לשאול אופנתי שיק לא שזה זה איך לערבית. בקורסים במשפטים להשוויץ או ערבית? לומד אתה איפה נו, ישראלי, הערביים שרק למדנו. או לנסות להבין נאומים של פלשתינים בלי

תרגום של ממרי.אם אנחנו שוחרי שלום, ואם המדינה שלנו נראית לנו כפרוייקט ארוך טווח, איך עולה בכלל בדעתנו שנוכל להמשיך לחיות כאן בלי

לדעת ערבית?ועד חוקית לא הכי הגבעה על מהמתנחל כולנו, כן אם אלא ישראל על חושבים כולנו ממר"צ, צמוד הכי הסוודר עם לבחורה מלבד ערבים, בלי ואמריקה, באירופה שורשים עם בודד אי כעל הערבים הייצוגיים, האוואטארים, הפרדיגמות, שאנחנו או אוהבים או שונאים או מאשימים או מסבירים או תוקפים או מגוננים — אבל

לא מכירים.בכתיבה נדוש הכי הטקסט זה כאן שכתבתי שמה יודע אני הפובליציסטית הישראלית. מדי כמה חודשים מישהו נזכר להגיד בארץ כשהערבים ערבית לומדים לא שאנחנו לנו שנתבייש אצלי אבל טיבי). חה"כ בעברית (ראה השגיאות את לנו מתקנים היחידה שהדרך בלהט מאמין באמת אני לגמרי. אקוטי נושא זה גם כמו וערבים, יהודים של חזקה אינטגרציה היא שלום להשיג

חרדים וחילוניים, כמו גם עניים ועשירים.(גם לשנה המדינה של הנאור לדיקטטור אותי ממנים היו אם מוגבלת, לתקופה לדיקטטור להתמנות יכולת העתיקה ברומי את לעצמם שהאריכו דיקטטורים שקמו עד שנה, כלל בדרך יושבי כל של רחמים חסרת אינטגרציה על מצווה הייתי הפז"ם),

אבל אני ממש לא מבין איך זה שמדינת ישראל לא מוצפת

בקורסים לערבית. אם אנחנו שוחרי שלום, ואם המדינה שלנו נראית

לנו כפרוייקט ארוך טווח, איך עולה בכלל בדעתנו שנוכל להמשיך לחיות כאן בלי לדעת ערבית?


מכיוון ב אבל בצפת. ידידים אצל הסדר את עשינו הפסח חג שצר המקום בדירתם, שכרנו דירה בשכונה, ממש קרוב לבית ממש היתה זאת המקומי, במלון שדרשו למה יחסית הכנסת. העסק, את אירגנו שלנו הידידים לילות. לשני ש"ח 400 מציאה: את לנו ישאירו שהם וקבענו הדירה, בעלי עם בטלפון סגרנו

המפתח בתיבת הדואר.שערב שכחתי כי החג, כניסת לפני שעה חצי ממש לעיר הגענו פסח הוא מהימים העמוסים ביותר בכבישי הארץ. בעל הבית הנחה חניה וגם הבנין, ואת הרחוב את מצאנו ובסוף יכולתו כפי אותנו ראינו ופתאום האוטו את נעלנו הפעקאלאך, את העמסנו מצאנו,

שאנחנו בשיכון של עמידר.לא היינו מוכנים נפשית למראה המדפרס של שכונת עוני דווקא ערב החג. פשוט לא עלה בדעתנו שהדירה שהשיג לנו ידידנו היתה בזיל הזול כי היא דירת סוכנות, כמו Council housing באנגליה,

או Section 8 בארה"ב.התחלנו ואני נאנסי עוני. משכנות של לנושא זרים לא אנחנו

את חיינו כזוג בדירה בבניין של עיריית ניו-יורק, וגם אחרי שזכינו לעבור לקו-אפ היותר מיוחס, בדרום האי, המשכנו לחיות בשכנות

לבנייני מגורים בבעלות העיריה.דה ריו ועד מכלכותה האלו, הבניינים בכל סובייטי משהו יש החללים, של מירבי ניצול נמוכות, תקרות ישרים, קוים ז'אנרו. חדרים זעירים, ותחושה מעיקה של דחיסות גם כשהחדרים ריקים לגמרי. ועוד משותף לכל בנייני המגורים הציבוריים על הפלאנטה, אשפה עם הזנחה, של במצב כבר לעולם ירדו כאילו נראים שהם מושלכת על השיחים שאיש לא טורח לגזום, עם עדות של חתולי רחוב, עם כביסה תלויה על חבלים — כל אלה היו כבר במקומם עוד

לפני שנכנס הדייר הראשון לדירתו.גם מיד הבחנו ציבוריים, במשכנות מומחים די שאנחנו ומכיון בשוני החריף בין שיכון עמידר בצפת בו העברנו את הפסח, לבין כל

שאר משכנות העניים בעולם:לידה, עוצרות שמכוניות תשחורת בני של חבורה שם היתה לא ניילון שקיונת להביא רץ הילדים ואחד ידיים, מחליפים שטרות

http://2nd-ops.com/yanover/?p=381 | מאת יורי ינובר

מה נשתנה הגטו הזה

אמר כבר מי שאמר, שכשהוא הולך בסימטה חשוכה, שומע צעדים מאחור, מסתובב ורואה

חבורה של תלמידי ישיבה, התגובה שלו היא לא להמלט משם על נפשו. אבל אני לא חושב שזה

קשור ליהדות דווקא. מנסיון אישי, ככל שמספר הכנסיות בשכונות עוני גדול יותר, כך בטוח יותר

לעבור שם בלילה. עניים דתיים הורגים פחות ושודדים פחות מעמיתיהם החילוניים.


אדוני הארץ? עונה על כך מגיבה אחרת בפייסבוק:הבחירות מתעמולת שנעלם סלוגן זה הכסף, "איפה של יש עתיד ביום שיעקב פרי מונה לחמישייה הפותחת. חלק ראשון של שיטת שטיפת המוח בסלוגנים עבד, ואז יהיה מספיק כאילו בנטל". "שוויון – השני החלק הגיע אותם ולגייס ומחיינו מהממשלה החרדים את להוציא מידת תהיה מה יישפכו…מעניין והמיליארדים לצבא, הקיצוצים להתנחלויות עכשיו שהמצב כל כך חמור???".שבעזרת לזכור האוצר לשר קורא הזה הטור אז… הארץ וגברות אדוני בעצם אנחנו – בקלפי הפתק ולהתעשת, ולו רק כדי שבפסח הבא נוכל לכתוב טורים

אופטימיים יותר, על יציאתנו מעבדות לחירות.

השרון צומת העיר השבועי". ב"הטור התפרסם .29.3.2013

http://2nd-ops.com/hanna/?p=68763

http://www.neve-schechter.org.il/article.php?act=cat&id=1085


החשיבה ל כפתור את off-ל שמעבירים מי כאורה, הביקורתית שלהם/ן (או את כפתור החשיבה בכלל), המבוגר הגיע הנה, טובים. מעשים בשלושה מדובר יעזור מהמסגרת, לחרוג לא אותנו שילמד האחראי אוטיסטים. לילדים ויעזור למעננו שסבלו לקשישים

אלא מה, זו אינה התמונה השלמה.

נתחיל מניצולי השואה: האוכלוסייה מצרכי קטן חלק הם הסיעוד טיפולי שימוש פעם עשתה כבר ישראל שמדינת הזו, הענייה מנת על מגרמניה בזכותם שהרוויחה בכספים ציני לכסות אוברדראפט ענק במטבע זר, עם חתימת הסכם השילומים ב- 1952. לחלק ניכר מניצולי השואה אין כסף לאף אחד מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. מורה הם כבר לא צריכים, אבל מה עם שאר הארבעה? בקיצור, לפני שאתם/ן מתעלפים/ות מהתפעלות – ראוי לזכור שהמחווה הנאה הזו, שהגיעה לפני עוד השר מלשכת בהודעה העיתונים לכותרות שיבשה הדיו על חתימתו, היא לא יותר משמחת עניים.

כאן בדיוק ראוי לשאול: איפה הכסף?

הם ורעייתו האוצר שר האוטיסטים. לילדים נעבור אני – ציניות של טיפה בלי אוטיסטית. לילדה הורים ואת בנושא חשיפתם את עמוקה הערכה מעריכה מאמציהם לקידום נושאים הקשורים לילדים אוטיסטים בישראל. אלא מה, ח"כ ושר הוא של כולם. ערב הבחירות, שלח כבוד השר את חברת רשימתו הנכה קארין אלהרר מוגבלויות, עם לילדים הורים קבוצת עם להיפגש בהבטחה שיקדם חקיקה שתעניק להם יותר זכויות סיוע ילדיהם. של ומעשית כלכלית והתובעני הקשה בגידול

רק הנכון, הפתק את לקלפי ושלשלו השתכנעו חלקם "חוק אינו החוק עצמו: אצל קרוב שאדם לגלות כדי האוטיסטים". הילדים "חוק אלא מוגבלויות" עם ילדים ואנרגיה זמן הרבה אין מוגבלויות עם ילדים להורי לצאת למחות על כך: הם עסוקים 24/7 סביב טיפולים, הסעות, תמיכה, השגחה, ואינספור סידורים בירוקרטיים

שהמדינה משיתה עליהם.שר של הכרזתו השלישי, לעניין אותנו מחבר זה האוצר, מנערי ראשוני תדריך שקבל לאחר האוצר, מקומות קשה". יהיה זה כואבים, במקומות ש"נקצץ תגמולים לטייקונים, תספורות כלל בדרך אינם כואבים מופרכים בשיעורם למפיקי גז טבעי, מס חברות, מס על כואבים מקומות הקדוש. הביטחון תקציב או הון רווחי עם ילדים שואה, לניצולי למשל סיעוד, תקציבי הם בדף כך על הגיבה העוני. לקו מתחת וילדים מוגבלויות

הפייסבוק שלי אחת האמהות לילדה עם מוגבלויות:שזכה מלאה, קופה ש״קבל״ ציבור איש מכירה "לא בניהול נהדר לפניו ורק נותר לו לשמור… תמיד הקופה – העדיפויות סדר שינוי על – נבחר הוא זה על ריקה, תומך הוא מדוע המוח, את עכשיו לנו מבלבל הוא מה בחוק מפלה בין ילדים עם צרכים מיוחדים? האם ילדים ילד האם מוחין? פגועי מילדים יותר שווים אוטיסטים עצוב, אוטיסט? מילד פחות זקוק קשה במחה חולה פשוט עצוב, ואני עוד הצבעתי לו, איזה בושה! זו הייתה

טעות שלא תחזור על עצמה".ואני תוהה, מהי התשובה ההולמת לשאלתו המתריסה עמו שהביא ההבטחה הרי האוצר? שר של הידועה טבלאות נערי דברי את כפשוטם לקבל לא הייתה בדרך המימון מקורות את לחפש אלא באוצר, האקסל עם קו ליישר ימים שלושה בדיוק לו לקח והנה, אחרת.

http://2nd-ops.com/hanna/?p=68763 | מאת חנה בית הלחמי

בשום תפסתם אותי בחג הזה בהלך רוח לא אופטימי. רגע לפני פרוץ חג הדם והצפרדעים לחיינו בסערה, מונה שר אוצר בישראל. שלושה מעשים בחר לו כבוד

השר, אחד מהמשפיעים ביותר על הביטחון התזונתי והסיכוי לחיים סבירים של כולנו, לעשות עם כניסתו לכנסת ולתפקידו הרם: האחד – לקדם את חוק הילדים

האוטיסטים. השני – להעביר 50 מיליון ש"ח לטיפולי סיעוד לניצולי שואה. השלישי – להודיע לנו שעומד להיות כאן רע מאוד, כי אנחנו באוברדראפט

מעבדות לעבדות


ההטבות – יותר מ-6,000 ש"ח בחודשלאחר שנים ארוכות של הכחשות של התקשורת והפוליטיקאים החרדים, העיתון החרדי טוען

גם שהנזק שייגרם לציבור החרדי מיישום ההסכמים הקואליציוניים יהיה 2.3 מיליארד שקל

כותרת בעיתון ''משפחה'' על הנזק שייגרם למשפחות חרדיות בעקבות

ההסכמים הקואליציונייםהעיתונות החרדית הודתה בשבוע

שעבר לראשונה, בעקבות ההסכמים הקואליציוניים, כי משפחה חרדית

ממוצעת מקבלת מהמדינה הטבות בשווי של יותר מ�6,000 שקלים בחודש וכי שווי ההטבות לאברכים מגיע לכמה מיליארדים. הדברים מפורטים בהרחבה

בשתי כתבות שפרסם העיתון החרדי הנפוץ ביותר, "משפחה".

בגיליון אמצע השבוע של "משפחה" נטען שמשפחה חרדית ממוצעת

תפסיד 71,954 אלף שקל בשנה, כלומר 6,000 שקל בממוצע בחודש, אם ייושמו

כעל סעיפי ההסכמים הקואליציוניים. נראה שזו הערכה מופרדת לגבי

ההפסדים (כלומר, חלק מההטבות לא יבוטלו). אבל זו הודאה ראשונה של התקשורת החרדית בהיקף העצום

של ההטבות למשפחות חרדיות בכלל ולמשפחות אברכים בפרט. בגיליון סוף השבוע שלו העריך "משפחה"

את סך הנזק שייגרם לציבור החרדי מההסכמים הקואליציוניים ב�2.3

מיליארד שקלים."משפחה" מפרט רבים מהסעיפים

שצפויים לפגוע בהכנסת המשפחות החרדיות ובייחוד במשפחות האברכים.

סעיף בהסכם הקואליציוני קובע

שבהתאם למסקנות ועדת טרכטנברג ישולב מבחן של מיצוי כושר השתכרות

בקריטריונים לקניית דירה במסגרת דיור למשתכן. רוב הדירות שבנה

משרד השיכון במסגרת זו היו באזורים חרדיים. לפי "משפחה", שווי ההטבה לדירה היה בין 150 אלף ל�200 אלף

שקל, שהם %20 עד %25 ממחיר הדירה. העיתון מעריך שמשפחות אברכים שיאבדו הטבה זו, יצטרכו

להגדיל את תשלומי המשכנתא ב�1,500 שקל בחודש.

אולי הסעיף המשמעותי ביותר בהסכם הקואליציוני הוא זה שקובע ששר

האוצר יכין תוכנית לשילוב קריטריון מיצוי כושר

סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן: "מומלץ לתקשורת החרדית לפתוח בחשבון

נפש, איך קרה שהמפלגות החרדיות המאיסו את עצמן כל כך"

ההשתכרות. התוכנית תחול, ככל שהדבר אפשרי, על כל התמיכות,

ההנחות והפטורים שמעניקה המדינה. "משפחה" מעריך את הנזק שתגרום

התוכנית הזאת למשפחת אברך ב�3,000 שקל בחודש. בין היתר מדובר

בביטול ההנחה בארנונה, בביטול הזכות לקבלת מס הכנסה שלילי ועוד. נראה שבנושא זה העיתון מגזים וכולל

גם הטבות שהאברכים מקבלים אך אינן רלבנטיות, כמו מלגת האברך או

קצבאות ילדים.על פי ההסכם הקואליציוני תוגבל

קבלת ההנחות במעונות יום לסטודנטים ולאברכים לחמש שנים. "משפחה" מעריך את הנזק שייגרם

למשפחת אברך ב�500 עד 1,500 שקל. לטענת העיתון, הנזק שייגרם מביטול

ההנחות במעונות היום יגיע לקרוב למיליארד שקלים.

סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, אמר בתגובה: "הציבור הישראלי הבהיר

בבחירות האחרונות שאינו מוכן לשאת עוד בעול המימון של עשרות אלפי

משפחות אברכים שבחרו לא לעבוד. יש לקוות ששר האוצר, יאיר לפיד, יזדרז לממש את התחייבותו ולהתנות את הטבות הדיור והרווחה במיצוי כושר

ההשתכרות כמקובל בעולם. רק כך ניתן יהיה להוציא את רוב הגברים החרדים

לשוק העבודה".לדברי אילן, "במשך 15 השנים האחרונות

הכחישו הפוליטיקאים והתקשורת החרדים את התחקירים על הטבות הענק שמקבלים האברכים. עכשיו, כשהכסף בסכנה, יש פתאם נכונות

להודות שהכל נכון. מומלץ לתקשורת החרדית לא להיסחף אחרי ההיסטריה

של הפוליטיקאים החרדים, אלא להתחיל בחשבון נפש, איך קרה שהם המאיסו את עצמם כל כך על הציבור".

http://goo.gl/LQi0L

/http://hiddush.org.il


היה היה כפר קטן שבו חיו אנשים ממושמעים. הם בנו להם בתים, עד

שאמרו להם להפסיק לבנות. הם הפסיקו לבנות, חיכו קצת ושאלו

האם מותר כבר לבנות שוב. אז אמרו להם שבינתיים לא, ושיחכו עוד קצת. אז הם שוב חיכו ושוב באו לשאול אם מותר. שוב אמרו

להם שלא, והפעם, אמרו, זה סופי. הם שאלו מדוע, והתשובה הייתה:

כי לא בניתם מספיק עד עכשיו. אתם כבר תסתדרו.

הסיפור הזה, שנשמע כמו משל, הוא, למעשה, תיאור מדויק למדי של מה שקרה בכפר כרדלה שבצפון בקעת

הירדן, ליד כביש 90. הכפר קיים לפחות משנות ה�30 של המאה ה�20 ונכון להיום חיות בו כארבעים משפחות �

מעל 300 תושבים, שלהם שייכות אדמות הכפר. בכרדלה יש חשמל ומים,

אבל אין מערכת ביוב ואף לא פתרון לפינוי מי שפכים. כמו כן, אין בכפר אף מבנה ציבור, לרבות גן ילדים, בית ספר

או מסגד.

בשנות ה�80 תושבי כרדלה בנו בתים על אדמותיהם באישור המינהל

האזרחי. בשנות ה�90 הם ניסו לקבל היתרי בנייה למבנים חדשים או

לקומות חדשות במבנים הקיימים, אך ללא הועיל. כשבכל זאת בנו, קיבלו צווי הריסה. לאחר שעתרו לבג"ץ,

המינהל האזרחי התחייב בשנת 2000 שלא יממש את צווי ההריסה.

התושבים, מצידם, החליטו שלא לקחת יותר סיכונים והפסיקו להרחיב את

כפרם. לבנות בית בידיעה שהוא עלול להיהרס � זה לא רק לסכן את הבית

עצמו ואת בני ביתך. זה להסתכן בכך, שכסף שחסכת לאורך שנים

יירד לטמיון. ב�2010 הם פנו למינהל האזרחי באמצעות האגודה לזכויות

האזרח ועמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון" בבקשה להכין

תוכנית מתאר לכפר. הבקשה נדחתה, אך המינהל הותיר לתושבים תקווה: הובטח לבחון הצעה לתוכנית מתאר,

אם התושבים יגישו כזו בעצמם.ב�2012 התקווה הזו נמוגה. לאחר

שהאגודה לזכויות האזרח ו"במקום" פנו למינהל בשנית, קיימו מספר פגישות וכתבו מספר תזכורות,

מהמינהל נמסר, כי הכפר אינו עומד בקריטריונים לתכנון � הוא קטן מדי, הבנייה בו אינה צפופה מספיק, וחוץ מזה, הוא קרוב לשני ישובים גדולים

יותר הנמצאים באזור B, אז אין צורך .C לתכנן ישוב קטן נוסף, באזור

במילים אחרות, המינהל מציע בנימוס לתושבים לעזוב את בתיהם, שבהם הם

גרים זה עשרות שנים, כי הם לא בנו מספיק.

נשאלת השאלה מה היה קורה לו התושבים היו מתעקשים להמשיך

לבנות מבלי לקבל היתרים. האם גורלם היה טוב יותר? האם המינהל האזרחי היה שוקל בחיוב את הבקשה לתכנן את הכפר? האם היה מגיע למסקנה

שהתושבים בנו כי לא הייתה להם ברירה?

סביר יותר, שכרדלה הייתה מצטרפת לרשימה הארוכה של הישובים

הפלסטיניים שחלק מבתיהם נהרסים השקם והערב, ללא תקווה לתכנון,

לתשתיות ולחיים בכבוד. זהו המלכוד של אזור C � אם אתה בונה, הורסים לך. אם אתה לא בונה – כנראה אתה לא ממש צריך בית. כך או כך – אתה

מפסיד. ישנם 180 ישובים פלסטיניים .C שכל שטחם הבנוי נמצא באזור

רק ל�18 מתוכם יש תוכנית מתאר מאושרת על�ידי המינהל האזרחי.

תושבי יתר הישובים חיים תחת איום תמידי של הריסה � איום שמתממש

מאות פעמים מדי שנה.בכרדלה התושבים נענשו על היותם

ממושמעים, אך סביר להניח, שהם היו נענשים גם אם היו נוהגים אחרת.

למשל של כרדלה אין נמשל.

הכותבת היא דוברת המחלקה לזכויות האדם בשטחים הכבושים באגודה

לזכויות האזרח.http://rhr.org.il/heb/index.php/2013/03/11742

http://rhr.org.il/heb/index.php/2013/03/11742 | 2013 מאת ליזה רוזובסקי | 27 במרץ

המלכוד של אזור C: משל ללא נמשל


חינוך לערכים

היום למדנו בכיתתנו על הערכים והמורה ביקשה

מכל תלמיד להביא מהבית לפחות שני ערכים שונים.הלכתי הביתה והתחלתי

לחפש, אבל מכיוון שאנחנו בית עני, לא מצאתי שום ערכים. שאלתי את אבי

והוא אמר לי שהיו לו ערכים כשהיה צעיר, אבל הוא לא

זוכר איפה הם עכשיו.ניגשתי לילדים אחרים ואמנם

מצאתי כמה ערכים.בביתו של עוזי, הבן של

הקבלן, מצאתי את הערך בניין ואהבת מולדת.

בווילה של חגית התבלטו הערכים אסטטיקה ויופי

וכמובן שורשיות. ואצל אודי וחיים, שאהבאים שלהם

שותפים, גיליתי תיכף ומיד את הערכים שיתוף, אחווה

ואהבת הזולת.לכן אני חושבת, שצריך

לחנך לערכים ואני בעצמי התחלתי לקחת חינוך

לערכים בשיעורי ערב. אני אוהבת את כל הערכים ומקווה להגיע אליהם, חוץ

מהערך שיתוף, כי אני רוצה להיות עצמאית או רופאה.

אני קוראת לכל הילדים ללכת בעיקבותי.

ג. כהן, ילדה• קובי ניב

תאניה לפטוביץ', זוכה במקום הראשוןעל חיבורה - 'חופשת הפסח שלי':

קמתי מאוחר בבוקר בגלל שאתמול היו אצלנו חברים של אבא ואמא והם התווכחו עד מאוחר בלילה אם הם מתלוננים כל הזמן בגלל שרע או בגלל

שהמצב גרוע. שמעתי את אבא אומר שימין ושמאל של היום זה בכלל לא כמו של פעם ואמא שתמיד מצדיקה את מה שאבא אומר אמרה שאם הם, לא אנחנו, מתאבלים על חורבן הבית של לפני אלפי שנים, מי הם שיגידו לנו לא לקונן על חורבן הבית של

עכשיו.אחרי שהם גמרו לריב שמעתי אותם שרים כל מיני קינות, שירים עצובים כאלה

שעושים להם מצב רוח נורא טוב. בכלל, ההורים שלי הכי שמחים כשהם עצובים. אבא אומר שזה בא לו בתורשה

ובגלל זה הוא רגוע רק כשהוא עצבני.

כמו שכתבתי, קמתי מאוחר ואחותי אניה קמה אפילו אחרי. אמא אמרה לנו להזדרז כי אנחנו נוסעים לטיול פסח ואבא כבר מחמם את האוטו.

נכנסנו לאוטו, אבא נתן גז, אמא הדליקה את הרדיו ושמענו את 'ים של דמעות'. אני ואחותי אניה מתות על התחנה הזו כי תמיד יש שם שירים עצובים. התחלנו

למחוא כפיים ולבכות. אמא שאלה את אבא לאן הוא נוסע והוא אמר לירושלים, כי זו עיר דיכאונית

ושם הכי קל לו להיות עצוב.

בדרך פתחנו את החלונות כדי שיכנס אוויר הרים. נורא שמחנו בעליות ובירידות, אבל אבא התעצבן כי מהרוח התייבשו לכולנו העיניים ואבא דאג איך נבכה

כשנפגוש את דודה יפחה והיא תספר לנו כמה נורא המצב בעיר הקודש. אמא אמרה שהיא מבינה שלא נעים לבוא עם עיניים יבשות ושיש לה תפוזים מקולפים

אם אנחנו רוצים. אבא אמר לה 'אל תגידי לי שלא לקחת את הבצלים'. כשהגענו לירושלים סגרנו את החלונות ואמא התחילה לחתוך את הבצלים קטן קטן עם

האולר של אבא. חזרנו למצב של ההתחלה עם העיניים.

ירושלים זו העיר הכי חשובה לאנשים שיש להם דעות כמו שלנו. אבא תמיד אומר לנו – תסתכלו, תסתכלו, כמה הרבה חרדים יש ומתחיל לבכות, תסתכלו,

תסתכלו, כמה הרבה ערבים יש ומתחיל לבכות, תסתכלו, תסתכלו, לאן הולך הכסף ומתחיל לבכות. בגלל הכסף הוא הצביע ליאיר, הוא אומר.

עכשיו גם אני מודאגת. המורה אמרה לנו לכתוב חיבור קצר ושמח על חופשת פסח. שמח יצא לי, אבל נדמה לי שהוא קצת ארוך.

אני ואבא בירושלים


דברי אלוהים חייםאני: שמעת את ישעיהו?

דרור: נמאס לי לשמוע אותו, איש נרפה ותשוש!

אני: הנה הוא מתקרב.ישעיהו (מניף את זרועותיו לצדדים, מרים את

קולו): איכה היתה לזונה קריה נאמנה…דרור: שמענו, שמענו, יא-בכיין…

ישעיהו: שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים, יתום לא ישפוטו וריב

אלמנה לא יבוא אליהם.דרור: תשתוק, תשתוק, רואה שחורות שכמוך.

עד מתי תצקצק בלשונך.

(אנחנו מתרחקים. על הגבעה עומד ירמיהו).

אני: אוי-ואבוי, עוד אחד שיטריף לנו את המוח.

דרור: מסכן ירמי. מעביר חיים שלמים בלהסביר לנו שהממשלה שלנו היא אסון.ירמיהו: ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים

מרמה, על כן גדלו ויעשירו… כי מקטנם ועד גדולם, כולו בוצע בצע ומנביא ועד כהן, כולו

עושה שקר.דרור: לא יכול יותר, לא יכול לשמוע את

התלונות, את הנהי הבלתי פוסק, את הפסילה הגורפת ואת נבואות הזעם על סופנו הקרב.

ירמיהו: והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד; והשבתי

מערי יהודה ומחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, כי לחרבה תהיה

הארץ.

(דרור ואני עוזבים את הגבעה. מתקרבים אל מחנה הימין המתגודד סביב עצי הזית הבוערים. שירה

אדירה של 'עם ישראל חי' מציפה את גבעות הטרשים ומבריחה מהכפרים הסמוכים את תושביהם ).

דרור: סוף סוף מילים עם כוח, מילים שמשנות מציאות.

בחיי שהוא צודק...אני אסיר תודה לדרור פויר על התאור

המדוייק שלו. כשאני מטה את אוזני לקולות - זה מה שאני שומע. פויר התעייף מקולות

הבכי המתגלגל שאנו משמיעים ללא הפוגה.

מוחי ספוג דמעות ולשוני מרעישה בצקצוקיה, ולכן זכרוני מרבה לבגוד בי.

נדמה לי שבימים אחרים, כשיצחק רבין היה ראש ממשלה נבחר, היה זה המחנה האחר שראה שחורות גם בימים בהירים, שנציגיו

הסבירו לנו מעל כל דוכן ומרפסת שממשלת השלום של רבין הינה אסון לאומי והיא

נפסלה פסילה גורפת עד לאחרון חבריה, על ידי מנהיגי הימין ורבניו.

ואז, להבדיל מאיתנו, מחנה הנרפים והתשושים, שם בימין המוצק והשרירי,

החליטו להקשיב לעצת ה'פוירים שלהם', לעצור את הקינה המתמשכת ולהביא

לשינוי.

אקדח אחד, שלוש יריות והופ - עתיד ורוד הזוהר באור נגוהות נגלה לנו מעבר לפרוכת.

לא נישבר. גם אם אנו תשושים ונרפים (אליבא ד'פויר), נמשיך לחבק את הארץ

הזאת ואת תושביה כולם - עד שננצח (בקלפי, בקלפי). ובא לציון גואל.

• ניסים סבח

ממשנתו של מייסדו:

"נמאס לי מהשמאל ובכל יום שעובר נמאס לי מהשמאל עוד קצת. וכשאני אומר שמאל, אני מתכוון לחלק גדול, גדול מדי, מהשמאלנים -

חבורה נרפית ותשושה של רואי שחורות ומצקצקי לשונות. בחיי, אני כבר לא יכול לסבול את זה יותר....

בחיי, אני כבר לא יכול יותר לשמוע את התלונות, את הנהי הבלתי פוסק, את הפסילה הגורפת של כל מה וכל מי שלא עומד באיזה תקן דמיוני. את הלעג הקבוע העומד בזווית הפה לכל מה ולכל מי שחורג מהשטנץ."

דרור פויר ב"גלובס"

מוסף "דמעות" לחג הפסח | כתב, ליקט והשתטה: ניסים סבח

התקשורת מתלהבת ממךעכשיו נשאר רק להשיג את המטרה

øאז¨ איך קריאטיב מבריק יוביל את הקמפיין שלך להצלחה

ניתור מדוייק של הגורמים לבעייה¨ התמקדות בקהל המטרה האמיתי¨ הצבת מטרות Æברורות¨ ובניית אסטרטגיה פרסומית ושיווקית ממוקדת ≠ מביאים תוצאות

רק מי ששוחים במדיה ובשפה החברתית¨ מכירים מבפנים את הזירה הפוליטית¨ והם גם בעלי נסיון מוכח בקמפיינים פרסומיים וחברתיים ≠ יכולים לתת למאבק שלך את

Æקונספטים Æהפתרון המדוייק

תיים ≠ יכולים לתת למאב

קונספטי ת ו ב ר ת ו י ת ר ב ח ם ו ס ר פ w w w . c o n c e p t m . c o . i l0 5 4 . 4 5 4 5 . 3 5 0 4

:)


קצרים

אזור הדמדומיםAmir Lavon

ביקור חג בנצרת, פגשתי את גמאל ומוסטפה בחנייה של

ביתם וביקשתי לצלם אותם, הם כבר מתורגלים בעניין

הם אמרו לי ושאלתי לפשר העניין, הם מצידם אמרו לי

שכל שני וחמישי שקורה משהו באים לצלם אותם

לטלוויזיה ולעיתונות ואם זה לא מספיק גם כמות התיירים

שפוקדת את העיר מצלמת אותם ככה שהם מרגישים כמו "סלבריטי של החיים ", צחקנו

ביחד, שאלתי אותם האם אולי לרגל החג והממשלה החדשה בישראל אפשר להתחיל לדבר

על שלום סופסוף והם ענו

לי: "אנחנו אנשים פשוטים אתה רואה, אומרים להם

להצטלם הם עומדים, אנחנו כבר מבוגרים, תראה ת'קמטים

והבגדים, מה אנחנו בשביל הבוליטקאים האלו שם

למעלה, אנחנו אנשים פשוטים שקמים לעבודה, אוכלים

חומוס ביחד ומשחקים שש בש מחבוסה על כוס ערק, אני

ואתה זה כמו חברים. עובדה אתה פה בא לנצרת לאכול בקלאווה ולטייל בשוק. מי

שעושה את הצרות זה האלו למעלה, לנו מה נשאר רק

לחיות אינשאללה".

פגשתי גם את מוחסן בתחנת האוטובוס , מול המשביר

לצרכן שם מחכים המונים לאוטובוס המיוחל שייקח

אותם הלוך ושוב לסידוריהם בעיר .

שאלתי אותו לרגל חג הפסח שיחול מחר בערב מה הוא

חושב על הממשלה החדשה בישראל והאם יש עוד סיכוי

לשלום בין העמים והוא ענה לי כך: "יא אבני , אני ממתין כל

בוקר לאוטובוס שיבוא והוא תמיד מאחר, גם השלום הזה

כנראה מאחר, מה נשאר לי לעשות יחביבי הוא להמשיך

להמתין".https://www.facebook.com/profile.php?id=1224785767


המחזה, שלראשונה הוצג בתיאטרון הרויאל קורט

הלונודוני ב-2005, מבוסס על היומנים והאימיילים של מי שמתה כשפעלה

כמגן אנושי מפני הריסתם של בתי פלסטינים במהלך

האינתיפאדה השניה. ביצוע המחזה הזה בעברית,

בפני קהל ישראלי, מעניק פרספקטיבה חדשה למחזה

שרבים ביקרו על חד צדדיותו - שחקנית ישראלית תגלם

צעירה אמריקנית המצטרפת למאבק נגד הצבא הישראלי בו

היא עצמה שירתה. פסטיבל תיאטרונטו 2013 -

28-30.3, יפו.http://goo.gl/mYz7r

מי ששותה מי "עין גדי" שותה את

החיים של שמורת הטבע

Avi Kuzi //

קיץ, ימים חמים כולם צמאים למים אז: מי ששותה את מי

"עין גדי" שותה את החיים של שמורת "עין גדי" מיבש

ומצמיא למוות את השמורה. הורג הלכה למעשה חיות,

ציפורים, דורסים, זוחלים ואת הטבע בצמא, ביובש ובגסיסה

ארוכה בשמורת "עין גדי".בין הנפגעים הישירים ובאופן קשה עד אנוש

וחלקם נכחדו: יעל,שפני סלעים,זאבים,תנים,שועל

מצוי,שועלי צוקים,צבועים,נמרים,סוגים

רבים של זוחלים,ציפורים ודורסים,בעיקר ציפור

מדהימה ה "טריסטרמית", וכמובן כל הצומח בשומרה והכי קשה נפגע עץ חשוב ביותר! עץ צפצפת הפרת, לבסוף גם אנחנו שרוצים לחיות בארץ ישראל יפה

ופורחת ששומרת על חיות וטבע שבה!!!

https://www.facebook.com/avi.kuzi.3

לפיד, תצטרך למסות כמו שצריך

את החברים העשירים שלך // שלום בוגוסלבסקי

יאיר לפיד אומר שאנחנו "באובר-דראפט מפלצתי"

ולכן... צריך לקצץ "במקומות הכואבים". יהיה רע לפי

שיהיה טוב וכו'. והאובר-

דראפט, לפי שר האוצר החדש, הוא בגלל ש"חגגנו" בהוצאות

וכי לא הגיע כסף שחשבנו שיגיע?

לא הגיע כסף שחשבנו שיגיע? איזה קטע, פשוט לא הגיע,

מה?הייתי בנאום של ביבי באיזה

קונגרס של יהודים אמריקאים לפני הקדנציה הקודמת שלו.

הוא טירטר שעה ארוכה על תופעת טבע שכזאת, שככל

שמורידים את המיסים, ככה ההכנסות ממיסים

יותר גבוהות. זה קאונטר-אינטואיטיבי הוא אמר, אבל

ככה זה עובד.מסתבר (הפתעה) שזה לא

עובד. ומה שקורה כשגובים פחות מיסים, זה שיש פחות

כסף. ואז, כמובן, חותכים

בהוצאות. איפה חותכים? "במקומות הכואבים" כמובן.

אז לידיעת הקורא יאיר לפיד, הנה עצה ממישהו שיצא

לו לעשות בחירות כלכליות מחורבנות, להיכנס לאובר-דראפט מפלצתי, להסתבך עם ההוצל"פ ולהגיע לפת

לחם - נסיון שלילד השמנת הזה שאוהב לדבר על כלכלת המדינה במונחים של כלכלת

משפחה אף פעם לא היה: כמה שלא תקצץ ותוריד בהוצאות, אתה פשוט לא תתאזן אם לא

יהיו לך יותר הכנסות.זה אומר, לפיד, שתצטרך

למסות כמו שצריך את החברים העשירים שלך. ומי שחושב שאפשר לעקוף את

זה, לא מבין מה הוא סח.https://www.facebook.com/TnyhtHmspryym-WbwNdbrlZh

Robert Roy Abramson // https://www.facebook.com/abramsonroy


אתם מוזמנים להצטרף. נשמח לקבל מכם חומר מערכתי בצרוף הקישור למקום הופעתו המקורי.

הופעת גיליונות עתוןאישי תלווה בפרסום ובדיוור ישיר לציבור הרחב כדי לגרום לקהל גדוליותר להיחשף לחומרים שאתם מייצרים. כל רעיון, עצה ועזרה יתקבלו על ידינו בברכה.

ככה זה.// אבי מור

שאלנו אותנו מספר חברים בפייסבוק � מי עומד

מאחורי "עיתון אישי". התשובה פשוטה וחד

משמעית: אף אחד. היוזמה היא יוזמה פרטית שלנו,

ללקט תחת קורת גג אחת חומרים שמייצרים אחרים, האוחזים בדעות הקרובות

לשלנו ולהעניק להם חשיפה גדולה יותר.

התקשורת הממוסדת (כמעט כתבנו 'מטעם')

מערפלת, מטשטשת, מספרת חצאי אמיתות

במצוות הפוליטיקאים ובעלי ההון ואצל חברינו לפייסבוק,

לטוויטר ולבלוגים אנחנו מוצאים את חלקה הנסתר

של המציאות.פעם בשבוע אנחנו

משתדלים להפיק גיליון של "עיתוןאישי" המורכב

מפסיפס של ידיעות, כתבות ויצירות שקראנו ואהבנו. הופעתו מלווה בפרסום

מודעות בגוגל ובפייסבוק ובמשלוח לרשימות דיוור

של אלפי איש.

קצרים נו, טוב, אלה החברים שלנו

מה תגיד לכל הילדים שילכו לישון רעבים?

Daphni Leef //

שר האוצר הנכנס מכין אותנו לקיצוצים. הוא עושה זאת עם

חיוך רחב ובקשה אדיבה, עם מייקאפ ומערכת דוברות. הוא

מבקש מאיתנו להבין שהוא צריך לעשות את הדבר הנכון,

גם אם הדבר הנכון הולך להיות לא פופולארי.

לא פופולארי? חתיכת עידון. מה תגיד לכל האנשים

שהקצבאות הן ההכנסה היחידה שלהם?

מה תגיד לכל הילדים שילכו לישון רעבים?

האם גם להם תשלח איגרת מחוייכת שמסבירה שאתה

כמו משה רבנו? האם לקשישים במדינה שחיים

בבדידות ובתת תנאים תחייך בחליפה שלך ממרום הכיסא

ותאנח בחביבות ותסביר שאין מה לעשות?

ובינתיים, בקצה השני של הספקטרום ינוחו במיטה

נוחה טייקונים שזוללים כספי פנסיות ומתחמקיםי שוב ושוב מתשלום מסים בשירות החוק. ותקציב המדינה ימשיך להיות

חסוי לציבור בשביל שנדע כמה שפחות.

שר אוצר יקר, לפני שאתה מקצץ בחיי אדם, אנא, חשוב

שנית. מסוכן מאוד למשוך ככה את

השטיח מתחת לרגליים של כל כך הרבה אנשים.

חשוב שנזכור הכל. את כל המהלכים שמכינים אותנו אליהם. את כל ההבטחות שכנראה שהולכים להפר. אסור לנו להיות עם זכרון

קצר, בגלל שהנזק מהחלטות "קלות" כל ההדק יהיה לטווח

ארוך עבור הרבה מאוד אנשים.https://www.facebook.com/daphni.leef.3

קוראים לירייצ ' ל קורי

הצגת יחיד מיומניה של סטודנטית אמריקנית שנדרסה

למוות על ידי דחפור צה"לי בעזה.

על פי כתביה של רייצ‘ל קוריבעריכת אלן ריקמן וקאת‘רין ווינר, תרגום: אביהוד תדהר;

בימוי: ארי רמז; משחק: סיון קרצ'נר. מוזיקה: רן בגנו

| תפאורה: איה בן אשר | תאורה: יעקב סליב.

ב-16 במרץ 2003, רייצ'ל

קורי, סטודנטית אמריקנית בת עשרים וארבע, מתנדבת

בתנועת הסולידריות הבין-לאומית (ISM), נדרסה למוות

בידי דחפור צה"לי בעזה. השחקן אלן ריקמן יחד עם

העיתונאית קתרין וינר, ערכו מתוך יומניה, מכתביה

ומכתמיה של קורי סיפור המגולל עלילה אנושית ומרגשת על התבגרותה

של ילדה שנקטעה לפתע ומשאירה את התמימות

שלה כמסר נצחי. ההפקה הישראלית של המחזה תנסה

להעמיד במרכז הבמה את שאלת המניעים של הגיבורה – מה מביא נערה מבית טוב

בוושינגטון לעזה? על אלו מצוקות, מעורבות בסכסוך הישראלי-פלסטיני נותנות

מענה? למה דווקא כאן? ככל שהצופה הישראלי יעמיק את הזדהותו עם דמותה של קורי,

כך יוכל להביט באופן רענן על סיטואציה שהפכה כולה

להיות מנת חלקם של משמיעי סיסמאות ריקות מתוכן.

י כל מה שאהבנועתוןאיש

יצחק שדה: לצורך בטחוננו נחוצים לנו ידידים בין הערבים, מבפנים ומבחוץ - ולא פיצוצים,

גירושים והפליה.

| נמשל ללא משל סי: אזור של המלכוד ליזה רוזובסקי || מעבדות לעבדות | חנה בית הלחמי || מה נשתנה הגטו הזה | יורי ינובר || חריש הירוקה | דורון ליבר || כולנו מסובים | נורית אושר || הקריאה כאתגר | יורם שווימר | אז איפה הכסף? | נורית חביב

30/03/2013

גיליון # 006לכל תגיד מה הקיר: על השבוע הילדים שילכו לישון רעבים? | קוראים "עין מי ששותה מי | קורי רייצ'ל לי

גדי" שותה את החיים של שמורת | הדמדומים אזור | הטבע

לא נעים לי, אבל תביאו ת'כסף...

itonishi006

Documents