בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ב5582/09ע"פ

כבוד השופט א' רובינשטייןבפני:כבוד השופט י' דנציגרכבוד השופט י' עמית

פלוניהמערער:

נ ג ד

מדינת ישראלהמשיבה:בתל המחוזי בית המשפט של דינו פסק על ערעור

על ידי21.6.2009 שניתן ביום 1027/05אביב בתפ"ח סוקולוב מרים אופיר-תום, ברכה השופטים כבוד

וישעיהו שנלר

(10.05.10כ"ו באייר התש"ע )תאריך הישיבה:

עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד גדעון היכל בשם המערער:עו"ד דליה אברמוףבשם המשיבה:

ן פסק-די:השופט י' עמית

הוא כחפצו. וכבה מתעורר האנושי "הזיכרון את ומקטין מגדיל מעשים, ומחדד מעמעם ירומם. וברצותו ישפיל ברצותו עושיהם. כשקוראים לו הוא מתחמק, ובשובו – יצוץ בזמןקטלוג שוטר, מלך, לו אין לו. שנוחים ובמקום עובדות בזה, זה מתערבים סיפורים ומושל. – והריחות המילים המצבים, ייחורים. מצמיחות במחסניו מושלכים בו, האצורים – הריחות הוי לא כרונולוגי, בסדר לא ונפלא. גמור באי-סדר האלף-בית" לפי לא ואף חשיבות או גודל לפי

)עם עובד, התש"ע-151הדבר היה ככה )מאיר שלו 2010.))

אותו.1 האנושי, הזיכרון את הבמה במרכז מעמיד שבפנינו התיק בדיסציפלינות ולמחקר לכתיבה מושא במוחנו, מופלא אחסון" "מקום שונות. פתחנו בציטטה מהספרות, אך ענייננו אינו בספרות אלא בממשק

נבנה איך האנושי. בזיכרון העוסקים שונים תחומים לבין המשפט בין מידע מאחסנים מידע, קולטים אנו כיצד הזיכרון? סוגי מהם הזיכרון? ועל שבמומחיות מובהקות בשאלות המדובר מהזיכרון? מידע ושולפים שולחננו עולה שאלה השנויה במחלוקת בין המומחים לדבר: האם ייתכןויצלול במעמקי השכחה עד שיפרוץ יודחק למשך שנים רבות זיכרון כי הזיכרון האם כן, ואם אחר? או כזה )טריגר( מאיץ בעקבות החוצה או וסילופים? המודחק נשמר "בטהרתו" כשהוא חף מעיוותים, שגיאות

עגנון יוסף )שמואל ומגנב" גונב הזיכרון הוא "גנב דבריםשמא (פתחי לא או מכוונת חיצונית מ"השתלה" כתוצאה – זיכרון תעלול ולפנינו

מכוונת או כתוצאה משחזור שגוי עצמי – המייצר זיכרון כוזב?

מגישה המתלוננת תלונה נגד אביה, על כך שמאז היותה26בגיל .2 עשה בה האב מעשים מגונים ומעשי אונס. המתלוננת10 ועד גיל 4בת

עלה לתודעתה כי אביה הוא שפגע בה23מעידה על עצמה כי רק בגיל מינית במהלך ילדותה. האב מועמד לדין על שלושה מעשי אינוס ומורשע,ניתן אם השאלה את המעלה ערעור שבפנינו, הערעור נסב כך ועל

Repressedלהרשיע את האב על סמך אותם זיכרונות מושהים/מודחקים )

Memories( בהדרגה ומשוחזרים הנבנים )Recovered Memories,שמא או ,) ( שגויים/כוזבים/מדומים/מסולפים בזיכרונות הסנגוריה, Falseכטענת

Memories( או מושתלים )Implanted Memories .עסקינן )

רקע כללי ותמצית כתב האישום

נכיר את הנפשות.3 לעניין, לעיקרי העובדות הצריכות נידרש טרם ילידת היא ע' המתלוננת הגרעיני. המשפחתי בתא ונתחיל הפועלות

(. אחותה כ', מבוגרת ממנה בארבע שנים, ע'אוהמתלוננת )להלן: 1978יליד 1974ילידת ג', צעיר, אח למתלוננת ר',1981. צעירה, ואחות . המשפחה מנהלת אורח חיים דתי, האב-המערער מתפרנס1988ילידת

לכתב הרלוונטית ובתקופה בעסק, בידו מסייעת והאם המזון מעסקי

האישום האב היה בעל מסעדה. עוד נזכיר את הדודה ברכה, אחותו שלמבין )שהוא הבכור אחות7האב-המערער אורית, הדודה ואת אחים(

האם. בהמשך הדרך נפגוש דמויות נוספות.

וזו תמצית כתב האישום בגינו הורשע המערער בבית משפט קמא:הגילאים עד 4בין עם6 עירום להתקלח נהג המערער לערך,

המתלוננת, ובמקלחת הורה לה לשחק ולגעת באיבר מינו, שיחק ושפשףלפיה של המתלוננת באומרו מינו איבר ואף הכניס את מינו איבר את בשירה המערער ליווה אלה מעשים הסוכרייה". את תלקקי "בואי, ובצחוק, תוך שהוא מציג את מעשיו כמשחק. לעיתים, לאחר המקלחת,האמבטיה לחדר הצמודה הכביסה מכונת על המתלוננת את הושיב

עד6והורה לה לשחק באיבר מינו, תוך שהוא מלטף את גופה. בגילאים ב',8 ביישוב נהג להושיב את המתלוננת בסלון ביתם לערך, המערער

הושיבה על ברכיו עת צפה בסרטים פורנוגרפיים, ותוך כדי הצפייה נתן לה ללטף את איבר מינו וליטף את גופה או אונן לפניה, ולעיתים החדיר

ועד לסוף מאי1987את איבר מינו לפיה עד שהגיע לסיפוקו. בין אוגוסט בת 1988 הייתה כשהמתלוננת נכנס9, פעמיים, לפחות לערך, שנים

שלבשה, הכותונת את מעליה הסיר המתלוננת, של לחדרה המערער נשכב עליה בכל כובד משקלו, שפשף את איבר מינו באיבר מינה ואף

בשנת מינה. לאיבר מינו איבר את אחת1988החדיר פעם לערך, לפחות, כשהמתלוננת חזרה מבית הספר, כשהיא עדיין לבושה בתלבושתחצאיתה את הרים השינה, לחדר אותה לקח המערער הספר, בית בשלוש ורק אך הורשע מינה. המערער לאיבר מינו איבר את והחדיר

אוגוסט בין בתקופה שביצע האינוס מאי 1987עבירות לסוף 1988, עד4וזאת מחמת התיישנות העבירות שביצע בהיות המתלוננת בגילאים

וחצי לערך.7גיל

תמצית השתלשלות הדברים במהלך השנים

פתחנו ואמרנו כי המתלוננת נזכרה במעלליו של אביה רק בהיותה.4 . נעמוד להלן בקצרה על26, ואת התלונה נגד אביה הגישה בגיל 23בת

שאירע במהלך השנים, כפי שעולה מחומר הראיות ומהעובדות שנסקרובהכרעת הדין המפורטת של בית משפט קמא.

המשפחה כאשר התרחשו האישום בכתב הנטענים האירועים לערך ובכיתה ה', עברה10התגוררה ביישוב ב'. כשהמתלוננת הייתה בת

המשפחה לגור ביישוב א', שם למדה המתלוננת בבית ספר חרדי לבנותשביישוב.

במסגרת התא המשפחתי נתפסה המתלוננת כבת "המועדפת" עלבבית נורמטיבית בצורה התנהגה המתלוננת השנים במהלך אביה. ידי הספר ובין חברותיה, ולדבריה, עד כתה ו' בסוף בית ספר יסודי היא אףהמתלוננת למדה י"ב כיתה עד ו' מכתה מצטיינת. תלמידה הייתה באולפנא וכל אותה עת לא היו כל בעיות בהתנהגותה ובלימודים, למעט

בגיל אחת ברחה16אפיזודה הגדול החופש בתקופת שאז, לערך, ]למושב בדרום, לביתה של סבתא של עימותים עם אביה מהבית עקב אוכל גונבת ספסלים, על ברחובות ישנה מכן ולאחר שלה, חברה מסופרמרקט, עד שלבסוף הוחזרה לביתה על ידי הדודה אורית, שקודםעצמו את שירסן למערער שתגיד לה ואמרה לאמה התקשרה לכן ולדברי אחרים היה כי שהתה מחוץ לבית כחודשיים )המתלוננת סיפרה

כבת בהיותה כשבועיים([. של זמן בפרק המשפחה17מדובר עקרה יצאה המתלוננת18מהיישוב א' ועברה להתגורר ביישוב כ'. בהיותה כבת

לשרות לאומי במסגרת מד"א ועברה להתגורר ביישוב ט', שם הצטיינה בתפקידים שמילאה. אחד המדריכים במד"א בשם אביעד, שבדרך מקרה היה גם ידיד של אביה, הגיע לזמן קצר לקורס ביישוב ט' והתאכסן במלון דירות. אותו אביעד הפציר במתלוננת פעמים רבות לבקר אותו בחדרוובאחד הימים באה לחדרו. שם, ולבסוף נעתרה המתלוננת להפצרותיו

עצמה שמצאה לאחר האחרון, ברגע ורק אותה לאנוס אביעד ניסה עירומה בפלג הגוף התחתון, הצליחה המתלוננת להיחלץ ממנו ולהימלט.

לאחר ניסיון האונס החלה המתלוננת לפתח הפרעת אכילה, נטלה.5אל התנהגותה השתנתה מהקצה רב. משקל לאבד והחלה משלשלים אחת מדוכדכת. לבחורה הפכה חיים שמחת מלאת ומבחורה הקצה, ב"קורא לפגוש לה הציעה עליה, העובר בשינוי שהבחינה מחברותיה, בעיניים" והמתלוננת נעתרה להצעה. ה"קורא בעיניים" אמר למתלוננת, להפתעתה, כי מישהו פגע בה לאחרונה, כי מדובר בחבר של אבא שלה, כי זו אינה הפעם הראשונה שפוגעים בה, והחל לחרף ולגדף את אביה. המתלוננת סיפרה כי ה"קורא בעיניים" המשיך לשאול אותה על ילדותה, אך היא גילתה להפתעתה שאין לה כלל זיכרונות ילדות, ובשלב זה לא יכלה לשאת עוד את דבריו של אותו "קורא בעיניים", נמלטה מהמקום,

ולאחר מכן ישבה שעות ארוכות ומיררה בבכי.

נמצאת.6 המתלוננת בעוד התרחשו לעיל המתוארים האירועים במסגרת השרות הלאומי במד"א. אחד העובדים במד"א בשם ש' נחמני,לבית אותה ולקח הבולט ברזונה הבחין המתלוננת, התיידדה שאיתו החולים ביישוב ט' שם הפנו את המתלוננת לבית חולים רמב"ם בחיפהלאשפזה, סירב רמב"ם החולים בית אך אכילה, להפרעות למחלקה הסתירה בתחילה תת-תזונה. של במצב הייתה שלא מאחר לדבריה, המתלוננת מש' נחמני את ניסיון האונס אך כחלוף זמן כתבה לו מכתב

מידיו של3)ת/ לה סיפרה את שאירע ובו ( שאותו הרוותה בדמעותיה, אותו אביעד ועל הביקור אצל ה"קורא בעיניים" ומחשבותיה ותחושותיה כלפי אביה לאורך השנים, ותוהה על פשרם. היא מספרת במכתב כי היא חשה רתיעה כאשר אביה היה מחבק אותה עם שובה הביתה מהשרותוהיא לא מבינה מדוע היא נרתעת מפניו. ש' נחמני הלאומי לביקורים, הורי לדבריו, אך במתלוננת, לטפל להזעיקו מנת על למערער טילפן המתלוננת הגיעו ליישוב ט' רק כעבור יומיים-שלושה בדרכם חזרה מטיול

אביעד כי באומרו נחמני ש' לסיפור של הגיב והמערער בצפון הארץ, מתפלל עימו בבית הכנסת )אציין כי המערער ואשתו טענו כי ברגע שש'"טסו" הם המתלוננת לבתם משהו קרה כי בטלפון להם אמר נחמני על נחמני ש' של עדותו את העדיף קמא משפט בית אך למקום, סיפר נחמני ש' כי סיפרו למתלוננת לא גרסתם(. מכל מקום, ההורים כי למתלוננת נודע יותר מאוחר בשלב ורק האונס, ניסיון אודות להם

הוריה יודעים על כך.

היא.7 המתלוננת, של ומתדרדר ההולך הבריאותי מצבה נוכח , למרות שהביעה את רצונה להמשיך19שוחררה מהשרות הלאומי בגיל

הוריה, שם שהתה כארבע לבית נוספת. המתלוננת חזרה ולשרת שנה אכילה הפרעת פיתחה המתלוננת קשה. ומשברי נפשי במצב שנים ייחודית, נמנעה לחלוטין מדברים קשים כמו בשר ואכלה רק דברים רכיםיוגורט, חלב וגבינות. לדבריה, לבן הוא טהור, ואילו בבשר ולבנים, כמו ובשוקולד יש הנאה והיא לא זכאית לכל הנאה. המתלוננת הופנתה על ידי רופאת המשפחה למרכז שניידר בשל הפרעות האכילה. בטופס אבחון

של מרכז שניידר נכתב כי המתלוננת מדברת1998והערכה מחודש מרץ בכאב רב על ניסיון התקיפה המינית שעברה אך לא מקשרת בין האירועבין הרצון שלה לבין מה שקורה לה, מדברת כל הזמן על הקונפליקט בתקופת לה. קורה מה מבינה ולא לאכול שלה היכולת לאי לאכול שהותה בבית הוריה, המתלוננת לא יצאה את הבית, לא התרועעה עם חברות, לא עבדה, לא למדה, רק נשארה בבית, ניקתה את הבית בצורהבעדותה שנים. בעשר ר', הצעירה ממנה וטיפלה באחותה אובססיבית סיפרה המתלוננת כי היו לה סיוטים, וכי בין היתר חלמה כי מישהו לוקח

אותה לבית כנסת ומתעלל בה מינית על הדוכן.

ההורים, שראו כיצד המתלוננת הולכת ודועכת נגד עיניהם, שלחוהמתלוננת אך אכילה, בהפרעות לטיפול שניידר החולים לבית אותה

שסובל למי נועד הטיפול לטענתה באשר לטיפול ללכת הפסיקה מהפרעות בדימוי גוף ולא זו הבעיה שהיא סובלת ממנה.

למתלוננת.8 הימים באחד הציעה ויולט בשם ההורים של חברה לבעיותיה. מזור למצוא יוכל שמא במזוזות", "קורא לרב עימה לבוא המתלוננת הסכימה ופנתה לאותו "קורא במזוזות", שעיין בקלף שנטלהגופנית פעמיים בה פגעו כי לה ואמר השינה שלה חדר של מהמזוזה והפגיעה הנפשית שלה קשה יותר. לאחר מכן הוסיף ואמר שהוא רואהאינה ומדוע בביתה עושה עוד היא מה אותה ושאל אביה עם פגיעה ניסתה ויולט יצאה המתלוננת מהרב, נמלטת להציל את נפשה. כאשר עברה התעללות כי לה השיבה והיא לה, אמר הרב מה אותה לדובב מינית בילדות, אך לא אמרה לה על ידי מי, כי באותה תקופה לא הייתה

לה וודאות כי אכן מדובר באביה.

זמן מה לאחר האפיזודה של ה"קורא במזוזות" החלה המתלוננת.9כי זמן קצר, לאחר שנתברר לה ללכת לטיפול שאותו הפסיקה כעבור מדובר כי סברה שהיא בעוד סוציאלית עובדת היא המטפלת כ', לוי-שיף, שטיפלה באותה עת באחותה הגדולה בפסיכולוגית. פרופ' הפנתה אותה לפסיכולוגית אנה אשד, שאצלה הייתה המתלוננת בטיפול

מרץ מחודש בתקופה חודשים כעשרה ינואר 2000משך ועד 2001. במהלך הטיפול המתלוננת חלקה עם הפסיכולוגית אשד תהיות לגבי מההיותה הבת על דיברה כלפיו, אמביוולנטיות אביה, הביעה עם שאירע בתא האם של המוחלט תפקודה חוסר על סיפרה עליו, המועדפת המשפחתי ועל סיוטים ופלאשבקים שאותם חוותה. המתלוננת הפסיקהסירב שאביה מאחר לגרסתה, אשד, הפסיכולוגית אצל הטיפול את להמשיך לממן את הטיפול ומאחר שלא יכלה לעמוד בסבל של הסיוטיםלדעת נוכחה כי בעדותה, סיפרה אשד הפסיכולוגית והפלאשבקים. ולכן לקרוס, מתחילים המתלוננת של וההדחקה ההגנה שמנגנוני

העדיפה להפסיק את הטיפול.

בתקופת הטיפול אצל הפסיכולוגית אשד, החלה המתלוננת לעבוד.10שהייתה הפעמים באחת לדבריה, הוריה. שפתחו מזון להכנת במפעל ואז עזה של מכונה שנוחתת על מכונה אחרת, דפיקה במפעל שמעה חוותה פלאשבק קשה, כאשר לפתע חשה דפיקות בראשה וראתה איבר

מין גברי חודר ויוצא מפיה. באותה עת לא זיהתה במי מדובר.

הפסיכולוגית אצל הטיפול לסוף ועובר במפעל עבודתה במהלך התעשייה מבנה את שהשכיר מוטי, העד את המתלוננת הכירה אשד, לראות שנוכחה המתלוננת, של אמה בסמוך. מפעל וניהל להוריה ליבה, לשכנע אותה לאכול בסבלה של בתה, ביקשה ממוטי לדבר על ולברר עמה מה פשר הפרעת האכילה ממנה סבלה. המתלוננת נעתרה להצעתו של מוטי להיפגש עמו והלכה עמו למסעדה, שם ניסה לשכנע אותה לאכול. כבר באותה פגישה סיפרה המתלוננת למוטי כי אביה פגעכי אביה זו הפעם הראשונה שאמרה למאן דהוא במפורש והייתה בה,

פגע בה מינית.

כשנתיים לאחר שהמתלוננת סיפרה למוטי כי אביה פגע בה, היא.11 סיפרה את הדברים גם לדודתה ברכה. למוטי נודע על כך והוא נפגש עםהגיעו המתלוננת, של לסיפורה שהאמינו והשלושה, ובעלה, ברכה

מאי חודש בסביבות וכך, הבית. את לעזוב עליה כי ,2001למסקנה כארבע שנים לאחר ששהתה בבית בתום השירות הלאומי, ולאחר שלא יכלה כבר לשאת את השהות בבית, עברה המתלוננת להתגורר כשבועיים בבית סבתה וסבה בירושלים. לאחר מכן עברה להתגורר משך כארבעה חודשים אצל דודתה ברכה, ולבסוף עברה להתגורר בבית דודתה אורית,סיפרה כבר תקופה באותה בסלון. וישנה שנים כשלוש התגוררה שם לכולם בגלוי כי אביה הוא שפגע בה מינית. שתי הדודות העידו אף הן עלתקופה. באותה המתלוננת של מאוד עד הקשה והנפשי הפיזי המצב היא אורית של בביתה המתלוננת התגוררה בה התקופה בתחילת

התקלחה ללא הפסקה, אך בהמשך, ככל שהליך ההיזכרות שלה הלך והתקדם, המתלוננת חששה להתקלח והייתה מתקלחת עם דלת פתוחה לכיוון המטבח, כאשר אורית או בתה "שומרות" עליה. עם זאת, באותה תקופה החלה המתלוננת לתפקד, והחלה לעבוד כמזכירה בחברה, תוך שהיא מנתקת קשר לחלוטין עם הוריה ובני משפחתה, כדי כך שנעדרה

אפילו מחתונתם של אחותה כ' ושל אחיה ג'.

המתלוננת.12 הגיעה אורית, הדודה של בביתה מתגוררת עודנה מפגשים.10 עד 8לטיפול "חירום" אצל פרופ' רחל לוי-שיף לסידרה של

ינואר סוציאלית2004בחודש עובדת אצל בטיפול המתלוננת החלה בשם גב' ויקי סקנדריון, שטיפלה בה במשך למעלה משנתיים. במקביל,

בחודש אפריל נפגעות2004הצטרפה המתלוננת לטיפול קבוצתי של זוכרת כי היא גוטמן, שהעידה תקיפה מינית, בהנחייתה של הגב' נאוה באחד המתלוננת. של הקשות טראומטיות הפוסט התגובות את היטב

בחודש ספטמבר נתקפה המתלוננת התקף חרדה קשה2004הימים , כי אובחן שם שלוותה, חולים בבית המיון לחדר אותה לקחה ואורית המתלוננת סובלת מפוסט טראומה והיא שוחררה לביתה. במהלך אותהבתקופת לה שארע במה ויותר יותר ונזכרה המתלוננת הלכה תקופה

דצמבר ובחודש במשטרה,2004ילדותה, תלונה והגישה עוז אזרה שהביאה להגשת כתב האישום ולהרשעתו של המערער בסופו של יום.

עד כאן תמצית העובדות הצריכות לעניין. הכרעת הדין משתרעת.13עמודים. חוות הדעת העיקרית נכתבה על ידי כבוד השופטת350על כ-

משפט בית של הכרעתו כאל דעתה לחוות נתייחס ובהמשך סוקולוב קמא, אלא אם ייאמר אחרת. נקדים ונאמר כי למרות שהמערער הורשעהבדל יש כי מעלה הדין הכרעת של זהירה קריאה אחד, פה סוקולוב השופטת כב' בעוד ההרכב. חברי שלושת של בהנמקותיהם של בעדותה שנתנה המלא האמון על הדין הכרעת את מבססת מטעמו, והעדים המערער של בעדותו האמון חוסר מול המתלוננת

השופטת שכב' הרי התביעה, מטעם המומחים דעת חוות בצירוף מהימן היה לא המערער כי קבעו לא שנלר השופט וכב' אופיר-תום היתה המתלוננת של עדותה כי ציין אף שנלר השופט כבוד עליהם. מהימנה עליו, אך גם עדותו של המערער היתה מהימנה עליו. השופטת תום-אופיר והשופט שנלר הכריעו אפוא את הכף לחובת המערער בעיקר

נוכח עדויות מומחי התביעה ועל כך נעמוד בהמשך.

תמצית העדויות והראיות

הדין.14 בהכרעת אבן על אבן הותירה לא סוקולוב השופטת כב' ובחנה בפירוט רב וביסודיות כל עדות וכל ראיה. מטבע הדברים לא נוכל,ונסקור והראיות, כל העדויות לעמוד על פרטי לכך, נדרשים איננו גם שפורטו העובדות על לחזור מבלי הדברים עיקרי את בתמצית אפוא

לעיל.

עדותה של ע' המתלוננת

המתלוננת ע' תארה את המעשים המיניים שעשה בה אביה, את.15 . ע' ידעה לספר כי היא6 עד 4האירועים במקלחת שנעשו בהיותה בגיל

זוכרת את הגיל והתקופה מאחר שבהיותה כבת שש, אמה לקחה אותהכי בזיכרונה נחקק האירוע ראשה. ומחלפות תלתליה את שגזז לספר בהיותה בכיתה א' כולם לגלגו עליה שהיא נראית כמו בן והיא מכוערתמפני אותה לכער מכוון בכוונת זאת עשתה אמה ולדעתה ומגעילה בה שנעשו המיניים שהמעשים זוכרת היא כי סיפרה ע' בה. שקינאה

, נעשו כאשר אביה היה חוזר לביתם כשהתגוררו6-7כשהייתה בגילאים ביישוב ב' כשהוא מדיף ריח חריף של אלכוהול ותוך כדי צפייה בסרטיםכי וכיום היא מבינה, בדיעבד, זוכרת את הריח הזה, היא פורנוגרפיים. מה לעשות לה אומר שהיה זה מתוך פורנוגרפיים בסרטים צופה היה בסביבה, פעם אף הייתה לא אמה כי סיפרה ע' בטלוויזיה. שעושים אנס אביה בה על התקופה קיימת. לא כלל, נוכחת הייתה לא בעצם

, סיפרה שזכור לה שהייתה תקופה9-8אותה במיטתה, כשהייתה כבת לה זכור ואף היו קרועים כל התחתונים שלה בלי תחתונים, ישנה בה שפעם אחת כשהייתה בכתה ג' נסעה באוטובוס לבית ספר וישבה בצורהע' הקרועים. התחתונים על לה לעגו וכולם התחתונים את לה שראו ד', ידעה למקם את מעשה האונס האחרון בתקופה בה הייתה בכיתה

, מאחר שאותה תקופה אמה הייתה בהריון עם אחותה הקטנה10כבת

ר'. זכור לה, כי בבית הספר נהגה ללבוש תלבושת אחידה שכללה חצאית קפלים כחולה שאותה הרים אביה כאשר לקח אותה לחדר השינה שלושהגיע לאחר כי זוכרת, אף היא מינה. לאיבר מינו איבר את והחדיר לפורקנו על בטנה, היה מנגב לה את הבטן עם מגבת באותם פעמיםאחריו נכנסת הייתה והיא ומתקלח, הולך ואז בכותונת, כשהייתה להתקלח במים רותחים, משפשפת את כל הגוף כדי להוציא ממנה אתעל תפילת שמע אומרת כילדה קטנה עצמה את זוכרת היא הלכלוך.

המיטה ומתפללת לאל שישמע אותה.

לדברי המתלוננת, "רגש אף פעם לא היה בבית הזה. מילה טובה,)עמ' כאלה" דברים היה לא בחיים נשיקה, לפרוטוקול(.206חיבוק.

היא תיארה את שיגרת החיים בבית כ"בית לא קל", היו קללות, צעקות וגידופים, אביה נהג להכות אותה ואת אחיה בעוד אמה עומדת בצד ואף מסיתה לעיתים את האבא כנגדם. האמא הייתה תלותית לחלוטין באב,

שקלים שלה לא היה לה גרוש", ובכלל,50ו"אם לא היה נותן לה את ה- אצלם בבית הכל התחיל בכסף ונגמר בכסף, לא היו כלל רגשות. בהיותהשאפילו דבר שלו, לארנק גישה לה הייתה אביה של המועדפת הבת לאמא שלה לא היה, ולאחים האחרים "היה מוציא את העיניים עד שהיואף והמתלוננת כלל, מורגשת הייתה לא האמא ממנו". שקל רואים כינתה אותה "עציץ" בפגישותיה עם הפסיכולוגית אשד. אביהם דאג להיותר מאמה. לדוגמה, אם מישהו היה חולה הוא היה רץ ודואג ולאחיה ואחותה היא ב', ביישוב כשהתגוררו הימים באחד כי לה זכור להם. הגדולה שיחקו והפילו עציץ או דלי של חול שנפל על החלון של השכנה מלמטה שהתלוננה בפני האב, ואז אביהם הכה אותן נמרצות. גם אחיה היה מכה אותה ואת אחותה, ואמה תמיד יצאה להגנתו של האח. היאוהייתה מסדרת את ילדה טובה, ביקשה לרצות את אביה עצמה הייתה הבית לפני בואו כדי שהכל יהיה נקי ומצוחצח. היא זוכרת ימי הולדת בגן אך לא בבית הספר, לאחותה עשו מסיבת בת מצווה אך לה לא עשו, והיא חגגה בת מצווה משותפת לכל בנות בית הספר. לדבריה, היא זוכרת

ולא זוכרת מה את בית הספר, זוכרת חברות, אך לא זוכרת את הבית עד שקיבלה את המחזור. 13-10אירע בגילאים

ממוצא.16 ובהיותה באולפנא, ללמוד החלה היא ז' בכתה בהיותה תימני, זכור לה שסבלה מגזענות, וכך גם בנות נוספות ממוצא תימני שהיו

בגיל בהיותה מקלל16באולפנא. היה שאביה מאחר מהבית ברחה שהתה היא ו"זונה". מיוחמת" "כלבה לה קורא אותה, מגדף אותה, והתגוררה כחודשיים ימים אצל סבתא של חברה שעמה ברחה, כשבוע ברחוב, תוך שהיא ישנה על ספסלים וגונבת אוכל מהסופרמרקט. בסופוונסעה אליה. לאחר שדודתה אורית של דבר התקשרה לדודתה אורית לאביה להגיד לה ואמרה לאמה התקשרה היא הדברים, את שמעה

שירסן את עצמו והחזירה אותה לביתה.

המתלוננת סיפרה על ניסיון האונס של אביעד, כיצד מצאה עצמה.17 הולכת לחדרו במלון כאילו מובלת לשם, כיצד מצאה עצמה משותקת עלוכיצד מצאה עצמה הודפת אותו ממנה לאחר שהצליח להוריד המיטה את וכבשה אחד לאף כך על סיפרה לא היא תחתוניה. את ממנה הדברים בלבה. לדבריה, עוד קודם לניסיון האונס היו לה תחושות קשות שלא ידעה למה לשייך אותן, תחושות גועל. כך, בחתונות ובשמחות תמיד הייתה בחרדה מכך שאביה יבקש לרקוד עמה ריקוד "סלואו". לעיתים,וילדה קטנה בת עדות המזרח, כמוה, תמיד חשה כשהייתה רואה אבא לאחר לה, התחברו אלה תחושות הקטנה. הילדה על לשמור צורך שנפגשה עם ה"קורא בעיניים" והלה אמר לה להיזכר בדברים מילדותהכי אישרה המתלוננת האנושי. המין כחלאת אביה את וגידף וחירף ה"קורא בעיניים" ציין כי כבר הותקפה מינית בעבר. באותו שלב לא ידעהאך המינית, ההתעללות מכל דבר זכרה ולא הדברים את לשייך למה

יום החלה לחשוב על כך: "הוא )ה"קורא בעיניים" – ( העירי.ע.באותו 280-279אותי, הוא הדליק משהו...הוא הראשון שנגע בנושא, כן" )עמ'

או בטראנס הייתה כי הטענה את הדפה המתלוננת לפרוטוקול(.

הכרתי במצב הייתה ולדבריה בעיניים" ה"קורא עם במפגש בהיפנוזה אצל הביקור לאחר בתקופה מובלת. או מולכת הייתה לא מאוד, ה"קורא בעיניים" התמכרה לשימוש במשלשלים כי הרגישה שיש לה צורךאך מכך חדלה מסוים בשלב במשקל. לרדת החלה ואז להתנקות

הפסיקה גם לאכול והסתפקה בשתיית מיצים ולעיסת מסטיקים.

לאחר שחזרה הביתה מהשירות הלאומי, החלו המחשבות להתגבש.18 כי מדובר באביה. באותה תקופה המתלוננת לא הייתה משוכנעת שאכן מדובר באביה, ובסיוטים שלה מאותה תקופה היא לא ראתה את הפנים של האדם שמחץ אותה ואנס אותה. לגבי המפגש עם ה"קורא במזוזות" אמרה המתלוננת כי לא אמרה לו מילה או חצי מילה על ניסיון האונס של אביעד או על אביה. לדבריה, במהלך הטיפול אצל הפסיכולוגית אשד התחילו לעלות לה התמונות לראש, הטיפול התמקד בהפרעות האכילה שלה, בסיוטים, בתחושות ובזיכרונות. היא ביקשה לעבור היפנוזה באותהכי בה, פגע אכן שלה שאבא לכך מוחלטת" "וודאות להשיג כדי עת באותה תקופה עדיין לא ידעה מי ביצע בה את המעשים המיניים, והיא סברה שבעזרת ההיפנוזה תגיע לוודאות המוחלטת הזו. היא שוחחה על אפשרות זו עם הפסיכולוגית אשד, אך בסופו של דבר עניין ההיפנוזה לאהחלומות באחד הדברים. עם להתמודד חששה כי הפועל אל יצא החוזרים שעליהם סיפרה לפסיכולוגית אשד, היא נאנסה על הדוכן בביתעולה מעדותה של לפחות כך שלב, באותו הקודש. ספרי מול הכנסת אמרה המשפט בבית בעדותה אך פרצוף, היה לא לדמות אשד, המתלוננת כי ראתה את הפרצוף של אבא שלה מול העיניים שלה )עמ'

לפרוטוקול(. מכל מקום, המתלוננת הבחינה בין חלומות לזיכרונות702 והבהירה כי אביה מעולם לא אנס אותה בבית הכנסת. לדבריה, מאחר שהיחס שלה אל הוריה השתנה במהלך הטיפול אצל הפסיכולוגית אשד, הם החליטו "לסגור את הברז" ולהפסיק לשלם עבור הטיפול, ובשל כך

הפסיקה את הטיפול.

במהלך הפגישה עם מוטי במסעדה, המתלוננת סיפרה לו כעובדהבהמשך, אותה. הציפו שהזיכרונות מאחר אותה אנס אביה כי נוספים באירועים ונזכרה הלכה אורית, דודתה אצל כשהתגוררה

ובהיותה בת 6-4שהתרחשו בהיותה בת , אז התחילו לעלות אצלה8-7 שנקלעה לאחר והתדרדר. והנפשי הגופני מצבה הלך וכך הדברים למצוקה גדולה, פנתה לפרופ' רחל לוי-שיף אך לדבריה לא הייתה עדייןאורית, פנתה של בתה דודתה, בת בעצת באותו שלב. לטיפול בשלה אצל לטיפול במקביל, אותה הפנו שם מינית תקיפה לנפגעות למרכז

העובדת הסוציאלית הגב' ויקי סקנדריון.

היו לא כ' לבין אחותה הגדולה בינה לדברי המתלוננת, היחסים טובים, אך כאשר חזרה הביתה לאחר השירות הלאומי נוצר ביניהן קשראת שמימנו הם והוריה ולניו-יורק, לאמסטרדם יחדיו נסעו אף והן ניתקה קשר עם אחותה הגדולה ואף לא הייתה הנסיעה. בהמשך היא אורית, דודתה בבית של כבר בתקופה שהתגוררה בהמשך, בחתונתה. של לבית אחד יום הגיעה כ' התחתנה, כ' הגדולה שאחותה ולאחר אנס אביהן כי מפורשות במילים לה סיפרה והמתלוננת אורית הדודה אותה. אחותה הגדולה כ' החלה לבכות, ולאחר מכן יצרה קשר עם אחיה ג' ושוחחה איתו על כך. האח סיפר להורים, ובעקבות זאת אביה החליטאותה רוצה לראות לא והוא "מנושלת מהירושה" כ' שאחותה הגדולה וכך נותק הקשר בין אחותה הגדולה כ' להוריה. כיום, המתלוננת יותר, ויום ויש ביניהן אחווה של אחיות רואה את אחותה הגדולה כ' כשותפה לפני עדותה בחקירתה הנגדית, אף נפגשה איתה ועם אחותה הקטנה ר'.

במהלך עדותה בבית המשפט פנתה המתלוננת למערער והטיחה.19ואמה כי במהלך שלוש השנים בהן שהתה אצל דודתה אורית, הוא בו אפילו לא יצרו עמה קשר, לא דיברו איתה: "לא יכלת להסתכל עליי. לאכי פחדתם". בהמשך סיפרה ולא אשתך יכלת להתקרב אליי. לא אתה את לקחה היא אורית, דודתה אצל ששהתה בתקופה כי המתלוננת

הספר בית פניית בעקבות וזאת הרווחה, ללשכת ר' הקטנה אחותה ללשכת הרווחה כדי לבדוק מה קורה איתה. אחותה הקטנה ר', שהייתה

כבת בחורים16אז עם התרועעה היא טוב, לא נפשי במצב הייתה , הותקפה גם הנראה וככל הלילה של הקטנות השעות עד מפוקפקים מינית, ובבית הספר חששו מנטיות אובדניות. כאשר המתלוננת דיברה עםגם את הסיפור שלה, העובדת הסוציאלית בלשכת הרווחה היא סיפרה אחותה כאשר כי זוכרת שהיא הסוציאלית לעובדת סיפרה היתר ובין

, האב היה לוקח אותה לחדר השינה שלו, נועל4הקטנה ר' הייתה בת את הדלת ומתקלח איתה. ר' הייתה עם המתלוננת בחדרה של העובדת הסוציאלית ושמעה את הדברים שסיפרה לעובדת הסוציאלית והמתלוננתאת לומר צריכה הייתה לא שאולי חשבה כי כך, על התחרטה קצת אליה התקשרה ר' יומיים-שלושה כעבור ר'. של בנוכחותה הדברים "ושהיא ועם המחנכת, בית הספר ואמרה לה שדיברה עם היועצת של

לפרוטוקול(. 159-158זוכרת תמונה של שניהם ערומים" )עמ'

משהוצגו בפני המתלוננת תעודות של בית הספר היסודי בו למדה.20 ביישוב ב', מהן עולה כי הייתה תלמידה מצטיינת, הסבירה המתלוננת כי הייתה ילדה מאוד פרפקציוניסטית. כאשר הוצג בפניה כי בתעודה נכתבשלי היקרה "האמא כי התבטאה בתלבושתה ומסודרת נקייה היא כי והילדים שלה וחמישי, קונה בגדי מעצבים הייתה הולכת לספר כל שני

לפרוטוקול(. 176הולכים עם תחתונים וגרביים קרועות" )עמ'

נגד התלונה בהגשת שלה המוטיבציה את הסבירה המתלוננת ייצא מצב שהם אביה "למצות את הדין זאת אומרת שייצא צדק...שלא בת להם שיש מטורפת, נפש חולת שאני העולם לכל ויספרו ילכו אנורקסית, שהשתבש לה המוח והיום היא נמצאת בהזיות...לא מתאים לי

לפרוטוקול(. 186שיחשבו עליי שאני חולת נפש" )עמ'

עדותה של האחות הבכורה כ'

עם.21 נפגשה כי אישרה שנים, בארבע מהמתלוננת המבוגרת כ', המתלוננת לאחר עדותה בבית המשפט. כ' לא ידעה להשיב על שאלותלחלוטין נעדרת המתלוננת ולדבריה, במתלוננת, הקשורות רבות מזיכרונות ילדותה, בניגוד לזיכרונות שיש לה מבני המשפחה האחרים. כ' אישרה את האירוע של שבירת העציץ שבגינו היא והמתלוננת ספגו מכותעם לאחרונה אך זה על מקרה שוחחה כי אישרה כ' נמרצות מהאב. גם על כך שהאב נהג לקשור את כי שוחחה עמה ואישרה המתלוננת, אחיהן הצעיר ברגלו ב"לול" כשהיה תינוק, סיפור שהועלה גם בעדותהנעימה בבית. האווירה הייתה אווירה לא כ' סיפרה על של המתלוננת. מיד שישי ובימי ג', אחיה עם קרובות לעיתים רב היה אביה מתוחה, לאחר ארוחת הערב היא הייתה מסתלקת לחדרה. זכור לה כי אביה היה נכנס לחדרה בלילה כשישנה בתואנה שהשמיכה נפלה וברצונו לכסותה.

בת הדינאמיקה14כשהייתה א', ליישוב ב' מהיישוב עברה המשפחה ששררה האווירה לעומת נעימה יחסית והייתה השתפרה המשפחתית בבית ביישוב ב', ומתקופה זו ואילך היא זוכרת טוב יותר. לדבריה, האם נהגה לעבוד עם אביה מחוץ לבית, ומטלות הבית הוטלו בתחילה עליה.לבין בינה התחלקו הבית עבודות א', ביישוב להתגורר עברו כאשר לאומי, עברו מטלות הבית אל יצאה מהבית לשרות וכאשר המתלוננת

המתלוננת.

בגלל שהמתלוננת הייתה הילדה המועדפת על דווקא כ', לדברי חזרה המתלוננת כאשר אך חזק. קשר ביניהן היה לא המערער, להתגורר עם בני המשפחה בבית ביישוב כ' בתום השרות הלאומי, היא ראתה שהיא במצב נפשי קשה והציעה לה לטוס עמה לניו-יורק, שם שהוכי עבדו כל הזמן. כ' עצמה כחודש אצל אחות של אמה, אך לא נהנו

בגיל בעקבות22פנתה לוי-שיף רחל פרופ' אצל פסיכולוגי לטיפול ולחץ למועקה הדברים את קשרה הטיפול בתחילת חרדה. התקף שנגרמו לה בעקבות קשרים עם ידיד שלה, בחור שהפך לבן בית אצלם,

שאמו נרצחה בפיגוע ואחותו נפגעה קשה. לדבריה, הטיפול הפסיכולוגי שהיא עוברת לא קשור לאותו בחור, אלא נסב על קשיים בעניין המיני,וזו באחותה שתטפל לוי-שיף מפרופ' ביקשה היא אינטימיים. ביחסים עצמה היא לאחותה. כמטפלת אשד אנה הפסיכולוגית על המליצה הטיפול עלות ואת ממשכורתה, שלה הפסיכולוגי הטיפול את מימנה

הפסיכולוגי של המתלוננת אצל הפסיכולוגית אשד מימן האב.

נותק לאחר שהמתלוננת.22 לבין המתלוננת בינה כ', הקשר לדברי אצל מכן ולאחר ברכה הדודה אצל להתגורר ועברה הבית את עזבה לפני ההורים בבית להתגורר חזרה עצמה כ' בעוד אורית, הדודה הדודה של בבית שהתה המתלוננת בה בתקופה לדבריה, חתונתה. ברכה, היא סיפרה לה שעברה התעללות מינית מצד המערער. באותו זמן הדברים לא היו ממוקדים אלא "מאוד מעורפלים, היא בעצמה לאיודעת שרק אחרי הקטע שהיא הלכה לנפגעות ידעה בדיוק למקד. אני

)עמ' ויותר" יותר לה עלו ככה הדברים אז וזה, מינית 401תקיפה הראשונה בפעם נפשית, בה תמכו הוריה כי סיפרה כ' לפרוטוקול(. בחייה, כאשר החתונה שלה עם בעלה דהיום בוטלה ברגע האחרון והיא

הייתה במשבר קשה.

נישואיה, לאחר חודשים וכשלושה התחתנה, כ' דבר של בסופו נמצאת היא בו חלום על חלומות שחלמה, על לה סיפרה המתלוננת בבית ביישוב ב' ובבית יש חתול שאביה תוקף ורומס. המתלוננת סיפרהשהוא כתבה ובחלום הכתב, על העלתה ושאותו שחלמה חלום על "באמבטיה, במרפסת, במכונת כביסה, אני לא יודעת מה, שהושיב אותה,

412-408לא יודעת מה...שהוא נכנס, גמר, אני יודעת מה עשה?" )עמ' לפרוטוקול מהם עולה כי כ' בכתה כשאמרה את הדברים והסכימה לומר את הדברים רק לאחר שהמערער יצא מן האולם ביוזמתו כדי לאפשר לה

(. כ' הבהירה כי היא לא רוצהי.ע.לומר את הדברים שלא בנוכחותו – רע לי עושה זה לזה, להיכנס אפילו רוצה לא "אני נעשה מה לדעת

בנשמה, אני מעדיפה לא לדעת". כ' סיפרה כי כאשר המתלוננת הקריאההארוע. את חיה כאילו היה ונראה כולה רעדה היא המכתב את לה החלה למתלוננת שנערכה משלימה בחקירה – מוסגר ]במאמר המתלוננת לומר כי מה שהקריאה לאחותה כ' לא היה תיאור של חלום אלא שיר שכתבה, אך עדותה נקטעה מהנימוק שאין לעמת עד עם עדים

לפרוטוקול[. בעקבות אותה שיחה וכשלושה710שהעידו אחריו – עמ' חודשים לאחר נישואיה, כ' ניתקה קשר עם הוריה ולא ראתה את אביהכל "בגלל אביה לבין בינה קשר שום אין וכיום משנה, למעלה הסיטואציה". כ' לא שוחחה על כך ישירות עם הוריה אלא רק עם אחיה ג'. היא סיפרה לו איך המתלוננת נראית ומה היא חושבת, ואחיה אמר לה שהוא לא מאמין לדברי אחותם, ובעקבות אותה שיחה ניתקה כ' קשראחותה עם טוב בקשר כיום נמצאת היא כי סיפרה כ' אחיה. עם גם

המתלוננת.

אך בבית, כחול" ב"סרט פעם אי הבחינה לא כי אישרה כ' בגיל ב'10-9כשהייתה ביישוב כשהתגוררו הוריה של בחדרם מצאה עיתון פורנוגרפי.

עדותה של האחות הקטנה ר'

ר' צעירה מהמתלוננת בעשר שנים. ר' נשאלה במשטרה אם היא.23 זוכרת אם אביה היה מקלח אותה והשיבה "אני זוכרת מקרה אחד. זה היה בערך בגיל ארבע או שלוש, אני זוכרת שהוא קילח אותי בחדר שלזוכרת". שאני מה וזה ערומה הייתי אני וגם ערום היה הוא ההורים, ובתשובה לשאלה אם עשה לה משהו בזמן המקלחת השיבה "לא נראה לי, לא זוכרת". בסוף החקירה, חזרה החוקרת לנושא המקלחת ושאלה "את זוכרת אם אבא היה נועל את הדלת אחריו כשהיית מתקלחת איתו"

ור' השיבה כי אינה זוכרת.

בעדותה בבית המשפט טענה ר' כי אמרה במשטרה שהמתלוננתבהמשך זכורים. לא הדברים עצמה לה אך כך על לה שסיפרה היא הסבירה כי המתלוננת לא אמרה לה את הדברים ישירות אלא "בפוקס שמעתי את זה...אמרה את זה למישהי ממשרד הרווחה" בנוכחותה. כיווןשבית וכיוון במשטרה הודעתה את המשפט בבית בדבריה סתרה שר' המשפט התרשם כי היא מעידה מתוך אילוץ עצמי בולט ומתוך התנגדותוהודעתה עוינת כעדה הוכרזה היא לדוכן, שעלתה מהרגע פנימית

מיום )ת/2.2.05במשטרה סעיף 1 לפי המשפט לבית הוגשה א10( ]נוסח חדש[, התשל"א- הראיות )להלן: 1971לפקודת הראיות (.פקודת

מכל מקום, ר' חזרה וטענה בחקירתה הנגדית כי היא עצמה לא זוכרת וכי היא שמעה את הדברים מהמתלוננת. 4שאביה קילח אותה בגיל

כשלוש.24 מזה בעניינה מעורבות והיועצת המחנכת כי העידה ר' שנים, והשיבה, על אף דבריה במשטרה, כי היא לא הרגישה שנאה אוידעה בעת חקירתה במשטרה מה עשה לא לדבריה כלפי אביה. טינה למתלוננת, אך משעומתה עם דבריה במשטרה שם סיפרה כי שוחחה עם המתלוננת טרם החקירה וכי בעקבות שיחה זו החלה לשנוא את אביה,שאמרה הכחישה כן לחוצה. הייתה אך שיקרה לא היא כי ענתה ר' יותר. אליה להתייחס הוריה החלו אביה מעצר לאחר כי במשטרה אישרה כי נפגשה עם אביה מספר ימים לפני עדותה בבית המשפט, על

אף האיסור להיפגש עמו, מאחר שמדובר באביה והיא רצתה לראותו.

ר' סיפרה כי שוחחה עם אחיה ג' ואמרה לו שהכחישה במשטרה כיהמקלחות סיפור כי סיפרה ציונה לדודתה גם עמה. התקלח אביה המשותפות שלה ושל אביה נמסר לה על ידי המתלוננת במהלך פגישתן המשותפת אצל העובדת הסוציאלית. כשנשאלה מדוע לא אמרה לעובדתאמרתי "אני ענתה המתלוננת של בדבריה אמת אין כי הסוציאלית שפשוט מאוד אני לא יודעת מה היה...ופשוט מאוד אני מאמינה שזה מה שהיה בכלל". השיחות עם אחיה ועם דודתה ציונה הוקלטו על ידי האח

ציונה לא ידי ר', אך הקלטת שהוקלטה על ידיעתה של ללא והדודה, נתקבלה כראיה קבילה.

שלה חבר שהיה מפוקפק בחור עם יחסיה על ר' סיפרה עוד גילו את הקשר הוריה וכי נעצר לפני שאביה במהלך השנה האחרונה ביניהם. אחרי שאביה נעצר, אותו בחור פגש אותה והכה אותה בבטנה, והיא הגישה על כך תלונה במשטרה. לדבריה, הטיפולים הפסיכולוגיים שקיבלה בבית חולים "שלוותה" החלו לאחר אותו מקרה, אך ללא קשר

למקרה.

בית משפט קמא מצא כי יש להעדיף את הודעתה של ר' במשטרה.25כי מטרת אישרה בפה מלא בבית המשפט, שבמהלכה עדותה פני על

,17עדותה היא להחזיר את אביה הביתה. במועד עדותה, הייתה ר' בת התגוררה בבית הוריה והייתה נתונה ללחצים מצד אימה ומצד אחיה ג' – שלגביו סיפרה כי הרביץ לה בעבר פעמיים – ואף נפגשה עם אביה על אף שידעה כי הדבר אסור. בית משפט קמא סבר כי יש קשר בין אותומהודעתה חזרתה לבין משפחתה בני ידי על שהופעל והלחץ מפגש

במשטרה.

בית משפט קמא שלל את הסברה כי המתלוננת היא שסיפרה לר' אודות המקלחות המשותפות, וכי ר' לא זכרה זאת בעצמה. כך, בעדותה טענה ר' כי היא לא זוכרת את ילדותה עד כיתה א' בעוד עדותה של ר' מלמדת כי זכרה פרטים מילדותה גם בקשר לתקופה בה הייתה בגן, כגון תיאור מפורט של הבית ביישוב א', בתקופה שהייתה בגן. אכן, המתלוננת סיפרה לעובדת הסוציאלית על כך שאביה לקח את ר' לחדר האמבטיה ונעל את הדלת אחריו, אך אין להסיק מכך שר' עצמה לא זכרה אירוע זה ושהמתלוננת היא שסיפרה לר' על כך. בנוסף, אין חפיפה בין פרטי האירוע בזיכרונותיהן של ר' והמתלוננת. זאת ועוד, ר' סיפרה על אירועלדבריה של המתלוננת שזכרה את בניגוד בודד של מקלחת משותפת,

עניין המקלחת המשותפת כנוהג. בעוד שהמתלוננת סיפרה כי זכור לה שהמערער נהג לקחת את ר', לנעול את החדר ולהתקלח עימה, היא לא טענה כי הוא היה עירום, ומידע זה בא מפיה של ר' בלבד. גם משיחותבית משפט קמא אף ר'. בזיכרון של כי עסקינן עולה שונות מוקלטות ר' בעת ידי כי רשמה מה שנאמר על ויזל, קיבל את דבריה של רס"ר

שנגבתה הודעתה במשטרה.

עדותה של הדודה ברכה

של המערער,.26 אחותו של המתלוננת, דודתה היא ברכה כאמור, שאצלה התגוררה המתלוננת למשך כחודשיים לאחר שעזבה את הבית. ברכה סיפרה כי מוטי סיפר לה ולבעלה כי המתלוננת עברה התעללותשישאלו מבלי אך אצלה, לגור לעבור רוצה והיא אביה ידי על מינית אותה על ההתעללות. העדה סיפרה כי כאשר המתלוננת הגיעה לביתהיצאה לא כמעט רזה, מאוד הייתה היא איתה, לתקשר ניתן היה לא לדבריה המתלוננת לא רצתה לספר בכי. וסבלה מהתפרצויות מחדרה כי סיפרה היא חייה. את הרס שאביה ציינה ורק לה שאירע את המתלוננת אמרה לה שאינה זוכרת את אימה בילדותה, כי המתלוננת לא אהבה להתקלח ומשעשתה זאת, התקלחה רק בבקרים. המתלוננת לאוהיא לא ידעה אודות הסיוטים שפקדו אותה. סיפרה לה על חלומותיה נוספים לבגדים וכשנדרשה ניילון שקיות עם לביתה הגיעה המתלוננת

לקחה אותם מביתה רק לאחר שוידאה עם אחיותיה כי הבית ריק.

ברכה סיפרה כי הזמינה את המערער לפגישה בביתה ובקשה ממנו שיגיע בגפו. כאשר המערער הגיע, המתלוננת לא נכחה בבית שכן פחדה להיות בבית במחיצתו של המערער. במהלך הפגישה ברכה שאלה את המערער אם ידוע לו מה קרה עם המתלוננת בילדותה והוא השיב כי לאאז עד לדבריה, במשהו. אותו מאשימה היא אם אותה ושאל לו ידוע היחסים בינה לבין המערער היו טובים, אך בעקבות הפגישה התערערו

יחסיהם והיא ניתקה איתו קשר, שכן לאור מצבה של המתלוננת סברהעם רק לא קשריה את ניתקה ברכה כי נספר אמת. דוברת שהיא המערער-אחיה, אלא גם עם אחיה האחרים, בעקבות התביעה האזרחית

שהגישה המתלוננת כנגד המערער ואמה.

ברכה סיפרה כי אין זו הפעם הראשונה שהיא מנתקת את הקשר עם אחיה-המערער. הקשר ביניהם נותק למשך כעשרים שנה, והיא לא

גיל 10ראתה את המתלוננת מאז שהייתה בת ועד לדבריה, היא18 . הבן הקטן את פעם לאחר שראו החליטו להתרחק מהמערער ובעלה קשור ברגלו ללול והזדעזעו מכך. לדעתה ילדיו של המערער היו בסדרוהם הילדים את ראתה לא אצלו ביקרה שכאשר כיוון נמוך עדיפויות אודות המתלוננת עם שוחחה כי אישרה ברכה בבית. היו שלא כמעט קשירת הבן ללול וכי ייתכן כי כ' ור' נכחו בשיחה זו. ברכה אישרה כי היאוכאשר עומתה עם דבריה בילדותה זוכרת את המתלוננת בשיער קצוץ במשטרה שם אמרה כי הייתה זו המתלוננת שסיפרה לה כי אימה גזרהאותה קצוצת שיער אך כך שהיא עצמה ראתה על את שערה, עמדה

כנראה שוחחה על כך עם המתלוננת.

השירות לאחר הביתה המתלוננת של חזרתה שלאחר בתקופה לראות נוכחה היא המערער, של בביתו ביקרה ברכה כאשר הלאומי, לאחר אנורקטית. המתלוננת כי לה ונאמר וכחושה רזה שהמתלוננת תקופה ארוכה המערער סיפר לה כי המתלוננת הותקפה מינית במהלך

שירותה הלאומי ביישוב ט' והוא מממן לה טיפול פסיכולוגי.

בית משפט קמא מצא את עדותה של ברכה כמהימנה, וכי דבריה.27ללול ג' אחיה וקשירת המתלוננת של הקצוצה תספורתה אודות בקטנותו, מחזקים את גרסת המתלוננת לעניין התנהלותו של המערער

עם הילדים וסותרים את גרסתם של המערער ואשתו בעניין זה.

עדותה של הדודה אורית

אצלה.28 אמה, מצד המתלוננת של דודתה היא אורית כאמור, באחד כשחזרה כי סיפרה אורית שנים. כשלוש המתלוננת התגוררה היא בוכייה. בביתם מיטלטליה עם המתלוננת את מצאה הערבים התקשרה לאימה של המתלוננת ואמרה לה כי המתלוננת זקוקה לעזרה והאם השיבה שהמתלוננת ממציאה דברים שלא היו, ושתלך לאיפה שהיא רוצה. משכך, לא הרחיבה יותר בדיבור שכן האם פסלה את הדברים על

הסף.

לדברי אורית, המתלוננת הגיעה אליה במצב נפשי קשה שהתבטא בהרעבה עצמית ובכי. כאשר המתלוננת הגיעה לביתה היא כבר ידעה על ההתעללות המינית כיוון שהמידע עבר במשפחה. בתחילה המתלוננת לא חשפה בפניה דבר והיא לא חקרה אותה על שאירע לה, אבל המתלוננת אמרה משפטים כגון: "...אני לא רוצה שתדעו... אבל...נעשו לי דברים

". עוד סיפרה8, כשהייתי בת 6, כשהייתי בת 4מאד קשים כשהייתי בת נכנס ומגיע אליה...היא מספרת שאביה היה "...שאבא היה מגיע להם אליה בלילה והיה עושה בה מעשים שלא ייעשו, היא מספרת שהם צפו יחד בסרטים...היא סיפרה לי. שזה היה סרטים פורנוגרפיים. היא מספרתהייתה ביחד...כשהיא מתקלחים היו שהם מקלחות, של הנושא על קטנה". המתלוננת אכלה רק מזון בהיר ולבן כמו דייסות וחלב כי לבן זהונקי, ולקח לאורית זמן רב כדי לשכנע את המתלוננת לאכול קצת צח זוועה" אבל ידה כ"חלומות ירקות. למתלוננת היו חלומות שהוגדרו על

היא אינה יודעת את תוכנם.

לאחר כחודש בביתה של אורית החלה המתלוננת לעבוד כמזכירה בחברה, שם עבדה כשנתיים. הדבר היה לה קשה אך היא הלכה מידי יום לעבודה. עוד סיפרה כי המתלוננת נהגה להתקלח פעמים רבות כל יום,

את להשאיר נהגה ואורית סגורה, דלת עם להתקלח סירבה ובהמשך הדלת פתוחה כך שהיא והמתלוננת שוחחו בעוד המתלוננת מתקלחת.

חברתה של אורית, מנהלת מרכז לנפגעות תקיפה מינית, המליצה.29 כי המתלוננת תקבל סיוע באחד המרכזים, ובעקבות כך פנתה המתלוננת למרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית ברעננה. הטיפול הועיל בתחילה,עד לאכול, חדלה שוב והיא בהתנהגותה נסיגה חלה בהמשך אך למפגשים אלא יצאה מהבית לא וכמעט לעבוד והפסיקה שהתמוטטה כי ההתדרדרות במצבה אישרה אורית ולטיפולים הפסיכולוגיים. במרכז לנפגעות לסיוע למרכז ללכת שהתחילה לאחר החלה המתלוננת של היא מעבודתה, אותה המתלוננת הזעיקה הימים באחד מינית. תקיפה מצאה אותה שוכבת במיטה היסטרית ובוכייה ולקחה אותה לבית חוליםוייעצה ונתנה לה כדורי הרגעה שלוותה. שם בדקה אותה פסיכיאטרית שכן שמעה שמכנים סירבה אך המתלוננת פסיכולוגי, בטיפול להתחיל

אותה במשפחה "חולת נפש".

ואף.30 תקינים היו ואחותה המערער עם יחסיה כי העידה אורית הדוקים בתקופת מגוריהם ביישוב ב'. הקשר נותק עקב סכסוך במשפחהנסעו לעיתים המערער. של בנו ג', נולד כאשר חודש אך המורחבת, לטיולים משותפים, וכאשר ראתה אותם נראו כמשפחה מאושרת. ממועד

שנים קודם, נותק הקשר בינה לבין הורי5הגעת המתלוננת לביתה, כ- המתלוננת עם בקשר היו לא ואשתו המערער לדבריה, המתלוננת. בשנה לה ששלחו פרחים זר למעט אצלה, ששהתה השנים במהלך הראשונה, מה שגרם לתגובה רגשית מצד המתלוננת. לאחר כשלוש שניםתלונה להגיש שהחליטה לאחר אורית של ביתה את המתלוננת עזבה מתארחת והמתלוננת קשר על שומרות הן כיום וגם המערער, כנגד

בביתה בשבתות וחגים.

בגיל מביתה ברחה המתלוננת כי סיפרה ושהתה16אורית כשבועיים מחוץ לבית. היא שוחחה עם אחותה, אשת המערער, ואמרה לה כי יש להחזיר את המתלוננת לביתה, והמתלוננת חזרה לביתה לאחר

שאחותה שוחחה עם המערער.

עדותו של ש' נחמני

שירתה המתלוננת.31 ט' שם ביישוב בתחנה מד"א עובד הוא העד בשירות הלאומי. הוא זכר אותה כבחורה נחמדה ומלאה, שלפתע השילה

והוא25כ- ק"ג ממשקלה. לדבריו, במשך הזמן חל שינוי בהתנהגותה ניסה לברר עימה את סיבת המשבר, אך בתחילה היא לא ניאותה לספר לו. לדבריו, נהגה לבקש משמרות נוספות ולעבוד בשבתות, על אף שלא

נדרשה לכך, לעיתים הייתה עליזה ולעיתים מכונסת בעצמה.

המתלוננת שלחה לו מכתב שזעזע אותו, ונשמר על ידו, שבו כתבהולבסוף במשטרה, שתתלונן עליה לחץ הוא אונס. ניסיון חוותה כי לו לו, משהו לו משהו לספר יש כי לו ואמר ביום שישי התקשר למערער יסיים את אישי שקשור במתלוננת. המערער אמר לו שיגיע אליו כאשר הטיול בצפון, והגיע אליו עם אשתו כעבור יומיים-שלושה. העד סיפר להם אודות המכתב שכתבה המתלוננת מבלי להראות להם את המכתב. הואמינית אותה שתקף הוא אביעד המתלוננת, לדברי כי למערער אמר בבית יחדיו מתפללים הם וכי שלו טוב חבר הלה כי הגיב והמערער הכנסת. לדבריו של נחמני, לאחר מספר חודשים סיפרה לו המתלוננת בכעס כי המערער ואימה לא עשו דבר בעניין התקיפה המינית על אף

שידעו על כך.

עדותו של מוטי

מוטי השכיר למערער מבנה למפעל ועבד במפעל אחר בסמיכות.32 למפעל של הורי המתלוננת. אמה של המתלוננת סיפרה לו שהמתלוננת

שידבר כדי אותה שתביא הציע והוא אוכלת ואינה בחדרה מסתגרת עיניים ועם מבוהלת מצומקת, שנראתה במתלוננת פגש הוא עימה. המערער עם לעבוד החלה המתלוננת הצעתו, לפי דומעות. אדומות במפעל ובאחד הימים הם הלכו לאכול יחדיו במסעדה סינית. מוטי סיפרלאומי שירות בעת שעשתה אונס ניסיון לו שעברה ידוע כי למתלוננת חמור יותר "יש כי לו ואמרה לבכות המתלוננת החלה ואז ט' ביישוב סיפרה המתלוננת דבר, יספר לא כי שהבטיח לאחר בהמשך, מזה". למוטי כי אביה "התעסק" איתה כשהייתה ילדה קטנה, נגע באיבר מינה

גם סיפרה לו על4מאז שהייתה בת ונהג להתקלח איתה. המתלוננת ילדותה ביישוב ב' וביישוב א' ועל חשדה כי אמה ידעה על המתרחש. עוד סיפרה לו על התקרית בה גזרה אמה את שערה ובשל כך היא שונאת את אמה אפילו יותר מהמערער. עוד סיפרה לו המתלוננת כי אדם נוסףעל יודע ט' ביישוב הלאומי שירותה במהלך הכירה שאותו ש' בשם הדברים. מוטי ציין כי הופתע להיווכח מהצורך שלה להוציא את הדברים החוצה בפניו, למרות שהכירה אותו כשבועיים בלבד. היה לו קשה מאודלמחרת, מאוד. טובים ביחסים היו ואביה הוא כי הדברים את לשמוע כאשר אמה של המתלוננת שאלה אותו מה היה בארוחה הוא השיב כי למתלוננת יש בעיה קשה והיא עברה משהו בתקופת הילדות שלה. כאשרהייתה המתלוננת שכאשר ייתכן, כי טענה היא האם את לחקור ניסה קטנה, שני דודים, אחים של האב, עשו לה בייבי סיטר והם כנראה פגעו בה. כאשר עימת מוטי את המתלוננת עם האפשרות שהעלתה אמה, כיכך על וזעמה הסף על המתלוננת זאת שללה בה, שפגעו הם דודיה

שהוריה מעלילים על הדוד שלה.

מוטי הבהיר כי עיקר השיחות נוהלו עם אמה של המתלוננת אשרלבין בינו הידברות כל הייתה ולא עם המתלוננת, לשוחח אותו שלחה המערער, למעט שיחות חולין. הוא לא הבחין באינטראקציה חריגה בין המתלוננת להוריה במהלך עבודתה במפעל של ההורים, אך זכר כי האם נהגה להתלונן שהמתלוננת ואחיותיה קשות והחלה לספר כמה כסף היא

מרוצה האם הייתה לא בהמשך, הפסיכולוגיים. בטיפולים משקיעה מהמשך הקשר בינו לבין המתלוננת והוא אף הרגיש שהאם מאיימת עליו כשהחלה לרמוז שאנשים עלולים לדבר על הקשר בינו לבין בתה, רמזוהיא לידם נמצאת במשרד כי אשתו לה שהעד דחה על אתר באומרו יודעת על כך שהוא משוחח עם המתלוננת. מאז נותק הקשר בינו לבין

האם, אך הקשר הכמעט יום-יומי עם המתלוננת המשיך.

וחצי.33 כשנתיים לאחר בליבו. כמס את הסוד של המתלוננת העד סיפרה לו המתלוננת כי נפגשה עם יואב, בעלה של דודתה ברכה, ובכתהיואב וברכה ולשתף אותם בפניו. מוטי אמר לה כי בכוונתו להיפגש עם בסיפורה, כי אין מנוס מלשתף אנשים נוספים כיוון שהידיעה הבלעדית עלחווה שהיא לו סיפרה שהמתלוננת עוד, מה עליו. מכבידה המקרה יואב את הזמין מוטי מצבה. את המחמירים בביתה וגידופים השפלות החליטו ואז המתלוננת לו שסיפרה את להם וסיפר למשרדו וברכה התקשרה ברכה מהבית. המתלוננת את להוציא יש כי השלושה למתלוננת ואמרה לה כי מוטי סיפר להם את מה שעברה, והציעה לה

לקחת את חפציה מהבית ולעבור אליהם.

כי במהלך התקופה שהכיר את המתלוננת היא טופלה מוטי זכר ידי מספר פסיכולוגים. חודש-חודשיים לאחר היכרותם היא הפסיקה על את הטיפול עקב הפסקת מימונו על ידי המערער, ולאחר מספר חודשיםהטיפול את לממן ימשיך כי וביקש למערער פנה הוא לטיפול. חזרה

לידיו העביר והמערער למתלוננת2,400שלה, ידו על שהועברו ₪ ידו )נציין כי המתלוננת עצמה לצורך טיפול אצל פסיכולוג שהומלץ על למצוא למתלוננת סייע כי העיד מוטי כך(. על ידעה ולא זכרה לא עוד ולעבוד. מהבית לצאת אותה לשכנע קשה היה ובתחילה עבודה, אישר מוטי כי המתלוננת אמרה לו שהיא לא ישנה טוב וכי יש לה הזיות,

אך לא סיפרה לו על חלומות ספציפיים.

המתלוננת.34 עם רומנטי קשר הנגדית חקירתו במהלך שלל מוטי אגרת או דין עורך טרחת שכר עבור כסף סכומי לה הלווה כי ושלל יש המתלוננת הורי לבין בינו הוריה. כנגד שהגישה האזרחית התביעה כבר בשלב ההתחלתי, שותפות שפורקה על רקע הסכם סכסוך עסקי חלק ביטל אך בשותפות ההורים של חלקם את רכש מוטי כאשר חובות יש כי שנתברר בטענה הרכישה חשבון על שמסר מהשיקים לספקים ולצדדים שלישיים. מוטי שלל בתוקף את האפשרות כי הסכסוךכיום בהליכים משפטיים, הוא הרקע והמצוי לבין המערער בינו הכספי

להמלצתו למתלוננת לפנות בתלונה למשטרה.

עד כאן, תמצית עדויות עדי התביעה שבעיקרן נמצאו מהימנות על.35 בית משפט קמא. נציג להלן את תמצית העדויות העיקריות מטעם ההגנה

ונפתח בעדותו של המערער.

עדויות ההגנה

עדותו של המערער

המערער הכחיש נמרצות את ההאשמות שהטיחה בו המתלוננת..36 בפתח עדותו הצהיר כי מעולם לא פגע בילדים שלו, לא נגע בהם, "אני לא יודע מאיפה זה בא. אני מצטער לשמוע את זה. זה מאוד כואב לי".

לא היו כל22.5לדבריו, כל הטענות של המתלוננת הן הזיות, ועד גיל בעיות, הכל היה מעולה, וברגע שהיא יצאה מהבית הכל השתנה. ברגעהפרעות לפתח והחלה השתנתה היא פגועה, לאומי משירות שחזרה אכילה. לדבריו, התקשר לפסיכולוגית אנה אשד וביקש לדעת מה מצבה של בתו, אך היא סירבה לשוחח איתו בשל חובת הסודיות. המערער סיפר כי שאל את בתו מדוע הפסיקה את הטיפול אצל אשד, אך היא אמרה לו שהיא לא רוצה להמשיך בטיפול. הוא ואשתו לקחו את המתלוננת לבית החולים שניידר, וגם לרב פירר שהפנה אותם לפסיכיאטר שאצלו ביקרה

לידידת פנו הם יותר. אליו ללכת להמשיך רצתה לא אך אחת פעם המשפחה ויולט, כדי שתנסה לבדוק איך אפשר לעזור למתלוננת. בפעםחמו כאשר הייתה כלפיו, טוענת המתלוננת כי לו שנודע הראשונה התקשר וסיפר לו כי בתו רומזת כי התעלל בילדה. לדבריו, בעצתה שלהקיבוצים איחוד לסמינר פנה ובהמלצתם הרווחה למשרד הלך אשתו

ברמת אביב, שם יש מחלקה של עזרה פסיכולוגית למשפחה.

ייצרו בצקים ומיני לדבריו, המתלוננת עבדה בעסק המשפחתי בו מאפה, התנהגותה הייתה מעולה והיא עזרה להם, וכך היה עד להיכרותה עם מוטי. לדבריו, לאחר שאשתו העירה למוטי כי הוא יוצא יותר מידי עם בתם, והוא אדם נשוי והיא בחורה צעירה, חל שינוי לרעה ביחסו של מוטי אליהם. במקביל החלה המתלוננת לשהות יותר ויותר עם מוטי במשרדו ופחות ופחות במפעל. באותה תקופה הוא חתם על הסכם שותפות עם

החזיק מעמד אך ההסכם סכסוך4-3מוטי, ביניהם ונוצר בלבד ימים כספי, והם החליטו למכור למוטי את חלקם במפעל. מכאן ואילך מצבו הכלכלי התדרדר עד לקריסה כלכלית מוחלטת מאחר ששקים שניתנו עלהמהפך את במוטי תלה המערער ובקיצור, כובדו. לא מוטי ידי

בהתנהגותה של המתלוננת.

כי סיפר כחודשיים, אחותו, אצלה שהתה המתלוננת ברכה לגבי הם לא היו בקשר משך כעשרים שנה, אך הקשר חודש כשנתיים לפני כן.של הזנחה על רק איתו ודיברה אליו אחותו התקשרה ברכה לדבריו,

ולא על התעללות מסוג אחר, ושהוא הכחיש מכל וכל5-4הילדה בגיל הזנחה כלשהי על ידו ועל ידי אשתו. לאחר שהמתלוננת עזבה את הבית אשתו התקשרה לאורית והציעה עזרה למתלוננת, אך אורית דיווחה להםניתקה את הילדה מהם. הם ולדבריו אורית שהיא לא מוכנה לראותם, ילדיהם האחרים, סיפרו להם על כך שאחותם מאשימה אותו כינסו את בהתעללות, אם כי, לדבריו, אפילו בשלב זה לא ידע כי מיוחסים לו מעשי

והבין מהמילה "התעללות" שהכוונה למכות. לדבריו, התעללות מיניים, רק כשהגיע לחקירת המשטרה הבין באיזה סוג של התעללות הוא נחשד.

היא ר' בתו הקטנה לבין בינו היחסים לדברי המערער, מערכת בת הייתה כאשר גמור. בסדר למורת14נהדרת, גילו, ורעייתו הוא

רוחם, כי היא יוצאת עם בחור שאינו יהודי, ערבי-ישראלי מטירה, כאשר באותה תקופה למדה באולפנה בעיר כ'. לדבריו, כולם ידעו על כך, ורק הוא ואשתו לא ידעו דבר עד אשר נציגי משרד הרווחה הגיעו אליהם. אתשהתגייר הולנדי בחור עם יחסים למערכת ייחס כ' של הנפשי מצבה ושעבר משבר עקב מותה של אמו בפיגוע. לדבריו, בתחילת הדרך הואנאלץ אשר עד לוי-שיף, רחל פרופ' אצל כ' של הטיפול את מימן

להפסיק לממן את הטיפול עקב קשיי פרנסה.

אשר לתפקודה של אשתו בבית, סיפר כי אשתו הייתה מופקדת על.37 ענייני הבית, כביסה, בישול, ניקיון וכיוצא בזה, ולדבריו מעולם לא חיתלבילדה...לא נוגע לא דתי, מבית באנו "אנחנו ילדיו. את רחץ ולא מאוחר בא הייתי אני כי הילדים, את רחצתי לא אפילו חיתלתי...וגם

?". הוא הכחיש בתוקף כי התקלח3בלילה, אז מה אני ארחץ אותם בגיל עם בתו ר' כשהם ערומים, כי "בחיים לא רחצתי את הילדה שלי. לא רקאיתם נכנסתי לא רחצתי. לא אני שלי מהילדים אחד אף את אותה. למקלחת בשום פנים ואופן". לדבריו, בבית היו להם טלוויזיה ווידיאו אךסרטים זה מה יודע לא אפילו הוא "כחולים". סרטים היו לא מעולם "כחולים", ובניגוד לעדותה של כ' טען כי גם חוברות פורנוגרפיות לא היו

בביתם. בקיצור, המערער כפר בכל וכל בכך שביצע מעשים במתלוננת.

נורמטיבית ומאושרת. הילדים המערער הציג תמונה של משפחה יום או בעומר ל"ג כמו ומועד, חג ימי בכל לטייל איתם יוצאים היו העצמאות. הוא שלל אלימות מצד האח ג' כלפי המתלוננת או אלימותסיפור העציץ שנפל. המערער וכל את ושלל מכל הילדים כלפי מצידו

ג' ללול בהיותו תינוק, והסביר שהילד היה כי אכן קשר את הבן אישר מאוד שובב ובגיל עשרה חודשים כבר התחיל ללכת. מאחר שהיה קופץ מידי פעם מהלול באמצע הלילה, קשר לו את הרגל עם חוט ללול שלא

יקפוץ ויקבל מכה "אבל מה עשו מזה? עולם עשו מזה".

נחמני ש' כאשר כי טען המערער נחמני, ש' לעדותו של בניגוד התקשר אליו מהיישוב ט' ואמר לו שיש משהו דחוף לספר לגבי הילדה, נסעו עוד באותו יום אליו, וכך סיפרה גם אשתו בעדותה. המערער אישר כי הם לא פנו למשטרה להתלונן על אביעד ודומה כי לא התרגש במיוחד מניסיון האונס. כאשר נשאל מדוע לא זעם על אותו אביעד, כפי שהיה מצופה ממי שבתו הותקפה מינית, השיב "כל אחד יש לו את הגישה שלו,"הילדה היתה ובהזדמנות אחרת אני אגיד?...", את התפיסה שלו, מה זה היה כי צריכה להתלונן...אני שנאתי אותו. אני שונא אותו עד היום

1492המהפך שעשה לי פה בבית. אבל מה אני יכול לעשות?" )עמוד לפרוטוקול(.

לאחר שהמתלוננת סיימה את השירות הלאומי וחזרה הביתה החלו.38סיפר ושם לשניידר אותה לקחו שלה, האנורקסיה בבעיית לטפל

למטפלת, או ליועצת, על כך שבתו עברה ניסיון אונס.

המערער אישר כי בתו הגדולה כ' לא מדברת איתו מזה כשנתיים, והיא ניתקה את הקשר איתו ועם אשתו. המערער הכחיש כי הוא שותה אלכוהול. לדבריו "אני לא שתיין. זה סתם סיפורי פוגי. בלילה אני עובד

בלילה. מה אני אבוא בלילה, באתי בלילה מסריח מאלכוהול,22:00עד לפרוטוקול(.1551מה אני שתיין? בחייך" )עמוד

כב' השופטת סוקולוב קבעה כי עדותו של המערער אינה מהימנה.39 עליה וכי נתגלו בעדותו שקרים. כך, באשר לדבריו כי כביכול נודע לו רק במשטרה שמייחסים לו התעללות מינית, בעוד שכבר במשטרה סיפר כי

המתלוננת, של סבתה גם זמן. הרבה מזה שלה התלונות על שמע שהעידה מטעם ההגנה, סיפרה כי היא ובעלה זימנו את המערער לשיחה בביתם והטיחו בו את דברי המתלוננת והיה ברור כי ההתעללות שהבת מייחסת לו היא בקונוטציה מינית. גם אחותו של המערער, שרה, אף היאאותה אנס שהמערער לה אמרה המתלוננת כי סיפרה הגנה, עדת בילדותה, והיא סיפרה זאת למערער. ובכלל, הגרסה שהעלה לפיה בתו

שנים לפני מעצרו, ניתקה קשר איתו ועם אשתו, כולם4עזבה את הבית משוחחים איתו על כך והוא לא יודע במה דברים אמורים, אינה הגיונית.

המתלוננת של במוחה זיכרונות השתיל מוטי כי המערער טענת זכר זו לטענה אין כי כך על שעמד קמא משפט בית ידי על נדחתה בהודעותיו במשטרה. בעוד שבתחילת דבריו אמר המערער כי המתלוננתעליו למי שרקחה אותה אומללה, הפך אך וישרה ילדה מקסימה היא ובכלל, קו ההגנה לא ברור – האם הטענה היא יחד עם מוטי. עלילה שהפסיכולוגים והמטפלים שתלו במוחה של המתלוננת זיכרונות מדומים? האם למתלוננת יש מניע כספי שבא לידי ביטוי בתביעה אזרחית שהגישה נגד הוריה? האם העלילה על הוריה על מנת לסתור את טענתם כי היא

"חולת נפש"?

בנותיו את קילח לא פעם שאף המערער דברי כי נקבע, עוד עומדים לא רק בניגוד לדברי המתלוננת אלא גם לאמרותיה של האחות

ר' בהודעתה במשטרה ובהקלטת השיחה בינה לבין אחיה ג'.

בית משפט קמא זקף לחובתו של המערער את העובדה כי במשךאורית, הדודה אצל התגוררה שהמתלוננת שנים משלוש למעלה המערער ואשתו הפנו לה עורף, לא התעניינו בשלומה, לא הציעו עזרהבשנה הולדתה ליום פרחים זר שליחת )למעט לבקרה באו ולא הראשונה(. בדפוס התנהגות זה נוהגים המערער ואשתו גם עם בתם כ'

מהיום שניתקה איתם קשר לפני מתן עדותה בבית המשפט.

ממוצעת במשפחה מדובר כי המערער של המצג ובכלל, ונורמטיבית לא תואמת את המציאות. על מצבה של המתלוננת אין צורךלאחר פסיכיאטרי בטיפול היא אף ר' האחות מילים. להכביר שהתדרדרה, האחות כ' נמצאת בטיפול פסיכולוגי מזה שנים רבות ואף

היא ניתקה עימם קשר. קשה לומר כי במשפחה רגילה עסקינן.

עדותה של אשתו של המערער

בעדותה סיפרה אמה של המתלוננת כי היא תמיד עשתה את כל.40 עבודות הבית בעוד שהמערער עבד באותה תקופה במסעדה מהבוקר עד

בלילה )הכוונה לתקופה בה התגוררו ביישוב ב' – 12 (. היא מעולםי.ע. לא ראתה שום דבר חריג, תמיד דאגה שהילדים ילבשו נקי מסודר ולאעם הלכה המתלוננת כי הטענה עם כשעומתה "התפלצה" ו קרוע, תחתונים קרועים. לדבריה, כאשר המתלוננת הייתה בגן היא לקחה אותה לספר שגזר את שיערה, מאחר שהמתלוננת נדבקה בכינים. העדה שללהולדבריה פורנוגרפיות, וחוברות פורנוגרפיים סרטים של הימצאותם יין לקידוש. המערער לא נהג כלל לשתות משקאות אלכוהוליים, למעט נהגה היא אורית אצל התגוררה שהמתלוננת השנים שלוש במהלך שתלו שכנראה הם הפסיכולוגים לטענתה, בשלומה. ולדרוש לצלצל כי המערער בגרסת תמכה כן הדברים. את המתלוננת של במוחה היחסים עם מוטי התערערו אחרי שהעירה לו כי הוא יוצא יותר מידי עם בתה ואשתו עלולה עוד לחשוד, ומאז נוצר הקרע עם מוטי והוא הסית

את בתם כנגדם.

בית משפט קמא מצא את דברי העדה בלתי מהימנים. דבריה כי.41 היא ניהלה את משק הבית נסתרו הן על ידי המתלוננת והן על ידי אחותההאם של היעדרותה נוכח הבית במלאכות שעסקו הן כי שסיפרו כ', כי מהבית. דברי העדה עומדים בסתירה לדברי אחותה אורית, שטענה

היא ובעלה לא יצרו קשר עם המתלוננת משך כשלוש שנים בכל התקופהמספר המתלוננת של שיערה את סיפרה כי גרסתה אצלה. ששהתה פעמים בשנות ילדותה, נסתרת מהתמונות שהוצגו והמחזקות את טענת

כבת בהיותה רק לפיה בלבד6המתלוננת, אחת פעם אותה סיפרו בתספורת קצוצה.

עדותו של האח ג'

ג', גרוש ומתגורר כיום עם הוריו. האח שטח תמונה כמעט.42 האח אידילית של המשפחה, של אבא למופת. לדבריו, אף פעם המתלוננת לאלבין בינו שהתקיימה שיחה הקליט העד כלשהי. בעיה יש כי הראתה תקופה שבאותה חשב כי זאת המערער, של מעצרו לאחר ר' אחותו

המתלוננת מכניסה לאחותו ר' "דברים לפה, ושוטפת לה את המוח".

בית משפט קמא מצא כי העד ביקש לסייע לאביו ככל יכולתו וכיבאותה קטן ילד שהיה מאחר להתקבל יכולים אינם מעדותו חלקים

תקופה ולא יכול היה לזכור את הדברים עליהם התיימר להעיד.

עדותו של הרב ינון – "הקורא במזוזות"

ההגנה זימנה לעדות את "הקורא במזוזות". לדבריו, בכל עשרות.43 השנים שהוא מטפל באנשים הוא אף פעם לא אמר "מי אנס מישהו", אך ביכולתו לראות אם היחסים בין האב לביתו "עכורים". נציין, כי העד לא

זכר כלל את המתלוננת ואף לא זיהה אותה בתמונות שהוצגו לפניו.

עדותה של ויולט

ויולט היא חברת ילדות של הורי המתלוננת והיא ומשפחתה הרבו.44שנים כגננת מניסיונה איתם. ולבלות ומשפחתו המערער עם להיפגש זיהתה כל בעיה אצל המתלוננת, הבית של המערער ואשתו רבות, לא

של הנפשי ומצבה רזונה נוכח הילדים. גם וכך ומסודר נקי היה חזרה בדרך במזוזות". ל"קורא לבוא עמה לה הציעה היא המתלוננת הלאומי השירות במהלך אונס ניסיון עברה כי המתלוננת לה סיפרה ביישוב ט', ואז פנתה העדה לער"ן, שהפנו אותה לפסיכולוגית בהרצליה.בכסף הטיפול בתום לה ושילמה הפסיכולוגית אצל תור קבעה היא שקיבלה מהורי המתלוננת. לדבריה, היא שאלה את המתלוננת איך היה בפגישה עם הפסיכולוגית והמתלוננת סיפרה לה כי "אני חושבת שהדוד שלי...הוא זה שניסה לאנוס אותי כשהייתי ילדה קטנה, לכן אני לא הגבתיוהייתי בשוק, כי כשהבחור הזה, ברגע שהוא אנס אותי, אני לא הגבתי

ויולט, היא סיפרה1732לרגע זה חזר אלי" )עמ' לפרוטוקול(. לדברי את הדברים למחרת להורים, והמערער ואשתו "היו בשוק". היא ליוותה את המתלוננת לעוד מספר טיפולים שמומנו על ידי המערער, אך נודעכי לה התברר שכן הטיפול, את להפסיק החליטה שהמתלוננת לה

המטפלת היא עובדת סוציאלית ולא פסיכולוגית.

לאחר כשנה של נתק בין ויולט לבין המתלוננת, ולאחר שזו עזבה את הבית, היא יצרה איתה קשר אך המתלוננת צעקה עליה ושאלה איך היא יכולה להיות חברה של הוריה. המתלוננת סיפרה לה כי היא עברה

לפרוטוקול(. אציין כי1734היפנוזה "ואמרו לה שזה אבא שלה" )עמוד המתלוננת נשאלה במשטרה על כך, אך שללה את הדברים בתקיפות, אם כי אישרה כי אמרה לויולט שהיא רוצה לעשות היפנוזה "אבל בסוף ירדתי מזה כי פחדתי לעשות את זה" )הודעת המתלוננת במשטרה מיום

(. עוד נזכיר כי המתלוננת עצמה סיפרה כי כאשר הייתה18 – נ/8.2.05 בטיפול אצל אנה אשד ביקשה לעבור היפנוזה אך פחדה מכך ולבסוף

לא עשתה זאת.

על.45 שהצביע קמא משפט בית על מהימנים היו לא ויולט דברי כי מלספר התחמקה העדה כך, בעדותה. ואחרות כאלה סתירות ושבסיומו כנגדה פלילי שהתנהל הליך כגננת בעקבות לעבוד הפסיקה

אמרה המתלוננת כי הגרסה בגן. הילדים אחד של בתקיפה הורשעה שהדוד שלה פגע בה, נסתרת לא רק על ידי המתלוננת, אלא גם בעדותוהורי עם הקרובים השכנות יחסי אף על עצמה, ויולט גם מוטי. של

המתלוננת, אמרה כי אינה מכירה דוד שטיפל במתלוננת.

עדותה של אחות המערער שרה

נוכח.46 לדבריה, בשנה. ממנו הצעירה המערער אחות היא שרה חלוקת התפקידים המסורתית בין האב לאם, לא יתכן שהמערער חיתלהיא ילדה קטנה הייתה כאשר המתלוננת לדבריה, לילדים. החליף או וטיולים בסופי שבוע, הייתה איתה בקשר הדוק, שכלל שיחות, מפגשים והיא משוכנעת שאם היה משהו לא בסדר המתלוננת הייתה מספרת לה. העדה ציירה תמונה אידילית לפיה אמה של המתלוננת דאגה כל הזמןיושבות היו והן לבנותיה סבלנות הרבה לה הייתה לניקיון, לילדים, וצוחקות או רואות תוכניות בטלוויזיה. לאחר שהמתלוננת עזבה את הביתוהמתלוננת ונפגשה איתה, ביניהן נתק. היא התקשרה למתלוננת נוצר

. לדבריה סיפרה לה גם7-3סיפרה לה כי נאנסה על ידי אביה בגילאים כי נאנסה ביישוב ט'. היא שוחחה עם אחותה של המתלוננת, כ', שאמרה לה שהיא מאמינה לדברי המתלוננת. היא סיפרה את הדברים למערער, ולדבריה הוא כבר ידע על האשמות המתלוננת כנגדו ואמר לה שהוא לאניסתה העדה בה. נגע לא מעולם שכן אותו מאשימה היא למה מבין ליזום מפגש בין המתלוננת למערער על מנת ללבן את האשמותיה כלפיו,

אך המפגש לא התקיים עקב סירוב המתלוננת.

בית משפט קמא מצא את העדה לא אמינה, וכי יזמה את המפגש.47העדה במשטרה. תלונה להגיש מהמתלוננת למנוע כדי המערער עם סיפרה בעדותה כי מעולם לא ראתה את המערער מקלח או מחתל את ילדיו על מנת להרחיקו מביצוע העבירות מושא הדיון. העדה סיפרה כימדובר היה לא וכי לתוכה, חדר אביעד שאותו לה סיפרה המתלוננת

כל עם אחד בקנה עולה שלא מה ממש, באונס אלא אונס בניסיון הראיות בנושא זה.

עדותו של אביעד

במהלך.48 האונס ניסיון של בהקשר כאמור עלה אביעד של שמו הגישה המתלוננת ט'. ביישוב במד"א המתלוננת של הלאומי השירות עימות נערך המתלוננת לבין ובינו רבות, שנים בחלוף תלונה כנגדו האירוע בעת לדבריו, אותה. לאנוס ניסה כי הכחיש העד במשטרה.

.19, נשוי עם ילדים, בעוד שהמתלוננת הייתה בת 47הנטען הוא היה בן "אני רק הזמנתי אותה והיא באה. אני לא הכרחתי אותה לבוא חלילה",את מכיר הוא כי בעיניו, חן מצאה המתלוננת כי הסביר בהמשך המשפחה, הוא מכיר אותה מהקורס, כי שיעמם לו, כי חשב לנהל איתהאמינות ייחס לא קמא משפט בית גרסאות. וכהנה כהנה ועוד רומן והמתלוננת הוא לפיה במשטרה העד של להודעתו והפנה לעדותו, ויתכן שבמהלך ההתגפפות המכנסיים של המתלוננת התחבקו והתנשקו

הופשלו ואז שניהם הרגישו כנראה שלא בנוח והמתלוננת קמה והלכה.

עדותו של העד יוסף )שכנו לשעבר של המערער(

עם.49 טובים בקשרים היה ילדה הייתה המתלוננת כאשר לדבריו, עברה המשפחה כאשר גם נשמרו והקשרים משפחתו, ובני המערער להתגורר ביישוב א'. לדבריו, התרשם כי המתלוננת ילדה רגילה, לא ראה

משהו חריג. מעולם לא שתה עם המערער משקאות חריפים.

חוות דעת ועדויות המומחים

עמודים רבים בהכרעת הדין מוקדשים לניתוח עדויות המומחים. כל.50נכבד לעדויות "המומחים ייחסו משקל חברי המותב בבית משפט קמא וניתן – ההגנה מומחי של דעתם חוות דחיית תוך – התביעה" מטעם טרם המערער. של לחובתו הכף את הטתה דעתם חוות כי להתרשם כי לטעמי ואומר ועדותם של המומחים, אקדים נעמוד על חוות דעתם המקצוע אנשי כל של עדותם את שסיווג בכך קמא משפט בית שגה מטעם מומחים כאל התביעה מטעם כעדים שהובאו הנפשי בתחום ואת במתלוננת שטיפלו המקצוע אנשי את העידה התביעה התביעה. התביעה לצורך המתלוננת של לבקשתה דעת חוות שהכינו המומחים נפקות על נעמוד ובהמשך הוריה, כנגד ידה על שהוגשה האזרחית

הדברים.

וחוות הדעת שבית משפט קמא התייחס אפתח בסקירת העדויות אליהן בפסק דינו כמומחים מטעם התביעה.

הפסיכולוגית אנה אשד

בין.51 במתלוננת שטיפלה קלינית פסיכולוגית היא אשד אנה לינואר 2000החודשים מרץ ועדיין21, כשהמתלוננת הייתה בת 2001

ו"ניירות רישומים סמך על גם העידה העדה הוריה. בבית התגוררה עבודה" שערכה תוך כדי הטיפול. לדבריה, כאשר המתלוננת הגיעה אליה לראשונה היא תיארה בעיית אכילה ייחודית של אכילת מאכלים רכים כגון לבן או גבינה לבנה, וירידה דרסטית במשקל. במהלך פגישתם הראשונה סיפרה לה המתלוננת שעברה ניסיון אונס במהלך השירות הלאומי ביישוב

גיל עד ילדותה את זוכרת אינה וכי לספר על10ט' . בהדרגה החלה בעיות נוספות כגון: יחסיה עם משפחתה, קושי להירדם, על כך שאיננה מבינה את התנהגותה ופחדיה, מדוע היא אוכלת רק מאכלים מסוימים או

מדוע היא מרגישה צורך להתכסות בשמיכת פוך גם בלילות חמים. לאחרקרו האם להתלבט המתלוננת החלה טיפול חודשי כשלושה-ארבעה רגש ללא הדברים את תיארה בתחילה שכחה. שהיא בעברה דברים "בצורה קרה", אך לצד תחילת הליך ההיזכרות והתקדמות הטיפול, החל"לקחה ולא המתלוננת את מלזרז נמנעה אשד הרגשי. האפקט גם שהיא ההליך אחר ולעקוב המתלוננת על לשמור כשמטרתה עמדה", לגבי הכללי, מצבה לגבי ושאלות והסתכלות דיבור תוך עוברת,

הסימפטומים שהציגה וכדומה.

לדברי אשד, החלה המתלוננת לתאר בפניה הבזקים של זיכרונות,להופיע והחלו וקרס הלך הדיסוציאציה מנגנון חלומות, לצד הפלאשבקים והסיוטים. תוכנו של אחד מהם נסב על בית כנסת ביישובביישוב ב' כדי לנסות ביוזמתה שלה לבית הכנסת ב'. המתלוננת נסעה בבית ביקרה לא כי סיפרה עצמה )המתלוננת שם קרה מה ולהיזכר בית פני על וחלפה ב' ביישוב הישן בבית לבקר חזרה אלא הכנסת

– יותרי.ע.הכנסת לה נתן "...לא הכנסת בבית הביקור אך ,) אינפורמציה, שוב עלה וירד, התלבטויות מי זה היה האיש הזה, האם זה היה איש זר או שזה היה אבא שלה, זה אולי פעם ראשונה אני חושבת שהיא מתחילה להעלות את אבא כאולי כגורם לכל הדברים האלה שהיוםזוכרת...כמו בצורה כזאת של שאלה, של שאלה...אולי אבא, אני אולי

לא זוכרת, אני לא רוצה לזכור, אולי לא כדאי בכלל לחקור...".

חלק מהחלומות והסיוטים שחוותה המתלוננת חזרו על עצמם. כך,והשנייה ציפורים שאחת מהן בורחת למשל, המתלוננת חלמה על שתי ניסו לברר זאת מבחינת החוויה. המתלוננת והן מנקרת אותה בחוזקה כך, שונות. בסיטואציות כרובוט" "מתפקדת בפניה תחושה של תיארה כשהאב ביקש שתספר אותו או תעשה לו מסאג' היא לא הייתה מסוגלתאו נושאי התספורת כי )אציין לא מרגישה" אך "מתפקדת לא, להגיד ידי על לא גם האחרות, מהעדויות אחת באף עלו לא לאב המסאג'

(. לדברי אשד, פעמים רבות המתלוננת היא שנתנה אתי.ע.המתלוננת – הפרשנות להתנהגותה. כך ידעה להסביר כי היא אינה אוכלת בשר כיוון שבשר הוא הנאה ולה אסור ליהנות, אם כי לא הייתה מסוגלת להסבירהרגשות שהתעוררו ככל הנאות. לה שיהיו אסור כי חשה היא מדוע ובלגאן. לאורך הטיפול במתלוננת היא החלה לדבר במונחים של סדר בין הרצון לברר את הדברים לבין הפחד הייתה המתלוננת בקונפליקט מהגילוי. כך למשל, בחלום בית הכנסת העלתה המתלוננת לראשונה את החשד כי מדובר באביה, יחד עם זאת, התלבטה שמא עדיף לא לזכור. אשד הבהירה בעדותה כי הרעיון שאביה של המתלוננת הוא שפגע בהתכניס לא קלינית, כפסיכולוגית והיא, עצמה, מהמתלוננת הגיע למטופלת דברים לפה, ולא עושה "קפיצות" בטיפול. היא נותנת למטופל לעשות את צעדיו הראשונים לפי הקצב שלו והיא כיבדה את הצורך של המתלוננת ללכת "קדימה ואחורה", אך היה ברור כי למתלוננת אין דרךלעלות החלו והזיכרונות הטיפול שהתקדם ככל מזיכרונותיה. חזרה ויותר וזה אחד הפרדוקסים בטיפול, שהסבל של המתלוננת סבלה יותר וגובר ככל שהטיפול מתקדם. במקביל להליך ההיזכרות המטופל הולך התלוננה המתלוננת כי הטיפול לא עוזר, אם כי באותה תקופה חל שיפורולכן יותר חששה המתלוננת התקדם שהטיפול ככל בחיים. בתפקודה

דווקא כשהזיכרונות עלו היא הפסיקה את הטיפול.

המתלוננת.52 הטיפול בתקופת כי אשד הסבירה הנגדית בחקירתה יכלה לספר על אירועים טראומטיים ברורים בו עדיין לא הגיעה לשלב את לבחון הוא לחלומותיה של המתלוננת בנוגע כל שעשתה שעברה. הרגשתה ומה הדברים מזכירים לה, היא לא אומרת למטופל מה הייתהואת עבורה החלום משמעות את אומרת אינה וגם לחלום, תחושתו בעיניים" ה"קורא עם של המתלוננת לדעתה, המפגש עליו. מחשבתה היה ה"טריגר" להיזכרות ותגובותיה הנפשיות של המתלוננת למפגש זהאת השתיל לא בעיניים" ה"קורא לדעתה, מכן. לאחר חודשים החלו דבריו, מיד את קיבלה לא היא שכן במוחה של המתלוננת, הזיכרונות

היא שללה את האפשרות מודחק. זיכרון בגרעין של נגע ואותו מפגש כאמור, שכן, זיכרונות, להשתיל יכולים בעיניים" כמו ה"קורא שאנשים המתלוננת לא קיבלה מייד את דבריו ולדעתה לא אפשרי כי אדם שאין לושה"קורא ייתכן כאלה. מדברים מושפע יהיה שלו, ברקע דבר שום בעיניים" נגע באיזה קצה של זיכרון אך "לא עשה רעידת אדמה באותוגרם בעיניים" "הקורא כי האפשרות את דחתה גם אשד הזמן". למתלוננת להאמין בדרך של היפנוזה או סוגסטיה באירועים בהם נזכרה וציינה כי בהיפנוזה לא ניתן לתת פקודה הנוגדת את מצפונו של האדם.עשוי אדם כי לופטוס פרופ' של התזה עם מסכימה אינה עצמה היא לדידה, ולהפנים דברים שלא התרחשו. ידי הפסיכולוג על להיות מובל ניתן לעשות לא בודד במוחו של אדם, אך אירוע ייתכן שניתן להשתיל זאת לגבי רצף של אירועים. בנוגע להשפעה של ניסיון האונס ביישוב ט' סברה אשד כי אם לא הייתה טראומה קודמת בתחום המיני, לא היה ניתן

לצפות לתגובות החמורות שהתפתחו אצל המתלוננת.

האונס, בניסיון הטיפולים במהלך התמקדו לא מדוע כשנשאלה פעלה מדוע להבין בניסיון הייתה זה באירוע ההתמקדות כי הסבירה שלא אף לחדר גבר עם והלכה דיסוציאציה" של "במצב המתלוננת רצתה לעשות זאת תוך שהיא משתמשת במינוח "בובה על חוטים" כדיאמה את בפניה תיארה המתלוננת לדבריה, הסיטואציה. את לתאר כאדם פאסיבי וקנאי לתשומת ליבו של האב, אשר לא יצאה להגנתה מוליחסה של על תשומת הלב שהעניק לה האב. מנגד, בה וקינאה האב המתלוננת כלפי אביה היה אמביוולנטי, לא רק שלילי. מצד אחד חשה המתלוננת כבת המועדפת על אביה, דבר שהוביל לקנאה מצד אחיה, מנגד, כשהחלו הטיפולים פרצו כעסים כלפי האב. אך לא היה רק כעס, כך למשל, ביום הולדתו של אביה, עודנה בטיפול, היא היחידה שזכרהיום הולדתו ואפתה עוגה. בתשובה לשאלה שמא המתלוננת הייתה את כלפיו, השיבה יחסה על והדבר השפיע כלכלית באביה מבחינה תלויה המתלוננת בין לקונפליקט הגורמים אחד היה הכספי הגורם כי אשד

ואביה אם כי לא הסיבה הבלעדית. מה עוד שהמתלוננת ידעה כי לאביה יש חולשה כלפיה ואם הייתה רוצה הייתה יכולה להשפיע עליו שייתן לה

עוד כסף.

מסרים של סיטואציה בפניה תיארה המתלוננת כי סיפרה אשד שהתה כי המתלוננת זכרה כך ובצניעות. בדת הקשור בכל כפולים עם רק ולהישאר המכנסיים את להוריד לה שאמר אביה עם בבריכה )המתלוננת כסטייה ידה על מה שתואר הים, בגד של החלק התחתון כך על סיפרה כי זכרה ולא הסיטואציה את בעדותה זכרה לא עצמה

לפרוטוקול(. הדבר עורר אצל המתלוננת פלאשבקים,724לאשד – עמ' והתפתח בזיכרון שהלך ים. המדובר וקשה לה לראות את אביה בבגד בעלי בסרטים צפתה המתלוננת כי לאפשרות אשר המתלוננת. אצל כי סרטים ניצול מיני, סברה אשד תכנים מיניים שנטעו בה רעיונות של באמנזיה שהיה נושא להעלאת כ"טריגר" לשמש יכולים אלו מעין

מוחלטת, במיוחד אצל אדם שמתלבט בנושא.

על רקע עדותה של הפסיכולוגית אשד, קבע בית משפט קמא כי.53וכי האדמה", "רעידת מתרחשת הייתה לא מוקדם רקע היה לא אם באותו שלב מנגנון הדיסוציאציה של המתלוננת החל לקרוס והזיכרונות

עלו לתודעתה.

ידי האב לא על עולה שנושא האונס כאמור, מעדותה של אשד הועלה "על השולחן" במהלך הטיפול. זאת, בסתירה לדברי המתלוננת שאישרה בחקירתה הנגדית כי כאשר נפגשה עמה לראשונה אמרה לה כי עברה ניסיון אונס והיא חושבת שאביה אנס אותה "הכל אמרתי לה מה

)עמ' לי" שיעזרו כדי לטיפול הולכת אני ממנה? להסתיר לי 299יש לפרוטוקול(.

הפסיכולוגית פרופ' רחל לוי שיף

יו"ר.54 והתפתחותית, קלינית פסיכולוגית היא שיף לוי רחל פרופ' אגודת הפסיכולוגים בעבר, טיפלה בשעתו בכ', אחותה של המתלוננת. כ'למטפלת, המלצה וביקשה קשה נפשי במצב שהמתלוננת לה סיפרה והיא הפנתה אותה לאנה אשד שהיא פסיכולוגית בכירה עם הרבה ניסיון.

לאחר שהפסיקה את הטיפול23פרופ' שיף נפגשה עם המתלוננת בגיל לנוכח אורית. דודתה אצל להתגורר שעברה ולאחר אשד אנה אצל מצבה הנפשי הקשה ביקשה כ' מפרופ' שיף כי תיפגש עם המתלוננת עד שתמצא מטפלת אחרת והיא הסכימה להיפגש עמה כיוון שהתרשמה כי מדובר במצב חירום. כיוון שפרופ' שיף חשבה כי הטיפול במתלוננת יהיה

המפגשים שקיימה עם10-8לזמן קצר היא לא ערכה רישומים במהלך המתלוננת.

מאוד "בחורה הינה המתלוננת שיף פרופ' של להערכתה לצאת יכולת ללא קשה, מאוד נפשי במצב שרויה שהייתה מרשימה" להישאר לתפקד, חשש יכולת חוסר בפניה תיארה מהבית. המתלוננת קשות מאוד אכילה ובעיות לבד, כשהיא להתקלח או בבית לבד וספציפיות. לדבריה של פרופ' שיף היו תקופות שהמתלוננת לבשה רקשבמהלכה באוטובוס תקרית על לה סיפרה המתלוננת לבנים. בגדים ולא הייתה "נכנסה למצב של שיתוק" והיא נצמד אליה אחד הנוסעים מסוגלת להתנגד. מנגד, כאשר ראתה נוסע מטריד אישה אחרת החלהולבקש עזרה. המתלוננת דיברה הרבה על פלאשבקים ומצבים לצעוק הסימפטומים שיף, פרופ' לדעת שלה. ההיסטוריה ועל דיסוציאטיביים לקורבנות ואופייניים גבוהה בשכיחות קיימים המתלוננת אצל שהופיעו חד באופן היא שללה עריות. גילוי לקורבנות ובעיקר מינית התעללות כיוון נפש במחלת חולה המתלוננת כי האפשרות את משמעי כי הסבירה שיף פרופ' לכך. מתאימה אינה שלה שהסימפטומולוגיה הסיבה להתקדמות האיטית בטיפול אינה נובעת מחששם של המטפלים

( זיכרונות להשתיל או inducingלנטוע memoryשהליכי מאחר אלא ,) "ההצפה" הם קשים, יש לאפשר למטופל להתקדם בקצב שלו. בהקשר

עימם התמודדה המתלוננת במהלך זה תיארה פרופ' שיף את הקשיים הייתה שלא וקולות מראות מיני כל ועלו צפו למשל, כך הטיפולים. מסוגלת לעמוד בהם, ואחרי הפגישה הייתה שבוע משותקת, בדיכאון ולאעל לדבר מסוגלת הייתה לא המתלוננת לעיתים לישון. הצליחה הזיכרונות שהציפו אותה. במהלך המפגשים עלה כי מדובר בגילוי עריותבזה". "לעמוד מסוגלת אינה שהיא אמרה המתלוננת אך ובאביה, הפלאשבקים שחוותה המתלוננת גרמו לה סבל נפשי רב עד כי לא יכלה להתמודד איתם ולדבריה "היא לא יכלה לנסח את זה במילים ואפילו היא לא יכולה לראות את התמונות האלה... היא רק אמרה לי שעולות לה

תמונות מאוד מאוד קשות שקשורות באביה".

ידעה שהתקיפה המינית.55 כי בחקירתה הנגדית השיבה פרופ' שיף בוצעה על ידי האב אך לא ידעה פרטים אודות התקיפה המינית מכיוון שהמתלוננת לא הייתה מסוגלת לדבר על כך. עוד שללה את האפשרות שהמתלוננת לא זכרה נושאים מיניים בעת המפגשים וציינה כי המתלוננתוהיא לא מסוגלת עולים לא דיברה עליהם מכיוון "שהדברים זכרה אך יותר קשה לחשיפה מאשר יש משהו לדבריה, ספק אם לעמוד בהם". של בסיסיים הכי הבסיסים כל של בוטה "הפרה שזו כיוון עריות גילוי הקיום של הילד בתוך המשפחה" וחשיפת אירועים אלו במסגרת הטיפול

תמשך שנים רבות.

פרופ' שיף, שטיפלה כאמור גם בכ', אחותה של המתלוננת, ציינה כי שתי האחיות ציינו כי המתלוננת הייתה הבת המועדפת על המערער. שתיהן ציינו שלא אהבו לרקוד עם המערער שהיה רוקד איתן ריקוד מיניילדותה ביישוב ב', אך וצמוד. עוד ציינה כי כ' זכרה לפרטי פרטים את למרות שכילדה הבכורה הייתה אחראית על אחיה, לא היה לה כל זיכרוןשמח דבר שום על סיפרו לא המתלוננת וגם כ' גם מהמתלוננת. במשפחה, וגם כ', כמו המתלוננת, תיארה את אמה כחלשה וכלא כל כך

מתפקדת.

לא מתפקדת, כלא האם של התיאור כי ציינה שיף פרופ' במשפחות תיאור קלאסי הוא בילדות בטיפול מעורבת ולא אפקטיבית כי האפשרות את משמעית חד דחתה היא מינית. פגיעה ארעה בהן התגובות הפוסט טראומטיות או חלקן של התגובות של המתלוננת אירעוכדי די בכך אין באשר הלאומי, השירות במהלך האונס ניסיון בשל והעוצמתיים מהם סבלה המתלוננת. להסביר את הסימפטומים הקשים אינם אונס ניסיון של כי מקרים מלמדת המקצועית הספרות לדבריה, מביאים לתגובות בעוצמה כה קשה ורחבה בה הופיעו אצל המתלוננת.הסכימה לפיה המתלוננת הסנגור של התזה את שיף פרופ' דחתה כן לטראומה נכנסה כך ובעקבות התחרטה אך אביעד עם מיני למגע כאשר בה, פגע מי ולחיפוש בעיניים" עם ה"קורא לפגישתה שהובילה שהגיעה עד שונים מטפלים בין המתלוננת עברה חיפושיה במהלך למסקנה כי מדובר באביה. לדבריה של פרופ' שיף, על פי ניסיונה האישי והספרות המקצועית, הנחה זו לא תואמת את התנהגותה ומצבה הנפשיכי שיף פרופ' ציינה עוד הסימפטומים. עוצמת ואת המתלוננת של והדברים שהעלתה בגיל ההתבגרות, עוד לדעתה התחילו הסימפטומים המתלוננת מאוד תואמים את שהעלתה כ'. בנוסף, ציינה פרופ' שיף כי בכל שנות ניסיונה לא נתקלה במקרים בהם אישה סיפרה על מקרה גילוינכון. למעשה, מתועדת אינו כי הדבר ולבסוף התברר עריות עם אביה כשמדובר בהן הפגיעה את "שוכחות" רבות שנשים הפוכה תופעה ייתכן שנשים יחיו חיים שלמים מבלי בפגיעה מינית בתוך המשפחה. אף שהדבר יעלה ופתאום יצאו הדברים בגילאי חמישים ושישים. ובכלל, "מי מוכנה לפנטז על כאלה דברים בשביל השעשוע? זה דברים מאוד, מאוד

לפרוטוקול(. 1139קשים..." )עמ'

פרופ' שיף טענה כי לא תיתכן סיטואציה שהמתלוננת הובלה עללזיכרונות שאינם אמיתיים. בהתייחסה לעמדתה של פרופ' לופטוס ידה והחוקרים התומכים בה, ציינה פרופ' שיף כי היא מכירה את מחקריה אך

אלו שנויים מאוד במחלוקת ומבוססים על מחקרי מעבדה מסוג מסוים, שעליהם נמתחה ביקורת. היא עצמה נמנית על האסכולה של חוקרים,מובילה הנחשבת הרמן, ג'ודי בד"ר המצדדים ופסיכיאטרים קלינאים

בתחום ומתנגדת לעמדתה של פרופ' לופטוס.

כי.56 בית משפט קמא אימץ את חוות דעתה של פרופ' שיף בציינו העובדה שכ' הייתה מטופלת שלה במשך שנים, והיא קיבלה ממנה מידע נוסף לגבי התפקוד המשפחתי והמתלוננת, לא פוגעת באובייקטיביות של

העדה.

העובדת הסוציאלית ויקי בן חמו גלוש סקנדריון

וותק של .57 בעלת סוציאלית קלינית, עובדת היא שנים,27העדה עובדות הדריכה שם ולנוער לנשים בשירות מחוזית מפקחת הייתה ומזה במשפחה, מינית שנפגעו בנערות היתר, בין שטיפלו, סוציאליות משך במתלוננת טיפלה העדה פרטית. קליניקה בעלת שנים כעשר

ינואר מחודש החל אליה2004כשנתיים הופנתה לאחר שהמתלוננת , בחדר נפגשו הן מינית. לנפגעות תקיפה לסיוע ידי המרכז על לטיפול החמרה שחלה ובתקופות בשבוע, פעם כלל בדרך במרכז, הטיפולים

במצבה של המתלוננת אף פעמיים בשבוע.

ויקי ציינה כי כבר בפגישה הראשונה אמרה לה המתלוננת מייד כי היא נפגעה מינית על ידי אביה, ולא הפסיקה לבכות בכל שלוש השיחותעל לה סיפרה המתלוננת הטיפול של הראשונה בתקופה הראשונות. חייה ועל השלכות הפגיעה אך לא על פרטי הפגיעה, למעט זיכרון אחד שעלה כבר במפגשים הראשונים, שהמתלוננת סיפרה לה כי כאשר עבדה במפעל של הוריה, רעש דפיקה של מכונה העלה בה תמונה ברורה של איבר המין של המערער בפיה כשהוא יוצא ונכנס, והרגישה תחושה שלכה היותה בשל זו מתמונה נבהלה מאוד המתלוננת בגרון. חם נוזל

ברורה והיא לא יכלה להכיל את הדברים. המתלוננת סיפרה כי היא לאיחסי ולקיים זוג יכולה להתחבר לבני ומנותקת, לא מתפקדת, מסוגרת מין ומבלה את מרבית זמנה בחדרה אצל הדודה. המתלוננת סיפרה כי יש לה בעיות שינה, היא סובלת מחרדות וחשה שנאה עצמית, בדידות, חוסרכלפי כעס במיוחד כלפי משפחתה. גדול וכעס בושה, שייכות, אשמה,

אמה שבגדה בה ובחרה לקרוא לה משוגעת ולא לראות מה קרה.

לספר המתלוננת החלה הטיפול תחילת לאחר חודשים כמה על סיפרה למשל, כך עצמה. המינית הפגיעה אודות ברורים זיכרונות עירום כשהוא במקלחת אותה רוחץ היה שאביה באמבטיה, התקרית נשחק עם המשחק של אבא, היה מבקש ממנה בואי לה אומר "והיה את ראתה זו פגישה במהלך שלו". המין איבר את למצוץ... לגעת, המתלוננת לראשונה במצב נפשי מאוד קשה, מכורבלת כעובר, רועדתאותה. שתחבק מויקי שביקשה ומבוהלת מפוחדת כה בבכי, ומייללת מאותה פגישה חלה תפנית משמעותית אצל המתלוננת והזיכרונות החלו

לעלות והחל להיבנות רצף של זיכרונות.

לה סיפרה עליהם נוספים אירועים בנוסף תיארה העדה הכתף, על מגבת עם למיטתה לבוא נהג שאביה כך על המתלוננת, שהרגישה את משקלו הכבד, על כך שהחדירה מאוד כאבה, ששם יד עלאת לה הוריד ניגב, כך ואחר גומר" הוא מעט ש"עוד לה ואמר פיה וצפה והלך. היא סיפרה לה על כך שחזר שיכור הכותונת, כיסה אותה שרואים מה לעשות ממנה מבקש והיה פורנוגרפיים, בסרטים איתה באותה המתלוננת. של בעדותה שנזכרו דברים בפניה, ומאונן בסרט בלילות לישון יכלה לא בסימפטומים, המתלוננת תקופה חלה החמרה כיוון פתוחה, דלת עם רק להתקלח ניאותה ולבסוף להתקלח ופחדה באחת אביה. עם מהמקלחת החוויות את לה הזכירה שהמקלחת את שומעת שהיא לה וסיפרה לויקי המתלוננת התקשרה הפעמים השריקות של אביה, שבזמן שפגע בה היה שורק וצוחק. ויקי התרשמה כי

מיון לפנות לחדר לה והמליצה גבוהה המתלוננת מצויה בחרדה מאוד כנגד תרופתי טיפול המתלוננת קיבלה שם "שלוותה" החולים בבית חרדה. באותה תקופה חששה המתלוננת שהמערער יבוא וירע לה. כמוולספר לה לאירועים שאירעו תוקף לתת צורך כן, הרגישה המתלוננת כדי לספר בני המשפחה, כל עם יזמה מפגשים מתוכננים והיא אותם,

להם את שאירע.

לדברי ויקי, הסימפטומים שהופיעו אצל המתלוננת תואמים לפוסט.58 טראומה קלאסית, אך באותה תקופה התבטאו בצורה עוד יותר מוקצנת.כי שהסבירה המתלוננת, אצל אכילה הפרעת והופיעה חזרה בהמשך אכילה מתקשרת להנאה ותשוקה ולה לא מגיע ליהנות, באשר תשוקהרק אכלה ולכן ורע מגונה לדבר המתלוננת של בתודעתה מתקשרת דברים דלילים בצבע לבן. כן קשרה את אקט האכילה למציצת איבר מינוויקי אף העידה על מה ולכך שהגיע לפורקנו בתוך פיה. של המערער שסיפרה לה המתלוננת בנוגע לניסיון האונס ביישוב ט' וכי למיטב ידיעתה המתלוננת לא סיפרה על כך לאיש במשך שנה ולאחר מכן כתבה על כך מכתב לאדם בשם ש'. הטיפול התמקד בניסיון להבין מדוע החלו להופיעומה היה באותו אירוע שהציף ניסיון האונס דווקא לאחר הסימפטומים הסבר לה שהיה ללא מאביה וגועל דחייה תחושת כגון דברים, אצלה לגרום היה יכול ט' ביישוב האונס ניסיון כי סברה לא ויקי לכך. נתקלה בכל שנות כך חזקות, בהם טרם כל עוצמות לסימפטומים עם ניסיונה, עד כדי רמה של נכות, אך ראתה בניסיון האונס "טריגר" שהחל לעורר את הזיכרון של המתלוננת. לדבריה, כאשר ילדה נפגעת כך על ידי הורה, נפגעת יכולתה להתגונן בעתיד, וכך נקלעה המתלוננת לניסיוןנצמד מישהו באוטובוס לה שגם סיפרה והמתלוננת ט', ביישוב האונס

אליה והיא חשה משותקת ולא יכולה הייתה לזוז.

ויקי ציינה כי מהיום הראשון שהמתלוננת הגיעה אליה היא אמרהתרגיש מספיק כאשר זאת ותעשה להתלונן במשטרה מעוניינת היא כי

ולא הייתה שקולה זה בנושא וכי חשיבתה אביה, עם להתמודד חזקה אימפולסיבית. חצי שנה לאחר תחילת הטיפול העלתה המתלוננת בשניתהציעה ויקי לעצמה. זאת חייבת שהיא וטענה התלונה נושא את למתלוננת לברר אם חלה התיישנות על המעשים שלטענתה בוצעו בהייתכן שלא תוכל להגיש תלונה כנגד המערער כי ומשהבינה המתלוננת עקב התיישנות, הייתה במצב קשה, כיוון שלדעתה הסיכוי היחיד לעמודמוגנת להרגיש יכולה היא שם בית המשפט, כותלי בין היה אביה מול

מפני הכעס שלו כלפיה.

לא התגבשה מינית בה הוא שפגע ויקי, ההבנה שאביה לדברי והמתלוננת לכן, קודם אלא אצלה הטיפול במהלך המתלוננת אצל כי אביה הוא שפגע בה. העדה שללה את הגיעה אליה לאחר שהבינה היא עבודתה דרך מבחינת כי וציינה זיכרונות, השתלת של האפשרות מתחילה את הפגישה בשתיקה, ו"עובדת עם החומרים שהמטופל מביא... מתוך שדיברנו על נושא מסוים, עלה איזה שהוא זיכרון שבא ממנה, אנימשתמשת לא מודרך, בדימוי השתמשתי לא אני אותה, הנחיתי לא בדיסוציאציה, ויקי הסבירה המתלוננת של השכחה את בהיפנוזה...". שהיא אחד הסימפטומים של פוסט טראומה. לדבריה, "הסימפטומים זהוהוא בא מהמקום של התת מודע... נתק משהו שהוא אוטונומי לגמרי פגיעה של ממקום בא ורק אך זה כזאת? שכחה של כזאת ברמה המתלוננת אצל קיימים הדיסוציאציה בעקבות בילדות". מוקדמת גזירת כגון עבורה, משמעותיים מאוד שהיו מהילדות בודדים זיכרונות

שיערה על ידי אימה.

ויקי.59 בין דבריה של בית משפט קמא התייחס לסתירה שהתגלתה ויקי אמרה בהודעתה במשטרה כי המתלוננת לדברי המתלוננת, כאשר סיפרה שהמערער ביצע בה מעשה סדום, ואילו המתלוננת הכחישה אתויקי עם עומתה לויקי. במהלך עדותה סיפרה כי כך והכחישה הדברים סתירה זאת והבהירה כי הודעתה במשטרה בנושא זה שגויה, ולא ברור

לב"כ כך על והודיעה בטעות הבחינה כי ציינה עוד טעתה. כיצד לה כי העובדת נציין זה המאשימה קודם לשלב העדויות במשפט. בהקשר הסוציאלית ויקי לא תיעדה בכתב את מהלך הטיפול וממילא לא המציאהאת זיכרונה על הסתמכה ובעדותה הטיפול, מהלך לגבי רישומים

הדברים.

הפסיכולוגית נאוה גוטמן

גב' נאוה גוטמן היא פסיכולוגית קלינית ומדריכה מומחית בטיפול.60נטלה בה מינית תקיפה נפגעות של קבוצה שהנחתה ודיאגנוסטיקה,

מפגשים שנמשכו12 למשך 2004חלק המתלוננת החל מחודש אפריל הזדמנות לנפגעות ניתנת בקבוצה כי סיפרה גוטמן חודשים. כשלושה הנשים מגיעות לקבוצה כאשר אחרות, נפגעות עם הכאב את לחלוק הראשונית. הטראומה של ועיבוד פסיכולוגי טיפול עברו שכבר לאחר הפגישה הראשונה היא פגישת היכרות ומהפגישה השנייה מתחיל תהליך העדויות כאשר הנשים מתבקשות לצייר או לבטא באמצעי אומנותי אתשהמטפלות כך מובנית חצי היא הפגישה מתכונת שעברו. החוויות מכוונות מה יקרה בכל פגישה ו"הולכות עם מה שעולה". גוטמן לא זכרהסיפרה שהיא כי המתלוננת זכרה החוויות של המתלוננת אך תכני את נפגעה על ידי אביה בבית בגיל מוקדם באופן מתמשך ולא חד פעמי, וכןהמתלוננת של הקשות תגובותיה את זכרה כן במקלחת. תיאור זכרה בהפסקה נאלצו השנייה והמנחה היא וכי בכי", חיוורון, קשה, "רעד להרגיע את המתלוננת כך שתהיה מסוגלת להמשיך במפגש. בהודעתהסיפרה באחת הפעמים שאחותה כי המתלוננת גוטמן סיפרה במשטרה משנשאלה אך האב. מצד בה לפגיעה עדה והייתה הדלת את פתחה במהלך חקירתה הנגדית אם המתלוננת סיפרה לה על כך, לא זכרה. בית משפט קמא לא ראה בכך סתירה של ממש, באשר גוטמן חזרה וטענה כישיף, ולפרופ' לויקי בניגוד במדויק. המתלוננת דברי את זוכרת אינה כי אין שום מדד לקבוע שסוג תגובות מסוים מתאים לסוג גוטמן גרסה

אין כי ובביטחון" "לחלוטין דעתה הביעה והיא מסוים פגיעה סימפטומולוגיה שונה אם הפגיעה המינית נעשתה על ידי זר או במסגרתבכל מתמשך, באופן או פעמי חד באופן אם במשפחה, עריות גילוי יכולה להיות זהה. הדבר לא נעלם מעיני בית משפט המקרים התגובה התביעה מומחי של לעמדתם בניגוד היא זו עמדתה כי שציין קמא גוטמן, היא לא נתקלה מעולם בסיטואציה בה הגיעה האחרים. לדברי אישה למרכז לטיפול ולבסוף הסתבר כי היא מעולם לא עברה תקיפה מינית, והנחת המוצא כי כל אשה המגיעה למרכז חוותה תקיפה מינית. היא שללה את האפשרות שהעלה הסנגור ולפיה למתלוננת היה תמריץ בדמות התביעה האזרחית שהגישה נגד הוריה, שכן, התביעה הוגשה רקייתכן מניסיונה כי ציינה, עוד לקבוצה. הגיעה שהמתלוננת לאחר שתקיפה מינית מאוחרת, כדוגמת ניסיון האונס ביישוב ט', תעורר זיכרון של תקיפה מוקדמת, כמו גם סרט, מוזיקה, כתבה בעיתון. עוד הוסיפה, כי לעיתים מחיקת הזיכרון כוללת לא רק את מחיקת זיכרון הטראומה כיאירועים גם וכי התקופה, אותה של נוספים גדולים חלקים גם אם

שהתמשכו על פני תקופה ארוכה יכולים להימחק מזיכרונו של הנפגע.

הפסיכיאטרית ד"ר גבריאלה בייטלר

בפסיכיאטריה,.61 המתמחה רופאה היא בייטלר גבריאלה ד"ר שבדקה את המתלוננת כשהגיעה למיון בבית החולים "שלוותה". לדבריה,והפנייה בעיות בפתרון יותר ומתמקדת קצרה, היא במיון הבדיקה להמשך עדכון וטיפול. המתלוננת אובחנה כסובלת מפוסט טראומה, אך כיוון שסירבה להתאשפז ולא הייתה במצב פסיכוטי לא היה מקום לטיפולשני שחוותה לה סיפרה המתלוננת לביתה. לחזור הורשתה והיא כפוי והשני לפני מספר שנים מינית, האחד אירועים טראומטיים של תקיפה ניצול מיני על ידי אביה. היא הבחינה כי התגובה הקלינית שלה תואמתיכולה לקבוע בבירור לאילו משני האירועים אינה לתיאור שמסרה, אך ניתן לייחס את הסימפטומים הפוסט טראומטיים מהם סבלה המתלוננת.

יונתן סבר, ד"ר פבל גולובצ'יק, ד"ר גל חוות דעת פסיכיאטרית משותפת של ד"ר (22הבודקים( )ת/)להלן ביחד: שובל ועובדת סוציאלית ד"ר ריקי פינצי- דותן

נגד.62 מנהלת שהיא האזרחית בתביעה המתלוננת של דינה עורך הוריה, פנה לד"ר סבר, מומחה בתחום הפסיכיאטריה של הילד המתבגרחוות בבית החולים "גהה", בבקשה לקבל ונוער ילדים ומנהל מרפאת דעת. לאור חשיבות העניין ועל אף שהפנייה נעשתה אליו באופן פרטי,בית חולים "גהה" בראשותו, צוות בודקים של ד"ר סבר החליט למנות וכל חברי הצוות בדקו את המתלוננת, ערכו את חוות הדעת המשותפת

(. צוות הבודקים מנה ארבעה: ד"ר סבר עצמו, שני22וחתמו עליה )ת/גולובצ'יק וד"ר גל שובל, ועובדת פסיכיאטרים נוספים בשם ד"ר פאבל בנושא התמקדה היא כי שהעידה פינצי-דותן, ריקי ד"ר סוציאלית ההתעללות בעוד ד"ר סבר וד"ר גולובצ'יק התמקדו באחוזי הנכות מכיוון שזה לא היה בתחום המומחיות שלה. הליך כתיבת חוות הדעת בוצע כך שד"ר פאבל וד"ר פינצי כתבו כל אחד חלק והוא עשה סינתזה בין שני החלקים והוסיף את עמדותיו ואת הניתוח. ד"ר סבר אף ציין כי לא היו חילוקי דעות בצוות וכולם היו משוכנעים פה אחד. חוות הדעת נערכה על

הנ"ל בתאריך צוות הבודקים את השאלות13.02.06ידי בוחנת והיא הבאות:

)-( הערכת נכותה של המתלוננת; )-( הקשר הסיבתי בין האירועים לנכות ולנזק;

למקרה התייחסות תוך מודחקים, זיכרונות על ספרות סקירת )-( הפרטני.

כפי המתלוננת, של המשפחתי הרקע את סוקרת הדעת חוות שנמסר על ידה. המתלוננת תיארה אווירה אלימה בבית, כי אביה ואחיהחייה של המתלוננת "התהפכו" עליה. אותה בעוד אמה לא הגנה הכו

לאחר שעברה ניסיון אונס על ידי חבר של אביה במהלך שירותה19בגיל

הלאומי ביישוב ט'. המתלוננת תיארה בפני הבודקים את קורותיה מאותו מועד, עזיבתה את הבית והטיפולים במהלכם החלה להיזכר בטראומותיש לה תמונה של וכי עד לטיפול לא הבינה למה שהיא עברה בביתה, אבר מין גברי בפיה. הבודקים ציינו כי המתלוננת מתקשה ליצור קשר עיןעל כשמדברת הבודקת, עם רציף עין קשר יוצרת אך גברים עם – טראומטיים פוסט סימנים נצפים מבט. מישירה אינה ההתעללות משפחה קרובי עם קשר העדר והתבודדות, הסתגרות כולל הימנעות היזכרות בתמונות של ההתעללות כולל זיכרונות פולשניים והמין השני, הירדמות, וקשיי גבוה עוררות סף מדויקים, בפרטים שעברה המינית מנגנון שמכוון לחזור על הטראומה. אין הפרעה בפרצפציה אך לעיתיםניתוק או תחושות של חוויה – תחושות מתוארים מצבים דיסוציאטיביים החיים את הבודקים בפני תיארה המתלוננת האירועים. של מחדש כקשים. בדידות, בעיות אכילה וקושי להתקלח, יש חברה אחת או שתיים, מעולם לא היה חבר או קשר עם גבר. מרגישה שאין לה חיים ולא יהיונסיעה באוטובוס מעוררים בה חרדה. אירועי היום-יום כמו לה בעתיד, מאמינותה התרשמו והם אותנטית הייתה המתלוננת כי ציינו הבודקים

ומאי מגמתיותה.

לעניין האם מציינים הבודקים כי על פי הספרות המקצועית, אחדמצב האם, של פסיכולוגי או פיזי העדר הוא עריות לגילוי המנבאים המוביל להיעדר פיקוח, לאפשרות של ניצול לרעה ומגביר את הצורך שלגם ובמקרים אלו עשוי האב הפוגע להיות הורית, וחיבה הילדים לחום מקור התמיכה והחום העיקרי של הקורבן. אמהות לקורבנות גילוי עריותומניחות תשתית סותרים. האחד, מניפולטיביות מתוארות בשני תיאורים להתעללות בקורבן. השני, חלשות, תלותיות וכנועות. המתלוננת מתארתהכאב ותמיכה. הגנה מספקת שאינה חלשה כנועה, כאישה אמה את הגדול של קורבנות גילוי עריות הוא כשהאם לא מאמינה או מעדיפה אתלאורך אותן המלווה ובגידה נטישה תחושת חוות והן פניהן, על האב

חייהן. אלו תחושותיה של המתלוננת הכועסת על האם שלא עזרה לה,התעלמה ממה שהתרחש ורואה במתלוננת כ"דבר הרע".

לעניין האב, הספרות מתארת אבות מתעללים כאבות שתלטניים,ישנה רכושם. היו כאילו ובילדיהם בנשותיהם הנוהגים פטריארכאליים נוקשות, דרישות מוסריות מבלבלות ושימוש לרעה בכוח. כלפי חוץ יכולהאו במודע כאשר ומתפקדת, אידיאלית כמשפחה להיראות המשפחה והמשפחה השתיקה" "לקשר מצטרפים המשפחה בני במודע, שלא התקיימה זו שתופעה ייתכן התפרקותה. מפני עצמה על שומרת במשפחתה של המתלוננת, בה התרחשה ההתעללות לאורך שנים ואף בן משפחה נוסף לא היה מודע לה לכאורה, כאשר אחיותיה של המתלוננתסימנים הקטנה באחותה מזהה והמתלוננת קשה רגשי במצב נמצאות כדמויות ההורים את לשמר מהנטייה נובע המציאות עיוות דומים. אידיאליות וכדי להתמודד עם האימה. ייתכן שהמתלוננת טרם זנחה את הצורך לשמור על משפחה אידיאלית והיא מתקשה להביע את תוקפנותה

באופן גלוי כלפי הוריה.

ניתוק,.63 של בהגנות משתמשת המתלוננת הבודקים, לסברת ודיסוציאציה. הזיכרונות הטראומטיים של ההתעללות מודחקים הדחקה ומנותקים מהמודע עד שכחה של האירועים הטראומטיים. לאור החומר שעמד לרשותם, אנמנזה שנאספה מהמתלוננת ובדיקה קלינית שערכו,טראומטית פוסט מהפרעה סובלת המתלוננת כי הבודקים התרשמו כרונית שהתפתחה על רקע התעללות מינית ממושכת מצד אביה. ניסיון האונס במהלך השירות הלאומי החייה מחדש חומר מודחק. המתלוננתאביעד של לחדרו והלכה התעללות, לקורבנות בדומה לאירוע הגיבה ניתוק של תחושות וחשה להתנגד יכולה אינה שהיא תוך במלון ודיסוציאציה. היא פיתחה הפרעת אכילה מתוך דחיית הגוף שבגד, וכדרךזיכרונות הופיעו הטיפול במהלך כמיני. הגוף ושלילת עצמית להענשה פוסט ומאז התפתחה הפרעה לנשירתה מהטיפול שהובילו טראומטיים

טראומטית מלאה ומתמשכת. זאת למדים הבודקים ממספר סימפטומיםכמו חוויה מחדש של זו ואופייניים להפרעה המופיעים אצל המתלוננת האירוע, קושי במקלחת, זיכרונות חודרים של אירועי ההתעללות, עוררותלא פתוחה, דלת ועם לבד מתקלחת )לא הימנעותית התנהגות יתר,

יוצרת קשרים חברתיים או עם בני המין השני, התנתקות מהמשפחה(.

תוך מודחקים לזיכרונות הנוגעת הספרות את סקרו הבודקים התייחסות למקרה הפרטני של המתלוננת. כשהאלימות מופעלת על ידי בן משפחה היא קשה במיוחד לעיכול רגשי, במיוחד אם התוקף מתפקדמעבדים ילדים בה הצורה ואוהב. אחראי כהורה אחרות בהזדמנויות יאוכסן פסיכולוגית את האירועים הטראומטיים משפיעה על האופן שבו הזיכרון ויישלף מאוחר יותר. אירועים אלו יכולים להיות מרוחקים משגרתלתת הקושי ובשל הגיוני, מובן כי הם מאבדים עד הקורבן של החיים פשר חסרי נותרים הם בזיכרון, ולהטמיעם משמעות אלו לאירועים השתמשה שבה מהדיסוציאציה חלק הוא הזיכרון אובדן והקשר. שבה התנהגות או "חוויה הינה דיסוציאציה השנים. במשך המתלוננת נוצר שינוי במחשבות, ברגשות או בפעולות האדם באופן שבו לזמן מה, מידע מסוים אינו מקושר או משולב במידע אחר כפי שצריך היה להיות באופן רגיל או באופן הגיוני". ההתנהגות הופכת אוטומטית ומנותקת על

( קיהיון זיכרון. אובדן או חושים קיהות עוצמתnumbingידי דילול הוא ) איכות שתפגע מבלי פעילות המשך לאדם המאפשר באופן הרגשות

( מבחוץ צפייה הנפשי, הכאב בגלל מתרחשתobservationהתפקוד ) משתתף, הוא בהם האירועים את כמתבונן חווה הטראומה כשניצול וכתוצאה מכך יכולים ניצולי טראומות לחוות את האירועים הקשים כשהםיכולה זו גופנית בטראומה המתחוללת. תופעה צופים במעין חוויה חוץ תלמידה שהייתה המתלוננת של היומיומי לתפקודה הסבר להוות מצטיינת בבית הספר וילדה חברותית, לבין "הילדה של הלילה" ששוכבתבמיטה בתנוחה של עובר ומחכה בפחד לבואו של אביה. איבוד הזיכרון )

amnesiaמודע לא באופן נמנע הקורבן שבה הדחקתית פעולה הינו )

מהמצוקה הנובעת מהזיכרונות על ידי העלמתם מן המודעות. אך למרות שיש אובדן זיכרון בנוגע לפרטי הטראומה אין תמיד אמנזיה ככל שהדבר נוגע לרגשות, וכך אנשים יכולים לחוות רגשות ללא מודעות למקורם. אתאשר מאביה, וגועל פחד של תחושות השנים לאורך ליוו המתלוננת החמירו לאחר ניסיון האונס ביישוב ט'. היא סבלה מדיכאון וחרדה, קשיי שינה והפרעות אכילה ללא שיכלה להיזכר הגיונית באירועים שהתרחשו.שאירועים נמצא טראומות שחוו ילדים זיכרונות שבדק במחקר ונשנים, מעוררים מנגנונים הגנתיים הפוגעים בהליכי מתמשכים, חוזרים גיבוש הזיכרון, אכסונו ושליפתו. כאשר הילד מסיר למפרע את ההגנות הללו, הזיכרונות מהטראומה שיישארו לו יהיו חלקיים, מעורפלים וחסריבילדותו. לחלק ביחס לשנים שלמות זיכרון איבוד כדי עד מילולי ביטוי מהניצולות תהיה מודעות לרסיסי זיכרון, כגון: תחושות גופניות הקשורותתמונות כגון: פולשניות, היזכרויות לחוות עלולות שהן או בפגיעה זיכרונות אלו מנותקים ממטען ותסריטים מנטאליים או לחלום חלומות. כפרי ומפורשים מציאותי במאורע כהיזכרות נחווים אינם ולכן רגשי שנכנסה עת מרגליה ניתוק תחושת חוותה המתלוננת לכן הדמיון. למקלחת וחשה איבר מין גברי בפיה ללא שהבינה את מהות ההיזכרות.

כי כשאדם מוכרע כי רוב החוקרים מסכימים בחוות הדעת נכתב על ידי אירוע טראומטי, הוא עלול לאבד חלק או את כל הזיכרון ביחס לאירוע. הרצון לשכוח אף עז יותר כאשר האלימות מופעלת על ידי הורהלהגנה היסודיים הצרכים כל את הורסת הורה ידי על התעללות שכן והזנה רגשית, ושוברת את קשרי האמון הבסיסיים וגוזלת את היציבות לה זקוק הילד כדי להתפתח למבוגר בריא. על מנת לשרוד, על הילד לשכוח את האירועים. לרוב הניצולים המגיעים לטיפול יש זיכרונות חלקיים של האירועים אך בעבר הם פרשו אותם כדמיונם, או שהחלו לפרוץ לתודעהדנן, של המתלוננת, פסיכולוגי. במקרה לפני שהחלו בטיפול זמן קצר דמות איבר המין של האב בפיה, הינה זיכרון חלקי שהיא חשבה כדמיוניזיכרונותיה וזמן קצר אחרי תחילת הטיפול ועלה לפני שהחלה בטיפול,

פרצו לתודעתה. הבודקים מציינים כי טענות שווא וזיכרונות שגויים ביחסמטפלים גם נדירות. תופעות הם הילדות בתקופת מינית להתעללות כזו, מורכבת ונפשית מוחית בקרה לכפות יכולים אינם מניפולטיביים

שתגרום למטפלים לאמץ זיכרונות שיובילו אותם להאשים את הוריהם.

מסקנות הבודקים לעניין הקשר הסיבתי בין האירועים לנכות והנזק.64ב- עסקינן דנן במקרה כי PTSD )Postהיו Traumatic Stress Disorder(,

שנים. תסמיני המתלוננת, לדעת10תסמונת מאוחרת לאחר אמנזיה בת שעברה. החוויות לגבי נסיבתית משפטית ראייה מהווים הבודקים, הבודקים העריכו כי המתלוננת אכן עברה התעללות מינית ממושכת עלהאם שתיקת ידי על הועצמה הטראומטית החוויה וכי אביה ידי שהתעלמה מהמתרחש ולא הגנה עליה. הבודקים סוברים כי לא מדוברזיכרון חלקי בזיכרונות מושתלים, דמות איבר המין של האב בפיה היא לאחר וזמן קצר בטיפול, טרם החלה ועלה כדמיון למתלוננת שנראה תחילתו של הטיפול זיכרונותיה פרצו לתודעתה. הבודקים מצאו כי מירב הסימפטומים של המתלוננת נובעים מאירועים שחוותה בילדותה שגרמו

נכות צמיתה. 30%לתסמונת פוסט טראומטית כרונית המקנה

עדותו בבית המשפט של ד"ר יונתן סבר

בעדותו בפני בית המשפט סיפר ד"ר סבר כי המתלוננת לא ביקשה.65לא שאני שתגידו רוצה "אני היה שאמרה הראשון והדבר להאשים, בו הגיל לבין ההדחקה חומרת בין ישיר יחס קיים לדבריו, משוגעת". אמנזיה של תופעה יותר מוצאים הספרות לפי וכי הפגיעה, התרחשה אפשרית היא מוחלטת לדעתו, הדחקה מוקדם. יותר בגיל בהתעללות אבחון במשפחה. כלל בדרך חוזרת, מינית טראומה של במקרה

מ- כסובלת בחוותPTSDהמתלוננת שנמנו הקריטריונים פי על נעשה ויישומם על דפוסי התנהגותה, וקריטריונים אלו מבוססים על ה- הדעת

DSMד"ר סבר היה נכון להכיר בכך שישנם מקרים של זיכרונות מדומים .

פנים בשום דנן, במקרה אך כאלה, מקרים מספר איבחן עצמו והוא הסימפטומים כל עם ושלמה מורכבת כה תמונה ליצור ניתן לא ואופן "לא בנוסף, האנורקסיה. בנושא קשה פסיכיאטרית הפרעה בצירוף

" ובמקרה דנן אין רווח משני. במענה לתזהgain שאין לו memoryהומצא של הסנגור כי למתלוננת יש רווח, כיוון שתבעה את הוריה בהליך אזרחי, השיב כי מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת החל לפני הגשת התביעה. עוד דחה ד"ר סבר את הטענה כי המתלוננת נזקקה להמציא את הסיפור על מנת להסביר לעצמה את הבושה שבניסיון האונס. נהפוך הוא, דווקא הליכתה לחדרו של אותו אביעד היא סימפטום נוסף המעיד על אמיתות תלונותיה, שכן זו תסמונת ידועה של חזרה על הטראומה. בהמשך, שללכי המתלוננת עברה תהליך של סוגסטיה אצל ד"ר סבר את האפשרות ניתן אולי מדי. רבים פרטים הכילה שגרסתה כיוון בעיניים", ה"קורא לשכנע אדם בפרט כזה או אחר אך "פה מדובר בארוחה עם תפריט...", כאן לא מדובר בשתי טיפות דיו שאולי ניתן לצייר איתן אות אלא נכתבפיתרון למתלוננת סיפק בעיניים" שה"קורא ייתכן ושלום". "מלחמה לתחושותיה הקשות כלפי המערער, אך "אף אחד לא יקבל אותו אם לאללא הופנטה המתלוננת כי האפשרות את גם כזה...". דבר לה קרה ידיעתה שלל. ד"ר סבר נשאל על הופעתו בפני ועדת הכנסת שם הסביר

יש אצל7כי הופיעו לא ואלו בילד להתעללות חיצוניים סימנים נשאר )הסימנים הם: הקטין מעדיף חברת מבוגרים, הקטין המתלוננת מלהזמין נמנע מוגבל, לא זמן לו יש משחק, בזמן מתלכלך ולא נקי חברים לביתו, לא נוהג לבלות עם הוריו, מחפש חום מבוגרים(. על כך

גיל עד אכן, כי סבר ד"ר אצל19השיב כמעט" דבר שום היה "לא אלא המתלוננת של דבריה על רק הסתמך לא הוא אך המתלוננת, בעיקר על הבדיקה הפסיכיאטרית שערך לה, כך שהמכלול של הדברים הוא ששכנע אותו, וכיום "עם יד על הלב" הוא משוכנע לחלוטין כי חוותפיזיים בגופה של המתלוננת, הרי נכונה. באשר להעדר סממנים דעתו שלמעט במצב בו הקורבן נבדקת בסמוך לאחר הבעילה על ידי גניקולוג,

אם לא הייתה7-6המבנה האנטומי של ילדה מאפשר בעילה גם בגילאי התנגדות, מבלי שיראו חבלות על הגוף ]אך אולי ניתן להבחין בתחתונים

קרועים, אולי בדימום[.

אך אמת דוברת המתלוננת כי האפשרות את דחה סבר ד"ר של מדודיה אחד ידי על אלא המערער ידי על בוצעו לא המעשים המתלוננת. זאת, כיוון שזו הייתה צריכה להיות דמות שחיה עימה יום יום,הדברים ולאור לה, להתנגד או להאשים למתלוננת שהיה קשה דמות בתמונה גם אחר. אדם על להצביע היה ניתן לא שסיפרה המתלוננת בדמות ולא באביה דובר בפיה גברי מין איבר של המתלוננת שזכרה אחרת. כבר בטיפול אצל הפסיכולוגית אנה אשד התחברו הדברים לכיוונו של האב ובטיפול אצל העובדת הסוציאלית ויקי סקנדריון נאמרו הדבריםכיוון שלא ידעה על המתרחש, כי האם לא במפורש. לדעתו, לא סביר סביר ששנים יקרו דברים כאלה ואיש לא יראה ולא ישמע, ואם לאם לאשייתכן שמדובר במנגנון ההישרדות של האם. משנשאל היה מושג הרי מדוע גם כ', אחותה הגדולה של המתלוננת, לא התלוננה, השיב כי גםשכ' ייתכן וכי התלוננו, לא הזה שבבית כיוון התלוננה, לא המתלוננת אינה זוכרת את שנעשה לאחותה כיוון שהדחיקה את הדברים. עם זאת,

גיל לפני סימפטומים במתלוננת נחזו כיוון שלא כי , המדובר19אישר במקרה יוצא דופן, ובשל כך בוצעה "בדיקה כפולה ומכופלת".

עדותה של ד"ר ריקי פינצי- דותן

המתמחה.66 פסיכיאטרית סוציאלית עובדת היא פינצי-דותן ד"ר זה בתחום מרצה במשפחה, התעללויות ובנושא בסיכון ילדים בתחום באוניברסיטת בר אילן ועוסקת בתחום במרפאת ילדים ונוער של המרכזהיו לא כי סיפרה העדה סבר. ד"ר בהנהלת "גהה" הנפש לבריאות חילוקי דעות בין צוות הבודקים, שהתרשם מהמצוקה הגדולה בה נתונהמבט להישיר המתלוננת של יכולתה חוסר את ציינה עוד המתלוננת.

נוכחים במהלך הבדיקה, דבר שהעיד על לעיני הגברים-הרופאים שהיו מצבה. ביטוי נוסף למצוקתה של המתלוננת הוא בדידותה ומיעוט קשריה הבינאישיים בכלל ועם גברים בפרט. סימפטום נוסף המלמד על מצבההטראומה, את לשחזר הדחף הוא המתלוננת של טראומטי הפוסט המדובר "בהליכה כמו שה לטבח" לסיטואציות שטומנות בחובן סכנה שלכפי בסיטואציה, לשלוט רצון מתוך הרגשה, וקיפאון שחזור הטראומה ט'. ביישוב במלון אביעד של חדרו אל כשהלכה המתלוננת שהרגישה המתלוננת כך, מודעת. אינה הטראומה את לשחזר הכפייה לדבריה, חשה בסימנים מוקדמים כי עליה להתרחק מאותו אדם, אך לא הקשיבה לתחושותיה, התנתקה מהן והלכה לחדרו, ובמהלך האירוע, אף שביקשה תחילה בקול חלוש שיפסיק השתלטה עליה תחושת קיפאון. המתלוננתחוותה סיטואציה דומה, כי כשהלכה אל אביעד היא לא הייתה מודעת מנת על הטראומה את לשחזר שלה לדחף מודעת הייתה שלא כמו לשלוט בה. ד"ר פינצי-דותן שללה את האפשרות כי המגע בין המתלוננת לאביעד היה בהסכמה אך בשל הרקע הדתי של המתלוננת היא פירשהאינם עלילה של שמקרים כיוון שקר, עלילת עליו והעלילה אחרת זו מלווים בחוויה של שיתוק. מה עוד, שהמתלוננת סיפרה לה כי תחושותיה

הקשות כלפי אביה התעוררו בה עוד לפני התקיפה ביישוב ט'.

ד"ר פינצי-דותן שללה אף היא את האפשרות כי הסימפטומים שלהסימפטומים עוצמת לאור האונס, מניסיון כתוצאה נבעו המתלוננת והימשכותם. לגבי האפשרות כי אחד מדודיה התעלל בה, השיבה בדומה לד"ר סבר כי ככל שהדמות קרובה יותר לקורבן, כך הדיסוציאציה תהא עמוקה יותר כך שהאפשרות תיתכן רק אם הדוד היה מעורב בגידולה של המתלוננת באופן מאוד אינטנסיבי כמו שההורים אמורים להיות. בקשרד"ר ציינה הכנסת בית דוכן על אונס לגבי המתלוננת של לחלומה כי כאשר מנסים לחבר את האסוציאציות הקשורות לחלום, פינצי-דותן ומבצעו. פוגעני באירוע להיזכר עשויים חלום" על "עבודה ומבצעים הצוות קבע את ממצאיו על סמך התרשמותו מהאמינות של המתלוננת

ומהאותנטיות של דבריה, התיאור של החוויות הסנסוריות, כמו תחושותלבצע הדחקה ניתן וכי בפיה, מין איבר או התחושה של הריח, המגע לתחושה זו כפי שניתן לבצע זאת לגבי זיכרון. לדבריה, מנגנון ההדחקה בו השתמשה המתלוננת לאורך השנים הינו מנגנון של דיסוציאציה, שבווהתרחקות מהאירוע המאיים. בהקשר לכך שללה את הנחת ניתוק יש מהתחושות לחלק כלשהי אינדיקציה להיות צריכה הייתה כי ההגנה והסימפטומים בזמן אמת שכן, כאמור, ככל שהדמות יותר קרובה לקורבןיותר. עמוק הניתוק מהתחושות גם וכך יותר עמוקה הדיסוציאציה כך כשנשאלה אם ניתן להבחין בין פגיעה על ידי דוד לבין פגיעה על ידי אבעוצמת גדולה כך יותר ככל שרמת הקרבה קרובה כי השיבה, כאמור, בצורה מעורב היה שהדוד יידרש שהיפותטית כך הדיסוציאציה, אינטנסיבית בגידול המתלוננת. בנוסף, שללה את האפשרות של סוגסטיהלא איתו המתלוננת של שפגישתה אף על בעיניים". ה"קורא ידי על הובאה לידיעתה, קבעה ד"ר פינצי-דותן כי לא היה בנתון זה כדי לשנותשלה. והסימפטומולוגיה לאותנטיות ניתנה רבה כיוון שמשמעות דעתה ובחרה של המתלוננת מצוקתה על לדעת הייתה יכולה האם לדעתה, שלא מדעת לא להגן עליה, ואחת הפגיעות הקשות במתלוננת שהביאה

להחמרת מצבה הוא חוסר האמפטיה והאמונה מצידה של האם.

והעדויות של "המומחים.67 עמדנו עד עתה על תמצית חוות הדעת מטעם התביעה". נבחן כעת את חוות הדעת והעדויות של מומחי ההגנה,

ואת התייחסותו של בית משפט קמא לעדותם.

המומחים מטעם ההגנה

(46חוות דעת של הפסיכולוגית ד"ר קמפף- שרף )נ/

מומחית,.68 קלינית פסיכולוגית היא קמפף-שרף ד"ר באירועים פוסט טראומה על רקע באבחון נוירו-פסיכולוגית, המתמחה חבלניים ובפגיעות ראש או נפש. חוות דעתה נכתבה לבקשתו של הסנגור

ובפניה עמדו עדויות שונות, חקירתה הנגדית של אנה אשד, מכתבה שלנעמוד עליה גאוני, ד"ר של דעתה חוות וכן נחמני לש' המתלוננת בהמשך. חוות הדעת, המגובה באסמכתאות רבות מהספרות המקצועית,בהתעללות מאוחרת היזכרות של בנושא עיונית-תיאורטית סקירה היא מינית בילדות ובהמשך הדרך נעמוד על עיקרי הדברים. השורה התחתונה

( recoveredשל חוות הדעת היא שזיכרון משוחזר memoryנבנים ( שפרטיו ( מסולף זיכרון או שווא לזיכרון לגרום עלול falseבהדרגה memory)

האירועים פרטי את ולזכור הדברים של באמיתותם משוכנע כשהאדם למרות שאלו מעולם לא התרחשו. בסיפא של חוות הדעת מיישמת ד"ר

קמפף-שרף את הדברים על המקרה שבפנינו.

הערכת עדותה של ד"ר קמפף-שרף

להגיע.69 יכלה כיצד קמפף-שרף ד"ר נשאלה עדותה במהלך למסקנות לגבי המתלוננת ללא חומר עובדתי בעניינה, מבלי שקראה אתד"ר אישרה בתשובתה במשטרה. הודעותיה את או עדותה פרוטוקול הסבירות לנושא התייחסה אלא למסקנות הגיעה לא כי קמפף-שרף לבניית זיכרון מסולף. מכאן קביעתו של בית משפט קמא, כי מסקנותיה של ד"ר קמפף-שרף מבוססות על השערות והסתברויות והיא לא יכולהיודעת היא כיצד נשאלה כאשר כך, משמעית. חד מסקנה לקבוע משהו...היא בנתה שהיא "ההסתברות כי ענתה אמיתי אינו שהמקרה יותר גבוהה...כי זה דבר שקורה כל הזמן". בהמשך אישרה ד"ר הרבה יכולה לשלול שהמתלוננת חוותה התעללות מינית אינה כי קמפף-שרף יודעת שהיא לטעון יכולה אינה היא עובדתית למעשה, אביה. ידי על

באמת מה קרה, אך לטענתה אף אחד לא יכול לדעת מה באמת קרה.

בית משפט קמא סבר כי מסקנתה של ד"ר קמפף-שרף כי מדוברלכך שהמתלוננת שייחסה הנכבד גם מהמשקל נובעת בזיכרון מסולף, מאמינה באנשים בעלי כוחות מאגיים. אלא שנראה כי מדובר בעובדה לא

נכונה, שכן מעדותה של המתלוננת, כמו גם מעדותה של ויולט, עולה כיהמתלוננת לא מאמינה באנשים בעלי כוחות מאגיים.

(45חוות דעת של הפסיכיאטרית ד"ר ברכה גאוני )נ/

הילד.70 של הפסיכיאטריה בתחום מומחית רופאה גאוני, ד"ר המתבגר, כתבה את

בתיק המסמכים על בהתבסס המערער של לבקשתו דעתה חוות המשטרה, כגון: הודעות המתלוננת וההודעות של כ' אחותה, אימה, ש'וחוות בבית המשפט; לוי-שיף פרופ' של עדותה סקנדריון; ויקי נחמני, דעתו של ד"ר סבר וצוותו. כן נפגשה עם הורי המתלוננת שסיפרו לה את

גרסתם לאירועים.

העולות.71 וסתירות תמיהות דעתה מספר בחוות פירטה גאוני ד"ר שאין נפשית בעיה למתלוננת להתרשמותה, השונות. מהעדויות המתלוננת את בדקה שלא כיוון מדויק, באופן להגדיר באפשרותה

מ- סובלת שהמתלוננת האבחנה לדעתה, אבחנהPTSDישירות. אינה של תאור )אין הטראומטיים האירועים בין רצף אין שכן נכונה,

-23 עד לגילאים 4סימפטומים פוסט טראומטיים במהלך השנים בין גיל סימפטומים21 בתלונותיה ואין סובלת, היא מהן ההפרעות לבין )

האופייניים לתסמונת זו.

לדעתה של ד"ר גאוני יש בהתנהגותה של המתלוננת גוון היסטרי ונטייה "לנפח" תלונות. מעדותה של המתלוננת עולה כי לאחר שחרורה

כי בתקופת4-3מהשירות הלאומי, במשך שנים היא לא תפקדה כלל, מגוריה בבית הוריה לא היו לה קשרים טובים עם אחותה הבכורה או עם אחיה, והקשר החיובי עם אחותה נוצר לאחר שהאחרונה נישאה ועזבהעם רק לא בין המתלוננת ניתוק היה שנים מכאן, שבמשך את הבית. הוריה כי אם גם עם יתר בני משפחתה. למרות שהמתלוננת טופלה על

לאחר וגם פסיכיאטרית, אבחנה נעשתה לא פסיכולוגים מספר ידי שנבדקה במיון בבית החולים "שלוותה" בעקבות סוף שבוע של פרכוסיםמהגוון התרשמו בביה"ח שגם וייתכן לאשפזה, הומלץ לא ורעד יש גאוני ד"ר של לטעמה שתיארה. הסימפטומים של ההיסטריפורמי כיוון שהמתלוננת נזכרה בטראומות להתייחס בחשדנות לעצם התלונה,

. הוריה ואחיה מכחישים זאת, אחיותיה נוטות להאמין23ילדותה רק בגיל זוכרות את הפרטים שסיפרה, במיוחד לה, אך תמוה הוא ששתיהן אינן ידי על צורה באותה נפגעו הקטנה ואחותה היא המתלוננת כשלדברי

אביהן, בעוד אחותה לא זוכרת זאת.

שיש.72 סוברים שונים מחברים כי דעתה בחוות מציינת גאוני ד"ר קשר בין ניצול מיני בילדות לבין התפתחות של הפרעת אישיות גבולית,זו. בהתנהגותה של כסובלת מהפרעה ניתן לאבחן לא ואת המתלוננת המאפיינת לנתק-דיסוציאציה נטייה היסטריפורמי, גוון יש המתלוננת לזיכרון זיכרונות מדומים. יותר מאחרים לאמץ נוטים אנשים אלו, אשר מדומה יש מבנה סיפורי שנבנה בהדרגה. זיכרונותיה של המתלוננת הם

גיל בין ל-4כלליים, ספק10 קיים עצמה לה כאשר מעורפלים, הם כי במהלך הטיפול וקיום הזיכרון. המתלוננת העידה דיוק לגבי לעיתים ופרטי היה" לא או היה "אם בטוחה הייתה לא היא אשד אנה אצל לעמותה לטיפול שהופנתה לאחר רק ידה על נמסרו ההתעללות גאוני, עצם ההפניה של המתלוננת לנפגעות תקיפה מינית. לדעת ד"ר אין זה. לכיוון הטיה מהווה מינית תקיפה לנפגעות במרכז לטיפול שיטות קיימות כי ידוע זיכרון, הטיות שישנן זיכרון חוקרי בין מחלוקת כי ידוע עוד היו, אירועים שלא זיכרונות של טיפול המקדמות היווצרות במסגרת מועלים מינית להתעללות הקשורים זיכרונות לגבי עיוותים צעירים כך שאנשים על כי בספרות מדובר מציינת גאוני ד"ר הטיפול. ופגיעים נפשית נוטים לדמיין התרחשות של אירוע ואת נסיבותיו וחוזריםולהאמין מדומים זיכרונות ליצור שעלולים עד ושוב שוב התיאור על

באמיתותם.

לדעתה של ד"ר גאוני "קיימת סבירות גבוהה לכך שזיכרונותיה של המתלוננת בדבר פגיעתו של אביה בה הם זיכרונות מדומים, שמבחינתהזיכרונות ממשיים". תימוכין מוצאת ד"ר גאוני בכך שחבר של אביה הם ניסה לאנוס אותה והיא מאשימה את אביה בקשר שלה עימו, כאילו הוא שלחץ עליה להתקרב אליו. המתלוננת הולכת ל"קורא בעיניים" שאמר לה שהיא עברה טראומה בילדותה והיא פונה לרב שאומר שהיא צריכה לעזוב את הבית ולהציל את עצמה, ונראה כי למפגשים אלו היא מגיעה

עם אמונה והתפעלות לאור מה ששמעה עליהם.

סתירות של שורה על גאוני ד"ר מצביעה הדעת חוות בהמשך לעדויות השוואה ותוך המתלוננת של בגרסתה לשיטתה, ותמיהות,

אחרות.

הערכת חוות דעתה ועדותה של ד"ר ברכה גאוני בהכרעת הדין

נחיתות.73 בעמדת נמצאת גאוני ד"ר כי ציין קמא משפט בית בהשוואה למומחי התביעה, שטיפלו ובדקו את המתלוננת. ד"ר גאוני לאעדויות מרבית ולא עמדו בפניה פרוטוקולים של בדקה את המתלוננת העדים, לרבות עדותה של המתלוננת. על רקע זה, נקבע בהכרעת הדין כי חוות דעתה של ד"ר גאוני נשענת על בסיס עובדתי לוקה בחסר או

מוטעה ועל כן יש פגם במסקנותיה המקצועיות.

אופן כי עולה גאוני ד"ר של מדבריה כי סבר משפט קמא בית עדותה וכי מגמתי היה הדעת בחוות הסתמכה עליהן העובדות בחירת מגמתית. כך, כשהוטחה בפניה טענת התביעה כי העדיפה באופן מגמתישלה בתזה תמכו אלו כאשר קרובות עדויות לעומת רחוקות עדויות והתעלמה מעדויות שסתרו את העובדות שקבעה בחוות דעתה, ענתה כי מטרתה להוכיח תזה שלדעתה היא התזה הנכונה, ועל כן היא מסתמכת

על הדברים שיובילו אותה לתזה זו.

עוד נקבע כי ד"ר גאוני חרגה מסמכותה בהתיימרה לקבוע קביעות שבמהימנות, וכשנשאלה הכיצד ניתן להתבסס על מסקנותיה ענתה "אניבהכרעת הצביע בית המשפט שלי". המסקנה את אומרת שתקחו לא גאוני התייחסה לעובדות שנויות במחלוקות כעובדות הדין על כך שד"ר מוכחות, כי סתירות אותן מצאה ד"ר גאוני בגרסתה של המתלוננת אינן סתירות כלל ועיקר, וכי מספר הנחות יסוד עליהן הסתמכה אינן נכונות.הם המתלוננת של זיכרונותיה כי הדעת בחוות קבעה גאוני ד"ר כך, לכך ובהתאם ותחושות, טעמים מראות, קולות, תיאורי ללא כלליים זיכרונות זיכרונותיה של המתלוננת הם כי גבוהה יש סבירות כי הסיקה בבית המשפט, במהלכה לעדותה של המתלוננת בניגוד זאת, מדומים. קטנים פרטים זוכרת שהיא תוך תחושותיה ואת וריחות קולות תיארה

ושוליים של האירועים.

ד"ר גאוני ציינה בחוות דעתה כי בספרות המקצועית לא מתוארים.74 מקרים שבהם במשך שנים אדם לא זכר דבר מהטראומה ואז לפתע צצהשילדים מקרים על ידוע מהספרות בנוסף, טראומטית. פוסט תמונה שעברו התעללות מינית זכרו שברי דברים, פלאשבקים, ואילו במקרה דנן המתלוננת לא הזכירה דבר לפני ניסיון האונס במהלך השירות הלאומי.מדובר לא כי בקובעו קמא משפט בית ידי על נדחו אלה קביעות באמנזיה מוחלטת שכן המתלוננת זכרה אירועי ילדות מסוימים כגון אירועותארה תחושות קשות כלפי אביה, וקשירת אחיה ללול, גזירת שיערה, כגון קושי לרקוד עמו סלואו, מכאן שלא מדובר באמנזיה מוחלטת ולכן גם לשיטתה של ד"ר גאוני מדובר בהדחקה. ד"ר גאוני גרסה כי לא ייתכן שהמתלוננת לא תחשוף את האירועים בטיפול פסיכולוגי שנמשך שנה. לדעתה, תיאורה של אנה אשד כי המתלוננת לא יכולה הייתה להתמודד עם הזיכרונות, תופעות הפלאשבקים ואפיונים נוספים של פוסט טראומה,אלה כל – עצמם המיניים האירועים על סיפרה שהמתלוננת מבלי מעידים דווקא על זיכרון מדומה, כיוון שלא היה זיכרון שנפתח בבת אחת

הדברים את דחה קמא משפט בית טיפין-טיפין. נבנה הסיפור אלא בנושא, מקצועית וספרות התביעה מומחי של לעדותם בניגוד שעמדו מהם עולה כי כך פועל תהליך ההיזכרות באירועים טראומטיים הנחשפים

לאחר שנים של דיסוציאציה.

סובלת לא המתלוננת כי גאוני ד"ר של מסקנתה נדחתה כן מהפרעת דחק פוסט טראומטית, ובית משפט קמא אימץ את עמדתם של מומחי התביעה. כן נקבע כי מסקנתה של ד"ר גאוני כי המתלוננת סובלתרפואי או מדעי. בנוסף, דחה עובדתי, מאישיות היסטרית, חסרת בסיס בית משפט קמא את התזה של ד"ר גאוני כי ה"קורא בעיניים" וה"קוראשל שמדבריה כיוון המתלוננת, אצל מדומה היזכרות עודדו במזוזות" כי היא נפגשה עמם בניסיון להבין מה הגורם למצבה המתלוננת עולה הירוד, ודבריו של ה"קורא בעיניים" עוררו את התחושות שהדחיקה. מהכדי במזוזות" וה"קורא בעיניים" ה"קורא עם בפגישות היה שלא עוד, עם גאוני ד"ר עומתה כאשר הנדונים. למעשים המערער בין לקשר למתלוננת אמרו לא במזוזות" וה"קורא בעיניים" ה"קורא כי העובדה כי השיבה בילדותה, טראומה שעברה לה נאמר ורק באביה שמדובר המתלוננת היא אישיות סוגסטבילית. כשנשאלה מדוע המתלוננת קישרהשהייתה ייתכן כי השיבה אחר לגבר ולא לאביה דווקא הדברים את בקונפליקט עם אביה, אך הסכימה כי מהחומר לא עולה כי השניים היו

בקונפליקט.

לסיכום, בית משפט קמא דחה מסקנותיה של ד"ר גאוני, ובכלל זההמסקנה כי זיכרונותיה של המתלוננת הם מדומים.

ביניים.75 : לאחר בחינת עדויות מומחי התביעה אל מול עדויותסיכום ידי על שהוזכרה המקצועית הספרות על ובהסתמך ההגנה מומחי בית משפט קמא את מסקנותיהם של מומחי התביעה ביכר המומחים, וצוותו. סבר ד"ר חוות הדעת של לרבות טיפלו במתלוננת, או שבדקו

מנגד, דחה בית משפט קמא את מסקנותיהן של מומחיות ההגנה שקבעוועל את המתלוננת מבלי שבדקו מהימנות וממצאי עובדתיים ממצאים

סמך חומר ראיות חסר.

פסק דינם של כב' השופטת ברכה אופיר-תום וכב' השופט שנלר

כב'.76 ידי על שנכתבה כפי הדין הכרעת עיקרי את לעיל סקרנו השופטת סוקולוב, שלמסקנתה הצטרפו יתר חברי ההרכב.

כתבה בפסק דינה כי לא בקלות הגיעה גםכב' השופטת אופיר-תום זה בעניין החלטתה וכי סוקולוב, הגיעה השופטת אליה למסקנה היא כך על עמדה דינה בפסק גיבוש. לכלל שהגיעה עד טלטלות עברה והיגיון לתופעה של שעדויות המומחים נועדו להעמיד בסיס של סבירות וכי דעתה הנחרצת של השופטת סוקולוב התבססה על זיכרון, הדחקת נוספות שתמכו ראיות לצד אמון בלתי מסויג שנתנה בדברי המתלוננת בדבריה, כאשר ברקע עמדו דברי המומחים מטעם התביעה שהביאו אתהרשימה המודחק. המתלוננת הזיכרון סיפור מאחורי הלוגי-מדעי, הפן בכנותה, בכאב האותנטי ששידרה ובאמונה החד משמעית שהפגינה. עם

השוכבת מכווצת במיטתה6-5זאת, מול התיאור של הבית, של ילדה בת ומחכה בחרדה לאבא מתעלל, הוצבו תמונות של ילדה שמחה ועליזה, של תלמידה מצטיינת, אהובה על מוריה וחבריה. גם המערער נראה כמי שלא היה מסוגל לקלוט את עומק הזוועה שיוחסה לו, כאשר את סיפורוודיבורו השקט נשנק מידי פעם וכואב, הביא כאדם מן הישוב, מתוסכל מדמעות. נראה כי מה שהכריע את הכף אצל השופטת אופיר-תום הוא עדות האחות ר', ש"מדבריה המגומגמים בפנינו, עלה בבירור, כי שמרה

מקלחת על טראומטי, ילדות זיכרון בליבה היא כששניהםגם אביה עם (. עדות זו מפי הנערה ר', לצד מצבהי.ע." )ההדגשה במקור – עירומים

וחיזקה כבד על עדותו של המערער ר', הטילה צל הנפשי הקשה של משמעותית את עדות המתלוננת. כך גם עדותה של כ', האחות הבוגרת,

ילדות עם "חור ואשר עולה ממנה תמונת נפשי שנזקקת עדיין לטיפול פרטים בצירוף יחדיו, האחיות שלוש מעדויות מפוענח". בלתי שחור רחוק וקשה, בעייתית משפחה של תמונה עולה ואחרים, כאלה

מהמשפחה האידילית כמעט שניסו המערער ואשתו להציג.

ומה די", אין "בכל אלה כי תום-אופיר בהמשך מציינת השופטת היא המתלוננת של לסיפורה אמינות לייחס מכל יותר אותה ששכנע סיפורה את קיבלו התביעה מטעם שהעידו המומחים שכל העובדה כסיפור אמת, ולהבדיל ממומחי ההגנה הם פגשו את המתלוננת, שוחחוניתן משקל לחוות הדעת של צוות הבודקים עמה ובדקו אותה. בעיקר כי המתלוננת יונתן סבר, שהגיעו פה אחד למסקנה בראשותו של ד"ר סובלת מהפרעה פוסט טראומטית כרונית שהתפתחה על רקע התעללותהמנותקים מודחקים בזיכרונות מדובר וכי אביה, של מתמשכת מינית

מהמודע בתהליך של דיסוציאציה.

ציין אף הוא כי המקרה קשה ולא קל להכרעה,כב' השופט שנלר.77 ההתרשמות מנגד, אך בכנותם, הרשימו המתלוננת דברי כי בציינו כי לכאורה מדבר הוא תוך המיידית לאחר שמיעת עדות המערער היא המעשים את ביצע לא לדידו לפחות וכי כנגדו, העלילה על כאב לזקוף סוקולוב, השופט שנלר לא מצא בניגוד לשופטת לו. המיוחסים לחובת המערער "שקרי נאשם", ולא ראה במכלול ראיות התביעה אמת לאמיתה ובכל ראיות ההגנה שקר ובדיה, אלא ניתן למצוא סתירות כאלה ואחרות הן בעדויות התביעה והן בעדויות ההגנה. מה עוד, שחלק גדול מעדויות התביעה נסמך על דברי המתלוננת עצמה. השופט שנלר מעידלחובת הן שהכריעו את הכף חוות דעת המומחים לדידו, כי עצמו על ההגנה, מומחי ידי על כלל נבדקה לא שהמתלוננת בעוד המערער. המומחים שהציגה התביעה כוללים הן את המומחים שטיפלו במתלוננתלכך שנלר השופט מתייחס בהמשך אותה. שבדקו מומחים והן שהמומחים מטעם התביעה דחו מכל וכל את האפשרות כי ניסיון האונס

השופט סברתם. את שמחזק מה סימפטומים, של כזו לעוצמה יגרום שנלר ציין כי נתן משקל קטן יותר לעדותם של אלו שטיפלו באופן ישירהעובדת של עדותה ובמיוחד הטיפול, בעת דעתם וגיבשו במתלוננת הסוציאלית ויקי סקנדריון, שלא ערכה רשימות מסודרות במהלך הטיפול שנמשך כשנתיים, ואף טעתה לומר כי המתלוננת סיפרה שאביה ביצע בה

מין אנאלי.

השופט שנלר הזהיר את עצמו כי קבוצת המומחים בראשותו של ד"ר סבר נשכרה על ידי המתלוננת להגשת חוות דעת במסגרת התביעהלהתעלם ניתן לא יום של בסופו אך הוריה, כנגד שהגישה האזרחית דעת חוות לעומת ידם על שניתנו ומההסברים הישירה מהתרשמותם יכולות היו ולא המתלוננת את בדקו שלא ההגנה מטעם המומחיות להתרשם ממנה. בנוסף, הסנגוריה לא גיבשה קו ברור והועלו מספר קווידרך מוטי, של מדרשו מבית בעלילה מדובר כי מהטענה החל הגנה, והמטפלים בעיניים" במזוזות", ה"קורא ידי ה"קורא על זיכרון השתלת מהן הקשות התופעות פשר את להסביר כדי אלה בכל ואין השונים, לבסס כדי עובדתית תשתית הונחה לא גם בנוסף, המתלוננת. סבלה השערה כי מי מדודיה של המתלוננת הוא שהתעלל בה. משקל נוסף נתן השופט שנלר לעדותה של ר', וקשה להניח כי התכוונה לדברים ששמעהלא היה זאת, חוותה מאומה. עם לא מהמתלוננת, בעוד שהיא עצמה יש כי או גרסת המערער וכל את זו כסותרת מכל גם על ראיה נסמך להסיק ממנה כי המערער שיקר בעדותו. סיכומו של דבר, "ובמיוחד לאור חוות הדעת של המומחים מטעם התביעה שפורטו והוסברו לעיל", מצאמנוס אין כי חברותיו למסקנת להצטרף הוא אף לנכון שנלר השופט

מלהרשיע את המערער במה שיוחס לו.

ביניים.78 והעדויות העיקריותסיכום על הראיות באריכות-מה עמדנו : עיקרי הכרעת הדין ועל חוות הדעת של המומחים בתיק, על שנשמעו

וה"ניואנסים" בחוות דעתם של שופטי ההרכב. נמשיך את הילוכנו בהצגהתמציתית של טיעוני הצדדים בערעור.

טענות הצדדים בערעור

טענות המערער

המערער טען כי בית משפט קמא שגה בקובעו כי זיכרונותיה של.79אביה מצד מינית התעללות של מודחקים זיכרונות הם המתלוננת בילדותה. הוצג לבית המשפט חומר מקצועי-מדעי המצביע על אפשרותהושתלו אלו מדומים. מזיכרונות סובלת המתלוננת כי גבוהה ברמה בעיניים", ה"קורא ידי על בשגגה, או במזיד המתלוננת, של במוחה ה"קורא במזוזות" והמטפלים השונים שטיפלו במתלוננת במרוצת השנים, בין אם על ידי כל אחד מהם לחוד ובין במצטבר. לטענת המערער, הוכחמזיכרון סובלות מתלוננות בהם מקרים קיימים כי קמא משפט לבית מדומה, ובנושא זה ננקטת זהירות מיוחדת בבתי משפט וגופים מקצועייםעל נאשמים הרשעת למנוע מנת על העולם וברחבי הברית בארצות

בסיס עדויות של מתלוננות הסובלות מזיכרון מדומה.

לטענת המערער, שגה בית משפט קמא בכך שהכריע את דינו על סמך התבססות על העדפת התיאוריה המדעית של זיכרונות מודחקים עלבמחלוקת שנוי בנושא מדובר וכי מדומים, זיכרונות של התיאוריה פני קמא משפט בית למעשה, המקצוע. אנשי בקרב בקונצנזוס שאינו הפקיע את שיקול דעתו לטובת אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, תוךהראייה במבחן עומדים שאינם ממצאים על הכרעתו את שהשתית המדעית. כך, הסתמך בית המשפט על חוות הדעת שערך ד"ר סבר מבליבתמורה למתלוננת שניתנה דעת בחוות שמדובר לכך משקל ליתן מטעם הדעת חוות נשללו מנגד, האזרחית. התביעה עבור לתשלום

מומחיות ההגנה מן הטעם שלא בדקו את המתלוננת.

טענת.80 את שדחה בכך שגה קמא משפט בית המערער, לטענת המיוחסים כל המעשים לגבי חלה התיישנות המערער. של ההתיישנות

ולא8, כשהמתלוננת הייתה מתחת לגיל 1986שנעשו עובר לאוגוסט , היה מקום להביאם בכתב האישום. ככל שהתביעה חפצה להוכיח מעשים דומים להוכחת האישום, הרי שנכון היה להביאם במסגרת מסכת הראיות

לכתב האישום מיוחסים למערער5-4ולא בכתב האישום עצמו. בסעיפים לבין סוף מאי1987שני מעשי אינוס במתלוננת במועדים שבין אוגוסט

ומעשה אינוס נוסף שנעשה לכאורה בשנת 1988 ללא ציון מועד1988 לטווח כל ספק באשר כתב האישום, הניסוח העמום של נוכח מוגדר. הזמן בו נעשו לכאורה המעשים צריך לפעול לטובת המערער והתביעה לא עמדה בנטל להוכיח כי לא חלה התיישנות על אותם מעשים. בנוסף,המשפטי היועץ מטעם נכון אישור ניתן שלא בכך פגם במשפט נפל

לממשלה לתיקונים המאוחרים לכתב האישום נגדו.

הוגן מנע ממנו משפט שבית משפט קמא כך על הלין המערער שהשפיע מה וראיות, דין בסדרי ונשנות חוזרות החלטות של בשורה התביעה לעדי המשפט בית התיר כך, המשפט. תוצאות על מהותית ויקי סקנדריון, ד"ר גוטמן וד"ר הפסיכולוגית אנה אשד, פרופ' לוי-שיף, מומחה דעת חוות שהוגשה ללא מומחה" "עדויות להעיד בייטלר,

מוקדמת מטעמם.

המערער הצביע בטיעוניו על שורה של סתירות בעדויות התביעה בכלל, ובפרט בעדות המתלוננת ועדות המטפלת ויקי סקנדריון וטען כי

שגה בית משפט קמא בכך שנתן אמון בעדויות אלה.

טענות המשיבה

אשר.81 קמא. משפט בית של דינו בפסק יתדותיה תמכה המשיבה נעשו הורשע המערער לטענת ההתיישנות, שלושת מעשי האינוס בהם

אוגוסט שבין מאי 1987בתקופה סוף לבין חלה1988 שלא כך , התיישנות על עבירות אלה במועד הגשת כתב האישום נגד המערער.

מלבד עדותה המהימנה של המתלוננת, נסמך בית משפט קמא על ראיות רבות נוספות שחיזקו את עדותה ותמכו בה: מצבה הנפשי הקשהשל ועדותם כך; על רבות ועדויות טראומטיות הפוסט ותגובותיה המומחים מטעם התביעה ועדותם של עדים נוספים ביחס למצבה הנפשי של המתלוננת. הכרעת בית משפט קמא נסמכה על התרשמותו הבלתיוהרפואה. בריאות הנפש אמצעית ממומחים מתחומי מדעי ההתנהגות, מטעם התביעה העידו שבעה מומחים שטיפלו במתלוננת או בדקו אותה,עם מעמיקה בהיכרות הסתמכו, שעליהן בעובדות מעוגנת כשעדותם ובספרות מקצועית. ובניסיון מקצועי רב המתלוננת או בבדיקתה, בידע מומחיות של תיאורטיות דעת חוות שתי המערער מטעם הוגשו מנגד,

שלא בדקו את המתלוננת ולא עיינו בכל החומר הרלוונטי.

דיון והכרעה

קביעת ממצאי מהימנות בעבירות מין

האמת,.82 את לחשוף היא שיפוטי הליך בכל התכליות כל תכלית הסתדרות מדיצינית הדסה 1412/94בבחינת "להוציא כאור משפט" )רע"א

((. קשה היא מלאכתו1995 )522, 516( 2, פ"ד מט)עין-כרם נ' עפרה גלעד של בית המשפט בבירור האמת העובדתית. לא כל תיק פלילי מבוסס עלישירות או נסיבתיות או ממצאים פורנזיים כמו טביעות אצבע או ראיות

ביתDNAממצאי של הערכתו על ההכרעה נסמכת רבות ופעמים , המשפט את העדויות שנשמעו בפניו. קולמוסין נשברו ומקלדות נשחקוכתיבה וקיימת עובדה וממצאי מהימנות ממצאי קביעת של בנושא "קריטריונים קרמניצר מרדכי לדוגמה: )ראו, בנושא נרחבת אקדמית בממצאים ערעור ערכאת והתערבות עובדתיים ממצאים לקביעת

)תשמ"ד(; רון שפירא407 לה הפרקליטהמתייחסים למהימנות של עדים"

דיני הראיות חלק א: ביקורות מסורתיות" עיוני"המודל ההסתברותי של 141 כ עיוני משפט )תשנ"ה(; חלק ב: "הלוגיקה ההכרתית" 205 יט משפט

מפני ההגנה ועקרון האמת חשיפת "אידיאל מנשה דורון )תשנ"ו(; מסובכים" יחסים של אנטומיה - שווא המשפטהרשעת א קרית 307

)תשנ"א(; דורון מנשה "שיקול דעת עובדתי, חופש ההוכחה ותזות בדברמג הפרקליטמקצועיות השפיטה" מנשה 83 דורון )תשנ"ז(; הלוגיקה של

((. 2008 )קבילות ראיות

הנושא של קביעת האמת העובדתית מעסיק רבים לא רק בתחומיפסיכולוגיה פילוסופיה, כמו נוספים רבים בתחומים גם אלא המשפט,

"ספרות לצד משפט: הודעה תודעהספרות וקולנוע )ראו שולמית אלמוג משפטאמת" יז מחקרי מזכירה(2001)תשס"ב- 331-318, 297 שם ,

המחברת את הסרט היפני הידוע "ראשומון", מילה שהפכה לשם נרדףלפי המשתנה יחסית ולאמת האנושי ובזיכרון בתפישה לסובייקטיביות נקודת ראותו של המספר(. הגישה הרלטיביסטית הטבועה בזרם הפוסטרוחות חדשות. האמת העובדתית הורדה מודרניסטי החדירה לאקדמיה מעל הדוכן ובמקומה הוצב ה"נרטיב", והחלה לחלחל גישה של ספקנות, לאו דווקא בריאה, לגבי "היומרה" של בית המשפט לחשוף ולבודד אמתוראיות המובאות בפניו. אכן, רבים תקפה אחת מתוך סבך של עובדות הם הקשיים שעומדים בפני בית המשפט בבואו לקבוע ממצאי מהימנות, אך, לטעמי, יש להישמר מרוחות הספקנות שהחלו לנשב גם לכיוונו של בית המשפט. בית המשפט אינו עוסק בהיסטוריה או בנרטיבים ואינו ביתהמשפט בית ועל אחת היא העובדתית האמת משפט. לחכמי ועד המשימה הכבדה לרדת לחקרה ואין בית המשפט רשאי להתנצל מחובתו זו. ודוק: ברי כי יש מקרים בהם נבצר מבית המשפט לחשוף את האמת העובדתית. במקרים כאלה, בית המשפט ידחה את התביעה )כשמדובר בתביעה אזרחית( או יזכה את הנאשם )כשמדובר באישום פלילי( בהתאם

ל"כללי המשחק" הקובעים את נטלי השכנוע המוטלים על כל צד.

ממצאים.83 ובקביעת עדויות בהערכת "הרגיל" הקושי לצד שבעובדה, שהם חלק בלתי נפרד מכל הליך פלילי, עבירות המין תופסות מקום מיוחד בשל אופי העבירה בה "רב הנסתר על הנגלה, ואך השניים

יודעים את שאירע לאמיתו" )ע"פ וורקו נ' 3793/06המעורבים בפרשה )לא פורסם, מדינת ישראל (, בפסקה ה' לפסק הדין(. קשות11.4.2007

במיוחד הן עבירות מין במשפחה הנעשות מטבע הדברים בחדרי חדרים,האופי בשל והכחשה. פחד ושליטה, תלות יחסי בהם מעורבים ואשר ניתן משקל נכבד להתרשמותה של הערכאה המיוחד של עבירות המין, הדיונית מעדותו של קורבן העבירה. לא בכדי אנו מוצאים בפסיקה רצףלהתערב נוטה הערעור ערכאת אין לפיו הכלל כי התבטאויות של הדיונית, ידי הערכאה על שנקבעו מהימנות ובממצאי עובדה בממצאי )ראו, מין עבירות קורבן של עדותו הערכת לגבי במיוחד יפה כוחו

(; ע"פ28.7.10לא פורסם, )פלוני נ' מדינת ישראל 6475/08לדוגמה, ע"פ ישראל 150/09 מדינת נ' פורסם, פלוני )לא ע"פ 6.5.2010 ;)9399/09

נ' מדינת ישראל )לא פורסם, פלוני נ' 3873/08(; ע"פ 10.8.2010 אטיאס )לא פורסם, מדינת ישראל )להלן: 6.9.10 (. כך, לדוגמה, נאמר(אטיאס(

(:25.1.2007 )לא פורסם, וקנין נ' מדינת ישראל 6295/05בע"פ

"יתרונה של הערכאה הדיונית בקביעת מהימנותיסודן על עובדות ממצאי וקביעת בולטגרסאות

מין בעבירות הממצאיםבמיוחד קביעת שבהן , מתבססת על גרסאות סותרות של שני המעורביםבעדויות להיעזר והאפשרות בפרשה, מוגבלת היא לאירוע, חיצוניות אובייקטיביות, באמצעות התרשמות אלה, בנסיבות ביותר. וסימני האמת העולים במשפט, מקבלת החושים

(.י.ע.חשיבות וערך מיוחדים" )הדגשה שלי –

ובאי.84 בסתירות "מדקדק" המשפט בית הרגיל, הדברים במצב וידועה האמירה ש"אלוקים נמצא דיוקים בדברי העדים שהופיעו בפניו, בפרטים הקטנים". אך בעבירות מין הגישה היא שונה, בית המשפט לא

מדינת 6643/05מצפה מהקורבנות להיות "מכשיר דיוק אוטומטי" )ע"פ פלוני נ' פורסם, ישראל )לא מוצאים3.7.2007 אנו רבות ופעמים ,))

וסתירות דיוקים אי התאמות, אי של "קיומם בנוסח אמירות בפסיקה מסוימות בעדות המתלוננת, הם חזון נפרץ בעדותם של עדים וקורבנות

(6, פ"ד נו)נור נ' מדינת ישראל 993/00עבירה, ובמיוחד עבירות מין" )ע"פ 205 ,220( בארי 5612/92 ע"פ (; 2002 נ' ישראל פ"ד מח מדינת , (1) 302 ,317( קורבנות. ((1993 של שעדותם בכך הכירו המשפט בתי

זה בזה, קיים חוסר עבירות מין מתאפיינת בכך "שהדברים מתערבבים בהירות בשאלה מה קדם למה, מה בדיוק נאמר בשלב זה או אחר על

)לאפלוני נ' מדינת ישראל 9806/05ידי מי מן הצדדים וכיוצא בכך" )ע"פ ה.8.1.2007פורסם, בפסקה עריות2(, בגילוי כאשר הדין(. לפסק .

פני תקופה בדיעבד, על לעיתים לשחזר עסקינן, קורבן העבירה נאלץ על קטין בהיותו שארעה קשה טראומתית חוויה זמן, ובחלוף ארוכה במועד בשנים רך מי שהיה כי לצפות אין לכן, בכך. הקשיים הכרוכים האירועים הטראומטיים יוכל ליתן תמונה בהירה ומדוייקת של האירועים

ישראל 5869/07)ע"פ נ' מדינת )לא פורסם, פלוני (, בפסקה9.9.2009 ע"פ 20 הדין; לפסק ישראל 6079/08 מדינת נ' פורסם,וקנין )לא

להוסיף את המצב הנפשי המיוחד של30.8.10 יש לכך יג(. ( בפסקה קורבן העבירה:

ובין נוראים בין הרצון להכחיש מעשים "העימות דיאלקטיקה הרצון להכריז עליהם בקול רם הוא

מרכזית של הטראומה הנפשית. בני אדם שנעשופעמים מספרים זוועה, מעשי את בהם רבות

סיפוריהם בדרך רגשית מאוד, סותרת ומקוטעת,ככה ומשרתת אמינותם תחת שני החותרת את

)ג'ודית הסודיות" ושמירת סיפור האמת הצווים: הרמן והחלמהלואיס )טראומה )להלן:1994 )

(.הרמן, טראומה והחלמה

עקביות וחוסר דיוק, אי בלבול, לידי להביא יכולים אלה כל האמתבגרעיןבעדויות נפגעי עבירות מין. לכן, יש ובית המשפט מסתפק

ישראל 5874/00שבגרסת המתלונן )ע"פ נ' מדינת (4, פ"ד נה)לזרובסקי 249( בלבד של הגרסה )ע"פ בגרעין הקשה((, לעיתים 2001 1947/07

ישראל מדינת נ' פורסם, פלוני )לא בפסקה 20.12.2009 לפסק12(, בפסקה ,אטיאסהדין; הדין(; ע"פ 96 לפסק מדינת 10102/07 נ' פלוני )לא פורסם, ישראל בגרעין הקשה של; (70( בפסקה 7.9.10 ולעיתים

פלוני נ' 9497/08 שקרים בוטים של המתלוננת )השוו: ע"פ למרותהגרסה לפסק הדין(. 22(, בפסקה 27.7.2009 )לא פורסם, מדינת ישראל

במצב הדברים הרגיל, בית המשפט מייחס משקל מיוחד לגרסאות.85מין עבירות ובעיקר מין, בעבירות אך במשטרה. העד של הראשונות בית המשפט מודע לכך שהגרסאות הראשונות של קורבנות במשפחה,

ומסתירות טפחיים. חושפות טפח לקוניות, לעיתים הן מין ראועבירות (, שם2009 )16-18, 7 ספר דורנרשולמית אלמוג "טראומה, נרטיב ומשפט"

כך ועל מין עבירות נפגעות עומדת המחברת על הסיפורים המשתנים של שבגרסה הראשונה שמספרת אישה על אירוע טראומטי, יש נטיה למזער את

גרסה מרוככת, עמומה ומאופקת, לעתיםהאירוע ככל שניתן תוך מסירת "הכאובים" האירועים של מעוותת, בחשיפה. אפילו שאין הוא הכלל

קורבן של ובאמינות במהימנות לפגום כדי הדברים של ההדרגתית )לאפלוני נ' מדינת ישראל 10163/08 לעיל; ע"פ 9806/05העבירה )ע"פ

בפסקה 13.9.10פורסם, בע"פ 13( נאמר לדוגמה, כך, .)8916/08 (: 1.7.2009 )לא פורסם, פלוני נ' מדינת ישראל

"יש לזכור כי בקרב נפגעות אינוס קיימת תופעהלאקונית אונס בדבר הראשונית התלונה כי וזאת משום הקושי במידת מה ומחוסרת פרטים, ידי על הטראומתי האירוע בשחזור הרב והביישן, הצנוע אופייה זרים, בפני המתלוננת בקרב הלם ייצור המעשה תיאור כי החשש החשש משום או לראשונה, אותו השומעים

שהחברה תראה בה כמי שהביאה על עצמה את האונס ]...[ עינינו הרואות כי המתלוננת, בצורההתביישה מין, עבירות לנפגעות האופיינית בתחילה לגולל לפרטי פרטים את אשר אירע לה,סיפרה יותר מאוחר בשלב רק כי לתהות ואין

( חוותה" אשר את יותר מפורטת ,שםבצורה (.31בפסקה

בית המשפט מייחס משקל לכבישת עדות.86 במצב הדברים הרגיל, )ע"פ בפרט במשפחה מין ובעבירות בכלל מין בעבירות כך לא אך

((. בתי2001 )926-925, 918( 2, פ"ד נה)פלוני נ' מדינת ישראל 2485/00 המשפט הכירו בכך שיש ק"ן טעמים בגינם קורבן העבירה בוחר לכבוש את עדותו, לעיתים למשך שנים רבות. זאת, הן בשל סיבות חיצוניות כמוהקושי מפני וחשש לציבור היחשפות מפני חשש סביבתי, ולחץ פחד שעובר את המדמות מתלוננות )יש והמשפט החקירה בהליכי הכרוך עליהן במסגרת הליכים אלה כ"אונס שני"(, והן בשל סיבות פנימיות כמופנימית רתיעה דחייה, עלבון, מבוכה, בושה, קלון, אשמה, תחושות ולעיתים, אף אי הבנה של הקורבן כי נעשו בו דברים אסורים )ראו: ע"פ

, פ"ד מב)עמר נ' מדינת ישראל 795/85; ע"פ 366 הנ"ל, בעמ' 5612/924 )294( ,625( 6, פ"ד נח)פלוני נ' מדינת ישראל 1258/03(; ע"פ 1985

638( הנ"ל; ע"פ 2485/00(; ע"פ 2004 הנ"ל, בעמ' 5847/00 260; ישראל 9399/09ע"פ מדינת נ' פורסם, פלוני )לא ע"פ10.8.10 ;)

)לא פורסם, פלוני נ' מדינת ישראל 10102/07 (; ע"פ68( בפסקה 7.9.10 (; ע"פ13( בפסקה 13.9.10 )לא פורסם, פלוני נ' מדינת ישראל 10163/08

(. 5( בפסקה 6.9.10 )לא פורסם, פלוני נ' מדינת ישראל 7097/08

ובוחן.87 ההיגיון בפלס שוקל המשפט בית הרגיל, הדברים במצב בעיניים רציונליות את התנהגות העדים שבפניו, אך לא כך בעבירות מין. בתי המשפט הכירו בכך שהתנהגותם של נפגעי עבירות מין אינה ניתנתע"פ )ראו: החוץ מן למתבונן רציונאליות מידה באמות להימדד תמיד

ישראל 6375/02 מדינת נ' נח)בבקוב )429, 419( 2, פ"ד (; ע"פ2004

ישראל 9458/05 מדינת נ' פורסם, רחמילוב )לא ע"פ24.7.2006 ;) ישראל 7833/05 מדינת נ' פורסם, פלוני )לא ,אטיאס(; 15.5.2007

של98-99בפסקאות "להיגיון" בניגוד לדוגמה, כך, הדין((. לפסק המתבונן מן הצד, קורבן העבירה עשוי להמשיך לחיות את חייו במחיצת)ע"פ קרבתו את ולחפש חיבה כלפיו להפגין אף ולעיתים התוקף

בפסקה 6643/05 הנ"ל, מעשים40 שם(. והאסמכתאות הדין לפסק תמוהים אפשריים לא רק מצדו של קורבן עבירת מין אלא גם מצדו שלאינוס מעשי כי מלמדים והפסיקה החיים ניסיון כך, העבירה. מבצע ומעשים מגונים בוצעו במקומות חשופים וגלויים כמו סלון הבית או חדר שכל אחד יכול להיכנס אליו בכל עת, ואף שעה שאדם אחר נוכח בחדר

ע"פ )ראו וכיו"ב סמוכה בפסקה 6643/05במיטה הנ"ל, לפסק19 הדין(.

הכלל.88 על לשמור נוהגים המשפט בתי הרגיל, הדברים במצב שהתביעה הוא נפרץ חזון מין, בעבירות השמועה. מפי עדויות האוסר מעידה עדים ששמעו מקורבן העבירה את שנעשה בו – גם אם הדברים

( – כראיה לא רק לעצם אמירתres gestaאינם בגדר החריג של רס גסטה )הדברים אלא גם כראיה מסייעת לתוכן עדותו של קורבן העבירה.

ניתן להצביע על מאפיינים ייחודיים המשותפים לנפגעי עבירות מין.89 בכלל ועבירות מין במשפחה בפרט: התדרדרות במצב הנפשי שבאה לידישל התפתחות בלימודים, ירידה בהתנהגות, בשינוי היתר, בין ביטוי, המאפיינים לצד אך ועוד. אנורקסיה( רבות )פעמים אכילה הפרעות המשותפים לכלל הקורבנות, אנו מוצאים התנהגויות ייחודיות לכל נפגעויש המעשה את פרטים לפרטי במדויק הזוכרים קורבנות יש ונפגע. שבעקבות קורבנות יש בזיכרונם. מטושטש מהפרטים שחלק קורבנות גילוי העריות מתדרדרים בלימודים ומפתחים הפרעות התנהגות, ויש כאלוכי לכל המתפקדים היטב בחיי היום-יום ואף מצטיינים בלימודים. דומה תופעה ניתן למצוא את התופעה הנגדית. כך, לדוגמה, במקרה שבפנינו

המתלוננת פיתחה הפרעת אכילה במסגרתה הייתה מסוגלת לאכול רקוניקיון. במקרה אחר דברים לבנים מאחר שאלה מסמנים בעיניה טוהר של עבירת מין במשפחה שהובא בפני, הנפגעת לא הייתה מסוגלת לאכול מאכלים לבנים כמו גבינה, מאחר שאלה הזכירו לה את צבע זרעו של

האב שביצע בה עבירות מין לאורך שנים.

אינה.90 מין לעבירות המיוחדת הראייתית" "המובלעת כי יודגש "הנחה" שבית המשפט עושה לנפגעי עבירות מין, ואין מדובר בריכוך אולהרשעה כנדרש סביר" ספק לכל "מעבר הראייתי הרף של בהנמכה בפלילים. הדברים נובעים מהבנה והכרה של בתי המשפט באופי המיוחד של העבירה, בין היתר, בעקבות ידע מקצועי וניסיון נצבר של שנים רבות

של העוסקים והמטפלים בנפגעי עבירות מין.

על הדרך בה נוהג בית המשפט במישור הראייתי בעבירות מין בכלל ובעבירות מין במשפחה בפרט, עמדה בהרחבה כב' השופטת ע' ארבל

והקורא6643/05בע"פ מהדברים, קטן חלק אך להלן אביא הנ"ל. (: י.ע.מוזמן לעיין שם ולהשכיל )הדגשות שלי –

 כי והכלל האמת, לחקר להגיע "השאיפה מעל הוכחה אשמתם אם רק יורשעו נאשמים לכל ספק סביר, מחד גיסא, והעובדה כי האמת המשפטית נגזרת מן הראיות המובאות בפני בית המשפט, מאידך גיסא, מביאים את בית המשפט לבחינה דקדקנית ולבירור פרטני של כל אחת מןמיידי 'חשד' ולהעלאת בפניו המובאות הראיות חומר הראיות. ותמיהה שמעורר סתירה כל נגד ולכל עד, זו, שאמורה להתאים לכל מצב יסוד מושכלת נפגעי של לעדויותיהם ביחס מסוים קושי מעוררת ונפגעות עבירות מין, לא כל שכן כשמדובר בעבירות מין

. שבוצעו בתוך המשפחה שרב הנסתר בהן על הנגלה 

מטראומות רבות פעמים סובלים אלו נפגעים על גם גרורותיהן השולחות מכבידות נפשיות בבית עדויותיהם ועל במשטרה הודעותיהם

]...[ כתוצאה מעימות זה קורה פעמים המשפט רבות שקורבנות עבירות מין מספרים את סיפורםהצדדים שני את המשרת וסותר מקוטע באופן מהצד השומע אצל בלבול ויוצר לדיאלקטיקה, הטראומתית החוויה את לעבד הקושי ]...[ תהליך על מקשה ארע, אשר את ולהמשיג ]...[ מאוחרת זמן בנקודת בחוויה ההיזכרות לגלות המשפט בית גם החל השנים, במרוצת עדויות של המיוחדים במאפייניהן להכיר נכונות לזקוף ולא מין, עבירות ונפגעות נפגעי מפי היעדר או סתירות אוטומטי באופן לחובתם או שכחה ]...[ בעדויות שנתגלו קוהרנטיות הדחקה של טראומות מן הסוג הזה הן דבר שכיחכשמדובר בפרט מין, בעבירות מתלוננות בקרב בעבירות מין שבוצעו במי שהייתה רכה בשנים עלשל הייחודים המאפיינים ]...[ קרוב אדם ידי הייחודים המאפיינים לצד המין עבירות בהתנהגותם ותגובתם של קורבנות עבירות המין,הסיוע דרישת את להשמיט הביאו את המחוקק לצורך הרשעה על פי עדות יחידה בעבירות מין,

א לפקודת הראיות ]נוסח חדש[,54ועל פי סעיף די לבית המשפט לפרט מה הניעו1971תשל"א-

( זו" בעדות בפסקאות שםלהסתפק ,13-12) (.י.ע.)ההדגשה שלי –

הייחודיים.91 ובמאפיינים העבירה בקורבנות מבטנו ריכזנו עתה עד של עבירות המין. רובם ככולם של המומחים והמטפלים העוסקים בתחום של קורבנות עבירות מין במשפחה גורסים כי לא ייתכן שאדם יעליל על בן משפחתו, נוכח המחיר הגבוה והסבל הרב הכרוך בחשיפת התעללותזו עמדה לאמץ יכולים אינם המשפט שבתי אלא במשפחה. מינית להרשעה להביא כדי בה ויש המשפטי ההליך את מתוכן המרוקנת במרכז כי נשכח בל במשפחה. מין בעבירת נאשם כל של אוטומטית לשאת שעלול והוא לדין שעומד הוא הנאשם, נמצא הפלילי ההליך בעונש קשה מנשוא אם יורשע. ה"מובלעת הראייתית" המיוחדת לעבירות המין מקשה עד מאוד על מלאכתו של סנגור. דווקא בשל האופי המיוחדעל לטפול נקל חדרים, בחדרי המבוצעות במשפחה, מין עבירות של

נאשם עלילת שווא, באשר נמנע ממנו להעיד עדי ראייה שחזו במתרחשוכך לסתור או להפריך את הטענות נגדו.

הנה כי כן, ניתן להצביע על "היררכיה" של קושי בקביעת ממצאי"הרגילות", העבירות ניצבות הראשונה במדרגה ועובדה. מהימנות במשפחה. מין עבירות ומעליהן השונים, לסוגיהן המין עבירות מעליהן דומה כי המקרה שבפנינו נמצא בפסגת הפירמידה של הקושי בקביעת ממצאי עובדה ומהימנות: לפנינו טענה לעבירת מין במשפחה שנעשתההעבירה לקורבן אין רגילים, ממקרים להבדיל אך רבות, שנים לפני בקטנותו, בו שבוצעה המינית להתעללות ונגיש רציף זיכרון הבגיר לאחר רבות שנים המודעות אל שהגיחו עד ונשכחו הודחקו והדברים זו הפעם הראשונה שסיטואציה ידיעתי ביצוע העבירה הנטענת. למיטב פלילי הליך במסגרת העליון המשפט בית של לפתחו מונחת זו מעין בע"פ ביצוע לעיכוב בבקשה מלצר השופט כב' של החלטתו )למעט

(. הנושא נדון לאחרונה3.8.10 )לא פורסם, פלוני נ' מדינת ישראל 2218/19 ,111( 3, פ"ד נט)פלונית נ' פלונים 8098/04במסגרת הליך אזרחי בבע"מ

שנים34(, שם נדונה תביעה אזרחית של אישה כנגד אחיה, 2004 )116שם מתייחס רובינשטיין השופט כב' המינית. ההתעללות מעשי לאחר את הדחיק הקורבן בו במקרה לנהוג כיצד לענייננו: הצריכה לשאלה שנים זכר את התקיימותם משך כך שלא כדי עד האירועים המכאיבים רבות עד שהתעוררו הזיכרונות לכדי תמונה כוללת. עם זאת, ראוי לציין כי הערכאות הדיוניות באותו מקרה הגיעו למסקנה עובדתית כי לא היהעל לדבר התובעת של בקושי אלא זיכרון הדחקת של במצב מדובר

חוויות מכאיבות אלו במהלך השנים.

עולה.92 קמא משפט בבית שנשמעו המומחים עדויות מסקירת ובהמשך מודחקים, זיכרונות של בנושא המקצוע אנשי בין המחלוקת נוסיף ונרחיב בנושא. אך קודם לכן, נעמוד על נושא ההתיישנות בעבירות

מין במשפחה.

התיישנות עבירות מין ועבירות גילוי עריות

המחוקק הישראלי ביקש להעביר מסר נחרץ ולהרחיב את ההגנה.93בני משפחה ובתוך כך על קטינים, מפני פגיעה של בני המשפחה, על ומשפילות, מבישות הן המשפחתי התא במסגרת מין עבירות אחרים. ומוסר עד שהנפש סולדת כנוגדות עקרונות בסיסיים של חוק ונתפסות חידושי – מין "עבירות שטרסנוב אמנון )ראו: זו מבחילה מתופעה

והפסיקה" ב המשפט החקיקה 286( "האם(; 1995 עציוני לימור גילוי קורבנות בגירות נשים הגנה'? כ'מקדם לשמש יכולה פסיכולוגיה למציאות הפסיכולוגיה בין הקשר לבירור מבחן כמקרה בילדות עריות

ה שערי משפטהפלילית-נזיקית" 71( (; הצעת חוקעציוני(( )להלן: 2009 מס' )תיקון התש"ן-33העונשין ה"ח 1990( החומרה2001, בשל .)

נעשו במהלך השנים מין במשפחה, לעבירות היתרה שמייחס המחוקק לחוק העונשין הקובע351תיקונים מהותיים בדין הפלילי, כמו בסעיף

עונש מירבי חמור יותר למי שמבצע עבירות מין במסגרת התא המשפחתילעומת עבירות מין אחרות.

הטעמים המרכזיים העומדים בבסיס מוסד ההתיישנות בפלילים הם.94רב זמן לאורך לשמור הקושי החברתית; והיציבות המחילה השיכחה, הרשויות של ודרבון האמת; לשחזור לתרום שתוכל ראיות מערכת המופקדות על המלחמה בעבריינות שלא לדחות את מילוי תפקידן זה. בראשית הדרך, המועד לתחילת מרוץ ההתיישנות בעבירות מין במשפחה

וחלה הוראת סעיף ( לחוק2)א()9לא היה שונה משל עבירות אחרות ]נוסח משולב[, התשמ"ב- )להלן1982סדר הדין הפלילי חוק סדר הדין:

הוראה אחרת לעניין התיישנות בחוק אחר,כי בהיעדר ( הקובעת הפליליביצוע העבירה עשר מיום עברו לדין בשל פשע אם להעמיד אדם אין

( עונשין עיינו: ש"ז פלרשנים בדיני )635-632ב יסודות )להלן1987 )): .(פלר

מין בקטינים במסגרת התא המשפחתי עבירות ייחודי של מאפיין רבות שנים לעתים העבירות, ביצוע של מאוחרים ודיווח חשיפה הוא לאחר שקורבן העבירות היה לבוגר. הדיווח המאוחר נובע מהדינאמיקה המיוחדת המאפיינת עבירות אלו בהן הקורבן נתון במשך שנים לשליטתו ומרותו של מבצע המעשים. באופן טיפוסי, מבצע עבירות מין בקטיניםביצוע את לשמור יש כי הקורבן בפני מציין התא המשפחתי במסגרת המעשים בסוד ומאיים על הקורבן כי אם יגלה את הסוד תיגרם תוצאה קשה כלפי הקורבן, המשפחה והסובבים. לכך יש להוסיף שורה ארוכה

קבוצות: לשלוש לחלקם שניתן מעכבים גורמים פנימייםשל שלגורמים הקורבן כמו תחושת אשמה, חוסר אונים, אידיאליזציה ויצירת ערך עצמי,ומנגנוני הסתגלות, קושי לתת אמון באחרים, התקשרות רגשית לתוקף

משפחתייםהדחקה. ציותגורמים של נורמות למשפחה, נאמנות כמו מיניים, נושאים על טאבו של אווירה מהרס המשפחה, חשש למבוגר,

כמו דחייה חברתית שלגורמים חברתייםחשש מגינוי והאשמה משפחתיים. הקורבנות על ידי החברה שתופסת אותם כחלשים או כאחראים למצבם הקורבני, סטיגמה חברתית על קורבנות תקיפה מינית, טאבו חברתי נגדוביעילותו. אמון בתהליך המשפטי וחוסר ילדים, מיני של ניצול חשיפת המעשים ביצוע על להתלונן מהקורבן מונעים ואחרים, אלו גורמים גורמים הסוד: "חשיפת זומר ואלי שוורצברג )שרונה לביצועם בסמוך מעודדים ומעכבים את גילוי סוד הפגיעה בקרב קורבנות התעללות מינית

עריותבילדות" בגילוי סוגיות ושברו: וזהבה82-93 הסוד זליגמן )צביה עורכות, בעמ' עציוני(,; 2005סולומון המופיע106-103, והטקסט

עציוני לימור השוליים; עריותבהערות )157-155 גילוי )להלן:2009 ) (. עציוני גילוי עריות

עם עליית המודעות למאפיינים הייחודיים של עבירות מין בקטינים.95 ולתופעת הדיווח המאוחר, נדרש לכך המחוקק במספר תיקונים שהאריכובארה"ב רבות במדינות גם אלה. בעבירות ההתיישנות תקופת את

הוארכה תקופת ההתיישנות לגבי עבירות מין שבוצעו בילדותם של נפגעי)ראו Emilyהעבירה E. Smith-Lee, Recovered Memories of Childhood Abuse:

Should Long-Buried Memories Be Admissible Testimony?, 37 B.C. L. REV. 591, 630-

( שם מציינת המחברת כיSmith-Lee, Recovered Memories( )להלן: (1996) 636 מדינות לפחות(. 24מדובר ב-

סעיף 19.1.96ביום העונשין לחוק הוסף העונשין354 )חוק מס' התשנ"ו-47)תיקון ס"ח 1996(, בעמ' 19.1.1996, 1557, ,42

חל על עבירות מין שביצע בקטין מי מבני47((. תיקון 47תיקון )להלן: עשר בת ההתיישנות תקופת כי בו ונקבע עליו, האחראי או משפחתו

לחוק סדר הדין הפלילי תחל ביום שבגר הקטין9השנים הקבועה בסעיף לגיל הרגילה18והגיע ההתיישנות תקופת את להאריך נועד התיקון .

בהתחשב, מחד גיסא, באופי המיוחד של עבירות מין במשפחה ובמערכתחולשת נוכח גיסא, ומאידך עליו, לאחראי קטין בין התלותית היחסים הרציונלים של סליחה ומחילה העומדים בבסיס מוסד ההתיישנות הרגיל. בשל החשש לבעיות במישור הראייתי נוכח חלוף הזמן, ועל מנת לבחוןקובע ארוכה, תקופה אחרי אישום כתב שבהגשת הציבורי העניין את

ההתיישנות47תיקון לתקופת שמעבר בשנים אישום כתב הגשת כי של לממשלה10"הרגילה" המשפטי היועץ אישור מחייבת שנים,

עיינו: בעניין ההתיישנות הסוציו-משפטיים בעמ' פלר)לשיקולים ,623-622 .)

)ה"ח 47בדברי ההסבר לתיקון (,238, בעמ' 20.11.95, 2449 (:י.ע. נאמר )הדגשה שלי –

חקירת מירוץ לתחילת המועד כי מוצע ..." או משפחה בן שביצע מין בעבירות ההתיישנות יגיע העבירה כשקרבן יתחיל קטין על האחראי לגיל שמונה עשרה שנים. ]...[ הסיבות המרכזיותבמקרים מסוגלים אלו עבירות שקרבנות לכך רבים לדווח על העבירות שנעברו בהם רק כעבור

שנים רבות הן: תלותו של הקרבן בפוגע שנמשכתהחוק, פי על בגיר שהפך לאחר גם לעתים ותופעות אופייניות במקרים אלו של מגננה נפשית בדרך

".של הדחקה

משנת סעיף 2000בתיקון הוראות כי נקבע על354 גם יחולו לפני שנעשה בעת10.8.90מעשה עבירה היה שהמעשה ובלבד ,

)סעיף "רגילה" התיישנות התיישנה טרם והעבירה לחוק11שנעשה מס' )תיקון התש"ס-56העונשין ס"ח 2000(, ,1746 ,21.7.2000,

(.56תיקון ( )להלן: 226בעמ'

לנורמה המאריכה את תקופת ההתיישנות יש אפוא תחולה למפרע, ובלבד שתקופת ההתיישנות הישנה לא הסתיימה לפני שהנורמה החדשהאינטרס על הציבור אינטרס את בכך העדיף המחוקק לתוקף. נכנסה

, בעמ'פלרהפרט כי תישמר תקופת ההתיישנות שבשעת ביצוע העבירה ) (3, פ"ד נד)מדינת ישראל נ' פלוני 2213/00(. כך, בע"פ 653, 630-625

180( תיקון 2000 לפי המוארכת ההתיישנות תקופת כי נקבע )47, , חלה למפרע גם18המסתיימת עשר שנים לאחר שהמתלונן הגיע לגיל

)פסק הדין ניתן טרם כניסתו לתוקף47על עבירות שנעברו לפני תיקון הנ"ל(. בע"פ 56של תיקון ישראל 2254/99 נ' מדינת (5, פ"ד נה)פלוני

625( לתיקון 2001 ביחס גם זו גישה ואימץ המשפט בית חזר )56. בסעיף הקבועה המוארכת ההתיישנות תקופת כי לחוק354נקבע

מיום מין במשפחה שנעברו עבירות ואילך,20.1.86העונשין חלה על נכנס לתוקף ביום47שכן רק עבירות אלה טרם התיישנו בעת שתיקון

(2001 )721( 3, פ"ד נו)פלוני נ' מדינת ישראל 3818/99. בע"פ 19.1.96 9נדחתה טענת המערער לתחולת דין ההתיישנות הכללי הקבוע בסעיף

לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט חזר והבהיר כי תקופת ההתיישנות לחוק העונשין חלה על עבירות שנעברו354המוארכת הקבועה בסעיף

.47 ואילך, דהיינו עשר שנים קודם לחקיקתו של תיקון 20.1.86מיום

)חוק העונשין )תיקון2002אבן דרך נוספת הונחה בתיקון משנת .96 ( )להלן:59, בעמ' 20.11.2002, 1874, ס"ח 2002(, התשס"ג-72מס'

(. על פי התיקון, נקבע מועד תחילת מרוץ ההתיישנות ליום בו72תיקון שנה. משמעות הדבר היא, שקורבן עבירת מין שנעשתה28מלאו לקטין

יכול להגיש תלונה עד להגיעו ידי האחראי עליו בתא המשפחתי או על כי הארכת תקופת20, 38לגיל שנה לאחר הגיעו לבגרות. עוד נקבע

תחול על עבירה שטרם התיישנה ביום פרסומו72ההתיישנות לפי תיקון ( לפי הדין שחל עליה ערב פרסומו.20.11.02)יום

(, מובאים2, בעמ' 14.10.02, 1 )ה"ח 72בדברי ההסבר לתיקון ההסברים להארכת תקופת ההתיישנות בשנית:

קבע, שתקופת ההתיישנות בת עשר47"...תיקון לחוק9השנים הקבועה לעבירות אלו לפי סעיף

התשמ"ב- משולב(, )נוסח הפלילי הדין סדר לגיל 1982 והגיע ביום שבגר הקטין .18, תחל

שהתקופה התברר התיקון מאז שחלפו בשנים רבים עבירה נפגעי מידי; קצרה שנקבעה מסוגלים לחשוף את העבירות רק לאחר שחלפו

לגיל לפיכך,18יותר מעשר שנים מיום הגיעם . ולקבוע ההתיישנות תקופת את להאריך מוצע שההתיישנות בת עשר השנים תחל רק ביום שבו

לגיל העבירה נפגע סעיף28הגיע )תיקון 354( בפסקה כמוצע גם1)א( קטין בהיותו .))

בשנות העבירה בנפגע שבוצעה מין עבירת יחידה לעדות חיזוק יידרש לא שלו, העשרים

באשר לעבירה האחרונה".

ישראל 10189/02בע"פ מדינת נ' ס)פלוני פ"ד ,2 )559 ,572( (, עמד בית משפט זה על התופעה של דיווח מאוחר על עבירות מין2006

בקטינים בתא המשפחתי ועל הארכת תקופת ההתיישנות עקב כך:

זו הינה אופיינית במיוחד כאשר עסקינן "תופעה בתוך המתבצעות בקטינים, מין בעבירות

; ע"פ926-925, עמ' פלוניהמשפחה.)ראו, עניין פלוני 10830/02 נ' ישראל נח)מדינת פ"ד ,3)

(. במקרים אלה תחושות הבושה,838-837, 823 התלות והמחויבות של קורבן העבירה ביחס לבןלאיחור לעיתים, גורמות, בו שפגע המשפחה בהגשת התלונה. המחוקק אף הכיר בתופעה זו,

בסעיף שנקבע כי354עת העונשין לחוק )א( שבוצעו מין עבירות לגבי ההתיישנות תקופת לגיל יגיע קטין אותו כאשר רק תחל בקטין

28"...

במקרים.97 אף המאוחר הדיווח בתופעת הכיר המחוקק כי אציין על ידי בן משפחה או האחראי עלשלאשבהם בוצעו עבירות מין בקטין

)חוק העונשין )תיקון2005קטין. המחוקק נתן לכך ביטוי בתיקון משנת התשס"ה-84מס' ס"ח 2005(, בעמ' 26.1.2005, 1976, ,104)

גם על47(, בו החיל את ההסדר המיוחד שנקבע בתיקון 84תיקון )להלן: על ידי בן משפחה או האחראי על הקטין,שלאעבירות מין שבוצעו בקטין

, עשר שנים28כך שקורבן העבירה יכול להגיש תלונה עד להגיעו לגיל לאחר הגיעו לבגרות.

עמד כב'84על הרציונל שבבסיס הארכת תקופת ההתיישנות לפי תיקון בע"פ לוי א' א' ישראל 347/07השופט מדינת נ' פורסם,פלוני )לא

18.11.2007:)

של הארכתה ביטאה עוסקים, אנו בה "בסוגיה של בייחודן ההכרה את ההתישנות תקופת של נכונותו חוסר ואת בקטינים, המין עבירות והוא – הצעיר שגילם כך עם להשלים הדין יעמוד – בהם לפגיעה עיקרי תמריץ ששימש למכשול בדרכן של רשויות האכיפה למיצוי הדין עם האחראים לפגיעה זו. בפרט אמורים הדבריםילדים רכים בהכרה כי מתלוננים, שלא היו אלא יידרשו לשנים בעת שנפלו קורבן לעבירות המין, ארוכות כדי לעמוד על דעתם, להבין לאשורו את

שארע להם ולאזור אומץ לחשוף את סיפורם".

מוסד.98 שבבסיס הרציונלים עריות, גילוי של בעבירות כי הזכרנו ההתיישנות בדין הפלילי מאבדים מכוחם. כך לגבי הרציונל של "שיכחה,הרשויות "דרבון של הרציונל לגבי גם וכך חברתית" ויציבות מחילה המופקדות על המלחמה בעבריינות". זאת, מאחר שהנעת ההליך הפלילי מותנה בדיווח לרשויות המופקדות על המלחמה בעבריינות, בעוד שנבצר מהמתלונן להניע את המהלך עקב השפעות מעשי הניצול המיני שנעשו בו בקטינותו. יכול הטוען לטעון כי כל עוד המתלונן נמצא ב"נבצרות", ישבהיקש בפלילים, ההתיישנות תקופת את העוצרת מניעה בכך לראות

בסעיף הקבוע המאוחר הגילוי התשי"ח-8לכלל ההתיישנות, לחוק , בדין האזרחי. כך, לדוגמה, מציע פלר כי אישפוז ארוך-טווח של1958

אדם, למשל, בשל מחלת נפש, עשוי להוות עילה לעיכוב זרימת תקופת( בעמ' פלרההתיישנות הגם שהדין643, כי גורסת עציוני המלומדת .)

הישראלי לגבי התיישנות עבירות מין בקטין במסגרת התא המשפחתי הוא מהמתקדמים בעולם, עדיין אין מדובר בהסדר מספק וממצה דיו. לדידה,אלו, בעבירות להתיישנות בנוגע דעת שיקול המשפט לבית ליתן ראוי במסגרת בקטין מין עבירות על התיישנות היעדר לקבוע מציעה והיא )ראה הברית בארצות מדינות במספר שנעשה כפי המשפחתי, התא

פלוני נ' מדינת ישראל7097/08סקירתו של כב' השופט הנדל בע"פ )לא בפסקה 6.9.10פורסם, צעדים6( שורת מתוך אחד כצעד זאת, .)

ש"המסננת מנת על ידה על המוצעים לבר-משפטיים, נוספים, כך הקורבן בפני מחסום תהווה לא ההתיישנות" של הפרוצדוראלית

( גם בחלוף שנים בבית המשפט יומו לו 112-110, בעמ' עציונישיינתן עריות עציוניואילך, בעמ'גילוי משפטיים219, 173-174 , פתרונות .)

נוספים המוצעים על ידי עציוני הם השימוש בדוקטרינת עבירת השרשרתממושכת התעללות של כמסכת עריות גילוי של העבירה ראיית תוך נתרחש המרכזי חלקם אם אפילו מעשים, של אחת מקשה המהווה לאחר תום תקופת ההתיישנות. פתרון מוצע אחר הוא אימוץ דוקטרינתבדרך עבירות המין במשפחה מבוצעות רבת הפריטים, באשר העבירה

וגוברת לאורך תקופה ארוכה, תוך בנייה שיטתית כלל בתדירות הולכת הנאשם בין פיזית, והן נפשית הן מינית, יחסים של מערכת ומתמשכת לקורבנו. כן מצביעה המחברת על דוקטרינות נוספת הנהוגות בארה"ב

גילוי הפשע ) ודוקטרינת ,גילוי עריות עציוניכמו דוקטרינת הפשע המוסתר (. 186-222 בעמ'

איני אך לדיון, ראויות בספרה עציוני ידי על המועלות ההצעות נדרש להן ולו מן הטעם שהתביעה עצמה הבחינה בין המעשים השוניםשנעשו המעשים בגין רק להרשיעו וביקשה למערער, המיוחסים

. כשלעצמי, ומבלי לקבוע מסמרות, אני10-8במתלוננת בהיותה בגילאי סבור כי יש בהצעותיה של עציוני כדי להכניס אלמנט חזק של אי וודאות

מצא את האיזון הנכון בין אינטרס72לדין הפלילי, ודומני כי תיקון מס' הקורבן לאינטרסים האחרים העומדים בבסיס מוסד ההתיישנות. ובכלל, עם חלוף הזמן מספר המקרים שייתפסו ברשת ההתיישנות ילך ויתמעט.אינה ההתיישנות תקופת דהיום, המשפטי המצב פי על מקום, מכל גמישה וכבר נאמר כי "מועד התיישנות העבירה הוא חד כתער. יום לפני– הוא פטור יום לאחריה תקופת ההתיישנות הנאשם אחראי בפלילים;

לפסק דינו של השופט י'8 הנ"ל, בפסקה 347/07מפלילים" )ראו: ע"פ ע"פ ישראל 2144/08אלון; מדינת נ' מונדרוביץ פורסם,אברהם )לא לפסק הדין(. 64(, בפסקה 14.1.2010

ביניים.99 בן :סיכום ידי על שלא בקטין שבוצעה מין עבירת קורבן יכול הקורבן להגיש תלונה עד84משפחה או האחראי עליו – לפי תיקון

לגיל שטרם28להגיעו עבירה על תחול ההתיישנות תקופת הארכת . ( לפי הדין שחל עליה26.1.05 )יום 84התיישנה ביום פרסומו של תיקון

ערב פרסומו.

בן משפחה או האחראי ידי קורבן עבירת מין שבוצעה בקטין על לפי תיקון – לגיל 74עליו להגיעו יכול הקורבן להגיש תלונה עד 38.

ביום התיישנה שטרם עבירה על תחול ההתיישנות תקופת הארכת ( לפי הדין שחל עליה ערב פרסומו.20.11.02 )יום 72פרסומו של תיקון

, לא חלה התיישנות על עבירות כאמור72 שקדם לתיקון 47נוכח תיקון וע"פ2254/99, ע"פ 2213/00 ואילך )ראו: ע"פ 20.1.86שבוצעו מיום

הנ"ל(. ניתן לסכם את הדברים בדיאגרמה הבאה: 3818/99

│ →│← →│← 20.11.02 – 72 תיקון 19.1.96 – 47תיקון 20.1.86

( לחוק סדר הדין2)א()9 שנים מיום השלמת העבירה – סעיף 10התיישנות של (.47הפלילי )לפני תיקון

לחוק העונשין354 שנים – סעיף 18התיישנות של עשר שנים מהיום בו מלאו לקטין . התיקון חל על עבירות שטרם נתיישנו ביום התיקון, קרי מיום47לאחר תיקון

ואילך.20.1.86

לחוק העונשין354 שנים – סעיף 28התיישנות של עשר שנים מהיום בו מלאו לקטין . התיקון חל על עבירות שטרם נתיישנו ביום התיקון, קרי מיום72לאחר תיקון

ואילך. 20.1.86

טענת ההתיישנות היא טענה מקדמית שעל הנאשם להעלותה, כפי.100הנטל התביעה על הטענה, ומשהועלתה בענייננו, המערער שעשה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את מועד ביצוע העבירה וכי העבירה לא

,716( 1, פ"ד לד)גזית ושחם בע"מ נ' מדינת ישראל 211/79התיישנה )ע"פ 721( 1979 .))

טרם אפנה ליישם את האמור לעיל על המקרה דנן, אסלק מעל דרכנו את טענת המערער כי כביכול לא נתקבל אישור היועץ המשפטי

כתב האישום המקורילממשלה להגשת כתב האישום. אומר בקצרה כי במצורף עם אישור9.2.05נגד המערער הוגש לבית משפט קמא ביום

יהושע עו"ד בפועל, פליליים לעניינים המדינה לפרקליט המשנה חוק סדר הדין הפלילי )חוק סדר הדין הפלילילמברגר. זאת, בהתאם ל

ליועץ המשפטי לממשלה2004(, התשס"ד-41)תיקון מס' (, המאפשר לאצול סמכותו הנזכרת למספר בעלי תפקידים בפרקליטות המדינה. גם

ביום שהוגש האישום המתוקן עו"ד7.3.05לכתב אישור מטעם צורף למברגר. לא מצאתי ממש בטענה כי מאחר שעו"ד למברגר היה באותה

, האישור אינו כדין.בפועלעת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים – זאת מלקבוע רחוק ואני – כלשהו פגם נפל אם גם מקום, מכל

הבטלות עקרון את עליו להחיל שראוי לחלוטין, טכני בפגם המדובר )וראו, בדומה: (2, פ"ד ס)פלוני נ' מדינת ישראל 10189/02ע"פ היחסית

559( 2005.))

וכעת, משסילקנו טענת סף של המערער, נבחן טענת ההתיישנותלגופה, על פי חומר הראיות שהונח בפני בית משפט קמא.

האם התיישנו העבירות המיוחסות למערער ?

,20.1.86ככל שמדובר במעשים שעשה המערער במתלוננת לפני .101( העבירה" חיי "פתיל ונותק הפלילית מחיותם איבדו בעמ'פלראלו ,

תיקון 619 של כוחו אין באשר זאת, ותיקון 47(. – 72– בעקבותיו . 20.1.86להחיות עבירות שנעשו עד

, הגישה תלונתה במשטרה בתאריך1978המתלוננת, ילידת אוגוסט בת 28.12.2004 בהיותה המעשים26 כל התיישנו כי חולק אין .

)המעשים במקלחת(4המיוחסים למערער בעת שהמתלוננת הייתה בת )צפייה בסרטים פורנוגרפיים תוך ביצוע מעשים מגונים(. בסעיף6ובגיל

לכתב האישום מיוחסים למערער שני מעשי אינוס במתלוננת במועדים4 לכתב האישום מיוחס5. בסעיף 1988 לבין סוף מאי 1987שבין אוגוסט

. 1988למערער מעשה אינוס נוסף שנעשה בשנת

בו בוצעו מעשי האינוס בהם הורשע המערער מבוסס.102 טווח הזמן המתלוננת: בדברי אדנים שני בעתהאחדעל בה נעשו המעשים כי ,

(,1988שאמה נשאה ברחמה את אחותה הצעירה ר' )ילידת חודש מאי בסעיפים המפורטים שהאירועים ו-4כך התרחשו5 האישום לכתב

)עת הייתה המתלוננת1987במהלך חודשי הריונה של האם, בין אוגוסט , כי המעשים נעשו לפני שהמשפחההשני; 1988( לבין סוף מאי 9בגיל

. 10-11עברה מהיישוב ב' ליישוב א' בעת שהמתלוננת הייתה כבת

המערער שהעלה ההתיישנות טענת את דחה קמא משפט בית מעשי בוצעו בהם המועדים לגבי המתלוננת של גרסתה את בקבלו האינוס. לעניין זה הסתמך בית המשפט גם על הודעתה של המתלוננת

( כי המערער אנס אותה בתקופה שאמה הייתה בהיריון17במשטרה )נ/עם אחותה הקטנה.

טרם אבחן את טענת ההתיישנות של המערער אקדים ואומר כי אין.103 לקבל את טענתו כי ההתיישנות חלה על כל המעשים שנעשו עד הגיעה

אוגוסט בחודש ביום 1986לגיל שמונה מלאו למתלוננת 18.8.85. 7 להתיישנות הקובע" ה"מועד חל יותר, מאוחר חודשים חמישה שנים.

, כמבואר לעיל.20.1.86המעשים שביצע המערער במתלוננת, הוא יום מגיל קרי, ידי המערער כשהייתה צעירה 7רק המעשים שנעשו כלפי המתלוננת על

. דומהוחמישה חודשים איבדו מחיותם הפלילית ולא ניתן להעמיד את המערער לדין בגינםשל השמיני הולדתה ליום בשגגה התייחס קמא משפט בית גם כי "...מלכתחילה כי הדין בהכרעת ציין שכן הקובע, כמועד המתלוננת לנאשם יוחסו לא המתוקן( האישום ובכתב המקורי האישום )בכתב

לפני מיניים אוגוסט מעשים מאוחרים1986חודש במועדים רק אלא , (.י.ע.יותר..." )ההדגשה שלי –

אחרית.104 אקדים לגופא. ההתיישנות טענת את אבחן זו בנקודה לראשית ואומר כי הראיה היחידה הקושרת את המעשים לגיל שמונה עדהדברים את לבחון יש להלן, שנראה וכפי דברי המתלוננת, היא עשר עדי דברי לאור והן המתלוננת של גרסתה נוכח הן זהירות, במשנה

התביעה.

, הודעה של28.12.04( מיום 14בהודעתה הראשונה במשטרה )נ/המתלוננת, שהגישה התלונה את למעשה המהווה עמודים, כשלושה

נאמר:

"ש.ת. אני לא זוכרת אם הוא נהג לעשות כל זהמגיל יום גיל 4כל עד שנים לא10 אני שנים

לא נזכרו לפני כן10זוכרת )מאחר שהמילים גיל (. י.ע.בהודעה, לא ברור מה הייתה השאלה –

זוכרת אני בי5ש.ת. עושה היה מקרים שאבא שנים שהייתי אני4את המעשים האלו אבל בגיל

איתי מתקלח שהיה המקלחות את זוכרת ובמקלחת גם היה נוגע בי באיבר מין שלי...בגיל שהייתי אירועים זוכרת ואני שני6ש.ת.

בבית בסלון הכחולים הסרטים עם אירועים ואני זוכרת שני אירועים שהייתי בתביישוב ב' ברחוב...

שהיו אחד בחדר השינה שלי והאירוע השני שנים7 בחדר השינה שלו. הוא אנס אותי בחדר השינה שלי וגם בחדר השינה שלו. הוא נכנס אלי לחדר בלילה והרים את השמיכה הייתי ישנה עם כותונת לילה והייתי ישנה בלי תחתונים והוא הרים לי את הכותונת כל הגוף הכבד שלו היה עלי והוא היה חוסם לי את הפה ביד שלו כי הבבתי )כך במקור,

( והוא היה משפשף את האיברי.ע.צ"ל יבבתי – מין שלו באיבר מין שלי והוא אנס אותי.

ש.ת. כן היתה חדירה. הוא הכניס את האיבר מין שלו לאיבר מין שלי היתה חדירה עד הסוף והוא

( י.ע.היה גומר עלי על הבטן שלי )הדגשה שלי – אך בהמשך אומרת:

שלו השינה בחדר שהיה השני האירוע "ש.ת. שנים. 7 שנים ולא בת 10הייתי בת

ש.ת. זה היה ביום מה שאני זוכרת והוא בא לבית ולקח אותי לחדר השינה שלו אני לא זוכרת אם

הייתי לבד בבית... ]כאן בא תיאור האינוס[. ש.ת. אני לא זוכרת אם האירוע הזה שהייתי בת

היו10 ואם האחרון האירוע היה זה שנים אירועים אחריו אני לא זוכרת...

אמה אודות מספרת בו קטע לאחר ]בהמשך, ויחסיהם[

ועד שעזבת את הבית? 10ש. מה קרה מגיל שנה אני לא זוכרת מה קרה ומגיל13ת. עד גיל

שנה הכל היה רגיל לא היה שום דבר".13

)נ/2.2.05הודעתה השנייה של המתלוננת מיום יותר17 ( הרבה בין להפריד החוקרת של הקפדה תוך הראשונה, מההודעה מפורטת להתיישנות הנוגעת בשאלה מתחילה החקירה לתשובה. השאלה המעשים: "איזה מהמעשים שתיארת בהודעתך הראשונה במשטרה, עשהכזה או לגיל לייחס את הדברים יודעת וכיצד את גיל לך אביך, באיזה

אחר"? מכאן ואילך מתחילה המתלוננת לספר את סיפורה בשטף:

בהודעתך שתיארת מהמעשים איזה "ש. גיל באיזה אביך, לך עשה במשטרה, הראשונה וכיצד את יודעת לייחס את הדברים לגיל כזה או

אחר?שלי. השיער לפי הגילאים את מייחסת אני ת. את לי לקצץ דאגה שלי אמא בת שש כשהייתי בתור זיכרונות לי יש לבן. אותי והפכה השיער

בגילאים בערך שזה קוקיות עם ו-4ילדה 5. במקלחת. האירועים היו למעשה הזו בתקופה הוא היה לוקח אותי למקלחת והוא היה מתקלחאת לי תלקקי בואי לי אומר היה הוא איתי, והוא היה מכניס את האיבר הסוכרייה של אבא אנחנו כי צעקתי לא אני שלי, לפה שלו מין בי נוגע היה הוא וצוחק. היה שר הוא שיחקנו, איבר לי את היה משפשף הוא שלי, מין באיבר המין. לפעמים הוא היה מושיב אותי במרפסת של המקלחת על מכונת הכביסה והיה אומר לי שובשיצאנו אחרי קורה היה זה לו, לשחק

מהמקלחת. הוא היה מלטף אותי בכל הגוף. אחרי שהסתפרתי לשיער קצוץ הייתי בת שש, עדהוא בדיוק, זוכרת לא אני שמונה או שבע גיל אותי מוציא היה הוא חוזר הביתה מאוחר, היה מהמיטה ולוקח אותי לסלון, הוא היה שם בוידיאו סרטים כחולים, הוא היה מאונן על ידי. לפעמיםונותן לי לשחק באיבר מין הוא מושיב אותי עליו שלו. אני רוצה להוסיף שמאז שהסתפרתי אני לאאני במקלחת, שקרו נוספים אירועים זוכרת שיער לי שהיה במקלחת האירועים את זוכרת ארוך עם קוקיות. אחרי שהוא היה נותן לי לשחק באיבר המין שלו הוא היה מכניס אותו לפה שלי, הוא היה גומר לי בפה, אני לא זוכרת מה קרה אחר כך. וגם הוא היה שותה, יש לי זיכרון שיש לו

ריח של אלכוהול. אני לא זוכרת כל כמה זמן זההיה קורה.

מגיל תשע עד גיל עשר, זה קרה בתקופה שאמא שלי היתה בהריון עם אחותי הקטנה ר' בגלל זה אני זוכרת לשייך את המקרים לגילאים. הוא היהבלילה לחדר אלי בא היה הוא אותי. אונס כשכולם ישנו. היה מרים מעלי את השמיכה, היהישנה הייתי מעלה, כלפי הכותונת את לי מרים כבד, היה הוא נשכב מעליי, היה בלי תחתונים, היה הוא עליי. היה שלו הכובד כל כבד, היה מין באיבר אותו ומשפשף מינו איבר את מוציא שלי ודוחף אותו פנימה לתוך איבר המין שלי, זההיה הוא אבל לצעוק רציתי אני לי כואב היה לי אני כבר לי את הפה. הוא היה אומר מכסה לי על הגוף. הוא היה בא גומר גומר. הוא היה את לי סידר הבטן. את לי ומנגב מגבת עם

הכותונת חזרה מכסה אותי והולך. אני לא זוכרת אם זה המשיך אחרי גיל עשר ואני גם לא זוכרת איך זה הפסיק. אני זוכרת את עצמי

או12.5רק מאז שקיבלתי את המחזור שלי בגיל אבא13 עם אירועים קורה היה לא כבר ואז

שלי".מיום )נ/8.2.05בהודעתה כך18 על המתלוננת נשאלה )

שבהודעתה הראשונה היא דיברה על המעשים המיניים כהרבה פעמים,בעוד שבהודעתה השנייה היא ציינה פעמיים בחדר השינה.

"ת. בעדות השניה אני פירטתי בדיוק כמו בעדות הראשונה, החוקרת ביקשה שאני אפרט ופירטתי

את מה שאני זוכרת.שזה פעמיים רק זוכרת שאת כביכול יוצא ש.

קרה לאורך כל התקופה?יכולה זוכרת שהיה מקלח אותי, אני לא אני ת.

להגיד בוודאות כמה פעמים הוא התקלח איתי.ש. למה דווקא פעמיים ולא שלוש או ארבע?

ת. זה כרגע מה שאני זוכרת.ש. גם לגבי חדר השינה את זוכרת רק פעמיים?

בחדר פעמיים אצלי היה שהוא זוכרת אני ת. שהוא זוכרת אני האלה לפעמיים בנוסף שינה, לקח אותי אליו לחדר שינה וזה היה באור יום גם

כפעמיים.

אני מציינת שבשתי העדויות אמרתי אותו דבר וזהמקרים עוד שהיו להיות יכול זוכרת, שאני מה לי זכורים אבל המקרים שסיפרתי עליהם פשוט

היטב היטב".

דומה כי נושא ההתיישנות הטריד את רשויות התביעה, ובמזכר של.105מיום שורות )נ/9.2.05מספר יאירי31 החוקרת כי מוצאים אנו )

"...לגבי במזכר: נאמר וכך למתלוננת. לבקשת הפרקליטות התקשרה ואביה אנס אותה ולבשה תלבושת אחידה האירוע שחזרה מבית הספר באיזה גיל זה היה ושתנסה להגיד לי במדוייק עד כמה שאפשר, ע' ענתה שאימה שלה הייתה בהריון אך לא זוכרת באיזה חודש הייתה להריונה.גילאים של תשעה יש הפרשי ר' ושל אחותה לפי תאריכי הלידה שלה לערך היה האינוס הספציפי של כך שהאירוע לערך, חודשים ו-שמונה )בהמשך המזכר מצוינים ושמונה חודשיים לערך" הייתה בת תשע שע'

אוגוסט ילידת המתלוננת של המדויקים הלידה ר'1978תאריכי ושל (. י.ע. – 1988ילידת מאי

רקם מערכת יחסים קרובה למתלוננת והוא הראשוןעד התביעה מוטי .106וכך נכתב בהודעתו כי אביה התעלל בה מינית. לו שהמתלוננת סיפרה

(: 19-17, שורות 1 בעמ' 22במשטרה )נ/

"ש – מה היא סיפרה לך? ת – שאבא שלה שהם גרו בב' התעסק איתה הואבכל לה נוגע והיה במקלחת אותה מקלח היה מין לבצע לה נותן והיה האינטימיים החלקים לדבריה כאשר במקלחת זה וכל אצלו אוראלי

, זה4היא מאמינה שהאמא ידעה היא היתה בת ".7קרה עד גיל

)עמ' המשפט בבית הנגדית בחקירתו כך על נשאל 795מוטי (:10-1לפרוטוקול, שורות

"ת: ]לבקשת עו"ד היכל העד מוטי מקריא מתוךשורה 1הודעתו במשטרה החל מעמ' עד17, ,

'[. 7למילים 'זה קרה עד גיל עו"ד היכל: זהו. מספיק.

ש. זה מה שהיא סיפרה לך? ת: אמת.

של שהמעשים לך סיפרה היא אומרת זאת ש: . 7האבא שלה היו עד גיל

. כן. 7ת: הערכה שלה זה היה עד גיל ". 7עו"ד היכל: עד גיל

)עמ' למוטי שסיפרה הדברים על נשאלה המתלוננת 306גם (: 6-5לפרוטוקול, שורות

לו סיפרת שאת אומר מוטי עכשיו, "ש. שהאירועים שאת מספרת היו עד גיל שבע.

גיל עד אירועים לו שסיפרתי להיות יכול ת. שבע".

העידה כי המתלוננת סיפרה לה כי המעשים שנעשו בההדודה אורית לפרוטוקול(: 846-844עמ' )8לגיל 4התרחשו בין גיל

ע' דיברה, היא שיחות, לכן היו בהמשך, "ש: בהתחלה, תמיד היא ת: דברים? לך סיפרה ש.: משפטים. זרקה שהיא מצב היה בהתחלה

כמו? רוצה שתדעו, לא 'אני זרקה משפטים, היא ת: אני לא רוצה לספר לכם, אני לא רוצה שתדעו,דברים לי נעשו קשים, מאוד דברים היו אבל

בת שהייתי קשים בת 4מאוד כשהייתי ,6, ' שנים, היא אומרת שלצערי היא8כשהייתי בת

אומרת, שאבא שלה היה מגיע ומגיע אליה ]...[ ? 6, 5, 4כ. ה. שנלר: אז איך את יודעת שזה

, והיה5, 4ת: כי היא אמרה. היא אמרה לי. גיל ".8גם בגיל, היא אומרת גם בגיל

ש' ההגנה שהתביעהעדת – אמה מצד המתלוננת של סבתה , הסתמכה על עדותה כדי להראות כי המערער ידע היטב מה מייחסת לוכי המתלוננת סיפרה ציינה – עוד קודם לחקירתו במשטרה המתלוננת

מגיל איתה "התעסק אביה כי עד 3לה )עמ' 7 "1751-1749 יודעת מה הנכדה שלך ע' טוענת לפרוטוקול(: "עו"ד היכל: עכשיו את ת: כן. ממנה. ש: ממנה. ת: שמעת? ממי ]...[ והאמא? האבא לגבי

שמעתי שהוא התעסק איתה מגיל שלוש עד שבע".

ציינה בעדותה כי אביה ז"ל, סבה של המתלוננת, אמה של המתלוננתבהתעללות בעלה את מאשימה שהמתלוננת לה ואמר אליה התקשר

לפרוטוקול, שורות 1784)עמ' : "...ואז הוא אומר לי , תשמעי,20-16 הילדה שלך אומרת שאתם התעללתם בה כשהיא הייתה מגיל שלוש עד

שבע...".

אחותו של המערער, העידה כי המתלוננת סיפרה לה, עדת ההגנה ש' :10-9 לפרוטוקול, שורות 1676 )עמ' 7 עד 3שמעשי האב נעשו בגילאי

3"כ.ה. אופיר: מתי? מתי הוא עשה את זה? ת: היא פעם אמרה לי מגיל ...". 7 עד 4. פעם מ- 7עד

, המנחה של קבוצת נפגעות תקיפה מינית בהעדת התביעה נאוה גוטמןכי היא2004השתתפה המתלוננת החל מחודש אפריל , סיפרה אמנם

זוכרת יותר את התגובות של המתלוננת מאשר את התכנים שסיפרה, אך גם היא זכרה שהמתלוננת "סיפרה על פגיעה שאירעה בבית על ידי אבא, בגיל מאוד מוקדם... פגיעה מינית במקלחת... אני זוכרת בבירור שהיא דיברה על אבא שפגע, שזה היה בגיל מוקדם, שזה היה מתמשך, זה לא

)עמ' התוכן" מבחינת לי שזכור מה וזה פעמי חד משהו 1062היה המעשים את אלא אונס מעשי הזכירה לא העדה ודוק: לפרוטוקול(.

במקלחת וגם זאת ידעה לשייך לגיל מאוד מוקדם.

על מעשי.107 של המתלוננת סיפורה כי אפוא עולה הראיות מחומר הכותונת הפשלת תוך עשר עד שמונה בגיל בה שנעשו ממש אינוס במקרה אחד ותוך הפשלת החצאית במקרה שני, הועלו לראשונה על ידי

ועד להגשת תלונתה בחודש2004המתלוננת במועד כלשהו בין אפריל

המתלוננת2004דצמבר סיפרה מאז שנים כשלוש בחלוף זאת, . אצל טיפול עברה שכבר לאחר באביה, מדובר כי למוטי לראשונה ולאחר שהשתתפה בקבוצת נפגעי פגיעה מינית תוך הפסיכולוגית אשד

כדי טיפול אצל ויקי סקנדריון.

צפו10-8מעדותה של המתלוננת עולה כי מעשי האינוס בגילאים ויקי העו"ס אצל הטיפול התקדמות כדי תוך המתלוננת אצל ועלו סקנדריון, שסיפרה בעדותה כי המתלוננת סיפרה לה על מעשי האינוס

לפרוטוקול(. ייתכן כי זו התשובה האפשרית909שביצע בה אביה )עמ' לכך שאף עד "חיצוני" לא זכר שהמתלוננת סיפרה לו על מעשים אלה, להבדיל מהמעשים המיוחסים לנאשם בגילאים ארבע עד שש. עם זאת, המתלוננת סיפרה בעדותה כי כבר כאשר הגיעה לטיפול אצל אנה אשד

)עמ' בילדותה אותה אנס אביה כי חושבת שהיא לה 136סיפרה לפרוטוקול(. דברים אלה עומדים בסתירה לעדותה המהימנה של אשד, שהסתמכה על רישומים מאוד מפורטים שערכה במהלך הטיפול, ולפיה לא רק שהנושא לא עלה בפגישות הראשונות, אלא שרק במהלך הטיפול

העלתה המתלוננת את האפשרות כי נפלה קורבן לגילוי עריות.

מעניין להצביע על הדו-שיח הבא מתוך הפרוטוקול תוך כדי חקירתו.108 הנגדית של ד"ר סבר, המומחה מטעם התביעה, משנשאל על כך שלאהדבר שאין )למרות אמת בזמן במתלוננת "פיזיים" סימפטומים נתגלו

לפרוטוקול(:1371.( )עמ' י.ע– במומחיותו

מיון בחדר שראיתי מכיוון...היחידים "העד:. קטנים, ילדים של היו בעילות שבהם גניקולוגי

גילאי אז הם הגיעו לחדר מיון3,4זאת אומרת ואני יותר מבוגרים... בגילאים גניקולוגי, הבנות.

? 6באיזה גיל מדובר, היה לא זוכר .7, 6ש:

. 7[: י.ע.עוה"ד אברמוב ]ב"כ המאשימה – .7, 6כ. ה. אופיר:

. בגילאים יותר מבוגרים כנראה המבנה7, 6העד: ולא התנגדות הייתה לא אם האנטומי מאפשר. סופר פה על התנגדות או מאבק, אז אני חושב

( י.ע.שלא ייראו חבלות..." )הדגשות שלי – .

לגבי הגיל הרלוונטי בית המשפט חילופי הדברים באולם כי מובן אינם מחייבים את המתלוננת, אך יש בהם להעיד כי שאלת הגיל בו בוצעוושאלת ההתיישנות נדחקו מעט הצידה במהלך המשפט. מעשי האינוס טרם לנושא ההתיישנות מודעת הייתה עצמה כי המתלוננת לציין ראוי ויקי אצל הטיפול במהלך כי סיפרה היא במשטרה. תלונתה הגשת סקנדריון התעורר הנושא של הגשת תלונה למשטרה כנגד המערער. ויקי סקנדריון שאלה אותה אם שקלה להגיש תביעה משפטית וגם אמרה להאת ביררה כי סיפרה המתלוננת ההתיישנות. שאלת את לבדוק שיש הדברים במרכז לנפגעות תקיפה מינית ושם הסבירו לה באופן כללי אתספציפית נכנסו לא אך לחוק, התיקון את והזכירו ההתיישנות נושא

לפרוטוקול(. 254לשאלת הגיל )עמ'

לטעמי, יש בהצטברות הדברים כדי לעורר ספק של ממש בשאלת.109שלא היחידים המעשים שהם – האינוס שמעשי רק לא ההתיישנות. ובגינם הורשע המערער – עלו אצל המתלוננת בשלב מאוחר, התיישנו מדברי ורק אך עולה המעשים, נעשו בו לגיל היחיד שהקישור אלא שאנו ככל אכן, בהריון. הייתה אמה תקופה באותה כי המתלוננת מקבלים את התזה כי הזיכרון המודחק נשלף מהתת-מודע כמו הקלטה או קובץ מחשב, הרי שניתן להסתפק בכך. אולם אם קיימת אפשרות כי

משך שהודחק וטראומטי כואב השנים18זיכרון במהלך עשוי שנים, לעלות לזיכרון בתום תהליך ארוך של טיפול תוך אי דיוק בפרט כזה אוצריך הספק אזי הזיכרון, ידי על החסר" "השלמת כדי תוך או אחר, עדויות של לגבי לזכותו של המערער. לא אחת נאמר בפסיקה לפעול מתלוננות בעבירות מין כי לסתירות ולאי התאמות עשויים להיות הסברים שונים. אפשר שחלקם נובעים מחלוף הזמן מאז האירועים ועד לחשיפת

הפרשה ואפשר שחלקם נבע מעומס נפשי שרבץ על המתלוננת ושהיה)ע"פ עקביות לחוסר ואף דיוק אי בלבול, לידי לעיתים להביאה עשוי

בהם5874/00 "הרגילים" במקרים הדברים פני הם כך אם הנ"ל(. על העדות, למסירת ועד העבירה ממעשה רציף זיכרון יש למתלוננת אחת כמה וכמה במקרה כה חריג כמו המקרה שבפנינו. לכן, כאשר איןהאינוס מעשי בין המתלוננת שעשתה לקישור חיזוק של קצה אפילו לתקופה בה הייתה אמה בהריון – והדברים אף עומדים בסתירה לכאורית לעדויות של כל העדים ולאמירה של המתלוננת עצמה – שומה על ביתהמערער. לזכות לפעול צריך והספק זהירות במשנה לנהוג המשפט

347/07ודוק: לא נעלמה מעיני גישתו של כב' השופט א' א' לוי בע"פ .[ מעבר למידהי.ע הנ"ל ולפיה "לא נקפיד עם עדותה ]של המתלוננת –

המתחייבת, וככל שאין בכוחה של עדות זו להצביע על המועד המדויק בו בוצע אחרון המעשים, אלא בקירוב, לא נגזור עליה כליה ולא נסתום את הגולל על הפרשה מחמת התישנות". כשלעצמי, אני מצדד בגישתו שלולפיה "מועד התישנותה של עבירה הינו י' אלון באותה פרשה השופט והוא – יום אחרי והוא פטור מפלילים, – לפני יום וחד כתער. נקודתי מורשע בדין וייפקד עליו עונשו". לכן, גם ספק לגבי מועד ביצוע העבירה

צריך לפעול לזכותו של הנאשם.

ואובדן הדחקה כי דברים, של הגיונם בבחינת להוסיף, יש לכך בגילאים שנעשו מעשים לגבי אובדן3-7זיכרון מאשר יותר מתיישבים

זיכרון לגבי מעשים שנעשו בגיל עשר מבלי להותיר כל חותם על התנהגות הקורבן. גם ד"ר סבר, המומחה מטעם התביעה, גרס כי ככל שהגילאים

לפרוטוקול(. 1314-1313נמוכים יותר האמנזיה גדולה יותר )עמ'

זיכרונות מודחקים או כוזבים?

"חם".110 נושא זה משפט בבית לראשונה מעלה שבפנינו הערעור ייתכן בפסיכולוגיה העכשווית, השנוי במחלוקת בין מומחים לדבר: האם

פני על להצפתו עד רבות שנים שיכחה משך כדי עד יודחק זיכרון כי השטח, או שמא בזיכרון כוזב עסקינן?

אין כי ואומר על מנת שלא להשאיר את הקורא במתח, אקדים אחד במשפט לעיל – שהצגתה זו במחלוקת להכריע להתיימר בדעתי מטעם המומחים גם ראשית, טעמים. מספר בשל – עוול לה עושה זיכרונות שייתכנו כפי כוזבים זיכרונות ייתכנו כי שללו לא התביעה של ראויה הונחה תשתית לא בית משפט קמא בפני שנית, מודחקים. חוות דעת מומחים בצד העיוני-תיאורטי של הנושא, ועל כך נעמוד להלן.בסוגיה. להכריע נדרש אינני הגעתי, אליה התוצאה לצורך שלישית, זיכרונות של התזה את אימץ הישראלי המחוקק כי דומה ולבסוף, עולה כך תקופת ההתיישנות. כדי שכחה, בעצם הארכת עד מודחקים מההיסטוריה החקיקתית, כפי שבא לידי ביטוי בדברי ההסבר לתיקון מס'

ותופעות אופייניות במקרים אלו של מגננה נפשית בדרך של שצוטטו לעיל )"47 מסיכומי התביעה בבית משפט קמא אף נמצאתי למד כי פרופ'"(. הדחקה

והשכחה ההדחקה תיאוריות את שמוביל למי כיום שנחשב זומר, אלי בארץ, ולדברי התביעה הוא "האורים ותומים" בתחום, הופיע בפני ועדת הכנסת שדנה בהארכת תקופת ההתיישנות, וכי כתביו ומאמריו היוו בסיס לתיקוני החקיקה. כל אלה מצביעים על כך שהמחוקק הישראלי אימץ את הדוקטרינה של זיכרונות מודחקים. אשר על כן, אצא מנקודת הנחה כי עקרונית תיתכן תופעה של זיכרונות מודחקים אמיתיים הצפים בחלוףהמרכזי הזרם היא זו הנחה שהתרשמתי, ככל למודעות. רבות שנים בעוד המדעי-מחקרי( דווקא )לאו הטיפולי בשיח כיום השולט זכתה וטרם זיכרונות מסולפים עדיין מתדפקת בשער שהדוקטרינה של להכרה. אלא שנקודת מוצא זו לא פוטרת אותנו מלבחון את המחלוקתהזהירות על נלמד כך ומתוך לדבר, המומחים בין זה בנושא הקיימת

המיוחדת בה יש לבחון את המקרה שבפנינו.

מכירים.111 מין עבירות נפגעי של בתחום טיפול ואנשי פסיכולוגים ספרו )ראו מודחקים זיכרונות של התופעה את השוטפת מעבודתם

יובל יורם של נפשהפופולרי )364-343 סערת ונציג2001 נקדים .)) כפי בתחום, העוסקים על המקובלות ומוסכמות יסוד מושגי מספר שעולה וכפי המשפט, בבית ומחקירתם המומחים דעת מחוות שעולה ידם ונזכרה בפסיקה. כפי שהתרשמתי, ספרה של מספרות שנזכרה על

הרמן לואיס והחלמהג'ודית הספרים טראומה לאחד נחשב הנ"ל, החשובים ביותר בתחום זה.

מוכרת התופעה שילדים העוברים התעללות מינית ממושכת בשנות ( בבגרותם. ההכרהPTSDהילדות מפתחים תופעות דחק פוסט טראומטי )

טראומטיות, פוסט תופעות לפתח עלולים מינית תקיפה שנפגעי בכך עלתה במלחמה, שהשתתפו גברים אצל שהתפתחו להפרעות בדומה בשנות האישה לשחרור התנועה של פעילותה בעקבות הבימה למרכז השבעים ועליית כוחה של התנועה הפמיניסטית, ועם התגברות המודעות

, פרק ראשון(. הרמן, טראומה והחלמהלנושא של התעללות מינית בילדות )

וגילוי.112 מינית פגיעה בעקבות תופעות של מגוון על להצביע ניתן עריות, הן בטווח הקצר לאחר הפגיעה המינית והן בטווח הארוך, לרבות מצבי ניתוק, הפרעות אכילה, שימוש בסמים, הרס עצמי, פגיעה עצמית, דיכאון, חרדה, ניסיונות להתאבד או מחשבות אובדניות, קשיים בקשרים

בין אישיים או בקיום יחסי מין.

( – מנגנון של הינתקות, המוכר אצל נפגעיdissociationדיסוציאציה )המצויה זו לתופעה שניתנו השונות להגדרות להידרש מבלי טראומה. ( בהינתקות ביטוי לידי באה הדיסוציאציה המדעי, בקונצנזוס

disengagementקצרה של האדם מסביבתו ובהייה בחלל תוך אבדן ריכוז ) ( כאשר האדם מדלל את עוצמתnumbingוקשב למתרחש סביבו; בקיהיון )

תפקוד המשך המאפשר באופן בזיכרון או באירוע הקשורים הרגשות

( כאשר ניצול הטראומהobservationלמרות הכאב הנפשי, בצפייה מבחוץ )זומר )אלי מעורב הוא בהם האירועים על מבחוץ כביכול מתבונן

עדות כבושה"טראומה בגיל הילדות, אבדן זכרון וחשיפה מושהית" מתוך כבושה ילדות הילד,או לשלום הלאומית המועצה עורכת, מורג )תמר

)להלן: 1993 הילדות( בגיל טראומה בעקבותזומר, לטראומה בהקשר .) ילדים מפתחים פגיעה מינית בקטין במסגרת התא המשפחתי, קורבנות מנגנון הגנה של דיסוציאציה בזמן התקיפה עצמה, בכך שהם חוסמים את

אירועי גילוי העריות מהכרתם או "עוזבים" מנטאלית את גופם.

( )repressionהדחקה הזיכרון ואיבוד )amnesiaכי הגורסים יש – ) ( הדיסוציטיבית ההתנהגות מסוגי באחד בגיל זומר,המדובר טראומה

( )אציין כי ברגיל המילה אמנזיה משמשת לתיאור שיכחה הנובעתהילדות (. המצדדיםי.ע.גם מפגיעות אורגניות כתוצאה מחבלה ברקמת המוח –

מן "המעלים" הגנה במנגנון מדובר כי גורסים הדחקה של בקיומה הקשורים מאיימים זיכרונות מודע, ובלתי סלקטיבי באופן המודעות, גוברת כך יותר, קשים העריות גילוי שמעשי ככל טראומטית. בחוויה יתרון בעלת לאמנזיה יהפוך הדיסוציאציה שמנגנון ההסתברות במהלך נורמאלי באופן לתפקד הילד לקורבן המאפשרת הסתגלותי,

( הניצול המיני והאסמכתאות המופיעות105-104, בעמ' עציוניתקופת בהערות השוליים(.

של.113 זיכרונות כי גורסים מלא זיכרון ואיבוד בהדחקה המצדדים חוויות טראומטיות מאוחסנים במוח במקום שאינו נגיש להכרה המודעת.בשל מתקלקלים ואינם מפורטים נשארים הטראומטיים האירועים ההדחקה, והתיאור של הטראומה, כשנזכרים בה, עולה בפירוט ולעיתים

להיזכרותנראה כאילו המטופל חווה אותה מחדש. אופייני "טריגר" גירוי חושי נוספת כמו פגיעה מינית או מאוחרת הוא חשיפה לטראומה כמו סצנה בטלוויזיה, אמירה, רעש, ריח, מבט של בן אדם וכו'. ההיזכרות יכול שתיעשה בהדרגה, טיפין טיפין, והיא מביאה בעקבותיה תופעות של

פוסט טראומה, כך שמדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית מושהית )delayed PTSD.)

גובר מלאה ולשיכחה הזיכרון של להדחקה להינתקות, הסיכוי כאשר מדובר בטראומה חוזרת ונשנית )לעומת אירוע חד פעמי כמו פיגועידי אדם טרור או אונס(; כאשר מדובר באירוע שנגרם באופן מכוון על )לעומת בילדים מדובר כאשר אדמה(; רעידת כמו טבע אסון )לעומת )פגיעה ויותר תלוי בו יותר אמון בפוגע מבוגרים(; וככל שהנפגע רוחש של הורה לעומת פגיעה של אדם זר( )אלי זומר "זיכרון טראומטי: מסע מפוקפק אל העבר או מסע מפרך אל עבר מפוקפק?" – פורסם באתר

האינטרנט טראומה ודיסוציאציה ישראל – http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=67:2009-08-22-

18-59-44&catid=1:articles&Itemid=4 :זומר, זיכרון טראומטי( )להלן .)

הרגשית.114 התלות בשל אפשרית בלתי לדילמה נקלע הילד במבוגר-ההורה שאותו הוא אוהב מול מעשי ההתעללות שנעשו בו. הילדידי ניתוק רגשי והתנתקות מהאירוע. כך מפתח מנגנון של הישרדות על

זומר של במאמרו הילדותנאמר בגיל בעמ' טראומה בע"פ8, )צוטט : הנ"ל(6643/05

מבוגר על-ידי ילד כלפי המופעלת אלימות ..." בן משפחה היא קשה במיוחד ידידותי או על-ידי מתפקד התוקף אם במיוחד רגשי, לעיכול או ואחראי אוהב כהורה אחרות בהזדמנויות עלולים אירועי ההתעללות )...( סמכות. כדמות שגרת החיים של מרוחקים מההקשר כה להיות הרגילה של הקורבן, עד כי הם מאבדים לחלוטין כל מובן הגיוני. בתור אירועים חסרי פשר והקשר,המאפשרת משמעות לקבל יכולים הם אין

הטמעתם בזיכרון...".

הדחקת הזיכרון מצילה את הילד בכך שהיא מאפשרת לו לשמורהחוויות את נפרד ב"קובץ" מאחסן הילד ונורמלי. תקין תפקוד על

מזיכרון שונה רגיל זיכרון כי סבורים טראומה חוקרי הטראומטיות. טראומטי )אלי זומר "היבטים נוירוביולוגים וקליניים של זיכרון טראומטי" – ישראל ודיסוציאציה טראומה האינטרנט באתר –http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=61:2009-08-22-

18-32-04&catid=1:articles&Itemid=4במוח מקודדים הטראומה זיכרונות .) באופן שלא ניתן לסילוף ומאוחסנים בחלק במוח הנמצא בעומק האונה

( "אמיגדלה" ונקרא התיכונה לעבדamygdaleהטמפורלית המסוגל ) טראומה לנפגעי יש כך, בשל מילים. לא אך גופניות ותחושות רגשות רבים זיכרון סנסורי-מוטורי ביחס לאירוע, והם מגיבים בבהלה או כעס או

( האירוע את להם המזכירים גירויים מול אחרת זיכרוןבדרך זומר, נגיש (.טראומטי אינו הטראומטיים הזיכרונות מאוחסנים בו הקובץ

התפקוד את המאפשרת המודעת, ההכרה של ההפעלה" ל"מערכת היום-יומי ומהווה מנגנון הגנה של הילד. עמדה על כך ג'ודית לואיס הרמן

: 127, בעמ' טראומה והחלמהבספרה

משרתות שלהם הנפשיות ההסתגלויות "...כל מטרה יסודית אחת: לשמור על קשר ראשוני עםלרשעותם, יומיומיות ראיות למרות הוריהם לחוסר הישע שלהם או לאדישותם. לצורך זה הםבכל נפשיות. הגנות של רחב במגוון משתמשים ההגנות האלה נחסמת דרכה של ההתעללות אלאו כלל, התרחשה לא כאילו והזכרון, התודעה ונסלחת, כאילו כל מה שהיא מוקטנת, מתורצת הם שאין מאחר התעללות. אינו בעצם שקרה לא ואף מנשוא ממציאות קשה להימלט יכולים

לשנותה, הם משנים אותה במחשבתם...".

ובחיי היום-יום ההדחקה מאפשרת תפקוד טוב בתחום הלימודים והילד אף יכול לגלות שמחה. ההדחקה לא מאפשרת למוח לעבד באופןביטוי בדרכים לידי יבוא ייתכן שהסבל מילולי את הטראומה אך מנגד, שונות בהן יבוא לידי ביטוי התיעוב כלפי הגוף שבגד, כמו הפרעות אכילה

או פגיעות אחרות בגוף.

קשה ולכן שאוהבים מישהו על להגן גם נועד ההדחקה מנגנון המינית הפגיעה את תשליך דנן במקרה המתלוננת בו מצב להלום

שעברה מידיו של אחר דווקא על אביה.

ההיזכרות המאוחרת של קורבן עבירות מין בתא המשפחתי נובעת.115ידי הקורבן. כך, בין היתר, מפיצול הזיכרון של החוויה הטראומתית על ותסריטים תמונות לראות פולשניות, היזכרויות לחוות הקורבן יכול מנטאליים קצרים ולחלום חלומות. כמו כן, יכול הקורבן לחוות תסמיניםודיכאון, מבלי שאלו רגשיים פוסט טראומתיים כמו התקפי חרדה, פחד לסיווג זכו אלו תופעות מודחקת. הניצול המיני לו, שכן טראומת יובנו

,עציוני( )Post-Incest Syndromeפסיכולוגי בשם "תסמונת פוסט גילוי עריות" )(.106-105בעמ'

ההיזכרות בחלוף שנים רבות אצל ילדים במצבים מעין אלה אינה חריגה, נהפוך הוא, היא אפילו אופיינית ו".. הקליניקאים מכירים את רגע החסד של התובנה, כאשר רעיונות, רגשות וזכרונות מודחקים עולים אל

6643/05 כפי שצוטט בע"פ 14, בעמ' הרמן, טראומה והחלמההתודעה..." )הנ"ל(.

( טר המודחקיםTerrלינור הזיכרונות של הגדולה" "הכוהנת ,) על מצביעה בנושא, תביעה כעדת רבים במשפטים בארה"ב, שהעידה שלושה קריטריונים לבחינת האמיתות והדיוק של הזיכרונות המודחקים, והם: ככל שעוצמת הסימפטומים של הפרעות רגשיות גבוהה יותר, ככלהזיכרון לדיווח על וככל שעוצמת הרגש הנלווית יותר שהזיכרון מפורט

(.Smith-Lee, Recovered Memories, p. 600גבוהה יותר )

כאן הצגנו בתמצית שבתמצית את הגישה המצדדת בהדחקה.116 עד עד כדי אבדן זיכרון בעקבות פגיעה מינית. מול גישה זו, עומדת התיאוריה

( מסולף/שגוי/כוזב זיכרון memoryשל falseזו, התופעות של גישה לפי .) המטפל במהלכו פסיכולוגי, טיפול במהלך נוצרים מודחקים זיכרונות גם שגויים. זיכרונות במכוון, שלא רוב פי על המטופל, אצל משתיל על לחץ יוצרת מין עבירות נפגעי של תמיכה בקבוצות השתתפות של הגישה )לסקירת התרחשו שלא באירועים "להיזכר" המטופל

ראו: מודחקים, זיכרונות של בקיומם ,Smith-Leeהמפקפקים Recovered

Memories, pp. ועיינו: 603-613 ,Lynn Holdsworth, Is It Repressed Memory with

Delayed Recall or Is It False Memory Syndrome? The Controversy and Its Potential

Legal Implecations, 22 LAW & PSYCHOLOGY REV. 103 (1998); August Piper, Linda

Lillevik and Roxanne Kritzer, What’s Wrong with Believing in Repression, 14

PSYCHOLOGY POLICY AND LAW 223 עלה(2008) כוזב זיכרון של המונח .) כי אביה כנגד שהתלוננה אשה של הוריה ידי על בארה"ב לכותרות התעלל בה מינית בילדותה. ההורים טענו כי הפסיכולוג השתיל בראשה

יסדו ארגון בשם "הקרן למען1992של בתם את הזכרון הכוזב, ובשנת (. וכךFalse Memory Syndrome Foundation – FMSFתסמונת הזיכרון השגוי" )

נוגדות: מחד, העמדה לדין פלילי על אנו עדים בארה"ב לשתי תופעות כנגד הורים המוגשות אזרחיות של ומנגד, תביעות זיכרון מודחק, סמך מיני. ניצול של זיכרונות השתילו כי בטענה טיפול ואנשי פסיכולוגים בהם החוזרים עצמם המטופלים ידי על אף התביעות מוגשות לעיתים מזיכרונות הניצול המיני שביצעו בהם ההורים )כדוגמה לתביעה אזרחית

.Ramsey v. Yavapai Family Advocacy Ctrשל הורים כנגד מטפל, ראו , 568 Ariz.

Adv. Rep. 10 (Ariz. Ct. App. July 13, 2010) .)

במחלוקת.117 נמצאת מושתלים זיכרונות של התיאוריה היא זה זרם המובילה הגדולה" ו"הכוהנת בארה"ב, משפטית-פוליטית סנסציוניים משפטים במספר מעורבת שהייתה לופטוס, אליזבת פרופ' שהסעירו את ארה"ב. פרופ' לופטוס הראתה במחקריה כי כאשר מוצעותאו במרומז, הוא מסוגל להיזכר ישיר נכונות, באופן לא עובדות לאדם בדבר טראומטי שלא קרה מעולם. כך, אחוז נכבד של נחקרים השתכנעו

בקיומו של אירוע טראומטי שעברו בילדותם לאחר שאדם שהם סומכים עליו "הזכיר" להם אותו אירוע )כגון שכמעט טבעו אך מישהו הציל אותםלופטוס פרופ' של המפורסם מחקרה או האחרון, ברגע מטביעה בקניון לאיבוד הלכו הם כי לנחקרים סיפרו במהלכו בקניון" "אבודים

אך שוטר מצא אותם וכיו"ב(. הנחקרים השתכנעו באירוע,5כשהיו בני ולא נבראו, ובמהלך ובפחד, זכרו פרטים שלא היו חלקם אף בדמעות וזיכרון השווא שלהם אירוע, אותו נוספים על אף הוסיפו פרטים הזמן

הפך למלא ועשיר יותר.

שלא הגם ביקורת, לופטוס פרופ' הביעה עליה הפרשות אחת ,27הייתה מעורבת בה כעדה מומחית, היא פרשת הולט. בהגיעה לגיל

, תביעהMITהגישה ג'ניפר הולט, בתו של פרופסור לשעבר באוניברסיטת אזרחית נגד אביה בגין מעשי התעללות מינית שביצע בה בקטינותה בין

. ג'ניפר טענה כי מעשי אביה הביאו להדחקת הזיכרון של16 לגיל 4גיל אירועי ההתעללות עד שהחלה להיזכר בהם כשהחלה בטיפול כשהגיעה

לערך. כתמיכה לגרסתה העיד המטפל שלה, ד"ר ברנדט, כעד24לגיל התעללות אירועי עקב זיכרון הדחקת על היתר, בין שהעיד, מומחה, טראומטיים. אביה של ג'ניפר הכחיש את המעשים, אך לא הציג עדויות

, נפסקו לטובת ג'ניפר פיצויים בסך של1993התומכות בגרסתו. בשנת כחצי מיליון דולר. כמו כן, נקבע כי ג'ניפר אכן הדחיקה את הזיכרון של

,Hoult v. Houltזו נדחה )מעשי ההתעללות. ערעור שהגיש האב על קביעה

57 F.3d 1, 2 (1st Cir. נוספים(1995 נדחו טענות האב בהליכים כן, (. כמו כי התעלל מינית בבתו )לסקירה ניסה לקעקע את הקביעה במסגרתם

Houltשל השתלשלות ההליכים בפרשה ראו: v. Hoult, No. 02-2128 (1st Cir.

2004) – http://www.ca1.uscourts.gov/pdf.opinions/02-2128-01A.pdf .)

וציינה זו בפרשה הדין מפסק רוח מורת הביעה לופטוס, פרופ' ( עליו לזיכרון שאין להסתמך כדוגמא Elizabethאותו Loftus, Remembering

Dangerously, 19(2) THE SKEPTICAL INQUIRER 20-29 (1995) –

http://cogprints.org/598/1/199802008.html'פרופ של עמדתה על לביקורת .) ראו: שלה, המחקר שיטות ועל Jenniferלופטוס Hoult, 'Remembering

Dangerously' & Hoult v. Hoult: The Myth of Repressed Memory that Elizabeth Loftus

Created (2005) – http://www.rememberingdangerously.com/#7 .)

אחד המשפטים הסנסציוניים בארה"ב, שהעלה את פרופ' לופטוס.118ולתודעה הציבורית, היה פרשיית פרנקלין שהורשע ברצח של לכותרות

בת פוענח8ילדה לא סוזן של עולם. הרצח למאסר ונדון סוזן בשם במשך תקופה ארוכה של כעשרים שנה, עד שבתו של פרנקלין דיווחה כי נתעורר בה זיכרון מודחק לפיו הייתה עדה לכך שאביה רצח את חברתה

בת אז איילין, החמש,29סוזן. בת בבתה הביטה כאשר כי העידה , שדמתה לנרצחת סוזן, עלה בה הזיכרון של סוזן מביטה בה בעת שאביה

מכה בראשה באמצעות סלע.

את מומחה כעדות הביאה התביעה איילין, של בעדותה כתמיכה כיTerrהפסיכולוגית הנודעת ד"ר ילדות, שהעידה המתמחה בטראומות

ארוכה, תקופה במשך מודחק באופן להישמר יכולים שלמים זיכרונות הציגה מנגד, מסוים. "טריגר" עקב מאוחר בשלב משוחזרים ולהיות

– ד"ר לפסיכיאטריה בעל מוניטיןSpiegelההגנה עדות מומחה של ד"ר ומומחיות שאינם נופלים מאלו של העדה המומחית מטעם התביעה – כמו

, המומחה מטעם ההגנה, הציג בפני ביתSpiegelגם של ד"ר לופטוס. ד"ר זיכרון לבין כוזב זיכרון בין בהבחנה הקושי את והמושבעים המשפט בין ערבוב של הסיכון גובר כך יותר, ישן שזיכרון ככל כי וציין אמיתי, איילין, של מילדותה רבים מובנים כי הוסיף הוא לפנטזיה. עובדות ובכללם אפשרות של התעללות מצד אביה, עשויים להסביר מדוע באופןליצור מחזה של אביה רוצח את חברתה. ד"ר בלתי מודע, היא עשויה לופטוס, שהעידה אף היא מטעם ההגנה, העידה כי קיים קשר קטן אם בכלל בין הביטחון של אדם בגרסתו לגבי הזיכרון שלו לגבי אירוע מסוים ולדיוק של אותו זיכרון. עוד ציינה לופטוס כי חזרה של אדם על גרסה של

היא באמיתותו. ביטחון תחושת לפתח לו לגרום עלולה שגוי זיכרון הוסיפה כי זיכרון של אדם באשר לאירוע מסוים עלול להיות "מזוהם" על ידי מידע שנתגלה לו לאחר התרחשות האירוע, וכי סביר יותר ש"זיהום"

כאמור יתרחש כשחלף זמן רב ממועד התרחשות אותו אירוע.

הכרעה עם אחד, יום תוך המושבעים, חזרו המשפט, כשהושלם רעורו של פרנקליןלפיה פרנקלין אשם ברצח מדרגה ראשונה של סוזן. ע

ש מבלי אך נתקבל, חוותעל הרשעתו בין להכריע נדרש בית המשפט דעתם של פרופ' לופטוס וד"ר שפיגל מטעם ההגנה לבין חוות דעתה של ד"ר טר מטעם התביעה לגבי אמינותם של זיכרונות מודחקים. הערעור

משני טעמים: הפרת זכותו החוקתית למשפט הוגן עקב ההנחיהנתקבל שניתנה למושבעים כי הם יכולים לקחת בחשבון את העובדה ששמר עלשל סירובה עקב וכן הרצח, את ביצע אם כשנשאל השתיקה זכות מהתקופה מעיתונים ומאמרים כתבות כראיה להגיש הדיונית הערכאה יכולה איילין כיצד להראות ניתן מהם הרצח, ביצוע למועד הסמוכה לביצוע עדה הייתה שאכן מבלי דיווחה שעליהם פרטים לדעת הייתה

(. פסק הדין אושרFranklin v. Duncan, 884 F.Supp. 1435 (N.D.Cal.1995)הרצח )(.Franklin v. Duncan, 70 F. 3d 75ית המשפט הפדראלי )על ידי ב

נספר לקורא כי לאחר שהרשעתו של פרנקלין בוטלה, הוא הגישאיילין, בתו בהרשעתו: מעורבים שהיה מי כל נגד אזרחיות תובענות

ד"ר התביעה מטעם המומחית מטעםTerrהעדה התובע הבלשים, , כל ועוד. הסוהר בבית הסוהר נגדו, שנערך הפלילי במשפט המדינה

,Franklin v. Terr, 1998 U.S. Dist. LEXIS 6365 (N.D. Cal. Apr. 30 תובענותיו נדחו )ראו:

1998); Franklin v. Terr, 201 F.3d 1098, 2000 U.S. App. LEXIS 1280, 2000 Cal. Daily Op.

Service 868, 2000 D.A.R. 1293 (9th Cir. Cal. 2000); Franklin v. Terr, 294 F. Supp. 2d 1145,

2003 U.S. Dist. LEXIS 21656 (N.D. Cal. 2003); Franklin v. Terr, 174 Fed. Appx. 388, 2006

U.S. App. LEXIS 8550 (9th Cir. Cal. 2006); Franklin v. Fox, 107 F. Supp. 2d 1154, 2000 U.S.

Dist. LEXIS 10100 (N.D. Cal. 2000); Franklin v. Fox, 312 F.3d 423, 2002 U.S. App. LEXIS

24254, 2002 Cal. Daily Op. Service 11479, 2002 D.A.R. 13381 (9th Cir. Cal. 2002).)

מקרה מפורסם נוסף בו הייתה פרופ' לופטוס מעורבת הוא פרשת.119 . הולי, שסבלה מהפרעות אכילה, נשלחה על ידי אביה ואמההולי ראמונה

לטיפול אצל פסיכאטר ולאחר מכן לטיפול אצל יועצת באוניברסיטה בהכי 80%למדה, בשם איזבלה. איזבלה אמרה לסטפני, אמה של הולי,

זו מינית. בהמשך לשיחה מהסובלים מהפרעות אכילה עברו התעללות זכרה לא הולי מינית, אך הולי אם אביה התעלל בה שאלה האם את באותה עת התעללות מצד האב. בפגישה הראשונה של הולי עם איזבלה,

כי בפניה איזבלה - 60%ציינה מהפרעות80% הסובלים ממטופליה מינית. התעללות זה ובכלל שונים, מסוגים התעללויות עברו אכילה מספר שבועות לאחר מכן, החלה הולי בטיפול קבוצתי עם מטופלות שלמינית. התעללות עברו שחלקן אכילה, מהפרעות הסובלות איזבלה כחודשיים מאוחר יותר שבה לבית הוריה לחופשת הקיץ וטענה כי "קיבלה מבט מטריד" מאביה. חודש מאוחר יותר, בזמן שנסעה עם אמה בחזרה לאוניברסיטה, החלה הולי לחוות "תמונות ויזואליות" של התעללות מיניתעד חמש בגילאי הייתה שבה לתקופה שהתייחסו אביה, מצד כלפיה בזיכרונות מדובר אם בטוחה הייתה לא הולי עת, באותה שמונה. אמיתיים. כשלושה חודשים מאוחר יותר, עברה הולי ראיון תחת השפעת סודיום אמיתל )"זריקת אמת"(, שבוצע על ידי איזבלה ופסיכיאטר נוסף.ולאחר כך, על לה המליצה הטיפול מקבוצת שחברה לאחר זאת, יאמרו דברי שאיזבלה הבטיחה לה כי רק אנשים שמאומנים לשקר לא אמת תחת השפעת הסם. לאחר שהסתיים הראיון תחת השפעת הסם –

נאמר להולי מה אמרה במהלכו, והיא הגיבה באומרה–ראיון שלא תועד איזבלה אמת. היו שאמרה הדברים כי לחלוטין משוכנעת אינה כי תחת הראיון במהלך ששיקרה ייתכן לא כי להולי הבטיחו והאחרים השפעת הסם, והולי שוכנעה שאביה התעלל בה מינית בילדותה. שנתיים לאחר אותו ראיון שבוצע תחת השפעת סם, הולי חוותה "פלאשבקים"

.16 ל-12נוספים של התעללות מצד אביה בגילאים מאוחרים יותר שבין

הגישה תביעה כנגד אביה ובסמוך לגיל 21אז, בהיותה כבת הגישה26 כנגדו תלונה במשטרה.

עקב הפרשה התגרשו הוריה של הולי והאב איבד את עבודתו שבהכמה נגד תביעות כמה הגיש האב בשנה. דולר מיליון כחצי השתכר ונגד היועצת מהמעורבים בפרשה, ובכללם, בין היתר, נגד האם סטפני איזבלה, בטענה שהביאו לידי כך שהולי תאמין בשקר לפיו הוא ביצע בההרי נדחתה, האם נגד שהתביעה בעוד בילדותה. התעללות מעשי שבתביעת נזיקין שהגיש האב נגד המטפלת איזבלה, נפסק לטובתו פיצוי

.Ramona vשל חצי מיליון דולר ) Isabella, No. 61898 (Super. Ct. Napa County,

Cal., May 13 1994) .)

זו, בפרשה העוסק נפרד בהליך יותר, מאוחר שנים כשלוש שהתנהל בין הולי לבין האב, קיבל בית המשפט לערעורים של קליפורניהלוס מחוז של העליון המשפט בית קביעת על האב של ערעורו את אנג'לס, שדחה את טענתו כי עדותה של בתו אינה קבילה, באשר היאעריכת ובכללם שונים טיפולים עקב משוחזרים זיכרונות על מבוססת ראיון תחת השפעת סודיום אמיתל. הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים באשר לאמינות של זיכרון ששוחזר עקב טיפול נפשי ועקב הליך של ראיון תחת השפעת סודיום אמיתל. בית המשפט לערעורים של קליפורניה קבע

Ramona v. Superiorכי עדותה של הולי אינה קבילה ) Court, 57 Cal. App. 4th

107 (Cal. App. 2d Dist. 1997) .)

עמדה.120 ההגנה, מטעם דעת חוות שהגישה קמפף-שרף ד"ר באריכות על נקודות החולשה בגישתם של המצדדים בהדחקה מוחלטת, שהיא ככל הנראה אירוע נדיר. כך, עדיין לא הוצע מנגנון שיסביר כיצדקיימת אכן אם בילדות. חוזרת מינית התעללות של זיכרונות נמחקים

( האם מתפתחתrobust repressionדיסוציאציה מוחלטת או הדחקה חוזרת )את יחווה הילד שאז טראומטי? אירוע כל אחרי )אמנזיה( שיכחה

ההתעללות כאילו זו הפעם הראשונה, שכן לא קיימים זיכרונות קודמים. או שמא, בזמן כלשהו אחרי שפסקה ההתעללות החוזרת, הקרבן לפתע מפתח שיכחה מוחלטת של כל הזיכרונות מכל מקרי ההתעללות שזכר עד לאותה נקודת זמן? לטענתה, המצדדים בשחזור אותנטי של זיכרונותמדעית עדות שאין ומכיוון זו לנקודה מתייחסים לא שהודחקו, ילדות התומכת במנגנון של הדחקה חוזרת ומוחלטת של פגיעה ממושכת לאורך

זמן, פחות סביר שהזיכרון המובנה הינו אמיתי, לעומת אירוע בודד.

אציין כי בהכרעת הדין מתייחס בית משפט קמא לטענה זו באומרו כי הדעה הרווחת בנושא של הדחקה חוזרת מעוגנת בספרה של ג'ודיתבגילוי כי במקרים של התעללות מינית, בפרט לואיס הרמן, שם נאמר עריות, ילדים משתמשים במנגנון הדיסוציאציה על מנת להמשיך בשגרת

חייהם.

לדידה של ד"ר קמפף-שרף, טעות היא לחשוב כי זיכרון הוא כמו קלטת שרק נדרש ללחוץ על הכפתור הנכון על מנת להריץ אותו מחדש. למעשה אנו זוכרים את מה שקודד בעת האירוע בצירוף אירועים שעברו עלינו מאז ובהשפעת האמונות והתחושות הנוכחיות שלנו. על כן, זיכרוןאך התרחשו שלא אירועים של מפורטים זיכרונות להכיל יכול מובנה

מבחינה סובייקטיבית הם אמיתיים.

וחיצוני, פנימי גורמים, שני ישנם קמפף-שרף, ד"ר של לדעתה להתפתחותו של זיכרון מובנה שאינו אמיתי. הגורם הפנימי – צורך למסךופחות ופרוזאיות, כואבות אך מינית התעללות שאינן ילדות התנסויות טוב ברור באופן מובחנים פנטזיה של התעללות שבה ויצירת נסבלות, הגורם המבולבלים. לרגשות הגיוני הסבר לתת שמאפשר מה ורע, החיצוני – נסיבות מקדימות, כגון: ציפיות מהמטפל או מקבוצות כקבוצת ניצולי תקיפה מינית, קריאה שמכוונת להיזכרות באירועים כאלו, שסביר

כי יעוותו זיכרון קיים או ישתלו זיכרון חדש.

למרות קרה לא שלעולם דבר לגבי זיכרון הוא מסולף זיכרון גישה בשל דווקא לאו לעלות יכול זה זיכרון בנכונותו. שהפרט מאמין התערבות מכל כתוצאה או ספונטני באופן גם אלא מסוימת טיפולית תוכנית כגון: הנפשית המצוקה מקור לגבי דומות באמונות שכרוכה בחיי הן להיווצר יכול מובנה זיכרון ועוד. עצמית עזרה ספרי טלוויזיה, היום והן בתנאי מעבדה, כשהאדם משוכנע כי הדברים אכן התרחשו ואף לזכור את פרטי האירועים למרות שאלו לעולם לא התרחשו. מחקרים הראו כי אחד הגורמים המשפיעים על הבניית הזיכרון הוא הסקה פשוטה אשר משפיעה גם על סצנות חזותיות, ואף היו מחקרים שהוכיחו כי ניתןזיכרון של כי זיכרון מורכב. מחקרים אף הראו לשתול במוחו של אדם אירוע עלול להישלף באופן לא מדויק ומסולף. מחקרים נוספים מראים כי כאשר מוצעות לאדם עובדות לא נכונות הוא מסוגל להיזכר גם בדבר

טראומטי שלא התרחש.

קיימת כיום כי קמפף-שרף ד"ר של דעתה בחוות נכתב עוד הסכמה בין חוקרים וקלינאים שרוב קורבנות התעללות מינית זוכרים את הפגיעה ברמה מסוימת, וכי שיכחה מוחלטת המלווה בזיכרון מאוחר הינההאגודה הקימה זה, בנושא המומחים בין המחלוקת בעקבות נדירה. הפסיכולוגית האמריקאית כוח משימה, אך זה לא הצליח להגיע להסכמה בנושא. מכל מקום, נוכח הבעייתיות בהוצאת המציאות הטיפולית מחוץ לקליניקה אל אולם בית המשפט, ארגון הפסיכולוגים האמריקאי הצהירדיווחי לדיוק בנוגע להימנע מהצהרה פומבית נפש למומחה כי מומלץ

המטופל לגבי עברו וזיכרונותיו.

זו, בקליפת אגוז, תמצית חוות דעתה של ד"ר קמפף-שרף. ראוי.121יש כוזבים/מושתלים. זיכרונות להזכיר את הביקורת על הדוקטרינה של אלא מדעי תוקף בעלת מוכרת באסכולה מדובר לא כי הטוענים ומאחר בבסיסה, העומדת המוטיבציה בשל "חשודה" בתיאוריה

הקרן כמו מובהקת אג'נדה ובעל עוצמה רב גוף עומד שמאחוריה ( במחקריםBiasesלתסמונת הזיכרון השגוי, מה שמעורר חשש להטיות )

עלינו כוזב זיכרון לשתול מנת על זו. בתיאוריה המצדדים ובפרסומים להניח כי המטופל הוא סוגסטיבי, בוטח במטפל בכל מאודו, וכי המטפלושלום" כדברי ד"ר סבר. מסוגל להשתיל במוחו סיפור שלם, "מלחמה ובכלל, מדוע שמטופל בוגר שלא עבר התעללות יסכים להאמין כי נוצל מינית על ידי בן משפחתו? האומנם ניתן להשוות בין זה לבין האפשרותכי המחקרים של פרופ' לופטוס נעשו של הליכה לאיבוד בקניון? נטען כפי וטריוויאלי, בודד אירוע של מ"השתלה" ולהבדיל מעבדה, בתנאי כוזבים של אירועים זיכרונות ניתן לשתול שנעשה בניסויים שערכה, לא ולא הוצג מחקר מדעי ומתמשכים כמו התעללות מינית נמשכת, קשים פרופ' שעשתה כפי להשתיל, אולי ניתן זה. מעין זיכרון השתלת של לופטוס במחקריה, זיכרון כוזב שיביא את הנחקר לפתח תיעוב או דחייהאירועים יכול להביא לרצף של כוזב לא זיכרון כלפי מאכל מסוים, אך המתלוננת שחוותה כפי צלילים ריחות, תחושות, פרטים, עם ומעשים )צליל האבזם של החגורה כאשר המערער היה פותח את החגורה ומוציאגופו על גופה, הכאב בעת החדירה, את איבר מינו, תחושת הכובד של לגרום לתגובות יכול כוזב אף לא זיכרון כי נטען ופחד(. גועל תחושות פוסט טראומטיות בעוצמה הקשה שחוותה המתלוננת. כנגד ביקורת זו,כי המשוכנעים אנשים גם כי שהעלו מחקרים קיימים כי הטוענים יש נחטפו על ידי חייזרים )ובארה"ב יש כנראה מספר לא מועט של אנשיםטראומה פוסט לנפגעי האופייניים וסימפטומים תגובות פיתחו כאלה(,

.Richard J. McNally, Natasha B. Lasko, Susan A. Clancy, Michael L)ראו, למשל:

Macklin, Roger K. Pitman, Scott P. Orr, Psychophysiological Responding During

Script-Driven Imagery in People Reporting Abduction by Space Aliens , 15(7)

PSYCHOLOGICAL SCIENCE APS 493-497 (2004)מדובר כי אציין זאת, עם . במחקר שבדק את התגובות הפיזיולוגיות של הנבדקים, תגובות שלטעמי אין להשוותן כלל וכלל למכלול התגובות החווייתיות-רגשיות של קורבנות

גילוי עריות כמתואר לעיל.

משפט.122 בית המתנגשות. הדוקטרינות עיקרי את בתמצית סקרנו מתייחסת שהיא ככל ד"ר קמפף-שרף של דעתה חוות את דחה קמא למתלוננת, מאחר שלא נפגשה עם המתלוננת ולא ראתה אותה, ומאחרלא מצאתי בהכרעת זאת, כל החומר הרלוונטי עמד בפניה. עם שלא הדין של בית משפט קמא התמודדות של ממש עם החלק העיוני-תיאורטי בחוות דעתה רחבת ההיקף של ד"ר קמפף-שרף, שעמדנו לעיל רק על מקצתה. למעשה, התביעה לא הגישה חוות דעת נגדית של ממש במישורהתביעה במומחי כשאדון בהמשך, אעמוד כך ועל התיאורטי-עיוני וההגנה. עם זאת, יש לזכור כי חוות הדעת מטעם ההגנה הוגשו לאחר שמומחי התביעה הגישו את חוות דעתם, כך שלא ניתנה למומחי התביעה האפשרות להתייחס לשאלות העולות מחוות דעתה של ד"ר קמפף-שרף.התביעה מטעם המומחים בקרב התייחסות מצאתי לא לדוגמה, כך,

לשאלת המנגנון של הדחקה חוזרת של כל אירוע ואירוע טראומטי.

זיכרונות.123 ניתן להצביע על שלוש סכנות אפשריות בהסתמכות על מודחקים: חשש מסוגסטיה גם אם מעודנת ובלתי מכוונת; נטייה טבעיתהזיכרון ל"הקשחה" של וחשש בזיכרון, והשלמת פערים למילוי חסרים יכול הטוען מנגד, הזיכרון. ומשתכנע באמיתות הולך באופן שהמתלונן דין, עורכי נתונות לסוגסטיה של חברים, "רגילות" גם עדויות כי לטעון חוקרי משטרה, תקשורת וכיו"ב, וכל עד עלול "להשלים חסרים" בעדותו במודע או באופן בלתי מודע, אם בשל ברצונו "לרצות" מטפל ואם בשל

רצונו "לרצות" אדם אחר ובין מטעם אחר.

עוסק מימנה נכבד שחלק בארה"ב לפסיקה אפנה זה, לעניין בזיכרונות מודחקים ששוחזרו באמצעות היפנוזה, שככל הנראה השימושניתן כי הגורסים יש בארה"ב. מטפלים בקרב נפוץ היה או נפוץ בה זיכרונות מודחקים שצפו על זה למקרים של להקיש מהפסיקה בנושא

(. Smith-Lee, Recovered Memoriesפני השטח שלא בעקבות היפנוזה )

זיכרון לגבי האמריקני במשפט גישות שלוש על להצביע ניתן היא כזו עדות כי נקבע הדרך בתחילת היפנוזה. באמצעות משוחזר ולא של קבילות. כך נקבע ומהימנות קבילה, והשאלה היא של משקל

Harding )Hardingבפרשת v. State, 246 A.2d 302 (Md. App. , שם היה)(1968 מדובר בעבירה של תקיפה בכוונה לרצוח ולאנוס, וקורבן העבירה עברה טיפול בהיפנוזה כדי להיזכר בזהותו של התוקף. בשלהי שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, החלו בתי משפט שונים בארה"ב לסטות מהלכהעל המבוססת עדות לפיה האחת, נוספות. גישות שתי והתפתחו זו

בהיותה בלתי אמינה.בלתי קבילה זיכרונות משוחזרים על ידי היפנוזה היא Mack )State v. Mack, 292 N.W.2d 764לגישה זו, השוללת קבילות ראו פרשת

(Minn. 1980)(באותו מקרה לא היה ברור אם המתלוננת נפגעה בעבירת . כי ובעקבות היפנוזה המתלוננת הגיעה להכרה מין או בתאונת דרכים,

Mena )Stateהותקפה ונאנסה. כן ראו פרשת v. Mena, 624 P.2d 1274 (Ariz.

זיכרונות)(1981 ועדותו אודות האירוע התבססה על שם נדקר המתלונן ולפיה הביניים, גישת היא השלישית, הגישה היפנוזה. ידי על ששוחזרו

קבילה בתנאיםעדות המבוססת על זיכרונות משוחזרים על ידי היפנוזה היא אך יש לבחון את אמינותה תוך בחינת מכלול העובדות והנסיבות.מסוימים

Hurd )Stateלגישה זו ראו פרשת v. Hurd, 432 A.2d 86 (N.J. , שם נדון)(1981 שזיהתה לשעבר, אשתו של ובדקירה בתקיפה הואשם אדם בו מקרה

Iwakiri )Stateאותו בעקבות היפנוזה ופרשת v. Iwakiri, 682 P.2d 571 (Idaho

, שם עד לפרשת חטיפה עבר, בהמלצת המשטרה, הליכי היפנוזה)(1981.Rock )Rock vלשחזור זיכרונו. כן ראו פרשת Arkansas, 483 U.S. 44 (1987)(

שם הנאשמת הורשעה בהריגה של בעלה. הנאשמת עברה בעצת עורך דינה טיפולי היפנוזה, שתועדו והוקלטו, אך במסגרתם לא עלו עובדות או נתונים חדשים בנוגע לאירוע. זמן מה לאחר הטיפולים נזכרה הנאשמת בפרטים נוספים על האירוע, מהם עולה כי לא לחצה על ההדק. נקבע כי עדותה קבילה, אך בית המשפט הדגיש כי המדובר בעדות של נאשם

כחלק מזכותו החוקתית להתגונן, להבדיל משאלת קבילותן של עדויותעדים המבוססות על זיכרון משוחזר באמצעות היפנוזה.

Borawick (Borawick v. Shay, 68 F.3d 597 קרובה יותר לענייננו היא פרשת

(2d Cir. Conn. 1995)(, בה הוגשה תובענה אזרחית על ידי ג'ואן בורוויק נגד בגיל בה שנעשו קשים מינית התעללות מעשי בגין ובגיל 4דודיה 7

כששהתה בביתם בחופשה. ג'ואן בורוויק לא זכרה דבר ממאורעות אלולסבול החלה לחייה המאוחרות העשרים בשנות שנה. לעשרים מעל נפשי במשך מספר שנים. בשלב כלשהו טיפול וקיבלה מהתקפי חרדה ובעצת ופנתה לקבל טיפול רפואי החלה לסבול ממחלה פיסית כרונית רופאה עבר טיפולי היפנוזה במהלכם עלתה מסכת התעללות מינית קשה מצד דודיה. עם זאת, המהפנט העיד כי הוא לא חשף בפני ג'ואן בורוויקשכזו. נוכח הפוטנציאל הממוטט הכרוך בחשיפה את המאורעות הללו לצוף החלו שעברה, האחרון ההיפנוזה טיפול לאחר חודשים מספר לתודעתה של בורוויק זיכרונות בדבר התעללות מינית שעברה בילדותה,

ובחלקים" "בחתיכות הדרגתי, bits) באופן and pieces.) נזכרה בתחילה, בהתעללות מינית שביצע בה אביה. מאוחר יותר נזכרה בהתעללות מצדובכללם נוספים התעללו בה מינית, כי רבים דודיה ובהמשך טענה עוד עסק הנדון המקרה כי יוער אביה. של וחברים נוספים משפחה בני בתביעתה נגד דודיה בלבד. התביעה נדחתה הן בערכאה הדיונית והן על

ידי בית המשפט שלערעור.

Moriarty )Moriarty v. Garden Sanctuary Church of God, 534 S.E.2d 672 בפרשת

(S.C. הייתה ,)(1999 עת מוריארטי, איימי שהגישה אזרחית תביעה נדונה , נגד הכנסייה. התביעה נסבה על מעשי התעללות מינית שבוצעו26בגיל

גיל בה עת שהתה במועדונית שהופעלה על ידי הכנסייה בתקופה שבין גילתה איימי סימנים של וחצי. כבר באותה תקופה שנתיים לגיל ארבע

בגיל מסיוטים. וסבלה במועדונית מהשהות איימי23הסתייגות לערך ובאחד סיעוד למדה תקופה באותה נפשי. טיפול לעבור החלה

זיכרון שהדחיקה. של ניצנים בה באוננות, התעוררו השיעורים, שעסק ילדה קטנה המבצעת מעשה במוחה של "תמונות" לראות היא החלה אוננות בגבר וזיהתה את ידי הילדה כידיה שלה. בהמשך, עלו בה פרטיםמעשי את בה שביצע מי לגבי ופרטים שלבשה, השמלה כמו נוספים כשביקרה מקורזל. ושיער עבותות גבות עקומות, שיניים ההתעללות: בילדותה, חשה "תגובה חזקה" ביחס במועדוניות השונות שבהן שהתה לתיאור של ולתמונה מסוימת של אדם העונה למועדונית של הכנסייה

התוקף שלה.

בית קביעת את אימץ קרוליינה דרום של העליון המשפט בית המשפט לערעורים כי יש להכיר בזיכרונות מודחקים של התעללות מינית וכי לקורבן למעשים אלו יש עילת תביעה לפיצוי בעבור הנזקים שנגרמו לו, כאשר זיכרונות אלו מתעוררים בו. עם זאת, נוכח המחלוקת הנמשכת בקהילייה המדעית באשר לתוקפה של תופעת הזיכרון המודחק, נקבע כי

לאימות הניתנות ואובייקטיביות עצמאיות ראיות להציג התובע ) על independently verifiable, objective evidenceהזיכרון המודחק ( התומכות בטענת

קיומו של והן את הן את ההתעללות עדות המומחה צריכה לבסס וכי זיכרון מודחק.

של.124 בעיה כלל מתעוררת לא שבפנינו, במקרה להכא. ומהתם זיכרון על המבוססת עדות כי טענה העלתה לא ההגנה וגם קבילות, מודחק אינה קבילה. מה עוד, שהזיכרון המשוחזר של המתלוננת לא נבע מהיפנוזה, ולמצער, המטפלים במתלוננת לא השתמשו בהיפנוזה. אמנם גם הליך של טיפול עלול להיות כרוך בסוגסטיה, אך להבדיל מהליך של היפנוזה הוא לא כולל שינוי במצב ההכרתי של המטופל, כך שעל פניו,לזיכרון יותר קרובים להיות עשויים טיפולי בהליך משוחזרים זיכרונות

"רגיל" מאשר אלו ששוחזרו במסגרת הליך של היפנוזה.

קיבלה.125 השגוי הזיכרון דוקטרינת כי הראתה לא ההגנה לטעמי, הכרה בקרב הקהילה או הגיעה למעמד של אסכולה מדעית.

אסכולה. נעשית דעה מתי היא, יפה "שאלה כשם זאת, ברורה לשאלה אין תשובה מסתמא, שאין תשובה ברורה לשאלה כמה כבשים עושותצורך שדעה תזכה אין כי ברור עדר. מצד אחד שתהווה כדי מחלוקת, ללא הכל, להסכמת נתמכת תהיה שדעה צורך אין אף אסכולה. בראיות המבססות אותה ברמה של קרוב לוודאי כדי לומר שהיא אסכולה. אך מן הצד השני, איןאו חוקרים הדוגלים די בכך שיש מספר רופאים מהווה שדעתם לומר כדי מסויימת בדעה אסכולה, ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטויכדי שדעה תגיע למעמד של בספרות הרפואית. כדעה מקובלת תהיה שהיא צריך אסכולה, מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעתכדעה תוצג ואף בעולם, מוכרים מומחים מעמד בעלי חדשים לימוד בספרי מבוססת תהיה כזאת דעה כלל בדרך מכובד. מקצועי מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעיםהסבר, או קשר תופעה, על משכנע באופן סבירות השערות הן ואפילו מהשערות, להבדיל שלא הופרכו על-ידי מחקרים" )דברי השופט זמיר

נ' קצין התגמולים 2027/94ברע"א , פ"ד נ)קליג' 1 )529( 1995 .))

מנגד, עמדנו על כך שהמחוקק הישראלי אימץ את הדוקטרינה שלתקופת להארכת והרקע ההסבר מדברי שעולה כפי מודחק זיכרון השיהוי לגבי האמפיריים-סטטיסטיים הנתונים רקע על וכן ההתיישנות,

( מין עבירות קורבנות של עריותבדיווח גילוי בעמ'עציוני , 166-164 (. אי הכרה של בתי המשפט בעדות299-304וטבלאות הנתונים בעמ'

את למעשה מעקרת מודחק זיכרון על המבוססת מין עבירת קורבן המחוקק, ובעקבות לכן, אלה. בעבירות ההתיישנות תקופת הארכת נקודת המוצא של דיוננו הייתה כי הדוקטרינה של זיכרון מודחק נחשבת

Daubert )Daubertלאסכולה מקובלת בקרב הקהילה המדעית, ברוח הלכת

v. Merrell Dow Pharmaceuticals, 509 U.S. 579 וראו לאחרונה: )(1993) .Note:

Admitting Doubt: A New Standard for Scientific Evidence 123 HARV. L. REV 2021

(2010) (http://www.harvardlawreview.org/media/pdf/vol123_admitting_doubt.pdf.)

דינה בפסק ראו מדעיות ראיות של הסטנדרטים סוגית על עוד ,קיבוץ מעיין צבי נ' יצחק קרישוב 1639/01המקיף של השופטת נאור בע"א

בי"ח 4693/05( ובפסק דינה בדנ"א 2004 )240-233, 215( 5פ"ד נח))לא פורסם, כרמל חיפה נ' עדן מלול דניאל פיש; 132( בפסקה 29.8.10

"קביעת התנאים להוכחת עניינים מדעיים במשפט: פילוסופיה ולא מדע" עם זאת, למרות נקודת המוצא לפיה האסכולה(. 2010) 275 טוהמשפט

המדעית המקובלת מכירה בזיכרונות מודחקים עד כדי שיכחה )אמנזיה(,בנושא. המדעי-מחקרי לשיח הטיפולי השיח בין פער יש כי התרשמתי תשתית בפנינו הונחה לא באשר הדרושה, בזהירות אומר הזיכרון, בתחום המחקר שאנשי דומה כי מספיקה, ראייתית-מקצועית מחפשים עדיין את ההוכחה המחקרית להיתכנותם של זיכרונות מודחקיםאין ספקות מין עד כדי שכחה מלאה. מנגד, למטפלים בנפגעי עבירות בנושא ויש בקרבם קונצנזוס רחב לגבי היתכנותה של התופעה. אף לא למותר לציין כי המונח אמנזיה דיסוציאטיבית מוכר במהדורה המעודכנת

)ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי(. ובקיצור, הנושאDSMשל ה-הפסיכולוגיה שבין ב"תפר" נמצא מודחקים טראומטיים זכרונות של

והמדעים הקשורים בחקר המוח.

טראומטיים אירועים של מוחלטת שיכחה כי ברי מקום, מכל חוזרים ונשנים והיזכרות בהם בחלוף שנים צריכה להיבחן בזהירות יתר.צעדיהם את עושים בישראל בתי המשפט בו זה, בשלב במיוחד זאת, לזיכרון מודחק באותה הראשונים בשאלה אם המשפט אמור להתייחס רמת תקפות של זיכרון רציף ונגיש. לטעמי, יש שאלות לא מעטות שלאשל המנגנון כגון לעיל, הזכרנו חלקן שאת קמא, משפט בבית לובנו

הדחקה חוזרת ונשנית; האם יש להבחין בין זיכרון שצף מייד ובשלמותוטיפין חלק אחר חלק; האם הזיכרון טיפין ומשוחזר זיכרון שנבנה לבין הטראומטי המודחק הוא כמו זיכרון רגיל או שהוא "באיכות" טובה יותר מאחר שהוא נשמר לפרטי פרטים כמו היה מעין קובץ מחשב או הקלטה

שנשמרו ללא פגם.

רובם ככולם של המטפלים בקורבנות עבירות מין במשפחה גורסים.126 כי לא ייתכן שאדם יעליל סתם כך על בן משפחתו, נוכח המחיר הגבוההמשפט בתי במשפחה. מינית התעללות בחשיפת הכרוך הרב והסבל אינם יכולים לאמץ עמדה זו כנקודת מוצא, באשר יש בה לרוקן מתוכן את ההליך המשפטי ולהביא להרשעה אוטומטית של כל נאשם בעבירת מין במשפחה. יש להבחין בין עולם הטיפול לבין עולם המשפט. לטיפול שפה משלו. כך בכלל וכך בפרט לגבי טראומה בעקבות התעללות מינית בילדות. המטפל לא עוסק בשאלה אם תוכן הדברים הנמסרים לו על ידיבעולם הטיפול הכובד לאו. מרכז אם הוא האמת העובדתית המטופל הוא הדברים המועלים על ידי המטופל ותפיסת המציאות שלו ולא הדיוק ההיסטורי של דבריו. תפקידו של המטפל הוא לשמוע את המטופל מבלי לפקפק במהימנותו, לשקם את שלמותו הנפשית ולהביא להחלמתו. בכךפי על העובדתית האמת חקר הוא שתפקידו מהשופט המטפל נבדל השפה והכללים הנוהגים בעולם המשפט. יש להניח כי המחלוקת בקרבמאוחרת והיזכרות שיכחה הדחקה, של התופעה לגבי המקצוע אנשי תימשך, וטוב שכך, אך אין זה מתפקידם לקבוע אם הזיכרון הוא אמיתי

אם לאו, זה תפקידו של המשפט.

השפה בין הפער את לצמצם ראוי כי אעיר מוסגר ]במאמר לבין בילדות מיני ניצול עקב טראומה של הייחודי בתחום הטיפולית

,בראשיתהשפה המשפטית, כך שהכל ידברו "שפה אחת ודברים אחדים" )ואובדן הדחקה דיסוציאציה, כמו מושגים שהתרשמתי, ככל א(. יא

זיכרון/שיכחה משמשים בערבוביה מבלי להבחין ביניהם, ובסקירה דלעיל,ניסינו כמיטב יכולתנו כערכאת ערעור "לעשות סדר" במושגים השונים.

באשר למינוח הראוי, אציע בשלב זה להבחין בין המונחים הבאים:

Repressedזיכרונות מודחקים ) Memoriesיש המשתמשים במינוח – ) זיכרון מושהה או זיכרון מאוחר או זיכרון מושתק. לטעמי, זיכרון מושהה או מאוחר הוא פועל יוצא של היות הזיכרון מודחק. ואילו במונח זיכרון מושתק ראוי להשתמש כאשר יש רצף של זיכרון נגיש להתעללות המינית אך הקורבן משתיק וכובש את הזיכרון בשל הגורמים מעכבי הגילוי עליהם

עמדנו לעיל, כגון בושה, תחושת אשם וכיו"ב.

שווא/שגויים/כוזבים/מסולפים Falseזיכרונות Memories)לדעתי – ) נובעת השגוי לזיכרון הסיבה כאשר אלה, במונחים להשתמש ראוי מגורמים פנימיים כמו עיוות "רגיל" של הזיכרון, סוגסטיה עצמית, השלמת

פרטים או הקשחה.

(– במובן של השתלה על ידי צדImplanted Memoriesזיכרון מושתל )שלישי, כמו מטפל.

( מובנה משוחזר/זיכרון Recoveredזיכרון Memoryשל הליך – ) היזכרות ושחזור הדרגתי עד לבניית הרצף של הסיפור המלא והקוהרנטי,הוא זה במונח השימוש לדעתי, התרפויטי. מהתהליך כחלק לעיתים זיכרון של בתופעה המצדדים הן שימוש בו לעשות ויכולים "ניטרלי" וכי שווא זיכרונות לשחזור לגרום עלול הדבר כי הגורסים והן מודחק

מדובר בזיכרון שגוי או מושתל[.

יש.127 לקורבן כאשר במשפחה, מין עבירות של "רגילים" במקרים רב משקל נותן המשפט בית בו, שנעשו למעשים ונגיש רציף זיכרון "אותות האמת" המתגלים פי על גרסתו של קורבן העבירה למהימנות

בדרישת והחלפתה מין בעבירות בסיוע הצורך ביטול עם מעדותו. לדברי רוחשת הדיונית שהערכאה המלא באמון לעיתים די ההנמקה,

( ולהרשיע את הנאשם חובת ההנמקה למלא אחר כדי ,אטיאסהקורבן (. גם למצב הנפשי של קורבן עבירת מין סמוך לאחר80-81בפסקאות

כראיה רב משקל יש העבירה, של חשיפתה לאחר או העבירה ביצוע 3416/98 הנ"ל; ע"פ 6643/05מסייעת העומדת בפני עצמה )ראו: ע"פ

נ' מדינת ישראל )769( 4, פ"ד נד)איפרגן נ' 7068/93(; ע"פ 2000 פלוני ((. 19.9.1994 )לא פורסם, מדינת ישראל

מהימנות גרסת קורבן העבירה ומצבו הנפשי הם אפוא שני כליםועובדה בית המשפט בקביעת ממצאי מהימנות מרכזיים המשמשים את בעבירות מין בכלל, ועבירות של מין במשפחה בפרט. דא עקא, שכליםבזיכרון כאשר שלהם ומהאפקטיביות ממשקלם מאבדים אלה חשובים כי ובכל מאודו מודחק עסקינן, שהרי קורבן העבירה מאמין בכל נפשו עדות של היבש הפרוטוקול קריאת אפילו בילדותו. מינית בו התעללו ברי לחלוחית. ללא הקורא עין את להותיר יכולה אינה המתלוננת לחלוטין כי המתלוננת מאמינה מתוך שכנוע עמוק כי המערער עשה בהלמצב הסיבה היא זו עזה אמונה כי וברי לו, המיוחסים המעשים את של הפנימית-הסובייקטיבית האמת זו נקלעה. אליו הקשה הנפשי האמת זו אם היא בפנינו העומדת השאלה אך המתלוננת, המתלוננת דברי מהימנות של אינה השאלה החיצונית-האובייקטיבית. בין מהימנות לאמינות ראו ע"פ )על ההבחנה אלא של אמינות דבריה

ישראל 10009/03 מדינת נ' נח)פלוני פ"ד ,6 )769( לא2004 .)) אם אלא השאלה הפרק על עומדת המתלוננת עדות של "אמיתותה"

עדותה מבוססת על זיכרון מודחק עצמאי שלא השתבש במהלך השנים.

מאחר שהכלים העיקריים של מהימנות ושל מצב נפשי מאבדים ולו.128 חלק מכוחם, על בית המשפט לתור אחר ראיות מחזקות חיצוניות שאינןעדויות כגון: הנאשם, את להרשיע כדי עצמה מהמתלוננת נובעות

או רפואיים וסימנים הודאה או ראשית דומים, הודאה נוספות, מעשים נפשיים-התנהגותיים בזמן אמת. ודוק: איני בא להחזיר את דרישת הסיוע בדלת האחורית, אך ברי כי הרשעה בעבירת מין במשפחה על סמך עדות המתבססת על זיכרון מודחק שנשכח לחלוטין ועלה לתודעה בחלוף שניםהמשפט בית שרוחש המהימנות יתר. בזהירות להיבחן צריכה רבות, בוחן המשפט שבית תוך – הכרחי תנאי כמובן היא מתלוננת לדברי של להרשעתו מספיק תנאי לא אך – ההיזכרות תהליך את בקפידה

נאשם.

איננו צריכים להרחיק עדותנו. אפילו פרופ' אלי זומר, שהתביעה כינתה אותו בסיכומיה "האורים והתומים" בתחום של זיכרונות מודחקים,

: טראומה בגיל הילדותכותב במאמרו

המשפט בית לרשות שיעמדו הראיות הן "מה התסמונת כזו? מאוחרת תביעה הגשת בעת הפאצינטית, של הכרונית הפוסט-טראומטית המפורשים, הזיכרונות הפולשניות, ההיזכרויות תולדה אינם אלה כל והדיכאון הבושה האימה, משפטית ראיה לדעתי, ומהווים, אקראית נסיבתית משכנעת לגבי חוויות איומות שהנפגעתלהתרשם המשפט בית יוכל לעיתים, עברה. ביומנים רישומים כמו, אחרות מחזקות מראיות רפואיות לתלונות עדות הילדות, מתקופת וגינליות בדלקות הקשורות הילדות מתקופת ודלקות בדרכי השתן, עצירות, דמומים אנליים אובליעה קשיי או בחילות גרון, דלקות וגינליים, המתעלל על קודמות תלונות אכילה. והפרעות במשטרה ועדויות מסייעות של שכנים, של אחיותשל היסטוריה ולפעמים עצמה האם של או יכולים הילדות למן פוסט-טראומטיים תסמינים

( הדין" עשיית בהליכי המשפט לבית ,שםלעזור (. 15בעמ'

של.129 ההתיישנות תקופת את להאריך בישראל המחוקק משמצא המודחק, הזיכרון של בתקפותו הכרה מתוך היתר, בין מין, עבירות

עריות גילוי קורבן עדות משקל של אלא קבילות של אינה השאלה המבוססת על זיכרון מודחק. כל מקרה יש לבחון לגופו על רקע מכלול העובדות והנסיבות. מבלי להתיימר לקבוע רשימה סגורה של פרמטרים, אצביע על מספר פרמטרים גמישים שראוי כי יעמדו נגד עיני בית המשפטלפרמטרים )השוו מודחקים זיכרונות של בתקפותם להכריע בבואו

-Smith-Lee, Recovered Memories, pp. 636, וכן עיינו: Borawickשנקבעו בפרשת

641:)

– האם המתלונן החל בטיפול על מנת לשחזר זיכרון מטרת התהליךא. לגבי עבירה מסוימת, שאז הוא עלול לחוש לחץ לזכור פרטים על מנתאו העבירה, מבצע של לדין להעמדה או הפלילית לחקירה לסייע שהמתלונן פנה לטיפול נפשי על מנת לאתר את המקור לבעיות הנפשיות

או כדי לטפל בהן, שאז החשש מפני "השלמת פרטים" פוחת.

נתון לסוגסטיה של המטפל או של סוגסטיהב. – האם המתלונן היה אחרים ומה מידת הנטייה של המתלונן להיכנס למצבים של סוגסטיה אואו סוגסטיה של השפעה מפני החשש גובר שאז עצמית "היפנוזה"

"השלמת פרטים" על ידי המתלונן.

– האם קיים תיעוד ורישום של המטפל במתלונן, תיעוד או העדר תיעודג.של לסוגסטיה נתון היה אם לקבוע המשפט לבית לסייע שיכול מה

המטפל או של אחרים.

המטפלד. של ומקצועיותו עומד הכשרתו במתלונן המטפל האם – בסטנדרטים הנדרשים מבחינה מקצועית לבצע את ההליך.

הצדדיםה. מטעם מומחים לצדדיםעדויות לאפשר המשפט בית על – להגיש חוות דעת מומחים בהתייחס לתהליך הטיפולי ולשחזור הזיכרון של

המתלונן.

תומכותו. ראיות של התומכות קיומן חיצוניות ראיות קיימות האם – באמינותם של הזיכרונות המודחקים כגון הודאה של המתעלל או מעשיםעל המעידים רפואית היסטוריה של תיעוד או רשומות שלו; דומים בזמן כתובות או הצהרות תיעוד בילדות; מינית אינדיקציות להתעללות אמת על ידי נפגע העבירה כמו יומן או מכתב; עדות אובייקטיבית של עד ראייה; שרשרת של עובדות ונסיבות אחרות בעלות משקל ראייתי וכיו"ב

, לעיל(.Moriarty)והשוו לפרשת

ומהתם להכא. על רקע דברים שהקדמנו, נבחן את כמות הראיותואיכותן במקרה שבפנינו, ואם היה בהם די כדי להרשיע את המערער

דיות הראיות כנגד המערער

נסקור להלן את מסכת הראיות עליהן התבסס בית משפט קמא.130בהרשיעו את המערער:

המתלוננת סבלה מתסמונת פוסט טראומטית על מכלול התופעות) - ( הכרוכות בכך, לרבות הפרעות אכילה קשות. כך עולה מעדויות המומחים מטעם התביעה, כך עולה מעדותה המהימנה של המתלוננת, כך עולהבמשפט העדים כל כמעט למעשה, ומוטי. ברכה אורית, של מעדותם העידו על מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת לאורך השנים החל מגיל

19 .

כפי) - ( ללול ברגלו הקטן האח וקשירת הקצוצה התספורת סיפור שעולה גם מעדות המתלוננת, עדותה של הדודה ברכה ועדות האחות כ'.

בילדותן בשל הפלת) - ( כ' ואחותה סיפור המכות שהוכו המתלוננת העציץ לשכנה למטה.

האווירה הקשה בבית והיעדר דמות אם. ) - (

לגבי) - ( כאשר פסיכולוגי, לטיפול נזקקות העובדה ששלוש האחיות האחות הקטנה ר' נדרשה התערבות של שירותי הרווחה.

הלכה) - ( כאשר חוטים" על כ"בובה חשה שהמתלוננת העובדה לחדרו של אביעד ובהתנהגותה בחדרו עובר לניסיון האונס ביישוב ט'.

אמירתה של האחות ר' במשטרה כי היא זוכרת פעם אחת שאביה) - ( התקלח איתה בעירום.

עדותה של האחות כ' כי מצאה בילדותה חוברת פורנוגרפית בחדר) - ( השינה של ההורים.

שקריו של המערער. ) - (

חוות דעת המומחים מטעם התביעה. ) - (

לטעמי, אין בראיות אלה, לא בנפרד ולא במצטבר, כדי להרשיע.131את המערער, ואנמק להלן את מסקנתי.

אחוז נכבד מהסובלים מהפרעות אכילה היו נתונים בעבר לפגיעה מינית, אך אין מדובר בקשר הכרחי ולא כל מי שסובל מהפרעות אכילהשהמשקל כך על עמדנו דבר. של ועיקרו בעברו. מינית פגיעה חווה מודחק זיכרון של במצב מתלוננת של הנפשי למצבה לייחס שניתן שהושהה משך שנים רבות, אינו כמשקל מצבו הנפשי של קורבן עבירההפוסט התופעות לכן, בו. שנעשו למעשים רציף זיכרון לו שיש לא מהן, סובלת שהיא ספק ואין המתלוננת, סובלת מהן טראומטיות

מהוות ראיה בעלת משקל כשלעצמה.

איני סבור כי יש ליתן משקל לסיפור התספורת הקצוצה בגיל שש. הפרשנות שהמתלוננת נתנה לכך )כי האם קינאה ביופייה ובקשר שהיהוכי אמה התנהגה כל השנים בינה לבין אביה בהיותה הילדה המועדפת

נ/ – עמ' 7כאילו היא הייתה מאהבת של אביה לפרוטוקול(, היא188 פרשנות מאוחרת הקשורה ליחסיה עם האם, בעוד שלתספורת הקצוצהברגלו התינוק האח קשירת אחרים. בנאליים הסברים להיות יכולים כשהיה כבן שנתיים וחצי, על מנת שלא יקפוץ מהלול החוצה, מעידה עלקשר לכך אין אך הילדים, בחינוך ההורים של ראויה לא מאוד גישה אלה אפיזודות שתי זכרה העובדה שהמתלוננת כי סבור ואיני לענייננו לכך אינדיקציה הן הקרועים, תחתוניה כמו נוספים ילדות ואירועי

להכרעת הדין(. 310שהמתלוננת לא סבלה מאמנזיה מוחלטת )סעיף

מחומר הראיות לא עולה כי המערער נהג להכות את הילדים או שהמערער והאח הקטן ג' נהגו להכות את המתלוננת. זאת, בניגוד למה

לחוות דעתו של ד"ר סבר כי "ע' מתארת אווירה אלימה3שנכתב בעמ' אותה" הכו ואחיה האב הפלת. בבית, של התקרית דווקא אדרבה,

ואת המתלוננת, מעידים על כך כ' העציץ, שבעקבותיה האב הכה את שמדובר במעשה חריג, אם כי עולה בקנה אחד עם תיאור המתלוננת את המערער כחמום מוח בעל "פתיל קצר", ועם תחושתה של האחות כ' כיהמשפחה של האידילית לתמונה בניגוד קשה. אווירה שררה בבית שביקשו לצייר המערער, אשתו ועדי ההגנה מטעמם, עולה שהצד הרגשי בבית לא היה מפותח, בלשון המעטה, שהאב הוא הדמות הדומיננטית והאם כמעט בלתי מורגשת, דמות דהויה ליד האב, שהותירה לבנותיה את הטיפול בבית ובאחים הקטנים. התנהגותה של האם כנוכחת-נפקדת בתא)ע"פ עריות מוכרת בפסיקה גילוי עבירות של בו מתבצעות המשפחתי

ישראל 490/89 מדינת נ' )98-97, 93( 3, פ"ד מה)פלוני ((. ברם,1991 רבות משפחות ראיות. של קריטית" "מסה ליצור כדי אלה בכל אין בישראל עונות לתיאור זה וכבר אמר טולסטוי כי "כל משפחה אומללה –

(. דווקא החסכים הרגשיים במשפחהאנה קארנינהאומללה בדרכה שלה" ) והאווירה בבית תחת צילו של אב דומיננטי שהכל מבקשים לרצותו, שדי במבט עיניו כדי להצמית, יכולים להסביר את הנזקקות של שלוש האחיות

להתערבות טיפולית.

משהזכרנו את האחיות, הרי שהאחות כ' העידה כי אינה זוכרת את.132ב' ביישוב בדירה איתה שישנה זוכרת לא אפילו בילדותה, המתלוננת ואת שלה ילדותה את זוכרת היא ומנגד, נפתחת, במיטה חדר באותו ג' בילדותו. המאשימה, בסיכומיה בבית משפט קמא, ראתה בכך אחיה אחד אף אך במתלוננת, הקשורה כ' של ברורה לדיסוציאציה ביטוי דיסוציאציה כי לאפשרות התייחס, לא וממילא נשאל, לא מהמומחים אפשרית לא רק אצל קורבן העבירה אלא גם אצל קרובו. מכל מקום,

האחות כ' לא הבחינה בדבר לאורך שנות הילדות.

כל הראיות בחומר מצאתי לא המתלוננת של עדותה למעט אינדיקציה לכך שהמתלונן נהג לשתות לשכרה. אף אחד מעדי התביעה לא סיפר על כך, אף לא הדודות ברכה ואורית. אכן, פרופ' שיף סיפרה בעדותה כי האחות כ' אמרה לה שהמערער נהג לשתות ולשחק קלפים

לפרוטוקול( אך כ' עצמה לא נשאלה על כך, ונושא הקלפים1116)עמ' לא הועלה על ידי המתלוננת.

אחת ההשפעות על קורבנות מעשי גילוי עריות הוא קורבנות חוזרת.133בעמ' )עציוני של המתלוננת בעת102, והתנהגותה שם( והאסמכתאות

ניסיון האינוס ביישוב ט' אכן יכולה ללמד כי הייתה בעבר קורבן לעבירת מין. עם זאת, אין זו מסקנה הכרחית. ובכלל, תופעה מוכרת היא שנפגעי עבירות מין חווים תחושה של שיתוק וחוסר אונים בעת ביצוע העבירה,עד שמצאה עצמה באביעד נאבקה לא מה שמסביר מדוע המתלוננת תיארה כי המתלוננת מעיני נעלם )ולא מופשלים ותחתוניה כשמכנסיה

שהלכה בכך לטבח" כ"שה הליכה או "רובוטיות" של נוספת תחושה לחדרו של אביעד(.

בעוד.134 שקריו, את המערער של לחובתו זקפה סוקולוב השופטת הסתבך המערער כי ברי לחובתו. ראיה בכך ראה לא שנלר השופט המעשים מה ידע לא במשטרה לחקירתו עד כי וטענתו בשקרים שהמתלוננת מייחסת לו היא שקר פתטי. המערער גם הציג תמונה ורודה למדי של הדברים, שאינה עולה בשום פנים ואופן עם המציאות. לדבריו, הכל היה בסדר, הכל היה מעולה. זאת, למרות שהמתלוננת עברה ניסיוןאחותה שנים, כשלוש בבית מתפקדת לא מאנורקסיה, סובלת אונס, למרות הצעירה, ואחותה ממושכים פסיכולוגיים בטיפולים המבוגרת החינוך הדתי בבית, מתדרדרת ומתרועעת עד לשעות הקטנות של הלילה עם בחור מפוקפק. אכן, כדברי השיר "דבש, הכל דבש". המערער גם הרחיק עצמו מכל טיפול בילדיו בנוסח "לא חיתלתי, לא קילחתי" באופןלא אכן כי בעדותה אישרה כ' כי )אם מהימנות מעורר שאינו מוגזם

חיתל, עובדה שממילא לא רלוונטית לענייננו(.

יכולים להוות ואין שקרי נאשם ברם, אין הבור מתמלא מחולייתו חיים 836/81תחליף להיעדר ראיות מספיקות של התביעה )השוו: ע"פ

4086/91(; ע"פ 1982 )700-699, 692( 3, פ"ד לו)לביא נ' מדינת ישראל ((. נאשם אינו1992 )875-874, 868( 2, פ"ד מו)יוסף מימון נ' מדינת ישראל

שקרי את להסביר שניתן עוד מה שקרן, היותו מחמת אך מורשע המערער בכך שביקש להרחיק עצמו מכל המיוחס לו. עמד על הדברים

)135( 1, פ"ד נו)אלי בכר נ' מדינת ישראל 8002/99השופט א' א' לוי בע"פ (, האמורים ביחס לשקריו של נאשם במשפט פלילי:2001

הואיל אלה, של שקרים במשקלם להפריז "אין וניסיון החיים לימדנו, שלעתים מגיב באותה דרך גם מי שלא חטא אך נקלע למצוקה עקב החששלא לו, המיוחס הפלילי המעשה את שהכחשתו

להסברים לפנות מחליט הוא ואז לאמון, תזכה כוזבים. לפיכך, לו עמדו לחובת המערער שקריואת להשאיר לחברי מציע הייתי לא בלבד,

(.142-141, בעמ' שםההרשעה על כנה..." )

בדומה, איני רואה ליתן משקל רב להכחשתו של המערער ואשתו כי החזיקו בביתם אי פעם חומרים פורנוגרפיים כמו סרטים "כחולים" או חוברות, מה שעומד בסתירה לעדותה של כ' כי מצאה פעם חוברת בחדרבניסיון של המערער להרחיק עצמו ניתן להסביר זאת גם כאן השינה. הבושה בשל שמא או לו, המיוחסים למעשים הקשור חוט קצה מכל הכרוכה בהחזקת חוברת פורנוגרפית, מה עוד שבמשפחה דתית עסקינן.

בסופו של יום, אנו נשארים עם ראיה מחזקת חיצונית אחת בלבד,.135 והיא הודעתה של האחות ר' במשטרה, הודעה שר' התכחשה לה במכתבלפני והרבה הודעה, מסירת לאחר קצר זמן המשפט לבית שכתבה בעייתית, בראיה מדובר לטעמי, המשפט. בבית עדותה את שמסרה המתלוננת במשטרה, נחקרה שר' לפני קצר זמן כי חולק אין באשר סיפרה לעובדת הסוציאלית בנוכחותה של ר', כי היא זוכרת שאביהם היה מקלח את ר' בהיותה קטנה. לכן, גם אם אנו דוחים את טענתה של ר' כיאודות לה שאמרה היא המתלוננת כי בהודעה רשמה לא החוקרת המקלחת, יש חשש של ממש כי הייתה זו המתלוננת ש"שתלה" זיכרון זה

אצל ר'.

לכך יש להוסיף את הקלטת השיחה בין ר' לבין אחיה ג', הקלטה שנעשתה על ידי ג' ללא ידיעתה של ר'. הצדדים נחלקו על נכונות תמליל

לעומת תמליל התביעה ת/51ההקלטה )תמליל ההגנה נ/ (. במהלך28 איתי לי שהוא התקלח כי אמרה במשטרה "שאמרו אומרת ר' השיחה שהייתי קטנה" ובתשובה לשאלה מי אמר לה היא משיבה כי המתלוננת

אמרה לה. בהמשך, שואל אותה האח ג':

"ג: ... ע' אמרה לך להגיד את זה? ר: היא אמרה לי.

ג. שמה?ר. שזה מה שהיה.

ג. כן. עוד לפני שכל זה התחיל. ג. שהוא קילח אותך?

ר'. היא אמרה לי שהוא היה מתקלח איתי. ג. שהוא היה מתקלח איתך?

ר. כן. ג. מה, את זוכרת דבר כזה בכלל ?

היו תמיד לא. ילדהלהר. של כאילו זכרונות [.י.ע.קטנה מתקלחת עם אבא" ]הדגשה שלי –

לשאלה ר' של פי התמליל שהכינה התביעה התשובה על ואילו היו תמיד "לא. הייתה: קטנהליהאחרונה ילדה של כאילו זכרונות

[. אציין כי על גבי התמליל שלי.ע.מתקלחת עם אבא" ]הדגשה שלי – כאילו זכרונות "לא. הוא המשפט ולפיו יד בכתב תיקון יש התביעה

תמונות של ילדה קטנה מתקלחת עם אבא תמיד היה לי בראש".

בית משפט קמא גרס כי מהאזנה חוזרת ונשנית לקלטת, התמלוללמצוא את הקלטת בידי עלה לא לצערי, נכון. הוא שהציגה התביעה בתיק המוצגים, אך דומני כי יש ממש בטענת הסנגוריה כי יש להעדיף אתכן לפני שורות מספר כאשר הדברים, הקשר לאור מטעמה, התמלול אומרת ר' כי המתלוננת היא שאמרה לה את הדברים. נזכיר כי הקלטת הובאה על ידי ההגנה, כך שקשה להלום כי ג' היה מציג את הקלטת אילו ר' הייתה אומרת את המשפט כפי שתומלל על ידי התביעה. לא למותרגרסת עם עומתה ולא הקלטת, תמליל עם עומתה לא ר' כי לציין וסיפרה לה שהיא ימים המתלוננת לפיה התקשרה אליה כעבור מספר

זוכרת כי המערער היה מתקלח עמה.

נקודות, המדגישות.136 ליתן משקל למספר יש ראיות התביעה, מול את הייחודיות של המקרה, גם בתוך הקטגוריה המיוחדת כשלעצמה של

זיכרונות מודחקים, ואעמוד להלן על הדברים:

,19– אין חולק כי עד גיל 19היעדר סימפטומים במהלך השנים עד גיל לאחר ניסיון האונס במהלך השירות הלאומי, לא היה כל סימן "מתריע" אצל המתלוננת )בניגוד לדברי פרופ' לוי-שיף שטיפלה במתלוננת משך

אצל10-8 החלו הסימפטומים כי מזיכרונה, בעדותה, וסיפרה פגישות עמ' – ההתבגרות גיל לפני לפרוטוקול(.1052-1053המתלוננת

גם שעולה כפי ומסודר נקי לבושה טובה, תלמידה הייתה המתלוננת מתעודות בית הספר בשנים הרלוונטיות לכתב האישום. מה שנתפס אצל

למשך חודשיים, נתפס על ידי הוריה16המתלוננת כבריחה מהבית בגיל כי ונזכור כשבועיים, למשך חברתה עם למושב נסיעה של כאפיזודה כי תמשיך ידעו שהסבתא של החברה במושב לא הסכימה לא ההורים מדובר היה כי סיפרה אורית, הדודה התביעה, עדת )גם שם לישון ובקיצור, זו(. כ' אף לא נשאלה על אפיזודה והאחות בשבוע-שבועיים, שלאחר בשנים ולא אמת" "בזמן לא המתלוננת, אצל נתגלתה לא

, כל סימפטומולוגיה שיכולה להעיד על התעללות מינית.10-8הגילאים גם בחוות הדעת של ד"ר סבר וצוותו נכתב כי המתלוננת תארה עצמה

. 19כילדה חברתית וכתלמידה טובה ותפקדה נורמטיבית עד גיל

גם התחושות עליהן כתבה המתלוננת לש' נחמני לאחר הפגישהאו אמת" ב"זמן תיעוד עליהן שאין תחושות הן בעיניים", ה"קורא עם למי דבר סיפרה ולא יומן לא כתבה לכך. המתלוננת בשנים הסמוכות

מחברותיה במהלך השנים.

כי.137 גורסים זיכרון מודחק כך שהמצדדים בתיאוריה של עמדנו על ככל שמדובר בדמות קרובה ואהובה וככל שהטראומה גדולה, כך הזיכרוןהם אלו כי דומה ברם, יום. היום בחיי כרגיל מתפקד והקטין מודחק

וממאמרי מין בנושא של עבירות ולא הכלל. מהפסיקה מקרים חריגים מפתח במשפחה עריות לגילוי נתון שהיה ילד כי עולה מלומדים ביטוי לידי באים אלו שונים. גופניים-נפשיים-התנהגותיים סימפטומים בטווח הקצר של כשנתיים ממועד ביצוע הניצול המיני, הן בהיבט הנפשיואבל אבדן של תחושות דיכאון, כעס, אשמה, בלבול, חרדה, )פחד, )הרטבה הפיזי-גופני בהיבט והן העצמית( ההערכה בתחושת וירידה וכיו"ב(. בטווח הארוך של במיטה, כאבי ראש, התעלפויות, התכווצויות פיזית מבחינה ההפרעות המיני, הניצול ביצוע ממועד לשנתיים מעל אכילה הפרעות אובדניים, ניסיונות עצמית, פגיעה היתר, בין כוללות, גב, כאבי מיגרנות, )כגון: פסיכומאטיות והפרעות התמכרויות לסוגיהן, וצלצולים בשרירים וחולשה רפיון טחורים, עיכול, בעיות אגן, כאבי באוזניים(. ההשפעות מבחינה נפשית כוללות, בין היתר, דיכאון, הפרעות)בין ופוביות חרדה פחד, טראומתית, פוסט תסמונת דיסוציאטיביות, וכיו"ב כעס התקפי העצמי, בדימוי פגיעה סגורים(, ממקומות היתר,

ניכרו102-100, בעמ' עציוני) והטקסט בהערות השוליים(. כל אלה לא . ד"ר סבר עצמו אישר בחקירתו כי19במתלוננת עד לניסיון האונס בגיל

וכי היעדר כל סימפטום באחד ממאמריו מנה שבעה "סימנים מעידים" לפרוטוקול(. 1329 הוא יוצא דופן )עמ' 19במתלוננת לפני גיל

ובקיצור, כאשר בזיכרונות מודחקים עסקינן, ולא ניתן להצביע על שינויים התנהגותיים-נפשיים-גופניים של קורבן העבירה בזמן אמת או אף

בטווח של מספר שנים לאחר מכן, יש צורך ברף גבוה יותר של ראיות.

למערער.138 מקשרת שהמתלוננת כ"טריגר" האונס כיניסיון חולק אין – את שהתניע ה"טריגר" היה הלאומי השירות במהלך האונס ניסיון כי עולה נחמני, לש' המתלוננת של ממכתבה המודחקים. הזיכרונות והיא אביה, לבין אביעד ידי על האונס ניסיון בין מקשרת המתלוננת

מאשימה בכך את אביה ביותר מרמז.

( מספרת המתלוננת כי אביעד שעבד במד"א כמדריך3במכתב )ת/לעבור כדי שבועיים או לשבוע ט' ליישוב שהגיע אביה, של חבר הוא ושידאג קורס כלשהו, ואביה סיפר לו שהיא נמצאת שם בשירות לאומי לה. ואכן, אביעד יצר עמה קשר והחל להפציר בה לטייל עמו, אך היאולאחר שאביה כל הזמן יומיים של התחמקויות, התחמקה ממנו. אחרי שאל אותה למה היא לא נפגשת איתו, הרי הוא לא אדם זר אלא חברבחדר אצלו לראות לבוא אביעד של להפצרותיו נעתרה משפחה, לעובדה כי אישרה המתלוננת הנגדית גם בחקירתה מהטיול. שקופיות אליו ללכת היה משקל חשוב בהסכמתה שאביעד חבר של אבא שלה

)עמ' כי264לחדר המתלוננת מתארת המכתב בהמשך לפרוטוקול(. לאחר שאביעד נעל את החדר היא נבהלה והציעה שתתקשר לאבא שלההיא בחדר". אצלי פה שאת תגידי אל רק "בסדר, לה אמר ואביעד שיחה קצרצרה מבלי עמו וניהלה אביעד לאביה מחדרו של התקשרה להזכיר שהיא בחדר של אביעד. בהמשך, אביעד ירד להביא ממכוניתו אתבחדר השקופיות את הקרין הדלת, את ונעל חזר השקופיות, מקרן כי לאונסה. בהמשך המכתב מספרת המתלוננת ניסה ובהמשך החשוך יושבים שלה אבא עם ביתם בסלון יושב באביעד נתקלה זמן כעבור שותים וצוחקים, וגל חום עלה לה בפנים. היא הייתה חנוקה מדמעות אךכי אבא שלה נצח כמו איתם רבע שעה שנמשכה ישבה ברירה בדלית ביקש, אחר כך נמלטה לחדר האמבטיה שם בכתה והכל חזר אליה כמולבין אביה בין הקשר כי המתלוננת מספרת המכתב בהמשך בומרנג. בבית בשבתות רק אותו רואה ואביה פעם שהיה מה לא כבר אביעד את מכיר ו"אתה מחייכת היא ממנו, ד"ש לה מוסר פעם וכל הכנסת

המשפט הזה 'אמור לי מי חבריך ואגיד לך מי אתה'"?

אביה, לבין האונס ניסיון בין המתלוננת שעושה הברור הקישור "הימצאותו" של האב בחדר במלון דקות מספר לפני ניסיון האינוס בכך ששוחחה עמו בטלפון, והאשמה המרומזת, אם לא למעלה מכך, שהיאבעדותם כלל אליו התייחסו לא שהמומחים גורם היא כלפיו, מפנה

ובחוות דעתם. לפנינו "טריגר" בדמות ניסיון אונס, תוך שהמערער נקשרזיכרונותיה המודחקים לאותו "טריגר". שמא היה בכך כדי להשפיע על

של המתלוננת?

לסוגסטיה.139 חשש – בעיניים" ה"קורא בדמות נוסף בהמשך"טריגר" ? ה"קורא עם פגישתה על המתלוננת לו מספרת נחמני, לש' המכתב בעיניים", שהסתכל בעיניה ואמר לה "משהו פגע בך". היא שאלה אותו למה הוא מתכוון והוא השיב "משהו פגע בך נפשית וגופנית". המתלוננתזה ומה לבוא ואמרה שלא הייתה צריכה בכלל נסערת ממקומה קמה ואז ה"קורא בעיניים" התחיל להגיד ונכנסה לפאניקה השטויות האלה,

– האונס לניסיון )הכוונה ערב באותו שהיה מה על דברים (,י.ע.לה "זה לא הפעם ואז פתאום אמר לה ידע עליהם דברים שאף אחד לא והוא יודעת על מה הוא מדבר לו שאינה נכון?" היא אמרה הראשונה אמר לה "זה כבר קרה פעם בעבר הרחוק שלך, מה את זוכרת מהילדות שלך?" ולתדהמתה נוכחה כי היא לא זוכרת כלום, לא גן חובה לא כיתההחברים מי לה, היו צעצועים איזה שלה, הגננת הייתה מי לא א', והמורים שלה, רק מכתה ד' היא זוכרת את עצמה. ואז ה"קורא בעיניים"והיא אותה יסבך זה כי יותר להמשיך יכול לא שהוא למלמל התחיל הפצירה בו ואז החל לספר לה על הריבים שהיו לה עם אבא שלה ועל כל מיני דברים שאמר לה שפגעו בה מאוד. הוא דיבר כאילו הוא הכיר אותו כבר הרבה זמן ואמר לה "כשאבא שלך מתעצבן הוא לפעמים לא שולט בפה שלו", "הוא תמיד מוציא דברים שבסוף הוא מצטער עליהם"לה אמר שאביה דברים יש היום ועד נכון זה כי מאשרת והמתלוננת מה משום ניסה בעיניים הקורא כי מספרת בהמשך אותה. ורודפים להתחמק מהקטע של הילדות והעבר היותר רחוק אבל אמר לה שזה לא פעם ראשונה שזה קורה במשפחה שלה ושתשאל את אמא שלה אם היא"ואני לא האמנתי והחל לקלל את אבא שלה זה, לגבי רוצה תשובות יותר את הדברים שלו אז פשוט יכולתי לשמוע למה ששמעתי כבר לא ברחתי מהחדר וירדתי אל הטיילת ליד הים והתחלתי לדבר אל עצמי כמו

היסטרית לא יכול להיות על מה הוא מדבר בכלל מה הוא מבין לא היה ולא נברא, הרגשתי שאני מאבדת את עצמי לדעת, משתגעת אני מדברת

על עצמי ובוכה".

בהמשך המכתב לש' נחמני כותבת המתלוננת כי בעקבות הפגישהכלל לה אין מדוע עצמה את לשאול החלה בעיניים" ה"קורא עם ילדות, למה אין לה תמונות עם ההורים שלה כשהייתה קטנה זיכרונות הייתה מסוגלת ומאז, כשהחלה לחזור בשבתות הביתה לא יש. ולכולם להסתכל על אביה והחלה לצמצם את ביקוריה בבית. באותה עת תקפוובכל בבהלה מתעוררת הייתה מהם ומפחידים מוזרים חלומות אותה החלומות האלה היא לא רואה את הפנים של האדם שנמצא בחלום. היא החלה לחשוב על כך מדוע כאשר אביה מחבק או מנשק אותה כאשר היא חוזרת אחרי שבועיים שלא הייתה בבית, היא כל כך נרתעת וכל כך הרבה מחשבות היו עוברות לה בראש "ועד היום אני אומרת לעצמי אוליבכלל זה אם כל את זה בכלל לא אבא שלי שעשה אולי נכון לא זה נעשה אבל מצד שני למה כל התמונות והסיוטים האלו פתאום באו אלי ואיפה אמא שלי בכל הסיפור הזה אני לא יודעת אם בכלל היה או לא

אבלוזה סתם היה סיפור שהפסיכולוג הזה המציאהיה אולי זה בכלל לא קרה לחשוב" מה יודעת לא כבר אני היה שכן שמעידים דברים הרבה יש

(. י.ע.)הדגשה שלי –

מהו הסיפור שהמציא ה"קורא בעיניים"? מהדברים במכתב עולה.140והמסקנה קשים דברים לאביה ייחס בעיניים" ה"קורא כי בבירור כי ולמצער ברמיזה "עבה" המתבקשת היא שאמר למתלוננת במפורש בבית המתלוננת של מעדותה גם עולה כך מינית. בה התעלל אביה המשפט, שם סיפרה כי לאחר שה"קורא בעיניים" אמר לה לנסות להיזכר בילדות שלה והיא אמרה שאינה זוכרת כלום "... ואז הוא התחיל לגדף

)עמ' כמו חלאת המין האנושי..." לו משהו וקרא 117את אבא שלי, יכול לקבל את מסקנת בית משפט קמא כי לא לפרוטוקול(. לכן, איני

למעשים המערער בין לקשר כדי בעיניים" ה"קורא עם בפגישות היה הנדונים.

הקורא בעיניים היה הראשון שהפנה זרקור לעבר המערער. לפנינו ראיה מובהקת על "השתלה" או סוגסטיה אצל המתלוננת, מה שמעורר חשש שהיה זה ה"קורא בעיניים" שהשיא את המתלוננת לחשוד באביה. נזכור כי איננו יודעים בדיוק מה נאמר בחדר ומה המתלוננת זוכרת בדיוקמעוררת בעיניים" "קריאה ובכלל, בעיניים". ה"קורא עם מהמפגש אסוציאציה של היפנוזה ואפנה בהקשר זה למאמרו של פרופ' אלי זומר

הילדות בגיל כיטראומה מצאו ודונרשטיין הנט "ספיגל, נאמר: שם , הסובלים מתגובה דיסוציאטיבית פוסט-טראומטית הם בעלי נטיה גבוההבילדותם, לדמיון שסבלו מענישת-יתר נטיה בעלי אנשים וכי להיפנוזה,

(. 10, בעמ' שםנוטים להיכנס לטרנס היפנוטי יותר מאחרים" )

"טריגר" נוסף בדמות ה"קורא במזוזות" – חשש נוסף להשתלה ולסוגסטיה?.141מעוררים המתלוננת ידי על שנמסרו כפי במזוזות" ה"קורא של דבריו חשש ל"זיהום" נוסף של זיכרונה, באופן המפנה את הזרקור שוב לעברו של אביה, ונזכיר כי ה"קורא בעיניים" קרא למתלוננת להציל את נפשה ולעזוב את הבית. ואכן, המתלוננת סיפרה בעדותה כי כבר אחרי הפגישהבילדות מינית בהתעללות מדובר כי ידעה במזוזות" ה"קורא הרב עם

לפרוטוקול(. גם בנקודה זו, איני יכול לקבל את מסקנת בית127)עמ' בין כדי לקשר לא היה בפגישה עם ה"קורא במזוזות" כי משפט קמא

המערער למעשים הנדונים.

– מומחי התביעה גרסו כיהתפתחות הזיכרון המשוחזר אצל המתלוננת .142 זיכרון מודחק יכול לצוף על פני השטח טיפין טיפין ובהדרגה. כך, מדברי המתלוננת עולה כי כאשר שמעה את דפיקת המכונה במפעל של אביה,כי מדובר ידעה לא באותו שלב בפיה, אך מין איבר צץ פלאשבק של בהמשך ורק אשד, אנה לפסיכולוגית כך על סיפרה לא והיא באביה

לויקי כך על סיפרה והיא באביה מדובר כי ההכרה אצלה התגבשה )עמ' כי952סקנדריון הראינו בנושא ההתיישנות בדוננו לפרוטוקול(.

בגיל כי המערער אנס אותה ובגיל 8הזיכרון של המתלוננת , עלה10 אפריל בין כלשהו במועד טיפול, שנות שלוש כחלוף רק השטח לפני

ועד הגשת התלונה בחודש דצמבר 2004 , כאשר קודם לכן לא2004 סיפרה המתלוננת על כך לאף אחד.

העובדת הסוציאלית ויקי סקנדריון הקדימה ואמרה בעדותה בבית המשפט כי שגתה בתום לב בהודעתה במשטרה, שם אמרה כי המתלוננתכך שמשך על להצר )ויש אנאלי מין בה ביצע לה שהמערער סיפרה לקבל נכון אני רישומים(. מלנהל סקנדריון נמנעה טיפול של שנתיים הסבר זה, אך קשה יותר ליישב את האמור בהודעתה של מנחת הקבוצה

(, שם26של נפגעות תקיפה מינית הפסיכולוגית נאוה גוטמן במשטרה )נ/ נאמר כי המתלוננת "סיפרה כי באחת הפעמים אחותה פתחה את הדלת והייתה עדה לפגיעה מינית בה על ידי האב בביתם". בהנחה שגוטמן לא שיבשה את הדברים, לפנינו עדות על זיכרון שהמתלוננת עצמה התכחשהכדי אלה בדברים יש עליו. נשאלה לא אף כ' ושהאחות בעדותה לו לעורר ספק שמא במהלך שיחזור הזיכרון אצל המתלוננת לאורך השנים,

עלו ונתערבבו זיכרונות שגויים.

ביניים.143 התומכותסיכום "חיצוניות" ראיות של דיותן אי על עמדנו : נקודות של שורה על עמדנו ומנגד, המתלוננת, של המושהה בזיכרון

שבהצטברותן, יש כדי לכרסם בתקפות הזיכרונות של המתלוננת.

והשופט תום-אופיר השופטת מעיני נעלמו לא הדברים כי דומה שנלר, שהיו מסויגים יותר בהכרעת דינם, והדגישו כי חוות דעת המומחיםהן שהטו את הכף לחובת המערער. משכך, נדון להלן בנושא המומחים.

המומחים

הסנגור טען כי בית משפט קמא העביר את ההכרעה לשטחם של.144 המומחים, ולא היא. בית המשפט אימץ את חוות דעת המומחים מטעם התביעה ודחה את חוות הדעת של מומחי ההגנה, והיה רשאי לעשות כן כפי שנעשה כעניין של יום ביומו בבתי המשפט, הן בתיקים אזרחיים והןאת למלא כדי המומחים דעת בחוות אין זאת, עם פליליים. בתיקים בית משפט עוד, שלטעמי שגה לעיל, מה עמדנו עליו החוסר הראייתי של המערער הגנתו ונפגעה למומחי התביעה, התייחסותו באופן קמא בנושא הראיות שמיעת במהלך שהתקבלו החלטות מספר בשל

המומחים.

הנחיתות את הדין בהכרעת והדגיש חזר קמא משפט בית מאחר זאת, התביעה. מומחי לעומת ההגנה מומחי של המובהקת להבדיל המתלוננת, את בדקו או במתלוננת טיפלו התביעה שמומחי כי נקבע כך וד"ר קמפף-שרף מטעם ההגנה. בשל גאוני ברכה מד"ר הדיון של מומחי ההגנה במצבה הנפשי והגופני של המתלוננת ובתקפותלא ההגנה שלמומחיות עוד מה בלבד, השערה בגדר הוא זיכרונותיה

הועבר כל החומר הרלוונטי כי אם חלקים סלקטיביים ממנו.

והדגיש את החשיבות שבבדיקת.145 בית המשפט בהכרעת הדין חזר ניתן שלא קליניים אמת" "אותות על לעמוד המאפשרת המתלוננת, לדלותם רק מהחומר. דא עקא, שההגנה נמצאה מראש בעמדת נחיתות מאחר שבית המשפט דחה את בקשתה לאפשר למומחה מטעמו לבדוקנוכח להיות ההגנה מטעם למומחה איפשר לא ואף המתלוננת את של לחומר הנגישות גם המתלוננת. של עדותה שמיעת בעת באולם

המומחים מטעם התביעה הוגבלה מטעמים של חיסיון.

מין בעבירת כי מתלוננת אין מקום ודוק: במצב הדברים הרגיל, בית משפט קמא את ובדין דחה ידי מומחים מטעם ההגנה תיבדק על ידי מומחים מטעמו. זאת, דרישתו של הסנגור כי המתלוננת תיבדק על

כנגד המתלוננת שהגישה זו כמו אזרחית, תביעה של מהליך להבדיל לעמוד הנתבע לדרישת עצמו חושף התובע אזרחית, בתביעה הוריה.

תקנה לפי הנתבע מטעם מומחים הדין128לבדיקת סדר לתקנות (, וחושף עצמו גםתקנות סדר הדין האזרחי )להלן: 1984האזרחי, התשמ"ד-

לתקנות סדר132לבדיקה של מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנה הדין האזרחי אם מצא בית המשפט למנות מומחה מטעמו.

קשה יותר השאלה אם היה מקום לאפשר למומחים מטעם ההגנה להיות נוכחים בעת שהמתלוננת מסרה את עדותה. בית משפט קמא מנע זאת מההגנה מן הטעם שנוכחותה של המומחית מטעם ההגנה עלולה להשפיע על עדותה של המתלוננת ומאחר שהדיון בעבירות מין מתנהל

)עמ' סגורות דיון688-689, 684בדלתיים קיום ברם, לפרוטוקול(. להתיר המשפט בית של דעתו שיקול את שולל לא סגורות בדלתיים נוכחות של פלוני או אלמוני באולם, לרבות נוכחות של מומחה מטעמובזיכרונות כאשר שבפנינו, חריג המאוד במקרה לטעמי, הנאשם. של של צוות בפני עצמה העמידה המתלוננת כאשר עסקינן, מודחקים החשיבות ונוכח שהגישה, האזרחית התביעה לצורך בודקים ארבעה הרבה שייחס בית משפט קמא להתרשמות הבלתי אמצעית מהמתלוננת,

היה מקום לאפשר נוכחות שקטה של אחת ממומחיות ההגנה באולם.

בית משפט קמא הסתמך בהכרעת דינו על שבעת המומחים מטעם.146של רגיל מעמד מומחים לאותם לייחס יש כי סבור איני אך התביעה,

מומחים מטעם התביעה. אסביר את דברי.

מטעם המומחים כלפי חשדנות-מה קיימת אזרחית, בתביעה הצדדים מחשש שתוכן חוות הדעת מושפע מזהות המזמין בבחינת "שכירי

בע"א רובינשטיין השופט )כדברי דעת" נ' 4330/07חוות אוריאל מוזס

כשלעצמי, איני סבור כי יש מקום ((.5.3.2009 )לא פורסם, מדינת ישראל להכללה ולגישה חשדנית א-פריורית כלפי כל חוות דעת מטעמו של בעל

חוות תוכן של להטיה החשש בשל כי ברי זאת, עם אזרחי. בתיק דין הדעת על פי זהות המזמין, בית המשפט האזרחי יבכר, ברגיל, את חוותמומחה מינוי על שהורה ככל המשפט בית מטעם מומחה של דעתו

כאמור.

ועליה התביעה על מוטל ההוכחה שנטל פלילי, בהליך כך לא להוכיח את אשמתו של הנאשם. מינוי מומחה מטעם בית המשפט עשוי להתפרש כהתערבות של בית המשפט בהליך, ומטעם זה איננו מוצאים

להוראת תקנה לתקנות130בחוק סדר הדין הפלילי הוראה מקבילה סדר הדין האזרחי המסמיכה את בית המשפט למנות מומחה מטעמו גםכשירות של מקדמית בשאלה )כאשר הדין בעלי בין הסכמה בהיעדר הנאשם לעמוד לדין עסקינן, הפרקטיקה המקובלת היא שבית המשפט שולח את הנאשם להסתכלות, לעיתים בפני צוות של מומחים, וההנחה

היא שמומחים אלה פועלים כזרועו הארוכה של בית המשפט(.

במצב הדברים הרגיל, כאשר מתעורר שאלה של מומחיות בהליך פלילי, על התביעה להציג חוות דעת מטעמה. ההנחה היא, שהתביעהלהגיע מטעמה המומחה את מנחה ואינה בהגינות, מלאכתה עושה טביעות אצבע, לזיהוי מומחה לגבי פתולוג, כך או אחרת. זו לתוצאה חוות ופסיכולוגים. פסיכיאטרים לגבי גם וכך למיניהם מעבדות מומחי דעת מטעם התביעה מהווה חלק מחומר הראיות שהנאשם זכאי לעיין בו

לחוק סדר הדין הפלילי. בעוד שההגנה פטורה74מכוח הוראת סעיף מלחשוף את ראיותיה בפני התביעה, לא כך מקום בו הנאשם מגיש חוות דעת מטעמו. במקרה כאמור, על ההגנה לאפשר לתביעה לעיין זמן סביר מראש בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא שבדעת הנאשם להגיש כראיה, שאם לא כן, הנאשם לא יהא רשאי להגיש את חוות הדעת כראיה

לחוק84-83אלא בהסכמת התביעה או ברשות בית המשפט )סעיפים סדר הדין הפלילי(.

במקרה שבפנינו, לא מדובר במומחים שהתמנו מטעם התביעה,.147 אלא בשתי קבוצות מומחים. האחת כוללת את המטפלים של המתלוננתוהעובדת אשד אנה הפסיכולוגית לוי-שיף, )פרופ' השנים במהלך את שבדק סבר, ד"ר בראשות הצוות ואת סקנדריון( ויקי הסוציאלית שהגישה האזרחית בתביעה מטעמה דעת חוות מתן לצורך המתלוננת

כנגד הוריה.

להיחשב כמומחים יכולים אינם לדידי, העדים שטיפלו במתלוננת מטעם התביעה. ודוק: אין חולק כי עדותם של המטפלים במתלוננת היא חיונית ויש לה משקל, ואפילו משקל נכבד. פרופ' לוי-שיף, הפסיכולוגית אנה אשד והעובדת הסוציאלית ויקי סקנדריון הם מומחים בתחומם, ואףועברם ניסיונם מתיאור שעולה כפי הראשונה מהמעלה מומחים התביעה מטעם כמומחים להיחשב יכולים אינם הם אך המקצועי, מהדין וחומר קל של דרך על וזאת הדברים של הרגילה במשמעות

האזרחי.

יכולים אינם בפציינט שטיפלו פסיכולוג או רופא האזרחי, בדין לתקנות סדר126להתמנות כמומחים מטעם בית המשפט לאור תקנה

הדין האזרחי הקובעת כי "מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בעניןענין באותו כמומחה בית המשפט יוזמן מטעם לא מומחיותו, שבתחום בית מטעם מומחה על אמנם חלה התקנה בו". צד אדם כשאותו המשפט, אך אין להסיק ממנה היתר המאפשר הגשת חוות דעת מומחה מטעם בעל דין, מקום שאותו מומחה טיפל בבעל הדין. אכן, קשר שיש למומחה עם מי מבעלי הדין לא מונע מבעל הדין להגיש חוות דעת שלבבואו הדין ובעל המומחה בקשרי יתחשב ובית המשפט מומחה, אותו לבחון את משקלה של חוות הדעת. אף אין מניעה כי המומחה יעיד על

הרנון )אליהו ראיה כעד אישית שקלט ראיותעובדות ב דיני 298( הדין1977 בעל של מטעמו מעורב המומחה כאשר כך לא .))

קשה הדברים מטבע שאז, הדעת, חוות מושא האירועים בהתרחשות

להפריד בין עדותו כמומחה לעדותו כעד לגבי התנהלותו באותו עניין )ראו משק 2334/06החלטתו של כב' השופט אורנשטיין בת.א. )תל-אביב-יפו(

( לשיווק יעדים נ' תוצרת חקלאית בע"מ ושיווק ייצור – )לא( בע"מ1972כרמי סוציאלי11.11.2009פורסם, עובד או רופא, פסיכולוג זה, ((. מטעם

לטיפול המתייחסת מטעמו דעת חוות יגישו לא בפציינט, שטיפלו ולאירועים בגינם ניתן הטיפול. המדובר בעקרונות בסיסיים בדין האזרחי, ועל אחת כמה וכמה בהליך הפלילי, שהציפייה היא שהתביעה תגיש חוות

דעת מומחה מטעמה, להבדיל מעדות של מי שטיפל במתלוננת.

בית משפט קמא התלבט במהלך הדיון בשאלת מעמדן.148 כי דומה של המטפלות במתלוננת, ואם יש לראות בהן כמומחיות או כעדות. זאת, לאור העובדה שאף אחת מהן לא נתנה חוות דעת בכתב, וממילא נמנעלדוגמה, הסנגור כך, מומחה. כאל חקירת לחקירתן מההגנה להתכונן כי תגיש והתנגד התנגד להעדתה של הפסיכולוגית אנה אשד כמומחית את ניירות העבודה שערכה במהלך הטיפול במתלוננת, מן הטעם שלאידי על נאמר בהתנגדות, הדיון במהלך מטעמה. דעת חוות הגישה מומחה, של דעת בחוות מדובר "אין כי אופיר-תום, הש' כב' האב"ד, אלא בעדות רגילה... אין כאן חוות דעת של מומחה, יש לנו עדות רגילהמדובר וכי מיומנותה" לגבי העדה של האלו הרישומים יש שבפתחה

לפרוטוקול(.563בעדות של מומחית בתחומה ולא של עד מומחה )עמ' בכתב, דעת חוות להגיש חובה אין כי התביעה ידי על נטען בהמשך והאב"ד פונה לתובעת באומרה "חסרה כאן בהחלט חוות דעת מומחה"

לפרוטוקול( ואף נשקלה האפשרות להפסיק את מתן העדות578)עמ' לפרוטוקול(. בישיבה581כדי שהפסיכולוגית אשד תכין חוות דעת )עמ'

לאחר מכן אף התעוררה השאלה אם לשלם לפסיכולוגית אשד הוצאות כעדה רגילה או כעדה מומחית, ובית המשפט פונה לתביעה ומתבטא כי

לפרוטוקול(.678"זימנת אותה כעדה מומחית" )עמ'

וויקי לוי-שיף פרופ' של עדותן לגבי גם התנהל דומה דו-שיח לעדות שהובאו לכך עדותן בפתח התנגד הסנגור כאשר סקנדריון, ידי ההרכב מדוע לא הגישה חוות כמומחיות. ב"כ התביעה נשאלה על דעת של ויקי סקנדריון ובית המשפט מתבטא כי "זה חצי הריון", כי העדה אינה עדה מומחית וכי היה על התביעה להגיש את הדוח שכתבה העדה

לפרוטוקול(. לבסוף, לאחר904 ו- 899, 897כחוות דעת מומחה )עמ' התדיינות בנושא, ניתנת החלטת ההרכב כי "כל מה שיאמר מפי העדהובוודאי מה שלא נמצא ולא נמצא בחומר הראיות או לא נמצא בדוח,

)עמ' בחשבון" יובא לא בפני906בדוח, "משהונח וכי לפרוטוקול( הסנגור הדוח של העדה העומדת על הדוכן ובו כל פרטי עדותה דהיום,ואם משמע שהסנגור היה מוכן לכל דבר שהעדה עומדת להעיד היום, במסגרת אלה יתקבלו לא להם, מוכן היה שלא דברים אומרת היא יכולה להימסר על בסיס הדוח שנמסר לסנגור בשעתו הראיות. עדותה ובית המשפט יחליט בסופו של יום מה יקבל מתוך עדותה זו ומה ידחה"

לפרוטוקול(. 918)עמ'

אין לראות בפסיכולוגית.149 כי נקבע כי החלטות הביניים בהן דומה בהכרעת נשתכחו מומחיות, סקנדריון ויקי הסוציאלית ובעובדת אשד

לפקודת הראיות,20הדין. בית משפט קמא הסתמך על לשונו של סעיף , בקובעו כי הכלל הוא שעדות מומחהדיני ראיותועל ספרו של יעקב קדמי

ורק במקרים של חשש לעיוות דין רשאי בית המשפט לקבלבעל פהניתנת דעת חוות הגשת מחייב לא שהדין מכאן, בכתב. גם מומחה עדות שנחקרה מנוסה קלינית פסיכולוגית היא אשד שאנה ומאחר מומחה, בחקירה נגדית על מהלך הטיפול במתלוננת ועל מסקנותיה, יש לראות

בעדותה כעדות מומחה לכל דבר ועניין.

לכלל טעות. סעיף בית משפט קמא נקלע לפקודת20לטעמי, הראיות קובע כלהלן:

חשש רואה הוא אין אם רשאי, המשפט בית לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או- חוות דעת(, ותעודה שבידיעה מקצועית )להלן - )להלן אדם של בריאותו מצב על רופא של

תעודת רופא(.

סעיף מנוסח כי סבור כי20איני להסיק ניתן הראיות לפקודת והחריג הוא שעדות מומחה ניתנת בעל פה הכלל הוא שעדות מומחה

סעיף הוא. נהפוך בכתב. את20ניתנת להחריג בא הראיות לפקודת הכלל לפיו עדויות רגילות נשמעות בעל פה בפני בית המשפט. הסעיף נועד לאפשר הגשת חוות דעת מומחה בכתב אף מבלי לחקרו על חוות

וסעיף כי26הדעת, בקובעו זו הוראה משלים הראיות לפקודת )א( "הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחהייעתר המשפט ובית המשפט, בבית ייחקרו הציבור עובד או רופא או

לבקשתו של בעל דין לצוות על כך".

תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות הגשת חוות דעת מומחה בכתבלתקנות129עוד לפני שמיעת הראיות במועדים הקבועים כיום בתקנה

כי דווקא בהליך פלילי, התביעה תהא סדר הדין האזרחי. קשה להלום פטורה מלהמציא להגנה חוות דעת מומחה מטעמה ותוכל להפתיע את ההגנה בהעלותה מומחה לדוכן העדים לצורך מתן חוות דעתו בעל פה.היא מטעמה, מומחה דעת חוות להגנה להמציא התביעה של חובתה

74חלק מהחובה לאפשר להגנה לעיין בחומר החקירה במסגרת סעיף מצא לא שהמחוקק מאליו, ברור כה הדבר הפלילי. הדין סדר לחוק להמציא ההגנה את המחייבת לזו דומה הוראה התביעה לגבי לקבוע

לתביעה זמן סביר מראש את חוות הדעת מטעמה.

יכול להעיד להוסיף את שאמרנו בפתח הדברים. מטפל יש לכך כעד על מהלך הטיפול במטופל, אך אין לראותו כמומחה.

אנה.150 הפסיכולוגיות של עדותן את לראות שאין דבר, של סיכומו אשד ופרופ' לוי שיף ואת עדותה של העובדת הסוציאלית ויקי סקנדריוןבעצמן שטיפלו מאחר הן זאת, התביעה. מטעם מומחה כעדות במתלוננת והן מאחר שלא הוגשה על ידן חוות דעת בכתב. לא כך נהג בית משפט קמא, שהתייחס לעדותן כעדות מומחה ובהתאם לכך התייחס

בהכרעת דינו למחקרים ולמאמרים שנזכרו על ידן במהלך עדותן.

חוות.151 היא התביעה, מטעם שהוגשה בכתב היחידה הדעת חוות הדעת של ד"ר סבר וצוות הבודקים. חוות דעת זו הוכנה תוך כדי המשפט מטעמה של המתלוננת ולצורך התביעה האזרחית שהגישה כנגד הוריה,)חוות נגדית ונחקרה בחקירה כבר העידה לאחר שהמתלוננת ונערכה

והמתלוננת נחקרה מספר חודשים לפני כן(.3.4.06הדעת נערכה ביום התביעה הייתה אמנם רשאית לאמץ את חוות הדעת כחוות דעת מטעמה, אך מטבע הדברים, משקלה של חוות דעת כזו, נמוך מזה של חוות דעתשאנו ההגינות חזקת לאור התביעה, לבקשת מלכתחילה שהוכנה מעמידים בה את התביעה. אבהיר כי אין בדברים אלה כדי לרמוז חלילה כי צוות הבודקים בראשות ד"ר סבר שימשו "שכירי חוות דעת", מה עוד שלא צמחה להם טובת הנאה כספית, עקב החלטתו של ד"ר סבר לערוך את חוות הדעת במסגרת המרפאה הציבורית ולא במסגרת פרטית. לכך יש להוסיף כי בית משפט קמא התרשם מכנותם ומומחיותם של הבודקים ואין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהערכת הערכאה הדיונית את עדותם של מומחים המופיעים לפניה. עם זאת, יש לזכור כי חוות הדעתוכי לצורך ההליך האזרחי, לבקשתה של המתלוננת הוכנה מלכתחילה בין כפי שעולה, סבר, ד"ר את והנחה שוחח כוחה של המתלוננת בא

(, בו נכתב: 33 )נ/5.12.05היתר, ממכתבו מיום

וכבקשתך1"]...[ לשיחתנו הטלפונית . בהמשך החולים, בית מסמכי הרפואי, החומר מצ"ב

מסמכי עו"ס ומטפלים.

בת 2 כיום מגונים28. הנפגעת עברה מעשים , ועד 4-5ומעשי אינוס בהיותה קטינה, מגיל 10-

שנים, בקירוב.12בגיל 3 , במהלך שירות לאומי עברה אירוע19.

בזיכרונה והעלה הציף אשר אונס ניסיון של בוודאות ולראשונה כי חוותה אירועים דומים ואףגם להכרתה חדרה זמן כעבור בעברה. אינוס מעשים אותם מבצע כי המחרידה העובדה

. אביהבילדותה היה לא אחר מאשר והיא4 בגין מעשים אלה הדרדר מצבה הנפשי .

לטיפולים ונזקקה הלאומי משירותה שוחררה נפשיים תומכים ומגוונים הנמשכים עד עתה.

לנקודות5 להתייחס אבקשך דעתך בחוות . הבאות:

האירועים בגין הצמיתה נכותה הערכת א. במשפחה.

ב. הקשר הסיבתי בין האירועים לנכות שנמצאהולנזק.

ויחוס אבחנה הנזק)תוך המעשים כל לסדרת החמורים מהילדות להבדיל מהמעשה המאוחר –ותוך אביה( של )מכר זר אדם של אונס ניסיון

אלא אביה למעשה רק לא הנזק גםיחוס . להתנהגות אימה

ג. בחוות הדעת יש לסקור במפורש את הנושאיםכה אירוע מול התכחשות זיכרון הדחקת של הן המזהה המאוחר, הזיכרון פריצת טראומתי, זהות את והן )תחילה( הפסולים המעשים את שניהם )מעשי אביה ושתיקת אימה(. הכול כמובן,המידע מול זה פרטני למקרה התייחסות תוך לגילוי החשופים קטינים התנהגות לגבי הקשור

)ס' הנוסף למעשה להתייחס יש כן (3עריות. כשלא רלוונטי מבחינת הנכות שהותיר.

ועיונך6 החומר קבלת בדבר הודעתך לאחר . בדיקתה לצורך בהקדם מרשתי לזמן אבקש תלונותיה, כולל העובדתי, המכלול וסקירת

בפניך.7 – במקור ]כך הדעת החוות על להגיעי.ע.. ]

.22/12/2005לידינו עד ליום . שכ"ט ישולם ע"י הנבדקת לאחר הודעתך על8

למשלוח" והכנתה הדעת חוות השלמת (.י.ע.)ההדגשות במקור –

יש להניח כי אילו התביעה הייתה פונה למומחה מטעמה, הדברים היו פחות נחרצים ולא מוצגים למומחה כעובדות שאין להרהר אחריהן.סבר ד"ר של דעתו בחוות העובדתית מהתשתית חלק כי אציין עוד הרביץ המערער כי הדעת בחוות נכתב כך, נכונה. כלא נתבררה למתלוננת כאשר הביאה ציונים לא טובים מבית הספר, מה שהוכחש על

)עמ' הורחק1416ידי המתלוננת כי המערער נכתב כן לפרוטוקול(, מהבית בשל חשד לפגיעה באחות הקטנה ר', מידע שנמסר אף הוא על

)עמ' נכון, באשר המערער1413ידי המתלוננת אינו אך לפרוטוקול( הורחק מביתו במסגרת מעצר בית שהושת עליו בתיק זה.

בית המשפט הדגיש בהכרעת הדין כי לא כל החומר עמד בפני ד"ר.152עיינה בפרוטוקול חקירתה של לחובתה את העובדה שלא וזקף גאוני, המתלוננת. ברם, מחוות הדעת של ד"ר סבר וצוותו עולה כי אף הם לא עיינו בפרוטוקול חקירתה של המתלוננת שהעידה עוד טרם כתיבת חוות הדעת, אלא הסתמכו על בדיקתה של המתלוננת, על תיקה הרפואי ועל ההודעות במשטרה של הפסיכולוגית אנה אשד והעובדת הסוציאלית ויקי סקנדריון. כשלעצמי, אני מסופק עד כמה פרוטוקול חקירת המתלוננת המשתרע על מאות עמודים, יכול היה לאפשר למומחים שלא נכחו בדיון

לרע"א השוו ולהתרשם מהמתלוננת. עובדות נ' 1858/08לדלות הדר פורסם, אמויאל )לא למומחה9.7.2008 להמציא אין כי נקבע שם ,)

הדרך וכי התובע, חקירת פרוטוקול את המשפט בית מטעם רפואי הדברים שאמר עם המומחה את הנגדית בחקירה לעמת היא הראויה

התובע בחקירתו.

זאת ועוד. הנגישות של ההגנה לחומר שעמד בפני המטפלות שלשל בקשתו נדחתה כך, המידה. על יתר לטעמי הוגבלה המתלוננת, הסתמכה עליהן העבודה ניירות ואת הרישומים את לצלם הסנגור לו והותר הפסיכולוגית אנה אשד על מנת להעבירן למומחיות מטעמו,

ב- מדובר שהיה למרות זאת, במשרדי התביעה. בחומר לעיין 136רק

עמודים של רישומים שערכה אנה אשד במהלך הטיפול ולמרות שהסנגור התחייב כי המומחיות מטעמו ישמרו על סודיות ויפעלו על פי אמות מידה

לפרוטוקול(. איני נדרש504-492של חיסיון )ראה חילופי הדברים בעמ' של הפרטיות הגנת לבין הנאשם זכות בין האיזון של הסבוכה לסוגיה המתלוננת והחיסיון בין מטופל לפסיכולוג ולעובד סוציאלי. אף לא אדרש להחלטת ביניים של בית המשפט שהפנה את הסנגור לעתור בנושא זה למותב אחר. אומר בקצרה כי על פניו, קשה להלום מצב בו המתלוננת

לתביעה, החומר את למסור אשד אנה לפסיכולוגית והתביעההתירה במתלוננת שטיפלה )למרות מטעמה כמומחית אשד אנה את העידה ניתן ולמרות שלא ערכה חוות דעת בכתב(, בעוד שלמומחי ההגנה לא ממקרים שבפנינו, המקרה שונה בכך הסתמכה. עליו בחומר לעיין

בהם עובדההגנה אחרים או מפסיכולוג חומר לקבל שעותרת היא ואם74סוציאלי שטיפל במתלוננת, אם במסגרת גילוי חומר לפי סעיף

סעיף לפי עדים הזמנת )ראו,108במסגרת הפלילי הדין סדר לחוק בש"פ ישראל 9322/99לדוגמה, מדינת נ' נד)מסראווה פ"ד ,1 )376(

)לא פורסם, פלוני נ' מדינת ישראל 5400/01(; בש"פ 2000 6.8.2001;) ישראל 8555/06בש"פ נ' מדינת )לא פורסם, פלוני (; בש"פ9.11.2006

((.21.12.2006 )לא פורסם, אזולאי נ' מדינת ישראל 10032/06

סיכום וסוף דבר

של.153 בתופעה הכיר המחוקק כי היא דיוננו של המוצא נקודת זיכרונות מודחקים שעלו על פני השטח בחלוף שנים רבות וכי תופעה זו נמצאת בקונצנזוס בשיח הטיפולי. אך לסוף מסע אמליץ לחבריי לקבלולזכותו מחמת דנן, לבטל הרשעתו של המערער את הערעור במקרה

הספק מהנימוקים הבאים, לחוד ובמצטבר:

העבירותא. שהן האינוס, עבירות ביצוע מועדי לגבי ספק יש היחידות בגינן הורשע המערער, ספק בגינו יש לבטל כתב האישום מחמת

התיישנות.

הרשעתו של המערער בבית משפט קמא מושתתת בעיקרהב. זיכרונותיה המודחקים, כמעט על על עדותה של המתלוננת המבוססת

ללא ראיות חיצוניות מחזקות.

ובאיכותן שלג. בדיותן יש מספר פרמטרים המכרסמים מנגד, ראיות התביעה כלהלן:

לא ניכרו אצל המתלוננת סימני מצוקה בזמן אמת.19( עד גיל 1)המתלוננת2) של זיכרונה את שעוררו הטריגרים שלושת כל )

ידי חברו )ניסיון האינוס במהלך השירות הלאומי על התקשרו למערער של המערער, והפניית הזרקור למערער על ידי ה"קורא בעיניים" ועל ידי

ה"קורא במזוזות"(.בעיניים"3) ה"קורא ידי על ל"השתלה" או לסוגסטיה חשש )

וגם/או על ידי ה"קורא במזוזות".

רגיליםד. המומחים מטעם התביעה אינם במעמד של מומחים במתלוננת שטיפלו מקצוע אנשי בשלושה המדובר התביעה. מטעם והעובדת לוי-שיף פרופ' הפסיכולוגית אשד, אנה )הפסיכולוגית הסוציאלית ויקי סקנדריון( שחוות דעתם לא נמסרה בכתב. הפסיכולוגית אשד היא המטפלת היחידה שתיעדה את מהלך הטיפול במתלוננת, תיעודהטיפול במהלך התיעוד היעדר ובולט ההגנה, למומחי נמסר שלא הממושך אצל העובדת הסוציאלית ויקי סקנדריון. חוות דעת בכתב ניתנה על ידי צוות של ארבעה בודקים בראשותו של ד"ר סבר, אך היא הוכנה לבקשתה של המתלוננת לצורך ההליך האזרחי שהיא מנהלת נגד הוריה ולאחר עדותה בתיק זה. בכל אלה יש כדי להפחית ממשקלם של חוות

הדעת מטעם התביעה.

לא אכחד כי כבדה עלי ההחלטה בערעור זה, במיוחד למקרא דברי.154 המתלוננת. כערכאת ערעור אמנם לא התרשמנו ישירות מהמתלוננת, אךסיפורה, את ושמע במגע עמה שבא מי כל כי עולה הראיות מחומר התרשם מכנותה, מהשכנוע הפנימי העמוק בו נאמרו הדברים, ומהסבל הממושך שחוותה. אך כפי שהוסבר לעיל, לא סגי בכך כדי להרשיע אתמה אלא לדיין ואין הם מוגבלים השופט של העבודה כלי המערער.

א, טז, ז(. שמואלשבפניו שהרי "האדם יראה לעינים, והד' יראה ללבב" )נותר אם חלילה עשה המערער לו במתלוננת-בתו, הדבר את המיוחס

כאמור, אדם. מידי ולא שמיים מידי יקבל עונשו ואת קונו לבין בינו עסקינן, הספק פלילי שבמשפט ומאחר מחמת הספק, זוכה המערער

פועל לזכותו של המערער.

ש ו פ ט

:השופט א' רובינשטיין

פתח דבר

השופט א. חברי של התשתית ובונת המקיפה דעתו לאעמיתחוות היסוס בלי לא יום אצטרף אליה, ובסופו של אבן שלא הפכה, הניחה הנובע מכך שיתכן כי אנו מזכים חוטא; אך אותם היסוס וטלטלה שמעידה

הנשיא סגנית גם -אופיר-תום עליהם משפטית בלשון קרי דינה, בפסק כי ברי, הזיכוי. לעבר הכף את היטו שגם הם חברי, שהציג הספקות במשימה שיפוטית רגישה ומורכבת כגון זו, יש לטפל באיזמל עדין, ומתוך תחושת אחריות כבדה במיוחד. כל כך, גם כיון שמן הסתם עומדים אנו להידרש לכגון דא במקרים נוספים בעתיד, והדבר מעצים את האחריות. לצורך גיבוש דעתי, עיינתי בפרוטוקול בית המשפט המחוזי, בעדויות כלולדברי הנוגעים בדבר והמומחים, שבתי פעם אחר פעם להכרעת הדין

השופטת שתיאר, כפי העיקרי,סוקולובחברי. הדין פסק את שכתבה , נתנה אמון בעדות המתלוננת, ולעומת זאת, לא נתנה אמון בעדותו של

ציינה כי מה שהיטה אתאופיר-תוםהמערער, ונימוקיה עמה. סגנית הנשיא עדויות היו המתלוננת, אחות ר' של לעדותה בנוסף לגביה, הכף המומחים מטעם התביעה, שקיבלו את סיפור המתלוננת כסיפור אמת –את פגשו לא ההגנה מומחי ומנגד די, בחומר היה לא ושבלעדיהן

לא היה שותף לעמדת השופטת סוקולוב באשרשנלר המתלוננת. השופט דברי המומחים בעקבות כמותה הדין אך הכריע את לעדות המערער, מטעם התביעה, שבשונה ממומחי ההגנה – כאמור – ראו את המתלוננת; וזאת אף כי קבוצת המומחים בראשותו של ד"ר סבר, שלחוות דעתה ניתןהאזרחית, תביעתה לשם המתלוננת ידי על נשכרה משמעותי, משקל "רגילים" כעדים לראותם יש שלאמיתם בה, שטיפלו מי הם ואחרים בית נסתייע שבהן אחרות לראיות בנוסף האמור כל התיק. לצורך

המשפט.

על הערכת עדויות

עדויות,ב. בהערכת ניתנת, בכורה כי הוא המפורסמות מן להתרשמותה של הערכאה הדיונית שראתה בעיניה את העדים והתרשמהמקום כי ברי דברים. אאריך ולא לכך אסמכתאות פירט חברי מהם. שהתרשמות הערכאה הדיונית – לא כל שכן שלושה שופטים בצוותא – מןבגדרי חומת הכרעתה היא חד משמעית, קעקוע וכלל הראיות העדים הערעור יהא קשה עד מאד. אך התמונה עשויה להשתנות, אם המדוברשונות השופטים שהנמקות כבענייננו, או למשל, ומיעוט רוב בדעות משמעותית זו מזו, או במקרים של טעות מובהקת. בנידון דידן גם עסקינן בעבירות מין, שכפי שציין חברי ותמך יתדותיו באסמכתאות, בהן לא אחתאת יודעים בפרשה המעורבים השניים ואך הנגלה, על הנסתר "רב

)לא פורסם((; ולאוורקו נ' מדינת ישראל 3793/06שאירע לאמיתו" )ע"פ הרגיל הקושי שאל במשפחה, מין בעבירות כשהמדובר כך שכן כל משפחתיים קשיים בהן מתווספים כאלה, בעבירות ובחשיפה בתלונה מיוחדים, טבולים בסבכי עבר, הווה ועתיד. שותף אני אפוא לסקירתו של חברי באשר לאיפיונו של התחום הראייתי בעבירות מין, ובמיוחד בעבירות

מין במשפחה, לדרגותיו ולסוגיו.

דומני כי היושב לדין בבית משפט זה כערכאה ערעורית בעבירותג.כל אל איש "איש המקראי כמשמעו עריות גילוי במשפחה, קשות מין

( ה'" אני ערוה לגלות לא תקרבו בשרו בוויקראשאר נטבע ו'(, י"ח, משום אולי אבותינו, שערום שלא כאלה תיקים ריבוי של הרושם בעבר סגור שהיה למה מאפשרת דהאידנא החברתית שההתפתחות בקונכיית המשפחה לפרוץ החוצה; שנית, בתי המשפט לא ימהרו לדחותוכמובן כל מקרה לגופו – דברי מתלוננות או מתלוננים בעבירות מין – כתב כור המצרף של התביעה בטרם הגשת את עברו במשפחה, שגם האישום, וגם נטלו עליהם את המחיר הכבד בתוך המשפחה, מחיר שלא אחת אין מנוס ממנו. לכך מתווסף מכלול השיקולים שהביא חברי, באשר

השופטת דברי ובהם עבירה, של קרבנות עדויות מעריכים שבה לדרך )לא פורסם(. מדינת ישראל נ' פלוני 6643/05 בע"פ ארבל

בהערכתד. חברי הצביע שעליו הקושי מידרג כי נקל, לנבון דעת שאירעהמהימנותן של עדויות, מגיע לאחד משיאיו בעבירת מין במשפחה

וזאת עם שהמחוקק האריך את תקופת ההתישנותכנטען לפני שנים רבות , כדי עד בעבירות20להגשת תלונה, לבגרות הגיע הקרבן לאחר שנה

ו- בן10בתוך המשפחה, ידי על שאינן בעבירות הבגרות לאחר שנים (; מכאן גם2002 לחוק העונשין מתשס"ב-72משפחה או אחראי )תיקון

הסיק חברי שהמחוקק אימץ את נושא הזיכרון המודחק. יתכן שכך, ומכלמוחזק שהיה – הנאשם – באדם כשהמדובר כאלה, במקרים מקום ובכל נורמטיבי בכל אורחות חייו, במשפחתו, בדימויו החיצוני, בעבודתו בודאי כרוכה כלפיו חוצץ המתלונן או המתלוננת יציאת השאר,

ליתן להן משקל. בבע"מ בית המשפטבתעצומות נפש, שעל 8098/04 , שהזכיר חברי, ציינתי כי:116, 111( 3, פ"ד נט)פלונית נ' פלונים

"קיימים גורמים פסיכולוגיים - נפשיים וחברתיים - המקשים על קרבן העבירה להתמודד עם האירועהתקיפה קרבנות תוצאותיו. ועם חוה אותו של מדימוי לחשוש עלולים במשפחה לכך מתלווה חברתית. ומדחיה אי-לגיטימיות המשפחה בן מחשיפת החשש מזומנות לעיתים המתעלל, חוסר אמון בבני אדם, ולא אחת - אם בכלל - הוגשה תלונת קרבן העבירה שנים רבותלנושא הערכית הגישה ואכן, האירועים. לאחר צריך שתהא רגישה, נוכח קשיי הקרבנות לפתוח

את סגור הלב".

)עמ' תואר פרשה ובגדרו117-116באותה שהוצע סוציולוגי מודל ) שלבים בהבשלתו של הליך בכגון דא. ועם זאת, מנגד, גם לחלוף הזמן והשלכותיו - מגבלות הזיכרון האנושי ודהיית הראיות - יש מטבע הדברים

משקל.

על הספק

שאלה לעצמה, הכורכת את מכלול המשפט הפלילי ועבירות המיןה. במיוחד )ולא כל שכן במשפחה( היא שאלת הספק, ועלינו לשוות תדיר

מורנו כי "לא ישא1977כב לחוק העונשין תשל"ז-34לנגד עינינו, שסעיף אדם באחריות פלילית לעבירה, אלא אם הוכחה מעבר לספק סביר".ולעולם לא וחכמי משפט נשתברו על כך, קולמוסים רבים של שופטים הרואות לעיניו הנושא מסור יום של ובסופו האחרונה, המלה תיאמר ואוזניו השומעות של השופט, ו"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" )בבלי,

)לא פורסם(,נימר נ' מדינת ישראל 7220/05, קל"א, א(. בע"פ בבא בתרא השופטת כיפרוקצ'יה סקרה ואציין, אקדים הסביר. הספק סוגיית את

באותו מקרה נחלקו שופטי בית המשפט המחוזי בין רוב למיעוט באשר)וראו האסמכתאות דשם(,פרוקצ'יהלהרשעה. בין היתר, ציינה השופטת

כי:

"היקפו של הספק הסביר נעוץ באיזון הראוי ביןהחברה אינטרס לבין החפות חזקת על ההגנה בין אולם במתח הקיים להתגונן מפני עבריינים, כי לכלל ברורה עדיפות ניתנת אלה, ערכים האשם של זיכויו עדיף ספק, של במקרה

מהרשעתו של החף מפשע".:פרוקצ'יהועוד הוסיפה השופטת

ספק כדי עולות שנותרו תמיהות מתי "השאלה לגרעין שלהן הקשר ממידת מושפעת סביר המהותי עליו נסב האירוע, נשוא האישום. כאשרהנאשם מעורבות עצם על מקרינות התמיהות באירוע העברייני המיוחס לו, משקלן עשוי לעלותכאשר זאת, לעומת באשמה. סביר ספק כדי ואינן העברייני, האירוע בשולי מצויות התמיהות ללא נותרות הן כאשר גם הרי לו, מהותיות מענה, לא בהכרח ישפיע הדבר על רמת הוודאותכי הציפייה האמינה. המפלילה הגרסה של במורכבות החיים ובמורכבות נפש האדם כל פרט בפסיפס הנתונים הקשורים באירוע ובמעורבים בו

אינה לעולם במלואו ובהיר צלול שקוף, יהיה את בזהירות לשקלל איפוא, יש, מתגשמת. יש ולבחון האם משקלן של התמיהות הנותרות, בהן כדי להעלות ספק סביר, או שמא הן מצויות בשוליו של האירוע העברייני, ואינן מטילות ספקבתשתית המצוי המפליל המהותי בגרעין

הראייתית שניתן בה אמון".באותה פרשה כתבתי:

אחת' כנגד 'אחד של פרשה לפנינו באה "שוב נזדמן כבר נאשם. כנגד מתלוננת מין, בעבירות למצבים אחת לא להידרש זה משפט לבית עם ערעורית שבהתמודדות ולקושי כאלה, הכרעת מהימנות מובהקת. בנסיבות הללו, על פיהתוצאה תוכרע מיוחדות, נסיבות בהיעדר רוב, המשפט בית של המהימנות להכרעות בהתאם

סעיף )ראו )נוסח53הדיוני הראיות לפקודת : 'ערכה של עדות בעל פה1971חדש( תשל"א-

בית המשפט עניין של ומהימנותם של עדים הם להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט'(;

גם סעיף בכגון54ולענייננו א לפקודה, המחייב נפגע של יחידה עדות פי על בהרשעה - דא

העבירה – הנמקה...".ועוד:

על שהוכרעו מאחרים, זה תיק נשתנה "במה בשניים המתלוננת? במהימנות אמון סמך הכרוכים זה בזה: ראשית – בעצם קיומה של דעתהמזמין, דבר הדיוני, המשפט בבית מיעוט של ברקעה ושנית, עיון. משנה מטבעו, לדעת היסוד רבה במידה שהיה המתלוננת,

המיעוט. ...

השאלה היא איפוא האם אמרה המתלוננת אמתאת או כהוייתה, עובדתית אמת 'אובייקטיבית', האמת שלה, דברים שהאמינה בהם כשלעצמה,להטלת מביא האמור הרקע אך סובייקטיבית, אובייקטיביים חיזוקים להיעדר המצטרף ספק, מן לשונה זה מקרה הופכים אלה כל לגירסה.

אינו תדיר כמעט הוא שאף ה'רגיל', המקרה הערעור לערכאת באשר כשלעצמו, פשוט בקיימה ביקורת שיפוטית על הכרעת בית המשפט

הדיוני.....

והטעימה, הסביר, הספק לעניין נדרשה חברתי על פי הפסיקה שגם סקרה, כי נדרש קיומו של ספק 'סביר' ולא ספק בעלמא, כדי להצדיק זיכויוגירסה מפלילה נאשם בעת התקיימותה של של משמעותית. לעניין זה הציגה חברתי את ההבחנה

לדידימהימנות למשקל בין המתלוננת. עדות לגבי במקרה דנן, בניסוח שונה במקצת, השאלה היא'מהימנות מול אובייקטיבית' 'מהימנות של סובייקטיבית'. בנסיבות בני אנוש יתכן כי עד יעידתהא וגירסתו ביותר, בו מאמין שהוא דבר לנבוע עשויה שהיא אלא ומשכנעת, מפורטת יום של בסופו כן ועל נפשי, ממצב או מטעות, מהימנות לדברים לייחס הוא הקושי

'אובייקטיבית'".

ע"פ גם פורסם( 7401/07ראו )לא פלוני נ' ישראל ע"פמדינת ; )לא פורסם(; בענין אחרון זה נדרשתיבשירוב נ' מדינת ישראל 10596/03

עשוי ש"הספק ולכך מצפונו, את המכוון השופט של הפנימי" ל"קול לנבוע מהצטברותם של גורמים, שתוצאתם היא כי ידו של השופט רועדת

בע"פמ' חשיןבבואו לחתום על הרשעה". ראו גם דברי השופט כתארו אז . במקרה דנא איני125, 45(, 3, פ"ד מט)בן ארי נ' מדינת ישראל 6251/94

בטוח כל עיקר מה משמיע הקול הפנימי, אך חברי עורר ספקות שאין (,2008)תשס"ט-דיני עונשין לבטלם. עוד ראו לענין הספק י' רבין וי' ואקי,

)מעמ' 18פרק )עמ' 635 נדרשו המחברים בין היתר, ואילך(. 667,) ל"פן הסובייקטיבי-רגשי המעורב בהכרעת הדין, ואשר נודעת לו חשיבות רבה ביותר, אם לא מכריעה ממש בשאלת קיומו של הספק"; וראו ע"פ

על "קולדנציגר )לא פורסם( בו דיבר השופט מדינת ישראל נ' פלוני 7401/07 מצפונו" ו"צו לבו" של השופט.

כתפי ו. על המוטל האחריות המשפטכובד דיניבית לדון בבואו עניינם חכמים בדברי במקורם שהרי דהיום, הלשוני )במובנם נפשות מקרים המביאים לעונש מוות(, עורר גם למחשבות כי על הרשעה להיות

הרשעה: רק פה אחד",פה אחד; ראו לסקירה ב' סנג'רו וא' ליפשיץ "משפט )תש"ע(, עלי ח הסניגוריה337 הצעת שם נסקרת השאר בין ;

הציבורית לאפשר הרשעה בפלילים רק פה אחד. עוד ראו מ' מאוטנר,. 193-192 )תשס"ח(, משפט ותרבות

ענייננו מתייחד בכך שאין עסקינן ברוב ומיעוט, אלא בהכרעה פהז.האומרות שונות ומזויות שונות בעוצמות היתה שהנמקתה אלא אחד, הערעור ערכאת של חדירה מתחייבת אלה, מיוחדות בנסיבות דרשני.

לקרביה של המסכת, כפי שעשה חברי, שצלל ונחת לעומק הדין.

ההתישנות

כשלעצמי,ח. ההתישנות. בנושא בספק תחילה יתדותיו תמך חברי )לאפלוני נ' מדינת ישראל 347/07 בע"פ לויאמנם נוטה אני לדעת השופט

לגבי מועד אחרון המעשים באה פורסם(, אותה ציטט, מקום שהעדות הפרמטרים עם יחד שלנו, בענייננו כי גם, אני מסכים אך – בקירוב סוגיית הנאשם. לטובת לפעול הספק על – חברי שתיאר הספציפיים ההתישנות, ככל שאנו צועדים בנתיב חברי, משמעה שעלינו למקד מבטנו לשלושת מקרי האינוס בגינם הורשע המערער, וחברי הציג את ספקותיו

, שהוזכר מעלה,פלונית נ' פלונים 8098/04. בבע"מ בענין זההקונקרטיים ובו נדרשתי למורכבות הנושא, נקבע, שאי החשיפה נבעה מחוסר רצון לפגוע במשפחה, ולא מאי ידיעה או קושי בחשיפה. עם זאת בענייננו אין

ההכרעה מושתתת על התישנות בלבד.

מעבר לענין ההתישנות, נדרש השופט עמית לשתי סוגיות עיקריות,ט. האחת היא הזיכרון המודחק; האחרת היא החסר הדיוני בו עמדה ההגנה

מלאה( לא כי )אם רבה במידה הושתתה שעליהם למומחים, בקשר הכרעת הדין.

הזיכרון המודחק

היחידהי. הישירה הראיה התיק, בנסיבות המודחק, לזיכרון אשר למעשים המיניים היא עדותה של המתלוננת, והראיה המחזקת החיצוניתהן היתר רבה; בעייתיות נטולת אינה – ר' במשטרה הודעת האחות – ראיות שאין להקל בהן ראש כמעידות על אוירה בעייתית עד מאד, לשון המעטה, בבית משפחתם של המערער והמתלוננת ועל שקרי המערער,באשר חברי שתיאר שכנגד השיקולים נוכח פוזיטיביות. ראיות לא אך

לראיות ה"חיצוניות", אצטרף בענין זה לעמדתו.

אוסיף, כי "הדמיון היוצר", יכולתו של האדם "להפעיל את דמיונוי"א.ולייצר מציאות דמיונית שתהיה לה השפעה על תודעתו באופן אקטיבי

וקס, )רון ,להבת אש קודש, שערים לתורתו של האדמו"ר מפיאסצנהועל נפשו" (, אינו דבר בלתי שכיח, והדברים נאמרים בלא פגיעה133-132תש"ע,

( מביא המחבר נשוב(. עוד )ולכך הלוי,שםבמתלוננת יהודה ר' מפי ) הרואה עצמו באחד משיריו כמצוי במוחש במעמד הר סיני:

"ולבי ראה ויאמן בך / כאילו מעמד היה בסיני /בענני" וירד בי כבודך / ועברו בחזיוני דרשתיך

שירי הקודש לר')מתוך הפיוט 'יעירוני בשמך רעיוני', .417)מה' דב ירדן(, יהודה הלוי

אמנם, בנסיבות דנא, יתכן מאד שהמתלוננת לא דיברה מהרהוריי"ב.זה לענין שונה. סצנריו אף יתכן אם גם שקרו, מאירועים אלא לבה ואף כי המתלוננת אינה מאמינה בתלונתה, אטעים: אחרון אני שאומר לא כי דבריה עלילה הם. הדעת נותנת כי היא מאמינה בהם ויתכן כי קרו

בפרשת שציינתי כפי ואולם, קרו. האמונהנימרגם בין להבחין יש , לבין המארג הראייתי האובייקטיבי הדרוש להרשעה. לבי הסובייקטיבית

למתלוננת, ונוטה אני לסבור כי דבריה אינם נטולי רגליים; אך במשפט פלילי עסקינן, ועלינו לשנן את דבר המחוקק בדבר הצורך בשכנוע מעל

אופיר-תוםלספק הסביר; והנה, בקראנו את דברי סגנית הנשיאה השופטת אישנלרוהשופט להלום קשה חברי, ששירטט הרחבה התמונה ואת ,

הנזכרפלוני 347/07 בע"פ י' אלוןהתגנבותו של ספק ללב. כדברי השופט "כך היא דרכו של משפט, וזהו דרכו של חוק"; וכבר עמד אביו השופט

"בין אמת עובדתית לאמת משפטית",מ' אלון )כתארו אז( על ההבחנה . 475-471, 449( 4 פ"ד לו)אלון נ' מדינת ישראל 152/82בבג"ץ

נגישות מומחי ההגנה למתלוננת

שצייןי"ג. כפי ההגנה. מומחי של נגישותם לשאלת בקצרה אתייחס וזכויותיו הגנתו לענין זה בתיק המערער הועמד שבו המצב חברי, הדיוניות, לא יכול היה להיות משביע רצון. בית המשפט קמא דחה את עדותם של מומחי ההגנה, בין השאר, כיון שבניגוד לבאים מטעם התביעה

יש לראות ואותם לא כמומחיםהתיק בהקשר– שהיו מטפלי המתלוננת, דעה לחוות על-ידיה שנתבקשו המומחים או קונקרטיים, כעדים אלא בתביעתה האזרחית – לא היתה למומחי ההגנה נגישות אל המתלוננת.לגביו שיצר באופן המערער, בעוכרי היה הנגישות שהעדר אפוא יצא

מלכוד ראייתי.

וסוגיהי"ד. זכויותיו הדיוניות של הנאשם, יורד לשורש לדידי זה נושא בעתיד. לשכמותה עוד אנו צפויים כי שחוששני גם מה היא, חשובה - שעל חוות ואך הגיוני הוא - ראשית, כשעסקינן בדיני נפשות, סבורני

של רגילים"מומחיםהדעת כ"עדים ולא מקצועית היא שעדותם ככל , להינתן אישית, חברימידיעה לפרשנות אני מסכים זה; לענין בכתב

וכשהמדובר בחומרי תביעה, חל על חוות20לסעיף לפקודת הראיות, לחוק סדר הדין הפלילי )נוסח משולב( תשמ"ב-74הדעת סעיף 1982.

דנא הוא בחינת אנדרוגינוס ראייתי. העדות מטעם מה שאירע במקרה

ככל היא, אין אך חיונית, עדותן במתלוננת. שטיפלו מי היו התביעה שהמדובר בהודעות בחקירה הנוגעות לטיפול במתלוננת, עדות מומחה במובנה שבדין; דברים אלה הם בחינת פשיטא. חוות דעת כתובה מטעמןד"ר סבר שהוכנה מטעם המתלוננת צוות דעתו של וחוות לא הוגשה, לטיפול הנוגעות בחקירה בהודעות שהמדובר ככל האזרחי, לתיק במתלוננת, בכל הכבוד למקצועיות, הנה - כפי שציין חברי ומבלי לפגוע -גופה לחוות דעת מומחה מטעם הפרקליטות זהה במשקלה אינה היא לענין הזיכרון המודחק, כפי שהיה ראוי שתוגש. מה שאין להלום הוא, כי

יעידו, המתלוננת עלמעברמטפלי עיניהם וראו אוזניהם שמעו לאשר תיאוריות וגישות מחקריות, בלא חוות דעת כתובה. במקטע זה תתקשהדומה כתובה. דעת חוות בעקבות מראש הכנה בלא לחקרם ההגנה

פלוני נ' 3281/02 )כתארו אז( בדנ"פ א' מצאהדבר במקצת לדברי השופט )לא פורסם(, בשאלת קבלתה של חוות דעת ועדות של חוקרמדינת ישראל

במשפט. שם נאמר: המעידילדים על מתלונן קטין תוך התחשבות בית המשפט להכריע על "מוטל נסיבותיו רקע ועל הראיות של הגשתן במטרת העובדתיות של המקרה הנתון. אם מטרת הבאתןלבית לספק אך היא והעדות הדעת חוות של המשפט הערכה מקצועית בדבר אמינותו הכללית וכן אמינות גרסתו של העד לגבי המקרה הנתון,

הרי שמוטב לבית המשפט להימנע מקבלתן".

הדברים נאמרים לשם האנלוגיה, אף שאין זהות כמובן.

ועוד: אכן, חברי סבר אל נכון, כי לא היה מקום לאפשר למומחיט"ו. ההגנה לבדוק את המתלוננת. דעתי כדעתו. אך במה שמעבר לכך, מקום שעסקינן במקרה כה קיצוני של זיכרון מודחק רב שנים, ונוכח נחיתותה הרבה של ההגנה, יש צורך בגמישות מירבית כלפיה כדי לאפשר לנאשם להתמודד עם ההאשמה. על בית המשפט הדיוני בכגון דא לשוות לנגד עיניו ביתר שאת מאשר במצב "רגיל" את זכויותיו הדיוניות של הנאשם, כמובן תוך מאמץ לאיזון עם זכויות המתלוננת או המתלונן. חברי סבור,

ומסכים אני עמו, כי היה מקום לאפשר למומחה מטעם ההגנה להימצא באולם באופן שקט בעת עדות המתלוננת. יחד עם זאת סבורני, כי היה מקום שהמומחים מטעם ההגנה – כמו גם אלה שאומצו על ידי המדינה –

נכחו באולם; אךיעיינו לא בפרוטוקול חקירתה של המתלוננת אף אם כחברי, ובהטעמה, נראה לי כי נוצר מצב בלתי אפשרי מבחינת ההגנה שעה שגב' אשד שטיפלה במתלוננת, העידה כמומחית מטעם התביעה, ועיינה בכל החומרים שלה, וזאת בלא הגשת חוות דעת בכתב, אך להגנה לא ניתנה אפשרות לעיין בחומר. שוב, מבלי שאטע מסמרות לגבי חסיון ביחסי מטופלת-מטפל שיש לכבדו, הנה בנסיבות המיוחדות של המקרה

היה צורך ביצירתיות כדי לאפשר למערער למצות את זכויותיו הדיוניות.

סוף דבר, חברי מנה את רכיבי הספק המביאים אותו להכרעת זיכויט"ז.ואטעים: ובעקבותמחמת הספק בלבדמחמת הספק, אליו. אני מצטרף ,

ה'" "אני המלים על יום, של בסופו דעתו, חוות בסיפת חברי דברי ב הפסוק "נאמןויקרא שבחתימת רש"י אומר מעלה שהבאתי ו' י"ח,

י'( "אני ה' חקר לב )י"ז, ירמיה אומר והנביא )הקב"ה( לשלם שכר"; חן כליות, ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו". ב

שהמתלוננתי"ז. כך על מצביע בחומר העיון כי סבורני, כחברי כל זה אין לכן היו דבריה אמת; ואולי רב, וסבלה משוכנעת בעדותה,

ייצא190עיקר המצב ממנו חששה המתלוננת )פרוטוקול עמ' ( "שלא אך מטורפת...". נפש חולת שאני העולם לכל ויספרו ילכו מצב שהם הספקות שניקרו תוחמים את המסגרת המשפטית, וגם אם הספק עצמו

,ספר המצוותאינו נטול ספקות, הוא מטה את הכף. כבר אמר הרמב"ם ) לא תעשה ר"צ(, "ולזכות אלף חוטאים יותר טוב ונכסף מהרוג זכאי אחד

יום אחד", ואולי לכגון דא נתכוונו דבריו.

ש ו פ ט

:השופט י' דנציגר

ולהערותיו של עמית חברי השופט של דעתו לחוות אני מצטרף חברי השופט רובינשטיין.

אף אני סבור כי בנסיבות העניין כי יש לזכות את המערער מחמתהספק.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית.

(.20.10.2010ניתן היום, י"ב בחשון התשע"א )

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________________עכב E04.doc_09055820 העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

www.court.gov.il ; אתר אינטרנט, 02-6593666מרכז מידע, טל'