שלח לך- תשע''א-225-a4ידוהילכבןימאהל 2 2 5 : ן ו י ל ג • ( 1...

להאמין בכל יהודי2 2 5 :ןויל ג(18/06\2011) א''עש תןוויס ב- טזךל-חל ש:תשר פאטיל ששור אםול שצהר התואישנ בידוה יתי בלכ לןוילג ההע ב בגליון השבוע האם מותר להלוות כסף ללא עדים ושטר2‘ שו"ת של חסד עמלך', היא השניה בשלוש פרשיות,- רשת 'שלח שהתורה מספרת לנו על חומר העוון של לשון הרע ותוצאותיו הנוראות. בפרשה הקודמת – 'בהעלותך', סיפרה לנו התורה על האופן הכי פחות גרוע של לשון הרע, שמרים הנביאה ואהרון, דיברו על אחיהם הקטן – משה, ולא אמרו עליו דבר גנאי, וגם לא היתה כוונתם לרעה, וגם משה רבנו לא הקפיד על כך, ודיברו בסתר, שאילו לא היה ה' יתברך בעצמו מגלה ומפרסם את הדבר, אף אחד לא היה יודע מכך, וממילא גם לא היה כאן חשש לנזק למשה וכו', ובכל זאת נענשו! מתעורר שמרים קבלה, העונש שמתבונן על כל מי ומזדעזע. זה היה בזיון נורא, לאישה צדקת, בדרגת נביאות, שכל גאולתם של ישראל בזכותה, שה' לא נשא לה פנים, והעניש אותה בצרעת, באופן שכולם ידעו שהיא נענשה, ושהיא יצאה מחוץ למחנה וכו', וחיכו לה שבוע שלם וכו', שזה בזיון מזעזע. ולא זו בלבד, אלא, שזה נכתב בתורה, וכולם קוראים שוב ושוב את המעשה, ושוב מזכירים את חטאה, שזה דבר מאוד קשה. כולם קל ללמד את המעשה כדי פרסם את אבל ה' וחומר, ומוסר ותוכחה, כמה צריכים להיזהר מלשון הרע. וזה מגודל אהבתו לעמו ישראל, שרוצה ללמדם אורחות חיים, ולכן לא נושא פנים לצדיקים, ומעניש אותם לעיני כל, הכל בשביל שילמדו בני ישראל לקח טוב. לכן גם קבע הבורא מצוות עשה לזכור את מעשה מרים בכל יום ויום, כמו שכתוב בתורה: זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים. טוב להוסיף אחר הזכירה של מעשה מרים, תפלה קצרה: רבונו של עולם! תשמור אותי מהאיסור הנורא של לשון הרע! שלא אדבר ולא אשמע לשון הרע, על שום אחד מעם ישראל. שלא אכפור בעיקר. תרחם עלי, שלא יהיה לי שום רצון לשמוע או לדבר רע על שום בר ישראל! נביא כמה נקודות של התבוננות, שעל ידי שנפנים אותם על ידי שינון ותפלה, נוכל בנקל להינצל מלשון הרע. ראשית, מוכרחים לדעת, שאי אפשר לדעת שום דבר על השני, ומה שנראה לעיניים כרע, הוא לא תמיד רע, וגם אם הוא רע, אי אפשר לדעת מה מתרחש בלבו של השני, ואיך הוא הגיע למצב הזה, שעשה דבר רע, ומי יודע איזה יצר רע התגבר עליו, ומי יודע עם איזה חרטות הוא הולך וכו'. רק ה' יודע את מקומו של כל אדם, ולכן רק ה' יכול לשפוט כל אחד. כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב, ואם היה האדם רואה מה שקורה בפנימיות של אפילו וזה אחרת לגמרי. את הדברים השני, היה מבין אינספור, רע, וכל שכן שפעמים כשהמעשה באמת רואים דבר מה, שמחליטים שזה רע, ואין כאן כלום, רק אשליה ותחבולות היצר הרע להכשיל את האדם וליצור מחלוקות ושנאה ופירוד לבבות ר"ל. כמו שהיה מעשה, שבקבוצה מסוימת של מכירים וידידים, נפטר ל"ע אחד מבני החבורה שהיה גלמוד, החולים, כדי לסדר את הסידורים- והלכו כמה מהם לבית- האחרונים, ולהביאו לקבר ישראל. והנה, בדרכם לבית נכנס לפרחים ושתילים, חנות כשעברו ליד החולים, החבר הטוב ביותר של הנפטר, לחנות, ויצא משם עם מפיהם! הדיבור החברים נדהמו ונעתק עציץ בידו. כל הזה הזמן לחשוב על עציצים? ודווקא החבר הכי טוב! ומיד התמלאו במחשבות רעות של כעס עליו: זה החבר הכי טוב! הוא לא יכול לחכות ליום אחר בשביל לקנות עציץ! דווקא עכשיו זה דחוף לו? אפילו עוד לא קברו את חברם! תדהמתם וכעסם,החולים, גברה עוד- כשהגיעו לבית כשהוא נכנס לחדר ששם היה מונח המנוח, עם העציץ בידו! נו באמת! לפחות תשאיר את זה בחוץ! איזה גסות רוח! אבל הכל היה במחשבה ולא אמרו לו כלום...ואז,החולים יבחינו- ראו את חברם מושיט ידו בלי שצוות בית בדבר, ולוקח את התפילין של החבר, וטומן אותם בתוך העציץ! להתנהגותו פשר החברים שיש איזה עכשיו, כשראו למעשיו, ושאלו אותו העיזו לא כפשוטו, והבינו שזה ואז אמר להם, שהיות ואותו חבר נפטר ממחלה מאוד כל חפציו לשרוף את שצריכים מדבקת, שהחוק קובע על מה יהיה אחת ניקרה במוחו" האישיים, ודאגה התפילין של החבר? כיצד יציל אותם משריפה? ולא ידעהחולים, ואז- להשית עצה לנפשו, וכבר היו בדרך לבית ראה את חנות הפרחים ומיד עלה בלבו רעיון זה, לקנות עציץ, ולקבור את התפילין בתוך העציץ, וכך לגנוז אותם כראוי! עכשיו הבינו החברים, עד כמה עד כמה, צריכים להיזהר לדון את כל אדם לכף זכות, ועשו תשובה גדולה על כל המחשבות הרעות והכעס שהיה להם על חברם, שאילו לא היו רואים את סוף המעשה, היו נשארים עם הדעה הרעה עליו, ומן הסתם גם היו מדברים על זה, ונכשלים מאוד. כאלה מקרים יש הרבה, לכן כל אחד צריך להרגיל את עצמו שלא להסיק מסקנות, ולא לשפוט לעולם את חברו, ופשוט יאמין, שבודאי השני הוא טוב. כי צריכים להאמין, שכל יהודי הוא טוב, וחשוב להדגיש את ההגדרה הזאת, שלחשוב טוב על חברו, זו אמונה מעל השכל. כי השכל יתן לאדם כל מיני פירושים רעים, ורק האמונה, שמאמין בחברו שהוא בודאי טוב, זה יתן לאדם את הכח, לדון את חברו לכף זכות ולא לחשוב עליו רע ולא לדבר עליו רע. ויזכור את מה שרבי נתן מברסלב זיע"א אמר: אני יכול להגיד פירוש, על הפלפול הכי מסובך שבמפרשי הגמרא, אבל בשום אופן איני יכול להגיד פירוש על היהודי הכי פשוט! ובפרשה שלנו, שוב מספרת התורה, על מעשה המרגלים, שהוציאו דיבת הארץ רעה, והיו צריכים ללמוד ממעשה לשון שהעוון של מרים ולא למדו, וגם כאן אנו רואים, הרע, גרר אחריו עונש נורא ואיום, שיצטרכו להסתובב במדבר עוד ארבעים שנה, וכל מי ששמע את הלשון הרע, מבן עשרים שנה, ימות במדבר, ולא יכנס לארץ ישראל. ועוד מחומר הדין, שגם אחרי שבני ישראל התחרטו והתאבלו על חטאם, ה' לא וויתר להם על העונש, אלא נשארה הגזירה שלא יכנס אף אחד מאלו ששמעו את לשון הרע לארץ הקדושה. ויש לזה סבה עמוקה: ה' ידע, שהם לא מחקו לגמרי את הרושם של דיבת הארץ אותם כך לארץ, אזי על כל ששמעו, וידע, שאם יכניס הנה, כמו ויגידו: הרע ששמעו, בלשון יזכרו קושי מיד שאמרו המרגלים, ארץ אוכלת יושביה היא...וכך יכשלו עוד באלפי חטאים של לשון הרע, כי לא מחקו מלבם באמת את הלשון הרע ששמעו! לכן כל מי ששמע, לא נכנס לארץ, רק מי שלא נכנס בו הארס הזה, הוא נכנס! כי ברית כרותה ללשון, וחזקה על האדם השומע לשון הרע, שהוא מקבל את הדברים, וכל לשון הרע ששומעים, נכנס כארס של עכנאי לדם של האדם, ואפילו אם נדמה לו שהוא לא קיבל, ברגע שיש לו איזו בעיה עם אותו אדם ששמע עליו לשון הרע, עם אותה קבוצה וכד', מיד עולה הארס הזה, והאדם חושב: הנה! מה ששמעתי אמת! ואז הוא גם מדבר, וממשיך לחטוא. לכן, ישנו רק גדר אחד, שנחשב באמת, שלא מקבל לשון הרע, והוא, להחליט החלטה חזקה שזה שקר גמור מה שאומרים לי רע על אותו אדם – שקר גמור! רק החלטה כזו חזקה, מוחקת כל רושם של לשון הרע מלבו, ורק זה נקרא שלא קיבל לשון הרע. כי מה שנאמר 'למיחש בעי', שמותר לחשוש למה כגון לאדם עצמו, נוגע זה כאשר זה רק ששומעים, בענייני שידוכים, או שאומרים לו שפלוני רוצה להרע לו, אז מותר לו להשמר לנפשו, אבל עדיין הוא צריך להחליט בלבו, שזה בודאי שקר גמור, שזה פירושו שלא קיבל את לשון הרע, וכל שכן סתם כך, באותם דיבורים המצויים לצערנו, שמדברים על פלוני ועל אלמוני, דיבורים של לשון הרע ח"ו. עוד נקודה שחשוב להבין, על פי מה שאמרו חז"ל, שאין אדם אומר לשון הרע, עד שכופר בעיקר. אם אדם מאמין בבורא עולם, שהוא שופט כל הארץ, ומשלם שכר טוב- לעושי רצונו, ומעניש לעוברי רצונו, וכמו שמובא בשלוש עשרה עיקרי האמונה לרמב"ם, אם כן בודאי שבורא את לנהל ויודע טוב עושה, אחד מה שכל עולם רואה טוב ולגמול שצריך להעניש ולהעניש למי העולם שלו, מבין, באמת, שמאמין כך ומי לגמול טוב, למי שצריך שאין לו שום מקום להתערב בניהול של העולם, ולהיות פ כיצד מקרבים הגאולה3' בנתיבי הפרשה עמ אחים או יריבים פרק ח'4' חנוך לנער עמ בגן היומי לשבוע הקרוב ספר "בגן החכמה" יום א' יז' בסיון עד יום שבת קודש ט''ז בסיוון179-192 : עמודים יןֵ ם, אָ דָ אָ להֶ ׁ שֹ וּ בּ ִ לִ רמֵ ׁ שְ יַ ההָ ונֹ ׁ אשִ רָ את לֵ וצֹ היּ ָ לִ פְ ּ תַ הֶ ׁ תשַ מֲ חֵ ת, מּ דוְ ודֹ ּ בְ תִ הּ ַ ב רֵ ׁ שְ יַ ההָ ולֹ יא עִ הְ ג, וּ רוְ טִ םקּ שוָ יהֶ לָ ין עֵ ןאֵ כָ לְ ּ הָ בלֹ רֱ אֶ ןלָ יכֵ ים הִ עְ ודֹ ים יִ גְ רְ טַ קְ מַ ה(182 בגן החכמה) ". הָ לְ עַ מְ לbaganhayomi@gmail.com אימייל077-3203904 : קשר יומי2 המשך דבר ראש הישיבה בעמוד

Upload: others

Post on 31-May-2020

4 views

Category:

Documents


0 download

TRANSCRIPT

Page 1: שלח לך- תשע''א-225-A4ידוהילכבןימאהל 2 2 5 : ן ו י ל ג • ( 1 8 / 0 6 \ 2 0 1 ) א ' ע ש ת ן ו י ס ב - ז ט • ך ל - ח ל ש : תשרפ •

יהודי בכל להאמיןבע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת: שלח-לך • טז- בסיוון תשע''א (2011\18/06) • גליון: 225

השבועבגליוןושטר עדים ללא כסף להלוות מותר האם

עמ‘2 של חסד שו"ת

פרשיות, בשלוש השניה היא 'שלח-לך', רשתלשון של העוון על חומר לנו מספרת שהתורה– הקודמת בפרשה הנוראות. ותוצאותיו הרעגרוע הכי פחות על האופן לנו התורה 'בהעלותך', סיפרהאחיהם על דיברו ואהרון, הנביאה שמרים הרע, לשון שלהיתה לא וגם גנאי, דבר עליו אמרו ולא משה, – הקטןודיברו כך, על לא הקפיד משה רבנו וגם לרעה, כוונתםומפרסם מגלה יתברך בעצמו היה ה' לא שאילו בסתר,לא גם וממילא מכך, יודע היה לא אחד אף הדבר, את

נענשו! זאת ובכל למשה וכו', לנזק חשש כאן היה

מתעורר קבלה, שמרים העונש על שמתבונן מי כלבדרגת צדקת, לאישה נורא, בזיון היה זה ומזדעזע.נשא בזכותה, שה' לא ישראל של נביאות, שכל גאולתםידעו שכולם באופן בצרעת, אותה והעניש פנים, להלה וחיכו וכו', למחנה מחוץ יצאה ושהיא נענשה, שהיאאלא, בלבד, זו ולא מזעזע. בזיון שזה וכו', שלם שבועהמעשה, את שוב ושוב קוראים בתורה, וכולם נכתב שזה

מאוד קשה. דבר שזה חטאה, את ושוב מזכירים

קל כולם את ללמד כדי המעשה את פרסם ה' אבל הרע. מלשון להיזהר צריכים כמה ותוכחה, ומוסר וחומר,אורחות ללמדם שרוצה ישראל, לעמו אהבתו מגודל וזהלעיני אותם לצדיקים, ומעניש נושא פנים לא ולכן חיים,

טוב. לקח ישראל בני שילמדו בשביל הכל כל,

מרים את מעשה לזכור עשה מצוות קבע הבורא גם לכןאשר עשה ה' את זכור בתורה: שכתוב כמו בכל יום ויום,להוסיף טוב ממצרים. בצאתכם בדרך למרים אלוקיךשל רבונו קצרה: תפלה מרים, מעשה של הזכירה אחר שלא הרע! לשון של הנורא מהאיסור אותי תשמור עולם!ישראל. מעם אחד שום על הרע, לשון אשמע ולא אדבררצון לי שום יהיה תרחם עלי, שלא אכפור בעיקר. שלא

ישראל! בר לדבר רע על שום או לשמוע

אותם שנפנים ידי שעל התבוננות, של נקודות כמה נביאהרע. מלשון להינצל בנקל נוכל ותפלה, שינון ידי עלדבר שום לדעת אפשר שאי לדעת, מוכרחים ראשית,רע, תמיד לא הוא כרע, לעיניים שנראה ומה השני, עלבלבו של רע, אי אפשר לדעת מה מתרחש הוא וגם אםומי יודע רע, דבר שעשה הזה, למצב הגיע הוא השני, ואיךחרטות הוא איזה עם עליו, ומי יודע התגבר רע איזה יצרה' רק ולכן כל אדם, של מקומו את ה' יודע רק וכו'. הולךיראה וה' לעיניים יראה האדם כי אחד. כל לשפוט יכולשל בפנימיות שקורה מה רואה האדם היה ואם ללבב,אפילו וזה לגמרי. אחרת הדברים את מבין היה השני,אינספור, שפעמים שכן וכל רע, באמת כשהמעשהרק ואין כאן כלום, דבר מה, שמחליטים שזה רע, רואיםוליצור האדם את להכשיל הרע היצר ותחבולות אשליה

ר"ל. לבבות ופירוד ושנאה מחלוקות

מכירים של מסוימת שבקבוצה מעשה, שהיה כמוגלמוד, שהיה החבורה מבני אחד ל"ע נפטר וידידים,את הסידורים לסדר כדי החולים, לבית- כמה מהם והלכולבית- בדרכם והנה, ישראל. ולהביאו לקבר האחרונים,

נכנס ושתילים, לפרחים חנות ליד כשעברו החולים,עם משם ויצא לחנות, הנפטר, של ביותר הטוב החברמפיהם! הדיבור ונעתק נדהמו החברים כל בידו. עציץטוב! הכי החבר ודווקא עציצים? על לחשוב הזמן הזההחבר זה עליו: כעס של רעות במחשבות התמלאו ומידלקנות אחר בשביל ליום לחכות יכול הוא לא טוב! הכיאת קברו עוד לא אפילו דחוף לו? זה דווקא עכשיו עציץ!

חברם!

וכעסם, תדהמתם עוד גברה לבית-החולים, כשהגיעו העציץ עם המנוח, מונח היה ששם לחדר נכנס כשהואאיזה גסות בחוץ! זה את תשאיר לפחות באמת! בידו! נוכלום...ואז, לו אמרו ולא במחשבה היה הכל אבל רוח!יבחינו בית-החולים שצוות בלי ידו מושיט חברם את ראואותם בתוך וטומן התפילין של החבר, את בדבר, ולוקח

העציץ!

להתנהגותו פשר איזה שיש החברים כשראו עכשיו,למעשיו, אותו ושאלו העיזו כפשוטו, לא שזה והבינומאוד ממחלה נפטר חבר ואותו שהיות להם, אמר ואזחפציו כל את לשרוף שצריכים קובע שהחוק מדבקת, על יהיה מה במוחו" ניקרה אחת ודאגה האישיים, ידע ולא החבר? כיצד יציל אותם משריפה? של התפיליןואז לבית-החולים, בדרך היו וכבר לנפשו, עצה להשיתזה, לקנות רעיון בלבו עלה ומיד הפרחים את חנות ראהלגנוז אותם העציץ, וכך בתוך את התפילין עציץ, ולקבור

כראוי!

להיזהר צריכים החברים, עד כמה עד כמה, הבינו עכשיוכל על גדולה ועשו תשובה לכף זכות, אדם כל את לדוןשאילו חברם, על והכעס שהיה להם הרעות המחשבותהדעה עם את סוף המעשה, היו נשארים רואים היו לאונכשלים זה, על גם היו מדברים הסתם ומן עליו, הרעה

מאוד.

את להרגיל צריך אחד כל לכן הרבה, יש מקרים כאלהחברו, את לעולם לשפוט ולא מסקנות, להסיק שלא עצמולהאמין, צריכים כי טוב. הוא השני שבודאי יאמין, ופשוטהזאת, את ההגדרה להדגיש וחשוב הוא טוב, יהודי שכלהשכל כי השכל. מעל אמונה זו חברו, על טוב שלחשובשמאמין האמונה, ורק רעים, פירושים מיני כל לאדם יתןאת לדון הכח, יתן לאדם את בודאי טוב, זה שהוא בחברועליו רע. לדבר ולא רע עליו לחשוב ולא זכות חברו לכףיכול אמר: אני זיע"א מברסלב נתן שרבי את מה ויזכורהגמרא, מסובך שבמפרשי הכי על הפלפול פירוש, להגידהכי היהודי על פירוש להגיד יכול איני אופן בשום אבל

פשוט!

המרגלים, מעשה על התורה, מספרת שוב שלנו, ובפרשהממעשה צריכים ללמוד והיו רעה, דיבת הארץ שהוציאולשון של שהעוון רואים, אנו כאן וגם למדו, ולא מריםלהסתובב שיצטרכו ואיום, נורא עונש אחריו גרר הרע,הלשון הרע, את ששמע מי וכל שנה, ארבעים במדבר עודישראל. לארץ יכנס ולא במדבר, ימות שנה, עשרים מבן

התחרטו ישראל שבני אחרי שגם הדין, מחומר ועודאלא העונש, על להם וויתר לא ה' חטאם, על והתאבלואת ששמעו מאלו אחד אף יכנס שלא הגזירה נשארהה' עמוקה: סבה לזה ויש הקדושה. לארץ הרע לשוןהארץ דיבת של הרושם לגמרי את מחקו לא שהם ידע,כל על אזי לארץ, כך אותם יכניס שאם וידע, ששמעו, כמו הנה, ויגידו: ששמעו, הרע בלשון יזכרו מיד קושי יכשלו היא...וכך יושביה אוכלת ארץ המרגלים, שאמרומלבם מחקו לא כי הרע, לשון של חטאים באלפי עודלא ששמע, מי כל לכן ששמעו! הרע הלשון את באמתנכנס! הוא הזה, הארס בו נכנס שלא מי רק לארץ, נכנס

לשון השומע האדם על וחזקה ללשון, כרותה ברית כיהרע ששומעים, לשון וכל הדברים, את שהוא מקבל הרע,נדמה אם ואפילו האדם, של לדם עכנאי של כארס נכנסאדם אותו עם בעיה איזו שיש לו ברגע קיבל, לא שהוא לועולה וכד', מיד קבוצה אותה עם הרע, עליו לשון ששמעששמעתי אמת! ואז מה הנה! חושב: הארס הזה, והאדם

לחטוא. וממשיך מדבר, גם הוא

לשון מקבל שלא באמת, שנחשב אחד, גדר רק ישנו לכן,מה גמור שקר שזה חזקה החלטה להחליט והוא, הרע,החלטה רק גמור! שקר אותו אדם – על רע לי שאומריםורק זה מלבו, הרע לשון של רושם כל מוחקת כזו חזקה,

הרע. לשון קיבל שלא נקרא

למה לחשוש שמותר בעי', 'למיחש שנאמר מה כיכגון עצמו, לאדם נוגע זה כאשר רק זה ששומעים,לו, להרע רוצה שפלוני לו שאומרים או שידוכים, בענייניצריך להחליט עדיין הוא אבל להשמר לנפשו, מותר לו אזאת קיבל שלא שזה פירושו שקר גמור, בודאי שזה בלבו,המצויים דיבורים באותם כך, סתם שכן וכל הרע, לשוןשל דיבורים אלמוני, ועל פלוני על שמדברים לצערנו,

ח"ו. הרע לשון

שאין חז"ל, שאמרו מה פי על להבין, שחשוב נקודה עודמאמין אדם בעיקר. אם שכופר עד לשון הרע, אומר אדםטוב שכר ומשלם הארץ, כל שופט שהוא עולם, בבוראבשלוש- וכמו שמובא רצונו, לעוברי רצונו, ומעניש לעושישבורא בודאי כן אם לרמב"ם, האמונה עיקרי עשרהאת לנהל טוב ויודע עושה, אחד שכל מה רואה עולםטוב ולגמול להעניש שצריך למי ולהעניש שלו, העולםמבין, באמת, כך שמאמין ומי טוב, לגמול שצריך למיהעולם, ולהיות של בניהול להתערב מקום לו שום שאין

פ

הגאולה מקרבים כיצד3 עמ' הפרשה בנתיבי

ח' פרק יריבים או אחים4 חנוך לנער עמ'

החכמה" "בגן לשבוע הקרוב ספר היומי בגןט''ז בסיוון שבת קודש יום בסיון עד א' יז' יום

עמודים: 179-192אין האדם, ל ש בו מל ר היש לראשונה יוצאת ה פל הת ש מחמת התבודדות, בר היש עולה והיא קטרוג, שום עליה אין ולכן לה, לארב היכן יודעים המקטרגים

(182 החכמה למעלה." (בגן [email protected] 077-3203904 אימייל יומי: קשר

2 בעמוד הישיבה ראש דבר המשך

Page 2: שלח לך- תשע''א-225-A4ידוהילכבןימאהל 2 2 5 : ן ו י ל ג • ( 1 8 / 0 6 \ 2 0 1 ) א ' ע ש ת ן ו י ס ב - ז ט • ך ל - ח ל ש : תשרפ •

מפניניהפרשה

לך שלח פרשתהשבוע פרשת על נבחרים ופתגמים רעינות פנינים

. . . י"ג" (במדבר ע" יהוש נון ן ב ע להוש ה מש קרא ויט"ז)

מרגלים" מעצת יושיעך י-ה עליו "התפלל ופירש"יהענווה את משה ראה שכאשר יונתן בתרגום מובאהושע במקום לו וקרא עליו התפלל אזי יהושע של

יהושע.שמו שינוי לענין הענוה קשורה מה ולכאורה

ליהושע?להישאר רוצים שהם טענו שהמרגלים מכיון אלאלהיכנס לארץ, יוכל לא הוא הרי כי משה במדבר עםשראה ומכיון רעה, דיבתם את הוציאו כך ומשום צריך היה הרי והוא יהושע, של ענוותנותו את משהאזי משה לארץ ישראל את ולהכניס משה לירש אתשהעיקר יהושע יאמר שמא בעצתם, שיפול פחדיושיעך י-ה בירכו כך ומשום משה, את ירש שלא

התורה) (תבונות מרגלים. מעצת

ט"ז) י"ג (במדבר ע" יהוש נון ן ב ע להוש ה מש קרא "...וימעצת יושיעך י-ה משה: עליו שהתפלל ופירש"י

מרגלים

י-ה ליהושע משה אמר לא מדוע לבאר נראה יושיעך לשון כי מרגלים, מעצת תיפול שלא יושיעךמרגלים בעצת כבר שקוע יהושע כי מורה וכו' מעצתכי מפני וזאת משם, לצאת כדי ישועה צריך והואומשום בעגל, חטאו אפרים שבט שגם ידע משהשהוא המרגלים בנסיון להיות גם יהושע על כךשנפגם פגם האמונה את האמונה, ולהעלות נסיוןרק רבינו שמשה לומר יתכן זה ולפי העגל, בעשייתי- וזה שאמר כיצד לעמוד בנסיון, עצה ליהושע נתןבתפילה היינו שירבה , תפילה י-ה בחי' יושיעך, ה

חדש) המרגלים (אור להנצל מעצת כדי

ן ב וכלב נון ן ב ע ...ויהוש ניהם פ על ואהרן ה מש פל ויו) ה' י"ד (במדבר גדיהם ב קרעו הארץ את רים הת מן ה יפנ

גדיהם, ב קרעו וכלב ע יהוש מדוע שדקדק מי ישניהם? פ על נפלו רק ואהרן ה מש ואילו

עד בדעתו נחלש שהצדיק לעולם לא לומר ויראהתמיד כי גדיהם ב קרעו של למצב שמגיע כך כדיויחמול יושיע שה' שלימה באמונה מאמין הואבלי אבל מצער נפלו רק ואהרון משה כך ומשום

יאוש כלל. ועוד יראה מדוע פתחפניהם על וסיים ויפול יחיד בלשון המקרא

נצטערו אחד עניין שעל לך לומר רבים? לשוןותבוא לארץ להיכנס כבר יזכו שלא שניהם

חכמה) השלימה. (נחל הגאולה

י"ט) י"ד ך..." (במדבר חסד גדל כ ה הז העם לעון נא "סלחעם למען בתפילתו הזכיר לא רבינו משה מדועהעגל? בחטא שהזכיר כפי האבות זכות את ישראלקברי על והשתטח רץ שכלב מכיוון לומר יראהכן שאין מה זכותם, ידו על התעורר כבר אזי האבות

בעגל. (נתיבות דעת)

י"ח) י"ד (במדבר ע..." ופש א עון נש חסד ים ורב אפ ארך "ה'ה' פעמיים אמר לא משה מדוע שהקשה מי ישפעם אמר אלא העגל בחטא כמו וכו' רחום אל ה'הקב"ה התוספות ששם לדעת ויראה לתרץ אחת?החטא לפני ולימדו למשה שה' רחום בין זאת אמרידע כבר זאת ואילו כאן משה שאמר ובין לאחריו

דעת) (נתיבות אחת. פעם אמר ולכן זה סוד את

איה" "צועקיםהגאולה" מקרבים הם בזה בתפילה לה' ירבו שישראל ידי "על

דקהילתנו. ההוראה וראש בית ההוראה כולל ראש שליט"א אלגרוד אלחנן שלום ר' הרה"ג מאת חסד" של "חוט הוראה בית ע"י המוגש הלכתי דיוןעדים וללא שטר ללא כסף האם מותר להלוות

שו"תשל חסד

ללא לחבר כסף להלוות מותר האם שאלה:הוא שהחבר היכן משתנה הדין והאם שטר? וללא עדים

תלמיד-חכם?

ע"ה [ב"מ נשך איזשהו פרק בסוף בגמ' איתא תשובה:לתלמיד ואפילו עדים ללא מעות להלוות שאין ע"ב]

כל רב: יהודה אמר "אמר רב וז"ל: [ב"מ ע"ה ע"ב], חכםעובר - בעדים שלא אותן ומלוה מעות, לו שיש מירוחו על שעולה (רש"י: מכשל' תתן לא עור 'ולפני משוםלעצמו, קללה גורם אמר: לקיש וריש לכפור), לוה של

על הדוברות שקר שפתי ל"א] 'תאלמנה [תהלים שנאמרהכל, כופר וזה כשתובעו קללה לעצמו גורם (רש"י: עתק' צדיקאין עתק, שהרי צדיק על דובר שהוא ואומרים את המלוה מקללין

קא מקיים אשי: לרב רבנן אמרו ליה לוה). שאכן הוכחה לו

דמעלי בהדי פניא ליה שלח רבנן. מה דאמור כל רבינאקטינא לי דאתרמי זוזי, עשרה מר לי לישדר שבתא:ונכתב סהדי, מר ניתי ליה: שלח - למזבן. דארעאשכן ליה: כל - שלח נמי? אנא ליה: אפילו - שלח כתבא.

הלוואתי) וגורם ישכח (רש"י: משתלי בגירסיה דטריד מר,של דין בבית (רש"י: צועקין שלשה רבנן: תנו לעצמי. קללהמי הן: ואלו (רש"י: שהרי הם גרמו לעצמן), נענין ואינן מטה)

בעדים...". שלא אותן ומלוה מעות לו שיש

מצד או להלכה היא זו גמ' האם הראשונים ונחלקוחסידות: דברי

הגמ' הנ"ל פ"ב ה"ז] פוסק את ולוה הרמב"ם [הל' מלוה א)מותר בהם נוספים אופנים עליה ומוסיף להלכה,עדים בלא מעותיו להלוות לאדם "אסור וז"ל: להלוות,המשכון, על הלוהו כן אם אלא חכם, לתלמיד ואפילועדים בלא המלוה וכל יותר. משובח בשטר והמלוה

קללה וגורם מכשול' תתן לא עור 'ולפני משום עוברשהסיבה סק"ד] ע' סי' [חו"מ הסמ"ע ומבאר לעצמו",היא בשטר, הוא כסף להלוות ביותר המשובח שהאופןולא ההלוואה סכום במפורש כתוב שבשטר משום

הסכום. על גובה ללוה המלוה מחלוקת בין תהיה

על חולק לי"] "תיתי ד"ה ע"א כ"ח ב) אולם הריטב"א [מגילהרק ממידת אלא מדינא אינה זו שגמ' הרמב"ם וסוברבהדיה שותפותא דלא עבדי לי "תיתי וז"ל: חסידות,דאורייתא איסורא דהא רבותיה? מאי תימא וכי גוי.במסכת כדאיתא פיך' על ישמע 'לא ובכלל הואעם שותפות לעשות לאדם אסור ע"ב] [ס"ג סנהדרין ישמע אמרה לא והתורה שבועה לו שמא יתחייב הגויאו דאורייתא ממש איסורא לאו דההיא והנכון פיך? על[ב"מ שאמרו מדת חסידות בעלמא, וכענין אלא דרבנן

עדים". מעותיו בלא לאדם שילוה אסור ע"ב] ע"ה

ולמעשה: להלכה לפסוק יש כיצד האחרונים ונחלקו

כדברי הרמב"ם להדיא ס"א] פוסק ע' סי' השו"ע [חו"מ א)כך שטר. משכון או עדים, ללא להלוות איסור שישנואש שרידי שו"ת [סי' קע"ט ס"ג], הקיצשו"ע פוסקים גם

סי' ח"ז חו"מ אומר יביע יוסף [שו"ת הגר"ע ב'], אות נ"ז סי' [ח"א

בכל אלא הסכום, בגובה חילוק אין ולשיטתם ועוד. ז']

הגר"ע וז"ל אלו. תנאים על להקפיד יש שהיא הלוואהאלא לנו אין שאנו להאמר ניתנה האמת "וכן יוסף:שההלוואה להיזהר הפוסקים, ולכן צריך רבותינו דבריבאופן וכיו"ב, מאוחר שיק בקבלת או בעדים, תהיהבמראית החיד"א ומרן חובו. פירעון קבלת שיבטיח

שמעון רבי הגאון שפירש מה [ב"מ ע"ה ע"ב] הביא העין[תהלים הפסוקים כוונת פראג, אב"ד שפירא אהרן

– במשפט' דבריו יכלכל ומלוה חונן איש 'טוב קי"ב]:

יפרעו שהלווים 'כי לעולם לא ימוט' – בעדים, שילוהעל יעבור שלא צדיק' – יהיה עולם 'לזכר חובותיהם, לגרום – שלא יירא' לא רעה 'משמועה לפני עור, איסור

לעצמו". קללה

סק"ב] קע"ט סי' הקיצשו"ע על הלכה [דרכי אליהו הגר"מ ב)רק הוא זה שדין שסובר אלא כשו"ע, הוא אף פוסק קטן, על סכום בהלוואה ולא גבוה על סכום בהלוואהיכול למחול, אדם שדרך מועט סכום זה "ואם וז"ל:

להלוות ללא עדים".

אליעזר [ח"ז ס"א] ושו"ת ציץ ע' סי' השולחן [חו"מ ערוך ג)את שמיישבים אלא כשו"ע, הם אף סוברים מ"ז] סי'

שטר, או משכון עדים, ללא שמלווים היום העולם מנהגזה ולוים בזה עתה נזהרים שאין "ומה ערוה"ש: וז"לזה דמכירין משום שטר, ובלא עדים בלא גמ"ח מזה ולא ישכח המלוה שלא ויודע לזה, ונאמנין זה זה את

לו". יכפור

דברי ושו"ת פ"ח] אות ה' מערכת [כללים חמד השדי ואילו ד) שלא נזהרים העולם מנהג קל"ו] מיישבים את סי' מלכיאל [ח"ד

ממנהג רק הוא הגמ' שדין הריטב"א דברי פי על כלל, בזהחסידות ולא לדינא.

שהוא כסף סכום כל להלוות בימינו אין גם הדין, מעיקר למעשה:בשטר והמלוה לתלמיד-חכם, ואפילו שטר, או משכון עדים, ללא

ביותר. המשובח הוא

אדם שדרך קטן כסף סכום להלוות ניתן אליהו הגר"מ ולשיטתהנ"ל. התנאים ללא אף למחול,

על להם יש הנ"ל, התנאים ללא גדולים סכומים גם להלוות והנוהגיםלכתחילה. לעשות כן ראוי אין שיסמוכו, אולם מה

עונשו שהחוטא יקבל ודואג את העניינים, שמסדר זהוכו'.

ולהיות אלו, בעניינים לטפל צריך שהוא שחושב אדםאת בדעתו וחוכך אדם, בני שדן מה"פרלמנט", חלק שיש מאמין לא שהוא מראה הוא אחרים, של מעשיהםבעיקר. כופר שהוא פירוש וזה העניינים, את שמנהל מילעולם, בית בעל שיש לבו, על לשים צריך אדם לכןיתברך באמת הוא ורק מאוד, טוב העולם שמנהל אתהמניעים הם ומה ואחד, אחד כל של מעשיו מה יודעזה נאמר, על שעל אחד, כל של מקומו הוא שלו וכו', ורק

יכול הבורא רק שזה למקומו, שתבוא עד חברך את תדוןאחד ואחד. כל של מקומו לדעת, את

בדברים מתעסק אתה מה לבו: על ישים אחד כלתטפל במשהו? לטפל רוצה אתה לך? שייכים שלאזמן לו יש איך עצמו, מסתכל על כשאדם שלך! בתשובהחסר כמה חשבון עושה אדם אם אחרים! על להסתכלאחת שניה לו שאין היטב מבין הוא אז ברוחניות, לוכל עצום, בגרעון הוא כך כל אחרים, על להסתכל פנויהיש מאיפה הרבה להספיק, כך לעשות, כל יש הרבה כך

זמן להתעסק באחרים? לאדם

כדי לאדם, מאוד נצרכים שלמדנו, האלו היסודות כל

לשון של החמור והעוון מהאיסור להינצל שיצליחשיהיה כאן, צריך ונקודה שהזכרנו כל נקודה ועל הרע,הטוב וה' הרע. מלשון כך להינצל יומיומית, תפלה לושלא הרע, לשון של ויצילנו מהיצר הרע יזכנו, והרחמןישראל, וגם על רצון לשמוע רע ולדבר רע שום יהיה לנוהרע של לשון אבק בשום שמץ של לא נכשל באקראילגאולה נזכה זה ובזכות ישראל, בר על רעה ומחשבה

רצון. כן יהי אמן ממש. ברחמים בקרוב שלמה

1 מעמוד הישיבה ראש דבר המשך

ומבורך שלום שבת בברכתישראל בית לכל

Page 3: שלח לך- תשע''א-225-A4ידוהילכבןימאהל 2 2 5 : ן ו י ל ג • ( 1 8 / 0 6 \ 2 0 1 ) א ' ע ש ת ן ו י ס ב - ז ט • ך ל - ח ל ש : תשרפ •

סיפורלשולחן

שבתהבעש"ט של מדרשו ביתלפה במעז'בוז היה מלא מפהרבים מוזמנים מקום. אפס עדוהמתינו המדרש בית סביב הצטופפוור' הבעש"ט - הצדיקים שני לצאת החתן בלוויית - קיצעס וולף זאבאותה כל מכונסים שהיו והכלה משום מה הבעש"ט. של העת בחדרו

מלהתקיים. החופה התמהמה

גדולי יתומים ששני חתן וכלה אלה היובבתיהם השנים כל גידלום אלו עולםלשדכם. החליטו לפרקם, וכשהגיעוותלמידו הגדול הבעש"ט היו אפוא כך

ל'מחותנים'. וולף זאב רבי

והקהל התעכבה החופה , נקפו הדקותהמקורבים אחד ותמה. ממתין בחוץבשל חל העיכוב כי וסיפר החוצה יצאבשעת כי התברר, ממונות. עניינישני התחייבו השידוך, על ההחלטההיתומים לזוג להעניק המחותנים צד. מכל זהובים מאתיים בת נדוניהעמד בהתחייבותו, וולף זאב רבי בעוד

מלמלאה. רבו התמהמה

וולף רבי הודיע וברעדה בחילהחתן היתום, של טובתו לבעש"ט, כימול עומדת רבות, שנים גידל שאותוסילוק לחופה בלא ייגש ולכן לא עיניוהבעש"ט ניסה תחילה ההתחייבות.כשזה אולם וולף, רבי עם להתווכחבשרעפיו הבעש"ט שקע בשלו, נותר

להפריעו. העז לא ואיש

ושעטתם סוסים פרסות הלמות קולהגיעה האירוע למקום . פתאום נשמעסוסים, לצמד רתומה עגלה בסערהמעשירי קסלר, לייב ר' ירד ומתוכהרבה התרגשות ונכבדיה. העיירהבסערה לתוך פרץ והוא פניו ניכרה עלאחדות דקות כעבור בית-המדרש.עגלתו נעלמה שניות ובתוך משם יצא

החשיכה. בתוך

שעה, השעה, מחצית לה חלפה עברהשעתיים אחרי רק החלה. טרם והחופהובאים. הדי דהירה קרבים שוב נשמעור' של עגלתו שוב נראתה רגע כעבורלבית סמוך נעצרה היא קסלר. לייבבצעדים לייב ירד מעגלתו ר' המדרש.הקודש אל ונכנס וזריזים נמרצים נראו ספורות דקות לאחר מיד פנימה.בידיהם אוחזים בפתח, הצדיקים שניאל החתן את ומובילים אש אבוקת

חופתו.

ההמונים, בעיני לחידה היה הדברהיתום בנישואי לשמוח שבאוהגיעה לפתרונה החידה והיתומה. אךשעות לאחר מאוחרת, לילה בשעת רק

וכלה... חתן שמחת של ארוכות

וביין, בריקודים החוגגים לב כטובאחד על קסלר לייב ר' טיפס הכול הס. הושלך באולם השולחנות. פיו. למוצא דרוכה בציפייה המתינוכוס 'לחיים' על באמירת לייב פתח ר'את קצת 'מתח' שרף, יין של גדושהאת סיפר החל לדבר. והוא ואז הקהל,

לשמוע. שהכול ציפו מה כל

ר' ביקר יום באותו סיפורו, היה וכך שעמו העיר, מושל של בביתו לייבהמושל, הדוקים. מסחר בקשרי עמדפנים, נראה במאור לקבלו שרגיל היהר' לפני הציג הוא ומודאג. רציני הפעםמהגרף איגרת שקיבל באותו יום לייבכי על מתלונן הגרף ובה ליבורסקי,נותר בעל-שם-טוב, המכונה הצדיק לא זהובים. "אם אלף של לו סך חייבהחוב לפירעון תדאג

שיכבלו אנשיי את אשלח היום, עודסיים ויאסרוהו", באזיקים הרבי את

באיום. הגרף

לגרף התחייב הבעש"ט כי התברר, שבויים פדיון מצוות בשל כשנה לפניפונדק- בעל של חובותיו את לכסותבתשלומי לעמוד שהתקשה דרכיםלא לייב ר' לכלא. והושלך החכירהאחד. רגע אפילו להשתהות היה יכוללהעמיד כדי לבית-המדרש מיהר הואזו לו. הצפויה הסכנה על הרבי אתאל הגיע בה הראשונה הפעם הייתה

המדרש. בית

את מצא המדרש בית אל בהגיעולפני ודברים ובדין בהכנות הבעש"טהביט הדברים, את לו סיפר החופה.משועשעות בעיניים הבעש"ט בו

ששומע כמי משהו,הרהר קלות, מעשייה מרתקת.

הגרף לארמון לגשת לו הורה ואזלייב ר' העניין. את להסדיר כדי

כוונת "מה ומבולבל. המום נותרוסיים הגרף אל סע הקשה. הרבי?!",הבעש"ט. השיב הפרשה", את עמוניגש לא "בלעדיך הוסיף, רגע כעבור זאת לעשות עליך לכן החופה, אל

בזריזות!"...

לשמוע את בקהל, ניתן היה רטט עברהמתיחות הנוכחים, של ליבם פעימותאת בצמא שתו והם וגברה, הלכהוהוא לייב, ר' של המפתיע ספורו

המשיך.

אל הרבי שלחו מדוע ידע לא לייב ר'לו. לומר עליו ומה הזועם הגרף ביתלא היה מדי למחשבות רב אולם זמןלסוסים, קפצה הדרך כי נראה שכן לו,ממחצית הזמן. בפחות שהגיעו ליעדםלייב ר' את קיבל ליבורסקי הגרףהבאת הסתם "מן מאופק. בנימוסלי", חייב שהצדיק הזהובים אלף את

אמר.

ר' גמגם באתי", זה בעניין כן, "אה,לומרבשנייה עדיןלאידע מה עליו לייב.במוחו: "האם רעיון צץ הבאה. פתאוםהחוב, כפי פירוט את לי תוכל להראות

במחברתך?"... מופיע שהוא

את ופתח המחברת את הביא הגרףהתחייבויותיו פורטו שבו העמודהפעם הייתה לא זו הבעש"ט. שלבמשא- בא שהבעש"ט הראשונהשבויים. פדיון על הגרף עם ומתןהתחייבויותיו את וסיכם שב הגרףשכבר הסכומים ואת הבעש"ט שלהוא הגרף. החוויר פתאום שילם.את מחשב כשהוא בגרונו, כחכחהרים לבסוף קל. בהמהום חישוביוניכרה מבוכה המחברת. מן עיניו אתאדם", אלא אינו אדם "ראה-נא, בהן.פירוט על עתה זה "עברתי התנצל. שלך, הרבי של והתשלומים החובות

בלבד זו לא כי לי, התברר ולהפתעתי

יש אלא מאומה, לי חייב הוא שאיןזהובים, מאתיים של זכות בידי לובהזדמנות הנראה ככל שילם שאותם

שלי"... טעות בגלל גם-כן אחרת,

הזהובים מאתיים כי לציין מיותרגם כיסו לבעש"ט, לייב ר' עמו שהביאהצעיר, לזוג הנדוניה עבור חובו אתבאותו החופה קיום את שאפשרו והם

הלילה.

הנוכחים, מפיות פרצה רווחה אנחתהתפרצה לייב ר' של דבריו בתום ומידשהקפיצה גדולה, פנימית שמחהסוחף בריקוד כולם של רגליהם אתראיתי לא אכן, הבוקר. אור עד שנמשךכי לחם, מבקש וזרעו נעזב, צדיק

מצב. בכל להם דואג הקב"ה

בתפילה לעמוד להרבות האדם חייב ויום יום בכל ולכן בחיים ניסיונות הרבה אדם יש כלמתחדש יום "בכל בגמרא: שאמרו בהם, בבחינת מה לעמוד לו שיעזור מה' ולבקשלדעת שעלינו והעיקר יכול לו", האדם אין עוזרו ולולא הקב"ה אדם של יצרו ומתגבריש עדיין הרצון ונעלם החשק באמת כבר אבד הכל, וגם אם אף על ולרצות לכסוף להמשיך"איה מקום בבחינת עומד, אתה שבו מהמקום ה' את לבקש הפסקת מדוע האדם תביעה עלבקשת ודרשת לא למה ממנו הקב"ה יתבע עדיין שהאדם נמצא מקום שמכל כבודו" היינולמצב מוצא שאין והרגשת בעצמך להתחזק יכלת שלא ואפילו קשים הכי בזמנים גם אותי

ה' יתברך. אחרי מלבקש להתייאש אין אך עדין שלךישאל ולכאורה ונענשו. דיבת הארץ את הוציאו בפרשתנו שהמרגלים מוצאים שאנו מה וזהמה את הם באו ואמרו ואכן הארץ, את שיבדקו מהם וביקש שלחם למה הרי משה הא השואלביקש יתברך ה' הפשט שהרי ע"פ ועוד בטרוניא, עליהם לבא מה יש על וא"כ ראו, שעיניהם

כנען". ארץ את לך אנשים ויתרו "שלח נאמר שהרי ממשה זאתלך" שלח ממשה ביקש ונכון הוא שה' שאמת וברור, למעלה הכל מובן המבואר פי על אלאעליהם היא אבל הטענה האמת, את אמרו גם והם המרגלים את ע"פ דעתו שלח ומשה אכןהענקים, ואת העמלקי את לנצח לכם שיעזור מה' ביקשתם שלא כך כדי עד בה' כפרתם מדועעומד רבינו שמשה יודעים שהכל ועוד המרגלים, דברי סמך על לארץ לעלות מפחיד שזה אמתהמרגלים את בכלל לשלוח מסכים משה מדוע עצמו, את האדם שואל ועל זה זה מהלך מאחרי

ישראל. לליבותיהם של ספיקות להכניס מדוע וא"כ טובה, היא שהארץ הקב"ה הבטיח הרימצידם, אולם ובכי לצער גרם למה זה בני המדבר, ומובן גם אצל נשאלו אלו ובאמת שאלותהאדם שבא על שכל צער ונסיון ללמדך למה, כך וכל חינם" קורא לזה "בכיית הכל הקב"ה אחרילפנות צריך מיד היה ישראל עם זאת בכל כי חינם, בכיית נקרא זה ה' את ידו שוכח על והאדםבכו מבלי אלא זאת שלא עשו המרגלים, ומכיוון לאור דברי עזרה ותושיה ממנו לקב"ה ולבקשאין מאמין אזי הוא אבל בוכה שהוא אפילו בה' שמאמין מי כי חינם, בכיית זה הרי את ה', לזכוראך האמונה, שלמות זה הגם שאין מה' עזרה מבקש הוא ידי בכיתו על הכל בסך כי חינם זה

להקב"ה. אלא לפנות למי לו שאין מבין האדם עדיןסתם, בוכה אתה ומדוע לך, יכול לעזור ה' נקרא חינם שהרי זה אמונה בלי שבוכה מי אבלמה לאחר גם בכל אופן את ה' בקשתם לא מדוע היה דור המדבר הטענה על שעיקר נמצא

מהמרגלים. ששמעתםבכיית חינם של למצב ח"ו יגיע שלא לפניו ולהתחנן ה' לפני הרבה לבכות צריך ובאמת האדםחינם בכיית "אתם בכיתם ה' שענה להם מה וזה האמונה, יאבד את ולא את ה' יזכור תמיד אלאאומר היה אם ה' שהרי זה בעונש מידה כנגד המידה מה ולכאורה לדורות" לכם בכיה אקבע לכןנענשו? מידה ובאותו חטאו שישראל למה דומה זה הרי חינם בכיית יבכו הבאים הדורות שגםלה' צרתו עם פונה לא שהאדם נמדדת בזה חינם לעיל שבכיית האמור ע"פ יובן העניין אלאישראל כל מידה באותה נענשו כך ומשום חושך, באותו נמצא שהוא היכן עליו שיחמול יתברךהיה זה אך שתי הבתי מקדש שנחרבו בשעה בתפלה לקב"ה פנו הבאים שאכן הם בדורות גםסכותה בענן שכתוב פנים וכמו הסתרת בבחינת לתפילתם שעה יתברך לא ה' כי בכיית חינםשישמע מי להם לא היה כי בבחינת חינם הייתה של ישראל היינו שתפילתם תפילה מעבורזה רק כי ענין בכל לקב"ה לפנות של זה בענין מאוד עד להתחזק עלינו כך ומשום תפילתם, את יקרב את הגאולה אכי"ר.

ל

הפרשה בנתיביפרשת שבוע מתוך מוסר לקחי

ב

נעזב..." צדיק ראיתי "לא

איה" "צועקיםהגאולה" מקרבים הם בזה בתפילה לה' ירבו שישראל ידי "על

Page 4: שלח לך- תשע''א-225-A4ידוהילכבןימאהל 2 2 5 : ן ו י ל ג • ( 1 8 / 0 6 \ 2 0 1 ) א ' ע ש ת ן ו י ס ב - ז ט • ך ל - ח ל ש : תשרפ •

הדעת בדיחותדשטותא מילתא ע“י אם כי שמחה לידי לבוא א“א כמעט

מתחזים ואדמורים לבאבות הבדיחה (כוונתבלבד)

קוויטעל לבאבא אדם ומסר הגיע בחתונה אחתלהרצין לפתע זה התחיל בשורה, ראשון היושבאחריו ליושב הקוויטעל את והעביר ראש, בכובדהעביר הוא וגם עליונים לתפוס התחיל הוא שגםמייד לשרעפי קודש נכנס זה לאדמור שגם אתסיים בשורה האחרון שהבאבא אחרי וכך וכו'מאן זה את לקח להבה אש כולו הקוויטעל עםהפלאים הוא בקוויטל שנכתב שמה דהוא להציץ

הגיעו". "הצלמים

חסד" מוסדות "חוט של יו“ל ע“י

י-ם ת.ד. 57669 13 ירושלים הנביא שמואל רח'פקס 02-5812252 02-5812210 טל‘

לנו: כתבו ולתגובות בדוא“ל לקבלה להצטרפות[email protected]

כתובתינו באינטרנט

בא“שחיפהת“אי-ם

19:1119:2719:1919:24כניסה

20:2920:3120:3320:29יציאה

21:0420:0121:0521:02לר“ת:

ב) (יהושע יהושע וישלח הפטרה:

תשע"א לך שלח- זמנים|פרשת

ולעוד לאומן נשים נסיעתצדיקים קברי

של רבינו לקברו ההרשמה לנסיעהבאיזור צדיקים קברי ולעוד באומן

בעיצומהמסלולי מגוון ולעוד

מנוסות מדריכות צוות בהדרכתהראשונה מהשורה

בנייך“ ”שלום בת“ת מחנך יצחק. א. מאת הרבח' פרק יריבים או אחים

לפקס: 02-5812252 שלחו לנו: [email protected] או כתבו רעיונות שאלות בנושא חינוך לתגובות

הכחולות, האופניים עם בחצר דוהר דנימפסיק לא הכידון הפעמון על לו. קנה שסבאעדיין שהשמש אפילו מהבהב והפנס לצלצל- ומסתובב דוהר נוסע, דני הרקיע. במרכז

בעולם. ממנו מאושר אין

קולות את ששמעה אחותו, שרהל'ה "דני תביא בריצה; מגיעה הצהלה והשמחה,מבקשת. היא באופניים!" סיבוב בבקשה לישויתרתי לא שומע. "דני, זוכר כלל דני אךלדני שלי?" אך הפליימוביל אתמול על לךב- כל כולו שקוע הוא עכשיו, אין זמן כללהשני. מהצד החצר של השולחן את להקיףמתחננת ודי" קטן סיבוב רק בבקשה "דני,

לוותר. מוכן דני לא אך שרהל'ה.

לבית לחפש נכנסת שרה'לה סף דמעות עלהתחננתי יפה, בקשתי "אמא! אמא. אתרוצה לא דני אבל בכיתי, כמעט ואפילוהכול ביקשתי? בסך מה לי באופניים, לוותר

קטן". סיבוב רק

אוהב להפסיד אחד לא אף

את מבינה, לא היא אך צודקת. שרה'להעם ניסיון בשעת ההורים, אנחנו שגם מהבאמת סיבוב קטן להבין. מתקשים הילד,מתעקש? דני למה אז נורא, כ"כ לא זהקשה לדני לוותר? קשה לדני מדוע ואף מפסיד שהוא מרגיש הוא כי לוותר,

להפסיד! אוהב לא אחד

כרטיס קנית המבוגרים: מחיי דוגמאהטיסה והרגשת מאחר לחו"ל. טיסהדאגת לך, קשים הממושכת והישיבהליד במטוס ישיבה מקום לקבל מראש בחקר סוגי הטיסה לך תעבור החלון כךבמקומך שהתמקמת לאחר העננים. הוא לספסל. שלך השותף הגיע המיוחל,עליו שמופיע שלו ובכרטיס בך מתבונן

בשורה האמצעי (המושב E24 המספרהשאלה את שומע אתה לפתע שלך).לך אכפת "תגיד, חששת: כ"כ שממנהליד לשבת רוצה אני מקום? שנחליףתענה הטיסה" את עלי מקל זה החלון,לענות יכול אתה מוותר לו??? בכנות- אתה

שומע... לא שלך הילד האמת, את

שגם להסביר מנסה היית הרי אתהלהתחמק, הבעיה, מאותה סובל אתהבקיצור סיפור להמציא להצטדק, לוותר יכול לא אני מצטער, לא! לענות-רק הרי וצודקת. לגיטימית תשובה לך. שיכרטס לדייל התחננת שעה חצי לפניאז למה החלון- מקום ליד לך אותך וייתןלוותר, אומרת זאת מה וגם לו?! שתוותרהוא החלון ליד לשבת רוצה הוא אםולבקש מראש זה על לחשוב צריך היה

מהדייל.

בעייתית קצת מידה

"לוותר", הדרישה על מעט נחשוב אםמידה היא הוותרנות שמידת נודה בוודאימבוגרים כאנשים לנו גם "בעייתית", קצתמידותיהם על שעובדים לאנשים ואפילונהפכים אחד ביום לא מסודרת, בצורהלוותר לפעמים קשה לנו גם לוותרנים.לנו אפילו קשה המקרים, לאחרים וברובפעמים הויתור. של חשיבותו את להביןבתיאוריות משתמשים אפילו אנו רבותעצמנו את לפטור כדי ומשונות שונות

אני אבל מוותר לו, כמו: "הייתי מלוותר,טובה, וכפוי נצלן אדם בתור אותו מכירטובה אסור להכיר יודע שלא וכתוב שמי

וכדו' טובה" לו לעשות

את נבדוק בואו רחוק, לחפש למה בעצםוהילדים האישה עם בבית קרוב, עצמנו"וויתרו" הגברים לאחרונה מתי שלנו.הדיחו או הבית את ושטפו לאישהשלנו הנוחיות על ויתרנו מתי כלים?!הילדים עם שיחה או בטיול והשקענו גם בקיצור, יום? של בערבו כך סתם הוויתור. במידת השלמות שיא לא אנחנוהאישית" ה"דוגמא אנחנו אם ולכןקשה... המצב "קצת" הויתור- אז במידתביחד נעבוד בואו להתייאש במקום טוב,

ה"וותרנות". נושא על הילדים עם

עונים לשרהל'ה? מה

והאופניים שרהל'ה עם לסיפור נחזורלה לפתור שרהל'ה מצפה מאמא דני. שלסיבוב רוצה הכול בסך היא הבעיה. את

עושים?! מה מסרב. דני אבל קטן,

אתה "אם לדני: יגידו מאיתנו הרבה את לך לוקח אני לשרהל'ה, מוותר לאלומד שאתה או תחליט! האופניים.יעשה דני אופניים" לך שאין או לוותר

דקות 5 להפסיד שווה פשוט- חישובייתן לשרהל'ה הוא ולכן, ולהרוויח שעה.-אבל לא?! טוב, רעיון האופניים. אתלוותר? דני את חינכנו האם לרגע- נחשובאילצנו פשוט לא! בפירוש היא: התשובה

אותו.

מציע היה E24 מכרטיס האדון אם גםהיינו החלון ליד המקום עבור 200$ לנווותרנים?- אנחנו כי למה? "מוותרים" לו.

אותנו. פיתה הכסף כי לא!

שקשה מידה בהחלט, היא "וותרנות"צריך ויתור, להשיג כדי אותה. לקנות בטוח ולא משהו" "להפסיד כלל בדרךטעם אין ולכן- להפסיד. מוכן שהילדזה וויתור- לא זה בכפיה, "וויתור" ללמד

על עבודה פירושו ויתור וצביעות. שקרנכריח אנחנו כאשר נוסף- דבר המידות!שהוא להניח סביר לוותר, הילד את"המצווה" הזו כי ומרדנות- יפתח שנאה

להפסיד. לו גורמת

רוצה הוא לא כי לוותר קשה מאוד לדנישאנו כפי בדיוק מתנהג, דני להפסיד.מקומות מיני בכל מתנהגים הגדולים לאוטובוס, בתור לדוגמא: ומצבים.או בבנק חולים, בקופת בסופרמרקט,מוותרים אנחנו לא לביטוח לאומי. בתור

להפסיד. רוצים לא אנחנו כי

צריך שרהל'ה? עם עושים אופן בכל מההילדים. בין ההתייחסות את להפריד

אמא ולנחם, להבין צריך שרהל'ה אתלה: ולומר בצערה להשתתף צריכהשקרה מה נעים, לא שזה בטוחה "אנילך לוותר מדני מצפה הייתי אני גם לך. כשאת קשה, הרגשה באמת זו באופניים,לא והוא לך לוותר צריך היה שהוא יודעתבאמת דני מה?! יודעת את אבל רוצה, אותך אוהב מאוד הוא לך, לוותר רוצה

נעים, אבל להרגיש לך לגרום והיה רוצהשלנו כפי בדיוק לוותר קשה לדני לו. קשהעם במשחק לחברה לוותר קשה לפעמים

החדשים. הלורדים או הבובה

ילדה על סיפור עכשיו לה תמציאימשהו והיה ביקשה ממנה שחברה שלהשיחת לה תוסיפי לה, לוותר לה קשההרגישה החברה כמה עד בסיפור רגשותהחברה כמה ועד מהמצב, נוחות בחוסרלה תתני לה, קשה והיה לוותר רצתהאותו לפתור ולנסות המצב את לנתחלדוגמא: אותה תשאלי עצמה, בכוחות"איך כזה?" במצב עושה היית את "מה

מתמודדת?!" היית את

פנימי בית בדק לעשות צריך דני עםורחמנות. על וויתור אישית ועבודה

והרווחתי וויתרתי

נובע לוותר, שלנו הקושי ועיקר מאחרלהחדיר נצליח אם ה"הפסד", מתחושתזה שוויתור ולילדים, לעצמנו המסר אתויישאר המטרה את השגנו אזי רווח-

הוויתור עם את ולתרגל ליישם לנו רקשונות, בסיטואציות הילד ועם עצמנו

שני. לטבע שייהפך עד

מדות ע ארב שנינו: באבות במשנהזו ך, ל ש ך ל וש י ל ש י ל ש האומר אדם. בסדום. ת מד זו אומרים, ויש בינונית. ה מדי ל ש הארץ. עם י, ל ש ך ל וש ך ל ש י ל שך ל וש י ל ש י ל ש חסיד. ך, ל ש ך ל וש ך ל שחסיד להיות כדי ה-י) (אבות ע: רש י, ל שהשיר את ליישם כדי בוותרנות, ולהתנהגשלך- שלך שלך, "שלי מהגן הילדה שלהרבה צריך לעבוד גדול בתורה" כלל זהענוה, החברים, אהבת טובות- מידות על

וכדו' רחמנות נתינה, טוב, לב

דוגמא .1 היא: הראשונית החינוך ופעולתאישית: הילד הוא חקיין וכאשר הוא יראה ולא כמעט אלו, ממידות הרבה בבית ובדרך וותרנות על איתו לעבוד צורך יהיהזה מה כי לוותרן, בעצמו ייהפך כלל הוארואה ילד כאשר אך ורואה. מכיר שהואכאשר והשגיות, שליטה מלחמת בביתמתעלמים/נלחמים הוריו את רואה הואראש אותה "משחקים או בשני, אחדכמו: רעות מידות ולומד מכיר הוא קטן"לב, רעות קמצנות, כבוד, רכושנות, גאווה,שלנו, אישית בעבודה לכן וכדו' אכזריות

הילדים. את גם מחנכים אנחנו

שאנו נושא מאוד שכל חשוב לימוד: .2ביחד אותו נלמד בילד, להחדיר רוצים של זמן למצוא צריך בית בכל הילד. עםעל העומדים "הבוערים" לנושאים לימודבכל הרבה ספרים ישנם היום ב"ה הפרק.ואפילו הגילאים לכל המותאמים נושא

ע"י תמונות. המחשה הרך בעזרת לגיל

לנצל או שאפשר מצוין הוא זמן לילה: .3הילד עם ללמוד אפשר, לימוד. בשביל זה זה. השינה כאשר הוא נרדם על לפניבשקט הילד עם לשוחח מתאים זמן גםאו ישנים. הילדים שאר כאשר בסלוןשקט, למקום הילד עם לצאת אפשר

וכדו' כנסת גינה/חורשה/בית למשל:

כיצד דרכים עוד בע"ה נפרט בשבוע הבאוותרן. הילד להיות את נלמד

חנוךלנער

א‘ יוםיום ב‘יוםג‘

ה‘יום ד‘ יום

חולוןירושלים--שערי תקוה--

--20:30--20:3022:30

הצבעוני-- רח'20 ביה"כ

לדוד תהילה

ביה"כ---של "חוט

חסד"שמואל

13 הנביא

ביה"כחללי ע"שרח' צה"ל,המעפילים

052-7611100 נוספים: לפרטים

לטייל בגן האמונה שיעורי מו“ר בשבוע הבעל“ט.