מקראה לתלמיד "תקשורת וחברה

ב"לכיתות יא'

2015תשע"ו

שם התלמיד והכיתה ____________________

מעובד עפ"י תכנית הלימודים החדשה, תקשורת וחברה ב

כל הזכויות שמורות למשרד החינוך, המינהל למדע ולטכנולוגיה, הפיקוח על מגמת טכנולוגיות תקשורת יו"ר ועדת ההיגוי למקצוע: ד"ר מוטי נייגר, מפקח על המגמה במשרד החינוך: מר יוסף בר דוד, מרכזת תכ"ל החדשה: גב' נעמה בן יהודה שלהב, עריכה לשונית: מיכל שקד, ולכותבי המאמרים כפי

שמופיעים במדריך למורה.

- צילום עיתונאי 1 זירה

נושאי הלימוד

מהו צילום עיתונות? א.

סמלים, סימנים וקודים בתצלום. ב.שאלות אתיות וחברתיות שמעלה צילום העיתונות.ג.

? מהו צילום עיתונותא. צילום עיתונות(1

. מונח זה, המשלב בתוכו שתיphotojournalismהמונח האנגלי לצילום עיתונות הוא

שילוב שלמילים, נועד לציין כי אין מדובר בצילום רגיל, אלא בצילום עיתונות, כלומר -

. שני המרכיבים האלה מאפשרים להעביר לקורא עובדותתמונה עם סיפור עיתונאי

ומידע, הנקלטים על ידי כל החושים. ואמנם, כשם שהטקסט העיתונאי אמור לתעד

אירוע, או לשרטט דמות, באמצעות המילים - עובדות, ציטוטים או תיאורים - כך אמור

התצלום להביא לפני הקוראים את האירוע או האדם בצורה חזותית.

מרכיבי השפה של צלמי העיתונות(2o.הפקה וקריאת הצילום

o.מיקום המצלמה

o)ארגון הפריטים במסגרת תמונה )קומפוזיציה

o.)המוקד )פוקוס

o.פריטים שמופיעים בקדמת התמונה או בחלקה האחורי

o .אופן עיצוב הדמויות

oשימוש בסמלים חזותיים בתצלום

כל אלה משפיעים על הבנת המסר שבתמונה:

התרומה במסגרת האחרים העצמים לבין הדמויות בין היחסים תורמים כיצד

להבנת היחסים ביניהם )למשל: עימות בין כוחות הביטחון לבין חרדים , הפגנה(

ולהותיר מרכיבים מה תורמת ההחלטה להתמקד במרכיבים מסוימים בתמונה

אחרים כמשניים?

?(מה משמעות השימוש במיקוד )פוקוס

?מה תפקיד הבחירה בצבע

מה משמעות ההחלטה לחתוך את התמונה במקום

מסוים?

תצלומים של אזכור התמונה במבנה יש האם

אחרים או של יצירות אמנות מוכרות?

המקורות לתצלומים בעיתון(3בישראל מגיעים ממקורות ובכתבי העת בעיתונים אור הרואים התצלומים הרבים

שונים ומגוונים. ואלה הם המקורות העיקריים:

- כמעט כל עיתון, גדול או בינוני, מעסיק צלמים קבועים, היוצאים צלמי העיתוןא.

למשימות שמטילה עליהם המערכת.

- אלה הם צלמים שאינם קשורים בהסכם קבוע לעיתונים, אלא צלמים עצמאייםב.

מצלמים אירועים באופן עצמאי ומספקים את התצלומים לכל מערכות העיתונים.

- סוכנויות אלה, המאגדות בתוכן צלמים עצמאיים, סוכנויות צילום ישראליותג.

חברות של הזמנה לפי המבוצעים תצלומים בצד עיתונות תצלומי מספקות

ומוסדות.

ידיעותד. רויטר'ס, סוכנויות ובראשן הבין-לאומיות, הידיעות סוכנויות מרבית -

אסושיאייטד פרס מספקות דרך קבע לא רק ידיעות וכתבות, אלא גם תצלומים

המועברים לעיתונים.

ציבורה. ליחסי חברות של מסתפקות, תצלומים אינן ציבור ליחסי חברות -

במקרים רבים, רק בשיגור הודעות לעיתונות )קומוניקטים( למערכות העיתונים,

אלא גם מלוות אותן בתצלומים של אנשים או של אירועים.

מאזרחיםו. חשובים תצלומים או מעניינים לאירועים שנקלעו שאזרחים, יש -

וצילמו אותם, מציעים לעיתונים את תצלומיהם תמורת תשלום. כך, למשל, צילם

בנובמבר שלווינסקי, גרשון חובב, שלפני1995צלם הרגעים ההתנקשות , את

ואת הרגעים ז"ל, בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, יצחק רבין בראש הממשלה,

שמיד לאחר ההתנקשות - ומכר את התצלומים לעיתונים בארץ ובעולם.

- חברות מתמחות יצרו מאגרים גדולים של תצלומים, במגוון מאגרי תצלומיםז.

רחב של נושאים, העומדים לרשות העיתונות. אין המדובר בתצלומי חדשות, אלא

בעיקר בתצלומי רקע ואווירה, ואלה משמשים כאיורים )אילוסטרציות( בכתבות.

השימוש במאגרי התצלומים רווח במיוחד בכתבי עת ובמוספים.

- ארכיון התמונות מכיל לא רק עותקים של ארכיון התמונות של מערכת עיתוןח.

תצלומים שכבר פורסמו בעבר, אלא גם תצלומים שטרם פורסמו. הארכיון משמש,

אפוא, מעין מאגר של תצלומים, שאפשר להשתמש בהם בעת הצורך.

סוגים של צילום עיתונאי(4 אנו מבחינים בין שני תחומים נפרדים של צילום עיתונות, שלכל אחד מהם מאפיינים

.צילום מגזיני וצילום חדשותייחודיים משלו:

צילום חדשות א.בחדשות הנמצאים ובבני אדם באירועים הדברים, צילום חדשות מתמקד, מטבע

והמהווים נושא לסיקור בעמודי החדשות של העיתון היומי.

כפולים: כישורים להיות בעל חייב וכעיתונאיצלם העוסק בצילום חדשות .כצלם

היטיב להגדיר זאת צלם העיתונות הישראלי הוותיק שמואל רחמני: "צלם בעיתון הוא

עיתונאי לכל דבר, אלא שמלבד חושים של עיתונאי הוא

צריך גם ידע בצילום. בלי החושים הללו הוא יהיה רק צלם,

במיומנות די לא בלבד". עיתונאי - בצילום הידע ובלי

טכנית, אלא יש צורך גם בעין חדה המסייעים לבחור זוויות

גם דרושים מכך פחות ולא ומיוחדות, מעניינות צילום

חושים עיתונאיים, כדי לזהות את הסיפור שיעניין את הקוראים.

נוכחות של כתב באירוע היא חשובה ומועילה, אך לנוכחותו של הצלם אין תחליף.

שלא כמו הכתב, אין הצלם יכול לשחזר את האירוע, הוא התרחש פעם אחת! כדי

נוכח במקום. במקרה של פיגוע, להנציח את הרגעים החולפים חייב הצלם להיות

למשל, על הצלם להגיע למקום במהירות, כדי שיוכל לצלם את הפצועים ואת פינוים.

איחור של דקות ספורות עלול לגרום להחמצה. על צלם העיתונות להיות ערני, זריז ולא

פחות מכך גם נחוש, כדי להיות ברגע הנכון במקום הנכון. עם זאת, מי שעוסק בצילומי

חדשות חייב גם להיות בעל סבלנות רבה. לעתים קרובות עליו להמתין במשך שעות,

בסבלנות אין קץ, עד שיגיע הרגע ללחוץ על כפתור המצלמה, כדי לזכות בתמונה

שתעטר למחרת את עמודי העיתון.

צילום מגזיני ב. בצילום מגזיני, שלא כמו בצילום חדשות, אין הצלם נדרש במקרים רבים לרוץ אחרי

האירועים; לעתים קרובות הוא אף יכול לתאם את מקום הצילום

- ולמעשה, אף לביים את הצילום. כך, לדוגמה, רבים ומועדו

מהצילומים לכתבי עת מבוצעים באולפן, בתנאים הולמים של

רקע ותאורה, שנקבעו על ידי הצלם. גם צילומי חוץ מאפשרים

במוסף להתפרסם המיועד חקלאי, של צילום מוקדם. תכנון

מתוכנן להיות יכול חקלאות, לענייני עת בכתב או שבועי

באור ומתואם מראש לשעה שבה השמש מאירה את הרפת

הנכון.

יש, כמובן, גם צילומים מגזינים שאי אפשר לתכננם במדויק.

לדוגמה: צלם המתבקש להכין כתבה מצולמת על שמורת טבע

באפריקה, לא רק שאינו יכול לתאם את הצילומים עם חיות הבר,

אלא שגם אין הוא יודע מראש אם יצליח ללכוד בעדשת מצלמתו

את כל החיות שהוא מעוניין לצלם.

על העוסקים בצילום מגזיני, להפגין לא רק מיומנויות טכניות גבוהות, הכוללות שימוש

בציוד מתוחכם, אלא גם כישורים אמנותיים, לעומת עיתון יומי, שעשוי לפרסם תצלום

באיכות נמוכה, שצולם במצלמת חובבים, אך ורק בגלל ערכו החדשותי - למשל: צילום

אקראי שלביצוע מעשה פשע, התרסקות מטוס או תאונת דרכים

בכל מקרה, צילום מגזין הוא צילום מוזמן, בודד או חלק מסדרה, שבו ניתנת לצלמים

אפשרות לתכנן את ימי הצילום, להיעזר בצוות מקצועי )למשל: מאפרים, מלבישים(

ליצור קשר עם המצולמים וליצור תצלום שמשמש כמרכיב משמעותי, בעל איכויות,

בכתבה. צילום כזה יכול להיות צילום דיוקן, שלצורך הפקתו מלווה הצלם את המצולם

לתקופה מסויימת, סדרת תצלומים המתעדים שכונה, פרויקט מוזמן של צילומי אופנה

:להלן שני סוגים של צילום מגזיניועוד.

תיעוד קהילה וצילומי דיוקן נושא הם האדם פני קלאסיים, דיוקן בצילומי

והם מעבירים מצב רוח, או מלמדים התמונה,

על עיסוקו וכדומה. ניתן למצוא תצלומים שניתן

שנושא למרות כדיוקנאות בהחלט להגדיר

הצילום הן ידיו של איש עמל, פניו עטויות מסכת

ריתוך של מסגר וכולי. המטרה היא לספר מעט

על האדם, חייו או השקפותיו או אולי על מקצועו ועברו. לעיתים הצלם מעוניין לצלם

פורטרט עצמי.  את עצמו, ויוצר

ולפרשנות דרך להבניה זו סיפור. היא לספר בצילומי הדיוקנאות מטרת הצילומים

חברתית של דפוסי החברה השונים. על פי סיפורי יחידים מאירים את החברה כולה,

המתבוננים נחשפים אלה צילומים דרך ה"כלל" של סיפורו הוא הפרטי והסיפור

למושגים כגון "יחיד", "משפחה", "מקום מגורים", סטאטוס כלכלי", "סטאטוס חברתי",

"היסטוריה משפחתית", חברה ומדינה.

צילום תיעודי הצילום התיעודי עצמו הינו פרקטיקה צילומית, תכליתו היא לייצג באופן חזותי מודעות

חשובה הצלם עמדת התיעודי, לסרט בדומה חברתית/כלכלית/תרבותית/פוליטית.

ומשמעותית ביותר.

צילום העיתונות במרחב עמוד העיתון )המודפס או האלקטרוני((5

בניתוח צילומים אלה, עולות השאלות הבאות:

מה תפקידו של התצלום ?א.

האם התצלום עומד בפני עצמו ? משמש כתוספת לכתבה ?ב.

מה היחס בין התצלום לבין הכותרת? ג.

מה יחסי התצלום עם הכתבה )תומך בה, מתנגד לה, משקףד.

על הנאמר בה, מוסיף פרשנות משלו חלקית את הנאמר

בה(?

במרכזה. נמצא הוא האם התצלום? אל מובלת העין האם

העמוד או בשוליו?

האם השימוש בתצלום משפיע על אופן הבנת הכתבה? ו.

כיצד משפיע אופיו של העיתון )כיוון פוליטי, אופי קהל הקוראים( על אופן הצגתז.

התצלום )מיקום בעמוד, כותרת(?

האם ניתן לבחון את עמדת הצלם ואת מידת התאמתה לתפיסה הרעיונית שלח.

העיתון? )למשל: אופן סיקורה של הפגנה, אופן הסיקור של עימותים בין כוחות

החוק לבין קבוצות שונות בחברה הישראלית(.

בחירת תצלומים (6 על שולחן המערכת נערמים מדי יום תצלומים רבים, שהגיעו מצלמי העיתון כמו גם

ביותר והמתאימים ולבחור את הטובים לברור יש אלה מהמקורות האחרים. מכל

לפרסום בעיתון. על שלב הבררה והבחירה מופקד, בדרך

כלל, עורך הצילום, שהוא חלק מצוות העריכה של העיתון.

עורכי צילום הם צלמים ותיקים ומנוסים, הבקיאים לא רק

ברזי הצילום אלא גם בשיקולים העיתונאיים, המנחים את

העורכים.

ויש אלה לפרסום, וראויים מעולים לכול שהם ברור ראשון תצלומים שממבט יש

שברור מיד כי הם גרועים. אך מרבית התצלומים אינם מעולים או גרועים, אלא מצויים

אי שם באמצע, ועל כן ההחלטה לגבי פרסומם היא לעתים לא קלה.

לפרסום: בחירת התצלומים בעת הצילום עורך את מנחים מרכזיים שיקולים שני

.ואיכות הצילום הערכיות החדשותית

בחינת הערכיות החדשותית של התצלום(7

- האם התצלום אכן משקף אירוע או דמות, שהם נושא של ידיעה?ההקשר החדשותי

דוגמאות בולטות הן פינוי פצועים מאוטובוס אחרי פיגוע, לחיצת יד בין מנהיגים בעת

חתימת הסכם בין-לאומי חשוב, או הבאת עציר לבית המשפט להארכת מעצרו.

- יש חשיבות מיוחדת לתצלומים המנציחים אירועים דרמטיים בעתהנצחת הרגע

התרחשותם. למשל, התצלום שבו נראה קצין וייטנמי מקרב את קנה אקדחו לרקתו

של אזרח ברחוב בסייגון, שניות ספורות לפני שלחץ על ההדק. או התצלום שבו נראה

ג'ק רובי יורה מטווח קצר בלי אוסוולד, רוצחו של הנשיא ג'ון קנדי.

- כמו ידיעה טובה או כותרת טובה, כך גם התצלום העיתונאי צריךסיפוריות ופעולה

לספר סיפור ולתאר פעולה.

יש חשיבות מיוחדת על רקע התחרות בין אמצעי תקשורת.בלעדיות - לבלעדיות

לקביעת המידה מקני אחד הוא הבלעדיות, מבחן

ערכה של ידיעה )סקופ(, תקף גם לגבי התצלום.

הקורא על ובעיקרההשפעה רבים, עיתונים -

עיתונים פופולאריים, אינם מסתפקים במסירת מידע

במישור בעיקר תגובה לעורר מבקשים גם אלא

בעיתון לפרסום המיועד תצלום כך, הרגשי. משום

ייבחן גם מהיבט זה: איזה רושם הוא מותיר על הקורא, ואילו רגשות )חמלה, כעס,

רחמים, אהדה, שנאה וכדומה( הוא מעורר.

שלושה קני מידה עיקריים מעצבים את ההחלטה לגבי איכות התצלום(8

מכלול - - האופן בו כל האובייקטים מסודרים בתוך הפריים והיחסים ביניהםקומפוזיציה

המרכיבים הנכללים בתמונה, ובעיקר - מיקומו של הנושא המרכזי בהשוואה למרכיבי הרקע.

- לא די בכך שהתצלום מנציח אירוע מסוים, אלא יש לחתוראווירה או זווית הצילום

לכך שימחיש לקורא גם את האווירה ואת תחושות המשתתפים באירוע, למשל על ידי

התמקדות בהבעות פנים או בתנוחות ג

- תהליך ההדפסה, ובמיוחד בעיתוניםאיכות טכנית

יש כן, על תצלום. כל של באיכותו פוגם יומיים,

המיועד המקורי, שהתצלום לכך רבה חשיבות

לפרסום, יהיה בעל איכות טכנית גבוהה, כלומר: חד,

ברור וממוקד.

סמלים, סימנים וקודים בתצלום עיתונותב.רולאן בארת', במאמרו "המסר הצילומי" מבחין בין שני סוגי מסרים בתצלום:

המשמעות הראשונית, המובנת מיד לרוב הצופים. -המסר הדנוטטיבי

הקונוטטיבי -והמסר שונים, צופים אצל התצלום שמעלה השונות הקונוטציות

הפרשנויות האישיות המגוונות שכל אחד מהצופים והצופות עשוי להעניק לתצלום.

והן בצילום המגזיני מקפיד הצלם על ארגון הפריטים בפריים הן בצילום החדשותי

)מסגרת התצלום( , על היחסים בין הדמויות ועל אופני ייצוגים בכלי הביטוי הייחודיים

ניכר גם בשפה הצילומית הייחודית לו, במערכת לצילום. צלם עיתונות, ככל צלם,

האסתטית ובסגנון הצילום המייחד אותו. לא מעט צילומי עיתונות מוצגים גם בגלריות

ובמוזיאונים, וההבחנה בין צילום עיתונות לבין צילום אמנותי הולך ומטשטש.

סוגיות אתיות וחברתיות הכרוכות בתפקידו של צלם עיתונות.ג.צלם בתפקיד הכרוכות המרכזיות והחברתיות האתיות מהסוגיות שתים

העיתונות:

- שאלת ההתלבטות בין ההזדמנות לצלם תמונה נדירה לבין "לצלם או לעזור?".1

להושיט עזרה במקרה שבו הצלם נקלע למשל לתאונת דרכים, מצלם אדם שנמצא

בסכנת מוות או מצלם בשדה הקרב. זו שאלה שצלמי עיתונות רבים מתלבטים

בה, ואין לה פתרון אחד.

- סוגיה אתית אחרת כרוכה ביחסי הצלם והמצולם, אופן הייצוג של המצולמים.2

שנותן בו אמון. כאן עולות שאלות על דרכי ייצוגם של המצולמים. כל צלם יודע

שתצלום יכול לשנות דעה. הטבע האנושי נוטה לקטלג ולמיין קבוצות עפ"י נטייה

סטריאוטיפית. סוגיה זו מתחדדת על אחת כמה וכמה כשמדובר בצילומים, שלהם

יש כוח רב בהבניית המציאות.

: נספח

צילום מנהיגים

דמותם הוויזואלית של המנהיגים המצטיירת לציבור באמצעי התקשורת, היא פרי

יוצרות ועורכי התמונות. התמונות, כמו כל טקסט תקשורתי, יצירתם של הצלמים

קטגוריות5עמדות, כוונות ומגמות של היוצרים. את תמונות המנהיגים ניתן לחלק ל-

שמחולקות על פי מטרות הצילום ומאפייניו.

)סיטואציוני( תיעוד של מצב .1 מטרתו לתעד את מעשיו של מנהיג כמו: היכן היה, עם

מי נפגש, דיבר לפני מי נאם, על מה חתם וכן הלאה.

ב"עדות" שהוא מביא למעשי זה היא צילום חשיבות

המנהיג ולמעשה זוהי ההמחשה למסר הנאמר בכתבה.

צילום זה אינו מבוים על ידי הצלם, ונלקח בחטף. תוך

התמודדות עם אילוצי שטח, תאורה, צפיפות, ביטחון ועוד.

יתרון = ערך חדשותי. מתעד אירוע בצורה עובדתית.

חסרון = מתאפיין במידה של חוסר דיוק ושלמות בגלל אילוצים טכניים.

)צילום אילוסטרטיבי( תמונות ארכיון .2 מטרתו של התצלום לעטר ולקשט את הטקסט הכתוב. האיור או התמונה לקוחים

מתיעוד של אירוע שונה מזה המובא בכתבה.

יתרון = תמונת ארכיון מעידה כל כוחו של המנהיג כיוון

שהיא אקטואלית ללא הקשר בזמן.

חסרון= נטולי ערך חדשותי ואין בהם עדות ישירה למתרחש בזמן הופעתם.

)צילום אלקטוראלי( צילום שיווקי אינטרסנטי - לצורך בחירות.3 מטרת הצילום לתמוך במעמד המנהיג כאמצעי שכנוע המכוון

בעיקר אל רגשות המתבונן. צילום זה מבקש להחמיא לדמות

המנהיג ולהציגו בפני הציבור כפי שהוא רוצה להיראות. הצילום

ע"י אנשי מקצוע מתאימים מתבצע בצורה מבוימת לחלוטין

השולטים בתאורה, בזויות, בתנוחה, ברקע, כשהתוצאה היא

מעין "גיבור". הצילום האלקטוראלי מצולם לרוב על רקע ניטרלי

או כזה שיש לגביו הסכמה, כמו דגל, ארון ספרים. המנהיג יצולם בישיבה או בעמידה

לא בתנועה כאשר רואים בעיקר את פלג גופו העליון – עם דגש על הראש )חושב,

מתכנן, שוקל, מרגיש ומזדהה(. לדוגמא: צילום מבט ישיר של מנהיג משדרת אמינות,

כנות ורצינות.

יתרון = צילום מדויק ומקצועי .

חסרון= מתעד אדם כפי שהציבור מעוניין לראות ולא-דווקא האדם שהוא באמת.

צילום פולשני )פפראצי(.4ביקוש יוצרת המציצנות להציץ. הצורך על עונה זה צילום

לתמונות הללו. הצצה פרטית למרחב הפרטי של מנהיג היא

עניין מגרה אך קשה לדעת מתי התמונה ניתנת באישורו של

המצולם ומתי היא מנוגדת לרצונו.

יתרון = התמונות נתפסות כאמינות יותר ממילים. תופסות את

עין הקורא.

חסרון= נושא התמונות הוא עניין רכילותי ולא חדשותי.

צילום חתרני )מתעלל, ביקורתי(.5ניתן לחתור תחתיו. מנת על שלילית בצורה המנהיג לתאר את צילום שמטרתו

של בכשירותו ספק המטיל "ביקורתי" צילום בין להבחין

דופי בדמות המצולמת. – הטלת "מתעלל" לצילום המנהיג,

חתרנות המניבה תצלום ביקורתי נחשבת לגיטימית ואף רצויה בהיותה חלק מתפקיד

התקשורת כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה", כמו: נטיות של מנהיגים להתרועע עם

ישנם תצלומים החורגים דמויות מפוקפקות או להיעדר מאירועים חשובים. אולם

לא ישנם צלמים המשתלחים במנהיגים מסיבה והופכים למתעללים כאשר מכך

ברורה ולא ממניעים טהורים.

יתרון= צילום שיש בו לעתים ערך ביקורתי – גורם לציבור לחשוב

חסרון= צילום מתעלל, פוגעני ו"לא לעניין"

- חבות התקשורת 2 זירה

:נושאי הלימוד

הכרת הערכים העיתונאים המקצועיים – כללים ותקנוניםא.

חופש הביטוי וערכים מתנגשיםב.

הפרת הערכים המקצועיים של העיתונאים – ודרכים להתמודדותג.

הכרת הערכים העיתונאים המקצועיים – כללים ותקנוניםא.

מסירת דין וחשבון על פעולותיהם של עיתונאים ומימוש פעולה -"חבות תקשורתית"

בפועל )שינוי מעשית או ותיקונים( הבהרות התנצלויות, )דוגמת מילולית מתקנת

בדרכי איסוף והפצת המידע(.

. האתיקה באה להדגיש את הערכים והנורמות. מה יאה, מהתורת המוסר- אתיקה

מוצדק ומה ההיפך. האתיקה הינה עקרונות ההתנהגות הנכונים במקצוע מסוים או

בקבוצה מסוימת.

תקנון האתיקה, נקבע ע"י מועצת העיתונות וקובע את האסור- אתיקה עיתונאית )ולא חוקים(,זוהי רשימה של כללים והמותר מבחינה מוסרית בעבודת העיתונאי.

הבאים להסדיר את עבודת העיתונאי ולסייע לו בדילמות שהוא נתקל בהן במהלך

חופש .עבודתו בחשיבות אמונה מתוך לפעול העיתונאים על האתיקה תקנון לפי

הביטוי והעיתונות. הם חייבים לשמור על רמת דיוק גבוהה באיסוף הידיעות והפצתן

ובהערכות שלהם לגבי הציבור. העיתונאים צריכים להקפיד על רמת מקצועיות גבוהה

למנוע הסקת כדי להביא פרשות התואמת את העובדות ציבורית, ולגלות אחריות

.מסקנות לא נכונות

מועצת העיתונות בישראל היא גוף שפועל בהתנדבות. חבריו הם - מועצת העיתונות

עיתונאים ונציגי הציבור

של עיתונות חופשית וטובה.שמירת הערכיםהמועצה מופקדת על

החלים על כלי התקשורת ואוכפת אתקובעת את כללי האתיקההיא

הכללים האלה.

.היא דנה בתלונות הציבור על הפרת כללי האתיקה העיתונאית

שבסמכותם לגזור על עיתונאי או כלי תקשורתמפעילה בתי דין לאתיקההיא ,

עונשים

שונים: החל מאזהרה ופרסום התנצלות עד פרסום ההחלטה נגדו בעיתונים.

לפיכך, מטרותיה המרכזיות של מועצת העיתונות הן:לשמור על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת.•

. להגדיר כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ולפקח על קיומם•

:ההבדל בין חוק ואתיקה . אלהבכך שאין היא מחייבת את העיתונאי מבחינה חוקית אתיקה שונה מחוק

. לעומתם, החוקים, תקנות, פקודות וכל מה שנקבע על ידי הרשותכללים פנימיים

המחוקקת או המבצעת מחייב את העיתונאים ומי שעובר עליהם צפוי לעונש ותביעות.

)קיימים כ- מתוך כללי האתיקה המקצועיים של מועצת העיתונות בישראל

: כללים( 33

העובדות.1 העיתונאי את בדיקת או העיתון יבדקו כלשהי, ידיעה פרסום לפני :

דחיפות העניין. נסיבות לפי הראויה ובזהירות ביותר, האמין במקור נכונותה

התפרסמה הידיעה כי והעובדה הידיעה, נכונות מבדיקת תפתור לא הפרסום

בעבר, לא פוטרת את בדיקת העובדות.

טעויות, השמטות, או אי דיוקים שהם מהותיים תיקון טעויות, התנצלות ותגובה.2

בפרסום העובדות יש לתקן במהירות, בהגינות, ובהבלטה הראויה ביחד לפרסום

אדם, נפגע שהם במקרים התנצלות. גם תפורסם מסוימים במקרים המקורי.

תינתן לו האפשרות להגיב במידה הראויה לפרסום המקורי.

לא יפרסמו עיתון ועיתונאי, ללא הסכמתו של אדם, דבר הנוגע פרטיות ושם טוב.3

לפרטיותו, או לשמו הטוב העלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום

פרטים לצלם אין פרטיות- מוקדם. שייבדק ראוי כזה פרסום הראויה. ובמידה

שחודרים לצנעת הפרט.

לא יפרסמו עיתון ועיתונאי צילום של פרטים מזהים של מי שטרם מלאו לו קטינים.4

שנה, בנסיבות העלולות לפגוע בשמו הטוב או בפרטיותו, אלא בהסכמת הוריו14

או אפוטרופוס שמונה ע"י בית המשפט.

לא יעמידו עצמם עיתון או עיתונאי במצב שבו קיים חשש לניגוד ניגוד עניינים.5

עניינים בין חובותיהם כעיתון או עיתונאי, לבין כל אינטרס אחר.

לא יבקש או יקבל עיתון או עיתונאי טובת הנאה בקשר לעניין הכרוך טובת הנאה.6

בעבודתו העיתונאית.

לא יגלו עיתון או עיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שיישאר חסוי חיסיון עיתונאי.7

ולא יחשפו זהותו של מקור המידע, אלא בהסכמתו של המקור. עיתונאי רשאי לא

לחשוף את מקורותיו, גם אם הוא נדרש לכך ע"י רשויות החוק.

לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, נאמנות לאמת.8

אינו מדויק, מטעה או מסלף.

ועיתונאי שם, צילום או פרטים קורבנות.9 לא יפרסמו עיתון

חמור באופן נפגע או שנספה אדם של אחרים מזהים

במלחמה, בתאונה או באסון אחר, לפני שהידיעה על מותו או

לידיעת משפחתו הקרובה מפי פגיעתו של אותו אדם באה

גורם מוסמך, אלא אם קיימות נסיבות חריגות של עניין ציבורי בפרסום לאלתר.

מדוע קשה להקפיד על כללי האתיקה?

ידיעותסקופים .1 להשגת התקשורת כלי בין תחרות על מדובר אחד מצד -

, דבר שעלול בלעדיות. מצד שני – התחרות מביאה לפרסום מהיר של ידיעות

להביא לאי דיוקים וטעויות.

- מכאן שחלקם אינם מכירים את הקוד האתי,אין הכשרה מסודרת לעיתונאים.2

ואינם פועלים לפיו.

- יש כאן פגיעה בחופש הביטוי כאשר כליממוסחרתהתקשורת נהייתה יותר .3

תקשורת פועלים ע"מ לרצות את הגופים המסחריים.

צולבת.4 וחברותבעלות כלי תקשורת – אנשי עסקים שמחזיקים בבעלותם

לעיתונים שבמקביל ומוזס, נמרודי משפחות למשל כמו אחרות מסחריות

שבבעלותם, יש להם גם עסקים פרטיים אחרים.

הערכים המקצועיים המרכזיים של כל עיתונאיבכל כללי ההתנהגות העיתונאיים, כל עיתונאי מחויב ל:

– היכולת להביא חדשות בצורה אובייקטיבית וניטרלית . על - אובייקטיביות1

העיתונאי להימנע מלהביע את השקפותיו האישיות בנושאים שהוא מסקר. על הדיווח

להיות עובדתי ככל האפשר. יש להבחין בין עובדות ובין

דעות. תפקידם העיקרי של העיתונאים לספק למאזינים

ולצופים מידע מהימן, בדוק ושלם כמה שאפשר ולהניח

להם להגיע למסקנה מעצמם ולא להביא עובדות עם

מסקנות מוכנות בצידן. במידה ויש דעות – חשוב לבהיר

את קיומן.

בין שני הצדדים של מראיינים ומנחים מצווים על ההקפדה לשמור על איזון – - איזון2

על המראיין להקפיד על מתן אפשרות שווה, כמה שאפשר, לצדדיםהסיקור העיתונאי.

השונים להשתתף בדיונים או בעימותים, להביע את דעתם בלא הפרעה והטרדה מצד

יריביהם ומצד המנחה.

– יש לאמת כל דבר העולה לשידור. אין לשדר דבר שאינו נכון או אינו מדויק. - דיוק3

כדי בשידור יש אם בו, הכלול המידע לסלף את שעלול באופן לערוך משדר אין

להטעות את הציבור.

קשיים של העיתונאי ביישום הערכים המרכזיים – אובייקטיביות, דיוק ואיזון

האם אפשר לדווח בלי לערב עמדות אישיות? : אובייקטיביותא.

אובייקטיבי עיתונאי ומיהו אובייקטיבי דיווח מהו בשאלות הינו העיתונאי העיסוק

לעומת עיתונאי "מוטה". קיימת ביקורת כלפי עיתונאים שאינם מיישמים את הכלל של

להיות יכולה עיתונאות האם השאלה נשאלת אך אובייקטיבית. עיתונאות

אובייקטיבית?

ז'ורנליסטיתנקודה נוספת למחשבה היא )העיתונות החדשה(. הכתיבה הניו- של

סובייקטיבית )מנקודת מבט אישית( כי כתיבתם הדוגלים בזרם מצהירים במפורש

שליחותואינם מתיימרים לאובייקטיביות בדיווח. להפך, הם רואים בתפקידם סוג של

. והם רוצים להשפיעכמעצבי דעת קהל

האם אפשר לפרסם כתבות שיהיו חפות מכל טעות עובדתית? דיוק :ב.

כלי תקשורת בעיני אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לקביעת רמת אמינותו של

הציבור הוא מידת הדיוק של ידיעותיו. דיוק עיתונאי משמעותו שחזור הוגן ואמיתי של

האירוע או פעילות בעלת עניין ציבורי. הכוונה בדיוק הינה הצורך להימנע מהטעיית

הניזון במציאות, ומעוגן איכותי ציבורי לשיח בסיס לספק הצורך כלומר, הציבור-

מעובדות ומפרשנויות וכן מתפיסות ועמדות המתבססות על מידע מדויק.

הטעויות שיכולות להיות בעיתון: – טעויות איות אינן משבשות בהכרח את היכולת להבין את הידיעה, טעויות איות.1

אבל הן מהוות אינדיקציה לסטנדרטים לא גבוהים של עבודה עיתונאית ולמאמץ

מוגבל להפיק מוצר נקי מטעויות.

אובייקטיביות .2 בנתונים טעויות בזמנים, בתפקידים, בשמות, טעויות –כמו

ובמקומות וכן בציטוטים שגויים.

סובייקטיביות.3 נתון מרכזי טעויות הימנעות מהדגשה של חיוני, –השמטת מידע

והדגשת יתר של פריט מידע משני.

מי אחראי לחוסר הדיוק?

עבודתם.1 ואופן קצרהעיתונאים זמן "שטחיים", עבודה דפוסי –

מידע מקורות על התבססות והפרסום. העיבוד המידע, לאיסוף

מועטים. הרצון "למכור" את הכתבה מהר ולהציג כותרת בומבסטית

שלא תמיד "מחזיקה מים". כותרת שבנויה על בסיס ספקולטיבי )השערות( אבל

מושכת את העין ואת הקורא.

– לחצי זמן, הצורך לעלות לשידור כמה האילוצים של סביבת עבודת העיתונאית.2

שיותר מהר, הצורך להשיג סקופ )ורצוי בלעדי(.

– לא תמיד המקורות מוסרים מידע אמין ונכון. המקורות.3

האם ניתן ורצוי לייצג את כל העמדות והדעות הרווחות בציבור?: איזוןג.

בשמירה על איזון עיתונאי יש לתת לשני היריבים או לשתי השקפות מתחרות ייצוג

שווה )יותר או פחות(. עיתונאים רבים מעדיפים להיצמד לסיפור ונמנעים ככל האפשר

מאימות המידע עם בעל העניין האמור להגיב. הסיבות לכך הינן מגוונות מאוד – אם

העיתונאי יפנה לתגובה, התגובה עלולה לגמד או לקלקל את הסיפור, אז למה להרוס

סיפור טוב?

מסמך נקדי רדיו - האלקטרונית התקשורת של המקצועית האתיקה קוד את כולל זה מסמך

כן כמו העיתונאי והמקצועית של מודגשת אחריותו החברתית וטלוויזיה. במסמך

מפורטים בו כללים המנחים את העובדים, ביניהם: הפרדה בין עובדות ודעות, איזון,

אובייקטיביות וניטראליות, ועוד.

ועדה של עובדי רשות השידור 1972זהו תדריך שפרסמה בשנת " "מסמך נקדי ונקרא ע"ש המחבר נקדימון רוגל )שהיה איש רשות השידור(. הכללים נוסחו ביזמת

רשות השידור, שרצו לבסס את עצמאותם העיתונאית של עובדי הרשות מול הממסד

–עידןהפוליטי. היום של לעידן והותאם מאז, ארבע פעמים עודכן הזה המסמך

התחרות המסחרית. המסמך הינו האורים והתומים של העיתונאים, ברשות השידור

ומחוצה לה ומכירים בו כבסמכות מקצועית ללא עוררין.

:המסמךדוגמאות מתוך

-רשות השידור מחויבת לשדר אינפורמציה מהימנה, באימות

לא מספר המקורות קובע אלא טיב המקורות ואי תלותם זה

בזה. דיוק ואמינות עדיפים ממהירות וחיפזון.

יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, מהטיה, מ"חלוקת

ציונים", הדבקת תגים, מהעלמת עובדות או מהטעמתן באורח סלקטיבי שלא לפי

הערכיות החדשותית שלהם.

הכתב מנוע מלטפל בנושא שיש לו עניין אישי בו, ובטח לא יטפל בנושא תמורת

טובות הנאה.

.איזון קיים רק בדעות. בעובדות יש אמת – לא אמת וספק

לעולם אל תזלזל בידע ובתבונה של המאזין והצופה. רישול בניסוח, בלשון, בשמות

המדיום באמינות חמור לפיחות גורמים לועזיים ובמושגים במילים ובתארים,

והשדרן.

חופש הביטוי וערכים מתנגשיםב.

מערכת של זכויות שעיקרןחופש הביטוי הוא אחד מזכויות היסוד של האדם... הוא ..הוא מהווה חלק מכבוד האדם. ניתן לומר כי כבוד האדםהחופש לשמוע ולהשמיע.

הנחת היסוד העומדת בבסיס הערך חופשמשמעותו הכרה באדם כיצור חופשי. הביטוי היא שהאדם הוא יצור שכלתני, המסוגל לחשוף את האמת, לכן הוא ראוי

.למרב המידע אשר ינחה אותו בחשיפת האמת

. הוא יכול להגשים, לבטא, לחשובלכל אזרח במדינה יש הזכות לחופש הביטוי

ולהאמין כרצונו. הוא יכול למחות. הוא יכול להביע את עמדתו ולמתוח ביקורת על

החלטות ועל מחדלים של השלטון.

" כלומר, אפשרות לזרימה חופשית שלשוק דעות חופשימימוש זכויות אלה מבטיח "

פומביות-ציבוריות. ובמסגרות בין-אישיות-פרטיות, במסגרות בני אדם בין דעות

העיתונות, הרדיו והטלוויזיה משמשים במה לאזרח להביע את דעתולייצג לעיתונאי זו מאפשר זכות מימושה של בע"פ. או בכתב דעות של אזרחים, ולכל אזרח שאינו עיתונאי ניתנת כאן הזדמנות

לבטא את רחשי ליבו.

: לעתים חופש הביטוי מתנגש עם ערכים אחרים, למשל

בביטחון המדינה.1 לעומת פגיעה אפשרית הביטוי – חופש טענה הנשמעת

לעיתים קרובות מצד אזרחים נוגעת להתנהלות התקשורת בכל הנוגע לדיווחים על

והן הזרה הפועלת הן המקומית ביטחוניים. התקשורת בישראל, נושאים אודות

בארץ, נתונה מאז ומתמיד לצנזורה צבאית המפקחת מראש על המידע הביטחוני

של בביטחונם כפוגעים בעיניה הנתפסים פרסומית ומונעת בה המתפרסם

המדינה, חייליה ואזרחיה.

– חופש הביטוי לעומת פגיעה אפשרית בשם הטוב.2 טענה נוספת שנשמעת

לעיתים קרובות נוגעת למהירות שבה התקשורת מזדרזת לחרוץ דין נגד אישים

שונים. בישראל, כמו בדמוקרטיות מתוקנות אחרות, אוסר הדין בעיקרון, להוציא

את דיבתו של אדם רעה, כלומר: לפגוע בדמותו בעיני הציבור, ומטיל על מוציא

הדיבה חובה לפצות את הנפגע. "כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעיתים לאדם

כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מנכס אחר. בתודעתנו החברתית תופס שמו

של האדם מקום מרכזי. פגיעה בשם הטוב פוגעת בכבוד האדם, ולכן פוגעת גם

בזכות היסוד כבוד האדם וחירותו.

אומר:1981 חוק הגנת הפרטיות - חופש הביטוי לעומת פגיעה בצנעת הפרט .3

"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". למרות שהחוק אינו מתייחס

במפורש לאמצעי התקשורת, ברור שהשלכתו רבה בעיקר על מי שעבודתו היא

, מצדוזכות הציבור לדעת מצד אחד, הזכות לפרטיותהחוק נועד לאזן בין פרסום.

דוגמאות לפגיעהשני. על פי החוק אסור לפגוע בפרטיות של אדם ללא הסכמתו. בפרטיות:

.בילוש אחרי אדם העלול להטריד אותו

.האזנה לא לפי החוק

צילום אדם במקום פרטי כלשהו

פרסום צילומו של האדם ברבים כאשר הפרסום עלול להשפיל

ולבזות אותו, גם אם הצילומים במקום ציבורי.

פרסום שמו של אדם, כינויו, תמונתו או שימוש בקולו למטרות

רווח ללא הסכמתו.

הפרת הערכים המקצועיים של העיתונאים - ודרכיםג.להתמודדות

? מיהם הגופים שיכולים לזהות הפרות עיתונאיות

ותקשורת תרבות בטורים מבקרי משתמשים ותקשורת תרבות מבקרי –

השבועיים והיומיים שלהם בכדי לדווח לציבור על מה שנתפס בעיניהם כהפרות

הינה מקור נוסף לביקורתתיק תקשורתשל כללי אתיקה תקשורתיים. התוכנית

בזכוכיתנגד ארגוני התקשורת. ובודקת בטלוויזיה החינוכית זו משודרת תכנית

לדיון חדשים נושאים עומדים פרק בכל בישראל. זירת התקשורת את מגדלת

ציבורי, שאלות מוסריות ואתיות לצד חשיפות בלעדיות.

בישראל פועלים ארבעה ארגונים ארגונים העוסקים בפיקוח על התקשורת –

"קשב", עת( )כתב השביעית" "העין והם התקשורת על בביקורת העוסקים

"אג'נדה" ו- "זכות הציבור לדעת". כל אחד מהארגונים הללו פועל בצורה אחרת.

כולל אישי ציבור, ארגוני מגזר שלישי וכו'( – גם אזרחים יכולים אזרחים מהשורה(

לזהות הפרות תקשורתיות והם יכולים לפרסם את הנושא

באתרי האינטרנט או ברשתות החברתיות, לכתוב מכתבים

בנושא לעיתונים, להתבטא בתוכניות למאזינים המשודרות

ברדיו או בטלוויזיה. "המגזר השלישי" הוא מגזר הפעילות

במשק הכולל ארגונים הפועלים ללא כוונות רווח ואינם חלק

הרבה ממשלתיים. לא ארגונים הם אלו המקומי. והשלטון המדינה ממוסדות

כגון – האוכלוסייה למען דמוקרטיות מטרות מקדמים אלו ארגונים פעמים,

הפעילות של המועצה הלאומית לשלום הילד וכד'.

חבות התקשורתמילולית פעולה מתקנת ומימוש עיתונאים של פעולותיהם על וחשבון דין מסירת

)דוגמת התנצלויות, הבהרות ותיקונים( או מעשית )שינוי בפועל בדרכי איסוף והפצת

המידע(.

לעיתונות החופשית יש תרומה רבה להטמעת ההכרה באחריות הציבורית. התקשורת

התחומים בכל השררה בעלי של ומוסריים תפקודיים כישלונות לחשוף אמורה

והדרגות, לאתר ולהוקיע את האחראים להם ולתבוע את מיצוי אחריותם. מסחור כלי

והאינטרסים שלהם, פגעו אנושות לגחמות בעליהם התקשורת, ושעבודם המוחלט

ביכולתם של העיתונאים לממש את אחריותם הציבורית. תקשורת, שהכוח המניע

אותה הוא שיקולי רווח והפסד, אינה בוחלת בהעלמת עין משחיתות, אם זו מעצימה

יתרום לגיבורי תרבות, אם הדבר והפיכתם ואף מהאדרת המושחתים רווחיה, את

לרייטינג.

הגופים המפקחים, להם ניתן להגיש תלונה או הפרות של אתיקה עיתונאית: – מועצת העיתונות הינה הגוף האמון על בדיקת תלונות בכל מועצת העיתונות .1

הנוגע להפרות אתיות של גופי העיתונות בישראל.

– נציב פניות הציבור של רשות השידור נציבות פניות הציבור של רשות השידור.2

וקול ישראל. כל33, ערוץ 1אמון על טיפול בתלונות הנוגעות לשידורים בערוץ

על הקבילות. הממונה על ישירות אל הממונה להתלונן או לפנות אדם רשאי

הקבילות יכול למצוא שהתלונה מוצדקת כולה או בחלקה או שאינה מוצדקת. אם

התלונה מוצדקת, הממונה יכול להצביע על ליקויים ולדרוש לתקנם בדרך שיקבע

ובזמן שיקבע. לממונה על הקבילות יש חופש פעולה מלא בבירור התלונות, כפי

שנאמר בחוק רשות השידור.

השנייה .3 הרשות של הציבור פניות השידור, נציבות ברשות למקבילו בדומה –

נציבות פניות הציבור של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מקבלת את פניותיהם

ו- 2של הצופים בשידורי הטלוויזיה בערוצים ושל המאזינים לתחנות הרדיו10

ואמצעי באתר הנציבות מפרסמת עבודתה, במסגרת הארץ. ברחבי האזורי

התקשורת פניות ציבור נבחרות. פניות אלו עוסקות בסוגיות אשר עוררו עניין רב

בקרב הציבור וטופלו על ידי נציבות פניות הציבור. כל אדם רשאי לפנות לנציב

פניית הציבור, ובלבד שהפניה תעשה בכתב. חוק הרשות השנייה קובע כי נציב

פניות הציבור פועל באופן עצמאי.

ישנם מספר נושאים מרכזיים עליהם מתלוננים אזרחים:

מנוצלים פרסומות.1 מרגישים האזרחים פרסומות. ריבוי נגד המתלוננים יש –

בחוויית הפוגעים וקדימונים חסויות בפרסומות, המסך הצפת בשל ומותשים

לגבי שינוי/הסדרה מבקשים בוטות, פרסומות נגד מתלוננים כן, כמו הצפייה.

הפרסומות המציגות אלימות, סקסיזם, פגיעה מגדרית וכו'.

נוהגים אובייקטיביות.2 – טענה שחוזרת היא שכתבי החדשות והאקטואליה אינם

באובייקטיביות ואיזון. התקשורת מואשמת בשמאלנות, חד צדדיות ובבחירה מוטה

של הפרשנים.

– נושא הפגיעה בילדים תופס מקום ניכר במגוון התלונות המגיעות לנציב. ילדים.3

התלונות מתייחסות לתוכניות, פרסומות וקדימונים שבהם יש תכנים סקסיסטיים

או אלימים המשודרים בשעות שילדים צופים בטלוויזיה.

– תכניות המציאות 3 זירה

:נושאי הלימוד הגדרת מאפייני הריאליטי וסיווג התוכניותא.מגוון פעילויות הקהל סביב תכניות מציאות בעידן התלכדות התקשורתב.שיח ציבורי על תכניות מציאות ומטעניו הערכייםג.

הגדרת מאפייני הריאליטי וסיווג התוכניותא.

ההגדרה המדעית של "תכניות מציאות": תכניות המציגות אנשים אמתיים בעת שהם

חווים אירועים מתוכננים או אמיתיים.

התפתחות ז'אנר הריאליטי בסדרת הטלוויזיה של ערוץ 1992ראשית הז'אנר בשנת ,MTVהאמריקאי

(. סדרה זו נחשבת לאחת הראשונות שהפכוThe Real World"העולם האמיתי" )

את ז'אנר תכניות המציאות למה שהוא היום.

מקור נוסף לתוכניות המציאות הוא תכניות המצלמה הנסתרת. גם בתוכניות אלו

המשתתפים לרוב אנשים לא מוכרים, הנופלים בפח הנטמן להם לעיני המצלמה.

שחבורת להאמין אמורים )הצופים ונסתרת גלויה המצלמה המציאות בתוכניות

המצלמות בפועל, העולם. של מבודדת אקזוטית בפינה לבד ננטשו המתמודדים

שעות ביממה, והמשתתפים לפעמים מתעלמים מהם ולעיתים24עוקבות אחריהם

מכירים בנוכחותן באופן ישיר וגלוי(.

המאפיינים של תכניות המציאותהתמקדות בנושא אחדא.ידי שחקנים מקצועיים(. אמנםאנשים מציגים את עצמםב. על מגולמים )ולא

בתוכניות מציאות רבות משתתפים ידוענים )סלבריטאים( בתפקידים שונים )בין

היתר, שופטים(, ובמקרים אחדים הם גם הדמויות המרכזיות, אך, בכל מקרה,

- ובמקרים רבים אלו הם אנשים מן השורה המשתתפים מגלמים את עצמם

"אנשים רגילים"

הדיאלוגים וחלק מהאירועים הנתפסים בעין המצלמהאין תסריט קבוע מראש - ג.

אינם מתוסרטים. פעולות הדמויות והתגובות להן הן ספונטניות ואמתיות . יחד עם

זאת, החוקים על פיהם מתנהלת התוכנית מוכתבים על-ידי צוות ההפקה.

קבועיםד. צילום מהתכניםאתרי חלק לפחות -

מצולמים מחוץ לאולפן, בסביבת מגורים עבודה או

בילוי של המצולמים.

.המטרה העיקרית היא לבדר את הצופיםה.

- דרמטיותו. בהקשר מוצגים בתוכנית האירועים

עלילתי.

)הפקה, טקסט וקהל(סוגים של תכניות ריאליטי

- תכניות כמו "הישרדות", "הרווק", "מסטר תכניות מבוססות הפקה ומשתתפים.1

שף" או "המרוץ למליון", בהן ההפקה והמשתתפים, הנבחרים ע"י ההפקה, הם

המנוע העיקרי מאחורי ההדחות וההתקדמות בתוכנית. למרות שהציבור הרחב

של "הצלה" )כמו מסוים תפקיד אלו בתוכניות ממלא

אחד המתמודדים( תפקיד זה אינו מרכזי. חלק מתוכניות

אלו מתקיים בתוך "עולם כיס" )סביבה מובנית, מנותקת

ממציאות החיים היומיומיים של המשתתפים ומלאכותית

במידת מה(.

– מורכבת בעיקר מעריכה של קטעים מצולמים המגיעים תכניות מבוססות טקסט.2

לידיה ממצלמות מעקב, מצלמות נסתרות או ביתיות, או של צוותים המתלווים

"מעושרות", לדוגמא: צוותי הצלה( )בעיקר היום-יום שלהם למקצוענים בשגרת

(, "מחוברים"Cops"שוטרים" )

ותוכניותIdol - דוגמת פורמט ה- תכניות המבוססות קהל )תכניות אינטראקטיביות(.3

תחרות כישרונות נוספות, בהם הקהל ממלא תפקיד משמעותי בהדחות, וקידום

מועמדים מתוכנית אחת לבאה. תכניות אלו משודרות במקרים רבים בשידור ישיר

חלק הם ותגובותיו הבמה על ולמתרחש לשידור המגיב באולפן, קהל בפני

וההפקה המנחה המשתתפים, פונים בבית, הקהל ועבור עבורם מהתוכנית.

בכללה, בקריאה להשתתפות פעילה בתוכנית )כוכב נולד, האח הגדול(.

סודות ההצלחה של ז'אנר הריאליטי רווחיות במיוחד, מכיוון שהן משלבות הן יחסית עםהפקה קלהתכניות המציאות

הצלחת רייטינג מסחררת. אין צורך בתסריט, אין צורך בשחקנים מקצועיים. מטרת

יוצרים שהם המציאות ותמונת שהיא", "כפי המציאות את לתעד אינה התוכנית

בתוכניות אלה נועדה לשרת את צורכיהם וצורכי התעשייה שהם עובדים עבורה.

הגורמים לסוד ההצלחה של תכניות המציאות

– בנוסף לשיקוף המציאות. הטלוויזיה נעזרת בטכניקות הייחודיות מציאות ובדיון.1

יציאת מצולמים, אירועים של חוזרים" "הילוכים אירועים, )שחזור זה למדיום

מצלמות לרחוב, צילום חובבים וכו'(.

– בז'אנר זה יש אלמנטים רבים של חידוש והפתעה. ז'אנר זה קיים שנים חדשנות.2

רבות, אבל לבש פנים חדשות וכל פעם מתרחש בתת ז'אנר אחר.

– "מציצנות מתווכת" הינה צריכת תמונות ומידע על חייהם האמתיים מציצנות.3

לכאורה של אחרים, לעיתים באופן חד צדדי ותוך חדירה לפרטיותם, בדרך כלל

אחרים, של לפרטיותם הצצה התקשורת. אמצעי באמצעות בידור, למטרות

המסקרנת רבים מאתנו, מלווה בהרגשת אי נעימות, אך "מציצנות מתווכת" על ידי

התקשורת חוסכת מאתנו את אי הנעימות הזו.

הוא תחרות.4 בתוכניות המציאות - הממד המרכזי כללי המשחק שלהתחרות .

. אושרו של הזוכה יכולשיסוי המשתתפים זה בזההתוכניות הללו מבוססות על

של והשפלתם כישלונם באמצעות רק מושג להיות

המציאות תכנית של המסר האחרים. המשתתפים

שהמציאות הינה שדה קרב, שרק הטובים והחזקים באמת

שורדים בו. התפיסה החברתית של תכנית המציאות היא –

)גם באמצעות לאחרים גורם כן אתה אם למנצח, אלא להפוך יכול לא אתה

רמאות והונאה( להפסיד.

– תכניות קלות להפקה, נוחות להפצה ולייצוא קלות יחסית של ההפקה והייצוא.5

לשווקים עולמיים. יש רווחים גדולים, רייטינג גבוה ואפשרות למכור את הפורמט.

?מדוע אנשים צופים בתוכניות הריאליטיצפייה בתכניות הריאליטי ממלאה, אצל הצופים, מס' צרכים:

)א. אסקפיסטים ( Escape צרכים מהמציאות בריחה הסחה, –

בריחה מהשגרה, הפגת מתחים, הדחקת צרות ובעיות.

חברתייםב. לאחרים,צרכים כהתחברות צפייה אישיים, יחסים –

התערות חברתית, יחסים עם הדמויות דמויות.

- זהות אישית, פיתוח הכרה עצמית, חיזוק הערכה עצמית. צרכים ריגושייםג.

– מעקב, לדעת מה קורה, לדעת על מה מדברים. צרכים קוגניטיביים )שכליים(ד.

? "מציאות" או "מציאות מדומה" תכניות הריאליטי נבנות מטשטוש התחומים שבין המציאותי והבדיוני. אם נבחן את

מאפייני תכניות המציאות: האם אין באמת תסריט הקובע את המהלכים העלילתיים?

האם האנשים המשתתפים לא הופכים לשחקנים/ ידוענים? תכניות הריאליטי נקראות

המציאות, השתקפותהתכניות ולא המציאות של מניפולציה הן כי ברור אך . האמתית

צופי תכניות הריאליטי אינם רואים בתוכניות אלו השתקפות מדויקת של המציאות

על טווח ארוכת השפעה אלו לתוכניות אין "האם השאלה: עולה אך, האמתית.

תפיסותיהם של הצופים את המציאות בה הם חיים?"

על פי תיאורית )גרבנר(, חשיפה מאסיבית לאורך זמן לתכניםהבניית המציאות

המועברים באמצעי תקשורת ההמונים, משפיעה על תפיסת המציאות בקרב צרכני

התקשורת.

טיפוח, מרכוז והדהוד - המציאות המוקרנת מאמצעי התקשורת משפיעה באופן ישיר על אמונותיהם"טיפוח"

של הצופים ומנחילה דימויים על המציאות )כמו הדימוי על עולם רע ומפחיד(.

- אמצעי התקשורת מהווים ערוץ שתפקידו העיקרי בחברה המודרנית הוא"מרכוז"

להעביר מסרים אחידים ודומיננטיים של דעות, ערכים ועמדות.

דומה"הדהוד" או זהה - מתרחש כאשר התמונה המשתקפת באמצעי התקשורת

ביותר לזו האמתית )או הנתפסת אמתית(.

מגוון פעילויות הקהל סביב תכניות מציאות בעידן התלכדות התקשורתב.

אקטיביות סביב תכניות הריאליטי

כי צופים בעלי רקע שונה, קיבלו את המסר מחקר על הפרשנות התרבותית גילה מגוון אפשרויות להגיב ולהיותלקהל בתוכניות השונות יש  מהתוכנית באופן שונה.

ולהביע את דעותיו:פעיל

ביקורות טלוויזיה ומאמרי דעה בעיתונות הזרם המרכזיא.

תכניות טלוויזיה נלוות, המופקות ע"י הגוף המשדר. ב.

סיקור במגזיני בידור טלוויזיוניים, מודפסים ואינטרנטיים. ג.

אתרים נלווים רשמיים ואפליקציות רשמיות, ומגוון הפעילויות והאפשרויות שהםד.

מציעים – החל מצריכת טקסטים וכלה בהצבעות.

פעילות רשמית מטעם הפקת התוכנית, בפייסבוק ובטוויטר. ה.

כתיבה של צופים ומעריצים על התוכנית במגוון אתרים ויישומים )בלוגים, פורומים,ו.

טוקבקים, פייסבוק(.

העלאת קטעים נבחרים מתוכניות מציאות ליו-טיוב, עם אוז.

בלי עריכה והתערבות של צופים.

פוליסמיות ופופולאריות

ריבוי משמעויות, רב-גוניות הבנה של הטקסט הטלוויזיוני כל צופה וצופה - "פוליסמיות"

שלו, והמטען שהוא מביא לצפייה )המודל הסמיוטי(.הרקעעל פי

הצופה מקיים משא ומתן עם הטקסט על פי הרקע האישי, החברתי, התרבותי שלו

ונותן לו משמעות משלו )למשל, צופה ישראלי יפענח טלנובלה ישראלית באופן שונה

מצופה אמריקאי או סיני(.

, הטלוויזיה צריכה להגיע למגוון רחב של צופים, וכדי שאלהפופולאריתכדי להיות

יכולות קבוצות תרבותיות שונות לפרש יבחרו בה, עליה להיות טקסט פתוח, אותו

. כלומר, עליה להיות פוליסמיתבאופן ייחודי.

אמצעי העיצוב המאפשרים פוליסמיות הקודים השונים של הטלוויזיה פועלים במטרה שנעביר אליהם את נאמנותנו הרגשית

והשכל הישר. אם תכנית מבקשת להיות פופולארית, עליה לכלול את הרגלי השיח

ואת המסגרת האידיאולוגית של התת תרבויות השונות, שישמשו בקליטה השונים

ובפענוח של הטקסט.

היא עושה זאת כך:

)איזון בין רב-קוליות )גיוון של דעות ועמדות

.הישענות על סטריאוטיפים ועל סמלים תרבותיים מוסכמים

תרבותיות מרכזיות שימוש בדמויות

בהומור ובמגוון אמצעי עיצוב. שימוש

דגש אישי-רגשי

של קונפליקט ובמבנה סיפורי שימוש במבנים

כוח המשיכה של תכניות הריאליטי טמון בשישה אוקסימורונים תרבותיים

זה את זה, שצירופם יוצר משמעותהסותריםהמורכב מזוג מרכיבים שוני - אוקסימורון

( ו"קהה". )oxyהמונח מקורו ביוונית, ופירושו: "חד" )   למשל, "שתיקה רועמת"..חדשה

moros כיום, אנשים רבים משתמשים במונח אוקסימורון כדי לתאר ניגוד כלשהו . )

אוקסימורון הפלורליזם - הפלורליזם הממוסד.1

משתתפים מכל שכבות האוכלוסייהתכניות המציאות פותחות שעריהם בפני הן עושות שימוש בדמויות)זהו הפלורליזם(.במגוון רחב של טיפוסים ומעמדות

גיאוגרפי שונה, ובכך תורמות לגיוון ומיקום גיל גזע, אנונימיות, ממעמד, מגדר,

מפני )מוכתב רשמית מראש(, ממוסד התרבות הטלוויזיונית. אולם פלורליזם זההמתמודדים הרכב את המכתיבה היא אלפי שההפקה עשרות מתוך

.צרכים מסחריים. הבחירה מכוונת על ידי ההפקה ונועדה לשרת מתמודדים

ולא חברתית. משום שכל אחד יכול להזדהות עם אחדכלכליתהמשמעות היא

ומגוונים, שונים קהלים עם הזדהות ליצור התכנית ובכך מצליחה המשתתפים

ומרחיבה בכך את החשיפה לתכנית ולפרסומות המשודרות בה.

– האוקסימורון שני ומצד האוכלוסייה של ושונות גיוון של הצגה – מצד אחד

השפעה חזקה של התרבות השולטת.

אוקסימורון הפרפורמנס )ההופעות, הביצועים(.2

אוקסימורון זה מבוסס על המתח בין והמורשת התרבותית השולטת שלהתוכן

לבין . ההגשההשירים )אופן הביצוע של המשתתפים( דנים הנושאים עליהם

בתכניות אלו, או השירים, קשורים לתרבות המרכזית של התקופה בה משודרת

התכנית. אם זו תכנית כמו "כוכב נולד" – המתמודדים ישירו שירים ברוח התקופה,

או שירים קלאסיים השייכים לתרבות שלנו.

ידועים,האוקסימורון - על מנת להצליח בתוכנית, על המתחרים לבצע שירים

יחד.הקלים לזכירה, שירים שלא יעוררו ויכוח בקרב הצופים ויעוררו את אהדתם

עם זאת, הם מביאים את הרקע התרבותי הייחודי שלהם להופעתם, תוך שהם

משתמשים במורשת של השיר. לדוגמא: שיר של אריק אינשטיין בביצוע מזרחי

אוקסימורון הפריפריה.3 – מובא סיפור "צבע" אנושי חדש.ברמה האישית סיפור סינדרלה / סטריאוטיפי -

דמות סביב הסיפור את בונים התכנית מפיקי על שיענה באופן לניצחון המועמד המתמודד

בו. התומכים הצופים אתציפיות מגבירה היא

הצופים כלפיו. רגשות ומעוררת הצופים הזדהות

להצליח. רוצה הוא וכמה רואים את מקום מגוריו,

לצפות ימשיך שהצופה כדי הדרושה האינטימית הקרבה את יוצרת זו נוסחה

– הצגת דימוי שגרתי של פריפריה / קבוצה אתניתברמה הקולקטיביתבתכנית.

לעומת המגוון והעושר התרבותי שבה. קטעי הצילום מבתי המועמדים, מדגישים

שהזכייה שלהם לא תהיה רק זכייה אישית, אלא ניצחון עבור העיר הקטנה כולה.

שיא צפיית לזמן הפריפריה את מביאים אלו דימויים הסטריאוטיפיות, למרות

ומעניקה לה חשיפה מתוך לגיטימיות לאורח החיים והערכים שלה.

)פטריוטיזם = נאמנות למדינה( אוקסימורון הפטריוטיזם.4

אבל גלובלי, הינו התוכנית של הפורמט – גלובליים ופורמט פטריוטי סיפור

התוכנית מקדמת את ערכי הלאום והלאומיות, לעיתים בגרסתם השמרנית. בין

נופים מקומיים, גם והמסורת, כמו היתר מקודמים השפה המקומית, המורשת

חבלי ארץ וערים. לדוגמא: נינט הופיעה לאודישנים עם מדי צה"ל, הראל מויאל

שירת במשמר הגבול, ועידן עמדי שהוצג כחייל קשוח, כל אלו זכו לאזכור ואפילו

תגובות הצופים.

אוקסימורון ההשתתפות: בחירות "דמוקרטיות" של צרכנים.5 תכניות המציאות משתמשות בשיטת הבחירות הדמוקרטיות. זהו מעבר מבחירות

,s.m.sבאמצעות שליחת דמוקרטיות פוליטיות לבחירות במשחק טלוויזיה בידורי.

והצבעה באפליקציות השונות, יכול הצופה להצביע עבור המועמד המועדף עליו.

דמות מסוימת, הוא יוצר אצלו תחושה שהוא משפיע. הצופה מזדהה עם זה

מרגיש אחראי על אותה דמות, מעורב ומחויב לצפות בתכנית כדי לסייע לה לנצח.

נדרש לשלם עלזו אשליה של השתתפות דמוקרטיתאולם, , מפני שהצופה

כן, במשחק לא מדובר במשהו אמיתי אלא ההצבעה. כמו

וירטואלי והבחירה עוסקת בעניינים שוליים. המטרה היא רווח

של חברות מסחריות . הדמויות הנבחרות קשורות לתחום אותו קובע תסריטאי

התכנית.

אוקסימורון קידום ההכתרה: המלכה רגילה ומהירה.6

המהפכים הטלוויזיוניים בכלל, ושל "כוכב נולד" בפרט הם קצרים, ותהליך המעבר

עצמה. ההכתרה גם כמו מהיר, הוא "כוכב" של לסטטוס רגיל" מ"אדם

הקיים התמודדהאוקסימורון את להציג צריכה ההפקה קצרה שבעונה הוא

כרגיל, אותנטי, נציגו של הפריפריה. מהצד השני, עליה לבנות

כמורם אותו המציב כישרון, בעל ייחודי, כאדם דמותו את

לפני ימים מעם. בתוכנית הגמר מתקיימת ההכתרה. כמה

הגמר, בפינת המסך של הערוץ המסחרי, מופיע שעון המונה לאחור את השעות

אל ההכתרה. קיימים גם ניחושים, ראיונות והשיח הציבורי מלא בנושא.

מודל שלוש הקריאות של הול

סוגים של מסרים במערכת היחסים בעולם התקשורת, שניישנם סוגים שלושלושה

קבלה של מסרים.

שני סוגים של מסרים א.

בהתחלה של כל תהליך תקשורתי, המוען מחליט האם המסר יהיה: הצפנה(1

. פתוח או סגור

מסר שמיועד לקבוצה מסוימת ולא נתון לפרשנויות. מאפשר טקסט סגור -

פחות סוגי קריאה. ככל שהמסר סגור יותר, כך יותר אנשים יבינו את הכוונה

האמתית.

פתוח שונות טקסט לפרשנויות נתון צופים, של גדולה לקבוצה מכוון -

ומאפשר סוגי קריאה רבים.

פענוח(2בין היוצר לבין הקורא למרות המשמעות של הטקסט היא "התגוששות"

שהיוצר התכוון להעביר מסר מסוים, הצופה יכול לקבל אותו בצורה שונה

אותו אינו מביע "מרווח הבנה"( הטקסט לתופעה קורא )הול

מסר עבור כל הצופים. הצופים אינם פאסיביים. הפירוש תלוי

ברקע התרבותי, חברתי ומקצועי של הקורא.

שלושה סוגים של קבלה של מסרים )סוגי קריאות(ב.

יכולים לקרוא אותו בשלושה אופנים – קריאה כשאנחנו קוראים טקסט אנחנו

מועדפת, קריאה מתדיינת וקריאה חתרנית.

- המסר עובר לקהל כפי שמוען התכוון. הטקסט אומנם לא קריאה מועדפת(1

סגור לחלוטין אבל כן טבוע בו משהו מהאידיאולוגיה של המוען. כלומר כאשר

דברים יש לנו, שבא מה לראות יכולים לא אנחנו לטקסט באים אנחנו

ספציפיים שאנחנו מוכוונים לראות בטקסט הזה.

- קריאה שבו הנמען מתווכח עם המסר. הקורא מסכים עם קריאה מתדיינת(2

לדעותיו בהתאם אותם מפרש אך מהטקסט הנובעים הרעיונות מרבית

המוקדמות. הקריאה עושה דיון עם הטקסט

חתרנית(3 קריאה קריאה לו. ומתנגד המסר את מבין הקורא – ניגודית –

שמבינה מה הטקסט מנסה לומר, אבל היא קוראת אותו בצורה נגדית.

התלכדות

הינו מונח שמתאר את האופן שבו צורכים את המדיה המודרנית. זהוהתלכדות מדיה

תהליך של כינוס והתמזגות, שילובם של מדיה ותיקה – עיתונות, רדיו וטלוויזיה עם

מחשב, אינטרנט. הטכנולוגיה מתפתחת לרמה בה כל המערכות משתלבות לאחת.

כלומר הבידור, החדשות וכו' יהיו משולבים בערוץ אחד.

:קיימים מספר היבטים להתלכדות

לדיגיטלי. התלכדות טכנולוגית והופכים אותו לוקחים תוכן אחרי שהופכים את –

התוכן לדיגיטאלי הוא מתאים לכל הפלטפורמות הדיגיטאליות )טלוויזיה/ סלולר(.

סלולארי- )טלפון יכולות הרבה אחד, מכשיר במכשיר- התלכדות

וכו'(. – פלטפורמה אחת התלכדות תוכן מצלמה, אינטרנט, מוסיקה

הרבה סוגי תוכן.

עסקית החברות    התלכדות בין ברורים קווים היו לאחרונה עד -

נדל"ן מוזיקה, אינטרנט, משחקים, ספרים, טלוויזיה, על הסרטים, על השולטות

ותחומים מגוונים רבים ופתאום יש טשטוש של הקווים והחברות רוצות גם זה וגם זה.

)כבלים של הוט מוכרת גם קו טלפון(. יש שיתופי פעולה בין חברות.

–על מנת לנווט בכל המדיה, צרכנים לומדים לשלב  תרבותית   התלכדות חברתית -

פעולות רבות באחת )לראות משחק בייסבול, להאזין למוזיקה, לשלוח מייל בו זמנית(.

חוקי את היטב מבין אינו לאדם הממוצע אשר גם מעניק הטכנולוגיה התפתחות

בצורה מהטכנולוגיה וליהנות מידע לשאוב מידע, לחלוק הכלים את הטכנולוגיה,

פשוטה.

- שיתוף חברתי )היברידיות( אשר נוצר כתוצאה משיתוף גלובליהתלכדות גלובלית

של שונים לסוגים האפשרות למשל, מדיה. של

סרטים. לגבי כנ"ל העולם. לכל הנגישים מוזיקה

ויש גלובליזציה של תרבותמתערבבתהנמענים צורכים תכנים מכל העולם. התרבות

התוכן. ערבוב התרבויות תורם ליצירה חדשה. האנשים שיוצרים, מוזנים מהתרבויות

השונות ולכן יוצרים דברים חדשניים בהתאם.

מציאות ומטעניו הערכיים תכניות שיח ציבורי על ג.קיימות שאלות שיפוטיות, מוסריות ואיכותיות ביחס לתוכניות מציאות:

האם, מדוע ועל-ידי מי נתפסות תכניות מציאות כ"זבל" ? א.

להןב. מיוחסות הציבורי והמרחב החברה התרבות, על שליליות השלכות אילו

ומדוע?

אילו טיעונים מועלים בעד תפיסה חיובית יותר של הסוגה? ג.

הטיעוניםד. של והפוליטיים הערכיים המטענים מהם

הם מתקשרים כיצד אלה? דיונים במסגרת המועלים

ליחסי כוחות חברתיים ואילו אינטרסים סמויים וגלויים

הם משרתים?

ביןה. מהבחנות אלה דיונים מושפעים וכיצד כמה עד

סוגות ותתי-סוגות )תכניות מציאות לעומת תכניות תעודה ולעומת סוגת-הביניים

דוקו-ריאליטי; סוגים שונים של תכניות מציאות(?

– קליפים מוסיקליים 4 זירה

:נושאי הלימוד

הקליפ כמושג והתפתחותו כסוגה תרבותיתא.

ניתוח מגדרי של קליפיםב.

ניתוח קליפים מתוך גישה פמיניסטית פוסט-קולוניאליסטית ג.

הקליפ כמושג והתפתחותו כסוגה תרבותיתא. הקליפ

טלוויזיונית )לעיתים קולנועית( קצרה באורכה, שיש לה פסקול מוזיקלי )עם אויצירה

ונלווה לה רצף דימויים ז'אנר בפני עצמוללא מילים(, חזותיים. קליפ הוא למעשה

כיצד לראות ניתן כיום וכו'(. )פרסומות/סרטים מז'אנרים אחרים ומושפע שמשפיע

הוויזואלית של הקליפ בכל מקום- אפילו בחדשות. הגבול שבין משתמשים בשפה

קליפ מוזיקאלי לפרסומת טלוויזיה המבוססת על מוזיקה, הוא דק.

תכני הקליפים משקפים את הלך הרוח התרבותי מחד, ומשפיעים עליו

מאידך.

חברות כסוכן משמשת והיא נוער, הנו זו סוגה של המרכזי הקהל

משמעותי בקרב אוכלוסייה זו. מחקרים הראו כי קליפים מהווים זירה לגיבוש ערכים

ובירור זהות בקרב בני נוער, וכי יש בהם כדי להשפיע על עמדותיהם ותפיסת עולמם

בתחומים שונים.

) גם פרומו לתוכנית טלויזיה הוא סוג של קליפ אשר דוחס תוכן לפרק זמן מינימלי,

למטרות מסחריות(

מרכיבים מולטימודאליות ביטוי לידי באים שבה תרבותית סוגה מהווה הקליפ -

ומוסיקליים, חזותיים ,. מרכיבים אלו נושאים מסרים שעשויים לתמוך זה בזהלשוניים

. לסתור זה את זה או להיות מנותקים זה מזה

היסטוריה של הקליפים בעולם להתפתח החל מוסיקליות יצירות של חזותי ליווי

זו20כבר במחצית המאה ה- אולם בישראל נותרה סוגה

החל הצבאיות הלהקות במסגרת בעיקר ונראתה שולית

ה של70משנות האחרונים העשורים לקראת זאת, עם .

זו, עם פתיחת שידורי ערוץ המוסיקה האמריקאי20המאה ה- גבר השימוש בסוגה

MTV בארץ, והשנייה על רקע הקמת ערוץ המוסיקה הישראלי, ערוץ . בקליפים24

הישראליים ניתן לזהות מגוון רחב של סוגות מוסיקליות, של תחומי תוכן ושל סגנונות

חזותיים, ומאידך ניתן לזהות הכחדה סמלית של אוכלוסיות מסוימות והימנעות מתחומי

החברתיות-תרבותיות הנורמות את מעצב( גם )כמו המשקף באופן שונים, תוכן

המקומיות.

( חברות ) סוציאליזציה ,זהו תהליך איטי. חיברות הוא התהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה

שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזים של, ממושך וכמעט בלתי פוסק

אותו הסובבת דרך. החברה וגופנית נפשית מבחינה האדם מתעצב זה בתהליך

.מפתח אופי חברתי ומסוגל לקחת חלק בחיים חברתיים, ההתנסות במצבים חברתיים

תהליך החברות מתרחש כאשר הפרט מקיים מגע עם גורמים שונים שמשפיעים על

:מקובל למנות מספר סוכני חיברות עיקריים. חינוכו והתפתחותו

הורים ובני משפחה(. א)

מקום עבודה, צבא, בית ספר– מסגרות (. ב)

ובמיוחד קבוצת השווים– חברים (. ג )

.אמצעי התקשורת(. ד )

הם אחד'( פרסומות וכו, קולנוע, עיתונות, רדיו, טלוויזיה) אמצעי תקשורת ההמונים

התקשורת היא סוכן החברות הקבוע והיציב, למעשה. מסוכני חיברות רבים בחברה

מכולם שמלווה את האדם מינקות ועד לזקנה

הכחדה סמלית )סמבולית(

הכחדה סימבולית היא היעדר ייצוג או ייצוג מצומצם, מעוות

הכחדה המדיה. באמצעי מסוימת קבוצה של ושלילי

במדיה, מסוימת קבוצה של בייצוג אפליה או סימבולית

כקבוצה קבוצה, אותה של קיומה מחיקת - משמעותה

בעלת זהות ייחודית הזכאית לשיווין זכויות חברתי.

ניתוח של קליפים עפ"י בארת'היבטים של וחשיפה העמקה מאפשרים אלו בשלבים. הוא הקליפים של הניתוח

משמעותיים ומורכבויות המגולמות בטקסט. לשם כך ניתן לעשות שימוש במושגיו של

בארת׳:

ניתוח של הרובד התיאורי ) דנוטציה(א.

ניתוח של הרובד הפרשני )קונוטציה(ב.

התבוננות ביקורתית/אידיאולוגית )מיתוס(ג.

ניתוח טקסט/ תמונה/ קליפ עפ"י שלוש רמות של פענוח מסר )בארת'(

דימוי חזותי של האובייקטים– רמה תיאורית. הסימן, מה שיש בתמונה.   הדנוטציה(1

בסיסי ידע נדרש להבינו שכדי המילה.המצולמים של המלונית המשמעות .

לדוגמא "עץ זית". המשמעות המילונית היא גזע, עלים, שורשים וכו’, דהיינו, הגדרה

בסיסית מילונית של המילים "עץ זית". זוהי בדרך כלל הגדרה מוסכמת כללית בכל

חברה.

המשמעות הנוספת, הנלוויית שניתן להסיק ממה- הקונוטציה(2

קוראים. או היאשרואים הקונוטציה הפרשנות. האסוציאציה,

יותר של הפרשנות, של המשמעות. היא תלוית ברמה גבוהה

לנמען. שקשור מה וכל מגדר גיל, חברה, תרבות, הקשר,

של אסוציאציה בראש לנו יעלה זית" "עץ המושג לדוגמא,

שורשיות, הצלחה, שגשוג, בית, שלום.

לערכים תרבותיים מרכזיים המיתוס(3 ביטוי הוא ערכים–מיתוס מייצג המיתוס

מרכזיים של החברה. הוא ממלא תפקידים חברתיים כמו: יצירת לכידות חברתית

משמעות מעניק המיתוס מסוימת. קבוצה חברי של קולקטיבית זהות ויצירת

מטאפורית נוספת, למילים ולדימויים מוחשיים הנמצאים בשימוש יום יומי. בגלל

עוצמתם הרגשית הגבוהה של המיתוסים, נוצרת הזדהות גבוהה עם גיבוריהם ועם

עץ הזית" הופך למיתוס. עץ הזית וארץ ישראל. "הערכים והאמונות שהם מייצגים.

דוגמא נוספת,

תל-אביב מכבי אוהדי ספציפית. דוגמא עפ"י ולהדגים ההסבר את לפשט ניתן

"מי שלא קופץ אדום".בכדורגל או בכדורסל משתמשים בסיסמא: לצבע האדום יש

משמעות אידיאולוגית בקרב אוהדי מכבי.

- האוהד מקשר את המילה אדום עם הצבע האדוםהדנוטציה אמירת המילה אדום.

. פירושה הצבע האדום

או הפועל תל אביב בכדורגל  - האוהד מקשר את הצבע האדום עם קבוצתהקונוטציה

. היריבה המושבעת כדורסל,ב

- ההקשר הוא למעשה זו שהופך את המילה "אדום"המיתוס לבעייתית בקרב אוהדי

.אדום הוא מילה נרדפת ל"יריב שיש לנצח בכל מחיר". מכבי

ניתוח מגדרי של קליפיםב. מגדר הנו מערכת נורמות וציפיות המשויכת לאדם על בסיס זיהויו כגבר או אישה. כך,

למשל, קיימות מגוון תכונות והתנהגויות המזוהות תרבותית :

- עדינות, רגשנות, פייסנות כנשיות

אסרטיביות, עוצמה, החלטיות.כגבריות

ואף הנורמטיביים מתפרשת כהפרה של הסדר החברתי חריגה מתפקידי המגדר

קליפים כשמנתחים שונות. חברתיות סנקציות גוררת

מוסיקליים מבחינה מגדרית, מתייחסים לייצוג שני המגדרים

מבחינת: תדירות הופעה, גיל, מוצא, אופן ייצוגיו של כל אחד

דיון מרכזי וחזותית. מן המגדרים מבחינה תוכנית, מילולית

בנושא זה נוגע להשפעות ייצוגים אלו על החברה.

מגדר מול מין (מונח המציין הבדלים בין נשים לגברים שמקורם בחברהGender )ג'נדר - - מגדר

ובתרבות ולא בביולוגיה.

( מבחינה ביולוגית - מתאר אנשים כזכר או נקבה על-פי מאפיינים פיזיולוגייםsex)מין

בסיסיים )כגון כרומוזומים ואנטומיה של אברי מין(.

ייצוגי המגדר בקליפים ישראלייםמציאות(1 להבניית המגדר של מרכזי גבריות תפקיד של לייצוגים תקשורתיים -

ונשיות, תפקיד מרכזי בהבניית המציאות.

– הייצוג הנו מצומצם משמעותית מזה ייצוג מצומצם של נשים בקליפים ישראליים(2

של גברים, ומצומצם עוד יותר הוא ייצוגן של נשים מבוגרות, לעומת זה של גברים

מבוגרים שהוא רווח בהרבה.

בייצוג(3 ייצוגי שני המגדרים מתאפיין בהיצמדות לסטריאוטיפים סטריאוטיפיות -

המגדריים המקובלים:

פוליטיים במובן הרחב בטקסטים שלא. )למשל היעדר תכנים מבחינת תכנים

נשים לעומת גברים(.

מבחינת תפקידים חברתיים )למשל מקצועות ״גבריים״ מול ״נשיים״(.ב.

מבחינת ביטויי מיניות )למשל לבוש חושפני יותר של נשים( ועוד. ג.

חותם(= טיפוס , מוצק = )סטריוס סטריאוטיפ

הוא מראה איך קבוצת בני. הסטריאוטיפ הוא מושג חברתי

הכוונה לסוגים שונים של. אדם נתפסת בעיני קבוצה אחרת

(,גברים, נשים)מגדריות ..( מרוקאים, רוסים)עדתיות : קבוצות

זוהי'. וכו...( בלונדיניות)מראה ...(, חיוניים, דתיים)אמונה

והחלת מאפיינים אלה על כל חבר, קבוצה חברתיתהכללה הנוגעת למאפיינים של

. זה יכול להיות באופן חיובי או שלילי. באותה קבוצה

ניתוח קליפים מתוך גישה פמיניסטית ג. התפתח זרם חדש של פמיניזם. זרם זה הצביע20בעשורים האחרונים של המאה ה-

על הכפילות בבעייתיות של ייצוגי נשים הנמנות על אוכלוסיות המוחלשות על בסיס

אתני, לאומי וכו׳, בנוסף להיותן מיעוט מוחלש כנשים. בישראל מדובר על הפמיניזם

המזרחי, העוסק בדיכוי הכפול של נשים בנות עדות המזרח, ועמדתן המוחלשת הן

ביחס לגברים )וגברים אשכנזים בפרט(, והן ביחס לנשים אשכנזיות. בנוסף, ייצוגי נשים

מן המגזר הערבי שמוחלשות מול הגברים הערבים וגם מול הנשים היהודיות.

הבנייה חברתית על ידי אינטראקציה של חברים מציאותהיא התהליך בו מעוצבת ה הבניה חברתית

מסוימת. בבסיס המושג נמצאת ההבנה שמה שנתפס כמציאות חברהאו ב תרבותב

חברתיות. ואינטראקציות התנהגות דפוסי של תולדה הוא מוצקה

הם בהבניה חברתית הנוצרים אובייקטים של ,שפה ,משחק דוגמאות

ועוד. המונח משמש גם לציין מושגים ששאלת כסף תארים אקדמיים,

במחלוקת, שנויה חברתית מובנים היותם

ועוד  דת ,מגדר ,מעמד ,לאום כמו

( 2009 ייצוגים בקליפים ישראליים )אריאל פרידמן,

במחקרה של פרידמן נמצא.קליפים נמצאו כתורמים ליצירת זהויות של קהילות שונותכי:

ברובם.1 חברתית מודעות נטולי הישראלים -הקליפים

כלכלית/חברתית/הקליפים מייצגים תפיסת מציאות פוליטית

ואחראים אשמים ללא – גורל בנושאים. כגזירת עיסוק

היפ של בקליפים מעט נמצא ופוליטיים הופ-חברתיים

של. ישראלי מהקליפים אלה נושאים נעדרים לעומתם,

.המוסיקה המזרחית

- קליפים אלה עוסקים בנושאים רומנטיים תכני הקליפים מן המוסיקה המזרחית.2

(.ערוץ הקליפים הישראלי )24זהו הסגנון השולט בערוץ . י גברים"כ ע"ומבוצעים בד

ייחודיים בקליפים.3 ישראליים אוהדת, - למשל דימויים כלפיהם שהגישה חיילים

". יורים ובוכים"ולעתים בבחינת

וערבים.4 יהודים מוסיקאים בין בינתרבותיים מוסיקליים והם מפגשים במידה –

. מופיעים הם מוצגים כשיתוף פעולה ובאווירה של פיוס

אין אביב היא המקום המזוהה היחיד בקליפים . בד"כ- - תל ערים מיוצגות בקליפים.5

ייצוג של ערים אחרות.

יותר ייצוגי גברים מול קבוצות אחרות.6 - דמויות גברים מופיעות בצורה מורכבת

ואיכותנית מזה של נשים וכן של הומואים, כמותית רוסית דוברי ועולים ערבים

. ולסביות

בהדרה.7 והתעלמות מתכנים קבוצות קבוצות חברתיות ייצוג של נמצא העדר -

ולתרבות הישראלית קיימת למעשה. מסויימים שבמציאות הם מרכזיים לחברה

חשיבות, עובדה זו מעידה על היעדר קיום. הדרה של קבוצות מוחלשות בחברה

- בקליפים ניכרת הדרה שללדוגמא. ומשמעות של אותה קבוצה או אותו נושא

הנשים אמנם נמצאות בקליפים אך כמעט ללא. ערבים ועולים מחבר העמים, נשים

. חברתיים כבדי משקל/ הקשר לנושאים פוליטיים

בקליפים.8 ערבים הם ייצוגי ואם הקליפים מן לחלוטין כמעט נעדרים ערבים -

לעתים. חמור יותר המצב של נשים ערביות. מופיעים – אזי רק של יוצרים ערבים

.מופיעים הערבים בהקשרים סטריאוטיפיים

- למרות העלייה הגדולההעולים מחבר העמים בקליפים.9

. כמעט ואין להם ייצוג בקליפים, מחבר העמים

- דווקא לעלייה האתיופית יש ייצוג הן מבחינת ייצוג העולים מאתיופיה בקליפים.10

ניתן לראות שיתופי פעולה בין. המבצעים והן מבחינת הנושאים הקשורים אליהם

וגרוניך, למשל)יוצרים ישראלים לבנים לבין אתיופים ,גם במקרים אלה(. רייכל

".אחר"הייצוג שלהם מדגיש את האקזוטיות שלהם ואת היותם כ

– סיקור ידוענים 6 זירה

נושאי הלימוד:

)הכרות בסיסית עם הזירה וכללי השיח במסגרתה(. ידועניםא.

זהותב. לגבי עכשוויות תפיסות ומעצבת כמשקפת הידוענים בזירת עיון ויחסים.

ידועניםא.

הם תופעה בולטת בתרבות הפופולארית ( celebrities ידוענים )

העכשווית, שמרכזיותה הולכת וגוברת – הן בדמות גידול בהיקף

הסיקור והחשיפה, בכוח הכלכלי ובהשפעה החברתית של כוכבי

הסיקור אופני התפשטות בדמות והן שונים, מסוגים בידור

הציבוריות והתפיסות התדמית ניהול דפוסי התקשורתי,

פוליטיקה, דוגמת נוספים, לתחומים בידור לכוכבי האופייניים

עסקים, עיתונאות ואף פשע. מרכזיות זאת מקבלת משנה תוקף

בתרבות הפופולארית של בני נוער, בדמות תופעות של הערצה

של כוכבי בידור.

סיקור תקשורתי של ידוענים הוא מגוון: טורי רכילות, ראיונות אישיים וכתבות דיוקן

וראיונות ידיעות מצולמות, כתבות ירחונים, שבועונים, בידור, בעיתוני בעיתונים

המוקדשים בלוגים טלוויזיוניות; "רגילות" חדשות במהדורות ואף בידור בחדשות

טוויטר פייסבוק, חשבונות עמודי חיון(; )עמרי הבידור עולם של ולסיקור לרכילות

מוסיקליים קליפים טלוויזיה, תוכניות סרטים, פרסומות, ידוענים; של ואינסטגרם

בהשתתפות ידוענים...

ניתן למיין ולמפות את החשיפה התקשורתית של ידוענים עפ"י קריטריונים:שונים

זירת הידוענים : תחום הפעילות העיקרי של הידוען( 1)

כוללת בתוכה דמויות מעולם המשחק, הדוגמנות,

הספורט, הבידור והתקשורת. ניתן לבחון לדוגמה, מה דומה ושונה בין ראיון

אישי-אינטימי עם ידוען לבין ראיון אישי-אינטימי באותה תכנית עם פוליטיקאי.

: היררכיה, המדרגת ידוענים על הרצף שביןמיקומו של הידוען בשדה הידוענים( 2)

"גבוהים" – אמנים ראויים, הזוכים להערכה חברתית לבין "נמוכים" – בדרנים

העוסקים בתרבות הנתפסת כנמוכה והזוכים לעתים ליחס מתנשא ומזלזל. היררכיה

זאת מתקיימת הן בין תחומי עיסוק )שחקנים הם ידוענים "גבוהים" יותר מדוגמנים( והן

בתוכם )זמר מזרחי ותיק ופופולארי הוא "גבוה" יותר מזמר מזרחי צעיר שטרם צבר

קהל מעריצים גדול(. )תופעת "פליטי הריאליטי", מיקומם בזירת הידוענים והיחס

התקשורתי אליהם(. למשתנה זה השפעה מכרעת על האפיקים התקשורתיים בהם

מסוקר הידוען, ועל כמות, תוכן ונימת הסיקור.

? בחייו האישיים של הידוען )כמו בטורי רכילות(,במה עוסקים – מוקד הטקסט( 3)

בתפקודו המקצועי )כמו בתוכנית טלוויזיה שהוא משחק בה(, או בשילוב כלשהו בין

השניים )כמו בראיון אישי לרגל צאת סרט חדש(.

? סוגות מסוימות, דוגמת טורי רכילות אומי שולט בחשיפה: השליטה בטקסט( 4)

צילומי פפראצי, מבוססות על הנחה בסיסית של חשיפה של הידוען ע"י אמצעי

התקשורת שלא ברצונו )ולעתים אף שלא בטובתו(. לעומת זאת, סוגות אחרות, דוגמת

ראיונות אישיים בתקשורת הכתובה או האלקטרונית,

מבוססות על שיתוף פעולה בין הידוען לאמצעי

התקשורת לשם יצירת הטקסט. המרחב הדיגיטלי

המקוון מאפשר תקשורת ישירה יותר בין הידוען

לקהלו, תוך שליטה גדולה יותר בטקסט של הידוען

וצוותו )חשבונות אינסטגרם של כוכבים(, או של הקהל )פורומי מעריצים(.

היחסים בין הידוען לבין קהלו מעוצבים על-ידי שני מתחי יסוד:

: כוח המשיכה של ידוענים נובע מהשילוב בין שני קטביםהמתח בין קרבה לפער( 1)

מנוגדים. מחד, ידוענים מוצגים ונתפסים כאנשים יוצאי דופן – בעלי כישרון ייחודי

ואורח חיים "נוצץ" – שחיים בסביבה חברתית נפרדת ורחוקה מזו של "האדם הפשוט".

מאידך, לעתים קרובות מודגשים בסיקור התקשורתי של ידוענים דווקא יסודות

"רגילים" ומעוררי הזדהות.

: צריכת סיקור תקשורתי על ידועניםהמתח בין התדמית הציבורית לאמיתית( 2)

תוארה בעבר כחיפוש מתמשך אחר הידוען "האמיתי" – כלומר, כחתירה מתמדת

לחשיפת אחורי הקלעים של הידוען ולגילוי הגרעין הפנימי שלו, שלכאורה מסתתר

מאחורי התדמית הציבורית המוקפדת.

זירת הידוענים כמשקפת ומעצבת תפיסות עכשוויות לגבי זהות ויחסיםב.

- התרבות תרבות פופולארית מורכבת הפופולארית שוויםמטקסטים פשוטים,

לכל נפש, אשר אינם דורשים ידע מעמיק או מיומנויות מיוחדות כדי להיות נצרכים

הנאות מיידיות לפרט.ומוערכים על-ידי הקהל. הטקסטים האלה מספקים

המונח “תרבות פופולרית” מתייחס אל מגוון של תכנים, תוצרים ופעילויות תרבותיות

המתאפשרים על ידי אמצעי הפצה וצריכה רחבי היקף ובכך הופכים למשותפים

למיליוני אנשים במדינות רבות. מקומה המרכזי של התרבות הפופולארית במפת

צריכת התרבות העולמית והמקומית הופך אותה לאחת מהתופעות המשפיעות ביותר

כיום על ערכים תרבותיים, מבנים חברתיים, כלכלה ופוליטיקה.

טקסטים של תרבות פופולארית משקפים ערכים והלכי רוח תרבותיים. במקרה של

ידוענים, יחסי גומלין אלה בין טקסטים לבין הקשרם התרבותי בולטים בעיקר ביחס

יחסים. ומערכות עצמיות זהות, לגבי עכשוויות תרבותיות ידועניםלתפיסות מתפקדים כמודלים המדגימים וממחישים לצרכני התקשורת כיצד "להיות אדם" – בנושאים כמו מערכות יחסים, איזון בין חיי משפחה ועבודה, תפקידי מגדר,

דימויי גוף ועוד.

: הכוונה למספר תחומים בחיים

מודעות עצמית.(1

שירותים(2 מוצרים, צריכת דרך חיים, בסגנון בחירה ופעילויות פנאי המקושרים איתו.

תפיסת יחסים משפחתיים והורות. (3

פיתוח יחסים רומנטיים ובחירת בני זוג. (4

קישוט(5 שיפוץ, עיצוב, באמצעות העצמית הזהות עיצוב .ושימור הגוף

מושגים נוספים לזירה - ניתן להגדיר "חברה צרכנית" עפ"י שני מאפיינים: חברה צרכניתא. ( האחד, רוב1

( השני, הצרכנות ממלאת תפקיד מרכזי בהבניית הזהות2הייצור מיועד לצרכנות.

האישית.

)ב. - ( self עצמי ה מושג את להגדיר ניתן הרחב, הקיום עצמיבמובן כמרכז

כאל המבנה הנפשי לעצמי נוספות מתייחסות הגדרות הפרט. הפסיכולוגי של

המארגן את האופן שבו חווה הפרט את עצמו.

הון; קפיטליזם הוא שיטה כלכלית-חברתית שבה קפיטליזםג. - קפיטל משמעותו

מושתת על קפיטליזםאמצעי הייצור, השיווק והחליפין נמצאים בבעלות פרטית. ה

עקרון היוזמה החופשית, לפיו בעלי ההון חופשיים לנצל את רכושם ולהשקיע אותו

מעודדת הקפיטליסטית התפיסה תחרותיים. בתנאים רווח ממנו להפיק כדי

בחיי המדינה של התערבותה בצמצום ודוגלת הון, וצבירת חופשית תחרות

. )אביאלי-טביביאן קציעה, מסע אל העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-הכלכלה

19 ,2003)

- תהליכי יצור המכוונים לשווקים בהם קהלים מגוונים וקבוצות קפיטליזם צרכניד.

ספציפיות, שלהן צרכים שונים. יצירת מוצרים ספציפית לקבוצות יעד. בתקשורת,

רשתות הטלוויזיה משתמשות בטכנולוגיה המאפשרת לכל צופה להתאים לעצמו

המוצרים של שביכולתם הם לצרכנים שנמכרים הערכים השידורים. לוח את

והרפתקנים. הזהות ליפים, צעירים, מאושרים, משוחררים להפוך את הצרכנים

הינו הפרסומת תפקיד שלהם. הצרכנות על מתבססת הצרכנים של האישית

דימויים שיש בו קסם, טבע פסטורלי, משמעותי: דרכה מוכרים לצרכנים עולם

הפכו הצריכה מוצרי במוצר. כתוצאה מהשימוש הנובעים והנאה אושר זוגיות,

להיות האלילים החדשים של העידן החדש.

רגשיה. הרגשית קפיטליזם והעשייה והכלכלי הרגשי השיח שבה תרבות הוא -

בחייהם האנשים של התמקדות הדדי. באופן זה את זה מעצבים והכלכלית

הרגשיים, הן במקום העבודה והן בחוג המשפחה ע"י חשיפת ה"עצמי" שלהם.

– אמנות הנאום והשכנוע. בימינו המונח מציין שימוש באמצעים לשוניים רטוריקהו.

.ופיגורטיביים בנאומים פוליטיים ובתקשורת ההמונים

- הערכים שנמכרו לצרכנים היו שביכולתם של המוצרים להפוך את תרבות צרכניתז.

הצרכנים ליפים, צעירים, מאושרים, משוחררים והרפתקנים. הזהות האישית של

הצרכנים התבססה על הצרכנות שלהם. הפרסומאים מכרו עולם דימויים שיש בו

והנאה הנובעים כתוצאה מהשימוש במוצר. זוגיות, אושר קסם, טבע פסטורלי,

(.2002מוצרי הצריכה הפכו להיות האלילים החדשים של העידן החדש. )אילוז, א.

– קולנוע תיעודי 5 זירה

נושאי הלימוד

מהו הז'אנר התיעודי ובמה הוא נבדל מז'אנרים אחרים.א.

תת-סוגות בתוך הקולנוע התיעודי.ב.

מקומם של היוצרים בסרטים תיעודיים.ג.

מבוא

סרטים שאינם עלילתיים קיימים מתחילת עידן הקולנוע, אבל

( "תעודה" בשנותDocumentaryהמילה רק הוטבעה )

העשרים של המאה העשרים. המושג קשה להגדרה והדיונים

הוא דוקומנטרי סרט השם מקור היום. ועד מאז מתרחשים מאפייניו זהותו לגבי

מהמילה דוקומנט, מסמך, אבל מדוע סרט תיעודי נתפס כ"מסמך" יותר מאשר סרט

אותן את ולתאר הזמן באותו המקום, באותו להתרחש יכולים שניהם בדיוני?

התופעות. חשוב להזכיר כי הוגים שונים ניסו לתת לסרטים אלו שמות אחרים כמו:

קולנוע לא-בדיוני, סרט לא מבוים, ואחרים. אולם אין שם שתפס כמו הדוקומנטרי.

בכל מקרה, המתח בין האמיתי לבין המשוחזר, בין אמת לבין הצגתה – עומד במוקד

הדיון בז'אנר הקולנוע הדוקומנטארי.

מהו ה ז'אנר התיעודי ובמה הוא נבדל מז'אנרים אחריםא.

קולנוע תיעודי, למרות שעולה משמו כאילו הוא מתעד את המציאות, נכון יותר לומר

. סרטים אלו אכן מורכבים מחומרי המציאות, הם מבקשים לתעדמפרש אותהשהוא

בכל מקרה הם נשענים עלאבלהתרחשויות שקרו באמת או לשחזר אירועים שקרו,

טיפול)נרטיב דרמטי(. לכן, אחת ההגדרות המוצלחות לקולנוע תיעודי היא: "סיפור הממשית במציאות או: יצירתי הממשית"". המציאות של יצירתית ."פרשנות

להן לעשות אבל מציאות, בחומרי לעסוק מבקש תיעודי קולנוע אחרות, במילים

דרמטיזציה.

: סרט על עובדות ,שהופך אירועים לסיפור ומציג חיים אמיתיים באופן שחורגובקיצור

מגבולותיה של כתבת חדשות.

)כמו מצלמות אבטחה למשל שמצלמות לא מדובר בתיעוד "פסיבי" של המציאות

מנקדת מבט קבועה באופן פסיבי(, אלא היוצר לוקח חלק במציאות אותה הוא מעצב.

באופן גם )=בסרט(, אלא שיש בתוצר רק תלויה במה לא הז'אנר כלומר, הגדרת

העשייה ובכוונת היוצרים.

מה ההבדל בין סרט תיעודי לכתבה?

כתבות חדשות צריכות להיות ועכשיו", באירוע שמעניין אתקצרות ולעסוק ב"כאן

הציבור ושמתרחש עכשיו. חדשות לא מציעות הסברים ארוכים ורקע.

בתופעות או באנשיםבהרחבה ויותר לעומקלעומת זאת סרטי תעודה עוסקים יותר

שיש בהם עניין ציבורי. הסיפור לא תחום ל"היום", אלא כזה שיעניין גם בעתיד. סרטי

תעודה מציגים נקודת מבט מסוימת, המבנה שלהם מזכיר סרט עלילתי והוא בד"כ לא

לשיפור מבט נקודת יציע גם אלא נתונים/מציאות, בהצגת יסתפק

המציאות.

לקוח משני שהוא להגדרה מפני קשה התיעודי הז'אנר כאמור,

ז'אנרים אחרים: קולנוע וחדשות. מעניין לראות מה הדומה והשונה ביניהם:

סרט עלילתיסרט דוקומנטריכתבה לספר סיפור עללמסור מידע על הקייםהמטרה

המציאות

לספר סיפור

אינו מחויב למציאות; מפרש את המציאות; מנציחה את המציאות; יחס

עוסק בהתפתחותעיסוק בכאן ועכשיולמציאות

ובתהליכים

בודה זמן-מקום.

יחסל"אמת"

שאיפה לאיזון,

ניטרליות

סובייקטיבי – מציג את

נקודת המבט של

היוצרים

נאמן ליוצרים בלבד

תחוםשייכות

אמנות / תרבותאמנות / תרבותעיתונאות

של וצורות בתכנים ז'אנר משתמש כל כיום ברורים. אינם שהגבולות לציין חשוב

ז'אנרים אחרים. יש כתבות חדשות שעושות מניפולציה בחומרים ויש סרטים עלילתיים

שמשתמשים בחומרי מציאות )או בסרטי תיעודה( ולכן מדובר באבחנה כללית בלבד.

דילמות בצילום דוקומנטארי

למה הכוונה כאשר מדברים על תיעוד אירוע בסרט? למילה

"תיעוד" מרבים להתלוות התארים "נאמן" ו"אובייקטיבי".

? היכן נמקם את המצלמה

?את מי או את מה נצלם מקרוב או מרחוק? ומהן ההשלכות של ההחלטה שלנו

? האם המצלמה תנוע או תישאר יציבה? איזו תחושה זה מיצר

?האם נצלם במצלמה אחת או יותר

? מה יכנס בעריכה ומה לא ? עם איזו מוזיקה

: כל השאלות האלו יהפכו בהכרח את התיעוד לסובייקטיבי. מן הרגע שגמרנולסיכום

בנפשנו לבחור בחירות )לביים(, הסתיימו ה"אובייקטיביות" והנאמנות" לאירוע והחלו

הסובייקטיביות והנאמנות לעצמנו. כבר לא "מתעדים" אלא "עושים סרט תיעודי".

תת-סוגות בתוך הקולנוע התיעודיב.

- בסרט כזה הבמאי מסתיר את נוכחותו והוא מורכב לרוב " הסרט התיעודי הקלאסי "

( ומקריינות מצילומים voiceמראיונות, overאלו אמצעים כל". יודע "מספר של )

מעצימים את "רושם האמת" ואת האשליה של צפייה במציאות כפי שהיא.

- זה בלט בעיקר במשטר של גרמניה הנאציתסרטי תעמולה וחינוך מטעם הממסד

מבריקים קולנוע יוצרי רתם השלטון המקרים בשני הסובייטית. המועצות וברית

שעיצבו את פני הקולנוע והשפיעו על החברה. משטרים אלה השתמשו בסרטי תעודה

כנשק תעמולה אדיר ממדים. המציגים את ההיסטוריה שלהם באופן חיובי, ומוכיחים

את עליונות המפלגה.

. ו"היהודי1934מסרטים אלו נותרו שניים ייחודיים "ניצחון הרצון" של לני ריפנשטאל

לרדיפה,1940הנצחי" וראוי נחות אנוש כבן היהודי את להציג הייתה שמטרתו

השפלה ועקירה.

ז'אנר זה העמיד את הבמאי היוצר כ"הסרט התיעודי כתצפית – ",זבוב על הקיר

הסרט מבקש "להציג מציאות" וכך גם הקהל ממוקם כאילו הוא רואה את האירועים.

הז'אנר הזה דומה מאוד לקולנוע התיעודי הקלאסי, אלא שהוא מוותר על הקריינות

שאומרת לקהל מה לחשוב אלא מתבונן בהתרחשויות אמתיות ונותן לקהל לפרש

ולהבין בעצמו את מה שקורה בסיטואציה.

ועמדותיו - חשיפת היוצר כלומר,קולנוע האמת ז'אנר ההתבוננות העצמית –

את עצמובז'אנר זה היוצר מנכיח עצמו בסרט. הבמאי דוד פרלוב בסרטו "יומן" מצלם

כשהוא אוחז במצלמה בעת עשיית הסרט ומסביר בקולו מה הוא עושה ומרגיש חלק

מהיוצרים עומדים גם לפני המצלמה

ז'אנרים נוספים

– סרטים המשרטטים חייה של דמות מסוימת סרטי דיוקן

– סרטים המתמקדים בתהליכים. סרטי מסע

– סרטים המשתמשים בסרט כדי להניע תהליכים חברתיים.סרטי דוקו-אקטיביזם

,מורגן ספרלוק הבמאי  2004 שיצא לאקרנים בשנתלדוגמא בסרט "לאכול בגדול"

" במשך כחודש שלם. הסרט עוררמקדונלד'ס " בדק מהן ההשלכות של אכילת

תגובות רבות סביב העולם והיה אחד הגורמים להוספתם של פריטים בריאים יותר

דוגמא נוספת, דורון צברי / המדריך למהפכה.ברשת "מקדונלד'ס"

ריאליזם בקולנוע התיעודי

כל אמצעי הקולנוע משרתים ומבליטים את המצולם, ובו זמנית ממזערים את נוכחות

המכשור הקולנועי )הצילום והעריכה( כדי לחזק את התחושה של המגע הישיר, הלא

נטורליסטי יהיה "הקולנוע הוא חלון למציאות". ככל שסרט מתווך, עם המציאות.

, כך יהיה נאמן יותר למהותו. "הסרט שואף למציאות לא מבוימת. הבימוי ותיעודי

לגיטימי רק אם הוא יוצר אשליה של מציאות ממשית".

מקומם של היוצרים בסרטים תיעודייםא.

ניתן לראות התערבויות מסוגים שונים: יש יוצרים שמכניסים את עצמם לתוך הסרט.

למשל בסרט "שואה" של קלוד לנצמן, הבמאי הוא גם המראיין והוא נראה לאורך כל

הסרט וגם נשמע. כך גם הסרטים של מייקל מור, לדמותו של הבמאי/היוצר יש מקום

מרכזי בסרטים שלו. הוא לא רק מצלם את המציאות, אלא משתתף פעיל בסרט.

ישנם סרטים בהם היוצרים מבקשים להצניע את עצמם. כלומר, יש אפשרויות שונות

בתהליך הפרשני שלפעילליוצר למקם את עצמו, אבל בכל מקרה הוא לוקח חלק

המציאות.

הקלאסי התיעודי לרובבסרט מורכב הוא נוכחותו, את מסתיר הבמאי -

( של "מספר יודע כל". voice overמראיונות, מצילומים ומקריינות )

תצפית / תיעודי קולנוע הישיר, קיימתהקולנוע הקיר". על כ"זבוב היוצר –

נשמעות. אינן ששאלותיהם מזוהים שאינם מראיינים מקריינות, הימנעות

התערבות הבמאי מורגשת רק בצילום המסוגנן ובמקצב העריכה.

ז'אנר ההתבוננות העצמית, היוצרקולנוע האמת – ועמדותיו היוצר – חשיפת

מנכיח עצמו בסרט. ידי דיבוב או יצירת פרובוקציות וכן הלאה.

נקודת המבט של היוצר בסרט התיעודי

.יוצר הסרט כחוקר - חשיפת האמת באמצעות המצלמה

היוצר כהיסטוריון - מתאר אירועים גדולים בתולדות האנושות בעבר ובהווה

.היוצר כמטיף רעיוני

.)היוצר כאוטוביוגרף )גיבור הסרט

.היוצר כמבקר חברתי