מאי כימה?

כימה? מאיב נ"ח בברכות התלמודית לסוגיה אסטרונומי מבט '

בר-סיני אהוד

ומדע תורה איש קמיל צביר' ורבי מורי של נשמתו לעילוית.נ.צ.ב.ה תש"ע אב ט"ז נלב"ע

מבוא

שמיים לגרם ביותר הגדולה האזכורים לכמות זוכה כימה הכוכבים קבוצת

שלוש מוזכר כימה ולירח, כמובן. מזל לשמש - פרט במקורותינו כלשהו

פעם2הבבלי, בתלמוד פעמים , שלוש1במקרא פעמים בירושלמי, אחת

רבים. ובפיוטים במדרשים רבה" ועוד עולם "סדר התנאי בחיבור אחת פעם

כימה?", כלומר, "מאי השאלה לבירור בנסיונות נשברו קולמוסים הרבה

או מתכוונים כוכבים צביר או כוכב לאיזה כימה ממוקמת היכן ב"כימה"

השמיים. במפת

מיקומה. לקביעת הדורות במרוצת נעשו רבים ונסיונות

: שבהם הבולטים להלן

Aldebaranרס"ג. 3, )שור( – ראב"ע

Siriusהגדול( – )הכלבGeorg Hoffman , Professor M. A. Stern

ל"א. ל"ח ט' ט'; איוב ה' ח'; איוב עמוס 1ב'. ק"ו מציעא בבאב'; י"א השנה ב'; ראש נ"ח ברכות2בנספח. שיטתו ( ראה1093-1164)ראב"ע( ) עזרא בן מאיר בן ר' אברהם3

238

אהוד בר-סיני

Arcturusהדובים( – )רועהSeptuaginta4, לאיוב Vulgate5. עמוס

Draco6.יסטרוב )דרקון( – מרכוס

Scorpio,9 שי"ר.8 הגר"א,7 )עקרב( – מהרש"א

Pleiadesזנב( – Septuagintaטלה( , Vulgateבעלי רש"י, הקליר, ,

התוספות.

Pharkdan10הקטנה( – ריב"ג. )הדובה

Hyadasאלדבראן( – )שור -Vulgate.איוב

כי טוענים ישראל חכמי מקרב והחוקרים הפרשנים רוב רש"י, כאמור, וכן

45M "פליאדות" או האסטרונומים בפי הנקרא הכוכבים צביר הוא כימה מזל

הימצאותו טלה", בגלל "זנב חז"ל בלשון - או11מיסייה( בקטלוג45 )מספר

שור. למזל טלה 12מזל בין

השונים במקורות כימה על הנאמר כל את לסקור זה חיבור מטרת אין

נ"ח בברכות הסוגיה של האסטרונומי ההיבט להציג הדורות, אלא ובמהלך

בדף כסיל גרמי בשלושת הבבלי התלמוד עוסק זה ב'. כימה, השמים:

גרמי שלושת שבין היחסים על שם הנאמר של אסטרונומית ועקרב. בחינה

עקרב, מזל עם כימה לזיהוי באשר מסקנה לידי אותי אלה, הביאה שמים

טלה. מזל עם כימה את המזהה הרווחת לקביעה בניגוד וזאת

לפנה"ס(.2ה- במאה נעשה ליוונית התנ"ך )תרגום לאיוב השבעים תרגום4.4ה- במאה נעשה ללטינית התנ"ך תרגום5(.1829-1903) הארמי–אנגלי המילון מחבר6(.1632-1555)המהרש"א( - ) איידלס הלוי אליעזר ר' שמואל7(.1797-1720)הגר"א( ) מווילנא קרמר, הגאון זלמן שלמה בן ר' אליהו8בנספח. שיטתו ( ראה1867-1790)שי"ר( ) ראפופורט יהודה שלמה9

(.990-1050) )ריב"ג(, ספרד ג'נאח אבן ר' יונה1011 Charles Messier (1817-1730) צרפתי , אסטרונום.המזלות. לגלגל השייכות הכוכבים קבוצות12מ- אחת – זה בחיבור פירושו – מזל12

239

מאי כימה?

)תלמוד נ"ח ברכות הדף כימה- בבלי( ב' וכסיל,

האסטרונומי

הראייה, כלומר, בברכות בברכות התלמוד ב' עוסק נ"ח ברכות במסכת

כוכב אלא )שאינו זיקים כגון טבע ופלאי בראשית מעשי הרואה שמברך

כמה התלמוד מביא ורעמים. בהמשך שמואל(, ברקים של פירושו לפי שביט

ימים. אותם של האסטרונומי הידע מיסודות

13שמואל: האמורא אומר

מכוכבא דנהרדעא, לבר כשבילי דשמיא שבילי לי נהירין

נהרדעא כשבילי הרקיע שבילי לי )= נהירים ניהו מאי ידענא דלא דשביט

ט'( )איוב רמי: כתיב שמואל מהו(. יודע אני שאין שביט כוכב מלבד עירי

)=שמואל וכסיל כימה עשהה'( )עמוס וכתיב וכימה כסיל עש עשה

מוקדם שבעמוס לכימה, ובפסוק כסיל מוקדם שבאיוב עונה: בפסוק וגם מקשה

נתקיים - לא כסיל של חמה כיצד: אלמלא האלכסיל(. כימה

- לא כימה של צינה כימה, ואלמלא של צינה מפני עולם

כסיל. של חמה מפני עולם נתקיים

מסקנות: שתי שמואל מדברי להסיק : ניתן האסטרונומי ההיבט

כימה מבחינה בגודלם שווים וכסיל א( פירוש אסטרונומית ובחוזקם,

בהירותם, וכן ובדרגת הכוכבים במספר זהות הכוכבים קבוצות ששתי הדבר

התכונה. במדע גדול חכם הראשון, היה בדור בבל אמוראי מגדולי13

240

אהוד בר-סיני

ששניהן - מלמד כיצד רש"י: "הא מפרש שטחיהן. וכן של הזוויתי בגודלם

שווין".

הקיץ, לכן מקבוצות כסיל ואילו החורף כוכבי מקבוצות היא ב( כימה

וכךo180 של הוא ביניהן הזוויתי המרחק רש"י פרוש פי על מסתבר גם .

- - כסיל המציין , כימה החמה בימות שולט כאן: "- - - בימות שולט -

הגשמים".

לקבוצות קדם בימי קיץ" התייחס "קבוצות שהכינוי לזכור חשוב כאן

של מזלו – אריה קבוצת )למשל הקיץ בימי השמש עוברת שבהן הכוכבים

השמש עוברת שבהן חורף" - לקבוצות "קבוצות הקייצי( והכינוי אב חודש

בהיפוך החורפי(; זאת שבט חודש של - מזלו דלי קבוצת )כגון החורף בימי

חורף" הוא בימינו: "קבוצות האסטרונומי בשיח הכינויים למשמעות גמור

השמש שקיעת לאחר במזרח בחורף הנראות הכוכבים קבוצות של כינוין

השקיעה. לאחר במזרח בקיץ הנראות אלו קיץ" הן ו"קבוצות

במקרא. בעמוס כבר נזכר לכסיל כימה שבין הניגודי שהיחס לב לשים יש

ח' נאמר: ה' פסוק פרק

'כ&ס%יל כ%ימ$ה "ע#ש"!ה & ו &ה#פ!ְך ק(ר ו #' (ת ל*ב &יו#ם צ*ל&מ$ו &ל$ה ו & ל*י ל&מ!י ה*ק'ו#ר!א ה(ח&ש+%יְך

'$ם '%ש+&פ'&כ!ם ה*י *י !י ַע*ל ו ה' ש+&מו#". ה$א$ר(ץ פ'&נ

בין או וצלמוות בוקר בין ניגוד שיש כפי וכסיל כימה בין ניגודיות שיש נראה

ולילה. יום

המנוגדים בפעלים שימוש באמצעות זו לניגודיות התייחסות יש באיוב גם

- פ.ת.ח: ק.ש.ר

241

מאי כימה?

'ו#ת "ה*ת&ק*ש+'!ר '%ימ$ה מ*ַע.ד*נ '&ס%יל מ#ש+&כו#ת או# כ פסוק ל"ח ת'&פ*ת'!ח*" )פרק כ

ל"א(.

מהציטוטים שעולה הזהה, כפי וגודלן הכוכבים קבוצות שתי בין הניגודיות

היא כימה שלפיה רבים פרשנים של בקביעה ספק הטלת דלעיל, מחייבים

והפליאדות, כידוע, אוריון. אוריון הוא כסיל טלה" )= הפליאדות( ואילו "זנב

- בגודלם דומים שאינם ובוודאי לזה זה מאוד סמוכים אלא מנוגדים אינם

אוריון נראים, ואילו בלבד, שבקושי כוכבים6-7 של קטן צביר הן הפליאדות

והנאה הגדולה את בו הרואים בולטים, שיש כוכבים של גדול מקבץ הוא

השמיים. כוכבי בקבוצות

לפליאדות: אוריון בין ההבדלים את היטב ממחיש שלהלן האיור

242

אוריון(כסיל)

יון(כסיל)

אוריון)כסיל(

יון)כסיל(

פליאדות

(זנב טלה)

פליאדות

)זנב טלה(

שורשור

טלהטלה

אהוד בר-סיני

והפליאדות – אוריון1 איור

243

מאי כימה?

בברכות, שם הסוגיה המשך - העקרב עוקץ( ב

עוקץ היה לא שאם אנו )= ולמדים דעקרבא עוקצא לאו וגמירי, אי

כל (החלב שביל הוא – דינור בנהר מונח)= דינור בנהר דמנח העקרב(

עקרב שהיה מי )= כל חיי הוה לא עקרבא ליה טרקא דהוה מאן

וזהו לאיוב רחמנא ליה דקאמר והיינו .חי( היה לא אותו עוקץ =(

כסיל משכות או כימה מעדנות התקשרלאיוב( הקב"ה לו שאמר

.ל"ח( )איוב תפתח

לכימה עקרב עניין מה – השאלה נשאלת : כאן האסטרונומי ההיבט

וכסיל?

הוא". טלה וממזל כימה היינו כך: "עקרב על משיב רש"י

למזל גם שייכת שכימה ייתכן כיצד דסתרי: שכן תרתי משום יש זו בתשובה

מפת של מנוגדים בקצוות עקרב, ששניהם, כידוע, נמצאים למזל וגם טלה

שבדיקה רש"י, אלא מדברי בציטוט שיבוש שנפל סברתי השמיים? תחילה

במדויק. צוטטו אכן שדבריו הבהירה יד בכתבי קצרה

כוונתו היא מה כן לתלמוד, אם בפרושו רש"י שנקט הרב הדיוק לכל ידוע

עקרב? למזל באשר הנ"ל בדבריו

בכך רש"י שבדברי האסטרונומית הסתירה את להסביר שניסו היו

- שבארץ לעקרב אלא שבשמיים עקרב למזל מכוונת אינה עקרב שהמילה

אחד בקנה עולה אינו זה שהסבר בכימה. אלא השורר כקור קרה שעקיצתו

ידי על דינור, המזוהה בנהר טובל עקרב של למעלה, שזנבו הנאמר עם

(.2 איור )ראה החלב כשביל האסטרונומים

244

אהוד בר-סיני

עשר משנים אחד הוא עקרב כי ידע לא רש"י כי הדעת על לעלות אין וכן

בתלמוד. פעמים כמה ידו על מוזכר הדבר המזלות, הרי

הגדולות הכוכבים מקבוצות הן ואוריון שעקרב לציין יש זו בנקודה

כלולים גדולים, וכולם כוכבים7 מהן אחת בשמיים. בכל ביותר והמרשימות

14.שבשמיים הבהירים הכוכבים מאה ברשימת

הגר"א15,המהרש"א כגון ישראל מחכמי שהיו מעניין 17,שי"ר והרב 16

טלה. מזל ולא עקרב מזל ממש היא שכימה שסברו

14 http://calgary.rasc.ca/stellarmagnitudes.htm - Stars The 100 Brightest ב': "... נ"ח לברכות פירושו (. ראה1632-1555) איידלס אליעזר ר' שמואל – מהרש"א15

ממזל אלא הוא טלה ממזל לאו נמי דכימה לפרש יש דר"ה בפ"ק הגירסות כפי נראה ועוד הקור ימי תחלת שהוא בחשוון שעלייתם מצוננים שניהם וע"כ חשוון לחודש המיוחד עקרב

ודו"ק:" כאן להאריך ואין יפורש ושם בעש אלא הוא טלה דזנב קאמר ולא מווילנה". "הגאון גם (, נקרא1797-1720) קרמר זלמן שלמה בן - ר' אליהו הגר"א 16

"שדה בספר וכן הזוהר בתיקוני ל"ב בתיקון ב' - מובא י"א השנה ראש למסכת פירושו ראהאליהו".

ימיו ובערוב טרנופול העיר רב (. היה1867-1790) ראפופורט יהודה - ר' שלמה שי"ר17 תרע"ד, וורשה – מילין ערְך דינור", בספרו "נהר מאמרו פראג. ראה העיר כרב שימשבנספח. שיטתו - ראה297-301, עמ' 1914

245

מאי כימה?

עקרב – קבוצת2 איורדינור בנהר מונח שעוקצו

246

אהוד בר-סיני

נשכח יד בכתב מפתיע גילוי- יוכיח יד כתב

– צפוי בלתי במקור מצאתי כימה היינו שעקרב לכך חשובה אסמכתא

בשניהם מסכת של 18שונים יד כתבי בשני התוספת את מצאתי ברכות.

וכך. שבידינו המודפס בתלמוד נמצאת דלהלן, שאינה המפתיעה כתוב

:יד כתבי באותם

הוה לא לכסיל ליה דטריק דעקרב עוקצא - - - ואלמלא

מתקיים היה לא כסיל את שעוקץ עקרב עוקץ )= אלמלא עלמא מתקיים

העולם(.

על 19יוון באגדות המסופר כפי ממש זה : והרי האסטרונומי ההיבט

בעקיצתו המאבק, שהסתיים:העקרב לבין אוריון הצייד בין שניטש המאבק

קטבים בשני בשמיים נקבעו היריבים ששני לכך למוות, הביא הראשון של

- ולהיפך. שוקע האחר עולה שכשהאחד מנוגדים, כך

– דברים שלושה למדים וכסיל(, אנו עקרב על )הקטע אלו יד מכתבי

אוריון. היינו כסילא(

שפירש כפי ולא ומנוגדים שונים מזלות שני הם וכסיל עקרבב(

העקרב. הוא שכסיל 20הראב"ע

עקרב. מזל אכן הוא כימה מזל שמואל שלדעת לסברה אישושג(

(. 671 )פריז פריז בספריית הנמצא התלמוד של יד א( כתב18(.366 )אוקספורד אוקספורד בספריית הנמצא התלמוד של יד ב( כתב

19 http://www.theoi.com/Gigante/GiganteOrion.html את את הכיר לא שהראב"ע ל"א. נראה פסוק ל"ח פרק לאיוב הראב"ע פירוש ראה20

כאן. המובא התלמודי הטקסט

247

מאי כימה?

'ב נ"ח ברכות מסכת– 671 פריז יד - כתב3 איור

בקו( מודגשת החשובה )התוספת

מודגשת החשובה )התוספתב' נ"ח ברכות – מסכת671 פריז יד - כתב3 איור בקו(

248

אהוד בר-סיני

בברכות, שם הסוגיה משך - ה?כימה מאי

דמכנפי, לה כוכבי. אמרי שמואל: כמאה כימה? אמר מאי

אומרים כוכבים, יש כמאה שמואל כימה? אמר )= מהי לה: דמבדרן ואמרי

מפוזרים(. שהם אומרים ויש מכונסים שהם

כי שמואל כימה? ומשיב שמה נקרא למה : שואלים האסטרונומי ההיבט

"כמאה". המילה לצליל "כימה" דומה המילה צליל כוכבים, כך הרבה בה יש

בעזרת ניתן טלסקופים כיום, בצביר כוכבים מאות לראות גדולים,

בעין לשמואל, כאשר ידועה הייתה זו עובדה כיצד שתמהו הפליאדות, והיו

בלבד. כוכבים7-6ב- להבחין ניתן ביותר החדה

מובנים, כוונתו שמואל דברי עקרב, הרי מזל עם כימה את מזהים אנו אם

הכולל21,העקרב זנב באזור דינור לנהר מכונסים הנראים כוכבים רבבות

שלו. אחר במקום ומפוזרים החלב שביל של אחד במקום

פתרונה. על כימה?" באה "מאי השאלה ובכך

בברכות, שם הסוגיה המשך- והמבול כימה

לה: יותא? אמרי יהודה: יותא. מאי רב עש? אמר מאי

דאמר כמאן דעגלא. ומסתברא לה: רישא טלה, ואמרי זנב

אלמא תנחם בניה על ל"ח( ועיש )איוב טלה, דכתיב זנב

- דאמרה בתרה דאזלא טריף. והאי דמיטרף חסרה, דמיחזי החלב שביל נראה ושם גבוה בריכוז מצויים החלב שביל העקרב, כוכבי זנב כידוע, באזור21

יותר. חלש נראה בשמיים אחרים שבאזורים היטב, ובעוד

249

מאי כימה?

יותא? היו אומר: יותא. מהו יהודה עש? רב מהו )=ושואליםבני! לי לה: הב

שעש לזה. ומסתבר זה סמוכים שור, ושניהם ראש שאמרו טלה, והיו זנב שאמרו

חסרה, שהיא ( מכאןל"ב ל"ח ) איובתנחם" בניה על "ועיש ככתוב טלה לזנב שייך

לה: "הב כימה, כאומרת אחר הולכת שעיש לו, וזה שהדביקו כדבר נראה זה וזנב

ממנה(. שנלקחו הכוכבים שני בני" - הם לי

לעולם, מבול להביא בקש הוא ברוְך שהקדוש שבשעה

וכשבקש מבול והביא מכימה כוכבים שני נטל לעולם,

וסתמה. מעיש כוכבים שני - נטל לסתמה

- לה? וליהדר איןממנה( שלקח הכוכבים את לכימה הקב"ה )=שיחזיר

)= סניגור נעשה קטיגור נמי: אין מחוליתו, אי מתמלא הבור

.ברכה( יביאו למבול, עכשיו שגרמו שהכוכבים נאה זה אין לומר כן, אפשר גם או

–אחרים(! כוכבים שני לכימה לה )=שיברא אחריני ככבי תרי לה וליברי

נחמן: עתיד רב השמש. אמר תחת חדש כל אין א'( )קהלת

על ועיש ל"ח( )איוב לה, שנאמר להחזירן הוא ברוְך הקדוש

תנחם. בניה

במסכת כימה קורות סיפור את מסיים זה : קטע האסטרונומי ההיבט

ולא דווקא לעיש בקשר טלה" נאמר ש"זנב כאן למדים אנו ברכות. ראשית

זה, קטע פי המבול: על לפרשת כימה שבין הקשר כאן מוזכר כן לכימה; כמו

מכימה. כוכבים שני העולם, נטל על מבול להביא הקב"ה כשרצה

Shaula)העקרב עוקץ שבקצה הבולטים הכוכבים בשני שמדובר ונראה

& Lesath) שם, תקועים היו הללו הכוכבים החלב: שני שביל בלב , ממש

250

אהוד בר-סיני

השמיים ארובות נפתחו הקב"ה אותם שלף דינור, וכאשר בנהר פקקים כשני

ארצה. יורד המבול והחל

חסדא, רב בשם 22המסורת פי על לנאמר התאמה גם זה בתיאור יש

האש(. )נהר דינור מנהר ירדו אשר רותחים מים של היה שהמבול

סיכום

ניתן נ"ח ברכות במסכת הסוגיה מניתוח כימה שמזל להסיק ב'

האחרות הסוגיות של זאת, ניתוח עקרב. לעומת קבוצת עם מזוהה

- מגלה זה בחיבור בהן עסקתי - שלא כימה מזל מוזכר שבהן בתלמוד

מורכבת. תמונה

טלה" "זנב עם בבירור מזוהה כימה ב' מזל ק"ו מציעא בבא במסכת

מעל נמצא הוא הזריעה, כאשר תקופת סוף את )הפליאדות( המציין

ב' )וכן י"א השנה ראש במסכת הערב. ואילו בשעות( Zenith)לראש

כימה והמבול, מזל כימה בסוגיית ד'(, בדיון רבה" פרק עולם ב"סדר

עקרב, עם טלה" )הפליאדות( וגם "זנב עם גם שווה במידה מזוהה

והמבול כימה בסוגיית לזו זו והמנוגדות השונות הגרסאות בגלל וזאת

הקושר ביותר הקדום שהמקור נראה 23.השונים היד בכתבי המצויות

) השבעים תרגום טלה" )הפליאדות(, הוא "זנב עם כימה מזל את

Septuagintaהנתונים כל מריכוזלפנה"ס. השנייה במאה (, שנכתב

ע"ב. אי" השנה ראש ראה22 Kima" and the Flood in "Seder 'Olam" and B.T. Rosh Ha-Shana Stellar"- ראה23

Time-Reckoning and Uranography in Rabbinic Literature: Chaim Milikowsky: Proceedings of the American Academy for Jewish Research, Vol. 50 )1983(, pp. 105-132-

251

מאי כימה?

לעניות כימה לזיהוי הקשורים כי עולה, המקרא בתקופת דעתי,

עקרב. למזל כימה את הקושרת קדומה מסורת )עמוס/איוב( רווחה

חדשה, המזהה במסורת והוחלפה הזמן במרוצת נשתכחה זו מסורת

המקרא בתרגום ביטוי לידי בא שהדבר כפי24,הפליאדות עם כימה את

יוון, לתרבות התרגום את להתאים ישראל, שביקשו ליוונית. חכמי

שינויים שהכניסו כפי בפירושיהם בפליאדות כימה את להחליף דאגו

25.אחרים רבים

הקדומה, המסורת את שמואל מביא ברכות זה, במסכת הסבר לפי

מביא ק"ו מציעא בבא במסכת ואילו אמורא רב ב' בבלי, פפא,

עולה המאוחרת, שממנה המסורת החמישי, את יותר, מהדור מאוחר

הזריעה, ממש עונת סיום לקביעת עזר כלי הייתה כימה על התצפית כי

חקלאיות. למטרות היוונים את שימשה הפליאדות על שתצפית כפי

שווה. ביטוי וקיבלו המסורות שתי ב' התערבבו י"א השנה ראש במסכת

זנב היא באייר, כימה היה והמבול בניסן נברא שהעולם האומרים לדעת

ירד והמבול בתשרי נברא העולם כי האומרים לדעת יהושע(, ואילו )רבי טלה

.26אליעזר( )רבי עקרב מזל היא במר-חשוון, כימה

: מדויק ביטוי רש"י נתן זה דו-משמעי למצב

הוא" טלה וממזל כימה היינו "עקרב ב'( נ"ח )ברכות

הופעתו והסיודוס הומרוס בשירי מוזכר יוון, והוא בתרבות חשוב מעמד הפליאדות לצביר24החקלאיות. העונות לקביעת ייחוס נקודת היתה השמיימית

ע"א. ט בבלי, מגילה25 - 117( ע' 23 )הערה פרופ' מיליקובסקי של במאמרו ראה26

…This emendation must be based upon an alternative identification of kima, according to which kima is an astral body roughly antipodal to the Pleiades.

252

אהוד בר-סיני

תודה

בהכנת ועזרתו החשובות עצותיו על שלום שר לר' רחמים נתונה תודתי

זה. מאמר

קידוש לענייני תורני מאסף–ה" בינה "יודעי בקובץ פורסם המאמר

ללימודי המכון ע"י לאור יהודית, יוצא ואסטרונומיה בהלכה זמנים החודש

שי ביבנה, עורך כרם בישיבת דרייזין ע"ש השנה ועיבור החודש קידוש

ואלטר. תשע"א

253

מאי כימה?

נספחים

שי"ר הרב שיטתהראב"ע שיטתהפליאדותבאסטרונומיה מושגים ועוד הכוכבים תנועת

עקרב( היינו )כימה ר"שי הרב שיטת

ברכות, במסכת כימה לסוגיית האסטרונומי הניתוח ממצאי בעקבות

מנומקת, אסמכתה לדורותיהם ישראל חכמי בנרות" בקרב "חיפשתי

עקרב. מזל היא כימה כי מסקנתי את אסטרונומי, שתאשש ידע על מבוססת

בו: הרב להיתלות שאוכל גדול אילן מצאתי, לשמחתי, אצל מבוקשי את

וחוקר תלמודי (, חכם1867-1790) ראפופורט יהודה - שלמה שי"ר

ימיו. בערוב פראג העיר כרב זרות, שכיהן ובלשונות במדעים משכיל, בקיא

כי במפורש טוען שי"ר )חז"ס(, הרב סלונימסקי זליג לחיים ששלח במכתב

מילין", תחת "ערך ספרו בסוף מובא . המכתב עקרב מזל היא כימה

דינור". "נהר הכותרת

קלות: בהשמטות המכתב את כאן מביא אני

27דינור נהר

297-301, עמ' 1914תרע"ד, וורשה – מילין ערְך- רפאפורט ליב יהודה שלמה27

254

אהוד בר-סיני

לפרש דינור, שאין נהר בשם החלב מסלול קראת - - - יפה

מנח דערבא עוקצא לאו "אי חז"ל מאמר אחר אופן בשום

עקרב של עוקץ באמת מונח ב'(, ושם נ"ח דינור" )ברכות בנהר

נתמהמה שם חז"ל לדברי באנו כי התוכנים, ואחרי כל דברי כפי

לחיבורך הנוגע לענין דברים איזה בהם נמצאו מעט, כי אצלם

תכונת היטב היודע שמואל מאמר יבא דשביט, ומתחילה כוכבא

עבר ואי דשביט( כסלא )כוכבא עבר דלא בימיו: "גמירי השמים

כסיל? ונלמדהו מאי לדעת אנו עלמא", ע"כ, וצריכים מחריב

"אלמלא בעצמו שאמר נתקיים לא כסיל של חמה בסמוך:

היינו "עקרב להיפך, ופרש"י עקרב", וכן של צינה מפני עולם

עקרב לערב גדולה תימה הוא", ע"כ, וזה טלה וממזל כימה

)סי' רי"ט(, יאיר בחות השואל זה על תמה טלה, וכבר במזל

שם: להלאה המאמר זה, הוא לפרוש רש"י את הטה ואשר

סבור לכימה", והיה באו שלו כוכבים ושני טלה זנב הוא "עיש

נראה הוא, כאשר כן לא מכבודו במחילה סמוך, ובאמת שכימה

אחר, והוא במקום עוד גדולים לדוחקים בא זה עוד, ובשביל

ופי' שם )י"א ר"ה במסכת מהפך הכונה נגד הסוגיה כל ב'(

שמזל יום היה באייר י"ז היום "אותו שם שאמרו מה להפך, ועל

שעות בשתי עולה טלה מזל ביום", כתב: "נמצא שוקע כימה

טלה", ע"כ, וזה זנב וכימה שוקע הוא היום וכל בלילה אחרונות

מזלות החמשה כל טלה, והלא דווקא מאוד: למה תמוה ג"כ

ומה מתחת עמו על כלל איננו והוא שוקע לשון זה לארץ?

ושוקע שם שוקע הוא הארץ, והתוס' ג"כ הסכימו לפנינו?

עלה כבר שור שעלה שמקשים, שבשעה טלה, רק זנב שכימה

היפוך לפי מובנת, וגם אינה הגירסא; וקושיתם טלה, ומהפכים

255

מאי כימה?

ב'( )ק"ו עומדת, ובב"מ במקומה שלנו שניה קושיא גירסתם

נראה כתבו: "ואין טלה, והתוס' שם זנב ג"כ, שכימה רש"י כתב

לה", ע"כ סמוכה וכימה טלה זנב הוא דעיש אמרו בברכות דשם

לשם אינו. נשוב זה שור, וגם מזל הוא שכימה שחשבו נראה

ובפירושו מילים במדרש גיזיניוס כתב הוא, כבר מה ונחקור כסיל

שרוב אריאן, כסיל בארו והמתרגמים המפרשים לישעיה,

שמרד נמרוד שהוא ואומרים נמרוד כוכב אותו קורין והפרסיים

כסיל "מושכות קצת מפרשים בשלשלאות, וכזה ונקשר בשמים

שהוא "נפילא", ר"ל כסיל של ארמי ל"ח( ותרגום תפתח" )איוב

ותרגום מן ר"ל לפעמים סורי הנפילים, שכן "גברא" גבור,

והיונים גיבור נמרוד על נאמר במשליהם, שהיה יאמרו ציד,

בעולם שגם עד ציד לצוד מאוד ואוהב גדול מלך(Orion) אריאן

)קיילע( ולא וכשיל תותח רק צידו ציד, וכלי יצוד עוד הנשמות

תרגום לפעמים (, והנהII: 570הומיר, )שירי יריה וכלי קשת

לגיזיניוס, מלים מדרש עיש, יעויין על "עיותא", וכן כסיל על סורי

ונראה זו מלה לפרש ידע ולא כמו שהוראתה ברור סורית,

וכן תוקף – בערבית ת" ו "ע שורש ארמי מתרגם חשב ועוז,

זה ו'( "תקפני", ושורש י"ט )איוב עותני אלוה בעברית, שתרגם

כאחד, ורשע גבורה על בעברית, המורים שרשים כמה מן הוא

וכן רשע לרוב הוא והגבור העשיר קדם בארצות כי ומעול,

וכן הוראת ה' עותתי ראית עריץ, עשיר, רשע, "אוי", "הוה"

הביא לא "אונטערדריקקונג", אך גיזיניוס ג' כ"ט( יתרגם )איכה

היטב, מבואר דברינו קרובה, וע"פ לשון באיזה לתרגומו דמיון

ת', תחתיה "עיש" והעמיד הש' במילת רק הפך הסורי והמתרגם

תרגום גם כי עברית, ובעבור ארמית, נגד סורית לשון כמנהג

256

אהוד בר-סיני

עם אחד ענין הוא מבואר, כי "עיותא", נראה לפעמים כסיל

הם אריאן כוכבי אריאן, והנה גבור, והוא ג"כ "גגברא", שהוא

ואמרו ולמזל טלה למזל סמוכים באמת ממשלי עוד שור,

כי המשלים שונא שקאריפיאן היונים, והוא לאריאן )עקרב(

עקרב שעולה שבשעה זה, מפני למשל בנשיכתו, הטעם המיתו

אל לו, ומקביל סמוך או שור ממזל חלק אריאן, שהוא שוקע

מכל בששת עקרב הוא שכסילבעליל, נראה זה המזלות.

חמה . - - - - "אלמלא עקרב הוא לשור, וכימה אריאן, סמוך

להיפך, כימה", וכן של צינה מפני עולם נתקיים לא כסיל של

העת כחום האביב ימי בתחילת עולה לאריאן הסמוך שור מזל

נקרא החורף, ולכן ימי בתחילת עולה כימה והוא עקרב ומזל

"וגמירי של וצינה כסיל של חמה עוקצא לאו אי עקרב,

עקרבא ליה טריקא דהוי מאן כל דינור בנהר דמנח דעקרבא

מאד, כמו המקרר שלו בארס מזיק העקרב חיי", ור"ל הוי לא

ממיתה ועקרבא", שזיבורתא זיבורתא ה'( "כגון )חגיגה שאמרו

וזה ועקרב בחימום ימי בתחילת עקרב שמזל בעבור בקור,

דנור, והוא בנהר מעט מתחמם שלו שזנב בעבור החורף, אכן

אין דינור", עי"ז "נהר אש, כשמו למלא שחשבוהו החלב מסלול

- "מאי ממיתה נשיכתו )היודע יהודה רב עש, אמר בהחלט,

לפניו שהיה ב'( יותא", נראה ע"ז וארמי, שבת סורי לשון היטב

מן הבבלים, שעשו ע' כדרך אות "עיותא" והשמיט סורי תרגום

פירש לא "ר' זירא", ובערוך ר' זעירא "מברא", ומן מעברא

רישא לה ואמרי טלה זנב לה יותא, אמרי כלל, - "מאי זו מלה

לראש סמוך טלה זנב אחד, כי שור, והכל ראש דעגלא", ר"ל

שוקע שכימה אבתרא", - פי' שבשעה אזיל דקא שור, "ואה

257

מאי כימה?

במזרח, והוא הרקיע בראש עולה במערב, עיש הרקיע בסוף

הרקיע עגול חצי ורק ג"כ להשתקע אחריו שהולך כמו ממש

וחשבוהו מפסיק בעבור למהלך ביניהם, שהשנה בראש,

ואחריו כימה עולה בחורף, ובתחילתו הקדמונים אצל מתחילה

שבקש שבשעה בני לי הב לה עיש,- "דאמרה האביב בתחילת

והביא מכימה כוכבים שני נטל לעולם מבול להביא הקב"ה

ולח קר החורף ימי בתחילת עקרב שמזל לעולם", בעבור מבול

וסתמה", מעיש כוכבים שני נטל לסתמה "וכשבקש גשם ומביא

עיש או מכסיל נלקחו שוקע, כאלו זה עולה שכשזה בעבור וזה

דברי לנכון יעלו מאוד עי"ז. ומה יובש ג"כ ונעשה בעקרב ונתנו

יום היה באייר י"ז היום אותו אומר שם: "ר' יהושע בר"ה הגמרא

עולה ההוא באמת, שבזמן הוא ביום", וכן שוקע כימה שמזל

היה במרחשון "י"ז אומר אז, ר"א שוקע ועקרב בבקר שור מזל

כסיל, שהוא בבקר, וכנגדו כן ביום", גם עולה כימה שמזל יום

על גדול ספק, ופלא לאין ברור זה אז. וכל שור, שוקע מזל

הנכון, - - - הנתיב מן פה הלך ז"ל, איך רש"י

258

אהוד בר-סיני

השמאלי- אלדבראן( השור עין היא )כימה ע"הראב שיטת

פסוקים של פרשני ניתוח פי על השמיים גרמי את למפות ניסו בודדים

פרשן (, שהיה1164-1089) לאסטרונומיה. הראב"ע זיקה בעלי מקראיים

על וכסיל כימה את לזהות שניסה היחיד ואסטרונום, הוא המקרא, פילוסוף

מקראיים. למקורות פרשני ניתוח סמך

פסוק פרק לעמוס בפירושו הוא ה' באסטרונומיה יסודות סוקר ח'

וכסיל. כימה הכוכבים קבוצות לזיהוי בסיס לו שמשמשים

'כ&ס%יל כ%ימ$ה ע#ש"!ה- בעמוס, שם, נאמר & ו &ה#פ!ְך ק(ר ו #' (ת ל*ב &יו#ם צ*ל&מ$ו &ל$ה ו ל*י

& '$ם ל&מ!י ה*ק'ו#ר!א ה(ח&ש+%יְך '%ש+&פ'&כ!ם ה*י *י !י ַע*ל ו ה' ש+&מו#: ה$א$ר(ץ פ'&נ

שמזהה קביעת את דוחה הראב"ע עם כימה את הקדמונים,

טעמים: הפליאדות, משני

מורכבת, לדעתו, כימה ואילו קטנים הפליאדות כוכבי – . גודל1

ראשונה. בהירות דרגת בעלי גדולים, כלומר כסיל, מכוכבים כמו

חשובות ממוקמות, לדעתו, בנקודות כסיל והן כימה הן – . מיקום2

הנקודות הן בשמיים. לדעתו, הצפוני, הקוטב – ארבע החשובות,

הסתיו. ונקודת האביב הדרומי, נקודת הקוטב

הקוטב תימן", כוכבי "חדרי הם הדרומי הקוטב הראב"ע, כוכבי לשיטת

"כימה" ו"כסיל", הואיל נמצאות והסתיו האביב "עיש", ובנקודות הם הצפוני

"הפך מהפסוק וכמשתמע השמש של השנתי התנועה מסלול עובר ושם

החשיך". לילה ויום צלמות לבוקר

: דבריו ואלה

ח': ה' פסוק פרק לעמוס הראב"ע פרוש

259

מאי כימה?

הקטבים שניא(

והם בגלגל יש שני' מקומות כי דע המחבר אברהם - נאם כימה עושה

]העגלה הדוב הנקרא הוא העגלה שהוא ]הסדנים=הקטבים[ ועש הסדנים

בכל ובחורף בקיץ לעולם עש יראה כן על הצפוני מהסדן קרוב הקטנה[ הוא

ישמעאל ובלשון יקרא אדום גדול כוכב הדרומי לסדן סמוך ויש הצפוני היישוב

מי לכל פעמים יראו ואלה אליו קרובים כוכבי' קטנים ]קנופוס[ ויש סהיל

הכתוב קראם כן על אח' מאלה יראו לא והצפוניים השוה מהקו קרוב שידור

ונקראו הקוטב ]כוכבי תימן חדרי שהם בעבור תימן חדרי אלה הדרומי[

שבעה שהם [11ד', יואל ]ראה עושו מגזרת עש ונקרא נראין אינן ביישוב

הוא שכימה קדמונינו ודעת וכימה כסיל לפרש נשאר והנה מתפרדים שאינם

קטני'. שהם כוכבי' נראי' אע"פ ששה והם ]הפליאדות[ שור וראש טלה זנב

והסתיו האביב נקודותב(

בשני' העליון הגלגל עם מתחבר המזלות שגלגל גמורות בראיות וידוע

והסתיו[ ומשם האביב ]נקודות ההשתנות נקודת יקראו ובשניהם מקומות

ששיתם וחצי מעלה וחצי מעלות ושלש עשרים צפון לצד המזלות גלגל נוטה

וככה1/12שישית= ]חצי ]שתי הם והנה דרום לצד [ נקודו' נקודות ג'

הדרומי, הקוטב הרביעית, שהיא הצפוני. הנקודה הקוטב ונקודת ההשתוות

להתחשב אין המזלו' ]לכן גלגל בדרך הולכת בא"י[ והשמש נראית אינה

בכל לליל' תחשיך ויום לצלמות הבקר יתהפך הצפוני[ ע"כ הקוטב בנקודת

בעמוס[. הפסוק ]לפי היישוב

הנקיפה תנועת ג(

]כאן קדמוני' כי בימים כימה היתה שם כי כימה הנקודה לקרוא וטעם

שבעטיה לתנועת הסבר מנקודות וכסיל כימה הנקיפה, כיום, רחוקים,

260

אהוד בר-סיני

בכל קרוב למזרח ממערב המזלות גלגל יתגלגל שנה מאה ההשתוות[

שנים אלף רק לו ואין )=תלמי( החכם בלטמיוס בימי והנה וחצי ממעלה

על[Regulus] האריה לב מצא המזלות את סופר ]אינו מעלות שתים

122 האריה, כלומר, סה"כ לב עד האביב ארבעה, מנקודת השלמים, שהם

הוא לעולם כי וידוע עשרה שמנה על היום [ והנהx 30 + 2 = 122 4מעלות:

המחברת נקודה כנגד לא רק הצורה כנגד מעלות תשע על האריה לב

מתחילת90 נמצא ]רגולוס משתנה, בעוד אינה זו ומידה אריה מזל תחום

שנה1,000 כל150כ- של בשיעור גדל האביב לנקודת רגולוס שבין המרחק

הנקיפה[. תנועת בגלל

בא"י נראית אינה

261

'נקודה אהקוטב הצפוני

'נקודה אהקוטב הצפוני 'נקודה ב

נקודת האביב

'נקודה בנקודת האביב

'נקודה גנקודת הסתיו

'נקודה גנקודת הסתיו

'נקודה דהקוטב הדרומי

'נקודה דהקוטב הדרומי

מאי כימה?

במזל התלמוד בתקופת הייתה האביב - ג' נקודות. נקודת4 איור טלה,

.דגים במזל כיום

= שור = עקרב, כימה כסילד(

העקרב ולב רבים רק אחד כימה[ ואיננו ]מול כימה לנוכח הוא כסיל והנה

פירוש. צריך הדברים ולאלה [ מהםAntares ]כוכב

- - - הראב"ע דברי כאן - - - עד

רק לו נותר ברור. עתה אסטרונומי היגיון יש הראב"ע של זו בקביעה

להיפך. או הסתיו בנקודת וכסיל האביב בנקודת נמצאת כימה אם לקבוע

לדעתו באפשרות בחר הראב"ע הגדול הכוכב הוא כימה הראשונה:

– עקרב שבמזל הגדול הכוכב הוא כסיל , ואילוAldebaran – שור שבמזל

Antares.

ל"א: ל"ח לאיוב בפירושו הראב"ע נותן זו לבחירה הטעם את

התקשר)לא( בפאת וכסיל צפון בפאת הם - כוכבים כימה מעדנות

האתה והעניין הדבר הפך וכסיל המעדנות שהם הפירות תקשר וכימה דרום

שבעה הם כימה אמרו והקדמונים ולפתח לקשר האלה לכוכבים צויתה

אחד שהוא בעיני ו' והנכון הם והנראים טלה מזל בסוף והם קטנים כוכבים

הוא גדול כוכב ]אלדבראן[ וכסיל השמאלי השור עין יקרא גדול כוכב והוא

כי עקרב מזל לב המעשים יראו במזרח שניהם אלה בעלות ]אנטארס[

262

אהוד בר-סיני

אלדבראן כי הראב"ע מציין ]כאן ובחלק ובמעלה בבית זה כנגד וזה הנזכרים

בדיוק1800 של מושלמת בניגודיות נמצאים ואנטארס בבית זה כנגד )וזה

לנקודת סמוך השני ואילו האביב לנקודת סמוך ובחלק(, האחד ובמעלה

אין השמיים כוכבי ראשונה. בכל בהירות בדרגת מצטיינים שניהם הסתיו, וכי

גלגל א( מכוכבי – הללו התנאים ארבעת את המקיימים כוכבים זוג עוד

ליד ב( דרגת האביב נקודות המזלות. ג( ד( בהירות והסתיו. ראשונה.

בדיוק. [1800 של מושלמת ניגודיות

הדבר" הפך וכסיל המעדנות שהם הפירות תקשר "כימה כלומר, לדעתו

במזרח" נראה שניהם אלה "בעלות ביטוי לדי באה שפעולתם ומוסיף

עולה שור מזל - ואמנם החמה זריחת עם במזרח לעלייה הראב"ע שכוונת

את פירש הראב"ע כי מקום, ברור הבוקר. מכל בשעות באביב במזרח

ובוודאי ברכות במסכת התלמוד דברי את עיניו לנגד שראה מבלי המקורות

וכסיל עקרב אוקספורד, שלפיהם יד ובכתב פריז יד שבכתב הנוסח את לא

זה... את זה ושונאים מזה זה שונים

263

מאי כימה?

הכוכבים" "כוכב – הפליאדות

המוזכר הראשון האסטרונומי העצם הן הפליאדות כי אומרים יש

ובכתבי הסיודוס היווני המשורר בכתבי מוזכרות מקום, הן בכתובים. מכל

קצווי בכל רבים עמים בקרב נודעו קדם בימי שכבר לכך עדויות הומרוס, ויש

,תושבי אמריקה בדרום המאיה באוסטרליה, בני האבוריג'ינים תבל, ובכללם

ובהודו. ביפן וכן הקדומים זילנד ניו

בעינה עומדת לא, עדיין או הפליאדות היא כימה האם לשאלה קשר ללא

כוכבים7–6 של קטן צביר כיצד השאלה נחשב חלשים )הפליאדות(

"כוכב הבבלים בפי כונה ואף מרכזי שמיים לגרם קדומות בתרבויות

.(Mul Mul)הכוכבים"

עובדות: בשלוש התשובה, קשורה כי נראה

נקודת בקרבת היו לפנה"ס( הפליאדות23ה- )המאה הרחוק א. בעברוהלילה(. היום שוויון ביום השמש נמצאת )שם האביב

השמים. בכל ורע אח לו ייחודי, שאין מראה הפליאדות ב. לצביר

הגודל מתאים אובייקט אותו עושה הפליאדות של הקטן הזוויתי ג.

האדם. לשימוש

לוח כמעין לשמש נבחר הפליאדות שצביר לכך תרמו אלו עובדות שלוש

קבוע. שמשי שנה לוח של להנהגתו שקדמה בתקופה שנה

העמים. המיקום בכל האדמה עובדי של צורך היה מהימן שמשי שנה לוח

העונות את במדויק לקבוע איפשר לשמש ביחס הפליאדות צביר של

והמראה החקלאיות בכוכב החלפתו אפשרות מנע שלו הייחודי השונות,

הרי העולה שכוכב בוודאות לקבוע אפשרות אין רגילה בתצפית אחר.

264

אהוד בר-סיני

לכת כוכב ולא שבת כוכב אכן הוא 28השמש זריחת טרם במזרח בבוקר

מזדמן.

לוח ניהול למטרת אחר שמימי עצם מכל יותר התאים הפליאדות צביר

קדם. עמי לו שייחסו הרבה החשיבות שמשי, ומכאן שנה

פולחני. לאובייקט להפיכתו תרמה הייחודית לכך, צורתו בנוסף

באסטרונומיה מושגים ועוד 29הכוכבים תנועות

הגדולה, קבוצות: האחת, הקבוצה לשתי הכוכבים את חלקו הקדמונים

ואינם במקומם כקבועים הנראים - כוכבים השבת - כוכבי כוכבים אלפי בת

30שבעה השנייה, הקטנה, בת שביניהם, הקבוצה המרחקים את משנים

כוכבי אלפי פני על חולפים הנראים - כוכבים הלכת - כוכבי בלבד כוכבים

הקבועים. השבת

ושבתאי. הם: השמש, הירח, כוכב, נגה, מאדים, צדק הלכת כוכבי

הם שבעה ורק שבת כוכבי הם רואים שאנו מהכוכבים99% ש יוצא כך

הפשוטה(. בעין )הנראים לכת כוכבי

של שמות להם ונתנו שונות צורות השבת בכוכבי לראות דימו הקדמונים

הרקולס, פרסאוס, קסיופיה, נשר, כלב, – )כגון שונים ועצמים אנשים, חיות

שקיבלו קבוצות שנים-עשר יש הכוכבים קבוצות כל וכו'(. בין נבל, עגלה

שבת כוכב שבו אסטרונומי, שפירושו: היום – מונחHeliacal Rising – שחר עם זריחה28 קרבתו בגלל נראה בלתי שהיה תקופה לאחר השמש זריחת לפני במזרח לראשונה נראה

בשנה. כזה אחד יום יש כוכב לשמש. לכלהפשוטה. מהארץ, בעין לצופה הנראות29הטלסקופ. המצאת , טרם לכת כוכבי שבעה על רק ידעו הקדמונים30

265

מאי כימה?

מאחר גלגל את המרכיבות הקבוצות והן מיוחדת חשיבות והן המזלות,

בכללם. והשמש הלכת כוכבי של התנועה במסלולו ממוקמות

- שלוש הן הבסיסיות הכוכבים תנועות

למערב, ממזרח כולם השבת וכוכבי הלכת - כוכבי היומית א. התנועה

השמש אור שבגלל אלא במערב ושוקעים במזרח עולים הכוכבים ביום גם

אותם. רואים אנו אין הרב

ובו למזרח ממערב הנעים הלכת כוכבי שבעתהלכת, כוכבי ב. תנועת

קצב יש מהם אחד למערב. לכל ממזרח היומית לתנועה שותפים גם בזמן

ב צדק ואילו בשנה ימים, השמש בחודש הקפה משלים משלו, הירח תנועה

למזרח ממערב בתנועתם הלכת וכו', כוכבי שנה29.5 ב שנה, שבתאי12

המילקה", גם "מישור האסטרונומים בלשון או המזלות גלגל לאורך נעים

נמצאת גלגל לאורך השנתי במסעה השמש בתחום חודש כל המזלות,

כדלהלן- השנה חודשי12 המזלות12 ל הוצמדו לכן אחרת מזל/קבוצה

טלה-ניסן, שור-אייר, תאומים- סיון, סרטן-תמוז, אריה-אב, בתולה-אלול,

מאזנים-תשרי, עקרב-חשוון, קשת-כסלו, גדי-טבת, דלי-שבט, דגים-אדר.

שעל אלה כמו בשמים רוחב וקווי אורך קווי של רשת קבעו האסטרונומים

השמימי המשווה הכוכבים. קו במיקום התמצאות לאפשר כדי הארץ פני

מישור המשווה לקו מקביל 23.5 של בזוית נטוי המזלות גלגל הארצי.

של לו. מזלות מדרום וחציו לו מצפון שחציו כך השמימי המשווה לקו מעלות

את רואים אנו מדרום, לכן החורף חודשי של ומזלות לו מצפון הקיץ חודשי

נמוך. ובחורף בשמים גבוה בקיץ השמש

קו את חוצה המזלות גלגל בהן חשובות נקודות שתי יש מכך כתוצאה

21 ב השמש נמצאת בה האביב נקודת נקראת האחת השמימי המשווה

266

אהוד בר-סיני

שבמזל הסתיו נקודת לה ממול ואילו טלה מזל שם היה קדם ובימי למרס

לספטמבר. הקדמונים23 ב השמש נמצאת בה מאזניים חשיבות ייחסו

והלילה. היום שוויון מתקיים שאז בגלל אלו נקודות לשתי

השלישית, שרבים התנועה ( היאEarth precession) הנקיפה ג. תנועת

בשמים בימינו רואים שאנו מה בין לשוני הגורמת זו היא לה, אבל מודעים לא

הקדמונים. שראו למה

כלומר בתנועה נע הארץ ציר כדור במרכז החרוט קודקוד חרוטית,

כאשר לאנך23.50 של בזוית נטוי הארץ ציר הארץ, המילקה למישור

להשוות הדרומי. נהוג ובקוטב הצפוני בקוטב מעגלים שני ו"מצייר" בתנועתו

שהוא לאחר סביבון ראש השיכור"( של )"תנועת החרוטית לתנועה זו תנועה

ההתחלתית. מהירותו את מאבד

היווני האסטרונום ע"י לפנה"ס השנייה במאה שהתגלתה התנועה

לנקודת ביחס למזרח ממערב לנוע למזלות (, גורמת(Hipparchus הפרכוס

ביחס במילים או האביב השנה( לימי )בהתאם השמש למיקום אחרות,

שנה70 כל אחת מעלה של בקצב ב-3600 של מלאה הקפה או לערך

שנה.25800

למזרח "מתגלגלים" ממערב שנה, המזלות שבאלף מראה פשוט חישוב

ביחס150 של בשיעור לערך, שזה לנקודת , לשעה ערך שווה האביב,

הדבר15=360/24) השמים גרמי בתנועת בשלושה ביטוי לידי בא (,

)הצפון כוכב לעבר פונה כיום אשר הארץ בזה: א( ציר זה הקשורים תחומים

Polaris )בתחום בעבר שהייתה אחרים. ב( השמש כוכבים לכוון בעבר , פנה

קבוצת בתחום זה בתאריך בימינו במרס, נמצאת21ה- ביום טלה קבוצת

כל אחת בשעה לשקוע או לעולות מסוים, מאחרים דגים. ג( הכוכבים, ביום

שנה. אלף

267

מאי כימה?

כאשר לתנועת משמעות יש מתי באים אנו הנקיפה, למשל, לחשב,

לסוף השמש, כציון שקיעת בשעת לראש מעל הפליאדות קבוצת עומדת

)- - - ע"ב קו מציעא בבא התלמודית בסוגיה שמובא הזריעה, כפי עונת

(. ואמנםארישייהו כימה וקיימא מדברא אריסי דאתו פפא: עד רב אמר

של אחרון בשבוע השמש שקיעת בשעת הראש מעל הפליאדות כיום

לפני שבתקופת בעוד פברואר שנה2000 התלמוד, לערך הדבר היה

ינואר. של האחרון בשבוע

כן אבל בדצמבר תחול הקיץ תקופת שנים אלפי שבעוד הדבר פרוש אין

שנים אלפי13 הדרומיים, בעוד מהמזלות עקרב, למשל, שהוא שמזל צפוי

יראה )מחצית ואולי גלגל בצפון הקפה( לסוגיה הסבר בכך יש המזלות,

)- - -חוזרים" ומזלות קבוע "גלגל בנושא ע"ב צד בפסחים התלמודית

ועקרב בדרום עגלה מצינו לא לדבריהם, מעולם תשובה רבי אמר

בצפון(.

הכוכבים: של החשובות התנועות שלוש – בסיכום

שעות(.24 ב- 3600) למערב ממזרח הכוכבים כל של היומית התנועה

הירח3600) למזרח ממערב הלכת כוכבי תנועת - בחודש, השמש

במסלולו( מהירותו לפי לכת כוכב וכו' כל שנים29ב- בשנה, שבתאי

לערך שנה70- ב10) למזרח ממערב השבת כוכבי של הנקיפה תנועת

שנה(.25800- ב3600 או

268