סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050

0202ישראל עירונית

טיוטא להערות

0202


2

תוכן עניינים

2 ......................................................................................................... .............רקע .א

2 .................................... עבודה ומתודולוגיית 0202 עירונית ישראל פרויקט .0

T.O.C ............................................................... 2 בשיטת העבודה שלבי .0

4 .................................................................................. העבודה סדנאות .2

0 ............................................................................. ? טובה עירוניות מהי .4

Vision .................................................................................................... 6 - החזון .ב

Goals........ ........................................................................................... 6 - מטרות .ג

ניות הינה ערך בעל חשיבות ותנאי הכרחי לשגשוג קיימת הכרה רווחת שהעירו. 0

בר קיימא

מתמדת למידה של בתהליך מתפתחת בישראל העירוניות. 0

עירוניות מקדם התכנון עולם. 2

עירוניות ומתעדפים מקדמים ינההמד מוסדות. 4

איכותיים עירוניים חיים שמקדם באופן ומתחדשות נבנות ערים. 0

Outcomes - תוצרים .ד

Indicators - לחההצ מדדי

Target Population ............................................................... 7 - יעד ואוכלוסיות

8 ................................................................................... 0-תוצרי המטרה ה

00 ................................................................................. 0-תוצרי המטרה ה

04 ................................................................................. 2-תוצרי המטרה ה

07 ................................................................................. 4-תוצרי המטרה ה

01 ................................................................................. 0-תוצרי המטרה ה

04 ...................................................................................................... עבודה תוכנית .ה

04 ................................................................................. אשדוד בעיר הפיילוט פרויקט .ו

00 ....................................................................................................... ? הלאה מה .ז

00 .......................................................................................... ....... לפרויקט שותפים .ח

00 .......................................................................................... ....................... תודות .ט

06.................................................................. .... מאמרים ומחקרים מהעולם -ח נספ . י


3

?מהן הבעיות . 1

?מה מונע את פתרונן . 2

?מה החזון . 3

?מהן המטרות . 4

?מי הן אוכלוסיות היעד . 5

?מהם התוצרים שיביאו לשינוי באוכלוסיות היעד . 6

?מהם מדדי ההצלחה . 7

?מהן הפעולות והתוכניות שעשויים לחולל שינוי . 8

? מהו פרויקט הפיילוט האופטימאלי לעיר אשדוד . 9

רקע .א

ומתודולוגיית עבודה 0202פרויקט ישראל עירונית .0

לחזק את אשר מטרתו " חבמר"עמותת הינה יוזמה של 0202פרויקט ישראל עירונית

. 0202שנת העירוניות בישראל לקראת

מסמך תשתית הינו גיבוש ,כשנה וחציאשר עתיד להמשך , היעד המרכזי של הפרויקט

תוכנית על העבודה ובמהלך לקראת ישראל ממשלת בפני עירונית והצגתו למדיניות

לשינוי אמיתי שתוביל פעולה תכנית :ן היתרהמסמך יכלול בי. חדשהארצית מתאר

.המדיניות העירונית יישום את המאפשר כלים ארגזבמדיניות העירונית ו

מומחים שלתוך שיתוף , רב מגזרי ורב תחומי תעשה בתהליך המסמך על העבודה

וזאת – חברות ואנשים פרטיים, ארגונים, רשויות ,ממשלה - ממגזרים שונים עניין בעליו

.שיפעל ליישום המסמך, מקצועי ופוליטי, חיאזר ולבנות כוחלקונצנזוס להגיע נתעל מ

על מתווה הפרויקט והאסטרטגיה שקדו נציגי האירגונים השותפים במשך ארבעה

יחודו של (. - Theory of Changeתאוריית שינוי) T.O.Cהקרוי שיטתי חודשים בתהליך

ליצור הסכמות בקרב בעלי , ות מורכבותלהכניס סדר בבעיתהליך זה טמון ביכולתו

.לבין פעולות קונקרטיותלגשר על הפער שבין חזון עניין רבים ו

.זהבקישור T.O.C תהליך נוסף על מידע

לסכם את השלב הראשון ולהציג לקורא את עיקרי הדיונים ואת , מטרת מסמך זה

. אשר יהוו בסיס להמשך הפרויקט ולכתיבת המסמך למדיניות עירונית ,המסקנות

T.O.C שלבי העבודה בשיטת .0

http://www.hfrp.org/evaluation/the-evaluation-exchange/issue-archive/evaluation-methodology/an-introduction-to-theory-of-change


4

סדנאות העבודה .2

. סדנאות 6שהתפרש על פני T.O.Cחלקו הראשון של הפרויקט התבצע בתהליך , כאמור

כאשר מסדנא לסדנא הצטרפו עוד , במהלך הסדנאות התכנסו נציגי השותפים לפרויקט

חברות , רגוניםא 22-כאנשים שייצגו 82בסך הכל לקחו חלק בסדנאות מעל . ועוד ארגונים

.להלן תקציר הסדנאות והנושאים שעלו על הפרק במהלכן. שונים ות ממשלהומוסד

(07.0.0202יום חמישי ו 06.0.0202יום רביעי )המועצה לישראל יפה , 0סדנא

חיבור למפגש הפתיחה –? מה הבעיה.

מה הגורמים המונעים את פתרונה?

למה אנחנו עושים את המהלך שלשמו נתכנסנו?

מה מטרת העל שנרצה להשיג?

מה אנחנו מצפים לשנות –מה המטרות?

(20.0.0202יום חמישי )בצלאל ירושלים , 0סדנא

בחירת רשימה מצומצמת של תוצרים ותנאים מקדימים

(?מי הולכים לשנות)אוכלוסיית היעד

(מצב תחילי)מהו המצב בו נמצאת אוכלוסיית היעד כיום?

תידרש לעבור , המצופה מה מידת השינוי שאוכלוסיית היעד האמונה על התוצאה

יצירת מתווה –? (שינוי מתמיד לאורך זמן –סף ההצלחה )מ להגיע להשלמתה "ע

השינוי

(07.0.0202 רביעייום )רמת גן , מכללת שנקר, 2סדנא

קביעת מדדי הצלחה

להשיג את התוצריםשיש לעשות על מנת פעולות

בניית היכולות הארגוניות לשם השלמת התוכניות

רושים לבניית היכולות משאבים הד

(4.4.0202 חמישייום )תל אביב , משרדי קרן היינריך בל, 4סדנא

בעולם בכלל ובישראל בפרט, מהי עירוניות טובה ומהן מאפייני עיר מוצלחת ?

השוואה למחקרים ומאמרים שנכתבו בעולם בנושא עירוניות

(01.4.0202 שנייום )אשדוד , היכל התרבות, 0סדנא

מה מוצלח ומה דורש שיפור בעיר ?יניה של העיר אשדוד מהן מאפי?

דיון וגיבוש פרויקט הפיילוט שייושם באשדוד

(1.0.0202 חמישייום )תל אביב , משרדי קרן היינריך בל, 6סדנא

הצגת הפרויקט לקהל הרחב

דיון בשולחנות עגולים על תוצרי הסדנאות


5

? מהי עירוניות טובה .4

מהן מאפייניה וכיצד ? של הפרויקט נסב סביב השאלה מהי עיר מוצלחת אחד הדיונים המכוננים

?משיגים את היתרונות שעירוניות במיטבה יכולה להציע

אך –נקודת המוצא של הדיון הייתה אמנם אותה תחושה ערטילאית שעיר טובה מעניקה לשוכן בה

את התחושה הטובה עד מהרה התגבשה הסכמה לגבי אותם מאפיינים קונקרטיים אשר יוצרים

, יקולהעשיר את הדיון ולהעמבמטרה , כןכמו .ומעניקים לעיר את סגולותיה החיוביות או השליליות

.(ראה נספח בסוף מסמך זה)בשנים האחרונות הוצגו עיקרי מחקרים שנעשו בתחום בעולם

כרקע להמשך , מובא להלן תקציר אותו דיון, בשל חשיבות הדיון וההסכמות הרבות שעלו בו

.המסמך

מאפיינים בלתי רצויים מאפיינים רצויים

רחובות

ומרחבים

ציבוריים

המקומות ,מגוון של מקומות ומוקדים שהם ציוני מקום

רחובות נעימים לעין , במרחקי הליכה זה מזה

אין מרחבים , יש תנועת אנשים, הצללה, ואסטטיים

מרכז עיר שוקק אנשים שבאים , ציבוריים שוממים

שימושים רבים במרחבים הציבוריים , למטרות שונות

בינוי , רחובות צרים לצד שדרות רחבות, והפרטיים

, ם ללא רכביםמרחבי, המגדיר את המרחב הציבורי

פארקים שאינם פוגעים במרקם של הבניה

אינטנסיביות יתר מחוץ למרכז ומחסור

-במרחבים ציבוריים

מול חוסר אינטנסיביות ומרחבים

. שוממים

, לא נעימה להליכה, מרכז עיר לא נעים

כבישים רחבים ועמוסים , מרחקים גדולים

, חוסר בטיחות הולכי רגל, כלי רכב

חוסר קשר בין , יזור הפיתוחהתפשטות ופ

מרקמים בעיר

שירותים

ציבוריים

חברתיים -שירותים קהילתיים, רמת חינוך גבוהה

יכולת , מגוון מקומות בילוי ותרבות, ברמה גבוהה

מקושרת , צ ובאופניים"ניידות ברחבי העיר בתח

מאפשרת פעילות , לסביבתה ולמטרופולין

יביות אטרקט, רמת תחזוקה גבוהה, ספורטיבית

מגוון , אטרקטיביות רוחנית תרבותית, תיירותית

ערוצים למעורבות הציבור

היעדר , היעדר מגוון של שירותים

תחזוקה ירודה , קישוריות לסביבת העיר

פערי שירותים בין חלקי העיר, והזנחה

מסחר

וכלכלה

, מגוון דיור בכל מיני רמות מחירים, מגוון של מסחר

מעודדת כלכלה וצריכה , ותמגוון אפשרויות כלכלי

מקומית

היעדר אפשרויות , יוקר מחיה ויוקר דיור

הפרטת , עיר תלויה בסביבתה, תעסוקה

המרחב הציבורי מסחרי

, אווירת קהילה סביב הבית, חדשנות והתחדשות אווירה

רוח של , שכונות עם אופי ייחודי, התארגנות קהילתית

ה של הרבה תחוש, גאווה מקומית, מקום במרכז העיר

אדריכלות , הזדמנויות ויכולת לממש את עצמך

נגישה למגוון , אוכלוסיה רב גונית תרבותית, מושכת

אוכלוסיות ולבעלי מוגבלויות

היעדר , קוטביות ופערים חברתיים

תחושת שייכות

תכנון

וניהול

עירוני

החדש לא פוגע , גמישות וחופש מהיסטוריה מחייבת

ת חיבור בין שכונות לבין מעודד, בעיר הוותיקה

, יעילה מבחינה כלכלית, המשכיות במדיניות, המרכז

שומרת על ניקיון , מעצימה וממנפת את ייחודיות העיר

. האוויר הקרקע והמים

מינהל , היעדר תכנון והיגררות אחר יזמים

עירוני מסורבל


6

Vision -החזון .ב

.עירוניים תהא עדיפות לחיים במדינת ישראל

ות ממשלתית ברורה ומנגנוני יישום אזוריים ומקומיים יבטיחו פיתוח עירונימדיני

פיתוח שיאפשר לכל אדם: קיימא עבור מגוון האוכלוסיות בישראל-בר

.שעירוניות במיטבה יכולה להציע, להזדמנויות וליתרונות, נגישות מירבית לשירותים

sGoal -מטרות .ג

בעל חשיבות קיימת הכרה רווחת שעירוניות הינה ערך .1

ותנאי הכרחי לשגשוג בר קיימא

תהליך של למידה מתמדתהעירוניות בישראל מתפתחת ב .2

עולם התכנון מקדם עירוניות .3

מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות .4

ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם איכות חיים עירוניים .5


7

Outcomes - תוצרים .ד

Indicators - מדדי הצלחה

Target Population - יעדואוכלוסיות

.המטרות שנוסחו 0-בכל אחת מ לשנותחנו מצפים נמה א: תוצרים

.התרחש שהשינוימה יש למדוד על מנת לדעת באופן אובייקטיבי : מדדי הצלחה

.שינויבקרב אילו קבוצות אנו מעוניינים לייצר : אוכלוסיות יעד


8

: המטרה

תנאי הכרחי וקיימת הכרה רווחת שעירוניות הינה ערך בעל חשיבות . 1

.בר קיימא לשגשוג

: תוצרה

הבנה רווחת בציבור כי חיי היומיום של . הפנמת העירוניות כהכרח קיומי לחברה בישראל 0.0

מרבית תושבי ישראל הינם בעלי אופי עירוני ומטרופולינים ביסודם ועל כן הציבור מדרג את

.נושא העירוניות במקום גבוה

: יעדהת אוכלוסיי

.מגזר שלישי, עירייה, פורמאלית ובלתי פורמאלית מערכת חינוך, תקשורת, ציבור רחב

:הצלחה הדי מד

אינדיקאטור מספרי שיטת מדידה (?מה רוצים למדוד) הצלחה מדד

שינוי לחיוב באופן שבו הציבור מבין (0

בין היתר על ידי )איכויות עירוניות

(בדיקת העדפות דיור

מסקר 02%שיפור של .שנים 0סקר דעת קהל כל

.לסקר

פר הארגונים האזרחיים שעוסקים מס (0

. בנושא העירוניות עולה

המידע המצוי חקירת

.רשם העמותותב

מהמצב 0%עליה של

.0200הקיים עד

מספר הפרסומים בנושא העירוניות (2

.בתקשורת עולה

כתבות במשך ספירת

0-עיתונים וב 2-ב חודש

.ערוצי טלוויזיה




9

: התוצר

.הגדרת חיזוק העירוניות כיעד לאומי 0.0

: יעדהאוכלוסיית

.ראשי ערים, כים"ח, ממשלה

: מדדי ההצלחה

אינדיקאטור מספרי שיטת מדידה (?מה רוצים למדוד)מדד הצלחה

תקציבים לפרויקטים קיימת הקצאה של (4

.שמעודדים עירוניות

ספר המצוי במידע החקירת

התקציב של הממשלה

.והעיריות

תקציבים למחקר של קצאההקיימת (0

.העוסק בעירוניות

ספר ב המצוי מידעה חקירת

התקציבים של משרדי

.הממשלה הרלוונטיים

מתקציב המשרדים 0%

0200ל עד "הנ

מתקבלות החלטות ממשלה המעודדות (6

.עירוניות ופרויקטים עירוניים

.לפחות החלטה אחת .ספירת החלטות ממשלה

דיפות לתוכניות קיים מנגנון המקנה ע (7

שנעשות בתוך מרקם עירוני קיים

(ל"בדומה לוד, "מסלול ירוק"למשל )

עצם קיומו של המנגנון

קיימים תקנים בעיריות לתפקידים (8 .המקדמים עירוניות

מהערים 02%בלפחות ערים 02דגימת שנדגמו קיים תקן אחד

0200ומעלה עד שנת

קיימים סעיפים בתקציב המדינה (1 . תמרץ עירוניותשתכליתם ל

לפחות סעיף אחד עד 0202שנת


01

: התוצר

מוסדות המדינה רואים עצמם אחראים לכך שהתושבים זוכים לערים אשר מעניקות לתושביהן 0.2

ותרבותיות למימוש הפוטנציאל הגלום , חברתיות, רמת שירותים גבוהה לצד הזדמנויות כלכליות

.בהם כפרטים וכקהילה


.ראשי ערים, כים"ח, ממשלה

:מדדי ההצלחה


.0כל המדדים של פרק (02

: התוצר

.חינוך לעירוניות בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות 0.4

: יעדבאוכלוסיית

.מגזר שלישי והציבור הרחב, משרד החינוך

: מדדי ההצלחה

אינדיקאטור מספרי שיטת מדידה (?מה רוצים למדוד)הצלחה מדד

קיימות תוכניות חינוכיות בנושא עירוניות (00

במערכת החינוך הפורמאלית והבלתי

. פורמאלית

קיימת לפחות תוכנית

.שנים 0אחת תוך

הכשרות המורים כוללות את מקצוע (00

.העירוניות

שנים 02תוך

וכניות בת העירוניות ומעלותיה מופיעות (02

במקצועות שונים בבתי הספר לימוד

(סביבה/למשל כחלק משיעורי טבע)

תוכניות לימוד מעודכנות

שנים 0תוך


00

: המטרה

העירוניות בישראל מתפתחת בתהליך של למידה מתמדת. 2

:התוצר

: הכשרה והשתלמויות 0.0

.מערכת הכשרה ראשונית לתכנון לעירוניות באקדמיה ולבעלי מקצוע -

השתלמויות גם למקבלי החלטות שאינם )ערכת הכשרה מתמשכת שמעדכנת בידע חדש מ -

.במקצוע

:אוכלוסיית היעד

, משרד הפנים ,מרכז השלטון המקומי, מ"משרד רוה, משרד האוצר, ג"מל, אקדמיה, ציבור רחב

.00-פורום ה, מים"מפע


ינדיקאטור מספריא שיטת מדידה (?מה רוצים למדוד)מדד הצלחה

קיימות תוכניות הכשרה לעירוניות (04

המיועדות לראשי רשויות ולבעלי

.תפקידים

תוכניות הכשרה פעילות

.שנים 0תוך

בתחומי חברה חיוב אנשי מקצוע (00

בלימודי המשך לעירוניות רלוונטיים

0-או אחת ל כחלק מהרישוי שלהם

.שנים

שינוי הנחיות וחוקים

.0200רלוונטיים עד

קיימים קורסים שחושפים סטודנטים (06

הן מתחום התכנון והן מתחומים )

( משפטים וחינוך, אחרים כגון כלכלה

.לכלים ליצירת עירוניות טובה

קיים לפחות קורס אחד

בכל אוניברסיטה עד

0202שנת

קיים מסלול לימודים בין תחומי (07

.שמתמחה בעירוניות

קיים לפחות מסלול

0202אחד עד שנת

קורסים העוסקים הה עליה במספר חל (08

בעירוניות במסלולים להכשרת

. מתכננים ואדריכלים

הכפלת מספר הקורסים

.0200ל עד "הנ

חלה עליה במספר אנשי סגל (01 .אקדמאים השייכים לתחום העירוניות

0200הכפלה עד

קיימת לפחות מחלקה . ימת מחלקה ללימודי כלכלה עירוניתקי (02 0200אחת עד שנת


02

:תוצר ה

:קיימת מערכת מחקר ופיתוח אשר 0.0

.בוחנת את מידת הצלחתם של פרויקטים ולומדת אותם -

.מגבשת עבור עולם התכנון כלים ומדדים להערכת עירוניות -

.מחלקת מענקי מחקר לאקדמיה לצורך העמקת הידע -


00-פורום ה, מים"מפע, מרכז השלטון המקומי, הפנים, מ"רוה, משרד האוצר



עצמאי ומתוקצב מכון מחקר /קיים גוף (00

העוסק בהעמקת הידע , ממשלתית

.בתחום העירוניות

0202קיים גוף עד שנת

שנים 4אחד לפחות עד .קיימים מענקי מחקר בתחום העירוניות (00

ס מודד נתונים התורמים לניתוח "הלמ (02 .העירוניות בישראל

נתונים 0תוספת של שנים 0חדשים תוך

קיימת מערכת נתונים ובקרה (04המאפשרים לחקור את התפתחות

.העירוניות בישראל

0קיימת מערכת תוך שנים

:התוצר

משים כמנהיגים בעלי תפקידים בשירות הציבורי הם המתווכים בין התיאוריה לפרקטיקה ומש 0.2

.בתחומם


.משרד האוצר, נציבות שירות המדינה, ראשי ערים



בעלי תפקידים בשירות הציבורי (00

כל בקרבמוערכים במידה גבוהה

.העוסקים בתחום

סקר בקרב אנשי מקצוע

.אחת לשנה

0%עליה עקבית של

כל שנה בציון הממוצע

הניתן לבעלי תפקידים

קיימים קריטריונים עירוניים שעל בסיס (06

הצלחה בהם בעלי התפקידים נמדדים

ד "יח' בניגוד לקריטריונים דוגמת מס)

(נבנו / שווקו / שאושרו

0קיימים לפחות

קריטריונים חדשים תוך

שנים 0


03

:התוצר

האקדמיה לבין הפרקטיקה המקצועית נשמר ומפרה העצמאות והפער בין 0.4


חברה אזרחית, הקהילה המקצועית, בתי ספר לתכנון



?האם זהו תוצר מדיד (07


04

:המטרה

עולם התכנון מקדם עירוניות. 3

:התוצר

:המדינה תומכת בעירוניות ותמדיני 2.0

הבאה , (0.0בהתאם לכלים ולמדדים בסעיף )קיימת מדיניות תכנון לאומית שתומכת בעירוניות

. בתקנים ובתקנות המדיניות הקרקעית, לידי ביטוי בין היתר בחוק התכנון


חברה אזרחית, כים"ח ,(מינהל תכנון)פנים , ס"הגנ, תשתיות, תחבורה, שיכון, מ"רוה, אוצר



נערכת בדיקה של כל התקנים (08

והתקנות הרלוונטיים לתכנון ובניה

ונבחנת השפעתם על היכולת לפתח

.עירוניות

מבוצעת בדיקה כזו עד

0202שנת

תקנים שאינם עומדים בקריטריון (01

.שינויברים שלעיל עו

מהתקנים והתקנות 02%

עוברים שינוי עד שנת

0200

חלה ירידה בכמות השטחים החקלאיים (22

.או פנויים העוברים הפשרה בכל שנה

עד שנת 22%-ירידה ב

, לאחר מכן. 0202

מדי 02%הקטנה של

בכל 12%שנה עד

.מחוז


05

:התוצר

:ירוניות השיטה והמנגנונים של מערכת התכנון תומכת בע 2.0

להבדיל משיטת תוכניות , בלבד" כללי מדיניות"מוסדות התכנון מתכננים באמצעות -

. המתאר

.יעילים ומונגשים, תהליכי התכנון קלים להבנה -

. המנגנונים להשתתפות ציבורית ממוסדים ומובנים בתוך מערכת התכנון -

.יקטים גדוליםמוענקת עדיפות לתכנון ביחידות תכנון קטנות על פני תכנון של פרו -


חברה אזרחית, כים"ח, (מינהל תכנון)פנים , ס"הגנ, תשתיות, תחבורה, שיכון, מ"רוה, אוצר



הממשלה ממאמצת מסמך שתכליתו (20

הגברת ההשתתפות הציבורית של כלל

.בניהול ובתכנון העירוני מחזיקי העניין

שנים 0תוך

קיים חוק המחייב כל תוכנית עירונית (20 .להיעשות בתהליך השתתפותי

שנים 0תוך

המשווקות עליה בכמות יחידות הדיור (22

בשנה שנבנו במסגרת יחידות תכנון

(ד"יח 222מעל )גדולות

מיחידות 02%לפחות

הדיור עונות לקריטריון

.0200עד שנת

:וצר הת

.פרויקטים ותהליכים מוערכים לפי מידת תרומתם לעירוניות על בסיס הכלים והמדדים שגובשו 2.2


ממשלה, רשויות מקומיות ואזוריות, מוסדות תכנון



ועדות התכנון המחוזיות דנות במידת (24

תרומה לעירוניות בפרויקטים ותוכניותה

לפחות מחוז אחד מאמץ

שנים 2את הגישה תוך


06

:התוצר

. איזון בין המערכת הקובעת מדיניות תכנון לבין המערכת המאשרת תוכניות בניהמתקיים 2.4

חשופים לדיון , (accountability)המערכת והאנשים הפועלים בה כפופים לכללי האחריותיות

. וח ולבקרה ציבוריתציבורי פת


חברה אזרחית, תקשורת, מבקר המדינה, כים"ח, ממשלה



?האם זהו תוצר מדיד (20


07

:המטרה

מוסדות המדינה מקדמים ומתעדפים עירוניות. 4

:התוצר

אשר מהווה כתובת מקצועית ורגולטור , בעל סמכות לתכנון וחקיקה קיים גורם אחד 4.0

.למערכת התכנון


כים"ח, (נהל תכנוןמי)פנים , ס"הגנ, תשתיות, תחבורה, שיכון, מ"רוה, אוצר



ועית וירכז קיים גוף שיהיה סמכות מקצ (26

גוף חדש או גוף )את התכנון והחקיקה

כגון משרד הבינוי , קיים שעבר הסבה

( והשיכון

יוזמה ליצירת גוף כזה

. 0200עד שנת

הקמת הגוף עד שנת

0200.

:התוצר

.אזוריים ומקומיים, הממשלה מבזרת את כוחה ומאצילה מסמכותה למינהלים מטרופולינים 4.0


.כים וראשי רשויות"ח, הממשל



קיים חוק המחייב את הממשלה להקים (27

מינהלים מטרופוליניים

שנים 0סיום חקיקה תוך


08

:התוצר

.מקומיים-מינהלים מטרופולינים ואזוריים מבצעים תיאום בנושאים על 4.2


.כים וראשי רשויות"ח, ממשלה



קיימת חקיקת משנה המגדירה את (28

התיאום הדרוש בתוך מטרופולין

שנים 7סיום חקיקה תוך

:התוצר

.פן המעודד עירוניותחלוקת הנטל בין הרשויות וחלוקת המשאבים בין הרשויות נקבעות באו 4.4


.כים וראשי רשויות"ח, ממשלה



28ל מדד "כנ 28ל מדד "כנ (21

:התוצר

.תמחור משאבים וקרקעות נעשה בראייה עירונית 4.0


.ותכים וראשי רשוי"ח, ממשלה



28ל מדד "כנ 28ל מדד "כנ (42


09

:המטרה

. ערים נבנות ומתחדשות באופן שמקדם חיים עירוניים איכותיים. 5

.העירייה תופסת את העירוניות באופן מערכתי וחוצה תחומים

:התוצר

הערים רואות במרחב הציבורי וברחוב מרכיב יסודי . במוקדים העירונייםמרחב ציבורי תוסס 0.0

.החברתיות והתרבותיות, היות ושם נוצרים מרבית ההזדמנויות הכלכליות


בתי ספר לתכנון, כים"ח, משרדי ממשלה, עיריות


פריאינדיקאטור מס שיטת מדידה (?מה רוצים למדוד)מדד הצלחה

בכל ישוב בעל מאפיינים עירוניים קיים (40

.מרחב עירוני תוסס אחד

בכל - 0202עד שנת

.02,222הערים המונות

בכל - 0202עד שנת

הישובים בעלי

.המאפיינים העירוניים

:התוצר

למטרות , בזמנים שונים, עירוב שימושים במוקדים העירוניים מבטיחים נוכחות של אנשים שונים 0.0

. רחובות העיר ומצמצמים את התלות ברכבשונות ב





גידול בכמות התוכניות המוגשות בערים (40

.בהן יש שימושים מעורבים

ידע המצוי מה חקירת

מקומיות וועדות הב

. והמחוזיות




21

:התוצר

בין היתר באמצעות רשת רחובות , נגישות גבוהה והוגנת לכולם לשירותים איכותיים ולהזדמנויות 0.2

. צפופה והליכתית, רציפה




אינדיקאטור מספרי שיטת מדידה (?מה רוצים למדוד)לחה מדד הצ

עליה בכמות הרחובות בהן קיימת (42

.שימושית ומגוונת, תשתית איכותית

בכל – 0202עד

.המרחבים הציבוריים

בכל רחבי – 0202עד

.הערים

שינוי השיטה שבאמצעותה מודדים (44

.תנועת אנשים ונגישות של מקומות

שינוי הנחיות משרדי

0פנים והתחבורה תוך ה

.שנים

עליה בכמות הולכי הרגל ברחובות (40

ובאנשים המתניידים באמצעים לא

.מוטוריים

נדרש מחקר על מנת

.לנסח את המדד

:התוצר

ערים קיימות מתמלאות ומצטופפות ועל ידי כך מאפשרות לשירותים ולמסחר בעל ספי כניסה 0.4

ע בתולית ומלפרוש תשתיות חדשות יקרות ערים נמנעות מלהפשיר קרק. גבוהים להתקיים

.לתחזוקה





לכל הערים תוכניות למיצוי עתודות (46

.הקרקע בתוך המרקם הקיים

כל הערים 0200עד

ו סקר עתודות ערכ

.קרקע במרקם הקיים

כל הערים 0200עד

הכינו תוכנית למיצוי

.העתודות


20

לכל הערים מסמכי מדיניות המתייחסים (47 .לגובה בינוי ולצפיפות, למגוון

ערים אימצו 0לפחות 0מסמך מדיניות תוך

.שנים

:התוצר

השגה בכל -הבינוי ושילוב דיור ברבין היתר על ידי גיוון אופי , מגוון ומפגש בין אוכלוסיות שונות 0.0

.אזורי העיר





השגה השם לעצמו -קיימת חוק דיור בר (48

של הגברת המפגשים בין גם מטרה

האוכלוסיות

.שנים 0וק תוך קיים ח

:התוצר

תכנון מוקדים . אופניים והליכה, התנועה בערים מתנהלת בעיקר באמצעות תחבורה ציבורית 0.6

העיר נמנעת מעידוד השימוש ברכב הפרטי . עירוניים נעשה סביב אמצעי התחבורה הציבורית

. באמצעות מדיניות חניה מפלה


בתי ספר לתכנון, םכי"ח, משרדי ממשלה, עיריות



02,222מעל )עליה במספר העיריות (41

בהן יש תוכנית אסטרטגית ( תושבים

.אמצעית בעיר-לקידום תחבורה רב

עיריות מאמצות 0

תוכניות אסטרטגית תוך

.שנים 0

ל ירידה במספר נפגעי הולכי הרג (02 במרחב העירוני

כמות הנסיעות ברכב הפרטי אינן עולות (00 .על המצב הקיים

היפוך במגמה הקיימת שנים 2תוך

אימוץ וחיוב מגישי תוכניות לעמוד בתקן (00

צ במקום בתקן נגישות "נגישות לתח

.ברכב פרטי

שינוי הנחיות משרדי

0הפנים והתחבורה תוך

.שנים

שבילי מ של"עליה במספר הק (02 .יים במרקם העירוניפנהאו

0תוך 22%עליה של .שנים


22

:התוצר

שטחים פתוחים ומבני ציבור בתוך , מאידך גיסא. שטחים פתוחים מחוץ לעיר נשמרים מחד גיסא 0.7

. םעם מספר רב של תושבים הנמצאים במרחק הליכה מה, העיר זוכים לתכנון איכותי


בתי ספר לתכנון, םכי"ח, משרדי ממשלה, עיריות



עיריות עורכות סקר לבדיקת כמות (04

צים"פים ושב"האנשים הגרים סביב שצ

עיריות עורכות סקר 0

שנים 2תוך

:התוצר

צור מעורבות ואחריות מעודדת יוזמות בקנה מידה קטן בכדי לי, הדמוקרטיה העירונית משתפת 0.8

.ציבורית





2.0 ראה סעיף (00


23

:התוצר

מית של תושבי מחייה אותו ויוצרת תחושת גאווה מקו, העיר מחזקת את המרכז הוותיק של העיר 0.1

. העיר





חלה עליה במספר התוכניות (06

.הותיקים הערים ילהתחדשות מרכז

בכל ערים חלה עליה

שנים 0תוך 02%של

צים ממשלתיים ועירוניים מים תמריקיי (07מוסדות ציבור ויזמים , גופים, למפעלים

פרטיים אשר מעבירים את הפעילות . שלהם מהפרברים למרכזי הערים

הפסקת התמריצים הניתנים -במקביל .לגופים הממוקמים בפרברים

שינוי מדיניות התמריצים 0תוך , הקיימת בחוק

.שנים

:התוצר

באופן התורם , עירוניים ואזוריים, ריה מקומית ונכסים ייחודייםשימור וקידום היסטו, מינוף 0.02

.לזהות ולמיצוב העיר





מוכנס שינוי לחוק הקיים המוסיף את (08

סטוריים העירוניים הנכסים ההי

לרשימת אתרי המורשת

שנים 2שינוי חקיקה תוך


24

תוכנית עבודה .ה

,מדיניותקווי בפני מקבלי ההחלטות ש אשר יפרו ,מסמך יוכן חלק זה של הפרויקטבמסגרת

חזק את העריםיו תועירוניקדם י ,לעילישיג את המטרות והתוצרים ש םיישומ אשר כלים ופעולות

.בישראל

נורית ' פרופ, יודן רופא' ריתם וניהולם של דבהנחי ,מקצועיים צוותיםכתב על ידי י זהמסמך

.על ידי גילעד מורוירוכז ואיריס אפרת אלפסי

פרויקט הפיילוט בעיר אשדוד .ו

ך הלכה למעשה חלקים מתו הוחלט ליישם, העבודה כניתותואת המטרותבכדי לבחון את

.ישראל עירוניתלפרויקט ומקרה בוחן מודל אשר תהווה , תחילה דודשעיר אב תוכנית העבודה

יהיה פרויקט שמהותו וט באשדוד הפייל הוחלט כי, דודימנו בעיר אשסיור וסדנא שקיבתום

של משרד "הקול הקורא" ל פרויקטורה הציבורית שתחבהצירי יב עירוניים סב פיתוח מוקדים

רויקט הפיילוט לחיזוק השימוש ניצול פ (0): זה בא לשרת שתי מטרותרעיון . התחבורה

ניצול מערכת התחבורה הציבורית העתידית והחדישה לצורך חיזוק ( 0) ,ה ציבוריתרובבתח

.העירוניות באשדוד

: םדגשי

אשר יהווה , לצורך הפרויקט ינוסח ויוטמע מסמך מדיניות לקידום העירוניות באשדוד .0

. בין המינהלים השונים בעירייה תשתית תכנונית ובסיס לשיתופי הפעולה הדרושים

יבנו שיטות עבודה בתוך מערכת התכנון העירונית אשר , בתום כתיבת המסמך ובמקביל .0

, בתוכניות מפורטות, בתוכנית המתאר, ת אבובתוכנייטמיעו את נושא העירוניות בין היתר

ובקשות בחוקי העזר העירוניים ובתקנים שעל פיהם נמדדות תוכניות , קרקע ישימושבסקר

.להיתרי בניה

: וישלב בין עקרונות עירוניים כגון( יתכן במודל שארט)הפרויקט יעשה בתהליך משתף .2

עידוד שימושים מעורבים המביאים אנשים בשעות רבות של * ניצול קרקע אופטימאלי *

. יצירת נגישות על ידי פיתוח רשת רחובות צפופה והליכתית* היום

הטמעת לו מודעות התושבים לפרויקט הפיילוטלהגברת ירוני קמפיין עהפרויקט יכלול .4

, מערכות החינוךהקמפיין יכלול את . ערכי העירוניות בקרב התושבים ועובדי העירייה

הקמפיין יסייע לצמצם את הפער בין החזון . ית והבלתי פורמאלית ולכל הגילאיםהפורמאל

. ניות טובהשהעירייה מובילה לבין האופן שבו התושבים תופסים עירו


25

?מה הלאה .ז

:על שני חלקיו , יוצא הפרויקט לשלב הבא, והיעדיםו המטרות השלב הראשון והוגדרמשתם

הפיילוט בעיר אשדודפרויקט .0

.אשר יוצגו בפני מקבלי ההחלטות והציבור הרחב, מסמך המדיניות ותוכנית העבודהגיבוש .0

אשר , היגויצוות . יותר בצוותי עבודה מצומצמים מתוכננות להתבצע אלומשימות , הדבריםמטבע

, לעתמעת .ון משוב ובקרהנויהווה מנג, ינחה את עבודת הצוותים, רגונים השותפיםיורכב מנציגי הא

אשר יוזמן להביע את , ביניים לקהל הרחבחות "יוצגו דו ,עובדת הצוותים וועדת ההיגוילבמקביל ו

. הן במפגשים והן במדיה הוירטואלית, דעתו ולהשפיע

בטיחים מ, שהתגבשההרחבה והקואליציה בנהשנ האסטרטגי שלדהולם א, ארוכה עוד לפנינודרך

.להצלחהלפרויקט בסיס איתן

שותפים לפרויקט .ח

עמותת מרחב

עיריית אשדוד

הקרן לסביבה ירוקה

קרן סבה

המשרד להגנת הסביבה

משרד התחבורה

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

האוצרמשרד

שיכון ובינוי

אפריקה ישראל

מ"אורבניקס בע

ירושלים לחקר ישראלמכון

המועצה הישראלית לבניה ירוקה

המועצה לישראל יפה

מותמרכז השל לקיי

מגמה ירוקה

מרכז השלטון המקומי

ירושלים ,אקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל

התוכנית לצדק סביבתי, אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

00-פורום ה

תמכון ראו

להגנת הטבעהחברה

תודות .ט

נושא העירוניותיש לגדולה שההכירו בחשיבות ר שא ,שלוש הקרנותברצוננו להודות לראשית

. קם עור וגידיםופרויקט זה ר אשר בזכותןו ,בישראל

הזמן מו והאנשים אשר תרמו מהידע משרדי הממשלהנציגי , םהארגוניברצוננו להודות לכל , כןכמו

, יחיאל לסרי' רד, לראש העיר אשדוד אנו חביםואישית וחדת תודה מי .הסדנאות לאורך כלשלהם

. והפגין מחויבות נדירה להצלחת הפרויקטפן אישי נרתם באואשר

.ולשפר את איכות החיים בערי ישראלינוי מדיניות תן ונצליח בכוחות משותפים להוביל לשמי י


26

מאמרים ומחקרים מן העולםעיקרי –נספח .י

למדידת שגשוג עירוניהמודל המחומש של האום .1

a. State of the World's Cities 2012/2013 1

1 http://www.unhabitat.org/pmss/listItemDetails.aspx?publicationID=3387

http://www.unhabitat.org/pmss/listItemDetails.aspx?publicationID=3387




27

b. Past Attempts to measure Progress & Prosperity


28

c. City Prosperity Index

d. Whell of Urban Prosperity


29

e. Productivity Factors


31

f. The Conection between Urban Design & prosperity


30

2. Centre for Liveable Cities (CLC)

10 Principles for Liveable High-Density Cities 2

1. Plan for Long-Term Growth and Renewal

2. Embrace Diversity, Foster Inclusiveness

3. Draw Nature Closer to People

4. Develop Affordable Mixed-Use Neighbourhoods

5. Make Public Spaces Work Harder

6. Prioritise Green Transport and Building Options

7. Relieve Density with Variety and Add Green Boundaries

8. Activate Spaces for Greater Safety

9. Promote Innovative and Nonconventional Solutions

10. Forge 3P Partnerships

2 http://www.clc.gov.sg/documents/books/10P_report.pdf

http://www.clc.gov.sg/documents/books/10P_report.pdf




סיכום ביניים-מאי-2013-פרויקט-ישראל-עירונית-2050

Business