: עבודהמקום הב מינית הטרדה

אליה ביחס מגדריות ותפישות מאפייניה ,שיעוריה

סוגיות חברתיות בישראלב 2011-יפורסם ב. א, מור

תקציר

זכתה בעת האחרונה לחשיפה תקשורתית בישראל עבודהמקום הבשל נשים תופעת ההטרדה המינית

ביותר בחן את מצומצםמחקר רק , ר על כןית. אך עד היום לא נאמדו שיעוריה באופן אמפירי, מרובה

. המגדרי ןוהקשר תופעהל ביחסהרווחות תפישותאת הכמו גם , ותגובותיהן להטרדהמאפייני המוטרדות

המחקר לברר אם מבקש , כמו כן. במחקר הנוכחי מבוצעת הערכה ראשונית של ממדי התופעה ומאפייניה

המחקר הנוכחי בודק את יכולת , ספציפית. יניתלהיפגע מהטרדה מ יכוימשתנים המנבאים את הס יש

מתעדים וממצאי. המצב המשפחתי ומידת האסרטיביות של נמענות ההטרדה, הניבוי של משתני הגיל

ומגלים כי נשים רווקות וצעירות נמצאות ,עבודהמקום השכיחות גבוהה של אירועי הטרדה מינית ב

רובהממצאים כי עוד מעלים . יותר נשואות ומבוגרות בסיכון מוגבר להיפגע מאלימות זו בהשוואה לנשים

לעצירתאלא נוקטות באסטרטגיות שונות מבליגות אינן, עם זאת, אך, הנשים נמנעות מהגשת תלונה

פער מגדרי נרחבהמחקר גילה המינית תופעת ההטרדהביחס לתפישות הרווחות ל בנוגע .ההטרדה

מגלות, מאשר גברים כהטרדה מיניתתנהגות ר אופני היותנשים מגדירות כש ,בהגדרת ההטרדה המינית

. מאשר הגברים לשחרר את המטריד מאחריות למעשיוכלפי התופעה ונוטות פחות פחותה סלחנות

הבדלים בין המינים, תפיסות, תגובות, שכיחות, הטרדה מינית: מילות מפתח

ממן , גלזרמן(גוברת בורית ומחקריתצילתשומת לב ה בעת האחרונהוכזבישראל מינית ההטרדה תופעת ה

בתרבויות למרות ש .)Moor, 2010; Tabak, 2005 ;2009, קמיר 2009;, מור ;2008, ורבינרסון

ברמה המהותיתלכולן המשותף , מיניתההטרדה לתופעת הנבדלות חקריות מהגדרות משפטיות ושונות יש

כשמדובר .ללא הסכמתהכלפי אישה המופנית , בלתי רצויהמינית התייחסותכ תופעהה הגדרתהיא

בלתי יחסי כוח בסביבה של הבלתי רצוי כהתייחסות מיניתה ניתן להגדיר ,בהטרדה מינית במקום העבודה

מחקרים שנערכו בארצות .)Fitzgerald & Ormerod, 1993 ;2009, קמיר ;2005, מקינון( שווים

כמו גם על השלכות, גבוהה של התופעהמעידים על שכיחות ,בעיקר בצפון אמריקה, מערביות שונות

;Avina & O'Donohue, 2002( שלה ורבות קשות Barak, 1997; Dansky & Kilpatrick, 1997;

Fitzgerald, 1993; Lonsway, Cortina, & Magley, 2008; O'Hare & O'Donohue, 1998;

Wright & Fitzgerald, 2007) .הבלתי יהןהנגזרת מאיכויות ,זאת למרות השונות בנתונים הספציפיים

.של שיטות המחקר הנוהגותאחידות

2

הרוב המכריע של הןה כי נשים אהמחקר בתחום מר, למרות ששני המינים עלולים לחוות הטרדה מינית

יש עדויות לכך שנשים מתמודדות עם השלכות קשות , יתר על כן). Gruber, 1997(נפגעי עבירה זו

התבצעה ההטרדה ובשכדוגמת פיטורין או התפטרות ממקום העבודה ,ניתחשיפה להטרדה מי שליותר

)Dansky & Kilpatrick, 1997 .( 75%-ל 40%מראים כי בין , הלדוגמ, מארצות הבריתנתונים

תלוי בסוג המקרים , )Gruber, 1990; Gruber, 1997( במקום העבודה מהנשים חוות הטרדה מינית

,Baguh(ההטרדות המיניות מבוצעות על ידי גברים ומופנות כלפי נשים וכי רוב , ובנסיבותיהם שנבדקו

תופעהבמדובר מתוך הכרה בכך ש, המחקר הנוכחי מתמקד בהטרדה מינית של נשים, לכן). 1997

את פערי הכוחות בין ,מנציחהגם ובה בעת ,המשקפתונשיםנגדפליהא המהווה נפוצה ביותרת חברתי

. המינים

היקפהל ,המיניתההטרדהלתופעתציבוריתמודעותהאחרונותבשניםהתגבשהישראלבמדינתגם

בשנת נחקק ,בהתאם לכך. וציבורייםחברתיים, יםיאיש :החייםמגזריבכלבנשיםפגיעתהחומרתלו

, מבוסס על תפישת ההטרדה המינית כפגיעה בכבוד האדם ככללה, יתמינהטרדהלמניעתהחוק 1998

כמו כל , יצוין כי החוק ).2009, 2002קמיר (בשוויון של נשים לזכות יהןסיכויובבכבוד האישה בפרט

מתוך . נפגעי ההטרדה המינית הן נשים רובשהכרתו בכך למרות, לשון זכרבכתוב ,חוקי מדינת ישראל

.לשני המיניםשווה מידהבאך מתייחס ,להלן בלשון נקבהשהדיון מנוסח מציאות ת הכראותה

הטרדה מינית היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת באנשים רבים ובמיוחד כי וק נאמר בדברי ההסבר לח

,העובדה כי הטרדה מעין זו הופכת את המוטרדת לאובייקט מיני לשימושו של המטריד מודגשת. בנשים

עוד נאמר כי הטרדה מינית מהווה פלישה לפרטיותה של המוטרדת . ובכך משפילה ומבזה את אנושיותה

היא גם מקשה על המוטרדות להשתלב כחברות . מיניותהבבגופה ו השלת האוטונומיה והשליטה ושוללת א

החוק נועד גם להגביר את , מעבר להגנה מפני הטרדה מינית. ובכך פוגעת בשוויונן ,שוות בעולם העבודה

). 2009, קמיר(מגדרי בנושא -מודעות הציבור לתופעה ולקדם שיח ציבורי ובין

-הוא חד םכשהמשותף לכול, כהטרדה מינית טרדה מינית מגדיר חמישה סוגי התנהגותהחוק למניעת ה

:ההתנהגויות הללו כוללות .הסכמתה של הנמענת להם-של המעשים ואי םצדדיות

באיומיםמינית סחיטה .א

.תזולללא הסכמת ה ,יםביזוי מיניסיפוק מיני או , גירוימעשים מגונים הנעשים לשם .ב

. ןינו מעוניין בהכי א באופן סבירהראה שת אופי מיני המופנות לאדם הצעות חוזרות בעלו.ג

באופן כאשר אותו אדם הראה למטריד , התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של האדם.ד

. הןכי אינו מעוניין בסביר

. )2009, קמיר( נטייתו המיניתללרבות , של אדם ו למיניותוהתייחסות משפילה או מבזה למינו א.ה

הכוונה . חלשים ממנושהם או אדם אחרבנמצאים במצבי תלות מי שהחוק מגן על הוסף לקטגוריות אלבנ

בעוד המטריד הוא ,מטופלים או עובדים, חסרי ישע, הם קטיניםאו המוטרד ת בהם המוטרדשמקרים להיא

בלי הטרדה מינית גם ל יחשבויפניות מיניות בהקשר שכזה . המנצל את סמכותו לרעה בעל סמכות

התוספות הללו לחוק מעידות על הבנת .)2009 ,קמיר( שהמוטרדת הבהירה למטריד שאינה מעוניינת בהן

3

שפערי כוחות בין מטריד למוטרדת יכולים למנוע ממנה להביע התנגדות לפניותיו בגלל תלותה יםהמחוקק

. בה בו ויכולתו הממשית לפגוע הכלכלית

ו חשיבות, ק נועד להגן על נשים מפני הטרדה מינית בכל הקשרהחושלמרות כי גם אמירה ישבתוספת זו

לרעה את פערי נצלעלולים ל בעלי המרותבו ששבויות במקום עבודה היא הגנה על אלה ה הגדולה ביותר

דברי , ואכן. ןמחייתלבגלל תלותן בו התפטרשל הנמענות ל הרבהקושי כמו גם את, האינהרנטיים הכוחות

אלא , יותרבת העובדה שהטרדה מינית במקום העבודה אינה רק שכיחה ההסבר לחוק מדגישים א

גם בבסיס ההחלטה למקד ת עומדהבנה זו . בשל האיום על פרנסתה במיוחדשפגיעתה במוטרדת חריפה

למרות שהטרדה - שכן .בהקשר של יחסי כוח בלתי שוויםועבודה מקום המחקר זה בהטרדה מינית ב

הופך הטרדה מינית מתרחשת היא שבו להיחלץ ממקום עבודה הקושי , אקשה באשר הימינית היא חוויה

.במיוחדלחמורה זוכ

גם . התנכלות על רקע דיווח על הטרדה מינית החוק למניעת הטרדה מינית כולל גם איסור מפורש על

בעל המרות לסכל תלונותלשל פערי כוחות ותלות קל בסביבהמרכיב זה של החוק בנוי על ההבנה כי

פגיעה כן נקבע בחוק כיל. אם החוק לא יאסור זאת מפורשות ,תמתלוננלנגדו באמצעות התנכלות

פיצוי לתבוע בבית משפט אזרחי ו עבירה פלילית שניתן להתלונן עליה במשטרה היא שהתלוננהבמוטרדת

).2009, קמיר( על הנזק שנגרם

. בטל בשישיםעל כך אחוז המתלוננות ,על נפגעות ההטרדה המיניתבחוק הגנה ה למרות, ועם כל זאת

לא לדווח על שפות המוטרדות מעדירוב עולה כי , המגיע ברובו מארצות הברית, מהמחקר הקיים בנושא

& ,Balogh, Canel, Kite, Pickel) מתוך חשש שלא יאמינו להן או יתנכלו להן ,הטרדה מינית

Schroder, 2003). שנים כמה עדחודשים כמה משךיה להאחרות משהות את תלונתן לתקופה שיכול .

, שלהן זובעל הסמכות על גרסת את ו עדיפשי, שיפקפקו בתלונתן: מרוביםהגורמים לכך חששותה

פחד זה . וכיוצא באלה ,המערכתאו יוקעו על ידי את מקום עבודתןוהן יאבדו מתפקידן שיעבירו אותן

יצטרכואותו שמניסיונן של אחרות שהתהליך לומדותנשים , בנוסף. הגשת תלונה ומונע את הנשים משתק

שזו עלולה להיות גם המחשבה . משפילאף לעיתים , במיוחדקשה יהיהלעבור במקרה של הגשת תלונה

, הדיווח עםגם הצורך שיתעורר .זוהניס את עצמן לסיטואציה ת להכרבומנת חלקן מונעת ממוטרדות

Balogh et( בפני הגשת תלונהנוסף מהווה חסם , ילחזור ולתאר את האירועים המטרידים בפירוט מרב

al, 2003.(

שלילית השפעה והתוצאה היא ,ההטרדה המתמשכת להתמודד בגפן עםהמוטרדות רובנאלצות כך

מחקרים מראים כי ). O'Hare & O'Donohue, 1998( ומצוקה רגשית חמורה הנפשי ןעל מצב ברתמצט

מתח , חוסר ישעביניהם , יתטטראומ-במהותם לתגובה פוסטנפגעות רבות סובלות מתסמינים הדומים

בכי בלתי נשלט ועוד של התפרצויות, קשיים בריכוז, כאוןיד, חרדה, עצבנות וחוסר מנוחה, ולחץ

(Dansky & Kilpatrick, 1997; Firestone &Harris, 1994;Gruber & Bjorn, 1986 .( גם הן

, חוסר אונים מול כוחו ומעמדו של בעל המרותלתחושה של המובילים , השפלה וניצולחוות את ההטרדה כ

.בדידותול פגיעה בביטחון העצמי ובתחושת היכולות האישיותל, נישול מכוחו אובדן שליטההרגשה של ל

4

תנאי העבודה נפגעים במקרים רבים .קשות כלכליותגם השלכות כמובן נוספות לתופעת ההטרדה המינית

. לעזוב את מקום עבודתןאף לעיתים הנאלצות, של הנשים המוטרדות

בשיעורים גבוהים ממשיכה להתקייםהתופעה קשה ונפוצה , אם כך, אהטרדה מינית במקום העבודה הי

Avina( למרות המודעות הגוברת לחומרתה והשלכותיה, רבים ברחבי העולם בארגונים ומקומות עבודה

& O'Donohue, 2002; Barak, 1997; Dansky & Kilpatrick, 1997; Fitzgerald, 1993;

Lonsway, Cortina, & Magley, 2008; Wright & Fitzgerald, 2007). האם כזה הוא המצב גם

צורך לאמוד את שיעורי התופעה כן יש לוע ,זושאלה על העונים למעשה אין נתונים מדויקים ? בישראל

לברר אם קיימים כמו גם, אלהיעורים המחקר הראשון המוצג במאמר זה מבקש לבדוק ש. באופן אמפירי

. בארץ מנבאים את הסבירות להיפגע מהטרדה מיניתהמשתנים

המצב המשפחתי ומידת האסרטיביות ,המחקר הנוכחי בודק את יכולת הניבוי של משתני הגיל, ספציפית

תהיה ה נשואולא מסיבות תיאורטיות ואמפיריות כאחת ניתן לצפות שאישה צעירה . של נמענות ההטרדה

המקלה על בעל המרות , הכנסתהבבמקום עבודתה ו המוחלטת תלותה בגלל, מינית להטרדה בסיכון יתר

. במצב דומהלהימצא צפויות גרושות ונשים אחרות שהן מפרנסות יחידותנשים גם .מצבהלנצל לרעה את

& Foulis(ת מהטרדה מיני לפגיעהבארצות אחרות אכן תיעדו קשר הופכי בין גיל מחקרים שנערכו

McCabe, 1997( מינית לחשיפה להטרדה רווקּותין וב )Gutek, 1985( . ברר קיומן למבקש מחקר זה

. מקבילותמקומיות מגמות של

מינית נחלתן של נשים ההטרדה בדבר היותה של הלבחון טענות רווחות כדימשתנה האסרטיביות נבחר

הטענה , גיסא מאידך. להטרדתן באחריות ,לכאורה ,אותנושכן לשאינן מסוגלות לעמוד על שלהן ו, חלשות

,אלא, של מושא ההטרדהמינית אינה נגזרת מחולשתה ההטרדה ה גורסת כי ,בוחן מחקר זהאותה ,הנגדית

;2005, מקינון(בהקשר של היררכיה מגדרית להחלישה ולנשלה מכוח מתבצעת על מנת, להיפך

Berdahl, 2007( .העיקריות היא הגדלה מקסימאלית שלההטרדה המינית רות אחת ממט ,על פי טענה זו

). Tinsley & Stockdale, 1993(הקטנתה על ידימעמדו העצמתו ,מעמדו של המעסיק מול העובדת

שלא יהיה כל קשר בין מידת האסרטיביות של האישה לבין סיכוייה להיפגע , השערת המחקרנובעת מכאן

כל קשר ששלל, )2009, מור(אחד עם ממצאיו של מחקר קודם השערה זו עולה בקנה . מהטרדה מינית

. להטרדה מיניתשלה החשיפה מידת בין בטחון עצמי של האישה ל

המראים כי נשים ממעטות להתלונן על הטרדה מינית בכל מקום ,אם הממצאים העקבייםגם מחקר בודק ה

כי ושאכן יתברר, גם במקומותינו המצב זהההשערה היא כי אכן . תקפים גם בישראל ,בו נבדקה הסוגיהש

צעדיםב ינקטונשים מעטות רק למרות הציפייה ש ,עם זאת. אחוז מזערי מהנשים המוטרדות מתלוננותרק

. שלהן ומחקר זה מבקש לבדוק מה הן דרכי התגובה השכיחות, אין זה אומר שתגובתן פסיבית, משפטיים

מינית מגיבות באופן פסיבי מוטרדות היה נשים לפ, כי בניגוד להנחה הרווחתמהספרות עולה , למעשה

, מוטרדות בשלל אסטרטגיותנוקטות במציאות , הואף אחראיות ל בכך את המשך ההטרדהמאפשרות ו

המעסיק התחמקות ממגע עם , המטריד שיחדל ממעשיובעל הסמכות ביניהן בקשה ישירה או מרומזת מ

;Knapp, Faley, Ekeberg, & Dubois, 1997( ואפילו היעדרויות חוזרות ממקום העבודה המטריד

5

Wasti & Cortina, 2002(. המחקר הנוכחי מבקש לבדוק את מידת השימוש באמצעים אלה בקרב

. אלהכימצאו אסטרטגיות זה ימתוך הנחה שגם במדגם , משתתפות שהוטרדו מינית

רי בתפישת ההטרדה ממצא עקבי נוסף העולה ממחקרים רבים שנערכו במדינות אחרות נוגע לפער מגד

עולה שלמרות שגברים ונשים רואים בהטרדה מינית במקום העבודה מעשה מגווניםממחקרים . המינית

,Baird) הטרדה מינית יםמהווהסוגי ההתנהגויות בדעתם ביחס להם חלוקים , באופן עקרוני פסול

Bensko, Bell & Woody, 1995; Foulis & McCabe, 1997; Katz, 1996; Mazar &

Percival, 1989; McCabe & Hardman, 2005; Reilly, Lott & Gallogly, .1986; Russell,

2004; Wiener, Hurt, Russell, Mennen & Gasper,1997). זו סוגיה באחר מחקר מחקר ,למעשה

להגדיר התנהגויות רבות יותר כמטרידותיותר מגברים כשנשים נוטות , פערים מגדריים גדולים מעלים

נבחנים משתנים מתווכים בקשר שבין מגדר לתפישת שאפילו כ, מכךיתרה .ביתר חומרה ןלדרגאף ו

נסיבות האירועים המתוארים , מאפייני אישיות ממוגדרים, כגון תפישות מגדריות, ההגדרה המינית

ת בהגדרת ההטרדה המינית מעל ומעבר ליתר המשתנים מתברר כי מגדר ממשיך לחזות שונּו, וכדומה

.(O'Connor, Gutek, Stockdale, Geer & Melancon, 2004)כולם

& Rotundo, (Nguyen(ב "מחקרים שנערכו בנושא זה בארה 62על שסיכם את ממצאיהם של -מחקר

Sackett, 2001 לתפוס יותר מגברים נוטות כקבוצה נשים משרטט תמונת מצב כוללת המראה כי

ככל שההטרדה המינית הפערים הללו גדולים במיוחד . יניתהתנהגויות רבות יותר כמכוננות הטרדה מ

פניות ל המתייחסת, "הסביבה העוינת"שם שמכונה למה ביחסבמיוחד ההבדלים ניכרים כש, פחות בוטה

. איומים או מעשים מגונים, שוחד, סחיטההתנהגויות קיצוניות מסוג מיניות בלתי רצויות שאינן כוללות

באופן המחקריםברוב תנתפש, הכוללת את המעשים היותר בוטים, "רת זהזה תמו"מסוג הטרדה מינית

הבדל זה בין גם . הנמענת של זכויותיותר ה ברורה הפרהרואים בה , םעל ידי שני המינייותר שווה

.התפישה המגדרית כפונקציה של קטגוריית ההטרדה הוכח כמשמעותי מבחינה סטטיסטית

התרחשות להתנהגות המוטרדת הקשר ביןן שבו הם תופשים את המינים נבדלים באופ יעוד נמצא כ

כשניתן להטיל את האשם על חריותנקות את המטריד מאלהרבה יותר מנשים גברים נוטים : ההטרדה

סנקציות ל יחסםבנשים וגברים גם חלוקים ). De Judicibus & McCabe, 2001( התנהגות המוטרדת

סנקציות קשות יותר תהטל מחמירות יותר מהגברים ומצדיקות גם כאן הנשים: שיש להטיל על המטרידים

)Baguh, 1997(. וכהפקרת כהתעלמות מהבעיה יישום הסנקציות נתפש -אי, של הנשים מנקודת מבטן

המחקר הנוכחי מבקש לבדוק האם החברה הישראלית מתאפיינת . הלהתמודד עם המטריד לבדהמוטרדת

בין יםהרווח הבדליםכשההנחה היא שה, במחקרים האחריםלאלה שהתגלו בהבדלים מגדריים דומים

.גם כאן בכיוונים דומים ותגליוהנושא באחריות לה ההטרדה המינית תפישתביחס לגברים לנשים

שבו השתתפו נשים ,במחקר הראשון. כדי לבדוק את שאלות המחקר השונות נערכו שני מחקרים נפרדים

בעמדות שני בדלים הה נבדקובמחקר השני .ומאפייניה ודהנבחנו שיערי ההטרדה המינית בעב ,בלבד

.עבודהמקום הבהמינית הטרדהביחס להמינים

6

ומאפייניה עבודהמקום השיעורי ההטרדה המינית ב - 1מחקר

השיטה

מדגם

) 87%-כ(רובן המכריע . 34 ואההגיל הממוצע של המשתתפות . 65-18נשים בגילאי 461המדגם כלל

-20בין הת ההשכלה של המשתתפות נערמ. דרוזיות 2.1%-נוצריות ו 4.1%, מוסלמיות 7.5%, יהודיות

סטודנטיות היתר הןו, עובדות כשכירות) 65%(רובן . שנות לימוד 14הממוצע הוא שכ, שנות השכלה 10

, מחזיקות בעמדה זוטרה במקום עבודתן 61.3%, מתוך כלל הנשים. העובדות בעבודות לא קבועות

בערך מחצית מהנבדקות . מנהלות בכירות והיתר לא מסרו את דרגתן 4.1%, הן מנהלות זוטרות 15.5%

.הרווקות מתחת לגיל זהורוב 30הנשים הנשואות היו מעל לגיל רוב. רווקות היו נשואות וחציין השני

.הןנבדק טיב היחסים בין המשתתפות למעסיקי ,סמכותל עבידי בהתמקד בהטרדה מינית המחקר שמאחר

יחסי , )מהמקרים 57.6%(רוב המוטרדות הגדירו את קשריהן עם המטרידים כיחסי עבודה קורקטיים

).24.5%(יחסי עבודה מרוחקים , )3.6%(יחסי עבודה קרובים מאד , )10.8%(עבודה קרובים

מהלך המחקר

ראית של באמצעות חלוקה אק וכן, מוסדות לימוד אקדמיים באזור הצפון כמהמהמשתתפות גויסו

באו עוזרות המחקר .במגזר הפרטי והציבורי כאחד, הארץ צפון ומרכזעבודה ב מקומותבמגוון שאלונים

שהביעו אלה. אישיים-עניינים חברתיים וביחסים ביןמתנדבות למחקר העוסק ב מקומות השונים וגייסול

נאמר להן כי השאלות . ועם מילוי וולהחזירבדיווח עצמי שאלוןהתבקשו למלא נכונות להשתתף במחקר

הנחקרות קיבלו הוראות . מתייחסות לתפישותיהן האישיות בלבד והובטחה להן אנונימיות מוחלטת

מילוליות לגבי אופן מילוי השאלונים ונאמר להן שהן יכולות להפסיק את השתתפותן במחקר בכל שלב

.פני השלמתומכלל הנחקרות שהחלו במילוי השאלון פרשו ל אחוזים בודדיםרק . שירצו

כלי המחקר

, להטרדה מינית חשיפה, פייםאמשתנים דמוגרשאלות על הכוללשאלון בדיווח עצמי ואהכלי המחקר

השאלות הדמוגרפיות התייחסו למאפיינים שעשויים למלא .ורמת אסרטיביות אופן התגובה להטרדה

.רמת השכלה וכדומה, ימצב משפחת, וביניהם גיל, תפקיד מתווך בסיכוי להיחשף להטרדה מינית

חשיפה להטרדה מינית

חשיפהאודות על לדיווח עצמי שאלוןב נעשה שימושהטרדה מינית ל החשיפה כדי לאמוד את שיעורי

- SEQ, הטרדה מיניתל sexual experiences questionnaire ,ואחרים ראלד'גשל פיצ )Fitzgerald,

7

Shullman, Bailey, Richards, Swecker, Gold, Ormerod, & Weitzman, 1988; Fitzgerald,

Gelfand, & Drasgow, 1995)( ,לבדוק את השאלון נועד . הותאם להגדרות החוק הישראליש

השאלון , כנהוג במחקרים מסוג זה. בעלי סמכותידי בבה נחשפו המשתתפות להטרדה מינית שהתדירות

מצד הם נחשפו להתנהגויות אלבדקות לציין אועל הנ, מתאר סוגי התנהגות שונים המכוננים הטרדה מינית

הקטגוריות ההתנהגותיות . כולל מספר הפעמים שהדבר אירע, החדשים האחרונים 24בעל סמכות במהלך

ניסיונות ליצור קשר , מגע מיני בלתי רצוי, הערות מיניות בלתי רצויות: ןהשונות שתוארו בהיגדים ה

נשים רבות שחוות התנהגויות שמאחר . טובות הנאה מיניות מעשים מגונים וסחיטת, אינטימי בלתי רצוי

שאינו מסתמך על הגדרות עצמיותשכזה תיאור התנהגותי , מעין אלה אינן מעיזות לכנותן הטרדה מינית

. מאפשר אומדן מדויק יותר של התופעה מאשר מחקרים השואלים נשים אם הוטרדו מינית תסובייקטיביו

-השאלון ).פעמים 5מעל ( 5ועד ) לא נחשפה להטרדה כלל( 1-לם מסובהתשובות האפשריות הוצגו

SEQ למדידת חשיפה הקיים היום בספרות המחקרית נמצא בשימוש מחקרי רב ונחשב למדד הטוב ביותר

Fitzgerald( 0.86-0.92נעה בין ומהימנותאפיינים פסיכומטריים מעולים והוא בעל מ. להטרדה מינית

et al.,1995(.

ההיגדים כללו .לל השאלון סדרה של שאלות שהתייחסו לאופן התגובה של המוטרדתכן ככמו

המשתתפות התבקשו . וכדומה, בקשה מהמטריד להפסיק, היעדרות מהעבודה, התייחסויות להגשת תלונה

= 3, במידה מסוימת= 2, לגמרי לא= 1( 3עד 1של סולם ב, הגיבו באופנים המתוארים ןלציין עד כמה ה

).במידה רבה

אסרטיביות

;Chaivavei & Morash, 2009(ים למדידת אסרטיביות כל מספרבשאלון שהתבסס על נעשה שימוש

Morokoff et al.,1997 .(מצבים בהם ל תגובות התנהגותיות הכלולים בו מתארים ארבעה עשר ההיגדים

הימנעות , בקשה להעלאה בשכר, מול התנגדות לדעתךכגון עמידה על שלך ,נדרשת אסרטיביות

מצליחים רוב האנשים" וא "בעל סמכות עם האי הסכמ ביעלי לה קל" :הדוגמל .מעימותים וכיוצא בזה

הנבדקות התבקשו לציין את המידה שבה הן נוהגות באסרטיביות במצבים ".לעמוד על שלהם יותר ממני

).במידה רבה מאד( 5-ועד ל) גמרי לאל( 1-סולם מב, המתוארים

תוצאות

חשיפה להטרדה מינית במקום העבודהשיעורי ה

נחשפו משתתפות המדגםשבהם שיעורים הניתוחי התפלגות של סוגי ההטרדה המינית מתעדים את

סוג כלשהו האחוז לא מבוטל ממשתתפות המחקר חווומעידות כי ,1התוצאות מופיעות בטבלה . אליהם

המופנות יותר מכל לרווקות ,צויותהסוג הנפוץ ביותר הוא הערות מיניות בלתי ר .של הטרדה מינית

. רווקות הצעירות ביותרל 78.9%-ל אףאמיר מהנתון , זו הבפילוח פנימי של קבוצ). מהן 69.4%(

שכיחות החשיפה לסוגי ההטרדה המינית כדי להשוות את שבוצעו ,כיוונים-ניתוחי שונות חדשל תוצאות ה

מתוך חמש בארבעהיו מובהקות ,הגרושותהשונים בקרב קבוצות הנשים הרווקות לעומת הנשואות ו

8

הראו כי נשים רווקות נחשפו יותר משתי טקי להשוואות מרובות נימבח. קטגוריות ההטרדה המינית

להתמודד עם הקבוצת הנשים הגרושות נאלצ. תי רצויותהקבוצות האחרות להערות ולנגיעות מיניות בל

חות גבוהה הרבה יותר מנשים בשתי הקבוצות מעשים מגונים בשכיליחסים אינטימיים ולץ לחהפעלת

.האחרות

שיעורי החשיפה להטרדה מינית על פי סוג ומצב משפחתי: 1טבלה

סוג ההטרדה המיניתשיעור הנפגעות

Fגרושותנשואותרווקות

***69.4%52.9%60%3.92הערות מיניות בלתי רצויות

בחלקי גוף בלתי רצויות נגיעות אינטימיים

30.6%11.7%10%2.26*

ליחסים ות חוזרותהצעחרף סירובה אינטימיים

31.2%% 28.440%2.56*

***2%3.4%20%7.83 התחככות בלתי רצויה בגופה

4%3.6%3.9% סחיטת טובות הנאה מיניות

* p<0.05 ,**p<0.01, ***p<0.00

תגובות המוטרדות

להשוות בין התגובות השונות להטרדה על פי מצב כדישנערכו ותשונמציגה את ממצאי ניתוחי ה 2טבלה

הבדל מובהק בין נשים נשואות לרווקות בנכונות לומר למטריד באופן יש, כפי שניתן לראות. משפחתי

, להפסיק את ההטרדה ולהגיש תלונה על הטרדה מינית ממנולבקש , ישיר כי אינן מעוניינות בפניותיו

הנשים מכל רובניתן לראות כי , יחד עם זאת. נשואותכן בכך יותר מהמוכנות להסת הרווקותכש

ואחוז אפסי ביותר מקרב הרווקות ,הקטגוריות המשפחתיות השונות נמנעות מתגובה ישירה להטרדה

התגובה השכיחה ביותר היא התחמקות ממגע עם המטריד או בקשה מרומזת . בהגשת תלונה ןבלבד מסתכ

.ממנו לחדול ממעשיו

הגשת תלונה ואסטרטגיות אחרות: 2לה טב

סוג התגובהשיעור הנפגעות

Fגרושותנשואותרווקות

***25%20.7%40%5.35הבעת חוסר הסכמה

***26%13.8%05.92בקשה מהמטריד שיפסיק

***39.2%27.6%20%10.78בקשה מרומזת שיפסיק

9

**38.2%27.2%20%10.67התחמקות ממגע

***1.5%006.88ונההגשת תל

,* p<0.05 **p<0.01 ,***p<0.00

משתנים מתווכים – מוטרדותמאפייני ה

נבדק באמצעות ניתוח שונות או מקטינים את הסיכוי להיות מוטרדת מיניתמגבירים המאפיינים קיומם של

כדי .טיביותהשכלה ואסר, מצב משפחתי, גילה מתאם פירסון ורגרסיה מרובה ביחס למשתני, כיווני-חד

התוצאות . כיווני-חד שונותלבדוק את השפעת המצב המשפחתי על החשיפה להטרדה נערך ניתוח

כשהאחרונות נמצאות , רווקותו גרושות, ות על הבדל משמעותי בין נשואותורומ 1מופיעות בטבלה

.בסיכון מוגבר להיות מוטרדות מינית

לבדוק את כדי. ן בין כל המשתנים לבין עצמםמוצגות התוצאות של ניתוחי מתאם פירסו 3בטבלה

השפעת הגיל על הסבירות להיפגע מהטרדה מינית נערך ניתוח מתאם פירסון בין גיל להטרדה מינית

,להיות מוטרדת מיניתמתברר שככל שיורד גיל האישה כך גוברים סיכוייה . ונמצא קשר הופכי מובהק

מצב משפחתי נמצא כמנבא מהימן לסיכויי החשיפה גם , ניתן לראות שבנוסף לגיל האישה. היפךול

- הללומשתנים הנמצא קשר מובהק בין שני , בנוסף לכך. שונותכפי שעלה גם מניתוח ה, להטרדה מינית

קשר דומה .נשים מבוגרותאשר מ רווקותל באופן מובן כשנשים צעירות נוטות יותר - גיל ומצב משפחתי

.ים צעירות נוטות ליתר אסרטיביות מנשים מבוגרות יותרנשכלומר , נמצא בין גיל לאסרטיביות

היא כך , צעירה יותר אישהשככל . ניתן לראות שגיל ומצב משפחתי מנבאים את סבירות ההטרדה המינית

למרות שאסרטיביות לא . ורווקות מוטרדות יותר מנשואות, להיות מוטרדת נמצאת בסכנה רבה יותר

ייתכן שקיים קשר ,מובן זה שהיא קשורה לגיל וגיל קשור להטרדהב, מנבאת הטרדה מינית בפני עצמה

.אף אחד מהמשתנים הללו לא נקשר לסבירות הגשת התלונה, לעומת זאת. בלתי ישיר

וביניהם , מתאמי פירסון בין הטרדה מינית למאפייני הנפגעות: 3טבלה

אסרטיביותמצב משפחתיגילהגשת תלונההטרדה מינית

014.***229.***16.-109.-הטרדה מינית

109.080.151.020.-הגשת תלונה

***232.***080.798.***16.-גיל

***195.***151.798.***229מצב משפחתי

***195.***014.020.232.אסרטיביות

,* p<0.05 **p<0.01 ,***p<0.00

התוצאות מוצגות . המאפיינים שנבדקו בנפרד שכלל את כלרגרסיה מרובה ניתוח ךבשלב האחרון נער

מנבא את הסיכוי להיפגע מהטרדה מינית מעל רק המצב המשפחתי שלמעשה ומעידות על כך 4בטבלה

נערך ניתוח רגרסיה מרובה לבחון אם יש גורמים המנבאים את הסיכוי ןכ .ומעבר למשתנים האחרים

10

מצב משפחתי, כפונקציה של גילטית מובהקים סטטיסולא נמצאו כל הבדלים ,להגשת תלונה

.אסרטיביותו

כפונקציה של מצב ,רגרסיה מרובה לחיזוי החשיפה להטרדה מינית וסיכויי הגשת התלונה: 4טבלה

גיל ואסרטיביות, משפחתי

הגשת תלונההטרדה מינית107.**296.מצב משפחתי

204.-064.גיל055.045.אסרטיביות

,* p<0.05 **p<0.01 ,***p<0.00

ת ההטרדה המיניתשהבדלים מגדריים בתפי - 2מחקר

שיטה

ומהלך מדגם

םקצת מעל למחצית. 28הגיל הממוצע של המשתתפים היה . 55-20משתתפים בגילאי 242המדגם כלל

102, חי-כללה האקדמית תלממשתתפים היו סטודנטים ב 140. גברים) 43%(היתר , היו נשים) 57%(

מכמהוחי -המשתתפים גויסו מהמכללה האקדמית תל. מאזור הצפון, ו תושבים מהקהילהתרים היוהנ

למקומות השונים וגייסו מתנדבים למחקר העוסק בעניינים ו באעוזרות המחקר . באזור עבודה מקומות

אלה שהביעו נכונות להשתתף במחקר התבקשו למלא שאלון בדיווח עצמי . אישיים-חברתיים וביחסים בין

ם האישיות בלבד והובטחה להםכי השאלות מתייחסות לתפישותיה נאמר להם. עם מילויו ירוולהחז

נאמר להם שהםקיבלו הוראות מילוליות לגבי אופן מילוי השאלונים ומשתתפים ה. אנונימיות מוחלטת

. ירצובו במחקר בכל שלב ש םיכולות להפסיק את השתתפות

כלי המחקר

תפישת ההטרדה המינית

דומים בהם נעשה מדדיםשהתבסס על בדיווח עצמי ישת ההטרדה המינית נבדקה באמצעות שאלון תפ

תוך התאמתם להגדרות , )Katz, 1996; Mazar & Percival, 1989( מעין אלהשימוש במחקרים

. קציות שונות בין המיניםאשל היגדים שתיארו מצבים ואינטרהשאלון כלל רשימה . החוק הישראלי

, כגון פניותמצד בעל סמכות הטרדה מינית על פי חוק מהוות ההיגדים תיארו התנהגויות כמחצית מה

יםחצי. מעשים מגונים וסחיטת טובות הנאה מיניות, ללא הסכמת הנמענת הערות ונגיעות בעלות גוון מיני

גדים בדקו את תפישת ההטרדהיה שישה, כמו כן. כלל סיטואציות שאינן מהוות הטרדה מיניתהשני

הנבדקים התבקשו . "חושפנית"או "פלרטטנית"כ תוארה כפיפה הנמענתהבהם שמצבים הקשר לבהמינית

את המידה שבה הם תופשים את ) במידה רבה מאד( 5עד ) כלל לא( 1-לדרג על גבי סולם ליקרט מ

.ההתנהגויות השונות כמהוות הטרדה מינית

11

משותף המבנה אחיד שכל אחד מהם מגלם , יםבסיסימשתנים למספר השאלון לצמצם את היגדיעל מנת

עשרים גורמים שנערך על הניתוח . ראשון ניתוח גורמיםהנערך בשלב ,אינדיווידואלייםגדים יהלכמה

הגורם הראשון כונה . מהשונות 61.3%שהסבירו גורמיםשלושה ההיגדים שתיארו הטרדה מינית הניב

:מהשונות 32.6%היגדים והסביר ארבעההוא כלל ". מצד בעל מרות ללא הסכמת הנמענתפניות מיניות "

0.74( של הכפופה לו למיניותהביחס בלתי רצויות בעל סמכות מעיר הערות מיניות(

0.71(ביחס לגופה של הכפופה לו בלתי רצויות בעל סמכות מעיר הערות מיניות(

0.62( עם הכפופה לובלתי רצויים בעל סמכות יוזם יחסים מיניים(

0.56(לכפופה לו בלתי רצויות מכות מציע הצעות מיניות בעל ס(

מהשונות וכלל 14.7%הוא הסביר ". בעל מרות על ידי סחיטת טובות הנאה מיניות"הגורם השני נקרא

:היגדים שלושה

0.75( פה לא תשתף פעולה עם חיזוריו המינייםיבעל סמכות מאיים בהרעת תנאים אם הכפ(

0.73( תמורת יחסי מיןכלשהו תגמול פה ביבעל סמכות משחד כפ(

0.59(לא תקיים איתו יחסי מין הכפיפה אם בהפצת שקריםם בעל סמכות מאיי(

:מהשונות 11.8%היגדים והסביר שלושהכלל , "בעל מרות יעל יד מעשים מגונים", הגורם השלישי

0.68( בלתי רצויות נגיעות בעלות גוון מיני(

0.58( בעובדתבלתי רצויה התחככות(

0.43( ללא הסכמתה פהיבעל סמכות חושף את עצמו בפני כפ(

תוצאות

t ההיפותזה הגורסת כי ימצאו הבדלים בין המינים בתפישת ההטרדה המינית נבדקה באמצעות מבחני

. 1התוצאות מוצגות בטבלה . ביחס לכל אחת מהקטגוריות שנקבעו בניתוח הגורמים

כך שנשים , י מובהק סטטיסטית בתפישת כל סוגי ההטרדה המיניתהבדל מגדר יש, כפי שניתן לראות

.נוטות להגדירן כהטרדה מינית במידה רבה יותר מגבריםבחומרה רבה יותר ואותן כקבוצה רואות

הבדלים בין המינים בתפישת ההטרדה המינית : 1טבלה

t גברים נשים

-3.779*** 4.06 )0.67( 4.37 )0.58( בעל מרות מצד פניות מיניות ללא הסכמת הנמענת

-3.831*** 4.3906 )0.88( (0.51) 4.74 על סחיטת טובות הנאה מיניותידי בעל מרות

-3.693*** 4.2561 )0.59( 4.5152 )0.46( י בעל מרות"ע מעשים מגונים

*p<0.05 ,**p<0.01, ,***p<0.00

12

של ההטרדה התרחשותהאת שני המינים אופן שבו תופשים את הנוספים בוצעו כדי להשוות tמבחני

הבדלים בין ההשערה כי יתגלוגם ,2כפי שניתן לראות בטבלה . כפונקציה של התנהגות המוטרדתהמינית

במקרים מגלים סלחנות רבה יותר מנשים כלפי ההתנהגות המטרידהגברים : בהקשר זה אוששההמינים

ששני המינים מגדירים ניתן לראות מהממוצעים ,עם זאת. המוטרדת מאפייניאותה בניתן לתלות שבהם

.םהכאחראית לבאופן כלשהו אם התנהגות האישה נתפשת כפחות מטרידותפניות מיניות בלתי רצויות

כפיפה הנמענתבתפישת ההטרדה המינית כפונקציה של התנהלות ההבדלים בין המינים : 2טבלה

tגבריםנשים

**4.01(0.89)3.23(0.78) 3.67הנמענת לבשה לבוש חשוף

**3.29(1.2)3.70(094.)4.13הנמענת שנתה דעתה לגבי קשר אינטימי

* p<0.05,**p<0.01,,***p<0.00

דיון

במקום העבודה מצד בעלי מרות חשיפה להטרדה מיניתשיעורים גבוהים של הממצאים מעידים על

& Fitzgerald( ם בארצות מערביות אחרותהמקבילה בשיעוריה לנתונים המוכרים ממחקרי, בישראל

Ormerod, 1993; Gruber, 1997; O'Hare & O'Donohue, 1998; .( סוג ההטרדה הרווח ביותר

כפיפה השל מיניותה מיניות בלתי רצויות המתייחסות לחלקים אינטימיים בגופה או הפניית פניותהוא

.אלהמעין שפחתיות נחשפו להערות בלתי רצויותהקטגוריות המניתן לראות כי רוב הנשים מכל . הנמענת

כולל נגיעות למגע פיזי בעל צביון מיני בניגוד לרצונןגם ואוכלוסיית הנשים נחשפמאחוזים לא מבוטלים

כמו גם להצעות חוזרות ליחסים אינטימיים חרף , חיבוקים וליטופים מיניים וכדומה, בחלקי גוף אינטימיים

שוחד קטן אמנם הרבה באיומים בנזק או על ידי סחיטה של טובות הנאה מיניות אחוז הנשים שחוו. סירובן

.ן של לא מעט נשיםחייה גם הוא חלק ממציאותאך , יותר

מתקדמת חקיקה של ןהנצפים למרות קיומ ,נשאלת השאלה כיצד ניתן להסביר שיעורים גבוהים אלה

נראה כי תופעת ההטרדה ,זאתכל למרות ,דכיצ. חומרתה של הבעיהלבמודעות הציבורית לכאורה עלייה ו

לכך בממצאי חלקית תשובה ייתכן שניתן לאתר? מתקיימת כמעט באין מפריעעבודה מקום ההמינית ב

.מהות ההטרדה המיניתל ביחסהמעידים על פער תפיסתי נרחב בין המינים , המוצג במאמרהמחקר השני

,הגויות רבות הנחשבות על פי חוק להטרדה מיניתכלפי התנמצד חלק לא מבוטל מהגברים סלחני היחס ה

סיכוי ה גובר, הפסול בהתנהגויות אלה שלכל זמן שאין הבנה , מן הסתם. משכותןתהלבסיס אולי ה הוא

13

;O'Hare, & O'Donohue, 1998(מחקרים אחרים שחקרו סוגיה זו נטענו בטענות דומות . לבצען

Tinsley & Stockdale, 1993.(

גם על הסלחנות החברתית כפי הנראה נשעןהמינית ריבוי מקרי ההטרדה . הסבר חלקי רק הוא אך זה

ימצד בעל מינית בלתי מרוסנתהתייחסות כלפי ,היום גםוממשיכה להתקיים , שהתקיימה באופן היסטורי

,2002Pryor et. al, קמיר( נלוות למעמד ושררה הכפריבילגי השנתפש, להם סמכות לכפופות 1995;( .

של בעל נשים כאובייקטים מיניים לשימושוה ל מעמדשקבלה למעשה ותמביעה דות חברתיות אלעמ

לראות במגמה זו שיקוף של פערי גם ניתן . את המשך התופעהבמידה רבה מאפשרות ובכך, סמכות

לאישה הפניית פניות מיניות .מקום העבודהוניסיון לשכפלם ב, הכוחות בין המינים הרווחים בחברה

פערי להנצחת משמשות כך כאמצעי , מרצונהמוחלטת תוך התעלמות , פהיקל וחומר לכפ, ר היאבאש

היותה של ניתן לומר ש. בין גברים לנשים, ובעצם, לכפופות לו מההרהדרגה והשליטה בין נושא הכוחות

חברתי הוא זה שמפריד אותה למעשה מסוגים-ההטרדה המינית חלק אינטגראלי ממערך הכוחות המגדרי

מחקרים לא .אחרותחברות הכב, הרווחים אף הם בחברה הישראלית ,י אנוש בלתי ראוייםאחרים של יחס

בין מין לשליטה חברתית בקרב מטרידיםמכוון ומצביעים על ערבוב , מעטים אכן מתעדים מגמה זו

(Pryor et. al., 1993; Russell, 2004) .

דרגות סיכון ישלוחים השונים של הנתונים העלו כי הפי? ומה בנוגע לסיכויי החשיפה להטרדה מינית

עולה הסבירות כך , צעירה יותר אישהשככל .שונות לחשיפה להטרדה מינית על פי גיל ומצב משפחתי

חידוד התוצאות באמצעות ניתוח רגרסיה מרובה . ורווקות מוטרדות יותר מנשואות, שהיא תחווה הטרדה

להיפגע מהטרדה מינית ןהסיכוהעיקרי של מנבא הלמעשה של הנמענת הוא המשפחתי השמצבהראה

כפונקציה של כנראה מה שנראה כהשפעת הגיל מתברר . מעל ומעבר למשתנים האחרים, במקום העבודה

כך שנשים צעירות נוטות , קשר מובהק בין גיל לבין מצב משפחתי שישמאחר ,כלומר. מצב משפחתי

הרי , א המנבא החזק ביותר של החשיפה להטרדהוקּות הימאחר שרוו, מנשים מבוגרות לרווקות יותר

.תוצר נלווה לקשר זהכנראה שממצא הגיל הוא

ללא כל ,מוטרדות יותר מנשים נשואות, כמו גם גרושות ,נדמה כי לא קשה להסביר מדוע נשים רווקות

נסמכת ברמה הערכית ניתן להניח כי בהתחשב בכך שהטרדה מינית. כל מאפיין אחרלקשר לגיל או

של אישה " השתייכותה"הרי ש, כאל חפץ מיני לשימושו של המעסיק כפיפהלעל התייחסות במידה רבה

מעמדה כחפץ מיני לשימוש כללי .ליחס שכזה" זמינות"לגבר אחר כמו מוציאה אותה מקטגוריית הנשים ה

א בהלימה עםנמצהסבר זה . קטנים סיכוייה להיות מוטרדת לכןו כאשר היא אשת אישאם כך מוגבל

ההיררכיה המגדרית ותפקידי המגדר על ,תפישת ההטרדה המינית כנגזרת של הסדר החברתי הקיים

אישה רווקה היא , ברמה הפרקטית). 2005 ,מקינון( עצם קיומה לה פתח ומשמר את ןהנות ,הגלומים בו

כמפרנסת יחידה . בגלל תלותה המרבית במקום עבודתה ,נשואההלהטרדה מינית מהרבה יותר יעד נוח

כמו גם , החסרה מקורות פרנסה אחרים יקשה עליה יותר מחברתה הנשואה לעזוב את מקום עבודתה

כי הוא מחוסן יחסית מפני תגובות קשות ידיעה ב. לסכן את מקור פרנסתהעלולה הלהסתכן בהגשת תלונה

14

ווקה באופן מיני בעל המרות להתייחס לעובדת הר, כפי הנראה ,מרשה לעצמו, להתנהגותו המטרידה

. בחופשיות רבה יותר

מעניין לא פחות הוא הממצא השולל כל קשר בין מידת האסרטיביות של העובדת לבין סיכוייה לחוות

כאילו היא זו , ממצא זה מפריך את המיתוסים המפנים אצבע מאשימה כלפי המוטרדת. מינית הטרדה

מתנהלות המתברר כי גם נשים . חולשתהבשל בסיכולהנכשלה שהביאה את ההטרדה על עצמה או לפחות

בהשבאופן אסרטיבי ביותר בהקשרים אחרים של חייהן עלולות לחוות הטרדה מינית באותה הסבירות

למעשה אינו מפתיע ,תמוהלכאורה נראה ה ,זהממצא . הןלעמוד על שליותר מתקשות הנשים אותה חוות

ולתו לשלוט יכניצול לרעה של היא ש ,ידי מעסיקהטרדה המינית במהות הלוקחים בחשבון את שכלל כ

הגורם המצמצם את אפשרויות התגובה של בדיוק שליטה זו היא . ובחייהן התעסוקתיים של הכפופות ל

הרי , התנכלות מעין זואף אחת מהן איננה מחוסנת מפני שמאחר .אסרטיביות ככל שיהיו, המוטרדות

.לסיטואציה כללשמידת האסרטיביות שלהן איננה רלבנטית

במידה רבה להעצים את מעמדו של בעל הסמכות נועדה ההטרדה המיניתבהתחשב בכך ש, זאת ועוד

היעדר הקשר )Berdahl, 2007; Tinsley & Stockdale, 1993(וביזויה באמצעות הקטנת המוטרדת

הרצון לשבור ניתן לשער שבחלק מהמקרים דווקא, למעשה. בין אסרטיביות לפגיעה נהיה מובן עוד יותר

כך שלא ייפלא שנשים , את רוחה של עובדת חזקה שאיננה מתכופפת בקלות הוא המניע להטרדה

המחקר הנוכחי לא בחן ישירות את שמאחר , עם זאת. אסרטיביות מוטרדות לא פחות מנשים אחרות

אלמנטים מן הראוי שמחקר עתידי יעמיק בבחינת, ההנחות הללו בדבר הממד הכוחני של ההטרדה המינית

בין אסרטיביות לסיכויי הגשת תלונה או תגובה , שתועד אף הוא כאן, עדר הקשריה .אלה של התופעה

נשים המחזק עוד יותר את הטענה כי חווית ההטרדה המינית מנשלת מכוח גם את , מכל סוג שהוא

לה בקנה אחד ממצא זה עו. ימדאותן כשידיהן כבולות ל הומשאיר ,להגן על עמדתןבדרך כלל המסוגלות

י הטרדה מינית איננה קשורה גם לרמת הביטחון העצמי של נמענת שהראו כ ,עם ממצאים דומים אחרים

. תמהמוטרדהמטריד ולא מ נובעתהמינית הטרדה האת המסקנה כי ובכך מחזק, )2009, מור( ההטרדה

תלונה על ותמגישת לא ייפלא כי אחוז כל כך מזערי מנפגעות ההטרדה המיני, לאור כל הנאמר לעיל

,Balogh et al(בדומה לממצאים נוספים מעין אלה .קשר למידת האסרטיביות שלהןכל ללא ,הטרדהה

ושוב עולה . לא לנקוט בצעדים משפטיים כלשהםשבחרו המוטרדות במדגם הנוכחיכמעט כל , )2003

, של הטרדהוויה הקשה חהחוק שנועד להגן עליהן מפני ה לאחר חקיקתלמעלה מעשור , השאלה כיצד זה

חוות חוסר אמון נשים אלה, בהיותן המוחלשות במערכתנראה כי . בו שימוש אינן עושות רוב המוטרדות

ועל כן ממשיכות ,יהן מפני המשך ההטרדה או התנכלותבנכונותה או יכולתה של המערכת להגן על

ק הגורמים ם בדיוה רדות מהמול המוט מעמיקברר באופן עדיין ליש למרות ש. לשמור על קשר השתיקה

קשה הנתון את ה םבחשוב שארגונים ומקומות עבודה ייקחו לתשומת ללעת עתה , מהן להתלונןמונעים ה

נשים שיש ע ושכנב כשלוה כי המנגנונים השונים שהוקמו לטיפול בבעיית ההטרדה המינית אהמר ,זהה

ערכית ה בחינההמ. ן כשל זהוקילתיים מעשמן הראוי שיינקטו צעדים , יתרה על כן. כתובת לתלונותיהן

15

זה הכרחי וברמה המעשית , להבטיח את שלומן וביטחונן של נשים במקום העבודה יש לעשות זאת על מנת

אחראיים לטיפול הולם באירועי הטרדה מינית כלעמוד בדרישות החוק המחזיק מקומות עבודה בכדי

.שהתרחשו בארגוניהם

אין זה , הטרדתן לטיפול מערכתימקרי להעביר את על פי רוב מעיזות למרות שנשים אינן יש לציין כי

דיווחי בדומה להממצאים מראים כי ,למעשה. לסדר היום ההן מבליגות על ההטרדה ועוברות עלישאומר

,Knapp, Faley, Ekeberg, & Dubois, 1997; Wasti & Cortina(אחרים חקריםמוטרדות במ

סוף לשיםז לא מבוטל מהמוטרדות נוקטות בשלל אסטרטגיות כדי לנסות אחו הנוכחיגם במדגם , )2002

, מרומזתסמויה או על פי רוב תגובה ואסגנון התגובה השכיח ביותר הניתן לראות כי , זאתעם .להטרדתן

ביותר היא נפוצההתגובה ה. הנשים מכל הקטגוריות המשפחתיות נמנעות מתגובה ישירה להטרדה רובכש

הגדול דפוס זה מעיד שוב על הקושי . עם המטריד או בקשה מרומזת ממנו לחדול ממעשיוהתחמקות ממגע

מול המטריד המחזיק בידיו את אפקטיביים צעדים בעבודה לנקוט מקום הנפגעות הטרדה מינית בשל

.גורלן

ת גיל צעיר ורווקות מעלים את סבירו - מעניין לראות שביחס הפוך לסיכויי ההיפגעות מהטרדה מינית

רמה מסוימת כבר בויש עולם שלנשים שנולדו שייתכן . כולל הגשת תלונה, ההתנגדות הגלויה להטרדה

מוכנות פחות ו ,ממקום עבודה משוחרר מהטרדה מינית תליהנובזכותן יותרת בטוחו ,של שוויון מגדרי

נשים אלהש ,ןשתועדה כא ,תוצר לוואי של העובדה הוא ייתכן שזה ,אך בה במידה .התופעהלהסכין עם

תחו יכולות תגובה יולכן פ ,הרבה בהשוואה לנשים אחרותבשיעורים גבוהים במוטרדות נוטות להיות

.שאין לאחרות

מתייחס להבדלים בין , השופך אור נוסף וחשוב על תופעת ההטרדה המינית, אשכול הממצאים האחרון

במקומות שונים בעולם מקביליםים בדומה למחקרהממצאים עולה כי מ. המינים בתפישת ההטרדה המינית

)Baird, Bensko, Bell & Woody,1995; Foulis & McCabe, 1997; Gutek, O’Connor,

Melancon, Stockdale, Geer, & Done, 1999; Katz, 1996; Mazar & Percival, 1989;

McCabe & Hardman, 2005; Reilly, Lott & Gallogly, 1986; Russell, 2004; Wiener,

Hurt, Russell, Mennen & Gasper,1997).( , קיים פער תפיסתי מגדרי נרחבגם במקומותינו ,

מגברים מגלות הרבה פחות סלחנות , כשנשים מגדירות כהטרדה מינית התנהגויות רבות יותר מגברים

ר המחק .מאשר הגברים מוצאות הרבה פחות קשר בין התנהגות הנמענת לעצם הטרדתהכלפי התופעה ו

מותוצטמצהו, פחות בוטההפער המגדרי ככל שההתנהגות המטרידה התרחבותהנוכחי משחזר גם את

.ביחס לסחיטת טובות הנאה מיניות מכל סוג שהוא

את הסוג הבוטה יותר של למדי מכך ששני המינים רואים בחומרה רבה ומקבילה עידוד אפשר לשאוב

יש -אך עם זאת . ל העלאת המודעות הציבורית לענייןהישג לא מבוטל שולראות בכך , ההטרדה המינית

. צורך להסביר מדוע בכל זאת מתגלה פער משמעותי בין המינים בהגדרת ההתנהגויות המטרידות האחרות

מהספרות עולה כי סלחנות כלפי הטרדה מינית מהסוג הפחות בוטה נסמכת לעיתים קרובות על ראייתה

,Pryor, Giedd, &Williamsלו ץבמקום העבודה כמו מחו, לבינהכהתנהגות נורמטיבית ביחסים שבינו

16

או איתם הן עובדות /ו םלפי תפיסה זו נשים צריכות לצפות ליחס מיני מצד הגברים שתחת. )(1995

מטרידות להתנהגויות מעין זו לגיטימציה מנרמלת עוד נמצא ש. כדבר מובן מאליו ולא לעשות מזה עניין

.היפךלולהתרחשותן סבירות ב נקשרת לעלייה

, מחמיא אפילו, הסבר נוסף מגיע ממחקרים המראים כי גברים כקבוצה נוטים לחוות באופן חיובי יותר

מתוך התבוננות . (Gutek, 1985)נשים כמאיימות ומטרידות על ידיהתנהגויות מיניות מסוימות שנחוות

יש עם זאת . וות על ידי נשים כהטרדהייתכן כי הם מתקשים להבין שאותן התנהגויות יכולות להיח, זו

ייתכנו ומכאן ,נחשפות הנשיםלה שלזכור שגברים אינם נחשפים לחוויית ההחפצה המינית המתמשכת

בהתחשב , יתרה על כן. אינן מקובלות על נשיםשאו אחרות הפניות מיניות כאלל יםחיוביפירושיהם ה

כל התנהגות שבמצבה הרצוי מהווה ש הרי, רצוישהטרדה מינית מתייחסת בהגדרה ליחס מיני בלתי בכך

. ה בהסכמהנמחמאה תהפוך גם עבור גברים להטרדה כשהיא אינ

יכולה אף היא להסביר את הפער חלק הארי של נפגעי ההטרדה המינית השנשים מהוות את העובדה

עם הנפגעות הן מגלות הזדהות רבה יותר יכול להיות ש, מתוך שהן חשופות יותר ליחס מטריד. המגדרי

מהטרדה באותה תדירותאינם סובלים שגברים עוד שב, ומגדירות על כן התנהגויות רבות יותר כמטרידות

לא מזדהים עם הקרבן באותה המידה ולכן סלחנים יותר כלפי התנהגויות שיכולות להחוות מינית

מעניין לבדוק יהיה ).Gutek, et al.,1999; Katz, 1996( הספרות מאששת גם השערה זו .כהטרדה

גם אם זו מתרחשת בשיעורים , מגמות אלה בהקשר להטרדה מינית של גבריםל מה קורהבמחקר עתידי

.נמוכים בהרבה

הפער המגדרי בתפישת , כאמור. בנוסף להסברת הפערים המגדריים יש גם לתהות על השלכותיהם

פשר על ידי גברים רבים מא ההותהפנמת מ-יאבמובן זה ש ,אולי לריבוי שיעוריהתורם ההטרדה המינית

מה נחווה על ידי נשים לעומק מבינים אינםלא מעטים גברים במידה שבה. ביתר קלות את המשכה

שממצאי המחקר , על כן, נדמה .ימעדו בהתנהגותם כלפיהןהם כך עולה הסבירות ש, כהטרדה מינית

דה המינית וההתנהגויות המכוננות הבהרת מהות ההטרהמינים לשם ןבי לדיאלוגים את קריאת החוק זקמח

זה "בספר בעל השם ההולם , הלדוגמ, כך. ומצטרפים לכתבים אחרים המקדמים את אותה מטרה, אותה

החוק היבש לשפה נגישה באמצעות תרגוםמבקשת המחברת לקדם שיח זה , )2009, קמיר" (מטריד אותי

קריאה בספר . שעליהן לא חל איסור חוקילצד אלה ,ההתנהגויות האסורות על פי החוק תוך הדגמת ,לכל

אי ההבנות לצמצם אתעשויה ה ,זה מאפשרת הבנה מעמיקה ומהותית של תופעת ההטרדה המינית לסוגיה

.התופעהאת שיעורי גם , ובהתאם, והבלבול

העלאת המודעות על ידי הקטנת שכיחות ההטרדה המיניתהצורך במדברות על נוספות מחברות רבות

התנהגותם איננה ש דאלוו כדי אקטיבייםלבעלי הסמכות לנקוט צעדים , לדוגמה ,הקוראותיש .למהותה

רובשיוצאת מנקודת הנחה ,למשל, )Howard-Gordon, 2007(גורדון -הווארד .הקוויםחוצה את

שהמטרידים ממליצה שבמקום לכן היא . אם רק יבינו היכן הם שוגיםמינית מנעו מהטרדה יהמטרידים י

כפי שקורה לעיתים , רצויות על ידי הנמענותהמיניות שפניותיהם עצמםישכנעו את יים הפוטנציאל

מילים ב. המיניותפניותיהם למצד הנמענות לחוסר ענייןלחפש באופן אקטיבי סימנים יהםעל, קרובות

17

אחריותם לחפשם ב, בזיהויםשהמטרידים נכשלים אלהסימני חוסר ההסכמה הם בדיוק ש מאחר, אחרות

מתי במהרה יוכלו לזהות באופן הזה. לשלול מעל לכל ספק את קיומםשיוכלו כדי ויזום מודע אופןב

.מהרצוי ולהימנע מממנה ורגתהתנהגותם ח

עבודה בעיקר התנהלות כוחנית שנועדה להשליט מרות מקום הכמובן שהגישות הרואות בהטרדה מינית ב

)Cleveland & Kerst, 1993 ( אך , ישה זו ולראותה כבלתי רלבנטית לבעיהלא להסכים עם גשעשויות

גורסת ,דגש שונהבאך , באופן דומה .ערכה בצידה -גם אם היא תפתור רק חלק ממקרי ההטרדה ייתכן ש

ל א, להתפרש כהטרדה מיניתיכולה ה התנהגותלגבי בו יש ספק שכי במקום "ספקאין -יש ספק"גישת ה

כלבנקוט משנה זהירות יש ללפי גישה זו ).Dougherty, 1999(מלכתחילה לבצעה לבעל הסמכות

. צמצם את הסיכוי לכךכדי ל ,הטרדה מיניתכדי הגיע לל ותעלולהרה או התנהגות יאמ

הימצאותו של הבדל מגדרי משמעותי ועקבי בתפישת . השלכות משפטיותיש גם הלממצאים אלנראה כי

בהכרעת " האדם הסביר"ית על קריטריון ההטרדה המינית מחייב בחינה מדוקדקת של כל הסתמכות משפט

שם מדד האדם , בניגוד למצב הרווח במערכות משפטיות אחרות ,אמנם. הדין במקרי הטרדות מיניות

,Baird, Bensko, Bell & Woody,1995; De Judicibus & McCabe(הסביר מרכזי ביותר

2001; Rotundo, Nguyen & Sackett, 2001; Wiener, Hurt, Russell, Mennen &

Gasper,1997( , קריטריון זה בזכות פירוט ההתנהגויות האסורות בהחוק הישראלי מקטין את הצורך

, את התנהגות הנמענת בהקשר לתפישת המטריד נותן לו מקוםהוא בכל זאת , העם ז .)2009, קמיר(

אינה ענת שהנמחשב להטרדה רק אם המטריד יכול היה להבין בסבירות גבוהה יבקבעו שהתנהגות ת

אינו " גבר הסביר"כי ה ייתכןשהבעייתיות נובעת מכך , כפי שעולה מהמחקר הנוכחי .מעוניינת בפניותיו

חלק גדול –בשונה מהנשים כי ממצאיו מראים. הסכמה לפניות מיניות-מזהה נכונה מצבים של אי

כמו מבטלות את , ופהכגון פלרטטנות או הופעה חש, התנהגויות מסוימות של הנמענותש הגברים סבוריםמ

-יוחלט אם הובהרה איהאדם הסביר שעל פיו אהו ימוכך מתעוררת השאלה .הסכמתן לפניות מיניות-אי

כי הבנת המטריד את הסיטואציה היא הקובעת בקבעו ? "הסבירה האישה"או "הסבירהגבר ": ההסכמה

שבסבירות גבוהה גברים הם המטרידים מ חלק גדולשובהתחשב בכך , אם הייתה הטרדה מינית או לאו

הגבר "בידי את ההכרעה לרוב מפקיד חוק הישראלי הרי שה, אינם מבינים נכונה את תגובות הנמענת

להתעלם מהחוויה ,למעשה, בכך מאפשר החוק .כביכול ת מגדריתניטרלי ותבאצטלה של סביר, "הסביר

היותה של מינית הוא לקביעת קיומה של הטרדה הגורם המכריע שמבחינתה , "אישה הסבירה"השל

.ולא התנהגותה של זו ,לנמענת הפנייה בלתי רצויה

הסתמכות המצביעות על החשיבות שב רבות וקרותחמשפטניות וטיעון זה נמצא בהלימה עם עמדתן של

תכליתבהחלטות משפטיות שונות ל להובילעשויה ש "אישה הסבירה"נקודת מבטה של ה המשפטית על

מתעדים , כעדות לכך. )Scheppele,1991( מאלו שיושגו אלמלא כן הסכמה לגבי קיומה או העדרה של

כך שהסתמכות רבה יותר , מחקרים מסוימים הבדלים בפסיקות דין כפונקציה של זווית הראייה המאומצת

על תפיסת האישה הסבירה נקשרת להחמרה רבה יותר עם המטרידים מאשר התבססות על תפישת הגבר

מטרידים ל הבהירלגם הדברעשוי , מעבר לכך. (Browne, 2006; Gutek et al., 1999)הסביר

18

, משלהםבאופן משמעותי שנקודת המבט של האישה בנוגע להסכמה עלולה להיות שונה פוטנציאליים

, המצביעים על בעייתיות בשימוש במושג זהיש גם כאלה יצוין שמנגד .כךב שטוב יעשו אם יתחשבוו

של נשים שונותהמגוונות יהןחוויותל לל אוכלוסיית הנשים עלול לחטואבהציבו סטנדרט אחיד לכ אשר

)Gutek et al, 1999.( מעשהטיעון מנוגד נוסף מתייחס לחשיבות ההסתמכות על הפרספציה של מבצע ה

,עם זאת ).Hubin & Haely, 1999( כולל ההטרדה המינית, עבירה כלשהיבקביעת התרחשותה של

יים מגדר םשהבדלימן הראוי מפאת סכנת ההטיה המגדרית נראה כי , להטיעונים אבגם בהתחשב

תוך , בחשבון כל אימת שעולה הצורך לבצע הערכת סבירות בכל זאת יילקחו בתפישת ההטרדה המינית

. ה תפישת אחד המינים על פני רעותההועדפבכל מקרה לגבי הסיבות שבגללן לגופו נתינת הסבר מנומק

במחקרים ןמגבלות מסוימות שמן הראוי להתייחס אליהיש מחקר זה לגם , חריםבדומה למחקרים א

כמו גם עם יותר , בהחלט יש מקום לחזור על מחקרים אלה עם מדגמים יותר גדולים ומגוונים. עתידיים

שתועדו ממצאים הנראה ש, אתזאך עם . לשפוך אור נוסף על מורכבות התופעה כדי, משתנים מתווכים

יש .התופעהאתלמגרכדי , קעמווחינוכינורמטיביבשינוידחוף צורךעלאופן מובהקביםמעידכאן

.את השינוי המיוחל הזהבמשהו לקוות כי תוצאות מחקר זה יקדמו

, יערה נבון, סיגל טרבס, חנאן חדאד, חנה ויצמן, לילך בן צבי, תודות לעוזרות המחקר הילה אבידרור

.עו רבות בביצועושסיי, ושירן שוקרן, רגינה עזר

ביבליוגרפיה

.702-706, 147, הרפואה. הטרדה מינית במערכת הרפואית). 2008. (ד, ורבינרסון. מ, ממן, .מ, גלזרמן

. הערכה ראשונית של ממדי ומאפייני החשיפה לאלימות מינית בקרב נשים בישראל). 2009. (א, מור

.46-65, 7, סוגיות חברתיות בישראל

.רסלינג: תל אביב. פמיניזם משפטי בתיאוריה ובפרקטיקה). 2005(. ק, מקינון

.הוצאה לאור, משרד הביטחון: תל אביב. זכויות ומשפט, פמיניזם). 2002(. א, קמיר

הקיבוץ המאוחד : תל אביב. לחיות עם החוק למניעת הטרדה מינית, זה מטריד אותי). 2009. (א, קמיר

.והוצאת כרמל

Avina, C. & O'Donohue, W. (2002). Sexual Harassment and PTSD: Is Sexual

Harassment Diagnosable Trauma? Journal of Traumatic Stress, 15, 69-75.

Baird, C. L., Bensko, N. L., Bell, W. V., & Woody, W.D. (1995). Gender influence

on perceptions of hostile environment sexual harassment. Psychological Reports, 77,

79-82.

19

Balogh, D. W., Kite, M. E. Pickel, K. L. Canel, D. & Schroder, J. (2003). The effects

of delayed report and motive for reporting on perceptions of sexual harassment. Sex

Roles, 48, 337-348.

Barak, A. (1997). Cross-cultural perspectives on sexual harassment. In W. O'Donohue

(Ed.) Sexual Harassment: Theory, Research, and Treatment. Reno: University of

Nevada.

Baugh, S. G. (1997). On the persistence of sexual harassment in the workplace.

Journal of Business Ethics, 16, 899-908.

Berdahl, J. L. (2007). Harassment based on sex: Protecting social status in the context

of gender hierarchy. Academy of Management Review, 32, 641–658.

Browne, K. R. (2006). Sex, power, and dominance: The evolutionary psychology of

sexual harassment. Managerial and Decision Economics, 27, 145-158.

Chaivavei, S. & Morash, M. (2009). Reasons for policewomen's assertive and passive

reactions to sexual harassment. Police Quarterly, 12, 63-85.

Cleveland, J. N. & Kerst, M. E. (1993). Sexual harassment and perception of power:

An under-articulated relationship. Journal of Vocational Behavior, 42, 49-67.

Dansky & Kilpatrick (1997). Effects of sexual harassment. In W. O'Donohue (Ed.)

Sexual Harassment: Theory, Research and Treatment. Boston: Allyn and Bacon, pp.

152-174.

De Judicibus, M. & McCabe, M. P. (2001). Blaming the target of sexual harassment:

Impact of gender role, sexist attitudes, and work role. Sex Roles, 44, 401-417.

Dougherty, D. S. (1999). Dialogue through standpoint: Understanding women's and

men's standpoints of sexual harassment. Management Communucation Quarterly, 12,

436-468.

Fitzgerald, L. F. Shullman, S., Bailey, N., Richards, M., Swecker, J., Gold, A.,

Ormerod, A. J., & Weitzman, L. (1988). The incidence and dimensions of sexual

harassment in academia and the workplace. Journal of Vocational Behavior, 32, 152-

175.

Fitzgerald, L. (1993). Sexual harassment: Violence against women in the workplace.

American Psychologist, 48, 1070-1076.

Fitzgerald, F. L. & Ormerod A. J. (1993). Breaking silence: The Sexual Harassment

of Women in Academia & in the Workplace, in Psychology of Women: A Handbook

of Issues and Theories. Florence, L., & Paludi, M. A. (ed.), Greenwood Press.

20

Fitzgerald, L. F., Gelfand, M. J., & Drasgow, F. (1995). Measuring sexual

harassment: Theoretical and psychometric advances. Basic and Applied Social

Psychology, 17, 425–445.

Foulis, D. & McCabe, M. P. (1997). Sexual harassment: Factors affecting attitudes

and perceptions. Sex Roles, 37, 773-798.

Gruber, J. E. (1990). Methodological problems and policy implications in sexual

harassment research. Population Research and Policy Review, 9, 235-254.

Gruber, J. E. (1997). An epidemiology of sexual harassment: Evidence from North

American and Europe. In O’Donohue, W. (ed.), Sexual Harassment: Theory,

Research and Treatment. Boston: Allyn and Bacon, pp. 84-98.

Gutek, B. A. (1985). Sex and the Workplace: The Impact of Sexual Behavior and

Harassment on Women, Men, and Organizations. San Francisco: Jossey-Bass.

Gutek B. A., O’Connor M. A., Melancon R, Stockdale M. S., Geer T.M., & Done

R.S. (1999). The utility of the reasonable woman legal standard in hostile

environment sexual harassment cases: a multimethod, multi-study examination.

Psychology, Public Policy, and Law 5: 596–629

Howard Gordon, L. (2007). The Sexual Harassment Handbook. New York: Career

Press.

Hubin, D. C. & Haely, K. (1999). Rape and the Reasonable Man. Law and

Philosophy, 18, 113-139.

Katz, R. C. (1996). Effects of Gender and situation on the perception of sexual

harassment. Sex Roles, 34, 35-42.

Knapp, D. E., Faley, R. H., Ekeberg, S. E., & Dubois, C. L. Z. (1997). Determinants

of target responses to sexual harassment: A conceptual framework. Academy of

Management Review, 22, 687–729.

Lonsway, K. A., Cortina, L. M. & Magley, V. K. (2008). Sexual Harassment

Mythology: Definition, conceptualization, and measurement. Sex Roles, 58, 599-615.

Mazar, D. B. & Percival, E. F. (1989). Ideology or experience: The relationships

among perceptions, attitudes, and experiences of sexual harassment in university

students. Sex Roles, 20, 135-147.

McCabe, M. P. & Hardman, L. (2005). Attitudes and perceptions of workers to sexual

harassment. The Journal of Social Psychology, 2005, 145, 719-740.

21

Moor, A. (In press). She dresses to attract, he perceives seduction: A gender gap in

attribution of intent to women's revealing style of dress and its relation to blaming the

victims of sexual violence. Journal of International Women Studies, 12,

Morokoff, P. J., Quina, K., Harlow, L.L., Whitmire, L. Grimley, D. M., Gibson, P. R.,

& Burkholder, G. J. (1997). Sexual assertiveness scale for women: Development and

validation. Journal of Personality and Social Psychology, 73, 790-804.

O'Hare, E. A. & O'Donohue, W. (1998). Sexual harassment: Identifying risk factors.

Archives of Sexual Behavior, 27, 561-580.

O'Connor, M., Gutek, B. A., Stockdale, M., Geer, T. M., & Melancon, R. (2004).

Explaining sexual harassment judgments: Looking beyond gender of the rater. Law

and Human Behavior, 28, 69-95.

Paludi, M. (2004). Sexual harassment of college students. Lectures on the psychology

of women (pp. 307-320).

Pryor, J., Giedd, J., &Williams, K. (1995).A social psychological model for predicting

sexual harassment. Journal of Social Issues, 51, 69-84.

Rotundo, , M., Nguyen, D. H., & Sackett, P. R. (2001). A Meta-Analytic Review of

Gender Differences in Perceptions of Sexual Harassment. Journal of Applied

Psychology, 86, 914-922.

Reilly, M. E., Lott, B., & Gallogly, S. M. (1986). Sexual harassment of university

students. Sex Roles, 15, 333-358.

Russell, B. L. (2004). Tolerance of sexual harassment: An examination of gender

differences, ambivalent sexism, social dominance, and gender roles. Sex Roles, 50,

565-573.

Scheppele, K. L. (1991). The Reasonable Woman. The Responsive Community,

Rights, and Responsibilities, 1,

Tabak, N. (2005). Sexual harassment - Abuse or flirtation? Medicine & Law, 24, 479-

489.

Tinsley, H. E. & Stockdale, M. S. (1993). Sexual harassment in the workplace.

Journal of Vocational Behavior, 42, 1-4.

Wiener, R. L., Hurt, L., Russell, B., Mennen, K., & Gasper, C. (1997). Perceptions of

sexual harassment: The effects of gender, legal standard, and ambivalent sexism. Law

and Human Behavior, 21, 71-93.

22

Wasti, S. A., & Cortina, L. M. (2002). Coping in context: Sociocultural determinants

of response to sexual harassment. Journal of Personality and Social Psychology, 83,

394-405.

Wright, C. V. & Fitzgerald, L. F. (2007). Angry and afraid: Women's appraisal of

sexual harassment during litigation. Psychology of Women Quarterly, 31, 73-84.