מבוא

בפסיכולוגיה? תרבותיים בין במחקרים התועלת מה

למגבלות אחרות. מתיחס לתרבויות טובים אחת בתרבות שפותחו תתיאוריו אם לבדוק(1

ומגבלותיהן. קיימות תאוריות של התוקף בעבר. בחינת שפותחה התאוריה

אוניברסלית, נחשבה הבסיסית הייחוס לנו: טעות המוכרות לתופעות הסיבות להבנת לסייע(2

עד קיימים שהיו שההסברים המערב. מסבירים תרבות את בעיקר מאפיינת שהיא נמצא אבל

מלאים. עתה, לא

ורוב מאחר בעיה נחקרו. זו שלא לתרבויות חדשות, הייחודיות פסיכולוגיות תופעות גילוי(3

מערבית. מבט מנקודת באים החוקרים

שונות. מתרבויות הבאים אנשים למפגש הנוגעות סוגיות בודקים תרבותיים בין מחקרים(4

בעיה. מהווה תרבותית רב זהות חווים, ואם הם אותם לתהליכים מתיחס

תרבותית. בין בחינה המחייבות תופעות חקירת(5

1 פרק

ושיטות שונות: גישות מתרבויות אנשים על פסיכולוגי מחקר

כל של ייחודיותה את , מדגישההתרבותית הפסיכולוגיה גישת : לפיתרבותית יחסיות גישת

שונות, ולא תרבותיות לגבי להכליל מנסים שונות. לא תרבויות בין להשוות אפשרות תרבות. אין

לאוניברסליות. טוענים

םאבולוציוניי תהליכים של תוצר הוא , האדםהאבולוציונית הגישה : לפיאוניברסליות גישות

לחקר מתיחסים לאדם, ופחות המשותף בחקר חי. מתמקדים הוא בה בתקופה שהתרחשו

שונות. לתרבויות ייחודיות תופעות

שונות. דומה תרבותיות בין בהשוואה ביניים. עוסקת : גישתתרבותית בין פסיכולוגיה

הבנת בחשיבות אוניברסליים, ולתרבותית מנגנונים לזיהוי שמייחסת בחשיבות לאבולוציונית

בין מפגשים פסיכולוגיים. כן, חוקרים תהליכים על תרבות ולהשפעת תרבויות בין ההבדלים

אלו. מפגשים עם ההתמודדות להצלחת שיטות לפתח שונות, ומעוניינים מתרבויות אנשים

מתודולוגיות: גישות

תרבות. חוקרים באותה שפותחו וכלים מושגים עם מבפנים תרבות : תאורהאמית הגישה

המסוימת. התרבותית הקבוצה את מעמיק באופן

תצפית מבפנים, או התרבות את היטב שמכיר מי ע"י רק להיעשות יכול : המחקרחסרונות

משותפת.

תרבויות.2-3 של מחקר ורחבה, מאפשר כללית ראייה מאפשר שלא מצומצם יחסית מחקר

ומצומצם מובנה באפן תרבויות מחקר. קבוצת כלי אותו עם תרבויות בין : משווההאטית הגישה

יחסית.

בדיקה אוניברסליים, ללא מאפיינים יש מסוימת שלתופעה הנחה – מוכתבת אתיקה: חסרון

ישירה.

1

שונות, בתרבויות ומשמעותו המחקר כלי את תרבותיים בין במחקרים פתרון, לבדוק הציע ברי

נדיר. זה מסוג מקדים דומה. מחקר למשמעות בשאיפה

נעשות צאצאים להביא ליכולת התורמות תכונות – טבעית ברירה: אבולוציונית פסיכולוגיה

הסינון. תהליך את עוברות לא פוגעות מסוים, ותכונות באורגניזם נפוצות

ליכולת בעקיפין או ישירות הדורות, שתרמה במהלך שעברה מורשת תכונה – אדפטציה

טובה.. זוג בת ולהשיג שאפתנות, להצליח – עקיפהמנחשים, - פחדישירהצאצאים: להעמיד

להתפתחויות תודות גדולים, אפשריים אתגרים עם להתמודד מסוגל האדם - היותלוואי תוצר

השנים. עם

הוסבר כאונס, זה שליליות בתופעות עסקו כי האבולוציונים הפסיכולוגים כלפי1 ביקורת

ילדים. לאדם שיביא טבעי כמהלך

להפרכה. ניתנת לא שלהם התאוריה2 ביקורת

קבוצה בני לאנשים נלמדים, המשותפים מחשבה ודרכי התנהגות דפוסי של : מכלולתרבות

אחרות. לקבוצות בינם אחת, ומבדילים

התרבות. רכישת : תהליךאנקולטורציה

בתרבות. מוחשיים : היבטיםחומרית תרבות: תרבות של שונים היבטים

חברתי. ארגון של : היבטיםחברתית תרבות

מחשבות. אמונות רעיוניים, ערכים : היבטיםאידיאולוגית תרבות

שבני המטרות את והנכון, ומייצג הרצוי לגבי לתרבות משותפים : רעיונותתרבותיים ערכים

לאמץ. מעודדים תרבות אותה

ותרבות - ערכים2 פרק

/ הופסטד המח של וארגונים. חומרה תרבות – 1 מאמר

ציוויליזציה: חינוך, אמנות, ספרות. למונח צרה, מקבילה : הגדרה1 תרבות

חשיבה, רגש נורמות, דפוסי של מנטלית, תוכנית כתוכנה רחבה. תרבות : הגדרה2 תרבות

הסביבה ע"י מעוצבת מנטלית כתוכנה החיים. התרבות כל לאורך הנלמדים פעולה ודרכי

מקב' שונות. חברים בין ומבחינה

המנטלית: בתוכנה רמות3 בין הבחנה

בסיסיות- היכולת המנטליות, יכולות התוכנות של ותורשתי אוניברסלי : היבטהאדם טבע

לפחד, לכעוס, לאהוב.

מקב' שונות. אנשים בין ומבחין נלמד מסוימת, כולולקב' : ספציפיתרבות

עם ייחודיות חוויות תורשתי, שילוב וחלקו נלמד מסוים, חלקו לאדם : ספציפיאישיות

תורשה.

אחרת, תרבות על אחת תרבות של וכללים נורמות מהחלת : הימנעותתרבותית יחסיות

שלהם. המקורות ושל ההבדלים של אינפורמטיבי בלימוד התמקדות

שונות: ברמות תרבותיים הבדלים

ביותר. חיצונית לבוש, דגלים. הרמה : מילים, מחוות, תמונות, סגנונותסמלים

להערכה. להתנ' ומושא מודל דמיוניות, המהוות או אמיתיות : דמויותגיבורים2

סמויה. או מסוימת, גלויה מטרה להשיג בכדי שנעשות קולקטיביות : פעולותטקסים

התרבות. של מסוימות, להתנ' מסוימות, לבה להעדפות : נטיותערכים

לאומי, אתני, דתי, תרבות, רובד של שונים ברבדים מקבילה : חברותתרבות של רבדים

ההתנ'. ניבוי על המקשה ג'נדראלי, מקצועי, דבר

לכל משותפות בבעיות ומקורם שונות תרבויות בין להבחין ניתן באמצעותם תרבותיים ממדים

החברות:

שוויון התרבות, אי בתוך שונים אנשים בידי שמצויים כח בהבדלי - לגיטימיותעוצמה מרחק

נובע זה כי טען הופסטדנוקשה, ציות. ילדים חינוך – גבוה עוצמה אנשים. מרחק בין הקיים

לילדים(. שוויון לעומת )ציות במשפחה ביחסים תרבותיים בין מהבדלים

קולקטיביסטית לקב'. בחברה הפרט בין הקשרים - אופיקולקטיביזם/ אינדיבידואליזם,

עוצמה, מרחק של גבוהה לפרט, קב' מלוכדת, קונפורמיות, רמה קודמים החברה צרכי

,אינדיבידואלית לקב'. בחברה מוחלטת לנאמנות חברתית, צפיה להרמוניה חשיבות

אנשים. בין חלשים ייחודיות. קשרים כאוטונומי, כנות, ישירות מוגדר העצמי

למלא מהנשים פער, מצופה ונשים, כשקיים מגברים החברה - צפיות/ נשיות גבריות

בהישגים וקשוחים, ולעסוק אסרטיביים להיות מצפים מסורתיים, ומהגברים תפקידים

חיים לאיכות להתנ' צנועה, רכה, ודאגה המינים, מצפים בין נמוכים חומריים. כשההבדלים

ולסביבה, לאחרים לדאגה רבה חשיבות : ישהנשיות במימד הגבוהות משניהם. תרבויות

סכסוכים להתנ' ענווה. פתרון מכוונים המינים יפים, שני נחשבים ואיטיים קטנים דברים

בעימות סכסוכים ולהתקדמות, פתרון לחומריות רבה : חשיבותבגבריות גבוהותבמו"מ.

לאסון. נחשב ישיר, כשילון

לאדם. תגובה מאדם השונה ללחץ וודאות, עמימות, מביא - איוודאות מאי הימנעות

מהחיים, כחלק זאת זה, מקבלות בממד נמוכות תרבות. מדינות תלוית היא וודאי לא למצב

פונים או חוקים, כללים מסוכן, וממציאים למצב נחשב וודאות אי בממד גבוהות ובמדינות

לדת.

העולם. את לחלק עוצמה. מאפשר אינדי/קולק' למרחק ממד בין חזק מתאם מצא

ביקורת:

התאוריה. למדידת שאלון בנה לא – לאופרציונליים תאורטיים מושגים בין הלימה אי

מעיסוק מספיק. עובדים לא זה הערכים, אך מבחינת התאמה מתאים, חיפש לא מדגם

הנבדקים. בין שונה היה חברתי מעמד כן לקוחות. כמו ושרות אחד, שיווק

מייצג. לא מדגם סמך על הכללה שלם. בעית היה לא מדינות ייצוג

ערכים להביע יכלו שלא , יתכןמערביים ע"י חוברו השאלונים : הקשוראטית בעיה

3שאלון, חיבור מערביים. סינים אחרים, לא משתנים הועלו, והפסידו לא כי מסוימים

הופסטד, מבחין שלפי מימד מעמימות, ונמצא להימנעות מקביל מצאו דומים, לא מימדים

המחקר לכלי מקרה )קונפיוציזם(. בכל העתיד הדגשת לעומת וההווה העבר הדגשת בין

השאלון. מחברי תרבותית, בגלל הטיה להיות יכול

3

תרבותי/ טריאנדיס סינדרום של פסיכולוגית מדידה – 2 מאמר

להתנ' לתפיסה, למחשה, אמונות, בקרב סטנדרטים המשמשים משותפים אלמנטים – תרבות

ג"ג. ואזור היסטורית שפה, תקופה החולקים אנשים

עצמי חברתיים, הגדרות משותפות, נורמות, תפקידים אמונות תבנית – תרבותית תסמונת

של ממדים מסוימת. מייצג בתרבות לחברה מסוים, ומשותפים נושא סביב המאורגנים וערכים

מניבות בפרמטר שונות כשרמות פסיכולוגית לתיאוריה כפרמטר תרבותית, ומשמשת שונות

(indigenous psycoloG) המקומיות הפסיכולוגיות בין שיח תיאוריה. ומאפשר של שונות צורות

שונות: בתרבויות השונות, המתפתחות

חריגה של מקובלת אותם, ומידה למלא שצריך מסוימת בתרבות הנורמות - כמותהדיקות

חריגות. על ענישה ויותר ונורמות כללים בממד, יותר גבוהה מהם. תרבות

תפקידי תרבות, למשל בכל ווריציות מורכבות יותר אנשים, יש יותר שיש - ככלמורכבות

שונים. עבודה

כשתוף אקטיביים, כתחרותיות, יוזמה, ופסיביים משותפים - אלמנטיםאקטיבי/פסיבי

פעולה.

הרכוש. נורמות, מחשבות, ערכים על להגן נייד, ע"מ הרכוש בהן בחברות - מתרחשכבוד

עצמית. להגנה אגרסיביות בפעולות התומכים

מכתיבה לקב' חברתית והמחויבות מקולקטיב כחלק מוגדר אני בה - המידהקולקטיביזם

הקב'. מטרות מחשיבות פחותה אישיות מטרות בממד: חשיבות התנ' חברתית. גבוהה

אישיות מקב'. גבוהה: מטרות ואוטונומי תלוי בלתי אני בה - המידהאינדיבידואליזם

הקב'. למטרות קודמות

: אינדי' לקולק' בין המבדילים מרכיבים4

העצמי משמעות (self )–מקושר. אוטונומי, או

אישיות/קבוצתיות. מטרות

נורמות. או אישיות עמדות של התנ' כפונקציה

חברתי, אישי. חליפין הקב' מול בצרכי התמקדות

אינדי/קולקטי': סוגי

על הקבוצות. דגש בין הדדית ותלות פעולה שיתוף על דגש קולקט' עם - תרבותקולק' אופקי

היררכיה. על ולא שיוויון

)הודו(. קבוצות בין היררכית, תחרות בה מאורגנות - קבוצותקולקט' אנכי

)שוודיה(. עצמאי חברתיים, הפרט מעמדות בין שוויון על דגש אינדי', עם - תרבותאינדי' אופקי

)ארה"ב(. הפרט של ותחרות, אישית הישגיות ייחודיות על - דגשאינדי' אנכי

קולקט'. בד"כ ופשוטה הדוקה תרבות

בתרבות להן, אבל לציות בקשר הדיקות ולדרוש פשוטות נורמות לקיים קל הומוגנית בתרבות

יותר. טוב תפקוד מאפשר הדיקות , חוסרהטרוגנית

:ביקורות

שונה. מאופיינת תרבותית תסמונת תרבות לכל4

מסוים. רצף פני על או דיכוטומיות התסמונות

מהימנים. לא והם הממדים, ויתכן לגבי הופסטד ממצאי על הסתמך

קולקטיבים. אנשים או קולקטיבית תרבות לגבי בילבול

ולהתנהגות לחץ לתפקיד מוחשיים לאומית, יישומים תרבות על חדש מבט – 3 מאמר

ושוורץ. ארגונית/שגיב

תרבות מולם המרכזיות הבעיות את התרבות, משקפים ברמת ערכים כי טוענים המחברים

ניצבת.

שכל בעיות התנ' ולהסברתה, ומשקפים לשיפוט כלים התנ', משמשים המנחים : רעיונותערכים

החיים. את לחיות העקרונות להדרכת חשיבותם של בסדר שסודרו מטרות פוגשת, הם חברה

מתמודדת: היא בעזרתם ממדים3 בעיות, והציגו3 עם להתמודד צריכה חברה לטענתם, כל

היחיד של אינטרסים חי. האם הוא לקב' בה היחיד בין הגבולות או היחסים : אופי1 בעיה

)לפי בקבוצותיהם משולבים או אוטונומיים הם הפרים מידה הקב', ובאיזו של או קדימות יקבלו

ושוורץ(. שגיב פעלו השני

אוטונומיה מול קביעות -

שיכות בתרבות (embeddedהפרטים ,) בקב' הכללית, נותנים כמשובצים נתפסים

מטרות להשגת הקב', ובמאמץ עם חברתיים, מזדהים בקשרים בעיקר לחיים משמעות

מתקיימים וחוכמה. ארגונים למסורת, ביטחון חברתי, כבוד : סדרחשובים ערכיםמשותפות.

ציפייה החיים, וישנה תחומי בכל החברים חיי על אחריות לוקח מורחבות, הארגון כמשפחות

הארגון. למטרות מחויבים ולהיות להזדהות מהחברים

את לבטא עידוד עצמאית, ייחודיים, ומקבלים כישות , האנשיםאוטונומית בתרבות

העדפות, תכונות, רגשות, הנעה(. – הפנימיות איכויותיהם

רעיונותיו את להגשים הפרט : עידודאינטלקטואלית אוטונומיהסוגים: שני

:סקרנות, יצירתיות,ערכיםעצמאי. באופן האינטלקטואלים הכיוונים ואת האישיים

אופקים. הרחבת

לעצמם. חיוביות רגשיות התנסויות להשגת הפרט : עידודרגשית אוטונומיה

ורבגוניים. מעניינים : עונג, חייםערכים

אינטרסים, כבעלי לעובדים ולשונות. יתייחסו לשינוי יחסית פתוחים יהיו אלו בתרבויות ארגונים

עצמם. משל העדפות, ויכולות

להתיחס יש החברתי. המרקם שישתמר באופן התרבות חברי של התנ' אחראית להבטיח: 2 בעיה

נמנעת. בלתי הזולת, שהינה של התלות עם ולהתמודד פעולה החברים, לשתף שאר לרווחת

שוויוניות: מול היררכיה

מחייבים, שהגדרתם תפקידים של היררכית מערכות על מסתמכת היררכית תרבות

בתפקידים, השוויון חוסר את כלגיטימי התנ' אחראית. מקבלת להבטיח כדי בתקנות מעוגנת

חברתי, : כוחערכיםלחוקים. לציית בכדי וענישה סוציאליזציה עוברים אנשים משאבים

5

מוגדרים תפקידים הסמכות, ליצור שרשרת את להגיש נוטים ועושר. ארגונים סמכות, צייתנות

לארגון. שנקבעו המטרות בשרות ציות ולדרוש היררכי במבנה

מוסרית, וכבעלי כשווים בשני אחד להכיר הפרט את להביא מנסה שוויונית תרבות

לרווחת לדאוג הבחירה אפשרות של העליונות את אדם. מדגישים כבני משותפים אינטרסים

מכירים חברתי, אחריות, כנות. ארגונים : שוויון, שוויוןערכיםאישי. אינטרס פני על האחר

השינויים על להשפיע גמיש באופן הארגון, שמנסה חברי בין שיתופי מו"מ של בלגיטימיות

החברים אצל מוטיבציה יוצרים הארגון התפקידים. מנהיגי הגדרת ועל הארגון במטרות

העובדים. כל ברווחת הארגון, ומתעניינים של המטרות בגיבוש להשתתף

שבסביבתו. החברתי שבסביבתו, ולעולם לטבע האדם בין היחסים : ניהול3 בעיה

הרמוניה מול שליטה:

הטבעית הסביבה וניצול שליטה, שינוי השגת המאפשרת עצמית בולטות מעודדת שליטה

: אמביציה, הצלחה, העזה, יכולת.ערכיםקבוצתיות. או האישיות מטרותיו להשגת והחברתית

ולהישגיות. להצלחה ומכוונים תחרותיים דינמיים להיות נוטים ארגונים

שימוש וניצולה, לפעמים שינוי ולא לסביבה והסתגלות השתלבות מעודדת הרמוניה

הסביבה, הטבע, הגנת עם : אחדותערכיםלגיטימי. כלא נתפס הסביבה לשינוי בטכנולוגיה

של השתלבותו את מדגישים והם הוליסטיים להיות צריכים בעולם. ארגונים שלום השגת

תחרותיות. מדגישה שלא הכללית בחברה הארגון

אתיקה שונות. מנע בתרבויות משמעות בעלי ערכים56 עם שאלון בנה : שוורץמתודולוגיה

ממדי דו באופן זאת מתרבותם. ייצג ערכים להעלות במחקר השותפים בקשת ע"י מוכתבת

מהסוג לערכים מדינה באותה אנשים שמייחסים החשיבות את מציינת במפה, נק' מפגש

ממד. באותו המיוצג

הקורס( )ספר בהן/פיסק הנהוגים החברתיים הקשרים מבנה פי על תרבויות ייצוג

אחר. טוען עם לאחד שיש אינטראקציה חברתיים, כל יחסים של שונים בסוגים התעניין פיסק

אנשים. בין התאום בדרכי התרבויות בין הבדלים שישנם

יחסים: סוגי

ביניהם. מהמבחין התעלמות להם, תוך המשותף את מדגישים אנשים – שיתופים יחסים

מלחמה. יחסי רומנטיים, או יחסים

לגבוהים. כבוד, ומצייתים מביעים מעמדות. הנמוכים סולם - יוצריםהיררכיים יחסים

כלגיטימית. היררכיה צבאית. תופסים פיקוד לכפופים: שרשרת לדאוג אחריות לגבוהים

של בדברים, יודעים ביניהם. מתחלקים משקל שווי על בשמירה גומלין - יחסישווה התאמה

עין". תחת איבה, "עין על מבוסס להיות מטלה. יכול לבצע או בתגמול לזכות התור מי

המאמץ, את מה, שווה דבר לעשות חברתית, שווה משמעות בעלי - תעריפיםשוק מחיר

מסוימת. מפעולה הרווח את למקסם מנסים כשאנשים

6

סוג באותו קשורים היותם בגלל שונים, זה אנשים בין מתבלבלים טוען, שכשאנשים * פיסק

יחסים.

במיוחד. נפוצים ושיתוף היררכיים , יחסיםבאפריקה*

שוורץ. אבל,embeddenessול)הופסטד( לקולקטיביזם במשמעות קרוב שיתופיים * יחסים

של לערכים מתייחסים הם )כן/לא(, וכן בממדים, ופיסק- קטגוריאלי משתמשים והופסטד שוורץ

המצוי. על מדבר שרצוי, ופיסק מה

מתאימות ושוורץ הופסטד של , התאוריותחברתית לתרבות מתאימה פיסק של * התאוריה

.אידיאולוגית לתרבות

העצמי במושג וייחודיות - אוניברסליות3 פרק

Cooleyסמך על שלו העצמי מושג את מגבש פיו, האדם כמראה", על ה"עצמי את הציג

האדם קשרי דרך מתגבש אכן שהעצמי חושבים בסביבתו. כיום האנשים במראות השתקפותו

אחרים. עם

ומוטיבציה/מרקוס לקוגניציה, רגש ביחס והעצמי: השלכות התרבות – 4 מאמר

וקיטימה

שונה. עצמי מבנה יוצרות אלה העצמי, תפיסות של שונות בתפיסות מחזיקות שונות תרבויות

העצמי. של כללית סכמה האלה, הם המבנים

מאחרים. ישנה פיזית מופרדים עצמם תופסים : אנשיםהעצמי של אוניברסליים היבטים

של היבט שלו, וישנו והמקום הזמן גבולות את לאדם המספקת הגוף אוניבר' של סכמה

בלילה. לישון שהלך אדם אותו שהוא בוקר, לדעת בכל המתעורר לאדם המאפשר האישיות

לפעילות מודעות ישנה אדם הפיזית, ולכל לסביבה ביחס הנתפס אקולוגי, עצמי נייסר- עצמי

אחד. לכל הפרטיים פנימית, מחשבות, חלומות

על לאחרים, ובמיוחד העצמי בין הקשר על חושבים שאנשים : מההעצמי של שונים היבטים

לאחרים. קשורים או שונים עצמם רואים הם בה המידה

את באחרים, יציב, אחיד, ומקבל תלוי בלתי מערבית, הפרט תרבות : מאפייןעצמאי עצמי

מערך ייחודי, בעל נתפס פנימי. האדם רגשות, מחשבות רפרטואר דרך לעצמו המשמעות

חשובים תלוי. האחרים ובלתי אוטונומי כאשם לו. העצמי ייחודי ומוטיבציוני קוגניטיבי

העצמי. של הפנימי המוקד את ולאשש עצמית, לאשר להערכה כסטנדרטים

גדולה, והופך חברתית מיחידה כחלק מערביות, נתפס לא תרבויות : מאפייןמקושר עצמי

בהתאם ומשתנה גמיש העצמי חברתית. מבנה ממע' יחסים חלק כשהוא ושלם למשמעותי

שמתאים מה פי על נקבעת האישיות, התנהגותו למטרותיו קודמות הקבוצה לאחרים.מטרות

פי על העצמי את מגדירים אליהם. האחרים קשור מאחרים, ויותר מובחן פחות לקבוצתו. הוא

בהתאם משתנה החברתית. העצמי במסגרת שוליים הם ואופיו האישיות שונים. תכונותיו מצבים

אישיים. הבין וליחסים לזמן, למצב

:ביקורת

7

ממושג בהן הדרכים לגבי למערב מזרח בין ( הבדלים1התאוריה: מרכיבי בין מבחינים לא

מושגי שני ( השלכות3ובמערב. במזרח העצמי מושג ובמבנה בתוכן ( הבדלים2האדם. טבע

העצמי.

התאוריה. לבדיקת אמפיריים כלים אין

העצמי. לייצוג הקשורים אחרים היבטים מזניחה התאוריה

קבוצה. משרתות הטיות עצמית: בחינת האדרה של תרבותית - בניה 5 מאמר

גורמים: משני לנבוע עשויים תרבותיים בין הבדלים בדבר ממצאים

ולא מלאכותיות הן המתקבלות התוצאות לאחרת, ולכן ולא אחת לתרבות רלוונטי ( הניסוי1

איכותיות.

המוכתבת. האתיקה תבעיי – תרבותיים הבדלים על מצביעות לא

- 'קבוצות ל המזרחית בתרבות להתיחס מתודולוגיות, צריך לטעויות הנטיה את להקטין ( כדי2

אינדיבידואל. כיחיד מחקר, ולא אינדיבידואליות', כמטרות

העצמי. לטובת הטיות מפגינים אינם מיפן אנשים כי הטענה תוקף את בודק המאמר

מהמערב, המדגישות המזרח, השונות בתרבויות העצמית ההאדרה טענת את : לבדוקמטרה

העצמי. לטובת במקום הפנים קבוצת לטובת בהטיות מתבטא זה ודבר אישיים. יתכן בין קשרים

כפרטים עצמם רואים פרטים כיצד לשאלה : התיחסותהעצמית בהאדרה תרבותיים הבדלים

נראים שהם כך עצמם על השקפתם את מעוותים מציאותיים. אמריקאים ולא חיוביים בתנאים

שהשקפות הדגימו קודמים וב"ת תרבותיים בשליטה. מחקרים ויותר ואופטימיים מוכשרים יותר

ביפן. המזרח, בעיקר בתרבות נפוצות לא העצמי של מציאותיות ולא חיוביות

העצמית: האדרה של בביטויים להבדלים אפשריים הסברים שני

העצמי את לראות היא )אינדיב'( המוטיבציה אמריקאית מוטיבציוני: בתרבות הבדל(1 הסבר

חיובי. באופן

לאידיאלים גישה כאמצעי עצמו על חיובי באופן לחשוב אדם מעודדים מערבית בתרבות

תרבותית כישות אמריקאית הצפון הזהות של ואוטונומיה. הבניה עצמאות של התרבותיים

העצמי. ישנה של הפנימיות החיוביות בתרומות וההכרה הזהות על ציר משמעותית, מהווה

העצמית ההערכה של ההיפך, וכך, העצמה בעצמי, והזנחת חיוביים נושאים של האדרה

)קולקטי'(, ביפןבתרבותם. כייחודיים הסובייקטיבית בתחושה להחזיק לאמריקאים מאפשרת

אחר. לעומת לאחרים, ולא קשור עצמי לראות היא המוטיבציה

לקבוצתם. עצמם את להתאים לשאוף אנשים יפנים( מעודדות )בעיקר מזרחיות תרבויות

חלק הוא שהפרט הגומלין ליחסי ביחס משמעותית שהופכת יחסית כישות מוגדר היפני העצמי

של הגומלין יחסי באשרור משמעותית, כרוכה תרבותית כישות היפנית הזהות של מהם. הבניה

העצמי מאושרות. האדרת ושאיפות נורמות הזדהות, אחר אחר מתמיד חיפוש באמצעות הפרט

השייכות. לתחושת מסייעת אינה

8

קיימת העצמי להאדרת מוכתבת. הנטייה באתיקה ההבדל : מקורמתודולוגי הסבר (2 הסבר

תרבות- אמריקה- עצמי באותה העצמי למבנה בהתאם שונה ההאדרה התרבויות, תוכן בשתי

קולקטי' )קב'(. עצמי – אינדי', יפן

לתרבות קשורה והיא היפנית בתרבות חשיבות בעלת אינה זו : מטרהמתודולוגי ארטיפקט

ישנם כי מציעה זו הקב'. השקפה את להאדיר נטיה יש המזרחית בתרבות כי מערבית. יתכן

קב' משרתות הטיות להציג אמורים כן, יפנים בתהליך. על הבדלים מאשר בתוכן הבדלים יותר

אמריקאים. אצלssbל השווה ברמה

בתרבויות. עצמית להאדרה דומות מוטיבציות של קיומן את : משעריםבתוכן הבדל השערת

שיש טען מהאמריקאים. רולנד יותר קב' בולטות משרתות הטיות להראות אמורים יפנים

לאנחנו להתיחסות דואגים ויפנים העצמי האני של להתיחסות האמריקאים דאגת בין הקבלה

למובן ויהירות אישי נרקסיזם של ההרגשה את להפוך מחוברתים שהיפנים טעו העצמי. ג'ונסון

כקב' הצלחתם לעבר שואפים שיפנים טען ווס קולקטיבי. דה ונרקסיזם קבוצתית גאווה של

בין בסיסיות זהויות מציעות אלו כיחידים. נקודות להצליח ששואפים לאמריקאים בניגוד

העצמי של בטבע הבדלים עם והאמריקאים היפני של הבסיסיים הפסיכולוגיים התהליכים

מכילים. אלו שתהליכים

יותר רבה חשיבות נותנת אמריקאית הצפון שהתרבות : משערתבתהליך הבדל השערת

הפרט, על משקפת היחיד של שקבוצתו היפנית. בהנחה מהתרבות חיובי באופן האדם לראיית

יפגינו שהאמריקאים מנבאת זו אותה. השקפה גם, כמרכיב מואדרת, והאני חבר אני הקב' בה

מהיפנים. גבוה קב' בשעור משרתות הטיות

אליהם והקבוצות קשורים הם עמם האנשים את מעריכים פרטים כיצד חקירה: הנוכחי מחקר ב

לאחרים ביחס קרוב משפחה חבר העריכו ויפנים קנדים כיצד , מדדו1 במחקרשייכים. הם

העריכו ויפנים קנדים סטודנטים כיצד , השוו2 במחקרלאחרים. ביחס עצמם העריכו הם וכיצד

עצמית הערכה כויהמחקרים, הער היריב. בשני הלימודים ומוסד שלהם לימודיהם מוסד את

נעשה המחקרקבוצתם. את מעריכים אנשים בחיוב כמה לחקור אחר כאמצעי קולקטיבית

ממוצא למשתתפים הקנדי המידע את חילקו גדולה, לכן אסייתית קהילה עם בוונקובר, עיר

קב' של הערכה כמתווכת משרתת שתרבות אסיאתי. בהנחה ממוצא ולמשתתפים ארופאי

ליפנים. הקנדים בין הביניים קב' בטווח משרתות הטיות יראו אסייאתים שהקנדים מסוימת, ציפו

חודש השאלון על שענו מאוני' בטוקיו סטודנטים82 כללי יפני מדגם– משתתפים: 1 מחקר

הבריטית. באוני' קולומביה סטו' לפסיכו' חינוכית151 כלל הקנדי לקנדה. המדגם שעברו לפני

היו כי נכללו לא השוואה. והשאר קנדים, לשם אסיאתים44קנדים, ארופאים דגימה75

עד ביותר, לציין להם הקרוב משפחה חבר שם את לכתוב : נתבקשושיטהמגוון. אתני ממוצא

משפחה, ונדרשו חבר משרתת ההטיה דרגת את שהעריך שאלון אליו. ומילאו קרובים כמה

תכונות.10ל- בהתיחס מהחבר טוב החבר, שהוא של ומין גיל האוכ' מאותו אחוז את להעריך

בעצמו, העצמי- מושך, מעניין, עצמאי, בטוח של העצמאית לראייה מתיחסות תכונות5

קבוצתית- משת"פ, נאמן, מתחשב, חרוץ, שניתן במסגרת לאני מתאימות5אינטליגנט. ו-

מין האוכ' מאותו אחוז את להעריך שלהם, נתבקשוSSBה רמת עליו. בהמשך, בבדיקת לסמוך9

את הנבדקים תכונות. לבסוף, השלימו לאותן בהתיחס מהם יותר טוב עצמם, שהיה שלהם וגיל

לוטנן של הקולקטיבית העצמית ההערכה סולם רוזנברג, ואת של העצמית ההערכה סולם

סולמות: חברות, פרטי, ציבורי, זהות.4מ- , המורכבCSE וקרוקר

וגם הקנדים-אסיאתים . גםלתרבות משמעותי גורם גילה התכונות ממצאים: ניתוח

,אישיות בבין וגם העצמאות בתכונות היפנים. גם מאשר יותרSSB הראו הקנדים-ארופאים

SSB הראו לא יפניות יפנים. נשים גברים גם וכן מהן טובים היו אנשים שיותר העריכו יפניות נשים

הבדלי נמצאו לא וקנדים ארופאים משמעותי. אצלSSB הראו יפנים עצמיות, וגברים לתכונות

מגדר.

FSBכמשפיעה. נמצאה למגדר. תרבות גורם מצא לא משפחה(: הניתוח משרתות )הטיות

טוב מהאוכ' היה משמעותית קטן שאחוז דיווחו הארופאים וגם האסיאתים ליפנים, גם בהשוואה

אפקט מראה בינאישיות לתכונות FSBעצמאות. לתכונותSSBמ גדול היהFSBמשפחתם. מבן

בהשוואה משפחתם מבן טוב מהאוכ' היה גדול אחוז העריכו לתרבות, היפנים משמעותי

מהארו-ק'. משמעותית שונים היו שלא באמצע, למרות ואסיאתים. אסיאתים-ק' היו לארופאים

האסי-ק' . גםתוכן להבדלי תמיכה .זוהיSSBמ התכונות, ויותר מערכות בשתי גבוהFSBיפנים:

יותר, היו עצמם, וחשוב את מאשר יותר משפחה בן כשהעריכו הטיות הארו-ק' הראו וגם

תרבות בין היחסים את מדגיש הארו-ק' ליפנים, וזה בין היפנים. האסי-ק' נפלו משל ותר גדולות

של זו תרבותית בין כן, תבנית אדם. על של משפחתו לגבי לחיוב מוטות והשקפות המערב

התרבויות משתי חברים : מדועאפשרי ארטיפקט. התהליך הבדל בהשקפת תוצאות, תומכת

תכונות לפי משפחה בן שבחרו עצמם, הגיונית, בהינתן את מאשר משפחתם בני את יותר ייפו

1 , מחקרלסיכום יותר. גבוהים ציוניו כן מהממוצע, ועל וגבוה כטוב בעיניהם חיוביות, ושנחשב

כפי חזקות אינן אלה נטיות אך משפחתם בני את להאדיר נטיות כמה מציגים שהיפנים מדגים

CSE לפייפנים. אצל עצמית הערכה לגבי בחוזקה מקושרות לא קנדים, והן אירופאים אצל שהן

. ראייההארופאים , מאשרבחיוב פחות קבוצתם את העריכו שאחרים חשו היפניםציבורי,

תרבויות מאשר מערביות מתרבויות אנשים אצל מודגשת יותר הנה הקבוצה של חיובית

היתה המשפחה את המשרתות הנטיות עבור ההערכה : מטרתהמחקר מגבלתמזרחיות.

– הפרט משתייך קב' אליה בהערכת , המתמקד2 מחקר נעשה קב' ולכן ולא אינדיבידואל

:2 מחקרההבדלים. כן ועל ריאליים אינדיבי' במונחים כל רואים שהיפנים אוניברסיטה. יתכן

הערכה אוני' יריבה. שאלון , מולUSE האוני' שלהם של עצמית הערכה בשאלון השתמשו

מהיפנים, וגם גבוהים היו הציונים הקנדים דמוגרפיים. בקרב , שאלוניםCSE קולקטיבית עצמית

הבדל בהשקפת האוני' שלהם. תומך את המבטלת נטיה הפגינו האוני' המתחרה. היפנים לגבי

הקנדים. בקרב נפוצים שהם כפי יפנים בקרב נפוצים אינםSSB וFSB: מסקנה. התהליך

מתמקדים עצמם, הם כלפי גם ביקורתיים להיות אנשים מעודדת היפנית התרבותית הסביבה

הקשורים התרבותיים האידיאלים את להשיג ובמגבלותיהם. הקנדים, מסוגלים בחסרונותיהם

בין תבנית נמצאה , לא1 למחקר עצמם. בניגוד של חיובית ראיה ואינדי' ע"י בעצמאות

:1 למחקר אישיות. בהתאם והבין העצמאיות התכונות לגבי הנבדקים להערכות ביחס תרבותית

הבדלים של בתהליך הבדל בהשקפת תומכים המחקרים2לתרבות. משמעותית השפעה ישנה10

הקב' מאשר את המשרתות יותר חלשות נטיות הפגינו העצמי. היפנים בחיזוק תרבותיים

מקבילים עצמי בחיזוק תרבותיים הקב'. הבדלים את מבטלת נטיה אף הקנדים, ולעיתים

הם הממצאים כי ( יתכן1: מגבלותוהקב' דומה. העצמי לחיזוק שהמוטיבציה הקב' כך לחיזוק

בשל האמיתיים הפנימיים ומחשבותיהם רגשותיהם את לחשוף לא היפנים של מהנטיה כתוצאה

על מתבסס ( המחקר2אמפירית. תמיכה זו להשערה החיצוני, אין לרושם בנוגע דאגתם

מתגלה היתה למע' יחסים הקשורות תכונות נבדקות היו שאם פנימיות. יתכן תכונות בדיקת

את תופסים אנשים בו באופן תרבותי בין הבדל ( קיים3היפנים. אצל גם עצמי לחיזוק נטיה

תכונותיהם את לתפוס נוטים במערב אנשים כי שינוי. נמצא כברות או כיציבות תכונותיהם

המזרח, להם. לעומתם, אנשי תועיל לא עצמית ביקורת ( ולכןהישות תפיסת) יותר כיציבות

יכולה עצמית ביקורת ( ולכןהמדורג השינוי תפיסת) שינוי כברות תכונותיהם את תופסים

בעתיד. יותר גדולים והצלחה שיפור לכדי ולהביא להועיל

Tafarodi & Swann גלובלית/ עצמית והערכה קולקטיביזם – - אינדיבידואליזם 6 מאמר

עצמית. תרבות להערכה קולקטי' קשור–אינדי' של תרבותי מבנה כיצד לבדוק מעוניינים

מתנגדת , אךSelf Liking- SL – עצמית בהערכה אחד מימד של התפתחות מעודדת קולקט' גבוה

אינדי' גבוה, . לעומתן, תרבות Self competence- SC– עצמית בהערכה שני מימד להתפתחות

cultural trade הפוכים גומלין יחסי תאוריתהמימדים. מבחינת הפוכה באסימטריה מתאפיינת

off hypothesisאמריקאים. כצפוי,343 מול סינים302 עם מדגם של השוואה ע"י נחקרה

קולקטי' האמריקאים. תרבויות לעומתSL ב גבוה אבל, ציוןSC ב נמוך ציון קיבלו הסינים

מרכזיים. לעומתן, כערכים חברתיים, פשרות חברתית, קשרים תלות מדגישות

חברתית. הפוכים: עצמאות, אוטונומיה, אסרטיביות בערכים מאופינותאינדי' תרבויות

קולק' ואינד' ויכולה בתרבויות נבדלת העצמי של הפרטים, הבניה של העצמית בהבנה שוני יש

למרקוס מתיחס עצמית. המחבר הערכה ובמקורות שבצורות בהבדלים ביטוי לידי לבוא

שייכות פחות לו ויש מערבי רעיון במקור הוא עצמית ההערכה מושג האם , ששאלווקיטימה

גס דמיון קיים לתרבות, וכי ספציפית מאוד היא עצמית הערכה כי טוען קולקטי', והוא לחברות

ומזרחית. מערבית בתרבות העצמית ההערכה במבנה

11

ביניהם יש אך מזה זה נבדלים מימדי. הם דו , מבנהSC וSL הם גלובלית עצמית הערכה מרכיבי

אותו של הערך כלפי האחרים הערכת על חיצוני, מבוסס או חברתי : מימדSLגבוה. מתאם

ואוטונומי, נובע פנימי : ממדSCהפרט. כלפי אחרים של בפעולות המשתקף פרט. יחס

מהצלחה כתוצאה יעילות הרגשת לפרט. מעין שהצליחה מטרה התנ' מכונת מההיסטורית

התרבותית. החליפין תיאורייתThe cultural Trade-off Hypothesis הפרט. במטרות

אוריינטציה , ישSL לפיתוח בקב', מובילה האחר צרכי על דגש , ששמהקולקטי' חברה

ולכן קשור הפרט אתם לאנשים והסתגלות התאמה או אחרים וריצוי חברתית חברתית, רגישות

תעכב עצמית חיבה המעודדת מירבי. חברה הוא מאחרים כהערכה חיובי שיקוף לקבל הסיכוי

עצמית. יכולת של התפתחות

של הקטנה מהאחרים- יש חשוב ואסרטיביות, העצמי עצמאות , המדגישהאינדיבי' בחברה

עצמו את שופט . הפרטSC ל גבוהה שכיחות יש ולכן הפרט כלפי הסביבה תגובת חשיבות

לעצמו. שהציב האישיות למטרות בדרך ומהצלחותיו מהתנהגותו ומושפע תחרותית במציאות

של מקרים חברתית. ולכן כתגובה ותיסכולים קונפליקטים חברתי, מזמין בוויסות זה מחסור

רווח: לפרט ע"י , מאוזןעצמית הערכה, SE של קיימים. המחיר אהדה וחוסר תוקפנות

של והגדלה הקבוצה בצרכי התחשבות של עצמי=< הפחתה בביטוי פעולה חופש התחרותי

. SC - עליה הפרט יכולת לגבי השליטה תחושת

נמוך היה גלובלית עצמית הערכה ציון כי עצמית, מצאו הערכה בנושא קודמים מחקרים

סינים נבדקים300: כ- שיטה. SE ממדי בין הפרדה עשו לא אינדי', אך קולקט' לעומת בחברה

מדדו בוsc-sl ( שאלון1: שאלונים על אנונימי באופן . השיבו19 ממוצע ואמריקאים, גיל

ספציפי לתחום השייכות עצמי הערכות ( שאלון2הממדים. משני המורכבת עצמית הערכה

יכולות. של מס' ממדים ע"פ עצמם מדרגים , העוניםsaq והמרכזיות

פיזית. אם (, משיכהscל קשורים )אלו מוסיקה או : אקדמי, חברתי, ספורט, אומנות ממדים5

מידה יוכיח המדגמים, זה בשני תקף יהיה זה לחמישי, ואםsc ביןsaq בשאלון להבחין יהיה ניתן

עצמית. הערכה ממדי ועבורslsc שאלון עבור והתאמה ערך שווה של

הסינים. אצל יותר גבוהSC ל קשור שלאSL של החלק כי עולה מהניתוח :תוצאות

(בונד) בעבר מארה"ב. מחקר נבדקים אצל יותר גבוהSL ל קשור שאינוSC זאת לעומת

של העצמית מהאמריקאים. כאן, היכולת חיוביים פחות במונחים עצמם מתארים שסינים הראה

. אין1: מגבלותלאמריקאים. בהשוואה גבוהה העצמית החיבה ואילו יותר נמוכה הסינים

לשווה הוכחה סופקה המדגמים. לא שני ביןSL וSC ב איכותי או כמותי לשוויון ישירה הוכחה

. לגבי2שחשבו. ממה הפוך בכיוון יצאו הסקלות, הממצאים של מלא שוויון הוכיחו הערך. לא

:השלכות התוצאות בין הנבדקים מלבד אינד'-קולק'. אחרים הבדלים שנלקחו, ייתכן המדגמים

: כותבי המאמר מצאוהמשותףיש דברים משותפים בין התרבויות ויש הבדלים בין התרבויות.

ויש לשקול באופן רציניtrade-offדמיון ביסודות עליהם בנויה הערכה עצמית. יש אישור לתיאורית ה-

חשיבה חדשה שלפיה קולקטי' גבוהה ואינדי' גבוהה גורמים למחירים ותועלות הפוכים בו"ז עבור

הערכה עצמית. בתרבויות קולק' יש נטייה להכניע נטיות אישיות כשהן מתנגשות עם רצון הכלל

וזה מקטין את יכולות הפרט לחוות עצמאות ושליטה על חייו. כשפרט מנטרל את התשוקות12

הספונטניות שלו ואת הבחירה האישית השונה מהקולקטיב הוא גם מוותר על החוויה של מיוחדות

שנובעת כפעולה של הגדרה עצמית.

בתרבויות אינדי' הצורך במיוחדות מהסביבה נענה באופן חלקי לפחות ע"י פעולות המדגישות את

האישיות, פעולות לא קונפורמיסטיות.

באמצעות חיברות הפרטים לעשותSLתרבות שמעניקה "שכר גבוה" להרמוניה חברתית תקדם

את אותם דברים שיובילו אחרים לקבל ולהעריך אותם. בתרבות קולק' יש יותר תמיכה חברתית

חופשויש פחות עוינות, זרות ובדידות לעומת תרבויות אינד'. לעומתן בתרבויות שמדגישות

ואי תלות בלחץ חברתי, יש שכיחות גבוהה לקונפליקטים בין קבוצות ובתוך הקב', וישפעולה

ליחיד יותר קושי להסתדר עם חברי קבוצתו.

שגיאה לחשוב שאינד' גבוהה או קולק' גבוהה מורידים לגמרי את אחד הממדים של הערכה

עצמית. שני הממדים קיימים בשתי התרבויות.

הוסיפו נדבך נוסף מעבר לטענה כי אצל היפנים הנטיה לביקורת עצמיתהיינה ולהמן – תוספת

בהצגהמחליפה את הנטיה להאדרה עצמית. העלו את האפשרות כי ההבדלים נובעים משונות

. השאלונים מבוססים על דיווח עצמי. יתכן כי ההבדלים נבעו מדרך ההצגה העצמית שלהעצמית

כל תרבות, האמריקאים יכולים להיות מושפעים מהנורמה המעודדת אנשים להציג עצמם כבעלי

מעודדת אנשיםהנורמה נורמה הפוכה, של צניעות וענווה. לא ברור אם –בטחון עצמי, וביפן

לחוש ענווה או רק להימנע מלהפגין שחצנות בפומבי. הם ניסו לבדוק זאת ע"י בדיקת תפיסות

אלו בעקיפין )דיווח כמה הם טובים מאחרים(. הנבדקים התבקשו להסיק אם הם טובים יותר

מאחרים בביצוע מטלה שהיתה חדשה להם. הם יכלו לבקש מהמחשב עוד נתונים. החוקרים

היה דרוש מידעמקנדהבדקו כמה מידע היה דרוש לנבדק ע"מ לבחור בתשובה. למשתתפים

מועט יחסית כדי להגיע למסקנה שהם טובים מאחרים מידע רב יחסית כדי להגיע למסקנה כי

טוענים כי מקורם שלהיינה ולהמן התגלה דפוס הפוך. היפניםהם פחות טובים מאחרים. אצל

ההבדלים בביטויים של הצורך בהאדרה עצמית הוא בהבדלים בחשיבות שתרבויות שונות

מיחסות להערכה עצמית לעומת החשיבות שהן מיחסות להערכה מצד אחרים. ביפן אנשים

שואפים להערכה מהסובבים אותם. במערב, אנשים מייחסים חשיבות רבה לכך שהאדם יראה

עצמו באור חיובי ויהיה בעל הערכה עצמית גבוהה. הסיכוי לזכות בהערכה מצד אחרים גבוהה

כשהאדם עוסק בשיפור ובביקורת עצמית במקום לעסוק בהאדרה עצמית.

: גם אצל אנשי המערב יש בתנאים מסוימים, נכונות לביקורת עצמית. נמצא כי סטו'הסבר נוסף

מעדיפים לשמוע משוב חיובי כשמדובר בתכונות יציבות, אך כשמדובר במאפיינים שאפשר

לשפר, הם נכונים לקבל משוב ביקורתי שיעזור להם בעתיד.

סיבתי בייחוס וייחודיות אוניברסליות– 4 פרק

/ מילר יומיומיים למאורעות הסברים והתפתחות - תרבות 7 מאמר

אובייקטיבים במשתנים תלוי שלישי, בלתי כמשתנה התרבות השפעת להמחיש המאמר מטרת

גילאית ובין תרבותית בין לשונות סובייקטיבים, כהסבר מידע( או לעבד הנבדק קוג' של )כיכולת

13

נדרשו אותם יומיומיים מצבים הוצגו בו ב"ת מחקר באמצעות תהיה הסיבתי. ההמחשה בייחוס

האדם. המאמר של הוליסטית משיקגו- אינדיבי' ומהודו- תפיסה נבדקיםלהסביר. הנבדקים

ופחות תרבותיות בתפיסות מהבדלים נובעים להודים אמריקאים בין ביחוס הבדלים כי יוכיח

אישי. מנסיון קוג' או מהתפתחות

קיים תיעוד למציאת הבדלים בין-תרבותיים והתפתחותיים בייחוס חברתי. התייחסות לגורמים

בחברות מערביות. מבוגרים אמריקאים מדגישיםהגיל עולה בצורה משמעותית עם פנימיים

בעיקר תכונות אישיות ומזג כשהם מסיקים לגבי מצב חברתי. ילדים מערביים נוטים להדגיש

פעולות, יחסים ב"א וגורמים נסיבתיים אחרים, כשהם מתארים התנ' של אחר. למרות שאין מידע

, יש הוכחות לכך שמבוגרים לא-מערביים בד"כ מדגישים פחותלא מערבייםרב לגבי ילדים

מאפייני אישיות ונותנים יותר משקל לגורמים נסיבתיים, מאשר בוגרים מערב -אירופאיים.

קוגניטיבי קוגניטיבית.הסבר ביכולת ב"א פנימי : הבדלים ייחוס לעשות כדי זה, לפי הסבר

נדרשת יכולת הבחנה מופשטת, כדי לאפשר סיווג התנהגויות שונות מעבר לזמן ולמצבים, על

תפיסתי. דמיון של מתנגדת שהמחברתנראה בסיס שיתכןל ומסבירה הקוגניטיבי, הסבר

המבחן ולא מיכולת קוגניטיביתממורכבותשהביצוע הנמוך במשימות סיווג שניתנו לנבדקים נבע

נמוכה.

. לילדיםנרכש: הסבר נוסף להבדלי תרבות וגיל מתבסס על כך שהייחוס הסבר של הניסיון

מערביים ולבוגרים לא מערביים, חסר נסיון הנובע ממודרניזציה, המפתחת חשיבה קוג' מופשטת.

נמצאה תמיכה להסבר זה ע"י מחקרים המדגימים שימוש רב יותר בסיווג קטגורי בקרב נבדקים

: מבחינה אמפירית ותיאורטית, חשיפה לתנאים שוניםעמדת המחברתשנחשפו למודרניזציה.

הדורשים סיווג קטגורי, לא יכולה להסביר במלואם את ההבדלים הבין-תרבותיים ובין גילאים

בנטיה לייחוס: מחקר שנערך לאחרונה מראה שיתכן שההבדלים נבעו מאי שוויון במצבי הניסוי

שהוצגו לנבדקים מרקע תרבותי שונה, ולא מהבדלים ביכולת הקוג' או בנסיון האישי. נמצא כי

נבדקים שנחשפו להשפעות המודרניזציה, הראו יותר סיווג מופשט במטלות שהדגישו היבטים

בכל המשימות.ולאמודרניים

של אדם,בזיקה התרבותית: הסבר אלטרנטיבי לייחוס מתמקד הסבר השפעת התרבות

המשפיעה על הפירוש שאדם מייחס לניסיון. הבדלי תרבות בנטיה לייחוס נובעים, לפחות

, לעומת תפיסה תרבותיתמערביותבחלקם, מתפיסה תרבותית אינדי' המתפתחת בחברות

הוליסטית של אדם בתרבויות לא-מערביות.

תפיסת האדם בתרבויות מערביות רבות מדגישה את הייחודיות והעצמאות של האדם מההקשר.

שונות בין אנשים נתפסת כנובעת מגורמים פנימיים באדם. לעומת זאת, השקפה תרבותית

מדגישה פתיחות ותלות הדדית בין האדם לסביבתו. תרבויות כאלה נוטותלא-מערביותבמדינות

,המערביתלהסביר שונות במונחי אינטראקציה, כנובעים מיחסי האדם עם הסביבה. התרבות

המדגישה את האוטונומיה של אדם מהשפעות סביבתו ואחריות האדם למעשיו, מעודדת את

המייחסים לחפש סיבות פנימיות כמנבאות התנ' מעבר למצבים ולנסיבות, ולהבחין בין אדם אחד

, אופיינית התפיסה בה הדגשת המשתנה המצבי בהתנ' והתיחסותלא מערביותלאחר. בחברות

לתפקיד החברתי ולא לאינדיבידואל כיחידה נורמטיבית ראשונית. אפשר ליישם את נקודת המבט

14

, נראה שתפיסתמערבית בייחוס חברתי. בחברה הגילהתרבותית גם כשמפרשים הבדלי

הייחוס עולה עם הגיל דרך תהליכי התירבות ונרכשת התפיסה האינדי' של האדם בחברות אליו.

, נראה כי תפיסת הייחוס מסתגלת ומותאמת במהלך ההתפתחות בכיווןלא מערביתבתרבות

טוענתמילרשל תפיסה הוליסטית של האדם, עמדות המדגישות את השפעות הקשר על ההתנ'.

שבתרבויות מסוימות האדם נתפס כיחידה המרכזית, כאינדיבידואל בעל תכונות עמדות רצונות

וההבדל בינו ובין אנשים אחרים ברור וחשוב. לעומת זאת תרבויות אחרות מתאפיינות בכך

שהאדם מזוהה על פי התפקידים שהוא ממלא ולכן אין משמעות רבה לתכונות האישיות אלא

לתפקיד. על פי מילר זה ההבדל העיקרי והחשוב בין התרבות המערבית לתרבות הלא

מערבית.

: להראות כי מקור ההבדלים בטעות היחוס הבסיסית הינו תרבותי ולא קוג' אומטרת המחקר

8,11,15,30קשור בהתנסויות בחיים. המחקר כולל אמריקאים והודים מקבוצות גיל שונות

מעשה כלשהו שעשה מישהו: הנבדקים נתבקשו לתאר בעצמם: שיטהומסטטוס חברתי שונה.

שהם מכירים היטב ושהם יודעים שהיה טעות לעשותו.מעשה כלשהו שעשה מישהו שהם

מכירים היטב ושהם יודעים שהועיל למישהו אחר.

למעשה הם נתבקשו לתאר שני מעשים מכל סוג ומיד אחרי כל תיאור להסביר למה המעשה

הוא רעש במחקר, כלהחיסרוןנעשה לדעתם. וזה מה שמילר חיפשה, את ההסבר להתנהגות.

אותה הוא בחר לתאר ולא התנהגות סטנדרטית אחת.אחרתנבדק למעשה מסביר התנהגות

אחת' מילר טענה שאין אפשרות להשתמש בהתאתיקה מוכתבת הוא בהתגברות על היתרון

בתרבויות שונות.

מבוגרים אמריקאים ייטו ליחס התנ' לתכונות, יותר ממבוגרים הודים, בעיקר(1: השערות

ההבדל בסגנונות הייחוס בין הודים לאמריקאים יהיה גדול יותר ביחס(2בתכונות שליליות(.

בקרב אמריקאים תהיה עליה עם הגיל בנטיה לייחוס תכונתי. בקרב ההודים(3להתנ' שליליות.

לא יהיו(4 מצבי. )בעקבות אנקולטורציה- רכישת תרבות(. סתהיה עליה עם הגיל בנטיה לייחו

3 השוואה בין (5הבדלים בין הקבוצות השונות ביכולת חשיבה מופשטת )שלילת הסבר קוג'(.

קבוצות של הודים שנבדלות בחשיפה למודרניזציה לא תניב את ההבדלים שההסבר ההתנסותי

(.ןמנבא )שלילת הסבר הניסיו

. ייחוסים1 ייחוסים פנימיים: מבוגרים אמריקאים < מבוגרים הודים, השערה (1: תוצאות

הבדל גדול יותר כשמדובר במעשים שליליים,(2חיצוניים: מבוגרים הודים < מבוגרים אמריקאים.

. אמריקאים, עם הגיל גברה הנטייה3 הבדל התפתחותי בשתי התרבויות, השערה (3. 2השערה

מתאים להסבר של התפתחות קוגניטיבית ממנו היא רוצהגם הבעיה היא שזה לייחוס פנימי.

נלוגית בגילאים שונים והראתה שאין בעייתאלהימנע. לכן בדקה את היכולת לבצע מטלה

הודים, עם הגיל גברהביצוע בגילאים השונים. מכאן טענה שאין הבדל בייחוס בגילאים השונים.

ההסבר ההתנסותי נשלל,(5 לא נמצאו הבדלים ביכולת חשיבה מופשטת. (4הנטיה ליחוס מצבי.

(, והודים2(, אנגלו הודים- מוצא מעורב ארופאי הודי)3 קב' הודים- ממעמד בינוני )3: 5השערה

15

, מבחינת חשיפה לערכי תרבות המערב:1<2<3(. מבחינת חשיפה למודרניזציה 1ממעמד נמוך)

נתמך.התרבותי ההסבר 1,3<2

תומכות בהסבר התרבותי להבדלים ביחוס. עם זאת, עדיין אפשר1: תוצאות מחקר הסבר חלופי

לפרשן כהבדלים הנובעים מהשונות בהתנהגויות שתיארו והסבירו הנבדקים מתרבויות שונות.

נתנו לאמריקאים להסביר את הסיפורים של ההודים )רק שליליים(: והם הסבירו זאת– 2מחקר

באופן שנתן יותר משקל לתכונות מאשר ההודים. הייחוס התכונתי היה חזק יותר עבור התנ'

שליליות.

: המחקרים שתוארו במאמר מרחיבים את הגישות הקיימות לגבי ייחוס חברתי, בכך שהםסיכום

מספקים הוכחה להשפעה הבלתי-תלויה והעצמאית של התרבות על תהליכי הייחוס. הוכחו

הבדלים בייחוס בין תרבויות המייצגות השקפה אינדיבידואליסטית כמו בארה"ב, בהשוואה

האדם, כמו בהודו. לתרבויות המייצגות גישה הוליסטית של

וניסבט / צוי תרבותיים בין והבדלים מצבים - בולטות 8 מאמר

קרובות לעיתים מארה"ב. האסיאתים שונה סיבתי ייחוס של תבנית יש שבאסיה הראו מחקרים

יותר מצביים הסברים מעדיפים סיני שעיתון מצאו ופנג מוריסתכונות. של מהסבר להתנ'

שני לאותם ייתנו האמריקאים םשהעיתוני מצב, בעוד גורמי של במונחים רצח מקרי2 מסביר

הישגים ייחסו אמריקאים ספורט שכתבי מצא אדם. לי לתכונות הקשורים הסברים רצח מקרי

חיצוניים. לגורמים תוצאות ייחסו קונג שבהונג השחקן, בעוד של פנימיים לגורמים בספורט

נוטים גם נוגעת האסיאתית הנטיה של הפנימיות בתכונות ולא בנסיבות להתמקד לבע"ח,

הערכות לגבי בהנחות להשתמש נוטים סטו' קוריאנים(1: התנ' בניבוי ב"ת הבדליםהחיה.

תאור(2סטו' אמריקאים. משעשו יותר התנ' אחרים המצב, בחיזוי על מידע בסיסיות, כגון

הקשר גורמי של במונחים יותר עצמם את והודים, תארו האחר- יפנים, קוריאנים מול העצמי

לאסיאתים תכונות מאשר ספציפיים ולאמריקאים מצב תאוריות יש מופשטות. להתנ',

של בתכונות מתמקדים באדם. האמריקאים-ארופאים המתמקדות תתיאוריו יש םולאירופאי

.טהאובייק של להקשר או לשטח יותר נוטים , והאסיאתיםולהסביר לנבא במטרה טהאובייק

היה למעשה טבעי, אשר במצב התרחשו ההתנהגויות שרוב קודמים, היא מחקרים של מגבלה

ההתרחשות. מאחורי העומדת הסיבה מה לדעת דרך תרבויות. אין ע"פ שונה

את אחר, ולהסיק אדם שכתב קטע לקרוא מתבקשים , משתתפיםטיפוסי ייחוס במחקר

את לבחור היה יכול שהאדם אמרו , המשתתפיםבחירה בתנאיהנושא. כלפי הכותב עמדת

מסוים, ופחות צד על לכתוב נדרש שהוא , אמרובחירה חוסר של לתמיכה. בתנאים הצד

של מציאותיות לא המצבי, וציפיות שהאילוץ הציעו ומאלון אלו. גילברט בתנאים הצדיקו

אילוץ, שישנו לב ישימו לא לעיתים הבסיסית. אבל, מערביים הייחוס לטעות התנהגויות, גרמו

לכתיבה גרמה מרצה של שהוראה יאמינו המצביים, ולא הנתונים את שיחלישו כן, סביר אם וגם

עמדתו. לכתיבה, לביטוי הביאו האישיות שהתכונות מקרה, יטענו בקסטרו. בכל תומכת

16

מחקרהקוריאנים-מזרח. מאשר אמריקאים-מערב אצל יותר גבוהה סהייחו טעותהשערה:

מוות. לנבדקים לעונש מתנגד או שתומך מאמר לקרוא וקוריאנים אמריקאים לנבדקים תנו נ:1

בחירה חוסר של במצב ולנבדקים בחירה של בתנאים נכתב שהמאמר נאמר בחירה של במצב

התבקשו מוות. הנבדקים עונש של אחד בצד לתמוך מרצו ע"י התבקש המאמר שכותב נאמר

סטודנטים202: הנבדקים מוות. עונש כלפי הכותב של האמיתית לעמדתו להתייחס

איך להבין "ניסיון כך המחקר מטרת את הסביר הנסיין קוריאנים. סטודנטים159ו אמריקאים

מועט". לנבדקים מידע על בהסתמך אחר אדם של ועמדתו אישיותו את באמת שופטים אנשים

)למשל( בעד מאמר כתוב "אנא לכותב שניתנו, כביכול ההוראות את הראו בחירה חוסר בתנאי

בתנאי שלך". לנבדקים הכתיבה כושר את בודקים לעמדתך, אנו קשר מוות, ללא עונש נגד או

כושר את בודקים מוות, אנו עונש נגד או בעד מאמר כתוב "אנא היו שההוראות אמרו בחירה

מוות, עונש כלפי הכותב עמדת את הנבדקים שיערו המאמר קריאת שלך" . לאחר הכתיבה

החוקרים המאמר: של הנתפס הערך.מוות עונש לגבי האישית דעתם את והביע ואח"כ

.שכתב לזו הפוכה בעמדה החזיק הכותב כאילו נבדקים ע"י מתפרש חלש שמאמר הראו

דרגה איזו10 בן סולם על לסמן להם הבחירה, נתנו של המניפולציה את לבדוק : כדיתוצאות

חופש רמת את תפסו בחירה בתנאי נבדקיםהכותב. של הבחירה חופש למידת מתאימה

בעד מאמר שקראו בחירה. נבדקים חוסר שבתנאי מאלו יותר כגבוהה הכותב של הבחירה

מאמר שקראו אלו שייחסו ממה מוות עונש כלפי המאמר כותב של יותר חיובית דעה ייחסו

תוכן של האינטראקציה ע"י התחזק זה אפקט.המאמר תוכן של עיקרי אפקט , זהונגד

חוסר בתנאי מאשר למאמר יותר דומות עמדות לכותב ייחסו בחירה . בתנאיובחירה המאמר

חוסר תנאי האמיתית, בין לעמדה המיוחסת העמדה בין בהתאמה זאת, הירידה בחירה. עם

העובדה ביותר חשובההקוריאנים. מאשר האמריקאים עבור יותר חזקה היתה לבחירה בחירה

לתוכן הכותב של האמיתיות העמדות בין חזקה התאמה ייחסו התרבויות משתי שנבדקים

נבדקים אמריקאים הביעו עמדה תומכת יותר בעונש מוות .בחירה חוסר בתנאי המאמר

מנבדקים קוריאנים.

הדמיון ביןנבדקים אמריקאים תפסו את איכות המאמר כנמוכה יותר משתפסו נבדקים קוריאנים.

האילוצים( 1: הסבריםהדעה האישית לעמדת הכותב נמצא לא משמעותי בשתי הקבוצות.

.מספיק עבור נבדקים קוריאנים המצביים )ללא בחירה, במקרה זה( עשויים שלא להיות מוכרים

הנחקרים התייחסו ו המטילים ספק בתוקפו של כלי המדידה היותחלופייםהסברים ( ארטיפקט: 2

טענומרכוס וקיטימה: מחקרים תומכים למאמר כאילו הוא מידע הרלוונטי לגבי עמדות הכותב.

שאנשים מתרבויות שיש בהן תלות פנימית מרגישים שהם צריכים לקרוא את מחשבות האחר

כשהם מעורבים באינטראקציה ב"א, ולקחת את ציפיות האחר בחשבון, גם אם אינו מביע אותן.

במיוחד כשהיחסים היררכיים באינטראקציה, נבדק )נמוך( צריך לצפות שנסיין )גבוה( ייתן רק

מידע רלוונטי. הקוריאנים ציפו לפחות 'רמאות' מצד הנסיין, זה אמור להסביר מדוע הקוריאנים

הקוריאנים תפסו את המאמר כטוב:בעיה מתודולוגית יראו טעות ייחוס בסיסית חזקה יותר.

יותר מהאמריקאים. זו אולי תוצאה של הצניעות האסייתית לגבי השאלה בה נדרשו להשוות את

המאמר למאמר שהם עצמם היו כותבים. התוצאות מעלות את האפשרות שהקוריאנים הראו

17

טעות ייחוס בסיסית גדולה יותר כיוון שהם מצאו את המאמרים בתנאי חוסר בחירה כתובים טוב

. ניתוח השונות לא תומך באפשרות הזו.שכנועכל כך עד שהם מצביעים על

, ניסו לצמצם את הטעות, במקום נסיין הנבדקים היו באותו מצב של כותב2כפתרון, במחקר

המאמר לפני שהם שפטו את עמדת הכותב, מניפולציה זו נועדה לחשוף את הנבדקים לאותם

אילוצים מצביים בהם הכותב חווה מצב של חוסר בחירה. דרך נוספת, נתנו להם טיעונים תומכים

אפשר אתאו מתנגדים לעונש מוות, ונאמר להם שגם כותב המאמר השתמש בהם. מחקר נוסף,

הגדלה של ההכרחיות שבמצב קושרה עם הפחתה גדולה יותרהבולטותההזדמנות לבחון אם

ניבאו עבור :הנחות המחקר ." עבור קוריאנים מאשר עבור אמריקאיםמשתתףבהטיית "שחקן-

בטעות הייחוס הבסיסית, דברישנולא שבולטות האילוצים המצביים האמריקאיםהמשתתפים

הייתה שבולטותקוריאניםהיא תהייה זהה בשלושת המצבים. בניגוד להם ההנחה אצל נבדקים

קטנה משמעותי בטעות הייחוס. טעות הייחוס הבסיסית צריכה להיות לשינויהאילוצים תגרום

, הםחשיפה וויכוח מאשר בתנאי חוסר בחירה ואולי אף קטנה יותר בתנאי חשיפהיותר בתנאי

ציפו שהנבדקים הקוריאנים יהיו פחות סובייקטיבים כלפי השחקנים-הצופים מאשר הנבדקים

שהסבירו כמו התנהגותם את יסבירו הנבדקים באיך התעניינו החוקרים: שיטה האמריקאים.

מצביים. אילוצים ע"י האחרים' התנ ואת התנהגותם את יסבירו שהם האחרים, צפוי'התנ את

אחר. כדי של מאמר מאשר מדעותיהם הושפעו פחות שלהם שהמאמרים יראו הנבדקים

שאלות:2 הציגו המשתתף הצופה הטיית את לבדוק

באיזו מידה ביטאת את עמדתך האמיתית בנוגע לעונש מוות במאמרך?

באיזו מידה הביע האחר את עמדתו האמיתי במאמר בנוגע לעונש מוות?

העלאת הבולטות של הנסיבות לא שינתה בשלושת המצבים אצל הנבדקים: תוצאות

האמריקאים, אך השפיעה על הנבדקים הקוריאנים. התוצאות מראות שאילוצים מצביים השפיעו

על הקוריאנים. למרות זאת בניסוי של חשיפה + ויכוח הקוריאנים לא הושפעו מאילוצים מצביים.

להוראות מאשר האמריקאים. ואם כך,םהסבר אפשרי: יתכן והקוריאנים יותר קונפורמיי

4הקוריאנים היו יכולים לכתוב מאמרים משכנעי ולהשתמש במספר רב יותר של טענות מתוך ה-

כתבו מאמרים כי יותר להוראות הנסיין םקונפורמייהאמריקאים נמצא כי לעומת האמריקאים.

שניתנו להם במאמר. טיעוניםה 4-יותר משכנעים, יותר ארוכים, השתמשו ביותר מ

בחיוב נענו האמריקאים כי משמעותיות ליותר 2 מחקר תוצאות את הופכת זו עובדה

איםקימהאמר בשונה ניםבולט, קוריא הופך המאולץ המצב כאשר:דיוןהמצביים. לאילוצים

לטעות פגיעים פחות נעשו מכך, הם ההתנ'. כתוצאה על ההשפעה את לזהות מסוגלים היו

ויכוח של במצב צומצמה ניםאיקור נבדקים עבור מכך, התגובה יותר מהאמריקאים. בסיסית

התנ' שתיאורית ההנחה עם עקביים אלה ספציפית. ממצאים ברמה נבדקה גישה וכאשר

נבדקים זאת לעומת התנהגותם, על המצב מהשפעת להתעלם יכולים רופאים-אמריקאיםישא

שיקף לא שכתבו שהמאמר דיווחו . האמריקאיםקשובים יותר נעשים נסיבות באותם ניםקוריא

בכך ותפיסתם להם, שניתנו הוראות עפ"י לכתוב עליהם שכפו בגלל האמיתית דעתם את

את שיקף האחר האדם של המאמר כי חשבו איםהאמריק זאת לעומת לקוריאנים. זהה יתהיה

של המאמר כי דיווחו הקוריאנים בניגוד כמוהם. בדיוק אותו שאילצו למרות האמיתית דעתו

18

ניתן: ראשיתכללי: דיון במאמר. השתקפה לא שדעתם כפי דעתו את שיקף לא החוקר

חוסר במצב בסיסית ייחוס טעות הראו אמריקאים וגם קוריאנים , שגם1+2 ממחקרים להסיק

נעוצה להיות יכולה בסיסית, הסיבה ייחוס לטעות סובייקטיביים אסייתים מדוע ברור לא .בחירה

מצבב בעיקר בולט נעשה כשהאילוץ: שניתאילוץ. מצבי של בולטות סרובח או לוגי בכשל

ניסיונם על להסתמך מסוגלים היו קוריאנים החוקר, כמו מצב באותו הנבדקים את שמציבים

מבולטות מעט הושפעו אמריקאים קטנה. בניגוד הייחוס טעות התנ' האחר, לכן לגבי

עצמם שהם הבינו קוריאנים ההחוקר, כמו מצב באותו היו הנבדקים:שלישיתהמניפולציה.

אמריקאיםה, צופה-משתתף. בניגוד בהבדל הבחינו ולא המצבי מהאילוץ הושפעו החוקר כמו

התנהגות אך מצבי אילוץ עקב יתהיה התנהגותם לטענתםצופה-משתתף, ההבדל את הראו

שהם הדיסוננס, מכיוון אפקט את מראים אנשים:יקוגניטיב דיסוננס. דעתו לפי יתהיה החוקר

פסטינגר של בניסוי נבדקים מצביים, למשל מאילוצים מושפעת שהתנהגותם כךל מודעים לא

דעתם את שסותר משהו לומר להם גרם ( לא$1) כספי שתגמול הרגישו אולי וקארלסמית

חייבים שהם להסיק צריכים היו חברתי, הם מצב של סיבתי תפקיד לזהות כשלון האמיתית, אך

לתפקיד מודעים היו הם לאחרים. אם אמרו שהם לאלו מתאימות דעות בעלי להיות

לצפות שעלינו נכון, הרי זה מופיעה. אם הייתה לא הדיסוננס והשפעת ייתכן הסיטואציה

שהתנהגותם לכך מודעים כנראה םהאסייתית. אסייתי בתרבות שכיח עצמה-נכנעות שהשפעת

את ליצור זה וע"י פנימיות סיבות לחפש צריכים לא והם מצביים אילוצים ע"י נגרמת לעיתים

בפרדיגמת האסייתים אצל דיסוננס בהשגת נכשלו מחקרים שני הדיסוננס. לפחות השפעות

עצמה-נכנעות.

אנו מעלים את השאלה הראשונה לגבי מי לא יהיה מופתע ממחקרים קלאסיים בפסיכולוגיה

מהמחקריםיופתעו אסייתים לא :חברתית? בהינתן התוצאות של המחקר העכשווי ושל האחרים

מאותה סיבה שחבריהם האמריקאים כן יופתעו. אם מחקרים קלאסיים אלו התנהלו, במקרה

באסיה, יתכן והם לא ימשכו את אותה תשומת לב שהיו מושכים בתרבויות מערביות. במידת מה

והיו מבוקרים בגלל חוסר הספק. ניתן לראות כי טעות הייחוס הבסיסית והטית הצופהייתכן

המשתתף נעוצות בהתעלמות מגורם המצב. כיום יש הסכמה כי אנשים מהמערב נוטים לראות

באדם את האחראי על התנ' ובמזרח נוטים להתיחס להקשר הכולל של התנ'. נטיה זו קשורה

, המתאפיינתאנליטיתלהבדלים כלליים יותר בדרך החשיבה, ונטען כי במערב החשיבה היא

החשיבה במזרח מאפייניו. סמך על לקטגוריה ובשיוכו באוביקט ,הוליסטיתבהתמקדות

יחד עם ההקשר בו הוא נתון.טהמתבטאת בתפיסת האובייק

ואלימות במלחמה וייחודיות אוניברסליות– 5 פרק

& אמבר / אמבר אישית בין ואלימות - מלחמה, חברה 9 מאמר

19

הבדלים תרבות, יש בכל וקיימת אוניברסלית היא אלימה תוקפנות של מסוימת שמידה אף

הקיימת התוקפנות מידת בין להשוות הקושישונות. בתרבויות הקיימת האלימות במידת

מתרבות שונה אלימה תוקפנות מהי של הגדרה(1סיבות: ממספר נובע שונות בתרבויות

החברים אנשים בין באלימות לראות יש האלימות. האם קורבן של זהותו(2)הפלות(. לתרבות

של סוג )מלחמה( אותו שונות לקבוצות השייכים אנשים בין )רצח( ובאלימות קבוצה באותה

קצר. זמן פרק תוך להשתנות יכולה מסוימת בחברה הקיימת האלימות מידת(3אלימות.

בין קשר מצא קאפריולי(1זה: בנושא : מחקרים באלימות בין-תרבותיים להבדלים הגורמים

(2בין-לאומיים. סכסוכים לפתרון כדרך נבחרה אלימות בה המידה לבין במדינה הנשים מעמד

שיעור לבין החברתית התמיכה גירושין( ומידת )אינפלציה, שיעור לחץ בין קשר מצא לנדאו

ששעורי רצח. מצאו מקרי שיעור )חום( לבין פיזי לחץ בין קשר מצאו אנדרסן(3רצח. מקרי

עם אלים עימות בין הקשר את הבודק מחקרניצחו. או הפסידו מלחמה, אם אחרי עלו רצח

בסכסוך. שהשתתפו החברות בתוך הפנימיים האלימות מעשי שיעור )מלחמה( לבין חוץ קבוצות

.בין-אישית לאלימות בעקבותיו הגורם לאלימות לחיברות גורמת שמלחמה היא הטענה

בחברה. החוקרים האלימות רמת לבין מלחמה בין הקשר את : לבדוקהמחקר מטרת

תרבויות להיות יכולות מסוימת במדינה לטענתם שכן מדינות מאשר תרבויות לחקור העדיפו

מידע(. לספק מנת על במדינות ששהו )חוקרים אתנוגרפים נתונים פי ומגוונות, על שונות

נותנת )מלחמה ב"א אלימות של גבוה לשיעור קשורה שמלחמה נמצא קודמים במחקרים

אחרים סוגים עם גם קשורה שמלחמה נמצא אתנוגרפיים לאלימות(. כן, במחקרים לגיטימציה

שונות. עבירות על יותר חמורים עונשים ומתן רעים מלחמתי, כשפים כגון: ספורט אלימות של

אחרות אלימות צורות לבין מלחמה בין הקשר את להסביר העשויות אפשריות השפעות שלוש

סוציאליזציה(1בבגרות: אלימה להתנהגות שגורמות בילדות חוויות על מבוססות והן

עונשים(. עם נוקשה וחיבה, חינוך חום של נמוכה )רמה תסכול הגורם חיברות( 2לתוקפנות.

נלווים לגורמים במקביל מתרחש אינו האב העדר שבהם מצבים לבדוק )חשוב אב העדר( 3

זמן מבלה האב בהן שבחברות נמצא קודמים במחקרים הערה:קשים(. חיים תנאי כגון אחרים

כוללים לכך הגברים. ההסברים מצד יותר רבה פיזית אלימות קיימת הילדים בגידול יותר מועט

אב(, העדר נוצר ממנה )שכתוצאה מלחמה של ומסורת האם ע"י יותר רבה פיזית ענישה

שכיחות בהן שנבדקה חברות186 של : מדגםהמחקר שיטת. המינית בזהות קונפליקט

לתוקפנות חיברות(1: תוצאותשני. מצד תוקפנות מעשי ושכיחות אחד מצד המלחמות

נמצאה בעונשים שמלוה נוקשה חינוך(2ולמלחמה. אלימות של גבוה לשיעור קשורה נמצאה

הפוך בקשר נמצאה וחיבה חום של נמוכה רמה(3. למלחמה לא אך ותקיפה לרצח קשורה

נמצאה לא המינית בזהות לקונפליקט שגורמת סוציאליזציה(4ב"א. אלימות ועם מלחמה עם

היא לתוקפנות שסוציאליזציה הם החוקרים מסקנותב"א. לאלימות ולא למלחמה קשורה

את מגדלים והורים מאחר מלחמה של תוצאה והיא ותקיפה לרצח ביותר החזק המנבא

בעלות להיות נוטות שלום השכנת של תהליך שעברו טובים. חברות לוחמים להיות ילדיהם

ישירות גורמת גם זאת. מלחמה עברו שלא חברות מאשר לאלימות יותר נמוכה סוציאליזציה

לאלימות. לגיטימציה נותנת והיא מאחר הב"א האלימות להגברת20

& Choen מחקרית/ בדרום: אתנוגרפיה הכבוד ותרבות עלבון, תקיפה – 10 מאמר

Nisbett

זו מאשר כבוד של לתרבות יותר כפופה ארה"ב בדרום האוכלוסייה האם הבודק מחקר

שלהם, ובסטטוס במעמדם כפוגע עלבון לראות נטייה בעלי הם הדרומיים שבצפונה. האם

של תרבותמעלבון. כתוצאה אגרסיבית להתנהגות יותר ומוכנים יותר מתרגזים הם והאם

חברתי. בתרבות ומעמד מוניטין של כנושא נתפסת קטנה מחלוקת אפילו שבה : תרבותכבוד

באופן להגנתו ולצאת שלהם לכבוד רבה מחשבה צעיר, להקדיש מגיל לומדים, החל בנים כזו

הסיבותלחימה. ויכולת פיזי גבריים, כוח ואומץ גאווה הוא כזו בחברה כבוד של ואקטיבי. פירוש

עדרים, בוקרים( )רעיית כלכליות הן כבוד של תרבות התפתחה ארה"ב שבדרום לכך

חוק חברתיים(. אכיפת ויציבות סדר לחוסר שהורגלו בריטניה מגבולות )מתיישבים והיסטוריות

ושיעורי בדרום הונצחה הכבוד לעצמו"(. תרבות שריף אדם )"כל מושחתת או יעילה בלתי

זו בצפון. תרבות מאשר יותר היום גם שם גבוהים קונפליקט או וויכוח של בהקשרים הרצח

עצמית, הגנה ולגבי נשק כלי להחזקת בנוגע ליברליים )חוקים המוסדות ע"י גם מונצחת

כבוד(. של רקע על אלימות למקרי הבנה והתייחסות

ניתן הבדל לא, יהיה כבוד, והצפוניים של לתרבות כפופים הדרומים : אםהמחקר השערת

שלהם, יתרגזו ובמוניטין במעמדם כפוגע עלבון יראו . הדרומייםלעלבון בתגובותיהם לצפייה

)פסיכו',קוגניציה, התנ'(. להתנ' אגרסיבית יותר מוכנים ופסיכולוגית( ויהיו )רגשית יותר

שיטתבאוני' משיגן. ולמדו בדרום או בצפון שגדלו לבנים : סטודנטיםהמחקר אוכלוסיית

לשים ולכשיסיימו שאלון למלא חברתי. נתבקשו בנושא לניסוי למעבדה זומנו : נבדקיםהמחקר

וכינויו באדם התקלות ע"י עלבון של מניפולציה תעשה המסדרון. בדרך בקצה שולחן על אותו

:1 ניסוילמניפולציה. ופסיכו' בתגובה התנהגותיים, קוג', רגשיים הבדלים "אדיוט" , וייבדקו

העוינות מידת צופים( ועל )בעזרת המיידית הרגשית התגובה על העלבון השפעת נבדקה

השלמת ומטלות פנים הבעות סיווג לעוינות(, מטלת )הקשורות מילים השלמת שאלון )בעזרת

בתגובה הבדל : נמצאתוצאותבכעס(. או בעלבון קשור שהיה ואחד נייטרלי )אחד תסריטים

נמצא נוסף משועשעים. הבדל והצ' נראו יותר כעוסים הד' לצ': הד' נראו בין הרגשית

מדדים : נבדקו2 ניסויבאלימות. אותם לסיים יותר כשהד' נטו העלבון תסריטי בהשלמת

לבדיקת הכעס/הדחק, טסטוסטרון רמת לבדיקת : קורטיזולאופרציונלית )הגדרה פיזיולוגיים

זרם לקבל מוכנות ע"י קשיחות להפגין הנבדק )רצון להתנ' אגרסיבית( ופסיכולוגים מוכנות

עלבון. ולאחר לפני נבדקים לעלבון( של אפשרות קיימת שבו עמום תסריט חשמלי, השלמת

קורטיזול של גבוהה רמה עלבון, תהיה ע"י שנגרם מהמתח יותר ד' מתרגזים : אםהשערה

כן כמו הד'. אצל והטוסטסטרון הקורטיזול ברמות עלייה : נצפתהתוצאותמצ'. להבדיל

'ד האם בדקו החוקרים:עמום לגירוי פרשנותפרטי. או פומבי עלבון של השפעתו נבדקה

להתגרות. או להעלבה אפשרות יש בהן אשר עמומות סצנות לגבי עוינות יותר יקרינו מועלבים

כלליים כמה לראות , כדיהשלכתי מחקרים, מדד כמשתנים דו-משמעיים גירויים כללו החוקרים

21

יותר עוינות יקרינו': הדהמחקר השערתהעלבון. של ההשלכות יהיו ספציפיים כמה או

גירויים העמומים: איןל הסבר השערה זו(מפריכים. )הממצאים 'במצבים של גירוי עמום מהצ

מועלבים ראו יותר מאחרים כוונות מרושעות או שהתייחסו לאלימות'כל עדויות לכך שד

דרוש אתגר ברור, מוחץ או עלבון כדי להוציא(1כתגובה נאותה לפעילות שלהם. הסברים:

המדידות היו פחות מידי מתערבות כדי לאסוף את(2. 'את העוינות והאגרסיביות מהד

מדידות של ההשפעות. אין בדיקה אמיתית של הנחקרים בסיטואציה עמומה מעליבה רגשית.

:דיון מועלבים. 'התנהגות לגירוי עמום או דו-משמעי לא יניבו עליה בעוינות מצד נבדקים ד

הפכו הראה שהד'2ניסוי הראה שהד', בניגוד לצ', לא היו מוכנים להתעלם מהעלבון. 1נסוי

הבדלים הראו לא אחרים )טוס'(. מדדים לאגרסיביות יותר )קורטיזול( ומוכנים יותר כועסים

רבה עוינות מעוררים עלבון( לא בנושא עמומים או )נייטרלים מאיימים שאינם שמדדים וייתכן

הם )מה שלהם ובמוניטין במעמדם כפוגע עלבון הד' יראו אם : בודק3 נסויהד'. בקרב יותר

התרנגולת( משחק )ע"י אגרסיבית בצורה יתנהגו עליהם( והאם צופה של דעתו על חושבים

בהתנ' מצ'ואיסטית( לאחר שעסקו שאלונים מילוי וכן עין וקשר היד לחיצת )חוזק יותר ושולטת

יותר(. לחיצת הרבה )התקרבו התרנגולת בהתנ' הד' במשחק הבדל : נצפה תוצאותעלבון.

בהם קב' הביקורת. הד' שצפו הצ' ושל של מאשר יותר חזקה היתה הד' הפגועים של היד

: תוצאותדיוןבהם. צפה ומישהו מאחר שלהם למוניטין בנזק לחוש יותר בפומבי, נטו בפגיעה

שלהם, ובמוניטין במעמדם פגיעה בכך ראו בפומבי שד' שנעלבו כך על מצביעות3 ניסוי

שהד' הם מעידים הניסויים : ממצאיכללי דיוןיותר. ושולטת להתנ' אגרסיבית גרם והעלבון

)שלא קב' הביקורת הצ' ובין לבין בינם להבדלים גרם כשעלבון כבוד של תרבות בעלי

על איום או כללית עוינות יצר לא קוג', רגשיים, פסיכו' והתנ'. העלבון הועלבה( בהיבטים

יצר שהעלבון לעובדה הסברים שני כבוד. יתכנו של לנושאים מוגבלת היתה והשפעתו העצמי

שיש . ויתכןטאידיו כמו להתנ' כזו, קללה רגילים לא שהם הד': יתכן אצל יותר חזקה תגובה

נכונים. לא ההסברים ששני חושבים עלבון. החוקרים התנ' לאחר לגבי "חוקים" משלהם להם

היא שהסיבה פרטי. יתכן מעלבון יותר גדולה לפגיעה גורם פומבי שעלבון במחקר הוכח

מספיק. חזקה היתה לא הפומבי במקרה שהמניפולציה

להתקיים ממשיכה כבוד של כי: תרבות מעלים רצח מקרי לגבי נוספים נתונים עם המחקר, יחד

הנעלב שהאדם משום יותר שהוא ובאגרסיביות זו בתרבות חשוב תפקיד ממלא בדרום, העלבון

תמיכה הגברי. כשיש מעמדו את מחדש לבסס בכדי באגרסיביות להשתמש ועשוי נחות חש

נשק נשיאת על חוקים אלימות: בדרום יותר , ישלאלימות וחברתיתכתובים( )חוקים ממסדית

לברוח. כן, מעסיקים דרך יש אם עצמית, גם כהגנה אלימות מתירים מהצפון, וחוקים מקלים

וכשאין חברתי סדר אי כשיש מתפתחת כבוד של עובדים. תרבות לפשעי יותר סלחניים מהדרום

הזו, סדר התרבות בטחון, ומשהתגבשה תחושת לפרט המקנים חזקים שלטוניים מנגנונים

יותר. כהן חם האקלים בדרום(1: חלופי הסבראותה. משמרות חזקות וקהילות חברתי

שונים רצח דפוסי הלבנים אצל רק ללבנים, ומצאו שחורים בין פתרונות: השוו הציעו וניסבט

מנמוכים יותר וקרירים הרריים באזורים גבוה רצח מקרי שעור כן, מצאו ובדרום. כמו בצפון

22

בצפון בעיירות רצח. מצאו מקרי ושעור עוני בין קשר נמצא . בעברועבדות עוני (2וחמים.

הרצח. בשעורי כלכלית, הבדלים ובדרום, דומות

מוסריות בתפיסות וייחודיות אוניברסליות– 6 פרק

Shweder, Mahapatra & Miller / ילדים בקרב המוסר והתפתחות - תרבות 11 מאמר

תאוריות התפתחות חשיבה מוסרית2 להעריך את היתרונות והמגבלות של (1: מטרות המאמר

להדגיש את תפקידם של תהליכי התקשורת החברתיים בהתפ' ההבנה המוסרית, ע"י(2)קולברג-טוריאל(.

הצגת תאורית התקשורת החברתית של התפ' המוסר, והשימוש בה לצורך פרוש קווי הדמיון והשוני בהבנה

: חשיבהקולברג של תאורית ההתפתחות הקוגניטיביתהמוסרית של ילדים ומבוגרים בשתי תרבויות.

, החל מילדות מוקדמת, כל שלב תלוי בשלב הקודם, והחשיבה בין שלב לשלבבשלביםמוסרית מתפתחת

ואינםאוניברסלייםעולה במורכבותה. ראשית המחויבות מושרשת במוסכמות ואח"כ בחוק הטבע. שלבים

: המוסריות נקבעת לפי העצמי ברמה הראשונית,פרה - קונבנציאליים( 1בעלי ייחסיות תרבותית:

והחשיבה היא אגואיסטית. ילדים צעירים מגדירים "נכון" כמעשה המונע עונש או מביא לתגמול חיובי,

( אי אז המעשה נכון לעשותו, ואם לא - המעשה לא נכוןlikeולהיפך. באם העצמי מעוניין במשהו )

חשיבה : ישנהקונבנציאליים( 2 בסיפוק צרכים.2שלב מתמקד בהשלכות פיזיות, 1שלב לעשותו.

גורם לרגשותיו, אך נכון" בהתאם "נכון" ו"לא להגדיר ממשיך בקונצנזוס. האדם קונפורמית, והתחשבות

: הורים,סמכות בעלות דמויות סמך על נקבע נכוןהמעשה. ה ולהחלטת למשוואה נכנס האחרים האנשים

לקודים בהיענות 4 שלבסמכות, דמויות של בציפיות מתמקד3 שלבוכדומה. החברה, חוקים צפיות

: "נכון" ו"לא נכון" מוגדרים ביחס לעקרונות אובייקטיביים הנובעיםפוסט קונבנציאליים( 3חברתיים.

מהתחושות הסובייקטיביות, על פי סטנדרטים אוניברסליים המיוסדים על ידי האינדיבידואל ונוגעים לערך

מעברתהצדק, חוקים טבעיים, ומיוצגים באמצעות ערכי מוסר גבוהים ביותר. ישנה התחייבות אובייקטיבי

ישנה6שלב יש התמקדות בתועלת חברתית, 5שלב לרגשותיו האישיים של האדם, ולצרכי האחרים.

: התנ' מתאימה לגברים מערביים אך ביקורתהיצמדות לעקרונות מופשטים של צדק, כבוד וזכויות אדם.

מושגים3 שלבים תואמים ל-3אינה משקפת התפ' מוסרית של נשים ואנשים מתרבויות אחרות.

/אמוציונלית, המחויבות הינה ביטוי של העדפה אישית.( התפיסה האמוטוביסטית1 המוסרית: בפילוסופיה

,( תפיסת הצדק הטבעי3, המחויבות היא לא יותר מרצונם של אנשים אחרים. ( התפיסה הפוזיטיביסטית2

מחויבות אובייקטיבית שאותם יכולים לגלות אנשים רציונלים. בנוסף, כשאדם עומד מול היכולת לחשיבה

( הבחנה בין1: יתרונות קולברגרציונלית, התפתחותה של ההבנה המוסרית תיטה לכיוון הרציונלי ביותר.

הבנה מוסרית להבנה קונבנציאלית והתיחסות לרעיון של "חוק מוסר טבעי": הסטנדרטים שעומדים מעל

לכל נורמה חברתית. מדובר במטרות עליונות וחשובות: חופש, שוויון, בטחון, צדק או שחרור מסבל.

( קולברג משתמש במושג מחויבות2הסטנדרטים נחשבים אוביקטיבים או חיצוניים ולכן נחשבים טבעיים.

טען שהתפ' ההגיון הרציונלי הינה(1: חסרונותאוביקטיבית כדי לתאר את ההבנה המוסרית האמיתית.

תנאי להבנה מוסרית אמיתית. המחקרים האמפיריים לא חד משמעיים ביחס לקשר בין הלוגיקה של

האופן בו אדם יגיב לפי*(פיאז'ה להבנה המוסרית של קולברג וכן ההתפ' אינה מחולקת לשלבים ברורים.

סכמה של קולברג בדילמה מוסרית, תלוי בתוכן הדילמה. שינוי תוכנה ישנה את תגובתו בשלבים השונים.

המבחין אצל מבוגרים וילדים שלבים מסוימים מתערבבים זה בזה ושלבים אחרים אינם מופיעים כלל. *(

23

בין ילדים למבוגרים הוא שמבוגרים מפסיקים לדבר על מה שאהוב ושנוא ומתחילים לדבר על מוסדות

נמצא קשר בין(2, מדברים על תפקידים חברתיים ומחויבות תפקודית. המשותףומערכות חברתיות.

לרמת השלב. השלב הגבוה ביותר מושג ע"י ישראלים ממוצא ארופאי, אמריקאיםהמעמד החברתי

הסברמהמעמד הגבוה, וחברים מערביים באליטות ערוניות כטיוואן והודו, חלק רואים זו כדעה קדומה.

תהליכים של הגיון והזדמנויות רציונליות לא מתחלקים באופן שווה באוכ' האנושית, מעמד גבוה*( : חלופי

חלוקת המודעות העצמית או ניתוח העל המכוון: אנשים ואוכ' נבדלים במידה*( "טוב" יותר מנמוך ממנו.

בה הם משקפים את אשר הם יודעים ואת אופן ניסוח הדברים. תואם את גישת האנתרופולוגים והפסיכו'

עם הקב' וכמעט אינם מעלים אתלקונפורמיותרוב המבוגרים בכל תרבות מיחסים ערך רב ( 3הב"ת.

ביקורת בעלות קדימות ע"פ העדפות והרצון של הקב'. תהאפשרות שקיימות מחויבויות אובייקטיביו

: ידיעת המושגים לרוב קודמת לייצוגם בדיבור. שיטת הראיון של קולברג במחקר ההבנהמתודולוגית

המוסרית, צמצמה את המחקר מסיבות מתודולוגיות, לכדי מחקר העוסק במה שאנשים מסוגלים לבטא.

ביקורת מושגית: הועלה ספק לגבי הלוגיקה הפרשנית העומדת בבסיס התאוריה. אחת הסיבות לכך שמעט

המושגית שמתוכן בנהתאנשים חושבים באופן פוסט קונ' הוא שרוב האנשים מתנגדים לנקודות ההתייחסו

בכל קוד מוסרי(2 קיים יותר מקוד מוסרי אחד. (1:הטענות והרציונלית. תאת מושג המוסריות האובייקטיבי

כל קוד מוסרי נבנה ע"י מושגים שונים. הקוד(3יש מושגים מובנים מאליהם ומושגים הניתנים להחלפה.

חלק מהחושבים הרציונלים בעולם, דוחים חלק(4יתרוקן מתוכנו אם לא יכלול את כל המושגים.

: מושג חוק הטבע, עקרון הנזק והצדק, אלהמאפיינים הכרחייםמהמושגים שכלל בסכמה. למשל,

: זכויות טבעיות, אינדיבידואליזם, מיהומאפיינים אפשרייםמועמדים להפוך לכללים מוסריים אוניברסלים.

דחיית הסמכות האלוהית. לא–אדם, או הסוכן המוסרי, טריטוריות של העצמי, הצדק כשוויון, סקולריזם

כל ההוגים הרציונלים יחשבו כי כל המאפיינים הללו בעלי יכולות רציונליות, יתכן ויבחרו לבנות את הקוד

המוסרי עם מושגים או עקרונות חלופיים.

מקולברג, טוריאל לא קושר בין המוסריותלהבדיל: טוריאל של תאורית האינטראקציה החברתית

דרךאוניברסלי, מתפתחת באופן החשיבה המוסריתלהתפתחות קוג' או למחויבות למוסכמות חברתיות.

אינטראקציות חברתיות, מתיחס לטוב או רע, שיש להם השלכות בנושא צדק, זכויות, נזק ורווחה של

להם השלכות אובייקטיביותשאין נובעת מהתנסות חברתית באירועים הקונבנציאלית המחויבותאחרים.

או פנימיות על צדק, זכויות, נזק או רווחה של אחרים, פעולות או מנהגים שנחשבים טוב או רע באופן

. טוריאלקונפורמיותשרירותי, ומה שנחשב טוב או רע יכול להתפרש אחרת בנסיבות אחרות. מבוסס על

משער כי אחידות התנהגותית נדרשת מבחינה חברתית, כי היא מועילה לתיאום האינטראקציה החברתית

פנימיים בעלי איכות מוסריתםבין חברי המערכת החברתית. ילדים מצליחים להבחין בין אותם אירועי

האינטראקציהלארועים שהטוב או הרע שלהם הוא עניין חיצוני של מוסכמה חברתית, באמצעות

.3-5 של הקוד המוסרי- חוק הטבע, נזק וצדק, קיימים כבר מגיל הכרחיים: עקרונות נקודת חוזק. החברתית

המחקר מדגיש את האינטראקציה החברתית ואת ההערכה האינטלקטואלית והרגשית של הילד את

השלכות פעולותיו, למרות שאינו מתמקד באופן בניית ארועי האינטראקציה או בדרך בה ילדים מסתייעים

( התאוריה לא מתיחסת לאופן בו מנהגים וטקסים גלויים לעין1: מגבלותבאחרים לצורך הערכת הארוע.

בתחום המזון, הלבוש וכו', עשויים להיות קשורים במשמעות חברתית לעקרונות הכרחיים של נזק, צדק

וחוק טבע. התאוריה ממעיטה בערכה ובחשיבותה של המשמעות המוסרית של ארועים שסווגו

24

תרבויות, מצא כי פעולות136, במחקרו הרב תרבותי, ביחס לסיבות למחלות ב-מורדוק( 2כקונבנציליים.

שסווגו ע"י טוריאל כקונבנציונליות, לא קיבלו התייחסות שונה בהכרח מפעולות שסווגו כמוסריות. לא כל

תרבות יוצרת הבחנה בין מה שמוסרי לקונבנציונלי. התאוריה מבוססת על שלושה תחומים אוניברסליים-

: חשיבה במונחים של נזק לאחר, הבנה ישירה( מוסרי2: חשיבה במונחים של תועלת או נזק אישי. אישי (1

: חשיבה במונחים של מוסכמות חברתיות, על סמך התנסויות חברתיות הנוגעותקונבנציה (3דרך החוויה.

: יש הבחנה ברורה. הבנהקולברג: הבחנה בין מוסרי לקונבנציונלילמוסכמות חברתיות ולא לפגיעה באחר.

: יש הבחנה בין הבנה מוסרית לקונבנ', אךטוריאלמוסרית באה אחרי הבנה קונב'. תהליך התפ' אוניברסלי.

: לא ניתן להבחין ביןמחקר נוכחיהן קיימות במקביל ללא תלות ביניהן. הבחנה נלמדת דרך אינטר' חברתית.

מושגארועים מוסריים לקונבנ' על בסיס משמעות. מה שנחשב למזיק, לא יחשב בתרבות אחרת כך.

. כשטוב ורע מוגדרים3-4: המוסכמה החברתית משפיעה בעיקר בשלב הקונב' קולברג: המוסכמה

:טוריאלבאמצעות התחושה הקולקטיבית של אחרים, לפי מה שתואם לרצון שהביעו דמויות סמכותיות.

הרע הקונבנ' נלמד רק באמצעות חשיפה לקונצנזוס החברתי-קבוצתי ע"י תהליכי העברה חברתיים,

פקודות, הוראות. הרע המוסרי נלמד בעיקר ע"י תצפית ישירה בנזק או חוסר צדק הנגרם לאדם. הקונצנזוס

: בדרוגמחקר נוכחימבוסס על קונפורמיות ונתפס בצורה כזו או אחרת לפי הנסיבות או ההסכמה בקב'.

העולמי, מושג המוסכמה החברתית ממלא תפקיד מזערי יחסית בהבנה היומיומית של המחויבות, במיוחד

בקרב מבוגרים אמריקאים. ככל שהאמריקאים גדלים יותר, הם נעשים פחות פלורליסטיים ויחסיים

בהערכתם ומסתמכים יותר על רעיון המוסכמה. ככל שההודים גדלים, הם מביעים נטיה בולטת יותר

: הבחנה בין מוסכמותטוריאל: אוני'. קולברג: אוניברסלי/תלוי תרבותלהתיחס לפעולותיהם כמחייבות.

: המסקנה היא שרעיוןתאור המחקר: תלוי תרבות. מחקר נוכחילמוסריות אינה אוני'. הקונבנ' תלוי תרבות.

המוסכמות עשוי להיות מושג מוסרי מדרגה שניה, השונה מההשקפה של העולם הדמוקרטי. המחקר

מראה שרעיון המחויבות האובייקטיבית וחוק הטבע עשויים להיות אוני' בילדות ובבגרות, בעוד שכמה

מאפיינים שיפוטיים של הקודים המוסריים לא יהיו אוני'. יתכן שישנה יותר מהבנה פוסט-קונב' מוסרית

קב' גיל,3 ילדים, בנים ובנות מ- 180: נבדקים: התפתחות ההבנה המוסרית בארה"ב ובהודו. המחקראחת.

מבוגרים120, תוספת של בהודו"ב. ממוצא לבן מעמד בינוני גבוה. מארה מבוגרים- גברים ונשים 60ו-

מקרים.39 מבוגרים ממוצא הינדי אורתודוכסי. ניתנו 60 ילדים ו-180וילדים מתת מדגם נוסף, מעבר ל-

: לקבוע את המידה בה הסדר החברתי נתפס כמוסרי או קונבנ' ע"י מבוגרים וילדים בהודו ובארה"ב.המטרה

: היתה לבחון את ההשערה של טוריאל לפיה ניתן ליצור הבחנה בין מחויבות מוסרית וקונב' על2מטרה

:להבין טוב4 מטרה לזהות עקרונות ומושגים שיכולים להפוך לחוקים מוסריים אוני'. :3מטרה בסיס מוצק.

מחויבות(1: הבנת מחויבות סוגים של 4יותר את התפ' האתנוגרפיה של החיים המשפחתיים. נוצרו

מ. קונבנ',(3 מ. מוסרית תלוית הקשר, יחסית ובלתי ניתנת לשינוי. (2מוסרית אוני' ובלתי ניתנת לשינוי.

קטגוריה בה המחויבות מחייבת מבחינה אוני' אולם ניתנת לשינוי ע"י קונצנזוס(4יחסית וניתנת לשינוי.

המחויבויות(2 הבדלים ברורים בין התרבויות בהערכות של טוב ורע. (1: ממצאיםבחברה מסוימת.

הקשורות באורחות חיים חברתיות הן מוסריות-אוני'. ההבנה תוך התיחסות למוסכמות מתרחשת בשכיחות

ממצא(3- מושג המוסריות יהיה קודם למושג המוסכמה. לקולברגנמוכה יותר מההבנה המוסרית. בניגוד

ושות', לא כל המחויבויות הן מאותו סוג, עם זאת, ההבחנה אינה בין מחויבותטוריאלהתומך בטיעון של

מוסרית אובייקטיבית למחויבות קונבנ' אלא הבחנה בין מחויבות מוסרית תלוית הקשר ומחויבות מוסרית

25

, ילדים שונים בתרבות אינם מסכימים ביניהם על מה טוב ורע מוסרית,5 בגיל (4המחייבת מבחינה אוני'.

. השונות התרבותיתמאותה התרבותבעוד שדרוגי החומרה של טוב ורע היו דומים יותר לדרוגי המבוגרים

באמונות המוסריות הולכת וגדלה עם העליה בגיל. ככל שמתבגרים, רמת הקונצנזוס עולה. הדברים

ככל(5השליליים מוסרית לגביהם היתה הסכמה בין הילדים היו דברים לגבם קיימת הסכמה אוני'.

שהאמריקאים גדלים, הם ייטו יותר לחשיבה המתיחסת לקונבנ' ולהגיון מוסרי תלוי הקשר, ופחות להגיון

מוסרי אוני'. ולהיפך הודים, ככל שגדלו, ייטו למעורבות רבה יותר בהגיון מוסרי אוני' ופחות להגיון מוסרי

, אין הבדלים מהותיים בין התרבויות בצורה האידיאליתלקולברג בניגוד (6תלוי הקשר או המתיחס לקונבנ'.

של הקוד המוסרי, טענת מחקר זה שהקודים המוסריים דומים במאפיינים ההכרחיים, ושונים במאפיינים

האפשריים- הבדלים אלה ימשיכו ויתקיימו גם במהלך ההתפ' הקוג'.

: המחויבות המוסרית אוני' בילדות אך אינה נובעת ממוסכמות,שוודר של תאורית התקשורת החברתית

בניגוד לטוריאל. התאוריה מטילה ספק בהשערה שיש תהליכים התפתחותיים אוני' שמביאים ילדים

להבחין בין מחויבות מוסרית למחויבות קונבנ'. האידיאולוגיה התרבותית והשקפת העולם הינם משפיעות

על התפ' ההבנה המוסרית בילד, ולא בכל תרבות דרכי הפעולה החברתיות הן מוסכמות, ארועים שונים

ייחשבו לעבירות. ילדים מפתחים מחויבות קונבנ' בתרבויות בהן הסדר החברתי הופרד מבחינה אדיאולוגית

תלויתמהסדר המוסרי הטבעי. לא נמצא קשר בין מחויבות למוסר לבין התפ' קוג'. התפ' מוסרית הינה

ולא מסכימה עם החשיבה האוני'. תפיסות ואידיאולוגיות השונות בין התרבויות, משפיעות באופןתרבות

(1 קודים: 3שונה על התפ' החשיבה המוסרית אצל ילדים. התרבויות מתמודדות עם בעיות מוסריות על פי

: ממוקדת באדם ובהעדפותיו האישיות, העבירה המוסרית היא פגיעה בזכויות האדםאתיקה של אוטונומיה

: רואה באדם בעל תפקיד כחלק מקבוצה המתבססת על יחסי גומלין,אתיקה של שיתוף (2ובחרותו.

: רואה בכל אדם מוטיבאתיקה של קדושה (3העבירה המוסרית היא פגיעה בקבוצה או בהיררכיה שלה.

של קדושה, ועבירה מוסרית תתרחש כשלא יכבדו את האל, או כשהאדם גורם לטומאת עצמו.

,Haidt, Koller כלבך?/ את לאכול לך מותר האם ומוסר, או רגש, תרבות – 12 מאמר

Dias

: לבדוק האם תחום המוסר שונה בין תרבויות, בודק הפרות פוגעות, אך בלתי מזיקות של נורמותמטרה

טוענים שתחום המוסר שונה בין תרבויות, והוא כולל יותרהפסיכולוגים התרבותייםחברתיות מוצקות.

סוגי הידע אינה אוני', ותחום המוסר משתנה בין3( הבחנה בין 1מנזק, זכויות וצדק. ביקורת על הקוג':

חוקרים קוג' התפתחותיים( שוודר חילק לקודים של אוטונומיה )דומה למוסר(, קהילה ואלוהות. 2תרבויות.

טענו כי חוקים מסוימים יהיו שונים בין תרבויות, אך בכל תרבות יכללו הנושאים המוסריים שאלות של נזק,

-התפ' מוסרית אצל ילדים חלה תוך כדיתאורית התחום: טוריאל וננסיזכויות צדק. מוסר מבוסס על נזק.

: לאאישי תחומי ידע: 3שהילדים מבינים את הארועים החברתיים המתרחשים סביבם. הארועים חולקו ל-

: מעשה שגויתחום מוסרינחשב הפרת מוסר, מעשים שתוצאתם משפיעה בעיקר על מבצע הפעולה.

: אירועים בעליתחום מוסכמותמבחינה אוני', למעשה יש תוצאות מזיקות עבור אחרים, כאלימות.

השלכות ב"א ושאינם מזיקים, אך בעלי משמעות בהקשר של מע' חברתית. גישת המחקר הנוכחי: אם אכן

תחום המוסר שונה בין תרבויות, יהיה אפשר למצוא הוכחה למוסר רחב יותר, המתפרש מעבר לאתיקה של

26

האוטונומיה, בתרבויות שונות. חיפוש אחר מוסר שאינו מתבסס על נזק, בארה"ב ובברזיל, תוך התיחסות

: הוצגו נושאים ומעשים ע"ב היכולת שלהם לפגוע או לגרוםמהלך המחקרלטענותיהם של טוריאל ושות'.

הרגשה לא נוחה, גם כשאיש לא ניזוק מהם. הסיפורים שנחשבו פוגעים בשתי היבשות עסקו בחוסר כבוד

ודחייה. נבדק מי נוקט בעמדה מוסרית כלפי הסיפורים ומי בעמדה מתירנית כלפיהם. המחקר בדק מוסר

3- הרמה בה לכל מערביות( 1שאינו מבוסס על נזק בשש קבוצות בעלות שני משתנים תרבותיים שונים:

- משתנה איכותי,מעמד סוציואקונומי( 2הערים מסורת ארופאית, כולל מבנה פוליטי, דמוקרטי וכלכלה.

צופה כיהעמדה הקוג'כדי לציין ששתי קהילות שונות חיות באותה עיר. שני מעמדות חברתיים מכל עיר.

הפסיכו' התרבותייםכל הקבוצות יקחו עמדה מתירנית על עוד הן תופסות את הסיפורים כבלתי מזיקים.

רוב בעלי המעמד הסוציו' הגבוה בפילידלפיה- מתירנים, כי קב' זו נוקטת במוסר של גרימת נזק.(1צופים:

( תמצא השפעה של עיר, או מערביות, כך שהסיפורים יישפטו מבחינה מוסרית ברמה גבוהה ברסייפה2

תמצא השפעה של מעמד סוציו', כך שבכל עיר(3)הפחות מערבית( וברמה הנמוכה ביותר בפילדלפיה.

רוב האנשים מהמעמד(4הסיפורים ישפטו מבחינה מוסרית יותר בקרב מעמדות נמוכים לעומת גבוהים.

הנמוך ברסייפה ישפטו את הסיפורים מבחינה מוסרית, כי קב' זו היא קרוב לוודאי בעלת מוסר רחב יותר,

הבחנה בתחומים של מוסר טיפוסי, הכוללת נזק, ומוסכמות, כקודי לבוש,(5שאינו מבוסס על גרימת נזק.

צריכה להיות גדולה בקרב נבדקים ממעמד סוציו' גבוה בפילדלפיה וקטנה יותר בקרב נבדקים ממעמד סוציו'

לא נקבעה הנחה לגבי גודל ההשפעה של המעמד החברתי לעומת גודל(6נמוך בקבוצות מערביות פחות.

ההשפעה של המערביות. כל הקבוצות היו מאוזנות מבחינת מין, היו משולבות ילדים ומבוגרים. המהלך

ילדה הרוצה להתנדנד דוחפת ילד ופוצעת אותו,.1: סיפורים 3הבסיסי היה ראיון מובנה, והוצגו לנבדקים

ילד לובש בגדים רגילים לבי"ס בו יש תלבושת אחידה,.2הפרת מוסר טיפוסית, פגיעה בקורבן חף מפשע.

5 אדם אוכל את מזונו בידיו, בציבור ובביתו לאחר שרחץ אותן. הפרת מוסכמות. יצרו .3הפרת מוסכמות.

כוללים חוסר כבוד או ציות )חיתוך דגל +הבטחה לאשנייםסיפורים נוספים שאינם כוללים פגיעה בזדון.

אחרים כללו מנהגים לא מקובלים לגבי מזון והתנ' מינית, שיועדו לעורר דחייה )אכילתושלושהמקוימת(

צידוק )מה חושב על כך(, הערכה לאחר כל סיפור: שאלות 6כלב, נשיקות בין אחים, תרנגול מיני(. נשאלו

)ישהתערבות )היה מפריע לך לראות מעשה כזה?(, הפרעה )מישהו נפגע?(, נזק)מתן הסבר?(,

טענוהמבוגרים רוב – נזק: תוצאות )האם נכון שבשתי תרבויות נוהגים אחרת? מה נכון?(. אוני'להעניש?(,

האמינו שאין נזקהילדיםשאין נזק, פרט לנשיקות. לא נמצאו הבדלים ב"ת לגבי תפיסת חוסר הנזק. רוב

:אפקט עיר: מעמד נמוך נתפס יותר נזק מאשר בני המעמד הגבוה, כן נמצא אפקט מעמדבסיפורים. נמצא

- סיפור הדגל וההבטחה לא היו מעליבים כמצופה. שארהעלבהיותר נזק נמצא ברסייפה מאשר בפילי'.

: פילי' הוטרדו יותרעיר: מעמד נמוך הוטרדו יותר מהגבוה. אפקט אפקט מעמדהסיפורים נתפסו מעליבים.

: המעמדעיר ומעמד קטנה של אינטראקציה הוטרדו בכל הסיפורים. נמצאה הילדיםמשתי הערים. רוב

- מעמדהערכה כמו מבוגרים. אפקט עירהנמוך היו יותר מוטרדים בפילי' ובפורטו אלגרו יותר מרסייפה. כן,

גבוה היו מתירניים יותר, במיוחד בפילי'. ילדים ממעמד נמוך גינו את הסיפורים יותר מהגבוה ונמצא אפקט

ילדים נוטים יותר ממבוגרים לנקוט עמדהעיר: פילי' נטייה גבוהה יותר לגנות את המעשה מאשר רסייפה.

: תחוםדיון. ניתוח זה מאשר את הנחות המחקר. מוסרית, למרות שלא תפסו את הסיפורים כמזיקים יותר

המוסר שונה מתרבות לתרבות. תושבי פילי' ממעמד גבוה הפגינו מוסר המבוסס על נזק מוגבל לאתיקה של

אוטונומיה. מעשים דוחים וחסרי כבוד לא נשפטו מוסרית כל עוד לא גרמו לנזק ב"א. מעמד נמוך, בעיקר

27

ברזיל, המוסר רחב יותר. סיפורים הכוללים דחייה וחוסר כבוד נשפטו מוסרית, גם ללא נזק. תואם את

ההנחות הפסיכו' תרבותיות, הקובעות כי תהליכים פסיכו' כשיפוט מוסרי ותגובות רגשיות, עשויים להיות

שונים באוכ' שונות. הממצאים מוכיחים כי ישנם מודלים של שיפוט מוסרי שאינם מתאימים מחוץ לאוכ'

בהן פותחו. טוריאל התאים לפילי', אך לא לרסייפה. מציע מחקרים עתידיים: שימת פחות דגש על תפקיד

למחקר:ביקורתהנזק, שימת דגש רב יותר על תפקיד הרגשות, שימת דגש רב יותר על תפקיד התרבות.

שקיימת אוטונומית, מכיוון אתיקה של קיצונית דוגמה להוות קולג' שעשויים תלמידי נבחרו

– אווירה יש הקולג' בו את עוזבים כשהם יותר רחב להיות עשוי שלהם שהמוסר לכך הוכחה

.יותר לחדה הופכת התרבותית הפסיכולוגיה על הביקורת אזי כך אכן זה מדגם. אם בעית

( אמריקאים ממעמד בינוני גבוה, הם בעלי מוסר המבוסס על נזק בכל מצב. נבדל בין מעמדות1: מסקנות

התמקד בקשר בין טיהי ( תהליכים פסיכו' עשויים להיות שונים בין מעמדות ובין ארצות.2שונים.

עבירות המפרות קודים מוסריים שונים מעוררות תגובותעבירות מוסריות לרגשות, וטען כי

, עבירות על הקהילה מעוררותכעסרגשיות שונות: עבירות על האתיקה של אוטונומיה מעוררות

.גועל, ועבירות קדושה מעוררות בוזתחושה של

החלטות או מוסריים ובארה"ב: צווים בהודו חברתית אחריות של - תפיסות 13 מאמר

Miller, Bersoff & Harwood אישיות? /

באה בביקורת כלפי קולברג. טוענת כי יש הבדלים בחשיבהגיליגן: הבדלים בין תרבותיים בהושטת עזרה

המוסרית של קבוצות שונות, ואין אמת מוסרית אחת. לא ניתן מספיק משקל לתפיסות המוסריות

תופסים בעיות מוסריות כמצבים בהם יש עימות בין זכויות העומדות זוגברים. בד"כ נשיםהמאפיינות

בניגוד לזו, ועל כן לפי התפיסה המוסרית הגברית, אפשר להגיע לפתרון מוסרי באמצעות יישום עקרונות

, תופסות בעיות מוסריות כבעיות ביחסים הב"א, ואפשר לפתורנשיםמוסריים מופשטים וחשיבה לוגית.

אותן ע"י מו"מ. על כן, אצל נשים, התפ' מוסרית כרוכה בהבנה מעמיקה יותר של יחסים ב"א ובנסיון

לדברי גיליגן,מילר מתנגדתלשמור על חופש הבחירה בלי להזניח את האחריות כלפי אנשים אחרים.

במאמרה.

(חובה שהיא אוביקטיבית ואוני', לא תלויה במוסכמות חברתיות1 מתיחסת ל: חובה מוסרית: קולברג: רקע

( יש לגיטימציה להשתמש בחוקים ועונשים כדי למנוע הפרת חובה זו. מוסכמה2או העדפה אישית.

מע' חוקים על מבוססת לא: בחירה אישיתחברתית: מבוססת על מע' חוקים אבל אין אוני', ואין חובה.

הפרט החוקרים, חובת : לפיחברתית אחריותאובייקטיבית. חובה ואינה חברתיות וסנקציות

בעבר. לו עזר הפרט בה למידה קשר ללא לאדם לסייע

מוסרית. חובה של קריטריונים על מבוססת חברתית אחריות האםהמחקר: מטרת

הנזקק. עם הקשר לאופי ו/או בעזרה הצורך למידת קשורה היא האם

חברתית. אחריות מתפרשת בו באופן גילאים בין ו/או בין-תרבותיים הבדלים יש האם

של התפ' מוסרית ( גישת1מוסרית: כחובה חברתית אחריות של מעמדה לגבי בספרות גישות

ועל זכויות על בשמירה קשורה כשהיא אוני' רק מוסרית חובה נחשבת עזרה :הושטתקולברג

28

את שמכוונת חשובה נורמה היא עזרה להושטת חברתית :אחריותפסיכו' חברתית( 2צדק.

על המבוסס מוסר מתוך היוצאת מוסרית חובה היא עזרה : הושטתגיליגן( 3התנ' הפרט.

קודמים מחקרים על בהסתמך: המחקר השערותנשים. אצל יותר נפוץ זה ב"א. מוסר יחסים

יותר מוסריים במונחים עזרה הגשת אי של התנהגויות יתפסו ההודים הנבדקים כי משוער

התרבויות, בשתי השונים המוסריים מהקודים נובעים אלו שהבדלים מהאמריקאים. הוכח

והתפיסה חברתיות למחויבויות עדיפות נותןה מוסרי קוד על מבוססת ההודית כשהתפיסה

של מדגם: המחקר שיטת. הפרט לזכויות עדיפות נותן אשר מוסרי קוד משקפת האמריקאית

הודים. בכל של מקביל ב'( ומדגם ו' וכיתה )קולג', כיתה גיל קבוצות3 - מ אמריקאים180

9 נבנו דומה. היה התרבויות בשתי הסוציו-אקונומי והמעמד המינים משני שווה מספר היה'קב

קריטי צורך הציגו מתוכם3עזרה. לבקשת היענות חוסר של מצבים המתארים סיפורים

כיצד הוראות )מתן קל צורך3 – ראש( ו כאב לשיכוך )כדור בינוני צורך3חיים(, )הצלת

הקשר במידת נבדלו אשר גרסאות3 – ב נמסר מהסיפורים אחד מסוים(. כל למקום להגיע

מין )מאותו קרוב חבר(, 8-12 בגיל )לילד הורההיו: האפשרויותכשהעזרה, למגיש הנזקק בין

אדם שבו אירוע תואר : לראשונהביקורת קבוצות2 היו בנוסף וגיל(. מין )מאותו וזרוגיל(

לבדוק היתה המטרהכשהגינה(, את למישהו )להרוס צודק לא שרירותי מעשה לבצע סירב

את שסותרת לבקשה סירב אדם שבו אירוע תואר . לשניהאחר של לבקשה צייתנות

הייתה המטרה בעיניך( כאשר חן שמוצא מזה שונה בצבע שמלה )לקנות האישיות העדפותיו

.אישית להעדפה מוסרית חובה בין ההבדל של הבנה לבדוק

עד( 2בסדר". "לא "בסדר" או היא המתוארתנ'ההת האם( 1 : שאלות5 נשאלו הנבדקים

חובה יש האם( 3. (1-9 בסקלה )דרוג חברתית מבחינה רצויה המתוארת'ההתנ כמה

שזה או כזו'התנ / להעניש למנוע צריך האם( 4 ? להתנהג( כך )לא להתנהג אובייקטיבית

צורך, קל,בינוני )ללא בסיפור שהובעה בעזרה הצורך מידת מהי( 5 ? האדם של הפרטי ענינו

/ בסדר'מדוע, לדעתם, ההתנ להסביר הנבדקים על היה המניפולציה. בנוסף קריטי( – בדיקת

הפרט, שיקולי רווחת קטגוריות: שיקולי5 בן תוכן סולם ע"פ קודדו הצידוקיםשבסדר, כ לא

קידוד אחרים. ושיקולים חברתי תפקיד / פגיעה, שיקולי צדק חוסר אישית, שיקולי העדפה

חלופיים. הסברים ולהפרכת הבנה לבדיקת שימשו הראשונות השאלות שתי הנתונים:

)לא לבצע אובייקטיבית חובה שהן התנהגויות( 1: קטגוריות4 - ב קידדו הבאות השאלות2 את

לבצע אובייקטיבית חובה שאין התנהגויות( 2 .מוסרית חובה - / להעניש למנוע צריךולבצע(

אך לבצע אובייקטיבית חובה שיש התנהגויות( 3.חברתית מוסכמה - / להעניש למנוע צריך אך

אובייקטיבית חובה שאין התנהגויות( 4.אישית מוסרית גישה - עונש או במניעה צורך אין

ההודים. 1אופרציונליות: השערות .אישית בחירה - עונש או במניעה צורך אין וגם לבצע

הקשר ואופי הצורך מידת מוסרית, ושיקולי כחובה עזרה בקשת של המקרים סוגי כל את יראו

הוא הצורך שבהם המקרים את רק מוסרית כחובה יראו האמריקאים. 2 עליהם. ישפיעו לא

"תב הבדלים יהיו לא. 3 ילד. – הורה הוא והקשר בינוני הוא הצורך בהם המקרים ואת קריטי

מוסרית כחובה צודק לא מעשה לביצוע סירוב יגדירו הקבוצות הביקורת. שתי מקרי לגבי

– המניפולציה בדיקתתוצאות: . אישית כבחירה האישית בהעדפה הפוגעת להצעה וסירוב29

תפסו ההודים. כמצופה השונות הצורך רמות בין הבחינו הנבדקים הנתפס: כל הצורך גודל

תפסו התרבויות משתי אמריקאים. הילדיםהמ יותר כמשמעותיים והבינוני הקל הצורך מקרי את

רציות. לבוגרים יחסית יותר הקל( כמשמעותיים את אף )והצעירים הבינוני הצורך מקרי את

חברתית. לא מבחינה רצויה כפחות נתפסה'ההתנ יותר גדול היה שהצורך ככל – ההתנהגות

צורך של המקרים כל את תפסו , ההודיםכצפוי זה. בנושא הקבוצות בין הבדלים נמצאו

כחובה + הורה קריטי צורך של המקרה את רק תפסו מוסרית. האמריקאים כחובה בעזרה

גישה תפסו הם - הורה בינוני צורך של המקרה ואת האחרים הקריטיים המקרים מוסרית. את

גישה בקטגוריה .אישית כבחירה תפסו האמריקאים המקרים שאר . את אישית- מוסרית

בעיניהם שנתפס מה בין ביניים במצבי האמריקאים ע"י רק שימוש נעשה אישית – מוסרית

של במצבים בעיקר זו בקטגוריה השתמשו אישית. האמריקאים בחירה לבין מוסרית כחובה

מגמות על המעידים גילאים הבדלי נתגלו חבר. היה הנזקק בהם ובמצבים בינוני צורך

רתיו אובייקטיבית כחובה / זר + חבר ובינוני קל צורך סיווגו האמריקאים התפתחות. הילדים

הפרט" "רווחת של בקטגוריה ( השימוש6 )שאלה הצידוק לתגובות בנוגע הבוגרים. מאשר

ביחס ההודים בקרב יותר רב היה קל צורך של ובמקרים + זר בינוני צורך למקרים בהתייחס

כללי באופן דיון: אישית". ב"העדפה יותר השתמשו האמריקאים אלה לאמריקאים. במקרים

בכל כמעט מהאמריקאים יותר מוסרית חובה לנזקק בסיוע ראו . ההודיםאוששו ההשערות

ב"ת הבדלים נמצאו המניפולציה שבבדיקת למרות :חלופיים הסברים הפרכת .המקרים

בין הבדלים זה, אותם אפקט של סטטיסטי נטרול לאחר הנתפס, נמצאו, גם הצורך בגודל

ההתנהגויות, מראה של החברתית הרציות מידת בדרוג התרבויות שתי בין הדמיון התרבויות.

לבקשה סירוב להגדיר ההודים נטיית תרבות. לכל ההתנהגויות של במשמעות הבדל שאין

של כללית מנטייה נובעות אינן שהתוצאות מוסרית, מראה פוגעת, כחובה התנהגות לביצוע

של בקטגוריה האישית ההעדפה מקרי את להגדיר ההודים נטיית הזולת. לבקשת לציית ההודים

בתרבותם. אישית העדפה של מושג להודים שיש אישית, מראה בחירה

,סוציו-אקונומיים מהבדלים נבעו הראשון הניסוי שתוצאות אפשרות למנוע מנת על :2 ניסוי

נמצאו לאשונה. סוציו-אקונומי ממעמד דומה, הודים נבדקו, בשיטה שבו נוסף ניסוי תוכנן

כחובה יותר הנמוך המעמד בני דירגו אותו הקל הצורך במקרי משמעותיים, למעט הבדלים

של בתפיסה לשינוי קשור גבוה סוציו-אקונומי שמעמד הבינוני. ייתכן המעמד בני מאשר מוסרית

שנמצאו מההבדלים חלק שמסביר משתנה והוא ייתכן כי מרמז זה חברתית. ממצא אחריות

כולם. את לא בוודאי הראשון, אך בניסוי

מוסרית, והן כחובה חברתית אחריות תפיסת של בהיקף הן ב"ת הבדלים נמצאו כללי: דיון

מוסרית חובה של ביותר רחבה תפיסה להודים :בנושא השיפוט את מנחיםה בקריטריונים

השפעה כמעט הזולת. אין אצל צורך קיום הוא המנחה הקריטריוןש, כב"א יחסים במערכות

חובה של התפיסה האמריקאים, היקף אצל לעוזר. הנזקק בין הקשר לאופי או הצורך למידת

+ בינוני צורך של מקרה הקשר. מלבד ובאופי הצורך במידת ותלוי יותר מצומצם מוסרית

של כעניינים האמריקאים ע"י , נתפסיםקריטי שאינו בעזרה צורך של המקרים הורה, כל

מוסרי" ע"י – "אישי בקטגוריה השימוש אישית". "בחירה מוסרית" או – "אישית אחריות30

חשיבות את מביעה היא אחד חברתית. מצד לאחריות אמביוולנטי יחס האמריקאים, משקף

לגיטימציה לחברה אין שני מצד אובייקטיבית, אך לחובה השיפוט ע"י החברתית האחריות

אפיונים כי מצביעים הממצאים הפרט. של הבחירה חופש את לשמור מנת על זו חובה לאכוף

אשר הגדולה ב"אה המוסרית מוסריים. המחויבות קודים של התפתחות על משפיעים תרבותיים

, אשרכמרכז החברה על ההינדית בתרבות שיש הדגש את ההודים, משקפת אצל נצפתה

אחרים של לצרכים היענות באמצעות אותה לשרת בה, ומחובתו ותלוי ממנה חלק הוא הפרט

,האמריקאים אצל נצפה מוסרית, אשר מחויבות של יותר הצר לכך, הטווח בניגוד נזקקים.

הבחירה, חופש העצמאי, בעל שהאינדיווידואלשלהם, התרבותית היסוד הנחת את משקף

מוסרית, בעיני כחובה + הורה בינוני צורך זו. ראיית בחברה הבסיסית היחידה הוא

טבע" "חוק על כמתבססת לילדיו הורה של האחריות את רואים הם כי האמריקאים, מרמזת

ולכן הפנים" שלהם בקבוצת "חבר בצאצא רואים חברתית. ההורים מוסכמה על מאשר יותר

באופן לעצמם. לעזור משמע לצאצא לעזור , שכן'אינדי בעצם הם אותם המנחים השיקולים

השיפוט על השפעה אין לעוזר הנזקק בין הקשר למידת ההודים, כי אצל נמצא מפתיע

תפקידים על המבוסס ההודית החברה של ההיררכי בניגוד, לכאורה, למבנה המוסרי, וזאת

לתפקיד מעבר מוחלט בסיסי ערך מהווה ההודים אצל חברתית שאחריות חברתיים. מסתבר

. חברתי

.מבוגרים אצל מאשר ילדים אצל יותר קטן ב"ת פער שיש לראות ניתן במחקר מהתוצאות

+ בינוני צורך ושל מועט צורך של המקרים את דרגו האמריקאים נצפה, שהילדים במיוחד

חוויה על מבוסס זה שממצא המבוגרים. ייתכן מאשר אובייקטיבית כחובה יותר חבר/זר

לתפיסה, שעזרה להוביל הצרכים, עשויה למילוי במטפל תלות ינקות, שבה של אוניברסלית

ההתבגרות, בתקופת לתרבות החשיפה השנים, עם במהלך מוסרית. אך חובה היא לזולת

.ב"ת הבדלים ויותר יותר נוצרים

חובה , לפיהקולברג של טענתו את מחליש המחקר: אחרות לתיאוריות מהמחקר השלכות

נחשבת אינה לצדק או לזכויות קשורה שאינה חברתית אוניברסלית, ואחריות היא מוסרית

נשים בין נבדלת מוסרית , שתפיסהגיליגן של טענתה את מחליש גם המחקר מוסרית. לחובה

גבוה משקל לתת מראים, שיש הממצאים המינים בין הבדלים זה במחקר נמצאו לגברים. לא

המוסר. תפיסת התפתחות של בתיאוריות גם בין-תרבותיים לגורמים יותר

לאחר לסייע מוסרית חובה ויגיש עזרה יושיט אדם האם המוסריות בשאלת רואים וברסוף מילר

תלוי הוא המוסר האם החיבה. ז"א למידת קשור לא שזה או כלפיו חיבה מרגיש הוא כאשר רק

בטיב תלויה היא המוסרית החובה בהן תרבויות לעזרה? יש לנזקק המסייע שבין ביחסים

מוסרית. חובה בגדר הוא לאחר לסייע והצורך משקל לכך נותנות שלא תרבויות ויש היחסים

שונות תרבויות אך תאוניברסאלי – מוסרית עבירה היא בזולת פגיעה כי לסיכום: התפיסה

המוסרית החשיבה שבהן תרבויות למוסר. יש םרלוונטיי הנחשבים החיים תחומי בהיקף נבדלות

ולא רחב יותר אצלן המוסר שתחום תרבויות ויש בזכויותיו או לזולת במישרים נזק כשנגרם היא

מוסריות. כלא נתפסות ןבמישרי הפוגעות התנהגויות רק

זוג בן ובבחירת באהבה וייחודיות - אוניברסליות7 פרק31

Levin, Sato, Hashimoto & Verma / תרבויות 11 ב- ונישואין אהבה – 14 מאמר

האהבה חשיבות בין הפוך קשר יש המורחבת המשפחה תיאורית פי : עלקודמים מחקרים

לנישואין יותר כחשובה נמצאה המורחבת. אהבה המשפחה קשרי חוזק לבין הרומנטית

פי הזוג. על בני בין כלכלית מבחינה הדדית תלות קיימת היתה ולא כמעט בהן בתרבויות

הקב' וקונפורמי עם מזוהה קולקט' הפרט בחברת וטריאנדיס הופסטדה של ההסברים

אהבה, כאלה נישואים. בחברות של בנושא גם שלו לאינטרסים דואגת והיא לציפיותיה

:אינדיבידואלנישואים, על בהחלטות חשובה כפחות חופשית, נתפסת לבחירה שקשורה

המיוחסת בחשיבות ב"ת הבדלים בחינת(1: המחקר מטרתלנישואין. כתנאי חשובה אהבה

אלה הבדלים של והשלכות מנבאים זיהוי(2 לנישואין הקשורות בהחלטות הרומנטית לאהבה

קשר קייםהמחקר: השערתהמקצועית. מהספרות מדינה כל של מאפיינים ידי על שימדדו

רומנטית. לאהבה המיוחסת החשיבות לבין קולקטיביזם בין שלילי

מערביות. הועבר ולא מערביות מדינות11 מ סטודנטים של מדגם נלקחהמחקר: שיטת

מאפיינים נמדדו ובמהלכם. בנוסף נישואים לקראת האהבה חשיבות למידת בנוגע שאלון

סטטיסטיים ונתונים כלכלי אינדיבידואליזם, מצב– המדינות: קולקטיביזם של סוציו-אקונומיים

המיוחסת בחשיבות ב"ת הבדלים נמצאותוצאות: והילודה. הנישואים, הגירושים שיעורי על

חיים אורח בעלות לשימורם. מדינות הכרחי כגורם והן לנישואים מקדים כתנאי הן לאהבה

מהמזרח. בהתאם מפותחות לא מדינות מאשר יותר גדולה חשיבות לאהבה לתת נטו מערבי

בנישואים. לאהבה שיוחסה החשיבות לבין הקולקטיביזם מידת בין קשר נמצא להשערה

את לזנוח אפשרה התעשייתית שהמהפכה . ייתכןלאהבה כלכלי מצב בין קשר נמצא

שבמדינות האישי. נמצא הבחירה חופש את חיזקה ובכך לעבודה ולצאת המסורתיים התפקידים

נמוכים הילודה שיעורי ואילו יותר גבוהים והגירושים הנישואים שיעורי לאהבה חשיבות המיחסות

לבין רומנטית לאהבה בתרבות המיוחסת החשיבות בין שקישר אתנוגרפי במחקריותר.

יותר מרכזי מקום תופסת רומנטית בגידה, אהבה המתירות בחברות כי מינית, נמצא מתירנות

(1 ביקורת:ב"ת. משמעות אותה אהבה שלמושג בגידה. הניחו על שמענישה בחברה מאשר

תאורטית או נומינלית הגדרה ( אין2מדינה. סטו' מכל של שונה מייצג, כמות אינו המדגם

לנישואין. האהבה תפיסת אוני' של נבדקה ( לא3השאלות. לתקפות אהבה, קשור למשתנה

מיצג השאלון כמה עד נבדק השאלות, לא ( תקפות5הנושא. רגישות שונות, מפאת ( שפות4

( השפעת7הודים, סגורים. פתוחים, מדברים. יפנים לזר, ארה"ב ( פתיחות6אמיתית. עמדה

( לא8מארה"ב. זונה בהודו משפחתי, גרושה מצב על תרבותיות הפנים והנורמות הסטטוס

הצעותעתידיים: מחקריםהשונות. בתרבויות התרבותית ומשמעותו החתונה גיל הושווה

( השלכות של2( בחינת נורמות תרבותיות לעומת אישיות לגבי האהבה בנישואין. 1: החוקרים

נישואים מתוך האהבה בחברות אינדי' ומהן השלכות הנישואים "הפונקציונלים" בתרבויות אינדי'

( כיצד מתיישב הערך האינדי' עם התלות ההדדית הנובעת מהאהבה רומנטית )דיאון ודיאון3

1988)

32

תרבויות/ 37 ב- שנבחנו אבולוציוניות זוג: השערות בן בבחירת העדפות – 15 מאמר

בס

והאב האם שבה המידה הנחת המועדפות- ע"ס לתכונות בנוגע המחבר להשערות בסיס

בעל זוג מגברים( בן )יותר יעדיפו נשים: השערות רביה. ויכול הילדים בגידול משקיעים

צעירה זוג מנשים( בת )יותר יעדיפו גברים)אמביציה(. להשיגם פוטנציאל או משאבים

את : לבדוקהמחקר מטרתמיני. נסיון וחוסר צניעות של תכונות יעדיפו וכן פיזית ומושכת

ממדינות מדגמים37 ל שהופנו : שאלוניםהמחקר שיטתשונות. תרבויות37 – ב ההשערות

זוגם בן עם הרצוי הגילאים המועדף, הפרש הנישואים גיל לגבי הנבדקים נשאלו שונות, שבהם

בה המידה את שונות תכונות18 של רשימה לדרג התבקשו הם הרצוי. בנוסף ומס' הילדים

תכונות.13 של רשימה חשיבות של עולה סדר לפי לדרג וכן זוגם בבן רצויה תכונה אותה

יכולת בעל זוג בן בהעדפת המינים בין הבדל ספרד, נמצא המדגמים, למעט בכל(1:תוצאות

בעל זוג בן בהעדפת המינים בין הבדל נמצא המדגמים בכל כמעט(2טובה. השתכרות

את התואם יותר, דבר צעירות זוג בנות העדיפו גברים המדגמים בכל(3וחריצות. שאפתנות

הבדל לגבי בדיקות יותר. נעשו גבוהה רבייה יכולת בעלות זוג בנות מעריכים גברים כי ההשערה

תמיכה נמצאה המדגמים בכל כמעט(4אלה. נתונים לתקף בכדי בנישואים האמיתי הגילאים

המיני הטוהר השערת לגבי(5נשים. עבור מאשר יותר גברים עבור חיצוני מראה לחשיבות

גבוהה. בין-תרבותית שונות התקבלה

(2לארופאים(. משכילים, רוב ובלתי לכפריים ייצוג )חוסר מייצגים לא מדגמים(1: מגבלות

חשיבות את ולא שונות לתכונות מייחסים שהם בחשיבות המינים בין הבדלים רק בדק המחקר

חשיבות מייחסים ונשים שגברים התברר שביצע אחר )במחקר כשלעצמן האלה התכונות

מעידה השתכרות יכולת האם – אופרציונליות הגדרות(3מאפיינים(.. לאותם בדיוק גבוהה

מקור – הממצאים פרשנות(4הצאצאים. בגידול הגבר של ההשקעה מידת על בהכרח

חברתי. להיות יכול אלא אבולוציוני גנטי בהכרח אינו ההבדלים

& Kasser אמצעים/ עם זוג בן של נשית והעדפה השכלה מיני, שוויון חופש – 16 מאמר

Sharma

מייחסים שהם בחשיבות לנשים גברים בין להבדלים בנוגע בס של הממצאים על ביקורת

נטען לממצאיו בנוגע בס של הגורפת המסקנה משאבים. לעומת להשיג הזוג בן של ליכולת

תלויה אינה משאבים רכישת של מאפיינים בעלי זוג לבני נשים של העדפתן כי זה במאמר

או תומכת המסוימת התרבות בו באופן גם אלא לאבולוציה הקשורות בהתנהגויות רק

לעצמה. לדאוג בנסיונותיה האישה את עוצרת

בהורות מגברים יותר משקיעות שנשים טוענות מיניות אסטרטגיות בנושא : תיאוריותרקע

מאפיינים זוגם בבני וחיפשו זוג בן בחיפוש בררניות יותר להיות הפכו הקדמוניות הנשים ולכן

כיום הסיבה, שנשים הגנטית. זו וההמשכיות המשפחה השרדות את יאפשרו אשר כלכליים

33

ע"י נתמכו אלה ושאפתנות. תיאוריות כלכלית הצלחה של מאפיינים בעלי זוג בני מעדיפות

אבולוציוני. מתהליך נובעת הנשים של זו העדפה כי למסקנה והביאו בס של מחקרו

זוג בן בהעדפות אלה הבדלים על התרבותי ההיבט השפעת את בדקו אחרים מחקרים

של מאפיינים לרכוש היכולת את חסרות נשים החברות שברוב מכך נובעים שהם ומצאו

מנבאת, המבני" הכוח חוסר "השערת – כזה זוג בן מחפשות הן ולכן בעצמן ומעמד כסף

יעלמו. זה בנושא המינים בין ההבדלים כלכלי שוויון לנשים יש בהן לכן, שבמקומות

בין שלילי מאשר יותר חיובי מתאם ולהפך, נמצא אמפירית תמיכה נמצאה לא זו להשערה

של הבעייתיותעשיר. זוג בן מחפשות נשים בה למידה הנוכחית הכלכלית ההכנסה

מטרתבארה"ב. בנשים שהתמקדו וכן בלבד הכלכלי בנושא שהתרכזו הנ"ל המחקרים

בהן בתרבויות(1:השערות. התרבותית מהזווית בס של הממצאים את : להסבירהמחקר

משאבים רכישת מאפייני להעדיף נטייה לנשים תהיינה נמוכים החינוכי והשוויון הילודה חופש

המבוקשים למאפיינים הקשור בכל המינים בין ההבדלים גודל(2הפוטנציאליים. זוגם בבני

כלכלית יותר מפותחת שהתרבות ככל( 3הילודה. וחופש החינוכי השוויון שיעלה ככל יקטן

ושוויון ילודה )חופש תרבותיים משתנים לבין משאבים למאפייני זוג בן העדפת בין הקשר

רמות בעלות בתרבויות יתקיים שתוארו המשתנים בין הקשר הפוך. ביחס חינוכי( יהיה

:המחקר שיטת הקשר(. על השפעה אין הכלכלית )ז.א. לרמה שונה כלכלית התפתחות

5000כ- בס, חקר של מהמחקר נלקחו משאבים רכישת יכולת של הפרמטר לגבי הנתונים

)שיעור הילודה חופש מידת לגבי נתונים נאספו היבשות. בנוסף6 נשים, מ4300ו גברים

באמצעי שהשתמשו נשים רפואי, אחוז מקצוע בעל נכח בהן לידות אימהות, אחוז תמותת

החינוכי השוויון במשפחה( ומידת אלימות נגד חוקים של וקיומם הלידה מניעה, שיעור

השונות. תיכון( במדינות בבי"ס השכלה ורמת יסודי בי"ס השכלה וכתוב, רמת קרוא )ידיעת

(1 תוצאות:לנפש. התוצר פי על מדינה כל של הכלכלית ההתפתחות רמת נבדקה בנוסף

בחינוך ושוויון הילודה חופש כשיש השתכרות יכולת מאפייני להעדיף נוטות נשים כי נמצא

חופש ירידת עם במתאם היה זה בנתון לגברים נשים בין ההבדל כי נמצא(2 נמוכים.

דיון:הנדונים. למשתנים הכלכלי המצב בין קשר נמצא לא(3בחינוך. והשוויון הילודה

לרכישת או ילודה לחופש האפשרות לנשים מסופקת לא בהן שבתרבויות מראים הממצאים

משאבים של גבוהה רמה זוגם בבני יותר מעריכות לגברים, הנשים שווה באופן השכלה

העדפה סופגות לא שנשים מציעות אלה כלכלי. תוצאות וביטחון ונכסים, שאפתנות, מעמד

תומכת הסביבה בה מהמידה אלא אבולוציוני מתהליך זוג בבני משאבים של למאפיינים

היא לעצמה לדאוג הזדמנות לאשה עצמית, וכשניתנת להכוונה נסיונותיהם את מעכבת או

עומדים אומנם אלה משאבים. ממצאים לה לספק שיוכל זוג בן בבחירת מוטרדת פחות

נשים העדפות על מעטה השפעה שלתרבות טוענת אשר האבולוציונית לתיאוריה בסתירה

: יתכןאבולוציונית מבט מנקודת אלה נתונים להסביר שניתן זוג, ייתכן בן בבחירת

יופעל. כאשר קדום פסיכולוגי שמכניזם הסבירות על משפיעות סביבתיות שסיטואציות

המנגנונים להשכלה, מופעלים וההזדמנויות הילודה חופש מבחינת מוגבלת האישה

אינו פשוט זה מנגנון אחרים במקרים ואילו זוג בני בחירת של הקדומים הפסיכולוגיים34

המינים בין הבדלים פיו על החברתי התפקיד תיאוריית הוא יותר פשוט הסברמופעל.

מפנימים ונשים שגברים השונים החברתיים מהתפקידים נובעים חברתיות בהתנהגויות

לקבל מסוגלות נשים להשכלה והזדמנויות ילודה חופש מאפשרת שהחברה בחברה, וככל

זוגן. על בני דרך ולא בעצמן משאבים להשיג יכולת להן ויש יותר וגמישים שונים תפקידים

בה הזמן מסגרת את : להביןנוספים מחקרים לבצע יש ההסברים2 בין להבחין מנת

בין קשר קיים האם לבדוק וכן הנשים של בחירתן את המגביל החברתי המבנה התפתח

זוג. בני בבחירת העדפותיהן לבין עצמית הכוונה יכולת כבעלות הנשים תחושת

הזמן כלפי בגישות וייחודיות - אוניברסליות8 פרק

ללמוד, להתחתן להתחיל יש בו הגיל את חברתיים" הקובעים "שעונים ע"י מנוהלים האדם חיי

באופן זמן לזמן. תפיסת מיחסות שהן המשמעות בעצם נבדלות וכו'. תרבויות לפנסיה לצאת

זמן יחידת מועדים. כל וקביעת לו"ז בעזרת בו לשלוט מוגבל, שיש כמשאב : הזמןמונוכרוני

פעילות מונוכרוני, כל לפי עובד מערבית בחברה מסורתי בלבד. בי"ס אחת לפעולה מוקדשת

: דברםפוליכרונית זמן וענישה. תפיסת מתוכננים, דייקנות קצובות, שעורים בנפרד, הפסקות

: במערב, מתקדםלניארי : זמןהזמן התקדמות כיוון לגבי במקביל. תפיסה מבוצעים רבים

הלאה ועוברת הגוף את עוזבת הנשמה המוות : הינדים, לאחרמעגלי לעתיד. זמן מהעבר

מהעבר להימלט אפשרות לאדם החיים. יש של אינסופי מעגל לאדם, בע"ח, צמח, ויש

ההבדלים כי מצאו ושוורץ : שגיבב"ת הבדליםמחדש. להתחיל האפשרות לו וניתנת ומהעתיד

לערכי חשיבות המיחסת שונים: תרבות לערכים המיוחסת בחשיבות ב"ת הבדלים ע"י מוסברים

Masteryכרחוק. העתיד רב, ואת זמן לפני שהסתיימה כתקופה העבר את לתפוס תיטה

כחלק כקרובים, כמעט העתיד ואת העבר את , תתפוסלהרמוניה חשיבות המיחסת תרבות

מההווה.

Levin & Norenzayan / מדינות 31 ב- החיים קצב – 17 מאמר

השתמשו במדדים שונים למדידת קצב החיים )דיוק שעונים, מהירות הליכה וקצבמחקרי העבר

: התמקדו בעיקרביקורת. מתאם חיובי בין גודל האוכלוסייה וקצב חיים מהירעבודה(,ומצאו

במשתנה גודל האוכלוסייה וזנחו היבטים נוספים המאפיינים עיר ותרבות וקשורים לקצב חיים

משווה את קצב החיים בערים גדולותמחקר זהמהיר, ובנוסף התמקדו בעיקר בערים מערביות.

בשלושים ואחת מדינות בעולם.

החיים לפי קצב תפיסותורנר משמעויות, חוויות, של הסמיכות או היחסי "השיעור ושות

ופעילויות"

בדק שלושה מדדים של קצב החיים במדגם של ערים גדולות בשלושיםהמחקר הנוכחי

(: צפיפות האוכלוסין בערים גדולות1976 )הוךואחת מדינות לפי המודל של הכלכלי של

גורמת לעלייה במחירי קרקעות ומחירי מוצרים נוספים. שינוי הדרישות הכלכליות גורמת

לצורך גדול יותר בניצול יעיל של זמן, מה שמתקשר ללו"ז צפוף יותר. מכאן ההשערה:

35

יותר.וקצב החיים מהירבמדינות שכלכלתן חזקה יותר הזמן מאורגן ביעילות רבה יותר

: מהירות הליכה הממוצעת, קצב העבודה )המהירות שבהשלושה מדדים שימשו להשוואה

ביצעו עובדים בדואר משימה פשוטה שהתבקשו למלא( ומידת הדיוק של שעונים ציבוריים

)שעוני בנק הושוו לשעון הדובר(. מממצאי המחקר עולה, שערים ביפן ובמדינות מערב

אירופה, שהן מדינות מפותחות מבחינה כלכלית ובעלות אופי אינדי', מאופיינות בקצב חיים

מהיר לעומת ערים במדינות שאינן מפותחות מבחינה כלכלית, בהן התגלה קצב החיים איטי.

יותר. בערים מאופיינות בקצבמהיר קצב החיים קרות - נמצא שבערים אקליםמשפיע נוסף,

חיים מהיר נמצא שיעור גבוה יותר של מעשנים ושל חולים במחלות לב אך, שביעות הרצון

שהביעו תושבי אותן ערים מחייהם הייתה גבוהה יותר מתושבי ערים שאופיינו כערים שבהן

קצב החיים איטי יותר. המחקר בא כדי לבדוק כיצד משתלב קצב החיים בתוך תרבות זו או

החיים בקצב הבדלים לבדוקא. : מטרותאחרת כמאפיין של אותה תרבות ושל תושביה.

משמשים ערים של מאפיינים אילו לבדוקב.מדינות. של רחב במגוון גדולות בערים

החיים קצב של התוצאות את לבדוקג. החיים. בקצב אלה להבדלים טובים הכי כמנבאים

. חיות1חיים: קצב המנבאות המחקר השערותמהחיים. התושבים של רצונם שביעות על

. אקלים:2. בה החיים קצב יותר מהיר "חיה" יותר, כך עיר של שכלכלתה ככלכלכלית:

. ניתן לנבא את הסטריאוטיפ הפופולרי ביותר שמאידךמקומות חמים יותר הם איטיים יותר

. ערכים3לא נבחן בקפידה, שקצב החיים איטי יותר באקלימים חמים, משתי פרספקטיבות.

בתרבויות אינדי' הקצב מהיר יותר מאלו המדגישות( טריאנדיסתרבותיים:)לפי דרוג של

. ההשערה היא שמע' הערכים הבסיסיים של תרבות תהיה קשורה לקצב החייםקולקטיביזם

. נובע ישירות מהתיאוריהבערים גדולות הקצב מהיר יותר. גודל האוכלוסייה: 4שלה.

הכלכלית של הוך, ונבדק מחדש רק במידה מינימלית במחקר הנוכחי. כפי שצוין, זכתה

השערה זו לאישוש אמפירי ניכר במחקרים קודמים, ובנוסף מחקר זה בדק רק ערים גדולות

שלוש השערות שהתמקדו בהשפעות קצב החיים על איכותללא השוואה לערים קטנות.

במקומות מהירים שיעור התמותה. מוות ממחלות לב: 5 )שביעות רצון פיזית ונפשית(.חיים

. יתכן שאף מחלה לא הייתה כה מזוהה עם הלחצים שנגרמוממחלת לב יהיה גבוה יותר

בעקבות ההתפתחות התעשייתית כמו מחלות לב. את הקשר בין המתחים הכלכליים, הלחץ

, אישיות שדפוסי התנהגותםAבזמן ומחלות לב ניתן לתאר באמצעות אישיות מטיפוס

גבוהים יותר. שיעורי העישון: 6גורמים למחלות לב )אגרסיביים, תחרותיים הישגיים(.

. מההשערה הכלכלית ניתן אולי לנבא שאנשים הגריםבמקומות שבהם קצב החיים מהיר

במקומות שבהם קצב החיים מהיר יטו יותר להתנהגויות לא בריאות כגון עישון )ולכן גם

)שביעות רצוןאנשים בערים שבהן קצב החיים מהיר יותר שבעי רצון מהחיים .7למחלות לב(.

(. נוגע למדד ישיר של שביעות רצון או בריאות פסיכולוגית . כדיסובייקטיביתזו היא כמובן

להעריך את הבריאות הנפשית התבססנו על סקרים קודמים בנושא, בקנה מידה גדול,

שני ניבויים מנוגדים באשר לכך.מההשערה הכלכליתשנערכו בכמה מדינות. ניתן לגזור

מחד, אם "חיות" כלכלית גורמת לתחושה שהזמן דוחק, האם אותם גורמי מתח שגורמים

להתנהגויות לא בריאות כמו עישון יפחיתו מתחושת הבריאות הנפשית? מכאן נובע הניבוי

36

מהממצא האמפירישקצב חיים איטי גורם לאנשים להיות מאושרים יותר. ניבוי מנוגד נובע

המבוסס היטב שיצרנות כלכלית מצויה במתאם עם שביעות רצון באוכ' העולם באזורים

עירוניים.

המחקר הנוכחי בא לנסות ולמלא את החלל שנוצר בגלל העדרה של תיאוריה מניחה את הדעת

לגבי הקשר בין קצב החיים ומאפיינים של העיר חוץ מגודל האוכלוסייה בה. שלושה מדדים של

מדינות. חושב מתאם בין מדדים אלו וסטטיסטיקות31קצב החיים נבדקו בערים גדולות ב-

בנושאי אקלים, שביעות רצון כלכלית, אינדיבידואליזם - קולקטיביזם, שיעורי מחלת לב ושיעור

תוצאות הנוגעות תוצאות:העישון וכן שביעות הרצון מהחיים בכל עיר )אם אפשר( או מדינה.

- המדד הכללי )ממוצע המדדים כמשתנה יחיד המייצג אתאוששו קצב חיים המנבאיםלמשתנים

המדינה(, נמצא במתאם גבוה עם כל אחד ממרכיביו. * נמצא שיפן ומערב אירופה הן המדינות

שבהן קצב החיים הוא הגבוה ביותר מבין המדינות שבמחקר. * המדינות שבהן קצב החיים האיטי

ביותר מבין המדינות שנסקרו הן המדינות הלא מתועשות במזה"ת, באמריקה הלטינית ובאסיה.

בתווך נמצא מדינות מהגוש המזרחי )לשעבר( ומדינות מאסיה שנעשות למדינות מתועשות. *

ממצא מעניין הוא שארה"ב נמצאת בחציון מבין המדינות שנסקרו בסקר. * נמצא מתאם בכיוון

המצופה עם קצב החיים הכללי כאשר המתאמים הגבוהים ביותר היו למשתנים הראשונים . *

: נראה כי במקומות בהם קצב החיים מהיר יותר נמצא אקלים קר יותר,הכלכלה "חיה"לסיכום

יותר והדגש הוא על תרבות אינדי'. * המתאמים בין קצב החיים והמשתנים הקשורים לאיכות

משל המנבאים של קצב החיים. * במקומותבעוצמה פחותההחיים היו גם כן בכוון המצופה אבל

בעלי קצב מהיר היו יותר מקרי מוות בגלל מחלות לב, שיעור המעשנים היה גבוה יותר אך מאידך

גם שביעות הרצון )הסובייקטיבית( מהחיים. * המתאם המובהק בין האינדקס הכלכלי ועישון

*סיגריות מצביע על כך שלתנאים הכלכליים יש השפעה על המתאם בין העישון וקצב החיים.

נמצא שהעוצמה הכלכלית הייתה המנבא הטוב ביותר לכל אחד ממדדי קצב החיים בנפרד

את שלוש ההשערות שבעריםמאשש. המחקר וכמו גם למדד הכללי של קצב החיים

)במדינות( שבהן הכלכלה חזקה יותר, בערים קרות יותר ובתרבויות שבהן הדגש הוא על אינדי',

קצב החיים מהיר יותר. מחקר זה התבסס על ערים גדולות ואולי יש נקודת חתך בגודל האוכ'

שממנה ואילך גודל האוכ' כבר לא משפיע על קצב החיים. במחקרים בערים קטנות יותר התגלה

קשר בין גודל האוכלוסייה וקצב החיים, ממצא שמצריך בדיקות נוספות.

* ככלל, אוששו השערות המחקר. נמצא שקצב החיים הוא גורם מרכזי ביחס לטווח רחב של

משתנים שונים המשפיעים ומושפעים ממנו. * המודל מייחס חשיבות רבה ל"חיות" כלכלית,

שמצטיירת כמשתנה המנבא החזק ביותר לקצב חיים מהיר. כלכלה חזקה בשילוב עם קצב

חיים מהיר מאפשרת חיים נוחים יותר ומלאי סיפוק ומאידך גורמת ללחץ ומחלות.* אין להסיק

מממצאי המחקר שקצב חיים הוא הגורם לרווחה כלכלית! * הבדלים ב"ת במשמעות הזמן

וקצב החיים הם מקור לקשיים בעת מגע בין אנשים מתרבויות שונות כגון השתלבות בסביבה

ובעבודה )מתקשר עם הסתגלות מהגרים(. בארה"ב איחור נחשב לחוסר מוסר עבודה ודורש

ד'(, בברזיל גם חצי שעה זה בסדר. הקדמה אף עשויה להיתפס כתכונה15התנצלות )

37

: האמריקאים מייחסים איחורים לגורמים פנימייםביחוס סיבתיותשלילית. * הבדלים

שבשליטת האדם, הברזילאים לגורמים לחיצוניים שמחוץ לשליטתו.

יש קשר בין הדיוק של השעונים למהירות ההליכה למהירות פקידי הדואר )במדינות שבהם

השעונים מדויקים קצב ההליכה מהיר והפקידים עובדים מהר(.

תרבותית בין וזהות - אקולטורציה9 פרק

תרבות בן עם המגע בעקבות בקבוצה או האדם החלים השינויים מכלול – אקולטורציה

העוברים אנשים שחווים והלחץ הבלבול לתחושות פופולרי כינוי הוא תרבות הלםאחרת.

ירח של שלב יש : בתחילהאוברג שלU ה עקומת מודלזרה. לתרבות להם המוכרת מתרבות

חדה , ירידהותסכול אכזבה נוצרים כאידיאלית, אח"כ נתפסת החדשה התרבות שבו דבש

מתחיל המקום שפת את לומדים וכאשר נוסף זמן פרק עוינות, לאחר ואף הרצון בשביעות

בהדרגה. השלב חוזרת הרצון שביעות ואז התפקוד ביכולת שיפור שכולל התאוששות של שלב

היה חדים. המודל שינויים ללא יציבה רצון בשביעות , מתבטאההסתגלות האחרון, שלב

מוגדרים שלא היא עליו העיקרית לתקפותו. הביקורת עדות שאין למרות רבות שנים פופולרי

בסוגי כרוך לתרבות מתרבות אותו. מעבר להוכיח קשה גם ולכן שלב לכל זמן טווחי

רפואי, בי"ס, כדיור, ביטוח ביורוקרטיות לבוש, מטלות חדש, אקלים, דרכי : מזוןהסתגלויות

אחרים. ע"י מתפרש זה להתנהג, וכיצד צריך בהן הדרכים לגבי רבה וודאות באי מכונית. מלווה

עולם תפיסות על והתפ' אישית, למידה צמיחה מאפשר זה החברתי. לעיתים במעמד שינוי יתכן

בחיים. לשינויים להסתגלות מיומנויות והקנית מעשירה חלופיות, חוויה

Anderson / תרבותית בין ישן- הסתגלות מושג על חדש מבט – 18 מאמר

להבנת מחשבתית למסגרת והצעה הסתגלות של שונים מודלים של בקורתית סקירה

אנדרסון פי לתרבות. על מתרבות העובר אדם על העוברים הפסיכולוגיים התהליכים

תהליך והוא להסתגל צריכים אנשים שאליהם אחרים למצבים דומה חדשה לתרבות הסתגלות

:החלמה של מודלים: ב"ת הסתגלות של מודליםהסתגלויות. של ארוכה שורה הדורש

אוברג שלU ה )מודל התרבות מהלם בהחלמה תלויה חדשה לתרבות מוצלחת הסתגלות

"הלם שהמונח היא אלה מודלים על הזהות(. הביקורת משבר לגבי אדלר של והתאוריה

עדויות שונים, ישנם במחקרים התקבלה לאU ה שעקומת וכן מדי וכללי מעורפל תרבות" הוא

אורך מחקר דורש מסביר, המודל לא שהמודל שלבים ועברו אלו שלבים עברו כולם שלא

מעורפל מושג תרבות שלב, הלם כל של זמן פרקי מגדיר אמפירי, לא אימות ליישום-אין שקשה

-הסתגלות הלמידה מודל )לינאריים(: למידה של מודליםלתרבות. ספציפי אינו וגם

המע' של השונים הפרמטרים של למידה תהליך על מבוססת חדשה לתרבות מוצלחת

של למידה תהליך היא ההסתגלות אחת השקפה נקודת פי החדשה. על - תרבותית החברתית

שניה השקפה ואילו יעילה חברתית אינטראקציה לצורך הדרושות תקשורתיות מיומנויות

אופרטנית התניה של בדרך מתאימה התנ' חברתית של מלמידה נובעת מוצלחת הסתגלות

הבלתי בהפיכת ההתמקדות וכי מדי אלה: פשטניים מודלים על ביקורתחברתית(. )למידה

38

תהליכים מוכרים אובייקטים, אנשים אובדן של השלמה גם מספיקה, ישנה אינה למוכר מוכר

פשוטה. למידה של ממשימה יותר מורכבים

בהתפ' תלויה חדשה לתרבות מוצלחת : הסתגלותולמידה - החלמה משולבים מודלים

של לתהליך בדומה וזאת שלהם ואינטגרציה לקבלה התרבויות בין ההבדלים של מהכחשה

לתהליכים מתייחסים אלה: אינם מודלים על בקורת)דיסוננס(. קוגניטיביים פערים סגירת

נשארים ולכן ההסתגלות תהליך של ברור, לדינמיקה באופן ההסתגלות בתהליך המעורבים

מיצגת חדשה לתרבות : הסתגלותהומאוסטטי משקל שיווי של מודליםבלבד. תיאוריים

חוסר יוצר חדשה תרבות עם מתח. המפגש הפחתת של מעגלי תהליך והיא לאיזון שאיפה

במערכת סובייקטיבית", כרוכה "התאקלמות היא מספק, ההסתגלות לא מצב המהווה איזון

של קריטריונים עפ"י מוערכת כשההתאמה והסביבה הפרט פרט, תפיסת התנהגות בין יחסים

מהשפעת התעלמות תוך הפנימי האיזון חוסר בתחושת ומתמקדים ממדיים : חדבקורתהפרט.

התפתחות,למידה של תהליכים להסביר יכול לא משקל לשיווי שאיפה של הסביבה. מכניזם

וחוסר המחקר בשיטות הגדולים המודלים: הפערים כל על בקורתמתח. שמערבים וצמיחה

פסיכולוגית. הסתגלות של בנושאים למחקר שלהם הקשר

הסתגלותי תהליך לכל דומה ב"ת הסתגלות תרבותית: תהליך להסתגלות אנדרסון של המודל

מאמץ על מבוסס וכו'( והוא )אובדן, מחלה משמעותיים וחלקם קטנים בחיים, חלקם לשינויים

(Adjustment) התאמה בין מבחינה דו-כיווני. אנדרסון בתהליך לסביבה האדם בין להתאמה

(Adaptation) הסתגלות הקצר, לבין בטווח דחפים של סיפוק או להפחתה המתייחסת

על למעשה מבוססת הארוך. ההסתגלות גזעית( לטווח אינדי' )או הישרדות על האחראית

מניע, הם ההתאמה של המרכיבים כאשר לסביבתו האדם בין התאמה של צעדים מאד הרבה

מוטיבציה של : * התעוררותבמודל שלביםמניעה. או ומכשול למטרה מכוונת תנועה

* נסיון המטרה מימוש את שמונע בקושי שפה(. * היתקלות )מטרה: לדעת להסתגלות

השגת את תאם והפתרון )במידה * הסתגלות שונות( *פיתרון פעולה )דרכי הקושי על להתגבר

ההסתגלות של כלליים עקרונותהמטרה(. את השיג לא )הפתרון הסתגלות המטרה( * אי

א.הינם: התאמה הדורשים העיקריים המכשולים. התאמה דורשת הב"ת הסתגלות: 1: הב"ת

חיי את המנחים מרכזיים ערכים ובאמונות)במיוחד בערכים, בגישות ההבדלים עם התמודדות

אובייקטים אובדןב. התרבויות(. 2 בין הנקרע האדם על ומעמסה מתח ומהווים היום-יום

חוסרג.העצמית(. והזהות העצמי להגדרת הקשורים אלה )במיוחד ואהובים מוכרים ואנשים

)מעורר אורח למעמד בית בני של ממעמד במעבר הכרוכים החברתיים והקשיים היכולת

והתנהגותית תפיסתית רגישות חוסר בשל החברתית הכשירות וגעגועים(,חוסר אובדן תחושת

החדשה. בסביבה

הקשיים. התגובות עם להתמודד כיצד הפעולה דרכי של למידה דורשת הב"ת הסתגלות :2

:3הסביבה. את לעזוב או דבר לעשות הסביבה, לא בעצמי, שינוי הן: שינוי האפשריות

) שייך ( ובלתיInsider) שייך של יחסים שהם למארח הזר בין יחסים משמעותה הב"ת הסתגלות

Outsiderמעגלית, היא ב"ת הסתגלות: 4קונפורמי. להיות שייך הלא על חזק לחץ ( והכוללים

לעזוב להתמודד להמשיך האדם ועל פוסק בלתי מכשולים של זרם יש ואינטראקטיבית רציפה39

אלמנטים כוללת היעילות. ההסתגלות הפעולה דרכי את ולמצוא יעילות לא פעולה דרכי

האנושיות מתרחשות ההסתגלויותזה. על זה ומשפיעים בזה זה רגשיים, קוג' והתנ' השזורים

)גלוי(. ממדים אלהוהתנהגותי )תפיסתי( קוגניטיבי )רגשי(, אפקטיבי ממדים: 3לאורך

מותאמים ביניהם או מצויים בקונפליקט )שיוצר דיסוננס באדם( או בלתי תלויים. במודל הנוכחי,

האדם המתמודד, לאחר שעבר את המעגל של "מכשול"-"יצירת תגובה" שוב ושוב, נכנס לשלב

: העימות הקוגניטיבישל התקדמות יציבה יחסית לקראת יצירת הרמוניה עם הסביבה החדשה.

חוויית ההסתגלות הב"ת היא גם תהליך של נסיון לבסס מחדש זהות ודימוי עצמי אל מול חוסר

בתמיכה סביבתית או תמיכה סביבתית חלשה. בימים הראשונים, זהותו של האדם וקב'

ההתייחסות שלו מושרשות היטב בתרבות המקור שלו. במוקדם או במאוחר, לאחר שלב הכניסה

הראשוני לתרבות החדשה ייתקל במכשול אשר יחסום את התקדמותו. עם הגעתו למכשול

מתחיל המעגל של התמודדות מעגלית. שלב ההתמודדות לעולם לא יהיה סטטי. הוא משתנה

באיכותו בהתאם למידע החדש שנתקבל ובהתאם להערכת התוצאות שיצרה התגובה הקודמת.

במהלך ההסתגלות צצים ועולים כמה גורמים המניעים לבריחה, אשר יש לנסות להילחם בהם

שינוי)נק' שבירה(. האפשרות האינסטרומנטלית השניה היא לנסות לנטרל את המכשול ע"י

: לשנות את האמונות והערכים שלו כך שיתאימו טוב יותר לאלה של התרבות המארחת,עצמו

לשנות סדרי עדיפויות ולהפחית ציפיות. זוהי "הסתגלות ממוקדת רגש", אשר מותירה את

מכיר כשהזר מתחילה ההסתגלותהמכשול בצורה אובייקטיבית אך מכוונת כלפי הממד הרגשי.

כי חש כשהזר ומסתיימת אינסטרומנטליים פתרונות של קבועה אסטרטגיה על ומחליט המכשול

נכונות להיפתח בפני השפעות תרבותיות חדשות.(1: מניעים להסתגלות.לסביבה מתאים הוא

החלטה שלא לנסות(3 נכונות להתמודד עם המכשולים ע"י שימוש באסטרטגיות אינסט'. (2

לברוח מהמכשולים. מה שמניע מניעים אלה, בנוסף לכמויות זמן רבות, הוא תמיכת עמיתים

שמחזקת את הביטחון העצמי. הבטחת סביבה תומכת ע"י התמקדות בהרחבת האינטראקציות

יכולה ההסתגלות מתהליך היציאההחברתיות היא משימה עיקרית בהסתגלות בתרבות אחרת.

לומדים מוקדם, שאינם בשלב הנסוגים אלו " הםחוזרים( ה"1: שונות בצורות להיות

ועלולים הסביבה עם והתנהגותי קוגניטיבי, רגשי בעימות להתגבר, נמצאים ולא להתמודד

נסיגה, ציפייה של באסטרטגיה " בוחריםבורחים( ה"2למולדתם. אותם שיחזירו בעיות לפתח

עוברים לא והבורחים אחרים. החוזרים ומאשימים נמנעים, מתחבאים יעלם. הם שהכל ותקווה

כרוני אבל מתון באופן מרוצים " אינםהזמן משרתי( "3"שגריר". "תייר" או של לשלב מעבר

בהיבטים צוואר עד עצמם קבירת ע"י " מתמודדיםבונים( ה"4מדוכאים. נעשים זמן ולאורך

המארחת בתרבות המסתדרים, מתערבים " הםמתאימים( ה"5המצב. במטלות הקשורים

על מלא באופן שהתגברו אלה " הםמשתתפים( ה"6מסופקים. יותר או ופחות אותה ומבינים

:5והתנהגותית. רגשית, קוגניטיבית מבחינה בחברה מלאים משתתפים והם המכשולים

המצטרף שאדם שלם, כיוון תהליך אינה לעולם כמעט היא- יחסית היא בין-תרבותית הסתגלות

משלו הסתגלות תהליך יוצר בתוכה. הוא נולד אשר אדם כמו בה מתפקד אינו חדשה לתרבות

בחיים התאמות תהליכי- אישית התפתחות משמעותה ב"ת הסתגלות :6 דרכו. את ומפלס

על להתגבר מנת על אסטרטגיות לפתח מסוגל שאדם אישית, כיוון כהתפתחות להיחשב יכולות

40

עם להתמודדות האדם של חדשה אסטרטגית התפתחות לשגרה. כל לחזור ולאחריהם אתגרים

אישית. התפתחות בבחינת היא החדשה בתרבות הסתגלותו

מהלם להחלמה המתייחסrecuperation ההחלמה מודל: ראשון מודל:לשאלות תשובות

פוטנציאל לגבי אדלר של והתיאוריהU ה עקומת מודל מוזכרים זה התרבות. בהקשר

.9 פרק בראשית הוזכרו אלו תרבות. מודלים הלם על בהתגברות הטמון התפתחותי-אישיותי

חדשה לתרבות ההסתגלות תהליך את מתאר זה . מודלהלמידה תהליך מודל: שני מודל

ולינארי. על מתמיד שיפור בעלת למידה ועקומת הקלאסית ההתניה עקרונות של במונחים

ולרכוש חדשה סוציו-תרבותית מערכת של מאפיינים ללמוד האדם לסביבתו, על להסתגל מנת

שייכות עיקריות גישות זו. שתי תרבותית ממערכת לחלק להפוך מנת על ההכרחיים הכלים את

של בתיאוריות הנדרש. הראשונה, מקורה הלמידה תהליך במושא מזו זו זה, השונות למודל

בחברה האדם של השתלבותו את המגבילות הן התקשורת יכולות זו גישה פי תיקשורת. על

במשימה. להצליח מנת על הכרחית – השפה – העיקרי התקשורת כלי למידת ולכן החדשה

תפיסה חוקי ללמוד האדם על זו גישה פי עצמן. על ההתנהגויות למידת את מדגישה שניה גישה

שיאפשרו התנהגותיים וחוקים בסביבה סיטואציות נכונה לפרש לו שיאפשרו לתרבות אופיינים

. משלבהסתגלות בתהליכי ולמידה החלמה: שלישי מודלמתאימות. התנהגויות לבצע לו

מרכזה אל מהשוליים כמסע ההסתגלות תהליך את ומתאר הקודמים המודלים משני עקרונות

מודלואמפתיה. הבנה של למצב התעלמות או הכחשה של ממצב הזרה, מעבר התרבות של

תהליך הינה התרבותית ההסתגלות זה מודל פי . עלמשקל שווי – הומאוסטזיס מודל: רביעי

התרבות עם מהמפגש כתוצאה הנוצר פנימי משקל לשווי הגעה ידי מתח, על הורדת של מעגלי

חוסר ולעומתו מספק מצב הינט משקל ששווי היא המודל בבסיס העומדת האחרת. ההנחה

סיפוק. חוסר היוצר מותח מצב הינו איזון

ההסתגלות לשאלת הנוגע מלאה תשובה נותן אינו מהמודלים אחד אף כללי באופן: 2 שאלה

מהמודלים: אחד כל דים. לגבי ברורים אינם אחת לא בינהם כן, ההבדלים אחרת, כמו לתרבות

ברדוקציוניזם לוקה זה (:מודל4 )מודל המשקל שווי ההומאוסטזיס- מודל מודל על ביקורת

מאשר עצמי דיסוננס או פנימיים למתחים יותר ומגיב כמסתגל מתואר מימדיות. האדם וחד

סיפוק אי או סיפוק של למונחים פסיכולוגיים מתחים של התרגום נמצא. גם הוא בה לסביבה

זה מודל על נוספת קוגניטיבית. ביקורת מבחינה דל הוא הסתגלות ואי להסתגלות כמקבילים

והתפתחות, תהליכים למידה, סיפוק, צמיחה תהליכי כמו גבוהים אנושיים לתהליכים נוגעת

אלו תהליכים בלבד. לעיתים משקל שווי במונחי שימוש ידי על להסבר ניתנים שאינם מורכבים

)מודל הלמידה מודל על ביקורתלהסביר. יכול אינו זה מודל קושי, אותם ויוצרי מתח מעוררי

2:)

לתרבות ההסתגלות תהליך את מדויקת בצורה מתארת איננה הפשוטה הלמידה עקומת

הנוגעים ההסברים וגם תקשורת ומיומנויות שפה בלמידת העוסקים ההסברים חדשה. גם

מוכר, למוכר הלא הפיכת מאשר יותר משמעותה פשטניים. ההסתגלות הם התנהגות ללמידת

הלא והערכים הבסיס מוכר, קבלת הלא קבלת משמע המאמר. הסתגלות מחברת כותבת

41

יותר הרבה קשה משימה מוכרים. זו ואנשים אובייקטים של אובדן עם והשלמה מוכרים

(:3 )מודל ולמידה החלמה המערב מודל על ביקורתהפשוטה. הלמידה ממשימת

ההחלמה בבסיס העומדים הקוגניטיביים התהליכים אחר להתחקות מעניין ניסיון שזהו אף על

לתהליכים או לצורות מתייחס אינו זה התרבותית, מודל ההסתגלות או תרבות מהלם

מודל על ביקורתבלבד. תיאורי נותר ולכן ברור באופן בתהליך המעורבים הקוגניטיביים

מעורפל, מונח הינו תרבותי שוק משלו. המונח ייחודיות בעיות זה (:למודל1 )מודל ההחלמה

מודלים ידי על המתוארת כן, העקומה מזה. כמו זה השונים מדי רבים מצבים לתיאור משמש

המציאות. במבחן עומדת אלו, איננה

הגישה החוקרת, היא לדעת הסתגלות של בנושא הידע למיעוט ראשון גורם:3 שאלה

התמקד המחקר עיקר זו גישה בכללותה. במסגרת האמריקאית לחברה הטיפוסית הפרגמטית

החדשה בתרבות המהגרים שילוב בנושא חינוך תרבותי, תוכניות בין אימון תוכניות של בכיוון

לחברה לאדפטציה כך, ההתייחסות אותה. מתוך להבין מאשר "הבעיה" יותר את לפתור וניסיון

בתחום, החוקרים מצד התייחסות ללא אינפורמציה העברת של תהליך כאל היא החדשה

הקשר חוסר הוא בנושא הידע למיעוט נוסף גורם התנהגותית. או רגשית מצוקה של לסימנים

בהתאם עבודתם מיקדו השונים שונות. החוקרים מדיסיפלינות הבאים בתחום שונים חוקרים בין

על ספציפיות. העבודה מחקר לקבוצות עצמם את והגבילו שלהם המקצועיים לאינטרסים

מודלים וכו'( תחת ארצות, מיסיונרים בחילופי סטודנטים )כגון ספציפיות אוכלוסיה קבוצות

שהדיסיפלינות רק שונות. לא לתוצאות וכמובן להסתגלות שונות והגדרות להבנה מובילה שונים

מנותקות גם מזו, הן זו בעבודתן נפרדות הבין-תרבותית ההסתגלות בתחום העוסקות השונות

הסתגלות. בתהליכי העוסקת הכללית הפסיכולוגית מהספרות

מתהליכי חלק כאל תרבותית בין להסתגלות להתייחס יש המחברת לדעת :4 שאלה

כתהליך הבין-תרבותית ההסתגלות את רואה חייו. המחברת במהלך אדם שעובר ההסתגלות

אלו. הבדלים עם לחיות והיכולת מוכר ללא המוכר בין וההבדלים השינויים לימוד של

לא להיות שיכול הקצר. תהליך בטווח דחפים סיפוק או הפחתה– adjustment:5 שאלה

או האינדיבידואל ברמת הישרדותיים צרכים - סיפוקadaptation הארוך. לטווח הישרדותי

מטרה השגת הקצר, לשם בטווח הישרדותיים לא מהלכים יתכנו הארוך, כאשר הגזע, בטווח

זו. טווח ארוכת

ומסגרת הדרך לסביבתו, כאשר האדם בין התאמה להשגת מתייחסים יחד גם אלו מושגים שני

בינהם. שונה הזמן

תהליך את המתארת דחפים של תיאוריה על מבוסס בקטע המתואר המודל :6 שאלה

בתהליך ההתקדמות זה מודל פי (. על1 ציור )ראה עיקריים מוקדים שישה בן הסתגלות

(2) בקשיים (, התקלות1) להסתגלות מוטיבציה של בקיומה מתחילה נורמלי הסתגלות

על להתגבר בניסיון שונות לתגובות פתח פותחים ובכך הדחף של המיידי הסיפוק את המונעים

וההסתגלות מסופק הצורך (. כאשר4) לפתרון דבר של בסופו המובילים ( ניסיונות3) הקושי

מושלם ולא מסופק אינו שהצורך היא האלטרנטיבה ( כאשר5) לשלב מגיעים בהצלחה עברה

השינוי השגת הדחפים, לשם מתיאורית השאוב זה מודל פי על (.6) ההסתגלות תהליך42

האדם ייצר החדשה, בלעדיו, לא לסביבה להסתגל הראשוני הצורך להתעורר חייב ההיסתגלותי

ברמת המכשולים של הגדרתם בסביבה. גם מכשולים על להתגבר שמטרתן התנהגויות

את האדם יפרש לסביבה, בלעדיו, לא להסתגל הצורך על מבוססת הבין-תרבותית ההסתגלות

עליו. להתגבר שיש הקושי, ככזה

ופירוש הסביבה את האדם תפיסת על ביסודו, המבוסס קוגניטיבי מודל הינו המוצג המודל

המאפשר הוא הקשיים על להתגבר לצורך זה, במקביל עימם, פירוש להתמודד שיש הקשיים

סינדרום זה מודל פי על ההסתגלות. תהליך את להשלים מנת על חדשות התנהגויות הצגת

ושליטה הבנה כגון בסיסיים צרכים לספק מצליח לא האדם כאשר תרבות" מתרחש "הלם

בכעס, דיכאון, נסיגה להתבטא עשוי מאמציו. הדבר החדשה, למרות בסביבה בהתנהגותו

להוביל עשוי שכזה מתמשך תסכול תרבותי הבין ועוד. בקונטקסט פרימיטיביות להתנהגויות

תרבות". "הלם הנקרא למשבר

תרבותית: בין אדפטציה לתהליך המתייחסים עקרונות שישה נובעים המוצע : מהמודללסיכום

(adjustment) הקצר בטווח התאמה הטווח( מערב )ארוך האדפטציה תהליך.1

למידה דורש התהליך.2

זר-מארח יחסי מערב התהליך.3

ואינטראקטיבי מעגלי, מתמשך התהליך.4

יחסי הוא התהליך.5

אישית התפתחות מערב התהליך.6

מששת אחד לכל המתייחסים סעיפים תת לשישה המאמר מחולק ואילך זה הערה: מחלק

הללו. העקרונות

הוא ההסתגלות תהליך להשלמת כזכור, התנאי התרבותית הלמידה תיאורית פי על :7 שאלה

המרכיבים המחברת זאת, לטענת החדשה. לעומת התרבות עם וההיכרות הלמידה סיום

לעבר ומכוונים האדם ידי על שמבוצעים לכך, השינויים המוטיבציה הם להסתגלות ההכרחיים

החדשה לתרבות החדשה. ההתאמה בסביבה המתעוררים קשיים נוכח זו, ומתבצעים מטרה

התרבות של זו. הלמידה תרבות של ללמידה אלו, מעבר כל את כך, דורשת אם לדעתה

בפני העומדים הקשיים ושאר ערכים זהות, אובדן אובדן של תחושות תעלים לבדה, לא החדשה

חדשה. בסביבה להשתלב המנסים

ההסתגלות: מירב את מהאדם דורשים מכשולים סוגי שלושה:8 שאלה

מרכזיים ערכים המקור, במיוחד לתרבות המארחת התרבות בין ועמדות ערכים הבדלי.1

ומהווים רב מתח מעוררים אלו בערכים רבות. שינויים יומיומיות התנהגויות המנחים וחזקים

התרבויות. שתי בין הנקרע האדם על מעמסה

43

העצמי להגדרות הקשורים אלו הבית, במיוחד מתרבות מוכרים/אהובים אובייקטים אובדן.2

והזהות.

של למעמד בית בני של ממעמד במעבר הכרוכים החברתיים והקשיים היכולת חוסר.3

וגעגוע. אובדן תחושות המעורר כלשהי, מעבר חברתית בקבוצה חדשים אורחים

לסיטואציה חדשה. בתגובה לתרבות ההסתגלות מתהליך הכרחי חלק הינה למידה:9 שאלה

לעשות בעצמי, לא הסביבה, שינוי של עיקריות: שינוי תגובות ארבע המחברת מגדירה חדשה

תגובה הינה בסביבה במכשולים להיתקלות ונוספת אחרת סביבה. תגובה את לעזוב או דבר

התגובות שתי מוטיבציה. למעשה כמעורר או כמכשול עצמה בפני המשמשת תסכול של רגשית

בעצמי הראשונות: שינויים השתיים הן לסביבה אקטיבית ותגובה למידה על המבוססות

בהיתקלות מתרגם אחר חיפוש )לדוגמא הסביבה שינויי המקום( או שפת למידת )לדוגמא

דבר, לעשות לא למעשה מחליט האדם כאשר מתרחשות הנוספות התגובות שפה(. שתי בקשיי

בסביבה ההשתלבות על יקשו כמובן אלו סביבתו. תגובות על לפעול ולא עצמו את לשנות לא

חיובית. בצורה ההסתגלות תהליך יושלם לא כלשהי למידה וללא החדשה

חדשים אורחים מובנים: הם בשני זו לתרבות זרים הינם חדשה לתרבות המגיעים :10 שאלה

צריכים הם מארחת בתרבות זו. כאורחים בחברה כמיעוט לשוליים מצטרפים והם בחברה

חלק לפחות של למידה כדי תוך לכלליה עצמם את שיתאימו כך ידי על לתוכה דרכם לפלס

השפעה בעלי להיות יכולים זר-מארח יחסי הזה זו. בקונטקס בתרבות הרוב של מהמאפיינים

הלמידה תהליך על )ישירות קוגניטיבית מבחינה הזרים, הן של ההסתגלות תהליך על ניכרת

הנוחות, התסכול חוסר לתחושות )בנוגע רגשית מבחינה החדשה( והן לתרבות וההתאמה

תרבויות בתוכן: ישנם לזרים מתייחסות הן בו באופן מזו זו שונות מהסביבה(. תרבויות והעוינות

וקבלה תמיכה מערך בהן תרבויות יש מאד, לעומתן חדה היא למקומיים זרים בין ההבחנה בהן

לחלוטין חסרות אחרות החדשה. תרבויות בתרבות הקליטה תהליך זירוז לתוכן, לשם זרים של

אלו בתוכן. כל זרים של ההשתלבות ניסיונות כלפני עוינות מגלות ואפילו כאלה מסגרות

המארחת. בתרבות הזרים משתלבים בו האופן על משפיעים

דינמי כתהליך חדשה לתרבות וההסתגלות ההתאמה תהליך את מציגה המחברת :11 שאלה

בעיות עם התמודדות של מעגלי תהליך לסביבתו, זהו האדם בין אינטראקציה המערב מתמשך

ופתרונן.

תרבותית.(adaptation) להסתגלות מימדי רב מודל המכשולים מודל מתואר3 מספר באיור

עם חדשה: המפגש לתרבות ההסתגלות בתהליך עיקריים שלבים ארבעה זה מודל לפי

מארבעה אחד המכשול. כל על תגובה, התגברות במכשול, הפקת החדשה, היתקלות התרבות

: המימד(adjustement) התאמה של שונים מימדים משלושה אלו, מורכב שלבים

הללו המימדים ההתנהגותי-גלוי. שלושת הקוגניטיבי-תפיסתי, המימד הרגשי-אפקטיבי, המימד

זה. על זה ומשפיעים בינהם באינטראקציה נמצאים

והאחרון. הם הראשון השלבים הם ההסתגלות בתהליך הלינארים המרכיבים :12 שאלה

במכשול ההיתקלות עם מסתיים הראשון מסוימת, כאשר זמן בנקודת ומסתיימים מתחילים

44

לחיים ומעבר המכשולים על התגברות עם מסתיים שני( והאחרון לשלב )ומעבר הראשון

במובן המעגליים השלבים הם והשלישי השני החדשה. השלב התרבותית הסביבה עם בהרמוניה

במכשולים ההיתקלות ושוב, עם שוב עצו על שחוזר באופן אלו בשלבים נמצא שהאדם זה

ושוב שוב אלו שלבים על חוזרים החדשה בתרבות לתקנן. הזרים שיש תגובה וטעויות חדשים

נמצאים. הם בהם מהשוליים התרבות למרכז לחדור הניסיון עם

עם מפגש ההסתגלות, לאחר במעגל הנמצאים האנשים את מחלקת המחברת :13 שאלה

לקושי: בתגובתם המובחנים שונים טיפוסים , לשישה בקשיים והיתקלות חדשה תרבות

1 .Returnees –( )להתגבר או להתמודד לומדים אינם מוקדם, לעולם בשלב הנסוגיםהחוזרים

כלל בו. בדרך ולשלוט הקושי עם להתמודד יכולים אינם או רוצים אינם מכשולים. הם על

הם להתמודד ניסיונות ידם על נעשו ממנה. אם בבריחה ומגיבים כעוינת סביבתם את מפרשים

במהרה. וננטשו אפקטיביים לא היו

2 .Escapers –( )ניסיונות שעשו מהסביבה. יתכן לברוח רוצים מאד נשארים, אבלהבורחים

ולקוות דבר לעשות לא של באסטרטגיה נוקטים וכתגובה הובסו אבל בסביבתם להלחם

המסיחים בדברים ועוסקים במצבם אחרים מהסביבה, מאשימים נמנעים ישתנה. הם שהמצב

איתו. להתמודד ומהצורך נעים הלא מהמצב דעתם את

אורחים. או לתיירים מעבר החדשה בתרבות יתפקדו לא אלו טיפוסים שני

3 .Time Servers( אלובזמן השורדים ) כמה עד והתמודדו ההסתגלות בתהליך שנשארו אנשים

מסביבתם. בטווח מנותקים הם וקוגניטיבית רגשית מבחינה אבל התנהגותית מבחינה שיכלו

ומתרכזים גדולים מקשיים נמנעים אלו. הם אנשים בקרב דיכאוניים סימפטומים ניכרים הארוך

בעבודתם, סביבתם מינימלית מעורבות בעלי שאפשר. הם כמה עד מהר משבר כל של בסיומו

למולדתם. ישובו בו ליום וכמהים החברתית

הנמוכה הנכונות משום כזרים שלהם הסטטוס על יתגברו לא זרים של אלו קטגוריות שלוש

אינסטרומנטליות. מאסטרטגיות וההימנעות ממצבם לצאת שלהם

4 .Beavers( -)כלל סביבתם, בדרך עם הפסקה ללא מהבורחים, מתמודדים הפוכיםהבונים

סגורים הם לעבודה מחוץ הבינאישיים, ביחסים בעבודתם, אך רחוק ומגיעים משיגים

בלבד. קבוצתם בני עם ומתרועעים

ההסתגלות: עם מוצלחת בצורה מתמודדות זרים של האחרונות הקטגוריות שתי

5 .Adjusters( - )החדשה, התרבות עם שלהם הקשר את למקסם המצליחיםהמסתגלים

לסביבה שלהם בהתאמה עסוקים עדיין היטב. הם בה ומתפקדים התרבות את להכיר מיטיבים

בכך ומשקיעים אקטיבית בהתמודדות עסוקים עדיין השישית. הם מהקטגוריה נבדלים ובכך

מאמצים.

6 .Participators –( )גבוהים. הם וביצועיהם אפקטיבי באופן המעורבים אלומשתתפים

קוגניטיבית, רגשית מבחינה בחברה מלאים שותפים בדרכם. הם שניצבו הקשיים עם התמודדו

את חדשות, להגביר בסיטואציות ללמוד בנכונות מתאפיינים בחברה והתנהגותית. השותפים

יחוס. תהליך לקבוצות חדשות משמעויות אחר ולחפש חדשה תרבותית ופרספקטיבה המודעות

תקווה. ומלאות חיוביות, נחושות עמדות על מבוססת חדשה בתרבות לשותף ההפיכה45

Cross / תרבותית בין ודחק, בהסתגלות העצמי, התמודדות תפיסות – 19 מאמר

הידוע בין שונות. קישור מתרבויות אנשים בין במגע ב"ת הבדלים של בהשלכות עוסק המאמר

עצמאי זרה. עצמי לתרבות הסתגלות על תיאוריות לבין העצמי במושג ב"ת הבדלים על

התמודדות אסטרטגיית: (Weisz) והתמודדות העצמי מבנהוקיטימה. מרקוס ע"פ ומקושר

עמדה ונקיטת האחר מול עימות המצב, ע"י על להשפיע נסיון תוך : אקטיביתישירה שליטה

בה עקיפה שליטה התמודדות . אסטרטגייתעצמאי לעצמי קב', מתאימה בשם ולא בשמו

בנסיון ולא העצמי בשינוי ממוקד הפרט למצב, בפועל ובהתאמתו עצמו בשינוי ממוקד הפרט

לסביבה להתאים כדי שלו הציפיות שינוי למצב, ואף חדש פרוש מתן המצב, תוך את לשנות

נתפסת ישירה קולק' התמודדות . בחברהמקושר לעצמי הרמוניה. מתאימה על ולשמור

באסט' בקב'. הנוהגים ההרמוניה על איום להוות אגואיסטית, היכולה או בשלה כהתנ' לא

והאסט' העקיפה אינדי' מאחר בתרבות להיקלט ע"מ בישירה שימוש לעשות עקיפה, יאלצו

(1הסתגלות: המנבאים משתנים שני נמצאו קודמים במחקריםזאת. בחברה יעילה אינה

בארה"ב(1: עובדותהמארחת. התרבות בני עם(2ו המקור ממדינת אחרים עם יחסים

ותמיכה חברות קשרי לו ומספק הפרט את המעודד אסיאתיים, דבר של קבוצות תתי נוצרות

קושי יוצרות אלה קבוצות הדדית. תתי תלות של התנהגות דורש וחברתית, אך תרבותית

מיומנויות לפיתוח עוזרים מקומיים סטודנטים עם קשרים(2המארחת. במדינה בהיטמעות

הסתגלות ומנבאים מעשי מידע התרבות, להשיג על ללמוד מתאימות, מאפשרים חברתיות

לסטודנטים בינם יותר רב דמיון יראו עצמאיים עצמם התופסים סטודנטים(3מוצלחת.

)סין, אסיה ממזרח : סטודנטיםמדגםאלה. סטודנטים עם קשרים ליצור יחפשו ואף אמריקאים

סטו' אמריקאים. בארה"ב, מול באקדמיה הראשונה הלימודים וקוריאה(, בשנת טיוואן, יפן

סטו' אמריקאים בין העצמי מבנה בתפיסת בחשיבות הבדלים ימצאו(1 המחקר: השערות

)באמצעות עקיף באופן הן מקושר, תשפיע או העצמי, עצמאי מבנה תפיסת( 2אסיה. למזרח

(3הסטו'. הנפשית ורווחתם הדחק רמת על ישיר באופן אסט' ההתמודדות( והן על ההשפעה

שיטתולמתח. לדחק לתרום עלול התרבותיות לנורמות העצמי מבנה בין התאמה חוסר

בארה"ב. הלומדים אסיאתים ומזרח סטו' אמריקאים של לבתיהם נשלחו שאלוניםהמחקר:

ישירה, מדדי התמודדות ותלותית, מדדי עצמאית עצמית תפיסה של במדדים עסקו השאלונים

מגורים משפחתי, סידורי )גיל, מין,מצב רקע שפתית, נתוני ממע' יחסים, יכולת רצון שביעות

נמוך. הטייה. תשובה מלאים. אחוז מהשאלונים כשליש רק דחק. הוחזרו ותפיסת וכו'(, תרגום

תפיסת(2 לציפיות הקב', בניגוד בין כעצמאי העצמי בתפיסת הבדלים נמצאו לא( 1: תוצאות

דחק יותר חוו האסיאתיים(3. אוששהאסיאתיים- אצל דומיננטית יותר נמצאה כתלותי העצמי

גבוהים ציונים דחק. סטו' שהשיגו לתפיסת העצמי תפיסת בין קשר נמצא(4 מהאמריקאים

זאת, הדחק. לעומת רמת את שהפחית ישירות, דבר באסטרטגיות נקטו עצמאי עצמי בתפיסת

קודמים ממחקרים בשונה(5דחק. תחושת עם במתאם היתה מקושר עצמי תפיסת כי נמצא

בין הבדלים נמצאו לא(6והתמודדות. עצמית דחק, מתפיסה טוב פחות ניבאו רקע משתני

(7דחק( עצמי, התמודדות, ותפיסת מבנה )תפיסת העקריים למנבאים ביחס אסיה מדינות

46

שלהם הרצון שביעות מידת היה דחק של ביותר החזק המנבא כי נמצא האמריקאים אצל

פחות על שלהם, דיווחו ממע' היחסים רצון שבעי שהיו שלהם, סטו' אמריקאים ממע' היחסים

ממע' היחסים יותר נמוכה רצון שביעות על דווחו מרוצים. אמריקאים הלא מחבריהם דחק

הסתגלות של בהקשר העצמי תפיסת חשיבות את אישר ( המחקר1: דיוןמהאסיאתיים. שלהם

מבחירה לנבוע דחק. יכול של גבוהות רמות הראו מקושר עצמי בעלי ( אסיאתיים2ב"ת.

קב' רואה ( כל3יחסית. אינדי' גבוה על המעיד לארה"ב, דבר סטו' לעבור בקרב אישית

הקב' בטובת ואוטונומיה. אסיאתים: רואים עצמי ביטוי מע' יחסים. אמריקאים: מעדיפים אחרת

דחק, אך של גבוהות רמות מקושר, הראו ( אסיאתים, עצמי4קודם. מטרותיה, ערך וקידום

( לא5החברה. אודות האמונות כמערך אחרים מתהליכים מתווכת השפעה זו אם ברור לא

רצון שביעות מדד של ( השאלות6אסט' התמודדות. ע"י לבי"ס מעבר בעיות פתרון נבדקו

העצמי לתפיסת המנוגד שיפוט, דבר מהקב' ולבצע עצמו את להפריד מהפרט לדרוש עשויות

ארופאיות-אמריקאיות. אוכלוסיות עבור שפותחו בכלים שימוש נעשה(1: בקורתהמקושר.

עשוי חדשה לתרבות הסטו' בבואו נמצא בו התוצאה. הלחץ ולא הסיבה הוא שהדחק ייתכן(2

הקושי. על כפיצוי וזאת כתלותי העצמי תפיסת חשיבות את להעלות לו לגרום

מהגרים/ של הסתגלות כלפי וקב' מיעוט רוב קבוצות בני של גישות – 20 מאמרOudenhoven, Prins & Buunk

הרוב. להם שייחס העמדות לבין אקולטורציה כלפי המהגרים עמדות בין פער קיים כי נמצא

קבוצת בני ממנה, ואילו לחלק ולהפוך הדומיננטית בחברה להשתלב רצון הפגינו המהגרים

הבא במגע:רב-תרבותית לזהות ברי של התיאוריהלהיבדל. רוצים המהגרים כי חשבו הרוב

מידת החשיבות לשמירה על(1עם בני תרבות חדשה צריך לגבש עמדה בשתי שאלות מרכזיות:

תשובות2 עד כמה היה רוצה מגע עם התרבותית החדשה? לכל שאלה (2תרבות המקור?

בחינה בו"ז של שתי השאלות קובעת את הגישה הבסיסית של האדם כלפי אפשריות.

2תשובה- חיובית ל(1אקולטורציה )מכלול השינויים במעבר(. גישות בסיסיות אפשריות:

לבוא במגע עם התרבותית החדשה ולא לשמור ייחודיות(2 )מיזוג( אינטגרציההשאלות=

רצון לשמור על ייחודיות,והימנעות מגע עם התרבותית(3 )הטמעה( אסימילציהתרבותית=

התנתקות מתרבותית מקור,והימנעות ממגע עם תרבותית חדשה=(4 )הפרדה( ספרציהחדשה=

ולאפיין כך קב'הקבוצה ברמת )שוליות(. ניתן להמשיג המודל של ברי גם מרגינליזציה

תרבותיות שונות במישור מעשי ואידיאולוגי, )העדה החרדית מבטאת העדפה לספרציה(, ניתן

להמשיג עמדות בני החברה הדומיננטית כלפי מיעוט אתני. הם יכולים להאמין כי בני מיעוט

צריכים להיטמע לחלוטין בחברה הדומיננטית )תמיכה באסימילציה( או להתנגד לכל מגע עמם

)ספרציה(. מחקרים מראים שבד"כ קבוצות לא דומיננטיות מביעות עמדה חיובית במיוחד כלפי

)הורצ'יק(: עד כמהביקורתאינטגרציה, שמירה על זהות יחד עם מגע עם התרבותית החדשה.

מחקרים: האחד בודק את2 מוצגים במאמר זהובאיזה יחס קיים כל רצון )ייחודיות /מעורבות(?

אסט' ההסתגלות המועדפות על מהגרים מרוקנים וטורקים החיים בהולנד. המחקר השני בודק

47

כיצד הרוב ההולנדי מעריך את צורות הסתגלות שעשויים לבחור המהגרים המרוקנים והטורקים

אסטרטגיות4לבחון את עמדתם של המרוקנים והטורקים כלפי אותן : מטרת המחקרבהולנד.

כלפי יותר חיובית גישה בעלי יהיו הטורקים והן המרוקאים ( הן1:1 השערות מחקר הסתגלות.

יעדיפו הטורקים והן המרוקאים הן(2ושוליות. הפרדה כלפי מאשר והטמעה אינטגרציה

לאסטרטגיות ביחס הקבוצות שתי בין רבה שונות תהיה לא(3הטמעה. פני על אינטגרציה

של במועדונים שאלון, שמולא : מילויהמחקר שיטתההולנדית. בחברה שלהן ההסתגלות

כללו ההסתגלות. השאלות של האסטרטגיות4 את שהדגימו שונים תסריטים המהגרים, וכלל

התרבות כמה הולנדים, עד אנשים עם לדמות היה מגע )כמה מניפולציה בדיקת

הדמות כלפי רגשיות הדמות, תגובות עם ההזדהות לדמות(, מידת חשובה המרוקאית/טורקית

בעל הוא התרבות על השמירה : גורםודיון תוצאותלהתנ' הדמות. נורמטיביות ותגובות

ביחד העיקריות ההשפעות ההולנדים. שתי עם המגע גורם בא ביותר. אחריו הגבוהה ההשפעה

נמצא כימאששות את ההשערות. אינטגרציה. כלפי הערכה על מצביעים המהגרים שמפגינים

אם הוצג לנבדקים תרחיש בו לאדם יש קשר רב יותר עם ההולנדים, הרי שהנבדקים יזדהו יותר

עם אדם זה, חוו יותר תחושות חיוביות כלפיו )תגובה רגשית( וחשו יותר כי הטורקים והמרוקנים

אמורים היו להתנהג בדרך זו. )תגובה נורמטיבית(. כצפוי המרוקנים והטורקים בהולנד תפסו את

)שמירתהקשר עם קבוצת הרוב כחשוב, כמו כן נמצא קשר מובהק לגורם שימור התרבות

כל שלושת המשתנים התלויים גרמו .התרבות שלהם חשובה לא פחות מהמגע עם ההולנדים(

. בעיה בתסריט1 ביקורת: להשפעה זו, בעיקר שני המשתנים של תגובות רגשיות ונורמטיביות.

. ההזדהות עם האדם2לגבי מרגילינזציה: יותר נחיתות כלפי הדמות ולכן אולי חוסר ההזדהות.

המהגרים בה לדרך בנוסף:2 מחקרבכל התיאורים כי התיאורים היו קונקרטיים ומנעו הזדהות.

אינה אסט' ההסתגלות ההולנדי. לעיתים הרוב דעת גם חשובה ההולנדית לחברה מתייחסים

הסתירה )תאורית והמיעוט הרוב של הגישות בין קונפליקט יש ואם בלבד במהגרים תלויה

להם לגרום ואף המהגרים של הרווחה תחושת על להשפיע הדבר ( עלולהיגינס של האישית

להיות עלולה הגישות בין לסתירה שוליות. בנוסף או הפרדה של אסטרטגיה לאמץ לבסוף

ייחוס )שגיאת השני הצד של כוונותיו את תופס צד שכל השונות התפיסות בין סתירה

דעת את לבדוק נועד2 קדומות. מחקר דעות בגלל נוצרת לעיתים אולטימטיבית( וזאת

רצונותיהם. את וכן המהגרים על לדעתם המועדפת ההסתגלות אסטרטגית לגבי ההולנדים

עימם מגע לחפש נוטים שהמהגרים העובדה את יעריכו ההולנדים(1 המחקר: השערות

יעדיפו ההולנדים(2והפרדה. שוליות פני על וההטמעה אסט' האינטגרציה את ויעדיפו

אסט' את לכן ויעדיפו ההולנדית התרבות את ויאמצו הקודמת תרבותם את יזנחו שהמהגרים

אסט' את יעדיפו שההולנדים נובע הקודמות ההשערות משתי(3והשוליות. ההטמעה

המחקר: שיטתאסט' ההפרדה. את ביותר המעטה ובמידה ביותר הרבה במידה ההטמעה

מחשב. באמצעות שאלות על שהשיבו האוכ' ההולנדית של מייצג מדגם השתתף במחקר

לציין להם, וכן שניתן במאמר לדמות בדומה שמתנהגים המהגרים אחוז את לשער היה עליהם

: נמצאודיון תוצאותהקודם. למחקר בדומה דמות אותה כלפי ונורמטיביות רגשיות תגובות

ואילו האינטגרציה ולאחריה ההולנדים עבור ביותר כרצויה נתפסת אסט' הההטמעה שאכן48

האס' של המשוערת השכיחות זאת שליליות. לעומת רגשיות תגובות עוררו האס' האחרות

שפחות כמה מעונינים שהמהגרים משערים הפוכה. ההולנדים נתפסת המהגרים בה שנוהגים

והפרדה(. האס' שזוכה )אינטגרציה המקורית תרבותם על לשמור שיותר וכמה עימם במגע

זו ואילו ביותר הגבוהה השכיחות כבעלת )הפרדה(נחשבת ביותר הקטנה ההערכה למידת

כללי: דיוןביותר. נמוכה שכיחות כבעלת )הטמעה( נחשבת ביותר הגבוהה להערכה הזוכה

ההסתגלות שהמרוקנים והטורקים מעדיפים, והאופן בו הרוביבחנו סוגנמחקרים, הבשני

הרוב ההולנדי העריך כמה צורות של הסתגלות שמהגרים הטורקים והמרוקנים עשויים לבחור.

והטמעה אינטגרציה אסט' של ולכן לתרבותו להתקרב שמעונינים מהגרים מעריך ההולנדי

נוצרת וכאן הפרדה אסט' של מעדיפים המהגרים כי מאמינים ההולנדים חיוביות. אולם נחשבות

היותם )בגלל במהגרים מתחככים ולא כמעט ההולנדים שרוב היא לכך שהסיבה סתירה. ייתכן

למהגרים הטורקים והמרוקנים בהולנד ישנה העדפה ברורה (1עולה כי: השערתם. מיעוט( וזאת

, הממצאים מראים בבירור כי חברי הרוב אףההולנדיביחס לעמדת הרוב (2 לאינטגרציה.

מחזיקים בתחושות חיוביות כלפי הטורקים והמרוקנים המעונינים עימם בקשר. למרות

שההטמעות הנה הצורה המוערכת ביותר על בני קבוצת הרוב, הרי שהאינטגרציה כצורת

באופן לא מפתיע, (3 הסתגלות, מוערכת אף היא באופן חיובי יותר מהספרציה והשוליות.

בעוד שהטמעות (4 הספרציה הנה צורת ההסתגלות הכי פחות מוערכת ע"י בני קבוצת הרוב.

ואינטגרציה מעוררות תחושות חיוביות ונתפסות כחיוביות, הרי אחוז הטורקים והמרוקנים

הנתפסים כמתנהגים בדרך זו מוערך כמאוד קטן.

החוקרים מצאה איפה כי קיים פער של ממש בין עמדות המהגרים כלפי'קב

)אישוש של ההטיה השלילית כלפיאקולטורציה, לבין העמדות שיחס להם הרוב

לפערים אלו חשיבות רבה משום שהם השפיעו על עמדות ורגשות של קב'מהגרים(.

הרוב כלפי המהגרים, כלומר לסטריאוטיפים שיש לחברי קב' הרוב לגבי קבוצת המיעוט

)המהגרים אינם רוצים קשר עם קב' הרוב( יש השפעה שלילית על היחסים בין הקבוצות.

דבר זה יוצר בעיה חברתית.

קונפורמיות- רוקס של הממתן מנטלית: תפקידה ושלמות תרבותית סתירה – 21 מאמר

הזהות, הגדרת בתהליך בהיבט מתמקד מרוסיה. המחקר עולים על בארץ שבוצע מחקר

(. זהוacculturation) זרה תרבות - אימוץ התירבות תהליך את העולים בתפיסת פערים השפעת

חדשה, לעומת לחברה הכניסה תהליך את לעבור העולים רוצים היו בה הדרך בין הפער

של התהליך את לעבור אמורים הם בה הדרך לגבי הישראלים של הציפיות את תפיסתם

התירבות.

העולים. של הנפשית רווחתם על הנתפס הפער השפעת נבדקה

הרווחה משתנה לבין הנתפס הפער בין , יתווךלקונפורמיות היחס : המשתנההשערה

הנפשית.

49

התירבות: בתהליך בסיסיות נטיות4 לגבי ברי של ההבחנה על התבסס המחקר

Assimilationחדשה. זהות לקבל ונסיון שבמיעוט הזהות - היטמעות. זניחת

Sepparationשבמיעוט. הזהות הדומיננטית, החדשה, ושימור התרבות - הפרדה. דחיית

Integrationהקודמת. הזהות דחית ללא החדשה מהתרבות אספקטים - מיזוג. מיזוג

יחד. החדשה התרבות ואת הקודמת הזהות את דוחה - כשהמהגר השלה

המומלצת והיא תרבותית דו היא השלישית . הנטיהתרבותיות חד הן הראשונות הנטיות שתי

הנפשית. לרווחה

התירבות: תהליך במהלך להיווצר העלולים פערים

שהחברה חושבים שהם ממה יותר ייחודיותם על לשמור רוצים עולים – הפרדה פער.1

רוצה. הישראלית

הישראלית שהחברה חושבים שהם ממה להיטמע פחות רוצים עולים – היטמעות פער.2

מהם. רוצה

את רואים מהעולים הפרדה: חלק ושל היטמעות של מרכיבים כולל מיזוגנוסף: אפשרי פער

כהיטמעות. וחלק ההפרדה כדרישת המיזוג

הרווחה לרמת העולים אצל התירבות פערי תפיסת בין הקשר את למצוא מנסה המחקר

שלהם. הנפשית

קבוצת של הזהות את להעריך לא הרוב קבוצת של נטיה ישנה כי הפערים, מעיד היות עצם

יכול הזהות של ערך היטמעות. חוסר דורשת סטיגמטי, ולכן באופן אותה רואה המיעוט, או

תהליכים: בשני להשפיע

ודעות הפליה של מתמיד הרוב, איום בעיני סטיגמה יש שלזהותם מרגישים המהגרים.1

לא מהמהגרים הקודמת, וחלק זהותם את ישליכו שהמהגרים מצפים הרוב קדומות. חברי

להענישם. ואפילו מהם להתעלם וצריך הרוב בעיני מסוכנים בכך, ונתפסים מעוניינים

הרווחה תחושת על להשפיע יכולה מהגרים של ערך חסרת חברתית זהות של המודעות .2

.הקבוצתית וגם האישית העצמית ההערכה על גם מאיימת זו מודעות , כיישירות

ברווחה, חלק לפגיעה או נמוכה עצמית להערכה מביאה תמיד לא שלילית חברתית זהות*

לערך הניתנת החשיבות לגבי אישיים בין הבדלים מזה. ישנם סובלים לא המיעוט מחברי ניכר

אפשריות תגובות3 ( הציעTajfel) טג'פאלבתוצאות. ההבדל את להסביר הקונפורמיות, שיכול

נפגעת: שלהם שהזהות לקב' מיעוט

בקבוצה. חבר לא העצמי ראיית או הקבוצה, פיזית ( עזיבת1

על מקובלות שלא מהתכונות חלק להצדיק המיעוט, כדי קבוצת מאפייני של מחדש ( פרוש2

הרוב.

החברתי. המצב הרוב, לשינוי דעת את לשנות ( מאמץ3

אלה, באפשרויות בוחרים לא הם כן , ועלםלקונפורמיי מתאימות לא הנ"ל התגובות כל

יותר. וסובלים

המחקר: השערות

50

יותר דורשת שהחברה היטמעות. חשים פער לבין הנפשית הרווחה בין חזק שלילי מתאם.1

שלא. לאלו בהשוואה קונפורמיות שמעריכים מהגרים מעוניינים. אצל שהם ממה היטמעות

מאפשרת שהחברה ההפרדה. חשים פער לבין הרווחה תחושת בין חזק שלילי מתאם.2

שלא. לאלו בהשוואה קונפורמיות שמעריכים מהגרים רוצים. אצל שהם ממה פחות הפרדה

:שיטה

ומדעי הרוח מדעי של שנים, סטודנטים5 עד בארץ שנמצאו מברה"מ עולים100משתתפים:

אנונימי. באופן ברוסית שאלון המינים, שמילאו , משני17-28 בין החברה, בגילאים

תהליך לגבי עמדה.3 סובייקטיבית רווחה תחושת.2 לקונפורמיות חשיבות.1 : מדדים4

האסטרטגיות- לשלוש זהות, בהתאם המשקפות התנהגויות של תחומים5 , עבורהתירבות

,פעמיים והפרדה היטמעות של פריטים על הגיבו הנבדקים .הפרדה, היטמעות, מיזוג

.4 טוב. עולה לענות שצריך חושב טיפוסי ישראלי סטודנט מה וכשהעריכו דעתם מה העריכושכ

שהנבדק חש שקבוצתמעיד ציון גבוה . האם הנבדק חש שיש פער היטמעות?1:הפער תפיסת

אומר שנבדק חשההפרדהציון גבוה בסולם . 2 היטמעות משהוא רוצה.יותרהרוב דורשת

רוצה. הפרדה משהואפחותשקבוצת הרוב דורשת

תוצאות:

, ורק בסוףהפרדה, אחר כך מיזוגנמצא שהאסטרטגיה המועדפת על העולים היא .1

. כמו כן העולים האמינו שהחברה דורשת מהם להיטמע יותר ממה שהם רוציםהיטמעות

ממצא זה תואם ממצאים קודמים לגבי עליות אחרות.ופחות רוצה מיזוג ממה שהם רוצים.

לא נמצא מתאם בין החשיבות לקונפורמיות לפערים הנתפסים בגישות ההסתגלות. כולם.2

תפסו אותו דבר. המחברים טוענים כי אלו המעריכים קונפורמיות לא זונחים את תרבותם

הקודמת כי הם משתייכים למספר קבוצות בו"ז: משפחה, חברים, מהגרים ולכל קבוצה

ציפיות שונות.

בגישות ההסתגלות.לפערים הנתפסים רווחה רגשיתלא נמצא מתאם בין .3

אצל אנשים המעריכיםתחושת הרווחה לבין תפיסת הפערים בין חלשנמצא מתאם שלילי.4

קונפורמיות. ככל שגדל הפער בין העמדה האישית לתירבות לבין העמדה הנתפסת מהחברה

הדומיננטית, פוחתת שביעות הרצון מהחיים. לעומת זאת, לאלו שלא מעריכים קונפורמיות

אין מתאם כזה, ודבר זה מאושש את היות הקונפורמיות משתנה מתווך.

נבדקה ההשערה שפערי תירבות גדולים משפיעים על תחושת הרווחה של עולים שמייחסים.5

חשיבות לקונפורמיות יותר מאשר אצל עולים אחרים. אצל אלו שהעריכו קונפורמיות היה

מתאם שלילי בין שביעות רצון מחייהם לבין פער בעמדה לגבי היטמעות והפרדה. אצל אלו

שלא העריכו קונפורמיות המתאם היה לא משמעותי.

דיון:

עולים מרגישים שחברי הקב' הדומיננטית לא מסכימים עמם ברוב המקרים. רוב העולים. 1

מאמינים שמצפים מהם ליותר היטמעות ופחות הפרדה ממה שהם רוצים. עולים שונים נתנו

חלק חשבו שהחברה הישראלית רוצה לגרום להם להיותמשמעות שונה לפערים האלה:

לפי מחברי המאמר, תחושות אלומעורבים יותר, וחלק חשבו שהחברה רוצה להרחיק ואתם.

51

הן שני צדדיו של אותו מטבע.

יש להדגיש כי המחקר מראה מתאמים ולא השפעות סיבתיות, כיווני השפעה אלטרנטיביים. 2

יכולים להיות:

אנשים שסובלים מחוסר רווחה יכולים לייחס מצוקתם לדחף של תירבות מהחברה.1

הדומיננטית. ז"א, שהמצוקה משפיעה על התפיסה, ולא להפך.

שינוי של זהות תרבותית דורש משאבים נפשיים שעלולים להיות חסרים לאנשים חסרי. 3

רווחה, ולכן הם עלולים להעדיף להחזיק את זהותם הישנה, למרות הלחץ של החברה

החדשה. המחקר הנוכחי לא מוסר מידע על המשאבים הנפשיים של המהגרים, ולכן לא

ניתן לבדוק השערה זו.

תרבות מנוגדי במפגשים תרבותית זהות של מחדש - אישור 22 מאמר

פי על חברתית לזהות המיוחסים פסיכולוגיים למאפיינים תרבותי קשר בין יחס בדק המאמר

היו הנבדקים . קבוצתאקולטורטיבי ומחקר החברתית הזהות גישתמחקר: גישות שתי

חדבמדינתם, שחיו . ואלהתרבותיים דוהמנוגדת, במדינה שחיו ואמריקאים גרמנים

.תרבותיים

שלהם, הם המקור לקבוצת יותר כדומים עצמם ראו לחד-תרבותיים, הדו-תרבותיים בהשוואה

לזו. זו דומות כפחות הקבוצות שתי את וראו קבוצתם של התכונות את יותר חיובי באופן העריכו

ובעלת מאתגרת תרבותית זהות כי מסכימים המחקר תחומי שנימ וחוקרים תיאורטיקנים

נבדלות ההשקפות , שתי מנגדתרבות. קבוצות שתי בין קשר בשעת והסתגלות לשינוי פוטנציאל

אישור מנבא האחד-תרבותי מקשר כתוצאה המתרחשים הזהות שינויי כיוון בחיזוי מזו זו

.החוץ קבוצת של התרבותית הזהות תרכיש מציע האחר בעוד המקורית הזהות של מחדש

להגביר מוטיבציה יש לאנשים פיה על אשר החברתית הזהות תיאוריות: תיאוריית בשתי מתמקד

המקור, זהות תתחזק קבוצות בין במגע מכך וכתוצאה הקבוצתית הזהות של הערך את

תרבות אחרת תרבות עם שבמפגש מנבאת תרבות( אשר לימוד )פרדיגמת והאקולטורציה

הערכים, של תרבותית למידה ע"י החדשה התרבות רכישת של תהליך ויהיה תתחזק לא המקור

עליה לידי מביאה אחרת לתרבות היחשפות כי החדשה. נמצא התרבות של והזהות הנורמות

חיובית. נחשבת המקור קבוצת שבה במידה

שהוצע המקומית, כפי התרבות קבוצת עם תרבותית לזהות עוזר קבוצתי בין קשר האם נבדק

מקומית הלא התרבות קבוצת עם לזהות עוזר תרבותי קשר האם או חברתית זהות מחקר ע"י

תרבות. לימוד פרדיגמת ע"י שנרמז כפי

םוניסיונ שלהם הסוציו-תרבותי הרקע על מידע סיפקותרבותיים, ודו חד ,המשתתפים כל

עצמי, שיעורי מטלות: תיאור בארבע אישיות תכונות120 של ברשימה השתמשו. והתרבותי

רציה. ושיעורי וגרמנים אמריקאים סטריאוטיפים

52

מסוימת לאום בקבוצת יחידים של פסיכולוגית לחברת מכוון תרבותית זהות של הרחב המונח

נקבעת חברתית זהותוגרמניה. משלו- ארה"ב שונה שונה, והיסטוריה גאוגרפי שפה, אזור עם

דמוקרטית, מסוימות, אישיות: אשה תכונות כבעל עצמו את ומעריך חושב שהפרט מה פי על

אשה, – משתייכת האשה אליה החברתית ולקבוצה לעצמי תכונות מיחסים אמריקאית, כך

יחידנית. לזהות חברתית סביבה בין מקשרת חברתית אמריקה. קבוצה

עצמית. לפי להגדרה תרבותית, ובסיס לקבוצה לשייכות ומשמעות תוכן מספקים סטריאוטיפים

לשני. אחד דומים עצמם תופסים הפנים קבוצת העצמית, חברי הקטגוריזציה תאורית

שונות תכונות כבעלת החוץ קבוצת את לראות נטיה יש קבוצתי בין קשר של תנאים תחת

לתכונותיה. יותר חיובית הערכה הפנים לקבוצת הפנים, וליחס מקבוצת

רב דמיון לראות היחידים את מוביל חברתיות קבוצות בין ישיר קשר כי הראתה הקשר השערת

ביניהן. דומה הקבוצות, וסטטוס בין תחרות כשאין בעיקר לפנים, נכון קב' החוץ בין יותר

שרכש למי בשפתם, נחשב ונורמות, ומדבר ערכים תרבויות, מבין בשתי נורמלי המתפקד אדם

. הסכמהתרבותי חד – אחת בתרבות רק טוב המתפקד . לעומתו, אדםתרבותית דו זהות לו

מוצלחים חיים מאפשרות תרבות ושונות תרבותיות דו יכולות של התפתחות חוקרים, כי בין

תרבותי. דו בהקשר

והשערות: מטרה

לזהות , מקלקבוצתי בין קשר האם – החברתית הזהות תאורית בודק, לפי המחקר

קשר, תרבות הלימוד פרדיגמת לפי האם , אוהמקומית התרבות קבוצת עם תרבותית

תרבותיים. לחד הושוו תרבותיים . דומקומית הלא התרבות קבוצת עם לזהות , מקלתרבותי

. הערכה2 סטריאוטיפית עצמית . תפיסה1תרבותית: זהות של מאפינים שלושה נבחנו

הקבוצות. שתי בין הדמיון . תפיסת3 תרבות קבוצות של

תרבותיים תרבותיים, הדו חד עם . בהשוואה1: החברתית הזהות לתאורית בהתאם השערות

קבוצת את מעריכים תרבותיים . דו2שלהם. המקומית לתרבות יותר כדומים עצמם רואים

והלא המקומית התרבות את תופסים תרבותיים . דו3מועדף. באופן המקומית התרבות

לזו. זו דומות כפחות מקומית

תרבותיים תרבותיים, דו לחד . בהשוואה4: תרבות למידת לפרדיגמת בהתאם השערות

קבוצת את מעריכים תרבותיים . דו5שלהם. מקומית הלא לתרבות יותר כדומים עצמם רואים

המקומית התרבות את תופסים תרבותיים . דו6יותר. מועדף באופן מקומית הלא התרבות

לזו. זו יותר כדומות מקומית והלא

תרבותיים חד100ו- מגרמניה תרבותיים חד103: תרבותי חד מדגם: משתתפים

מקליפורניה.

בגרמניה. שחיו אמריקאים37ו- בארה"ב שחיו גרמנים51:תרבותי דו מדגם

. דרוג2רקע, . נתוני1 לספק באנונימיות. התבקשו והגישו עצמי לדיווח שאלון : מילאותהליך

בין רצייה. הדרוגים . דרוג5ו האמריקאים קבוצת . דרוג4ו הגרמנים קבוצת . דרוג3עצמי,

מהימנות. נמצאה והתרגומים השפות שתי שבין גבוהה. מצאו מהימנות בעלי נמצאו הקבוצות

53

העצמי בין הדמיון בדק נ:תרבותיים לסטריאוטיפים העצמי בין הדמיון בתפיסת הבדלים

עם חד-תרבותיים ואמריקאים גרמנים השוואת ע"י ולאום תרבותי קשר בין שונה מקור וקבוצת

עם ישיר בקשר שהיו דו-תרבותיים נבדקים( 1: ממצאים דו-תרבותיים. ואמריקאים גרמנים

תיאורית שמציעה כפי שלהם המקור לקבוצת יותר כדומים בממוצע עצמם רואים חוץ קבוצת

כדומים עצמם יתפסו שדו-תרבותיים לכך תימוכין נמצא לכך, לא בניגוד( 2. החברתית הזהות

מחד- תרבותיים. החוץ לקבוצת יותר

תרבותיים. מהחד יותר כחיובית שלהם המקור קבוצת את העריכו תרבותיים ( דו3

לא תרבותיים החד שהאמריקאים בעוד שלהם החוץ קבוצת את העדיפו תרבותיים ( הדו4

העדפה. כל הראו

שהאמריקאים דומה, בעוד באופן שלהם החוץ קבוצת את העריכו תרבותיים ודו חד ( גרמנים5

.אוששו החברתית הזהות תאורית השערות כלהבדל. מצאו תרבותיים ודו חד

רכישת על מקל לא תרבותי בין שקשר מראות התוצאות: תרבותית וזהות תרבותי קשר

סטריאוטיפיות, עצמי ותפיסות תרבותי קשר בין היחס החוץ. אלא תרבות של וזהות תפיסות

הזהות את ולחזק לאשר נטו שדו-תרבותיים הקבוצתי, מציע הדמיון ותפיסת הקבוצה הערכת

סביר שפחות להניח מאפשר זה כי ביותר חיוני הינו זה כולל שלהם. ממצא המקורית התרבותית

מגע או קשר של מאלה אחרים מהבדלים נובעים לחד-תרבותיים דו בין הנצפים שההבדלים

אפילו אחרת בתרבות מגוריםש אלה מממצאים . מסקנהארטיפקט( של קיומו )מפחית תרבותי

הן התיחסות תוך ואחרים עצמם תופסים יחידים בהן הדרכים על משפיעה חודשים למספר

החוץ. ילידי של לקבוצת והן המקום ילידי לקבוצת

גדול היה האמריקאים הגילאים ממוצע.2גילאים. בין אבחנה היתה לא.1: מגבלות

בוצע הגיוס.4מייצג. בהכרח מסוימים, לא ממקומות גויסו.3תרבותיים. מהגרמנים, בדו

אחידות. הטיה. שונות, ולא בדרכים

הטיה. ליצור שיכול מה – הנבדקים לגיל התיחסות אחרת. אין הארץ השהייה לזמן התיחסות אין

מייצג. בהכרח מסוימים, לא ממקומות גויסו

ותגובה הזהות על משתנה: שמירה ההקשר כאשר חברתית זהות בחירת – 23 מאמר

לאיומים

עם סטודנטים(1חדש: בהקשר החברתית זהותו את מסדיר סטודנט בהן דרכים שתי ישנן

סטודנטים(2זהותם. את ומעלים תרבותית בפעילות מעורבים , נעשיםחזקה ראשונית זהות

העצמית בהערכה הפחתה בסביבתם, מראים איום יותר , תופסיםחלשה ראשונית זהות עם

הממצאים האתנית. שני קבוצתם עם ההזדהות את בקבוצה, ומפחיתים בחברות הקשורה

. החברתית הזהות בתאורית תומכים

54

מצבים אקטיבי באופן יוצרים הם עקביים, אבל במונחים ואחרים עצמם רואים תמיד לא פרטים

עצמו את להתאים ינסה יותר, הפרט גדולים מעברים עצמם, כשיש בראיית חברתיים, שתומכים

המרכזית. הזהות במשמעות קיצוניים שינויים לעורר עלול זה לסביבה. דבר

ומתמקד החברתית הזהות תאורית על מבוסס למאמר התאורטי : הרקעהמאמר מטרת

שינויים של השפעתם את לבדוק החברתית. מטרתו הזהות על קונטקסט שינויי על בהשפעתם

קודמים, אין למחקרים החברתית. בניגוד הזהות על טווח וארוכי ממשיים קונטקסטואלים

אורך. בסביבה, מחקר ממשי בשינוי אלא בהקשר זמני בשינויי מדובר

מידת לבין האתנית הזהות בולטות בין הקשר על להשפיע היכולים מנגנונים שלושה

הקבוצה, מנבאת עם גבוהה ברמה שהזדהות בהנחה(1האתנית: הקבוצה עם ההזדהות

ברמת המתאפיינים : היספניםזה במחקרלהקשר, לסביבה. קשר ללא זו זהות של בולטות

בפעולות יותר מעורבים לקולג' מעורב, יהיו האתנית, בהגיעם קבוצתם עם גבוהה הזדהות

למוצאם. הקשורות

שמעמדם מאלה יותר זה למאפיין ערים להיות נוטים בקבוצה מיעוט הוא שמעמדם אנשים( 2

קב' הרוב. עבור מאשר יותר בולטת הקבוצתית קב' המיעוט, הזהות חברי רוב. עבור מהווה

הקבוצתית לקולג' אמריקאי, הזהות הנכנסים ההיספנים כל שעבור לנבא : ניתןזה במחקר

מידה. באותה בולטת תהיה

בו הזהות. במצב בולטות את מנבא האדם נמצא בו הנוכחי הקודם, למצב הרקע בין הפער(3

הקבוצתית, מאשר לזהות יותר גדולה בולטות משמעותיים, תהיה קונטקסט הבדלי קיימים

בבי"ס היספניות, למדו בשכונות שגדלו : היספניםזה במחקרקטנים. קונטקסט בהבדלי

מעורב מרקע שמגיעים היספנים מאשר האתנית הזהות של יותר גדולה בולטות היספנים, יחוו

לקולג' האמריקאי. יותר

היחסים שמערכות ? כיווןהזהות על ישפיע החברתית בסביבה ששינוי לצפות יש מדוע

דרכים לשינויים, ולמצוא להסתגל צריך הזמן, והאדם כל משתנות נמצא אדם בה בסביבה

הזהות. על ישפיע בקונטקסט ששינוי צפוי זהותו, לכן את לשמר חדשות

לאחר גם תישמר אתנית שזהות כך לידי המביאים התנאים לגבי המחברים משערים מה

של מחדש : עיגון דורש חדש בקונטקסט הזהות של מוצלח שימורחדשה? לסביבה מעבר

בזהות. אין שתמכו קודמים קשרים והיחלשות חדשים קשרים החדשה, יצירת בסביבה הזהות

שישאר או לשינוי להביא יכול סביבתי הזהות, שינוי התחזקות או היחלשות את מנבא הדבר

דבר. אותו

יפה? כשמדובר בעין רואה אינה בכללותה שהחברה בקבוצה חברות של ההשלכות מה

הקב' של שלילי או נמוך וכו', מעמד אתני, דתי לבחירה, מוצא ניתנת בקב' שאינה בחברות

החברתית. זהותם את משמרים הם בו האופן ועל הקבוצה חברי על מסוימת, משפיע בחברה

לזהות העצמית ההערכה בין הקשר הקבוצה, משתנה את לנטוש ניתן לא אלה, בהם במקרים

העיקריות המוטיבציות הפרט. שתי עבור בקבוצה לחברות שיש החשיבות פי על החברתית

העצמית. בתפיסה ליציבות והמוטיבציה חיובית עצמית להערכה המוטיבציה זה, הן במקרה

ההערכה הדחקת עם לחיות יותר קל יהיה הקבוצה, לאדם עם גבוהה הזדהות של במצב55

בו זאת, במצב החברתית. לעומת הזהות החלשת או הצמצום עם מאשר החיובית העצמית

אותה הקבוצה, ינטוש עם הזדהותו את יקטין , אדםחשובה פחות החברתית הזהות

חיובית. עצמית הערכה על פסיכולוגית, וישמור

והשינויים זו זהות שימור, החברתית הזהות על איום בין הקשר את בודק המחקר

בקולג' אמריקאי. שלהם הראשונה הלימודים בשנת היספנים סטודנטים , בקרבבה החלים

וממשי מהותי קונטקסטואלי שינוי השפעת על המלמדות בדיקות שלוש נערכו זו שנה במהלך

נמצא. האדם בה הטבעית בסביבה

בזהותם התומכים החברתיים במקורות שינוי יגלו ההיספנים הסטודנטים(1: השערות

מהפנים מעבר בקולג'. יראו קבוצתיות בפעילויות מעורבות לעבר ובית החברתית, ממשפחה

בזהותם. לתמיכה החיצונית לסביבה

בקבוצתם יותר מעורבים שהיו : אלהיציבות על לשמור מאמצים יעשו הסטודנטים(2

הקבוצתית כן, המעורבות . כמובקמפוס קב' זו של בפעילויות מעורבים יותר האתנית, יהיו

החברתית. בזהות שינויים עם חיובי קשר קשורה תהיה

חוזק של החדשה, כפונקציה לסביבה שונה באופן יגיבו שהסטודנטים אפשרות ישנה(3

עצמית והערכה איום, מעורבות בין , ושהקשרשלהם הקודמת והסביבה האתנית הזהות

הגיעו. ממנו הקודם הרקע של ומאפיינים ההזדהות ממידת יושפעו

ובסופה. הלימודים, באמצע שנת ראיונות, בראשית שלושה : נערכושיטה

אתנית איום, מעורבות קבוצתית, תפיסת לשייכות הקשורה עצמית : זהות, הערכהמשתנים

וקודמת. נוכחית

משתנים של הסובייקטיבית המשמעות ואיכותית. בדיקת כמותית : מדידהזהות

איכותי. – מהקטגוריה תכונות תיאור ידי הנבדק, על בעיני הזהות בתחום

סולם פריטים, מתוך4 בת סקלה תת ידי על : נמדדהקולקטיבית עצמית הערכה

עצמית, לעומת הערכה לעין, של נראה רגשי הבדל קולקטיבית. ישנו הערכה

ברגשות העוסקת פרטית שייכות של סקלה בתת שימוש )זהות(. נעשה קוגניטיבי

קולקטיבית. עצמתי להערכה הקבוצה, כמדד כלפי פרטיים אישיים

הכוללת זה מחקר עבור שפותחה פריטים6 בת1-7 של : סקלהאיום תפיסת

בהם. נתקל כמה עד לדווח מתבקש שהנבדק תחושות או מצבים תיאור

התייחסות ידי על התרבותי הרקע חוזק נמדד הראשון : בראיוןאתנית מעורבות

בבית, אחוז מדברים בה ההורים, שפה הולדת )מקום משפחתי הקהילתי לרקע

האתנית בפעילות עסקו והשלישי השני וכו'(. בראיון בבי"ס ההיספנים החברים

ההיספנים(. החברים השתתפו, ואחוז בהן )פעילויות בבי"ס

הזהות יציבות:

שהנבדקים הזהויות מספר.1 היו המדידות בכל שינוי היה לא בהם בזהות היבטים

לזהות יותר גבוהה חשיבות ההיספנית. ניתנה לזהותם שנתנו החשיבות.2ציינו.

בזהות הקשורה העצמית ההערכה רמת.3האתנית. לזהות מאשר וכחבר כסטודנט

56

מאפייני.5 נאמנות, גאווה. –הקב' כלפי חיוביים רגשות.4שלהם. ההיספנית

שפה, משפחה, מסורת. – ביותר הגבוהה בשכיחות שהוזכרו התרבותי הרקע

החברתית, הזהות על איום תפיסת.1המחקר: לאורך שינוי היה בהם זהות היבטי

ירדה הגיעו ממנו הרקע חשיבות.2השניה. בבדיקה ביותר הגבוה האיום

הזהות לאפיון אישיותיים בייחוסים בשימוש מובהקת ירידה.3הזמן. עם משמעותית

שהחברות אף שעל החוקרים, היא פי אלה, על של ההיספנית. המשמעות

זו, לזהות הקשורה הסובייקטיבית יציבה, המשמעות בקב' נשארת האובייקטיבית

משתנה.

השערתםהאתנית הזהות שמירת בדרכי לשינוי יביא בסביבה שינוי כי שיערו המחברים .

באופן קשורה היתה הנבדקים של האתנית הזהות , חשיבותהראשונה . במדידהאוששה

בני היותם חשיבות ובמונחי ההיספנית ההשפעה רמת , במונחיהמשפחתי לרקע חזק

לא ההיספנית הזהות לחוזק התרבותי הרקע בין הקשר2+3 היספנית. במדידה משפחה

מהקונטקסט האתנית הזהות וניתוק כשינוי החוקרים ידי על שמתפרש , מהמובהק היה

הרקע את החליפה בקמפוס תרבותיות בפעילויות כן, המעורבות . כמוהקודם התרבותי

בין והשלישית השניה במדידה חיוביות האתנית. קורלציות בזהות ותמיכה בחיזוק התרבותי

האתנית. הזהות לחוזק אתניות קבוצתיות פעילויות

ההזדהות לקולג' למידת המעבר לפני האתנית בזהות המעורבות מידת התקשרה כיצד

לזהות הנוגעים תהליכים שני על להצביע ניתן המחקר המעבר? מתוצאות אחרי האתנית

חזק אתני מרקע שהגיעו סטודנטים(1סביבה. ושינוי מעבר בעת ומתרחשים האתנית

(2האתנית. הזהות את מחזקים מכך וכתוצאה שלהם האתנית בפעילות ממשיכים

ירידה מכך יותר, כתוצאה גבוהים מתח סימני , מראיםחלש אתני מרקע המגיעים סטודנטים

האתנית. בזהות שלילי ושינוי העצמית בהערכה

רחוקות לעיתים שמושג אקולוגי תוקף בעלות מדידות שנה, הושגו מחצי ארוך היה המחקר

חברתית. זהות במחקרי

לזהותם הקשורים לאנשים חדשה,חיבור סביבה מול כשניצבים נעשה מחדש עיגון

התחבר בקהילה, כך בעברו מעורב היה שהפרט הזהות. ככל על שומרים ההיספנית, וכך

ההיספנית. בזהות עליה הראו בקולג', ואלה היספניים לקבוצות יותר

להתרחק האדם את מסוימת, תוביל בקבוצה בחברות הקשורה נמוכה עצמית הערכה

בהזדהות. עליה לקבוצה, הראו חיובית הערכה בעלי שהיו מהקבוצה, ואלו

הנוצרת הקבוצה עם הזדהות( 1: תרבויות בשתי זמנית בו חברות עם להתמודד דרכים

אמריקאים עם יזדהה לארה"ב שהיגר סיני – להן שייך שהאדם האתניות הקבוצות שתי מחיתוך

או מסינים אותם המבדילה ייחודית ותרבות ייחודיות חוויות יש להם כי מרמז סינים. זה גם שהם

מעבר(3איתה. , והזדהותכדומיננטית התרבויות אחת בחירת(2אחרים. מאמריקאים

יכולה הסותרות האמונות על זמנית בו מחשיבה לנסיבות, הימנעות בהתאם לזהות מזהות

בתוכה המכילה על קבוצת עם הזדהות( 4ב(. שפה א, ברחוב שפה דיסוננס. )בבית למנוע

57

יכול האדם התרבויות בין ניגודים כשבולטים יותר רחבה קבוצתית התרבויות, זהות שתי את

ניגודים. ועם עמומים מצבים עם להתמודד לדעת צריך כן לשתיהן, על מקושר להיות

ומקסיקו אמריקאים אפרו מתבגרים בקרב תרבותית דו בהזדהות שוני – 24 מאמר

אמריקאים

היותם עם מתמודדים מיעוט לקבוצות השייכים מתבגרים בהן הדרכים : זיהויהמחקר מטרת

בתרבויות מתבגרים של ההתנסות את להבין : בנסיוןהמחקר ייחודיותתרבויות. לשתי שייכים

בקרב תרבותיות דו בדקו עתה תרבויות. עד לשתי שייכים היותם עם להתמודד והיכולת שונות

מזוהים שהיו הרצף, וככל קו צידי בשני היו התרבויות שתי בו לניארי מודל בסיס מבוגרים, על

מימדי- התיחס רב , מודלBerry שינוי: האתנית. זהותם על שמרו הכללית, פחות התרבות עם

התרבות עם היחסים ושימור וביסוס האתניים המנהגים השתמרות מימדים, מידת לשני

נקראים החדשה החברה עם טוב קשר ויוצרים הישנים המנהגים על השומרים אלו .הכללית

האתנית. החברה עם ונמוך הכללית החברה עם טוב קשר – היטמעות. מיזוג – אינטגרלים

םמתייחסי בעיקרהצדדים. בשני נמוך – שוליותכשלטת. האתניות על שמירה – היפרדות

ממנה חלק הוא והאדם חדשה תרבות יחד יוצרות תרבויות שתי כי טועןLafromboise. למיזוג

לסביבתו. הפרט בין הגומלין יחסי במידת תלויה תרבותיות משתנה. דו תתרבותיו )מיזוג(,דו

Birman –התרבויות בין )חפיפה אינטגרטיבי/מתמזג תרבותי תרבותיות: דו דו סוגי שני מציג

קבוצת כל של להיסטוריה התרבויות. התיחס שתי בין מתחלף תרבותי חדשה(, ודו זהות יוצרת

תרבות. דו כל של תהייחודי ולחוויה מיעוט

לאורך באמריקה התפתחה אך באפריקה שמקורה תרבות מייצגים אמריקאים אפריקאים

שנים לאורך היגרו המקסיקניםהכללית. החברה עם יציבה לא יחסים שנים. מערכת

בין משווים לא ואחרים. במחקר שפה סטריאוטיפים, קשיי יש אך לאמריקה לאמריקה, קרובים

שונות. אתניות קבוצות בתוך המתבגרים של החוויה את להבין רוצים הקבוצות, אלא

בסוגי הבדלים התרבויות? האם שתי עם מזדהים מתבגרים דרכים : באלוהמחקר שאלות

היותם של החוויה מהות ואמריקאית? מהי אתנית זהות של עצמיים למדדים קשורים הזהות

מתבגרים? מיעוט קבוצת תרבויות, אצל משתי חלק

קליפורניה. בדרום אפריקנים-אמריקנים52 מקסיקנים-אמריקנים, ו- 46 : חקרושיטה

האתניות, האמריקניות, והדו-תרבותיות. מילאו מידת לגבי הרגשתם על נשאלו המשתתפים

כלפי האמריקאית, יחסם הזהות שלהם, תחושת האתנית הזהות תחושת מידת לגבי שאלון

ומידע החרדה ואישי(, מידת )משפחתי, חברתי, פיזי עצמי דימוי אחרות, תפיסת קבוצות

מוצאם, היותם לגבי תחושותיהם את מוצא, שבדק אותו בן ידי על ראיון דמוגרפי. עברו

שלהם. התרבותיות דו ולגבי אמריקאים

על5$ יקבלו סודיות. המתאימים התנדבותית. הובטחה השתתפותם כי לתלמידים נאמר

השתתפותם.

58

עצמה את תיארה ( קב' זובירמן: )מעורבת תרבותיות דו (1זהות- דפוסי : שלושהממצאים

מעורפלת תחושה הביעו : אפריקניםהקבוצות בין הבדליםשווה. באופן ואמריקאית כאתנית

:יותרמתחלפת תרבותיות דו (2באתניות. גאווה הביעו שלהם, מקסיקנים לאתניות ביחס

:הבדליםאמריקאים. יותר אתנים, בחוץ יותר התרבויות. בבית בשתי מאמריקאים, נוח אתנים

: לאמבדילים (3 חיובי באור שלילי, מקסיקנים באור המקור לתרבות בקרבה ראו אפריקאים

שלא מקרים3הכללית. התרבות את דוחים אתניים, חלק תרבותיים, חשים כדו עצמם רואים

מהמחקר. הוצאו סווגו

:דפוסים בין כמותי: הבדלים ניתוח

סוציואקונומי סטטוס מין, או בין מתאם נמצא לא (SESלדפוס ) .הזהות

הקבוצות. שתי בקרב הזהות דפוס לבין הלימודיים וההישגים הגיל בין מובהק מתאם אין

:אתנית זהות

האתנית. הזהות לציוני זהות דפוס בין מתאם נמצא לא

הקב' האחרות. משתי יותר גבוהים היו האתנית הזהות מתחלפים, ציוני תרבותיים דו אצל

אמריקאית: זהות

ציונים בעלי היו האמריקאית- מעורבים הזהות מידת לבין הזהות דפוס בין מתאם נמצא

והמבדילים. מהמחליפים יותר גבוהים

אחרות: קבוצות כלפי יחס

מאשר יותר אוהד יחס גילו משתנה. המעורבים קב' אחרות כלפי מקסיקנים- היחס

המחלפים.

בין חיובי : מתאםאפריקאים מבדיליםהדפוסים. בין בחרדה או העצמי בדימוי הבדלים אין

נמצא עצמי יותר(. דימוי חזקה אתנית גבוה-< זהות עצמי האתנית. )דימוי לזהות עצמי דימוי

.אחרות קבוצות כלפי ליחס קשור

, קיבלומעורבים תרבותיים מהראיונות: דו הזהות דפוסי של קיומם את אישר הכמותי המידע

ביותר, וגם נמוכים אמריקאית זהות ציוני , קיבלוהמבדיליםהאמריקאית. בזהות גבוהים ציונים

הדפוסים שני של הטווח באמצע ציונים קיבלו המחליפיםאחרות. קבוצות כלפי באהדה

האחרים.

מרקע שונים, אחד אנשים ידי על פעמים3 נשמע ראיון : כלהדפוסים איכותי: תיאור ניתוח

המשפטים, תוכן הצוות, נבדקו בפורום לדיון הועלה ראיון אתני. כל רקע מאותו ושניים שונה

בנפרד. נותחה קב' אתנית הדיבור. כל תדירות, טון

: מעורבים תרבותיים דו

האתניות. כלפי אוהד יחס עם אמריקאי להיות טובה בהרגשה מושרשת תרבותית דו זהות

האישי. החופש מבחינת בעיקר יתרון זה אמריקאי להיות

בכך. גאים אתנים, והיו היותם את אישרו

התרבויות. משתי תובנות קבלת של קונפליקטים, יתרון היו , לא בעיה היווה לא

אתניות. יותר האתנית, להפגין השתייכותם את לאשר החברים מצד : לחץבעיה

כלשהם. מנהגים ולא עור שלהם- צבע האתניות כוללת מה בטוחים היו : לאאפריקאים59

בחברה הקב' האתנית של הישגים על בעיקר התבססה אתנית : גאווהמקסיקנים

האמריקאית.

:מחליפים תרבותיים דו

שלהם. האתנית לתרבות חזקה אישית קירבה תחושת

בארה"ב. וחיו שנולדו בגלל אמריקאים בהיותם הכירו

הצורך. לפי לשניה אחת מתרבות מעבר ידי על דילמות יותר לפתור הצליחו

השחורים. כל בין אחדות : תחושתאפריקאים

מבפנים. מבחוץ, ולא נגרמות שהבעיות טענו אבל בקב' האתניות בבעיות הכירו

שלהם. אחרת, לא תרבות לפי לנהוג נאלצים בבי"ס, הרגישו בעיקר קונפליקטים היו

ראשון. ואישי, גוף פנימי באופן אתניים. גם מהיותם עונד : תחושתמקסיקנים

חיובית. חוויה תרבותיות בדו ראו

שפות. שתי בגלל תרבויות, בעיקר שתי בעלי להיותם ערים היו

זה. לדפוס התאים אחד מקסיקני בלבד, רק אפריקאים על : מתבססמבדילים

מאוד. חזקה אתנית תרבותיים. זהות דו שאינם אישרו

המחליפים.. או המעורבים חבריהם את המלחיצים החברים היוו

כאמריקאים עצמם את לזהות יכלו לא אחת- השחורה. לכן בתרבות רק לבחור שיש טענו

)לבנים(.

בה. להיטמע רצו בהם, לא מעוניינת לא האמריקאית שהחברה הרגישו

בעיקר. אישי בסיס באפליה, על כלוקה אמריקה את תארו

מציאותי. או רצוי נראה לא התרבויות איחוד

:דיון

התרבותית. ההזדהות באופן מתבגרים קבוצות בין לשונת הוכחה מספקים הממצאים

90%תרבותיים. כדו עצמם הגדירו

הדפוסים. כל עבור חיובית האתנית הזהות

הלינארי. המודל את סותרים במחקר הממצאים

:ביקורת

דפוסי על להשפיע עשויים והם במחקר נבדקו לא משפחה, בי"ס, וקהילה כמו גורמים

הזהות.

תחושותיהם על מעידים אינם שמתקבלים והנתונים הזהות בניית בתהליך עדיין המתבגרים

אורך. במחקר צורך בהמשך. יש

הכללה תתושבים. בעיי של רבה בהטרוגניות המאופיין קליפורניה בדרום נערך המחקר

אחרים. באזורים אוכלוסיה לגבי

באופן והטיה לרצייה להביא למרואיין, יכול זהה אתני ממוצא מראיין ידי על נערך הראיון

חש. שהוא ממה אתני יותר עצמו את יציג שהנבדק

60