גרמניה לרבני מדרש ביתט סימן

1..........................................................................................................................וטעמו קטלנית איסור מקור1.............................................................................................................................א עמוד סד דף יבמות מסכת בבלי תלמוד1........................................................................................................א עמוד סה – ב עמוד סד דף יבמות מסכת בבלי תלמוד

2.........................................................................................................................................ב עמוד סד דף יבמות מסכת י"רש3.......................................................................................................................ב עמוד סד דף יבמות מסכת א"הריטב חידושי

3.......................................................................................................איסור יש פעמיים בהתגרשה האם3..............................................................................................................................א עמוד כו דף יבמות מסכת בבלי תלמוד

3..........................................................................................................................................א עמוד כו דף יבמות מסכת י"רש4.....................................................................................................................................א עמוד כו דף יבמות מסכת תוספות

4.....................................................................................................................כתובה יש לקטלנית האם4...........................................................................................................................ב עמוד מג דף כתובות מסכת בבלי תלמוד

4.......................................................................................................................................ב עמוד מג דף כתובות מסכת י"רש4.......................................................................................................................................ג סימן ד פרק כתובות מסכת ש"רא

5....................................................................................................להוציא אותו כופים האם ונשא עבר5....................................................................................................................לא הלכה כא פרק ביאה איסורי הלכות ם"רמב5........................................................................................................................................................ריח סימן ם"הרמב ת"שו

6.........................................................................................................................גורם מעין או גורם מזל6..............................................................................................................לא הלכה כא פרק ביאה איסורי הלכות משנה מגיד6........................................................................................................................קכא סימן ן"לרמב המיוחסות א"הרשב ת"שו6........................................................................................................................................................רמג סימן ש"הריב ת"שו7...................................................................................................................................................קפג סימן ווייל י"מהר ת"שו

7........................................................................................................................פעמיים שהתאלמן איש7.................................................................................................................................................ח סימן נג כלל ש"הרא ת"שו

7............................................................................................................................................הלכה פסק7.........................................................................................................................ט סימן אישות הלכות העזר אבן ערוך שולחן7...........................................................................................................................................................ט סימן מחוקק חלקת8................................................................................................................................................................ט סימן שמואל בית

9..................................................................................................................................................שאלות

וטעמו קטלנית איסור מקור

א עמוד סד דף יבמות מסכת בבלי תלמוד לינשא מותרת - גירשה. לבטל רשאי אינו - ילדה ולא שנים עשר עמה ושהה אשה נשא'. מתני

.שהפילה משעה מונה - הפילה ואם. שנים' י עמה לשהות השני ורשאי, לאחר

א – ב עמוד סד דף יבמות מסכת בבלי תלמוד עמוד סה ,ומת הראשון מלה: דתניא; היא רבי? מני מתניתין, לא שלישי, אין שני'. וכו מותרת - גירשה

לא רביעי, תמול שלישי: אומר גמליאל בן שמעון רבן; רבי דברי, תמול לא שלישי - ומת שני1

מעשה: יוחנן ר"א אבא בר חייא' ר דאמר, ש"ת? אחריניתא מינייהו הי! איפכא והתניא. תמול- רביעית, ומת שלישית, ומת שניה, ומת ראשונה שמלה, בצפורי אחיות בארבע לפני באת

,כ"א! לה אמר הוה נמי, שלישית אתיא אי ודלמא. תמולי אל: לה אמר, גמליאל בן שמעון רבן השתא: רבא אמר. מחזקות דאחיות, ל"קמ הא ודלמא. אבא בר חייא' דר אסהדותיה מאי

;מצורעים ממשפחת ולא נכפין ממשפחת לא אשה אדם ישא לא, מחזקות אחיות דאמרת. זימני תלתא דאתחזק, והוא דמעון בכנישתא יוחנן' דר קמיה הוה עובדא: אמר, יוסף בר יצחק רב אתא כי? עלה הוה מאי- שלישית, ומת שניה, ומת ראשונה ומלה, בשבת להיות שחל כ"ביוה :לה אמר, לפניו באה . וסכנתא איסורא דקשרית חזי: אביי ל"א. ומולי לכי

דנסבה , יהודה דרב בריה יצחק דרב בריה דאיסי ברתא לחומה נסבה ואזל , אביי עלה סמך אמר . ושכיב הוא ונסבה , ושכיב חנה בר בר דרבה בריה יצחק רב , ושכיב דפומבדיתא רחבא

סומקא יצחק, דסמכא אבין: דאמר איהו והא ? האי כי בנפשיה עובדא דעביד איכא ומי : רבא ,מילה לענין - דפליגי אימר, ועוד! בחזרה אינו סומקא יצחק, בחזרה ישנו אבין, סמכא בר לאו

; רבי דברי , תנשא לא לשלישי - ומת לשני , ומת לראשון ניסת: והתניא; אין? פליגי מי בנישואין. תנשא לא לרביעי , תנשא לשלישי : אומר גמליאל בן שמעון רבן

נישואין אלא , דמא דקמיט משפחה ואיכא , דמא דרפי משפחה איכא , מילה גבי בשלמא ורב ; גורם מעין : הונא דרב משמיה מהגרוניא אבימי אמר הכי , אשי לרב מרדכי רב ל " א ? ט " מ

. ומית מדיקלא דנפל , נמי אי ; ומית דאירסה בינייהו איכא ? בינייהו מאי . גורם מזל : אמר אשי כרבן הלכה; אין: לי ואמר? כרבי הלכה: יוסף מרב מיניה בעי, לרבא דרבא בריה יוסף רב ל"א

נישואין: לך ופשיט, היא סתמי, לא: ל"א! בי אחיך אחוכי, אין: לי ואמר? גמליאל בן שמעון ,מלקיות. דאמרן הא, נישואין. גמליאל בן שמעון כרבן - המועד ושור וסתות , כרבי - ומלקיות

- ושנה שלקה מי: דתנן כריסו שתהא עד שעורים אותו ומאכילין, לכיפה אותו כונסין ד"ב מטהרת ואין, פעמים שלש שתקבענה עד וסת לה קובעת האשה אין: דתנן, וסתות. נבקעת

עד מועד נעשה השור אין: דתנן, המועד ושור. פעמים שלש ממנה שתעקר עד הוסת מן.פעמים שלשה בו שיעידו

ב עמוד סד דף יבמות מסכת י"רש.עקרה דהוחזקה - לא שלישי

דכל ודמר דמר אמלתא עלה דנסמוך אחרונה נשנית מהמשניות איזו - אחרינתא מינייהו הי.מקמייתא בהו דהדור עיקר ובתרייתא דחבריה שיטתיה ונקט קמייתא משיטתיה הדר וחד חד

- תמולי אל לה אמר ג"רשב של ימיו בסוף מעשה דהאי אחרינתא קמייתא מתניתא אלמא .המעשה את ראה והוא התנאים וסוף אמורא שהיה יוחנן' ר עליה מסהיד מדקא הוה

.אחיותיה בשלש מוחזקת היא כך פעמים' בג מוחזקת דאשה היכי דכי - מחזקות דאחיות.חולין - נכפין

- וסכנתא איסורא שלא מילה הויא ממנה לדחות ניתן והשלישי פעמים בשני חזקה שאם .השבת את דוחה ואינה בזמנה

.נפשות סכנת - וסכנתא.חזקה דהויא הוא זימני בתלת יוחנן דרבי משמיה דאמר יצחק דרב הא על - אביי עלה סמך

.נפשו בסכנת - בנפשיה.עליו לסמוך יש יוחנן רבי משום אבין שאמר מה - דסמכא אבין יוחנן רבי בו חזר ואם יוחנן רבי לפני שעה כל מצוי אחר לשון תלמודו על חוזר - בחזרה ישנו

ופעמים לפניו מצוי אינו יצחק רב אבל בו הוא גם וחוזר אבין שומע תחלה שאמר דבר משום.יודע אינו והוא יוחנן רבי בו חזר ולמחר יוחנן מרבי דבר ששמע

. ומת השלישי - דאירסה

2

גרם לא מעיינה שהרי זו הוחזקה לא גורם מעין ד " למ ומת ונפל לדיקלא וסלק דנסבה - נמי אי . מחולי מת לא שהרי שימות לו -בי אחיך אחוכי אין לי ואמר ג"כרשב הלכה אין לי ואמר כרבי הלכה יוסף מרב מיניה בעי ג"ה

ג"כרשב הלכה אם שאלתיו אחרת ופעם הלכה לי ואמר כרבי הלכה אם יוסף מרב שאלתי.בי ששחק אני וכמדומה הלכה לי ואמר

כרבן שסתמה יש הן משנה של סתומות בך שיחק לא - לך ופשיט הוא סתמי ליה אמר ג"ה מילתא ואיכא זימני בתרי לה דמחזקינן מילתא דאיכא כרבי שסתמה ויש גמליאל בן שמעון.כסתומים וכמר כמר לך פשט הכי ומשום זימני תלתא דבעינן.לא שלישי אין שני השני רשאי דקתני כרבי דידן תנא לן דסתם - דאמרן הא נישואין.שלקה זימני מתרי ברשיעא ליה דמחזקינן בשלישית וחטא חזר אם - לכיפה אותו כונסין

- וסת לה קובעת )דתנן שעתה דייה להיות עליה לסמוך וסת לה שיש אשה כל( ב דף נדה וסתה זמן והגיע וסת לה קובעת דאם ועוד לעת מעת למפרע לה מטמאינן ולא שעתה דייה.בא בזמנו דאורח טמאה בדקה ולא

- הוסת מן מטהרת ואינה ושינתה ראתה ולא וסתות' בב שבדקה פעמים נעקרה אפילו דאורח טמאה בדקה לא ואם לכשיגיע וסתה מחזקינן הכי אפילו פעמים' ב אחר ליום ראייתה

.בא בזמנו

ב עמוד סד דף יבמות מסכת א"הריטב חידושי דספיקא מלתא דהא משום דמלתא וטעמא. ג"כרשב המועד ושור וסתות כרבי ומלקות נשואין

מהאי למילה ה " וה לחומרא אזלינן דסכנתא נשואין גבי הלכך, לא או זמני בתרי חזקה הויא אי דבספק גב על אף ובמלקות, להו אית דינא חד ומילה דנשואין לעיל ברירנא דהא ועוד, טעמא טובא דחמירי וכיון כריתות בחייבי מיירי דהא בדוכתה אוקימנא דהא הכא שאני, להקל נפשות

וסתות אבל, דמייתי הוא דממילא כיון רשעה עושי לבער הרשעים ייסור מפני ביה מחמירין ובנשואין. ברור בדבר אלא מחזקתו ממון מוציאין שאין המועד שור וגבי, לקולא אזלינן דרבנן

הוא איסור דהא ליה שבקינן לא בנפשיה וליזוק קטלנית איתתא למינסב דבעי גב על אף עושה ל " ז ם " הר לרבינו ראיתי וכן , שיגרש עד ד " ב אותו ומנדים באדם האדם דם שופך ובכלל.מעשה

איסור יש פעמיים בהתגרשה האם

א עמוד כו דף יבמות מסכת בבלי תלמוד או ונתגרשו, לאחרים שנישאו וכולן. להם לינשא מותרות - ומתו נשים להם שהיו וכולם'. מתני

. לאחיהם או לבניהם מותרות וכולן. להם לינשא מותרות - שנתאלמנו דאי, כרבי דלא מתניתין, נימא; אגירושין וגירושין, אמיתה מיתה ד"קס'. וכו שנישאו וכולן ..'.גמ

. אמיתה וגירושין, אגירושין מיתה, לא! חזקה הויא זימני בתרי: האמר, כרבי

א עמוד כו דף יבמות מסכת י"רש.הללו הנשים - וכולן

.השניים הבעלים ומתו בעלה במיתת עד כשהעיד או חכם כשאסרה לאחרים - שנישאו.גט ולמביא ולעד לחכם - לינשא מותרות

- אמיתה מיתה ד"קס מת דקתני ארישא נמי קאי ומתו לאחרים שנישאו וכולן דקתני הא מותרת הזה השני ומת פיו על לאחר נישאת דאם וקתני אשתו את ישא לא הרגנוהו הרגתיו קטלנית זו הוחזקה אמרינן ולא לשלישי תנשא בעליה ' ב שמתו פי על ואף זה לעד לינשא

3

דאם ואשמעינן ' כו גט המביא דלעיל אגירושין קאי נתגרשה דקתני וגירושין מת שהנושאה. הראשון גיטה למביא לינשא מותרת הזה השני וגירשה הגט באותו לאחר נשאת- חזקה הויא זימני בתרי )יבמתו על בהבא לקמן ומת לשני ומת לראשון ניסת:( סד דף

העולם לכל מיהו ליכא דחשד נהי רבי דאי כרבי דלא' ומתני רבי דברי תינשא לא לשלישי. להתגרש או להתאלמן שהוחזקה אסורה- מיתה אגירושין אלא קאי דלעיל אכולהו לאו מותרות ומתו לאחרים שנישאו הכא דקתני

.האשה את שאסר חכם או גט ואמביא- וגירושין שעדיין לשלישי מותרת זה משני כשנתגרשה ה " ומש הרגנוהו הרגתיו אמת דהכא

. זימני תרי ריעותא בחדא הוחזקה לא

א עמוד כו דף יבמות מסכת תוספות. לינשא שריא פעמים כמה נתגרשה ' דאפי גירושין נקט מיתה אגב - אגירושין

כתובה יש לקטלנית האם

ב עמוד מג דף כתובות מסכת בבלי תלמוד- ונתארמלה אירסה, וגרשה בתו את המארס'. מתני השיאה, וגרשה השיאה; שלו כתובתה

אין משהשיאה( אם: )לו אמרו, אב של הראשונה: אומר יהודה' ר; שלה כתובתה - ונתארמלה. בה רשות לאביה

- זמני תרי נתארמלה אבל, ונתארמלה השיאה, וגרשה דהשיאה טעמא'. גמ חזיא לא תו . חזקה הויא זמני בתרי : דאמר , כרבי תנא לן סתים קא אורחיה ואגב , לאינסובי

ב עמוד מג דף כתובות מסכת י"רש'.מתני

- אב של כתובתה ובימי לארוסה כתובה יש וקסבר הללו ארוסין משני גובה שהיא כתובה .קאמר וקטנות נערות

- שלה כתובתה ולא הוא הכי בתר וגוביינא אזלינן גוביינא ובתר רשותו פקעה דמשהשיאה .דאב תיהוי האב ברשות בעודה נכתבה והראשונה הואיל לומר כתיבה בתר אזלינן

.בגמרא מפרש טעמא - אב של הראשונה

'.גמ בדרך לינקוט דלא במלתיה תנא ודק מתים בעליה להיות חזקה דהויא - לאינסובי חזיא לא תו

.פורענות דידיה לישנא נקט ורבנן יהודה' ר ומחלוקת הכתובה משפט לאגמורינן דבעי - אורחיה ואגב

)יבמות' במס דאמר כרבי לן למסתם לא לשלישי ומת לשני ומת לראשון נשאת:( סד דף .חזקה הויא זמני דבתרי תנשא

ג סימן ד פרק כתובות מסכת ש"רא לאינסובי שריא לא זימני תרי נתארמלה אבל ונתארמלה השיאה וגירשה דהשיאה טעמא' גמ

לינשא שאסורה דאשה בקלקולא לאשתעויי לתנא ליה ניחא ולא מילתא דאיגלאי השני מן כתובה לה שאין מפני זימני תרי נתארמלה תני לא דלהכי מ " וי

מן כתובה לה דאין א"מנרבונ ל"ז יהודה ר"ב משה ר"ה אומר היה וכן. היא דקטלנית למפרע ליכי שכתוב מה תטלי לאחר לכשתנשאי ביה קרינא לא לאנסובי שריא דלא דכיון משום השני

4

למפרע מילתא דאיגלאי גב על אף כתובה לה יש השני מן דודאי פירושא להך וליתא לו היה ולא לראשון נישאת( א סה דף )יבמתו על הבא בפרק אמר גוונא דכהאי היא דקטלנית

בלא תצא נישאת ואם בנים לו שיש למי אלא תינשא לא לשלישי בנים לו היה ולא לשני בנים בנים לו היו ולא לשלישי נישאת התם מדקאמר ועוד כתובה לה היה משני הא ומשמע כתובה

תנא הך דסבר גב על אף אלמא כתובה לה נתנו קמאי תרי אלמא קמאי הנך דלתבעוה מהו וטעמא השני מן כתובה לה יש ה " אפ תנשא לא לשלישי מדקאמר חזקה הוי זימני דבתרי כרבי

' בג דאיתחזק עד זימני דתרי אחזקה סמכינן לא ממון דלענין משום התם כדפרישית. זימני תלתא עד איתחזק לא ע " דלכ המועד בשור כדאשכחן

דכיון ליתא טעמא האי לאחר לכשתנשאי ביה קרינן דלא משום ל"ז משה ר"ה שאמר ומה ודוקא לאחר לכשתנשאי ביה קרינא להוציא אותו כופין אין נישאת אם וגם בה תופסין דקדושין

הלכך לאחר לכשתנשאי ביה קרינא לא לינשא אסור זיקתו דמחמת כיון דאמרינן הוא יבם גבי לה יש בה הכיר ואם כתובה לה אין בה הכיר לא אם השלישי ומן כתובה לה יש השני מן

. כתובה האדם את להפריש ד " ב שמחויבין וכמו מאיסורא סכנתא דחמירא להוציא אותו שכופין ויראה

הוי זימני בתרי דאמר כרבי תנא לן וסתם בנפשו יפשע שלא להפרישו מחויבין כך העבירה מן ושור וסתות כרבי ומלקות נישואין( ב סד דף )יבמתו על הבא' בפ כדאמרינן הלכתא וכן חזקה

:ג"כרשב המועד

להוציא אותו כופים האם ונשא עברעיין לעיל ברא"ש ובריטב"א

לא הלכה כא פרק ביאה איסורי הלכות ם"רמב נתקדשה ואפילו , תצא לא נשאת ואם תנשא לא לשלישי, ומתו אנשים לשני שנשאת אשהיכנוס

ריח סימן ם"הרמב ת"שו שיסתפקו , תמיד בתורה עסוקים יקרים חכמים תלמידי על גדולה תמיהה אני תמה התשובה

אסור שהוא למה התורה מן האסור בין יבדילו ולא המידה זאת עד האיסורים מדרגות עליהם השוואתכם הוא בשאלה תימה והיותר . בו איסור ואין בלבד מגונה שהוא ולמה מדבריהם

והכישוף הניחוש דרך על לו שחוששים , נפשות לספק , מילה שדוחה , בידים הבא נפשות ספק. הבנין חלושי הגופות פעולתם יקבלו הזמנים במקצת אשר , והדימויים והדמיונות

שתנשא מגונה המוחזקת שזאת , דעתנו אלא, התשובה כוונת הוא העניינים אלו ביאור לא אך מכישא יאכל או מוחזקת שישא, אדם בין הבדל ואין, כלל בזה איסור אין אבל האנשים לשאר. בזה וכיוצא'+ א ב"פ שבת +גנאה דאסר מספר , בעל אחר בעל לאשה ימות ( שאם , ) תמיד אנדלוס ארצות בכל אצלנו למעשה והלכה לחשוש שיש ההפסד בגלל , הבחרות בשנות כשהיא ביחוד , מלהנשא תימנע לא היא , בעלים

המלה +הנאה אסורי על לעבור התירו+ ן"פ', א ח"ל גיטין +התלמוד שחכמי, מצינו וכבר. בזה בבנות אנו נסכן ואיך, לפריצים מכשול נשאר שלא עד, אמתא ושחררו+ ן"א, ס"ט הוא הנאה

? רעה לתרבות לצאת ישראל) ותכלית אם בפרוש לה לומר אלא , מוחזקת לקדש שלא , היא אצלנו המהדרים ( שיעשו מה לתרגם נראה + בך ( תלוי הדבר ) אלא (, לגרשך ) נחייבו לא אנו הרי , אותך שיקדש מי תמצאי

)נחייבו לא אנו(: בהערות שהוצע התיקון בלי כאן המקור נוסח לפי) (הקידושין מעשה את )אלא ויאמרו ל"חז דברי על לעבור עצה ישיאוה דין שבית ייתכן לא שהרי, בך( תלוי הדבר זה לפי(, זה לפי נכונה אינה הקדומים התרגומים בכל לגרשך וההוספה! )לגרש יחייבוהו שלא

5

ד"בב להימלך כשבא הוא ששם, ב"י בהערה שהובאה בתשובתו מיגש י"הר דברי אף מובנים אם הוא מיגש י"ר של מנהגו על ם"הרמב של ועדותו, ל"חז דברי על לעבור לו נותנין אין-

)ונתקדשה עברה כבר העיר מיגש י"הר תשובת ובין מ"הר של עדותו שבין הסתירה על , מערימים חתנה עם האשה והיו.+ ן"א(, ד אות ט' סי העזר לאבן יוסף בברכי א"הרחיד

לחופה ונכנסת כתובה לה וכותבין דין לבית באה היא כך ואחר , בעלמא שניים שיקדשום יצחק רבינו של דינו בית עשה כך . ונתקדשה הואיל , שלה ברכות שבע דין בית אותה ומברכים

+ תלמידו הלוי יוסף רבינו של דינו בית וכך , ההלכות בעל ל " ז הרב מיגאש י"ר ת"בשו הלכה תנשא לא לשלישי' וכו לראשון נשאת שאמרו ומה ל"וז להפך פסק ג"ק' סי הנדפסות

',וכו לו שומעין אין בעצמי לסכן רוצה אני אמר ואם אותו מונעים זה על לעבור שירצה ומי היא הורינו וכך , אחריהם שנמשך מי כל עשה וכך, ל"ז+ מיגאש' ן י"לר היא התשובה אם ע"וצ

]זה וכל. אליה באנו מאז , מצרים בארץ ועשינו אנחנו בנשואין ל"ר, מצוה במקום שלא +שכן כל. בעלמא נוספו פיו שעל, המקור נוסח להשאיר ומוטב, ומטעה נוח אינו שכן כל לה שאומרים ההערמה כלומר, הטענה זאת טוענין אין: שם, ביבמה אבל: אלו תיבות

של מצוה תידחה [ ולא הטענה זאת בה טוענין אין , ליבום שנפלה , ביבמה+ ן"א, להתקדש על כלל שיעלה, חשבתי ולא כמותו מעולם שמענו שלא, דבר זה. בעלמא חששא מפני תורה מי, מעולם נראה ולא. ונתיבמו לכתחלה אותן שקדשו , למעשה והלכה(. בשכלו )השלם דעת

,יבמה כל דין לה היבמה זאת אלא, פנים בשום בו לפקפק ראוי שאין, דבר וזה, לזה שחשש+כתובה בלא ותצא תמרוד או ותתיבם וידועה.+ דמתיבתא דינא נגד ד"הי ד"פי אישות' ה

לשם מתכוין אינו אפילו, חליצה למצות קודמת יבום שמצות, ההלכה פסק מסקנת לכם ,ז"רי ע"מ המצוות ספר, ב"ה א"פ יבום' בה' רבי פסק כן, +ממון לשם או נוי לשם אלא, מצוה

ג"תה, ח"נ' סי א אסף ג"תה, ע"ר' עמ ב"גש גינצברג שציין המקורות' ועי, ח"קצ' סי ן"פ' ועי ולאחר הואיל+ ג"רמ ב"ח מאן אצל נסים ר"ב נהוראי' לר והקטע( ו"נ' עמ )א"י' סי מרמורשטיין

שיטת לפי אבל. כחכמים, בכלל הערוה איסור ונסתלק( לו )הותרה, בנים בלא( אחיו )שמת ואם, היבום מפני דחוי אח אשת שאיסור, סובר להיותו, קודמת חליצה מצות שאול אבא

שבאר כמו, כמותו הלכה ואין. בערוה פגע כאלו הריהו, המצוה זולתי אחר לדבר מתכוונים תולדות גייגר, א"רס, ד"רנ' עמ שם בהמגיד ג"ב: כתבו זו' ת על, נ"וש' ב ט"ל יבמות +התלמוד

)ל' הע, ה"נ' עמ ם"הרמב ר"שי, ח"ס' עמ ראספונסנליטר פרנקל(, ב"פ ג"ח גייגר כ"כ ,יואל, ו"כ' הע ט"רכ א"ח הלמוד בבית ו"אה, ה"ל' עמ פריימאן' הוצ הנפש הגיון' לס בהקדמתו.משה וכתב.+ ן"פ, ועוד ד"נ' עמ עפנשטין, והלאה ז"נ' עמ ב"ח אברגלובה

גורם מעין או גורם מזל

לא הלכה כא פרק ביאה איסורי הלכות משנה מגיד איכא בינייהו מאי גורם מזל אמר אשי ורב גורם מעיין הונא דרב משמיה' וכו ט"מ שם ואמרו

אלא נשאה לא הראשונים מן אחד פירש ומית מדיקלא דנפל נמי אי ומית דאירסה בינייהו שמביאה גורם שמעיינה ד"למ חולי ידי על שלא הדקל מן נפילה י"ע שמת או ומת אירסה

ולזה הוא דבתרא אשי כרב ל " וקי איכא גורם מזלא ד"למ ליכא ומת חולי לידי עמה המשמש. זו סוגיא הזכירו לא בהלכות וגם לשלישי תנשא לא גוונא דבכל רבינו סתם

קכא סימן ן"לרמב המיוחסות א"הרשב ת"שו נפל שמא אלא , מטתו על השני או , הראשון מת לא שמא כי . לזכות קצת המתיר את אני ודן

טעמא: בגמרא שאומר מי יש כי. ' בגמ מחלוקת וזה . ומת טבע שמא או , ומת מהם אחד , ה " כר הלכתא דלית . כן שהוא , אומר איני , זה כל ועם. כמותו ופסק; גורם המקור כי, דקטלנית

וכן'. לג אסורה זו הרי, וטבע נפל או, מטתו על שמת וכיון. גורם שמזל : דסבר , אשי כרב אלא.ל"ז ף"הרי בהלכות תמצא

6

רמג סימן ש"הריב ת"שו . לחלק יש אם או , גמורה בקטלנית לדונה דעתי אם , במגפה מהם ' א מת אם : ששאלת ומה

סמך ל " ונ . בידם מוחים היו לא הדור וחכמי , להקל בזה שנעשו ידענא טובא עובדא : תשובתי אם, נשדפה או, חגב ואכלה מחבירו שדה המקבל:(: קה )המקבל בפרק דתנן מההיא , להקל אף, אלמא. חכירו מן מנכה אינו, מדינה מכת אינה ואם, מחכירו לו מנכה, היא מדינה מכת

,מדינה מכת כשאינה, חכירו מן לו מנכה אינו הכי ומשום, גרם דחוכר דמזליה דאמרינן גב על , הכי ' אפי(, קו/ )מציעא בבא' /בגמ התם' כדאית, מחכיר של שדותיו כל דאישתדוף היכי' ואפי

אסור טעם ל " דקיי , בקטלנית , למימר איכא נמי והכא . במזלו תולין אין , מדינה מכת כשהיא שתהיה צריך מקום ומכל; גרם דמזל לומר אין , מדינה מכת שהוא דכיון , גורם דמזל משום

.בה ימותו העיר אנשי שרוב, חזקה המגפה

קפג סימן ווייל י"מהר ת"שו נערה פרק כתב האשירי. אחד בחולי מתו וכולם אנשים' לג דנישאת איתתא וההיא

העולם דאין גב על אף. מאיסורא חמירא דסכנתא להוציא אותו כופין נישאת דאם שנתפתתה זקן מהם שאחד א " י. בנפשייהו עובדא למיעבד סמכו מה על ברור טעם ידענו לא בכך נזהר שכתבו דידן ובנדון. המנין מן אינו כן גם מינן בר ההילוך בחולי שמתו היכא או המניין מן אינו

כמו בידו מוחין דין ובית לרביעי תנשא ולא לחוש שיש נראה אחד בחולי בקצירא כולם שמתו אותו ' כופי דאין שכתב ם " להרמב ' אפי. היא דקטלנית טובא מילתא דמוכח האשירי שכתב

. מודה אחד בחולי כולם דמתו ג " דבכה איפשר להוציא

פעמיים שהתאלמן איש

ח סימן נג כלל ש"הרא ת"שו אם , ההריון מן שתיהן ומתו נשים שתי שנשא מי, ששאלת. תשובתו את החכם יקבל: שאלה

גבי דאמרינן היכי כי, אשה עוד ישא ולא, אחת מיתה שתיהן שמתו כיון, קטלן שהוא לחוש יש. אשה

=א"א, כבנשים באנשים נוהגת זו דמדה איתא אם: תשובה חכמים דברו שלא= אפשר אי קים אלא. האיש נפש כעל האשה נפש על להשגיח להם היה הוא נפש חיי דצורך כיון, בזה הזאת האשה; גורם דמעין מטעם , בנשים אלא נוהגת אינה זו שמדה התלמוד לחכמי להו

דתשמישו, באיש שייך לא זה וטעם. עמה המשמש כל וממית ומחליש, ומעינה מקורה נשחת מזלה דהאשה לי נראה , גרם דמזל לטעם נמי וכן. דמעין טעם באיש שייך ולא, האשה ימית

בשעה נולד אם , במזל תלוי ופרנסתו האדם חיי כי . במזל תלוי זה ודבר , מתים שאנשיה , רע לא אם , עצמה י " ע להתפרנס יכולה ואינה , בבית כלואה והאשה . עני או עשיר להיות לו שיש

מי ואין בעוני ימיה כל שתחיה כדי , בעליה שימותו זו אשה על ונגזר , מפרנסה שהבעל אבל. אשתו י " ע פרנסתו ואין , עצמו את מפרנס הוא כי , באיש שייך לא זה וטעם . שיפרנסנה

שימותו מזל באותו שנולד האיש וכן, בעליה שימותו מזל באותו האשה שנולדה לפרש אין וכיוצא ימים אורך או , עני או , עשיר או אלא , במזל תלוי שיהא בגמרא זה מצינו דלא; נשיו

.ל"זצ יחיאל ר"בה אשר. במזל תלוי אינו , אחרים להמית אבל ; באלו

הלכה פסק

ט סימן אישות הלכות העזר אבן ערוך שולחןא סעיף

7

)נתארסה או) שנשאת אשה תנשא לא, ומתו, אנשים לשני (יבמתו על הבא' פ י"ונ א"פכ מ"מ( .יכנוס נתקדשה ואפילו, תצא לא נשאת ואם. מתים אנשיה להיות הוחזקה שכבר, לשלישי

,כתובה לה יש משני אבל, משלישי כתובה לה אין, בה הכיר לא; כתובה לה יש, בה הכיר ואם. בה הכיר לא אפילו

.כלום אינו, וכדומה ומת נפל או, בדבר מת או מהן אחד נהרג אם אבל, עצמם מיתת מתו אם דדוקא א"י: הגה)בידיהם מוחין ואין, אלו בדברים מקילים רבים ולכן אשה ה"דה א"י(. א"בסי כ"שכ ן"הרמב תשובת בשם י"ב

)אותה לישא אין, פעמים שני שנתגרשה )דוקא מיתה א"י אבל(. נערה פ"ר ן"והר דיבמות ב"פ י"רש הגהת . עיקר וכן'( תוס בשם מיימוני

ב סעיף.מלישא עצמו מונע אינו, נשיו שתי שמתו איש

ט סימן מחוקק חלקת- משלישי כתובה לה אין בה הכיר לא( א) ואחר לו נודע לא נשואין שבשעת לפרש אין

בלא אשה להשהות דאסור כתובה לה דכותב' פשיט דבזה להחזיקה ורוצה לו נודע הנשואין)כתובה אין לו נודע ולא שמת או לגרשה רוצה לו שנודע מיד מיירי אלא( ה"ס' סי כדלקמן ) ם " הרמב דברי ' משמעו ובאמת הכתובה משלמין היורשין נשאת אם שכתב ( ב " מהא א " פכ

דלדעת כתובה בלא כלל מוציא ואינו שבתלמוד תצא לא ככל לשונו משמעות תצא לא) שכתב כמו כלל טעות כאן אין ם " הרמב )מ"הכ הביאו בתשובה ( בעצמו ם " הרמב א"פכ שיש והתמהון והפחד הניחוש צד על הוא אבל איסור בו אין קטלנית שלישא ל"וז( ב"מהא תנשא שלא שסוברים חכמים שיש פי על ואף' וכו החלשים הגופות בהם שינזקו השעות ברוב

'ב בפני ומקדשין מערימין והיו לגרש נתחייבנו לא אותך שיקדש מי תמצאי אם לה אומרים יצחק רבינו של ד"ב עושים היו וכן לחופה אותה ומכניסין כתובה ד"ב לה כותבין כ"ואח עדים במצרים אנחנו עשינו וכן אחריהם הבאים וכל תלמידו הלוי יוסף' ר של ד"וב ההלכות בעל

) כ " בע להוציא אותו דכופין ל " ס ש " הרא אבל ל"עכ ' דחמיר ( זה ' בסי דעתו הטור שהביא כמו ואינם בהדדי ש " והרא ם " הרמב דעת הרכיב ' המחב והרב טעות מקח לטעון יכול ודאי ' סכנת

כדלקמן ) ג " ר תקנת מטעם לגרשה כ " בע האשה לכוף יכול דאין ל " דק לדידן ובפרט מוכרחים גמור למום לה חשיב דלא ם " הרמב דעת פ " ע בה הכיר בלא כ " בע להוציאה ' לי קשה ( ט " קי ' סי

)ז"קי סימן לקמן פסק דהא אבל אותה כופין גדול ובמום בנכפה דדוקא( א"י סעיף ה"בהג :כ"בע' לגרש יכול אינו מומין שאר משום

- )עצמם מיתת מתו אם' דדוק א"וי( ב) ומתו לשנים דנשאת היכא גבי( ב"ע ד"דס ביבמות גורם מעיין אמר חד אמוראי בה פליגי ג"דרשב' אליב ולרביעי דרבי' אליבי לשלישי תנשא דלא

דאירסה בינייהו' איכ בינייהו מאי גורם מזל אמר וחד( אנשיה להמית גורם אשה של מעיין' פי) בא לא הא ומת דאירסה כיון בשניהם ליכא גורם מעיין ד"למ ומית' מדיקל דנפל נ"א ומית לפי פסק א " הי והנה חולי י"ע מת לא הא' מדיקל ובנפל בעלה' שימו' מעיינ שתגרום עליה ' אמרי דהא נתארסה או ה " בהג לעיל ש " מ על כ " ג חולק כ " וא ומית ' מדיקל דנפל ל " הנ גמרא

לו ' שהי מה כאן קיצר ה " בהג והרב ( מחתינהו מחתא ובחדא ) ומית דאירסה נמי בינייהו דאיכא:להאריך

שם כתוב זה דין הרב' הוצי שממנו' ח' סי ג"נ כלל ש"הרא בתשובת - נשיו שתי שמתו איש( ג) דפסק דלמאן ' לו אפשר ( ז " ולפ ) ההריון מן שתיהן שמתו כגון ' א במיתה שניהם מתו דאפילו

ימול לא מילה מחמת ומתו ושני ראשון בנו מל אם ) חוששין באיש דאף ' ב סעיף ג " רס ' סי ד " בי בחזקת היא הרי מילה מחמת ומתו ושני ראשון בני שמלה אשה גבי שחוששין כמו השלישי מאחר הזה לאיש חוששין הכא דגם אפשר( השלישי תמול ולא מילה מחמת מתים שבניה: לחוש דראוי נשיו ' ג מתו אם ש " ומכ אחת במיתה שתיהן דמתו

8

ט סימן שמואל בית- נתארסה או (א נקראת חולי מחמת לאו אפילו שמת מיתה באיזה ה"מ גורם מזל ל"דק

שלה אנשיה ומתו רע מזלה זו ואשה המזל לפי פרנסה היינו גורם מזלה ש"הרא' ופי' קטלני:דרישה ה"בהג מזה עוד ועיין בצער' שתחי כדי

- תצא לא (ב צד על הוא אלא כלל איסור אין ם"ולהרמב ב " רמ ' סי ש " ריב בו התרה אפילו לבין זה פחד בין חילוק ואין החלשים הגופות בהם שינזקו השעות ברוב שיש והפחד הניחוש וכופין הוא סכנה ש"הרא ולדעת, מ"בכ ועיין ם"הרמב לשון גננא דאסר מכישא האוכל

:י"והנ א"הרשב כ"וכ מאיסורא' סכנת דחמירא להוציאה

- וכו בה הכיר ואם (ג לדעת דהא ם " הרמב דעת עם ש " הרא דעת דעירב תימא לכאורה' הקשה וכן מ"בכ שהביא' מתשו כדמשמע כתובה לה יש בה הכיר לא אפילו משמע ם " הרמב

א"רמ הביא שלא ניחא ובזה' וכו בה הכיר ואם תצא/ א"וי /ל"וי ל"וצ כאן דחסר ואפשר מ"בח לענין כן הכריע המחבר ל " י שלנו גירסא ולפי, תצא ל"דס ם"הרמב על החולקים דיעות רוב

ם " כרמב לי קים ל " י הגט על כפיה ולענין ש " כהרא לי קים ל " י כי הכתובה להוציא י " א כתובה סכנות ספק במקום ג " ר תיקן לא ג " ובכה כ " בע לגרשה דיכול ל " י לגרשה רוצה הוא אם מיהו

:נפשות

ש"הרא כתב מתים שבעליה מחזקת נעשה השני במיתת דמיד גב על אף - לה יש משני (ד חזקה הוי זימנין' בג ג"כרשב הלכה לעולם כלומר חזקה הוי זימני' בג ל"קי ממון לענין הטעם

סימן ד"בי ז"בט כ"וכ חזקה הוי זימני בתרי ומילה בנשואין כרבי ל"קי נפשות סכנות משום אלא אסורה' הג בבעל אלא הארץ כל כדרך מתו שמא ל"י השני בבעל כתב ן"והר ד"קנ' סי ועיין' ק

/והוא' ריעות כאן יש פ"דעכ להנשא /גילה לא/ והיא ובזה, כתובה בלא תצא ה"מ לו/ גילתה הולכים אין ובאיסור הנשים רוב אחר' הולכי ממון לענין למה י"הבע פ"ס' תו קושית מיושב

כתב ח"וב, הרוב אחר הולכים ובאיסור הרוב אחר הולכים אין בממון ל"קי' ובעלמ הרוב אחר ל"ס ש"ב דהא תמוה דמי כגבוי' לגבו העומד שטר אמרינן בידה דהכתובה כיון מוחזקת דהיא

י"הבע' פ' במ ועיין ז"מ דף אפרים שער' בתשו זו קושיא ראיתי שוב כוותיה' הלכת ולית כן:ב"צ שורש ק"ובמהרי

אינו חולי מחמת שאין וכל גורם מעיין ד"כמ הלכה ל"וס בזה מקילין יש כלומר - דוקא א"י (ה:ארוסין אחר כשמתו וכן כלום

- בדבר מת או (ו מכת שהוא כל ג " בכה או בדבר מת כתבו ש " ובריב א " רי ' סי ה " בת הנה ו " ברי כ " וכ ' חכירו לענין ה " בח ש " כמ דידה במזל ג " בכה תלינן לא גורם מזל ד " למ אפילו מדינה

אף לחוש יש אחת במיתה כולם' בעלי שמתו כל שם ומסיים, היא ' קטלני לאו זקן הוא אם וכן:מ"בד ועיין בזה מודה ם"הרמב

אם מילה מחמת בניו שני מתו אם פלוגתא הביא ג"רס' סי ד"ובי ל"רש יותר ה"ה - נשיו שתי (ז באב אף דתלינן ל"ס ה"מ הכח חלישות מחמת הוא החשש שם הטעם והיינו' הג בבן חוששים

:חוששין אין' א במיתה נשיו מתו אם' אפי ד"נ כלל ש"הרא' תשו ועיין, ד"ל משם דהקשה מ"וח

שאלותמה היא מחלוקת האמוראים בסיבת דין קטלנית )היינו מה הוא הגורם המסכן(?.1מה הנפק"מ בין השיטות?.2

9

איך פוסק בזה הרמ"א?.3האם זה איסור ממש?.4

10