זכויות, חובות, היבטים משפטיים, הטרדות מיניות,קבלת החלטות, ניהול זמן, תקציבים, ניהול עובדים ועוד...

כתב: ניר חזקיהועריכה לשונית ועריכת תוכן: רותם בירון

עיצוב והדפסה: “אפי פרינט בע”מ”2014 ©

כל הזכויות שמורות להתאחדות הסטודנטים בישראלרחוב האומנים 7, תל אביב-יפו

כלל האמור באוגדן זה לרבות המלצותיו השונות הנו בגדר הנחיות כלליות בלבד.אין לראות בהן או באוגדן תחליף לייעוץ משפטי או חשבונאי אלא להשתמש

באוגדן ובהמלצותיו לצד ייעוץ משפטי או חשבונאי פרטני.אין להתאחדות כל אחריות בגין תוצאה הקשורה באוגדן זה או בהמלצות הכלולות בו.

תוכן עניינים 5 ................................................................................................................................................................ דבר יו”ר ההתאחדות6 פתח דבר..................................................................................................................................................................................... 7 מבנה ההתאחדות......................................................................................................................................................................

כרך א’ - מערכת ההשכלה הגבוהה מא’ ועד ת’8 ................................................................................................................................... מבנה מערכת ההשכלה הגבוהה .1

10 עולם הסטודנטים בישראל על ציר הזמן....................................................................................................................... .210 פירוט הוועדות שעסקו בנושא שכר הלימוד................................................................................................................. .312 ............................................................................................................................................................. סקירה היסטורית .4

כרך ב’ - זכויות הסטודנט15 ....................................................................................................................................................... חוק זכויות הסטודנט .115 .............................................................................................................................................. מעמד אגודת הסטודנטים .216 תשלומים נלווים............................................................................................................................................................... .317 סטודנטיות וסטודנטים בתהליכי הורות......................................................................................................................... .418 מילואים............................................................................................................................................................................. .519 הטרדות מיניות................................................................................................................................................................. .619 6.1. החוק למניעת הטרדות מיניות, תשנ”ח-1998...................................................................................................... 20 6.1. הבעיות העיקריות בטיפול בהטרדות מיניות באקדמיה...................................................................................... 21 6.1. מה צריך לבדוק לפני שמתחילים לטפל בנושא.................................................................................................. 21 6.1. רשימת דרישות למוסדות להשכלה גבוהה.......................................................................................................... 22 לקויות ומוגבלויות............................................................................................................................................................ .722 עולים חדשים ויוצאי אתיופיה......................................................................................................................................... .823 ועדות משמעת................................................................................................................................................................. .923 שירותים ציבוריים: תחבורה, ארנונה.............................................................................................................................. .1023 10.1. הטבות ארנונה....................................................................................................................................................... 24 ................................................................................................................................................... 10.2. תחבורה ציבורית25 זכויות סטודנטים בעבודה............................................................................................................................................... .1125 11.1. שכר מינימום.......................................................................................................................................................... 26 11.2. דמי מחלה.............................................................................................................................................................. 26 11.3. חופשה שנתית....................................................................................................................................................... 26 11.4. דמי הבראה............................................................................................................................................................ 27 11.5. דמי חגים................................................................................................................................................................ 28 ......................................................................................................................................................... 11.6. פיצויי פיטורין29 ........................................................................................................... 11.7. הודעה מוקדמת על התפטרות ופיטורים29 .............................................................................................................................. 11.8. שעות נוספות ושעות עודפות29 ......................................................................................................................... 11.9. גמול עבור שעות עבודה נוספות

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים30 איך מתחילים? לחשב מסלול מחדש............................................................................................................................ .132 .................................................................................................................................................................... ניהול עובדים .233 תכנית עבודה.................................................................................................................................................................... .335 ............................................................................................................................................................................... תקציב .435 הוצאות.............................................................................................................................................................................. 37 ............................................................................................................................................................................. הכנסות40 ניהול תקציב..................................................................................................................................................................... 45 ..................................................................................................................................................................... מבנה ארגוני .547 מנהיגות............................................................................................................................................................................. .647 ....................................................................................................................................................... למען הדורות הבאים .747 קשר בין אגודת הסטודנטים לסגלי המרצים................................................................................................................ .8

כרך ד’ - היבטים משפטיים של אגודות סטודנטים49 .................................................................................................................................. חוק העמותות )ותקנון העמותות( .150 ........................................................................................................................ כללי הניהול התקין של רשם העמותות .250 ........................................................................................................... מתווה משרד המשפטים לאגודות הסטודנטים .351 .............................................................................................. התקשרויות העמותה מול עובדים, מלגאים ומתנדבים .452 התקשרויות חיצוניות - הזמנות עבודה וספקים........................................................................................................... .552 תחרויות והגרלות במסגרת האגודה.............................................................................................................................. .652 אתרי אינטרנט, זכויות יוצרים ומאגרי מידע ................................................................................................................. .753 ..................................................................................................................................................................... גבייה ישירה .8

55 .................................................................................................................................. כרך ה’ - הסכם תשלומים נלווים

60 כרך ו’ - בנק פרויקטים ..................................................................................................................................................... 63 ................................................................................................................................................................. כרך ז’ - מחקרים 65 ................................................................................................................................................................ כרך ח’ - נספחים

4 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

הדרך הטובה ביותרלחזות את העתיד

היא להמציאו.ג’ון סקאלי

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 5

דבר יו”ר ההתאחדות

ראשי אגודות יקרים, שותפים לדרך,

להיות יושב\ת ראש של אגודת סטודנטים הוא תפקיד לא קל. אליו הוא מושך מדובר בתפקיד שדורש ממך 100% מהזמן, והוא סטטיסטית ודמעות, יזע לוקח ממך דם המון אש, הוא מוריד לך את ממוצע הציונים ללא היכר ומאריך לך את התואר יוצא דופן יחד עם זאת מדובר בתפקיד הנהגה ויותר. בשנה והזדמנות מדהימה לעשות שינויים אמיתיים בחייהם של אלפי מהיום ששנים ספק לי אין תחתיכם. וסטודנטיות סטודנטים עשייה של תקופה בה ותראו זו תקופה על אחורה תביטו

ולמידה שלא תשכחו אף פעם, התחלה של דרך.

אין ספק שלהיות יו”ר של אגודת סטודנטים הוא תפקיד שלומדים דרך הרגליים. היחסים וייחודיים ועם הסטודנטים עצמם הם מורכבים כל הגורמים באוניברסיטה, באגודה עם טיפים ישנם רבות. אבל ותלמדו מטעויות פעמים ובטוח שתטעו אני סמוך בכל מקום. וחוקים אוניברסאליים שאנו היו”רים העברנו מאחד לשני במרוץ השנים שיכולים לעזור

לכם להעצים, לשמר ולמנף את העשייה המופלאה שלכם כבר היום.

חשוב לזכור שיש מאחוריכם התאחדות סטודנטים גדולה וחזקה שנמצאית כאן כדי לתמוך בכל מהלך שלכם, לתת לו גיבוי ופרספקטיבה רחבה שתשפיע על כלל החברה בישראל. אתם ההנהגה הצעירה והחזקה ביותר בישראל, אל תשכחו את הכוח שטמון בידיכם, אל תתעלמו מצוי השעה ואל תפחדו מאתגרים חדשים. במרוץ השנים תראו את חותמכם על תופעות ומגמות חיוביות בחברה הישראלית ותוכלו לומר בצניעות “אני הייתי חלק מזה,

אני התנעתי את השינוי, אני צעקתי ראשון”.

אוהב אתכם, סומך עליכם ומאמין בכם,

אורי רשטיקיו”ר התאחדות הסטודנטים

6 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

פתח דברבשנת 1948, עם קום המדינה, ניתן היה למנות על כף יד אחת את מספר המוסדות האקדמיים במדינת ,1934 ישראל’, שהוקמה בשנת ‘התאחדות הסטודנטים העבריים בארץ ליוותה ישראל. את המוסדות ובמרוצת השנים הפכה להתאחדות הסטודנטים המוכרת לנו כיום. במשך 80 השנים האחרונות ליוותה גדל זה כאשר הסטודנטים ציבור לצד ועמדה הגבוהה ההשכלה מערכת את הסטודנטים התאחדות מאלפים בודדים למאות אלפים, וכאשר מספר המוסדות האקדמיים צמח משני מוסדות בלבד, ללמעלה

מ-60 מוסדות שחלקם מצויים היום ברשימות האקדמיות המובילות בעולם.

‘אוגדן הסטודנטים השלם’, אשר מקפל בתוכו, גם אם בקצרה, את תמצית המאורעות לפניכם מונח החשובים ביותר שליוו את עולם הסטודנטים מקום המדינה ועד היום. ביקשנו להעביר לכם את מהות הסטודנטיאליות הישראלית, על פניה השונים ועל רבדיה הרבים. סטודנטים רבים הובילו שינויים לטובת

ציבור הסטודנטים ברחבי ישראל.

שימו לב שאין האוגדן ככל ספר שיש לקוראו מן העמוד הראשון אל האחרון, אלא הוא משמש מדריך לכל המבקשים להשתמש בו, ובפרט לאלו המובילים את אגודות הסטודנטים בישראל - בשאיפה שישמש אותם בעיקר. האוגדן מספק ארגז כלים להתבוננות מבעד לפריזמות שונות. ביניהן, הפריזמה ההיסטורית שתעשיר את ידיעותיכם הן בנוגע לעולם הסטודנטים הן בנוגע למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, איגוד כלל זכויות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, היבטים ניהוליים ומשפטיים של אגודת סטודנטים ובנק שימושי המאגד בקרבו מחקרים ופרויקטים חשובים. כמו כן, תוכלו למצוא באוגדן סל רעיונות ואמצעים שניתנו לכל מובילי האגודות בישראל, לשם ניהול אגודת סטודנטים בצורה תקינה והפיכתה ללפיד בוער שיוביל את ציבור הסטודנטים בכל מוסד אקדמי, באוניברסיטה או במכללה. אנו מקווים שאכן תמצאו

באוגדן כלי עזר במהלך עשייתכם הענפה.

www.nuis.co.il/לקוראים בגרסה המודפסת אנא ראו נספחים באתר ההתאחדות: /נספחים-לאוגדן

קריאה נעימה.

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 7

מבנה ההתאחדות

נשיאות

ועד מנהל

יו"ר

מנכ"ל

מנהל כספים

מנכ"ל אלחון

רו"ח, יועמ"ש

סגן יו"ר

ועדת מכרזים

הנהלת ההתאחדות

מחקר ומדיניות

מחלקת מלגות

מחלקה אקדמית

מעורבות חברתית

דוברות הסברה ודיגיטאל

קשרי ממשל

קידום בני מיעוטים

גיוס משאבים וקשרי חוץ

ועדת תקנוןועדת כספים

ועדת ביקורת

ori@nuis.co.il יושב ראש ההתאחדות --------------------------------------------------------------------

yosi@nuis.co.il סגן יו”ר ההתאחדות --------------------------------------------------------------------

amichai@nuis.co.il מנכ”ל ההתאחדות --------------------------------------------------------------------

finance@nuis.co.il מנהל/ת הכספים בהתאחדות --------------------------------------------------------------------

office@nuis.co.il מנהל/ת אדמינסטרטיבית --------------------------------------------------------------------

assaf@nuis.co.il מחלקת קשרי חוץ וניהול משאבים --------------------------------------------------------------------

gov@nuis.co.il מחלקת קשרי ממשל --------------------------------------------------------------------

milgot@nuis.co.il מחלקת מלגות

milgot2@nuis.co.il רכז/ת מחלקת מלגות ---------------------------------------------------------hacademic@nuis.co.il מחלקת אקדמיה ---------------------------------------------------------

academic@nuis.co.il רכז/ת מחלקה אקדמית ---------------------------------------------------------researchco@nuis.co.il רכז/ת מחקר ---------------------------------------------------------

meoravut@nuis.co.il רכז/ת מעורבות חברתית ---------------------------------------------------------

diran@nuis.co.il קידום סטודנטים ערבים ---------------------------------------------------------

dover@nuis.co.il דובר/ת ההתאחדות ---------------------------------------------------------

hasbara@nuis.co.il מנהל/ת ההסברה

8 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

מה בכרך?והארגונים הגופים ועל בישראל, ראייה על מערכת ההשכלה הגבוהה לאוגדן מעניק הכרך הראשון הפועלים בה )משרד החינוך, מל”ג, ות”ת, ור”ה, מאל”ו, ור”מ, רמ”א, סגל בכיר, סגל זוטר(. נוסף על כך, כרך זה מציג פרסומים ודו”חות הנוגעים לעולם הסטודנטים ולמערכות היחסים בין הסטודנטים למוסדות ופרשנותם )קוברסקי, דו”ח מלץ וכו’(. כמו כן, יכלול הכרך סקירה היסטורית של מהלכים

משמעותיים בתולדות מערכת ההשכלה הגבוהה, כמו מאבק 98’, דו”ח שוחט, דו”ח וינוגרד ועוד.

1. מבנה מערכת ההשכלה הגבוההמקומם של הסטודנטים בחברה הישראלית הוא חלק בלתי נפרד ממקומה של מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. אם ננסה לתמצת את התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה לכמה משפטים, נציין כי בשונה מתקופת קום המדינה שבה פעלו בישראל שני מוסדות להשכלה גבוהה בלבד )הטכניון והאוניברסיטה העברית(, נכון להיום ישנם בישראל 66 מוסדות להשכלה גבוהה, ביניהם תשע אוניברסיטאות, לרבות האוניברסיטה הפתוחה, 36 מוסדות לא אוניברסיטאיים ו-21 מוסדות להכשרת מורים. מובן שיחד עם הגידול המהיר במספר המוסדות להשכלה גבוהה זינק גם מספר הסטודנטים שעומד כיום

על יותר מ-300 אלף.

מלבד המוסדות האקדמיים המהווים את עצם קיומה הממשי של מערכת ההשכלה הגבוהה, ניתן למצוא בה גם גופים מנהלתיים וביורוקרטיים שמשמשים גלגלי שיניים למערכת, ומסייעים לה לתפקד בכל עת. להלן נפרט על אודות הגופים המרכזיים המתקיימים בתוך המערכת, אשר משפיעים בצורה עקיפה כישירה עלינו, ציבור הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה. נקדים ונאמר, כפי שתראו בעמודים הבאים, חלק מן הגופים הנם ממלכתיים תחת פיקוח המדינה, וחלקם גופים

שבדומה להתאחדות קמו כדי להעניק ייצוג הולם לקבוצות שונות המצויות במערכת ההשכלה הגבוהה.

8 לקריאה נוספת )נספח 1( - רשימת המוסדות האקדמיים באתר המועצה להשכלה גבוהה

משרד החינוך 1.1אחד ממשרדי הממשלה הגדולים בישראל. באחריותו מערכת החינוך בישראל, ובכלל זה הגנים, בתי הספר, החינוך הבלתי פורמאלי ומערכת ההשכלה הגבוהה. מתוך התקציבים שמקבל משרד החינוך, מתוקצבת מערכת ההשכלה הגבוהה. כפי שיתואר בהרחבה בהמשך, תקציבים אלו מנוהלים בפועל על-ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב בהיקפים

של כ-7.5 מיליארד ₪ בשנה. שר החינוך משמש גם יו”ר המועצה להשכלה גבוהה.

המועצה להשכלה גבוהה )מל”ג( 1.2גבוהה להשכלה הלימוד מוסדות על לפקח תפקידה גבוהה. להשכלה המועצה חוק לפי 1958 בשנת הוקמה בישראל, לרבות הענקת היתרים והכרה במוסדות אקדמיים חדשים ושלוחות בחו”ל. לפי חוק המל”ג, אסור למועצה להגביל חופש דעה ומצפון, להתערב בקביעת תכניות הלימודים ולהתערב במינוי הסגל האקדמי ובדרכי ההוראה.

חברי המועצה מתמנים על-ידי נשיא המדינה בהמלצת הממשלה לתקופה של כחמש שנים.

במל”ג ישנם 25-21 חברים אשר בראשם כאמור, עומד שר החינוך המשמש יו”ר המל”ג. לציבור הסטודנטים בישראל שני נציגים במל”ג: יו”ר ההתאחדות, מתוקף תפקידו כנציג הסטודנטים בישראל, והחל משנת 2005 נציג נוסף.

8 לקריאה נוספת )נספח 2( - אתר המועצה להשכלה גבוהה8 לקריאה נוספת )נספח 3( - חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי”ח-1958

8 להתעניינות )נספח 4( - קובץ החלטות עקרוניות של המועצה להשכלה גבוהה בין השנים 2007-2002

הוועדה לתכנון ולתקצוב )ות”ת( 1.3לצורכי ניהול תקציב ההשכלה הגבוהה, הוקמה בשנת 1977 הוועדה לתכנון ולתקצוב כתת-ועדה הממוקמת כגוף מרכזי במל”ג. כאמור, מטרת הוועדה היא לעסוק בחלוקת תקציב ההשכלה הגבוהה בין האוניברסיטאות והמכללות והקופה הות”ת על-ידי מתוקצבים בישראל גבוהה להשכלה המוסדות כל שלא לציין חשוב בישראל. הפועלות

הציבורית, חלקם מוסדות פרטיים וכאמור הות”ת אינו אחראי לתקצובם.

הוועדה מורכבת משבעה חברים, מתוכם חמישה הם בעלי מעמד אקדמי בכיר בהשכלה הגבוהה בתחומים שונים, יתר החברים משמשים אנשי ציבור מחוגי המשק והכלכלה.

8 לקריאה נוספת )נספח 5( - אתר הוועדה לתכנון ולתקצוב

כרך א’ - מערכת ההשכלה הגבוהה מא’ ועד ת’

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 9

האגף להכשרת עובדי הוראה 1.4האגף להכשרת עובדי הוראה אחראי להכשרה להוראה, הן האקדמית הן הרגילה, לכל מגזרי החינוך ולכל שכבות הגיל, במגוון גדול של מקצועות הוראה, התמחויות חינוכיות ומקצועות תומכי חינוך. האגף כפוף למדיניות הכללית של הכשרת עובדי הוראה וחינוך בישראל, לפי ההנחיות של הנהלת משרד החינוך. הכשרת עובדי הוראה מתבצעת דרגיה למגזריה, החינוך מערכת לצורכי בהתאם שהוקמו מורים להכשרת ייעודיים מוסדות - לחינוך במכללות

וגווניה.

תכניות הלימודים האקדמיות של המכללות נבנות על-פי הדגם המנחה שאושר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, נבדקות על-ידי האגף להכשרת עובדי הוראה ועל-ידי המועצה להשכלה גבוהה ומאושרות על-ידי המל”ג. הלימודים כוללים לימודי חינוך והוראה, לימודי מקצועות ההתמחות והתנסות בהוראה, וכן לימודי עזר והעשרה. הם נלמדים

במשולב במשך ארבע שנות הכשרה, שבסיומן זוכה הבוגר לתואר ראשון בהוראה ובתעודת הוראה.

המבנה האקדמי של המכללות, ניהולן, מוסדותיהן האקדמיים, הדרישות לגבי הרכב הסגל וכן הפעילות בנושאים גוף הוראה עובדי להכשרת למכללות משמש החינוך משרד המל”ג. הנחיות פי על הם אף נעשים האקדמיים,

התכנון, התקצוב והבקרה, ומעניק את תעודות ההוראה והרישוי.

מעבר להכשרת המורים הפרופסיונאלית, המכללות להכשרת מורים מהוות מרכזים קהילתיים מקצועיים-חינוכיים, ואחראיות על פיתוח מורים בפועל ועל מחויבות בתחום החברתי-קהילתי.

8 לקריאה נוספת )נספח 6( - אתר האגף להכשרת עובדי הוראה

ועד ראשי האוניברסיטאות )ור”ה( 1.5)הטכניון, בישראל המחקר אוניברסיטאות ומנהלי נשיאי את הכולל מייצג גוף הוא האוניברסיטאות ראשי ועד לכל המשותפים מדיניות בנושאי עוסק הוועד למדע(. ויצמן ומכון בן-גוריון חיפה, בר-אילן, תל-אביב, העברית, האוניברסיטאות בישראל לרבות שכר הסגל האקדמי, שכר הלימוד, גודל ההקצבה לקרנות מדע, מדיניות קבלת

סטודנטים וכד’.

8 לקריאה נוספת )נספח 7( - אתר ועד ראשי האוניברסיטאות

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה )מאל”ו( 1.5.1המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הוקם בשנת 1981 כמוסד ללא כוונת רווח, על פי החלטת ור”ה לצורך בנייה והפעלה של מערכת מבחנים לחיזוי ההצלחה בלימודים אקדמיים - שתסייע בתהליך הברירה והמיון של מועמדים להשכלה גבוהה בישראל, ביניהם בחינת הפסיכומטרי, מבחן אמי”ר/ם ועוד. בוועד המנהל של המרכז יושבים נציגי האוניברסיטאות שייסדו את המרכז )הטכניון, העברית, תל-אביב, בר-אילן, חיפה,

בן-גוריון ומכון ויצמן למדע(. המרכז בוחן בכל שנה כ-80 אלף מועמדים.

8 לקריאה נוספת )נספח 8( - אתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה

ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות )ור”מ( 1.6ועד ראשי המכללות הוא ארגון הגג של המכללות האקדמיות הציבוריות. במסגרתו פועלים לגיבוש מדיניות משותפת נשיאי ומורכב מכ-20 2006 הוועד הוקם בשנת והמל”ג. בדיוני הכנסת ייצוג המוסדות זה ובכלל בנושאים שונים וסגן נשיא לעניינים אקדמיים - נשיא, מנכ”ל המוסדות ומאסיפה כללית שבה חברים שלושה נציגים מכל מוסד

במכללה.

פורום ראשי המכללות האקדמיות לחינוך )רמ”א( 1.7פורום ראשי המכללות האקדמיות לחינוך מאגד בתוכו את נשיאי המכללות האקדמיות לחינוך ולהוראה. הפורום לייצג את המכללות לחינוך אל מול מוסדות כדי ופועל נשיאי מכללות אקדמיות לחינוך, מורכב מלמעלה מ-20

הכנסת והממשלה השונים. נכון לשנת 2013, משמשת פרופסור לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי, נשיאת רמ”א.

המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר 1.8בה חברים האוניברסיטאות. של הבכיר הסגל ארגוני את המאגד הגוף היא עובדים, לארגון בדומה המועצה, יושבי הראש של הארגונים השונים. אמנם, חברי הסגל האקדמי הבכיר מאוגדים בארגונים נפרדים בכל אחת מן האוניברסיטאות, אך המועצה משמשת לייצוג בנושאים המשותפים לכלל חבריה, בדומה לשביתת הסגל הבכיר

שהתקיימה עם פתיחת שנת הלימודים ב-2007 )לקריאה נוספת - נספח 9(.

10 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות 1.9הפורום נוסד בשנת 1995 והוא משמש ארגון הגג של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות בישראל. בפורום מאסטרנטים, מאגד הפורום ובן-גוריון. העברית תל-אביב, מאוניברסיטת הזוטר האקדמי הסגל ארגוני חברים

דוקטורנטים, מורים מן החוץ, מרצים במסלול המקביל לסגל אקדמי בכיר, מרצים בחוזה אישי ומלגאים.

2. עולם הסטודנטים בישראל על ציר הזמןניתן להתחיל את חלקו השני של הכרך בשתי נקודות פתיחה היסטוריות שונות. הראשונה, עם הקמת התאחדות הסטודנטים העבריים בארץ ישראל בשנת 1934, והשנייה, עם חקיקת חוק המועצה להשכלה גבוהה )חוק המל”ג( בשנת 1958. הנקודה הראשונה על ציר הזמן תסייע בידינו לעקוב אחר התפתחות עולם הסטודנטים בישראל עד ימינו אנו, ואילו הנקודה השנייה תעזור לנו לעקוב אחר מערכת היחסים בין הסטודנטים למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. כפי שכבר הזכרנו, חוק המל”ג פרטיו, על החוק לנבכי להיכנס מבלי הזה, בהקשר לציין חשוב בישראל. הגבוהה ההשכלה פעילות את להסדיר נועד שהחוק לא מתאר קווים מנחים אשר לגובהו של שכר הלימוד ולא מגדיר כללים להסדרתו. לכן במובן זה חשוב להבין כי

מעולם לא התקיימה הסדרה חקיקתית של נושא שכר הלימוד במערכת ההשכלה הגבוהה.מחמת הוואקום הקיים הזה, במרוצת השנים מינו הממשלות השונות ועדות ציבוריות לקביעת גובה שכר הלימוד, כאשר ובין שלאו. להלן נתאר את הוועדות השונות אשר עסקו מסקנות ועדה אחת קוברות את אלו של קודמתה, בין שיושמו התפתחו אף שלעתים מרכזיים, צמתים באילו הזמן, ציר על ציון בנקודות נתבונן הכרך בהמשך הלימוד. שכר בנושא

למאבקים ממושכים, פגשו הוועדות את ציבור הסטודנטים.

3. ועדות ציבוריות בנושא שכר הלימודועדת אגרנט )1958(

לבחינת אגרנט שמעון ד”ר של בראשותו ציבורית ועדה הוקמה השנה, באותה שחוקק המל”ג חוק לחקיקת במקביל נושא שכר הלימוד. הוועדה מצאה כי יש להשוות את השכר הלימוד באוניברסיטאות לשכר הלימוד בתיכונים. מתוך דו”ח הוועדה - “רוב הסטודנטים הם לאחר שירות צבאי ולפיכך בגיל מבוגר ואינם סמוכים לשולחן הוריהם. כתוצאה מזה, ישנם בין הסטודנטים שאינם רואים את עצמם מוצדקים לקבל תמיכה מהוריהם לשם רכישת השכלה גבוהה, מאידך גיסא, ישנם שאינם רואים את עצמם חייבים לתת לבניהם תמיכה לאותה מטרה. בשני המקרים, לא תוכל הכנסת ההורים לשמש קנה מידה ליכולתו הכספית של הסטודנט ולפיכך נשמטת הקרקע מתחת לבסיס שעליו מושתתת שיטת שכר הלימוד המדורג

בתיכון”.

ועדת קרגמן )1966(ועדת קרגמן כונסה בעקבות משבר כלכלי שהמוסדות להשכלה גבוהה נקלעו אליו. חברי הוועדה נחלקו בדעתם, כאשר

חלקם תמכו בהנהגת שכר לימוד מדורג על בסיס סוציאלי, ואילו יתר החברים התנגדו.בפועל - שכר הלימוד נותר אחיד.

ועדת בר ניב )1971(ועדת בר ניב כונסה כדי לבחון את שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. הוועדה קבעה כי “היעד הרצוי הוא השכלה גבוהה חינם לכל”, אך המליצה לבסוף על שכר לימוד מדורג על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים רבים ומגוונים. בפועל

- המלצות הוועדה לא יושמו ושכר הלימוד נותר אחיד.

ועדת נבון )1977(וועדת נבון בחנה שוב את ההצעות להנהיג שכר לימוד מדורג על בסיס סוציו-אקונומי והגיעה למסקנה כי לא ניתן להנהיג

שכר לימוד מדורג במוסדות להשכלה גבוהה.

ועדת קצב )1983(הוועדה קבעה כי יש להמשיך בשכר לימוד אחיד, אך הוסיפה כי יש לסייע לסקטורים ספציפיים.

ועדת קוברסקי )1991(ועדת קוברסקי מונתה בשנת 1990, מאחר שאגרת הלימוד שהטילה הממשלה הובילה להכפלה ריאלית בגובה שכר הלימוד. הוועדה קבעה כי גובה שכר הלימוד יועלה במשך 5 שנים ב-7% והוא ישולם ע”י סטודנטים בשישה תשלומים שווים. הוועדה

עסקה גם בנושא התשלומים הנלווים.

כרך א’ - מערכת ההשכלה הגבוהה מא’ ועד ת’

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 11

ועדת מלץ )1996(בשנת 1996 אימצה המועצה להשכלה גבוהה את דו”ח ועדת מלץ, אשר קבע כללים עבור המוסדות האקדמיים המתוקצבים להשכלה גבוהה בנושאי שכר לימוד דיפרנציאלי, תשלומי שכר לימוד, תשלומי חובה ותשלומי רשות נלווים, דמי הרשמה,

מעבר בין חוגים, החזר מקדמה, לימודי אנגלית, אישורים שהסטודנט זכאי להם ודמי ביטחון.

בפועל הוועדה קבעה כי בין השנים תשנ”ז לתשס”א לא תהיה העלאה ריאלית של שכר הלימוד והוא יתעדכן על פי מדד המחירים לצרכן. בהקשר זה חשוב לציין כי ועדת מלץ בחנה ומצאה כי המוסדות להשכלה גבוהה מפריטים את השירותים

שלהם וגובים כספים רבים מציבור הסטודנטים מעבר לשכר הלימוד.

לכך דוגמאות הלימוד. לשכר נלווים בתשלומים מתבטאת מהסטודנטים הנוספים הכספים וגביית השירותים הפרטת מופיעות בדמות קורסי אנגלית שהתשלום עבורם נגבה בנפרד משכר הלימוד, גביית תשלום עבור טפסים אוניברסיטאיים מסוימים או קביעת עלות לסריקת מחברות בחינה. עקב פעילותו הפרטנית של כל מוסד באופן עצמאי נוצרה דיפרנציאציה בין הסכומים הנדרשים לתשלום במוסדות השונים. בפועל סטודנטים נאלצים לשלם שכ”ל שונה, גבוה או נמוך, בהתאם

להחלטות המוסד.

אלא הנלווים, והתשלומים הלימוד שכר בנושא המוסד להחלטות כפופות שאינן סטודנטים של גדולות קבוצות ישנן כפופות לישות אחרת - קבוצות אלו כוללות את הסטודנטים לחינוך במוסדות להכשרת מורים ואת הסטודנטים במסלולי

ההנדסאות השונים.

נלווים כי תשלומי רשות זה קובע 6. סעיף הוא סעיף בדו”ח ביותר - מבחינתנו, הסעיף החשוב לדו”ח מלץ בחזרה הסטודנטים לאגודת המוסד בין שייחתם בהסכם הנם וולונטריים ותלויים הלימוד( שכר במסגרת שלא )תשלומים המקומית. התשלומים כוללים: דמי שמירה ותשלום עבור סיורים לימודיים. חובת חתימה זו מעגנת את מעמדה של

אגודת הסטודנטים כגורם משפיע ובעל כוח במוסד האקדמי.

עוד על התשלומים הנלווים ועל דרכי ההתמודדות איתם מול המוסד האקדמי נביא בהרחבה בכרך ב’. ניתן לראות מטה את הקישורים לדו”ח מלץ המלא, הוראות משרד החינוך בחוזר מנכ”ל על אודות שכר לימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה

וקישור לחוזר על אודות שכר הלימוד להנדסאים.

נושאים נוספים:

לסטודנטים בתואר ראשוןy המלאה השנתית הנורמטיבית הלימודים מתכנית מ-50% הגבוה בהיקף לימודים תכנית בפועל הלומד סטודנט

בתחום לימודיו ישלם שכר לימוד חלקי, בהתאם לחלקיות לימודיו, ואילו סטודנט הלומד בהיקף נמוך מ-50%, ישלם שכר לימוד חלקי בהתאם לחלקיות לימודיו בתוספת תקורה בשיעור 10% משכר הלימוד המלא.

y סטודנט המושך את לימודיו מעבר למספר שנות הלימוד התקניות בתחום לימודיו ישלם תוספת בשיעור 10% משכרהלימוד, מעבר לחלקיות היחסית של לימודיו.

לסטודנטים לתואר שני

y סטודנט הפורס את לימודיו, שכר הלימוד שיגבה ממנו עבור כל שנה אקדמית יהיה בהתאם לחלקיות לימודיו ולאפחות מ 50%.

y .200% שכר הלימוד לתואר שני לא יפחת מy תלמיד שסיים את חובות השמיעה בתום ארבע שנות לימוד, ונותרה לו בחינת גמר או הגשת תזה בלבד, ישלם תקורה

בשיעור 10% משכר הלימוד.y .10% תלמיד שלא סיים את חובת השמיעה בתום ארבע שנות לימוד, ישלם שכר לימוד יחסי בתוספת תקורה בשיעור

8 לקריאה נוספת )נספח 10( - דו”ח ועדת מלץ8 לקריאה נוספת )נספח 11( - שכר הלימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה

8 לקריאה נוספת )נספח 12( - שכר לימוד הנדסאים

ועדת וינוגרד )2001(במאי 2000 מינה ראש הממשלה דאז, מר אהוד ברק, את ועדת וינוגרד לבחינת הורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה. הוועדה המליצה כי שכר הלימוד לתואר ראשון לסטודנטים ישראלים המממנים אותו בעצמם, יהיה אחיד,

בכל התחומים ובכל המוסדות המוכרים המתוקצבים.

12 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

נוסף על כך קבעה הוועדה כי שכר הלימוד יופחת באופן הדרגתי ב-50% בהליך שיימשך חמש שנים בין תשס”ב לתשס”ו. כמו כן קבעה הוועדה כי יינתן סיוע בשכר הלימוד לתואר ראשון בלבד במוסדות להשכלה גבוהה שאינם מתוקצבים, בסכום

השווה להפחתה בשכר הלימוד שתינתן לסטודנטים הלומדים במוסדות ישראלים מתוקצבים.

בהחלטות מאוחרות יותר סייגה הממשלה את החלטתה המקורית בעניין המלצות ועדת וינוגרד, כך שבפועל הופחת שכר הלימוד בתקופה תשס”ב-תשס”ו בשיעור מצטבר של 26% בלבד. מעבר לדרכים, לשיעורים ולמועדי ההורדה ההדרגתית של שכר הלימוד, התבקשה הוועדה לדון בנושאים נוספים וביניהם גם הבטחת הנגישות להשכלה גבוהה כך שמצב כלכלי ירוד לא יהווה מכשול בפני המבקשים לרכוש את השכלתם במוסד אקדמי ועוד. ב-16 בינואר 2001 לאור התפטרותו של יו”ר הוועדה, השופט ד”ר אליהו וינוגרד, אשר נומקה בהתערבות פוליטית בעבודת הוועדה. לאור התפטרות זו לא סיימה הוועדה לדון בחלק מהנושאים אשר היו על סדר יומה, ולפיכך המליצה כי כל ההסדרים לתואר ראשון שנקבעו בהחלטות

ועדת מלץ מיום 7 ביוני 1996 יוסיפו להתקיים.

8 לקריאה נוספת )נספח 13( - דו”ח ועדת וינוגרד

מסמך גרוסמן )2004(בשנת 2004 אימצה המל”ג את דו”ח גרוסמן. הדו”ח מפרט את המבנה הארגוני של האוניברסיטאות בישראל. דו”ח גרוסמן

קובע כי נציג סטודנטים יהיה חבר בוועד המנהל של האוניברסיטה וכן בסנאט.

מבחינת המכללות: דו”ח זה אינו תקף לגבי המכללות, אולם הוא קובע עיקרון חשוב, לפיו, על הסטודנטים להיות שותפים ומעורבים בקבלת ההחלטות שישפיעו על עתידם האקדמי. ניתן לאמץ מודל זה ולפעול מול הנהלת המוסד לשותפות ולכן דו”ח מחייב, ולא גרוסמן המלצה בדו”ח רואה לציין שעמדת מל”ג הרשמית הנהלה. חשוב פורום בכל סטודנטים

מרבית המוסדות לא מקיימים את האמור.

8 לקריאה נוספת )נספח 14( - מסמך גרוסמן

ועדת שוחט )2006()בייגה( מר אברהם האוצר לשעבר, ושר ח”כ בראשות הגבוהה לבחינת מערכת ההשכלה ועדה מונתה 2006 בדצמבר שוחט. הנושאים שבהם עסקה הוועדה הם עידוד המחקר וההוראה האקדמיים, גובה שכר הלימוד, חלוקת התפקידים בין

האוניברסיטאות למכללות ופריסת מוסדות ההשכלה הגבוהה במרכז ובפריפריה.

עוד בטרם הוקמה הוועדה התחייב משרד האוצר לכך שאם ייושמו מסקנות הוועדה, יבוטל קיצוץ של 1.2 מיליארד שקל מתקציב ההשכלה הגבוהה. נוסף על איומי משרד האוצר, פעלה הוועדה בצל מחאות סטודנטים נרחבות בישראל. לבסוף

נגנז הדו”ח והמלצותיו לא יצאו לפועל..₪ 10,198 שכר לימוד לשנת תשע”ד לתואר ראשון במוסד מתוקצב .₪ 13,781 שכר לימוד לשנת תשע”ד לתואר שני במוסד מתוקצב

שכר הלימוד מתעדכן מדי שנה בשנה במדד המחירים לצרכן בין החודשים יולי עד יולי.לשכר לימוד לסטודנטים במכללות להכשרת עובדי הוראה - ראו קישור.

8 לקריאה נוספת )נספח 15( - דו”ח ועדת שוחט

4. סקירה היסטוריתכאמור, בפתיחת פרק זה הצבנו שתי נקודות פתיחה היסטוריות. הראשונה, עם חקיקת חוק המל”ג בשנת 1958, תחילתם של יחסיה של המדינה עם מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מבעד לוועדות השונות שקמו במרוצת השנים. את נקודת הפתיחה השנייה, אנו מציבים 24 שנים קודם לכן, עם הקמתה של “התאחדות הסטודנטים העבריים בארץ ישראל” בשנת

.1934

בין שנות ה-30 עד קום המדינה התקיימו בישראל שני מוסדות אקדמיים בלבד, הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית אלו בשנים ישראל. בארץ העבריים הסטודנטים התאחדות את הקימו אלו מוסדות של הסטודנטים נציגי שבירושלים. דרשו נציגי הסטודנטים להתנגד לפשיזם המתקיים באירופה, לתמוך בהשתתפות סטודנטים בקבלת ההחלטות במוסדות האקדמיים, להעניק ביטוי לקולם של הסטודנטים באמצעות עיתונות סטודנטיאלית, לפרסם מאמרים אקדמיים ולעודד מחקר. טרם נרחיב על המאבקים המרכזיים של שני העשורים האחרונים, נציין כי כבר בשנת 1946 השביתה התאחדות הסטודנטים לראשונה את הלימודים בטכניון ובאוניברסיטה העברית במטרה להביא לפתיחת שערי האוניברסיטאות גם

בפני בני מעמד הפועלים.

כרך א’ - מערכת ההשכלה הגבוהה מא’ ועד ת’

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 13

בשנת 1950, מתכנסת התאחדות הסטודנטים לראשונה מאז קום המדינה. לכינוס מגיעים נציגים מהאוניברסיטה העברית, הטכניון, בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בת”א )שלוחתה של האוניברסיטה העברית( והקונסרבטוריון בירושלים. באותו כינוס מחליטים הסטודנטים להעמיד בראש מעייניהם את המאמץ לשלב את הסטודנט במעמד היצרני במדינה, ולהעניק

אפשרות למחוסרי יכולת ללמוד בבתי הספר הגבוהים.

מהדברים שהסטודנטים באותה תקופה הציבו לנגד עיניהם, היו שמירת הקשר עם סטודנטים יהודים ברחבי העולם ועידוד עלייה ללימודים גבוהים במוסדות האקדמיים בישראל. הצרכים האלו הם שהביאו בשנת 1956 להקמת איסת”א - איגוד הסטודנטים לתיור אקדמי. האיגוד פעל בתחילה מתוך משרד בטכניון ועמל לטובת סיוע בחילופי סטודנטים. כיום, איסת”א היא קבוצת התיירות הגדולה בישראל, המעניקה שירותים לכלל האוכלוסייה, כאשר התאחדות הסטודנטים מחזיקה חלק

מהבעלות בחברה הציבורית.

במהלך שלושת העשורים הבאים, עיצבו הסטודנטים את עולמם במדינת ישראל המתפתחת, כאשר באמתחתם הרצון לסייע ככל האפשר בתהליך הקמת המדינה והפיכתו של הסטודנט הישראלי לדמות משמעותית בתהליך העיצוב ההיסטורי. כך, מארגנת ההתאחדות בשנת 1961 סמינר בנושא “תפקידו של הסטודנט בארצות מתפתחות”, בשנת 1963 מקיימת לראשונה את יום הסטודנט הארצי, בשנת 1968 מקימה את מוסד ההרצאות “אוניברסיטה לעם”, שנועד להנגיש את הידע

ממערכת ההשכלה הגבוהה לשכבות חברתיות באוכלוסייה המורכבות מעולים חדשים ומתושבים בעיירות פיתוח.

לצד המאמץ המשותף לבסס את מקומו של הסטודנט בתהליך התפתחות המדינה הצעירה, עמלה התאחדות הסטודנטים לשמירת זכויות הסטודנט הישראלי מול מוסדות המדינה. את זכויות הסטודנט המלאות נביא בפרוטרוט בכרך הבא, אך תהליך עיצובן החל עוד מקום המדינה. בשנת 1970 למשל, פעלה ההתאחדות בהצלחה להשגת הקלות במס לסטודנטים. הסטודנט במעמד יפגע לא הרעוע שהמצב הסטודנטים התעקשו בישראל, האינפלציה גאות בתקופת ,1980 ובשנת הישראלי ובמערכת ההשכלה הגבוהה. כך, באותה שנה, יצאו הסטודנטים למאבקם הגדול הראשון בכדי למתן את העלייה

בשכר הלימוד.

כפי שניתן היה לדמות, כדי לפתור את הסוגיה הוקמה בשנת 1983 ועדת קצב להסדר שכר הלימוד. אף שמסקנות ועדה זו יושמו לרווחת הסטודנטים, האינפלציה בישראל לא אפשרה את השארת שכר הלימוד ללא שינוי, ואילצה את הממשלה בישראל. הסטודנטים זכויות על להגנה נוסף למאבק לצאת ההתאחדות ואת הלימוד, שכר את נוספת פעם להעלות

תהליכים אלו הם שהובילנו ל-25 השנים האחרונות, שבהן הוקמו ועדת קוברסקי, ועדת מלץ, שוחט ווינוגרד.

בשנות ה-60 וה-70, בזמן שהתאחדות הסטודנטים פעלה ועמלה לטובת בניין המדינה ובניית מעמד הסטודנט בישראל, ידע העולם מהפכות סטודנטים רבות שהקרינו במידה רבה גם על מעמד הסטודנט הישראלי. בעולם כולו הפך מעמד הסטודנט לשם נרדף לבעל דעה עצמאית, ביקורתית ולעתים מהפכנית. מעמד שעד ימים אלו נשמר במידה רבה במקומות רבים בעולם. גם בישראל, בשני העשורים האחרונים ידע עולם הסטודנטים מספר מאבקים גדולים, הן חברתיים הן בנושאי מערכת ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד. במקביל להתפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה והוועדות הציבוריות השונות שדנו בנושא שכר הלימוד, מחו הסטודנטים על כוונות שונות שעליהן הצהירו הוועדות. חשוב לציין שפעמים רבות לא הוזמנה הנהגת הסטודנטים בעצמה להשתתף בוועדות הציבוריות הללו, ולכן המפגשים בין המערכת השלטונית לבין הסטודנטים

נטו במקרים אלו לגלוש למאבק.

הסטודנטים התאחדות פתחה חודשים, מספר במהלך קטנה אש על שהתנהל מאבק לאחר ,1998 אוקטובר בחודש הארצית במאבק שמטרתו הפחתת שכר הלימוד. המאבק כלל השבתות של מוסדות ההשכלה הגבוהה, הפגנות, שביתת רעב ואוהל מחאה שהוקם בכניסה לאוניברסיטת תל-אביב. המאבק זכה לתמיכה ציבורית והסתיים בהבטחתו של ראש לימים, )הבטחה שלא קוימה בזמן כהונתו(. ועדה שתדון בהפחתת שכר הלימוד נתניהו, להקים בנימין הממשלה דאז, בשנת 2001, הוקמה ועדת וינוגרד שמטרתה הייתה כאמור לעיל, הורדה הדרגתית של שכר הלימוד במוסדות להשכלה

גבוהה.

וינוגרד קבעה כי יש להוריד בצורה הדרגתית את שכר הלימוד ב-50% במשך חמש שנים. מאז ההחלטה, כאמור, ועדת שהוגדרה על-ידי ההתאחדות כ”היסטורית”, התחלפה הממשלה והשתנו גם הרוחות המנשבות ממשרד החינוך. בפועל אכן הופחת שכר הלימוד בשנת תשס”ב ב-14%, אולם במקום להמשיך במגמה, הופחת שכר הלימוד בתשס”ג ב-3% בלבד, וכך גם בתשס”ד. ההפחתה המצומצמת נומקה במצבה הכלכלי הקשה של המדינה, ובכך שעל כל המגזרים לשנס מותניים ולהדק החגורה ובהם גם הסטודנטים. בזמנו דובר על הפחתה מצטברת של 20% בשלוש שנים, במקום 32% כפי שהובטח

- סכום של למעלה מ-1,000 שקלים לכל סטודנט. לבסוף ההפחתה בשכר הלימוד הגיעה ל-20% בלבד.

למרות מסקנות ועדת וינוגרד והמלצותיה, בעשור הראשון לשנות ה-2000 נקלע המשק הישראלי למיתון. בחודש נובמבר 2006 הודיעה שרת החינוך יולי תמיר ושר האוצר אברהם הירשזון על כינוסה של ועדת שוחט לבחינת שכר הלימוד בישראל. הוועדה נועדה לבחון את אפשרות הגדלת שכר הלימוד לאור מצב המשק הישראלי, אך בפועל, פירוש ועדה זו היה ניסיון לבטל הלכה למעשה את המלצות ועדת וינוגרד. נציגי המרצים, הסגל הזוטר והסטודנטים התנגדו לוועדה שלא כללה נציגי סטודנטים ובעיקר נציגי אוצר. לאחר שינוי הרכב הוועדה חלפו מספר חודשים של שקט יחסי, עד שהצהירה ההתאחדות

14 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

שאין בכוונת הממשלה לקבל את החלטות הוועדה. במהלך שנת 2007 פתחו הסטודנטים בשביתה על מנת להשיג שלוש וינוגרד למתווה לחזור ,2000 שנת מאז הגבוהה את התקציבים שקוצצו ממערכת ההשכלה להחזיר מוצהרות: מטרות ולבטל את ועדת שוחט. לימים, לאור הלחץ הציבורי הכבד מצד הסטודנטים והמרצים, שכלל שביתה שנמשכה 41 ימים

וביטול כמעט כליל של סמסטר ב’ באותה השנה, בוטלה ועדת שוחט.

כפועל יוצא ממאבקי הסטודנטים בעשורים אלו ומן המאמץ לחזק את מעמד הסטודנט בישראל, בשנת 2007 חוקק חוק זכויות הסטודנט ביוזמת ח”כ סילבן שלום )הליכוד( וח”כ אלכס מילר )ישראל ביתנו(. החוק קבע שורה של הטבות והגנות על זכויות הסטודנטים שבהן נגע בהרחבה בכרך הבא. בשלב זה, נציין כי מאז מאבק שוחט, לא יצא ציבור הסטודנטים בישראל למאבק נרחב על שכר הלימוד, עד שנת 2013. לאחר הבחירות לכנסת ה-19, הבינה התאחדות הסטודנטים כי ישנה סבירות ששר האוצר הנכנס, יאיר לפיד, יבחן להעלות את שכר הלימוד כפועל יוצא של הגירעון בתקציב המדינה. לאחר דין ודברים התניעה הלימוד, שכר את להעלות כוונה ישנה כי המסר הועבר שבהם האוצר, משרד נציגי עם ההתאחדות יו”ר של ההתאחדות קמפיין מקיף במטרה לצאת למאבק נגד העלאת שכר הלימוד, אך עוד בטרם יצא המאבק לדרך, הודיע שר

האוצר כי הייתה זו חוסר הבנה, ושכר הלימוד במערכת ההשכלה הגבוהה לא יעלה.

אך הלימוד, ולשכר לכיסו דואג בישראל הסטודנטים שציבור לחשוב עלול זה לפרק האחרונות הפסקאות את הקורא זכויות על לשמור אלו למאמצים במקביל וענפה. נרחבת הנה הסטודנט זכויות לשמירת והמאמצים המאבקים שורת הסטודנטים, פעלה ההתאחדות, כמו בתקופת קום המדינה, לשיפור המציאות הקיימת במדינת ישראל ולשילוב מיטבי של דמות הסטודנט הישראלי בחברה. כך, פעלה ההתאחדות בשנת 2010 לטובת שוויון בנטל ולמאבק בחוק האברכים, ובשנת 2011 הצטרפה ההתאחדות כגורם המוביל את המחאה החברתית שפרצה בקיץ של אותה השנה. ההשקעה החברתית של התאחדות הסטודנטים לא התבטאה רק בהצטרפות למחאה, אלא גם בהתנעת פרויקטים קהילתיים דוגמת קהילת

הסטודנטים בלוד, ששמה לה למטרה להפיח חיים קהילתיים וסטודנטיאליים בעיר.

ימינו אם כן, את הפרק הנוכחי פתחנו בשרטוט שני צירי זמן שאינם מקבילים, שהתקיימו זה לצד זה משנות ה-30 עד אנו. החברה הישראלית התפתחה יחד עם מעמד הסטודנט שבמשך 80 השנים האחרונות ליווה בחשיבה ובמעשה את הזכויות את ביסודיות ונפרט הסטודנט בעולם נעמיק הבאים בכרכים והמדינה. החברה הגבוהה, ההשכלה התפתחות

המגיעות לכל סטודנט וסטודנטית.

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 15

כרך ב’ - זכויות הסטודנט

מה בכרך?בכרך זה נביא בפרוטרוט את ריכוז הזכויות של כל סטודנט וסטודנטית במוסד אקדמי. ממעמד האגודה מוגבלויות, בעלי מיניות, הטרדות מילואים, הורות, בתהליכי עולים, סטודנטים של לזכויות עצמה, מיעוטים ועוד. כל זאת נביא בכפוף לפרסום החלטות מל”ג, ממשלה, חוקים ופרשנותם. הכרך יכלול

פרסום חוות דעת משפטיות רלוונטיות, איגוד זכויות משפטיות, זכויות עובדים ועוד.

1. חוק זכויות הסטודנט החוק, שנחקק על-ידי כנסת ישראל בשנת 2007, משמש בסיס ערכי וחוקתי לשמירה על זכויות הסטודנטים בישראל, ונועד לקבוע עקרונות לזכויות אזרח ותושב ישראל לנגישות להשכלה הגבוהה. בשנת 2008 “תוקן” חוק זכויות הסטודנט והוסף לו סעיף בדבר התאמות לסטודנטים המשרתים במילואים. בשנת 2011 תוקן החוק שוב והוסף לו פרק בנושא התאמות

לסטודנטיות בתהליך הורות.

עיקרי החוק: משמעות החוק הנה רוחבית ומבטאת זכויות של סגמנטים שונים בציבור הסטודנטים, ביניהם סטודנטיות יובאו יובאו עיקרי החוק בלבד, כאשר בכל פרק ועוד. להלן וסטודנטים בתהליכי הורות, חיילי מילואים, בעלי מוגבלויות

הסעיפים הרלוונטיים לו.y הגדרת הזכות להשכלה גבוהה במדינת ישראל ואיסור הפליה בקבלה למוסדות אקדמיים

)סעיפים 2, 3, 4 ו-9 לחוק(.y .)קביעה בחוק כי לכל סטודנט החופש להביע את דעותיו )סעיף 5 לחוקy .)הגדרת חופש ההתארגנות של סטודנטים בכל תחום ונושא )סעיף 6 לחוקy .)מתן הגדרות ברורות לקיום הליך תקין של ועדות משמעת במוסד אקדמי )סעיפים 17, 18 ו-19 לחוקy .)הגדרת הליך אקדמי תקין לקיום בחינות במוסד )סעיף 15 לחוקy .]התאמות לסטודנטים ולסטודנטיות המשרתים בשירות מילואים )סעיף 19א לחוק( ]הרחבה בהמשךy .]התאמות לסטודנטים ולסטודנטיות בתהליכי הורות )סעיף 19ב לחוק( ]הרחבה בהמשךy .)קביעת יום הסטודנט הלאומי בחוק )סעיפים 22א ו-22ב לחוקy .)הגדרת תנאים וזכויות עבודה לסטודנטים )סעיפים 24, 25, 26 ו-27 לחוק

8 לקריאה נוספת )נספח 16( - חוק זכויות הסטודנט באתר התאחדות הסטודנטים

2. מעמד אגודת הסטודנטיםבפרק זה נפרוט בצורה כרונולוגית את עיצוב מעמדה של אגודת סטודנטים במוסד אקדמי, בהתאם להחלטות השונות

שהתקבלו בוועדות במרוצת השנים ובהתאם לסעיפים הרלוונטיים מחוק זכויות הסטודנט.

y .נציגות סטודנטים - בשנת 2004 אימצה המל”ג את דו”ח גרוסמן המפרט את המבנה הארגוני של האוניברסיטאותדו”ח גרוסמן )סעיף ג/2( ממנה את נציג הסטודנטים כחלק מהרכב הוועד הפועל והסנאט של מוסד להשכלה גבוהה. נציגי למנות לא המוסדות בחרו בפועל בלבד, כהמלצה גרוסמן דו”ח על המל”ג הסתכלות בעקבות כאמור, אך

סטודנטים.

y תעודות סטודנט - חוק זכויות הסטודנט )סעיף 13( קובע כי: “מוסד או אגודת סטודנטים מטעמו לעניין זה, ינפיקו לכלסטודנט הלומד במוסד תעודת סטודנט, שתשמש לזיהוי הסטודנט לצורך מימוש זכויותיו לפי חוק זה”. יש להדגיש כי לאגודת סטודנטים אסור להתלות קבלת תעודת סטודנט בחברות באגודת הסטודנטים וכן כי הנפקת התעודה אינה כרוכה בתשלום נוסף למוסד או לאגודה. כמו כן, חשוב לציין שגם סטודנטים שאינם חברי אגודה זכאים לתעודת

סטודנט.

y ועדות משמעת - חוק זכויות הסטודנט )סעיף 18( קובע כי: “מוסד יקים ועדת משמעת וועדת ערעורים, לדיון בעבירותמשמעת, ויפרסם את הרכבן; ועדת הערעורים תורכב מנציגי סגל ההוראה ומנציגי אגודת הסטודנטים באותו מוסד”. משמעת ועדות על עוד הערעורים. בוועדת הסטודנטים את ייצג אשר האגודה של נציג למנות יש לכך, בהתאם

בהמשך הכרך.

y ולוודא את בנוגע לבחינות זכויות הסטודנט 15 לחוק יש להכיר היטב את ארבעת תת סעיפיו של סעיף - בחינות קיומם; מוסד יפרסם את מועדיה של כל בחינה מסכמת בקורסים השונים בסמוך למועד הרישום לקורסים; כל שינוי

במועד בחינה יובא לידיעת הסטודנטים.

16 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

סטודנט לתואר ראשון זכאי להיבחן בכל בחינה, לרבות בחינות בקורסי יסוד, בשנה שבה נלמד הקורס, בשני מועדים שקבע המוסד, ללא קשר לרמת הישגיו בבחינות הקודמות, בתנאים זהים וללא פגיעה בזכויותיו של הסטודנט, וזאת

בהתאם לנוהלי המוסד, לרבות לעניין אופן הרישום לבחינה והציון הקובע.

מוסד יאפשר לסטודנט לעיין בכל מחברת בחינה שנבחן בה ובכל עבודה מסכמת בקורס שהגיש לאחר בדיקתן ופרסום הציונים שלהן, וכן רשאי הוא לקבל העתק מהן, בתמורה לעלות העותק.

סטודנט זכאי לערער על ציון של בחינה או עבודה, כאמור בסעיף קטן )ג’(, ובלבד שעיין בבחינה או בעבודה טרם הגשת הערעור.

y בחירות לאגודה - חוק זכויות הסטודנט )סעיף 20( קובע כי: “מוסד יאפשר לקיים בחירות לאגודת הסטודנטים במוסדבמועד שייקבע, בתיאום עם הנהלת המוסד”.

y תקנון האגודה - חוק זכויות הסטודנטים )סעיף 21( קובע כי: “אגודת הסטודנטים תפעל לפי תקנון אגודת הסטודנטיםשיפורסם לכלל הסטודנטים במוסד, ויעמוד לעיון במשרדי אגודת הסטודנטים”.

y ;נציב קבילות הסטודנטים - חוק זכויות הסטודנטים )סעיף 22( קובע כי: “בכל מוסד יהיה נציב קבילות סטודנטיםכל מועמד וכל סטודנט במוסד רשאי להגיש תלונה לנציב קבילות הסטודנטים או לגוף אחר במוסד המוסמך לברר גוף שיהיה אמון על בירור התלונות השונות מצד יהיה כי חובה שבמוסד זה קובע תלונות”. הלכה למעשה, סעיף

הסטודנטים הלומדים במוסד.

3. תשלומים נלוויםכאמור בפרק א’, מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה בישראל רשאים לגבות תשלומים נלווים רק בהסכמת אגודת הסטודנטים

המקומית. אף-על-פי-כן, ב-45% מהמוסדות, נעשית הגבייה שלא במסגרת הסכם עם אגודת הסטודנטים.

מעמדה החוקי של גביית התשלומים הוולונטריים: על פי דו”ח הוועדה הציבורית לקביעת גובה שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה משנת 1991, אשר בראשה עמד חיים קוברסקי, האוניברסיטה )במקור( יכולה לגבות סכום כסף לטובת “שירותים כוללניים” רק אם חתמה הסכם חדש ומחייב עם אגודת הסטודנטים המקומית )ההסכם יכול להיות שנתי או רב-שנתי(. ההסכם צריך לכלול פירוט על אודות: סוג השירות ומתכונתו, עלות השירות לסטודנט, מועדי תחולה, מועדי בדיקה

מחדש ומועדי חידוש או ביטול. כמו כן, הסטודנט רשאי להחליט אם הוא משלם על שירותי הרשות או לאו.

על פי דו”ח הוועדה הציבורית לקביעת גובה שכר הלימוד משנת 1995, אשר בראשה עמד יעקב מלץ, גביות ותשלומים על פי הסכמים וולונטריים )כולל דמי חבר לאגודות הסטודנטים, דמי רווחה ושירותים נלווים אחרים( יעוגנו בהסכם בין הנהלת המוסד לאגודת הסטודנטים המקומית. הסטודנט רשאי לוותר על התשלום. הדו”ח מציין כי גם דמי האבטחה צריכים להיות

מעוגנים בהסכם בין הנהלת המוסד לאגודות הסטודנטים.

מבחינה אופרטיבית, הדו”ח מעניק )סעיף 6 לדו”ח( לאגודת הסטודנטים כוח מול המוסד האקדמי במשא ומתן בנושא התשלומים הנלווים. כאשר המוסד אינו יכול לגבות את התשלומים הנלווים ללא הסכמת האגודה, לאגודה יש כאן הזדמנות

למשא ומתן ופתח לבקשות לדרישות מהמוסד האקדמי.

חוזר משרד החינוך מספטמבר 2010 דן אף הוא בנושא שכר הלימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה וקובע, בהמשך לשני הדו”חות הקודמים, כי המכללות יכולות להציע שירותי רווחה ושירותים נלווים. עלויות השירותים )שאינם אקדמיים( ייקבעו בהסכם בין המוסד ואגודות הסטודנטים. לסטודנט הזכות שלא לשלם על השירותים הוולונטריים. חוזר משרד החינוך מציין כי בין השירותים הוולונטריים נכללים: דמי מנוי לשימוש ברשת האינטרנט של המכללה )+ דוא”ל מהבית(, שירותי ספרייה ממוחשבים, דמי שמירה, חניה מוסדרת ע”י המוסד, דמי חבר לאגודה )לפעילות תרבות בלבד( וביטוח תאונות אישיות.

אישור אגודת הסטודנטים נחוץ כדי לגבות תשלום עבור סעיף אחד כמו עבור כולם.

רישום יהיה תמורת דמי כי: הרישום ללימודים זכויות הסטודנט, התשס”ז-2007 סעיף 10 קובע חוק גביית דמי רישום: הלשכה שמפרסמת לצרכן המחירים למדד צמוד יהיה זה בסעיף האמור הסכום שקלים; 350 על יעלו שלא אחידים

המרכזית לסטטיסטיקה.

תשלום עבור מחברות בחינה: בשנים האחרונות החלו המוסדות האקדמיים לסרוק את מחברות הבחינה של הסטודנטים. במקביל, על מנת לסבסד את עלות הסריקה, החלו לגבות תשלום עבור צפייה מקוונת בבחינות. עלות זו מהווה גם היא תוספת לשכר הלימוד. פתרון לבעיה זו אשר אומץ במספר מוסדות הנו “חדר צפייה” המאפשר לחפצים לצפות בבחינות

ללא עלות. עם זאת, השעות שבהן ניתן לצפות במבחנים מוגבלות ומספר המחשבים מוגבל.

כרך ב’ - זכויות הסטודנט

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 17

4. סטודנטיות וסטודנטים בתהליכי הורותבשנת 2011 תוקן חוק זכויות הסטודנט ונוסף לו פרק העוסק בהתאמות לסטודנטיות בתהליכי הורות. מבחינת כללי המל”ג, התיקון לחוק מסמיך את המל”ג לקבוע כללים אשר מסדירים התאמות אלו. בשנת 2012 אישרה מל”ג את “כללי זכויות הסטודנט - התאמות עקב טיפול פוריות, הריון, לידה, אימוץ, או קבלת ילד למשמורת או אומנה”. כללים אלו חלים על יפורטו עיקרי זכויות הסטודנטיות בתהליכי המוסדות להשכלה גבוהה כבר משנת הלימודים תשע”ג )2013-2012(. להלן

הורות.

y היעדרות בשל אירוע מזכה - היעדרות לתקופה של 21 יום לפחות במהלך הסמסטר, בהתאם להגדרות המובאותבסעיף 19ב)ג( לחוק זכויות הסטודנט, בשל כל אחת מהסיבות המוגדרות כאירוע מזכה )מובאות להלן(.

y .היריון ושמירת היריוןy .טיפולי פוריותy ,ילדים אימוץ לחוק 28א בסעיף כמשמעותו בין-ארצי אימוץ למטרת חוץ למדינת נסיעה לצורך היעדרות

התשמ”א-1981.y .היעדרות בתקופה הסמוכה לאחר לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחה אומנה

y רכז התאמות - המוסד האקדמי ימנה רכז התאמות לסטודנטיות בתהליכי הורות. יפרסם את פרטי ההתקשרות עםהרכז וידאג שהרכז ישמור על חיסיון המסמכים הרפואיים שיגיעו אליו.

y בקשה להתאמות - המוסד יקבע נוהל להגשת בקשה להתאמות. כל סטודנט המבקש לקבל התאמות לפי הוראותהמוסד יגיש בקשה לרכז ההתאמות.

y .התאמות - כללי המל”ג מגדירים היעדרות מותרת )לפחות 30%( ודחיית לימודים

y מטלות - סטודנטית שנעדרה בשל אירוע מזכה במועד שנקבע להגשת מטלה או בסמוך לו, תוכל להגיש את המטלהאו מטלה חלופית, בהתאם להחלטת המרצה, תוך שבעה שבועות מתום תקופת ההיעדרות.

y הארכת לימודים - סטודנטית שנעדרה בשל אירוע מזכה תהיה זכאית להאריך את לימודיה בשני סמסטרים, מבלישתחויב בשכר לימוד או בכל תשלום נוסף בשל הארכה זו )כולל קנסות(.

מה זה אומר בפועל מבחינת המוסד האקדמי? מה המוסדות צריכים לעשות? 7מינוי רכז/ת התאמות שתפקידו/ה: . 1

המוסד להוראות בהתאם שיינתנו ההתאמות קביעת להתאמות, והסטודנטיות הסטודנטים בקשות קבלת ובתיאום עם המרצה, ביצוע מעקב אחר ביצוע ההתאמות תוך קשר עם הגורמים הרלוונטיים לביצוען, טיפול

בתלונות הסטודנטים והסטודנטיות.פרסום נרחב על אודות רכז/ת ההתאמות ופרטי ההתקשרות עמו/עמה.. 2קביעת נוהל הגשת בקשה להתאמות - )עדיף בשיתוף עם אגודת הסטודנטים(.. 3לנשים . 4 או בהריון לנשים סיכון גורמי להוות העלולים )שנמצאים במעבדות( חומרים אודות על מידע פרסום

מניקות.הקצאת מקומות ישיבה מתאימים לסטודנטיות בהריון שיאפשרו נוחות ישיבה וכתיבה.. 5הקצאת חדר/מספר חדרים )תלוי בגודל המוסד( לצורך הנקה. יש לוודא כי החדר יצויד במקום ישיבה נוח, שקע . 6

חשמל, מקרר, משטח החתלה וכיור מים בקרבת מקום.הקמת משטחי החתלה ברחבי המוסד ופרסום מיקומם.. 7

מבחינה אופרטיבית, במידה שכל הנ”ל לא מתקיים, ובמידה שהתקנון האקדמי במוסד נופל וחורג מהכללים של 7המל”ג, אנו ממליצים לפעול לפי השלבים הבאים:

לפנות במכתב רשמי למוסד.. 1אגודות . 2 לליווי למחלקה או האקדמית למחלקה לפנות יש האגודה, לדרישות נענה אינו והמוסד במידה

בהתאחדות הסטודנטים עם תשובת המוסד )או במידה שהתעלם המוסד(.התאחדות הסטודנטים תפנה למוסד במכתב רשמי.. 3במידה שצעדים אלה לא יענו בחיוב מצד המוסד האקדמי, תצא לוועדה לפיקוח ואכיפה של המל”ג פנייה מטעם . 4

ההתאחדות.

8 לקריאה נוספת )נספח 17( - כללי המל”ג לזכויות סטודנטיות בתהליכי הורות )2012( 8 לקריאה נוספת )נספח 18( - זכויות סטודנטיות בתהליכי הורות באתר התאחדות הסטודנטים

18 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

5. מילואיםבדומה במילואים. המשרתים לסטודנטים בהתאמות העוסק פרק לו ונוסף הסטודנט זכויות חוק תוקן 2008 בשנת לקביעת כללי המל”ג הנוגעות לזכויות סטודנטיות בתהליכי הריון, גם במקרה זה קבעה המל”ג כללים המסדירים התאמות המשרתים לסטודנטים התאמות - הסטודנט זכויות “כללי את המל”ג אישרה 2012 בשנת מילואים. חיילי לסטודנטים בשירות מילואים”. כללים אלו חלים על המוסדות להשכלה גבוהה כבר משנת הלימודים תשע”ג )2013-2012(. להלן יפורטו

עיקרי זכויות הסטודנטים חיילי המילואים.

y היעדרות של סטודנטיות וסטודנטים בגלל שירות מילואים - סטודנטים וסטודנטיות שנקראו לשירות מילואים זכאיםוסטודנטים שנעדרו משיעורים בשל בזכויותיהם של סטודנטיות פגיעה לא תהיה ללא הגבלה. להיעדר משיעורים

שירות מילואים.

y סטודנטים - מילואים שירות בגלל מעשית הכשרה וקורסי סיורים סדנאות, סמינריונים, ממעבדות, היעדרות וסטודנטיות שנעדרו ממעבדות, סמינריונים, סדנאות, סיורים או קורסי הכשרה מעשית בגלל שירות מילואים יוכלו

להשלים את שהפסידו במועד מאוחר יותר )ללא תשלום נוסף( או יקבלו פטור.

y שירות בגלל מקורס שנעדרו וסטודנטיות סטודנטים - מילואים שירות בגלל היעדרות לאחר קורסים על חזרה מילואים ארוך זכאים לדחות את הקורס ולחזור עליו ללא תשלום נוסף, בתנאי שלא ניגשו למבחן הסיום.

y הארכת לימודים בגלל שירות מילואים - סטודנטים וסטודנטיות אשר שירתו למשך תקופה העולה על 150 ימים במשךכלל זמן לימודיהם התקני, זכאים להאריך לימודיהם בשני סמסטרים ללא תוספת תשלום. זכאים לכך סטודנטים אשר

שירתו למעלה מ-150 ימי מילואים במשך תקופת לימודיהם התקנית.

y סטודנטים וסטודנטיות שנעדרו בגלל מילואים ממועד הגשת מטלה או בסמוך לה זכאים דחייה בהגשת מטלות - לדחייה בתאריך הגשת המטלה או בביצוע מטלה חלופית.

שימו לב! מספר ימי הדחייה לא יפחת ממספר הימים של שירותי המילואים.

מי זכאי/ת להתאמה? סטודנטיות וסטודנטים שנעדרו בשל שירות מילואים.

y הסדרים לסטודנטים שהפסידו את מועד ההגשה של יותר משמונה עבודות - על כל מוסד לקבוע כללים שיעגנו אתזכויותיהם של סטודנטים וסטודנטיות שנעדרו בגלל מילואים לתקופה העולה על 14 יום והפסידו את מועד ההגשה

של שמונה עבודות או יותר.

y היעדרות ממועד הגשת מטלה המהווה דרישה מוקדמת לקורס אחר בגלל שירות מילואים - סטודנטים וסטודנטיותשנעדרו ממבחן המהווה דרישה מוקדמת לקורס אחר בגלל שירות מילואים, זכאים ללמוד את הקורס המתקדם “על

תנאי” עד שישלימו את המבחן.

מי זכאי/ת להתאמה? סטודנטיות וסטודנטים שנעדרו בשל שירות מילואים

y ,היעדרות מבחינה בגלל שירות מילואים - סטודנטים וסטודנטיות שנעדרו ממבחן בגלל שירות מילואים ביום הבחינהתקופת לאחר יקבע הנוסף המועד קורס(. לכל מועדים שני )סה”כ שהפסידו מועד כל עבור נוסף למועד זכאים

הלימודים באופן שיותיר מספיק זמן להתכונן למבחן.

מי זכאי/ת להתאמה? סטודנטיות וסטודנטים שנעדרו בשל שירות מילואים.

y נקודות זכות אקדמיות - בשנת 2004 אישרה המועצה להשכלה גבוהה להכיר במתן עד שתי נקודות זכות אקדמיותלסטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון עבור פעילות מעורבות חברתית, המגובה בקורס אקדמי.

בשנת 2012 הרחיבה המועצה להשכלה גבוהה אישור זה, כאשר העניקה אפשרות למוסדות המכירים במתן עד שתי נק”ז עבור מעורבות חברתית, להעניק עד שתי נק”ז למשרתי שירות מילואים פעיל במוסד - בכפוף להתניות שידרוש

המוסד.

ולומדים לתואר מי זכאי: סטודנטים הלומדים במוסדות אקדמיים המכירים בשירות מילואים כתנאי לקבלת נק”ז, ראשון בהיקף של 120 נקודות זכות לפחות.

המוסדות האקדמיים אשר מעניקים נק”ז עבור שירות מילואים סדיר )בכפוף לתקנון המוסד( הנם: אוניברסיטת והמכללה בראודה אורט מכללת למנהל, המכללה הרצליה, הבינתחומי המרכז שנקר, מכללת הטכניון, חיפה,

האקדמית תל-חי.

כרך ב’ - זכויות הסטודנט

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 19

y תקנונים והטבות במוסדות להשכלה גבוהה - באתרי המוסדות האקדמיים )לרוב בחלק של דיקני הסטודנטים( שלניתן למצוא את התקנון שתיקן המוסד עבור סטודנטים המשרתים במילואים, בהתאם המוסדות להשכלה גבוהה להנחיות המל”ג. באתרי האגודות ניתן למצוא מידע על אודות ההטבות הנוספות שמעניקות האגודות לסטודנטים

המשרתים במילואים.

y צה”ל - בפורטל המילואים של אגף כוח אדם בצה”ל ניתן למצוא את כל המידע הצה”לי על אודות חוק המילואיםכן, להלן מידע על אודות מוקד המילואים של קצין מילואים ראשי וההיבטים השונים של השירות במילואים. כמו

וההנחיות להגשת ולת”ם.

8 לקריאה נוספת )נספח 19( - פורטל המילואים8 לקריאה נוספת )נספח 20( - ההנחיות להגשת הוולת”מ

y ביטוח לאומי - באתר הביטוח הלאומי ניתן למצוא מידע רב על אודות הזכאות לתשלום עבור שירות המילואים, חישובימי המילואים וכן הטפסים הדרושים להמשך טיפול.

8 לקריאה נוספת אתר הביטוח הלאומי )נספח 21( - מידע למשרתי המילואים

מבחינה אופרטיבית, יש לשים לב שהתקנון האקדמי במוסד לא נופל מהכללים של המל”ג. במידה שהתקנון חורג 7מהכללים של המל”ג, יש לפעול מול המוסד האקדמי לפי כלליו.

8 לקריאה נוספת )נספח 22( - זכויות סטודנטים חיילי מילואים באתר התאחדות הסטודנטים

6. הטרדות מיניותהחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח - 1998 .6.1

החוק למניעת הטרדה מינית נוסח בשנת 1998 ועיגן לראשונה את המושג “הטרדה מינית” בחוק הישראלי. מטרת החוק היא להגן על כבודו של אדם )ואישה(, על חירותו ועל פרטיותו ולקדם שוויון בין המינים.

החוק קובע חמש התנהגויות כהטרדה מינית:סחיטה באיומים כאשר האדם/האישה נדרשו לעשות מעשה בעל אופי מיני.. 1מעשים מגונים.. 2הצעות חוזרות בעלות אופי מיני לאחר שהאדם/האישה הביעו חוסר עניין בהצעות. . 3

להטרדה שימו לב: כאשר ישנם יחסי מרות, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני מצד בעל/ת המרות נחשבות מינית גם אם לא הובע חוסר עניין.

התנגדות . 4 הביעו שהאדם/האישה לאחר במיניותו/ה ומתמקדים לאדם/אישה המופנות חוזרות התייחסויות להתייחסויות.

המרות בעל/ת מצד עובד/ת של למיניות ביחס חוזרות התייחסויות מרות יחסי ישנם כאשר לב: שימו נחשבות להטרדה מינית גם אם לא הובע חוסר עניין.

למיניותו/ה, . 5 או למינו/ה ביחס לאדם/אישה המופנית משפילה או מבזה חד-פעמית( )אפילו התייחסות לרבות נטייתו/ה המינית.

y .החוק אוסר גם התנכלות על רקע הטרדה מינית

על המעסיק/ה לפעול למניעת הטרדות מיניות באמצעים הבאים:קביעת תקנון שבו יובאו עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית ויפורטו דרכי הגשת תלונה על הטרדה מינית ועל אופי . 1

הטיפול בה )במידה שמקום העבודה מעסיק יותר מ-25 עובדים(.לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה ולבירור תלונות.. 2יש . 3 )במידת הצורך יוכלו לפנות העובדים/העובדות במידת הצורך ממונה לנושא מטעם מקום עבודה אליו/ה מינוי

למנות יותר מממונה אחת/ד(.להקל על הממונה ולאפשר לו/ה תנאים הדרושים למילוי התפקיד.. 4ארגון סדנאות ובפעילויות למניעת הטרדה מינית. 5

להשכלה במוסד הלומדים וסטודנטים סטודנטיות מגדיר החוק מיניות הטרדות של והמניעה הטיפול לעניין לב! שימו כעובדים במוסד.

20 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

על פי החוק במקרה של הטרדה מינית ישנם שלושה אפיקי טיפול:

אפיק פלילי - דרך תלונה במשטרה וחקירה פלילית.. 1אפיק אזרחי - הגשת תביעה אזרחית נגד מקום העבודה או נגד המטריד.. 2אפיק משמעתי - הגשת תלונה במקום העבודה לממונה מטעמו. בכל מוסד אקדמי יש ממונה האחראי/ת לטיפול . 3

בנושא.

y .ניתן לפעול בכל אחת מהדרכים הנ”ל ביחד או לחודy /http://www.1202.org.il :ניתן לפנות לייעוץ, מידע ותמיכה למרכזי הסיוע

8 לקריאה נוספת )נספח 23( - קישור לנוסח המלא של החוק

הבעיות העיקריות בטיפול בהטרדות מיניות באקדמיה .6.2

היעדר שקיפותהמוסדות אינם מפרסמים את מספר התלונות על הטרדות מיניות המופנות אליהם. כמו כן הם אינם מפרסמים כמה מסך כל התלונות שהוגשו התגלו כנכונות ומה היו העונשים שהוטלו על הפוגעים. שקיפות המוסד בכל הנוגע להטרדות מיניות מעידה על הכרה של המוסד בתופעת ההטרדות המיניות ועל ניסיון לטפל בבעיה ולמגר אותה. מנגד היעדר שקיפות מעביר לסטודנטיות ולסטודנטים מסר של השתקה. סטודנטית שהוטרדה מינית פחות לא תהסס להגיש תלונה אם תדע

מראש שהיא אינה המתלוננת היחידה.

היעדר נוהל ברור ומובנה לטיפול ההטרדות מיניותלא ברור כיצד הטיפול בתלונה מתבצע, המידע על הליך הטיפול אינו נגיש לסטודנטים ולסטודנטיות. לא ברור האם הבירור ביחס לתלונה נעשה על-ידי ועדת משמעת או על-ידי בית דין משמעתי )ומה ההבדל בין שני אלה(; מי הם הנציגים/

ות בועדת המשמעת או בבית הדין המשמעתי; האם יש נציגות סטודנטיאלית; האם בירור וטיפול בתלונה על הטרדה מינית נבדל מבירור וטיפול בעברות משמעת אחרות; האם יש הגבלה על הזמן שצריך לעבור מרגע הגשת התלונה ועד לטיפול

בה; סוג העונשים שניתן להטיל על הנאשם.

חוק פלילי מול תקנות המוסד לא ברור האם הכללים לפיהם פועלים המוסדות האקדמיים בעת הטיפול בהטרדות מיניות הם אלו של החוק למניעת הטרדות מיניות או אלו של תקנון ועדת המשמעת של המוסד. כל אחת ממערכות הכללים משפיעה בצורה שונה על הטיפול בתלונה, ובמקרים רבים ישנה אי-בהירות לגבי הכללים המכריעים. יש מקרים שבהם נעשה שילוב בין שתי מערכות הכללים - אך שילוב זה לא נעשה לאחר חשיבה ותכנון ואינו קבוע וגורף לכל המקרים. לדוגמה: האם הסטודנטית יכולה לספר את עדותה ללא נוכחות המואשם כפי שניתן לפי החוק למניעת הטרדות מיניות, או שמא זכותו של המואשם להיות

נוכח כמו לפי חוק זכויות הסטודנט?

נוכחות וייצוג של עו”ד המשמעת/בית-הדין לוועדת מגיע המואשם במוסדות מיניות הטרדות על בתלונות הטיפול בהליך רבים במקרים המשמעתי מלווה בעו”ד ואילו המתלוננת מגיעה ללא ייצוג של עו”ד. מצב זה נוצר כיוון שהמואשם רוצה להגן על שמו הטוב ומשקיע משאבים בייצוג של עו”ד, ואילו המתלוננת לרוב אינה מודעת לאפשרות ולצורך בייצוג של עו”ד. במקרים רבים המוסד טוען כי למתלוננת אין צורך בייצוג של עו”ד מפני שהמוסד עצמו מייצג אותה. מצב זה מוביל לא-סימטריה בהליך הטיפול בתלונות כיוון שהאינטרס העיקרי של המוסד הוא להגן על שמו הטוב, ולכן כשהמוסד מייצג את המתלוננת

יש ניגוד אינטרסים.

מתן פיצויים כספיים על-ידי המוסד לסטודנטיות שהוטרדו מיניתבמסגרת אי-הבהירות כלפי העונשים המקובלים במקרה של הטרדות מיניות, התגלו לאחרונה מקרים שבהם המוסד עצמו

העניק פיצויים כספיים לסטודנטיות שהוטרדו מינית על-ידי חבר סגל.

היעדר אחידות בין המוסדות )ואף בתוך המוסדות( בהליך הטיפול בהטרדות מיניות כיום בכל מוסד אקדמי נהוג תקנון שונה בכל הנוגע להטרדות מיניות ועל כן יש הבדל באופן הטיפול של המוסדות השונים. אין תקנון משותף או מסמך הקיים במסגרת החוק או תקנות מל”ג המתייחס לאופן הטיפול בהטרדות מיניות על-

ידי המוסדות האקדמיים. בגלל מצב זה התייחסות לתלונות, אופן הטיפול בהן והליך הענישה הם שונים ממוסד למוסד, דבר המוביל לחוסר שוויון בין המתלוננות ובין הנאשמים ממוסדות שונים.

כרך ב’ - זכויות הסטודנט

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 21

מדיניות של השתקת תלונות ובורות בהיעדר מתבטאת ההשתקה מדיניות מיניות. הטרדות על תלונות השתקת של נורמה בהם שקיימת מוסדות ישנם להתלונן. הותקפו או שנפגעו סטודנטיות מעודדים אינם אשר מיניות הטרדות למניעת החוק אכיפת והיעדר שקיפות

במקרים קיצוניים המוסדות אף משכנעים סטודנטיות שלא להגיש תלונה.

היעדר מודעות ראשי מוסדות, מרצות ומרצים רבים אינם מודעים לתופעת ההטרדות המיניות. כמו כן, בעלי תפקידים בכירים ממוסדות שונים התבטאו בגאווה על הצלחתם ב”סגירת” תלונות והביעו שמחה וגאווה על כך שבמוסד שלהם אין בעיה של הטרדות מיניות. גישה זו מעידה על בורות אשר להיקף התופעה ועל טיפול בלתי הולם בה. היעדר המודעות והבורות ביחס לתופעה והיקפה מביא ליחס מעוות כלפי מתלוננות במקרים של הטרדה מינית ואינו מעודד את סגל המוסד לפעול בתוקף למיגור

התופעה.

היעדר מקצועיות של הממונה מטעם המוסדאמנם מרבית המוסדות ממנים ממונה בהתאם לנדרש בחוק, אולם במרבית המקרים הממונות הן מרצות מהסגל הבכיר ללא ידע מקצועי על הטרדות מיניות ועל הטיפול הראוי בהן. יש ממונות אשר מיוזמתן פונות לקבל הכשרה, אך המוסדות אינם מחייבים את הממונות לעבור הכשרה אף שהיה ראוי שיעשו זאת. יתר-על-כן כיוון שהממונה היא חברת סגל לעתים

יש ניגוד בין מחויבותה למקום עבודתה ולקולגות שלה ובין תפקידה כממונה ומחויבותה לסטודנטיות המתלוננות.

היעדר אכיפת החוק למניעת הטרדות מיניות - אחריות מעבידמרבית המוסדות אינם מקיימים סדנאות בנושא הטרדה מינית לחברי הסגל כנדרש בחוק. קיימים מקרים שהמוסד מקיים

סדנה כזו, אולם אינו פועל להצלחת האירוע, ולכן אין נוכחות רחבה של הסגל במוסד.

מה צריך לבדוק לפני שמתחילים לטפל בנושא? שאלות לבירור במוסדות .6.3האם נהלי הטיפול בתלונות מיניות שקופים, ברורים וכוללים את משך זמן הטיפול בתלונה?. 1מה ההבדל בין פנייה להתייעצות עם הממונה לבין הגשת תלונה?. 2האם סודיות הפונה מובטחת?. 3האם ישנה חובה לספר למתלוננת מהי ההחלטה הסופית בעניין תלונתה?. 4האם עובדי המוסד עוברים מפגשים למניעת הטרדות מיניות?. 5האם יש נציב/ה למניעת הטרדות מיניות במוסד?. 6האם פרטי הקשר של הנציב למניעת הטרדות מיניות מפורסמים במקום נגיש?. 7האם הנציבה עברה הכשרה רלוונטית?. 8מי מקבל את ההחלטה על אמתות התלונה, הממונה או ועדה מיוחדת?. 9

במידה שקיימת ועדה, מי יושב בוועדה והאם קיימת נציגות סטודנטים? . 10

אנו מבקשים שלאחר בירור הפרטים יועבר המידע גם להתאחדות למען מעקב.

academic@nuis.co.il :את המידע יש להעביר לרכזת אקדמיה

רשימת דרישות למוסדות להשכלה גבוהה .6.4שקיפות - המוסד יפרסם את הנוהל לפיו מתנהל בירור לאחר תלונה על הטרדה מינית. נוסף על כך, בתום . 1

כל שנת לימודים יפרסם המוסד דו”ח המפרט את מספר התלונות שהוגשו על הטרדה מינית בשנה החולפת. הדו”ח יכלול התייחסות למספר התלונות שנסגרו ולמספר התלונות שטופלו באמצעי ענישה ופירוט אמצעי

הענישה שבהם נעשה שימוש.

יגדיר נוהל טיפול בהטרדה מינית. המוסד . 2 - כל מוסד הגדרת נוהל טיפול ברור ומובנה לטיפול בהטרדות יקבע האם בירור תלונה על הטרדה מינית מתקיים על-ידי ועדת משמעת או על-ידי בית-דין משמעתי )תוך התייחסות להבדל בין שני אלה(; מי הנציגים שיושבים בוועדה או בבית-הדין; האם ישבו בוועדה או בבית-הדין נציגי סטודנטים; האם יש הבדל בין אופן הטיפול בעבירת משמעת אחרת להטרדה מינית; מהו טווח הזמנים שבו מתכנסת הוועדה; האם יש זמן מוגבל לטיפול בהטרדה מינית; מהם העונשים שיכולים להיות מוטלים

על הנילון?

22 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

קביעת הכללים לפיהם נבדקת התלונה: חוק פלילי מול תקנות המוסד - המוסד יגדיר בבירור מהם הנהלים . 3לפיהם נבדקת הטרדה מינית - האם לפי החוק למניעת הטרדות מיניות או האם לפי התקנון של המוסד?

נוכחות עורכי דין א-סימטרית - המוסד לא יאפשר בירור של תלונה כאשר רק אחד מהצדדים מיוצג על-ידי . 4עו”ד.

הגדרת עונשים קבועים וגלויים למטרידים - מוסד יגדיר את מכלול העונשים האפשריים למרצה או סטודנט . 5שמטריד מינית. במידה שיקבע פיצוי כספי למתלוננת הוא לא יינתן מטעם המוסד עצמו.

אחידות - מוסד יטפל בכל התלונות על הטרדות מיניות באותו האופן. . 6

לסגל . 7 נגישה בצורה מיניות הטרדות למניעת החוק תקציר את יפרסם מוסד - מודעות והעלאת הסברה ולסטודנטים. מוסד יקיים מפגשי הסברה לסגל, לעובדים ולסטודנטים.

הממונה למניעת הטרדות מיניות תעבור הכשרה מקצועית לתפקיד זהמוסד ימנה ממונה על הטרדה מינית אשר מעוניינת בתפקיד זה ואשר עברה הכשרה מקצועית לתפקיד. אם

למוסד מספר קמפוסים, בכל קמפוס תמונה ממונה אשר נמצאת באותו הקמפוס.

7. לקויות ומוגבלויותהזכויות לסטודנטים בעלי מוגבלויות נשענות על מספר מקורות ונחלקות לפי גופים וארגונים שונים.

y חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - החוק נחקק בשנת 1998 על מנת “להגן על כבודו וחירותו של אדם עםלצרכיו הולם מענה לתת וכן החיים, תחומי בכל בחברה ופעילה שוויונית להשתתפות זכותו את ולעגן מוגבלות

המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו”.

ההשכלה את להנגיש היא התקנות מטרת גבוהה. להשכלה מוסדות עבור תקנות לתקן מל”ג את מסמיך החוק הגבוהה עבור אוכלוסיית האנשים בעלי הלקויות והמוגבלויות ולהתאים עבורם את הלימודים. מל”ג גיבשה טיוטת

תקנות שתעלה בעתיד הקרוב לדיון בוועדת העבודה של הכנסת.

8 לקריאה נוספת )נספח 27( - חוק זכויות לאנשים עם מוגבלותy ,חוק שוויון זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על תיכוניים - החוק נחקק בשנת 2008 על-ידי משרד החינוך

כדי להגדיר מהם המקצועות המוכרים לביצוע אבחון ומהם כלי האבחון המוכרים. שר החינוך דאז, גדעון סער, מינה את “ועדת מרידור” על מנת שתמליץ על תקנות לחוק. דו”ח ועדת מרידור קבע כי החוק במתכונתו הנוכחית אינו טוב, ולכן בטרם תיקנון התקנות יש לתקן את החוק. בימים אלו מגבשת הלשכה המשפטית של משרד החינוך תיקון לחוק.

עם קבלת התיקון, תתקנן המל”ג תקנות עבור המוסדות להשכלה גבוהה.

y זכויות סטודנטים עם מוגבלויות - “כל-זכות” הנו מאגר מידע ארצי המרכז את הזכויות המוענקות לתושבי המדינהבכל תחומי החיים. באתר ניתן למצוא פורטל מיוחד עבור אנשים בעלי מוגבלויות, שבו פירוט של זכויות בתחומי החיים

השונים, על פי סוגי המוגבלות השונים והפניות לארגוני סיוע ולגורמי ממשל רלוונטיים.

8 לקריאה נוספת )נספח 28( - פורטל עבור אנשים עם מוגבלויות באתר כל זכות8 לקריאה נוספת )נספח 29( - זכויות סטודנטים בעלי מוגבלויות באתר התאחדות הסטודנטים

8. עולים חדשים ויוצאי אתיופיהy סטודנטים עולים - אזרחים או קטינים שנולדו מחוץ לישראל להורה אזרח ישראל, שמעוניינים להשתלב באקדמיה

בישראל, זכאים לסיוע כספי ולליווי של מנהל הסטודנטים והמשרד לקליטת עלייה.

8 לקריאה נוספת )נספח 30( - המנהל לסטודנטים עולים במשרד לקליטת עלייה )המידע ניתן בעברית, אנגלית, ברוסית, בצרפתית ובספרדית(

y מועמדים / סטודנטים יוצאי אתיופיה - סטודנטים בני העדה האתיופית זכאים לסיוע מקיף וייחודי כחלק ממינוףההשכלה הגבוהה בקרב יוצאי העדה. הסיוע ניתן מטעם המנהל לסטודנטים עולים, הפועל במשרד לקליטת עלייה

בשיתוף עם הסוכנות היהודית.

קיום, מלגות לימוד, מתן מימון שכר לימודים, בבחירת מקצוע והכוון ייעוץ כולל; אתיופיה ליוצאי המיוחד הסיוע שיעורי עזר, תמיכה, חונכות אקדמית והלוואות בתנאים מיוחדים.

כרך ב’ - זכויות הסטודנט

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 23

בחלק מהמקרים זכאים יוצאי אתיופיה להתחשבות בציוני פסיכומטרי נמוכים מהנדרש כדי לקדם את השתלבותם במוסדות להשכלה גבוהה. מדיניות זו נהוגה על פי החלטת המוסד עצמו. להלן הכללים לקבלת הסיוע:

שני . 1 אשר העדה, בני הארץ, ילידי 1/1/1980 או צעירים לאחר לישראל שעלו אתיופיה ילידי צעירים - עלייה הוריהם עלו מאתיופיה לאחר 1/1/1980.

גיל - הסיוע ניתן עד גיל 28 לתואר ראשון וללימודי תעודה וגם עד גיל 40 לתואר שני וללימודי הסבה ותעודה . 2לאחר תואר ראשון.

תנאים אקדמיים -. 3y .זכאות לתעודת בגרות / תעודת סיום מכינהy .עמידה בתנאי הקבלה של המוסד / חוגy .מעבר אקדמי רציף ותקין שנה אחר שנה

8 לקריאה נוספת )נספח 31( - מפעל ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה באתר המשרד לקליטת עלייה.

9. ועדות משמעת הרחבה:במועד 30.12.12 התקבלה החלטת בית המשפט העליון בעניין ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' בן הרוש ואח' אשר עסק

בזכות הייצוג של סטודנטים על ידי עורכי דין בפני ועדות משמעת במוסדות אקדמיים )להלן: "פסק הדין"(.

)ר' סעיף מ"ז לפסק הדין(, נדרשים המוסדות האקדמיים לערוך . 1 בהתאם להנחיית בית המשפט בשלהי פסק הדין התאמות בתקנוניהם בכל הנודע לייצוג סטודנטים בפני ועדות משמעת של המוסד ובהתאם לעקרונות אשר נקבעו

בפסד הדין. על כן על יושבי הראש יידרש לוודא כי סעיפים אלה נמצאים בתקנון המשמעת המוסדי:

סטודנט אשר נפתח נגדו הליך משמעתי וזומן לדיון בפני ועדת משמעת זכאי להיות מיוצג בפני הועדה על ידי עורך דין במקרים המנויים להלן:

כאשר קיימת מגבלה משמעותית ביכולתו של הסטודנט לייצג את עצמו; 1.1

כאשר הסטודנט ניצב בפני חשש לתוצאות חמורות; 1.2

ייצוג כאמור, בכפוף להפעלת שיקול דעת, לבקשת סטודנט או אף בלעדיה, כאשר ועדת המשמעת התירה 1.3בהתחשב בנסיבותיו של המקרה המובא בפניה, ומטעמים שיירשמו;

כאשר המוסד מיוצג בעצמו על ידי עורך דין. 1.4

ובשיתוף עם 2.1.2 לעיל, תיקבע, ככל הניתן, בהתייעצות 'תוצאות חמורות' כמצוין בסעיף הפרשנות למונח 1.5אגודת הסטודנטים הפעילה במוסד.

אין להסיק מן האמור לעיל כי יש לחייב סטודנט להיות מיוצג, על ידי עורך דין או בכלל, אלא שיש לאפשר לסטודנט . 2ייצוג על ידי עורך דין ככל שיחפוץ בכך, בהתקיים איזה מהמקרים המנויים לעיל.

אין בכל האמור לעיל כדי לגרוע מזכותו היסודית של סטודנט להיות מיוצג בהליכי משמעת הננקטים כנגדו במסגרת . 3המוסד וחובת המוסד להעניק לכל סטודנט הליך הוגן, וכפי שפורט בהרחבה במסגרת פסק הדין. ככל שהמוסד טרם

ערך ההתאמות הנדרשות בתקנון המוסד לעניין זה, הינכם נדרשים לעשות כן.

10. שירותים ציבוריים: ארנונה, תחבורה ציבורית10.1. הטבות בארנונה

תקציר האירועים:

במהלך החודשים נובמבר-דצמבר 2011 בחנה ועדה מטעם משרד הפנים (ועדת קהת( את נושא ההנחות בתשלומי הארנונה. מבין הגופים שהופיעו בפני הוועדה והציגו את עמדותיהם הייתה גם התאחדות הסטודנטים שהסבירה לוועדה את יוקר המחייה עמו מתמודדים הסטודנטים ואת הסיבות לזכאותם להנחה בתשלומי הארנונה, בדומה לאוכלוסיות זכאיות אחרות.

לשמחתנו, הוועדה אימצה חלק ניכר מעמדתנו, ובדו”ח המסכם שפורסם ב -27בדצמבר 2011 המליצה על מספר הטבות תשלומים להשתתת המקומיות הרשויות התנגדות חרף מידי, באופן לתוקף נכנסו מההטבות חלק להלן. יפורטו אשר

נוספים עליהן, וביקורת נוספת, גם היא תפורט מטה.

24 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

שפרצה המקומיות הרשויות של כללית השבתה רקע על .2012 -17בינואר ב הוקפא החדש ההנחות מתווה זאת, עם בחודש ינואר, הגיע ראש הממשלה להסכם להפסקת השביתה, אשר כלל גם הקפאת המלצות ועדת קהת לתקופה של 54 יום. מטרת ההקפאה הייתה לאפשר לשר הפנים ולוועדה מקצועית חדשה לשקול מחדש את ההמלצות.. בתום תקופת

ההקפאה מונתה ועדה חדשה בראשות סמנכ”ל בכיר במשרד הפנים ליישום ההמלצות של ועדת קהת.

נכון לעכשיו ההטבות עדיין לא מיושמות. עד שתתקבל החלטה רשמית של משרד הפנים, רשויות מקומיות אינן רשאיות להעניק אותן. הרשויות יכולות להיערך מבחינה תקציבית להחלת ההטבות, בהנחה שהן יתקבלו, אך לא מעבר לזה.

במהלך אפריל 2012, בעקבות לחץ של התאחדות הסטודנטים, שעקבה אחר מינוי הוועדה ועבודתה, היא זומנה להציג את עמדת הסטודנטים. ההתאחדות והאגודות המשיכו ללחוץ על הגורמים הרלוונטיים על מנת שההטבות ייושמו בהקדם.

מהן הנחות בארנונה?

רשויות מקומיות רשאיות להעניק הנחות בארנונה על-פי תקנות הסדרים במשק המדינה )הנחות מארנונה( תשנ”ג 1993 והעדכונים שחלו בהן, וכן להעניק פטורין על-פי פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה )פטורין(, 1938 והעידכונים שחלו בה.

התקנות והפטורין המותרים מוגדרים על-ידי שר הפנים.

בשלושת החוק( בשפת )הנישום התושב של ההכנסה ממוצע חישוב לפי נקבע המוענקת ההנחה שיעור על-פי-רב, החודשים האחרונים, כאשר העיקרון המנחה הוא הנחה גדולה יותר לבעלי הכנסה נמוכה. כיום, מוענקות רוב ההנחות לפי מאפייני אוכלוסייה: הנחה לאזרחים ותיקים בכלל ולאזרחים ותיקים מקבלי הבטחת הכנסה, נכים הזכאים לקצבה, עולים

התלויים בעזרת הזולת, חסידי אומות העולם, הורה יחיד, הנחה בגין הוראת קבע וכן הנחה בשל הכנסה נמוכה.

חשוב להבהיר כי גם סטודנטים שזכאים כיום להנחות מקבלים אותן בהתאם לרמת ההכנסה החודשית שלהם, ולא מעצם היותם סטודנטים.

8 לקריאה נוספת )נספח 32( - טבלת הזכאות המלאה והמעודכנת של משרד הפנים.10.2. תחבורה ציבורית

מי זכאי לקבל הנחת סטודנטים בתחבורה ציבורית?המחוקק קבע כי להנחת סטודנט בתחבורה ציבורית יהיו זכאים סטודנטים הלומדים במוסדות המוכרים על פי חוק זכויות

הסטודנט. דהיינו סטודנטים במוסד שהוא אחד מאלה )לפי החוק(:מוסד מוכר או שקיבל רישיון זמני על-ידי המועצה להשכלה גבוהה )מוסד אקדמי(.. 1מוסד להכשרת עובדי הוראה בישראל )מכללה לחינוך(.. 2מכינה קדם אקדמית הפועלת במסגרת מוסד המועצה להשכלה גבוהה או מכללה לחינוך.. 3ספר . 4 בית לרבות האמנות, בתחומי על-תיכוני במוסד לימודים מסלול או על-תיכוני מוסד שהוא לאמנות, מוסד

ובתנאי שעומד באחד יוצרת, לקולנוע, לתאטרון, למשחק, למחול, לאמנות פלסטית, למוסיקה, צילום או לכתיבה מהקריטריונים הבאים:

y לומדים בו למעלה מ-200 תלמידים, מספר שנות הלימודים הנהוג בו הוא שלוש לפחות, מספר שעות הלימודהכולל הנהוג בכל שנות הלימודים בו הוא 1,680 לפחות ומספר השעות הנהוג בכל יום לימודים הוא ארבע לפחות.

y לומדים בו בין 70 ל-200 תלמידים, מספר שנות הלימודים הנהוג בו הוא שלוש לפחות, מספר שעות הלימוד הכוללהנהוג בכל שנות הלימודים בו הוא 1,680 לפחות ומספר השעות הנהוג בכל יום לימודים הוא ארבע לפחות.

8 לקריאה נוספת )נספח 33( - לרשימת המוסדות המלאה

מהי ההנחה הניתנת לסטודנטים בתחבורה ציבורית?לסטודנטים המשתמשים באופן קבוע בתחבורה ציבורית, ומחזיקים בכרטיס רב-קו, ניתנת הנחה הניתנת בשלושה מודלים

שונים:מנוי סטודנטיאלי חופשי שנתי: במנוי השנתי מגולמת הנחה של כ-50% ממחירו של כרטיס “חופשי חודשי” רגיל. . 1

הכרטיס מאפשר נסיעה חופשית ללא הגבלה באזור שהוגדר והנחה של 50% בתשלום על כל נסיעה מחוץ לאותו אזור. תוקף הפרופיל - 15.10.2014-15.10.2013.

מנוי סטודנטיאלי חופשי סמסטריאלי )כרטיס נפרד עבוד כל אחד מהסמסטרים(: במנוי הסמסטריאלי מגולמת . 2הנחה של כ -45% ממחירו של כרטיס חופשי חודשי רגיל. הכרטיס מאפשר נסיעה חופשית ללא הגבלה באזור

המוגדר והנחה של% 50 בתשלום על כל נסיעה מחוץ לאזור המוגדר.

כרך ב’ - זכויות הסטודנט

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 25

סמסטר א’: 1.3.2014-15.10.2013 תוקף הפרופיל: סמסטר ב’: 31.7.2014-22.2.2014

פרופיל סטודנט רגיל: הטענת כרטיס הרב-קו בפרופיל סטודנטיאלי מזכה בהנחה של 33% בכל נסיעה. ההנחה . 3מתקבלת באמצעות הטענת הרב-קו בערך מינימאלי של 30 ₪. על כל סכום שמטעינים המערכת מוסיפה 33% יותר( הטענתי 50 ₪, אקבל זכאות לנסיעות בגובה 75 ₪ )ההנחות במסגרת זו יינתנו לחוזים מסוג כרטיסייה ובחוזה

מסוג “צובר ערך”.15.10.2014-15.10.2013 תוקף הפרופיל:

האם יש הנחות סטודנטים גם ברכבת?

בהצגת תעודת סטודנט ממוסד מוכר זכאי סטודנט ל-30% הנחה ברכישת כרטיסי הלוך חזור. סטודנט המחזיק כרטיס ניתנת גם בנסיעה בודדת(. )ההנחה נסיעה ברכבת זכאי ל-50% הנחה בכל חופשי סטודנטיאלי )סמסטריאלי או שנתי( קיימים כרטיסים משולבים רכבת + אוטובוס על פי אזורים, אך הם אינם מיועדים דווקא לסגמנט הסטודנטים. סטודנטים המעוניינים לרכוש כרטיס שנתי או חצי-שנתי, המקנה 50% הנחה לנסיעות ברכבת - אינם יכולים לעשות כך, אף שהביקוש לכרטיס כזה מצד ציבור הסטודנטים ובכלל - הוא גבוה מאוד. התאחדות הסטודנטים פועלת בנושא זה מעל לשנה ומקווה

להציג שינויים בתחום במהלך שנת 2014.

מדוע ניתנת הנחה לסטודנטים בתחבורה ציבורית?

מבין המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי כלכלי, אשר מונתה על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011, נקבע כי על מנת לפעול לצמצום פערים בחברה, על משרד התחבורה - הרגולטור האמון על מפעילי ציבור וביניהם הניתנות למגוון מגזרים בחברה הישראלית, - להרחיב את ההנחות ישראל התחבורה הציבורית במדינת

הסטודנטים בישראל.

מתן ההנחות מסייע בהוזלת עלויות המחייה של הסטודנטים המהווים נתח ציבור גדול שמשתמש באופן קבוע בתחבורה ציבורית. נוסף על כך, המשמעות של השקעה בסקטור הסטודנטיאלי בהווה היא קידום דור שבעתיד ישתמש בתחבורה

ציבורית - במקום ברכב פרטי.

11. זכויות סטודנטים בעבודהרובן הגדול של זכויות העובדים בישראל מעוגנות בחוקי מגן אשר נועדו להגן על העובדים והעובדות. זכויות אלו מעוגנות הציבור עבור ריכזו החדשה העובדים והסתדרות בישראל הסטודנטים התאחדות עליהן. לוותר אי-אפשר ולכן בחוק, הסטודנטיאלי מידע על כלל זכויות העובדות והעובדים. להלן נביא בפרוטרוט את זכויות העובדות והעובדים לפי נושאים

מרכזיים.

שכר מינימום .11.1חוק שכר המינימום מעגן בחוק שכר מינימאלי שיבטיח קיום הוגן לנשים וגברים העובדים לפרנסתם. שכר המינימום חל על

כל צורות קבלת שכר עבודה )שכר שעתי, משכורת חודשית, עבודה על פי תפוקה וכו’(.y .)גובה שכר המינימום: כיום גובה שכר המינימום הוא 4,300 ש”ח )עבור עד 43 שעות שבועיות

שימו לב! גובה שכר המינימום משתנה ומוגדל בהתאם לשיעורי תוספת היוקר במשק או תוספות שכר אחרות, כפי שנקבע בהסכמים קיבוציים.

y אי-תשלום שכר מינימום: תשלום שכר המינימום הוא מחייב ותשלום בשיעור נמוך משכר המינימום אינו חוקי. אםעובד משתכר פחות משכר המינימום והמעסיק אינו מעלה את השכר לשכר מינימום, העובד רשאי להתפטר בדין מפוטר )והוא זכאי לתשלומים המגיעים לאדם שפוטר(. כמו כן, העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה על

הפרשי שכר.

8 לקריאה נוספת )נספח 34( - חוק שכר המינימום )התשמ"ז-1987(

8 לקריאה נוספת )נספח 35( - לטבלת שכר המינימום העדכנית באתר משרד הכלכלה

26 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

11.2. דמי מחלהחוק דמי מחלה קובע את זכאותם של עובדות ועובדים לימי מחלה.

תשלום דמי מחלהעבור יום המחלה הראשון: אין זכאות לתשלום.

עבור יום המחלה השני: זכאות ל- 50% מהשכר היומי.עבור יום המחלה השלישי: זכאות ל- 50% - מהשכר היומי.

עבור יום המחלה הרביעי ואילך: זכאות ל- 100% - מהשכר היומי.

מי זכאי/ת להתאמה?כל העובדים והעובדות במשק הישראלי.

* עובדים ועובדות במשרה מלאה זכאים ל-18 ימי מחלה בשנה.** עובדות ועובדים בשכר יומי/שעתי זכאים לתשלום דמי מחלה רק עבור ימים שבהם עבדו בפועל )ימי המחלה נצברים

באופן יחסי להיקף המשרה(.

8 לקריאה נוספת )נספח 36( - חוק דמי מחלה )תשל"ו-1976(

11.3. חופשה שנתיתחוק חופשה שנתית קובע זכאות לחופשה שנתית. אין הבדל בזכאות לחופשה שנתית בין עבודה שעתית לגלובלית, והחישוב

הוא בהתאם להיקף המשרה )מלאה/חלקית(. מספר ימי החופשה נקבעים בהתאם להיקף המשרה ולשנות הוותק.

שימו לב! לא ניתן לוותר על הזכות לחופשה שנתית.

מי זכאי/ת להתאמה?כל העובדים והעובדות במשק הישראלי.

* לעובדים ולעובדות במשרה חלקית ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם.** גם לעובדים ולעובדות בשכר שעתי/יומי ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם )מלאה/ חלקית(.

8 לקריאה נוספת )נספח 37( - חוק חופשה שנתית )תשי"א-1951(

11.4. דמי הבראהההבראה דמי גובה הבראה. דמי לתשלום זכאים ועובדים עובדות העבודה, במקום הראשונה העבודה שנת תום עם מתעדכן מדי שנה בשנה בחודשי הקיץ )יוני-יולי(. הסכום שנקבע מהווה את הסכום המינימלי לתשלום. על התשלום של

דמי ההבראה להתבצע באחד מחודשי הקיץ )יוני-ספטמבר( אלא אם במקום העבודה הוסכם אחרת.

טבלת זכאות לפי שנות ותק:

המגזר הציבוריהמגזר הפרטישנות וותק157

2-3674-107911-1581016-1991120-241012

251013

שימו לב! עובדים ועובדות שסיימו את יחסי העובד-מעביד במקום העבודה ולא קיבלו את דמי ההבראה במהלך עבודתם במקום יהיו זכאים לדמי ההבראה גם לאחר תום העסקתם במקום.

מי זכאי/ת?כל העובדים והעובדות במשק הישראלי.

* לעובדים ועובדות במשרה חלקית ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם.** גם לעובדים ועובדות בשכר שעתי/יומי ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם )מלאה/ חלקית(.

8 לקריאה נוספת )נספח 38( - דמי הבראה באתר כל זכות

כרך ב’ - זכויות הסטודנט

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 27

11.5. דמי חגיםכל העובדים והעובדות במשק הישראלי זכאים לשכר עבודה עבור תשעה ימי חג, זאת על-פי חוק.

מי זכאי/ת?עובדים ועובדות בשכר חודשי.. 1לעובדי ועובדות בשכר יומי/שעתי ישנם מקומות עבודה שמשלמים דמי חג רק עבור ימים שבהם הם נוהגים לעבוד, . 2

וישנם מקומות שאינם משלמים כלל )מומלץ להסכים בנושא עם מקום העבודה(.* עובדים ועובדות בשכר יומי/שעתי זכאים לתשלום בגין ימי חג רק בתנאי שעבדו לפחות שלושה חודשים במקום

העבודה ובתנאי שלא נעדרו מהעבודה ביום שלפני החג וביום שלאחריו.

11.5.1. זכאות לתשלום דמי חגים לפי חגי הדתות השונות

פירוט הזכאות לפי חגים יהודיים:

מספר ימי החגהחג2ראש השנה העברי

1יום הכיפורים2סוכות*2פסח*

1שבועות1יום העצמאות

9סה”כ

* חוה"מ סוכות, חוה"מ פסח, חנוכה, פורים ותשעה באב הם ימי עבודה רגילים, ולפיכך אינם נחשבים לימי חג לעניין חובת התשלום עבורם אלא אם הדבר נקבע בהסכם קיבוצי החל על מקום העבודה.

פירוט הזכאות לימי חג לפי חגים מוסלמיים:

מספר ימי החגהחג3עיד אל פיטר

4עיד אלאדחא - חג הקורבן1מוחרם

1חג הולדת הנביא9סה”כ

פירוט הזכאות לימי חג לפי חגים נוצריים:

מספר ימי החגהחג2חג המולד

1יום ההתגלות1ראש השנה הנוצרי1שישי לפני פסחא

1יום ראשון של פסחא1עליית ישו השמימה

2יום ראשון ושני של שבועות9סה”כ

28 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

פירוט הזכאות לימי חג לפי חגים דרוזיים:

מספר ימי החגהחג4חג הקורבן

4חג הנביא שועייב1חג הנביא סבלאן

1חג אלח’ידר10סה”כ

שימו לב! על עובדים ועובדות שאינם יהודים להודיע למקום העבודה עבור אילו ימי חג הם מעדיפים לקבל תשלום - החגים היהודיים או חגי דתם.

8 לקריאה נוספת )נספח 39( - דמי חגים באתר כל זכות

11.6. פיצויי פיטוריןחוק פיצויי פיטורים קובע את הזכאות של עובדים ועובדות לפיצויי פיטורים אם פוטרו ממקום עבודתם. מועד תשלום פיצויי הפיטורים הנו לכל היותר תוך יום אחד מיום ניתוק יחסי עובד מעביד. מעביד אשר לא ישלם את הפיצויים תוך 15 יום עלול

להיות מחויב בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

מי זכאי/ת?עובדים/ות שפוטרו ממקום עבודה שבו עבדו לפחות שנה אחת ברציפות.. 1

עובדים/ות עונתיים לאחר שעבדו באותו מקום עבודה שתי עונות בשנתיים רצופות.עובדים/ות שהתפטרו מרצונם רק בנסיבות הבאות:. 2

y .פטירה או פשיטת רגל של המעביד/הy .פטירת העובד/תy .התפטרות בגלל מצב בריאותי של העובד/ת או של בן/בת משפחתו/הy התפטרות עובדת תוך תשעה חודשים מיום שילדה או אימצה, לשם טיפול בילדיהy התפטרות עובדת עקב שהייה במקלט לנשים מוכותy התפטרות עובד/ת עקב מעבר למקום מגורים המרוחק ממקום מגוריו/ה הקודם ב-40 ק”מ לפחות, בגלל נסיבות

מיוחדות כמו: נישואין, גירושין, הצטרפות לבן/בת זוג.y .התפטרות עובד/ת עקב הצטרפותו לבן/בת זוג היוצא/ת לחו”ל בשליחות המדינהy .התפטרות עובד/ת בעקבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה על-ידי המעביד/הy עונתי/ת שעבד/ה שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה מאחר שלא הובטחה לו/ה עבודה עונתית רצופה

באותו מקום.y .התפטרות עובד/ת עקב התגייסותו/ה לצבא סדיר, לצבא קבע, למשטרת ישראל או לשירות בתי-הסוהרy .התפטרות עובד/ת משום שנבחר/ה לראש/ת ראשות מקומית או לסגן/ית ראש/ת ראשות מקומיתy .התפטרות עובד/ת שהגיע לגיל פרישהy .התפטרות עובד/ת עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה

8 לקריאה נוספת )נספח 40( - חוק פיצויי פיטורים )תשכ"ג-1963(

11.7. הודעה מוקדמת על התפטרות ופיטוריםהעבודה יחסי את לסיים שרוצים עובד או מעבידה )תשס”א-2001(, והתפטרות לפיטורים מוקדמת הודעה חוק על-פי במידה המוקדמת. ההודעה בתקופת לחול ממשיכים עובד-מעביד יחסי כך. על מוקדמת הודעה לתת חייבים ביניהם שהמעביד מוותר על עבודת/ה של העובד/ת בתקופת ההודעה המוקדמת, הוא חייב לתת את תמורתה. אם העובד/ת

אינו/ה מעוניין/ת לנצל תקופה זו ומבקש/ת לעזוב את מקום העבודה באופן מידי הוא/היא אינו/ה זכאי/ת לתמורה.

כרך ב’ - זכויות הסטודנט

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 29

מי זכאי/ת?כל העובדים והעובדות במשק הישראלי.

11.8. שעות נוספות ושעות עודפותעבודה לשבוע עבודה, ליום המקסימאלית העבודה שעות מכסת את קובע )1951 )תשי”א ומנוחה עבודה שעות חוק ולעבודת לילה ומבטיח מנוחה שבועית לכל עובד/ת. החוק מחייב כל מקום עבודה לתת גמול עבור שעות עבודה נוספות

וגמול עבור מנוחה בעבודה.

מי זכאי/ת?כל העובדים והעובדות במשק הישראלי.

11.9. גמול עבור שעות עבודה נוספותשעות נוספות הן שעות העולות על מספר שעות העבודה שנקבעו בחוק. עובדים ועובדות המועסקים מעבר ליום העבודה

הרגיל שלהם זכאים לקבל גמול על כל שעת עבודה נוספת נוסף לתשלום שכר העבודה הרגיל.

גובה הגמול עבור שעות נוספותy .שעתיים ראשונות: %125 מהשכר הרגילy .עבור כל שעה נוספת: לפחות %150 מהשכר הרגילy .שימו לב! לא ניתן לוותר על גמול עבור שעות עבודה נוספות מראש

8 לקריאה נוספת )נספח 41( - לאתר קו-לעובד

30 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

מה בכרך?תחילת הדרך בניהול האגודה, איך מנהלים אגודת סטודנטים, ניהול עובדים, תכניות עבודה, שיטות לניהול תקציב, ניהול פרויקטים, פרסום והסברה באגודת סטודנטים, מבנים ארגוניים מוצעים, תקנון

בחירות ועוד.

הקדמה לכרךהטעויות לצמצם את מספר היא רגל אחת. מטרתנו המשותפת על להעבירה תורה שקשה זו אגודת סטודנטים לנהל שנעשות תוך כדי עשייה באחד מתפקידי הניהול שלה. נקדים ונאמר שכרך ג’ ארוך מכל שאר הפרקים באוגדן, כיוון שהוא מכיל בתוכו את ההיבטים החשובים המקופלים בתפקיד. אורכו של הכרך מעיד אך ורק על חשיבותו, שכן להבדיל מכל שאר האוגדן, הכתוב בכרך זה יקל, במהלך עבודתכם, עליכם ועל הדברים החשובים ביותר שיש להוציא אל הפועל, כמו תקציב, תכניות עבודה או ניהול צוות עובדים. לכן אנו ממליצים לכם/ן לקרוא את פרק זה ברצינות, ומקווים שאכן תמצאו בו כלים

שיקלו עליכם במהלך עבודתכם.

1. איך מתחילים? לחשב מסלול מחדשזהו, נכנסתם לתפקיד, התיישבתם על הכיסא, התחלתם לעבוד. מרגע זה לא יהיה מופרך לחלוטין לתאר את הצעדים ניתן לתאר את זאת, ולא מסודרים. עם כימים עמוסים, מבלבלים ניהול אגודת הסטודנטים הראשונים שלכם בתפקיד הימים הללו גם כימים החשובים ביותר והמעצבים ביותר את המשך דרככם בהובלת האגודה. ניהול האגודה, מהקטנה ביותר עד הגדולה ביותר, כולל ממדים רבים הקשורים זה בזה. ממדים כמו ניהול כוח אדם, ניהול תקציב, יזמות חברתית, כולם בעולם הסטודנטים, ורצון להשאיר חותם הובלת סטודנטים, מאבקים סטודנטיאליים פרויקטים, מנהיגות, הקמת שזורים זה בזה במסגרת תפקידי ההובלה והניהול של אגודת סטודנטים. הפרק הזה יתאר את תחילת הדרך, וינסה לעשות

לכם מעט סדר באופן שבו יש להיכנס לתפקיד בצורה החלקה ביותר, מבלי לאבד את הכיוון הנכון.

והכספיים, המשפטיים החוקיים, קרי האגודה, שבניהול “היבשים” להיבטים ניכנס טרם - האישית ברמה דברים כמה נתחיל בכמה היבטים אישיים. נחלק אותם לשניים עיקריים - ניהול זמן ועבודת צוות.

ניהול זמןישנם דברים רבים שאפשר לומר על תפקידי הניהול וההובלה של אגודת סטודנטים, אך אחד המאפיינים הבולטים ביותר שמתבטאים כבר ברגעים הראשונים בתפקיד הוא גורם הזמן. ברגע אחד, ועוד לפני שהספקת להרגיש שנכנסת לתפקיד,

לוח השנה מתחיל להתמלא בפגישות היכרות, פגישות עבודה, ישיבות צוות, ישיבות מועצה, בקשות להתייעצות וכולי.

לכן, אחת העצות הפרקטיות היא לפני שטובעים בלו”ז השוטף, להשתהות רגע ולעשות סדר. לסדר עדיפויות ולחשוב איך תרצו שהשנה הקרובה תיראה. שכן בהתחשב בחגים, תקופות המבחנים והחופשות השונות, שנה היא זמן קצר, ובעלי תפקידים רבים יעידו שהשנה ראשונה בתפקיד מאופיינת בבלבול, ערב רב של מחשבות, חוסר סדר והרבה בלגן. אז בעצם

מה אנחנו מציעים בפועל?

y ,רגע למחשבה - לעצור הכול ולחשב את המסלול. לחשוב מהן המטרות שתרצו להשיג, אילו יעדים תרצו להגשיםאיך תרצו לעשות זאת, איך תרתמו את הצוות ואיך תעשו את זה בידיעת ציבור הסטודנטים ולא במנותק מהם. לחשוב כמה שעות, או אפילו יום-יומיים. המחשבות יעשו קצת סדר בראש לפני שצוללים אל הלו”ז המתמלא בפגישות. מעבר לפרקטיות הטמונה בידיעה “לאן רוצים להוביל את האגודה”, מנהיגים טובים תמיד ידעו איך

ולאן להוביל.

y תכנית עבודה - את החשיבה שעשיתם תהפכו לתכנית עבודה מסודרת, עליה נרחיב עוד בהמשך. ההתכנסותפנימה וניסוח המטרות והיעדים לשנה הקרובה הם מהמעשים הראשונים שצריך לעשות לאחר הכניסה לתפקיד. הדרוש הזמן את קחו לכן עבודה. תכנית לכם שיש בלי להסתיים בתפקיד שלכם הראשון לחודש תתנו אל

לחשיבה, ולאחר מכן המשיכו הלאה בהתאם לתכנית העבודה.

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 31

y חשבתם, ניסחתם תכנית עבודה, עכשיו פרסמו אותה. חשוב לציין, אין חובה בפרסום - שיתוף ציבור הסטודנטים תכנית העבודה כדי לייעל את פעילות האגודה, אך זהו צעד שיכול לחבר אתכם לציבור הסטודנטים.

y קבלת החלטות ועבודת צוות - מלבד גורם הזמן, אחד המאפיינים הנוספים שמתבטאים היטב עם הכניסה לתפקידבאגודה הוא גורם קבלת ההחלטות. כמעט מיד עם הכניסה לתפקיד, רוב, אם לא כל ההחלטות שיש לקבל עבור ציבור הסטודנטים מגיעות היישר אליכם. בקלות, מבלי שתשימו לב, תוכלו לקבל את כל ההחלטות לבד ולהמשיך הלאה יודעים או רוצים לעבוד בצוות. במובן זה, בדרך, אך הסכנה בכך טמונה במסר שתעבירו לסובבים אתכם, שאינכם במידה שיש לכם צוות עבודה באגודה, השתדלו לשמור על קבלת החלטות משותפת, או לפחות שימרו על יידוע בעלי

התפקידים על אודות ההחלטות שקיבלתם.

הלכה למעשה, הביטוי לכך הוא קיום ישיבות צוות מסודרות, פגישות עבודה, עדכונים מסודרים והדדיים בין כל בעלי התפקידים באגודה ורישום פרוטוקולים. השתדלו לעבוד יחד כדי לשמור על הסינרגיה בפעילות האגודה, ומה שלא יהיה, אל תקבלו את כל ההחלטות לבד. אם תקבלו החלטות לבד, כך יהפוך התפקיד שלכם במהרה לבודד ומשעמם, לכן השתדלו לשמור על שיתוף בעלי התפקידים האחרים ועבדו בשיתוף פעולה. יותר על קבלת החלטות ועל עבודת

צוות נרחיב בפרק על ניהול העובדים באגודה.

מילה אחת על פוליטיקה, לא יותראך באגודות סטודנטים, גם וכמובן עליה, ציבורית שניתן לחשוב זירה בכל ולגיטימיים פוליטיים הם חשובים מאבקים אותם ולהביא להבין שחשוב שליליים והיבטים חיוביים היבטים יש בכלל, לפוליטיקה או הסטודנטיאלית, לפוליטיקה בחשבון. מחד גיסא, ההיבחרות להובלת האגודה בדרך כלל משאירה את המאבקים הפוליטיים מאחור ויוצרת פוטנציאל לעבודה משותפת והובלת האגודה קדימה, מאידך גיסא, לעתים המאבקים הפוליטיים נמשכים גם אחרי תקופת הבחירות )עליה נרחיב בהמשך(, מה שעלול לשבש את פעילותה השוטפת של האגודה מתוך קושי להגיע לאחדות דעים וקבלת

החלטות משותפת.

פוליטיים כיצד מאבקים סימנו, עצרה את השגת המטרות שהם הפוליטיקה כיצד לתאר יוכלו אגודות לשעבר מובילי לכם, יכולים לתת ביותר שאנו למיניהן. העצה הטובה פוליטיות סוגיות על “נשרף” רב זמן וכיצד עבודתם שיבשו את היא לנסות ולהשאיר את המאבקים הפוליטיים, במידה שאלו קיימים, כמה שיותר מאחוריכם ולא לאפשר להם לשבש סטודנטיאליים, שירותים למתן מחכה הסטודנטים ציבור האגודה, לכותלי שמעבר לזכור, חשוב האגודה. פעילות את אגודה מתפקדת והישגים רבים שישפרו את לימודיהם ואת שהייתם בקמפוס. המאבקים הפוליטיים שבתוך האגודה אינם מעניינם של רוב הסטודנטים במוסדות האקדמיים השונים, מסיבה זו, עשו את מרב המאמצים להשאיר את הפוליטיקה

בגבולותיה הלגיטימיים.

זמן אישי למחשבה

כתיבתתכנית עבודה בשיתוף הצוות

פרסום תכנית העבודה

לסטודנטים

כמה עצות פרקטיות לסיום הפתיחה הזו...חפיפה מסודרת - אל תוותרו על חפיפה מסודרת עם קודמכם או קודמתכם בתפקיד. .1

זיכרון ארגוני - עברו על המיילים בתיבת הדואר כמה חודשים אחורה, על כל הפרוטוקולים, נסו .2להבין את רוח ואת מהלך הדברים ארם נכנסתם לתפקיד.

פגישות היכרות - תמיד יש לחץ בכניסה לתפקיד, פנו את הזמן לפגישות היכרות עם האנשים .3- התדמית שלכם איכפתי לא למנהל אכפתי מנהל בין זה מה שמבדיל עובדים, שעמם אתם

תעזור.

טיפ!

32 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

2. ניהול עובדים - התנהגות ארגונית על רגל אחתניתן להבחין בשוני בין אגודות הסטודנטים כיום לאגודות הסטודנטים לפני מספר עשורים. להבדיל מבחינה היסטורית, מן העבר, כיום אגודות הסטודנטים במוסדות השונים לא רק מייצגות את הסטודנטים מול המוסדות האקדמיים, אלא גם מספקות להם שירותים רבים ושונים: הנחות בתחבורה ציבורית ובמקומות בילוי, שירותים אקדמיים בנושאים לימודיים ועוד. לכן כיום, אפשר לראות באגודת הסטודנטים גוף מאגד ומגן על זכויות הסטודנט וגם ארגון שתפקידו לשרת את ציבור

הסטודנטים בדרכים שונות.בשלב זה, אף שהתנהגות ארגונית היא תחום שנלמד היום ברמה אקדמית, ומועבר למנהלים בכירים ולעומדים בראשות חברות קטנות כגדולות, ננסה לגעת, ולו בקצרה, בנקודות חשובות מן התחום. את הפרק נפתח בתיאור שני גורמים חשובים

הלקוחים מהתורה הארגונית. הראשון הוא התרבות הארגונית, ושני הוא המוטיבציה של העובדים בארגון.

התרבות הארגונית באגודת הסטודנטיםתרבות ארגונית היא מושג אשר נכתבו עליו ספרים ודוקטורטים וניתן למצוא קורסים מקיפים העוסקים רק בו. אם ניכנס לעומק התורה הארגונית נמצא אינספור תאוריות על אודות התרבות הארגונית הקיימת בארגון. אך מפני שזה לא העיסוק העיקרי שלנו באוגדן זה, נתייחס לנושא בקצרה, מבלי לעשות לו עוול. התרבות הארגונית היא שמנחה את העובדים בארגון לפתרון בעיות, את הארגון לדפוסי עבודה משותפים והיא זו שמעצבת את תדמית הארגון כלפי פנים וכלפי חוץ. למשל, עבודת לאווירה חמה, כלומר מכוונת ‘משפחתית’, ארגונים מסוימים מאפיינים את התרבות הארגונית שלהם כתרבות בלבד, לתוצאות מכוונת כלומר ‘מכונה’, תרבות כבעלי מאופיינים אחרים ארגונים וכו’. העובדים בין הדדי אמון צוות,

תהליכי עבודה נוקשים ושליטה ובקרה על תהליכי העבודה בארגון.במקרה של אגודות הסטודנטים הגורם העיקרי והמרכזי שמשפיע ושמעצב את התרבות בארגון הוא העומד או העומדת בראשו, קרי היו”ר ואחריו גם בכירים נוספים בארגון, כמו ראשי מחלקות או מדורים. האופן שבו מתייחסים לעובדים או למתנדבים באגודה, מנהלים אותם ויוצרים איתם קשר בעבודה היום יומית שלכם, מייצר את התרבות הארגונית. לכן חשבו היטב כיצד אתם רוצים שהאגודה שלכם תיראה, וכיצד אתם רוצים להוביל את הארגון קדימה. מבחינה זו חשוב להביא ועל רצונם ושביעות העובדים תפוקות על הארגון, תפוקות על גם רבה במידה משפיעה הארגונית שהתרבות בחשבון

התוצאות, ומתוך כך מושפעת כמובן שביעות רצון הסטודנטים.

מה משפיע על התרבות הארגונית?y .אמון - אחד המרכיבים המרכזיים בתרבות הארגונית הוא מרכיב האמון

האם העובדים תחתכם יאמינו שהכוונות שלכם טובות? האם הם יאמינו ביכולת שלכם? האם הם יחשבו שאתם הוגנים? להצליח במשימת פיתוח את לשפר להצליח משמעו באגודה, לכם הכפופים ובין ביניכם האמון שלהם היחס ואת העובדים של המוטיבציה את האגודה, של התפוקות באופן וישפיע שלכם מההתנהלות ישירות מושפע האמון לסטודנטים.

ישיר גם על האופן שבו תתקבל הסמכות שלכם בקרב העובדים.y התנהלות אישית, הפעלת סמכות וקבלת החלטות - לפני שאתם בוחרים

האופן על חשבו העובדים, על שלכם הסמכות את מפעילים אתם איך שבו אתם בוחרים להפעיל את הסמכות שלכם על העובדים, הוא האופן שבו תציירו את התדמית שלכם מול העובדים באגודה ומול הסטודנטים. ההוראות את ולהעביר לבד ההחלטות כל את לקבל אפשר כאמור, הלאה במורד ההיררכיה באגודה, אך בכדי ליצור צוות שעובד יחד ומאמין

בסמכות שלכם כיו”ר, עליכם לייצר מנגנון לקבלת החלטות בשיתוף.y מוטיבציה - הצלחה בכל האמור לעיל, קרי ייצור תרבות ארגונית בריאה

באגודה, תוביל ישירות להעלאת המוטיבציה של העובדים בארגון ותרתום אותם לעמוד לצדכם לכל אורך הדרך. יתרה מכך, אמון בקרב השותפים לדרך, ייצור שיתוף פעולה ועבודת צוות ויעודד את הסטודנטים האחרים להצטרף אליכם למלאכה משותפת. ישנו גורם נוסף אשר חשוב להזכירו,

התגמולים. הענקת תגמולים לאלו אשר אתם מאמינים ביכולתם, תעודד אותם להמשיך ולהשקיע. התגמולים יכולים להיות חברתיים, כמו לתת קרדיט על הצלחות, או אישיים, כמו מילה טובה. הענקת קרדיט לאלו העושים עבודתם

נאמנה תעלה את קרנם בעיני עובדים אחרים ותוסיף לשביעות הרצון שלהם מהעבודה.

מוטיבציה

תגמולים

אמון ושיתוף

עבודת צוות

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 33

3. תכנית עבודהחייב היעדים, להשגת פעולה ותכניות יעדים המטרות, החזון, מהגדרת התקציב, ובניית העבודה תכנית בניית תהליך להתחיל בחזון. הגדרות אלו, אשר ייכתבו לאחר תהליך של מחשבה והחלפת דעות, ימקדו את עבודת הארגון ויהוו מעין

“עמוד האש” המוביל את פועלו.

חזוןבספר משלי, פרק כ”ט פסוק 18 נכתב: “באין חזון יפרע עם”. עם ללא חזון, תכליתו שאנשיו יפעלו ללא סדר, ארגון וגורם מאחד. כל ארגון זקוק לחזון אשר ינחה את פועלו, המבטא את השאיפה ארוכת הטווח של הארגון, את המקום העתידי ואת האידיאולוגיה המנחים את הארגון. אין החזון מגדיר מה והאידיאלי אליו הוא מכוון. החזון טומן בחובו את הערכים הארגון עושה אלא מה מניע אותו ולאן הוא שואף להעפיל. החזון מהווה נקודה אידאלית אליה הארגון מנסה להתקרב

בפועלו.את החזון יש לנסח באמצעות כמה משפטים אשר יבטאו את רצונותיה של אגודת הסטודנטים, שאיפותיה וערכיה המרכזיים.

מן החזון תיגזר תכנית העבודה השנתית שתכלול את מטרות האגודה, את יעדיה ואת תקציבה השנתי.

תכנית עבודה שנתית)או כל תכנית אסטרטגית תהליך מימוש החזון הארגוני מתווה פעולה מפורט המגובש אחת לשנה במטרה לקדם את אחרת( ולהבטיח את המשך קיומו של הארגון, ייעודו ומשימותיו. התכנית מגדירה באופן ברור את סדרי העדיפויות וההישגים שהארגון נדרש לעמוד בהם בטווח זמן נתון. התכנית השנתית ממקדת ומכוונת את המאמץ הארגוני ומהווה הזדמנות עבור הארגון להתאים את פעילותו למציאות המשתנה, לחזק את התשתית הארגונית שלו ולשפר את ההתנהלות הכוללת )ע”י

כך שאפשר לבקרה ולמדדה(, וכן יוצרת חידוש וריענון בעשייה הארגונית תוך שמירת הרציפות וההמשכיות.

מטרותמטרות הארגון, בשונה מן החזון, לא יכללו ערכים, אלא יגדירו באופן ממוקד יותר מן החזון מה תכליתו של הארגון ומה הוא מנסה להשיג. המטרה תנוסח לרוב באמצעות משפט אחד או שניים כלליים אשר יבטאו מצב חברתי אליו שואף הארגון. בדומה לחזון, גם מטרה קשה למדוד ולכמת. עם זאת, חזון לרוב אינו משתנה, בעוד שמטרות יותאמו מדי שנה בשנה על פי צרכיה המשתנים של האגודה. אפשר לנסח מספר מטרות לכל אגודה המבטאות את מגוון פעולותיה בתחומים השונים,

לדוגמה:y .הגדלת מספר חברי האגודהy .הרחבת מגוון השירותים שמציעה האגודה לסטודנטy .חיזוק הזדהות הסטודנטים עם האגודהy .חיזוק היכולת המקצועית של עובדי האגודהy .מיסוד תהליכי הפקת לקחים ופיתוח כלי בקרה ומדידהy .חיזוק וטיפוח תדמית האגודה

המטרות מגדירות את השאיפות הכלליות של האגודה בתחומים השונים, אך הן אינן אופרטיביות במובן זה שאינן כוללות את אופן הביצוע, איך נשיג את המטרה, באיזה טווח זמן ובאחריות מי. לשם כך, יש לפרוט את כל אחת מהמטרות הכלליות

למספר יעדים אופרטיביים.

יעדיםיעדים מהווים אמצעי להשגת מטרה. כדי לנסות ולהשיג מטרה נגדיר מספר יעדים שיהוו אבני דרך להגעה בדרך למטרה. היעדים צריכים להיות בני השגה, ספציפיים ומנוסחים באופן חד וברור. יעד חייב להיות מדיד ויגדיר לרוב אחריות, כמויות,

לוח זמנים, היקף פעילות ומקום פעילות. לדוגמה:y .הכנסת שלוש ידיעות “חיוביות” על פעילות האגודה מדי שבוע בעיתון המקומיy .ביצוע סקר שביעות רצון משירותי האגודה בקרב הסטודנטים במכללה מדי סמסטר באמצעות חברת סקרים מקצועיתy מיתוג אינטנסיבי של 25 כרזות הכוללות את לוגו האגודה בכל אירועי התרבות שלה בעזרת צוות מיתוג ייעודי שיוקם

בחודש אוקטובר.

ניתן לראות אפוא, כי כאשר המטרות הופכות ליעדים אופרטיביים, אפשר לבדוק בקלות האם הושגו או לא: האם ביצענו או לא ביצענו סקר הסמסטר? האם נתלו או לא נתלו 25 כרזות בכל אירוע תרבות של האגודה? וכיוצ”ב. אחרת, אם המטרה

34 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

הכללית תישאר בעינה “חיזור וטיפוח תדמית האגודה” - תוביל העמימות לוויכוח ולפרשנות האם הושגה המטרה בסוף שנת הפעילות או לאו.

באופן הזה, יש לפרוט כל מטרה למספר יעדים אשר ירכיבו את תכנית העבודה של כל מחלקה ממחלקות האגודה. תכנית זו תפרט את מגוון הפעילויות שהארגון יבצע בשנת הפעילות, לרבות השיטות שבהן תשתמשו כדי להשיג אותם היעדים )מכרז, סקר חיצוני, שירותי ייעוץ, הכשרה ייעודית וכיוצ”ב(. שלב אחרון אך הכרחי הוא לכתוב את כל היעדים על פני לוח פעילות שנתי כדי לוודא כי הם נפרשים בצורה הגיונית ורציפה על פני כל חודשי השנה (אחרת בצד חודשים גדושי פעילות על “חיוביות” ידיעות הכנסת שלוש כמו בשוטף, בין מטרות שנעשות להבדיל יש פעילות(. דלי חודשים להיות עלולים

פעילות האגודה מדי שבוע, לבין יעדים שכאמור אמורים להיות מדידים בזמן, כגון ביצוע סקר שביעות רצון.

בשולי הדברים, חשוב לציין כי אין הכרח )ואף רצוי שלא!( להגדיר מטרות כלליות רבות מדי עבור כל מחלקה. הגדרת שלוש עד חמש מטרות כלליות אשר תפורטנה ליעדים אופרטיביים, היא בהחלט מספקת. הגדרת מטרות רבות מדי עלולה ליצור

פיזור בעשייה ולהשרות תחושת בלבול וחוסר ודאות.

הערכהיעדים ותכנית עבודה לשנה על סמך מה תחליטו בסוף השנה אם הצלחתם להשיג את היעדים? על בסיס מה תקבעו הבאה? למעקב ולהערכה פורמאלית יש חשיבות הן כחלק מתהליך תכנון הן כבסיס לדיווח לאחרים. תארו בקצרה איך

תעריכו את פעילותיכם בתוך האגודה ומחוצה לה.

להלן השלבים בבניית תכנית עבודה שנתית לאגודה:

הגדרת תפקידים ברורה בין חברי הצוות הכוללת תחומי אחריות באגודה, סמכויות והיררכיה. זהו תנאי בסיסי לתפקוד יעיל וממוקד של אגודה.

גיבוש חזון המשקף את שאיפותיה ואת ערכיה של האגודה )או הסכמה על החזון הקיים(. יש להזכיר לעצמנו מהו ייעודה של האגודה, מה ייחשב לתפקוד מיטבי שלה ועל פי איזו תרבות

ארגונית, אילו נורמות וערכים היא שואפת להתנהל.

הגדרת מטרות מרכזיות-כלליות לפעילות האגודה בכל אחד מתחומי עיסוקה. יש למפות את התחומים בהם קיימים פערים קריטיים העלולים לבלום את האגודה במימוש חזונה, לצד

שימור הישגים בתחומים בהם הגיעה קודם לכן להישגים משמעותיים.

פריטת המטרות המרכזיות ליעדים אופרטיביים - משימות המוגדרות במונחי כמות, זמן ואחריות. יש להציב תכנית מימוש מפורטת לכל יעד - מי עושה, מה, עד מתי, איפה, כיצד

ואילו משאבים דרושים לכך )כסף זמן, כוח אדם וכיוצ"ב(.

הערכת כלל המשאבים והאמצעים הנדרשים לצורך מימוש התכנית הכוללת על מנת לאתר חוסרים, למחוק דברים עודפים ולתעדף את המטרות לפי חשיבותן לצוות.

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 35

4. תקציבתכנית תקציבית היא בבסיסה ריכוז של כלל ההוצאות וההכנסות שיהיו לאגודת הסטודנטים בתקופת זמן מוגדרת. כדי דו”ח על להתבסס בהחלט ניתן האפשר. ככל מדויקת שתהיה חיוני האגודה, בידי מסייע כלי לשמש תוכל שהתכנית ההוצאות של השנה הקודמת, תוך עדכונו לפי יעדים ומטרות חדשות שמציבה האגודה במסגרת תכנית העבודה, כמו גם

לפי גורמים כלכליים )כמו שינוי במדד או העלאת מחירי הספקים(.

הוצאות בחלק זה יש מספר קטגוריות משנה ואף שמוקד עלות עשוי להשתנות מאגודה לאגודה, מבנה ההוצאות הבסיסי יימצא

אצל כל אגודה והוא מוצג להלן:

מוקדי עלות

הוצאות כח אדם .1כוח אדם כולל את העובדים של האגודה. מרכיב זה בתקציב צריך לכלול את העובדים שמקבלים שכר מהארגון ולא את הספקים החיצוניים. באופן כללי, סעיף זה כולל את יו”ר האגודה, בעלי התפקידים, הצוות האדמיניסטרטיבי ועוד. במצבים )לדוגמה מתרגלים בפרויקט ספציפי ישירות המועסקים העובדים הוצאות השכר של את גם זה סעיף יכלול מסוימים בפרויקט תרגולים של האגודה, סדרנים באירוע תרבות וכיוצ”ב(, בעוד שבמקרים אחרים יכללו הוצאות שכרם של עובדים

אלו בסעיף הוצאות הפעילות.

y חשוב לשים לב: שכרו של מי שמספק שירותים לאגודה על פי חוזה ומגיש לאגודה חשבון לתשלום עבור שירותיו לאנכלל תחת קטגוריה זו, גם אם השירות מהווה חלק מהותי מעבודת הארגון )יועמ”ש, רו”ח, לוביסט וכו’(.

בתוך סעיף “כוח אדם” ישנם שני סעיפי הוצאה חשובים המהווים את “עלות ההעסקה”:y .”השכר המשולם למועסק “ברוטוy .העלות הנוספת למעסיק, כמו מיסים ותנאים סוציאליים שחלקם רשות וחלקם מחויבים על-פי חוק

לגבי רוב המועסקים, בהתאם למשכורותיהם ונסיבות האחרות, העלות הנוספת למעסיק היא כ-40% משכר הברוטו. כך לדוגמה, לעובד אגודה שמשכורתו החודשית היא 2,000 ₪, על האגודה לתקצב זאת ב-800 ₪ נוספים לחודש, לשם כיסוי

הוצאות למיסים )כגון מס מעסיקים( ותנאים סוציאליים לעובד )קרן השתלמות, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכו’(.

הוצאות כוח אדם

שירותים נקנים )ספקים(

הוצאות פעילות

הוצאות תפעול

הוצאות הצטיידות

36 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

הטבלה שלהלן מתארת מפרטת את המרכיבים השונים של התנאים הסוציאליים ועלותם, על פי חישוב לעובד בודד )סכומי השכר הרשומים הם פיקטיביים, לצורך הדגמת חישוב עלויות השכר בלבד(:

סה"כ עלות

מעביד

סה"כתוספות

אחר )חופשה, מחלה,)בונוס

ביטוח מנהלים אוקופת גמל

קרןהשתלמות

מס שכר )במלכר"ים(

ביטוחלאומי

שכר חודשי בסיסיבש"ח

משרה

39.83% 4% 15.83% 2.5%-7.5% 7.5% 5% באחוזים

6,295 1,795 180 715 337.5 337.5 225 4,500 מזכירה

10,485 2,985 300 1,185 562.5 562.5 375 7,500 מנהלפרוייקט

13,980 3,980 400 1,580 750 750 500 10,000 מנהל

8,760 880 3,480 1,650 1,650 1,100 סה"כ

במונחים של הצגת התקציב, ניתן לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות:y .להציג את סך העלויות עבור כל עובד, לרבות מסים והטבות אפשרות א’: y .להציג את ההטבות בשורה נפרדת אפשרות ב’:

הבחירה להציג את נתוני השכר על פי אפשרות א’ מושפעת משיקולים כמו דרישת התורם או כאשר יש רצון להשאיר עמימות כלשהי לגבי היקף ההטבות שמקבלים העובדים השונים. שיטה זו מציגה בברור את שכר הברוטו של העובדים

השונים ומאפשרת השוואה של שכרם הישיר. אפשרות ב’ מפרטת באופן שקוף יותר את העלויות הכוללות בגין כל עובד.

להלן טבלה המראה את שתי השיטות:

סכום חודשיאפשרות א'

4,500מזכירה

כאן מוצגים סך המיסים וההטבות לכל העובדים יחד

בשורה אחת

7,500מנהל פרויקט

10,000מנהל כללי

9,860הטבות ומיסים

31,860סה"כ עלויות שכר

סכום חודשיאפשרות ב'

כאן עלות השכר הבסיסיות של 6,520מזכירהכל עובד גדולה יותר, כי היא

כוללת את ההטבות )כ- 40% לעובד(

10,860מנהל פרויקט

14,480מנהל כללי

31,860סה"כ עלויות שכר

הוצאות שירותים חיצוניים )ספקים( .2בשירותים קבע כדרך משתמשות וכן מוצרים, לרכישת שונים ספקים עם קבע כדרך מתקשרות הסטודנטים אגודות מקצועיים חיצוניים כגון: שירותי ראיית חשבון, ייעוץ משפטי ויועצים אחרים. אם היועצים מקבלים את שכרם כשכר טרחה קבוע )“ריטיינר”( או כ”פרילנסרים” )על בסיס שעה או פרויקט(, יש לחשב עלויות אלה בקטגוריה נפרדת מהצוות השכיר של

האגודה. יש לזכור כי על עלות העבודה הישירה יש להוסיף גם מע”מ שכן אין ביכולתה של עמותה להזדכות עליו.

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 37

הוצאות הצטיידות .3רוב העלויות תחת קטגוריה זו הן רכישות של ציוד )מחשבים, מדפסות, פקס וכיוצ”ב( או ריהוט )שולחנות, כיסאות וכד’(. כלומר ציוד שבדרך-כלל אינו מוחלף כל שנה. לכן יש נטייה לשכוח את תקצוב עלויות אלה בעת הכנת התקציב השנתי. במהלך בניית התקציב יש לסקור את המשאבים הפיזיים ולהחליט האם יהיה צורך ברכישות נוספות במהלך השנה. אם כן,

חשוב לכלול הוצאות אלו בתקציב.

הוצאות תפעוליות .4סעיף זה של ההוצאות כולל את כל ההוצאות שאינן קשורות לעובדים או לתכנית העבודה של האגודה. משום שהערך הכספי של הוצאות אלו שונה מאגודה לאגודה, יש לסעיף זה בתקציב פוטנציאל להכיל מגוון גדול של סוגי הוצאות )כפי שמוצג מטה(. חשוב במיוחד לתקצב באופן מדויק ככל האפשר סעיף זה, מפני שחריגות, אפילו קטנות, יכולות להסתכם

בסכומים נכבדים. ההוצאות התפעלויות מוצגות להלן:

הוצאות תפעולויות בסיסיות

תקשורת )טלפון, פקס, אינטרנט(דמי שכירות )משרדים ומתקנים(

דוארחשמל, מים

נסיעות צוות )בארץ ובחו"ל(רכישת ציוד ותיקונים

אירוח וכיבודניקיון ואחזקה

פרסום ויחסי ציבורביטוח )רכוש, רכב, אחריות מקצועית וכד'(

הדרכה ופיתוח מקצועי לצוותציוד משרדי )כלי כתיבה וכו'(

תשלומי עמלות לבנק, אגרות שונותדפוס, שכפול, הפקת חומרים פרסומיים

הוצאות פעילות .5הוצאות הפעילות שונות מהוצאות התפעול השוטף של האגודה, והן מתאימות במיוחד למטרות ולדרכי הפעילות המשתנים

מאגודה לאגודה.

נפרדת, בעוד שבתקציב הפרויקט תוצג כל יש להראות את סך הפעילות לכל פרויקט כשורה בתקציב האגודה הכולל הוצאה כשורה נפרדת בתקציב. ההחלטה אם הוצאה מסוימת הנה תפעולית או קשורה ישירות בפעילות הארגונית משתנה

על פי אופי הארגון ופעולותיו.

יש לנסות ולא הוצאות תפעוליות גבוהות, יעדיפו לראות הוצאות פעילות כיוון שרוב הגורמים המממנים באופן עקרוני, לייחס את מרב ההוצאות להוצאות הישירות של הפעילות )כמובן, מתוך הפעלת שיקול דעת וסבירות הגיונית(.

הכנסותעם כל-כך הרבה הוצאות, ברור שהאגודה זקוקה להכנסות כספיות כדי לבצע את כל פעילותיה. חיוני שההכנסות תגענה

ממגוון של מקורות, והסיבה לכך קשורה במספר גורמים משלימים:y מומלץ מאוד לפזר סיכונים. ההסתמכות על מספר מקורות הכנה מונעת מצב שבו עם סיום התמיכה תמצא את

עצמה האגודה ללא הכנסות כלשהן.y מקורות המימון הרשמיים יותר )קרנות, ממסד ועסקים( יעדיפו מתן תמיכה לפרויקט מוגדר ולהוצאות הישירות שלו

)יותר על פרויקטים נרחיב בהמשך(. כדי לממן גם את הוצאות התפעול השוטף של האגודה, יש צורך בהכנסות שאינן יותר לקבל אותן ממקורות אחרים )תורמים פרטיים, הכנסות עצמיות, אירועים מיועדות לפרויקטים ספציפיים, קל

בקהילה וכד’(.y כך( ביכולת לתכנן הוצאות גמישות בשל משך הזמן הדרוש לקבלת ההכנסה, קבלתה ממספר מקורות מאפשרת

למשל, קבלת כספים מקרנות ומשרדי ממשלה עשויה לאורך פרק זמן של שנה ויותר, בעוד שהכנסה מאירוע קהילתי הנה מידית(.

בדיוק כפי שאפשר לסווג הוצאות לפי הוצאות תפעול כלליות של האגודה ולפי הוצאות ייעודיות לפרויקטים, כך גם אפשר

38 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

לסווג את ההכנסות של האגודה לפי קטגוריות:y .הכנסות ללא מגבלה )כלליות( - כספים שהושגו לצורך תפעול שוטף של האגודהy .)”הכנסות בעלות מגבלה )ייעודיות( - כספים שגויסו לטובת פרויקט מוגדר או לרכישת ציוד מסוים )“כסף צבוע

בעת בניית התקציב חשוב לזהות באיזו קטגוריה נמצאת כל הכנסה, כך יהיה ברור אילו משאבים עומדים לרשות האגודה ולמה הם מיועדים. פעמים רבות קל יותר לקבל מימון המיועד לפרויקט, ולכן חשוב שיהיה ברור אילו משאבים ללא מגבלה

נדרשים או זמינים לכיסוי כל ההוצאות הנדרשות לקיום האגודה.

נוסף על כך, אין להסתמך על הבטחות שקיבלתם מגורם זה או אחר במוסד, בעירייה או בקרן כלשהיא. לעתים קרובות יש ובהבטחות שונות, עם זאת, כאשר מכניסים לתקציב הכנסה כלשהיא, גורמים ביחס חיובי תתקלו בפגישותיכם עם לעשות זאת לאחר חתימת חוזה או מסמך הבנות עם הגורם המתקצב או לכל הפחות לאחר קבלת מסמך רשמי המתאר

את סכום ההקצבה ואת אופי שיתוף הפעולה.

קרנות .1מענקים אלה יכולים להיות שנתיים או רב-שנתיים, עבור מימון פרויקט מסוים או עבור מימון הוצאות התפעול הכלליות של האגודה. קרנות רבות מעדיפות שכספי המענקים שלהן יכוונו לפרויקטים מסוימים, והן מצפות לדיווח ברור ומדויק אשר לשימוש שנעשה בכספן. ייחוס ברור של המענקים למטרה שהם נועדו במהלך בניית התקציב, סולל את הדרך לגיוס כספים

ולדיווח יעיל במהלך השנה.

תרומות מאנשים פרטיים .2ויותר בישראל. זוהי דרך יותר קבלת תרומות כספיות מאנשים פרטיים למימון פעילות האגודה נעשית נפוצה ומקובלת ולגייס כספים למטרות כלליות ולכיסוי ההוצאות התפעוליות של יעילה לערב את הקהילה המקומית בעבודה האגודה, האגודה. חשוב לדעת כי נכון להיום אין לאגודות סטודנטים אפשרות לקבל סעיף 46 המאפשר לתורם התרומה להזדכות במס עבור תרומתו, לכן יש ליידע את התורם מבעוד מועד על הסיטואציה או להעביר את התרומה דרך אגודת הידידים

)אם יש כזאת(.

תמיכה מעסקים ומחברות .3יש תקציבים כי לחברות עסקיות רבות ועסקים. חשוב לדעת הרחבת מעגלי התמיכה הקהילתית לתרומות של חברות המיועדים לסיוע לקהילה המקומית, וכי עסקים רבים שמחים לתמוך בארגונים, בייחוד באזור פעילותם. תרומה מעסקים

לעתים קרובות קשורה לפרויקט או אירוע מסוים.

מענקים מגופים ממשלתיים .4מענקים מגופים ממשלתיים יכולים לבוא ממקורות שונים, ביניהם:

y .מענקי תמיכות ממשרדי ממשלהy .מענקים מקרן העיזבונותy .מענקים מהרשויות המקומיותy .מענקים ממגוון של קרנות והקדשות ייעודיים הנמצאים תחת ניהולו של האפוטרופוס הכללי

דמי חבר .5דו”ח מלץ )פרק ח’ סעיף 6( קובע כי: “גביית תשלומים על בסיס וולונטרי, לרבות דמי חבר לאגודת הסטודנטים, תיעשה על פי הסכמים שייחתמו בין הנהלת אגודת הסטודנטים המקומית לבין הנהלת המוסד האקדמי. הוא הדין לגבי שירותי רווחה

ותשלומים נלווים אחרים”.

החלק המרכזי בתקציב האגודה מגיע בדרך כלל מגביית דמי החבר השנתיים מכל סטודנט. גובה דמי החבר השנתיים משתנה מאגודה לאגודה ונע בטווח שבין 100 ₪ ועד 360 ₪. חשוב לציין כי הסמכות לגבי קביעת גובה דמי החבר ועדכונם משנה לשנה נמצאת באופן בלעדי ביד אגודת הסטודנטים, ולמוסד )כישות משפטית נפרדת( לא צריכה להיות כל השפעה

בעניין.

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 39

ישירה”(. היעדר החיוב דרך מנגנון )“גביה גביית דמי החבר באמצעות המוסד ישנה חשיבות ראשונה במעלה להסדרת המוסד עלול להביא לביטול הרצון להירשם משום הטרחה הנדרשת מן הסטודנט. יש לציין כי במרבית אגודות הסטודנטים

)כ-85%( גובה המוסד את דמי החבר עבור האגודה, וזו מעבירה את התשלום בהסדר פעימות שנקבע מראש.

אגודה אשר לא הסדירה את גביית דמי החבר באמצעות המוסד מוזמנת לפנות להתאחדות לשם הסדרת הנושא מול הגורמים הממונים במוסד. נוסף על כך, הוכנה בהתאחדות הסטודנטים חוות דעת משפטית אשר מבארת ומפרטת את מהות ההסדר האוטומטי של הגביה ואת תוקפו החוקי והמשפטי לאור חוק העמותות )הדורש פעולה יזומה של הסטודנט

המבקש להצטרף לאגודה(.

הכנסות עצמיות .6אגודות רבות מציעות לסטודנטים מנעד רחב של שירותים ו/או מוצרים בתשלום, וכן עורכות אירועי תרבות חד-פעמיים

המזרימים לאגודה הכנסות שאין עליהן מגבלה.

)pro-bono-וin-kind ,”תרומות בעין )“שווה-ערך .7ההכנסות מכלל המקורות שהוזכרו לעיל יכולות להיות תרומות במזומן או “תרומות בעין”. על פי רוב, התרומות והתמיכות תרומה לקבל האגודה עשויה לעתים אך האגודה, והכנסה מפעילויות חבר דמי גם כמו במזומן, הן באגודה העיקריות

“שוות-ערך” )“ברטר”(.

תרומות בשווה-ערך הן אלה הכוללות טובין ושירותים שהאגודה הייתה צריכה לרכוש בכסף אלמלא קיבלה אותם כתרומה מובן וכו’(. בית דפוס ללא תשלום, פטור מתשלום שכירות למוסד האקדמי ב )ייעוץ אסטרטגי, הדפסת חומר פרסומי לאגודה את הצורך בהקצאת משאבים “חוסכות” כיוון שהן אינו מבוטל, אינן כספיות, כי שערכן של תרומות אלה, אף או הפרויקט כן, בבואנו להציג את סך המשאבים העומדים לרשות האגודה או שירות. על אותו מוצר כספיים לרכישת

צריכות גם ה”תרומות בעין” להירשם ולהיכלל בתקציב האגודה.

הטבלה הבאה מדגימה את הדרך שבה ניתן לתת ביטוי לתרומה בעין בתוך התקציב:

סכום בשקליםהוצאות

הוצאות תפעוליות

₪50,000 פרסום ליום הסטודנט

הכנסותתרומות בשווה-ערך:

₪45,000 בית דפוס "עמי" )הדפסת פוסטרים(₪5,000 בית דפוס "אדיב" )עיצוב גרפי(

₪0 יחס הוצאה/הכנסה נטו

שעות זאת, עם בתקציב. כלל בדרך נכללת אינה מקצועיים בלתי מתנדבים של עבודה בשעות שתרומה לציין חשוב התנדבות מקצועית של בעלי מקצוע בתחום התמחותם )עו”ד, רופאים, מעצבים גרפיים, פסיכולוגים וכד’( ניתנות בהחלט בגובה כסף שוות כתרומה זאת לציין שיש ייתכן בהתנדבות, עובד האגודה יו”ר שבו במקרה בעין”. כ”תרומה לכימות

המשכורת, אך זאת רק במקרה שבו ניתן בעבר שכר בגין משרה זו.

סיכוםלתקופות התקציב ותוכניות האגודה יחד מהווים תמונה תמציתית של והכנסות אשר הוצאות אוסף של הוא התקציב )שהיא בדרך כלל שנה(. עד כה בחנו את הסוגים השונים של ההוצאות, מכוח אדם ועד תפעול ועלויות פרויקטים, ולמדנו על מקורות הכנסה שונים. ממענקי קרנות ומשרדי ממשלה עד לדמי חברות ותרומות של שירותים - יש טווח רחב של אפשרויות וכל אגודה יכולה לפעול לאיזון תקציבי. איתור סעיפי ההוצאה הוא הצעד החשוב הראשון, אך הדיוק בחישוב הסכומים הוא קריטי לגבי הצלחת בנייתו של התקציב, ופרק זה הציג כמה שיטות לקביעת הסכומים הנכונים. עם קצת תכנון ומעט חישובים פשוטים יהפוך התקציב למכשיר חשוב ושימושי עבור האגודה, כשהוא עתיר מקורות הכנסה וסעיפי

הוצאה שונים ומגוונים.

40 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

ניהול תקציבחשיבותה של בקרת התקציב .1

של הכנתו לכן, לתכנית. אינם מתנהלים תמיד בהתאם דברים ולמרבה הצער תכנית, הנו לעיל, התקציב כפי שהוזכר בחינה בעזרת פעיל. באופן התקציב את ולנהל לבקר לבדוק, גם חשוב הכספי. בתהליך האחרון הצעד איננה תקציב ניתן להעריך אם תקופתית של תוצאות הפעילות מנקודת מבט פיננסית, והשוואה של תוצאות אלו לתכנית המקורית, האגודה נמצאת בדרך הנכונה, והאם דרושים שינויים )קטנים או יסודיים יותר( בהיקף הפרויקט או לחילופין, במאמצי גיוס

המשאבים הדרושים להשגת המטרות.

הדרך לבקרה תקציבית מתחילה עוד בשלב התכנון, כאשר המטרה הראשונה היא לבנות תקציב מאוזן בין עמודת ההכנסות לעמודת ההוצאות. ההוצאות יכולות להיות מכוסות רק על-ידי הכנסות הנוצרות באגודה ולכן חשוב לבחון את שני ההיבטים

הללו שבתקציב.

בהמשך, עם תחילת הפעילות השנתית, יש להשוות בין ההוצאות שתוקצבו בשלב התכנון להוצאות בפועל בתקופה נתונה )“דו”ח ניצול”(. השוואה כזו מאפשרת לראות באיזה קצב האגודה מוציאה את תקציבה ולהעריך האם התקציב המקורי הוא הגיוני. התקציב הוא תכנית, ורק על-ידי סקירה של ההוצאות בפועל, במיוחד ביחס לתקציב כפי שתוכנן, אפשר להעריך אם

התכנית צריכה לעבור שינוי או אם פעילות האגודה צריכה להתעדכן.

באופן כללי, כל הארגונים צריכים לנהל מעקב אחר פעילויותיהם הכספיות מדי רבעון ברבעון )אחת לשלושה חודשים(, ויש כאלה שיבחרו לבקר את ניצול התקציב על בסיס חודשי. ההחלטה באיזו תדירות יש לבצע את הבדיקה היא אישית, ומשפיעים עליה גורמים שונים, כולל גודל האגודה וגודל התקציב שלה, מספר הפעולות הכספיות והיקפן, נהלים המחייבים

את האגודה על פי התקנון ומשך הזמן הנחוץ לביצוע בדיקה יסודית. ראה להלן הסבר “תקציב מול הוצאות בפועל”:

הכנסות לעומת הוצאות )ודו”ח ביצוע( .2y התקציב הראשון הוא “התקציב המאושר” ובו כל תכניות העבודה של האגודה. זהו התקציב שהוכן על-ידי האגודה, הוצג

לחברי ההנהלה ו/או האסיפה הכללית ואושר על ידם. בעת אישור התקציב לא היו כל מקורות ההכנסה מובטחים, ולכן ביצוע ההוצאות הותנה בהבטחת מימון מלא. על מנת לפקח על היחס בין שני צדי התקציב, יש להכין תקציב נוסף.

y התקציב השני הוא “תקציב הביצוע”. תקציב הביצוע מבוסס רק על ההכנסות המובטחות, ואילו ההוצאות מותאמותמחדש לרמת ההכנסות. על-ידי התאמת ההוצאות באופן זה, מבטיחים שהאגודה לא תוציא כספים שאין ברשותה.

לדוגמה:

"תקציב ביצוע""תקציב מאושר"הוצאות ב- ₪ הוצאות ב- ₪

70,000כוח אדם 100,000כוח אדם 12,000דמי שכירות ושירותים12,000דמי שכירות ושירותים

20,000עלויות תפעול20,000עלויות תפעול38,000פרויקט חינוכי68,000פרויקט חינוכי

₪ 140,000 סה"כ₪ 200,000 סה"כהכנסות ב- ₪ הכנסות ב- ₪

25,000אנשים פרטיים25,000אנשים פרטיים25,000מקורות ממשלתיים25,000מקורות ממשלתיים

10,000המגזר העסקי10,000המגזר העסקי75,000קרן א' )מובטח(75,000קרן א' )מובטח(קרן ב' )מבוקש(60,000קרן ב' )מבוקש(

5,000שווה-ערך5,000שווה-ערך₪ 140,000 סה"כ₪ 200,000 סה"כ

“תקציב ביצוע” כמו זה מסייע לוודא שהארגון לא יוציא 60,000 ₪ שאינם מובטחים.

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 41

בהכנת “תקציב ביצוע” בדוגמה שלפנינו, ה”תקציב המאושר” השתנה משום שיש להפחית את ההכנסות מקרן ב’, שהם כספים שהאגודה ביקשה מהקרן אך אינם מובטחים עדיין. על-ידי הקטנת ההכנסות המובטחות ב - 60,000 ₪ האגודה צריכה להקטין גם את ההוצאות באותו סכום כדי לאזן את התקציב. בדוגמה זו אפשר לאזן את התקציב על-ידי צמצום כוח

האדם )30,000 ₪( והפחתת תקציב הפרויקט החינוכי ב - 30,000 ₪ נוספים.

איך מגשרים על הפער בין התקציב המאושר לתקציב הביצוע? לאגודה צריכות להיות תכניות כיצד ליישם שינויים בשלבים, ככל שההכנסות יובטחו. דוגמה זו היא פשטנית למדי כי רק סעיף אחד בתקציב הוא בלתי ידוע. לכן, כשהוא יאושר, האגודה

תגייס עובד שלישי ותגדיל את תקציב הפרויקט החינוכי, כך שיתאים לתכנון המקורי שלו.

בארגונים מורכבים יותר, או אלה שהם פחות בטוחים בנוגע למקורות ההכנסה שלהם, יש לבנות “תקציב הדרגתי”, המראה שלב אחר שלב שינויים שיחולו בתקציב ההוצאות כאשר מקורות הכנסה נוספים יהיו בטוחים. למשל, אגודה עשויה להחליט

כך:

X כשנקבל אז...מענק ממשלתי אושר מוקדם מהצפוי

בהשוואה לשנה שעברה נגייס 50 מלגאים נוספים לפרויקט

"מיצוי זכויות ניצולי שואה"התקבל מענק בגובה $1,000 מקרן הידידים נרכוש שני מחשבים נוספים למשרדי האגודה

מובטח מענק מחברת אלכוהול כחסות לאירוע נגדיל את "ליין אפ" האמנים באמן נוסף תרומות פרטיות נתקבלו בסכום הגבוה ב- 5,000 ₪

ממה שהוערך בתקציב המאושרנערוך ערב הוקרה נוסף לחיילי המילואים

יש לזכור כי תקציב צריך להיות כלי ניהולי ולשמש להבהרת סדר העדיפויות של האגודה וצרכי המימון שלה, ולא רק מסמך המשמש את מחלקת פיתוח המשאבים או את הנהלת החשבונות. לשם כך, בנייתו מחייבת התייעצות מחודשת עם רכזי

הפרויקטים, אנשי השטח, וכמובן עם חברי הועד המנהל.הכנת דו”חות ניצול היא תהליך דו-שלבי. הצעד הראשון הוא איסוף הנתונים לגבי ההוצאות בפועל לתקופת הדו”ח. הצעד השני הוא סקירה וניתוח של התוצאות והשוואתם לסכומים המתוקצבים ולמידע רלוונטי אחר, כמו הפעילות בחודש החולף או נתוני שנה קודמת. כשבוחנים את ההוצאות עדיף להשוותן להוצאות כפי שתומחרו בתקציב הביצוע, כיוון שמספרים אלה מייצגים את ההכנסות האמתיות העומדות לרשות האגודה. אם כל מקורות המימון בתקציב המאושר מובטחים, ואין

צורך בתקציב ביצוע, אזי אפשר לבחון את ההוצאות מול התקציב המאושר.הדו”ח הבא הוא דוגמה לדו”ח הבוחן את ניצול ההוצאות בפועל מול התקציב ומדגים את התוצאות השונות המתקבלות כשעובדים עם “התקציב המאושר” או כשעובדים עם “תקציב הביצוע” לשם בדיקת ההוצאות בפועל. עבודה מול התקציב

המאושר בלבד:

ניצול בפועל רבעון הקצאה לרבעון 1תקציב שנתיקטגוריהראשון

יתרות לשימוש עתידי

25,0000 ₪ 25,000 100,000₪ ₪שכר600 ₪ 2,400 ₪ 3,000 12,000₪ ₪שכירות

1,000 ₪ 4,000 ₪ 5,000 20,000₪ ₪עלויות תפעול3,400 ₪ 13,600 ₪ 17,000 68,000₪ ₪תכנית מנהיגות

5,000 ₪ 45,000 ₪ 50,000 200,000₪ ₪סה"כ

עבודה גם מול תקציב הביצוע:

ניצול בפועל רבעון הקצאה לרבעון 1תקציב שנתיקטגוריהראשון

יתרות לשימוש עתידי

7,500- 25,000₪ ₪ 17,500 70,000₪ ₪שכר600 ₪ 2,400 ₪ 3,000 12,000₪ ₪שכירות

1,000 ₪ 4,000 ₪ 5,000 20,000₪ ₪עלויות תפעול4,100- ₪ 13,600 ₪ 9,500 38,000₪ ₪תכנית מנהיגות

10,000- ₪ 45,000 ₪ 35,000 140,000₪ ₪סה"כ

42 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

בדוגמה לעיל, נניח שברבעון הראשון היו לאגודה הוצאות בגובה של 45,000 ₪. אם היו מכינים דו”ח השוואתי תוך שימוש בתקציב המאושר בלבד )כמו בדוגמה הראשונה(, היה מתקבל עודף של 5,000 ₪ לרבעון. אולם, אם אותו דו”ח היה נערך )נאמר זו, התקציב בפועל פחת )כמו בדוגמה השנייה(, התמונה הייתה קצת שונה. בדוגמה בהשוואה לתקציב הביצוע וההנחה כי יתקבלו מענקים מקרנות לא התממשה(, אך האגודה המשיכה להוציא כסף ברבעון הראשון על בסיס התקציב

שאושר בתחילת השנה, מבלי להביא בחשבון את השינויים המתחייבים שיש לעשות.

הנה כי כן, על-ידי הכנת דו”ח ניצול המשווה את הסטייה בין ההוצאות שבוצעו לבין תקציב הביצוע, יכולים חברי האגודה לראות את ההשפעה שיש להחלטות אלה על התקציב על המצב הכספי של האגודה.

שני התרחישים מציגים תמונה שונה מאוד של חוסנה הכלכלי של האגודה, ובכל אחד מהם מתבקשת פעולה שונה מצד הנהלתה. מאחר שדו”חות אלו יהוו את הבסיס להחלטות הפיננסיות שישפיעו על האגודה - הכנה דייקנית של התקציב היא חיונית. הדו”חות המוצגים לעיל מהווים רק שתי דוגמאות של השוואה וניתוח שעשויים לסייע לאגודה להבין טוב יותר את

פעילויותיה במימון הפיננסי.

סיכוםלאחר הכנת דו”חות שונים אלה, חיוני שהנהגת האגודה תבחן את הנתונים ותנתח את משמעויותיהם. התקציב הוא כלי שנועד לאפשר לאגודה לנווט את פעולותיה לאורך השנה. ניתוח התקציב הוא הכלי שבאמצעותו אפשר להבחין בשינויים שעומדים להתרחש ולשנות מהלכים בעוד מועד - לנצל הזדמנויות ולהימנע מהסתבכויות מסוכנות. ניתוח פיננסי אינו דבר של מה בכך ונדרשת עבודה מאומצת כדי לעשותו נכון, אולם זוהי השקעה הכרחית לכל אגודה המתכוונת ברצינות להשיג

את מטרותיה.

הקצאת התקציב להוצאות המנהליותבשעה שיותר ויותר תורמים נוטים לממן פרויקטים ולא פעולות ארגוניות, אגודות רבות נתקלות בקשיים לממן את העלויות התפעוליות שלהן )“הוצאות כלליות”(, שהן למעשה ליבת קיומו של כל ארגון. בשל כך נוצרו דרכים חדשות להציג את ביתר שלהם העלויות את בוחנות אגודות גיסא, מחד וחסרונות. יתרונות יש אלו הצגה לשיטות הארגוניות. הפעולות זו עשויה להוביל דקדקנות, מזהות כמה עולה להפעיל פרויקט וכמה עולה לשמור את עצם הארגון פעיל. דרך חשיבה להתייעלות, הימנעות מעלויות מיותרות והקמת מסגרת להערכת פעילות האגודה גם מנקודת מבט פיננסית. מאידך גיסא,

אגודות רבות מוצאות עצמן במצב שבו הן צריכות “להצדיק” את העלויות המנהליות שלהן.

עלויות מנהליות הן עלויות חיוניות לכל אגודה. שכר דירה, מחשוב, ציוד משרדי, תקשורת )טלפון, פקס ואינטרנט(, שיווק וכיוצ”ב הן כולן הוצאות חיוניות לקיום הארגוני התקין. עלויות אלו וגם אחרות רשומות בפירוט בתקציב האגודה. הרמה הנוספת והעמוקה יותר של ההוצאות הארגוניות היא ההוצאות על הפרויקטים. אי-אפשר לנתק את הפרויקטים והאגודה זה מזה. בלי הפעלת פרויקטים אין לאגודה סיבה להתקיים, אך ללא הפונקציות שממלא המנגנון המנהלי לא יוכלו הפרויקטים

להצליח. על כן, עלויות מנהליות כלשהן חייבות להתלוות לעלויות הביצוע הישירות של הפרויקטים.

והכללתם מנהליות עלויות לצורך הפרויקט: הקצאת משאבים שינוי במבנה תקציב הראות מחייב בנקודת הזה השינוי בתקציבי הפרויקטים השונים משקפת את העלות המלאה של כל פרויקט, כאילו היה ארגון בפני עצמו ולא חלק ממערכת גדולה יותר. עלויות מנהליות אלה מכונות לעתים גם “עלויות עקיפות”, כלומר הן עלויות לגיטימיות, אך נובעות באופן בלתי

ישיר )כלומר, מהקצאת עלויות ממקורות אחרים, כביכול(.

בסיס ההקצאה )“העמסות”( .1מאחר שחלוקת תקציב ההוצאות נועדה להבהיר את התמונה הכספית ולתת מושג ברור יותר לגבי העלויות האמתיות של הפרויקט, חשוב לעשות זאת באופן המדויק ביותר. ישנן כמה שיטות, וחשוב לבחור את זו המתארת באופן המדויק ביותר את האגודה ואת הוצאותיה. בלי כל קשר לשיטה שתיבחר, חשוב ביותר לתעד את הנחות היסוד שהנחו את התהליך, וזאת כדי שיהיה אפשר לשחזר אותן ולברר אותן בעתיד. אם בוחנים את תהליך הקצאת התקציב פעם בשנה, התיעוד עוזר לרענן

את הזיכרון לקראת השנה הבאה.

הקצאתה של הוצאה אחת לכמה “אזורי פעילות” כרוכה בחלוקה של מספר שלם לחלקים רבים. השאלה שנשאלת היא מה צריך להיות יחס החלוקה? שיטה פשוטה להקצאה של כלל העלויות בין הפרויקטים מחלקת את העלויות העקיפות

על בסיס הנחות הגיוניות, כך שמתקבל יחס )באחוזים( המשמש לחלוקת העלויות העקיפות לכל הפרויקטים בהתאמה.

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 43

ישנם שני סוגים של עלויות שיש ל”העמיס”, עלויות כוח אדם ועלויות תפעול. הקצאת עלויות כוח אדם היא קלה יחסים, מאחר שמעריכים באיזה פרויקט משקיע כל עובד את זמנו. הקצאת עלויות התפעול העקיפות דורשת קצת יותר חישובים. יש כמה בסיסי חלוקה אפשריים )ראו רשימה להלן( וכל בסיס נותן יחס אחר. לכן, חשוב למצוא את השיטה השימושית

לאגודה שלכם.

שיטות הקצאה - ניתן להשתמש במספר שיטות שיפורטו להלן: .2א. חלוקה על פי כ”א ושכר.

ב. חלוקה על פי עלויות ישירות של הפרויקט.

ג. תקורה - חלוקה פשוטה על פי אחוזים )7% - 15%(.

“העמסת” עלויות כוח אדם ושכרבאגודה המבצעת שלושה פרויקטים, יו”ר האגודה עשוי להשקיע 20% מזמנו בפרויקט א’, 30% בפרויקט ב’, 15% בפרויקט ג’ ויתרת 35% מן הזמן באופן כללי באגודה. לכל עובד שמועסק באגודה, ולא רק בפרויקט מסוים, ערכו אומדן כזה והקצו

את התקציב בהתאם. לדוגמה:

כלליפרויקט ג׳פרויקט ב׳פרויקט א׳שכרכ"אסכום )₪(%סכום )₪(%סכום )₪(%סכום )₪(%

5,00020%1,00030%1,50015%75035%1,750יו"ר 3,00050%1,50010%30015%45025%750מנכ"ל

1,50010%1500%065%97525%375רמ"ד

4,5000%010%45020%90070%3,150מזכירה6,025 3,075₪ 2,250₪ 2,650₪ 14,000₪ ₪סה"כ

על-ידי הקצאת תקציבי שכר באופן ישיר, אפשר לקבוע במהירות מהן עלויות כוח האדם בכל תחום פעילות של האגודה. הצעד הבא הוא להקצות תקציבים לעלויות מנהליות על פי היחס המתאים.

“העמסת” עלויות מנהליותהצעד הבא הוא להשתמש במידע שלעיל לחישוב האחוזים ששימשו לחלוקת העלויות התפעוליות בהתאמה. למעשה אנו

שואלים את השאלות הבאות:y ?’איזה אחוז מתוך תקציב השכר מנוצל על-ידי פרויקט א’ ב’ ו-גy ?’איזה אחוז מתוך שעות העבודה של הצוות מושקעים בפרויקט א’, ב’ ו-ג

כלליפרויקט ג׳פרויקט ב׳פרויקט א׳שכרכ"אסכום )₪(%סכום )₪(%סכום )₪(%סכום )₪(%

5,00020%1,00030%1,50015%75035%1,750יו"ר 3,00050%1,50010%30015%45025%750מנכ"ל

1,50010%1500%065%97525%375רמ"ד

4,5000%010%45020%90070%3,150מזכירה6,025 3,075₪ 2,250₪ 2,650₪ 14,000₪ ₪סה"כ

44 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

נשתמש בפרויקט א’ לדוגמה:מהנתונים שלמעלה אנו רואים שבפרויקט א’ הוצאות השכר הן 2,650 ₪ לחודש בשעה שעלות השכר לארגון כולו היא

14,000 ₪ לחודש, כלומר כ- 19% מסך העלות הכוללת. לאחר שחישבנו את חלקם של כל אחד מהפרויקטים באחוזים )שלב 2(, אפשר להשתמש בנתונים אלו בכדי להקצות את העלויות. שיטת הקצאה זו )עלויות על-פי הוצאות השכר( מניחה שההוצאות המנהליות יחולקו לפי אותו יחס של עלויות השכר של העובדים באגודה. שיטה זו מניחה שעלות השכר של כל עובד היא מרכיב חשוב, ומניחה שמשרות בעלות שכר

גבוה יותר מניבות כמות גדולה יותר או איכות גבוהה יותר של עבודה, ולכן צורכת חלק גדול יותר מהעלויות המנהליות.הטבלה הבאה מראה איך מתבצעת ההקצאה של הוצאות תפעוליות:

בסיס ה”העמסה” = הוצאות השכר

סה"ככלליפרויקט ג׳פרויקט ב׳פרויקט א׳19%סה"כ הוצאות/ אחוז הקצאה

₪ 2,65016%

₪ 2,250 22%

₪ 3,075 43%

₪ 6,025100%

₪ 14,000שירותים חיצוניים

)שנתי(₪ 5,000 ₪ 950 ₪ 800 ₪ 1,100 ₪ 2,150₪ 5,000

עלויות תפעול )שנתי(

₪ 30,000 ₪ 5,700 ₪ 4,800 ₪ 6,600 ₪ 12,900₪ 30,0000

49,000 21,075₪ ₪ 10,775 ₪ 7,850 ₪ 9,300 ₪ סך התקציב שהוקצה

הקצאה על פי עלויות ישירותנוסף על כך, להקצאת תקציב להוצאות עקיפות על פי כוח אדם, אפשר להשתמש בעלויות הישירות של הפרויקט כבסיס

להקצאה. הצעדים זהים לאלה שבשיטת ההקצאה על פי כוח אדם, שפורטה לעיל.

שלב ראשון: חישוב האחוזים על פי השימושחישוב אחוזי השימוש של כל פרויקט מכל ההוצאות הארגוניות נעשה באותו אופן: לפרויקט א’ למשל יש הוצאות ישירות

בסך 26,200 ₪. כדי לחשב את האחוז מתוך הסכום הכולל של התקציב הארגוני נשתמש במשוואה:X = 26,200/100,500

X = 26%

סה"ככלליפרויקט ג׳פרויקט ב׳פרויקט א׳תיאור6,2007,2008,8505,75028,000כוח אדם

20,00035,00017,500072,500עלויות הפרויקט26,20042,20026,3505,750100,500סה"כ עלויות ישירות

26%42%26%6%100%באחוזים

שלב שני: הקצאת ההוצאותאת העלויות לפרויקט יש לחשב על פי האחוז שהוא מהווה מסך כל סעיף העלות של האגודה, כך למשל: 26% של עלויות השירותים החיצוניים בסך 7,000 ₪ הנם 0.26X7,000( ₪ 1,825( ואלו ההוצאות העקיפות שיועמסו על פרויקט א’ מתוך

העלות הכוללת של השירותים החיצוניים.

סה"ככלליפרויקט ג׳פרויקט ב׳פרויקט א׳26%42%26%6%100%סה"כ הוצאות/ אחוז הקצאה

7,0001,8252,9391,8354007,000 ₪שירותים חיצוניים30,0007,82112,5977,8661,71630,000 ₪הוצאות תפעול

9,64615,5369,7012,11737,000סה"כ עלויות תפעול

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 45

תקצוב על פי אחוזים קבועים )“תקורה”(לעתים אין לאגודות הזמן הדרוש להשלמת החישובים המפורטים שלעיל ולהקצאת תקציבים שיטתית לפרויקטים שלהן, אך ההוצאות האדמיניסטרטיביות חיוניות להצלחת כל הפרויקטים והתכניות של האגודה ויש לתת להן ביטוי בכל תקציבי

הפרויקטים. הבנה זו הובילה לשיטה נוספת של “העמסה”.

שיטה זו לייחוס עלויות מנהליות עקיפות לפרויקט היא צירוף אחוז קבוע של “תקורה” )overhead( לכל פרויקט. שיטה זו אינה מדויקת, מאחר שאין יחס ברור בין הקצאת הסכומים לפעילויות הכוללות של האגודה, ולכן אינה מומלצת בעדיפות ראשונה אלא בלית בררה. אם אגודה בוחרת להשתמש בשיטת האחוזים הקבועים, היא מתוארת להלן, ומבוצעת על-ידי

בחירת ערך אחוזי קבוע, הכפלת ההוצאות הישירות באותו גורם, והוספתו לתקציב.

להכיר מנכונותם או התורמים מתכתיבי בעיקר ונובע 15% - 7% הוא זו בשיטה תקורה אחוזי לחישוב המקובל הערך בהוצאות אלו. בהחלט ייתכן שבסעיף זה או אחר לא יכסו סכומים שחושבו כך את העלות הריאלית )למשל של טלפונים או נסיעות לצורכי הפרויקט הספציפי(. הטבלה הבאה נותנת מושג כללי על הסכומים המתקבלים מתוספת הקצאה של

10% ו- 15%.

פרויקט ג׳פרויקט ב׳פרויקט א׳תיאור ההוצאה8,850 7,200₪ 6,200₪ ₪כוח אדם

17,500 ₪ 35,000 ₪ 20,000 ₪ עלויות הפרויקט26,350 ₪ 42,200 ₪ 26,200 ₪ סה"כ עלויות ישירות10%10%10%אחוז תקורה ניהולית

2,635 4,220₪ 2,620₪ ₪תוספת עלויות מנהליות

סיכוםחלוקת העלויות המנהליות באופן יחסי על פני כל התכנים והפרויקטים של האגודה היא משימה חיונית ומורכבת כאחד. בשל מורכבותה, אגודות רבות אינן נותנות לה די תשומת לב ואינן נוקטות בצעד זה במהלך הכנת התקציב. אולם, כאשר בוחנים את האגודה ואת הפרויקטים שלה מבחוץ )למשל על-ידי גוף מממן(, הקצאת משאבים זו לתקציבים הפרויקטאליים היא חשובה במיוחד. כדי לחזק את מצבה הכספי של האגודה, כדאי להשקיע זמן ומאמץ בעניין הזה, ולהבין מדוע וכיצד

להקצות משאבים להוצאות עקיפות, לערוך ניסיונות, לדון בשיטות השונות ולהפיק ערך מזווית ראיה זו.

5. מבנה אגודות סטודנטיםבמידה רבה ניתן לומר כי אגודת סטודנטים איננה ארגון ככל הארגונים הקיימים בשוק ובחברה. התחלופה המהירה של בעלי התפקידים, קהל היעד הרחב - הסטודנטים, שמתחלף כל מספר שנים והבחירות שמתקיימות ברוב האגודות אחת

לשנה הופכות את אגודות הסטודנטים לגוף דינאמי המתנהל במהירות שאיננה מאפיינת את מרבית הארגונים.מעבר למאפיינים הייחודיים שמבדילים בין אגודות הסטודנטים לארגונים אחרים, קיימים בין האגודות גם מספר מאפיינים משותפים אשר הופכים אותם לבעלי מכנה משותף רחב. להלן נתאר כיצד מתבטאים מכנים משותפים אלו הן בפן הארגוני-

מקצועי של האגודות הן בפן הפוליטי שלהן.

מבנה ארגוני של אגודות סטודנטיםחלוקה באמצעות הפנימית פעילותן את מחלקות הסטודנטים אגודות רבים, לארגונים דומה המקצועי, הפן מבחינת של רחב ציבור מייצגות שהאגודות העובדה הוא הסטודנטים אגודות לכל ביותר המשותף שהמאפיין כיוון למחלקות. סטודנטים, תפקידן של רוב המחלקות אלו הוא לספק שירותים שונים לציבור הסטודנטים הלומד במוסד האקדמי שבו

נמצאת האגודה. להלן נתאר מספר מחלקות הקיימות במרבית אגודות הסטודנטים ואת תפקידה של כל מחלקה.

אקדמיהאחד התפקידים הבולטים ביותר של אגודת הסטודנטים הוא סיוע בקשר של הסטודנטים מול המוסד האקדמי. פעמים רבות סטודנטים נזקקים לייעוץ אקדמי בנוגע לבחינות, כתיבת עבודות ובבקשת פתרון לבעיה שנוצרה בין מרצה לסטודנט.

אגודות הסטודנטים לקחו על עצמן את תפקיד הייעוץ, הסיוע וההכוונה האקדמית בהתאם לתקנון המוסד.

46 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

חשוב לחזור לכרך השני לאוגדן ולוודא כי מלבד ידיעת התקנון של המוסד האקדמי, המחלקה האקדמית מכירה ויודעת גם את הכללים והחוקים הארציים הנוגעים לסטודנטים, כמו חוק הסטודנט, סיוע לסטודנטים בעלי מוגבלויות וכו’. באותה המידה חשוב גם לוודא כי התקנון של המוסד האקדמי תואם את החוקים הארציים, ובמידה שלא כך הדבר, יש לעדכן התאחדות של האקדמית במחלקה להיעזר גם הצורך ובמידת הארציים ולכללים לחוקים בהתאם המוסד תקנון את

הסטודנטים.

רווחהבמוסדות אקדמיים רבים מאוד לצד הפקולטות ובנייני הלימוד ישנן גם קפיטריות, חניות לכלי רכב מחוץ למוסד ומכונות צילום בתוך הספריות. כל אלו גובות מציבור הסטודנטים תשלום עבור מזון, שתייה, השארת הרכב או צילום והדפסות. אחד

מתפקידיה הרבים של אגודת הסטודנטים הוא לדאוג שהמחירים שנגבים מהסטודנטים הוגנים.פעמים רבות מופעל עסק פרטי או חברה מסחרית. לצורך כך נחתם בין המוסד האקדמי לעסק או לחברה חוזה שמעגן בתוכו את פרטי העסקה בין הצדדים. האגודה צריכה לשמש משקיף שמוודא שההסכמים אינם נוגדים את האינטרסים של הסטודנטים ואינם פוגעים בזכויותיהם. פעילויות אלו נעשות לרוב על-ידי מחלקת רווחה שדואגת לרווחת הסטודנטים

במוסד.רווחה הם הקמת חדרי הנקה לאימהות צעירות הלומדות נוספים שיכולים להיות תחת אחריותה של מחלקת תחומים במוסד, דאגה כי המוסד נגיש לנכים לרבות כל הכניסות, היציאות, בנייני הלימוד, הספריות והקפיטריות המצויות בו ואף

הקמת מועדוני סטודנטים ברחבי המוסד האקדמי.

פרסום והסברהכאמור, מדי שנה בשנה מתחילים ללמוד במוסד האקדמי מאות אם לא אלפי סטודנטים חדשים, ובאותה נשימה גם מאות או אלפי סטודנטים מסיימים את לימודיהם וממשיכים הלאה. לכן, יש לתחזק את הקשר מול ציבור הסטודנטים ולרענן אותו

עם תחילת השנה, ולהזכיר כי אגודת הסטודנטים תסייע להם בכל אשר יחפצו במהלך השנה.מחלקות ההסברה והפרסום באגודות סטודנטים רבות מחזיקות עמוד פייסבוק שמשמש את האגודה לשמירת קשר רציף עם הסטודנטים, כמו כן, אגודות רבות שולחות לסטודנטים דואר אלקטרוני כדי לעדכן על הנעשה באותה התקופה. לעתים

מעסיקות האגודות בעל תפקיד שאמון על עיצוב גרפי כדי להכין פוסטרים לאירועים שונים שמפיקה האגודה.

מעורבות חברתיתניסיון רבות פעמים לחברה. הסטודנטים בין לרתום המתמיד הניסיון הוא האגודות לכל המשותף ובולט נוסף מאפיין זה מתבטא בשיתוף פעולה של האגודה עם ארגונים חברתיים )עמותות, עיריות וכד’( אשר הסטודנטים מתנדבים בהם תמורת מלגה. אף יותר מכך, במקרים רבים אגודות הסטודנטים פועלות על מנת לעודד בקרב הסטודנטים את המעורבות החברתית באמצעות פרויקטים חברתיים שהוקמו בשיתוף של האגודה והמוסד האקדמי, או באמצעות שיתוף פעולה של

האגודה עם גופים חברתיים שונים.

תרבותנוסף על דאגה לרווחת הסטודנטים, לייעוץ אקדמי ולמעורבות חברתית, אגודות הסטודנטים פועלות כדי לספק שירותים תרבותיים שונים עבור הסטודנטים. פעילויות התרבות מגוונות, כיוון שכל אגודה פועלת לספק תרבות לסטודנטים הלומדים במוסד בהתאם לאופיים הייחודי. מהמשותפים לפעילויות התרבות שמספקות האגודות הם: יום הסטודנט, מסיבות פתיחת

שנה, מסיבת סוף שנה, הופעות, הצגות, טיולים, כנסים ואירועי העשרה שיתקיימו עבור הסטודנטים לצד לימודיהם.

שירותים נוספיםלצד כל השירותים המסופקים על-ידי האגודות, אשר תוארו לעיל, ישנם שירותים נוספים הקיימים באגודות לטובת ציבור

הסטודנטים.y .ייעוץ משפטיy .סיוע לדיירים המתגוררים במעונות

כרך ג’ - לנהל אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 47

לסיכוםהשירותים הוצגו בהתאם לסדר חשיבות יחסי. כלומר, בראש ובראשונה חשוב לאגודת סטודנטים לספק לציבור הסטודנטים לציבור הסטודנטים באמצעות מערך מסודר של להנגיש יש הללו שונים. את השירותים רווחה ופתרונות ייעוץ אקדמי פרסום והסברה, ולאחר כל זאת, ובמידת האפשר, יש לספק לסטודנטים גם שירותי תרבות ולעודד אותם לעסוק בפעילות

חברתית.

במידת האפשר, יש לספק את כל אלו במקביל באמצעות מחלקות שונות אשר יתקיימו זו לצד זו וישמשו כתובת עבור ציבור הסטודנטים בהתאם לצרכיו השונים.

6. מנהיגותלאורך ההיסטוריה, בישראל ובמדינות נוספות בעולם, שימשו אגודות סטודנטים סמן מוסרי ואור לרבים שחיפשו מנהיגים.

מרוצת השנים השפיעו סטודנטים על סדר העדיפויות החברתי והכלכלי ועיצבו את החברה באופנים רבים.

אתם ואתן, מנהיגי ומנהיגות הסטודנטים בישראל, ברשותכם כלים רבים כדי להעניק לסטודנטים הלומדים במוסד שלכם שופר ומקום להנהיג ולהוביל. אגודות רבות פותחות קורסי מנהיגות לסטודנטים שמחפשים מקום להשפיע. אגודות אחרות

פועלות להעצמת נשים, לאיגוד עובדים או להפעלת תכניות בשיתוף ילדים ונוער מאוכלוסיות מוחלשות.

באמצעות המסגרות הללו, לא רק שאתם כאגודות סטודנטים משפיעים לטובה על המציאות הקיימת, אלא אתם מעניקים מקום ומרחב לסטודנטים לבוא ולטול חלק.

לצד המקום הניהולי בתפקידכם אל תשכחו כי הוא מנהיגותי מהשורה הראשונה. אפשרויות רבות ומגוונות מונחות על פתחכם למימוש הפוטנציאל המנהיגותי הטמון הן בכם באופן אישי הן באגודת הסטודנטים כגוף היסטורי שהיה אחראי

לשינויים רבים לאורך ההיסטוריה.

7. למען הדורות הבאיםאחד המאפיינים הבולטים באגודות הסטודנטים הוא התחלופה המהירה של כוח האדם. למאפיין הזה ניתן למנות יתרונות וחסרונות. בצד היתרונות, אפשר לתאר את אגודות הסטודנטים כגוף דינאמי, מלא רעיונות חדשניים בעקבות כוח האדם

הצעיר שפוקד את התפקידים באגודה כל שנה או שנתיים.

החיסרון המשמעותי לתדירות הגבוהה שבה מתחלף כוח האדם, הוא חוסר שימור הידע הארגוני, טעויות שחוזרות ונשנות יש השפעה מהותית על הארגון כפי זה והעבר של הארגון. לחיסרון יכולת לעקוב אחר ההיסטוריה וחוסר משנה לשנה המחסור בשל העמותות מרשם תקין ניהול אישור לקבל יכולות לא סטודנטים אגודות כאשר המשפטי, בכרך שנראה

בזיכרון ארגוני וברצף אדמיניסטרטיבי.

כדי להתגבר על מכשול זה יש להקפיד על מספר דברים שיסייעו לאגודה כארגון וכגוף משפטי )עמותה( לאורך הדרך: יש להקפיד ברישום פרוטוקולים, יש להכין תיקי חפיפה מסודרים לכל תפקיד ויש לוודא שקיימת בארגון מערכת מסודרת ודאגה בצורה מסודרת וספרייה מסודרת, שמירת המסמכים במחשב )באמצעות קלסרים ארגוני וזיכרון ידע לשימור

לגיבוי הולם וליידוע הבאים בתפקיד על מיקומם והימצאם של מסמכים אלו.

8. קשר בין אגודת הסטודנטים לסגלי המרציםבמרבית המוסדות האקדמיים ישנם שלושה ארגוני סגל; ארגון הסגל הבכיר שכולל את המרצים הקבועים והוותיקים, ארגון הסגל הזוטר שכולל בתוכו את המתרגלים )שרבים מהם סטודנטים בעצמם( ואת המורים מן החוץ וארגון הסגל המנהלי שתחתיו מאוגדים עובדי המנהלה של המוסד. מטרת ארגוני הסגל היא לשמור על תנאי ההעסקה של העובדים ולייצג את

האינטרסים שלהם אל מול המוסד.

48 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

מיפוי ארגוני הסגל הבולטים כיוםארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות:

מתאם בפורום חברים הארגונים מההסתדרות(. שמנותקת המורים להסתדרות )בדומה היסטורי עצמאי עובדים גוף שעובד מול המל"ג ומשרד האוצר והעומד בראשו נכון להיום הוא פרופסור ניר שביב מהאוניברסיטה העברית.

ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות:ומשרד האוצר. מול המל"ג בפורום שעובד לארגוני הסגל הבכיר מאוגדים בדומה באוניברסיטאות הזוטר ארגוני הסגל העומדת בראשו נכון להיום היא ד"ר אסתר סרוק מהאוניברסיטה העברית. בשנים האחרונות ארגוני הסגל הזוטר בטכניון

בחיפה ובבר אילן לא משייכים את עצמם באופן מלא לפורום ונחשבים ארגונים "מתנדנדים".

ארגוני הסגל במכללות:בשנים האחרונות ארגוני הסגלים במכללות מתחילים להיווצר, ומתאגדים תחת ארגוני עובדים )לרוב דרך "כח לעובדים"(. הארגונים מתחילים להילחם על שיפור התנאים שלהם וניתן לראות מספר דוגמאות מהזמן האחרון של מאבקים מעין אלו - ארגון הסגל הזוטר באקדמית ת"א-יפו וארגון הסגל הזוטר בשנקר ששניהם הסתיימו עם הבנות בין הסגל ובין המכללות לאחר שביתה שפגעה בסטודנטים. דוגמה בולטת נוספת היא מנחי האוניברסיטה הפתוחה שהתאגדו גם כן תחת ארגון

"כח לעובדים".

הסגלים במכללות לחינוך:יעבור לאחריות )נכון להיום ועד אשר ראשוני המוסדות מכיוון שהמכללות לחינוך נמצאות תחת אחריות משרד החינוך בין לגבי תנאי השכר הבנות הושג הסכם "הסתדרות המורים". לאחרונה עובדים תחת בוועדי ות"ת( הסגלים מאוגדים

הסתדרות המורים לבין משרד האוצר שתקף עד אמצע 2015. ישנה סבירות לחידוש המאבק לאחר פקיעת ההסכם.

מאבקי סגלובשביתות. בעיצומים מלווים רבות שפעמים מאבקים שלהם, השכר תנאי על למאבקים יוצאים הסגל ארגוני לעתים

במקרים אלה הסטודנטים בדרך כלל הם הראשונים שנפגעים בצורה כזו או אחרת וצריך להכיר ולהבין את התופעה הזו.

במקרים רבים הדרישות של ארגוני הסגל מהמוסד הן מוצדקות ואגודות הסטודנטים תומכות במאבק ברמה הרעיונות, אך כאשר הפגיעה בסטודנטים נמשכת לאורך זמן מתחילה להיווצר בעיה. הסטודנטים מתלוננים ובצדק שהם נפגעים ורוצים שהאגודה תעזור להם לסיים את השביתה ותצא נגד הפגיעה בהם. מצב זה שם את האגודה בין הפטיש לסדן ומופעלים עליה לחצים מכל הכיוונים. האגודה צריכה לבחור האם היא תומכת בסגל שאיתו היא מסכימה ברמה הרעיונית וצריכה להמשיך ולעבוד איתו גם אחרי השביתה ובין לפעול למען האינטרס המידי של הסטודנטים אותם היא מייצגת. לעתים גם

הנהלת המוסד נכנסת לתמונה ומפעילה לחץ על האגודה לכיוון מסוים.

בניית הקשר עם ארגוני הסגלכדאי לכל יו"ר אגודה נבחר ליצור קשר בעת היכנסו לתפקיד עם נציגי ארגוני הסגלים )הבכיר והזוטר( על מנת שתהיה היכרות בין האגודה ובין הארגונים ותהיה תקשורת רציפה ביניהם. כאשר יש קשר טוב בין האגודה ובין ארגונים אלו במקרים לאגודת הסטודנטים אפשרות ובכך תהיה נגד המוסד בעיצומים לפני שיצא עזרה לאגודה בבקשת יפנה רבים הארגון נגד בלי לצאת זאת וכל על מנת לצמצם את הפגיעה בסטודנטים ועל משכם על מועדם סוג העיצומים, על להשפיע המרצים ומבלי לפגוע במאבקם. בפגישה הראשונית ניתן גם להסביר לסגלים שהם יכולים לעבוד עם הסטודנטים במאבק על תנאי ההעסקה שלהם ולא רק להשתמש בהם כמנוף לחץ, במקרים רבים הסגלים אפילו לא חושבים על האופציה

להיעזר בסטודנטים ולא רואים באגודה כבעלת ברית.

המלצות לפעולה:צרו קשר עם כלל סגלי המרצים במוסד. 1בררו מהם תנאי ההעסקה הנוכחיים של הסגלים השונים, מתי נחתמו ההסכמים הקיבוציים הנוכחיים, מה הם . 2

מכילים ומתי הם אמורים לפוג. נסו לתאם פורום בו ישבו יחד נציגי כל הסגלים ונציג אגודת הסטודנטים. 3קבעו מועדים קבועים להתכנסות הפורום- כל חודשיים/ שלושה. 4

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 49

מה בכרך?משרד מתווה התקין, המנהל חוקי לאגודה, מוצעים תקנונים העמותות, חוק על והדרכה סקירה המשפטים לאגודות סטודנטים, התקשרות מול עובדים, חוקי מתן מלגות, התקשרויות חיצוניות מול

ספקים, תחרויות והגרלות במסגרת האגודה, אתרי אינטרנט ומאגרי מידע, תקנון בחירות ועוד.

הקדמה לכרךלא אחת, כמובילי אגודות סטודנטים, אנו נתקלים בסוגיות משפטיות שעלינו לתת עליהן את הדעת בעזרת ייעוץ משפטי. בשנים האחרונות התפתחו אגודות הסטודנטים והגיעו למעמד משפטי שזוכה להתייחסות פרטנית, כפי שנראה בהרחבה בהמשך. למעשה, אגודות הסטודנטים מתפקדות כגוף דו-מהותי, פרטי וציבורי כאחד. בכרך זה נתאר כיצד אגודה צריכה להן המיוחס המשפטי למעמד בהתאם סטודנטים אגודות של המשפטיים להיבטים ונתייחס מנהלית מבחינה לעמוד

כעמותות בעלות מעמד מיוחד.

אגודות בו. הכתוב את בחשבון ולהביא סופו, עד מתחילתו לקרוא בחום ממליצים אנו זה כרך את חמה: המלצה 7סטודנטים שונות נקלעו לאורך השנים לתביעות, משברים כספיים ומשפטיים כיוון שלא הכירו את ההיבטים המשפטיים

המיוחסים לאגודות סטודנטים. עשו שימוש בכרך זה לצורך ניווט משפטי נכון של האגודה.

לפיהם: לפעול רלוונטיים משפטיים מקורות שלושה ישנם סטודנטים כאגודת המתפקדת לעמותה ככלל, חוק העמותות )ותקנון העמותות(, כללי הניהול התקין של רשם העמותות ומתווה משרד המשפטים לאגודות סטודנטים.

להלן נתאר את המשמעות של כל אחד משלושת המקורות הנ”ל לפעילות העמותה.

1. חוק העמותות )ותקנון העמותות(בישראל נחשבת עמותה לסוג של תאגיד המורכב מקבוצה של אזרחים ו/או תאגידים אחרים אשר חברו יחד למען מטרה מסוימת )לרוב תהא זו מטרה ציבורית( ונרשמו בפנקס העמותות על-ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על

פעילותן. חוק העמותות )התש”ם-1980( מסדיר את פעילותן של העמותות.

ישנם שלושה כללים מרכזיים אשר מבחינים בין המוסד המשפטי ‘עמותה’ לבין תאגידים אחרים:פעילות במסגרת המטרות המוצהרות בתקנון בלבד.. 1מוסד ללא כוונת רווח )מלכ”ר( - איסור על חלוקת רווחים )אין מניעה לצבירה מסוימת של נכסים על-ידי העמותה, . 2

אך אלה צריכים להיות מיועדים לקידום מטרותיה ולא לחלוקה לחבריה או עובדיה(.חברות אישית בעמותה שלא ניתן להעבירה, ולא מקנה לחבר זכויות קנייניות בה.. 3

מוסדות בעמותהכל עמותה רשומה )ע”ר( חייבת, מכוח חוק העמותות, להקים את שלשת הגופים הבאים:

y אסיפה כללית - כינוס של כלל חברי העמותה. לפי החוק יש לכנס אסיפה כללית לפחות אחת לשנה. האסיפה הכלליתהנה מעין “הרשות המחוקקת” של העמותה. אסיפה כללית מוסמכת לבצע שינויים בתקנון העמותה, להחליט על שינוי שם העמותה, לבחור את חברי הוועד וחברי ועדת הביקורת, להחליט על שינוי מטרות העמותה, מינוי רואה חשבון,

הוצאת חברים מתוך העמותה וכן להחליט על פירוק העמותה. לכל חבר עמותה יש קול אחד באסיפה הכללית.y ועד מנהל - קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר מנהלים את פעילות העמותה. ועד מנהל בעמותה מקביל

המתנדבת של את המנהיגות מהווים והם שכר, מקבלים אינם המנהל הוועד חברי לדירקטוריון בחברה. בתפקידו העמותה אשר תפקידה בין היתר ליישם את החלטות האסיפה הכללית, לקבוע את מדיניות העמותה בכפוף להחלטות האסיפה הכללית. תפקידי הוועד המנהל נחלקים לשני אשכולות: אשכול הפיקוח ואשכול המנהיגות. אשכול הפיקוח פעילות על תקופתית בקרה למימון, עקרונות קביעת ותקציב, עבודה תכנית אישור הבאים: התפקידים את כולל העמותה - תכנון מול ביצוע, מינוי, הערכה ופיטורין של מנכ”ל העמותה והצוות הבכיר ואישור הדו”ח הכספי והבאתו לאסיפה הכללית. אשכול המנהיגות כולל ניסוח החזון והתווית התכנית האסטרטגית של הארגון, השתתפות במאמץ גיוס המשאבים לארגון )כולל תרומה אישית של חברי הוועד(, ייצוג הארגון מול קובעי מדיניות, תורמים ואחרים וחניכה וליווי של חברי ועד מנהל חדשים. בעמותות שבהן אין צוות שכיר, הוועד המנהל עוסק גם בניהול השוטף של העמותה.

כאחראים לצד הביצועי חברי הוועד אחראים לכתיבת תכניות העבודה, תכנון התקציב ועוד.

כרך ד’ - היבטים משפטיים של אגודת סטודנטים

50 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

באגודות מנהל לוועד מייעד סטודנטים לאגודות המשפטים משרד שמתווה לב לשים חשוב זה בהקשר 7סטודנטים תפקיד שונה מזה המתואר מעלה.

ביקורת - קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר תפקידם לבקר את התנהלות העמותה ותקינותה בכל ועדת יישום ההחלטות של האסיפה הכללית ולהציע ההיבטים של פעילותה, לבדוק את העמותה ביחס ליעדיה, לעקוב אחר לחברי הוועד המנהל תיקוני ליקויים. על הוועד יש להוציא דו”ח ביקורת לפחות אחת לשנה. עמותה רשאית למנות רואה חשבון כגוף מבקר במקום ועדת ביקורת. רואה חשבון זה אינו יכול להיות רואה החשבון המבקר את הדו”חות הכספיים

של העמותה.

7 שימו לב: אדם הנותן שירותים בשכר לעמותה שלא עקב תפקידו כחבר ועד )מנהל או ביקורת(, אינו יכול לכהן כחבר יקבל החבר כל נותן שירות קבלני, או כל פעילות שבעטיה יכול להיות עובד בעמותה, ועד אינו ועד בעמותה. לכן חבר תמורה מהעמותה. חברי ועד רשאים לקבל גמול ישיבה בגין השתתפותם בישיבות הוועד והחזר הוצאות כחברי ועד בכפוף

להגבלות שבתקנות.

8 לקריאה נוספת )נספח 42( - חוק העמותות8 להסתכלות כדוגמה )נספח 43( - תקנון התאחדות הסטודנטים

2. כללי הניהול התקין של רשם העמותותבשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל שעל עמותה לקבל אישור ניהול תקין מרשם העמותות לפני שתוכל לקבל תמיכה מהמדינה )כספי תמיכות, הקצאת מבנים וכיו”ב(. כדי לקבל אישור ניהול תקין נדרשת העמותה לעמוד בדרישות מחמירות יותר מאשר הדרישות הקיימות בחוק העמותות, ועיקרן התנהלות כספית הדוקה יותר, היעדר ניגוד עניינים והחלת נורמות זה. מסוימות מהתחום הציבורי, כדוגמת איסור אפליה. בפועל, רוב העמותות הרשומות בישראל אינן מחזיקות באישור

אישור ניהול תקין מתקבל על סעיף 46א’ לחוק העמותות.הוראות מיוחדות לאגודות סטודנטים: כדי לקבל אישור ניהול תקין על האגודה להגיש בקשה לרשות התאגידים לרשם העמותות. אך כאמור לעיל בתחילת כרך זה, אגודות סטודנטים נחשבות לגוף דו-מהותי ומצויות במעמד שונה ממעמדן של עמותות אחרות. אגודות סטודנטים נחשבות לגוף בעל אלמנטים פרטיים וציבוריים, ולכן חלים עליה כללים מחמירים יותר,

המחייבים בדרך כלל רק גופים ציבוריים כגון משרדי ממשלה, עיריות וכו’.

בפסקי דין שעסקו בנושא נמנו מספר אלמנטים מרכזיים באמצעותם תיבחן השאלה האם העמותה היא גוף דו-מהותי:האם הגוף חולש על פעולה שמעורב בה אינטרס ציבורי חשוב.. 1האם, ועד כמה, נהנה הגוף ממונופול.. 2האם זוכה הגוף לתמיכה תקציבית ישירה/עקיפה או מתפרנס בדרך אחרת מציבור של משלמי מיסים.. 3האם יש קשר הדוק לרשות מנהלית חשובה, האם הציבור עשוי לכרוך את פעולותיו עם הרשות ולייחס את ליקוייו . 4

אליה.האם פעילות הגוף כרוכה ברגישויות דתיות, אתניות, מסורתיות או תרבותיות.. 5

היבטים בעל גוף לטובת הכף את יטו אשר אלמנטים יותר בגוף שיהיו ככל סגורה, ברשימה מדובר שלא להבין חשוב ציבוריים, כך תהיה נטייה חזקה יותר לראות בו גוף דו-מהותי.

לדוגמה, הוכרה עמותת חברה קדישא ירושלים כגוף דו-מהותי ולפיכך הוטלו עליה חובות מסוימות מהמשפט הציבורי. החובות המורחבות שעשויות להיות מוטלות על עמותות שהן גוף דו-מהותי הן החובה לפעול ביתר שוויוניות, יתר שקיפות,

עריכת מכרזים בדומה לאמור בחוק חובת מכרזים ועוד.

3. מתווה משרד המשפטים לאגודות הסטודנטיםכאמור, לאחר מאבק ממושך ארוך שנים של התאחדות הסטודנטים ואגודות הסטודנטים, הכיר משרד המשפטים במבנה הייחודי של אגודות סטודנטים כעמותות ייחודיות. משרד המשפטים פרסם מתווה מיוחד לפעילות אגודות הסטודנטים, שמאפשר להן מחד גיסא, לשמור על המבנה המוסדי הקיים, ומאידך גיסא, לבצע את ההתאמות הנדרשות ולקבל אישור

ניהול תקין.

המתווה להלן הוסכם עם רשם העמותות בפברואר 2010 ונמצא בתוקף עד ליום זה. המתווה הושג כדי לאפשר לאגודות סטודנטים )ולהתאחדות הסטודנטים( להמשיך ולקיים את ההסדר הקיים במרבית האגודות שנוגע לאופן הבחירה של יו”ר האגודה ושל סגניו ולקבלת שכר על-ידי יו”ר האגודה וסגניו, מבלי שיופרו הוראות ותקנות העמותות בנושאים אלו )תשס”ט

.)2009

כרך ד’ - היבטים משפטיים של אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 51

עיקרי המתווה:המועצה / האסיפה הכללית תבחר ועד מנהל אשר יכלול לפחות שלושה חברים. . 1התקנון ישקף מנגנון בחירה שיאפשר ייצוג הולם בוועד המנהל גם לגורמים המייצגים את המיעוט ובכלל זה לגורמים . 2

שאינם משויכים לתא הסטודנטים שממנו נבחרו יו”ר האגודה וסגניו.חברי הוועד המנהל לא יהיו רשאים לקבל שכר אלא החזר הוצאות בלבד, לפי תקנות הגמול.. 3יו”ר האגודה וסגניו רשאים להיקרא יו”ר האגודה וסגניו , אך לא יו”ר ועד האגודה וסגניו. . 4יו”ר האגודה וסגניו ימשיכו לייצג את המוסד מול הנהלת המוסד.. 5ניתן לקבוע כי מועצת האגודה תבחר את יו”ר האגודה וסגניו.. 6יו”ר האגודה וסגניו לא יכהנו כחברי הוועד המנהל.. 7

הקדמה חשובה לפרקים הבאים:בשלב זה אנו יורדים לפרקים ברמת רזולוציה נמוכה יותר הנוגעת לפעילותה היום-יומית של כל האגודה. פרקים 7-4 חשובים

במיוחד לפעילותן התקינה של האגודות. כל הכתוב בפרקים הללו נכתב בהתאם לחוות דעת שהופקו עבור ההתאחדות.

התקשרויות העמותה מול עובדים, מלגאים ומתנדבים - .4שכר לעומת מלגות

ישנם האגודה, פעילות במסגרת ומלגאים עובדים “העסקת” בנושא ההתאחדות מן שהתקבלה דעת לחוות בהתאם הבדלים בין תשלום מלגה לתשלום שכר שחשוב לעמוד עליהם.

המשפט הישראלי קובע מערכת ענפה של חוקי עבודה שעיקרם הסדרת מערכת היחסים בין העובד למעביד, מעין “סל זכויות” המוענק לעובד ומכונה “חוקי מגן”. החובה לתשלום שכר בגין עבודה אף היא מצויה בחוקי המגן במשפט הישראלי.

תשלום שכר עבודה באמצעות מלגה, הוא בניגוד למערכת דיני העבודה והמס במשפט הישראלי.

הזכויות המגיעות לעובד מכוח חוקי המגן, אינן ניתנות להתניה/ויתור, אפילו על-ידי העובד, ויש לקיימן במלואן. הוראות חוק הגנת השכר קובעות במפורש חובת תשלום שכר במזומן לעובד, ואף מציינות את דרך התשלום. מלגה אינה דרך לתשלום

שכר עבודה, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר ובהתאם לחוקי המס.

האפשרות לתשלום מלגה לסטודנט, על-ידי/מטעם האגודה )באופן ישיר או עקיף(, עומדת לאגודות אך ורק אם ייענו כלל התנאים המצטברים שיפורטו להלן.

תנאים להענקת מלגה לסטודנטים:y הסטודנטים אינם נחשבים לעובדי האגודה, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר ובהתאם למבחני הפסיקה לבחינת

קיומם של יחסי עובד מעביד. מבחנים אלה יש ליישם בכל מקרה לגופו לגבי כל סטודנט מקבל מלגה.y )29(9 התפקיד שמבצעים הסטודנטים עונה באופן מדויק על הגדרות פעילות מזכה במלגה, בהתאם להוראות סעיף

לפקודת המס, אשר במסגרתה, כאמור, נכללת פעילות קהילתית או חברתית של הסטודנט או החוקר מטעם )ולא עבור( מוסד הלימוד והמחקר או בזיקה אליו.

y .אין כל מניעה אחרת, לפי חוזה או לפי כל דין, להעברת המלגה לסטודנטים

או חברתיות מטרות משרתת אלא האגודה את משרתת שאינה בפעילות לעסוק הסטודנט על אחרות, במילים לכן, קהילתיות מחוץ לאגודה, או אם מדובר במלגת מחקר, המחקר ייעשה מטעם מוסד הלימוד ולא עבורו או בזיקה אליו.

אם לא התקיימו התנאים לקבלת מלגה, הרי כי תשלום מלגה עבור עבודתם של הסטודנטים, בכסות “השליחות הציבורית” בית ועמדת המחוקק להוראות בסתירה עומד סטודנטים, פועלים בשירותה/אצלה/מכוחה העמותה פעילות אופי של המשפט. לא ניתן “להכשיר” מתן מלגה לעובדי עמותה, על-ידי מתן פרשנות למילה “מלגה” בהתאם לתכליות שלשמן היא

התאגדה.

עוד יצוין, כי גם אם התקיימו התנאים לקבלת מלגה כאמור לעיל, מומלץ להחתים את הסטודנטים על כתב התחייבות שבו יוסדרו התנאים לקבלת המלגה, ותובהרנה הבהרות שהסטודנט נדרש לדעת לפי כל דין, לרבות חוקי המס הקשורים במלגות. לכתב ההתחייבות כאמור, מומלץ לצרף את מפרט המלגה כפי שהוצג בפני הסטודנט בטרם הוצעה לו הפעילות

המזכה במלגה.

52 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

הפקודה קובעת מפורשות, כי מלגה לא תחשב למלגה אם ניתנה בעדה תמורה. מוסיף הסעיף ומגדיר, כי מילוי תפקיד אצל נותן המלגה יחשב למתן תמורה.

אין נפקות לזהות משלם המלגה לעניין עמידה בתנאים לקבלת מלגה ולעניין בחינת הפעילות המזכה במלגה, טיב העבודה ומהותה הם שיכריעו את הכף.

כמי המעסיק את מציב מלגה, לקבלת התנאים מתקיימים לא שבו במקום עבוד שכר במקום מלגה תשלום כאמור, שפועל באופן בלתי חוקי, ואף פוגע בזכויות העובדים. מעבר לפגיעה הנרחבת בזכויות העובדים, לרבות שכר עבודה וזכויות נותן המלגה הן מקבל המלגה לא משלמים את סוציאליות שונות, תשלום מלגה במקום שכר מביא לתוצאה לפיה, הן

חבויות המס הנדרשות בהתאם לחוק הישראלי. בהתאם לחוקי המשפט הישראלי זוהי בבחינת עבירה פלילית.

5. התקשרויות חיצוניות - הזמנות עבודה וספקיםככלל, אנו ממליצים שהתקשרות חיצונית מול ספקים ואפילו הזמנת עבודה תחייב בדיקה של עו”ד לייעוץ משפטי. יתרה מכך, צריך להראות שאכן אדם זה או אחר בדק משפטית את ההזמנה. חופש החוזים אמנם מאפשר לנו להתקשר חוזית

עם כל מי שנרצה, אך כל מקום שאנו צריכים לחתום עליו מחייב ייעוץ משפטי.

הנחיות בנוגע להתקשרויות חיצוניות:y .לבדוק מי הוא הגורם שאני חותם מולוy .לברר האם זו באמת חברה/עוסק מורשהy .בשלב זה עדיף לשלב גם ייעוץ משפטי ובדיקה של עו”דy .במידה שזהו הסכם שמעורב בו גם צד ג’, חובה שגם הם יהיו חתומים על ההסכםy חייב להיות סעיף מאגרי מידע המגן על הפרטיות של הסטודנטים במוסד. ללא אישור פרטני של הגורמים במאגר, קרי

הסטודנטים, לא ניתן לשחרר מידע על החברים בו. ראוי לשלב סעיף סודיות קרי שהמידע שמגיע במסגרת ההסכם חסוי ואסור בשימוש.

y .לוודא היעדר יחסי עובד-מעביד בין הצדדיםy .’לשלב סעיפי הגבלת אחריות של האגודה כלפי צד ב’ או כלפי צד גy .חובה לשלב בהסכם סעיפי יציאהy .לשים לב לא לשלב חידושים אוטומטיים בחוזה

7 בשלב זה חשוב להזכיר את נושא האחריות האישית באגודה. כאשר האגודה חותמת או מתחייבת מול ספק או בהתקשרות חיצונית, נושא המשרה הגבוהה ביותר הוא הנושא באחריות החתימה, כלומר יו”ר האגודה. היו”ר אחראי באופן אישי, ולכן גם נחשף באופן אישי לתביעות משפטיות. חשוב במובן זה לשים לב לחוזים, חובה להתייעץ עם עו”ד

טרם החתימה.

6. תחרויות והגרלות במסגרת האגודהיכולה לספק כל תחרות או הגרלה לפני שכתבה תקנון להגרלה או לתחרות בהתאם לחוק ההגרלות. ככלל, אגודה לא ויועץ התקנון מהווה הסכם בין המשתתף בהגרלה לבין האגודה. גם כאן, ההגרלה/התחרות חייבות להיות בפיקוח עו”ד

משפטי. גם התקנון להגרלה/תחרות חייב בהסתכלות משפטית של עו”ד טרם פרסומו לציבור הסטודנטים.

בנושאים אלו קיימת סכנת חשיפה לתביעות משפטיות בסכומים כספיים גבוהים ביותר.

7. אתרי אינטרנט, זכויות יוצרים ומאגרי מידעכל אגודה שברשותה אתר אינטרנט ומנהלת מאגרי מידע שמכילים מידע ופרטים על אודות סטודנטים שלומדים במוסד,

חייבת להכיר את החוקים והכללים בעניין מאגרי מידע, הגנת הפרטיות והפרת זכויות יוצרים באתר אינטרנט.

נושאים אלו רגישים וחשוב לאגודות לתת דעתם כיצד מנוהל אתר האינטרנט ואיזה שימוש נעשה במאגרי המידע המצויים ברשות האגודה.

כרך ד’ - היבטים משפטיים של אגודת סטודנטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 53

זכויות יוצרים באתרי אינטרנט של אגודותהיצירה גלגלי את לשמר גיסא, מחד הנה, החוק של תכליתו ביצירתו. שונות זכויות ליוצר מעניק היוצרים זכויות חוק המניעים את המפעל האנושי וכך לעודד את המשך היצירה, מאידך גיסא, לאפשר לכלל הציבור ליהנות, ללמוד ולהשתמש

בפרי עמלו של היוצר בדרך הוגנת.תכני האתר, כפי שפורטו לעיל, מסווגים כיצירות,ומוגנים לפי חוק. השימוש בתכנים הללו מחייב זהירות וקפדנות המוגדרות הן בחוק הן בפסיקה. השימוש יכול שייעשה באמצעות קבלת רישיון או באמצעות העברה של זכויות היוצרים. האמצעי לקבלת רישיון של זכויות יוצרים או העברה שלהם הוא חוזה בכתב. החוזה יגדיר מפורשות את החלקים ביצירה שבהם ניתן להשתמש, את הפעולות המותרות לשימוש, את אופן השימוש, את משך השימוש וכו’, קרי ההמלצה הגורפת היא לא

להתיר העלאת כל תוכן לאתר האינטרנט, אלא עם קבלת רישיון שימוש בחוזה בכתב.בחינת סוגיית השימוש ההוגן תהיה לגופו של עניין. התכלית העיקרית העומדת בעת הכרעה בעניין שימוש הוגן בכל הקשור לבין האינטרסים הכלכליים של וחינוך לידע בין טובת הציבור אינטרסים איזון היא לימודיים/חינוכיים, לשימוש לצרכים

היוצר. תכלית זו מנחה את בית המשפט בהפעלת השיקולים, ולכן בכל מקרה יישומם של השיקולים ישתנה.מבלי לפגוע בדבר מן האמור לעיל, הרי כי על האגודות חלה אחריות, הן על כל תכני האתר הן על השימוש בתכנים בעלי פוטנציאל מפר. לפיכך, על האתר לכלול מנגנון פיקוח ובקרה על התכנים. המנגנון יכלול בדיקה של כל תוכן הצפוי לעלות

לאתר, הן על-ידי האגודה הן על -ידי נציג מטעם הסטודנטים. רצוי כי הבדיקה תתקיים לפחות פעם ב-24 שעות.בכדי שלא יהיה הנייר חסר, יצוין, כי סעיף 56 לחוק מעניק סעד לבעלי זכויות יוצרים שזכויותיהם נפגעו. על זכויות אלה נמנות גם הזכות הכלכלית וגם הזכות המוסרית שביצירה. הסעד הוא פיצוי כספי בסך של עד 100,000₪ ללא הוכחת נזק. סעד גבוה זה, הקבוע בחוק, מעיד גם הוא על חשיבותה של זכות היצירה, ומעלה את חשיבות נקיטת פעולות מניעתיות, באופן שבו ניהול האתר והתכנים המתפרסמים בו יעלו בקנה אחד עם דרישות החוק ואמות המידה הנבחנות בעין הפסיקה.

מאגרי מידעכאמור, על אגודות המחזיקות במאגרי מידע על אודות סטודנטים לעשות בהם שימוש זהיר.

יש לוודא כי המידע נאסף באופן התואם את הגדרת “מאגר מידע” בחוק. המידע נשמר במחשב ואינו מיועד לשימוש אישי, אלא למטרת התאגדות של ההתאחדות ו/או האגודות.

סוג המידע הנאסף על-ידי ההתאחדות והאגודות משתנה בהתאם למטרת מאגר המידע - אם נאסף מידע שכולל רק פרטי התקשרות והכשרה מקצועית, מדובר ב”מידע רגיל”. אולם, אם נאסף מידע על אודות מצבם הבריאותי ו/או הכלכלי של

הסטודנטים (לדוגמה לצורך בדיקת זכאות למלגות( מדובר באיסוף “מידע רגיש”.על מאגר מידע המכיל נתונים אשר אינם שם, מען ופרטי התקשרות בלבד חלה חובת רישום בפנקס מאגרי המידע של רשם מאגרי המידע. המלצתנו היא לרשום את מאגרי המידע המוחזקים על-ידי ההתאחדות והאגודות השונות באופן מידי,

וזאת כד להימנע מחשיפה להליכים משפטיים, פליליים ואזרחיים.אשר לניהול מאגר המידע - יש לבצע את ההתאמות הנדרשות על פי החוק והתקנות לאבטחת מאגר המידע ומערכות

המחשב.כמו כן, המלצתנו היא למנות עובד מטעם ההתאחדות והאגודות, אשר יהא בקיא בחוק ובתקנות בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת המידע, יהא אמון על הטיפול ברישום מאגר המידע, על עבודה מול רשם מאגרי המידע, על טיפול בנושא התאמת

אבטחת המידע ומתן מידע לסטודנטים המגישים בקשה לעיון במידע הנאסף על אודותיהם במאגר.נוסף על כך, ראוי להדגיש כי בשל ההשלכות המשפטיות הקשות אשר לטיפול לא נכון בנושא הגנת הפרטיות ואבטחת המידע והמורכבות המשפטית בתחום, המלצתנו היא לפעול בליווי ייעוץ משפטי אשר להסדרת רישום מאגר המידע, ניהול

המידע הנאסף במאגר, ניהול המאגר ומתן זכות העיון לסטודנטים.

8. גבייה ישירה )דמי חבר(נושא הגבייה עולה בכל הקשור להעברת כספים מן המוסד האקדמי לאגודת הסטודנטים )לעמותה(. ההוראות והכללים קובעים איסור העברת כספים מעמותה לעמותה שאינה אוחזת באישור ניהול תקין, ואולם מחוות הדעת שניתנה להתאחדות בנושא גבייה ישירה עולה כי מדובר בכספים השייכים לעמותה והועברו אליה למימוש מטרותיה, לא בכספים אשר נגבו על-ידי עמותה עבור עמותה אחרת )מכוח חוזר המנכ”ל מיום 29.8.12 אשר אימץ את הנחיות דו”ח מלץ בעניין גבייה ישירה,

ואשר המלצותיו חלות על מוסדות החינוך(.

54 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

המציאות הנוהגת הנה כי מוסדות ומוסדות חינוך בישראל מעבירים את כספי הגביה הישירה לאגודות אשר רובן אינן אוחזות בניהול תקין, וחלקן אף לא תוכלנה לקבל אישור זה לאור העובדה כי בכל שנה מתחלפת הנהגת האגודה )אינו מאפשר זיכרון ארגוני ורצף אדמיניסטרטיבי(. אילו היה ניהול תקין תנאי להעברת כספי הגביה הישירה (דמי החבר( לאגודות, הרי כי

הוראות חוזר המנכ”ל היו מעוקרות מתוכנן, דבר שהיה משתק את רוב האגודות מפעילות עבור הסטודנטים.

יש להעניק משנה תוקף להוראות חוזר המנכ”ל, במיוחד אם מתחשבים במציאות שעל בסיסה הופק. הרי המציאות הנוהגת, כמפורט לעיל, מציאות שבה מרבית אגודות הסטודנטים אינן אוחזות ניהול תקין ואף אינן מסוגלות תמיד לבצע את גביית דמי החבר מכל הסטודנטים, מהווה אחת מן הסיבות בעטיין “נולד” דו”ח מלץ ובעקבותיו חוזר המנכ”ל. המטרה הייתה לאפשר את רווחת הסטודנט על-אף אי-הגבייה של אגודות הסטודנטים את דמי החבר וכדי להקל על האגודות את הגביה.

לכאורה נראה כי קיימת סתירה בין הוראות מלץ וחוזר המנכ”ל לבין הוראות הכללים וועדת השרים, ואולם לא כך היא. בהתאם לחוות דעת רו”ח ההתאחדות, איסור העברת כספים חל במקרה שבו מדובר בכספים המוחזקים כנכסי העמותה,

שייכים לה והועברו אליה כחלק מן המימון הדרוש לה לשם מימוש מטרותיה.

מוסד שגבה עבור האגודה כספים בגביה ישירה, וממשיך להחזיק בהם מבלי להעבירם לאגודה למימוש הצרכים בגינם נגבו כספים אלה פועל בניגוד לכללי הניהול התקין, שכן, כאמור, עמותה יכולה להחזיק כספים אך ורק באופן שעולה בקנה אחד עם מטרותיה כפי שמפורטות בתקנונה, ועמותה לא תשאיר אצלה רווחים ונכסים באופן בלתי סביר, אלא אם תקבל אישור מיוחד לכך מרשם העמותות. מאחר שממילא, במקרה דנן, גבתה העמותה כספים שלא באופן העולה בקנה אחד עם הוראות רשם העמותות, אלא מכוח חוזר המנכ”ל, עליה גם להעבירם בהתאם לחוזר זה .במקרה שבו מעוניין המוסד לעשות “מעל ומעבר”, יכול לפנות בפנייה מיוחדת לרשם העמותות, לפרט את הנסיבות של גבית כספים עבור עמותה

אחרת מכוח מלץ או חוזר המנכ”ל ולקבל אישור מיוחד לכך.

מוסד שכבר גבה כספים עבור אגודה בגביה ישירה, אם יבחר להתעלם מהוראות חוזר המנכ”ל ביחס להקצאתם לאגודה, ישתק את פעילות אגודת הסטודנטים ובכך גם יפגע בציבור הסטודנטים שלרווחתו פועלת האגודה.

יודע כי חלק מן הכספים שהוא משלם הנם לטובת דמי חבר סטודנט שנרשם ללימודים במוסדות או במוסדות החינוך לאגודת הסטודנטים, אלא אם הוא מחליט מראש לוותר עליהם. ברור, אם כן, כי יש לפעול באופן שיתאם את המצג שהוצג

בפני סטודנט ש הסכים לשלם דמי חבר לאגודת הסטודנטים, עת נרשם ללימודים.

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 55

ידע - הוא כוח!כל מה שרציתם לדעת על הסכם גביית תשלומים נלווים

בין מוסד אקדמי לאגודת סטודנטים ולא העזתם לשאול!

כתיבה: יערה קורן, אורי רשטיק, גרא וינרתשע”ד, מאי 2014

1. הקדמההסכם גביית תשלומים נלווים, המתבצע בין אגודת הסטודנטים למוסד, הוא אבן דרך בהווייתה של אגודת סטודנטים, שכן - שנתיים הבאות. בנוסף, זהו אחד מהמשאים ומתנים בכוחו של ההסכם לקבוע את תקציב אגודת הסטודנטים לשנה זהו הזמן שלכם להוכיח להנהלת והוא בעל משמעות כספית רחבה. המשמעותיים ביותר שתנהל האגודה מול המוסד - בצורה שתשאיר חותם להמשך הדרך המשותפת, כמו גם את המוסד את בקיאותכם, רצינותכם, ומחויבותכם לנושא

יכולתכם להתנהל תחת לחץ. מטרתו של נייר זה לספק לכם ולכן סט כלים שיסייעו לכם בהגיעכם למעמד זה. הכלים מבוססים בין היתר על ידע וניסיון שצברו יושבי ויושבות ראש, ונתונים שנמסרו להתאחדות בקבצי השוואת הנתונים שנתנו לאגודות ולמוסדות. בהקשר זה, יש לציין מספר סייגים להשוואה: חלק מהקבצים נמסרו רק בידי גוף אחד )האגודה או המוסד( – מה שהקשה על בחינת מהימנות הנתונים. כמו כן, ההשוואה מתייחסת אך ורק למוסדות שמסרו את נתונים. נשמח אם אגודות שטרם מסרו את

הנתונים בנושא ינסו לעשות זאת, כדי לאפשר להתאחדות לספק לכם כלים איכותיים ויעילים לביצוע תפקידכם.

2. רקעתשלומים נלווים הם למעשה כלל התשלומים אותם גובה המוסד שאינם לטובת שכר לימוד )ומטרות אקדמיות אחרות(, ומטרתם לאפשר למוסד לכלכל את העניינים עליהם הוא אינו מתוקצב על ידי המדינה. גביית התשלומים הנלווים מתבצעת ורווחה אל שובר התשלומים הנשלח גביית תשלומי שכר הלימוד, כאשר המוסד מצרפם בדמות דמי שמירה במסגרת

לסטודנט. על פי הדוחות הרלוונטיים לנושא, אין הגבלה על גובה התשלומים הנלווים.יש לציין כי על פי ההנחיות, תשלומים נלווים שאינם דמי אבטחה הינם וולונטריים ולסטודנט הזכות לבחור לא לשלמם. בד בבד, על אף התפיסה השלילית לעיתים שיש לסטודנטים כלפי תשלומים אלה, הם אינם רע הכרחי. נהפוך הוא, ביכולתם

לאפשר מגוון שירותים הכרחיים, במחירים נוחים ובתוך הקמפוס. מטרת העל של אגודת הסטודנטים המקומית היא לעבוד בסנכרון עם המוסד, תוך מקסום האינטרסים הסטודנטיאליים; ראשית, שהמוסד ייגבה את דמי החבר של אגודת הסטודנטים המקומית ויעביר סכום מקסימלי לטובת פעילות האגודה.

שנית, שהמוסד עצמו יעניק את השירותים המיטביים לסטודנטים- במחיר הנמוך ביתר האפשרי. עבור מוסדות אקדמיים מתוקצבים, גביית התשלומים הנלווים צריכה להתבצע בהתאם לכתוב בדו”ח ועדת מלץ )1996(,1 הוא הדו”ח המקובל לכלל ענייני גביית שכר הלימוד, אשר עבר בהחלטת ממשלה. הסעיפים הקשורים לנושא הם סעיף ח-5

העוסק בתשלומי רשות,2 וסעיף ח- 6 העוסק בגביות ותשלומים על פי הסכמים וולונטריים.3 עבור סטודנטים במכללות לחינוך, גביית התשלומים הנלווים מתבצעת באמצעות האמור בחוזר “שכר הלימוד במוסדות

להכשרת עובדי הוראה – תשע”ד”4 ) החוזה מתעדכן מדי שנה(, סעיף 5.7.2

ראו נספח "דו"ח ועדת מלץ )1996(. 1דו"ח ועדת מלץ, סעיף ח5: "האוניברסיטה תוכל להציע לסטודנטים שירותי רשות נוספים ולקבוע את מחיריהם על פי שיקול דעתה". 2

דו"ח ועדת מלץ, סעיף ח6: "גביית תשלומים על פי הסכמים וולונטריים: א. גביית תשלומים על בסיס וולנטרי, לרבות; דמי חבר לאגודת הסטודנטים, תעשה 3על פי הסכמים שייחתמו בין הנהלת אגודת הסטודנטים המקומית לבין הנהלת המוסד האקדמי. לא ייגבו מראש דמי חבר מסטודנט בניגוד להסכמתו. הוא הדין לגבי שירותי רווחה ושירותים נלווים אחרים. הסכמים וולנטרים אחרים בין אגודות הסטודנטים המקומיות לבין הנהלות המוסדות ייחתמו בגין שירותים שאינם אקדמיים ובהסכמה מלאה, ובלבד שלא תישלל זכותו היסודית של הסטודנט הפרט שלא להצטרף להסכמים אלה או לצאת מהם. ב. גובה שירותי

אבטחה )פדיון שמירה( ייקבע בהסכמה בין הנהלת המוסד האקדמי לבין הנהלת אגודת הסטודנטים המקומית”.4 נספח מספר , סעיפים רלוונטיים

חוזר "שכר הלימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה", סעיף 7.2: " 7.2 המכללה יכולה להציע ללומדים שירותי רווחה ושירותים נלווים אחרים. עלויות שירו– 5תים וולונטריים אלה ייקבעו במשותף בין אגודת הסטודנטים של המוסד לבין הנהלת המוסד.

הסכמים אלה יתקבלו רק בגין שירותים שאינם אקדמיים ובהסכמה מלאה, ובלבד שלא תישלל זכותו היסודית של הסטודנט הפרט, שלא להצטרף להסכ –המים אלה או לצאת מהם.

בין השירותים הוולונטריים שהמכללה יכולה להציע נכללים השירותים שלהלן: y דמי מנוי לשימוש ברשת האינטרנט המכללתית הכוללת גם דואר אלקטרוני, למתחברים מהבית בלבדy שירותי ספרייה ממוחשביםy דמי שמירהy חניה מוסדרת על-ידי המוסדy )דמי חבר באגודת הסטודנטים )כספי הגבייה יעמדו לרשות האגודה ויוקדשו לפעולות תרבות בלבדy ביטוח תאונות אישיות

מוסד המבקש לגבות סעיפי הוצאות אלו, מקצתם או כולם, יפעל לקבל מראש את אישור אגודת הסטודנטים המקומית ולאחריה את אישור האגף, בציון גובה החיוב לכל שירות.

כרך ה’ - הסכם תשלומים נלווים

56 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

עבור סטודנטים במוסדות אקדמיים לא מתוקצבים, נכון לכתיבת שורות אלה ומשום שמדובר במוסדות הגובים שכר לימוד גבוה משכר הלימוד הבסיסי, אין הנחיות הנוגעות לגביית תשלומים אלה. המוסדות גובים שכר לימוד ודמי רווחה במשותף,

וממנו מעבירים תקציב לאגודות.למכללות טכנולוגיות, אין כיום הסדר המחייב בהתייעצות עם אגודות הסטודנטים המקומיות.

3. תיאור וניתוח התשלומים הנלווים בהיבט השוואתי63.1. גובה התשלומים הנלווים

ממוצע התשלומים הנלווים שנגבים מטעם המוסד עומד השנה על כ-673 ₪. חמשת המוסדות בהם מתבצעת הגבייה כ”א( ₪ 820( יזרעאל עמק ומכללת אורנים מכללת ,)₪ 829( הקיבוצים סמינר ,)₪ 897( הטכניון הם ביותר הגבוהה ואוניברסיטת חיפה )845 ₪(. המוסדות שגובים את הסכום הנמוך ביותר עבור תשלומים נלווים הם אורט בראודה )500 ₪(,

בית הספר הגבוה לטכנולוגיה והאקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים )450 ₪ כ”א( ומכללת אחוה )340 ₪(.בהשוואה לנתונים שנמסרו לפני שנתיים )שנה”ל תשע”ב(, ניכר כי חלק מהמוסדות הוזילו או הקפיאו את גובה תשלומי דמי הרווחה, דבר המתבטא בירידה ריאלית ביחס למדד המחירים לצרכן שטיפס בכ-3.48% בחלוף שתי שנות הלימודים האחרונות.7 כמו כן, מהתוצאות עולה כי עלייה ריאלית בולטת של כ-200 ₪ נרשמה בגובה התשלומים למכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון, ושל כ-100 ₪ במכללה האקדמית תל אביב יפו. לא ברור האם היה שינוי בשירות הניתן לסטודנט

בהתאם למגמה שהוצגה.ירד בכמחצית האחוז מאז תחילת שנה”ל לצרכן מול האוניברסיטה, מדד המחירים ומתן ובהתייחס למושא זה, לעניין תשע”ד )שינוי ממדד ספטמבר 2013 למדד מרץ 2014(. בהתאם לכך, ובהינתן שהשירות לסטודנט אינו מתוכנן להצטמצם

או להתרחב לקראת השנה הקרובה – יש מקום לדרוש לכל הפחות הקפאה של גובה תשלומי הנלווים.

3.2. דמי שמירהדמי שמירה הינם חובה גם עבור סטודנטים שאינם משלמים תשלומים נלווים, אך גם גובהם חייב להיקבע בהתייעצות עם אגודת הסטודנטים המקומית.8 לפיכך, יש מקום להתלות את ההסכמה על סכום דמי השמירה בשירותים ותשלומים אותם

האגודה רואה לנכון לספק ולגבות במסגרת דמי הרווחה, ובפרט בגובה ההעברה מתוכם לו תהיה זכאית האגודה.מתוך 14 מוסדות שמסרו נתונים לגבי גובה דמי השמירה שלהם, הממוצע בשנה”ל תשע”ד עומד על כ-350 ₪, הסכום הגבוה ביותר נגבה באוניברסיטת תל אביב )499.5 ₪( והנמוך ביותר במכללת תל-חי )240 ₪(. כמו כן, לא נמצא מתאם בין

גובה התשלומים הנלווים הכוללים לבין גובה דמי השמירה בפועל.באופן תשע”ב שנת מאז נומינליים במונחים השתנו לא השמירה דמי לגביהם, נתונים שקיימים המוסדות עבור לרוב, מדד לעליית )ביחס ריאלית ירידה/הקפאה על בפועל המעיד דבר זהה(, בשקלים השמירה דמי סכום )קרי משמעותי

המחירים(9. נמצאה ירידה משמעותית יחידה במכללת בית ברל של כ-17% נומינליים )60 ₪(. בעניין זה ראוי להאיר את תשומת הלב לכך שהשינויים שנמצאו בכלל התשלומים הנלווים, כפי שהוצג בסעיף קודם, אינם

באים לידי ביטוי בגובה דמי השמירה.

3.3. דמי רווחהמתוך 13 מוסדות שמסרו נתונים לגביהם לשנה”ל תשע”ד, ממוצע דמי הרווחה עומד על כ-325 ₪. במוסדות שניתן להשוות את נתוניהם לאלו של תשע”ב, נמצא כי באף מוסד לא חלה כל ירידה נומינלית )קרי שינוי בסכום בשקלים( בשיעור דמי הרווחה לסטודנט. העלייה הגבוהה ביותר של דמי הרווחה בכ-5% נומינליים חלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון. ממוצע העלייה בדמי הרווחה עומד על 3.66% - כלומר בקירוב השינוי במדד המחירים לצרכן – ולפיכך לא חל שינוי

ריאלי בגובה דמי הרווחה. המוסד שגובה את הסכום הגבוה ביותר עבור דמי רווחה הוא מכללת עמק יזרעאל )600 ₪(, והנמוך ביותר הוא מכללת אורנים )100 ₪(, שני המוסדות נמצאים בראש רשימת סכום הגביה בעבור תשלומים נלווים. לפיכך, יש לתהות על העובדה שמכלל התשלומים הנלווים שנגבים במכללת אורנים רק 100 ₪ משמשים לרווחת הסטודנט. ככלל, בממוצע כ-45% מסך התשלומים הנלווים מהווים דמי רווחה, כאשר בנוסף על אורנים בולטים לשלילה בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ומכללת תל-חי שדמי הרווחה מהווים רק כ-20% מהתשלומים הנלווים שלהן, ובולטות לטובה המכללה האקדמית עמק

יזרעאל והמכללה האקדמית תל-אביב יפו עם 70% ו-80% מסך התשלומים הנלווים המופנים לדמי רווחה.

מצורף כנספח קובץ אקסל עם השוואת דמי הרווחה ותוצאות הניתוחים. 6מדד המחירים לצרכן מודד את השינוי שחל בין נק‹ זמן אחת לאחרת במחירי סל מוצרים מייצג. לענייניו, כאשר סכום התשלום קבוע אך מדד המחירים 7עולה, המשמעות בפועל היא שבעבור אותו סכום ניתן לרכוש פחות מוצרים ושירותים. לפיכך, אם עלות דמי הרווחה זהה או עלתה בפחות מעליית מדד

המחירים אזי השירותים המסופקים בעבור סכום זה צריכים להישאר זהה בקירוב. עלייה של סכום הגבייה מעבר לעליית מדד המחירים לצרכן לקוב צריכה להיות מגובה בהגדלת השירותים שניתנים בעבור הסכום.

על פי האמור בדו"ח מלץ ובחוזר מנכ"ל משרד החינוך. 8כאשר הסכום המשולם עבור דמי שמירה למוסד לא השתנה לאורך השנים הנמדדות, או עלה באחוזים נמוכים מאחוזי שינוי מדד המחירים לצרכן, המשמ– 9עות היא "ירידה" בפועל ביחס לעלות מוצרים אחרים במשק )שכן עלותם עלתה בגובה עליית מדד המחירים לצרכן(. במידה ואחוז ייקור דמי השמירה זהה

או דומה לעלייה במדד המחירים לצרכן הרי שבפועל התבצעה "הקפאה" שלו, שכן הייקור בדמי השמירה קרוב לעליית המחירים של השירותים המסופקים באמצעותם )הנמדדים בקירוב באמצעות מדד המחירים לצרכן(.

כרך ה’ - הסכם תשלומים נלווים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 57

בחלק זה יצוין שמשמעות העדר השינוי הריאלי הוא שהשירותים הניתנים לסטודנט בגין דמי הרווחה מצופים להיות לכל הפחות זהים לאלו שניתנו בשנת תשע”ב,10 ובמוסדות מסוימים אף היו אמורים להתרחב במקצת. כמו כן, ובהתאם לנתונים

שהוצגו, ראוי שאגודות בהן האחוז המופנה לדמי רווחה נמוך משמעותית מהממוצע ישאפו להגדלתו.

3.4. הפרשה לאגודת הסטודנטים מדמי הרווחהבמוסדות רבים דמי הרווחה מופרשים באופן חלקי או מלא לאגודת הסטודנטים. מתוך 14 מוסדות שמסרו נתונים בשנה”ל אגודת הן לסטודנט ביותר הגבוהה שזוכות להפרשה ₪. האגודות כ-145 הוא עולה שסכום ההעברה הממוצע תשע”ד הסטודנטים במכללה האקדמית סמי שמעון )כ-245 ₪ / 100% מסך דמי הרווחה(, האגודה באוניברסיטת תל אביב )כ-240 ₪, 78% מסך דמי הרווחה( והאגודה באוניברסיטת בר-אילן )כ-225 ₪, 75% מסך דמי הרווחה(. המוסדות שמעבירים את הסכומים הנמוכים ביותר מסך דמי הרווחה הם הטכניון ובית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, שלא מעבירים לאגודה סכום כלשהו מסך דמי הרווחה. בנוסף יש לציין שמבין האגודות שכן זכאיות להפרשה מטעם המוסד, דווקא במוסדות בהם סכום דמי הרווחה הנגבה הוא הגבוה ביותר, מכללת עמק יזרעאל והמכללה האקדמית תל אביב יפו, אחוז ההפרשה

לאגודה הוא מהנמוכים )25%(.כמו כן, פרט לאגודה במכללת בית ברל שכמעט והכפילה את סך ההפרשה שהיא זכאית לו מאז שנה”ל תשע”ב )עלייה של כ-90%(, השינוי בסכומים שקיבלו שאר האגודות הוא אפסי או שלילי, ובממוצע עומד על ירידה של כ0%-1%. בגלל הירידה הריאלית בערך הכסף, המשמעות הפרקטית היא שגם באגודות בהן סכום ההפרשה נותר ללא שינוי הרי שבפועל

כוח הקנייה של האגודה הצטמצם. תחומים לסטודנט, הרווחה שירותי את בהם מספקת האוניברסיטה שכיום תחומים ישנם האם לבחון ראוי זה בתחום אותם האגודה יכולה לספק באופן יעיל ו/או משתלם יותר – ובכך להגדיל את ההפרשה אליה במהלך המשא ומתן – במידה והאגודה מעוניינת בכך, וההפרשים אכן יאפשרו הרחבת מתן השירותים לסטודנט. לחילופין, ובמידה והמוסד מספק שירות

נחות ביחס לגובה דמי הרווחה הנגבים, יש מקום לבחון דרישה להרחבת השירותים.

3.5. גבייה נפרדת עבור חברות באגודהכ-15 אגודות דיווחו על גבייה נפרדת לצורך חברות באגודת הסטודנטים, וממוצע הגביה הנפרדת לשנת תשע”ד הוא 132 ₪. אגודות מסוימות מקבלות במקביל סכום בגבייה עצמית וסכום נוסף מהמוסד, ביניהן מכללת אורנים, מכללת תל-חי

ומכללת שאנן. מומלץ לאגודות הגובות דמי חבר בנפרד, ובפרט אלו הגובות דמי חבר במקביל להפרשה אוניברסיטאית, לבחון את אחוז החברים ששילמו דמי חבר. חברות באחוזים נמוכים ביחס לכלל הסטודנטים מעידה פעמים רבות על העדר מתן שירותים שמהווים תמורה הולמת לסכום בעיני הסטודנט – אך הבעיה המרכזית היא שכאן יש מדרון חלקלק, שכן ככל שמצטמצם נוספת ירידה לגרור אחריו דבר שעלול – להעניק מצטמצמים יכולה היא אותם כך השירותים לאגודה חלק המשלמים

בנכונות לשלם.גבייה באמצעות דמי הרווחה, גם אם תוביל לעליית סך דמי הרווחה ו/או להפחתת הסכום הכולל שמתקבל לסטודנט ביחס לסכום כיום, עשויה להתברר כיעילה יותר בכך שהסכום המצרפי יהא גבוה יותר ולכן יאפשר מתן שירותים נרחבים יותר

לסטודנטים.הדבר אמור ביתר דגש לגבי אגודות שמוצאות שהן מתקשות לקיים הבחנה בין סטודנטים משלמים ללא-משלמים, ובכך את שמבטלים הסטודנטים אחוזי בפועל באגודה. בחברות תלות ללא מהטבות ליהנות לסטודנטים מאפשרת בפועל חברותם באגודה כאשר התשלום מגולם בדמי הרווחה נמוכים מאד, אף כי יש לתת תשומת לב לכך שביטול חברות והחזר

כספי מתאים מתאפשרים גם כאשר הגבייה נעשית כחלק מדמי הרווחה המשולמים לאוניברסיטה.

4. הסכם תשלומים נלווים - מתי חותמים?אגודות רבות מתלבטות האם לחתום הסכם לשנה או לשנתיים. ככלל, האידיאל הוא לקיים משא ומתן ולחתום על הסכם בתום שנת הכהונה הראשונה של היו”ר/ית )ובטרם השנה השנייה(. בשלב זה יושבי ויושבות הראש כבר צברו קילומטראז’

מסוים, יודעים יותר מה רוצים עבור האגודה, ותנאי המיקוח שלהם אל מול המוסד טובים יותר. זכרו שהסכם נלווים נחתם לרוב לתקופה של שנה עד שנתיים. הסכם לתקופה ארוכה מזו אינו סביר, ויש להימנע מחתימה על הסכם כזה. במידה וכבר קיים הסכם לתקופה שמעל שנתיים בין מוסד הלימודים לאגודה, דרשו לפתוח אותו לשם

שיפור תנאים.4.1. רגע לפני - מה עושים?

4.1.1 מידע פנימי: y .השיגו את הסכם הנלווים הקיים הנוכחי בין המוסד לאגודה, בדקו מה תוקפו ואת תאריך סיומוy פנו לגורם החתום על ההסכם מול האגודה כחודשיים לפני מועד פקיעתו לשם התנעת המשא ומתן. כמו כן, למדו את

ההסכם – בדקו מה חסר בו וודאו שמה שסוכם אכן קוים.y אם אינכם מוצאים את הסכם הנלווים הנוכחי פנו לבעלי תפקידים ותיקים באגודה כגון מזכירה, יועץ משפטי, מבקר

במשפט "העדר שינוי ריאלי" הכוונה היא לעלייה שהיא בקירוב בגובה העלייה במדד המחירים, שמודד את השינוי בעלות השירותים במשק. לפיכך, במצב 10זה, השירותים המסופקים בעבור סכום שעלה באחוז דומה לעליית מדד המחירים צריכים להיות זהים לאלו שניתנו קודם לכן.

58 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

או רו”ח, חפשו אותו בתיבת המייל של היו”ר או פנו ישירות ליו”רים קודמים וכמוצא אחרון אף לנציג המוסד. ככלל, אין לפתוח משא ומתן ללא הכרת החוזה הקודם על בוריו.

y במידה שאין הסכם קודם או שגם גורמים מתוך המוסד לא יכולים לספק אותו, דרשו לפתוח מו”מ במידי. חוזה ביןאו מתעלם מבקשותיכם גם אם המוסד מסרב נלווים! לגביית תשלומי הוא תנאי מחייב למוסד מתוקצב האגודה

להמציא הסכם חתום, פנו אליו והבהירו שהדבר מהווה הודאה בכך שהסכם כזה לא קיים ודרשו לפתוח במו”מ.y במידה וקיבלתם לידיכם את טיוטת החוזה: בצעו בדיקה מקיפה של מחיריהם האמיתיים של השירותים עליהם גובה

המוסד תשלומים נלווים. זאת משום שהמוסד לאו דווקא מתנהל בשקיפות בנוגע למחירים השונים שעבורם הוא דורש תשלומים נלווים. לפיכך ניתן וכדאי להתקשר לספקים השונים ולברר מחירים.

y הנ”ל על מנת לברר מהן ניסיונם של ניצול תוך נציגי אגודת הסטודנטים במוסד בשנים קודמות: ערכו שיחות עם החוזקות והחולשות של החוזה הקיים, למה כדאי לשים לב בעת חתימת החוזה, מה הם היו עושים אחרת, ועוד?

y .בצעו שיחות אקראיות עם גורמי מפתח פנים מוסדיים לצורך ‘חליבת’ מידע פנימי

4.1.2 מידע חיצוני: איספו מידע הן באמצעות סקר השוואת הנתונים הנוגע בגביית תשלומים נלווים שמפרסמת התאחדות הסטודנטים והן באמצעות שיחות עם יושבי ראש שהתנסו במעמד המשא ומתן; זה הזמן לבחון כמה גובים במוסדות אחרים. יש לשים לב במיוחד למוסדות דומים )אם מבחינת אופי המוסד, מיקומו הגיאוגרפי, מספר הסטודנטים הלומדים וכו’( – ורצוי במיוחד

אף ליצור קשר ישיר עם יו”ר האגודות במוסדות אלה.

4.1.3 ידע - ידע הוא כוח:y שליטה גבוהה בכל המידע והחומר שנאסף, פנימי וחיצוני, תוביל לעליונות בעת הליכי המשא ומתן. היעזרו בכל מידע

העומד לרשותכם, לרבות בחוברת זו.y .באגודה חברותם ותיקוף מהסטודנטים הגבייה להסכמי הנוגע בכל ולתקנות לחוק בהתאם פועלים שאתם וודאו

השתמשו בחוות הדעת המשפטית המצורפת כדי לוודא זאת, והיו בטוחים שאתם מבינים המשמעויות שלה.

4.1.4 תעדוף נושאים הנמצאים על סדר היום של האגודה - משא ומתן כמנוף לקידום נושאים נוספים:y .השתמשו במשא ומתן זה כמנוף להכנסת נושאים נוספים העומדים על סדר היום של האגודה, לרבות נושאים כלכליים

לדוגמא: גבייה קבועה או אי גבייה מסטודנטים עבור צפייה במחברות בחינה, במקום גבייה חד פעמית בכל צפייה, ועוד.

y תתעדפו את הנושאים החשובים ביותר על סדר היום. לעיתים המוסד יסכים לתת אותם כ-”ממתק” לאגודה, במהלךהמשא ומתן. מרבית המוסדות גם יעדיפו לחתום על הסכם לשנתיים )ולא לשנה(, מה שיעניק למוסד “שקט תעשייתי”

לשנה נוספת, כך שניתן לנצל עובדה זו למנף סעיפים נוספים.

4.2. שלב המשא ומתן, דרכים למקסום התוצאות:דרשו לקיים מספר פגישות עם הנהלת המוסד, בה תדונו על עקרונות ההסכם. ודאו כי ישנם מספר שווה של חברי צוות

מכל אחד מהצדדים )3 חברי הנהלה מול 3 חברי אגודה וכו’(.

4.2.1 קודם הקשבה, אחר כך החלטות:y תתכוננו מראש ל-2 פגישות לפחות של משא ומתן. את הפגישה הראשונה תקדישו להקשבה וחשיבה על הדברים וכן

להצגת כל המידע שאספתם בשלב איסוף המידע. y .אל תחששו לעמת את המוסד עם אמיתות שמצאתם ולבקש מהם לראות חוזים ופרטי תשלום מול ספקיםy רק החל מהפגישה השנייה ולאחר שהופעל שיקול דעת רב בין הפגישות, ישנה מוכנות לחתום על החוזה )כמובן שניתן

לקיים יותר פגישות אם צריך(.

4.2.2 התייעצות פנימית וחיצונית ושימוש בנתונים שהוצגו:y מצאו זמן להתייעץ עם גורמים רלוונטיים באגודה ומחוצה לה, על הנתונים שהוצגו לכם: קולגות, אנשי מקצוע )יועץ

משפטי, כלכלי(, גורמים מקצועיים מטעם התאחדות הסטודנטים ועוד. y אל תהססו לבצע בדיקה יסודית אודות הנתונים שהוצגו. כך למשל בתחום דמי האבטחה: לאחר שביקשתם לראות

את הוצאות המוסד הישירות על אבטחה, יש לבדוק אותן )ממש לבצע חישוב פר סטודנט(.

4.2.3 דגשים נוספים לשלב המשא ומתן:y אחת הבעיות גדולות היא שמוסד מקבל סכום גבוה במסגרת התשלומים הנלווים, ואף על פי כן הוא מעביר אחוז נמוך

יחסית לאגודה. לכן, ניתן ורצוי “לריב” על נושא האחוזים שמקבלים גם מתוך ראיה קדימה. אם כל יו”ר ישיג עוד שלושה

כרך ה’ - הסכם תשלומים נלווים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 59

אחוזים, תוך זמן לא ארוך הישגים נשנים שכאלה יצטברו לסכום משמעותי.y יש לנסות ולפעול להגדיר במסגרת ההסכם את השירותים המינימליים להם זכאים סטודנטים המשלמים דמי רווחה

ודמי חבר לאגודה באופן מפורש, הן כדי להבהיר לציבור הסטודנטים מה התמורה לדמי הרווחה, והן כדי למנוע מצב בו מי מהצדדים אינו מקיים הבנות שסוכמו בע”פ.

y אם המוסד מתעלם מכם מכל סיבה שהיא, פנו מידית למחלקה האקדמית בהתאחדות. אנו נפנה לוועדה לפיקוחואכיפה של המל”ג-ות”ת, הוועדה האמונה על אכיפת נושאים אלו ובין החברים בה גם יו”ר ההתאחדות. עצם הפניה

מספיקה לרוב להחזרת המוסד להתנהגות תקינה.

4.3 חתימת ההסכם ותקופת תחולתו:y דינה – אחר בכל אמצעי או מייל באמצעות נמסרה על מפית, נכתבה אם בין לדעת שכל הסכמה שתתנו, חשוב

כהסכם תשלומים נלווים. אנו ממליצים שלא לפעול כך. זכרו שיש לכם עמדת יתרון ביחס למוסד, ולכן דרשו לכתוב על הסכם ברור ומפורט ולאחר שהות מספיקה לבחינתו. חתמו על הסכם בליווי עו”ד ו/או רו”ח, בנוכחותכם הפיזית מול נציגי המוסד – כך שיימצא תיעוד ברור שחור על גבי לבן. הסכם שנחתם בלחץ ובחיפזון הוא כמעט בהכרח הסכם

רע, וגם אם כך היה נהוג במוסדכם עד עתה יש חשיבות עליונה לשנות התנהלות זו.y שמרו תיעוד מסודר של שלבי המו”מ, בדגש על תיעוד מלא של התכתובות בנושא. בעתיד, אם המוסד יקפיא כספים

המגיעים לאגודה במסגרת הסכם חתום – התיעוד יסייע לכם למנוע זאת.y ודאו שהחוזה יעגן את מועדי העברת הכספים מהמוסד לאגודה, כך שהדבר לא יהיה נתון לפרשנות ויהפוך בעתיד

למנוף לחץ של המוסד עליכם. ודאו כי מועדי ההעברה מאפשרים לאגודה לפעול באופן תקין ורציף ולהימנע ממצוקה תזרימית. זכרו שבמידה והמוסד גובה עבורכם את דמי החבר באגודה הוא מחויב להעבירם אליכם תוך זמן סביר )30

יום(.

5. סיכום:מסמך זה נועד לסייע למקבלי ההחלטות באגודות הסטודנטים להתכונן למשא ומתן ולחתימת הסכם התשלומים הנלווים מול המוסד האקדמי. חשוב לציין שבהתאם לדו”ח ועדת מלץ מוסד מתוקצב זקוק לכם משום שאינו יכול לגבות תשלומים נלווים ללא הסכם מול האגודות. המוסד מצוי לפחות כמוכם בלחץ זמן, שכן עליו לנהל את הגביה במסודר ובהקדם כדי לא להיקלע למצוקה תזרימית. לפיכך, אין להגיע למו”מ בתפיסה של הצד הנחות. מאחר וההיפך הוא הנכון – לכם יש יותר

אורך נשימה ביחס למוסד, וגם גיבוי מהתאחדות הסטודנטים אם תזדקקו לו.

צירפנו חוות דעת משפטית שמבהירה את הנאמר כאן בדבר מחויבות המוסד ואנו ממליצים להיעזר בה – על אחת כמה וכמה מול מוסדות שמנסים לגרום לכם להבין אחרת. אם למרות זאת המוסד ממשיך להערים קשיים בלתי סבירים סביב

חתימת ההסכם, זכרו שההתאחדות כאן כדי לסייע ופנו אלינו בנושא.

אף כי ניכר שברוב המוסדות העלייה היא בד”כ בהתאם לעליית המדדים – אין להבין מכך שהיא בהכרח מוצדקת. על כל אגודה לבחון את התשלומים שדורש המוסד הן ביחס למקובל במוסדות אחרים והן ביחס לשירותים שניתנו במוסד בשנים

עברו, תוך דרישה למתן הסברים לשינויים אם וכאשר הם קיימים.

מומלץ לאגודות להתעקש ששינוי בגביה, לרבות שינויים בחלוקה לסעיפים, אינם עולים על השינוי במדד המחירים לצרכן ביום הקובע לקביעת התשלום, למעט במקרים בהם יש שינוי בשירותים הניתנים לסטודנט - אז ראוי לבחון את השינוי ביחס

לעלויות הנוספות או לחסכון בפועל.

בהמשך לכך, מומלץ שגם ההפרשות שמקבלת האגודה מדמי הרווחה יגלמו את עליית מדד המחירים לפחות, וזאת כדי ראוי הרווחה, בדמי האגודה חלק הגדלת בתחום בנוסף, כיום. הניתן לזה זהה לכל הפחות שרות להעניק לה לאפשר לבחון לעומק האם האגודה יכולה לספק שירותים שמסופקים כיום על ידי המוסד באופן יעיל יותר )למשל: שירותי צילום והאגודה תוכל יותר מחד, ירגישו שהתמורה למחיר גבוהה ועוד(, כך שהסטודנטים מסמכים, הטבות למשרתי מילואים

לתעל את הפרשי היעילות אף להרחבת ההטבות הניתנות לסטודנטים כיום.

בנוגע לאגודות שמנהלות גבייה חלקית או מלאה בנפרד מהמוסד, ובפרט במקרים בהם אחוז הסטודנטים החברים באגודה וזאת כדי יותר לסטודנט( נמוכה גבייה )גם במחיר לידי המוסד מצומצם, מומלץ לשקול התעקשות על העברת הגביה

להגדיל את סך הגביה ומכך את סך השירותים שהאגודה יכולה להעניק.

לבסוף, יש מקום לנצל הזדמנות זו למשא ומתן מול המוסד כדי להיטיב את ייצוג הסטודנטים בתחומים שאינם בהכרח כלכליים ובעלי משמעות כספית, לרבות בדרישה לנציגים בעלי זכות הצבעה מטעם הסטודנטים בוועדות שונות במוסד, הרחבת מעורבות האגודה בבחירת הזכיינים ופיקוח המחירים בקפיטריות, ובמגוון נושאים אחרים שהאגודה מוצאת שייצוג הסטודנטים בהם בעייתי. יש לזכור שבהתאם לדו”ח ועדת מלץ גביית דמי שירות ורווחה אפשרית רק בכפוף להסכם מול האגודה, ושהמוסד תלוי בגבייה הזו לשם אספקת שירותים לסטודנט שהפכו בעשור האחרון לבסיסיים. לפיכך, המוסד מעוניין בגביית תשלומים אלה לפחות באותה מידה שהאגודה מעוניינת בכך – יתרון שיש לנצלו במהלך המשא ומתן, כמובן

בגבולות הטעם הטוב והיכולות הריאליות של הצדדים, וללא ניצול פסול משני הצדדים.

60 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

מה בכרך?בכרך זה נתאר כיצד יש לנהל פרויקטים באגודת סטודנטים, נביא מספר דוגמאות לפרויקטים שהוקמו לנהל יש שבה והאופן הצורה את נמחיש ובכך שונות סטודנטים אגודות על-ידי האחרון בעשור

פרויקטים סטודנטיאליים בצורה מיטבית.

הקדמה לכרךהנוגע בכל ביטוי לידי באים שפחות כאלו אך וחשובים, מהותיים בנושאים עסקנו האחרונים הכרכים ארבעת לאורך לחוויה הסטודנטיאלית של הסטודנטיות והסטודנטים בקמפוסים השונים בישראל. שאנו כותבים חוויה סטודנטיאלית, אנו מתכוונים לחיי היומיום של הסטודנט בקמפוס, לאילו פעילויות הוא נחשף, לאילו אירועים האגודה מזמינה אותו ומהו “לוח

השנה התרבותי” של האגודה.נקדים ונאמר, שבכרך זה בחרנו מספר מצומצם של דוגמאות שאפשר ליישם בכל אגודה, כאשר כמובן כל אגודה בוחרת את אירועי הדגל שלה במהלך השנה, את מועדי המסיבות, את האירועים שמטרתם להעלות מודעות למטרה מסוימת ואת הכנסים ההסברתיים. אבני הדרך המובנות מאליהן הן כמובן יום הסטודנט, מסיבות פתיחת השנה וסיום השנה )והסמסטר(

ואירועי החגים השונים.את הכרך נתחיל בהסבר על אודות ניהול נכון של פרויקטים, ונמשיך אותו בהבאת דוגמאות לאירועים שונים.

ניהול פרויקטיםכמו הרבה דברים אשר אנו רואים בסביבתנו, פרויקט מתחיל מרעיון, של אדם אחד או של קבוצת אנשים. רעיון אשר נועד לקדם דרך ולדחוף למטרה מסוימת. אגודות סטודנטים, גם אם אינן מגדירות זאת כפרויקט, עובדות על פרויקטים חדשים לבקרים. בין שהפרויקט הוא מסיבה לסטודנטים, כנס פתיחת שנה או יום הסטודנט, בהגדרה מדובר בפרויקט שבא לענות

על הצרכים של הסטודנטים ושל האגודה.פרויקט מוגדר כמאמץ התחום בזמן, קרי בנקודת התחלה ובנקודת סיום, ליצירת שירות או מוצר ייחודי. כמו התנהגות ארגונים כאמור, ביניהם רבים, בארגונים מתקיים אשר הניהול מדעי מתוך נרחב תחום הנו פרויקטים ניהול ארגונית, חברתיים כמו אגודות סטודנטים. פרק הזמן הקצר אשר לרוב נתון לבעלי תפקידים באגודה )שנה עד שנים בודדות בדרך כלל( משמש בין השאר להנעת יוזמות חדשות וחשיבה על פרויקטים לטובת הסטודנט. בפרק הנוכחי נתאר בקצרה את

שלבי החיים של פרויקט, מושגי מפתח בעולם הפרויקטים וכיצד יש לנהל פרויקטים בכדי להעניק להם משך חיים ארוך.

שלבי החיים של הפרויקטשלב הייזום - זהו השלב שבו עולה רעיון הפרויקט. בשלב זה יש לבחון את הבעיה, את הצורך ואת הסיבות המניעות . 1

את יצירת הפרויקט. בשלב זה יש להגדיר את המטרות של הפרויקט ברמות המאקרו, את לוחות הזמנים הנדרשים ואת ההיתכנות התקציבית. שלב זה בדרך כלל מאופיין בערפול ובהרגשה לא ודאית בנוגע לפרויקט, אך בסיומו לאחר ואיזו מטרה הוא נועד הליך החשיבה מתקבלות תשובות בנוגע לצורך אשר הפרויקט עונה עליו, עבור מי הפרויקט משרת. בסיומו של שלב זה יש להכין מסמך המתאר את אפיון הפרויקט לרבות משך הזמן המשוער הצפוי לו והיתכנות

תקציבית משוערת.שלב התכנון - שלב זה הוא השלב החשוב ביותר בעבודה על הפרויקט. שכן, לאחר הכנת מסמך האפיון, וקבלת הרעיון . 2

הכללי עליו מדבר הפרויקט, יש להוריד את הדברים לרמת הפרקטית. בשלב זה יש לתכנן:y .את תכולת העבודה של הפרויקט, חלוקת אחריות בין השותפיםy .תכנון לוח זמנים מדויק בתיאום כלל השותפים בפרויקטy .תכנון עלות תקציבית בהתאם לתכנית העבודהy .אפיון סופי של הפרויקט לרבות את מי הוא משרת ובאיזו רמת איכותy .דרישות כוח אדם רלוונטיותy .ניהול סיכונים - מהם הסיכונים בפרויקט ואיך יש לטפל בהםy .חוזים ומסמכים רלוונטייםy .הסתכלות קדימה - כיצד ייראה הפרויקט ברגע הסיום שלו ואיזה תפקיד יהיה לכל אחד מהשותפים

כרך ו’ - בנק פרויקטים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 61

שלב הביצוע - חשוב לציין שזהו השלב היקר ביותר בפרויקט, שכן שלב זה כולל את הוצאות הפעלת האנשים והמשאבים . 3השונים עליהם הוחלט בשלב תכנון הפרויקט. יש להביא בחשבון שייתכנו שינויים בפרויקט בשלב הביצוע שלא נלקחו בחשבון בשלב התכנון, אך זהו אך טבעי שהצורך בשינויים יעלה בשלב זה. כמו כן, בשלב זה נבחנת התקשורת בין כלל

השותפים בפרויקט ויש לשער כי יתכנו שינויים בחוזים, בהסכמים או באפיונים שנכתבו בתחילת הדרך.שלב הבקרה - מדובר בשלב יחסית מאוחר בבניית הפרויקט, שכן שלב זה מספק משובים לכלל החלקים של הפרויקט . 4

ובדיקה שאיכות הפרויקט אכן עונה על הצורך שהוגדר בהתחלה.המשפטיים . 5 החוזים וסגירת הפרויקט סיום את כולל הזה השלב בפרויקט. והסופי האחרון השלב - הסגירה שלב

הרלוונטיים לכל הצדדים.

ניהול פרויקט בשלבי הביצוע והבקרה - מבחינת האופן הרצוי לניהול פרויקטים, חשוב לחלק את העבודה בין הגורמים באגודה בצורה מסודרת בכדי שהפרויקט יתקדם כהלכה. כלומר, במידה שמדובר בפרויקט גדול הדורש השקעת זמן רבה, יש להפקיד את העבודה על הפרויקט בידי אדם שיוכל להרשות לעצמו לטפל בענייני הפרויקט ולא יקלע למחסור בזמן. כמו כן, חשוב להאציל את הסמכויות לניהול הפרויקט לידי האדם שהמומחיות שלו נוגעת לפרויקט, כך שאם הפרויקט נוגע לתרבות, יש לנהלו בוועדת או מחלקת התרבות של האגודה, או לחילופין פרויקט העוסק בעולם האקדמי יש לנהלו במחלקת אקדמיה וכד’. יתרה מכך, חשוב לשים לב לא לפזר את האחריות על הפרויקט בין אנשים רבים, שכן ביזור יתר של

האחריות על הפרויקט עלול לייצר עיכובים וחוסר עמידה בלוחות זמנים שהוגדרו.

בנק פרויקטים שכל אגודה יכולה להפיקy שבוע פוליטי

אירועים פוליטיים הם אירועים נהדרים להעלאת מודעות. חברי כנסת ודמויות ציבוריות תמיד שמחות להגיע לשוחח עם סטודנטים וזו הזדמנות נהדרת לחשוף את הסטודנטים למסרים רחבים ולעשייה ציבורית.

y יריד אימוץ בעלי חייםניתן ליצור קשר עם כל עמותה שעוסקת באימוץ בעלי חיים, להזמין אותה לאירוע בקמפוס ולפרסם לסטודנטים את

מועד ומקום האירוע.y אירועי ספורט - קבוצות ריצה, הקרנות משחקים, טורנירים

בעזרת פרסום פשוט, ניתן לייצר קבוצות ריצה של סטודנטים שייצאו לריצה קבוצתית בימים קבועים בשבוע ובשעות קבועות.

כמו כן, ניתן לארגן הקרנות של משחקי ספורט מרכזיים ולהזמין את הסטודנטים והסטודנטיות, יכול להיות אירוע מצוין למעונות. נוסף על כך, אפשר לעודד סטודנטים להתארגן בקבוצות ספורט )כדורגל או כדורסל( ולקיים טורנירים ברחבי

הקמפוס בענפי ספורט שונים.y שבוע המודעות להעצמת נשים או לשוויון ואי-השוויון בין המינים

בדומה לשבוע הפוליטי, ניתן לקיים שבוע העצמת נשים ולהזמין נשים בולטות מהמרחב הציבורי ולעורר דיון על שוויון ואי-שוויון בין המינים.

y Meatless Mondayיום שני ללא בשר. לקיים בקמפוס אחת לשבוע יריד דוכנים עם אוכל צמחוני או טבעוני, ניתן לבקש מסטודנטים להביא

אוכל מהבית ולעודד צמצום בצריכת הבשר.y ”פרויקט “כניסה לכיתות

פשוטו כמשמעו, בחלק מן האגודות עושים את זה וזה מהלך חשוב מאוד לאגודות, מפגש בלתי אמצעי שמעלה את קרנה של האגודה.

y יום ירוקלקיים אחת לסמסטר יום מודעות לאיכות הסביבה, לעודד מחזור ולקיים הרצאות ואירועים מיוחדים בנושא.

y אירוע שאל את האגודהניתן לקיים את האירוע בתחילת שנה או בתחילת סמסטר, להזמין את הסטודנטיות והסטודנטים לכנס שאלות ותשובות

מול האגודה, ללמד אותם/ן על זכויותיה/ן בקמפוס ולעודד אותם/ן לפנות לאגודה.y יום הפוך וזכויות עובדים

אחת לשנה לקיים יום הפוך שבו הסטודנטים מחליפים את עובדי ועובדות הניקיון בקמפוס ומקיימים אירוע למודעות לסטודנטים עובדים שבו מסבירים להם את זכויותיהם בעבודה.

y שוק קח תןלקיים אחת לחודש שוק קח תן במסגרתו מתבצע איסוף חפצי יש שנייה והם נחטפים.

y .חגיגות חג הסיגד - חגה של הקהילה האתיופיתy .חגיגות חג החגים - ציון החגים של שלושת הדתות הגדולות

62 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

מה בכרך?בכרך זה בחרנו שלא להכביר מילים ודפים. התאחדות הסטודנטים עורכת מחקרים הרבים התורמים ידע ומידע על עולם הסטודנטים ומסייעים בידי האגודות להתקדם ולהשתפר בתהליכי מתן השירות לסטודנט.באתר ההתאחדות, בחלק השייך למחלקת מחקר ומדיניות, אפשר למצוא מחקרים רבים שיעשירו את

עבודתכם ואת עשייתכם למען הסטודנט.

כדי לראות את המחקרים יש להגיע לאתר ההתאחדות, לאינדקס המחקרים שלנו: www.nuis.co.il/מידע/מחקרים-וניירות-עמדה/אינדקס-מחקרי-ההתאחדות-ואלו-של-אגודות-הס/

כרך ז’ - מחקרים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 63

כרך ח’ - נספחים

תיאור נספחכרךמס"ד

רשימת המוסדות האקדמיים החברים במועצה להשכלה גבוהה - לחץ כאןא1

אתר המועצה להשכלה גבוהה - לחץ כאןא2

חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958 - לחץ כאןא3

קובץ החלטות עקרוניות של המל"ג בין השנים 2002-2007 - לחץ כאןא4

אתר הוועדה לתכנון ולתקצוב - לחץ כאןא5

אתר האגף להכשרת עובדי הוראה - לחץ כאןא6

אתר ועד ראשי האוניברסיטאות - לחץ כאןא7

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה - לחץ כאןא8

קריאה נוספת אודות המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר - לחץ כאןא9

דו"ח ועדת מלץ - לחץ כאןא10

שכר הלימוד במוסדות להכשרת עובדי הוראה - לחץ כאןא11

שכר לימוד הנדסאים - לחץ כאןא12

דו"ח ועדת וינוגרד - לחץ כאןא13

מסמך גרוסמן - לחץ כאןא14

דו"ח ועדת שוחט - לחץ כאןא15

חוק זכויות הסטודנט - לחץ כאןב16

כללי המל"ג לזכויות סטודנטיות וסטודנטים בתהליכי הורות - לחץ כאןב17

זכויות סטודנטים וסטודנטיות בתהליכי הורות באתר התאחדות הסטודנטים - לחץ כאןב18

פורטל מילואים - לחץ כאןב19

הנחיות להגשת בקשה לוועדה לתיאום שירות מילואים - לחץ כאןב20

מידע למשרתי המילואים באתר ביטוח לאומי - לחץ כאןב21

זכויות סטודנטים חיילי מילואים באתר התאחדות הסטודנטים - לחץ כאןב22

חוק למניעת הטרדה מינית 1998 - לחץ כאןב23

הודעה לעובדים - פרטי ממונה על הטרדות מיניות במקום העבודה - לחץ כאן - עמוד 58ב24

חובת המעסיק/ה - מניעת הטרדה מינית במקום העבודה - לחץ כאן - עמוד 59ב25

ניתן לקרוא באתר ההתאחדות בכתובת:www.nuis.co.il/ נספחים-לאוגדן

64 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

כרך ח’ - נספחים

הודעה לעובדים חדשים - לחץ כאן - עמוד 60ב26

חוק זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות - לחץ כאןב27

פורטל עבור אנשים בעלי מוגבלויות באתר 'כל זכות' - לחץ כאןב28

זכויות סטודנטים בעלי מוגבלויות באתר התאחדות הסטודנטים - לחץ כאןב29

המנהל לסטודנטים עולים במשרד לקליטת עלייה - לחץ כאןב30

מפעל ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה באתר המשרד לקליטת עלייה - לחץ כאןב31

טבלת זכאות להנחות בארנונה של משרד הפנים - לחץ כאןב32

רשימת המוסדות המוכרים לצורך זכאות בהנחה בתחבורה ציבורית - לחץ כאןב33

חוק שכר מינימום - לחץ כאןב34

טבלת שכר המינימום באתר משרד הכלכלה - לחץ כאןב35

חוק דמי מחלה - לחץ כאןב36

חוק חופשה שנתית - לחץ כאןב37

דמי הבראה באתר כל זכות - לחץ כאןב38

ב39

חוק פיצויי פיטורין - לחץ כאןב40

אתר קו לעובד - לחץ כאןב41

חוק העמותות - לחץ כאןד42

תקנון התאחדות הסטודנטים - לחץ כאןד43

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 65

נספח 24

הודעה לעובדים/ות - פרטי ממונה

לכבוד לדאוג ומחויבות הגינות מתוך פועלים __________________________________________ ב אנו העובדים ולרווחתכם, וליצור לכם, ולכל מי שבא במגע עמכם - ספקים או לקוחות - סביבת עבודה נעימה וטובה.

במסגרת זו אנו מאמינים כי הטרדה מינית בעבודה פוגעת בזכויות העובדים, בכבודם ובחירותם, ולכן נעשה כל שביכולתנו למנוע אותה.

אי לכך, נתנו את הדעת ליצירת מדיניות ברורה במטרה למנוע מקרים של הטרדה מינית ואנו מתחייבים לברר ולטפל בכל מקרה לגופו, באופן רציני, מהיר ודיסקרטי.

לצורך כך הממונה למניעת הטרדה מינית ב_______________________ היא: ______________________

וניתן לפנות אליה בכל שאלה, בירור או ייעוץ בנושא זה.

טל’ משרד: ______________________________ מייל: __________________________________

בברכה,

)מומלץ כי מנכ”ל הארגון יהיה חתום על המכתב(

66 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר

נספח 25

חובת המעסיק/ה - מניעת הטרדה מינית במקום העבודה

נוסף על איסור החל על המעביד, כעל כל אדם, להטריד ולהתנכל, החוק מטיל עליו אחריות מיוחדת על מעשיהם של עובדיו ושל ממונים מטעמו, במסגרת יחסי עבודה.

מעביד צריך לנקוט אמצעים סבירים משלושה סוגים:

מניעת הטרדה מינית והתנכלות.. 1טיפול ביעילות בהטרדה מינית או בהתנכלות שידע עליהן.. 2תיקון הפגיעה עקב הטרדה מינית או התנכלות, או עקב הגשת תלונה או תביעה על אלה.. 3

במסגרת זו כל מעביד המעסיק יותר מ- 25 עובדים חייב: לקבוע תקנון שבו יוגשו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית או התנכלות ודרכי הטיפול בהן.

לפרסם את התקנון בין העובדים. לא פרסם מעביד תקנון, דינו - קנס, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה. אגף אכיפת חוקי עבודה במשרד התמ”ת מבצע ביקורות במקומות עבודה לבדיקת פרסום התקנון.

לאחראי, נוחה גישה לאפשר כדי בכך, צורך יש אם ויותר מאחד מינית, למניעת הטרדה לאחראי למנות אדם מטעמו בהתחשב במספר מקומות העבודה ובפיזורם הגיאוגרפי. אדם זה יהיה מתאים למילוי התפקיד, מבחינת כישוריו ניסיונו כל לידיעת להביא המעביד על ובתקנות. בחוק בקיאותו מבחינת וכן שלו האנוש יחסי מבחינת המקצועיים, ומעמדו

העובדים את שם הממונה ואת דרכי הגישה אליו. כן יקל המעביד את הגישה לאחראי ויאפשר לו תנאים למילוי תפקידו.

לדרוש מכלל העובדים בחברה להשתתף בפעולות הדרכה והסברה הנעשות מטעמו בדבר איסור הטרדה מינית והתנכלות ומניעתן ולאפשר להם להשתתף במשך שעות העבודה בפעולות.

לדאוג ולעדכן עובדים חדשים בנוהל ההטרדה המינית המצוי בארגון ובדרכי הגישה אל הממונה למניעת הטרדה מינית.

לפי החוק, מעביד שלא נקט אמצעים כמפורט לעיל יהיה אחראי להטרדה מינית או להתנכלות שביצע עובד שלו או ממונה מטעמו במסגרת יחסי עבודה, והוא חשוף לתביעה אזרחית.

כרך ח’ - נספחים

כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר ן 67

נספח 26הודעה לעובדים/ות חדשים/ות

שלום רב,

אנו מברכים אותך על הצטרפותך ל_____________________________________________________.

אנו ב _______________________________________פועלים מתוך הגינות ומחויבות לדאוג לכבוד העובדים ולרווחתכם, וליצור לכם, ולכל מי שבא במגע עמכם - ספקים או לקוחות - סביבת עבודה נעימה וטובה.

במסגרת זו אנו מאמינים כי הטרדה מינית בעבודה פוגעת בזכויות העובדים, בכבודם ובחירותם, ולכן נעשה כל שביכולתנו למנוע אותה. אי לכך, נתנו את הדעת ליצירת מדיניות ברורה במטרה למנוע מקרים של הטרדה מינית, ואנו מתחייבים לברר

ולטפל בכל מקרה לגופו, באופן רציני, מהיר ודיסקרטי.

החוק למניעת הטרדה מינית )1998( אוסר על הטרדה מינית או התנכלות בעקבותיה.

הטרדה מינית היא כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד כלפי אדם אחר אשר יש בה כדי לפגוע באחר. הטרדה מינית כוללת את כל אחד מהמעשים הבאים:

סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני לדוגמה: איום לפטר עובדת, או למנוע קידומה, שלא מסכימה להצעה מינית כלשהי, באופן ישיר או במרומז.

מעשה מגונה )מעשה שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מינים(לדוגמה: עובד או מנהל הנוגע בעובד/ת לצורך גירוי מיני או החושף את עצמו במסגרת העבודה, בלא הסכמתו/ה. המעשה

לא חייב לכלול מגע ישיר.

הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעתו. לדוגמה: עובד מציע לעובדת אחרת לצאת איתו לארוחת ערב לאחר שהיא כבר הראתה לו בעבר לפחות פעם אחת שהיא

לא מעוניינת )אפשר להראות שלא מעוניינים במילים או בהתנהגות כגון התרחקות או התעלמות(.

מופנית ההתייחסות הראה למטריד במיניותו, כאשר האדם שאליו חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות התייחסות שאינו מעוניין בהתייחסות.

לדוגמה: אמירות על איברים אינטימיים של אדם או מחמאות חוזרות שניתנות, כשהאדם הראה שהוא לא מעוניין בהן.

**בכל המקרים הנ”ל אם ההתייחסות/ההצעה נעשית על-ידי אדם בכיר יותר )בעל/ת יחסי מרות(, וחוזרת על עצמה יותר מפעם אחת, היא תיחשב כהטרדה מינית גם אם הצד שאליו התייחסו לא הראה שאיננו מעוניין.

התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית של אדם )במקרה זה גם תקרית חד-פעמית מהווה הטרדה מינית(.

לדוגמה: לכנות אדם הומו או להתבדח בגסות בישיבה עם עובדים אחרים על יחסיה המיניים של מישהי.

מינית. על הטרדה או בתביעה, שהוגשו או בתלונה מינית, סוג שהוא שמקורה בהטרדה פגיעה מכל היא התנכלות לדוגמה: פיטורים, מניעת קידום או הרעה בתנאים של עובד/ת שהתלוננ/ה על הטרדה מינית; פגיעה בעובד/ת שסייע/ה

לאדם אחר שהתלונן על הטרדה מינית כלפיו או עלפי צד שלישי.

החוק קובע כי ניתן לטפל בהטרדה מינית בכל אחת מ-3 דרכים )בנפרד או במקביל(:

טיפול במקום העבודה, ע”י פניה למעביד באמצעות הממונה לנושא )הפרטים למטה(. 1

טיפול פלילי, דרך תלונה במשטרה. 2

טיפול אזרחי, דרך תביעה אזרחית. 3

אז מה כן מותר לעשות?

מנהל/ת כמו מרות ביחסי מדובר שלא )בתנאי הצדדים שני של ובהסכמה טובה ברוח - לצאת מישהו/מישהי להזמין לנסות או לשאול השני; הצד של לתפישה רגישים להיות מינית; התייחסות בלי טובה, ברוח מחמאה לתת ועובד/ת(;

“לקרוא” את הצד השני כדי לוודא שהוא מסכים.

הממונה על מניעת הטרדה מינית ב ______________ הנה _______________ ניתן להשיגה ____________

הנני חותם כי קראתי את הדברים, ואני מבין את עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית, ומכיר את שמה של הממונה על הנושא ב____________________ ואת דרכי הפנייה אליה.

חתימת העובד:___________________________

70 ן כל מה שיו”ר האגודה צריך לדעת ולהכיר