זוחלים

מגישות:

: . . ז ת מועלם 04019295 - 7נעמי : . . ז ת חבר 053366514 - 4זהבה

מהנה צפייה

חוליות לבעלי זרימה תרשים

בעלי חוליות

דו חיים עופות זוחליםיונקים

גשורים קשקשיים צבים תנינים

לטאיים

נחשים

(. קבוצה של מיתרניים Reptaliaזוחלים )הכוללת:

-צביםCHELONIA מחודקי ראש – RHYNCHOCEPHALIA

-תנינאיםCROCODYLIA

– קשקשאיםSQUAMATA תת שלוש הכוללתסדרות:

לטאות

נחשים

טבעונים

סימני המחלקה:

.גופם מכוסה קשקשים או מגינים קרניים

.עור חסר בלוטות

.חום גופם משתנה בהתאם לטמפ' של הסביבה

.נושמים אויר בריאות מתחילת חייהם

תפוצההזוחלים מצויים בסביבות שונות : ביבשה, במים מתוקים ובמי •

הים.רוב מיני הזוחלים שוכנים ביבשה, על עצים וצוקי סלעים.

הזוחלים מרובים בחלקי העולם החמים – ארצות טרופיות. •

אוכלוסיית הזוחלים בארץ מגוונת מאוד, הואיל וארצנו היא כעין •

מקום מפגש לאוכלוסיית הזוחלים של חבלי העולם השונים

םיעבצדגם ה לרוב מיני הזוחלים צבעים שונים להם בקטעים או

במקומות שנים של הגוף. הצבעים ערוכים לרוב לפי סדר ברור וקבוע- לפי

דגם

ברור : הצפע לדוגמא צבעים בדגם מצטיין

. המידי זהויו על המקל מאוד

הנמשך כהה עקלתון פס

גבו . יותר לאורך ויציב קבוע לרוב הנו מסוים מין של הצבעים דגםהדגם את המרכיבים הצבעים מן

םיעבצ לעיתים קרובות מצויים הבדלים ניכרים בין צבעי

הבוגרים והצעירים המשתייכים לאותו מין. צבעים – הבדלי אוכלוסיות- בין הפרטים הבוגרים של

אותו מין קיימים לעיתים הבדלי צבע ניכרים מאוד לעין ללא קשר עם דו פרצופיות- מינית.

צבעים שינויים פיזיולוגים – הלטאיים מסוגלים לשנותאת צבע העור במהירות כתגובה לשינוי טמפ' / עוצמת

האור.

השלד

השלד של הזוחלים מותאם לתנועה ביבשה, ולחיים

יותר מן השלד של הדו חיים ,הגולגולת צרה

ומגורמת יותר . היא גבוהה יותר , ובה פתחים

מעטים.

נחש של שלד

התפתחה הזוחל של הראשונית הגולגולת

רבים שינויים :ועברה הפחתה , איחוי, שינוי או ריבוי במרכיבים הגרמיים

הבודדים. .שינויים בממדים היחסיים של הגולגולת . שינויים בפתחי הגולגולת – מיון קבוצות ע"פ זה. שינויים באזור הלחיים, התאמה לשרירי הפנים .שינויים בהתגרמות קופסת המוח

השדרה

חוליה טיפוסית של זוחל בנויה מחלק מרכזי דמוי

דיסקית, התומך בקשת עצבים מוצקה בצידו העליון.

כל חוליה נושאת זוג מפרקים בקדמתה ובחלקה

האחורי של קשת העצבים אלה יוצרים חיבור ממופרק.

: אזורים ארבעה בשדרה

, וזנב , עצה גב צוואר

השרירים לזוחלים יש מערכת שרירים המתקשרת לשדרה

באופן המאפשר את: נשיאת משקל הגוף על פני האדמה שרירים המשמשים לתפעולה של מערכת

הנשימה שרירים המאפשרים את צורות התנועה השונות

אצל הזוחלים

העיכול מערכת :הזוחלים נחלקים ל

צמחונים

טורפים

: צורת האכילה

קריעת נתחים מן המזון

אכילה בשלמות.

•

: הרוק בלוטותבלוטות אלו עוזרות בהרטבת המזון והחלקתו לשם הקלת

הבליעה ותהליך העיכול , והן מפותחות אצל הזוחלים

ניתן להבחין בין :

בלוטות החך

בלוטות לשוניות ותת לשוניות

ובלוטות שפה .

הנשימה מערכתהזוחלים , כחולייתנים יבשתיים אחרים , נזקקים

לצורכי נשימה כמעט באורח בלעדי לריאותיהם. מספר

מיני צבים נעזרים לנשימתם גם בחילוף גזים המתבצע

בלוע, בביב ובעור, וכך מתאפשרת שהייתם הממושכת

מתחת לפני המים.

הראיות עשויות כשני שקים ספוגיים בחלקן הקדמי ,

וכשלפוחיות מתנפחות בחלקן הפנימי יותר.

קנה הנשימה ארוך ועשוי טבעות סחוסיות , בניהן

מצויה רקמת חיבור .

הקול מערכת זוחלים רבים למדי בני קבוצות שונות – מסוגלים להשמיע

קולות תוך כדי נשיפת אויר בלחץ . האוויר יוצא

מריאותיהם ועובר דרך קיפולי עור המצויים בגרונם .

עם זאת משמעים מיני זוחלים רבים קולות נשיפה על ידי

פליטת אויר מן הריאות , תוך הצרת מעברי האוויר בגרונם.

יש זוחלים בעיקר נחשים , המשמעים קולות שיפה על ידי

חיכוך קשקשים מחוספסים .

הדם מערכת

התלות בנשימת ריאות הביאה לפיתוח מערכת הובלה

משוכללת של דם מן הריאות ואליהן .

הלב עשוי שתי עליות וחדר . דם מחומצן חוזר מן הריאות

דרך וריד הריאה אל העלייה השמאלית , ודם הנאסף מן

הגוף מגיע לעלייה הימנית , כאשר ההפרדה בין העליות

מושלמת .

-על ידי מחיצה שהתפתחה במידה שונה 2החדר מחולק ל

אצל הקבוצות השונות.

ההפרשה מערכת הצורך בשמירה על מאזן מים חיובי בסביבה יבשה חייב

התפתחות של זוג כליות המצויות בחלל הבטן סמוך

לאגן. חומרים חנקניים , פסולת החלבונים שעוכלו ,

מופרשים באמצעות הכליה .

צינור השתן מחבר את הכליות עם הביב , בביב נעשת

ספיגה חוזרת של המים מן השתן.

, חומצת השתן מסייעת להישרדותן של ביצי הזוחלים

מאחר שהיא מרוכזת מאוד ואין צורך במים להפרשתה

.

המין מערכתהביצים בעלות

הקליפה חסינות בפני סכנת התייבשות.

התפתחות איבר ההזדווגות של הזכרים אפשרה לזוחלים הפריה

פנימית. בלוטות המין הן זוגיות ומונחות בחלל הבטן . לרוב מיני

הזוחלים יש עונת רבייה מוגדרת שבה האשכים מפותחים

במיוחד . בשאר עונות השנה האשכים קטנים, והם חוזרים

ומתפתחים מחדש לקראת עונת הרבייה הבאה.

המערכת ההורמונלית

אצל הזוחלים קיימות בלוטות הורמונים אחדות

-מתחת לקנה הנשימה ) דומה ליונקים(בלוטת התריס

מערכת זו מפרישה הורמון אשר חשוב לתקופת הנשל

. ולימים אחר – כך, משפיע על תצרוכת החמצן , ומטאבוליזם

ההורמון המופרש מהן משפיע על בלוטות מצד- התריס –

ויסות רמת הסידן והזרחן בדם.

-פעילה על ויסות משק המים.בלוטת יותרת הכליה

החושים

חושיהם של הזוחלים התפתחו במיוחד לקליטת אותות

הנישאים באוויר המאפשרים בחינה של תנאי הסביבה

כגון: הבחנה באויבים וזיהוי של פרטי מזון.

חומט מנומר:ראש, עין , אוזן

העיןהראיה היא חוש המפותח היטב אצל הזוחלים.

אצל רוב הזוחלים חוץ מהנחשים , מתבצע המיקוד

לטווח קצר.

לרוב הזוחלים יש עפעפיים נעים. העפעף התחתון

הוא הגדול יותר והוא הממצמץ . בזווית העין הפנימית

מצוי גם עפעף שלישי שבתנועתו המהירה הוא מנקה

את קרנית העין.

השממיות לדוגמא מנקות את גלגל העין על ידי ליקוק

.בלשונן

הקודקודית העין אצל מחודקי הראש ואצל לטאות שונות קיימת

עין שלישית קטנה בקודקוד הראש , המכילה עדשה , רשתית ועצב המקשר אותה למוח .

לעין הקודקודית יש כנראה תפקיד בבדיקתעצמת האור , ובהבחנה בין חושך לאור .

היא משפיעה בין היתר על ויסות חום הגוף ועל מידת פעולתו

האוזן האוזן משמשת כאיבר שווי משקל כמו אצל שאר

החולייתנים והן כאיבר שמע. איבר שווי המשקל בנוי משלושה צינורות קשתיים

היוצאים ומתחברים לקופסית הנחלקת לשני חלקים:

הנאדיד והשקיק . עור התוף הנראה היטב בא במגע עם גלי הקול

עצמות מאחוריו מצויה האוזן התיכונה המכילה את השמע

כימיים הנחיר החיצוני של הזוחלים נפתח אל חושים

שק קדמי המוביל לחדר הרחה ,

שחלקו העליון מרופד בתאי חוש .

בדפנותיו מצויים קפלים המרחיבים

את משטח ההרחה . איבר הרחה

נוסף הוא איבר יעקבסון הזוגי . שני

כיסים , שמוצאם במעברי האף ,

נפתחים מן החך לחלל הפה לפני

הנחיר הפנימי. הם משמשים

לטעימת חומרים המצויים בחלל

הפה.

חיים ומחזור רבייה

ומחזור רבייהחיים

אנו יודעים שהזרע מסוגל להתקיים ולנוע רק בסביבה נוזלית , הדרך היעילה להבטחת ההפריה היא החדרת

הנוזל הנושא את הזרע ישירות אל מערכת המין של הנקבה , מכאן התפתחה ההזדווגות

חרדון סיני: הזדווגות

לרבייה התנאים בתנאי אקלים ממוזגים מושפעת עונת הרבייה של

הזוחלים במיוחד מאורך היום . מתנאי טמפרטורה נוחים כשמספר שעות האור גדל הסיכוי לרבייה גדול יותר מערכת המין הזכרית מתפתחת בחורף ) האשכים

מתפתחים(

קיום מנגנוני

הזוחלים חייבים לשמור על רמת יציבות מסוימת

בתנאים השוררים בתוך גופם. קיימת טמפ' שבה

פעילותם תהיה היעילה ביותר ותאפשר את פעילותם

של אנזימים שונים . ריכוזם של התאים הבין תאיים

צריך להישמר בשווי משקל עם הנוזלים שבתוך התאים

עצמם. כל זה כמובן תוך כדי התמודדות עם תנאי

הסביבה שהזוחלים מצויים בה.

צבים

השריוןהמיוחד במבנה גופם החיצוני של הצבים הוא השריון הגרמי

העוטה על גוום. שריון הגב קמור ושריון הבטן שטוח . הם מחוברים זה לזה ע"י חיבור גרמי או סחוסי.

ברוב מיני הצבים חופים את השריון הגרמי לוחות קרניים גדולים שצורתם מחומשת.

שריון הצב הרך , המצוי בנהרות ארצנו , מכוסה עור עבה אחיד, חסר לוחות קרניים.

הגפיים

לצבים ארבע גפים , בעלי חמש אצבעות המצוידות בטפרים.

. הגפיים הקדמיים של צבי הים ארוכים מן האחורייםצורתם כצורת סנפירים שטוחים ורחבים המשמשים

לחתירה במי הים. לרגלי צבי היבשה צורת עמודים גליליים, ואצבעותיהן

מאוחות בניהן בקרומי שחיה.

החושים אברי עיני הצבים מפותחות היטב ומוגנות על ידי שני עפעפיים,

עליון ותחתון, וכן בקרום מצמוץ דק.

הם מסוגלים להבחין במזון המוגש להם, באויב המתקרב או

בבני מינם ממרחק ניכר למדי.

לדעת החוקרים אין הצבים מסוגלים לקלוט צלילים

באוזנם, אולם הם רגישים מאוד לזעזועים שונים תנודות

בקרקע וזעזועים במים, המגיעים אל אוזנם באמצעות

עצמות השלד.

הנחירים קטנים ומובלים לחללי אף מרווחים , המובדלים

מחלל הפה על ידי מחיצת חיך גרמית קשה. חוש הריח

מפותח ביותר בצבי היבשה ובצבי מים מתוקים .

צב היבשה נושם על ידי עור הצוואר שעולה ויורד בדרך זו

נשאבת מפעם לפעם כמות קטנה של אויר מן החוץ אל

חלל האף.

תזונה לסתות הצבים חסרות שינים ומכוסות מעטה קרני , הן

דומות קצת למקור העוף , ואילו לסתות הצבים משמשות לתפיסת מזון , קריעתו וגזירתו.

ניזונים בדרך כלל מבעלי חיים : דגים, צבים שוכני מים דו- חיים , תולעים וכו' . .

הנם בדר"כ צמחוניים – וניזונים מחומרי צבי היבשה רקב וזבל . בשבי הם אוכלים , כמויות קטנות של מזון

מן החי.

והתגוננות אויבים הצבים בעלי השריון הגרמי הקשה העוטה את גופם אינם

מוגנים מפני עופות דורסים משום שהנוהג הוא לשאת את הצב בציפורניים מעלה ולהפילו אל צוק הסלע , על מנת

לרוצץ את שריונו ואחר כך לטרוף את בשרו. עופות דורסים אחרים מנקרים את בשר הצב במקורם

החד מבעד לפתחים שבשריון. הצב הרך שאינו יכול להתגונן ע"י השריון מתגונן בנשיכות

ובציפורניו.

והתגוננות אויבים המשך

לרוב צבי הים בארצנו נשקפת סכנה גדולה מצד התנים.

הם חופרים ומוציאים את הביצים המוטלות בגומות

שעל שפת הים , ואוכלים אותן.

בארצות אחרות אויבים הוא האדם. כי הבשר של הצב

משמש להכנת מרק במסעדות גורמה

רבייה

עונת הרביה מתרחשת באביב ובקיץ, הזדר רודף אחרי

הנקבה הנקרית לו והגדולה במידה ניכרת , וחובט

ומקיש בשריונה על שריונה תכופות .

בעת ההזדווגות עולה הזכר על גב הנקבה . הזכר

משרבב את זנבו אל מול הקלואלה של הנקבה ומחדיר

לבסוף לתוכה את איבר הזדווגות .

הנקבות מטילות את הביצים ביבשה אל תוך הגומות

שהן חופרות בקרקע.

הטלה...

בהטלה הביצים הצב מספר סוג

צב היבשה שלוש עד חמש

צב הבצהשש עד עשר

צב הרךכמה עשרות עד חמישים

משמונים ומעלה עד מאה עשרים ואולי יותר

צבי הים

בביצה העובר התפתחות

ההתפתחות נמשכת חודשים . השריון של הצבים

הצעירים לאחר הבקיעה עדין רך , ומתקשה והולך

בהמשך גידולם. רק אחוז קטן זוכה להגיע לגיל

הבגרות .

את גילו של הצב ניתן להעריך שבשנים הראשונות על

פי "טבעות גידול" הניכרות פחות או יותר בלוחות

הקרניים של השריון

קשקשיים

סדרה רב גונית הכולל

את הליטאיים

והנחשים.

המשותף לכל הקשקשיים

הוא גופם המכוסה התעבויות קרניות בצורות ובגדלים

שונים.

גוף כיסוי של שונות דוגמאות

לטאיים

כולם שוכני יבשה . מצויים במקומות חיות שונים: .שממיות- שוכנות בסלעים, חומות אבן חרדונים- חלקם על פני הקרקע וחלקם במקומות חיות

מאונכים.לטאות- על פני הקרקע .חומטים – מתחת לפני הקרקע

–צורת הגוף

צורות הגוף שונות מאוד בקבוצות השונות של הלטאיים . מהם שגופם מאורך ושלילי, דמוי פלך- כמו בחומטים.

התגרמויות תת- עוריות- על כיסוי עורם של החומטים והקמטנים משתרעת שכבה

של התגרמויות תת עוריות המורכבות מלוחיות עצם זעירות וקשות שאינן מחוברות לשלד הגרמי . והיא

המקנה לכיסוי גופם את תכונתו האופיינית : העור הקשה המתוח והמהודק.

והתנועה הגפיים

רוב הלטאיים בארצנו הם בעלי גפיים מפותחים . בעלי

חמש אצבעות . מהם שהגפיים מנוונים ומהם שהגפים

חסרים לגמרי. בתחומי סוגים מסוימים של לטאיים

קיימים מעברים הדרגתיים, מינים שגפיהם קצרים ומספר

אצבעותיהם פוחת והולך עד למינים חסרי גפיים לחלוטין.

דוגמא למעבר הדרגתי כזה מיוצג בארצנו על ידי הקמטן

חסר הגפיים.

ניוון הדרגי של הגפים בסוגCHALCIDES

מהירות תנועתם של הלטאיים כל כך גדולה עד שלפעמיים

האדם אינו מסוגל להשיגם אפילו בריצה. הם מתעייפים לאחר זמן קצר.

, לטאה נרדפת מחפשת לה מפלט – בין סבך הצמחיםבחורים באדמה או מתחת לאבני השדה.

בלטות "שנונות אצבע " – ראה ציור מצויות בצידי האצבעות

בליטות קוצניות מרובות הערוכות כשיני משור . תפקיד בלוטות

אלה להרחיב את שטח המגע בין כף הרגל והקרקע, ולמנוע את

שקיעת הרגל בחול.

בשממית הסלעים ובשממית

הבתים, מצויים בתחתית כל

אצבע "כריות הדבקה" . בעזרת

כריות אלה מסוגלות השממיות

לטפס ולעלות על שטחים

זקופים החלקים לחלוטין , כגון:

זגוגיות החלון.

רבים מהלטאיים מסוגלים לדלג

בקפיצות גדולות מאבן לאבן .

מניפית : רגל ועין

הזנב

זנב הליטאיים המצוי בארצנו ארוך לרוב. הוא משמש כמכשיר עזר בתנועת הלטאה.

. כעין הגה המשמש למניעת סטיות הגוף מכיוון תנועתו בשני מיני הלטאיים הגדולים בארצנו , הכוח וחרדון

הצב , משמש הזנב ככלי נשק להתגוננות . )מצליפים / מכים(.

.היאחזות טובה בעצים. בית קיבול לאגירת שומן .תכונה מיוחדת לרבים מן הלטאיים הוא שזנבם נשיר

העין – החושים אברי

ברוב הלטאיים מוגנות העיניים על ידי זוג עפעפים בני

תנועה.

. העפעפים מכוסים בקשקשים אטומים כיתר חלקי הגוף

בשממיות ,ובלטאת עין הנחש אין עפעפיים בני תנועה

והעין מוגנת על ידי דיסקה קמורה ושקופה, דמויית זכוכית.

איבר הקדקד – מצוי באמצע הקודקוד כתם זעיר ועגל יש

סבורים שאיבר זה שימש כעין שלישית לזוחלים.

האוזן - החושים איברי

, ברוב מיני הלטאיים ניכר מפתח האוזן היטב מבחוץ

למרות שניתן להבין בקרום התוף. הוא מוגן על ידי

קשקשים משוננים, הבולטים משפתו הקדמית.

השממיות משמיעות לעיתים קריאות אזהרה

הנשמעות כקול ציוץ הנוצר בגרונן.קולות אלה נקלטים

על ידי בני מינן בעזרת חוש השמיעה.

לשון הלטאיים יכולה לשמש כאיבר לחוש הטעם, הריח והמישוש.

לדוגמא: . צורתה שונה במשפחות השונות

הלשון המשפחצורתה

הלשון "תולעית" – גלילית מאורכת וארוכה מאוד. הקצה רירי ודביק, מקוער בצורת גביע.

זיקית

הלשון בשרנית רירית , רחבה ושטוחה , פגומה במקצת בקצה. מסוגלת להשלף החוצה. משמשת לניקוי העין.

שממיות

הלשון ארוכה ודקה , שסועה בקדמתה לשני פתילים ארוכים המכוסים ציפוי קרני . מתכנסת אל תוך קיפול

מעין נרתיק מיוחד שבבסיסה.

כוח

הלטאיים מסוגלים להשיג את כמות המים הדרושה

לקיומם משלושה מקורות שונים

מהנוזלים שבמזונותיהם

על ידי ספיגת רטיבות דרך עורם

.על ידי שתיית מים נגרים

והתגוננות אויבים

מספר האויבים הטבעיים של הלטאיים רב לאין ספור.

,יונקים – טורפים למיניהם: תנים, שועלים, נמיותסמורים.

.עופות דורסים: בזים, עקרבים, חיואים, חסידות

כל מיני הלטאיים משתדלים להימלט מאויביהם על ידי בריחה.

הלטאה האיטית מנפחת את גופה ומשמיעה את גופה על מנת להבריח את האויבים

מצוי צב חרדון

החרדון המצוי נמלט בקפיצה או בטיפוס אל מקום גבוה: סלע, חומה

וגזעי עצים.

הזדווגות עונת הזדווגות העיקרית חלב החודשי האביב – ואילו

אצל הזיקית בסתיו.

בעת הזדווגות מחזיק הזכר את הנקבה בלסתותיו. הזכר

נאחז בעורפה או בגווה של הנקבה . ) ניתן לראות

צלקות(

לאחר דקות אחדות מקרב הזכר את שורש זנבו אל

הקלואקה של הנקבה, אחד משני אברי הזדווגות של

הזכר חודר אל תוך הקאווקלה. של הנקבה הזרע מוזרם

וחודר אל צינור הביצים של הנקבה.

חומט פסים , נקבה וצעירים לאחר השרצה

יולדי החיים ) משריצים ( מהלטאים שבארצנו

ארבעה מינים הם : חומט הפסיםחומט העינוניחומט החולות

החומט הנחשוני

בעוברים ניזונים בגוף אימם על ידי ספיגת מזון דרך הקרומים העוטפים אותם .) בדומה לפעולת השלייה ביונקים(

נחשים

הגוף צורת

מעוביו. 20גוף נחש מוארך גלילי . אורכו גדול פי

. יש נחשים שהראש מובדל מן הגו המעבר מהגו לזנב מדורג לרוב, פתח הקלואקה מהווה

את התחום המפריד בינהם.

הנחשים חסרי גפיים . במין אחד מנחשי הארץ, החנקמצויים בצידי פתח הקלואקה שרידים של גפיים

אחוריים מעין בליטות .

הנשל הנחשים משילים את השיכבה הקרנית העליונה של

עורם, בשלמותה כמה פעמים בשנה.

.מתחת לרובד העור הקרני צומח עור חדש

.בין הרובד הישן והחדש מצטבר נוזל הפרשה חלקלק

כשבוע לפני ההשלה הנחש בעצם לא רואה כלום והוא

נמצא במקום מסתור.

התנועה

מבחינים בארבע צורות תנועה עיקריות בנחשים:

תנועה נחשונית תנועה זחלית תנועה מפוחית תנועה לולינית

הנחשונית התנועה

אופיינית לרוב הנחשים מהירי התנועה בארצנו.

תנועה זו מופקת בעזרת השרירים הארוכים . הערוכים

משני עברי עמוד השדרה בגבו של הנחש. גופו הארוך

של הנחש מתפתל בפיתולים מעטים וקלים, הקמורים

רק מעט. הנחש נלחץ בצידם האחורי של פיתוליו אל

בליטות הקרקע, ודוחף עצמו קדימה.

התנועה הנחשונית

כל פיתול מתחיל

בחלקו הקדמי של

גוף הנחש , באזור

הצוואר, ועובר

אחורה כלפי הזנב,

ובמקומו מתחיל

פיתול חדש.

הזחלית התנועה תנועה זו מצויה בנחשים כבדי גוף ומתוני תנועה – כגון הצפע. תנועה זו

מופקת בעזרת מערכת מסובכת של שרירים קצרים ומורכבים המחברים

את צלעות הנחש לעור הרפה המכסה את הגחון. בזמן התנועה מזקיף

הנחש את מגיני הגחון שבקטעים אחדים של גופו , מניעים קצת קדימה

ונועץ את שוליהם החופשיים בקרקע.

מדי פעם נראה גל העובר לאורך גופו של הנחש, בשל התכווצויות והתרפויות עור הגחון הבאות בזו אחר זו.

הזחלית התנועה

המפוחית התנועה

היא כעין צירוף של שתי תנועות קודמות . הנחשיםזקוקים לצורת תנועה זו בעיקר בעברם על מכשולים

הנקרים להם בדרכם או בטפסם על שיחים או עצים.

הנחש נאחז בקדמת גופו בענף , מתכופף לצד, מוצאנקודת משען לחלק האחורי של גופו וזונק קדימה , ושוב

הוא נאחז בקדמת הגוף , מפתל גופו, נשען בגחון וכו'..

המפוחית התנועה

גם התנועה המפוחית , בדומה

לתנועה הנחשונית, מופקת אגב עיקומי

ופיתולי הגוף במישור אפקי- ביוון לצדדים

התנועה הלולינית

מצויה גם בשפיפונים וגם באפעה . האופי לצורת

תנועה זו שגוף הנחש נוגע בקרקע בשני קטעים קצרים

בלבד . וכל יתר גופו מורם בו בזמן מעל לשטח פני

הקרקע . הנחש הנע שולח את ראשו הצידה לשמאל

או לימין , מניח את ראשו וצאוורו על הקרקע ומיד

מתפתל הוא מרים את יתר גופו בדמות לולאה ושולחו

אל מעבר לראש והלאה

התנועה הלולינית

מקומות המגע של גוף הנחש בקרקע בעת התנועהצויינו בשרטוט כהה

החישה איברי

חוש הראיהחוש הראיה

עיני הנחשים חסרות עפעפיים נעים. במקומם חופה אתהעין דיסקה, קרום השייך לרובד החיצוני הקרני של העור .

מפותח במיוחד בנחשים הפעילים ביום , כגון: תלוםהקשקשים . אצל נחשים השוכנים מתחת לפני הקרקע העיניים זעירות , מנוונות וחבויות מתחת למגני הראש.

איברי החישה – המשך

חוש השמיעה חוש השמיעה ספק אם הנחשים מסוגלים לשמוע צלילים , אך הם

יכולים להרגיש תנודות על ידי זעזועים של הקרקע, המגיעים לאוזן הפנימית על ידי עצמות הגולגולת .

הם משמיעים קול לחישה על ידי נשיפת אויר מהריאותדרך.

הלשוןהלשון

מגששת ובוחנת ללא הפסק –

איבר המישוש העיקרי אצל הנחש

השיניים

:ניתן להבחין בשלוש צורות שיניים אצל הנחשים

שן שלמה

שן מרזבית

שן ארס

הארס

בתמונה:

ארס מטפטף משיני

ממבה ירוקה

הארס בלוטות מבנה

בלוטות הארס הנפתחות אל חלל הפה , מיצרותאת הארס המוחדר לטרף. בלוטות הנפתחות אל חלל הפה מצויות אצל נחשים ממשפחות שונות

.

לנחשים הארסיים אין מוצא משותף . הנחשיםממשפחות אלה פיתחו את מנגנוני הארס שלהם

בצורה שונה

: ארס בלוטות סוגי בשלושה להבחין ניתן

טיפוס הבלוטה של נחשי הפתן- בלוטת ארסעטופה במעטפה של רקמת חיבור וניכרים בה

שני חלקים ברורים . בלוטה משנית – זוהי בלוטה מט\וארכת

וצינורית והפרשתה רירית. בלוטת ארס של הצפעיים- אופיינית לשאר

הנחשים בישראל .

והמים המזון משק רוב הנחשים ניזונים מן החי . המזון נבלע בצורה שלמה

ובלתי מרוסקת.

נחשים מסוימים דרכם לבלוע מזון בעודו חי – כגון נחשהמים ונחשים אוכלי חרקים.

רוב הנחשים שותים מים . הם מטבילים את פיהםוגומעים גמיעות תוך תנועות ניכרות של לסתותיהם

ושרירי צוארם .

עכבר חונק משריץ חנק

רבייה . עונת הזדווגות חלה באביב או בראשית חודשי הקיץ הנקבה בהזדווגות לא פעילה. הזכר עושה את

העבודה . רוב מיני הנחשים של ארצנו מטילים ביצים. הביצים

מכוסות בעת הטלתן ריר ,ודבקות לרוב זו בזו. .מספר הביצים בהטלה משתנה ממין למין