תרגיל במבוא לפסיכולוגיהתרגיל במבוא לפסיכולוגיה

77פרק פרק

למידה: שינוי יחסית קבוע בהתנהגות כתוצאה הגדרת הלמידה

ולא עקב השפעות סמים, תרופות, אימון ותרגול, של כל שינוי זמני אחר או ב�שלּות.

, לצפייה מיידית, ניתן גלויהשינוי יכול להיות של האורגניזם, או שהשינוי יכול בביצוע ולהתבטא

.יותר או בכלל לא מאוחר ולהתבטא חבוי,להיות הלמידה היא שינוי שמסיקים עליו דרך שינוי בהתנהגות

החיצונית או הפנימית, ולא רואים אותו באופן ישיר. השינוי יכול להיות חיצוני )בהתנהגות, בביצוע(, או

פנימי )בזיכרון, בחשיבה, בעמדות(.

למידה לא אסוציאטיבית

למידה מורכבתלמידה אסוציאטיבית

הביטואציה

סינסיטיזציה

האורגניזם לומד להתעלם מוכר ולא מזיק גירוימ

)למשל להתרגל לתקתוק של שעון, להתרגל לזמזום

( של המזגן בחדר

עלייה בתגובה לגירוי חזק ובדרך כלל לא נעים.

למשל אם נשמע אזעקה של מכונית בסמטה

חשוכה, נגיב בתגובת הפתעה ורתיעה יותר

חזקה

למידה / התניה קלאסית

שני בין הקשרלומדים את : פבלובמופיע ' שאירוע באירועים/גירויים-

לאחר אירוע א' )התינוק לומד שלאחר מראה השד של האם, יופיע טעם

החלב(

התנייה אינסטרומנטאלית / אופרנטית

בין הקשרלומדים את : תורנדייק )גירוי התנהגות והתוצאה שלה בסביבה

ותגובה(, שלאחר תגובה תופיע תוצאה מסוימת )הילד לומד שכאשר ידחוף את

אחיו הקטן, תופיע תגובת כעס של ההורה. תוצאות התגובה הן קובעות אם

הקשר בין המצב לתגובה יתחזק או ייחלש

הקשר שבין מחזק את התגמול: סקינר ולא התגובה עצמה. הגירוי לתגובה

הסביבה שולטת בהתנהגותו של היצור החי דרך החיזוקים שהיא מספקת.

גם קשרים ואסוציאציות, וגם תהליכים חשיבתיים

יותר מורכבים.כוללת חשיבה, הבנה,

יישום אסטרטגיה, ופיתוח מפה קוגניטיבית.

פיתוח מפה קוגנטיבית

עכברים למדו : טולמןלהתמצא במבוך גם

, לא למדו ללא חיזוקיםתנועות מסויימות, אלא

של ייצוג חשיבתיפיתחו המבוך.

למידת תובנה

, למידה מהירה :קהולר ופחות הבנהכתוצאה של ביצוע מהיר ניסוי וטעייה. ללא תגובות לא של התגובה

רלבנטיות )בשונה להתנ' 3אופרנטית(. בעלת

זמינות , פתאומיות מרכיבים: והעברה לבעיות אחרות

התניה קלאסית – הניסוי של פבלוב

+

=

=

=

=

גירויי לא מותנה גירויי לא מותנה UCSUCS גירוי(

שמעורר תגובת רפלקס

אוטומטית(

גירויי ניטראליגירויי ניטראלי)אין משמעות

כלשהי לגירוי זה בשלב זה של

הניסוי(

הכלב נשאר אדיש

גירויי מותנה גירויי מותנה CSCS אחרי(

שהוצמד רבות לבשר, הפך

הפעמון למחולל הריר(

תגובה מותנית תגובה מותנית CRCR ריור הכלב(

היא תגובה נלמדת לפעמון,

ללא תלות לבשר(

תגובה לא תגובה לא UCRUCRמותנית מותנית

)ריור הכלב היא תגובה לא

רצונית להצגת הבשר(

שלב הרכישהשלב הרכישה

PLAY

(Generalizationהכללה )יוצר תגובה מותנית, לאחר שגירוי מותנה :הכללה

גירויים הדומים לגירוי המותנה יכולים גם ליצור תגובה ככל שעולה הדמיון בין הגירוי המותנה מותנית.

לגירויים אחרים, כך מתחזקת התגובה המותנית.

!!!!אבא בא

(Discriminationהבחנה ) היכולת להבחין בשינויים או הבדלים בין גירויים ובכך

ליצור מצב שבו התגובה המותנית מגיעה רק בעקבות הגירוי המותנה הנכון ולא לגירויים הנחשבים

לדומים לו.

!!!!אבא בא

לא יודע מי בא, ...אבל לא אבא

התניה קלאסית מדרגה שנייה / סדר שני

+

=

=

=

=

גירויי לא מותנה גירויי לא מותנה UCSUCS גירוי(

שמעורר תגובת רפלקס

אוטומטית(

גירויי ניטראליגירויי ניטראלי)אין משמעות

כלשהי לגירוי זה בשלב זה של

הניסוי(

הכלב נשאר אדיש

גירויי מותנה גירויי מותנה CSCS אחרי(

שהוצמד רבות לבשר, הפך אור

הפנס למחולל הריר(

תגובה מותנית תגובה מותנית CRCR ריור הכלב(

היא תגובה נלמדת לאור

הפנס, ללא תלות בפעמון(

תגובה לא תגובה לא UCRUCRמותנית מותנית

)ריור הכלב היא תגובה לא

רצונית להצגת הפעמון(

Inhibitoryהתניה מעכבת )Conditioning)

גירוי מותנה המפחית עוצמה או שכיחות שלהתנהגות/תגובה.

ניבוי ופקטורים קוגנטיביים

:מספיק שיהיה פאבלוב"CS+UCS שתהיה התנייה קלאסית..."

:זה לא מספר ההצמדות, זה התפקיד רסקורלה" חייב להיות מנבא של CS שחשוב יותר. CSהמנבא של

UCS"כי אחרת לא תתרחש התניה קלאסית ,בניסוי: התנייה קלאסית = תגובת פחד לצליל

(law of effectחוק התוצאה ) תורנדייק האמין כי התנהגות תלויה בתוצאותיה, ותגובה

. המלווה בתוצאה נעימה, תחזור על עצמהעל פי תורנדייק חוויה מוצלחת פשוט "מוטבעת" בזיכרון

Thorndike Puzzle Box

התניה אינסטרומנטלית - סקינר סקינר טען שכאשר התנהגות מלווה בחיזוק )תוצאה

נעימה(, התנהגות זו תתחזק ותחזור על עצמה באותו מצב, כי הפרט לומד שלהתנהגותו במצב מסוים יש

תוצאה: חיזוק.Skinner Box)צפייה בבית( Shaping עוד סרט עלShaping)לצפייה בבית( Behavior and fear conditioning)צפייה בבית(

חיזוקים ועונשים

התניה אברסיבית )שלילית(התניה אברסיבית )שלילית(Aversive ConditioningAversive Conditioning

התניה אוורסיבית היא חלק מהתניה אופרנטית. בהתניה זו משתמשים באירועים

שליליים או לא נעימים על מנת לשנות התנהגות - החלשת תגובה קיימת לא רצויה

או למידת תגובה חדשה.

)התנהגות לא רצוייה( ילד שמצייר על הקירמעתה הילד מבין כי . )עונש(חוטף פליק ביד

אסור לצייר על הקירות

חסרונותיו של העונשחסרונותיו של העונש. הוא אינו נותן מידע כיצד כן צריך להתנהג.א

ב. יוצר פחד מהמעניש ומהמצב.ג. פועל בנוכחות המעניש בלבד ובמצב המסוים, ולכן

מעודד בריחה והימנעות מהאדם או המצב הלא נעימים.

ד. עלול להיות מוכלל בצורה לא רצויה.ה. האדם המוענש עלול ללמוד דרך חיקוי התנהגות לא

רצויה של תוקפנות כלפי אחרים.ו. יוצר כעס ותוקפנות אם העונש מכאיב וחמור. העונש

גם מחזק את המעניש בגלל השפעתו המהירה על התנהגות האחר, ולכן המעניש עלול לחזור על השימוש

בעונש שוב ושוב.

בריחהבריחה הפרט לומד להפסיק אירוע לא נעים ע"י ביצוע

לאחרתגובה מסוימת. בבריחה התגובה באה הופעת הגירוי הלא נעים, ומטרתה להביא

להפסקתו.

בניסוי טיפוסי שנערך בנושא הבריחה, הושםעכבר בקופסא בת שני תאים עם מחיצה

חושמלה שמפרידה ביניהם. במהלך הניסוי . העכבר התרוצץ בתא, ותוך כדי רצפת התא

כך קפץ מעבר למחיצה לתא השני - שם אין זרם ואין כאב - זהו מצב של בריחה.

הימנעותהימנעותאירוע התרחשות שללמנוע הפרט לומד :הימנעות

לפני לא נעים ע"י ביצוע תגובה מסוימת. הוא מגיבנעים. הופעת הגירוי הלא

בניסוי טיפוסי הבודק הימנעות, הושם עכבר בקופסא בת שני תאים עם מחיצה שמפרידה

ולאחר מכן נדלקה נורה ביניהם. בתחילת הניסוי התא שבו היה העכבר. ניתן הלם חשמלי לריצפת

בתחילה, העכבר התרוצץ ותוך כדי כך קפץ מעבר העכבר קפץ למחיצה והפסיק את הזרם. עם הזמן,

מנעברגע שנדלק האור, וע"י כך מעבר למחיצה את הזרם - זהו מצב של הימנעות.

ללמידת ללמידת שני הסבריםשני הסבריםהימנעותהימנעות

: תהליך דו שלביא. ( והזרם החשמלי CS- ההצמדה של האור )התניה קלאסית . 1 (CR . גורם לעכבר לפחד מהאור )- העכבר לומד שבריחה מהגירוי המפחיד אותו התניה אופרנטית . 2

)האור( מסלקת את הפחד )תוצאה רצויה תכוון כאן את ההתנהגות(.

קוגניטיבי פעם ב.הסבר בכל :שלו שההימנעות מצפה שהעכבר כך ואכן מהשוק אותו תציל

מתרחש, הציפייה מתחזקת.

ניסוי בתחושת שליטהניסוי בתחושת שליטה שני הזוגות קיבלו שוק חשמלי, אך זוג א' של :1שלב

העכברים למד שהוא יכול לשלוט בהפסקת השוק ע"י מגע בלחצן מסוים, וזוג ב' למד שהוא לא יכול לעשות שום דבר

שישפיע על הפסקת השוק החשמלי. שני הזוגות קיבלו אותה כמות של שוקים חשמליים.

כל זוג הועבר 1בחינת יכולת הלמידה מהשלב ה- :2שלב .לקופסא שחולקה לשני תאים בעלי מחיצה שניתן לעבור

מעליה. בשלב זה הושמע צליל מאיים ומיד לאחר מכן הפעילו זרם חשמלי שחשמל את רצפת התא. על

העכברים היה ללמוד לקפוץ לתא הצמוד בעת שמיעת הצליל על מנת להימנע מהשוק.

של הניסוי למד 1זוג א' שהיה בשליטה בחלק ה-: תוצאות זאת במהירות. אך לעומת זאת, זוג ב' לא ניסה לברוח

בכלל בעת השוק, וככל שהתארך הניסוי הוא נהיה פאסיבי יותר ויותר, עד שלבסוף הגיע לחוסר אונים מוחלט.

שליטה וגורמים קוגניטיבייםשליטה וגורמים קוגניטיביים התאוריה הקוגניטיבית שעוסקת בהימנעות אומרת

שגורמים קוגניטיביים משחקים תפקיד חשוב בהתניה אופרנטית.

מה הגורם החשוב בהתניה שליטה בהתניה אופרנטית :( או שליטה contingencyאופרנטית: סמיכות בזמן )

(? control/פיקוח ) מחד - הסמיכות הזמנית חשובה, מכיוון שחשוב שהחיה

.הקשר בין התגובה שלה לחיזוק שניתן להתראה את מצד שני - הסבר קוגניטיבי אומר כי התניה אופרנטית

על ידה. כנשלטתיווצר אם החיזוק מפורש ע"י החיה (1976)מייר וזילגמן,

Maier & Seligman, 1976יכולת שליטה

בשוקשוק חשמלי קבוצת

חולדות

יכלו להפסיק ע"י לחיצה

+ קבוצה א'

לא יכלו להפסיק בשום

דרך

+ קבוצה ב'

למידת הימנעות

השמעת צליל ואחריו שוק

קבוצת חולדות

למדו מהר + קבוצה א'

לא למדו + קבוצה ב'

(kohlerלמידת תובנה )

ייתכן והקופים ביצעו ניסוי וטעייה •באופן חשיבתי, יצרו ייצוג חשיבתי, פעלו עליו, הגיעו לפתרון, ושמרו

את הפתרון בזיכרון

של למידת תובנה בשלב הראשון•יש פתרון בעיות, ארגון מחדש של הגירויים בסביבה, ותפיסה חדשה

יש בשלב השנישל הקשר ביניהם. אחסון של הפתרון בזיכרון ושליפתו בכל מפגש עם מצב דומה. תפקיד

חשוב לזיכרון ולחשיבה

השפעת ידע קודם ואמונות קודמות השפעת ידע קודם ואמונות קודמות על למידהעל למידה

,כאשר מנסים ללמד אנשים קשרים חדשים בין גירוייםהידע הקודם של האדם - בין אם נכון ובין אם לא נכון

- משפיע על למידה זו, ולכן אנשים נוטים לקשר בין גירויים שאין במציאות קשר ביניהם.

קשרים לא קיימים אלו נקראים "אסוציאציות. spurious associationsמזויפות" -

מחקר על אספקטים נפשיים בציור: דוגמאות . אנשים קישרו בין אפיוני ציוריהם של מטופלים 1

עם הפרעות נפשיות, לבין הסימפטומים אותם הם מציגים – אך ורק כי הם השתמשו בידע הקודם שלהם:

עיניים גדולות = חשדנות. * מה שנלמד

השפעת ידע קודם ואמונות קודמות השפעת ידע קודם ואמונות קודמות על למידהעל למידה

כאשר יש מצב של קונפליקט בין האמונות והידעהקודם של האדם לממצאים בשטח - אנשים

מעדיפים להסתמך על הידע והאמונה הקודמים שלהם ומתעלמים מן המציאות.

עם זאת, אם הנתונים המוצגים לאדם סותריםבאופן ברור ובולט את הידע הקודם שלו, האדם

לומד לשנות את ידיעותיו. זהו תהליך שלtop-down: האדם הלומד משלב

אמונה קודמת )או ציפיות( עם המידע האובייקטיבי כדי להגיע למסקנה בקשר להערכת

התאמההקשר בין הגירויים. גורם אפשרי: ללא אילוצים קודמים - ידע או

אמונה - יתכן והאדם יהיה מוצף במידע חדש ולא יוכל להתמודד איתו.

הבסיס הנוירולוגי של הבסיס הנוירולוגי של הלמידההלמידה

שינויים מבניים בסינפסות, שגורמים מקור הלמידה :להגברת היעילות של הסינפסה. הוכחות לכך – גירוי חשמלי

של נוירונים מסוימים יביא להגברת היעילות שלהם בגירוי .long - term potentiationדומה בעתיד. תהליך זה נקרא

כמה אפשרויות:הבסיס התאי של הלמידה - א. עליה בכמות הנוירוטרנסמיטרים המופרשים ע"י הנוירון

השולח.ב. עליה בכמות הנוירוטרנסמיטרים הנקלטים ע"י התא

הפוסט-סינפטי, כתוצאה מעליה במספר הרצפטורים. ג. שינויים בגודל הסינפסה - היא נעשית גדולה ורגישה יותר.

ד. יתכן ויש גם יצירה של סינפסות חדשות בכל תהליך למידה.

הבסיס הנוירולוגי של הבסיס הנוירולוגי של הלמידההלמידה

הביטואציה וסנסיטיזציה :

תגובות של הביטואציה או סנסיטיזציה הודגמו על ידי מחקר של מערכת

העצבים של חלזונות. המחקר הראה שינויים במרווח הסינפטי שבין נוירון

בכמות הנוירוטרנסמיטרים בתהליך הביטואציה, ירידהסנסורי לנוירון המוטרי:

בכמות הנוירוטרנסמיטרים בתהליך סנסיטיזציה. עליהו

התניה קלאסית :

בניסויים שבוצעו על בעלי חיים מורכבים יותר )כגון ארנבות( בנושא השינויים

הקשורים בלמידה, נמצא כי התניה קלאסית קשורה עם העברה סינפטית

. נמצא כי קיים תהליך של ירידה לטווח ארוך בהעברה הסינפטית בצרבלום

long-term depressionבקורטקס הסרבלי - תהליך הקרוי

למידה והתניית פחדלמידה והתניית פחד פחד נמצא כקשור בשינויים בהעברה סינפטית

באזורים ספציפיים במוח. :פציינט בשםדוגמאS.M . שסבל ממחלה נדירה

שפגעה באמיגדלה במוחו, ולא למד ליצור התניה של פחד. עם זאת, הוא זכר את הגירויים שקושרו עם

הפחד. חולה אחר, שהאמיגדלה שלו הייתה שלמה אבל נפגע בחלק שאחראי ללמידת עובדות הגיב

בפחד, אבל לא ידע לתאר את העובדות שגרמו לו לפחד - אילו גירויים הפחידו אותו.

לשני הפציינטים היו מצבים פיזיים מנוגדים ועובדה זו יש חלק חשוב בלמידת שלאמיגדלהמצביעה על כך

פחד )ולאו דווקא בלמידה באופן כללי(.