כיווניםחדשים

כתב עת לענייני ציונות, יהדות,

מדיניות, חברה ותרבות

עורך

אלי אייל

סגנית־עורך ליפשה בן ש"ך

גיליון מס' 22, סיון-תמוז תש"ע, יוני 2010

כתב העת כיוונים חדשים הנו במה ע צ מ א י ת ו ב ל ת י ת ל ו י ה

לדיון בסוגיות הציונות והעם היהודי בימינו: תיאור התמורות בישראל

הציונית; והתנועה היישוב תולדות חקר התפתחותן; וכיווני ובגולה

ביטוי למחשבה היהודית בת־זמננו; עיון בבעיות הזהות התרבותית של

החברה הישראלית; עתיד הציונות - הערכות ומגמות.

כיוונים חדשים פתוח להשקפות מגוונות. הדעות המובעות במאמרים

מבטאות את עמדות מחבריהם ולא בהכרח את עמדת המערכת.

כתובת המערכת:ההסתדרות הציונית העולמית, ת"ד 92, ירושלים 91000, טל' 02-6202172

יוצא לאור בסיוע המכון לתולדות הציונות וההתיישבות של קק"ל

מחיר חוברת: 45 ש"ח

© כל הזכויות שמורותהמערכת אינה מחזירה כתבי־יד

עריכה לשונית, עימוד והפקה: "מערכת" קיבוץ דליה 19239נדפס בישראל, סיון-תמוז תש"ע, יוני 2010

לוחות והדפסה: סדר־צלם, תל־אביב

השער האחורי: Contemporary by 100 ס"מ, שמן על בד, 2009 )באדיבות גלריהx100 ,מאיה ישראל, חול, ים דמות

Golkonda, תל־אביב(.

ב־2001, בצלאל ועיצוב לאמנות באקדמיה לימודיה את סיימה ,)1974( ישראל ילידת ישראל, מאיה היחיד תערוכת קבוצתיות. ובתערוכות יחיד בתערוכות הציגה היא כמרצה. שם שימשה מכן ולאחר

האחרונה שלה הייתה "מה שנשאר", בגלריה קונטמפוררי.ב־1998, זכתה במלגת סטודיו ומגורים בפלדנסבורג, גרמניה, ואילו ב־1999, זכתה במלגת סטודיו ומגורים זכתה ב־2007, בצרפת. Les Vendemiairs, Maison d'Emma, St. Mathien de Treviers

במענק עידוד היצירה של האקדמיה בצלאל,על תערוכתה האחרונה כתבה האוצרת נטלי הלנה: "...בעוד שעבודותיה הקודמות מתחקות אחר המרחק בדיוקן צורך אין כבר שלפנינו הפירוק בתהליך כי נראה מגבולותיו, החורג האנושי מהדימוי הנדרש כשלעצמו. ההיעדר, אותו ריק מטושטש ומהפנט... ניצב כ'עקבה' לדימוי קונקרטי שהיה ונעלם... ניכרת

בה השפעת ההגות הפילוסופית של עמנואל לוינס וז'אן לוק מריון."

תוכן העניינים

5 •אין״צדקמוחלט״-ישפשרות כיווניםחדשים:

•״אלהאמתההיסטוריתניתןלהתקרב,

10 אליאייל אךלאלהגיע״

15 יצחקבןישראל מדינאותאחרת:תורתהביטחוןמחייבתחשיבהמחדש

30 יגאלכרמון שיתוקההסברה

39 רחלאלבוים־דרור אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

61 רותגביזון המתחביןחוקהשבותלמדיניותהגירהניטרלית

83 אלישעאפרת לשמורעלירושליםיהודית

95 א״ביהושע בכלזאתנורמליותיהודית,עםככלהעמים

101 רפאלבןשושן לאומיותיהודיתומחשבהישראלית

112 מנחםמילסון פגישותבלתירשמיותעםפלשתינים

124 אליעזרשביד האקטואליותשלתורתהרמב״ם

137 אליעזרשמואלי אנכרוניזםבמערכתהחינוך

146 גבריאלשטרסמן החלתהמשפטהישראליעלהגולןלאתמנעהסדרעםסוריה

153 יגאלקיפניס דיוןעלעתידרמתהגולן-ללארגשנותונוסטלגיה

159 אלימייזליש קביעתגבולותכמקחוממכר

163 אלעדפלד צבאםשלבניהנעורים:יגאלאלון

173 מרדכיניסן הדרוזיםבישראל-ביןהשתלבותלהתנכרות

192 אלז׳בייטהקוסבסקה ״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולנית

208 אהרוןיפה מנהרתהתופתאלהעירהעתיקה

ספרות וביקורת ספרים

213 ניצהבן־דב הנפילהוההתרסקותשלהקיבוץהגדול

222 רחלאליאור ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

242 שירודין האםעגנוןהיהפמיניסט

254 עליזהשנהר הדמויותהמנוגדותשליעלאשתחברהקיני

269 אריהסיון סוס הב בי;מעש שנישירים:הצ

270 מרדכינאור משהדייןאואסףשמחוני?

עמוסכרמל,אלוףהניצחון-אסףשמחוני

277 ישראלבנימינוב רקוויאםלחלוםשנגוז

עמוסעוז,תמונותמחייהכפר

286 יוסףכהן באורהתכלתמתוךחשכתהטראומה

עליזהאורבך,ניצולים,צילומים

כיוונים חדשים

אין״צדקמוחלט״-ישפשרות

ברירה כי מבינים האופטימיסטים גםמכאיבההיאביןאלטרנטיבותמכאיבות

אליאייל

״לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו מלפנים משורת הדין״)חז״ל(

״מיצוי הדיון הוא עיוות הדין, הרע שברעות״)קיקרו(

אוילנומ״צדק״המושגעלגופותהצודקים.הריצודקיםהםגיבוריהטרגדיההיוונית,שכולםהורגיםזהאתזה-והצדקמרחףעלהבמה.

אנימתכווןלצדקהמוחלטולכןהואנתוןכאןבמרכאות.שכןצדקשהואאנושיואפשרי-ואליועלינולחתור-אמנםלאיישאבחובומימושמלאשלכלזכותהצדק אויבושל הוא ו״מושלם״ ״מוחלט״ צדק אבל פלשתינית, או ישראלית

האפשרי.לפניכעשריםשנה,כתבפרופ׳אביגדורלבונטין,בחסותשםהעט״פרט״,כי״עשייתצדקאפילו׳ייפלוהשמים׳אוייחרבהעולם,כלשוןהרומאים,או׳ייקובהדיןאתההר׳,כלשוןאבותינו,כמוהכדברוהיפוכו:כיצריךשהאנשיםאשרעמם,ועבורם,מבקשיםלעשותצדקישרדו.כדבריבעלתהלים,״אשירהלה׳

אליאייל6

בחיי,אזמרהלאלהייבעודי״.עשייתצדקהכרוכהבהכחדתהאנשיםהמבקשיםככזו,אך נראיתאולי לעשותצדק,ושלאלהשעמםמבקשיםלעשותצדק,לאמיתושלדברלאתביאאלאלתוהוובוהואשרמעלאדיוהגרעיניים׳לבדוימלוךנורא׳.ואילו״צדקאנושי,להבדילמצדק׳מוחלט׳,״כותבלבונטין,״נועדליושבימטה,לאלקדושיעליון.ה׳מוחלט׳והמושלםהואאויבושלהאפשרי.

פתרון׳מוחלט׳טעוןמלחמהמוחלטת,ולכןיסכלאתעצמו.״אמרהלטיניתאומרת:Summun ius summa iniuria)קיקרודאגלהוסיףתמידשזוהיאמרה״נדושה״(-״מיצויהדיןהוא,לעתיםקרובות,הרעשברעות,״שהיאההשתעבדותהיתרהלחוקככתבווכלשונו,ללאהתחשבותבאדםהחי.מיצויהדיןהואעיוותהדיןהקשהביותר,וחז״לאמרו:״לאחרבהירושלים

אלאעלשהעמידודיניהםעלדיןתורהולאעבדולפניםמשורתהדין.״הריבינינולביןהפלשתיניםלאייכוןשלוםבליצדק;ישלנותשובותמספיקותאלא הצדק״, מי ״עם אינה אבלהשאלה הפלשתינים, עם בסכסוך וצודקותשל ובמילותיו טענותיהם, תופסות היכן ועד תשובותינו, תופסות היכן עד׳גבולמסוים׳שלאורכומסתתמותטענותיהם לבונטין:״היכןעובראותוקובהיתקלןבתשובותינו.״כיום,העימותבינינומחייבאותם,כפישהואמחייבתוך אל להיסחף אנו מעדיפים כן אם אלא השווה: עמק אל להגיע אותנו,

הילולתרפאיםשתבלעגםאותנו,גםאותם.

פרופ׳אניטהשפיראהדגישהכיהציונות-כאידאולוגיהוכתנועה-לאחרטהאףפעםעלדגלהאתסיסמתהפציפיזם.עםזאת,עדשלבמאוחרבהתפתחותהלאתפסהכוחבמובנוהפיזימקוםמרכזיבהשקפתעולמה.בספרהחרבהיונההיאכותבתעלהתהליךהאיטיוהמיוסרלמדי,שבמהלכואימצההתנועההציוניתאתהשימושבכוחכפשוטו-כוחשללחימה-כאמצעילגיטימי,וייאמראף:בלתינמנע,במאבקלהשגתהיעדשלמדינהיהודית.בהגותשלאבותהציונותלאקיימתהתייחסותלשאלהשלהגנהעלהמדינההיהודיתהאמורהלקום,כשםשאבותהציונות)לפיאניטהשפירא(לאנתנודעתםעלהעובדהשארץ־ישראלוהבעיההערבית הציונות הגדיראת לקויר זאב פרופ׳ ריקהמתושבים. אינה״שאלההבלתינראית״,שכןהציוניםהראשוניםהקדישותשומתלבמועטה כלתזוזותהראשונותשלהתנועההלאומיתהערביתומעטיםבלבדחזושתיתכןאפשרותשלהתנגשותביןהאינטרסיםהלאומייםשלשניהעמים.אמנם,גם

7אין״צדקמוחלט״-ישפשרות

הציוניםשקדמולהרצל)כמוליליינבלום,הרבקאלישרואחרים(היומודעיםלעובדהשארץ־ישראלאינהריקהלגמרי,אבלאנשיהעלייההשנייהוהשלישיתהושפעומעטמאודמהעכבותהאינטלקטואליותשלאותםחלוציםמגרמניה,וברלכצנלסון,מצפונהשלתנועתהעבודה,סיפרעלהזעזועשעברבגלותוכי״השאלהשהעסיקהאתהחלוציםמגרמניהלאהייתהמצוקתאחיהםשנשארובאירופה,לאהיהודיםהעומדיםבפניהכחדהברייךהמתפשטשלהיטלר,אלאהמר ניסיונם עברית. עבודה לדרוש צודק והאם הערבים״, הפועלים בעייתנפתרות אינן העמים בתולדות מכריעות שאלות כי לימדם, אירופה במזרחהתקרבות של אפשרות לגבי הפסימיזם צדק. של מופשטים עקרונות פי על

יהודית-ערביתהיהדומיננטיבציונות:הסכסוךהואיסודיובלתינמנע.

ואזבאהאילוהגדול.אילוקיבלוהערביםאתתכניתפילב־1937,הייתההמדינההיהודיתמצטמצמתבמישורהחוףשביןתל־אביבלחיפה.אלמלאדחו

אתתכניתהחלוקהשלהאו״םב־1947,היהרובארץ־ישראלנשארבידיהם.ונבון מציאותי פוליטי משחק לשחק הציונית התנועה ידעה ימים, באותםבקלפיםהגרועיםשהיובידיה.בזמןששאפנולביתלאומי,אמרנושאנורוציםמרכזרוחני.בזמןששאפנולמדינהיהודיתאמרנושאנושואפיםלביתלאומי.ואפילובן־גוריוןהיהריאליסטבמידהכזאת,שכאשרניסחאתמגילתהעצמאות

לאדיברעליעדיההסופייםשלהציונות.ואילוהערביםשיחקומשחקהפוך:תמידשאפולמוחלטותמידאיחרואתהרכבתבתחנהאחת.הםנזכרובתכניתפילכשהוחלטעלחלוקה;הםנזכרואחרי 1948 בגבולות נזכרו הם העצמאות; מלחמת אחרי החלוקה בגבולות1967.ואכן,אניזוכרשעמוסעוזאמרליב־1974,כיכבראז,באיזהשהואמקום,התחלפנובלוחותהמשחק.קודםאנושיחקנושחוהםשש־בש.אבלאחריששתהימיםהתחלפנובלוחותהמשחק,הרגלנועצמנולחתורליעדיםלא או טובים, לא או צודקים, לא יעדים אומרשאלה זה אין ריאליים. לאציוניים.הםפשוטלאריאליים.נהגולהביאלדוגמהאתחכמתוהדיפלומטיתשלחייםוייצמן,שכאשרהיהמגיעל״פורייןאופיס״הבריטיוהיהנשאלמדועצביעות על זעם מרוב כך עושה הוא והאם קמוץ, אגרופו את מחזיק הוא

האנגלים,השיב:״לא.אםאפתחאתהאגרוףיראושידיריקה.״אנימייחללהחזרתאמנותה״אנדרסטייטמנט״שאומרת״זהוזהכדאיעכשיו

אליאייל8

ואפשריעכשיו״,כפישגרסההציונותהמדינית,ולא״כךאנומצוויםוכךנגזרעלינו״,כפישגורסתהציונותהמשיחית.עמוסעוזכינהאתהעבריתהמאופקתשלצעיריםלאמתלהמים״דורהאוקטבותהנמוכות״.לאמושגיםמיתולוגייםכמושלוםאמתאלאהסדרמתקבלעלהדעת.לאבאוקטבותגבוהות.לאבמושגיםמוחלטים,אובנימהמשיחית,אפילושבתאית.זוהישאלהדמגוגית,אמראז)ב־1974(עמוסעוז,אםמותרליהודיםלהתיישבביריחו.השאלההיאאםכדאיעכשיוואפשריעכשיו.הריישנימוקיםרציונלייםכבדימשקללטיעוןבעדהתיישבותכזו,אבלכשאומריםאיןברירה,צוגורלנו,ואם

לאנשבביריחולאנשבבתל־אביב,זוהישבתאות,זוהימצדה.אםגיבורימצדהמסמליםאתהאיןברירה,טעןעמוסעוז,הרישאנוצאצאיהםשליבנהוחכמיהולאשלגיבורימצדה.עובדהפיזית־ביולוגיתהיאשאלההרגואתילדיהםוהתאבדו,ולכןאיןאנויכוליםלהיותמצאצאיהם,אךזוהילארקעובדהפיזיתאלאגםעובדהסימבולית.ביןהאסכולהשל״בדםואשיהודהנפלה-בדםואשיהודהתקום״,שהיאאסכולהשלצוההיסטוריה;ניצבתהאסכולהשלמהאפשר,מהאיאפשרומההמחיר,ואיןצדאחדיותרציונימןהצדהשני.

בענייןההקבלהביןיבנהלמצדהראוילהזכיראתדבריפרופ׳יהושפטהרכבי)שהיהאלוףבצה״ל,ראשאגףהמודיעין,פנהלמחקראקדמיוהיהחתןפרסהרבהלכתובעל ישראללמדעיהמדינהב־1992(,שבפרקהאחרוןשלחייולקחימרדברכוכבא.״הלקחים,״כתבבספרוחזון,לאפנטזיה,לקחימרדברכוכבאוריאליזםמדיניבימינו,״אינםגזירהשווהביןאירועיםהיסטורייםשהםיחודיים,ואףלאהעתקתמרשמיםלפתרוןבעיותבהווהמפתרונותשלבעיות

העבר;אלאהםחידודראייתנוומיקודהבצורותההתנהגותהאנושית.״

לקחים המציאותיות, של חשיבותה את הבליט כוכבא בר מרד אם

במרד המורדים הגדול. המרד מן יותר הרבה דווקא לנו יש לתקופותינו

הגדול היו מיעוט בעם, ואף על פי כן, עשו את העם כולו לבן ערובה להם

ושותף לאינטרס שמדיניות הקיצונים תצליח... הקנאים היו מסורים לעמם

לא אלה תכונות עצמאותו. למען נפשם לחרף בנכונותם ואידאליסטים

הבטיחו כלל שדרכם תצלח.

9אין״צדקמוחלט״-ישפשרות

כך על לדבר נהג ,)1995-1937( פונקנשטיין עמוס וההיסטוריון, הפילוסוףלא המדע באמצעות גם והחברה האדם טבע את לעצב ביכולת שהאמונה

נשארהנחלתהשלהחשיבההאוטופיתבלבד.

כמה עד לומר צריך ואין עיצוב. לכל הניתן חלק לוח הוא האדם בטבעו

מחויבת הציונות למסורת זו - בין במיצוע אידאולוגיות אחרות )מרקסיזם(,

בין במיצוע ההשכלה היהודית וחכמת ישראל... מצד אחד, הביטחון ביכולת

לשנות את המנטליות היהודית למנטליות נורמלית, באמצעות חינוך נכון;

ומן הצד האחר הביטחון בסגוליות. מן הצד האחד, הרצון לעצב מדעית את

״החומר האנושי״; מן הצד האחר - חופש מרחב ביצירה האינדיווידואלית,

האישית או הלאומית, שאינה נשמעת לשום חוק חיצוני אבל מחויבת לחוק

פנימי. אין פה הנגדת הציונות הלאומנית לציונות הסוציאליסטית; בשתיהן

נמצא את שני היסודות מא״ד גורדון ועד ז׳בוטינסקי, מבורוכוב ועד בן־גוריון,

וקצרה היריעה מלפרט.

וקלישאות, כלמישלומדמדעיהטבעאומדעיהרוחלאכאוסףסיסמאותאלאכמצבורעובדותורעיונות,יודעשהמציאותמסוגלתלהיענותלרצוננועדנקודהמסוימת.הואגםיודעשבחייהיחיד,בחייהמשפחה,כמובחייתנועה,מדינהואומה,רקלעתיםרחוקותהברירההיאביןטובלרע.לרובהיאביןרעלרעמאוד,אוביןלאכלכךטובלכמעטטוב.גםהאופטימיסטיםמביניםכיברירהמכאיבההיאביןאלטרנטיבותמכאיבות.גםהרעיוןשלשתימדינות

לשניעמיםמבוססעלפשרהמכאיבהוהכרחית.

אליאייל10

״אלהאמתההיסטוריתניתןלהתקרב,אךלאלהגיע״

תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה, יוסף דן

אילו.אילו.אילו.

ו.למשל,יש אפשרשזהשעשועבלבדלדמותמההיהקורההיוםאילמגילת ניסוח את אפשרה וחולפת חד־פעמית רצון״ ״שעת רק כי הטועניםהעצמאותהמוכרתלנו,שעליהחתמוגםהרביצחקמאירלויןמאגודתישראלוגםמאירוילנרמןהמפלגההקומוניסטיתמק״י.הללומשוכנעיםכיהנוסח

הידוע,המוגדרעלידם״אקלקטי״,לאהיהמתקבלכעבורזמןמה.וישגם״אילו״אחר.אילוביקשההיוםישראללהתקבלכחברהבאו״ם-האםהייתהמתקבלת?ישהטועניםכיישראללאהייתהמתקבלתכחברהבאו״ם,שונה האו״ם של הרכבו היה הבינלאומי לארגון ב־1949 כשנתקבלה היום.לחלוטיןמהרכבוכיום.מעולםלאהייתהמדינתישראלמנודהכפישהיאהיום,ואלמלאהתמיכההאמריקנית,אוליגםהייתהמסולקתהיוםמשורותהאו״ם.

שוב:אילו.

)תורגם אמריקה נגד הקנוניה ״אילו״, בנוסח לכאורה ספר, כתב רות פיליפיוסף זמורהביתן,2007(,שפרופ׳ ריפין,הוצאתכנרת ידישרה לעבריתעלדןמעידעלהתרשמותוממנובמיליםאלה:״מעולםלאקראתיספרמתחום

11״אלהאמתההיסטוריתניתןלהתקרב,אךלאלהגיע״

הספרותהיפהמתוךזעזוע,כאבוסערתרגשותכפישחשתיבשעתקריאתושלספרזה.תריסרפעמיםביקשתילהניחומידיולשיםקץלייסוריםשהואמסבלי.״יוסףדןמתייחסלספרזהכדילהדגיםאתה״כאוטיותשלהתהליךההיסטוריואתהיותונתוןלשינוייםמפליגיםבעקבותשרשרתמקרים״.לפניוהקשה ההכרחי התנאי את נדגיש רות, פיליפ של המסויט לסיפור שנחזורשמציגיוסףדןלמחקרההיסטורי:תכונתהענווה.בספרותורתהכאוסומדעההיסטוריה)הוצאתדביר,2009(,הואאינומצפהלענווהאישיתשלההיסטוריון,אלאל״ענווהלגבימקומושלהחוקרבמערכתהכוללתשלהעבודהההיסטורית,שפירושהמודעותשלהחוקרלכךכיאינובעליםלבדועלהאמת,וכילאעמותורהתמות,אלאהואחלקמצוותנרחבשלמבקשי

האמתבעבר,בהווהובעתיד״.האמת ש״אל בתובנה הוא דן יוסף של המפתח משפט כי סבור אני לכן

ההיסטוריתניתןלהתקרב,אךלאלהגיע״.

ה״אילו״שלפיליפרותהואדרמהפוליטיתדמיוניתהמתארתאתהשתלטותםשלהנאציםעלארצות־הבריתלאחרהבחירותשל1940.התסריטהדמיוניהואשבשנת1940,לאמצליחיםהרפובליקניםלבחורבמועמדלנשיאותשיתחרהכנגדפרנקליןדלאנורוזוולט,שביקשאזלהיבחרלכהונהשלישיתלנשיאות;והםבוחריםכמועמדםאתצ׳רלסלינדברג-הטייסשחצהב־1927,לראשונהבטיסתיחיד,אתהאוקינוסהאטלנטי,היהלגיבורלאומי,שההבאירופה,נשבהלבוחר המבטיח - מגרינג גרמני הצטיינות אות וקיבל הנאצים בקסמםשלבבריטניה מתמיכה ולהימנע אמריקה של הניטרליות על לשמור האמריקנינבחר לינדברג הנאצית. בגרמניה בעיצומהשלהמלחמה היו ובצרפת,שכברברובגדולומידאחריבחירתוהואחותםעלבריתידידותעםגרמניהויפן,נותןלהיטלרידחופשיתלהשתלטעלאירופה,וליפן-ידחופשיתלהשתלטעלסיןומזרחאסיה.אמריקה,תחתנשיאותושללינדברג,נהניתמשלווהושגשוג,בעודהעולםכולונסחףלמסכתאימיםשלשפיכותדמים.לינדברגממנהאתיהודים,אחרישזהתמךבו ליועצולענייני נגלסדורף, ב ליונל הרבהרפורמי,במסעהבחירות,בניגודלרובהיהודיםשתמכוברוזוולט,המועמדהדמוקרטי.בנגלסדורףעומדבראשהתכניתל״חינוךמחדש״שלהיהודיםבאמצעותפיזורםברחביהמדינה,כדישלאייווצרכלמגעביניהםוכךיאבדואתזהותם.לינדברג

אליאייל12

מזמיןאתשרהחוץהנאצי,ריבנטרופ,לביקוררשמיבארצות־הברית,הקהילההיהודיתיוצאתנגדהביקור,אבלהמנהיגהנאצימתקבלבכבודמלכיםבביתהלבן.בתזוגושלבנגלסדורף,שהיאממשפחתושלפיליפרות)הסיפורהאישיהלבן בבית המסיבה במהלך ריבנטרופ עם רוקדת הכללי(, בסיפור מתמזגומוצאתבורקדןטובואישעדיןומנומס.מהשמגןעלקיומםוזכויותיהםשלהיהודיםהיאהחוקההאמריקנית,אבלעליהםלהתנערממסורתםולהתבוללבחברההנוצריתובתרבותהאמריקניתמבלילשמורעלייחודם.לינדברגיוצאלמסעהסברהכדילדחותאתהביקורתנגדו,הואממריאבמטוסוהאישי,בוחצהאתהאוקינוס,מקנטאקי)בההרגצלףאתאחדממועמדיהדמוקרטיםפרשן יהודי, וינצ׳ל, וולטר את - לינדברג מול הבאות בבחירות לנשיאותנעלמים ומטוסו הוא אולם הנאצית(, ההשתלטות נגד לדבר שהעז פוליטיבמקומו לנשיא מתמנה ופרו־נאצי, אנטישמי הנשיא, סגן נודע. לא וגורלםופותחבמסענגדהיהודים.לאכאןהמקוםלספראתההתפתחויותהנוספותהמביאותבחזרהאתפרנקליןדלאנורוזוולטלביתהלבן,וההיסטוריהחוזרת,

באיחורשלשנתיים)ב־1942(,למסלולההמוכרלכל.

נושאים על שונים מאמרים דן יוסף פרופ׳ פרסם שנים חמש־עשרה במשךמשותף: מכנה להם מצא אלה, ממאמרים חלק בספר לכנס וכשבא שונים,״התמודדותהמחקרההיסטוריוהספרותהיפה,בעלתהזיקהלהיסטוריה,עםהמציאותהרוחניתוהרעיוניתשלראשיתהמאההעשריםואחת.״אתקובץ

המאמריםהואהכתירבשםתורתהכאוסומדעההיסטוריה.)*(יוסףדןמבטאאתמהשחשים-ויודעים-רביםמאתנו:שכלפרשןומבקרמציגתפיסההמבטאתאתעולמוהפנימי,עלכלשללהדעותהקדומותהמצויותבו.״פרשןשלטקסטפילוסופילאירדלעולםלסוףדעתושלהוגהדעות,״

פרופ׳דןנשאלעלידיורדלי,ברשימהבמוסףספריםשלעיתוןהארץ)11.11.2009(, )*(מהלתורתהכאוסולמדעההיסטוריה,והואהשיבכיהשתמשבכךרקכאנלוגיה.״תורתהשוללת ומעמיקה חשובה מדעית תורה שתיתכן לכך דוגמה ״היא אמר, הכאוס,״ניבוימדויקשלתופעותואינהמתבססתעלאמונהבחוקיותטוטאלית אפשרותשל

ובסיבתיות.״

13״אלהאמתההיסטוריתניתןלהתקרב,אךלאלהגיע״

פירושים בטקסט. למצוא מבקש מהשהוא את יבטא ״אלא דן, יוסף קובעהסותריםלחלוטיןזהאתזהשליצירהאומאורעהםלגיטימייםבמידהשווה,

משוםשכולםשוויםבריחוקםמןהנושאהנדון.״

בדורותהאחרוניםביקשוהיסטוריוניםלשוותלמקצועםאופימדעי,ולהציגמן עברה זו גישה קבועה. חוקים מערכת על כמושתתת ההיסטוריה אתהעולםבשלהיהמאהה־20,ביןהשארבעקבותהביקורתהחריפהעלהכתיבהמציע דן יוסף הפוסט־מודרניזם. של השונים הזרמים שמתחו ההיסטוריתבהיסטוריה יש ההיסטוריה: לחקר מדעית מקבילה הכאוס בתורת לראותתבניותקרובותזולזו,שלעולםאינןחוזרותעלעצמןבדיוק,ואיןכלאפשרות

לקבועחוקיםהמנבאיםאתהעתיד.חקרההיסטוריה,מדגישדן,נתוןהיוםבעיצומםשלחיפושידרךותהיות,לאחרכמהעשוריםשלביקורתהרסניתעלמדעההיסטוריהבכללו,שנראהכאילושמטואתהקרקעמתחתלהנחותהיסודשהיוונרלרגליהםשלהיסטוריונים,במשךדורותרבים.איאפשרשלאלהסכיםלכךשהיסטוריוניםהכפיפואת

הניתוחההיסטורילמגבלותהאידאיותשלדורם.המאוחר, את מידיעתו ובהערכותיו בניתוחו שיתעלם ההיסטוריון מן מצפיםאבליעקבכץהמנוח,היסטוריוןוסוציולוג,כותבכיהתעלמותכזו,מןהידוע,אינהמטלהקלה.משאירעוהדבריםבפועל,הםמטביעיםאתחותמםעלתודעתהבריות,ובכללםעלזושלההיסטוריון.כץמביאכדוגמהאתזוועותהשואה,

שאישלאחזהאותןואףלאחרשנודעוקשההיהלהעלותןעלהדעתוהדמיון.לספרשלפיליפרות)שהמאמרעליוחותםאתספרושליוסףדן(איןאמנםמסרפוליטיאקטואלי,אבלהסופרהיהודי־אמריקנישוחטשתיפרותקדושות,לפייוסףדן:האחת,שאמריקההיאארץשל״כאןזהלאיכוללקרות״,המצויהאחרים, חוקים ידי על ומונחית הרגילה היהודית ההיסטוריה למעגל מחוץלהתמודד מכדי ומהוססים חלושים באמריקה והדמוקרטים ושהליברליםמשולהבת; אנטישמיות כמו מסוכנים היסטוריים תהליכים עם בהצלחהובלתימתאימה כולהשלילית היא היהודית כימסורתההישרדות והשנייה,למציאותהאמריקנית.רותשומטאתהבסיסשעליוניצבתההוויההיהודית־

אמריקניתזהשלושהדורות.

אליאייל14

נחתמים מספריו שארבעה התנ״ך רוח דן יוסף על שרתה אם יודע אינניבנבואתזעםותוכחהואילוהפסוקהאחרון-לחלוטיןמחוץלהקשרו-מביאמשפטנחמה)סימןיתק״ק-ישעיהו,תהילים,קהלת,קינות(,שכןאתמסתו

הפסימיתעלספרושלרותהואמסייםכך:

או לפחות נאשמים באנטישמיות חבויה, ירגישו שהם יהודים לא קוראים

מעין־ מסר בספר למצוא עשוי הישראלי הקורא לעומתה. אונים בחוסר

ציוני: עם ישראל יכול לשרוד רק מתוך הסתמכות על כוחותיו שלו.

ובכלזאת,יוסףדןחוזרלנימהספקנית:

ואולם לעומת זאת, הספר מטיל ספק באפשרות להסתמך על כוחה של

ארצות־הברית ועל כוחם של היהודים החיים בה - הסתמכות חיונית עד

מעמיק ביטוי, אלא זה שאין ייתכן ישראל. מדינת של להישרדותה מאוד

וחריף, של תחושת ייאוש של סופר ותיק ומנוסה, הניצב בפני מאה חדשה

לבנות בכוחם שיש שהאמין והערכים הכלים כי ומוצא חדשה ומציאות

הוויה טובה יותר הם חדלי אונים כיום, כשם שהיו חדלי אונים לפני שישים

שנה.

n

בצל הסכנות - מדינאות אחרת

תורתהביטחוןשלישראלמחייבתחשיבהמחדש

האיומיםהקיומייםניתניםלפתרוןמושכל

התמוטטות החינוך וההשכלה הגבוהה מתקרבת לנקודת אל־חזור

ניסוי ושגגה: לפתח רעיונות חדשים, ואם צריך - לזרוק אותם לפח ולפנות מקום לרעיונות אחרים

יצחקבןישראל

מאמרזהנכתב,ביןהיתר,בעקבותספרוהאחרוןשלפרופסוריחזקאלדרור,

פרופסוריצחקבןישראל)אלוףמיל׳(הואראשהתכניתללימודיביטחוןבאוניברסיטתתל־יו״רסוכנותהחללהישראלית,זכהפעמייםבפרסלביטחוןישראל,היהחברבכנסת אביב,לספרות יצחקשדה בפרס זכה מערכות( )הוצאת ומודיעין מדע על דיאלוגים ספרו ה־17.

צבאית.ספרוהפילוסופיהשלהמודיעיןיצאבשנת1999,בהוצאתהאוניברסיטההמשודרת.

יצחקבןישראל16

בגין- )מרכז ישראל-תזכירלמדינאים מדינאותמדינית־ביטחוניתלמדינתמיד: ייאמר כהשראה. ששימש ,)2009 יוני בר־אילן, אוניברסיטת סאדאת,המאמראינוביקורתעלספרושלפרופסורדרור,אלאדיוןשליעלמקצתהנושאיםשהועלועלידובספרו.הקוראחדהעיןישיםלבכיבשםשנתתילמאמריישנםשניהבדליםחשוביםמכותרתספרושלפרופסורדרור:ראשית״המדיניות את הוספתי - ושנית במקור, ״מדינאות״ במקום ״מדיניות״ -

החברתית״,ולאבכדי.פרופסוריחזקאלדרורהואאחדמחשוביהאינטלקטואליםהפועליםבקרבנובנושאקביעתמדיניותבכלל,ויישומהבישראלבפרט.ספריו,מאמריוועבודותיו,בעשרותהשניםהאחרונות,מצטרפיםיחדלתורהסדורהשל״מדינאות״,כלומר,עקרונותבסיסייםלעבודתמטה,העלאתחלופות,ניתוחןובחירתהטובהשבהןעלבסיסניתוחרציונלישלמעלותוחסרונות.משוםכךגםבספרוהאחרון-שלהלןאקראלותזכירלמדינאים-הואבחרבכותרתאתהמילה״מדינאות״ולא״מדיניות״.עםזאת,הספרמחזיקהרבהיותרמכך.יחזקאלדרורמנתחבותרחישיםשוניםשאפשרשיקרובעתיד,ומביאאתמשמעויותיהםתחתהנחותשונות.בדרךכללהואאינומסתפקבכך,הולךצעדאחדקדימהומביאגםאתהמלצותיושלובאשרלתוכןהמדיניותשכדאילאמץ.יש,אפוא,בספרהרבהומידה מדיניות( לקבוע הדרך )דהיינו, ״מדינאות״ של עקרונות מאשר יותרגדושהשל״מדיניות״עםתוכןקונקרטי.ועוד,הגדרתה״ביטחון״שליחזקאלדרורהיארחבהביותר.היאאינהכוללתרקצבאואיומיםאלימיםכגוןהפצצההאיראנית)להמוקדשמקוםנרחבבספר(,אלאשיקוליביטחוןרחביםהרבההתפוצות יהודי עם הקשר חברתי, חוסן כלכלית, לאיתנות הקשורים יותר

וכדומה.משוםכךרקטבעיהיהלהוסיףאתהמושג״חברתית״.מגווןהנושאיםבהםעוסקפרופסורדרורבספרוהוארבביותר.התייחסותלכלאחדמהםתחייבספרבהיקףדומה.משוםכךבחרתילכתוברקעלכמה

מןהנושאים.

צלהשלהפטרייההאיראנית

מדיניותנגזרת,במידהרבה,מהערכהמפוכחתשלהאיומיםבפניהםאנוניצבים)זאתלצדהערכהמפוכחתשלהאפשרויותהעומדותבפנינו,וכמובןהמטרהאליהאנושואפים(.קללאבדאתחושהמידהבפירוטהאיומיםהאפשריים.

17תורתהביטחוןשלישראלמחייבתחשיבהמחדש

העיתוניםמלאיםבתרחישיאימהוסכנותמכלעבר,ומעללכולםמרחףצלהשלהפטרייההאיראנית.״אםלאיראןיהיהנשקגרעיני,ישראלתושמדתוךשניות,״הממשלה; ראש קובע שנייה,״ ״שואה בארצות־הברית; שגרירנו לנו מסביר

כותרתאחרת״מרגיעה״:״מפתחיםכברתרופהנגדקרינהגרעינית.״ומהעםחיזבאללההמתחזקוהולךבצפון?והחמאסבדרום?האזרחהישראליהואהיחידבעולםששיחותהסלוןשלועוסקותבמרחביםמוגניםכנגדהרקטותהעומדותליפולעלראשו,ובשאלהאםהרקטותהסוריותכבדותומסוכנות

הרבהיותרמאלושנפלועלינועדכה...וכלזהרקבמישורהביטחוני.גםבמישורהמדיניהולכיםהשמיםומתקדרים.במפגן העולם אומות מנהיגי פה התאספו משנה למעלה קצת לפני רק אםתמיכהמרשיםבזכותהשלישראללהגןעלעצמה)בשלהי״עופרתיצוקה״(,כעתהשתנההטוןכלילוהואנקבעעלידיהדיוןבדו״חגולדסטוןוהאשמתנוניתןלאיחויעםהאמריקאיםסביב גםאםאיןקרעשאינו בפשעימלחמה.הסוגיההפלשתינית,כיצדהגענולמצבבוגםירושליםנספרתב״התנחלויות״?והכלכלה?אנובעיצומושלמשברעולמישאט־אטמגיעגםלמחוזותינו.האם

איננוצריכיםלחשושמפיטורים,אבטלהעולהוהקפאתהצמיחה?

האיומיםה"שקטים"

אפשר,כמובן,לצייראתהתמונהגםבצבעיםאחרים,הפוכיםלגמרי.נכון,איראןמתקדמתבהשגתהיכולתלבנייתפצצה,אבלעדייןאיןלהפצצה,וגםאםתהיהלההיאלאתוכללהשמידנו.גםהעולם,והאמריקאיםבראשו,״מתקדמים״בהבנתהאיוםהאיראני,ומתארגניםלבלימתו.העולםהערביהסוני,ובראשומצרים,מתקרבאלינו,באופןשרקלפניכמהשניםנראהדמיוני,להתארגנותמשותפתכנגדהאיוםהאיראני)כאמורבמקורותינו,״לאמאהבתמרדכי,אלאמשנאתהנשיאהאמריקאי גם זהשותף למאמץ המנ־דיניג׳אד(. זה במקרה או המן״,החדש,הרואהפההזדמנותלסייםאתהסכסוךביןישראללשכנותיה.חמאסוחיזבאללהמתנהגיםכשניגופיםשהוכוקשות.מלחמתלבנוןהשנייהומבצע״עופרתיצוקה״השיגושניהםתוצאותדומותבמישורההרתעהו)אי(־הנכונותמצדארגוניהטרורלחזורלדפוסהפעולההקודםשלהם.אפילוהמשברהכלכלי

פגעבנו״בעדינות״ביחסלשארהעולםהמפותח.או לעיל שנמנו האיומים עם להתמודד אפשר רע? או טוב המצב, מה אז

יצחקבןישראל18

שהםלמעלהמכוחנו?כאשראנימגייסאתהניסיוןשצברתיבתחומיהביטחון,לעיל שהוזכרו האיומים כי משוכנע אני והאקדמיה, הפוליטיקה המודיעין,זוגםהרוח ניתניםלטיפולמושכלוכיבהתנהגותנכונהיימצאלהםפתרון.

המנשבתביןשורותיושלהתזכירלמדינאים.הם אלה אחר. במקום נמצאים באמת החמורים הקיומיים שהאיומים אלאהאיומיםה״שקטים״.קשהיותרלהגדירם,קשהיותרלהתמודדעמם,ליצורמהםכותרות,והםמסוכניםהרבהיותר.בראשהרשימהעומדיםאובדןהאמוןוההשכלה בכלל החינוך מערכת ודעיכת הפוליטית, במערכת הציבור של

הגבוההבפרט.

אובדןהאמוןבמערכתהפוליטית

המערכתהפוליטיתשלנונמצאתבהידרדרותמתמדתומספרהאנשיםהטוביםהמוכניםלהצטרףאליההולךומתמעט.זהוכדורשלגהמזיןאתעצמו.שוםבעיהמאלושפרופסורדרורעוסקבהןלאתמצאאתפתרונהאםהמערכת

הפוליטיתלאתזכהלתמיכהבמקוםלבוזמהציבור.המדיניות הביטחוניות, לבעיותינו היום עד שמצאנו הפתרונות כל ומנגד,אוהכלכליותנשענועליתרוננובגורםהאנושי,עלהיותנועםבעלמסורתותרבותשללמדנות,חתירהלמצוינותוכבודלידע.כלזההולךונעלם.ישראלהיאהמדינההיחידהבעולםשלא100%מהיהודיםבהמקבליםתעודתבגרות.מערכתההשכלההגבוההנמצאתבמצבשלהתמוטטותשתעבורעודמעטאת

נקודתהאל־חזור.החינוך מערכות והתמוטטות הפוליטית במערכת הציבור של האמון אובדןמרובה הפוטנציאלית שפגיעתם קיומיים איומים הנם הגבוהה וההשכלהאיומים כמה עוד להוסיף אפשר לאלו המובהקים. הביטחוניים מהאיומיםשפגיעתםרעהבמיוחד,וגםהםאינםביטחונייםבמובןהצרשלהמילה:החלשל השילוב חוסר דרך החרדי, לציבור החילוני הציבור בין החברתי בשסעמגזרהמיעוטיםבחייהמדינה,פעריעוניבלתינסבלים,אובדןהאמוןלארקירידהבתחושת והמשפטבכלל, במערכתהפוליטיתאלאבמוסדותהשלטון

הביטחוןהפנימיועודכהנהוכהנה.כדילהביןאתחיוניותתיקוןהמערכתהפוליטית,נתחילדווקאמהסוף.נניחשמדינאיישראליהשייךלקבוצההמצומצמתשמובילהאותנויקראאתספרו

19תורתהביטחוןשלישראלמחייבתחשיבהמחדש

שליחזקאלדרורויאמץאתההמלצותהכלולותבו.האםיהיהבכוחולשכנעאתחבריולממשלהולכפותעליהםאתהמדיניותהרצויהלו?עדכמהשאנימכיראתמבנההממשלהבישראל,ריבויהמפלגות,הצורךבקואליציה,הקיטובלכנסת בוחרים שאנו האנשים איכות ובמיוחד השונות, האידאולוגיות בין

)ומתוכםאתהממשלה(,תשובתיעלשאלהזוהיאספקנית.פרופסורדרורערנילכך,ומסיבהזוהואמביאבעיקרהתזכירלמדינאיםגםאתהצורךב״הכרעהדמוקרטיתוביצוענחרץשלהכרעותמדיניות־ביטחוניותעלאףחילוקיהדעות״.השאלההיסודיתכאןהיאמההםהתנאיםהפוליטייםשל למשימה לצאת יכולים אנו ממנו הבסיס מהו כזו? הכרעה המאפשרים

הגדרתעיקרימדיניות?מהוהערךהעליוןהראוילהובילאתהמדינאים?

משמעותהשלחברהפתוחהבישראל

כלמדיניות,כוללזובישראל,צריכהלהתחילמערכייסוד.מהםערכיהיסודשלמדינתישראל?יחזקאלדרורמתחילאתספרובהתווייתמהשהואקוראבשם״צוערכימוחלט״,דהיינו,מתן״עדיפותערכיתכמעטעליונהלשרידותבארץ־ ודמוקרטית יהודית־ציונית כמדינה ישראל של ארוך־טווח ושגשוגישראל,גםלאבכולה,וכמדינתהליבהשלהעםהיהודי״.למרותשאינניחלוקאלו )למשל, רבותבספרו מדי.המלצות צרה הגדרה זו כי אניחושש עליו,העוסקותבחברתידעלומדת,ברמתהמדעוהטכנולוגיה,במשטר,פוליטיקהנובעותבמישריןמ״הצוהערכיהמוחלט״שלו,אלא וכדומה(אינן ומנהיגותאםכןמועמסותעלהמילה״דמוקרטית״משמעויותרחבותיותרממהשנובעכימטרתנוהיאשרידותה מעצםתיאורהמשטר.לטעמי,היהצריךלהוסיףושגשוגהשלישראלכמדינהיהודית־ציוניתהמקיימתחברהפתוחה,כלומר,חברההמושתתתעלעקרונותשלקדמה,צדקושוויוןברוחמסורתהנביאים,

תוךדבקותבערכיההשכלהוהמצוינותשכהטיפחנובמשךהדורות.פופר, קרל הפילוסוף ידי על פותח ה ח ו ת פ ה ה ר ב ח ה רעיוןבספרוהחברההפתוחהואויביה,שנכתבלפניכשבעיםשנה.בספרזה,שנכתבבמהלךמלחמתהעולםהשנייה,דןפופרבפילוסופיהפוליטית,דהיינו,בשאלההנורמטיביתעלאלועקרונותצריכההחברהלהתבססכדילשמורעלערכי

המהפכההצרפתית:חופש,צדק,שוויון,זכויותהאזרחורווחתהפרט.נקודתהמוצאשלוהייתהדווקאהפילוסופיהשלהמדע:כיצדמתקדםהמדע

יצחקבןישראל20

ואיךהואנהפךלמכשירמוצלחכלכך,עדשקשהלתאראתהחייםהמודרנייםבלעדיו?בגילצעירמאודגילהפופר,כיבניגודלהשקפההמקובלת,המדעאינומתקדםבדרךשלהכללההמבוססתעלהניסיון)אינדוקציה(.לניסיוןהאמפיריהשערות יצירת באמצעות מתקדם המדע השערות. יצירת של שלב קודםוהפרכתןבעזרתמידעאושיקולאמפירישאינומתיישבעםההשערות.עלכךכתבאתהדוקטורטשלובווינה,בסוףשנותהעשריםשלהמאההקודמת,וזה

גםנושאספרוהראשוןשפורסםבשנת1935,הלוגיקהשלהמחקרהמדעי. trial(וטעייהניסויבאמצעותגדלההמדעיתהידיעהכיפופרטעןזהבספרand error(וסילוקהטעויותבאמצעותמתודהביקורתית,המבוססתעלחיפושאקטיביאחר״טעויות״,דהיינוהפרכות.לפיפופר,הגישההמדעיתהאמיתיתשונהמהגישההדוגמטיתאשרהתיימרהלמצוא״אימותים״לתאוריותהחביבותעליה.הגישההמדעיתהיאלמעשההגישההביקורתית,אשראינהמחפשתביכולתם שיש כאלה מכריעים; ניסויים - דהיינו עימותים, אלא אימותים

להפריךאתהתאוריההנבחנת,למרותשאינםיכוליםלהוכיחהלעולם.המדעמצליחלעשותזאתמשוםשמצוייםברשותומוסדותהמאפשריםלכלהחפץבכךלפרסםאתהשערותיוולהעמידןלמבחןהביקורת)קריהפרכה(שלעמיתיו.״ביקורת״זוהיאאפוונשמתושלהמדעובלעדיהלאתהיהלותקומה.הממסדהמדעימצליחמשוםשהואבמידהרבהחברהפתוחה,כלומר,חברה

שבהניתןלהעלותאלטרנטיבותבאופןחופשיולבקראותןבצורהרציונלית.

ממשלהשכשלה,אופרדיגמהשהופרכה-להחליף

חופש מידע, השגת חופש לביקורת: תנאים קיום מחייבת ביקורתית גישהביטויוכו׳.בספרהחברההפתוחהואויביהמכלילפופראתהגילויהזהלעיקרוןפוליטי:החברההרצויהלבניהאדםהיאחברהפתוחה,ליברליתודמוקרטית.חברהסגורה,אומרפופר,מתאפיינתבאמונהבאיסוריםמאגיים,ואילוהחברהאיסורים, כלפי ביקורתי יחס לנקוט האדם בני למדו שבה זו היא הפתוחהולהשתיתאתהחלטותיהםעלסמכותבינתםשלהםולאעל״פסקהלכה״של

אוטוריטותמוכרות.חברהפתוחהאידאלית,ברוחהפילוסופיהשלפופר,אינהכנראהמשהושקייםוהכל במציאות.קשהמאודלחיותבאמתבחברהשבהאיןכללאוטוריטותפתוחלדיוןרציונלי.אנשיםרביםמעדיפים,פסיכולוגית,שמישהויגידלהםמה

21תורתהביטחוןשלישראלמחייבתחשיבהמחדש

לעשותבמקוםלחשובכלהזמןבעצמם.רביםחוששיםשחברהפתוחהבאמתתוביללאינדיווידואליזםקיצוני,לאנרכיהולהתפוררותהחברה.כבראפלטוןהכירבסכנהזוומצאלהמזורבעקרוןהמנהיגות:אםכולםינהגו,כאישאחד,בהתאםלרצוןהמנהיגתיפסקהאנרכיההמשחיתה.לשםכךעלהאדם״ללמדאתנשמתו,מכוחהרגלממושך,לעולםלאלחלוםולאלפעולבאורחעצמאי,זויבלוהכלאתחייהם ולהיעשותאדםשאינומסוגללכךכלעיקר.בצורהבשיתוףמלא...משחרהילדותואילךישלטפחאתההרגלהזהלשלוטבאחריםולסורלמשמעתםשלאחרים.וישלעקורמכלוכלאפילוקורטובשלאנרכיהמכלחייהםשלבניהאדם״)מתוךהחוקים,942aואילך(.דיבפסקהזוכדי

להביןמדועפופרהחשיבאתאפלטוןכאחדמאויביהחברההפתוחה.ןאחדשלרעיוןהחברההפתוחה. השיטההדמוקרטית,לפיפופר,היארקפכאשראנובוחריםקבוצתאנשיםשתשלוטעלינו,איננויודעיםבוודאותאםהםיצליחואוייכשלו.הבחירהנעשית,כמובמדע,עלסמךהשערהשהממשלההנבחרתתובילנוכהלכה.השערותטיבןלהתגלות,מדיפעם,כשגויות.הפיתרוןממשלה להחליף היותר(, )לכל שנים ארבע כעבור אפשרות, מתן הוא לכךשהתגלתהכבלתיראויהבממשלהאחרת,שאנומשעריםכיתהיהטובהיותר.נמצאו לא שעדיין בחברתה שהופרכה מדעית פרדיגמה החלפת כמו בדיוקלההפרכות.ביקורתיותועמדהספקניתאינןרקנשמתאפושלהמדע,אלאתנאיחיונילקדמהחברתיתבכלל.וכךאומרעלכךאחדמגדוליהפיזיקאיםשלהמאההעשרים,ריצ׳ארדפיינמן,בספרומהאכפתלךמהחושביםאחרים

)הוצאתמחברותלספרות,תל־אביב1996,עמ׳243(:

זה לא רעיון חדש; זהו הרעיון של עידן ההשכלה. זוהי הפילוסופיה שהנחתה

אחד הרעיון שאף בה. חיים הדמוקרטיה שאנו את האנשים שהקימו את

לא יודע באמת איך לנהל ממשלה, גרר את הרעיון שאנחנו צריכים לבנות

שיטה שבה יהיה אפשר לפתח רעיונות חדשים, לנסות לזרוק אותם לפח

אם צריך, ולפנות מקום לרעיונות חדשים נוספים - שיטה של ניסוי ושגגה.

השיטה הזו נבעה מהעובדה שהמדע כבר הוכיח את עצמו כמפעל מוצלח,

בסוף המאה השמונה־עשרה. כבר אז היה ברור לבעלי התודעה החברתית

שפתיחת האפשרויות היא הזדמנות, ושהספק והדיון חיוניים להתקדמות

אל הלא־נודע.

שהאנשים לכך לגרום הדרך את נמצא לא אם יושיענו לא זה שכל אלא

יצחקבןישראל22

איכות עוד כל לבחירה. עצמם את להעמיד מוכנים יהיו באמת הטוביםבעשרות שקורה כפי ומידרדרת, הולכת הישראלית בפוליטיקה האנשיםהשניםהאחרונות,והפוליטיקהתהיהמשובצתבאנשיםשאיןלהםדברלהציעלנוכללהחלפתקבוצה מלבדהאמביציהחסרתהגבולותשלהם,לאתועילאחתבחברתה.פתרוןאמיתילבעיהזומחייבשינויעמוקבדרךבהמשובציםהאנשיםברשימהלכנסת.איננימדברכאןעלהדרךבהמתבצעותהבחירותהכלליות,אלאבשלבהמוקדםיותרבונקבעאיושהרשימותעלידיהמפלגות,

מהשקרויאצלנובשם״פריימריס״.ללאפתרוןשלבעיהזו,לאניוושע.

עדיפותלבחינהביקורתית-העיקרוןהמוביל

ההבחנהביןחברהפתוחהלחברהסגורההנהבעלתערךרבלארקבהבנהשלהאיומיםהקיומייםהפנימיים,אלאגםבהבנתשורשיהאיוםהמציקכיוםלעולםכולו:טרורגלובלינוסחאל־קאעידה,התנהגות״לאנורמטיבית״שלצפון־קוריאה,וכדומה. באיראן המשטר ראשי של ״מטורפות״ לפעמים הנשמעות הכרזות

עיוןבחברותשונותמראהכיישחברותפתוחותיותרוישחברותפתוחותפחות.בכלחברהצריךלהתקייםאיזוןביןשימורהסדרהחברתיהישןוביןהנכונותוהפתיחותלהחליפוברעיונותחדשים.בסופושלדברצריכהכלחברהלהחליטמהוהעיקרוןהמוביל.מהשמשותףלמדינותהשייכותלציוויליזציההמערביתהואבדיוקזה:מתןעדיפותלבחינהביקורתית)שאינהנסמכתעלאייתולות,רבניםאואפיפיור,עלאוטוריטותמדעיות,אועלסמכותעליונהפניהרצון מכלסוגשהואשאינהכפופהלביקורת(שלרעיונותחדשיםעל

לשמראתהסדרהישן.מנגד,המשותףלכלהמנהיגיםה״סוררים״שנזכרולעיל)מנהיגיאיראן,צפון־קוריאהובן־לאדן(הואהרצוןלשמוראתהחברהשלהםסגורהולאלפתוחאותהבפנירעיונותחדשיםמבחוץהמאיימים,לדעתם,עלהסדרהמסורתיהאידאליבעיניהםועלהמשטרשלהם.הםאינםפועליםכנגדאמריקהמשוםשהםחוששיםמכוחההצבאי,אלאמשוםשהיא״משחיתה״אתהנוערשלהם,וגוררתאותוליחסביקורתיכלפימוסדותהמדינהאוהדת.התרבותהמערביתהיאהאיוםהאמיתיבעיניהם-איוםעלצורתהחייםשהםרוציםלחיות.הםנלחמיםבאמריקהמשוםשזומנהיגהאתהתרבותהמערביתה״קלוקלת״,והם

נלחמיםבישראלמשוםשבעיניהםהיאהחלוץששלחהמערבלאזורם.

23תורתהביטחוןשלישראלמחייבתחשיבהמחדש

חלקניכרמתזכירלמדינאיםעוסקבתורתהביטחון)ושילובהבמדיניותהחוץ(וחשיבה עדכון מחייבת ישראל של הביטחון שתורת ספק אין ישראל. שלהפרופסור וינוגרד, ועדת חבר כמו זו בסוגיה הבקיאים הרבה ואין מחדש,

יחזקאלדרור.

דוקטרינתז׳בוטינסקיודוקטרינתבן־גוריון

הסכסוכיםהמזויניםהראשוניםעםתושביההערביםשלהארץהחלובסביבותמלחמתהעולםהראשונהעקבהתעוררותהשלהלאומיותהערביתוטיפוחההבריטי הכיבוש לאחר התורכי. בשליט מלחמתם לצורך הבריטים, ידי עללאומיבארץ־ בית בדברהקמת בלפור והצהרת במלחמתהעולםהראשונה,

ישראלליהודיהעולם,גברההמודעותהערביתלאפשרותייסודהשלמדינהיהודיתעצמאית.ביןיתרהאמצעיםשננקטולסיכולמגמהזו,היהגםהשימושבאלימות.חשובלצייןששתיהקהילותשחיואזבארץלאהיוישויותמדיניותפלסטינית ומדינה קודם שנה כאלפיים נחרבה היהודים )מדינת עצמאיותאופי ביניהן האלים הסכסוך נשא מכך וכתוצאה מעולם( קיימת הייתה לאסדר, והפרות מהומות בפרעות, שהתבטאו מקומיים שכנים״ ״סכסוכי שלהתנכלותלחקלאותשלהצדהשני)שהייתהאזאמצעיהפרנסההעיקרישלרבה במידה וכדומה. ירי, לאירועי לפעמים גנבותשהתפתחו הצדדים(, שנימאודהיההעימותבתחילתהמאההעשרים)עדלהקמתהשלמדינתישראלנמוכה״ בעצימות ״עימות בשם כיום שקרוי למה דומה ב־1948( העצמאית

)low intensity conflict(אועימותמוגבל.הסכסוךה״מקומי״לאנפסקמעולםוהואנותרבדרךכללבצלןשלהמלחמותהצבאות בין דהיינו הערביות, לשכנותיה ישראל בין שהתנהלו ה״גדולות״הסדיריםשלשניהצדדים.תחילתןשלמלחמותאלובאיהסכמתםשלהערביםלקבלאתהחלטתהאו״םבנוגעלחלוקתהארץ,ופלישתצבאותערב)בעיקרשלמצריםוירדן(שנועדהלמנועאתהחלוקה,מידאחריהכרזתהעצמאותשל

המדינההיהודית,במאי1948.פלישהזונתקלהבצבאההגנהלישראל)צה״ל(,שהוקםבאופןחפוזעלבסיסארגוןה״הגנה״,שנוסדבתחילתשנותהעשרים,במטרהלהגןעלחייהיישובהיהודימפניהתנכלותשכניוהערבים.אחדממניחיהיסודלהקמתה״הגנה״גםהניחאתהתשתיתהרעיוניתלדוקטרינהשל ז׳בוטינסקי,אשר זאב היה

יצחקבןישראל24

הארגוןולאסטרטגיית־העלשלהבשנימאמריםהנושאיםאתהשם״עלקירהברזל)אנחנווהערבים(״ו״המוסרשלקירהברזל״.

המעברמארגוןשמטרתולפתורסכסוכישכניםלצבאשנועדלהילחםבצבאותסדיריםנעשהביוזמתדודבן־גוריון,לאחרסיוםמלחמתהעולםהשנייה.בן־גוריוןהביןאזשמרגעהכרזתהעצמאותשלהמדינההיהודית,יהיההאיוםשלערבייארץ־ישראל)״סכסוךהשכנים״(בטלבשישיםלעומתהאיוםשלהצבאותהערבייםהסדירים.כתוצאהמכךהואפעלבמרץ,כפישיתוארבהמשך,לבנותדוקטרינרי לווהבפיתוח זה בניין זו. כוחצבאימתאיםשייתןמענהלבעיהוהתאמתתפיסתהביטחוןלמציאותהחדשה.לאעודתפיסהשנועדהלהיאבקב״סכסוךהשכנים״,אלאתפיסהשתאפשרהתמודדותעםצבאותסדיריםשל

מדינותגדולות.צה״ל קציני לפני שנשא הרצאות בנאומים, פזורים בן־גוריון של רעיונותיווהתבטאויותבדיוניםשונים.רקמספרשניםאחריהניצחוןהישראליבמלחמתוזו בן־גוריוןלהעלותאתמשנתועלהכתב, דוד )1948(,התפנה העצמאותסוכמהבמסמךשהגישלממשלתישראלב־18אוקטובר1953.מסמךזהמהוהאתהדברהקרובביותרל״תורתהביטחוןהרשמית״שלישראל,משוםשמאזועדהיוםלאנכתבמסמךדומהשאומץבאופןרשמיעלידיממשלתישראל

ושרהביטחוןשלה.

היעדהעליון:השלמתהערביםעםקיוםישראל

נקודתהמוצאלהבנתתפיסתהביטחוןשלנוהיאהבנתהא־סימטריההכמותיתביןישראללשכנותיה.הא־סימטריההיאכלכךגדולהעדשאפילואםישראללהיות יחסיהכוחות יוכלו לא לעולם דרךאפשרית, בכל תתאמץלהקטינהלטובתה)אוליתרדיוק,טוביםיותרמאשריחסשל1:3לרעתה(.א־סימטריהזועומדתבבסיסשניהטיעוניםשיובאולהלן:הטיעוןהראשוןקובעאתהיעדמהא־סימטריה )כנגזר הישראלית הביטחון תפיסת של העליון האסטרטגיהכמותית(,והטיעוןהשניקובעאתהמטרההעליונהשתפיסתהביטחוןאמורה

להשיג,דהיינו-היעדהאסטרטגיהעליון:שלום,אולפחותהשלמהשלמדינותערבעם .1

קיומהשלמדינהיהודיתבמזרחהתיכון.המטרההעליונהשלתפיסתהביטחוןהישראלית:הצבת״קירברזל״בלתי .2

25תורתהביטחוןשלישראלמחייבתחשיבהמחדש

חדירבפנימדינותערבהשואפותלמחוקאתהמדינההיהודיתממפתהמזרחהתיכון.

הטיעוןהמוביללקביעתהיעדהאסטרטגיהעליוןהואפשוטומסקנתונראיתכמעטבלתינמנעת:

הנחהראשונה:ישראללעולםלאתוכללגבורעלנחיתותההכמותיתמול מדינותערבוהעולםהמוסלמי.

הוא וארוך ממושך סכסוך של התוצאה את שקובע מה שנייה: הנחה הרגעי. כוחם דווקא ולאו הנצים הצדדים לרשות העומד הפוטנציאלפוטנציאלזהנגזרמגודלםשלהיריבים,ממספרהאנשיםהעומדלרשותם,מהשטחבוהםשולטים,מיכולתםהכלכליתוכו׳.כמעטבכלהפרמטרים

הללועולותמדינותערבעלישראלביחסשל1:10או1:20.בהרבה גדול המוסלמי העולם של שהפוטנציאל מכיוון ביניים: מסקנת מזהשלישראל,ישראללעולםלאתוכללנצחבאופןסופיאתאויבותיה.אפילואםישראלתשיגניצחון״רגעי״,תוכלנהמדינותערבלגייסמשאביםחדשיםלמלחמהולצאתלסיבובנוסף.אבל,אםהיאתובס,ולורקפעם

אחת,זועלולהלהיותהתבוסההאחרונה.מסקנה:בטווחהזמןהארוךמשחקת,אפוא,הא־סימטריההכמותיתלידי הערבים.ישראלחייבת,אפוא,להגיעלמצבבומדינותערבתשלמנהעם

קיומה.של עיקרון אפוא, הוא, דלעיל מהטיעון הנגזר העליון האסטרטגי העיקרוןמדינה קיומהשל עם ערב מדינות להשלמהשל לפחות או לשלום, חתירהיהודיתבמזרחהתיכון.מעיקרוןזהנגזרהיעדהאסטרטגיהעליוןאליוצריכהלחתורתפיסתהביטחוןשלישראל:עליהלהיות,אפוא,מכוונתלהשגתהיעד

העליון-השלמהשלמדינותערבעםקיומהשלישראל.כיצדאפשריהיהלהשיגיעדזה?איךתוכלישראללגרוםלכךשמדינותערב

ישלימועםקיומה.גםכאןהטיעוןהואחדופשוט:יהודית מדינה של קיומה עם תשלמנה לא ערב מדינות ראשונה: הנחה

מרצונןהטובואיןשוםסיכוישהןיצטרפולמאמץלהגשמתהחזוןהציוני.הנחהשנייה:העולםהערביישליםעםקיומהשלישראלרקאםיגיעלהכרה כיאיןשוםדרךמעשיתלהשמדתהבכוחהזרוע;כלומר,רקאםהמשימה

שלהשמדתישראלתיחשבלניגוחראשןב״קירברזל״שאינוחדיר.מסקנה:תפיסתהביטחוןשלישראלצריכה,אפוא,להציב״קירברזל״בפני מדינותערבהשואפותלמחוקאתהמדינההיהודיתממפתהמזרחהתיכון.

יצחקבןישראל26

האיכות-תנאיהכרחיבתפיסתהביטחון

מטיעוניםאלונגזרתגםהרמההבאהשלתפיסתהביטחון,ואלועיקריה:מכיווןששוםניצחוןשלנולאיהיהאףפעםסופי,אסורלנולהפסידבשום

סיבוב.עימות כל צריך נוספים לסיבובימלחמה לצאת הרצוןהערבי שיקטן כדי מזויןבינינולהסתייםבניצחוןחדמשמעי,כלומרבהכרעה)״ניצחוןבנקודות״

אינומספיק(.כדילפצותעלהא־סימטריההכמותיתעלינולבנותצבאסדירהגדולבהרבהכ־%4.0 להחזיק מקובל ה״נורמלי״ בעולם אחרות. במדינות שמקובל ממהמהאוכלוסייהבצבאבימישלום.אצלנוהמספרגדולפיעשרה.גםצבאגדולכזהלאיספיקבזמןמלחמה,ולכןעיקרכוחושלצה״לצריךלהיותבנויעל

אנשיהמילואים.כךאוכך,גםאםכלהצעדיםלעילייעשוכהלכה,עדייןיהיהפערכמותילרעתנו)ביחסשל3:1בערך(.אתהפערהזהישלסגורבאיכות,כלומרבאיכות

הגורםהאנושיובאיכותהמדעוהטכנולוגיהשלנו.מתקדמת חינוך מערכת בניית דהיינו, האנושי, הגורם טיפוח נגזר מכאן למהשמצופה ביחס חריגה להיות צריכה היא שגם גבוהה השכלה ומערכתממדינהקטנהכמוישראל.הואהדיןלגביטיפוחהמדעוהטכנולוגיהבישראל.

אםכך,הרצוןלבנותכאןחברהפתוחה,מתקדמת,מבוססתעלמידע,שבההגורםהאנושימטופחהןברמתהחינוךהבסיסיוהןבמוסדותההשכלההגבוהה,אינורקרצוןלהשתייךלמשפחתהעמיםהמתוקנים.במקרההישראליהואגםמהווהתנאיהכרחיאשרבלעדיואיאפשריהיהלממשאתעקרונותתפיסת

הביטחון.ישראלהוקמהעלבסיסהרעיונותהמרכזייםשלחברהפתוחה.זוהימסגרתהנותנתמרחבגדולמאודליצירתיות)כלומרלרעיונותחדשיםהמערעריםעלהמקובל(בכלהתחומים-ובתחוםהטכנולוגיבפרט-ולאבמקרהנהפכנומדינה פה ליצור לנו זוהמסגרתשאפשרה בעולם. ההיי־טק לאחדממוקדימתקדמתחרףהקשייםהאובייקטיבייםוהניסיונותלחסלנו,כלכמהשנים.זוהמסגרתשאפשרהלנולעשותכלזאתללאמשאביטבעותוךהסתמכותעל

גורםאחדויחיד-ההוןהאנושישלנו.מגזרההיי־טקהוקםוהוזןעלידיצרכיםביטחוניים,אולםמרגעשעברמסהבתקציבי תלות ללא הישראלית הכלכלה את לדחוף ממשיך הוא קריטית

27תורתהביטחוןשלישראלמחייבתחשיבהמחדש

לתחומים גם הזה העיקרון את להרחיב ויכולה, צריכה, ישראל הביטחון.אחרים.אדגיםזאתבעזרתדיוןקצרעלשניתחומיםכאלו:אנרגיהחלופית

ותעשייתהחלל.

התלותשלסיןבנפטהמזרחתיכוני-תמריץלאנרגיהחלופית

הגז הדלק, את שיחליפו אנרגיה מקורות אחר לחיפוש רבות סיבות ישנןוהפחםהמסורתיים.ראשית,רזרבותהדלקוהגזהעולמיותהולכותומדלדלותבמהירות,ולפיההערכההרווחתהןתאזלנה,תוךכמהעשרותשנים.שנית,מדוברבמקורותאנרגיההמזהמיםאתסביבתכדורהארץ,פולטיםגזיםרעיליםבידי מרוכזות הללו הדלק רזרבות שלישית, גלובלית. להתחממות וגורמיםמספרקטןשלמדינותשהשפעתןעלהכלכלההעולמיתועושרןאינונמצא

בשוםיחסלתרומתןלתרבותאולמדע.וכאןאנומגיעיםל״נקודההיהודית״.רוברזרבותהנפטוהגזמצויותבמזרחהתיכון,ובמיוחדבידיהגרועיםשבאויבינו.זהמעניקלהםכוחוהשפעההמנוצללרעהנגדנו.לישראליש,אפוא,סיבהמיוחדתלפתחתחליפיםלנפטולעסוק

באנרגיהחלופית.אםהייתיצריךלשיםאתהאצבעעלהנקודההעיקריתשמונעתהיוםמהעולםלפתורבאופןהחלטיאתההתגרענותהאיראנית,הייתימצביעעלהמחסורשלסיןבנפט)ובמידהפחותהקצת,גםשלהודו(.תלותןשלמעצמותהמזרחבנפטהבאמהמזרחהתיכוןהיאהגורםהמעכבאתהגיבוששללחץגלובלי

וסנקציותאפקטיביותכנגדאיראן.בנוסףלסיבההאסטרטגית,ישראלמצויהבמקוםמצויןמבחינתהידעהדרושלמציאתמקורותאנרגיהחלופית.בתחומיםמסוימיםאנומוביליםעולמיים.מהשנראהלנוכלכךמובןמאליו-דודשמשבכלבית-הואייחודילישראלההתפלה מתקן היה האחרון לזמן עד העולם. בשאר )עדיין( מצוי ואינובאשקלוןהגדולביותרבעולם.בימיםאלוהואאיבדאתהבכורהלמתקןאחרבסיבוב שנעשה )כפי שוב יטורפדו לא הקיימות התכניות אם בחדרה... -הקודם(תוכללהפוךישראל,תוךארבעשניםבערך,למדינההראשונהבעולם

שתספקאתכלמיהשתייהשלהעלידיהתפלה.מוסדות בכניסת חיוני צורך יש מדוע להתבהר ומתחיל מובן זה רקע עלהמחקרוהתעשייההישראליתלתחוםהאנרגיההחלופיתבכללולאנרגיהשל

יצחקבןישראל28

רוחבמיוחד.עלותשלקילוואטשעההמיוצרעלידיטורבינותרוחמתחרהכברהיוםבעלותהייצורעלידידלק)9-7סנטלקווט״ש(,ומדוברבאנרגיהלכך הדרושה הטכנולוגיה לעיל. שנמנו מהחסרונות סובלת שאינה ״ירוקה״דומהמאודלטכנולוגיההנהוגהבתעשייההתעופתית,וכניסתהשלתעשייתהביטחוןלתחום,עםכושרההמצאה,המחקרוהפיתוחשלהשנצרפוושוכללו

באשהמלחמותשעברנוביובלהאחרון,נראיתטבעיתביותר.

ייצואשלמוצריחלל

אווירונאוטית, להנדסה הפקולטות ובמיוחד האוניברסיטאות, תעשינה טובשכההיטיבולהזיןאתתעשייתהטילים,המל״טיםוהפצצותהחכמותבארץ,אםגםהןתטפחנהאתהמחקרבתחוםהאנרגיההחלופית.הממשלהצריכהלהסירחסמיםבירוקרטייםשיקלועלהכניסהלשוק,וללכתבעקבותממשלותאחרותבעולם)כמוארצות־הברית,סין,הודוומרביתמדינותאירופה(שקבעויעדשנתילאנרגיההמופקתבעזרתרוח:למשל,300מגהוואטלשנה,במטרה

להגיע,תוךחמששנים,ל־15%מסךצריכתהאנרגיהבארץ.הואהדיןגםבתחוםהחלל.בראשיתהיוצרכיםביטחוניים,וכיוםישראלהיאאחתמפחותמעשרהספקיותשלמוצריחלללשארהעולם.מבחינתיכולתההטכנולוגיתבחלל,ישראלהיאמעצמתחלל.בסךהכלמדוברבשוקעולמישלכמאתייםוחמישיםמיליארדדולרבשנה.אםהיינותופסיםנתחצנועשל2%או3%בלבד,היינומגדיליםאתהייצואשלנוב־5עד8מיליארדדולרבשנה!בהתחשבביכולתובתשתיתשבנינו,היעדהזהאינובשמים)אובחלל(.הואבהחלטבהישגידינואםרקנשכיללקבלאתההחלטותהנכונותבנוגע

לעתידנו.ודבר תורה, תצא מציון ״כי ישעיהו: הנביא חזה שנה כ־2,800 לפני כברלא־ישא - למזמרות וחניתותיהם לאתים, חרבותם וכתתו מירושלים... ה׳)תרתי הזמן,באותההרוח הגיע עודמלחמה.״ ולא־ילמדו גויאל־גויחרב,משמע(,לנצלאתטכנולוגיותהנשקשלנוכדילייצראנרגיהחלופיתולהמשיךלפני כבר עשו הקדמונים שאבות־אבותינו כמו האנושית, לתרבות לתרום

אלפישנים.

29תורתהביטחוןשלישראלמחייבתחשיבהמחדש

יצירתיותלעומתיצרהרסעצמי

לאבותהמפעלהציוניהיהחזוןלנצלאתמורשתנוהתרבותיתעתיקתהיומיןכדילהקיםכאןמדינהשתהיהאורלגויים.דילהתבונןבאירועיהזמןהאחרון,כדי

להביןעדכמהאיבדנואתהמצפןהחברתיוהמוסריונהפכנולהיותככלהגויים.מהידמותההאמיתיתשלהחברהבישראל?האםזואחתהחברותהפתוחותוהיצירתיותביותרבעולם,אושזוהיחברההמאופיינתדווקאעלידייצרההרסשלה,האלימותוהפגיעהבערכיםהבסיסייםביותר?האםזוחברהמפותחתשלמדעולוויינים,אוחברהמהעולםהשלישישלשחיתותשלטוניתומלחמותבלתיפוסקות?אםלשפוטלפיתגובתהציבורכפישהיאמשתקפתבתקשורת,

התשובהעלשאלהזועלולהלהיותעגומה.ספרושלפרופסורדרורהואלמעשהקריאתאזהרהלמדינאים:עודלאמאוחר,

אנחנויכוליםעדייןלחזורולעלותעלהנתיבהנכון.ואכן,ישראליכולהלהתעשתולחזורלנתיבשלבנייתחברהפתוחההמושתתתעלעקרונותשלקדמה,צדקושוויוןברוחמסורתהנביאים,תוךדבקותבערכיההשכלהוהמצוינותשכהטיפחנו,במשךהדורות.מדועאנוהולכיםומעמיקיםאתהדשדושבכשליםשלנובמקוםלהתקדםלעברהכוכבים?לדעתיהסיבהלכךטמונהבראשובראשונהבנועצמנו,לאכמדינהאוכעם,אלאכיחידים.הם, דמוקרטית מדינה של פניה יעיל, ובלתי איטי באופן נעשה זה אם גםבסופושלדבר,פניושלהאזרחהמצוי.ולכןמחר,כשאנחנונדרשיםלהצביעבקלפי,לענותעלסקר,לשבתלדברעםילדינואואפילולקרואאתהעיתוןשלהבוקר,אנחנוצריכיםלשאולאתעצמנו:מהיותרמענייןוחשובלנו-נצנוץ

הכוכביםאונצנוצושלהאייטםהרכילותיהאחרון?לשנותאתהשיטה ולעשותמעשה: לקום בנחישות, לפעול עלינו כך ואחרהלאומי, העדיפות סדר שינוי למען לפעול שלנו, נסבלת הבלתי הפוליטיתלבססחברהפתוחהודמוקרטית,המבוססתעלידעוהוגנות.להשקיעיותרבחינוך,השכלהגבוהה,מדעוטכנולוגיה,ופחותבסיפוקהצרכיםהמיידיםשלקבוצותסקטוריאליותובהיענותלנושאיםפופולרייםשתרומתםלחברהלטווח

ארוךהיאאפסית,במקרההטוב.ישראליכולהוצריכהלהיותחברתמופתברוחחזונםשלאבותהציונות.תזכיר

למדינאיםיכוללהוותנקודתמוצאטובהלשינויהדרך.

n

"קמפיין הגמלים המגוחך"

שיתוקההסברה

היסוד; עד נהרס במערב ישראל של דימויה בעודבעודשקריהמצורעלעזהמטביעיםעלמצחהאותקין;בעודהאנטישמיותהערביתמתפשטתבמדינותלזירההתקשורתית -מתייחסתהממשלה המערבכאלחצראחוריתהמופקדתבידידובריםולאבידי

מנהיגים.כךנקבעיחסושלהעולםאלישראל.

יגאלכרמון

לאייאמן.פשוטלאייאמןאיךשהתקשורתהזרהמתארתאתישראל:מדינההמתנהלתבעזרתגמלים!כן,גמלים,גמלים!פשוטמזעזע.איךאפשרלאחרפרסום באמצעות לעזור? מוכן לא מעורב, לא בכורסה, יושב להישאר זאתמנסהמשרד הישראלית, בטלוויזיה כאלה ומטופשים הבלחסרישחר דברי

ההסברההישראלי)כן,ישכזה(לעורראתהציבורלסייעלובמאמציו.האמתהיאששוםתקשורתזרהבעלתחשיבותאיננהמתארתכךאתישראל.

.)memri(התיכוןהמזרחתקשורתלחקרהמכוןראשהואכרמוןיגאל

31שיתוקההסברה

המציאות מן בריחה על או מוחלטת, בורות על או מעיד הזה הפרסוםומן ישראל את מאשימים בהם התיאורים מן בריחה - הקשה ההסברתיתההתקפותהאנטישמיותנגדה.למשל,״המצורעלעזה״מתוארבאופןהגורםלצופהלהאמיןשישראלמרעיבהאתהאוכלוסייהברצועתעזה-נשים,זקניםוטף-מצמיאהאותה,מונעתממנהחשמלותקשורתעםהעולם.ממשגטו

ורשהחדש.אותקיןעלמצחושלכלישראליויהודי.האםזואמת?איןזואמת.

הרצועה מן אנשים תנועת מניעת דבר, של לאמיתו הוא, עזה על ה״מצור״לתוךישראל,ומתוךישראללרצועה.כמוכלמדינהריבוניתאחרת,גםישראלרשאיתלמנועכניסתמישאינםאזרחיה.איןלתושביעזהזכותמוקניתלהיכנסלישראל,שאםהיאנשללתמהם-פירושהדברהואשהםב״מצור״.אולםפרטלכך,הכולנכנסלרצועתעזה.כלסוגיהמזון,פסטהובשרלחגים,עשרותאלפיטונות)בעברנמנעהכניסתמלט,משיקוליםביטחונייםאמנם,אולםגםאיסור

זהבוטלבעקבותלחץאירופי־אמריקאי(.זה? נורא קין אות ממצחה להסיר כדי ישראל ממשלת עושה מה כך, אםמתאם במשרד דורש לכל פתוחים ה״מצור״ בעניין העובדתיים הנתוניםכלי זה.אבל בנושא נתונים לקונסוליותשולחים הפעולותבשטחים,אפילוהתקשורתהזריםלאמעונייניםבניירותאלה,איאפשרלבלבללהםאתהמוחעםעובדות.ישלהם״סיפור״תקשורתינפלאואישלאיקלקללהםאותו.מיאחר, סיפור מהם ויעשו האלה העובדתיים לנתונים יתייחסו שמצפהשהם

אמיתי,אינומביןדבר.

מיהאחראי?

כאב עד חסרים ושניהם - יצירתיות וגם הבנה ישראל מצד נדרשת כאןבממשלתישראל,שהיאהאחראיתלמאבקבדימויהנוראהזהשלמצור,הרעבהוגטוורשהכביכול.לאתיאוםהפעולהבשטחיםולאהקונסוליות,אלאבנימיןיכוליםלהכריחאתהתקשורת ליברמן,רקהם ואביגדור נתניהו,אהודברקהזרהלדווחאתהאמת.זהבידיהםולאבידיושלשוםפקידנמוךמהם.זהגםאיננונושאשוליאלאנושאמהותי,מוסרי,מרכזי.אבלהאדוניםהנכבדיםהללולאמביניםזאת.הםאינםמביניםשהתקשורתהזרהיכולהלהתעלםמכלמידעשיגיעלידיהמןהפקידות,אךהיאאיננהיכולהלדחותהזמנהשלראש

יגאלכרמון32

הממשלהלתדרוךמדיניואינהיכולהשלאלדווחעלתוכנו.החוץ? שר או הביטחון שר הממשלה, ראש לעשות היו יכולים מה לפיכך,אחדמהםיכולהיהלאסוףללשכתואתכלהתקשורתהזרה,לישיבהמיוחדתובעלתחשיבות,ולקרואבפניהעיתונאיםרשימותלאיןקץ,כוללתצלומים)רצוי(שלכלמהשנכנסלרצועהלפיתאריכים.עצםה״סצנה״הזאתהייתהזוכהלפרסוםעולמי.היאגםהייתהשוברתאתהדימויהמזעזעוהופכתלנושא

תקשורתילמשךיוםאויומיים.דיבכך.מדועהםאינםעושיםזאת?כינושאה״הסברה״לאאכפתלהם,אושהםאינם

מביניםאתחומרתושלאותהקיןהזה.יצירתיים״ולהציגתמונותשלשוקיעזה ״סופר יכוליםלהיותאפילו הםהיוהמלאיםבכלצורכיהאוכלוסייה.עודלפניזה,היויכוליםלהציגאתכלמהשנכנסמןהצדהישראליטרםכניסתו.אבלשריהממשלהוראשהפשוטאינםסבוריםומחלקות דוברים יש זה בשביל אחר. מישהו של בעיה ושזו אחריותם, שזו

ואפילומשרדהסברהושר!אבלהואעסוקבסיפורימעשיותאודותגמלים.אכן,ישלישראלבעייתהסברה,אךלאבגללשהיאמתוארתכמישמתנהלתבעזרתגמלים.בעייתההאמיתיתהיאבריחתםשלמנהיגיהמהתמודדותעם

צורכיההסברההאמיתיים,ואפשרשהתמודדותזאתהיאמעברליכולתם.לישראל, תורכיה ממשלת של ביחסה נפש עד מים שהגיעו לאחר למשל:החליטהממשלתישראללהביעמחאהנמרצתעלהתנהגותזושלראשממשלת

תורכיה.מהעושים?

בישראל התורכי השגריר בהשתתפות עיתונאים מסיבת לכנס היה אפשרהמפלגה שבהנהגת בתורכיה הקשות התופעות כל על ולדווח בהיעדרו, אוהאסלאמיסטיתבראשותארדוגאן;אפשרלספרעלהאנטישמיותהגוברתועלדיכויהקהילההיהודית;עלהאסלאמיזציההגוברת;עלהקשריםהמתחזקיםשלתורכיהעםאיראן;עלהקשרעםחמאס)שעדייןנחשבבאירופהארגון

טרור(,עלדיכויחופשהביטויבעיתונותועלדיכויהחופשהאקדמי.

תורכיהוהאיחודהאירופי

נמרצת מחאה להגיש שרוצה מי וגלוי. רב מידע קיים הללו הנושאים בכליהיולכךהדים.שםישחקיקה יכוללהציגאתכלהנתוניםהללו.באירופה

33שיתוקההסברה

נגדאנטישמיותוגזענות.אירופהגםהציבהתנאיםלכניסתתורכיהלמסגרתהאיחודהאירופי,ומסיבתעיתונאיםכזאתתהיהפגיעהאמיתיתבה.ממשלתישראלאכןהתכוונהלפגיעהאמיתית,ואפשרללמודעלכוונתהזוממהשהיאכך לצורך כי כזאת, עיתונאים מסיבת קיימה לא היא אבל בפועל. עשתהבמקום ישראל. לממשלת אין וזה בעובדות, ושליטה בקיאות ידע, נחוציםזאתהיאתכננהסצנהשל״השפלה״שלתורכיה,בניצוחושלסגןשרהחוץ.הואזימןאתהשגרירהתורכילחדרקטןבכנסת)!(,הושיבאותועלכיסאנמוךבעודויושבעלכיסאגבוה,תוךהסברשוטףלעיתונאיםשזומנולסצנת

השפלהזו:״הואיושבלמטהואנילמעלה,״וכן:״איננילוחץאתידו.״ההשפלההייתה,כמובן,שלממשלתישראל.בסופושלדברהיאנאלצהלהתנצלבפניארדוגאן,שלימדאותהשיעורבהשפלהעצמית.איןזהמקרהיחידואין

המדוברבפקידים,אלאבראשיהמדינה,בשריה,בראשממשלתה.

כנסאייפא״ק-החמצההסברתית

הנהעודדוגמה:ראשממשלתישראלמופיעבכנסאייפא״ק,השדולההפרו־ישראליתהחשובהביותרבאמריקהובמערבבכלל.7,500פעיליםהמתכנסיםלכמהימיםשללימוד,שאחריהםהםהולכיםלגבעתהקפיטוללפגישהעםחבריהקונגרסוהסנאטשלהםועםצוותיעוזריהם,ושםהםאמוריםלהציגעובדותומידעשיעזרולחבריהקונגרסלגבשאתעמדתם.שנינושאיםמרכזייםמעסיקיםאתהשדולההזו:איראןוהפרויקטהגרעינישלה,ותהליךהשלום.ישראלמואשמתהשכםוהערב-ביןהיתרעלידיההנהגההפלשתיניתעצמה-במניעתהתקדמותבתהליךהשלום.ניתןהיהלצפותשבהופעתולפני7,500המתכנסיםיעשיראותםראשהממשלהבמידעשיגןעלישראלמפניהאשמותלפני רק הנוכחי. למצב הפלשתיני הצד של אחריותו את יחשוף ואף אלה,בהן שנה עשרים )לאחר השישית הפת״ח ועידת התכנסה ספורים חודשיםלאהתכנסה-אירועמשמעותילכלהדעות(,וקיבלההחלטהלאשרמחדשהוועידה ישראל. ובחיסול המזוין במאבק דבקות הכולל הפת״ח, תקנון אתהחליטהלחדשאתתוקפולמרותשהייתהיכולהפשוטלאלעסוקב״מסמכים

היסטוריים״גםאםהםנשארים״בתוקף״בדפיםמעליאבק.)אותה הזרה בתקשורת לפרסום כלל זכה לא לעין, גלוי שהיה זה, אירועעזה(. לרצועת ישראל שמכניסה מה כל על גם מדווחת שאיננה תקשורת

יגאלכרמון34

מישהוצריךלהביאזאתלידיעתה.גםזהענייןחשוב,לכלהדעות,מבחינהתקשורתיתומדיניתכאחת.לאפקידיםיכוליםלהביאזאתלידיעתהתקשורתושר הביטחון שר הממשלה, ראש רק - מדבריהם להתעלם שיכולה הזרה,

החוץ.הם,ורקהם!לכלהפחות,יכולהיהראשהממשלהלעדכןאת7,500פעיליאייפא״קבמידעראש אבל הקונגרס. חברי כל לידיעת העובדות את שיביאו כדי זה, חשובהממשלהלאאמראףמילהבענייןזה.למה?אוליהואלאיודעעלכך.קשה

להאמין,אבללאבלתיאפשרי.ודאיששמעעלכךבחציאוזןבדיווחהשבועישלראשאמ״ןבשבועבוהתקיימההוועידה.אבלאוי,הפרקהמדיניכלכךמשעמם...ראשהממשלהודאיהאזיןוכיו״ב.אולי כדיקריאתמסמכיםאחרים,חשוביםבאמת...צבאיים לותוךשמעואולילא,ואפשרשהדבריםנכנסובאוזןאחתויצאומןהשנייה.באמת,

ממתיישלהחלטותהפלשתיניותחשיבותכזאת.

איךלהכשילאתעצמךבדרךיצירתית

לאשראשהממשלהלאאמרדברבנושאהפלשתיני.הואכןדיברעלנושאבעל להיות נושאשעשוי ישראלים, הרבה עבור ביותר רגיש שהוא הטרור,״הרשות במידע. הקונגרס חברי את להעשיר מבקשים כאשר משמעותהפלשתינית,״אמרראשהממשלה,״לאמנעהקריאתכיכר]ברמאללה[עלשםהמחבלתדלאלאל־מגרבי״)המחבלתמהפיגועבאוטובוסכבישהחוף,במרס78׳(.״לאמנעה״?זההכל?!ראשהממשלהפשוטאיננומכיראתעובדותהיסודהקשורותלנושאשעליודיבר.משךכחודש,טרםאזכרהזו,הפךהפת״חאתהאירועלמוקדחינוכיוציבורי,תוךתחרותפרועהעםהחמאסמינאמןיותרלעיקרוןהמאבקהמזוין.הוקדשולנושאאירועיםחינוכיים,תכניתטלוויזיהועוד.הכלמכווןמלמעלה,מהנהגתהפת״חוהרשותהפלשתינית.אתזאתצריך

היהראשהממשלהלדעת,ואתזאתהיהעליולהציגבפניפעיליאייפא״ק.אילוהייתההתקשורתהזרהמדווחתעלהאזכרהלדלאלאל־מגרביבקיצורכזה:״הרשותהפלשתיניתלאמנעה״-היואייפא״קוארגוניםיהודייםשוניםמי אבל אנטי־ישראלית. מכוון, ובכוונת מכוונת, בהטעיה אותה מאשימיםיודעמה שעשהזאתהיהדווקאראשממשלתישראל.אוליהואפשוטלא

קרהבחודששקדםלאירוע.איןאפשרותאחרת.

35שיתוקההסברה

ובכלזאת,הייתהלראשהממשלהתזכורתלכלהמשתתפיםבכנס,שגםאםלאחידשהלהםדברלפחותהייתהמרשםבטוחלזכייהבתשואות:״ירושליםאינההתנחלות;ירושליםהיאבירתנוהנצחית,״והקהלהמריעיצאמהרצאתראשמחדש,לצורך נוספתשלמידע הממשלהכפישנכנסאליה,בליטיפהאחתמאבקההמדינישלישראל)פרט,כמובן,לחידושהרטוריהגדולבדברהיותה

שלירושליםבירתישראל.איךלאחשבנועלזהקודם?!(.משרד של לגמלים פרט הסברתי חידוש שום ישראל לממשלת שאין לאההסברה.הנהאחדחדש:לשכתראשהממשלההגתהרעיון-להציעלעולם״אינדקס״ יקבל העולם )האם לו אחראית תהיה שהיא הסתה״ ״אינדקסמביתמדרשהשל״הממשלההימניתביותרשהייתהלישראל?״(,ובאמצעותורמת כיצד העולמיות( בבורסות )כמו ומושכת גראפית בצורה לעולם יוצגההסתההפלשתיניתעלתהבאחוזאושניים,או0.8%או2.1%)ומהכאשרהיאיורדת?(.ובכן,מהייתןאינדקסזה?במקוםשדעתהקהלבעולםתשמעאתדבריההסתהעצמם,שהם,לעתים,מזעזעיםוחלקםאנטישמייםבמידההגורמתלמישרואהאותםבפעםהראשונהלהלםממש-הםיקבלואחוזיםומספריםיבשים.עלה,ירד,עלה,כאילובדאו־ג׳ונסעסקינן.מהאפשרלומר

עלרעיוןעיוועיםכזה?במקום״אינדקסההסתה״המופרךהזה,יכולההייתהממשלתישראלליזוםהגשתתביעהמשפטיתכנגדהמסיתיםנגדהלביתהדיןהבינלאומי,אשרשפטאתהמסיתיםלרצחהעםברואנדהוקבעסטנדרטיםותקדימיםהעשוייםלהגן

עלישראל.אבללשםכךנחוציםידע,בקיאותושליטהבעובדות,ואלוחסריםבממשלתישראלעדכאבוהופכיםאופציהכזולבלתימעשיתלחלוטין.והריכמוענייניםאחריםשנזכרולעיל-איןזהענייןשוליאלאענייןמרכזי,מהותי,מוסרי,לא ישראל ממשלת אבל תקשורתית. מבחינה ואדיר מדינית מבחינה חשוב

יודעתעלכךדבר.

היבטהסברתי-להתייחסכאילוהואהיבטמבצעי

בינלאומי ניסיון של שנים עשרות שלאחר הביטחון, שר על לומר יש ומהוישראליבמלחמהשלצבאסדירבארגוניטרורומיליציותהנשעניםעלתמיכתאוכלוסייהאזרחית,מסתתריםבתוכהומנצליםאותהלצורךהסוואתפעילותם

יגאלכרמון36

-שכנראהלאשמעעדייןעלכךשמערכותאלהמוכרעותלארקבשדההקרב,אלאבעיקרעלמסכיהטלוויזיהבמערב.

משמעותהדבראיננה,כמובן,הימנעותמפעולותמבצעיות,אלאראייתההיבטההסברתיכאילוגםהואהיבטמבצעי,משוםשהואמכריעאתהתוצאההסופיתשלהמערכה.משמעותהדברהיאשנושאההסברהצריךלהיותבאחריותםשלשרהביטחוןוהרמטכ״לולאבאחריותושלדוברצה״לומחלקותיו.חשיבותושלנושאההסברהמחייבתששניאלה-שרהביטחוןוהרמטכ״ל-יעסקומהווה הוא כי צבאי־מבצעי, היבט בכל עוסקים שהם כפי אישי, באופן בושניתן מידע ללא הנורים פגזים יהיו שלא פירושו, מהם. נפרד בלתי חלקלהציגו:מהוהיעד,ומההצדיקאתשיגורםבזמןששוגרו;פירושו,שלאיהיהשימושבתחמושתכפצצותזרחן)האסורותלפיהחוקהבינלאומי(שמצטלמות)ואגב,איןבהן,תודה נגדאזרחיםחפיםמפשע כזוועההמכוונת בטלוויזיהלאל,פגיעהאמיתיתבאוכלוסייה,ואםכוונוליצורהלםהןאינןיוצרותאותו,כיהאוכלוסייהיודעתשאיןבהןפגיעהאמיתית(.אזמהנשאר?כמובסיפורהעצובשלסגןשרהחוץוהשגרירהתורכי:ההשפלההיאשלישראלוהפגיעההיאבה.והשאלההיחידהשנשארתהיא:למהנתונהישראלבהלםמןהדיווחים

עלפעילותההבלתיאנושית,הריהיאזושהזמינהאותםעלעצמה.

התקלותבמחסומים-ליצור"מסלולתנועההומניטרי"

אבלשרהחוץוהרמטכ״לודאימאמיניםשזהענייןשלדוברצה״לודוברמשרדהחוץ.״כךהיהמאזומעולם״;״מההם,דוברים?״;״ובכלל,בכלמלחמהנופליםחפיםמפשע,גםבעיראק,גםבאפגניסטןושלאילמדואותנו״;״והפלשתינים

בכללמכווניםמראשלפגועבחפיםמפשע,אזשלאיבואובטענותאלינו״.למרבההצער,שרהביטחוןוהרמטכ״לרואיםאתאחריותםבאופןהמצומצםבהכרעה והםממוקדים ומשמאלם, מימינם דבר רואות אינן עיניהם ביותר.הצבאית־מבצעיתשלהמערכה,הכרעהשלאתושגלעולםבגללקורבנותהחינםהחפיםמפשעשלאהיוצריכיםלהיותואיןלהםשוםהצדקהאנושית.כמעטאפשרהיהלומר:״מגיעלכםדו״חגולדסטון,חברים,הרווחתםאותוביושר,״אלמלאהיההדו״חהזהכהשקריומלאדיווחיעוולנגדישראל)אגב,איפהתשובתישראל?הייאמןשעדכתיבתשורותאלהלאיצאהתשובהמפורטת

רשמית?ייאמןגםייאמן(.

37שיתוקההסברה

ועודנושאהנמצאבאחריותםשלשרהביטחוןוהרמטכ״ל,שהיהיכוללחסוךנקודות אותן המחסומים, אנושיותה. חוסר על נוראים דיווחים לישראליכולתמידלמצוא זרשאיןלוסיפור בעימותהישראלי-פלשתינישכלכתבשםטרגדיהאנושיתאנטי־ישראלית,בליטרחהרבה.מדועאיאפשרלהבטיחב־100%ולאפחות,שכלאישהבהיריון,כלזקןאותינוקחולה,ייבדקוברגעהגעתםלמחסוםבדיקהמלאה,ללאכלהמתנה?מההקושי?מהיבדיוקהבעיהשאינהמאפשרתאפסתקלותבנושאזה?הרימדוברבמערכתצבאיתהיררכיתשל לסמכותו נתונה היא אותן מקיימת אינה ואם פקודות, למלא שאמורההחוקוהמשפטהצבאי.הריעצםקיומושל״מסלולתנועההומניטרי״מיוחדשכזהעשוילשנותאתדימויהשלישראלולהראותהכמישלפחותמתאמצתמאודלהיותאנושיתגםמולשימושטרוריסטיבאמבולנסים,בחוליםובנשים

עלכיסאותגלגלים.הבעיההיאששרהביטחוןוהרמטכ״לאינםמייחסיםחשיבותרבהלנושאזה,וכמובןשאינםרואיםעצמםאחראיםלהסברההישראלית.בעיניהםזואיננהבעיהכלל,אלאסתםביקורתחסרתפרופורציה.לאזובלבדשהםאינםיודעיםאיזהנזקהדבריםהללוגורמיםואיךהםמשפיעיםעלדימויהשלישראל,הם

גםאינםמעונייניםלדעת,״שיעזבואותםעםזה...״וחזרהלמשרדהחוץ,שעלפידיווחיםגםהואפונהלכיווןשאיננומחייבעיסוקבבעיותהאמיתיות,הכואבות,ההורסותאתדימויהשלישראליום־יום.הכיווןהחדשהוא״למכור״אתישראלהיפה.רעיוןטובאבלישןכמתושלח,וחסר

תקווהכאשרישראלאינהעונהלהאשמתהבחוסראנושיות.

בורותעצומהעלהצדהשנילסכסוך

ומכאןלהערהכללית,היסטורית:ההסברההישראליתנשענהמאזומעולםעלשנייסודותעיקריים:דימויהשלישראלודימוייריביהבדעתהקהלהמערבית.

גםבעשוריםהראשוניםשלאחרקוםהמדינה,פגעהישראלבחפיםמפשעבצדהשני,לרובבשוגג.אףעלפיכן,היאנהנתהבדרךכללמתמיכתןשלממשלותמערביותבגללשנתפסהכמדינהשוחרתשלום,סוציאליסטית,ובעיקרכמדינהחילונית,שהאידאולוגיהשלהמותירהמרחבגמישותטריטוריאלי,המאפשרולכן,גםכשהיאפוגעתבחפיםמפשע,אפשר לחיותולתתלאחריםלחיות.

לפחותלהביןאםלאלגמרילסלוח,ואפשרלהמשיךולתמוךבה.

יגאלכרמון38

כיוםנתפסתישראל,ולאבליצדק,כהיפוךשלםשלכלהתכונותדלעיל,וכאשרדימויההואכזה-איןהבנהואיןסליחהומוצדקיותרלתמוךביריביה.

אשרלדימוייריביה-ישראלאינהעושהכמעטדברכדילהעשיראתהמערבבמידעבנושאזה,משוםשראשיה,הםעצמם,אינםיודעיםלומרדבר.סבירלהניחששריישראלמעולםלאהשקיעושעותעלשעותללמודעלהצדהשני.

הםמשאיריםענייןזהלאחריותושלהקבינט.ידע לגלות מסוגל מחבריו שניים או מאחד יותר אם ספק לקבינט, ואשריאמרו ״זולאאחריותנו,״הם ובקיאותעלמשהואועלמישהובצדהשני.לך,״זואחריותהמומחים.״״אנחנומומחיםלמומחים״...כבודםשלהמומחים

במקומומונח,אךהואאיננותחליףלידעולבקיאותשלהםעצמם.הם המודרניים תולדותיהם שכל ועם שמדינה ייאמן, לא פשוט ייאמן, לאמאבקמתמשך,יהיובוריםכלכךלגביהצדהשני.בוריםללאקץוללאגבול,

בוריםעדכלות.כמובמלחמתיוםהכיפורים,הישראליםצריכיםלעזורלעצמםכיממשלתם

הכזיבה.

n

"הבו לנו מתייאשים" - הפוטנציאל לחידוש )וגם להרס(

אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

״כדילחוללשינוידרמטיבמצביםחסריתקווה,להפסיד״ מה להם שאין ממיואשים טוב אין

רחלאלבוים־דרור

בספרותהאוטופיתלאהוקדשהתשומתהלבהראויהלגורםהמרכזילהתהוותהבו הציוני, באוטופיזם במיוחד בולט זה מאפיין הייאוש. - האוטופיה שלהתפתחהבמקבילתנועהלאומיתאוטופיתונכתבהספרותאוטופית,שהציגה

דימוייםעתידייםשלהמדינההיהודיתהנכספת.מאמרזהמציעמבטעלהאוטופיהכתולדהשלייאושוחיפושאחרתקווה.האוטופיהרכשהלעצמהדימויכוזבשלעולםדמיונישכולוטוב.למעשה,לידתןשלחלקהארישלהאוטופיותבאמתוךייאושעמוק,כאשרהניסיונותלשינויזעקתהייאושקוראתהאוטופיהלמהפכהרדיקלית, חברתילאצלחו.מתוךאלטרנטיבות מציגות והדיסטופיה האוטופיה חברתית. לטרנספורמציה

קיצוניותהעשויותלהביאלמהפךולמרפאשלהחברההאנושית.בשעהשלדיסטופיהמאפייניייאושמובהקים,הםעמומיםברבותמןהאוטופיות.אףששתיהןנוקטותבאסטרטגיותספרותיותשונות,ומעמידותדגמיםאסתטייםנוגדים,כשהאחתמציגהמודלחברתיאידאליחלופי,שאליוישלחתורומתוכו

פרופ׳רחלאלבוים־דרור,היאפרופסור)אמריטה(לחינוךבאוניברסיטההעבריתבירושלים;כלתפרסא.מ.ת)2008(.

רחלאלבוים־דרור40

נשמעתביקורתנוקבתעלהמצבהקיים,ואילובשנייהנגזרהמודלהחיובימתוךאנטי־מודלהמקציןמגמותעכשוויותשמהןישלהיזהר-היעדיםשלהןדומים.הםנובעיםמייאוש,ומציעיםדגמיםחלופייםרדיקלייםלתיקון,וכמוצאמאבדון.האוטופיותרותמותלשירותןאתהספרותכפנטזיהמוקצנתלשיווקרעיונותבלתישגרתיים,כאמצעישיפרוץאתהקיבעוןהחברתיויפלסדרךבמצבללאמוצא.)1(האוטופיהממלאתמכלולשלתפקידיםחברתייםופוליטיים,ופרסומהכספורדמיוניגרידאעושהלהעוול.ביןתפקידיםאלוישלצייןאתתפקידהכביקורתמאיימת היא כך ומשום חברתי, סדר של אחר דגם והצגת נוקבת חברתיתעלהקיים;היאמייצרתרעיונותודגמיםחדשיםהמעורריםלהערכהמחדשבדמיון אלא קיימים, אינם שעדיין חברתיים מבנים ודימוי המציאות שלהאנושי;היאמעוררתוממשגתבעיותקיומיותוחברתיות,ומדגימהרעיונותמופשטיםהזוכיםלקונקרטיזציהעלידיהספורהאוטופיהדמיוני;היאשותפהנוגד־העובדות הדמיון של תפקידו מתגלה שבו חשיבה תהליך של לפיתוחו)counterfactual(המעוררחשיבהיצירתיתהשוברתמוסכמות,גישהשהייתהמקובלתעלפילוסופיםכמוקנטוניטשה,אולםרקבשניםהאחרונותזכתהמן באחד בעקר זה מאמר במסגרת אדון הקוגניציה.)2( בחקר לב לתשומת

הגורמיםליצירתה-הייאוש,והתקווהשהייאושעשוילעורר.

מרדנגדמצבאנושיעכשווי

מפחנפשעדכדיייאושממצבושלהאדםומדרכיניהולהשלהחברהאינםבפילוסופיה, בתאולוגיה, טמונים שורשיהם האוטופית. לסוגה ייחודייםבמיתולוגיה,ובהגותהמדינית,וביטוייהםמצוייםבתחומיתרבותואמנותרביםמאזקדמתדנא.)3(ייחודהשלהאוטופיהבכךשאינהמסתפקתבדיוןפילוסופיאובייצוגאמנותישלהייאוש.האוטופיהמציעהחלופותבאמצעותתאורעולם

אפשריאחרשיפרוץאתהדרךללאמוצא)aporia(,ויעצבחברהבמיטבה.האוטופיהמהווהביסודהמרדנגדהמצבהאנושיהעכשווי.בחברותובתקופותהתקוות ולמימוש הייאוש לפורקן אפשרות למתן ערוצים התפתחו שונותהאוטופיותבתוךמגבלותזמןטקסי,כמובקרניבליםוב״משתההשוטים״.)4(בהזדמנויותאנרכיותאלונתןביטוילתרבויותשלשכבותעממיותוקבוצותתוך אחר, אפשרי עולם של בקיומו והתנסות החברה, שבשולי אופוזיציההקפאתהסדרהקיים.המרחבהחברתישנראהכבלתינתןלשינויהומרלתקופת

41אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

זמןמוגבלתבמרחבחדש.התחפושותוהמסכותשליוואתההתרחשותשימשואמצעילהסתרהלצרכיהגנה,בדומהלתחפושתהספרותיתשעוטהעלעצמה

האוטופיה.האוטופיה,אםכן,מכוונתליעדחברתי־פוליטישנבטמתוךהייאוש,ומציגהמודלפרדיגמטיפשטני,אב־טיפוס,שיעוררשינוימהפכנילהבנייהמחדששל

החברה,שבטעותמכניםאותומודלאידאלי.כאשרהמאמציםלרפורמהוהתמורותהחברתיותהאבולוציוניותכושלות,מגיעזמנהשלהאוטופיה.ישבהמשוםהודאהבאיןאוניםחברתיופוליטילייצרשינוימשמעותיבתוךהמבנהוהמוסדותהקיימים.אולםבצדתרומותיהשלהאוטופיהלאנתןלהתעלםמסכנותיה.המשימהשקבלהעלעצמההספרותהאוטופיתמצטיינתביומרהומאופיינתברדיקליזםשלחלופותיה.ישהרואיםבכךהתנשאותויהירות,כפישביטאזאתקארלפופר,שטעןכיישבאוטופיהרדיקליזםרומנטיוהשתלהבותהמוליכיםלעמדותבלתירציונליות,והאוטופיה

יוצרתמערכתסגורהשסופהלהביאלדיקטטורה.)5(

ספרותהייאושהאוטופית

אכן,התפקידשלקחהעלעצמההאוטופיהמורכבורצוףמכשוליםופרדוכסיםסוגה לגבי בהכללות לדבר קשה כי אם מהם, כמה על לעמוד ננסה לרוב.ספרותיתשיצירותיהמשתרעותעלפנימאותשניםוהדבריםבהכרחלובשים

אופיהכללתי.)6(הייאוש ספרות מדוע לאבחן אבקש יצירתי; וכגורם כעוצמה בייאוש אדוןפנטזיה של באסטרטגיות שימוש ידי על עצמה להסוות נאלצה האוטופיתובידור;ונעמודעלמשמעותוהשלכותמימושהרעיונותוהגשמתהאוטופיה.בתוך הציונית האוטופיה ספרות של מאפיינים מספר נבחן האחרון בחלקהקונטקסטשלהתנועההלאומיתהיהודית,כמקרהבוחןשיספקתמיכהלתזההמוצעת.אתמקדבשניהקטביםשלייאושוכמיההלתקווה,מימדיםהנראים

לימרכזיים-אםכילאבלבדיים-להבנתהסוגההאוטופית.שניהציריםהמרכזייםשביניהםנרקמתהספרותהאוטופית-ייאושותקווה,ביקורתותיקון-מעצימיםאתהמאמציםלהפוךאתהייאושלתקווהבמציאותהעתידית.צירהתקווהמבקשלעצבאתהעתידלאורהדמיוןהאוטופיולממשאתהמגמהלשינויטוטליעלידיהרסהמציאותהפגומהוכפייתתבניתחדשה

רחלאלבוים־דרור42

שבהן אחרים אפשריים לעולמות והערגות התחזיות האנושית. החברה עלעוסקותהאוטופיותישלהןהשפעהעלעיצובההווהוהעתיד,הרבהמעברלמהשנוטיםלייחסלהן.לדמיוןהשפעהעלהתווייתההתרחשותבמציאותהעכשווית:השפהשבהאנומשתמשים,הסמליםוהדימוייםשאנויוצריםבדברההווה בעיצוב מרכזי תפקיד ממלאים עליהם, וההסכמה אפשריים עולמותוהעתיד,כשהסופרמשמש,מבחינותמסוימות,תחליףלאישהדת.)7(ספרותזו

מרמזתעלמהשבניאדםמסוגליםלוומהעשוי,אועלול,להתפתחבעתיד.- מופעיו שונות. ובאוכלוסיות בתקופות מגוונות פנים לובש ה״ייאוש״ צירהחברתית־התנהגותית ברמה לייאוש מעבר והמטאפיזית, האנטולוגית ברמההיידגר, ניטשה, שופנהאור, של בכתביהם וספרותי פילוסופי לדיון זכו -בזרמים השאר, בין וכן, אחרים. ורבים קאמיי סארטר, קפקא, קירקגור,האקספרסיוניסטייםוהסוראליסטיםבאמנות.הייאושטומןבחובומשמעויותטרגית ״תחושה כ״ניכור״, נושאים לגבי וספרותיות פסיכולוגיות פילוסופיות,שלהחיים״,ו״מודעותבלתימאושרת״.)8(קיימותצורותתגובהשונותונוגדותלייאוש,תגובותפסיביותשלשקיעהבמלנכוליהוהסתגרותעדכדיאבודלדעת,נטיות בחובו כולל הייאוש ומיני. חומרני להדוניזם בריחה גם קיימת ומנגדלהתפשר ויכולת רצון לחוסר רציונלית, כבלתי המוערכת ולפעילות להקצנהביןהשאר,בקרבהאוטופיסטים ביטוי, לידי עםהמציאות-כפישהדברבאהאנרכיסטים,)9(וכןבקבוצותטרור,ובחירהבמותקדושיםכשהיד.שכן,עלפיתפיסהזו,מציאותשלאניתןלתקןאותה,ישלהרוסאותהמןהיסוד.)10(בבחינת

״איןתקנתןאלאבשבירתן״.

״אילוהיההייאושכוח-היהעוקרהרים״

לעומתהייאושהקיומי,הנובעמוודאותהמוותואי־היכולתלהביןאתמשמעותצדק בהעדר חברתי, בייאוש בעיקר האוטופיות עוסקות ומהותם, החייםחברתי,שלטוןעריץ,עונימנוון,ומבנהחברתיהיררכיומנוכרשאינומאפשרמוביליותותמורה.חשובלהבחיןביןייאושככוחדינמילדפוסיםשלייאושגתה. של בספרו הצעיר וורטר של זה כגון החיים, מן וכעייפות כמלנכוליההאוטופיהלעומתזאתניזונהמייאושאקטיביהמולידנחישותלמחיקתעוולותולתיקוןהעולם.הייאושהחברתימכילפוטנציאלשלעוצמהאדירה,״אילוהיההייאושכוחולאחולשה,היהעוקרהריםוטוחנםזהבזה״,כפישהתבטאה

43אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

דליהרביקוביץ.)11(האוטופיהמהווהלרובתגובהאקטיבית,המבקשתלאחוזולבנותחברהמתוקנת.אולם הייאוש כדילפרוץמתוך רדיקליים באמצעיםויש וחד־משמעיים, ברורים אינםתמיד לייאוש ביןשללהתגובות הגבולותכפי במציאות, מוגשמת כשהיא בלהות לחזון הופכת עצמה שהאוטופיה

שהתרחשלאאחתבמאההעשרים.המיואשיםפוניםאלהאוטופיהכפנטזיהשלהצלה,כשהאוטופיסטהואהגיבורואידאליזציה המוליךאלהגאולה,אלהארץהמובטחת.ישבכךרומנטיזציההאוטופיסטים גדול אצל המצויה האוטופיות, התנועות מנהיגי של עצמית

הציונים,תיאודורהרצל,כפישנראהבהמשך.)12(הייאושטומןבחובוכוחותהחורגיםמכלליהמשחקהמקובליםוכךהופךלגורםבעלעוצמהאדירהופוטנציאלרב.לאלחינםביקשהאוטופיסטהבולטביותרביןחלוציהעלייההשנייה,אהרוןדודגורדון:״הבולנומתייאשים.״דורזה,הואכותבלמיואשמפורסםאחר,יוסףחייםברנר,הואדורשלמיואשים.״המתייאש,אינומצפהלחסדיהמציאות...הואבעצמוהגואל...איןהואמחשבחשבונות,איןהואמביטלצדדים...כיעלכןמתייאשהוא,״והואקורא:״הבולנומתייאשיםהמשקיעיםאתייאושםבבניין.״)13(וברנרעצמושםבפיגיבורו״אובדהעצות״בספרו,מכאןומכאן,אתדבריהייאושהקשיםמכולם:״אפשרמאודשכאןאי־אפשרלחיות,אבלכאןצריךלהישאר.כאןצריךלמות...איןמקוםאחר״)עמ׳של במצבה למהפך היחידה כאפשרות האחרונה״, כ״תחנה ארץ־ישראל .)235היהדות,יצרהדבקותבמטרהמתוךייאושונחרצות,דבקותמחוסרמוצאאחר,דרמטי שינוי לחולל כדי אחר״. מקום ״אין - לסגת לאן אין ברירה, מחוסרבמצביםחסריתקווה,איןטובממיואשיםשאיןלהםמהלהפסיד,שאינםעושים

חשבונותשלתועלתועלות.נקודת גם טמונה האוטופיה, של כוחה את מוצאים אנו שבו במקום וכאן,

התורפה,עקבאכילסשלה.

הסוואתכוונותכאמצעילגיוסתמיכה

עתיד תמונות ומציגה רדיקליים פתרונות המציעה מיואשים, של ספרותקיצוניות,היאספרותחתרניתהמלבהרעיונותמסוכניםהמאיימיםעלהקיים.שכןהיאמבקשתלהמיראתמערכתהערכיםוהנורמותשלהתרבותההגמונית,

אתהאליטותהשליטותומרכזיהעוצמההמבוססים,במבנהחדש.

רחלאלבוים־דרור44

לכןנזקקתהאוטופיהלהסוואתכוונותיה,לעטותעלעצמהאתהתחפושתשלסיפוריפלאים,ומכאןגםהאמביוולנטיותהטמונהבכפלהפניםשלמשמעותשמה:״אוטופיה״,שמקורוהיווניעשוילסמלהן״שום־מקום״והןאת״המקוםהטוב״.וכךגםרב־המשמעויותהטמונותבמימדיהמרחבוהזמןשלאותו״שום־

מקום-מקוםטוב״;ביןשהואגןהעדןהאבודשלארקדיההתמימהוהקדומה,שאליהמבקשיםלחזור,מתוךשאיפהלשחזורשלעבראידאלי,לחדשימינוכקדםבארץהמובטחת,ולהשיבעטרהליושנה;וביןש״שום־מקום״אידאליזהמציגדגמיםחברתייםאוטופייםשעדייןלאנוסו,בבחינתיצירת״ארץחדשה

ושמיםחדשים״.ובהסוואה בתחפושת שימוש האוטופית הספרות עושה לקרניבלים, בדומהואבסורדית, פנטסטית ספרות כמו שונות, נרטיביות באמצעותאסטרטגיותהסאטירה,ולאחרונהגםספרותהמדעהבדיוני,המהווהתת־סוגהשלהספרותהאוטופיתוהדיסטופית.וזאת,לאתמידככמיההדמיוניתללאתוחלת,אלאחברתיים ודגמים מוסדות ותכנון אחרים אפשריים עולמות לגילוי כמסעבאמצעות הקורא, אצל ליצור מכוונת האוטופיה קולקטיבית. לגאולה בדרךהחיים של וחוויה תחושה בהן, נוקטת שהיא הספרותיות האסטרטגיותביקורת על המשפיעה עוצמה יש במיטבה לאוטופיה העתידית. באוטופיה

ההווה,ועלתפישתהעתידתוךצפייהלהתרחשותו.האוטופיהנאלצהלחבושמסכהכדישתוכללהעיזולהציגבפניקהלקוראיהנגדהמצבהעכשווי, מראהשבהישתקפוהייאושמןהקייםוהקריאהלמרדתוךתאורהאלטרנטיבותלעולםטוביותר.כךנוצרמצבפרדוכסלי:האוטופיהפני ולקרועאתהמסכותמעל שבקשהלהציגלקוראיהאתהאמתלאמיתההחברה,נזקקהלעטותמסכהולהתחזותלליצניתולבדרניתכדילהעביראת

המסרהביקורתישלה.עמימות במצבי לטיפול אופייניים במסכות, והשימוש ההתחזות ההסוואה,במיוחד דרמטי המסכות הטרנספורמטיבישממלאות התפקיד ופרדוכסליות.אבולוציוניות בקפיצות הכורח מחדש. ויצירה הרס של בנושאים בטפולותמורותקיצוניותיוצרפערים,וההתחזותמהווהאחדמדרכיהטיפולבחרדותהנובעותמןהפעריםהללו.ההתחזותמציעהאפשרותשלגישורופיוסבמצביםשלתמורותקיצוניותבתפיסותעולם.היאמשמשתבמעמדכפולשלתיווךביןהקצוותוחצייתהגבולות,הצגתמודלהמפרשומבהירהבדליםקיצונייםפרדוכסים של מניפולציה תוך אשליה ויצירת עולם, ובתפיסות בחשיבה

כאמצעילשינויעמדות.)14(

45אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

ההיזדקקותלסאטירה,אירוניהומהתלות

בהצלחת האוטופי לז׳אנר למצואמתחרה השונותקשה הספרות סוגות ביןהסוואתמניעיהויעדיהוהולכתשוללשלהקורא.אולםהצלחהזומשמשתולאאחתהיאמהווהעושרהשמורלבעליולרעתו.היאהפכה חרבפיפיותעצמהלמושגשמזלזליםבוואיןלוקחיםאותוברצינות.יששההסוואההפכהאתהמסרהחברתיהחתרני,לספרותבידוריתקלה,אונתפסהכספרותילדיםתמימה,כמוסיפורירובינזוקרוזו,עליסהבארץהפלאות,מסעיגוליברוכדומה.הביקורתהחברתיתשהייתהאמורהלגרותולעוררלמרדהפכהבדרךזולבידור.ההסוואההבידוריתמלכדהאתהמסרהביקורתי,והמיסהאתזעקותהייאוש

ואתהקריאהלשינויחברתי.הספרותהחתרניתשלהמיואשיםנזקקה-הןלשםהגנתהוהמשךקיומהוהןכדילזכותב״רייטינג״גבוהכדילשמשאמצעילגיוסדעתקהל-להשתמשבסאטירה שימוש ״סטנד־אפ״, להצגת לפרקים אותה שהפכו באמצעיםובאירוניה,בסיפורימהתלותודמיונותפרועים.בדומהלטכניקותששימשואתממלאיתפקידליצןהחצר,שתוךכדיחרוזיוולהטוטיוהמצחיקיםאמרלשליטגם נזקקה כך חיים, סכנת בה שיש אמירה לשמוע, חפץ שאינו האמת אתהאוטופיהלכפלהפניםהספרותי־פוליטיו״לכפלהלשון״,הרבהלפנישג׳ורג׳

אורוולהמציאמושגזהבדיסטופיהשלו,1984.שפה יצר כלשונו, מוצג להיות ממנו שנמנע חברתי לשינוי הפוליטי המצעועכשיו, כאן ולמהפכה למרד המיואשים קריאת את שהציגה מובן, כפולתכספורדמיוניעלארץשאינהקיימת.האוטופיההרחיקהאתעדותההןמבחינהמרחבית־גאוגרפיתוהןמבחינתמימדהזמן,שכןהיאאיימהעלהסדרהחברתי

שאותובקשהלשנותמןהמסד.האוטופיהעצמהכאילוקרצהלקוראיםואמרה:״סתם,סתם,זהרקבצחוק,זובדיחה.״אולםמקורהצחוקוהשעשועהאוטופיהואבייאוש,בזעקהלשינוי,ובחששלהגותאותו.כךדבקבאוטופיההסטראוטיפשהיאעצמההשתמשהבוכאמצעילהתגוננות.אולםגםאמצעיההגנההללולאתמידהיולהלעזר.תומאסמורוסהוצאלהורג,ותומאסוקאמפנלהישבעשרותשניםבביתהכלא,ביןהשאר,בגללדעותיהםהרדיקליותוקריאתםלשינוי,כפישבאולידיביטוי

באוטופיותשלהם.לאלונוסףחוסרהבהירותלגבימעמדההדיסציפלינרישלהאוטופיהביןמדעיהרוחלמדעיהחברה,ביןספרותלסוציולוגיה,מצבשהחמיראתאי־הוודאות

רחלאלבוים־דרור46

האוטופיה נתפסה מסוימות מבחינות האוטופית. הספרות בחובה שטומנתדיסציפלינות, בין הגירה בתהליך המצויות ותאוריות רעיונות של כמאגרבדיסציפלינה הןמאוכסנות ולכן אידאותשלאעברואתסףהמבחןהמדעי

״רכה״יותרומופיעותבלבושספרותיבלתימחייב.)15(הרצוןלהשפיעולגייסאתהאליטותואתההמוניםלפעולה,חייבאתהאוטופיהשהדעה ומאחר אמונם. ורכישת ההמונים לב תשומת על בתחרות לזכותהמקובלתהיאשכלמהשההמוניםמבקשיםהוא״לחםושעשועים״,פיתחוהאוטופיסטיםאת״שפתההנאה״,אםנשתמשבהקשרזהבמטבעלשוןשטבע

רולאןבארט)Le Plaisir du texte(,שפהשיצרהדרמהובידור.)16(

הצלחהכספרותפופולרית-סכנהשלבריחהמןההווה

האסטרטגיותהספרותיותשלהאוטופיההיואמורותלעוררבקוראהזדהותעםהנחותהיסודשהציגהללאדיוןביקורתיבהן,לגייסאתהקוראיםלהזדהותולהסכמהעםהאידאליםהטמוניםבעלילתהספורהבדיוני.יוצריהאוטופיותבקשולהפעילאתהעוצמהשלהמיואשים,אתסערתהרגשותהמצויהבתנועותמילינאריותומשיחיות,להשפיעעלהדמיוןולעוררמוטיבציהלפעולהשתביא

לתמורההמבוקשת.בדומהלזרמיםמסוימיםבספרותובאמנותמבקשתהאוטופיהלעוררמודעותחברתיתולהשמיעקריאתכיווןחדשה.הדילמה,שעמהעלהספרותהאוטופיתלהתמודד,היאכיצדלהיותדידאקטיתומבדרתבעתובעונהאחת,בדומהלטיעוןשלמוליירב״מיזאנטרוף״:״חובתהקומדיהלתקןאתשגיאותהאנשיםתוךכדיבידורם.״וכפיששאלברכט:״כיצדיכולהתאטרוןלהשכילולבדרבאותהעת?כיצדלהפוךאתהתאטרוןמאשליהלחוויה?״)17(אלושאלותוהתלבטויותבאשרלכוחההפוליטישלהאמנותומגבלותיה.מולההצלחהשלהאוטופיהכספרותפופולאריתניצבתהסכנהשלבריחהמןההווהבאמצעותהבדיון,עיקורהתעוזה

וההחלטיותשנטעבההייאושלצאתחוצץנגדהמצבהקייםולשנותו.לרובשחקהיסודהדידאקטישלהאוטופיהאתהמורכבותשלהיצירות,והטיףלאמתמוחלטת.הדמויותביצירותהאוטופיותמשמשותשופרלמסרהחברתיואינןמתפתחותבדרךכללבזכותעצמן.הןהופכותלאב־טיפוסיםהמשמשיםפהלאידאות.)18(שכןהאוטופיהעוסקתבאב־טיפוסיםולאביחידובסגולי.היאאינהעוסקתבשינויובהתפתחותפנימיתשלהאדםאלאבהנדוסחברתי,מתוךאמונה

47אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

שהתמורההטוטליתבסביבההחברתיתהיאשתביאלשינויולגאולתהאדם.דילמהנוספתמהווההחשששהקריאהלמהפכהבאמצעותהאמנותוהספרות,מוציאיםאתהרוחממפרשיהמהפכה.הםנותניםפורקןלייאוש,לזעםולתסיסהועלידיכךמוהליםוממתניםאתהייאושוהזעם.הלגיטימציהשמקבלהביטויהספרותיוהאמנותי,מביאהלשילובהמסרהחתרניבתוךהמערכתהחברתיתביקורת. להשמיע האפשרות בזכות חובתה ידי יצאה שכאילו הקונפורמית,ולהביא להרדים, עשויה האמנותית הפעילות - סופוקלס כבר שטען כפילפסיביותעלידימתןביטוילייאוש;ולגרוםלאיבודתחושתהאחריותלפעולהלשינויהמצב.האסטרטגיותהספרותיותשלהאוטופיהעשויותלעודדבריחההמיואשים של המהפכני המסר את ולעקר הדמיון, מחוזות אל מהמציאותויכולתהפעולהבנחרצותובתעוזה.מתןאפשרותלתרבותחתרניתלהתבטא

במסגרתהתרבותההגמוניתפוגעביעדיםהחתרנייםעצמם.

האוטופיהכמשפיעהבתנועותמהפכניות

חלומות, בעלי היו לא האוטופיות לתפיסההמקובלת,חלקממחברי בניגודליישום.מחברי ניתנים יושביקרנותהבודיםמלבםסיפורימעשיותשאינםשל אלו כמו מעצבת, ופוליטית חברתית השפעה בעלות שהיו האוטופיותתומאסמורוסובנימיןזאבהרצל,היומנהיגים,אנשימעשהוממשל,הוגים,דרך מורי ושמשו מדיניים תפקידים במילוי שהתנסו פוליטיים, ויועציםבין השלטון, להגה ותאוריה הגות שבין הגבול קו על ניצבו הם לשליטים.והפוליטי החברתי המבנה של היד בקוצר משנוכחו רק ומדינאות. אמנותהשליטיםלהביאלתמורהולמזור,פנואלהאוטופיהכמוצאאחרון.)19(לפרקיםכפישהתרחש חזוןמעצבמציאות, היווה והחלוםהאוטופי הדבר צלח אכן

בתנועההלאומיתהיהודית.מבחנההמרכזישלהאוטופיה,עלפיקרלמנהיים,הואפוטנציאלההגשמהשלה.אולםכלדימוימהפכני,המבקשלערערולשנותאתהסדרהקיים,הופךלאוטופיהבעינינציגיהסדרהקיים,והםמנטרליםרעיונותחדשיםכדישלאהאוטופיה שכן אוטופיים״, ״רעיונות אותם ומכנים הקיים, הסדר את יפרוביקורתיכלפיההווה.)20(האוטופיהמנסה יוצרתתמונתעתידהעומדביחסלצפותאתמהשלאהתרחשעדייןבמציאות-אולםקייםבדמיוןהאנושי.הןעוסקותבחזותמטרימה,ובאמצעיםלהעלאהלמודעותאתמהשטרםהיה

רחלאלבוים־דרור48

למודעוטרםקיים.)21(האידאות תרגום של התהליכים שרשרת אחר לעקוב תמיד ניתן שלא אףהאוטופיותלהצעותמדיניות,בגללאופייםהרב־סיבתישלתהליכישינויחברתי,ניתןעםזאתלהצביעעליחסיגומליןוהקשריםרביםביןאידאותאוטופיותלתרגומןלהצעותפעולהותכנוןתמורותחברתיות.)22(הפופולאריותשלהז׳אנרהאוטופיבמאההתשע־עשרההביאהלהפצתרעיונותחתרנייםבתחומיםרביםותרמהלגיוסדעתקהלהתומכתברפורמותבתחומיהחינוך,המבנההמשפחתי,בתנועותמהפכניות ואמנות. מגדר,מדע בנושאי ערכים ולשינוי והפוליטיקה,המתהווה. המציאות על ישירה השפעה בעל גורם להוות האוטופיה הצליחה

ההקשרהמענייןביןמהפכותלספרותהאוטופיתדורשדיוןנרחבכשלעצמו.

האוטופיההציוניתנולדהמתוךייאוש

האוטופי המודל מן חורגים הציונית האוטופיה של בולטים מאפיינים שניהכללי:ראשית,בניגודלמקובלבסוגההאוטופית,האוטופיההציוניתלאהציגה״ארץשום־מקום״.המקום,הארץהמובטחת,היהידועוהפךלמושגאוטופיאוניברסליבפניעצמו.שנית,ספרותהאוטופיההציוניתהחלהלהופיעבעקרבשלהיהמאההתשע־עשרה,בתבבתעםהתפתחותהתנועההלאומיתהיהודיתהמודרניתשבראשיתההצטיירהכתנועהאוטופית.עםזאת,היאמגלמתאתאותנו ותשמש שלה, המתאר קווי ברוב הכללית האוטופית הסוגה מאפייני

כמקרהבוחןלמערכתהמושגיםשהוצעוכאן.)23(באוטופיה כבר בולט זה מאפיין ייאוש. מתוך נולדה הציונית האוטופיההאורתודוכסיתהחרדהמפניהמפגשעםהמודרניותוהאמנציפציה,שמאיביאוכליוןעלהיהדות.)24(והואהדיןבאשרלאוטופיההציוניתהחילונית,אםכיערכיהבתרבות לאינטגרציה החרדית.השאיפה היהדות מאלושל שונים היו ויעדיההמערבמחד,והתעצמותןשלתופעותאנטישמיותמאידך,כולל,קשייהקבלהצעירים הותירו המדינה, בשירות בכירות ולמשרות גבוהה השכלה למוסדותיהודיםרביםבמצבשלייאושללאמוצא.בגידתהליברליזםהאירופי,שברושלחלוםהנאורות,ואכזבתושלהדורהפוסט־אמנציפיוני,החריפואתמשברהזהותוההגדרההעצמיתשלהיהדותהמודרנית.ככלשהנאורותוהליברליזםפינואתמקומםללאומיותולביקושאחרשורשיםאתנייםולאומייםעממיים,כןגברהתחושתהזרותשלהיהודיםשהותירואותםמחוץלמעגלהרומנטיקההלאומית

49אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

האירופית.מקומםשלהיהודיםבחברהובתרבותהמערבהפךלפרובלמטי,ויצרתחושתמלכודבקרבחלקיםשלהאוכלוסייההיהודיתולייאושעמוק.

פתרוןשאלתהיהודיםעלידיאסטרטגיהשל״יציאה״אינדיווידואליתמןהגטווהשתלבותבחברההמערביתזכהלהצלחהחלקיתבלבד.רביםמבניהדורהשנילאמנציפציהנתקומתוךהסביבההתומכתשלהקהילההיהודיתהמסורתית,ומאידך,לאהתקבלובחברההכללית,מצבשהותיראותםביןגבולותערכיים,חברתייםותרבותיים,ללאקבוצתהתייחסותוללאזהותעצמיתברורה.הםנותרוקרחיםמכאןומכאןכשהתעצמותהלהטהלאומיוהאנטישמיותשלסוף

המאההתשע־עשרהנושפיםבעורפם.האוטופיותהציוניות,שנכתבובארצותשונותובשפותשונות,ביטאותסכולוייאוש,והןמאופיינותבתחושהטרגיתשלהכישלוןהיהודילהשתלבבחברהבשער.)25( העומדת קטסטרופה ותחושת העריצו, שכה האירופית ובתרבותמתוךתחושתתסכולשלחוסרמוצאוחיפושנואשאחרחבלהצלה,הייתההאפשרותשלפתרוןפוליטיעלידיהקמתמדינהיהודית,בלאלחכותלעזרתשמיים,תגובהאוטופיתנועזת,חתרניתוקיצונית,שפרצהמוסכמותומושגים

מקודשיםבמסורתהיהודית.ושל העצמית הזהות של חדשות בהגדרות דוחק וצורך מיידי פתרון נדרשהציונית התנועה מייסדי חילונית. ותרבותית חברתית כמערכת היהדותשהתייאשומ״יציאה״והשתלבותאישיתבחברהובתרבותהמערבית,פנולפתרוןקולקטיבילאומי.כשמנגדעמדובפניהםדוגמאותשלהשתחררותועצמאותלאומיםאחרים.הםבחרובאסטרטגיהדו־שלבית:ראשית,אסטרטגיתה״קול״,התארגנותלפעולהשתציבאתהשאלההיהודיתכנושאבינלאומי,תוךשימושבאמצעיהתקשורתההמונייםשהחלולהתפתחבאותהעת,כפישפעלהרצל,פתרוןבחסותובלגיטימציהבינלאומיתליצירתישותפוליטיתיהודיתבארץ־ישראל;ושנית,ארגון״יציאה״קולקטיביתשתהפוךליציאההמונית,״יציאת

אירופה״,עלפיקוויהמתארבספריושלהרצל,מדינתהיהודים,ואלטנוילנד.

התמודדותעםייאושבאמצעותחזוןשלתקווה

שהלכה ככל אולם דעת,)26( כטירוף רבים בעיני נראתה זו אוטופית תכניתוהתפשטהכדימוימתקבלעלהדעת,״כןהפכההשאיפהלרצוןנחרץלהגשימה-והייתהלתקווה״.)27(התנועההציוניתמדגימהכיצדנתןלשלב״קול״ו״יציאה״

רחלאלבוים־דרור50

למערכתשליחסיםסינרגטייםשלתגבורהדדי,שלאכמובמודלהמקורישלהירשמאן,שראהבהםשתיאסטרטגיותשבדרךכללמחלישותזואתזו.)28(

לדפוס ותקווה, ייאוש של האוטופי הדגם בין ההקבלה את לציין חשובבנרטיבים הרצופה לדורותיה, היהודית ההיסטוריה את במחזוריות המאפייןבזמן אי־שם לגאולה תקווה של חזון באמצעות ייאוש עם התמודדות שלעתידיבלתיידוע.התקוותהאוטופיותלגאולהביהדות-ביןרסטורציהשלעבראידאלי,וביןליצירהשלארץחדשהושמיםחדשים-צמודותאלרגעישהגאולה בשעה אולם הכחדה.)29( וסכנת וגזרות גרושים והחורבן, הייאושהציונית הגאולה ידוע, בלתי בזמן להגיעמשמים אמורה הייתה המסורתית

הייתהאמורהלהתבצעמידיתעלידימעשיהאדם.המעברהחדמייאושלתקווהאוטופיתעשוילהתרחשבחברותבמצביםשלטראומותקשות,כמוהפסדבמלחמה,ושלייאושתרבותי,מצבהמוביללשינוייםקיצונייםמתוךרצוןלשקםאתהגאווההלאומיתשהושפלהולטפחמחדשאתתחושתהעוצמה,הביטחוןוהתקווהלעתיד.גישותאוטופיותשיקומיותמעין

אלונתןלראותלמשלבגרמניה,לאחרמלחמתהעולםהראשונה.)30(

הרצלהיהספוגבתחושתייאושואסוןמתקרב

הרומןהאוטופיהציוניהחילוניהראשון,האוטופיהשלאדמונדמנחםאייזלר,תמונתעתיד,נפתחבתיאורשלפוגרוםהמזכיראתשירושלביאליק,״בעירההרגה״.)31(הייאושוהזעםשלאייזלראינםנובעיםרקמכעסועלהפורעיםהכניעה מן עצמם, היהודים מתגובת אלא השמונים, שנות של בפוגרומיםחוסר .)12 )עמ׳ קברות״ בית אלא אינם ישראל של ומוחו ״לבו למצבם:התגובה,אי־העמידהעלכבודם,אוזלתהיד,הםהמדרבניםאתאייזלרלחפשאלטרנטיבהקיצונית.מישעתידלהיותמוכתרבאוטופיהשלוכמלךמדינתהיהודים,שבהקמתהובמאפייניהעוסקספרושלאייזלר,טוען:״איננויכוליםנקמה לעשות ורוצים אנחנו ושילם נקם חפצי בושה... אותה לשאת עודבפוגעים...איןלפנינואלאלהילחם,לנצחאולמות!״)עמ׳12(.אייזלרמודעלרדיקליותשלהפתרוןשהואמציע:״לאאמונהעיוורתתפתחלנואתשעריהארץ.עלינולהילחםעליהולהקריבלמענהגםאתהנפשוגםאתהרכוש...אנו

רוציםלהיותבני־חורין:בני־חוריןגםבניצחוננווגםבמותנו!״)עמ׳14-13(.בדומהלאייזלרהמיואש,החוזהשואהעולמיתשבהמעורבותגרמניהורוסיה,

51אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

כךחוזהבאוטופיהשלובסוףהמאההתשע־עשרהגםהרבהנריחייםפרירהעולמיות, מלחמות מצמררת: בדייקנות העשרים המאה מאורעות את מנדס,פונדמנטליזםוטרורבינלאומי,כשרמהטכנולוגיתמתוחכמתמשמשתלמעשיהרסוחורבןוידכולבכול.)32(האוטופיהשלמנדסמצטיינתבחיזויאמצעילוחמהשלאהיוידועיםבאותהתקופהוהפכולמציאותמבעיתהבמאההעשרים.מתוךההרגוהחורבן,מתוךהייאוש,צפהועולהבאוטופיהשלמנדסהשאלההיהודית,

וביתדיןבינלאומימחליטעלהקמתמדינהיהודיתבארץ־ישראל.הרצל,מחברהאוטופיההציוניתהמפורסמתביותר,אלטנוילנד,ספוגאףהואבתחושתייאושוחרדה,בתחושתהאסוןהמתקרבובאעליהדותאירופה,המחייבפתרוןדחוףוקיצונילהצלתהיהודים-ביןשזוהתנצרותפומביתהמוניתשלהיהודים,כפישהציעבשלבמוקדםביומנו,אופתרוןפוליטי־מדיני-חידושה

שלהלאומיותהיהודיתבארץהישנה־חדשה,כשםהאוטופיהשלו.)33(האוטופיהשלהרצללידתהבייאוש-קולקטיביואישי.גיבורהאוטופיהשלוהואסמלהייאושעצמו,״שקועבמלנכוליהעמוקה״)עמ׳82(.הצעיריםהיהודיםיעד חסר מאוכזב, בודד, נותר והגיבור תקווה, וחסרי מתוסכלים תלושים,בחיים,ובמרלוהואנענהלמודעהבעיתוןשבהנכתב:״מתבקשצעירמשכילהמודעה מפרסם גם .)83 )עמ׳ אחרון״ ניסיון בחייו לנסות שנכון ומיואש,שעמוהואיוצאלהתבודדבאיהרחקמןהאנושותהמאכזבת,הואאישמיואשונבגדשבקשלשיםקץלחייו.שניהםיוצאיםלמסעפרידהמןהחייםומגלים

במהלךהנסיעהאתארץהיהודים-אתהתקווהלאנושותכולה.

הרצלכמשיחחילוני

החתרנות, הנועזות, את המהפכנית, המשמעות מלוא את להבין היום קשהייסודישותיהודית־פוליטיתבארץ־ ועוצמתהחידושוהרדיקליותשלרעיון

ישראל.לאלעלותלארץ־ישראלכדילמותבה,אוכדילזרזאתביאתהמשיח,מןהשאלה מוטרד היה הרצל לאומי־מדיני. קולקטיבי מודרני, כפתרון אלאהיהודיתכלחייו,למרותשהדחיקאותהבמשךשנותנעוריוובחרותו.בדומהלאוטופיסטיםציוניםאחריםגםהואמגיעלהכרההציוניתמתוךייאושעמוקזמנית, התיישבות כמו הצעות והעלאת רוחו, קוצר ומכאן סכנה. ותחושתכשלבמעבר,באוגנדה.הואמאיץללאלאותלפעולהמידית,ל״יציאתאירופה״,

ויסודישותפוליטיתסוברנית.

רחלאלבוים־דרור52

הרצלהואהמוליךאלהגאולהממצבללאמוצא.ישבכךמשוםרומנטיזציהואידאליזציהעצמיתהבולטתמאודאצלהרצלהרואהעצמוכמצילעמו.״למעןידעועמנווכלעמיהארץאיךהולכתיאתהיהודיםאלביתם.״)34(אולםלארקהואמשתכרמדימויזה,רביםאכןראובהרצלאתהגואלהמיוחל,משיחחילוני,ובהתלהבותםסחפוגםאותועלגלידימויזה.״מתחיללהיתמרסביבי

ערפלקל,שאולייהיהלענןשבואהלך...התרקמותהשלהאגדהשלי.״)35(לאמנות הספר בית מייסד ידי על בארץ־ישראל שנכתבה באוטופיה גם״בצלאל״,בוריסשץ,נקודתהמוצאהיאייאוש,אנושי־כלליואישי.שץכתבבימימלחמתהעולםהראשונה.)36(בסיפורהאוטופישל אתהאוטופיהשלוחייםשלוםבן־אברם,קוממיות,)37(המדינההיהודיתקמהמתוךעייהחרבותועיירותיהן בקריותיהן משוטטים ורעבים דוויים יהודים ״המוני הגולה, שלנואשיםואומלליםומתנווניםוהולכים״)עמ׳283(.מתוךהייאושהנוראצצההתקווה,מדינהיהודית,״השביביםשכברהתחילודועכיםבעיניים,עוליםשוב,

ניצתיםומתלקחיםמחדש״)עמ׳283(.

"מהשבמקוםאחראוטופיה-אצלהיהודיםהכרח"

האוטופיסטיםהציוניםהיומודעיםלאמביוולנטיותהכרוכהבשימושבאוטופיההמהפכנית המדיניות את המשרת וככלי תעמולה לצרכי ספרותי כאמצעילא בהתוךחשדנות והשתמשו וחולשותיה, שלהתנועה.עריםלתרומותיהמבוטלת.מצדאחדקיימתתחושתהייאוש,מודעותבדבראסוןהקרבוהולךוההכרחבתמורהטוטליתבחייהעם,שכןאיןמוצאאחר,וישלהציגתשובותאוטופיותרדיקליות.כפישכתבנחמןסירקין:״מהשהואבמקוםאחראוטופיה־אצלהיהודיםהואבגדרהכרח.״)38(אולםמצדאחר,כברהעירעלכךהרבצביקאלישר,ממבשריהציונות,שחששמתגובתהשומעיםשמאיראובחידושהיישובהיהודיבארץ־ישראלדמיוןפרועשיעוררצחוקבלבהשומע:פןאהיה״כמתעתעוכאישמשתגעהמבקשדברעדרוםשמים״.)39(הםהיומודעיםגםלצורךלהתחפשכדילהתגונן,מצדאחד,וכדילשכנעולמשוךאתלבההמוניםאלו. מעין בתחפושות שימוש עשו הם ואכן, אחר. מצד הבידור, באמצעותדבש ירח בילוי של מסע - פסטורלי רומנטי רומן לקוראיו מגיש לוינסקיבמדינההיהודית.זהומעיןביקורבאהבתציוןשלמאפו,הןמבחינתהשפה,

והןמבחינתהאווירהשלחזרהלתורהזהבשלעצמאותישראל.)40(

53אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

יעקב)ז׳אק(בכרהעדיףלעומתזאתלהשתמשבאמצעיםספרותייםמתוחכמיםנועזלבחוןאת ניסיון וכתבסיפורסאטירי־פרודישלהיפוךהיוצרות. יותראנטי־גויית גזענות של התפתחותה אפשרויות ואת האנטישמיות תופעתזה,ומכאן וכיצדעומדתהחברההיהודיתבמבחן במדינההיהודיתהעתידה,וחודרנית שנונה בצורה מתאר בכר בציון. אנטי־גויות האוטופיה: של שמהיותר מעיןהקבלהלמשפטדרייפוסהמתרחשבירושליםמאהשניםמאוחרכשהנאשם,עללאעוולבכפו,הואגוי.)41(גםלהרצללאהיואשליותבנושאזה.הואערלכךשקיימתסכנהשלגזענותיהודית,כפישהואמתארבאלטנוילנדהומור של באמצעים משתמש עליכם שלום נגדו. יוצא שהציבור גזעני רבואירוניהכדילבקראתחייהחברההיהודיתהגלותיתולהעמידלעומתהמודל

אוטופיאידאלישלמדינהיהודיתשבדרך.)42(

אחדהעםתקף-נורדאוהגןעל״אלטנוילנד״

זיגפרידברנפלדפותחבפרקבשם״בראשיתהייתההאוטופיה״,שכןהואמרגישכמעט ״שהיא זו, ספרותית בצורה עושה שהוא השימוש על להתנצל צורךבחינתשעשוע״.)43(לאחרשהתגונן,מקדישברנפלדאתהעמודיםהראשונים

שלספרולשכנעבחשיבותהתפקידשממלאתהאוטופיה.יוסףחייםברנרכתבעלהאוטופיותוהאוטופיסטיםמסההמבטאתאתהגישההציוניתהאמביוולנטיתוהביקורתיתועומדגםעלהיסודהטוטליטריהטמון

באוטופיה:

אין ממלכת יושר בלי אונס, בלי כפייה שכופים את היושר על העם כגיגית.

האונס הוא תנאי קודם למעשה הצדק, ואולם הצדק, צדק המושלים, הוא תנאי קודם למעשי האונס.)44(

הבעיות למכלול מודע הרצל היה הציוניות האוטופיות יוצרי מכל יותרהבונה חתרנית כספרות האוטופי בז׳אנר בשימוש הכרוכים והפרדוכסיםבלגיטימציה. זכתה שלא חברתית ביקורת ומאפשרת אלטרנטיבית, מציאותשל כבת־כלאיים לקורא משדרת שהאוטופיה מהרב־משמעויות חשש הואאלו כל תימהונית. לומר שלא - בידיונית וכספרות מתוקנת חברה מודלגרמולולהתלבטויותרבות,האםלהשתמשבסוגהספרותיתפרובלמטיתזו

רחלאלבוים־דרור54

לייצוגמטרותיוהפוליטיות.והחליטראשיתלפרסםמניפסטפוליטי:מדינתהיהודים.רקלקראתסוףחייונענהלתשוקתווכתבאוטופיה.הרצלהיהמודעגםלהתחזותהאוטופית,השימושבמסווהשלסיפורדמיונילהצגתרעיונותהמצוייםבשולייםהרדיקלייםשלהחברהוהתרבות.ואכן,הרצלנכווהקשות

מביקורתחוגיםציונייםבהנהגתאחדהעם,לאחרפרסוםאלטנוילנד.הביקורתשלאחדהעםכתובהבלשוןלגלגניתופוגעניתלגביחוסראפשרויותהביצועוההתעלמותמןהתושביםהילידים,אךבראשובראשונה-התעמתעםאלטנוילנד,האוניברסליזםוהסובלנותהמופרזים, אופייההקוסמופוליטישלמאמרי בעקבות היהודית.)45( התרבות ממקורות הרצל של בניתוק שמקורםהביקורתשלאחדהעםותגובתוהפולמוסיתהדורסניתשלמקסנורדאולביקורתוהפולמוס למבקריה, האוטופיה מצדדי בין הציונית התנועה נחלקה זו,)46(סביבאלטנוילנדליבהאתהיצריםוחידדאתההבדליםביןהקבוצותוהפלגיםשהרכיבואתהתנועההציונית.הפולמוסלאנדם,שאלותהיסוד,אוניברסליזםלעומתפרטיקולריזם,היחסלדתולתרבותהיהודית,מצויותבמרכזהדיוןגםבמדינתישראלהעכשווית,והעימותחוצהאתהחברהוהתרבותהישראלית.)47(גםבקרבהחילונים. רדומים נימיםמשיחיים יעדלאומישעורר הרצלהציגונחמןסירקין.גם ברוחדומהפעלוגםציונים־סוציאליסטיםכמומשההסהםהציגותעודהאוניברסלית־גאולתיתבאמצעותהתחייההלאומיתהיהודית,

ואףהםנזקקולשםכךלמושגיםולמינוחיםאוטופיים.

״אינניאדריכללמגדליםפורחיםבאוויר״

הקוראים את הרצל היהודים,משתף מדינת שלו, הפוליטי למניפסט בהקדמהבהתלבטויותיוומתגונןמפניהחשדשהואמציגתכניתאוטופית,ואילוביומנוהואכותב:״צריךלהובילאתהתנועהמידאלתוךהעם,ובצורהשלרומן.אולייבינואתהגירויותתחוללתנועהגדולה.״אולםהואחושששמאישיםעצמולצחוקולקלסבעיניהבריות.״אינניאדריכללמגדליםפורחיםבאוויר״)יומן,עמ׳227(.

הואדוחהאתהשימושבאוטופיהאולםאינומוותרעליה.שכןבניאדםהםסכליםואינםמביניםשכלחזוןוכלתכניתעתידנית,כלתכנוןוכלמדיניותציבוריתהםאוטופייםבמהותם,הואכותב,ואיןבכךכדילהפחיתמחשיבותםומאפשרותיישומם.כמיששואףלתיקוןהחברהוהעולםבאמצעותאדריכלותהיא שלו האוטופיה פוליטי. כלי באוטופיה רואה הוא וחברתית, פוליטית

55אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

פרוגראמהפוליטיתבכסותספרותית.וכדרכהשלהאוטופיהבתהכלאייםהואמדברבהבשניקולות,הפוליטיוהספרותיגםיחד,כשהקולהפוליטיגוברעל

המאופייניםוהדרישותהאסתטיות.יחסיהגומליןביןמרכיביהיסודשלייאושותקווהבאיםלידיביטוימובהקאצלהרצל.מצדאחד,הואמתגייסלפרויקטהציונימתוךייאושממצבהיהודיםבאירופהוחרדהלעתידם,והואפועלמתוךתחושתאסוןהממשמשובא,ומצדוגואל מציל של ההרואי בתפקיד עצמו ואת התקווה, את רואה הוא אחר,

היהודים.שתיתחושותאלומתמזגותבהרצל,האוטופיסטהאולטימטיבי.

מעיןרקוויאםאקדמילאוטופיהדועכת

האוטופיההפכהלמושגנרדףלפנטזיהולאילוזיה,ואילוחקרהערגההאוטופיתהמעשיראתהבנתהסוגההאוטופיתהספרותית,מחניקאתזעקותהייאוששלהוהנועזותלבחוןדפוסיחברהחדשניים.שניהםמהוויםמעיןרקוויאםאקדמילאוטופיהעצמהההולכתודועכת.אולםחברהותרבותללאאוטופיהנותרותכבולותלהווה.איןהאוטופיהבריחהמןהמציאות,אלאאתגרלחידושולתקוןבמציאות החבויות בגילויהאפשרויות עוזרת האוטופיה מציאות. אותה שלההיפותטיתשלעתידיםחלופיים.הציונותכתנועהאוטופיתהצליחהלהפוךפוליטית פעולה למסגרת ומיתית דתית מאמונה האידאלי, החפץ מחוז את

ועוררהתנועהלאומיתלמימושחלופותשהיושונותמהותיתמןהקיים.קיימתהתעלמותמןהעוצמההפוטנציאליתהאדירההטמונהבייאושומתרומתוכוחות ומגייס מעורר הקיים, המבנה פני מעל המסכות את המסיר כגורםחבוייםלפעולהרדיקליתלמעןשינויהמצבהאנושימיסודו.)48(הייאושמעציםאתהלחץלתיקון,אולםהואכוללבחובוגםפוטנציאלהרסנישלביטוייםטוטליטרייםאלימיםומשחיתיםעדכדיחורבןואבדון,וכןביטוייםהרואייםוטרגייםשלנקםושילם,שלאמונהבקורבןובגאולה.תהליכיםשחלקםפועליםאת לקבוע העשויים ובסביבתה, הישראלית בחברה עכשוויים חוגים בקרב

גורלהשלישראלומאפייניה.

הערות:Jean-Paul Sartre, Huis Clos,שהוצג ראוהמחזהשלסארטר: מוצא, ללא מצב על .1

רחלאלבוים־דרור56

Jean-Paul Sartre, No Exit, a play in one act(translated by.1944במאיבפריזלראשונה.Stuart Gilbert), New York [1947], 1989

2. Ruth M. J. Byrne, The Rational Imagination, How People Create Alternatives to Reality, Cambridge, Mass & London, 2005, pp. XI, 1-3, 129, 197; D. Kahneman, in N.J. Roese and J.M. Olson (eds,) What ,״Varieties of counterfactual thinking״Might Have Been: The Social Psychology of Counterfactual Thinking, Mahwah, NJ: Erlbaum, 1995, pp. 375-396

3.עלהאוניברסליותשלהאוטופיהוקדמותהכמבטאתמתחביןהסדרהקוסמילארצי,ועלההקשריםבינהלמילינריות,אסכטולוגיה,משיחיותוגאולה,ראו:

A. B. Seligman, (ed.) Order and Transcendence: the role of utopias and the dynamics of civilization, Leiden, 1989

לראות היה נתן ההיסטוריה במהלך והתסכול הייאוש רגשות של חזותי ביטוי בתערוכה״מלנכוליה״שנפתחהבפריזבשלהי2005,כשמאתייםוחמישיםמוצגים,מאזהמאההשישיתלפניהספירהועדלמאההעשרים,ייצגואתהייאוש,הדכאון,

הצערוהמלנכוליההאנושית.4. M. Bristol,. ״Acting Out Utopia: The Politics of Carnival״, Performance, no. 6

(May-June, 1973), pp. 13-28; H. Cox, The Feast of Fools, Cambridge, Mass., 1969.5. K. Popper, The Open Society and its Enemies, London, [1945] 1984, pp. 265-266;

Popper, The Poverty of Historicism, London, [1957] 1979, pp. 159-168. האוטופיה את אנגלס ופרידריך מארקס קארל גם מבקרים הליברל לפופר בדומה

ורואיםאותהכנוגדתאתהמדע. F. Engels,״Socialism: Utopian and Scientific״, in K. Marx & F. Engels, Basic Writings

on Politics and Philosophy (ed. L.S. Feuer), Garden City, NY,1959, pp. 68-111. כךגםהציגהסופרהרברטוולסאתקסמההכוזבשלהתקווה,אתהמלכודשבין המגבלותשלחייהשגרההאפרורייםוהחלומותהקטניםלביןההבטחותהאוטופיותשל אוטופית עלילה בת־הים, על בספרו דורסנית. טוטליטריות שסופן הגדולותוולסאתהתרבותוהחברהבאמצעותהזרה גאולהשתוצאתהאבדוןומוות,מבקרקוגניטיבית,הבוחנתאתייחודושלהאדם,והואמקדיםבכךאתמטמורפוזיסשלקפקא.וולסמזהירמפניהסכנותשבאוטופיה,ההבטחההאוטופיתהמעוררתתשוקהאלהבלתיידוע,ומנבאאתכישלוןהאוטופיותשלהמאההעשרים,שהואעצמוהיהאחדמגדוליהמאמיניםבהן.ביקורותאלוורבותאחרות,נטועותבכישלוןהאוטופיות

שלהמאההעשרים,החורבןוהשואהשנגרמובעטיין. , H. G. Wells. The Sea Lady: A Tissue of Moonshine, London [1902] 2001.

נעשוניסיונותרביםלמייןאתהאוטופיותבהתאםליעדיהןומאפייניהן.הגדיללעשות .6ארנסטבלוךשערךמיוןמפורטרב־שכבתישלהאוטופיות,שביניהןכללגםאתהאוטופיה

הציוניתכקטגוריהנפרדת.ראוהתרגוםהאנגלישלספרועלעקרוןהתקווה: E. Bloch, The Principle of Hope, (trans. N. Plaice, S. Plaice & P. Night), Cambridge,

57אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

Mass., 1986; J.C. Davis, Utopia and the Ideal Society, Cambridge, 1981; R. Gerber, Utopian Fantasy, A Study of Utopian Fiction since the End of the Nineteenth Century, London, 1955; K. Mannheim, Ideology and Utopia, 1936, pp. 190-236.

7. K. Filmer, Skepticism and Hope in Twentieth Century Fantasy Literature, Bowling Green, OH., 1992

8. F. Hegel, The phenomenology of the Mind, (translated by J.B. Baillie), London, 1931, pp. 250-267.

9. A. Kelly, Mikhail Bakhtin: A Study in the Psychology and Politics of Utopianism, Oxford, 1992.

10. B. Yack, The Longing for Total Revolution, Berkeley, [1986] 1992.דליהרביקוביץ,31.5.1998. .11

בסיטואציה המתרחש לתהליך וגואל כמציל האוטופיסט תפקיד בין ההקבלה על .12התירפויטית,ראו:

E. Berman, ״Psychoanalysis, Rescue and Utopia״, Utopian Studies, vol. 4, no. 2, (1993), pp. 44-56.א״דגורדון,״כוחםשליחידים״,מכתבגלוילי״חברנר,הפועלהצעיר,מס׳11)1913(. .13

14. A. D. Napier, Masks, Transformation, and Paradox, Berkeley, 1986, pp.16-18.15. W. Lepenies, Between Literature and Science, Cambridge, 1988.16. R. Barthes, The Pleasure of the Text (trans. R. Miller), London, 1976, pp. 51-53;

Barthes, 1977. Image ־ Music - Text, (trans. Stephen Heath), New York, 1977, pp. 9, 163-164; Barthes, Sade, Fourier, Loyola (trans. R. Miller), London, 1977, pp. 4-6.

17. The Misanthrope, p. 104, cited in Barber, p. 21: B.R. Barber, ״Rousseau and Brecht: Political Virtue and the Tragic Imagination״, in B. Barber &M G. McGrath (eds.), The Artist and Political Vision, New Brunswich, 1983, pp.1-30; J. Willet (ed.) Brecht on Theater: the Development of an Aesthetic, New York, 1964, p. 135.

R. Elliott, The Shape.1989,תל־אביבהאוטופיה,סיפורלספק,תקווהביןהדומי,ל׳ .18of Utopia: Studies in a Literary Genre Chicago: Chicago University Press, 1970, p.121.השליטים מדיניות על ישירות להשפיע מיוזמותיו התייאש שאפלטון לאחר רק .19והצורךלבצערפורמותמרחיקותלכתכדילשנותאתהמוסדותהפוליטיים,כתבאתספריוהאוטופיים.בהחוקיםהציעיצירתתמורהבאמצעותחקיקה,התניהוחינוך.מחבר קמפאנלה, תומאסו אנגליה. של צ׳נסלור ולורד דין עורך היה מור תומאסואלנטין ג׳ואן בצרפת. רישלייה של הפוליטי יועצו שימש השמש, עיר האוטופיההראשונים הניסויים אחד את ערך קריסטיניאפוליס, האוטופיה מחבר אנדריאה,בהקמתקהילהאוטופיתוהקמתארגוןעובדיםשיתופי.אוגוסטקומטניסהלהשפיעאלבוים־דרור, ר׳ ארוכה. הרשימה ועוד רעיונותיו, את ליישם ניקולאי הצאר על.30-29 עמ׳ א׳, כרך ,1993 ירושלים, הציונית, האוטופיה האתמול: של המחר

רחלאלבוים־דרור58

20. P. Ricoeur, Lectures on Ideology and Utopia, (ed. G. Taylor), New York, 1986.כפישכינהזאתארנסטבלוךבסדרתספריועלעקרוןהתקווה:״טרם־מודע״ו״טרם־ .21

היות״(״noch-nicht-geworden״ ,״noch-nicht-bewusst״). E. Bloch, The Utopian Function of Art and Literature (trans. J. Zipes & F.

Meckienburg), Cambridge, Mass., 1988.22. B. Goodwin,״Economic and Social Innovation in Utopia״, in P. Alexander & R.

Gill (eds.), Utopia, London, 1984, pp. 69-83.עלמאפייניהאוטופיההציוניתראו,ביןהשאר: .23

ל׳הדומי,״הרומןהאוטופיוהאוטופיההציונית״,בקורתופרשנות,13-14)1979(, עמ׳168-131;

M. Eliave-Feldon, ״If you will it, it is no tale: The First Jewish Utopias״, The Jewish Journal of Sociology, vol. 25, no. 2, (1983), pp. 85-103.;

י׳שביט,״אוטופיותחברתיותבציונות״,י׳פדן)עורך(,החלוםוהגשמתו-הגותומעש במחשבה האוטופיים היסודות על ״הרהורים גורני, י׳ תשל״ט; תל־אביב בציונות,הציונית״,הציונות,ט׳,)תרמ״ד(,עמ׳54-45;ר׳אלבוים־דרור,המחרשלהאתמול:

האוטופיההציונית,שניכרכים,ירושלים,1993; E. Bloch, The Principle of Hope, Cambridge Mass. 1995, vol. II, pp. 598-611.;

ש׳אבינרי,הרצל,ירושלים,2007.יגאלשוורץ,״1902-אלטנוילנד,תיאודורהרצל״, יגאלשוורץ,הידעתאתהארץשםהלימוןפורח,אור־יהודה,2007,עמ׳159-83.

24. R. Elboim-Dror, ״The Ultimate Ghetto: A Subversive Ultra-Orthodox Utopia״, Jewish Studies Quarterly, vol. 7, no. 1, (2000), pp. 65-95.בר־ חמוטל כותבת המדינית,״ הציונות התהוותהשל בתקופת שנכתבה ״הספרות .25

ו׳בריאה׳,אךלעתיםקרובותהיאמגלהלקורא יוסף,״מתאמצתלהיותאופטימיתשואלת: והיא ומיסוגניות.״ אובדניות שפויות, לא פסימיסטיות, מדוכאות, פנים״מאיזועמדהמתוארתהמציאותכדקדנטית-האםמעמדהשלהשלמהשביאוש,אומעמדהשלתקווהלשינוי?״ח׳בר־יוסף,מגעיםשלדקאדנס,ביאליק,ברדיצ׳בסקי,

ברנר,באר־שבע,1997,עמ׳7.כפישהדבריםחזרוונאמרולהרצללאחרפרסוםספרומדינתהיהודים,עדשגםהוא .26החללפקפקבבריאותוהנפשית,והלךלהתייעץעםהרופאהפסיכיאטר,מקסנורדאו,

שהפךלחסידוושותפובארגוןהקונגרסיםהציוניים. G.E.M. אחרות בסיטואציות אלו מעין ותהליכים מצבים אנסקומב שמתאר כפי .27

Anscombe, Intention, Cambridge, Mass, [1957] 2000, p. 67.28. A. Hirschman, Exit, Voice, and Loyalty, Cambridge, MA. [1970] 1996; A.

Hirschman, The Propensity to Self-Subversion, Cambridge, MA. 1995.29. J. Neusner, Self-Fulfilling Prophecy: Exile and Return in The History of Judaism,

Boston, 1987כך,למשל,נכתבואוטופיותוספרימדעבדיוניבגרמניהביןשתימלחמותהעולםבהן .30

59אוטופיהכזעקתייאושוכלחץלתיקון

מוצגיםמדעניםגרמנייםהמהוויםגורםבעלעוצמהכללעולמית.ראודיוןאצל: P.S. Fisher, Fantasy and Politics: Visions of the Future in the Weimar Republic,

Madison, Wisconsin, 1991.באורה האירה לא האופק, פני על המלבין בזוהר־זיוו בוקר,כששפעההחמה ״עם .31אלאאתעזובת־ההרס...פרץכאבםהחנוקמסוגרו...ואנחהפראיתזעזעהאתחלל־ Eisler, Ein .)10 )עמ׳ מציוצן״ למשמעה פסקו בקניהן הציפורים ואפילו האוויר

Zukunftsbild, Wien, 1885.תורגםלעבריתעלידיפ׳סנדלר. S. Avineri, ״Edmound Eisler׳s Zionist Utopia״, Midstream, XXXI (Feb. 1985), pp,

50-53.אייזלרפרסםאתהאוטופיהשלולראשונהב־1882בעילוםשם.רקב־1885פורסמה בשניתבשמוולימיםשלחאותהלהרצל.ציוןהעמודיםמתוךהאוטופיותהציוניותשיובאולהלן,מתוך:אלבוים־דרור)1993(,כרךב׳:מבחרהאוטופיההציונית,אלא

אםצויןאחרת.32. H.P Mendes, Looking Ahead, London-New York, 1899.33. Th. Herzl, Altneuland, Leipzig, 1902.

תרגםמגרמניתדבקמחי.ראוגםש׳אבינרי,״האוטופיההציוניתשלהרצל:חלום ושברו״,קתדרה,40)תשמ״ו(,עמ׳200-189.

D. Vital, ״Zionism Revisited: Herzl״, Commentary (May 1973), pp. 69-74.תיאודורהרצל,ענייןהיהודים,ספרייומן,כרךא,מבוא:ש׳אבינרי,נוסחעברי:י׳ .34

ונקרט,ביאורים:מ׳היימן,ירושלים1997,עמ׳94.שם,עמ׳364. .35

הואנמלטמןהעיר״לבליתחזינהעודעיניבמצוקה,לבלאשמעאתבכיהילדים .36הרעבים,לבליאשתגעממראהעיני״)עמ׳230(.ב׳שץ,ירושלםהבנויה,ירושלים,

תרפ״ד)1924(.ח״שבן־אברם,״קוממיות״,התקופה,כרך13,עמ׳62-36;כרך14-15,עמ׳121-98, .37

תרפ״ב)1922(.נ׳סירקין,כתבינחמןסירקין,א׳)לוקטווסודרובידיב׳כצנלסוןוי׳קופמן(,תל־ .38

אביב,תרצ״ט)1939(,עמ׳30.צ״הקאלישר,הכתביםהציונייםשלהרבקאלישר)ערךי׳קלויזנר(,ירושלים,תש״ז, .39

עמ׳קמד.א״ללוינסקי,״מסעלארץ־ישראלבשנתת״ת״,פרדס,כרךא׳,עמ׳165-128תרנ״ב .40

.)1892(41. J. Bahar,. ״L׳Antigoyism a Sion״, Le Siecle (20.3.1898—25.3.1898).

)אנטי־גויותבציון,תרגםמצרפתיתדודניב(. שלוםעליכם,״דינארן״)״הטפשים״,תרגםמיידישאריהאהרוני(,דיוועלט,ינואר- .42

מרס,1901.43. S. Bernfeld, Das Jüdische Volk Und Seine Jugend, Wien und Berlin, 1919.

רחלאלבוים־דרור60

)תורגםלעבריתעלידיעדנהקורנפלד(. י״ח.ברנר,״אוטופיותואוטופיסטים״,)תר״ף(,האדמה)בחתימתי׳מחבר(,וכןבתוך .44

כלכתביי״חברנר,תל־אביב,1970,עמ׳473-465.אחדהעם,״החטאוענשו״,הזמן,22,)תרס״ג(.פורסםגםבתוךכלכתביאחדהעם, .45

עמ׳שכ-שכה;אחדהעם,״ילקוטקטן״,השילוח,י׳,)תרס״ב(עמ׳578-566.46. M. Nordau, ״Achad Ha׳am ueber Altneuland״, Die Welt (13.3.1903), pp.1-5.

וי׳שטרן,״הגלייתהזהות-אלטנוילנדבמדינת ראולמשלהדיוניםאצלא׳שגיא .47היהודים״,אלפיים,30)2006(,עמ׳70-46;י׳וייס,הרצלקריאהחדשה,תל־אביב,-Herzl as a Proto״ ,R. Elboim-Dror׳Post-Zionist׳.in G. Shimoni and R.S ,״? ;2008 Wistrich (eds.), Theodor Herzl Visionary of the Jewish State, Jerusalem and New York,

;1999, pp. 240-464ר׳אלבוים־דרור,״הרצלבין׳שלוםעכשיו׳ל׳ארץ־ישראלהשלמה׳״,ד׳בריקסטוןוא׳ פלדשטיין)עורכים(,מאלטנוילנדלתל־אביב,ביןחלומותלמעשים,ירושלים,תשס״ו,

עמ׳27-19.48. E. Mil Cioran, On the Heights of Despair, Chicago and London, 1992, pp. xviii-xix.

n

נייר עמדה

השבות חוק בין המתחלמדיניותהגירהניטרלית

רותגביזון

ונכון מותר ישראל, של ההגירה מדיניות שבמסגרת קובע השבות עקרוןלהעדיףאתבניהעםהיהודי.צורהאחתשלהעדפההיאהעיקרוןהקבועכיוםבחוקהשבותכי״כליהודיזכאילעלותארצה״.עקרוןהשבותמובחןמסוגייתההסדריםהספציפייםהקבועיםכיוםבחוקהשבות,בחוקהאזרחותובנהלים,לגבייהודיםולגבי״זכאיעלייה״אחרים.בפרקזהאציגהצדקהשל

עקרוןהשבותאגבהתמודדותעםהטענותהעיקריותהמועלותנגדו.ראינוכיהמודעותלמתחשביןעקרוןהשבותלביןמדיניותהגירהניטרליתלעקרון הצדקות החקיקה. תהליכי מראשית הישראלי המחוקק את ליוותהשבותשאיננוניטרליויוצרהעדפהעלבסיסלאוםהוצעובחוותהדעתשלד"רזרחורהפטיג,בדיוניהכנסתובהצגותשלחוקהשבותבארץובעולם.ביקורותחריפותעלהחוקואףכינויוכחוקגזענינשמעובחוגיםמסוימים,כברבשנותהן )אףאםלעתיםמסויגת( השישים.אולםבשניםהאחרונותהןההצדקה

פרופ'רותגביזוןהיאפרופסורבקתדרהע"שחייםה'כהןלזכויותהאדםבפקולטהלמשפטיםבאוניברסיטההעבריתבירושלים;מאז2007היאהנשיאההמייסדתשלמרכזמציל"הולמחשבהציונית,יהודית,ליברליתוהומניסטית;הייתהממייסדיהאגודהלזכויותהאזרחועמדהבראשה;

כלתפרסא.מ.תלחקרהמשפט)2003(;זכתהבפרסיםרביםבתחומיחקרהמשפט.

רותגביזון62

גם כי יותר.1כברבפתחהדבריםאזכיר לדיוןשיטתי זכו הביקורתהחריפהביתהמשפטהעליון,המקפידבעקיבותעלהחלתעקרוןהשוויוןבתוךמדינתישראל,קבעכיחוקהשבותשונה,מפנישהואעוסקב״מתןהמפתחלבית״ולכןעקרוןהשוויוןהחזקאינוחלעליו.2עםזאתחששותמפנימצבשבויוכרזמושמעים השוויון עקרון עם ההתנגשות בגלל חוקתי אינו השבות חוק כישמטרתן מגוונות הצעות ומניבים לישראל חוקה אימוץ על בדיונים תדיר

למנועהתממשותחששכזה.3

השבות-חלקממדיניותההגירה

ממדיניות חלק היותו על מתבססת השבות עקרון של העיקרית ההצדקהלחובת כפוף אינו ולכן למדינה, להיכנס זריםהמבקשים על ההגירה,החלההמדינהשלאלהפלותביןאזרחיהעלבסיסלאוםאודת.אךהאםהבחנהזואכןחזקה?מבחינתהמשפטהבינלאומי,התשובהחיובית.אולםמןהבחינההמוסריתישלהודותכימדיניותעלייההנותנתהעדפהשיטתיתליהודיםעלפניאחרים,ובעיקרמדיניותהמקנהליהודיםזכותלעלותארצהולזכותבהבאזרחותמיידיתואוטומטית,משפיעהמאודעלרווחתתושביהארץ.ראשית,העדפהכזאתמשפיעהעלתהליכיםדמוגרפייםטבעיים,שהיואולימגדיליםאתחלקושלהמיעוטהערביבאוכלוסייתהמדינהעדכדיהפיכתולרוב.שנית,רווחת לגרועמהקצאתםלשיפור ולקליטהעלולה הקצאתמשאביםלעלייההבינלאומי במשפט המקובלת ההנחה כך, על נוסף ואזרחיה. הארץ תושביהמקנהלמדינותסמכויותכמעטלאמוגבלותבנוגעלקביעתמדיניותהגירהאףהיאשנויהבמחלוקתמוסרית,בעיקרבגללשיקוליצדקגלובליובגללחשש

מאי־שוויוןביןמהגריםפוטנציאליים.4הדיוןיחולקלשניים:החלקהראשוןיציגאתההצדקותהמתמודדותעםהטענותכיהמוסראוהמשפטהבינלאומיאוסריםעלהמדינהלחוקקחוקיםהמעדיפיםעם המתמודדות ההצדקות יוצגו השני בחלק הרוב. קהילת בני הגירת אתהטענותכיגםאםמותרלכללהמדינותלנהוגכך-הדבראסורלישראל,שכןמלכתחילהלאהייתהליהודיםזכותלהגדרהעצמיתמדינתיתב)חלקמ(ארץריבונותה שמכוח המדינה, היווצרות לעצם הצדקה הייתה לא ולכן ישראל,רשאיתלהעדיףאתבניקהילתהרובהחיהבה.זאתבעיקראםחוקהשבותשלילת ועם למולדתם פלסטינים של שיבתם מניעת עם חדא בצוותא בא

63עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

לא זהמחייבתמענה טיעון ב״זכותהשיבה״שלהם.התמודדותעם ההכרהרקעלשאלתאימוצושלעקרוןהשבותבחקיקתהמדינה,המבטאתאתזכותהיהודיםלהגדרהעצמיתבמקוםשבוהםחייםעתה,אלאגםעלהטענהכיהציונות,שהביאהיהודיםלארץישראלוהפכהאותםלגורםלאומיחזקבה

היא״חטאמוסרי״קדמון.

הצדקותלעקרוןהשבותכחוקשלשיבהלמדינתלאוםהכרזת בלב עומדת יהודים עליית ולעודד גלויות לקבץ השאיפה כי ראינוהעצמאותומאזומתמידמילאהמקוםעיקריבמדיניותהציוניתובמדיניותשלישראל.אךהאםהיאלגיטימית?מוסכםכיבדמוקרטיהבכלל,ובדמוקרטיהליברליתבפרט,חייבתהמדינהלנהוגבשוויוןכלפיכלאזרחיה.עםזאתמכירשל החשובים המאפיינים כאחד ההגירה על בשליטה הבינלאומי המשפטריבונותהמדינה.ריבונותאינהיכולהלהצדיקאתכלסוגימדיניותההגירה,אולםבדרךכללאיןלמישאינואזרחהמדינהזכותלקבלאתאזרחותה,

ואיןלמישאינואזרחאותושבקבעשלהמדינהזכותלהיכנסאליה.למרותעיקרוןנרחבזה,מקובלגםכילחוקיהגירהאסורלהפלותוכיהטעמיםלהחלטותבנושאיהגירהצריכיםלהיותענייניים.חשובאפואלשאולישירות:האםהרצוןלהעדיףאתבניקהילתהרוב)אוקהילותאחרותהחיותבמדינה(עלפניאנשיםהמשתייכיםלקבוצותאחרותהואשיקוללגיטימישלמדיניותהגירה?בנושאזהחלוקותדעותיהםשלהוגיהדעות,אולםנראהכיהפילוסופיההמדיניתבכללותהתומכתבהעדפהכזו,מאותםטעמיםהמבססיםאתהזכותתמיכה גם יש קהילות. של תרבותן לשימור הזכות את או עצמית להגדרהעקרוניתבהעדפהכזובנורמותהמקובלותהןבמשפטהבינלאומיהןבמנהגיהן

שלמדינותרבות.5

1.הגדרהעצמיתושימוראופייהשלקהילהטיעוןעיקריבעדעקרוןהשבותמתבססעלעקרוןההגדרההעצמית,עיקרוןהמקובלאףבמשפטהבינלאומי.עיקרוןזהמכירבזכותלהגדרהעצמיתשלקבוצותואףב״מדינתלאום״-מדינהשבהמממשתקבוצתהרובהלאומיתאתזכותהלהגדרהעצמית.ואכן,הנרטיבהציוני,שאימצהמדינתישראל,וזכהבתמיכהבהחלטותהאו״ם,רואהאתמדינתישראלכמקוםשבומממשהעם

היהודיאתזכותולהגדרהעצמית.

רותגביזון64

ישלזכורכיהטיעוןלטובתזכותושלהעםהיהודילהגדרהעצמיתדווקאב)חלקמ(ארץישראללאהיהמובןמאליו,מפנישבראשיתהמפעלהציוניהתגוררובארץישראליהודיםמעטיםלמדי,והזכותלהגדרהעצמיתנועדהבדרךכלללתמוךברצונםשלהמתגורריםבארץלהשתחררמעולשלטוןזר)ביןשהיהזהשלטוןקולוניאליאושלטוןשלבניעםאחרשהואבןהמקוםכמובאירופהלאחרמלחמתהעולםהראשונה(.אולםעוצמתושלטיעוןזהנגדרצונםשליהודיםלממשאתזכותםלהגדרהעצמיתדווקאב)חלקמ(ארץישראלהייתהעזהבייחודבשלביםהראשוניםשלהמפעלהציוני,כאשרהטיעוןהיהמכווןנגדראשיתהעלייההיהודיתלארץונגדההחלטותשסייעובידיה.הצלחתמפעלהעלייהיצרהמציאותשלנוכחותיהודיתאיתנה,שהביאהלהכרהבינלאומיתבזכותהעםהיהודילהגדרהעצמיתב)חלקמ(ארץישראלבשנת1947.הטיעוןהמצדיקהגדרהעצמיתליהודיםבארץישראלדווקאצריךאפואלהבחיןביןהתקופההראשונה,לפנישנוצרהנוכחותיהודיתבולטתבארץישראל,לביןנוכחותכזאת.לטעמי,טיעוןמצדיקכזה- התקופההשנייהלאחרשנוצרההזיקה על אלא המקראית, ההבטחה על לא יסתמך - התקופות שתי לגביההיסטוריתוהתרבותיתהמתמשכתשלהעםלארץ,אףעלפישהיהמפוזרבגלותמאותרבותשלשנים,עלהעובדהשרקבארץישראלנהנההעםמעצמאותמדיניתועלהעובדהכילאיכולהיהלממשהגדרהעצמיתלאומיתבאףלאאחדממקומותשבתוהאחרים.6אשובבהמשךלטיעוןהמצדיקאת

יצירתהתנאיםלקיומהשלזכותהגדרהעצמיתליהודיםבארץישראל.

היהדותבישראלאינה"מופרטת"

בבואנולעסוקבחוקהשבות)להבדילמפעולתהעלייהשלהתנועההציוניתלפניהקמתהמדינה(,ובעיקרבבואנולדוןבחוקהשבותכיום,הטיעוןהמצדיקהעדפתיהודיםנובעישירותמזכותםשליהודיםלהגדרהעצמית.זאתמאחרהייחודיים היתרונות את בה החיים ליהודים מעניקה אכן ישראל שמדינתמדינתית עצמית להגדרה הזכות מתממשת שבו במקום רק המתאפשריםמלאה.אחדהמאפייניםהחשוביםשלמצבכזההואקיומושלרוביהודייציב.כך,ישראלהיאהמקוםהיחידבעולםשבויכוליםיהודיםלקייםחייםיהודייםמלאיםבכלרובדיהחיים,גםהפוליטייםוהכלכליים.התרבותהציבוריתשלהמדינההיאיהודית־עברית.שפתהמדינההיאעברית.החגיםהלאומייםוהשיח

65עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

במדינת רק היהודיים. ולגורל להיסטוריה יינתק בל קשר קשורים הציבוריאדם של מזהותו חלק להיות יכולה והיא ״מופרטת״, אינה היהדות ישראלבביתוובצאתו;ורקבישראלצריכיםהיהודיםכיהודיםלהתמודדעםבעיותשלמלחמהושלשלוםושלהפעלתכוחמדינילטובתכלחבריהקהילה)יהודיםולמרכזית לבולטת נהפכה בישראל היהודית הקהילה כאחד(. יהודים ולאשבקהילותהיהודיותבעולם.המסגרתהמדינית,החברתיתוהכלכליתשיצרההזהות דתית. שאינה היהודית הזהות לגבי בעיקר חשובה ישראל מדינתטווח קצרת כחלופה אותה שראו היו שנה מאה שלפני החילונית, היהודיתו״ריקה״למורשתהדתיתהעשירה,קיבלהמרחבמעשישלקיוםעברי־יהודיהממשיךלהתפתחולשגשגכמהדורות.תחייתהשפההעבריתוחייםתוססיםהם מצוות, שמירת של בחיים מתמצים שאינם ויהודית, עברית יצירה שלהישגיםממשיים.בישראלגדליםצעיריםבעליזהותיהודיתמובהקתאףעלפישאינםשומרימצוותואינםמקיימיםקשרישיראוקבועעםמוסדותדת.ממשית בסכנה נתונים אחרות במדינות החיים החילונים שהיהודים בשעהשלהתבוללות,היהודיםהחילוניםהחייםבישראלנהניםמפריחהשלתרבות,

ספרות,אמנות,הגותויצירהעבריות־חילוניות.7

הזכותהקיבוציתוהזכותשלהפרטים

חשובלהדגישכיהזכותלהגדרהעצמית,שמכוחההוצדקוהקמתמדינתלאוםיהודיתואףחוקהשבות,אינהענייןפרטיקולרי.איןמתחמחויבהמציאותלהפך. האדם. זכויות לבין היהודי, הלאומיתשלהעם כתנועה הציונות, בין״הזכותלהגדרהעצמית״,הזכותלהשתייכותלאומית,למתןביטוילמאפייניההפרטיקולרייםשלהחברהוהתביעהשאחריםיכירובהויכבדואותה-היאאדם של השתייכותו בחשיבות נוגעת שהיא פי על אף אוניברסלית, זכותלקבוצהפרטיקולרית.זוהיזכותאוניברסליתהעומדתלכלבניהאדםבמסגרתקבוצתםהלאומיתשלהם,והיאחלקיסודיומרכזימזכויותהאדםעצמן.הן International Covenant)ופוליטיותאזרחיותזכויותבדברהבינלאומיתהאמנהחברתיות, לזכויות האמנה והן (on Civil and Political Rights—ICCPR International Covenant on Economic, Social and) וכלכליות תרבותיותCultural Rights— ICESC)נפתחותשתיהןבהכרזהחגיגיתעלזכותםשל

עמיםלהגדרהעצמית.סעיף1)א(בשתיהאמנותקובע:

רותגביזון66

לכלהעמיםהזכותלהגדרהעצמית.בתוקףזכותזוחופשייםהםלקבועאתמעמדםהמדיניולשקודבחופשיותעלפיתוחםהכלכלי,החברתיוהתרבותי.

ראינואפואכיזכותושלהעםהיהודילהגדרהעצמיתהיאגםזכותםשליהודים- הזכויותהאלה הלאומית־תרבותית.שתי הבחינה מן מלאים חיים לחיותהזכותהקיבוציתוהזכותשלהפרטים-עשויותלהשפיעעליצירתמדיניותהגירההמעדיפהיהודיםולהתירלמדינהליצורהעדפותכאלהלמרותהחזקה)פרזומפציה(שגםבמדיניותהגירהישלשמורעלעקרוןאי־האפליה.כך,הןבשלהצורךשלהקולקטיבהיהודיבישראללשמורעלהיותורובבמדינתו,8ולתרום בביתוהלאומי לחיות אינטרסמובהק היהודי והןמפנישישלאדםלהקמתו.9המדינהרשאיתלכבדאינטרסזהבאמצעותהעדפתםשליהודיםהמבקשיםלהצטרףלשורותיה.שניהטיעוניםיחדיוהובאובדבריבן־גוריוןעל

חוקהשבות.10בפילוסופיההמדיניתבימינומתנהלויכוחבשאלתהעדפתההגירהשלבניקהילתהמדינהלארקלגבימדינותלאום״אתניות״,שבהןמממשעםבעלמאפייניםשלקהילהלאומיתייחודיתאתזכותולהגדרהעצמית,אלאגםלגבימדינותאוכלוסיית ולכל מדינה, לכל זה טיעון לפי הברית.11 ארצות כגון ״אזרחיות״ולאפשר שלה, התרבותית הלכידות על לשמור לגיטימי אינטרס יש מדינה,לאזרחיהלהביאלארצםאתקרוביהםואנשיםבנימוצאמשותףלהם.12לפיכך

מדיניותהגירה,לפיטיעוןזה,היאכלילגיטימישיבטיחאינטרסיםכאלה.13

2.העדפהמתקנתהצדקהצרהיותרלעקרוןהשבותמתבססתעלהעיקרוןשלהעדפהמתקנתכלפייהודיםשסבלובעברממציאותשלאהקנתהלהםמקוםשבויכלולממשעצמאותלאומיתאולהגןעלעצמםמפנילחציהתבוללותאומפנירדיפות,גירושאוהשמדה.יתרונושלעיקרוןזהכעיקרוןמצדיקהואבכךשהואמקובלכחריגמוצדקואףמתחייב,בנסיבותמסוימות,לדרישתהשוויון.14לכןמדינתישראל,בעלתהזיקההמיוחדתלעםהיהודי,רשאיתלנקוטמדיניותהמבטיחהזהותם בשל לרדיפות, הנתונים או במצוקה השרויים ליהודים נאות יחס

היהודית.15שבעבר יהודים, פליטים לגבי ובראשונה בראש רלבנטית זה מסוג הצדקההתדפקועלשערימדינותשונותולאזכובמקלט.ככזו,היאאינהחלהעלמצבהיהודיםלאחרהקמתהמדינה.ניתןלהרחיבהצדקהזוולומרכיישהיבטשל״תיקון״גםבכךשהמדינההיהודיתמאפשרתליהודים,גםאםאינםפליטים,

67עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

לתקןאתמציאותהעברשבההיהודיםלאהורשולבחורלחיותבמקוםשבוהתרבותהציבוריתהיאתרבותםשלהם.אסאכשרייחדהרחבהזולמצבשלהקמתמדינתלאום.כשרקראלמקרהזה״מקרההאבותהמייסדים״.משמע,הזכותשלאדםהשייךלקבוצתמיעוטלהיות״אבמייסד״ביצירתעצמאותפוליטיתשוויוניתשלקבוצתו.לפיטיעוןזה,ההיסטוריהשלרדיפותהיהודים,בהיותםמיעוטבמדינותשונות,מוכיחהאתההכרחביצירתקיוםמדיניעצמאילעםהיהודי.הצדקהזואינהחייבתלהתבססרקעלתיקוןמצבהזכויותשלהיחידועליכולתולממשהזדמנותשווה.היאיכולהלהתבססגםעלתועלתהזדמנויותאמתי.משמע,אם שוויון כוללשל ערךחברתי יותרשל כלליתלהגדרה זכותן את לממש בהזדמנותמעשית יזכו בעבר אוכלוסיותשהופלועצמית,לארקאי־השוויוןכלפיהןיתוקןאלאגםיגדלהטובהכללי.16השאלהבענייןטיעוןזההיאמתימסתייםשלבה״הקמה״וטיעוןההעדפההמתקנתמתמצה.אףאםנאמר-כפישאומרכשר-כימועדזהלאהגיעעדיין-רעיון

הזמניותשלטיעוןמצדיקכזההואחלקמהותיממנו.אכן צריך ולגביעקרוןהשבות הציוני הגלויות קיבוץ אידאל לגבי כי נראהלהבחיןביןהשלביםהשוניםשלהמפעלהציונילביןמפעלהמדינה.בשלבהכינוןשלמדינתלאוםלעםשלאהייתהלוקודםמדינהכזוישאכןהצדקהשל בשלב לסייע שנועדה הלאום, בני של משמעותית להעדפה מיוחדתיצירתהתנאיםהייחודייםלהיווצרותהולהתייצבותהשלמדינתהלאום.כךהרלבנטי העם בני של משמעותי גרעין קיים שבהם הרגילים בתנאים הןהןבמצבשבו וכך ולבססאתמדינתו, בטריטוריהשבההואשואףלהקיםהעםהיהמפוזרבגלויותוהיהצורךלהתחילאתהמפעלהלאומיבריכוזובה.בשלבזההבסיסהואשל״צדקתרופתי״.זהגםהשלבשבוישלדוןבסוגייתמיקוםההגדרההעצמיתשליהודיםולהצדיקלארקאתתביעתםלאוטונומיהבמקוםמגוריהםאלאגםאתמאמציהםלהביאמספריםגדוליםשליהודיםלארץישראלכדיליצורדווקאבהבסיסלעצמאותמדיניתליהודים.כאמורמאמץזהדורשהצדקהמיוחדתבשלהפגיעההאפשריתבמעמדםשלתושביהמקום,העלוליםלהפוךלמיעוטבארצם.חלקמןההצדקהלכךהואהצורךשלבניהעםהיהודיבמקוםשבויוכלולהימנעמלשלםאתהמחירשנגבהמן

היהודיםבעברבצורתרדיפותולחציההטמעהבהיעדרמדינהכזו.לאחרשהוקמהויוצבהמדינתהלאום,הצרכיםשנבעומהיעדרהכברמוצאיםבהמענה.בבסיסהמשךהחלתושלעקרוןהשבותעומדתמאותושלברקההצדקהשלהעדפתבניהקהילה.העדפהזונדרשתלשםהמשךיכולתהלנהלחייםמלאים

רותגביזון68

שלהגדרהעצמית.הצדקהזו,אףעלפישהיקפהעשוילהיותצריותר,אינהמוגבלתבזמןהןלגביהמדינהעצמההןלגביזכויותיהםשלבניעםהרוב.

הזכות יצירתהתנאיםלמימוש זההכרחיבשלבהראשוןשל ״מתקן״ טיעוןלהגדרהעצמית,וביניהםיצירתגושיציבשליהודיםבארץישראל.עםזאתהואיכוללמלאתפקידגםבשלביםשלביסוסהמדינה,כלעודמימושזכותההגדרההעצמיתאינומובטחבדרךאחרת.לכןאשובלעסוקבוגםבהמשך.

3.המשפטהבינלאומי

מוסר טיעוני על רק מסתמכת אינה מוצדק אינו השבות חוק כי הטענההמתנגדיםלהפליהפסולה.ישהטועניםגםכיהואמנוגדלהוראותמפורשותבמשפטהבינלאומי.אםאכןזההואהמצב,הדרישהכיעלישראללבטלאתפישהנורמותשלהמשפט על מפנישאף יותר, חזקה נהיית עקרוןהשבותהבינלאומיאינןניתנותלאכיפהישירהמעמדןחזקיותרמשלנורמותמוסריות״סתם״.ואולם,בחינהשלהמשפטהבינלאומיבסוגיהזואינהתומכתבביקורת

עלעקרוןהשבות.התפיסההמקובלתהיאכיהמשפטהבינלאומימכירעקרוניתבריבונותןשלמדינות.שליטהבמדיניותההגירההיאאחדהמאפייניםהעיקרייםשלריבונותוכיצדלהעניקאתאזרחותה, ריבוניתלהחליטמתי זו.הכללהואשהמדינה

והמשפטהבינלאומיאינואמורלהתערבבהחלטותיהאלה.17

עקרוןאיסורהאפליהמטעמיגזע

נגדתפיסהעקרוניתזוישהטועניםכישליטתהמדינהבהגירהאליהסותרתאתזכויותהאדםובעיקראתהזכותלחופשהתנועה.לפיטיעוןזה,אםנתייחסברצינותהראויהאלהזכותלחופשהתנועה,הרישהמדינהאינהרשאיתלמנועמאדםאומקבוצתבניאדםלהיכנסאליהולהתיישבבה.דומהכיטיעוןזהאינועומדגםמבחינהמוסרית,18אולםברורכיאיןהואנכוןמבחינתהמשפטהבינלאומי.פירושמקובלשלהוראותחופשהתנועהבאמנותהבינלאומיותבדברזכויותאדםמצמצםאתזכותהכניסהלמדינהרקלאזרחיה.סעיף ,1948 משנת האדם זכויות בדבר האוניברסלית ההכרזה למשל כך13)2(:״כלאדםזכאילעזובכלארץ,לרבותארצו,ולחזוראלארצו״.האמנה״לא :)4(12 בסעיף קובעת 1966 משנת ופוליטיות אזרחיות זכויות בדבר

69עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

תישללבאורחשרירותימאישהזכותלהיכנסלארצוהוא״.אמנם,ישמחלוקתבשאלהאםהזיקהשלאדםל״ארצו״מתייחסתרקלאזרחיםאוגםלתושביקבע.19העמימותמאפשרתבהחלטגםפירושנרחביותרשלזיקתהאדםלארץולאלמדינההשולטתבה.20בכלמקרה,ברורשהמונחאינומאפשרכניסהלכלאדם.סעיף3)2(לפרוטוקולהרביעילאמנההאירופיתשהכניסה במפורש קובע ,1963 בשנת שנחתם ,1950 משנת אדם לזכויותNo one shall be deprived of the״ לאזרחים: רק מוקנית למדינה בזכות״right to enter the territory of a state of which he is a national.במקוםשבומסתיימתזכותושלאדםלהיכנסשולטתזכותהשלהמדינהלקבועלמימותרלהיכנס.נראהאפואכיהזכותהכלליתלחופשהתנועהאינה

מגבילהאתחירותהמדינהלשלוטבזהותזריםהנכנסיםאליה.טיעוןחזקיותרנגדעקרוןהשבותיכוללהתבססעלהזכותלשוויון,ובעיקרעלאיסורהאפליהמטעמיגזע.בנושאזהעוסקתהאמנהבעדביעורכלצורותהאפליההגזעית,משנת1965,שאשררהישראלבשנת1979.ואכן,אמנהזובסיסראשילטענותשלפיהןעקרוןהשבותסותר קרובות לעתים משמשתאתהמשפטהבינלאומי.האמנהאינהעוסקתרקבאפליהגזעית,אלאאוסרתאפליהגםמטעמימוצאאתניאודת.לכאורההאמנהחלהגםעלההעדפההאמנה ראשית, חריגים: שני יש זה לאיסור ואולם השבות. בחוק הכלולה

מתירהבמפורשהעדפהמתקנתבסעיף1)4(:צעדיםמיוחדיםהננקטיםאךורקכדילהבטיחקידוםנאותשלקבוצותגזעיותאואתניותמסוימות,אושלפרטיםבניאותןקבוצותהזקוקיםלהגנהשכזוככלשיידרשכדילהבטיחלהםמימוששוויונישלזכויותאדםוחירויותיסוד,מוליכים אינם שכאלה שצעדים בתנאי זאת אך גזעית, לאפליה ייחשבו לאלקיוםמתמשךשלזכויותנפרדותלקבוצותגזעיותשונותושאותםצעדיםלא

ימשיכולהינקטלאחרשהושגוהיעדיםשלשמםננקטו.

המשפטהבינלאומימתיראתעקרוןהשבות

ראינוכיישהמסתמכיםעלחריגזהכדילהצדיקאתעקרוןהשבות.אולםלצרכינורלבנטיתיותרההסתייגותהמפורשתבענייןמדיניותהגירהוהעדפת

מהגריםמקבוצהמסוימתהמובאתבסעיף1)3(לאמנה:כנגדההוראותהחוקיותשלמדינות זולאיתפרש שוםדברהאמורבאמנה

רותגביזון70

החברותלאמנהבנוגעלנתינות,לאזרחותאולהתאזרחות,בתנאישהוראותאלהאינןמפלותכנגדלאוםמסוים.

קבוצה להעדיף מתירה שהאמנה אומרת הסעיף של המקובלת הפרשנותמסוימתבחוקיהגירה,אךאוסרתלהפלותלרעהקבוצהמסוימת.21חריגזההעומדים לשיקולים מאוד ערים היו שמנסחיה מפני בדיוק לאמנה הוכנסביסודהעדפותכאלהורצולהחריגאותןמןהלשוןהרחבהשלהאמנה.לאזובלבדשעקרוןהשבותאינומנוגדלמשפטהבינלאומיאלאשהואכוללהוראה

מפורשתהמתירהאותו.איןזהמפתיעכיזועמדתהמשפטהבינלאומי,מפנישראינושעמדותכאלהנובעותגםמניתוחמוסרישלהשלכותהזכותלהגדרהעצמית.בעודשייתכןכיהמשפטהבינלאומיאינומכירבזכויותאובהשלכותשלזכויותשניתןלהציעלהןבסיסמוסריחזק,קשהלהניחשהמשפטהבינלאומייקנהלפרטיםזכויות

להיכנסלמדינהמעברלזכויותהמוכרותבמסגרתניתוחמוסרימקובל.אינהמעניקה ופוליטיות אזרחיות לזכויות הבינלאומית גםהאמנה כי נזכירלפרטיםזכותלקבלאזרחות.זאתאףעלפישהיאכוללתאיסורכללילהפלות״במיוחדבשלטעמיגזע,צבע,מין,לשון,דת,דעהמדיניתאודעהאחרת,מוצאלאומיאוחברתי,רכוש,ייחוסאומעמדאחר״.22הזכותלאזרחותכלולהרקבהכרזהלכלבאיעולםבדברזכויותהאדם,שאינהאמנהבעלתתוקףמשפטימחייב,ואףלאברורכלפימיהיאמופנית,מפנישהיאאינהמזכירהבניסוחהמדינהספציפיתשעליהמוטלתהחובהלהעניק

אזרחות.23נראהאפואשהמשפטהבינלאומיעקיבבכךשהואמעניקשיקולדעתנרחבלמדינהבעיצובמדיניותההגירהשלה.כמובןשעובדהזואינהמעניקההכשרהוא זה, ניתוח לפי השבות, חוק אולם, היא. באשר הגירה מדיניות לכלבבחינתהחלטתמדיניותהנמצאתבתחוםההחלטותשמדינהריבוניתיכולהשיקולים מגוון לשקול רשאית המדינה שלה.24 ההגירה במדיניות להחליטלטובתהציבור,והיאריבוניתלעצבאתקבוצתהרשאיםלהגרלפיהאינטרסיםהמדינה, על למדי גורפת חובה מטיל השבות חוק אמנם, שלה. הלאומייםהמוסדות שבו מדינתי אקט זהו בכנסת, שאושרו החוקים כל כמו אולם,הנבחריםשלהמדינהבוחריםלהטילעליהחובה.חובהזויכולהלהשתנותאו

להתבטלבחקיקהחדשה.25ניתוחזהמראהכיאיןאפליהפסולהביןהמהגריםהפוטנציאלייםלישראלבהעדפהשקובעעקרוןהשבות.גםהתביעותהעקרוניותכיישראלחייבתלבטלאתחוק

71עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

השבותאםרצונהלהיחשבדמוקרטיההמעניקהשוויוןלכלתושביה,ובעיקרלמיעוטהערביהחיבה,אינןמבוססות.ראינוכיהעדפהליהודיםבהגירה-ובעיקרמדיניותהמועדדתהעדפתיהודים-אכןיכולהלהשפיעעלרווחתוועלמעמדושלהמיעוטהערבי,אולםאיןבכךאפליהפסולה.ישראלרשאיתלבטל

אתעקרוןהשבות,אולםאינהחייבתלעשותזאתמטעםזה.26

4.מנהגימדינותתמיכהנוספתבעובדהכיהמוסרוהמשפטהבינלאומימכיריםבהעדפהבהגירהלבניקבוצתהלאוםשמהווהאתהרובבאותהמדינה,אפשרלמצואבפרקטיקותשלאומותרבותבעולם;בעיקרבאירופה,שבהמקובלותמדינותלאוםשבסיסןהואלאומיאואתניולארקאזרחי.אפשראמנםלטעוןכיהנהגתפרקטיקותעלולות אלה שפרקטיקות מפני הצדקה, על מעידה אינה כשלעצמה כאלהלהיותלאמוצדקות.אולםבמקרההזהמדוברלארקבפרקטיקותמקובלותאלאגםבפרקטיקותשגופיםבינלאומיים,ובכללזאתאלההעוסקיםבזכויותהמעדיפות התאזרחות ומדיניות הגירה מדיניות אישור. להן העניקו האדם,אתבניהפזורההלאומיתהןענייןשכיחבקרבדמוקרטיותאירופיות.27חוקיהגירההמעדיפיםבמובהקמהגריםמןהמוצאהאתנישלמדינתהיעד,נפוציםפולין, אירלנד, יוון, פינלנד, גרמניה, כגון: במדינות באירופה, צורות במגווןהונגריה,בולגריה,סלובקיה,צ׳כיה,סלובניה,טורקיהוקרואטיה.28מתחיםעלרקעהרצוןלשמורעלקיומושלרובלאומיבמדינהאחת,לפחותכאשרישולסכסוך לישראל ייחודיים אינם משלהם, סמוכה מדינה האחר העם לבניהיהודי־ערבי.29כאמור,הרעיוןשלשתימדינותלאוםשבכלאחתמהןיהיהביסוד עמד ובביטחון בהגירה שליטה לו להבטיח כדי הלאומים לאחד רוב

החלטתהחלוקהשהתקבלהבאו״םבכטבנובמבר1947.

הטיעוןההיסטורינגדעקרוןהשבותאיןזהמקרהכיהרצוןלשלוטבהרכבהאוכלוסייהולהבטיחמידהמסוימתשללכידותתרבותיתבההואשאיפההמשותפתלרובהמדינות,בעיקרלאלהשהןיעדיהגירהמועדפים.מכלמקום,ברורכיאיןזההוגןלהפנותטיעוניםכאלהרקנגדעקרוןהשבותהישראלי,בלילטעוןבאותהמידהנגדההסדריםהדומיםשלמדינותאחרות.ישדברמהמקומםבכךשהציונותהיאהתנועההלאומיתהיחידההמתוארתבידירביםכצורהשלגזענותובכךשרקלעקרון

רותגביזון72

השבותמיוחסתגזענות.מטעםזה,הטיעוניםנגדעקרוןהשבותיזכובאוזןקשובהיותראםייסוגוצעדאחורהויערערולאעלזכותהשלישראלכמדינתלאוםלחוקקחוקדמויחוקהשבות,אלאעלעצםהלגיטימיותשלהמפעלהציוניושלהקמתהמדינה.כךאפשריהיהלטעוןכיגםאםלמדינתלאום״רגילה״ישהצדקהלנקוטמדיניותהעדפהמסוימתכלפיבניקהילתהרובשלה,הריטיעוןזהאינועומדלמדינתישראלשעצםהקמתהכמדינתלאוםהואצורהשלגזענות.טענהזו,המייחדתאתמדינתהלאוםשלהיהודים,מתבססתעלהטענהכיהתנועההציוניתמעצםטיבההייתהלאמוסרית,וכיהמדינה״נולדהבחטא״.זאתמאחרשהיאפגעה,וממשיכהלפגוע,בזכותהפלסטיניםלהגדרהעצמיתבמולדתם,ובצורהשדחקה-וממשיכהלדחוק-אתהפלסטיניםשחיובשטחהושהפכופליטיםבעקבותכמובן חורגת אלה טיעונים עם ומקיפה שיטתית התמודדות הקמתה.30ממסגרתושלניירעמדהזה,אולםלמעןשלמותהדיוןבכלזאתאזכירטיעוניםעיקרייםנגדשתיהטענות:טענתאי־הלגיטימיותשלהקמתהמדינהוטענתחוסרהצדקבעקרוןהשבותלנוכחההתנגדותלשיבתהפליטיםהפלסטינים

לבתיהםבישראל.

1.מעמדושלעקרוןהשבותלאורהטענהלאי־הלגיטימיותבהקמתהמדינהושל הציונות של אי־הלגיטימיות בדבר והערביות הפלסטיניות הטענותהמדינההיהודיתבשלפגיעתןבמעמדהתושביםהערביםהמקומייםשהיורובבארץהועלובצורהרהוטהועקיבהכברבוועדתורסאיי,לאחרמלחמת- נדחו כלל ובדרך - והושמעו חזרו אלה טיעונים הראשונה. העולםבפורומיםבינלאומייםרביםמאודעדהחלטתהחלוקהואףלאחריה.לנוכחמציאותזו,המנהיגותהציוניתנאלצהלהתמודדעםטענותאלהבמשךשניםכימנהיגיהציונותהתעלמומנושא ארוכות.לפיכך,טועיםאלההטועניםזהוכיהציגואתהמצבכאילוהייתהכאן״ארץללאעם״שחיכתהל״עםמנהיגי רוב החזיקו שבה ההנחה אך מגוונות, היו עמדותיהם ארץ״. ללאהתנועההציוניתהייתהשמימושזכותםשלהיהודיםלהקיםמחדשעצמאותמדיניתבמולדתםההיסטורית-לאיפגע,אולפחותלאהיהחייבלפגוע,שאמנם סברו המנהיגים יהודים. הלא הארץ תושבי של מוקנות בזכויותהם כי ברור היה לא אך ארוכה, תקופה כאן חיו הערבים הארץ תושביעםנפרדולאחלקמהעםהערביהגדול,מפנישמעולםלאנהנומעצמאותיהפכו כאשר במעמדם שיחול לרעה השינוי עצם לעניין נפרדת. מדינית

73עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

רות מרובלמיעוטניתנותשובותמגוונות.נאמרכיהערביםייהנואףהםמפהפיתוחהמואץשיביאוהיהודיםלארץישראל,וכיהמדינההיהודיתתשמורעלכלזכויותיהם,לרבותזכויותיהםהקבוצתיותוהדתיות,כךשמצבםלאיהיהגרועיותרתחתשלטוןהמדינההיהודיתמשהיהתחתשלטוןהקיסרות

העותומנית.להפך:סבירכימצבםיוטב.חזקים אלה טיעונים כי הפלסטינים הערבים סברו לא הטבע שבדרך אלאויסרבו בארצם למיעוט להפוך יתנגדו הם כי הדבר היה טבעי אך במיוחד.של העיקרי הטיעון דבר, של בסופו לכך. שיגרמו התהליכים עם להשליםהציוניםהיהכיאיןליהודיםבררהאחרת.הצורךשלהםבמקוםאחדשבויוכלולשלוטבגורלם,והעובדהכיהזיקהההיסטוריתשלהםהייתהרקלציוןעצמה,חייבואותםלפעולבאופןשאכןעלוללפגועבתחושתהשייכותוהבעלותשלהערביםתושביהארץ.פעולהזוהייתהמוצדקתאםנעשתהמתוךמאמץממשילצמצםאתהפגיעההזאתלמינימוםהנדרשכדילממשאתזכותםלעצמאות

מדיניתבמולדתם.31

מישיוצאלמלחמהאליליןאםהפסידבה

אנינמניתעםאלההסובריםכיההתנגדותהערביתהנחרצתלהקמתהמדינההיהודית,גםבחלקמארץישראל,הייתהמובנתואףצפויה.איננימקבלתאתהטענותהשוללותעקרוניתאתההצדקהשלהמפעלהציוני,כגוןכיהיהודיםאינםעם,כיאיןלהםקשרלארץאוכיהםכוחקולוניאליואימפריאליסטי.בתקופההראשונהשלהמפעלהציוני,כאשרארץישראלהייתהתחתשלטוןהארץ תושבי בה. ולהתבסס לארץ לבוא חירות ליהודים הייתה עותומאני,לכך מוקנית זכות להם הייתה ולא מדינית מעצמאות אז נהנו לא הערביםשיהודיםלאינסולהתבססמחדשבמולדתםההיסטורית-כלעודלאנישלואתתושביהמקוםולאפגעובזכויותיהם.לאחרשנוצרהבארץישראלמסהבחלק עצמית להגדרה זכותם את גם להצדיק אפשר יהודים, של קריטית

ממולדתםההיסטורית.32עודנצייןכיזכותושלהעםהיהודילקיוםלאומיבארצווזיקתוההיסטוריתבמסמכים גם להכרה זכו אלא הציוני בנרטיב רק לא ביטוי מצאו לארץבינלאומיים.בהצהרתבלפור,שניתנהביום2בנובמבר1917הכריזהממשלתבריטניהשהיא״רואהבעיןיפהאתיסודושלביתלאומילעםהיהודיבארץ

רותגביזון74

של נוסחו זו״. מטרה של השגתה להקלת מאמציה במיטב ותפעל ישראלכתבהמנדטשקיבלהבריטניהמחברהלאומיםעלארץישראלקבעשעלידיההצהרה״הוכרוהקשרההיסטורישביןהעםהיהודילארץישראלוהנימוקיםהמנדט לכתב 4 סעיף הארץ״.33 באותה הלאומי ביתו של מחדש להקמתובארצות היהודי העם של כנציגתו נאותה, יהודית סוכנות הקמת על דיברהעולםכולו.גםזהמעידעלההכרהבעםהיהודיכולוכמישמממשאתזכותולהגדרהעצמית,ולאבזכותהציבורהיהודישישבבארץישראלבלבד.מסמךנוסףשראוילצייןהואהספרהלבןשלצ׳רצ׳ילמשנת1922,שהכירב״קשרההיסטוריעתיקהיומין״ביןהעםהיהודילביןארץישראלשמכוחוהיהודיםהםבארץישראל״בזכותולאבחסד״.34נזכירגםכידוחועדתהאו״ם,שהמליץעלתכניתהחלוקהבשנת1947,חזהשהמדינההיהודיתתעודדהגירההמוניתשליהודיםלשטחה.החלוקהלשתימדינותנראתההכרחיתביןהיתרבשל

הצורךבהגירהחופשיתשליהודים.35אמנם,הערביםטענוכימסמכיםאלההיומבוססיםכולםעלהפרתזכויות,עלטעות,עלאימפריאליזםאועלעוולאחר,וכיבריטניהוחברהלאומיםלאזו בוודאישלאהייתה ליהודיםמהשלאהיה״שלהם״,אבל הורשולהעניקהופעהקולוניאליתשלקולקטיבכוחני,שבאבלאשוםתביעהמוכרתונישל

מאדמתועםאחר.אךמטרתיכאןאינהלחזורעלהטיעוניםהאלה,אלאלקבועכילאחרהחלטתהחלוקהשלעצרתהאו״ם,החלטתהערביםלהתנגדלהבכוחכדילמנועאתהפלסטיני הניסיון וכי מוצדקת, לא הייתהמלחמה היהודית המדינה הקמתלחייבאתישראללקבלעלעצמהאחריותבלעדיתלתוצאותהמלחמההזועצמו. את מסכן למלחמה שיוצא מי משפטי. או מוסרי בסיס חסר הואהואאינויכוללהליןאםהפסידבה,ואםתוצאותההפסדכואבות.מלחמתישראל היהודית. והמדינה היהודים בעבור קיום מלחמת הייתה השחרורהיהודי העם של הלאום כמדינת שלה והריבונות באו״ם, כחברה התקבלההוכרה,לאחרהמלחמה,לאחרשנוצרהבעייתהפליטיםולאחרשישראללאהתירהלהםלחזורלשטחה.36במסגרתהסדרשלוםביןישראללביןשכנותיה,כוללהפלסטינים,חשובלנסותליישבאתכלהסוגיותהפתוחות.סוגיותאלהכוללותאתנושאהפליטים,אולםהןכבראינןכוללותאתעצםזכותהשלישראללהתקייםכמדינתהלאוםשלהעםהיהודיבגבולותמוכריםובטוחים.טענתחוסרהלגיטימיותשלהקמתהמדינהאינהיכולהלבססאתדחייתושל

עקרוןהשבות.

75עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

2.חוקהשבותוזכותהשיבההקמתהמדינהאכןגרמהסבלרבלפלסטינים,לרבותעקירתמאותאלפיאנשיםמבתיהם.עקירהזווסירובהשלישראללהתיראתחזרתםשלרובהפליטיםכך זה, עיקרון באמצעות השבות: עקרון נגד נוסף טיעון מבססים לשטחהנטען,ישראלמאפשרתלבניהעםהיהודי-ולטענתהמחמיריםיותר:לבניושלקולקטיבמדומייןאושלקהילהדתית-להתיישבבמקוםשהקשרהנטעןשלהםאליוהואבןאלפייםשנה,בעודהיאשוללתאתזכותםשלפלסטינים,שברחומבתיהםאושגורשומהםאךלפנישישיםשנה,לשובלבתיהם.לפיטיעוןזה,ל״שבות״היהודית-אףאםאינהרקמיתוס-איןשוםתוקףמשפטי,בעודשלפליטיםהפלסטיניםולצאצאיהםשמורההזכותלשובלבתיהםמתוקףהמשפטהבינלאומי.37נושאטענתםשלהפלסטיניםלקיומהשל״זכות״שיבה

לישראלחורגכמובןמניירעמדהזהואנונקדישלודיוןנפרד.38ואולםחשובלהבהירשניעניינים:ראשית,אכןישדמיוןמהותי)וגםהבדליםניכרים(ביןתביעתהשבותשלהיהודיםלביןתביעתהשיבהאוחלוםהשיבהשלהפלסטינים.תהיהזוטעותמצדהיהודיםבישראלאםיחשבוכיאפשרלהמעיטבחשיבותהתוקףהרגשיוהלאומישלתקוותהשיבהכחלקמןהזהותהמכוננתבחוקהשבות, כפישהוכרה זכותהשבות, ואולם הפלסטיני. הקולקטיב אתהרטוריקה )למרות ישראל מדינת של ריבונותה מכוח שהוקנתה זכות היאה״טבעית״שלמנהיגיהמדינהבעתקבלתהחוק(.המדינההפלסטיניתשתקוםתוכל,אםתרצה,להכירבזכותהשיבהשלהפליטיםהפלסטיניםוצאצאיהםשל בזיקה הנוגעים ומנרטיבים ממיתוסים נבדלים כאלה חוקים לתחומיה.של השיבה זכות טענת שנית, ההיסטורית. למולדתם עם של או אנשיםהפליטיםהפלסטיניםלישראלמחזירהאותנולסוגייתהקונפליקטביןהעמים,לנסיבותשלמלחמתהשחרורולניהולהקונפליקטאופתרונו.מדינתישראלקמהבעקבותהסכסוךהזהבזכותניצחונהבמלחמהובמסגרתפתרוןמוצהרשל״שתימדינותלשניעמים״.פתרוןזההיהאמורלהקנותלהאתהשליטהלהחלטת ההיסטורי הטעם מן חלק הייתה כזו ושליטה אליה, ההגירה עלהחלוקה.הפלסטיניםומדינותערביצאולסכלאתהפתרוןהזה.קשהלהביןכיצדמבקריחוקהשבותבנימוקזהמצפיםכייתקבלהרעיוןשלפיוישראל,דווקאבעקבותניצחונה,תאבדאתשליטתהעלההגירהאליהותחויבלקבללשטחהפלסטיניםכהרביםעדשיהפכולרובבתוכה.גםאםהשיבהלאתהפוךניכרת במידה תגדיל רק אלא ישראל במדינת מוחלט לרוב הפלסטינים אתמפני כזאת, לשיבה תתנגד ישראל כי ונבון מוצדק באוכלוסייה, חלקם את

רותגביזון76

שהיאתהפוךאתישראללמדינהדו־לאומיתהלכהלמעשה,כאשרהיחסיםביןשתיהקבוצותהלאומיותיתבססובמידהרבהעלעוינותועלחשדנותהדדית

הנשענותעלמשקעיעברקשים.39כיהחלטתהחלוקההתבססהעלקביעות ולהזכיראתהעובדה ראוילחזורחוזרותונשנותכישניהעמיםלאיכלולחיותבמדינהאחתמפנישלאהגיעולהסכמהביניהםבסוגיותמפתחכגוןביטחוןאוהגירה.היהברורכימציאותדו־לאומיתבלאשלטוןזרתגרוםלמלחמתאזרחיםמתמדת.הןועדתפילוהןהרובבאונסקו״פקבעוכירקהעיקרוןשל״שתימדינותלשניעמים״עשוילתתמענהלמציאותהפוליטיתהמורכבת.נתונייסודאלהלאהשתנו.כריכתהצדקתעקרוןהשבותאוקבלתובהסכמהישראליתלהכרהב״זכותהשיבה״כמוהכדרישהמאתישראללוותרעליכולתםשליהודיםלממשבהאתזכותם

להגדרהעצמיתמדינתית.40

הגבלתזמןעלעקרוןהשבותראינוכיאחדההבדליםהעיקרייםביןהטיעוןשלהגדרהעצמיתאושימורהדברים מטבע האחרון כי הוא מתקנת העדפה של הטיעון לבין התרבותמוגבלבזמן.העיקרוןהמקובלהואעקרוןהשוויון,והעדפהמתקנתמוצדקתניכרות לתקן באה היא שאותו אי־השוויון תוצאות עוד כל רק נדרשת אוופועלות.מבחינתההצדקההמתמשכתשלעקרוןהשבותהבדלזההואאחדהיתרונותשלטיעוןההגדרההעצמית.אמנם,אםנוצרהמדינתלאוםשישבהרוביציבשלבניעםאחד,הרישרצונושלהקולקטיבלהבטיחאתהמשךקיומוהכינוןהראשונישלמדינת לצורך נקיטתצעדיםשהיומוצדקים דורש אינומדינת של שבהכרתה הלגיטימיות את מחליש אינו זה שינוי אולם לאום.הלאוםבזכותושלבןהעםלממשחייםלאומייםמלאיםבמולדתוההיסטורית

באמצעותהעדפתובהגירהאליה.לעומתזאתישהסובריםכיראוישחוקהשבותימלארקתפקידזמניבתולדותלהתיישב היהודים יורשו לו שמעבר תאריך לקבוע הראוי מן וכי המדינה,בישראלרקבמסגרתחוקיההגירההרגיליםשלה)בהתבססעלהעקרוןשלהעדפהמתקנתאוללאקשראליו(.41לטעמם,עקרוןהשבותחייבלהיותמוגבללתקופהשבהנחוץעדייןתיקוןשלעוולותעבר)אףאםתקופהכזועשויהלהתמשך(.עקרוניתלפחותחייבלהיקבעמועדשבואמורחוקהשבותלפקוע.טיעוןכזהיכוללהיותגםדרךלקשר,בזמן,אתהרעיוןכימדינתישראלנוסדה

77עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

כדילאפשרלעםהיהודימימושזכותולהגדרהעצמית,אולםבשלבמסויםחיוניכיהיאתהפוךלמדינתכלאזרחיה״,וכיהקולקטיבהנהנהבהמזכותההגדרההעצמיתיהיהרקהקולקטיבהישראלי)המחזיקיםבטיעוןזהחלוקיםביניהם

אםהקולקטיבצריךלהיותיהודי־ישראליאושמאישראלי־אזרחי(.42

"תמונתנוףמולדתם"

לפחותחלקמןהטיעוניםשהצגתיקושריםאתעקרוןהשבותלזכותהיהודיםובאופןמתמיד,לגביהאינטרס זמן.כךבוודאי, להגדרהעצמיתבלאהגבלתשליהודיםלבחורלחיותבמקוםהיחידבעולםשבוהתרבותהציבוריתהיאיהודיתועבריתואשרבוקבוצתםהלאומיתוהתרבותיתנהניתמהגדרהעצמיתזו ומיכולתלשלוטבעצמהעלביטחונה.לכןטועיםאלההסובריםכיזכותראשית,גםלגביאדםשיכול צריכהלהיותמוגבלתבזמן,משלושהטעמים:היהלהעדיףלחיותבישראלובחרתחילהשלאלעשותזאת,מוצדקלהותירלבגרותם ומגיעים נולדים יהודים שנית, בעינה. הזו האפשרות את בעבורובמכלולקהילותהגולהכלהעת,וזכותםלהחליטכיהםרוציםלחיותבמדינתהלאוםשלהםצריכהלהיותשמורהלהםעצמם.העובדהכיהוריהםלאניצלואתזכותםלחיותבישראלאינהצריכהלמנועמהםלקבלהחלטהכזובעבורעצמם.הדברנכוןלגבייהודיםשמעולםלאהיואזרחיישראלאותושביהאבלהואנכוןעתהגםלגביילדיםשהוריהםהיוישראליםאךהםעצמםלאקיבלואתאזרחותמדינתישראל.בעבורםהזיקהלארץיכולהלהיותלארקלמדינתהלאוםשלעמםאלאגםל״תמונתנוףמולדתם״שלהוריהםוסביהם.שלישית,ליהודיםרביםישבארץמשפחהרחבהשאינהעולהלדרגתהקרבההעשויהלהצדיקהעדפה״רגילה״בהגירה,ואףזהושיקוללהעדפהכלליתשליהודיםליהודים לאפשר הרצון זמן. הגבלת ללא עמם של הלאום למדינת בהגירהלחיותבצדבנימשפחתםהמורחבתבמדינתהלאוםשלהםהואחלקמןהרצוןלאפשרלהםמימושחייםלאומייםותרבותייםמלאים.אולםמעברלכךישהתנאים את ולשמר לחזק כדי לפעול מתמשכת זכות עצמו לקולקטיב גםהמאפשריםלוהגדרהעצמיתבמולדתו.כלזאתבמסגרתההגבלותשמטיליםהחוקהבינלאומיוזכויותהאדם.כפישראינו,תנאיראשוןלשימורכזההואהבטחתרוביהודייציבבמדינתישראל.זהאיננו,כשלעצמו,טיעוןהמתבססעלצדקמתקן,מפנישמדינתישראלקיימת,ישבהרוביהודיומתממשתבה

רותגביזון78

זכותההגדרההעצמיתשלהעםהיהודי.אולםשימורחוקהשבותנדרשגםכדילמנועתהליכיםשיביאולסכנהממשיתכייחזורעלעצמוהמצבשבוהיהודים

לאייהנומהגדרהעצמיתאפקטיביתגםבמקוםשבוהםנהניםממנהכרגע.במיליםאחרות,הטיעוניםלמעןעקרוןהשבותכמתבססעלעקרוןההגדרההעצמיתיוכלואפואלחולגםלאחרשכוחםשלטיעוןהצדקהמתקןאושל״ההעדפההמתקנת״ייחלשו.ראינוכימצבזהנכוןלארקלגביישראל,שבהנדרשהמהפכהכדילהקיםמדינתלאוםלעםהיהודי,אלאאףבמדינותלאוםאתניותאואזרחיותהחפצותלשמראתאופייןהתרבותיבהיעדרשלבהיסטורי

מהפכנישכזה.43

סיכום:השלכותמרחיקותלכתלביטולעקרוןהשבותראוילהדגישכיהצדקהמתמשכתזושלחוקהשבותאכןמתבססתעלכךשהקולקטיבהרלבנטילהגדרהעצמיתבישראלאינורקהקולקטיבהישראליהרכיבים כאחד תדיר השבות חוק מצוין בכדי לא כולו. היהודי העם אלאאינו כלשעצמו השבות חוק זאת עם המדינה. של ב״יהודיותה״ החשוביםזכויותבישראלליהודישאינואזרחבה.הואמקנהלורקאתהזכות מקנהלבחורלחיותבישראלולקנותאתאזרחותה.ישראלהיאמדינהדמוקרטית,וכלדמוקרטיההיאבמובןחשוב״מדינתכלאזרחיה״ורקמדינתכלאזרחיה.ה״דמוס״הישראליהואאכןזהשלמכלולאזרחיה,יהודיםולאיהודיםכאחד.אולם,כפישראינו,יחסיםמתמשכיםביןמדינותלאוםאתניותלביןקהילותאין המודרניים. החיים של חשוב מאפיין הם שלהן התרבותיות התפוצהסתירהביןהעובדהכיישבישראל״אומהאזרחית״שלכללאזרחיישראללביןהעובדהכיחייםבהבניכמהעמיםאתנו־תרבותייםנפרדים,וכיהעםהיחיד

הנהנהבישראלמהגדרהעצמיתמדינתיתהואהעםהיהודי.כךאוכך,לשאלהאםנחוץלבטלאתחוקהשבותאואתההכרזהעלעקרוןנוסף:הממדהסמלי.ממדזהאינותלויבשאלהאם השבותישממדחשובהחוקנחוץכדילהצדיקאתמדיניותההעדפהליהודיםבהגירהלמדינתישראל.כפישנראהישלוהשלכותמרחיקותלכתעלהגישההכוללתלחוקהשבות.הדרישהכיישראלתבטלאתחוקהשבותאינהרק,אואפילובעיקר,ענייןשלדרישהלשינוישלמדיניותהגירהאושלהסדריהשבות.ראינוכיישראלהייתהיכולהלקייםמדיניותשל״פתיחותלעלייהיהודית״בלאחוקזהוכךאףעשתהבטרםנחקק.לכן,ייתכןכיביטולחוקהשבותלאיביאלשינויניכר

79עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

במדיניותההגירהשלישראללגבייהודים.44אולם,בשלהחשיבותהסמליתהעצומהשלהחוק,עצםביטולואואפילועצםההכרזההעקרוניתכיעקרוןהשבותמוגבלבזמןהםהיגדיםמשמעותייםביותר.משמעותםהיאכימדינתשבו מקום כיצירת העיקריים מתפקידיה אחד את רואה אינה כבר ישראליוכלוהיהודיםלבחורלחיותחייםיהודייםמלאים,שאיןבהםהצורך״להיותיהודיבביתוואזרחמדינתובצאתו״,ואשר״תרבותהמחדל״שלוהיאיהודיתועברית;מקוםשיהיהמקוםמקלטלכליהודיהנרדףבשליהדותו;מדינהשבהכליהודייכוללהיותבטוחכיישלוזכותלהיכנסאליהולחיותבהוכיהואאינואורחאלאבןבית.מדינתישראלרשאיתלהחליטכיזהרצונה.אםיהיהרובשיבחרלעשותזאת-כךיהיה.אולםאיניסבורהכיצעדכזהרצויאו

מתחייבמנורמותכלשהןשלשוויון,זכויותהאדםאומשפטהעמים.

]פרקזהלקוחמניירעמדהשישיםשנהלחוקהשבות:היסטוריה,אידאולוגיה,הצדקה,במסגרתמרכזמציל"הלמחשבהציונית,יהודית,ליברליתוהומניסטית[.

הערות Gans ;224-200 ,2006 גנז ראו השבות בעקרון התמיכה של עדכניות ניסוח לצורות .1עלייה נגד טיעונים .2003 ורובינשטיין יעקובסון גם ראו .2008a; 2008b; Carmi 2008לטיעון ופובליציסטיים. פוליטיים במסמכים רבות הופיעו השבות חוק ונגד יהודיתאקדמימתוחכםהמבקראתחוקהשבותואתטעמיאלההמצדיקיםאותומנקודתמבט

.Zreik 2008ראווכרמיגנזשלזוכמוליברליתבג״ץ95/6698קעדאןנ׳ממ״יפ״דנד)1(,258. .2

http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/ראולדמוקרטיההמכוןלהצעת1963;קלינגהופר .3Pages/BOOK_ 7060/Publications_Catalog_7060.aspx.למותרלצייןכיההתנגדותהערביתלחוקהשבות,וכןלהגדרתישראלמדינהיהודית,מתבטאתגםבעובדהשמסמכיהחזוןאינםכולליםאתעקרוןהשבות.החוקההדמוקרטיתשניסחעדאלה:המרכזהמשפטילזכויותהמיעוטבישראלכוללתסעיףהדןבאזרחותוהואנוקטלשוןניטרליתלחלוטיןאוטומטית אזרחות שלילת - בארץ שנולד להורה בארץ שנולד למי העדפה )אגבhttp://www. ראו השיבה( בזכות הכרה וכולל בארץ שנולדו מילדיהם ואף מ״עולים״

adalah.org/ heb/constitution.php.באתרהכנסתמובאיםדיוניועדתהחוקהבנושאיםאלהבכנסתהששעשרהובכנסתהשבעעשרה.הכנסתהשבעעשרהקיימהשבעהדיוניםבנושא:20.2.2007,6.3.2007,14.3.2007,7.5.2007,20.5.2007,30.6.2007,2.7.2007.רקע חומרי עשרה, השש הכנסת מן החוקה ועדת הצעות הונחו הוועדה שולחן על.http://www.knesset.gov.il/protocols/heb/protocol_search.aspxראואחרות.רבותוהצעות

למקורותהמדגישיםאתעקרוןהריבונותראוBrownlie 1963; Oppenheim 1992.לביקורות .4.Chan 1991; Henkin 1995ראוזוגישהעל

רותגביזון80

בעניין כלליים מוסריים שיקולים של והטעון המורכב בנושא לעסוק מבקשת אינני .5מדיניותהגירה.אנימתמקדתבהיבטיםהמיוחדיםשלהצדקתההעדפהבהגירתיהודיםלישראל.באופןכללייותר,אנידנהבמקרהשבוקהילהלאומיתמעניקההעדפהלמהגריםלהגדרה זכותו את מממש הוא שבו המקום היא ההגירה שמדינת לעם המשתייכים

עצמית.לדיוןשיטתיראוגנז1998,348-345,360-358.גנזמבחיןבבירורביןהטיעוןלהצדקת .6העלייההיהודיתבמטרהליצורבהמסהיהודיתקריטיתלביןהמשךההעדפהבהגירה

לישראל.ראובענייןזהGans 2008b.לסקירתההבחנהראוגםגביזון2003.עיקרי מאפיין אכן הוא השבות חוק אם אף כי מדגים זה עניין .20-19 ,2003 שם, .7שליהודיותהמדינה,הואאינוממצהאותה.להפך.יכולתהשלהמדינהלשמשהבסיסלמימושהזכותלהגדרהעצמיתשליהודים-המתבטאתבמאפייניחייהםשלהיהודים

במדינהובאופייההתרבותי-היאהיסודהמצדיקאתחוקהשבות. שם,30.כדילהצדיקאתמימושהזכותלהגדרהעצמיתמדינתית,כדילקבועמהיהתרבות .8הציבוריתהשלטתוכדילשלוטבהסדריהגירהוביטחוןישצורךברוב.אולםשיקוליםגודל יכוליםלהיותתקפיםגםבענייןהצורךשלקהילהמסוימתלשמורעל זה מסוגשיאפשרלהחייםמלאיםוהנחלהלדורותהבאים.הדברנכוןגםבהקשריםשבהםמדובר

בהגדרהעצמיתתת־מדינתית.גנזמרחיבטיעוניםאלה.ראוGans 2003, 135-141.כמוכןראוגנז2006. .9דבריהכנסת,ישיבהקס,יחתמוזתש״י)3.7.1950(,עמ׳2037-2035. .10

.Walzer 1983; Miller 2005למשלראו .11לדיוןבהעדפהעלבסיסזהראוגנז1998.לביקורתהמדגישהאתההבדליםביןאוכלוסיית .12

מדינהלביןמשפחהראוכרמי2003,68.ראואתההתייחסותלנושאזהבניירהעמדההעוסקבמדיניותהגירהלישראל,אבינרי .13

ואח׳2009.Gansלמשלראוהשבותלחוקכהצדקהמתקנתלהעדפהלהזדקקהאפשרותנגדטועןגנז .14

.2008b,124-111כשר2000,81-80. .15

כרמי2003,44.ראוגםגנז1995. .16זילברשץ2000,125הערה3. .17

.Gans (forthcoming)גםראו.Miller 2005למשלראו .18הערה27לפרשנותהוועדהלזכויותהאדםלסעיףזהמבהירהכיהכוונהאינהרקלאזרחים .19

אלאגםלאנשיםאחריםהחשיםזיקהממשיתלארץשבהמדובר,כגוןתושביקבע.עמימותזורלבנטיתלטיעוניהפלסטיניםבעדזכותהשיבה,מפנישאחתמטענותיהם .20היאכיהמקוםשבוהיובתיהםהוא״ארצם״עלפיהסעיף.אףאםנקבלטענהזו,הדבראינומבססכשלעצמוקביעהכיזכותהשיבהיכולהלהתבססעלהזכותלחופשהתנועה,מפנישהאמנותאוסרותרקשלילתכניסה״שרירותית״ולאברוראםסירובהשלישראל

לאשרכניסההואאכןשרירותי.בענייןזהראוזילברשץ)בהכנה(.יעקובסוןורובינשטיין2003,224. .21

ראוהאמנההבינלאומיתלזכויותאזרחיותומדיניות,סעיף26. .22נמצא האזרחות בעניין הבינלאומי הדין .72 ,2003 כרמי ;125-124 ,2000 זילברשץ .23

81עקרוןהשבות:הצגהוהצדקה

אזרחות. חוסר של מצב המצמצמות הוראות בו לכלול נטייה ויש התגבשות בתהליךיכולים במדינותשונות הנהוגים דיניהאזרחות בכךשעקרונות הבעיהבחלקהטמונהלהיותשוניםזהמזהוכךייתכןמצבשבותינוקשנולדאינוזוכהלאזרחותמשוםמדינה.כךלמשלתינוקשנולדבשטחמדינההמקנהאזרחותמכוחעקרוןהדםאךהוריואזרחימדינהשבההאזרחותמוקניתמכוחדיןהקרקע.האמנההאמריקניתלזכויותהאדםאכןמקנהזכותלאזרחותשמולהעומדתחובתהמדינותלהעניקאזרחותבתנאיםמסוימים)סעיף20לאמנה(.ישגםפרשנותלאמנהלזכויותהילדהמעניקהלילדיםזכותלאזרחותשמולהעומדתחובתהמדינותלהעניקהלהםבתנאיםמסוימים)בעיקראםאיןלהם

אזרחותאחרת(.נושאחשובזהחורגמתחוםעיוננוכאן.יעקובסוןורובינשטיין2003,224. .24

חשובלהדגישנושאזהעלרקעהעובדהכירביםציינובדיוניםבחוקהשבותשזכותו .25שלהיהודילעלותהיאזכותטבעית,הקודמתלמדינה,וכימימושההואמטרתהמדינהולאדברמהשהמדינהמעניקה.ניתןלהביןאתהחשיבותהרטוריתשלקביעותאלהמבחינתהנרטיבהציוניוהממלכתי-אולםמבחינהמשפטיתאיןהואמדוייק.לאהייתהליהודיםזכותמשפטיתלעלותארצהלפניחוקהשבות)המאבקלעלייהחופשיתהיהמאבקפוליטי,לאמשפטי(;ולאתהיהלהםזכותכזואםחוקהשבותישונהבנקודהזו.מיעוט הם הערבים אם בשאלה אעסוק לא עדאלה. חוקת למשל ראו אלה לטענות .26בנייר אינהמשפיעהעלהטיעון בה.השאלה ״מולדת״ רקמיעוט או בישראל ״ילידי״עמדהזה,והטענהלמעמדשלמיעוטילידימתבססתעלתפיסתההתיישבותהציונית

החדשהכביטויקולוניאלי.ראוגםגביזון)בהכנה(.שקיבלה בהחלטה לביטוי באה זו נורמה .239-224 ,2003 ורובינשטיין יעקובסון .27ועדת - ונציה״( )״ועדת משפט״ באמצעות ל״דמוקרטיה הוועדה 2001 באוקטוברמכירה הוועדה החלטת אירופה. מועצת ליד אדם זכויות לענייני מומחים משפטניםבמפורשבקשרביןקהילהאתנית־תרבותיתלביןמדינתהזיקה)kin state(שלהכתופעהשל בפרקטיקות כאן אעסוק לא האירופיות. הנורמות מבחינת רצויה ואף לגיטימיתמדינותרבותהמאשרותאתהלגיטימיותשלקשרמתמשךביןמדינותלאוםלביןהפזורה

שלהן,המתגוררתבמדינותאחרות.נזכירכיאנועוסקיםכאןרקבעקרוןההעדפהשלבניהלאום,וזהאכןמקובלבמדינות .28הסדריההעדפההקבועיםבישראלנרחביםיותרמאלההנוהגיםברובהמדינות רבות.

.Gans 2008b, Chap. 5ראוהאחרותבזמןהיפרדותה כימוסלמיםשברחולפקיסטן כךלמשלחוקתהודוקובעתבמפורש .29מהודולאיורשולחזורלהודו.ראוגםאתהיחסיםהמורכביםביןמקדוניםלביןאלבנים

במקדוניה,וביןאלבניםלביןסרביםבקוסובו.זוראו2008Zreik.ראוגםאתדבריושלעזמיבשארה לטיעוןאקדמימשכנעברוח .30http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/הארץמוסףעזמי״,״האזרחשביטאריעםבריאיון

.ShArt.jhtml?itemNo=234509andcontrassID=28ראולמשלכצנלסון1946,בעיקר35-33,42-36;שמעוני2001,329-326. .31

גביזון2003. .32פיינברג1967,20-19. .33

פיינברג1980,130. .34

רותגביזון82

יעקובסוןורובינשטיין2003,237. .35ליישם התחייבה ישראל כי הטוענים יש .1949 במאי ב־11 לאו״ם התקבלה ישראל .36בכך. זאת התנתה הכללית והעצרת באו״ם, כחברה התקבלה כאשר 194 החלטה אתהחלטה194,שהתקבלהבדצמבר1948,קובעת:Resolves that [The General Assembly]״ the refugees wishing to return to their homes and live at peace with their neighbours should be permitted to do so at the earliest practicable date, and that compensation should be paid for the property for those choosing not to return, and for loss of or damage to property which, under principles of international law or in equity, should be made good by the״Governments or authorities responsible.מנגד,ישפרשניםהחולקיםעלטענהזו.לגבי

המעמדוהמשמעותשלהחלטה194ראוזילברשץוגורן)בהכנה(..Zreik2008למשלראו .37

ראוזילברשץוגורן)בהכנה(. .38לאאתייחסכאןלטענהכידישישראלתכירבקיומהשלזכותשיבהלפליטיםהפלסטינים .39)ולצאצאיהם(,אךשפרטימימושהייקבעובמשאומתןביןהצדדיםכךשלאיהיהאיוםדמוגרפיעלהרובהיהודי.דילומרשלפיניתוחרגיל״זכות״משמעהכיעלהמדינהמוטלתפליטים קליטת בנושא לה הרצויה המדיניות מהי לקבוע רשאית כמובן ישראל חובה.פלסטיניםבתחומה.כךהיארשאיתלהכריזעלזכותשיבה,אבלהיאאינהחייבתלעשותזאת-מןהטעמיםשהבהרתילמעלהבהרחבה.מטעמיםהקשוריםבטבעשיחהזכויות

מומלץכימדינתישראללאתכירבזכותהשיבה.מדינתית תהיה יהודים של העצמית שההגדרה לכך הנמשכת ההצדקה .Morris 2009 .40הבחינות מן והעקיבים הבולטים ההבדלים ועל הסכסוך התמשכות על מתבססת

התרבותיתוהדתיתביןשתיהקהילות.ראוגםגנז2006.כשר)2000,85-82(מבססאמנםאתחוקהשבותעלהעדפהמתקנת,אולםסוברכי .41שלבההתהוותשלהמדינהעדייןלאתם.אולםאתהרעיוןלהגבילאתחוקהשבותהעלהלמשלחנוךמרמרי)מוסףהארץ,11.11.1994(.אפשרלומרכירעיוןזההואמאפייןבולט

של״פוסט־ציונות״שאינהבהכרחאנטי־ציונות.ראוגםברנט2009,52-45.כשר2000,85-82.כשראינואומרבמפורשכילאחרשיחלוףפרקהזמןשבוממומשת .42הזכותלהגדרהעצמיתתידרשהמדינהלהפוךבהכרחל״מדינתכלאזרחיה״,אולםהואקובעכיטיעוןההעדפההמתקנתכצידוקלהעדפהבהתאזרחותאינוחללאחרשבניהעםשזכותולהגדרהעצמיתמתממשתהםרובמכריעבמדינהואםרובשכזהיבטיחקיומה

כ״דמוקרטיהבמובןהחמורשלהמונח״.גנזבספרומתארהבחנהזובבירורראו2008bGans.בפרקהשניעוסקגנזבהצדקות .43ה״מתקנות״שלכינוןמדינתהלאום.בפרקהחמישיהואדןבהעדפותלהגירתיהודים

במונחיםכללייםיותרשלצדקחלוקתיבהגירהביןמדינותלאוםשונות.לאברורכיצדהיהמגיבביתהמשפטלביטולהחוקאךבדבבדלהמשךמדיניותההגירה .44

המתבססתעליו.

n

ירושלים: בירה של מדינה אחת, של שתיים, או שתי בירות לשתי מדינות?

לשמורעלירושליםיהודית

היתרוןמחלוקהחדשהשלשכונותהעיר

אלישעאפרת

כיום,יותרמבעבר,נמצאתירושליםבמרכזהסכסוךהישראלי-פלשתיני,כאשרשניעמים,היהודיםוהפלשתינים,רואיםבהאתבירתם.אצלהיהודיםירושליםהיאבירתמדינתישראלואילואצלהפלשתיניםהיאבירתפלשתין.עלאףמעמדההמדיני,הפוליטיוהדתיהמיוחד,נתונההעיר,בעתהאחרונה,בדילמהמתוך וזאת, המוניציפליים, בגבולותיה מחדש לחלוקתה האפשרות בדבר

השאיפהשלממשלתישראללהבטיחרוביהודיבעירולשמורעלביטחונו.והנה,בחודשדצמבר2009,קראושריהחוץשלהאיחודהאירופי,לראשונהמדינות, לשתי בירות שתי שתיקבענה כך ירושלים, לחלוקת רשמי, באופןחד־ פלשתינית בעצמאות יכירו גם היום שבבוא ורמזו ולפלשתין, לישראלצדדית.זמןקצרלאחרמכן,הםהתעשתוופרסמוהחלטההקובעתכיירושליםצריכהלהיותבירתןשלשתימדינות.מאחרשמעולםלאהכירהאיחודהאירופיבסיפוחמזרחירושליםלישראל,וכדילהשיגשלוםאמיתיבאזוריש,לדעת

פרופ׳אלישעאפרת,גאוגרףומתכנן,הואחתןפרסישראלבגאוגרפיהלשנתתשס״ז.ספרושתימדינותלשניעמים-גיאוגרפיהפוליטיתשלשכנותכפויה,עומדלהופיעבקרוב.

אלישעאפרת84

המדינות, שתי של כבירתן ירושלים מעמד את לפתור דרך למצוא מנהיגיו,מתוךהסכםביןישראללרשותהפלשתינית.

כאשרקמיםעורריןעלמעמדהשלירושליםכעירהבירההנצחיתשלהעםהיהודיבמדינתישראל,מןהראוילבחוןשובאתמעמדההאזוריואתמבנה

הדמוגרפי,לאחר63שנותתפקודהכעירשאוחדהלהיחדיו.

גבולותחדשיםאחריששתהימים

לאחרמלחמתששתהימים,פרצהירושליםאתגבולותיהההיסטורייםוהגאוגרפייםוהמזרחי. שניחלקיה,המערבי איחוד לכתעם שינוימרחיק ועברה הטבעייםקילומטרים ו־6 העיר במערב רבועים קילומטרים 37.5 של מוניציפלי משטחרבועיםבמזרחה,שבוהשתרעהביןהשנים1966-1948,גדלההעירמאודלאחרכ־70 לירושלים ישראל סיפחה ,1967 ביוני שיעור. לאין הורחבו שגבולותיהקילומטריםרבועיםמשטחיהגדההמערבית,כוללהעירהעתיקה,וכן28עיירותפני108 והשתרעהעל נחשבולחלקמהעיר, לא וכפריםפלשתינייםשמעולםשתחום כך מערב, כלפי גבולותיה הורחבו ,1993 בשנת רבועים. קילומטריםהשיפוטשלהעירמשתרעכיוםעל126.4קילומטריםרבועים,ובהםשכונותיהודיותשנבנוסביבההמשתרעותעלפניכ־21קילומטריםרבועים.והנה,בתוךגבולותיההמוניציפלייםהמורחביםשלירושליםמצאואתעצמםשניעמיםשכניםבעליאינטרסיםמדינייםופוליטייםשוניםהאמוריםלקייםחייםמשותפים,ביןאםמתוךרצוןוביןאםבכפייה,מכורחהמציאותהחדשהשנתהוותה,ויצרובעיהבעלתמשמעותמדיניתעולמיתאשרגורמתלמנהיגיםממדינותרבותבמרחב

המזרחהתיכוניואףבמדינותהמערבלהתערבבמעמדה,בהווהובעתיד.לה אוחדה שירושלים בעת שנקבעו החדשים, העיר שגבולות בכך, להכיר ישיחדיו,ושנתחמועלידישלטונותהצבאדאז,היואמוריםלתתמענהלצרכיםהעיקרייםשלישראלופחותלאלהשלהפלשתינים.הםנועדולספחלירושליםולישראלשטח,רבככלהאפשר,מסביבלעירתוךהכללתאוכלוסייהפלשתיניתקטנהככלהאפשרכדילהסיראתהאיוםהביטחוניעלבירתישראל,שהיהקייםלפנימלחמתששתהימים.קוהגבולהמוניציפליהחדששנקבעגםנועדלתתביטחוןאסטרטגילמדינתישראלבכך,שנתחםעלראשיההריםוהגבעותשמסביבלירושלים.שיקוליםאלהלקביעתגבולהשלהעירהיובעיקרמדיניים,דמוגרפייםוביטחוניים.כאשרהחלההעירלתפקדבמסגרתגבולותיההחדשיםנקשרולה,

85ירושלים:בירהשלמדינהאחת,שלשתיים,אושתיבירותלשתימדינות?

עםהזמן,תיאוריםכ״העירשחוברהלהיחדיו״,״בירתישראלהנצחית״,״עירנצחנצחים״ועוד,מונחיםשבמקורםהתייחסובאופןמיוחדלמשמעותההיסטורית־

לאומיתשניתנולמקומותהקדושיםשבקרבה,לכותלהמערביולרובעהיהודי,אךבוודאילאלשכונותולכפריםהפלשתינייםשנכללובתוכהובסביבותיה.

יהודיות שכונות של בשורה ירושלים את להקיף אז השכילה גם ישראלהיאהקימהאתהשכונותהצפוניותהסוגרותאתהמרחבשביןהר חדשות.נוה־יעקב,פסגת־זאב, ואתשורתהשכונותההיקפיות הצופיםלמערבהעיררמות־אלון,תלפיות־מזרח,הר־חומהוגילה.היאעיבתהאתסביבותירושליםביישוביםעירונייםגדוליםיחסיתכגבעת־זאב,מעלה־אדומיםוביתר־עילית,אךאתליבתהעירהעתיקה,למעטהרובעהיהודי,משום־מההזניחה.מאחרעמותות אליה חדרו העתיקה, העיר על דילגה הממשלתית הבנייה שיוזמתיהודיותפרטיות,שבאמצעיםדליםרכשומעטקרקעותובתים,התיישבובהם,

ויצרומאחזיםאורבנייםנקודתייםבמרקםרגישזה.

פריפריהיהודיתופריפריהפלשתינית

והנה,בירושליםהמאוחדתכבירתהשלמדינתישראלהתרחשו,במרוצתהשנים,יחסיהגומליןהשבריריים תמורותדמוגרפיותמפליגותהעלולותלהשפיעעלהקיימיםבהביןיהודיםלפלשתינים.טרםאיחודהעירמנתהאוכלוסייתירושליםבשניחלקיההנפרדיםכ־267,800,נפשובסוףשנת1972,כעירמאוחדת,מנתהכ־747,600נפש.מאזמלחמתששתימיםגדלההאוכלוסייההכלליתבירושליםב־179אחוזים.האוכלוסייההיהודיתגדלהמ־197,000ל־475,100,עדלסוףשנת2006,והאוכלוסייההפלשתינית-מ־68,000ל־263,400נפש,אךבעודהגידולבאוכלוסייההיהודיתהיה141אחוזים,האוכלוסייההפלשתיניתגדלהב־287אחוזים.בסוףשנת2006,היווהיהודיםבעיר64.3%מכללאוכלוסייתהעיר,35.7% היוותה הפלשתינית האוכלוסייה ואילו האיחוד, ביום 73.3% לעומתביוםהאיחוד.מכאן,ששיעורהאוכלוסייה מאוכלוסייתהעיר,לעומתכ־26%היהודיתבעיראינויציב,ומאז1967ניכרתמגמהשלירידהמשמעותיתברובהיהודי.בשנת2020,אףצפויהרובהיהודיבעירלרדתל־56%,ובשנת2030,מסתבר, לערבים. יהודים בין שוויון בה להיווצר צפוי אף דמוגרפים, לדעתשהניסיוןלשמורעלרוביהודימוצקבירושלים,הןעלידיבנייתשכונותיהודיותחדשות,שבהןמתגורריםכ־40%מתושביההיהודיםשלהעיר,והןעלידיהרחבת

אלישעאפרת86

הגבולותהעירוניים,לאצלחמולהגידולהמהירשלהאוכלוסייההפלשתינית.כתוצאהמתיחומהשלירושליםהמאוחדתבגבולמוניציפליחדשנתהוו,במרוצתוהשנייה יהודית האחת במהותן, השונות לעיר פריפריות שתי גם השנים,היהודית הפריפריה שונה. ומבני יישובי מערך מהן אחת שלכל פלשתינית,ביןהעירלמעלה־אדומים ונשענתעלציראורך וצר, היאבעלתמבנהאורכיבמזרח,וכןעםציראורךנוסף,צפוניוצפוני־מערבי,הנמשךלעברפסגות,גבעון־

החדשהופסגת־זאב.לעומתזאת,שונההפריפריההפלשתיניתשממזרחלגבולהמוניציפלישלירושליםבמערךהיישוביוהמבנישלה,והיאמורכבתמרצףשלוברוחבממוצעשלכ־5קילומטרים, כפריםבציראורךשלכ־15קילומטריםהמעובהבאוכלוסייהכפריתופרווריתצפופה,הגובלתבסמיכותלגבולהמוניציפליהמזרחישלהעיר.חלקאחרשלהפריפריההפלשתיניתסוגרעלירושליםברצף

נוסףשלכפריםמצפון,עדלגבולותיההדרומייםשלרמאללה.כדילהבטיחרוביהודימתמשךבירושליםהמאוחדתהועלומדיפעםתכניותלצירופןשלהתנחלויותעירוניותאלהעיר.מתוךכ־70הקילומטריםהרבועיםשצורפולעירבשנת1967,כ־30הםאדמותמדינהשהופקעומידיפלשתיניםאושנרכשומהם,וכתוצאהמכךנוצרוסביבירושליםרצפיםקרקעייםבחזקהאובבעלותיהודית,שבהםנבנויישוביםיהודיים.ברצףקרקעיזהנכלליםמעלה־

גבעת־זאב בית־חורון, במזרח, - אדומים במישור התעשייה ואזור אדומיםבדרום־מערב. - וביתר־עילית אפרתה עציון, וגוש בצפון, - וגבעון־החדשההנמצאים אך ירושלים, של המטרופוליני כמרחב המוגדרים אלה, במקומותמעברלקוהירוק,מתגורריםמעלל־100,000יהודים.במעלה־אדומים,למשל,התגוררובסוףשנת2006כ־31,750נפש,בביתר־עיליתכ־29,120נפש,בגושנפש, כ־7,700 באפרתה נפש, 10,800 - בגבעת־זאב נפש, כ־12,100 עציוןובשטחיהמועצההאזוריתבנימיןהסמוכהלירושלים-כ־18,500נפש.אולםספקרבהואאםיישוביהפריפריההיהודיתשלירושליםיוכלובעתידלשפראתהמאזןהדמוגרפיהיהודי-פלשתיניבעיר,כאשרבפריפריהזומשובציםכפרים

פלשתינייםשאוכלוסייתםהכוללתהיאלפחותכפלייםבגודלהמזוהיהודית.

סכנתאובדןרוביהודי

לבדמןהתכניותהשונותהקיימותלשמראתהרובהיהודיהמצטמקבירושליםוהכוונותשלישראללספחאלהעירשטחיםנוספיםלצורכיבנייתמגורים,

87ירושלים:בירהשלמדינהאחת,שלשתיים,אושתיבירותלשתימדינות?

ביותר רב,אחדהשינוייםהמשמעותיים זמן מזה ובסביבתה, בעיר מתחוללבין ההפרדה גדר בניית ב־1967. מאזשאוחדה והביטחוני, הדמוגרפי במובןחומת הקמת וכן הפלשתינית, האוכלוסייה מן לחלק היהודית האוכלוסייהביטחוןבאצטלהשל״עוטףירושלים״כמעטוהושלמו,והןמסמנותאתגבולההצפוני,המזרחיוהדרומישלירושליםבבטוןובתיל,גבולשאינומוסכםעלהפלשתיניםולאעלידיאומותהעולם.כךהולךומסתמןלוקוגבולעירוניבלתימוסכם,הקובעאתהגבולהמוניציפליהעתידיביןהאוכלוסייההיהודיתבתוך ברובו העובר ממזרח, הפלשתינית מהאוכלוסייה חלק ובין ממערבשכונותפלשתיניותכאשרהואקורעאתשטחיהמגוריםבשכונותאלה,מנתקאתירושליםהמזרחיתמסביבתההטבעית,משאירבצדהאחרעשרותאלפיפלשתיניםבעליזכותשלתושבותקבעבירושלים,מנתקמשפחותממקורותפרנסתן,אומבתיהספרשלילדיהן,אומבתיהחוליםלשירותיהםהםנזקקים,ומנסהלהנציחאתהתפיסההישראליתלגביירושליםיהודית,מאוחדת,קדושהוגםכבירתישראל.זהוהשינויהדרמטיביותרהמשפיע,כיום,עלמרקםחייהםשלאלפיתושביםפלשתיניםהמתגורריםבעירומחוצהלה.כוונתהממשלהגבול של מחדש התוויה בעצם הייתה חומותיה על ההפרדה גדר בבנייתירושלים,שעלפיויוצאומתחומהשכונותהקצההפלשתיניותהכוללותכ־55אלףמתושביההפלשתינים,במגמהלשפראתהמאזןהדמוגרפיהנוטהבאופן

מובהקלטובתםולצמצםאתסכנתאיבודהרובהיהודיבעירבעתיד.

איךרואיםהפלשתיניםוהעולםאתמזרחירושלים

ירושלים לתושבי הנחשבים פלשתינים כ־200,000 על מצור מעין הטלתוניתוקם,במידהזואואחרת,מהמרחבהטבעישלהם,אינהיכולהלהימשךללאתסיסהמתמדתשלהתושביםהמנותקים.קשהלתארמצבשבוהאוכלוסייהלאוכלוסייה להיחשב וממשיכה כזה למצב מתרגלת בירושלים הפלשתיניתעירוניתירושלמיתלכלדבר.פגיעהבקשריםהמשפחתייםשלרבבותתושביםעםיקיריהםובזיקותיהםלמוקדידתתמשיךלהתסיסאתהאוכלוסייההפלשתיניתבירושלים.בכלקטעמעשרותהקילומטריםהמפותליםשלתוואיגדרההפרדהחצרות בתוך עוברות החומות מוזרות. תופעות מתגלות לירושלים שמסביבובתים,חוסמותדרכיגישה,יוצרותמובלעותנצורות,פוגעותבשירותיםחיונייםבצפון בקלנדיה טרמינלים שני בניית וחברתית. כלכלית תשתית והורסות

אלישעאפרת88

ולידקבררחלבדרוםהושלמהזהמכבר,והפלשתיניםעובריםבהםבשעריםחשמליים,נתוניםלפיקוחמתאשלמצלמותנסתרותוגלויותושומעיםהוראותופקודותברמקוליםרבי־עוצמה.עודהרבהמעברים,מביתר־עיליתשבדרוםעדביתוניאבצפון,פועליםכמחסומיםרגילים.איןכמעטמבקרבתוואיהחומותוהגדרותסביבירושלים,שלאמשתאהנוכחאחדהמבצעיםהגדוליםשעשתה

מדינתישראלאי־פעם,הנראהכאיבודעשתונות.

ספקרבאםירושליםהמאוחדתנתפסתכעירבירהמוסכמתומקובלתעלאחתהראוי מן הפלשתינית. שכן כל לא בקרבה, המתגוררות האוכלוסיות משתיהמזרחית. לירושלים האופייניות הקיימות העירוניות התופעות את לבחוןבעיני המזרחית, ירושלים מהווה זה אזור על הוחל הישראלי שהחוק מאזישראל,חלקאינטגרלישלבירתישראל,אךלאכךהדברבעיניהפלשתיניםבלתי חלק הוא המזרחית ירושלים את המהווה השטח שכן כולו, והעולםנפרדמןהמרחבהפלשתיניבגדההמערבית,הנמצאתחתכיבושצבאי.ירושליםהמזרחיתהיאהאזורשבומתגורריםפלשתיניםשהםתושביירושלים.אלהמוניםכ־263,400נפשומהוויםכיוםכ־35%מכללאוכלוסייתהעיר.כפריםבית־ סילואן, ג׳בל־מוכאבר,ראס־אל־עמוד, כצור־בהר, ושכונותפלשתיניות

ירושלים, של משכונותיה שכונות למעשה, כיום, הם ועוד, שועפט חנינא,וגובלותבשכונותהירושלמיותהיהודיותהחדשות:גילה,הר־חומה,תלפיות־מזרח,רמות־אלון,רמת־אשכול,גבעת־שפירא,פסגת־זאבונוה־יעקב,שנבנו

לרובעלאדמותשהופקעומהכפריםהפלשתיניים.

מזרחירושלים-גשרכלכליביןישראללרשותהפלשתינית

לבסס מתמיד במאמץ מתאפיינת ירושלים במזרח הפלשתינית הפעילותהארגונים של פעילותם היקף הרחבת בעיר. שלה התשתית את ולהרחיבלכך נוסף חשוב. לאומי סמל בבחינת היא בעיר הפלשתיניים והמוסדותזו בנייה ובסביבותיה. ירושלים בתוך חוקית ובלתי חוקית בנייה קיימתבאהלענותעלצרכיהשלהאוכלוסייההגדלהבתוספתיחידותדיור.מאחרשהפלשתיניםבמזרחירושליםהםתושביהעיראךלאאזרחיהמדינה,איןהםמורשיםלרכושנכסיםבשלישמאדמותיהם,שהופקעומידיהםלהקמתשכונותוהתנחלויותיהודיות.בשנותה־90,נבנושכונותפלשתיניותסביב

89ירושלים:בירהשלמדינהאחת,שלשתיים,אושתיבירותלשתימדינות?

ירושליםבמסווהשלמדיניותה״צומוד״,שמשמעהאחיזהאיתנהבקרקע,החשש ובשל היהודיות להתנחלויות כתגובה במיוחד אש״ף, של בעידודומזו כפולה כמעט הפלשתיניות בשכונות הדיור צפיפות קרקע. מהפקעותמטרים 11.9 לעומת לנפש, רבועים מטרים 23.8 היהודיות: שבשכונותרבועיםלנפש.חיזוקאחיזתהרשותהפלשתיניתבמוסדותהווקףמצייןאתירושלים.הרשות ווקףסביב ונכסי האינטרסשלהלהשתלטעלקרקעותהפלשתיניתמעודדתבנייהפרטיתבאזורצפון־מזרחירושליםמחוץלגבולהמוניציפלי,כדילחסוםאתמאמציהשלישראללבנותהרחבותביישובים

אדם,מכמש,גבע־בנימיןופסגות.גםכיום,ירושליםהמזרחיתופרווריהמהוויםאתהליבההאורבניתשלתושביבגדה ביותר הגדולה ובפרווריםמרוכזתהאוכלוסייה ירושלים במזרח הגדה.בנקאות, מסחר, שירותי כמו רבות, כלכליות פעילויות בה ויש המערביתתיירות,דתורפואה.מזרחירושליםמהווהגםמרכזתיווךוגישורביןכלכלתגם בירה, עיר ירושלים היות ובתוקף הפלשתינית, הרשות לכלכלת ישראלירושלים ישראל.במזרח יחסיםעםמדינת לקיים עםהעולםהערביהמוכןהתפתחוקבוצותשליזמיםשבאמצעותהיותםגוףתיווךכלכליצברומעמדחומריופוליטי.במשך43השניםהאחרונות,מדיניותממשלותישראלהייתהלהחלישאתזיקתםשלהפלשתיניםבמרחבהסובבאלירושליםוכןגםאתזיקתהפלשתיניםמיהודהושומרון.למדיניותזוהייתההצלחהמסוימת,אךמחירההגבוההיההוצאתתפקודיםמסחרייםומגווןשלשירותיםאלהפריפריההסגרים ובית־לחם. אל־עיזריה רמאללה, לא־רם, בעיקר לעיר, הסמוכההתכופיםשהוטלועלהפלשתיניםבגדהמנעומהםכניסהחופשיתלעיר,ובכךנפגעומערכותתעסוקהרבות.לעומתזאת,לפלשתיניםבמזרחירושליםישיתרוןתעסוקתיגדולבנושאםתעודתזהותכחולההמאפשרתלהםלעבודבכלחלקיהעירואףמחוצהלה.הפלשתיניםבמזרחירושליםהשתלבוהיטבבכמהענפימלאכהותעשייהבעיר,בתיקונירכב,בנגרות,בהכנתתריסיאלומיניום

ובמסגרותבניין,וכןבמלאכותשירותבבתימלוןובמוסדותציבור.

כמעטאיןעסקיםיהודייםבמזרחירושלים

איחוד אין ירושלים, מזרח כולל מאוחדת, כעיר הוכרזה שירושלים אף עלהאוכלוסיות, שתי שבין והיום־יומיים ההדדיים הגומלין ביחסי מתבטא זה

אלישעאפרת90

היהודיתוהפלשתינית.למשל,איןעסקיםיהודייםחודריםאלמזרחירושלים,מלבדאלהרובעהיהודי,ואיןעסקיםערבייםחודריםאלמערבהעיר;פועליםערבייםממזרחהעירעובדיםאצליהודיםבמערבהעיר,אךאיןיהודיםעובדיםבמזרח ערבית ציבורית, תחבורה מערכות שתי פועלות בעיר ערבים; אצלהעירויהודיתבמערבה;שירותיםנפרדיםלבריאות,עזרהראשונהומרפאותאוטובוסים תחנת במערבה; וליהודים העיר במזרח לערבים בעיר, פועליםהמרכזית האוטובוסים תחנת ואילו שכם, מולשער נמצאת ערבית מרכזיתהיהודיתנמצאתברוממה,ואיןביניהןקשר;בתיהקפה,בתיהקולנועומקומותבמזרח רק מופיעה ערבית עיתונות וליהודים; לערבים נפרדים הם הבידורהעיר,ועיתונותעבריתבמערבה;מערכותהחינוךשלשתיהאוכלוסיותנפרדותלחלוטין,לאכלשכןשירותיהדתוהרווחה.דומה,שמבחינהתפקודיתעדייןקיימותשתיעריםנפרדותבירושלים,השייכותלשניעמים,לשתידתות,לשתיתרבויות-וקיימיםבהןשניסוגיםשלאורחחיים,שאיןביניהםהרבהמןהמשותף.התברר,שאיחודפיזימכוחכיבושלאמביאבהכרחלאיחודתפקודי,וכלמהשנעשהבזמנומכוחהרצוןשלהשלטוןהישראליאינומשפיעעלרצונו

ועלשאיפותיושלהצדהשני.מן העיר, של מחדש בחלוקה הצורך בדבר הקיימות השונות הדעות לאורהראוילבחוןהאםיכולהירושליםלשמשעירבירהלשתימדינותכאשרכלעםרואהאותהכבירתמדינתו.ירושלים,העירשאוחדהאחרימלחמתששתהימים,נתבעתעלידיהפלשתינים,לפחותחלקההמזרחי,כדילשמשכבירהלמדינההפלשתיניתהעתידה.המאבקהמדיניעלירושליםנמשךכלהעת,כיאיןהרשותהפלשתיניתמשלימהעםעובדתריבונותהשלישראלעלהעירכולה.יתרעלכן,קייםמאבקמיוחדעלהשליטהבעירהעתיקה,ובייחודעל

הרהבית,וכןגםעלחופששלטוניבשכונותיההמזרחיותשלהעיר.וכאןעולההשאלה:האםקיימתאפשרותשלהחלתריבונותשלשתימדינותרשות הקמת באמצעות זאת ליישם ניתן תאורטית אחת? בירה עיר עלמשותפתאוקונדומיניום,כאשרלשתירשויותמדיניותישריבונותעלהעיר,משותפת ריבונות החלת היא נוספת אפשרות ביניהן. מסומן גבול ללא אךבעירלאמחולקתהמבוססתעלכלכלהמשותפתשלשתימדינותעםגישהחופשיתלכלהמקומותותוךיצירתחלוקהאופקיתבכלהאמורלענייניחברהוכלכלה,אךלאחלוקהאנכיתטריטוריאלית,תוךאבחנהביןמתןזכויותאזרח

לתושביםלביןזכויותלמגורים.

91ירושלים:בירהשלמדינהאחת,שלשתיים,אושתיבירותלשתימדינות?

ריבונותמשותפתשלשתימדינותבעיראחת-דוגמאותמןהעולם

מהניתןללמודממצביריבונותמשותפתשלשתימדינותבעיראחת,באותםמקריםמועטיםשבהםדברזהנעשה?בצפון־מערבהודונמצאתהעירצ׳נדיגאר,ששטחהוגודלאוכלוסייתהדומיםלאלהשלירושלים,ואשרמאז1966משמשתכעירבירהמשותפתלשתיהמדינות,פנג׳אבוהריאנה.בהברידיםהחדשים,קבוצתאנגליה של משותף שלטון קיים היה השקט, האוקיאנוס בדרום־מערב אייםוצרפתמאז1906עד1780,עתשאייםאלהזכולעצמאותכרפובליקתואנאטו.המדינההקטנהאנדורהבמערבאירופההייתהנסיכותבריבונותןהמשותפתשלצרפתוספרדבמשך715שנה,בין1278ל־1993,ומאז1984מנוהלתעלידימועצהמקומיתעצמאית.במקריםאחריםריבונותמשותפתלאצלחהלאורךגורם של במעורבותו צורך היה השותפות קיום לשם כאשר ובייחוד ימים,חיצוני.העירדנציג,כיוםגדנסקשבפולין,עברהבעתחלוקתההשלישיתשלפוליןב־1795לידיפרוסיה.בהתאםלחוזהורסאינותקהאחרימלחמתהעולםהראשונהמגרמניהוהפכהלעירחופשיתתחתחסותחברהלאומיםומאוחדתמבחינתמכסעםפולין.מאזועדלכיבושהעלידיהגרמניםבמלחמתהעולםהשנייה,במשך20שנה,היובהחיכוכיםבלתיפוסקיםביןמועצתהעםהגרמניתהמקומיתלביןהשלטונותהפולניים.בראשיתהמאהה־20,החליטוהמעצמותהגדולותעלפירוזהשלהעירטנג׳ירשבחוףהצפוני־מערבישלצפוןאפריקה.ריבונותןשלאנגליה,צרפת,ספרד בינלאומיבחסות אזור ב־1932,הוקםבהואחרגםאיטליה.לכלאחתמןהמדינותהשותפותהיהביתמשפטומערכתחוקיםמשלה.במלחמתהעולםהשנייה,נכבשהטנג׳ירעלידיספרד,ב־1945חודשבההשלטוןהבינלאומילזמןקצר,אךעםמתןעצמאותלמרוקו,ב־1957,

נמסרהטנג׳ירלידיה,ובכךפסקההריבונותהמשותפתעלהעיר.מןהדוגמאותשלעילעולה,כילאנמצאמודלאופטימלילריבונותןשלשתישפתרון ללמוד, ניתן בעולם הידועים המקרים וממעט אחת, בעיר מדינותכזההואמסובךושברירי.דומהשבירושלים,עםכלהתסבוכתבמרקםהפיזיוהדמוגרפישלה,איןמקוםלפתרוןכזה.איןהרשותהפלשתיניתמשלימהעםלא לעולם וישראל כולה, העיר על ישראל של המוחלטת ריבונותה עובדתתסכיםשהפלשתיניםיקבלועירבירהבירושלים,ואףלאעירבירהמשותפת.גםאםיקימולהםבשוליההמזרחייםשלירושליםעירדמוית־בירה,ספקרבאםיוכלוהפלשתיניםלשלוטממנהולתפקדמשםכעירבירהשלטריטוריה

כהבעייתיתשסועה.

אלישעאפרת92

לגרועשמונהשכונותפלשתיניותכדילבססרוביהודי

ואנשי פוליטיקאים בקרב הנשמעות ונשנות ההולכות ההצהרות אף עלציבורבישראלבדבראיחודהושלמותהשלירושליםלדורי־דורות,מתגבשתוהולכתלהגםהאפשרותשלחלוקתירושליםמחדש,וזאת,מאחרשהאיחודהמוניציפליביןמערבלמזרחשנעשהבשנת1967,אחרימלחמתששתהימים,לאיצר,בסופושלדבר,עירמלוכדתומגובשת.הנימוקהעיקריהעולהבדברהצורךבחלוקהמחדשנובעבעיקרמןהמאזןהדמוגרפיהרעוע.אמנם,השיעורהיחסיבאחוזיםביןהיהודיםלפלשתיניםעדייןנוטהלטובתהיהודים)64.3לעומת35.7(,אךהמבטלקראתהעתידמדאיגלמדימשוםשתחול,כאמורמכריזים אחד מצד אמנם, בעיר. היהודי הרוב של ניכרת הצטמצמות לעיל,פוליטיקאיםואנשיציבורש״ירושליםהמאוחדתלאתחולק״,אךבטרמינולוגיההחדשההםגםמכריזים״ירושליםיהודית,גדולהוחזקה״.מינוחזהמשתלבהיטבבתפיסההדמוגרפיתהחדשה,הגורסתשיהיהצורךלתחוםמחדשאתמדינת של הריבוני השטח ומתחומי העיר מתחומי ולנתק ירושלים גבולות

ישראלשכונותואזוריםשבהםחיים,כיום,עשרותאלפיפלשתינים.ואםבחלוקתהעירמחדשמדובר,הריהאפשרותהסבירהמבחינתישראלהיאלגרועמתחומיהעירלפחותשמונהשכונותפלשתיניות,שבהןמתגורריםכ־120אלףערבים,להעביראותןלמדינההפלשתיניתהעתידה,ובכךלבססאתהרובהיהודיבתחומיהעירהחדשיםעלכ־80%יהודיםמול20%פלשתינים.במקביללכך,מבקשתישראללספחלירושליםאזוריםושכונותיהודיותהנמצאות,כיום,מחוץלתחוםשיפוטהעירומעברלגבולהמוניציפלי,כמעלה־אדומיםממזרח,גבעת־זאבמצפוןוחלקמגושעציוןמדרום,ובכךלהשיבלהשטחיםשיאבדולה

כתוצאהמגריעתהשכונותהפלשתיניותואףלחזקאתהרובהיהודיבעיר.סקרידעתהקהלשנעשובזמןהאחרוןלגביהתייחסותהציבורלאפשרותשלחלוקהמחדששלהעירמלמדים,ש־63%מהיהודיםבישראלמוכניםלוויתוריםבירושליםבמסגרתשלוםאמתעםהפלשתינים,מתוכםכ־54%מוכניםלוותרעלהשכונותהפלשתיניותבמזרחהעיראבללאעלהעירהעתיקה,לאעלהרובעבירושלים. ויתור לשום מוכנים אינם הכותלהמערבי.36% על ולא היהודימסורתייםוחילוניםנוטיםהרבהיותרלהסכיםלוויתוריםבירושלים,לעומתאלההמזהיםעצמםכדתייםוחרדים.הנכונותלוותרעלשכונותפלשתיניותבירושליםנובעתמכך,שחשובלעםישראלשבירושלים,בירתמדינתו,יהיה

רוביהודיגדול.

93ירושלים:בירהשלמדינהאחת,שלשתיים,אושתיבירותלשתימדינות?

מולביקורתציבוריתופוליטית

הרווחשעשויאולילצמוחלישראלמהחלוקההמחודשתשלהעירהואהשיפורבמאזןהדמוגרפיביןיהודיםלערבים,אבלבטורההפסדיםתופיעהביקורתשל העיקרון משבירת כתוצאה להתעורר שעשויה והפוליטית הציבוריתירושליםשלמהומאוחדת.בצה״ללאיהיומאושריםמתכניתהחלוקהמחדששלהעיר,כימדוברבסיכוןביטחונימשמעותילתושביירושליםהיהודים.העירהיאכיוםפסיפסארוגושזורשלשכונותיהודיותופלשתיניות.חלוקההעוינות למעגל לצרף עשויה וגדרות חומות עם גבולות והתוויית מחדשעשרותאלפיפלשתיניםשלאייכללובתחומיהעיר,שכיוםנהניםמהטבותמשופרת פרנסה בריאות, ביטוח לאומי, ביטוח דמי כמו שונות, חומריותמסוכנת גם המחודשת החלוקה העיר. למערב מזרח בין חופשית וניידותמכיווןשהגבולותשייקבעוביןשתיהאוכלוסיותלאיהיובניהגנה,וגםמכיווןשישראלתשמוטמידיהבמצבזהאתהחופשהבלתימוגבלשלהבכלהקשורהיהודיות. לשכונות שסמוכות שכונות בתוך פיגועים של מסכל למודיעיןחד־צדדית, כפויה, חלוקה העיר: חלוקת באופי כנראה, תלוי, יהיה הרבהחלקי שני בין חופשי מעבר ומכשולים,שתמנע חומות עם גדרות עתירתהעיר,עלולהלעוררהתנגדותרחבה.לעומתזאת,חלוקהבהסכםהשומרתעלתנועהחופשיתשלסחורותואנשיםביןשניחלקיהעיר,כאשרבמקבילהזיקותבתחומיםהאורבניים מנגנוניתיאוםשתפקידםלשמראת פועליםוהמוניציפלייםביןהאזוריםשהופרדו,עשויהלעוררפחותהתנגדות.אמנם,תכניתהחלוקהמחדששלהעירנראיתבעתידהקרובכמשימהבלתיאפשרית,ואפילומישתומךבהבאופןעקרוניימצאבהמגרעותרבות,אךלאיהיה

מנוסמכך,בבואהיום.היהודים הוא,שגם ירושלים של בחלוקתהמחדש הטמון העיקרי הקושיוגםהפלשתיניםמייחסיםקדושהלעירהבירהשלהם,בעודשברובמדינותהעולםנושאקדושתהשלעירמופרדמןהנושאהמדיני.אנשיהשלטוןמקרבוחילונים, פוליטיקאים גם אם כי דת, וכוהני רבנים רק ולא העמים, שנירואיםבירושליםלארקאתבירתםהנצחית,אלאמייחסיםקדושהלסמליה.קשהלהביןכיצדבעידןהמודרני,שניעמיםמוכניםלהרוגולהיהרגלמעןסמליםדתיים-כאשרהקדושהוסמליהמונעיםכלסיכוילהשגתהסדר

בירושלים.

אלישעאפרת94

קרבמאסףלגביהריבונותבעיר

מהבעצםרוצהישראלשיקרהבירושלים?האםהיארוצהלספחאתחלקיההכבושיםולשלםאתהמחירהפוליטיוהדמוגרפיהכבדשלצעדזה,אושהיאמתכוונתלהקצותלפלשתיניםוליהודיםאתהמרחביםהאורבנייםאשריאהממדינת נפרד בלתי חלק תהיה הכבושים, חלקיה על ירושלים, האם להם?ישראללנצחנצחים,וכלתושביה-גםאלהשהצביעובעדהחמאסבבחירותייהנומכל כךבעתיד- יצביעו וגם הדמוקרטיותלרשותהפלשתיניתבעברהזכויותהשמורותלכללאזרחיהעיר,אושישראלתיפרדמןהחלקיםהכבושים

שלהעירותעבירםלידיהפלשתינים?דומה,שמדינתישראלמנהלתמעיןקרבמאסףבכלהאמורלגביריבונותהבעירברורשהעיר ולרבים הוכרע, כבר ירושליםבעצם לומר,שעתידהשל ניתן זו.תחולקבצורהזואואחרתובמועדשטרםנקבע,למרותמאמציהסיפוחהנעשיםעלידיישראל.כלארגוןיהודילאומניקיצוני,כלעמותתמתנחליםהזויהוכלישיבהתמהונית,שפלשולעודבתיםערבייםבמזרחהעיר,זכובעברלתמיכתונראה,שהשאיפההישראליתלהחזיקבשטחהכבוששלהעיר שלראשהעיר.בליהתושביםהפלשתיניםאינהמציאותית.באבחהאחתיכולהישראללהיפרדמכרבעמיליוןפלשתינים,ששיעורםבעיררקהולךוגדל,אבלהיאבוחרתלהמשיךאתהסיפוחבמזרחירושליםומשלמתעלכךאתמחירהשנאה.במצבהנוכחי,לאנראהכללשבזמןהקרוביכוליםלהיווצרבירושליםרגיעהוהיעדראלימותביןשתיהאוכלוסיות.שוםמכשולפיזי,מתוחכםככלשיהיה,ושוםמהלךחד־צדדילשינויהמציאותבעירמצדישראללאיועילו,אלאלטווחקצרבלבד.היעדיםהלאומייםשלמדינתישראל,הכרהבינלאומיתבמעמדהשלירושליםכעירבירהלשתימדינות,סיוםהאלימותביןיהודיםלפלשתיניםושימתקץלסכסוךהמדיני,גבול בסביבתה, ולא ירושלים של בלבה שיעבור מדיני גבול באמצעות יושגו

שיהיהמוסכםעלידישניהצדדיםולאגבולכפויוחד־צדדי.

n

תגובה

בחיפוש אחר שורשי האנטישמיות

בכלזאת,נורמליותיהודית,עםככלהעמים

א״ביהושע

האנטישמיות״, תשתית של ולהבנה לזיהוי ״ניסיון שלי, הארוכה המסהשהתפרסמהבגיליוןאלפיים28ולאחרמכןנכללהבספרהמאמריםשלי,אחיזתמלומדים שלושה־עשר של לתגובות ממש גיליון באותו עוד זכתה מולדת,מרכזיים-היסטוריונים,פסיכולוגיםופילוסופים.לכןחשבתישאניאוליפטורד״ראביבקר,״מההייחודשלשנאתישראל״, נוספתלמאמרושל מתגובהשהתפרסםבגיליוןמס׳21שלכיווניםחדשים.אבלכיווןשבמאמרושלבקר,ביןשארהדברים,ישכמההתייחסויותמוטעותלמסהוכןלהתבטאויותאחרותשלי,החלטתילהגיבבקיצורכדילהעמידדבריםעלדיוקםולמנועמהקוראים

להיכשלבסילופיםמיותרים.

קביעתושלבקרשישבדבריימשוםהאשמהמוסריתשלהיהודיםבאנטישמיותהמכוונתכלפיהםהיאמופרכתמעיקרה.הנהמהשכתבתיבמסה:

ספרושלא״ביהושע,אחיזתמולדת,קובץמסותומאמריםעלזהותיהודית,עלרב־תרבותיות,אנטישמיות,וכןענייניספרות,הופיעבהוצאתהקיבוץהמאוחד.

א״ביהושע96

של הגומלין פעולת זיהוי עצם ברור. מוסרי עיקר ולהדגיש לחזור ברצוני

העברות דמיוניות בין היהודי ללא יהודי אינו משחרר בשום פנים ואופן את

האנטישמי מאחריות מוסרית למעשיו. הבנה של אינטראקציה פתולוגית

של נפשע מעשה לשום לגיטימציה נותנת או מצדיקה, מכשירה, אינה

התוקפן, יהיה אשר יהיה.

משמעותושליהודישלם,טוטלי

בקרמבלבלביןהבנהלהאשמה;ביןניסיוןלהסיקמסקנותמתוךהבנהחדשהשלשורשהאנטישמיותלביןהוקעתהיהודיםכאחראיםלאנטישמיותהמכוונתנגדם.כלמהותהשלהציונותנבעהמתוךהבנהשהמצבהפתולוגיהמתקייםביןהיהודיוסביבתובגולההואמסוכןמאוד,ולכןעלהיהודילהתעשתולשנותזרים ידיעקירתומתוךרקמתחייהםשלעמים אתהמצבהזהמעיקרועלההבנהשאליה בארץ־ישראל. משלו אוטונומית לאומית מציאות של ובנייההגיעההציונותלגביעומקהוסכנתהשלהאנטישמיותמעולםלאהצדיקהאתהאנטישמיות.אבלכיווןשאתהעולםקשהליהודילשנות,הואיכוללשנותאתמצבוהקיומיעלידיפעולהעצמית.קרי,התנתקותמןהגולהויצירהלאשל״יהודיחדש״-כייהודיחדשהואמושגמופרךלגמרי-אלאשליהודישלם,טוטלי,הווהאומריהודיששולטבגורלוואחראי,ככלהאפשר,עלכלפרטבמציאותשישלהגבולותטריטוריאליםמוגדריםוברורים;יהודישחיומתפקדבלשוןהלאומיתשלו;מגןעלעצמובכוחותעצמוובונהחברהוכלכלהבכוחותעצמו.זאתהיאהנורמליזציההיהודיתשהציונותשאפהאליה,

ומבחינהזואנחנואכןבישראל״עםככלהעמים״.כי נורמליזציההיאמילהקשה,אנטי־יהודית, אלאשעבוראביבקרהמילהעלבונות הם העמים״ ככל ״עם או ״נורמלי״ הכינויים כמוהו יהודים עבורקשים.מוטבלהגידשהיהודיהוארמאיומושחתומניפולטורמאשרנורמלי,ולחיזוקדבריוהמשוניםהואמביאגםאתדבריוהתמוהיםמאודשלגרשוםשלום:״בחייחייבתיאתהציונותהחילוניתכדרךלגיטימית,אךלאחייבתיאתהמשפטהאווילישל׳עםככלהעמים׳.הגשמתמשפטכזההיאסופושלעם

ישראל.״לאפחותולאיותר!!!נערהייתיוגםזקנתי,ומעולםלאהבנתימהפירוש״ככלהעמים״ומהפירוש״לאככלהעמים״.תחילה,הבהנעשהבירוריסודימהמשמעותהביטוי״ככל

97״לשפרערכינווהתנהגותנוולהיותעםככלהעמים״

העמים״.ביסודושלהביטויהזהמונחתההנחהשביןשישהוחצימיליארדבניאדם,המחולקיםלאלפיעמיםושבטים,ישמשהומןהמשותףשמצדיקאתהביטוי״ככלהעמים״.מדוברלארקבהווהאלאגםבעבר,כיהביטוי״יהודיכלומר קדומות, לתקופות גם מתייחס הגויים״ ככל ״יהודי או העמים״ ככלולטיבטים ולנורווגים ולדנים באפריקה ולפאגאנים האמזונאס לשבטי גםכל למרות לכולם. וליוונים- לבודהיסטים לאינקה, לארגנטינאים, וליפנים,ההבדליםהעצומיםביניהםישעדייןמשהומשותףשמאפשרליהודיםלומר״ככלהעמים״.ואילולעםהיהודי,מעברלכלההבדליםהיחסייםשישבינולביןכלהעמים,בדומהלהבדליםהיחסייםשישלכלעםביחסלשארהעמים,צריךלהיותעודהבדלמהותישיאפשרלנולהגיד״לאככלהעמים״.עלהטיבטיםלאנוכללומרשהם״עםלאככלהעמים״,עלהנורווגיםלאנוכללומרשהם״עםלאככלהעמים״אבלעלשלושה־עשרמיליוןהיהודיםנוכללומרשהם״עםלאככלהעמים״-כיברגעשהםיהיו״עםככלהעמים״הםייעלמו,לפי

גרשוםשלוםבגרסתושלאביבקר.ישכאןמשהואבסורדי.הטיבטיםלאייעלמו,הפאגאניםבאפריקהלאייעלמו,

רקהעםהיהודיייעלםאםחסוחלילהיהיה״עםככלהעמים״.

מהפירושנורמליות?

אםכן,מהאנוצריכיםלהוסיףלמהותנושיהיהאחרושונהבאופןאבסולוטימכלמהשמשותףלשישהוחצימיליארדבניאדם?

הבהנתארלעצמנושכלהעםהיהודייושבבארץ־ישראלואיןבמדינתואףאחדשאיננויהודי.בנוסףלכך,נניחשכלבניהעםהיהודיהםחרדים,כולםלובשיציציותומגדליפיאותומונהגיםעלידיהרבנותהראשית-שתים־עשרהשעותביממהבידיהרבהאשכנזיושתים־עשרהשעותביממהבידיהרבהספרדי-מדינתהלכהלמופתעלכלתגיהוציווייה.והנה,נשלחמןהחלליצורתבונילבדוקאתכלהעמיםעליאדמותולגלותמיהואהעםשראוילתוארעםלאככלהעמים.היצורהתבוניהזהיעבורמעםלעם,ממדינהלמדינה,יסיירגםבמזרחהתיכוןויעבורביןתימן,סודן,סעודיה,איראןוסוריה,וכמובןגםבישראל,ובסוףיאמר:״מצטער,לאמצאתישוםעםשהואלאככלהעמים.לאמצאתיעםששונהאבסולוטיתמכלהעמים,שאנייכוללומרשכלהעמיםהםבצדאחדוהואבצדהשני.״ואזיזעקוכולם:״ומהלגבי׳עםההלכהבארץ־

א״ביהושע98

ישראל׳?והיצוריענהבוודאי:״הואשונה,אבללאיותרשונהממהשהזולובאפריקהשוניםמשארהעמיםולאשונהיותרממהשהטיבטיםשוניםמשארהעמיםוכו׳.כלעםהואיחידומיוחדושונהמשארהעמים,כשםשכלאדםהואיחידומיוחדושונהמשארבניהאדם.אבלאיןעםששונותוהיאבחזקה

כפולהכשםשאיןאדםאחדששונותוהיאבחזקהכפולה.״זהיהיהיוםאבלליהודים,כימשהויסודיבהשקפתהעולםהיהודיתיתמוטטסופית.הםיתלוננושהיצורשנשלחמהחללהואאנטישמי,אבלמהלעשותואיןדברכזה״עםלאככלהעמים״.זהביטויריק,חסרמשמעות,אובססיה

ש״תקעו״בהרסינילעםהזה,ומאזהואמתגלגלומסתבךבה.

וגם היחיד בתחום גם לביטוי בא פשוט, פירושה, נורמליות? פירוש מה כיבתחוםהכלל.אדםנורמליהואאדםששולטבמעשיואואחראילמעשיו,גםאםהואחולהבסרטןאואםהוארוצח.ולכן,רוצחנורמלינשלחלביתהסוהרהוא נורמלי נשלחלאשפוז.עם כלאאחראילמעשיו רוצחשמאובחן ואילועםשישלושליטה)יחסית,כמובן(עלמציאותוועלמעשיו,ולכן,עםכבושנמצאבמצבלאנורמלי,כשםשעםבגלות,מפוזרביןעמיםאחרים,שאיןלועמים של מציאויות בתוך נטוע הוא כי - המציאות על שליטה של יכולתאחרים-הואעםלאנורמלי,והציונותרצתהלתקןזאתעלידינורמליזציהשלהעםהיהודי.זאתכלהתורה,ולכןלאצריךהיהאביבקרלשיםאתהמילה

נורמליזציהבמרכאותכאילומדוברבמעשהמוקצה.

"האחהבכור"-מושגמפוקפק

נחזורלענייןהאנטישמיות.במסהשליעלהניסיוןלזהותאתשורשהאנטישמיותלאדיברתיעלפחדאועלקנאהאלאעלקלותואפשרותההשלכהעלהיהודי,לטובאולרע,כיווןשזהותואיננהברורה,גםלועצמו.כיחלקגדולמזהותומוחזקבדמיוןעלפיפרשנותווצרכיוהפנימייםולאבטריטוריהברורה,בשפהמוגדרתאובמסגרתחייםטוטליתכמובעמיםאחרים.הווירטואליותשלחלקמהזהותהיהודיתמאפשרתלהשליךעליה,מתוךצרכיוהנפשייםהמעוותיםוהחולנייםשלהאנטישמי)ואגב,גםשלהפילושמי(,דבריםשוניםומשוניםוביניהםפחדאבסורדיאוקנאהמוזרהאולחלופיןגםהערצהלאמוצדקת

99״לשפרערכינווהתנהגותנוולהיותעםככלהעמים״

הציטוטשהבאתיממכתביו,שאם פי על מודה, עצמו פרויד הריאם וכו׳.איןהואמביןמההואלוזהזהותהיהודית,כוללהזהותהיהודיתשלועצמו,כיצדהואיכוללקבועשהקנאההיאביסודהאנטישמיות?אםהואעצמולאיכוללקבועמהמהותהאינטראקציה מביןאתהזהותהיהודית,האםהוא

הפתולוגיתאתה?אביבקרמפתחתאוריהמשונהעלקנאהבאחהבכור.ראשית,ממתיאנחנואחבכורלגויים?בתקופההעתיקההטרום־נוצריתהמושגהמפוקפקהזהלאהיהקייםוגםאזהייתהאנטישמיות,וזאתהייתההסיבהלחיפוששליאחרשורשהתופעההאנטישמית.כיהאנטישמיותהטרום־נוצריתבעולםהעתיקוהאנטישמיותהחילוניתהנוראהשלהמאההעשריםוהאנטישמיותהמוסלמיתשלהיוםמוכיחותשהשורששלהאנטישמיותאינונעוץרקבמבנההתאולוגיכללאנטישמיותלמרות נוצריםאדוקיםשאיןבהם יש ואכן, שלהנצרות.התאולוגיהשל״אחבכור״.אבלגםאםנניחשהבעיההייתה,כמושאביבקראומר,היותנואחבכורלנצרות,מאיפההואלוקחאתהוודאותשבאחבכורועלוב,כמושהיהודיםהיולאורךהדורות(מוכרחיםלקנא? נרדף )במיוחדבכור. אח מעריצים לפעמים בכור; באח ולא צעיר באח מקנאים לפעמיםכלהתאוריהשלהאחהבכורתלויהעלבלימה.בעינימיהיינואחבכור-בעיניסטליןאוהיטלר?ולמהאתהאחהבכורצריךלדחוףלתאיגזים?כלזהמפוקפקמאוד.השורשהפתולוגיוהרצחנינמצאבנפשושלהאנטישמי,יהודיתמוגדרתשלאחבכוראואחצעיראועם ולאבגללאיזומציאותנבחר.כייהודיםישמכלהמיניםוהסוגיםוגםהםהולכיםומשתניםלאורךההיסטוריה.גםהנימוקמשתנהמאנטישמילאנטישמי,אבלדבראחדנשארקבוע:המבנהשלההשלכההאנטישמית,כלומר,היכולתלהשליךעלהיהודיפנטזיותשונותעלפיצרכיוהאישייםשלהמשליך.כילאורךהגולה,זהותושלהיהודיהמפוזרביןעמיםשונים,בתערובתהייחודיתואינהמוגדרתכמואצלעמיםאחרים ולאום,אינהממשית הזאתשלדתלארקלנוכריאלאלפעמיםגםליהודיעצמו.הנה,היהודיםעדייןמקיימיםסימפוזיוניםאין־סופייםעלהשאלהמיהואיהודיואיךהואיהודי.ובכנסתשינובמשךשישיםהשניםהאחרונותשלושפעמיםאתהגדרתהיהודיבחוקהשבות.ולכן,כלבירורשאלתהאנטישמיותיכוללסייעלבירורמהותהשל

הזהותהמורכבתהזאת.

א״ביהושע100

לאלהתנתקמןהעבר-וגםלא״עםנבחר״

ודבראחרון:מהיכןלקחאביבקראתהרעיוןהמופרךשאנימבקשלהתנתקנוכח,לחיובולשלילה,בזהותהישראליתשלי מהעברהיהודי.העברהיהודימסלוניקי לארץ־ישראל הגיעו אבותיי אבות מרכיביו. ובכל עוצמתו בכלאלא היהודי העבר שלילת מתוך לא התשע־עשרה, המאה באמצע ומפראג,מתוךאחריותלהגשמתו.שלאכמורובהיהודיםבעולם,הםלקחוברצינותאתהמשפט״לשנההבאהבירושלים״,ובאובגופםולארקבנפשםלירושלים.הרצינותהמוסריתשלהםגםהצילהאותםואתצאצאיהםממשרפותאושוויץ.אניחיבארץ־ישראל,הארץההיסטוריתשלעםישראל,מדברוכותבבשפההעברית,חיבקשראזרחי)ולארקרצוני(מחייבעםמחציתמןהעםהיהודי,ומחוייבלהתמודדלארקעםשיקומםשלעוליםמכלהעולםאלאגםלהגןבגופיובגוףילדייעלכלמיניקבריםאמיתייםאומדומיםשלקדמוניםיהודיםמלפנישלושתאלפיםשנה.כתבתישנירומניםעליהודיםבגולה,האחדמרמאניוהשניעליהודיםבימיהביניים,מסעאלתוםהאלף,ולמדתיואניעדייןלומדאתההיסטוריההיהודיתלפרטיה.אםאיננימקבללחלוטיןאתהמושגהעבר מן התעלמות מתוך זה אין העמים״, מכל שונה ״עם או נבחר״, ״עםהיהודי,אלאמתוךרצוןלשפראתערכינווהתנהגותנו-כפישעמיםאחרים

משתדליםלעשותזאת-כדישנחיהולאנמות.

n

תגובה

לאומיותיהודיתומחשבהישראלית

רפאלבןשושן

במאמרמקיף)כיווניםחדשים,21(טועןאליאיילשעלהפלשתיניםלהכירבמדינתישראלכמדינתהלאוםהיהודי,בתמורהלהכרתהשלישראלבמדינתסקירה אייל אלי פורש טיעונו לביסוס בעתיד. הפלשתיניתשתקום הלאוםרחבהעלמושגהלאומיות,טועןשקיימתלאומיותיהודית,ולכן,עלפיזכותההגדרההעצמיתשלהעמים,לגיטימישתקוםמדינהיהודית.המסקנהשלוהיהודי, הלאום כמדינת ישראל במדינת להכיר המדינה משוללי דרישה היאשייהפכו אבות ארץ פלחי על ישראל מדינת תוותר )מרומזת( ובתמורה

לגאוגרפיהפלשתינית.הטיעוןהזה,למרותניסוחוהפשטניעלידי,הואטיעוןמורכבהמנסהלשלבמושגיהריעולםכלאום,לאומיות,לאומנות,ריבונות,לגיטימיות,זהותלאומית,

זהותתרבותית,תודעהלאומית,עם,תפוצהועודכהנהוכהנה.ברצונילהשתמשבחלקממושגיםאלה-גםאםהםמעורפלים)תלוייםבנקודתמבטושלהקורא(,כדילטעוןשהדרישהמהשלטוןהפלשתיני)הנוכחיאוהעתידי(גובלתבאבסורד, יהודית כמדינה ישראל במדינת עלהכרה )ולחתום( להצהיר

יוצאי מייסודםשל אינטלקטואלית תנועהחברתית עודד, תנועת יו״ר הוא בןשושן רפאלמרוקו;מנהלחברתהיי־טק.

רפאלבןשושן102

בסתירותובאיבהירותשלכמהמושגיםהקשוריםלישראלהנוכחיתולציונות.המורשתיים התכנים את בדיעבד רק מגדירה שהציונות היא, טענתיובמהותה במקורה בארץ. שהתקבצו היהודיות הקהילות של והתרבותייםבמקום ריבונות. לעצמם להקים שרצו אנשים של התארגנות היא הציונותלהשתמשבפועל״להקים״אפשרלהשתמשבפעלים״לחדש״או״להחיות״אובכלביטויאחרשיבהירשהתארגנותזואיננהיצירה״אקסנהילו״,אלאמעוגנתבהוויהובחוויהשלהקיבוץשהתארגןלקראתהקמתמסגרתריבוניתלעצמו.תנועה אינה הציונות ריבונות. השגת שנקבע: היעד לגבי משנה אינו הדברשמטרתהכיבושארצותכנען,אינהזרועושלה׳לקראתקוממיותממלכתדוד,אינהממלכתושלינאילייהודעמיםכבושיםואינהשלוחהשלהאימפריאליזםרצתה הלאה( )נבהיר לאומית כתנועה הציונות, ה־19. המאה של האירופילהבטיחלציבוריםשהצטרפואליה,מסגרתשל״הסדריםפורמליים־משפטיים״

המבטיחיםאוטונומיהשלפעולהוזהותלמצטרפים.

לגיטימיותאינהלגאליות

״הסדריםפורמליים־משפטיים״ואוטונומיהשלפעולהמגדיריםאתהריבונות.משמע,קיבוץבעלריבונות,הואקיבוץהמסוגללהבטיחלעצמושימושבכוח)ריבונויותאחרות(.מכאן חוץ כלפי והן )הקיבוץשהתארגן( פנים כלפי הןשהציונותשאפה,מיוםהקמתה,להקיםמדינה)מסגרתבהקייםמונופולשלהריבונות והבטחת לביסוס בפעולה להמשיך המדינה, הקמת ולאחר כוח(של המשיכה כוח מתבססת, והמדינה הזמן שעובר ככל ולראיה, שהושגה.

התנועההציוניתנמוג.הכרה. של תהליך ידי על מאוששת היא עצמה. בפני עומדת אינה ריבונותריבונותלאיכולהלהתקייםאםהביסוסשלההיאמדינאותסהרורית,המעגנתבמדינה )ולמצער, ידי״ ועוצם ב״כוחי לאמור עצמה, בתוך הלגיטימיות אתידי״ זו,הרבהמרעישיםבמצלתייםלמיניהםמזהים״כוחיועוצם זוובשעהעםאצבעה׳(.הלגיטימיותהןבמערכותהפנימיותוהןבמערכותהחיצוניות,אינהאלאהכרהבזכותלהפעלתהכוח.במישורהפנים,כפישמזכירזאתאליאייל,בצטטואתארנסטרנן״אומה)ריבונותבמשמעותההמדינית(מתבססתלגיטימיות )לקבלמרות(.במישורהחוץ בניאדם״ והרצוןשל עלההסכמהאינהדבראחראלאההכרהעלידיהקהילההביןלאומיתבריבונותמוגדרת,

103הלאומיותהיהודיתוהמחשבההישראלית

זוהיאתמידהכרהדה ידועים.הכרה וגבולות במסגרתמדינה,בעלתשטחפקטוהגוררתאחריההכרהדהיורה.

המושג מן מנותקת, כמעט ולמעשה זהה, אינה לגיטימיות כי להדגיש ראוייכוללהיותלגיטימיגםאםלאלגאלי. ״לגאליות״.שלטוןבמסגרתשלמדינהדוגמהמובהקתבמאההעשרים,הואשלטונושלשרלדהגולבצרפתשנוסדבניגודללגאליותשלהרפובליקההרביעית,וקיבללגיטימיותברורה,עלידיההסכמההמסיביתשלהצרפתיםבשנותהשישים.אברהםלינקולןהיהאומר״צעדיםלאחוקתייםהםלגיטימייםמרגעשהםהכרחיים״.מהפכות,שהןתמידאי־לגאליות,

נהפכותללגיטימיותמרגעששלטונןמתייצב)גםנגדרצוןרובהאזרחים(.פקטו. דה בריבונות הכרה היא שהזכרנו, כפי לגיטימיות, הבינלאומי במישורעמיםשאינםיכוליםלהעמידריבונותיציבהבוכיםלכותל,גםאםהלגיטימיותשלהםהוכרהחד־משמעית.סיפוחהמדינותהבלטיותעלידירוסיה,קרובלחצימאה,יעידעלכך.מצדאחר,לגיטימיותזונעלמהכלאהייתה,בעקבותביצועיוהעלוביםשלהתכנוןהמרכזימולהישגיושלהשוקהחופשי.אךרוסיהלאנעלמה.ללמדךשישלהבדיל,מבחינתהקהילההבינלאומית,ביןגלעיןקשהשלריבונותנשלטים. או למסופחים הנחשבים שטחים על מוכרת( אם )גם ריבונות לבין

מאבקיהשלאוכלוסייה״מסופחת״תיחשבלרובלמאבקהרואיעלחירות.מדינתישראלהייתהביןהמדינותהחדשותהראשונות,שהוכרהכלגיטימיתעלידיהקהילההבינלאומית,במקרהשלנוהאו״ם,והיאנחקקהבתודעההבינלאומית,לרווחתהרבהממייסדיה,כמדינהשהריבונותשלהעלהגבולות״הזמניים״של1948,נהפכהלריבונותקבע.המערער,היום,עלהלגאליותשלגבולותאלהשםאתעצמו״מחוץלחוק״-Outlaw)לגאליותמתקיימתבמסגרתלגיטימיות(.עד ב־1967. ש״שוחררו״/״נכבשו״, השטחים לגבי מהותית שונה הוא הדברכדיכךשונה,שגורםטרוריסטימובהק)פגיעהחסרתמעצוריםבאזרחיםלא

לוחמים(כמואש״ף,התקבללתוךהקהילההבינלאומיתבכבוד.

״איןלהחזירמחוגיהשעוןלאחור״

ניסינולהבהירשהלאומיותהציוניתהיאלמעשהרצוןלבססריבונות,לקיבוציםשוניםבעלימטעןתרבותיקרוב)יהדות(.ריבונותזוזכתהללגיטימיותעלידישהוקם בשלטון אחרות( )ריבונויות הבינלאומית הקהילה של רחבה הכרהעלשטחיפלשתינההמנדטורית)שטחיחלוקהושטחיכיבוש(לאחרמלחמת

רפאלבןשושן104

1948.לאמור,שלגיטימיותשלריבונותיכולהלצמוח,לפעמים,מהפעלתכוחולאבלעדיתממנגנוןשלחוקיות)לגאליות(.

אבאאבןנהגלומר:״לאניתןלהחזיראתמחוגיהשעוןלאחור.״כוונתוהייתהשלאניתןלחזורלגבולותשל1948לאחרמלחמת1967.מלחמההיאאלימות,הפעלתכוח.לאמור,לגיטימילמדינתישראללדרוש,אחרימלחמהמוצלחת,מנסה ממשלותיה, כל בהנחיית ישראל, מדינת לכך, בהתאם גבולות. שינויילקבע״דהפקטו״שינוייגבולות,מזהארבעהעשורים,בהצלחהעלובהובעלותדמיונית.הצעיריםשלהיום,אינםזוכריםשמדינתישראלהקימהעירבשםאופירה,בקצהוהדרומישלחציהאיסיני,ועודעירמשגשגתבשםימית,ועוד

התכוונהלהקיםנמלרחבידייםבצמוד.מעבר ההתיישבויות וכל הבינלאומית, הקהילה את שכנעו לא אלה פעולותלקוויהגבולשל1948,בדרום,נמחקוכלאהיו,ואתןהרצוןלשנותאתגבולותהארץ)של1948(.המדיניותשלביסוסלגיטימיותעלכוח,במטרהלשכנעאתהקהילההבינלאומיתלהכיר״דהפקטו״בגבולות״רצויים״לשלטונותישראללאצלחהכלל.הרצוןלכפותשינוייםגאוגרפייםודמוגרפייםהיהלרצוןתעתועיםותולא.המשכהשלמדיניותזובמרחבייו״ש)אוהשטחיםהכבושיםשלהגדההמערבית(היאהיאשנתנהלגיטימציה)הכרהבינלאומית(להקמתהשלמדינהפלשתינית.ירושלים,שהיהסיכוילקבלהמאוחדת,תחתריבונותישראלית,מיד

אחרימלחמתששתהימים,נחקקת,היום,בתודעתעמיהעולםכשטחכבוש.

כישלוןמדיניותהכוח

למהמדיניות״דהפקטו״,מדיניותהמבוססתעלעמדותכוחשהמדינהנאחזתבהם)מדיניותשאינהמתחשבתברצונןשלהאוכלוסיותהמקומיות(לאצלחה?

כמהסיבותלכך:משקלהשלמדינתישראלבמרקםהבינלאומי,משקלקלהוא.מדינותערב .1אימצואללבןאתהפלשתינים)לאאחת,באירצוןברור(,ומשקלןהכלכליכדברי אמנם היהודית. המדינה של למשקלה בר־השוואה אינו והמדינימנהיגנו,״ממעבריהדרדנלעדלמעבריגיברלטרמדינתישראלהיאהמדינההחזקהביןכלמדינותהמרחב״,אךאיןהדברנותןאתאותותיוביחסים

הבינלאומייםהיום־יומיים,ואלהמכריעים.עבורם יצרה השטחים, מכיבוש כתוצאה לעם, הפלשתינים של הפיכתם .2

105הלאומיותהיהודיתוהמחשבההישראלית

קיבוץ לכל שנה, מאתיים מזה ניתנת, שזאת כפי עצמית״ הגדרה ״זכותהמתגבשלעם.זכותזוהיאמגדלור״מוסרי״ביחסיםהבינלאומיים,כיום.

מאז1967,לאקיים-ולאהיהקיים-קונסנזוסבתוךהחברההישראלית .3בנוגעלשטחיםשנכבשוב־1967.ולכן,השטחיםעובריםסיפוחמבלילספח

אותם,בתקווהשתשבייבואויתרץ.המשקלהרבשקיבלהה״מוסרנות״החדשהשצצהביחסיםהבינלאומיים, .4מוסרנותשנולדהמהגלובליזציהשלהכלכלה)סחרבינלאומי,תנועותהוןותנועותכוחאדם(,מקבלתעוצמהותאוצהאדיריםמעצםקיומןשלמערכותודעות עמדות היוצרות באנרכיה, הגובלות מרובות, מגוונות, תקשורתרדודותומאופיינותבקריאהשטחיתשלהמפההפוליטית/מדינית.אנחנודעת התוצאה: .)Politically correct( הפוליטית התקינות דור את חיים

קהלהכופהעל״אנשיהמדינה״)Etat׳Hommes d(בינוניותופופוליזם.

מכלאלהעולהכימדיניותשללגיטימציההמבוססתעלכוח,מדיניותה״דהלחזוןשהיהלחלום כהדחלש ונמוגה ישראל,כשלה פקטו״שניהלהמדינתוהיקרשהושקעבמשךארבעהעשורים,מתמקד כלהמאמץהאדיר בלהות.כיוםבשאלהאםשטחמדינתישראל)של1948(,יגדלב־100או120קמ״ר.

למרותקריאתהמפההמוטעיתשלכלממשלותישראל,בדרךדיאלקטית)אםישממשבמושג(,מעזיצאמתוק.המאמץשהושקעוהמלחמותשנוהלוקיבעואתמדינתישראל,בתודעתהאומות,כמדינהמבוססת,יציבהובעלתהישגיםמרשימיםבכלתחומיהפעילותהאנושית.לארקבקרבאומותהעולםאלאגםבקרבאלהשקמועליהלהכחידהב־1948,מדינותערב.הציונותנחלהניצחוןאדירוהיאמצטיירתכאחדהמפעליםהמהממיםביותרשלהתקופההמודרנית.אםהוועדהלאומי,שהחליטעלהקמתהמדינהבימימאי1948,היהמתבשרברכת משולשת: ברכה במקום, בו מברכים, היו נבחריו כל יגיע, כזה שיוםמספסלי נעה ליהודים מדינה והמטיב. הטוב וברכת שהחיינו ברכת הגומל,

האבלשלתשעהבאב,למעשיידיהםשלבניהמתאבלים.

סרטרחשבשהגויהואהמגדיראתהיהודי

״מדינה של המדינית המשמעות מה יהודית? מדינה היא ישראל מדינת במהבישראל להכיר מהפלשתינים דורשים כשאנו מתכוונים אנו למה יהודית״?

רפאלבןשושן106

כ״מדינהיהודית״?שנידבריםמרכזייםמעמידיםאתישראלכמדינהיהודית:

שיימאס, )עד כיהודים עצמם להגדיראת המדינה תושבי רוב הרצוןשל .1יום כדוגמת יהודיים־הלכתיים סממנים עליהם ולקבל רוב( לאותו אולי,

הכיפורים.חוקהשבות. .2

״יהדות לעומת וולונטריות החלטות של במרחב מתמקדת היום, היהדות,הכפייה״שליהודיהגולהלשעבר.סרטרחשבשהגויהואהמגדיראתהיהודי)מאפייניהיהדותאינןאלאאוסףשלדעותקדומותבקרבלאיהודים(.אבןורגה)מוזכראצליוסףחייםירושלמי-Sefardica(,בספרושבטיהודה,ראהכנראהלקשיהעורףהיהודיהמסרב ביהדות״מחלהחשוכתמרפא״.הכוונההיא ההלכה יהדות כי קבעו ההלכה רבני לבסוף, התבדלותו. את להפסיקהסממןהלאומישלהיהודים)אוהמחזיקיםעצמםכיהודים(,איןבלתהואיןמפלטממנה.רקהציונותניתקהאתהקשרהגורדיביןיהודים)שייכותלעם

היהודי(והלכה.שלושהגישותהאלהרואותביהדות״הרכגיגית״וכזואכןהייתהקרובל־1,800שנה.הממדשלבחירהחופשיתהיהממנהוהלאה.להיותיהודיהיהגורל,ובריחהמהיהדותהייתהכרוכהבאובדןשלאיכויותאנושיותברורות:להסתפחלעכו״ם)נצרות(אולדת״שקרית״)דתושלמוחמד(.מאזהמהפכההצרפתית,ובימינוביתרשאת,שייכותליהדותהיאענייןשלבחירה.יהודישומרעליהדותומרצונו,הגויים חברת האדם. כאחד ולחיות מעליו אותה להשליך הוא יכול ומרצונובמדינותהנצרותלשעבר,פתוחהלכליהודי,ההתבדלותמחברותעכו״םאיבדהמעוצמתהומחוזקה,והסמכותהרבנית,מתפלפלתהרחקמצערווממצבוהקיומישלהיהודיבןזמננו.מדינתישראלאינהמדינהיהודיתלפיהקריטריונים״לשעבר״)קיבוץמובדלאומתבדל(ו״מדינהיהודית״הואביטוימעורפל,גמיש,שלאניתןלאחיזה)לפחותרציונלית(ואפשרלמלאומכלהבאליד,ולכן,אינומושגברורומובדל.זוהיתוצאהשל״חירות״היהדותאוחירותמיהדות.זומעוגנתבבחירתויהודי מסורתיים. יהודיים סממנים זה( )בשלב עליו לקבל ופרט פרט כל שלבישראל,״פושע״לפידיניההלכה,נשארחברמלאבקהילההיהודיתשלמדינת

ישראל,ושפינוזההיה,בימינו,מורםמעםולאנזרקלפחיהחרם.מסורתיים״, ב״סממנים במלואה מתגבשת אינה שיהדות לטעון אמנם אפשראלאהיאגםנתוןשלתודעה.יהדותםשלרביםבארץאינהאלאתודעהשלישראליות,שייכותלמדינהבעלתגבולותושפהמייחדים.הלאומיותבארץהיא

107הלאומיותהיהודיתוהמחשבההישראלית

ישראליתברובהויהודיתבשוליים.לאומיותזונסמכתעלממשותשלמדינה,שפהוגבולות.תודעההיאדברבר־חלוף,ולכןאםנסמיךאתהיהדותעלהתודעההעצמיתשלהישראליםתהיהזובבחינת״משענתקנהרצוץ״.נכוןשהישראליותמנסהלגבשלעצמהממשויותיוצרותתודעה,כגון,הקשרלביתהראשוןוהשנידרךהמחקרהארכאולוגי,כגוןמפעלים״מרעידיזיכרון״כ״ידושם״,כגוןהעלייהלכותללרגלבר־מצווהועוד...נדמהלישממשויותאלהאינןחזקותדייןלהבטחתזהותיהודית״מבדילה״)עדכדיהגדרתהעםהיושבבציוןכעםיהודיולאכעם

הישראלי(.בוודאישליהודיהתפוצותזהומרקירקותבליירקות.

אבסורדיםופרדוקסים

לכן,לדעתי,היהדותהיאגורםאינדיפרנטיבנוגעללגיטימיותשלמדינתישראל.הלגיטימיותאינהמתחשבתבגורמיםתרבותייםייחודיים)סממניםמסורתייםריבונות אם בודקת היא תודעתיים. נתונים בחשבון מביאה ואינה הלכתיים(ישראל במדינת הפלשתינים של להכרה אין הזה במגרש פקטו״. ״דה קיימתבמדינת הכרה על הפלשתינים חתימת האם כלשהו. תוסף יהודית כמדינהישראלכמדינהיהודיתתחייבאותהלהפקיד,לעד,אתהמעמדהאישישלאזרחיישחרר בישראל בחוקהמעמדהאישי שינוי והקאדי?האם הרב בידי המדינהאתהפלשתיניםמהכרתםבמדינהכמדינהיהודית?האםהדרישהמהפלשתינים Religion(המדינהכדתהיהודיתהדתאתלהגדירישראלמדינתאתתחייבלאEtat׳d(.מסלולזהמובילאותנולאבסורדיםולפרדוקסיםמיותרים.אישיתאיני

מוכןשיהדותיתוגדר)תוכר(בידיגורםחיצוניכלשהו,אפילופלשתיניהוא.יהודיתהואחוק ישראלכמדינה והמבדילאתמדינת ממשית,הדברהבולטבקהילתו כיהודי המוכר אדם לכל ישראלית אזרחות מקנה החוק השבות.ומעונייןבאזרחותישראלית.חוקזהאפשראזרוחשל3־4מיליוןיהודיםמאזהקמתהמדינה,אפשרהתיישבותרחבהבתוךגבולות1948,פריחהכלכלית

מואצתועוצמהצבאית.האםחוקהשבותמגדיראתיהדותהשלהמדינה?החוק,כמוכלחוק,הואהחלטהשלריבון.הריבוןיכוללשנות,לעצבאולבטלאותו.האםביטולושלחוקהשבותיגרוראחריואתביטוליהדותהשלהמדינה?ברורשיהדותםשלאזרחיישראלאינהתלויהבחוקהשבותואינהפונקציהשלו.החוקאינויוצר״סממניםמסורתייםהלכתיים״ואינויוצרתודעהיהודית.מאזשנותה־60,פסקועליותהמצוקהוהעלייההיאוולונטרית,כמויהדותו

רפאלבןשושן108

שלכלעולהועולה.משמע,חוקהשבותהואאינדיפרנטיליהדותהשלהמדינה.הואתרםרבותלייהודהמרחבהישראלי,אךלאהוסיףליהדותהשלהמדינה.

כמדינה ישראל במדינת להכיר מהפלשתינים הדרישה האם השאלה נשאלתיהודיתפירושהשיכירובחוקהשבות?ואםכךהדברהאםאיןאנחנונותנים

בידיהםכלילהגבלתריבונותהשלהמדינה?חוקהשבותהואחוקשלהקהילההלאומית)ישראלים(המסדירענייניהגירהלמדינה.הסדריםכאלהקיימיםבכלהעולם.המדינותהנקראותבארץ״מתוקנות״,מנסותהיוםליצורחוקיהגירההמגבילים,דרקונית,אתההגירהלמרחבן,וזאת,עלפידרישהתקיפהשלאזרחיאותןמדינות.חוקהשבותהואחוקהפוך.החוקבתנאים להתחשב מבלי חופשי, באופן לישראל להגר העולם ליהודי מאפשרהקיימיםבארץ)כלכליים,דמוגרפייםאופוליטיים(.לזכותהשלהמדינהייאמר,

שגבולותיהלאנסגרוגםבשעותיההקשות,בתחילתשנותה־50.

"חוקהשבותהואחוקשליבלבד"

האםהחוקהואחוקמפלה?נתונה(, לריבונות עם בין )זהות לאום מדינות הן היום, הקיימות המדינותולכןקיימיםגבולותומשטרתגבולות.משמע,שקיימיםבכלהעולםמהגריםפוטנציאלייםשבקשתההגירהשלהםנדחית.כלחוקהגירהבאשרהוא,הואחוקמפלה.לענייננו,חשובלהדגישכיחוקיההגירההםפררוגטיבהשלהריבון,לנו כן,מה נידחים(.אם ואיןחולקעלהלגיטימיותשלהם)למעטמהגריםלדרושמהפלשתיניםשיאשרו)עלידיההכרהשלהם(חוקשהכנסתחקקה?ואםהיוםנכירבזכותםלאשררחוקשלהכנסת,מהימנעמהםמחרלדרושאשרורםשלחוקיםאחרים?מהימנעמהםלדרושזכותוטועלחקיקתהכנסת,

כפיש״הוגיםחכמים״דורשיםלערבייישראל?חוקהשבותהואחוקשלי.אניהריבוןואיןבכוונתילהתחנןבפניגורםשאינו

חלקמהקהילההלאומיתשלי,אפילופלשתיניהוא,שיכירבו.

מההםטיעוניו?קיימתלאומיותיהודית,ולחיזוקטענהזומביאאליאיילאתדעותיהםשל .1

יעקבטלמון,יעקבכץוגרשוםשלום.הואמצטטאתמאמרושלשלמהאבינרי:״בדחייתהחלטתהחלוקהשל .2

109הלאומיותהיהודיתוהמחשבההישראלית

האו״םסירבו]הפלשתינים[להכירבמדינהיהודית...אםיצאתםלמלחמהנגדהמדינההיהודית,האםעשייתהשלוםאתהאינהמחייבתאתקבלתה?...על

הפלשתיניםלשנותאתהנרטיבשלהם,השוללקיומהשלמדינהיהודית.״אליאיילמוסיףכי״עצםהעובדהשהפלשתיניםדוחיםאותה]אתהמדינה .3שאנו משמעו זו הכרזה על ויתור דרושה. אכן שהיא מעידה היהודית[

מסכימיםשישראלהיאמדינתאזרחיה״.היא כי הכרחהמציאות, היא יהודית כמדינה ישראל מדינת הגדרתהשל .4תולדהשלתודעהלאומית)שיצרהאתהמדינותבמזרח,לפיטלמון(ובשל

״זיקתהשלישראלליהדותהעולם״.)בגלל אייל לאלי מוסרית בעיה מציבה כיהודית ישראל מדינת הגדרת .5הלאומיות, את לנתק משתדל הוא לכן היהודיות(. של הפרטיקולריזםשהיאחיובית)״מרקםחייםוזהותמשותפים״(מהלאומנותשהיאשלילית

)״תוקפנותכלפיעםאחר״(.האירופי( בשמאל )בעיקר ומהזרמים מהמגמות מוטרד אייל אלי לבסוף, .6התומכיםבביטולהשלהמדינהבמתכונתההמוכרת,מדינתהלאום.לפיאליאיילזהואבסורד,כימדינתהלאוםהיאהערובהלאחדהערכיםהמרכזיים

שלימינו,הדמוקרטיה.

מהדחוומהלאדחוהפלשתינים

אשתדללהביאטיעוניםנגדיים)אומשלימים(לנקודותשצוינו:לאומיותיהודיתקיימתאולאקיימת-זהוויכוחשעברזמנו.מדינתישראלשרירהוקיימתונוהגתבתודעתה,כמדינהיהודית.הוקם,בגבולות1948,לאום)העםהשוכןבציון(שקיבלהכרהשלהקהילההבינלאומית.לכן,איןליויכוחבנדוןלאעםהפלשתיניםולאעםהשמאלהאבודשלאירופה.לאומיותיהודית

בישראלהיאעובדה.טענתושלשלמהאבינרי,כפישצוטטה,אינהמדויקת.הפלשתינים)אואלהשהגדירועצמםפלשתיניםב־1947(לאדחואתהרעיוןבדברהקמתמדינהיהודיתבשטחיהמנדט,הםדחואתההצעהבדברהקמתמדינהשאינהמדינתהאוכלוסייההערביתבשטחיהמנדט.אםאוכלוסייהסיניתהייתהמקימהמדינהבשטחיהמנדטהבריטיגםהיאהייתהנדחיתעלידיה״פלשתינים״.הטרוניההפלשתיניתהיאששטחיהמנדטהבריטיבפלשתינהשייכיםלבניהמקוםולא

רפאלבןשושן110

לאוכלוסייתמהגריםש״השתלטו״עליהם.לכןהדרישהלהכרהביהודיותשלהמדינה,עלידיהפלשתינים,אינהרלוונטית.הטיעוןהשנישלאבינרישהיציאהשל יהדותה קבלת את דורשת ישראל, מדינת הקמת נגד ב־1948 למלחמההמדינה,מזכירהליפתגםערבי:״מביאשוט,לוקהבו,״ובמקורותינו:״בדבר

אשרזדועליהם.״גםאנוטענושאיןעםפלשתיני.אזמה?טיעונושלאליאיילשהאלטרנטיבהלמדינהיהודיתהיאמדינתכלאזרחיההואסילוגיזם.כלהקופיםהםיונקים.האדםהואיונקלכןהאדםהואקוף.איןקשרבאיהכרהביהדותהשלמדינתישראל,עלידיהנהגתהפלשתינים,של עובדה היא ישראל מדינת מדינה. מהמילה חוץ אזרחיה, מדינת לביןחוץ״ ״פלשתיני אינם המדינה של יהדותה על המערערים ולאומיות. לאוםאלא״פלשתיניפנים״,ערבייארץישראל.זובעיהאחרת.להערכתי,העלאתהדרישה)מדינהיהודית(במו״ממולהפלשתיניםפותחתאתהפתחלדיוןעל

״מדינתאזרחיה״.החלטה זוהי יהודית. כמדינה ישראל מדינת בהגדרת הכרח שום אין וולונטריתשלהאוכלוסייההמגדירהעצמהכיהודית,ואםוולונטריתהיא,היאלאהכרחית.טיעוןההכרח,המובאבמאמר,אינוקביללפיהנוהגבקרבאומותהעולם.סובייקטיבית,הכרחילרביםמאתנו)התושביםהלא־ערביםשלמדינתישראל(,שהמדינהתגדירעצמהכיהודית.איןבידינולהעבירהכרחסובייקטיבי

זהלרמהשלהכרחאובייקטיבי.לאום להגדרת יחסית פרטיקולרי, נדבך מוסיפה כיהודית המדינה הגדרת ולאומיותעלבסיסאוניברסלי.הגדרהזומוסיפההתבדלותשאינהקיימתבשארעל הלאומיות,התבדלותשלא על נוסף נדבך היא נכוןשהלאומנות האומות.של הצהרה בו שיש נדבך תרבות...(, שפה, גבולות, )שטח, אוניברסלי בסיסעליונותאנושית)לא״תוקפנותנגדעםאחר״(.כאןהמאבקהגדולעלדרכיהשלהיהדות,מאבקהמתרחשבמלאתוקפובמדינה.האםשיחהיהדותהואבמישור

שלזכויותאובמישורשלחובות.זובעיהמוסריתרחבהועמוקהעדמאוד.הרואים הדמוקרטיות, במדינות המדינית, במחשבה חזקים זרמים קיימים ומרושע מגונה כדבר או הטוב, במקרה כאנכרוניזם והלאום הלאומיות אתבמקריםאחרים.אלהטיעוניםשלאינטלקטואליםמדושניעונג.הםיכוליםזומכיווןשהתרבותהפוליטיתהמקובלת,מתנהלתכולהלפי להחזיקבדעהשיח״מערבי״.ביטולהלאומיותאינהדורשתדברמה״מערביים״,כיהדרישההסמויהוהמובנתמאליההיאשעל״הלא־מערביים״-״להתמערב״.אוכלוסיותהערך )והרי רצונן לפי להתבדל יכולות אינן לאירופה שהובאו מוסלמיות

111הלאומיותהיהודיתוהמחשבההישראלית

העליון,במדינותהדמוקרטיות,אומרשרצונושלאדםכבודו(,מורידיםלהןאתהבורקה,מונעיםמהםבנייתצריחימסגדים,איןלהםביתספרבשפתבחירתם)שלאכבישראל(ועוד...הוגיםאלהמוכניםלהזדהותעםכלשפוךדכהומצורעכלעודעלשולחנםיימצאובגטובוז׳ולה.אולםביוםשבוהלאומיותשלבניהרחוק ולאומני קסנופובי זרם נוצר מעורערת, נראית ה״מערביים״ המקוםמאודמהערכיםהנעליםשאליהםהםמטיפים.הוגיםאלה,הםאחיהם/בניהםהיו שלהסטליניסטיםהאירופאיםשלשנותה־50שלהמאההקודמת.הם

קומוניסטיםנלהביםכלעודהגשמתהקומוניזםהתמקמהבערבותסיביר.החובה רובצת הפלשתינים שעל מרחוק, ולא מקרוב לא השתכנעתי, לאאינהאלאמכשול זו דרישה ישראל. ביהודיותהשלמדינת להכיר )הקללה(היא ושעליו ההתנחלות, מפעל בעזרת הקימה שהמדינה ההר במעלה נוסףמקשי עייף כולו העולם הפירוק. במלאכת להתחיל כדי לטפס כיום חייבתהעורףהישראלי,המצטיירכעקשנותחסרתטעם,ולאפעם,כחישוביםשל

בחירותחסרימשמעות.

אליאיילסייםאתמאמרובמובאהנוספתשלארנסטרינאן:״אומהאחרתאינהיכולהלשלוטבמדינהנגדרצוןתושביאותהמדינה.״למובאהזומסכימיםרבים,ואביאציטוטדומהלסיום:״עםמשיגאתחירותו,בעתשהואמבטיחאתחירותםשלעמיםשכנים״)קארלמרקס(.הקמתמדינהפלשתינית-בליאם...ואילו...-תשחרראתהמחשבהוהיצירההישראליותהנאנקותתחתעול

ה״שטחים״.רקאזיוכללהתחילדיוןאמיתיעליהדותהשלהמדינה.

n

מפגשים בלתי רשמיים עם פלשתינים -היש אור בקצה המנהרה בדרך לפיוס?

עוצמתהסירובהערבילקיומהשלישראלכמדינתהלאוםהיהודי-משתקתאתהפלשתיניםהמתונים

מנחםמילסון

שכנינו עם חבריים, ואף רשמיים בלתי אישיים, מפגשים

הפלשתינים ועם ערבים ישראלים, המתנהלים בנינוחות, בעיקר

הפוליטיות המחלוקות עומק את לעתים חושפים בשפתם,

רשמיים פוליטיים דיונים מאשר יותר הצדדים בין והלאומיות

ובפורומים בוועידות מדינות וראשי מנהיגים בין המתקיימים

בגילוי לדבר מאפשר מציף רגשות, האישי המגע בינלאומיים.

לב, לעסוק במשאות נפש ובשורשי דברים.

במאמר זה, ראשון מבין שניים, מתעד המזרחן פרופסור מנחם

אחרות ואינטימיות, אישיות חלקן - פגישות שלוש מילסון,

לקראת ובמהלך דיונים פומביים בארץ ובחו״ל - שקיים בין השנים

1975-1967 עם ידידים, אישי ציבור ואנשי רוח פלשתינים וערבים

פרופ׳מנחםמילסוןהואפרופסור)אמריטוס(לספרותערביתבאוניברסיטההעבריתבירושלים.שימשכיועץלענייניערביםבממשלהצבאיבשנים1978-1976,וכראשהמנהלהאזרחישלאזוריהודהושומרוןבשנת1982-1981.בעתביקורושלהנשיאסאדאתבישראלבשנת1977,

שימששלישוהצבאישלהנשיאהאורח.

113עוצמתהסירובהערבילקיומהשלישראל-משתקתאתהפלשתיניםהמתונים

יופיע פרק ישראלים, בעלי מגוון דעות והשקפות. בגיליון הבא

נוסף ובו שיחות עם אנוור נוסייבה, חאזם אל ח׳אלדי והמשוררת

פדואה טוקאן.

חוט השני המקשר בין המפגשים הוא הקושי ואף הסירוב הערבי

לקבל את קיומה של ישראל כמדינת לאום יהודית באזור, גם לא

בגבולות 1967. עוצמתו של סירוב זה כופה עצמה גם על בעלי

עמדות מתונות יותר, עד כדי חשש לבטאן בגלוי. גם כאשר נדמה

שלא סופו להישבר, עומד שהקרח אחרת, או זו בשיחה היה,

נשבר. אור שהבהב בקצה מנהרה, כבה לאחר זמן קצר. המפגשים

גם חושפים את עמדת השמאל הליברלי, בארץ ובחו״ל, המתעלם

ובהתחמקות בהדחקה בהכחשה, עליו ומגיב זה מסירוב ברובו

תוך הפגנת יחס ספקני ומזלזל כלפי פלשתינים החורגים מסירוב

זה והאשמתם בחוסר פטריוטיות לעמם. הסירוב הזה מלמד על

הקושי ועל הדרך הארוכה שיש לעבור כדי לקרב בין העמים ועל

הפיוס אל הדרך כסמני המתונות הדעות בעלי של חשיבותם

וכמוביליה.

הדיוןשלאהתקיים

יוםאחדבאפריל1967-כחודשייםלפניפרוץמלחמתששתהימים-הזמיןאותירקטורהאוניברסיטההעבריתבירושלים,פרופ׳נתןרוטנשטרייך,למשרדובמסגרת בישראל, הערבי המיעוט מעמד שעניינו דיון להנחות ממני וביקשפורוםדיוניםלסטודנטיםוחבריסגלשנקרא״גורן״,אותוייסדבעתההיא.הדוברים ואת הנושא את בחרה והסטודנטים הסגל מחברי המורכבת ועדההמרכזיים,ואלההיוצריכיםלפרסםמראשאתעיקריהעמדותשיוצגו,כדי

שהסטודנטיםוחבריהסגליוכלולהתכונןכראוי.הכותרתשלהדיון,שאותוהתבקשתילהנחות,הייתה:״האםאינטלקטואליםערביםיכוליםלהתקדםבחברההישראלית?״רוטנשטרייךאמרליכיהנושאהוצעלוועדהעלידיאחדמחבריה,ד״ררוברטשרשבסקי,אשרביקשלהיותנולדבוורשה אחדהדוברים.שרשבסקי,מומחהלכלכלתארצותמתפתחות,בשנת1937.אביווסבונרצחועלידיהנאצים,והוא,בןיחיד,ניצלעםאמועניין וגילה ואהוד נחשב מרצה היה הוא ארצה. עלו 1949 ובשנת וסבתו,

מנחםמילסון114

ומעורבותבשאלותחברתיותוביןהשאר-בבעייתהמיעוטהערביבישראל.כדוברנוסףנבחרסטודנטערבי,עבדאל־קאדרעבדאל־ג׳באר,סטודנטשנהאת יבקר שרשבסקי שרוברט צפוי היה באוניברסיטה. להיסטוריה בחוג ג׳רשויותהשלטוןעליחסןלערבים,וכןאפשרהיהלשערשהסטודנטהערבייתלונןאףהואעלהעוולותמהןסובליםערבייישראל.רוטנשטרייך,שחששמדיוןבלתימאוזן,הציעשאנסהלמצואדוברשלישישיציגעמדההמתחשבתבמורכבותהמצבהישראלי.ציירתיבלביאתדמותושלהדוברהמבוקשכמישרוצהשערביםישראליםיזכובמשרותבשירותהציבוריויתקבלוכשותפיםשל הביטחוניים באילוצים גם מכיר בעת ובה הישראלית בחברה מלאיםהמדינה.פניתילאחדמידידיי,אךהואסירבואףהסביראתסירובו:״כשאומרבטענה מימין אותי יתקפו הישראלית, בחברה הערבים את לשלב שצריךשאנימתעלםמהאיבההערבית,וכשאדברעלאילוציהביטחון,יאשימואותימשמאלשאנימצדיקאפליהוקיפוח.״אישמאלהשפניתיאליהםלאהיהמוכןלהשתתףבדיון,ולאחרכמהניסיונות-ויתרתי.הבנתיאתמניעיהםשלאלהשסירבולהשתתףבדיון,אךרגזתיבלביעלזהירותםהיתרה.לאחרשנועצתיציפייה מתוך נבחרו, שכבר הדוברים בשני שנסתפק החלטנו הרקטור, עם

שנקודותמבטאחרותיעלומהקהל.בתחילתמאינפגשתיעםשניהדובריםבביתי,כדילהסכיםעלמהשיפורסםיוני1967.סברתישכדילרדתלשורשהדברים כהכנהלדיון,שנועדלאמצעישלדוןגםבשאלההבסיסית:האםועדכמהישלצפותמאזרחיההערביםלחילופין הישראלית? החברה של היסוד בערכי שותפים להיות ישראל שלאפשרלנסחאתהשאלהבאופןכללייותר:באיזומידהיכוליםאנשיםשאינםשותפיםלערכיהיסודשלחברהכלשהי,להיותבעמדותשלאחריותומנהיגות

בתוךאותהחברה?

כבראז:איןהסכמותעלשאלותבסיסיות

את להם הצגתי בביתי, אל־קאדר עבד ואת שרשבסקי ד״ר את כשפגשתיהשאלהוביקשתיאתהסכמתםלכלולאותהבדיון.יחדגםניסינולהגדיראתהקונצנזוסההכרחיהמינימלי.ניסיתילהציעהגדרהשעליהנסכיםכולנו:״האםאנחנויכוליםלהסכיםעלכךשלישראל,כמדינהיהודית,ישזכותלהתקייםרוברט ותביעותטריטוריאליותמצדשכניה?״ בגבולותיה,חופשיתמאיומים

115עוצמתהסירובהערבילקיומהשלישראל-משתקתאתהפלשתיניםהמתונים

שרשבסקילאהסכיםלנוסחההזאתוהציענוסחהמשלו:״לישראל,כמדינתםאיום מכל בטוחה בגבולותיה, להתקיים זכות יש בה, שחיים אלה כל שלהזאת הנוסחה אם ושאלתי אל־קאדר לעבד פניתי שכניה.״ מצד תביעה אומקובלתעליו.הואענה:״לא,זהמוקדםמדי,מוקדםמדי;רקתשע־עשרה

שנה״)כלומר,מאזהקמתמדינתישראל.מ״מ(.למההתכוון?האםרצהלומרשאיןדיבתשע־עשרהשנהלהסתגללמציאותשנכפתהעלהערביםבישראל,לחיותכמיעוטלצדרוביהודי?אושמאהתכווןלומרשעודמוקדםמדילדעתאםמדינתישראלהיאבתקיום?רוברטואנימכיוון ״בסדר, אמרתי: ואני דבריו, את לפרש אל־קאדר מעבד ביקשנו לאשאיןבינינוהסכמהלגביהענייןהזה,בואונסכיםעלכךשבעייתהקונצנזוסתיכלל והיא מהנושא אינטגרלי חלק היא המשותפות הלאומיות והמטרותבפרסום לכלול שיש נוספות נקודות כמה עוד ועל כך על הסכמנו בדיון.״

שיופץלקראתהדיון.

ב־19במאי,השלמתיאתעריכתראשיהפרקיםלדיוןוהייתיצריךלמסוראתהחומרהזהבלשכתהרקטורכדישיוכןלהפצה.אךביוםזהכברנקראתילסיני המצרי הצבא את הכניס אל־נאצר עבד שגמאל לאחר למילואים,באוניברסיטה עצרתי שלי, המילואים ליחידת בדרכי גבר. באזור והמתחוהשארתיבמשרדהרקטוראתהמסמךשהכנתילקראתהדיון.לאציפיתיששירותהמילואיםשלייהיהממושךושתוךפחותמשלושהשבועותתהיה

מלחמה.בחברה להתקדם יכולים ערבים אינטלקטואלים ״האם בשאלה: הדיוןהישראלית?״לאהתקייםביוני1967.רוברטשרשבסקילאשירתבצבאמעולםנראההיה ישראל יוני1967,כשקיומהשל רפואיות,אבלבתחילת מסיבותהוא גם והשתתף שרשבסקי, רוברט התנדב גויסו המילואים וחיילי בסכנהבהגנהעלהמדינה.לחבריוהסביר:״גםמיששונאמלחמהחייבלהגןעלביתו.״רוברטביקשלהצטרףלפלוגתמילואיםשבהשירתוכמהמעמיתיובמחלקהלכלכלה.בהשתדלותםהסכיםמפקדהפלוגה,חייםגורי,לצרףאותוליחידתוולתתלורובה.ביומההראשוןשלהמלחמהנהרגרוברטשרשבסקימכדורשל

צלףערבי.

מנחםמילסון116

ידידותומבויסתום

אתראג׳אאל־עיסאפגשתילראשונהביוני1967,ימיםספוריםלאחרהמלחמה.היחידהשלישוכנהבשיח׳ג׳ראח,בירושלים.בזמנו,ממשלאחרהמלחמה,שוכנוכמהיחידותשלצה״ל,שנזקקולמשרדיםומגוריםעבוראנשיהן,בקונסוליותהערביותשננטשו.היחידהשליקיבלהאתהמשרדשלנציגותהליגההערביתבנייןקטןבןשתידירות.בחלקוהאחרשלהביתגרהמשפחה -חציושללזה. זה התוודענו ההוא בבית ימים כמה לאחר צאפיה)1(. משפחת ערבית,

היחסיםהיותחילהיחסיםשלנימוסועדמהרההפכולקשריידידות.ומעוניין ערבית בספרות עוסק שאני המשפחה, אבי צאפיה, אמיל כששמעלקנותספריםבערבית,הציעלהפגישאותיעםידידם,ראג׳אאל־עיסא,שהיהעיתונאיוגםבעלחנותספרים.)2(השםאל־עיסאהיהמוכרלי.אביושלראג׳אעיסאאל־עיסא,היהמייסדוובעליושלהעיתוןהערביפלשתין,שנוסדביפובשנת1911.לאחרמותושלעיסאאל־עיסאב־1950,נהיהבנוראג׳אאל־עיסאלעורךהעיתון,שעברמיפולירושלים.העיתוןנסגרבמרס1967,עלידי

ממשלתירדןבמסגרתהידוקהפיקוחעלהעיתונות.הספרים לחנות אותי לקח והוא צאפיה משפחת אצל ראג׳א את פגשתישבבעלותו.לאמצאתיאתמבוקשיבחנותו;התבררלישהחנותעסקהבעיקרלהיכרות. הזדמנות לנו הייתה זאת אך לתיירים, עת וכתבי ספרים במכירתוסתיו קיץ במהלך רבות, עשו וערבים שיהודים דבר ב״מצב״, שדנו כמובן1967.באחתהשיחות,בשעהשהדרכתיאתראג׳אאל־עיסאבסיורבקמפוסשלהאוניברסיטהבגבעתרם,הואשאלאותיאםלדעתיישראלתהיהמוכנה

איפעםלהחזיראתהשטחיםהכבושים.כמהשבועותלאחרהמלחמההייתהלישיחהעםאחדמעמיתיי,יוסףאוריין,)3(

1.משפחתצאפיההיאאחתהמשפחותהמיוחסותבירושלים)מהעדההקתולית־לטינית(.אביהמשפחה,אמילצאפיה,היהבעברחברהפרלמנטהירדני.אחיו,אנטון,היהמזכירהעירייה.הבןהצעיר,עפיף,שהיהבאותםהימיםסטודנטבבלגיה,נהיהברבותהימיםלחברהסגלהדיפלומטישלאש"פוהרשותהפלשתינית-תחילהשימשכנציגאש"פהרשות כשגריר מכהן הוא היום ובוושינגטון. בלונדון כשגריר - מכן ולאחר בוותיקן

הפלשתיניתבמוסקבה.2.נולדביפוב־1922,ומתבעמאןב־2008.

3.השםשונהכדילהגןעלפרטיותו.

117עוצמתהסירובהערבילקיומהשלישראל-משתקתאתהפלשתיניםהמתונים

בענייןהפשרההטריטוריאלית.יוסףדחהאתהרעיוןשלויתורעלחלקכלשהומיהודהושומרון.אףשהיהדתי,לאנימקאתהתנגדותולוויתורעלשטחיםבשיקולים אלא וענתות לשילה ההיסטורית ובזיקה ארץ־ישראל בקדושת

ביטחוניים.הואהדגיששהערביםממילאאינםמוכניםלמשאומתןלשלום.ביקשתימיוסףאורייןשיניחלרגעשהערביםמסכימיםלמשאומתןלשלוםלערבים, שיועברו השטחים פירוז גבול, תיקוני ידי על יובטח ושביטחוננוהצבתמערכותהתראהוכו׳.״האםאזתסכיםלוותרעלחברוןושכם?״שאלתי.אורייןטעןשהנחהמעיןזוהיאבלתיסבירהבעליל,אךכאשרהתעקשתיענה:

״לא,עלחברוןושכםאיאפשרלוותר.״כשראג׳אהעלהבפנייאתשאלתולאיכולתישלאלחשובעלמהשאמרליידידייוסףאוריין,ימיםמעטיםקודםלכן.בדבריוייצגזרםמסויםבציבורהישראלישלאהיהאפשרלהתעלםממנו.עםזאת,האמנתישזאתעמדתיצטמצםמאוד יחולשינויממשיבעמדההערבית, מיעוט.סברתישכאשרדתיות־ מסיבות טריטוריאליים לוויתורים שמתנגדים אלה של מספרםבישראל יכירו הערבים שאם מאמין שאני לראג׳א עניתי לכן לאומיות.ויסכימולמשאומתן,ישראלתהיהנכונהלוותרעלרובהשטחיםבתמורהלשלום.ראג׳אאמרשהואלאמאמיןשישראלמוכנהלתתשטחיםתמורתשלום,ואילוהיוהערביםנוהגיםבפקחותהיומעמידיםאתישראלבמבחןבענייןזה,ואזהייתהנחשפתהאמתשישראלהיאאומהאימפריאליסטית,המעוניינתבאדמהולאבשלום.אמרתילו:״הלוואיוהייתםמעמידיםאותנווכשמנהיגים עלשטחים, שלום מעדיפים שאנחנו בטוח אני הזה; בניסיוןערביםיכירובישראל,יתבררעדכמהישראלמוכנהלפשרה.אבלאםאתהסבורשזהיהיהצעדטקטימחוכםמצדכםשיידחקאתישראללפינה,למהלא פשוט שאנחנו היא הבעיה ״מנחם, ענה: והוא זאת?״ עושים אינכם

מסוגליםלנהוגבפקחות.״

״תחתכיבושאיננויכוליםלגנותטרור״

כמהשבועותלאחרמכןנפגשנובביתי.היהזהבסוףספטמבר,וכברהתפרסמומספרעצומותמחאהחתומותבידיאישיציבורערביםבירושליםנגדאיחודהפיגוע אירע פגישתנו לפני ימים כמה החותמים. בין היה ראג׳א ירושלים. שלטרורבמושבאומץשבעמקחפר.המחבליםהניחואתהמטעןלידאחדהבתים

מנחםמילסון118

ובהתפוצצותנהרגילדקטן,בןשלושאוארבע.)4(דיברתיעםראג׳אעלפחדיםהדדיים,עלחוסרהאמוןההדדיוהסכמנועלכךשצריךיותראמוןוהבנהמשניעצומה על תחתמו כמוך ואנשים שאתה ״כדאי אמרתי: זה בהקשר הצדדים.המגנהאתפיגועהטרורשהרגאתהילדהקטן,כפישאתםחותמיםעלעצומותבקרב לעמדתך ההערכה את יגביר זה נוקטת. שישראל מסוימים צעדים נגדהישראליםוישפראתהאווירה.״ראג׳אהסתכלעליינדהם,כאילולאהביןכללעלמהאנימדבר.כשהבנתישהואבאמתלאמביןעלמהאנימדבר,המשכתיוהסברתי:״גםאםאנחנוחלוקיםלגביהמטרותהלאומיות,אנילאמביןלמהאתהלאמגנהפעולתטרורכגוןרציחתושלילדקטן?״וראג׳אאמר:״זהבאמתהיהדבררע.״חזרתישוב:״אםכן,למהאתהלאמגנהזאתבאופןפומבי?״והואענה:״כן,אנימבין,אבלאנחנולאיכוליםלעשותזאת.אנחנותחתכיבושולכןאיננויכוליםלעשותזאת.״הבנתיאתכוונתו,אךלאהסכמתיאתו.טענתישאפילותוךמאבקלאומיאפשרוצריךלגנותמעשיםנפשעים.הזכרתילושהנהגתהיישוב,תחתשלטוןהמנדטהבריטי,גינתהוהוקיעהבפומבימעשיטרורבידייהודים,״האם למעשים. אחראיות שהיו הקטנות מהקבוצות התנערו המנהיגים ורובהערביםהפלשתיניםלאיכוליםלנהוגבאותההדרך?״שאלתי,וראג׳אחזרואמר:״לא,תחתכיבושאנחנולאיכוליםלעשותזאת.״נוכחתיבצערשכלהרעיוןהיה

כהמשונהעבורועדשנדרשלוזמןמהלהביןמהבכללרציתי.

לבנוןכמודללמדינהאחתשבהקהילותשונות

נפגשנושוב,אחריזמןמה,בביתמשפחתצאפיה.זההיהאחרישראג׳אטיילברחביישראלוביקרבעריםובכפרים,והואאמרלישהתרשםממהשראה.ישראל,

כפישראהבביקוריו,הייתהשונהמאודמהתדמיתשהייתהלו.ראג׳אאמר:

אני סבור שיש אכן ישראלים שאתם אנחנו יכולים להסתדר. אני יכול לחלק

מנחם כמוך, אנשים הם שבכם הטובים סוגים: לשלושה הישראלים את

יכולים ואנחנו רבות מבחינות לנו דומים אתם משכילים. הארץ, ילידי -

להסתדר אתכם בקלות. הסוג השני הם אנשים שאינם דומים לנו באותה

4.הפיגועאירעבלילהשבין24ל־25בספטמבר1967.

119עוצמתהסירובהערבילקיומהשלישראל-משתקתאתהפלשתיניםהמתונים

מידה, אך גם הם סימפטיים - אנשים שהגיעו מאמריקה וממערב אירופה.

אבל אתם. להסתדר יכולים ואנחנו ומשכילים מתורבתים ליברלים, הם

הסוג השלישי, והם הגרועים שבכם - היהודים המזרחיים, ובמיוחד היהודים

מצפון אפריקה. הם מלוכלכים יותר מהפלאחים שלנו.

ראג׳אהמשיך:״כן,ישביניכםכאלהשאתםאנחנויכוליםלהסתדר.אניחושבשהפתרוןהטובביותרהואשתהיהלנומדינהמשותפתוננהלאותהיחד,כמו

לבנון.האםתסכיםלכך,מנחם?״תהיתיבלביאיךראג׳אמציגאתלבנוןכמודלשלמדינהשבהחיותבשלוםקהילותעדתיותודתיותשונות,ומתעלםמחוסרהיציבותהתמידישלהמשטרלהתווכח לנכון מצאתי לא אך ,1958 של האזרחים מלחמת את זוכר ואינואתועללבנון,כיהיוליסיבותחשובותיותרלהסתייגמהצעתו.ראג׳אדיברכמנהגובנימהמבודחת,אךדבריוחייבוהתייחסותרצינית.ההצעהלהפוךאתהארץלמעיןלבנוןשנייהשללהאתעצםהרעיוןשלמדינתישראל,ועמדהבסתירהלתפיסתימהמדינהאמורהלהיות-מסגרתחייםשלקהילהלאומית.מצדאחדהואביטאגישהידידותיתכלפיי:״אתךועםשכמותךאנחנויכוליםלהסתדר,אתהכמונו.״זהנאמרכמחמאה,והיהעליילהשיבבנימוס,ומאידך,הואהציגהשקפותשסלדתימהן.הייתיצריךלהשיבמיד,והעדפתירצינותעל

פניחביבות.אמרתי:

אינני יכול לקבל את הצעתך. כמובן שאני מחבב אותך, אתה יודע את זה.

אבל אתה רואה את יהודים המזרחיים כמטונפים יותר מהפלאחים שלכם,

ולא את הפלאחים. אנחנו רואה כך לא את היהודים המזרחיים אינני ואני

היהודים עם אחד, יש לנו אחריות הדדית ואנחנו רוצים לבנות חברה אחת.

אנחנו חייבים לפתח את החברה שלנו, ואתם - את שלכם. אם אתה סבור

שהפלאחים שלכם הם חסרי השכלה ותרבות, הרי שיש לכם הרבה עבודה

לעשות בחברה שלכם.

עימותבבוסטון

בסתיו1968הגעתילמרכזללימודיהמזרחהתיכוןבהרווארד,כדילעשותשםאתשנתהשבתוןשלי.באותהשנההיועודכמהישראליםבהרווארדבשנת

מנחםמילסון120

שבתון,ועםשנייםמהםהיהליקשרקרובלמדי.האחדהיהד"רגדעוןהררי,מהמחלקהלהיסטוריהבאוניברסיטתתל־אביב,והשניהיהד״ריעקבווייס,)5(מהמחלקהלחינוךבאוניברסיטההעבריתבירושלים.לאאחתהיינומעורביםבדיוניםעםערביםאועםפרו־ערביםבמרכזללימודיהמזרחהתיכוןוהגנועל

העמדההישראליתאלמולהאשמותשונותמהצדהשני.בולט אמריקאי יהודי אקדמיה איש הלפרן, בן פרופ׳ אליי טלפן אחד יוםוציוניותיק,)6(ואמרשאנשי״המועצהלענייניםבינלאומיים״בבוסטוןהזמינואותולהיותהמגיבלהרצאהשלד״רפאיזצאיג,אישאש״ףשהוזמןלהציגאתעמדותהצדהפלשתיני.בןהלפרןהיססאםלהיענותלהזמנה.מדיניותאש״ףבאותםימיםהייתהשלאלהופיעעלאותהבימהעםדוברישראלי,ולכןפנואנשי״המועצהלענייניםבינלאומיים״לפרופ׳הלפרן.הםהיוזקוקיםלמישהושייצגאתהצדהישראלי,אךאיננוישראלי,ומטעםזהרצההלפרןלהתייעץעמי.אמרתילושתהיהזוטעותמצדולעלותלבימהכדילהתווכחעםפאיזצאיג,ובכךלהעניקחותםשלהוגנותלאירוע.ישלומרלמארגניהאירועשאםהםבאמתרוציםנציגהולםשלהצדהשנילמולפאיזצאיגהפלשתיני,עליהםלהזמיןדוברישראלי.הלפרןקיבלעמדהזוומאוחריותרהודיעלישהמארגניםמטעמנו. ילך מי להחליט ושעלינו ישראלי דובר להזמין הסכימו במועצה

הסכמנושגדעוןהררייהיההאיששלנובדיוןמולפאיזצאיג.פאיזצאיג-בןלמשפחהנוצרית,ילידסוריהשגדלבטבריה-נחשבלטובשבאנשיההסברהשלאש״ף.)7(מאחרשבאותםימיםלאהיהלאש״ףמעמדמוכרבארצות־הברית,פעלצאיגכחברבמשלחתשלכוויתלאו״ם.שליטתושדוברים פלוגתא לבר אותו הפכו הפולמוסי וכישרונו השכלתו באנגלית,

יהודיםחששולהתמודדאתו.זמןקצראחרישהסכימולהשתתפותנציגישראליבדיון,הודיעואנשיהמועצהשניסחו כפי או ישראלי, עם דיון לנהל מוכן אינו צאיג שד״ר הלפרין לבן

השמותשלהשנייםשונוכדילהגןעלפרטיותם. .5בןהלפרן(Ben Halpern)-הוגהדעותציוניוהיסטוריון,מןהאישיםהבולטיםבתנועת .6העבודההציוניתבארצות־הברית-היהפרופסורבאוניברסיטתברנדייסוחברמחקר

במכוןללימודיהמזרחהתיכוןבאוניברסיטתהארוורד.מתב־1990.דגלה (Partie Populaire Syrienne) ל״מפלגההלאומיתהסורית״ צאיג בצעירותוהצטרף .7בזהותלאומיתסורית,לאערביתואףלאמוסלמית,זהותהמשותפתלכלתושביהסהר

הפורה)פרטליהודים!(.

121עוצמתהסירובהערבילקיומהשלישראל-משתקתאתהפלשתיניםהמתונים

זאת:״ד״רצאיגמעדיףלתתהרצאה,״ואולם,הוסיפו,שאםאנחנומעונייניםלפגושאתד״רצאיג,ישמחולהזמיןאותנולשיחהעמובארוחתהערבשלפנינרגשיםלמדימההזדמנותהזאת,לה וייסוהררי,היו ההרצאה.שניעמיתיי,ייחסוחשיבותשלממש-לפגושאישאש״ףמובילולשוחחאתועלבעייתהסכסוךהישראלי-ערבי.אניסברתישגםאםהארוחההזותתקיים,לאיהיהזהענייןרבמשמעות.פאיזצאיגהיהאמנםאישיותבולטת,אבלחשיבותוהייתהבמנגנוןהתעמולהשלאש״ףולאבמעגלהפנימישלמקבליההחלטות.מטרתוהייתהלזכותבנקודותבדעתהקהללטובתהענייןהפלשתיני.אמרתישעלינולהכיןאתעצמנולדיון,כדישדבריושלצאיגלאיישארוללאמענה.השיחההפרטיתעםצאיגבארוחתהערבאינהצריכהלמנועאותנומלהעיר

הערותולשאולשאלותלאחרהרצאתו.

״חופןשלערפל״

ידי נזכרתיבפמפלט)בערבית(שנכתבעל התחלתילהכיןאתעצמילעניין.פאיזצאיג,שלוששניםקודםלכן,ונשאאתהכותרת״חופןשלערפל״,בותקףבחריפותאתקריאתושלנשיאתוניסיה,בורגיבה,להנהגתמדינותערבלהכירבישראל)בגבולותהחלוקהשלהאו״ם(.זכרתישהפמפלטכללכמההצהרותקיצוניותביותר,ושיערתישבהרצאתולקהלבבוסטוןינקוטבקושונהבתכליתויציגכפתרון״פלשתיןדמוקרטיתשבהיחיויחדמוסלמים,נוצריםויהודים״.והייתהאפקטיביתלמדי ידיאש״ףב־1968, זוהייתההנוסחהשאומצהעל

כתחבולהתעמולתית,בעיקרלגביהחוגיםהליברלייםבמערב.כמהימיםלפניההרצאההתקבלהשיחהנוספתמאנשיהמועצהשאמרולנוכי״ארוחתהערבלאתתקייםמשוםשלד״רצאיגלאיהיהזמןלארוחהלפניההרצאה״,אךבמקוםזאתהציעופגישהלקפהלאחרההרצאה.עמיתייהיומאוכזביםלמדי,אךעדייןנלהביםמהפגישההצפויה.הםסברושבשלבהשאלותוהתשובותעלינולהימנעמלשאולשאלותשעלולותלהכעיסאתד״רצאיג.מוטבלנושיהיהבמצברוחטובלשיחה״עלכוסקפה״מאשרלזכותבנקודותבדיוןהפומבי.אניטענתילהפך,שמטרתביקורושלצאיגהיאתעמולתית,ועלכןהסיכוילשיחהמעניינת״עלכוסקפה״לאצריךלמנועאותנומלהציגלושאלותקשותבדיון,אךחברייסירבולשנותאתדעתם.כפתרוןהצעתישנשבבנפרד,כךשדברייבוויכוחעםצאיגלאיפגעובאפשרותשלשניעמיתיילהיפגשאתולקפהלאחרההרצאה.

מנחםמילסון122

חבריילאאהבואתהרעיוןוהענייןנשארללאהחלטהבינינו.מכלמקום,לקחתיאתיאתהפמפלט״חופןשלערפל״)שאותומצאתילשמחתיבספרייתהארוורד(ואתההערותשהכנתי,לצורךשימושבשלבהשאלותוהתשובות.כשהגענולאולםההרצאות,פגשאותנונציגהמועצהוהתנצלעלביטולהפגישהשנועדהלאחרההרצאה.הואהסבירשד״רצאיגממהרלחזורלניו־יורק.זהפתראתהבעיה.כבר

לאהייתהמניעהשנשביחדוגםנתווכחעםהמרצה.רק ישיבה מקומות מצאנו וכשנכנסנו הקטן, האולם את מילאו איש כמאהמיני וכל ערבים סטודנטים היו מהקהל כשליש האולם. של האחורי בחלקשל האמריקאים ״הידידים כגון בארגונים חברים - הערבי בעניין תומכיםנועם של מחסידיו רדיקלים ויהודים ה״פרנדז״)8( אגודת התיכון״, המזרח- כשליש ועוד ישראל, אוהדי אמריקאים יהודים היו נוסף חומסקי.שליש

אנשיםמבוגריםמבוסטוןשהתעניינובסיכוייםלשלוםבארץהקודש.הרצאתושלד״רצאיגהייתהמבריקה.הואדיברעלסבלותהפלשתיניםועלהצורךלהשיבלהםאתהרכושוהזכויותשנגזלומהם.אתהציונותתיארככוחנטועים היו שבה מהארץ הפלשתינים הערבים את שעקר וערמומי מרושעמימיקדם.הכנעניםוהאמוריםהיואףהםערבים,לפיגרסתצאיג.הפתרוןנוצרים מוסלמים, שבה מאוחדת פלשתין להקים היה צאיג ידי על שהוצע

ויהודיםיחיובשלוםיחד.

חוברתשנכתבה״במצברוחפואטי״

אוהדיישראלשבקהלהיונבוכיםומתוסכלים.הםידעושצאיגמציגתמונהמסולפת:ישראלאיננהסמלהרשעוהערביםאינםקורבנותתמימים,אבלהםלאהיומיומניםבהתמודדותמולתועמלןופולמוסןמנוסהכצאיג.אישהאחתהרימהאתידהושאלהאתד״רצאיגהאםלאצריךלהתחשבגםבזכויותיהםשלהיהודיםכצאצאיושלאברהם.צאיגהשיבבלעגובביטול:״הנהדוגמהלגישההבלתירציונליתשלהציוניםהמבקשיםלבססאתזכותהיהודיםבפלשתיןעלהיסטוריהעתיקהמלפני4,000שנה,תוךשלילתהזכויותשלהאנשיםשגרובארץמזהאלפישניםברציפות.וחוץמזה,אברהםהואגםהאבהקדמוןשל

.American Friends Service Committee:באנגליתהאגודהשם8.

123עוצמתהסירובהערבילקיומהשלישראל-משתקתאתהפלשתיניםהמתונים

הערבים,ואםהמוצאמאברהםמבססטענהכלשהי,הרישהואמבססבאותהמידהאתטענתהערבים.״פניהשואלתופניהםשלאוהדיישראלחפו.

הרמתיאתידי,ויושבהראש,האבמקארת׳י,שלאהכיראותי,פנהאליי:״האםתואיללבואלבימהכדישיוכלולשמועאותך?״)9(שמחתילהיענותלבקשתו.אמרתישלאחרששמעתיאתהפתרוןהמענייןשהוצגעלידיד״רצאיג,ברצונילהשוותולפתרוןאחרשהוצגבחוברתשאנימחזיקבידי.ציטטתימהפמפלט:להיות תשוב פלשתין שכל עד התיכון במזרח יציב שלום להיות יכול ״לאערבית,״אוהצהרהנוספת:״מהשנלקחבכוחישלהשיבבכוח,״ועודכמהאמירותמסוגזה.ואזאמרתי:״שמענומפיד״רצאיגאתהפתרוןהמענייןשלפלשתיןדמוקרטיתשבהמוסלמים,נוצריםויהודיםיחיויחדבשלום.פתרוןזהשונהבתכליתמהפתרוןשהוצעבפמפלטזה,שישלהפוךאתפלשתיןכולהלמדינהערביתעלידישימושבכוח.כותבהפמפלטהואהמרצהשלנוהיום,ד״רפאיזצאיג,ואנישואלאותוהאםהואמוכןלהסביראתהסתירהביןשתיההצעותשלו,או,לחילופין,אםהואשינהאתדעתווכבראינומאמיןשכל

פלשתיןצריכהלשובלהיותערבית-נשמחלשמועזאת.״והישראלים היהודים - הרוח במצב היפוך חל השתנתה, באולם האווירההתחילולחייך,ואילוהערביםוהפרו־ערביםנראונבוכים.כולםנדרכולשמועאתתגובתושלצאיג.ד״רצאיגקםלענות.הואהיהחיוור,אךתשובתוהייתהרהוטהוללאהיסוס:״כתבתיאתהחוברתבאחתמשעותייהפואטיותיותר;זהנכתבבמצברוחפואטי.כפישכולכםיודעים,השפההערביתהיאשפהשיריתולכןהייתיצריךלכתובאתדברייברוחהשפה.״בכךהסתכמהתשובתו,ואחרכךלחשמשהובאוזנושליושבהראש.יושבהראשהודיעשמחמתקוצרהזמן

לאיוכלהמרצהלהשיבעלשאלותנוספותוחתםאתהערב.

יופיעבגיליוןהבא,ויהיובושיחותעםאנוורנוסייבה,חאזםאלח׳אלדי ]חלקוהשנישלהמאמרופדואהטוקאן[

n

האבמקארת׳י(R. J. McCarthy),אישהמסדרהישועיומומחהלתאולוגיהמוסלמית,היה .9שייךלסגלהאוניברסיטההישועיתבבגדד,ובנובמבר1968גורשמעיראקעלידיממשלת

הבעת׳עםשאראנשיהסגל.

האקטואליותשלתורתהרמב״ם

מן הישראלית החינוך מערכת התנתקה איךהתשתיתההומניסטית־יהודיתשהייתהבהקמתה

אליעזרשביד

היהודי העם בתולדות יחידאי מעמד יש הרמב״ם של ולמשנתו לאישיותולא משה עד ״ממשה כי עליו נאמר בדורו עוד היהדות. תורת ובהתפתחותקםכמשה״.איןזומליצהכיאםהגדרהשלמעמדוהסמכותיכמורההוראהבישראל,ומעמדזהמתקייםבאופניםשוניםגםהיום.אםישסמכותהוראתיתהזרמים כל מסתמכים שעליה ובעל־פה, שבכתב משה לתורת מעבר אחת,הרוחנייםביהדותזמננו,החרדים,האורתודוכסים,הרפורמיםוהקונסרבטיבים,החלוקיםזהעלזהכמעטבכלנושאשקשורליהדותכתורהואורחחיים-הריזוסמכותושלהרמב״ם.כלאחדמןהזרמיםהללומטהאתהוראתהרמב״םאלכיוונוומפתחבהדגשהאחדמיסודותהגותוהרב־פנית,אךכולםרואיםבמפעלוההלכתי,מזה,והמדעי־פילוסופי,מזה,אתהסמכותהמחברתאותם

בירושלים;חתן ישראלבאוניברסיטההעברית אליעזרשבידהואפרופסורלמחשבת פרופ׳פרסישראללמחשבתישראללשנתתשמ״ד.לפניזמןקצרזכהספרו"ביקורתעלהתרבות

החילונית")הוצאתמאגנס(בפרסגולדשטיין־גורןלמחשבתישראל.

125האקטואליותשלתורתהרמב״ם

למורשתהתורניתהקנוניתשלהעםהיהודי.גאונותוהמופלאה,שלכמותה זה?בוודאיעל יחידאי עלמהמתבססמעמדזוכיםעמיםרקאחתלכמהדורות,ועלהרלוונטיותשלמשנתוהפילוסופיתוהפוליטית התרבותית המוסרית, החינוכית, התשתית בסוגיות וההלכתיתהעל־זמנית לרמה מעבר אולם בפרט, ישראל עם ושל בכלל האנושות שלנובעמעמדוהיחידאישלהרמב״םמןהתפקידהמכונןשאותו גאוניותו שלמילאבשעתמשברחמורבמיוחדשלהממסדהרבנישאיחדאתהעםהיהודיבפיזוריובגלות.אוסיףכאןעודשלושהשמותשלאישיםשמפעלםהמכונןהיווהאתהדגםשעלפיועיצבהרמב״םאתמפעלוההלכתי־פילוסופי:שמואלהנביא,עזראהסופרורבייהודההנשיא,עורךהמשנה-אותוהציגהרמב״ם,האישים היו אלה שלו. תורה משנה בחיבור הלך שבדרכו כמופת בפירוש,הנבחריםשקיבלועלעצמםאתהשליחותלחדשאתהממסדהתורניהמאחדאתעםישראלמולמהפךכוללשהתחוללבמציאותההיסטוריתבזמנם,כאשרנדרשלשקםאתסמכותההוראהשלהמנהיגותהרוחניתוהפוליטיתתוךכדיעדכונהמולההתפתחויותהמדיניות,החברתיותוהתרבותיותשקפצוקפיצתמדרגהלטובולרע.תפקידזהמצריךיכולותנפשיותואינטלקטואליותוכישרוןמנהיגותחריגים,כמעטעל־אנושיים.עובדהזוזיהתהאתהאישיםשמילאואתהתפקידהזה,כמוריםהנותניםבחייהםהאישייםמופתשלהגשמהעם

מפעלםבמידהכזאת,שהואנקראעלשמםלאורךכלהדורותהבאים.

שנימהלכיםסותרים

הרמב״םקם,כאמור,בשעתמשברגורלית:בשלגורמיםשוניםנמצאאזמעמדםהסמכותישלגאוניבבלבירידה,פיזורהעםבגלותהוכפלונשלשוהייתהסכנההוראהעצמאייםבארצותשונותעד בו־זמניתכמהמרכזי מוחשיתשיקומואלה כל על רבות. לתורות תתפלג המחלוקות, עתירת שבעל־פה, שהתורהנתווסףהאתגרשלמשטריםפוליטייםודתייםחדשיםשתפקדועלתשתיתהעם היה חייב להתקיים כדי ודתיתחדשה. פילוסופית מדעית, תרבות שלהיהודילהתמודדעםההשלכותשלהשינוייםהללוובייחודעםתרבותהעיליתכלכלית־חברתית ברמה להתקיים כדי גלה, שבתוכן המלכויות של החדשהזו הייתה בתורתו. המעוגנת העצמית זהותו על ולשמור ראויה, ותרבותיתמטלהדו־ממדיתשחייבהשנימהלכיםסותרים:מצדאחד,לשמורעלהרציפות

אליעזרשביד126

הסמכותיתועלקביעותהיסודותשלהתורהשבעל־פה,ומצדאחר,לעדכןאתיישוםהיסודותהללובצורהמהפכניתעלפידרישותהמציאותהחדשה,אךבצורהשהמהלךהמשמרוהמקבעוהמהלךהמשנהוהמהפךישלימוזהאתזה.פילוסופיהקשובה בין מיזוג ידי ביצעאתשניהמהלכיםהללועל הרמב״םלהלכהוהלכהקשובהלפילוסופיה.בדרךזוהצליחלכונןמחדשסמכותרבניתישראל. תפוצות בכל קנוניים כחיבורים שהתקבלו בחיבוריו, מעוגנת אחת,מפעלוהפילוסופישעדכןאתהוראתהתורהעלפירמתההישגהמדעיהגבוהביותר,בזמנו,חוללאמנםמחלוקתגדולהשהייתהעלולהליצורקרע,אולםמפעלוההלכתי-המשקףאתהפילוסופיהשלותוךביצורהיסודותהקבועיםאיחדאתהעםסביב הזה, מנעאתהקרע והבלתימשתניםשלההוראה-לקבע השואפות לתנועות המשותפת התשתית את ויצר הרבנית מנהיגותו

ולמסגרולתנועותהשואפותלפתחולחדש,לאורךהדורותהבאיםעדזמננו.דיסציפלינות: שתי בין מיזוג כאמור, נדרש, המשבר עם להתמודד כדיוהדיסציפלינה היהודית, לקהילה תשתית שהיוותה התורנית, הדיסציפלינההמדעית,התרבותיתפוליטית,שהיוותהתשתיתלממלכותהחילוניות־דתיותשלימיהביניים.נזכורשהיהודיםהתיישבובהןלארקבעלכורחםכיאםגםמרצונםועלפיבחירתם,וכלזמןשיכלולהתקייםבהןברמהסבירהראובהןסתרו הללו הדיסציפלינות מכךששתי נבע המשבר עומק ממלכותיהם. אתזואתזומבחינתהמקורוהמהותשלסמכותן,האחתהמייצגתאתהסמכותהאלוהיתהמתגלהבאמצעותנביא,והשנייההמייצגתאתהסמכותהחילוניתכפלסמכויות בעיהשל לזכור,שאותה צריך האנושית־שכלית.אבלראשיתהעסיקהגםאתהממלכותהאסלאמיותוהנוצריות,ושנית,שלמרותהעימות

ביןשנימקורותהסמכותהללוהיהלהןמכנהמשותףרחב.

מופתחינוכי

זואדגיש זהפניםרבות,ולשםהנושאהמיוחדשלמסה היולמכנהמשותףאתההיבטהנראהליעיקרי:התורהוהפילוסופיההןדיסציפלינותחינוכיות.אדם לבני מגדירה היא הוראה, היא תורה חינוכית: דיסציפלינה היא התורהלחייהם, משמעות משווה שהגשמתו הייעוד את בפרט, ישראל ולבני בכלל,ודעותשמכוונותאתהיחידים, זההיאמלמדתאמונות והיאאושרם.לצורךהמשפחות,הקהילותוהעםלאורךכלמסלולחייהם,מחוקקתחוקיםומצווה

127האקטואליותשלתורתהרמב״ם

מצוותהמעצביםאורחותחייםותהליכייצירה.אלוהיםמופיעבתורתוכמלךהאנושותבכללוכמלךעמובפרט.הואמצווהאותוומשגיחעליו,מנהיגובוחןאותו,שופט,עונשוגומל,וכךהואמחנךאתעמולהיותומסוגלונכוןלהגשיםבעצמואתייעודובבריאה.מלכותאלוהיםנתפסתבאופןזהכשליחותחינוכית,אלוהיםנתפסכמחנךהעליון,ובמובןזה,כאידאלהמגלםשלמותמוחלטת:הואהמופתשהקרבהאליומושגתעלידיידיעתדרכיובהנהגתעולמו,כלומר,ידיעתהחוקיםהמקיימיםאותו,עלידיהליכהבאותןדרכיםבכלתחומיהאחריותשלהאדםבטבע,בציוויליזציהובתרבות.במובןזהעלהאדםלחקותאתאלוהיו,כל

אדםואדםכפיכוחווכפימעלתוהנקבעתעלידייכולתוהרוחנית.הרמב״םלמדזאתממשהבהגיעולמרוםמעלתוכמנהיגהמחנךשלעמו:״ועתהאםנאמצאתיחןבעיניךהודיענינאאתדרכךואדעךלמעןאמצאחןבעיניךוראהכיעמךהגויהזה.ויאמר:פניילכווהנחיתילך״)שמות,ל״ג1,14-3(עליסודפסוקיםאלהבנההרמב״םאתתורתהמנהיגותהמחנכתשהניחכתשתיתלמערכתהממסדית־הוראתיתשאותהשיקםועדכן.לפיהשקפהחינוכיתזו,ובהנהגתו.משה אלוהיםהואהמופתהחינוכישאותומחקהמשהבהוראתונעשהעלידיכךמופתחינוכילמנהיגיהעםהעומדיםתחתיו:נביאיו,כהניו,זקניושהםשופטיוומוריו.הםלומדיםאתתורתווהולכיםבדרכיוובכךהםנעשיםלמופתיםהחינוכייםשכלבניהעםמחקיםאותם:וכךמתאחדהעםעל

ידיהיררכיהשלמחנכיםומתחנכים.הרמב״םשאףלמלאאתתפקידוכמכונןהממסדהרבניבתורמורההמוריםועלפיהנחהזוכתבאתשלושתחיבוריוהגדולים:פירושהמשנה,משנהתורההפילוסופי־ לספרו שנתן לשם בייחוד זה בהקשר לב נשים נבוכים. ומורהתורניהעיקרי:מורהנבוכים.השםמעידעלהספרשהואמחקהלצורכיזמנואתתורתמשה,אתתורתעזראהסופרואתמשנתרבייהודההנשיא,והואמתכווןלגלםבעצמואתתפקידההוראה,כיהספרעצמונעשהלמורה,עלידיכךשהואמגלםאתסמכותההוראהואתדרכיההוראהשלמחברוומציגם

כמופתלהפנמהעלידיחיקוי.

השלמהדיאלקטיתביןהוראתהתורהלהוראתהפילוסופיה

ואכן,ניתןללמודאתכלתורתהחינוךשלהרמב״םמניתוחהמבנההמתודולוגישלמורהנבוכים.כמובן,הדבריםאמוריםבחינוךשאותוכיווןהרמב״םלתלמידיו

אליעזרשביד128

מןהרמההגבוההביותר,אלההמיועדיםלהיותמוריהמורים,בעודשאתספרמשנהתורהחיברבמתודולוגיההחינוכיתהנאותהלמוריהעםולתלמידיהם

הנבחריםשיוכלולהכשיראתעצמםלהיותמוריםבעתיד.ייתכן זוהיגםנקודתהמפגששלהרמב״םכאישההלכהעםהפילוסופיה. אכןשהדבריםשאומרבהקשרזהיהיומוזריםבעיניקוראייכיבזמננוהפילוסופיההפכהלהיותאחדהמקצועותהאקדמייםהנידחים,אבלבמקורהייתה״אהבתהחכמה״הדיסציפלינההאקדמיתהכוללתשעניינהזההלעניינהשלהתורה:הוראתדרךחייםשהשגתהאמתלשמההיאתכליתה,שהפילוסוףהמורהאותהנדרשלקיימהחינוכית דיסציפלינה מהווה התורה כמו היא גם זה ובמובן לתלמידיו, כמופתשההתמודדותאתהלשםהפנמתהאינהלמידהבמובנההמקצועניהתמחותי,כיאםחינוךעצמיברמההמוסרית,המדעית,התרבותיתוהפוליטית.עליסודהנחהכדילתתלהוראההפועלתבסמכות זושילבהרמב״םאתשתיהדיסציפלינותהוראת בין שההבדל כך והתבונית, השכלית תשתיתה את הנבואית ההתגלות

התורהלהוראתהפילוסופיהיהפוךמעימותלהשלמהדיאלקטית.

הפעלתסמכותמחנכת

נובעתמכאןהבחנהביןשניסוגיםשוניםשלחינוךשקשוריםומשלימיםזהאתזה:האחדהמדגישאתההיבטיםהנבואיים־תורנייםשבהםהסמכותגלומהבמורה,והשניהמדגישאתההיבטיםהשכלייםשלהפילוסופיהשבהםהסמכותוהעיונית.הדרגההראשונההיאהחינוךהמעשי, מזדההעםהאמתהמדעיתהמוסרי, החינוך והוא חייה, ואורחות התנהגותה דרך האישיות את המעצבהחברתיוהפוליטי,והדרגההשניההיאהחינוךהעיוניהחותרלידיעתהאמתזו, את זו משלימות אלה דרגות ברורששתי האדם. של העליונה כתכליתוכלולותזובזוומכשירותזולזו,אךכלאחתמנקודתראותמתודולוגיתנגדיתלזולתה.האחתמצווהעלמעשיםשהסברםהשכליבצדם,ותובעתציותמתוךאמון,שיקנההבנהויביאלידיהפנמה,והשנייהשכליתביקורתית.מכאןנגזרתההבחנהביןשניהסוגיםשלהסמכותהמחנכת,זושלהתורההפועלתבשםההתגלותהנבואיתוזושלהפילוסופיההפועלתמכוחושלהשכלשקנהחכמה

והשיגאתהאמת.הסמכותית ההוראה לאדם נחוצה להתבגרותו, ועד מלידתו הראשון, בשלבהמנחילהלומורשתשמפתחתאתיכולותיוהשכליותהעצמאיות.כדילרכוש

129האקטואליותשלתורתהרמב״ם

אותןעליולהישמעלסמכותההוראהשליודעיהמורשת,לעשותאתמצוותםולהקשיבלהוראתםשהמעשהמגבהאותהולחתורלשלמותוהעצמית.בדרךזוהוארוכשאתהכליםשבהםיוכלללמוד,וכאשריפניםאתהלימודוירכושאתהכליםיוכלללמודבעצמו,ומתוךכךללמדולהיותמופתלזולתוולהחזירזו ומוריו.לדעתהרמב״םחובה לבאיםאחריואתהחסדשגמלואתוהוריושאדםחבלבניוולתלמידיו,שהםכבניו,היאגםזכותוהגדולהופסגתשלמותו

המתבטאתבנתינהלזולתו.לאאאריךבדבריםעלההשוואהביןתפיסהזושלתפקידההוראהוהלמידהכשאיפהאלהשלמותושלתפקידההוראהכנשיאהבאחריותשליחותיתלביןתורתהחינוךהמקובלתבזמננו.לדעתהרמב״םניתןלהורותרקעלידיהפעלתולהגיע ולדעת הסמכותהמחנכת,הנעניתלמוטיבציהשלהתלמידיםללמודומפתחים שכלם את מפעילים התלמידים כאשר רק ללמוד וניתן לשלמות,בהדרגהאתיכולתהחשיבההעצמית,שתקנהלהםעםהתבגרותםאתיכולתהלמידההעצמיתואתסמכותההוראה.אלמולהפרקטיקההחינוכיתבזמננו,האקדמיה, של המחקרית ההוראה שיטות את הספר בבית לחקות המנסהההוראה ושיטות הקוריקולום בין הרמב״ם של הבחנתו את להדגיש חשובהחינוכיותהמתאימותלשלביםהראשוניםשלההוראהלקוריקולוםולשיטותשלב לכל העליונים. והפילוסופיים המדעיים לשלבים המתאימים ההוראהמטרתווהדרךהחותרתלהשגתהורקבאופןזהעשוייםהםלהשליםזהאתכפייתהדיסציפלינההאקדמיתעלההוראה זותוך זה.ההתעלמותמהבחנההמחנכת,הנהוגהכיוםמתוךעיוורוןפדגוגי,מביאהלכישלוןההרסניבהגשמת

שתיהמטלותהללו.

איןקוףבלינפש

מהשקפהכלליתזועלתורתהחינוךברצונילעבורלהנחותהמדעיותהמבססותאותה,הקובעותאתהקוריקולוםההוראתיומפתחותאתדרכיההוראה.מנקודתהראותהפילוסופיתשלהרמב״םמדוברבארבעהמקצועותשישביניהםקשרלוגיקה פוליטיקה, אתיקה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, שיטתי: מתודולוגיתמציתי דיון להלן אביא שנה. של קורס מצריך בכולן דיון ההכרה. ותורת

שנוגעבסוגיותעיקריותחשובותורלוונטיותלהשוואהלמציאותזמננו.אפתחבהגדרתהאדם.הרמב״םקיבלאתהגדרתאריסטושלפיה״האדםהוא

אליעזרשביד130

חימדבר״.הגדרהזוקובעתשהאדםהואאחדממחלקתבעליהחייםהעילייםהמתקיימיםעלפניהאדמה.בתורשכזההואדומהמבחינהגופנית,חושנית,ייצריתורגשית,לכלבעליהחיים.במאמרמוסגראומרשהקביעההדרוויניסטיתהאריסטוטלית האנתרופולוגיה את מערערת אינה הקוף מן האדם שמוצאובוודאילאאתהאנתרופולוגיהשלהרמב״ם,שאיןבהשמץאידאליזציהשלהמיןהאנושיואינהמוציאהאותומעולמםשלבעליהחיים,בקצההרצףשלההתפתחותהטבעיתהתואמתאתחוקיהטבע.אבלעםזאת,לפיאותההגדרה,האדםמתייחדמכלבעליהחייםממחלקתובהיותומדבר.מילהזומתורגמתמיווניתוכוונתהלחשיבההמושגיתוהלוגיתשמתבטאתבדיבורושלהאדם.ייחודוהוא,אפוא,בהיותובעליכולתשכלית.ברורהלאריסטו,ולרמב״םההולךבעקבותיו,גםהעובדהשהיכולתהשכליתשלהאדםהיאפיתוחשלהיכולתהחושית,הרגשיתוהדמיוניתשלבעלהחייםהאנושי:הנחתםבנדוןזההיאש״איןבשכלאלאמהשישבחושים״,וקביעהזומבוססתעלתפיסתהיחסביןהגוףלנפש:בניגודלהשקפתושלאפלטון,שראהבנפשעצםרוחנינבדלמןהגוף,הגדיראריסטואתהנפשכ״צורתהגוף״ואתהשכלכ״צורתהנפש״,לגוף הנפש ובין לנפש הגוף בין להבחין ניתן כי היאשאף הדבר ומשמעותמבחינהתפקודית,איאפשרלהפרידביניהםמבחינהאונתולוגית)ישותית(:יכולתההפעלה והנפש,באשרהיא גווייה, כיאם גוף הגוףבליהנפשאיננוהעצמיתשלהגוף,איננהנפשאלאכשהיאפועלתבכליםהגופניים.עליסודזהיכלואריסטווהרמב״םבעקבותיולקבועשהשכלהואבעצםפיתוחהיכולתהרפלקסיביתמתוךהזיכרוןהנצברשלרושמיהחושיםוצירופםלתמונותעלידיהדמיון.הרפלקסיהמולידהאתתודעתה״אני״המודעלדבריםשהוארואה,וזוכרומשתכלבכלאלהכדילהבהירלעצמואתמהותם שומע,חש,מדמהוזהו בסמלים ומבטאם מושגים יוצר הוא מבחינתו. ומשמעותם ערכם ואת

הדיבור.

האדםעצמאיובעלבחירה

עדכאןפיתוחהפוטנציאלהגלוםבתפקודחושיוהחייתייםשלהאדם,אולםהיכולתהרפלקסיביתמחוללתתפניתשהיאבבחינתקפיצתמדרגהאונתולוגית:״השכלמתעצםבמושגיו״קובעהרמב״םבעקבותאריסטו,שכןהמושגיםהםישיםמופשטים,שהחשיבההמתאפשרתעלידםכברהיאבגדרשלפעילות

131האקטואליותשלתורתהרמב״ם

רוחניתעלחושנית,כלומר,פעילותרוחניתמובדלתמןהגופניותהחומרית.בדרךזונוצרסביבה״אני״המשתכלבעצמוובסביבתועולםרוחניהמשקףאתהעולםהגופניומאפשרלאדםלחקוראותוולגלותאתהסיבותהפועלותבווהמהוותאותו.זוהי,אפוא,האישיותהרוחניתהעצמיתשלהאדם,שעלרוחניתעל וחיבספירה ידההואמשתחררבמידהמסוימתמתלותובטבעטבעית,נעשהעצמאיובעלבחירה,מסוגללעצבבאורחמלאכותיאתסביבתחייו,כדישתתאיםלסיפוקצרכיוהמיוחדים,שהטבעאינומספקםלומעצמו,אבלהםחיונייםלקיומוולתפקודוכאדם.אכן,תוךכדייצירתהציוויליזציהמדעו, הרוחניות: יצירותיו את יוצרהאדם מיוחדת, אנושית חיים כספירתאישיותו את רצונו פי ועל בבחירתו מעצב הוא ידם ועל אמנותו, הגותו,הבריאה במרכז והוצג נברא המיוחדשלמענו הייעוד את להגשים המכוונתהנברא היצור היותו את מגשים הוא זו למעלה מגיע הוא כאשר הארצית.

״בצלםאלוהיםובדמותו״.

הגדרההומניסטיתזושלייחודהאדםמסבירהאתיתרונועלבעליהחייםאבלוהןמבחינת גםאתהמגבלהההופכתאותוליצורבעייתיהןמבחינתעצמוהטבע,שהואמצדאחדחלקממנוומצדשנימתנשאמעליוושואףלשלוטבעצמוובו.נשיםלבלכךשהשליטהעלהסביבההטבעיתהופכתממנהובהלצורךקיומי,שבליסיפוקוהאדםלאיכוללפתחאתייחודוהשכליוגםלאלהתקייםולתפקדבו.יתרעלכן,עלידיפיתוחאישיותוהרוחניתעלתשתיתיכולתוהשכליתנוצרמתחניגודיביןיצריוהחייתייםשלהאדם,המופעליםעלידידחפיוהרגשייםהפנימייםועלידיחושיוהחיצוניים,לביןשיפוטוהתבוני,המבוססעלידיעתואתסביבתובהסתכלותכוללת.נשיםלבכימןהשעהשבההאדםנכנס,כיצורמודעלעצמו,לציוויליזציהשאותההואיוצרבשכלו,עליולחיותעלפישיקוליתבונתוולאעלפידחפייצריו,המשרתיםאותוהיטברקכשהואחיכבעלחייםבטבע.היצריםאמנםמביאיםלידיביטויאתהצרכיםשהאדםמוכרחלספקםכדילהתקיים,שכןגופוהואגוףשלבעלחיים,אבלאתהמידותוהדרכיםלסיפוקהצרכיםהללועליולקבועבשכלוותבונתו,עלבסיסשלמדעושיקולדעתערכי,כיאםיפעלרקעלפיעצתיצריויהרוסאתמערכותהיחסיםהמקיימותחברהאנושיתוהמתנותאתקיומהותפקודה

התקיןשלהציוויליזציה.

אליעזרשביד132

התלותבהוריםובחברההסובבת

הראות מנקודת אתה להתמודד נועד שהחינוך הבעייה את עתה נציגההתפתחותית:האדםהמתייחדבשכלוהואגםהיצורהיחידבטבעשאינונולדשלםבגופוובנפשו.צאצאיםשלבעליהחייםהעילייםבטבעגדליםכמותיתמיומנויות בגדר שהן יכולות כמה לומדים הם גם לידתם. אחרי ומתחזקיםללידתם. סמוך במהירות נקנות אלה אך בטבע, לשרידתם הכרחיות גופניותמתפתחים אינם הם שלהם הגופני־נפשי האורגניזם שמבחינת הדבר, פירושאחריהגיחםמרחםהורתםוהםגדליםרקכמותית,ואילוהאדםנולדבעלחייםקטן,חלשועלוב,בלתימפותחמבחינהגופניתובלתימסוגללקייםאתעצמו.כלהיכולותהגופניותוהרוחניותשעלידןהאדםמתייחדכ״חימדבר״ונעשהליצוריודע,רוצהויוצרציוויליזציהותרבות,החיוניותלקיומו,מתפתחותמןהפוטנציאלהגנטישלואחרילידתובהיותומחוץלרחם,ולכןעליוללמודאותן.אכןהאדםאינומולידאתעצמולאמבחינהגנטית־גופניתולאמבחינהרוחנית־ובחברה האנושיים בהוריו מוחלטת תלות תלוי האנושי התינוק תרבותית.הסובבתאותוולארקלשםהזנתו,הלבשתווהגנתומפניהסכנותהאורבותלומסביבתוהטבעית,אלאכדילפתחומבחינהנפשיתושכלית,לשיםבפיואתהלשוןשבהידבר,להקנותלוידעהכרחי,כלליהתנהגותוהרגליםהמגשימיםאותם,ולהזיןאתהתפתחותרגשותיו,דמיונוושכלו.כלומר,לפתחאתאישיותועלידיהנחלתהמורשתהתרבותיתשלתוכהנולד,כדישיוכללתפקדבה,לקייםאותהואתעצמובתוכהולהגשיםאתייעודועלידיהנשיאהבאחריותלעצמו,

לחברהולציוויליזציהשבההואחיולזכותבאושר.

תורתהנפשותורתההכרה

התרבות מורשת לאדםאת המנחיל החינוכי הוא,שבליהתהליך הדבר פירוששלהמשפחה,הקהילהוהעם,שמהםנולדוהםאחראייםלגדלו,הואלאיתפתחלהיותיצוראנושי,אפילואםמדוברבתינוקשהפוטנציאלהרגשיוהשכלישלוהואגאוני.במיליםאחרות:אםמבחינהביולוגית־גנטיתהאדםהואבןלהוריו,מבחינתסגולותייחודוהאנושי־שכליהואבןלתרבותשבהנולד,וזהואכןגדרוהיסודיוהבסיסישלהחינוךבכלזמןובכלמקום,לרבותעידננושהגיעלדרגהגבוההמאודמבחינהמדעיתוטכנולוגית.כלזמןשבניאדםממשיכיםלהיוולד

133האקטואליותשלתורתהרמב״ם

לאימאואבאבאותהצורה״פרימיטיבית״שבהנולדואבותיהםואבותאבותיהם,חייביםהםלפתחבהדרגהנכונהאתאנושיותםהתרבותיתעלידיהנחלהונחילהשלמורשתתרבותם,עליהםלהפניםאותהכדילפתחאתאישיותםהמוסרית־

שממנו מקצוע באיזה להתמחות יוכלו בטרם זאת אדם. לבני ולהיות רוחניתיתפרנסו,שכןבליההתפתחותהכלליתוההתנסותבתהליכיהחברותהתרבותילא

יוכלולהגיעלרמהגבוההשלידעולאידעולתפקדנכוןבחברהכבניתרבות.ומהו מחנכים למה לשאלה: הרמב״ם ותשובת אריסטו תשובת אפוא, זוהי,החינוך?הנחלתמורשתתרבותיתמקפת,גיבושהאישיותעלידיהפנמתהתוךכדיהכנסתבניהאדםהצעיריםצעדאחרצעדושלבאחרישלבאלתהליכיבכל בה לתפקד שיוכלו כדי חיים, בתרבותשבתוכההם המגוונים תפקודםמעגלותיה,להוציאאלהפועלאתיכולותיהםהאנושיותולהגשיםאתהיעודהמיוחדשאלוהיםיעדלהםהןמבחינתשלמותהשלהבריאהוהןמןהבחינה

שלשלמותםהעצמיתכבניאדם.נשיםלב,לבסוף,שעליסודהשקפהאנתרופולוגיתזו,המכילהבתוכהאתתורתהנפשואתתורתההכרהשלאריסטווהרמב״ם,מוגדראושרושלהאדם,שהחינוךנדרשלהובילאליו,לאבמושגיםשלהנאהחושנית,ולאבמושגיםשלקנייןחומרי-כיכלאלההםאמצעיםשאכןצריךוראוילרכושולספק,אבלרקכאמצעיםובשוםפניםואופןלאלהפוךאותםלתכלית.הנחתהרמב״םהיאשאםיהפכואתהאמצעיםלתכליתשלמענההאדםחיהואישתעבדלתאוותיוולהנאותיוועלידיכךיתנוון,ישקעברועייצריויאבדאתאושרויחדעםאנושיותו.אםכןמהיהתכלית,שבשאיפהלהשגתהובהתקרבותאליהמשיגהאדםאתאושרו?תשובתהרמב״םניתנתבמושגיםשלשלמות:שלמותבידיעה,שלמותבשיפוטשכלי,שלמותבעשייההתואמתאתהשיפוטהשכלי,שלמותביצירה,כלומרשלמותלאבמהשהאדםלוקחלעצמוכדילהיותמאושרבמובןהנהנתני־החומריעלחשבונםשלאחרים,כיאםבמהשהואתורםביצירתוהחומריתוהרוחניתלכל

מעגליהסביבההטבעיתוהאנושיתשבההואחי.

מאמץלימודיויצירתימתמיד

השלמותהיא,אפוא,ה״מצוינות״שהחינוךצריךלשאוףלהשגתהכתכליתהאדםוכפסגתאושרו.אבלנשיםלב:הכוונהאיננהל״מצוינות״התחרותיתהמתוגמלתמדבר שהרמב״ם השלמות בזמננו. החינוך חותר שאליה חומרי, אושר ידי על

אליעזרשביד134

עליהאמנםהיאאליטיסטיתאבלהיאשירותיתולאתחרותית.עיקרמטרתהלתתולאלקחת,כלומרלעשותאתהטובלכלולארקלעצמיהאנוכיהשואףלהצלחהפרטית,לוגםעלחשבונםשלאחרים,ולבסוף,עםשתורתהחינוךשלהרמב״םהיאאליטיסטיתבשאיפתהאלהשלמות,היאמחילהאתעצמהעלכלבניהאדםבאשרהםבניאדם.נדגישבהקשרזהשלדעתהרמב״םכלבניהאדםבאשרהםשוויםזהלזהבאנושיותם,כלומר,בהיותםבעליפוטנציאלשכלי,ולכןבהיזקקותםובזכותםלחינוךהמכווןאליהםכבניאדםבכללוכאנשיםייחודייםעד כישרונותיהם ואת מידותיהם את לפתח להם שיאפשר חינוך בפרט, אלהמיצויהיכולותהסגוליותהמייחדותכלאדםיחידכאישיותחד־פעמיתובמדרגהשהואמסוגללה.לפיתפיסהזו,היסודהמשותףבחינוךהניתןלכלבניהאדםבניהאדם וההתקרבותאליה.לדעתהרמב״ם הואעצםהשאיפהאלהשלמותהמתקיימיםבגופםאךגםמוגבליםואפילומופרעיםעלידו,אינםיכוליםלהגיעלשלמותכהישגמוגמר.מרבהישגםהואההימצאותבמאמץהלימודיהיצירתיהמתמידשבוהםמתקרביםאליהומבחינתהשאיפהלשלמותשובשוויםכלבניהאדםזהלזה,כיעלכולםלשאוףכלפימעלהכלימיחייהם,אףכימבחינתכישרונותיהםויכולותיהם,וממילאמבחינתהשגיהם,הםאינםשווים,ועלכןכלהעולהעלחבריובהישגיוחייבלסייעלחבריולהגיעאתהמעלהשהםמסוגליםלה,וזהוהפירושהרחבוהעמוקשהרמב״םנותןלמצוות״ואהבתלרעךכמוך״,ובראשוראשונהלמצווההשליחותיתהחלהעלכלתלמידיהחכמיםלהיותמורים

ולהשקיעבהוראתםאתכלחכמתם,אחריותםואהבתם.של החינוך בתורת הפוליטי היסוד אל לבסוף, אותנו, מביאים אלה דבריםהרמב״ם,אףכייסודזהכברהשתקףבדבריםשנאמרולעיל.הרמב״םמקבלאתהגדרתאריסטושלפיה״האדםהואפוליטימטבעו״.ניתןדעתנותחילהלמושג״פוליטי״.הואבאלצייןאתסוגהחברותהמיוחדלבניהאדםכיצוריםשכליים.גםבעליהחייםהעילייםמתחבריםבעדריםובלהקותכדילהיזוןולגדלצאצאים,ובאותומובןחייםבניהאדםבאורחטבעיבשבטיםובעמים,אבלההתחברותשלבניהאדםהיאשכליתוהשכליותמתבטאתבתקשורתהלשוניתהמעצבתעל ופועלים ומאורגנים מתוקשרים קיבוציים לישים והעמים השבטים אתנולדת תרבותי־היסטורימשותףשמתוכו זיכרון להם ישיםשיש חוקים, פיתודעת״אני״קולקטיביתהמאפשרתאתהאחדותהארגוניתהעל־טבעיתשל

ה״פוליס״ואתיצירתהמסגרתהשלטוניתהדמוקרטיתשלה.הקביעהשהאדםהוא״פוליטימטבעו״אומרת,אפוא,ראשית,שהאדםאינויכוללהתפתחולהיותלאדםמחוץל״פוליס״,כירקבתוכהועליסודמורשתה

135האקטואליותשלתורתהרמב״ם

נולד, שבה הסביבה עם לתקשר המסוגל שכלי ליצור נעשה הוא הכוללתושנית,שהאדםאינויכוללהתקייםולתפקדכאדםמחוץל״פוליס״המספקתאתכלצרכיו,מגדלתומפתחתאותו.עלרקעזהניתןלקבועשכשםשהמורשתהגנטיתשלהמיןהאנושיקודמתבטבעליחידהנולדמהם״בדמותםובצלמם״,כךגםה״פוליס״המייצגתאתהציוויליזציהוהעםהחיבה,קודמתליחידים

המצטרפיםאליהוהמהוויםאותה.

האדםהואיצוראנטי־פוליטימטבעו

אחד, מצד במדינתו: החי והעם היחידים בין גומלין זיקת יוצרת זו קביעהה״פוליס״מחויבתמ״טבעה״לגדלולחנךאתבניההצעירים,ולארקכדילהקנותלהם״הזדמנותשווה״בשוקיהעבודהוהצריכה,כפישמפרשיםאחריותזובזמננו,להם ולאפשר אלשלמותם כבניאדםהשואפים לפתחם כדי כל קודם כיאםלתפקדבכלמעגליחייהםלמעןאושרם,ומצדשני,היחידיםשהגיעולבגרותעלידיהפנמתתרבותה״פוליס״חייביםלהמשיךאתקיומהמדורלדור,להנחילאתהתקין, לתפקודה באחריות לשאת אחריהם, לבניהם להם שהונחלה מורשתהלתרוםלתרבותהולגונןעליה.זהו,כמובן,הרציונלהמחייבכלעםלהנחילאתהמורשתהתרבותיתשלוהמעצבתאתזהותו.אולםהרמב״םלאהסתפקבכך.ומתוך התרבות של האוניברסליים למדדים מודע היה הרמב״ם לעיל, כאמורשאיפתולשלמותתבעלקבל,להפניםוללמדאתהאמתהמדעיתממישאמרה,שכןבכךנשמעיםלסמכותהאמת,ולכןכללבקוריקולוםהלימודי,בשלבהעליוןשלהחינוך,אתהמורשתהמדעיתוהעיוניתשלהתרבותהמדעיתוהפילוסופית

האוניברסליתברמתההגבוההביותר.עלקביעהאריסטוטליתזוהוסיףהרמב״םאתההנחההנגדיתשכברהכרנולעיל:הוא חיים כבעל מטבעו. אנטי־פוליטי יצור הוא חיים בעל הוא באשר האדםמתבלטכיצוראנוכי,תחרותיולוחמני.אכן,טבעבעייתיזהשלהאדםמגביראתתלותובחברההמפעילהעליואתסמכותהחוק,אבלגםמגרהאותולהתקומםולמרודכדילספקאתתשוקותיצרוהרעהמתבטאבאכזריותוברשעותלשמה.מסיבהזוקיומושלה״פוליס״מתאפשררקעלידיהתמודדותחינוכיתמתקנתשבאהלהגביראתתבונתהאדםעלתכונותבעלהחייםשבו.מצדאחד,עלידיהקנייתמידותמוסרתבוניותוהפנמתתודעהמוסריתעצמית)מצפון(,ומצדשני,ואוכףאותםכאשר ידיהפעלתמנגנוןהשלטוןהסמכותי,המחוקקחוקים על

אליעזרשביד136

נתיניוהאנושייםמדיחוטאיםלהם.וגםהפנמתקביעותאלהואכיפתןנכללתבתפיסתהחינוךשלהרמב״םבמישורההפוליטי.

לאאאריךבהשוואהביןהפילוסופיההחינוכיתשלהרמב״םלמדיניותהחינוכיתבישראל הממלכתית החינוך מערכת בזמננו. הישראלית החינוך מערכת שלההומניסטית־יהודית הפילוסופית התשתית מן שנה כשלושים לפני התנתקהאלא אחרת פילוסופיה במקומה פיתחה לא היא הקמתה. עם אותה שהנחתההחברתית־כלכלית האידאולוגיה ידי על פדגוגית, חשיבה בלי מונחית, היאהאנוכית,התחרותית,החומרניתוצרתהאופקשכוננהאתכלכלתהשוקהחופשי.כאשרישראלנכנסהושקעהראשהורובהבמהלךזהבלילתתדעתהלערכיהולאינטרסיםהערכייםהמיוחדיםשלה,היאזנחהאתהערכיםהקונסטיטוטיבייםשלהחינוךהמוסריוהרוחניהשואףכלפימעלה,הןמבחינתרמתהמוסרהאישיוהחברתיוהןמבחינתהשאיפהלאושרבמובנוהרוחני.עלפיתורתהחינוךשלכישלונה אכן שהוא החינוך, מערכת של החמור הכישלון סיבת זוהי הרמב״ם

המוסריוהרוחני־תרבותישלהחברההישראליתכולה.

n

אנכרוניזםבמערכתהחינוך

אליעזרשמואלי

Anachronism:,Anything done or existing out of date any former thing which is״or would be, out of harmony with the present״)מילון אוקספורד(

פרופ׳יעקבשוויקהמאוניברסיטתבר־אילן,מגדיראנכרוניזם)במילונוהמילוןהשלם(:״תופעה,מנהג,השקפהוכד׳,שעברזמנם,הנראיםאונדמיםמיושנים.״מערכותחינוךהןשמרניותמעצםהגדרתן,ולכן,ראשימערכותחינוך,מדינאיםלשנות החינוך, מערכת במבנה רפורמות לערוך שניסו בשדה הוראה ואנשי

שיטותהוראהולרענןתכניותלימודים-לאהצליחובכך,בדרךכלל.בחינה ללא שהן, כמות החינוך מסגרות את לשמר המנסה השמרני, האופימתמדתשלתועלת,התאמה,רלוונטיותלסביבההמשתנהולציבורה״לקוחות״שלהמערכת,מקבעאתהמבנההחינוכי,אתדפוסיההתנהגותשלהמחנכים,אתדרכיהפיקוחוהארגון,אתמבנההכיתה,היחסלהורים,דרכיההענשה,תכניות

אליעזרשמואליהואיו״רהנהלתמכוןסאלדלחקרמדעיההתנהגות;היהבעברמנכ"למשרדהחינוךוהתרבות.

אליעזרשמואלי138

הלימודיםוכיוצאבאלה.השמרנותאחתדינה-לבלוםאתהכוחותהמתפרציםמתוךהמערכת.במבואשל״התכניתהלאומיתלחינוך״אנוקוראים:

סמכויותיהם השונים, הגורמים אחריות של ברורה מספיק הגדרה אין

פעילות בין כפילויות של קיומן היא בולטת דוגמה הארגונית. וכפיפותם

הרשויות המקומיות לבין משרד החינוך, ובין יחידות שונות במשרד החינוך

המתיימרים או המנחים הגורמים ריבוי היא אחרת דוגמה עצמן. לבין

להנחות את בית הספר בפעילותו. משרד החינוך אינו מתפקד במודל של

מיניסטריון - מטה משרד החינוך נוטה לאמץ תפקידי ביצוע שהיו אמורים

להתבצע על ידי דרגי השדה, ובכך תורם לטשטוש האחריות לתוצאות של

גורמי השטח.

במערכתהחינוךבישראלהיו,במשךהשנים,אנכרוניזמיםשחלפומןהעולם:שכל״מ)שכרלימודמדורג(,בתיהספרהדו־שנתייםבמגמהמקצועית/חקלאית,

סמינריםדו־שנתייםשהפכולמוסדותאקדמייםתלת־שנתיים.מאזייסודהשלמערכתהחינוךהיהודיתבארץ־ישראל,חלפולמעלהממאהנראה ישראל. ולמעלהמשישיםשנה,מהקמתמשרדהחינוךבמדינת שנים,

שהגיעההשעהלהתמודדולבחוןאתמערכתהחינוך,לקראתהעתיד.מתמשכות ביקורות למרות עצמה, החינוך מערכת את לבקר בכוונתנו איןחשובים הישגים לזכותה ועומדים חשובה עבודה עושה היא בתקשורתבהתמודדותעםגליהעלייההגדולים,ובפיתוחתכניותלימודיםושיטותהוראה

שקנולהןמוניטיןבעולםהגדול.

המפקחאיבדאתמעמדוהמאיים

מן היישוב, בתקופת ירשנו הספר בתי על )Inspector( המפקח משרת את His Majesty׳s( מפקחים שנים, במשך פעלו באנגליה המנדטורי. הממשלבית הנהלת את ללוות שתפקידו מדינה עובד היה H.M.Iה־ .)Inspectorsהספרבעצהובהדרכה.בתקופתהמנדט)1948-1918(,פעלומפקחיםיהודיםבסקטורהיהודיומפקחיםערביםבבתיהספרהערביים,ולאחרסיומה)1949(,

צורפולמשרדהחינוךשלמדינתישראל.ה־Inspectorלאהתאיםלצורכימערכתהחינוךבמדינההצעירה,למישהושיפקח

139תופעותאנכרוניסטיותבמערכתהחינוך

עלהמורה,אלאלאנשימקצועהאמוריםלהדריך,לכוון,לעודדולתמוךבמוריםשהתמודדועםבעיותקליטה,היעדרלשוןמשותפת,שוניחברתי,דעותקדומותוכיוצאבאלה.המפקחישעבדובזרמיםהשוניםצורפואףהםלמשרדהחינוך,

כעובדימדינהלכלדברועניין)מכוחחוקחינוךממלכתי,תשי"ג1953(.ולדווחעלעבודת לייעץ המפקחהיהאמורלשמועשיעור,לבקר,להנחות,המוריםלהנהלתמשרדהחינוך.במשךהשנים,נתרבובתיהספר,גדלמספר

המורים,והמפקחיםלאעמדובמשימתםהראשונית.בעשוריםהראשוניםלקיוםהמדינה,מונומוריםמסוימיםלמפקחיםעלבתיהראשונים היסודיים.מעמדםשל הספר בתי על ואחרים התיכוניים, הספרהיהבכיריותר,הםהיו,לרוב,בעליהשכלהאקדמית,והביאואלה״פיקוח״אתניסיונםבהוראהבמשךשנים,שיתפועצמםבהכנתתכניותהלימודים,ולרוב,

נתקבלועלידיהמוריםבכבודוביראה.בשלהגידולהמרשיםבמספרבתיהספר,בראשיתשנותהמדינה,נזקקמשרדהחינוךלתוספתמפקחיםלמוסדותהחינוךהיסודיים.היואלהמוריםמנוסיםאו אקדמיים תארים בעלי תמיד לא כי אף שנים(, כמה של ניסיון )בעלימומחיםבתחומיהדעתשהיואמוריםלפקחעליהם,ואשרעלכןנתקלובקשייםבעבודתם.נתמנומפמ״רים)מפקחיםמרכזיםשלתחומיהדעת(לחינוךהכלליולחינוךהדתי,לבתיהספרהערביים,למוסדותהחינוךהחרדייםולבתיהספרההתיישבותיים.היהזהמחנהשלאנשיחינוךשההגדרההמקוריתשלבעלמקצועמנוסה,מנחהומדריך,המלווהומעודדאתהמורההעומדיחידבכיתה,

נוכחבשיעוריםומדווח-אינהתופסתלגביהם.

עברזמנהשלהחלוקהלמחוזות

החינוךהמודרנירואהצורךבהדרכתהמורההצעירהנכנסלעבודהללאניסיון,המאיים, מעמדו את איבד Inspectorה־ התלמידים. עם מהתמודדות וחרדבהיותופעםהאישהאמורלהמליץעלפיטורין,לבקראתמבנההשיעורואתהתנהגותהמורה,ולאשרלוהענקתקביעותבעבודה.כיום,המפקחיםמשמשים,בעיקר,כזרועמנהליתשלמנהלהמחוז,עיסוקם,לרוב,בבעיותארגוןוניהול,השמהותקנים.נושאיההדרכה,בנייןהשיעור,מעקבמסודרוקבוע,בלוויית

דיווחעלטיבההוראהשלהמורה-הולכיםונעלמים.למרותההסתכנותבהכללה,נוכללומרבבטחהשמעמדושלהמפקחנשחק,

אליעזרשמואלי140

העבודה חלוקת לראייהמחודשת. זקוקה הפיקוח והגדרת נטשטש, תפקידוביןמנהלביתהספרלביןנציגהמשרדבמטההאחראיעלניהולוהתקיןשלעל לשמור האמורים המורים ארגוני בשיתוף מחודש, דיון מחייבת המוסד,

חבריהם,לטפחאתביטחונםולהבטיחאתהמשךעבודתם.הפונקציההמקוריתשל״שיטור־חינוכי״חלפהמןהעולם.מוריםזקוקים-

לחברמלווהומדריך,ולאלמפקחמעוררחרדה.

רעיון את לשעתה. חשובה החלטה הייתה למחוזות החינוך מערכת חלוקתהחלוקההגההמנכ״ל,פרופ׳אליעזרריגר.הנגישותלבתיהספר,באותם,ימים,הייתהקשה,תנאיהתחבורההכבידועלהביקוריםבבתיהספר,טלפוניםניידיםופקסים-לאהיובנמצא.מאזשנותהחמישים,״חוברההארץיחדיו״.כבישיטלפונים הבכירים, לעובדיהמשרד פרטיים רכבים מסודרת, גישה,תחבורה

ניידים,פקסים,אינטרנט,קירבואתהפריפריהלמרכז.חלוקה מצדיקים אינם ומתוקשבת מצוותת מדינה של והנסיבות התנאיםהמנהלים, ולראשי בירושלים המשרד להנהלת הכפופים למחוזות, ארכאית

בהיותםאחראיםלתקציביההפעלה.המחלוקותביןנציגירשויותהחינוךהמקומיותלביןמנהליהמחוזותשלמשרדהחינוךוהנהלתו,מתמשכותשניםרבות.כברבאמצעשנותהשמונים,התלוננוליקויים על וחיפה תל־אביב ירושלים, של המוניציפליות המחלקות מנהליעבודתם לבין במחוזות העבודה בין החפיפה בשל המערכת, של בתפקודהשלאגפיהחינוךהעירוניים.באמצעמרס1986,שלחטדיקולק,ראשעירייתירושלים,לשריצחקנבון״הצעהלארגוןהפעלתמערכותבשתיהעריםהגדולות

ירושליםותל־אביב,עלבסיסדו״חועדתזנבר1981״.

סמכותואחריות

ההורים של ש״ההפגנות קולק טדי טען נבון, יצחק החינוך, שר אצל בדיוןנערכותאצליבלשכהואנילאמוכןלכך.אםלאתעבורהאחריותאליי,אחזירקולק של עמדתו את קיבל נבון אליכם״. ההורים את ואשלח המפתחות אתוהחליטעלהעברתסמכויותהמחוזלעירייתירושלים,ומאזהיאנטלהעלעצמהבעריהשדה רק ירושליםמטפל ומחוז הניהולשלהמחוזלשעבר, אתתחומישסביבה.אולםלתהליךזהלאהיההמשך)אףכיראשימנהלהחינוךבתל־אביב

141תופעותאנכרוניסטיותבמערכתהחינוך

ובחיפהטענוטענותדומות(.לכן,ישלבדוק,עתה,אתהחפיפהביןהמחוזותלביןמנהליהחינוךבעריםהמבוססותהרלוונטיות,בנוסףלירושלים,תל־אביבוחיפה.מלבדהחיסכוןהכספיהצפוימצמצוםצוותיהעבודה,הלשכות,כליהרכב

וציודהתקשורת,המבנההחדשיביאלייעולהמערכתויקלעלהתנהלותה.מתבקשותעתההגדרותוחלוקתסמכויותחדשות.אםיישארורקשלושהמחוזות)מרכז,צפוןודרום(אפשריהיהלהתמודדביתרשאתעםמטההמשרדבירושלים,במיוחדבמחוזותהפרובלמטייםיותרשבהםישציבורגדולהזקוקלתשומתלב

ולעידוד,ציבורשלאוכלוסייהפריפריאליתהזועקתלטיפוחולקידום.כשקמוהמחוזותראובהם״משרדיחינוךזעירים״,אףכיתלותםבמטההראשיבירושליםהייתהטוטלית.הנהלתהמשרדבירושלים,בראשותושלהמנכ״ל,נהנתהמהגדרהרחבהשלעבודתהוסמכויותיהבחוק,ההנהלההכתיבהאתתכניתהלימודים,שכרהמורים,פיתוחובינוי,ותנאיההשמהוהפיטוריןשלהמורים.ככלל,כלהפונקציותהעיקריותשלמשרדהחינוךהתרכזווהתנהלו

במטהבירושלים.בתקופתכהונתושלהשריגאלאלון,טרחמנכ״להמשרד,אלעדפלד,לבזראתהסמכויות)ביזורהיהמקובלאזבמערכתכבון־טוןשלמנהלתקין(,אולםתהליךהאצלתהסמכויותלאמיצהאתעצמו.הסמכויותלאהועברולמחוזות

במלואןועולםכמנהגונוהג.המנהל אידיאולוגיים״: ״מחוזות פועלים הגאוגרפיים, המחוזות על בנוסףלערבים. ולתרבות לחינוך והמנהל דתי לחינוך המנהל התיישבותי, לחינוךלזה.החינוךהדתי,בהגדרתובחוק זה שלושתהמנהליםהאלהאינםדומיםחינוךממלכתי,חייבלשמורעלייחודו,בעודשהחינוךהחקלאיוהחינוךהערביהמוכר החינוך הממלכתית־דתית(, )המגמה הדתי החינוך יותר. גמישים -שאינורשמי)החינוךהעצמאיוהחרדי,לרבותהחינוךשלתנועתש״ס(,נהניםמתמיכהפוליטיתהמעוגנתבהסכמיםקואליציונייםגלוייםוסמויים,הכללפי

מעמדןשלהמפלגותהנ״ל.

מורהיהודייהבביתספרערביומורהערבייהבביתספריהודי

האגףלחינוךולתרבותלערביםהוקםבתקופתהממשלהצבאי,והנהלתהאגףבנחלי מאז זרמו רבים מים ובדואים. צ׳רקסים נוצרים, במוסלמים, טיפלהישראל.כיום,איןכברהצדקההגיוניתלקיומוהנפרדשל״מנהל״ייחודילערבים

אליעזרשמואלי142

)למעטצוותיםחינוכייםהמטפליםבצרכיםמתודייםהאופיינייםלמגזר(.אתומאז, הצבאי, הממשל מן כאמור, המשרד, ירש הערבי החינוך של הבידוליהודים ומורים ערביים, בבתיספר האינרציה, מכוח ערביםמלמדים מורים

בבתיספריהודיים.לאפשר כדי הגדרות ובהפלת המערכות בפתיחת כלשהי מניעה רואה איניותקם, פי על במדינה ספר בית בכל ללמד ולאום( דת הבדל )בלי למוריםהשכלתםוהכשרתם.למהלאילמדומוריםיהודיםבבתיספרערביים,ומוריםערביםבבתיספריהודיים-כפישקורהבמערכתהבריאותהלאומית,בקופותהחוליםובבתיהחולים,שרופאיםיהודיםוערביםעובדיםבהםביחדללאקשרוזיקהללאומיותםולאמונתםהדתית.למהשלאילמדומוריםערביםערביתבבתיהספרהעבריים;ומוריםיהודיםילמדועבריתבמגזרהערבי?לדעתנו,כלמנהלית,למחוזות,המחלקהלחינוךלערביםתצטמק, מוריישראלישתייכו,ייחודיות־חינוכיות מתודיות בבעיות הפדגוגית, המזכירות במסגרת ותטפל,הקשורותלמגזרהערבי.איןחובהלמנותעובדיהוראהעלפילאומיותםודתם,ויובהרלכלשמחנךערבייוכללהורות,לנהלולתפקדבמערכתהחינוך-בלי

כלזיקהוקשרלדתו.לתועלת להיות עשויים הגדר״, עברי ״משני מורים של והחשיפה המפגשתלמידים,ביןאםיהודיםוביןאםערבים,בתקווהשתישמרזהותושלהמורהותכובדזכותולשמורעליה.באחרונה,צפיתיבטלוויזיהבשתימורות:האחתיהודייה,המלמדתבביתספרערביבפרדיס,והשנייהערבייה,המלמדתבביתספריהודיברמלה.הכלשיבחואתהישגיהןוהמורותנתקבלובהבנהובאהבההמגזרים(. שני לטובת לאמצו הדין ומן - מעניין ניסיון תלמידיהן. ידי עלמהגםשהאמורמתעורר,באחרונה,בכלחריפותו-משרבוהתובעיםלגייס

ערביםלמשרותבמשרדיהממשלהולשירותלאומי.

חינוךהתיישבותיוחקלאי

והחקלאייםממשרד ב־1953הוחלטעלהעברתםשלבתיהספרהמקצועייםהחינוך-למשרדהעבודהוהחקלאות.ההעברהנומקה,בשעתה,בחיסכוןתקציבי.בדיוןבכנסתעלהתקציבלשנת1953,טעןשרהחינוך,פרופ׳בן־ציוןדינור,כי״הסידורהזההואזמני,ואנועומדיםעלכךשהחינוךהמקצועיוהחקלאיצריך

להיותקשורקשראורגניעםמערכתהחינוךכולה״)דבריהכנסת(.

143תופעותאנכרוניסטיותבמערכתהחינוך

עםכניסתולתפקידשליורשושלפרופ׳דינור,זלמןארן,דרשהאחרוןלהפקיעאתהחינוךהמקצועיממשרדושלהשרגיוראיוספטלואתהחינוךהחקלאיגברה ידושלארן לוז.השריםהערימוקשיים,אך ממשרדושלהשרקדיש

ובתקופתכהונתוחזרוהחינוךהמקצועיוהחקלאילחיקושלמשרדהחינוך.אביגד, מאיר יחסית. קלה הייתה במערכת המקצועי החינוך של קליטתוהממונהעלהחינוךהמקצועי,נקלטבמזכירותהפדגוגיתשלהחינוךהעל־יסודי,בשיתוףהמח׳לחינוךתיכון,בראשותושלד״רמיכאלזיושהיהה״בן־יקיר״שלהחינוךהתיכון,בעודשהאגףלחינוךחקלאישמרעלזהותווייחודובתוךהמשרד,כגוףעצמאיונפרד.סגןהשרעמיאסף,מושבניקמכפר־יהושע,נתמנהל״שר״החינוךההתיישבותי,נהגבחינוךההתיישבותיכבנחלהעצמאיתעל התנהל החקלאי החינוך הראשי. המשרד מן מסוים, במובן המנותקת,ידינציגיהתנועההקיבוצית,שהתחלפואחתלכמהשנים,המפקחהראשיהיהאףהואאישהתנועההקיבוצית,ונוצרהמעיןאיפרכיהעצמאיתתחתהמטרייהשלמשרדהחינוך.בבמהלךהזמןשונהשמושלהאגף,והיוםהואנקראהמנהללחינוךהתיישבותי)אתהתיבה״התיישבותי״קבעיגאלאלון(.ובאופן הנוער, לעליית המחלקה את היהודית הסוכנות פירקה בינתייםאנכרוניסטיצורףשמהשלהמחלקההסוכנותיתשקלטהנוערעולה-למנהל

חינוךממשלתי.כספים פיקוח, מערכות בעלת סמך, יחידת הוא ההתיישבותי החינוך מנהלופיתוחנפרדותמשלה.כתוצאהמכך,פועליםשנימפקחים,זהבסמיכותלזה,

בשניבתיספרבאותויישוב,האחדמפקח״חקלאי״והאחרמפקח״מחוזי״.באמצעשנותהחמישיםמילאוהחקלאותוהתנועההקיבוציתתפקידמרכזיהתיישבות, גרעיני נתגבשו החקלאיים הספר בבתי הישראלית. בחברהשהצטרפו,לימים,לקיבוצים.פנימיותבתיהספרהחקלאייםנצרבובתודעתולציבור. לחברה מנהיגים היישוב, בתקופת שהעמידו כמוסדות הציבוראולםככלשחלפוהשניםנשחקהתדמיתם.החקלאותאיבדהאתמשקלההסגוליבמשקהישראלי,״ילדיעלייתהנוער״נותרוכסיפורהצלחהחינוכית,בעקבותקליטתםאחרימלחמתהעולםהשנייה,ובימיםהקשיםשלהעליותלמנהל )יש הכספי ובניהול בפיתוח, בפיקוח, הכפילות המזרח. מארצותהכללי(, לחשב אלא החינוך, משרד לחשב כפופה שאינה נפרדת חשבתלב הייתה שהחקלאות הימים מן שהרי הניהול, את צורך ללא מסרבלתזה למנהל ועדלתקופתנוהיום-לאנשארהרבה.הוסף לבושלהחינוךבתיספרפנימייתיים,שאיןביניהםלביןחקלאותאוהתיישבותדבר,והרי

אליעזרשמואלי144

לךמערךאנכרוניסטישאיןהדעתסובלתו.המשקיםהחקלאייםמתנהליםהעולם, מן נצטמקו־חלפו המקוריים החקלאות מקצועות כי אף בחלקם,כי אף רגילים, על־יסודיים ספר בתי הם כיום, ה״חקלאיים״, הספר ובתי

השם״חקלאיים״עודנונשמר.

גלגוליהמזכירותהפדגוגית

הפדגוגית המזכירות כיו״ר לתפקידו צמרת צבי ד״ר נכנס קצר, זמן לפנימחדש להגדיר טובה הזדמנות זאת המשמרות, חילופי עם החינוך. במשרדגופי לעומת עבודתה תוכני ואת הפדגוגית, המזכירות של סמכויותיה אתחינוךמקביליםבמשרד:מנהלהחינוך,לשכתהמדעןהראשי,לשכתהשר)על

המאפייניםהפוליטיים,המתחלפיםחדשותלבקרים(.להלן,ציונידרךבהתפתחותהשל״המזכירות״.בעקבותחוקחינוךממלכתימינההשרדינורגוףמקצועישלמחנכיםלטפלבבעיותפדגוגיות.החוקהעניקלגוףהחדשמעמדסטטוטוריבמסגרתתקנותיו,הוא״הפיקוחהמרכזי״,שכללבעיקראתנציגיהזרמים)העובדים,הכלליוזרםהמזרחי(.ארןהרחיבאתעבודתזו,למעשה, הייתה פדגוגית״מרכזית. ״מזכירות לה וקרא ״הפיקוחהמרכזי״מועצתהמפקחים,״האינסטנציההעליונהבענייניםפדגוגיים״,שמטרתהלגבש

מדיניותחינוכית.במרוצתהזמןהתבררשמטרהזולאמומשה.יגאלאלוןביקשלהציבאתהמזכירותהפדגוגיתבמרכזהפעולותהחינוכיותשלהמשרד,אלאשכאןהתגלעהמחלוקת.המנכ״ל,אלעדפלד,ראהעצמואחראיובדין)מכוחחוקחינוךממלכתי(,גםעלהחינוך,והגבילאתסמכויותיושלהמשנה,שרגאעדיאל,בתפקידוכיו״רהמזכירותהפדגוגית,שביקשעצמאות

בנושאיםפדגוגיים.מטה עבודת מתבצעת ש״לא שקבע שמשוני, פרופ׳ דו״ח פורסם ב־1972,מעמיקהדיהצורךבמיוחדבענייניםפדגוגיים.ישמקוםלשילובמעמיקיותר

בדרגהראשישלהאספקטיםהמנהלייםוהפדגוגיים״.בנוסףלאיהבהירויותהאמורות,נתמנופרופ׳מינקוביץופרופ׳באשיכיועציםאקדמאיים,ומטבעהדבריםנתגלעומגמותבידול.ד״ריוסףינאי,ההיסטוריוןהמתסכלות פוסקות, הבלתי ההתנגשויות את מתאר החינוך, מערכת שלבעקבותאיהבהירותהמתמשכתבדברסמכותהשלהמזכירותהפדגוגית.מאזלאהשתנהדבר,וכלהעוסקיםבפדגוגיה-יו״רהמזכירותהפדגוגית,היועץ

145תופעותאנכרוניסטיותבמערכתהחינוך

בתוך -מתמרנים ומפקחיהמחוזות מנהליהמחוזות החינוך, מנהל המדעי,ערפלסמיךהמקשהעלעבודתם.

עדכאןהרהוריםאנכרוניזמייםבחינוך.פי ואתחוסרהאכיפה.על גםאתהחקיקההאנכרוניסטית מןהדיןלהזכיר״חוקיהחינוךהקיימיםאינםמתאימיםלמציאות התכניתהלאומיתלחינוך,שלמערכתהחינוך.חוקיחינוךחדשיםנדחיםאומבוטליםשובושובעלידי״חוקההסדריםבמשק״שמשרדהאוצרמעבירמדישנה,בצמודלחוקהתקציב,עדילעקרחוקיםאחריםהכרוכיםבהוצאותתקציביותגבוהות.מדיניותמשרדהחינוךאינהעקביתואינהנאכפתבמלואה,ולאורךהשניםנכנעהמשרדלא

פעםללחציםשהביאולאיאכיפתהחלטותיו״.מערכתהחינוךבישראלהגיעהלהישגיםמרשימיםבעשרותשנותקיומה,וישלהדגישבמיוחדאתהמסירותותחושתהשליחותהלאומיתשלעובדיה.לכן,

היאגםתוכללהתמודדעםבעיותאלה.

מקורות:דו״חכוחהמשימההלאומילקידוםהחינוךבישראלהתכניתהלאומיתלחינוך,בהוצאת .1

משרדהחינוך,2005.שמואלי,א׳,״המאבקביןהשלטוןהמקומילשלטוןהמרכזיעלסמכותואחריותבחינוך״, .2

עיוניםבמנהלהחינוך,הוצאתאוניברסיטתחיפה,1986.יונאי,)ד״ר(י׳,מימפחדמפדגוגים?,הוצאתיחדיו,1986. .3

יונאי,י׳)עורך(דרכיפיקוחא׳-ב׳,משרדהחינוךוהתרבות,1991. .4

n

על הישראלי המשפט החלתהגולןלאתמנעהסדרעםסוריה

המשפטהבינלאומיופולמוסרמתהגולן-פרשנות

גבריאלשטרסמן

מאמרושלמשהיגר״האםהגולןהואחלקמישראל״)כיווניםחדשיםגיליון20(גרראחריושתיתגובות:״רמתהגולןאינהארץאבות״,מאתאלישעאפרת,

ו״להבחיןביןבעלותלריבונות״,מאתגדעוןביגר)כיווניםחדשיםגיליון21(.גאוגרפים, שני לבין בעברו מנוסה דיפלומט בין מאלף לפולמוס זכינו הנה,שהראשוןבהםחתןפרסישראל.אכן,שלושתםנתלובאילנותגבוהיםורביהראוי שטח בכלל הוא הגולן כי: הקוראים את ולשכנע לנסות כדי שנים,להימצאבריבונותהשלמדינתישראל)יגר(;או:מןהדיןשלפחותחלקממנורמת לגבי סוריה עם ומכלמקוםשראוישההסדר בריבונותמשותפת יהיההגולןיהיהדומהלזהשישראלנוהגתעלפיועםמצריםלגביסיני)אפרת(;או:אפשרשתהיהבעלותישראלעלאזוריםמסוימיםברמתהגולןבלאשתהיה

בידיהריבונותעליהם)ביגר(.

גבריאלשטרסמןהואשופטשלום)בדימוס(והיהבעברחברמערכתמעריב.

147החלתהמשפטהישראליעלהגולןלאתמנעהסדרעםסוריה

הדבריםשלהלןאינםמתייחסיםלפתרוןהמדיניהראוילעמדותהללו.מןהראוילהפנותאתתשומתהלבגםלהיבטמשפטימסויםשלהבעיה,משוםשישראלסיבכהאתעצמהבענייןזהבתעתועיניסוחשתכליתםהייתהלהתגברעלמבוכה

מדינית.לאנראהליכיישפתרוןשיעלהבקנהאחדעםמשאלותשבלב.

גבולותואינטרסים

המללהרבשנשפך,במשךהשנים,עלזכותנוההיסטוריתלגביארץ־ישראל,לאתמידישלובסיסמדיניכשבאיםלסמןקוויגבולביןמדינותבעידןהמודרני.כפישצייןפרופ׳ביגרבצדק,במאמרו״ירושליםכבירתהארץ-רק500שנהמתוך4,000שנותיה״)שראהאורבהאומה,גיליון177(.מהשהיהפהבאזורבמהלךההיסטוריהאכןאינומחייבאתהמציאותבתימינו.לועשהמישהובין גבולותהמדינותהמודרניותעלפיהקוויםשהפרידו ניסיוןלהתוותאתאפריקה הכיוון. את ומאבד קץ אין עד מסתבך היה עברו, בימים השבטיםהייתהמדינתשבטיםברובהעדשבאושליטיאירופההקולוניאליסטים,בשלהיהמאההתשע־עשרה,ושרטטוקוויםעלהמפותלפיהאינטרסיםשלהם.כךמה פיהם את לשאול בלי שבטיה ואת היבשת אוצרות את ביניהם חילקויהיהגורלם.התוצאההייתהששבטיםששטמואלהאתאלהמצאואתעצמםבמסגרתמדיניתבלתינסבלת,בעודשאחיםלאורחחייםהופרדובחסותדגליאירופה.מדינותיההעצמאיותשלאפריקהסובלותמןהחטאהאירופיהקדמוןההואעדהיוםהזה.מאותאלפים,אולימיליונים,מצאואתמותםבמלחמותהשנים עשרות במרוצת הזו, האומללה ביבשת האנושות נגד ופשעים שמדהכר,במאותהשנים לבלי עד נשתנו אירופה מדינות גבולות גם האחרונות.האחרונות.מפתמדינותמזרחאירופהוהבלקן,כיום,רחוקהמלחפוףאתזו

שלאמצעהמאההעשרים.האםייתכןפתרוןכזהבמזרחהתיכון?אכן,הגבולותבאזורנונקבעואףהםסוריה, עיראק, שלהן. האינטרסים פי על קולוניאליסטיות מדינות ידי עלעל העותמאנית הקיסרות של חורבותיה על קמו וארץ־ישראל ירדן לבנון,פימהשהוסכםוהוחלטבעיקרביןבריטניהלצרפת)ואמנם,פעילותזוהיא

שמצדיקהאתמסקנותיושלהד״ריגרבמאמרו(.עדמלחמת קיימא בני היו לשכנותיה )פלשתינה( ארץ־ישראל בין הגבולותהעצמאות.הסכמישביתתהנשקביןישראללמצריםולירדןאינםרלוונטיים

גבריאלשטרסמן148

לבין ישראל בין קוהפסקתהאש ישהסכמישלום. המדינות בין עוד,שכןסוריהאינוחופףלכלאורכואתהגבולהבינלאומישהיהבתוקףעדלמלחמתהעצמאות.אבללאהייתהמעולםמחלוקתשלממשעלכךשרמתהגולןהיאחלקמסוריה.החולקיםעלכךהחלולגבותאתעמדותיהםרקלאחרמלחמת

ששתהימים.

ההבדלביןירושליםלרמתהגולן

נשיםנאלב,שהמצבהמשפטישלרמתהגולןאינודומהכלללזהשלירושליםושליהודהושומרון-לאמבחינהבינלאומיתולאמבחינהישראלית.מצבההמשפטישלרצועתעזהשונהמשניהאחריםמכלבחינה)ראוThe Mythical״ ודבשפי, אביבל ״Post-2005 Israeli Occupation of the GazaStripמאת

.)Israel Affairs, Volume 16 Issue 2.2010ב־בלונדוןנתפרסםשקדמו והמשפטיים המדיניים המהלכים מן להתעלם אין לירושלים: אשרלאיחודהעירלפיגרסתישראל.הרעיוןהמשותףלרובהישראלים-ומןהסתםליהודיםבעולםכולו-שירושליםהמאוחדתתישארכזובשליטהישראליתבלעדיתלנצחנצחים,נראהלירעיוןנשגבאךלאריאליבמיוחד.עדייןלא

הגענולמעמדשלמעצמת־עלשבכוחהלהנציחמציאותוירטואליתשכזו.דומנישמצאתיסתירהמסוימתביןגישתושלביגרבמאמרוהנ״ל,לביןזושהואמביעבמאמרו״ירושליםכבירתהארץ-רק500שנהמתוך4,000שנותיה״)שראהאורבהאומה,גיליון177(.הדבריםרלוונטייםלנושארמתהגולןועלכןמובאתכאןמסקנתו,שעלאףשירושליםהייתהבריבונותיהודיתרק500שנה,כךגםעכשיו,מעללשיקוליםדתייםולאומיים,מקומייםובינלאומיים,״עומדתהחלטתכנסתישראלמיום30ביולי1980,שחוקקהאתחוקיסוד:ירושלים

בירתישראל,לפיוירושליםהשלמהוהמאוחדתהיאבירתישראל...״מבחינהמשפטיתוהיסטוריתראוילזכור,בלילהיסחףלתאולוגיהמימידודהמלך,כילאחרמלחמתהעצמאות,באפריל1950,סיפחההממלכהההאשמיתאתירושליםהמזרחית,כמואתיתרשטחיהגדההמערבית.פרטלבריטניהזהאךאישלאהתעלםמן ולפקיסטן,לאהכירהאףמדינהבעולםבסיפוחהשליטההירדניתבפועלבשטח.לפיהחלטתהאו״ם181משנת1947,הייתהירושליםצריכהלהישאר״גוףנפרד״בשליטהבינלאומית.כאשרישראלכבשהאתהגדההמערבית,במלחמתששתהימים,היא״כבשה״שטחשלמעשההיה

149החלתהמשפטהישראליעלהגולןלאתמנעהסדרעםסוריה

כפישהחלק הבינלאומי, למשפט בניגוד אליה סופח אך ירדן בשליטת נתוןהמערבישלהעירסופחלישראל.הנההוכחהשהכוחותבשטחלמעשהעדיפים1988 ירדןבשנת )וממילאהסתלקה בינלאומיות עלהאותיותשלהחלטותמאחריותהלגדההמערבית(.איןגםלעצוםעינייםנוכחהעובדהשמציאותזו

הייתהנוחהלישראל.גםהאותיותבחקיקההפנימיתשלישראל, ברם,כפישנבקשלהראותכאן,היאותלמדיניותהפנים,אינןעולותתמידבקנהאחדעםהמשפטהבינלאומי

וקשהלראותאיךיעמדובמבחןהמציאותבעתיד,שאוליאינוכלכךרחוק.הרחבת היה המדינה קמה מאז שנעשה היחיד המשפטי הישראלי הסיפוחתחומיירושליםהמערביתבתוקףאכרזתירושלים)הרחבתתחוםהעירייה,כ׳

בסיוןתשכ״ז,28ביוני1967(,בחתימתשרהפניםדאזמשהחייםשפירא.

מעמדושלמשאלעם

בהקשרזהראוילזכור,שכפישכמעטכלמדינותהעולםלאהכירובסיפוחהכירו לא ירושלים של תחומה בהרחבת גם ירדן, ידי על המערבית הגדהמדינותהעולםעדעצםהיוםהזה.עםקוםהמדינהקיוותהממשלתישראלשעצרתהאו״םתקבלאתתוצאותמלחמתהעצמאותואתחלוקתהעירביןישראללירדן,אולםבעצרתהאו״םהתגבשרובברורלהענקתמעמדבינלאומיירושלים, בנושא האו״ם בעצרת הדיון ערב ,1949 בדצמבר ב־5 לירושלים.״בירת ירושליםהיא כי בן־גוריוןבישיבתהכנסת דוד הכריזראשהממשלההנצחשלישראל״ו״לבלבהשלמדינתישראל״,והוסיףכיישראלאינהמעלהעלדעתהשהאו״םינסהלעקוראתירושליםמתחומהלאחרשלוחמיהחירפואתנפשםעלכיבושהבמלחמתהעצמאות.אולםחמישהימיםלאחרהכרזהזו,החליטהעצרתהאו״םלהעניקלירושליםמעמדבינלאומי.ממשלתישראל,בניסיוןלצמצםאתנזקיהשלהחלטהזו,הציעהפיקוחשלהאו״םעלהמקומות

הקדושיםלבניכלהדתותבירושלים,חופשפולחןוגישהחופשיתאליהם.עמדתההנחרצתשלישראלשבהוהובעהב־13בדצמבר1949,בהודעתושלידלהפרדת ״לתת לאתוכל ישראל כי בכנסת בן־גוריון דוד ראשהממשלהאונסשלירושלים״.הואביקשמהכנסתלקייםאתישיבותיהבירושלים.ואכן,בירושלים. יתקיימו תש״י החנוכה חג לאחר שישיבותיה החליטה הכנסת

בחודשיםשלאחרמכןעברולירושליםרובמשרדיהממשלה.

גבריאלשטרסמן150

חוקקה - הימים! ששת מלחמת לאחר שנים שלוש־עשרה - 1980 בשנתהכנסתאתחוקיסוד:ירושליםבירתישראל.ביןהיתרנקבעבסעיף6בו,כי״לאתועברלגורםזר,מדיניאושלטוני,אולגורםזראחרבדומהלכך,ביןדרךקבעוביןלתקופהקצובה,כלסמכותהמתייחסתלתחוםירושליםוהנתונהעל

פידיןלמדינתישראלאולעירייתירושלים״.נראהשבעתההיאלאנתןאישאתדעתולהוראתסעיף7,לפיהאיןלשנותאתהוראתסעיף6אלאברובחבריהכנסת.הוראהזוחשובהלצורךהדיוןמכבר ושלא 2000 בשנת לכנסת שהוגשה העם, משאל יסוד: חוק בהצעתהחילהעליההכנסתאתחוקהרציפות.לפיההצעה,לאדיבהחלטתהכנסתברובקולותכדילהעבירלגורםזרסמכותהמתייחסתלירושלים,אלאשככלהנוגעלרמתהגולן,דרושהתהיהגםהסכמתהעםבמשאלברוברגיל.ההצעההמקוריתאינהמדברתעלשטחיםשהםבריבונותישראלית,אלאשישראל

החילהעליהםאתהמשפט,השיפוטוהמנהלשלה.נוסחזההוצעלכנסתשמונה־עשרהשניםלאחרשקיבלהאתחוקרמתהגולן)נזכורנא,שחקיקתהחוקהייתהאחדה״מחטפים״המדהימיםביותרבדבריימיהכנסת.הצעתהחוקהוגשהעלידיהממשלהלביתיוםלפניהדיון,כשבהצעהאיןדבריהסברכלל,ולמחרתאושרהחוקבשלושקריאותונכנסמידלתוקפו(.הנוסחבהצעתחוקמשאלהעםהיהדרוש,מפנישמדינתישראללאסיפחהמעולםאתרמתהגולןמבחינהמשפטית,כפישישהטוענים.יושםלבלהבדליהניסוחביןהאמורבחוקיסוד:ירושליםבירתישראל,הדןבריבונותישראליתעלהעירלבין״החלתהמשפט,השיפוטוהמנהלשלהמדינה]...[בשטחרמת

הגולןכמתוארבתוספת״בחוקרמתהגולן.

משמעותחוקסיפוחהגולן

אכן,לוהייתהמשמעותושלחוקרמתהגולןסיפוחהשטחלישראל,כיאזלאהיהעודצורךבהחלתהמשפטהישראליעליו,שכןהדברהיהנובעמתוךעצמו.המשפט להחלת זכר אין ישראל, בירת ירושלים יסוד: שבחוק היא, עובדההישראליעלהעירהמאוחדת.הדברברורממשמעותהמונחריבונות.מבחינהחברי כי אף לישראל, סופחה לא הגולן שרמת בדבר פלא היה לא מדינית,כך גם הכנסתמכלצבעיהקשתהפוליטיתהתייחסואליוכאלחוקמספח.עוררהחוקמהומהבינלאומיתומועצתהביטחוןקראהלישראללבטלובהיותו

151החלתהמשפטהישראליעלהגולןלאתמנעהסדרעםסוריה

מנוגדלמשפטהבינלאומי.לימים,העלוח״כיםבכנסתהצעותלביטולהחוק,אךלאהיהפלאבדברשההצעותלאנתקבלו.

ואמנם,מידלאחרכניסתהחוקלתוקףהתקיןשרהפניםדאז,הד״ריוסףבורג,עברו הצבאי המושל סמכויות החוק. של המעשית להפעלתו שונות תקנותלמנהלאזרחי,תעודותזהותישראליותנתנולתושביםשרצובכך,הוקםביתמשפט,וסממניםרביםשלשלטוןאזרחיתפסואתמקומושלהמשטרהצבאי

ששררבאזור.החלתהמשפטהישראליעלרמתהגולןלאמנעהמראשיממשלהוחבריכנסת-גםמןהימין-להצהירכיאיןבצעדהזהכדילמנועמשאומתןלשלוםעםתרדמה של במצב שהייתה העם, משאל חוק הצעת המאמין. אשרי סוריה.במשךשניםאחדות,זכתהלפתעלניעורכאשרהתנהלוהשיחותביןישראלהיום קרב שאכן שחששו מי נבהלו הסתם מן תורכיה. באמצעות לסוריהוישראלתיאלץלהחזירשטחיםלסוריה.כךהביאההממשלהלכנסתאתהצעתחוקמשאלהעםלהחלתחוקהרציפותעליה.אכן,הרציפותהוחלה,אךהצעתהחוקעדייןלאנדונה.צריךלהיותתמיםכדילהאמיןש״הקפאה״נוספתזושל

חוקמשאלהעםאינהקשורהלמצבהמדינישישראלנמצאתבו,לעתהזו.שרואים ״דברים כי בראשן, עמד שרון שאריאל הממשלות בימי נאמר כברמשםלארואיםמכאן״.כלומר,קללדברבאופוזיציהאךקשההרבהיותרלנהוגסימנים יש הממשלה. שולחן ליד כשיושבים דמגוגיות לסיסמאות בהתאםברוריםשגםכיוםנמצאתהממשלהבמצבדומה.ואמנם,בעודהנלהביםמצדימיןמדבריםעלסיפוחהגולן,השמיעומישראואתהמצבהבינלאומיאל־

נכוןבהיותםיושביםלידשולחןהממשלה,אתנכונותםלמשאומתןעלנסיגהבמסגרתהסכםשלוםעםסוריה.

סיפוחבהסכמתהצדדים

לכלמישעינייםבראשוברור,כיום,שאםיגיעאיפעםהיוםשבוינהלוישראלוסוריהמשאומתןביניהן,לאיהיהחוקרמתהגולןמחסוםבפניהן,למרותהחלתהמשפטהישראליברמה.שוםמשאלעם-אםהחוקבנדוןיתקבלאי

פעם-לאימנעהסדרשלוםביןישראללסוריה.אכן,ניסיונותלהשתלטעלשטחיםכבושיםעלידיסיפוחםלאעלויפה,בדרךכלל.מישזכהוכוחוהיהעמולהחזיקבשלל,החזיק,עםחוקאובליחוק.מקרה

גבריאלשטרסמן152

טיבטוכיבושהעלידיסיןיוכיח.כךגםסיפוחאוסטריהעלידיהיטלר.אךלאכלכיבושגררעמוסיפוח.הרוסים,שהכריזומלחמהעליפןבמלחמתאטום, בפצצות עריה הפצצת לאחר לכניעתה סמוך ממש השנייה העולםהשתלטועלשורתהאייםהקירילייםהיפנייםולאהחזירואותםלבעליהם,עדעצםהיוםהזה.הדברנעשהבמסגרתעשייתחשבונותמאזמלחמתרוסיה-

יפן,בתחילתהמאההעשרים.כךיצאשהרוסיםלאסיפחואתהאייםהללועדכה,אףכימצבהמלחמהביןהמדינותנסתייםבשנת1956,בעודשהיפניםידעו

שאיןבכוחםלהחזירםלעצמםבכוח.ככלל,המשפטהבינלאומיאינומכירבסיפוחשטחים)ANNEXATION(מכוחכיבושאוהשתלטות)OCCUPATIONאוCONQUEST(,וקשהלהעלותעלהדעתשמישהובעולםיסכיםלסיפוחשטחיםבמאבקביןישראללערביםאלאאםהצדדיםיסכימולכך.אכן,ירדןוישראלהסכימובהסכםשביתתהנשקמשנת1949,שתחומהשלישראליורחבבאזור״המשולש״ויישוביםערבייםרביםעברולתחוםהמדינה.זההיהסיפוחמובהקבהסכמתהצדדיםהנוגעיםבדבר.יכולההכנסתלחוקקחוקיםבדברהחלתהמשפטהישראליעלרמת אמנםהגולן,כפישחוקקה.יכולההיאלחוקקאתהצעתהחוקבדברעריכתמשאלכנסת כלומר, שכנה. למדינה שבשליטתה שטחים יימסרו פיו על שרק עםישראליכולהלחוקקכלדברהעולהעלרוחה)אלאאםהואנוגדחוקיסוד,עלפיפרשנותושלביתהמשפטהעליון(,אךאינהיכולהלהפוךשחורללבן.היאגםלאתוכללמנועפתרונותמדינייםשהממשלהתחליטעליהםושיגרמו

לביטולהחוקיםאולשינוים.

InternationalLawCasesandב־המתענייןימצאשטחיםסיפוחבנושאמצוינתעדכניתסקירה[Internationalב־וכןMaterials,3rdEd.,LouisHenkin&al,WestPublishingCo.,19982008Press,UniversityCambridgeShaw,N.MalcolmEd.,6thLawובסדרתספריושל

הפרופ׳יורםדינשטייןעלהמשפטהבינלאומי,הוצאתשוקן[

n

תגובה )א'(

דיוןעלעתידרמתהגולן-ללארגשנותוללאנוסטלגיה

יגאלקיפניס

שמחהמשולשתהייתהלילאחרשקראתיאתהערותיושלפרופ׳גדעוןביגרעלספרי:

להבנת לתרום היכול עיניים, מאיר מעניין, הספר את הגדרתו בגין ראשית,הציבורבנושאהגולן.

שנית,משוםהערותיוהקפדניותלפרקהדןבעיצובהגבולהסורי-ארץ־ישראלי,ואנימסכיםעםקביעתו:״פגמיםבלתימהותייםואולידקדקניםאלהאינם

חשוביםמהותית.״שלישית,עלשמיקדאתהערותיובפרקהעוסקבשטחיםהמפורזיםשביןשתיהמדינותובאירועיהגבולבאזורבשנים1967-1949,וחיזקבכךאתשנכתב

במבואלספר:

לבין הזיכרון בין עמוק פער חושף החדשה בעת הגולן רמת של סיפורה

ההיסטוריה; ]...[ פער כזה גורם בדרך כלל קושי לקבל ממצאים של מחקר

יגאלקיפניס,חקלאיוחברמושבמעלה־גמלאברמתהגולן,חוקרעמיתבמכוןטרומן, ד״רהאוניברסיטההעבריתבירושלים.

יגאלקיפניס154

הזיכרון שכן עמם, להשלים קושי או לימינו קרובה תקופה על היסטורי

והחברה והפרט כבר, זה מובנה האירועים של הציבורי והזיכרון האישי

נרתעים מעדכונו.

תהיתימדועבחרגדעוןביגרלהטעותאתהקוראולבססאתהערותיועלמצגשוואשלעמדותשלי.היכןשמעאוקראשאמרתידבריםכגון״ההתיישבותהעלייה ״חטא בחטא״; באה שכולה ״התיישבות עוולה״; מעשה היא בגולןלרמתהגולןבמלחמה״,והיכןמצאדעהביקורתיתשליעלהתנהגותישראלבשטחיםהמפורזיםלפנימלחמתששתהימים?גםלוהיההמבקרבוחןכליות

ולב,לאהיהמגלהדבריםאלהאצלי.ביטוי לידי באו ואף להערותיו הבסיס הן אלה מופרכות שקביעות מכיוון

בכותרת,אדרשתחילה,להבהיראתתמציתעמדתיבנושאיםהאלה:הצורךהקיומיאילץאתישראללפעול,בניגודלהסכםשביתתהנשק,כדילשלוטבשטחיםהמפורזים,והצדיקאתמהלכיההצבאייםכלפיסוריה.מדיניותזונבעהמאי־הכרתהשלסוריהבקיומהשלישראל,מאיומהעלמקורותהמיםשלהומהעובדהשהפעילהנגדהלחימהעממיתבאמצעותתנועתהפתח)גם

אםזירתפעולתהלאהייתהבחזיתהישראלית-סורית(.מבחינתישראל,כיבושהגולןהיהצעדנחוץכדילהביאלידיסיוםאתהמצבבעימות; וסובלים סבילים משתתפים ותושביו הגבול יישובי שימשו שבולהשיגהישגצבאישינוצללשינוידרמטיבמצבהמדיניוהביטחוני;ולגרוםלכךשבמסגרתהסכםשלוםתכירסוריהבישראלובגבולההריבוניהבינלאומי,וכך

למנועחזרהלמצבששררעדמלחמתששתהימים.בלי נסיגה למנוע - חשוב מדיני יעד יש, ועדיין היה, בגולן להתיישבות הסכםשלום,היאממלאתבהצלחהאתמטרתה,ואנישמחוגאהלהיותשותף

למעשהזה,עםמשפחתי,למעלהמשלושיםשנה.נדרשתילתתאתהדעתלתהליךהמדיני,שהחלבסוףשנת הגולן כתושב1991.בעצהאחתעםחבריםבגולןהעדפנותחילהשלאלהשמיעאתדעתנונגד לפעול הגולן מתושבי לאחרים ולהותיר הישראלית הקהל דעת באוזניהתהליך,כביכולבשםכלהתושבים.רצחרביןגרםלנולהביןאתמשמעותהבאה העמדה את ולהצהיר ולנסח דמוקרטית, בחברה בשתיקה הבחירה

המבטאתנאמנה,מאזועדהיום,אתדעתי,ואתדעתרביםמתושביהגולן:

155עתידהגולן-ללארגשנותונוסטלגיה

חברה, בית, הוא הגולן לנו, המדינה. תושבי על אהוד אזור הוא הגולן

ובתמיכת מאין יש ככזה אותו יצרנו חיים. ומפעל עבודה מקום קהילה,

כל הממשלות. בחרנו דרך זו של עשייה, מרצוננו החופשי, והעדפנו אותה

על פני אפשרויות רבות אחרות. אנו דורשים שייעשה כל שניתן כדי שנוכל

ונמשיך ללכת בה, אבל מעולם לא העמדנו את האינטרס האישי שלנו מעל

הלאומי וכך גם ננהג הפעם. אנו מכירים במנדט שיש לכל ראש ממשלה

אנו מוקדמים. תנאים וללא הסורים עם לשלום אמיתי ומתן משא לנהל

תומכים בתהליך השלום של הממשלה ויודעים שגבולות השלום, אם יושג,

ייקבעו על פי צורכי המדינה, הביטחוניים בעיקר.

במו שמט שבכך הרי דבריו, את לבסס כדי לעמדתי ביגר פרופ׳ נדרש אםידיואתהבסיסלהערותיו.בגישתוהאפולוגטיתכלפיהתנהלותהשלישראלזנחהמבקראתעמדתההיסטוריוןהמומחהופנהלעמדהחשובהאחרתשללכל נדרש ישראללסוריה.האמנם יחסהשל לנושא יחצ״ן/עורך־דיןלאומיאלהמחמתהקושילבססאתרתיעתומממצאיהפרק?אתהדיוןהחשובעלראוי בו והדיון בעבר, עוסק הספר אחרת. במה מעל לנהל יש הגולן עתיד

שיתמקדבשחזורהאירועיםובהבנתם.

מעמדהשלהחלטה242

ביגרהעיר:״הכרזותהמחברכי׳ממשלתישראלקבעהמדיניותבענייןגבולהשלום,המתבססתעלהחלטותמועצתהביטחון242ובהמשכה338,בדברפינוישטחיםשנכבשוושלילתרכישתשטחיםבמלחמה,׳לאהייתהולאנבראה.אף הוא זו.״ מעין מדינית קביעה בישראל ממשלה שום קיבלה לא מעולםיהזומכוונת,והזמיןאתהקוראלפקפקבשלכךבדברים הגדיללקבוע,שהטאחריםהמוצגיםבספר.לאאטריחאתהקוראאלמסמכיהארכיוןהלאומישלארצות־הבריתאואלשורהארוכהשלדוגמאותהמפריכותאתדבריו.אסתפק

באחתמוכרתוידועה:בהסכםהשלוםעםמצריםנכתבונחתםשישראלמשוכנעת״בצורךהדחוףבהשכנתשלוםצודקבמזרחהתיכון,בהתאםלהחלטתמועצתהביטחון242ישראל בין רק לא לשלום ״בסיס להיות נועד השלום שהסכם וכן ו־338״,ומצרים,אלאאףביןישראלוביןכלאחתמשכנותיההערביותהאחרותהמוכנה

יגאלקיפניס156

לנהלעמהמשאומתןלשלוםעלבסיסזה״;ובסיסזה,ככלהנוגעלענייננו,הואשהגבוליהיההגבולהבינלאומיהמנדטוריהמוכרשלארץ־ישראל.

הביקורתשלביגר,גםבענייןזה,משוללתיסודעובדתי.

הסכםשביתתהנשקנמנעמהגדרתריבונות,אבלהגדירקווישליטהברורים:בתווך- הבינלאומי. לגבול וסוריהממזרח הנשק לקושביתת ישראלממערבהאזוריםהמפורזים.בחותמןעלההסכםאישרוהמדינותאתסעיפיו:)2(ההסכםבהסכם בעתיד ייקבעו אלה צד״, כל של ועמדתו ״תביעותיו את מבטל אינושלום;)5(אזרחיםלאיורשולהיכנסלאזורהמפורז,אלא״חזרתםשלאזרחיםלכפריםוליישובים״;)7(יישוםההסכםיופקדבידיועדתשביתתהנשק-שנייםמכלצדויושבראשמטעםהאו״ם.החלטותיהתתקבלנהברובקולות.לפרוטוקולהשיחותצורפהפרשנות)שלהמתווךבאנץ׳,לאשלי(,שהניהולביישוביםהערביםיהיהערביובישראליםישראלי.ביןקושביתתהנשקלגבולהבינלאומיהיושבעהכפריםערבייםובהםכ־2,500תושבים,ורקיישוביהודיאחד-משמר־הירדןהישנהוההרוסה.זההבסיסלקביעתי,שבהסכםנקבעזמניתהשטחשביןהקווים

כאזורבלאריבונותואתזהגםהבהרתיבעזרתמפה.עלכךהעירביגר:לאהיהולאנברא.ואנימוסיף:ישפוטהקורא.

לאתובעולאסנגור

בניגודלנטען,לאהצגתיאתישראלכמפלצתולאהקלתיעםהסורים.נהפוךהוא:כתבתישמוצדקומובןהדימויהמפלצתיהמאייםמזוויתהראייהשלהתושביםהישראליםשחוואתחייהשגרהבאזורלחימההמצויבנחיתותטופוגראפית.והוספתיוקבעתי:״החזותהדמוניתשלצדאחדבעיניהאחרהייתההדדית,ועל הצדהאחר על והחלקי המוטעה והמידע -החשש גורמיה שני גם וכך

ההתרחשויותשליוואתהמחלוקותואתהעימותיםשביןשניהצדדים.״במה ״אמין שהתיאור מאשר עצמו המבקר ואף בהרחבה פורטו האירועיםהסורים, שנקטו אלימות פעולות שהשמטתי לטענתו בסיס אין שנמסר״.בספר, מצויים הדברים - ובדקתי שבתי היישובים. על מהירי ושהתעלמתיהקוראמוזמןלבדוק.ציינתימפורשותשפעולותאלהשלהסוריםהיותנאימשיתוק שתחרוג לתקיפה האוויר חיל את להפעיל לצה״ל אישור לקבלת

מקורותהירי,ותהווהמכהלמשטרבדמשק.

157עתידהגולן-ללארגשנותונוסטלגיה

ככלל,איןבספרנקיטתעמדהבנוגעלאירועים,אלאהצגתם.איןאשמהואיןסנגוריה.אפשרשמהלךהענייניםמובילאתהקוראלנקוטעמדהומעמתאותועםהזיכרוןועםהדימוישלולגביהם.לדוגמה:השתלטותישראלעלמרביתוגדותמעבר האון,תל־קציר מעגן, הקיבוצים השטחיםהמפורזים-הקמתלקושביתתהנשק.הוראתושלבן־גוריוןלהקיםרשותאשר״תהיהאחראיתהמפורז״. האזור על ישראלית ובעלות שליטה עובדת של הדרגתית ליצירהבתחום זיכרון הבניית כפריהם. והרס לצאתמהאזור ערבים תושבים אילוץשרטוטהמפות-הקוהירוקסומןבמפותישראללאעלקושביתתהנשק,

אלאעלתוואיהגבולהבינלאומי.בניגודלהערותהמבקר,לאהוצגהבפרקבומדוברמדיניותעקביתשלישראלובכלל השונות התקופות בין הבחנה תוך נסקרו התקופה אירועי בעימות.זהאלהשבהןפעלהישראלבהבלגהובמגמהלמתןאתהעימותים.עםזאתעולהמהממצאים,שמהםבחרהמבקרלהתעלם,שבמשךכשנתייםוחצינקטהעליונותה את ולנצל אותן להסלים כדי ייזוםתקריות של במדיניות ישראל

הצבאית,בעיקרהאווירית.ועד דן״( תל )״מפנה 1964 מנובמבר האירועים, רצף על נשענת זו תמונהקיץ1967,ולא,כפישנכתבבביקורת,עלעדותושלדיין,שעםכלחשיבותהואמינותהאכןהייתהכללית)גםרבין,כרמטכ״ל,טעןשמבחינתישראלהיוחלקותהעיבוד״מכרההזהבששמופיתוחתקריותגבול״,והובילאתמגמתהמטכ״ללנצל״מכרה״זה(.הממצאיםעלייזוםאוביוםתקריתחוזריםונשנים,ועלאלהאמרלמשלאשכול:״האווירוניםיטעוויגיעולטרקטוריםשבשטח

ההטיה.״כאמור,תנאילאישורהפעלתה״אווירונים״היהיריעליישובים.הביטחון, משרד בהוצאת למחקרים מפנה הספר בעניין, המידע להרחבתהמתבססיםעלישיבותממשלה,ועדתשריםלענייניביטחוןוישיבותמטכ״לגולן ]בעריכת נחשונים בקובץ גרינברג ;2004 פקודה, תן אשכול )גלוסקא,

ושי[,2007;כהןההגנהעלמקורותהמים,1992(.

קוה־4ביונילאקיים

הסכם שמנעו המחלוקת לנקודות בנוגע לספר מהמבוא משפט ציטט ביגרשלוםביןישראללסוריה:״האפיוןהמרכזישלנקודותאלההואהמשקלהגדולמנהיגי של האישי מהזיכרון שהושפע והרגשי, הפסיכולוגי לגורם שהוקנה

יגאלקיפניס158

הציטוט, את עצר כאן מטעה.״ ואף שגוי מדויק, לא ממידע הצדדים, שניוהטעה,בהחילו בכךטעה בישראל!״ לעיניהציבור ונמנעמהמשכו:״שעמדאתקביעתיעלהגורמיםהמקצועייםשליוואתהמשאומתן.המבקר,בזכות

מומחיותו,נמנהעמהם.כמעטמיותרלצייןשובשמהשייחסלילאנטעןכלל,לאבספרולאבמסגרותאחרות.נהפוךהוא-אנימעריךמאודאתעבודתההכנההמקצועיתשנעשתה,והיוליהזדמנויותלאמעטותלהביעזאת.אניגםיודעשהמידעשנאסףשונהמזהשנפוץבדעתהקהל.ואשרלמקבליההחלטותלדוגמה:זמןרבעברעדשאלהבישראלובסוריה,יחדעםהמתווכיםהאמריקנים,למדו:״קוה־4ביוני

אינוקיים.״סקתהסיום: סקההיחידהבספר,בנוגעלעתיד,היאפ הפ

יהא אשר יהא עתידו של הגולן, קביעתו כרוכה במהלכים שעשויה להיות

ובין התנועה לשכנותיה ישראל בין עתיד הסכסוך על רבה להם השפעה

הציונית לעולם הערבי כולו. אשר לעברו של הגולן, חשוב להכיר את סיפור

ההתיישבות בו ואת פרטיה של מערכת היחסים בין סוריה לישראל כנושא

העומד בפני עצמו. אבל חשוב גם להכירם כדי שההחלטות בנוגע לעתידו של

הגולן תתקבלנה בשיקול דעת, לאחר דיון מעמיק ובמצב שבו הדיון הציבורי

על הזיכרון, על המתבססת רגשית מהתייחסות האפשר במידת יתנתק

הנוסטלגיה ועל מידע חלקי או שגוי.

לקיימו חשוב וכמה הזה הדיון חשוב כמה עד ממחישים ביגר פרופ׳ דבריבמסגרותשתאפשרנההעמקההחורגתמןהיריעההצרהשלתגובהזאת.

n

תגובה )ב'(

קביעתגבולותכמקחוממכר

אלימייזליש

השתוממתילקרואאתתגובתושלפרופ׳גדעוןביגרעלמאמרושלד״רמשהיגר״להבחיןביןבעלותלריבונות״)כיווניםחדשים,מס׳21,עמ׳179-174(.ועלמהאנימתלונן?הריכברנאמר:״טולקורהמביןעיניך.״האמנםאיןביגר

חשכיתלונתושוואהיא?לפני אך הכלל. על שמעידות דוגמאות בכמה רק אסתפק הקיצור למעןשאתייחסישירותאלכלאחתמהסתירותהעולותמתגובתושלביגר,ברצונילהתייחסבמיוחדלתזה״להבחיןביןבעלותלריבונות״:הריכלהשטחיםשהיואוטומטית, הפכו החלוקה, בגבולות נכללו אלהשלא כולל ערבית, בבעלותלאחרכיבושי1948,לשטחיםהנתוניםתחתריבונותישראלית,וכךכלהתזה

שלומופרכת.אבלישכמהאידיוקיםקשיםאצלביגר:

וכי יגראינומדייקביחסלשלושתקיפותסוריותעלישראל, ביגרטועןכיב־1967ישראלתקפהראשונה:״בשנת1967,ישראלהייתהזושתקפהאת

סוריה...לאהייתההתקפהקרקעיתולוסמלית-כלפיישראל.״ובכן,ביוםשלישי,ה־6ליוני1967,בשעותהבוקר,חדרגדודשריוןסורילתלדן,תקףאתקיבוץדןונכשל.הרילךהתקפהקרקעיתסמלית.כלזה,שלושהימיםלפנישהטנקיםשלסא״לבירווחטיבתגולניעלולגולן,ביוםשישיבשעה11:30.

אלימייזלישהואעיתונאי.

אלימייזליש160

ביגרטועןכי״קביעתגבולהשלארץ־ישראלהמנדטורית]בגולן[נעשתהכברביגרשונהמכפישהייתה בשנת1923...״,אךמהלעשותוהטרמינולגיהשלנחלתהרביםוכתבי־העתבימיםההםלגביהגולןכפישמתוארבמפהבכתבבשנת המנדטורית ארץ־ישראל מעל שנקרעו ״שטחים :9 מס׳ עיתים העת1923״.קרי,לא״קביעה״אלא״קריעה״-ועיתיםהיהביטאוןמפא״יבעריכת

אברהםשלונסקי,כךשיגרנשעןעלדעתרביםוטובים.

״שטחיםשנקרעומעלהמנדטורית ארץ־ישראל

ב־1923״

נימוקמשכנעלצירוף יהודיםעלקרקעהיא יגר,״בעלות ביגרטועןכילפישטחלמדינתישראל...״,אבלביגרמזיםנימוקזהבטענהכי:״מעולםלאנקבעכילבעלותאדםאוארגוןכלשהועלקרקעאמורהלהיותהשפעהעלמיקומושלגבולמדיני...״.בכךסותרביגראתעצמו,כיבספרוהוא,ארץרבתגבולות,לגבולהמנדטהיהבעלותהקרקע לצירוףמטולההמבודדת הנימוקהבלבדי

161קביעתגבולותכמקחוממכר

שליהודים,וכךכותבביגר:״שנינימוקיםציונייםמרכזייםהשפיעועלהגבוליהודית התיישבות של קיומה ]ו[ במים והצורך ארץ־ישראל פיתוח בצפון...

במטולהבמשך25שניםשקדמולדיוניהגבול״)עמ׳113(.

הזרותההיסטורית

שלל ומביא הגוברת?״ היא היסטורית זכות ״איזו אומר: ביגר של זה פרקכלכליים יתרונות בשל דווקא גבול קווי דרשו הציונות מנהיגי כי טיעונים״הם וכן וכד׳, חיטה...״ הספקת מים... הזרמת ״שיאפשר ארכיוניים: ולא]הציונים[הבינוכידרישההיסטוריתשלנויכולהלהיתקלבדרישההיסטוריתשלהאחרים...״.ביגראינומביאאףאסמכתאלכךולובהערתשוליים.לעומתומביאיגרבאריכותכמהאסמכתותלמשפט)היחיד(בנושאהזכותההיסטורית:אתדבורהברזילי־יגר,מרדכיניישטט,צביאילן,אליהואפשטיין]אילת[,וכן

אתחייםוייצמן.דעתושלביגרבנושאהזכותההיסטוריתאולא,אינהמהווהמשקלשכנגדמולכלהשאר,אבליגרכללאינומביאטיעוןמשלעצמוכדילהתעמתבעתידעםביגר,אלאמביאדבריםבשםאומרםושיתעמתביגרעםוייצמןאואילת

ולאאתו.אבלכשלגדוליותרנמצאאצלביגרכשהואאינומביאכללאתקביעתהגבולבהסכםביןקלמנסוללוידג׳ורג׳.״מדןועדבאר־שבע,״ציטטלוידג׳ורג׳אתהמנדט בגבולות תיכלל שמטולה לכך והביא - התנ״ך ההיסטורי, המקור

הבריטי.

כשמצטטיםלאבמדוייקאתהמקורנגרמתתקלה,וביגראינומצטטבמדויק.כייגרכותבכך:רובהציבורבארץלהוציאחוגישמאלקיצוניים,״חסריתקנהוהזויים״)בלשוןימינו(עדכאןהציטוטוהמרכאותבמדויק.כיציטוטמדויקכוללפסיקוגרשייםהבאיםלסמןפסקהזוכדבריאחריםולאלפידבריוהוא.כולובגרשיים: ביגרמסרסאתהמקורכאשרהואמביאאתהמשפט ואילו״חוגישמאלקיצוניים,חסריתקנהוהזויים,״והקוראשאינוזוכראתהמקוראולאקראאותוכלל,מאמיןכייגרהואשהמציאאתהביטוי״חסריתקנהכבר נמצאת זו שהגדרה ימינו( )בלשון במקור כנאמר - היא ולא והזויים״

בתקשורתמזהזמןרב.

אלימייזליש162

והיותשלכתיבתמאמרומתבססביגרעלפסוקזה,קשהלישלאלחפשאצלוכוונותשלאמןהעניין,וכלרצונוהיהלהכפישאתיגרכאחדהריקיםוהפוחזים

המכונים״הזויים״.ולאהיא.

"מסחרסוסים"

קבעה לצמח, ועד והגולן מטולה דרך מראש־הנקרה כולו, הצפון גבול אתלמעשהועדהבתאישאחד,קולונלאנגליבשםניוקומב,שביגרמכנהאותושותף לו שהיה ואפילו ,)140 )עמ׳ ״אנטי־ציוני״ גבולות רבת ארץ בספרוצרפתי,עשהניוקומבבוועדהכרצונוולפעמיםלמורתרוחושלהרברטסמואל,הנציבהעליון,ומשרדיהממשלהבלונדוןשקראואותולאפעםלסדרושינואועיכבואתהחלטותיושהיובניגודלרוחהבריטיםלהותיראתגבולותהמנדטהרבה התחשב לא ניוקומב אבל הצרפתים. חשבון על האפשר ככל רחבים

בציונים-כמולמשלבמטולה.עיקרושלדבר:גבולותהארץהסופייםבצפון)1923(,ומשוםכךגבולסוריהברמתהגולן,לאהיוכלללפיחזוןכלשהו-לאשלהציונים,לאשלהבריטיםולאשלהצרפתים-אלאמקחוממכרשלשלוששניםבשוקהסוסיםהערבי:התחשבות כל ללא לא, או כלשהו אמיר בידי תישאר קרקע חלקת האםהיסטוריתאולאומית.כיאותוניוקמובבעצמו)לפידבריביגר(,כאשרהגבולמבני דרש פלשתינה, לגבי הוא דרישותיו את תאם לא צמח-אל־חמה בקושיחוהצרפתים״להעתיקאתנקודתהסיוםבאל־חמה,כיהיאהגבולהטבעיוההיסטורישלאדמותהאזור...״)עמ׳138(.הנהלך,אפילובריטיאנטי־ציוני

נדרשלגבולההיסטורי,ומדועאסורליגר?״התבטאות בסיום: וקובע יגר אצל אחד משפט חצי על מסתמך ביגר אםחריפהזומערערתאתכלהבסיסהמדעי־מוסרישלהמאמרועושהפלסתרטיעוןשהועלהבו,כלהקטעהזהראויהיהשלאיופיעכלל...״,מןהראויהואמפוקפק טיעון גוזר הוא ובמחקריו,שמהם בספריו יפשפש בעצמו ביגר כי

להכפישאתהאחרים.

n

צבאםשלבניהנעורים

יגאלאלוןלאהסתגללתמורותהזמןבערובחייו

אלעדפלד

כמי אלון יגאל את מתארת חלדו, אביב אלון: יגאל בספרה שפירא, אניטה״שבעינידורשלםסימליותרמכלאדםאחראתדמותהאדםואתדמותהדור,שהורתווחינוכובארץ־ישראל,בעידןהמאבקלהקמתמדינהיהודית״.)1(בעיניהשלפרופ׳שפיראהיהיגאלאלון,באחריתימיו,במידהמסוימת,״מעיןדינוזאור

שלעידןאחר,שלאהצליחלהסתגללחילופיהזמנים״.במאמריזהאנסהלתאראתיגאלאלון,כמישחרףנוסחת״תבניתנוףמולדתו״שורשיו מעבותות להשתחרר הצליח - גינוסר וקיבוץ כדורי כפר־תבור, -והתמודדעםאתגריהעידןהחדש,שלאחרמלחמתהעצמאות,הןבתפיסתו״הכלים אל חול״ של מ״מסך החברתית. בתפיסתו והן הביטחונית־מדינית

השלובים״)שהםכותריספריו(.לפניזמןקצרמלאושלושיםשנהלמותו.שורשיוואופיושליגאלאלוןעוצבואמנםב״תבניתנוףמולדתו״-שדותכפר־

תבורוביתהספרהחקלאיכדורי.כותבתאניטהשפירא:

ד״ראלעדפלד,אלוף)מיל׳(,היהמנכ״למשרדהחינוךוהתרבות)1976-1970(.שימשבתפקידיבן באוניברסיטת לחינוך מרצה אוגדה; מפקד היה בצה"ל האחרון ותפקידו בפלמ״ח פיקוד

גוריון.

אלעדפלד164

עולמו ]...[ היה טבוע בחותם של ״ארציות״. אהבת הטבע, הנוף, הסביבה,

תפיסה פשוטה: הייתה הקרינה הזאת שהמציאות הערכים מערכת ]...[

של צדק ראשוני, כמעט תנכ״י, של ״עין תחת עין״; יחסים של ״תן וקח״

כלפי הסביבה הערבית; אומץ לב וגבורה גופנית; אהבת האדמה, כדרכם

של איכרים; חובת הנאמנות למשפחה, לכפר, לארץ, לאומה. ]...[ המיתוס

]...[ שבנה לעצמו משברי מציאות, אשר ברר בקפידה, של הגליל הפרוע,

תוך שהוא מתעלם ממרכיבים אחרים של אותה מציאות - היה לתשתית השקפת עולמו, למקור גאוותו.)2(

בכדוריספגאלוןאתהתחושה,״שאיןדברשנבצרמאתנולעשותואיןמבחןשלאנצליחלעמודבו״.)3(

״מתיחתקוההרשאה״-אתוסמכונן

מאורעותתרצ״ו-תרצ״ח,שנותהמרדהערביהגדול,היובמידהרבההשניםהיה בארץ השליטה על הפיזי המאבק דורו. ובני אלון יגאל של המעצבות

לגביהםחוויהקיומיתואינטלקטואליתכאחת.האבותהמנהיגיםפיתחואתהאתוסהדפנסיבי)ההבלגה(,טענו,כי״...בסופושל

דבר,תהיההארץשייכתלמיש׳יגאל׳אותהמןהשממה]...[בדרכישלום״.)4(קשה הייתה הערבי המרד של המציאות תוך אל היישר זה מחלום היקיצהבמיוחדלבניהדורשזהעתההגיעולבגרות,אשרמחויבותםלאתוסהבנייהלאדמתהבעומקהלזושלדורהאבות.)5(לגרסתושליגאלאלון,״השיקוללהבלגהבראשיתוהיהפשוטבגללחוסרכוחלאלהבליג.]...[לאט־לאטהחלולהופיעדרכיתגובהאחרות,שצמחומלמטה]...[בלחצםשלצעיריםמתפרצים־לפעולה

אשרהביאולשינויהקו״.)6(לגמולאך יש לפגועבערביםחפיםמפשע; אין כי והדגישה, ה״הגנה״חזרהלאסור מותר בין רחב די אפור תחום נוצר ביהודים. בפגיעה לאשמים ורק

בהתנהגותכלפיהערבים.שניאירועיםמבטאיםאתשבריריותהשיקוליםהמוסרייםבפעולות״גמול״:פעולתהנקםבדבורייה)בהנהרגוכ־15ערבים(עלהטבחבטבריה)2.10.38(,וינגייט,ופעולתהנקםבלוביה)20.6.39(,למען״יראו שבוצעהבפיקודושלוייראו״.)7(יגאלאלוןהיהביןמבצעיהפעולהבלוביה,וכןסייעליצחקחנקין

165צבאםשלבניהנעורים

לנקוםולהרוג)במרס1942(אתהבדואישרצחאתאלכסנדרזייד.)8(שפיראשואלת:״האםישכאןדפוסהתנהגותשליגאל:ניסיוןלדחוקבמפקדיוולהביאםבעל־כורחםלנקוטקוהמקובלעליו?או]...[ניסיון׳למתוח׳הרשאהאלמעברלמהשמשתמעממנה,]...[בכיוון,שנראהלמפקדהצעיר,ככיווןהנכון?״)9(נראהלי,כיתופעהשל״מתיחתקוהרשאה״מצויהבמרביתצבאותהעולם,וגםבצה״להיאהפכהלאתוסמכונן.אצלאלוןהיאבאהלידיביטויבולטבמבצעחורב,בהובלתהגייסותשבפיקודולקדמתסיני,תוך״בחינת״התנהגותושלבן־גוריוןוקבלתמרותולכשניתנהפקודתוהמפורשתלסגתלגבולותהמדינה.

ביטוילגישהזושל״מתיחתקוהרשאה״ניתנהגםעלידימשהדיין,רמטכ״לאיך היא הבעיה כאשר אבירים בסוסים להיאבק ״מוטב כי שקבע, צה״ל,לבלמם-מאשרלדחוקולהאיץבשווריםהמסרביםלזוז״.)10(ובאותוהקשר,חוזרדייןוקובע:״...אנירואהכבעיהחמורהשלהצבאמקריםשבהםיחידותאינןממלאותאתמשימותיהןהקרביות-לאאתאלהשבהםיחידותחורגות

ופועלותמעברלמהשהוטלעליהן.״)11(לאורךכלשנותפעילותוהביטחונית,עובריגאלבעצמוומובילאתפקודיומהאתוסהדפנסיבילאתוסהאופנסיבי:״אתשלוםהמחרשהנשאולךבחוריך;היוםהםברוחשל נעשה האופנסיבי לאתוס הרובים.״)12(המעבר על נושאיםשלום לך״אתההשואףליושרולצדק-היהחזק!היהחזק-ויכולתלהיותישר,ויכולתיגאלאלוןבמפורש: יותרקובע ואילוכארבעיםשנהמאוחר להיותצודק״,)13(

תולדות עמנו העמידונו על כל אפסותו של הצדק, שאין בצדו כוח. ]...[ כשם

שלא הייתי רוצה שהצדק לבדו יהיה לנו למגן, כך אני דוחה גם את הסיסמה

ובעונה בעת וחזקים צודקים להיות עלינו צודק.״ והיית חזק ״היה השגורה: אחת, חזקים למדי כדי להגן על זכויותינו הצודקות, וצודקים בהפעלת כוחנו.)14(

הכוחהצבאי-אמצעיההכרעה)15(

בסכמואת״המגמותוהמעש״שלהפלמ״חכותביגאלאלון:

לאמיתו של דבר, היה הפלמ״ח, בעצם מהותו, ]...[ צבאם של בני הנעורים,

אשר התלהבות־עשייה, הדבקות שבאמונה, והחדווה האופיינית לתנועות־

נוער חלוציות על ההוי שלהן, קיימו את רוח התפעמותו. הפלמ״ח היה, יחד

אלעדפלד166

עם זאת יחידה צבאית במהותה. ]...[ נקל לשער מה גורל היה צפוי ליישוב,

אלמלא קם הפלמ״ח ויהי, בעוד מועד, לחלוץ צבאו המשחרר. ]...[ הפלמ״ח

הערה ב״הגנה״ תוכן של תנועת מחתרת חברתית־צבאית, הלוחמת למען שחרור לאומי ולא רק כארגון צבאי, שנועד ״להגנה על הנפש והרכוש״.)16(

״רציפות לדורותיה: היהודית הגבורה מורשת עם הפלמ״ח את קושר אלוןהיסטוריתאשרהיהבכוחהלנסוךבלבהלוחמיםאהבהלמולדתוגאווהעלהנעורים לדור ומעש חזון של וסטיכי רצוני ביטוי היה הפלמ״ח ]...[ העם.

ההולךבשדות.״)17(יגאלראהבכוחהצבאיאתאמצעיההכרעהבשאלתארץ־ישראל.הואחזההתנגשותצבאיתבלתינמנעתעםערבייארץ־ישראלולקראתהרצהלהתכונן.העימות חוויית הפכה שבה המאורעות, תקופת מורשת הייתה זו תפיסה

היהודי-ערבילחווייההדומיננטיתבניסיוןהחייםשלו.)18(שכל ב״הגנה״, שצמחו בכירים מפקדים חבורת של המוביל היה אלון יגאל״השכלתם״הצבאיתהייתהקורסמפקדימחלקותשלה״הגנה״,אשרהפכותוך

זמןקצרלמפקדיחטיבותוחזיתות.כותבתאניטהשפירא:

יגאל לא למד מתוך ספרות צבאית. ]...[ מה שרכש, רכש מתוך היחשפות

לצרכים ההולכים וגדלים ומתוך ההבנה האינטואיטיבית של הדרך שבה יש

למלא אותם. הוא היה ״מצביא״ טבעי, ש״קרא״ את השטח והגיב עליו. ]...[

יגאל סיפק את המנהיגות, את האופטימיזם האינסופי שלו, את הביטחון

העצמי ששפע ממנו, וכן את התעוזה בתכנון. ]...[ מבחינת החיילים היה יגאל

המצביא שלמענו היו מוכנים להשקיע את המאמץ הנוסף, שלעתים קרובות

הוא אשר מבדיל בין הצלחה לכישלון. ]...[ מעבר לתכנון המבצע ולכריזמה שהקרין, אלון גם הצטיין ביכולת האלתור והשינוי של התכניות.)19(

הנכבה-בריחה/גירוששלהערבים

המבצעיםהגדוליםעליהםפיקדיגאלאלוןבמלחמתהעצמאותהם:מבצעיפתח)לכיבושצפתולביסוסהגלילהעליוןהמזרחי(,מבצעדני)לוד-רמלה-לטרון-

רמאללה(,מבצעיואב)פריצתהמצורעלהנגבוכיבושבאר־שבע(,מבצעחורב)להבסתהצבאהמצריבקדמתסיני(,ומבצעעובדהלכיבושאילת.

167צבאםשלבניהנעורים

בראשיתינואר1948,בדיוןשמכנסבן־גוריוןלהתווייתהאסטרטגיהלהמשךהמלחמה,מסכיםאלוןעםה״ערביסטים״שמוטבלהגבילאתהאשלאזוריםשבהםהיאכברבוערת.יחדעםזאת,הואטועןלפגיעהבבסיסיהמפגעיםגם

במחירפגיעהבחפיםמפשע.הואהתנגדל״קיצורקווים״ולפינוייישוביםמשלושהטעמים:

אידאולוגיים)איןמוותריםעלהבנוי(,צבאיים)כליישובעשוילמלאתפקידצבאיבמערכה(ומדיניים)אפשרותלשינויגבולותהחלוקה(.)20(

יגאל פיקד עליה הראשונה הגדולה המערכה למעשה שהיה יפתח, במבצעאלון,עמדהבפניודילמה:להעדיףאתכיבושצפת,אולתגבראתהיישוביםהמותקפים,תוךסיכוןכיבושצפת.יגאלהעדיףאתכיבושצפת.החלטתוזו

הכריעהאתגורלהגלילהמזרחי.להעמדת במישרין קשורים העצמאות במלחמת אלון של ופעולותיו שמושחרורחבליארץממצורומניתוקאלמולהנכבה)האסוןשלערבייישראל(.

הואעצמוכותב:)21(;

האוכלוסייה את לפנות המלחמה, בראשית הערבית המנהיגות החלטת

על להקל שנתכוונה החלטה שנכבשו, מעורבים, מאזורים הערבית

בדיעבד, ומביאה, במערכותיו קשות מחבלת נמצאה - האויב היערכות

זו הפכה להם לרועץ ]...[ אסטרטגיה ומדינית למערכתנו. תועלת צבאית

הפינויים ראשית עם מדינית. פחות מאשר מבחינה לא צבאית, מבחינה

]...[ והפינויים הפכו לבריחה המונית המתוכננים, נתערערה רוח הערבים

ונשאה עמה רוח תבוסתנות אל מרכזי העורף הערבי. דבר זה הקל הרבה על

כוחות ה״הגנה״, ולאחר מכן על ]...[ צה״ל, לטהר אותם שטחי ספר, שבהם

היוותה האוכלוסייה הערבית סכנה ישירה.

לפיתפיסתו,״הגירת״הערביםמארץ־ישראלנגרמהעלידישלושהגורמים:אימתהיהודים;במקומותשבהםהייתהלהםנחיתותצבאית-פינוימרצוןיחדעםהכוונהלחזורלאחרה״ניצחון״הערבי)כגון:טבריהוצפת(;גירוש,המוצדק,

לדעתו,מסיבותצבאיותוכןמטעמיםאסטרטגיים־מדיניים.]...[לפיכך,קובעאלוןבמפורשובבהירות:״אנילאמציעלהלקותאתעצמנועלובכלמהפכהישגם ]...[בכלמלחמה התופעההזאת.מלחמההיאמלחמה.סובלים;כלשכן,כשלאאנחנובחרנומרצוננובדרךהזאת.הערביםבחרובדרך

המלחמהוהפסידו.הםשילמואתמחירמדיניותם.״)22(

אלעדפלד168

מיהחליטעלגירושערביילודורמלה?

טיפולושלאלוןבאוכלוסייההערביתבחזיתותבהםלחםהייתהבעלתאופישונהבגזרותהשונות.במבצעיפתח)הגלילהמזרחיוצפת(ובמבצעדני)לוד,רמלה,לטרון(עליהםפקדיגאלאלוןכמפקדהחזית,ברחהאוגורשההאוכלוסייההערבית.

ב־22באפריל1948,המליץאלוןעל״הטרדתצפתהערביתלשםהחשתפינויה״,במסגרתתכניתד׳״לביצורהיישובהיהודיבאזורולקראתהפלישההצפויהשלצבאותערב״.)23(במבצעיפתחולקראתהפלישההצפויהמסוריהומלבנון,ובשלהחשששאוכלוסייהערביתעוינתתשבשותסכלאתפעולתכוחותינודוחףאלון,באמצעותלוחמהפסיכולוגית,אתהאוכלוסייההערביתלהסתלקמהשטח)מבצע״מטאטא״(.ואילובלילה־9-10במאי1948,בקרבלכיבושצפת,לאחרכיבושה״מצודה״,מעידאלוןכי״במתכווןהשארנואתדרכיהיציאהשלהאוכלוסייהאומרים )ויש פליטים אלף שנים־עשר ]...[ יציאתם. על ׳להקל׳ כדי פתוחים

כ־15,000(היולמעמסהכבדהעלהנהגתהמלחמההערבית״.)24(במבצעדני)לכיבושרמלהולוד(,לפיהוראתאלון,גורשוערביילודורמלה.)25(השאלההאםניתנההוראתהגירושעלידיבן־גוריוןתישארעמומהגםהיום.״טוריהפליטיםשנעובדרכיםמזרחה,חסמואתהציריםלמשךימים,וייתכןשהיהזהאחדהמניעיםשהביאואתבן־גוריון,אתאלוןואתרביןלהחליטב־12ביוליעלגירושתושביהןשלשתיהערים]רמלהולוד.א״פ[.״ב־11ביולימורהמטהמבצעדני:״ישלהתבצרבכלהמקומותשנכבשועלידכםולהרוסכלבית

שאיןחושביםלהחזיקבו.״)26(יחסושלאלוןלערבייישראלעברמהפכהאיטית,אךעקבית:מגישהשנולדהבמאורעותתרצ״ו-תרצ״ח,וגרסהכי״גורלותנקבעיםבאבחתחרב״,)27(לחיפושאחרפתרוןשלפשרהלסכסוךהדמיםהעמוקביןערביםלישראלים־יהודיםולדו־

קיוםנסבל,שהתפתחובמהלךמלחמותישראל,לאחרמלחמתהעצמאות.

ההפרדהביןהיחסלערבייישראלליחסלפלשתינים

במהלךהשנים,הואמעריךכינגזרעלהעםהיושבבציוןלחיותוליצורבהווייתרציונלית יותר זותהיה הוויה כי ומוטב, בעתיד, קצר לא זמן התגוננותמשךומפוכחתופחותאמוציונליתופטליסטית,כדישהעםומוסדותיויכלכלובהשכלודעתאתמעשהיצירתהכוחהלאומיוהצבאי,מתוךראייתמטרתההתגוננות

169צבאםשלבניהנעורים

האמיתית,שאינהמוגבלתאךבהרתעתהאויבמלתקוף,אףלאבניצחוןבקרבהמתלקח,אלאמכוונתלהשגתשלוםולשיתוףפעולהעםהאויביםשלהיום.)28(

בישראל, תמיד יימצא גדול ערבי מיעוט כי היא לדעתו, ההיסטוריה, גזירתמציאות גבולותיה. לאורך ערביות במדינות תמיד מוקפת תהיה וישראלהיסטוריתוגאוגרפיתזואיןלבטלבכוחהזרוע.גורלזהמחייבתבונה,סובלנות,סבלנותורצוןטובפעיל.ואםטרםהושגוהשלוםוההבנהמכוחהשלהתבונה

והרצוןהטוב-בואיבואובלחצושלהזמןומאונסהשלהמציאות.)29(אלוןמפרידביןשאלתיחסינולערבייישראללביןהיחסיםביןישראללבין

הפלשתינים,היושביםבטריטוריהשלארץ־ישראללשעבר.לגביערבייישראלאומראלוןבמפורש:

שני בה חיים לכל, ראש מובהקת. פלורליסטית היא בישראל החברה

עמים: הרוב היהודי והמיעוט הערבי. ]...[ טבעי הדבר, שהאזרחים הערביים

ודתותיהם. תרבותם לשונם, את העצמית, זהותם את לקיים מבקשים

לכבד רק לא חייבת - אצלנו המשטר כזהו ואכן - דמוקרטית מדינה

לזכויות ואשר למעשה. הלכה להתממש לה לסייע גם אלא זו, שאיפה

המיעוט הערבי, ״זוהי זכות של מיעוט, של כל מיעוט, לחנך את בניו בלשונו

ועל ברכי דתו ומורשתו. טבעי הדבר, שהאזרחים הערבים מבקשים לקיים

ערבית אוכלוסייה בארץ חיה שנים מאות במשך העצמית״. זהותם את

מושרשת, שפיתחה במרוצת הזמן קווי ייחוד משלה. גם אם לא נתגבשה

עדיין לכדי יישות לאומית מובהקת, הרי היא קורמת לנגד עינינו עור וגידים.

הוא זהות קולקטיביים, שעיצוב מהותו הלאומית תווי ציבור בעל זהו ]...[

]...[ הערבי-ישראלי. הקונפליקט ביסוד היא הפלשתינית הבעייה עניינו. ובלא מציאת פתרון לה, אין להניח כי יכון שלום.)30(

ואשרליחסיםעםהפלשתיניםמציעאלון,כי״כדילהגיעלשלום,המידההנדרשתוגםאתהתבונה היאשלפשרהרציונלית,המשלבתגםאתאומץהלבלוותרלעמודעלההכרחי.איןמקוםלאשליות:איאפשרלהשיגגםאתהשלוםוגםאתכלהשטחים,כשםשלאניתןלהשיגאתהביטחוןתוךויתורעלכלהשטחים״.)31(

המרכיבהטריטוריאליחייבלשמשגורםמרכזיבפתרוןהשלוםהעתידי.הואחייבלענותעלשלושהעקרונות:עלהזכויותההיסטוריותשלעםישראלעלארץ־ישראל;עלמדינהבעלתרוביהודיודמוקרטיה

פוליטית,סוציאליתותרבותית;עלגבולותבניהגנה.)32(

אלעדפלד170

עקרונותתכניתאלון-דמוגרפיה,ביטחון,מוסר

בימינואיןמקוםלאותו"הדר"מיתולוגיהרואהבכלויתורכניעהוהשפלה,כשםששובאיןמקוםלאותהדאגנותמסורתית,הרואהבכלעמידהאיתנהעלשלנו-התגרותמיותרת.כדילהגיעלשלום,המידההנדרשתהיאזושלפשרהרציונלית,אין ההכרחי. על לעמוד התבונה וגםאת לוותר הלב אומץ את גם המשלבתמקוםלאשליות:איאפשרלהשיגגםאתהשלוםוגםאתכלהשטחים,כשם

שלאניתןלהשיגאתהביטחוןתוךויתורעלכלהשטחים.)33(יגאלאלוןלגביפתרוןה״סכסוך״היהבתכנית הביטויהמושלםלגישתושלששת מלחמת לאחר כשבועים יגאל שרטט העקרוניים קוויה את אלון.הימים.התכנית,שהוצגהלממשלהביולי1967,הייתהתכניתשלפשרהטריטוריאליתפריעטושלאיש״ארץ־ישראלהשלמה״לשעבר,מביתהקיבוץהמאוחד.התכניתהתבססהעלשלושהיסודות:דמוגרפי-לשמורעלהרובהיהודיבמדינה;ביטחוני-להבטיחאתהירדןכגבול

אסטרטגישלישראל;מוסרי-לאלשלוטעלעםזר.

החינוך שר היה )אלון החינוך משרד כמנכ״ל אלון, יגאל עם לעבוד זכיתיוהתרבותבמשךארבעשנים-1974-1970(,ואנייכוללהעיד,כיחרףהתענינותוהמיוחדתבסוגיותחוץוביטחון,היהשרחינוךותרבות״במשרהמלאה״.הוא

יזם,קבעמדיניותושלטבמשרדובמערכתכשרולאכאחדהפקידים.יגאלאלון,ילידכפר־תבור,תלמידביתהספרהכפרי,בןלאיכרקשוח,חברקיבוץ,אישצבאלוחם,שאמורלהיותלפימסלולחייושמרן,נוקשהו״מרובע״,התגלהכאדםפתוח,כסוציאליסטוכליברלבהשקפתועלהיחסיםביןהמדינהלביןאזרחיה.בעידןשלדומיננטיותרעיוניתוארגונית,ששלטהבמשרדהחינוךיותר ״רך״ ייחודי, גוון אלון יגאל הכניס שנה, 30 כמעט החינוך ובמערכת

וליברלייותר.

בערובימיו,מבלישהיהמודעלכךשאלהימיוהאחרונים,עשהיגאלאלוןהתכוון אותה שלובים,)34( כלים של פעולה תכנית ושרטט מצב״ ״הערכתולהנהגת לשלטון העבודה מפלגת את שיוביל הממשלה כראש להגשיםהמדינה.נקודתהמוצאשלאלוןהייתהכי״בראשיתהיההחזון,החלום...״,ישראלהיאחלוםשהתגשם.״הציונותהיאתנועהלהגשמתמטרהאוטופית

באמצעיםריאליים.״

171צבאםשלבניהנעורים

סמוךלפטירתוכתב:

של ״גרעינים קשים״ קיימים כי לדעת טוב מול תהליכי ההתפרקות, אל

תנועות, חוגים ואזרחים בודדים, האמונים על סולם ערכים חברתי־מוסרי

במערכת בסדנה, בשדה, מצויים הם משחרר. רעיון של בכוחו ומונעים

החינוך, בהתיישבות בשירותים החיוניים ובתנועות הנוער החלוציות. אלה

הגשמה של למשטר רעיונית, לתחייה הכמהים להם, שאכפת האנשים

ולעילוי של האדם בחברה צודקת ותרבותית. ]...[ בתווך שרוי ״הרוב הדומם״,

העורג לשינוי ומתקשה למצוא את מוקד ההשראה וההנהגה. הוא נקלע בין

ייאוש לתקווה. ]...[ הוא תר אחר ה״כתובת״ אשר תושיע, או לפחות תורה

את הדרך ותארגן את הרצון הטוב של רבים־רבים מאזרחי הארץ. אך אינו

מצליח לגלותה.

היום,נשמעיםדבריושליגאלכנבואה-וגםכצוואה.

הערות:אניטהשפירא,יגאלאלון:אביבחלדו.הספריההחדשה.הוצאתהקיבוץהמאוחד/ספרי .1

סימןקריאה.תל־אביב.תשס״ד,2004.שם,עמ׳65-64. .2

שם,עמ׳78. .3שם,עמ׳133. .4שם,עמ׳133. .5שם,עמ׳136. .6

שם,עמ׳157-153. .7

שם,עמ׳153-150. .8שם,עמ׳208. .9

משהדיין,יומןמערכתסיני,הוצאת״עםהספר״בע״מ,תל־אביב,תשכ״ה1965,עמ׳ .10.85

שם,עמ׳92. .11נתןאלתרמןב״זמרהפלוגות״. .12

דודשמעונוביץ,״היהחזק״,בתוך:בחשאי:פרקישירהומחשבה,כתביסופרים,הוצאת .13״עםעובד״,תל־אביב,תש״ה,עמ׳144-143.

יגאלאלון,״חינוךלהומניותבעיתותמלחמה״בתוך:יגאלאלון,כליםשלובים,הוצאת .14הקיבוץהמאוחד,תש״ם1980,עמ׳342-334.

פסקהזומבוססתבעיקרהעליגאלאלון,״מגמותומעש״בספרהפלמ״ח. .15

אלעדפלד172

16.שם,עמ׳38-35.17.שם,עמ׳38.

18.יגאלאלון:אביבחלדו,עמ׳236.19.שם,עמ׳383-382.20.שם,עמ׳309-302.

21.יגאלאלון,נתיביפלמ״ח,ארגוןחבריה״הגנה״ואגודתדורהפלמ״ח;מבוססעליגאלאלון,״מגמותומעש״,ספרהפלמ״ח,עמ׳32.

22.יגאלאלון:אביבחלדו,עמ׳377-374.עם אפקים, ספרית ,1947-1949 הפלסטינים הפליטים בעיית של לידתה מוריס, בני .23

עובד,תל־אביב,תשנ״א,1991,עמ׳143.עם אפקים, ספרית ,1947-1949 הפלסטינים הפליטים בעיית של לידתה מוריס, בני .24עובד,תל־אביב,תשנ״א,1991,עמ׳146;מתבססעלדברייגאלאלוןבספרהפלמ״ח,

כרךב׳עמ׳285.עם אפקים, ספרית ,1947-1949 הפלסטינים הפליטים בעיית של לידתה מוריס, בני .26

עובד,תל־אביב,תשנ״א,1991,עמ׳277.27.שם,עמ׳227.

28.יגאלאלון:אביבחלדו,עמ׳377-376.מסךשלחול:ישראלוערבביןמלחמהלשלום,הוצאתהקיבוץהמאוחד, יגאלאלון, .29

תשכ״ט1959,עמ׳11-10.30.שם,עמ׳431)נכתבב־23.8.1968(.

31.יגאלאלון,״כליםשלובים״בתוך:יגאלאלון,כליםשלובים,הוצאתהקיבוץהמאוחד,תש״ם1980,עמ׳115-114.

32.שם,עמ׳126.הוצאתהקיבוץ כליםשלובים, אלון, יגאל בתוך: ״אסטרטגיהשלשלום״, אלון, יגאל .33

המאוחד,תש״ם1980,עמ׳126-112.34.יגאלאלון,״חינוךלהומניותבעיתותמלחמה״בתוך:יגאלאלון,כליםשלובים,הוצאת

הקיבוץהמאוחד,תש״ם1980,עמ׳342-334.

n

הדרוזים בישראל: שאלה של זהות

המתחביןהשתלבותלהתנכרות

מרדכיניסן

לעדההדרוזיתבישראלישמקוםמיוחדלצדהרובהיהודיוהמיעוטהערבי־פלשתיני,המוסלמיברובו.מניינםמוערךבכ־120,000נפש,והםמהווים2%מכללהאוכלוסייהבמדינה.הדרוזים,דובריהערבית,אינםמגליםענייןבריבהאידאולוגיביןהתנועההציוניתומדינתישראללביןהנרטיבהערבי־פלשתיני,לפיוישלהקיםבישראלמדינהדו־לאומית,ורעיוןזהלאמעוררהזדהותאו

התלהבותבקרבם.הדרוזיםהצליחו,הודותלזהותםהקולקטיביתומעמדםהציבורי,להטביעאתהישראלית, הזהות בישראל. והפוליטית האתנית המפה על הייחודי חותמםעבורהדרוזים,היאתגעדתיהמצביעעלכךשהישראליותאינהנחלתםשליהודיםבלבד.השאלההיא:האםהממסדהישראליוהחברההישראליתאכן

מקבליםאתהדרוזיםכישראליםלכלדבר.לשאלתהאזרחותישפניםשונות.היאיכולהלהיותאזרחותאינטגרלית,פועליוצאמהשתייכותלקהילהאתנית,כהגדרתושלג׳וןסטיוארטמיל:״זהותשלגזעוייחוס,״)1(אולחילופין,אזרחותהמוקניתמתוקףהעיקרוןשלהימצאותטריטוריאלית.״זכותשלדם״או״זכותשלאדמה״הןזכויותיסודהמתחרותזובזוכקטגוריותמשפטיותופילוסופיותבהוויההישראלית.ישראלמעניקה

ד״רמרדכיניסןהואמרצהללימודיהמזרחהתיכוןבאוניברסיטההעבריתבירושלים.פרסםספריםומאמריםבעניינילבנוןוהסכסוךהישראלי-ערבי.

מרדכיניסן174

אזרחותאוטומטיתלכליהודיהעולהארצה,ועםזאתמכירהבמקוםהלידהובתושבותכתנאימוצדקלקבלתאזרחות.מכאן,שהגדרתהאזרחותבישראל

היא״לאומית״ו״אוניברסלית״כאחד.יצטרכו והדרוזים,מצדם, וצירוף, יכולהלהפעילמדיניותשלהכלה ישראלנועז ביטוי למעשה. הלכה הישראלית, במציאות להשתלב נכונות להפגיןנסר־ יוסוף ביוזמתושל הציוניתשנוסדה הדרוזית היאהתנועה זו למגמהמאבק מבטא הישראלי-ערבי שהסכסוך המאמין מדלית־אל־כרמל, אל־דיןהזדהות יגלו שהדרוזים רצוי ולכן, והערביות, הציונות בין כביר היסטוריויאמצואתהאידאולוגיההלאומיתוהציוניתשלהעם מוחלטתעםישראלהם הערבי, העם של כענף שהדרוזים, טוענת המנוגדת היהודי.)2(התפיסהגםאחיהםלנשקבחזיתהלחימההתרבותית־פוליטיתנגדהמדינההיהודית,ויתרהמזאת,גורלמשותףומרכורךיחדיואתהערביםוהדרוזיםכקורבנותשלמדיניותאפליהמתמשכת.אולםמתבררשבמציאותאיןהדברכך.83%וברור לדגל, הנקראים כל סך מתוך לצה״ל, מתגייסים הדרוזים מהצעיריםביטחונה לשמירת ונאמנה הישראלית בהוויה משולבת זו מיעוט שקהילתהלאומישלישראל,בניגודגמורלתחושתהניכורשלהאזרחיםהערביםכלפי

המדינה.)3(

עקרונותהדתהדרוזיתמנוגדיםלמקובלבאסלאם

התיאורהמקובלמציגאתהדתהדרוזיתכדתסודית,שנוסדהבמצריםלפניכאלףשנה,בימישלטונושלאיסמעאלי־שיעי־פאטימי.)4(זוהידת״מנטלית״,על ונשענת נשמות, ובגלגול רוחני בעולם המאמינה וכמורה, פולחן ללאהפילוסופיה )ה״מוואחידון״(. המאמינים עדת של המונותאיסטית התפיסה

הדתיתהדרוזיתמושפעתממקורותיווניים,הודייםוצופייםלמיניהם.)5(האסלאםהנורמטיביאיננומהווהמרכיבאינטגרליבהקשריםההיסטורייםלא אך - וירדן סוריה שבלבנון, למרות הדרוזית, הדת של והתאולוגייםהאסלאם בתוך נפרדת כאסכולה הדרוזים את להגדיר נהוג - בישראל)״מדהב״(.לאנחטאלאמתאםנקבע,שמבחינההיסטוריתעקרונותהדתהוא הדרוזית בדת הבולטת הדמות באסלאם. למקובל מנוגדים הדרוזיתכהתגלמות וההערצה האמונה במוקד העומד אללה, בעמר חכים הח׳ליףמוחמד במקום האסלאם. עקרונות לפי נלעגת תפיסה כמעט, האלוהות

175הדרוזיםבישראל:שאלהשלזהות

כנביאהאחרוןמאמיניםהדרוזיםבסלמאןהפרסי.הדתהדרוזיתביטלהאתלמכה, לרגל ועלייה במסגד תפילה כגון, האסלאם של העיקריות המצוותוחמזה,כדמותמשיחית,הטיףלאופיוהאלוהישלחכים,ודחהאתהאסלאםתוךקביעהגורפתשהדתהדרוזיתהיאהדתהיחידהבעולם.)6(מיליונישניםובעיקרהאמונהבאל נתקיימואמיתותהדתהדרוזית, לפניבריאתהעולםאחד,)7(ובאחריתהימיםייהרסומכהוהמסגדיםעםשיבתושלהח׳ליףחכיםבעמראללה.המהפכההדתיתהדרוזיתתבעהזהירותואומץלבמולהעמיםהמוסלמים,ולכןלאהזכירובפומביאמונהזאת.בזיכרוןהעדהנחרטהרגעההיסטוריהמכונןשלהתפלגותהדרוזיםמןהאסלאם,שהביאאחריולתקופתמצוקהולניסיוןרב־האובדן)״מהנה״(.כאשרחשוהדרוזיםחזקיםובטוחיםנמנעומלהעמידפניםשהםמוסלמים,וכאשרחשומאוימים,נקטובטכסיסהפאטימים, האסלאם. עם מזדהים שהם פנים העמידו כלומר, ה״תקייה״,כפריהם, והערביםשחטואתהדרוזים,שרפואת הממלוכים,העות׳מאניםוהכריחואותםלאמץ,למצערכלפיחוץ,את הענישואותםעלעיקשותםהאסלאם.המצרים,הבדוויםוהצרפתיםהיוגםהםביןאויביהם,וסיכנואת

חייהםבאזור.

נאמנותלעקרון"הגנהעלהאחים"

הדרוזיםהיונאמניםלעיקרוןה״חפזאל־אחוואן״)״הגנהעלהאחים״(.כאשרמרדוהדרוזיםבסוריהב־1925,קמוהדרוזיםבלבנוןולחמויחדעםאחיהםשמעברלגבול.ב־1948,התארגנהיחידהדרוזיתבסוריה,כדילעמודלימינםשלהאחיםבארץ־ישראל.המרדהדרוזי,בשנים1954-1953,כנגדשישאקלי,שישבבסוריה,עוררכנגדוגםאתהדרוזיםבלבנון.ב־1983,כשאיימוהנוצריםבלבנוןעלהדרוזיםבהריהשוף,הביעוהדרוזיםבישראלהזדהותעםמצבם,

ודרשולהסירמעליהםאתהמצור.)8(לאחר ה־19, במאה ואמונתם. זהותם את רבה בזהירות הסתירו הדרוזיםכיבושהשללבנוןעלידיאברהיםפשה,נהגוללכתלתפילהבכנסיות.בעיירהמוחתארהשבלבנוןבנההמנהיגהדרוזיכמאלג׳ונבלאטמסגד,ליתרביטחון,

ואומריםשהדרוזיםמרמתהגולןהולכיםלהתפללבובביקורםבסוריה.

ודתם, המוסלמים לבין הדרוזים בין ומתמיד, מאז השורר, למתח בניגוד

מרדכיניסן176

הזיקה עקב וליהודים, היהודית לדת ואידאולוגית דתית קרבה חשים הםהמשפחתית־תנ״כיתביןמשהויתרו)הנביא״שועייב״בקוראן(,ולפיאמונתםישקשרביןהנרטיביהלאומישלהיהודיםלזהשלהדרוזים.שיח׳נסיבעאמר,מפקיעיןשבגלילהמערבי,מבליטאתהדמיוןביןשתיהדתותלאור״עשרתבמסורת קיים שאינו משום מנוחה, כיום השבת יום אזכור )בלי הדברות״הדרוזית(.עבורסליםסעידה,ראשהמועצהלשעברשלפקיעין,הדתהיהודיתמביא, מדלית־אל־כרמל, חסון רמזי הדרוזית.)9( לדת ביותר הקרובה היאהדרוזים: על הנערצים הנביאים חמשת של שמותיהם את נוספת, כעדותיתרו,אליהו,זבולון)סבלאן(,סלמאןוחמזה.)10(מוחמד,נביאהאסלאם,נעדרמרשימהמכובדתזו.בנוסףלכך,שתיהדתות,היהודיתהדרוזית,אינןעוסקותבפעילותמיסיונרית.היהדותמקבלתמתגייריםלתוכה,אולםמישאינושייךלעדההדרוזית,מבטןולידה,אינויכוללהסתפחאליה.)11(האסלאםהגדיראתמעמדםשלהיהודיםכ״בניחסות״,כ״ד׳ימים״,בעודשהדרוזיםנתפסובעיניו,בצורהמחפירה,כ״בשםחוארג׳״,ככאלהשאינםשייכיםעודלאומתהמאמינים

המוסלמים.)12(דינםשלהיהודיםהשפלה,ודינםשלהדרוזיםמוות.

רגישותסביב"בריתדמים"בבטחון

הדרוזיםרואיםאתעצמםכעדהלוחמתונועזת,וכבעלי"מעמדמיוחד"בתוךכללהאוכלוסייההלא־יהודיתבמדינה.הםבעליכוחחברתי,תובעיםשוויוןזכויות,ומדגישיםאת״בריתהדמים״שנכרתהבינםלביןמדינתישראלואת

שותפותהגורלבינםלביןהיהודים,גםכנגדהערבים.כנסת וחבר דרוזי מנהיג מדלית־אל־כרמל, נסר־אל־דין אמל של לדעתולשעבר,״בריתהדמים״בתחוםהביטחוןמסמלתאתהקשרהמיוחדביןשניהעמים,)13(אךיכולהלהתפרשגםכבריתצבאיתעלבסיסמדיניותישראליתשל״הפרדומשול״,שמטרתהלהביאלכךשהגזעהדרוזיהתקיףיפקחוישתלטעלהאוכלוסייההערבית.אכן,הכפריםהדרוזיםבצפוןהארץעומדיםכמבצר

חמושונאמןהמגןעלמדינתהיהודיםוביטחונה.עור לקרום החלו בארץ־ישראל הציונית התנועה לבין הדרוזים בין הקשריםוגידיםבשנותהשלושים,וזאת,לאחרשעודבשנת1929,הושגההבנהביןשיח׳סעידמועדילדודהכהן.במאורעות1939-1936נקטוהדרוזיםעמדהניטרליתאוגישהאוהדתכלפיהצדהיהודי.בתקופהזונערכופגישותבשפרעם,ירכא,דלית־

177הדרוזיםבישראל:שאלהשלזהות

אל־כרמלופקיעיןביןנציגיהקהילותהיהודיותוהדרוזיותשבהןדנובתכניותלהגנהעלכפריםיהודייםודרוזייםכאחדופותחוקשרימסחר.עקבהתקפותהערביםהמוסלמיםעלהדרוזים,למשלבעוספיה,התהדקוהקשריםביןהיהודיםלדרוזים,אולםאישיםדרוזיםשפעלולקידוםקשרזה,הפכולקורבנותונרצחו.העדההדרוזית,שמנתהאלפיםספוריםבלבד,חתרהלחיזוקיחסיהידידותעם

היהודים,כחומתמגןנוכחזעםהאוכלוסייההערביתהמאיימת.)14(

איןדרוזיפליט

הדרוזים כמרקחה, הייתה כשהארץ העצמאות, במלחמת ,1948 בשנתלהתגייס והעדיפו ערב וצבאות ארץ־ישראל ערביי עם פעולה שיתפו לא״היינו משבר: בשעת וקיומה העדה טובת עמדו עיניהם לנגד לצה״ל.)15(מיעוטקטןמוקףבערבים,״העידוחידמועדי,שדיברבמפורשכדרוזיתוךשלילתהזהותהערבית.)16(גםמונירנגיבנבוואנימג׳וליסדיברבצורהחד־

משמעיתבהציגואתשיקוליהעדההדרוזיתב־1948:״היאלאהייתהקהילהכדילהשיגאת ישראל מדינת הדרוזיםתמכובהקמת ועצמאית... חופשיתשסבל הנרדף, הדרוזי המיעוט נסר־אל־דין, אמל לדעת שאיפותיהם.״)17(מהשפלהוהתעללויותמצדהמוסלמיםבפלשתין,היהזקוקלמדינהיהודיתכמגדלורוכקרשהצלה.)18(ראוילהדגישאתהעובדה,שאפילודרוזיאחדלאהפךלפליטכתוצאהמקרבותמלחמתהשחרור.ביןהערביםהתהלךפתגםייתכן הנה,״אולם עממישלפיו:״מקוללותהספינותשהביאואתהיהודים

שהדרוזיםדווקאבירכועלבואן.מאלה בנבדל הדרוזית, העדה של מוסדותיה לקידום פעלה ישראל מדינתשלהמוסלמים,ומגמהזובאהלביטויבכמהצעדים:הכרהבדרוזיםכקהילההדתית המועצה ייסוד ,)1957( לצה״ל חובה גיוס ,)1956( נפרדת דתיתבאמצעות ממשלתיים שירותים מתן ,)1962( הדתיים הדין ובתי )1961(המחלקותהרגילות)1975(,וקיוםמערכתחינוךייחודיתשתכניתהלימודיםבהכוללתפרקעל״המורשתהדרוזית״.ראשהממשלה,דודבן־גוריון,הציעשהחייליםהדרוזיםיוכלולשרתבכליחידותהצבא,ובמקביל,הוא,הנשיאיצחקבן־צביומשהשרת,ממנהיגיתנועתהעבודה,תמכובמתןעדיפותויחסממשלתימיוחדלמועצותהמקומיותהדרוזיותולפיתוחכפריהעדה.גופיםחשוביםבמדינהכגון,קרןקיימתלישראלושירותבתיהסוהרהפכולמקומות

מרדכיניסן178

תעסוקהלבניהעדה,והמדינההכירהב״מקאםנבישועייב״שבקרני־חיטיןעל לבעלות המוסלמים תביעת דחיית תוך הדרוזית, לעדה מקודש כאתר

המקום.)19(העיקרוןשל על מבוססת הייתה הדרוזית לגביהעדה ישראל המדיניותשלהתבדלותלאומית־דתיתוהשתלבותהולכתוגוברתבחברההישראלית.הזירהבכירים הפטריוטיותשלהם. את להפגין הזדמנות לדרוזים העניקה הצבאיתנביהמערימחורפישוסא״ל מבניהעדהשנפלובפעילותצבאית,כמואל״ממופת לדמויות הפכו ב־1996, שניהם שנהרגו מג׳וליס, עמאר עלי חוסייןבמסורתהצבאיתשלהעדה.ישכבראלוףבצה״למבניהעדה,יוסוףמשלבמאבוסנאן,ואזרחיםדרוזיםהגיעולדרגותייצוגדיפלומטיותמכובדות.למשל,רדאמנצורמעוספיההוא,כעת,הקונסולהכלליבשגרירותישראלבאטלנטה,ארצות־הברית,ולפניכןכיהןכשגרירישראלבאקוודור.מכאן,שהמדינהפתחהאתשעריהבפניהדרוזיםהןבצבא,עלכליחידותיו,והןבשירותהחוץ,וזאת,

למועמדיםהניחניםבכישוריםהנדרשים.

״אנוערביםודתנודרוזית״

אל״מ)מיל׳(גדעוןעבאסמפקיעין,בעלשםפרטיעברי,משרטטאתעיקריאמונתוכדרוזיישראלי:

כל חיי אני עם המדינה... הצבא הוליך לפיתוח וניידות לדרוזים... כאשר נהרג

חייל דרוזי הערבים מוחאים כף. בימי צעירותנו היו החלפת מהלומות עם

הערבים. לא הייתה לנו עצמאות עד שהוקמו עבור הדרוזים בתי הדין הדתיים.

מי שאינו נאמן אסור שתהיה לו אזרחות. באופן אישי לא הרגשתי אף פעם

קורבן של אפליה. גדלתי עם היהודים. בבית הזה אנו מניפים את דגל ישראל.

]המנהיג טריף אמין שיח׳ המשותף. ובגורלנו יהודית במדינה מאמין אני

הדתי הדרוזי הבכיר, שמת ב־1993[ אמר: ״תהיו נאמנים לישראל כי היא

העניקה לנו כבוד ועצמאות דתית. אין לישראל ]נכס[ כמו העדה הדרוזית. ברית אחים ודמים ]בין היהודים והדרוזים[ החלה כבר בשנת 1936.״)20(

זהומניפסטאישינוקב,רוויאמונהפוליטיתומחויבותעדתית.יחדעםזה,מבחינהאידאולוגיתולאומיתהדרוזיםאינםעשוייםמקשהאחת.

179הדרוזיםבישראל:שאלהשלזהות

מאופציות הדרוזים נהנו בישראל, הקיים המפוצל הפוליטי המבנה בשלמפלגתיותמגוונות.אחתמהןהייתהרק״ח)המפלגההקומוניסטיתהישראלית(המייצגת ושוויון(, לשלום הדמוקרטית )החזית ״ג׳בהא״ בשם היום שנודעתעמדהלאומיתערבית.כדברידרוזיאחד:״אנחנולמעשהערבים.מישאומרנכון ״לא והבהיר: הוסיף ועוד דרוזית.״ ודתנו ערבים אנו שקרן. הוא ההפךולהילחם לצבא ללכת סיבה לא זו אבל היהודים, את אוהבים לא שאנחנושבמקום מהנא, סמי המשורר בדברי ביטוי יש אלה לרגשות )21( בערבים.״הערבית. באומה וכחבר ישראל כאזרח מזדהה ישראלי, כדרוזי להזדהותהלאומית )הברית בבל״ד כחבר ערבי.״ ״יודעשהוא מהנא, טוען דרוזי,״ ״כלהדמוקרטית(,שתומכתבהפיכתישראל,כמדינהיהודית,למדינתכלאזרחיה,מתנגדמהנאלגיוסהדרוזיםלצה״ל.לדבריו:״היהודיםאינםאלאחדשיםבארץ,

והערביםהםהתושביםההיסטורייםכאן.״)22(ניסוחיושלסמימהנאמבטאיםמחאהוביקורתכנגדישראלמבלילשלולאתגרבכפרפקיעין,שלמרותש־75%מאוכלוסייתוהם עצםקיומה.אגב,הוא

דרוזים,הואמכנהאותו״כפרערבי״.)23(

מצדאחדישראליםומצדאחרחשיםנדחים

לשאלון דרוזים צעירים חמישים שהשיבו תשובות על המסתמך ממחקרבנושאזה,עולהשהםמגדיריםאתעצמםכערבים,אך״אינםמרגישיםערביםלגמרי״,אוחלקמהאומההערבית.הזהותהדרוזיתבולטתבעוצמתה,מעוגנתבדתסודיתושמהדגשעלסמליותאתנית.)24(הלכידותהקבוצתיתהדרוזיתמחוזקתעלידימספרגורמיםרבי־משמעות,כגון:הכפריםהדרוזיםמבודדיםלמחצהומאוכלסיםעלידיבניהעדהבלבד)כמוסג׳ורועין־אל־אסד(;בכפריםגריםהדרוזיםבשכונותמשלהם;השירות המעורבים)כמומע׳ארושפרעם(בצבאובמשמרהגבול;חשיבותושלאתר״מקאםנבישועייב״בהווייתםוחגיגותשהדרוזים כך על הצביעו הנדון במחקר הממצאים במקום. באפריל ה־25נגד נלחמים ״אנחנו ובצבא: הפלשתינים״, כמו חיים ״לא פלשתינים, אינםהפלשתינים.״הנשאליםרואיםעצמםכישראליםלכלדבר,אךחשיםעצמםאבל היהודים, עם בנוח חשים עצמם הדרוזים שנייה״. מדרגה ״כאזרחים

תחושתםהיאשהםנדחיםעלידם.)25(מצבהדרוזיםבישראלממחיש,אפוא,את״תסמונתהמיעוט״,המשאירהאת

מרדכיניסן180

צריכים הדרוזים ומנוגדות. שונות והתקשרויות זהויות בין לכודה הקבוצהעד לישראל. שלהם המחויבות לבין לערבים, זיקתם בין האיזון את למצואעתה,המיעוטמתנהלבלוליינותמוכשרתשמתחתיה,ישלקוות,פרושהרשת

הצלה.

ציונית־סוציאליסטית, מפלגה מפא״י, הצליחה המדינה, של ימיה בראשיתכיוםמפלגתהעבודה,לצרףאתהדרוזיםלשורותיה.מפא״י,כמפלגתשלטון,יכלהלהציעעבודה,הקצבותופריווילגיותשאףמפלגהאחרתלאיכלהלהציע.את הדרוזים עבור סימל ב־1956, בג׳וליס בן־גוריון של ההיסטורי ביקורובן־גוריון,ראשהממשלההראשון, קבלתםכאזרחיםשוויםבמדינתישראל.

לאביקרמעולםבכפרערבי.

אףפעםלאהוקמהרשימהדרוזיתלבחירות

לבחירות. שרצה משלהם עצמאית רשימה פעם אף הייתה לא לדרוזיםמנתוניםשפורסמולאחרמערכותהבחירות,מסוףשנותה־60ועדשנותה־בכפרים העבודה מפלגת של המכריע הפוליטי משקלה על ללמוד ניתן ,90הדרוזים-דלית־אל־כרמל,עוספיה,חורפישוירכא,וגםבכפריםהמעורביםשאחוזניכרמתושביהםהםדרוזים.גםמפד״לוגח״ל)אחרכךליכוד(,ועודרשימותגרפוקולותבמגזרהדרוזי.לאורךהשנים,בלטההזדהותושלציבורהמצביעיםהדרוזיםעםמפלגותיהודיות־ציוניות,בניגודלמגמההמובהקתשלהציבורהערבישהצביעלמפלגות״ערביות״,בייחודרק״ח/חד״ש,עלגלגוליה

השונים.הבחירותהכלליותשנערכובפברואר2009,מציגותתמונהברורהשלהתפלגות

ההצבעהבקרבהעדההדרוזית.להלן,חלוקהלשלושקטגוריות:כפריםשלמעלהמ־90%מתושביהםהםדרוזים,המצביעיםרקעבורמפלגות

יהודיותהמפלגות שלוש כאשר וירכא, סג׳ור כסרא־סמיע, בחורפיש, לדוגמה, כךהראוי קולות מספר קיבלו לא - ורע״מ־תע״ל בל״ד חד״ש, - ה״ערביות״לציון.)26(המפלגותהמובילותהיועבודה,קדימה,ליכודוישראלביתנו.דפוסהגלויה והתנערותם היהודים, לבין הדרוזים בין עלהקרבה זהמצביע ברורמהערבים.מענייןלציין,שבירכאהמפלגותהיהודיותהפופולריותביותרהיו

181הדרוזיםבישראל:שאלהשלזהות

דווקאישראלביתנווש״ס,המייצגותסקטוריםמובהקיםבמגזרהיהודי.כפריםשבהםניתנוקולותמעטיםלמפלגותהערביות

יישובים מייצגות מאוחדת( כמועצה כרמל״ )״עיר ועוספיה דלית־אל־כרמלדרוזייםשבהםזכוהמפלגותהערביותלתמיכהזניחה,בין10%ל־20%אחוזמסךכולהקולות.תוצאותההצבעהקשורות,ללאספק,לקולותיהםשללא־

דרוזים,הגריםבכפריםשרובתושביהםדרוזים.כפריםשבהםמגליםהמצביעיםתמיכהניכרתבמפלגותהערביות

בפקיעין,שםמהוויםהנוצריםכרבעמכללהתושבים,קיימתמסורתפוליטיתשלתמיכהברשימותקומוניסטיותאוערביותלאומיות,כךשכ־30%-35%נטייתם את יותר עוד מבליטה זאת עובדה ובל״ד. לחד״ש ניתנו מהקולותישראל ועוד, זאת היהודיות. המפלגות עבור להצביע הדרוזים של הבולטתביתנו,בראשותח״כליברמן,קיבלהאתמספרהקולותהרבביותרבשתייםמתוךחמשהקלפיותבכפר.כידוע,סיסמתהבחירותשלמפלגהזוהייתה:״בליהלגיטימציה את מעניק בצבא השירות שרק כלומר, אזרחות,״ אין נאמנות,לקבלתהאזרחותהישראלית.בבית־ג׳אן,היכןשקדימה,ש״ס,ישראלביתנו,העבודהוהליכודזכוביחדברובמכריעמתוךסךכלהקולות,הוענקוכ־20%נבחר נפאע, סעיד זה, גדול דרוזי מכפר דרוזי מועמד הערביות. למפלגותלכנסתברשימתבל״ד,וייתכןשמידתהתמיכהבומקורהבגורמיםמשפחתיים־

יש מפלגתו. של באידאולוגיה רעיונית תמיכה בשל דווקא ולאו חמולתיים,בכפרים הדרוזים של ההצבעה דפוסי את במדויק לפענח סטטיסטי קושיהמעורבים,שבהםהםחייםלצדםשלערביםמוסלמיםונוצרים.אולם,שתישבו כפר בשפרעם, הפוליטיות. נטיותיהם על אור לשפוך יכולות דוגמאותרק והדרוזים כ־35%, הנוצרים מהווים מוסלמית, היא האוכלוסייה מחציתכ־15%.בכפרזהזכושתישתיהמפלגותהערביות-בל״דוחד״ש,במרביתניצחה ביותר, החזקה ה״יהודית״ כרשימה התבלטה ביתנו ישראל הקולות.בכמהקלפיות,והמדורגבמקוםה־12ברשימתהמועמדיםשלה:חמדעמר,כל מסך 50% דרוזים, מתושביו שמחצית במע׳אר, לכנסת. להיבחר הצליחהקולות,כנראהשלהנוצריםוהמוסלמים,ניתנולרשימותהערביות.למסקנהזוניתןלהגיעלאורהעובדהשכ־50%נוספים-כנראהשלהדרוזים-ניתנולמפלגותהיהודיות,בעיקרהעבודה.דומהשקהילותהמיעוטהשונות,החיותאמונה עלומותשל גדרות באמצעות בנפרד חייהן את מנהלות כפר, באותו

והשקפתעולם.

מרדכיניסן182

מצביעיםלרשימותיהודיותבבחירות

העמדות לפיה המגמה קדימה,מתעצמת הצלחתהשל בצד ,2009 בבחירותהלאומיותשלהליכודושלישראלביתנו,בדברהצורךבמדינהיהודיתחזקהאינן הקיצוני, האסלאם את ותרסן הערבים של שאיפותיהם את שתגביל

מרתיעותאתהמצביעיםהדרוזים.)27(שלושהמביןארבעתהדרוזיםשנבחרולכנסתהשתייכובעבר,אומשתייכיםכיום,לליכוד,וזאת,מפנישקדימהוישראלביתנונולדולמעשהברחםהפוליטישלו,והם:איובקרא)ליכוד(,חמדעמר)ישראלביתנו(ומג׳ליוהבה)קדימה(.בכפריםהדרוזיםברמתהגולן,במג׳דל־שמס,בוקעתהומסעדה,בלטההתמיכהבמפלגתושלאביגדורליברמן.אםכימספרהקולותשנספרובקלפיהיהזעום,זכתהישראלביתנובמחציתם.למשל,בבוקעתהקיבלליברמן37מתוך78קולות.עננהמדיניתשלאי־ודאותרובצתעלעתידרמתהגולן,אךהתושבים

הדרוזיםמצהיריםבקלפי,ברישגלי,עלרצונםלהישארבישראל.כמעט, מוחלט, באופן קולותיה, את מעניקים הערבים שהמצביעים נציין,באום־אל־פחם בגליל, וסכנין דיר־חנא תמרה, בקבול, הערביות. לרשימותוכפר־קרעבוואדיערה,וגםבעריםערביותכמוטייבהוקלנסווהבמשולש,זכובקולותהמצביעיםרקהמפלגותהערביות.בסיכוםכולל,הדרוזיםמצביעים

לרשימותהיהודיות,והערביםמצביעיםלמפלגותהערביות.דפוסההצבעהשלהמגזרהבדוויאינואחיד,אבלבנגבישנהנטייהלהצביעלמפלגותהערביות,בייחודרע״מ־תע״ל,שישלהןהשקפהאסלאמיתברורה.לפיכךקיבלוהמפלגותהיהודיותמספרזעוםיחסיתשלקולותבעירהבדוויתרהטשבדרום.בצפוןהארץ,שישבומסורתרבתשניםשלהתגייסותוולונטריתלצבא,ישנםגםסנטימנטיםאחריםכלפיהמדינה.בכפריםכמוזרזירורומת־

אל־הייב,כשלישאויותרמסךכלהקולותניתנולמפלגותיהודיות,ובערבאל־ערמשה,בגלילהמערבי,51.4%מביןהמצביעיםהדרוזיםבחרובמפלגתוטובה־ ביר־אל־מכסור כמו בצפון אחרים בדווים ביישובים אך העבודה.זנגריה,קיבלוהמפלגותהיהודיתמעטקולותבלבד.בנקודתהיישובהקטנהחוואליד,שבההצביעובעברלעבודהולליכוד,העניקוהתושביםתמיכהרבה

לחד״ש.

לשניהכפריםהצ׳רקסייםבישראל,שתושביהםמוסלמיםאבללאערבים,ישצביוןפוליטימיוחד.בכפר־כמאובריחניהלאזוכותהמפלגותהערביותאףלא

183הדרוזיםבישראל:שאלהשלזהות

יהודיות,מהליכוד בקולאחד.המצביעיםתומכיםבקשתרחבהשלמפלגותעצמם את מגדירים הצ׳רקסים ומרצ. העבודה לקדימה, ועד ביתנו, וישראלכישראליםפטריוטים,וכמוהדרוזיםגםהםחייביםלשרתבצבא.להשתייכותם

לאסלאםאיןהשלכותפוליטיות.נתוניהבחירותמ־2009,דומים,באופןכללי,לתוצאותהבחירותבעבר,והםמשקפיםנאמנהאתהזדהותההפוליטיתשלהעדההדרוזיתעםהנהגתהמדינה

ועםחזונההציוני.)28(״הם שהדרוזים הבחירות מערכת בתקופת אמר צה״ל, נכה עמר, חמד ח״כאזרחיםנאמניםהמאמיניםבמדינהיהודיתודמוקרטית״.)29(הבריתהיהודית-בזירה גם לביטוי באה המדינה, ביטחון בעול נשיאה על הנשענת דרוזית,

הלאומית־פוליטית.

פרשיותשהעכירוהיחסיםעםהמדינה-פרשתמדחת

לדרוזים, יהודים בין האווירה את העכירו ומחאות פרשיות של ארוכה שורההגבירואתהמתחוגרמולהתנגשויותביןרשויותהמדינהלביןהעדההדרוזית.

עםהקמתמדינתישראלבוצעהמדיניותשלהפקעהותפיסתאדמות,בייחודשלערביםנפקדיםאבלגםבכפריםערבייםודרוזיים,לשםפיתוחהוהרחבתהממדיניות נפגעו הדרוזים היישובים הארץ. ברחבי היהודית ההתיישבות שלזו,נלקחומהםעתודותקרקעואדמותחקלאיות,ודברזהמנעאתאפשרותפיתוחושלהכפרהדרוזי.במקריםמסוימיםהגיעומוסדותהמדינהלפשרהעם

הדרוזים,אללאעםהערביםאזרחיהמדינה.מקרהמתמשךשלחיכוךוסכסוךקשורלאדמותבית־ג׳אןוהרחבתהגןהלאומיבהרמירון.כמוכןידועהמקרההקשורלאדמתוהפרטיתשלאל״מ)מיל׳(מזייד)יגאל(עבאסבכפרג׳ת,שאותהתובעתהקק״ל.ב־2008,הגישותושבידלית־

אל־כרמלערעורלביתהמשפט,בתקווהשיבטלאתהחלטתהממשלהלהפקיעאדמותמבעליםפרטייםולייעדןלהנחתצינורגזלמפרץחיפה.״אלההאדמותשלנו,״התרעמוהתושביםהדרוזים,והמשיכווחיזקואתטיעוניהםבמילים:״אכפתלנומהמדינההזויותרמשאכפתליהודים.אנויותרנאמנים.״)30(המסרכפטריוטים זכויותיהם ללארחםאת הדרוזים,שהמדינהרמסה לדעת הוא,ישראלים.בנובמבר2009,נפגשמנכ״למשרדראשהממשלהעםבעליהקרקע

במטרהלהגיעליישובהסכסוך.

מרדכיניסן184

נושאיםאחריםהקשוריםלחיכוךביןממשלתישראללדרוזיםנוגעיםלחלוקתהמענקיםוהתקציביםלרשויות,לטענותבדבררמתחייםירודה,וכןאירועים

נוספיםשגרמולמתח,כמוסיפורושלמדחתיוסוף.מדחתהיהבחורבןתשע־עשרהמבית־ג׳אן,ששירתבמג״בוהוצבעםצוותוחודש בסוף בירושלים שפרצה אל־אקצה, אינתיפאדת בשכם. יוסף בקברספטמבר2000,התפשטהוהגיעהגםלשם,והואנורהונפצע,באחדבאוקטובר,מדמם, החל הוא הקבר. מתחם על שצר הפלשתיני ההמון שירה מכדוריםולאחרחמששעות,שבמהלכןלאנשלחכוחצבאילחלצו,מתמפצעיו.הצבאעמדבצדוניהלמשאומתןעםהרשותהפלשתיניתוכוחותיהבמטרהלארגןפעולתחילוץ,אךלשווא.בביתהמשפחההוקדשהלופינתזיכרוןובהתמונתו

שלמדחת,מדיוהצבאייםונשקוהאישי.)31(זכורותגםהתקריותבכפרמע׳אר,כשפשטושמועותשהנוצריםבכפרהמעורבכאשר בפקיעין, התבערה או דרוזיות; בחורות של תמונות לאינטרנט העלוהאנטנות הצבת במקרה )וכן המקום את ״לייהד״ מניסיון חששו הדרוזיםהסלולריות(;ההתנגשותביןדרוזיםלנוצריםבפקיעיןעלרקעשמועותשל

השמצתמשפחתטאריףבאינטרנט,ועוד.

טייסדרוזימחורפייש

תלונות, תסכולים, ישנם הרבים, ברשות הדרוזי, במגזר דבר, של בסיכומואלימותוהתנגשויות.קיימתגםדרישהלשוויוןלפיהעיקרון:״חובותשוות,זכויותשוות״,ומודעותלצורךהבסיסילכבדאתהמדינה,חוקיהומוסדותיה.ייתכןוישנההבנהשבשתיקהשכלסוגיהתיפתר,בסופושלדבר,וחשובלשמור

עלכךשהתגובותלאיגלשואלמעברלקוהאדוםהסביר.ביוני2009,סייםאתקורסהטיסצעירדרוזימחורפיש.פניהוריו,משפחתוואנשיהדתשלהעדה,שישבוביציעיחדעםבנימשפחותיהםשלשארהטייסיםהצעירים,קרנומאושר.הנשיאשמעוןפרס,ושרהביטחון,אהודברק,ציינו

ושיבחובמיוחדאתהטייסהדרוזיועדתו.)32(הדרוזיםמשכיליםלשמורעלמקומםבחברההישראליתהמשתנהוהמפריטה,הניסיון למודת העדה תרבותם. של האותנטי ולעוגן לזהותם נאמנות תוךמייצרתאתעצמיותה״במארגימשמעות״ומפעילה,כהגדרתושלהסוציולוגאחד מבינים הקבוצה בני כל מתקשרת״.)33( ״תרבות של מרחב וובר, מקס

185הדרוזיםבישראל:שאלהשלזהות

ומגיבים,כאישאחד,ברגעי אתהשני,מתייחסיםלאירועיםברגשותדומיםאיוםוברגעישמחה.לאחרשהשיגוזכויותקבוצתיותרבותומידהניכרתשלהיבדלותתרבותיתופוליטיתמהערביםאזרחיהמדינה,עומדיםהדרוזיםבפנישאלותהנוגעותלמרקםחייהםכגון,הגדרתמעמדהאישה,לעומתהמקובלבחינוך, התחומים: בכל המנשבות המודרנה רוחות ובפני הכפרית, במסורתאתגרים בפניהם המציבות - ובפוליטיזציה העיור בתהליך לסוגיה, במדיה

חדשיםלבקרים.)34(ישנהתזההמסבירהאתמעשה״המצאתהאחר״,כסוגשלהנדוססוציולוגישנועדלפרקאתזהותושלהזולתוהמרתהבאחרת.ייתכן,שהזהותהערביתשאפשר כדי לפרקה, הישראלי מהמאמץ כחלק הדרוזים, על בעבר, נכפתה,יהיהלהמציאבמקומהזהותדרוזיתחדשהוצרופה.כמושסלמאןעאמר,מורהלשפההערביתמפקיעין,התבטאבסוגייתהזהות:״אנידרוזיוישראלי.איןליבעיהעםהמדינההיהודית,בתנאישאנחנו]הדרוזים[נהניםמחופשדתי.״)35(

איןבדימויעצמיזהשוםרבבשלערביות.

שאיפותלעצמאותולריבונות

״הסולידריות את הדרוזית, העדה של הלכידות עוצמת את להדגיש ראויהשבטית״,אולפיהמינוחשלההיסטוריוןאבן־ח׳לדון-אתרוחה״עסבייה״השורהעלהדרוזים.האתוסהדתישלהאחווההואאחדהערכיםהאצילייםביותרבמורשתהדרוזית.זוקהילת־דםאורגנית.הדרוזיםבישראלשומריםעלמחויבותקבוצתיתכמולפניקוםהמדינה,ונאמניםלערכיםהמסורתייםולאחדותהעדה,יותרמאשרלערכיםרציונלייםשללויאליותלמדינה.ולכן,בנסיבותשלפגיעהבעדהנוצרלאפעםמתחביןהאינטרסיםהקהילתייםהעליונים,לביןלטובת הישראלי להפראתהחוק עלולים הדרוזים לחוקיהמדינה. הנאמנותקהילתם,ומצדשני,יילחמובשורותצה״לללאהיסוסובגבורהעילאית,כנגדאחיהםהלוחמיםבצבאותהאויב.אמנם,הםלויאלייםמאודלעדותהדרוזיותמלחמה, כשפורצת אבל בשלמותה, העדה של ולקיומה וירדן לבנון בסוריה,חובתם את ימלאו בישראל והדרוזים מדינתה, של בצבא תשרת קהילה כלארצם. - וישראל ישראלים, הם סייג. ללא והפטריוטית הצבאית האזרחית,

הדרוזיםמשרתים״עדהומדינה״,״בחדאמחתא״-במכהאחת.ההיסטוריה משלהם. לאומי־מדיני פרויקט לדרוזים אין דבר, של לאמיתו

מרדכיניסן186

הטילהעליהםאתהמשימהשלקיוםהעדהללאשאיפותלעצמאותוריבונות,וכלזאת,כאשרהםיושביםבכפריהםשבראשיההרים,נשמריםמפניאויביהם,

וממתיניםעדבואיוםהדיןהמיוחל,המובטחלשומריאמונתם.בעצםהגנתםשלהדרוזיםעלמדינתישראלהםמבטיחיםאתביטחוןעדתםהשבטית.הםחייםיחדעםהיהודיםבחברהישראליתרב־תרבותית,ויכוליםלנהלדו־שיחעםאחריםמבלילסכןאתזהותםכמיעוט.)36(הדרוזיםבישראלבמרחב היטב משתלבים הם קון. קרלטון של כלשונו ולחוד, ביחד חייםתרבותיות לקהילות וביחס בתוך תרבותי פיצול של חוויה וחווים הציבורי,שונות-דרוזית,יהודיתוערבית.הסוציולוגפיטרברגרסבורשאדםהמתנסהבניידותמעיןזו,יכוללאבדאת״הביטחוןהאונתולוגישלו״,ושיוויהמשקל

והביטחוןהעצמיהקיומישלועלוליםלהתערער.)37(הם בזהותם: בחוזקה לדבוק הדרוזים את מחייב זה מאתגר תרבותי מרקםעל המוטלות הדרישות עומס נוכח ומחוברים. מבודדים ושונים, מיוחדיםהעדה,דומהשהשירותהצבאיהואהמעניקאתהעוגןלזהותםשלהדרוזיםומאפשרלהםלהפגיןאתהגבריותהמסורתיתשלהם,להבטיחאתעליונותםבקרבהערבים,להגןעלעדתםולהצדיקאתתביעתםהמוסריתלהשגתשוויוןזכויותבמדינתישראל.אםהדרוזיםהיומפסיקיםלשרתבצה״ל,הדברעלולהיהלגרוםלזעזועתרבותישיסבנזקגםלדימויההעצמישלהעדהבישראל,

והיחסיםביןהדרוזיםלביןערבייישראלהיונראיםאחרת.

דרישה״להפלות״אתהדרוזיםלטובה

שניהצדדיםזוכרים,עדיין,היטבאתמהשקרהב־1948,כפישצייןזאתאמלובהמשך היהודי.״)38( underdogה־ לצד להילחם בחרנו ״אנחנו נסר־אל־דין:הוסיף:״במשךהמנדט]הבריטי[ולפניכן,תמידנרדפנועלידיהמוסלמים.״)39(עשרותשניםלאחרשהדרוזיםהתגייסולמשימהשלההגנהעלהמדינה,רטן״כאילו דלית־אל־כרמל, אליו,תושב להתייחס למדינה נסר־אל־דיןשחלילההואמאום־אל־פחם״.הואהתרעם,מתוךתסכול,שישראלאינהמעזהלומרממשלתית לתמיכה זכאים שהדרוזים כלומר, לומר. צריכה שהיא מה אתולקבלתשירותיםלרווחתהתושבים,יותרמאשרהאזרחיםהערביםבמדינה.360החלליםשלהעדההדרוזית,שנפלומלפניקוםהמדינהועדהיום,והמחירשלה לפטריוטיות ניצחת עדות הם זו, ואמיצת־לב קטנה קבוצה ששילמה

187הדרוזיםבישראל:שאלהשלזהות

- בדלית־אל־כרמל לבנים״ ב״יד ביקור לאחר ישראל. למדינת ולנאמנותהאתרהזיכרוןלנופליםמקרבחייליהעדההדרוזית-החליט,באחרונה,אישלמשפחות וחצישקלים מיליון לתרום עופר, סמי והפילנתרופיה, התעשייההשכולותמקרבהעדהולכבדאתזכרםשלהחייליםהדרוזיםשנפלובמערכות

ישראל.)40(כיצדנראיתלוויהשלחללדרוזי?הארוןעטוףבדגלהלאוםהכחול־לבן,קציניםוחייליםדרוזיםויהודיםבמדיצה״ל,בניהמשפחההשכולה,אנשידתותושביהכפר,עומדיםכולםביחדמסביב.אווירהשלכובדראש,עצבותחושתאחווהממלאהאתהמקום.איןספקשמידתההקרבהשמגליםהדרוזיםלמעןקיומהשלמדינתישראל,מאצילהנופךשלקדושהעל״בריתהדמים״שנכרתהביןשניהצדדים.אולםפרשהציבוריתזואואחרתעלולהלפגועולחללחיזיוןזהולהטילספקבכדאיותההקרבה.לכן,זודרישהצודקתמאיןכמוהשישראלחייבתלנקוטבמדיניותשלאפליהמתקנתולצמצםאתהפעריםביןהציבור

היהודילביןהמגזרהדרוזי.)41(

סטודנטיםיהודיםמעדיפיםלשכורדיורזמניאצלהדרוזים

הסוגיהשלהשירותהצבאיסוכמהמראשיתקוםהמדינה,ונראהשהדרוזיםאינםיכוליםלחזורבהםמההחלטהשנפלהב־1948.הלאומיותהפלשתיניתחושדתבהם,והערביות,כמכלולתרבותי־לאומי,משתיקהומטמיעהאותם.השמירה

עלביטחוןהעדהמחייבתאתהמשךהקשרבינהלביןהמדינההיהודית.הדרוזים, והצעירים ליהודים, הדרוזים בין רבות מפגש נקודות קיימותבקנאה צופים ופעילות, חיים מרחב בהיעדר בכפריהם משעמום הסובליםלעברההזדמנויותוההנאותשניתןליהנותמהןבתל־אביבובאילתוהןחסרותבטייבהובתמרה.סטודנטיםיהודים,המחפשיםדיורזמניולאיקרבסביבות

חיפהשוכריםחדרבעוספיהאצלהדרוזים,ולאאצלהמוסלמיםבעכו.ומשנת נסאתשמירתהשונותבתוךהאחדות, ״השיחהישראלי״מעלהעל1948,נוצרהבישראלמציאותמורכבתשבהחיותזובצדזוקבוצותדתיות

ואתניותשונות.ניתן ״השתלבות־התנכרות״ רצףהסקאלהשל על הדרוזים מיקומםשל אתלבדוקבאמצעותפרמטריםשלהשתלבות)אזרחות,מעורבותחברתית,שירותצבאי(מולגורמיהתנכרות)היעדרשוויוןמלא,בידוללשוני־תרבותי(,ואפשר

מרדכיניסן188

ללמודמכךעלהמגמותהמסתמנותבקרבהעדה.מחקרזהיועילמאודאםיקרה מה להעריך כדי הדרוזים, הצעירים בקרב הרווחות הדעות את יבודדוהקרבה הריחוק למידות בהתאם הדרוזים את למקם לכך, ובנוסף בעתיד,שלהםליהודיםולמוסלמיםבישראל.כאמורלעיל,הדרוזיםקרוביםליהודיםמבחינהמסורתיתומדינית,אךהםקרוביםלערביםמבחינהלשוניתותרבותית.הדרוזיםחייםעםכולם,אךרווחבקרבםרצוןעזלאלפגוםבתחושתהזהות

וההסתגרותשלבניהעדה.)42(מבחינהכרונולוגית,הדרוזיםודתםהופיעועלבימתההיסטוריהלאחרהיהדות,הנצרותוהאסלאם,ועובדהזוחייבהאתבניהעדהלגבשרצוןברזלמולעוינותןדרוזיעממי,שמקורו במיוחדהאסלאם.פתגם הוותיקות, ואיבתןשלהדתותבלבנון,מגדיראתמטעןהשנאהכלפיהדרוזיםבסדריורד,כך:סונים,שיעים,נוצריםויהודים.)43(העולםשבוחייםהדרוזיםמלאוגדושבאויבים,אבלהמציאותאינהצבועהבשחור־לבןוישבהניואנסיםוגוונים.היהודים,אםכילאהיוואףפעםאיוםפיזיעלהדרוזים,עדייןכלוליםבהגדרת״האחר״.הדרוזיםסבוריםשלגורלםישמשקלסגולימיוחד.שניהעמיםקשוריםזהלזהבעבותותחזקים

שלאמונה,אזרחותופטריוטיות,אךהםניצביםעלמסלוליםנפרדים.

]סלמאןעאמר,תושבפקיעיןומורהלערבית,סייעבידיבקביעתראיונותעםתושביםדרוזיםואףקראאתטיוטתהמאמר.עלכךנתונהלותודתי[

הערות:1. John Stuart Mill, Considerations on Representative Government, orig. 1861, Chicago:

Henry Regnery Co., 1962, p. 307.שיחהעםיוסוףנסר־אל־דין,דלית־אל־כרמל,12.3.09.בדצמבר2009,נערךמפגש .2

גדולשלהנוערהדרוזיהציוניבדלית־אל־כרמל.דלית־אל־כרמל, במועצת לשעבר ועובד עסקים איש חסון, רמזי עם שיחה .3

.12.3.2009 Silvestre De Sacy, Exposé de la Religion Des Druzes, Paris: עלהדתהדרוזיתראה .4

Librairie Orient Edition, 1838)שיצאלאורשובב־1964(.מיןתאוראתאל־מוואחידוןאל־דרוז)מןהמורשתהדרוזית(,עבורבתיספרתיכוניים .5

דרוזיים,משרדהחינוךוהתרבותיחדעםאוניברסיטתחיפה,1993.Henri Guys, La Nation Druse, Paris, 1863.)פורסםשובב־1979(. .6

שיחהעםשפיקטריף,מנהלאתר״מקאםנבישועייב״,20.6.2005. .7.Kais M. Firro, A History of the Druzes, Leiden: E.J. Brill, 1992שלהמקיףהמחקרראו .8

ראיונותעםשניתושביפקיעיןשהוזכרוכאן,20.3.2009. .9

189הדרוזיםבישראל:שאלהשלזהות

בשיחהשהוזכרהלעיל,בהערה5. .10וייתכןשהזוגותלאתמיד נישואיתערובתבקרבהדרוזים, ישמקריםמעטיםשל .11

נידוניםלנידויואףילדיהםזוכיםלמעמדשל״דרוזי״.,http://www.memri.org/clip/en/2129.htmממר״ישלאינטרנטבאתרשהוצגוידיאוראה .12מושמצים שבו ,Al-Nas TV (Egypt) ב־17.2.2009, סלאח חרון ד״ר עם ריאיון הדרוזיםככופרים.לעומתזאת,היוהצהרותדתיותאו״פתווה״שתכליתןלקבלאתהדרוזיםכמוסלמים.המניעלגישהזוהואיותרפוליטימדתי.שכיבארסלאן)1869-

)אסכולה(שלעדתהמוסלמים כ״מדהב״ הגדיראתהדרוזים דרוזימלבנון ,)1946האורתודוכסים,וחג׳אמיןאל־חוסייני)1974-1895(,המנהיגהראשיוהמופתישל

ערבייפלשתינהשהתנגדלציונות,ראהבהםמוסלמיםלכלדברועניין.אסיה, ההוצאה בית עורך, נאטור, סמיח והמדינה, העדה איש, נסר־אל־דין: אמל .13נהרג ונכדו נפלובמהלךשירותםהצבאי, בניושלנסר־אל־דין 2002,עמ׳44.שני

ברצועתעזה,במבצע״עופרתיצוקה״,בינואר2009.רג׳אסעידפרג׳,הקשריםביןהדרוזיםוהיהודיםעדהקמתמדינתישראל-1948, .14

ינוח,2002.15. Yoav Gelber, ״Druze and Jews in the War of 1948״, Middle Eastern Studies, 31, 2

April 1995, pp. 52-229.16. Larry Derfner, ״Covenant of Blood״, The Jerusalem Post, January 15, 2009.

בניירעמדהבאנגלית,בןשבעהעמודים,שנכתבעלידימונירנגיבנבוואני,״The Druze״, .17אוקטובר1983,עמ׳5.

אמלנאסר־אל־דין,עמ׳21,ובראיוןעמובדלית־אל־כרמל,12.3.09. .18ישסיכוםמפורטאצלשמעוןאביבי,טסנחושת:המדיניותהישראליתכלפיהעדה .19

הדרוזית1948-1967,ירושלים,מכוןיצחקבן־צבי,2007,פרקים11-1במיוחד.ריאיוןעםגדעוןעבאס,פקיעין,19.3.2009. .20

21. Egon Mayer, ״The Druze of Bet Ja׳an״, Middle East Review, IX, 2, Winter 1976/77, p. 27.

ריאיוןעםסמימהנא,פקיעין,19.3.2009. .22סאמימהנא,״התכניתלייהודשלבוקיעה,״מאמרבאינטרנטמה־12.2.07: .23

http://www.geocities.com/islampencereleri3/prophet_muhammad_and_his_mockers. html2

במאמרזהמתייחסמהנאל״יהודיםפלשתינים״שחיובהרמוניהעםתושביהכפרהערבים. אבלכאשרהותקפוהיהודיםבפקיעין)עלידיערבים(ב־1936,מתגאהסמילספרשסבו,

מהנאשריףמהנא,היהאחדמןהתושבים)הדרוזים(שהגנועלהיהודים.24. Herbert J. Gans, ״Symbolic Ethnicity: The Future of Ethnic Groups and Cultures

in America״, in Herbert J. Gans et. al., editors, On the Making of Americans: Essays in Honor of David Reisman, University of Pennsylvania Press, 1979, pp. 193-220.

רבאחחלבי,אזרחיםשוויחובות:זהותדרוזיתוהמדינההיהודית,תל־אביב,הקיבוץ .25המאוחד,2006.

.www.bechirot.gov.ilהכנסתאתרמתוךהכלליות,בבחירותההצבעהתוצאותעלנתונים .26

רפאלישראלי,הערביםבישראל:הלנואםלצרינו?,שערי־תקוה,הוצאתאריאל,2002. .27

מרדכיניסן190

שתי בשם המקומיות המועצות ראשי של בפורום מאוגדים והצ׳רקסים הדרוזים .28קהילותיהם,בנפרדמהפורוםהערבישלראשיהמועצותהמקומיותשלהמגזרהערבי

במדינה.טוליפיקרש,״תבינו,ישראלהיאביתנו״,מקורראשון,23.1.09. .29תכניתטלוויזיהבערוץ2,״רפיקחלביבשטח״,יוםו׳,14.11.08. .30

בשכם, האירוע על מפיה ושמעתי בבית־ג׳אן יוסוף משפחת את ביקרתי פעמיים .31שהסתייםבנפילתושלמדחת.הממשלהוהצבאלאלקחואחריותעלהאירועהטרגי,

ולאהודובטעויותשנעשובמהלכו.רדהמנצור,״הגיבוריםהסודייםשלהעדההדרוזית״,וואלהחדשותאינטרנט,11.10.09. .32

33. Jurgen Habermas, The Theory of Communicative Action, Volume I, Boston: Beacon Press, 1984, Section II, 3.

34. Lina M. Kassem, The Construction of Druze Ethnicity: Druze in Israel between State Policy and Palestinian Arab Nationalism, Ph.D. Dissertation, University of Cincinnati, 2005.

35. Peggy Kamuf, ed., A Derrida Reader: Between the Blinds, New York: Columbia University Press, 1991, from ״Psyche: Inventions of the Others״, pp. 200-220.

שיחהעםסלמאןעאמר,פקיעין,16.3.09.נכוןהדבר,שלאמעטדרוזיםיאמרושהם .36״ערבים״ואפשררקלתהותעלמידתכנותם.במסגרותהצבאיות־ביטחוניותבישראל,את אוהבים שהם ומכאן, הערבים, מן ריחוק חשים שהדרוזים הוא הברור הרושםלנקוםבערבים, ישראלהנלחמתבהם.שהריהיאשנתנהלהםאתההזדמנות מדינתאחרימאותשניםשלהשפלהורדיפותמצדהמוסלמים.הדרוזיםמחזיקיםבגאווהבכלינשקצה״ליים-נגדהערבים.בנוגעלאסלאם,למרותשהדרוזיםהזהיריםלאמביעיםאתדעתםבגלוי,דומהשהנביאמוחמדוהעירמכהלאזוכיםאצלםלציוניםמוסריים

גבוהים.37. Charles Taylor, ״The Politics of Recognition״, in David Theo Goldberg, ed.,

Multiculturalism: A Critical Reader, Oxford: Blackwell, 1994, pp. 75-106. המאמרדןבדיאלוגבין־תרבותיוזכויותקולקטיביות.

דיוןבנושאנמצאאצלמנחםמאוטנר,אבישגיאורונןשמיר,עורכים,רב־תרבותיות .38״רב־תרבותיות על בחלק ,1998 רמות, תל־אביב, ויהודית, דמוקרטית במדינה

בישראל״,עמ׳76-67.39. Amel Nasser Al-Din: ״Israeli Druze Will Remain Loyal״, Counterpoint (Israel),

March 1985, p. 4.ריאיוןשהוזכרלעיל,עםאמלנסר־אל־דין,12.3.09. .40

41. Greer Fay Cashman, ״Grapevine: Paying a Debt to the Druse״, The Jerusalem Post, March 3, 2009.

נעיםעריידי,״הטעויותשנעשוכלפיעדהנאמנה״,האומה,מס׳169,סתיותשס״ח, .422007,עמ׳120-117.

אגבכך,בקיץ2009דווחשמוסלמיםמןהגלילמתכווניםלהגיעלחורפישולהפגין .43בדרישהלהעביראתקברסבלאןלידיהווקףהמוסלמי.הדרוזים,הרואיםבמקוםזהאתרקדושלהםבלבד,עודהרבהלפני1948,הזהירואתהמוסלמיםלבליעזולבקר

191הדרוזיםבישראל:שאלהשלזהות

במקום.הריבהדתיביןהדרוזיםוהמוסלמיםלאתם,והיהודיםתומכיםבצדהדרוזיקוםהמדינה, עודטרם ביןשניהצדדים ביניהםששררו ליחסיםהטובים בהתאם

ובוודאישלאחרמכן.44. Judith P. Harik, ״Perceptions of Community and State among Lebanon׳s Druze

Youth״, Middle East Journal, 47, 1, Winter 1993, p. 56.יחסי למעשה, מנהלים, אינם בלבנון שהדרוזים קובע לא להדגיש, יש זה, פתגם

שותפותוהבנהעםשארהעדותבלבנון.

n

״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולניתהמוצא ארץ למורשת לאחור להביט -

העיתונותבפולניתבעשורהראשוןוקרבהשפהשדעך

אלז׳בייטהקוסבסקה

עםהגעתגליהעלייההגדוליםמהארצותהשנות,לפניקוםהמדינהולאחרמכן,החלהלהופיעגםעיתונותבשפותזרות.חלקםשלהיהודיםיוצאיפוליןבכללעיתונים כותרי כארבעים הופיעו ובארץ כ־33.8%,)1( הוא הישראלי, הציבורבשפההפולנית.המפלגותהציוניותשללואתהגולהואתשפתה,אולםהוצאתולהיטמעותם עיתוניםאלההייתהכליהכרחיבדרךלקליטתהעוליםבארץהייתהשזוצריכהלהיותעיתונות בחברההישראליתהחדשה.הנחתהיסודישראליתבשפההפולנית,כלומר,עליהלהפנותאתתשומתלבםשלהקוראים״תסביך לוט, אשת מתסביך אותם ולשחרר פנימיים, ישראליים לאירועים

הראשהמופנהלאחור״-שפירושוחזרהלזיכרונותהעברבגלות.)2(

ד״ראלז׳בייטהקוסבסקההיאמרצהבפקולטהלעיתונאותבאוניברסיטתורשה.

193״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולנית-להביטלאחורלמורשתארץהמוצא

העוליםאשרהגיעולישראלבגליהעלייההשונים,אףמאותהארץמוצאעצמה,היושוניםאלהמאלהבמבנההאנושי,בהרכבהמקצועי,בתחושההייחודיתשלזהותםהתרבותיתוהחברתית,והייתהלכךהשפעהעלתהליךקליטתם.מאמרזהעוסקבעיקרבתהליךהקליטההלשונישליהודיפולין:ב״צבריזציה״שנקרא במה וכן זרות, בלשונות העיתונות של וברמתה באיכותה ועברות,״תסביךאשתלוט״-אמנםמגיעיםלארץחדשהאבל״מסתכליםאחורנית״למורשתהתרבותיתשלהגולה.טווחהזמןשבומדוברהואהעשורהראשון

לקיוםמדינתישראל.באותהתקופההגיעההעלייההגדולהביותרמפולין,ונוסדהמספרהרבביותרשלעיתוניםבשפהזו.בסוףשנותהארבעים,בראשיתקיומהשלמדינתישראל,נרשמורקשניניסיונותלהוצאתעיתונותבשפההפולנית.באוספיהספרייה Przegląd Wydarzeń w Izraelu את: למצוא אפשר בירושלים הלאומיתנעשו החמישים, שנות בראשית העלייה לאחר .Gazeta Tymczasowaו־ניסיונותלייסדעיתוניםנוספים,ועלבסיסהאוספיםשלהספרייההלאומיתבירושליםאפשרלהניחכיביןהשנים1956-1950נוסדושנים־עשרעיתוניםחדשיםבשפההפולנית.)3(הגירתיהודיפוליןלישראלביןהשנים1960-1955,שהיאהגדולהמבחינהמספרית,חיזקהלארקאתדובריהפולנית,ובעקבותזאתאתשוקהקריאהומספרהקוראים,אלאגםאתחוגיהעיתונאיםהכותביםבשפהזו.באותהתקופה,מבלישנמנהאתהמוטציותהנדירותשלעיתוניםעברייםבשפההפולנית-מוספיםלשבתבפולנית,עלוניםמפלגתייםהמזכיריםיותרעלונימידעמאשרעיתונותקבע-הופיעוחמישה־עשרכותריםחדשים,

שחלקםהופצובמשכפליםוהופיעובאופןאפימרי.)4(

עיתונותבעלתזיקהמפלגתיתמובהקת

מצד באה פולין יהודי עבור הפולנית בשפה עיתונות לאור להוציא ההצעה- הכותרים משמעות עצמאיות. יוזמות גם היו אולם הפוליטיות, המפלגותשל למצעים המקרים, ברוב קרובה, הייתה - תוכנם בחינת בשל המהותיתהמפלגותהישראליותשהיוקיימותבשנותהחמישים.החליטולהוציאלאורהמפלגה הכלליים, הציונים הפרוגרסיבים, מפא״י, הפולנית: בשפה עיתונותעיתונים של השתייכותם קביעת ומפ״ם. )מק״י( הישראלית הקומוניסטיתהכותרים של הישירה השתייכותם בקשיים,משוםשמלבד נתקלת מסוימים

אלז׳בייטהקוסבסקה194

למפלגותהשונותהיוקיימותדרכיםנוספותכיצדלהשפיעעלהעיתונותועליוזמותמו״ליותשל המערכותהארגוניותשלה.הדרךהפשוטהביותרהייתההמפלגתי. האינטרס כמובן, לו, הסתתר שמאחוריהן עצמם, המפלגה חבריהמפלגותהשתלטוגםעלכותריםשנמצאובידייםפרטיותעלידירכישתרובהמניות,אועלידיעריכתחוזהבלתיכתובעםהעורך.תמורתטובותהנאהכספיותאותמיכהבצורהשלמיקוםופרסוםתעמולהמטעםהמפלגה,פורסמוטקסטיםשאינםפוגעיםבמפלגה,אולחלופיןמקדמיםאותה.הענייןטמוןהיה- המפלגתית העיתונות מעסקני אחד בציוריות זאת שתיאר כפי - בניסיוןרצה״ולסמןבתוכהאתנוכחותם.קשריםבלתירשמייםעםהמערכות ״למצואפהעת כתבי שכן הקהל, דעת על השפעתם מבחינת יותר כיעילים התבררווהעיתוניםהלאמשויכים,לכאורה,למפלגות-שהופיעוכולםעםתת־הכותרת״עצמאי״ובגיליוןהראשוןהבטיחוהיעדרמשואפנים-עוררואמוןרביותרגםבעל הרוויחו כך ענייניושלהקורא. פעילותםלמען בכנות ויצרואשליההעיתוןוגםהמפלגה.שיטהזושלניהולהעיתונותבשפותהזרותהייתהנהוגהקודםכלעלידיהמפלגההשלטת,מפא״י.מפלגותאחרות-כמוהפרוגרסיבים-השתמשובעיקרבעמדההפעילהשלחבריהן,בתומכןביוזמותשלהםבתחוםמכן לאחר וטיפוחו החדשים העולים עם הקשר יצירת בעיתונות. הפרסוםהייתההמטרההעיקריתשלההסברהושלמחלקתהקליטה,ולמטרהזוהוקמו,ביןהשאר,חוגיםוסניפיםבמעברותעלמנתלצרףאתהעוליםהחדשיםאלהבאות. בבחירות בקולותיהם ולזכות סביבן לארגנם לפחות או, המפלגות,במעברותהיהקללפקחעלהעוליםהחדשים,אולםכאשרעזבואותןהשתנההמעברות בתקופת עוד לערוך הוראה קיבלו הפעילים העסקנים לכן המצב.רשימותשלהאנשיםוקרוביהםבטענה:״איןמהלדבר,הריאתםמביניםשבליהמשךהעבודהעמם-נאבדאותם.״)5(העיתונותבשפותהזרותהייתהאףהיא

אחדהכליםשבעזרתםניתןהיהלשמורעלהקשרעםעוליםאלה.

״צבריזציה״ועברות,תרבותפולנית,רקזמנית,כאן

של העתק מעין הייתה הפוליטית המערכת המדינה לקיום הראשון בעשורמדינת־מפלגה,שבהשיחקוהארגוניםהפוליטייםתפקידמכריעבחייהםשלהאזרחים-אושלטובהםבידרמה,ומערךהפעולהשלהעיתונותבשפותהזרותהיארקדוגמהאחתמנירבותלכך.המערכתהעיתונאיתהייתהמרכיב

195״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולנית-להביטלאחורלמורשתארץהמוצא

בתהליךהקליטה,הקשורבקשרבליינתקלמפלגותהפוליטיות.היאקיבלהעלעצמהלבטאבהתאמהאתתוצאותהבחירות,אתההתחייבויותהקואליציוניות,

וכןאתהמאבקיםוהפשרותהפוליטיים.)6(ניצוליהשואה,שבחרואתארץ־ישראללמקוםמושבםלאחשו,בדרךכלל,קשרמיוחדאלהשפההפולנית,נהפוךהוא-חלקמהםרצהלהיפרדממנה,Kronika Tygodniowa של הראשונים הגיליונות באחד האפשר. ככל מהר

בדברהמערכתאלהקוראים,נכתבבזוהלשון:

השפה ליהודים, לנו, בישראל. הפולנית השפה את מלהפיץ רחוקים אנו

הפולנית - למרות שפעם הייתה גם היא שפת אמנו - היא שפה של ארץ

שבה האנטישמיות השתרשה לה באופן העמוק ביותר ]...[ אנו ניגשים אל

הוצאת השבועון הנוכחי, אשר רק בצורת אותיותיו, מהצללת המילים יהיה

פולני. אולם אנו מדגישים שאת המשימה הזו שלנו אנו מחשיבים לזמנית.

איננו רוצים להחזיק את העולים החדשים בחוג ענייניה של פולין, בתרבות

הפולנית, אלא לסייע להם להיכנס אל העניינים הישראליים, אל התרבות העברית החדשה.)7(

רובהכותריםשיצאובפולנית,במיוחדבשניםהראשונותלקיומהשלהמדינההיהודית,הסתמכובגיליוןהראשוןאךורקעלהקונטקסטהשימושיבתקשורת.ומהחוויותהקשות גםמהפולנית נסו עברית, עדיין לדעת מבלי כמהמהם,ובחרוביידיש,למרותשגםהיאנחשבהלשפהזרהבעיניהציונים.)8(למשרדהחוץהישראליהגיעומכתביםנזעמיםעלנוכחותןשלהוצאותבלשונותזרות:״בעודנותומכיםבתרבותהעברית,אנומוחיםנגדהענקתהרשיונותלהוצאת

כותריםחדשיםבשפותהזרות,כוללאלהביידיש.״)9(המלחמה, בתום מיד לארץ־ישראל שהגיעו אלה כי לזכור יש כל ראשיתבהיותם עוד הציונות ותולדות העברית השפה ללימוד בשיעורים השתתפובמחנותהמעבר,בדרך,וכךהכינואותםלחייםבמדינההחדשה.בהזדמנותזועברוגםאינדוקטרינציהפוליטית,דהיינו,הםגויסולמאבקעלהקמתהמדינהובנייתה.)10(הגורמיםשזירזווהאיצואתלימודיהעברית,לאחרהקמתהמדינה,הנוער תנועות הפנימיות,)11( הקיבוץ, העבודה, מקום הצבא, האולפנים, היו)המאורגנות,לרוב,עלידיהמפלגות(,בתיהספרוהאוניברסיטאות,הרדיו-שהיובותחנהאחתממלכתית־ציבוריתואחתצבאית,ששידראתהפרסומת

הפופולריתשנשמעהבכלמקום:״דברעבריתוהבראת!״)12(

אלז׳בייטהקוסבסקה196

ההשתלבותב״מיתוסהשתיקה״

חוויות של בלבד, לכאורה אם גם דחייה, לוותה הפולנית השפה לנטישתהמלחמההקשות,הגלות,וסגנוןהחייםבעבר.בדמותהמופתשלהצברלאהיהמקוםליהודיחסרהאוניםולחייובמחנותאובמסתור.)13(זוהייתההסיבה״מיתוס סביב התארגנה העברית, לזו בדומה הפולנית, בשפה שהעיתונותהשתיקה״,וציינהלשבחרקאתההתנגדותהמזוינת-ההתקוממויותבגטו,ההתרחשויות שאר כאשר ההתנגדות, תנועות על ר דוב הפרטיזנים; לחימתבציפיותהחברתיות:שינוי לדמיונוהפורהשלהקורא.הדברהשתלב נותרוהשתלב וחזק, בריא לצבר והפיכתו האונים חסר הגלותי היהודי דמותבפוליטיקהההיסטוריתשעבורההיוותההשואהמקוראנרגיהלבנייתהמדינההסופרת בשוליים. נותרו הניצולים של האישיות החוויות כאשר היהודית,המלחמה, לפני לקיבוץ שבאה משפחתה, קרובת את זוכרת פרנקל אלונהיוצלחים,אינםמבינים, ואתגישתההסטראוטיפיתל״שאריתהפלטה״:״לאלא לרקוד, רוצים לא לדבר, רוצים לא פחדנים,שתקנים: לבנבניםשכאלה,רוציםלשיר.״)14(בשלהגינויהחברתישהופנהכלפיהסבילות,נמנעומלעסוקהעבר אל מהחזרה יותר חזקים ״החיים כשקבעו: המלחמה, חוויות בנושארק נחשבו בארץ קדימה.״)15( צועדים והם משלהם זכויות לחיים הטראגי,הכוח,הנעוריםוהיצירתיות.אףזכויותיהםשלפעיליהציונותהוותיקיםבגולהלאעמדולהם,במיוחדלאלהשהגיעוארצהבגילמתקדםוחשובלתינחוציםודחויים.ראוילציוןומלאכנותהואמכתבהמערכתאלהקוראים,שהופיע

בגיליוןהראשוןשלגזטהטימצ׳אסובה:

אינם בכך עברית. עדיין יודעים שאינם בכך להתבייש שלנו לקוראים אל

ומתים למען המולדת, הופכים אזרחים או חיילים טובים פחות. הם חיים

באותו האופן כאחיהם המאושרים יותר - הצברים. תנו לנו זמן ללמוד ולשכוח

את העבר. ]...[ להקל על הקשיים הראשונים - אלו הן מטרות העיתון שלנו,

שבפעם הראשונה בתולדות העיתונות, כולי תקווה, לא יצטרך לראות אור

גזטה טימצ׳אסובה )העיתון ]...[ לזמן ממושך מדי ]ההדגשה שלי. א״ק[

הזמני( זמני - משום שהקוראים שלנו ישתלטו חיש מהר על שפת האם. אז

בשמחה נניח את קולמוסינו, ואת קוראינו נעביר לעיתונים הרבים, הדוברים עברית בלבד.)16(

197״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולנית-להביטלאחורלמורשתארץהמוצא

ד״ריוחנןבאדר:״לאנוכללוותרעלקריאה״

החלפת כולל לעברות, הכניעה המוצא, ארץ שפת שלילת הגולה, שלילתשמותהמשפחה,וכןהחלפתהסבילות)הפסיביות(,ששמהדבקבהםקודם,ומהניסיון מהסטיגמטיזציה לברוח מהשיטות חלק היו חברתית בפעלתנותלזכותבחזרהבתחושתהערךהעצמי,ביןהשארעלידיהשתתפותבמלחמת

העצמאותובאתוסהמדינההקמהונבנית.

כן - יהודי פולין ולא יהודים־פולנים, כפי שקורא לנו יוליאן טובים. לא בכינו ואיננו

בוכים אחרי הוויסלה ועל השדות הפולניים הרועשים ]כך![ מבטנו מופנה אל

הירדן ואל הרי הגליל. וחולות הנגב שלנו המה, ולא יערות ביאלובייז׳ה. באלפי

דרכים שאפנו אנו אל הארץ הזאת שלנו. ]...[ היום נלחמים יהודי פולין בכל

חזיתות ישראל ובפעם הרישונה ]כך במקור![ מזה מאות בשנים שופכים את דמם בעד מולדת משלהם, תחת דגלם שלהם, במדיהם.)17(

מאידך,קשהשלאלהסכיםלנימוקיםלהוצאהלאורשלNowinyהפופולרי,הכנסת חבר פולין, יוצא יהודי העיתון, של היובל גליון לקראת כתב עליו

מ״חרות״ד״ריוחנןבאדר:

כשבדצמבר 1943 רכבת הביאה אותי מסואץ לעתלית, לא ידעתי לקרוא

מילה בעברית, ולא לחבר משפט אחד. מכל אתגרים הקלים יותר או הכבדים,

יותר, המשימה הזו בהם עמדתי, מכל המשימות הקשות או הקשות אף

הייתה הקשה מכולם. ]...[ וגם משום שהחובה הזו כבדה כל כך - ומשום

שיש צורך לא רק במאמץ, אלא גם בזמן על מנת להתגבר על כל הקשיים

יספיקו כבר להתגבר עליהם - לא ומשום שרבים מאתנו לעולם הללו -

ומשום שאיש מאתנו לא יכול לוותר על קריאה, על מידע, על מחשבה, על

קשר עם ענייני החברה, העם, המדינה, Nowiny Izraelskie נחוץ עוד זמן מה, אולי למשך כמה אלפי גיליונות נוספים.)18(

שכחתהעבר-דרךיחידהלהשתלבות

העיתונותהפולניתהופיעה״עבוראנשיםשחווכברדברמהבחייהם,שלא

אלז׳בייטהקוסבסקה198

זכולהבנהמצדהמנהיגיםהמקומיים-היהצורךלסייעלהםבהסתגלותאלהחברההחדשה״-הסביראחדהמייסדיםשלשניכותריםבשפההפולנית,דביוהנס.)19(באדרהפנהאתתשומתהלבגםאלקורותהחיים,המהותייםביותר

באשרלהסתגלותלתנאיםהישראליים,באומרועלניצוליהשואה:

ארץ שעבורם שאננים, שלמים, אמיתיים, צברים יהיו לא לעולם כבר הםטבעיים הם משלהם ושפה תרבות משלהם בית משלהם, מדינה משלהם,שנפל המזל שמחה ומלא ועצום רב מה אפילו יודעים שאינם עד כך, כל

בחלקם.)20(

המוצא, ארץ נטישתשפת כי רביםשהניחו יוהנס השלה זה ייתכןשבאופןההתמסרותלתהליךהעברותלסוגיו,אושכחההמוניתשלאירועיהעבר-במיוחד דיברה זו הישראלית.אשליה בחברה להשתלבות היחידה הדרך הםללבםשלניצולישואהרבים.״ר׳איפכאמסתברא״,)21(השפההעבריתבמדינהמנקודות לאחת הייתה היא - חשוב אינטגרטיבי תפקיד מילאה היהודיתההתייחסותכלפיהיהודיםשבאומארצותשונותוהצטרכוליצורלעצמםזהותמשותפת.הציוניםהבינוזאתהיטב,ועלכן,כשייסדועיתוןבשפהזרההםלעדות המדינה לחלוקת זמני, באופן ולו יד, נותנים שהם לכך מודעים היובמיוחד בישראל, זרה בשפה עיתון ייסוד הצדקת לשם לשוניים. ולמגזריםעלידיחוגיםציוניים,נדרשונימוקיםרציניים,והטענהבדברזמניותקיומן,שהייתהרווחתבחוגיםרחביםשלמו״לים,לאהייתהמספקת.גםדעתםשלכותרים של והולך הגדל המספר על העברית בעיתונות שכתבו העיתונאים

בשפותזרות,הייתהחשובהובעלתהשפעה.

קרליבךמאשיםוגלעדימצטרף

הציטוטהמובאלהלןמסביראתמידתהזהירותשבהניגשהקבוצהשליהודיםבשפה עיתון להוצאת הפרוגרסיבית למפלגה קשורים שהיו פולין, יוצאיהפולנית.הואלקוחממאמרביקורתפריעטושלעזריאלקרליבך,עורךמעריב,שנדפסתוךגילוימידהשלאומץגםב־Opinia,למרותשכברבפתיחההוא

מתאראתכלהעיתונותהיוצאתלאורבלשונותזרותכתופעהגרוטסקית:

199״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולנית-להביטלאחורלמורשתארץהמוצא

מאמר זה איננו שייך לסוג המאמרים הרגילים. בכל הענווה עליי להודות בכך

הרגיל יוצא מגדר המאמר הוא ]...[ דומה מזה שנים שלא כתבתי מאמר

ועל כן מנת חלקו יהיה דבר בל ייאמן: הוא לא ייגנב ]ההדגשה שלי. א״ק[.

משום שכך הם פני הדברים בדרך כלל: ניגש לו הוד רוממותו - ולא פעם

חצי תריסר טיפוסים דומים - אל הקיוסק, מוציא כמה גרושים, קונה עיתון,

עסק״ ״לעשות ממה כבר לו יש מעצמו. ומרוצה הכיס אל אותו מכניס

וממה להתפרנס עד סוף השבוע. ודאי תשאלו: איך זה אפשרי להתפרנס

כבר הוא אולם כיצד, יודע איני עצמי אני בינינו: מסתברא? איפכא מר׳

יודע. היות שהוא לוקח מספריים, חותך אותי מהעיתון, מתרגם אותי לשפה

הפולנית או לשפה אחרת, מדפיס ומוכר, מבלי לדאוג לכך שאותו דבר בדיוק

ימכור וגם אותו המאמר, יעשה הסמרטוט הפולני המתחרה, שיגנוב את אותו, יתשאיר לשיפוטם של הקוראים הנכבדים מי מהם גנב טוב יותר.)22(

ללא עבריים, מעיתונים או הידיעות מסוכנויות )העתקה( משנה הדפסותהסכמתהמחברהיומעשהשבשגרה.בהמשךהמאמרהאשיםקרליבך,בנימהשמאחוריהם שפלים, במניעים זו עיתונות מייסדי את חדה, ובלשון צינית

מסתתרותמטרותכלכליותבלבד-״עסקרגיל״כלשונו.יותר,במאמרו״104כותריםבשפותזרותבישראל״,חוזר ארבעשניםמאוחרותומך קרליבך, של מטיעוניו כמה על במעריב, עיתונאי הוא אף גלעדי, דודבעמדתושלהוצאתעיתוניםבשפותזרותאיןשוםהיבטחיוביאותרומהכלשהילתהליךהסתגלותםשלהעוליםהחדשיםלתנאיהחייםבישראל.מלבדהעיתוןUj Keletבשפהההונגרית,שבופרסםבעצמו,העבירגלעדיביקורתעלתוכנהשלהעיתונותבשפותזרות,עלתפקודהועלתפקידהבבנייתחברהעבריתמלוכדת.רמתהכותריםהללו,לדעתו,לאקירבהאתהעוליםאלהמדינה-להפך.כשהםמנותקיםממידעמאוזןוהגוןומרוכזיםבקשייהקיוםהיומיומי,הםביקרואותה

בצורהקיצונית,תוךיצירתמהשמכונה״הגטאותשלהבלתימרוצים״.

״מדדהפטריוטיות״באמצעותהשפה

אתהמידעהמשובששהועברלעוליםניצלוהמפלגותהפוליטיותבחופשיותרבהוכאמצעיתעמולהיעיללמטרותיהןהפרטניות.למרותשבגיליוןהאלףשל

Nowiny Poranneהובטח:

אלז׳בייטהקוסבסקה200

יקבלו עברית יודעים אינם שעדיין שאנשים הכוח בכל משתדלים אנו

מידע באופן שווה לוותיקים על כל מה שקורה במדינה, על כל המפעלים

בזרמים מצויים יהיו העכשוויות, והמגמות הבעיות על ידעו וההישגים, מחשבתיים ובתנועות חברתיות, ויזרמו בזרם חיי הרוח של ישראל.)23(

Nowiny בעורכי גלעדי שהטיח וההאשמה אנטי־ציונית בפעולה ההאשמותנגדהמדינה,גרמולשאוללנגנס,פעילותיקבאיחודהציונים יציאתם בדברהדמוקרטיםבפולין,לשאולשאלהרטורית:״חושבגלעדי,שכולנוהיינוצריכיםלקבלממנואישורלהיותפטריוטיםבעברוצריכיםלקבלאישורלעתיד?ישלו

האומץלמדודאתהפטריוטיותשלנו?״)24(למרותשלנגנסצייןבמבואלמכתבוכך:״אנימסכיםעםגלעדיששפותרבותכלכךלאתוכלנהלסייעבשילובהרוחני]...[;אולםיומוןבשפהזרה,הכתובברמההגבוהה,הקשורלציונותולעםשלנו,מסייעבהסתגלותםשלהעוליםכי חשבו המנוסים, העסקנים במיוחד מפלגתו, מחברי רבים החדשים.״)25(״חסרותבעיתוןהתייחסויותלספרותהעברית,לחייהתרבותהיוצאיםמגדרלא ותוכנם וכתוצאהמכךרמתהעיתונים ]...[ הקבוצההלשוניתהמסוימת,הכניסואתהעוליםהחדשיםאלשורותהחברההישראלית,ויותרמכלהעמיקואתהתהוםביניהם.״)26(הסיבהלחוסרהאטרקטיביותהיחסיתשלהעיתונותבשפותהזרות,וגםזובפולנית,הייתהנעוצהבוודאיגםבגורםהפוליטי,במו״לאת עורר לא ולכן לוויכוח או לשיח הקורא את עודד לא אשר המפלגתי,סקרנותוהפוליטית.גםהעסקניםהמפלגתיים,שהיונתוניםלצנזורהמפלגתיתישקפו לכךשהמאמרים דאגו העיתונים, חברימערכות גם והיו עצמית, או

בנאמנותאתעמדתהמפלגות.ציונים ידי על במיוחד בישראל, זרה בשפה כותר ייסוד עצם לעיל, כאמורשעודבגולההאמינובאתוסבנייתהמדינההיהודיתובהחייאתהלשוןהעברית,יוצרדיסוננסמבחינהרעיונית.בשניםהראשונותלאחרקוםהמדינההתנגדזרות. גדולמהפעיליםבמפלגההפרוגרסיביתלהוצאתעיתונותבשפות חלקב־1950,לפניהבחירותהמקומיות,כתבאחדמפעיליהמפלגההאחראיבהעל

ההסברה:

שישה עלונים: לאור שמונה הוציאה שלנו האחרונים המחלקה בחודשים

]...[ והסברה. מידע בהם היה בבולגרית. ואחד בצרפתית, אחד ביידיש,

אינם - כחשוב העניין את חושבים אינם שלנו מהפעילים חלק לצערנו,

201״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולנית-להביטלאחורלמורשתארץהמוצא

ואפילו לא את הכתובות עונים על בקשותינו, אינם שולחים לנו מאמרים

שלהם, כדי שנוכל לשלוח להם את העלונים הללו. אנו כבר איננו מסוגלים להתמודד עם האדישות הזו.)27(

למרותהפרסומיםשלהכותריםבשפותהזרות,נשמרהעליונותהחינוךהציוני,המדינה של התרבותיות התבניות התקבלו הגולה, תרבות שלילת נמשכה

היהודית,וראשיתלכל-שלהשפההעברית.

הפולנית-עוגןפסיכולוגיבארץחדשה

היחסאלהציונותהיהקשור,ביןהשאר,לזמןההגעהאלהמדינההיהודיתולנסיבותשלעזיבתפולין,שקבעוגםאתהיחסלשפההפולנית.עבורהיהודיםאשרהחליטולהישארבפוליןלאחרהמלחמהוהגיעולישראלבמחציתהשנייהגומולקה״,תרבותארץמוצאם ״עליית שלשנותהחמישיםבעלייההמכונההיא זו תרבות הרב־תרבותית. הישראלית בחברה נוסף אתוס רק הייתהשהגדירהאתזהותם,ואילוהציוניםראובהמטעןגלותימיותרשישלהיפטרממנו.ב״קונטורים״הופיעמאמרהשלר״לסאווין,שהוקדשלאחתהמהגרות-אניטהוולפשטיין,משוררת,השייכתלחוגיהספרותשלדובריהפולנית,אשר,כפישמתבררמהמאמר,החלהליצורבשפההפולניתרקאחריהגעתהלישראל.

סאוויןמצדדתבהוגםבעוליםהאחריםוכותבת:

בה נתנו הייתה העוגן הפסיכולוגי שלהם, הם והיא הזו הכירו את השפה

באקלימה מטיל בארץ חדשה, ונמצאו אותם מאחר לזעזוע שאפף ביטוי

האימה, במבנים של יחסי אנוש, חברה ותרבות שטרם הכירו, בעוד מכביד

עליהם ההכרח להשתלט מהר על השפה העברית - וגעגועים ברורים כל כך אחר עולם שהותירו מאחור.)28(

החדשים לתנאים הסתגלו גומולקה״, ״עליית בעת מפולין שהגיעו היהודיםהשוק, של המגזר את הגדילו לחילופין, או, הישראלית בחברה והשתלבוהמאורגןבצורהכושלת,שלדובריהפולנית,חיזקוהועלידיניסיונותלהקיםזאת עשו הם פולנים. סופרים של בתכנים אותו והעשירו חדשים כותריםהפולנית, בתרבות השתלבותם מידת הגולה, מן וללקחים לחוויות בהתאם

אלז׳בייטהקוסבסקה202

החינוךהציונישקיבלו,וכןבהתאםלסגנוןהחדששלחייהם,וראשיתלכל-לפימידתשליטתםבשפההעברית.

:Nowinyשלהקוראותאחתנזכרתבישראל,״השלמתיהפולניתלימודי״את

הנה מצאנו את עצמנו בישראל עם תיבות מסע מלאות ספרים בפולנית,

עם בדים רקומים מעשה הפולקלור הפולני, עם תקליטים ועליהם הקלטות

של שופן, ״מאזובשה״ ו״שלונסק״)29( ]...[ עם רדת הערב אנו עדיין מנסים

או ה״בטהובן״ מכשירי ידי על מוורשה, הערב יומן של הגל את לתפוס

הספריות תכולת את בינינו מחליפים אנו מפולין. שהבאנו ה״פיונייר״

הוותיקים של רוחם למורת - מדברים אנו ובינינו שהבאנו. הפולניות

וילדיהם - משך כל היום כולו - בחנויות, בבתי הקפה, ברחובות - בפולנית בלבד.)30(

האינטליגנציההפולניתמתגעגעתלתרבותמוצאה

שנות של השנייה במחצית העלייה של האינטליגנטי אופייה אחד, מצדהחמישים,הרצוןלספקאתצרכיההתרבותייםוהשתתפותההפעילהבחייםהציבורייםוהאינטלקטואליים,ומצדאחר,האפשרותהמוגבלתשלהשימושבשפההעברית,הםשהביאולכךשחוגיהאינטליגנציהבקרבהעוליםהחדשיםדרשומתןחופשרביותרלהשתמשביצירותבשפההפולנית.כמישהתחנכועלברכיתרבותהשלשפהזו,הםהמשיכולהחשיבאותהלשפהספרותיתנאצלת,

ולאראובהסמללגטואולאנטישמיות.הםהסבירו:

של שפתם ובפולנית, הצדק, וחוסר הרוע עולם את החרבנו בפולנית

מיצקייביץ׳, סלובאצקי ופרוס חלמנו על אושרה העתיד לבוא של האנושות.

לבסוף, בשפתם של סינקייביץ׳ וטובים, אוז׳שקובה וריימונט התחלנו לדבר,

היהודית. המדינה על היהודי, העם על ליהודים, העוול על ולזעוק לקרוא בשפה זו תיארנו את יפיה של העברית.)31(

הכלליםהמחייביםשנשארובתוקפםהיו,עדיין,כלליהעברותויצירתהאחדותהלשונית,אולםנימתהדיבורכלפיהשפההפולנית,ובוודאיגםכלפיהשפותהאחרותשהיהודיםדיברובהןבארצותהשונותהשתנתה,ודחקהאתרגליה

203״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולנית-להביטלאחורלמורשתארץהמוצא

שלהשלילההמוחלטת,לפחותבחוגיםשליהודיפולין.הםסטו״לרגע״מןהעברות,עלמנתלהתרכז,תחילה,בהשתלבותםהרוחניתשטרית, בכור מפא״י, במזכירות הפגישות באחת הלשונית.)32( בזו כך ואחרשרהמשטרה,הספרדיהיחידדאזבממשלתושלבן־גוריון,הפנהאתתשומתהלבלנושאזה:״בעייתהשתלבותהשלהעלייההיאקשהמאודואיננהדומהלהתבוללות.זהוענייןרוחני,ולאמעשיבלבד-היכןיגורואויעבדו.זהוענייןזהותהשלהחברה״.)33(קשייההסתגלותלתנאיםהמצוייםבמדינההיהודית,למפלט הפולנית השפה הפכה רבים לכךשעבור גרמו אותה, לעזוב הפיתוי

תרבותי.נתןגרוסטען:

יכול להפוך ואיננו ]העברות. א״ק[ חייב להתחשב במציאות המאבק הזה

יהודיים. הלאומנות להשמדה חסרת תכנית של ערכים רק משום שאינם

מביאה להרס מוחלט, לניוון מוחלט, וגורמת נזקים שאין לצפותם מראש.

אי אפשר להחליף את המטען התרבותי של האדם שנאסף כמה עשרות

שנים בתרבות של אולפן ]...[ האם עליי לשמוע את ההערות החמוצות של

הלאומנים, שאינם קוראים דבר, משום שאני קורא המינגווי, אמאדו או דה גארד - בפולנית?״ .)34(

פריחתספרותפולנית

במאמרבעלהכותרתמלאתהרגש:״Dziwny czar izraelskiej polszczyzny״הערה - במבוא ״כבר נכתב: הישראלית( הפולנית של המשונה )קסמהעקרונית:השפההפולניתהיאעדיין-ועבוררוביוצאיפולין-שפהקרובה

ויקרהללב.״)35(פירושהשלהעברותלאהיההתכחשותמוחלטתלהרגליםהספרותייםשהובאומהגולה,הרגליםשהתבררוכחזקיםפיכמהוכמה.כברמתחילתשנותהחמישים,וספרות פרסומים ספרים, להבאת בבקשות הפולניות הקונסוליות מוצפותפולנית.ההזמנותבוצעותוךקשייםרביםבמסגרתהסכםהסחר,אבלמערכתההפצהבארץעיכבהאתהפצתן.ספרותשהוזמנהבנובמבר1951,באמצעותהמפעללהפצתעיתונותוספרים״רוך״,הגיעהלישראלרקבאפריל,שנהלאחרמכן.)36(במחציתהשנייהשלשנותהחמישיםהלךוגדלהענייןבספרהפולני.בתל־אביבאורגנהתערוכהלכבודווקוראיהפולניתציפובשמחהלכלאירוע

אלז׳בייטהקוסבסקה204

תרבותיהקשורבנושאזה,התקיימוהרצאותאודותהספרותהפולניתואורגנופגישותעםאנשיספרותשהגיעומפולין,אנשימדעואמנים.)37(אורחקבועעלדפיהעיתונותהפולנית,היהמארקחלאסקו,שידיעותעלפרסומיונדפסוזמןרבלפניהופעתם.בארץנוסדוחנויותספריםשמכרוספריםבפולניתועלהגעתםדיווחובעמודהראשוןבעיתון.הספריםשהביאואתםהעוליםלישראלכברלאהרוואתהצימאוןוההזמנותהמשיכולהתבצעדרךהסכםהסחר.)38(מאידךגיסא,ההישארותבמעגלהשפההפולנית,שהייתהמנוגדתלאידאולוגיההעברית, ובשפה בתרבות העולים של בהשתלבותם לעיכוב גרמה הציונית,וכתוצאהמכךגםלהישארותםבשוליהחברההישראליתולקיומם,בדומהלכל

שארקוראיהעיתונותבשפותהזרות,בשולידעתהקהלהישראלית.אךאםלוקחיםבחשבוןאתמספרכותריהעיתונותבשפותזרותשיצאובאותהתקופה,ניתןלקבועכיכשלישמהחברההישראלית-זושאינהדוברתעבריתזו,)39(ועלכןמוגזםיהיהלשייכהלשוליים,אויותרנכון -יצרהדעתקהל

לחלקהדומםבחברההישראלית.

הדורהשנימסרבלדברפולניתעםהוריו

רצון מבטא אינו המדינה, לקיום הראשון בעשור בפולנית, הכותרים ריבויכלשהולקידוםהתרבותהפולניתאוצורךלדוןבהיסטוריהשלהיחסיםביןהיהודיםלפולנים.שפתהעיתונותהייתהפולנית,אולםהתכניםהיוקשוריםזרות בשפות התקשורת אם כמעט. מהכלל יוצא ללא ישראליים, לענייניםהייתההופכתלשומרהסףשלתרבותארץהמוצאושפתה,היאהייתהמעודדתהחדש הדור גם אם בעתיד, הישרדותה לעצם סיכוי ויוצרת עצמית יצירהדרך ניסולמנועבכל זו,דברשהשלטונותבישראל ובשפה יתענייןבתרבותאפשרית.העיתונותהפולניתבישראלהייתהאךורקכליתקשורתבדרךלשילובמלאבחברההעבריתבישראל,והיאחדלהלהתקייםבמקביללהצלחתתהליךלישראל שהגיעו היהודים דור עם יחד מתה הפולנית בשפה העיתונות זה.מפולין.התנאיםהחברתיים־פוליטיים,יחסהחברההישראליתלאותומיעוטוכןשלילתהשפההפולנית,שנקשרהבתודעהלאנטישמיות,כלאלהגרמולכךשהילדיםלארצולדברעםהוריהםפולנית.ובנוסף,המעורבותהפוליטיתשלעל עלו הפרסום עלויות כאשר עניין, בהם לאבד למפלגות גרמה הכותריםהרווחיםהפוליטיים.תפקודהיומוניםוכתביהעתהפולנייםהיהשילובמקרי

205״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולנית-להביטלאחורלמורשתארץהמוצא

שלאינטרסיםפוליטייםושלקיוםקבוצתעיתונאיםמפולין,שעבורםהייתההשפההפולניתחלקבלתינפרדמזהותם,וכןעצםקיומהשלקבוצתאנשים,שנמצאובתקופתשפלמבחינתפעילותםהמקצועית,ולכןלאנדרשולהשתלט

במהירותעלהשפההעברית.

]המאמרהואפרימחקרשמומןמקרנותהמדעלשנים2010-2008.תרגםמפולנית:בוריסגרוס[

הערות:אולם ארץ־ישראל, של היהודית מהאוכלוסייה 20.7% פולין יהודי היוו ב־1945, .1שלוששניםמאוחריותר,בעתהקמתהמדינה,הםהיווכבר33.8%.ב־1950עלוהשנים שבין ובטווח ,2,657 - מכן לאחר שנה אדם, בני 26,485 לישראל מפולין1955-1952-1,179.לרביםמהםלאהיהמקצוע,והאחריםהיו:סוחרים,פקידים,בעלימלאכה,אחוזקטןשלאינטליגנציה.הגירתהיהודיםמפוליןלישראלביןהשנים1960-1955-נגעהל־42,569בניאדם.עליסודבחינהשלהמבנההמקצועישלניתן סטאנקובסקי, אלברט שערך ,1956-1955 בשנים לישראל מפולין המהגריםלהרכיבאתדמותושלקוראהעיתונותההיא.הקבוצההאמורההתאפיינהבייצוגניכרשלעובדיהקואופרטיבים)40%(וכןהאינטליגנציהועובדיהצווארוןהכחול)30%(,ומלבדזאת15%היובעליעסקיםפרטייםובעלימלאכה,10%פועליבתיהחרושת,ו־5%עובדיהמסחרהמולאם.המספרהרבשלבעליהשכלהגבוההאףהואבולטלעין.לאחרתוםהתקופהשלהגבלתהעלייה,הגיעולישראלאנשיםשלאהצליחוקודםלכןלעזובאתפולין,וגםעובדיהממסדהמפלגתיוהממלכתי,קציניםבמיל׳ועובדי האינטליגנציה והמשטרה, הביטחון בשירותי לשעבר סוכנים פולין, בצבאא׳ ביצע הישראליים הסטטיסטיים החומרים ביקורת את המסחרי־כלכלי. המגזר Nowe spojrzenie na statystyki dotyczqce emigracji Zydów z Polski,סטאנקובסקי po 1944 roku, w: G. Berendt, A. Grabski, A. Stankowski, Studia z historii ZydówStatistical Abstractof„,121-117עמ׳104,עמ׳2000,ורשה,.w Polsce po 1945 r

Israel״ 2008;.2. S. Szalem (I. Iserles), Kompleks Żony Lota, Od nowa 1958, nr 1, s. 1.

יחדעםהמספרהזהישלזכור,כיבשלההגבלותשהוטלועלהוצאתעיתונותבשפות .3זרות,אשרלאיכלהלהופיעשישהימיםבשבוע,נעקפותקנותאלהעלידיייסודשניעיתוניםופרסומםלסירוגין.לעיתוניםאלההייתהמערכתזהה,כותרדומה,למשלNowiny Dnia)שנדפסבידיהחוגיםהקשוריםלציונייםהכלליים(הופיעביוםראשון,הקשורים החוגים ידי על אף )שנדפס Nowiny Poranne והעיתון וחמישי, שלישילציוניםהכלליים(הופיעבשארהימים.יצאולאורגםNowiny Izraelskie)עלידיהפרוגרסיבים(.הופיעוגם:Nowa Gazeta)העורךפסחלוסקי,הקשורבפרוגרסיבים(שהיו ,Tygodniowa Kronikaו־ Kronika עם )לסירוגין Nasza Myśl, Przekrójלנגנס שאול בעריכת )שיצא Słowo Izraelskie הכלליים( הציונים בחוגי קשוריםועלידיהפרוגרסיבים(Głos Izraela Chwilaיצאלאורבחסותהציוניםהכלליים(,

אלז׳בייטהקוסבסקה206

Opinia. Tygodnik Społeczno-Polityczny)בהוצאתאיגודיהודיפולין,שפעלבחסותהפרוגרסיבים(.

Kurier Niezależnyו־Kurier Powszechnyלסירוגיןשהופיעוכותריםגםעמהםנמנים .4Nowiny i Kurierל־הללוהעיתוניםשלאיחודםולאחרמפא״י(,חסותתחתהופיעו( Echo ה״בונד״(, בחסות )יצא Po prostu לפרוגרסיבים. מפא״י בין נחלקה החסותTygodnia)יצאבחסותהציוניםהכלליים(Echo Izraelaו־Fakty)יצאובחסותמפא״י(. Siedem Dni, Siedem Dni Aktualności Tygodnia, Przeglad Miesiąca, Rimon, PrzekrójIzraelski, Od nowa)בחסותמפ״םהשמאליתציונית(.Walka )בחסותמק״י,המפלגה

.Głos Informacyjny, Digest po polsku,)הישראליתהקומוניסטית.(dalej cyt. AHTI)10/9)צ׳י׳,)ע׳,בתל־יצחקההיסטוריהארכיון .5

6. B. Akzin, The role of parties in Israeli democracy, ״The Journal of Politics1955 ,17 ״, nr 4, s. 520, 521.; Archiwum Historyczne Tel-Icchak w Izraelu (dalej cyt. AHTI), 10/9 (ajin, jud, cadi); ibidem, 11/9. )צ׳ע׳,(

בוועידהמפלגתיתיעץאריהבנטוב:״ועדתהקליטהחייבתלעסוקבדחיפותבעולים, עלמנתשייכנסואלהמפלגהשלנו.חברינוממוסדותהמפלגההשוניםחייביםלשאוףאלהעבודהעםהעוליםהחדשים.חייביםלחלקאותםלעוליםממדינותשונות,כדישתהיינהמחלקות,ולשלוחאליהםאנשיםמיוחדים,שיעסקובעוליםמכלמדינה]...[כלהמפלגותעוסקותבעוליםהחדשים,עלכןעלינולדרוששבכלמחלקותהסוכנות Archiwum Ministerstwa Spraw צ׳(; י׳, )ע׳, AHTI, 12/7 שלומנו.״ אנשי יעבדו

.Zagranicznych (dalej cyt. AMSZ), zespół 11, wiązka 18, teczka 334, k. 497. Od Redakcji, Kronika Tygodniowa, nr 1, s. 1. 1950.8. AHTI, 12/7 .)צ׳ע׳,(.9. Archiwum Państwowe Izraela (dalej cyt. ISA), 716/49 .)ג׳(

היא בגרמניה, והעקורים הפליטים מחנות בנושא קינן, אירית שכתבה בדוקטורט .10הכיבוש בשטח שנמצאו מפולין הפליטים של מספרם הגיע ב־1946, כי כותבתהאמריקאילכדי71%.40%מהםמסרוששפתהיום־יוםשלהםהיאאידיש,ו־31%הצביעועלהשפההפולנית,ראוא׳קינן,״המפגשביןהשליחיםהארץ־ישראליםלבין1(,תל־אביב1994,עמ׳128- )כרך בגרמניה״ שאריתהפליטהבמחנותהעקורים131.תוצאותמחקר,ראוגם:eadem,״השליחותמארץ־ישראלאלמחנותהעקוריםבגרמניה-צעדיםראשונים)אוגוסט1945-מאי1946(״.״שאריתהפליטה1948- he Land of Israel reached them. Children׳s אשכנזי נ.ש. ;1991 ירושלים 1944״,Homes of the Zionist Pioneering Youth Movements, Jerusalem 2009, עמ׳13,166,

.182,171מקיבוץ הילדות מפלגתיות.אחת לפנימיות הוכנסו יתומים, ניצוליהשואה, ילדים .11עם בשיחים התחבאתי ולעתים פולנית, לדבר שם לנו היה ״אסור נזכרת: גנוסר Sh. Re'em, Not everyone knows his name, Hajfa בפולנית.״אתהלדברכדיחברתי,

..2002, s. 84, 105״איןמרוקאיםאופולנים-ישנםרקיהודים״,פרזגלאדווידרזהןוואיזראלו,1949, .12

מס׳33,עמ׳1.13. J. Gorni, A cry in the Wilderness, Tel-Aviv 2009, s. 217.

207״תסביךאשתלוט״שלהעלייההפולנית-להביטלאחורלמורשתארץהמוצא

14. A. Frankel, op. cit., s. 111 (Teen Years).״חייםחדשיםברמלה״.פרזגלאדווידרזהןוואיזראלו,1949,מס׳2,עמ׳6. .15

גזטהטימצ׳אסובה,1948,מס׳1,עמ׳2. .16שם,שם. .17

J. Bader, 1000 numerów - i więcej,נוביניפוראנה,1956,מס׳1,000,עמ׳3 .18בשיחהעםמחברתהמאמר,ב־22באפריל2009. .19

20. J. Bader, op.cit.21. Według słownika aramejskiego, A.E. Szuszan, Ha-milon ha-hadasz (Nowy słownik),

Jerusalem 1983, s. 896, oznacza: odwrotnie.Reb Ipcha Mistabra,אופיניה,1951,מס׳22,עמ׳3 .22

נאשג׳ובילז,1956,מס׳1,000,עמ׳2. .23AHTI, sygn. 102/1)מ׳( .24AHTI, sygn. 102/1)מ׳(. .25

.Ibidem .26AHTI, sygn. 10/9)ע׳,י׳,צ׳( .27

R.L. Sawin, Anita Wolfstein,,עמ׳108-107.קונטורימס׳14,2003. .28הערתהמתרגם:שתילהקותמחולושירהעממיותייצוגיותשלפולין,ידועותבעולם .29

ברמתןהאמנותיתהגבוההביותר.J. Markiewicz, Dopolszczyłam się w Izraelu,נוביניאיזראלסקי,1958,מס׳66,עמ׳3. .30

31. S. Lebenbaum-Drzewożycki, Dziwny czar izraelskiej polszczyzny, ibidem. 1957, Nr. 14, XII, s. 3.

.(dalej cyt. APP), 9/49/57.העבודהמפלגתארכיון .3233. Ibidem, 2/24/1953/35.

N. Gross, Czytelnik Polski w Izraelu, Nowiny Izraelskie 1957, nr. 2 s. 3נתןגרוס .34 Przegląd גם: ראו לארץ. הגעתו כלומרמרגע דומההחלמ־1950, באופן התבטא

.Wydarzen w Izraelu 1950, nr. 73, s. 4״קסמההמשונהשלהפולניתהישראלית״. .35

בהסכםהסחרשנחתםבאפריל1951,נכללובהזמנותלעיתונות,ספריםוסרטיםבסכום .36 Archiwum Ministerstwa.1952מרססוףעדשיסופקודולר,אלףעשריםסךשל Spraw Zagranicznych (dalej: AMSZ), z. 11, w. 18, t. 330, k. 9; ibidem, w. 17, t.

.316; ibidem, z. 15, w. 12, t. 121, k. 10637. AMSZ, z. 11, w. 17, t. 319, k. 7.38. AMSZ, z. 11, w. 17, t. 319, k. 7.

זרות, בשפות כותרים 102 הכל, בסך בישראל, הופיעו החמישים, שנות בתחילת .39בשלוש־עשרהגרסאותלשוניות.

n

מנהרת התופת אל העיר העתיקה

אהרוןיפה

כולה. העצמאות מלחמת במהלך ומרה קשה לחימה זירת הייתה ירושליםכשלישמכללהנופליםבמלחמה)2,004(נפלובמערכהעלהגנתהועלהגנתהדרכיםהמובילותאליה.כמהמהמכותהיותרכואבותספגוכוחותהמגןבגזרתמכונית פיצוץ ,)15.1.48( הל״ה נפילת את למנות אפשר וביניהן ירושלים,התופתברחובבןיהודה)22.2.48(,נפילתשיירתנבידניאל)28.3.48(,נפילתשיירתהדסהלהרהצופים)13.4.48(,נפילתגושעציון)13.5.48(ונפילתהעיר

העתיקה)21.5.48(.האויבהירדני)הלגיוןהירדני(היהמאומןהיטב,מצוידהיטבולוחמיוהיוברובםבדואיםשנשבעואמוניםלמלכם.השירותהצבאישימשלרובםמסורתשלדורותודרךחיים.מולםעמדוהלוחמיםהעבריםבירושליםמפוצליםלמספרמחתרות,חסרינשקותחמושת,אושנשאונשקישן,מותשיםלאחרשנלחמוחודשיםארוכיםבחזיתרחבה.רקבריחתהאוכלוסייההערביתמהשכונותבמערבהעיר,על וההשתלטות הקשה במערכה סן־סימון מנזר לוחמי של הגבורה עמידתעמדותבריטיותמפונותבמבצע״קלשון״)14-15.5.48(,שינואתפניהמערכה

וייצבואתקוהחזיתבגזרתירושלים.

ד״ראהרוןיפה,חוקרבגאוגרפיההיסטורית,משמשחוקרבכירבמכוןלמחקרמדיניותטרורבמרכזהבינתחומיבהרצליה.

209מנהרתהתופתאלהעירהעתיקה

אחתמתוצאותהקרבעלירושליםבמלחמתהעצמאותהייתההתגברותהחששבמטהמחוזירושלים,שהלגיוןמסוגללבתראתהבירהבפתאומיותמעמדותיוירושלים,ב־30 ביומןהמבצעיםשלחטיבת ״הקוהעירוני״.לדוגמה, שלאורךבנובמבר1948,נכתבכיהתגלתהמנהרההמובילהמכיווןהעירהעתיקהמערבה,

והיאעלולהלשמשלמתקפתפתע.

גילויתעלתביובישנה

חששזההואשהביאאתמפקדיהחטיבהלעסוקבהתבצרותובהכנתתכניותהגנהוכןלחפשנקודותתורפהאצלהלגיוןהערבי.לשםכךיצאה,באחדמלילותאוגוסט1948,חוליהממודיעיןהחטיבהלסיורבהרהצופיםהנצור.בחוליההיושמעוןנחמקין-מפקד,דודגובר-ממודיעיןהחטיבה,אברהםהמבורגר,יעקבבןדוד,ומאירגוטסמןמגדודמוריה.דרכושלהסיורהובילהאותומסנהדריה,עקפהאתשועפטמצפון,חצתהאתכבישירושלים-רמאללה,עברהלידתלאל־

פולוהגיעהעדלאמפיתאטרוןשלמרגלותהאוניברסיטההעבריתבהרהצופים.החוליהשהתהבמקוםיומיים,סיירהבכלהעמדותסביבהאוניברסיטהוביתהחוליםהדסהוקיבלההסבריםמפורטיםממפקדההרדאז,ברוךנוי.בשובהלמטהדיווחההחוליהעלממצאיהלקמ״ןהחטיבהדאז,מרדכיגיחון)לימים

פרופסורלהיסטוריהצבאית(.בינתיים,תוךכדיעבודותביצוריםשגרתיותבאזורמוסררה,נתגלתהתעלתביובישנה,כנראהמהתקופההתורכית.לשםקבלתהסבריםעלתפקידהתעלהפנהנחמקיןאלמהנדסהביצוריםשלהחטיבה,בוריסאייזנשטט,שידעאתמוצאותיהומבואותיה.זההראהלואתנתיבהעלגבימפהעתיקה.היאעברהתחההיהמרוחק מביתהחוליםהאיטלקילכיווןהכבישהיורדלשערשכם.פ״עמדת בזמנו שכונתה המרכזית, הלגיון מעמדת אוויר בקו מטרים כ־240)לפי התעלה הלכה מהעמדה אותה. הסובב על אימתה והטילה הגפרורים״המפההעתיקה(לאורךחומתהעירהעתיקה,עדשהגיעהלפיל־בוקסהמצוי

ליד״מגדלהחסידה״,מולמוזיאוןרוקפלר.

נחמקיןהחליטלערוךסיורבתעלהנסתרתזו,ולשםכךהכיןחולייתמודיעיןשתאסוףמידעעליה.בחוליההיוהפעםהואעצמו-מפקד,דודגובר-מודיעין,יעקבבןדוד,מאירגוטסמן,אוריגולדשטייןואשרזלצר-מהנדסחשמל,שמונה

אהרוןיפה210

לאחראיעלהקשר.לקראתהסיורהכיןזלצרשניקוויטלפוןושניפנסים.טלפוןאחדאחזנחמקין,והשנינותרבכניסהלתעלה,כשזלצרלצדו.

וגוברבבנייןהקונסוליההרוסית)בית בסיורהמקדיםבשטחביקרונחמקיןסולומיאק(.משםנכנסולמעברהתת־קרקעיבפתחשברחובגוטפרידדהבויון)כיוםרחובע״חבמוסררה(.משימתםהייתהלאסוףמידעעלהתעלה.השניים50 ורוחבה סנטימטרים 90 גובהה גמלוני, גגה מאבן, בנויה היא כי מצאוסנטימטרים,והיאחפורהבעומקשלכשנימטריםבמעבההאדמה.גםאורכהנמדד,ונמצאכיהואמגיעל־240מטריםובסופהשנימנהולים)מוצאהתעלה

לאווירהחופשי(.מנהלמחלקתהביובדאז,שטיינברג,סיפרלאנשיהחוליהכיהתעלהנבנתהנאלצה וה־40, ה־30 בשנות בה, שנערך בתיקון אך התורכית, בתקופה עודהעירייהלהרוסחלקממנהולהתקיןבמקומוצינורקטןיותר,במידותשל30־

40סנטימטרים.

תכנית"התזמורתהגדולה"

לנצל הרעיון את חבריו בפני נחמקין העלה במעבר המקדים הסיור בתוםמעברסודיזהאלחומותהעירהעתיקהלשםהטמנתמטעניחומרנפץבשניוהפיצוץ יפוצצומטעניםאלהקרובלשערשכם, הזמן, לכשיגיע המנהולים.ייצורפרצהבמערךהלגיוןהנמצאבמורדשכונתמוסררהלכיווןשערשכם.במקביל,יתקוףגדודחי״ראתכלהגזרהדרךעמדת״ביתהגפרורים״,שתפוצץ,וינסהלהגיעעדלמוזאוןרוקפלר.כךתכותר ומשםישתלטעלאזורהגבולהעירהעתיקהותיווצראפשרותליצורקשרישירלהרהצופיםדרךואדיג׳וז.תכניתזוקיבלהאתהכינוי״התזמורת״,אוה״תזמורתהגדולה״.אתהרעיוןהיהצריךלאשרמפקדהמחוז,משהדיין,והדברנעשהעלידידודגובר,שהיהחברו.בשלבהשניהועלתהתכניתזובפנינחמןבצר,אותומינהדייןלקצין

המבצעיםשלהמחוז,והלהאכןנתןאתהאישורהמיוחל.השלבהבאהיהחישובכמותהטי־אן־טישתוטמןבמנהולים,ואשראמורהשל החבלה וקצין גובר דוד יצאו זו בשאלה דיון לשם החומה. את לפוצץהחטיבה,איציקבר,למכוןוייצמן,שםפגשואתפרופ׳אפריםקצ׳לסקי)לימיםנשיאהמדינה,אפריםקציר(.לדבריו,כמותשל5טוןחומרנפץמרסקתהרוס

מבניםברדיוסשל300מטרים.

211מנהרתהתופתאלהעירהעתיקה

להעברת בהכנות החלוהחבלנים זה, מידע כשברשותם ,1948 באוקטובר ב־6מטעניחומרהנפץמגדוד163למרתףשלידהתעלה,שבוהוציאואותםוהכניסוםלשקים.למחרתהגיעוחייליםמהגדודונשאואתהשקיםאליעדם,שםסידרוםשניחבלנים.תהליךהובלתהשקיםלמנהולים-בסיועמעיןעגלהאומזחלתאשרנגררהבעזרתחבלים-וסידורםנמשךכשבועיים.לצורךמבצעזההרכיבהמהנדסזלצרתאורהלכלאורכהשלהתעלה,ואילוהחבלניםהכינואתהמטעניםיופנה לפיצוץ.אתשניהמכסיםהםמיקשובמוקשיפרפר,כדישהדףהפיצוץ

כלפיהמטען,ועלגביתאיהמנהולהםהניחוכמאהשקיאדמה.

הסודשנשמר

בסודמבצעהמיקושברחובגודפרידדהבויוןבאוכשישיםאיש.אלהזחלובתעלההסודית,שהייתהמזוהמתבפטרייהבשםHistoplasmin,ובעטייהחלובקדחת

המערות.מרביתםאושפזובביתהחולים״אביחיל״שבפאתימגרשהרוסים.למרותהמספרהרבשלשותפיהסוד,נותרהמטעןשבקרבתשערשכםסודכמוס.מפקדיהגדודיםשישבובמפקדהשהתמקמהבביתהחוליםהאיטלקי)בושוכנתכיוםהנהלתמשרדהחינוך(,כלללאידעושבמפקדתםמצוימתגשיכול

להפעילאתהמטעןהאדיר.שותפיהסודצפנואותועמוקבלבם.באמצעשנת1949,מספרחודשיםאחריהסכמישביתתהנשקוכשנהלאחרהטמנתהמטעןהגדול,נזכרובמטההמחוזבאותומטעןתופתהמונחבשטחכזו עוצמה בעל מטען הישראליות. לעמדות הירדניות העמדות בין ההפקריכול,במידהויתפוצץ,לגרוםשואהאמיתיתלמבניםבעליחשיבותהיסטוריתודתיתמהמעלההראשונה-ובראשובראשונהלכנסייתהקבר.פגיעהבאתריםכאלהיכולהלגרוםלתקריתבעלתהשלכותבינלאומיות,בהתוטלהאשמהעלצה״לומדינתישראל.ישאומריםכיבסודהענייןהוכנסאףראשהממשלה,

דודבן־גוריון.ההנדסה חיל אל ירדה והפקודה התופת, מטען את לסלק הוחלט במטכ״לומפקדודאז,אל״מעמנואלשחר,ואלפיקודמרכזומפקדודאז,צביאיילון.לשםכךהיהצורךלהגיע,קודםכל,אלהמטעןשמצבולאהיהידוע.לשםכךעירבצה״לאתהאו״םואתהלגיוןהירדני,שנציגועליאבו־נואררצהשצבאוהואיהיהזהשיפרקאתהמטען.דייןהתנגדלפירוקמשותףוטעןכיהאחריות

צריכהלהיותשלגוףאחד-צה״ל,וכךהיה.

אהרוןיפה212

לאחרסאגהארוכהנמצאהמטען,ובבדיקההתבררכילמרותהזמןהלאארוךשחלףהואנפגעמהלחותועלוללהתפוצץביוםמןהימים.הצעותהחבלניםמרסק נפץ החומר ומטעני המנהרה מהצפת נעו ההטמנה במקום שביקרושבסופהבמים,ועדסילוקהמוקשיםשהונחועלגביהמטעןבמנהולים.בסופופוצץ ,1949 באוגוסט ה־21 ביום ואז, המטען את לפוצץ הוחלט דבר שלהמטען,לאחרשהוכרזעוצרבצדהירדנישלמוסררהופונוכלתושביההיהודיםבצדהישראלי.בצדהישראליהוצבוכוחותגדוליםשלגבעתי,ומטרתםהייתהשמירהעלבתיהתושביםהמפונים.במקוםהמטעןנותרבורבעומקארבעה

מטריםובקוטרשלשלושיםמטרים.

n

הימים העצובים שאחרי ההגשמה

הנפילהוההתרסקותשלהקיבוץהגדול

ניצהבן־דב

המילה״הביתה״משדרתדינמיות,פעולה.״הביתה״פירושו״אלהבית״.אסףענברילאקראלרומןשלו״הבית״,שםסטטי,יציב,קבוע,שעניינוהצבעהעלעצםבמרחב.הואבחרבביטויהילדותי־משהו,החם־משהו,הפעלתני,שעניינו

ההליכהאל,ההגעהאל,הכיסופיםאל.״היערה״,״העירה״,״החוצה״,״פנימה״-״הביתה״-מיליםאלה,שמסתיימותבה׳הכיוון,מביעותתנועה,תשוקה,הליכהמנקודהאלנקודה.ישבהןמוביליות,נחישות,מסע.במסתו״לקראתספרותעברית״)2000(,ניסהאסףלהגדיראתמהותהספרותהעבריתבארבעמילים:״הספרותהעברית,בגרעיןמהותה,היאסיפורת־פעולההיסטורית־לאומית.כלומר,סיפורתהמושתתתעלתפיסתהזמןכהיסטוריה,עלתפיסתהאדםכחלקמלאום,ועלתפיסתהמציאותכסדרהשלפעולות,לאכמכלולשלעצמיםבמרחב״)״לקראתספרותעברית״,תכלת9,ירושלים,אביב2000,עמ׳36(.הגדרהזויפהלהביתה:)*(זוהיסיפורת־פעולההיסטורית־לאומית,ומהגדרהזונגזרותתפיסתהזמן,תפיסתהאדםותפיסת

המציאותשלהיצירההזאת.

*הביתה,אסףענברי,הוצאתידיעותספרים)ספריחמד:פרוזהעברית(,276עמ׳.פרופ׳ניצהבן־דבמלמדתבחוגלספרותעבריתוהשוואתיתבאוניברסיטתחיפה.

ניצהבן־דב214

הכרוניקהשלהעםהיהודימתחילהב״לךלך״.הציוויהראשוןשלאלוהיםאלאביהאומההואללכתממקוםאחדלמשנהו:״לךלךמארצךוממולדתךומביתאליו דיבר כאשר אברם ״וילך הולך: ואברהם אראך״, אשר הארץ אל אביךה׳״.גםלוניהגלר,הגיבורשבובחראסףלפתוחאתספרו,הולך,ולהליכתורבדיםרבים.בעמודהפתיחהשלהביתה,שבומוצגיםביעףשבעתהגיבוריםהראשיים,נאמר,שלוניהגלר״הולךזקוף״.זקיפותהקומהוההליכהימשיכולאפייןאותוכלימיחייו.המספריחזורעלציוןהתכונההמשמשתסימןהיכריחל יורם, בכורו, בנו הולדת לרגל למשל, בחייו. קריטיות בנקודות ללוניה

לוניהגלרללכתזקוףמתמיד)עמ׳136(.אבלבתחילהמולךלוניהגלרשולל,חושבשהואמולךלנמלאודסהלראותאניותגדולותההולכותעלהיםולמעשהמוליךאותובחורחידתיבשםוולודיהלאיזהמחנהצופימחוץלעירשבוהואשומעלראשונהמיליםמסתוריותכמומביתו ללכת לו יגרמו אלה מילים ״ראשונים״. הגשמה״, ״עמל״, ״מולדת״,שבאוקראינהלארץלאנודעתבמזרחשבההמיליםהמופשטותיהפכולשדהלוניהברגליובאותהפעםראשונהשבההוא שלפעולה.דרךארוכהעושהמולךאלהמחנההציונישמחוץלעיר.״מעולםלאהלךכלכךהרבה,״אומרלנוהמספרשלהביתה,ומוסיף,שבהליכהמכוננתזוהסיחהבורגניבןהארבע־עשרה,בנושלקפיטליסטהמייצרחלבה,״אתדעתומהצמא,מהאבקשהאפיראתנעליוומהזיעההמגרדתשנזלהבתוךהחליפה״)עמ׳9(.הליכהמאומצתראשונהזאתבמרחבהאוקראיניתטריםאתדרךחייו.בעקבותיהיעזובלוניהגלראתארץמולדתוואתעסקיוהפורחיםשלאביוויילך,כמואברהםאבינו

בשעתו,לארץ־ישראל.

מסךיורדומסךעולה

אתהתנועהשללוניהושלגיבוריםאחריםשילכואתואובעקבותיוממקוםתלווה הבית, אל מגובש כגוף ואם כבודדים אם ינועו כלומר למשנהו, אחדהפרוזההמיוחדתשלהרומןשנעהגםהיאבליעיכובים״מיותרים״אלמטרתה.ומטרתהאיננהלספרקורותיוםאחדבחייגיבוראחדכמוברומניםידועיםשלוגםלא גיבוריםהרבה, יוםאחדבחייהםשל וגםלאקורות המאההעשרים,תקופהאחתבחייואובחייהם.מטרתההיאלספראתקורותבתינו,קורותימיהשלתנועהשלמההנוהרתאליהגשמה,וגםלסייםאתהסיפורבימיםהעצובים

215הנפילהוההתרסקותשלהקיבוץהגדול

שאחריההגשמה.כלומר,מטרתההיאלספראתסיפורםשלגיבוריםרבים,ושלימיםרבים,ושלתקופותחייםשלמותשלגיבוריםבשרודםהבוניםאתביתם,ממשכמובמקרא:מבריאתהעולםועדחורבןהבית.לכן,רעשגלגליההיסטוריהעולהבאופןברורכברממילותיוהראשונותשלהרומן,המשדרותתנועהשישבהמשוםרעידתאדמהפוליטית־חברתית:״כשרוסיההפכהלברית־המועצות.״הבריאהשלהביתהמתרחשת,אפוא,בשעהשמסךאחדיורדעלעידןשהסתייםומסךשניעולהעלעידןשמתחיל.עלרקעחילופיהעידניםבתולדותהאדםמתחילמהלךחשובבתולדותהתנועההציונית.אישצעיריוצאמביתוומצטרףלגרעיןתנועהשכברקייםשישלוכיווןתנועהברורלעבריעדההולךומתחוור.גםאברהםהלךלארץ״אשראראך״,ארץשתחילתהבחזוןאלוהיוסופהמאבקים,עימותים,נדודיםוהחלטותכואבות.ולכןכמובמקרא,מוותרתלעתיםקרובותעל תנועה, של חיים של שנה שמונים בתכניה המקיפה ענברי, של הפרוזהתיאורינוףוגוף,עלתיאוריאווירה,עלהגיגים,עלנבירהבנפש,עלמהשקרוי״זרםתודעה״.במודעובכוונהבחראסףבז׳אנרשלהרומןהחברתיתוךויתורז׳אנרהרומןהפסיכולוגי,וכלזאתכדילקדםלחזיתהסיפוראתהעשייה, עלאתהפעולה,אתההגשמה.גםמרחביהמקוםוהזמןהחולפיםברומןביעף,בלי

שיהוימיותר,מטרתםלהוליךאתהסיפורמהרככלהאפשרהביתה.משמעותושלהביתבהביתההואמורכב,דו־כיווני,וישלומאפייניםברוריםשלחרבפיפיות.ברובדהגלויהביתבהביתההואכמובןקיבוץאפיקים.קיבוץלתנועה ובהרחבה כולה הקיבוצית לתנועה סמל סינקדוכה, הוא אפיקיםהקיבוץ, ויחיד, אחד ראשי גיבור של ביוגרפיה הוא הביתה הרומן הציונית.התוצרהמפוארוהייחודישלהתנועההציונית.ההקדשהשלהרומןלגיבורוהמיוחדבמינוהיאטוטלית:מלידתו,דרךנעוריו,בגרותו,הזדקנותוועדמותו.החיים מסיפורי כלומר, ובניו. בוניו של מהביוגרפיות זומתרקמת ביוגרפיה

הפרטייםשלשבעהגיבוריםראשייםושלעשרותדמויותמשנה.

דיאלקטיקהביןמקוםלביןדמויותשבאותאליו

גםאתהתנ״ךניתןלאפייןכביוגרפיהשלמקום,ארץכנען,וסביבביוגרפיהזאתמתרקמותביוגרפיותשלדמויותמרכזיותכמוהאבות,השופטיםוהמלכיםומאותביוגרפיותחלקיותשלמאותדמויותמשנההמשיקותלמקום.איןזהבזה זה קשורים אלה שני עם. של כביוגרפיה התנ״ך של האפיון את סותר

ניצהבן־דב216

בקשראורגניבלתיניתןלניתוק.לכן,גםברומןשלענבריישקשרהדוק,בלתיוהןבהביתה ביןחבריהתנועהלביןהמקוםהנבחר.הןבתנ״ך לניתוק, ניתןמתקיימתדיאלקטיקהביןמקוםלדמויותשבאותאליו,בונותאותו,נלחמותעליו,חולפותדרכו,מתאכזבותממנוונוטשותאותו,ולבסוף,עדותלהתנוונותו

ונקברותבאדמתו.כדילהכיראתכלהדמויותשישלהןיחסכלשהואלהמקום-כלומר,לארץכנעןבמקראולקיבוץאפיקיםבהביתה-ישלקרואאתספר־הספרים,כמוגם,להבדיל,אתהביתה,פעמיםרבות.אוליניתןיהיהאפילוביוםמןהימיםלחקותאתחידוןהתנ״ךולייסדאת״חידוןהביתה״כדילהגיעלבקיאותבאשרלחלקןשלהדמויותבביוגרפיהשלהמקום.למשל,לשאולמיהיהה״מוזיקנט״הראשוןבהביתהכפישפעם,בחידוניםבנעורינו,נשאלנומיהיההמנגןהראשוןבתנ״ך.המנגןהראשוןבתנ״ך,למישעודזוכר,הואיובל״אביכלתופשכינורועוגב״)בראשיתד,21(,והמוזיקנטהראשוןבהביתה,למישזוכרכיכברקראן,שבצדעבודתוכסנדלרהקבוצה, אתהרומןפעמייםושלוש,הואמיטיהגרב.)30 )עמ׳ ״כרמלה״ הראשונה, הארץ־ישראלית האופרה את והלחין כתבשניהמוזיקנטיםהראשוניםפעלוטרםהוגדרסופיתהבית.שניהמוזיקנטיםהראשוניםהםחלקמאוכלוסייתדמויותגדולהשלשתייצירותהמתיימרות

להקיףמסכתחייםשלמהשלאומה.אזהביתברובדהגלויהואהמקוםהנבחר.אבלאסףענברימראהשובושובכיצדהביתיכוללהתהפךולהיותהמקוםשממנויצאוהגיבוריםהביתה.למשל,דודואידהגסלהחליטולעזובאתהקבוצהבעודהבונהאתעפולה.הסיבה,התעלמותשלחבריהקבוצהמהצורךלתקצבאתהדייסהלתינוקםאיתמר.אתעזיבתםמסכםהמספרכך:״דודואידהגסלהפליגועםתינוקםהביתה,לקייב״)עמ׳49(.דודואידהגסלעשומעשהוחזרוהביתהלקייב,אבלבנייתעפולההייתהקשהלכולםכינאמר,ש״בסוףהחורףכברהיוכולםתשושיםואכולי

געגועיםהביתה״)עמ׳53(,כלומרלאותומקוםשמשפחתגסלשבהאליו.

״באתיכדילעשותהיסטוריה״

של הראשיים הגיבורים משבעת אחת קלרה, הרתה עפולה, תקופת לאחרשהגיעו הצופי־חלוצי הנוער חלוצי ששת מבין אחת הייתה קלרה הביתה.חייה אפיקים. של המייסדים לדור האחרון השריד והייתה ארצה, ראשונים

217הנפילהוההתרסקותשלהקיבוץהגדול

ברומןמשתרעיםעלפניתשעיםוחמששנה.היאהייתהאשתושללסיהגלילי,מייסדהתנועה.והנהגםגיבורהמופלאהזאתמתגעגעתלצורמחצבתה.וכך,בלשוןלקונית,רוויהפעליםשמכסיםעלגעשקודחשלרגשותותסכולים,

מתואריםגעגועיהשלהאישהההרואיתהביתהבנקודהקריטיתבחייה:

שהתחתנה. לה גילתה שלא כשם הרה, שהיא לאמה גילתה לא קלרה

עד אמצע ההיריון עבדה בייבוש הביצה. אחר כך מצאה עבודה קלה יותר

כעוזרת בית במושבה. היא רצתה הביתה. מעולם לא הייתה זקוקה כל כך

לאמה )עמ׳ 55(.

דוגמהנוספתלכיווןהמתעתעשלהביתההיאהכרזתוהדרמטיתשלוולודיההואזאבהים,האיששהובילאתלוניהגלרבןהארבע־עשרהלמחנההצופישמחוץלאודסהוהתווהבכךאתדרךחייו.זאבהיםהמתנגדללכתלנהריים,שמאשםיוקםבסופושלדברהבית,אומר:״אנילאבאתילפהבשבילבית.עשיית .)63 )עמ׳ היסטוריה״ לעשות בשביל לפה באתי אני בית. לי היההיסטוריהמבחינתונוגדתאתהכמיהה)הבורגנית!(לבית.לסיהגלילי,לעומתזאת,מייסדהתנועה,שהספריםבסופושלדברריתקואותויותרמכלעבודהחקלאיתשלההטיף,חשששבהביתהכשיצאללונדוןולקראתחגהמולדביקרבירידהמו״ליםהאנגלים)עמ׳96(.ליאורוט,אמן,גליצאיבקבוצהשלרוסים,רועהצאןשזכהלכינויהמקראיהמחמיא״נוקד״)עמ׳113(,חשששבהביתהכשחזרלציירתמונותשמן,ונושאיונעשולאומייםמקראיים:״אםציירעכשיוטלה,זהלאהיהסתםטלהאלאהשהמסיפורהעקדה״)עמ׳167(.כלומר,אם״הביתה״שלקלרהגליליההרהמשמעולהיותקרובהלאמהומטפחתמשישהביאהמהביתמשמשתדוברתוסמללגעגועיההביתה,״הביתה״שללסיה

גליליההיסטוריוןושלליאורוטהציירמשמעולהגיעאלעצמך.מכאן,שהמקוםהנבחר,הטוצ׳קה,הנקודהשבההקימוחברינצ״חומאותהחבריםשבאובעקבותיהם,ביניהםניצולישואהועוליםמארצותערב,אתביתם,הואמושגחמקמק.״הביתה״הואהמקום,שלאחדליםללכתאליוגםכשמגיעיםאליו.״הביתה״הואהמקוםשבוהתיישבוהחלוציםמקץמסעארוךשלטלטוליגוףוחיבוטינפש,ו״הביתה״ימשיךלהיותהמקוםממנויצאובדרכםהביתה.אפילודבגולן,לשעברראזקעבד־אלקאדר,סורישניסהלהתקבללקיבוץאפיקיםושינהלשםכךאתשמוואתזהותו,ביקשלהיקברבאפיקים,הביתהנבחר,משאתנפשו,

ובאותהנשימהביקש״שהקבריפנההביתה,אלהגולן״)עמ׳270(.

ניצהבן־דב218

הקיבוץבכלל,וקיבוץאפיקיםבפרט-הואהגיבורהמרכזי

ולמרותהדואליות,ולמרותהכיווניםהמתהפכים,איןספקש״הביתה״הואביתאפיקים.ואיךמרמזאסףשובושובשהקיבוץבכללוקיבוץאפיקיםבפרטהואהספר, של האחרונים המשפטים באחד למשל, הביתה? של המרכזי הגיבורכשהסיפורמגיעאלימיוהאחרוניםשלהקיבוץ,נאמר,ש״אריהאופיר,שערךבזמנואתספרהזיכרוןלאליקשומרוני,התיישבלכתובספרלזכרהקיבוץ״)עמ׳251-250(.אליקשומרוני,מייסדהנח״ל,שנהרגבאסוןמעגן,והקיבוץ,שנוסדידיקומץמגשימיוונמצאמקץשנותחייאדםבמצבשלדעיכה,ראויים על

כאחדלספרזיכרוןוזאתעושהלארקאריהאופיראלאגםאסףענברי.כבראמרנו,הליכתושלאברהםאבינואלהארץ״אשראראך״היאתחילתהשלהביוגרפיהשלהעםהיהודיבפרטומטאפורהלאדםההולךאלביתובכלל.אבללאברהםהייתההלואגםהליכהשנייה:״...ולךלךאלארץהמוריה״,מצווהה׳אתאברהםלאחרשזהצייתלצוההליכההראשוןומןהסתםיצייתגםלשני.ואברהםהולך:״ויקםוילךאלהמקוםאשראמרלוהאלהים״)בראשיתכב,ג(.העקדהנוכחתגםבספרוהנאו־מקראישלאסףענבריולארקמשוםשליאומסיפור לשה בתחילה שצייר הסתמי הטלה את הסב הרועה־הצייר, רוט,העקדהאלאבגללהנופליםהרביםשלקיבוץאפיקים,בניהםשלהמייסדיםובניםרביםאחרים.גםבתיאוריהנופליםשלאפיקים,כמובפרשותותיאוריםאחרים,הצליחאסףלאמץאתדרךהסיפורהמקראית,שהעקדההיאגילום

מושלםשלה.כי לאוקראינה הביתה גסלשחזר ואידה דוד בנםשל איתמר לא - איתמרלאנמצאתקציבלדייסהשלו-אלאאיתמרגולני,הבןהבכורשלהקיבוץ,בנושללובהגולני,סגנושללסיהגלילי,נהרגבטיסתראווהמחרידהבסוףמלחמתהשחרור.התיאורהחיצוניהמדויקוהקרשלהאסוןהנורא,החףמכלמילההמביעהזעזועאורגש,אופיינילתיאוריהמוותשלהביתה-המזעזעיםבאיפוקם.מותושלאיתמרגולנישימשיךלהדהדלאורךכלחלקוהשנישל

הספר,כפישהדהדבאפיקיםלאורךשניםרבות,מתוארכך:

בסוף המלחמה נערך קורס צניחה מעל חוף חיפה, בהשתתפות הבן הבכור

של הקיבוץ. הוא קפץ, המצנח שלו נפתח מיד ונתפס בזנב המטוס. הטייס

ראה את איתמר כפות ומפרפר מתחת לזנב, וטס במעגלים כדי לאפשר לו

להיאחז באיזה זיז, להניף את עצמו ולתפוס את הידיים שהושטו אליו מפתח

219הנפילהוההתרסקותשלהקיבוץהגדול

המטוס. במשך עשרים ושבע דקות נאבק איתמר ברוח המקפיאה שטסה

נגדו במהירות מאתיים קמ״ש, עד שהשתחרר ונפל שלוש מאות מטר לעיני

מאות חיילים שעמדו על החוף. סירות גומי חשו אל מקום נפילתו, צוללנים

נסע לאפיקים נמסרה כשההודעה ריקות. בידיים ועלו למים, מהן קפצו

על שבוע אחרי יצוף. שאיתמר וחיכה החוף על עמד לחיפה, גולני לובה

החוף חזר הביתה )עמ׳ 158(.

המוותהבאבחטף

בדומהלאברהםשהלךשלושהימיםרצופיםבדממהמעיקהלעקודאתבנו,עמדלובהגולנישבועימיםעלהחוףוציפהבדממהלגופתבנו.מההרגישו,מהחשבוומהראושניהאבותבימיםהקשיםשלההליכהאלהמקום)אברהם(והנאו־מקראית המקראית הפרוזה גולני(? )לובה החוף על הציפייה של או-סיפורתהפעולהההיסטוריתלאומית-לאמתעכבתעלדבריםמעיןאלה.בסיפורהעקדההמילההמנחההיא״ללכת״:״וילכושניהםיחדיו״;בהביתה,המילההמנחההיא״הביתה״.שניהאבותעמדובניסיון,אלאשהקדמוןשב

הביתהעםבןוהבטחהבאמתחתווהמודרנישבהביתהכאבשכול.אלמלאהיהספרושלאסףענבריכרוניקהמדויקתשלמהשהיה,היינוחושביםשתאונתמטוסהיאמוטיבברומן,והאסוןהמחרידשבונהרגהבןהבכורשלהקיבוץבאלהטריםאסוןמטוסמחרידאחרשבוייהרגושלושהמעמודיהתווךשלאפיקים:מולהורחלזהרהריואליקשומרוני.אלאשאסוןמעגןב־1954,היהאמתלאמיתה,כפישאסוןהצניחהשלאיתמרחמששניםקודםלכןהואאמתלאמיתה.המציאותהמתארגנתכמורומןמומצאבאפוסהתיעודישלאסףענברינעניתכמובןלקלישאהשהמציאותחזקהמכלדמיון,אבלהיאמתארגנתכךגםהודותלהשמההאמנותיתשלהחומריםההיסטורייםזהלצדזהאוזהבעקבותזה,וזאתבמטרהלמשוךקווידמיוןביןאירועיםולהצביעעלדפוסי

התנהגותזהיםשלאנשיםשקשרואתעצמםבגורלמשותף.נותן הייחודישלהמספר קולו זמנו. יורם,מתטרם גלר, לוניה בנושל גםנמנעת בכך בחטף. הבא ולמוות למות ההולכים של להדחקה מימטי מבעלכאורהגלישהלסנטימנטליות,ואולםפתאומיותהמוותושגירותומטלטלת

אתהקוראיםומותירהאותםנטוליקתרזיס.״יורםגלרחלה,״כךמתחילהפסקהשבהמבקשיורם,בנושללוניה,במכתבו

ניצהבן־דב220

מביתהחוליםהדסהבירושליםלהגיעהביתהולהתקיןמדףספריםעבורשולחןהכתיבההחדששלהוריו.הקוראנשבהבאשליהשהמחלהזמנית,טריוויאלית,כיהלואהחולהמתכנןאתהדבריםהפשוטיםוהיומיומייםשיעשהעםשחרורוכךחושבהקוראברצף הקרובמביתהחולים.הפסקהעלאודותהמחלה-הליניארישלהקריאה-נועדהלאפייןאתיורם,הילדהמיוחד,שהלךלבדולביתספרמקצועיבעודכלחבריולומדיםבחקלאי.יורם,שקודםלכןנאמרעליו,שבשעהשכלהילדיםציירופרחיםופרפרים,הואשרטטצורותגאומטריות,את מפריכה הבאה הפסקה אבל מעשיים. רעיונות מחלתו בשעת גם הוגההאשליהשמדוברבאפיונוהמיוחדשלבנושללוניה.מחלתושליורםשבה

ימותהיא־היאהמוקדשלהסיפורולאחושיוהטכניים.וכך,בלשוןמאוזנתולאמתלהמת,מחדירהמספרלטקסטאתהידיעהשיורם

חולהסרטן:

ישבו ופירה לוניה במצבו. אותו לשחרר הסכים לא המחלקה מנהל אבל

ליד מיטתו וסיפרו לו מה קרה בבית כדי להסיח את דעתו מהסרטן, והוא

חייך אליהם בתימהון, כשואל: למה? מה עשיתי? הוא מת בגיל שבע־עשרה

)עמ׳ 206(.

הודעתהמוות,שנוחתתכסכיןגיליוטינה,אופייניתלכלהודעותהמוותברומן.ואיךמגיביםהאבות?הפואטיקהשלהביתהנשארתלאורךכלהדרךכרוניקהמאופקת,תמציתית,דוקרנית,שרקממרחקבטוחמרמזתעלהכאבהנורא:״לוניהגלרהיהבןחמישיםוחמשכשקבראתיורם,ובןחמישיםוששכשחזר

להתעסקבענייניהקיבוץכמיטביכולתושלאדםשקבראתבנו״)עמ׳209(.

סיפורתפעולההיסטוריתמעברלזמן

נאו־מקראית פרוזה הוא ענברי אסף של שהביתה עמדתי את לבסס כדיגלר לוניה בין אנלוגיה מתחתי שלה, העומק ובתהודת בנושאיה, בצורתה,ההולךתמידזקוף,וכשנולדבנוהלךזקוףמתמיד,לביןשתיהליכותיוהגורליותשלאברהםהמקראיהקשורותגםהןבהגירהובהקרבהשלבן.ואולם,לקראתסוףהביתהנאמר,שקםדורחדששלאידעאתלוניהגלר)245(,ובכךנעשהשל המודרני גלגולו גם אלא אברהם של המודרני גלגולו רק לא גלר לוניה

221הנפילהוההתרסקותשלהקיבוץהגדול

יוסףהמקראישעלהלגדולהבזכותעצותיוומנהיגותוואחרימותונשכחהואלרמיזה המשך הן הקיבוץ על שבאו הרעות השנים שבע תרומתו. ונשכחההמקראיתעליוסףותקופתהזוהרשלושנשכחה.אלאשלפנישנשכחיוסףהואהספיקלהתריעעלהשניםהרעותוהתרעותיוזכולהקשבה:ברנאגרבשנותהשובעכדילקדםאתפניהרעה.לאכךקרהבקיבוץאפיקים:קברניטיאפיקיםהתעלמומהתחזיותהקודרותשלהמוכיחיםבשערובזבזואתכלהעתודותעדשהנפילהוההתרסקותשלהקיבוץהגדולהיובלתינמנעות.הפרוזההקצביתשלהביתהמתעכבתביעףעלכלאחתמשבעהשניםהרעות,ואחרכךעלשבעתנועה, וממשיכהלתתהרגשהשל ואשליה, גדלות היקיצהמחלומות שנות

פעולהועשייהגםכשמדוברבשקיעהובהתפוררות.אלא לספרותי אותו הופך הבדיון שלא המוכיח תיעודי אפוס הוא הביתההמסופר, של הריתמוס המספר, של הקול כמו אחרים: פואטיים מאפייניםהלישההיצירתיתשלהחומריםהתיעודיים,סדרהדברים,הקשרהאסוציאטיביעומדת המיליםהמנחותשבראשן סיומיהפרקים, ביןהפרקים, המילולי אובריאת שוליים, כביכול לעניינים המזדמנות הסטיות ״הביתה״, המילהשל המינימליסטי העיצוב ומטונימית, סמלית משמעות טעונות סיטואציותהגיבוריםשהזמןמעניקלהםממדשלעומקושלאמינותקיומית,הדיאלוגיםהמושמעיםבנקודותקריטיותבחייהם,ההומורהדקבדרךכלל,והגסלפרקים,ומאורעות זמנים,מקומות והחדשלהכאב,היכולתלגמוע הביטויהמאופקבמספרקטןשלמילים,החפציםהאוצריםבתוכםגעגועים,כמומטפחתהמשישלקלרהגליליהחיהאתהאתכלחייההארוכיםברומן,תיאוריהגוףוהנוףומרגשים, פואטיים סתם ולעתים פונקציונאליים כלל בדרך שהם המעטיםועודועודמאפייניםהופכיםאתהביתהליצירהספרותיתייחודית.אסףענבריריכזעבורנוחומרעצוםשלסיפוריהמקוםוסיפראותוברצףכרונולוגינטולחד־ היסטוריה הם הזמן, את מקבעים שהתאריכים משום זאת תאריכים.פעמית,והביתה,כמוהמקרא,כמוהספרותהעבריתבמהותה,הואסיפורת־

פעולההיסטורית־לאומיתשמתנשאתמעללזמן.

n

ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

רחלאליאור

״אם אין כאן כל מאורעותיהם הזכרת נשמותיהם ודאי יש כאן. וטוב ויפה שניתן להם שם ושארית בכתב עברי ובלשון הקודש״שמואל יוסף עגנון, האש והעצים, עמ׳ שלז

עדעולםהואשםהסיפורבוחותםשמואליוסףעגנוןאתהכרךהשמינישלכלסיפוריו,האשוהעצים,שבדפיוהאחרוניםהואמעלהאתזכרםשלהעדיםוזוכריםבעינירוחםאת המעליםמתהוםהנשייהאתאשרהיהואיננועוד,שירדלטמיון,ומציביםלוציוןבשמיםובארץ,כנגדכלהסיכויים:״כמהגדוליםמעשיסופרים,שאפילוחרבחדהמונחתעלצוארםאינםמניחיםאתעבודתם

ונוטליםמדמםוכותביםבכתבנפשםממהשראועיניהם.״)1(דומהשמשפטמהדהדזהעלמהותהשלספרותכעדותהנכתבתבידיניצולים

פרופ׳רחלאליאור,ראשהחוגלמחשבתישראלבאוניברסיטההעבריתבירושלים,היאמופקדתהקתדרהע״שג׳וןוגולדהכהןלפילוסופיהיהודית.

223ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

אובידיקרוביהםהמתייסרים,הנאבקיםעלהצלתרסיסיהזיכרוןמתהומותהנשייה,מוסבעלעגנוןשחרבחדההיתהמונחתעלצווארוכאשרכתבאתהסיפור״הסימן״שנכתבבמהלךמלחמתהעולםהשנייה,בעתשנודעלועל

השמדתכלבניעירו.,1943 חגהשבועות בליל בוטשאטששבגליציה חורבנהשל על עגנוןשמעכפישהואמספרבסיפורו״הסימן״,שנדפסלראשונהבכרךי״דשלכתבהעת

מאזנייםבשנתתשי״ד)1944(.דןלאור,חוקרעגנון,כותב:

באמצע יוני 1943 חוסלו סופית אחרוני הגטו בבוצ׳אץ שהוצאו להורג בבית

העלמין היהודי בעיר. סמוך למועד זה חוסל גם מחנה העבודה הסמוך לעיר...

והן ביערות הסביבה הובאו בקבוצות יהודים מסתתרים שנמצאו הן בגטו

לבית העלמין ונרצחו שם... כשחזרו הסובייטים לעיר ביולי 1944 נמצאו בה פחות ממאה ניצולים.)2(

לפניהשואהחיובעיר3,858יהודים.סיפורושלעגנוןעלחזוןשנגלהלובלילחגהשבועות,שבונודעלועלסימןשנעשהבשמיםלעירושנכחדהבארץ,נדפס,כאמור,לראשונהבמהלךמלחמתהעולםהשנייה,בסיפורשכותרתו״הסימן״,בהיקףשלעמודאחדבמאזניים,באביב1944.הסיפורנדפסשניתבשנת1962,כסיפוררחבהיקףהמתמודדעםשאלותשלזיכרוןונשייהמעברלגבולותהזמןוהמקום,והואידועכסיפורהחותםלצד״עדעולם״אתהכרךבעלהשםהנוקבהאשוהעצים,המתייחסלעקדתיצחקולעקדותשנקשרובקידושהשם,ברדיפותוייסוריםלאורךהגלות.עיקרושלהסיפור,שנדפסבשלישיתגםכסיפורהחותםאתעירומלואה,״זהספרתולדותהעירביטשאטשהיאבוטשאטשאשרכתבתיבצעריוביגוני״,)3(הואחוויהמיסטיתשחווההמספרבלילחגהשבועות,בשעהשנודעלוגודלהאסוןבערבחגשאסורלהתאבלבו,בשעהשהואיושבבצריףביתהכנסתוקוראבאזהרותשלר׳שלמהאבןגבירוללחגהשבועות.הניגודרבהעוצמהביןהשמחהעלהתקדשלילחגמתןתורה,מועדהבריתביןהאללעמו,הזכורהכבד האבל לבין סביבותיו, המלהטת ולאש באש הבוער סיני להר בזיקהוכיליונם עולםהתורה עלהשמדת הנוראשלהקהילה, עלהחורבן מנשואשלבניהברית,כליהודיהעיר,באששהבעיר״השיקוץהמשומםוהטמאיםוהמטורפיםאשרעמוועשובהכליה״,)4(שנודעבלילחגהשבועות,העלה,

כאמורלעיל,חוויהמיסטיתעזתמבעגםבתודעתושלשמואליוסףעגנון.

רחלאליאור224

נוסחאחדונוסחשני

המספרפותחומתאראתהנסיבותהמבוארותלעיל:

לא עשיתי מספד על עירי ולא קראתי לבכי ולאבל על עדת ה׳ שכילה האויב,

היה שבועות ערב הרוגיה ועל העיר על השמועה שנשמעה היום שאותו

זמן והעברתי את אבלי על מתי עירי מפני שמחת ואחר חצות היום היה מתן תורתנו.)5(

עגנון,שהתאבלעלחורבןעירוועלכלהרוגיה,היהחייבלעצורבאבלומפניקדושתהחגולשמוחבשמחתהחגגםאםבלבמוכהצערויגון.מתחעצוםזהביןשמחתהמצווהוקדושתהחג,מזה,לביןעומקהצערוזוועתהמוותשאיןלושיעור,מזה,גרםלדיסוננסקוגניטיבישחוללברוחוחוויהמיסטיתשבהנחצוגבולותהזמןוהמקום.בחזונוראהאתגדולמשורריספרד,ר׳שלמהאבןפיוטהאזהרותלחגהשבועות,השוזרבחרוזים )1058-1021(מחבר גבירולאתהמצוותשעליהןנכרתההברית:״פעםאחתבלילשבועותישבתיבביתהמדרשיחידואמרתיאזהרות.שמעתיקולוהגבהתיעיני.ראיתיאישאלקים

קדושעומדעלי...״)6(כךכתבבנוסחהראשוןב־1943,ואילובנוסחהשניתיארבהרחבה:

חזרתי אצל ספרי וקראתי במצוות השם, כדרך שאני נוהג כל השנים בלילי

שבועות שאני קורא במצוות השם שפייט רבנו שלמה נוחו נפש... כל אדם

לא היה בצריף. אני לבדי ישבתי בצריף... הבית היה מלא ריח טוב ואור נרות

הנשמה האיר את הבית, ואני ישבתי וקראתי את המלים הקדושות שנתן

המקום ביד המשורר לפאר בהן את המצוות שנתן לעמו ישראל... נפתחו

דלתות ארון הקודש וראיתי כמראה דמות איש עומד וראשו מונח בין ספרי

הורדתי את החיים. עצי בדי מבין הארון יוצא מתוך קול ושמעתי התורה

ראשי והשפלתי את עיני כי יראתי מלהביט אל ארון הקודש. הבטתי במחזורי

וראיתי שאותיות הקול היוצא מבין בדי עצי החיים נחקקות והולכות במחזורי.

נוחו גבירול בן שלמה רבינו שיסד כסדר השם, מצוות אותיות והאותיות

נפש. והאיש אשר ראיתי בראשונה בין ספרי התורה עומד עלי, תוארו כתואר

מלך... מנין שראה אותי? שהרי דיבר עמי... לא פה אל פה דיבר בי. מחשבה במחשבה נחקקה, מחשבת קודשו במחשבתי אני.)7(

225ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

איש״ דמות ״כמראה בביטוי המתואר המספר, לעיני הנגלה האלוהים אישהמושפעמלשוןחזוןיחזקאלשםנאמר״דמותכמראהאדם״)יחזקאלאכ(,הואהמשוררהמיוסרשלמהאבןגבירול,בעלהאזהרותלחגהשבועות,עמוהואמדברעלחגהשבועותועלחורבןעירו,עלהזיכרוןועלהשכחה,ומבקשממנושיזכוראתכלאשרכילתהאשהאויבויעשהלוסימןבשמים,שכןכנגדאכזריותםשלבניהאדםוהכיליוןוהנשייההכרוכיםבה,אותםמתארהמספרבתמצותמכמירלב,נותררקלהשאירסימןבשמים,בנצח,בשירה,בסיפור,במעשייה,באגדהובזיכרון.הזיכרוןהכתובבשמיםובארץהואהמטמורפוזהמןהכיליוןאלהנצח,מןהנשייהאלהעדותהכתובה,והסיפוראוהשיר,החזוןאו״מראותאלוהים״הםהמחולליםאתהתמורהשבההופךהאבודוהכלהבארץ)לתה-שכחה,ביוונית(לקייםקיוםנצחיבשמים)א־לתיאה,ביוונית,אמת

נצחית(,והופךאתהמוותלאלמוותולבריתעולם:

אמר רבינו שלמה, אעשה לי סימן כדי שלא אשכח את שם עירך... נשמע

שוב קול כקול חרוז... ואמר, ברוכה מערים את בוטשאטש העיר, וכך היה

נאמנים. וחרוזים שקולה בשירה עירי שם אותיות שבע בכל והולך חורז נשמטה נפשי ממני ושכחתי את שש השורות משירת העיר.)8(

קדשו מחשבת נחקקה, במחשבה מחשבה בי. דיבר פה אל פה לא

במחשבתי אני. וכל מלות הדיבור נתגלפו בסימנים של אותיות, והאותיות

נתחברו למלים והמלים עשו את הדברים. הם הם הדברים שאני זוכר אותם

מלה במלה... לא במלים דיבר בי. רק מחשבתו אשר חשב נחקקה לפני והיא עשתה מלים.)9(

...נשנץ גרוני ונחנק קולי וגעיתי בבכייה. ראה רבינו שלמה ושאל אותי, על

שום מה אתה בוכה? עניתי ואמרתי לו, בוכה אני על עירי שכל היהודים שהיו

שם נהרגו... הגבהתי עיני וראיתי שהוא מרחש בשפתיו. הטיתי אזני ושמעתי

שהזכיר את שם עירי. הבטתי וראיתי שחזר וריחש בשפתיו. ושמעתי שאמר

בשפתיו. ריחש אחת פעם שוב שמה... את אשכח שלא סימן לי אעשה

אחת באות מתחלת שבו שורה שכל בשיר, שדיבר ושמעתי אזני הטיתי

מאותיות שם עירי. וידעתי שסימן עשה לו המשורר לעירי בשיר שעשה לה

בחרוזים שקולים ונאים בלשון הקודש.

סמרה שערת בשרי ונמס לבי ונתבטלתי ממציאותי והייתי כאילו איני. ואילולי

זכר השיר הייתי ככל בני עירי אשר אבדו ואשר מתו בידי עם נבל ומנואץ אשר

ניאצו את עמי מהיות עוד גוי. אך מחמת גבורת השיר נשמטה נפשי ממני.

רחלאליאור226

ואם נכחדה עירי מן העולם שמה קיים בשיר שעשה לו המשורר סימן לעירי.

השיר, גבורת מחמת נפשי נשמטה כי השיר דברי את זוכר איני אני ואם השיר מתנגן בשמי מעלה בשירי משוררי הקודש אשר יאהב השם.)10(

חוויהחזיונית

כנגדזוועתהמלחמהשבהנכחדוכלבניעירושלעגנון״אשראבדוואשרמתובידיעםנבלומנואץאשרניאצואתעמימהיותעודגוי״,שחייהםנידונולכליהולשכחהללאשםוללאשארית,וכנגדמוראותהחורבןהנוראשלקהילהשחיהמאותשניםבארץשהפכהלמלכודתמוותולתהוםנשייה,מעלההמספראתזכרהשלהעירהחיהלאורךהדורות,השמימה,בשעהשהואחוצהאתגבולות

הזמןוהמקוםומפקידאתהזיכרוןבשמימרום.ב״הסימן״, זוהמתוארת חזיונית חוויה בעקבות אולי עצמו, על קיבל עגנוןלטמיון ירד אשר את הכתובה המסורת מעמקי מתוך רוחו בעיני להעלותבבחינתרצףחינושאזיכרון,ולשמרעבורהדורותהבאיםצורותחייםשנדונולכליהואמר:״הרבההרבההשתדלתילשמורנחלתהשםשלאתאבד...מאותן

אותיותשדקדקתיבהןכתבתיאתספריהאשוהעצים.״)11(במקוםאחרעגנוןמפרשמהעשהכדי״לשמורנחלתהשםשלאתאבד״ומעידבשדות וחפירות השפה של העבר בבאר צלילה המצרפת כתיבתו דרך על

הזיכרוןהכתובעםהמטמורפוזהשמחוללהצערעלהאובדן:

מאהבת לשוננו ומחיבת הקודש אני משחיר פני על דברי תורה ומרעיב עצמי

עוסק אני שפתי... על יחד שיכוננו כדי בבטני ומשמרם חכמים דברי על

דקדוקי תוספתות ובהגדות בהלכות במשנה ובכתובים ובנביאים בתורה

תורה ודקדוקי סופרים. כשאני מסתכל בדבריהם ורואה שכל מחמדינו שהיו

זיכרון דברים בלבד אני מתמלא צער. לנו אלא בימי קדם לא נשתייר לנו ואותו צער מרעיד את לבי, ומאותה רעדה אני כותב סיפורי מעשיות.)12(

עגנוןהמעידעלהעלאתזכרעירוהשמימהלעולםהנצחשלהשירהוהמשוררים,לפנישהואמעלהאתזכרההכתובבארץבספרועירומלואה,פוסעכאןבדרךעתיקתימיםשהתוויוצריהמסורתהמיסטיתשהפכואתהמקדשהחרבבארץ,שעמדהבומרכבתהכרוביםבקודשהקדשיםעדלחורבןביתראשון,למרכבת

227ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

כרוביםשנגלתהבחזוןשמימילנביאהכהןיחזקאלבןבוזי,שהעידעלהנצחתזכרהמקדשבשמים.חזוןיחזקאלהמעלהאתהמקוםהמקודששחרבבארץהשמימהומעניקלוחיינצחבזיקהלמעמדסיני,מכונה״חזוןהמרכבה״ונקרא

כהפטרהבחגהשבועות.״יורדיהמרכבה״היובעליסודמחוגיכוהניםוחוגיחכמיםשהמשיכומטמורפוזהזושבהנעשהסימןבשמיםלאשרנכחדבארץ,והפכואתההיכלשחרבבירושליםבסוףימיביתשני,לשבעההיכלותנצחייםבשמים,המתואריםבשירתהקודשבמקדש ששירתה הכהונה את המרכבה. ומסורת ההיכלות ספרות הנקראתונשרפהבלהבותבעתחורבןביתשני,הפכובעלימסורתההיכלותוהמרכבה,יוסף,הרוגימלכות,למלאכי ולר׳עקיבאבן המיוחסתלר׳ישמעאלכוהןגדולהשרתהמלהטיםבאש,המכהניםבשבעההיכלותעליונים.בספרותהמיסטיתלדורותיהנחקקבשמים,בהיכלותעלזמנייםמהשאבדבארץהכפופהלתמורותאכזריותבגבולותהזמןוהמקום.יתרעלכןאלהשנהרגועלקידושהשםזוכיםבמסורתהמיסטיתלחיינצחבגןעדןובעולמותעליונים.שמםוזכרמותםרשומים)לבוש הפורפירא על לזיכרון כתובים או השביעי ההיכל שבפתח הפרגוד עלמלכותארגמניביוונית(שלהקב״ה,הסמוקהמדםהנרצחיםלפימסורתהזוהר.הזיכרוןהיוצר-המעתיקאתזירתהדיוןלמקוםבלתיצפוי,מןהארץהכפופהלגבולותהזמןוהמקום,ומןהעריצותהאכזריותוהכוחהמטביעיםאתחותמםהחלום הסיפור, השירה, של החסד רב העל־זמני המרחב אל ההיסטוריה, עלבמרחב ומתקיימים וכל מכל אלה מגבולות הפטורים הנצח, לשמי או והחזוןבארץ החורבן מן המטמורפוזה הוא - ובאמנות בשפה השמור העל־היסטורילקיוםנצחיבשמים,ומןהנשייהאלהעדותהכתובה,מןהמוותלאלמוות.המילההיווניתאלתיאהשמשמעהאמתמורכבתמשתימלים:לתה-שעניינהשכחהאונשייה,ו־א-מיליתהשלילהביונית.דהיינו,אמתמשמעהלאלשכוח,האמתהיאזיכרוןכתובהנאבקבתהוםהנשייהבכוחהשירוהסיפור,אוסימןהנחרטבנצחכעדותעלמהשאבדוכלהבארץ,הנאבקבניסיוןלמחותאתהעברהנכחד.

רצףקיוםעל־זמני

בדבריםהבאיםאבקשלהצביעעלכמהמאותםזיכרונותכתוביםשעגנוןעשוימקודש זמן בין הקושרת השבועות, חג על המיסטית במסורת למצוא היהלמקוםמקודשולזיכרוןמקודשוביןחורבןבארץ,לנצחיותבשמים,המבטיחה

רחלאליאור228

רצףקיוםעל־זמנילמהשנגזרהעליוכליהבארץ.עגנוןשנודעבכךשחיפשכלחייוספריםמהספרייההעבריתשאותםטרםקרא,כתבקרובלוודאיאתסיפורהחזוןשזכהלובלילשבועותבהשראתכמהממסורותחגהשבועות,שהתגלו ואסון חורבן בימי חזיוניים רגעים על המספרות להלן, שתיזכרנה

לחוזיםומשוררים,לנביאיםומקובליםבלילחגהשבועותאובחגעצמו.המציין הנצחי המחזורי היהודי בזמן העתיקה בעת קשור היה השבועות חגמחזורישביתהמשעבודשעליהםנכרתהבריתסיני,זמןהמכונהבלשוןהמקראמועדיה׳מקראיקודש.זמןזהשראשיתובמעברמשעבודלחירות,ופרטיונודעובמעמדסינישהאלהתגלהבוובבריתשנכרתהבו,קשורבספירהבמחזוריםשביעונייםהמכונניםברית.בספרשמותיב:בהחודשהראשוןראשחודשיםהואחודשהמעברמעבדותלחרות,ממנומתחיליםאתמנייןהשבתותושבעתמועדיה׳.הזמןהמחזוריהשביעוניהמשביתוהמקודש,שפרטיונשמעומשמיםבחגהשבועות,חגמתןתורה,מצויןבשבתותובשבעהמועדים,החליםכולםבשבעתהחודשיםהראשוניםשלהשנהביןניסןלתשרי,שבהםצומחיםשבעתהמיניםשהארץהתברכהבהם,בשמיטותמדישבעשניםוביובליםמדישבעשביעיותשנים,המצייניםאתהבריתבמחזוריםשביעונייםמקודשים.מחזורשביעוניזהנודעכ״אלהמועדיה׳מקראיקודשאשרתקראואותםבמועדם״)ויקראכגד(ומפורטבפרקיםכגו־כהשלספרויקראונודעבמגילותמדבריהודהכ״מועדידרור״.שבעהמועדיםנצחייםאלהומחזוריהשמיטותוהיובליםקדושת את מציינים שביעונית, השבתה במחזורי בהם הכרוכים הקבועיםשנודעו במצוות קשורים אנושית, ריבונות על והוויתור החירות, השביתה,

בבריתנצחיתשנכרתהבחודשהשלישי,בחגהשבועות,במעמדסיני.במסורותכוהניותשנכתבולפניהספירהונמצאובמגילותמדבריהודהובספרותהחיצוניתהמקבילהאליהן,נודעלחגהשבועותמקוםמרכזיכחגחידושהברית

אשרנשמרבידיהמלאכיםבשמים)היובליםויח(ובידיהכוהניםבארץ.כך,למשל,נאמרבספרהיובליםשנכתבבמאההשנייהלפניהספירהעלהבריתשנכרתהעםנוחבחודשהשלישיבתוםהמבול:״אתקשתונתןבענןלאותבריתעולם...עלכןהוקםויכתבבלוחותהשמיםכייעשואתחגהשבועותבחודשהזהפעםבשנהלחדשאתהבריתבכלשנהושנה:ויעשכלהחגהזהבשמיםמיוםהבריאהעדימינוח..״)היובליםוטז-יז(.מלבדבבריתהקשתבענןנזכרתהקשתבמקרארקבחזוןיחזקאל,שאףהואשייךלמסורתהבריתותבחודשהשלישיכפישיתבארלהלן.בספרהיובליםמכונההחגחגחידושהברית,שםהנגזרמהציווילעיל:״כייעשואתחגהשבועותבחודשהזהפעםבשנהלחדשאתהבריתבכל

229ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

שנהושנה.״עודהואמכונהיוםהעדותויוםקודש)היובליםויבלו-לז(ומשנהוכא(ומסורותרבותמחייהאבותבזיקהלבריתותולמלאכיםכורתי חג)שם

הבריתבחודשהשלישיקשורותבו)היובליםידיח-כ;טוא-טו(.

הכניסהאסורהבשלהנוכחותהאלוהית

וברית שבועה מלשון התפרש שבתות, שבע של בספירה הקשור החג, שם)ירמיהוהכד( ירמיהו״שבעתחוקותקצירישמרלנו״ כדבריהנביאהכוהןובברית בשבועה הקשורה במקרא שבע המילה וכהוראת ח( טז )יחזקאל)בראשיתכולא-לג(.כאמור,עניינהשלהשבועההיהשמירתמחזוריההשבתההשביעונייםהקרויים״מועדיה׳מקראיקודש״ו״מועדידרור״בסדרמחזוריקבוענצחיומחושבמראש,שנודעבבריתסיניבחגהשבועותושמירתהמצוותהתלויותבהם.משמעותםשלמחזוריהשבתהאלה,השומריםאתמחזוריימיהחירותוהדרורהמונחיםביסודהבריתשביןהאלועמו,היאשהאדםמושבעימים,מדישבעה ובעלותומדישבעה ריבונותו,אחיזתו בשבועהלוותרעלמועדיםהחליםכולםבשבעתהחודשיםהראשוניםשלהשנה,מדישבעשניםומדישבעשביעיותשנים.במועדיםשביעונייםאלההעדההתכנסהל״מקראיקודש״,כאמורלעיל״אלהמועדיה׳מקראיקודשאשרתקראואותםבמועדם״)ויקראכג(,כדילקרואולהאזיןלזיכרוןהמשותףעליומושתתתהבריתביןנצחית ברית ומהותו לחירות משעבוד מעבר שראשיתו זיכרון לעמו, האל

הכרוכהבהשבתהשביעוניתמחזוריתהמקדשתחירות,דרורומקראיקודש.מעמדסיניבמחציתהחודשהשלישי)שמותיטא;היובליםאא(,הואמועדכריתת מועד הוא חגהשבועות, הוא מועדקצירחטים, הוא הביכורים, חגהבריתוהשבעתהשבועהעלמחזוריההשבתההשביעונייםהמצוויםמשמים,המלאכים אותושומרים והחג העדות, יום הוא חגהשבועות, הוא ששיאם

בשמים,הידועכחגמתןתורה.סיני,המתחילה מעמד היאפרשת כידוע,הקריאהבתורהשלחגהשבועותבפסוקבחודשהשלישי)שמותיטא(וממשיכהבהפיכתההרלמקוםקדוששהמגעבואסורוהכניסהאליואסורהבשלהנוכחותהאלוהיתהצפויהבו)שםיב-יג;כג(,ומגיעהלשיאהבקריאתעשרתהדברותהמסתיימתבפסוק״וכלהעםרואיםאתהקולותואתהלפידיםואתקולהשופרואתההרעשןויראהעםוינועוויעמדומרחוק״)שםכא-יד(.חגהשבועות,שהיהחגעלייהלרגל

רחלאליאור230

שהיהנחוגבמקדש,נקשרלמסורתהכרוביםהמכונפיםשהיובקודשהקודשיםוהוראולעוליהרגלמרחוק:״בשעהשהיוישראלעוליןלרגלמגלליןלהםאתנד יומא )בבלי בזה...״ זה מעורים הכרוביםשהיו את להם ומראין הפרוכתנודעוהכרוביםבתבניתםהשמימיתלמשהעל לכן רבותקודם ע״א(.שניםהרסיני)שמותכהמ(במחציתהחודשהשלישי,ונודעולדודבהרציון)דבריהימיםאכח,יח-יט(במועדלאידוע,ונודעומחזוןהמרכבהשנראהלנביא

יחזקאלבחגהשבועות.הפטרתקריאתהתורהבחגהשבועותהיאחזוןיחזקאלבןבוזיהכוהן)פרקיםא,י(,המתארמראותאלוהיםשנגלולנביאעלנהרכבר,הכולליםמראהחיותמכונפותהמתוארותככרוביםוקשורותלדמותושליושבהכרוביםבזיקהלתיאורמעמדסיני:״ודמותהחיותמראיהםכגחליאשבוערותכמראההלפידיםהיאמתהלכתביןהחיותונגהלאשומןהאשיוצאברק:והחיותרצואושובכמראההבזק״)יחזקאלאיג-יד(.מסורתראייתמראותאלוהיםבחגהשבועות,הקשורהבאשמלהטת,בכרוביםובמלאכיםושמיעתקולותשמימים,דברימלאכיםאורוחהקודש,היאמסורתעתיקתימיםכפישנזכרבמקורותשונים:״וכולהעםרואיםאתהקולות״)שמותכא(;״נפתחוהשמיםואראהמראותאלהים״)יחזקאלאא(;״אתםשקבלתםאתהתורהבאמצעותמלאכים״)מעשההשליחיםז53(.גםהעדההיהודית־נוצריתבירושליםבמאההראשונהלספירההייתהעדהלהתגלותרוחהקודשביוםהחמישים,הואשמושלחגהשבועותמאזימיספרטוביה,המספרעלהחגועלהעלייהלרגלומכנהאותויוםהחמישים,הנחוגאחריספירהשלשבעשבתות)ימיספירתהעומר(ונקראבבריתהחדשהביווניתפנטקוסט,שמושלחגהשבועותבנצרותבונכרתההבריתמחדשעםבאיהבריתהחדשה

בירושלים)מעשההשליחים2:4-1(.

מרכבתיחזקאל

בהמשךתיאורמראותאלוהיםשראהיחזקאלבחגהשבועות,בראשיתהמאההשישיתלפניהספירהעלפיהמסורתהמיסטית,נאמר:״וממעללרקיעאשרעלראשםכמראהאבןספירדמותהכסאדמותכמראהאדםעליומלמעלה״)יחזקאלאכו(,בזיקהלתיאורבסיוםכריתתהבריתבמעמדסיני״ויראואתאלהיישראלותחתרגליוכמעשהלבנתהספירוכעצםהשמיםלטוהר״)שמותכדי(.בפרקי׳שלספריחזקאל,המתארחזוןהמתרחשבמקדשבירושלים)שםחג(ומספר

231ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

מחדשאתהחזוןעלנהרכבר,נאמרבמפורשעלמראהחיותהקודשבפרקא:״ואראהוהנהאלהרקיעאשרעלראשהכרוביםכאבןספירכמראהדמותכסאנראהעליהם״)יחזקאליא(ונאמרעודפעמיים:״וירומוהכרוביםהיאהחיהאשרראיתיבנהרכבר״)שםיטו(;״היאהחיהאשרראיתיתחתאלוהיישראללנביא שנראו אלוהים מראות כא(. י )שם המה״ כרובים כי ואדע כבר בנהריחזקאלבלילחגהשבועות,המתאריםחזוןמורכבשלכרוביםואופנים,כנפייםקומראן: בנוסח מכונים נוסחים, בכמה ומסופרים ואבןספיר, חיות ולפידים,בראשית חיות,״)13(ומכונים וארבע מרכבה נגה יחזקאל... ראה אשר ״המראההמאההשנייהלפניהספירהבדבריהכוהןיהושעבןסיראבשםמראהמרכבה:

״יחזקאלראהמראהויגדזנימרכבה״)בןסיראמטח(.החודש במחצית סיני ברית במועד לנביא שנראתה יחזקאל מרכבת בלשוןהשלישי,)14(ישאזכוריםלבריתותקודמותוזכרילשוןשלהתגלויותאלוהיותקודמותשאירעובמועדכריתתבריתבחודשהשלישילפימסורתהיובלים.בחזוןיחזקאלנזכריםביןהשארהקשתמהבריתעםנוחוהלפידיםמבריתביןהבתריםוממעמדסיני,ולבנתהספירממעמדסיני.הפסוקהמקשרביןהקריאהבתורה)מעמדסיני(להפטרה)חזוןהמרכבהשליחזקאל(הואפסוקהמשמרמסורתעתיקההקשורהלמעמדסיני,לרכבאלוהים]מרכבה[ולמלאכים:״רכבאלהיםרבותיםאלפישנאןאדניבםסיניבקודש״)תהיליםסחיח(.פסוקזהמהדהדאתהנאמרבספרדברים:״ויאמרה׳מסיניבאוזרחמשעירלמו;הופיעמהרפארן

ואתהמרבבות]במרכבות?[קודש,מימינואשדתלמו״)דבריםלגב(.)15(המסורתהמיסטיתבימיהבינייםקובעתאתמועדחזוןיחזקאללחגהשבועותויהי יחזקאל:״פתחרביאלעזרואמר ומבארתאתהפסוקהפותחאתספרבשלושיםשנהברביעיבחמישהלחדשואניבתוךהגולהעלנהרכבר...בחמשהלחודשהאאוקמוהאבליומאדאיומאדשבועותהואיומאדקבילוישראלאורייתאעלטוראדסיני״]תרגום:בחמשהלחודשכברביארנואבליוםזהיוםשבועותהואהיוםשקבלוישראלתורהעלהרסיני[.)16(מסורתזוקושרתאתחידושהבריתבבחינת״ואראהמראותאלוהים״)יחזקאלא(,אואתהתחדשותייאוש,אין־ שמיעתהקולהאלוהימשמיםבחגהשבועות,עםמשברקשה,אונים,חורבןואסוןגדולמנשואבארץ.הנביאהגולהיחזקאלראה״מראותאלוהים״הנודעיםבשם״מראהמרכבה״אואתחזוןמרכבתהכרוביםבשמים)יחזקאלפרקיםא,י(בעתשנבוכדנצרמלךבבלהחריבאתהמקדשבירושליםולקחאתכליהמקדשוחמסאתארוןהקודשעליועמדהמרכבתהכרובים

בקודשהקודשים.

רחלאליאור232

המפגשביןחידושהבריתלביןחורבןעירו

ייתכןשהדיסוננסהקוגניטיביבתודעתושליחזקאל,הנביאהכוהןמבניצדוקששירתבקודשבסוףימיהביתהראשון,ביןזיכרוןהחגהכוהניהמרכזי,חגהשבועות,חגהבריתות,יוםהמעברבבריתויוםהעדותעלרגעהתגלותהשלשל לרגל בעלייה בירושלים במקדש פאר ברוב נחוג שהיה שבכתב, התורההחוגגיםשהביאואתביכוריקצירהחטיםוהתברכובברכתכוהניםחגיגית,)17(לביןחווייתחורבןהמקדשוחורבןירושלים,המתואריםבכלזוועתםבפיבןזמנוהנביאירמיהובמגילתאיכה,ועוצמתחווייתהגלותוהאבלשחווההנביאהכוהןהגולהביוםהחגשהפךליוםאבלבמחציתהחודשהשלישי,בבבל,ביוםשאסורלהתאבלבו,הואשהעלהאתחזוןהמרכבהבמקדשהשמימיבתודעתושליחזקאל.כשםשצירוףדומהשלחורבןנורא,מכאן,וחגשאסורלהתאבלבליל השכינה גילוי חוויית את יותר, מאוחר שנה אלפיים העלה מכאן, בו,אלפיים ב־1533. באדריאנופול קארו יוסף ר׳ של המקובלים בחוג שבועותארבעמאותשנהלאחרמכן,חוללהמפגשביןמועדחגחידושהבריתלביןחזונו את ובנותיה בניה כל ורצח עירו חורבן מוראות לו נודעו שבו היוםשלעגנוןבלילחגשבועות.בלילחגהשבועותבשנת1533,הגיעההבשורההמרהעלמותושלהמקובלהמשיחי,שלמהמלכו,שנשרףחיעלהמוקדבידיהאינקוויזיציההקתולית,לחבריוהמקובליםשעסקובתיקוןלילשבועותכלילכלולות,לילחידושהברית,עלפימסורתהזוהר.הידיעהעלעלייתושלמלכועלהמוקדבמנטובהשבאיטליה,בנובמבר1532)בשלהעובדהשנולדכאנוסב־1500,חיכנוצריעדלשנותהעשריםלחייו,עלהלגדולהבחצרמלךפורטוגל,חזרליהדותובפומבי,בחרבשםמלכועליסודהפסוק״מגדולישועותמלכוועושהחסדלמשיחו״)שמואלבכבנא(וניסהלקדםמהלךפוליטימשיחי,32(שהגיעה,כאמור, בגיל להורג בידיהאינקוויזיציהשהוציאהאותו נתפסלגאולה הסיכוי אובדן את גילמה ,1533 שבועות חג בליל רק לאדריאנופולפוליטיתשמלכוניסהבהאתכוחובשלעברוכשרבחצרמלךפורטוגל,ודורמגורשיספרדופורטוגלייחללהוהאמיןבסיכוייה.הניגודביןשמחתחגחידושהבריתומתןתורה,שחווהעוסקיםבתיקוןלילשבועות,לאבלהכבדעלמותובשליש ריאלית גאולה תקוות שגילם האחרון המשיחי המקובל של הנוראהראשוןשלהמאההט״ז,אבלשאסורהיהלתתלוביטויבשלקדושתהחג,העלהבתודעתושלר׳יוסףקארואתקולהשלבתציוןהגולהבמגילתאיכה,שנגלתהלובלילשבועות,בדמותהתורה/השכינה/העטרה/המשנהואמרהלו

233ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

ולחבריובקולשבקעמגרונושלקארוודיברבגוףראשוןנקבה,בקולדרמטי,המשלבאתהחורבןבקולממגילתאיכהואתהגאולההקשורהבמעמדסיני,

אתהדבריםהבאים:

הזה בלילה לעטרני נפשיכם על שמתם אשר יולדתכם... ואשרי אשריכם

אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי ואני מושלכת בעפר

חובקת אשפתות. ועתה החזרתם עטרה ליושנה... וזכיתם להיות מהיכלא

דמלכא וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא ובקע כמה

רקיעים וכמה אוירים עד שעלה. ומלאכים שתקו ושרפים דממו והחיות עמדו

המשנה... והנני קולכם... את שומעים הוא ברוך והקדוש מעלה צבא וכל

באתי לדבר אליכם... ועל ידיכם נתעליתי הלילה הזה... ואתם נדבקתם בה׳

והוא שמח בכם. לכן בני התחזקו אמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי...

לכן חזקו ואמצו ועלצו בני ידידי ואל תפסיקו הלימוד... לכן עמדו על רגליכם

והעלוני ואמרו בקול רם כביום הכיפורים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד,

חזר נצטווינו. ועד כאשר לעולם כבוד מלכותו ברוך שם רם בקול ואמרנו

ואמר אשריכם בני שובו אל לימודיכם ואל תפסיקו רגע ועלו לארץ ישראל...

ודעו כי אתם מבני עליה... ואתם מתדבקים בי, וחוט של חסד משוך עליכם. ואלמלא נתן רשות לעין, הייתם רואים האש הסובבת הבית הזאת.)18(

״צאנהוראינה״

של בפיו הדוברת הנשמה, או נפלה,המשנה ראשה הכלהשעטרת השכינה,סיני, מעמד תיאורי את המזכירה בלשון השבועות, חג בליל קארו יוסף ר׳״ומלאכיםשתקוושרפיםדממווהחיותעמדווכלצבאמעלהוהקדושברוךהואשומעיםאתקולכם״...ביוםשהתבשרעלמותוהנוראשלמלכו,בשעהשעסקבתיקוןלילשבועותאובהתקנתהכלהלחתונתהעלפימסורתהזוהר,

מקורהבמסורתהסודבדבריחז״לעלשירהשירים.במסורתהקבליתהמיוסדתעלמסורותעתיקות,נודעהחגהמחדשאתמתןתורהואתבריתסיני,כמועדבריתהכלולותביןהקב״הלשכינה,מועדהידועכ״תיקוןלילשבועות״,שבומתקיניםאתהכלהלכלולותיה.תיאורזהמיוסדעלתיאורבריתסיניכבריתנישואיםביןהאללכנסתישראל,הקשורבתיאורייוםהחתונהבשירהשירים,שעלפימסורתתנאיםנאמרבמעמדסיני)שיר

רחלאליאור234

השיריםרבהפ״אב(,ונקראקודשקודשיםבפירביעקיבאהאומר:״שאיןכלהעולםכולוכדאיכיוםשניתןבושירהשיריםלישראל.שכלהכתוביםקודשושירהשיריםקודשקודשים״)משנה,ידים,פרקגה(.השירשניתןבמעמדסינימוסבעליוםמתןתורהכיוםבריתהכלולות,עלהחתןנותןהתורהועל

כנסתישראל,כלתו:

״צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו

זה לבו וביום שמחת זמן מתן תורה זה ביום חתונתו לבו. וביום שמחת

בנין בית המקדש״ )משנה, תענית ד ח(. ״ביום חתונתו זה סיני חיתוניו היו,

שנאמר וקידשתם היום ומחר, וביום שמחת לבו זה מתן תורה שנאמר ויתן

אל משה ככלותו וגו׳ ככלתו כתיב״ )במדבר רבה יב ח(.

חגהשבועותקשורבתיאוריהחתונהבשירהשיריםאשרמוסביםעלהחתןנותןהתורהועלכנסתישראל,כלתו.חוקרהתלמודשאולליברמןהעירעלפירוששירהשיריםעלדרךהסוד,הקשורבמסורתהכרוביםוהמרכבהבמסורתתנאיםוהביאגלגולמאוחרשלההמיוסדעלדבריהמקובלר׳יהושען׳שועיב,

שכתבבימיהביניים:

כל כי קשים קדשי דנוהו ולכן מאד וחתומים סתומים השיר זה דברי כי

דבריו הם סתרי המרכבה... כי החתן הוא הקב״ה והכלה כנסת ישראל... ועל

דרך הקבלה הם עניינים נעלמים שאפילו מחשבה אסורה בו, הם המרכבה העליונה למעלה ממרכבת יחזקאל, והן הספירות.)19(

לפימסורתהתלמודהבבלי,היומראיםלעוליהרגלאתהכרובים״המעוריםזהבזה״,שהיועלהכפורתבקודשהקדשים,הקשוריםלפסוק״ולתבניתהמרכבההכרוביםזהבלפורשיםוסוככיםעלארוןבריתה׳״)דבריהימיםאכח,יח(

והיואומריםלהםש״חיבתםכחיבתזכרונקבה״)יומאנדע״א(.ספרהזוהרשהתחברבספרדבשלהיהמאההשלוש־עשרה,בעקבותהחורבןהנוראשהמיטומסעיהצלבעלקהילותאשכנזביןהשנים1096ל־1296,קשראתחגהשבועות,חגהבריתות,לבריתנישואיןוחגכלולותשמימיביןהחתן,הנרמז המנהג, מקור את מתאר המחבר השכינה. והכלה, הוא ברוך הקדושבמקורותמדרשייםשונים,להיותניעוריםבלילשבועות,בזיקהלהתקנתהכלה

הנכנסתלחופתה:

235ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

חסידים ראשונים לא היו ישנים בלילה הזה והיו עוסקים בתורה ואומרים:

אמר שמעון רבי עולמים. בשני ולבנינו לנו קדושה ירושה לנחול נבוא

כלה בשעה שהתכנסו החברים באותו לילה אצלו: נבוא לתקן תכשיטי

דף ח״ג, )זוהר, כיאות למלך ומתוקנת בתכשיטיה תימצא מחר למען

צ״ח ע״א(.

מהותהשבועהוהבריתביןהאללעמו

הזוהרקושראתחגהשבועותבאידרארבא,מועדהכינוסשלרשב״יותלמידיו,המתפרשכמועדקבלתתורהחדשהוכחגכלולות.)20(לילחגשבועותמכונהבזוהר״ליליאדכלהאתחברתבבעלה״ומכונה״תיקוןלילשבועות״)זוהרח״א,דףחע״א-טע״א;ח״ג,דףצחע״א(וטמונהבותקוותחידושהבריתוגילויחדששלתורהמשמים)התורהשבכתב,החתן(,לצדחידושהבריתוראשיתהגאולה,הקשורהבתורהשבעלפה)השכינה,הכלה(,לעםשהפרבריתווגלה

מארצובמשךמאותואלפישנים.בשלהיהמאההשלוש־עשרה,בתוםמסעיהצלב,בשעהשחורבןוכיליוןפקדורבותמקהילותאשכנזועלושאלותכבדותעלמהותהשבועהוהבריתביןהאללעמו,ההולךוכלהבפרעותוגזירות,נכתבהמסורתהזוהרשביקשהליצורייחודחדשביןזיכרוןהתורהשבכתב)הקב״ה,החתן(עםהזיכרוןהיוצרשלהתורהשבעלפההנוצרתבמהלךהדורותומחברתאתהעברעםההווה)הכלה,כנסתישראל(ונכתבהתיאורהבאעלתיקוןלילשבועות,בידיבעלהזוהר,ר׳משהדהליאון,שהפךאתהרוגיהמלכותמקדשיהשםבנידורהתנאים,לחייםחיינצח

אלףשנהלאחרמכן,במסורתהזוהר,החוצהאתגבולותהזמןוהמקום:

יודעים אשר אותם עולם עמודי ז״ל הקדמונים נהגו השבועות... חג סוד

להמשיך חן ממרומים שלא לישן בשתי לילות הללו של שבועות. וכל הלילה

וקורין והגדות בתלמוד מדלגין ומשם ובכתובים, בנביאים בתורה קורין

ובהם בידיהן... אבותיהן וקבלת הבוקר, אור עד התורה בסתרי בחכמות

]בימי ספירת העומר. ר״א[ הכלה מתקשטת ונכנסת אצל רום מעלה, וליל

החמישים ההוא הלילה הזה לה׳ להתחבר תורה שבכתב עם תורה שבעל

פה, ובניה המיוחדין לה בארץ מכניסים אותה לחופה והם רשומים ונכתבין

בספר הזיכרונות כי הם מרננים רנה וצהלה של תורה בליל שמחת הכלה...

רחלאליאור236

על כן אין להם לתת דמי לנפשם ברינת התורה, כי הם לפני השם רשומים... אזי יקשיב ה׳ וישמע ויכתב זיכרון לפניו בצהלה.)21(

המסורתהמיסטיתשעיצבהאתלילשבועותכלילהכנהלזיווגהקדוששמתחוללבחגשהואיוםהכלולותביןשמיםוארץ,ביןהאללעמו,ביןהחתןלכלה,ביןתורהשבכתבלתורהשבעל־פה,ביןתפארתלמלכות,ביןקב״הלשכינה,אוביןהבחינההזכריתוהבחינההנקביתשבאלוהות,המסומלותבתיאורהכרוביםהמעוריםזהבזהשהיומראיםלעוליהרגלמרחוקבחגהשבועות)בבלייומאנדע״א-ע״ב(-יצרהשללסמליםמיסטייםלרעיוןזיווגושלהמלךעםהמטרוניתאשלואולייחודושלהקדושברוךהואושכינתו,היאהבריתשביןהחתן,נותןהתורה,לביןהכלה,כנסתישראלהמיסטית,מקבלתהתורההנצחיתהממשיכהויוצרתאותה.המסורתהמיסטיתשדנהבדימוייייחודוזיווגאלהבין״הקב״הושכינתיה״לאורךאלפיעמודיםבספרותהקבליתובפיוטיהמקובלים,וראתהאתנשמותבניישראלונשמותבנותיו,כפריושלייחודמיסטיזה,אףיצרהנוסחיכתובהבין״החתןהקדושברוךהוא״ו״הכלהבתולתישראל״.)22(ותיארה

טקסיהקראתכתובהמיסטיתזובתיקוןלילשבועות.

גילויירוחהקודש

רוח גילויי התחוללו שבהן שונות הזדמנויות מתארת המיסטית המסורתהקודשבחגהשבועותאגבקריאתתיאורמעמדסיניבפרשתבחודשהשלישיוחזוןהמרכבהשליחזקאל,החלמתיאורהאידרארבאבזוהרבשלהיהמאההשלוש־עשרה,עבורבגילויהשכינה/המשנהבחוגושלר׳יוסףקארובשלישהראשוןשלהמאההשש־עשרה,שהסתייםבעלייהלארץישראלבשנת1535ובייסודהישובהקבליבצפתותוארבהקדמתספרומגידמישריםובספרושלישעיהולייבהורביץ,המכונההשל״ההקדוש,שנילוחותהברית,בפרקהנקראמסכתשבועות,עבורבחוגושלנתןהעזתישבלילשבועותבשנתתכ״ה1665,נחהעליורוחהקודש,וכשהתעלףהתנבאבקולותמוזריםשהתפרשועלידישומעיוכנבואהעלחידושהבריתועלמלכותושלהמלךהמשיחשבתיצבי,שיובילאתעמולגאולהבדומהלמשהרבנו.להתנבאותזובלילחגהשבועותהייתההשפעהמכרעתעלהצמיחהשלהתנועההשבתאיתבמאההי״זובמאהשבתיצביוהתנועההשבתאיתבימי הי״חכמפורטבספרושלגרשםשלום,

237ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

חייו,)23(וכמתוארבספרומחקרישבתאות,)24(שםמובאהחזוןשישחולקיםעלזהותכותבוורואיםאותוכפסוידואפיגרפיהשלכתבינתןהעזתי,אולםאיןחולקיםעלזיקתולחזונושלנתןבחגהשבועות,המתחילבמשפטהמהדהד

טקסטיםאחריםמספריחזקאל:

והנה בליל שבועות ואני עם החברים לומדים בביתי בעזה ואחר חצות הלילה

שמעתי את הקול מאחרי הפרוכת מדבר אלי קום צא אל החצר החיצונה

לבוש איש אחד ראיתי ושם אל החצר ויצאתי לבי וירגז אליך. אדבר ושם אפוד בד ומראהו כמלאך ה׳ נורא מאד ויאמר אלי...)25(

גילוירוחהקודשבחודשסיוןהתחוללגםבחוגושלהמקובלר׳משהחייםלוצאטובסוףהשלישהראשוןשלהמאההי״חבפאדובהבאיטליה,שםנגלהלרמח״למלאךמגידסמוךלחגהשבועות.המלאךהמגידשלרמח״ל,שהושפעמחזוןלילשבועותשלר׳יוסףקארו,הכתיבלרמח״לתורהמשמיםבספרששמו

נקראזוהרתניינאאואדירבמרום.רמח״למתאראתראשיתהגילויכך:

נרדמתי ייחוד אחד, )1727(, בהיותי מייחד סיון התפ״ז, ביום ראש חודש

המלך של טמירים רזים לגלות הנני ״יורד אומר: קול שמעתי ובהקיצי

הקדוש.״ ומעט עמדתי מרעיד, ואחר התחזקתי: והקול לא פסק ואמר סוד

מה שאמר... אח״כ ביום אחד גילה לי שהוא מגיד שלוח מן השמים... ואני לא רואה אותו, אלא שומע קולו מדבר מתוך פי.)26(

רמח״למתארכאןלארקאתהמלאךהמגידשלואלאגםאתהמלאךהמגידשלר׳יוסףקארושהתגלהבלילשבועות,ומזכירהדשלתיאור״אישאלוהים״

המופלאבחזוןלילשבועותשלעגנוןשהובאלעיל.

קולאלוהימעלהכפורתעללוחותהברית

האל, החתן, בין התרחש שהייחוד היה הקבלית במסורת המיסטי החידושמכונןהבריתהנצחית,הקדושברוךהוא,ספירתתפארתוהתורהשבכתב,לביןהכלה,השכינה,כנסתישראל,כורתתהברית,ספירתמלכותוהתורהשבעלפה.המקובלים,שהיוהסופריםוהמשורריםבימיהבינייםובראשיתהעתהחדשה,

רחלאליאור238

שהשתתפובטקסיחידושהבריתשכונו״תיקוןלילשבועות״ו״ייחודקודשאבריךהואושכינתיה״,שכלעניינםהיהקריאהבקולרםשלתיאורמעמדסיניומסורותעתיקותומחודשותהקשורותבוהמשולבותבתיאורטקסכלולותביןהחתןלכלה,הקב״הוהשכינה,אגבפריצתגבולותהזמןוהמקוםוצלילהל״בארהעבר״שלראשיתכריתתהבריתוראשיתהתגלותהחוקהכתוב,ברגעכריתתהשבועהוהבריתוהזיכרוןהמשותף,זכומפעםלפעםלחווייתחידושהבריתכהנכחתהקולהאלוהיהמדברברוחםשלאישיםכגוןבעלהזוהר,ר׳יוסףקארו,נתןהעזתי,משהחייםלוצאטוושמואליוסףעגנון.חלקםהזדהוקארו, הזוהר, )בעל דמותו את והפנימו התורה נותן אלהים איש משה עםהאר״י,שבתיצבי,רמח״ל,החוזהמלובלין(חלקםהזדהועםמסורותכתובותלגילויהאלוהימסורת נתןהעזתי,עגנון(אולםתמידקדמה אחרות)מלכו,כתובה,הנקראתבקולרםבהקשרליטורגי,העוברתתמורהוגלגולברוחושל

החוזהחזיוןחדשבאזנירוחו,ו״רואהאתהקולות״.בפועלהטקסטהמקראיהנשגב,המתאראתכריתתהבריתבמעמדסיני,דורותרביםלפניהקמתהמקדש,ואתחידושהבריתבחזוןיחזקאל,במהלךחורבןליל בתיקון המקובלים בחוגי רם בקול שנקראה הוד רבת בלשון המקדש,שבועות,גרםלהתעוררותמיסטיתשבהנשמעקולאלוהיהמוצגכקולמדברמעלהכפורתהמכסהעללוחותהברית,מביןכנפיהכרובים,ומוצגכקולהשלהשכינה,קולהקוראלשובולעלותלארץישראלבשעהשהואמדברמפיושלברוחו אותה ומצייר המיסטית עלהחתונה הזוהר ובמסורת במקרא הקוראבציורהקושרביןהעברלהווה.השכינהתוארהבביטוימלאךהמתהפךמזכרלנקבה,בדומהלתיאוריהכרוביםוחיותהקודששתוארובלשוןדומיניתבחזוןיחזקאלובחזונושלר׳יוסףקארו,ולכןלעתיםנשמעקולושלמלאךמגידשתוארבביטוי״קולמדבר״בהשראתהפסוק:״ובבאמשהאלאהלמועדלדבראתווישמעאתהקולמדבראליומעלהכפורתאשרעלארוןהעדותמביןשניהכרוביםוידבראליו״)במדברזפט(ולפעמיםנשמעקולהשלבתציוןהגולההמושלכתבעפרוחובקתאשפתות,ולעתיםנשמעקולהמתוארבביטוימשירהשירים״קולדודידופק״אומתוארבביטוי״מגידמישרים״הנלמדמהפסוק

״אניה׳דוברצדקמגידמישרים״)ישעיהמה,יט(.אירועמעיןזהשבונשמעמחדשקולאלוהיובוהתחדשההבריתביןהשכינההגולה,כנסתישראלהשמימיתהקשורהלתורהשבעלפה,וביןלומדיהתורה,יוצריהתורהשבעלפה,התרחשכאמורבחוגושלבעלמגידמישרים,ר׳יוסףקארו,באדריאנופול,בלילשבועותשלשנת1533,שבונודעלועלמותוהנורא

239ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

שלמלכובידיהאינקוויזיציה,וגרםלוולחבריולעלותלארץישראלולייסדריטואלים צפתשחידשה קהילת .1535 בשנת בצפת המקובלים קהילת אתכדילקרבאתהגאולהולייחדאתהשכינהוהקב״הבתיקוןלילשבועותוכתבהשיריםסיפוריםוחזיונותכדילחדשאתבריתסיני,הפיצהאתהתודעההקבליתמשיחיתבתפוצותישראלוהשפיעההשפעהמכרעתעלטיפוחהכמיההלציון

ועלהשיבהוהעלייהלארץ.

הבטחתהנצחיות

נצחית וברית שבועה מהמילה נגזר השבועות חג של שמו לעיל, כאמורומהמספרשבעהמתייחסלשבעשבתותאושבעהשבועותמהינףהעומרועדלמועדביכוריקצירחטים,הקשוריםזהבזהבמעגליצדק:הבריתאוהשבועההנצחית,מתייחסתלנצחיותההבטחההאלוהית,התלויהבשמירתמחזוריהצדקהנצחייםשלמועדיה׳מקראיקודש,הנשמריםבמחזוריההשבתההשביעוניתמדישבעהימיםומדישבעתמועדיה׳,מדישבעהשבתותשביןקצירשעוריםהזה. השבועות חג ועד סיני ממעמד יובל ומדי שמיטה מדי חטים, לקצירבמתכונת המתואר והצדק, האמת הדעת, הזיכרון, של קודש מקראי מחזוראלוהיתאידאליתכרשוםבשמיםבשירותעולתהשבת,המתארות״רוחותדעתאמתוצדקבקודשקודשים״,ומתייחסותלמחזורהשביעוניולחוקיםהתלוייםבו,המכונניםאתהבריתוהברכהשראשיתהבמעמדסיניבחגהשבועות,עלגילוייהםהשוניםבתמורותההיסטוריהובדפיהספרים,קשורבמשפטהאחרוןשאומרר׳שמעוןבריוחאיבספרהזוהרבשעתיציאתנשמתו:״כישםצוהה׳אתהברכהחייםעדעולם״)תהליםקלגג(.משפטזהקשורלהבטחההנצחיתביןהעבר ולשומריםאתהרציפות לזוכרים השמורהלהולכיםבדרכיהצדק,לביןהעתידמעברלגבולותהזמןוהמקום:״ושכנתיאתכםבמקוםהזהבארץאשרנתתילאבותיכםלמןעולםועדעולם״)ירמיהוזז(.עדעולםהואשםהסיפורבוחותםשמואליוסףעגנוןאתהכרךהאשוהעציםהמוקדשלהעלאתזכרםשלהנספיםוהנשכחים,מקדשיהשםוהרוגיעלילותהדם,שומריהבריתומפריה,נרצחיהשואהוקורבנותייסוריהגלות,שזכרםבעולםהנגלהנקשרבמשזרמופלא,ארוגבידאמן,בקיומםבעולםהנעלם.בדפיוהאחרוניםשלהספרהמוקדשלנפתוליהזיכרוןמעברלגבולותהזמןוהמקוםולהרהוריםעלדעתאמתוצדקבגלגוליהעתיםולביטוייהםבמסורתהמיסטיתהקושרתבין

רחלאליאור240

הנגלהלנעלם,עגנוןמעלהאתזכרםשלעדיהבריתהמעליםמתהוםהנשייהאתאשרהיהחרותעלהלוחות,שומריםאתזכרםשלגוויליםנשרפיםואותיותפורחותבאווירוזוכריםאתהנשכחותהטמונותבמעמקיהלשוןובבארהעבראת שהעלה המשורר המספר לדורותיה. היהודית הספרייה במעבה הספונהזיכרוןמתיעירווהרוגיעמוחותםבמיליםנוקבותהמוסבותהןעלעצמווהן

עלבנישיחוהסופריםוהמשוררים,הזוכריםוהחוזיםלאורךהדורות:

אינם צווארם על מונחת חדה חרב שאפילו סופרים, מעשי גדולים כמה

שראו ממה נפשם בכתב וכותבים מדמם ונוטלים עבודתם את מניחים

עיניהם... ברית כרותה לחכמה שאינה מניחה מחכמיה והם אינם מניחים

ממנה... היה יושב ומגלה צפונות שהיו מכוסים מכל חכמי הדורות, עד שבא

הרבה בה ויש ארוכה והחכמה מרובים שהדברים ולפי אותם. וגילה הוא

עד לחקור ולדרוש ולהבין, לא הניח את עבודתו ולא זז ממקומו וישב שם עולם.)27(

הערות:האשוהעצים,ירושליםותל־אביבתשל״ד,עמ׳שלב. .1

דןלאור,ש״יעגנון:היבטיםחדשים,תל־אביבתשנ״ה,עמ׳71. .2עירומלואה,ירושליםותל־אביבתשל״ג,עמ׳716-695. .3

עירומלואה,עמודהשער. .4״הסימן״,האשוהעצים,תל־אביבתשל״ד,עמ׳רפג. .5

״הסימן״,מאזנים,כרךיח,איירתשי״ד,עמ׳104. .6״הסימן״,האשוהעצים,תשל״ד,עמ׳שח. .7

״הסימן״,מאזנים,כרךיח,איירתשי״ד,עמ׳104. .8הסימן,האשוהעצים,ירושליםותל־אביבתשל״ד,עמ׳שח-שט. .9

שם,עמ׳שיא-שיב. .10מעצמיאלעצמי,ירושליםותל־אביבתשל״ו,עמ׳75. .11

״חושהריח״,סודכתיבתסיפורימעשיות,אלוואלו,ירושליםותל־אביבתשל״ד,עמ׳ .12רצז-רצח.

13. 4Q385;Qumran Cave 4 XXI, DJD, XXX, (ed. Devorah Dimant), Oxford 2001, p. 42. ראו:רחלאליאור,מקדשומרכבה,כוהניםומלאכיםהיכלוהיכלותבמיסטיקההעברית .14

הקדומה,ירושליםתשס״ג,עמ׳173-162.ראובהרחבהעלחגהשבועותבמסורתהעתיקהבמגילותמדבריהודה,שםמועדהחג .15והיכלות היכל ומלאכים כוהנים ומרכבה, מקדש אליאור, השלישי: החודש במחציתבמיסטיקההעבריתהקדומה,ירושליםתשס״ג,עמ׳173-142;הנ״ל,זיכרוןונשייה:סודן

241ש״יעגנוןוהמסורתהמיסטית

שלמגילותמדבריהודה,ירושליםותל־אביבתשס״ט,עמ׳230-220.ספרזוהרחדש,פרשתיתרו,לזע״ג)מהדורתראובןמרגליות(,ירושליםתשל״ח,עמ׳74. .16

ראונוסחהברכה:זיכרוןונשייה)הערה15לעיל(,עמ׳292-291. .17איגרתשלמהאלקבץבתוך:יוסףקארו,מגידמישרים,ירושליםתש״ך,עמ׳20-18;על .18השתלשלותהמאורעותראו:אהרוןזאבאשכולי,התנועותהמשיחיותבישראל,ירושליםתשט״זמהדורהשנייהתשמ״ח,פרקשישי;רפאלצביורבלובסקי,יוסףקארובעלהלכהומקובל,תרגםיאירצורן,ירושליםתשנ״ו;רחלאליאור,״ר׳יוסףקארוור׳ישראלבעל

שםטוב״,תרביץסה,)תשנ״ו(,עמ׳709-671.שאולליברמן,״משנתשירהשירים״,הנ״ל,מחקריםבתורתארץישראל,ירושליםתשנ״א, .19

עמ׳36-44.בתוך: יוחאי״, בר ר׳שמעון לדמותוהמשיחיתשל הזוהר: ״המשיחשל ליבס, יהודה .20

הרעיוןהמשיחיבישראל,ירושליםתשמ״ב,עמ׳218-87.כתבידשוקן14,דףפזע״א-ע״ב,מובאאצלי״דוילהלם,״סדריתיקונים״,עליעי״ן, .21מנחתדבריםלשלמהזלמןשוקןאחרימלאתלושבעיםשנה,ירושליםתש״ח-תשי״ב,

עמ׳126.גרשםשלום,פרקייסודבהבנתהקבלהוסמליה,ירושליםתשל״ו,עמ׳132. .22

גרשםשלום,שבתיצביוהתנועההשבתאיתבימיחייו,תל־אביבתשכ״ז,א,עמ׳178-177. .23גרשםשלום,מחקרישבתאות)ההדיריהודהליבס(,תל־אביבתשנ״ב,עמ׳320-310. .24

שם,עמ׳310. .25אגרותמשהחייםלוצאטוובנידורו,מהדורתשמעוןגינצבורג,תל־אביבתרצ״ז,עמ׳לט. .26

האשוהעצים,עמ׳שלב-שלד. .27

n

האםעגנוןהיהפמיניסט

שירודין

כברמקריאתושלהסיפורהמוקדם״גבעתהחול״)מתוךעלכפותהמנעול(ניתןלהבחיןבראייתוהחדשניתשלעגנון,לארקאתדמותןומהותןשלנשים,אלאגםאתאופייםשלגברים.)*(הסיפורהעוקבאחרחמדת,משוררומתרגםרגישהחיביפושלימיהעלייההשנייה,משנהלחלוטיןאתההגדרותהמגדריותומנסה היוזמתאתהקשרעםחמדת היא חיות יעל המוכרותשלתקופתו.לשוואלחזראחריוולפתחעמוקשררומנטי,בעודחמדתהאמןהמיוסרדואגלהלמאכלולמלבוש,אךאינומסוגללספקאתעונתה.האכזבהמחמדתאינהמולידהייאושושיגעון,שכןעגנוןלאביקשלשעתקאתהאופןשבוהיוצריםהריאליסטייםמןהמאהה־19הבנודמויותנשיות.יעלאינהמטילהאתעצמה

*בעקבותהוצאתוהמחודשתשלהספראהבותלאמאושרות:תסכולארוטי,אמנותומוותביצירתעגנון,מאתניצהבן־דב)עםעובד,2009(.

שירודיןהואדוקטורנטבחוגלספרותעבריתוהשוואתיתבאוניברסיטתחיפה,העוסקבמחקרפמיניסטירדיקלי.ערךוביאראתהוצאותיהןהמחודשותשליצירותעגנון:קליפתתפוחהזהב:

שלושהסיפוריםוכןאתהרומןסיפורפשוט,בהוצאתשוקן.

243האםעגנוןהיהפמיניסט

אלעברפסיהרכבתכאנהקארנינה,ואףאינהמסיימתאתחייהתוךבליעתרעל,כפישעשתהאמהבובארי.בהיותהנטולתעוגןכלכליהיאממירהאתידיוהעדינותשלחמדתבידיוהקשותשלשמאי,ובכך,ממחישהאתיכולתהשלאישהלנתבאתחייהואתהכוחהנפשישמסייעלהלהתגברעלכישלונהשלאהבהאחת,בדרכהלממשאהבהאחרת.דמותההעצמאיתוהמשוחררתשליעלחיות)שיצריהוכוחותיהההישרדותייםהעניקולהאתשםמשפחתה(ביצירותיוהשונות עגנון. להוותמפתחלהבנתהדמויותהנשיותשל עתידהעגנוןממחיששובושובכיסטראוטיפיםתרבותייםאודות״נשיות״ו״גבריות״אינםחליםעלדמויותיו-נשיםוגברים,ומכאןשסיפוריוהיופורצידרךלארקבהיבטהפואטי,כיאםגםובעיקרבהיבטהתמטיבעצםשבירתםשלהגבולותהמגדרייםהקשיחים:הצגתנשים״גבריות״)דוגמתשירה,גיבורתהרומןשירה(לצדגברים״נשיים״)דוגמתיצחקקומר,גיבורהרומןתמולשלשום(מאפשרתלעגנוןלהמחישאתמהשלימיםיוגדרבתאוריההפמיניסטיתכ״אובדןנורמותמגדריות״.מושגזהשנטבעעלידיג׳ודיתבאטלר,)1(קוראלגבריםולנשיםשלאלקבלעלעצמםתכתיביםמגדריים,שכןמגדרהנוהמצאהפוליטיתשקריתשנועדהלשמורעלהפרדהקשיחהביןנשים)פחותותונשלטות(לביןגברים

)שליטיםובעלימשאבים(.

כתיבהנשיתמולכתיבהגברית

עיוןבנובלה״בדמיימיה״תוךהחלתזוויתראייהפמיניסטית,מחייבהתייחסותלמושגהכתיבההנשית.האםקיימתכתיבהנשיתואםכן,מהםמאפייניה?שתישאלותאלועומדותבתשתיתחקרהספרותהנערךמבעדלעדשהפמיניסטית.וירג׳יניה ידי על ניתן נשים של כתיבתן אודות סדור למחקר הפתיחה אותלחיים מקביל והרומן ש״מאחר טוענת, וולף משלך״.)2( ״חדר במסתה וולף,ברור זהיםלאלהשלהמציאות.אבל במידהמסוימת ערכיוהם האמיתיים,מאליוכיהנשיםדוגלותלעתיםקרובותבערכיםשוניםמאלהשלהמיןהאחר״)שם,עמ׳86-85(.קביעתהשלוולףיוצרתהפרדהביןכתיבהגבריתלכתיבהנזקקו, אלו ערכים הכותב. המין את המנחים ערכים של בסיסם על נשיתלדעתוולף,לז׳אנרמחוסרהיסטוריהבותוכלנהנשיםלהשתלבולכתובמבלי

להזדקקלמודלגבריאולמשפטגברי)שם,עמ׳89(.המשוררתסילביהפלאת׳בבואהלנתחאתשירתה,כותבת:

שירודין244

שיריי אינם עוסקים בהירושימה, אלא בילד היוצר את עצמו אצבע אחר אצבע

בחשכה ]...[ איני חושבת שהם בגדר בריחה. לגבי דידי, הסוגיות האמיתיות

של זמננו הן הסוגיות של כל הזמנים - הכאב והפליאה שבאהבה; עשייה

על כל צורותיה - ילדים, כיכרות לחם, ציורים, בניינים; ושימור חייהם של כל בני האדם בכל מקום.)3(

למראיתעין,מצהירהפלאת׳עלכךשהיצירההנשיתעוסקתבספירההפרטיתוחברתיות, כלכליות פוליטיות, סוגיות עם להתעמת האומץ בעלת ואינהאךלאהיא.עירובהנושאיםשמעלהפלאת׳מעלהאתהגישההפמיניסטיתהרדיקליתלפיה״האישיהואציבורי״.)4(אמנם,הורגלנובדיכוטומיותדוגמתבית/עולםחיצוני,ילדים/עבודה,טבע/תרבות,אךאלושייכותלטרמינולוגיההפרטית. לספירה כשייכות ולפיכך כנחותות נשים המציגה הפטריארכליתכפישעורכת ניתוחמעמיקשלהמשבריםהפוליטייםהפוקדיםאתהעולם,פלאת׳,מגלהשלאניתןלהפרידביןהספירות.ילדשנחשבלחלקמןהספירההפרטית,הואחלקמאסוןהירושימה,וכמשוררת,התמקדותהבוהיאהתמקדותכפולה-באדםהפרטיובסוגיההפוליטיתהסבוכה.לפיכך,הכתיבההנשית,לפיפלאת׳,היאכזוהמשלבתביןאישילציבורי,אינהמתחשבתבגבולותבין

השניים,ומתייחסתלציבוריבאמצעותהראייתהפרטי.הביקורתהפמיניסטיתבתימינומרבהלעסוקבכתיבתןשלסופרות,אךהיהזהפרוידשהתווהלראשונה,מבלילהגדיראתשניהמושגים,אתההבדליםבהקיץ״ ההזיה ובין ביןהמשורר ״הקשר במאמרו לגברית. נשית כתיבה ביןמשנת1908,הגדירפרוידכתיבהנשיתכנובעתממאווייהןוחלומותיהןהבלתיכוללת הגברית הכתיבה פרויד, לדעתושל לכך, בניגוד נשים. מסופקיםשלעלילותאנוכיותושאפתניות,הנוספותעלהעלילותהארוטיות.האםהושפעשל כיומנה לקורא המועברת ימיה״, ״בדמי הנובלה את כשכתב עגנון מכך

אישה?עגנון, ביצירת ומוות אמנות ארוטי, תסכול מאושרות: לא אהבות בספרהמתחקהניצהבן־דבאחרמוטיבהכתיבההנשיתהמאחדביןחלקיההשונים

שלהנובלה״בדמיימיה״:

את ״בדמי ימיה״ מספרת אישה שלשונה מקראית. שתי העובדות קשורות

זו בזו ויש להן ערך מימטי: בתחילת המאה לימדו האבות המשכילים את

כיוון .]...[ נותרה מבצרם של הבנים חז״ל בעוד שספרות בנותיהם חומש

245האםעגנוןהיהפמיניסט

.]...[ הביוגרפי הגורם מונוליתית, מתנטרל מאליו ובלשון שמדובר באישה

)אהבות לא מאושרות, עמ׳ 127-126(.

דבריםמוסתריםומודחקים

את כותבת תרצה נשית: נובלה בן־דב משרטטת ימיה״ ״בדמי את בבוחנהדבר של ובסופו אמה, משאלת את להגשים מנסה היא בו האישי, סיפורהנקלעתלעיוותארוטי.כמוכן,הדמותשמנתבתאתדרכההיאמינטשיגוטליב,אשרעוזרתלתרצהלממשאתצורכיההעמוקיםבמסגרתחניכהנשיתאותהלאה. תרצה, של אמה עם המשותף עברה חשיפת בעצם לה מעבירה היאבהיעדראם,משמשתמינטשי״אם־מחליפה״,ומשמעותהבחייתרצה,רבה.בן־דבמחדדתאתמוטיבהריחוקמהסביבההחיצוניתשאפייןלארקאתלאהכיאםאתמערכתהיחסיםשלמינטשיותרצהואתאופןמסירת ומינטשי,

המידעממינטשילתרצה.בהיעדראנשים,אובהיעדרושלמרגוטליב,יכולותהשתייםלשוחחולהעלותאת אישר לא לאה,סבהשלתרצה, אביהשל ומודחקים. מוסתרים דבריםהשידוךביןלאהלעקביהמזל,אךבדבריהשלמינטשי,היאמכשירהומאשרתאתהשידוךהעתידיביןתרצהלעקביה.בהיעדרפיקוחחברתי)אנשים/בעל(יכולהלהתקייםחניכהנשית,אשרבניגודלחניכההגבריתהמחנכתלהפנמתנורמותולהשתלבותבחברה,מקדמתאתההפךהגמור-היינו,אתהלגיטימציהשלהיצריםהמודחקיםלהפוךלמציאותשרירה.במסגרתהחניכהלהאנועדים,קוראתתרצהאתזיכרונותיושלעקביה,כפישהועתקועלידימינטשי.במקרהזה,האישהאינהמשמשתידכותבתפסיביתלדבריואולמחשבותיושלגבר,תרצה, של חייה מהלך על מינטשי של השפעתה בן־דב, שמראה כפי שכן,היאלמעשההשפעתושלכוחאסרטיבימכוון.״העתקה״זוהופכתלהכתבה:מינטשיבעצםההעתקהמנכסתלעצמהאתהיכולתלהכתיבאתמהלךחייהשלתרצה.ניכוסזהמנתבאתחייהשלתרצהאלעברזוגיותמעוותתונטולתאושרעםעקביהמזל,בהרגישהשהיאבת־דמותהשלאמה.הזוגיותביןהאםהחברה באישור הבת נותבה אליה הזוגיות ואילו אושרה, לא מזל לעקביה

הפכהלמאמללת,שכןתרצהנותרתעםשניאבות.במציאות הייחודי קולה על לשמור צעירה אישה יכולה זאת בכל כיצד

פטריארכליתהמתירהלהלדבררקכשהמרחבאינומפוקח?

שירודין246

)המשול הטקסט מהלך את להכתיב יכולה היא כך בכתיבה. בוחרת תרצהמן משתחררת היא כך מינטשי. שטווה בטקסט דמות להיות ולא לעולם(החונכתוהופכתלישותאוטונומית.בדומהלה,בלומה)סיפורפשוט(,בוחרתבקריאתספרים.עולםהספרותמאפשרבנייתמציאותחלופיתהבאהבמקום

הווהמייסרומעוות.

״גונבות״אתהשפה

אלישיה החוקרת שטבעה ידוע פמיניסטי מושג הוא השפה״ ״גניבת מושגהגברית השפה את ה״גונבות״ סופרות, של לכתיבתן המתייחס אוסטריקרעלהמיתוסיםהמכונניםאותה,ויוצרותשפהנשיתחלופית.)5(בן־דבמדגימהכיצדעגנוןהתייחסלגניבהזובנובלה״בדמיימיה״,שכןזיכרונותיושלעקביהשהועתקועלידימינטשימוגדריםעלידיבן־דבכלאאמיניםוכמזויפים.מינטשילמעשהאינהמעתיקהכללועיקראלאכותבת,כפיהנראה,סיפורשברצונהלהגשים.מעשהזהמחרבאתחייהשלתרצה,אךמדגיםאתהצלחתהלארק״לגנוב״אתהשפה,אלאגםלתתמראותממשייםללשוןהמראות.להפוךבדיון

למציאותקיימת.בחינתהשלבן־דבאתהנובלה״בדמיימיה״,נעשיתתוךמתןאינטרפרטציהלחלומהשלתרצה.תרצהמתוודהעלאהבתהבפניעקביהמזל,עתהשנייםעליה המשליטה לתרבות המנוגד הטבע, את המייצג מקום - ביער מצוייםנורמותמגדריותהכופותעליההתנהגות״נשית״וצייתנית,היינו,שעתוקמלאאהובה את בוחרת היא כיצד למעשה, ממחיש, זה ווידוי אמה. תכונות שלבדומה המניע, הכוח את המהווה היא השניים בין ה״אהבה״ בסיפור וכיצדליעל)״גבעתהחול״(.אםחיכינולגיבורהפסיביתהנותנתלגורלה)ולחברה(לנתבאתחייה-התבדינו.לאחרהווידויהיאחולמתחלוםהחושףאתעולמה

הפנימי.בן־דבנדרשתבהרחבהלחלומהשלתרצה,בוהיאפוגשתאישהזקנה״בדרך״.בדומהלווידוישנערךביער,הפגישהעםהזקנהנערכתגםכןבמרחבפתוחשאינומגבילאתהמהותהנשית.בן־דבמאפיינתאתהזקנהבעלתהחוטםבתרבות נתפסות מכשפות שכן חוצת־מגדר דמות לפנינו וכך כמכשפה,כמפרותהסדרההגמוני)ומכאןצידהמכשפותשלימיהביניים(,ואףהופעתןהחיצוניתנחשבתלבלתינשיתולהכלאהביןמוטיביםגברייםלנשיים.בכלים

247האםעגנוןהיהפמיניסט

מן האסרטיבית הזקנה של זהותה אחר לתור בן־דב יוצאת פרוידיאנייםמדגימה מינטשי, היא הזקנה לפיה המועלית, המרכזית האפשרות החלום.כיצדטקסטנשיאחד)שלמינטשי(מנביעטקסטנשישני)זיכרונותתרצה(,היינומסורתשלכתיבהנשית.אםמכשפהנתפסתכקוראתתיגרעלהעולםהפטריארכלי,ומינטשיהיאהמכשפההזקנהמןהחלום,הרישלפנינויצירהידי על מובעת שהיא כפי נשית בארס־פואטיקה העוסקת מסוגה ראשונהסופר־גבר.מינטשיניתבהאתחייהשלתרצהכךשהבתתהפוךלתעתיקשלשל לכתיבתה אחראית מינטשי כלפיה, שמועלית הביקורת חרף אך אמה,תרצה,אשרבניגודלמכתביוהשרופיםשלעקביה,מגיעהאלהקורא,עדות

להישרדותהולחיותה.בן־דבמאפיינתאתמינץועקביהכשניתאומים,ההופכיםלשניאבותלתרצה.את היאמשיבה מינטשי(, ל״העתקתה״של )המנוגדת בכתיבתהשלתרצה,

עצמיותהואתייחודה.פרשנותההפסיכואנליטיתשלבן־דבל״בדמיימיה״,מעצבתאתעולמההפנימישלתרצהבאמצעותחלומותיה.אתעולמההחיצונישלתרצהמעצבתבן־דבעלידימתןפרשנותלמערךהסמליהמורכבשלהיצירהועלידיהתייחסותשוליות דמויות אלו שאין ומוכיחה שבנובלה, הדמויות לפנורמת ראשוניתהמעגליות להבנת מכריעות דמויות אלא הדברים לסיפור כרקע המשמשותהדוריתהמופיעהביצירה,אשררותמתאתתרצהלאהבהנטולתאושר.היא,שדוחהאתהשידוךשהוצעלה)לנדא,המסמללדעתבן־דבאתעשיו(,בוחרת

בשידוךאחרשהוצעלהבעורמה)עקביה־יעקב(.

״נישואיחובה״מולנישואימשיכהוהתאמה

משוםשלפנינונובלהווידוייתבעלתמספרתבלתימהימנה,פרשנותהשלבן־דבמאפשרתלנולהבחיןבדבריםהנסתריםמתרצהולמעשה,מתחוללים״מעל

לראשה״אולחילופין,בתת־הכרתה.בפרשנותהנוכללראותכיצדעלאףרצונהשלתרצהלחמוקמגורלהשלאמהנופלתקורבןלמזימהחיצוניתהמתחזה ולזכותבאמנציפציההמיוחלת,היאלאחיותנשית.סופהשלהיצירה,הכוללהתפכחות,מבהירלקוראאתתוצאתםנישואים - בנובלה שהועלתה הנוספת האפשרות מול ״נישואי־חובה״, של

המבוססיםעלמשיכהוהתאמה:

שירודין248

מודעותה של תרצה לעצמה, לסביבתה ולכוחות שפעלו בעיצוב פני גורלה

שבו לזמן הזמן מבחינת קרבים שהמאורעות ככל ומתפתחת הולכת

אומללותה כופה עליה להעלות את זיכרונותיה על הכתב. כתיבת הזיכרונות

הוא ניסיון של הגיבורה ללכת עקב בצד אגודל במעקב אחרי עצמה ואחרי

)אהבות עקביה במטרה למצוא את הקשר והפשר שמאחורי המאורעות

לא מאושרות, עמ׳ 192-191(.

בעוד עקביה,שכן הגבריתשל לכתיבתו מנוגדת הנשיתשלתרצה כתיבתהככתיבה מצטיירת הגברית הכתיבה סוערים, רגשות רוויית הנשית הכתיבה״זקנה״ו״מתה״-חושפתקבריםומצבות,בההתנטוסמוחקאתקיומושל

הארוס.ובן־דבמציגה נורמותמגדריותמלווהאתכתיבתושלעגנון, כאמור,אובדןאתדמותושלעקביה,הגבר־האמןהפסיביהנמשךאלהאישהונרתעממנה.דמותגבריתחוצת־מגדרנוספתאליהנדרשתבן־דבבהרחבההיאדמותושלהירשל,גיבורסיפורפשוט.מעטותהיצירותהמציגותשיגעוןגברי,בשלההצגההתרבותיתהסטראוטיפיתשלנשיםכרגישותוכנוטותלמצבידיכאון.סיפורפשוטהנורומןחלוציהמתחקהצעדאחרצעדאחריגניאולוגיהשלשיגעוןדודו עם מזדהה והירשל בשיגעון הוא גם לקה הירשל של דודו שכן גברי,העלילתיות הופעותיו בין הניכר הפער למרות שיגעונו. במידת מפקפק ואףשלהירשללאלושלבלומה,דמותהמעסיקהפרשניםשוניםלאורהעמימותהמאפיינתאתתיאורה.עמימותזומנוגדתלאופןהמטריארכלישבומאפייןעגנוןאתצירל,האםהבורגניתהשתלטנית.דמותהשלצירליכולהלהיתפסכמימושכניסיוןלהציגדמות־אםאומניפוטנטית ״האםהפולנייה״או שלסטראוטיפודמונית,אךצירלאינהמצטיירתבתורמקדמתהרועהמוחלטביצירה.פועלותבהתכונותשונות-ארציות)אהבתהמזוןוהכסף(,נחישותוחריצות)עבודתה

בעסקהמשפחתי(וכןחריפותשכליתהמלווהבחושעסקי.

האםבלומהפריג׳ידית?

בספרו עוז, עמוס לבין מאושרות, לא אהבות בספרה בן־דב בין בפולמוסשתיקתהשמים:עגנוןמשתומםעלאלוהים,)6(נחשפותזומולזושתיגישותמול בן־דב, זוהפמיניסטיתשמובילה בלומה: דמותההחידתיתשל לפענוח

249האםעגנוןהיהפמיניסט

זוהשוביניסטית,המתוארתאצלעוז.לפיעוז,בלומה״אינהמסוגלתלמלאכלשהו״ ׳נשי׳ תפקיד למלא מסוגלת היא אם וספק - ואחות אם תפקיד)שתיקתהשמים,עמ׳49(.בפרשנותושלעוזנמצאתבלומה״אשמה״,בעודהירשלהחףמכלאשםהואהמתענהברגשיאשמה.פרשנותושלעוזנעניתלרוחהאסכולההמיסוגנית,המעצבתשנידגמיםספרותייםהופכייםלנשים-הקדושהוהקדשה.פרשנותזוהלוקהב״עיוורוןמגדרי״,)7(היינו,התעלמותמסוגיותהקשורותבנשיםוניסיוןחייהן,רואהבאישהחפץ,אובייקטשתפקידולשמשאתהדמותהגברית,ולפיכך,מרגעשהדמותהנשיתאינהנעניתלרצונושלהגבר,היאעוברתמספירתה״קדושה״)אםואחותכלשונושלעוז(לספירתה״טומאה״)ומכאןגםההקבלהשלעוזביןסוניהמןהרומןתמולשלשוםלביןבלומה(.מרגעשבלומהאינהמוכנהלתפקדכאובייקטמיניבעולמושלהירשל-היאהופכתלדעתושלעוז,לדמותהניחנהב״פריג׳ידיותמרומזת״)שתיקתהשמים,עמ׳53(.הרעיוןשמאבלומה,קוראתהספריםואשתהפעליםבזהעולה אינו כלל לאמו, כמחליפה לתפקד מוכנה ואינה הירשל של לחולשתובתודעתושלעוז,שכןפרשנותוהופכתלזירהמשפטיתהמאשימהאתבלומה

בחטאיםשחטאהמולהירשל.כיצדמתמודדתבן־דבעםהאניגמטיותהטמונהבדמותהשלבלומה?

האופה, בלומה, של שבדמותה ה״ארצי״ ה״נשי״ לפן נדרשת בן־דב ראשית,מבשלתומפגינהרוךותוגה.אךפןזהאינויחידבדמותההמורכבת,שכןנוסףעליופןארוטימרומז,הבאלידיביטויבאפיזודתהצעתמיטתושלהירשל.

ברומןנמסרכי:

והציעו ישן בדקו את מיטתו וצירל צערו של הירשל שאינו כשראו ברטה

לו בעצמן. מי שלא ראה אותן מסכסכות את כריו ואת כסתותיו לא ראה

חיבתן של נשים מימיו. ברם כל עשייתן לא הועילה. בלומה בלבד בקיאה

ישן, משיצתה היה זמן ששרתה בלומה אצלם כל בהצעת המטה, שהרי

בלומה נסתלקה ממנו שנתו )סיפור פשוט, עמ׳ רב(.

צירל, ברטה ומינה גם יחד, על חיבתן הגדולה ומאמציהן ה״נשיים״ )החלפת

מצעים( - וכדי להעצים את מאמציהן העצומים בהצעת מיטתו של הירשל

מושווים אלה באינטרטקסטואליות מחוכמת ועשירה לשמחת בית השואבה

ביצועיו של הירשל כפי שמסוגלת בלומה אינן מסוגלות לחולל פלאים -

הארוטית של כמיהתו על לקוראים עבה עין קריצת כאן אין האם לבדה.

שירודין250

הירשל לבלומה, למיטתה, לנשיותה, לשמחה האקסטטית־מינית־משיחית

שרק בלומה יכולה לחולל בקרבו של הירשל בנשיותה המופלאה?״ )אהבות

לא מאושרות, עמ׳ 278(.

אךלארקמיניותההקורצתלהירשלמבנהאתדמותהשלבלומה.בן־דבמתארתאת המספר לפני ״זיהתה בלומה כי שכתבה גור לבתיה בהמשך בלומה, אתחולשתאישיותושלאהובהונעלמהמביתהורביץבטרםתהיה,כאביה,קורבןלנסיבותולגורל״.)8(בהתאמהלדבריםאלו,בן־דבמגדירהאתבלומהכאישה

משוחררתוחכמה,ומכאןמצביעהעלהאנלוגיהבינהלביןדמותהשלשירה.

חוסרהיכולתלממשאתהארוס

מופיעה בלומה של מורכבותה על המצביעות המרתקות הדוגמאות אחתומתייפח,בלומה,שגם בשיחתהעםאביהאודותספרות.בעודאביהקוראכןנמשכתאלעולםהספרים,קוראתומבקרת,שכןלדידה,דמויותגוזרותעלעצמןאתגורלן,כפישבחיים,אדםמנתבאתחייווגורלו.מכאןגםביקורתההמובלעתכלפיאביהשבחרבחיינכאיםובכיעלפניחיימעש,ומכאןבחירתהנרהשל נרותאךשוכחיםאת בומדליקיםשלושה הורביץ, בית לעזובאתבהגשמת היינו, פרטי, באור לזכות לרצונה מטאפורה שהוא נר - בלומה

מאווייההרומנטיים.תבנית את מפרה אלו, דברים מתוך נתפסת שהיא כפי בלומה, של דמותההאהבההנכזבתהפוגעתבאהובהומובילהאותהלשיגעוןולהתאבדות.לפיכך,התמקדעגנוןבכאבושלהירשל,בעלהגבריותהמפולשת.הגבריםהעגנוניים,ומחוסר זהות ממשברי סובלים תהילתך)9( והיא בספרה בן־דב שמראה כפינורמות אובדן מפגינים הם כי להבין, ניתן ומכך הארוס, את לממש יכולתמן הרופא סטראוטיפית. ״גברית״ התנהגות אחר מתחקים ואינם מגדריותערעור הוא, מסיבתו איש־איש חווים, והירשל, וגרושתו״, ״הרופא הסיפורנפשיכתוצאהמסיומהשלמערכתיחסיםרומנטית,ואילוהנשיםשלצדםהן

הנוקטותביוזמתהעזיבהואינןמוכנותלאיישאתנישתהקורבן.דרך - עקיפה בדרך לגורלו אחראי שאדם לאביה, להראות שניסתה כפיקריאתןשליצירותספרות,כךנוטלתבלומההיפהוהחכמהאתגורלהבידיה,חרףמעמדההחברתי־כלכלי.השילובביןנשיותפורצתלשכלתנותוכוח,הוא

251האםעגנוןהיהפמיניסט

המובילאתהמספרהעגנונילומר,במילותיו,כילפנינואישההמפגינהאובדןנורמותמגדריות,שכןלדידו,כלאדםמכירבכך״שאינהכשארהנערות״)״בדמי

ימיה״,עמ׳קצו(.

הנשיותהרב־גונית

ברומןהאחרוןשכתב,שירה,הגיעעגנוןלשיאהשלההתרסההמגדרית,כשבחרלעצבאתדמותהשלשירהכמורכבתמאריגשלאוקסימורונים.אחותשאמורהלטפלבסובביםולהפגיןרוך,אךגםאישהעצמאית,עוצמתיתוחידתית.אישהמשוחררתמינית,שסיפוריההופכיםאתדמותהלמעין״שחרזדה״,המצליחהממחלתה. כתוצאה הנגרמת בחולשתה גם כמו בחוזקה, מנפרד את להפנטהרומןשירהמציגבפנינושניסיומיםמנוגדיםשכתבעגנון:האחד,בומנפרדחוזרלאשתוומניחאתשירהמאחוריו,ואילוהשני,בומנפרדחוברלשירהבביתהמצורעים,מותיראתבנושזהעתהנולדואתאשתומאחוריו,ושוזראתחייובחייהאישהשהרעידהאתעולמו,המנוגדתכלכךלאשתוהאימהית.שניהסיומיםמלמדיםעלהמאבקשהתחוללבנפשושלעגנוןבעתכתיבתהיצירה.התבניות את לשבור הניסיון הלב. צו לבין המשפחה ערכי בין ההיקרעותהמגדריותהמקובלותולהציגאישהאחרת-חזקה,מוכשרתומורכבת,המהווהה״רעיה״. דמות של המקובלות ולתבניות הסטראוטיפית לנשיות אנטיתזהוצרתהאופקים, הצייתנית הרעייה במינה, הירשל בוחר סיפורפשוט ברומןואינוממרהאתפיאמושמבקשתלושידוךכלכלי.ברומןשירה,אםנבחןאתהסיוםהמתאראתעזיבתושלמנפרדוהישארותועםשירה,ניכרהשינוישחלבתפיסתושלעגנוןאתהנשיותה״אחרת״:לאעודהדרתהאלשוליהחברה,ענייןהמוצגסביבהמעברשלבלומהלביתמזלהמרוחק,אלאהפיכתה,למרותהמחיר)הצרעת(והמרחבהסגור)ביתהמצורעים(למרכזית,שכןהזוגמתאחד

חרףהמוותהצפוילובעתיד.עלמנתלחדדאתאופייהשלשירה,נדרשתבן־דבלתמונההתלויהבחדרה-״גולגולתהמוות״שלארנולדבקלין.לדידה,התמונהמהווהאתסמלהחייםוהמוות,סמלהאישוהאישההממוזגים,סמלהא־מיניות,אוהאנדרוגנוסיות,

ומכאןשהיאמקבילהלמהותהשלשירהולמהלךחייה.הגיבורהשהעזהלבוזלמוסכמותהמגדריותשלזמנה,זוכהאצלעגנוןלמימושאהבתה.השיבהוהקמטים,אשרהופכיםאותהלפחותמושכתכביכול,אינם

שירודין252

מרתיעיםבסופושלדבראתמנפרד,הרואהבהאתהתגשמותהאהבההעליונהבמובנההאפלטוני-אהבהוזיקהרוחניתשלמעלהמהגוף.

בלשונושלאריאלהירשפלדנוכללומר,כיעגנוןבשירה״נוגעבכלהסטראוטיפיםעשויה שירה של הארוטיות .]...[ אותם להפר כדי הנאו־רומנטיים הנשייםממיזוגמיוחדביןגבריותלנשיות]...[.היאאישהחכמהמאוד,שנונה,אמיצה

ועצמאית״.)10(מתוךבחינתההכרונולוגיתשלבן־דבאתהאופןשבומעצבעגנוןאתדמויותיוהנשיות,נוכללראותבבירוראתהמפנההפמיניסטישחלבכתיבתו,מעיצובדמותהשלתרצה,ההופכתלקורבןמזימתהשלאישהאחרתב״בדמיימיה״,וכןמעיצובההחידתישלבלומהבסיפורפשוט,ועדלקבלתדמותההמרשימה

והחלוציתשלשירה,שהפרתהקוראיםויוצריםכאחד:

שירה היצירה ושירה האישה הם שורה ארוכה של הפרת נורמות, עקירה של

המושרש: שירה, ״גסת רוח״, שמעלה פקפוקים אם היא מסוגלת לרחמנות

אמנות למעלת שהגיעה רחמנייה כאחות מתגלה רחמים״, ״צריכי על

ואומנות שאין גבוהה הימנה; שירה, אישה גברית, גבוהית, מנומשת, דוחה

עמ׳ לא מאושרות, )אהבות נשלט בלתי ארוטי מוקד משיכה נעשית -

.)323

המפנההפמיניסטיבכתיבתושלעגנון

ההוצאההמחודשתשלספרהשלניצהבן־דב,אהבותלאמאושרות,המשלבביןתאוריותספרותיותלביןתאוריותמתחומיהפסיכולוגיה,האמנותוהפמיניזם,מזכירהלנושובאתגדולתושלעגנון,שהקדיםאתבנידורובתפיסתוחוצתהמגדר.נראהכיעגנוןאפשרלגיבוריולהפוךאתהמשוואההמגדריתהשכיחהחזקות, להיות ולגיבורותיו ותלותיים, נזקקים רגישים, להיות להם והניח

מובילותומרשימות.מתוךבחינתההכרונולוגיתשלבן־דבאתהאופןשבומעצבעגנוןאתדמויותיושגילומו בכתיבתו, שחל הפמיניסטי המפנה את בבירור לראות נוכל הנשיות,בדמותההמרשימהוהחלוציתשלשירה)שירה(,שהפרתהקוראיםויוצריםכאחד.נוסף נתון הוא האקדמי, הפמיניסטי הדיון טרם שהופיע העגנוני הפמיניזםהמסבירמדוע,״שמואליוסףעגנון)1970-1888(,אדונההבלתימעורערשל

253האםעגנוןהיהפמיניסט

המדברת, השתיקה ואלוף המצועף הרמז אמן המודרנית, העברית הספרותמנחילהדיבורהכפולומשרישלשוןההמעטההאירונית,הואעדייןדמותחיה)אהבותלא ונושמת,נלמדתומצוטטתבהוויההישראליתבארץובתפוצות״

מאושרות,עמ׳7(.

הערות:ללמוד בתוך: הירש. דפנה תרגמה: נחשבים״. ״גופים .]1993[ )2006( ג׳ודית באטלר, .1באום דלית ערכו: פמיניסטית. במחשבה יסוד ומסמכי מאמרים - מקראה פמיניזם:

ושותפות.הוצאתהקיבוץהמאוחד,מגדרים.עמ׳476-443.וולף,וירג׳יניה)2004(]1929[.חדרמשלך.תרגמה:יעלרנן.ידיעותאחרונות,ספריחמד. .2פלאת׳,סילביה)2007(.״האפסיותשלההשתייכות״.מעריב,מוסףשבת,6.7.2007,עמ׳ .3

.27 Rowland, Robyn & Klein, Renate (1996). ״Radical Feminism: History, Politics, וראו: .4 Action״. In Diane Bell and Renate Klein (eds.) Radically Speaking: Feminism Reclaimed.

Zed Books, Pp. 9-36..Ostriker, Alicia (1986). Stealing the Language. Boston: Beacon Press .5

עוז,עמוס)1993(.שתיקתהשמים:עגנוןמשתומםעלאלוהים,ירושלים:כתר,עמ׳72-39. .6Morris, Pam (1993). Literature and Feminism. Blackwell Publishers.:ראו .7

גור,בתיה)1993(.״להגןעלמשהומפנימשהו״.הארץ,22.1.1993. .8בן־דב,ניצה)2006(.והיאתהילתך:עיוניםביצירותש״יעגנון,א״ביהושעועמוסעוז. .9

ירושליםותל־אביב:הוצאתשוקן,ראועמ׳91-73.הירשפלד,אריאל)1994(.״אתשירהלאאראהלך:עלסיומושל׳שירה׳״.קובץעגנון, .10

ירושלים:מאגנס,עמ׳149.

n

הדמויותהמנוגדותשליעלאשתחברהקיני

עליזהשנהר

שונות נשים בשלוש קשורה סיסרא של ומותו האחרונה מלחמתו פרשייתנביאהושופטת, גורלחייו:דבורהאשתלפידות,אשרהייתה המכוונותאתששפטהאתישראלממקוםמושבהתחתהתומר)תומרדבורה(ביןהרמהוביןבית־אלבהראפרים)שופטיםד׳,6-5(;יעל,אשתחברהקיני,אשרהרגהאת

סיסרא)שם,22-17(ואםסיסרא.ספרשופטיםפרקד׳מספרלנואתהתולדות:בניישראלהיומשועבדיםליביןמלךכנען״והואלחץאתבניישראלבחזקהעשריםשנה״)שם,3(.באותםשופטת שהייתה דבורה, מרשימה, אישה פעלה שופטים ספר מספר ימים,ישראל( את ששפטו הגברים, השופטים 18 בין היחידה השופטת )למעשהונביאה)שם,2(.תאריםאלומוכריםלנומספרשופטיםוהםבאיםלעתיםבמקוםהתואר״מושיע״או״רואההקדומים״)שמואלא׳ט׳,9(.ואכן,דבורה,שהיתהמשבטאפרים,בשבתהתחתתומרדבורה,מילאהתפקידדומהלתפקידהאלוהים דבר את מגדת במריבות, שופטת הייתה היא גם שמואל. שמילא)7 ה׳, )שופטים בישראל״ ״אם מכונה היא דבורה בשירת עתידות. ומגלה

פרופ׳עליזהשנהר,פרופסורלספרותעבריתוהשוואתית,היאנשיאתהמכללההאקדמיתעמקיזרעאל.

255דמויותמנוגדותליעלאשתחברהקיני

וכנראהשתוארזהבדומהלתואר״אב״מרמזעלסמכותההדתית,הפולחניתוהמשפטית,בדומהלסמכויותשנתייחדולאנשיהאלוהים.

אגב,השוניביןדבורהלביןהשופטיםהמושיעיםהאחריםהואבכך,שאיןהיאהופכתל״אישאחר״ואיןההשראההאלוהיתבאהעליהלצורךייעודהבלבד.היאאישיותכריזמטית,עצמאית,דמותקדומיםשלרואההיודעאתדברהאלוהיםלשמואל דבורה דומה זו מבחינה גם העליונה. הישות עם ושיג שיח לו וישהרואה,שישבבקצההראפרים,ברמה.בימיםהקדומים,כךמסתבר,היונשים

שהיומנהיגותדתיות,שמעמדןהמכובדהיהדומהלמעמדהגבריםהמנהיגים.)1(מבחינהספרותיתשייךסיפורהמלחמהביןישראללכנעןלסוגההספרותיתשלהאגדהההיסטורית.סוגהזוקשורה,בעיניהחברה,במקוםובזמןמוגדריםהעלילה התפתחות גם הסיפור. של הללו היסודות את מחזק אף והמקרא״מן על־טבעית: התרחשות מצויה הסיפור של בשיאו ורק ריאליסטית היא.)20 ה׳, )שופטים סיסרא״ עם נלחמו ממסילותם הכוכבים נלחמו, השמיםגיבור של לטובתו מכריעה אינה האלוהים כוח של ישירה התערבות אותההעל־טבעיים במוטיבים המדוד השימוש כולו. העם לטובת אלא הסיפור,העל־ העלילתיים המוטיבים לגיבוב בהשוואה בולט ההיסטורית באגדהטבעייםבמעשיותהעממיות,אשרמתרחשותבעלזמןובעלמקום.זהירותזושלהמספריםישבהחשיבותמרובה,הואילוכוונתהלהקנותאמינותלעלילה

הסיפוריתואמינותזומחייבת,כאמור,שימושזהירביסודותהעל־טבעיים.

סיסראבאוהלהשליעל

כידוע,האגדותההיסטוריותהיוחלקמרכזיברפרטוארהסיפורהעממיבתקופתהמקרא.הןהיוההיסטוריההרשמיתלמחצהשלשבטיהעברים,בדומהלאגדהההיסטוריתאצלהעמיםהאחרים.בצורתההיסודיתהייתההאגדהההיסטוריתמורכבתממסורותשעברובעל־פה,אשרהתגבשובמשךמאותשנים.משהגיעועד יותר, או פחות קבועה בצורה ובכתב, בעל־פה הועברו המלאה לצורתןלשילובןבטקסטהמקראי)2(.כךגםהאגדהההיסטוריתאוהפסבדו־היסטוריתעלהניצחוןעלסיסראועלצבאותכנען.אגדהזו,כמואגדותאחרות,תבעה

ממאזיניה,ולאחרמכןמקוראיה,להאמיןבמסופר.בפרוזה לסיסרא, יעל בין המפגש על שומעים אנחנו שונים נוסחים בשני

)שופטיםד׳,22-17(ובשירה)שםה׳,27-24(.

עליזהשנהר256

בתיאורבפרוזהמגיעסיסרא,לאחרשנגףצבאומידיברקבןאבינועם,אלאוהלהלאוהלה, לסור אותו ומזמינה לקראתו יוצאת הקיני חבר יעלאשת יעל. שלשהרי״שלוםביןיביןמלךחצורוביןביתחברהקיני״)שםד׳,17(.באוהלדואגתיעללרווחתושלסיסראעלידיכיסויושלהמצביאהמובסוהתשושבשמיכהוכשהואמבקשלשתותמיםהיאמגישהלוחלב.כאשרנרדםסיסראנועצתיעלברקתואתהיתדוהורגתאותו:״ותבואאליובלאטותתקעאתהיתדברקתוותצנחבארץוהואנרדםויעףוימות״)שם,21(.אגב,מוטיבהריגתסיסראבידייעלנרמז,למעשה,כברבראשיתהסיפור,בדבריהשלדבורהלברק״כיבידאישהברק, לקראת יעל יוצאת הסיפור של בסופו .)9 )שם, סיסרא״ את ה׳ ימכורהרודףאחריסיסרא,ואומרתלו:״לךואראךאתהאישאשראתהמבקש.ויבוא

אליהוהנהסיסראנופלמתוהיתדברקתו״)שם,22(.בתיאורבפרוזהשלהמפגשביןסיסראליעלאיןכלרמזלמגעגופניביןיעללסיסרא,אולםבשירתדבורהאנחנונרמזיםלכך,שיעלהרגהאתסיסראתוךכדיקיוםיחסיאישות,כאשרתשומתלבושלסיסראהייתהנתונהלמעשה

האהביםולאלסכנההצפויהלו.וכךמשוררתדבורה:״תבורךמנשיםיעלאשתחברהקיני,מנשיםבאוהלתבורך.מיםשאלחלבנתנהבספלאדיריםהקריבהחמאה.ידהליתדתשלחנהוימינהלהלמותעמלים,והלמהסיסראמחקהראשוומחצהוחלפהרקתו.ביןרגליהכרענפלשכב,בין

רגליהכרענפלבאשרכרעשםנפלשדוד״)שםה׳,27-24(.וכבר יעל, אפוא ממלאת והמפתה, היפה כאישה אסתר, של תפקידה אתהצביעוזקוביץושנאןעלכך)3(שהצירוף״ביןרגליה״מופיעבמקרארקבפסוקזהובכתובאחדנוסףבלבד״שלייתההיוצאתמביןרגליה״)דבריםכ״ח,27(,

וכךמתבהרתכוונתוהמקוריתשלהפסוק.

רימוזיםארוטיים

חז״להרחיבווהעשירואתהקונוטציותהמיניותשלמעשהיעלואמרו:״׳ביןרגליה׳לישנאמעליא)לשוןנקיה(.אמררבייוחנן:שבעבעילותבעלאותורשעאותוהיוםשנאמר׳ביןרגליהכרענפלשכב,ביןרגליהכרענפל,באשרכרעשםנפל׳״)יבמותקג,ע״א(.שבעהבעילותהןכנגדשבעתהפעליםהמופיעיםבפסוק,אשרגםבהם,ולארקב״ביןרגליה״נרמזהאופיהארוטישלהיחסים.

התיאורבפרוזהנמנע,כאמור,מרימוזליסודותמינייםעלאףשקריאהקשובה

257דמויותמנוגדותליעלאשתחברהקיני

יעל בפנייתהשל למשל, כך, אלו. רימוזים בוטמונים כךשגם על מצביעהאלסיסראוהזמנתולהיכנס״סורהאדוניסורהאלתירא״)שופטיםד׳,18(הדומיםלפיתוישמפתההאישההזרהאתהצעיר,לקראתוהיאיוצאת״והנה

אישהלקראתו,שיחזונהונצורתלב״)משליז׳,10(.לגני זיקהארוטיתלצדהיין:״באתי יש יעלאתסיסרא, גםלחלבשמשקהאחותיכלהאריתימורעםבשמיאכלתייעריעםדבשישתיתיייניעםחלבי,

אכלורעיםשתוושכרודודים״)שירהשיריםה׳,1(.ולאנחהדעתםשלחז״לעדשקבעו,כיהחלבאשרהשקתהיעלאתסיסראראתסיסרא: היה״חלבאישה״)נידהנה,ע״ב(וכוונתההייתה,למעשה,לשכ״׳ותפתחאתנאדהחלבותשקהו׳-לידעאםדעתונכונהעליאםלאו.שתה

ונשתכרותבעהלדברעבירה״)מדרשהגדוללבראשיתכג,א(.אםיעלמקושרתלחלב,״מיםשאלחלבנתנה,בספלאדיריםהקריבהחמאה״)שופטיםד׳,25(,הרידבורהמקושרתלדבש,שהריהדבוריםמייצרותדבש.רימוזלכךמצויגםבישיבתהתחת״תומרדבורה״,ודבשהתמריםידועהיטבדבש ארוטיים; מובהקים, נשיים סמלים הם והדבש החלב התיכון. במזרח

בגימטרייהאשה,והחיד״אמוסיףכי״דבשמצאתאכלדייך״.כיהשוואתהסיפוראלמקבילתוהשיריתמכאן, ושנאן, זקוביץ סוברים כךואלשארביטוייהטיפוסהסיפוריעלהאישההמפתהוההורגתמכאן,מגלהבה, דר האכסניהשסיפורו כבוד על לשמור המקראי המספר של רצונו אתכתביהקודש.לפיכךהואמותיררקרישומיםקלושיםוהדיםחלקייםבלבדלמסורתהארוטיתהמונחתביסודחיבורו,ואףזאתבלשוןהשירההחתומהמעט.הדורותהבתר־מקראיים,וחז״לבתוכם,אשרקראוברגישותאתהסיפור,

לאיכלושלאלשובולהעלותמסורתזואלפניהשטח.

מדוענגזרעלסיסראמוותבזויבידיאישה

עםזאת,ישלשיםלבלחופשהיחסישמתירהלעצמהדבורהבבואהלשבחאתשל למותו גרמה וכך מינית אותו פיתתה בה לדרך וברומזה יעל של המעשהסיסרא.האםמנסהדבורהלהציגאתעליונותהכאישהעצמאית,יוזמתהקרבומתכננתמהלכיו,״אם״בישראלבהשוואהלזונההקינית?האםאיןכאןשמץשלהתנשאותשלהאישההעברייה,המכובדתוהנערצתבחברה,עלהאישההנוכרייה

שלאבשלכוחהאלאבשלהפיתויהמיניהגיעהלשיבוצהבטקסטהמקראי?

עליזהשנהר258

ומדוענגזרעלסיסראלמותמוותכלכךבזויבידיאישה?ישסוברים,כיעונשו3(,לפישהיה ד׳, ישראל׳)שופטים ׳והואלחץעל כנגדמידה״: ״מידה הואוחבלתו אישה ביד שנמסר גדופה, מיתה מת לכן בלחיצה, ומגדפם מחרפםביתדהאוהל״)ילקוטהמכירימשליכ״ג,כו(.וישהמדגישיםאתהניגודהעצוםביןעוצמתושלסיסראלביןמותודווקאבידיאישה:״לאהיהגיבורכמוהו,בןשלושיםשנההיה,וכבשאתכלהעולםבכוחו,אלאהיהבכךשלאהפילחומותיובקולו,ואפילוחיהבשדה,כיווןשנתןקולועליהלאזזהממקומה,ירדלנחלקישוןלשתותמיםועלהבזקנוכמהדגים, אמרועליופעםאחתוכשהיהיורדלמלחמההיונושאיםאותותשעמאותסוסיםבמרכבה,ובחזירתולאהיהאחדמהםיוצאמתחתיובשלום,שהיהחותכןכברזללצמר,ולבסוף

נמסרבידיאישה״)מדרשאבאגוריוןג(.איןלנונשיםרבותבמסורתהיהודיתשרצחואתהגבר-האויב.אמנם,סיפוריםבספרות רווחו עמם את והצילו אותם הרגו גברים, על נשיםשהערימו עליעל למעשה המקביל אחד סיפור רק נותר הכתובה בספרותנו אך העמים,וסיסראוהואהסיפורעליהודיתהמצויבספריםהחיצוניים.עלילתהסיפורנסובהעלהולופרנסשרצבאנבוכדנאצר,שצרעלהעירבתוליה,עדשאנשיהמחליטיםלהיכנעאםלאתגיעעזרהמיידיתמירושלים.האלמנההיפהיהודיתיוצאתבלווייתאמתהאלהולופרנס,מחזקתאותובאמונתושיצליחלכבושראשו את עורפת היא כן לעשות במקום לו. להתמסר ואףמסכימה אותה,ונוטלתאותועמהאלעירה.תושביבתוליהמתנפליםעלהצריםוכאשראלו

רואיםכימתמצביאםהםנסיםעלנפשםונהרגיםעלידירודפיהם.

התנוחהוהסמכות

סיפורהשליהודיתהואאבטיפוסשלהסיפורהיהודי״הצלתקהילהיהודיתיהודית סיפור ישראל. עדות של העם בסיפורי היום עד הרווח מצרה״,)4(הקהילה נציג באופיו. ריאליסטי הוא וסיסרא יעל סיפור כמו והולופרנס,היהודיתמסכןאתעצמוכדילהצילאתקהילתו,ובשילובשלאומץלבועורמה

מביאלהצלתהקהילהבדרךריאליסטית,כמובמגילתאסתר.בסיפוריםאלומצליחותהנשיםהאמיצות-יעל,יהודיתואסתר-לעשותשימושמתוחכםבנשיותןובפיתויהמיניכדילהביאלהצלתהקהילה,והמעשה,הנורמות של ההפרה אף על לגינוי, ולא בחברה, ראויה להערכה זוכה אכן,

259דמויותמנוגדותליעלאשתחברהקיני

החברתיותלגביתפקודיהאישה.ואולם,שעהשיהודיתהצילהאתעמהמןהעריץהמסוכן,יעל,למעשה,אינהמצילה,אלאהורגתאתסיסראהפליטלאחרשכברניגףבשדההקרב.עםזאת,הכנסת מנהג הפרת וסוגיית כמצילה דווקא נתפשת היא ההיסטורי בזיכרון

האורחים,המתוארבסיפוריהמקראכחובתושלהאדם,כללאינהנרמזת.

מענייןהשוניביןעיצובדמותןשלדבורהויעלבסיפורהמקראילביןעיצובהדמויותהנשיותבמעשיותהעםהבינלאומיות.אליאסקאנטי,)5(שעסקבזיקתןשלתנוחותגופניותלתחושתהכוחסובר,כידרגהוכוחקשוריםבאורחמסתוריבתנוחותמסוימות,ועלפיהמתכונתהמיוחדתבכלהתכנסותשלבניאדם,

ניתןלהקישעלמידתהסמכותהמוקניתלכלאחדמהם.יושבתתחתהתומרושופטת,שעה נראה,כידבורההנביאה,אשתלפידות,הגוף תנוחות ברק. גם וכן רגליהם על הסתם, מן עומדים, הנשפטים שכלהשונותיכולות,אפוא,ללמדעלהכוחועלהשררהועלהיפוכם.כןנראה,כיאינן הן כניעה. של בתנוחות לרוב המצויות אלו הן הנשים העם במעשיותזקופותקומהאלאכפופות,שכובות,כמוכיפהאדומההשוכבתבמיטתסבתה,שלגיההמתעלפת,היפהפייההרדומהבמשךמאהשנים,סינדרלההמקרצפת

בכריעהאתהרצפותוכיו״ב.תופיע וזו לישועה ממתין אשר הגופני המנח גם הוא השרוע הגופני המנחבאמצעותהגבר,האביר,אשריבואבדהרהעלסוסוויניףאלעלאתהגוףהנשיולהגביהאת השפוף.כךמצליחהנסיךלחלץאתהגוףהנשימעמדתההמתנהגופהשלהנזקקתהפאסיביתכמוגםאתמעמדההזהותי.זההאופןבומשתיקותגיבורותמעשיותהעםאתרצונותיהןואתמאווייהןועםהשתלשלותהאירועים

הןהופכותלנתינותצייתניותשלמציאותחייםדוחקתאשרנכפתהעליהן.)6(

אםסיסראמולדבורהויעל

ולא האישה בזכות כאמור, מגיעה, והישועה תפקידים היפוך חל בסיפורנוסיסרא, לקראת האוהל מן זקופה היוצאת יעל והן דבורה הן הגבר. בזכותמשקפותדמויותנשיותעצמאיות.הןבעלותמעמד,בעלותכוחפנימיויכולתלהתמודדבהצלחהבמצביסכנהבניגודלגבריםההססנייםוהחלשים-ברקוסיסראהשרועשכובבאוהליעלמכוסהבשמיכה.יעלממשיכהלעמודבפתח

עליזהשנהר260

האוהל,לבקשתסיסרא:״ויאמראליה,עמודפתחהאוהלוהיהאםאישיבואוישאלךואמר:הישפהאישואמרת,אין״)שופטיםד׳,20(.

הייצוגהנשיהסקסיסטי,המבקשלשלולמנשיםכוחגופניוזהותיוהאופיינילמעשיותהעםהרבות,אינומצויאמנםבסיפורנו,אךאיןלהתעלםמגישתהחוקרותהפמיניסטיות,אשרעסקובייצוגיהזהותשלנשיםוהנהירו,כיהזהותהנשיתסובלתמשסעבעולמןשלהנשים.כאשרזהותאחתמתפקדתחייבותהנשיות הזהויות לדבריהן,מהכפפת נובע, והדבר להיעלם הזהויותהאחרות

לדו־קוטביותשעיצובההואבדמותהמנוגדתשלהמדונהוהזונה.רימוזלהנגדהזונמצאבשונותשאליההתייחסנוביןעיצובדמותהשלדבורה

)המדונה(ושליעל)הזונה(.בהשוואהלדבורהוליעלמוצגתבהנגדהדמותהאישההשלישיתבחייסיסרא-אמו,ואלוזהויותנשיותקוטביות:בניגודלנשיםהפעילותוהיוזמות,דבורהויעל,אםסיסראהפסיביתממתינהבקוצררוחלשובושלבנהולשובהלוחמיםמשדההקרב.דבורהבשירתהמלגלגת,ללאכלאמפתיה,עלאםסיסרא,האםחסרתהשם,הנשקפתבעדהחלון״ותיבבאםסיסראבעדהאשנב,מדועבוששרכבולבוא?מדועאחרופעמימרכבותיו?חכמותשרותיהתעננה,אףהיאתשיבאמריהלה.הלאימצאו,יחלקושלל,רחםרחמתייםלראשגבר,שללצבעים

לסיסרא,שללצבעיםרקמה,צבערקמתייםלצוארישלל״)שםה׳,30-28(.הנשיםהסובבותאתאםסיסראמצפותלשללשהןאמורותלקבלוהןחסרותכלענייןלאומיבניצחון,בניגודלדבורהוליעל.ואלוהמאזיניםלשירהשלדבורהיודעיםכבר,כיהבןנרצחולאישובורקהאםוהגבירותעדייןאינןיודעותזאת.

אף על הקיני״. חבר ״אשת מכונה ויעל לפידות״ ״אשת מכונה דבורה ועוד:פעילות על ידע כל אין לבעליהן, פרשנויות, כמה לפי מיוחסות ששתיהןהבעליםאלאהדגשתפועלןהנמרץבלבד,המביאלניצחוןהלאומי.גימודםשלהגבריםכלוחמיםוכבעליתפקידחברתיפעילבאלביטויגםבעיצובדמותהשלהאישההמיוחסתלבנה״אםסיסרא״,שאינהיודעתכיבנהלאנהרגבקרב,

בחרב,אלאביתדובמקבתועלידיאישה.

יופיהשליעל

כך יעל, חז״ל. במדרשי מפליגים לתיאורים זוכה יעל של הגופנית הווייתהמסתבר,הייתהאישהיפתתוארויפתמראהעדמאדוקולערבהיהלה,כאשר

261דמויותמנוגדותליעלאשתחברהקיני

לאערבקולאישהמעולםלהטותלבכלגבר.היאיצאהאלמחוץלאוהלההדורהבשמלותיההמפוארותובתכשיטיה.והרידינה,שיצאהמאוהלהסיפרהשנאנסהעלידישכם!יעלמזמינהאתסיסראלסורלאוהלה)וכזכורגםאסתרורואה נכנספנימה וכשהוא נפלעלהמיטה( והוא הזמינהאתהמןלמשתהאתערשהרפודבשושניםהואגומראומרבנפשולקחתהלביתאמולהיותלולאישה.הפיתויעלהאפואיפה,ושובמסתבר,כי״קולבאישהערוותה״.הרושם על רק מדבר הארץ־ישראליים, למדרשים בדומה פילון,)7( סאודו פ

האדירשעשתהיעלעלסיסרא,ששבתהאתלבוביופייה.העבירה מן ברחו עלשלושהאשר מספר י( )כג, רבה ויקרא מדרש אמנם,והקב״השיתףשמועמם,ואלוהם:יוסףויעלופלטיבןליש.יוסףנקראיהוסף,יעלנקראהיה־אלופלטי-פלטיאל,כדילהעידעלכךשלאחטאו.אךהתלמודהבבלימפליגלכתיותרוהואבדעהשיעלנבעלהלסיסרא,משוםשרקבדרךזו

יכלהלהתישאתכוחוולהתגברעליולהמיתו.ומההוסיפוחז״ללגבידמותהשלאםסיסרא?היאזכתהלשםפרטי,תמח,אולימלשוןמחייה)תמחה(.והואילוהיאושרותיהעסקובמעשיכשפיםהןהצליחו,לפיהמדרש,להעלותתמונה,בצאתסיסראלמלחמה,בההואשוכבבמיטהואישהעברייהבחיקו.מכאןפרשנותןל״רחםרחמתיםלראשגבר״.מהרבההייתהאכזבתהשלאםסיסרא,אשרייבבהכילדהופעתהמאהפעיות

)ויקרארבהכז,ז;פסיקתאדרבכהנאפ״ס,עז,ב(,כשבוששבנהמלהגיע.של שלוש תקיעות ״סדר ט(: משנה ד׳, פרק השנה, )ראש מספרת המשנהיבבות.״ שלוששלוש,שעורתקיעהכשלושתרועות,שעורתרועה,כשלושהתוספות: מסביר יבבה? זו ומה כיבבה. להישמע צריכה לפיכך, התרועה,נשקפה ׳בעדהחלון ]אם[דסיסרא: וכתובבאמיא יבבא ״דתרועהמתרגמינוותיבב׳)שופטיםה׳,28(.״לאמור:דווקאמאםסיסראלמדיםעליבבות,למרותשהיאהמייצגת,בסיפורהמקראי,אתהדמותהנשיתהשלילית,זוהחולמתעל

בנההמנצחבמלחמה,עלביזהועלאונסנשים.

יעלמתייסרתברעיוןהרצח

דמותהשליעל,כמסתבר,הרבתהלהעסיקאתהסופריםהעבריים.כברמיכהיוסףלבנזוןמפייטאתסיפוריעלוסיסראבשירהקרוי״יעלוסיסרא״.)8(בראשיתרומס ״לקראת דבורה,אשר והנמרצתשל השירמתוארתדמותההכריזמטית

עליזהשנהר262

ארצהלקרביצאה/וברקיםמפיה-באשהיאבאה...אשתלפידותבקרבאשלוהטת״.דבורה,עלאףהיותהאישה,אינהחוששתמפניסיסראוצבאוועלאףמיעוטאנשיהבשםהאלצבאות״תעשהנוראות...תתצבעלמה,תעוזמבליפחד,...אךחרבבימינהוהיאניגשת,/וכמגלשבליםתקצורחילקמים,/כלביאהתחצהעדצוארבדמים/עליהחיצימואךיתמוללו/ולפיחרבהכקשכולם

נפלו/ביןרבבותפגרחלליחילמלחמת/נצבההנביאה,האלהיאנוקמת״.עלפיתיאורוהציוריוהמליצישללבנזוןדבורההנביאהנלחמהבאופןממשי,באומץובגבורהוהיא,למעשה,ולאברקבןאבינועם,שאינומוזכרכללבטקסט,

מובילהאתהלוחמהנגדסיסראוחילו.בהמשךהשירמתוארתיעל,שאינהמוצגתכאשתחברהקיניאלאכבתישראל,החרדהלגורלהקרבאותומנהיגהדבורההנביאה.לפתעהיארואהאישנסהאיש להצילו. ממנה המבקש דם ושותת פצוע עייף, כשהוא הקרב משדהמספרכי״נסמקרב,מקטלהןבאאליך!/אויה,שםהעלמהנפשישואפת,/ובחרבהבימינהאחרירודפת/הוי,כלצבאותינפלובמלחמה,/ולדמיעוד

תצמא,תשאףבנקמה,הצילנינאממותבנקםרצח״.יעל,אחוזתחרדה,מוליכהאותואלאוהלה,מכסהאותובשמיכהוכמובסיפורחלב לו מגישה ויעל קרים במים להשקותו המובס סיסרא מבקש המקראיבספלאדירים.סיסראמודהלהעלטובה״עלצוררבתעמךחסועיניך,/כן

גםאלחנוןכןיגמולעליך״.בהירדמומתייסרתיעלברעיוןהרצחהעולהבדעתה.קולאחדמשכנעאותהלאלפגועבאורחהישןבשלווה,זהשבירכהעלטובלבה״עודדמעותתודהלאיבשועלאפיו,/דמעותאלהבדמיםאשלימה,/ודמימלחמהבשלוםאשימה?לא

אעש!-אורלחושךלאאהפוכה,/עודאיתם-ודמוסיסראלאאשפוכה!״.אךקולאחרמזכירלהאתהעוולשנעשהלעמה,במשךשניםרבות,והקולהואקולהעםהדורשאתהנקמה.זהשישןעתהבשלווהגזלאתשנתהאחריםובהקיצוהואעודעלוללהמשיךולהרע:״ודמועמי,הה,צועקיםלימאדמה:/׳מלאיידך,יעל,מלאיבנקמה!׳...בוארצחועלהמעמקיהשחת...מלאבחמת

פתןליביהתמים...בלישמעקולה׳וחנינהלאיבן...״מעמקי סיסרא דברי את שומעת היא ולמקבת ליתד יד יעל שולחת כאשרמזלוהטובשהביאו ועל דבורה תנומתועלהקרבהקשה,עלמלחמתהשללאוהלהשליעל-״יעל,אתהיאאת!-מלאךהשמים!-/מהלךיבב,אמי!מהזהתשקיפי/הנההלוםנאעיניךהעיפי/וראילבנךמצלמלאךגבוה,/

וברכיעלמהזוברכילאלוה״.

263דמויותמנוגדותליעלאשתחברהקיני

עלאףלבטיהוהיסוסיה,המתואריםבהרחבה,מבצעתיעלאתהמעשהואוזנהעודשומעתאתדבריסיסרא:״יעל,אתהיאמלאכי-מלאךמות!״

לאקלהיהמעשההרצחליעל,בלובןפניהובדםהשפוךעלכפותידיה״ביןעיניההתוהתואותהרצח,/ובדםשפכהנכתםהודהמצח,/כנציבשישנצבה,דומם

עמדה,/מרגלעדראשלרגעיםרעדה,/וכמוחורצפערגליהנגעו״.

״תוךנצחונוהפליג-ולאחזר...״

עודהיאכואבתעלרצחזהשביקשממנהמחסהשומעתיעלאתתרועותהעםהמברךאותהורואהאתדבורהוברקהשביםמשדההקרב.דבורהשרהאתשיר

הניצחוןכשהעםעונהוכךמגיעההנחמהללביעל,שהרי:״קולעםזההוא!ושאוןלביישביח,

ילביןחטאתי,דםכפיידיח,ודברהנביאההןבאמגבוה,

זהאותליכימעשירצהאלוה.״השאלותשעליהןהסיפורהמקראיאינומשיב,כגון,מהחשהיעלכאשרהגיעאלאוהלהסיסרא?מהעברבלבהשעהשישן?מההיולבטיהטרםמעשה

הרצחואיךחשהלאחרמכן-כלאלוזוכיםלתשובהבשירושללבנזון.

שמואלבס,בשירויעלוסיסרא,)9(כותבכך:

באוהלפהרקהיא,אחתשרדהלבטח,קרבהקרבמאד.הנהאתא.

רודפיםונרדפים,ופתע-מולהפתחדמות־דמיםקרסה,התמוטטה.

האיןזההוא,השר?באש־עינוהכירה:מכלחילושרדאחרון־פליט,

והיאכרעהדומם,כלמחגוריוהתירה,ובשמיכהברךגוותליט.

סאןיסאןסביב.המערכהלאתמה,

עליזהשנהר264

אךשעט־סוסושוטלאיבעיתה,ברתתכיהתחנן:״השקינינא״היאקמה,

נטלהבלאטהנאדולאטה

יצקהאלפיוחלבובידמאדרוגעתמחתהבלהות־הדםממבטו.בנפששרלזרלאתתןגעת,

לאיעירנואישעודמשנתו...

במלות־חןרכות,חזיון־אימיותרגיע:עודלאנשלםהקרב,הנהיקום

עודקט,יכהאויבו.אלכס־מלכותיגיע,עתהאךהסמעט,ונומהנום!

נרדםהשר,נרדם.לאעודיסכית,לאיען,הו,מההדורבחלומוהשר!

אךזההושםעלראשלוכתרמלך־כנען,תוךנצחונוהפליג-ולאחזר...

בסמדגישאתהעדינותבהטיפלהיעלבסיסרא,שקרסבפתחאוהלה:״והיאבהמשך, גם תליט.״ גוו ברוך ובשמיכה / התירה, מחגוריו כל דומם, כרעהולאטה הנאד את בלאט נוטלת הוא מים, תשקהו כי סיסרא מבקש כאשר״יצקהאלפיוחלבובידמאדרוגעת/מחתהבלהותהדםממבטו/בנפששר

לזרלאתיתןגעת,/לאיעדנואישעודמשנתו...״יעלמרגיעהאתסיסרא״במלותחןרכות״ומנסהלשכנעאותו,כיהקרבטרםנשלםוכיעודמעטישובויתאוששוישובויכהאתאויביו.היאמרדימהאתהשר,כאםהמרדימהאתבנה.סיסראההדורמאדבחלומו״תוךנצחונוהפליג-ולאחזר...״.

לארקחלבנתנהלו

מעשההרצחעצמואינומתוארכלל,ורקמישמכיראתהטקסטהמקראייכללהביןאתהניגודהחריףביןעדינותה,רכותהושלוותהשליעללביןמעשה

265דמויותמנוגדותליעלאשתחברהקיני

הרצחהמתוארבסיפורהמקראי.ואילוב״מעשהיעל״ליעקבכהן,)10(מדאיגמעשההרצחשליעלאתאנשיחברהקיני,בשלחששם,שיביןמלךכנעןינקוםבהםעלכך.הנשים,הרואותאתפניהאנשיםהמודאגיםמדברותסרהביעלמתוךקנאה.האחתאומרת:״הנשמעהכזאת,כיתיקחאישהיתדברזלומקבתותתקעאתהיתדבאישבראשו,הלום

תהלוםותמחץרקתו,והואישןשנתולבטח?״והשנייהאומרת:״ואםשמעהכזאת,כיתפראישהככהאתמשפטהאורח,תקום אתה, מחסה לבקש בבואו אוהלה, ובסתר עולם, מימי נקדש אשר

ותרצחנוחרש?״בחלקת ותמשכנו לקראתו יצאה יצא כי זאת, רק ״ולא משיבה: והשלישיתלשונהלאמור:סורה,אדוני,סורהאלי,אלתירא!ותגנובאתלבולהאמיןבה

ובדבריה.״הרביעיתוהחמישיתרומזתלכך,שלארקחלבנתנהלו,אלאגםדברמהנוסף.ורקאישהאחתזקנהמוכיחהאותןעלדבריהן:״כישמנהלב,מהקשהעליהואם,ולמחוקבידההרכה המעשה,אםנאלצהלעשותלבהכאבן,לבאישהאתראשצוררעמה.והאםלאשבעתייםגדלמעשה,אםנאלצהעםזהלהפראתמשפטהאורחהנקדש,ולהחניףלזרהשנואולגעלנפשהבשקר?״בהמשךהדברים,כשהיאנוזפתבהןעלצחוקןהנבער,מוסיפההאישההזקנהואומרת,כי״לוגםאמתהיההדברוהיאנאלצהלהקריבגםאתהקרבןהאחרוןהזה,אתכבודהאישהלמעןפדותעמהמידהמציק-הלאאזיקרונעלהמעשהשבעיםהאישה לפני לכרוע קודש ובתמהון במורא דומם, לכרוע כולנו ועל ושבעה

הנאווההזאתוגבורתנפשה״.האישההזקנהמאשרתאתהמעשהשעשתהיעלגםאםקיימהיחסימיןעםסיסרא,כיהמטרההלאומיתמקדשתאתכלהאמצעים.ואלוהאמצעיםבהםהאמהי לטיבה בניגוד האויב, את עמה למען הרוצחת אישה, לנקוט יכולה

ולכלליםהחברתייםשלהכנסתאורחיםודאגהלהם.

יעלעומדתלמשפטפלילי

י׳חורגיןליעלאשתחברהקיני,)11(והואמיועד,כנראה, סיפורארוךמקדישלקוראיםצעירים.חורגין,שמתגלהכרומנטיקןשלתהילתהעבר,מנסהלחקותמתאר הוא העלילה. של האקזוטי היסוד הבלטת תוך המקראית הלשון את

עליזהשנהר266

אורחות לבושם, תיאור תוך הקיני חבר בית של הנדודים חיי את בהרחבהחייהם,מלאכתםופולחניהם.חורגיןמרחיבבתיאוראוהליעל,הצעירהבנשיחבר,שהרילחברהיונשיםנוספות,שהצטייןבהידורו.יעל,היפהבנשים,זכתהוענגואתלבה. ולנערותמטיבותשירשהצהילואתרוחה יקרים לתכשיטיםקנאהרבהעוררהיעלבנשיםהאחרותאךהיאלאשתהלבהלכך.רקגורלושלעםישראלהחרידאתלבה.וכך,בלשוןמליציתובאריכותרבהמתוארבואושלסיסראלאוהלה,הדיאלוגיםביניהםורצחסיסרא.כאשרשומעבעלהשליעלעלהמעשההואאומרלשפחתההמבוהלת:״הגידילאדונתך,כימחרבבוקרתובאבפליליםבפניזקניהעדה,הגידילה,כיחרםהיאלימהיום.״ואכן,יעלמובאתלמשפטבפניהזקניםונשיאהעדה,האומר:״שערוריהראיתיבאהליקיןהשלווים!חוללהגםטומאהתורתאבותקדושה.דםאדםנשפךבמחננו,האישההזאת,העומדהלפנינו,הודתהבפני,כיידיהשפכואתהדם.החללעודנו

מוטלבאוהל,במקוםהרצח,לעדולמזמרעוון.״

יעלמפרטתבהרחבהאתקורותהמעשהופסקהדיןשהוציאחברהשופטיםהיה:״שנהתמימהתשבהנאשמתמחוץלמחנהותקבלרקלחםצרומיםלחץ,במשךהשנההזאתלאתראהלאאתילדיהולאאתבעלה.בניהעדהלאידברועמהולאיבואועמהבשוםמגע.כתוםהשנהשובתובאלפניהשופטים.והיא,אםתכירבחטאאשרבמעשהאשרעשתה-תקריבשבעהחגליםמשולשיםותזהמדםהכיפוריםעלידיהובאוהלה,לכפרעלהדםהשפוך,ונסלחלהושבהאלעדתהואלאישהואלילדיה.אךאםלאתינחםמןהמעשה-הוכרתתיכרת

לעולםמעםשבטהוגרושתגורשממנולכלאשרתלך.״גסה בכותונת לבושה היקרות, ושמלותיה עדייה ללא יעל, מובלת כאשרואפורה,רגליהחשופות,אלאוהלהטמאים,לאניכרכלרגשבפניוהשזופים

והבריאיםשלחברבעלה.חורגיןמספרעלהשנהשעברהעליעל,עלבדידותהוקשייחייה.אךכשהיאאישה יפתתואראלא אישה עוד לא לפניהשופטים, בתוםהשנה, מובאת,מוזנחת,צמוקהופרועה,היאנשאלת:"האםניחמתעלאשרעשית?״למרותגעגועיהלבעלהולילדיההיאמסרבתלהודותבחטאה״כילוחיסיסראהאם,כיאזראועינירקשכולומוות,רקחורבןואימים-...רקאלוהיםהואאשר

נתןאתהיתדואתהמקבתבידי״.נגזר ולכן ״חטאה״ על להתוודות מוכנה יעל אין הפצרותהשופטים אף עלעליהמשפטכרת,היאמגורשתבחרפהמןהעדהובעלהמושבלארץ,כמשפט

267דמויותמנוגדותליעלאשתחברהקיני

האבליםעלהמת.רקכאשרנעלמתיעלמןהעין״לפתהידחבראתהעמוד,אשרנשעןעליו,ויטבכוח,בלימשים-והאוהלכולוהתמוטטעליוומסביבו

ברעשגדול״.

ביןהראייההעבריתלראייתשבטהקיני

המפארת דבורה, של שירתה לבין חורגין של סיפורו בין הניגוד וגלוי ברורומהללתאתמעשהיעל.כאןנענשהיעלבעונשהכבדביותר,כשהיאמורחקתכגיבורה לא חייה שארית את לבלות עליה ונגזר למחנה מחוץ אל כטמאה

נערצת,אלאבעוני,רעבובדידותבחולותהמדבר.לעמדת ובניגוד שבטה, בני בעיני כך נתפס אינו יעל של המוסרי המעשההמקראוהמדרשים,המשקפיםאתהראייההעבריתשלמעשההניצחון,ראייתשבטהקיניאחרתושונה.יעלאינהעודגיבורהנערצת,מנקודתמבטם,אלאאישהשנהגהבניגודלנורמותהחברתיותשנקבעועלידיזקניהשבט,ונענשה

בהתאםלכך.חיהשחם,)12(שבספרהנשיםומסכותמעיינתבתדמיותשאולותוייצוגיהדמותהנשיתבשירימשוררותעבריות,מציינתכינשיםמשוררותמרבותלהשתמשכבמסכה, גברים, ידי על שנוצר התרבותי, הקאנון מתוך נשיות בדמויותהשונות. פניה על הייחודית הנשית האמירה ובתיווכהמתקיימת שבחסותהבחברה והמקודשים הקדומים בטקסטים נעזרת המודרנית הנשית השירהבכוונהליצורקשרדיאלוגיעםהחומריםהקודמים,כדילחלוקעלההסכמותכך,אותםחומרים ומזוויתהראייההנשית. גישהמתקנת התרבותיותמתוךקאנונייםעתיקיםמשתניםוהופכיםכליקיבוללתפיסותחדשותאשרמבטלותלדמויות מרכזי מקום ומעניקות קודמות הירארכיות משנות סטראוטיפים,

הנשיותהמופיעותכשוליותודחויותבטקסטיםהמקוריים.בהקשרזהמציינתשחם,הבוחנת,למשל,אתהשיריםשכתבומשוררותעבריותעלאשתלוט,הגרורחל,אתמיעוטהשיריםשאותרובשירתהנשיםהעבריתעלדמויותנשים״חזקות״במקרא,כגון:יעל,דבורה,דלילהואסתר.היאאינהענייןמקריבהתעלמותןשלהמשוררות לראות כפישאין בכךמקרה, רואהמהיבטיםמסוימיםשלהדמויותהנשיות,והללומודגשיםדווקאביצירותיהם

שליוצריםגברים.

עליזהשנהר268

הערות:י׳ליור,״דבורה״,אנציקלופדיהמקראית,כרךב,ירושלים1973,עמ׳584-582. .1

ע׳יסיף,סיפורהעםהעברי,ירושלים1994,עמ׳31-22. .2י׳זקוביץ,א׳שנאן,לאכךכתובבתנ״ך,תל־אביב2004,עמ׳229-223. .3

יסיףלעיל,הערה2,עמ׳55-54. .45. E. Canetti, The Mass and The Power, Hamburg 1960.

ה׳העליון,״השתקפויותמעברלזכוכית״,נפש22-21,ספטמבר2005,עמ׳17-12. .6ל׳גינצבורג,אגדותהיהודים,כרךה׳,גבעתיים-רמת־גןתשל״ה,עמ׳23-21,והערותעמ׳ .7

.138-136י׳זמורה)עורך(,נשיםבתנ״ך,תל־אביב1964,עמ׳328-325. .8

מ׳שקד,לנצחאנגנך,תל־אביב2005,עמ׳446. .9לעיל,הערה8,עמ׳330-329. .10לעיל,הערה8,עמ׳468-450. .11

ח׳שחם,נשיםומסכות,תל־אביב2001,עמ׳25-7. .12

n

269

אריה סיון

הצבי

צוע בי הפ אני, רוצה לבוא אל הצי יודע איפה הוא מוטל ואיננ

שכר בואך רמת־יש לבע או ב הר־הג בלוואר בצר החרב ב המ

י חובה לבוא יש ב אני מרגר ג מו הנ בי לעצר את ד אל הצ

י יודע יע אליו אם איננ אבל איך אגלבע או לרגלי ג אם הוא ב

לוואר בצר החרב ב המ

מעשה בסוס

החל סוס ש ה ב סוס. מעש ה ב מעשל ש יו, להכ חי ם ב לב מסי ש ב

לים ירוש ל שעל. ב על כן להבין: עיר מלאה אבנים נת

פלה - ש ם ב מאסו הבונים, אבל גיח נפול. כל ש פוק, ב ב ד ל עש על כ

יה רגליו? ואולי מדוע איננו מגבחול? ש לעצמו רך ב סך־הכל הוא מבק הוא ב

גסוס ה את עצמו לפ היה מדמ וזה סוס שא מן הריק. ממריא לגבהים נדירים, מתמל

אריהסיוןהואחתןפרסישראללשירהלשנתתש״ע.

לפנישניםרבותשודרהבגליצה״לסדרתתכניותבשם״מההיהקורהאילו?...״.למשל:מההיהקורהאילוניצחנפוליוןבווטרלו?או:מההיהקורהאילולאתקפוהיפאניםבפרל־הרבור?היסטוריוניםומומחיםניסולהשיבעלהשאלותהאלה,שכידועלהן יש ולפעמים להןתשובה, איןיותרמתשובהאחת,ואנשיםנבונים

לאנכנסיםלשדההמוקשיםהזה.זאת,כשמסיימיםלקרואאת ובכל

אסף על כרמל עמוס של ספרוהלשון קצה על עומדת שמחוני,לצה״ל קורה היה מה השאלה:נספה לא אילו ישראל ולמדינתשמחוני אסף הדרום פיקוד אלוףבתאונתמטוס,בדיוקביוםהניצחון

עלהצבאהמצרי,בנובמבר1956?

הנתונים כל היו שמחוני לאסףהיהמבניההבולטים הוא להצליח.נולד העובדת״, ״ארץ־ישראל של

משהדייןאואסףשמחוני?

מרדכינאור

עמוס כרמל )מחקר צילה רוזנבליט(, אלוף הניצחון - אסף שמחוני, הוצאת ידיעות ספרים, תל־אביב 2009, 423 עמ׳.

ד״רמרדכינאור,היסטוריון,סופרוחוקרתולדותארץ־ישראל,מרצהבכירבאוניברסיטתתל־אביב,חתן״פרסהרצל״לשנת2006.

271משהדייןאואסףשמחוני?

במושבנהלל,גדלבקיבוץתל־יוסף,והצטיין הפלמ״ח מראשוני היהמהיר לקידום וזכה בפעולותיו,יהודית אמו, הצעיר. בצה״ל גםבנוסח הת׳ הדגשת )תוך שמחוניתהפמיניסטישלהימיםההם(הייתהוחברת במפא״י מרכזית פעילהאלה כל למרות הראשונה. הכנסתהמקצועיים־צבאיים, חייו התנהלונסיגות. ואף חריקות תוך תחילה,משיוכו לוודאי, קרוב נבע, הדברהוא בפלמ״ח: ה״בעייתי״ הפוליטיבקרב המפא״יי למיעוט השתייךכולם שכמעט המפקדים, חבורתנמנועםסיעהב׳שפרשהממפא״י,ושהפכהב־1944ל״תנועהלאחדותהעבודה״ולאחרארבעשניםהקימההשומר מפלגת עם יחד מפ״ם אתעמיתיו שבעוד קרה, כך הצעיר.למפקדי הופכים בפלמ״ח לפיקודשמחוני נשלח ולסמג״דים, פלוגותלרכזאתפעילותהנוערשלה״הגנה״מלחמת פרוץ שערב נכון, בחיפה.ושירת לדגל נקרא הוא העצמאותכאשר אולם יפתח, בחטיבת כמ״פבחטיבה, מג״ד של מקום התפנהביוני1948,העדיףיגאלאלוןמפקדאחר,מחוץלחטיבה,עלפניו.חודשאחרכךתוקןהמעוותואסףקודם)אותה רס״ן בדרגת מג״ד לתפקידדרגהשנשאהאמו,יהודית,ששירתההוא בהמשך הנשים(. חיל בח״ן,הראשון המג״דים קורס חניך היה

והמח״טהאחרוןשלחטיבתיפתח.מהיר לקידום זכה הוא ב־1950,הוענקה השנה בתחילת במיוחד:לודרגתסגןאלוףולאחרחצישנה

בלבדדרגתאלוףמשנה.

התקדמותמטאורית

המדינה של הראשונים בימיהלו. הזיקה לא למפא״י השתייכותוקבוצה עם נמנה אף הוא אדרבה,שלארבעהקציניםבכיריםששובצולכנסת בבחירות מפא״י ברשימתהראשונה,לצדםשלמשהדיין,משהנצרויואלפלגי)מפ״םפעלהבאורחומיהרו - נבחרו הארבעה דומה(.כל המתאר כרמל, עמוס להתפטר.שלבבחייגיבורהספרבפירוטרב,הבחירה נסיבות את מסביר אינו

וההתפטרות,וחבל.קצב ,1956 עד 1951 בשניםהיה בצה״ל שמחוני של התקדמותועוזר גולני, חטיבת מפקד מטאורי:ראשאג״ם,מ״מאלוףפיקודהצפון,לימודיםבביתספרלקציניםבכיריםארצה הוזעק ,1956 בקיץ באנגליה.בדרגת הדרום פיקוד לאלוף ומונהאל״מ)דרגתתא״לתונהגרקב־1969.עדאזאל״משקודםעלהלאחרמכן

לדרגתאלוף(.אסףשמחוניהיהמקורבלבן־גוריוןהצעירים הקצינים לאחד ונחשב

מרדכינאור272

דיין, משה במיוחד. עליו החביביםשבן־ לקצינים וראשון ראש שהיה

בספרו הזכיר וטיפח, העריץ גוריוןשמחוני, אסף שלושה: דרך אבניוכך שרון. ואריאל לסקוב חייםאותם, אהב סתם לא ״הוא כתב:אסף לסקוב, ׳התמוגג׳. ממש אלאכל לזה. זה דומים אינם ואריקהמשותף אחר. טיפוס מהם אחדראשית, דברים: בשני הוא להםושנית מעולים; חיילים שלושתם-וכאןלדעתייחסוהמיוחדשלבן־דמות בהם גלומה - אליהם גוריוןלגלותי, האנטיתזה החדש, היהודישהואהיהודיהלוחם,הנועז,הבוטחאת - מקצועו את היודע בעצמו,השדה,אתהערבים,אתהנשקואת

תבונתהמלחמה.״

קצין - עולה,ששמחוני הספר מןושונא ישר לבבי, איש גוף, בעלשמונה לאחר הסתכסך - תככיםשניים עם הדרום פיקוד לאלוףמביןשלושתהקציניםשהוזכרו.רקעםלסקובשמרעליחסיםטובים.עלאריקשרון,אזמח״טהצנחנים,היה שרון מלאה״. ״בטן לו הייתהבן־גוריון של המועדף הבן־יקירלרמטכ״ל, ישירות דיווח ודיין,מידע כל להעביר להוראות בניגוד)שמחוני(, הפיקוד אלוף דרךנחשבו לא כלל בדרך ודיווחיוהיו דיין הרמטכ״ל עם לאמינים.

למרות בהרבה: מסובכים הדבריםכן, לפני ״אנשיאדמה״ ידידותשלביחסיהם מעורבים היו ב־1956של אחרת ראייה השונה, האופישדההקרבהעתידי,וללאספקגםמלחמתירושהותפיסתמקוםבלבוהסתיר, לא שמחוני בן־גוריון. שלשאיפתו את פרטיות, בשיחותולרשת הרמטכ״ל ללשכת להגיעלו, סיפקה סיני מלחמת דיין. את

לדעתו,סיבותטובותדיוהותר.

עימותחזיתיעםדיין

תפקיד את מילא שמחוני אסףיותר קצר זמן הדרום פיקוד אלוףזו הייתה אך חודשים, משלושהתקופהסוערתבמיוחד,שכללהאתההכנותלמלחמתסיניואתהמלחמהעצמה.בתקופהקצרהזוהגיעוהואהיה ששיאו חזיתי, לעימות ודייןידי על 7 השריון חטיבת הפעלתהמלחמה, של השני ביום שמחוניהיא המטכ״לי התכנון שלפי בעודרק לקרב להיכנס צריכה הייתה

בשלבמאוחריותר.לאהיהזהסכסוךמקומי.הואנגע- השניים של התפיסות בשורשיהרמטכ״לדייןואלוףהפיקודשמחוני.של שתפיסתו סבר שמחוני אסףדיין,שישלהשאיראתכוחהשריוןלאחר לקרב ולהכניסו מאחור

273משהדייןאואסףשמחוני?

בעיקרה, מוטעית החי״ר, כניסתהאסכולה לאנשי הצטרף ובכךחיים של בראשותו ה״שריונאית״,לסקוב.דברזהלעצמוהיווה״סדיןאדום״אצלדיין.שמחוניגםהפגיןאחר פעם והעמיד יתר עצמאותעובדות בפני המטכ״ל את פעםמוגמרות.הואסבר,שכמפקדעליוןבשטחהוארואהטוביותראתמפתהיה לא כרמטכ״ל, דיין, המערכה.

מוכןלכך.המלחמה של השני מיומה וכך,התפתח )1956 באוקטובר 30(הספר מתמשך. עימות השניים ביןכי להוכיח מבקש רק לא שלפנינושמחוניפעלנכון,והכנסתחטיבה7לקרבשינתהאתפניהמלחמהואףאתתבניתהמלחמותהעתידיות-את השריון תפס ואילך מאז שכןהיבשה חילות כ״אגרוף״ מקומוהוכחות מביא אף הוא - בצה״לשדייןעצמונתןאתאישורולמהלכיולהמשך אותם וניצל שמחוני, שלכל ״עם אמרתו ידועה הלחימה.התרעומתשהייתהבלביעלהפרתבהפעלת שמחוני, ]של המשמעתהזמן[, לפני וחצי יממה 7 חטיבהאבירים בסוסים להיאבק מוטבלבולמם, איך היא הבעיה כאשרבשוורים ולהאיץ לדחוק מאשר

המסרביםלזוז״.של בעקיפתו הסתפק לא שמחוניאף בסיני. המרכזית בזירה דיין

באורח פעל עזה רצועת בכיבושואף בקרב בעצמו השתתף עצמאי,דיגווי, גנרל של כניעתו את קיבלאלוף לו כשהעיר המצרי. המושלאליו אבידר,שהצטרף יוסף )מיל׳(של לבואו להמתין כדאי כי בעזה,הרמטכ״לדיין,כדישהואיקבלאתהכניעה,התעלםמכךשמחוני,שכןלא ״לבו - כרמל עמוס כדברי -נטהעתהלשוםמחוותכלפידיין״.

שיחהקשהעםדיין

של חריגותיו על דיין של חמתוליום. מיום תאוצה צברה שמחוניביומןהרמטכ״לשכתבראשהלשכהמצויות בר־און, מרדכי סא״ל שלו,בנובמבר. ״4 עליו: קשות מיליםאסףשמחונימתהלךכשיכורניצחון.ביותר... זכותולהתפארהיאקטנהראש אז זאבי, רחבעם ]סא״ל גנדישאינו טוען שמחוני[ של המטהשמבלגן אסף, עם לעבוד מסוגלעליו מנחית סדירה, עבודה כל- ובקיצור הגיוניות בלתי פקודותבדיון בנובמבר, ב־5 נסבל.״ בלתיבהשתתפותהרמטכ״לדייןוהאלופיםצוטט עמית, ומאיר לסקוב חייםחריף ככישלון נתגלה ״אסף דיין:בתוראלוףהפיקודוהואמצטערעל

כךמאודמשוםשהאמיןביכולתו.״למטכ״ל שמחוני הגיע יום באותו

מרדכינאור274

עם קשה, כנראה שיחה, וקייםביומן מופיעים לה הדים דיין.דורש משה בא... ״אסף הרמטכ״ל:על ומענות טענות מיד להפסיקדרגיםגבוהים...להפסיקהסיפוריםבמיוחד דבריו ומכוון והרכילויות,את להפעיל מחליט זה לאסף.״יוםהדין״:להיפגשבדחיפות ״נשקעםבן־גוריוןולשתףאותובעימותהמחריףוהולך.ואכן,עודבאותויוםבן־גוריון של לביתו שמחוני מגיעושוטח קשה( משפעת )המחליםבן־גוריון, שלו. הצד את בפניולהמשיך מבקש דבר, של לאמיתווטענותיו הניצחון מגודל להתפעםשלשמחוניאינןנראותלובמקומן.לי ״יש ואומר: אינומרפה שמחוניהרגשהשהולכתלקרותהתפוצצותחריפהביניוביןהרמטכ״ל.״בהמשך,כפי פעל מדוע לבן־גוריון הסבירשפעל,ועמדעלכךשהשינוישערך,מוקדם, בשלב 7 חטיבה והכנסתהיהמוצדקוהוכיחאתעצמו.הואדיין, לעבר מאשימה אצבע הפנה״במקום שמו: את להזכיר מבליעבודה שעשית לך ויגידו שיבואוטובה-מלכלכיםאותך.״הואגילהלבן־גוריוןשבפגישתועםדיין,ביום״האם שאלה: זה לו הציג הקודם,את להחליף שצריך חושב אתההרמטכ״ל?״שמחוני,לדבריו,השיבבשלילה,אךהוסיףשהואאינויכולהנוכחי. במצב בתפקידו להמשיך

הוראות כל את אסף כי גילה, עודהמטכ״לוהרמטכ״ל,שכמהמהןהיושל לכושרם הודות ו״רק שגויות,עצמו[ שלו ]ובמשתמע, הכוחות

הדברהלך״,כלומרהצליח.בן־גוריוןהיה,ככלהנראה,קצררוח.של העצומה הצלחתו דידו, לגביצה״להיאהעיקר,וכלהשארטפל.הדברים ״כל לשמחוני: אמר הואלך אין ערך. שום להם אין האלהבתוך־תוכו אבל פרופורציה,״ חוש

המשיךלהוקיראותו.

״אהובנפשי,אלוףהניצחון״

ב־6בנובמבר1956,התקרבמאבק״מלחמת כמעט הזה, הטיטאניםהמערכה לשיאו. צה״לית, עולם״תכנן דיין גדול. בניצחון הסתיימהאת בשרם־א־שיח׳. חגיגי מסדראלוףפיקודהדרום,הממונההישירעלחזיתסיני,לאהזמיןולאשרייןלומקוםבמטוסה״דקוטה״שהטיסאתהמכובדים.שמחונימצאפתרון:מטוסי של גף היה פיקודו תחתוהוא )״פייפרים״(, קלים משטרההמריאמבאר־שבעלעברדרוםסיניב״פייפר״שטייסוהיהבנימיןגורדון.דרומי, אשר סא״ל אליהם הצטרףבמפקדת המטכ״ל של קישור קציןעלייתולמטוס לפני הדרום. פיקודפגששמחוניאתסא״לאלעדפלד,

275משהדייןאואסףשמחוני?

לו: ואמר הפיקודי, האג״ם קצין״אתהרואהאתהתיקהזה?אניחוזרמשרם־א־שיח׳ישרלבן־גוריון.אני

הולךלגמוראתמשהדיין.״לגלות דיין הופתע בשרם־א־שיח׳את אתו יחד לחגוג בא ששמחוניעל צולמו השניים הגדול. הניצחוןמשני שהורכבה מאולתרת, בימהקומנדקרים,יחדעםאל״מאברהםדרך שפרצה ,9 חטיבה מפקד יפה,חתחתיםמאילתלדרוםסיני.לאחרלא־ תחילה ה״פייפר״, טס הטקסרמת־דוד. בסיס לעבר ומשם טורלרעה השתנו האוויר מזג תנאיכנראה איבד הקל המטוס וטייסאתדרכו.הקשרעמונותקובדיעבדידועכיהואהתרסקבצפוןירדן,לידשמחוני, בעג׳לון. הצלבני המבצר

דרומיוגורדוןנהרגו.שמועותמרושעותשנפוצובעתההיאימינואלה ועד וגםלאחרשנים -קונספירטיביות הערכות הולידו -כי שאמרו היו ומשונות. שונותהאסוןנגרםבשלקרבתוהיתרהשלשמחונילבן־גוריוןוהחשששישכנעאותובצדקתטענותיונגדדיין.״לאשחר,״ שום אלה לשמועות היהשמחוני ״אסף כרמל. עמוס קובעהטיסה עצם על שהחליט זה הואועל לרמת־דוד מא־טור ב׳פייפר׳מזג ותהפוכות שלה, הזמנים לוחהאווירלאנמצאובשוםשליטהשל

גורםאנושי.״

הגופות שלוש את החזירו הירדניםלישראל,אךלאהחזירואתתיקושלשמחוני,גדושהמסמכיםנגדדיין.הואהועברלידיהמודיעיןהירדניואחרכךנמסר-כךמגלהכרמל-למודיעיןשהובסו המצרים, יכלו כך המצרי.קשותבסיני,ללמודמהחשבועליהםה״קודקודים״הישראליםוכיצדניהלו

נגדםאתהמערכה.שמחוני אסף אלוף של הלווייתונערכהב־11בנובמבר1956.איןזוטעות.אל״משמחוניהועלהבדרגהזאת. תבע בן־גוריון מותו. לאחרובן־ כרמל, כותב לסרב, ניסה דייןנחושבדעתו.עלהקבר גוריוןהיההטרי,הראשוןבחלקההחדשהשלחלליסיני,ספדלובן־גוריוןבמיליםנרגשותבמיוחד:״אהובנפשי,אסףנולדת הניצחון. אלוף שמחוני,בכפר,בקיבוץבעמקיזרעאל.גדלתלבן־ נעשית ב׳הגנה׳. והתחנכתמערכות בראש בעומדך אלמוותסיני. במדבר לישראל הגנה צבאאנונפרדיםממךביגוןרב,בהערצה

ובגאוןעברי.״

״כתבהגנה״

עמדתו את קבע כן, אם בן־גוריון,בניצחון שמחוני של מקומו לגביצה״לבמלחמתסיני)״ראשמערכותלא הדבר לישראל״(. הגנה צבא

מרדכינאור276

שינהאתדעתושלדיין,ששמחונימועט וחלקו בפרט, משמעת הפרבא הדבר בכלל. הניצחון בהשגתהוא שכתב בספרים ביטוי לידיובעוד לו, מקורבים שכתבו עצמו,לאמעטפרסומיםומחקרים.הדברמשפחתו בני של כעסם את עוררעדויות אספו והם שמחוני, שלנכון פעל כי להוכיח כדי ומסמכיםוישלזקוףלזכותו,במידהרבה,את

הצלחתמלחמתסיני.הםלאהסתפקובהסבריםחלקיים״הפרת את שייחסה בכתיבה אוהמשמעת״לדייןעצמו.שבתיטבת,דיין משה על שחיבר בביוגרפיה)1971(,כתב:״שמחונינהגבדייןכפישדייןהיהנוהגבממוניםעליו-לאמקבלאתדבריהםכמילהאחרונה.״ועוד:״דייןטבעאתהכלל,שמוטבשירגזועליךבעדעשייתיתרמאשרמועטת.״ עשייה או אי־עשייה על

יתרעלכן,טבתסברכיבעומקלבו״מפקד לשמחוני, אהדה דיין הגהמסוגוהדומהלוכלכך״.מהשהואטובה סיבה הייתה שזו כתב, לא

לעימותהחזיתיביניהם.את שיזמו הם בנימשפחתשמחוניהוצאתהספרשלפנינו.הםפנולצילהמקיף, מחקר שערכה רוזנבליט,ולד״רעמוסכרמלשכתבאתהספר.מנומק הגנה״ ״כתב היא התוצאההמאדיראתחלקושלאסףשמחוניבהשגתהניצחוןבמלחמתסיני,כמובן

עלחשבונושלמשהדיין.ומקיף קריא היטב, כתוב הספרמאוד.ישבוהרבהיותרמסיפורחייוהקצריםוהדרמטייםשלאסףשמחוני.הואמשרטטגםאתסיפורושלדורובעיקר בונים חלוצים, של שלםהאחרונות בשנותיה צבא, אנשיובשנותיה שבדרך״ ״המדינה של

הראשונותשלמדינתישראל.

n

ספרותית כתיבה שנות 45 אחרי25 של יבול עם ופובליציסטית,עוז עמוס התייצב שוב - ספריםיצירה, ובאמתחתו קוראיו בפניוהן ובסגנון, במבנה הן מאתגרת

בעלילתהובמשמעותה.סיפורים משבעה הבנוי רומן זהוואפילוג,״תמונות״בלשונושלהסופר,אילן, תל הכפר חיי על המספריםבתחילת שנה, כמאה לפני שנוסדהמאהה־20,בהרימנשה.כלסיפורעומדבפניעצמו,ואפשרלקרואאתשהמאחד סיפורים כקובץ הספר

ביניהםהואמקוםההתרחשות.עמוסאיננומסתפקבאחדותהמקום, עוזכל של הסיפורי ההווה את ומציבהשנה: עונות משתי באחת סיפורוהמתיש המעיק הקיץ של בפתחועםסיוםשנתהלימודים,אובחורףכשני והחורף הקיץ והגשום; הקרהסביבתי האקלים בעיצוב הפכיםבהווההסיפורי.ויותרמכך:נחשפיםאת החוצים ודמויות, מוטיביםמסגרתהסיפורהבודד,מקרביםביןאותם והופכים שבקובץ, הסיפוריםוהזיקות ההקשרים לרומן־סיפורים.

רקוויאםלחלוםשנגוז

ישראלבנימינוב

עמוס עוז, תמונות מחיי הכפר, כתר ספרים, 2009, 217 עמ׳.

ספרוהאחרוןשלד״רישראלבנימינוב,יאנושקורצ׳אק-האדם,המחנךוהסופר,יצאבהוצאתאורט.

ישראלבנימינוב278

בתוךהסיפור,וביןהסיפורים,דורשיםן ולמת לפענוח יכולת מהקוראעמוס למד זאת טכניקה פרשנות.עוז,לפיעדותוברומןהאוטוביוגרפיממחרוזת וחושך, אהבה על סיפורוויינסבורג,אוהאיו,מאת הסיפוריםכולם המתרחשים אנדרסון, שרווד״הסיפורים נידחת. אחת בעיירהבכך גם ביניהם נקשרו השוניםשהדמויותגלשומסיפורלסיפור:מישהיודמויותמרכזיותבסיפוראחדכדמויות עצמם, הם והופיעו, חזרובסיפורים רקע, דמויות משניות,וחושך, אהבה על )סיפור האחרים״

עמ׳545(.

אילן, תל את מעצב עוז עמוסהכפר,כמיקרוקוסמוסשלהציונותהחלוציתבארץ־ישראל,בעתמשברשלהתפוררותוגסיסה,בסיומהשלסגור עולם זהו העשרים. המאהראו הראשונים שהדורות ומסוגר,על הציוני החלום הגשמת את בוידיעבודתכפייםבחקלאות,בגידולוהדורות ומטילות, עופות עגלים,והנינים, הנכדים של האחרוניםאת הפכו בו, ובגדו אותו שנטשונאה נדל״ןשרווח המשקיםלעסקיהצנוע הכפרי הבית במקום בצדם.צמחהוילהמפוארת״רבתמפלסיםועתירתכרכוביםוגגונים״)תמונותשל בלשונו ,)38 עמ׳ הכפר, מחייעוז.הקפיטליזםהישראליהדורסני

והנהנתן,כמסייעלאמבוטלבהריסתהחלוםהציוני.

בדוי שם כנראה, הוא, אילן תלבידי שנוסדה גבעת־עדה, למושבהב־1903. הראשונה, העלייה אנשיאוטרקי, עולם בונה עוז עמוסכלכליוחברתי,המצליחלשמורעלהוא עוד כל ההומוגנית עצמאותוחדירת ובטרם חקלאי, אופי בעלעם היחיד הקשר ניזציה. האורבהאוטובוס הוא החיצון, העולםהיומיהמשייטביןהכפרלתל־אביב,בירת הראשונה, העברית העירהכפר, את העוזבים אלה הציונות.אובאיםאליומבחוץ,זוכיםלאפיוןמצומצם,כיעיקרתפקידםבהיותםהחופרים הציונית, לעשייה ״זרים״מתחתליסודותיושלהחלוםהציוני.נוסח פלנטה כעין הוא אילן תל)או מרקאס גארסיה של מקונדואנדרסון נוסח אוהאיו, וויינסבורג,שרווד(,מועטהמחזיקאתהמרובההמייצג, מנשה בהרי קטן כפר -ציונות שנות ״מאה סימבולית,מעשית״,כנגד״מאהשנותבדידות״

דרוםאמריקנית.

מפורריםונמקיםבבדידות

ברומן, המרכזיים המוטיבים שניההתפוררותוהבדידות,יוצריםסביבםאילן. בתל החברתי האקלים את

279רקוויאםלחלוםשנגוז

האידאולוגיה מתפרקת, המשפחהסף על עומדת שוקעת, החברתיתוהאדם והתרסקות, רגל פשיטתבודד הוא השבר, לאחר השורדהצלה בקרש להיאחז יכולת וחסרכלשהו.כוחותיועזבוהו,והואצוללהחודר ״הזר״ אפילו למחשכים.לתוךהמשפחהאינומצליחלאחות

אתהקרעים,ולוחלקית.טולסטוי, של קביעתו על כפרפרזהבפתחהרומןהמונומנטליאנהקרנינהאומללה - אומללה משפחה ״כלמתאר ,)9 עמ׳ )שם, שלה״ בדרכהמגווןעשירשלמשפחות עמוסעוזבעלים אילן: בתל החיות אומללותגרושות נשים וזנוחים, פרודיםשכולים. הורים רווקות, ואלמנות,לרפואה, אחת משפחה אפילו איןבניגודלרומןשלטולסטוי,שהאושרמצויביןכותליביתה;כלהמשפחותמפוררות עוז עמוס של ברומןופגומות,והשורדיםנמקיםבבדידות

שאיןלהתקנה.אריהצלניק)בסיפור״יורשים״(הואנעמה, אשתו, ידי על שנעזב בעלנסעהלחברתה שלפנישלוששניםבתו הביתה. שבה ולא בסן־דייגומבוסטון לו כתבה הילה, הנשואה,לה ולאפשר אמה, על ללחוץ לאלחיותאתחייהכרצונה.האםסיבתלא לעולם רומנטית? היא הנטישהנדעוהכלפתוח.גםהבןהבכורניתקלפני מולידו. אביו עם הקשר את

בחיפה דירתו את צלניק עזב שנהאמו, אצל ולגור לחזור והחליטהישן בביתה תשעים, כבת ישישהבתלאילן.הבדידותבמלואכיעורה:אצלו התפתחה האחרונות בשניםחרדהעזהמפניהחושךבביתהריק.מייסדי בין הייתה צלניק משפחתהכפר,שהקימוהולפניכמאהשנה.ומהנשארממנה?אםזקנההמצפהאשתו ידי על שנבגד בן למותה,מחשכי מפני עזה וחרדה וילדיו,

הבדידותהאנושית.

"ציונותשלסוחרים"

המועקה בתוך הסיפורי, בהווה ואז,״הזר״ מופיע וטורדני, חם קיץ שלבדמותושלסוחרהנדל״ןעו״דוולףמפתה: הצעה ובאמתחתו מפציר,למצואלאםהזקנהביתאבותהולם,ובתמורהלקבלאתהסכמתהלמכירתייבנה ובמקומו ייהרס הבית הנכס.סנטוריוםגדולומפואר.והסיום:האםהישישהשוכבתבמיטתהוזוכהלמטרהנדל״ן, מאיש חנופה נשיקות שלהמנסהלפתותה.הואשוכבלידהכדיצלניק, ואריה רכושה, לזכותבחסדיהבן,מצטרףכצלעהשלישית.מעשהפרוורטישלשלישייה,החוברתיחדיוכדילשנותאתמהלכהההיסטורישלהציונותהמעשיתולהופכהל״ציונותומוכרים הקונים סוחרים״ של

ישראלבנימינוב280

מגרשיםלבנייה.בת האלמנה, אשתו גם נהגה כךאלדד השואה סופר של השישים,דומה ״אבודים״(. )בסיפור רוביןנדל״ןפשטועלהכפרכדי שכרישילגזולאתהאדמותמבעליהן,לשנותוהיורשים ולהתעשר, ייעודן אתבצע תמורת נשמתם את מוכרים

כסף,למולךהנדל״ן.

מטפורהלאמריקניזציה

האנושי הנוף השתנה אט־אט, וכך,שעדיין המשפחות אילן: תל שלבפועלים נעזרו בחקלאות עסקובחצרות בבקתות שהתגוררו זריםיותר רבים אנשים האחוריות;לסוחרי בתיהם את מכרו ויותררחל כמו כאלה גם והיו הנדל״ן;פרנקוהאלמנה,שחיסלואתהמשקאת סגרו המשפחתי, החקלאיבתי את עגלים, לפיטום הסככותהחממות ואת לאפרוחים האימוןלהתגורר והמשיכו - נוי לפרחיאת שהחכירו כאלה גם היו בכפר.אירוח, מחדרי והתפרנסו משקיהםוכן אופנתיים, ובוטיקים מגלריותנפתחו הכפר במרכז חוץ. מעבודותובית ביתי יקב מסעדות, שתיהוקמה אפילו נוי. דגי של ממכרנגרייהקטנהלייצוררהיטיםבסגנוןהכפרמתמלא היה בשבתות עתיק.

באורחיםרבים,עלכלירכבם,בהםסועדיהמסעדותומחפשיהמציאות

למזכרת.מטרתהציונותהמעשיתהייתהלתקןיהודי של הכלכלית האנומליה אתוסוחרים מתווכים במקום הגלות:מנחם של בדמותו אוויר, בעסקימנדל,יהפכוהיהודיםלחקלאיםעובדיאת בעצמם שייצרו ויצרנים, אדמההמוצריםהבסיסייםהחיונייםלקיומווהעמל.באחרונה, שלהאדםהעובדחלהנסיגה-חזרהלנדל״ןולבורסה.מתרחשות והבדידות ההתפוררותקודםכל,ובעיקר,במעגלהמשפחתי;נטישה,גירושיםאומוותממוטטיםאתהסדרהמשפחתיומשלחיםאתהבדידות לאפלת האסונות שורדילאריה מצטרפים כך האנושית.צלניקהפרודובתיה,אלמנתהסופרראש אבני, ני ב גם רובין, אלדדנאווה שאשתו אילן, תל מועצתברחהממנו,עדהדבשהגרושה,רחלהשכולים וההורים האלמנה, פרנקו

דליהואברהםלוין.ומהמעגלהמשפחתילמעגלהחברתי־בדמותו המעוצב - אידאולוגי)בסיפור קדם פסח של המרשימהחבר ושש, שמונים בן ״חופרים״(:כנסתלשעבר,זקןרתחןונקמן,הרוגןורוטןעלכלדברשנקרהבדרכו.הואאינוסולחלטבנקיןוליערי,ולמפלגהשלושים מזה ונעלמה שהתפוררההעכשווי, הנוער שנה. וחמש

281רקוויאםלחלוםשנגוז

והספרות לסוגיה האלקטרוניקהבו מעוררים הסתמית, החדשההוא לאחרונה ומיאוס. סלידהמרבהבשתייתקוקה־קולה,שדחקהשזמנם והלימונדה, התה את הצדהכמטפורה - הקוקה־קולה עבר.של הרגל ולפשיטת לאמריקניזציהמסוגלת שאינה המעשית, הציונותהשתייה הרגלי את אפילו לשמראסונות גם שלה. המסורתייםבשפע: אותו פקדו משפחתייםבתו,אביגיל,מתהלפנישניםרבותמהרעלתדם;בנובכורונהרגבתאונהביםסוף,בשנתארבעיםותשע;דניפרנקו,בעלהשלבתורחל,המטפלתבובימיזקנתו,נפטרמדוםלבביוםהנכדות, שתי החמישים; הולדתוירדו ורחלפרנקו, דני בנותיהםשלבבריסל, מתגוררת אחת הארץ, מןלאחרונה בלוס־אנג׳לס. והשנייהפועלים על להתלונן הזקן החלמתחת בלילות וקודחים החופריםמחפשים הם ״מה הבית. ליסודותלעמודי מתחת או במרתף אצלנומגילות שמא זהב? נפט? הבית?עמ׳ הכפר, מחיי )תמונות גנוזות?56(.ותשובתהשלהבתרחל:״איןנובר לא איש פסח. לשמוע, מהשם,מלבדאוליהמצפוןהרעשלך״)תמונותמחייהכפר,עמ׳59(.כוחותבדמותו הערבי )כגון, חיצוניים)כגון, פנימיים וכוחות עאדל( שלהמפוצלות ומפלגותיהם המנהיגים

הציונות להרס גרמו והמתפוררות(על לו מציק והמצפון המעשית,הטעויותשנעשו.פסחהואשברכלי,

שטרםהריםידולכניעהסופית.

עאדליירשאת״נחלתהאבות״

המתגורר הערבי, הסטודנט ואולימתחת החופר הוא הבית, בחצרלכך הוכחה למצוא כדי ליסודותפעם שייכת הייתה זו שנחלהלמשפחתו.״ברורשהערביאינואוהבעשינו היהודים אנחנו כי אותנו,להםהרבהמעשינבלהואיננוצדיקיומודהשאנחנו הדור...״אומרהזקן,בהמשך הנגזלים. והערבים הגזלניםרעשים שומע עאדל שגם מתבררשל השערתה אולי כך, אם בלילה.מעשי לא הנכונה: היא הבת, רחל,היהודים, כנגד הערביםחורשיהרעמה על לנו המציק המצפון אלאשעשינוועוללנולהםבמהלךהעשייההציונית,הואהכוחההורסוממוטט

אתהחלוםהציוני...ולמרותהכל,מתגנבהחשששעאדל,הסטודנט אילן, לתל שהגיע ״הזר״ישמש לא והמשכיל, הצעיר הערבילעולםכמשרתבמשפחתרחלפרנקוראש אבני, בני במשפחת וכשליחאולי, יום, יבוא המקומית. המועצהוהואיצעדצעדאחדקדימה,מהצריףבחזית, הבית אל האחורית שבחצר

ישראלבנימינוב282

הדורות כי מיושביו, שהתרוקןהראשוניםנפטרו,הדורותהאחרוניםב״נחלת ובגדו מהארץ ירדו ויתרו,הוא כי אותם, יירש עאדל אבות״.

הנאמןבאמתלאדמתהמריבה...המרשימיםבסיפוריהקובץהםשניסיפוריהאהבה)״קרובים״ו״זרים״(.אלהאהבותהצומחותמתוךמצוקהובדידותהגיבורים,המחפשיםמעטסיטואציה בתוך אנושי, ומגע חוםהזויה וחולנית, מעוותת ארוטיתווירטואלית.אהבותשלאתתממשנהלעולם.כיפערהגיליםהתהומיביןהנערהצעירלאישההבוגרת,הופךגבול על לפרוורטיים היחסים את

גילויעריותשביןבןלאמו.משפחה רופאת שטיינר, גילי ד״רקופת במרפאת העובדת מוערכת,ארבעים בת רווקה שבכפר, חוליםבחביבות הצטיינה לא וחמש,שזכרו היו לחולים. יתר ובסבלנותעם אהבה פרשת ניהלה שבנעוריהלבנון. במלחמת שנהרג נשוי, אדםמאז,היאאישהבודדה,מעיןאלמנתקירות. ארבעה בין החיה מלחמה,ולפתעחלמהפךבחייה:גדעוןגת,בןאחותה,ברחכילדמביתוומצאלומקלטבביתדודתושבכפר,ועםהשניםהתקרבוזהלזו.פעםהכינהחשובה לבחינה כביכול, אותו,פטפטו זאת ובמקום בביולוגיה,שלח הנער, גדעון, דמקה. ושיחקולהספרשיריםמאתעמיחיוכתבלה

הקדשהובהתודהעלעזרתהבהכנהלבחינהבגאוגרפיה.היאהשיבהלולו וכתבה הכפר, של נוף בגלויתירצה אם לו, מחכה תמיד שחדרווכתבה נוספות, לבחינות להתכונןצוואה,שבבואיומה,יירשגדעוןאת״וידעה קרה: צפוי והבלתי הבית.בין שקשרעמוקבלימיליםמחברשניהםלתמידושאתהילדהזההיאאוהבתיותרמשאהבהאיפעםאיזונפשאחרתבעולםויותרמאשרעוד)תמונות פעם״ אי לאהוב לה צפוי

מחייהכפר,עמ׳45(.

הציפייהלאוטובוסהאחרון

קריר חורפי, פברואר בערב ועתה,בתחנה מחכה שטיינר גילי וגשום,מתל־ המגיע האחרון לאוטובוסעומד החייל, אחיינה גדעון, אביב.את סידרה היא לביקור. לבואהרגשת לו לתת כדי כלבבו החדרבמאכלים המקרר את מילאה בית:מיטה לו הציעה עליו, האהוביםדודהמים כפישאהב,הדליקהאתהחמים,הכינהלועיתוניםלידמיטתולאחרונה שקראה ספרים וכמהומצאוחןבעיניה,וגםקערתפירותגדעון מגיע, האוטובוס ופיצוחים.ואת הנהג את מתחקרת היא לא!והם הכפר, אנשי כולם הנוסעים,היא חייל. שום ראו שלא מעידים

283רקוויאםלחלוםשנגוז

שמא האוטובוס את היטב בודקתנרדםבספסלהאחורי,ומוצאתמעילנשכח,שמאשלו?!שמאטעהבדרך:בתחנה. טעה או באוטובוס טעהשמאביטלנסיעתואליה,ולאיכולהיהלהודיעה.שמאיצלצלעודמעטויסבירמהקרהלו.לשווא.הטלפוןלאמצלצל.היאמנסהלהשיגובניידשלו,אךללאמענה,ואזהיאהולכתהערב ארוחת את משליכה לביתה,החגיגיתלתוךהפח,ובוכה.אוליישסיבה שום לו ואין חברה, כבר לוהמפעפעת... הקנאה אליה? לבואהיאפושטתבגדיהושוכבתבמיטתה.וירד אילן בתל לרדת החל ״גשםבהפסקותכלהלילה״)תמונותמחייהכפר,עמ׳49(.מזגהאווירהחורפי,קור, של נפשי לעולם כמטפורה

עצב,חוסראוניםובדידות.האסוציאטיבית, הזיקה מעניינתשל הסיפור בין והנרמזת, העדינההאחרון״ ״האבטובוס לסיפור עוז,לש״יעגנון.בשניהסיפוריםמודגשתשל להגעתו בציפייה ההתמקדות- בשניהם האחרון. האוטובוסאווירתבדידותתהומיתוכשלארוטי,אךבעודשאצלעגנוןהאקליםהוא

קפקאי,אצלעוזהוארומנטי.)״זרים״( השני האהבה בסיפורהראייה וזווית היוצרות, מתהפכותהפעםהיאשלקוביעזרא,הנערבןהשבע־עשרה,המאוהבבעדהדבש,גרושהבתשלושים,הנושאתבנטל

לידתבוסרשנגרמהבאשמתבעלה,ועשתהאותהעקרהלכלימיחייה.

ברומןהאוטוביוגרפישלעוז,סיפורהמחבר כותב וחושך, אהבה עלחולדה. בקיבוץ נעוריו אהבת עלכבןשש־עשרה, הוא הנערהמספרשלושים כבת אורנה, והנאהבת,הנשואה חוץ, מורת היא וחמש,מתגורר שאינו קבע צבא לאישרב הסיפורים שני בין בקיבוץ.ובסיפורהמעשה, בדמויות הדמיון,של יותר המרשים סיומו מלבדרבות שנים האוטוביוגרפי; הסיפורעל ״הצביעה התרחשותו: לאחרבאנגלית: ואמרה הגלגלים כיסאלצערי, הבת. רק אני אורנה. זאתוכבר מדברת. לא כבר שלי אמאלאכלכךמכירה״)סיפורעלאהבה

וחושך,עמ׳555(.שיחה מתנהלת הבדיוני, בסיפורמעניינתוחשובהביןקובילעדהעלדאלווי מרת שניהם, שקראו ספרוהתאבדותה וולף, וירג׳יניה מאתבעיצומה הסופרת של בטביעהעדה השנייה. העולם מלחמת שלמה לדעת רצתה לא האם תוהה:יקרהבגורלהשלאנגליהבמלחמתהבכל, בה אחז הייאוש בגרמניה?אני זה את ״בדיוק המשיכה: ועדהלפחות נשאר תמיד מבינה. לאדבראחדשיקרלךואתהלארוצהלהיפרדממנו״)תמונותמחייהכפר,

עמ׳170(.״דבר״מונעהתאבדות.

ישראלבנימינוב284

וולף,גםלאמו לווירג׳יניה אכן,גםבןהשש־ ליניב וגם עוז שלעמוס

עשרה)בנםשלדליהואברהםלויןאפילו נשאר לא ״שרים״(, בסיפוררצו הם שלמענו יקר אחד ״דבר״

לחיות,ולכןהתאבדו.בלבו נצרבה נעוריו מימי בזיכרוןעוזתמונתהפתיחהשל שלעמוסאריך מאת הניצחון שער הרומןמריהרמרק.בלילהחורפיקרוגשום,נשענתאישהעלמעקההגשרשעללהטיל ועומדת בפריס, הסיין נהראתעצמהלמימיוולשיםקץלחייה.לפתעעוברלידהגברזרולאמוכר,בזרועה אוחז מעט, עמה משוחחומצילאתחייה.לימים,הביןעמוסמעקה ליד הנואשת ״שהאישה עוזאמי ושוב, שוב אלא, אינה הגשרעל )סיפור וייאושה״ היא המתה.בהבדל - )542 עמ׳ וחושך, אהבהלא עוז, של לאמו אחד: קריטינמצאההידהתומכתשתאחזבזרועהותצילאתחייה.לאידושלהבן,לא

ידושלהבעלולאידיאחיותיה...

״הידייםידיבגיןוהקולקולהגבעטרון״

וגשם, סערה שבת. ליל פברואר.בשישה פעם וברקים. רעמיםשבועותנהגובני״השבט״להתכנסבציבור, לשירה ״המדורה״ סביב

בביתםשלדליהואברהםלוין,הוריםששכלואתבנםיניבבןהשש־עשרה,שהתאבדבאקדחושלאביוששירתלמות הספד הרקוויאם, בצה״ל.הבניםולציונותהמעשיתהמפוארתשחדלהלהתקיים,באמצעותשיריםעצב ספוגי נוסטלגיים עברייםשנגוז שהיה, יפה לעולם וכיסופיםהחוזר פולחני, ריטואל זהו וחלף.את ומבליט פגישה, מדי עצמו עלהבנים מות בין המיתולוגי הקשרלשירהבציבור.הרקוויאםכלל:שירישירי וכנרת, גליל שירי שבת, לילובחלקו אהבה; שירי וחורף, גשםהשנישרומשיריהפלמ״חומלחמתהעצמאותוקינחובשירינעמישמר.ה״אנחנו״הקולקטיביבאעלסיפוקו

הריטואלי.נמצאה ולא במצוקתו התאבד הבןהידהתומכתשיכולההייתהלהצילו,ואברהם,אביו,בוכהעלעקדתבנושלאנמצאלומושיע.גםהמתאבדיםח מזב שייכיםלעקדההלאומיתעל)כמו המודרנית ישראל עצמאותמתאבדימצדהוהאתוסהישראלי(.

חריפה באירוניה תוקף עוז עמוסהעולה המסר את ומושחזתמהשמעתהלחניםהמתוקיםברדיו,לבנון מלחמת פתיחת עם בבד בדיפים אנשים ״שאנחנו הראשונה:וענוגיםוצדיקיםוזכיםועדינירגש,בלישוםקשרלמעשינו.שיסולחלנומפנישאיןלבנוהטהורוהפיוטייודע

285רקוויאםלחלוםשנגוז

ריח שיבוא ידינו. מזדהמות במהערבשלשושניםויבשםמראשאתצחנתהגוויותשתיערמנהלמאותיהןולאלפיהןבימיםהבאים״-ומסכםהמזוויע ההרג מעשי בין זה שילובהמיועדים העבריים השירים לביןמצמרר: בפסוק הנפש, לעדיני״הידייםידיבגיןוהקולקולגבעטרון״

)ממורדותהלבנון,עמ׳13(.ימי ״שבעה״ כנגד סיפורים שבעההתאבלותעלעולםשחרב.ולסיום,אחרית חזיון אפוקליפטי, אפילוגוחמש עשרים המתרחש הימים,הנידח בכפר יותר מאוחר שנהעובש מתפורר, הכול והמתנוון...עלקירותהבקתות,ריקבוןוחלודה,אדירעלמהביצההירוקה,יתושים,

הילדים פינה. בכל וזוחלים חרקיםחוליםבשחיןובנמק.צחנתגוויות:דרכי מהתנוונות מתים הזקניםאינם ברובם והתינוקות הנשימה,שורדיםאתהמחלותוהזוהמה.גילויעריותכללי,משגליםהנעשיםלאורהיום,כולםשוכביםעםכולם:אחעםאחותו,בןעםאמו,אבעםבתו.ולכן,רביםמהילודיםבעלימום,רפישכל,מעוותיאיברים.לפיחישוביםשנעשו,לאתשרודבמקוםאףנפש

חיהעדמחציתהמאה...ר ועלכולםמנצחהקברן,מזדווגומעבבמשפחה לו, המזדמנת נקבה כלהתינוקות, את וקובר לה, ומחוצהכמטפורה הקברן והזקנים. הילדים

לקץהחלוםשהיהואיננועוד.

רשימתהספריםשהוזכרובמאמר:

עמוסעוז:תמונותמחייהכפר,כתר,2009.עמוסעוז:סיפורעלאהבהוחושך,כתר,2002.

עמוסעוז:ממורדותהלבנון,מאמריםורשימות,״שיריםעבריים״עמ׳21-7,עםעובד,1988.אנדרסוןשרווד:וויינסבורג,אוהיו,מאנגלית:אהרןאמיר,עםעובד,1959.

טולסטויל״נ:אנהקארנינה,מרוסית:נילימירסקי,עםעובדספריהלעם,1999.מארקסגארסיהג׳:מאהשניםשלבדידות,מספרדית:ישעיהואוסטרידן,עםעובדספריה

לעם,1976;וגםסופתשלכת,מספרדית:ישעיהואוסטרידן,זמורהביתן,1982.עגנוןש״י:״האבטובוסהאחרון״,ספרהמעשים,בקובץסמוךונראה,עמ׳113-108,שוקן,1960.

רמארקאריךמריה:שערהניצחון,מגרמנית:יעקבגוטשלק,זמורהביתן,1986.שלוםעליכם:כתביםבתרגומושלי״דברקוביץ,כרךשלישי,מנחםמנדל,דביר,תשי״ט.

n

עלעולראשוןבדפיספרזה,מעוררבקוראהתרגשותרבה.יתרהמזאת,כך על גאווה לתחושת גורם הואשל עבודתה פרי היא כזו שיצירהצילום כאיש ישראלית. יוצרתהגדול הצבעוני בפורמט נשביתימזדקנת אישה נהדרת: דמות שלחודר־סבלני, במבט בי המתבוננתקורות את לספר כביכול, ממתינה,רמז-שיכול ולו חייה.לאהיה-המתגלה לסיפור אותי להכין היה

בעמודיםהבאים.למרותשאנימכירעליזה של הקודמים ספריה אתאת השנים, במהלך וראיתי, אורבךשלה הנפלאות הצילום תערוכות-לאהייתימוכןלסיפוריהניצולים

המופיעיםבצדהתמונות.הספרנפתחבצילוםגלייםנוצצים,תוך אל נמוג שמעליהם כשהאופקזו עמומים. גוונים בחצאי השמיםחדווה לא בה שאין שלווה תמונהחשתי מוקד. בה ואין צער, ולא

באורהתכלתמתוךחשכתהטראומה

יוסףכהן

עליזה אורבך, ניצולים, צילומים. כריכה קשה בפורמט צבעוני, 25x35 ס״מ, הוצאת יד בן צבי 2009.

יוסףכהןהואמרצהבכירבמחלקהלצילוםבאקדמיהלאמנותועיצובבצלאל.

287באורהתכלתמתוךחשכתהטראומה

הקלת־מהלמראהתמונהזו,ועברתילעמודהבא.הצילוםגדולהממדים)הנפרשעלפנישניעמודים(הואגםכןצילוםשלים,אךשונהלחלוטיןמןהדימויהקודםשלהים.הואאפלאףיותרמןהלילה,הענניםבחלקוהתחתוןאפורים,כבדיםומאיימים,של שביב כל להצמית ובכוחםתקווה;חורשחורששאבאותיאלאותוחדר־נעולבמוחישאנישומרשבו מקום - ייפתח לבל בקנאותאיןרחמים,איןאלוהיםואיןהבנה.של הקולקטיבי הזיכרון חדר זהוללא אותנו הפוקד השואה, אימיהרףואיןמפלטמפניו.ואזמצאתיאתעצמיבעין־הסערה,ביודעילמה

לצפותבדפיםהבאים.

איפוק,תקווה

קרון־הבקר של הוא הבא הדימויוהוא ושם״, ב״יד המוצב הגרמניהמעידעללבושלהספר.הניצוליםבאיפוק, מוצגים לעברנו המביטיםהםמייצגיםעשרים־וחמשמשפחותמשבע־עשרהמדינותשונות,בהןלוב,יוון,תוניס,פולין,גרמניהוליטא.כלניצולוסיפורו.כמהמןהפרוטרטיםהםשלאישאחד,אחריםשלאישמשפחה בהמשך, יחדיו. ואישהנכדיה בניה, על מצולמת רב־דוריתלרמוז התמונה כוונת כאשר וניניה,

בישראל. בחיים שיש התקווה עלולהקים התופת מן לצאת האומץמשפחהיהודיתהיאהנקמההפרטיתזו, מטרה הנאצי. בצורר שלהםעדויותיהם מכל ועולה המהדהדתשלהניצולים,היאהעוצמהוהחוסןלהמשך ההבטחה שלהם: במסרולתקווה.כפישב״תמונותבתערוכה״שלמודסטמוסורגסקישבהומתנגנתהמתבונן את המלווה מנגינה אותהבגוף כך לתמונה, מתמונה במעברועבודותזהשלעליזהאורבך,מצוייםהצילומיםהמלווים:עשרהצילומיםשלפסירכבתהמוביליםאלהאופק,את המסמלים בירושלים, שצולמומיליוניסיפוריהםשלכלאלהשעל

אודותםלאנוכללשמוע.בשחור־לבן המצולמים של מבטםבהם. נשבה והמתבונן בנו, ננעציםלאור־נר, לעתים הדומה האור,עושהאותםלכמעטשקופים.יופייםשלדימוייםאלהבאפלולית,המקנהלצופהאתאשרהםמבקשיםלומר.כמהמןהפניםנצרבועלידיעברם,אנשים של הם שאחרים שעהבמראם, נוגע שעברם מזדקניםהטראומה את מסתיר זאת ועםשחוו.הסיפוריםשכלניצולמספר,המזכרותהקטנותשהצליחולהציל,צעצוע לדוגמה, בספר. מצולמיםזעירות, עץ בובות קטן־מידות,תפילין זוג מעץ, מכונית־צעצוע

ומגןדוד)טלאי(צהוב.

יוסףכהן288

מןהאפלה-לאור

לאניתןלהכילבעיוןאחדאושנייםאתהמארגהעדיןוהעמוקשבספרצילומיםזה.הטרגדיהמצמיתהאתהצופה.אלהדימוייםקשיםמנשוא.המשמרים הנפש כוחות זאת, עםלהמשיך הכוח ואת התקווה אתאדם כבני החיים את ולשקםבית, לעצמם ליצור והכוח וכעם,משפחתי. פורטרט מכל מהדהדיםבדימויהמזכיראת הספרמסתייםהחשוב האמריקני הצלם של זה

ילדים שני רואים בו סמית, יוג׳יןההולכיםמןהאפלהאלעברהאור.בצילוםשלאורבךזהוהאורהמרצדעלפניגליהיםכפישהםנשקפיםמתוךחשכתמערותראש־הנקרה-המבקשרגיעהושקטבאין־סוףשל

התכלתבאור.הצילום, בתולדות קרה שכבר כפיהייתה המקורית שמטרתן עבודותליצירות הפכו ולהנציח, לתעדלא שלהן. במדיום חשובות אמנותעליזה של זה שספרה הנמנע, מן

אורבךהואמקרהכזה.

n