מושגיםהנושא: כללי

האביזרים על האחראי צוות איש קיים גדולה בהפקהאביזרים. - אחראירקוויזיטור.1ההצגה. מנהל הוא האביזרים על האחראי קטנה ובהפקה

לוח על עומד, קיר שמשמש לתפאורה.–קוליסה .2

צינור ברזל שעליו תולים תפאורות )עולה ויורד(.–צוג .3

שיח מוסגר. זהו מעין נאום קצר שנשמע רק על ידי הקהל ולא על[- asideההיצד ].4 ידי הדמויות האחרות. מונולוג זה משמש לאפיון דמויות על ידי חשיפת המחשבות של

הדמות. בדרך כלל הדברים הנאמרים הם כנגד דמות אחרת )שלא שומעת כרגע( קייםרק בקומדיה.

רשימת ההצגות המועלות בתיאטרון מסוים, תיאטרון רפרטוארי הוא–רפרטואר .5תיאטרון המעלה מגוון של הצגות שונות לאורך השנה. )כמו החאן, הבימה וכד'(.

תפאורה מציאותית שמייצגת את המציאות, את מקום–תפאורה ריאליסטית .6ההתרחשות, שבו מתרחש המחזה.

תפאורה שמעבירה את הסמל המרכזי )ואולי מספר סמלים–תפאורה סימבולית .7מרכזיים( הקשורים לבימוי של המחזה.

תפאורה סוריאליסטית- תפאורה חלומית, על מציאותית, שנותנת תחושה של.8חלום.

תפאורה היפר ריאליסטית - תפאורה מאוד מדויקת, של ייצוג מדויק של מקום.9 מסוים וזמן מסוים. תפאורה מסוג זה הייתה נהוגה בתאטרון הריאליסטי של סוף

.19המאה ה-

תפאורה המציגה מקום ע"י חלקים ממנו, הצופה משלים–תפאורה פרגמנטלית .10ע"י דמיונו את שאר המקום )חלק של קיר המושלם לבית, למשל(.

תפאורה מתאפיינת במיעוט של פריטים הנבחרים–תפאורה מינימליסטית .11בדייקנות כדי ליצור את החלל שבו מתרחש המחזה.

תפאורה המשתמשת במדיה נוספות )קולנוע, שקופיות,–תפאורה מידיאלית .12לייזר, אור( לבניית החלל.

תפאורה קבועה - תפאורה שאינה משתנה לאורך כל ההצגה..13

תפאורה שמשתנה, לפי המקומות השונים שבו מתרחש–תפאורה משתנה .14המחזה.

תפאורה שבה אותם מרכיבים משתנים לתפקיד אחר–תפאורה טרנספורמטיבית .15וכו'. במהלך ההצגה. למשל- קוביות שהופכות לשולחן, מיטה

1

חלל המספר לצופה את הזמן והמקום בו מתחרש המחזה )תפאורה–חלל נרטיבי .16מהסוג המצוי ביותר(.

תפאורה שבה השחקנים הם התפאורה )כמו ב"אשכבה"(, תפיסה–חלל אקטיבי .17 )דומה גם ל"אויסטר"(.תכוריאוגרפי

חלל המייצג באופן סמלי את הרעיון של המחזה.–חלל סימבולי .18

- במה חזיתית, שהקהל יושב מולה.תבמה פרונטאלי.19

במה מפוצלת- הקהל יושב במרכז )ומשני צדדיו בימה(..20

וא מלבנית והוצורת - תאטרון אשר פרוסניום )במת מסגרת תמונה(קשת במת.21 הפרוסניום היא פתחקשת מכיל במה מורמת, המשתרעת בקצה האולם מקיר לקיר.

תאטרון מסוג .בהצגהמרובע בקיר המפריד בין האולם לבמה, מבעדו צופה הקהל רביעי דמיוני של החדר.לקירהקיר הרביעי- הקהל צופה בעלילה מבעד

במבנה הבמה הפורצת יושב הקהל משלושת צדי הבמה.-הפורצת הבמה.22 השחקנים פחות מוגבלים ואינם,קהל מעורב ביתר קלותיתרונות במה זו:

תפאורההצורך במערך ו לקהלנדרשים לעמוד רוב הזמן כשפניהם מופנות )במה זו מאפיינת את תקופתו של שקספיר(.. קטןמלא על הבמה

נדירה למדי. מתאימה לתהלוכות ולתצוגות אופנה.במה- מסלול במת.23 מחלקת את הקהל לשני חלקים וחוצה את האולם לאורכו ולרוחבו.הבמה

להיות מוגבלים לשני קצותיה.חייביםמרכיבי התפאורה בבמה זו

מקיף את אזור המשחק מכל צדדיו. הקהל- או תאטרון במעגלזירה במת.24

החושפת את המכניקה של התאטרון לעיני הקהל.במה -פתוחה במה.25 . הפורצת הפתוחה היא במה שקספיריתהבמה

אפשרות לשנות באופןקיימת- או הבמה המתכווננתהמשתנה הבמה.26מוחלט את צורת הבמה, במהירות וללא קושי.

מימיקה- הבעות פנים. הבעות הפנים יכולות לבוא במקום מילים ולבטא רגשות.27 ללא תוספת מילולית. המימיקה היא כלי ביטוי אינדיווידואלי, לכל שחקן. במקביל לכך

יש בכל חברה מערכת מוסכמת של הבעות פנים וג'סטות שניתן להבינן ללא מילים.

ג'סטה- מחווה. ג'סטה היא תנועת גוף, לרוב רצונית, הנשלטת בידי השחקן. יש.28 ג'סטות המלוות את המילים ומדגישות אותן, אחרות מבטאות תגובות ורגשות ללא מילים. לעיתים, אנו יכולים להסיק מן הג'סטות על מערכת היחסים של הדמות עם

הדמויות האחרות.

הדרך שבה השחקן מעביר את משמעות דבריו.–. אינטונציה- הטעמה, צורת דיבור 29

תנועה על הבמה. התנועה מצביעה על אופי הדמויות ואופי ההצגה. -מיזנסצינה. 30הערות התנועה על הבמה יבואו לעיתים מן המחזאי )בהוראות הבימוי( או מהבמאי.

2

אינפורמציה נחשפת ובו בהתחלה לרוב המופיע המחזה של אקספוזיציה- חלקו. 31 העומד הקונפליקט ועל המובילות הדמויות הזמן, על המקום, על על ראשונית

ריאליסטיים. למחזות מאוד אופיינילהתפתח.

פרולוג- חלק המבוא המתאר את הרקע הדרוש כדי להבין את עלילת המחזה.. 32 לחלק זה תפקיד מסביר )ולא תפקיד דרמטי, כמו לאקספוזיציה(, המצביע על נקודת

ההתחלה של העלילה. ]דוגמא: "באדיפוס המלך" מסופר בפרולוג על המגיפה בתביי; קראון החוזר מדלפי ואומר כי יש למצוא את רוצחו של לאיוס; אדיפוס מבטיח לציית

לפקודת האל; מועלת כאן השאלה, מיהו רוצחו של לאיוס?[.

. אפילוג- החלק בסוף המחזה המסכם את החוויה התאטרלית שצפינו בה. בדרך33 כלל בחלק זה תהיה פנייה ישירה של השחקן אל הקהל )למשל, פנייתו של פוק בסוף

ההצגה, אל הקהל(.

מוצג שאינו תאטרון מציין המסורתי. המונח התאטרון של חלופי- היפוכו תאטרון. 34 תאטרון: של זה לסוג נוספים ם. שמותופרוסני קשת בעלת במה על המקובלת בדרך

אנטי- ממסדי. שוליים, תאטרון תאטרון

. תיאטרון שוליים- תיאטרון שאינו בדרך כלל ממומן ע"י המדינה, ושיוצרים חותרים35ליצור סגנון תיאטרון חדש ואחר.

תיאטרון שמתבטא בשפה חזותית, מביע את הרעיונות שלו דרך–. תיאטרון חזותי 36אביזרים, תפאורה, סמלים חזותיים ותנועה )ולא רק דרך מילים ומשחק(.

תיאטרון המשתמש בשפה תנועתית )ולא רק במילים( להעביר–. תיאטרון תנועה 37 חלק מ- "כנגן מנגן" ו"ארבעה שנכנסו לפרדס"(.–את העלילה והרעיון )כמו "אויסטר"

תיאטרון המתבסס על סיפור שאינו מוחק את הדמות המספר–. תיאטרון סיפור 38וממחיש סיפור דרך אמצעי התיאטרון.

תיאטרון המורכב מאנשי קהילה מסוימת והעוסק בעיות–.תיאטרון קהילתי 39הקהילה.

תיאטרון שהצגותיו מתבססים על חומר תיעודי מהמציאות.– . תיאטרון תיעודי40

סגנון המשלב בין גיחוך לפחד.–. גרוטסקה 41

סגנון המבקר את המצב החברתי והפוליטי )דרך הגזמה( משתמש–. סאטירה 42בהגזמה בכדי לעורר ביקורת.

- הומור פיזי נמוך, שייך בעיקר לקומדיות מסוג הפרסה.ק. סלפסטי43

התפיסה הכוללת של הבמאי ביחס להצגה ולמחזה. הרעיון–. קונספציה בימתית 44 המתבטאים דרך– האמירה המרכזית הקשורה להכרעה בקונפליקט המרכזי –המרכזי

אמצעי התיאטרון השונים.

הפרשנות של היוצרים למחזה.– ה. אינטרפרטצי45

אל הכתוב הטקסט של לטקסט, בהעברתו מתחת שנמצאת . סבטקסט- המשמעות46 מנוגדת להיות יכולה לטקסט, היא חופפת בהכרח אינה זו הבימתית. משמעות הפעולה

3

)מושג שהתפתח מאוד בשיטתהסיטואציה. לאופי אותו, בהתאם משלימה או לו(.יהמשחק של סטניסלבסק

מצב שבו הקהל יודע יותר מהגיבור על המתרחש וזה יוצר מצב–. אירוניה דרמטית 47של לגלוג מעט מריר על הגיבור )כמו ב"אדיפוס המלך(.

. טרילוגיה- התבנית הבסיסית שבה הוצגו הטרגדיות בפסטיבלים ביוון העתיקה.48 שלוש טרגדיות העוסקות באותה עלילה המשכית )כמו ה"אורסטיאה"(. בתאטרון

הישראלי נפוץ בעיקר בידי שמואל הספרי.

. תיאטרון בתוך תיאטרון- מחזות שבהם יש הצגה בתוך עלילת המחזה כמו49"המלט", "חלום ליל קיץ" והמחזות של פירנדלו.

התאטרון הריאליסטי

אם הבמה היא חלל מגורים רגיל, החלק הפונה אל הקהל- מוסכמת הקיר הרביעי. 50 הוא הקיר הרביעי, השקוף לקהל אך אטום לשחקנים. מוסכמה זו הנה מוסכמה

תיאטרונית הקיימת רק במחזות ריאליסטים בהם השחקנים יתעלמו מהקהל וינהגו הבמאי קונסטנטין סטניסלבסקי טבע מונח זה.כאילו הם נעים בחדר סגור.

טרקלין, חדר פנים, כגון לסצינת שלם תפאורה - מערך[box set] קופסה תפאורת. 51 מחוברים, היוצרים במה מקלעי מורכבות הקופסה וכו'. תפאורות ישיבה אוכל, פינת

מהוות קופסא הרביעי" חסר. תפאורות "הקיר הבמה, בעוד צדי לשלושת מסביב קירות תפאורהבמלואן. וכו' ומרוהטות תקרות, קישוטים, תמונות שלמות, הכוללות יחידות

הריאליסטי. בתאטרון נפוצה הייתה זה מסוג

נהוג לקבוע את תחילתה של- מחזאי המשתייך לזרם הריאליסטי. הנריק איבסן. 52 כאשר החל איבסן לכתוב מחזות, 19הדרמה המודרנית בשנות השבעים של המאה ה-

ריאליסטים.

אחד משלושת האחדויות. מושג השייך לתיאוריה של הטרגדיה–. אחדות הזמן 53 שעות.24הקלאסית. זמן העלילה צריך להיות עד

אחד משלושת האחדויות . שייך גם לטרגדיה הקלאסית )והניאו–. אחדות העלילה 54 קלאסית( המחזה צריך להתרכז רק בעלילה אחת )ולא כמו אצל שייקספיר בעלילה

הראשית ועלילת המשנה(.

אחד משלושת האחדויות . כנ"ל המחזה צריך להתרחש רק במקום–. אחדות מקום 55אחד.

הקלאסיתהתאטרון ביוון

בחגיגות ורק אך הדרמה הוצגה שנים מאות במשך.והפריון היין אל. דיוניסוס- 56 רקדו שאף מקהלה זמרי של תחרויות התקיימו דיוניסוס פולחןב זה. אל של לכבודואלה. וממחולות ממזמורים הדרמה התפתחה אריסטו האל. לדברי לכבוד

בכל ההכרחיים היסוד קווי את ב"פואטיקה" שלו סיכם אריסטו-הפואטיקה. 57אלה: הם תורתו עיקרי.טרגדיה

מבצע החיקוי.מסוים לקח בעלת נעלה עלילה של אומנותי חיקוי היא "הטרגדיה הפועלות, מן הקטרזיס; הנפשות את ופחד חמלה המעוררים מאורעות באמצעות

קומה". ושיעור מידה בעלות שיהיו ההכרח

4

היא זו גאה היוונים. נפש הטראגים הגיבורים חוטאים בו הגאווה . היבריס- חטא58הטרגדיה. של האסון את המאיצה והיא ברור מוסרי לכישלון הגורם

בטרגדיה, הצפייה בתום לעבור הצופה שעל ההזתככות . קטרזיס- מירוק. תחושת59 מכך הצופה, וכתוצאה בנפש הקלה ותחושת איזון היא הקטרזיס אריסטו. תוצאות פי עלההשכל. מוסר הבנת גם הטרגדיה( היא חיקוי )מימזיס( שלד לפי אריסטו: הדרמה )ובייחו– חיקוי –. מימזיס 60

המציאות.

המשגה הטרגי של הגיבור הטרגי )עפ"י אריסטו(–. המרטיה 61

עגולה אשר במרכזה צורה בעלת רחבת המקהלה בתאטרון היווני, . האורקסטרה- 62 .חצי גורןניצב מזבח. בתאטרון הרומי שונתה צורת האורקסטרה ל

בדרך- אבל הבמה על מבוצעות היו לא המיתות רוב היווני - בתאטרוןאקיקלמה. 63 ודרכה הגדולה המרכזית הדלת כנראה נפתחה זה מכן- לצורך לאחר הגופות הוצגו כלל

אקיקלמה. נקראה- עליה. הפלטפורמה הגופה עם גלגלים על פלטפורמה הוכנסה

שהעלה מנוףהיווני. בתאטרון שהיה אפקטמהמכונה(- )האל מכינה אקס דאוס. 64וכו'. המשחק- הגג, הסקיני, האורקסטרה למשטח דמויות והוריד

יווני מיתוס לצחוק עשה )לרוב קומית נימה בעל מחזה הוא- סאטירי מחזה. 65

הטרגדיות שלושת לאחר התאטרון בחגיגותסטירים. של במקהלה כלשהו( והשתמש שרדמרומם. רוח במצב הקהל את קצר, ששילח הדרן מעין היהש סאטירי מחזה הוצג

אוריפידס. - "הקיקלופ" מאתבלבד אחד מושלם סטירי מחזה

ברומא התאטרון

הליצן או )מיקוס- השוטה קבועות דמויות עם קצרה אטלנה- פרסה הפבולה. 66 הדיאלוגים ערמומי(. שוטה; דוסנוס- נוכל הרברבן; פפוס- זקן או הטיפש; בוקו- הגרגרן

רמייה עיניים, מעשי אחיזת של שונות צורות סביב סבבה והעלילה הבמה על אולתרו בתקופת למצוא ניתן זה דרמטי ז'אנרכפרית. תפאורה רקע ליצנות, על ומעשי

הרומי. התאטרון

למצוא ניתן , אשרמאולתרות במות על נודדות להקות המימוסים- אלו להקות. 67 השחקנים חבשו לא כלל ךובדר נשים גם הופיעו המימוסים . בלהקותהרומי בתאטרון פרשיות על היו םנושאי הבמקורם. ומאולתרים קצרים, אקטואליים המחזות מסכות.

התגברה כאשרמאוד. גסה השפה.הטבע כדרך שלא וחטא פריצות ומעשי ניאוף של.ותורותיה הכנסייה את לצחוק שמו המחזות הנוצרית הדת התנגדות

אשר דומם המאוחרת. ריקוד ברומא פופולרי שהיה ידרמט הפנטומימה- ז'אנר. 68 המקהלהשונה. מסכה ע"י התזוה ןמה תאח שכל רבות דמויות שגילם יחיד שחקן הציג

הפעילות שאת מהמיתולוגיה, בעוד ושאוב רציני בדר"כ שהיה הסיפור את סיפרה תפסה, אחרים(. הפנטומימה הקשה וכלי )חלילים, אבובים, מצלתיים המוסיקה ליוותה.18ה- במאה במיוחד מאוד פופולרית והייתה הטרגדיה של מקומה אתיותר, מאוחר

הביניים ימי תאטרון

5

. פלטיאה- אזור המשחק המרכזי בבמת ימי הביניים. מאחר ולא ניתן היה להציג את69 העלילה בחלל המוגבל שיצר ה"בית", השתמשו השחקנים בשטח הרצפה הסמוך.

לעיתים קרובות שימש אותו חלל בסצינות שונות רבות. חלל זה נקרא הפלטיאה.

. המיסטריות- צורת הדרמה העיקרית בימי הביניים, נושאיהן מכתבי הקודש. פרוש70 , מילה בצרפתית המגדירה סוג של מסחר אוMystere השם, ככל הנראה מהמילה

אומנות. לפיכך, התייחסה מילה זו למחזות שהפיקה גילדת המסחר.

ז'אנר דרמטי הנפוץ בימי הביניים. מחזות אלו בעלי משמעות–. מחזות מוסר 71 היסטורית, הממחיזים את התנסויותיו הרוחניות של האדם הממוצע. בתחילה מחזות

אלו מגשרים בין ה"מחזורים" לחילונים ומאוחר יותר הם הופכים לחילוניים והנושא החדש הוא מהותו של חינוך. מחזות אלו הכשירו את הקרקע לייסודה של במה חילונית

מקצועית.

צורה דרמטית חילונית נפוצה בימי הביניים. המונח "פרסה" מציין–. הפרסה 72 תמונה קומית חילונית, בתוך מחזה דתי. המצבים הדרמטיים המוצגים הם פשוטים,

כמו כן קיים שימוש בתנועות חיקוי ובתחבולות קרקסיות, לשון דיבור פשוטה ואופיקריקטוריסטי. הפרסה הפכה פופולרית מאוד והייתה לסוג דרמטי עצמאי בצרפת.

מחזה שהינו לרוב מוסרי או דידקטי. החל להופיע בימי הביניים–. אינטרלודה 73 והציגוהו שחקנים נודדים או להקות שהועסקו על- ידי אצילים. אינטרלודה- משמעו

מחזה ביניים, נקרא כך כנראה משום שהועלה בין חלקי החגיגה השונים.

התאטרון האליזבתני

ולא גדול חלל ובמרכזבמבנהו, מתומן שקספיר. תאטרון שלך התאטרון – הגלוב. 74 מוגבהת מקורים. הבמה יציעים שורות שלוש ומסביבוPit "החצר" או מקורה. שכונה

וגם צדדיו בשלושת עמדו הצופים המרכזי. המשחק אזור והייתה החצר מרכז עד הגיעה.קומות שלוש בעל הבניין חזית ( ניצבהUp Stage) הבמה במעלה בכך. צפו היציעים אביזרי ולהעברת השחקנים וליציאת לכניסה גדולות דלתות שתי היו הבמה בקומת

קומהה .משחק כאזור שימשה החזית של השניה הקומה תפאורה. ופריטי כבדים במההמשוער. העיקרי השימוש בשל המוזיקאים יציע כונתה שלישית

הקומדיה דל ארטה

כל בפני , הוצג16ה- במאה באיטליה שהתפתח דרמטי ארטה- ז'אנר דל . הקומדיה75 היה הטקסט כאשר אלתור על התבסס זה נודדות. ז'אנר להקות ידי הקהל, על סוגי

את ופיתחו הדיאלוג את אלתרו למחזה- והשחקנים העלילה "סנצריו"- תמצית תמיד גילם שחקן ואותו קבועות היו ההצגה. הדמויות לנסיבות בהתאם ההסתבכויות

משלה. ותלבושת מסכה דמות תפקיד. לכל אותו את

את הדמויות מאלתרות ארטה, עליו דל למחזה, בקומדיה העלילה . סנצריו- תמצית76וההסתבכויות. הדיאלוג

של והגאוותן הערמומי, השקרן המשרת לדמות שונים . ארלקינו/ טרופלדינו- שמות77 תחבולות עושים והם המשרתת עם אהבה פרשיית מנהל ארטה. המשרת דל הקומדיה

לנאהבים. לעזור מנת על

ארטה. הכסף דל הקשיש, בקומדיה הסוחר או עסקים איש של . פנטלונה- דמותו78מחזרה. או הצעירות הנשים אחת של אביה והוא בשבילו מאוד חשוב ערך הוא

6

וגם קיימת אקדמיה בכל חבר ארטה. הוא דל בקומדיה הרופא של . דוטורה- דמותו79פנטלונה. של הטוב חברו בידיעותיו. הוא להרשים ומנסה יהיר קיימות, הוא שאינן באלו

רברבן- מראה עצמו כאילו הוא יותר ממה שהוא– טיפוס קומי מרכזי –. אלאזון 80באמת. )חזק יותר, חכם יותר( הדמות החוסמת שייכת לעיתים קרובות לטיפוס זה.

. איירון- טיפוס קומי ניגודי לאלאזון. מראה עצמו כאילו הוא פחות ממה שהוא81 באמת. בדרך כלל עבד )משרת שמראה עצמו כטיפש כדי לתחבל ולנצח את

האלאזון(.18ה- המאה

. המונח "סנטימנטלית"18 ז'אנר דרמטי חשוב במאה ה- –. הדרמה הסנטימנטלית 82 מציין את הדגש הגדול על יחס אוהד לחסרי המזל. הסצינות המצחיקות יותר נשמרו

למשרתים. כיום נראים מחזות אלו מוגזמים מאוד באופן שהם מתארים את המין האנושי: נפשות אצילות ועדינות נפש. עם זאת הקהל הגיע בהמוניו וראה בהם תמונות

ריאליסטיות של מניעים אנושיים.

אשר נמנע בכוונה מלעסוק18ז'אנר דרמטי חשוב במאה ה- - . הטרגדיה הבורגנית83 במלכים ובאצולה ובחר את דמויותיו בעיקר מקרב הסוחרים. טרגדיה זו תיארה את

התוצאה האיומה של הכניעה לחטא.

. באופרה זו מתחלפים18 צורת דרמה בלתי חוקית במאה ה-– . האופרה הבלדית84קטעי דיאלוג בשירים שהותאמו למנגינות פופולריות.

, ושתיהן שמו לצחוק וללעג18. הברולסקה - הצטרפה לאופרה הבלדית, במאה ה- 85את מעמדות המושלים.

. ]ראו הגדרה תחת18היא הצורה הפופולרית מכולן במאה ה- - . הפנטומימה86תאטרון רומא[

-19המאה ה

. המונח מלודרמה משמעו צירוף של דרמה19. המלודרמה- התפתחה במאה ה- 87 ומוסיקה. המלודרמה עוסקת בעלילה רצינית. הדמויות מחולקות לדמויות אהודות

ודמויות שנואות. עשויים להופיע גם פתיים היוצרים אתנחתא קומית. העלילה לרוב יוצרת איום על הגיבור החף מפשע, היא מציגה את הסתבכות הדמות ולבסוף את

ההצלה ממות או מחורבן, ולרוב ברגע האחרון ממש. מאמץ רב הושקע בהצגת סצנותבאופן ריאליסטי, ככל האפשר.

והיה תאטרון שמרני18-19. המחזה עשוי היטב- התפתח בצרפת במאה ה- 88 משעשע בעל מוסר. הטקסט שונה באופן מתמיד כדי להתאים את ההצגה לכותרות

החדשות המשתנות אך עם זאת היה זה תאטרון לשם בידור ולא בעל מגמה חברתית.

, שהתפתח מן19זרם ספרותי ברבע האחרון של המאה ה- - נאטוראליזם. 89 מרבי. הושפע מהתפתחות מדעי הטבע בשאיפתו לדייקנות בסיפור ולפירוט םהריאליז

של תיאורי מצב והתנהגות. הוא יצא בתוקף נגד הרומנטיקה, נגד העל- טבעי, הדמיון והסובייקטיביות ביצירה הספרותית. עיקר נושאיו מעוגנים במאבקו של היחיד בחברה,

במגמה לחשוף בלי רחמים את מומי החברה, את מצוקותיו של האדם, את יצריו וחולשותיו. מכאן ריבוי עלילות פשע , מין ואלימות בספרות הנאטוראליסטית. בעיקרו

7

נטה הנאטוראליזם לפסימיות של האדם מול מיעוט סיכוייו להשתנות או להשתחרר . התאטרון הנטורליסטי מנסה להביא את המציאות על במת התיאטרון, ולאמיצריו

להציג את אשליית המציאות, כפי שעושה התאטרון הריאליסטי.

-20המאה ה

. סטניסלבסקי- שחקן ובמאי, מייסד "התאטרון האומנותי של מוסקבה" ויוצר90 "השיטה". הוא טען שהיצירה כוללת התרכזות פיזית ונפשית מלאה אשר צריכה לבוא

לידי ביטוי בעצם מהותה של הדמות המגולמת.

. השיטה- כך מכונה שיטת הבימוי והמשחק שהגה סטניסלבסקי. "השיטה"91 מבוססת על יסודות הריאליזם ונקודת המוצא היא שהשחקן צריך לדעת מה הוא

מעלה על הבמה, למה, עם מי הוא מופיע ולשם מה ומטרתו להגיע לגרעין האמתהרגשית והפיזית.

. האילו הקסום/ האילו הפלאי- על פי שיטתו של סטניסלבסקי השחקן צריך לחפש92 חוויה דומה הנותנת תחושה קרובה למה שהדמות שלו חווה. זהו בעצם התחליף של

השחקן על מנת להרגיש ולחוות את שמרגישה הדמות.

. ביטס- ה'ביט' הוא המקום בו פעולה או רצון משתנים אצל הדמות, על פי שיטת93סטניסלבסקי. הביטים באים לידי ביטוי באנרגיות המשתנות של השחקן.

. זיכרון רגשי/ זיכרון אמוציונלי- סטניסלבסקי טען כי באמצעות חוויות רגשיות94 אמיתיות שהתרחשו בחיי השחקן, יוטען המצב הדרמטי של הדמות )על- ידי שימוש

ב'אילו הקסום'( וייווצר רושם של חיים אמיתיים על הבמה. השחקן צריך להיזכר בחוויה אמיתית מחייו, עד פרטיה הספציפיים ביותר, על מנת להעביר את החוויה שעוברת

הדמות.

השחק משתמש– חושים- מושג השייך לשיטת המשחק של סטניסלבסקי ן. זיכרו95בחוויית חושית )שמיעה, ראיה, ריח וכו'( שלו כדי להיכנס למצב של הדמות.

(. במאי רוסי שהיה אחד ממייסדי "התאטרון האומנותי1874-1940. מאירהולד- )96 של מוסקבה". הוא חקר את גבולות התאטרון ופיתח שיטת בימוי ומשחק חדשה

וקונסטרוקטיביים )מכונות ומבניות(. הוא הציב על הבמה דוכנים,ההנעזרת ביו מכניקהגשרים, הסולמות ושאר מבנים שהפעילו את שחקניו.

טכניקת המשחק שלו דרשה יכולת התעמלות ואקרובטיקה, כדי שיוכלו לנוע ביןהדוכנים והפיגומים שעל הבמה.

, בארה"ב.20 של המאה ה- 30. הגרופ תיאטר- להקת תאטרון שפעלה בשנות ה- 97 הלהקה עבדה על פי שיטת סטניסלבסקי והפיקה כמה מההפקות הגדולות ביותר שהיו

בארה"ב.

בכל התאטרון על עצומה השפעה בעל תאטרון ( איש1945- 1895ארטו- ) . אנטואן98 להגיע שאף הואוכפילו". "התאטרון וספרו שפרסם מאמרים העולם, על- ידי רחבי

רציונאלית. לא חוויה של תאטרון והיצרים, כלומר החושים על ישירות הפועל לתאטרוןנשימותיו. קצב על פיקוח באמצעות ברגשותיו להשתמש צריך לדעתו, השחקן

ניתן זה ליצור. כינוי שרצה התאטרון סוג את ארטו כינה האכזריות- כך . תאטרון99 עצמו. כדי מול לעמוד הקהל את להכריח הייתה ארטו של ששאיפתו משום לתאטרון

8

עבודה בעזרת הקהל של ההגנה אמצעי את לשבור שונות דרכים חיפש הוא לכך להגיעהמודעת. המחשבה את לעקוף מנת החושים, על מערכת על ישירה

ובו ריכז את רעיונותיו1938. התאטרון וכפילו- ספר שכתב אנטואן ארטו ב- 100החדשניים לגבי מהות התאטרון, או כשם שהוא מגדיר זאת "תאטרון האכזריות".

התיאטרון של גרוטובסקי )בסוף המאה העשרים( מאמין במיקוד– . תיאטרון עני101 באלמנטים ההכרחיים של התיאטרון )שחקן וקהל( ומוותר על תפאורה, אביזרים,

מוסיקה וכד'(.

. הסימבוליזם- זרם אנטי ריאליסטי הטוען כי את האמת אין להבין בעזרת הגיון102 ולכן היא ניתנת לאמירה על- ידי רמיזה בסמלים המעוררים רגשות ומצבי רוח. מחזאים

אלה נמנעו מלעסוק בבעיות חברתיות או סביבתיות, הם שאפו להציג אמת אוניברסלית שאינה תלויה בזמן ובמקום. דרמה סימבולית נוטה לערפל, למסתורין

ולחידתיות.

. האקספרסיוניזם- תנועה המאמינה כי האמת היסודית נמצאת בתוך האדם103 עצמו- רוחו, נשמתו, תשוקותיו וחזיונותיו, וכי יש לעצב מחדש את המציאות החיצונית

שתתאים לתכונות פנימיות אלו, כך שרוחו של האדם תוכל להגשים את שאיפותיה. מחזות רבים עסקו בהיבטים השלילים של ההווה, כדי להראות כיצד הרסו אידיאלים

מוטעים את רוחו של האדם, מחזות אחרים חתרו לשינוי פני החברה ולהשגת הרמוניהבין סביבתו של האדם לרוחו.

( מחזאי שוודי הנחשב למבשר האקספרסיוניזם1849-1912. אוגוסט סטרינברג- )104. 19והשפיע רבות על הדרמה האקספרסיוניסטית שבסוף המאה ה-

האפקט המרכזי של התיאטרון האפי של ברכט. המטרה- לגרום–. אפקט הניכור 105לקהל לחשוב, לבקר ולא להזדהות.

הרחקת העלילה– מושג השייך לתיאטרון האפי של ברכט –. היסטוריפיקציה 106 בזמן )ולעיתים גם במקום( מקהל הצופים, כדי שיוכלו לשפוט את המצב שבעלילה

ומרמז על המצב16מהמרחק ללא הזדהות. )למשל "אמא קורא'ז" מתרחש במאה ה- תקופת כתיבת המחזה(.– השל מלחמת העולם השניי

, בברלין המזרחית.1949. ברלינר אנסמבל- קבוצת התאטרון שהקים ברכט ב- 107עם קבוצת שחקנים זו הוא העלה את מחזותיו.

תיאטרון המביע דרך שבירת החוקים של הדרמה את–. תיאטרון האבסורד 108 תפיסתו שהעולם הוא אבסורדי )חסר משמעות(. מחזאים אלו עוסקים בחקירת

המשמעות שבדברים חסרי המשמעות.

. פיטר ברוק- במאי התקופה המודרנית, פועל בלונדון. מתמקד בעבודתו עם109 השחקנים ולא עם האמצעים התאטרליים הסובבים, מתוך הנחה כי החלל התיאטרוני

הוא כלי דרמטי והקהל והשחקנים יצרו את החלל באמצעות הדמיון. החלל הואאוניברסלי.

9

10