מאת טיעוניהם באופן הוגן אל מול התביעה — דבר שמעצים את פערי הכוחות בין הצדדים, המוטים ממילא. לאורך השנים שללו במכון את הטענות האלה. פרופ' יהודה היס, המנהל המיתולוגי לשעבר, אף טען בעבר בבית המשפט

כי הוא מספק חוות דעת לאנשי סנגוריה.אלא שהתשובה שקיבל סרקוב מהמכון הייתה ברורה.

מ"בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה, והואיל והרופאים המשפטיים המועסקים במכון הינם עובדי מדינה, אין

מהם רשאים להגיש חוות דעת נגד המדינה", כתבה היועצת המשפטית של המכון דאז, עו"ד ליאורה רזניק. "כיום לפנות שניתן משפטיים רופאים הפרטי בשוק קיימים

אליהם לקבלת חוות דעת", הוסיפה.פלדמן עשה בעצתה של רזניק. הוא פנה לד"ר חן קוגל ולד"ר מאיה פורמן, שפעלו אז יחד במכון פרטי בתחום

מהרפואה משפטית )שניהם עובדים היום במכון הפתולוגי באבו כביר, קוגל עומד בראשו — ג"ל(. חוות דעתם, שהוגשה לבית המשפט ביוני 2011, הייתה נחרצת, וממנה "הממצאים עצמה. את חתכה שלריסה אפשרות עלתה עם מתיישבים המתלוננת של באמותיה נמצאים אשר

מפגיעה עצמית... על מנת שייווצרו חתכים אחידים, מקבילים ושטחיים, כפי שהיה במקרה הזה, היה על הנאשם לקבע את ידה של המתלוננת ובעוד היא איננה זזה לבצע בידו השנייה, הפנויה, חתכים אופקיים מקבילים אחידים בעומקם... פצעים אלו, לא סביר שנגרמו על ידי אדם אחר וכל שכן במהלך 'נפנוף ידיים' כפי שתיארה המתלוננת

בבית המשפט".

"האדישות נראית כמו דיכאון"אחרונות" ב"ידיעות 2012 ביוני שפורסם בתחקיר נחשפו מקרים ועדויות על כך שהמכון המשפטי התייצב לימין גורמי החקירה בתיקים רבים. לאחרונה התראיינה

מד"ר מאיה פורמן לתוכנית "עובדה", והעידה כי כשעב

דה בעבר במכון כמתמחה, "הייתה לפעמים אווירה כזאת שצריך לפתור או לעזור לפתור את התיקים". בעקבות כך

מהודיעה לאחרונה נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, כי תבדוק את הטענות לבידוי

ראיות במכון המשפטי, כולל את תיק סרקוב.את קראו הפרקליטות כשאנשי סרקוב, של במקרה חוות הדעת הפרטית של ד"ר קוגל וד"ר פורמן הם מיהרו לפנות למכון המשפטי. בניגוד מוחלט לעמדתם של קוגל ופורמן, קבעו בסוף 2011 רופאי המכון, ד"ר קונסטנטין ידי לריסה כי הפצעים שעל קוטיק, וד"ר אנדרי זייצב ולא לפגיעה עצמית". במילים "מתאימים לפצעי הגנה

אחרות: היא הותקפה.מ"זה מגוחך לגמרי", אמרה לנו באותם ימים פורמן, כשהמציגה בפנינו את המקרה והתרעמה על העוול שנעשה לסר

קוב, "זה כאילו מנסים למצוא כל דרך להכניס אותו לכלא".משפטו של סרקוב נמשך זמן רב. במהלך התקופה שוב בהתפתחויות להתעניין כדי פלדמן לעו"ד חזרנו ושוב המשפט זהה: הייתה הפעמים במרבית ותשובתו בתיק, 2012 התקיים רק דיון אחד בבית הממ מממשיך להתנהל. ב

שפט, בשנה שאחריה הקצב לא היה גבוה בהרבה."אם אלכס יבקש שאלחם על עניין המעצר הלילי שבו הוא נתון, אני עכשיו עושה את זה. שאלתי, אבל הוא לא רוצה.

האדישות הזו נראית לי כמו דיכאון", אמר אז עו"ד פלדמן.בסוף 2013 התבקש ד"ר קוגל לעלות לדוכן העדים כיהן ימים כבר ולהתייחס לחוות הדעת שכתב. באותם

מקוגל כמנהל המכון לרפואה משפטית, ולמעשה נדרש להמעיד כנגד עמדת אנשי המוסד שאותו ניהל כעת ושהמשי

כו לעבוד תחתיו. כשנשאל במהלך עדותו לגבי קביעותיו משל ד"ר זייצב השיב קוגל: "המקרה הזה הוא קלאסי לפ

גיעה עצמית. הוא יכול להיכנס לספר, ואין רופא משפטי סביר שיגיד שזו לא פגיעה עצמית".

"האם מומחי התביעה אינם רופאים משפטיים סבירים", נשאל קוגל. "אני מבקש לא להשיב לשאלה הזאת", אמר.

מאחרי העדות הזו, נראה שגם בפרקליטות הבינו שיתקשו להמשיך באותו קו שעליו התעקשו במשך שנים.

"התעורר בלב התביעה ספק באשר לחתכים שנגרמו יעל עו"ד המשפט לבית בסיכומיה כתבה למתלוננת", 2014. לפיכך, ביקמ כ"ץ מפרקליטות מחוז צפון בתחילת

שה הפרקליטות שלא להרשיעו בעניין החתכים שנמצאו על ידי אשתו. ועדיין, קבעה הפרקליטות: "אנו עומדים על הרשעת הנאשם ביתר העובדות... תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, תקיפת בת זוג והיזק לרכוש

בזדון".מעו"ד פלדמן התעקש אז לשמור על איפוק. "ברור שא

נחנו שמחים, אבל מי יחזיר לו את הזמן האבוד", אמר, "וזה גם לא אומר שהמשפט נגמר מחר".

הוא צדק. עוד דחייה ועוד בקשה בתיק, ורק בנובמבר 2014 חלה התקדמות. "החלטתי לזכות את הנאשם מיתר

מהעבירות שיוחסו לו... וזאת מחמת הספק", כתבה השופטת שטרית. וכך, אחרי הליך משפטי ממושך שכלל מאסר, מעצר בית והגבלות נוספות, סרקוב זוכה מאשמה, אבל עם

ספק שימשיך ללוותו עד יומו האחרון.מבעיכוב ביורוקרטי נוסף כתבה השופטת שטרית בהחמלטתה בנובמבר שאת פסק הדין המלא והנימוקים להחל

טתה תפרסם במועד אחר, "תוך זמן קצר". אחר כך, בינואר השנה, כתבה שוב שנימוקיה יינתנו תוך זמן קצר ושהיא

מתנצלת. בינתיים סרקוב ועורך דינו עדיין מחכים.מ"אולי דווקא מעז יצא מתוק, ומהסיפור הזה שם בר

שויות ילמדו משהו", מסכם עו"ד פלדמן. ואז, אחרי שתיקה של רגע, מוסיף: "במחשבה שנייה, אני די בטוח שלא". ¿

"המקרה הזה הוא קלאסי לפגיעה

עצמית. אין רופא משפטי סביר

שיגיד שזה לא", העיד בביהמ"ש ד"ר קוגל, ראש המכון לרפואה

משפטית. "האם מומחי התביעה

אינם רופאים משפטיים

סבירים", נשאל לגבי עובדיו.

"אני מבקש לא להשיב", אמר

אלכס סרקוב. "לא הבנתי איך זה יכול להיות. הייתי המום"

לריסה סרקוב מציגה את החתכים בזרועותיה

† המכון המשפטי: "לצורך ליבון הסוגיות, הנושא יידון בין הסנגוריה הציבורית, הפרקליטות, נציגי

המכון לרפואה משפטית ומשרד הבריאות בפני היועץ המשפטי לממשלה".

† הפרקליטות: "כבכל תיק, גם בתיק זה בחנו בכלים מקצועיים ומתוך הסתכלות עניינית בלבד את מכלול הראיות, כמו גם את האינטרס הציבורי

לעניין. המשטרה חקרה את האירוע ביעילות, במקצועיות ובענייניות, ועם סיום החקירה

הוגש כתב האישום. עמדתנו בסוגיות השנויות במחלוקת נסמכה לאורך ההליך המשפטי כולו על

חוות דעתם של מומחי המכון לרפואה משפטית. משהתברר לנו, כי קיים ספק באשר לאשמתו של הנאשם בנקודה מסוימת, ביקשנו מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם בעבירה, לגביה נולד

הספק. לגופו של עניין, לא נוכל להתייחס להכרעת הדין עצמה שכן טרם ניתנו נימוקי

הזיכוי."באשר להתמשכות ההליכים, יודגש כי

הפרקליטות עשתה כל שלאל ידה על מנת לקדם את שמיעת התיק. התמשכות ההליכים בתיק

דנן הינה תוצר ישיר של העומס המוטל על בתי המשפט ואנו, כמו הנאשם, מצרים על כך".

† משטרת צפת: "בפרקליטות החליטו על הגשת כתב האישום לאחר בחינת מכלול הראיות

והחומרים".† הנהלת בתי המשפט: "מדובר על פסק דין

מורכב הכולל עשרות עמודים. כפי שנכתב, פסק הדין המלא יינתן בתוך זמן קצר".

את תגובת לריסה סרקוב לא ניתן היה להשיג.

תגובות

קצת אחרי חצות נשמעו דפיקות. אלכס ־סרקוב, שרק כמה ימים קודם עבר לדי

רה קטנה בצפת, הדליק את האור וניגש לדלת. באותן שניות מנומנמות הוא לא העלה על דעתו שבפתח ביתו ממתינים שוטרים, וכי אלה הרגעים האחרונים שלו בעתיד הנראה

לעין כאדם חופשי.את החודשיים הבאים יעביר מאחורי סורג ובריח בכלא

־צלמון. משם יעבור למעצר בית בנהריה אצל קרוביו היחי־דים בישראל. אחרי ארבעה חודשים שבהם יראה את העו

לם החיצון רק מתוך חלון ביתם, יחזור אל בין חומות כלא צלמון לחצי שנה נוספת. וכשכבר ייחלץ משם, ייאסר עליו

לצאת מביתו בשעות הלילה במשך כמעט ארבע שנים.כבר תקופה ארוכה אנחנו מלווים את הליכי משפטו

־של סרקוב, שמתנהל מרחק שנות אור מהתודעה הציבורית. כתב האישום שהוגש נגדו תיאר ויכוח שהתלהט בינו

־לאשתו לריסה: תחילה, כך נטען, הטיח את ראשה במשקוף המטבח, ואז נטל סכין ותקף אותה באכזריות. למקרא התיאורים האלימים, קשה לחוש חמלה כלפי האיש. אלא שמול דמותו החרישית, המכונסת בעצמה – מצאנו מערכת שלמה, נחושה, שקמה להרשיעו: משטרה שממהרת לסיים

־חקירה מבלי לבדוק ממצאים בסיסיים; מכון משפטי שהתבקש על ידי התביעה לספק חוות דעת, ונעמד לצידה ללא היסוס תוך הפניית עורף לצד שמנגד; פרקליטות שדוהרת פלילי תיק אדומות; נורות שלל למרות מעצורים ללא פשוט למדי שנסחב במשך שנים; ואזרח אחד, שיכול להיות

כל אחד מאיתנו, וכבר שנים ארוכות חייו אינם חיים.לצידו של הנאשם סרקוב ניצב עורך דינו אורי פלדמן שסירב לוותר, סירב לעסקת טיעון והתעקש על האמת של האיש שייצג. לאחרונה זוכה סרקוב מכל סעיפי האישום

־מחמת הספק תוך שבפרקליטות נאלצים להודות כי התעוררו ספקות באשר לחלק מההתרחשויות. במדינה שבה אחוז ההרשעות הפליליות הוא מהגבוהים במערב, המקרה

של סרקוב הוא כמעט נדיר.כמעט חמש שנים אחרי שעננה שחורה ריחפה מעל ראשו, סרקוב יכול שוב להתהלך בחופשיות, אפילו לצאת מגבולות המדינה כדי לבקר את אחותו ברוסיה, אותה לא ראה כבר 12 שנה. "אמרתי לאשתי שאם הוא מורשע אני

־מפסיק להיות עורך דין", אמר לנו עו"ד פלדמן, "אם במקרה כל כך ברור של חוסר אשמה, כשהעובדות זועקות לשמיים, לא הייתי מצליח להביא לזיכוי — לא היה לי מה לחפש במקצוע הזה. גיליתי מערכת דורסנית, שאיבדה את היכולת לעצור רגע ולהקשיב בדרך לעוד הרשעה. וזה לא

רק הסיפור של אלכס. זה יכול לקרות לכל אחד".

רומן בעבודהאלכס סרקוב )45( ולריסה )48( נישאו ברוסיה בתחילת העשור הקודם. ב־2003 הם עלו ארצה, יחד עם בנה של לריסה

־מנישואים קודמים. גם בחלוף השנים, העברית שבפי לריסה שבורה ומקוטעת, אך טובה בהרבה משל בעלה. בני הזוג השתקעו בצפת ושכרו דירה בעזרת שתי משכורות צנועות. בשלהי 2009 עלו יחסיהם על שרטון על רקע חשדותיה של

לריסה שבעלה מנהל רומן עם אישה שעובדת איתו.זעירה דירה שכר הרומן, קיום את שהכחיש אלכס, כמה רחובות מביתם, אך לא הספיק להתגורר בה זמן רב. בדיר־ להיפגש ולריסה הוא קבעו 2009 בדצמבר 27 ־ב

תם המשותפת, כדי שאלכס ייקח כמה מחפציו. מה קרה באותו מפגש לילי? תלוי את מי שואלים. "לא היה שום דבר מיוחד", ענה לי אלכס כשנפגשנו לאחרונה בנהריה.

"נתתי מפתח, לקחתי כמה דברים והלכתי".־אלא שלריסה מחזיקה בגרסה שונה לחלוטין: היא הת

והותיר באכזריות, אותה תקף שאלכס במשטרה לוננה ־אותה מדממת כשחתכים רבים על אמות ידיה וחבורה במ

צחה. "הוא דפק בדלת ואני פתחתי. הוא נכנס ועמד כאן", הצביעה לריסה על נקודה בכניסה לדירה בפני השוטר, "הוא ההתרחשות. של שחזור לבצע כדי למקום שהגיע דחף ואני קיבלתי מכה בראש", הצביעה על משקוף בכניסה למטבח. "היה לי בעיניים אש ואני לא הבנתי, אז קפצתי למטבח. הוא זרק צלחות וכלים לרצפה ואז בא אליי מהר".

כיצד עמדה כשגבה למקרר, תוך זה הדגימה בשלב שהיא מניפה ידיים כדי להגן על ראשה. "מה הוא עשה פה? מה הוא החזיק ביד?" שואל השוטר בסרט השחזור שהגיע לידינו. "לא ראיתי. אני חושבת שזה סכין קטנה או חלק מצלחת", השיבה לריסה, ושוטר אחר צילם את אמות ידיה

שעליהן חתכים רבים.עוד באותו לילה נעצר סרקוב. למשטרה ולפרקליטות הספיקו שלושה ימים כדי לחקור ולהגיש כתב אישום חמור הכולל ארבעה סעיפי אישום, בהם תקיפה ופציעה בנסיבות מחמירות. אף שרק בני הזוג היו נוכחים באירוע )הבן היה בחדרו והעיד רק משמיעה — ג"ל(, גורמי החקירה מיהרו לאמץ את גרסת האישה — לרבות אזכור בכתב האישום

של אירועים אלימים מצד הבעל כלפיה באותו החודש. "לא הבנתי איך זה יכול להיות. הייתי המום", אומר סרקוב.

בשל המסוכנות שיוחסה לו, הוא נעצר ונשלח לכלא ארוכה שתיקה אחרי סרקוב אומר "מתרגלים", צלמון.

כשהוא מתבקש לתאר את החיים מאחורי סורג ובריח.באותה תקופה החל לייצגו עו"ד אורי פלדמן, שמהרגע

־הראשון טען לחורים גדולים בתיק. "איפה טביעות אצבעות על כלי התקיפה? ומהו בכלל כלי התקיפה? אתה יודע שהסכין הייתה אצלם )במשטרה — ג"ל( אבל אפילו לא

־הוצגה כמוצג. אפילו לא בדקו הימצאות של דם על הבגדים שלו", שוטח עו"ד פלדמן את טענותיו באותה תקופה."ברגע שראיתי את התמונות של לריסה עם החתכים על הידיים שלה ידעתי שאני הולך בתיק הזה עד הסוף", ממשיך עו"ד פלדמן. "החתכים מקבילים בצורה כל כך בולטת שזה לא הגיוני שנגרמו תוך כדי מאבק. היא הצביעה על סכין גדולה מסוג קופיץ לחיתוך בשר. במשטרה או בפרקליטות לא פיקפקו בגרסתה, ולא העלו אפשרות שפגעה בעצמה.

לראיה, הם אפילו לא ביצעו בדיקה של מומחים לחתכים".בקשת עורך הדין להעביר את סרקוב למעצר בית מלא בבית קרוביו בנהריה אושרה. אלא שסרקוב שהה שם רק חודשים ספורים. "הם זוג מבוגרים שעזרו לי מאוד", הוא

־מספר, "אבל אחרי ארבעה חודשים מאוד קשים, שבהם שוטרים מגיעים שלוש פעמים ביום ובלילה כדי לבדוק שלא ברחתי, זה הפך להיות קשה עבורם. עד שהם לא יכלו יותר".

בלית ברירה, סרקוב חזר שוב לכלא צלמון. בינתיים 2010 חקר עו"ד פלדמן בבית המ־ התחיל משפטו. ביוני

שפט את רב־סמל נתנאל וקנין, אחד משוטרי תחנת צפת ביקש פלדמן לילה. באותו לריסה של לביתה שהגיעו "הוא מהסכין. אצבע טביעות נלקחו לא מדוע לדעת )הבעל — ג"ל( בעל גישה חוקית. יכול להיות שהוא נגע

בכלים האלה", אמר השוטר."לפחות לסתור או לאשר גרסת מתלוננת, לא נראה לכם לקחת טביעות אצבע מהסכין?" ניסה פלדמן. "לא"

השיב וקנין.השוטר גם אישר בעדותו שבגדיו של סרקוב לא נבדקו לאיתור שרידים מדם אשתו, שהיה מרוח במטבח. "אם הוא חתך אותה בצורה כזו, צריך להיות כתמי דם על הבגדים, על הנעליים", הקשה פלדמן. "היה לנו עד ראייה בבית",

השיב וקנין, שהתכוון לבנם של השניים."הוא ראה את האירוע?" שאל פלדמן.

"שמע את הצעקות, ראה את הנוכחות של החשוד, שמע אותו נכנס, שמע את הקול שלו... את האירוע עצמו הוא לא

ראה", תיקן וקנין.

"נופלים השמיים"באותם בעלילה. מפתיע טוויסט נרשם 2010 בסוף ועורכי ימים התקיימה שביתה ארוכה של הפרקליטות, הדין מטעמה לא התייצבו לדיונים במשפט. כתוצאה מכך ביטלה השופטת יפעת שטרית את כתב האישום, זיכתה

אותו והורתה על הרחקת סרקוב מצפת לחצי שנה.למעלות־ עבר הוא סרקוב. אומר ששמחתי", "ברור

תרשיחא והחל לעבוד במקום חדש. אלא שזמן קצר לאחר ־מכן הסתיימה השביתה, והפרקליטות מיהרה לבית המש

פט וביקשה לחדש את המשפט. הבקשה אושרה. "כשאני שומע את זה נופלים השמיים", אומר סרקוב, ששוב נאסר

עליו לצאת מביתו בלילות."החלטנו שאנחנו נלחמים", משחזר פלדמן, "כמו שלי היה ברור שצורת החתכים לא מסתדרת עם תקיפה, רציתי שגם בית המשפט יבין, אז פניתי למכון הלאומי לרפואה

משפטית כדי לקבל חוות דעת".־נציגי המכון קיבלו את פניית עורך הדין, אבל הוא ול

קוחו לא זכו לקבל את העזרה שלהם. במספר מקרים בעבר ־עלו טענות שהמכון לרפואה משפטית נותן שירות מק

צועי רק לגורמי המשטרה והתביעה, ואינו עומד לרשות נאשמים. בכך, טענו סנגורים רבים, נמנע מנאשמים לבסס

אשתו בנפרד של אלכס סרקוב האשימה אותו בתקיפה, ומערכת שלמה התאחדה נגדו: משטרה שמיהרה לסיים את החקירה בלי

לבדוק ממצאים בסיסיים, מכון משפטי שאץ לספק את חוות הדעת הרצויה לתביעה, פרקליטות שדהרה להרשעה והתעלמה

מעדויות בעייתיות עכשיו, אחרי שגיהינום של חמש שנים הסתיים בזיכויו מחמת הספק, אומר עורך הדין שנלחם למענו:

"זה לא רק הסיפור של אלכס. זה יכול לקרות לכל אחד"

גיא ליברמן

עו"ד פלדמן. "גיליתי מערכת דורסנית"

אשם עד שהוכח

אחרת

22המוסף לשבת20.02.2015

ביבר

ר קי

: יום

ילצ

מאת טיעוניהם באופן הוגן אל מול התביעה — דבר שמעצים את פערי הכוחות בין הצדדים, המוטים ממילא. לאורך השנים שללו במכון את הטענות האלה. פרופ' יהודה היס, המנהל המיתולוגי לשעבר, אף טען בעבר בבית המשפט

כי הוא מספק חוות דעת לאנשי סנגוריה.אלא שהתשובה שקיבל סרקוב מהמכון הייתה ברורה.

מ"בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה, והואיל והרופאים המשפטיים המועסקים במכון הינם עובדי מדינה, אין

מהם רשאים להגיש חוות דעת נגד המדינה", כתבה היועצת המשפטית של המכון דאז, עו"ד ליאורה רזניק. "כיום לפנות שניתן משפטיים רופאים הפרטי בשוק קיימים

אליהם לקבלת חוות דעת", הוסיפה.פלדמן עשה בעצתה של רזניק. הוא פנה לד"ר חן קוגל ולד"ר מאיה פורמן, שפעלו אז יחד במכון פרטי בתחום

מהרפואה משפטית )שניהם עובדים היום במכון הפתולוגי באבו כביר, קוגל עומד בראשו — ג"ל(. חוות דעתם, שהוגשה לבית המשפט ביוני 2011, הייתה נחרצת, וממנה "הממצאים עצמה. את חתכה שלריסה אפשרות עלתה עם מתיישבים המתלוננת של באמותיה נמצאים אשר

מפגיעה עצמית... על מנת שייווצרו חתכים אחידים, מקבילים ושטחיים, כפי שהיה במקרה הזה, היה על הנאשם לקבע את ידה של המתלוננת ובעוד היא איננה זזה לבצע בידו השנייה, הפנויה, חתכים אופקיים מקבילים אחידים בעומקם... פצעים אלו, לא סביר שנגרמו על ידי אדם אחר וכל שכן במהלך 'נפנוף ידיים' כפי שתיארה המתלוננת

בבית המשפט".

"האדישות נראית כמו דיכאון"אחרונות" ב"ידיעות 2012 ביוני שפורסם בתחקיר נחשפו מקרים ועדויות על כך שהמכון המשפטי התייצב לימין גורמי החקירה בתיקים רבים. לאחרונה התראיינה

מד"ר מאיה פורמן לתוכנית "עובדה", והעידה כי כשעב

דה בעבר במכון כמתמחה, "הייתה לפעמים אווירה כזאת שצריך לפתור או לעזור לפתור את התיקים". בעקבות כך

מהודיעה לאחרונה נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, כי תבדוק את הטענות לבידוי

ראיות במכון המשפטי, כולל את תיק סרקוב.את קראו הפרקליטות כשאנשי סרקוב, של במקרה חוות הדעת הפרטית של ד"ר קוגל וד"ר פורמן הם מיהרו לפנות למכון המשפטי. בניגוד מוחלט לעמדתם של קוגל ופורמן, קבעו בסוף 2011 רופאי המכון, ד"ר קונסטנטין ידי לריסה כי הפצעים שעל קוטיק, וד"ר אנדרי זייצב ולא לפגיעה עצמית". במילים "מתאימים לפצעי הגנה

אחרות: היא הותקפה.מ"זה מגוחך לגמרי", אמרה לנו באותם ימים פורמן, כשהמציגה בפנינו את המקרה והתרעמה על העוול שנעשה לסר

קוב, "זה כאילו מנסים למצוא כל דרך להכניס אותו לכלא".משפטו של סרקוב נמשך זמן רב. במהלך התקופה שוב בהתפתחויות להתעניין כדי פלדמן לעו"ד חזרנו ושוב המשפט זהה: הייתה הפעמים במרבית ותשובתו בתיק, 2012 התקיים רק דיון אחד בבית הממ מממשיך להתנהל. ב

שפט, בשנה שאחריה הקצב לא היה גבוה בהרבה."אם אלכס יבקש שאלחם על עניין המעצר הלילי שבו הוא נתון, אני עכשיו עושה את זה. שאלתי, אבל הוא לא רוצה.

האדישות הזו נראית לי כמו דיכאון", אמר אז עו"ד פלדמן.בסוף 2013 התבקש ד"ר קוגל לעלות לדוכן העדים כיהן ימים כבר ולהתייחס לחוות הדעת שכתב. באותם

מקוגל כמנהל המכון לרפואה משפטית, ולמעשה נדרש להמעיד כנגד עמדת אנשי המוסד שאותו ניהל כעת ושהמשי

כו לעבוד תחתיו. כשנשאל במהלך עדותו לגבי קביעותיו משל ד"ר זייצב השיב קוגל: "המקרה הזה הוא קלאסי לפ

גיעה עצמית. הוא יכול להיכנס לספר, ואין רופא משפטי סביר שיגיד שזו לא פגיעה עצמית".

"האם מומחי התביעה אינם רופאים משפטיים סבירים", נשאל קוגל. "אני מבקש לא להשיב לשאלה הזאת", אמר.

מאחרי העדות הזו, נראה שגם בפרקליטות הבינו שיתקשו להמשיך באותו קו שעליו התעקשו במשך שנים.

"התעורר בלב התביעה ספק באשר לחתכים שנגרמו יעל עו"ד המשפט לבית בסיכומיה כתבה למתלוננת", 2014. לפיכך, ביקמ כ"ץ מפרקליטות מחוז צפון בתחילתשה הפרקליטות שלא להרשיעו בעניין החתכים שנמצאו על ידי אשתו. ועדיין, קבעה הפרקליטות: "אנו עומדים על הרשעת הנאשם ביתר העובדות... תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, תקיפת בת זוג והיזק לרכוש

בזדון".מעו"ד פלדמן התעקש אז לשמור על איפוק. "ברור שא

נחנו שמחים, אבל מי יחזיר לו את הזמן האבוד", אמר, "וזה גם לא אומר שהמשפט נגמר מחר".

הוא צדק. עוד דחייה ועוד בקשה בתיק, ורק בנובמבר 2014 חלה התקדמות. "החלטתי לזכות את הנאשם מיתר

מהעבירות שיוחסו לו... וזאת מחמת הספק", כתבה השופטת שטרית. וכך, אחרי הליך משפטי ממושך שכלל מאסר, מעצר בית והגבלות נוספות, סרקוב זוכה מאשמה, אבל עם

ספק שימשיך ללוותו עד יומו האחרון.מבעיכוב ביורוקרטי נוסף כתבה השופטת שטרית בהחמלטתה בנובמבר שאת פסק הדין המלא והנימוקים להחל

טתה תפרסם במועד אחר, "תוך זמן קצר". אחר כך, בינואר השנה, כתבה שוב שנימוקיה יינתנו תוך זמן קצר ושהיא

מתנצלת. בינתיים סרקוב ועורך דינו עדיין מחכים.מ"אולי דווקא מעז יצא מתוק, ומהסיפור הזה שם בר

שויות ילמדו משהו", מסכם עו"ד פלדמן. ואז, אחרי שתיקה של רגע, מוסיף: "במחשבה שנייה, אני די בטוח שלא". ¿

"המקרה הזה הוא קלאסי לפגיעה

עצמית. אין רופא משפטי סביר

שיגיד שזה לא", העיד בביהמ"ש ד"ר קוגל, ראש המכון לרפואה

משפטית. "האם מומחי התביעה

אינם רופאים משפטיים

סבירים", נשאל לגבי עובדיו.

"אני מבקש לא להשיב", אמר

אלכס סרקוב. "לא הבנתי איך זה יכול להיות. הייתי המום"

לריסה סרקוב מציגה את החתכים בזרועותיה

† המכון המשפטי: "לצורך ליבון הסוגיות, הנושא יידון בין הסנגוריה הציבורית, הפרקליטות, נציגי

המכון לרפואה משפטית ומשרד הבריאות בפני היועץ המשפטי לממשלה".

† הפרקליטות: "כבכל תיק, גם בתיק זה בחנו בכלים מקצועיים ומתוך הסתכלות עניינית בלבד את מכלול הראיות, כמו גם את האינטרס הציבורי

לעניין. המשטרה חקרה את האירוע ביעילות, במקצועיות ובענייניות, ועם סיום החקירה

הוגש כתב האישום. עמדתנו בסוגיות השנויות במחלוקת נסמכה לאורך ההליך המשפטי כולו על

חוות דעתם של מומחי המכון לרפואה משפטית. משהתברר לנו, כי קיים ספק באשר לאשמתו של הנאשם בנקודה מסוימת, ביקשנו מבית המשפט שלא להרשיע את הנאשם בעבירה, לגביה נולד

הספק. לגופו של עניין, לא נוכל להתייחס להכרעת הדין עצמה שכן טרם ניתנו נימוקי

הזיכוי."באשר להתמשכות ההליכים, יודגש כי

הפרקליטות עשתה כל שלאל ידה על מנת לקדם את שמיעת התיק. התמשכות ההליכים בתיק

דנן הינה תוצר ישיר של העומס המוטל על בתי המשפט ואנו, כמו הנאשם, מצרים על כך".

† משטרת צפת: "בפרקליטות החליטו על הגשת כתב האישום לאחר בחינת מכלול הראיות

והחומרים".† הנהלת בתי המשפט: "מדובר על פסק דין

מורכב הכולל עשרות עמודים. כפי שנכתב, פסק הדין המלא יינתן בתוך זמן קצר".

את תגובת לריסה סרקוב לא ניתן היה להשיג.

תגובות

קצת אחרי חצות נשמעו דפיקות. אלכס ־סרקוב, שרק כמה ימים קודם עבר לדי

רה קטנה בצפת, הדליק את האור וניגש לדלת. באותן שניות מנומנמות הוא לא העלה על דעתו שבפתח ביתו ממתינים שוטרים, וכי אלה הרגעים האחרונים שלו בעתיד הנראה

לעין כאדם חופשי.את החודשיים הבאים יעביר מאחורי סורג ובריח בכלא

־צלמון. משם יעבור למעצר בית בנהריה אצל קרוביו היחי־דים בישראל. אחרי ארבעה חודשים שבהם יראה את העו

לם החיצון רק מתוך חלון ביתם, יחזור אל בין חומות כלא צלמון לחצי שנה נוספת. וכשכבר ייחלץ משם, ייאסר עליו

לצאת מביתו בשעות הלילה במשך כמעט ארבע שנים.כבר תקופה ארוכה אנחנו מלווים את הליכי משפטו

־של סרקוב, שמתנהל מרחק שנות אור מהתודעה הציבורית. כתב האישום שהוגש נגדו תיאר ויכוח שהתלהט בינו

־לאשתו לריסה: תחילה, כך נטען, הטיח את ראשה במשקוף המטבח, ואז נטל סכין ותקף אותה באכזריות. למקרא התיאורים האלימים, קשה לחוש חמלה כלפי האיש. אלא שמול דמותו החרישית, המכונסת בעצמה – מצאנו מערכת שלמה, נחושה, שקמה להרשיעו: משטרה שממהרת לסיים

־חקירה מבלי לבדוק ממצאים בסיסיים; מכון משפטי שהתבקש על ידי התביעה לספק חוות דעת, ונעמד לצידה ללא היסוס תוך הפניית עורף לצד שמנגד; פרקליטות שדוהרת פלילי תיק אדומות; נורות שלל למרות מעצורים ללא פשוט למדי שנסחב במשך שנים; ואזרח אחד, שיכול להיות

כל אחד מאיתנו, וכבר שנים ארוכות חייו אינם חיים.לצידו של הנאשם סרקוב ניצב עורך דינו אורי פלדמן שסירב לוותר, סירב לעסקת טיעון והתעקש על האמת של האיש שייצג. לאחרונה זוכה סרקוב מכל סעיפי האישום

־מחמת הספק תוך שבפרקליטות נאלצים להודות כי התעוררו ספקות באשר לחלק מההתרחשויות. במדינה שבה אחוז ההרשעות הפליליות הוא מהגבוהים במערב, המקרה

של סרקוב הוא כמעט נדיר.כמעט חמש שנים אחרי שעננה שחורה ריחפה מעל ראשו, סרקוב יכול שוב להתהלך בחופשיות, אפילו לצאת מגבולות המדינה כדי לבקר את אחותו ברוסיה, אותה לא ראה כבר 12 שנה. "אמרתי לאשתי שאם הוא מורשע אני

־מפסיק להיות עורך דין", אמר לנו עו"ד פלדמן, "אם במקרה כל כך ברור של חוסר אשמה, כשהעובדות זועקות לשמיים, לא הייתי מצליח להביא לזיכוי — לא היה לי מה לחפש במקצוע הזה. גיליתי מערכת דורסנית, שאיבדה את היכולת לעצור רגע ולהקשיב בדרך לעוד הרשעה. וזה לא

רק הסיפור של אלכס. זה יכול לקרות לכל אחד".

רומן בעבודהאלכס סרקוב )45( ולריסה )48( נישאו ברוסיה בתחילת העשור הקודם. ב־2003 הם עלו ארצה, יחד עם בנה של לריסה

־מנישואים קודמים. גם בחלוף השנים, העברית שבפי לריסה שבורה ומקוטעת, אך טובה בהרבה משל בעלה. בני הזוג השתקעו בצפת ושכרו דירה בעזרת שתי משכורות צנועות. בשלהי 2009 עלו יחסיהם על שרטון על רקע חשדותיה של

לריסה שבעלה מנהל רומן עם אישה שעובדת איתו.זעירה דירה שכר הרומן, קיום את שהכחיש אלכס, כמה רחובות מביתם, אך לא הספיק להתגורר בה זמן רב. בדיר־ להיפגש ולריסה הוא קבעו 2009 בדצמבר 27 ־ב

תם המשותפת, כדי שאלכס ייקח כמה מחפציו. מה קרה באותו מפגש לילי? תלוי את מי שואלים. "לא היה שום דבר מיוחד", ענה לי אלכס כשנפגשנו לאחרונה בנהריה.

"נתתי מפתח, לקחתי כמה דברים והלכתי".־אלא שלריסה מחזיקה בגרסה שונה לחלוטין: היא הת

והותיר באכזריות, אותה תקף שאלכס במשטרה לוננה ־אותה מדממת כשחתכים רבים על אמות ידיה וחבורה במ

צחה. "הוא דפק בדלת ואני פתחתי. הוא נכנס ועמד כאן", הצביעה לריסה על נקודה בכניסה לדירה בפני השוטר, "הוא ההתרחשות. של שחזור לבצע כדי למקום שהגיע דחף ואני קיבלתי מכה בראש", הצביעה על משקוף בכניסה למטבח. "היה לי בעיניים אש ואני לא הבנתי, אז קפצתי למטבח. הוא זרק צלחות וכלים לרצפה ואז בא אליי מהר".

כיצד עמדה כשגבה למקרר, תוך זה הדגימה בשלב שהיא מניפה ידיים כדי להגן על ראשה. "מה הוא עשה פה? מה הוא החזיק ביד?" שואל השוטר בסרט השחזור שהגיע לידינו. "לא ראיתי. אני חושבת שזה סכין קטנה או חלק מצלחת", השיבה לריסה, ושוטר אחר צילם את אמות ידיה

שעליהן חתכים רבים.עוד באותו לילה נעצר סרקוב. למשטרה ולפרקליטות הספיקו שלושה ימים כדי לחקור ולהגיש כתב אישום חמור הכולל ארבעה סעיפי אישום, בהם תקיפה ופציעה בנסיבות מחמירות. אף שרק בני הזוג היו נוכחים באירוע )הבן היה בחדרו והעיד רק משמיעה — ג"ל(, גורמי החקירה מיהרו לאמץ את גרסת האישה — לרבות אזכור בכתב האישום

של אירועים אלימים מצד הבעל כלפיה באותו החודש. "לא הבנתי איך זה יכול להיות. הייתי המום", אומר סרקוב.

בשל המסוכנות שיוחסה לו, הוא נעצר ונשלח לכלא ארוכה שתיקה אחרי סרקוב אומר "מתרגלים", צלמון.

כשהוא מתבקש לתאר את החיים מאחורי סורג ובריח.באותה תקופה החל לייצגו עו"ד אורי פלדמן, שמהרגע

־הראשון טען לחורים גדולים בתיק. "איפה טביעות אצבעות על כלי התקיפה? ומהו בכלל כלי התקיפה? אתה יודע שהסכין הייתה אצלם )במשטרה — ג"ל( אבל אפילו לא

־הוצגה כמוצג. אפילו לא בדקו הימצאות של דם על הבגדים שלו", שוטח עו"ד פלדמן את טענותיו באותה תקופה."ברגע שראיתי את התמונות של לריסה עם החתכים על הידיים שלה ידעתי שאני הולך בתיק הזה עד הסוף", ממשיך עו"ד פלדמן. "החתכים מקבילים בצורה כל כך בולטת שזה לא הגיוני שנגרמו תוך כדי מאבק. היא הצביעה על סכין גדולה מסוג קופיץ לחיתוך בשר. במשטרה או בפרקליטות לא פיקפקו בגרסתה, ולא העלו אפשרות שפגעה בעצמה.

לראיה, הם אפילו לא ביצעו בדיקה של מומחים לחתכים".בקשת עורך הדין להעביר את סרקוב למעצר בית מלא בבית קרוביו בנהריה אושרה. אלא שסרקוב שהה שם רק חודשים ספורים. "הם זוג מבוגרים שעזרו לי מאוד", הוא

־מספר, "אבל אחרי ארבעה חודשים מאוד קשים, שבהם שוטרים מגיעים שלוש פעמים ביום ובלילה כדי לבדוק שלא ברחתי, זה הפך להיות קשה עבורם. עד שהם לא יכלו יותר".

בלית ברירה, סרקוב חזר שוב לכלא צלמון. בינתיים 2010 חקר עו"ד פלדמן בבית המ־ התחיל משפטו. ביוני

שפט את רב־סמל נתנאל וקנין, אחד משוטרי תחנת צפת ביקש פלדמן לילה. באותו לריסה של לביתה שהגיעו "הוא מהסכין. אצבע טביעות נלקחו לא מדוע לדעת )הבעל — ג"ל( בעל גישה חוקית. יכול להיות שהוא נגע

בכלים האלה", אמר השוטר."לפחות לסתור או לאשר גרסת מתלוננת, לא נראה לכם לקחת טביעות אצבע מהסכין?" ניסה פלדמן. "לא"

השיב וקנין.השוטר גם אישר בעדותו שבגדיו של סרקוב לא נבדקו לאיתור שרידים מדם אשתו, שהיה מרוח במטבח. "אם הוא חתך אותה בצורה כזו, צריך להיות כתמי דם על הבגדים, על הנעליים", הקשה פלדמן. "היה לנו עד ראייה בבית",

השיב וקנין, שהתכוון לבנם של השניים."הוא ראה את האירוע?" שאל פלדמן.

"שמע את הצעקות, ראה את הנוכחות של החשוד, שמע אותו נכנס, שמע את הקול שלו... את האירוע עצמו הוא לא

ראה", תיקן וקנין.

"נופלים השמיים"באותם בעלילה. מפתיע טוויסט נרשם 2010 בסוף ועורכי ימים התקיימה שביתה ארוכה של הפרקליטות, הדין מטעמה לא התייצבו לדיונים במשפט. כתוצאה מכך ביטלה השופטת יפעת שטרית את כתב האישום, זיכתה

אותו והורתה על הרחקת סרקוב מצפת לחצי שנה.למעלות־ עבר הוא סרקוב. אומר ששמחתי", "ברור

תרשיחא והחל לעבוד במקום חדש. אלא שזמן קצר לאחר ־מכן הסתיימה השביתה, והפרקליטות מיהרה לבית המש

פט וביקשה לחדש את המשפט. הבקשה אושרה. "כשאני שומע את זה נופלים השמיים", אומר סרקוב, ששוב נאסר

עליו לצאת מביתו בלילות."החלטנו שאנחנו נלחמים", משחזר פלדמן, "כמו שלי היה ברור שצורת החתכים לא מסתדרת עם תקיפה, רציתי שגם בית המשפט יבין, אז פניתי למכון הלאומי לרפואה

משפטית כדי לקבל חוות דעת".־נציגי המכון קיבלו את פניית עורך הדין, אבל הוא ול

קוחו לא זכו לקבל את העזרה שלהם. במספר מקרים בעבר ־עלו טענות שהמכון לרפואה משפטית נותן שירות מק

צועי רק לגורמי המשטרה והתביעה, ואינו עומד לרשות נאשמים. בכך, טענו סנגורים רבים, נמנע מנאשמים לבסס

אשתו בנפרד של אלכס סרקוב האשימה אותו בתקיפה, ומערכת שלמה התאחדה נגדו: משטרה שמיהרה לסיים את החקירה בלי

לבדוק ממצאים בסיסיים, מכון משפטי שאץ לספק את חוות הדעת הרצויה לתביעה, פרקליטות שדהרה להרשעה והתעלמה

מעדויות בעייתיות עכשיו, אחרי שגיהינום של חמש שנים הסתיים בזיכויו מחמת הספק, אומר עורך הדין שנלחם למענו:

"זה לא רק הסיפור של אלכס. זה יכול לקרות לכל אחד"

גיא ליברמן

עו"ד פלדמן. "גיליתי מערכת דורסנית"

אשם עד שהוכח

אחרת

22המוסף לשבת20.02.2015

ביבר

ר קי

: יום

ילצ